ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.3 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 4 3757 235888 235880 2026-05-23T14:47:25Z קליאו 9676 235888 wikitext text/x-wiki דף זה מכיל ציטוטים המהווים דוגמאות ל'''[[w:הומור שחור|הומור שחור]]'''. {{מפריד}} <small>הציטוטים המובאים להלן נאמרו על ידי [[אנונימיים]].</small> * מה שלא מחסל אותך - מחשל אותך. ומה שכן - מחשל את אמא." * "הצטרף לצבא, הכר אנשים מעניינים והרוג אותם!" * "אל תלך להלוויות של אנשים אחרים, הם לא יבואו לשלך." * "עונש מוות הוא בעצם הכרה בקדושת החיים." * "הומור שחור זה כמו אבא, לא לכולם יש." * "אלה ש[[חיים]] על חרבם, נורים ל[[מוות]] על ידי אלה שלא." * ״כמה תינוקות צריך בשביל לצבוע קיר? תלוי כמה חזק אתה זורק.״ * "אם זאת עונת התיירים, למה אסור לנו לירות בהם?" * "סמים לא יובילו אותך לשום מקום, אבל לפחות תראה מראות יפים בדרך." * "[[כסף]] לא יכול לקנות לך ידידים, רק רמה גבוהה יותר של אויבים." * "אלימות היא לא הפיתרון, אלימות זאת הדרך." * "אלימות היא לא הפיתרון, אבל מכות כן." * "אזהרה! [[התאבדות]] עלולה להביא ל[[מוות]]!" * "[[התאבדות]] היא הדרך הכנה ביותר של ביקורת עצמית." * "מי שקופץ מהגג של הקומה ה-83 בגורד שחקים, יצטער על זה כל שארית חייו!" * "מעניין אם בשואה היו מוכרים סבון ידיים, בייצור מכל הלב, באריזה משפחתית?" * "החלק הכי קשה באכילת צמחים הוא להקים אותם מכיסא הגלגלים." * "אולי לי אין טקט, אבל לך אין אבא..." * "לוויה זה בעצם 'אפטר פרטי'.." * "אדם אבל שמספר בדיחה הוא בעצם אדם קורע.." * "שאלה: כמה אתם במשפחה? תשובה: ברוטו או נטו?" 8wuq1nc3gmvu6g8j1cq9jvtpm90g4li 0 9747 235907 192104 2026-05-23T19:18:16Z קליאו 9676 235907 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ramón_Gómez_de_la_Serna-1928.jpg|thumb|Ramón Gómez de la Serna (1928)|ממוזער|200px|ראמון גומז דה לה סרנה, 1928]] '''ראמון גומז דה לה סרנה''' (בספרדית: '''Ramón Gómez de la Serna''')‏ (3 ביולי 1888 - 13 בינואר 1963), סופר ספרדי. {{מפריד}} * "צוואר מפותל לא ניתן לריפוי." * "[[ברק]] הוא חולץ פקקים כועס." * "אל תוך החלב של החלום נופל תמיד זבוב." * "ורד הוא נצחי משום שהוא אחיו התאום של ורד לעתיד." * "קיימים אנשים אדוקים המתפללים כפי שארנבים אוכלים עשבים." * "מנישואיהם של אלמן ואלמנה נולד ילד לבוש בגדי אבל." * "קשה לדעת אם מי שצועק באסיפה: 'בקול רם יותר, איני שומע דבר' הוא חירש, מתנגד או תומך נלהב." * "היות שכדור הארץ עגול, על קילומטר להיות עגול ולא מרובע." * "שערי ניצחון כמוהם כמו רכיבים מאובנים." * "מימרה מהווה צורה ספרותית שאותה לא ניתן לקצר, מפני שהיא קצרה דיה." * "ההיסטוריה חוזרת, אך לא לעתים כה קרובות כמו סרטים ישנים." * "[[קפה]] בחלב הוא משקה המהווה תערובת של שחור ולבן." * "אסור לשכוח כי בעת המבול טבעו גם אלה שידעו לשחות." * "גיבן כמוהו כבדחן המהתל בנו מבלי שנוכל להתל בו, כי לא יהיה זה מן הראוי." {{מיון רגיל:גומז דה לה סרנה, ראמון}} [[קטגוריה:סופרים ספרדים]] sor1vgxfe85ge859l8zvomcu827aibt 235908 235907 2026-05-23T19:19:11Z קליאו 9676 235908 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ramón_Gómez_de_la_Serna-1928.jpg|thumb|Ramón Gómez de la Serna (1928)|ממוזער|200px|ראמון גומז דה לה סרנה, 1928]] '''ראמון גומז דה לה סרנה''' (בספרדית: '''Ramón Gómez de la Serna''')‏ (3 ביולי 1888 - 13 בינואר 1963), סופר ספרדי. {{מפריד}} * "צוואר מפותל לא ניתן לריפוי." * "[[ברק]] הוא חולץ פקקים כועס." * "אל תוך החלב של ה[[חלום]] נופל תמיד זבוב." * "ורד הוא נצחי משום שהוא אחיו התאום של ורד לעתיד." * "קיימים אנשים אדוקים המתפללים כפי שארנבים אוכלים עשבים." * "מנישואיהם של אלמן ואלמנה נולד ילד לבוש בגדי אבל." * "היות שכדור הארץ עגול, על קילומטר להיות עגול ולא מרובע." * "שערי ניצחון כמוהם כמו רכיבים מאובנים." * "מימרה מהווה צורה ספרותית שאותה לא ניתן לקצר, מפני שהיא קצרה דיה." * "ההיסטוריה חוזרת, אך לא לעתים כה קרובות כמו סרטים ישנים." * "[[קפה]] בחלב הוא משקה המהווה תערובת של שחור ולבן." * "אסור לשכוח כי בעת המבול טבעו גם אלה שידעו לשחות." * "גיבן כמוהו כבדחן המהתל בנו מבלי שנוכל להתל בו, כי לא יהיה זה מן הראוי." * "קשה לדעת אם מי שצועק באסיפה: 'בקול רם יותר, איני שומע דבר' הוא חירש, מתנגד או תומך נלהב." {{מיון רגיל:גומז דה לה סרנה, ראמון}} [[קטגוריה:סופרים ספרדים]] 0ra0b91emgkm8l69dbgig51zosmirbj 0 14770 235926 152084 2026-05-24T10:57:32Z קליאו 9676 /* */ 235926 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Elon.JPG|ממוזער|200px|מנחם אלון]] '''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה ל[[w:משפט עברי|משפט עברי]], חתן פרס ישראל למשפטים (1979). כיהן כשופט [[w:בית המשפט העליון|בית המשפט העליון]], וכמשנה ה-11 ל[[w:נשיא בית המשפט העליון|נשיא בית המשפט העליון]]. היה מועמדה של הקואליציה ל[[w:נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינת ישראל]] בשנת 1983. == מתוך פסקי דין שנתן == * "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים * "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור|הציבור הנאור]] בישראל על רקע תכליתו של [[w:חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י * "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י * "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב * "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית * "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק * "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל * "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית ה[[w:מדרון חלקלק|מדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר * "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין." * "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368) * "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה * "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של [[יואל זוסמן|הנשיא זוסמן המנוח]] מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81) * "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי * "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה * "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני == מתוך הספר "[[w:המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו|המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]" == * "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה." * "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית." * "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה." * "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה." * "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה." * "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה." == מתוך הספר "[[w:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה]]" == * "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'." * "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." == מתוך הספר "[[w:כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל]]" == * "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב." == מתוך מאמרים, נאומים וראיונות== * "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור ב{{פסוק|דברים|א|יב}} 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר ה[[w:ספרי|ספרי]] 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4 * "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4 * "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל" * "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי ב[[w:ישיבת חברון|ישיבת חברון]], בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם." * "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של [[אהרן ברק]] על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית [[w:מלוא כל הארץ כבודו|מלוא כל הארץ כבודו]], שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק" * "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'." * "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי" == נאמר עליו== * "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ [[בן-דרור ימיני]] * "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ [[w:משה נגבי|משה נגבי]] ==לקריאה נוספת== * אביעד הכהן (עורך), '''נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון''', הוצאת מוזאיקה, 2004 * אביעד הכהן, '''מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט''', שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון|ויקיטקסט=בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)}} {{מיון רגיל:אלון, מנחם}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] sw7bwwftd9e2tn2eur3jlphdbmzbjk8 235927 235926 2026-05-24T11:11:06Z קליאו 9676 /* */ עריכה 235927 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Elon.JPG|ממוזער|200px|מנחם אלון]] '''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה ל[[w:משפט עברי|משפט עברי]], חתן פרס ישראל למשפטים (1979). כיהן כשופט [[w:בית המשפט העליון|בית המשפט העליון]], וכמשנה ה-11 ל[[w:נשיא בית המשפט העליון|נשיא בית המשפט העליון]]. היה מועמדה של הקואליציה ל[[w:נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינת ישראל]] בשנת 1983. ==כללי== * "לדעתי תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא - כביטוים של חכמים - דין אמת לאמיתו, שעל שופטיו יימנו בעלי גישות משפטיות שונות ותפיסות עולם ערכיות שונות, שיש ומתוך שדנים הם אלה עם אלה כאים הם לכלל דעת רוב ודעת מיעוט." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "כמעט שאין תחום מתחומי המשפט האזרחי והפלילי, המנהלי והציבורי שבו לא שאבתי מלא חופניים ממקורות מורשתנו המשפטית. ואם בתחילת ימי כהונתי פעלתי כך כמתנדב, כפי שכך נהגו שופטים גדולים בבית-משפט זה מימים ימימה, הרי מאז צאת חוק יסודות המשפט (תש"ם, 1980), ובמיוהד מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב, 1992), פעלתי כך כמחויב על פי הדין למען עגן במשפטה של מדינת ישראל את ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 == מתוך פסקי דין שנתן == * "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים * "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור|הציבור הנאור]] בישראל על רקע תכליתו של [[w:חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י * "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י * "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב * "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית * "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק * "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל * "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית ה[[w:מדרון חלקלק|מדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר * "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין." * "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368) * "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה * "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של [[יואל זוסמן|הנשיא זוסמן המנוח]] מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81) * "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי * "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה * "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני == מתוך הספר "[[w:המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו|המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]" == * "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה." * "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית." * "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה." * "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה." * "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה." * "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה." == מתוך הספר "[[w:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה]]" == * "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'." * "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." == מתוך הספר "[[w:כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל]]" == * "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב." == מתוך מאמרים, נאומים וראיונות== * "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור ב{{פסוק|דברים|א|יב}} 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר ה[[w:ספרי|ספרי]] 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4 * "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4 * "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל" * "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי ב[[w:ישיבת חברון|ישיבת חברון]], בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם." * "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של [[אהרן ברק]] על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית [[w:מלוא כל הארץ כבודו|מלוא כל הארץ כבודו]], שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק" * "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'." * "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי" == נאמר עליו== * "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ [[בן-דרור ימיני]] * "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ [[w:משה נגבי|משה נגבי]] ==לקריאה נוספת== * אביעד הכהן (עורך), '''נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון''', הוצאת מוזאיקה, 2004 * אביעד הכהן, '''מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט''', שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון|ויקיטקסט=בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)}} {{מיון רגיל:אלון, מנחם}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] 2bnaoxn8vxbvbn2gjzeoo3jrmlwo5je 235928 235927 2026-05-24T11:12:46Z קליאו 9676 /* כללי */ 235928 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Elon.JPG|ממוזער|200px|מנחם אלון]] '''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה ל[[w:משפט עברי|משפט עברי]], חתן פרס ישראל למשפטים (1979). כיהן כשופט [[w:בית המשפט העליון|בית המשפט העליון]], וכמשנה ה-11 ל[[w:נשיא בית המשפט העליון|נשיא בית המשפט העליון]]. היה מועמדה של הקואליציה ל[[w:נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינת ישראל]] בשנת 1983. ==כללי== * "לדעתי תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא - כביטוים של חכמים - דין אמת לאמיתו, שעל שופטיו יימנו בעלי גישות משפטיות שונות ותפיסות עולם ערכיות שונות, שיש ומתוך שדנים הם אלה עם אלה כאים הם לכלל דעת רוב ודעת מיעוט." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "כמעט שאין תחום מתחומי המשפט האזרחי והפלילי, המנהלי והציבורי שבו לא שאבתי מלא חופניים ממקורות מורשתנו המשפטית. ואם בתחילת ימי כהונתי פעלתי כך כמתנדב, כפי שכך נהגו שופטים גדולים בבית-משפט זה מימים ימימה, הרי מאז צאת חוק יסודות המשפט (תש"ם, 1980), ובמיוהד מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב, 1992), פעלתי כך כמחויב על פי הדין למען עגן במשפטה של מדינת [[ישראל]] את ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 == מתוך פסקי דין שנתן == * "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים * "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור|הציבור הנאור]] בישראל על רקע תכליתו של [[w:חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י * "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י * "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב * "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית * "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק * "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל * "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית ה[[w:מדרון חלקלק|מדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר * "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין." * "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368) * "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה * "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של [[יואל זוסמן|הנשיא זוסמן המנוח]] מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81) * "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי * "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה * "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני == מתוך הספר "[[w:המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו|המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]" == * "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה." * "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית." * "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה." * "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה." * "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה." * "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה." == מתוך הספר "[[w:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה]]" == * "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'." * "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." == מתוך הספר "[[w:כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל]]" == * "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב." == מתוך מאמרים, נאומים וראיונות== * "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור ב{{פסוק|דברים|א|יב}} 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר ה[[w:ספרי|ספרי]] 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4 * "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4 * "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל" * "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי ב[[w:ישיבת חברון|ישיבת חברון]], בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם." * "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של [[אהרן ברק]] על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית [[w:מלוא כל הארץ כבודו|מלוא כל הארץ כבודו]], שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק" * "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'." * "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי" == נאמר עליו== * "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ [[בן-דרור ימיני]] * "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ [[w:משה נגבי|משה נגבי]] ==לקריאה נוספת== * אביעד הכהן (עורך), '''נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון''', הוצאת מוזאיקה, 2004 * אביעד הכהן, '''מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט''', שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון|ויקיטקסט=בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)}} {{מיון רגיל:אלון, מנחם}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] akv2scjbkt72fyh2ubrkfwvmxiodoym 235929 235928 2026-05-24T11:24:56Z קליאו 9676 235929 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Elon.JPG|ממוזער|200px|מנחם אלון]] '''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה ל[[w:משפט עברי|משפט עברי]], חתן פרס ישראל למשפטים (1979). כיהן כשופט [[w:בית המשפט העליון|בית המשפט העליון]], וכמשנה ה-11 ל[[w:נשיא בית המשפט העליון|נשיא בית המשפט העליון]]. היה מועמדה של הקואליציה ל[[w:נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינת ישראל]] בשנת 1983. ==כללי== * "לדעתי תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא - כביטוים של חכמים - דין אמת לאמיתו, שעל שופטיו יימנו בעלי גישות משפטיות שונות ותפיסות עולם ערכיות שונות, שיש ומתוך שדנים הם אלה עם אלה כאים הם לכלל דעת רוב ודעת מיעוט." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "כמעט שאין תחום מתחומי המשפט האזרחי והפלילי, המנהלי והציבורי שבו לא שאבתי מלא חופניים ממקורות מורשתנו המשפטית. ואם בתחילת ימי כהונתי פעלתי כך כמתנדב, כפי שכך נהגו שופטים גדולים בבית-משפט זה מימים ימימה, הרי מאז צאת חוק יסודות המשפט (תש"ם, 1980), ובמיוהד מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב, 1992), פעלתי כך כמחויב על פי הדין למען עגן במשפטה של מדינת [[ישראל]] את ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את [[פסק דין|פסק דינו]] של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב." ~ מתוך הספר "[[w:כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל]]" == מתוך פסקי דין שנתן == * "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים * "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור|הציבור הנאור]] בישראל על רקע תכליתו של [[w:חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י * "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י * "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב * "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית * "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק * "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל * "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית ה[[w:מדרון חלקלק|מדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר * "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין." * "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368) * "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה * "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של [[יואל זוסמן|הנשיא זוסמן המנוח]] מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81) * "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי * "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה * "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני == מתוך הספר "[[w:המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו|המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו]]" == * "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה." * "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית." * "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה." * "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה." * "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה." * "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה." == מתוך הספר "[[w:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה]]" == * "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'." * "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." == מתוך מאמרים, נאומים וראיונות== * "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור ב{{פסוק|דברים|א|יב}} 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר ה[[w:ספרי|ספרי]] 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4 * "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4 * "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל" * "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי ב[[w:ישיבת חברון|ישיבת חברון]], בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם." * "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של [[אהרן ברק]] על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית [[w:מלוא כל הארץ כבודו|מלוא כל הארץ כבודו]], שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק" * "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'." * "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי" == נאמר עליו== * "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ [[בן-דרור ימיני]] * "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ [[w:משה נגבי|משה נגבי]] ==לקריאה נוספת== * אביעד הכהן (עורך), '''נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון''', הוצאת מוזאיקה, 2004 * אביעד הכהן, '''מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט''', שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון|ויקיטקסט=בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)}} {{מיון רגיל:אלון, מנחם}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] s56k67ym7sbikc9noh4a7hy2100tmmy 235930 235929 2026-05-24T11:26:08Z קליאו 9676 /* מתוך הספר "המשפט העברי" */ 235930 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Elon.JPG|ממוזער|200px|מנחם אלון]] '''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה ל[[w:משפט עברי|משפט עברי]], חתן פרס ישראל למשפטים (1979). כיהן כשופט [[w:בית המשפט העליון|בית המשפט העליון]], וכמשנה ה-11 ל[[w:נשיא בית המשפט העליון|נשיא בית המשפט העליון]]. היה מועמדה של הקואליציה ל[[w:נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינת ישראל]] בשנת 1983. ==כללי== * "לדעתי תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא - כביטוים של חכמים - דין אמת לאמיתו, שעל שופטיו יימנו בעלי גישות משפטיות שונות ותפיסות עולם ערכיות שונות, שיש ומתוך שדנים הם אלה עם אלה כאים הם לכלל דעת רוב ודעת מיעוט." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "כמעט שאין תחום מתחומי המשפט האזרחי והפלילי, המנהלי והציבורי שבו לא שאבתי מלא חופניים ממקורות מורשתנו המשפטית. ואם בתחילת ימי כהונתי פעלתי כך כמתנדב, כפי שכך נהגו שופטים גדולים בבית-משפט זה מימים ימימה, הרי מאז צאת חוק יסודות המשפט (תש"ם, 1980), ובמיוהד מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב, 1992), פעלתי כך כמחויב על פי הדין למען עגן במשפטה של מדינת [[ישראל]] את ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את [[פסק דין|פסק דינו]] של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב." ~ מתוך הספר "[[w:כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל]]" == מתוך פסקי דין שנתן == * "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים * "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור|הציבור הנאור]] בישראל על רקע תכליתו של [[w:חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י * "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י * "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב * "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית * "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק * "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל * "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית ה[[w:מדרון חלקלק|מדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר * "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין." * "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368) * "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה * "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של [[יואל זוסמן|הנשיא זוסמן המנוח]] מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81) * "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי * "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה * "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני == מתוך הספר "[[w:המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו|המשפט העברי]]" == * "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה." * "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית." * "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה." * "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה." * "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה." * "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה." == מתוך הספר "[[w:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה]]" == * "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'." * "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." == מתוך מאמרים, נאומים וראיונות== * "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור ב{{פסוק|דברים|א|יב}} 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר ה[[w:ספרי|ספרי]] 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4 * "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4 * "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל" * "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי ב[[w:ישיבת חברון|ישיבת חברון]], בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם." * "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של [[אהרן ברק]] על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית [[w:מלוא כל הארץ כבודו|מלוא כל הארץ כבודו]], שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק" * "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'." * "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי" == נאמר עליו== * "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ [[בן-דרור ימיני]] * "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ [[w:משה נגבי|משה נגבי]] ==לקריאה נוספת== * אביעד הכהן (עורך), '''נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון''', הוצאת מוזאיקה, 2004 * אביעד הכהן, '''מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט''', שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון|ויקיטקסט=בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)}} {{מיון רגיל:אלון, מנחם}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] githqnb2zvz0mpptno31adhcptxkw8n 235931 235930 2026-05-24T11:26:39Z קליאו 9676 /* מתוך הספר "מעמד האישה" */ 235931 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menachem Elon.JPG|ממוזער|200px|מנחם אלון]] '''[[w:מנחם אלון|מנחם אֵלון]]''' (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה ל[[w:משפט עברי|משפט עברי]], חתן פרס ישראל למשפטים (1979). כיהן כשופט [[w:בית המשפט העליון|בית המשפט העליון]], וכמשנה ה-11 ל[[w:נשיא בית המשפט העליון|נשיא בית המשפט העליון]]. היה מועמדה של הקואליציה ל[[w:נשיא מדינת ישראל|נשיא מדינת ישראל]] בשנת 1983. ==כללי== * "לדעתי תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא - כביטוים של חכמים - דין אמת לאמיתו, שעל שופטיו יימנו בעלי גישות משפטיות שונות ותפיסות עולם ערכיות שונות, שיש ומתוך שדנים הם אלה עם אלה כאים הם לכלל דעת רוב ודעת מיעוט." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "כמעט שאין תחום מתחומי המשפט האזרחי והפלילי, המנהלי והציבורי שבו לא שאבתי מלא חופניים ממקורות מורשתנו המשפטית. ואם בתחילת ימי כהונתי פעלתי כך כמתנדב, כפי שכך נהגו שופטים גדולים בבית-משפט זה מימים ימימה, הרי מאז צאת חוק יסודות המשפט (תש"ם, 1980), ובמיוהד מאז חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ"ב, 1992), פעלתי כך כמחויב על פי הדין למען עגן במשפטה של מדינת [[ישראל]] את ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית." ~ מתוך נאום בטקס הפרידה מבית המשפט העליון, 1993 * "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את [[פסק דין|פסק דינו]] של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב." ~ מתוך הספר "[[w:כבוד האדם וחירות בדרכי ההוצאה לפועל|כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל]]" == מתוך פסקי דין שנתן == * "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים * "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של [[w:הציבור הנאור|הציבור הנאור]] בישראל על רקע תכליתו של [[w:חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו|חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י * "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י * "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב * "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית * "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של [[w:רוני ליבוביץ'|רוני ליבוביץ']] האופנובנק * "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל * "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית ה[[w:מדרון חלקלק|מדרון החלקלק]], שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר * "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין." * "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368) * "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה * "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של [[יואל זוסמן|הנשיא זוסמן המנוח]] מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81) * "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי * "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה * "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני == מתוך הספר "[[w:המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו|המשפט העברי]]" == * "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה." * "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית." * "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה." * "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה." * "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה." * "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה." == מתוך הספר "[[w:מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה|מעמד האישה]]" == * "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'." * "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים." == מתוך מאמרים, נאומים וראיונות== * "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור ב{{פסוק|דברים|א|יב}} 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר ה[[w:ספרי|ספרי]] 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4 * "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4 * "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל" * "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי ב[[w:ישיבת חברון|ישיבת חברון]], בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם." * "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של [[אהרן ברק]] על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית [[w:מלוא כל הארץ כבודו|מלוא כל הארץ כבודו]], שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק" * "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'." * "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך [[w:ברכת הגומל|ברכת הגומל]]. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי" == נאמר עליו== * "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ [[w:חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]] * "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ [[בן-דרור ימיני]] * "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ [[w:משה נגבי|משה נגבי]] ==לקריאה נוספת== * אביעד הכהן (עורך), '''נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון''', הוצאת מוזאיקה, 2004 * אביעד הכהן, '''מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט''', שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם אלון|ויקיטקסט=בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)}} {{מיון רגיל:אלון, מנחם}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] 54kvn367hlkbtudn1iqu7984yggl67s 0 15560 235925 204811 2026-05-24T10:51:18Z קליאו 9676 /* נאמר עליה */ 235925 wikitext text/x-wiki '''[[w:אגדה (יהדות)|אגדה]]''' או '''אגדתא''' הם חלקים בתלמוד ובספרות הפרשנית שלו שאינם עוסקים בהלכה. בספרות האגדה נכללים נושאים רבים, החל מסיפורים כלליים וסיפורי שבחים ומשלים, פרשנות ל[[תנ"ך|מקרא]], וכלה בדברי חוכמה ומוסר. עיקרה של האגדה מצוי במדרשי אמוראים כגון מדרש רבה, מדרש תנחומא ואחרים. חלק עיקרי נוסף משולב לעתים בתוך דברי ההלכה שבתלמוד. ==מדברי התלמוד על האגדה== * "תנו רבנן עתיר נכסין עתיר פומבי זה הוא בעל הגדות." ~ בבא בתרא, דף קמ"ה, ע"ב * "אחרים אומרים גד שדומה להגדה שמושכת לבו של אדם כמים." ~ יומא, ע"ה, א' * "ר' אבהו ור' חייא בר אבא איקלעו לההוא אתרא רבי אבהו דרש באגדתא רבי חייא בר אבא דרש בשמעתא שבקוה כולי עלמא לרבי חייא בר אבא ואזול לגביה דר' אבהו חלש דעתיה אמר ליה אמשל לך משל למה הדבר דומה לשני בני אדם אחד מוכר אבנים טובות ואחד מוכר מיני סידקית על מי קופצין לא על זה שמוכר מיני סידקית." ~ סוטה, מ', א' * "יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא מר א"ל לימא מר שמעתתא ומר א"ל לימא מר אגדתא פתח למימר אגדתא ולא שביק מר פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן." ~ בבא קמא, ס', ב' * "כל משען מים אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה." ~ חגיגה, י"ד, א' ==נאמר עליה== * "האגדה היא התבנית הספרותית העיקרית, ששלטה כמה מאות שנים בעולם היצירה החופשית, העממית והאישית, של האומה הישראלית. על פי מהותה אין האגדה חזיון ספרותי עראי ועובר, אלא הוא יצירה קלַסִית של רוח עמנו, יצירה שיש לה פירות לשעתה וקרן קימת לדורות." ~ מתוך ההקדמה ל[[ספר האגדה]] מאת [[חיים נחמן ביאליק]] ו[[W:יהושע חנא רבניצקי|י"ח רבינצקי]] * "המדרש יכול להצמיח הלכות חדשות (הוא הוא 'מדרש ההלכה') ויכול להביא ליצירת מסורות סיפוריות ופרשניות שאינן מביאות בעקבותיהן עשייה וחובה ('מדרש אגדה')." ~ [[W:אביגדור שנאן|אביגדור שנאן]] * "קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ה[[הלכה]] והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום." ~ [[מנחם אלון]] ==ראו גם== * [[ספר האגדה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:אגדה|שם ויקיטקסט=אגדה|ויקישיתוף=Category:Aggadic Midrash|שם ויקישיתוף=מדרשי אגדה}} [[קטגוריה:יהדות]] [[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]] n500b0llun43fzowlobsv86nz92p6k7 0 20617 235898 161879 2026-05-23T15:19:28Z קליאו 9676 235898 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Claude Marie Dubufe 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''הִתְעוֹרְרוּת''' היא יקיצה, יציאה ממצב של [[שינה]] או תרדמה. {{מפריד}} * "מחשבה ראשונה עם היקיצה – [[חיים]]!" ~ טקאשי מצואוקה * "להתעורר זה לחפש את העולם." ~ [[אמיל שארטייה]] * "אדם [[אושר|מאושר]] הוא מי שמוצא ב[[הנאה]] בעת היקיצה את מי שהוא רוצה להיות." ~ [[פול ואלרי]] * "כל [[בוקר]] אנו נולדים מחדש. מה שנעשה היום הוא הדבר החשוב ביותר." ~ [[בודהה]] * "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? את אותם הדברים אבל [[איטיות|לאט]]." ~ [[שלום חנוך]] * "אם האוצר בא בעת השינה, זה לא מונע את הדאגה לבואו בעת היקיצה." ~ [[פייר דאק]] * "הפתרון החכם להתעלות מעבר ל[[סבל]] הינו התעוררות מבערות." ~ [[סרי ראמהקרישנה]] * "יתגבר כ[[אריה|ארי]] לעמוד בבוקר לעבודת [[אלוהים|בוראו]], שיהא הוא מעורר השחר." ~ [[שולחן ערוך]], או"ח א', א' * "היקיצה היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "מתמכר לכל [[התרגשות]]. כשבילית במחיצתו, חשת התעוררות בחשק החיים שלך." ~ [[שטפן צווייג]], [[העולם של אתמול]] * "הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שעדיין איננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה." ~ [[פיודור דוסטויבסקי]], '[[W:הכפיל (ספר)|הכפיל]]' * "בשדרות דאמראק מצלצל פעמון החשמלית הראשונה באוויר הלח ומבשר את התעוררות החיים בקצה של אירופה זו, אשר בה, ממש ברגע זה, שולפים את עצמם בקושי ממיטתם מאות מיליוני בני־אדם, נתינים, חמיצות בגרונם והם יוצאים נכאים לעמל־יומם." ~ [[אלבר קאמי]], '[[הנפילה (קאמי)|הנפילה]]' * "ה[[ניסיון]] מוכיח כי בעיה קשה בלילה באה על פתרונה עם היקיצה, אחרי שוועדת השינה עבדה עליה." ~ [[ג'ון סטיינבק]] ==ראו גם== * [[בוקר]] * [[שינה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] 5io1xs86o8zk6pn6r91pynh7fh0r0pe 235899 235898 2026-05-23T15:20:07Z קליאו 9676 235899 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Claude Marie Dubufe 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''הִתְעוֹרְרוּת''' היא יקיצה, יציאה ממצב של [[שינה]] או תרדמה. {{מפריד}} * "מחשבה ראשונה עם היקיצה – [[חיים]]!" ~ טקאשי מצואוקה * "להתעורר זה לחפש את העולם." ~ [[אמיל שארטייה]] * "אדם [[אושר|מאושר]] הוא מי שמוצא ב[[הנאה]] בעת היקיצה את מי שהוא רוצה להיות." ~ [[פול ואלרי]] * "כל [[בוקר]] אנו נולדים מחדש. מה שנעשה היום הוא הדבר החשוב ביותר." ~ [[בודהה]] * "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? את אותם הדברים אבל [[איטיות|לאט]]." ~ [[שלום חנוך]] * "אם האוצר בא בעת השינה, זה לא מונע את הדאגה לבואו בעת היקיצה." ~ [[פייר דאק]] * "הפתרון החכם להתעלות מעבר ל[[סבל]] הינו התעוררות מבערות." ~ [[סרי ראמהקרישנה]] * "יתגבר כ[[אריה|ארי]] לעמוד בבוקר לעבודת [[אלוהים|בוראו]], שיהא הוא מעורר השחר." ~ [[שולחן ערוך]], או"ח א', א' * "היקיצה היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "מתמכר לכל [[התרגשות]]. כשבילית במחיצתו, חשת התעוררות בחשק החיים שלך." ~ [[שטפן צווייג]], '[[העולם של אתמול]]' * "הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שעדיין איננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה." ~ [[פיודור דוסטויבסקי]], '[[W:הכפיל (ספר)|הכפיל]]' * "בשדרות דאמראק מצלצל פעמון החשמלית הראשונה באוויר הלח ומבשר את התעוררות החיים בקצה של אירופה זו, אשר בה, ממש ברגע זה, שולפים את עצמם בקושי ממיטתם מאות מיליוני בני־אדם, נתינים, חמיצות בגרונם והם יוצאים נכאים לעמל־יומם." ~ [[אלבר קאמי]], '[[הנפילה (קאמי)|הנפילה]]' * "ה[[ניסיון]] מוכיח כי בעיה קשה בלילה באה על פתרונה עם היקיצה, אחרי שוועדת השינה עבדה עליה." ~ [[ג'ון סטיינבק]] ==ראו גם== * [[בוקר]] * [[שינה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] 1hzyf0hop67vo8ifal4htw5rokzqrah 235900 235899 2026-05-23T15:21:24Z קליאו 9676 235900 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Claude Marie Dubufe 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''הִתְעוֹרְרוּת''' או '''יקיצה''', היא יציאה ממצב של [[שינה]] או תרדמה. {{מפריד}} * "מחשבה ראשונה עם היקיצה – [[חיים]]!" ~ טקאשי מצואוקה * "להתעורר זה לחפש את העולם." ~ [[אמיל שארטייה]] * "אדם [[אושר|מאושר]] הוא מי שמוצא ב[[הנאה]] בעת היקיצה את מי שהוא רוצה להיות." ~ [[פול ואלרי]] * "כל [[בוקר]] אנו נולדים מחדש. מה שנעשה היום הוא הדבר החשוב ביותר." ~ [[בודהה]] * "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? את אותם הדברים אבל [[איטיות|לאט]]." ~ [[שלום חנוך]] * "אם האוצר בא בעת השינה, זה לא מונע את הדאגה לבואו בעת היקיצה." ~ [[פייר דאק]] * "הפתרון החכם להתעלות מעבר ל[[סבל]] הינו התעוררות מבערות." ~ [[סרי ראמהקרישנה]] * "יתגבר כ[[אריה|ארי]] לעמוד בבוקר לעבודת [[אלוהים|בוראו]], שיהא הוא מעורר השחר." ~ [[שולחן ערוך]], או"ח א', א' * "היקיצה היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "מתמכר לכל [[התרגשות]]. כשבילית במחיצתו, חשת התעוררות בחשק החיים שלך." ~ [[שטפן צווייג]], '[[העולם של אתמול]]' * "הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שעדיין איננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה." ~ [[פיודור דוסטויבסקי]], '[[W:הכפיל (ספר)|הכפיל]]' * "בשדרות דאמראק מצלצל פעמון החשמלית הראשונה באוויר הלח ומבשר את התעוררות החיים בקצה של אירופה זו, אשר בה, ממש ברגע זה, שולפים את עצמם בקושי ממיטתם מאות מיליוני בני־אדם, נתינים, חמיצות בגרונם והם יוצאים נכאים לעמל־יומם." ~ [[אלבר קאמי]], '[[הנפילה (קאמי)|הנפילה]]' * "ה[[ניסיון]] מוכיח כי בעיה קשה בלילה באה על פתרונה עם היקיצה, אחרי שוועדת השינה עבדה עליה." ~ [[ג'ון סטיינבק]] ==ראו גם== * [[בוקר]] * [[שינה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] rcqnu30bahqrh9omkqcfbjtyh72tgd4 235901 235900 2026-05-23T15:22:05Z קליאו 9676 235901 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Claude Marie Dubufe 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''הִתְעוֹרְרוּת''' או '''יְקִיצָה''', היא יציאה ממצב של [[שינה]] או תרדמה. {{מפריד}} * "מחשבה ראשונה עם היקיצה – [[חיים]]!" ~ טקאשי מצואוקה * "להתעורר זה לחפש את העולם." ~ [[אמיל שארטייה]] * "אדם [[אושר|מאושר]] הוא מי שמוצא ב[[הנאה]] בעת היקיצה את מי שהוא רוצה להיות." ~ [[פול ואלרי]] * "כל [[בוקר]] אנו נולדים מחדש. מה שנעשה היום הוא הדבר החשוב ביותר." ~ [[בודהה]] * "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? את אותם הדברים אבל [[איטיות|לאט]]." ~ [[שלום חנוך]] * "אם האוצר בא בעת השינה, זה לא מונע את הדאגה לבואו בעת היקיצה." ~ [[פייר דאק]] * "הפתרון החכם להתעלות מעבר ל[[סבל]] הינו התעוררות מבערות." ~ [[סרי ראמהקרישנה]] * "יתגבר כ[[אריה|ארי]] לעמוד בבוקר לעבודת [[אלוהים|בוראו]], שיהא הוא מעורר השחר." ~ [[שולחן ערוך]], או"ח א', א' * "היקיצה היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "מתמכר לכל [[התרגשות]]. כשבילית במחיצתו, חשת התעוררות בחשק החיים שלך." ~ [[שטפן צווייג]], '[[העולם של אתמול]]' * "הוא שכב על מיטתו ללא ניע, כאדם שעדיין איננו בטוח אם התעורר או עודו ישן, אם כל המתרחש סביבו מתארע במציאות ובהקיץ, או שמא אינו אלא המשך של חלומות הלילה." ~ [[פיודור דוסטויבסקי]], '[[W:הכפיל (ספר)|הכפיל]]' * "בשדרות דאמראק מצלצל פעמון החשמלית הראשונה באוויר הלח ומבשר את התעוררות החיים בקצה של אירופה זו, אשר בה, ממש ברגע זה, שולפים את עצמם בקושי ממיטתם מאות מיליוני בני־אדם, נתינים, חמיצות בגרונם והם יוצאים נכאים לעמל־יומם." ~ [[אלבר קאמי]], '[[הנפילה (קאמי)|הנפילה]]' * "ה[[ניסיון]] מוכיח כי בעיה קשה בלילה באה על פתרונה עם היקיצה, אחרי שוועדת השינה עבדה עליה." ~ [[ג'ון סטיינבק]] ==ראו גם== * [[בוקר]] * [[שינה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] 4kgla07jl9ov8qqmgee0l1ekxobpjli 0 20694 235916 161834 2026-05-23T19:31:07Z קליאו 9676 235916 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ya'akov Rabinowitz.png|ממוזער|176 פיקסלים|יעקב רבינוביץ]] '''[[W:יעקב רבינוביץ|יעקב רבינוביץ]]''' (1875 - 1948) הוא סופר עברי ומתרגם. ==מתוך סיפוריו== * "הבקרים יפים היו בחודש ההוא. בקרים בהירים וכחולים אלה, קרירים ומלטפים, היו שופכים את אורם הרענן על כול. ה[[ים]] היה נרגש קצת לפרקים, ובחורשות וביערים מטיילים היו צפרירים שובבים כמתגרים בעצים ובסבכים." ~ עַל שְׂפַת יָם * "ילדה זקופה טופפת לה בשלג, ובידה כיס ספריה. הרחוב מכוסה שלג־לילה זה, שהקשתהו קפאת־בקר מסַמָרֶת. ילדים מחליקים על מדרכה כפופים ומָפְני־גב וזורקים כדורים לבנים. [[יהודים]] נחפזים עם שקי־טליתותיהם לבית מדרש קרוב וממעטים בשיחה." ~ שֶׁלֶג * "בחור טיָל יחידי, אחרון – מתהלך צעד, צעד. [[לילה]], לילה הוא מתהלך ככה. אלה הם בני הנעורים. קודם, כך ספרו להרב, היה זה פה מטייל עם בתולה אחת. עתה נסעה היא, והבחור חוזר לילה, לילה על אותם השבילים." ~ הרב הצעיר ==נווה קיץ (1934)== * "כמה אנו בעצם כולנו קרובים ורחוקים! דורות מדברים בנו, וגרעיניהם צומחים בקרקענו, וגרעינינו ינבטו בדורות באים. ההיסטוריה הגדולה! מה שהוא כרגע חיים – יהיה מחר להיסטוריה, וחיי אתמול הם [[היסטוריה]] עתה, ובעצם הכל חי. גם הרגע והמחר כאתמול והאמש. כזקנים וכנכדים." * "הנווה היה רחב־ידיים, ככל אשר בכרך זה, כבולוור הנמשך וירסטאות לאורך וכמדרכות הרחבות כרחוב של [[עיר]] רגילה. הבתים בנווה כמעט לא נראו מתוך שפעת העצים והצמחים. בין הנטעים התפתלו שבילים ומשעולים גלויים וחבויים, ופתאום היה קופץ נגדך איזה בית קטן עם מרפסת." * "ומסביב – [[שמש]] ואור. הים זז קצת ופה ושם נראה במרחק קצף על פני תכלתו העמוקה. גויות, אורות, ידיים, רגלים, ראשים, מבטים וצחוקים רחפו ועפו, שחו ושטו, ופני המים כאילו כוסו שחפים גדולים ורודים, יורדים ועולים, טובלים, שוקעים מתגלים ומופיעים." {{מיון רגיל:רבינוביץ, יעקב}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:מתרגמים]] olby7akz04dhl5kwsgkyhw3bvfakisn 0 25292 235894 204441 2026-05-23T15:07:43Z קליאו 9676 235894 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל}} * פרחים, עונות השנה, נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים.ס. יזהר * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "[[ירושלים]] ו[[תל אביב]] משלימות יפה זו את זו: זו הבירה וזו המטרופולין, זו על ההר וזו בשפלה, זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]. הן היו נדירות, ומשכו מאוד את תשומת לב ה[[גבר]]ים, שרצו אותן לעצמם. הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] 8ofbimbqwx9y1q9w6jfr2vh61ett4as 235895 235894 2026-05-23T15:13:51Z קליאו 9676 235895 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל}} * "פרחים, [[עונות השנה]], נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים." ~ [[ס. יזהר]] * "אם זהו סימן, המילה אינה אומרת דבר. לעומת זאת, אם זהו סמל, הוא אומר הכול." ~ [[קרל גוסטב יונג]] * "כל מחשבה חדשה נתלית בסִמבולים, באפני־דבור על צד ההמשל, העברה והשאָלה." ~ [[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]] * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] על [[ירושלים]] ו[[תל אביב]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]... הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] 4fs4jl83hkmc1so36odvdp6pedem9ll 235896 235895 2026-05-23T15:14:57Z קליאו 9676 235896 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל}} ==כללי== * "פרחים, [[עונות השנה]], נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים." ~ [[ס. יזהר]] * "אם זהו סימן, המילה אינה אומרת דבר. לעומת זאת, אם זהו סמל, הוא אומר הכול." ~ [[קרל גוסטב יונג]] * "כל מחשבה חדשה נתלית בסִמבולים, באפני־דבור על צד ההמשל, העברה והשאָלה." ~ [[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]] ==דוגמאות לסמלים== * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] על [[ירושלים]] ו[[תל אביב]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]... הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] d9z11qrlfqhw6s1howfy03jw1y33c2a 235897 235896 2026-05-23T15:17:33Z קליאו 9676 235897 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל}} * "פרחים, [[עונות השנה]], נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים." ~ [[ס. יזהר]] * "אם זהו סימן, המילה אינה אומרת דבר. לעומת זאת, אם זהו סמל, הוא אומר הכול." ~ [[קרל גוסטב יונג]] * "כל מחשבה חדשה נתלית בסִמבולים, באפני־דבור על צד ההמשל, העברה והשאָלה." ~ [[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]] * "ה[[יקיצה]] היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] על [[ירושלים]] ו[[תל אביב]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]... הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] dq8055w5hg32qoyjd5zym2iirow2j10 235902 235897 2026-05-23T15:46:40Z קליאו 9676 235902 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל|נושא=סֵמֶל}} * פרחים, עונות השנה, נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים.ס. יזהר * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "[[ירושלים]] ו[[תל אביב]] משלימות יפה זו את זו: זו הבירה וזו המטרופולין, זו על ההר וזו בשפלה, זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]. הן היו נדירות, ומשכו מאוד את תשומת לב ה[[גבר]]ים, שרצו אותן לעצמם. הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] n7p21cps7o6yl2vpqun6s5w7z98eqzy 235903 235902 2026-05-23T15:47:46Z קליאו 9676 235903 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל|נושא=סֵמֶל}} * "פרחים, [[עונות השנה]], נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים." ~ [[ס. יזהר]] * "אם זהו סימן, המילה אינה אומרת דבר. לעומת זאת, אם זהו סמל, הוא אומר הכול." ~ [[קרל גוסטב יונג]] * "כל מחשבה חדשה נתלית בסִמבולים, באפני־דבור על צד ההמשל, העברה והשאָלה." ~ [[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]] * "ה[[יקיצה]] היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] על [[ירושלים]] ו[[תל אביב]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]... הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] tvsrzepfon9khkgg5hmf4980l38s0ii 235904 235903 2026-05-23T15:50:07Z קליאו 9676 235904 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סמל|נושא=סֵמֶל}} * "פרחים, [[עונות השנה]], נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו לסמלים." ~ [[ס. יזהר]] * "אם זהו [[סימן]], המילה אינה אומרת דבר. לעומת זאת, אם זהו סמל, הוא אומר הכול." ~ [[קרל גוסטב יונג]] * "כל מחשבה חדשה נתלית בסִמבולים, באפני־דבור על צד ההמשל, העברה והשאָלה." ~ [[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]] * "ה[[יקיצה]] היא סמל טלטול הגוף המתנער, וכך סמל לטלטול ותנודה בכלל." ~ [[אביגדור המאירי]] * "ה[[רחמנות]] היא הסמל האמיתי של האצילות." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "ה[[יופי|יפה]] הוא סמלו של ה[[מוסר]]." ~ [[עמנואל קאנט]] * "[[אלוהים]] אינו שייך לחכמים. הוא שייך למשוררים, לחלומות. הוא סמלו של היפה; הוא היפה עצמו." ~ [[פול גוגן]] * "היהודי הנודד מהווה סמל לשאיפותיה הנעלות של האנושות; הוא נידון ללכת תמיד ללא מנוח." ~ [[ז'ורז' סורל]] * "יהודי הנו סמל ה[[סובלנות]] האזרחית והדתית. 'ואהבתם את הגר', ציווה [[משה]], 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. " ~ [[לב טולסטוי]] * "אני חושב שה[[כרית]] צריכה להיות סמל ה[[שלום]] במקום ה[[יונה (ציפור)|יונה]]; גם יש לה יותר נוצות מהיונה, וגם אין לה מקור שהיא תנקר אותך בו." ~ ג'ק הנדי * "זו הבנויה אבן סמל נצחיותו של העם היהודי והקשר שלו לאדמתו ההיסטורית, וזו סמל ההתחדשות, סמל ההיאחזות המחודשת באדמת [[ארץ ישראל]], הסמל לבנייה, ליצירה, לדינמיות סוחפת." ~ [[יצחק שמיר]] על [[ירושלים]] ו[[תל אביב]] * "ה[[ג'ינג'י|ג'ינג'יות]] היו סמל ב[[אירופה]] של [[ימי הביניים]]... הג'ינג'יות נחשבות לנשים שמסמלות [[תשוקה]], וזה גרם לגברים להעלות אותן בלהבות התשוקה." ~ [[ואלרי בונייה]] [[קטגוריה:מדעי החברה]] tv60598xxgj1okkxmcwto0yk7fem449 0 28686 235917 225318 2026-05-24T10:03:00Z ~2026-30966-70 27370 235917 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) הוא שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} להרחבה: https://yosef-elron.co.il/lectures-speeches-page/ * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] cb84xhebpukorvots3nhyhph5oyww5u 235918 235917 2026-05-24T10:06:30Z ~2026-30966-70 27370 235918 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) הוא שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} להרחבה: https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] 3qf4hmnupsxbedfczfw6ncebjmibbfw 235919 235918 2026-05-24T10:29:49Z קליאו 9676 /* */ 235919 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) הוא שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 ==קישורים חיצוניים== [[ https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ אתר]] {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] 5vq00bs7nc0n2hjzxiarlcib21kyn08 235920 235919 2026-05-24T10:32:07Z קליאו 9676 /* */ 235920 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) היה שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 ==קישורים חיצוניים== [[ https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ אתר]] {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] nn7kez28wldr01ojwif3v53s5y6vvrn 235921 235920 2026-05-24T10:34:28Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 235921 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) היה שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 ==קישורים חיצוניים== [ https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ אתר על פועלו השיפוטי של השופט יוסף אלרון] {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] c1qdbvhupmjn6v0kszksrhbp7xq2jb1 235922 235921 2026-05-24T10:41:05Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 235922 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) היה שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 ==קישורים חיצוניים== * [https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ אתר על פועלו השיפוטי של השופט יוסף אלרון] {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] 7sq8851xqm0vxbct33ejhduiodlu3ub 235923 235922 2026-05-24T10:44:14Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 235923 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) היה שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 ==קישורים חיצוניים== * [https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ אתר על פועלו עשייתו המשפטית של השופט אלרון] {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] aldhx754gcifh8rage6qalxgmmc7oif 235924 235923 2026-05-24T10:44:31Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 235924 wikitext text/x-wiki [[קובץ:YOSEF ELRON.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|השופט יוסף אלרון]] '''[[W:יוסף אלרון|יוסף אלרון]]''' (נולד ב־1955) היה שופט [[בית המשפט העליון]]. {{מפריד}} * "ה[[משפט]], בשונה אולי מזירות ותחומים אחרים, אינו שחור ולבן. יש לו גוונים רבים. לרוב, מנעד האפשרויות שניצב לפני בית המשפט הוא רחב – והמשפט החוקתי אינו חריג לעניין זה." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "מכל בחינה שהיא, עדיף בית משפט מתון ושקול, מאשר בית משפט שש אלי קרב. בית משפט השם עצמו במוקד השיח הציבורי ומוכתם כמי שמוטה, שנוטל צד בוויכוח ציבורי/פוליטי אשר מן הראוי כי ירחיק עצמו ממנו." ~ מתוך הרצאה, 2025 * "דומה שבית משפט זה נקלע פעם נוספת, שלא בטובתו, לליבת המחלוקת הציבורית ב[[ישראל]]. המלאכה השיפוטית מזמנת ליושב בדין אתגרים רבים. מהגדולים שבהם, הוא לדעת מתי לנהוג בריסון ובאיפוק. [...] את משאביו, לרבות בכל הקשור לאמון הציבור בבית המשפט, על בית משפט זה לשמור למקרים המתאימים לכך." ~ מתוך פסק הדין בו התנגד לפסילת התיקון לחוק יסוד בנושא [[עילת הסבירות]], 1 בינואר 2024 ==קישורים חיצוניים== * [https://yosef-elron.co.il/legal-practice/ אתר על עשייתו המשפטית של השופט אלרון] {{מיון רגיל:אלרון, יוסף}} [[קטגוריה:שופטי בית המשפט העליון]] pxfbkky3n9d32h0d538i8glulpgr0uw 0 29723 235887 235883 2026-05-23T14:43:13Z קליאו 9676 235887 wikitext text/x-wiki [[קובץ:GuyMundlak.JPG|ממוזער|156 פיקסלים|גיא מונדלק, 2010]] '''[[w:גיא מונדלק|גיא מונדלק]]''' (נולד ב־1965) הוא [[משפטן]] [[ישראלי]]. פרופ' למשפטים ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. {{מפריד}} * "לא הייתי רוצה לחיות במדינה, בה [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] מחזיק בידיו ב[[תלוש משכורת|תלושי המשכורת]], ומחליט על פי ראות עיניו על ה[[שכר]] הראוי." * "שביתה היא [[החלטה]] קיבוצית של קבוצת עובדים שפועלים באופן מתואם. החלטה אישית של עובדים יכולה להיות רק על הצטרפות למחאה." * "המחאה מורכבת מכמה תנועות עם מסרים שונים, כי אי אפשר שיהיה רק מסר אחד: יש מי שמוטרד יותר מהאסון בעזה, יש מי שמוטרד רק מהחטופים, יש מי שמוחה נגד חוק ההשתמטות, ויש מי שיוצא נגד ההפיכה המשטרית. אי אפשר שיהיה [[קול]] אחד לדבר הזה." ~ אוגוסט 2025 {{מיון רגיל:מונדלק, גיא}} [[קטגוריה:משפטנים ישראלים]] 8qqx7fvjjwuo270wnxggqdpefnjasy9 15 29726 235889 235881 2026-05-23T14:48:12Z קליאו 9676 לא מתאים 235889 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 0 29727 235890 235882 2026-05-23T14:53:50Z קליאו 9676 235890 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sebastian Vrancx - The four seasons.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|‏]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עונות השנה}} * "עונות־השנה היו חג בשבילי." ~ אסתר ראב * "ההצדקה לאהוב ולחיות משתנה כמו עונות השנה." ~ [[לואי אראגון]] * "עונות השנה כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של הרמוניה." ~ [[ארתור רובינשטיין]] * "בקיבוץ שבו גדלתי, לחגים היה טעם של אדמה וריח של עונות השנה." ~ [[סיון קלינגבייל]] * "בישראל יש רק שלוש עונות – חורף, קיץ ומלחמה." ~ [[חנוך לוין]] * "נהיה אנחנו, נהיה גאות ושפל, נהיה מזגי אוויר, נהיה עונות השנה." ~ [[יהודה עמיחי]], "[[פתוח סגור פתוח]]" * "מחזוריותו של הטבע היא מחזוריות העולם הנראה – זריחה, שקיעה, ארבע עונות השנה, מחזורי היבולים ומחזורי החיים." kay64u5fqw9wa5l80zllmnf5fwe9x81 235891 235890 2026-05-23T14:55:04Z קליאו 9676 235891 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sebastian Vrancx - The four seasons.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|‏ארבע עונות השנה]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עונות השנה}} * "עונות־השנה היו חג בשבילי." ~ אסתר ראב * "ההצדקה לאהוב ולחיות משתנה כמו עונות השנה." ~ [[לואי אראגון]] * "עונות השנה כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של הרמוניה." ~ [[ארתור רובינשטיין]] * "בקיבוץ שבו גדלתי, לחגים היה טעם של אדמה וריח של עונות השנה." ~ [[סיון קלינגבייל]] * "בישראל יש רק שלוש עונות – חורף, קיץ ומלחמה." ~ [[חנוך לוין]] * "נהיה אנחנו, נהיה גאות ושפל, נהיה מזגי אוויר, נהיה עונות השנה." ~ [[יהודה עמיחי]], "[[פתוח סגור פתוח]]" * "מחזוריותו של הטבע היא מחזוריות העולם הנראה – זריחה, שקיעה, ארבע עונות השנה, מחזורי היבולים ומחזורי החיים." ~ [[רחל אליאור]] [[קטגוריה:עונות השנה|*]] ghur55jljb5wkubqz58da1srquqsumv 235892 235891 2026-05-23T14:56:28Z קליאו 9676 235892 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sebastian Vrancx - The four seasons.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|‏ארבע עונות השנה]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עונות השנה}} * "עונות־השנה היו [[חג]] בשבילי." ~ [[אסתר ראב]] * "ההצדקה לאהוב ולחיות משתנה כמו עונות השנה." ~ [[לואי אראגון]] * "עונות השנה כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של [[הרמוניה]]." ~ [[ארתור רובינשטיין]] * "בקיבוץ שבו גדלתי, לחגים היה טעם של אדמה וריח של עונות השנה." ~ [[סיון קלינגבייל]] * "בישראל יש רק שלוש עונות – חורף, קיץ ומלחמה." ~ [[חנוך לוין]] * "נהיה אנחנו, נהיה גאות ושפל, נהיה מזגי אוויר, נהיה עונות השנה." ~ [[יהודה עמיחי]], '[[פתוח סגור פתוח]]' * "מחזוריותו של הטבע היא מחזוריות העולם הנראה – זריחה, שקיעה, ארבע עונות השנה, מחזורי היבולים ומחזורי החיים." ~ [[רחל אליאור]] [[קטגוריה:עונות השנה|*]] l7a16925wfmf0twniz05wuqy79icjhi 235893 235892 2026-05-23T15:04:41Z קליאו 9676 235893 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sebastian Vrancx - The four seasons.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|‏ארבע עונות השנה]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עונות השנה}} * "עונות־השנה היו [[חג]] בשבילי." ~ [[אסתר ראב]] * "ההצדקה לאהוב ולחיות משתנה כמו עונות השנה." ~ [[לואי אראגון]] * "עונות השנה כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של [[הרמוניה]]." ~ [[ארתור רובינשטיין]] * "בקיבוץ שבו גדלתי, לחגים היה טעם של אדמה וריח של עונות השנה." ~ [[סיון קלינגבייל]] * "בישראל יש רק שלוש עונות – חורף, קיץ ומלחמה." ~ [[חנוך לוין]] * "נהיה אנחנו, נהיה גאות ושפל, נהיה מזגי אוויר, נהיה עונות השנה." ~ [[יהודה עמיחי]], מתוך: '[[פתוח סגור פתוח]]' * "פרחים, עונות השנה, נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו ל[[סמל]]ים." ~ [[ס. יזהר]] * "מחזוריותו של הטבע היא מחזוריות העולם הנראה – זריחה, שקיעה, ארבע עונות השנה, מחזורי היבולים ומחזורי החיים." ~ [[רחל אליאור]] [[קטגוריה:עונות השנה|*]] htr38cxug626az1fpyfvi8y0kq23lj1 235906 235893 2026-05-23T18:33:25Z דולב 835 הגהה 235906 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sebastian Vrancx - The four seasons.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|‏ארבע עונות השנה]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עונות השנה}} * "עונות־השנה היו [[חג]] בשבילי." ~ [[אסתר ראב]] * "ההצדקה לאהוב ולחיות משתנה כמו עונות השנה." ~ [[לואי אראגון]] * "עונות השנה כמוהן כסימפוניה: ארבעה חלקים מושלמים של [[הרמוניה]]." ~ [[ארתור רובינשטיין]] * "ב[[קיבוץ]] שבו גדלתי, לחגים היה טעם של אדמה וריח של עונות השנה." ~ [[סיון קלינגבייל]] * "ב[[ישראל]] יש רק שלוש עונות – חורף, קיץ ומלחמה." ~ [[חנוך לוין]] * "נהיה אנחנו, נהיה גאות ושפל, נהיה מזגי אוויר, נהיה עונות השנה." ~ [[יהודה עמיחי]], מתוך: '[[פתוח סגור פתוח]]' * "פרחים, עונות השנה, נופים – נכנסו בדיוקם הריאליסטי לתרבות, ומהר גם נתעלו ל[[סמל]]ים." ~ [[ס. יזהר]] * "מחזוריותו של ה[[טבע]] היא מחזוריות העולם הנראה – זריחה, שקיעה, ארבע עונות השנה, מחזורי היבולים ומחזורי החיים." ~ [[רחל אליאור]] [[קטגוריה:עונות השנה|*]] boln6bxsir33b51m7dium9sfuxfbhfm 0 29728 235905 235885 2026-05-23T18:29:00Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 235905 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק}} * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] klsli2zn6qiib6cyenw4wr1ewt8dq8s 235909 235905 2026-05-23T19:19:20Z קליאו 9676 235909 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} ברק הוא המקום בו שוכן כעס עם כוח. [[פובליליוס סירוס]] ברק הוא חולץ פקקים כועס. [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] mogo019terw0xt1fbq5a4so44tuhnfk 235910 235909 2026-05-23T19:20:06Z קליאו 9676 235910 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} * "ברק הוא המקום בו שוכן כעס עם כוח." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "ברק הוא חולץ פקקים כועס." ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] t9cxrbjo5g4go7ghjh6ugo8tpcm9g23 235911 235910 2026-05-23T19:22:34Z קליאו 9676 235911 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} * "ברק הוא המקום בו שוכן כעס עם כוח." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "ברק הוא חולץ פקקים כועס." ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "יֵשׁ יַחֲלֹף בְּרַק פֶּלֶא מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה וְנִגְלָה קְהַל מַרְאוֹת נוֹשָׁנִים." ~ [[דוד שמעוני]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] 8bz8h0k8925zybqldojujxtzu1lvesn 235912 235911 2026-05-23T19:28:15Z קליאו 9676 235912 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} * "ברק הוא המקום בו שוכן [[כעס]] עם כוח." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "ברק הוא חולץ פקקים כועס." ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "יֵשׁ יַחֲלֹף בְּרַק פֶּלֶא מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה וְנִגְלָה קְהַל מַרְאוֹת נוֹשָׁנִים." ~ [[דוד שמעוני]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ועם שקיעת השמש נראו ברקים באופק ונשמעו קולות עמומים של רעמים; וגשם טרם ירד." ~ [[W:יעקב רבינוביץ'|יעקב רבינוביץ']], 'שִׁמְעוֹן' * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] jz10511fnxsi269zzukdsff1di44fk5 235913 235912 2026-05-23T19:28:58Z קליאו 9676 235913 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} * "ברק הוא המקום בו שוכן [[כעס]] עם כוח." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "ברק הוא חולץ פקקים כועס." ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "יֵשׁ יַחֲלֹף בְּרַק פֶּלֶא מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה וְנִגְלָה קְהַל מַרְאוֹת נוֹשָׁנִים." ~ [[דוד שמעוני]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ועם שקיעת ה[[שמש]] נראו ברקים באופק ונשמעו קולות עמומים של רעמים; וגשם טרם ירד." ~ [[W:יעקב רבינוביץ|יעקב רבינוביץ]], 'שִׁמְעוֹן' * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] e1g3a6t4b184pm2tyhx856z0x3q6zz9 235914 235913 2026-05-23T19:29:52Z קליאו 9676 235914 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} * "ברק הוא המקום בו שוכן [[כעס]] עם כוח." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "ברק הוא חולץ פקקים כועס." ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "יֵשׁ יַחֲלֹף בְּרַק פֶּלֶא מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה וְנִגְלָה קְהַל מַרְאוֹת נוֹשָׁנִים." ~ [[דוד שמעוני]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ועם שקיעת ה[[שמש]] נראו ברקים באופק ונשמעו קולות עמומים של רעמים; וגשם טרם ירד." ~ [[יעקב רבינוביץ]], 'שִׁמְעוֹן' * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי [[אמא אווזה]] * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] ixis7oxq57nf7zwn0xqn2dgloajm8f9 235915 235914 2026-05-23T19:30:11Z קליאו 9676 235915 wikitext text/x-wiki [[קובץ:OMGIALMOSTDIED - Flickr - J.J. Verhoef.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ברק|נושא=בָּרָק}} * "ברק הוא המקום בו שוכן [[כעס]] עם כוח." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "ברק הוא חולץ פקקים כועס." ~ [[ראמון גומז דה לה סרנה]] * "יֵשׁ יַחֲלֹף בְּרַק פֶּלֶא מַחֲשַׁכֵּי הַנְּשָׁמָה וְנִגְלָה קְהַל מַרְאוֹת נוֹשָׁנִים." ~ [[דוד שמעוני]] * "זה ה[[לילה]] היפה מכולם, הלילה המואר כולו באור ברקים: יום, לעומתו, הוא לילה." ~ [[אנדרה ברטון]] * "ועם שקיעת ה[[שמש]] נראו ברקים באופק ונשמעו קולות עמומים של רעמים; וגשם טרם ירד." ~ [[יעקב רבינוביץ]], 'שִׁמְעוֹן' * "ברקים ו[[רעם|רעמים]] באים ועוברים, אך כוכבים ושקט תמיד נשארים." ~ מתוך שירי '[[אמא אווזה]]' * "כשברקים חתכו אותם והבזיקו." ~ [[נורה רוברטס]], 'אובססיה' * "רעמים וברקים בליל חורף קר, לא נשמעים תמיד אותו הדבר." ~ [[יהונתן גפן]], "רעמים וברקים" * "אני הוא איש הברק בא מהמרחק, אני גדול, אני חזק, משחק את המשחק, מול ברק כוכבים ננצח אויבים, והחיים יותר טובים כשאוהבים." ~ עידן עמית ורן דנקר, "איש הברק" [[קטגוריה:עולם הטבע]] 156zqx95uyzgp8j99lzo4vs3jj4vkyv