ויקיציטוט:מזנון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.4</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיציטוט:מזנון</title>
    <ns>4</ns>
    <id>3</id>
    <revision>
      <id>236099</id>
      <parentid>234821</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:15:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>MediaWiki message delivery</username>
        <id>6859</id>
      </contributor>
      <comment>/* Vote now in the 2026 U4C election */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>236099</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="156635" sha1="6ydvyoxgc3q4ygswckaf2meyfcldq9l" xml:space="preserve">{{מזנון}}

== הודעת ברוך הבא אוטומטית לנרשמים ==

שלום לכולם!&lt;BR&gt;
ישנה הרחבה, השולחת הודעת ברוכים הבאים (המוגדרת מראש) לכל עורך שנרשם.&lt;BR&gt;
בהודעת ה&quot;ברוך הבא&quot; יש מידע חשוב, שיכול להועיל מאוד לעורכים חדשים, ואני מציע להתקין את ההרחבה כאן, ע&quot;מ של עורך יקבל את ההודעה, ללא מאמץ של העורכים כלל. 

אשמח לשמוע מה דעתכם. [[משתמש:Neriah|Neriah]] - [[שיחת משתמש:Neriah|שיחה]] 19:24, 20 באוגוסט 2023 (IDT)
: אין לנו כל כך הרבה נרשמים, כך שיש ביכולתנו לברך כל אחד מהם באופן אישי. בנוסף, לא הייתי רוצה לברך &quot;על אוטומט&quot;. אני נוהג לברך לאחר מספר עריכות, כברורה כוונתו הטובה של הנרשם הטרי. בברכה, [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 20:16, 20 באוגוסט 2023 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Review the Charter for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt; 
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/U4C Building Committee/Announcement - Review|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/U4C Building Committee/Announcement - Review}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;''
Hello all,

I am pleased to share the next step in the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct|Universal Code of Conduct]] work. The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) draft charter]] is now ready for your review. 

The [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal Code of Conduct/Enforcement guidelines|Enforcement Guidelines]] require a [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines#4.5_U4C_Building_Committee|Building Committee]] form to draft a charter that outlines procedures and details for a global committee to be called the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines#4._UCoC_Coordinating_Committee_(U4C)|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]]. Over the past few months, the U4C Building Committee worked together as a group to discuss and draft the U4C charter. The U4C Building Committee welcomes feedback about the draft charter now through 22 September 2023. After that date, the U4C Building Committee will revise the charter as needed and a community vote will open shortly afterward.

Join the conversation during the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/U4C Building Committee#Conversation hours|conversation hours]] or on [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|Meta-wiki]].

Best,&lt;br /&gt;&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]], on behalf of the U4C Building Committee, 18:35, 28 באוגוסט 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=25392152 --&gt;

== הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

&lt;span class=&quot;mw-translate-fuzzy&quot;&gt;[[foundation:|קרן ויקימדיה]] בודקת את המעבר בין מרכזי הנתונים הראשי והמשני שלה.&lt;/span&gt; זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון. כדי לוודא שהכול עובד כשורה, מחלקת הטכנולוגיה של ויקימדיה צריכה לערוך בדיקה מתוכננת. הבדיקה תַראה האם ניתן לעבור ממרכז נתונים אחד למרכז נתונים אחר בצורה אמינה. זה דורש מצוותים רבים להתכונן לקראת הבדיקה ולהיות זמינים לתיקון בעיות בלתי־צפויות. 

כל התעבורה תועבר ב'''{{#time:j xg|2023-09-20|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־ '''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2023-09-20T14:00|en}} {{#time:H:i e|2023-09-20T14:00}}]''' (16:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2023-09-20|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה־[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. יהיו התראות נוספות על זה. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[User:Trizek (WMF)|Trizek_(WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|talk]]) 12:23, 15 בספטמבר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=25018086 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;== Opportunities open for the Affiliations Committee, Ombuds commission, and the Case Review Committee  ==&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;div style=&quot;margin:.2em 0 .5em;margin-{{#switch:{{PAGELANGUAGE}}|ar|arc|ary|arz|azb|bcc|bgn|ckb|bqi|dv|fa|fa-af|glk|ha-arab|he|kk-arab|kk-cn|ks|ku-arab|ms-arab|mzn|pnb|prd|ps|sd|ug|ur|ydd|yi=right|left}}:3ex;&quot;&gt;
[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments/Announcement/Short|''You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.'']]

''&lt;span class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments/Announcement/Short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments/Announcement/Short}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/span&gt;''&lt;/div&gt;

Hi everyone! The [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|Affiliations Committee]] (AffCom), [[m:Special:MyLanguage/Ombuds_commission|Ombuds commission]] (OC), and the [[m:Special:MyLanguage/Trust_and_Safety/Case_Review_Committee|Case Review Committee]] (CRC) are looking for new members. These volunteer groups provide important structural and oversight support for the community and movement. People are encouraged to nominate themselves or encourage others they feel would contribute to these groups to apply. There is more information about the roles of the groups, the skills needed, and the opportunity to apply on the [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Legal department/Committee appointments|'''Meta-wiki page''']]. 

On behalf of the Committee Support team,&lt;br /&gt;&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
~ [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 19:41, 9 באוקטובר 2023 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=25570445 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Review and comment on the 2024 Wikimedia Foundation Board of Trustees selection rules package&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Rules package review - short| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]]''
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/wiki/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Rules package review - short|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:wiki/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Rules package review - short}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;''
Dear all, 

Please review and comment on the Wikimedia Foundation Board of Trustees selection rules package from now until 29 October 2023. The selection rules package was based on older versions by the Elections Committee and will be used in the 2024 Board of Trustees selection. Providing your comments now will help them provide a smoother, better Board selection process. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024|More on the Meta-wiki page]].

Best,

Katie Chan &lt;br&gt;
Chair of the Elections Committee&lt;br /&gt;&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

04:13, 17 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=25570445 --&gt;

== The Vector 2022 skin as the default in two weeks? ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
''[[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Updates/2023-10 for sister projects|Read this in your language]] • &lt;span class=plainlinks&gt;[https://mediawiki.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Reading%2FWeb%2FDesktop+Improvements%2FUpdates%2F2023-10+for+sister+projects&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{Int:please-translate}}]&lt;/span&gt; • Please tell other users about these changes''

Hello. I'm writing on behalf of the [[mw:Reading/Web|Wikimedia Foundation Web team]]. '''In two weeks, we would like to make the Vector 2022 skin the default on this wiki.'''
[[File:Desktop Improvements - how to enable globally.png|thumb|[[Special:GlobalPreferences|{{int:globalpreferences}}]]]]
'''If you prefer keeping the current skin''' select &quot;Vector legacy (2010)&quot; on [[Special:GlobalPreferences#mw-prefsection-rendering|the appearance tab of the global preferences]] and save the change. We encourage you to give the new skin a try, though.

Since I last came to you with this question, many things have changed. The skin is now the default on most Wikipedias, and all logos are done! We have also made some tweaks in the skin itself. Below is the text I've sent to you once, but I'm sending it again, just slightly edited, for those who haven't seen it.

If you know what this is about, jump straight to the section &quot;Our plan&quot;: 
&lt;div style=&quot;margin-left:.5em; border-left:3px dotted #a2a9b1; padding-left:.5em;&quot;&gt;
It would become the default for all logged-out users, and also all logged-in users who currently use Vector legacy as a [[Special:Preferences#mw-prefsection-rendering|local]] (but not global) preference. Logged-in users can at any time switch to any other skin. No changes are expected for these skins.
&lt;div style=&quot;width:100%; margin:auto;&quot;&gt;&lt;gallery widths=&quot;250&quot; heights=&quot;180&quot; mode=&quot;packed&quot; caption=&quot;Top of an article&quot;&gt;
Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2010 top.png|Vector legacy (current default)
Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2022 top.png|Vector 2022
&lt;/gallery&gt;&lt;gallery widths=&quot;250&quot; heights=&quot;180&quot; mode=&quot;packed&quot; caption=&quot;A section of an article&quot;&gt;
Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2010 scrolled.png|Vector legacy (current default)
Screenshot Historia da moeda do Tíbet - 2022-09-22 - Vector 2022 scrolled.png|Vector 2022
&lt;/gallery&gt;&lt;/div&gt;
=== About the skin ===
[[File:Wikimania 2022 Vector (2022) Presentation.pdf|thumb|Slides to our Wikimania 2022 presentation. [https://www.youtube.com/watch?v=yC-ItaXDe2A You may also listen to the recording on YouTube (in English)].]]
'''[Why is a change necessary]''' When the current default skin was created, it reflected the needs of the readers and editors as these were 14 years ago. Since then, new users have begun using the Internet and Wikimedia projects in different ways. [[wmfblog:2022/08/18/prioritizing-equity-within-wikipedias-new-desktop/|The old Vector does not meet their needs]].

'''[Objective]''' The objective for the Vector 2022 skin is to make the interface more welcoming and comfortable for readers and useful for advanced users. It introduces a series of changes that aim to improve problems new and existing readers and editors were having with the old skin. It draws inspiration from previous user requests, the [[metawiki:Special:MyLanguage/Community_Wishlist_Survey|Community Wishlist Surveys]], and gadgets and scripts. The work helped our code follow the standards and improve all other skins. [[phab:phame/post/view/290/how_and_why_we_moved_our_skins_to_mustache/|The PHP code in the other available skins has been reduced by 75%]]. The project has also focused on making it easier to support gadgets and use APIs.
[[File:Screenshot of the Vector-2022 skin's fullscreen toggle.png|thumb]]
'''[Changes in a nutshell]''' The skin introduces changes that improve readability and usability. The new skin does not remove any functionality currently available on the Vector skin.
* The limited width and pin-able menus allow to adjust the interface to the screen size, and focus on editing or reading. Logged-in and logged-out users may use a toggle button to keep the full width, though.
* The sticky header makes it easier to find tools that editors use often. It decreases scrolling to the top of the page by 16%.
* The new table of contents makes it easier to navigate to different sections. Readers and editors jump to different sections of the page 50% more than with the old table of contents. It also looks a bit different on talk pages.
* The new search bar is easier to find and makes it easier to find the correct search result from the list. This increased the amount of searches started by 30% on the tested wikis.
* The skin does not negatively affect pageviews, edit rates, or account creation. There is evidence of increases in pageviews and account creation across partner communities.
'''[Customize this skin]''' It's possible to configure and personalize our changes. We support volunteers who create new gadgets and user scripts. Check out [[mw:Special:MyLanguage/Reading/Web/Desktop Improvements/Repository|the repository]] for a list of currently available customizations and changes, or add your own.
&lt;/div&gt;
=== Our plan ===

'''If no large concerns are raised, we plan on deploying on 31 October'''. If you'd like to ask our team anything, if you have questions, concerns, or additional thoughts, please comment in any language. If this is the first comment to my message, make sure to ping me. We will gladly answer! Also, check out [[mw:Reading/Web/Desktop Improvements/Frequently asked questions|our FAQ]]. Thank you! [[User:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]] ([[User talk:SGrabarczuk (WMF)|&lt;span class=&quot;signature-talk&quot;&gt;שיחה&lt;/span&gt;]]) 02:51, 19 באוקטובר 2023 (IDT)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SGrabarczuk (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:SGrabarczuk_(WMF)/sandbox/MM/Varia&amp;oldid=25764915 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;(New) Feature on [[mw:Special:MyLanguage/Help:Extension:Kartographer|Kartographer]]: Adding geopoints via QID&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;Body&quot;/&gt;Since September 2022, it is possible to create geopoints using a QID. Many wiki contributors have asked for this feature, but it is not being used much. Therefore, we would like to remind you about it. More information can be found on the [[M:WMDE_Technical_Wishes/Geoinformation/Geopoints via QID|project page]]. If you have any comments, please let us know on the [[M:Talk:WMDE Technical Wishes/Geoinformation/Geopoints via QID|talk page]]. – Best regards, the team of Technical Wishes at Wikimedia Deutschland
&lt;section end=&quot;Body&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

[[M:User:Thereza Mengs (WMDE)|Thereza Mengs (WMDE)]] 14:31, 13 בדצמבר 2023 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Thereza Mengs (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&amp;oldid=25955829 --&gt;

== Do you use Wikidata in Wikimedia sibling projects? Tell us about your experiences ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
''Note: Apologies for cross-posting and sending in English.''

Hello, the '''[[m:WD4WMP|Wikidata for Wikimedia Projects]]''' team at Wikimedia Deutschland would like to hear about your experiences using Wikidata in the sibling projects. If you are interested in sharing your opinion and insights, please consider signing up for an interview with us in this '''[https://wikimedia.sslsurvey.de/Wikidata-for-Wikimedia-Interviews Registration form]'''.&lt;br&gt; 
''Currently, we are only able to conduct interviews in English.''

The front page of the form has more details about what the conversation will be like, including how we would '''compensate''' you for your time.

For more information, visit our ''[[m:WD4WMP/AddIssue|project issue page]]'' where you can also share your experiences in written form, without an interview.&lt;br&gt;We look forward to speaking with you, [[m:User:Danny Benjafield (WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] ([[m:User talk:Danny Benjafield (WMDE)|talk]]) 08:53, 5 January 2024 (UTC)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Global_message_delivery/Targets/WD4WMP/ScreenerInvite&amp;oldid=26027495 --&gt;

== Reusing references: Can we look over your shoulder? ==

''Apologies for writing in English.''

The Technical Wishes team at Wikimedia Deutschland is planning to [[m:WMDE Technical Wishes/Reusing references|make reusing references easier]]. For our research, we are looking for wiki contributors willing to show us how they are interacting with references.

* The format will be a 1-hour video call, where you would share your screen. [https://wikimedia.sslsurvey.de/User-research-into-Reusing-References-Sign-up-Form-2024/en/ More information here].
* Interviews can be conducted in English, German or Dutch.
* [[mw:WMDE_Engineering/Participate_in_UX_Activities#Compensation|Compensation is available]].
* Sessions will be held in January and February.
* [https://wikimedia.sslsurvey.de/User-research-into-Reusing-References-Sign-up-Form-2024/en/ Sign up here if you are interested.]
* Please note that we probably won’t be able to have sessions with everyone who is interested. Our UX researcher will try to create a good balance of wiki contributors, e.g. in terms of wiki experience, tech experience, editing preferences, gender, disability and more. If you’re a fit, she will reach out to you to schedule an appointment.

We’re looking forward to seeing you, [[m:User:Thereza Mengs (WMDE)| Thereza Mengs (WMDE)]]
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Thereza Mengs (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=WMDE_Technical_Wishes/Technical_Wishes_News_list_all_village_pumps&amp;oldid=25956752 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Vote on the Charter for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting opens|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting opens}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''
Hello all,

I am reaching out to you today to announce that the voting period for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) Charter is now open. Community members may [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter/Voter_information|cast their vote and provide comments about the charter via SecurePoll]] now through '''2 February 2024'''. Those of you who voiced your opinions during the development of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|UCoC Enforcement Guidelines]] will find this process familiar.

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|current version of the U4C Charter]] is on Meta-wiki with translations available. 

Read the charter, go vote and share this note with others in your community. I can confidently say the U4C Building Committee looks forward to your participation.

On behalf of the UCoC Project team,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 20:08, 19 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=25853527 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Last days to vote on the Charter for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - voting reminder}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''
Hello all,

I am reaching out to you today to remind you that the voting period for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) charter will close on '''2 February 2024'''. Community members may [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter/Voter_information|cast their vote and provide comments about the charter via SecurePoll]]. Those of you who voiced your opinions during the development of the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|UCoC Enforcement Guidelines]] will find this process familiar.

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|current version of the U4C charter]] is on Meta-wiki with translations available. 

Read the charter, go vote and share this note with others in your community. I can confidently say the U4C Building Committee looks forward to your participation.

On behalf of the UCoC Project team,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 19:00, 31 בינואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=25853527 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Announcing the results of the UCoC Coordinating Committee Charter ratification vote&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - results|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:wiki/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Announcement - results}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Dear all,

Thank you everyone for following the progress of the Universal Code of Conduct. I am writing to you today to announce the outcome of the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter/Voter_information|ratification vote]] on the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|Universal Code of Conduct Coordinating Committee Charter]]. 1746 contributors voted in this ratification vote with 1249 voters supporting the Charter and 420 voters not. The ratification vote process allowed for voters to provide comments about the Charter. 

A report of voting statistics and a summary of voter comments will be published on Meta-wiki in the coming weeks.

Please look forward to hearing about the next steps soon.

On behalf of the UCoC Project team,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 20:24, 12 בפברואר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26160150 --&gt;

== מחאה על מעשי ויקיפדיה הערבית ==

שלום לכולם! כידוע, ויקי הערבית לקחה באופן בוטה צד במלחמה, והקרן נמנעה מלהתערב. בוויקיפדיה העברית נערכו כל מיני דיונים לגבי הצבת באנר מחאה על העניין שלא הבשילו, וכעת נעשה נסיון נוסף להעלות את הנושא ב[[w:שיחת משתמש:Yuri/דיון מקדים - הצעה לבאנר מחאתי בעקבות מעשיה של לויקיפדיה הערבית]]. אם יש רצון בקהילת ויקיציטוט העברי להשתתף במחאה זו, נשמח אם תגיבו שם או כאן. [[משתמש:איש עיטי|איש עיטי]] - [[שיחת משתמש:איש עיטי|שיחה]] 14:06, 29 בפברואר 2024 (IST)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt; Report of the U4C Charter ratification and U4C Call for Candidates now available&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – call for candidates| You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Hello all,

I am writing to you today with two important pieces of information. First, the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter/Vote results|report of the comments from the Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) Charter ratification]] is now available. Secondly, the call for candidates for the U4C is open now through April 1, 2024.

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. Community members are invited to submit their applications for the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, please [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|review the U4C Charter]].

Per the charter, there are 16 seats on the U4C: eight community-at-large seats and eight regional seats to ensure the U4C represents the diversity of the movement.

Read more and submit your application on [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024|Meta-wiki]].

On behalf of the UCoC project team,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 18:25, 5 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26276337 --&gt;

==  בחירת חברי חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה לשנת 2024 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
: ''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Selection announcement| אפשר לקרוא תרגומים של המסר הזה לשפות נוספות במטא־ויקי.]]''
: ''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Selection announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2024/Announcement/Selection announcement}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;''
שלום לכולם,

בשנה זו תסתיים כהונתם של ארבעה חברים בחבר הנאמנים, שנבחרו על־ידי הקהילה וארגונים שותפים [1]. חבר הנאמנים מזמין את התנועה כולה להשתתף בתהליך הבחירות של שנה זו, ולהצביע כדי למלא את מקומם של הפורשים.

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections committee|ועדת הבחירות]] תפקח על התהליך בעזרתם של עובדי הקרן [2]. ועדת הניהול (Governance Committee) של חבר הנאמנים הקימה קבוצת עבודה לבחירות, הכוללת נאמנים שאינם יכולים להציג מועמדות בבחירות 2024 לנציגי הקהילה והארגונים השותפים. בקבוצת העבודה חברים דריוש ימלניאק, נטליה טימקיב, אסרא א־שאפעי, קתי קולינס ושני אבנשטיין סיגלוב [3]. משימתה של הקבוצה לפקח מטעם חבר הנאמנים על תהליך הבחירות ולהעביר מידע לחבר הנאמנים. פרטים נוספים על תפקידיהם של ועדת הבחירות, חבר הנאמנים וסגל העובדים אפשר לקרוא כאן [4]. 

להלן המועדים החשובים המתוכננים:

*  מאי 2024: קול קורא להצגת מועמדות ולשאלות
*  יוני 2024: הארגונים השותפים יצביעו לבחירת 12 מועמדים לרשימה המצומצמת (שלב הרשימה המצומצמת לא יתקיים אם רק 15 מועמדים או פחות יציגו את מועמדותם) [5]
*  יוני-אוגוסט 2024: תקופת מסע הבחירות
*  סוף אוגוסט/תחילת ספטמבר 2024: תקופת ההצבעה של הקהילה שתימשך שבועיים
*  אוקטובר-נובמבר 2024: בדיקת רקע למועמדים שנבחרו
*  ישיבת חבר הנאמנים בדצמבר 2024: קבלת הנאמנים החדשים

פרטים נוספים על תהליך הבחירות של 2024, כדי לתכנן את צעדיכם, אפשר לקרוא ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024|דף הזה במטא־ויקי]], בכלל זה לוח־זמנים מפורט, תהליך הצגת מועמדות, כללי מסע הבחירות והקריטריונים לזכאות להצבעה.

'''מתנדבי הבחירות'''

דרך נוספת למעורבות בתהליך הבחירות של 2024 היא להיות מתנדב/ת בחירות. מתנדבי הבחירות הם גשר בין ועדת הבחירות לבין הקהילות שלהם. הם עוזרים להבטיח שהקהילה שלהם מיוצגת ומגייסים את אנשיה להצבעה. פרטים נוספים על התוכנית ועל אופן ההצטרפות אליה ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Election Volunteers|דף מטא־ויקי הזה]].

בברכה חמה,

דריוש ימלניאק ([[m:Special:MyLanguage/User:Pundit|Dariusz Jemielniak]]), יו&quot;ר ועדת הניהול, קבוצת העבודה של הבחירות לחבר הנאמנים

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2021/Results#Elected

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Committee:Elections_Committee_Charter

[3] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Minutes:2023-08-15#Governance_Committee

[4] https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections_committee/Roles

[5] אף על־פי שמספר המועמדים האידיאלי לבחירת 4 נאמנים הוא 12, תהליך הרשימה המצומצמת יתקיים רק אם יהיו יותר מ־15 מועמדים. זאת משום שהסרת מועמדותם של 1–3 מועמדים עלולה ליצור את הרושם כאילו הם מנודים. כמו כן, הארגונים השותפים יצטרכו להשקיע עבודה רבה בתהליך הרשימה המצומצמת רק כדי להסיר 1–3 מועמדים מהרשימה.&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[User:MPossoupe_(WMF)|MPossoupe_(WMF)]]21:57, 12 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MPossoupe (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26349432 --&gt;

== הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2024-03-20|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2024-03-20T14:00|en}} {{#time:H:i e|2024-03-20T14:00}}]''' (16:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2024-03-20|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. יהיו התראות נוספות על זה. תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. '''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[user:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]], 02:00, 15 במרץ 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=25636619 --&gt;

== הצביעו עכשיו לבחירת חברי ועדת התיאום (U4C) הראשונה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – vote opens|הודעה זו מתורגמת לשפות נוספות במטא־ויקי.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – vote opens}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

שלום רב,

אני רוצה להודיע לכם שההצבעה לוועדת התיאום של קוד ההתנהגות האוניברסלי (U4C) פתוחה כעת ותימשך עד 9 במאי 2024. אנא קראו את המידע ב[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024|דף ההצבעה במטא־ויקי]] הנוגע להליכי ההצבעה ולזכות ההצבעה.

ועדת התיאום של קוד ההתנהגות האוניברסלי (U4C) היא קבוצה גלובלית שתפקידה להבטיח יישום הוגן ועקבי של קוד ההתנהגות האוניברסלי. חברי הקהילה הוזמנו להציג את מועמדותם לוועדת התיאום. מידע על תחומי האחריות של ועדת התיאום ומידע נוסף אפשר למצוא בדף [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|עיון במגילת ועדת התיאום]].

אנא שתפו את ההודעה הזאת עם חברי הקהילה שלכם, כדי שגם הם ישתתפו.

בשם צוות הפרויקט של קוד ההתנהגות האוניברסלי,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 23:20, 25 באפריל 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26390244 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Sign up for the language community meeting on May 31st, 16:00 UTC&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;Hello all,

The next language community meeting is scheduled in a few weeks - May 31st at 16:00 UTC. If you're interested, you can [https://www.mediawiki.org/w/index.php?title=Wikimedia_Language_engineering/Community_meetings#31_May_2024 sign up on this wiki page].

This is a participant-driven meeting, where we share language-specific updates related to various projects, collectively discuss technical issues related to language wikis, and work together to find possible solutions. For example, in the last meeting, the topics included the machine translation service (MinT) and the languages and models it currently supports, localization efforts from the Kiwix team, and technical challenges with numerical sorting in files used on Bengali Wikisource.

Do you have any ideas for topics to share technical updates related to your project? Any problems that you would like to bring for discussion during the meeting? Do you need interpretation support from English to another language? Please reach out to me at ssethi(__AT__)wikimedia.org and [[etherpad:p/language-community-meeting-may-2024|add agenda items to the document here]].

We look forward to your participation!
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 00:22, 15 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SSethi (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26390244 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt; Feedback invited on Procedure for Sibling Project Lifecycle&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Procedure for Sibling Project Lifecycle/Invitation for feedback (MM)|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Procedure for Sibling Project Lifecycle/Invitation for feedback (MM)}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

[[File:Sibling Project Lifecycle Conversation 3.png|150px|right|link=:m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Procedure for Sibling Project Lifecycle]]

Dear community members,

The [[:m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee]] (CAC) of the [[:m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Board of Trustees|Wikimedia Foundation Board of Trustees]] invites you to give feedback on a '''[[:m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Procedure for Sibling Project Lifecycle|draft Procedure for Sibling Project Lifecycle]]'''. This draft Procedure outlines proposed steps and requirements for opening and closing Wikimedia Sibling Projects, and aims to ensure any newly approved projects are set up for success. This is separate from the procedures for opening or closing language versions of projects, which is handled by the [[:m:Special:MyLanguage/Language committee|Language Committee]] or [[m:Special:MyLanguage/Closing_projects_policy|closing projects policy]]. 

You can find the details on [[:m:Special:MyLanguage/Talk:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Procedure for Sibling Project Lifecycle#Review|this page]], as well as the ways to give your feedback from today until the end of the day on '''June 23, 2024''', anywhere on Earth. 

You can also share information about this with the interested project communities you work with or support, and you can also help us translate the procedure into more languages, so people can join the discussions in their own language.

On behalf of the CAC,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 05:25, 22 במאי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26390244 --&gt;

== הסרת הרשאות ביורוקרט ==

למשתמשים [[משתמש:Damzow]] ו[[משתמש:ברוקולי]] יש הראשות ביורוקרט מראשית ויקיציטוט ובפועל שניהם לא ערכו כאן כבר כמה שנים כך שלפי הנוהל היבש, יש לפעול להסרת ההרשאות שלהם. [[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 22:03, 29 במאי 2024 (IDT)
:אכן כן, והרשאות הבירוקרט שלהם הוסרו לפני זמן רב. בברכה, [[משתמש:קליאו|קליאו]] - [[שיחת משתמש:קליאו|שיחה]] 06:49, 30 במאי 2024 (IDT)
::מצוין, תודה. [[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] - [[שיחת משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]] 11:24, 30 במאי 2024 (IDT)

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Announcing the first Universal Code of Conduct Coordinating Committee&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – results|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024/Announcement – results}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Hello,

The scrutineers have finished reviewing the vote results. We are following up with the results of the first [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) election]]. 

We are pleased to announce the following individuals as regional members of the U4C, who will fulfill a two-year term:

* North America (USA and Canada)
** –
* Northern and Western Europe
** [[m:Special:MyLanguage/User:Ghilt|Ghilt]]
* Latin America and Caribbean
** –
* Central and East Europe (CEE)
** —
* Sub-Saharan Africa
** –
* Middle East and North Africa
** [[m:Special:MyLanguage/User:Ibrahim.ID|Ibrahim.ID]]
* East, South East Asia and Pacific (ESEAP)
** [[m:Special:MyLanguage/User:0xDeadbeef|0xDeadbeef]]
* South Asia
** –

The following individuals are elected to be community-at-large members of the U4C, fulfilling a one-year term:

* [[m:Special:MyLanguage/User:Barkeep49|Barkeep49]]
* [[m:Special:MyLanguage/User:Superpes15|Superpes15]]
* [[m:Special:MyLanguage/User:Civvì|Civvì]]
* [[m:Special:MyLanguage/User:Luke081515|Luke081515]]
* –
* –
* –
* –

Thank you again to everyone who participated in this process and much appreciation to the candidates for your leadership and dedication to the Wikimedia movement and community.

Over the next few weeks, the U4C will begin meeting and planning the 2024-25 year in supporting the implementation and review of the UCoC and Enforcement Guidelines. Follow their work on [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Meta-wiki]].

On behalf of the UCoC project team,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 11:15, 3 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26390244 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;The final text of the Wikimedia Movement Charter is now on Meta&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Final draft available|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Final draft available}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''
Hi everyone,

The final text of the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|Wikimedia Movement Charter]] is now up on Meta in more than 20 languages for your reading.

'''What is the Wikimedia Movement Charter?'''

The Wikimedia Movement Charter is a proposed document to define roles and responsibilities for all the members and entities of the Wikimedia movement, including the creation of a new body – the Global Council – for movement governance.

'''Join the Wikimedia Movement Charter “Launch Party”'''

Join the [[m:Special:MyLanguage/Event:Movement Charter Launch Party|“Launch Party”]] on '''June 20, 2024''' at '''14.00-15.00 UTC''' ([https://zonestamp.toolforge.org/1718892000 your local time]). During this call, we will celebrate the release of the final Charter and present the content of the Charter. Join and learn about the Charter before casting your vote.

'''Movement Charter ratification vote'''

Voting will commence on SecurePoll on '''June 25, 2024''' at '''00:01 UTC''' and will conclude on '''July 9, 2024''' at '''23:59 UTC.''' You can read more about the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Ratification/Voting|voting process, eligibility criteria, and other details]] on Meta.

If you have any questions, please leave a comment on the [[m:Special:MyLanguage/Talk:Movement Charter|Meta talk page]] or email the MCDC at [mailto:mcdc@wikimedia.org mcdc@wikimedia.org].

On behalf of the MCDC,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 11:45, 11 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26390244 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Voting to ratify the Wikimedia Movement Charter is now open – cast your vote&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Ratification vote opens|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Ratification vote opens}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''
Hello everyone,

The voting to ratify the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|'''Wikimedia Movement Charter''']] is now open. The Wikimedia Movement Charter is a document to define roles and responsibilities for all the members and entities of the Wikimedia movement, including the creation of a new body – the Global Council – for movement governance.

The final version of the Wikimedia Movement Charter is [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|available on Meta in different languages]] and attached [https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Wikimedia_Movement_Charter_(June_2024).pdf here in PDF format] for your reading.

Voting commenced on SecurePoll on '''June 25, 2024''' at '''00:01 UTC''' and will conclude on '''July 9, 2024''' at '''23:59 UTC'''. Please read more on the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Ratification/Voting|voter information and eligibility details]].

After reading the Charter, please [[Special:SecurePoll/vote/398|'''vote here''']] and share this note further.

If you have any questions about the ratification vote, please contact the Charter Electoral Commission at [mailto:cec@wikimedia.org '''cec@wikimedia.org'''].

On behalf of the CEC,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 13:52, 25 ביוני 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26989444 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Voting to ratify the Wikimedia Movement Charter is ending soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Final reminder|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Final reminder}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''
Hello everyone,

This is a kind reminder that the voting period to ratify the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|Wikimedia Movement Charter]] will be closed on '''July 9, 2024''', at '''23:59 UTC'''.

If you have not voted yet, please vote [[m:Special:SecurePoll/vote/398|on SecurePoll]]. 

On behalf of the [[m:Special:MyLanguage/Movement_Charter/Ratification/Voting#Electoral_Commission|Charter Electoral Commission]],&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 06:47, 8 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26989444 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;U4C Special Election - Call for Candidates&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement – call for candidates|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement – call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Hello all,

A special election has been called to fill additional vacancies on the U4C. The call for candidates phase is open from now through July 19, 2024.

The [[:m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the [[:foundation:Wikimedia Foundation Universal Code of Conduct|UCoC]]. Community members are invited to submit their applications in the special election for the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, please review the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|U4C Charter]].

In this special election, according to [[Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter#2. Elections and Terms|chapter 2 of the U4C charter]], there are 9 seats available on the U4C: '''four''' community-at-large seats and '''five''' regional seats to ensure the U4C represents the diversity of the movement. [[Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter#5. Glossary|No more than two members of the U4C can be elected from the same home wiki]]. Therefore, candidates must not have English Wikipedia, German Wikipedia, or Italian Wikipedia as their home wiki.

Read more and submit your application on [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election|Meta-wiki]].

In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 03:03, 10 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26989444 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Wikimedia Movement Charter ratification voting results&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Results of the ratification vote|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Movement Charter/Drafting Committee/Announcement - Results of the ratification vote}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''
Hello everyone,

After carefully tallying both individual and affiliate votes, the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter/Ratification/Voting#Electoral Commission|Charter Electoral Commission]] is pleased to announce the final results of the Wikimedia Movement Charter voting.  

As [[m:Special:MyLanguage/Talk:Movement Charter#Thank you for your participation in the Movement Charter ratification vote!|communicated]] by the Charter Electoral Commission, we reached the quorum for both Affiliate and individual votes by the time the vote closed on '''July 9, 23:59 UTC'''. We thank all 2,451 individuals and 129 Affiliate representatives who voted in the ratification process. Your votes and comments are invaluable for the future steps in Movement Strategy.

The final results of the [[m:Special:MyLanguage/Movement Charter|Wikimedia Movement Charter]] ratification voting held between 25 June and 9 July 2024 are as follows: 

'''Individual vote:'''

Out of 2,451 individuals who voted as of July 9 23:59 (UTC), 2,446 have been accepted as valid votes. Among these, '''1,710''' voted “yes”; '''623''' voted “no”; and '''113''' selected “–” (neutral). Because the neutral votes don’t count towards the total number of votes cast, 73.30% voted to approve the Charter (1710/2333), while 26.70% voted to reject the Charter (623/2333).

'''Affiliates vote:'''

Out of 129 Affiliates designated voters who voted as of July 9 23:59 (UTC), 129 votes are confirmed as valid votes. Among these, '''93''' voted “yes”; '''18''' voted “no”; and '''18''' selected “–” (neutral). Because the neutral votes don’t count towards the total number of votes cast, 83.78% voted to approve the Charter (93/111), while 16.22% voted to reject the Charter (18/111).

'''Board of Trustees of the Wikimedia Foundation:'''

The Wikimedia Foundation Board of Trustees voted '''not to ratify''' the proposed Charter during their special Board meeting on July 8, 2024. The Chair of the Wikimedia Foundation Board of Trustees, Nataliia Tymkiv, [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_Board_noticeboard/Board_resolution_and_vote_on_the_proposed_Movement_Charter|shared the result of the vote, the resolution, meeting minutes and proposed next steps]].  

With this, the Wikimedia Movement Charter in its current revision is '''not ratified'''.

We thank you for your participation in this important moment in our movement’s governance.

The Charter Electoral Commission,

[[m:User:Abhinav619|Abhinav619]], [[m:User:Borschts|Borschts]], [[m:User:Iwuala Lucy|Iwuala Lucy]], [[m:User:Tochiprecious|Tochiprecious]], [[m:User:Der-Wir-Ing|Der-Wir-Ing]]&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 20:53, 18 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26989444 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Vote now to fill vacancies of the first U4C&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement – voting opens|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement – voting opens}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Dear all,

I am writing to you to let you know the voting period for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) is open now through '''August 10, 2024'''. Read the information on the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election|voting page on Meta-wiki]] to learn more about voting and voter eligibility.

The Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. Community members were invited to submit their applications for the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, please [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|review the U4C Charter]].

Please share this message with members of your community so they can participate as well.

In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 05:47, 27 ביולי 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=26989444 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Reminder! Vote closing soon to fill vacancies of the first U4C&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement – reminder to vote|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement – reminder to vote}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Dear all,

The voting period for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) is closing soon. It is open through 10 August 2024. Read the information on [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2024_Special_Election#Voting|the voting page on Meta-wiki to learn more about voting and voter eligibility]]. If you are eligible to vote and have not voted in this special election, it is important that you vote now.

'''Why should you vote?''' The U4C is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. Community input into the committee membership is critical to the success of the UCoC.

Please share this message with members of your community so they can participate as well.

In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 18:30, 6 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27183190 --&gt;

== בקרוב תגיע האפשרות ליצור הערות שוליים משניות, נסו את זה! ==

&lt;section begin=&quot;Sub-referencing&quot;/&gt;
[[File:Sub-referencing reuse visual.png|{{#ifeq:{{#dir}}|ltr|right|left}}|400px]]
שלום לכם. שנים רבות חברי הקהילה ביקשו דרך קלה לשימוש מחדש בהערות שוליים באמצעות שינוי קל בפרטים. עכשיו מגיע הפתרון של מדיה-ויקי, אפשרות ליצור הערות שוליים משניות, בעורך קוד מקור ובעורך החזותי, והיא תשפר את מנגנון הערות השוליים הקיים. תוכלו גם להמשיך להשתמש בהערות שוליים בדרכים אחרות, אבל מן הסתם תתקלו בהערות השוליים המשניות בערכים שנכתבו בידי אחרים. מידע נוסף ב[[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|דף המיזם]].

'''נשמח לקבל משוב''' כדי לוודא שזה עובד טוב עבורכם:

* [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes/Sub-referencing#Test|אנא נסו]] את המנגנון החדש בשלב הפיתוח הנוכחי על בטא ויקי ו[[m:Talk:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing|ספרו לנו מה דעתכם]]. 
* [[m:WMDE Technical Wishes/Sub-referencing/Sign-up|עשו מנוי]] לקבלת עדכונים והזמנות להשתתף בפעוליות מחקר שלנו.

צוות [[m:Special:MyLanguage/WMDE Technical Wishes|המשאלות הטכניות]] של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Deutschland|ויקיפדיה הגרמנית]] מתכוון להביא את המנגנון הזה לאתרי ויקי של ויקימדיה בהמשך השנה. לפני כן נדבר עם יוצרים ותומכים בכלים ובתבניות הקשורים לנושא.

אנא עזרו לנו להפיץ את המסר. --[[m:User:Johannes Richter (WMDE)|Johannes Richter (WMDE)]] ([[m:User talk:Johannes Richter (WMDE)|talk]]) 10:36, 19 August 2024 (UTC)
&lt;section end=&quot;Sub-referencing&quot;/&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johannes Richter (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johannes_Richter_(WMDE)/Sub-referencing/massmessage_list&amp;oldid=27309345 --&gt;

== Sign up for the language community meeting on August 30th, 15:00 UTC ==

Hi all,

The next language community meeting is scheduled in a few weeks—on August 30th at 15:00 UTC. If you're interested in joining, you can [https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community_meetings#30_August_2024 sign up on this wiki page].

This participant-driven meeting will focus on sharing language-specific updates related to various projects, discussing technical issues related to language wikis, and working together to find possible solutions. For example, in the last meeting, topics included the Language Converter, the state of language research, updates on the Incubator conversations, and technical challenges around external links not working with special characters on Bengali sites.

Do you have any ideas for topics to share technical updates or discuss challenges? Please add agenda items to the document [https://etherpad.wikimedia.org/p/language-community-meeting-aug-2024 here] and reach out to ssethi(__AT__)wikimedia.org. We look forward to your participation!

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 02:20, 23 באוגוסט 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SSethi (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27183190 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Announcing the Universal Code of Conduct Coordinating Committee&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[https://lists.wikimedia.org/hyperkitty/list/board-elections@lists.wikimedia.org/thread/OKCCN2CANIH2K7DXJOL2GPVDFWL27R7C/ Original message at wikimedia-l]. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement - results|You can find this message translated into additional languages on Meta-wiki.]] [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Announcement - results}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

Hello all,

The scrutineers have finished reviewing the vote and the [[m:Special:MyLanguage/Elections Committee|Elections Committee]] have certified the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election/Results|results]] for the [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2024 Special Election|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) special election]].

I am pleased to announce the following individual as regional members of the U4C, who will fulfill a term until 15 June 2026:

* North America (USA and Canada)
** Ajraddatz

The following seats were not filled during this special election:

* Latin America and Caribbean
* Central and East Europe (CEE)
* Sub-Saharan Africa
* South Asia
* The four remaining Community-At-Large seats

Thank you again to everyone who participated in this process and much appreciation to the candidates for your leadership and dedication to the Wikimedia movement and community.

Over the next few weeks, the U4C will begin meeting and planning the 2024-25 year in supporting the implementation and review of the UCoC and Enforcement Guidelines. You can follow their work on [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Meta-Wiki]].

On behalf of the U4C and the Elections Committee,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:RamzyM (WMF)|RamzyM (WMF)]] 17:06, 2 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27183190 --&gt;

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים לשנת 2024! ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

החל זמן ההצבעה של [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024|בחירות 2024 לחבר הנאמנים]]. שנים־עשר (12) מועמדות ומועמדים מתמודדים על ארבעה (4) מושבים בחבר הנאמנים.

כדי להכיר את המועמדות והמועמדים, אפשר לקרוא את [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024/Candidates|הצהרותיהם]] ואת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2024/Questions_for_candidates|תשובותיהם לשאלות מחברי הקהילה]].

כשתגיעו להחלטה, וגלשו אל דף ההצבעה של [[Special:SecurePoll/vote/400|SecurePoll]] כדי להצביע. '''ההצבעה תימשך מ־3 בספטמבר בחצות (UTC) ועד 17 בספטמבר בשעה UTC 23:59'''.

כדי לבדוק את זכאותכם להצביע, אנא גלשו אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2024/Voter_eligibility_guidelines|דף הזכאות להצבעה]].

בברכה חמה,

ועדת הבחירות וקבוצת העבודה לבחירת חבר הנאמנים&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 15:15, 3 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27183190 --&gt;

== הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2024-09-25|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2024-09-25T15:00|en}} {{#time:H:i e|2024-09-25T15:00}}]''' (16:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;This banner will remain visible until the end of the operation.&lt;/span&gt; 

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2024-09-25|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

[[User:Trizek_(WMF)|Trizek_(WMF)]], 12:37, 20 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=27248326 --&gt;

== 'Wikidata item' link is moving. Find out where... ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;&lt;i&gt;Apologies for cross-posting in English. Please consider translating this message.&lt;/i&gt;{{tracked|T66315}}

Hello everyone, a small change will soon be coming to the user-interface of your Wikimedia project.
The [[d:Q16222597|Wikidata item]] [[w:|sitelink]] currently found under the &lt;span style=&quot;color: #54595d;&quot;&gt;&lt;u&gt;''General''&lt;/u&gt;&lt;/span&gt; section of the '''Tools''' sidebar menu will move into the &lt;span style=&quot;color: #54595d;&quot;&gt;&lt;u&gt;''In Other Projects''&lt;/u&gt;&lt;/span&gt; section.

We would like the Wiki communities feedback so please let us know or ask questions on the   [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Projects/Move_Wikidata_item_link|Discussion page]] before we enable the change which can take place October 4 2024, circa 15:00 UTC+2.
More information can be found on [[m:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Projects/Move_Wikidata_item_link|the project page]].&lt;br&gt;&lt;br&gt;We welcome your feedback and questions.&lt;br&gt; [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 21:58, 27 בספטמבר 2024 (IDT)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=27524260 --&gt;

== Invitation to Participate in Wiki Loves Ramadan Community Engagement Survey ==

Dear all,

Apologies for writing in English. Please help to translate in your language.
We are excited to announce the upcoming [[m:Wiki Loves Ramadan|Wiki Loves Ramadan]] event, a global initiative aimed at celebrating Ramadan by enriching Wikipedia and its sister projects with content related to this significant time of year. As we plan to organize this event globally, your insights and experiences are crucial in shaping the best possible participation experience for the community.

To ensure that Wiki Loves Ramadan is engaging, inclusive, and impactful, we kindly invite you to participate in our community engagement survey. Your feedback will help us understand the needs of the community, set the event's focus, and guide our strategies for organizing this global event.

Survey link: https://forms.gle/f66MuzjcPpwzVymu5

Please take a few minutes to share your thoughts. Your input will make a difference!

Thank you for being a part of our journey to make Wiki Loves Ramadan a success.


Warm regards,

User:ZI Jony 06:20, 6 באוקטובר 2024 (IDT)

Wiki Loves Ramadan Organizing Team
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=27510935 --&gt;

== תוצאות מוקדמות של בחירות 2024 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

תודה לכל המשתתפות והמשתתפים ב[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2024|בחירות 2024 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה]]. הצביעו קרוב ל־6000 חברות וחברים בקהילה מיוֹתר מ־180 מיזמי ויקי.

ארבעת המועמדים והמועמדות להלן זכו למספר הקולות הגבוה ביותר:

# [[User:Kritzolina|Christel Steigenberger]]
# [[User:Nadzik|Maciej Artur Nadzikiewicz]]
# [[User:Victoria|Victoria Doronina]]
# [[User:Laurentius|Lorenzo Losa]]

המועמדות והמועמדים האלה דורגו אומנם ראשונים בהצבעה, אך הם עדיין לא מונו לחבר הנאמנים. הם צריכים לעבור בהצלחה בדיקת רקע ולעמוד בדרישות הקבועות בתקנון. נאמנות ונאמנים חדשים ימונו בישיבה הבאה של חבר הנאמנים בדצמבר 2024.

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2024/Results|אפשר לקרוא עוד על התוצאות במטא־ויקי.]]

בברכה חמה,

ועדת הבחירות וקבוצת העבודה לבחירת חבר הנאמנים

&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[User:MPossoupe_(WMF)|MPossoupe_(WMF)]] 11:26, 14 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MPossoupe (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27183190 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations_Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds_commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־16 אוקטובר 2024. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 18 נובמבר 2024. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 2 דצמבר 2024. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation/Legal/Committee_appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל [mailto:cst@wikimedia.org cst@wikimedia.org].

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 02:08, 17 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27601062 --&gt;

== 'Wikidata item' link is moving, finally. ==

Hello everyone, I previously wrote on the 27th September to advise that the ''Wikidata item'' sitelink will change places in the sidebar menu, moving from the '''General''' section into the '''In Other Projects''' section. The scheduled rollout date of 04.10.2024 was delayed due to a necessary request for Mobile/MinervaNeue skin. I am happy to inform that the global rollout can now proceed and will occur later today, 22.10.2024 at 15:00 UTC-2. [[m:Talk:Wikidata_For_Wikimedia_Projects/Projects/Move_Wikidata_item_link|Please let us know]] if you notice any problems or bugs after this change. There should be no need for null-edits or purging cache for the changes to occur. Kind regards, -[[m:User:Danny Benjafield (WMDE)|Danny Benjafield (WMDE)]] 14:29, 22 באוקטובר 2024 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Test_List&amp;oldid=27535421 --&gt;

== Final Reminder: Join us in Making Wiki Loves Ramadan Success ==

Dear all,

We’re thrilled to announce the Wiki Loves Ramadan event, a global initiative to celebrate Ramadan by enhancing Wikipedia and its sister projects with valuable content related to this special time of year. As we organize this event globally, we need your valuable input to make it a memorable experience for the community.

Last Call to Participate in Our Survey: To ensure that Wiki Loves Ramadan is inclusive and impactful, we kindly request you to complete our community engagement survey. Your feedback will shape the event’s focus and guide our organizing strategies to better meet community needs.

* Survey Link: [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSffN4prPtR5DRSq9nH-t1z8hG3jZFBbySrv32YoxV8KbTwxig/viewform?usp=sf_link Complete the Survey]
* Deadline: November 10, 2024
Please take a few minutes to share your thoughts. Your input will truly make a difference!

'''Volunteer Opportunity''': Join the Wiki Loves Ramadan Team! We’re seeking dedicated volunteers for key team roles essential to the success of this initiative. If you’re interested in volunteer roles, we invite you to apply.
* Application Link: [https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSfXiox_eEDH4yJ0gxVBgtL7jPe41TINAWYtpNp1JHSk8zhdgw/viewform?usp=sf_link Apply Here]
* Application Deadline: October 31, 2024
Explore Open Positions: For a detailed list of roles and their responsibilities, please refer to the position descriptions here: [https://docs.google.com/document/d/1oy0_tilC6kow5GGf6cEuFvdFpekcubCqJlaxkxh-jT4/ Position Descriptions]

Thank you for being part of this journey. We look forward to working together to make Wiki Loves Ramadan a success!


Warm regards,&lt;br&gt;
The Wiki Loves Ramadan Organizing Team 07:11, 29 באוקטובר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=27568454 --&gt;

== Sign up for the language community meeting on November 29th, 16:00 UTC ==

Hello everyone,

The next language community meeting is coming up next week, on November 29th, at 16:00 UTC (Zonestamp! For your timezone &lt;https://zonestamp.toolforge.org/1732896000&gt;). If you're interested in joining, you can sign up on this wiki page: &lt;https://www.mediawiki.org/wiki/Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community_meetings#29_November_2024&gt;.

This participant-driven meeting will be organized by the Wikimedia Foundation’s Language Product Localization team and the Language Diversity Hub. There will be presentations on topics like developing language keyboards, the creation of the Moore Wikipedia, and the language support track at Wiki Indaba. We will also have members from the Wayuunaiki community joining us to share their experiences with the Incubator and as a new community within our movement. This meeting will have a Spanish interpretation.

Looking forward to seeing you at the language community meeting! Cheers, [[User:SSethi (WMF)|Srishti]] 21:54, 21 בנובמבר 2024 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SSethi (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27746256 --&gt;

== Launching! Join Us for Wiki Loves Ramadan 2025! ==

Dear All,

We’re happy to announce the launch of [[m:Wiki Loves Ramadan 2025|Wiki Loves Ramadan 2025]], an annual international campaign dedicated to celebrating and preserving Islamic cultures and history through the power of Wikipedia. As an active contributor to the Local Wikipedia, you are specially invited to participate in the launch. 

This year’s campaign will be launched for you to join us write, edit, and improve articles that showcase the richness and diversity of Islamic traditions, history, and culture.

* Topic: [[m:Event:Wiki Loves Ramadan 2025 Campaign Launch|Wiki Loves Ramadan 2025 Campaign Launch]]
* When: Jan 19, 2025 
* Time: 16:00 Universal Time UTC and runs throughout Ramadan (starting February 25, 2025).
* Join Zoom Meeting: https://us02web.zoom.us/j/88420056597?pwd=NdrpqIhrwAVPeWB8FNb258n7qngqqo.1 
* Zoom meeting hosted by [[m:Wikimedia Bangladesh|Wikimedia Bangladesh]]

To get started, visit the [[m:Wiki Loves Ramadan 2025|campaign page]] for details, resources, and guidelines: Wiki Loves Ramadan 2025.

Add [[m:Wiki Loves Ramadan 2025/Participant|your community here]], and organized Wiki Loves Ramadan 2025 in your local language.

Whether you’re a first-time editor or an experienced Wikipedian, your contributions matter. Together, we can ensure Islamic cultures and traditions are well-represented and accessible to all.

Feel free to invite your community and friends too. Kindly reach out if you have any questions or need support as you prepare to participate.

Let’s make Wiki Loves Ramadan 2025 a success!

For the [[m:Wiki Loves Ramadan 2025/Team|International Team]] 14:08, 16 בינואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=27568454 --&gt;

== Universal Code of Conduct annual review: provide your comments on the UCoC and Enforcement Guidelines ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
My apologies for writing in English.
{{Int:Please-translate}}.

I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 3 February 2025. This is the first step of several to be taken for the annual review.
[[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Annual_review|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 03:11, 24 בינואר 2025 (IST)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=27746256 --&gt;

== Reminder: first part of the annual UCoC review closes soon ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
My apologies for writing in English.
{{Int:Please-translate}}.

This is a reminder that the first phase of the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines will be closing soon. You can make suggestions for changes through [[d:Q614092|the end of day]], 3 February 2025. This is the first step of several to be taken for the annual review.
[[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Annual_review|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]]. After review of the feedback, proposals for updated text will be published on Meta in March for another round of community review. 

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 02:49, 3 בפברואר 2025 (IST)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28198931 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt; Upcoming Language Community Meeting (Feb 28th, 14:00 UTC) and Newsletter&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Hello everyone!
[[File:WP20Symbols WIKI INCUBATOR.svg|right|frameless|150x150px|alt=An image symbolising multiple languages]]
We’re excited to announce that the next '''Language Community Meeting''' is happening soon, '''February 28th at 14:00 UTC'''! If you’d like to join, simply sign up on the '''[[mw:Wikimedia_Language_and_Product_Localization/Community_meetings#28_February_2025|wiki page]]'''.

This is a participant-driven meeting where we share updates on language-related projects, discuss technical challenges in language wikis, and collaborate on solutions. In our last meeting, we covered topics like developing language keyboards, creating the Moore Wikipedia, and updates from the language support track at Wiki Indaba.

'''Got a topic to share?''' Whether it’s a technical update from your project, a challenge you need help with, or a request for interpretation support, we’d love to hear from you! Feel free to '''reply to this message''' or add agenda items to the document '''[[etherpad:p/language-community-meeting-feb-2025|here]]'''.

Also, we wanted to highlight that the sixth edition of the Language &amp; Internationalization newsletter (January 2025) is available here: [[:mw:Special:MyLanguage/Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/January|Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter/2025/January]]. This newsletter provides updates from the October–December 2024 quarter on new feature development, improvements in various language-related technical projects and support efforts, details about community meetings, and ideas for contributing to projects. To stay updated, you can subscribe to the newsletter on its wiki page: [[:mw:Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter|Wikimedia Language and Product Localization/Newsletter]].

We look forward to your ideas and participation at the language community meeting, see you there!
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 10:29, 22 בפברואר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:SSethi (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28217779 --&gt;

== Universal Code of Conduct annual review: proposed changes are available for comment ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
My apologies for writing in English.
{{Int:Please-translate}}.

I am writing to you to let you know that [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Annual_review/Proposed_Changes|proposed changes]] to the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|Universal Code of Conduct (UCoC) Enforcement Guidelines]] and [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) Charter]] are open for review. '''[[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Annual_review/Proposed_Changes|You can provide feedback on suggested changes]]''' through the [[d:Q614092|end of day]] on Tuesday, 18 March 2025. This is the second step in the annual review process, the final step will be community voting on the proposed changes.
[[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Annual_review|Read more information and find relevant links about the process on the UCoC annual review page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] 20:51, 7 במרץ 2025 (IST)

&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28307738 --&gt;

== הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-03-19|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-03-19T14:00|en}} {{#time:H:i e|2025-03-19T14:00}}]''' (16:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-03-19|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[User:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]]&lt;/bdi&gt; 01:15, 15 במרץ 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=28307742 --&gt;

== מקורות ==

כאורח לרגע אני מתנצל אם כבר דנתם בנושא זה. ציטוטים רבים מובאים ללא מקור, וחשוב מאוד לתקן זאת. אני מבין את הקושי להביא מקור לציטוטים מהעבר הרחוק, אבל ציטוטים המיוחסים לאנשים חיים נלקחים פעמים רבות מהאינטרנט, כך שאין קושי לתת להם מקור. ציטוט ללא מקור עלול להיות שקרי (יוחס לאדם בלי שאמר זאת) או מחוץ להקשרו, וראוי שלא להיכשל בכך. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 10:14, 22 במרץ 2025 (IST)
: מסכים בהחלט, ואני משתדל להקפיד לציין מקור לכל ציטוט שאני מוסיף. ממליץ שאחרים גם ינהגו כך. שבת שלום, [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 13:29, 22 במרץ 2025 (IST)

== Final proposed modifications to the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines and U4C Charter now posted ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
The proposed modifications to the [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Universal_Code_of_Conduct/Enforcement_guidelines|Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines]] and the U4C Charter [[m:Universal_Code_of_Conduct/Annual_review/2025/Proposed_Changes|are now on Meta-wiki for community notice]] in advance of the voting period. This final draft was developed from the previous two rounds of community review. Community members will be able to vote on these modifications starting on 17 April 2025. The vote will close on 1 May 2025, and results will be announced no later than 12 May 2025. The U4C election period, starting with a call for candidates, will open immediately following the announcement of the review results. More information will be posted on [[m:Special:MyLanguage//Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election|the wiki page for the election]] soon.

Please be advised that this process will require more messages to be sent here over the next two months. 

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, you may [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter|review the U4C Charter]].

Please share this message with members of your community so they can participate as well.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 05:05, 4 באפריל 2025 (IDT)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28469465 --&gt;

== Wikidata and Sister Projects: An online community event ==

''(Apologies for posting in English)''

Hello everyone, I am excited to share news of an upcoming online event called '''[[d:Event:Wikidata_and_Sister_Projects|Wikidata and Sister Projects]]''' celebrating the different ways Wikidata can be used to support or enhance with another Wikimedia project. The event takes place over 4 days between '''May 29 - June 1st, 2025'''.

We would like to invite speakers to present at this community event, to hear success stories, challenges, showcase tools or projects you may be working on, where Wikidata has been involved in Wikipedia, Commons, WikiSource and all other WM projects.

If you are interested in attending, please [[d:Special:RegisterForEvent/1291|register here]].
If you would like to speak at the event, please fill out this Session Proposal template on the [[d:Event_talk:Wikidata_and_Sister_Projects|event talk page]], where you can also ask any questions you may have. 

I hope to see you at the event, in the audience or as a speaker, - [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 12:18, 11 באפריל 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Danny Benjafield (WMDE)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Danny_Benjafield_(WMDE)/MassMessage_Send_List&amp;oldid=28525705 --&gt;

== Vote now on the revised UCoC Enforcement Guidelines and U4C Charter ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;

The voting period for the revisions to the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines (&quot;UCoC EG&quot;) and the UCoC's Coordinating Committee Charter is open now through the end of 1 May (UTC) ([https://zonestamp.toolforge.org/1746162000 find in your time zone]). [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Annual_review/2025/Voter_information|Read the information on how to participate and read over the proposal before voting]] on the UCoC page on Meta-wiki.

The [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review of the EG and Charter was planned and implemented by the U4C. Further information will be provided in the coming months about the review of the UCoC itself. For more information and the responsibilities of the U4C, you may [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Charter|review the U4C Charter]].

Please share this message with members of your community so they can participate as well.

In cooperation with the U4C -- [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|talk]]) 03:35, 17 באפריל 2025 (IDT)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28469465 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote on proposed modifications to the UCoC Enforcement Guidelines and U4C Charter&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
The voting period for the revisions to the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines and U4C Charter closes on 1 May 2025 at 23:59 UTC ([https://zonestamp.toolforge.org/1746162000 find in your time zone]). [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2025/Voter information|Read the information on how to participate and read over the proposal before voting]] on the UCoC page on Meta-wiki.

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)]] is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, you may [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|review the U4C Charter]].

Please share this message with members of your community in your language, as appropriate, so they can participate as well.

In cooperation with the U4C -- &lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 06:41, 29 באפריל 2025 (IDT)&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28618011 --&gt;

== We will be enabling the new Charts extension on your wiki soon! ==

''(Apologies for posting in English)''

Hi all! We have good news to share regarding the ongoing problem with graphs and charts affecting all wikis that use them.

As you probably know, the [[:mw:Special:MyLanguage/Extension:Graph|old Graph extension]] was disabled in 2023 [[listarchive:list/wikitech-l@lists.wikimedia.org/thread/EWL4AGBEZEDMNNFTM4FRD4MHOU3CVESO/|due to security reasons]]. We’ve worked in these two years to find a solution that could replace the old extension, and provide a safer and better solution to users who wanted to showcase graphs and charts in their articles. We therefore developed the [[:mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|Charts extension]], which will be replacing the old Graph extension and potentially also the [[:mw:Extension:EasyTimeline|EasyTimeline extension]].

After successfully deploying the extension on Italian, Swedish, and Hebrew Wikipedia, as well as on MediaWiki.org, as part of a pilot phase, we are now happy to announce that we are moving forward with the next phase of deployment, which will also include your wiki.

The deployment will happen in batches, and will start from '''May 6'''. Please, consult [[:mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart/Project#Deployment Timeline|our page on MediaWiki.org]] to discover when the new Charts extension will be deployed on your wiki. You can also [[:mw:Special:MyLanguage/Extension:Chart|consult the documentation]] about the extension on MediaWiki.org.

If you have questions, need clarifications, or just want to express your opinion about it, please refer to the [[:mw:Special:MyLanguage/Extension_talk:Chart/Project|project’s talk page on Mediawiki.org]], or ping me directly under this thread. If you encounter issues using Charts once it gets enabled on your wiki, please report it on the [[:mw:Extension_talk:Chart/Project|talk page]] or at [[phab:tag/charts|Phabricator]].

Thank you in advance! -- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 18:08, 6 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=28663781 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Call for Candidates for the Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C)&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
The results of voting on the Universal Code of Conduct Enforcement Guidelines and Universal Code of Conduct Coordinating Committee (U4C) Charter is [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2025#Results|available on Meta-wiki]].

You may now [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2025/Candidates|submit your candidacy to serve on the U4C]] through 29 May 2025 at 12:00 UTC. Information about [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2025|eligibility, process, and the timeline are on Meta-wiki]]. Voting on candidates will open on 1 June 2025 and run for two weeks, closing on 15 June 2025 at 12:00 UTC.

If you have any questions, you can ask on [[m:Talk:Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Election/2025|the discussion page for the election]]. -- in cooperation with the U4C, &lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User_talk:Keegan (WMF)|שיחה]])&lt;/bdi&gt; 01:07, 16 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28618011 --&gt;

== RfC ongoing regarding Abstract Wikipedia (and your project) ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
''(Apologies for posting in English, if this is not your first language)''

Hello all! We opened a discussion on Meta about a very delicate issue for the development of [[:m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia|Abstract Wikipedia]]: where to store the abstract content that will be developed through functions from Wikifunctions and data from Wikidata. Since some of the hypothesis involve your project, we wanted to hear your thoughts too. 

We want to make the decision process clear: we do not yet know which option we want to use, which is why we are consulting here. We will take the arguments from the Wikimedia communities into account, and we want to consult with the different communities and hear arguments that will help us with the decision. The decision will be made and communicated after the consultation period by the Foundation.

You can read the various hypothesis and have your say at [[:m:Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content|Abstract Wikipedia/Location of Abstract Content]]. Thank you in advance! -- [[User:Sannita (WMF)|Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|&lt;span class=&quot;signature-talk&quot;&gt;{{int:Talkpagelinktext}}&lt;/span&gt;]]) 18:27, 22 במאי 2025 (IDT)
&lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Sannita_(WMF)/Mass_sending_test&amp;oldid=28768453 --&gt;

== בחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה וקול קורא להצגת שאלות ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Selection announcement|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Selection announcement}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]''

שלום לכולם,

השנה מסתיימת תקופת כהונתם של שני נאמנים שנבחרו לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה על־ידי הקהילה ושותפים [1]. חבר הנאמנים מזמין את התנועה כולה להשתתף בתהליך הבחירות לשנה זו ולהצביע על איוש המושבים המתפנים.

ועדת הבחירות תפקח על התהליך בתמיכת סגל הקרן [2]. ועדת המשילות, המורכבת מנאמנים שאינם מועמדים בתהליך הבחירות הזה (ראג'ו נריסטי, שני אבנשטיין סיגלוב, לורנצו לוסה, קאתי קולינס, ויקטוריה דורונינה ואסראא א־שאפעי) [3], תפקח ותספק מידע לחבר הנאמנים על תהליך הבחירות. פרטים נוספים על תפקידיהם של ועדת הבחירות, חבר הנאמנים והסגל נמצאים כאן [4].

התאריכים המתוכננים החשובים ביותר:

* &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;May 22 – June 5: Announcement (this communication) and call for questions period [6]&lt;/span&gt;
* 17 ביוני - 1 ביולי 2025: קריאה להגשת מועמדות
* יולי 2025: במקרה הצורך, שותפים יצביעו על צמצום רשימת המועמדים אם יוגשו יותר מעשר מועמדויות. [5]
* אוגוסט 2025: תקופת מסע הבחירות
* אוגוסט - ספטמבר 2025: תקופת שבועיים להצבעת הקהילה
* אוקטובר - נובמבר 2025: בדיקת רקע למועמדים שנבחרו
* ישיבת חבר הנאמנים בדצמבר 2025: מינוי הנאמנים החדשים

אפשר לקרוא עוד על תהליך הבחירות לשנת 2025 - כולל לוח הזמנים המפורט, תהליך הגשת המועמדוּת, כללי מסע הבחירות והקריטריונים של הזכאות להצבעה - בדף מטא־ויקי [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025|[קישור]]].

'''קול קורא להצגת שאלות'''

בכל תהליך בחירות יש לקהילה הזדמנות להציג שאלות למועמדות ולמועמדים לחבר הנאמנים. ועדת הבחירות בוחרת שאלות מהרשימה שיצרה הקהילה למועמדות ולמועמדים.
על המועמדות והמועמדים לענות על כל השאלות הנדרשות במסגרת הגשת המועמדוּת כדי להיחשב מועמדים כשרים, אחרת מועמדותם תיפסל. השנה תבחר ועדת הבחירות חמש שאלות שיוצגו למועמדות ולמועמדים. השאלות שייבחרו יכולות להיות שילוב של שאלות שהציגה הקהילה, אם הן דומות או קשורות זו לזו. [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Questions_for_candidates|[קישור]]]

'''התנדבות לבחירות'''

דרך נוספת למעורבות בתהליך הבחירות לשנת 2025 היא להיות מתנדב או מתנדבת בחירות. מתנדבי בחירות הם גשר בין ועדת הבחירות לבין הקהילה שהם באים ממנה. הם עוזרים להבטיח את הייצוג של קהילתם ולגייס אותה להצבעה. פרטים נוספים על התוכנית ואיך להצטרף נמצאים בדף מטא־ויקי הזה [[m:Wikimedia_Foundation_elections/2025/Election_volunteers|[קישור]]].

תודה רבה לכם!

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2022/Results

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Committee:Elections_Committee_Charter

[3] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Resolution:Committee_Membership,_December_2024

[4] https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections_committee/Roles

[5] https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2025/FAQ

[6] https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Questions_for_candidates

בברכה חמה,

ויקטוריה דורונינה

מקשרת בין חבר הנאמנים לוועדת הבחירות

ועדת המשילות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 06:08, 28 במאי 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28618011 --&gt;

== Vote now in the 2025 U4C Election ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English.
{{Int:Please-translate}}

Eligible voters are asked to participate in the 2025 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2025|2025 Election information page]]. The vote closes on 17 June 2025 at [https://zonestamp.toolforge.org/1750161600 12:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 1 July 2025. -- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 02:01, 14 ביוני 2025 (IDT) &lt;/div&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28848819 --&gt;

== חבר הנאמנים של קרן ויקימדיה 2025 - קריאה להגשת מועמדוּת ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
:''&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates|{{int:interlanguage-link-mul}}]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-{{urlencode:Wikimedia Foundation elections/2025/Announcement/Call for candidates}}&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]&lt;/div&gt;
שלום לכולם,

[[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|הקול הקורא להגשת מועמדוּת לבחירות 2025 לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה פתוח כעת]], מיום 17 ביוני 2025 ועד 2 ביולי 2025 בשעה 11:59 לפי זמן אוניברסלי מתואם (UTC) [1]. חבר הנאמנים מפקח על עבודת קרן ויקימדיה, ותקופת הכהונה בו היא בת שלוש שנים [2]. זוהי משרה בהתנדבות.

השנה תצביע קהילת ויקימדיה מסוף חודש אוגוסט ובמשך כל חודש ספטמבר 2025 כדי לאייש שני (2) מושבים בחבר הנאמנים של הקרן. אולי את או אתה, או מישהו שאתם מכירים - מתאימים לתפקיד ויכולים להצטרף לחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה? [3]

אפשר לקרוא עוד על הכישורים הנדרשים כדי להציג מועמדוּת לעמדות ההנהגה האלה, ועל אופן הצגת המועמדוּת [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidate application|בדף הזה במטא־ויקי]], או איך לשכנע מישהו אחר או מישהי אחרת להתמודד בבחירות לשנה זו.

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;
יו״ר ועדת הבחירות

בשם ועדת הבחירות וועדת המשילות

[1] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Call_for_candidates

[2] https://foundation.wikimedia.org/wiki/Legal:Bylaws#(B)_Term.

[3] https://meta.wikimedia.org/wiki/Special:MyLanguage/Wikimedia_Foundation_elections/2025/Resources_for_candidates&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 20:44, 17 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=28866958 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Sister Projects Task Force reviews Wikispore and Wikinews&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;message&quot;/&gt;
Dear Wikimedia Community,

The [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee|Community Affairs Committee (CAC)]]  of the Wikimedia Foundation Board of Trustees assigned [[m:Wikimedia Foundation Community Affairs Committee/Sister Projects Task Force|the Sister Projects Task Force (SPTF)]] to update and implement a procedure for assessing the lifecycle of Sister Projects – wiki [[m:Wikimedia projects|projects supported by Wikimedia Foundation (WMF)]].

A vision of relevant, accessible, and impactful free knowledge has always guided the Wikimedia Movement. As the ecosystem of Wikimedia projects continues to evolve, it is crucial that we periodically review existing projects to ensure they still align with our goals and community capacity.

Despite their noble intent, some projects may no longer effectively serve their original purpose. '''Reviewing such projects is not about giving up – it's about responsible stewardship of shared resources'''. Volunteer time, staff support, infrastructure, and community attention are finite, and the non-technical costs tend to grow significantly as our ecosystem has entered a different age of the internet than the one we were founded in. Supporting inactive projects or projects that didn't meet our ambitions can unintentionally divert these resources from areas with more potential impact.

Moreover, maintaining projects that no longer reflect the quality and reliability of the Wikimedia name stands for, involves a reputational risk. An abandoned or less reliable project affects trust in the Wikimedia movement.

Lastly, '''failing to sunset or reimagine projects that are no longer working can make it much harder to start new ones'''. When the community feels bound to every past decision – no matter how outdated – we risk stagnation. A healthy ecosystem must allow for evolution, adaptation, and, when necessary, letting go. If we create the expectation that every project must exist indefinitely, we limit our ability to experiment and innovate.

Because of this, SPTF reviewed two requests concerning the lifecycle of the Sister Projects to work through and demonstrate the review process. We chose Wikispore as a case study for a possible new Sister Project opening and Wikinews as a case study for a review of an existing project. Preliminary findings were discussed with the CAC, and a community consultation on both proposals was recommended.

=== Wikispore ===

The [[m:Wikispore|application to consider Wikispore]] was submitted in 2019. SPTF decided to review this request in more depth because rather than being concentrated on a specific topic, as most of the proposals for the new Sister Projects are, Wikispore has the potential to nurture multiple start-up Sister Projects.

After careful consideration, the SPTF has decided '''not to recommend''' Wikispore as a Wikimedia Sister Project. Considering the current activity level, the current arrangement allows '''better flexibility''' and experimentation while WMF provides core infrastructural support. 

We acknowledge the initiative's potential and seek community input on what would constitute a sufficient level of activity and engagement to reconsider its status in the future.

As part of the process, we shared the decision with the Wikispore community and invited one of its leaders, Pharos, to an SPTF meeting.

Currently, we especially invite feedback on measurable criteria indicating the project's readiness, such as contributor numbers, content volume, and sustained community support. This would clarify the criteria sufficient for opening a new Sister Project, including possible future Wikispore re-application. However, the numbers will always be a guide because any number can be gamed.

=== Wikinews ===

We chose to review Wikinews among existing Sister Projects because it is the one for which we have observed the highest level of concern in multiple ways.

Since the SPTF was convened in 2023, its members have asked for the community's opinions during conferences and community calls about Sister Projects that did not fulfil their promise in the Wikimedia movement.[https://commons.wikimedia.org/wiki/File:WCNA_2024._Sister_Projects_-_opening%3F_closing%3F_merging%3F_splitting%3F.pdf &lt;nowiki&gt;[1]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/Wikimedia_Foundation_Community_Affairs_Committee/Sister_Projects_Task_Force#Wikimania_2023_session_%22Sister_Projects:_past,_present_and_the_glorious_future%22 &lt;nowiki&gt;[2]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[3]&lt;/nowiki&gt;] Wikinews was the leading candidate for an evaluation because people from multiple language communities proposed it. Additionally, by most measures, it is the least active Sister Project, with the greatest drop in activity over the years.

While the Language Committee routinely opens and closes language versions of the Sister Projects in small languages, there has never been a valid proposal to close Wikipedia in major languages or any project in English. This is not true for Wikinews, where there was a proposal to close English Wikinews, which gained some traction but did not result in any action[https://meta.wikimedia.org/wiki/Proposals_for_closing_projects/Closure_of_English_Wikinews &lt;nowiki&gt;[4]&lt;/nowiki&gt;][https://meta.wikimedia.org/wiki/WikiConvention_francophone/2024/Programme/Quelle_proc%C3%A9dure_pour_ouvrir_ou_fermer_un_projet_%3F &lt;nowiki&gt;[5]&lt;/nowiki&gt;, see section 5] as well as a draft proposal to close all languages of Wikinews[https://meta.wikimedia.org/wiki/Talk:Proposals_for_closing_projects/Archive_2#Close_Wikinews_completely,_all_languages? &lt;nowiki&gt;[6]&lt;/nowiki&gt;].

[[:c:File:Sister Projects Taskforce Wikinews review 2024.pdf|Initial metrics]] compiled by WMF staff also support the community's concerns about Wikinews.

Based on this report, SPTF recommends a community reevaluation of Wikinews. We conclude that its current structure and activity levels are the lowest among the existing sister projects. SPTF also recommends pausing the opening of new language editions while the consultation runs.

SPTF brings this analysis to a discussion and welcomes discussions of alternative outcomes, including potential restructuring efforts or integration with other Wikimedia initiatives.

'''Options''' mentioned so far (which might be applied to just low-activity languages or all languages) include but are not limited to:
*Restructure how Wikinews works and is linked to other current events efforts on the projects,
*Merge the content of Wikinews into the relevant language Wikipedias, possibly in a new namespace,
*Merge content into compatibly licensed external projects,
*Archive Wikinews projects.
Your insights and perspectives are invaluable in shaping the future of these projects. We encourage all interested community members to share their thoughts on the relevant discussion pages or through other designated feedback channels.

=== Feedback and next steps ===

We'd be grateful if you want to take part in a conversation on the future of these projects and the review process. We are setting up two different project pages: [[m:Public consultation about Wikispore|Public consultation about Wikispore]] and [[m:Public consultation about Wikinews|Public consultation about Wikinews]]. Please participate between 27 June 2025 and 27 July 2025, after which we will summarize the discussion to move forward. You can write in your own language.

I will also host a community conversation 16th July Wednesday 11.00 UTC and 17th July Thursday 17.00 UTC (call links to follow shortly) and will be around at Wikimania for more discussions. 
&lt;section end=&quot;message&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Victoria|Victoria]] on behalf of the Sister Project Task Force, 23:57, 27 ביוני 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Johan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Johan_(WMF)/Sister_project_MassMassage_on_behalf_of_Victoria/Target_list&amp;oldid=28911188 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Temporary accounts will be rolled out soon&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;body&quot;/&gt;
Hello, we are the Wikimedia Foundation [[mw:Special:MyLanguage/Product Safety and Integrity|Product Safety and Integrity]] team. We would like to announce that '''we plan to enable [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts|temporary accounts]] for this wiki in the week of September 1'''.

Temporary accounts are successfully live on 30 wikis, including many large ones like German, Japanese, and French. The change they bring is especially relevant to logged-out editors, who this feature is designed to protect. But it is also relevant to community members like mentors, patrollers, and admins – anyone who reverts edits, blocks users, or otherwise interacts with logged-out editors as part of keeping the wikis safe and accurate. 

'''Why we are building temporary accounts'''

Our wikis should be safer to edit by default for logged-out editors. Temporary accounts allow people to continue editing the wikis without creating an account, while avoiding publicly tying their edits to their IP address. We believe this is in the best interest of our logged-out editors, who make valuable contributions to the wikis and who may later create accounts and grow our community of editors, admins, and other roles. Even though the wikis do warn logged-out editors that their IP address will be associated with their edit, many people may not understand what an IP address is, or that it could be used to connect them to other information about them in ways they might not expect. 

Additionally, our moderation software and tools rely too heavily on network origin (IP addresses) to identify users and patterns of activity, especially as IP addresses themselves are becoming less stable as identifiers. Temporary accounts allow for more precise interactions with logged-out editors, including more precise blocks, and can help limit how often we unintentionally end up blocking good-faith users who use the same IP addresses as bad-faith users.

'''How temporary accounts work'''
[[File:Temporary account banner and empty talk page.png|thumb]]
Any time a logged-out user publishes an edit on this wiki, a cookie will be set in this user's browser, and a temporary account tied with this cookie will be automatically created. This account's name will follow the pattern: &lt;code dir=ltr&gt;~2025-12345-67&lt;/code&gt; (a tilde, current year, a number). On pages like Recent Changes or page history, this name will be displayed. The cookie will expire 90 days after its creation. As long as it exists, all edits made from this device will be attributed to this temporary account. It will be the same account even if the IP address changes, unless the user clears their cookies or uses a different device or web browser. A record of the IP address used at the time of each edit will be stored for 90 days after the edit. However, only some logged-in users will be able to see it.

'''What does this mean for different groups of users?'''

'''For logged-out editors'''

* This increases privacy: currently, if you do not use a registered account to edit, then everybody can see the IP address for the edits you made, even after 90 days. That will no longer be possible on this wiki.
* If you use a temporary account to edit from different locations in the last 90 days (for example at home and at a coffee shop), the edit history and the IP addresses for all those locations will now be recorded together, for the same temporary account. Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the relevant requirements]] will be able to view this data. If this creates any personal security concerns for you, please contact talktohumanrights at wikimedia.org for advice.

'''For community members interacting with logged-out editors'''

* A temporary account is uniquely linked to a device. In comparison, an IP address can be shared with different devices and people (for example, different people at school or at work might have the same IP address).
* Compared to the current situation, it will be safer to assume that a temporary user's talk page belongs to only one person, and messages left there will be read by them. As you can see in the screenshot, temporary account users will receive notifications. It will also be possible to thank them for their edits, ping them in discussions, and invite them to get more involved in the community.

'''For users who use IP address data to moderate and maintain the wiki'''

* '''For patrollers''' who track persistent abusers, investigate violations of policies, etc.: Users who [[foundation:Special:MyLanguage/Policy:Access_to_temporary_account_IP_addresses|meet the requirements]] will be able to reveal temporary users' IP addresses and all contributions made by temporary accounts from a specific IP address or range ([[Special:IPContributions]]). They will also have access to useful information about the IP addresses thanks to the [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/IP Info|IP Info]] feature. Many other pieces of software have been built or adjusted to work with temporary accounts, including AbuseFilter, global blocks, Global User Contributions, and more. (For information for volunteer developers on how to update the code of your tools – see the last part of the message.)
* '''For admins blocking logged-out editors''':
** It will be possible to block many abusers by just blocking their temporary accounts. A blocked person won't be able to create new temporary accounts quickly if the admin selects the [[mw:Special:MyLanguage/Autoblock|autoblock]] option.
** It will still be possible to block an IP address or IP range.
* Temporary accounts will not be retroactively applied to contributions made before the deployment. On Special:Contributions, you will be able to see existing IP user contributions, but not new contributions made by temporary accounts on that IP address. Instead, you should use Special:IPContributions for this.

'''Our requests for you, and next steps'''

* If you know of any tools, bots, gadgets etc. using data about IP addresses or being available for logged-out users, you may want to test if they work on [[testwiki:Main_Page|testwiki]] or [[test2wiki:Main_Page|test2wiki]]. If you are a volunteer developer, [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers|read our documentation for developers]], and in particular, the section on [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/For developers#How should I update my code?|how your code might need to be updated]].
* If you want to test the temporary account experience, for example just to check what it feels like, go to testwiki or test2wiki and edit without logging in.
* Tell us if you know of any difficulties that need to be addressed. We will try to help, and if we are not able, we will consider the available options.
* Look at our [[m:Meta:Babel#Temporary_Accounts:_access_to_IP_addresses_and_next_steps|previous message]] about requirements for users without extended rights who may need access to IP addresses.

To learn more about the project, check out [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/FAQ|our FAQ]] – you will find many useful answers there. You may also [[mw:Special:MyLanguage/Trust and Safety Product/Temporary Accounts/Updates|look at the updates]] (we have just posted one) and [[mw:Newsletter:Product Safety and Integrity|subscribe to our new newsletter]]. If you'd like to talk to me (Szymon) off-wiki, you will find me on Discord and Telegram. Thank you!&lt;section end=&quot;body&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[m:user:NKohli (WMF)|NKohli (WMF)]], [[m:user:SGrabarczuk (WMF)|SGrabarczuk (WMF)]]&lt;/bdi&gt; 00:36, 27 באוגוסט 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Quiddity (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=User:Quiddity_(WMF)/sandbox6&amp;oldid=29181713 --&gt;

== החלפת שרת - הוויקיפדיה בשפה שלכם תהיה זמינה לקריאה בלבד בקרוב לזמן קצר ==

&lt;section begin=&quot;server-switch&quot;/&gt;&lt;div class=&quot;plainlinks&quot;&gt;

[[:m:Special:MyLanguage/Tech/Server switch|לקרוא את ההודעה הזאת בשפה אחרת]] • [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special:Translate&amp;group=page-Tech%2FServer+switch&amp;language=&amp;action=page&amp;filter= {{int:please-translate}}]

[[foundation:|קרן ויקימדיה]] תבצע מעבר בין מרכזי הנתונים שלה. זה יוודא שוויקיפדיה ואתרי הוויקי הנוספים של ויקימדיה יוכלו להישאר זמינים גם לאחר אסון.

כל התעבורה תועבר ב־'''{{#time:j xg|2025-09-24|he}}'''. הבדיקה תתחיל ב־'''[https://zonestamp.toolforge.org/{{#time:U|2025-09-24T15:00|en}} {{#time:H:i e|2025-09-24T15:00}}]''' (18:00 שעון ישראל).

לרוע המזל, עקב מגבלות מסוימות ב[[mw:Special:MyLanguage/Manual:What is MediaWiki?|מדיה־ויקי]], כל העריכות חייבות להיפסק במהלך המעבר. אנו מצטערים על ההפרעה, ופועלים לצמצמם אותה בעתיד. 

תוצג כרזה בכל אתרי הוויקי 30 דקות לפני שהפעולה הזאת מתבצעת. הכרזה הזו תישאר גלויה עד לסיום המבצע. 
&lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;You can contribute to the [https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Special%3ATranslate&amp;group=Centralnotice-tgroup-read_only_banner&amp;task=view&amp;language=&amp;filter=&amp;action=translate translation or proofreading] of this banner text.&lt;/span&gt;

'''יהיה ניתן לקרוא, אך לא לערוך, את כל אתרי הוויקי למשך זמן קצר.'''

*לא יהיה אפשר לערוך למשך שעה לכל היותר ביום {{#time:l j xg Y|2025-09-24|he}}.
*במקרה של ניסיון לערוך או לשמור במהלך זמן זה, תראו הודעת שגיאה. אנו מקווים שלא יאבדו עריכות במהלך דקות אלו, אך אנו לא יכולים להבטיח זאת. אם מוצגת לך הודעת השגיאה, יש להמתין עד שהכול חוזר לשגרה. אז יהיה אפשר לשמור את העריכה שלך. אבל אנו ממליצים להכין העתק של השינויים שלך לפני כן, ליתר ביטחון.

'''השפעות אחרות''':

*משימות רקע יואטו וחלקן עלולות להיפסק. קישורים אדומים עשויים להתעדכן לאט מהרגיל. במקרה של יצירת ערך שכבר מקושר במקום אחר, הקישור יישאר אדום לזמן ארוך מהרגיל. כמה סקריפטים בעלי זמן־ריצה ארוך ייאלצו להיפסק.
* אנו מצפים שהתקנות קוד יתנהלו כמו בכל שבוע אחר. עם זאת, הקפאות קוד מסוימות יכולות לקרות באופן נקודתי אם התפעול דורש אותן אחרי־כן.
* אתר ה[[mw:Special:MyLanguage/GitLab|גיטלאב]] לא יהיה זמין לכ־90 שניות.

הפרויקט הזה יכול להידחות אם זה יידרש. ניתן [[wikitech:Switch_Datacenter|לעיין בלוח הזמנים ב־wikitech.wikimedia.org]]. במקרה של שינוי תהיה הודעה על כך בלוח הזמנים. 

'''נא לשתף את המידע הזה עם הקהילה שלך.'''&lt;/div&gt;&lt;section end=&quot;server-switch&quot;/&gt;

&lt;span dir=ltr&gt;[[m:User:Trizek (WMF)|Trizek (WMF)]] ([[m:User talk:Trizek (WMF)|{{int:talk}}]])&lt;/span&gt; 18:42, 18 בספטמבר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Trizek (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29170715 --&gt;

== SheSaid ==

שלום לעורכי ויקיציטוט. רקע: ראיתי באנר בויקיפדיה הצרפתית בשם SheSaid, שתפס את עיני. עקבתי אחר הקישור וראיתי שיש מיזם לקידום נשים בויקיציטוט, במגוון שפות (למשל ב[https://en.wikiquote.org/wiki/Wikiquote:SheSaid אנגלית]) אבל לא בעברית.
הייתי רוצה להפנות לכך את תשומת ליבם של עורכי ויקיציטוט בעברית, בתקווה שיש כאלו שגם פעילים בנושאי קידום השוויון המגדרי. פרסום פה הוא הדרך הטובה ביותר שעלתה בדעתי לעשות זאת - סליחה על הניסיון להפיל תיק וללכת. {{חיוך}} חתימה טובה, [[משתמש:תרמתי דם 2025|תרמתי דם 2025]] - [[שיחת משתמש:תרמתי דם 2025|שיחה]] 22:42, 28 בספטמבר 2025 (IDT)

== בואו להשמיע את קולכם: הצביעו לחבר הנאמנים 2025 ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
שלום לכולם,

זמן ההצבעה [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025|בבחירות לחבר הנאמנים 2025]] כבר החל. המועמדוֹת והמועמדים מתמודדים על שני (2) מקומות בחבר הנאמנים.

לבדיקת זכאותך להצביע, יש לבקר [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Voter eligibility guidelines|בדף הזכאות להצבעה]].

מידע נוסף על המועמדוֹת והמועמדים אפשר להשיג [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation elections/2025/Candidates|בקריאת ההצהרות שהם צירפו לטופסי המועמדוּת ובצפייה בסרטוני המועמדוּת שלהם]].

לאחר שגיבשת את דעתך, יש לפנות אל [[m:Special:SecurePoll/vote/405|דף ההצבעה של SecurePoll כדי להצביע]].

'''ההצבעה פתוחה מ־8 באוקטובר בחצות (לפי זמן אוניברסלי מתואם) ועד 22 באוקטובר בשעה 23:59 (כנ״ל).'''

בברכה חמה,

אבְּהישֵק סוּרְיאוונְשי&lt;br /&gt;יושב ראש, ועדת הבחירות&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 07:48, 9 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:RamzyM (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29360896 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function1&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Please help pick a name for the new Abstract Wikipedia wiki project. This project will be a wiki that will enable users to combine functions from [[:f:|Wikifunctions]] and data from Wikidata in order to generate natural language sentences in any supported languages. These sentences can then be used by any Wikipedia (or elsewhere).

There will be two rounds of voting, each followed by legal review of candidates, with votes beginning on 20 October and 17 November 2025. Our goal is to have a final project name selected on mid-December 2025. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function1&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 14:43, 20 באוקטובר 2025 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29432175 --&gt;

== חיפוש מתנדבות ומתנדבים שיצטרפו לכמה מוועדות התנועה ==

&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
בכל שנה, בדרך־כלל מאוקטובר עד דצמבר, כמה מוועדות התנועה מחפשות מתנדבות ומתנדבים חדשים. 

אפשר לקרוא עוד על הוועדות בעמודי מטא־ויקי שלהן:
* [[m:Special:MyLanguage/Affiliations Committee|ועדת השותפויות (AffCom)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Ombuds commission|ועדת קבילות הציבור (OC)]]
* [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Community Resilience and Sustainability/Trust and Safety/Case Review Committee|ועדת בדיקת תלונות (CRC)]]

מועמדות לוועדות אפשר להציג החל מ־30 אוקטובר 2025. מועמדות לוועדת השותפויות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. מועמדות לוועדת קבילות הציבור ולוועדת בדיקת תלונות אפשר להציג עד 11 דצמבר 2025. לפרטים נוספים אפשר לגלוש אל [[m:Special:MyLanguage/Wikimedia Foundation/Legal/Committee appointments|העמוד על הגשת מועמדות במטא־ויקי]]. אפשר להשאיר כל שאלה בדף השיחה, או לשלוח לדוא״ל cst[[File:At sign.svg|16x16px|link=|(_AT_)]]wikimedia.org.

בשם צוות התמיכה בוועדות,
&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;

-[[m:User:MKaur (WMF)| MKaur (WMF)]] 16:13, 30 באוקטובר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:MKaur (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29517125 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Reminder: Help us decide the name of the new Abstract Wikipedia project&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;function2&quot;/&gt;
{{int:Hello}}. Reminder: Please help to choose name for the new Abstract Wikipedia wiki project. The finalist vote starts today. The finalists for the name are: &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;Abstract Wikipedia, Multilingual Wikipedia, Wikiabstracts, Wikigenerator, Proto-Wiki&lt;/span&gt;. If you would like to participate, then '''[[m:Special:MyLanguage/Abstract Wikipedia/Abstract Wikipedia naming contest|please learn more and vote now]]''' at meta-wiki.
{{Int:Feedback-thanks-title}}
&lt;section end=&quot;function2&quot;/&gt;
&lt;/div&gt;

-- [[User:Sannita (WMF)|User:Sannita (WMF)]] ([[User talk:Sannita (WMF)|talk]]) 16:22, 20 בנובמבר 2025 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Sannita (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29583860 --&gt;

== Thank You for Last Year – Join Wiki Loves Ramadan 2026 ==

Dear Wikimedia communities,

We hope you are doing well, and we wish you a happy New Year.

''Last year, we captured light. This year, we’ll capture legacy.''

In 2025, communities around the world shared the glow of Ramadan nights and the warmth of collective iftars. In 2026, ''Wiki Loves Ramadan'' is expanding, bringing more stories, more cultures, and deeper global connections across Wikimedia projects.

We invite you to explore the ''Wiki Loves Ramadan 2026'' [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026|Meta page]] to learn how you can participate and [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan 2026/Participating communities|sign up]] your community.

📷 ''Photo campaign on '' [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan 2026|Wikimedia Commons]]

If you have questions about the project, please refer to the FAQs:  
* [[m:Special:MyLanguage/Wiki Loves Ramadan/FAQ/|Meta-Wiki]]
* [[c:Special:MyLanguage/Commons:Wiki Loves Ramadan/FAQ|Wikimedia Commons]]

''Early registration for updates is now open via the '''[[m:Special:RegisterForEvent/2710|Event page]]'''''

''Stay connected and receive updates:''  
* [https://t.me/WikiLovesRamadan Telegram channel]  
* [https://lists.wikimedia.org/postorius/lists/wikilovesramadan.lists.wikimedia.org/ Mailing list]

We look forward to collaborating with you and your community.


'''The Wiki Loves Ramadan 2026 Organizing Team''' 21:45, 16 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29879549 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Annual review of the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
I am writing to you to let you know the annual review period for the Universal Code of Conduct and Enforcement Guidelines is open now. You can make suggestions for changes through 9 February 2026. This is the first step of several to be taken for the annual review. [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Annual review/2026|Read more information and find a conversation to join on the UCoC page on Meta]].

The [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] (U4C) is a global group dedicated to providing an equitable and consistent implementation of the UCoC. This annual review was planned and implemented by the U4C. For more information and the responsibilities of the U4C, [[m:Special:MyLanguage/Universal Code of Conduct/Coordinating Committee/Charter|you may review the U4C Charter]].

Please share this information with other members in your community wherever else might be appropriate.

-- In cooperation with the U4C, [[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]])&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

23:02, 19 בינואר 2026 (IST)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=29905753 --&gt;

== Action Required: Update templates/modules for electoral maps (Migrating from P1846 to P14226) ==

Hello everyone,

This is a notice regarding an ongoing data migration on Wikidata that may affect your election-related templates and Lua modules (such as &lt;code&gt;Module:Itemgroup/list&lt;/code&gt;).

'''The Change:'''&lt;br /&gt;
Currently, many templates pull electoral maps from Wikidata using the property [[:d:Property:P1846|P1846]], combined with the qualifier [[:d:Property:P180|P180]]: [[:d:Q19571328|Q19571328]]. 

We are migrating this data (across roughly 4,000 items) to a newly created, dedicated property: '''[[:d:Property:P14226|P14226]]'''.

'''What You Need To Do:'''&lt;br /&gt;
To ensure your templates and infoboxes do not break or lose their maps, please update your local code to fetch data from [[:d:Property:P14226|P14226]] instead of the old [[:d:Property:P1846|P1846]] + [[:d:Property:P180|P180]] structure. A [[m:Wikidata/Property Migration: P1846 to P14226/List|list of pages]] was generated using Wikimedia Global Search.

'''Deadline:'''&lt;br /&gt;
We are temporarily retaining the old data on [[:d:Property:P1846|P1846]] to allow for a smooth transition. However, to complete the data cleanup on Wikidata, the old [[:d:Property:P1846|P1846]] statements will be removed after '''May 1, 2026'''. Please update your modules and templates before this date to prevent any disruption to your wiki's election articles.

Let us know if you have any questions or need assistance with the query logic. Thank you for your help! [[User:ZI Jony|ZI Jony]] using [[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 20:12, 3 באפריל 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:ZI Jony@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Non-Technical_Village_Pumps_distribution_list&amp;oldid=29941252 --&gt;

== Request for comment (global AI policy) ==

&lt;bdi lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot; class=&quot;mw-content-ltr&quot;&gt;
Apologies for writing in English. {{int:Please-translate}}
A [[:m:Requests for comment/Artificial intelligence policy|request for comment]] is currently being held to decide on a global AI policy. {{int:Feedback-thanks-title}}
[[משתמש:MediaWiki message delivery|MediaWiki message delivery]] - [[שיחת משתמש:MediaWiki message delivery|שיחה]] 03:58, 26 באפריל 2026 (IDT)
&lt;/bdi&gt;
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Codename Noreste@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30424282 --&gt;

== &lt;span lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;Vote now in the 2026 U4C election&lt;/span&gt; ==

&lt;div lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;
&lt;section begin=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
Eligible voters are asked to participate in the 2026 [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee|Universal Code of Conduct Coordinating Committee]] election. More information–including an eligibility check, voting process information, candidate information, and a link to the vote–are available on Meta at the [[m:Special:MyLanguage/Universal_Code_of_Conduct/Coordinating_Committee/Election/2026|2026 Election information page]]. The vote closes on 2 June 2026 at [https://zonestamp.toolforge.org/1780358400 00:00 UTC].

Please vote if your account is eligible. Results will be available by 14 June 2026. -- In cooperation with the U4C,&lt;section end=&quot;announcement-content&quot; /&gt;
&lt;/div&gt;

[[m:User:Keegan (WMF)|Keegan (WMF)]] ([[m:User talk:Keegan (WMF)|talk]]) 20:15, 27 במאי 2026 (IDT)
&lt;!-- הודעה שנשלחה על־ידי User:Keegan (WMF)@metawiki באמצעות הרשימה בדף https://meta.wikimedia.org/w/index.php?title=Distribution_list/Global_message_delivery&amp;oldid=30513860 --&gt;</text>
      <sha1>6ydvyoxgc3q4ygswckaf2meyfcldq9l</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שאקירה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>4363</id>
    <revision>
      <id>236129</id>
      <parentid>134583</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:46:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>236129</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4430" sha1="1049icy2r6vc2pi2vhduys8bs2yk18g" xml:space="preserve">[[תמונה:Shakira by Jose Miguel Serrano (cropped version).png|ממוזער|200px|שאקירה]]
{{מפריד}}

'''[[w:שאקירה|שאקירה איזבל מבאראק ריפול]]''' (Shakira Isabel Mebarak Ripoll)  
(נולדה ב-2 בפברואר 1977 באראנקיז'ה, קולומביה), מוזיקאית, כותבת, מלחינה ומבצעת.

* &quot;אני תערובת של תרבויות, זורם לי בגוף דם ספרדי, לבנוני ואיטלקי. כל התרבויות משפיעות מאד על סגנון המוסיקה שאני יוצרת.&quot;
* &quot;אני אדם עם המון חלומות, ברגע שאני מגשימה אחד חייבת ישר לעבור לבא. זה הטבע האבסורדי שלי, בני אדם הם עבדים לחלומותיהם וזה כולל אותי.&quot;
* &quot;אני משתדלת לדבר בלי מבטא כדי שזה לא יפריע לאף אחד, אבל אני לא אשגע את עצמי ואעמיד פנים שאני בחורה אמריקאית בעוד שנולדתי בקולומביה.&quot; 
* &quot;אני אוהבת היסטוריה של האומנות והיסטוריה באופן כללי. לעיתים נדמה לי שנולדתי בתקופה הלא נכונה, היתה אוירה יותר יצירתית בזמנים שאנשים היו מגלים עולמות חדשים.&quot;
* &quot;לכתוב באנגלית היה אתגר גדול, לא רציתי שאחרים יכתבו בשבילי כי רציתי לשמר את הנשמה הלטינית של השירים. אני אותה שאקירה באנגלית כמו שאני בספרדית.&quot;
* &quot;נולדתי וגדלתי בקולומביה אבל הקשבתי למוסיקה של להקות כמו [[לד זפלין]], הקיור, פוליס, [[הביטלס]] ו[[נירוונה]].&quot;
* &quot;אם יכולתי הייתי חיה בערום, כמו חווה בגן עדן.&quot;
* &quot;אני איטית ואני לוקחת את הזמן, כמו פרי שצריך זמן להבשיל. אתה לא יכול להשליך אבנים על פרי כדי שהוא יבשיל יותר מהר.&quot;
* &quot;אני אדם נורמלי, אני אוהבת להסתובב יחפה. אני מתגעגעת לימים שהלכתי לסופרמרקט יחפה.&quot;
* &quot;הנשמה לא יכולה להיות מוקדשת רק כדי ליצבור כוונות, המשקל של זעם כבד יותר מבטון.&quot;
* &quot;כל הנשים שוות, הן מלאות בכפתורים, מיליונים של כפתורים. אך הגברים יש להם רק כפתור הדלקה וכיבוי, הם צריכים רק אוכל.&quot;
* &quot;לאהבה חסרים מנהיגים ולמנהיגים חסרה אהבה.&quot;
* &quot;קשה יותר להיות מלך בלי כתר מאשר סתם בן אדם מן השורה... מסכן אלוהים שלא כותבים עליו בעיתונים, הוא לא דוגמן או זמר אפילו לא ממשפחת המלוכה.&quot;
* &quot;אני לא הטיפוס האידיוט שמשתכנע בקלות, אבל אני אגיד לך את האמת, את זה גם עיוור יכול לראות.&quot;
* &quot;אני מעדיפה את העולם אל איזו חתיכת מזכרת.&quot;
* &quot;אני מעדיפה אמת מכוערת על שקר יפה. רק למישהו שאומר את האמת אני אתן את הלב.&quot;
* &quot;אם אלה החיים, בשביל לתפוס את מקומך אתה צריך להילחם.&quot;
* &quot;אתה שיר שנכתב ע&quot;י אלוהים.&quot;
* &quot;אני רוצה יום אחד ללמוד לאהוב באותה הכמות וחוסר אגואיסטיות כמו שהורים אוהבים את ילדיהם.&quot;
* &quot;אני קולומביאנית ושום דבר לא ישנה את זה.&quot;
* &quot;לכתיבת שירים יש השפעה תראפית. או שזה הורג מאהבה או שזה זוכה בלב של האהוב.&quot;
* &quot;מזל שיש לי ציצים קטנים, ככה לא טועים לחשוב שהן גבעות.&quot; (בשיר whenever, wherever)
* &quot;אני לא יוצאת החוצה בלי מייקאפ, אני אישה אתה יודע...&quot;.
* &quot;אני לא אוהבת את הצד התחרותי בכדורגל, זו מלחמה במכנסיים קצרים. אני מעדיפה אומנות.&quot;
* &quot;בגללך אני מאבדת את הסיבות לבכות.&quot;
* &quot;אתה בעל המקום בו מחשבותיי הולכות להתחבא, ומתחת לבגדייך שם אני מוצאת אותן.&quot;


[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:קולומביאנים]]</text>
      <sha1>1049icy2r6vc2pi2vhduys8bs2yk18g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236130</id>
      <parentid>236129</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:47:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>236130</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4434" sha1="hlxxt7qoclg9s2z88afakd7fxk3f2er" xml:space="preserve">[[תמונה:Shakira by Jose Miguel Serrano (cropped version).png|ממוזער|200px|שאקירה]]
{{מפריד}}

'''[[w:שאקירה|שאקירה איזבל מבאראק ריפול]]''' (Shakira Isabel Mebarak Ripoll)  
(נולדה ב-2 בפברואר 1977 באראנקיז'ה, קולומביה), מוזיקאית, כותבת, מלחינה ומבצעת.

* &quot;אני תערובת של תרבויות, זורם לי בגוף דם ספרדי, לבנוני ואיטלקי. כל התרבויות משפיעות מאד על סגנון המוסיקה שאני יוצרת.&quot;
* &quot;אני [[אדם]] עם המון חלומות, ברגע שאני מגשימה אחד חייבת ישר לעבור לבא. זה הטבע האבסורדי שלי, בני אדם הם עבדים לחלומותיהם וזה כולל אותי.&quot;
* &quot;אני משתדלת לדבר בלי מבטא כדי שזה לא יפריע לאף אחד, אבל אני לא אשגע את עצמי ואעמיד פנים שאני בחורה אמריקאית בעוד שנולדתי בקולומביה.&quot; 
* &quot;אני אוהבת היסטוריה של האומנות והיסטוריה באופן כללי. לעיתים נדמה לי שנולדתי בתקופה הלא נכונה, היתה אוירה יותר יצירתית בזמנים שאנשים היו מגלים עולמות חדשים.&quot;
* &quot;לכתוב באנגלית היה אתגר גדול, לא רציתי שאחרים יכתבו בשבילי כי רציתי לשמר את הנשמה הלטינית של השירים. אני אותה שאקירה באנגלית כמו שאני בספרדית.&quot;
* &quot;נולדתי וגדלתי בקולומביה אבל הקשבתי למוסיקה של להקות כמו [[לד זפלין]], הקיור, פוליס, [[הביטלס]] ו[[נירוונה]].&quot;
* &quot;אם יכולתי הייתי חיה בערום, כמו חווה בגן עדן.&quot;
* &quot;אני איטית ואני לוקחת את הזמן, כמו פרי שצריך זמן להבשיל. אתה לא יכול להשליך אבנים על פרי כדי שהוא יבשיל יותר מהר.&quot;
* &quot;אני אדם נורמלי, אני אוהבת להסתובב יחפה. אני מתגעגעת לימים שהלכתי לסופרמרקט יחפה.&quot;
* &quot;הנשמה לא יכולה להיות מוקדשת רק כדי ליצבור כוונות, המשקל של זעם כבד יותר מבטון.&quot;
* &quot;כל הנשים שוות, הן מלאות בכפתורים, מיליונים של כפתורים. אך הגברים יש להם רק כפתור הדלקה וכיבוי, הם צריכים רק אוכל.&quot;
* &quot;לאהבה חסרים מנהיגים ולמנהיגים חסרה אהבה.&quot;
* &quot;קשה יותר להיות מלך בלי כתר מאשר סתם בן אדם מן השורה... מסכן אלוהים שלא כותבים עליו בעיתונים, הוא לא דוגמן או זמר אפילו לא ממשפחת המלוכה.&quot;
* &quot;אני לא הטיפוס האידיוט שמשתכנע בקלות, אבל אני אגיד לך את האמת, את זה גם עיוור יכול לראות.&quot;
* &quot;אני מעדיפה את העולם אל איזו חתיכת מזכרת.&quot;
* &quot;אני מעדיפה אמת מכוערת על שקר יפה. רק למישהו שאומר את האמת אני אתן את הלב.&quot;
* &quot;אם אלה החיים, בשביל לתפוס את מקומך אתה צריך להילחם.&quot;
* &quot;אתה שיר שנכתב ע&quot;י אלוהים.&quot;
* &quot;אני רוצה יום אחד ללמוד לאהוב באותה הכמות וחוסר אגואיסטיות כמו שהורים אוהבים את ילדיהם.&quot;
* &quot;אני קולומביאנית ושום דבר לא ישנה את זה.&quot;
* &quot;לכתיבת שירים יש השפעה תראפית. או שזה הורג מאהבה או שזה זוכה בלב של האהוב.&quot;
* &quot;מזל שיש לי ציצים קטנים, ככה לא טועים לחשוב שהן גבעות.&quot; (בשיר whenever, wherever)
* &quot;אני לא יוצאת החוצה בלי מייקאפ, אני אישה אתה יודע...&quot;.
* &quot;אני לא אוהבת את הצד התחרותי בכדורגל, זו מלחמה במכנסיים קצרים. אני מעדיפה אומנות.&quot;
* &quot;בגללך אני מאבדת את הסיבות לבכות.&quot;
* &quot;אתה בעל המקום בו מחשבותיי הולכות להתחבא, ומתחת לבגדייך שם אני מוצאת אותן.&quot;


[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:קולומביאנים]]</text>
      <sha1>hlxxt7qoclg9s2z88afakd7fxk3f2er</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236131</id>
      <parentid>236130</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:48:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236131</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4433" sha1="f57cnq7dwx16xyezx8frk0usvao2y89" xml:space="preserve">[[תמונה:Shakira by Jose Miguel Serrano (cropped version).png|ממוזער|200px|שאקירה]]
{{מפריד}}
'''[[w:שאקירה|שאקירה איזבל מבאראק ריפול]]''' (Shakira Isabel Mebarak Ripoll)  
(נולדה ב-2 בפברואר 1977 באראנקיז'ה, קולומביה), מוזיקאית, כותבת, מלחינה ומבצעת.

* &quot;אני תערובת של תרבויות, זורם לי בגוף דם ספרדי, לבנוני ואיטלקי. כל התרבויות משפיעות מאד על סגנון המוסיקה שאני יוצרת.&quot;
* &quot;אני [[אדם]] עם המון חלומות, ברגע שאני מגשימה אחד חייבת ישר לעבור לבא. זה הטבע האבסורדי שלי, בני אדם הם עבדים לחלומותיהם וזה כולל אותי.&quot;
* &quot;אני משתדלת לדבר בלי מבטא כדי שזה לא יפריע לאף אחד, אבל אני לא אשגע את עצמי ואעמיד פנים שאני בחורה אמריקאית בעוד שנולדתי בקולומביה.&quot; 
* &quot;אני אוהבת היסטוריה של האומנות והיסטוריה באופן כללי. לעיתים נדמה לי שנולדתי בתקופה הלא נכונה, היתה אוירה יותר יצירתית בזמנים שאנשים היו מגלים עולמות חדשים.&quot;
* &quot;לכתוב באנגלית היה אתגר גדול, לא רציתי שאחרים יכתבו בשבילי כי רציתי לשמר את הנשמה הלטינית של השירים. אני אותה שאקירה באנגלית כמו שאני בספרדית.&quot;
* &quot;נולדתי וגדלתי בקולומביה אבל הקשבתי למוסיקה של להקות כמו [[לד זפלין]], הקיור, פוליס, [[הביטלס]] ו[[נירוונה]].&quot;
* &quot;אם יכולתי הייתי חיה בערום, כמו חווה בגן עדן.&quot;
* &quot;אני איטית ואני לוקחת את הזמן, כמו פרי שצריך זמן להבשיל. אתה לא יכול להשליך אבנים על פרי כדי שהוא יבשיל יותר מהר.&quot;
* &quot;אני אדם נורמלי, אני אוהבת להסתובב יחפה. אני מתגעגעת לימים שהלכתי לסופרמרקט יחפה.&quot;
* &quot;הנשמה לא יכולה להיות מוקדשת רק כדי ליצבור כוונות, המשקל של זעם כבד יותר מבטון.&quot;
* &quot;כל הנשים שוות, הן מלאות בכפתורים, מיליונים של כפתורים. אך הגברים יש להם רק כפתור הדלקה וכיבוי, הם צריכים רק אוכל.&quot;
* &quot;לאהבה חסרים מנהיגים ולמנהיגים חסרה אהבה.&quot;
* &quot;קשה יותר להיות מלך בלי כתר מאשר סתם בן אדם מן השורה... מסכן אלוהים שלא כותבים עליו בעיתונים, הוא לא דוגמן או זמר אפילו לא ממשפחת המלוכה.&quot;
* &quot;אני לא הטיפוס האידיוט שמשתכנע בקלות, אבל אני אגיד לך את האמת, את זה גם עיוור יכול לראות.&quot;
* &quot;אני מעדיפה את העולם אל איזו חתיכת מזכרת.&quot;
* &quot;אני מעדיפה אמת מכוערת על שקר יפה. רק למישהו שאומר את האמת אני אתן את הלב.&quot;
* &quot;אם אלה החיים, בשביל לתפוס את מקומך אתה צריך להילחם.&quot;
* &quot;אתה שיר שנכתב ע&quot;י אלוהים.&quot;
* &quot;אני רוצה יום אחד ללמוד לאהוב באותה הכמות וחוסר אגואיסטיות כמו שהורים אוהבים את ילדיהם.&quot;
* &quot;אני קולומביאנית ושום דבר לא ישנה את זה.&quot;
* &quot;לכתיבת שירים יש השפעה תראפית. או שזה הורג מאהבה או שזה זוכה בלב של האהוב.&quot;
* &quot;מזל שיש לי ציצים קטנים, ככה לא טועים לחשוב שהן גבעות.&quot; (בשיר whenever, wherever)
* &quot;אני לא יוצאת החוצה בלי מייקאפ, אני אישה אתה יודע...&quot;.
* &quot;אני לא אוהבת את הצד התחרותי בכדורגל, זו מלחמה במכנסיים קצרים. אני מעדיפה אומנות.&quot;
* &quot;בגללך אני מאבדת את הסיבות לבכות.&quot;
* &quot;אתה בעל המקום בו מחשבותיי הולכות להתחבא, ומתחת לבגדייך שם אני מוצאת אותן.&quot;


[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:קולומביאנים]]</text>
      <sha1>f57cnq7dwx16xyezx8frk0usvao2y89</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236132</id>
      <parentid>236131</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:50:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236132</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4436" sha1="80ou8yossa1imz7l4pwkae9ocsg45di" xml:space="preserve">[[תמונה:Shakira by Jose Miguel Serrano (cropped version).png|ממוזער|200px|שאקירה]]
'''[[w:שאקירה|שאקירה איזבל מבאראק ריפול]]''' (Shakira Isabel Mebarak Ripoll)  
(נולדה ב-2 בפברואר 1977 באראנקיז'ה, קולומביה), מוזיקאית, כותבת, מלחינה ומבצעת.
{{מפריד}}
* &quot;אני תערובת של תרבויות, זורם לי בגוף דם ספרדי, לבנוני ואיטלקי. כל התרבויות משפיעות מאד על סגנון המוסיקה שאני יוצרת.&quot;
* &quot;אני [[אדם]] עם המון חלומות, ברגע שאני מגשימה אחד חייבת ישר לעבור לבא. זה הטבע האבסורדי שלי, בני אדם הם עבדים לחלומותיהם וזה כולל אותי.&quot;
* &quot;אני משתדלת לדבר בלי מבטא כדי שזה לא יפריע לאף אחד, אבל אני לא אשגע את עצמי ואעמיד פנים שאני בחורה אמריקאית בעוד שנולדתי בקולומביה.&quot; 
* &quot;אני אוהבת היסטוריה של האומנות והיסטוריה באופן כללי. לעיתים נדמה לי שנולדתי בתקופה הלא נכונה, היתה אוירה יותר יצירתית בזמנים שאנשים היו מגלים עולמות חדשים.&quot;
* &quot;לכתוב ב[[אנגלית]] היה אתגר גדול, לא רציתי שאחרים יכתבו בשבילי כי רציתי לשמר את הנשמה הלטינית של השירים. אני אותה שאקירה באנגלית כמו שאני בספרדית.&quot;
* &quot;נולדתי וגדלתי בקולומביה אבל הקשבתי למוסיקה של להקות כמו [[לד זפלין]], הקיור, פוליס, [[הביטלס]] ו[[נירוונה]].&quot;
* &quot;אם יכולתי הייתי חיה בערום, כמו חווה בגן עדן.&quot;
* &quot;אני איטית ואני לוקחת את הזמן, כמו פרי שצריך זמן להבשיל. אתה לא יכול להשליך אבנים על פרי כדי שהוא יבשיל יותר מהר.&quot;
* &quot;אני אדם נורמלי, אני אוהבת להסתובב יחפה. אני מתגעגעת לימים שהלכתי לסופרמרקט יחפה.&quot;
* &quot;הנשמה לא יכולה להיות מוקדשת רק כדי ליצבור כוונות, המשקל של זעם כבד יותר מבטון.&quot;
* &quot;כל הנשים שוות, הן מלאות בכפתורים, מיליונים של כפתורים. אך הגברים יש להם רק כפתור הדלקה וכיבוי, הם צריכים רק אוכל.&quot;
* &quot;לאהבה חסרים מנהיגים ולמנהיגים חסרה אהבה.&quot;
* &quot;קשה יותר להיות מלך בלי כתר מאשר סתם בן אדם מן השורה... מסכן אלוהים שלא כותבים עליו בעיתונים, הוא לא דוגמן או זמר אפילו לא ממשפחת המלוכה.&quot;
* &quot;אני לא הטיפוס האידיוט שמשתכנע בקלות, אבל אני אגיד לך את האמת, את זה גם עיוור יכול לראות.&quot;
* &quot;אני מעדיפה את העולם אל איזו חתיכת מזכרת.&quot;
* &quot;אני מעדיפה אמת מכוערת על שקר יפה. רק למישהו שאומר את האמת אני אתן את הלב.&quot;
* &quot;אם אלה החיים, בשביל לתפוס את מקומך אתה צריך להילחם.&quot;
* &quot;אתה שיר שנכתב ע&quot;י אלוהים.&quot;
* &quot;אני רוצה יום אחד ללמוד לאהוב באותה הכמות וחוסר אגואיסטיות כמו שהורים אוהבים את ילדיהם.&quot;
* &quot;אני קולומביאנית ושום דבר לא ישנה את זה.&quot;
* &quot;לכתיבת שירים יש השפעה תראפית. או שזה הורג מאהבה או שזה זוכה בלב של האהוב.&quot;
* &quot;מזל שיש לי ציצים קטנים, ככה לא טועים לחשוב שהן גבעות.&quot; (בשיר whenever, wherever)
* &quot;אני לא יוצאת החוצה בלי מייקאפ, אני אישה אתה יודע...&quot;.
* &quot;אני לא אוהבת את הצד התחרותי בכדורגל, זו מלחמה במכנסיים קצרים. אני מעדיפה אומנות.&quot;
* &quot;בגללך אני מאבדת את הסיבות לבכות.&quot;
* &quot;אתה בעל המקום בו מחשבותיי הולכות להתחבא, ומתחת לבגדייך שם אני מוצאת אותן.&quot;


[[קטגוריה:זמרים]]
[[קטגוריה:קולומביאנים]]</text>
      <sha1>80ou8yossa1imz7l4pwkae9ocsg45di</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מנחם בגין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7684</id>
    <revision>
      <id>236100</id>
      <parentid>235280</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:19:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3794</id>
      </contributor>
      <comment>/* שלום */ &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;</comment>
      <origin>236100</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83838" sha1="805uzhp9x47ftdtg0f9fq7y3y419p8c" xml:space="preserve">[[קובץ:Menachem Begin 2.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין]]
'''[[w:מנחם בגין|מנחם בגין]]''' (16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השישי של [[ישראל]] וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978, מפקד [[W:האצ&quot;ל|האצ&quot;ל]] ומנהיג [[W:תנועת החרות|תנועת החרות]] ומפלגת [[הליכוד]].

==כללי==
[[קובץ:Menachem Begin 1978.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין, 1978]]
* &quot;בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים.&quot;
* &quot;אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.&quot;
* &quot;אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת.&quot;
* &quot;תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות.&quot; ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* &quot;האדם האמיץ ביותר שפגשתי.&quot; ~ על אביו{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 15|שם=שילון 15}}
* &quot;לא אבוא עוד בשערי העיר בה נולדתי, חלמתי, סבלתי ושמחתי, כי איננה. לא, לא אלך אחר הצללים, בתוכי המה.&quot; ~ על עיר הולדתו ברסט (בריסק דליטא){{הערה|שם=שילון 15}}
* &quot;עוד קצת, עוד קצת זמן, ולא תהיה קטיושה אחת ב[[קריית שמונה]].&quot; ~ בעת ביקורו בעיר לאחר {{ו|הבחירות לכנסת העשירית}}, 1981{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 368}}
* &quot;באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי.&quot; ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט&quot;ו בחשוון תשכ&quot;ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* &quot;מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד.&quot; ~ מתוך &quot;במחתרת&quot;, כרוז אצ&quot;ל, כ&quot;ז באלול תש&quot;ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* &quot;לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך &quot;אנציקלופדיה של גלויות&quot;, כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת {{ו|אליעזר שטיינמן}}, 1954}}
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב.&quot; ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
* &quot;יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין.&quot; ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
* &quot;אל תשכחי לומר ל[[ישראל אלדד|שייב]] שהוא ניצח במשחק האחרון.&quot; ~ דבריו האחרונים לרעייתו עליזה בעת שנעצר על ידי ה{{ו|נ.ק.ו.ד.}}{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 39}}
*&quot;29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו.&quot; ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
* &quot;סגנון יהודי טוב.&quot; ~ כתשובה לשאלה &quot;באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?&quot;, במסיבת עיתונאים, 1977
* &quot;לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה.&quot; ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם בשיר ג'ומאייל
* &quot;אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!&quot; ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* &quot;איני יכול עוד.&quot; ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
* &quot;ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נראה לי כי הכרתיך כל ימי חיי.&quot; ~ מכתבו לרעייתו לעתיד, {{ו|עליזה בגין}}, לאחר פגישתם הראשונה{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 32}}
* &quot;ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים.&quot; ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': &quot;כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה&quot;){{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 149: בגין ציטט את הפסוק כפי שהוא בעצרת בחירות שקיים ב[[פתח תקווה]], שנחשבה למעוז של האצ&quot;ל, ב-1949}}
* &quot;מה נשתנה דור המרד מן הדורות שקדמו לו? הוא למד כי העולם לא ירחם על יהודים שחוטים, אך יכבד יהודים לוחמים. הוא הבין, כי, אם לא נשחרר את עצמנו, לא נשוחרר, אלא נושמד. אין תקומה בלי מרד. וראשית חוכמת המרד – ברוח. אל תאמר; מה שהיה, יהיה ואין לשנות. נהפוך הוא. מה שיהיה, היה; אפשר לשנות. איזהו איש מציאותי? המאמין, כי אפשר במקום מציאות קיימת, ליצור חדשה. קום ולחם ועשה ושנה. זהו הצו. אלוהי הוא. אנושי הוא. הודות לו עולה אדם, משתחרר עם, מתקדמת האנושות. אם לא תישמע לו, לא זו בלבד שתהיה עבד; תגווע.&quot; ~ מתוך עיתון &quot;חרות&quot;, י&quot;ד בניסן תשי&quot;ח, 4 באפריל 1958{{הערה|'''בגין;''', עמ' 60}}
* &quot;ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה.&quot; ~ פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html '''&quot;אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 15 בפברואר 2013)
* &quot;בבוא היום, אם יחליט נאצר לפתוח באש, ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה – יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים... יהיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו.&quot; ~ מתוך נאום ביום כ&quot;ג באב תש&quot;ל, 25 באוגוסט 1970, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 91}}
* &quot;אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח&quot;ל.&quot; ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, ב[[w:כיכר מלכי ישראל|כיכר מלכי ישראל]]
* &quot;אל תרבו להשתמש במלה: 'בריון'. בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה 'בריון' – תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש – יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.&quot;
* &quot;אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.&quot;
* &quot;אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?&quot; ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא&quot;י לא העבירה כספים שקיבלה מארה&quot;ב לאזרחים.
* &quot;אם אני אהיה ראש הממשלה – כולם יזיינו&lt;ref&gt;במשמעות הישנה של &quot;יחמשו&quot;, ולא במשמעות המודרנית של מילה זו&lt;/ref&gt; אותנו!&quot; ~ לפי [[עמוס עוז]], &quot;סיפור על אהבה וחושך&quot;
* &quot;הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם...&quot; ~ נגד הקיבוצים.
* &quot;אני אשלח טייסים יהודים למות - או יותר גרוע, לשבי - בשביל בחירות?!&quot; ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
* &quot;הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... [[w: אביגדור בן גל|יאנוש]] ו[[רפאל איתן|רפול]] מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר [[w:פיליפ חביב|פיליפ חביב]]... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבחירות לכנסת העשירית
*&quot;אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם &quot;בלתי מנוצחים&quot; ~ מתוך &quot;בלילות לבנים&quot;, עמ' 30
*&quot;אני באתי מן המחתרת הלוחמת. אני לא מפחד מפני אף אחד... אנחנו ראינו את ה[[מוות]] לעינינו כל יום.&quot; ~ נאום ב־1981
* &quot;ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום.&quot; ~ לקנצלר גרמניה הלמוט שמידט שביקר את ישראל בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים
* &quot;ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני.&quot; ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארצות הברית (בעבר) [[רונלד רייגן]] לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
* &quot;אם אינך משיב למכתב הרי זה כאילו לא לחצת את היד שהושטה לך והותרת אותה תלויה באוויר.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 204 (מצוטט על ידי יחיאל קדישאי)}}
* &quot;גבורתכם אינה נופלת מגבורת המכבים.&quot; ~ מתוך דבריו למפקדי סיירת מטכ&quot;ל, 1980&lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=fIaWhPZrP8Y בסרטון, בדקה 4:20]&lt;/ref&gt;
* &quot;מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה &quot;אמוציונלי&quot;
* &quot;אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יחיאל יקירי, בבוא היום, הואל נא לקרוא באזניהם של יקירי נפשי, ידידים וחברים את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד [[מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטין]] ו{{ו|משה ברזני}}, והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה. שלך באהבה, מנחם בגין&quot;  ~ מתוך צוואתו של מנחם בגין {{הערה|'''בגין;''', עמ' פותח}}
* &quot;יהיה קשה, ישמיצונו כמו שכבר התחילו להשמיץ! יציגו את חברכם הזה, העומד לפניכם; איך שהוא לוקח את שתי הלחיים שלו בשתי אצבעותיו, והוא כמעט מוחץ אותן כדי שתהיינה אדומות. מדוע? מפני שהם מתביישים עכשיו להציג את הצבע האדום, הסוציאליסטי, מתביישים, מפחדים, אז הם רוצים שאני אהיה אדום.&quot;

== שלום==
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
* &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;. ~ במערכת הבחירות של 1969.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 218.}}
* &quot;טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה.&quot;
* &quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;
* &quot;בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום.&quot; ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית [[ג'ימי קרטר]] שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
* &quot;נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום.&quot; ~ במכתב לסופר עמוס עוז (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)
* &quot;ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל.&quot; ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
* &quot;No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}&quot; – &quot;לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות.&quot; ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
* &quot;אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!&quot; ~ בזכות הסכם השלום עם מצרים

==כלכלה==
* &quot;אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
* &quot;כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.&quot; ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב&quot;מוגרבי&quot; הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
* &quot;השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית.&quot; ~ מתוך: חרות
* &quot;עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת.&quot; ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
* &quot;כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
* &quot;המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.&quot; ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
* &quot;מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949

==יהדות==
* &quot;ההשגחה העליונה סייעה לי.&quot;{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 47|שם=שילון 47}}
* &quot;אין כופים את ה[[יהדות]] על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו  בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת&quot;ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?

==חברה==
===עדות===
* &quot;יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את 'חרות' שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה 'בריונים תימנים משעריים'. מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב – 'איש אחד גנב' – נאמר. יהודי כי יפשע – 'יהודי פשע' נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו 'תימני'. תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?&quot; ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו', 31 באוקטובר 1954
* &quot;אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי 'אוֹסט־יוּדען'. מי שזוכר את הימים ההם... יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי. מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל [[רגש]] של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה'אוסט־יודען', בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98}}
* &quot;האם... קיימת אפליה שקוראים לה 'עדתית' במדינה? [...] בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא&quot;י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100}}
* &quot;אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים (אשכנז הוא השם היהודי הישן לגרמניה)... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר{{הערה|בגין התכוון בהערה זו לכך שהיהודים מחולקים ל&quot;אשכנזים&quot;, כאשר אשכנז היא שגרמה לשואה, ול&quot;ספרדים&quot;, כאשר ספרד היא שעשתה את גירוש היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה.}}. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100 - 101}}
* &quot;עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... [[דודו טופז]]...&lt;ref&gt;למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז, וקרא לו &quot;דודו טופס&quot;.&lt;/ref&gt; מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם{{הערה|מתייחס ל[[w:עולי הגרדום|עולי הגרדום]], [[w:מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטיין]] ו[[w:משה ברזני|משה ברזני]].}} פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים! [...] רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב.&quot; ~ בתגובה לדבריו של [[דודו טופז]] שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים ([http://www.betar.org.il/world/ideology/chachahim.htm הנאום המלא])
*&quot;ראיתי את נוסח התפילה שנקראה בקונגרס האמריקני. בלעז נקראה, אבל כדאי להזכירה וגם לתרגמה. האיש אשר נשא את התחינה אמר: And, save us from the pride of knowledge, ובתרגום: והצילנו מן הגאווה של ידע או של למדנות&quot;. ~ בנאום במליאת הכנסת מה-8 בדצמבר 1964 על דחיית בני עדות המזרח את החלוקה העדתית

===צדק סוציאלי===
* &quot;אנו מאמינים כי {{ו|צדק חברתי|צדק סוציאלי}} אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם ל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, ב[[עבודה]] קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;ייתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי כ[[כוכב]] המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק.&quot; ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* &quot;אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
* &quot;׳המינימום ההוגן׳ הוא מושג יחסי והוא תלוי במושגי התקופה. מה שהיה במאה ה-19 הוגן, אינו הוגן במאה ה-20 ומה שהיה הוגן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, איננו הוגן היום. אנו פחות או יותר יודעים מה הוגן היום. אנו גם יכולים לבדוק ולהטות אוזן קשבת אחינו. אנו יודעים מהו המינימום ההוגן במדינת ישראל. ואם יש ירידה מתחת לאותו מינימום, כבר נוצרת הרגשת קיפוח, כבר נשמעות תלונות - וכולן מוצדקות... ירידה מתחת למינימום יוצרת עוול, בעיקר כשאחרים חיים, במידה רבה, מעל למינימום. זהו עוול לא רק אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, אשר יוצר רגשות שאחר כך קשה להשתלט עליהם.&quot; ~ מתוך ישיבת ממשלה בנושא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA שיקום שכונות], 25 באוקטובר 1981

== דמוקרטיה ==
* &quot;אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא.&quot; ~ בנאום בכנסת, 1962
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים [[חופש]]יים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל'דיקטטורה של הרוב', שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.&quot; ~ מתוך: חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', מנחם בגין, עמ' 2, 6 באוגוסט 1954
* &quot;עליו לדעת (ראש הממשלה החדש [[לוי אשכול]]) שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם ייתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות... נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי־דעות היסודיים ביותר... לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.&quot; ~ מתוך נאום ביום ב' בתמוז תשכ&quot;ג, 24 ביוני 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 85}}
* &quot;יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.&quot;
* &quot;הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים.&quot; ~ מתוך: &quot;לילות לבנים בישראל?&quot;, עיתון חרות, 31 ביולי 1953
* &quot;אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית־למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 12}}
* &quot;מזכירה הכללי של מפלגת העבודה, מר זרמי, טען כי בהתקיפי את הצהרותיו המדיניות (או האנטי מדיניות) של ראש הממשלה, מר רבין, הצגתיו כ'עוכר ישראל'. המזכ&quot;ל, במחילה מכבודו, אמר דברי הבל, שמקורם בחוסר ידע, או ניסיון פרלמנטרי, והרגלים פינוקיים. יש לשער, כי המזכיר הנכבד לא גילה עניין, או לא מצא זמן, לעיין באחד מכרכי ההאנסרד, זה ספר הפרוטוקולים המפורסם של דיוני בית הנבחרים הבריטי. לו היה קורא בספר זה, לא היה משתמש בביטוי סלפני, עצבני, ממש היסטרי, כלפי התקפה פרלמנטרית מובהקת של האופוזיציה על הצהרה ממשלתית רבת נזק. בדפי ההאנסרד היה מר זרמי מוצא את הביטויים חוסר אחריות, או היעדר תבונה, שגורים בפיו של דובר האופוזיציה כלפי ראש ממשלה, או שר. הוא גם היה רואה הערה בולטת בסוגריים: התפטר! בקריאה במקהלה מספסלי האופוזיציה לעבר יריביה בשלטון. ומה על ההזמנה האדיבה: 'הג'נטלמן הנכבד, היה צריך, בגלל כישלונו, לעזוב את הבית ולא להראות עוד את פניו בו'? אף היא שגורה בין הדפים המשקפים את הדיונים באם הפרלמנטים. ולא זו בלבד שאיש לא יבוא שם בטענות נגד האופוזיציה, התוקפת בחריפות את מדיניות הממשלה ומבצעיה, אלא להפך, הכול יגידו כי כך היא ממלאת, כהלכת החוקה, את תפקידה החיוני לדמוקרטיה.&quot;
* &quot;ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת.&quot; ~ בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף – למתוח עליה ביקורת (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)
* &quot;במדינתינו יכולים להיות בני לאומים שונים, בני דתות שונות, אבל מבחינת האזרחות כולם שווים; זוהי אמונתינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה.&quot; ~  9 ביולי 1956 ([http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum7-2.htm מקור])
* &quot;אנו משוכנעים - כפי שעינינו רואות ברחבי תבל - שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה - עצם חירות האדם נתונה בסכנה. ותפקידה הממלכתי של האופוזיציה, כפי שראינו גם בשנים האחרונות, הוא כפול. הראשון - גלוי...{{ש}} אבל יש גם תפקיד שני לה, הוא סמוי מן העין. והוא, כמקובל לומר, שונה בתכלית....  בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על-ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק - ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה, אבל נדע: בגללנו, בגלל עלייתנו, כדי לנסות למנוע עלייה נוספת, נעשה הדבר. זה התפקיד השני, סמוי מן העין, קונסטרוקטיבי מאד, חשוב מאד, חיובי מאד, חיוני מאד.&quot; ~ מתוך נאום, עם הרכבת הממשלה, ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, {{ו|דברי הכנסת}}{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/4/Plenum/4_ptm_251771.pdf קישור לדברי הכנסת] {{PDF}} }}
* &quot;הדור הצעיר פנה לכם עורף בבחירות האלו. משהו קרה בישראל. העם הזה הוא עם חכם ונבון, הוא יודע מה הוא עושה. הוא יודע מה הוא מחליט. הוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו ממשלה. התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על הדעת שהעם יערוך שינוי. ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו.&quot; ~ בכנסת, לאחר בחירות 1977
* &quot;לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חופשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה.&quot; ~ עיתון &quot;חרות&quot;, ה' אב התשי&quot;ג, 17 ביולי 1953

===מערכת המשפט===
* &quot;ואם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל.&quot; ~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג&quot;ץ לגבי מידת חוקיותה של התנחלות בית אל.[http://db.begincenter.org.il/he-il/selected-quotes.htm?cid=1989]
* &quot;גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין [[הרשות המבצעת]] לבין [[הרשות המחוקקת]] היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין [[הרשות השופטת]]. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של [[חירות]] האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17|'''בגין;''', עמ' 17}}
* &quot;עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי־תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על־ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17}}
* &quot;זה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה, חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור, ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא&quot;[https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-09-14/ty-article-opinion/.premium/0000018a-92d4-d05a-abfe-fef4a3db0000]

===חירות===
* &quot;ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך [[עבדות]]; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של [[זאב ז'בוטינסקי]], היינו בוחרים באפשרות האכזרית השנייה.&quot; ~ מתוך חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב, 13 ביולי 1956
* &quot;אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים – ועליו הם מלגלגים – שם אפסה כל תקווה.&quot; ~ מתוך חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית, 27 באוגוסט 1950
* &quot;החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל 'צו' אחר; כתוב או בלתי כתוב.&quot; ~ מתוך חרות, מחתרת בלי שם, 12 ביוני 1953
* &quot;אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.&quot; ~ מתוך חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא, 19 ביוני 1953
* &quot;חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת! [...] עזה הייתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, כירושלים.&quot; ~ מתוך עיתון חירות, 8 במרץ 1957, נאום בגין בהפגנה של &quot;חרות&quot; בכיכר מוגרבי בתל אביב

===ממשל צבאי===
* &quot;יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזוינת נגד בן עמו.&quot; ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962
* &quot;לא יימצא איש בבית זה שיטען כי טוב הדבר אם אנשי צבא מפקחים על אזרחים. בטוחני שהכנסת כולה תהיה מאוחדת בדעה שמפקדים צריכים לפקד על חיילים, ואזרחים על אזרחים, זה הכלל הגדול במדינה חופשית.&quot; ~ על הממשל הצבאי, מתוך דיון מדיני ביום ג' בחשוון תשכ&quot;ד, 21 באוקטובר 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 15}}

==פוליטיקה==
===ארץ ישראל===
* &quot;היום חובה עלינו לשאול... אם בדרך של פעולה מדינית בלבד נוכל להגשים את מטרתנו... המוני ישראל לוחצים על שערי ציון אבל אנגליה חוסמת בפניהם את הדרך לציון... המסקנה הכוללת תהיה, כי אחרי תקופת הציונות המעשית ואחרי תקופת הציונות המדינית הגיעה תקופת הציונות הצבאית... עלינו לכבוש את ארצנו, זו הדרך. ובשום דרך אחרת לא נגיע אל המטרה.&quot; ~ בכנס העולמי השלישי של בית&quot;ר, ורשה, בית האקדמאים, ט&quot;ז באלול תרצ&quot;ח, 12 בספטמבר 1938{{הערה|'''בגין;''', עמ' 20–21}}
* &quot;אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 28|שם=שילון 28}}
* &quot;המלחמה הזאת אינה מלחמתנו... עבור המולדת לא נילחם בתור יחידים בכל מיני יחידות זרות...&quot; ~ תגובתו למכתב ששלח לו שמשון יוניצ'מן{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 35}}
* &quot;ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות.&quot;
* &quot;עוד יהיו אלוני מורה.&quot; ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים [[W:קדומים|קדומים]])
* &quot;כשתגיע שעתי לעמוד בפני {{ו|בית דין של מעלה}} וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס ל{{ו|גן עדן}} - אשיב: אלון מורה&quot; ~ בישיבת הקבינט
* &quot;ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה.&quot; ~ (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)
* &quot;...והגבול היה נקרא '{{ו|הקו הירוק}}', ואני יכול לבשר לכם בכל הפשטות ש'הקו הירוק' אף הוא נעלם, איננו, אינו קיים, אינו שריר, לא ישוב עוד לעולמים.&quot; ~ בחירות 1981
* &quot;אדוני היושב־ראש, אני מבקש את הכנסת, הדנה ב{{ו|חוק יסוד: הצבא}}, שתזכור את הערכים האנושיים והלאומיים הגדולים שבהם מצטיין צבאנו: צבא עם, צבא בעיקרו של מתנדבים, צבא המגן על איש, אשה וילד, צבא היודע מה זה מוסר מלחמה. על הערכים הגדולים, העליונים, שגאוותנו עליהם, מבקש אני להוסיף ערך שבלעדיו אי־אפשר, לפי הכרתנו העמוקה: ננחיל לצבאנו את {{ו|אהבת ארץ ישראל}}. לפי הכרתי, אי־אפשר לומר לחייל עברי ש{{ו|יפו}} היא מולדת ויריחו היא פקדון, שנצרת היא ישראל ובית לחם פלשתין. אל ננסה לעשות שקר בנפשו של החייל העברי. ניתן לו את האמת ההיסטורית והפשוטה, כפי שלמדו קודמיו ואבותיו, כפי שאמרה הציונות – תנועת שחרור לאומית שצודקת ממנה או כמוה לא קמה. אהבת ארץ ישראל וקיום זכותו של עמנו עליה – זאת האמת, והיא תחדיר בלבו של החייל העברי את ההכרה על מה ועל מי הוא נקרא להגן.&quot; ~ ישיבה של {{ו|הכנסת השמינית}}, כ&quot;ב באב תשל&quot;ה, 30 ביולי 1975.

===עם ישראל===
* &quot;יֵדע העם. בשום תנאים לא נרים נשק נגד יהודים יריבים.&quot; ~ מתוך העיתון המחתרתי &quot;חרות&quot;, י&quot;ז בכסלו תש&quot;ד, 3 בדצמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 7}}
* &quot;כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו'מה יפית' לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.&quot; ~ מתוך: חרות, 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז&quot;ל', 19 ביולי 1955
* &quot;לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא הייתה ולעולמים לא תהיה, הפרדה בין הלאום ובין הדת.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118|'''בגין;''', עמ' 118}}
* &quot;הייתה תקופה... שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על־ידי זרים או על־ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו... ואם הם באים אלינו, עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118}}
* &quot;אם ייווצר הכוח, תבוא גם עזרת הגולה.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|שם=שילון 28}}
* &quot;לאחר כל מה שאירע את עם־ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון – אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי', ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלו ונשיבו לחוף מבטחים.&quot; ~ תגובה להודעת הממשלה על שחרור חטופי המטוס &quot;אייר פראנס&quot; באוגנדה ביום ו' בתמוז תשל&quot;ז, 4 ביולי 1976, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 130}}
* &quot;בימים עברו אמרו שונאי ישראל כי היהודי נוהג לפי הכלל: מקום שם טוב לי – שם מולדתי. לא בהם נתחשב, אך נוכיח לעצמנו כי עם חידוש העצמאות והחירות נוהג היהודי לפי כלל הפוך: מקום שם מולדתי, שם טוב לי, אפילו קשה לי.&quot; ~ מתוך הודעת ראש הממשלה מיום ד' בתמוז תשל&quot;ז, 20 ביוני 1977{{הערה|'''בגין;''', עמ' 142}}
* &quot;בז אני לכל האנטישמים, לאפלת נשמתם, למשפטיהם הקדומים, לעלילותיהם הכוזבות, לשנאתם, לאכזריותם הפחדנית כלפי אנשים חסרי מגן. כאשר המלה 'יהודי' יוצאת מפי נלווים אליה יראת השם, אהבת האדם, הוד קדומים וחזון אחרית הימים, סבל, טוהר, חסד ורחמים.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית
* &quot;בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, יש אפיזודות קטנות, שערכן גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטים [...] בתולדות ישראל לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים. [...] היו אף [יהודים] כאלה שנישקו את השוט. [...] עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ ישראל.&quot; מנחם בגין, במחתרת - כרך ב', הוצאת הדר, תל־אביב, 1978, עמ' 319-320
*יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.&quot; ~ מתוך דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי, 11 באוגוסט, 1982
* &quot;אנו לא נפתח באש, לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.&quot; ~ נאום ברדיו של האצ&quot;ל, בליל הפגזת אלטלנה.

===אומות ומדינות===
* &quot;איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם ב[[מלחמת העולם השנייה]] או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו.&quot; ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס
* &quot;אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך.&quot;{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: &quot;פלשתיין&quot; זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' – כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר העבודה שהוסכם בין ארצות הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל.&quot;{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}

===אלטלנה===
* &quot;לא תהיה מלחמת אחים.&quot;
* &quot;אותי הם רצו להשמיד [...] מי אני ומה אני? מה ערכי? הן יכלו ללמוד מן העבר כי אין משמידים רעיון על ידי השמדת אחד מנושאיו ומשרתיו.&quot; מתוך נאום אלטלנה, 22 ביוני 1948 {{הערה|מופיע ב: {{ו|עפר גרוזברד}}, '''מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה''', הוצאת רסלינג, תל־אביב, 2006, עמ' 107.}}
* &quot;למחרת היום, בשעה עשר בבוקר, הודיע לי סגן שר הביטחון, כי שר הביטחון והממשלה הזמנית החליטו שעל 'אלטלנה' לבוא, על מתנדביה ונשקה, למולדת. ואתה פה סיפרת, מר בן־גוריון, כי האצ&quot;ל הביא את 'אלטלנה' מתוך הפרת חוקי המדינה. השמצתם אותנו במשך עשר שנים כי הבאנוה כדי להפיל בכוח הזרוע את הממשלה... אתם החלטתם על הבאת האנייה, ואלמלא כך החלטתם – היא לא הייתה באה בכלל. [...] במועצת המדינה לא היית צנוע כל־כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית – ללא כל אזהרה מוקדמת – להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית־המקדש שייבנה... ב־28 ביולי 1948 אמר הרב פישמן־מימון... 'ידע נא, בן־גוריון, כי כששופכים דמים, אין בונים בית־מקדש'.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בשבט תשי&quot;ט, 12 בינואר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 59}}

===בכנסת===
* &quot;אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד.&quot; ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;מה אתה צועק? אינני מכיר אותך.&quot; ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו.&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בתגובה לאמירתו &quot;ממשלה מטורפת&quot; בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן
* &quot;למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי.&quot; ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא&quot;י) בתגובה לקריאת ביניים: &quot;שבאך&quot;
* &quot;אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך.&quot; ~ מתוך נאום על הצעת החוק &quot;למניעת האזנות סתר&quot;
* &quot;אתה תספר לי את תולדותיה של הכנסת? כשאני נכנסתי לכנסת אתה הלכת עדיין לבית־הספר, כנראה העממי.&quot; ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו &quot;מעולם לא נעשה בכנסת מה שאתה עשית&quot;
* &quot;שמעון, אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אני רוצה לומר לך: אתה מדבר מאז קמה הממשלה הזאת בזעם בלתי־עצור. אני תמה. הרי אנו ידידים, אנו מכירים איש את רעהו. אתה בדרך כלל אדם שקט. מאז קמה הממשלה הזאת כל נאום חדור בזעם, כאילו דיברת על יצחק רבין.&quot; ~ אל שמעון פרס, מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית
* &quot;אדוני היושב־ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר־הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי־אמון.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי. ניתנה לו ממשלת עלבון לאומי.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.&quot; ~ מתוך הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית, הודעת הממשלה על מבצע שלום הגליל

==השואה==
* &quot;מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי.&quot; ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* &quot;היום הנורא בחיי.&quot; ~ על הרגע שבו נודע לו על רצח משפחתו בשואה{{הערה|שם=שילון 47}}
* &quot;והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האויב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכוח להשמידם. היכונו כל יום תמיד ליום הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114|'''בגין;''', עמ' 114}}
* &quot;ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האויב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, בטרם יעשה את עמנו לאפר בחייו. הוא השפיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד ביניהם, הוא רימה אותם... הוא הסית איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושוויץ... שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס... כי המתרס הזה הוא הראשון במתרסים לשמירת עצם קיומכם.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}
* &quot;דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו הייתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}

===הסכם השילומים===
*&quot;כל גרמני הוא נאצי! כל גרמני הוא רוצח!&quot;
* &quot;נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!&quot; ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* &quot;אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה&quot;, 
* &quot;כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;פנייתי... לחברי־הכנסת שנבחרו על־ידי אזרחי המדינה הערביים. חלילה לי לשלול מהם זכות פורמלית של הצבעה. שווי־זכויות הם... זכות פורמלית לכם להצביע בעניין זה; אבל הבחינו בין זכות פורמלית לבין זכות מוסרית. זה עניין שלנו, דמם של אמותינו, אחינו ואחיותינו מעורב בו, תנו לנו להכריע בעניין זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט' בטבת תשי&quot;ב, 6 בינואר 1952, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 108}}

==המרד (1950)==
{{דף מורחב|המרד}}

* &quot;זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות.&quot;
* &quot;הנשק העברי הוא שיקבע את גבולות השיפוט של השלטון העברי.&quot;
* &quot;עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר.&quot;
* &quot;קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד.&quot; 
* &quot;ה[[קומוניזם]] הוכה לא באלימות אלא ברעיון. ה[[ציונות]] היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי.&quot;
* &quot;אין לומר, שה[[אנגליה|אנגלים]] לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים.&quot;
* &quot;לא קל לחיות בידיעה שדבריך לא יגיעו לאוזני איש.&quot;

== נאמר עליו ==
*&quot;האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר.&quot; ~ כינויו בפי [[דוד בן גוריון]]
*&quot;הקצין בגין מסתובב בערי השדה.&quot; ~ {{ו|שלום רוזנפלד}}, על ראשית תפקודו בתנועת בית&quot;ר{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 25}}
* &quot;שירי השלום נזנחו לטובת מכונות הירייה, ואת בגין המצליח של הקדנציה הראשונה החליף בגין הכושל של הקדנציה השנייה.&quot; ~ גידי וייץ
* &quot;סוף־סוף ישב על כסא ראש הממשלה בישראל אדם כלבבי – יהודי בכל נימי נפשו.&quot; ~ {{קישור|יהודה אבנר}}, מתוך ספרו &quot;אדוני ראש הממשלה&quot;, התרשמותו מתפקודו של בגין ביומו הראשון כראש ממשלה{{הערה|[https://amhasefer.wordpress.com/2019/05/31/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c/ סקירת הקטע בספר]}}
* &quot;יום אחד הוא בא לדווח לי ואני שומע אותו מחליף תאריכים ואנשים ומעמדים, ו[[W:יחיאל קדישאי|יחיאל קדישאי]] כל פעם מתקן לו: 'לא, זה לא ככה, זה ככה, אתה זוכר?' אבל אי אפשר לטשטש. אמרתי: הבן אדם לא מתפקד, לא מרוכז, שוכח, מערבב תאריכים, מערבב עניינים. אחר כך קיבלתי לכך אישור משרים.&quot; ~ [[יצחק נבון]], נשיא המדינה, על הימים של בגין לפני התפטרותו ב־1983
* &quot;כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש.&quot; ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
*&quot;יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו&quot; ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}   
*&quot;היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש&quot;ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'.&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ&quot;ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.&quot; ~ [[רפאל איתן]]{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191}}
* &quot;לא הייתה עליו מעולם אימת הגויים.&quot; ~ רפאל איתן{{הערה|שם=רפול 192}}
* &quot;עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.&quot; ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* &quot;מנחם בגין האמין בעליונות המשפט, והבין שכדי לממש אותה מוכרחה להתקיים ביקורת שיפוטית על הכנסת. בשם עיקרון זה הגן על חוקיות ההתיישבות ביו&quot;ש, אך גם על החלטות שקבעו כי יש לפנות יישוב ממקומו&quot; ~ ([https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/ מקור]) [[W:אריה נאור|אריה נאור]]
* &quot;מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים.&quot; ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]
* &quot;מנחם בגין כמפקד ידע להעמיק מחשבה. הוא מעולם לא אישר פעולה כשהמתכננים לקחו בחשבון שיכול להיות קורבן אחד או שניים. מעולם לא אישר פעולה כזאת. היתה לו תכונה גדולה אחת, שהוא אף פעם לא שאל נושא ההתקפה, אלא על שאלת הנסיגה.[...] הבעיה שלו בתור מפקד – אם הנסיגה מובטחת.&quot; {{ו|מארק קהאן}} {{הערה|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
* הוא מאד אהב את אלה ({{ו|עליזה בגין}}), אבל אלוהים נתן לו שתי ידיים שמאליות. כשהוא רצה להאכיל תינוק או תינוקת, אז מוטב היה לבקש את ריבונו של עולם שיוציא לו את המחשבה הזו מהראש, כי אז לנקות את שניהם - זה היה מבצע.&quot; {{ו|מארק קהאן}} {{הערה|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}

==לקריאה נוספת==
* מנחם בגין, '''[[המרד]]''', זכרונותיו של מפקד האצ&quot;ל, הוצאת אחיאסף, 1950.
* {{ו|מירון ח. איזקסון}} (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
* {{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם בגין|ויקיטקסט=קטגוריה:מנחם בגין|שם ויקיטקסט=מנחם בגין}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:בגין, מנחם}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ&quot;ל]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פולנים]]</text>
      <sha1>805uzhp9x47ftdtg0f9fq7y3y419p8c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236101</id>
      <parentid>236100</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:20:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3794</id>
      </contributor>
      <comment>/* שלום */ מקור להערת שוליים</comment>
      <origin>236101</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83849" sha1="0zdwv1rkpv6pepiqeluxo6srme40aw6" xml:space="preserve">[[קובץ:Menachem Begin 2.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין]]
'''[[w:מנחם בגין|מנחם בגין]]''' (16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השישי של [[ישראל]] וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978, מפקד [[W:האצ&quot;ל|האצ&quot;ל]] ומנהיג [[W:תנועת החרות|תנועת החרות]] ומפלגת [[הליכוד]].

==כללי==
[[קובץ:Menachem Begin 1978.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין, 1978]]
* &quot;בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים.&quot;
* &quot;אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.&quot;
* &quot;אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת.&quot;
* &quot;תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות.&quot; ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* &quot;האדם האמיץ ביותר שפגשתי.&quot; ~ על אביו{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 15|שם=שילון 15}}
* &quot;לא אבוא עוד בשערי העיר בה נולדתי, חלמתי, סבלתי ושמחתי, כי איננה. לא, לא אלך אחר הצללים, בתוכי המה.&quot; ~ על עיר הולדתו ברסט (בריסק דליטא){{הערה|שם=שילון 15}}
* &quot;עוד קצת, עוד קצת זמן, ולא תהיה קטיושה אחת ב[[קריית שמונה]].&quot; ~ בעת ביקורו בעיר לאחר {{ו|הבחירות לכנסת העשירית}}, 1981{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 368}}
* &quot;באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי.&quot; ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט&quot;ו בחשוון תשכ&quot;ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* &quot;מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד.&quot; ~ מתוך &quot;במחתרת&quot;, כרוז אצ&quot;ל, כ&quot;ז באלול תש&quot;ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* &quot;לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך &quot;אנציקלופדיה של גלויות&quot;, כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת {{ו|אליעזר שטיינמן}}, 1954}}
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב.&quot; ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
* &quot;יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין.&quot; ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
* &quot;אל תשכחי לומר ל[[ישראל אלדד|שייב]] שהוא ניצח במשחק האחרון.&quot; ~ דבריו האחרונים לרעייתו עליזה בעת שנעצר על ידי ה{{ו|נ.ק.ו.ד.}}{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 39}}
*&quot;29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו.&quot; ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
* &quot;סגנון יהודי טוב.&quot; ~ כתשובה לשאלה &quot;באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?&quot;, במסיבת עיתונאים, 1977
* &quot;לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה.&quot; ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם בשיר ג'ומאייל
* &quot;אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!&quot; ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* &quot;איני יכול עוד.&quot; ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
* &quot;ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נראה לי כי הכרתיך כל ימי חיי.&quot; ~ מכתבו לרעייתו לעתיד, {{ו|עליזה בגין}}, לאחר פגישתם הראשונה{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 32}}
* &quot;ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים.&quot; ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': &quot;כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה&quot;){{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 149: בגין ציטט את הפסוק כפי שהוא בעצרת בחירות שקיים ב[[פתח תקווה]], שנחשבה למעוז של האצ&quot;ל, ב-1949}}
* &quot;מה נשתנה דור המרד מן הדורות שקדמו לו? הוא למד כי העולם לא ירחם על יהודים שחוטים, אך יכבד יהודים לוחמים. הוא הבין, כי, אם לא נשחרר את עצמנו, לא נשוחרר, אלא נושמד. אין תקומה בלי מרד. וראשית חוכמת המרד – ברוח. אל תאמר; מה שהיה, יהיה ואין לשנות. נהפוך הוא. מה שיהיה, היה; אפשר לשנות. איזהו איש מציאותי? המאמין, כי אפשר במקום מציאות קיימת, ליצור חדשה. קום ולחם ועשה ושנה. זהו הצו. אלוהי הוא. אנושי הוא. הודות לו עולה אדם, משתחרר עם, מתקדמת האנושות. אם לא תישמע לו, לא זו בלבד שתהיה עבד; תגווע.&quot; ~ מתוך עיתון &quot;חרות&quot;, י&quot;ד בניסן תשי&quot;ח, 4 באפריל 1958{{הערה|'''בגין;''', עמ' 60}}
* &quot;ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה.&quot; ~ פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html '''&quot;אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 15 בפברואר 2013)
* &quot;בבוא היום, אם יחליט נאצר לפתוח באש, ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה – יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים... יהיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו.&quot; ~ מתוך נאום ביום כ&quot;ג באב תש&quot;ל, 25 באוגוסט 1970, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 91}}
* &quot;אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח&quot;ל.&quot; ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, ב[[w:כיכר מלכי ישראל|כיכר מלכי ישראל]]
* &quot;אל תרבו להשתמש במלה: 'בריון'. בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה 'בריון' – תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש – יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.&quot;
* &quot;אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.&quot;
* &quot;אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?&quot; ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא&quot;י לא העבירה כספים שקיבלה מארה&quot;ב לאזרחים.
* &quot;אם אני אהיה ראש הממשלה – כולם יזיינו&lt;ref&gt;במשמעות הישנה של &quot;יחמשו&quot;, ולא במשמעות המודרנית של מילה זו&lt;/ref&gt; אותנו!&quot; ~ לפי [[עמוס עוז]], &quot;סיפור על אהבה וחושך&quot;
* &quot;הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם...&quot; ~ נגד הקיבוצים.
* &quot;אני אשלח טייסים יהודים למות - או יותר גרוע, לשבי - בשביל בחירות?!&quot; ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
* &quot;הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... [[w: אביגדור בן גל|יאנוש]] ו[[רפאל איתן|רפול]] מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר [[w:פיליפ חביב|פיליפ חביב]]... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבחירות לכנסת העשירית
*&quot;אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם &quot;בלתי מנוצחים&quot; ~ מתוך &quot;בלילות לבנים&quot;, עמ' 30
*&quot;אני באתי מן המחתרת הלוחמת. אני לא מפחד מפני אף אחד... אנחנו ראינו את ה[[מוות]] לעינינו כל יום.&quot; ~ נאום ב־1981
* &quot;ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום.&quot; ~ לקנצלר גרמניה הלמוט שמידט שביקר את ישראל בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים
* &quot;ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני.&quot; ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארצות הברית (בעבר) [[רונלד רייגן]] לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
* &quot;אם אינך משיב למכתב הרי זה כאילו לא לחצת את היד שהושטה לך והותרת אותה תלויה באוויר.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 204 (מצוטט על ידי יחיאל קדישאי)}}
* &quot;גבורתכם אינה נופלת מגבורת המכבים.&quot; ~ מתוך דבריו למפקדי סיירת מטכ&quot;ל, 1980&lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=fIaWhPZrP8Y בסרטון, בדקה 4:20]&lt;/ref&gt;
* &quot;מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה &quot;אמוציונלי&quot;
* &quot;אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יחיאל יקירי, בבוא היום, הואל נא לקרוא באזניהם של יקירי נפשי, ידידים וחברים את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד [[מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטין]] ו{{ו|משה ברזני}}, והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה. שלך באהבה, מנחם בגין&quot;  ~ מתוך צוואתו של מנחם בגין {{הערה|'''בגין;''', עמ' פותח}}
* &quot;יהיה קשה, ישמיצונו כמו שכבר התחילו להשמיץ! יציגו את חברכם הזה, העומד לפניכם; איך שהוא לוקח את שתי הלחיים שלו בשתי אצבעותיו, והוא כמעט מוחץ אותן כדי שתהיינה אדומות. מדוע? מפני שהם מתביישים עכשיו להציג את הצבע האדום, הסוציאליסטי, מתביישים, מפחדים, אז הם רוצים שאני אהיה אדום.&quot;

== שלום==
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
* &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;. ~ במערכת הבחירות של 1969.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 218.}}
* &quot;טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה.&quot;
* &quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;
* &quot;בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום.&quot; ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית [[ג'ימי קרטר]] שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
* &quot;נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום.&quot; ~ במכתב לסופר עמוס עוז.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל.&quot; ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
* &quot;No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}&quot; – &quot;לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות.&quot; ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
* &quot;אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!&quot; ~ בזכות הסכם השלום עם מצרים

==כלכלה==
* &quot;אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
* &quot;כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.&quot; ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב&quot;מוגרבי&quot; הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
* &quot;השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית.&quot; ~ מתוך: חרות
* &quot;עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת.&quot; ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
* &quot;כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
* &quot;המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.&quot; ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
* &quot;מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949

==יהדות==
* &quot;ההשגחה העליונה סייעה לי.&quot;{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 47|שם=שילון 47}}
* &quot;אין כופים את ה[[יהדות]] על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו  בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת&quot;ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?

==חברה==
===עדות===
* &quot;יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את 'חרות' שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה 'בריונים תימנים משעריים'. מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב – 'איש אחד גנב' – נאמר. יהודי כי יפשע – 'יהודי פשע' נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו 'תימני'. תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?&quot; ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו', 31 באוקטובר 1954
* &quot;אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי 'אוֹסט־יוּדען'. מי שזוכר את הימים ההם... יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי. מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל [[רגש]] של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה'אוסט־יודען', בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98}}
* &quot;האם... קיימת אפליה שקוראים לה 'עדתית' במדינה? [...] בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא&quot;י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100}}
* &quot;אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים (אשכנז הוא השם היהודי הישן לגרמניה)... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר{{הערה|בגין התכוון בהערה זו לכך שהיהודים מחולקים ל&quot;אשכנזים&quot;, כאשר אשכנז היא שגרמה לשואה, ול&quot;ספרדים&quot;, כאשר ספרד היא שעשתה את גירוש היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה.}}. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100 - 101}}
* &quot;עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... [[דודו טופז]]...&lt;ref&gt;למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז, וקרא לו &quot;דודו טופס&quot;.&lt;/ref&gt; מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם{{הערה|מתייחס ל[[w:עולי הגרדום|עולי הגרדום]], [[w:מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטיין]] ו[[w:משה ברזני|משה ברזני]].}} פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים! [...] רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב.&quot; ~ בתגובה לדבריו של [[דודו טופז]] שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים ([http://www.betar.org.il/world/ideology/chachahim.htm הנאום המלא])
*&quot;ראיתי את נוסח התפילה שנקראה בקונגרס האמריקני. בלעז נקראה, אבל כדאי להזכירה וגם לתרגמה. האיש אשר נשא את התחינה אמר: And, save us from the pride of knowledge, ובתרגום: והצילנו מן הגאווה של ידע או של למדנות&quot;. ~ בנאום במליאת הכנסת מה-8 בדצמבר 1964 על דחיית בני עדות המזרח את החלוקה העדתית

===צדק סוציאלי===
* &quot;אנו מאמינים כי {{ו|צדק חברתי|צדק סוציאלי}} אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם ל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, ב[[עבודה]] קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;ייתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי כ[[כוכב]] המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק.&quot; ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* &quot;אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
* &quot;׳המינימום ההוגן׳ הוא מושג יחסי והוא תלוי במושגי התקופה. מה שהיה במאה ה-19 הוגן, אינו הוגן במאה ה-20 ומה שהיה הוגן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, איננו הוגן היום. אנו פחות או יותר יודעים מה הוגן היום. אנו גם יכולים לבדוק ולהטות אוזן קשבת אחינו. אנו יודעים מהו המינימום ההוגן במדינת ישראל. ואם יש ירידה מתחת לאותו מינימום, כבר נוצרת הרגשת קיפוח, כבר נשמעות תלונות - וכולן מוצדקות... ירידה מתחת למינימום יוצרת עוול, בעיקר כשאחרים חיים, במידה רבה, מעל למינימום. זהו עוול לא רק אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, אשר יוצר רגשות שאחר כך קשה להשתלט עליהם.&quot; ~ מתוך ישיבת ממשלה בנושא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA שיקום שכונות], 25 באוקטובר 1981

== דמוקרטיה ==
* &quot;אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא.&quot; ~ בנאום בכנסת, 1962
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים [[חופש]]יים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל'דיקטטורה של הרוב', שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.&quot; ~ מתוך: חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', מנחם בגין, עמ' 2, 6 באוגוסט 1954
* &quot;עליו לדעת (ראש הממשלה החדש [[לוי אשכול]]) שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם ייתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות... נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי־דעות היסודיים ביותר... לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.&quot; ~ מתוך נאום ביום ב' בתמוז תשכ&quot;ג, 24 ביוני 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 85}}
* &quot;יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.&quot;
* &quot;הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים.&quot; ~ מתוך: &quot;לילות לבנים בישראל?&quot;, עיתון חרות, 31 ביולי 1953
* &quot;אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית־למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 12}}
* &quot;מזכירה הכללי של מפלגת העבודה, מר זרמי, טען כי בהתקיפי את הצהרותיו המדיניות (או האנטי מדיניות) של ראש הממשלה, מר רבין, הצגתיו כ'עוכר ישראל'. המזכ&quot;ל, במחילה מכבודו, אמר דברי הבל, שמקורם בחוסר ידע, או ניסיון פרלמנטרי, והרגלים פינוקיים. יש לשער, כי המזכיר הנכבד לא גילה עניין, או לא מצא זמן, לעיין באחד מכרכי ההאנסרד, זה ספר הפרוטוקולים המפורסם של דיוני בית הנבחרים הבריטי. לו היה קורא בספר זה, לא היה משתמש בביטוי סלפני, עצבני, ממש היסטרי, כלפי התקפה פרלמנטרית מובהקת של האופוזיציה על הצהרה ממשלתית רבת נזק. בדפי ההאנסרד היה מר זרמי מוצא את הביטויים חוסר אחריות, או היעדר תבונה, שגורים בפיו של דובר האופוזיציה כלפי ראש ממשלה, או שר. הוא גם היה רואה הערה בולטת בסוגריים: התפטר! בקריאה במקהלה מספסלי האופוזיציה לעבר יריביה בשלטון. ומה על ההזמנה האדיבה: 'הג'נטלמן הנכבד, היה צריך, בגלל כישלונו, לעזוב את הבית ולא להראות עוד את פניו בו'? אף היא שגורה בין הדפים המשקפים את הדיונים באם הפרלמנטים. ולא זו בלבד שאיש לא יבוא שם בטענות נגד האופוזיציה, התוקפת בחריפות את מדיניות הממשלה ומבצעיה, אלא להפך, הכול יגידו כי כך היא ממלאת, כהלכת החוקה, את תפקידה החיוני לדמוקרטיה.&quot;
* &quot;ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת.&quot; ~ בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף – למתוח עליה ביקורת (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)
* &quot;במדינתינו יכולים להיות בני לאומים שונים, בני דתות שונות, אבל מבחינת האזרחות כולם שווים; זוהי אמונתינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה.&quot; ~  9 ביולי 1956 ([http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum7-2.htm מקור])
* &quot;אנו משוכנעים - כפי שעינינו רואות ברחבי תבל - שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה - עצם חירות האדם נתונה בסכנה. ותפקידה הממלכתי של האופוזיציה, כפי שראינו גם בשנים האחרונות, הוא כפול. הראשון - גלוי...{{ש}} אבל יש גם תפקיד שני לה, הוא סמוי מן העין. והוא, כמקובל לומר, שונה בתכלית....  בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על-ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק - ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה, אבל נדע: בגללנו, בגלל עלייתנו, כדי לנסות למנוע עלייה נוספת, נעשה הדבר. זה התפקיד השני, סמוי מן העין, קונסטרוקטיבי מאד, חשוב מאד, חיובי מאד, חיוני מאד.&quot; ~ מתוך נאום, עם הרכבת הממשלה, ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, {{ו|דברי הכנסת}}{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/4/Plenum/4_ptm_251771.pdf קישור לדברי הכנסת] {{PDF}} }}
* &quot;הדור הצעיר פנה לכם עורף בבחירות האלו. משהו קרה בישראל. העם הזה הוא עם חכם ונבון, הוא יודע מה הוא עושה. הוא יודע מה הוא מחליט. הוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו ממשלה. התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על הדעת שהעם יערוך שינוי. ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו.&quot; ~ בכנסת, לאחר בחירות 1977
* &quot;לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חופשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה.&quot; ~ עיתון &quot;חרות&quot;, ה' אב התשי&quot;ג, 17 ביולי 1953

===מערכת המשפט===
* &quot;ואם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל.&quot; ~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג&quot;ץ לגבי מידת חוקיותה של התנחלות בית אל.[http://db.begincenter.org.il/he-il/selected-quotes.htm?cid=1989]
* &quot;גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין [[הרשות המבצעת]] לבין [[הרשות המחוקקת]] היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין [[הרשות השופטת]]. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של [[חירות]] האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17|'''בגין;''', עמ' 17}}
* &quot;עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי־תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על־ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17}}
* &quot;זה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה, חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור, ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא&quot;[https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-09-14/ty-article-opinion/.premium/0000018a-92d4-d05a-abfe-fef4a3db0000]

===חירות===
* &quot;ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך [[עבדות]]; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של [[זאב ז'בוטינסקי]], היינו בוחרים באפשרות האכזרית השנייה.&quot; ~ מתוך חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב, 13 ביולי 1956
* &quot;אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים – ועליו הם מלגלגים – שם אפסה כל תקווה.&quot; ~ מתוך חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית, 27 באוגוסט 1950
* &quot;החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל 'צו' אחר; כתוב או בלתי כתוב.&quot; ~ מתוך חרות, מחתרת בלי שם, 12 ביוני 1953
* &quot;אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.&quot; ~ מתוך חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא, 19 ביוני 1953
* &quot;חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת! [...] עזה הייתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, כירושלים.&quot; ~ מתוך עיתון חירות, 8 במרץ 1957, נאום בגין בהפגנה של &quot;חרות&quot; בכיכר מוגרבי בתל אביב

===ממשל צבאי===
* &quot;יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזוינת נגד בן עמו.&quot; ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962
* &quot;לא יימצא איש בבית זה שיטען כי טוב הדבר אם אנשי צבא מפקחים על אזרחים. בטוחני שהכנסת כולה תהיה מאוחדת בדעה שמפקדים צריכים לפקד על חיילים, ואזרחים על אזרחים, זה הכלל הגדול במדינה חופשית.&quot; ~ על הממשל הצבאי, מתוך דיון מדיני ביום ג' בחשוון תשכ&quot;ד, 21 באוקטובר 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 15}}

==פוליטיקה==
===ארץ ישראל===
* &quot;היום חובה עלינו לשאול... אם בדרך של פעולה מדינית בלבד נוכל להגשים את מטרתנו... המוני ישראל לוחצים על שערי ציון אבל אנגליה חוסמת בפניהם את הדרך לציון... המסקנה הכוללת תהיה, כי אחרי תקופת הציונות המעשית ואחרי תקופת הציונות המדינית הגיעה תקופת הציונות הצבאית... עלינו לכבוש את ארצנו, זו הדרך. ובשום דרך אחרת לא נגיע אל המטרה.&quot; ~ בכנס העולמי השלישי של בית&quot;ר, ורשה, בית האקדמאים, ט&quot;ז באלול תרצ&quot;ח, 12 בספטמבר 1938{{הערה|'''בגין;''', עמ' 20–21}}
* &quot;אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 28|שם=שילון 28}}
* &quot;המלחמה הזאת אינה מלחמתנו... עבור המולדת לא נילחם בתור יחידים בכל מיני יחידות זרות...&quot; ~ תגובתו למכתב ששלח לו שמשון יוניצ'מן{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 35}}
* &quot;ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות.&quot;
* &quot;עוד יהיו אלוני מורה.&quot; ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים [[W:קדומים|קדומים]])
* &quot;כשתגיע שעתי לעמוד בפני {{ו|בית דין של מעלה}} וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס ל{{ו|גן עדן}} - אשיב: אלון מורה&quot; ~ בישיבת הקבינט
* &quot;ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה.&quot; ~ (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)
* &quot;...והגבול היה נקרא '{{ו|הקו הירוק}}', ואני יכול לבשר לכם בכל הפשטות ש'הקו הירוק' אף הוא נעלם, איננו, אינו קיים, אינו שריר, לא ישוב עוד לעולמים.&quot; ~ בחירות 1981
* &quot;אדוני היושב־ראש, אני מבקש את הכנסת, הדנה ב{{ו|חוק יסוד: הצבא}}, שתזכור את הערכים האנושיים והלאומיים הגדולים שבהם מצטיין צבאנו: צבא עם, צבא בעיקרו של מתנדבים, צבא המגן על איש, אשה וילד, צבא היודע מה זה מוסר מלחמה. על הערכים הגדולים, העליונים, שגאוותנו עליהם, מבקש אני להוסיף ערך שבלעדיו אי־אפשר, לפי הכרתנו העמוקה: ננחיל לצבאנו את {{ו|אהבת ארץ ישראל}}. לפי הכרתי, אי־אפשר לומר לחייל עברי ש{{ו|יפו}} היא מולדת ויריחו היא פקדון, שנצרת היא ישראל ובית לחם פלשתין. אל ננסה לעשות שקר בנפשו של החייל העברי. ניתן לו את האמת ההיסטורית והפשוטה, כפי שלמדו קודמיו ואבותיו, כפי שאמרה הציונות – תנועת שחרור לאומית שצודקת ממנה או כמוה לא קמה. אהבת ארץ ישראל וקיום זכותו של עמנו עליה – זאת האמת, והיא תחדיר בלבו של החייל העברי את ההכרה על מה ועל מי הוא נקרא להגן.&quot; ~ ישיבה של {{ו|הכנסת השמינית}}, כ&quot;ב באב תשל&quot;ה, 30 ביולי 1975.

===עם ישראל===
* &quot;יֵדע העם. בשום תנאים לא נרים נשק נגד יהודים יריבים.&quot; ~ מתוך העיתון המחתרתי &quot;חרות&quot;, י&quot;ז בכסלו תש&quot;ד, 3 בדצמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 7}}
* &quot;כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו'מה יפית' לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.&quot; ~ מתוך: חרות, 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז&quot;ל', 19 ביולי 1955
* &quot;לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא הייתה ולעולמים לא תהיה, הפרדה בין הלאום ובין הדת.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118|'''בגין;''', עמ' 118}}
* &quot;הייתה תקופה... שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על־ידי זרים או על־ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו... ואם הם באים אלינו, עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118}}
* &quot;אם ייווצר הכוח, תבוא גם עזרת הגולה.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|שם=שילון 28}}
* &quot;לאחר כל מה שאירע את עם־ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון – אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי', ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלו ונשיבו לחוף מבטחים.&quot; ~ תגובה להודעת הממשלה על שחרור חטופי המטוס &quot;אייר פראנס&quot; באוגנדה ביום ו' בתמוז תשל&quot;ז, 4 ביולי 1976, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 130}}
* &quot;בימים עברו אמרו שונאי ישראל כי היהודי נוהג לפי הכלל: מקום שם טוב לי – שם מולדתי. לא בהם נתחשב, אך נוכיח לעצמנו כי עם חידוש העצמאות והחירות נוהג היהודי לפי כלל הפוך: מקום שם מולדתי, שם טוב לי, אפילו קשה לי.&quot; ~ מתוך הודעת ראש הממשלה מיום ד' בתמוז תשל&quot;ז, 20 ביוני 1977{{הערה|'''בגין;''', עמ' 142}}
* &quot;בז אני לכל האנטישמים, לאפלת נשמתם, למשפטיהם הקדומים, לעלילותיהם הכוזבות, לשנאתם, לאכזריותם הפחדנית כלפי אנשים חסרי מגן. כאשר המלה 'יהודי' יוצאת מפי נלווים אליה יראת השם, אהבת האדם, הוד קדומים וחזון אחרית הימים, סבל, טוהר, חסד ורחמים.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית
* &quot;בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, יש אפיזודות קטנות, שערכן גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטים [...] בתולדות ישראל לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים. [...] היו אף [יהודים] כאלה שנישקו את השוט. [...] עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ ישראל.&quot; מנחם בגין, במחתרת - כרך ב', הוצאת הדר, תל־אביב, 1978, עמ' 319-320
*יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.&quot; ~ מתוך דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי, 11 באוגוסט, 1982
* &quot;אנו לא נפתח באש, לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.&quot; ~ נאום ברדיו של האצ&quot;ל, בליל הפגזת אלטלנה.

===אומות ומדינות===
* &quot;איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם ב[[מלחמת העולם השנייה]] או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו.&quot; ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס
* &quot;אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך.&quot;{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: &quot;פלשתיין&quot; זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' – כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר העבודה שהוסכם בין ארצות הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל.&quot;{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}

===אלטלנה===
* &quot;לא תהיה מלחמת אחים.&quot;
* &quot;אותי הם רצו להשמיד [...] מי אני ומה אני? מה ערכי? הן יכלו ללמוד מן העבר כי אין משמידים רעיון על ידי השמדת אחד מנושאיו ומשרתיו.&quot; מתוך נאום אלטלנה, 22 ביוני 1948 {{הערה|מופיע ב: {{ו|עפר גרוזברד}}, '''מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה''', הוצאת רסלינג, תל־אביב, 2006, עמ' 107.}}
* &quot;למחרת היום, בשעה עשר בבוקר, הודיע לי סגן שר הביטחון, כי שר הביטחון והממשלה הזמנית החליטו שעל 'אלטלנה' לבוא, על מתנדביה ונשקה, למולדת. ואתה פה סיפרת, מר בן־גוריון, כי האצ&quot;ל הביא את 'אלטלנה' מתוך הפרת חוקי המדינה. השמצתם אותנו במשך עשר שנים כי הבאנוה כדי להפיל בכוח הזרוע את הממשלה... אתם החלטתם על הבאת האנייה, ואלמלא כך החלטתם – היא לא הייתה באה בכלל. [...] במועצת המדינה לא היית צנוע כל־כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית – ללא כל אזהרה מוקדמת – להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית־המקדש שייבנה... ב־28 ביולי 1948 אמר הרב פישמן־מימון... 'ידע נא, בן־גוריון, כי כששופכים דמים, אין בונים בית־מקדש'.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בשבט תשי&quot;ט, 12 בינואר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 59}}

===בכנסת===
* &quot;אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד.&quot; ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;מה אתה צועק? אינני מכיר אותך.&quot; ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו.&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בתגובה לאמירתו &quot;ממשלה מטורפת&quot; בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן
* &quot;למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי.&quot; ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא&quot;י) בתגובה לקריאת ביניים: &quot;שבאך&quot;
* &quot;אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך.&quot; ~ מתוך נאום על הצעת החוק &quot;למניעת האזנות סתר&quot;
* &quot;אתה תספר לי את תולדותיה של הכנסת? כשאני נכנסתי לכנסת אתה הלכת עדיין לבית־הספר, כנראה העממי.&quot; ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו &quot;מעולם לא נעשה בכנסת מה שאתה עשית&quot;
* &quot;שמעון, אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אני רוצה לומר לך: אתה מדבר מאז קמה הממשלה הזאת בזעם בלתי־עצור. אני תמה. הרי אנו ידידים, אנו מכירים איש את רעהו. אתה בדרך כלל אדם שקט. מאז קמה הממשלה הזאת כל נאום חדור בזעם, כאילו דיברת על יצחק רבין.&quot; ~ אל שמעון פרס, מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית
* &quot;אדוני היושב־ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר־הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי־אמון.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי. ניתנה לו ממשלת עלבון לאומי.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.&quot; ~ מתוך הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית, הודעת הממשלה על מבצע שלום הגליל

==השואה==
* &quot;מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי.&quot; ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* &quot;היום הנורא בחיי.&quot; ~ על הרגע שבו נודע לו על רצח משפחתו בשואה{{הערה|שם=שילון 47}}
* &quot;והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האויב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכוח להשמידם. היכונו כל יום תמיד ליום הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114|'''בגין;''', עמ' 114}}
* &quot;ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האויב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, בטרם יעשה את עמנו לאפר בחייו. הוא השפיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד ביניהם, הוא רימה אותם... הוא הסית איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושוויץ... שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס... כי המתרס הזה הוא הראשון במתרסים לשמירת עצם קיומכם.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}
* &quot;דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו הייתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}

===הסכם השילומים===
*&quot;כל גרמני הוא נאצי! כל גרמני הוא רוצח!&quot;
* &quot;נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!&quot; ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* &quot;אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה&quot;, 
* &quot;כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;פנייתי... לחברי־הכנסת שנבחרו על־ידי אזרחי המדינה הערביים. חלילה לי לשלול מהם זכות פורמלית של הצבעה. שווי־זכויות הם... זכות פורמלית לכם להצביע בעניין זה; אבל הבחינו בין זכות פורמלית לבין זכות מוסרית. זה עניין שלנו, דמם של אמותינו, אחינו ואחיותינו מעורב בו, תנו לנו להכריע בעניין זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט' בטבת תשי&quot;ב, 6 בינואר 1952, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 108}}

==המרד (1950)==
{{דף מורחב|המרד}}

* &quot;זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות.&quot;
* &quot;הנשק העברי הוא שיקבע את גבולות השיפוט של השלטון העברי.&quot;
* &quot;עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר.&quot;
* &quot;קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד.&quot; 
* &quot;ה[[קומוניזם]] הוכה לא באלימות אלא ברעיון. ה[[ציונות]] היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי.&quot;
* &quot;אין לומר, שה[[אנגליה|אנגלים]] לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים.&quot;
* &quot;לא קל לחיות בידיעה שדבריך לא יגיעו לאוזני איש.&quot;

== נאמר עליו ==
*&quot;האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר.&quot; ~ כינויו בפי [[דוד בן גוריון]]
*&quot;הקצין בגין מסתובב בערי השדה.&quot; ~ {{ו|שלום רוזנפלד}}, על ראשית תפקודו בתנועת בית&quot;ר{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 25}}
* &quot;שירי השלום נזנחו לטובת מכונות הירייה, ואת בגין המצליח של הקדנציה הראשונה החליף בגין הכושל של הקדנציה השנייה.&quot; ~ גידי וייץ
* &quot;סוף־סוף ישב על כסא ראש הממשלה בישראל אדם כלבבי – יהודי בכל נימי נפשו.&quot; ~ {{קישור|יהודה אבנר}}, מתוך ספרו &quot;אדוני ראש הממשלה&quot;, התרשמותו מתפקודו של בגין ביומו הראשון כראש ממשלה{{הערה|[https://amhasefer.wordpress.com/2019/05/31/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c/ סקירת הקטע בספר]}}
* &quot;יום אחד הוא בא לדווח לי ואני שומע אותו מחליף תאריכים ואנשים ומעמדים, ו[[W:יחיאל קדישאי|יחיאל קדישאי]] כל פעם מתקן לו: 'לא, זה לא ככה, זה ככה, אתה זוכר?' אבל אי אפשר לטשטש. אמרתי: הבן אדם לא מתפקד, לא מרוכז, שוכח, מערבב תאריכים, מערבב עניינים. אחר כך קיבלתי לכך אישור משרים.&quot; ~ [[יצחק נבון]], נשיא המדינה, על הימים של בגין לפני התפטרותו ב־1983
* &quot;כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש.&quot; ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
*&quot;יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו&quot; ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}   
*&quot;היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש&quot;ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'.&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ&quot;ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.&quot; ~ [[רפאל איתן]]{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191}}
* &quot;לא הייתה עליו מעולם אימת הגויים.&quot; ~ רפאל איתן{{הערה|שם=רפול 192}}
* &quot;עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.&quot; ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* &quot;מנחם בגין האמין בעליונות המשפט, והבין שכדי לממש אותה מוכרחה להתקיים ביקורת שיפוטית על הכנסת. בשם עיקרון זה הגן על חוקיות ההתיישבות ביו&quot;ש, אך גם על החלטות שקבעו כי יש לפנות יישוב ממקומו&quot; ~ ([https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/ מקור]) [[W:אריה נאור|אריה נאור]]
* &quot;מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים.&quot; ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]
* &quot;מנחם בגין כמפקד ידע להעמיק מחשבה. הוא מעולם לא אישר פעולה כשהמתכננים לקחו בחשבון שיכול להיות קורבן אחד או שניים. מעולם לא אישר פעולה כזאת. היתה לו תכונה גדולה אחת, שהוא אף פעם לא שאל נושא ההתקפה, אלא על שאלת הנסיגה.[...] הבעיה שלו בתור מפקד – אם הנסיגה מובטחת.&quot; {{ו|מארק קהאן}} {{הערה|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
* הוא מאד אהב את אלה ({{ו|עליזה בגין}}), אבל אלוהים נתן לו שתי ידיים שמאליות. כשהוא רצה להאכיל תינוק או תינוקת, אז מוטב היה לבקש את ריבונו של עולם שיוציא לו את המחשבה הזו מהראש, כי אז לנקות את שניהם - זה היה מבצע.&quot; {{ו|מארק קהאן}} {{הערה|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}

==לקריאה נוספת==
* מנחם בגין, '''[[המרד]]''', זכרונותיו של מפקד האצ&quot;ל, הוצאת אחיאסף, 1950.
* {{ו|מירון ח. איזקסון}} (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
* {{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם בגין|ויקיטקסט=קטגוריה:מנחם בגין|שם ויקיטקסט=מנחם בגין}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:בגין, מנחם}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ&quot;ל]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פולנים]]</text>
      <sha1>0zdwv1rkpv6pepiqeluxo6srme40aw6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236102</id>
      <parentid>236101</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:27:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3794</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* נאמר עליו */ ויקיזציה</comment>
      <origin>236102</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83720" sha1="ldkre9g43ck1bchl97ljobugesyph8s" xml:space="preserve">[[קובץ:Menachem Begin 2.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין]]
'''[[w:מנחם בגין|מנחם בגין]]''' (16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השישי של [[ישראל]] וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978, מפקד [[W:האצ&quot;ל|האצ&quot;ל]] ומנהיג [[W:תנועת החרות|תנועת החרות]] ומפלגת [[הליכוד]].

==כללי==
[[קובץ:Menachem Begin 1978.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין, 1978]]
* &quot;בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים.&quot;
* &quot;אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.&quot;
* &quot;אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת.&quot;
* &quot;תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות.&quot; ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* &quot;האדם האמיץ ביותר שפגשתי.&quot; ~ על אביו{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 15|שם=שילון 15}}
* &quot;לא אבוא עוד בשערי העיר בה נולדתי, חלמתי, סבלתי ושמחתי, כי איננה. לא, לא אלך אחר הצללים, בתוכי המה.&quot; ~ על עיר הולדתו ברסט (בריסק דליטא){{הערה|שם=שילון 15}}
* &quot;עוד קצת, עוד קצת זמן, ולא תהיה קטיושה אחת ב[[קריית שמונה]].&quot; ~ בעת ביקורו בעיר לאחר {{ו|הבחירות לכנסת העשירית}}, 1981{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 368}}
* &quot;באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי.&quot; ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט&quot;ו בחשוון תשכ&quot;ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* &quot;מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד.&quot; ~ מתוך &quot;במחתרת&quot;, כרוז אצ&quot;ל, כ&quot;ז באלול תש&quot;ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* &quot;לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך &quot;אנציקלופדיה של גלויות&quot;, כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת {{ו|אליעזר שטיינמן}}, 1954}}
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב.&quot; ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
* &quot;יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין.&quot; ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
* &quot;אל תשכחי לומר ל[[ישראל אלדד|שייב]] שהוא ניצח במשחק האחרון.&quot; ~ דבריו האחרונים לרעייתו עליזה בעת שנעצר על ידי ה{{ו|נ.ק.ו.ד.}}{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 39}}
*&quot;29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו.&quot; ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
* &quot;סגנון יהודי טוב.&quot; ~ כתשובה לשאלה &quot;באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?&quot;, במסיבת עיתונאים, 1977
* &quot;לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה.&quot; ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם בשיר ג'ומאייל
* &quot;אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!&quot; ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* &quot;איני יכול עוד.&quot; ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
* &quot;ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נראה לי כי הכרתיך כל ימי חיי.&quot; ~ מכתבו לרעייתו לעתיד, {{ו|עליזה בגין}}, לאחר פגישתם הראשונה{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 32}}
* &quot;ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים.&quot; ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': &quot;כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה&quot;){{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 149: בגין ציטט את הפסוק כפי שהוא בעצרת בחירות שקיים ב[[פתח תקווה]], שנחשבה למעוז של האצ&quot;ל, ב-1949}}
* &quot;מה נשתנה דור המרד מן הדורות שקדמו לו? הוא למד כי העולם לא ירחם על יהודים שחוטים, אך יכבד יהודים לוחמים. הוא הבין, כי, אם לא נשחרר את עצמנו, לא נשוחרר, אלא נושמד. אין תקומה בלי מרד. וראשית חוכמת המרד – ברוח. אל תאמר; מה שהיה, יהיה ואין לשנות. נהפוך הוא. מה שיהיה, היה; אפשר לשנות. איזהו איש מציאותי? המאמין, כי אפשר במקום מציאות קיימת, ליצור חדשה. קום ולחם ועשה ושנה. זהו הצו. אלוהי הוא. אנושי הוא. הודות לו עולה אדם, משתחרר עם, מתקדמת האנושות. אם לא תישמע לו, לא זו בלבד שתהיה עבד; תגווע.&quot; ~ מתוך עיתון &quot;חרות&quot;, י&quot;ד בניסן תשי&quot;ח, 4 באפריל 1958{{הערה|'''בגין;''', עמ' 60}}
* &quot;ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה.&quot; ~ פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html '''&quot;אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 15 בפברואר 2013)
* &quot;בבוא היום, אם יחליט נאצר לפתוח באש, ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה – יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים... יהיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו.&quot; ~ מתוך נאום ביום כ&quot;ג באב תש&quot;ל, 25 באוגוסט 1970, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 91}}
* &quot;אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח&quot;ל.&quot; ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, ב[[w:כיכר מלכי ישראל|כיכר מלכי ישראל]]
* &quot;אל תרבו להשתמש במלה: 'בריון'. בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה 'בריון' – תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש – יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.&quot;
* &quot;אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.&quot;
* &quot;אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?&quot; ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא&quot;י לא העבירה כספים שקיבלה מארה&quot;ב לאזרחים.
* &quot;אם אני אהיה ראש הממשלה – כולם יזיינו&lt;ref&gt;במשמעות הישנה של &quot;יחמשו&quot;, ולא במשמעות המודרנית של מילה זו&lt;/ref&gt; אותנו!&quot; ~ לפי [[עמוס עוז]], &quot;סיפור על אהבה וחושך&quot;
* &quot;הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם...&quot; ~ נגד הקיבוצים.
* &quot;אני אשלח טייסים יהודים למות - או יותר גרוע, לשבי - בשביל בחירות?!&quot; ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
* &quot;הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... [[w: אביגדור בן גל|יאנוש]] ו[[רפאל איתן|רפול]] מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר [[w:פיליפ חביב|פיליפ חביב]]... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבחירות לכנסת העשירית
*&quot;אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם &quot;בלתי מנוצחים&quot; ~ מתוך &quot;בלילות לבנים&quot;, עמ' 30
*&quot;אני באתי מן המחתרת הלוחמת. אני לא מפחד מפני אף אחד... אנחנו ראינו את ה[[מוות]] לעינינו כל יום.&quot; ~ נאום ב־1981
* &quot;ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום.&quot; ~ לקנצלר גרמניה הלמוט שמידט שביקר את ישראל בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים
* &quot;ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני.&quot; ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארצות הברית (בעבר) [[רונלד רייגן]] לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
* &quot;אם אינך משיב למכתב הרי זה כאילו לא לחצת את היד שהושטה לך והותרת אותה תלויה באוויר.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 204 (מצוטט על ידי יחיאל קדישאי)}}
* &quot;גבורתכם אינה נופלת מגבורת המכבים.&quot; ~ מתוך דבריו למפקדי סיירת מטכ&quot;ל, 1980&lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=fIaWhPZrP8Y בסרטון, בדקה 4:20]&lt;/ref&gt;
* &quot;מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה &quot;אמוציונלי&quot;
* &quot;אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יחיאל יקירי, בבוא היום, הואל נא לקרוא באזניהם של יקירי נפשי, ידידים וחברים את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד [[מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטין]] ו{{ו|משה ברזני}}, והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה. שלך באהבה, מנחם בגין&quot;  ~ מתוך צוואתו של מנחם בגין {{הערה|'''בגין;''', עמ' פותח}}
* &quot;יהיה קשה, ישמיצונו כמו שכבר התחילו להשמיץ! יציגו את חברכם הזה, העומד לפניכם; איך שהוא לוקח את שתי הלחיים שלו בשתי אצבעותיו, והוא כמעט מוחץ אותן כדי שתהיינה אדומות. מדוע? מפני שהם מתביישים עכשיו להציג את הצבע האדום, הסוציאליסטי, מתביישים, מפחדים, אז הם רוצים שאני אהיה אדום.&quot;

== שלום==
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
* &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;. ~ במערכת הבחירות של 1969.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 218.}}
* &quot;טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה.&quot;
* &quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;
* &quot;בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום.&quot; ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית [[ג'ימי קרטר]] שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
* &quot;נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום.&quot; ~ במכתב לסופר עמוס עוז.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל.&quot; ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
* &quot;No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}&quot; – &quot;לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות.&quot; ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
* &quot;אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!&quot; ~ בזכות הסכם השלום עם מצרים

==כלכלה==
* &quot;אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
* &quot;כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.&quot; ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב&quot;מוגרבי&quot; הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
* &quot;השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית.&quot; ~ מתוך: חרות
* &quot;עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת.&quot; ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
* &quot;כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
* &quot;המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.&quot; ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
* &quot;מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949

==יהדות==
* &quot;ההשגחה העליונה סייעה לי.&quot;{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 47|שם=שילון 47}}
* &quot;אין כופים את ה[[יהדות]] על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו  בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת&quot;ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?

==חברה==
===עדות===
* &quot;יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את 'חרות' שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה 'בריונים תימנים משעריים'. מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב – 'איש אחד גנב' – נאמר. יהודי כי יפשע – 'יהודי פשע' נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו 'תימני'. תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?&quot; ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו', 31 באוקטובר 1954
* &quot;אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי 'אוֹסט־יוּדען'. מי שזוכר את הימים ההם... יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי. מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל [[רגש]] של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה'אוסט־יודען', בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98}}
* &quot;האם... קיימת אפליה שקוראים לה 'עדתית' במדינה? [...] בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא&quot;י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100}}
* &quot;אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים (אשכנז הוא השם היהודי הישן לגרמניה)... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר{{הערה|בגין התכוון בהערה זו לכך שהיהודים מחולקים ל&quot;אשכנזים&quot;, כאשר אשכנז היא שגרמה לשואה, ול&quot;ספרדים&quot;, כאשר ספרד היא שעשתה את גירוש היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה.}}. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100 - 101}}
* &quot;עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... [[דודו טופז]]...&lt;ref&gt;למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז, וקרא לו &quot;דודו טופס&quot;.&lt;/ref&gt; מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם{{הערה|מתייחס ל[[w:עולי הגרדום|עולי הגרדום]], [[w:מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטיין]] ו[[w:משה ברזני|משה ברזני]].}} פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים! [...] רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב.&quot; ~ בתגובה לדבריו של [[דודו טופז]] שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים ([http://www.betar.org.il/world/ideology/chachahim.htm הנאום המלא])
*&quot;ראיתי את נוסח התפילה שנקראה בקונגרס האמריקני. בלעז נקראה, אבל כדאי להזכירה וגם לתרגמה. האיש אשר נשא את התחינה אמר: And, save us from the pride of knowledge, ובתרגום: והצילנו מן הגאווה של ידע או של למדנות&quot;. ~ בנאום במליאת הכנסת מה-8 בדצמבר 1964 על דחיית בני עדות המזרח את החלוקה העדתית

===צדק סוציאלי===
* &quot;אנו מאמינים כי {{ו|צדק חברתי|צדק סוציאלי}} אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם ל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, ב[[עבודה]] קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;ייתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי כ[[כוכב]] המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק.&quot; ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* &quot;אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
* &quot;׳המינימום ההוגן׳ הוא מושג יחסי והוא תלוי במושגי התקופה. מה שהיה במאה ה-19 הוגן, אינו הוגן במאה ה-20 ומה שהיה הוגן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, איננו הוגן היום. אנו פחות או יותר יודעים מה הוגן היום. אנו גם יכולים לבדוק ולהטות אוזן קשבת אחינו. אנו יודעים מהו המינימום ההוגן במדינת ישראל. ואם יש ירידה מתחת לאותו מינימום, כבר נוצרת הרגשת קיפוח, כבר נשמעות תלונות - וכולן מוצדקות... ירידה מתחת למינימום יוצרת עוול, בעיקר כשאחרים חיים, במידה רבה, מעל למינימום. זהו עוול לא רק אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, אשר יוצר רגשות שאחר כך קשה להשתלט עליהם.&quot; ~ מתוך ישיבת ממשלה בנושא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA שיקום שכונות], 25 באוקטובר 1981

== דמוקרטיה ==
* &quot;אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא.&quot; ~ בנאום בכנסת, 1962
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים [[חופש]]יים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל'דיקטטורה של הרוב', שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.&quot; ~ מתוך: חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', מנחם בגין, עמ' 2, 6 באוגוסט 1954
* &quot;עליו לדעת (ראש הממשלה החדש [[לוי אשכול]]) שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם ייתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות... נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי־דעות היסודיים ביותר... לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.&quot; ~ מתוך נאום ביום ב' בתמוז תשכ&quot;ג, 24 ביוני 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 85}}
* &quot;יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.&quot;
* &quot;הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים.&quot; ~ מתוך: &quot;לילות לבנים בישראל?&quot;, עיתון חרות, 31 ביולי 1953
* &quot;אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית־למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 12}}
* &quot;מזכירה הכללי של מפלגת העבודה, מר זרמי, טען כי בהתקיפי את הצהרותיו המדיניות (או האנטי מדיניות) של ראש הממשלה, מר רבין, הצגתיו כ'עוכר ישראל'. המזכ&quot;ל, במחילה מכבודו, אמר דברי הבל, שמקורם בחוסר ידע, או ניסיון פרלמנטרי, והרגלים פינוקיים. יש לשער, כי המזכיר הנכבד לא גילה עניין, או לא מצא זמן, לעיין באחד מכרכי ההאנסרד, זה ספר הפרוטוקולים המפורסם של דיוני בית הנבחרים הבריטי. לו היה קורא בספר זה, לא היה משתמש בביטוי סלפני, עצבני, ממש היסטרי, כלפי התקפה פרלמנטרית מובהקת של האופוזיציה על הצהרה ממשלתית רבת נזק. בדפי ההאנסרד היה מר זרמי מוצא את הביטויים חוסר אחריות, או היעדר תבונה, שגורים בפיו של דובר האופוזיציה כלפי ראש ממשלה, או שר. הוא גם היה רואה הערה בולטת בסוגריים: התפטר! בקריאה במקהלה מספסלי האופוזיציה לעבר יריביה בשלטון. ומה על ההזמנה האדיבה: 'הג'נטלמן הנכבד, היה צריך, בגלל כישלונו, לעזוב את הבית ולא להראות עוד את פניו בו'? אף היא שגורה בין הדפים המשקפים את הדיונים באם הפרלמנטים. ולא זו בלבד שאיש לא יבוא שם בטענות נגד האופוזיציה, התוקפת בחריפות את מדיניות הממשלה ומבצעיה, אלא להפך, הכול יגידו כי כך היא ממלאת, כהלכת החוקה, את תפקידה החיוני לדמוקרטיה.&quot;
* &quot;ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת.&quot; ~ בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף – למתוח עליה ביקורת (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)
* &quot;במדינתינו יכולים להיות בני לאומים שונים, בני דתות שונות, אבל מבחינת האזרחות כולם שווים; זוהי אמונתינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה.&quot; ~  9 ביולי 1956 ([http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum7-2.htm מקור])
* &quot;אנו משוכנעים - כפי שעינינו רואות ברחבי תבל - שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה - עצם חירות האדם נתונה בסכנה. ותפקידה הממלכתי של האופוזיציה, כפי שראינו גם בשנים האחרונות, הוא כפול. הראשון - גלוי...{{ש}} אבל יש גם תפקיד שני לה, הוא סמוי מן העין. והוא, כמקובל לומר, שונה בתכלית....  בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על-ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק - ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה, אבל נדע: בגללנו, בגלל עלייתנו, כדי לנסות למנוע עלייה נוספת, נעשה הדבר. זה התפקיד השני, סמוי מן העין, קונסטרוקטיבי מאד, חשוב מאד, חיובי מאד, חיוני מאד.&quot; ~ מתוך נאום, עם הרכבת הממשלה, ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, {{ו|דברי הכנסת}}{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/4/Plenum/4_ptm_251771.pdf קישור לדברי הכנסת] {{PDF}} }}
* &quot;הדור הצעיר פנה לכם עורף בבחירות האלו. משהו קרה בישראל. העם הזה הוא עם חכם ונבון, הוא יודע מה הוא עושה. הוא יודע מה הוא מחליט. הוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו ממשלה. התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על הדעת שהעם יערוך שינוי. ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו.&quot; ~ בכנסת, לאחר בחירות 1977
* &quot;לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חופשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה.&quot; ~ עיתון &quot;חרות&quot;, ה' אב התשי&quot;ג, 17 ביולי 1953

===מערכת המשפט===
* &quot;ואם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל.&quot; ~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג&quot;ץ לגבי מידת חוקיותה של התנחלות בית אל.[http://db.begincenter.org.il/he-il/selected-quotes.htm?cid=1989]
* &quot;גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין [[הרשות המבצעת]] לבין [[הרשות המחוקקת]] היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין [[הרשות השופטת]]. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של [[חירות]] האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17|'''בגין;''', עמ' 17}}
* &quot;עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי־תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על־ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17}}
* &quot;זה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה, חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור, ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא&quot;[https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-09-14/ty-article-opinion/.premium/0000018a-92d4-d05a-abfe-fef4a3db0000]

===חירות===
* &quot;ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך [[עבדות]]; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של [[זאב ז'בוטינסקי]], היינו בוחרים באפשרות האכזרית השנייה.&quot; ~ מתוך חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב, 13 ביולי 1956
* &quot;אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים – ועליו הם מלגלגים – שם אפסה כל תקווה.&quot; ~ מתוך חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית, 27 באוגוסט 1950
* &quot;החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל 'צו' אחר; כתוב או בלתי כתוב.&quot; ~ מתוך חרות, מחתרת בלי שם, 12 ביוני 1953
* &quot;אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.&quot; ~ מתוך חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא, 19 ביוני 1953
* &quot;חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת! [...] עזה הייתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, כירושלים.&quot; ~ מתוך עיתון חירות, 8 במרץ 1957, נאום בגין בהפגנה של &quot;חרות&quot; בכיכר מוגרבי בתל אביב

===ממשל צבאי===
* &quot;יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזוינת נגד בן עמו.&quot; ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962
* &quot;לא יימצא איש בבית זה שיטען כי טוב הדבר אם אנשי צבא מפקחים על אזרחים. בטוחני שהכנסת כולה תהיה מאוחדת בדעה שמפקדים צריכים לפקד על חיילים, ואזרחים על אזרחים, זה הכלל הגדול במדינה חופשית.&quot; ~ על הממשל הצבאי, מתוך דיון מדיני ביום ג' בחשוון תשכ&quot;ד, 21 באוקטובר 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 15}}

==פוליטיקה==
===ארץ ישראל===
* &quot;היום חובה עלינו לשאול... אם בדרך של פעולה מדינית בלבד נוכל להגשים את מטרתנו... המוני ישראל לוחצים על שערי ציון אבל אנגליה חוסמת בפניהם את הדרך לציון... המסקנה הכוללת תהיה, כי אחרי תקופת הציונות המעשית ואחרי תקופת הציונות המדינית הגיעה תקופת הציונות הצבאית... עלינו לכבוש את ארצנו, זו הדרך. ובשום דרך אחרת לא נגיע אל המטרה.&quot; ~ בכנס העולמי השלישי של בית&quot;ר, ורשה, בית האקדמאים, ט&quot;ז באלול תרצ&quot;ח, 12 בספטמבר 1938{{הערה|'''בגין;''', עמ' 20–21}}
* &quot;אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 28|שם=שילון 28}}
* &quot;המלחמה הזאת אינה מלחמתנו... עבור המולדת לא נילחם בתור יחידים בכל מיני יחידות זרות...&quot; ~ תגובתו למכתב ששלח לו שמשון יוניצ'מן{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 35}}
* &quot;ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות.&quot;
* &quot;עוד יהיו אלוני מורה.&quot; ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים [[W:קדומים|קדומים]])
* &quot;כשתגיע שעתי לעמוד בפני {{ו|בית דין של מעלה}} וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס ל{{ו|גן עדן}} - אשיב: אלון מורה&quot; ~ בישיבת הקבינט
* &quot;ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה.&quot; ~ (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)
* &quot;...והגבול היה נקרא '{{ו|הקו הירוק}}', ואני יכול לבשר לכם בכל הפשטות ש'הקו הירוק' אף הוא נעלם, איננו, אינו קיים, אינו שריר, לא ישוב עוד לעולמים.&quot; ~ בחירות 1981
* &quot;אדוני היושב־ראש, אני מבקש את הכנסת, הדנה ב{{ו|חוק יסוד: הצבא}}, שתזכור את הערכים האנושיים והלאומיים הגדולים שבהם מצטיין צבאנו: צבא עם, צבא בעיקרו של מתנדבים, צבא המגן על איש, אשה וילד, צבא היודע מה זה מוסר מלחמה. על הערכים הגדולים, העליונים, שגאוותנו עליהם, מבקש אני להוסיף ערך שבלעדיו אי־אפשר, לפי הכרתנו העמוקה: ננחיל לצבאנו את {{ו|אהבת ארץ ישראל}}. לפי הכרתי, אי־אפשר לומר לחייל עברי ש{{ו|יפו}} היא מולדת ויריחו היא פקדון, שנצרת היא ישראל ובית לחם פלשתין. אל ננסה לעשות שקר בנפשו של החייל העברי. ניתן לו את האמת ההיסטורית והפשוטה, כפי שלמדו קודמיו ואבותיו, כפי שאמרה הציונות – תנועת שחרור לאומית שצודקת ממנה או כמוה לא קמה. אהבת ארץ ישראל וקיום זכותו של עמנו עליה – זאת האמת, והיא תחדיר בלבו של החייל העברי את ההכרה על מה ועל מי הוא נקרא להגן.&quot; ~ ישיבה של {{ו|הכנסת השמינית}}, כ&quot;ב באב תשל&quot;ה, 30 ביולי 1975.

===עם ישראל===
* &quot;יֵדע העם. בשום תנאים לא נרים נשק נגד יהודים יריבים.&quot; ~ מתוך העיתון המחתרתי &quot;חרות&quot;, י&quot;ז בכסלו תש&quot;ד, 3 בדצמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 7}}
* &quot;כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו'מה יפית' לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.&quot; ~ מתוך: חרות, 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז&quot;ל', 19 ביולי 1955
* &quot;לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא הייתה ולעולמים לא תהיה, הפרדה בין הלאום ובין הדת.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118|'''בגין;''', עמ' 118}}
* &quot;הייתה תקופה... שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על־ידי זרים או על־ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו... ואם הם באים אלינו, עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118}}
* &quot;אם ייווצר הכוח, תבוא גם עזרת הגולה.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|שם=שילון 28}}
* &quot;לאחר כל מה שאירע את עם־ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון – אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי', ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלו ונשיבו לחוף מבטחים.&quot; ~ תגובה להודעת הממשלה על שחרור חטופי המטוס &quot;אייר פראנס&quot; באוגנדה ביום ו' בתמוז תשל&quot;ז, 4 ביולי 1976, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 130}}
* &quot;בימים עברו אמרו שונאי ישראל כי היהודי נוהג לפי הכלל: מקום שם טוב לי – שם מולדתי. לא בהם נתחשב, אך נוכיח לעצמנו כי עם חידוש העצמאות והחירות נוהג היהודי לפי כלל הפוך: מקום שם מולדתי, שם טוב לי, אפילו קשה לי.&quot; ~ מתוך הודעת ראש הממשלה מיום ד' בתמוז תשל&quot;ז, 20 ביוני 1977{{הערה|'''בגין;''', עמ' 142}}
* &quot;בז אני לכל האנטישמים, לאפלת נשמתם, למשפטיהם הקדומים, לעלילותיהם הכוזבות, לשנאתם, לאכזריותם הפחדנית כלפי אנשים חסרי מגן. כאשר המלה 'יהודי' יוצאת מפי נלווים אליה יראת השם, אהבת האדם, הוד קדומים וחזון אחרית הימים, סבל, טוהר, חסד ורחמים.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית
* &quot;בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, יש אפיזודות קטנות, שערכן גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטים [...] בתולדות ישראל לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים. [...] היו אף [יהודים] כאלה שנישקו את השוט. [...] עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ ישראל.&quot; מנחם בגין, במחתרת - כרך ב', הוצאת הדר, תל־אביב, 1978, עמ' 319-320
*יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.&quot; ~ מתוך דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי, 11 באוגוסט, 1982
* &quot;אנו לא נפתח באש, לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.&quot; ~ נאום ברדיו של האצ&quot;ל, בליל הפגזת אלטלנה.

===אומות ומדינות===
* &quot;איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם ב[[מלחמת העולם השנייה]] או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו.&quot; ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס
* &quot;אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך.&quot;{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: &quot;פלשתיין&quot; זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' – כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר העבודה שהוסכם בין ארצות הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל.&quot;{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}

===אלטלנה===
* &quot;לא תהיה מלחמת אחים.&quot;
* &quot;אותי הם רצו להשמיד [...] מי אני ומה אני? מה ערכי? הן יכלו ללמוד מן העבר כי אין משמידים רעיון על ידי השמדת אחד מנושאיו ומשרתיו.&quot; מתוך נאום אלטלנה, 22 ביוני 1948 {{הערה|מופיע ב: {{ו|עפר גרוזברד}}, '''מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה''', הוצאת רסלינג, תל־אביב, 2006, עמ' 107.}}
* &quot;למחרת היום, בשעה עשר בבוקר, הודיע לי סגן שר הביטחון, כי שר הביטחון והממשלה הזמנית החליטו שעל 'אלטלנה' לבוא, על מתנדביה ונשקה, למולדת. ואתה פה סיפרת, מר בן־גוריון, כי האצ&quot;ל הביא את 'אלטלנה' מתוך הפרת חוקי המדינה. השמצתם אותנו במשך עשר שנים כי הבאנוה כדי להפיל בכוח הזרוע את הממשלה... אתם החלטתם על הבאת האנייה, ואלמלא כך החלטתם – היא לא הייתה באה בכלל. [...] במועצת המדינה לא היית צנוע כל־כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית – ללא כל אזהרה מוקדמת – להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית־המקדש שייבנה... ב־28 ביולי 1948 אמר הרב פישמן־מימון... 'ידע נא, בן־גוריון, כי כששופכים דמים, אין בונים בית־מקדש'.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בשבט תשי&quot;ט, 12 בינואר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 59}}

===בכנסת===
* &quot;אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד.&quot; ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;מה אתה צועק? אינני מכיר אותך.&quot; ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו.&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בתגובה לאמירתו &quot;ממשלה מטורפת&quot; בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן
* &quot;למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי.&quot; ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא&quot;י) בתגובה לקריאת ביניים: &quot;שבאך&quot;
* &quot;אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך.&quot; ~ מתוך נאום על הצעת החוק &quot;למניעת האזנות סתר&quot;
* &quot;אתה תספר לי את תולדותיה של הכנסת? כשאני נכנסתי לכנסת אתה הלכת עדיין לבית־הספר, כנראה העממי.&quot; ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו &quot;מעולם לא נעשה בכנסת מה שאתה עשית&quot;
* &quot;שמעון, אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אני רוצה לומר לך: אתה מדבר מאז קמה הממשלה הזאת בזעם בלתי־עצור. אני תמה. הרי אנו ידידים, אנו מכירים איש את רעהו. אתה בדרך כלל אדם שקט. מאז קמה הממשלה הזאת כל נאום חדור בזעם, כאילו דיברת על יצחק רבין.&quot; ~ אל שמעון פרס, מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית
* &quot;אדוני היושב־ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר־הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי־אמון.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי. ניתנה לו ממשלת עלבון לאומי.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.&quot; ~ מתוך הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית, הודעת הממשלה על מבצע שלום הגליל

==השואה==
* &quot;מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי.&quot; ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* &quot;היום הנורא בחיי.&quot; ~ על הרגע שבו נודע לו על רצח משפחתו בשואה{{הערה|שם=שילון 47}}
* &quot;והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האויב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכוח להשמידם. היכונו כל יום תמיד ליום הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114|'''בגין;''', עמ' 114}}
* &quot;ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האויב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, בטרם יעשה את עמנו לאפר בחייו. הוא השפיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד ביניהם, הוא רימה אותם... הוא הסית איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושוויץ... שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס... כי המתרס הזה הוא הראשון במתרסים לשמירת עצם קיומכם.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}
* &quot;דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו הייתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}

===הסכם השילומים===
*&quot;כל גרמני הוא נאצי! כל גרמני הוא רוצח!&quot;
* &quot;נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!&quot; ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* &quot;אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה&quot;, 
* &quot;כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;פנייתי... לחברי־הכנסת שנבחרו על־ידי אזרחי המדינה הערביים. חלילה לי לשלול מהם זכות פורמלית של הצבעה. שווי־זכויות הם... זכות פורמלית לכם להצביע בעניין זה; אבל הבחינו בין זכות פורמלית לבין זכות מוסרית. זה עניין שלנו, דמם של אמותינו, אחינו ואחיותינו מעורב בו, תנו לנו להכריע בעניין זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט' בטבת תשי&quot;ב, 6 בינואר 1952, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 108}}

==המרד (1950)==
{{דף מורחב|המרד}}

* &quot;זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות.&quot;
* &quot;הנשק העברי הוא שיקבע את גבולות השיפוט של השלטון העברי.&quot;
* &quot;עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר.&quot;
* &quot;קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד.&quot; 
* &quot;ה[[קומוניזם]] הוכה לא באלימות אלא ברעיון. ה[[ציונות]] היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי.&quot;
* &quot;אין לומר, שה[[אנגליה|אנגלים]] לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים.&quot;
* &quot;לא קל לחיות בידיעה שדבריך לא יגיעו לאוזני איש.&quot;

== נאמר עליו ==
*&quot;האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר.&quot; ~ כינויו בפי [[דוד בן גוריון]]
*&quot;הקצין בגין מסתובב בערי השדה.&quot; ~ {{ו|שלום רוזנפלד}}, על ראשית תפקודו בתנועת בית&quot;ר.{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 25}}
* &quot;שירי השלום נזנחו לטובת מכונות הירייה, ואת בגין המצליח של הקדנציה הראשונה החליף בגין הכושל של הקדנציה השנייה.&quot; ~ גידי וייץ
* &quot;סוף־סוף ישב על כסא ראש הממשלה בישראל אדם כלבבי – יהודי בכל נימי נפשו.&quot; ~ {{קישור|יהודה אבנר}}, מתוך ספרו &quot;אדוני ראש הממשלה&quot;, התרשמותו מתפקודו של בגין ביומו הראשון כראש ממשלה{{הערה|[https://amhasefer.wordpress.com/2019/05/31/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c/ סקירת הקטע בספר]}}
* &quot;יום אחד הוא בא לדווח לי ואני שומע אותו מחליף תאריכים ואנשים ומעמדים, ו[[W:יחיאל קדישאי|יחיאל קדישאי]] כל פעם מתקן לו: 'לא, זה לא ככה, זה ככה, אתה זוכר?' אבל אי אפשר לטשטש. אמרתי: הבן אדם לא מתפקד, לא מרוכז, שוכח, מערבב תאריכים, מערבב עניינים. אחר כך קיבלתי לכך אישור משרים.&quot; ~ [[יצחק נבון]], נשיא המדינה, על הימים של בגין לפני התפטרותו ב־1983
* &quot;כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש.&quot; ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
*&quot;יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו&quot; ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}   
*&quot;היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש&quot;ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'.&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ&quot;ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.&quot; ~ [[רפאל איתן]].{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191.}}
* &quot;לא הייתה עליו מעולם אימת הגויים.&quot; ~ רפאל איתן.{{הערה|שם=רפול 192}}
* &quot;עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.&quot; ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* &quot;מנחם בגין האמין בעליונות המשפט, והבין שכדי לממש אותה מוכרחה להתקיים ביקורת שיפוטית על הכנסת. בשם עיקרון זה הגן על חוקיות ההתיישבות ביו&quot;ש, אך גם על החלטות שקבעו כי יש לפנות יישוב ממקומו&quot; ~ [[W:אריה נאור|אריה נאור]].{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/ מקור]}}
* &quot;מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים.&quot; ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]
* &quot;מנחם בגין כמפקד ידע להעמיק מחשבה. הוא מעולם לא אישר פעולה כשהמתכננים לקחו בחשבון שיכול להיות קורבן אחד או שניים. מעולם לא אישר פעולה כזאת. היתה לו תכונה גדולה אחת, שהוא אף פעם לא שאל נושא ההתקפה, אלא על שאלת הנסיגה.[...] הבעיה שלו בתור מפקד – אם הנסיגה מובטחת.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
* הוא מאד אהב את אלה ({{ו|עליזה בגין}}), אבל אלוהים נתן לו שתי ידיים שמאליות. כשהוא רצה להאכיל תינוק או תינוקת, אז מוטב היה לבקש את ריבונו של עולם שיוציא לו את המחשבה הזו מהראש, כי אז לנקות את שניהם - זה היה מבצע.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14}}

==לקריאה נוספת==
* מנחם בגין, '''[[המרד]]''', זכרונותיו של מפקד האצ&quot;ל, הוצאת אחיאסף, 1950.
* {{ו|מירון ח. איזקסון}} (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
* {{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם בגין|ויקיטקסט=קטגוריה:מנחם בגין|שם ויקיטקסט=מנחם בגין}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:בגין, מנחם}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ&quot;ל]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פולנים]]</text>
      <sha1>ldkre9g43ck1bchl97ljobugesyph8s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236103</id>
      <parentid>236102</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:28:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3794</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* אלטלנה */ מיותר</comment>
      <origin>236103</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83707" sha1="bscanlikjuhmzjgbo88ctmp3l2h1wqn" xml:space="preserve">[[קובץ:Menachem Begin 2.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין]]
'''[[w:מנחם בגין|מנחם בגין]]''' (16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השישי של [[ישראל]] וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978, מפקד [[W:האצ&quot;ל|האצ&quot;ל]] ומנהיג [[W:תנועת החרות|תנועת החרות]] ומפלגת [[הליכוד]].

==כללי==
[[קובץ:Menachem Begin 1978.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין, 1978]]
* &quot;בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים.&quot;
* &quot;אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.&quot;
* &quot;אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת.&quot;
* &quot;תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות.&quot; ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* &quot;האדם האמיץ ביותר שפגשתי.&quot; ~ על אביו{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 15|שם=שילון 15}}
* &quot;לא אבוא עוד בשערי העיר בה נולדתי, חלמתי, סבלתי ושמחתי, כי איננה. לא, לא אלך אחר הצללים, בתוכי המה.&quot; ~ על עיר הולדתו ברסט (בריסק דליטא){{הערה|שם=שילון 15}}
* &quot;עוד קצת, עוד קצת זמן, ולא תהיה קטיושה אחת ב[[קריית שמונה]].&quot; ~ בעת ביקורו בעיר לאחר {{ו|הבחירות לכנסת העשירית}}, 1981{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 368}}
* &quot;באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי.&quot; ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט&quot;ו בחשוון תשכ&quot;ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* &quot;מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד.&quot; ~ מתוך &quot;במחתרת&quot;, כרוז אצ&quot;ל, כ&quot;ז באלול תש&quot;ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* &quot;לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך &quot;אנציקלופדיה של גלויות&quot;, כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת {{ו|אליעזר שטיינמן}}, 1954}}
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב.&quot; ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
* &quot;יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין.&quot; ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
* &quot;אל תשכחי לומר ל[[ישראל אלדד|שייב]] שהוא ניצח במשחק האחרון.&quot; ~ דבריו האחרונים לרעייתו עליזה בעת שנעצר על ידי ה{{ו|נ.ק.ו.ד.}}{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 39}}
*&quot;29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו.&quot; ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
* &quot;סגנון יהודי טוב.&quot; ~ כתשובה לשאלה &quot;באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?&quot;, במסיבת עיתונאים, 1977
* &quot;לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה.&quot; ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם בשיר ג'ומאייל
* &quot;אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!&quot; ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* &quot;איני יכול עוד.&quot; ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
* &quot;ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נראה לי כי הכרתיך כל ימי חיי.&quot; ~ מכתבו לרעייתו לעתיד, {{ו|עליזה בגין}}, לאחר פגישתם הראשונה{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 32}}
* &quot;ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים.&quot; ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': &quot;כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה&quot;){{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 149: בגין ציטט את הפסוק כפי שהוא בעצרת בחירות שקיים ב[[פתח תקווה]], שנחשבה למעוז של האצ&quot;ל, ב-1949}}
* &quot;מה נשתנה דור המרד מן הדורות שקדמו לו? הוא למד כי העולם לא ירחם על יהודים שחוטים, אך יכבד יהודים לוחמים. הוא הבין, כי, אם לא נשחרר את עצמנו, לא נשוחרר, אלא נושמד. אין תקומה בלי מרד. וראשית חוכמת המרד – ברוח. אל תאמר; מה שהיה, יהיה ואין לשנות. נהפוך הוא. מה שיהיה, היה; אפשר לשנות. איזהו איש מציאותי? המאמין, כי אפשר במקום מציאות קיימת, ליצור חדשה. קום ולחם ועשה ושנה. זהו הצו. אלוהי הוא. אנושי הוא. הודות לו עולה אדם, משתחרר עם, מתקדמת האנושות. אם לא תישמע לו, לא זו בלבד שתהיה עבד; תגווע.&quot; ~ מתוך עיתון &quot;חרות&quot;, י&quot;ד בניסן תשי&quot;ח, 4 באפריל 1958{{הערה|'''בגין;''', עמ' 60}}
* &quot;ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה.&quot; ~ פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html '''&quot;אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 15 בפברואר 2013)
* &quot;בבוא היום, אם יחליט נאצר לפתוח באש, ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה – יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים... יהיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו.&quot; ~ מתוך נאום ביום כ&quot;ג באב תש&quot;ל, 25 באוגוסט 1970, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 91}}
* &quot;אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח&quot;ל.&quot; ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, ב[[w:כיכר מלכי ישראל|כיכר מלכי ישראל]]
* &quot;אל תרבו להשתמש במלה: 'בריון'. בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה 'בריון' – תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש – יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.&quot;
* &quot;אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.&quot;
* &quot;אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?&quot; ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא&quot;י לא העבירה כספים שקיבלה מארה&quot;ב לאזרחים.
* &quot;אם אני אהיה ראש הממשלה – כולם יזיינו&lt;ref&gt;במשמעות הישנה של &quot;יחמשו&quot;, ולא במשמעות המודרנית של מילה זו&lt;/ref&gt; אותנו!&quot; ~ לפי [[עמוס עוז]], &quot;סיפור על אהבה וחושך&quot;
* &quot;הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם...&quot; ~ נגד הקיבוצים.
* &quot;אני אשלח טייסים יהודים למות - או יותר גרוע, לשבי - בשביל בחירות?!&quot; ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
* &quot;הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... [[w: אביגדור בן גל|יאנוש]] ו[[רפאל איתן|רפול]] מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר [[w:פיליפ חביב|פיליפ חביב]]... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבחירות לכנסת העשירית
*&quot;אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם &quot;בלתי מנוצחים&quot; ~ מתוך &quot;בלילות לבנים&quot;, עמ' 30
*&quot;אני באתי מן המחתרת הלוחמת. אני לא מפחד מפני אף אחד... אנחנו ראינו את ה[[מוות]] לעינינו כל יום.&quot; ~ נאום ב־1981
* &quot;ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום.&quot; ~ לקנצלר גרמניה הלמוט שמידט שביקר את ישראל בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים
* &quot;ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני.&quot; ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארצות הברית (בעבר) [[רונלד רייגן]] לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
* &quot;אם אינך משיב למכתב הרי זה כאילו לא לחצת את היד שהושטה לך והותרת אותה תלויה באוויר.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 204 (מצוטט על ידי יחיאל קדישאי)}}
* &quot;גבורתכם אינה נופלת מגבורת המכבים.&quot; ~ מתוך דבריו למפקדי סיירת מטכ&quot;ל, 1980&lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=fIaWhPZrP8Y בסרטון, בדקה 4:20]&lt;/ref&gt;
* &quot;מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה &quot;אמוציונלי&quot;
* &quot;אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יחיאל יקירי, בבוא היום, הואל נא לקרוא באזניהם של יקירי נפשי, ידידים וחברים את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד [[מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטין]] ו{{ו|משה ברזני}}, והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה. שלך באהבה, מנחם בגין&quot;  ~ מתוך צוואתו של מנחם בגין {{הערה|'''בגין;''', עמ' פותח}}
* &quot;יהיה קשה, ישמיצונו כמו שכבר התחילו להשמיץ! יציגו את חברכם הזה, העומד לפניכם; איך שהוא לוקח את שתי הלחיים שלו בשתי אצבעותיו, והוא כמעט מוחץ אותן כדי שתהיינה אדומות. מדוע? מפני שהם מתביישים עכשיו להציג את הצבע האדום, הסוציאליסטי, מתביישים, מפחדים, אז הם רוצים שאני אהיה אדום.&quot;

== שלום==
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
* &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;. ~ במערכת הבחירות של 1969.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 218.}}
* &quot;טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה.&quot;
* &quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;
* &quot;בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום.&quot; ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית [[ג'ימי קרטר]] שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
* &quot;נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום.&quot; ~ במכתב לסופר עמוס עוז.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל.&quot; ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
* &quot;No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}&quot; – &quot;לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות.&quot; ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
* &quot;אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!&quot; ~ בזכות הסכם השלום עם מצרים

==כלכלה==
* &quot;אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
* &quot;כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.&quot; ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב&quot;מוגרבי&quot; הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
* &quot;השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית.&quot; ~ מתוך: חרות
* &quot;עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת.&quot; ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
* &quot;כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
* &quot;המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.&quot; ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
* &quot;מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949

==יהדות==
* &quot;ההשגחה העליונה סייעה לי.&quot;{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 47|שם=שילון 47}}
* &quot;אין כופים את ה[[יהדות]] על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו  בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת&quot;ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?

==חברה==
===עדות===
* &quot;יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את 'חרות' שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה 'בריונים תימנים משעריים'. מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב – 'איש אחד גנב' – נאמר. יהודי כי יפשע – 'יהודי פשע' נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו 'תימני'. תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?&quot; ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו', 31 באוקטובר 1954
* &quot;אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי 'אוֹסט־יוּדען'. מי שזוכר את הימים ההם... יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי. מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל [[רגש]] של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה'אוסט־יודען', בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98}}
* &quot;האם... קיימת אפליה שקוראים לה 'עדתית' במדינה? [...] בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא&quot;י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100}}
* &quot;אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים (אשכנז הוא השם היהודי הישן לגרמניה)... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר{{הערה|בגין התכוון בהערה זו לכך שהיהודים מחולקים ל&quot;אשכנזים&quot;, כאשר אשכנז היא שגרמה לשואה, ול&quot;ספרדים&quot;, כאשר ספרד היא שעשתה את גירוש היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה.}}. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100 - 101}}
* &quot;עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... [[דודו טופז]]...&lt;ref&gt;למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז, וקרא לו &quot;דודו טופס&quot;.&lt;/ref&gt; מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם{{הערה|מתייחס ל[[w:עולי הגרדום|עולי הגרדום]], [[w:מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטיין]] ו[[w:משה ברזני|משה ברזני]].}} פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים! [...] רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב.&quot; ~ בתגובה לדבריו של [[דודו טופז]] שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים ([http://www.betar.org.il/world/ideology/chachahim.htm הנאום המלא])
*&quot;ראיתי את נוסח התפילה שנקראה בקונגרס האמריקני. בלעז נקראה, אבל כדאי להזכירה וגם לתרגמה. האיש אשר נשא את התחינה אמר: And, save us from the pride of knowledge, ובתרגום: והצילנו מן הגאווה של ידע או של למדנות&quot;. ~ בנאום במליאת הכנסת מה-8 בדצמבר 1964 על דחיית בני עדות המזרח את החלוקה העדתית

===צדק סוציאלי===
* &quot;אנו מאמינים כי {{ו|צדק חברתי|צדק סוציאלי}} אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם ל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, ב[[עבודה]] קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;ייתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי כ[[כוכב]] המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק.&quot; ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* &quot;אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
* &quot;׳המינימום ההוגן׳ הוא מושג יחסי והוא תלוי במושגי התקופה. מה שהיה במאה ה-19 הוגן, אינו הוגן במאה ה-20 ומה שהיה הוגן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, איננו הוגן היום. אנו פחות או יותר יודעים מה הוגן היום. אנו גם יכולים לבדוק ולהטות אוזן קשבת אחינו. אנו יודעים מהו המינימום ההוגן במדינת ישראל. ואם יש ירידה מתחת לאותו מינימום, כבר נוצרת הרגשת קיפוח, כבר נשמעות תלונות - וכולן מוצדקות... ירידה מתחת למינימום יוצרת עוול, בעיקר כשאחרים חיים, במידה רבה, מעל למינימום. זהו עוול לא רק אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, אשר יוצר רגשות שאחר כך קשה להשתלט עליהם.&quot; ~ מתוך ישיבת ממשלה בנושא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA שיקום שכונות], 25 באוקטובר 1981

== דמוקרטיה ==
* &quot;אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא.&quot; ~ בנאום בכנסת, 1962
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים [[חופש]]יים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל'דיקטטורה של הרוב', שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.&quot; ~ מתוך: חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', מנחם בגין, עמ' 2, 6 באוגוסט 1954
* &quot;עליו לדעת (ראש הממשלה החדש [[לוי אשכול]]) שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם ייתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות... נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי־דעות היסודיים ביותר... לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.&quot; ~ מתוך נאום ביום ב' בתמוז תשכ&quot;ג, 24 ביוני 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 85}}
* &quot;יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.&quot;
* &quot;הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים.&quot; ~ מתוך: &quot;לילות לבנים בישראל?&quot;, עיתון חרות, 31 ביולי 1953
* &quot;אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית־למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 12}}
* &quot;מזכירה הכללי של מפלגת העבודה, מר זרמי, טען כי בהתקיפי את הצהרותיו המדיניות (או האנטי מדיניות) של ראש הממשלה, מר רבין, הצגתיו כ'עוכר ישראל'. המזכ&quot;ל, במחילה מכבודו, אמר דברי הבל, שמקורם בחוסר ידע, או ניסיון פרלמנטרי, והרגלים פינוקיים. יש לשער, כי המזכיר הנכבד לא גילה עניין, או לא מצא זמן, לעיין באחד מכרכי ההאנסרד, זה ספר הפרוטוקולים המפורסם של דיוני בית הנבחרים הבריטי. לו היה קורא בספר זה, לא היה משתמש בביטוי סלפני, עצבני, ממש היסטרי, כלפי התקפה פרלמנטרית מובהקת של האופוזיציה על הצהרה ממשלתית רבת נזק. בדפי ההאנסרד היה מר זרמי מוצא את הביטויים חוסר אחריות, או היעדר תבונה, שגורים בפיו של דובר האופוזיציה כלפי ראש ממשלה, או שר. הוא גם היה רואה הערה בולטת בסוגריים: התפטר! בקריאה במקהלה מספסלי האופוזיציה לעבר יריביה בשלטון. ומה על ההזמנה האדיבה: 'הג'נטלמן הנכבד, היה צריך, בגלל כישלונו, לעזוב את הבית ולא להראות עוד את פניו בו'? אף היא שגורה בין הדפים המשקפים את הדיונים באם הפרלמנטים. ולא זו בלבד שאיש לא יבוא שם בטענות נגד האופוזיציה, התוקפת בחריפות את מדיניות הממשלה ומבצעיה, אלא להפך, הכול יגידו כי כך היא ממלאת, כהלכת החוקה, את תפקידה החיוני לדמוקרטיה.&quot;
* &quot;ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת.&quot; ~ בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף – למתוח עליה ביקורת (ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014)
* &quot;במדינתינו יכולים להיות בני לאומים שונים, בני דתות שונות, אבל מבחינת האזרחות כולם שווים; זוהי אמונתינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה.&quot; ~  9 ביולי 1956 ([http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum7-2.htm מקור])
* &quot;אנו משוכנעים - כפי שעינינו רואות ברחבי תבל - שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה - עצם חירות האדם נתונה בסכנה. ותפקידה הממלכתי של האופוזיציה, כפי שראינו גם בשנים האחרונות, הוא כפול. הראשון - גלוי...{{ש}} אבל יש גם תפקיד שני לה, הוא סמוי מן העין. והוא, כמקובל לומר, שונה בתכלית....  בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על-ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק - ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה, אבל נדע: בגללנו, בגלל עלייתנו, כדי לנסות למנוע עלייה נוספת, נעשה הדבר. זה התפקיד השני, סמוי מן העין, קונסטרוקטיבי מאד, חשוב מאד, חיובי מאד, חיוני מאד.&quot; ~ מתוך נאום, עם הרכבת הממשלה, ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, {{ו|דברי הכנסת}}{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/4/Plenum/4_ptm_251771.pdf קישור לדברי הכנסת] {{PDF}} }}
* &quot;הדור הצעיר פנה לכם עורף בבחירות האלו. משהו קרה בישראל. העם הזה הוא עם חכם ונבון, הוא יודע מה הוא עושה. הוא יודע מה הוא מחליט. הוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו ממשלה. התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על הדעת שהעם יערוך שינוי. ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו.&quot; ~ בכנסת, לאחר בחירות 1977
* &quot;לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חופשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה.&quot; ~ עיתון &quot;חרות&quot;, ה' אב התשי&quot;ג, 17 ביולי 1953

===מערכת המשפט===
* &quot;ואם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל.&quot; ~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג&quot;ץ לגבי מידת חוקיותה של התנחלות בית אל.[http://db.begincenter.org.il/he-il/selected-quotes.htm?cid=1989]
* &quot;גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין [[הרשות המבצעת]] לבין [[הרשות המחוקקת]] היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין [[הרשות השופטת]]. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של [[חירות]] האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17|'''בגין;''', עמ' 17}}
* &quot;עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי־תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על־ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952{{הערה|שם=בגין; 17}}
* &quot;זה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה, חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור, ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא&quot;[https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-09-14/ty-article-opinion/.premium/0000018a-92d4-d05a-abfe-fef4a3db0000]

===חירות===
* &quot;ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך [[עבדות]]; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של [[זאב ז'בוטינסקי]], היינו בוחרים באפשרות האכזרית השנייה.&quot; ~ מתוך חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב, 13 ביולי 1956
* &quot;אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים – ועליו הם מלגלגים – שם אפסה כל תקווה.&quot; ~ מתוך חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית, 27 באוגוסט 1950
* &quot;החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל 'צו' אחר; כתוב או בלתי כתוב.&quot; ~ מתוך חרות, מחתרת בלי שם, 12 ביוני 1953
* &quot;אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.&quot; ~ מתוך חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא, 19 ביוני 1953
* &quot;חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת! [...] עזה הייתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, כירושלים.&quot; ~ מתוך עיתון חירות, 8 במרץ 1957, נאום בגין בהפגנה של &quot;חרות&quot; בכיכר מוגרבי בתל אביב

===ממשל צבאי===
* &quot;יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזוינת נגד בן עמו.&quot; ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962
* &quot;לא יימצא איש בבית זה שיטען כי טוב הדבר אם אנשי צבא מפקחים על אזרחים. בטוחני שהכנסת כולה תהיה מאוחדת בדעה שמפקדים צריכים לפקד על חיילים, ואזרחים על אזרחים, זה הכלל הגדול במדינה חופשית.&quot; ~ על הממשל הצבאי, מתוך דיון מדיני ביום ג' בחשוון תשכ&quot;ד, 21 באוקטובר 1963, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 15}}

==פוליטיקה==
===ארץ ישראל===
* &quot;היום חובה עלינו לשאול... אם בדרך של פעולה מדינית בלבד נוכל להגשים את מטרתנו... המוני ישראל לוחצים על שערי ציון אבל אנגליה חוסמת בפניהם את הדרך לציון... המסקנה הכוללת תהיה, כי אחרי תקופת הציונות המעשית ואחרי תקופת הציונות המדינית הגיעה תקופת הציונות הצבאית... עלינו לכבוש את ארצנו, זו הדרך. ובשום דרך אחרת לא נגיע אל המטרה.&quot; ~ בכנס העולמי השלישי של בית&quot;ר, ורשה, בית האקדמאים, ט&quot;ז באלול תרצ&quot;ח, 12 בספטמבר 1938{{הערה|'''בגין;''', עמ' 20–21}}
* &quot;אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 28|שם=שילון 28}}
* &quot;המלחמה הזאת אינה מלחמתנו... עבור המולדת לא נילחם בתור יחידים בכל מיני יחידות זרות...&quot; ~ תגובתו למכתב ששלח לו שמשון יוניצ'מן{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 35}}
* &quot;ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות.&quot;
* &quot;עוד יהיו אלוני מורה.&quot; ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים [[W:קדומים|קדומים]])
* &quot;כשתגיע שעתי לעמוד בפני {{ו|בית דין של מעלה}} וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס ל{{ו|גן עדן}} - אשיב: אלון מורה&quot; ~ בישיבת הקבינט
* &quot;ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה.&quot; ~ (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)
* &quot;...והגבול היה נקרא '{{ו|הקו הירוק}}', ואני יכול לבשר לכם בכל הפשטות ש'הקו הירוק' אף הוא נעלם, איננו, אינו קיים, אינו שריר, לא ישוב עוד לעולמים.&quot; ~ בחירות 1981
* &quot;אדוני היושב־ראש, אני מבקש את הכנסת, הדנה ב{{ו|חוק יסוד: הצבא}}, שתזכור את הערכים האנושיים והלאומיים הגדולים שבהם מצטיין צבאנו: צבא עם, צבא בעיקרו של מתנדבים, צבא המגן על איש, אשה וילד, צבא היודע מה זה מוסר מלחמה. על הערכים הגדולים, העליונים, שגאוותנו עליהם, מבקש אני להוסיף ערך שבלעדיו אי־אפשר, לפי הכרתנו העמוקה: ננחיל לצבאנו את {{ו|אהבת ארץ ישראל}}. לפי הכרתי, אי־אפשר לומר לחייל עברי ש{{ו|יפו}} היא מולדת ויריחו היא פקדון, שנצרת היא ישראל ובית לחם פלשתין. אל ננסה לעשות שקר בנפשו של החייל העברי. ניתן לו את האמת ההיסטורית והפשוטה, כפי שלמדו קודמיו ואבותיו, כפי שאמרה הציונות – תנועת שחרור לאומית שצודקת ממנה או כמוה לא קמה. אהבת ארץ ישראל וקיום זכותו של עמנו עליה – זאת האמת, והיא תחדיר בלבו של החייל העברי את ההכרה על מה ועל מי הוא נקרא להגן.&quot; ~ ישיבה של {{ו|הכנסת השמינית}}, כ&quot;ב באב תשל&quot;ה, 30 ביולי 1975.

===עם ישראל===
* &quot;יֵדע העם. בשום תנאים לא נרים נשק נגד יהודים יריבים.&quot; ~ מתוך העיתון המחתרתי &quot;חרות&quot;, י&quot;ז בכסלו תש&quot;ד, 3 בדצמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 7}}
* &quot;כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו'מה יפית' לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.&quot; ~ מתוך: חרות, 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז&quot;ל', 19 ביולי 1955
* &quot;לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא הייתה ולעולמים לא תהיה, הפרדה בין הלאום ובין הדת.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118|'''בגין;''', עמ' 118}}
* &quot;הייתה תקופה... שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על־ידי זרים או על־ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו... ואם הם באים אלינו, עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118}}
* &quot;אם ייווצר הכוח, תבוא גם עזרת הגולה.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|שם=שילון 28}}
* &quot;לאחר כל מה שאירע את עם־ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון – אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי', ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלו ונשיבו לחוף מבטחים.&quot; ~ תגובה להודעת הממשלה על שחרור חטופי המטוס &quot;אייר פראנס&quot; באוגנדה ביום ו' בתמוז תשל&quot;ז, 4 ביולי 1976, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 130}}
* &quot;בימים עברו אמרו שונאי ישראל כי היהודי נוהג לפי הכלל: מקום שם טוב לי – שם מולדתי. לא בהם נתחשב, אך נוכיח לעצמנו כי עם חידוש העצמאות והחירות נוהג היהודי לפי כלל הפוך: מקום שם מולדתי, שם טוב לי, אפילו קשה לי.&quot; ~ מתוך הודעת ראש הממשלה מיום ד' בתמוז תשל&quot;ז, 20 ביוני 1977{{הערה|'''בגין;''', עמ' 142}}
* &quot;בז אני לכל האנטישמים, לאפלת נשמתם, למשפטיהם הקדומים, לעלילותיהם הכוזבות, לשנאתם, לאכזריותם הפחדנית כלפי אנשים חסרי מגן. כאשר המלה 'יהודי' יוצאת מפי נלווים אליה יראת השם, אהבת האדם, הוד קדומים וחזון אחרית הימים, סבל, טוהר, חסד ורחמים.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית
* &quot;בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, יש אפיזודות קטנות, שערכן גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטים [...] בתולדות ישראל לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים. [...] היו אף [יהודים] כאלה שנישקו את השוט. [...] עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ ישראל.&quot; מנחם בגין, במחתרת - כרך ב', הוצאת הדר, תל־אביב, 1978, עמ' 319-320
*יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.&quot; ~ מתוך דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי, 11 באוגוסט, 1982
* &quot;אנו לא נפתח באש, לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.&quot; ~ נאום ברדיו של האצ&quot;ל, בליל הפגזת אלטלנה.

===אומות ומדינות===
* &quot;איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם ב[[מלחמת העולם השנייה]] או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו.&quot; ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס
* &quot;אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך.&quot;{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: &quot;פלשתיין&quot; זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' – כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר העבודה שהוסכם בין ארצות הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל.&quot;{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}

===אלטלנה===
* &quot;לא תהיה מלחמת אחים.&quot;
* &quot;אותי הם רצו להשמיד [...] מי אני ומה אני? מה ערכי? הן יכלו ללמוד מן העבר כי אין משמידים רעיון על ידי השמדת אחד מנושאיו ומשרתיו.&quot; מתוך נאום אלטלנה, 22 ביוני 1948.{{הערה|{{ו|עפר גרוזברד}}, '''מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה''', הוצאת רסלינג, תל־אביב, 2006, עמ' 107.}}
* &quot;למחרת היום, בשעה עשר בבוקר, הודיע לי סגן שר הביטחון, כי שר הביטחון והממשלה הזמנית החליטו שעל 'אלטלנה' לבוא, על מתנדביה ונשקה, למולדת. ואתה פה סיפרת, מר בן־גוריון, כי האצ&quot;ל הביא את 'אלטלנה' מתוך הפרת חוקי המדינה. השמצתם אותנו במשך עשר שנים כי הבאנוה כדי להפיל בכוח הזרוע את הממשלה... אתם החלטתם על הבאת האנייה, ואלמלא כך החלטתם – היא לא הייתה באה בכלל. [...] במועצת המדינה לא היית צנוע כל־כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית – ללא כל אזהרה מוקדמת – להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית־המקדש שייבנה... ב־28 ביולי 1948 אמר הרב פישמן־מימון... 'ידע נא, בן־גוריון, כי כששופכים דמים, אין בונים בית־מקדש'.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בשבט תשי&quot;ט, 12 בינואר 1959, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 59.}}

===בכנסת===
* &quot;אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד.&quot; ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;מה אתה צועק? אינני מכיר אותך.&quot; ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו.&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בתגובה לאמירתו &quot;ממשלה מטורפת&quot; בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן
* &quot;למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי.&quot; ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא&quot;י) בתגובה לקריאת ביניים: &quot;שבאך&quot;
* &quot;אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך.&quot; ~ מתוך נאום על הצעת החוק &quot;למניעת האזנות סתר&quot;
* &quot;אתה תספר לי את תולדותיה של הכנסת? כשאני נכנסתי לכנסת אתה הלכת עדיין לבית־הספר, כנראה העממי.&quot; ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו &quot;מעולם לא נעשה בכנסת מה שאתה עשית&quot;
* &quot;שמעון, אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אני רוצה לומר לך: אתה מדבר מאז קמה הממשלה הזאת בזעם בלתי־עצור. אני תמה. הרי אנו ידידים, אנו מכירים איש את רעהו. אתה בדרך כלל אדם שקט. מאז קמה הממשלה הזאת כל נאום חדור בזעם, כאילו דיברת על יצחק רבין.&quot; ~ אל שמעון פרס, מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית
* &quot;אדוני היושב־ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר־הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי־אמון.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי. ניתנה לו ממשלת עלבון לאומי.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.&quot; ~ מתוך הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית, הודעת הממשלה על מבצע שלום הגליל

==השואה==
* &quot;מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי.&quot; ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* &quot;היום הנורא בחיי.&quot; ~ על הרגע שבו נודע לו על רצח משפחתו בשואה{{הערה|שם=שילון 47}}
* &quot;והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האויב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכוח להשמידם. היכונו כל יום תמיד ליום הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114|'''בגין;''', עמ' 114}}
* &quot;ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האויב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, בטרם יעשה את עמנו לאפר בחייו. הוא השפיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד ביניהם, הוא רימה אותם... הוא הסית איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושוויץ... שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס... כי המתרס הזה הוא הראשון במתרסים לשמירת עצם קיומכם.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}
* &quot;דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו הייתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}

===הסכם השילומים===
*&quot;כל גרמני הוא נאצי! כל גרמני הוא רוצח!&quot;
* &quot;נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!&quot; ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* &quot;אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה&quot;, 
* &quot;כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;פנייתי... לחברי־הכנסת שנבחרו על־ידי אזרחי המדינה הערביים. חלילה לי לשלול מהם זכות פורמלית של הצבעה. שווי־זכויות הם... זכות פורמלית לכם להצביע בעניין זה; אבל הבחינו בין זכות פורמלית לבין זכות מוסרית. זה עניין שלנו, דמם של אמותינו, אחינו ואחיותינו מעורב בו, תנו לנו להכריע בעניין זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט' בטבת תשי&quot;ב, 6 בינואר 1952, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 108}}

==המרד (1950)==
{{דף מורחב|המרד}}

* &quot;זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות.&quot;
* &quot;הנשק העברי הוא שיקבע את גבולות השיפוט של השלטון העברי.&quot;
* &quot;עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר.&quot;
* &quot;קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד.&quot; 
* &quot;ה[[קומוניזם]] הוכה לא באלימות אלא ברעיון. ה[[ציונות]] היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי.&quot;
* &quot;אין לומר, שה[[אנגליה|אנגלים]] לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים.&quot;
* &quot;לא קל לחיות בידיעה שדבריך לא יגיעו לאוזני איש.&quot;

== נאמר עליו ==
*&quot;האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר.&quot; ~ כינויו בפי [[דוד בן גוריון]]
*&quot;הקצין בגין מסתובב בערי השדה.&quot; ~ {{ו|שלום רוזנפלד}}, על ראשית תפקודו בתנועת בית&quot;ר.{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 25}}
* &quot;שירי השלום נזנחו לטובת מכונות הירייה, ואת בגין המצליח של הקדנציה הראשונה החליף בגין הכושל של הקדנציה השנייה.&quot; ~ גידי וייץ
* &quot;סוף־סוף ישב על כסא ראש הממשלה בישראל אדם כלבבי – יהודי בכל נימי נפשו.&quot; ~ {{קישור|יהודה אבנר}}, מתוך ספרו &quot;אדוני ראש הממשלה&quot;, התרשמותו מתפקודו של בגין ביומו הראשון כראש ממשלה{{הערה|[https://amhasefer.wordpress.com/2019/05/31/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c/ סקירת הקטע בספר]}}
* &quot;יום אחד הוא בא לדווח לי ואני שומע אותו מחליף תאריכים ואנשים ומעמדים, ו[[W:יחיאל קדישאי|יחיאל קדישאי]] כל פעם מתקן לו: 'לא, זה לא ככה, זה ככה, אתה זוכר?' אבל אי אפשר לטשטש. אמרתי: הבן אדם לא מתפקד, לא מרוכז, שוכח, מערבב תאריכים, מערבב עניינים. אחר כך קיבלתי לכך אישור משרים.&quot; ~ [[יצחק נבון]], נשיא המדינה, על הימים של בגין לפני התפטרותו ב־1983
* &quot;כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש.&quot; ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
*&quot;יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו&quot; ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}   
*&quot;היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש&quot;ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'.&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ&quot;ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.&quot; ~ [[רפאל איתן]].{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191.}}
* &quot;לא הייתה עליו מעולם אימת הגויים.&quot; ~ רפאל איתן.{{הערה|שם=רפול 192}}
* &quot;עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.&quot; ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* &quot;מנחם בגין האמין בעליונות המשפט, והבין שכדי לממש אותה מוכרחה להתקיים ביקורת שיפוטית על הכנסת. בשם עיקרון זה הגן על חוקיות ההתיישבות ביו&quot;ש, אך גם על החלטות שקבעו כי יש לפנות יישוב ממקומו&quot; ~ [[W:אריה נאור|אריה נאור]].{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/ מקור]}}
* &quot;מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים.&quot; ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]
* &quot;מנחם בגין כמפקד ידע להעמיק מחשבה. הוא מעולם לא אישר פעולה כשהמתכננים לקחו בחשבון שיכול להיות קורבן אחד או שניים. מעולם לא אישר פעולה כזאת. היתה לו תכונה גדולה אחת, שהוא אף פעם לא שאל נושא ההתקפה, אלא על שאלת הנסיגה.[...] הבעיה שלו בתור מפקד – אם הנסיגה מובטחת.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
* הוא מאד אהב את אלה ({{ו|עליזה בגין}}), אבל אלוהים נתן לו שתי ידיים שמאליות. כשהוא רצה להאכיל תינוק או תינוקת, אז מוטב היה לבקש את ריבונו של עולם שיוציא לו את המחשבה הזו מהראש, כי אז לנקות את שניהם - זה היה מבצע.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14}}

==לקריאה נוספת==
* מנחם בגין, '''[[המרד]]''', זכרונותיו של מפקד האצ&quot;ל, הוצאת אחיאסף, 1950.
* {{ו|מירון ח. איזקסון}} (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
* {{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם בגין|ויקיטקסט=קטגוריה:מנחם בגין|שם ויקיטקסט=מנחם בגין}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:בגין, מנחם}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ&quot;ל]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פולנים]]</text>
      <sha1>bscanlikjuhmzjgbo88ctmp3l2h1wqn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236108</id>
      <parentid>236103</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T18:22:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3794</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* דמוקרטיה */ ויקיזציה</comment>
      <origin>236108</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="83862" sha1="5lfwg8tjqm5lo458ennixq44a6qxfit" xml:space="preserve">[[קובץ:Menachem Begin 2.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין]]
'''[[w:מנחם בגין|מנחם בגין]]''' (16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השישי של [[ישראל]] וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978, מפקד [[W:האצ&quot;ל|האצ&quot;ל]] ומנהיג [[W:תנועת החרות|תנועת החרות]] ומפלגת [[הליכוד]].

==כללי==
[[קובץ:Menachem Begin 1978.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין, 1978]]
* &quot;בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים.&quot;
* &quot;אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.&quot;
* &quot;אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת.&quot;
* &quot;תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות.&quot; ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* &quot;האדם האמיץ ביותר שפגשתי.&quot; ~ על אביו{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 15|שם=שילון 15}}
* &quot;לא אבוא עוד בשערי העיר בה נולדתי, חלמתי, סבלתי ושמחתי, כי איננה. לא, לא אלך אחר הצללים, בתוכי המה.&quot; ~ על עיר הולדתו ברסט (בריסק דליטא){{הערה|שם=שילון 15}}
* &quot;עוד קצת, עוד קצת זמן, ולא תהיה קטיושה אחת ב[[קריית שמונה]].&quot; ~ בעת ביקורו בעיר לאחר {{ו|הבחירות לכנסת העשירית}}, 1981{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 368}}
* &quot;באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי.&quot; ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט&quot;ו בחשוון תשכ&quot;ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* &quot;מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד.&quot; ~ מתוך &quot;במחתרת&quot;, כרוז אצ&quot;ל, כ&quot;ז באלול תש&quot;ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* &quot;לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך &quot;אנציקלופדיה של גלויות&quot;, כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת {{ו|אליעזר שטיינמן}}, 1954}}
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב.&quot; ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
* &quot;יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין.&quot; ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
* &quot;אל תשכחי לומר ל[[ישראל אלדד|שייב]] שהוא ניצח במשחק האחרון.&quot; ~ דבריו האחרונים לרעייתו עליזה בעת שנעצר על ידי ה{{ו|נ.ק.ו.ד.}}{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 39}}
*&quot;29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו.&quot; ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
* &quot;סגנון יהודי טוב.&quot; ~ כתשובה לשאלה &quot;באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?&quot;, במסיבת עיתונאים, 1977
* &quot;לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה.&quot; ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם בשיר ג'ומאייל
* &quot;אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!&quot; ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* &quot;איני יכול עוד.&quot; ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
* &quot;ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נראה לי כי הכרתיך כל ימי חיי.&quot; ~ מכתבו לרעייתו לעתיד, {{ו|עליזה בגין}}, לאחר פגישתם הראשונה{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 32}}
* &quot;ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים.&quot; ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': &quot;כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה&quot;){{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 149: בגין ציטט את הפסוק כפי שהוא בעצרת בחירות שקיים ב[[פתח תקווה]], שנחשבה למעוז של האצ&quot;ל, ב-1949}}
* &quot;מה נשתנה דור המרד מן הדורות שקדמו לו? הוא למד כי העולם לא ירחם על יהודים שחוטים, אך יכבד יהודים לוחמים. הוא הבין, כי, אם לא נשחרר את עצמנו, לא נשוחרר, אלא נושמד. אין תקומה בלי מרד. וראשית חוכמת המרד – ברוח. אל תאמר; מה שהיה, יהיה ואין לשנות. נהפוך הוא. מה שיהיה, היה; אפשר לשנות. איזהו איש מציאותי? המאמין, כי אפשר במקום מציאות קיימת, ליצור חדשה. קום ולחם ועשה ושנה. זהו הצו. אלוהי הוא. אנושי הוא. הודות לו עולה אדם, משתחרר עם, מתקדמת האנושות. אם לא תישמע לו, לא זו בלבד שתהיה עבד; תגווע.&quot; ~ מתוך עיתון &quot;חרות&quot;, י&quot;ד בניסן תשי&quot;ח, 4 באפריל 1958{{הערה|'''בגין;''', עמ' 60}}
* &quot;ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה.&quot; ~ פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html '''&quot;אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 15 בפברואר 2013)
* &quot;בבוא היום, אם יחליט נאצר לפתוח באש, ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה – יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים... יהיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו.&quot; ~ מתוך נאום ביום כ&quot;ג באב תש&quot;ל, 25 באוגוסט 1970, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 91}}
* &quot;אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח&quot;ל.&quot; ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, ב[[w:כיכר מלכי ישראל|כיכר מלכי ישראל]]
* &quot;אל תרבו להשתמש במלה: 'בריון'. בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה 'בריון' – תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש – יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.&quot;
* &quot;אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.&quot;
* &quot;אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?&quot; ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא&quot;י לא העבירה כספים שקיבלה מארה&quot;ב לאזרחים.
* &quot;אם אני אהיה ראש הממשלה – כולם יזיינו&lt;ref&gt;במשמעות הישנה של &quot;יחמשו&quot;, ולא במשמעות המודרנית של מילה זו&lt;/ref&gt; אותנו!&quot; ~ לפי [[עמוס עוז]], &quot;סיפור על אהבה וחושך&quot;
* &quot;הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם...&quot; ~ נגד הקיבוצים.
* &quot;אני אשלח טייסים יהודים למות - או יותר גרוע, לשבי - בשביל בחירות?!&quot; ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
* &quot;הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... [[w: אביגדור בן גל|יאנוש]] ו[[רפאל איתן|רפול]] מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר [[w:פיליפ חביב|פיליפ חביב]]... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבחירות לכנסת העשירית
*&quot;אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם &quot;בלתי מנוצחים&quot; ~ מתוך &quot;בלילות לבנים&quot;, עמ' 30
*&quot;אני באתי מן המחתרת הלוחמת. אני לא מפחד מפני אף אחד... אנחנו ראינו את ה[[מוות]] לעינינו כל יום.&quot; ~ נאום ב־1981
* &quot;ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום.&quot; ~ לקנצלר גרמניה הלמוט שמידט שביקר את ישראל בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים
* &quot;ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני.&quot; ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארצות הברית (בעבר) [[רונלד רייגן]] לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
* &quot;אם אינך משיב למכתב הרי זה כאילו לא לחצת את היד שהושטה לך והותרת אותה תלויה באוויר.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 204 (מצוטט על ידי יחיאל קדישאי)}}
* &quot;גבורתכם אינה נופלת מגבורת המכבים.&quot; ~ מתוך דבריו למפקדי סיירת מטכ&quot;ל, 1980&lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=fIaWhPZrP8Y בסרטון, בדקה 4:20]&lt;/ref&gt;
* &quot;מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה &quot;אמוציונלי&quot;
* &quot;אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יחיאל יקירי, בבוא היום, הואל נא לקרוא באזניהם של יקירי נפשי, ידידים וחברים את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד [[מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטין]] ו{{ו|משה ברזני}}, והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה. שלך באהבה, מנחם בגין&quot;  ~ מתוך צוואתו של מנחם בגין {{הערה|'''בגין;''', עמ' פותח}}
* &quot;יהיה קשה, ישמיצונו כמו שכבר התחילו להשמיץ! יציגו את חברכם הזה, העומד לפניכם; איך שהוא לוקח את שתי הלחיים שלו בשתי אצבעותיו, והוא כמעט מוחץ אותן כדי שתהיינה אדומות. מדוע? מפני שהם מתביישים עכשיו להציג את הצבע האדום, הסוציאליסטי, מתביישים, מפחדים, אז הם רוצים שאני אהיה אדום.&quot;

== שלום==
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
* &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;. ~ במערכת הבחירות של 1969.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 218.}}
* &quot;טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה.&quot;
* &quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;
* &quot;בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום.&quot; ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית [[ג'ימי קרטר]] שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
* &quot;נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום.&quot; ~ במכתב לסופר עמוס עוז.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל.&quot; ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
* &quot;No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}&quot; – &quot;לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות.&quot; ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
* &quot;אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!&quot; ~ בזכות הסכם השלום עם מצרים

==כלכלה==
* &quot;אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
* &quot;כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.&quot; ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב&quot;מוגרבי&quot; הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
* &quot;השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית.&quot; ~ מתוך: חרות
* &quot;עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת.&quot; ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
* &quot;כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
* &quot;המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.&quot; ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
* &quot;מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949

==יהדות==
* &quot;ההשגחה העליונה סייעה לי.&quot;{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 47|שם=שילון 47}}
* &quot;אין כופים את ה[[יהדות]] על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו  בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת&quot;ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?

==חברה==
===עדות===
* &quot;יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את 'חרות' שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה 'בריונים תימנים משעריים'. מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב – 'איש אחד גנב' – נאמר. יהודי כי יפשע – 'יהודי פשע' נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו 'תימני'. תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?&quot; ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו', 31 באוקטובר 1954
* &quot;אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי 'אוֹסט־יוּדען'. מי שזוכר את הימים ההם... יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי. מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל [[רגש]] של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה'אוסט־יודען', בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98}}
* &quot;האם... קיימת אפליה שקוראים לה 'עדתית' במדינה? [...] בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא&quot;י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100}}
* &quot;אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים (אשכנז הוא השם היהודי הישן לגרמניה)... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר{{הערה|בגין התכוון בהערה זו לכך שהיהודים מחולקים ל&quot;אשכנזים&quot;, כאשר אשכנז היא שגרמה לשואה, ול&quot;ספרדים&quot;, כאשר ספרד היא שעשתה את גירוש היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה.}}. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100 - 101}}
* &quot;עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... [[דודו טופז]]...&lt;ref&gt;למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז, וקרא לו &quot;דודו טופס&quot;.&lt;/ref&gt; מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם{{הערה|מתייחס ל[[w:עולי הגרדום|עולי הגרדום]], [[w:מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטיין]] ו[[w:משה ברזני|משה ברזני]].}} פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים! [...] רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב.&quot; ~ בתגובה לדבריו של [[דודו טופז]] שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים ([http://www.betar.org.il/world/ideology/chachahim.htm הנאום המלא])
*&quot;ראיתי את נוסח התפילה שנקראה בקונגרס האמריקני. בלעז נקראה, אבל כדאי להזכירה וגם לתרגמה. האיש אשר נשא את התחינה אמר: And, save us from the pride of knowledge, ובתרגום: והצילנו מן הגאווה של ידע או של למדנות&quot;. ~ בנאום במליאת הכנסת מה-8 בדצמבר 1964 על דחיית בני עדות המזרח את החלוקה העדתית

===צדק סוציאלי===
* &quot;אנו מאמינים כי {{ו|צדק חברתי|צדק סוציאלי}} אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם ל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, ב[[עבודה]] קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;ייתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי כ[[כוכב]] המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק.&quot; ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* &quot;אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
* &quot;׳המינימום ההוגן׳ הוא מושג יחסי והוא תלוי במושגי התקופה. מה שהיה במאה ה-19 הוגן, אינו הוגן במאה ה-20 ומה שהיה הוגן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, איננו הוגן היום. אנו פחות או יותר יודעים מה הוגן היום. אנו גם יכולים לבדוק ולהטות אוזן קשבת אחינו. אנו יודעים מהו המינימום ההוגן במדינת ישראל. ואם יש ירידה מתחת לאותו מינימום, כבר נוצרת הרגשת קיפוח, כבר נשמעות תלונות - וכולן מוצדקות... ירידה מתחת למינימום יוצרת עוול, בעיקר כשאחרים חיים, במידה רבה, מעל למינימום. זהו עוול לא רק אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, אשר יוצר רגשות שאחר כך קשה להשתלט עליהם.&quot; ~ מתוך ישיבת ממשלה בנושא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA שיקום שכונות], 25 באוקטובר 1981

== דמוקרטיה ==
* &quot;אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא.&quot; ~ בנאום בכנסת, 1962
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים [[חופש]]יים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל'דיקטטורה של הרוב', שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.&quot; ~ 1954.{{הערה|חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', מנחם בגין, עמ' 2, 6 באוגוסט 1954.}}
* &quot;עליו לדעת (ראש הממשלה החדש [[לוי אשכול]]) שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם ייתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות... נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי־דעות היסודיים ביותר... לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.&quot; ~ מתוך נאום ביום ב' בתמוז תשכ&quot;ג, 24 ביוני 1963, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 85.}}
* &quot;יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.&quot;
* &quot;הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים.&quot; ~ 1953.{{הערה|&quot;לילות לבנים בישראל?&quot;, עיתון חרות, 31 ביולי 1953.}}
* &quot;אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית־למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 12.}}
* &quot;מזכירה הכללי של מפלגת העבודה, מר זרמי, טען כי בהתקיפי את הצהרותיו המדיניות (או האנטי מדיניות) של ראש הממשלה, מר רבין, הצגתיו כ'עוכר ישראל'. המזכ&quot;ל, במחילה מכבודו, אמר דברי הבל, שמקורם בחוסר ידע, או ניסיון פרלמנטרי, והרגלים פינוקיים. יש לשער, כי המזכיר הנכבד לא גילה עניין, או לא מצא זמן, לעיין באחד מכרכי ההאנסרד, זה ספר הפרוטוקולים המפורסם של דיוני בית הנבחרים הבריטי. לו היה קורא בספר זה, לא היה משתמש בביטוי סלפני, עצבני, ממש היסטרי, כלפי התקפה פרלמנטרית מובהקת של האופוזיציה על הצהרה ממשלתית רבת נזק. בדפי ההאנסרד היה מר זרמי מוצא את הביטויים חוסר אחריות, או היעדר תבונה, שגורים בפיו של דובר האופוזיציה כלפי ראש ממשלה, או שר. הוא גם היה רואה הערה בולטת בסוגריים: התפטר! בקריאה במקהלה מספסלי האופוזיציה לעבר יריביה בשלטון. ומה על ההזמנה האדיבה: 'הג'נטלמן הנכבד, היה צריך, בגלל כישלונו, לעזוב את הבית ולא להראות עוד את פניו בו'? אף היא שגורה בין הדפים המשקפים את הדיונים באם הפרלמנטים. ולא זו בלבד שאיש לא יבוא שם בטענות נגד האופוזיציה, התוקפת בחריפות את מדיניות הממשלה ומבצעיה, אלא להפך, הכול יגידו כי כך היא ממלאת, כהלכת החוקה, את תפקידה החיוני לדמוקרטיה.&quot;
* &quot;ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת.&quot; ~ בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף – למתוח עליה ביקורת.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;במדינתינו יכולים להיות בני לאומים שונים, בני דתות שונות, אבל מבחינת האזרחות כולם שווים; זוהי אמונתינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה.&quot; ~  9 ביולי 1956.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum7-2.htm מקור]}}
* &quot;אנו משוכנעים - כפי שעינינו רואות ברחבי תבל - שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה - עצם חירות האדם נתונה בסכנה. ותפקידה הממלכתי של האופוזיציה, כפי שראינו גם בשנים האחרונות, הוא כפול. הראשון - גלוי...{{ש}} אבל יש גם תפקיד שני לה, הוא סמוי מן העין. והוא, כמקובל לומר, שונה בתכלית....  בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על-ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק - ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה, אבל נדע: בגללנו, בגלל עלייתנו, כדי לנסות למנוע עלייה נוספת, נעשה הדבר. זה התפקיד השני, סמוי מן העין, קונסטרוקטיבי מאד, חשוב מאד, חיובי מאד, חיוני מאד.&quot; ~ מתוך נאום, עם הרכבת הממשלה, ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, {{ו|דברי הכנסת}}.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/4/Plenum/4_ptm_251771.pdf קישור לדברי הכנסת] {{PDF}}}}
* &quot;הדור הצעיר פנה לכם עורף בבחירות האלו. משהו קרה בישראל. העם הזה הוא עם חכם ונבון, הוא יודע מה הוא עושה. הוא יודע מה הוא מחליט. הוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו ממשלה. התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על הדעת שהעם יערוך שינוי. ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו.&quot; ~ בכנסת, לאחר בחירות 1977
* &quot;לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חופשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה.&quot; ~ 1953.{{הערה|עיתון &quot;חרות&quot;, ה' אב התשי&quot;ג, 17 ביולי 1953.}}

===מערכת המשפט===
* &quot;ואם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל.&quot; ~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג&quot;ץ לגבי מידת חוקיותה של התנחלות בית אל.{{הערה|[http://db.begincenter.org.il/he-il/selected-quotes.htm?cid=1989]}}
* &quot;גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין [[הרשות המבצעת]] לבין [[הרשות המחוקקת]] היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין [[הרשות השופטת]]. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של [[חירות]] האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952.{{הערה|שם=בגין; 17|'''בגין;''', עמ' 17.}}
* &quot;עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי־תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על־ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952.{{הערה|שם=בגין; 17}}
* &quot;זה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה, חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור, ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא&quot;.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-09-14/ty-article-opinion/.premium/0000018a-92d4-d05a-abfe-fef4a3db0000]}}

===חירות===
* &quot;ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך [[עבדות]]; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של [[זאב ז'בוטינסקי]], היינו בוחרים באפשרות האכזרית השנייה.&quot; ~ 1956.{{הערה|חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב, 13 ביולי 1956.}}
* &quot;אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים – ועליו הם מלגלגים – שם אפסה כל תקווה.&quot; ~ 1950.{{הערה|חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית, 27 באוגוסט 1950.}}
* &quot;החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל 'צו' אחר; כתוב או בלתי כתוב.&quot; ~ 1953.{{הערה|מתוך חרות, מחתרת בלי שם, 12 ביוני 1953.}}
* &quot;אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.&quot; ~ 1953.{{הערה|חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא, 19 ביוני 1953.}}
* &quot;חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת! [...] עזה הייתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, כירושלים.&quot; ~ נאום בגין בהפגנה של &quot;חרות&quot; בכיכר מוגרבי בתל אביב, 1957.{{הערה|עיתון חירות, 8 במרץ 1957.}}

===ממשל צבאי===
* &quot;יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזוינת נגד בן עמו.&quot; ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962.
* &quot;לא יימצא איש בבית זה שיטען כי טוב הדבר אם אנשי צבא מפקחים על אזרחים. בטוחני שהכנסת כולה תהיה מאוחדת בדעה שמפקדים צריכים לפקד על חיילים, ואזרחים על אזרחים, זה הכלל הגדול במדינה חופשית.&quot; ~ על הממשל הצבאי, מתוך דיון מדיני ביום ג' בחשוון תשכ&quot;ד, 21 באוקטובר 1963, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 15.}}

==פוליטיקה==
===ארץ ישראל===
* &quot;היום חובה עלינו לשאול... אם בדרך של פעולה מדינית בלבד נוכל להגשים את מטרתנו... המוני ישראל לוחצים על שערי ציון אבל אנגליה חוסמת בפניהם את הדרך לציון... המסקנה הכוללת תהיה, כי אחרי תקופת הציונות המעשית ואחרי תקופת הציונות המדינית הגיעה תקופת הציונות הצבאית... עלינו לכבוש את ארצנו, זו הדרך. ובשום דרך אחרת לא נגיע אל המטרה.&quot; ~ בכנס העולמי השלישי של בית&quot;ר, ורשה, בית האקדמאים, ט&quot;ז באלול תרצ&quot;ח, 12 בספטמבר 1938{{הערה|'''בגין;''', עמ' 20–21}}
* &quot;אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 28|שם=שילון 28}}
* &quot;המלחמה הזאת אינה מלחמתנו... עבור המולדת לא נילחם בתור יחידים בכל מיני יחידות זרות...&quot; ~ תגובתו למכתב ששלח לו שמשון יוניצ'מן{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 35}}
* &quot;ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות.&quot;
* &quot;עוד יהיו אלוני מורה.&quot; ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים [[W:קדומים|קדומים]])
* &quot;כשתגיע שעתי לעמוד בפני {{ו|בית דין של מעלה}} וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס ל{{ו|גן עדן}} - אשיב: אלון מורה&quot; ~ בישיבת הקבינט
* &quot;ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה.&quot; ~ (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)
* &quot;...והגבול היה נקרא '{{ו|הקו הירוק}}', ואני יכול לבשר לכם בכל הפשטות ש'הקו הירוק' אף הוא נעלם, איננו, אינו קיים, אינו שריר, לא ישוב עוד לעולמים.&quot; ~ בחירות 1981
* &quot;אדוני היושב־ראש, אני מבקש את הכנסת, הדנה ב{{ו|חוק יסוד: הצבא}}, שתזכור את הערכים האנושיים והלאומיים הגדולים שבהם מצטיין צבאנו: צבא עם, צבא בעיקרו של מתנדבים, צבא המגן על איש, אשה וילד, צבא היודע מה זה מוסר מלחמה. על הערכים הגדולים, העליונים, שגאוותנו עליהם, מבקש אני להוסיף ערך שבלעדיו אי־אפשר, לפי הכרתנו העמוקה: ננחיל לצבאנו את {{ו|אהבת ארץ ישראל}}. לפי הכרתי, אי־אפשר לומר לחייל עברי ש{{ו|יפו}} היא מולדת ויריחו היא פקדון, שנצרת היא ישראל ובית לחם פלשתין. אל ננסה לעשות שקר בנפשו של החייל העברי. ניתן לו את האמת ההיסטורית והפשוטה, כפי שלמדו קודמיו ואבותיו, כפי שאמרה הציונות – תנועת שחרור לאומית שצודקת ממנה או כמוה לא קמה. אהבת ארץ ישראל וקיום זכותו של עמנו עליה – זאת האמת, והיא תחדיר בלבו של החייל העברי את ההכרה על מה ועל מי הוא נקרא להגן.&quot; ~ ישיבה של {{ו|הכנסת השמינית}}, כ&quot;ב באב תשל&quot;ה, 30 ביולי 1975.

===עם ישראל===
* &quot;יֵדע העם. בשום תנאים לא נרים נשק נגד יהודים יריבים.&quot; ~ מתוך העיתון המחתרתי &quot;חרות&quot;, י&quot;ז בכסלו תש&quot;ד, 3 בדצמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 7}}
* &quot;כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו'מה יפית' לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.&quot; ~ מתוך: חרות, 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז&quot;ל', 19 ביולי 1955
* &quot;לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא הייתה ולעולמים לא תהיה, הפרדה בין הלאום ובין הדת.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118|'''בגין;''', עמ' 118}}
* &quot;הייתה תקופה... שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על־ידי זרים או על־ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו... ואם הם באים אלינו, עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118}}
* &quot;אם ייווצר הכוח, תבוא גם עזרת הגולה.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|שם=שילון 28}}
* &quot;לאחר כל מה שאירע את עם־ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון – אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי', ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלו ונשיבו לחוף מבטחים.&quot; ~ תגובה להודעת הממשלה על שחרור חטופי המטוס &quot;אייר פראנס&quot; באוגנדה ביום ו' בתמוז תשל&quot;ז, 4 ביולי 1976, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 130}}
* &quot;בימים עברו אמרו שונאי ישראל כי היהודי נוהג לפי הכלל: מקום שם טוב לי – שם מולדתי. לא בהם נתחשב, אך נוכיח לעצמנו כי עם חידוש העצמאות והחירות נוהג היהודי לפי כלל הפוך: מקום שם מולדתי, שם טוב לי, אפילו קשה לי.&quot; ~ מתוך הודעת ראש הממשלה מיום ד' בתמוז תשל&quot;ז, 20 ביוני 1977{{הערה|'''בגין;''', עמ' 142}}
* &quot;בז אני לכל האנטישמים, לאפלת נשמתם, למשפטיהם הקדומים, לעלילותיהם הכוזבות, לשנאתם, לאכזריותם הפחדנית כלפי אנשים חסרי מגן. כאשר המלה 'יהודי' יוצאת מפי נלווים אליה יראת השם, אהבת האדם, הוד קדומים וחזון אחרית הימים, סבל, טוהר, חסד ורחמים.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית
* &quot;בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, יש אפיזודות קטנות, שערכן גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטים [...] בתולדות ישראל לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים. [...] היו אף [יהודים] כאלה שנישקו את השוט. [...] עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ ישראל.&quot; מנחם בגין, במחתרת - כרך ב', הוצאת הדר, תל־אביב, 1978, עמ' 319-320
*יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.&quot; ~ מתוך דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי, 11 באוגוסט, 1982
* &quot;אנו לא נפתח באש, לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.&quot; ~ נאום ברדיו של האצ&quot;ל, בליל הפגזת אלטלנה.

===אומות ומדינות===
* &quot;איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם ב[[מלחמת העולם השנייה]] או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו.&quot; ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס
* &quot;אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך.&quot;{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: &quot;פלשתיין&quot; זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' – כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר העבודה שהוסכם בין ארצות הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל.&quot;{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}

===אלטלנה===
* &quot;לא תהיה מלחמת אחים.&quot;
* &quot;אותי הם רצו להשמיד [...] מי אני ומה אני? מה ערכי? הן יכלו ללמוד מן העבר כי אין משמידים רעיון על ידי השמדת אחד מנושאיו ומשרתיו.&quot; מתוך נאום אלטלנה, 22 ביוני 1948.{{הערה|{{ו|עפר גרוזברד}}, '''מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה''', הוצאת רסלינג, תל־אביב, 2006, עמ' 107.}}
* &quot;למחרת היום, בשעה עשר בבוקר, הודיע לי סגן שר הביטחון, כי שר הביטחון והממשלה הזמנית החליטו שעל 'אלטלנה' לבוא, על מתנדביה ונשקה, למולדת. ואתה פה סיפרת, מר בן־גוריון, כי האצ&quot;ל הביא את 'אלטלנה' מתוך הפרת חוקי המדינה. השמצתם אותנו במשך עשר שנים כי הבאנוה כדי להפיל בכוח הזרוע את הממשלה... אתם החלטתם על הבאת האנייה, ואלמלא כך החלטתם – היא לא הייתה באה בכלל. [...] במועצת המדינה לא היית צנוע כל־כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית – ללא כל אזהרה מוקדמת – להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית־המקדש שייבנה... ב־28 ביולי 1948 אמר הרב פישמן־מימון... 'ידע נא, בן־גוריון, כי כששופכים דמים, אין בונים בית־מקדש'.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בשבט תשי&quot;ט, 12 בינואר 1959, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 59.}}

===בכנסת===
* &quot;אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד.&quot; ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;מה אתה צועק? אינני מכיר אותך.&quot; ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו.&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בתגובה לאמירתו &quot;ממשלה מטורפת&quot; בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן
* &quot;למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי.&quot; ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא&quot;י) בתגובה לקריאת ביניים: &quot;שבאך&quot;
* &quot;אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך.&quot; ~ מתוך נאום על הצעת החוק &quot;למניעת האזנות סתר&quot;
* &quot;אתה תספר לי את תולדותיה של הכנסת? כשאני נכנסתי לכנסת אתה הלכת עדיין לבית־הספר, כנראה העממי.&quot; ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו &quot;מעולם לא נעשה בכנסת מה שאתה עשית&quot;
* &quot;שמעון, אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אני רוצה לומר לך: אתה מדבר מאז קמה הממשלה הזאת בזעם בלתי־עצור. אני תמה. הרי אנו ידידים, אנו מכירים איש את רעהו. אתה בדרך כלל אדם שקט. מאז קמה הממשלה הזאת כל נאום חדור בזעם, כאילו דיברת על יצחק רבין.&quot; ~ אל שמעון פרס, מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית
* &quot;אדוני היושב־ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר־הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי־אמון.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי. ניתנה לו ממשלת עלבון לאומי.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.&quot; ~ מתוך הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית, הודעת הממשלה על מבצע שלום הגליל

==השואה==
* &quot;מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי.&quot; ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* &quot;היום הנורא בחיי.&quot; ~ על הרגע שבו נודע לו על רצח משפחתו בשואה{{הערה|שם=שילון 47}}
* &quot;והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האויב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכוח להשמידם. היכונו כל יום תמיד ליום הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114|'''בגין;''', עמ' 114}}
* &quot;ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האויב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, בטרם יעשה את עמנו לאפר בחייו. הוא השפיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד ביניהם, הוא רימה אותם... הוא הסית איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושוויץ... שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס... כי המתרס הזה הוא הראשון במתרסים לשמירת עצם קיומכם.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}
* &quot;דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו הייתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}

===הסכם השילומים===
*&quot;כל גרמני הוא נאצי! כל גרמני הוא רוצח!&quot;
* &quot;נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!&quot; ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* &quot;אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה&quot;, 
* &quot;כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;פנייתי... לחברי־הכנסת שנבחרו על־ידי אזרחי המדינה הערביים. חלילה לי לשלול מהם זכות פורמלית של הצבעה. שווי־זכויות הם... זכות פורמלית לכם להצביע בעניין זה; אבל הבחינו בין זכות פורמלית לבין זכות מוסרית. זה עניין שלנו, דמם של אמותינו, אחינו ואחיותינו מעורב בו, תנו לנו להכריע בעניין זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט' בטבת תשי&quot;ב, 6 בינואר 1952, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 108}}

==המרד (1950)==
{{דף מורחב|המרד}}

* &quot;זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות.&quot;
* &quot;הנשק העברי הוא שיקבע את גבולות השיפוט של השלטון העברי.&quot;
* &quot;עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר.&quot;
* &quot;קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד.&quot; 
* &quot;ה[[קומוניזם]] הוכה לא באלימות אלא ברעיון. ה[[ציונות]] היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי.&quot;
* &quot;אין לומר, שה[[אנגליה|אנגלים]] לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים.&quot;
* &quot;לא קל לחיות בידיעה שדבריך לא יגיעו לאוזני איש.&quot;

== נאמר עליו ==
*&quot;האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר.&quot; ~ כינויו בפי [[דוד בן גוריון]]
*&quot;הקצין בגין מסתובב בערי השדה.&quot; ~ {{ו|שלום רוזנפלד}}, על ראשית תפקודו בתנועת בית&quot;ר.{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 25}}
* &quot;שירי השלום נזנחו לטובת מכונות הירייה, ואת בגין המצליח של הקדנציה הראשונה החליף בגין הכושל של הקדנציה השנייה.&quot; ~ גידי וייץ
* &quot;סוף־סוף ישב על כסא ראש הממשלה בישראל אדם כלבבי – יהודי בכל נימי נפשו.&quot; ~ {{קישור|יהודה אבנר}}, מתוך ספרו &quot;אדוני ראש הממשלה&quot;, התרשמותו מתפקודו של בגין ביומו הראשון כראש ממשלה{{הערה|[https://amhasefer.wordpress.com/2019/05/31/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c/ סקירת הקטע בספר]}}
* &quot;יום אחד הוא בא לדווח לי ואני שומע אותו מחליף תאריכים ואנשים ומעמדים, ו[[W:יחיאל קדישאי|יחיאל קדישאי]] כל פעם מתקן לו: 'לא, זה לא ככה, זה ככה, אתה זוכר?' אבל אי אפשר לטשטש. אמרתי: הבן אדם לא מתפקד, לא מרוכז, שוכח, מערבב תאריכים, מערבב עניינים. אחר כך קיבלתי לכך אישור משרים.&quot; ~ [[יצחק נבון]], נשיא המדינה, על הימים של בגין לפני התפטרותו ב־1983
* &quot;כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש.&quot; ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
*&quot;יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו&quot; ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}   
*&quot;היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש&quot;ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'.&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ&quot;ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.&quot; ~ [[רפאל איתן]].{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191.}}
* &quot;לא הייתה עליו מעולם אימת הגויים.&quot; ~ רפאל איתן.{{הערה|שם=רפול 192}}
* &quot;עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.&quot; ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* &quot;מנחם בגין האמין בעליונות המשפט, והבין שכדי לממש אותה מוכרחה להתקיים ביקורת שיפוטית על הכנסת. בשם עיקרון זה הגן על חוקיות ההתיישבות ביו&quot;ש, אך גם על החלטות שקבעו כי יש לפנות יישוב ממקומו&quot; ~ [[W:אריה נאור|אריה נאור]].{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/ מקור]}}
* &quot;מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים.&quot; ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]
* &quot;מנחם בגין כמפקד ידע להעמיק מחשבה. הוא מעולם לא אישר פעולה כשהמתכננים לקחו בחשבון שיכול להיות קורבן אחד או שניים. מעולם לא אישר פעולה כזאת. היתה לו תכונה גדולה אחת, שהוא אף פעם לא שאל נושא ההתקפה, אלא על שאלת הנסיגה.[...] הבעיה שלו בתור מפקד – אם הנסיגה מובטחת.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
* הוא מאד אהב את אלה ({{ו|עליזה בגין}}), אבל אלוהים נתן לו שתי ידיים שמאליות. כשהוא רצה להאכיל תינוק או תינוקת, אז מוטב היה לבקש את ריבונו של עולם שיוציא לו את המחשבה הזו מהראש, כי אז לנקות את שניהם - זה היה מבצע.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14}}

==לקריאה נוספת==
* מנחם בגין, '''[[המרד]]''', זכרונותיו של מפקד האצ&quot;ל, הוצאת אחיאסף, 1950.
* {{ו|מירון ח. איזקסון}} (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
* {{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם בגין|ויקיטקסט=קטגוריה:מנחם בגין|שם ויקיטקסט=מנחם בגין}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:בגין, מנחם}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ&quot;ל]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פולנים]]</text>
      <sha1>5lfwg8tjqm5lo458ennixq44a6qxfit</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236109</id>
      <parentid>236108</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T18:26:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Liadmalone</username>
        <id>3794</id>
      </contributor>
      <comment>/* דמוקרטיה */ &quot;בשלטון דמוקרטי לשירותים החשאים אין זכות לפקח על הממשלה&quot;</comment>
      <origin>236109</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="84265" sha1="emh123su9mftexsdv0ybgukh98gl8g5" xml:space="preserve">[[קובץ:Menachem Begin 2.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין]]
'''[[w:מנחם בגין|מנחם בגין]]''' (16 באוגוסט 1913 – 9 במרץ 1992), ראש הממשלה השישי של [[ישראל]] וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978, מפקד [[W:האצ&quot;ל|האצ&quot;ל]] ומנהיג [[W:תנועת החרות|תנועת החרות]] ומפלגת [[הליכוד]].

==כללי==
[[קובץ:Menachem Begin 1978.jpg|ממוזער|235px|מנחם בגין, 1978]]
* &quot;בחיים כל הדברים הטובים חולפים. אך גם הדברים הרעים, גם הם חולפים.&quot;
* &quot;אין לכחד, כי יש משהו מדאיג, אולי אף מחריד, בגישתם זו של אלה הטוענים לכתר המתינות, והם הקיצוניים להשלמה עם הרע.&quot;
* &quot;אין אנשים שקוראים להם אנשי ברזל. זו מליצה. כמובן, יש כאלה היכולים להעמיד פנים כלפי חוץ. אך אדם שיש לו [[רגש]] פשוט של מוסר, של מצפון, של אחריות לא יכול להיות איש ברזל. הוא חושב, שב ושוקל, האם מותר, ואם לא צריך לעשות אחרת.&quot;
* &quot;תעמוד לנו, כתמיד, הנאמנות וההתנדבות.&quot; ~ ממכתבו של בגין בעניין בעיות כספיות של תנועת החירות, 7 באוגוסט 1975, ארכיון מרכז מורשת בגין
* &quot;האדם האמיץ ביותר שפגשתי.&quot; ~ על אביו{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 15|שם=שילון 15}}
* &quot;לא אבוא עוד בשערי העיר בה נולדתי, חלמתי, סבלתי ושמחתי, כי איננה. לא, לא אלך אחר הצללים, בתוכי המה.&quot; ~ על עיר הולדתו ברסט (בריסק דליטא){{הערה|שם=שילון 15}}
* &quot;עוד קצת, עוד קצת זמן, ולא תהיה קטיושה אחת ב[[קריית שמונה]].&quot; ~ בעת ביקורו בעיר לאחר {{ו|הבחירות לכנסת העשירית}}, 1981{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 368}}
* &quot;באתי פעם, כילד קטן, לבית־ספר גוי. וההתרחשות הראשונה באותו יום, שלא אשכחנה לעולם, הייתה קשורה בניסיון של תלמידים אחרים להאכילני את הבשר הזה, או למרוח שפתותי בשומן שלו. הייתי ילד, והם היו רבים. ואני זוכר את המלחמה, את ההיאבקות, את כל מה שהתרחש באותו רגע בתוכי; את הנסיון למנוע את הדבר הזה; את הזעזוע הנפשי. בן עשר הייתי.&quot; ~ על חוק איסור גידול חזיר, מתוך נאום ביום ט&quot;ו בחשוון תשכ&quot;ב, 19 בפברואר 1962, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 120}}
* &quot;מלחמה זו, לא נגדכם היא מופנית. אין אנו רואים בכם אויבים; רוצים אנו לראותכם כשכנים טובים. לא באנו להשמידכם או לנשלכם מן האדמה, עליה הינכם יושבים. בארץ־ישראל יש די מקום גם בשבילכם, גם בשביל בניכם ובני־בניכם וגם בשביל מליונים יהודים שאין להם חיים אלא בארץ זו. הממשלה העברית תעניק לכם שיווי־זכויות מלא; השפה העברית והשפה הערבית תהיינה שפות הארץ; לא תהא הפליה בין ערבי ליהודי... המדינה העברית תהיה בית משותף בשביל כולנו, ושלום ויחסי שכנות טובה יהיו בינה לבין ארצות ערב העצמאיות. [...] אולם היזהרו גם אתם מלשמוע בעצת המסיתים. אל תנסו להרים יד על חיי היהודים או על רכושם. כי, אם... תרימו פעם יד נגדנו – ניאלץ לגדוע אותה בלי דיחוי... אם תרצו, ולא תאזינו לך מסיתים, שלום וידידות ישררו בין שני העמים לעדי עד... יחד נתקדם עם העמים החופשים בעולם לחיי צדק ו[[חופש]], לחיי [[אושר]] וכבוד.&quot; ~ מתוך &quot;במחתרת&quot;, כרוז אצ&quot;ל, כ&quot;ז באלול תש&quot;ד, 15 בספטמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 47}}
* &quot;לא פעם שאלתי את נפשי: לוּ מותר היה לנסוע לבריסק... ההיית קם ושם פעמיך אל העיר בה בילית את שנות ה[[נעורים]] השמשיות? [...] אומנם, ייתכן כי הבית הקטן... עודנו עומד על תלו; אך 'הבית', בית אמא ואבא, איננו ולא יהיה... כי שלושה דברים עיקריים נטלתי... מבית אבא ואמא, ואשאם בלילות מגור, בימי מסה, בשעות מבחן. ואלה הם: לאהוב יהודים, לא לפחד מפני גויים, ושלישית: טוב ל[[גבר]] כי יישא עול בנעוריו.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 35: מתוך &quot;אנציקלופדיה של גלויות&quot;, כרך שני, בריסק־דליטא, בעריכת {{ו|אליעזר שטיינמן}}, 1954}}
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב.&quot; ~ חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', 6 באוגוסט 1954
* &quot;יש אנשים מאמינים, ויש אנשים שמאמינים שלא צריך להאמין. גם זו אמונה, וכל האמונות צריך לכבד במדינה חופשית, בין אנשים בני חורין.&quot; ~ בישיבת הממשלה 12 במאי 1969, מתוך מנחם בגין - מבחר תעודות בהוצאת ארכיון המדינה, עמ' 186
* &quot;אל תשכחי לומר ל[[ישראל אלדד|שייב]] שהוא ניצח במשחק האחרון.&quot; ~ דבריו האחרונים לרעייתו עליזה בעת שנעצר על ידי ה{{ו|נ.ק.ו.ד.}}{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 39}}
*&quot;29 שנים חיינו תחת משטר פרוטקציוניסטי המשחית כל חלקה טובה עם הפתקים האלה הנודעים, והאזרח היה תלוי בשלטון בעצם מחייתו בפרנסתו בקיומו. קראנו דרור לכל הציבור, איש לא תלוי, אין אפליה, אין מפלים חבר מפלגה על חבר של מפלגה אחרת. קראנו דרור לעם הזה במדינתנו שלנו.&quot; ~ (מתוך נאום הניצחון לאחר מהפך הבחירות, 1977)
* &quot;סגנון יהודי טוב.&quot; ~ כתשובה לשאלה &quot;באיזה סגנון אתה מתכוון להיות ראש ממשלה?&quot;, במסיבת עיתונאים, 1977
* &quot;לא שואלים ג'נטלמן איפה הוא היה בלילה.&quot; ~ בתשובה לשאלת כתבים היכן היה בלילה בו נפגש עם בשיר ג'ומאייל
* &quot;אתה לא מנהל פה את העניינים! אני מנהל את העניינים! אל תשכח זאת!&quot; ~ נוזף ב[[אריאל שרון]] בזמן מלחמת לבנון{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 196}}
* &quot;איני יכול עוד.&quot; ~ בהודעה על כוונתו לפרוש, 1983
* &quot;ראיתיך, גבירתי, בפעם הראשונה, אך נראה לי כי הכרתיך כל ימי חיי.&quot; ~ מכתבו לרעייתו לעתיד, {{ו|עליזה בגין}}, לאחר פגישתם הראשונה{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 32}}
* &quot;ולעליזה אשתי, זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר, בארץ זרועת מוקשים.&quot; ~ לאחר שניצח בבחירות בשנת 1977 (הוא התבסס על הפסוק שב[[ספר ירמיהו]], פרק ב': &quot;כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותיך. לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה&quot;){{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 149: בגין ציטט את הפסוק כפי שהוא בעצרת בחירות שקיים ב[[פתח תקווה]], שנחשבה למעוז של האצ&quot;ל, ב-1949}}
* &quot;מה נשתנה דור המרד מן הדורות שקדמו לו? הוא למד כי העולם לא ירחם על יהודים שחוטים, אך יכבד יהודים לוחמים. הוא הבין, כי, אם לא נשחרר את עצמנו, לא נשוחרר, אלא נושמד. אין תקומה בלי מרד. וראשית חוכמת המרד – ברוח. אל תאמר; מה שהיה, יהיה ואין לשנות. נהפוך הוא. מה שיהיה, היה; אפשר לשנות. איזהו איש מציאותי? המאמין, כי אפשר במקום מציאות קיימת, ליצור חדשה. קום ולחם ועשה ושנה. זהו הצו. אלוהי הוא. אנושי הוא. הודות לו עולה אדם, משתחרר עם, מתקדמת האנושות. אם לא תישמע לו, לא זו בלבד שתהיה עבד; תגווע.&quot; ~ מתוך עיתון &quot;חרות&quot;, י&quot;ד בניסן תשי&quot;ח, 4 באפריל 1958{{הערה|'''בגין;''', עמ' 60}}
* &quot;ראיתיך אמש בישיבת המרכז מוחא כף לנאום, שבקעה בו השנאה את ידידך. משום כך הריני להודיעך, כי לצערי לא אוכל עוד לראותך כידידי, אל תפנה אלי לא בכתב ולא בעל פה.&quot; ~ פתק ששיגר לאחד מחבריו, אחרי ישיבת מרכז סוערת של תנועת החירות בספטמבר 1966 (ירושלמי ש., [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/865.html '''&quot;אם בגין היה מתמודד היום בליכוד, ספק אם היה נבחר לכנסת&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 15 בפברואר 2013)
* &quot;בבוא היום, אם יחליט נאצר לפתוח באש, ובידיעת המציאות עלינו להניח כי אין שום ספק שיבוא יום כזה – יהיה לאויב יתרון מכריע בארטילריה ובשריון; והפעולה הברוכה של חיל האוויר שלנו בחודשים האחרונים... יהיה קשה מאוד לבצעה בלי אבידות במספר ניכר בקרב טייסינו ובמטוסינו.&quot; ~ מתוך נאום ביום כ&quot;ג באב תש&quot;ל, 25 באוגוסט 1970, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 91}}
* &quot;אני מבקש ממכם ללכת לקלפי ולהטיל את הפתק הנכון. פתק אחר פתק, גשם נדבות של הפתקים הנכונים: מח&quot;ל.&quot; ~ בנאום בחירות בעצרת מרכזית שנערכה יומיים לפני בחירות 1981, ב[[w:כיכר מלכי ישראל|כיכר מלכי ישראל]]
* &quot;אל תרבו להשתמש במלה: 'בריון'. בשם זה נקראו הקנאים בימי המרד נגד רומי. התרצו להפוך שם לוחמי חופש לשם גנאי, לשם נרדף לסכינאי, לרוצח? אם תפנו למילון הקלסי ותחפשו את המלה 'בריון' – תקראו אדם המתאכזר למתנגדיו. אם זהו הפרוש – יש בריונים רבים בחלונות הגבוהים של הממשלה הזאת.&quot;
* &quot;אומץ לב אזרחי, העולה לעתים בחשיבות, על פי העדות של אחד מגדולי המצביאים הצרפתיים, על אומץ לב צבאי, אינו נמכר בשוק. לא קל לחנך עם לאומץ; לא קשה להבהילו.&quot;
* &quot;אתה קיבלת אלף דולר? ואתה? ואתה?&quot; ~ במהלך הבחירות לכנסת השלישית, טוען שמפא&quot;י לא העבירה כספים שקיבלה מארה&quot;ב לאזרחים.
* &quot;אם אני אהיה ראש הממשלה – כולם יזיינו&lt;ref&gt;במשמעות הישנה של &quot;יחמשו&quot;, ולא במשמעות המודרנית של מילה זו&lt;/ref&gt; אותנו!&quot; ~ לפי [[עמוס עוז]], &quot;סיפור על אהבה וחושך&quot;
* &quot;הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה שלהם...&quot; ~ נגד הקיבוצים.
* &quot;אני אשלח טייסים יהודים למות - או יותר גרוע, לשבי - בשביל בחירות?!&quot; ~ על הפצצת הכור העיראקי, מגיב לאישומים שעשה זאת בשביל בחירות.
* &quot;הרי הסורים מפחדים מפני מלחמה עם ישראל... אם הם יתקיפו אותנו, אוהו! אסד, היזהר, אסד! היזהר... [[w: אביגדור בן גל|יאנוש]] ו[[רפאל איתן|רפול]] מוכנים! עכשיו אנחנו מחכים לבואו של מר [[w:פיליפ חביב|פיליפ חביב]]... הוא יהיה בדמשק, יבוא אלינו ביום רביעי, ואני אשמע ממנו מה קרה... הטילים יזוזו, אני אשאל אותו, או לא יזוזו? אתה מזיז אותם או אתה לא מזיז אותם? אם אתה לא תזיז אותם אנחנו כבר נזיז אותם!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבחירות לכנסת העשירית
*&quot;אל תאמינו גם בחוכמה המסתורית של שירותי סתר, רוסיים, אנגליים, או אחרים. אף עליהם חלים החוקים הרגילים של חוכמה וכסל, של כשרון וטמטום. אין הם &quot;בלתי מנוצחים&quot; ~ מתוך &quot;בלילות לבנים&quot;, עמ' 30
*&quot;אני באתי מן המחתרת הלוחמת. אני לא מפחד מפני אף אחד... אנחנו ראינו את ה[[מוות]] לעינינו כל יום.&quot; ~ נאום ב־1981
* &quot;ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום.&quot; ~ לקנצלר גרמניה הלמוט שמידט שביקר את ישראל בנוגע למדיניותה כלפי הפלסטינים
* &quot;ראשית, אתה נשיא ואני רק ראש ממשלה, ושנית, אתה מבוגר ממני.&quot; ~ מסרב לבקשתו של נשיא ארצות הברית (בעבר) [[רונלד רייגן]] לפנות אליו בשמו הפרטי (ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014)
* &quot;אם אינך משיב למכתב הרי זה כאילו לא לחצת את היד שהושטה לך והותרת אותה תלויה באוויר.&quot;{{הערה|'''בגין;''', עמ' 204 (מצוטט על ידי יחיאל קדישאי)}}
* &quot;גבורתכם אינה נופלת מגבורת המכבים.&quot; ~ מתוך דבריו למפקדי סיירת מטכ&quot;ל, 1980&lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=fIaWhPZrP8Y בסרטון, בדקה 4:20]&lt;/ref&gt;
* &quot;מה פירוש המלה 'אמוציה' בלטינית? [[רגש]]. האם אני אכחיש שיש בלבי רגשות? יש ויש. אני חושב שבלבו של כל אדם יש רגשות. האם הרגשות צריכים לסתור את השכל? במקורות שלנו יש ביטוי נהדר, אדיר, 'שיכול הלב'. בלב יש גם שכל וכן להיפך, שיכול הלב. אז מפחידים אותנו באמוציות. רגשות אנוש הם דברים מובנים מאליהם. אלא מה הם? אדם אוהב – זו אמוציה, רגשו; אדם מתייחס לבנו על־פי אמוציה, רגש; לאמו – אמוציה, רגש; אם מוכנה לתת את חייה כדי להציל את ילדה – אמוציה, רגש. מה נזעקתם לדבר פתאום על אמוציות? איזו בושה מצאתם ברגשות אדם? מה רציתם? שאדם רק משום שהוא ראש ממשלה יפסיק להיות אדם עם רגשות? לא.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית, שם כונה &quot;אמוציונלי&quot;
* &quot;אדוני יושב ראש הכנסת, אבקש סליחתו וסליחתם של כל חברי הכנסת שבנוקדה זו אולי אומר משהו הקרוב לאלף בית. אבל ישנם ימים בהם אתה צריך, יכול, זכאי, חייב, לשוב אל האח הקטנה הבוערת ואל השלהבת המהבהבת,לשוב וללמוד את האלף בית.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יחיאל יקירי, בבוא היום, הואל נא לקרוא באזניהם של יקירי נפשי, ידידים וחברים את בקשתי זו: אני מבקש לקבור אותי בהר הזיתים, ליד [[מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטין]] ו{{ו|משה ברזני}}, והריני מודה לך ולכל מי שיעשה לקיום הבקשה. שלך באהבה, מנחם בגין&quot;  ~ מתוך צוואתו של מנחם בגין {{הערה|'''בגין;''', עמ' פותח}}
* &quot;יהיה קשה, ישמיצונו כמו שכבר התחילו להשמיץ! יציגו את חברכם הזה, העומד לפניכם; איך שהוא לוקח את שתי הלחיים שלו בשתי אצבעותיו, והוא כמעט מוחץ אותן כדי שתהיינה אדומות. מדוע? מפני שהם מתביישים עכשיו להציג את הצבע האדום, הסוציאליסטי, מתביישים, מפחדים, אז הם רוצים שאני אהיה אדום.&quot;

== שלום==
[[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|שמאל|ממוזער|250px|&quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;{{ש}} מנחם בגין, [[ג'ימי קרטר]] ו[[אנואר סאדאת]] בקמפ דייוויד, 1978]]
* &quot;כולנו רוצים שלום, חוץ מהערבים&quot;. ~ במערכת הבחירות של 1969.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 218.}}
* &quot;טובים קשיי ה[[שלום]] מיסורי המלחמה.&quot;
* &quot;המלחמה היא נמנעת, השלום הוא בלתי נמנע.&quot;
* &quot;בסופו של דבר, אהיה חייב לחתום על מה שנחליט לחתום.&quot; ~ במסר תקיף לנשיא ארצות הברית [[ג'ימי קרטר]] שלחץ עליו לחתום על הסכם להצבת קציני קישור מצרים בעזה.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
* &quot;נוצרה אגדת כזב – או ביתר דיוק יצרוה חוגים מסוימים, שאולי הם קרובים יותר אליך – כי איש מלחמה הנני, וטבעי הוא זה של שואף דמים. כל ימי ידעתי שאין דברים רחוקים יותר מהאמת מאלה; כל ימי שנאתי מלחמות, והנשיאה באחריות לחיי אדם הייתה הקשה בניסיונותי. הואל נא לרשום לפניך, על פי ניסיוני שלי, מר עוז הנכבד, אדם הלוחם לחירות עמו, ליתר דיוק להבטחת קיומו – והן כך היה בשנות ה־40 – יכול להיות שהנו איש שלום.&quot; ~ במכתב לסופר עמוס עוז.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;ניסיתם, מורי ורבותי מן המערך וממשלת המעבר הזאת, לחלק את העם הזה לשני מחנות – מחנה שלום ומחנה הרוצה במלחמה. באתי היום, אדוני היושב־ראש, לומר לכל הבית ועל ידו לכל עם ישראל, כי זו עלילת דם אשר כמותה לא הועללה על מאות אלפי יהודים ונציגיהם מאז שונאי ישראל העלילו את עלילותיהם עליו... ואנחנו מודים בכך שכל היהודים רוצים בשלום בכל לבם ובכל נפשם. הליכוד רוצה בשלום כמערך והמערך רוצה בשלום כליכוד, וכל בית ישראל מייחל לשלום ומתפלל אליו. וכל היהודים שונאים שפיכות דמים וכל היהודים רוצים להימנע מיתמות, משכול ומאלמנות, משום שבדור הזה ניגר דמנו כמים. אל תחלקו עוד את העם הזה למחנה שלום ולמחנה מלחמה. זה חטא ומן החמורים ביותר בתולדות ישראל.&quot; ~ מתוך כנס מיוחד של הכנסת השביעית
* &quot;No more war, no more bloodshed, no more attacks.{{D}}&quot; – &quot;לא עוד מלחמה, לא עוד שפיכות דמים, לא עוד התקפות.&quot; ~ בטקס חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]
* &quot;אנחנו נלחמים היום על השלום. אשרינו שזכינו לזה. כן, יש קשיים בשלום, יש; יש מכאובים בשלום, יש; יש [[W:קורבנות השלום|קורבנות למען השלום]], יש; כולם עדיפים מקורבנות המלחמה!&quot; ~ בזכות הסכם השלום עם מצרים

==כלכלה==
* &quot;אם תימשך האפליה בשטח המסים. אם משלמי המסים – שהם פועלים, בעלי מלאכה, סוחרים, רופאים, עורכי דין, תעשיינים, יוסיפו להיקרא מתוך כפיה להחזיק בפרי עבודתם את ה'טראסטים ההסתדרותיים' שאינם משלמים מס – תהיה זו זכות מוסרית לכל אזרחי המדינה לומר: אין מס בלי שוויון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין באסיפה המונית בבת-ים אין מס בלי שוויון', 29 בנובמבר 1954
* &quot;כלל גדול הוא בהיסטוריה אם החובה לתשלום מסים אינה כללית היא אינה מוסרית; והתוצאה היא כי אם הממשלה מנסה לרמות את האזרחים, האזרחים מרמים את הממשלה.&quot; ~ מתוך: חרות, 'הקץ לאפליות במסים מ. בגין וי. בדר ב&quot;מוגרבי&quot; הטראסטים ההסתדרותיים הרוויחו כ־69 מיליון ושילמו למס הכנסה 360 אלף לירות בלבד', 28 בנובמבר 1954
* &quot;השילוב המשעבד של ה'שליט' עם ה'מפרנס' יביא להפליות משוועות, לפרוטקציה משחיתה, לזלזול בחוק, לחורבן המוסר האזרחי, להרס המשק הצמא להשקעות, לעליית יוקר־החיים, לתמוטת המטבע, לערעור האמון, לצמיחת השוק השחור – לפשיטת רגל כלכלית.&quot; ~ מתוך: חרות
* &quot;עוד נגיע לימים גדולים! עוד נחיה במדינה המבוססת על חרות וצדק, עוד נראה בנחמת ציון המשוחררת.&quot; ~ מתוך נאומו של יושב ראש תנועת החרות בגין בפתיחת הוועידה הארצית השלישית של התנועה, 21 באפריל 1954
* &quot;כל מונופול, תהא צורתו מה שתהא, מדכא את האדם הפשוט.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מולדתנו היא יחידה בפני עצמה ואין חוק בינלאומי שיצדיק נוכחות גדודי פולשים בארץ שאינה ארצם', 13 בדצמבר 1948
* &quot;המונופולין, אשר לפי חוקי הברזל של הכלכלה, שואף לריכוז הון מכסמלי ולהחרבתו של כל גורם, העוסק או מוכן לעסוק באותם שטחי היצירה. משום כך נלחם לסילוק המונופולים מחיינו הכלכליים; וכן נלחם למען חוק שימנע הקמת מונופולים בעתיד. כי רק סילוק המונופוליזציה יפתח את הדרך לפתוח המשק, תכנו והבטחת דרגת חיים עולה על העמלים; וגם ישחרר את המוני העובדים, ובתוכם את העובדים במפעלים המונופוליסטיים, מהשתעבדות חומרית וגם מדינית למנגנון כל יכול.&quot; ~ מתוך: חרות, 'דברי מנחם בגין בקול ישראל עמנו ראוי להנהגה משחררת והוא יקימנה למען שחרורו ועתידו', 25 בינואר 1949
* &quot;מעמד של בורגנים ותעשיינים יהודים הרואים את עצמם עד היום קומוניסטים, אלה שבשעתו ברחו מרדיפות נגד הקומוניסטים לארגנטינה. בינתיים התבססו יפה והם מראשי המנצלים, טוענים שהם קומוניסטים. אלה כדוגמת הסוציאליסטים שלנו השונאים את בעלי ההון ואוהבים רק את ההון.&quot; ~ מתוך: חרות, 'מנחם בגין בחזרו מן הגולה מדיניות רעב מחלישה את הדור ומבריח הון יהדות הגולה', 7 בנובמבר 1949

==יהדות==
* &quot;ההשגחה העליונה סייעה לי.&quot;{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 47|שם=שילון 47}}
* &quot;אין כופים את ה[[יהדות]] על איש ואין כופים איש על היהדות. בני חורין יכולים להסכים לכלל כפול זה? היכן הכפייה? נכון אם האם אינה יהודיה אין הילד יהודי. אבל גם אם אדם בכלל אינו מבית ישראל, ורוצה להצטרף לעם היהודי, עליו לקיים גיור. זאת ההלכה. שומו שמים כופים עליך ישראל! אבל אני רוצה לשאול את חברי הכנסת הטוענים כך: ואם לא יקיים גיור ויוכר כיהודי, זאת לא תהיה כפייה? הן זוהי כפייה לכל העם היהודי לדורותיו! על המיליונים שאינם עוד, על המיליונים החיים, ועל המיליונים שיבוא. האיש לפי הכרתם, ולפי הכללים שבהם הם חיו אלפי שנים, אינו יהודי, ואף על פי כן אומרים: קבלו אותו, הוא יהודי.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;נכון, יש להקל בגיור. לא לנו לשפוט מה שהיה בדורות שעברו, יש פירושים שונים לגבי גרים. היקשו והקלו. היו תקופות שונות. [...] היום התקופה היא מיוחדת במינה. [...] בברית המועצות נוצרו תנאים שבגללם נישואי תערובת נעשו בתקופה מסוימת כמעט לחם חוקו של העם היהודי. איש לא אשם בזה, אלה התנאים הם באים עלינו. אנו מבקשים וקוראים להקל עליהם להצטרף אל עמינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;יש כאלה המנבלים פיהם ואינם מהססים לומר שההלכה היהודית גזענית היא ושהיא מזכירה את הנאצים. אוי לאזנים שכך שומעות. בימים בהם כל אויבי נפשינו קוראים לשחרור ארצינו – 'כיבוש נאצי'; בימים בהם אלה שחתמו על ההסכם עם הנאצים ופתחו את חצובות הרשע לקראת מלחמת העולם השנייה, מכנים אותנו בשם הטמא. באים במדינתינו שלנו בני עמנו ומטילים דופי כזה בעמנו לדורותיו. מה רוצים אנשים אלה, שהילדים שלנו יתביישו  בכך שהם נולדו יהודים? מה הם רוצים, שנאמר כי עלינו לברוח ממורשת אבותינו כדי להיות אנשים הגונים ולא נאצים וגזענים? ההלכה היהודית, הקיימת אלפי שנים, היא גזענית, ואדם המכבד את עצמו יברח ממנה ת&quot;ק פרסה? האם באנו לכאן כדי להתבייש ביהדות שלנו, באבות אבותינו או כדי להמשיך במורשתם?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;ההלכה היהודית גזענית? מאז העלילו עלילות דם על העם הזה, עוד לא הייתה נוראה מזו שמקורה עלילה עצמית. הגזענות שונאת זרות וגירות, וההלכה היהודית? [...] כמעט בכל פסוק כזה חוזרת ונישנית הפקודה והפקידה, 'כי גרים הייתם בארץ מצרים'. היכן תמצאו מוסר אנטי גזעני עליון כזה?&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?

==חברה==
===עדות===
* &quot;יש סוכנות ידיעות טלגרפית המשרתת את כל העיתונים בארץ, גם את 'חרות' שלנו היא משרתת, אשר בידיעתה על המאורע כתבה 'בריונים תימנים משעריים'. מה קרה לנו? שמעו ידידים ויריבים: כאשר היינו בארצות נכר היו אומרים שיש הבדל בין גורלו של גוי לבין גורלו של יהודי. גוי כי יגנוב – 'איש אחד גנב' – נאמר. יהודי כי יפשע – 'יהודי פשע' נאמר. הנעביר מנהג אנטישמי זה לארצנו? ועל כן: אל תגידו 'תימני'. תימני הוא ערבי הגר בצנעה או בסביבתה. יהודי הבא מתימן יהודי הוא. באנו הנה להקים אומה מלוכדת, עם אחד, מה החשיבות מנין כל אחד בא?&quot; ~ מתוך: חרות. 'מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות: כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו', 31 באוקטובר 1954
* &quot;אין זו הפעם הראשונה שיש תופעת התנשאות בישראל כלפי יהודי מזרח, אלא שהמושג פושט צורה ולובש צורה. היו ימים בהם היה קיים המושג בלעז של יהודי מזרחי 'אוֹסט־יוּדען'. מי שזוכר את הימים ההם... יודע, כי היו ימים כאשר המושג הזה היה פשוטו כמשמעו, בפי אלה שהשתמשו בו, שלילי. מעל לכול, צריך בכל התקופות לעקור כל [[רגש]] של התנשאות וכל דיבור וכל כתב של התנשאות שאין לה כל הצדקה. כפי שנוכחנו לדעת מנסיוננו בימים ההם, גם באירופה בין ה'אוסט־יודען', בין היהודים המזרחיים, היו אנשי אינטליגנציה, נבונים, בונים, חוזים. הוא הדין ביחס ליהודי המזרח.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 98}}
* &quot;האם... קיימת אפליה שקוראים לה 'עדתית' במדינה? [...] בשום פנים ואופן אנו, יריביה ההיסטוריים של מפא&quot;י, לא נסכים להאשמה שהיא בכוונה גורסת, או מנהיגה, אפליה על רקע זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100}}
* &quot;אני חייב לומר שאם מישהו יקראני 'אשכנזי', ארגיש עלבון עמוק בליבי מסיבה אחת: זו, במלה אחרת, התקשרות עם הגרמנים (אשכנז הוא השם היהודי הישן לגרמניה)... אינני רוצה להיקרא 'גרמני'... הפרדוקס בתולדותינו בימים אלה הוא בזה שאנו מחלקים את עמנו מעיקרו לשני חלקים על־פי מוצא משתי ארצות אשר עשו לנו בתקופה מסוימת את העוול הגדול ביותר{{הערה|בגין התכוון בהערה זו לכך שהיהודים מחולקים ל&quot;אשכנזים&quot;, כאשר אשכנז היא שגרמה לשואה, ול&quot;ספרדים&quot;, כאשר ספרד היא שעשתה את גירוש היהודים הגדול ביותר בהיסטוריה.}}. מדוע אנו צריכים להוסיף ולשאת את המעמסה הזאת?&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בטבת תשכ&quot;ה, 8 בדצמבר 1964, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 100 - 101}}
* &quot;עד אתמול לא הכרתי את המילה צ'חצ'חים, אך אמש שמעתי את הבדרן... [[דודו טופז]]...&lt;ref&gt;למעשה בעת הנאום שיבש בגין במתכוון את שמו של טופז, וקרא לו &quot;דודו טופס&quot;.&lt;/ref&gt; מכנה את אנשי הליכוד צ'חצ'חים... הם{{הערה|מתייחס ל[[w:עולי הגרדום|עולי הגרדום]], [[w:מאיר פיינשטיין|מאיר פיינשטיין]] ו[[w:משה ברזני|משה ברזני]].}} פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים! [...] רק תספרו להם מה אמר פה דודו טופז, כל העם חייב לדעת את זאת. זה משפט אחד בסך הכול: הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב. אשרינו שהם במצודת זאב.&quot; ~ בתגובה לדבריו של [[דודו טופז]] שכינה את תומכי הליכוד צ'חצ'חים ([http://www.betar.org.il/world/ideology/chachahim.htm הנאום המלא])
*&quot;ראיתי את נוסח התפילה שנקראה בקונגרס האמריקני. בלעז נקראה, אבל כדאי להזכירה וגם לתרגמה. האיש אשר נשא את התחינה אמר: And, save us from the pride of knowledge, ובתרגום: והצילנו מן הגאווה של ידע או של למדנות&quot;. ~ בנאום במליאת הכנסת מה-8 בדצמבר 1964 על דחיית בני עדות המזרח את החלוקה העדתית

===צדק סוציאלי===
* &quot;אנו מאמינים כי {{ו|צדק חברתי|צדק סוציאלי}} אינו עניין של כמות, אלא של איכות... אם ל[[אדם]] אחד יש בביתו זוג נעליים, ואילו לחברו יש חמשה זוגות אזי יש כאן הבדל כמותי גדול. ברם, אם לאדם אחד יש זוג נעליים אחד, ואילו חברו מתהלך יחף, ואין לו נעליים כלל אזי ההבדל חדל להיות כמותי והופך הבדל איכותי... אנו קובעים, כי בשלב הראשון להשגת צדק סוציאלי יש צורך לבער את ההבדלים האיכותיים בין אדם לאדם ובין שכבות החברה השונות.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;הישגים סוציאליים תלויים לא רק בתיאוריות סוציאליות; הם תלויים בכלכלה, ב[[עבודה]] קשה, בחריצות ובפיריון עבודה גבוה. וכל התנאים האלה תלויים בשיטה של יוזמה חופשית.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;ייתכן ושוויון מלא בתחום הכלכלה בלתי אפשרי הוא, ממשם כשם שבלתי אפשרי שוויון מלא בתחום ההשכלה. אולם צדק סוציאלי זה יהי כ[[כוכב]] המדריך אותנו בלילות אפלים, על פני ימים סוערים ועל פני יבשות עזובות; יקרב אותנו למטרתנו, ממש כשם שכוכב מקרב את הנודד למטרתו.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'מה הייתה עושה תנועת החרות', מנחם בגין, עמ' 2, 18 בינואר 1954
* &quot;נכון הדבר שחלוקה שווה היא בדרך כלל חלוקה צודקת. אבל אם מחלקים את הרעב באופן צודק, עדיין אין זה משביע את הרעבים. אני מפקפק מאד אם צדק של רעב משביע את הרעב לצדק.&quot; ~ מתוך: חרות, 'את המדינה שקמה בידי לוחמים מורדים ומגנים מביאה הממשלה הזו אל עברי – פי פחת. נאום מנחם בגין בכנסת בוויכוח על סקירתו של ראש הממשלה', 11 בנובמבר 1949
* &quot;אמנם בימים עברו, ידעו סטודנטים יהודיים ללמוד מתוך רעב. לרעוב מתוך שינון. אבל אם השינון הוא חובה, הרעב אינו מצווה. במדינה תקינה יש לאפשר ללמוד ולא לרעוב.&quot; ~ מתוך: העיתון חרות, 'שביתת המשלמים', מנחם בגין, עמ' 2, 3 בדצמבר 1954
* &quot;׳המינימום ההוגן׳ הוא מושג יחסי והוא תלוי במושגי התקופה. מה שהיה במאה ה-19 הוגן, אינו הוגן במאה ה-20 ומה שהיה הוגן בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, איננו הוגן היום. אנו פחות או יותר יודעים מה הוגן היום. אנו גם יכולים לבדוק ולהטות אוזן קשבת אחינו. אנו יודעים מהו המינימום ההוגן במדינת ישראל. ואם יש ירידה מתחת לאותו מינימום, כבר נוצרת הרגשת קיפוח, כבר נשמעות תלונות - וכולן מוצדקות... ירידה מתחת למינימום יוצרת עוול, בעיקר כשאחרים חיים, במידה רבה, מעל למינימום. זהו עוול לא רק אובייקטיבי, אלא סובייקטיבי, אשר יוצר רגשות שאחר כך קשה להשתלט עליהם.&quot; ~ מתוך ישיבת ממשלה בנושא [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98_%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA שיקום שכונות], 25 באוקטובר 1981

== דמוקרטיה ==
* &quot;אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא.&quot; ~ בנאום בכנסת, 1962
* &quot;האמת אינה תלויה בכוח והצדק אינו צמוד לרוב, וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב. האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת, כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות, המתנגשות של אנשים [[חופש]]יים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה, אנרכיה בלעז, או הכרעת יחיד, דיקטטורה בלעז, האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דרסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חפשי. התבונה והחרות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות זכותו העיקרית: להיות לרוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם, באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע, משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם, או את שאיפתם ל'דיקטטורה של הרוב', שגם היא כמובן, אפשרית הרסנית ודרסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים; לעתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל... עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו, כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת.&quot; ~ 1954.{{הערה|חרות, 'אחד לגוי אחד לעברי?', מנחם בגין, עמ' 2, 6 באוגוסט 1954.}}
* &quot;עליו לדעת (ראש הממשלה החדש [[לוי אשכול]]) שאנחנו שואפים להעביר אותו ואת חבריו לאופוזיציה, וזו לא רק זכותנו, זו גם חובתנו, והעם יחליט. אם העם ייתן להם מידת אמון מספקת גם בבחירות הבאות... נראה מיד את שליחותנו להתייצב נגדם באופוזיציה עד שהעם, כפי שאנו מאמינים, יחליט אחרת. אך לא דרושה ביחסים אלה של חילוקי־דעות היסודיים ביותר... לא דרושה לא שנאה ולא משטמה, כדי שהתקווה, עליה דיברתי בראשית דברי, תתגשם.&quot; ~ מתוך נאום ביום ב' בתמוז תשכ&quot;ג, 24 ביוני 1963, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 85.}}
* &quot;יש זכות לאזרח טוב לעבור עבירה למען המדינה; יש זכות לממשלה רעה להביאו לדין.&quot;
* &quot;הרודנות מתחילה תמיד באלמוני; היא מסתיימת בכל הפלמונים.&quot; ~ 1953.{{הערה|&quot;לילות לבנים בישראל?&quot;, עיתון חרות, 31 ביולי 1953.}}
* &quot;אנחנו איננו מקבלים את הדעה הרשמית־למחצה, ששמענו בימי כהונתה של הכנסת השלישית, לפיה מדינה נותנת זכויות ומדינה זכאית ליטול זכויות. אנחנו מאמינים שישנן זכויות לאדם, הקודמות לצורת החיים האנושית ששמה מדינה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 12.}}
* &quot;מזכירה הכללי של מפלגת העבודה, מר זרמי, טען כי בהתקיפי את הצהרותיו המדיניות (או האנטי מדיניות) של ראש הממשלה, מר רבין, הצגתיו כ'עוכר ישראל'. המזכ&quot;ל, במחילה מכבודו, אמר דברי הבל, שמקורם בחוסר ידע, או ניסיון פרלמנטרי, והרגלים פינוקיים. יש לשער, כי המזכיר הנכבד לא גילה עניין, או לא מצא זמן, לעיין באחד מכרכי ההאנסרד, זה ספר הפרוטוקולים המפורסם של דיוני בית הנבחרים הבריטי. לו היה קורא בספר זה, לא היה משתמש בביטוי סלפני, עצבני, ממש היסטרי, כלפי התקפה פרלמנטרית מובהקת של האופוזיציה על הצהרה ממשלתית רבת נזק. בדפי ההאנסרד היה מר זרמי מוצא את הביטויים חוסר אחריות, או היעדר תבונה, שגורים בפיו של דובר האופוזיציה כלפי ראש ממשלה, או שר. הוא גם היה רואה הערה בולטת בסוגריים: התפטר! בקריאה במקהלה מספסלי האופוזיציה לעבר יריביה בשלטון. ומה על ההזמנה האדיבה: 'הג'נטלמן הנכבד, היה צריך, בגלל כישלונו, לעזוב את הבית ולא להראות עוד את פניו בו'? אף היא שגורה בין הדפים המשקפים את הדיונים באם הפרלמנטים. ולא זו בלבד שאיש לא יבוא שם בטענות נגד האופוזיציה, התוקפת בחריפות את מדיניות הממשלה ומבצעיה, אלא להפך, הכול יגידו כי כך היא ממלאת, כהלכת החוקה, את תפקידה החיוני לדמוקרטיה.&quot;
* &quot;ראש הממשלה מבקש לקבוע כי אין שיעור לחומרת האשמה זו: אדם אשר שירת כשר הביטחון שלוש שנים בממשלת ישראל, מאשים אותה באחריות לחוסר התקדמות במאמצי השלום. מובן מאליו הוא שאין שחר להאשמה זאת.&quot; ~ בגין גורס כי אל לשר שהתפטר מממשלה לה היה שותף – למתוח עליה ביקורת.{{הערה|ויץ י., [http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2356041 '''&quot;מר עוז הנכבד, נוצרה אגדת כזב כי איש מלחמה הנני&quot;'''], באתר הארץ, 25 ביוני 2014}}
* &quot;במדינתינו יכולים להיות בני לאומים שונים, בני דתות שונות, אבל מבחינת האזרחות כולם שווים; זוהי אמונתינו.&quot; ~ מנאומו של בגין בכנסת ב־9 בפברואר 1970 בדיון בנושא: מיהו יהודי?
* &quot;הדמגוג, כל עוד יש לו רוב, רוצה להבטיח לו ולעצמו יד חופשית. הוא אינו רוצה להעלות על הדעת שבאחד הימים הוא יהיה במיעוט. הוא חוטף, ואיננו רוצה שום יסודות קבועים. ואילו המדינאי יודע שרוב ומיעוט במדינה מתחלפים ומשתנים. בהיותו במיעוט הוא מקבל את דין הרוב, אבל הוא יודע שהוא זכאי לתבוע לעצמו זכויות מסוימות. הוא מוכן לקבל אותן מתוך הנחה שכאשר יהיה הוא ברוב, יתן אותן הזכויות למיעוט. זהו ההבדל ביחס לחוקה בין שני הטיפוסים האלה.&quot; ~  9 ביולי 1956.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/begin/neum7-2.htm מקור]}}
* &quot;אנו משוכנעים - כפי שעינינו רואות ברחבי תבל - שבלי אופוזיציה אין דמוקרטיה; בלעדיה - עצם חירות האדם נתונה בסכנה. ותפקידה הממלכתי של האופוזיציה, כפי שראינו גם בשנים האחרונות, הוא כפול. הראשון - גלוי...{{ש}} אבל יש גם תפקיד שני לה, הוא סמוי מן העין. והוא, כמקובל לומר, שונה בתכלית....  בהיותנו באופוזיציה, אנחנו, בצורה שאינה נראית לעין - אבל מעשית מאד, ממשית מאד - מיטיבים עם הציבור הסובל, חסר האמצעים. ואם יריבינו, על-ידי שייטיבו עם הציבור הזה, יעלו את רמת חייו, יעשו עימו צדק - ישכנעו אותו שיצביע בעדם, נקבל את השכנוע באהבה, אבל נדע: בגללנו, בגלל עלייתנו, כדי לנסות למנוע עלייה נוספת, נעשה הדבר. זה התפקיד השני, סמוי מן העין, קונסטרוקטיבי מאד, חשוב מאד, חיובי מאד, חיוני מאד.&quot; ~ מתוך נאום, עם הרכבת הממשלה, ביום ט&quot;ו בכסלו תש&quot;ך, 16 בדצמבר 1959, {{ו|דברי הכנסת}}.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/4/Plenum/4_ptm_251771.pdf קישור לדברי הכנסת] {{PDF}}}}
* &quot;הדור הצעיר פנה לכם עורף בבחירות האלו. משהו קרה בישראל. העם הזה הוא עם חכם ונבון, הוא יודע מה הוא עושה. הוא יודע מה הוא מחליט. הוא יודע באיזו ממשלה לתת אמון. אתם הייתם משוכנעים שאתם תרכיבו ממשלה. התרגלתם לשלוט. אתם לא העליתם על הדעת שהעם יערוך שינוי. ולכן אתם עדיין המומים. תתרגלו.&quot; ~ בכנסת, לאחר בחירות 1977
* &quot;לא ימהר שום שוטר תרבותי במדינה חופשית להפעיל את אלתו נגד אזרחים-מפגינים; זכות הפגנה היא זכות טבעית, שאינה ניתנת לערעור או לנטילה.&quot; ~ 1953.{{הערה|עיתון &quot;חרות&quot;, ה' אב התשי&quot;ג, 17 ביולי 1953.}}
* &quot;בשלטון דמוקרטי לשירותים החשאים אין זכות לפקח על הממשלה&quot;. ~ לחוקרי השב&quot;כ בלשכתו, לאחר החלטת ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] לשלוח אותם ללשכות שרי הממשלה כדי לברר מי מהם מדליף מידע לתקשורת, בתחילת 1970.{{הערה|אבי שילון, '''בגין''', עמ' 223.}}

===מערכת המשפט===
* &quot;ואם מישהו יאמר לי אי פעם שההתנחלות היהודית בארץ-ישראל היא בלתי-חוקית, יהיה אשר יהיה האומר, כך אשיב לו: יש שופטים בישראל.&quot; ~ בעת דיון בכנסת על הסכם השלום עם מצרים במארס 1979, כשבמקביל התנהל ויכוח על החלטת בג&quot;ץ לגבי מידת חוקיותה של התנחלות בית אל.{{הערה|[http://db.begincenter.org.il/he-il/selected-quotes.htm?cid=1989]}}
* &quot;גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין [[הרשות המבצעת]] לבין [[הרשות המחוקקת]] היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין [[הרשות השופטת]]. המשפט הבלתי־תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של [[חירות]] האדם בימינו. כל עוד מבצר זה קיים יש תוחלת להדיפת הגל העכור; בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952.{{הערה|שם=בגין; 17|'''בגין;''', עמ' 17.}}
* &quot;עליונות המשפט תתבטא בכך, שלחבר שופטים בלתי־תלויים תוענק לא רק הסמכות לקבוע, במקרה של תלונה, את חוקיותה או צדקתה של פקודה או תקנה אדמיניסטרטיבית מטעם מוסדות השלטון המבצע, אלא גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים המתקבלים על־ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו.&quot; ~ מתוך הרצאה, הוצאת נציבות בית&quot;ר ארץ־ישראל, 1952.{{הערה|שם=בגין; 17}}
* &quot;זה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה, חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור, ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא&quot;.{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2023-09-14/ty-article-opinion/.premium/0000018a-92d4-d05a-abfe-fef4a3db0000]}}

===חירות===
* &quot;ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך [[עבדות]]; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של [[זאב ז'בוטינסקי]], היינו בוחרים באפשרות האכזרית השנייה.&quot; ~ 1956.{{הערה|חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב, 13 ביולי 1956.}}
* &quot;אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסוימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשינויים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים – ועליו הם מלגלגים – שם אפסה כל תקווה.&quot; ~ 1950.{{הערה|חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית, 27 באוגוסט 1950.}}
* &quot;החרות היא, כפי שהנני מאמין, תמצית החיים. ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל 'צו' אחר; כתוב או בלתי כתוב.&quot; ~ 1953.{{הערה|מתוך חרות, מחתרת בלי שם, 12 ביוני 1953.}}
* &quot;אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.&quot; ~ 1953.{{הערה|חרות, איינשטיין קורא ללכת לכלא, 19 ביוני 1953.}}
* &quot;חיילי ישראל, עוד תניפו מחדש את הדגל העברי מעל עזה המשוחררת! [...] עזה הייתה ועזה תהיה עיר עברית משוחררת, עזה הנה כבאר שבע, כתל אביב, כירושלים.&quot; ~ נאום בגין בהפגנה של &quot;חרות&quot; בכיכר מוגרבי בתל אביב, 1957.{{הערה|עיתון חירות, 8 במרץ 1957.}}

===ממשל צבאי===
* &quot;יש אומרים כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים של המדינה, משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערביים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף. והיה כי תקראנה מלחמה, איננו רוצים שאזרח ערבי אחד יעמוד לפני הנסיון האנושי החמור הזה, בו עמדו בני עמנו במשך דורות, ובייחוד במלחמת העולם הראשונה באירופה, של התנגשות מזוינת נגד בן עמו.&quot; ~ על ביטול הממשל הצבאי, 1962.
* &quot;לא יימצא איש בבית זה שיטען כי טוב הדבר אם אנשי צבא מפקחים על אזרחים. בטוחני שהכנסת כולה תהיה מאוחדת בדעה שמפקדים צריכים לפקד על חיילים, ואזרחים על אזרחים, זה הכלל הגדול במדינה חופשית.&quot; ~ על הממשל הצבאי, מתוך דיון מדיני ביום ג' בחשוון תשכ&quot;ד, 21 באוקטובר 1963, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 15.}}

==פוליטיקה==
===ארץ ישראל===
* &quot;היום חובה עלינו לשאול... אם בדרך של פעולה מדינית בלבד נוכל להגשים את מטרתנו... המוני ישראל לוחצים על שערי ציון אבל אנגליה חוסמת בפניהם את הדרך לציון... המסקנה הכוללת תהיה, כי אחרי תקופת הציונות המעשית ואחרי תקופת הציונות המדינית הגיעה תקופת הציונות הצבאית... עלינו לכבוש את ארצנו, זו הדרך. ובשום דרך אחרת לא נגיע אל המטרה.&quot; ~ בכנס העולמי השלישי של בית&quot;ר, ורשה, בית האקדמאים, ט&quot;ז באלול תרצ&quot;ח, 12 בספטמבר 1938{{הערה|'''בגין;''', עמ' 20–21}}
* &quot;אפשר להילחם בארץ אחרת בשביל המולדת.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 28|שם=שילון 28}}
* &quot;המלחמה הזאת אינה מלחמתנו... עבור המולדת לא נילחם בתור יחידים בכל מיני יחידות זרות...&quot; ~ תגובתו למכתב ששלח לו שמשון יוניצ'מן{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 35}}
* &quot;ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות.&quot;
* &quot;עוד יהיו אלוני מורה.&quot; ~ בביקורו הראשון באלון מורה (לימים [[W:קדומים|קדומים]])
* &quot;כשתגיע שעתי לעמוד בפני {{ו|בית דין של מעלה}} וישאלוני מהו המעשה הטוב שעשית שבגללו אתה ראוי להיכנס ל{{ו|גן עדן}} - אשיב: אלון מורה&quot; ~ בישיבת הקבינט
* &quot;ובמדינתנו זו יהיה הצדק השליט העליון, שליט על שליטיה.&quot; ~ (לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל)
* &quot;...והגבול היה נקרא '{{ו|הקו הירוק}}', ואני יכול לבשר לכם בכל הפשטות ש'הקו הירוק' אף הוא נעלם, איננו, אינו קיים, אינו שריר, לא ישוב עוד לעולמים.&quot; ~ בחירות 1981
* &quot;אדוני היושב־ראש, אני מבקש את הכנסת, הדנה ב{{ו|חוק יסוד: הצבא}}, שתזכור את הערכים האנושיים והלאומיים הגדולים שבהם מצטיין צבאנו: צבא עם, צבא בעיקרו של מתנדבים, צבא המגן על איש, אשה וילד, צבא היודע מה זה מוסר מלחמה. על הערכים הגדולים, העליונים, שגאוותנו עליהם, מבקש אני להוסיף ערך שבלעדיו אי־אפשר, לפי הכרתנו העמוקה: ננחיל לצבאנו את {{ו|אהבת ארץ ישראל}}. לפי הכרתי, אי־אפשר לומר לחייל עברי ש{{ו|יפו}} היא מולדת ויריחו היא פקדון, שנצרת היא ישראל ובית לחם פלשתין. אל ננסה לעשות שקר בנפשו של החייל העברי. ניתן לו את האמת ההיסטורית והפשוטה, כפי שלמדו קודמיו ואבותיו, כפי שאמרה הציונות – תנועת שחרור לאומית שצודקת ממנה או כמוה לא קמה. אהבת ארץ ישראל וקיום זכותו של עמנו עליה – זאת האמת, והיא תחדיר בלבו של החייל העברי את ההכרה על מה ועל מי הוא נקרא להגן.&quot; ~ ישיבה של {{ו|הכנסת השמינית}}, כ&quot;ב באב תשל&quot;ה, 30 ביולי 1975.

===עם ישראל===
* &quot;יֵדע העם. בשום תנאים לא נרים נשק נגד יהודים יריבים.&quot; ~ מתוך העיתון המחתרתי &quot;חרות&quot;, י&quot;ז בכסלו תש&quot;ד, 3 בדצמבר 1944{{הערה|'''בגין;''', עמ' 7}}
* &quot;כי כזה הוא עמנו, עם הקצוות. הוא עם האמונה והכפירה; עם הגבורה והפחדנות; עם ההקרבה והאנוכיות; עם הגדולה ועם השפלות; עם אהבת החרות ו'מה יפית' לעבדות; הוא עם המוליד נביאים וסוקל אותם באבנים.&quot; ~ מתוך: חרות, 'חמש עשרה שנה להסתלקותו של מורה הדור זאב ז'בוטינסקי ז&quot;ל', 19 ביולי 1955
* &quot;לפי הכרתנו, כלפי יהודי אין, לא הייתה ולעולמים לא תהיה, הפרדה בין הלאום ובין הדת.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118|'''בגין;''', עמ' 118}}
* &quot;הייתה תקופה... שחכמינו ביקשו להכביד על כל מי שאיננו יהודי להצטרף לעם היהודי מבחינת הדת והלאום גם יחד. עתה התקופה היא אחרת. שליש מעמנו הושמד; יש בינינו משארית הפליטה; חלק מהם ניצל על־ידי זרים או על־ידי זרות. הם או הן סיכנו את חייהם או חייהן למען הצלת אחינו... ואם הם באים אלינו, עלינו לקרבם ולקבלם בחסד ובאהבה וברחמים רבים.&quot; ~ מתוך נאום ביום ד' בשבט תשכ&quot;ה, 27 בינואר 1965, דברי הכנסת{{הערה|שם=בגין; 118}}
* &quot;אם ייווצר הכוח, תבוא גם עזרת הגולה.&quot; ~ במהלך עימות עם ז'בוטינסקי{{הערה|שם=שילון 28}}
* &quot;לאחר כל מה שאירע את עם־ישראל בכל הדורות, ובייחוד בדור האחרון – אנחנו היום הזה אומרים באוזני כל העמים: אם אדם יקום ויאמר 'יהודי אנוכי', ומשום כך הוא יירדף או יושפל או יאוים או ייחטף או יעמוד בפני סכנה – כל כוחנו יעמוד מאחוריו, עד אשר נגאלו ונשיבו לחוף מבטחים.&quot; ~ תגובה להודעת הממשלה על שחרור חטופי המטוס &quot;אייר פראנס&quot; באוגנדה ביום ו' בתמוז תשל&quot;ז, 4 ביולי 1976, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 130}}
* &quot;בימים עברו אמרו שונאי ישראל כי היהודי נוהג לפי הכלל: מקום שם טוב לי – שם מולדתי. לא בהם נתחשב, אך נוכיח לעצמנו כי עם חידוש העצמאות והחירות נוהג היהודי לפי כלל הפוך: מקום שם מולדתי, שם טוב לי, אפילו קשה לי.&quot; ~ מתוך הודעת ראש הממשלה מיום ד' בתמוז תשל&quot;ז, 20 ביוני 1977{{הערה|'''בגין;''', עמ' 142}}
* &quot;בז אני לכל האנטישמים, לאפלת נשמתם, למשפטיהם הקדומים, לעלילותיהם הכוזבות, לשנאתם, לאכזריותם הפחדנית כלפי אנשים חסרי מגן. כאשר המלה 'יהודי' יוצאת מפי נלווים אליה יראת השם, אהבת האדם, הוד קדומים וחזון אחרית הימים, סבל, טוהר, חסד ורחמים.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית
* &quot;בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, יש אפיזודות קטנות, שערכן גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטים [...] בתולדות ישראל לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים. [...] היו אף [יהודים] כאלה שנישקו את השוט. [...] עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ ישראל.&quot; מנחם בגין, במחתרת - כרך ב', הוצאת הדר, תל־אביב, 1978, עמ' 319-320
*יש לנו מספיק כוח כדי להגן על עמינו ועל ארצנו. על עם ישראל ועל ארץ-ישראל, ולהדוף אחורה כל אויב שירים יד עלינו ולהשמיד כל מי שמכריז שרצונו להשמיד את מדינת ישראל. לא תחזורנה עוד הודעות כאלו. כל העמים חייבים לרשום לפניהם מי שקם ומכריז שרצונו ושאיפתו להשמיד את מדינת היהודים אז העם היהודי חורץ את גורלו.&quot; ~ מתוך דברי ראש הממשלה בטקס סיום המכללה לבטחון לאומי, 11 באוגוסט, 1982
* &quot;אנו לא נפתח באש, לא תהיה מלחמת אחים בעוד האויב בשער.&quot; ~ נאום ברדיו של האצ&quot;ל, בליל הפגזת אלטלנה.

===אומות ומדינות===
* &quot;איזה מין ביטוי זה 'להעניש'? האם אנחנו מדינת ואסאלים שלכם? האם אנחנו רפובליקת בננות? האם אנחנו ילדים בני 14, שאם אינם מתנהגים יפה נותנים להם פליק על האצבעות? אני מוחה על עצם המונח 'הענשה'. בוא, אסביר לך מי יושב בממשלה הזאת. בממשלה שלי יושבים אנשים שנלחמו כל חייהם וחוו מלחמות ואיסורים. אינכם מפחידים אותנו עם העונשים שלכם. איננו נבהלים מאיומים ומוכנים לשמוע רק טענות רציונליות. אין לכם זכות להעניש את ישראל ואני מוחה על עצם השימוש במילה הזאת... כפי שאין לכם זכות להטיף לנו מוסר על הקורבנות בלבנון. אתה רוצה שנדבר על הזהירות שלכם ב[[מלחמת העולם השנייה]] או במלחמת וייטנאם? עם ישראל התקיים 3,700 שנה ללא מזכר הבנה עם אמריקה, וימשיך עוד 3,700 שנה בלי מזכר זה... נא להודיע לשר החוץ שחוק הגולן יישאר בתוקפו. אין כוח בעולם שיהיה בו כדי לבטלו.&quot; ~ לשגריר [[ארצות הברית]] בישראל, סמואל לואיס
* &quot;אז מה אם הם כועסים?! האינטרס הלאומי שלנו הוא הקובע. אם נעשה דברים או לא נעשה דברים לפי כעסם של הגויים – האינטרס שלנו יסבול. אסור לעשות כך.&quot;{{הערה|שם=רפול 192|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', עמ' 192}}
* הייתי בוושינגטון ושם דיברו איתי מלכתחילה על 'פלשתיניאנס'. אמרתי לאנשי שיחי, עם כל הכבוד: &quot;פלשתיין&quot; זה שם של ארץ. 'There are Palestinian Arabs, there are Palestinian Jews' – כך אמרתי. ואני יכול לבשר לך שבנייר העבודה שהוסכם בין ארצות הברית וממשלת ישראל כבר כתוב במפורש Palestinian Arabs וזה נכון. בעברית: ערביי ארץ ישראל, ובאנגלית Palestinians Arabs ואת ואני יחד אנו Palestinians Jews ובעברית: יהודים של ארץ ישראל.&quot;{{הערה|הישיבה הארבעים-ושבע של הכנסת התשיעית}}

===אלטלנה===
* &quot;לא תהיה מלחמת אחים.&quot;
* &quot;אותי הם רצו להשמיד [...] מי אני ומה אני? מה ערכי? הן יכלו ללמוד מן העבר כי אין משמידים רעיון על ידי השמדת אחד מנושאיו ומשרתיו.&quot; מתוך נאום אלטלנה, 22 ביוני 1948.{{הערה|{{ו|עפר גרוזברד}}, '''מנחם בגין, דיוקנו של מנהיג - ביוגרפיה''', הוצאת רסלינג, תל־אביב, 2006, עמ' 107.}}
* &quot;למחרת היום, בשעה עשר בבוקר, הודיע לי סגן שר הביטחון, כי שר הביטחון והממשלה הזמנית החליטו שעל 'אלטלנה' לבוא, על מתנדביה ונשקה, למולדת. ואתה פה סיפרת, מר בן־גוריון, כי האצ&quot;ל הביא את 'אלטלנה' מתוך הפרת חוקי המדינה. השמצתם אותנו במשך עשר שנים כי הבאנוה כדי להפיל בכוח הזרוע את הממשלה... אתם החלטתם על הבאת האנייה, ואלמלא כך החלטתם – היא לא הייתה באה בכלל. [...] במועצת המדינה לא היית צנוע כל־כך. אז התפארת, והתהללת והעללת, בעוד המתים מוטלים לפנינו; ואמרת כי התותח אשר בו ציווית – ללא כל אזהרה מוקדמת – להפגיז אנייה מוקפת מכל עבר, תותח קדוש הוא ומקומו בבית־המקדש שייבנה... ב־28 ביולי 1948 אמר הרב פישמן־מימון... 'ידע נא, בן־גוריון, כי כששופכים דמים, אין בונים בית־מקדש'.&quot; ~ מתוך נאום ביום ג' בשבט תשי&quot;ט, 12 בינואר 1959, דברי הכנסת.{{הערה|'''בגין;''', עמ' 59.}}

===בכנסת===
* &quot;אל תקום, אין לך זכות לקום. עכשיו אני עומד על רגלי. שב כאשר אני עומד.&quot; ~ אל חבר הכנסת מיכאל בר-זוהר בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;מה אתה צועק? אינני מכיר אותך.&quot; ~ אל חבר הכנסת רפי סויסה בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;לא יעזור לכם מאומה. תלך, תלך, מי זקוק לך?&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בעת הצגת ממשלתו השנייה
* &quot;אה, אתה מטייל שם? אתה מטורף. הולך שם כשידיו בכיס, כאילו הכול מותר לו.&quot; ~ אל חבר הכנסת [[יוסי שריד]] בתגובה לאמירתו &quot;ממשלה מטורפת&quot; בישיבה על הצעת חוק רמת הגולן
* &quot;למנהיגך רציתי להגיד עשר פעמים 'חלש' אבל הבלגתי. תבליג גם אתה ותחכה. סוף כל סוף רק התחלתי.&quot; ~ אל חבר הכנסת עקיבא גוברין (מפא&quot;י) בתגובה לקריאת ביניים: &quot;שבאך&quot;
* &quot;אדוני שר המשפטים, מה זה? אני רואה שהשר מחייך. אבל אני רוצה תשובה, לא חיוך.&quot; ~ מתוך נאום על הצעת החוק &quot;למניעת האזנות סתר&quot;
* &quot;אתה תספר לי את תולדותיה של הכנסת? כשאני נכנסתי לכנסת אתה הלכת עדיין לבית־הספר, כנראה העממי.&quot; ~ אל חבר הכנסת יוסי שריד בתגובה לאמירתו &quot;מעולם לא נעשה בכנסת מה שאתה עשית&quot;
* &quot;שמעון, אתה לא יכול לדבר כל הזמן. אני רוצה לומר לך: אתה מדבר מאז קמה הממשלה הזאת בזעם בלתי־עצור. אני תמה. הרי אנו ידידים, אנו מכירים איש את רעהו. אתה בדרך כלל אדם שקט. מאז קמה הממשלה הזאת כל נאום חדור בזעם, כאילו דיברת על יצחק רבין.&quot; ~ אל שמעון פרס, מתוך ישיבה של הכנסת התשיעית
* &quot;אדוני היושב־ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, הבוקר, בהתאם לנוהג הפרלמנטרי הנאה, אברך בשם האופוזיציה את חבר־הכנסת רבין לנאום הבכורה שלו כמרכיב הממשלה וראשה. הערב נביע להם אי־אמון.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;אין שום ספק שבימי המשבר הללו ציפה הרוב המכריע של עמנו לממשלת ליכוד לאומי. ניתנה לו ממשלת עלבון לאומי.&quot; ~ מתוך ישיבה של הכנסת השמינית, התייצבות הממשלה החדשה לפני הכנסת
* &quot;יש ציניקנים המלגלגים על ערכים היסטוריים, על זיכרונות. אנחנו לא ציניקנים, אנחנו אנשים רציניים, כך בנינו, כך נלחמנו, כך הקרבנו, כך התקדמנו, כך הגענו עד הלום, כולנו יחד על מחנותינו השונים, כל אחד בזכותו, כל אחד בדרכו.&quot; ~ מתוך הישיבה המאה עשרים ואחת של הכנסת העשירית, הודעת הממשלה על מבצע שלום הגליל

==השואה==
* &quot;מאז ה[[אלוהים]] ברא את האדם והאדם יצר את ה[[שטן]], לא נעשו מעשי אכזריות בהמית ל[[יהדות|יהודים]] באירופה כפי שבוצעו על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] בימי המשטר הנציונל־סוציאליסטי.&quot; ~ נאום ראש הממשלה, נובמבר 1977
* &quot;היום הנורא בחיי.&quot; ~ על הרגע שבו נודע לו על רצח משפחתו בשואה{{הערה|שם=שילון 47}}
* &quot;והלקח היום, והלקח לעתיד לבוא: ראשית, אם אויב היהודים אומר, כי יש בליבו, בדמו, שאיפה להשמיד אותם – אל תזלזלו, אל תלעיגו, אל תפקפקו, אלא קחו את שאיפתו ברצינות, התייחסו אל דבריו בכל החומרה הטבועה בהם. האמינו לו. האויב הזה רוצה להשמיד את היהודים. מנעו ממנו את הכוח להשמידם. היכונו כל יום תמיד ליום הפקודה, אבל לעולם אל תאמרו עוד: אין זה רציני.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114|'''בגין;''', עמ' 114}}
* &quot;ראשית ההשמדה בהשפלה. לא יכול היה האויב לעשות את עמנו לאפר אחר מותו, בטרם יעשה את עמנו לאפר בחייו. הוא השפיל את אחינו, הוא רמס אותם תחת רגליו, הוא הפריד ביניהם, הוא רימה אותם... הוא הסית איש נגד אחיו, ורק לאחר שכך עשה בהם, יכול היה להוליכם, כמעט ללא התנגדות, עד לשערי אושוויץ... שמרו על הכבוד היהודי לבל יושפל עוד בידי קלגס... כי המתרס הזה הוא הראשון במתרסים לשמירת עצם קיומכם.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}
* &quot;דעו לכם להתאחד מול פני האויב. בגטו הייתה התפוררות. יהודים נפרדו ורבו ובגדו איש ברעהו, והסגירו איש את אחיו ולא קמה בהם עוד רוח להתלכד ולקום על משמידיהם אלא ברגע שלפני האחרון. לא כן באומה. דעו להתאחד מול אויב ולעמוד נגדו תמיד עם אחד.&quot; ~ מתוך המבוא של בגין ל&quot;קשר ההשמדה&quot; מאת ד&quot;ר אליהו בן־אלישר{{הערה|שם=בגין; 114}}

===הסכם השילומים===
*&quot;כל גרמני הוא נאצי! כל גרמני הוא רוצח!&quot;
* &quot;נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים, בשם עולי הגרדום, בשם [[זאב ז'בוטינסקי]]. באם אשכחך חרפת ההשמדה – תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרנה, אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני. בני ירושלים, למערכה! על כבוד ישראל ועתידו! כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!&quot; ~ נאום בעצרת נגד [[w:הסכם השילומים|הסכם השילומים]], 1952
* &quot;אמנם אנו עדיין מוקפים אויבים, אך רכשנו את כבוד העם. והנה באתם אתם, ספסרים עריצים, באתם לחסל את כל מה שהושג בדמינו, ושוב ייהפך העם לבוץ, לחרב הפוגרומים וההשמדה.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;ידיעה שקיבלתי זה עתה נושאים השוטרים רימונים מתוצרת גרמניה&quot;, 
* &quot;כאשר יריתם בי בתותח, נתתי את הפקודה: לא! היום אתן את הפקודה: כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו, אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם, זאת תהיה מלחמה לחיים או למוות.&quot; ~ נאום בעצרת נגד הסכם השילומים, 1952
* &quot;פנייתי... לחברי־הכנסת שנבחרו על־ידי אזרחי המדינה הערביים. חלילה לי לשלול מהם זכות פורמלית של הצבעה. שווי־זכויות הם... זכות פורמלית לכם להצביע בעניין זה; אבל הבחינו בין זכות פורמלית לבין זכות מוסרית. זה עניין שלנו, דמם של אמותינו, אחינו ואחיותינו מעורב בו, תנו לנו להכריע בעניין זה.&quot; ~ מתוך נאום ביום ט' בטבת תשי&quot;ב, 6 בינואר 1952, דברי הכנסת{{הערה|'''בגין;''', עמ' 108}}

==המרד (1950)==
{{דף מורחב|המרד}}

* &quot;זהו הריאליזם האמיתי: לשאוף לגדולות, לא לבוז לקטנות.&quot;
* &quot;הנשק העברי הוא שיקבע את גבולות השיפוט של השלטון העברי.&quot;
* &quot;עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר.&quot;
* &quot;קמנו אפוא למרוד ולהילחם, לא בכדי להטיל אימה, אלא, להפך, בכדי להסיר פחד.&quot; 
* &quot;ה[[קומוניזם]] הוכה לא באלימות אלא ברעיון. ה[[ציונות]] היא האידאה שגברה על החינוך הקומוניסטי.&quot;
* &quot;אין לומר, שה[[אנגליה|אנגלים]] לא רצו להציל יהודים; יש לומר, כי האנגלים רצו שלא להציל את המוני היהודים.&quot;
* &quot;לא קל לחיות בידיעה שדבריך לא יגיעו לאוזני איש.&quot;

== נאמר עליו ==
*&quot;האיש היושב ליד חבר הכנסת באדר.&quot; ~ כינויו בפי [[דוד בן גוריון]]
*&quot;הקצין בגין מסתובב בערי השדה.&quot; ~ {{ו|שלום רוזנפלד}}, על ראשית תפקודו בתנועת בית&quot;ר.{{הערה|'''בגין 1992-1913''', עמ' 25}}
* &quot;שירי השלום נזנחו לטובת מכונות הירייה, ואת בגין המצליח של הקדנציה הראשונה החליף בגין הכושל של הקדנציה השנייה.&quot; ~ גידי וייץ
* &quot;סוף־סוף ישב על כסא ראש הממשלה בישראל אדם כלבבי – יהודי בכל נימי נפשו.&quot; ~ {{קישור|יהודה אבנר}}, מתוך ספרו &quot;אדוני ראש הממשלה&quot;, התרשמותו מתפקודו של בגין ביומו הראשון כראש ממשלה{{הערה|[https://amhasefer.wordpress.com/2019/05/31/%d7%9e%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%9c-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8-%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%9c/ סקירת הקטע בספר]}}
* &quot;יום אחד הוא בא לדווח לי ואני שומע אותו מחליף תאריכים ואנשים ומעמדים, ו[[W:יחיאל קדישאי|יחיאל קדישאי]] כל פעם מתקן לו: 'לא, זה לא ככה, זה ככה, אתה זוכר?' אבל אי אפשר לטשטש. אמרתי: הבן אדם לא מתפקד, לא מרוכז, שוכח, מערבב תאריכים, מערבב עניינים. אחר כך קיבלתי לכך אישור משרים.&quot; ~ [[יצחק נבון]], נשיא המדינה, על הימים של בגין לפני התפטרותו ב־1983
* &quot;כולם זוכרים ומזכירים את בגין המנהיג, וזה היה בגין האיש. יהודי עם לב חם, ג'נטלמן. מענטש.&quot; ~ אריה נאור, שכיהן כמזכיר ממשלתו.{{הערה|ויסברג א. &amp; יעקבי ל., [http://www.israelhayom.co.il/article/222583 '''&quot;חשיפה: המכתבים הגנוזים של מנחם בגין&quot;'''], באתר ישראל היום, 1 באוקטובר 2014}}
*&quot;יש הסכמה כללית ששני אנשים: נשיא מצרים [[אנואר סאדאת]] וראש הממשלה של ישראל מנחם בגין, מלאו תפקידי מפתח בחתירה לשלום בין שתי אויבות לשעבר שכיום הוא מקור לסיפוק עבור שוחרי השלום בעולם כולו&quot; ~ נאום ההכרזה על הענקת פרס נובל לשלום למנחם בגין ואנואר סאדאת, 1978{{הערה| [http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/peace/laureates/1978/press.html Award Ceremony Speech]}}   
*&quot;היה אגדה. היה מיתוס. עכשיו אין כלום. האיש הזה אשר אמר שלא יכרע ברך בפני בשר ודם, כרע ברך בפני כל מנהיג טיפש בעולם. האיש הזה אשר דיבר הרבה על קדושת ארץ ישראל, החזיר את סיני ומנע את סיפוח יהודה ושומרון. האיש הזה אמר, שממשלתו מקדשת מלחמה עם אש&quot;ף וברגע הנכון מנע הריגתו של השטן יאסר ערפאת בנימוק: 'לא רצינו להשפיל אותו'.&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;היו שטענו... כי בתקופת בגין כיהנתי הן כרמטכ&quot;ל והן כשר ביטחון... מי שטען כך לא התכוון להוסיף לי, אלא לגרוע מבגין, שהואיל ולא היה איש צבא לא התמצא בעניינים והניח לי להחליט לבדי... או לכל היותר שמע מפי ונהג כעצתי. לכל אלה לא הייתה שום אחיזה במציאות... חוסר הניסיון שלו בענייני צבא לא השפיע כלל. הוא שמע והבין ושקל באופן יוצא מן הכלל. אם גם לפני־כן הייתי סבור, כי אין זה הכרח, ששר הביטחון בישראל יהיה אלוף לשעבר... ההיכרות עם בגין והמעקב הקרוב אחרי אורח חשיבתו ואופן פעולתו, שכנעו אותי בכך.&quot; ~ [[רפאל איתן]].{{הערה|רפאל איתן עם דב גולדשטין, '''רפול - סיפור של חייל''', ספרית מעריב, 1985, עמ' 191.}}
* &quot;לא הייתה עליו מעולם אימת הגויים.&quot; ~ רפאל איתן.{{הערה|שם=רפול 192}}
* &quot;עורך הדין דובר הלטינית מברסט ליטובסק עשה את ישראל למדינה ים-תיכונית מבעבעת ותוססת. הוא העניק מקום והעניק קול למיליוני ישראלים מושתקים, אשר הפכו תודות למנחם בגין למשתתפים פעילים ושווי זכויות בחיים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים.&quot; ~ [[W:ארי שביט|ארי שביט]]
* &quot;מנחם בגין האמין בעליונות המשפט, והבין שכדי לממש אותה מוכרחה להתקיים ביקורת שיפוטית על הכנסת. בשם עיקרון זה הגן על חוקיות ההתיישבות ביו&quot;ש, אך גם על החלטות שקבעו כי יש לפנות יישוב ממקומו&quot; ~ [[W:אריה נאור|אריה נאור]].{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/judaism/52327/ מקור]}}
* &quot;מנחם בגין היה אחד המנהיגים הכי אהובים והכי שנואים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חסידיו ראו בו מנהיג נשגב, אוהב אדם, איש בעל יושר מופלא, שחי בצניעות והקדיש את חייו למען עם ישראל ומדינת ישראל. אויביו ראו בו לאומן צר מבט, תככן וחתרן, הזומם לתפוס את השלטון בכוח הזרוע, דמגוג משתלח שעלול לסכן את קיומה של מדינת ישראל. סיפור חייו של בגין סיפק הוכחות נאמנות לשני הצדדים.&quot; ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]]
* &quot;מנחם בגין כמפקד ידע להעמיק מחשבה. הוא מעולם לא אישר פעולה כשהמתכננים לקחו בחשבון שיכול להיות קורבן אחד או שניים. מעולם לא אישר פעולה כזאת. היתה לו תכונה גדולה אחת, שהוא אף פעם לא שאל נושא ההתקפה, אלא על שאלת הנסיגה.[...] הבעיה שלו בתור מפקד – אם הנסיגה מובטחת.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14|גנזך המדינה, פרויקט הנצחה למר מנחם בגין ז&quot;ל, מרואיין: {{ו|מארק קהאן}}, מראיינת: ד&quot;ר ננה שגיא, 6.9.93, קלטת מס' 35, שיחה 1, עמ' 14.}}
* הוא מאד אהב את אלה ({{ו|עליזה בגין}}), אבל אלוהים נתן לו שתי ידיים שמאליות. כשהוא רצה להאכיל תינוק או תינוקת, אז מוטב היה לבקש את ריבונו של עולם שיוציא לו את המחשבה הזו מהראש, כי אז לנקות את שניהם - זה היה מבצע.&quot; ~ {{ו|מארק קהאן}}.{{הערה|שם=קהאן, 35, 1, 14}}

==לקריאה נוספת==
* מנחם בגין, '''[[המרד]]''', זכרונותיו של מפקד האצ&quot;ל, הוצאת אחיאסף, 1950.
* {{ו|מירון ח. איזקסון}} (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.
* {{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מנחם בגין|ויקיטקסט=קטגוריה:מנחם בגין|שם ויקיטקסט=מנחם בגין}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:בגין, מנחם}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:אנשי צבא]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:לוחמי האצ&quot;ל]]
[[קטגוריה:ציונים]]
[[קטגוריה:פולנים]]</text>
      <sha1>emh123su9mftexsdv0ybgukh98gl8g5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תרצה אתר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10309</id>
    <revision>
      <id>236110</id>
      <parentid>226226</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T21:14:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>236110</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4898" sha1="t7n32rw462pqbvby5yfzjqteovkggig" xml:space="preserve">[[קובץ:(higher res) נתן אלתרמן עם תרצה אתר.jpg|ממוזער|256 פיקסלים|תרצה אתר עם אביה [[נתן אלתרמן]]]]
'''[[w:תרצה אתר|תרצה אתר]]''' (27 בינואר 1941 - 7 בספטמבר 1977), משוררת, פזמונאית, סופרת ומתרגמת ישראלית. בתו של המשורר [[נתן אלתרמן]].

==שירה==
===כללי===
* &quot;אט חולף ה[[זמן]] עוטף סודות. עלומי חולפים איתו.&quot;
* &quot;אצלי כל פרח הוא סיכוי שיהיה פתאום [[שינוי]] נשגב.&quot;
* &quot;אני מסכימה להיות לבדי, אבל לא להיות אחרת.&quot;
* &quot;יש מקום ובו רק מים לבלי די, רק מים עמוקים, קרים, מי מנוחות. טובים מאהבת עולם, שלווים ממֵך, הציפייה.&quot;

===משיריה המולחנים===
* &quot;בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות.&quot; ~ בגלל הלילה
* &quot;היום נאמר תמיד אמת עד בוא הערב.&quot; ~ אהבה יומיומית
* &quot;ערב שיכור מ[[שמחה]] ומבכי.&quot; ~ שיר לערב חג 
* &quot;מערבה מכאן עומדים צוקים ומחכים.&quot; ~ מערבה מכאן
* &quot;שקרים שקטים, שקרים קטנים, בתוך לבנו ישנים.&quot; ~ אהבה יומיומית
* &quot;עולם אחר לאהבה, סיפור אחר, ניגון אחר, מקצב אחר.&quot; ~ ספר לי סיפור 
* &quot;הלילה איננו רק חושך על דרך, לפעמים הוא שירים וניגון והד.&quot; ~ הלילה הוא שירים
* &quot;אין לי מאום בני אדם. יש לי רק לילה וים וניגון ו[[עולם]].&quot; ~ הנער עם הבנג'ו 
* &quot;כשאין עוד אף אמת ושמץ איפור את פורחת כוורד בּשׂום וסגור.&quot; ~ שבע שנים טובות
* &quot;אישי, את מכתבך קיבלתי רק אתמול. האדמה פה מסביב הכסיפה פתאום.&quot; ~ מכתבי אהבה
* &quot;אך דע שאני פה בקצה העולם איני מחכה, אני פה, ככה, סתם.&quot; ~ יש לי אוקיינוס
* &quot;אני מהרהרת במלשינים המדמים לדבר והם רק מניעים את שפתותיהם.&quot; ~ הצדיקים
* &quot;אני מחכה לגשם, אני מחכה לך. אני חלשה ונרעשת, אני [[אהבה|אוהבת]] אותך.&quot; ~ אהבתי אותך
* &quot;אהבתיך על שאין את הוגה, על שאין בך דמעות, על צחוקך שנדם, על שאין בך חכמה, אף שאת המילים על שאין בך ממש, אף שאת העולם.&quot; ~ הרוח
* &quot;שבת בבוקר! יום יפה, אמא שותה המון קפה, אבא קורא המון עיתון, ולי יקנו המון בלון.&quot; ~ שבת בבוקר
* &quot;היא בלִבי עכשיו, בתוך לִבי, כמו הרבה צללים, כמו הרבה שבילים, כמו עשן.&quot; ~ פתאום עכשיו, פתאום היום (אהבתיה) 
* &quot;מערבה מכאן, יש דברים אחרים. מגדלים - ציפורי ענק, שעוני קוקיה מוזרים. מערבה מכאן, הכל אחר.&quot; ~ מערבה מכאן

===שירי ילדים===
* &quot;הַצּוּרוֹת נִרְדָּמוֹת עַל הַקִּיר שֶׁמִּמּוּל.&quot;
* &quot;[[מלחמה|מִלְחָמָה]] זֶה דָּבָר בּוֹכֶה, וַאֲנִי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.&quot;
* &quot;ישׁ לָהּ דִּמְעָה קְטַנָּה שֶׁזּוֹלֶגֶת עַל כָּל הַלֶּחִי.&quot;
* &quot;אַבָּא חִבֵּק אוֹתִי בְּכָל כֹּחוֹ וּבִקֵּשׁ שֶׁאַחְזִיק מַעֲמָד בֵּינְתַיִם.&quot;
* &quot;אתה עוד תרקוד ותשמח, ילדי, אתה עוד תשיר שירי־זמר לרוב.&quot;

==פרוזה==
* &quot;הוא הביט בי מבוהל. לא קיימתי אף אחת מציפיותיו.&quot;
* &quot;ים נמוך המשנה צבעיו כל העת. עצים לא גבוהים מטילים צלליהם בשעות לא קבועות.&quot;
* &quot;סופרים ואנשי רוח לרוב התווכחו זה עם זה על ענייני השעה. פה ושם אמרתי גם אני מלה או שתיים.&quot;

==אמרותיה==
* &quot;יום אחד, כך אמר, כתב שיר בשבילי. שוב לא הייתי צריכה לנחש בין השורות מה נכתב עלי ובשבילי, הפעם זה היה גלוי, פתוח. הייתי באותה תקופה במשבר, זה קורה אצל צעירים. אב אחר לוקח את בתו לשיחה, יושב איתה על כוס קפה או כוסית, ומשוחח. הוא אמר הכל בדרכו שלו, בשיר.&quot; ~ על [[W:שיר משמר|שיר משמר]]

==קישורים חיצוניים==
{{שירונט|מספר=1030|שם=תרצה אתר}}

{{מיון רגיל: אתר, תרצה}}
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:פזמונאים ישראלים]]</text>
      <sha1>t7n32rw462pqbvby5yfzjqteovkggig</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236111</id>
      <parentid>236110</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T21:15:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>236111</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4902" sha1="bvj9j70pwvslyzcro9qkkiphe5pp1zl" xml:space="preserve">[[קובץ:(higher res) נתן אלתרמן עם תרצה אתר.jpg|ממוזער|256 פיקסלים|תרצה אתר עם אביה [[נתן אלתרמן]]]]
'''[[w:תרצה אתר|תרצה אתר]]''' (27 בינואר 1941 - 7 בספטמבר 1977), משוררת, פזמונאית, סופרת ומתרגמת ישראלית. בתו של המשורר [[נתן אלתרמן]].

==שירה==
===כללי===
* &quot;אט חולף ה[[זמן]] עוטף סודות. עלומי חולפים איתו.&quot;
* &quot;אצלי כל פרח הוא סיכוי שיהיה פתאום [[שינוי]] נשגב.&quot;
* &quot;אני מסכימה להיות לבדי, אבל לא להיות אחרת.&quot;
* &quot;יש מקום ובו רק [[מים]] לבלי די, רק מים עמוקים, קרים, מי מנוחות. טובים מאהבת עולם, שלווים ממֵך, הציפייה.&quot;

===משיריה המולחנים===
* &quot;בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות.&quot; ~ בגלל הלילה
* &quot;היום נאמר תמיד אמת עד בוא הערב.&quot; ~ אהבה יומיומית
* &quot;ערב שיכור מ[[שמחה]] ומבכי.&quot; ~ שיר לערב חג 
* &quot;מערבה מכאן עומדים צוקים ומחכים.&quot; ~ מערבה מכאן
* &quot;שקרים שקטים, שקרים קטנים, בתוך לבנו ישנים.&quot; ~ אהבה יומיומית
* &quot;עולם אחר לאהבה, סיפור אחר, ניגון אחר, מקצב אחר.&quot; ~ ספר לי סיפור 
* &quot;הלילה איננו רק חושך על דרך, לפעמים הוא שירים וניגון והד.&quot; ~ הלילה הוא שירים
* &quot;אין לי מאום בני אדם. יש לי רק לילה וים וניגון ו[[עולם]].&quot; ~ הנער עם הבנג'ו 
* &quot;כשאין עוד אף אמת ושמץ איפור את פורחת כוורד בּשׂום וסגור.&quot; ~ שבע שנים טובות
* &quot;אישי, את מכתבך קיבלתי רק אתמול. האדמה פה מסביב הכסיפה פתאום.&quot; ~ מכתבי אהבה
* &quot;אך דע שאני פה בקצה העולם איני מחכה, אני פה, ככה, סתם.&quot; ~ יש לי אוקיינוס
* &quot;אני מהרהרת במלשינים המדמים לדבר והם רק מניעים את שפתותיהם.&quot; ~ הצדיקים
* &quot;אני מחכה לגשם, אני מחכה לך. אני חלשה ונרעשת, אני [[אהבה|אוהבת]] אותך.&quot; ~ אהבתי אותך
* &quot;אהבתיך על שאין את הוגה, על שאין בך דמעות, על צחוקך שנדם, על שאין בך חכמה, אף שאת המילים על שאין בך ממש, אף שאת העולם.&quot; ~ הרוח
* &quot;שבת בבוקר! יום יפה, אמא שותה המון קפה, אבא קורא המון עיתון, ולי יקנו המון בלון.&quot; ~ שבת בבוקר
* &quot;היא בלִבי עכשיו, בתוך לִבי, כמו הרבה צללים, כמו הרבה שבילים, כמו עשן.&quot; ~ פתאום עכשיו, פתאום היום (אהבתיה) 
* &quot;מערבה מכאן, יש דברים אחרים. מגדלים - ציפורי ענק, שעוני קוקיה מוזרים. מערבה מכאן, הכל אחר.&quot; ~ מערבה מכאן

===שירי ילדים===
* &quot;הַצּוּרוֹת נִרְדָּמוֹת עַל הַקִּיר שֶׁמִּמּוּל.&quot;
* &quot;[[מלחמה|מִלְחָמָה]] זֶה דָּבָר בּוֹכֶה, וַאֲנִי בּוֹכָה בְּשֶׁקֶט.&quot;
* &quot;ישׁ לָהּ דִּמְעָה קְטַנָּה שֶׁזּוֹלֶגֶת עַל כָּל הַלֶּחִי.&quot;
* &quot;אַבָּא חִבֵּק אוֹתִי בְּכָל כֹּחוֹ וּבִקֵּשׁ שֶׁאַחְזִיק מַעֲמָד בֵּינְתַיִם.&quot;
* &quot;אתה עוד תרקוד ותשמח, ילדי, אתה עוד תשיר שירי־זמר לרוב.&quot;

==פרוזה==
* &quot;הוא הביט בי מבוהל. לא קיימתי אף אחת מציפיותיו.&quot;
* &quot;ים נמוך המשנה צבעיו כל העת. עצים לא גבוהים מטילים צלליהם בשעות לא קבועות.&quot;
* &quot;סופרים ואנשי רוח לרוב התווכחו זה עם זה על ענייני השעה. פה ושם אמרתי גם אני מלה או שתיים.&quot;

==אמרותיה==
* &quot;יום אחד, כך אמר, כתב שיר בשבילי. שוב לא הייתי צריכה לנחש בין השורות מה נכתב עלי ובשבילי, הפעם זה היה גלוי, פתוח. הייתי באותה תקופה במשבר, זה קורה אצל צעירים. אב אחר לוקח את בתו לשיחה, יושב איתה על כוס קפה או כוסית, ומשוחח. הוא אמר הכל בדרכו שלו, בשיר.&quot; ~ על [[W:שיר משמר|שיר משמר]]

==קישורים חיצוניים==
{{שירונט|מספר=1030|שם=תרצה אתר}}

{{מיון רגיל: אתר, תרצה}}
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:פזמונאים ישראלים]]</text>
      <sha1>bvj9j70pwvslyzcro9qkkiphe5pp1zl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הני יאנגמן</title>
    <ns>0</ns>
    <id>10840</id>
    <revision>
      <id>236114</id>
      <parentid>179239</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T09:53:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>236114</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1938" sha1="9mo9jurkhshbsiu3suhrzdklz5rkw3t" xml:space="preserve">[[קובץ:Henny Youngman.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]]
'''הנרי (הני) יאנגמן''' (באנגלית: '''Henry (Henny) Youngman''')‏ (16 במרץ 1906 - 24 בפברואר 1998), בדרן וכנר יהודי־אמריקאי.
{{מפריד}}
* &quot;קחו את אשתי, בבקשה!&quot;
* &quot;אשתי בילתה שעתיים בסלון היופי, וזה היה רק בשביל ההערכה.&quot;
* &quot;כשקראתי על הנזקים של שתיה מופרזת, החלטתי להפסיק לקרוא.&quot;
* &quot;אני לוקח את אשתי לכל מקום, אבל היא תמיד חוזרת.&quot;
* &quot;אתם יודעים מה עשיתי לפני שהתחתנתי? כל מה שרציתי!&quot;
* &quot;גיסי הלך לעולמו. הוא היה מומחה לקראטה, ואז התגייס ל[[צבא]]. בפעם הראשונה שהצדיע הוא הרג את עצמו.&quot;
* &quot;איש הולך לפסיכיאטר ומתלונן: 'אף אחד לא מקשיב לי'. הרופא אומר: 'הבא בתור'.&quot;
* &quot;לעולם לא אשכח את המילים הראשונות שלי ב[[קולנוע]]: 'בוטנים' ו'פופקורן'.&quot;
* &quot;[[גבר]] שואל מישהו אם הוא יודע איך להגיע ל[[סנטרל פארק]]. ההוא עונה 'לא'. 'בסדר, אני אשדוד אותך כאן'.&quot;
* &quot;שאלתי יהודי אם הוא יודע איך מגיעים לשדרות מישיגן. הוא ענה 'כן' והלך.&quot;
* &quot;למה יהודים לא שותים? זה מפריע ל[[סבל]] שלהם.&quot;
* &quot;פעם רציתי להפוך לאתאיסט, אבל ויתרתי. אין להם חגים.&quot;
* &quot;יודעים מה יהיה כיף? להכנס ל[[חנות]] עתיקות ולשאול 'מה חדש?'&quot;
* &quot;סוד ה[[נישואים]] המ[[אושר]]ים נשאר סודי&quot;.

{{מיון רגיל: יאנגמן, הני}}
[[קטגוריה:בדרנים אמריקאים]]
[[קטגוריה:מוזיקאים]]
[[קטגוריה:יהודים אמריקאים]]</text>
      <sha1>9mo9jurkhshbsiu3suhrzdklz5rkw3t</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שלום דובער שניאורסון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13602</id>
    <revision>
      <id>236112</id>
      <parentid>235540</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T09:37:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-29683-69</username>
        <id>27341</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>236112</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4311" sha1="hu4z0cpa9mhi2e30hxmih4tje8pizz3" xml:space="preserve">[[קובץ:Image-RebbeRashab.jpg|שמאל|ממוזער|172px|רבי שלום דובער שניאורסון]]
רבי '''[[W:שלום דובער שניאורסון|שלום דובער שניאורסון]]''' (כ' בחשוון ה'תרכ&quot;א - ב' בניסן ה'תר&quot;פ; 5 בנובמבר 1860 - 21 במרץ 1920), מכונה &quot;'''האדמו&quot;ר הרש&quot;ב'''&quot;, היה האדמו&quot;ר החמישי בשושלת אדמו&quot;רי [[W:חסידות חב&quot;ד|חסידות חב&quot;ד-ליובאוויטש]], בראשה עמד משנת 1882 ועד לפטירתו בשנת 1920.

==כללי==
* &quot;אדם שמ[[שקר]], את העולם הוא לא באמת מרמה, את המציאות הוא לא משנה, והבורא - &quot;אין נסתר ממנו&quot;. אם כך, היחיד שהוא מרמה - זה את עצמו; ומה ה&quot;קונץ&quot; לרמות [[טיפשות|טיפש]]?!&quot;
* &quot;הקב&quot;ה ברא שתי עיניים עין ימנית בכדי שנראה את המעלות שבזולת ועין שמאלית כדי שנראה את החסרונות שבנו ונתקן אותם.&quot;
* &quot;אהוב את הבקורת, כי היא תעמידך על הגובה האמיתי.&quot; ~ {{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/hymym/8/12.htm מקור]}}
* &quot;פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ו&quot;מנקה&quot; את הלב. הנהגה טובה חסידית מאירה את הבית. ניגון חסידי מחזק את התקווה והביטחון, מביא [[שמחה]] ומעמיד את הבית ואת בני הבית בקרן אורה.&quot;
* &quot;אני עולה השמימה, את הכתבים אני משאיר לכם.&quot; ~ דבריו לבנו רבי [[יוסף יצחק שניאורסון]] זמן קצר לפני פטירתו {{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3404&amp;st=&amp;pgnum=118 מקור]}}
* &quot;המרמה את הזולת הוא דווקא מי שהוא פיקח. טיפש - קרוב יותר אל האמת. השכל מהווה הסתרה על האמת.&quot;{{הערה|מדבריו בשמחת תורה תרס&quot;ד. ספר השיחות תורת שלום מתורגם עמוד 39.}}.
* &quot;טובה פעולה אחת מאלף אנחות.&quot;
* &quot;תוכן החסידות הוא שעל המוח לתת ללב להבין מה עליו לרצות, ועל הלב להביא בחיים את מה שהמוח מבין.&quot;{{הערה|לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א', עמוד 110}}
* &quot;פירות ערלה אסורים לעולם אף לאחר עבור שלוש שנות הערלה. גאווה וגסות הרוח וכן החזקת טובה לעצמו הבאה מלימוד התורה ומהתעסקות בעבודה שבלב - הם ערלת הלב, ואי אפשר לפדותם, היינו לטהרם או להכשירם, באיזה טעם שיהיה.&quot;{{הערה|ספר השיחות תש&quot;ב, עמוד 135}}

==השפעה על הזולת==
* &quot;מי שרוצה להיות משפיע, עליו קודם להיות מקבל.&quot;
* &quot;כשמעמידים פנס - מתקבצים החַפֵצים באור, כי [[אור]] ממשיך - אור מושך אליו.&quot;

==במהלך פגישותיו עם [[זיגמונד פרויד]] ב-1903==
* הרש&quot;ב: &quot;אל תיתן למי שאתה עכשיו להפריע למי שאתה יכול להיות.&quot; ~נאמר בתוך הסבר על כך שאנשים נתקלים במחסומים שהם שמים לעצמם, מפני שאינם אוהבים [[שינוי]]ים.
* הרש&quot;ב: &quot;תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין.&quot;
: פרויד: &quot;איך עושים זאת, והרי המוח וה[[לב]] הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?&quot;
: הרש&quot;ב: &quot;זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב.&quot;{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק א-ב ע' פב}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=שלום דובער שניאורסון}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:שניאורסון, שלום דובער}}
[[קטגוריה:אדמו&quot;רי חב&quot;ד]]</text>
      <sha1>hu4z0cpa9mhi2e30hxmih4tje8pizz3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקזיסטנציאליזם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17261</id>
    <revision>
      <id>236086</id>
      <parentid>236085</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T13:39:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>236086</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3895" sha1="da51g2t0kya6vtmn7b8qyt9536djcbv" xml:space="preserve">[[קובץ:Sartre and de Beauvoir at Balzac Memorial.jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[סימון דה בובואר]] ו[[ז'אן-פול סארטר]]]]
'''[[W:אקזיסטנציאליזם|אֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם]]''' (באנגלית: '''Existentialism''') היא תנועה פילוסופית המדגישה את חופש הבחירה של האדם בעיצוב חייו ובמציאת משמעות להם.
{{מפריד}}

* &quot;כל [[אדם]] חייב להמציא את דרכו.&quot; ~ [[ז'אן-פול סארטר]]
* &quot;מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, הוא יוכל לשאת כמעט כל 'איך'.&quot; ~ [[פרידריך ניטשה]]
* &quot;ליצור משמעו לעצב את גורלנו.&quot; ~ [[אלבר קאמי]]
* &quot;ליצור משמעו לחיות פעמיים.&quot; ~ [[אלבר קאמי]]
* &quot;כל האמצעים טובים כאשר הם יעילים.&quot; ~ [[ז'אן-פול סארטר]]
* &quot;למען האמת, הדרך איננה חשובה. הרצון להגיע יש בו די.&quot; ~ [[אלבר קאמי]]
* &quot;אילו העולם היה ברור לא היה מקום לאמנות.&quot; ~ [[אלבר קאמי]]
* &quot;מהו ה[[אושר]] כי אם התאמה אמיתית בין אדם לבין אורח חייו?&quot; ~ [[אלבר קאמי]]
* &quot;לברר לעצמי מה עליי לעשות ולא מה עליי לדעת.&quot; ~ [[סרן קירקגור]]
* &quot;ה[[חיים]] אינם בעיה שצריכה לבוא על פתרונה, אלא מציאות שבה צריך להתנסות.&quot; ~ [[סרן קירקגור]]
* &quot;מההתחלה האקזיסטנציאליזם הגדיר עצמו כפילוסופיה של [[אמביוולנטיות]].&quot; ~ [[סימון דה בובואר]]
* &quot;האֶכזיסטנציאליזם בכל גלגוליו חותמו הפרישות... באין אתה אף האני נעשה עובר ובטל. וחיים למה? ובכל זאת חיים. חיים משום שחיים.&quot; ~ [[אליעזר שטיינמן]], 'עולם ללא חסד וללא אושר'
* &quot;אחד מעיקריה הוא כי גורמים וכוחות חיצוניים לא יכולים להעניק, לגזול או להגדיר את משמעות חיינו וכי הקיום שלנו הוא עניין יחסי לא מהותי שתלוי בנו ובנו בלבד.&quot; ~ פרופ' יואב די-קפואה
* &quot;עדיף שנבחר במשמעות, שכן האושר המענג חולף עובר ואילו המשמעות לעולם נשארת.&quot; ~ תמי יגורי
* &quot;ארבע דאגות היסוד הללו – [[מוות]], [[חופש]], [[בדידות|בידוד]] וחוסר משמעות – הן לב לבה של הפסיכודינמיקה האקזיסטנציאלית.&quot; ~ [[ארווין יאלום]]
* &quot;החרדה מהתאבדויות, או מכל צורה של מוות מבחירה, קשורה לפחד של האדם להכיר בכך שהוא לבדו בעולם; שאין מישהו שבאמת אחראי עליו; שהוא המחוקק, המבצע והשופט של עצמו.&quot; ~ אלון עידן 
* &quot;למושג ה[[אותנטיות]] נודעת בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית חשיבות מיוחדת.&quot; ~ רן סיגד
* &quot;כל אידאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה.&quot; ~ [[פרידריך ניטשה]]
* &quot;מה שנמצא ביסודה של [[שמחה|שמחת]] האהבה, כשהיא קיימת, הוא שאנו מרגישים את ההצדקה לקיומנו.&quot; ~ [[ז'אן-פול סארטר]]
* &quot;להיות חופשיים אינו להיות מסוגלים לעשות מה שאנו רוצים, אלא לרצות מה שאנו מסוגלים לעשות.&quot; ~ [[ז'אן-פול סארטר]]

==ראו גם==
* [[:קטגוריה:אקזיסטנציאליזם|דפי ציטוט בנושא אקזיסטנציאליזם]]

[[קטגוריה:אקזיסטנציאליזם|*]]</text>
      <sha1>da51g2t0kya6vtmn7b8qyt9536djcbv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ננה מושקורי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23894</id>
    <revision>
      <id>236128</id>
      <parentid>185594</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:41:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>236128</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2416" sha1="td3qm3dprnkts8fdmr0rf1q7k82eyzk" xml:space="preserve">[[קובץ:Nana Mouskouri 2012 04 (cropped).jpg|ממוזער|200px|ננה מושקורי, 2012]]
'''[[W:ננה מושקורי|ננה מושקורי]]''' (ביוונית: '''Nάνα Μούσχουρη''', נולדה ב־13 באוקטובר 1934) היא זמרת יוונייה.
{{מפריד}}

* &quot;תמיד רציתי לשיר, זה הכול. אני חושבת שלהיות זמרת עזר לי מאוד לשרוד, להיות כנה ולהתחבר לתרבויות אחרות ולמצוא שלום.&quot;
* &quot;הדבר הכי חשוב שלמדתי זה להיות [[כנות|כנה]]. בשבילי זה לא עסק לשיר, זו דרך חיים. זו שליחות. לשיר זה להפוך את האהבה של החיים לנראית.&quot;
* &quot;בפעם הראשונה שהצלחתי בפסטיבל ביוון ב־1959. המנהל בא אליי ואמר 'נפלא שניצחת, עכשיו את צריכה לצבוע את השיער ל[[בלונד]] ולזרוק את המשקפיים הנוראיים הללו'. אני שאלתי, 'למה?' והוא אמר, 'אולי תהיי מפורסמת ואת לא יכולה להיות מפורסמת כך'. ואני אמרתי, אם אני אשיר טוב אתה חושב שלא יאהבו אותי בגלל המשקפיים?&quot;
* &quot;כשאת עוברת דבר כזה כמו שאר הילדים בגילי, אני חושבת שגדלנו עם הרבה פחד, אנחנו לא אוהבים [[מלחמה|מלחמות]], אנחנו מפחדים שאין ביטחון. אבל אני חושבת שהסיבה שהפכתי למי שאני היום, היא שעזבתי את הארץ עם כמה שירים שהיו בידי, ובראש שלי זה היה להיות חופשייה, חיפשתי חופש ואהבה עם השירים שלי, שלום, חופש ואהבה וזה היה הדבר הכי חשוב לי.&quot; ~ על תקופת [[מלחמת העולם השנייה]]
* &quot;הוא היה קול גדול, כל כך מצליח. כולם זוכרים אותו. גם ב[[צרפת]].&quot; ~ על [[W:מייק בראנט|מייק בראנט]]
* &quot;אהבנו מאוד אחת את השנייה והיינו חברות טובות מעל הכול. תמיד היינו איכשהו שתי זמרות של אותו דור ותמיד היינו באותו מקום.&quot; ~ על [[W:אסתר עופרים|אסתר עופרים]]

{{מיון רגיל:מושקורי, ננה}}
[[קטגוריה:זמרים יוונים]]</text>
      <sha1>td3qm3dprnkts8fdmr0rf1q7k82eyzk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סאקיס רובאס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25437</id>
    <revision>
      <id>236127</id>
      <parentid>203864</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:41:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>236127</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1280" sha1="c1pp46atag66pq144yfj2jp5guy1xnq" xml:space="preserve">[[קובץ:Sakis Rouvas ERT.jpg|ממוזער|200px|סאקיס רובאס, 2009]]
'''[[W:סאקיס רובאס|סאקיס רובאס]]''' (ביוונית: '''Σάκης Ρουβάς''', נולד ב־5 בינואר 1972) הוא זמר יווני.
{{מפריד}}

* &quot;מה זה בכלל יווני? לא הכול עובד עם בוזוקי, ועם [[פולקלור]] ושירי עם. אני בעל אוריינטציה בינלאומית, כמו רוב המדינה שלי. פולקלור לא מאוד פופולרי ביוון היום – ותמיד הייתי אדם שהושפע מהשפעות מוזיקליות אחרות.&quot;
* &quot;אני מבצע את ההופעה שלי, אני מנסה לבדר אנשים, להראות להם מי אני, מה אני מרגיש, אילו רגשות יש בשירים שלי.&quot;
* &quot;אם אתה הולך ל[[אירוויזיון]] ואומר שלא אכפת לך מהמיקום, אתה לא דובר אמת.&quot;
* &quot;הרגשתי כל כך מלא [[פחד במה]] שלא הבנתי עד כמה השיר שלנו נראה קצת חסר מנוחה. אבל לא יכולתי לראות את זה עד זמן מה אחרי האירוויזיון באיסטנבול.&quot;

{{מיון רגיל:רובאס, סאקיס}}
[[קטגוריה:זמרים יוונים]]</text>
      <sha1>c1pp46atag66pq144yfj2jp5guy1xnq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פדיקור</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28746</id>
    <revision>
      <id>236113</id>
      <parentid>225843</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T09:40:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>236113</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1329" sha1="nnv0tnla1vbfkm48gt4q9myis3wen3x" xml:space="preserve">[[קובץ:Beautyshop in Helsinki, Bestanddeelnr 920-4644.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פדיקור}}

* &quot;לא משנה אם הפדיקור מגיע עם פוט מסאז' ([[עיסוי]] רגליים) יוקרתי או בסתם גיגית מנוילנת, ה[[לק ציפורניים|לק]] לא ישרוד שבוע. זה לא מפריע לעשרות מכוני לק לצמוח ברחבי הארץ כפטריות רגליים אחרי מקלחת טירוניות.&quot; ~ [[גאיה קורן]]
* &quot;טיפולי המני־פדי הם עסק שמגלגל עשרות מיליונים בשנה. מחיר של [[מניקור]] ממוצע נע בין 60 ל־85‬ שקלים. מניקור פלוס מסאז' יעלה כבר בסביבות ה־110‬ שקלים. מחירי הפדיקור גבוהים יותר ומגיעים עד ל־155‬ שקלים לטיפול רגיל ול־245‬ שקלים עבור פדיקור רפואי ומסאז‭.'‬&quot; ~ [[גאיה קורן]]
* &quot;אני לא הולכת לקוסמטיקאית, מניקור, או פדיקור, איני [[צבע שיער|צובעת שיער]], אני לא עושה [[דיאטה]] ואמא שלי קונה לי קרמים לפנים, אחרת גם לא הייתי שמה.&quot; ~ [[יעל רייך]]

[[קטגוריה:קוסמטיקה]]</text>
      <sha1>nnv0tnla1vbfkm48gt4q9myis3wen3x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תיבה (רהיט)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>28784</id>
    <revision>
      <id>236098</id>
      <parentid>226188</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T15:00:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>619</id>
      </contributor>
      <comment>Replacing Trunk_Used_by_Speaker_Joseph_Cannon_-_NARA_-_25465646_(page_1).jpg with [[File:Trunk_Used_by_Speaker_Joseph_Cannon_-_DPLA_-_ecefefab6b8294dd70811f5a56915b6c_(page_1).jpg]] (by [[:c:User:CommonsDelinker|CommonsDelinker]] because: [[:c:COM:FR|File</comment>
      <origin>236098</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1621" sha1="3bnvrzgq9lq3yuqcxxe0z7rvw39twti" xml:space="preserve">[[קובץ:Trunk Used by Speaker Joseph Cannon - DPLA - ecefefab6b8294dd70811f5a56915b6c (page 1).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=תיבה (רהיט)|נושא=תיבה}}

* &quot;ה[[עבר]] הוא תיבה המונחת ב[[עליית גג|עליית הגג]].&quot; ~ [[אליף שאפאק]]
* &quot;וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.&quot; ~ {{פסוק|בראשית|ו|יח|יט}}
* &quot;וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת, וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד. וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר.&quot; ~   {{פסוק|שמות|ב|ג}}
* &quot;ואיך אמומה – יוכבד שמה את התיבה ביאור.&quot; ~ [[מאיר שלו]], &quot;[[פונטנלה]]&quot;
* &quot;החיים הם תיבת סכינים. בכל שעה ידינו מגואלות בדם.&quot; ~ [[אלפונס דודה]]
* &quot;תיבה פשוטה. שחורה, חזקה ורבועה. עשויה להאריך ימים ולעמוד דורות.&quot; ~ [[ס. יזהר]], &quot;הכרכרה של הדוד משה&quot;
* &quot;בית ללא [[אישה]] כמוהו כתיבת תכשיטים ריקה.&quot; ~ [[צ'ארלי צ'פלין]], &quot;חיי&quot;

[[קטגוריה:ריהוט]]</text>
      <sha1>3bnvrzgq9lq3yuqcxxe0z7rvw39twti</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כדורגל ברומניה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29697</id>
    <revision>
      <id>236091</id>
      <parentid>235551</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:11:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <origin>236091</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1396" sha1="j21e9kvxwmmoslefb653xo19us3lvmt" xml:space="preserve">[[קובץ:Lotul național 1965 02.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|]]
{{כותרת נושא|נושא=כדורגל ברומניה ([[:W:en:Football in Romania|Football in Romania]])}}

* &quot;ה[[כדורגל]] ה[[רומניה|רומני]] תמיד היה כדורגל טוב וחזק. שיחקתי מולם מספר פעמים ואני יכול לגלות לכם שמעולם לא ניצחתי כשחקן. אני מקווה שזה יקרה בפעם הראשונה מחר.&quot; ~ [[W:אלי אוחנה|אלי אוחנה]]
* &quot;הליגה הישראלית טובה מהליגה הרומנית. אולי יבקרו אותי על זה, אבל אתמודד. ל[[ישראל]] יש קבוצה בליגת האלופות, לרומניה אין.&quot; ~ [[מיכאי פינטילי]]
* &quot;בבית אנחנו משחקים מול אצטדיון מפוצץ והאוהדים מלווים אותנו גם למשחקי חוץ. באחד המשחקים פיגרנו 3:0 והאוהדים עודדו גם בדקה ה־90. הם קראו לנו אליהם וזכינו לעידוד. זה לא היה קורה ברומניה.&quot; ~ [[מיכאי פינטילי]]
* &quot;רומניה לא נבחרת הגנתית, ראינו אותה משחקת ומבקיעה שערים, יש לה נבחרת טובה.&quot; ~ [[W:אלון חזן|אלון חזן]]

[[קטגוריה:כדורגל לפי מדינה|רומניה]]
[[קטגוריה:רומניה]]</text>
      <sha1>j21e9kvxwmmoslefb653xo19us3lvmt</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236094</id>
      <parentid>236091</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:26:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תמונה בצבע</comment>
      <origin>236094</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1467" sha1="8z0yxygt1hixnme0xo2qpwtkr4q8rnm" xml:space="preserve">[[קובץ:UEFA EURO qualifiers Sweden vs Romaina 20190323 42.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|נבחרת רומניה בכדורגל, 2019]]
{{כותרת נושא|נושא=כדורגל ברומניה ([[:W:en:Football in Romania|Football in Romania]])}}

* &quot;ה[[כדורגל]] ה[[רומניה|רומני]] תמיד היה כדורגל טוב וחזק. שיחקתי מולם מספר פעמים ואני יכול לגלות לכם שמעולם לא ניצחתי כשחקן. אני מקווה שזה יקרה בפעם הראשונה מחר.&quot; ~ [[W:אלי אוחנה|אלי אוחנה]]
* &quot;הליגה הישראלית טובה מהליגה הרומנית. אולי יבקרו אותי על זה, אבל אתמודד. ל[[ישראל]] יש קבוצה בליגת האלופות, לרומניה אין.&quot; ~ [[מיכאי פינטילי]]
* &quot;בבית אנחנו משחקים מול אצטדיון מפוצץ והאוהדים מלווים אותנו גם למשחקי חוץ. באחד המשחקים פיגרנו 3:0 והאוהדים עודדו גם בדקה ה־90. הם קראו לנו אליהם וזכינו לעידוד. זה לא היה קורה ברומניה.&quot; ~ [[מיכאי פינטילי]]
* &quot;רומניה לא נבחרת הגנתית, ראינו אותה משחקת ומבקיעה שערים, יש לה נבחרת טובה.&quot; ~ [[W:אלון חזן|אלון חזן]]

[[קטגוריה:כדורגל לפי מדינה|רומניה]]
[[קטגוריה:רומניה]]</text>
      <sha1>8z0yxygt1hixnme0xo2qpwtkr4q8rnm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>היסטוריוגרפיה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29743</id>
    <revision>
      <id>236087</id>
      <parentid>236047</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T13:47:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>236087</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1217" sha1="13l5nj1ewg01hyymm8pfx68rwtbpf1v" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריוגרפיה}}

* &quot;כל [[חברה]], כבעבר כן גם עתה, מאמצת לעצמה היסטוריוגרפיה המתאימה לעולם המושגים שלה.&quot; ~ [[שולמית וולקוב]]
* &quot;ההיסטוריונים היום חוזרים ומודעים לכך שההיסטוריוגרפיה היא בראש וראשונה סיפור... ה'סיפורים' שההיסטוריון מספר הם סיפורים משמעותיים, המסייעים לנו להבין את האדם ואת החברה שבה חי אותו אדם&quot; ~ [[מיכאל הד]], &quot;[[לשם מה ללמד היסטוריה]]&quot;
* &quot;ההיסטוריוגרפיה של הדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, שמה דגש לא על האירועים המתחלפים, אלא על המבנים הבסיסיים והתהליכים ההדרגתיים.&quot; ~ [[מיכאל הד]], &quot;[[לשם מה ללמד היסטוריה]]
* &quot;מיום שבאה לעולם ההיסטוריוגרפיה היהודית במאה התשע־עשרה היה תיחום תקופות עניין שבשגרה אצל היסטוריונים יהודים.&quot; ~ [[משה רוסמן]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>13l5nj1ewg01hyymm8pfx68rwtbpf1v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236088</id>
      <parentid>236087</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T13:47:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236088</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1221" sha1="304jq6qvlshbylg05sefcathw8suhdk" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריוגרפיה}}

* &quot;כל [[חברה]], כבעבר כן גם עתה, מאמצת לעצמה היסטוריוגרפיה המתאימה לעולם המושגים שלה.&quot; ~ [[שולמית וולקוב]]
* &quot;ההיסטוריונים היום חוזרים ומודעים לכך שההיסטוריוגרפיה היא בראש וראשונה סיפור... ה'סיפורים' שההיסטוריון מספר הם סיפורים משמעותיים, המסייעים לנו להבין את האדם ואת החברה שבה חי אותו אדם&quot; ~ [[מיכאל הד]], &quot;[[לשם מה ללמד היסטוריה]]&quot;
* &quot;ההיסטוריוגרפיה של הדור שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שמה דגש לא על האירועים המתחלפים, אלא על המבנים הבסיסיים והתהליכים ההדרגתיים.&quot; ~ [[מיכאל הד]], &quot;[[לשם מה ללמד היסטוריה]]
* &quot;מיום שבאה לעולם ההיסטוריוגרפיה היהודית במאה התשע־עשרה היה תיחום תקופות עניין שבשגרה אצל היסטוריונים יהודים.&quot; ~ [[משה רוסמן]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>304jq6qvlshbylg05sefcathw8suhdk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236095</id>
      <parentid>236088</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:33:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>236095</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1245" sha1="8pxmpl7mxmawut8m7bqzsc4c4na15hr" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריוגרפיה}}

* &quot;כל [[חברה]], כבעבר כן גם עתה, מאמצת לעצמה היסטוריוגרפיה המתאימה לעולם המושגים שלה.&quot; ~ [[שולמית וולקוב]]
* &quot;ההיסטוריונים היום חוזרים ומודעים לכך שההיסטוריוגרפיה היא בראש וראשונה סיפור... ה'סיפורים' שההיסטוריון מספר הם סיפורים משמעותיים, המסייעים לנו להבין את האדם ואת החברה שבה חי אותו אדם&quot; ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]'
* &quot;ההיסטוריוגרפיה של הדור שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שמה דגש לא על האירועים המתחלפים, אלא על המבנים הבסיסיים והתהליכים ההדרגתיים.&quot; ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]'
* &quot;מיום שבאה לעולם ההיסטוריוגרפיה היהודית במאה התשע־עשרה היה תיחום תקופות עניין שבשגרה אצל [[היסטוריון|היסטוריונים]] יהודים.&quot; ~ [[משה רוסמן]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>8pxmpl7mxmawut8m7bqzsc4c4na15hr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236096</id>
      <parentid>236095</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:34:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>236096</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1246" sha1="31j3ctne6h6dhx9jq5rwesa1siejun0" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריוגרפיה}}

* &quot;כל [[חברה]], כבעבר כן גם עתה, מאמצת לעצמה היסטוריוגרפיה המתאימה לעולם המושגים שלה.&quot; ~ [[שולמית וולקוב]]
* &quot;ההיסטוריונים היום חוזרים ומודעים לכך שההיסטוריוגרפיה היא בראש וראשונה סיפור... ה'סיפורים' שההיסטוריון מספר הם סיפורים משמעותיים, המסייעים לנו להבין את האדם ואת החברה שבה חי אותו אדם.&quot; ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]'
* &quot;ההיסטוריוגרפיה של הדור שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שמה דגש לא על האירועים המתחלפים, אלא על המבנים הבסיסיים והתהליכים ההדרגתיים.&quot; ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]'
* &quot;מיום שבאה לעולם ההיסטוריוגרפיה היהודית במאה התשע־עשרה היה תיחום תקופות עניין שבשגרה אצל [[היסטוריון|היסטוריונים]] יהודים.&quot; ~ [[משה רוסמן]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>31j3ctne6h6dhx9jq5rwesa1siejun0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236097</id>
      <parentid>236096</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:36:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>236097</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1250" sha1="nmf35yaysgj1y7bdjvxtuy0ltsqzhkr" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריוגרפיה}}

* &quot;כל [[חברה]], כבעבר כן גם עתה, מאמצת לעצמה היסטוריוגרפיה המתאימה לעולם המושגים שלה.&quot; ~ [[שולמית וולקוב]]
* &quot;ההיסטוריוגרפיה של הדור שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]], שמה דגש לא על האירועים המתחלפים, אלא על המבנים הבסיסיים והתהליכים ההדרגתיים.&quot; ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]'
* &quot;ההיסטוריונים היום חוזרים ומודעים לכך שההיסטוריוגרפיה היא בראש וראשונה סיפור... ה'סיפורים' שההיסטוריון מספר הם סיפורים משמעותיים, המסייעים לנו להבין את ה[[אדם]] ואת החברה שבה חי אותו אדם.&quot; ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]'
* &quot;מיום שבאה לעולם ההיסטוריוגרפיה היהודית במאה התשע־עשרה היה תיחום תקופות עניין שבשגרה אצל [[היסטוריון|היסטוריונים]] יהודים.&quot; ~ [[משה רוסמן]]

[[קטגוריה:היסטוריה]]</text>
      <sha1>nmf35yaysgj1y7bdjvxtuy0ltsqzhkr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הסקת מסקנות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29748</id>
    <revision>
      <id>236104</id>
      <parentid>236053</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:34:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>236104</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1803" sha1="j3rvi3v7t0s2qkq72xhj8xx5xnn10ds" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הסקת מסקנות}}

* &quot;[[היגיון]] הוא האמנות לחשוב ולהסיק מסקנות בהתאם למגבלותיה של ה[[הבנה]] האנושית.&quot; ~ [[אמברוז בירס]]
* &quot;כשהתלמוד או התוספות שואלים שאלה או מסיקים מסקנה, הם מקדימים לעתים קרובות הנחות.&quot; ~ [[חנוך ארנטרוי]]
* &quot;ילדים נולדים עם יכולת להסתכל על העולם, ללמוד ולהסיק מסקנות.&quot; ~ [[מיכל דליות]]
* &quot;הסקת מסקנות היא מנת חלקם של חבר־המושבעים, משמע, הקוראים.&quot; ~ [[אנטון צ'כוב]]
* &quot;תחושת האחריות, המתחייבת מהתפקיד של פרקליט מטעם התביעה, להושיט לבית המשפט את העזרה המרבית בבירור העובדות ובהסקת המסקנות.&quot; ~ [[מרים בן-פורת]]
* &quot;ואם לא נראה החלטות בנושא – נעזור למי שלא יודע להסיק מסקנות.&quot; ~ [[W:דמיטרי מדבדב|דמיטרי מדבדב]]
* &quot;אלא שתפקידנו הוא להוריד מבט זה אל תוך עולמנו אנו, ולהשתדל לראות את עצמנו מנקודת ראות זו. אז נוכל להסיק מסקנות חשובות למעשה.&quot; ~ [[אליהו דסלר]]
* &quot;ה[[הצלחה]] היא תוצאה של הכנה, של עבודה קשה ושל הסקת מסקנות מכישלונות העבר.&quot; ~ [[קולין פאוול]]
* &quot;אחרי שהתחיל בנושא מסוים היה נסחף עם הערות אגב שלו ועובר לנושא מנוגד בתכלית, מבלי להסיק מסקנה כלשהי.&quot; ~ [[אונורה דה בלזק]], &quot;[[אבא גוריו]]&quot;

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]</text>
      <sha1>j3rvi3v7t0s2qkq72xhj8xx5xnn10ds</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צירוף מקרים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29749</id>
    <revision>
      <id>236090</id>
      <parentid>236062</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:08:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236090</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2307" sha1="rysak0iqot1xpuv94aog1j4yr2pxo1n" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=צירוף מקרים}}

* &quot;חיי אדם יֵרָאו לנו לרוב כהמון מקרים, מאורעות ומעשים, בעלי פנים שונים ואופנים אפשריים שונים.&quot; ~ 
[[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]
* &quot;החיים אינם קבועים מראש וכל הסיפורים הם שרשרת של צירופי מקרים. אבל אפילו אלה שמודעים למציאות הזו, כאשר מגיע רגע מסוים בקיומם והם מביטים לאחור, מגיעים למסקנה שמה שחוו כצירופי מקרים לא היה אלא אירועים בלתי נמנעים.&quot; ~ [[אורהאן פאמוק]]
* &quot;בגלל צירוף המקרים הזה הם ביחד. העריצות של צירופי מקרים.&quot; ~ [[W:ענר שלו|ענר שלו]], '[[אמא (ספר)|אמא]]'
* הרי זה פשוט צירוף מיקרים; אין כל מכנה משותף ביניהם – או שמא בכל זאת יש? ~ [[רוברט בלוך]],  המצלמה אינה משקרת
* &quot;האישה מעולם לא התעניינה בגאונים, אלא אם כן מתוך צירוף־מקרים בלבד.&quot; ~ [[חוסה אורטגה אי גאסט]], '[[מסות על אהבה]]'
* &quot;ואיזה צירוף מקרים מוזר הרי זו אותה בת איכרים נאווה שרק אתמול כבשה את לב נסיכנו.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[היפהפייה הנרדמת (סרט, 1959)|היפהפייה הנרדמת]]&quot;
* &quot;פעם אחת זה מקרה, פעמיים זה צירוף מקרים. 3 פעמים זה כבר פעולה מלחמתית.&quot; ~ מתוך הסרט [[w:גולדפינגר|גולדפינגר]] מסדרת סרטיי [[ג'יימס בונד]]
* &quot;אין צירופי מקרים... רק האשליות של צירופי המקרים.&quot; ~ מתוך הסרט [[ונדטה]]
* &quot;אף פעם אל תתעלם מצירופי מקרים. חוץ מ־, כמובן, כשאתה עסוק. במקרה כזה תמיד תתעלם מצירופי מקרים.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[דוקטור הו]]
* &quot;אני רואה שאת אוהבת גברים עירומים. זה ממש צירוף מקרים, מתחת לכל הבגדים האלה אני עירום לגמרי.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[אלן]]</text>
      <sha1>rysak0iqot1xpuv94aog1j4yr2pxo1n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236092</id>
      <parentid>236090</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:16:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236092</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2545" sha1="0gvh9je2elh8eil7i97j4xe9zgv6niv" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=צירוף מקרים}}

* &quot;יש הנהנים ללקט מקריאה או משמיעה התרחשויות מקריות הנראות כפרי השגחה מחושבת ומכוונת.&quot; ~ [[פלוטרכוס]]
* &quot;חיי אדם יֵרָאו לנו לרוב כהמון מקרים, מאורעות ומעשים, בעלי פנים שונים ואופנים אפשריים שונים.&quot; ~ 
[[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]
* &quot;החיים אינם קבועים מראש וכל הסיפורים הם שרשרת של צירופי מקרים. אבל אפילו אלה שמודעים למציאות הזו, כאשר מגיע רגע מסוים בקיומם והם מביטים לאחור, מגיעים למסקנה שמה שחוו כצירופי מקרים לא היה אלא אירועים בלתי נמנעים.&quot; ~ [[אורהאן פאמוק]]
* &quot;בגלל צירוף המקרים הזה הם ביחד. העריצות של צירופי מקרים.&quot; ~ [[W:ענר שלו|ענר שלו]], '[[אמא (ספר)|אמא]]'
* הרי זה פשוט צירוף מיקרים; אין כל מכנה משותף ביניהם – או שמא בכל זאת יש? ~ [[w:רוברט בלוך|רוברט בלוך]], 'המצלמה אינה משקרת'
* &quot;האישה מעולם לא התעניינה בגאונים, אלא אם כן מתוך צירוף־מקרים בלבד.&quot; ~ [[חוסה אורטגה אי גאסט]], '[[מסות על אהבה]]'
* &quot;ואיזה צירוף מקרים מוזר הרי זו אותה בת איכרים נאווה שרק אתמול כבשה את לב נסיכנו.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[היפהפייה הנרדמת (סרט, 1959)|היפהפייה הנרדמת]]&quot;
* &quot;פעם אחת זה מקרה, פעמיים זה צירוף מקרים. 3 פעמים זה כבר פעולה מלחמתית.&quot; ~ מתוך הסרט [[w:גולדפינגר|גולדפינגר]] מסדרת סרטיי [[ג'יימס בונד]]
* &quot;אין צירופי מקרים... רק האשליות של צירופי המקרים.&quot; ~ מתוך הסרט [[ונדטה]]
* &quot;אף פעם אל תתעלם מצירופי מקרים. חוץ מ־, כמובן, כשאתה עסוק. במקרה כזה תמיד תתעלם מצירופי מקרים.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[דוקטור הו]]
* &quot;אני רואה שאת אוהבת גברים עירומים. זה ממש צירוף מקרים, מתחת לכל הבגדים האלה אני עירום לגמרי.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[אלן]]
[[קטגוריה: חיי האדם]]</text>
      <sha1>0gvh9je2elh8eil7i97j4xe9zgv6niv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236093</id>
      <parentid>236092</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T14:17:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236093</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2553" sha1="o72dtyaw9978wahxrhde1e5frl6qedl" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=צירוף מקרים}}

* &quot;יש הנהנים ללקט מקריאה או משמיעה התרחשויות מקריות הנראות כפרי השגחה מחושבת ומכוונת.&quot; ~ [[פלוטרכוס]]
* &quot;חיי [[אדם]] יֵרָאו לנו לרוב כהמון מקרים, מאורעות ומעשים, בעלי פנים שונים ואופנים אפשריים שונים.&quot; ~ [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]
* &quot;ה[[חיים]] אינם קבועים מראש וכל הסיפורים הם שרשרת של צירופי מקרים. אבל אפילו אלה שמודעים למציאות הזו, כאשר מגיע רגע מסוים בקיומם והם מביטים לאחור, מגיעים למסקנה שמה שחוו כצירופי מקרים לא היה אלא אירועים בלתי נמנעים.&quot; ~ [[אורהאן פאמוק]]
* &quot;בגלל צירוף המקרים הזה הם ביחד. העריצות של צירופי מקרים.&quot; ~ [[W:ענר שלו|ענר שלו]], '[[אמא (ספר)|אמא]]'
* הרי זה פשוט צירוף מיקרים; אין כל מכנה משותף ביניהם – או שמא בכל זאת יש? ~ [[w:רוברט בלוך|רוברט בלוך]], 'המצלמה אינה משקרת'
* &quot;האישה מעולם לא התעניינה בגאונים, אלא אם כן מתוך צירוף־מקרים בלבד.&quot; ~ [[חוסה אורטגה אי גאסט]], '[[מסות על אהבה]]'
* &quot;ואיזה צירוף מקרים מוזר הרי זו אותה בת איכרים נאווה שרק אתמול כבשה את לב נסיכנו.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[היפהפייה הנרדמת (סרט, 1959)|היפהפייה הנרדמת]]&quot;
* &quot;פעם אחת זה מקרה, פעמיים זה צירוף מקרים. 3 פעמים זה כבר פעולה מלחמתית.&quot; ~ מתוך הסרט [[w:גולדפינגר|גולדפינגר]] מסדרת סרטיי [[ג'יימס בונד]]
* &quot;אין צירופי מקרים... רק האשליות של צירופי המקרים.&quot; ~ מתוך הסרט [[ונדטה]]
* &quot;אף פעם אל תתעלם מצירופי מקרים. חוץ מ־, כמובן, כשאתה עסוק. במקרה כזה תמיד תתעלם מצירופי מקרים.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[דוקטור הו]]
* &quot;אני רואה שאת אוהבת גברים עירומים. זה ממש צירוף מקרים, מתחת לכל הבגדים האלה אני עירום לגמרי.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[אלן]]

[[קטגוריה: חיי האדם]]</text>
      <sha1>o72dtyaw9978wahxrhde1e5frl6qedl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236107</id>
      <parentid>236093</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T18:21:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>236107</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2556" sha1="iikqn3s0wtzyzsr4ye737vxk8kksp4k" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=צירוף מקרים}}

* &quot;יש הנהנים ללקט מקריאה או משמיעה התרחשויות מקריות הנראות כפרי השגחה מחושבת ומכוונת.&quot; ~ [[פלוטרכוס]]
* &quot;חיי [[אדם]] יֵרָאו לנו לרוב כהמון מקרים, מאורעות ומעשים, בעלי פנים שונים ואופנים אפשריים שונים.&quot; ~ [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]]
* &quot;ה[[חיים]] אינם קבועים מראש וכל הסיפורים הם שרשרת של צירופי מקרים. אבל אפילו אלה שמודעים למציאות הזו, כאשר מגיע רגע מסוים בקיומם והם מביטים לאחור, מגיעים למסקנה שמה שחוו כצירופי מקרים לא היה אלא אירועים בלתי נמנעים.&quot; ~ [[אורהאן פאמוק]]
* &quot;בגלל צירוף המקרים הזה הם ביחד. העריצות של צירופי מקרים.&quot; ~ [[W:ענר שלו|ענר שלו]], '[[אמא (ספר)|אמא]]'
* הרי זה פשוט צירוף מקרים; אין כל מכנה משותף ביניהם – או שמא בכל זאת יש? ~ [[w:רוברט בלוך|רוברט בלוך]], 'המצלמה אינה משקרת'
* &quot;האישה מעולם לא התעניינה בגאונים, אלא אם כן מתוך צירוף־מקרים בלבד.&quot; ~ [[חוסה אורטגה אי גאסט]], '[[מסות על אהבה]]'
* &quot;ואיזה צירוף מקרים מוזר הרי זו אותה בת איכרים נאווה שרק אתמול כבשה את לב נסיכנו.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[היפהפייה הנרדמת (סרט, 1959)|היפהפייה הנרדמת]]&quot;
* &quot;פעם אחת זה מקרה, פעמיים זה צירוף מקרים. 3 פעמים זה כבר פעולה מלחמתית.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[w:גולדפינגר|גולדפינגר]]&quot; מסדרת סרטי [[ג'יימס בונד]]
* &quot;אין צירופי מקרים... רק האשליות של צירופי המקרים.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;[[ונדטה]]&quot;
* &quot;אף פעם אל תתעלם מצירופי מקרים. חוץ מ־, כמובן, כשאתה עסוק. במקרה כזה תמיד תתעלם מצירופי מקרים.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה &quot;[[דוקטור הו]]&quot;
* &quot;אני רואה שאת אוהבת גברים עירומים. זה ממש צירוף מקרים, מתחת לכל הבגדים האלה אני עירום לגמרי.&quot; ~ מתוך סדרת הטלוויזיה &quot;[[אלן]]&quot;

[[קטגוריה:חיי האדם]]</text>
      <sha1>iikqn3s0wtzyzsr4ye737vxk8kksp4k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בישוף</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29750</id>
    <revision>
      <id>236105</id>
      <parentid>236072</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T17:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>236105</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="935" sha1="j6mlm92wjil258c2bbj7k5x8896lfxw" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בישוף}}

* &quot;פעמים בגלל מצנפות הבישוף שלראשן ופעמים אחרות בגלל הכתרים.&quot; ~ [[ויקטור הוגו]], &quot;[[הגיבן מנוטרדאם]]&quot;
* &quot;בישוף בן שמונים ממשיך לומר מה שאמרו לו לומר כשהיה נער בן שמונה־עשרה.&quot; ~ מתוך &quot;[[תמונתו של דוריאן גריי]]&quot; מאת [[אוסקר ויילד]]
* &quot;אפילו בישוף לא הייתי הורג.&quot; ~ [[ארנסט המינגווי]], &quot;[[למי צלצלו הפעמונים]]&quot;
* &quot;לפעמים בישוף מסתכן בהתמקדות רק בממד המקומי. אבל טוב לבישוף שיהיה לו חזון רחב הרבה יותר של הכנסייה ושל המציאות, ושהוא יחווה את האוניברסליות הזו של הכנסייה.&quot; ~ [[לאו הארבעה עשר]]

[[קטגוריה:אנשי דת נוצרים]]</text>
      <sha1>j6mlm92wjil258c2bbj7k5x8896lfxw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משה מרכוס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29751</id>
    <revision>
      <id>236089</id>
      <timestamp>2026-05-27T13:50:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;'''[[w:משה מרכוס|משה מרכוס]]''' (נולד ב־1961) הוא [[כדורגלן]] [[ישראלי]]. {{מפריד}}  * &quot;לא היה מצב שקיבלנו שלושה שערים בחצי שעה כמו שקרה באחד הדרבים של העונה שעברה. הפועל של תחילת שנות השמונים הייתה קבוצה חזקה שנבנתה סביב משה סיני. קבוצה אגרסיבית שהיה קשה מאוד לתת לה גול...&quot;</comment>
      <origin>236089</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1486" sha1="mie4femwzmjhbrk41r7xixeg8omcjt5" xml:space="preserve">'''[[w:משה מרכוס|משה מרכוס]]''' (נולד ב־1961) הוא [[כדורגלן]] [[ישראלי]].
{{מפריד}}

* &quot;לא היה מצב שקיבלנו שלושה שערים בחצי שעה כמו שקרה באחד הדרבים של העונה שעברה. הפועל של תחילת שנות השמונים הייתה קבוצה חזקה שנבנתה סביב משה סיני. קבוצה אגרסיבית שהיה קשה מאוד לתת לה גול.&quot;
* &quot;אין משמעות לניצחונות של הפועל בשנים האחרונות כי יש היום למכבי קבוצה חדשה לגמרי. אני חושב שתשעה שחקנים שישחקו בהרכב בשבת לא הפסידו להפועל בדרבים, ואין כאן שוב מוטיב של יתרון פסיכולוגי.&quot;
* &quot;כילד אהבתי לזנק לכל כדור, רק עמדת השוער משכה אותי.&quot;
* &quot;זו הייתה אכזבה, כי מכבי תל אביב החתימה את מנו שוורץ והביאה את אבי ששון. אני הייתי סוג של שוער שלישי באימונים ושחקן בקבוצת הנוער שלנו.&quot;
* &quot;המעבר להפועל תל אביב היה מאוד אקטואלי ומתקדם, והייתה הצעה של בני נחמיה לחתום בבית&quot;ר. אלו היו ימים של טרום סוכני שחקנים, המרכזים קבעו. מרכז מכבי בלם את המעברים שלי להפועל תל אביב ואחר כך לבית&quot;ר.&quot;</text>
      <sha1>mie4femwzmjhbrk41r7xixeg8omcjt5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236106</id>
      <parentid>236089</parentid>
      <timestamp>2026-05-27T18:13:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>קישורים, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>236106</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1651" sha1="jqeljj1apo9qllf1brnzq25kvu9vqut" xml:space="preserve">'''[[w:משה מרכוס|משה מרכוס]]''' (נולד ב־1961) הוא [[כדורגלן]] [[ישראלי]].
{{מפריד}}

* &quot;לא היה מצב שקיבלנו שלושה שערים בחצי שעה כמו שקרה באחד הדרבים של העונה שעברה. הפועל של תחילת שנות השמונים הייתה קבוצה חזקה שנבנתה סביב [[w:משה סיני|משה סיני]]. קבוצה אגרסיבית שהיה קשה מאוד לתת לה גול.&quot;
* &quot;אין משמעות לניצחונות של הפועל בשנים האחרונות כי יש היום למכבי קבוצה חדשה לגמרי. אני חושב שתשעה שחקנים שישחקו בהרכב בשבת לא הפסידו להפועל בדרבים, ואין כאן שוב מוטיב של יתרון פסיכולוגי.&quot;
* &quot;כילד אהבתי לזנק לכל כדור, רק עמדת ה[[שוער]] משכה אותי.&quot;
* &quot;זו הייתה אכזבה, כי מכבי תל אביב החתימה את מנו שוורץ והביאה את אבי ששון. אני הייתי סוג של שוער שלישי באימונים ושחקן בקבוצת הנוער שלנו.&quot;
* &quot;המעבר ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] היה מאוד אקטואלי ומתקדם, והייתה הצעה של בני נחמיה לחתום בבית&quot;ר. אלו היו ימים של טרום סוכני שחקנים, המרכזים קבעו. מרכז מכבי בלם את המעברים שלי להפועל תל אביב ואחר כך לבית&quot;ר.&quot;

{{מיון רגיל:מרכוס, משה}}
[[קטגוריה:כדורגלנים ישראלים]]</text>
      <sha1>jqeljj1apo9qllf1brnzq25kvu9vqut</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכון יופי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29752</id>
    <revision>
      <id>236115</id>
      <timestamp>2026-05-28T09:58:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קובץ:Schoonheidssalons, SFA002013485.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מכון יופי}}  * &quot;אשתי בילתה שעתיים בסלון היופי, וזה היה רק בשביל ההערכה.&quot; ~ [[הני יאנגמן]] * &quot;כבר כשפתחתי את המרכז הראשון שלי הצלחתי לעלות על משהו שלא היה קיים אז בשום מכון יופי אחד בעולם והבדיל אותי מכל ה...&quot;</comment>
      <origin>236115</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="900" sha1="6of42c0qc98l41yjz6cun0vxf9vk365" xml:space="preserve">[[קובץ:Schoonheidssalons, SFA002013485.jpg|ממוזער|176px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מכון יופי}}

* &quot;אשתי בילתה שעתיים בסלון היופי, וזה היה רק בשביל ההערכה.&quot; ~ [[הני יאנגמן]]
* &quot;כבר כשפתחתי את המרכז הראשון שלי הצלחתי לעלות על משהו שלא היה קיים אז בשום מכון יופי אחד בעולם והבדיל אותי מכל השאר.&quot; ~ [[W:רונית רפאל|רונית רפאל]]
* &quot;הלק לא ישרוד שבוע. זה לא מפריע לעשרות מכוני לק לצמוח ברחבי הארץ כפטריות רגליים אחרי מקלחת טירוניות.&quot; ~ [[גאיה קורן]]
* &quot;אין מכוני ציפורניים בפריז – זה מאוד יקר לעשות מניקור. לפעמים אני עושה אחד.&quot; ~ [[W:לאה סדו|לאה סדו]]</text>
      <sha1>6of42c0qc98l41yjz6cun0vxf9vk365</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אדוניס גאורגיאדיס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29753</id>
    <revision>
      <id>236116</id>
      <timestamp>2026-05-28T10:14:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <origin>236116</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1396" sha1="2i9x0e5ig2ffidcc4zr9ptevbln7gi0" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס'''היווני Adonis Georgiadis  הוא פוליטיקאי יווני ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;ישראל היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור.היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.”
ג “האנשים האלה לקחו רצועת אדמה במדבר, ישראל היא קטנה יותר מהפלופונסוס ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמג שלהם!”
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי המאושרים בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!”</text>
      <sha1>2i9x0e5ig2ffidcc4zr9ptevbln7gi0</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236117</id>
      <parentid>236116</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:16:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236117</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1485" sha1="d4q87bqefrr0vr3c8bks4hhob3cybyl" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' Adonis Georgiadis  הוא פוליטיקאי יווני ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור.היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.”
ג “האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מהפלופונסוס ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמג שלהם!”
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי המאושרים בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!”

{{מיון רגיל; גאורגיאדיס, אדוניס}}

[[קטגוריה: יוונים]]</text>
      <sha1>d4q87bqefrr0vr3c8bks4hhob3cybyl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236118</id>
      <parentid>236117</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:19:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236118</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1518" sha1="4037imzffrl9l0qb21a2syqe2lb9nn7" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' Adonis Georgiadis  הוא פוליטיקאי יווני ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור.היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.”
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מהפלופונסוס ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמג שלהם!”
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי המאושרים בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!”

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}

[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>4037imzffrl9l0qb21a2syqe2lb9nn7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236119</id>
      <parentid>236118</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:24:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236119</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1613" sha1="gomwofzm2rv4zmva9xlpg6amcpbiekv" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' Adonis Georgiadis (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור.היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מהפלופונסוס ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמג שלהם!” ~ בראיון  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי המאושרים בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}

[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>gomwofzm2rv4zmva9xlpg6amcpbiekv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236120</id>
      <parentid>236119</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:26:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236120</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1653" sha1="0ztl2lsroas4erg3c46h250dty9q3td" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' Adonis Georgiadis (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור. היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מה[[w:פלופונסוס|פלופונסוס]] ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמ&quot;ג שלהם!” ~ בראיון,  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי ה[[אושר|מאושרים]] בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>0ztl2lsroas4erg3c46h250dty9q3td</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236121</id>
      <parentid>236120</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:29:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236121</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1690" sha1="fvtjd7ga0zbw5qej65quwbsaeu19i31" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס'''('''[[:W:en:Adonis Georgiadis |Adonis Georgiadis ]]''') (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור. היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מה[[w:פלופונסוס|פלופונסוס]] ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמ&quot;ג שלהם!” ~ בראיון,  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי ה[[אושר|מאושרים]] בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>fvtjd7ga0zbw5qej65quwbsaeu19i31</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236122</id>
      <parentid>236121</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:33:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236122</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1747" sha1="kfnmsvtrobe9nnrx17dngtphbagfpyw" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' (ביוונית: '''Άδωνις Γεωργιάδης''')('''[[:W:en:Adonis Georgiadis |Adonis Georgiadis]]''') (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור. היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מה[[w:פלופונסוס|פלופונסוס]] ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמ&quot;ג שלהם!” ~ בראיון,  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי ה[[אושר|מאושרים]] בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>kfnmsvtrobe9nnrx17dngtphbagfpyw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236123</id>
      <parentid>236122</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:35:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236123</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1765" sha1="id9ks51cv3tt9znlvbmo5rozwnr66ej" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' (ביוונית: '''Άδωνις Γεωργιάδης''')  (באנגלית: '''[[:W:en:Adonis Georgiadis |Adonis Georgiadis]]''') (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור. היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מה[[w:פלופונסוס|פלופונסוס]] ויש לה תמג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמ&quot;ג שלהם!” ~ בראיון,  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי ה[[אושר|מאושרים]] בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>id9ks51cv3tt9znlvbmo5rozwnr66ej</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236124</id>
      <parentid>236123</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:36:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>236124</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1766" sha1="ftl1u2ccfgvu9gzxuerftn629teay05" xml:space="preserve">'''אדוניס גאורגיאדיס''' (ביוונית: '''Άδωνις Γεωργιάδης''')  (באנגלית: '''[[:W:en:Adonis Georgiadis |Adonis Georgiadis]]''') (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור. היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מה[[w:פלופונסוס|פלופונסוס]] ויש לה תמ&quot;ג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמ&quot;ג שלהם!” ~ בראיון,  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי ה[[אושר|מאושרים]] בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>ftl1u2ccfgvu9gzxuerftn629teay05</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>236126</id>
      <parentid>236124</parentid>
      <timestamp>2026-05-28T10:41:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>236126</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1935" sha1="dmoqlx4fss00qmehrflcxep9slnhruq" xml:space="preserve">[[קובץ:EU2024BE Informal meeting Health Ministers Egmont Palace on 23 April 2024 - 83.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|אדוניס גאורגיאדיס, 2024]] 
'''אדוניס גאורגיאדיס''' (ביוונית: '''Άδωνις Γεωργιάδης''')  (באנגלית: '''[[:W:en:Adonis Georgiadis |Adonis Georgiadis]]''') (נולד ב־1972) הוא פוליטיקאי [[יוון|יווני]] ושר הבריאות.
{{מפריד}}

* &quot;[[ישראל]] היא בעלת בריתנו העיקרית באיזור. היא יריב מרכזי של טורקיה ובכל מה שנצטרך בעתיד היא באמת תעמוד לצידנו.&quot; ~ ספטמבר 2025
* “רק אדם טיפש לא יעריך את העם היהודי. כל המאפיינים האנטישמיים מהעבר עברו עכשיו לשמאל הקיצוני והם פועלים כאילו מה שאכפת להם זה עזה, אבל זה נגד היהודים! בואו לא נשלה את עצמנו.” ~ בראיון, 2026
* &quot;האנשים האלה לקחו רצועת אדמה ב[[מדבר]], ישראל היא קטנה יותר מה[[w:פלופונסוס|פלופונסוס]] ויש לה תמ&quot;ג של 500 מיליארד! והיא במדבר! יש להם מלחמה עם לבנון, איראן, תימן, חמאס, סוריה, ויש להם צמיחה של 3% בתמ&quot;ג שלהם!” ~ בראיון,  2026
* “יש להם רקטות מלבנון, פיגועי טרור בתוך ישראל, מחבלים מתאבדים, ושואלים מי ה[[אושר|מאושרים]] בעולם? הם בחמישייה הראשונה. ביוון שלנו, מזג האוויר דבש, הכל יפה. כל מי ששואלים אותו - אומללות, עצב. אצלנו כאן הכל שחור. אין לזה הסבר!” ~ בראיון, 2026

{{מיון רגיל:גאורגיאדיס, אדוניס}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים יוונים]]</text>
      <sha1>dmoqlx4fss00qmehrflcxep9slnhruq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:זמרים יוונים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>29754</id>
    <revision>
      <id>236125</id>
      <timestamp>2026-05-28T10:41:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-26693-23</username>
        <id>27290</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת קטגוריה|ציטוט|זמרים יוונים}}  [[קטגוריה:זמרים|יוונים]] [[קטגוריה:יוונים]]&quot;</comment>
      <origin>236125</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="140" sha1="iqkwcvqeyweacv12h6m4l73er8cwcen" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|זמרים יוונים}}

[[קטגוריה:זמרים|יוונים]]
[[קטגוריה:יוונים]]</text>
      <sha1>iqkwcvqeyweacv12h6m4l73er8cwcen</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>