ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.5 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7254 236523 201709 2026-06-06T11:07:22Z קליאו 9676 /* אימרותיו */ 236523 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Kierkegaard.jpg|ממוזער|186px|סֶרְן קִירְקֶגוֹר]] '''[[w:סרן קירקגור|סֶרְן קִירְקֶגוֹר]]''' (בדנית: '''Søren Aabye Kierkegaard''')‏ (5 במאי 1813 - 11 בנובמבר 1855), פילוסוף דני הנחשב לאבי ה[[w:אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליזם]]. == אימרותיו== [[קובץ:Kierkegaard 1902 by Luplau Janssen.jpg|ממוזער|186 פיקסלים|סרן קירקגור, ציור של לופלאו ג'נסן, 1902]] * "הסובייקטיביות היא האמת." *"ה[[חיים]] אינם בעיה שצריכה לבוא על פתרונה, אלא מציאות שבה צריך להתנסות." * "קיימות שתי דרכים לטעות: האחת - להאמין במה שלא קיים, והאחרת - לסרב להאמין במה שיש." * "האמת היא מלכודת: אינך יכול להשיגה בלי ליפול לתוכה." * "את החיים אפשר להבין רק לאחור ולחיות רק קדימה." * "אימא אוהבת מלמדת את הילד ללכת בדד." * "רוב האנשים הם סובייקטיבים כלפי עצמם ואובייקטיבים כלפי השאר, אבל המשימה המדויקת היא להיות אובייקטיבי כלפי עצמך וסובייקטיבי כלפי כל השאר." * "אני משורר, אך אינני רוצה להיות משורר עבור הזולת. אני אוכל את שיריי ואתקיים מהם." * "אנשים דורשים חופש דיבור כפיצוי על חופש המחשבה שממנו הם מעדיפים להימנע." * "ככל שאנו חושבים באופן אובייקטיבי יותר, כך פחות אנו קיימים." * "לכל [[אישה]] יש מפתה. אושרה אינו אלא לפגוש בו." * "תפילה אמיתית אינה זו שבה אלוהים שומע מה שאנו מבקשים, אלא זו שבה מי שממשיך להתפלל שומע את רצונו של אלוהים." * "לאלוהים יש תשוקה אחת בלבד: לאהוב ולהיות נאהב." * "אין אנו יכולים להבין את החיים אלא כשאנו מהרהרים בעבר. אין אנו יכולים לחיות אלא כשאנו צופים כלפי העתיד." * "ה[[שנאה]] היא אהבה שאבדה." * "זה נכון מאוד לא להיות [[הבנה|מובן]]. כך יש לנו ערובה נגד כל אי הבנה." * "הנישואים היו ויישארו החשוב במסעי התגליות שאדם לוקח על עצמו." * "עבור האדם, אין בנמצא דבר אציל יותר מאשר לדעת לשמור סוד." * "ככל שאנו מסתתרים יותר, גוברת אי נעימותנו להיות מופתעים." * "חשבתי לעצמי שהיו לי פחות ופחות דברים לומר, עד לרגע שבו השתתקתי. בדממה גיליתי את קולו של [[אלוהים]]." * "משורר מהו? איש אומלל, הצופן בליבו יגון עמוק, אך שפתיו בנויות כך, שכל הצעקות והאנחות היוצאות דרכן נשמעות כמו [[מוזיקה]] מקסימה." * "הדרך איננה קשה. הקושי הוא הדרך." * "בעזרת ה[[w:דאגרוטיפ|דאוגרטיפ]] יוכל כל אחד להנציח את דיוקנו. בעבר היו אלה רק הנכבדים. ועם זאת נעשָה הכל על מנת שכולנו ניראה בדיוק אותו הדבר, כך שנזדקק רק לדיוקן אחד." == מתוך כתביו == * "מצוקה היא סחרחורת הנובעת מן החופש." ~ 'מושג המצוקה' * "ללא חטאים אין יחסי [[מין]], וללא יחסי מין אין סיפורים." ~ 'מושג המצוקה' * "בן הוא כמראה שבה אביו רואה את עצמו, ואילו עבור הבן אביו הוא כמראה בה הוא רואה את עתידו." ~ 'שלבים בדרכי החיים' * "[=על עצמו] כותב הוא כי לעונג לו הדבר, עונג המתעצם והולך, עונג הסופג לתוכו יותר ויותר צידוק, ככל שמועט יותר מספר הרוכשים את כתביו או מעיינים בהם." * "רק זה אשר טורח – זוכה בלחם, רק זה אשר ידע יאוש ואימה – מוצא מנוחה, רק מי שיורד אל העולם התחתון - מחלץ את האהובים עליו." * "זה אשר יש לו הערכה של ממש כלפי עצמו ודאגה של אמת לנפשו – יודע שמי שמתקיים על אחריותו שלו, לבדו בכל העולם, מקפיד ומחמיר עם עצמו יותר מנערה החיה בחדר גבירתה." * "אתה תוחב את האצבע בקרקע להחליט על פי ריחה את טיבה. אני תוחב את האצבע בקיום - אין לו ריח כלל. איפה אני? מי אני? איך הגעתי עד הלום? מהו הדבר הזה שנקרא העולם? מהי מהותו של עולם זה ומה משמעותו? מי פיתה אותי להגיע לכאן ואז עזב אותי? למה שיהיה לי עניין כלשהו בעסק הזה שנקרא 'מציאות'? ואם נדונתי להיות חלק בהצגה, הגידו לי היכן נמצא הבמאי? אני חייב להעיר כמה הערות. רוצה אני עוד עוד שורות טובות יותר. אין במאי? אז בפני מי אוכל להתלונן?" ~ 'חזרה' == או-או (1843)== {{דף מורחב|או-או}} * "אני בוחר בדבר אחד – יהיה ה[[צחוק]] לצדי תמיד." * "האדם השתעמם לבדו. אדם וחוה השתעממו ביחד. אחר השתעממו אדם וחווה קין והבל שעמום משפחתי. לאחר מכן גדלה אוכלוסיית העולם והאומות השתעממו בהמוניהן." * "האם לא עלה בדעתך לפעמים, קורא יקר, לפקפק בקביעה הפילוסופית המוכרת שהחיצוני הוא הפנימי ושהפנימי הוא החיצוני?" * "אין הספק הזה זר ללבך, וכמו צורה חולפת הוא עלה מדי פעם בדעתך. ספק כזה בא והולך ואין יודעים מניין הוא בא ולהיכן הוא הולך." * "כאשר התבגרתי ופקחתי את עיניי לראות את המציאות, התחלתי לצחוק ולא הפסקתי מאז. ראיתי כי משמעות החיים היא פרנסה, שמטרת החיים היא להיות יועץ, שההנאה העשירה של האהבה היא למצוא בת זוג אמידה, שברכת החברות היא עזרה הדדית בענייני כספים, ש[[חוכמה]] הינה מה שהרוב חושב לחוכמה, שהתלהבות הנה לשאת נאום, שאומץ משמעו להסתכן בקנס של עשרים כתרים, שלבביות הינה לומר 'לבריאות' אחרי הארוחה, שיראת שמים הנה לבוא לכנסייה אחת לשנה. את כל אלו ראיתי וצחקתי." ==חיל ורעדה (1843)== * "אני רואה היטב כמה חוזק, כוח פנימי ותודעה של חופש נחוצים כדי לעשות את התנועה של הוויתור האינסופי. ברור לי כמו־כן שהדבר ניתן להיעשות. ואולם למעלה מזה אינני יכול לתפוס, ואני עומד כולי השתאות לנוכח היכולת לוותר על הכל באופן מוחלט ובעת ובעונה אחת להשיג את הכל בשלמות וללא פחת." * "הוא חי כאילו שום אחריות אינה מוטלת על שכמו, דומה כי אחת היא לו מה ילד יום, ועם כל זה הוא רוכש לו את הזמן ובמחיר יקר ביותר, שכן אין הוא מבצע שום דבר, ולו גם הפעוט ביותר, אלא בכוח האבסורד." * "מתוך ויתור אינסופי מיצה האיש את כוס העצב התהומי אשר לחיים... ועם כל זה הוא חש ביטחון בהתענגו על הסופי, כאילו החיים בעולם הסופי היו הדבר הבטוח מכל." ==העת הזאת (1846)== {{דף מורחב|העת הזאת}} * "דור שלם שמשימתו הדיפלומטית היא שהייה בחוסר החלטה וסיכול מתמשך של כל פעולה." * "העת הזאת היא ביסודה תקופה נבונה, רפלקטיבית, חסרת [[תשוקה]], המתעוררת רק בהתלהבות מלאכותית קצרת מועד ומתרווחת לה בזהירות בתוך עצלות." * "לו היו לנו נתונים סטטיסטיים על צריכת ה[[זהירות]] בכל דור ודור, כפי שיש לנו סטטיסטיקות על צריכת משקאות חריפים, היינו משתאים למראה הכמות העצומה של הזהירות שבה משתמשים היום." * "מדוע יש לבוז לדור שמבטא את עצמו ברפלקסיה? מאחר שהוא דור ללא [[תשוקה]], הוא חסר את ה[[רגש]] שקיים בארוטי, את ההתלהבות וההתעמקות הפנימית שבפוליטיקה ובדת." * "דו־משמעות מושכת וממריצה הרבה יותר, ויש לה הרבה יותר מילים משיש לשמחה על הטוב ולתיעוב של הרע." ==מה יגידו שושני השדה (1847)== * "הבסיס לכל [[דאגה]] ארצית נעוץ בסירובו של האדם לשמוח בחלקו כאדם, בכמיהתו המודאגת לזכות לייחודיות בדרך ההשוואה." * "בוודאי מועיל גם להישמע לייעוץ ולתורה של מי שמינית לשמש מורה לבני האדם, יועץ למודאגים. עשה, לפיכך, כי המודאג אמנם ילמד מן המורים שהוסמכו בקדושה: שושני השדה ועוף השמים!" * "מי לא הרגיש, מניסיונו, שכמעט אין מישהו המשתוקק למשהו ומסוגל לדבר בתנופה כזאת כדי לנצח בוויכוח, כפי שהמודאג מסוגל להקסים בדבריו כדי לשכנע שוב ושוב את עצמו ואת מנחמו שאין נחמה! אך במצב כזה, כאשר המודאג הפך לחזק מבין השניים, לעתים אולי רק בשל עיקשותו, האם לא ייתכן שלפעמים הוא חזק יותר בשל עוצמת מכאובו." ==מתוך יומניו == * "מאז ימי נעוריי חץ היגון נתקע בלבי. כל עוד הוא נשאר שם אני לגלגן." * "לשתוק ולהרהר פירושו לדעת לדבר." * "משקפיים מסתירים דברים רבים; אפילו דמעות בעיניים." * "[[אהבה]] היא הדבר היחיד שאני מומחה בו. רק תנו לי אובייקט לאהבתי. אך הנה אני עומד כאן כמו קַשָּת, שקשתו מתוחה עד לקצה קצה, ומתבקש לקלוע במטרה הנמצאת חמישה צעדים לפניו." * "חייב האדם לדעת תחילה את עצמו לפני שידע משהו אחר. אך ורק אחרי שהאדם הבין את פנימיותו והכיר את דרכו – יוכל להגיע לחיי שלוה ומשמעות עמוקה." ==נאמר עליו== * "הפילוסוף הדני המבריק, אבי האקזיסטנציאליזם, הוגה שנון, מפוכח ומלא הומור." ~ תמי אילת-יגורי * "קירקגור קושר קשר הדוק את חיפושיו אחר האותנטיות עם התפלספותו ואורח חייו. עצמיותו, שהוא תר אחריה ומבקש לעצבה, תתגבש מתוך תהליכי קיומו, שלדידו הם גם תהליכי התפלספותו. קריאתו של קירקגור לחזור ולעצב לעצמנו את עצמיותנו מופנית בראש וראשונה אל עצמו. הפיתוי נוסח קירקגור פועל גם על המפתה עצמו. חייו מתגבשים ומגיעים עד למפתן האותנטיות, ועצם התהוותם מזמין בעקיפין אותנו - קוראיו - למסע דומה להשגת אותה המטרה." ~ [[יעקב גולומב]] * "קירקגור ידע אפוא שאין הוא יכול להביאנו לבחור לעצמנו את היעד של השגת הרמוניה פנימית ואותנטיות בכוח ההנמקה התבונית. תכלית התפלספותו היא להביא ליובש בפינו ולהעצים את צימאוננו לסובייקטיביות." ~ [[יעקב גולומב]] * "כל רגע הוא עידן שלם, לכל רגע יש ערך בלתי נדלה, אינסוף. זה נכון תמיד, לַכול. מי שמזהה זאת, מי שחי כך, מצליח לממש את מה שקירקגור הגדיר 'החוכמה העמוקה ביותר': לראות כל יום ביומו כאילו היה זה יומנו האחרון, וגם הראשון ברצף השנים." ~ גדעון לב ==ראו גם== * {{נושא|שם=יעקב גולומב|פסקה=האדם האסתטי על פי סרן קירקגור|נושא=האדם האסתטי על פי קירקגור}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=סרן קירקגור|ויקישיתוף=Category:Søren Kierkegaard|שם ויקישיתוף=סרן קירקגור}} {{מיון רגיל: קירקגור, סרן}} [[קטגוריה:פילוסופים דנים]] [[קטגוריה:אקזיסטנציאליזם]] llcsn4iikc76o6ulxj3lknt1d3gcfer 0 8401 236515 226592 2026-06-06T10:27:19Z קליאו 9676 /* */ 236515 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=היקום|נושא=העולם}} [[קובץ: Worldmap LandAndPolitical.jpg|שמאל|ממוזער| 290 פיקסלים]] * "אני אזרח העולם." ~ [[דיוגנס]] * "אנו מעריצים את העולם בחברתם של אלה שאנו אוהבים." ~ [[אלפונס דה למרטין]] * "העולם מהווה בית ספר המלמד [[טוב]] יותר מכל בית ספר אחר." ~ [[מולייר]] * "העולם הוא ספר שבו בכל צעד אנו פותחים דף." ~ [[אלפונס דה למרטין]] * "איך נכללים ומתכללים אל תוך ענקות אין־חקר. גדול, רחב, גבוה ופתוח־פתוח העולם." ~ [[ס. יזהר]], '[[ימי צקלג]]' * "כאשר נוטל אדם על עצמו להחזיק ולעצב את העולם, רואה אני כי ייכשל במטרתו זו. כיוון שהעולם כלי אלוהי הוא, לא ניתן לעצבו, לא ניתן להחזיק בו." ~ [[לאו דזה]] * "העולם הזה הוא היכל קדוש מאוד, שהאדם הוכנס לתוכו כדי להתבונן באנדרטות. לא אנדרטות שעוצבו בידי בני תמותה, כי אם אלה שהתבונה האלוהית הציבה לנגד עינינו: ה[[שמש]], הכוכבים, ה[[מים]] והארץ." ~ [[מישל דה מונטן]] * "העולם אינו אוחז בך, כי אתה עצמך מחזיק אותו בקרבך." ~ [[אנגלוס שילזיוס]] * "היכן אני בעולם?" ~ [[נחמן מברסלב]] * "[[אמנות]] מגיעה מן העולם, שייכת לו, לעולם לא תצליח לחמוק ממנו." ~ [[ויליאם סארויאן]] * "האנושות, מעצם טבעה, נוטה להסביר לעצמה את העולם שבו נולדה, וזה מותר האדם. כל אדם, אפילו הפחות נבון, או האחרון בשורת חסרי הזכויות, נותן לעצמו מילדותו איזה הסבר על העולם, שמאפשר לו לחיות בו." ~ אלזה מורנטה, '[[אלה תולדות]]' * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "חוצפן הוא בעליה של מחצית העולם." ~ [[פתגמים הולנדיים|פתגם הולנדי]] * "[[עין]] תחת עין, וכל העולם יתעוור." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "אילו הלבבות היו זכים, העולם היה טהור." ~ [[ז'אק אודיברטי]] * "היוצר קלקל את העולם שפה למטה; מדוע הצליח בעולם שלמעלה?" ~ [[פול מוראן]] * "דרושות שישים שנה כדי ליצור [[אדם]], ואחר כך הוא עובר מן העולם." ~ [[אנדרה מאלרו]] *אל תתנו לעולם להטעות אתכם כי העולם הזה מטעה לגמרי." ~ [[נחמן מברסלב]] * "תנו לי נקודת אחיזה, ואזיז את העולם ממקומו." ~ [[ארכימדס]] * "אֲנִי אֶזְרַח הָעוֹלָם וְחֶפְצִי לְהִשָּׁאֵר כָּזֶה. אֲנִי אוֹהֵב לַחְשֹׁב עַל עַצְמִי בַּלַּיְלָה וְלֹא בַּיּוֹם." ~ [[נתן זך]] * "האסטרונומיה מאלצת את ה[[נפש]] להתבונן כלפי מעלה, ומובילה אותנו מן העולם הזה אל עולם אחר." ~ [[אפלטון]] * "אילו הרומאים היו חייבים ללמוד לטינית, לא היה להם [[זמן]] לכבוש את העולם." ~ [[היינריך היינה]] [[קטגוריה:נושאים]] 2n0wsbaznjp5wecp51piouni0zj0kxr 0 9479 236490 234039 2026-06-05T14:12:04Z קליאו 9676 /* */ 236490 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Gudfridur Lilja Gretarsdottir fran Island. Nordiska radets sessionen i Stockholm 2009.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיבור|ללא קטגוריה=כן}} * "הדיבור משחרר." ~ [[אמילי נוטומב]] * "עיקר הדיבור הוא הנפש." ~ [[נחמן מברסלב]] * "מליצה אמיתית בזה לדברי מליצה." ~ [[בלז פסקל]] * "הלשון היא הטוב והגרוע מכל הדברים." ~ [[איזופוס]] * "הדיבור משכך את הכעס." ~ [[אייסכילוס]] * "דִּבּוּר אָסוּר; וְהִרְהוּר מֻתָּר."<ref>על האיסור לעסוק בדברי חול ביום השבת, מתוך: [[משנה תורה]], [[ספר זמנים]], הלכות שַׁבָּת, פרק כד, א </ref> ~ [[רמב"ם]] * "הדיבור הוא הדבר המייחד אותו [את האדם] משאר היצורים." ~ [[בנימין גרוס]] * "מי שמדבר הרבה, לעתים קרובות נכשל." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "למי שפיו סגור לא נכנס כל זבוב." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "לדבר על מה שאין אנו יודעים גורם לנו ללומדו." ~ [[אלבר קאמי]] * "במה שהפה מתרגל לומר, הלב מתרגל להאמין." ~ [[שארל בודלר]] * "אין זה די לדבר; צריך לדבר היטב." ~ [[ויליאם שייקספיר]], '[[חלום ליל קיץ]]' * "קצר בדבריך, כי לדבר ללא הרף אינו משביע רצון." ~ [[מיגל דה סרוואנטס]] * "שעמום: מישהו שיש לו את כח הדיבור, אך לא את יכולת השיחה." ~ [[בנימין ד'ישראלי]] * "טוב יותר להיכשל בהליכה מאשר בלשונך." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "הדיבור, המילים והלשון נקבעים באמצעות מוסכמות חברתיות." ~ [[דייוויד יום]] * "דברים יפים יכולים להיות קצרים, אולם הם משמיעים הדים נצחיים." ~ [[האם תרזה]] * "החוכמה לעולם איננה עומדת לצדו של הדברן." ~ [[אמילי נוטומב]] * "הַדִּבּוּר בְּקוֹל רָם מֵבִיא הַרְגָּשָׁה וּתְנוּעָה בְּכָל הָאֵיבָרִים." ~ [[נחמן מברסלב]] * "אנשים רוצים שידברו אליהם. והם עצמם רוצים לדבר. לעתים קרובות זה חשוב להם הרבה יותר ממעשים." ~ [[אהרן מגד]] * "האמרות הטובות כולן קיימות בעולם; חסר רק ליישמן." ~ [[בלז פסקל]] * "אסור בהחלט לומר הכול; אפילו לאבן." ~ [[אנרי דה מונטרלאן]] * "מכל המצאותיו ההרסניות של האדם, הדיבור הוא הנורא ביותר." ~ [[פאולו קואלו]] * "אל נא תבקש שהעולם ידבר עליך, אלא עליך לדבר עם עצמך." ~ [[מישל דה מונטן]] * "מחציתו של הדיבור שייכת למי שמדבר, ומחציתו השנייה - למי ששומע." ~ [[מישל דה מונטן]] * "למן הרגע שבו התחלת בשטף של דברים, קשה מאוד לחדול מדבריך או לקצר בהם." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפוטנציאל של הדיבור יחכה, הוא בעל סבלנות. פעם יקרא מישהו את הדיבור הזה ויתגלה. כמו אבן שגנוזים בה צורות או צמחים, או מינרלים, שנראים כשרכים, כשפותחים אותה, לאחר אינסוף [[זמן]] שעבר ולא ידעו מה בתוכה." ~ [[ס. יזהר]] * "אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּמַעֲלָה, אוֹ בְּשֶׁבַח מַעֲלָה אוֹ מְעֻלֶּה, אוֹ בִּגְנוּת פְּחִיתוּת אוֹ פָּחוּת."<ref>[[שמונה פרקים לרמב"ם]], פרק חמישי</ref> ~ [[רמב"ם]] * "דיבורים כמו חול... ואין מה לאכול." ~ ישראלי עממי * "אלה שמדברים אינם יודעים ואלה שיודעים אינם מדברים." ~ [[לאו דזה]] * "מי שמספר לך דברי רכיל, יספר דברי רכיל עליך." ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]] * "דברי רכיל מעצבנים את האנשים ואינם גורמים להם לתקן את מידותיהם." ~ [[ניקולו מקיאוולי]] * "הדיבור הוא אחד מכלי הנשק הגדולים שלנו." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "מי שמשלח את לשונו גורם רעה גדולה יותר מאשר מי שרגליו מועדות." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "לא ניתן להשיב דברים הנפלטים מן הפה, כפי שלא ניתן להשיב חץ אל הקשת." ~ [[אבו שאקור]] * "כל עוד לא אמרת דבר אתה שולט בדבריך; ברגע שאתה פותח את פיך הדיבור הופך לבעליך." ~ [[אבו שאקור]] * "הטבע העניק לנו לשון אחת ושתי אוזניים, כדי שנקשיב כפליים מאשר נדבר." ~ [[זנון מקיטיון]] ==ראו גם== * [[מילה]] * [[דיבור ומעשה]] * [[לחישה]] * [[פה]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה: שפה]] e1bm0trumku64h1dz3z6sjkb9z65wjj 0 10065 236512 212852 2026-06-06T10:19:09Z קליאו 9676 /* מאפייני היום */ 236512 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" (1878), ציור של מאוריצי גוטליב]] '''[[w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' הוא אחד ממועדי ישראל, חל בעשרה בתשרי ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. במוקד היום עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי ה[[תנ"ך|תורה]] ו[[חז"ל]] נוהגים בו עשרה איסורים ובהם: אכילה, שתייה, רחיצה וקיום יחסי אישות. ==מאפייני היום == * "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם." ~ {{פסוק|ויקרא|טז|ל}} * "אמר [[רבי עקיבא|ר’ עקיבא]]: אשריכם ישראל ! לפני מי אתם מיטהרין, ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'; ואומר: 'מקוה ישראל ה’' – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל." ~ [[s:יומא פרק ח משנה ט|משנה מסכת יומא ח ט]] * " 'שחורה אני ונאווה' <small>[[s:ביאור:שיר השירים א#ה|(שיר השירים א' ה')]]</small> – שחורה אני כל ימות השנה, ונאווה אני ביום הכיפורים." ~ מדרש רבא, [[שיר השירים]] א' * "שני ימים יש בשנה שהאיסור לאכול בהם מיותר – תשעה באב ויום כיפור. בתשעה באב – מי יכול לאכול? וביום כיפור – מי רוצה לאכול?" ~ רבי [[w:לוי יצחק מברדיצ'ב|לוי יצחק מברדיצ'ב]] * "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר." - מסכת יומא, פרק ח', משנה ט' * "לּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין... וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים." ~ [[שמעון בן גמליאל|רבן שמעון בן גמליאל]], [[s:משנה תענית ד ח|משנה מסכת תענית ד', ח']] * "יום הכיפורים הוא אתגר עבור הציבור החילוני. אתגר הקורא להכניס חוויות של קדושה ותשובה אל סדר יום ריבוני וחופשי מציוויה של ההלכה. אבל דווקא יום זה יכול שיהא שער כניסה: בחירה כתחליף לבריחה." ~ ד"ר שגית מור-המכללה האקדמית בית ברל [http://www.beitberl.ac.il/DataPages/DataPagesPreview.asp?ID=6152] * "בכל יום כיפור אני נוהגת ללכת לבית הכנסת ולשיר עם כולם את המנגינות המוכרות והאהובות, בעיקר זו של 'כל נדרי'. זה נותן לי הרגשה של שייכות." == תשובה בין אדם לחברו == * "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו." ~ [[s:יומא פרק ח משנה ט|משנה מסכת יומא ח ט]] * "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס: ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול – מוחל בלב שלם ובנפש חפצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור, וזה דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון." ~ [[רמב"ם]], [[s:רמב"ם הלכות תשובה ב|הלכות תשובה פרק ב' הלכה י']] * "אנחנו מכים על החטא בדרך כלל על חזהו של הזולת. בואו נתחיל להכות על חטא על חזנו שלנו עצמו, ואם כל אחד יעשה כן נהיה חברה יותר אנושית, מוסרית, יהודית וערכית." ~ [[ישראל מאיר לאו|הרב ישראל מאיר לאו]], לשעבר הרב הראשי, בראיון ליום הכיפורים [http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=8945&MenuID=701&ThreadID=1014006] == תשובה בין אדם למקום == * " 'שובה ישראל עד ה' אלהיך' <small>({{פסוק|הושע|יד|ב}})</small> – צריך לשוב, עד שיהיה ה' אלוהיך – האלוהות שלך." ~ [[w:ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]] * "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כל הנשמות." ~ [[הרב קוק]], [[s:אורות התשובה טו|אורות התשובה טו י]] * "רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי, מעשי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני, להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה." ~ [[חנה סנש]] מתוך יומן אישי, נכתב בערב יום הכיפורים, 11 באוקטובר 1940 ==בספרות== * "מה אהבתי את לילי יום הכיפורים. שערי השמים פתוחים והקדוש ברוך הוא כביכול מרכין עצמו לשמוע תפילתן של ישראל. והוא אינו צריך להרכין, שהרי הוא מכיר לבו של כל אדם, אלא מפני חיבתן של ישראל מרכין עצמו, כאב שמטה אוזנו כלפי בנו הקטן." ~ [[ש"י עגנון]], "פי שניים" * "אדם מישראל ביום הכיפורים, אפילו הוא יחידי במדבר, יכול ליחד את לבו לקונו." ~ [[ש"י עגנון]], "פי שניים" ==בשירה== * "בא יום כיפורים, תוגתו נשאה עימה הרוח." ~ [[דודו ברק]] * "בערב יום הכיפורים הפלגנו מניסיונות שתמו אל ניסיונות שהחלו. ערב יום הכיפורים היה לנו ראשית הזמן בדממת אי שהאיר." ~ [[w:זלדה|זלדה]] * "אֲנִי מְפַזֵּר אֶת יום הַכִּיפּור עַל פְּנֵי כָּל הַשָּנָה. עֲנָבִים בְּשֵלִים בְּעונָתָם. אַךְ אֵיךְ יַבְשִילוּ חֲטָאִים וְכַפָּרָתָם בְּיום אֶחָד?" ~ [[יהודה עמיחי]] ==ראו גם== * [[כל נדרי]] * [[מחזור ליום כיפור]] * [[ימים נוראים (עגנון)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=יום הכיפורים|ויקיטקסט=ערוך השולחן אורח חיים#הלכות יום הכיפורים|שם ויקיטקסט=הלכות יום הכיפורים בערוך השולחן|ויקימילון=יום הכפורים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur|שם ויקישיתוף=יום הכיפורים}} {{תבנית:חגי ישראל ומועדיו}} [[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו]] 7z0uoauozbnooav706xj215owsk848o 236513 236512 2026-06-06T10:20:54Z קליאו 9676 /* מאפייני היום */ 236513 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" (1878), ציור של מאוריצי גוטליב]] '''[[w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' הוא אחד ממועדי ישראל, חל בעשרה בתשרי ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. במוקד היום עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי ה[[תנ"ך|תורה]] ו[[חז"ל]] נוהגים בו עשרה איסורים ובהם: אכילה, שתייה, רחיצה וקיום יחסי אישות. ==מאפייני היום == * "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם." ~ {{פסוק|ויקרא|טז|ל}} * "אמר [[רבי עקיבא|ר’ עקיבא]]: אשריכם ישראל ! לפני מי אתם מיטהרין, ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'; ואומר: 'מקוה ישראל ה’' – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל." ~ [[s:יומא פרק ח משנה ט|משנה מסכת יומא ח ט]] * " 'שחורה אני ונאווה' <small>[[s:ביאור:שיר השירים א#ה|(שיר השירים א' ה')]]</small> – שחורה אני כל ימות השנה, ונאווה אני ביום הכיפורים." ~ מדרש רבא, [[שיר השירים]] א' * "שני ימים יש בשנה שהאיסור לאכול בהם מיותר – תשעה באב ויום כיפור. בתשעה באב – מי יכול לאכול? וביום כיפור – מי רוצה לאכול?" ~ רבי [[w:לוי יצחק מברדיצ'ב|לוי יצחק מברדיצ'ב]] * "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר." ~ מסכת יומא, פרק ח', משנה ט' * "לּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין... וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים." ~ [[שמעון בן גמליאל|רבן שמעון בן גמליאל]], [[s:משנה תענית ד ח|משנה מסכת תענית ד', ח']] * "יום הכיפורים הוא אתגר עבור הציבור החילוני. אתגר הקורא להכניס חוויות של קדושה ותשובה אל סדר יום ריבוני וחופשי מציוויה של ההלכה. אבל דווקא יום זה יכול שיהא שער כניסה: בחירה כתחליף לבריחה." ~ ד"ר שגית מור-המכללה האקדמית בית ברל [http://www.beitberl.ac.il/DataPages/DataPagesPreview.asp?ID=6152] * "בכל יום כיפור אני נוהגת ללכת ל[[בית הכנסת]] ולשיר עם כולם את המנגינות המוכרות והאהובות, בעיקר זו של 'כל נדרי'. זה נותן לי הרגשה של שייכות." ~ [[נורית הירש]] == תשובה בין אדם לחברו == * "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו." ~ [[s:יומא פרק ח משנה ט|משנה מסכת יומא ח ט]] * "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס: ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול – מוחל בלב שלם ובנפש חפצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור, וזה דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון." ~ [[רמב"ם]], [[s:רמב"ם הלכות תשובה ב|הלכות תשובה פרק ב' הלכה י']] * "אנחנו מכים על החטא בדרך כלל על חזהו של הזולת. בואו נתחיל להכות על חטא על חזנו שלנו עצמו, ואם כל אחד יעשה כן נהיה חברה יותר אנושית, מוסרית, יהודית וערכית." ~ [[ישראל מאיר לאו|הרב ישראל מאיר לאו]], לשעבר הרב הראשי, בראיון ליום הכיפורים [http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=8945&MenuID=701&ThreadID=1014006] == תשובה בין אדם למקום == * " 'שובה ישראל עד ה' אלהיך' <small>({{פסוק|הושע|יד|ב}})</small> – צריך לשוב, עד שיהיה ה' אלוהיך – האלוהות שלך." ~ [[w:ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]] * "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כל הנשמות." ~ [[הרב קוק]], [[s:אורות התשובה טו|אורות התשובה טו י]] * "רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי, מעשי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני, להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה." ~ [[חנה סנש]] מתוך יומן אישי, נכתב בערב יום הכיפורים, 11 באוקטובר 1940 ==בספרות== * "מה אהבתי את לילי יום הכיפורים. שערי השמים פתוחים והקדוש ברוך הוא כביכול מרכין עצמו לשמוע תפילתן של ישראל. והוא אינו צריך להרכין, שהרי הוא מכיר לבו של כל אדם, אלא מפני חיבתן של ישראל מרכין עצמו, כאב שמטה אוזנו כלפי בנו הקטן." ~ [[ש"י עגנון]], "פי שניים" * "אדם מישראל ביום הכיפורים, אפילו הוא יחידי במדבר, יכול ליחד את לבו לקונו." ~ [[ש"י עגנון]], "פי שניים" ==בשירה== * "בא יום כיפורים, תוגתו נשאה עימה הרוח." ~ [[דודו ברק]] * "בערב יום הכיפורים הפלגנו מניסיונות שתמו אל ניסיונות שהחלו. ערב יום הכיפורים היה לנו ראשית הזמן בדממת אי שהאיר." ~ [[w:זלדה|זלדה]] * "אֲנִי מְפַזֵּר אֶת יום הַכִּיפּור עַל פְּנֵי כָּל הַשָּנָה. עֲנָבִים בְּשֵלִים בְּעונָתָם. אַךְ אֵיךְ יַבְשִילוּ חֲטָאִים וְכַפָּרָתָם בְּיום אֶחָד?" ~ [[יהודה עמיחי]] ==ראו גם== * [[כל נדרי]] * [[מחזור ליום כיפור]] * [[ימים נוראים (עגנון)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=יום הכיפורים|ויקיטקסט=ערוך השולחן אורח חיים#הלכות יום הכיפורים|שם ויקיטקסט=הלכות יום הכיפורים בערוך השולחן|ויקימילון=יום הכפורים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur|שם ויקישיתוף=יום הכיפורים}} {{תבנית:חגי ישראל ומועדיו}} [[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו]] ibe2yflt0m3910iq4bajkyt025300bh 236514 236513 2026-06-06T10:21:46Z קליאו 9676 /* מאפייני היום */ עריכה 236514 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" (1878), ציור של מאוריצי גוטליב]] '''[[w:יום הכיפורים|יום הכיפורים]]''' הוא אחד ממועדי ישראל, חל בעשרה בתשרי ונחשב ליום הקדוש ביותר בשנה. במוקד היום עומדות התשובה והסליחה, ועל פי ציווי ה[[תנ"ך|תורה]] ו[[חז"ל]] נוהגים בו עשרה איסורים ובהם: אכילה, שתייה, רחיצה וקיום יחסי אישות. ==מאפייני היום == * "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם, וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם." ~ {{פסוק|ויקרא|טז|ל}} * "אמר [[רבי עקיבא|ר’ עקיבא]]: אשריכם ישראל ! לפני מי אתם מיטהרין, ומי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'; ואומר: 'מקוה ישראל ה’' – מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקב"ה מטהר את ישראל." ~ [[s:יומא פרק ח משנה ט|משנה מסכת יומא ח ט]] * " 'שחורה אני ונאווה' <small>[[s:ביאור:שיר השירים א#ה|(שיר השירים א' ה')]]</small> – שחורה אני כל ימות השנה, ונאווה אני ביום הכיפורים." ~ מדרש רבא, [[שיר השירים]] א' * "שני ימים יש בשנה שהאיסור לאכול בהם מיותר – תשעה באב ויום כיפור. בתשעה באב – מי יכול לאכול? וביום כיפור – מי רוצה לאכול?" ~ רבי [[w:לוי יצחק מברדיצ'ב|לוי יצחק מברדיצ'ב]] * "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר." ~ מסכת יומא, פרק ח', משנה ט' * "לּא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין... וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים." ~ [[שמעון בן גמליאל|רבן שמעון בן גמליאל]], [[s:משנה תענית ד ח|משנה מסכת תענית ד', ח']] * "יום הכיפורים הוא אתגר עבור הציבור החילוני. אתגר הקורא להכניס חוויות של קדושה ותשובה אל סדר יום ריבוני וחופשי מציוויה של ההלכה. אבל דווקא יום זה יכול שיהא שער כניסה: בחירה כתחליף לבריחה." ~ ד"ר שגית מור-המכללה האקדמית בית ברל [http://www.beitberl.ac.il/DataPages/DataPagesPreview.asp?ID=6152] * "בכל יום כיפור אני נוהגת ללכת ל[[בית כנסת|בית הכנסת]] ולשיר עם כולם את המנגינות המוכרות והאהובות, בעיקר זו של 'כל נדרי'. זה נותן לי הרגשה של שייכות." ~ [[נורית הירש]] == תשובה בין אדם לחברו == * "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו." ~ [[s:יומא פרק ח משנה ט|משנה מסכת יומא ח ט]] * "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס, אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס: ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול – מוחל בלב שלם ובנפש חפצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה, לא יקום ולא יטור, וזה דרכם של זרע ישראל וליבם הנכון." ~ [[רמב"ם]], [[s:רמב"ם הלכות תשובה ב|הלכות תשובה פרק ב' הלכה י']] * "אנחנו מכים על החטא בדרך כלל על חזהו של הזולת. בואו נתחיל להכות על חטא על חזנו שלנו עצמו, ואם כל אחד יעשה כן נהיה חברה יותר אנושית, מוסרית, יהודית וערכית." ~ [[ישראל מאיר לאו|הרב ישראל מאיר לאו]], לשעבר הרב הראשי, בראיון ליום הכיפורים [http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=8945&MenuID=701&ThreadID=1014006] == תשובה בין אדם למקום == * " 'שובה ישראל עד ה' אלהיך' <small>({{פסוק|הושע|יד|ב}})</small> – צריך לשוב, עד שיהיה ה' אלוהיך – האלוהות שלך." ~ [[w:ישראל הופשטיין מקוז'ניץ|המגיד מקוז'ניץ]] * "כששוכחים את מהות הנשמה העצמית, כשמסיחים דעה מלהסתכל בתוכיות החיים הפנימיים של עצמו, הכל נעשה מעורבב ומסופק. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כל הנשמות." ~ [[הרב קוק]], [[s:אורות התשובה טו|אורות התשובה טו י]] * "רצוני להתוודות, לתת דין וחשבון לעצמי, לתת דין וחשבון לאלוהים, זאת אומרת למדוד את חיי, מעשי לעומת האידיאל הגבוה, הטהור ביותר אשר עומד לפני, להשוות מה שהיה צריך להיות לעומת מה שהיה." ~ [[חנה סנש]] מתוך יומן אישי, נכתב בערב יום הכיפורים, 11 באוקטובר 1940 ==בספרות== * "מה אהבתי את לילי יום הכיפורים. שערי השמים פתוחים והקדוש ברוך הוא כביכול מרכין עצמו לשמוע תפילתן של ישראל. והוא אינו צריך להרכין, שהרי הוא מכיר לבו של כל אדם, אלא מפני חיבתן של ישראל מרכין עצמו, כאב שמטה אוזנו כלפי בנו הקטן." ~ [[ש"י עגנון]], "פי שניים" * "אדם מישראל ביום הכיפורים, אפילו הוא יחידי במדבר, יכול ליחד את לבו לקונו." ~ [[ש"י עגנון]], "פי שניים" ==בשירה== * "בא יום כיפורים, תוגתו נשאה עימה הרוח." ~ [[דודו ברק]] * "בערב יום הכיפורים הפלגנו מניסיונות שתמו אל ניסיונות שהחלו. ערב יום הכיפורים היה לנו ראשית הזמן בדממת אי שהאיר." ~ [[w:זלדה|זלדה]] * "אֲנִי מְפַזֵּר אֶת יום הַכִּיפּור עַל פְּנֵי כָּל הַשָּנָה. עֲנָבִים בְּשֵלִים בְּעונָתָם. אַךְ אֵיךְ יַבְשִילוּ חֲטָאִים וְכַפָּרָתָם בְּיום אֶחָד?" ~ [[יהודה עמיחי]] ==ראו גם== * [[כל נדרי]] * [[מחזור ליום כיפור]] * [[ימים נוראים (עגנון)]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=יום הכיפורים|ויקיטקסט=ערוך השולחן אורח חיים#הלכות יום הכיפורים|שם ויקיטקסט=הלכות יום הכיפורים בערוך השולחן|ויקימילון=יום הכפורים|ויקישיתוף=Category:Yom Kippur|שם ויקישיתוף=יום הכיפורים}} {{תבנית:חגי ישראל ומועדיו}} [[קטגוריה:חגי ישראל ומועדיו]] gaqhndmb7nqcmt5ssmboav78z295iam 0 10803 236491 226629 2026-06-05T14:13:19Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 236491 wikitext text/x-wiki [[תמונה:S Yizhar.jpg|שמאל|ממוזער|172px|ס. יזהר]] '''[[w:ס. יזהר|ס. יזהר]]''' או '''יזהר סמילנסקי''' (27 בספטמבר 1916 - 21 באוגוסט 2006), סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת וחתן פרס ישראל לספרות יפה. ==אמרותיו== * "אין היה־היה ויש רק עתה, עתה מוחשי." * "אין אתה בן, אין אתה אח, ואינך בעל לאישה ולא אב לילדים, אתה - אתה הוא, אדם בעולם." * "המשכיות היא לא קו רציף, אלא תנועה של עליות ומורדות." * "בני אדם הם יצורים מורכבים מאוד, מסובכים." * "סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה." * "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם." * "מאז ומעולם, בדרך זו או אחרת, עוסקים בני־אדם ב[[חינוך]] – גם אם לא קראו לו כך – ועדיין מדשדש לו העולם על מקום השאלות הראשונות: מהו חינוך ואיך נעשה חינוך." * "לא תמיד הדברים הטובים באים עלינו שלובים זה עם זה בשלום. לעתים טוב מתנגח בטוב. ה[[שוויון]] מידה טובה וה[[חופש]] מידה טובה, ולא תמיד ילכו יחד." * "אני לא הלכתי להשביע את רצונו של מישהו, אלא להגיד מה שרציתי להגיד, וכתבתי את זה מפני שהייתי מוכרח לכתוב את זה, זה היה משהו שלא יכולתי לשתוק עליו." * "הפוטנציאל של הדיבור יחכה, הוא בעל סבלנות. פעם יקרא מישהו את הדיבור הזה ויתגלה. כמו אבן שגנוזים בה צורות או צמחים, או מינרלים, שנראים כשרכים, כשפותחים אותה, לאחר אינסוף זמן שעבר ולא ידעו מה בתוכה." * "אלה שמבקשים את הסליחה הם תמיד מיעוט. הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." * "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ההיסטוריה שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים." * "חלק גדול ממה שאנו עושים הוא מתוקף ההכרה שהסביבה והקיום טבועים בנו – ולא מתוקף הבחירה שלנו עצמנו." * "מי שקורא סיפור עושה זאת כדי למצוא את מהלך הסיפור. אם יש מסר שקוף, הסיפור חדל להיות סיפור ונעשה אלגוריה." * "מידותיה של הארץ מזה, קצב פיתוחה מזה וייחוד טבעה מזה - הגיעו עד למקום שקשה להמשיך בו במעשים כרגיל. ארץ [[כיעור|מכוערת]] תוליד אנשים מכוערים, אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק." ~ דברי הכנסת, ישיבה קצ"א. דיון בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, דצמבר 1962 * "הקונפליקט אינו מצב זמני, רק מפני שעוד לא מלאה כל הארץ דעת. אלא מצב מהותי מגוף החיים. מיליון זרﬠים מופצים ברוח כדי שרק אחדים יתקיימו ויעשו פרי. הכל במתח, בין יש ואין, בין אפשר ואי־אפשר, בין רצוי ומצוי, בין מותר ואסור." ==חרבת חזעה (1949)== {{דף מורחב|חרבת חזעה}} * "מי יעלה על לב, שהיתה פעם איזו חרבת־חזעה, אשר גירשנו וגם ירשנו. באנו, ירינו, שרפנו, פוצצנו, הדפנו ודחפנו והגלינו." * "הכפרים הריקים הללו, יום מגיע והם מתחילים לצעוק. אתה עובר בהם ולקראתך פתאום, לפי תומך, ובלא דעת מנין, עיניים סומות של קירות וחצרות וסמטאות מלוות אותך אין־אומר." ==ימי צקלג (1958)== {{הפניה לערך מורחב|ימי צקלג}} * "הרגישה, כנראה, שמה שמתרחש בעולם מרובה הוא ממה שהייתה משערת." * "והכל גם קרוב גם רחוק, עלוף הינומת חום, וממתין ומחשה." * "מביאים ומטפחים מין כמיהת־לב, יוצאת הולכת, אל אותם שבילי יום־יום נדושים, אל ירידה פלחית [[תמימות|תמימה]] בשבילים הישנים ההם." * "איך נכללים ומתכללים אל תוך ענקות אין־חקר. גדול, רחב, גבוה ופתוח־פתוח ה[[עולם]]. וקשוב. לא שום קישוט, לא שום הרר־אל או יערות־עד, או תפארת ערימות עננים, לא שום נקודה נבחרת ומרתקת, לא צבעי־צבעים ולא כל דבר שהוא – רק מישוריותָ מפונה מכל." ==מקדמות (1992)== * "ואיפה היה המקום הראשון? הראשון הראשון? כי המקום הראשון, ובלי שום אסמכתא, היה צבע כתום. כתום כולו." * "בתוך העולם הגדול, עם שני הקטבים, עם קו המשווה, עם חמש היבשות הגדולות, שאינן עושות כידוע אלא רק כרבע מתפוסת קליפת הכדור, והשאר נשאר תמיד מכוסה מים - וגם בתוך פתותי רגבי השדה הקרוב." * "בחלקה זו שאין בה יותר מכמה דונמים, על הגבול שבין הנחרש והולך ובין הנוקשה מעולמי עולמים - ישב לו בשקט, בינתיים, תינוק זה, שאביו הפקידו להיות שם עוד קצת עד שהוא גומר ומסיים את חרישת הניר או שניים האחרונים." ==צלהבים (1993)== {{דף מורחב|צלהבים}} * “וזה כל מה שיש. [[שמש]] אינסופית ושדה אינסופי ואדם סופי מאד, בן יום, פרפרי, ומבוהל, בלב הים הגדול." * "בורחים מן השמש ככל האפשר. אל הצל ואל משקפי השמש, ואל החורשות ואל פנימה מתחת לגגות והמזגנים ומה לא." * "ואת כל אונו ואת כל עוזו הנשפך בצלהבים במבול באין סוף בבהירות שהשמים העכורים לא יעכירו עוד.” ==גילוי אליהו (1999)== * "מלחמות אינן נופלות מן השמים, [[מלחמה|מלחמות]] הן החלטות. מלחמות אינן כמו נד שיטפון הרים פתאומי, ולא כמו רעש אדמה פתאומי, שאי אפשר לשער מראש, מלחמות הן החלטות מחושבות של בני אדם." * "גם הקור אינו מכהה את מראה השמים האלה, הענקיים הזוהרים האלה, הקמרוניים והמלאים המון כוכבים מצוחצחים וזוהר מסנוור כמעט בלילה הצח הזה, כוכבים גדולים ובוהקים וכאילו בוער סביבם." * "אולי גם שמע מתוכה כמתוך קונכיה איזה הדים עתיקים מאוד שכבר היו מעולם, מעבר לכל ההשכחה שניסו להשכיח אותו ומעבר לכל מחיקת הקשרים העתיקים." ==מתוך מכתביו== * "הוא ישנו כפי שצריך שיהיה, הולך ונושם, משתבש והולך, מדייק והולך, ותפר זה שבין ולבין, אם במדמה מעשים ואם בעושה מעשים, אם במחטיא מעשים ואם כמדייק לדיוקם, הולך ונעשה ישנו בפועל ומשכנע בסיבובי הכן והלא שלו, כולו דומה לאמת שלו, עד שגם הקורא, פה ושם, נסחף לאמפתיה." ~ אל [[עמוס עוז]], על הספר "[[המצב השלישי]]" * "כל חיפושיו קדימה חוזרים שוב ושוב, סיזיפית, ומיטלטלים בין אבסורד ודאי ובין תקווה בלתי מובטחת. כאותו אדם מאמין שאמונתו בורחת והוא מוסיף ורודף אחריה. מה יש לו בלעדיה. כה כואב ככה. עם הקו המשתבש הזה. לנצח. ואולי בכל זאת קצת רווח לך לאחר שנאמר? מי יודע." ~ אל [[עמוס עוז]], על הספר "לדעת אישה" *"זוכר פתאום איך היה הגוף שלך כשחזרנו והפשלת את השמלה וידי הייתה על כולך בטן וחמוקיים ושדיים וגב והכל היה מקסים ביופיו, במגעו, בתחושתו." ~ מכתב לתחיה קרבטרי * "את מגינה על עצמך ופתאום נופלות כל החומות ואומרת: בוא אני פתוחה. מילה רכה שחדשה לגמרי בפיך. חום שעוד לא היה קודם. ו[[התרגשות]] שהפעם תבוא." ~ מכתב לתחיה קרבטרי * "בבת אחת יש הרגשה של ריקות נוראה, ושל עוצמה אדירה ולא מפורקת, שצריכה כעת למצוא אפיק ומעשים." ~ מכתב לתחיה קרבטרי ==נאמר עליו== * "הוא פחד ממסגרות כל ימי חייו, אבל מצד שני הוא גם פחד מכל שינוי. בעצם הוא פחד לעזוב את הבית אבל בדמיונו הוא היה מהנוסעים הגדולים." ~ נעמי סמילנסקי, אישתו * "חידושו העיקרוני של יזהר... תודעת קיום ברגע נתון כמעט ללא עבר ועתיד... שרויה במרחב קונקרטי מופעלת על ידיו, מתרשמת ממנו." ~ דן מירון * "אפשר לדבר על יזהר כעל מי שהמיר ביוגרפיה בגיאוגרפיה, ותרבות ואופי - במודעות ובתחושת הימצאות בלב הקוסמוס." ~ דן מירון * "הוא לא עשה דבר כדי להתקרב לקוראים פוטנציאליים. שום ויתור, שום פשרה סגנונית או לשונית. גם כשכתב לילדים האמין שהקושי הוא חלק מן החיים, ואין להסתיר מהם עלילות שנחשבות אכזריות או עלולות להתפרש לא נכון בשל גילם הצעיר, ובאשר ללשון, צריך שילמדו." ~ ניצה בן ארי * "לא היה כמוהו בעל יכולת לתאר את הפרט הקטן ביותר ואת הנוסף הרחב ביותר. הוא חיבר את הדבר הנוקב ביותר עם הדבר הנפלא ביותר בלי ליצור ביניהם סתירה אלא הרמוניה." ~ [[שמעון פרס]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ס. יזהר}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] me5zhzy18v1mj0ibzc2gfs8wn9g9flp 236501 236491 2026-06-05T17:37:18Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 236501 wikitext text/x-wiki [[תמונה:S Yizhar.jpg|שמאל|ממוזער|172px|ס. יזהר]] '''[[w:ס. יזהר|ס. יזהר]]''' או '''יזהר סמילנסקי''' (27 בספטמבר 1916 - 21 באוגוסט 2006), סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת וחתן פרס ישראל לספרות יפה. ==אמרותיו== * "המשכיות היא לא קו רציף, אלא תנועה של עליות ומורדות." * "בני אדם הם יצורים מורכבים מאוד, מסובכים." * "אין היה־היה ויש רק עתה, עתה מוחשי." * "אין אתה בן, אין אתה אח, ואינך בעל לאישה ולא אב לילדים, אתה - אתה הוא, אדם בעולם." * "[[סיפור]] הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה." * "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם." * "מאז ומעולם, בדרך זו או אחרת, עוסקים בני־אדם ב[[חינוך]] – גם אם לא קראו לו כך – ועדיין מדשדש לו העולם על מקום השאלות הראשונות: מהו חינוך ואיך נעשה חינוך." * "לא תמיד הדברים הטובים באים עלינו שלובים זה עם זה בשלום. לעתים טוב מתנגח בטוב. ה[[שוויון]] מידה טובה וה[[חופש]] מידה טובה, ולא תמיד ילכו יחד." * "אני לא הלכתי להשביע את רצונו של מישהו, אלא להגיד מה שרציתי להגיד, וכתבתי את זה מפני שהייתי מוכרח לכתוב את זה, זה היה משהו שלא יכולתי לשתוק עליו." * "הפוטנציאל של הדיבור יחכה, הוא בעל סבלנות. פעם יקרא מישהו את הדיבור הזה ויתגלה. כמו אבן שגנוזים בה צורות או צמחים, או מינרלים, שנראים כשרכים, כשפותחים אותה, לאחר אינסוף זמן שעבר ולא ידעו מה בתוכה." * "אלה שמבקשים את הסליחה הם תמיד מיעוט. הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." * "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ההיסטוריה שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים." * "חלק גדול ממה שאנו עושים הוא מתוקף ההכרה שהסביבה והקיום טבועים בנו – ולא מתוקף הבחירה שלנו עצמנו." * "מי שקורא סיפור עושה זאת כדי למצוא את מהלך הסיפור. אם יש מסר שקוף, הסיפור חדל להיות סיפור ונעשה אלגוריה." * "מידותיה של הארץ מזה, קצב פיתוחה מזה וייחוד טבעה מזה - הגיעו עד למקום שקשה להמשיך בו במעשים כרגיל. ארץ [[כיעור|מכוערת]] תוליד אנשים מכוערים, אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק." ~ דברי הכנסת, ישיבה קצ"א. דיון בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, דצמבר 1962 * "הקונפליקט אינו מצב זמני, רק מפני שעוד לא מלאה כל הארץ דעת. אלא מצב מהותי מגוף החיים. מיליון זרﬠים מופצים ברוח כדי שרק אחדים יתקיימו ויעשו פרי. הכל במתח, בין יש ואין, בין אפשר ואי־אפשר, בין רצוי ומצוי, בין מותר ואסור." ==חרבת חזעה (1949)== {{דף מורחב|חרבת חזעה}} * "מי יעלה על לב, שהיתה פעם איזו חרבת־חזעה, אשר גירשנו וגם ירשנו. באנו, ירינו, שרפנו, פוצצנו, הדפנו ודחפנו והגלינו." * "הכפרים הריקים הללו, יום מגיע והם מתחילים לצעוק. אתה עובר בהם ולקראתך פתאום, לפי תומך, ובלא דעת מנין, עיניים סומות של קירות וחצרות וסמטאות מלוות אותך אין־אומר." ==ימי צקלג (1958)== {{הפניה לערך מורחב|ימי צקלג}} * "הרגישה, כנראה, שמה שמתרחש בעולם מרובה הוא ממה שהייתה משערת." * "והכל גם קרוב גם רחוק, עלוף הינומת חום, וממתין ומחשה." * "מביאים ומטפחים מין כמיהת־לב, יוצאת הולכת, אל אותם שבילי יום־יום נדושים, אל ירידה פלחית [[תמימות|תמימה]] בשבילים הישנים ההם." * "איך נכללים ומתכללים אל תוך ענקות אין־חקר. גדול, רחב, גבוה ופתוח־פתוח ה[[עולם]]. וקשוב. לא שום קישוט, לא שום הרר־אל או יערות־עד, או תפארת ערימות עננים, לא שום נקודה נבחרת ומרתקת, לא צבעי־צבעים ולא כל דבר שהוא – רק מישוריותָ מפונה מכל." ==מקדמות (1992)== * "ואיפה היה המקום הראשון? הראשון הראשון? כי המקום הראשון, ובלי שום אסמכתא, היה צבע כתום. כתום כולו." * "בתוך העולם הגדול, עם שני הקטבים, עם קו המשווה, עם חמש היבשות הגדולות, שאינן עושות כידוע אלא רק כרבע מתפוסת קליפת הכדור, והשאר נשאר תמיד מכוסה מים - וגם בתוך פתותי רגבי השדה הקרוב." * "בחלקה זו שאין בה יותר מכמה דונמים, על הגבול שבין הנחרש והולך ובין הנוקשה מעולמי עולמים - ישב לו בשקט, בינתיים, תינוק זה, שאביו הפקידו להיות שם עוד קצת עד שהוא גומר ומסיים את חרישת הניר או שניים האחרונים." ==צלהבים (1993)== {{דף מורחב|צלהבים}} * “וזה כל מה שיש. [[שמש]] אינסופית ושדה אינסופי ואדם סופי מאד, בן יום, פרפרי, ומבוהל, בלב הים הגדול." * "בורחים מן השמש ככל האפשר. אל הצל ואל משקפי השמש, ואל החורשות ואל פנימה מתחת לגגות והמזגנים ומה לא." * "ואת כל אונו ואת כל עוזו הנשפך בצלהבים במבול באין סוף בבהירות שהשמים העכורים לא יעכירו עוד.” ==גילוי אליהו (1999)== * "מלחמות אינן נופלות מן השמים, [[מלחמה|מלחמות]] הן החלטות. מלחמות אינן כמו נד שיטפון הרים פתאומי, ולא כמו רעש אדמה פתאומי, שאי אפשר לשער מראש, מלחמות הן החלטות מחושבות של בני אדם." * "גם הקור אינו מכהה את מראה השמים האלה, הענקיים הזוהרים האלה, הקמרוניים והמלאים המון כוכבים מצוחצחים וזוהר מסנוור כמעט בלילה הצח הזה, כוכבים גדולים ובוהקים וכאילו בוער סביבם." * "אולי גם שמע מתוכה כמתוך קונכיה איזה הדים עתיקים מאוד שכבר היו מעולם, מעבר לכל ההשכחה שניסו להשכיח אותו ומעבר לכל מחיקת הקשרים העתיקים." ==מתוך מכתביו== * "הוא ישנו כפי שצריך שיהיה, הולך ונושם, משתבש והולך, מדייק והולך, ותפר זה שבין ולבין, אם במדמה מעשים ואם בעושה מעשים, אם במחטיא מעשים ואם כמדייק לדיוקם, הולך ונעשה ישנו בפועל ומשכנע בסיבובי הכן והלא שלו, כולו דומה לאמת שלו, עד שגם הקורא, פה ושם, נסחף לאמפתיה." ~ אל [[עמוס עוז]], על הספר "[[המצב השלישי]]" * "כל חיפושיו קדימה חוזרים שוב ושוב, סיזיפית, ומיטלטלים בין אבסורד ודאי ובין תקווה בלתי מובטחת. כאותו אדם מאמין שאמונתו בורחת והוא מוסיף ורודף אחריה. מה יש לו בלעדיה. כה כואב ככה. עם הקו המשתבש הזה. לנצח. ואולי בכל זאת קצת רווח לך לאחר שנאמר? מי יודע." ~ אל [[עמוס עוז]], על הספר "לדעת אישה" *"זוכר פתאום איך היה הגוף שלך כשחזרנו והפשלת את השמלה וידי הייתה על כולך בטן וחמוקיים ושדיים וגב והכל היה מקסים ביופיו, במגעו, בתחושתו." ~ מכתב לתחיה קרבטרי * "את מגינה על עצמך ופתאום נופלות כל החומות ואומרת: בוא אני פתוחה. מילה רכה שחדשה לגמרי בפיך. חום שעוד לא היה קודם. ו[[התרגשות]] שהפעם תבוא." ~ מכתב לתחיה קרבטרי * "בבת אחת יש הרגשה של ריקות נוראה, ושל עוצמה אדירה ולא מפורקת, שצריכה כעת למצוא אפיק ומעשים." ~ מכתב לתחיה קרבטרי ==נאמר עליו== * "הוא פחד ממסגרות כל ימי חייו, אבל מצד שני הוא גם פחד מכל שינוי. בעצם הוא פחד לעזוב את הבית אבל בדמיונו הוא היה מהנוסעים הגדולים." ~ נעמי סמילנסקי, אישתו * "חידושו העיקרוני של יזהר... תודעת קיום ברגע נתון כמעט ללא עבר ועתיד... שרויה במרחב קונקרטי מופעלת על ידיו, מתרשמת ממנו." ~ דן מירון * "אפשר לדבר על יזהר כעל מי שהמיר ביוגרפיה בגיאוגרפיה, ותרבות ואופי - במודעות ובתחושת הימצאות בלב הקוסמוס." ~ דן מירון * "הוא לא עשה דבר כדי להתקרב לקוראים פוטנציאליים. שום ויתור, שום פשרה סגנונית או לשונית. גם כשכתב לילדים האמין שהקושי הוא חלק מן החיים, ואין להסתיר מהם עלילות שנחשבות אכזריות או עלולות להתפרש לא נכון בשל גילם הצעיר, ובאשר ללשון, צריך שילמדו." ~ ניצה בן ארי * "לא היה כמוהו בעל יכולת לתאר את הפרט הקטן ביותר ואת הנוסף הרחב ביותר. הוא חיבר את הדבר הנוקב ביותר עם הדבר הנפלא ביותר בלי ליצור ביניהם סתירה אלא הרמוניה." ~ [[שמעון פרס]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ס. יזהר}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] nho4vnrln51mgkb8twng4tsu9qhyk6w 236502 236501 2026-06-05T17:37:56Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 236502 wikitext text/x-wiki [[תמונה:S Yizhar.jpg|שמאל|ממוזער|172px|ס. יזהר]] '''[[w:ס. יזהר|ס. יזהר]]''' או '''יזהר סמילנסקי''' (27 בספטמבר 1916 - 21 באוגוסט 2006), סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת וחתן פרס ישראל לספרות יפה. ==אמרותיו== * "המשכיות היא לא קו רציף, אלא תנועה של עליות ומורדות." * "בני אדם הם יצורים מורכבים מאוד, מסובכים." * "אין היה־היה ויש רק עתה, עתה מוחשי." * "אין אתה בן, אין אתה אח, ואינך בעל לאישה ולא אב לילדים, אתה - אתה הוא, אדם בעולם." * "[[סיפור]] הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה." * "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם." * "מאז ומעולם, בדרך זו או אחרת, עוסקים בני־אדם ב[[חינוך]] – גם אם לא קראו לו כך – ועדיין מדשדש לו העולם על מקום השאלות הראשונות: מהו חינוך ואיך נעשה חינוך." * "לא תמיד הדברים הטובים באים עלינו שלובים זה עם זה בשלום. לעתים טוב מתנגח בטוב. ה[[שוויון]] מידה טובה וה[[חופש]] מידה טובה, ולא תמיד ילכו יחד." * "אני לא הלכתי להשביע את רצונו של מישהו, אלא להגיד מה שרציתי להגיד, וכתבתי את זה מפני שהייתי מוכרח לכתוב את זה, זה היה משהו שלא יכולתי לשתוק עליו." * "הפוטנציאל של ה[[דיבור]] יחכה, הוא בעל סבלנות. פעם יקרא מישהו את הדיבור הזה ויתגלה. כמו אבן שגנוזים בה צורות או צמחים, או מינרלים, שנראים כשרכים, כשפותחים אותה, לאחר אינסוף זמן שעבר ולא ידעו מה בתוכה." * "אלה שמבקשים את הסליחה הם תמיד מיעוט. הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." * "חשבתי שיש דברים שיהודים לא עושים, בגלל ההיסטוריה שלהם, בגלל מה שהם יודעים. מהר מאוד הנאיביות נגמרה ואמרתי לעצמי שאין דבר שיהודים לא עושים." * "חלק גדול ממה שאנו עושים הוא מתוקף ההכרה שהסביבה והקיום טבועים בנו – ולא מתוקף הבחירה שלנו עצמנו." * "מי שקורא סיפור עושה זאת כדי למצוא את מהלך הסיפור. אם יש מסר שקוף, הסיפור חדל להיות סיפור ונעשה אלגוריה." * "מידותיה של הארץ מזה, קצב פיתוחה מזה וייחוד טבעה מזה - הגיעו עד למקום שקשה להמשיך בו במעשים כרגיל. ארץ [[כיעור|מכוערת]] תוליד אנשים מכוערים, אנשים מכוערים יולידו עולם מכוער, ועולם מכוער לא יוליד עוד אלא יחנוק." ~ דברי הכנסת, ישיבה קצ"א. דיון בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, דצמבר 1962 * "הקונפליקט אינו מצב זמני, רק מפני שעוד לא מלאה כל הארץ דעת. אלא מצב מהותי מגוף החיים. מיליון זרﬠים מופצים ברוח כדי שרק אחדים יתקיימו ויעשו פרי. הכל במתח, בין יש ואין, בין אפשר ואי־אפשר, בין רצוי ומצוי, בין מותר ואסור." ==חרבת חזעה (1949)== {{דף מורחב|חרבת חזעה}} * "מי יעלה על לב, שהיתה פעם איזו חרבת־חזעה, אשר גירשנו וגם ירשנו. באנו, ירינו, שרפנו, פוצצנו, הדפנו ודחפנו והגלינו." * "הכפרים הריקים הללו, יום מגיע והם מתחילים לצעוק. אתה עובר בהם ולקראתך פתאום, לפי תומך, ובלא דעת מנין, עיניים סומות של קירות וחצרות וסמטאות מלוות אותך אין־אומר." ==ימי צקלג (1958)== {{הפניה לערך מורחב|ימי צקלג}} * "הרגישה, כנראה, שמה שמתרחש בעולם מרובה הוא ממה שהייתה משערת." * "והכל גם קרוב גם רחוק, עלוף הינומת חום, וממתין ומחשה." * "מביאים ומטפחים מין כמיהת־לב, יוצאת הולכת, אל אותם שבילי יום־יום נדושים, אל ירידה פלחית [[תמימות|תמימה]] בשבילים הישנים ההם." * "איך נכללים ומתכללים אל תוך ענקות אין־חקר. גדול, רחב, גבוה ופתוח־פתוח ה[[עולם]]. וקשוב. לא שום קישוט, לא שום הרר־אל או יערות־עד, או תפארת ערימות עננים, לא שום נקודה נבחרת ומרתקת, לא צבעי־צבעים ולא כל דבר שהוא – רק מישוריותָ מפונה מכל." ==מקדמות (1992)== * "ואיפה היה המקום הראשון? הראשון הראשון? כי המקום הראשון, ובלי שום אסמכתא, היה צבע כתום. כתום כולו." * "בתוך העולם הגדול, עם שני הקטבים, עם קו המשווה, עם חמש היבשות הגדולות, שאינן עושות כידוע אלא רק כרבע מתפוסת קליפת הכדור, והשאר נשאר תמיד מכוסה מים - וגם בתוך פתותי רגבי השדה הקרוב." * "בחלקה זו שאין בה יותר מכמה דונמים, על הגבול שבין הנחרש והולך ובין הנוקשה מעולמי עולמים - ישב לו בשקט, בינתיים, תינוק זה, שאביו הפקידו להיות שם עוד קצת עד שהוא גומר ומסיים את חרישת הניר או שניים האחרונים." ==צלהבים (1993)== {{דף מורחב|צלהבים}} * “וזה כל מה שיש. [[שמש]] אינסופית ושדה אינסופי ואדם סופי מאד, בן יום, פרפרי, ומבוהל, בלב הים הגדול." * "בורחים מן השמש ככל האפשר. אל הצל ואל משקפי השמש, ואל החורשות ואל פנימה מתחת לגגות והמזגנים ומה לא." * "ואת כל אונו ואת כל עוזו הנשפך בצלהבים במבול באין סוף בבהירות שהשמים העכורים לא יעכירו עוד.” ==גילוי אליהו (1999)== * "מלחמות אינן נופלות מן השמים, [[מלחמה|מלחמות]] הן החלטות. מלחמות אינן כמו נד שיטפון הרים פתאומי, ולא כמו רעש אדמה פתאומי, שאי אפשר לשער מראש, מלחמות הן החלטות מחושבות של בני אדם." * "גם הקור אינו מכהה את מראה השמים האלה, הענקיים הזוהרים האלה, הקמרוניים והמלאים המון כוכבים מצוחצחים וזוהר מסנוור כמעט בלילה הצח הזה, כוכבים גדולים ובוהקים וכאילו בוער סביבם." * "אולי גם שמע מתוכה כמתוך קונכיה איזה הדים עתיקים מאוד שכבר היו מעולם, מעבר לכל ההשכחה שניסו להשכיח אותו ומעבר לכל מחיקת הקשרים העתיקים." ==מתוך מכתביו== * "הוא ישנו כפי שצריך שיהיה, הולך ונושם, משתבש והולך, מדייק והולך, ותפר זה שבין ולבין, אם במדמה מעשים ואם בעושה מעשים, אם במחטיא מעשים ואם כמדייק לדיוקם, הולך ונעשה ישנו בפועל ומשכנע בסיבובי הכן והלא שלו, כולו דומה לאמת שלו, עד שגם הקורא, פה ושם, נסחף לאמפתיה." ~ אל [[עמוס עוז]], על הספר "[[המצב השלישי]]" * "כל חיפושיו קדימה חוזרים שוב ושוב, סיזיפית, ומיטלטלים בין אבסורד ודאי ובין תקווה בלתי מובטחת. כאותו אדם מאמין שאמונתו בורחת והוא מוסיף ורודף אחריה. מה יש לו בלעדיה. כה כואב ככה. עם הקו המשתבש הזה. לנצח. ואולי בכל זאת קצת רווח לך לאחר שנאמר? מי יודע." ~ אל [[עמוס עוז]], על הספר "לדעת אישה" *"זוכר פתאום איך היה הגוף שלך כשחזרנו והפשלת את השמלה וידי הייתה על כולך בטן וחמוקיים ושדיים וגב והכל היה מקסים ביופיו, במגעו, בתחושתו." ~ מכתב לתחיה קרבטרי * "את מגינה על עצמך ופתאום נופלות כל החומות ואומרת: בוא אני פתוחה. מילה רכה שחדשה לגמרי בפיך. חום שעוד לא היה קודם. ו[[התרגשות]] שהפעם תבוא." ~ מכתב לתחיה קרבטרי * "בבת אחת יש הרגשה של ריקות נוראה, ושל עוצמה אדירה ולא מפורקת, שצריכה כעת למצוא אפיק ומעשים." ~ מכתב לתחיה קרבטרי ==נאמר עליו== * "הוא פחד ממסגרות כל ימי חייו, אבל מצד שני הוא גם פחד מכל שינוי. בעצם הוא פחד לעזוב את הבית אבל בדמיונו הוא היה מהנוסעים הגדולים." ~ נעמי סמילנסקי, אישתו * "חידושו העיקרוני של יזהר... תודעת קיום ברגע נתון כמעט ללא עבר ועתיד... שרויה במרחב קונקרטי מופעלת על ידיו, מתרשמת ממנו." ~ דן מירון * "אפשר לדבר על יזהר כעל מי שהמיר ביוגרפיה בגיאוגרפיה, ותרבות ואופי - במודעות ובתחושת הימצאות בלב הקוסמוס." ~ דן מירון * "הוא לא עשה דבר כדי להתקרב לקוראים פוטנציאליים. שום ויתור, שום פשרה סגנונית או לשונית. גם כשכתב לילדים האמין שהקושי הוא חלק מן החיים, ואין להסתיר מהם עלילות שנחשבות אכזריות או עלולות להתפרש לא נכון בשל גילם הצעיר, ובאשר ללשון, צריך שילמדו." ~ ניצה בן ארי * "לא היה כמוהו בעל יכולת לתאר את הפרט הקטן ביותר ואת הנוסף הרחב ביותר. הוא חיבר את הדבר הנוקב ביותר עם הדבר הנפלא ביותר בלי ליצור ביניהם סתירה אלא הרמוניה." ~ [[שמעון פרס]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ס. יזהר}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] 5qhzlwltzmdjm9ofm6l6484kki2adhs 0 12534 236522 235171 2026-06-06T11:01:45Z קליאו 9676 עריכה 236522 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David Ben-Gurion (D597-087).jpg|שמאל|ממוזער|196 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] '''[[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]''' (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) [[w:מדינאי|מדינאי]] ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת [[ישראל]]. == כללי == [[קובץ:David Ben-Gurion Naיal Zin D684-075.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] * "אני דן את האדם לא על פי עברו אלא רואה אותו באור עתידו."{{הערה| "גורמי הציונות ותפקידיה בשעה זו", משמרות, עמ' שט, מתוך:ויעקב בקר, '''[https://bgh.org.il/wp-content/uploads/2023/07/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf משנתו של דוד בן-גוריון]''', עמ' 36.|שם=בקר 36}} * "אדם לאדם אינו אויב וצר – אלא שותף ועוזר."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/10916 יעודי הרוח והחלוציות בישראל]", באתר [[W:פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן-יהודה]].}} * "בלי ערבות הדדית אין אחדות שלמה, אמיתית."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/3944 תפקידינו בשעה זו]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "לא תמיד יכול אדם לדבר אפילו בשם עצמו, כי גם באדם יחיד מתרוצצים רצונות ונטיות והערכות מתנגדים אלה לאלה."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/37402 במעלה ההר]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "כל הזמן ש[[אדם]] חי הוא יכול להשתנות." * "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם. אין אדם שאי־אפשר בלעדיו."{{הערה|מתוך "מדוע לא שלטון ממושך", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 22, מתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 225.}} * "אין אנו מאמינים בניסים, אבל אנו מאמינים באפשרויות הגדולות הטמונות בכוח היצירה של האדם." ~ [[W:דבר (עיתון)|דבר]], 26.05.1957.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 39.|שם=בקר 39}} * "יש גאות ושפל בכל [[גבר|איש]]."{{הערה|שם=בקר 39}} * "חירות מתחילה בפנים, בלב האדם וברוחו."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/12317 דבר ישראל בארצו]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "אין כילד בוחן, ובודק — אם משמיעים באוזניו מליצות תפלות ופסוקים מתים, או משתפים אותו בחוויה אמיתית ובדברים היוצאים מן הלב."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 42.}} * "יש בינינו מאות ואלפים הוללים וריקים [...] צעיר יהודי שאינו מוכן להקריב את נפשו על נצחון אנגליה – אינו יהודי ואינו אדם." ~ על סירובם של צעירים יהודים בארץ ישראל להתגייס למלחמה בנאצים ב[[מלחמת העולם השנייה]], 1941.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 292.}} * "נניח שהיטלר היה מחזיק בידו מאה אלף שבויי מלחמה בריטיים ואומר ל[[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]]: 'או שתיתן לי את הצי הבריטי או שאשחט את מאה אלף האנגלים האלה.' אם תציגו שאלה זו למר צ'רצ'יל, האם מישהו יכול לפקפק מה תהיה תשובתו? וצ'רצ'יל הלוא גם יודע מה היתה תשובתם של מאה אלף האנגלים ההם עצמם: האם לא היו שמחים למות במקום לקנות את חייהם במחיר הצי הבריטי?". ~ דבריו בוועדה האנגלו-אמריקנית, 11 במארס 1946.{{הערה|שם=שגב 363}} * "כוחה של מדינת־ישראל הוא במצפונה."{{הערה|מתוך "שאלת קוריאה", 1950, דרך וחזון ב', עמוד 238 מתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 242.}} * "ההון נוצר בשביל האדם, ולא האדם בשביל ההון."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 49.}} * "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי." * "אין בכלל מילה אחרונה בעולם." ~ מתוך "חינוך ודת", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 67.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 61.}} * "בכל איש ואיש חבויים כוחות וסגולות ואוצרות רוחניים, שרק מעטים מהם באים לידי גילוי."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/10917 יחוד ויעוד]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "אין אכזר כאמת ואין ידיד נאמן כאמת אכזרית."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 46.}} * "סוחר שאינו ממלא חובתו ללקוח, לציבור ולמדינה כחוק — אינו ראוי לשמש באיצטלה זו."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/3944 על השוק השחור]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "מדינאי, שהשלטון אינו בשבילו מטרה אלא אמצעי לשרת את עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד על-יד ההגה או יסתלק זמנית או לחלוטין." ~ מתוך המאמר "מדוע לא שלטון ממושך" בעיתון "הניו יורק טיימס", 1951.{{הערה|התרגום הופיע ב"חזון ודרך", כרך ה', עמ' 22.}} * "בחינת הדברים היא לא באמירתם אלא בעשייתם."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/36385 מדיניות-החוץ שלנו]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "על כוח בלבד לא ייכון שום כיבוש." ~ מתוך "דברי תשובה", 1950, חזון ודרך ב', עמוד 119.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 57.}} * "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר." ~ דבר, 08.06.1960. * "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום." * "לא על הנפש לבדה יחיה האדם." ~ מתוך "הרפואה העברית", 1950, חזון ודרך ב', עמוד 223.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 64.}} * "השעבוד המסוכן ביותר — הוא השעבוד הרוחני." ~ מתוך "איך תיכון המדינה", 1948, בהילחם ישראל, עמוד 212.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 73.}} * "החזון לא יאכזב — אם לא נתאכזב לו."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/18192 לקראת הבאות]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 237.}} * "כשאתה קם ב[[בוקר]], עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל – אל תעשה!".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 647.}} * "אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו." * "המדינה לא באה להקל העול ששמנו על עצמנו, אלא להאדירו ולהגדילו." ~ מתוך "חלוצים לישראל", 1950, חזון ודרך ג', עמוד 25.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 243.}} * "עם שאינו חופשי לבקר את נציגיו ולהחליפם באחרים כרצונו — אינו עם בן־חורין, אלא עדר עלוב החי בחסד רועיו־עריציו." ~ מתוך "איך תיכון המדינה", 1948, בהילחם ישראל, עמוד 212.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 219.}} * "עם נתון לחסד זרים קשה לו לראות עצמו ואחרים באור נכון." ~ מתוך "עצמאות תרבותית", 1952, חזון ודרך ד', עמוד 50.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 220.|שם=בקר 220}} * "אין עם משנה אופיו והרגליו בן־לילה." ~ מתוך "מגמת החינוך הממלכתי", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 251.{{הערה|שם=בקר 220}} * "הגבורה אינה נחלת יחידים — אלא מתנת כל אדם שרוצה להשתמש בה."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 48.}} * "ועדת חקירה יצאה נגדנו – פאניקה תופסת אותנו [...] נדפס בעיתון חשוב מאמר לטובתנו – אנחנו חוגגים. תנודות היסטריות אלו במצב רוחנו אינן תפארת על דרכנו ועלינו להילחם בהן בכל כוחנו" ~ בעקבות דוח ועדת שו והספר הלבן, דברים במועצת מפא"י, 25 באוקטובר 1930.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 217.}} * "משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלווה אותו". ~ נאום בירושלים, 21.12.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 374.}} * "בספקנות בלבד לא עושים כלום". ~ על ספקנותו של [[ברל כצנלסון]], 29.7.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 413.}} * "כשלפתע ראיתי, שאין לי עוד את מי לשאול שאלות." ~ לשאלה מתי היה למנהיג.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 278.}} * "עם, שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכל למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על־ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה, פיסית או פוליטית".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 430 (מתוך "בדרך לצבא ולמדינת ישראל", מאמר כ"ו).}} * "הסברת התגובה לדעת־הקהל בעולם חשיבותה שקולה כמעט נגד התגובה עצמה". ~ מברק ל[[משה סנה]], המנחה את "ההגנה" לגבי פעולות התגובה נגד השלטון הבריטי. 1.10.1945.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 526.}} * "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם" * "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום, ובמלחמה הם מאבדים כל משמעותם." ~ נאום במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 231.}} * "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך [[w:מגילת העצמאות|מגילת העצמאות]] * "אלה - יעמדו!" ~ על תושבי [[תל אביב]] המפוחדים, יום אחרי [[w:הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות]], כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך [[w:עזה|עזה]], ושאר צבאות ערב) * "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162 * "נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פרזיטי – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו". ~ נאום בכנס תלמידי בתי הספר התיכונים באמפיתיאטרון של שייח' מוניס, 10.6.1954.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 1004.}} * "ה[[נעורים|נוער]] בימינו יעצב דמות ה[[אדם]] בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211 * "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954 * "יש דברים, שיש לחשוב עליהם, אבל אף פעם לא לדבר עליהם." ~ ל[[מנחם בגין]], שהתלונן בפניו שחוגים יהודיים ב[[ארצות הברית]] התנגדו לבואו בטענה שאמרותיו על "גבולות היסטוריים" עלולות להזיק לישראל, 10.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1401.}} * "ההנמקה המוכשרת ביותר זקוקה לפעמים לנימוק ששמו עובדה." ~ מתוך מכתב שלא נשלח ל[[אבא אבן]], בזמן הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 13.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1304.}} * "אי־אפשר (ולדעתי אסור) לבדוק החיים האינטימיים, הכמוסים של אדם – [[גבר]] או [[אישה]] – ולקבוע לפיהם מעמדם וזכותם בחברה". ~ במכתב תשובה לסגן אלוף דב ירמיה, שהאשים את [[משה דיין]] בכך שפיתה את אשתו, 19.9.59.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 493; תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 578.}} * "אחד האישים היקרים והדגולים ביותר שקמו בתקופת המנדט הבריטי". ~ על [[אברהם שטרן]], מפקד לח"י, במכתב ל[[גאולה כהן]], 20 בינואר 1962.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 602.}} * "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי." * "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען ה[[w:ממלכתיות|ממלכתיות]] * "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את [[w:פרס ישראל|פרס ישראל]] בשנת 1968 * "כל מי שיש אלוהים בלבו ומאמין בתום לב במה שמאמין — אינו יכול ואינו צריך להתכחש לאמונתו ולוותר על היקר לו."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 51.}} * "האם [[אלוהים]] גר במקום כלשהו ואתה פונה אליו? הנביאים הלכו לאלוהים? הם רשמו את הכתובת שלו והלכו אליו? לפנות לאלוהים זה לחשוב עמוקות על משהו." ~ ריאיון ב־1968 * "את בטחוננו ותרבותנו לא נקיים אלא ביכולת־[[ייצור]] מקסימלית וברמת־חיים גבוהה, בפריון גבוה ובכיבושי־המדע." * "לאורך ה[[היסטוריה]] שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה." == ציונות == * "העליה המתמדת היא תמצית חיינו והוייתנו. מחוץ לה אין תקווה ואין תקומה." * "מולדת אינה ניתנת ואינה ניטלת במתנה, אינה נקנית בזכויות וחוזים פוליטיים, אינה נרכשת בזהב ואינה נכבשת בכוח האגרוף, אלא נבנית בזיעת אפים."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/7730 מתן-ארץ]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "השלום אינו מטרה, והמלחמה אינה מטרה; המטרה היא הגשמת הציונות."{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-16/ty-article-opinion/.premium/00000190-bbb2-d458-a3d7-bbf7f0200000 מקור]}} * "[[ארץ ישראל]] תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915 * "כיבוש ארץ... אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה ישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע... והתרבות האוכלוסיה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ. [...] ארץ לא מקבלים, אלא כובשים, אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה." ~ מתוך המאמר "לקראת העתיד", 1915.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 105–106.}} * "רחוב נווה שלום שבו ישבו יהודים מעורבים בערבים עשה עלי רושם קשה של גלות." ~ זיכרונותיו משעותיו הראשונות ביפו בעת עלייתו לארץ ישראל (1906), 1956.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 545.}} * "יש לנו עיקר הקדוש לנו מהדמוקרטיה והוא בניין ארץ ישראל על ידי יהודים". ~ על היותה של הסוכנות היהודית המורחבת מנוגדת לעקרון הייצוג הדמוקרטי, סביב הקמתה ב-1929.{{הערה|[[תום שגב]], '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 219–220.}} * "למדתי את ארץ ישראל – ואני יודע מהי. אין זו שטח המנדט. אין זו שטח הבית הלאומי. ארץ־ישראל משתרעת בין ים־סוף בדרום והלבנון וה[[חרמון]] בצפון, ובין הים־התיכון במערב ומדבר־קדם או סוריה במזרח. ואני מאמין היום...שלנו תהיה הארץ הזאת". ~ מכתב למרכז מפא"י, 30.6.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 359.}} * "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922 * "האם הירדן הוא גבול ארץ־ישראל? הוא נהר ארץ־ישראלי... גלעד וגם בשן הם חלקי ארץ־ישראל". ~ בשיחה עם ג'ורג' אנטוניוס, אפריל 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 319.}} * "זכותנו על הארץ – על הארץ כולה – קיימת ועומדת לעד". ~ בקונגרס הציוני ה-20, אוגוסט 1937.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 257.}} * "הנני חסיד נלהב של מדינה יהודית בגבולותיה ההיסטוריים של ארץ ישראל [...] לא אוותר גם אני אף על שעל־אדמה אחד מאדמת ארצנו". ~ 1937.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 257–258.}} * "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד [[תל אביב]]." ~ 1937. * "כמו שהציונות התחילה פעם היא יכולה גם להסתיים פעם, ולהסתיים במפלה". ~ במרכז מפא"י, בהתייחס ליוזמת ועידת אוויאן, 15 בדצמבר 1938.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 270.}} * "אין אנו צריכים ורשאים להתייאש ממצפון האנושות, בעולם שכולו זדון לא תהיה לנו תקומה". ~ אספת הנבחרים, 24 במרץ 1943.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 334.}} * "זוהי באמת אתחלתא דגאולה ויותר מאתחלתא". ~ במכתב לפולה, 4 בספטמבר 1947, על המלצת רוב חברי ועדת אונסקו"פ על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 385.}} * "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ~ ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948. * "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955 * "אם המדינה לא תחסל את ה[[מדבר]] - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302 * "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל * "ייתכן כי התגשמות שאיפתם של הערבים להגדרה עצמית תכביד על מצבנו פי כמה, אך אין זה יכול לשמש יסוד לשלול מן הערבים את זכותם הם." ~ מתוך נאום בקונגרס הראשון של ארץ-ישראל העובדת, 1930 ([https://benyehuda.org/read/4832 "המדיניות החיצונית של העם העברי"]) * "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל." * "[[ירושלים]] נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי." * "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105 * "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'." *"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937 * "(עוד) מיליון יהודים והסכסוך עם הערבים נגמר." ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ג, 1, עמ' 101.}} * "אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג. אנו רוצים לחיות... גם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם, אולם גם לנו כמו לאנגלים יש משהו, שהוא יקר לנו גם מהחיים... אנו מוכנים ליהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו". ~ נאום "תשובה לבווין", 28.11.45.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 538.}} * "בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי." * "מדוע מניחים אתם, שאין אנו כמוכם? גם לנו יש דברים, היקרים לנו מחיינו. בארץ זו ובארצות אחרות יש מאות אלפי יהודים אשר ימסרו נפשם – אם יהיה צורך בכך – למען ציון ולמען המדינה היהודית". ~ מתוך עדותו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בירושלים, 11.3.1946.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 540.}} * "אם תסכים [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] למדינה יהודית בחלק של א"י – אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד רוסיה… אין אנו תובעים את יציאתו של הצבא הבריטי מן הארץ." ~ דבריו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946 * "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא." ~ דברים בועידת מפא"י 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה. * "לא באטריבוט הממלכתי, אלא בהתרכזות האומה העברית והתערותה במולדת כאומה שוות זכויות במשפחת העמים החופשיים, בה אני רואה את מהותה של הציונות." * "התנאי הראשון לבטחוננו הוא גידול רב ומהיר של מספרנו בארץ." ~ במועצת מפא"י 12.1.1949.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 883.}} * "גורלה של ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1399.}} * "מדינת ישראל לא תתואר בלי עליונות הרוח". ~ בפגישה עם סופרים, 11.10.1949.{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "אם ישימו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השניה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "עמדת שאלת שלימות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלימות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלימות הארץ." ~ דיון בכנסת, 4 באפריל 1949 * "למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית" ~ הודעה בכנסת ב-13 בדצמבר 1949 על החלטת הממשלה להעביר מיד את הבירה לירושלים, בעקבות הצעת ההחלטה שנתקבלה ב-9 בדצמבר באו"ם על בינאום העיר.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 891.}} * "השלום חיוני, אבל לא בכל מחיר". ~ ביומנו, 18 בינואר 1949.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 435.}} * "ועוד אני רואה לפני שאלה, שקצת מסוכן להיכנס בה: אם אני רואה בתנועה הקיבוצית את הנושא והמגשים החלוצי של הציונות הסוציאליסטית? - לא רק בה. בכלל, אין גוף אחד, גיל אחד, צורת חיים אחת, יכולה להגשים את הציונות הסוציאליסטית. זאת יכול לעשות העם כולו. ורק אם העם כולו יעשה זאת - זה ייעשה. אבל יש תפקידים חלוציים בעם, יש גורמים שהם מסוגלים להניע את העם, יש גורמים אשר מסוגלים ללכת לפני העם להורות לו את הדרך. בתור כזאת אני רואה את התנועה הקיבוצית. אבל נניח, שהתנועה הקיבוצית לבדה תרצה לעשות את הדבר שיש לעשות: להגשים ציונות, להגשים סוציאליזם, אבל העם לא ירצה - אז לא יעלה הדבר בידה." ~ דוד בן גוריון בסמינר בבית ברל 29/1/50. *"איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים." ~ מכתב לרב [[W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. (דניאל רוזנבאום, [http://news.walla.co.il/?w=/90/2632117 בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"], 10 באפריל 2013) * "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים: ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח, יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות, יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת [[w:הבחירות לכנסת החמישית|הבחירות לכנסת החמישית]] * "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967 * "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית ה[[טלוויזיה]] "מוקד" * "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חכמת ישראל' חדשה, לא 'חכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של [[גשם]], כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול." ~ נאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. == צבא וביטחון == [[קובץ:Everymother2.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הציטוט המלא של "תדע כל אם עברייה" על קיר בכניסה לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל]] * "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם." * "מלחמה היא הרת הפתעות." ~ "לקראת העתיד", אנחנו ושכנינו, עמ' א.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 361.}} * "מלחמה היא המבחן העליון של העם [...] לא מבחן של כוח, אלא מבחן של רצון".{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 426.}} * "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים."{{הערה|"צבא ובטחון", עמודים 141–142.}} * "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963 * " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: [[S:שמות טו יד|'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד']] אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] ב[[W:מבצע סיני|מבצע סיני]], 1956 * "אהוב ליבי [[w:אסף שמחוני|אסף שמחוני]], אלוף הניצחון של צה"ל, נהיית לבן אלמוות בעמדך בראש המערכה בסיני... אנו נפרדים ממך בצער עמוק בהערצה ובגאון." ~ הספדו על אלוף אסף שמחוני שנהרג בתאונה יום לאחר מבצע קדש * "ברור מאליו שהחינוך ליוזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנחיות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח."{{הערה|שם=יחוד ויעוד 167|מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167–168.}} * "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו."{{הערה|שם=יחוד ויעוד 167}} * "ה[[מפקד]] צריך לדעת שכושרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון."{{הערה|מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41.}} * "אנו יכולים לבנות [[צה"ל]] במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."<ref>אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184955.html הביטחון, השר והמוסר], עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010</ref>. * "אם נילחם - נילחם ב[[עתיד]], ולא נחזור ל[[עבר]]. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם."{{הערה|מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166–167.}} * "מה שהפתיע אותי יותר הוא שנוכחתי שגם הנערה הישראלית 'בת־הטובים', בוגרת הגימנסיה, מתעלה בצבא. הן רוכשות ניסיון־חיים עשיר, מתעצמות והכרתן העצמית מתעלה. אומנם בשבוע הראשון או בשבועיים הראשונים הן בלתי מרוצות - המשמעת והאימונים וכל סדרי הצבא מעיקים עליהן, אבל מייד הן מתגברות, ובשבוע השלישי והרביעי הן מרגישות עצמן בטוב ומקבלות ההגבלות והחומרות בצבא באהבה."{{הערה|"תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 147.}} * "גם עונשים לרוצחים... אינם מפסיקים מעשי רצח, אבל אילו לא נענש שום רוצח – היתה הרצועה מותרת והמוני אנשים היו נרצחים... אין תגמול מפסיק התקפות לחלוטין – אבל הוא מרתיע רבים... ומי יודע כמה חיים הוצלו הודות למעשי 'תגמול' אלו". ~ על יעילות פעולות התגמול, יומן בן גוריון, תרשומת ל-28.9.56.{{הערה|בני מוריס, '''מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956''', עמ' 205.}} * "אנו חיים עכשיו בשעת חירום... הישונה המצב לטובה או לרעה בשנים הקרובות? גם פה אני אוטופיסט, ואני מקווה שהתנאים יוטבו, – אבל אין לי כל בטחון בכך, ואיני יכול להגיד בשום אופן שהמצב לא יורע ולא יחמיר. אין כל וַדאות בכך." ~ בדיון בכנסת על חוק שירות ביטחון, 26 באוגוסט 1952 == פוליטיקה == * "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה [[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]]." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939 * "רק העזת היהודים הקימה המדינה ולא החלטת [[w:או"ם שמום|או"ם שמום]]."{{הערה|[[משה שרת]], '''יומן אישי''', כרך ג': 1955, תל אביב: [[w:ספרית מעריב|ספרית מעריב]], 1978, עמ' 874.}} * "[[w:בלי חרות ומק"י|בלי חרות ומק"י]]." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו * "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת [[w:יוחנן בדר|בדר]]." ~ כשהתכוון ל[[מנחם בגין]] * "ה[[ציונות]] שלנו היא שלמה ומלאה ועמוקה באשר אנו סוציאליסטים, באשר אנו רוצים בגאולה מלאה ושלימה וגמורה של העם כולו." ~ 'שיטת פעולתנו', 1923 * "חברי מפלגת הרוב טוענים, שזכוּיותיהם מתקפּחות מתוך הרצון להיות צדיקים כלפּי המיעוּטים, וחברי מפלגות המיעוטים טוענים, כי זכוּיותיהם מתקפּחות מתוך הגנה מיוּחדת של מפלגת הרוב על חבריה." ~ 'תנועת הפועלים והרוויזיוניסמוס', 1931 * "יש סכנות, שעליהן אפשר להתגבר רק באמצעים שבהם אוחז הצד המס‏כן. אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח, שכולו אנטי-קונסטיטוציוני." ~ על המאבק עם בית"ר, בישיבת מרכז מפא"י, 31.1.1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 287.}} * "דעת־הקהל האנגלית היא המשען הפוליטי המכריע והעיקרי, שיש לנו מחוץ לעם היהודי... עלינו לכלכל את מעשינו ככה, שנרכוש דעת־קהל זו – ולא נרחיק אותה. זוהי, לדעתי, כל תורת הפוליטיקה החיצונית שלנו". ~ מכתב למועצת "האיחוד" בז'נבה, 18.8.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 351.}} * "איני רוצה ויכול להיות אחראי וגם איני מוכן ומסוגל לשאת לבדי המעמסה המוסרית." ~ במברק להנהלת הסוכנות היהודית, 1946, לאחר פיצוץ מלון המלך דוד.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 370.}} * "אם נגזרה עלינו הגזֵרה שלא נוכל לעמוד מול האצ"ל בלי מלחמת אזרחים – תהיה מלחמת אזרחים." ~ במזכירות מפא"י, 21 באפריל 1947.{{הערה|שם=שגב 382–383|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 382–383.}} * "אני מלא התפעלות לגרונר, אבל אני לא אתרוצץ אף רגע על מנת שלא ייתלה [...] הוא באמת גיבור ומוסר נפשו. אבל השולחים אותו הם לדעתי עוכרי ישראל והם האחראים על כך." ~ על [[w:דב גרונר|דב גרונר]], בוועד הפועל של ההסתדרות, 26 במארס 1947.{{הערה|שם=שגב 382–383}} * "כנופיה של נאצים יהודים [...] הם חייבים להישמד מעל פני האדמה, הכנופיה הזאת." ~ על אצ"ל, בוועד הפועל של ההסתדרות, 6 באוגוסט 1947.{{הערה|שם=שגב 382–383}} * "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שה[[חוק]] העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת [[w:הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות לאספה המכוננת]], 24 בינואר 1949. * "להיות [[חופש]]י לא משנה מה יגידו." ~ 1949 * "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו." ~ בדיון בכנסת ב-7 בינואר 1952 על הסכם השילומים עם גרמניה.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 471.}} * "עליך לדעת, מה אתה רוצה להשיג, להיות בטוח במטרותיך ולראותן לעיניך כל העת. עליך לקבוע עדיפויותיך. עליך לחנך את מפלגתך ולחנך את הציבור הרחב. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכלתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר. עליך לדעת, מתי להילחם ביריביך הפוליטיים ומתי להפסיק לזמן־מה. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות. עליך להיות מודע לגורם הזמן... ומאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכיביו... עליך לבחון שוב ושוב, בהתמדה, את המדיניות, שבחרת להגשמת מטרותיך.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 496–497.}} * "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת [[w:מיהו יהודי|מיהו יהודי]] * "על אף היותי מתנגד למדינת דת. כשם כך מתנגד אני להפרדת ומדינה. הפרדת דת ומדינה היא אסון." * "משפט זה דבר כזה שקובעים אותו אנשים". ~ בתשובה לשר המשפטים, שדרש ממנו לציין את גבולות המדינה, 10 בינואר 1950.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 458.}} * "מי שדן בענייני ציבור, חייב להעמיד עצמו למשפט הציבור." ~ מתוך "דברי תשובה", 1950, חזון ודרך ג', עמוד 35.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 69.}} * "לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו כבר באנו אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...] אין יסוד לבהלה מאמרות הגויים... ה[[היסטוריה]] אינה נעשית על־ידי דיבורים, אלא על־ידי מעשים [...] לא ניתפש לבהלה ולפחדנות הלובשת מחלצות של תבונה ומעשיות מדומה [...] לא בזירה העולמית, אלא בפנים יחזק ישראל ויעמוד... עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים." ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1142–1143.}}{{הערה|מרדכי בר-און, "אחרית ימי משה שרת בממשלה – עיון נוסף ביומנו", בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 489: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם תבונה".}} * "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של [[זמן|זמנו]] ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין." * "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב." * "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות [[w:ממשלת ישראל השלישית|ממשלת ישראל השלישית]] * "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של [[מנחם בגין|בגין]]'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ו[[יגאל אלון]] מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת [[w:הבחירות לכנסת הרביעית|הבחירות לכנסת הרביעית]] * "אינני שותף ולא הייתי אף פעם שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה. לא הייתי שותף להם כשהם פיארו ושיבחו ונשאו את שמו של היטלר והעמידו אותו לדוגמה." ~ מתוך נאום בכנסת, 13 במאי 1963. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 621–622.}} * "בגין הוא טיפוס היטלריסטי מובהק. גזעני, מוכן להשמיד כל הערבים למען שלמות הארץ, מקדש כל האמצעים למען המטרה הקדושה – שלטון אבסולוטי; ואני רואה בו סכנה חמורה למצב הפנימי והחיצוני של ישראל" ~ במכתב ל[[חיים גורי]], 15 במאי 1963.{{הערה|שם=שגב 623|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 623.}} * "אם אתה מדבר על שנאתי לבגין – תאמר 'היתה', ולא 'הנה'. אין לי עכשיו כל שנאה לבגין (אני מתנגד לדעותיו)". ~ מכתב לסופר מיכאל בר-זוהר, 28.12.1966.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 834.}} * "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך גם אחרי הקמת המדינה ואינני מתחרט על כך... אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל מה שהכרתי יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך." ~ מכתב למנחם בגין.{{הערה|מירון ח. איזקסון (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. עמ' 82.}} * גם תהיה זו טעות היסטורית אפילו מצד אלה שאינם נזקקים [...] להלכה, להוציא את ההלכה מכלל התודעה היהודית, כי היא חלק בלתי נפרד מן המורשה היהודית בת אלפי השנים."{{הערה|ישראל והתפוצה, עמוד 194.}} ==היסטוריה== * "[[היסטוריה]] לא כותבים, היסטוריה עושים." * "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה." * "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ה[[היסטוריה]] היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות כנגד כמות."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 79.}} * "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." * "אינני יודע אם הכותרות השמנות והמעוררות, שהרעישו לבבות הקוראים יום יום, יזכו להיאצר אי פעם בספר דברי הימים של תקופתנו. נראה לי שההיסטוריון בעתיד ימלא ספרו בתיאורים וסקירות וניתוחים של מעשים אשר לא זכו כלל להיזכר על דפי העיתונות היומית. ואין זו אשמת העיתונאי — כי הוטל עליו להיות עיתונאי ולא היסטוריון. עליו לתאר את המאורע החולף המעורר רעש ולא לשעמם הקורא בדיסרטציות מדעיות של סופרי קורות העיתים". ~ נאום בפני אגודת העיתונאים, 21.11.1951.{{הערה|אבי שילון, '''בן-גוריון : אפילוג''', עמ' 123.}} ==תנ"ך== * "התנ"ך הוא הקושאן שלנו." * "ה[[תנ"ך]] הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937 * "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות." *"דמות של [[משה]] ומתן התורה על-ידיו במדבר סיני (בחורב) נחרתו כה עמוק בזיכרון העם ובנשמתו, שאין להעלות על הדעת שזה לא היה ולא נברא." *"בראשית ימי האומה הייתה המלוכה והנבואה מרוכזת באיש אחד, שתוארו היה לא מלך ולא נביא, אם כי הוא היה למעשה שני הדברים האלה גם יחד. זה היה [[משה]] רבנו, הוא היה מנהיג, מחוקק, מורה, מדריך, ראש העם ושליח-אלוהים גם יחד." *"משה היה האיש הגדול ביותר שקם לישראל בכל הדורות." *"רק איש חי, רב-פעלים, מחונן בשאר-רוח, גדול נפש, אדיר השפעה והשראה – נחרת עמוק בנשמת העם. ומשה אינו יצור דמיוני." * "...אם כי ה[[תנ"ך]] הוא דבר שקשה להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. התנ"ך הוא ספר האומה, וזהו יותר מספר. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". ~ מתוך עיתון 'דבר', 08/06/1960 * "אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי, במורשתו ובמקור מחצבתו; ואברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי, לא היו "לאומיים" ולא היו "ציוניים". והמילים האלה היו זרות להם, ואינן אומרות כלום גם לי. ואין לי כל צורך בהן. המושג יהודי אומר לי הכל." - מתוך מכתב ששיגר בן גוריון לחוקר הספרות ברוך קורצווייל בשנת 1961. * "כל מה שנתרחש בימינו - חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את [[משה הס]], פינסקר ו[[הרצל]] ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. [...] כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי". ~ ישראל והתפוצה, עמוד 175. * "אני תמים דעה אתך בדבר חשיבות חידוני התנ"ך, ועוד יותר למוד התנ"ך, ואין לי כל יסוד לחשוב שהחידונים יבוטלו." ~ מתוך מכתב למר לוי דרברמדקר, 5/7/1964. * "אין אנשים מושלמים בעולם. אפילו בתנ״ך לא מתואר אדם מושלם, ללא כל פגם ומשגה. יש לכל אדם תכונות טובות ולא טובות, ואף התכונות הטובות לרוב אינן מושלמות, אינן מגיעות לשיאן."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 40.}} ==העם היהודי== * "עלינו להלחם גם בגולה לזכויות לאומיות ולהגדרה עצמית לאומית, כי לא יתכן שנשלים את הפלייתנו והמעטת זכויותינו מאיזו בחינה שהיא." ~ 'על פרשת דרכים', נובמבר 1915 * "ואחרי גמר ה[[מלחמת העולם הראשונה|מלחמה]], כשיתאספו באי־כוח הממלכות לחרוץ את גורל הארצות והמדינות, יבואו שמה באי־כוח העם העברי ויתבעו את עלבוננו, [[עלבון]] הצער הלאומי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, ובתור גמול ותשלומין על דמינו הניגרים ופיצוי לייסורינו העולמיים – ובתור פתרון לשאלת היהודים המטרידה גם את אומות־העולם – ידרשו את חלקנו ב[[ארץ ישראל]]. וועידת השלום תאזין לדרישתנו הצודקת ותמלא את משאלתנו." ~ 'מתן ארץ', 1915 * "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על־ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". ~ במרכז מפא"י, 7.12.38.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 22; עמ' 479, הערה 53.}} * "היהודים אינם כל כך פחדנים." ~ 1942.{{הערה|"תכנית פעולה ציונית ויהדות אמריקה", 1942, במערכה ד', עמ' 169, בתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 76.}} * "מה עוללתם לנו?! אתם העמים אוהבי החופש וה[[צדק]], הלוחמים ל[[דמוקרטיה]], לחירות, לשוויון, לסוציאליזם? מה עוללתם אתם לעם היהודי בעומדכם על דמינו הניגרים בלי סוף, בלי הרף ובלי מעצור, בלי לנקוף אצבע, בלי להגיש עזרה, בלי לצוות למשחית בשפה המובנת לו – הרף! ההייתם נוהגים ככה אילו היו שורפים חיים יום־יום אלפי נשים וזקנים אמריקנים, אנגלים, רוסים? ההייתם שקטים אילו יום־יום היו מנפצים לאבני המרצפת עוללים ויונקים מאומות בעלות הברית?" ~ נאום באמפיתיאטרון של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] על הר הצופים בעצרת לזכר [[הרצל]], במלאות ארבעים שנה למותו, 10 ביולי 1944.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 345.}} * "אין סכנה גדולה לעתידנו, לכוחות הגנוזים עדיין בעם היהודי, מהאשליה קלת־הדעת שקיום ישראל לא ישקר בכל הנסיבות ובכל התנאים." ~ 1945.{{הערה|"אין עתיד לנו בלי מדינה", 1945, במערכה ד', עמ' 214, בתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 77.}} * "אספר לכם רק על אחת התחושות שהיו לי כשנודע לי הסיפור המלא על מה שקרה לנו [...] הרגשתי מאושר... על ששייכים אנו לעם שנשחט, ולא לאלה השוחטים אותנו, ולא לאלה הצופים בכך באדישות". ~ דבריו בוועדה האנגלו-אמריקנית, 11 במארס 1946.{{הערה|שם=שגב 363|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 363.}} * "מי שמתעלל בלא־יהודי יתעלל גם ביהודי".{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 427.}} * "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה." ~ מרכז מפא"י, יולי 1949 * "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה." * "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של [[השואה|הטבח הנאצי]] לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960 * "לא הייתי רוצה שיעשו בהם פוגרום, אם כי הם ראויים לכך." ~ על יהודים המתגוררים בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, בממשלה, 6 בינואר ו-6 במרס 1960.{{הערה|שם=שגב 655|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 655, הערה שנייה.}} * "אני לא אומר שהיהודים גרועים יותר מעמים אחרים, אך יש להם כמה תכונות לא נעימות." ~ בפגישה עם פעילי המגבית, 30 בנובמבר 1968.{{הערה|שם=שגב 655}} == עדות המזרח == [[קובץ:Prime Minister David Ben-Gurion visiting a school in Ashdod Yam, 1959.png|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון במפגש עם ילדים עולים ב[[אשדוד]] (אז "אשדוד ים"), 1959]] * "בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים."{{הערה|"התפקיד החלוצי בקיבוץ גלויות", '''חזון ודרך''', כרך שלישי, 1950, עמ' 19.}} * "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950 (נאמר כנראה בעקבות "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.920403 פרשת נירים"]). * "אם לא מרשים למישהו להניח תפילין הרי זה מעשה סדום ועמורה". ~ כששמע על הכפייה החילונית במחנות האוהלים בהם קלטו את העולים, בממשלה, 3 בינואר 1951.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 450.}} * "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ו[[ארצות הברית|אמריקה]]. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות." ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה. * "׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם." ~ על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה.{{הערה|פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון. {{מקור}}}} * "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ דברים על [[W:כיבוש העבודה|כיבוש העבודה]] (מתי נאמרו?).{{הערה|'''תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל''', צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123.}} * "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951 * "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את ה[[יהדות]] מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." (מתי והיכן נאמר?){{הערה|מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי}} * "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי ה[[עיר]], יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב [[בריאות]]ו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, [[מהפכה]] אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים [[שינוי]] יסודי" ~ על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל [[יגאל ידין]] * "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים." ~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53, עמ׳ 6-5, א"מ.{{הערה|ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", '''מחקרי משפט''', כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515.}} * "הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים" ~ מתוך סקירת הביטחון של בן־גוריון (18 באוקטובר 1953).{{הערה|'''תפיסת הביטחון של ישראל''', נספח, הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 150.}} * "אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?" ~ מכתב מ־21 ספטמבר 1954 ([http://idfarchives.bloger.co.il/127432/ מקור] {{קישור שבור}}) * "עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות [[W:מפלגת חרות|חרות]]. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - [[חינוך]] טוב ל[[ילדות|ילדים]], שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט." ~ נאום בועידת מפא"י, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, 1955. * "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957 * "הרבה שנים קיוויתי לרמטכ"ל תימני-ולצערי הרב עוד לא זכיתי לראותו עד היום. אולם אם מסרו את הנהלת [[הכנסת]] ליהודי תימני-אני מאמין גם שבקרוב נזכה לראות גם רמטכ"ל תימני." ~ במכתב לישראל ישעיהו, 28 אפריל 1972 [http://idfarchives.bloger.co.il/127432/] {{קישור שבור}}. == זכויות האישה == * "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953 * "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את ה[[אישה]] הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949 * "אין יצור חשוב, יקר ונעלה כילוד אנוש. הוא נזר-הבריאה, הוא נצח ה[[אנושות]], הוא עתיד האומה, והטבע גזר שרק האישה יכולה ללדת ילד. זוהי סגולת האם, ברכתה ויקרה. לכל אחד מאיתנו הייתה אם - וכל איש יודע שלא היתה נפש יקרה, אהובה ונאמנה בחייו כמו האם. עלינו לתת כבוד ויקר לאמהות, ולהעמיד את האישה בתנאים הנוחים והרצויים ביותר כשעליה להיות לאם. עלינו להפחית במידת יכולתינו צער גידול בנים וכאבי-אמהות. לא רק הבן חייב בכבוד האם - אלא ה[[מדינה]] כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם. היש ב[[חיים]] דבר נאצל וקדוש כאמהות? אין לעשות שום דבר העלול לפגוע באמהות, ויש לעשות הכל, המסייע לאמהות ומקל עליה." ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "האשה אינה אשה בלבד, היא גם אישיות, כמו ה[[גבר]]. לאישיות זו מגיעות כל הזכויות וכל החובות המגיעות לאישיותו של הגבר - מלמד אלו המתייחסות לאמהות. מעבר לאמהות - דין האישה כדין אדם, ואין לגרוע ממעמדה, מזכויותיה, מחובותיה במלוא הנימה...האישה דינה כדין גבר בכל מה שנוגע לזכויות-אנוש, ומעמד האישה לא יכול להיות ירוד וגרוע ממעמד הגבר בשום דבר שב[[עולם]]. אין האישה פסולה לשום שירות, אין היא משוללת שום זכות, ואין היא פטורה משום חובה, אלא אם הדבר פוגע באמהותה" ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "אל תחשוב הפועלת כי תפקידה הוא להידמות לגבר, גם למחשבה זו היא פרי הרגשת נחיתות." ~ מתוך נאום בועידת הפועלות השישית, 1949 * "השוויון מגיע לאישה לא כפרס על השתתפותה בבנין הארץ ובהגנתה, אלא זהו צורך כבוד האדם."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 41.|שם=בקר 41}} * "לא רק הבן חייב בכבוד האם — אלא המדינה כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם."{{הערה|שם=בקר 41}} * "אם אינה שואלת להגיון כשהיא רוצה להציל ילדה."{{הערה|שם=בקר 41}} == היחס לערבים == * "אין אנו מבקשים את ארץ ישראל לשם שליטה על הערבים הילידים, כמו כן אין אנו מבקשים בה שוק לממכר תוצרת המשק היהודי שבגולה. אנחנו מבקשים בארץ ישראל מולדת." ~ 'מתן ארץ', 1915 * "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו, 1916.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 434.}} * "שאלת היחסים בין היהודים לערבים... אין פתרון לשאלה הזאת... יש תהום ושום דבר לא יוכל למלא את התהום הזאת [...] אנו רוצים כי ארץ ישראל תהיה לנו בתור אומה. הערבים רוצים כי הארץ תהיה להם – בתור אומה [...] אין אני יודע איזה ערבי יסכים שארץ ישראל תהיה ליהודים". ~ בכינוס הוועד הזמני ביפו, 9.6.1919.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 156.}} * "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להוות רוב." ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 10.11.1929.{{הערה|י' גורני, '''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 132.}} * "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 310–311.}} * "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "אנחנו והם רוצים אותו דבר: שנינו רוצים בארץ־ישראל. וזהו ניגוד יסודי. ועוד לא היה בהיסטוריה, ואינני חושב שיהיה בהיסטוריה, מקרה שעם יוותר מרצונו הטוב על ארצו – הם חושבים שזוהי ארצם – בכדי להכניס לשם בני עם אחר". ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 19.5.1936.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 236; גם: דוד בן-גוריון, '''זכרונות''', ג, עמ' 199.}} * "...אנו בעצמנו, בעובדת שובנו לארץ, בעובדת מפעלנו, טיפחנו תנועה לאומית ערבית." ~ בימי המרד הערבי הגדול.{{הערה|בני מוריס, '''קורבנות''', עמ' 135.}} * "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 334.}} * "חורבנה של יפו, העיר והנמל, בוא יבוא וטוב שיבוא. עיר זו שהשמינה מהעלייה וההתיישבות היהודית – ראוי לה להיחרב כשהיא מניפה גרזן על ראש בוניה ומפרנסיה... היא עצמה גזרה עליה את הדין להיחרב ופשע יהיה זה אם אנחנו נציל אותה." ~ לנוכח השביתה הכללית הערבית ביפו, 1936.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 253.}} * "אני מתנגד שאיזו הצעה שהיא של טרנספר תבוא מצדנו. אינני שולל טרנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית. אם יש סיכוי לזה, בנוגע לדרוזים הדבר ייתכן. אפשר להעביר את כל הדרוזים לג'בל דרוז בהסכמתם. את [הערבים] האחרים - אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת - הערבים ידחו אותה, והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944.{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}} * "אפילו שהם תוקפים אותנו לפעמים – אנחנו לא זוכרים זאת. אנחנו רוצים לזכור את הדברים הטובים, לא את הרעים". ~ דבריו בוועדה האנגלו-אמריקנית, 11 במארס 1946.{{הערה|שם=שגב 363}} * "החומר האנושי שלנו [...] עולה לאין ערוך ביכולתו המוסרית והאינטלקטואלית על זה של שכנינו". ~ בהוראות למפקדת ה"הגנה", 18 ביוני 1947, ובממשלה, 1 באוגוסט 1948.{{הערה|שם=שגב 434|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 434.}} * "הערבים אינם סוֹפיסטים [מתוחכמים] כמונו האירופים". ~ לאונסקו"פ.{{הערה|שם=שגב 434}} * "עד עתה סברתי שהנשק הסודי שלנו הוא הרוח... אבל הנשק הסודי יותר הוא הערבים: הם לא־יוצלחים כאלה שקשה לתאר". ~ בממשלה, 12 ביולי 1949.{{הערה|שם=שגב 434}} * ""כשאני בא עכשיו ל[[ירושלים]] אני מרגיש שאני בעיר עברית. אין זרים. מאה אחוז יהודים. מאז נחרבה ירושלים בימי הרומאים לא היתה כל כך יהודית כמו שהיא עכשיו". ~ במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 398.}} * "נעזבו ע"י הערבים ערים שלמות (...) בקלות רבה, אחרי המפלה הראשונה, אם כי לא ארבה להם שום סכנה של חורבן ושל טבח. אכן נתגלה בבהירות ניצחת מיהו העם הקשור קשר עמוק לארץ הזאת". ~ דברים בפני מועצת העם, 4 במאי 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 134.}} * "אם יש למישהו אילוּזיה [אשליה] שהערבים יהיו נאמנים למדינת ישראל – הוא מתנגד לטבע האנושי". ~ בממשלה, 20 באוקטובר 1953.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 561.}} * "אילו היו אויבינו פקחים, היו מוסרים לנו רצועת עזה בשלמותה, על פליטיה, ונצטרך לפרנס רבע מיליון ערבים ולדכא חתירות נגד בטחוננו בכוח". ~ ל[[משה דיין]], בתקופת הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 16.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1303.}} * "בעיני הערבים, נראה הדבר כי לפני עשר שנים ויותר באו אנשים מפולין, מרומניה, מרוסיה, והשתלטו על הארץ הזאת, על ארץ הערבים. וארץ בעיניהם היא ערבית אם היא מיושבת ערבים במשך 1,500 שנה... מדוע יותרו על ארץ זאת? זה עומד בין הארצות הערביות כטריז... אמנם אם אנו שמים עצמנו בתור ערבי, באים לידי מסקנה מרה. אבל מוטב מסקנה מרה של אמת מאשר אונאה עצמית כאילו מתוקה [...] אין אפשרות, לפי הכרתי העמוקה, להביא שלום בלי שקודם תתבשל הכרה בלב הערבים, שאין אפשרות להכחיד אותנו. זוהי הדרך היחידה לשלום [...] סיכוי השלום עם הערבים מונח בהגברת כוחה ובטחונה של ישראל מבחינה מדינית, צבאית וכלכלית". ~ בוועדת החוץ של מפא"י, 4.3.1958.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1360, 1362.}} * "בלי השמדת כל העם בישראל 'שחרור פלסטין' לא ייתכן". ~ במכתב לנשיא ארה"ב [[ג'ון קנדי]], 1963, בתגובה למילים 'שחרור פלסטין' שנכללו בהצהרה על הקמת הפדרציה הערבית של מצרים, סוריה ועיראק.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 617.}} * "בהכירי אותם אני בטוח שהם מסוגלים לחקות את מעשי הנאצים". ~ על המנהיגים הערבים, במכתב לנשיא ארה"ב [[ג'ון קנדי]], 1963.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 619.}} * "יש זכות לערבים בארץ־ישראל, אין זכויות לאומה הערבית בארץ־ישראל" ~ יומן, 25.11.1967 ובקול ישראל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1411.}} == תחזיות לעתיד== (<small>תשובות בן גוריון ב־1961 לשאלה כיצד יראה העולם בעוד 25 שנה</small>){{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5d7fe1e6de2631018.htm התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)]}} * "[[W:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]] תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של [[ברית המועצות]] במשך רבע המאה הבאה." * "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע ב[[ארצות הברית]] יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן." * "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי." * "המדע ה[[W:ביוכימיה|ביוכימי]] ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות." ==נושאים אישיים== <small>(מתוך יומניו ומכתביו)</small> * "אינני יכול להשתחרר גם ברגעי [[שמחה|שמחתי]] היותר גדולים מ[[סבל|סבלון]] אותו הצער העמוק שחדר לתוך כל הווייתי." * "אולי הטבע שלי אשם, אבל אני איש גלמוד ו[[בדידות|בודד]] ולפעמים קשה לי מאוד מאוד. יש רגעים שלבי רותח, קרוע, ושאלות מרות וקשות מענות אותי ואין לי אל מי לפנות. אני עומד לבדי ועול כבד רובץ עלי, עול כבד מנשוא." * "אם תבדוק את יומני במטודים [בשיטות] של ביקורת המקרא... תוכל להוכיח שיומן זה נכתב בעצם על ידי שני אנשים שונים שחיו בתקופות שונות." ~ ל[[משה שרת]], 25 ביוני 1937.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 22.}} * "השאלות שמתעוררות מזמן לזמן לפעמים יש בהן משום קביעת־גורל. ולכל שאלה קשה יש פנים לכאן ולכאן. אני כשלעצמי איני בטוח כלל וכלל כי אני מצליח למַצות העיקר והמכריע, אבל בכל מקרה ניסיתי לברר לעצמי כל התוצאות והמסקנות העיקריות, ולהגיע לידי המסקנה הרצויה בתנאים מסובכים ורצופי־קשיים, ולפעמים, גם סכנות." ~ מכתב לנשיא [[יצחק בן צבי]], 1953 * "אני איש ריב ומדון...אני מתנגד להרבה אנשים והרבה מתנגדים לי. כזה אני ואותם כבר לא אשנה." ~ בן-גוריון מסביר ל[[זלמן שזר]] (צוטט על ידו) מדוע הוא עצמו אינו מתאים להיות נשיא המדינה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1549.}} ==נאמר עליו== * "המתנה הגדולה של ההיסטוריה לעם היהודי." ~ [[ברל כצנלסון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1693.}} * "הוא הקיצוני ברעיונותיו והמסוכן ביותר שבין ה[[מנהיגות|מנהיגים]] הציונים." ~ העיתון "אל-ג'מעה אל-ערביה", 15 בנובמבר 1935, לאחר בחירת בן-גוריון ליושב ראש ההנהלה הציונית.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 408–409.}} * "אופן השיחה פשוט בלתי אנושי, אם אתה מסכים איתו בשמונים אחוז וחולק בעשרים אחוז או מסכים בעיקר וחולק באיזה טפל, או מסכים בכלל וחולק בפרט מסוים – מיד הוא מרכז את כל הלהט באותם עשרים אחוז, באותו טפל או פרט ומעוצמת הריב יוצא שכאילו ה[[מחלוקת]] היא במאה אחוז [...] לעולם אינך מצליח להשמיע באוזניו פסוק שלם, מיד הוא משסע, נאחז במילה שאינה נראית לו, מתריס ומתקצף". ~ [[משה שרת]] ל[[משה סנה]], 27 בספטמבר 1945.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 368.}} * "בן־גוריון חונן במה שאפשר לכנות splendid indifference (אדישות נשגבה). לא אכפת לו מה אומרים עליו. לא אכפת לו מה כותבים עליו העיתונים. לא אכפת לו אם לבושו מסודר או מרושל. הוא עושה את שלו – וכל השאר אינו מעניין אותו." ~ [[יצחק נבון]] מצטט את [[משה שרת]], שציטט את אשתו, צפורה שרת.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 971.}} * "גדולתו וחולשתו של בן־גוריון טמונות בכך שבכל רגע ורגע של פעילות הוא רואה לפניו רק מטרה אחת, המשכיחה מלבו כל דבר אחר... בשעות משבר, כאשר הכל מתמקד ביעד אחד, אין שיוכל להשתוות אליו מבחינת כושר ההכרעה. אך בחיים הרגילים של כל ימות השנה הוא 'עושה צרות' מובהק, בהיותו משולל איזון וכל חוש של פרופורציה, ובאי־יכלתו לראות בעיות בודדות במסגרת של מצב כללי." ~ [[W:נחום גולדמן|נחום גולדמן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 949.}} * "אתה תבין מה הוא רוצה ולְמה הוא מתכוון, אבל באופן כזה שאתה לא תוכל אחר כך לבוא ולומר שמעתי ממנו כך וכך במפורש". ~ [[w:משה כרמל|משה כרמל]].{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 408.}} * "גדולתו של בן-גוריון שלכם מתבטאת בכך, שהוא פילוסוף – ואף על פי כן, מסוגל להחליט החלטות." ~ שר ההגנה הצרפתי מוריס בורז'ס-מונורי, ערב מבצע סיני 1956.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1249.}} * "נראנו נא כיום במלוא כוחו. בקור הפכחון ובלהט הקנאה אשר חברו יחדיו, בכוח הזינוק ובכוח הריסון." ~ [[נתן אלתרמן]], 1956 * "למן הרגע הראשון חשתי הוקרה אוהדת ללוחם ואלוף אמיץ זה. הוא מסמל את באישיותו את ישראל." ~ [[שארל דה גול]] על פגישתם הראשונה ב-14 ביוני 1960.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1379.}} * "בן-גוריון ואדנאואר הם שני המנהיגים הגדולים ביותר של המערב." ~ שארל דה גול לחתנו, הקולונל דה בואסיה.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385}} * "אינני מבין אותך. עם ראש כמו שלך ופנים שכאלה, תוכל בקלות לנצח בבחירות!" ~ שארל דה גול בתגובה לבן-גוריון שהביע את דעתו נגד שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, במהלך ארוחת הצהריים, 6 ביוני 1961.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1397.}} * "אחד מגדולי המדינאים בני זמננו." ~ שארל דה גול במכתב למיכאל בר-זוהר, 20.10.1966.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1385.}} * "מראש ממשלת ישראל אנו מצפים כי ישכיל לרסן יצרים ולא ללבותם." ~ עיתון "הארץ", 14 במאי 1963, בתגובה לנאום בן-גוריון בכנסת, בו ציטט מאמר של אב"א אחימאיר מ־1933 שכלל דברי שבח למנהיגים שונים בהם [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]] ו[[היטלר]].{{הערה|שם=שגב 623}} * "אני מאמין באינטואיציה של בן-גוריון יותר מאשר בדעתי שלי." ~ [[זלמן ארן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1403.}} * "בן-גוריון אהב ב[[יצחק בן-צבי|בן-צבי]] את אהבתו של בן-צבי אליו." ~ [[W:רחל ינאית בן-צבי|רחל ינאית בן-צבי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1548.}} * "דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית ל[[מלחמת העולם השנייה]] ותוצאותיה... אני חושב, שדוד בן גוריון הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78|ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978).}} * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78}} * "בן גוריון לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78}} * "בשיחה הזאת בן גוריון - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!" ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78}} * "איש דגול, יחיד ומיוחד, שכמוהו לא היה בתולדות עמנו זה אלפי שנה. בבוא היום תקבע ההיסטוריה את מקומו לצד [[משה]] ויהושע ו[[דוד]], לא פחות מכך." ~ [[יצחק נבון]], 2015.{{הערה|יצחק נבון, '''כל הדרך''', הוצאת כתר, 2015, הקדמה, עמ' 7.}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:David Ben Gurion|ויקיפדיה=דוד בן-גוריון|ויקיטקסט=מחבר:דוד בן-גורין}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל: בן-גוריון, דוד}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:ציונים]] 08gaxdujrigi4pi7dy48o8n2z6dnxpv 0 15627 236516 201096 2026-06-06T10:30:20Z קליאו 9676 /* */ 236516 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rödkriteteckning, 1700-tal - Skoklosters slott - 99333.tif|ממוזער|142 פיקסלים]] '''הבנה''' היא מצב או תהליך פסיכולוגי של תפישת מושג מופשט או מוגדר, כגון מצבים, אנשים וכדומה. {{מפריד}} * "[[ידע]] אינו הבנה." ~ [[הרקליטוס]] * "אדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." ~ [[אלפרד אדלר]] * "הבנה היא רחוב דו־צדדי." ~ [[אלינור רוזוולט]] * "לחרוץ משפט זו הנאה לפעמים; להבין זו הנאה תמיד." ~ [[אנרי דה רנייה]] * "הבנה מועטה טובה מאשר חוסר הבנה." ~ מיוחס ל[[אנטול פרנס]] * "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם רואים אותה." ~ [[אפיקטטוס]] * "בני אדם שומעים רק את מה שהם מבינים." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שגולו, רק צריך לגלות אותן." ~ [[גלילאו גליליי]] * "ב[[אהבה]] אין כל ודאות, אין כל מנוח ואין כל הבנה." ~ [[קלייר דה לאמיראן]] * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ פתגם סיני * "אנו חייבים לפתוח בתי ספר לפרופסורים קשי הבנה." ~ מיוחס ל[[אלפונס אלה]] * "אי הבנה גורמת לגירושים, וגורמת עוד יותר ל[[נישואים]]." ~ מיוחס ל[[טריסטאן ברנאר]] * "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים: הצד שלך, הצד שלהם, וה[[אמת]]." ~ מתוך:'[[בבילון 5 עונה רביעית - ללא כניעה, ללא נסיגה]]' * "ה[[כישרון]] נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של [[מחשבה]], הבנה ושיקול דעת." ~ [[גי דה מופאסאן]] * "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות ה[[אהבה]]." ~ [[קלריס ליספקטור]] * "ה[[חינוך]] יטפח הבנה, [[סובלנות]] ו[[ידידות]] בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום." ~ [[w:ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], סעיף 26 [[קטגוריה:חיי האדם]] 8xovmatvjvs97ulmi7h0xv6f7g3h4ks 236517 236516 2026-06-06T10:31:23Z קליאו 9676 /* */ 236517 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rödkriteteckning, 1700-tal - Skoklosters slott - 99333.tif|ממוזער|142 פיקסלים]] '''הבנה''' היא מצב או תהליך פסיכולוגי של תפישת מושג מופשט או מוגדר, כגון מצבים, אנשים וכדומה. {{מפריד}} * "[[ידע]] אינו הבנה." ~ [[הרקליטוס]] * "אדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." ~ [[אלפרד אדלר]] * "הבנה היא רחוב דו־צדדי." ~ [[אלינור רוזוולט]] * "לחרוץ משפט זו הנאה לפעמים; להבין זו הנאה תמיד." ~ [[אנרי דה רנייה]] * "הבנה מועטה טובה מאשר חוסר הבנה." ~ מיוחס ל[[אנטול פרנס]] * "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם רואים אותה." ~ [[אפיקטטוס]] * "בני אדם שומעים רק את מה שהם מבינים." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שגולו, רק צריך לגלות אותן." ~ [[גלילאו גליליי]] * "ב[[אהבה]] אין כל ודאות, אין כל מנוח ואין כל הבנה." ~ [[קלייר דה לאמיראן]] * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ [[פתגמים סינים |פתגם סיני]] * "אנו חייבים לפתוח בתי ספר לפרופסורים קשי הבנה." ~ מיוחס ל[[אלפונס אלה]] * "אי הבנה גורמת לגירושים, וגורמת עוד יותר ל[[נישואים]]." ~ מיוחס ל[[טריסטאן ברנאר]] * "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים: הצד שלך, הצד שלהם, וה[[אמת]]." ~ מתוך:'[[בבילון 5 עונה רביעית - ללא כניעה, ללא נסיגה]]' * "ה[[כישרון]] נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של [[מחשבה]], הבנה ושיקול דעת." ~ [[גי דה מופאסאן]] * "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות ה[[אהבה]]." ~ [[קלריס ליספקטור]] * "ה[[חינוך]] יטפח הבנה, [[סובלנות]] ו[[ידידות]] בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום." ~ [[w:ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], סעיף 26 [[קטגוריה:חיי האדם]] mcg4rujag02l796ckhncykadylj0h78 236518 236517 2026-06-06T10:31:54Z קליאו 9676 /* */ 236518 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rödkriteteckning, 1700-tal - Skoklosters slott - 99333.tif|ממוזער|142 פיקסלים]] '''הבנה''' היא מצב או תהליך פסיכולוגי של תפישת מושג מופשט או מוגדר, כגון מצבים, אנשים וכדומה. {{מפריד}} * "[[ידע]] אינו הבנה." ~ [[הרקליטוס]] * "אדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." ~ [[אלפרד אדלר]] * "הבנה היא רחוב דו־צדדי." ~ [[אלינור רוזוולט]] * "לחרוץ משפט זו הנאה לפעמים; להבין זו הנאה תמיד." ~ [[אנרי דה רנייה]] * "הבנה מועטה טובה מאשר חוסר הבנה." ~ מיוחס ל[[אנטול פרנס]] * "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם רואים אותה." ~ [[אפיקטטוס]] * "בני אדם שומעים רק את מה שהם מבינים." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שגולו, רק צריך לגלות אותן." ~ [[גלילאו גליליי]] * "ב[[אהבה]] אין כל ודאות, אין כל מנוח ואין כל הבנה." ~ [[קלייר דה לאמיראן]] * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "אנו חייבים לפתוח בתי ספר לפרופסורים קשי הבנה." ~ מיוחס ל[[אלפונס אלה]] * "אי הבנה גורמת לגירושים, וגורמת עוד יותר ל[[נישואים]]." ~ מיוחס ל[[טריסטאן ברנאר]] * "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים: הצד שלך, הצד שלהם, וה[[אמת]]." ~ מתוך:'[[בבילון 5 עונה רביעית - ללא כניעה, ללא נסיגה]]' * "ה[[כישרון]] נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של [[מחשבה]], הבנה ושיקול דעת." ~ [[גי דה מופאסאן]] * "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות ה[[אהבה]]." ~ [[קלריס ליספקטור]] * "ה[[חינוך]] יטפח הבנה, [[סובלנות]] ו[[ידידות]] בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום." ~ [[w:ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], סעיף 26 [[קטגוריה:חיי האדם]] qo2m635uuaisfcu378oys01vt8b48q9 236519 236518 2026-06-06T10:32:53Z קליאו 9676 /* */ 236519 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rödkriteteckning, 1700-tal - Skoklosters slott - 99333.tif|ממוזער|142 פיקסלים]] '''הבנה''' היא מצב או תהליך פסיכולוגי של תפישת מושג מופשט או מוגדר, כגון מצבים, אנשים וכדומה. {{מפריד}} * "[[ידע]] אינו הבנה." ~ [[הרקליטוס]] * "אדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." ~ [[אלפרד אדלר]] * "הבנה היא רחוב דו־צדדי." ~ [[אלינור רוזוולט]] * "לחרוץ משפט זו הנאה לפעמים; להבין זו הנאה תמיד." ~ [[אנרי דה רנייה]] * "הבנה מועטה טובה מאשר חוסר הבנה." ~ מיוחס ל[[אנטול פרנס]] * "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם רואים אותה." ~ [[אפיקטטוס]] * "בני אדם שומעים רק את מה שהם מבינים." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שגולו, רק צריך לגלות אותן." ~ [[גלילאו גליליי]] * "ב[[אהבה]] אין כל ודאות, אין כל מנוח ואין כל הבנה." ~ [[קלייר דה לאמיראן]] * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "אנו חייבים לפתוח בתי ספר לפרופסורים קשי הבנה." ~ מיוחס ל[[אלפונס אלה]] * "אי הבנה גורמת לגירושים, וגורמת עוד יותר ל[[נישואים]]." ~ מיוחס ל[[טריסטאן ברנאר]] * "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים: הצד שלך, הצד שלהם, וה[[אמת]]." ~ מתוך: '[[בבילון 5 עונה רביעית - ללא כניעה, ללא נסיגה]]' * "ה[[כישרון]] נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של [[מחשבה]], הבנה ושיקול דעת." ~ [[גי דה מופאסאן]] * "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות ה[[אהבה]]." ~ [[קלריס ליספקטור]] * "ה[[חינוך]] יטפח הבנה, [[סובלנות]] ו[[ידידות]] בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום." ~ [[w:ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], סעיף 26 [[קטגוריה:חיי האדם]] tlwik927aaq27xgrs3bjnk3hy4u1pvn 236520 236519 2026-06-06T10:36:57Z קליאו 9676 /* */ 236520 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rödkriteteckning, 1700-tal - Skoklosters slott - 99333.tif|ממוזער|156 פיקסלים]] '''[[W:הבנה|הבנה]]''' היא מצב או תהליך פסיכולוגי של תפישת מושג מופשט או מוגדר, כגון מצבים, אנשים וכדומה. {{מפריד}} * "[[ידע]] אינו הבנה." ~ [[הרקליטוס]] * "אדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." ~ [[אלפרד אדלר]] * "הבנה היא רחוב דו־צדדי." ~ [[אלינור רוזוולט]] * "לחרוץ משפט זו הנאה לפעמים; להבין זו הנאה תמיד." ~ [[אנרי דה רנייה]] * "הבנה מועטה טובה מאשר חוסר הבנה." ~ מיוחס ל[[אנטול פרנס]] * "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם רואים אותה." ~ [[אפיקטטוס]] * "בני אדם שומעים רק את מה שהם מבינים." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שגולו, רק צריך לגלות אותן." ~ [[גלילאו גליליי]] * "ב[[אהבה]] אין כל ודאות, אין כל מנוח ואין כל הבנה." ~ [[קלייר דה לאמיראן]] * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "אנו חייבים לפתוח בתי ספר לפרופסורים קשי הבנה." ~ מיוחס ל[[אלפונס אלה]] * "אי הבנה גורמת לגירושים, וגורמת עוד יותר ל[[נישואים]]." ~ מיוחס ל[[טריסטאן ברנאר]] * "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים: הצד שלך, הצד שלהם, וה[[אמת]]." ~ מתוך: '[[בבילון 5 עונה רביעית - ללא כניעה, ללא נסיגה]]' * "ה[[כישרון]] נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של [[מחשבה]], הבנה ושיקול דעת." ~ [[גי דה מופאסאן]] * "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות ה[[אהבה]]." ~ [[קלריס ליספקטור]] * "ה[[חינוך]] יטפח הבנה, [[סובלנות]] ו[[ידידות]] בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום." ~ [[w:ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], סעיף 26 [[קטגוריה:חיי האדם]] 6b6ywpcqub7mqsi58m95yx5vzy5nhru 236524 236520 2026-06-06T11:08:34Z קליאו 9676 236524 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rödkriteteckning, 1700-tal - Skoklosters slott - 99333.tif|ממוזער|156 פיקסלים]] '''[[W:הבנה|הבנה]]''' היא מצב או תהליך פסיכולוגי של תפישת מושג מופשט או מוגדר, כגון מצבים, אנשים וכדומה. {{מפריד}} * "[[ידע]] אינו הבנה." ~ [[הרקליטוס]] * "אדם יודע הרבה יותר ממה שהוא מבין." ~ [[אלפרד אדלר]] * "הבנה היא רחוב דו־צדדי." ~ [[אלינור רוזוולט]] * "לחרוץ משפט זו הנאה לפעמים; להבין זו הנאה תמיד." ~ [[אנרי דה רנייה]] * "זה נכון מאוד לא להיות מובן. כך יש לנו ערובה נגד כל אי הבנה." ~ [[סרן קירקגור]] * "הבנה מועטה טובה מאשר חוסר הבנה." ~ מיוחס ל[[אנטול פרנס]] * "בני אדם אינם מגיבים למציאות כפי שהיא, אלא כפי שהם רואים אותה." ~ [[אפיקטטוס]] * "בני אדם שומעים רק את מה שהם מבינים." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "כל האמיתות הן קלות להבנה ברגע שגולו, רק צריך לגלות אותן." ~ [[גלילאו גליליי]] * "ב[[אהבה]] אין כל ודאות, אין כל מנוח ואין כל הבנה." ~ [[קלייר דה לאמיראן]] * "מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה העולם, הוא כמו שכנך." ~ [[פתגמים סיניים|פתגם סיני]] * "אנו חייבים לפתוח בתי ספר לפרופסורים קשי הבנה." ~ מיוחס ל[[אלפונס אלה]] * "אי הבנה גורמת לגירושים, וגורמת עוד יותר ל[[נישואים]]." ~ מיוחס ל[[טריסטאן ברנאר]] * "הבנה היא חרב בעלת שלושה להבים: הצד שלך, הצד שלהם, וה[[אמת]]." ~ מתוך: '[[בבילון 5 עונה רביעית - ללא כניעה, ללא נסיגה]]' * "ה[[כישרון]] נובע מן המקוריות, שהיא צורה מיוחדת של [[מחשבה]], הבנה ושיקול דעת." ~ [[גי דה מופאסאן]] * "כל מה שאין אנו מבינים בא על פתרונו באמצעות ה[[אהבה]]." ~ [[קלריס ליספקטור]] * "ה[[חינוך]] יטפח הבנה, [[סובלנות]] ו[[ידידות]] בין כל העמים והקיבוצים הדתיים והגזעיים, ויסייע למאמץ של האומות המאוחדות לקיים את השלום." ~ [[w:ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם|ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם]], סעיף 26 [[קטגוריה:חיי האדם]] ehiethfzu8b99eh9bamf840art946ws 0 18839 236525 219891 2026-06-06T11:18:04Z קליאו 9676 /* כללי */ 236525 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Girl at a mirror, by Paulus Moreelse.jpg|ממוזער|190 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נרקיסיזם|נושא=נרקיסיזם|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "נרקיסיזם מאופיין על ידי רגישות מוגברת לחוסר כבוד." ~ קיט יארו * "דרישה לתשומת לב, להכרה ולקרבה, כאשר הם עצמם אינם יודעים להגיב ב[[אמפתיה]] ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית של האחר." ~ מנשה כהן *"הנרקסיסט מציב לעצמו רק מטרות שהשגתן תביא לו אישור והערכה מאחרים." ~ קנדיס לוו * "רואה את עצמו על סולם אנכי, וצריך תמיד להיות על השלב העליון שלו. לא כל כך אכפת לו מי נמצא למטה או איך הוא יגיע למעלה." ~ מירי קרייזמן * "לעתים קרובות בבסיס אישיותם של אנשים נרקיסיסטים ניצבת ההתמודדות עם תחושת [[בושה]]." ~ מרי למיה * "המבוגר הנרקיסיסטי על פי תפיסתו של [[היינץ קוהוט|קוהוט]] נע בין הערכה לא־רציונלית של העצמי לבין תחושות נחיתות לא־רציונליות וזקוק לאחרים כדי להשיג תחושת [[ערך עצמי]]." ~ ג'יימי מקלן * "לא מעט אנשים שנראים אכפתיים ואפילו אלטרואיסטיים, מונעים על ידי נרקיסיזם." ~ קיט יארו * "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]] * "מי שמתאהב בעצמו לא יימצא מתחרים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "להקשיב בתשומת לב ובהזדהות, וזהו הפתרון הסודי להפגת [[כעס]] נרקיסיסטי." ~ קיט יארו * "תפיסת העולם שלי היתה שהיקום נגדי, או נגדנו. אבל הבנתי שזה דומה מאוד לאמונה בכך שמישהו משגיח עליך ודואג לך. כלומר, זה לא פחות נרקיסיסטי לחשוב שהדברים הם נגדך, מאשר שהם בעדך." ~ יזהר הר־לב * "נרקיסיזם, חשוב מאד לומר לאור ההשמצות ואי ההבנות של המושג באקלים האינטלקטואלי הנוכחי, הוא גם המקור לתחושות של ערך־עצמי, כבוד־עצמי, אצילות ובכלל לתחושת האינדיבידואליות שלנו."  ~ [[אריק גלסנר]] * "כשאנו מכירים בכך שדמות המראה, האגו האידאלי איתו הזדהינו, היא דמיונית, וכל מה שהאמנו שהוא 'אני' קורס, עשויה להופיע חרדה ותחושה קשה של חוסר זהות עד שאנו לומדים להזדהות עם הרצונות שלנו." ~ איריס אוסלנדר * "היבט אחר של האישיות הנרקיסיסטית מכונה בשפה הפסיכולוגית 'חוסר נפרדות'. הנרקיסיסט רואה את זולתו כחלק מעצמו, כשלוחה שנועדה לפעול בהתאם לרצון ולצרכים שלו." ~ עירית קליינר-פז * "עם השנים אנו, בדרך כלל (לא כולם) משתחררים קצת מהנרקיסיזם הקיצוני המאפיין את ה[[ילדות]], אבל בדרך כלל איננו משתחררים ממנו לגמרי." ~ איריס אוסלנדר * "כשאנו נחלצים מהעמדה הנרקיסיסטית, וככל שאנו מזוהים פחות עם הדימוי ו[[חיים]] יותר על פי רצונותינו האמיתיים, עולה תחושת השחרור, ועימה תחושת ה[[אושר]]." ~ איריס אוסלנדר * "אנחנו חיים בעידן הנרקסיסטי ביותר בתולדות האנושות." ~ [[אסף ענברי]], מתוך הרצאתו "אוטוביוגרפיה בעידן הנרקיסיזם", 2019 ==מאפייני אנשים נרקסיסטים== * "אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית חסרים בדרך כלל [[אמפתיה]] ומתקשים להבחין ולהכיר ברצונות, ברגשות ובחוויות הסובייקטיביות של אחרים. הם נוטים להניח שהם במרכז תשומת לבם של אחרים שאמורים להתעניין בהם ולדאוג להם, מזלזלים וקצרי רוח כלפי אחרים שמדברים על עצמם." ~ מנשה כהן ואלי פראשה * "נרקיסיזם הוא חוסר היכולת להבחין בינינו לבין המציאות. הוא תחושה בתוכנו שהמציאות אמורה להיעתר לכל בקשותינו וצרכינו, ושאנו לעומת זאת לא אמורים להתאמץ במיוחד כדי לבוא לקראתה. הנרקיסיסט רואה את העולם כבבואה של משאלותיו. לכן קשה לו מאד לקבל מצבים בהם משאלותיו אינן מתגשמות." ~ [[ניר מנוסי]] * "הוא [המנהיג הנרקיסיסט] מבין איפה מעריצים אותו, איך אפשר להשיג עוד ועוד מזה. הוא יודע לקיים את הרגשות הללו, כדי שיהיה לו את הקהל שלו. הוא רגיש מאין כמוהו לכל תנודה בהערצה כלפיו. הוא לא מרגיש חמלה, הוא לא באמת קולט את תחושות האחר — רק איפה יורד מפלס ההערצה ואיפה הוא עולה." ~ [[מיכה פופר]] * "הנרקיסיסט עורג באופן תמידי לקיומם של יחסי אובייקט אידיאליים בין עצמי אידיאלי לאובייקט אידיאלי, אשר 'התקיימו'/'יתקיימו' בעבר/בעתיד." ~ [[אביאל אורן]] * "על פני השטח הם נראים כמשתפי פעולה, כי הם יודעים כיצד הם אמורים להתנהג בתרפיה, והם ממלאים את הכללים מבלי להיות מחויבים לאיזושהי מערכת יחסים... המטפל הוא 'משרת', מקור קבוע לעצות [[מוסר]]יות לגבי כל ההחלטות." ~ רולו מאי ==נרקיסיסטים בזוגיות== * "הצורה הראשונה שבה פוגע הנרקיסיזם ב[[אהבה]] לאחר, היא דרך ציפייה בלתי אפשרית ממנו." ~ [[גבריאל בוקובזה]] * "שאלתי אותו, והוא אמר שבעצם היא בכלל לא מסוגלת לאהוב. במילים של פסיכולוגים: נרקיסיסטית." ~ [[אסתר פלד]] *"הנרקסיסט שאת נמשכת אליו נראה בהתחלה מלא התחשבות, איכפתי, אוהב ונדיב...אך עם הזמן נחשף אופיו האמיתי." ~ קנדיס לוו * "אם נרקיסיסט מוצא זוגיות עם אדם שזה לא מפריע לו ואפילו טוב לו, זה לא בעייתי. למשל, טיפוס pleaser: מישהו ששואב את תחושת הערך שלו מזה שלאחר טוב." ~ מירי קרייזמן * "הגבר הנרקיסיסט הוא אלוף המחוות הרומנטיות. למרבה הצער, הג'סטות שלו נועדו לשרת את הצורך הבלתי נדלה שלו לעמוד במרכז תשומת הלב."‬ ~ סיימון קרומפטון ==ראו גם== * ציטוטים מהספר: '''[[הדמות מאחורי המראה]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[מי רוקד עם הנרקיסיסט?]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[איך להתמודד בהצלחה עם נרקיסיסטים?]]''' [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] cwpog8u7460ac6tyfi278btqgbjqy5j 236526 236525 2026-06-06T11:22:57Z קליאו 9676 /* נרקיסיסטים בזוגיות */ 236526 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Girl at a mirror, by Paulus Moreelse.jpg|ממוזער|190 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נרקיסיזם|נושא=נרקיסיזם|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "נרקיסיזם מאופיין על ידי רגישות מוגברת לחוסר כבוד." ~ קיט יארו * "דרישה לתשומת לב, להכרה ולקרבה, כאשר הם עצמם אינם יודעים להגיב ב[[אמפתיה]] ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית של האחר." ~ מנשה כהן *"הנרקסיסט מציב לעצמו רק מטרות שהשגתן תביא לו אישור והערכה מאחרים." ~ קנדיס לוו * "רואה את עצמו על סולם אנכי, וצריך תמיד להיות על השלב העליון שלו. לא כל כך אכפת לו מי נמצא למטה או איך הוא יגיע למעלה." ~ מירי קרייזמן * "לעתים קרובות בבסיס אישיותם של אנשים נרקיסיסטים ניצבת ההתמודדות עם תחושת [[בושה]]." ~ מרי למיה * "המבוגר הנרקיסיסטי על פי תפיסתו של [[היינץ קוהוט|קוהוט]] נע בין הערכה לא־רציונלית של העצמי לבין תחושות נחיתות לא־רציונליות וזקוק לאחרים כדי להשיג תחושת [[ערך עצמי]]." ~ ג'יימי מקלן * "לא מעט אנשים שנראים אכפתיים ואפילו אלטרואיסטיים, מונעים על ידי נרקיסיזם." ~ קיט יארו * "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]] * "מי שמתאהב בעצמו לא יימצא מתחרים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "להקשיב בתשומת לב ובהזדהות, וזהו הפתרון הסודי להפגת [[כעס]] נרקיסיסטי." ~ קיט יארו * "תפיסת העולם שלי היתה שהיקום נגדי, או נגדנו. אבל הבנתי שזה דומה מאוד לאמונה בכך שמישהו משגיח עליך ודואג לך. כלומר, זה לא פחות נרקיסיסטי לחשוב שהדברים הם נגדך, מאשר שהם בעדך." ~ יזהר הר־לב * "נרקיסיזם, חשוב מאד לומר לאור ההשמצות ואי ההבנות של המושג באקלים האינטלקטואלי הנוכחי, הוא גם המקור לתחושות של ערך־עצמי, כבוד־עצמי, אצילות ובכלל לתחושת האינדיבידואליות שלנו."  ~ [[אריק גלסנר]] * "כשאנו מכירים בכך שדמות המראה, האגו האידאלי איתו הזדהינו, היא דמיונית, וכל מה שהאמנו שהוא 'אני' קורס, עשויה להופיע חרדה ותחושה קשה של חוסר זהות עד שאנו לומדים להזדהות עם הרצונות שלנו." ~ איריס אוסלנדר * "היבט אחר של האישיות הנרקיסיסטית מכונה בשפה הפסיכולוגית 'חוסר נפרדות'. הנרקיסיסט רואה את זולתו כחלק מעצמו, כשלוחה שנועדה לפעול בהתאם לרצון ולצרכים שלו." ~ עירית קליינר-פז * "עם השנים אנו, בדרך כלל (לא כולם) משתחררים קצת מהנרקיסיזם הקיצוני המאפיין את ה[[ילדות]], אבל בדרך כלל איננו משתחררים ממנו לגמרי." ~ איריס אוסלנדר * "כשאנו נחלצים מהעמדה הנרקיסיסטית, וככל שאנו מזוהים פחות עם הדימוי ו[[חיים]] יותר על פי רצונותינו האמיתיים, עולה תחושת השחרור, ועימה תחושת ה[[אושר]]." ~ איריס אוסלנדר * "אנחנו חיים בעידן הנרקסיסטי ביותר בתולדות האנושות." ~ [[אסף ענברי]], מתוך הרצאתו "אוטוביוגרפיה בעידן הנרקיסיזם", 2019 ==מאפייני אנשים נרקסיסטים== * "אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית חסרים בדרך כלל [[אמפתיה]] ומתקשים להבחין ולהכיר ברצונות, ברגשות ובחוויות הסובייקטיביות של אחרים. הם נוטים להניח שהם במרכז תשומת לבם של אחרים שאמורים להתעניין בהם ולדאוג להם, מזלזלים וקצרי רוח כלפי אחרים שמדברים על עצמם." ~ מנשה כהן ואלי פראשה * "נרקיסיזם הוא חוסר היכולת להבחין בינינו לבין המציאות. הוא תחושה בתוכנו שהמציאות אמורה להיעתר לכל בקשותינו וצרכינו, ושאנו לעומת זאת לא אמורים להתאמץ במיוחד כדי לבוא לקראתה. הנרקיסיסט רואה את העולם כבבואה של משאלותיו. לכן קשה לו מאד לקבל מצבים בהם משאלותיו אינן מתגשמות." ~ [[ניר מנוסי]] * "הוא [המנהיג הנרקיסיסט] מבין איפה מעריצים אותו, איך אפשר להשיג עוד ועוד מזה. הוא יודע לקיים את הרגשות הללו, כדי שיהיה לו את הקהל שלו. הוא רגיש מאין כמוהו לכל תנודה בהערצה כלפיו. הוא לא מרגיש חמלה, הוא לא באמת קולט את תחושות האחר — רק איפה יורד מפלס ההערצה ואיפה הוא עולה." ~ [[מיכה פופר]] * "הנרקיסיסט עורג באופן תמידי לקיומם של יחסי אובייקט אידיאליים בין עצמי אידיאלי לאובייקט אידיאלי, אשר 'התקיימו'/'יתקיימו' בעבר/בעתיד." ~ [[אביאל אורן]] * "על פני השטח הם נראים כמשתפי פעולה, כי הם יודעים כיצד הם אמורים להתנהג בתרפיה, והם ממלאים את הכללים מבלי להיות מחויבים לאיזושהי מערכת יחסים... המטפל הוא 'משרת', מקור קבוע לעצות [[מוסר]]יות לגבי כל ההחלטות." ~ רולו מאי ==נרקיסיסטים בזוגיות== * "הצורה הראשונה שבה פוגע הנרקיסיזם ב[[אהבה]] לאחר, היא דרך ציפייה בלתי אפשרית ממנו." ~ [[גבריאל בוקובזה]] * "שאלתי אותו, והוא אמר שבעצם היא בכלל לא מסוגלת לאהוב. במילים של פסיכולוגים: נרקיסיסטית." ~ [[אסתר פלד]] *"הנרקסיסט שאת נמשכת אליו נראה בהתחלה מלא התחשבות, איכפתי, אוהב ונדיב... אך עם הזמן נחשף אופיו האמיתי." ~ קנדיס לוו * "אם נרקיסיסט מוצא זוגיות עם אדם שזה לא מפריע לו ואפילו טוב לו, זה לא בעייתי. למשל, טיפוס pleaser: מישהו ששואב את תחושת הערך שלו מזה שלאחר טוב." ~ מירי קרייזמן * "הגבר הנרקיסיסט הוא אלוף המחוות הרומנטיות. למרבה הצער, הג'סטות שלו נועדו לשרת את הצורך הבלתי נדלה שלו לעמוד במרכז תשומת הלב."‬ ~ סיימון קרומפטון ==ראו גם== * ציטוטים מהספר: '''[[הדמות מאחורי המראה]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[מי רוקד עם הנרקיסיסט?]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[איך להתמודד בהצלחה עם נרקיסיסטים?]]''' [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] qmcfspzoaacozzp55whwka3rk7f87f7 236527 236526 2026-06-06T11:23:45Z קליאו 9676 /* מאפייני נרקסיסטים */ 236527 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Girl at a mirror, by Paulus Moreelse.jpg|ממוזער|190 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נרקיסיזם|נושא=נרקיסיזם|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "נרקיסיזם מאופיין על ידי רגישות מוגברת לחוסר כבוד." ~ קיט יארו * "דרישה לתשומת לב, להכרה ולקרבה, כאשר הם עצמם אינם יודעים להגיב ב[[אמפתיה]] ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית של האחר." ~ מנשה כהן *"הנרקסיסט מציב לעצמו רק מטרות שהשגתן תביא לו אישור והערכה מאחרים." ~ קנדיס לוו * "רואה את עצמו על סולם אנכי, וצריך תמיד להיות על השלב העליון שלו. לא כל כך אכפת לו מי נמצא למטה או איך הוא יגיע למעלה." ~ מירי קרייזמן * "לעתים קרובות בבסיס אישיותם של אנשים נרקיסיסטים ניצבת ההתמודדות עם תחושת [[בושה]]." ~ מרי למיה * "המבוגר הנרקיסיסטי על פי תפיסתו של [[היינץ קוהוט|קוהוט]] נע בין הערכה לא־רציונלית של העצמי לבין תחושות נחיתות לא־רציונליות וזקוק לאחרים כדי להשיג תחושת [[ערך עצמי]]." ~ ג'יימי מקלן * "לא מעט אנשים שנראים אכפתיים ואפילו אלטרואיסטיים, מונעים על ידי נרקיסיזם." ~ קיט יארו * "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]] * "מי שמתאהב בעצמו לא יימצא מתחרים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "להקשיב בתשומת לב ובהזדהות, וזהו הפתרון הסודי להפגת [[כעס]] נרקיסיסטי." ~ קיט יארו * "תפיסת העולם שלי היתה שהיקום נגדי, או נגדנו. אבל הבנתי שזה דומה מאוד לאמונה בכך שמישהו משגיח עליך ודואג לך. כלומר, זה לא פחות נרקיסיסטי לחשוב שהדברים הם נגדך, מאשר שהם בעדך." ~ יזהר הר־לב * "נרקיסיזם, חשוב מאד לומר לאור ההשמצות ואי ההבנות של המושג באקלים האינטלקטואלי הנוכחי, הוא גם המקור לתחושות של ערך־עצמי, כבוד־עצמי, אצילות ובכלל לתחושת האינדיבידואליות שלנו."  ~ [[אריק גלסנר]] * "כשאנו מכירים בכך שדמות המראה, האגו האידאלי איתו הזדהינו, היא דמיונית, וכל מה שהאמנו שהוא 'אני' קורס, עשויה להופיע חרדה ותחושה קשה של חוסר זהות עד שאנו לומדים להזדהות עם הרצונות שלנו." ~ איריס אוסלנדר * "היבט אחר של האישיות הנרקיסיסטית מכונה בשפה הפסיכולוגית 'חוסר נפרדות'. הנרקיסיסט רואה את זולתו כחלק מעצמו, כשלוחה שנועדה לפעול בהתאם לרצון ולצרכים שלו." ~ עירית קליינר-פז * "עם השנים אנו, בדרך כלל (לא כולם) משתחררים קצת מהנרקיסיזם הקיצוני המאפיין את ה[[ילדות]], אבל בדרך כלל איננו משתחררים ממנו לגמרי." ~ איריס אוסלנדר * "כשאנו נחלצים מהעמדה הנרקיסיסטית, וככל שאנו מזוהים פחות עם הדימוי ו[[חיים]] יותר על פי רצונותינו האמיתיים, עולה תחושת השחרור, ועימה תחושת ה[[אושר]]." ~ איריס אוסלנדר * "אנחנו חיים בעידן הנרקסיסטי ביותר בתולדות האנושות." ~ [[אסף ענברי]], מתוך הרצאתו "אוטוביוגרפיה בעידן הנרקיסיזם", 2019 ==מאפייני נרקסיסטים== * "אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית חסרים בדרך כלל [[אמפתיה]] ומתקשים להבחין ולהכיר ברצונות, ברגשות ובחוויות הסובייקטיביות של אחרים. הם נוטים להניח שהם במרכז תשומת לבם של אחרים שאמורים להתעניין בהם ולדאוג להם, מזלזלים וקצרי רוח כלפי אחרים שמדברים על עצמם." ~ מנשה כהן ואלי פראשה * "נרקיסיזם הוא חוסר היכולת להבחין בינינו לבין המציאות. הוא תחושה בתוכנו שהמציאות אמורה להיעתר לכל בקשותינו וצרכינו, ושאנו לעומת זאת לא אמורים להתאמץ במיוחד כדי לבוא לקראתה. הנרקיסיסט רואה את העולם כבבואה של משאלותיו. לכן קשה לו מאד לקבל מצבים בהם משאלותיו אינן מתגשמות." ~ [[ניר מנוסי]] * "הוא [המנהיג הנרקיסיסט] מבין איפה מעריצים אותו, איך אפשר להשיג עוד ועוד מזה. הוא יודע לקיים את הרגשות הללו, כדי שיהיה לו את הקהל שלו. הוא רגיש מאין כמוהו לכל תנודה בהערצה כלפיו. הוא לא מרגיש חמלה, הוא לא באמת קולט את תחושות האחר — רק איפה יורד מפלס ההערצה ואיפה הוא עולה." ~ [[מיכה פופר]] * "הנרקיסיסט עורג באופן תמידי לקיומם של יחסי אובייקט אידיאליים בין עצמי אידיאלי לאובייקט אידיאלי, אשר 'התקיימו'/'יתקיימו' בעבר/בעתיד." ~ [[אביאל אורן]] * "על פני השטח הם נראים כמשתפי פעולה, כי הם יודעים כיצד הם אמורים להתנהג בתרפיה, והם ממלאים את הכללים מבלי להיות מחויבים לאיזושהי מערכת יחסים... המטפל הוא 'משרת', מקור קבוע לעצות [[מוסר]]יות לגבי כל ההחלטות." ~ רולו מאי ==נרקיסיסטים בזוגיות== * "הצורה הראשונה שבה פוגע הנרקיסיזם ב[[אהבה]] לאחר, היא דרך ציפייה בלתי אפשרית ממנו." ~ [[גבריאל בוקובזה]] * "שאלתי אותו, והוא אמר שבעצם היא בכלל לא מסוגלת לאהוב. במילים של פסיכולוגים: נרקיסיסטית." ~ [[אסתר פלד]] *"הנרקסיסט שאת נמשכת אליו נראה בהתחלה מלא התחשבות, איכפתי, אוהב ונדיב... אך עם הזמן נחשף אופיו האמיתי." ~ קנדיס לוו * "אם נרקיסיסט מוצא זוגיות עם אדם שזה לא מפריע לו ואפילו טוב לו, זה לא בעייתי. למשל, טיפוס pleaser: מישהו ששואב את תחושת הערך שלו מזה שלאחר טוב." ~ מירי קרייזמן * "הגבר הנרקיסיסט הוא אלוף המחוות הרומנטיות. למרבה הצער, הג'סטות שלו נועדו לשרת את הצורך הבלתי נדלה שלו לעמוד במרכז תשומת הלב."‬ ~ סיימון קרומפטון ==ראו גם== * ציטוטים מהספר: '''[[הדמות מאחורי המראה]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[מי רוקד עם הנרקיסיסט?]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[איך להתמודד בהצלחה עם נרקיסיסטים?]]''' [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] s8x7ng6w9woixpjnpmt1ai61i8p2o1z 236528 236527 2026-06-06T11:25:05Z קליאו 9676 /* כללי */ 236528 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Girl at a mirror, by Paulus Moreelse.jpg|ממוזער|190 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נרקיסיזם|נושא=נרקיסיזם|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== * "נרקיסיזם מאופיין על ידי רגישות מוגברת לחוסר כבוד." ~ קיט יארו * "דרישה לתשומת לב, להכרה ולקרבה, כאשר הם עצמם אינם יודעים להגיב ב[[אמפתיה]] ולהכיר בחוויה הסובייקטיבית של האחר." ~ [[מנשה כהן]] *"הנרקסיסט מציב לעצמו רק מטרות שהשגתן תביא לו אישור והערכה מאחרים." ~ קנדיס לוו * "רואה את עצמו על סולם אנכי, וצריך תמיד להיות על השלב העליון שלו. לא כל כך אכפת לו מי נמצא למטה או איך הוא יגיע למעלה." ~ מירי קרייזמן * "לעתים קרובות בבסיס אישיותם של אנשים נרקיסיסטים ניצבת ההתמודדות עם תחושת [[בושה]]." ~ מרי למיה * "המבוגר הנרקיסיסטי על פי תפיסתו של [[היינץ קוהוט|קוהוט]] נע בין הערכה לא־רציונלית של העצמי לבין תחושות נחיתות לא־רציונליות וזקוק לאחרים כדי להשיג תחושת [[ערך עצמי]]." ~ ג'יימי מקלן * "לא מעט אנשים שנראים אכפתיים ואפילו אלטרואיסטיים, מונעים על ידי נרקיסיזם." ~ קיט יארו * "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]] * "מי שמתאהב בעצמו לא יימצא מתחרים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "להקשיב בתשומת לב ובהזדהות, וזהו הפתרון הסודי להפגת [[כעס]] נרקיסיסטי." ~ קיט יארו * "תפיסת העולם שלי היתה שהיקום נגדי, או נגדנו. אבל הבנתי שזה דומה מאוד לאמונה בכך שמישהו משגיח עליך ודואג לך. כלומר, זה לא פחות נרקיסיסטי לחשוב שהדברים הם נגדך, מאשר שהם בעדך." ~ יזהר הר־לב * "נרקיסיזם, חשוב מאד לומר לאור ההשמצות ואי ההבנות של המושג באקלים האינטלקטואלי הנוכחי, הוא גם המקור לתחושות של ערך־עצמי, כבוד־עצמי, אצילות ובכלל לתחושת האינדיבידואליות שלנו."  ~ [[אריק גלסנר]] * "כשאנו מכירים בכך שדמות המראה, האגו האידאלי איתו הזדהינו, היא דמיונית, וכל מה שהאמנו שהוא 'אני' קורס, עשויה להופיע חרדה ותחושה קשה של חוסר זהות עד שאנו לומדים להזדהות עם הרצונות שלנו." ~ איריס אוסלנדר * "היבט אחר של האישיות הנרקיסיסטית מכונה בשפה הפסיכולוגית 'חוסר נפרדות'. הנרקיסיסט רואה את זולתו כחלק מעצמו, כשלוחה שנועדה לפעול בהתאם לרצון ולצרכים שלו." ~ עירית קליינר-פז * "עם השנים אנו, בדרך כלל (לא כולם) משתחררים קצת מהנרקיסיזם הקיצוני המאפיין את ה[[ילדות]], אבל בדרך כלל איננו משתחררים ממנו לגמרי." ~ איריס אוסלנדר * "כשאנו נחלצים מהעמדה הנרקיסיסטית, וככל שאנו מזוהים פחות עם הדימוי ו[[חיים]] יותר על פי רצונותינו האמיתיים, עולה תחושת השחרור, ועימה תחושת ה[[אושר]]." ~ איריס אוסלנדר * "אנחנו חיים בעידן הנרקסיסטי ביותר בתולדות האנושות." ~ [[אסף ענברי]], מתוך הרצאתו "אוטוביוגרפיה בעידן הנרקיסיזם", 2019 ==מאפייני נרקסיסטים== * "אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית חסרים בדרך כלל [[אמפתיה]] ומתקשים להבחין ולהכיר ברצונות, ברגשות ובחוויות הסובייקטיביות של אחרים. הם נוטים להניח שהם במרכז תשומת לבם של אחרים שאמורים להתעניין בהם ולדאוג להם, מזלזלים וקצרי רוח כלפי אחרים שמדברים על עצמם." ~ מנשה כהן ואלי פראשה * "נרקיסיזם הוא חוסר היכולת להבחין בינינו לבין המציאות. הוא תחושה בתוכנו שהמציאות אמורה להיעתר לכל בקשותינו וצרכינו, ושאנו לעומת זאת לא אמורים להתאמץ במיוחד כדי לבוא לקראתה. הנרקיסיסט רואה את העולם כבבואה של משאלותיו. לכן קשה לו מאד לקבל מצבים בהם משאלותיו אינן מתגשמות." ~ [[ניר מנוסי]] * "הוא [המנהיג הנרקיסיסט] מבין איפה מעריצים אותו, איך אפשר להשיג עוד ועוד מזה. הוא יודע לקיים את הרגשות הללו, כדי שיהיה לו את הקהל שלו. הוא רגיש מאין כמוהו לכל תנודה בהערצה כלפיו. הוא לא מרגיש חמלה, הוא לא באמת קולט את תחושות האחר — רק איפה יורד מפלס ההערצה ואיפה הוא עולה." ~ [[מיכה פופר]] * "הנרקיסיסט עורג באופן תמידי לקיומם של יחסי אובייקט אידיאליים בין עצמי אידיאלי לאובייקט אידיאלי, אשר 'התקיימו'/'יתקיימו' בעבר/בעתיד." ~ [[אביאל אורן]] * "על פני השטח הם נראים כמשתפי פעולה, כי הם יודעים כיצד הם אמורים להתנהג בתרפיה, והם ממלאים את הכללים מבלי להיות מחויבים לאיזושהי מערכת יחסים... המטפל הוא 'משרת', מקור קבוע לעצות [[מוסר]]יות לגבי כל ההחלטות." ~ רולו מאי ==נרקיסיסטים בזוגיות== * "הצורה הראשונה שבה פוגע הנרקיסיזם ב[[אהבה]] לאחר, היא דרך ציפייה בלתי אפשרית ממנו." ~ [[גבריאל בוקובזה]] * "שאלתי אותו, והוא אמר שבעצם היא בכלל לא מסוגלת לאהוב. במילים של פסיכולוגים: נרקיסיסטית." ~ [[אסתר פלד]] *"הנרקסיסט שאת נמשכת אליו נראה בהתחלה מלא התחשבות, איכפתי, אוהב ונדיב... אך עם הזמן נחשף אופיו האמיתי." ~ קנדיס לוו * "אם נרקיסיסט מוצא זוגיות עם אדם שזה לא מפריע לו ואפילו טוב לו, זה לא בעייתי. למשל, טיפוס pleaser: מישהו ששואב את תחושת הערך שלו מזה שלאחר טוב." ~ מירי קרייזמן * "הגבר הנרקיסיסט הוא אלוף המחוות הרומנטיות. למרבה הצער, הג'סטות שלו נועדו לשרת את הצורך הבלתי נדלה שלו לעמוד במרכז תשומת הלב."‬ ~ סיימון קרומפטון ==ראו גם== * ציטוטים מהספר: '''[[הדמות מאחורי המראה]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[מי רוקד עם הנרקיסיסט?]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[איך להתמודד בהצלחה עם נרקיסיסטים?]]''' [[קטגוריה:פסיכולוגיה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] cnexx2q0rypk1rkqa4s5mhyo925vvg6 0 21682 236498 167715 2026-06-05T15:46:53Z ~2026-26693-23 27290 236498 wikitext text/x-wiki '''רונן זרצקי''' (נולד ב־1965) הוא עיתונאי ובמאי סרטים תיעודיים. בין הסרטים שביים (עם יעל קיפר): "המורדים האחרונים", "אמא ילדה" ו"מאה אחוז". {{מפריד}} * "הרבה פעמים בסרטים האינטרס הוא ברור. יש מישהו שרוצה לספר סיפור, והסרט מאפשר לו את זה." ~ ראיון בפסטיבל דוקאביב, ספטמבר 2020 * "האם אתה רשאי לקחת אנשים לתעד אותם שנתיים ולהיעלם מהחיים שלהם עם הסרט שלך ביד? זאת השאלה. איפה ה[[אחריות]] שלך נגמרת? האם היא קיימת?" ~ ראיון בפסטיבל דוקאביב, ספטמבר 2020 * "זה מקום [[אכזריות|אכזרי]] שקשה מאוד להתבגר בו. כללי המשחק השתנו לאורך שני העשורים האחרונים." ~ על עולם העיתונות, דצמבר 2011 ==נאמר עליו== * "קיפר וזרצקי לא סוחטים מהגיבורים שלהם סיפורים קורעי לב כדי ליצור דרמה, אלא מאפשרים להם להישאר מאופקים ולחשוף רק כמה שהם רוצים." ~ [[שני ליטמן]] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=Ed8lh-zJOu0 רונן זרצקי בשיחה עם קובי מידן] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:זרצקי, רונן}} [[קטגוריה:במאים ישראלים]] [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] e6a2rkd15uibet43ko7hai5yfnr3epy 0 23618 236483 236451 2026-06-05T12:17:42Z דולב 835 הגהה 236483 wikitext text/x-wiki [[קובץ:SDCC 2015 - Lily James (19536840548) (cropped).jpg|ממוזער|200px|לילי ג'יימס, 2015]] '''[[W:לילי ג'יימס|לילי ג'יימס]]''' (באנגלית: '''Lily James''') (נולדה ב־5 באפריל 1989) היא [[שחקנית]] [[אנגלים|אנגלייה]]. {{מפריד}} * "זה כנראה משהו במראה שלי וב[[אנגלית]] התקנית." ~ על כך שמלהקים אותה לסרטים תקופתיים * "[[מבחן בד|אודישנים]] זה כמו להיות ב[[מערכת יחסים]], חשוב לשחק אותה קשה להשגה. עד היום לוקח לי זמן להרגיע את עצמי באודישנים." * "לא חשבתי מעולם שאומר זאת אבל אני מאד רוצה לקבל תפקיד ב[[סרט פעולה]]." * "כמה צינית שאהיה, יש בי תמיד משהו שמאמין באהבה ובסיפורי פיות." * "כדי לשרוד בעולם היום אתה זקוק לכפר, כל אדם צריך את זה." * "אפשר לראות כמה אנחנו חפצים ב[[אהבה]] וחושקים בה אבל כמה היא קשה להשגה בימינו, אני רואה את זה מסביבי." * "החברים הקרובים, הם מחזירים אותי לקרקע, לבסיס. כמו גם הליכות ארוכות בפארק, מפגשים לדרינק בפאבים השכונתיים, סאונות ו[[מדיטציה]], מדורות בגינה ולהיות סנדקית של ילדים קטנים מאוד וחמודים להפליא של החברים שלי. כל הדברים הקטנים האלה הם הקסם האמיתי שבחיים." * "[[ספר|ספרים]] תמיד היוו בשבילי מקום מפלט אליו יכולתי לברוח. יש משהו מאוד אינטימי ופרטי ב[[קריאה]] – במיוחד בתקופה שבה אנו חיים שהיא מאוד עמוסה. הקריאה עוזרת לי לחזור ולמצוא את האני שלי ועוזרת לי למצוא את האיזון בין המקצוע לחיים הפרטיים, שלדעתי, זה הדבר הקשה ביותר בסגנון החיים שבחרתי לעצמי." {{מיון רגיל:ג'יימס, לילי}} [[קטגוריה:שחקנים בריטים]] 322zencsmgijxm7ps4nzxwkdammtqek 0 24378 236503 203582 2026-06-05T17:38:36Z קליאו 9676 236503 wikitext text/x-wiki '''סיפור''' (באנגלית: '''[[:Q:en:Story|Story]]''') היא יצירה ספרותית בעלת עלילה או הרצָאת מַעשֶׂה בעל־פה או בִּכתָב. {{מפריד}} * "ה[[חיים]] מהווים את סיפור האגדה הנפלא ביותר." ~ [[הנס כריסטיאן אנדרסן]] * "כל סיפור מספר סיפור שכבר סופר." ~ [[W:אומברטו אקו|אומברטו אקו]] * "סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה." * "ב[[עברית]] יש סיפור, ויש מעשה, ויש דברי הימים, ואין בעברית גבולות חדים בין סיפור לבין מעשה ובין מעשה לבין דברי הימים." ~ [[עמוס עוז]] * "מדענים אומרים שאנחנו עשויים מאטומים, אבל לי ציפור קטנה אמרה לי שאנחנו עשויים סיפורים." ~ [[אדוארדו גליאנו]] * "הדברים שאנחנו מאמינים בהם. הדברים שאנחנו מכירים, הדברים שאנחנו זוכרים, ואפילו הדברים שעליהם אנחנו חולמים. הכול זה סיפור." ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], '[[משחקו של המלאך]]' * "אומר היה [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גיטה]] למשוררים, אל תבדו דברים השתמשו בסיפורים הידועים, שלא סיפור המעשה הוא העיקר אלא מה המשורר עושה בו." ~ [[ש"י עגנון]], '[[שירה]]' * "כל אדם יש לו סיפור. כל אדם יש בו ספר. ספר אחד ויחיד. ואם יספר את הסיפור שלו ביושר־לב, בלי לוותר לעצמו כלום, עם כל המבוכות והחרדות והבושות והדברים שהוא מפחד לספר אפילו לעצמו, אפילו לבדו בחושך – יֵצא ספר גדול." ~ [[דוד שחם]] * ""בכפר שלנו יש לכל סיפור יותר גרסאות ממשתתפים." ~ [[מאיר שלו]], '[[רומן רוסי]]' ==ראו גם== * [[מתחילים סיפור]] [[קטגוריה:ספרות]] 1e9n44ekp27ysw696b0d9u9hwdmtuew 236504 236503 2026-06-05T17:39:15Z קליאו 9676 236504 wikitext text/x-wiki '''סיפור''' (באנגלית: '''[[:Q:en:Story|Story]]''') היא יצירה ספרותית בעלת עלילה או הרצָאת מַעשֶׂה בעל־פה או בִּכתָב. {{מפריד}} * "ה[[חיים]] מהווים את סיפור האגדה הנפלא ביותר." ~ [[הנס כריסטיאן אנדרסן]] * "כל סיפור מספר סיפור שכבר סופר." ~ [[W:אומברטו אקו|אומברטו אקו]] * "סיפור הוא הליכה לאורך דרך, שסופה רחוק מנקודת ההתחלה." ~ [[ס. יזהר]] * "ב[[עברית]] יש סיפור, ויש מעשה, ויש דברי הימים, ואין בעברית גבולות חדים בין סיפור לבין מעשה ובין מעשה לבין דברי הימים." ~ [[עמוס עוז]] * "מדענים אומרים שאנחנו עשויים מאטומים, אבל לי ציפור קטנה אמרה לי שאנחנו עשויים סיפורים." ~ [[אדוארדו גליאנו]] * "הדברים שאנחנו מאמינים בהם. הדברים שאנחנו מכירים, הדברים שאנחנו זוכרים, ואפילו הדברים שעליהם אנחנו חולמים. הכול זה סיפור." ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], '[[משחקו של המלאך]]' * "אומר היה [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גיטה]] למשוררים, אל תבדו דברים השתמשו בסיפורים הידועים, שלא סיפור המעשה הוא העיקר אלא מה המשורר עושה בו." ~ [[ש"י עגנון]], '[[שירה]]' * "כל אדם יש לו סיפור. כל אדם יש בו ספר. ספר אחד ויחיד. ואם יספר את הסיפור שלו ביושר־לב, בלי לוותר לעצמו כלום, עם כל המבוכות והחרדות והבושות והדברים שהוא מפחד לספר אפילו לעצמו, אפילו לבדו בחושך – יֵצא ספר גדול." ~ [[דוד שחם]] * ""בכפר שלנו יש לכל סיפור יותר גרסאות ממשתתפים." ~ [[מאיר שלו]], '[[רומן רוסי]]' ==ראו גם== * [[מתחילים סיפור]] [[קטגוריה:ספרות]] 76vuz5af8xt7o897ii1ixt2r2lmpl5s 0 28963 236521 227846 2026-06-06T10:49:52Z קליאו 9676 /* */ 236521 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מומחה|נושא=מוּמחֶה}} * "כשאתה המומחה היחיד, אתה משמש [[שופט]] וה[[ביקורתיות]] היא שלך." ~ [[פרנק גרי]] * "אדם הופך למומחה כאשר הדברים שהוא אומר [[שעמום|משעממים]] את הזולת." ~ [[ז'ילבר ססברון]] * "לעתים קרובות, המומחים מצוידים בנתונים יותר מאשר בשיקול דעת." ~ [[קולין פאוול]] * "אינני אוהב את המומחים; לדעתי, המתמחה מצמצם את עולמו." ~ [[קלוד דביסי]] * "מומחה הוא אדם שהפסיק לחשוב. למה שיחשוב? הוא מומחה!" ~ [[w:פרנק לויד רייט|פרנק לויד רייט]] * "רק המומחה שהצליח – הוא מומחה ושומעין לו." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "עליי להגיד ברורות שאין כל חובה על הממשלה לקבל דעותיו של מומחה." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "כדי לכתוב שיר או סיפור אין צורך להיות 'מומחה' או מלומד." ~ [[אהרן מגד]] * "מומחה הוא אדם שיודע את כל הסיבות מדוע דבר כלשהו לא יעבוד." ~ [[הנרי פורד]] * "מומחה הוא אדם שעשה את כל ה[[טעות|טעויות]] האפשריות בתחום מומחיותו." ~ [[נילס בוהר]] * "מומחה ל[[כלכלה]] הוא מי שיידע מחר, למה הדברים שחזה אתמול לא התגשמו היום." ~ [[W:צ'ארלס מ. שולץ|צ'ארלס מ. שולץ]] * "במקום שלא יוכל להעמיד מתוכו מומחים, תהיה מטרתו להעמיד לפחות אנשים המסוגלים להבחין בין מאחז עיניים למומחה." ~ [[קרל פופר]] * "אם יש ביניכם מישהו שעדיין לא יודע את אומנות ה[[אהבה]], קרא את שירי, הפוך למומחה ותפוס אהבות." ~ [[אובידיוס]] * "אהבה היא הדבר היחיד שאני מומחה בו. רק תנו לי אובייקט לאהבתי. אך הנה אני עומד כאן כמו קַשָּת, שקשתו מתוחה עד לקצה קצה, ומתבקש לקלוע במטרה הנמצאת חמישה צעדים לפניו." ~ [[סרן קירקגור]] * "אין נושא שעליו הרטוריקאי, מול הקהל, לא יכול לדבר בצורה משכנעת יותר מכל מומחה אחר." ~ [[גורגיאס]] * "אין לך דרך טובה מאשר לומר את ה[[אמת]], אלא אם כן אתה שקרן מומחה." ~ [[ג'רום ק. ג'רום]] * "כולם חושבים שאני מומחה גדול לנשים, אבל למען האמת הצלחתי הרבה פחות ממה שאתה חושב." ~ [[פרנק סינטרה]] * "אם העולם יגיע למצב שהוא יפוצץ את עצמו, הקול האחרון שיישמע יהיה של מומחה האומר 'זה בלתי אפשרי'." ~ [[פיטר יוסטינוב]] * "מומחים המספרים לנו על שקיעתה הבלתי־נמנעת של [[ארצות הברית]], יש לשלוח לשנה של עבודת פרך במסד הנתונים של האו"ם." ~ [[דייוויד פ. גולדמן]], "[[ציביליזציות גוועות]]" * "אני עדיין מתאמן בוויתור, ועוד לא הגעתי לדרגת מומחה." ~ [[נתן זך]], מתוך: '[[כיוון שאני בסביבה]]' * "והם היו מאוד נרגשים ומבולבלים ודואגים אבל גם מרוצים שאני נעשה מכונאי מומחה." ~ [[אברהם ב. יהושע]], '[[המאהב]]' * "'הנה, קולונל, אתה המומחה. נראה מה תוכל להפיק מהם!'" ~ [[ג'ון מקסוול קוטזי]], '[[w:מחכים לברברים|מחכים לברברים]]' [[קטגוריה:מדעי החברה]] 62itv1xrn5ue26ugnnjigspgi8t0r7a 0 29016 236499 228138 2026-06-05T15:47:11Z ~2026-26693-23 27290 236499 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Jerusalem 4 028 Jew with kosher food.jpg|ממוזער|210px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=המטבח הישראלי}} * "לכל העוסקים במלאכה ברור שההגדרה '[[אוכל]] ישראלי' היא דבר שנוי במחלוקת, כמו בכל תחום שנוגעים בו ב[[ישראל]]." ~ [[שני ליטמן]] * "כל אחד בונה את המטבח הישראלי של עצמו, של ה[[לב]] שלו, של המסורת שלו, של ה[[זיכרון|זיכרונות]] וה[[טעם|טעמים]] השמורים עמו." ~ [[רות סירקיס]] * "לתקוע בלאפה סלט [[חומוס]] גמבה [[פלאפל]] שווארמה ביצה וגם עמבה, ואז לבקש דיאט קולה בשבילי, זה בעיני – להיות ישראלי!" ~ [[דודו טופז]] [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:ישראל: תרבות]] rmdle4bh4dbevhwn2wbjzyb7bf9o5xs 0 29721 236508 235838 2026-06-05T17:46:07Z קליאו 9676 236508 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מבקר אמנות}} * "הבקורת היא אמנות, כשם שהיצירה המבוקרת היא אמנות." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] * "אל נא תהיה [[ביקורת|מבקר]] [[אמנות]]; [[ציור|צַיֵיר]]! זהו מקום משכנה של הישועה." ~ [[פול סזאן]] * "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם." ~ * "אנו יודעים כי ב[[צרפת]], לעתים קרובות מאוד, מבקרי ה[[מוזיקה]] הם חירשים ומבקרי האמנות הם עיוורים." ~ [[אנטול פרנס]] * "הפושע הוא אמן יוצר, בעוד הבלש הוא רק מבקר אמנות." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] [[קטגוריה:מקצועות]] [[קטגוריה:מבקרים|*]] [[קטגוריה:אמנות]] 4u3pvpau984xwryln761mgo88u1s9e6 236509 236508 2026-06-05T17:46:24Z קליאו 9676 236509 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מבקר אמנות}} * "הבקורת היא אמנות, כשם שהיצירה המבוקרת היא אמנות." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] * "אל נא תהיה [[ביקורת|מבקר]] [[אמנות]]; [[ציור|צַיֵיר]]! זהו מקום משכנה של הישועה." ~ [[פול סזאן]] * "מבקרים טובים הם אלה שמפנים תשומת לב לדברים שהקורא עשוי לפסוח עליהם." ~ [[ס. יזהר]] * "אנו יודעים כי ב[[צרפת]], לעתים קרובות מאוד, מבקרי ה[[מוזיקה]] הם חירשים ומבקרי האמנות הם עיוורים." ~ [[אנטול פרנס]] * "הפושע הוא אמן יוצר, בעוד הבלש הוא רק מבקר אמנות." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] [[קטגוריה:מקצועות]] [[קטגוריה:מבקרים|*]] [[קטגוריה:אמנות]] 1qf5f4bbje5k849lvv7nvbdbvrsp2m9 0 29775 236482 236446 2026-06-05T12:11:45Z דולב 835 הגהה 236482 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Caraz Market Lana.jpg|ממוזער|210px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צמר}} * "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז; צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו." ~ {{פסוק|דברים|כב|יא}} * "וְהֵשִׁיב לְמֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל מֵאָה־אֶלֶף כָּרִים, וּמֵאָה אֶלֶף אֵילִים צָמֶר." ~ {{פסוק|מלכים א|ג|ד}} * "רבים יוצאים להביא צמר, וחוזרים גזוזים בעצמם." ~ [[מיגל דה סרוואנטס]], "[[דון קישוט]]" * "כדרך ה[[מים]] הזורמים בחוט צמר מן הכוס המלאה אל הכוס הריקה." ~ [[אפלטון]], '[[המשתה]]' * "רק אז מכרתי אותו בתמורה לשני קילוגרמים צמר חום־מהגוני פרום מ[[סוודר]]ים ישנים." ~ [[יעל ישראל]], 'סוף סוף רומן' [[קטגוריה:טקסטיל]] d0j3kzg4rq6hx97gmpxqkanoi90f0zd 0 29778 236511 236375 2026-06-06T10:15:25Z קליאו 9676 /* */ 236511 wikitext text/x-wiki [[קובץ:החזן דובלה הלר.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|חזן]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חזנות}} * "פותח את דלת חדרו ומציף, לפחות, את ההול בפרקי־חזנות, שקולם הולך מסוף העולם ועד סופו." ~ [[W:בנימין גלאי|בנימין גלאי]], 'הארבה' * "והוא מתחיל לשיר איזה פרק חזנות. אבא שותק, אבל הוא נהנה." ~ [[אסתר ראב]], 'ריפוי בעיסוק' * "והיה עובר בימים הנוראים לפני התיבה ומנעים זמר, ומחמת ששמיעתי טובה ו[[קול]]י ערב – למדתי מפי אבא פרקי־חזנות." ~ [[W:אליעזר שמאלי|אליעזר שמאלי]], 'כיפורים של טף' * "וחוש־שמע חד להתגלות בו; שכל ימות השנה אין לו משלח־יד קבוע, ורק לימים הנוראים הוא עובר מעיר לעיר ומבקש חזנות." ~ [[W:מרדכי בן-עמי|מרדכי בן-עמי]], 'בַּעַל־תְּפִלָּה' * "חזנות היא נר לרגליי, אני אוהבת את ה[[מוזיקה]] הזו ועדיין הולכת לקונצרטים של חזנות." ~ [[נורית הירש]] [[קטגוריה:מוזיקה]] [[קטגוריה:יהדות]] jv7pny4ei5xssfupp5e16v5ktu4l9xs 0 29780 236486 236464 2026-06-05T12:31:50Z דולב 835 הגהה 236486 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רכוש}} * "מי שחומד את רכוש הזולת מאבד את רכושו עצמו." ~ [[פיידרוס (ממשיל משלים)|פיידרוס]] * "ה[[כוס (כלי)|כוס]] שממנה אני שותה אינה גדולה, אך היא שלי." ~ [[אלפרד דה מיסה]] * "לֹא שַׁיָּךְ לִי דָּבָר זוּלַת הַמַּחְשָׁבָה הַמְּבַקֶּשֶׁת מִכְּבָר מִתּוֹךְ נִשְׁמָתִי לִזְרֹם." ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה]], 'רכוש' * "ה[[חופש]] הוא רכוש יקר לאין ערוך." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "קנאת האדם לרכושו, ככל מידת אנוש, אף היא אינה יונקת ממעין יחידי. נזונת היא בבת אחת ממקורות רבים ושונים זה מזה: גלויים ונעלמים, קרובים ורחוקים. העמל הגופני והרוחני, בעינו או בגלגוליו, המשוקע ברכוש; אפשרות ה[[הנאה]] הקרובה – תענוגות, שלטון, כבוד – והרגשת הביטחון לעתיד הכרוכות בו; ולבסוף – אם לא לזלזל גם בנימוק זה – המגע התמידי החושי – ולוא רק על ידי 'ראות עינים' – שבין הבעלים ובין רכושו, מגע שנעשה הרגל וטבע שני." ~ [[חיים נחמן ביאליק]] * "רכוש גדול כרוך במעשי תועבה, וקטן – בזוהמה." ~ [[אנרי בק]], 'זיכרונותיו של מחזאי' * "ה[[חוק]]ים מועילים תמיד למי שיש לו רכוש ומזיקים למי שאין לו כלום." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], על האמנה החברתית, ספר א' פרק ט' * "רכוש הוא [[גניבה]]." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]], "רכוש מהו?" * "אני מאמין שכל המידע שרכשנו בזמן השירות ב'[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|מוסד]]' הוא רכוש המדינה, ואין לנו רשות להשתמש בו." ~ [[שבתי שביט]] [[קטגוריה:כלכלה]] ajwhrmof4tsv69hl7o62zepdf5d7inu 0 29781 236487 236471 2026-06-05T12:36:03Z דולב 835 הגהה 236487 wikitext text/x-wiki [[קובץ:An APC of the 7th Brigade Royal Scots.JPEG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הצבא הבריטי}} * "מעולם ב[[ההיסטוריה האנושית|היסטוריה האנושית]], לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]], על טייסי חיל האוויר הבריטי בימי [[מלחמת העולם השנייה]] * "חלק גדול מאוד מה[[טקטיקה|טקטיקות]] שפיתחתי ביחידת אגוז, שהמהות שלה היה לפתח טקטיקות חדשות, באו מספרים שנכתבו על ידי הצבא הבריטי על הלחימה בהימליה, ב[[w:הודו-סין|אינדוצ'יינה]]. זו הייתה תקופה ארוכה של לחימה בזמן האימפריה הבריטית, לפני מלחמת העולם השנייה, בג'ונגלים ובשטח סבוך. אבל במיוחד בלחימה של הצבא הבריטי נגד גרילה בכל רחבי האימפריה. היה לי הרבה מה ללמוד ממה שקרה שם." ~ [[משה תמיר]], מתוך ראיון לעיתון "ישראל היום", 14 במאי 2010 * "ה[[סקוטלנד|סקוטים]] העלו את רמת האיום אצלם מ'עצבניים אש' ל'בואו נכסח לממזרים את הצורה'. מה לעשות, אין להם רמות אחרות – אלו שני המצבים היחידים אצלם. זו גם ה[[סיבה]] שהם מהווים את החטיבות הקדמיות של הצבא הבריטי ב־300 השנים האחרונות." ~ [[ג'ון קליז]] [[קטגוריה:צבא]] [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת]] 1rj30ary295yan64nqdnbpgdc9uuvbn 0 29782 236488 236478 2026-06-05T12:38:16Z דולב 835 הגהה 236488 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אימפריאליזם}} * "אינני מאלה המוכנים להחליף את האימפריאליזם ה[[אנגליה|אנגלי]] באימפריאליזם אחר טוב ממנו, באימפריאליזם הערבי, למשל, או באיזה אימפריאליזם אחר, הלוטש עינים ל[[ארץ ישראל|ארץ־ישראל]]." ~ [[ברל כצנלסון]] * "בכלל נותנים חיפוי גמור לשוביניזם האנטי־ישראלי הפרוע ביותר, בייחוד אם הוא בא מצד נושאי תג האנטי־אימפריאליזם." ~ [[משה סנה]] * "דימוי האישה האוריינטלית כהתגלמות ה'אחר', השונה והאקזוטי התחזק והפך פופולרי במיוחד בעידן האימפריאליזם המודרני." ~ [[בילי מלמן]] * "זה אימפריאליזם בוטה ואני בז לו." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "עִמְסוּ מַשָּׂא הַלֹּבֶן וּדְעוּ גַּם אֶת הַגְּמוּל: אִשּׁוּם מִפִּי כְּפוּי־חֶסֶד, שִׂנְאָה מֵעַם גָּאוּל." ~ [[רודיארד קיפלינג]], '[[w:משא האדם הלבן|משא האדם הלבן]]', 1899 [[קטגוריה:היסטוריה]] 48u2ji82hugr3fxdn6nmf5nai7f2mfo 0 29784 236481 236442 2026-06-05T12:09:47Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 236481 wikitext text/x-wiki [[קובץ:SSID-11375301 廣笑府 第1集.pdf|ממוזער|150 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''גנזך הצחוק הנרחב''' (בסינית מסורתית: '''廣笑府''', בסינית מפושטת: '''广笑府''', בפין-יין: '''guǎng xiào fǔ''') הוא ספר בדיחות סיני קדום מאת [[:en:Feng Menglong|פנג מנגלונג]] (1574–1646) מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]]. {{מפריד}} * "החותנת של בעל בית נפטרה והוא שכר מורה שיכתוב לו טקסט ללוויה. המורה העתיק מעותק ישן של ספר ולכן מסר בטעות טקסט לטקס לוויה של אביה של האישה במקום אמה. בעל הבית התפלא ושאל אותו מדוע עשה זאת. ענה המורה: 'הספר שאני קניתי מסודר היטב, המשפחה שלך צריכה ללמוד למות נכון'." ~ הקטע "錯死人" מן הפרק 'הטפות המלומדים' (儒箴) {{קצרמר}} [[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]] [[קטגוריה:ספרי הומור וסאטירה]] 767cutowpnldmp08vktvqao9gbx9qk3 0 29786 236484 236456 2026-06-05T12:22:44Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 236484 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Anim1069 - Flickr - NOAA Photo Library (cropped).jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דולפין}} * "[[לידה]] ב[[בריכת שחייה|בריכה]] או ב[[ג'קוזי]] לצלילי דולפינים ואפילו לידה ב[[צימר]] מיוחד שמציע שירות של מיילדת צמודה." ~ [[W:חגית גינזבורג|חגית גינזבורג]] * "אם הייתי צריך לחזור בחיים (To come back in life), הייתי חוזר כדולפין... הם תמיד [[חיוך|מחייכים]]; הם תמיד [[משחק|משחקים]]." ~ [[:W:en:Nathan Phillips (actor)|נתן פיליפס]] * "אנשי העמותה עשו את דרכם ביום שישי לחיפוש נוסף של להקות דולפינים, והפעם מצאו שלל רב. הם פגשו בלהקה של 15 דולפינים ממין דולפינן מצוי מול חופי יפו ו[[בת ים]]. בלהקה היו בין השאר גורים שרק נולדו והיו צמודים לאמהותיהם, גורים שנולדו בשנה שעברה ודולפינים צעירים שערכו מופע אקרובטי שכלל זינוקים מרשימים מהמים לגובה רב." ~ [[צפריר רינת]] * "לכן נטל כמה נשמות דולפינים, שלפחות למדו לדבר." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" * "ולכן אנו נולדים במים ולא הורגים דולפינים ומביטים לעבר הכוכבים." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" * "והפנים שלהם מתארכות לחרטומי דולפינים." ~ ריק ריירדן, "פרסי ג'קסון וגנב הברק" מסדרת ספרי "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים]]" * "יגור [[זאב]] עם כבש ודולפין עם בורי ישחה." ~ מתוך תוכנית הטלוויזיה "[[הרצועה]]" [[קטגוריה:בעלי חיים]] qelieuo4uxp1f0vg766za7rq1k0s9nb 0 29787 236485 236457 2026-06-05T12:27:00Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 236485 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Adelie-atka hg.jpg|ממוזער|172 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פינגוויניים}} * "ב[[ערב]] כל ה[[גבר|גברים]] נראים אותו הדבר. כמו פינגווינים. לנשים יש שמלה מיוחדת לאותו אירוע; גברים, אותו [[טוקסידו]]." ~ [[רוברטו קוואלי]] * "הוא עצמו פינגווין, סתם חיה שחיה לה בשקט ומסתפקת בחתיכות דגים ובטיולים בחוץ מפעם לפעם." ~ [[רות אלמוג]] * "משם ניתן לצאת להפלגה במימי המפרץ שם מזדקרים איונים זעירים, עליהם מקננות מושבות של פינגווין הומבולט." ~ [[גילי חסקין]] * "פינגווינים בוגרים, בדרך כלל, לא נעלמים כך סתם. אבל ד"ר די בורסמה, חוקרת פינגווינים, הבחינה כי כמה מהפינגווינים המגלנים ממושבת פונטה טומבו שב[[ארגנטינה]] שיצאו לים לחפש מזון, לא שבו." ~ [[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]] * "גילינו שאם נגדיל את הפינגווין כך שיהיה בגודל של אדם, נמצא כי המוח שלו עדיין קטן יותר. אבל... הוא יהיה גדול משהיה!" ~ מתוך התוכנית "[[הקרקס המעופף של מונטי פייתון]]" * "פינגווין עם מטריה אדומה." ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "תה מסין וויטמין, במקום ביצה ייצא פינגווין!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "רבע גויאבה וחצי מלון, במקום פינגווין, ייצא בלון!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" [[קטגוריה:בעלי חיים]] 60srfnln4ovns07lqv5h7kpl2wr6ncc 236492 236485 2026-06-05T14:19:22Z קליאו 9676 /* */ 236492 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Adelie-atka hg.jpg|ממוזער|172 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פינגוויניים}} * "מִתְנַדְנְדוֹת בְּהִלּוּכָן הַפָּסוּק, מְדַדּוֹת לְכָאן וּלְכָאן עַל הָאִי, יְצוּרִים עַמְלָנִיִּים הָעוֹשִׂים לְבֵיתָם." ~ [[אידית צורית]], 'להרגיש פינגווין' * "חיה שחיה לה בשקט ומסתפקת בחתיכות דגים ובטיולים בחוץ מפעם לפעם." ~ [[רות אלמוג]] * "ב[[ערב]] כל ה[[גבר|גברים]] נראים אותו הדבר. כמו פינגווינים. לנשים יש שמלה מיוחדת לאותו אירוע; גברים, אותו [[טוקסידו]]." ~ [[רוברטו קוואלי]] * "גילינו שאם נגדיל את הפינגווין כך שיהיה בגודל של אדם, נמצא כי המוח שלו עדיין קטן יותר. אבל... הוא יהיה גדול משהיה!" ~ מתוך התוכנית "[[הקרקס המעופף של מונטי פייתון]]" * "פינגווין עם מטריה אדומה." ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "תה מסין וויטמין, במקום ביצה ייצא פינגווין!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "רבע גויאבה וחצי מלון, במקום פינגווין, ייצא בלון!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" [[קטגוריה:בעלי חיים]] olu828nlnexfh8l4f1dq95xzhi87nub 236493 236492 2026-06-05T14:20:37Z קליאו 9676 /* */ 236493 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Adelie-atka hg.jpg|ממוזער|172 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פינגוויניים}} * "מִתְנַדְנְדוֹת בְּהִלּוּכָן הַפָּסוּק, מְדַדּוֹת לְכָאן וּלְכָאן עַל הָאִי, יְצוּרִים עַמְלָנִיִּים הָעוֹשִׂים לְבֵיתָם." ~ [[אידה צורית]], 'להרגיש פינגווין' * "חיה שחיה לה בשקט ומסתפקת בחתיכות דגים וב[[טיול]]ים בחוץ מפעם לפעם." ~ [[רות אלמוג]] * "ב[[ערב]] כל ה[[גבר|גברים]] נראים אותו הדבר. כמו פינגווינים. לנשים יש שמלה מיוחדת לאותו אירוע; גברים, אותו [[טוקסידו]]." ~ [[רוברטו קוואלי]] * "גילינו שאם נגדיל את הפינגווין כך שיהיה בגודל של אדם, נמצא כי המוח שלו עדיין קטן יותר. אבל... הוא יהיה גדול משהיה!" ~ מתוך התוכנית "[[הקרקס המעופף של מונטי פייתון]]" * "פינגווין עם מטריה אדומה." ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "תה מסין וויטמין, במקום ביצה ייצא פינגווין!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "רבע גויאבה וחצי מלון, במקום פינגווין, ייצא בלון!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" [[קטגוריה:בעלי חיים]] h08tt9yx1niejx74hqqs9k12hi9a0g1 236494 236493 2026-06-05T14:21:49Z קליאו 9676 /* */ 236494 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Adelie-atka hg.jpg|ממוזער|172 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פינגוויניים}} * "מִתְנַדְנְדוֹת בְּהִלּוּכָן הַפָּסוּק, מְדַדּוֹת לְכָאן וּלְכָאן עַל הָאִי, יְצוּרִים עַמְלָנִיִּים הָעוֹשִׂים לְבֵיתָם." ~ [[אידה צורית]], 'להרגיש פינגווין' * "חיה שחיה לה בשקט ומסתפקת בחתיכות דגים וב[[טיול]]ים בחוץ מפעם לפעם." ~ [[רות אלמוג]] * "ב[[ערב]] כל ה[[גבר|גברים]] נראים אותו הדבר. כמו פינגווינים. לנשים יש שמלה מיוחדת לאותו אירוע; גברים, אותו [[טוקסידו]]." ~ [[רוברטו קוואלי]] * "גילינו שאם נגדיל את הפינגווין כך שיהיה בגודל של אדם, נמצא כי המוח שלו עדיין קטן יותר. אבל... הוא יהיה גדול משהיה!" ~ מתוך התוכנית "[[הקרקס המעופף של מונטי פייתון]]" * "פינגווין עם מטריה אדומה." ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" * "רבע גויאבה וחצי מלון, במקום פינגווין, ייצא בלון!" ~ מתוך התוכנית "[[פרפר נחמד]]" [[קטגוריה:בעלי חיים]] 7t1kasb3c209i1adv9dyzjdka9dxysa 0 29788 236480 2026-06-05T12:05:07Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "'''[[w:שני ליטמן|שני ליטמן]]''' (נולדה ב־1975) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "סיפורו של מפעל אתא ומקימיו הוא סיפור ישראלי טיפוסי של דעיכת האריסטורקטיה: תחילתו במשפחת תעשיינים עשירה ומתבוללת באירופה, המשכו ברעיון חלוצי יפה בארץ ישראל וסופו תחת גלג..." 236480 wikitext text/x-wiki '''[[w:שני ליטמן|שני ליטמן]]''' (נולדה ב־1975) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "סיפורו של מפעל אתא ומקימיו הוא סיפור ישראלי טיפוסי של דעיכת האריסטורקטיה: תחילתו במשפחת תעשיינים עשירה ומתבוללת באירופה, המשכו ברעיון חלוצי יפה בארץ ישראל וסופו תחת גלגליה של מכונת השוק החופשי המודרני." * "קיפר וזרצקי לא סוחטים מהגיבורים שלהם סיפורים קורעי לב כדי ליצור דרמה, אלא מאפשרים להם להישאר מאופקים ולחשוף רק כמה שהם רוצים." * "לכל העוסקים במלאכה ברור שההגדרה 'אוכל ישראלי' היא דבר שנוי במחלוקת, כמו בכל תחום שנוגעים בו בישראל." * "גולדנברג משדרת משהו חצוי: חשש וחוסר ביטחון, ובו־בזמן נאמנות גדולה לעצמה ולדרך שבחרה." 98zy5ucdberectt19dg4rayu6m2d1fl 236489 236480 2026-06-05T12:41:26Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 236489 wikitext text/x-wiki '''[[w:שני ליטמן|שני ליטמן]]''' (נולדה ב־1975) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "סיפורו של מפעל אתא ומקימיו הוא סיפור ישראלי טיפוסי של דעיכת ה[[אריסטוקרטיה]]: תחילתו במשפחת תעשיינים עשירה ומתבוללת ב[[אירופה]], המשכו ברעיון חלוצי יפה ב[[ארץ ישראל]] וסופו תחת גלגליה של מכונת השוק החופשי המודרני." * "קיפר וזרצקי לא סוחטים מהגיבורים שלהם סיפורים קורעי לב כדי ליצור דרמה, אלא מאפשרים להם להישאר מאופקים ולחשוף רק כמה שהם רוצים." * "לכל העוסקים במלאכה ברור שההגדרה 'אוכל ישראלי' היא דבר שנוי במחלוקת, כמו בכל תחום שנוגעים בו ב[[ישראל]]." * "גולדנברג משדרת משהו חצוי: חשש וחוסר ביטחון, ובו־בזמן נאמנות גדולה לעצמה ולדרך שבחרה." {{מיון רגיל:ליטמן, שני}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] cinh2qklbgovgpwxf8p63kip04kwoke 236495 236489 2026-06-05T14:42:24Z קליאו 9676 עריכה 236495 wikitext text/x-wiki '''[[w:שני ליטמן|שני ליטמן]]''' (נולדה ב־1975) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "משדרת משהו חצוי: חשש וחוסר ביטחון, ובו־בזמן נאמנות גדולה לעצמה ולדרך שבחרה." * "לא סוחטים מהגיבורים שלהם סיפורים קורעי לב כדי ליצור דרמה, אלא מאפשרים להם להישאר מאופקים ולחשוף רק כמה שהם רוצים." * "לכל העוסקים במלאכה ברור שההגדרה 'אוכל ישראלי' היא דבר שנוי במחלוקת, כמו בכל תחום שנוגעים בו ב[[ישראל]]." * "סיפורו של מפעל אתא ומקימיו הוא סיפור ישראלי טיפוסי של דעיכת ה[[אריסטוקרטיה]]: תחילתו במשפחת תעשיינים עשירה ומתבוללת ב[[אירופה]], המשכו ברעיון חלוצי יפה ב[[ארץ ישראל]] וסופו תחת גלגליה של מכונת השוק החופשי המודרני." {{מיון רגיל:ליטמן, שני}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] 6ukziqf2wf9fow5ywo6l3es47j9dsfm 236496 236495 2026-06-05T14:48:43Z קליאו 9676 236496 wikitext text/x-wiki '''[[w:שני ליטמן|שני ליטמן]]''' (נולדה ב־1975) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "משדרת משהו חצוי: חשש וחוסר ביטחון, ובו־בזמן נאמנות גדולה לעצמה ולדרך שבחרה." * "לא סוחטים מהגיבורים שלהם סיפורים קורעי לב כדי ליצור דרמה, אלא מאפשרים להם להישאר מאופקים ולחשוף רק כמה שהם רוצים." * "לכל העוסקים במלאכה ברור שההגדרה 'אוכל ישראלי' היא דבר שנוי במחלוקת, כמו בכל תחום שנוגעים בו ב[[ישראל]]." * "בהחלט שם מנסים לצעוד ברוח הזמן – באופן שיקלע לטעמו של הקהל הרחב ביותר. זה מתבטא בעיבודים של סרטים מצליחים לבמה – תופעה עולמית שאינה ייחודית ל[[תיאטרון]] הישראלי." * "סיפורו של מפעל אתא ומקימיו הוא סיפור ישראלי טיפוסי של דעיכת ה[[אריסטוקרטיה]]: תחילתו במשפחת תעשיינים עשירה ומתבוללת ב[[אירופה]], המשכו ברעיון חלוצי יפה ב[[ארץ ישראל]] וסופו תחת גלגליה של מכונת השוק החופשי המודרני." {{מיון רגיל:ליטמן, שני}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] knlnv97jqgteko7p1qgut9jisgr0ynd 236497 236496 2026-06-05T14:49:41Z קליאו 9676 עריכה 236497 wikitext text/x-wiki '''[[w:שני ליטמן|שני ליטמן]]''' (נולדה ב־1975) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "משדרת משהו חצוי: חשש וחוסר ביטחון, ובו־בזמן [[נאמנות]] גדולה לעצמה ולדרך שבחרה." * "לכל העוסקים במלאכה ברור שההגדרה 'אוכל ישראלי' היא דבר שנוי במחלוקת, כמו בכל תחום שנוגעים בו ב[[ישראל]]." * "לא סוחטים מהגיבורים שלהם סיפורים קורעי לב כדי ליצור דרמה, אלא מאפשרים להם להישאר מאופקים ולחשוף רק כמה שהם רוצים." * "בהחלט שם מנסים לצעוד ברוח הזמן – באופן שיקלע לטעמו של הקהל הרחב ביותר. זה מתבטא בעיבודים של סרטים מצליחים לבמה – תופעה עולמית שאינה ייחודית ל[[תיאטרון]] הישראלי." * "סיפורו של מפעל אתא ומקימיו הוא סיפור ישראלי טיפוסי של דעיכת ה[[אריסטוקרטיה]]: תחילתו במשפחת תעשיינים עשירה ומתבוללת ב[[אירופה]], המשכו ברעיון חלוצי יפה ב[[ארץ ישראל]] וסופו תחת גלגליה של מכונת השוק החופשי המודרני." {{מיון רגיל:ליטמן, שני}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] 8hw8b1shrh70ezm4ydfplo82fweuon5 0 29789 236500 2026-06-05T16:06:41Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "'''[[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]]''' (נולדה ב־1974) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "הסתיימה אחת התחרויות העזות ביותר בתחום המדע: שתי קבוצות התחרו ביניהן על השלמת טיוטה של פענוח גנום האדם. חברת הגנומיקה האמריקאית סלרה התחרתה במדעני פרויקט הגנום הצ..." 236500 wikitext text/x-wiki '''[[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]]''' (נולדה ב־1974) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "הסתיימה אחת התחרויות העזות ביותר בתחום המדע: שתי קבוצות התחרו ביניהן על השלמת טיוטה של פענוח גנום האדם. חברת הגנומיקה האמריקאית סלרה התחרתה במדעני פרויקט הגנום הציבורי, פרויקט רב לאומי שבו השתתפו חוקרים מאוניברסיטאות הממומנות מכספי ציבור. בסופו של דבר פרסמו שני הצדדים במקביל את גרסאותיהם לטיוטה של הגנום." * "במשרד [הבריאות] מבטיחים שההליך יאושר רק 'במקרים חריגים במיוחד'. ברוב מדינות אירופה, בחירת מין הילוד אינה מקובלת ומוגדרת כסוגיה בעייתית ביותר. בחלק מהמדינות, כמו גרמניה, נטען שהשימוש בטכנולוגיה למטרות אלה אינו מוסרי." * "השבחת הגזע (אאוגניקה), מתברר, זכתה כאן לאהדה לא מבוטלת. תמיכה זו, שהושתקה במשך שנים, נחשפת במחקר הבודק את השורשים האידיאולוגיים והאינטלקטואליים שהיו הבסיס להקמת מערכת הבריאות בישראל." fxc2r5530onpvdx3r7n81rwk0tqly5m 236505 236500 2026-06-05T17:41:20Z קליאו 9676 עריכה 236505 wikitext text/x-wiki '''[[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]]''' (נולדה ב־1974) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "הסתיימה אחת התחרויות העזות ביותר בתחום המדע: שתי קבוצות התחרו ביניהן על השלמת טיוטה של פענוח גנום האדם. * "ברוב מדינות אירופה, בחירת מין הילוד אינה מקובלת ומוגדרת כסוגיה בעייתית ביותר. בחלק מהמדינות, כמו גרמניה, נטען שהשימוש בטכנולוגיה למטרות אלה אינו מוסרי." {{מיון רגיל:טראובמן, תמרה}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] 7dvcxk986d3khae4cdxpsscdwjo8y5x 236506 236505 2026-06-05T17:41:50Z קליאו 9676 236506 wikitext text/x-wiki '''[[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]]''' (נולדה ב־1974) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "חוויית הקנייה בסופרמרקט דומה יותר ויותר לביקור בבית מרקחת. יוגורטים שמסייעים בתהליך העיכול. משקאות המשפרים את ההגנה החיסונית של הגוף." * "הסתיימה אחת התחרויות העזות ביותר בתחום המדע: שתי קבוצות התחרו ביניהן על השלמת טיוטה של פענוח גנום האדם." * "ברוב מדינות אירופה, בחירת מין הילוד אינה מקובלת ומוגדרת כסוגיה בעייתית ביותר. בחלק מהמדינות, כמו גרמניה, נטען שהשימוש בטכנולוגיה למטרות אלה אינו מוסרי." {{מיון רגיל:טראובמן, תמרה}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] 4k73obcnloa0j4p8izqnm91tpfgo44d 236507 236506 2026-06-05T17:42:10Z קליאו 9676 236507 wikitext text/x-wiki '''[[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]]''' (נולדה ב־1974) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "חוויית הקנייה ב[[סופרמרקט]] דומה יותר ויותר לביקור בבית מרקחת. יוגורטים שמסייעים בתהליך העיכול. משקאות המשפרים את ההגנה החיסונית של הגוף." * "הסתיימה אחת התחרויות העזות ביותר בתחום ה[[מדע]]: שתי קבוצות התחרו ביניהן על השלמת טיוטה של פענוח גנום האדם." * "ברוב מדינות אירופה, בחירת מין הילוד אינה מקובלת ומוגדרת כסוגיה בעייתית ביותר. בחלק מהמדינות, כמו גרמניה, נטען שהשימוש בטכנולוגיה למטרות אלה אינו מוסרי." {{מיון רגיל:טראובמן, תמרה}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] 7o08k85f3e3wjnlpmce966ledgk7e5o 236510 236507 2026-06-05T18:43:29Z דולב 835 הגהה 236510 wikitext text/x-wiki '''[[w:תמרה טראובמן|תמרה טראובמן]]''' (נולדה ב־1974) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "חוויית הקנייה ב[[סופרמרקט]] דומה יותר ויותר לביקור ב[[בית מרקחת]]. יוגורטים שמסייעים בתהליך העיכול. משקאות המשפרים את ההגנה החיסונית של הגוף." * "הסתיימה אחת התחרויות העזות ביותר בתחום ה[[מדע]]: שתי קבוצות התחרו ביניהן על השלמת טיוטה של פענוח [[גנום]] האדם." * "ברוב מדינות [[אירופה]], בחירת מין הילוד אינה מקובלת ומוגדרת כסוגיה בעייתית ביותר. בחלק מהמדינות, כמו [[גרמניה]], נטען שהשימוש בטכנולוגיה למטרות אלה אינו מוסרי." {{מיון רגיל:טראובמן, תמרה}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] ccswtwu1wdlsd1dxz08lbmwiq0gm5ho