ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.12 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2888 238432 231230 2026-07-27T15:18:46Z ~2026-41733-10 27546 /* דת */ הוספתי תוכן 238432 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Paul Valéry by the Studio Harcourt.jpg|ממוזער|156 פיקסלים| "נעשיר את עצמנו בהבדלים הדדיים שבינינו."]] '''[[w:פול ואלרי|פול ואלרי]]''' (בצרפתית: '''Paul Valéry''')‏ (30 באוקטובר 1871 - 20 ביולי 1945), משורר, סופר ומבקר ספרות צרפתי. ==אדם== * "נפשי צמאה להשתומם יותר מכל דבר אחר." * "קשה להיות מה שאנו, ולא מה שהיינו רוצים להיות." * "הרוח והנפש אינן יכולות לדור בכפיפה אחת; הרוח אינה הנפש." * "ל[[אדם]] רציני יש רעיונות מועטים; אדם בעל רעיונות נשגבים לעולם אינו רציני." * "הצורך בחדש הוא סימן לעייפות או לחולשת הנשמה המבקשת מה שחסר לה." * "ניצחונו הגדול של המתנגד בוויכוח הוא לגרום לך להאמין במה שהוא אמר עליך." * "לסבול זה לתת למשהו תשומת לב עליונה." * "הטוב ביותר שבחדש הוא מה שמספק תשוקה עתיקה." * "מה שקשה לי הוא תמיד חדש." * "לפעמים אני חושב, ולפעמים אני קיים." * "כל רעיון ברור כשאנו מחליטים שלא לרדת לעומקו." * "האמת זקוקה לשקר; כי איך אפשר להגדיר דבר ללא ניגוד." * "האושר עוצם את עיניו." * "הלב נולד כהרפתקן, ומת כזעיר–בורגני." * "סודו של איש רוח הוא פחות סודי מזה של סכל." * "האדם אינו הגיוני במה שהוא מחפש, אך גדול במה שהוא מוצא." * "ההיגיון הוא הסגולה להכיר בטיפשותך." * "אלה שאינם יודעים לומר דברים מעורפלים, הם לעתים קרובות אילמים, ותמיד אומללים." * "כשאנו מגיעים למטרה אנו מאמינים כי הדרך הייתה נכונה." * "מי שרוצה לעשות דברים גדולים חייב לחשוב היטב על הפרטים." * "אינך מלמד אותי דבר, אם אינך מלמד אותי לעשות דבר מה." * "אדם [[אושר|מאושר]] הוא מי שמוצא בהנאה בעת היקיצה את מי שהוא רוצה להיות." ==ספרות== * "אין זה לטעמי לכתוב אלא מה שמלמד אותי משהו אודות עצמי." * "[[סופר]] קלאסי הוא גם מבקר, המשתף את ביקורתו ביצירתו." * "תחביר הוא סגולה של הנשמה." * "בין שתי מילים צריך לבחור את הקצרה." * "לתפוס את יצירת זולתו כאילו היתה חוויה פרטית שלו." * "השלמת היצירה לְעולם נכפית עלינו על ידי נסיבות חיצוניות." * "לספרים יש את אותם אויבים שיש לאדם: אש, לחות, חיות, אקלים והתוכן שלהם." * "לכתוב צרפתית טהורה היא [[שמחה]] המפצה במידת מה על השעמום שבכתיבה." * "בכל תקופה נוראה של האנושות ראינו תמיד [[אדם]] יושב בפינה שדאג לכתביו וחרז חרוזים." * "מטרתנו האמִתית אינה להגיע לנקודה מסוימת, כמו בכתיבה של תזה או של ספרות עיונית, אלא לעורר אצל הקורא מצב מסוים." ==חברה== * "הבה נעשיר את עצמנו בהבדלים הדדיים שבינינו." * "קיומם של שכנים הוא ההגנה היחידה של העמים נגד מלחמת אזרחים מתמדת." * "חולשת הכוח היא בכך שאין מאמינים אלא בו." * "אין אלה 'הרעים' הגורמים לרוע בעולם הזה, כי אם קלי הדעת, חסרי התבונה והפתאים." * "מנהיג הוא מי שזקוק לאחרים." ==אהבה== * "הנערה היפה שבעולם אינה יכולה לתת אלא את מה שיש לה." * "האהבה מהווה את היכולת להיות טיפשים יחדיו." * "ה[[אהבה]] בצורתה העליונה היא הרצון ליצור ישות שהיא מציבה לעצמה כמטרה." * "אלוהים ברא את האדם, וכאשר הבחין שבדידותו איננה מושלמת נתן לו אשה כבת לוויה, כדי שיחוש בבדידותו ביתר שאת." ==דת== * "[[אלוהים]] קיים וגם השטן, אך בתוכנו." * "אלוהים עשה הכל משום דבר, אך השום דבר נסדק." * "אלוהים ברא את האדם כדי לא להיות בודד. הוא יצר לעצמו חבר." * "האם רצוי לאדם לטרוח להפריע את מנוחתו של אלוה כדי 'ליצור' אותו?" * "ה[[נצרות]] היא דת מוזרה בארצות האורז ויין התמרים, כיוון שהיא דת הלחם ויין הענבים." * אלוהים ברא את הכל מלא כלום. אך הלא כלום ניכר בהכל. ==כללי== * "עד כמה קשה להרהר ללא אנחה." * "הבעיה בימינו היא, שהעתיד אינו מה שהיה פעם." * "אנו יכולים למתוח ביקורת על הפילוסופיה ולומר כי היא אינה משמשת דבר." * "אינני מהסס לומר כי תואר אקדמי הוא אויבה המושבע של התרבות." * "מטרתו העיקרית של אמן היא לתת יותר ממה שיש לו." * "ה[[דמיון]] של היום הוא המדע של מחר." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=פול ואלרי|ויקישיתוף=Paul Valéry|שם ויקישיתוף=פול ואלרי}} {{מיון רגיל:ואלרי, פול}} [[קטגוריה:משוררים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] [[קטגוריה:מבקרים]] ax9eq6if2dslx8axlkcs87xhlisszfv 238439 238432 2026-07-27T18:48:12Z קליאו 9676 /* דת */ 238439 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Paul Valéry by the Studio Harcourt.jpg|ממוזער|156 פיקסלים| "נעשיר את עצמנו בהבדלים הדדיים שבינינו."]] '''[[w:פול ואלרי|פול ואלרי]]''' (בצרפתית: '''Paul Valéry''')‏ (30 באוקטובר 1871 - 20 ביולי 1945), משורר, סופר ומבקר ספרות צרפתי. ==אדם== * "נפשי צמאה להשתומם יותר מכל דבר אחר." * "קשה להיות מה שאנו, ולא מה שהיינו רוצים להיות." * "הרוח והנפש אינן יכולות לדור בכפיפה אחת; הרוח אינה הנפש." * "ל[[אדם]] רציני יש רעיונות מועטים; אדם בעל רעיונות נשגבים לעולם אינו רציני." * "הצורך בחדש הוא סימן לעייפות או לחולשת הנשמה המבקשת מה שחסר לה." * "ניצחונו הגדול של המתנגד בוויכוח הוא לגרום לך להאמין במה שהוא אמר עליך." * "לסבול זה לתת למשהו תשומת לב עליונה." * "הטוב ביותר שבחדש הוא מה שמספק תשוקה עתיקה." * "מה שקשה לי הוא תמיד חדש." * "לפעמים אני חושב, ולפעמים אני קיים." * "כל רעיון ברור כשאנו מחליטים שלא לרדת לעומקו." * "האמת זקוקה לשקר; כי איך אפשר להגדיר דבר ללא ניגוד." * "האושר עוצם את עיניו." * "הלב נולד כהרפתקן, ומת כזעיר–בורגני." * "סודו של איש רוח הוא פחות סודי מזה של סכל." * "האדם אינו הגיוני במה שהוא מחפש, אך גדול במה שהוא מוצא." * "ההיגיון הוא הסגולה להכיר בטיפשותך." * "אלה שאינם יודעים לומר דברים מעורפלים, הם לעתים קרובות אילמים, ותמיד אומללים." * "כשאנו מגיעים למטרה אנו מאמינים כי הדרך הייתה נכונה." * "מי שרוצה לעשות דברים גדולים חייב לחשוב היטב על הפרטים." * "אינך מלמד אותי דבר, אם אינך מלמד אותי לעשות דבר מה." * "אדם [[אושר|מאושר]] הוא מי שמוצא בהנאה בעת היקיצה את מי שהוא רוצה להיות." ==ספרות== * "אין זה לטעמי לכתוב אלא מה שמלמד אותי משהו אודות עצמי." * "[[סופר]] קלאסי הוא גם מבקר, המשתף את ביקורתו ביצירתו." * "תחביר הוא סגולה של הנשמה." * "בין שתי מילים צריך לבחור את הקצרה." * "לתפוס את יצירת זולתו כאילו היתה חוויה פרטית שלו." * "השלמת היצירה לְעולם נכפית עלינו על ידי נסיבות חיצוניות." * "לספרים יש את אותם אויבים שיש לאדם: אש, לחות, חיות, אקלים והתוכן שלהם." * "לכתוב צרפתית טהורה היא [[שמחה]] המפצה במידת מה על השעמום שבכתיבה." * "בכל תקופה נוראה של האנושות ראינו תמיד [[אדם]] יושב בפינה שדאג לכתביו וחרז חרוזים." * "מטרתנו האמִתית אינה להגיע לנקודה מסוימת, כמו בכתיבה של תזה או של ספרות עיונית, אלא לעורר אצל הקורא מצב מסוים." ==חברה== * "הבה נעשיר את עצמנו בהבדלים הדדיים שבינינו." * "קיומם של שכנים הוא ההגנה היחידה של העמים נגד מלחמת אזרחים מתמדת." * "חולשת הכוח היא בכך שאין מאמינים אלא בו." * "אין אלה 'הרעים' הגורמים לרוע בעולם הזה, כי אם קלי הדעת, חסרי התבונה והפתאים." * "מנהיג הוא מי שזקוק לאחרים." ==אהבה== * "הנערה היפה שבעולם אינה יכולה לתת אלא את מה שיש לה." * "האהבה מהווה את היכולת להיות טיפשים יחדיו." * "ה[[אהבה]] בצורתה העליונה היא הרצון ליצור ישות שהיא מציבה לעצמה כמטרה." * "אלוהים ברא את האדם, וכאשר הבחין שבדידותו איננה מושלמת נתן לו אשה כבת לוויה, כדי שיחוש בבדידותו ביתר שאת." ==דת== * "[[אלוהים]] קיים וגם השטן, אך בתוכנו." * "אלוהים עשה הכל משום דבר, אך השום דבר נסדק." * "אלוהים ברא את האדם כדי לא להיות בודד. הוא יצר לעצמו חבר." * "האם רצוי לאדם לטרוח להפריע את מנוחתו של אלוה כדי 'ליצור' אותו?" * "ה[[נצרות]] היא דת מוזרה בארצות האורז ויין התמרים, כיוון שהיא דת הלחם ויין הענבים." * "אלוהים ברא את הכל מלא כלום. אך הלא כלום ניכר בהכל." ==כללי== * "עד כמה קשה להרהר ללא אנחה." * "הבעיה בימינו היא, שהעתיד אינו מה שהיה פעם." * "אנו יכולים למתוח ביקורת על הפילוסופיה ולומר כי היא אינה משמשת דבר." * "אינני מהסס לומר כי תואר אקדמי הוא אויבה המושבע של התרבות." * "מטרתו העיקרית של אמן היא לתת יותר ממה שיש לו." * "ה[[דמיון]] של היום הוא המדע של מחר." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=פול ואלרי|ויקישיתוף=Paul Valéry|שם ויקישיתוף=פול ואלרי}} {{מיון רגיל:ואלרי, פול}} [[קטגוריה:משוררים צרפתים]] [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] [[קטגוריה:מבקרים]] 6mmuzyorrgrs9dyr0edxjs9zbq32p1p 0 15587 238440 238368 2026-07-27T19:13:25Z יוסף אומץ 20548 238440 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * * ״אין דבר כזה פסק תקף. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״ * ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״ * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] hcwy3pbtap0rmy7vg4rd2i1j3l0iea4 238441 238440 2026-07-27T19:17:36Z יוסף אומץ 20548 238441 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * * ״אין דבר כזה פסק תקף. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי, בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא לטיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה.״ * ״ייתכן שיש לעיסוק בזה [בתנ״ך] איזושהי השפעה מאגית.״ * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״קצת ציניות אף פעם לא מזיקה." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] ld1n3mgyt0rl8fh4ko1heuk9t9uk1ec 238442 238441 2026-07-27T19:23:03Z יוסף אומץ 20548 238442 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] pkbyewnk6i4nnx5ebi2eji6rqrmtrhu 0 24271 238436 238408 2026-07-27T16:36:05Z דולב 835 הוספת קטגוריות 238436 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Thetis and Zeus by A.Losenko.jpg|ממוזער|188 פיקסלים|[[W:תטיס (מיתולוגיה)|תטיס]], אמו של [[W:אכילס|אכילס]], עם [[W:זאוס|זאוס]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיתולוגיה יוונית|נושא=המיתולוגיה היוונית}} * "אין להזניח אף [[אגדה]] שהתפרסמה על ידי היוונים." ~ היפוליטוס מרומא ([[W:en:Hippolytus of Rome|Hippolytus of Rome]]) * "אנחנו חוזרים אליהם כדי להבין את שורשינו הנפשיים." ~ [[ג'ורג' סטיינר]], על סיפורי המיתולוגיה היוונית * "הכרת ה[[אל|אלים]] פירושה הכרת עצמנו והאפשרויות המגוונות שקיימות בנו מלכתחילה, והחירות נתונה בידינו לפתח או לעכב אותם." ~ [[רות נצר]] * "היוונים לא חיפשו [[מוסר]] או [[צדק]] אצל האלים." ~ [[גילי חסקין]] * "המיתולוגיה היוונית והרומית, שדגלה בפולחן איתני הטבע, פולחן האֶרוֹס (האהבה), פולחן הים, השמש, ההרים ומעיינות המים – קיבלה בתקופת הרנסנס אופי אסתטי ומוסרי עליון." ~ [[מיכאל הרסגור]] ==ראו גם== * [[סיפורי המיתולוגיה לילדים]] * [[זאוס בוול סטריט]] [[קטגוריה:מיתולוגיה יוונית|*]] [[קטגוריה:יוון העתיקה]] [[קטגוריה:מיתולוגיות|יוונית]] 5dmuyur8vp2v3vyzi2fsrm2ofpss8iu 0 29673 238431 235324 2026-07-27T15:07:06Z The duke 6430 עיצוב 238431 wikitext text/x-wiki {{עריכה}} '''[[w:is:Andrés Magnússon|אנדרס מגנוסון]]''' (באיסלנדית: '''Andrés Magnússon''') (נולד ב־1965) הוא עיתונאי איסלנדי בעיתון [[:w:en:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]. * "קונצנזוס חוצה מפלגות תמיד ובהכרח כולל קשר נגד משלם המיסים." ~ 06.04.2007 * "מצד שני כשהשערות לא כוללות תנאים להפרכתן זה סימן ברור למדע על-טבעי. וזו בדיוק הבעיה המרכזית של ההשערה על התחממות כדור הארץ בידי האדם, הנתונים נמצאים במוקד והם כולם אמורים איכשהו להוכיח את המסר. אם יש התחממות אז ההשערה נכונה, ואם יש התקררות אז ההשערה נכונה באותה מידה. ועם זאת, צחוק הגורל, בשנים האחרונות הטמפרטורה ברחבי העולם די יציבה באופן מפתיע, ומה זה אומר? ובכן, אותם חכמים אומרים לנו שצריך לחכות ולראות!" ~ 23.01.2008 ad8w3k5gmw4tueewm8hrorb5q26havm 238448 238431 2026-07-28T06:09:34Z The duke 6430 ויקיזציה 238448 wikitext text/x-wiki {{עריכה}} '''[[w:is:Andrés Magnússon|אנדרס מגנוסון]]''' (באיסלנדית: '''Andrés Magnússon''') (נולד ב־1965) הוא עיתונאי איסלנדי בעיתון [[:w:en:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]. {{מפריד}} * "קונצנזוס חוצה מפלגות תמיד ובהכרח כולל קשר נגד משלם המיסים." ~ 06.04.2007 * "מצד שני כשהשערות לא כוללות תנאים להפרכתן זה סימן ברור למדע על-טבעי. וזו בדיוק הבעיה המרכזית של ההשערה על התחממות כדור הארץ בידי האדם, הנתונים נמצאים במוקד והם כולם אמורים איכשהו להוכיח את המסר. אם יש התחממות אז ההשערה נכונה, ואם יש התקררות אז ההשערה נכונה באותה מידה. ועם זאת, צחוק הגורל, בשנים האחרונות הטמפרטורה ברחבי העולם די יציבה באופן מפתיע, ומה זה אומר? ובכן, אותם חכמים אומרים לנו שצריך לחכות ולראות!" ~ 23.01.2008 {{מיון רגיל:מגנוסון, אנדרס}} [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] tvd095r189d4541706f66l6ripk2lc6 238453 238448 2026-07-28T11:32:41Z קליאו 9676 /* */ עריכה והסרת תבנית 238453 wikitext text/x-wiki '''[[w:is:Andrés Magnússon|אנדרס מגנוסון]]''' (באיסלנדית: '''Andrés Magnússon''') (נולד ב־1965) הוא [[עיתונאי]] איסלנדי בעיתון [[:w:en:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]. {{מפריד}} * "קונצנזוס חוצה מפלגות תמיד ובהכרח כולל קשר נגד משלם המיסים." ~ 6 ביוני 2007 * "כשהשערות לא כוללות תנאים להפרכתן זה סימן ברור למדע על-טבעי. וזו בדיוק הבעיה המרכזית של ההשערה על התחממות כדור הארץ בידי ה[[אדם]], הנתונים נמצאים במוקד והם כולם אמורים איכשהו להוכיח את המסר. אם יש התחממות אז ההשערה נכונה, ואם יש התקררות אז ההשערה נכונה באותה מידה. ועם זאת, צחוק הגורל, בשנים האחרונות הטמפרטורה ברחבי העולם די יציבה באופן מפתיע, ומה זה אומר? ובכן, אותם חכמים אומרים לנו שצריך לחכות ולראות!" ~ 23 בינואר, 2008 {{מיון רגיל:מגנוסון, אנדרס}} [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] ic7usqzgjn9wr7fouq2tw7nkkzr2r8k 238454 238453 2026-07-28T11:34:30Z קליאו 9676 /* */ 238454 wikitext text/x-wiki '''[[w:is:Andrés Magnússon|אנדרס מגנוסון]]''' (באיסלנדית: '''Andrés Magnússon''') (נולד ב־1965) הוא [[עיתונאי]] איסלנדי בעיתון [[:w:en:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]. {{מפריד}} * "קונצנזוס חוצה מפלגות תמיד ובהכרח כולל קשר נגד משלם המיסים." ~ 6 ביוני 2007 * "כשהשערות לא כוללות תנאים להפרכתן זה סימן ברור למדע על-טבעי. וזו בדיוק הבעיה המרכזית של ההשערה על התחממות כדור הארץ בידי ה[[אדם]], הנתונים נמצאים במוקד והם כולם אמורים איכשהו להוכיח את המסר. אם יש התחממות אז ההשערה נכונה, ואם יש התקררות אז ההשערה נכונה באותה מידה. ועם זאת, צחוק הגורל, בשנים האחרונות הטמפרטורה ברחבי ה[[עולם]] די יציבה באופן מפתיע, ומה זה אומר? ובכן, אותם חכמים אומרים לנו שצריך לחכות ולראות!" ~ 23 בינואר 2008 {{מיון רגיל:מגנוסון, אנדרס}} [[קטגוריה:עיתונאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] l12ipjt4kwogehti9hn58ej4af3n36b 0 29866 238428 238420 2026-07-27T13:30:57Z The duke 6430 /* מתוך חלק א' */ 238428 wikitext text/x-wiki '''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה. ==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]== * '''"המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה."''' ** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今 ** מספר פתגם בספר: 2. * '''"היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו."''' ** בסינית: 知己知彼，將心比心 ** מספר פתגם בספר: 3. * '''"יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?"''' ** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？ ** מספר פתגם בספר: 4. * '''"לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה"''' ** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心 ** מספר פתגם בספר: 5. * '''"הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים."''' ** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。 ** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת. ** מספר פתגם בספר: 6. * '''"הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה"''' ** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心 ** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר. ** מספר פתגם בספר: 7. * '''"כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב."''' ** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金 ** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי. ** מספר פתגם בספר: 8. * '''"בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים"'''{{הערה|הניסוח "סימן אחד אלף זהובים" הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו "[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]". לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 "הביוגרפיה של לו' בוווי" פיסקה 9 בחלוקת ctext.}} ** בסינית: 讀書須用意，一字値千金 ** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס. ** מספר פתגם בספר: 9. * '''"עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך."''' ** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心 ** מספר פתגם בספר: 10. * '''"שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל."''' ** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭 ** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל. ** מספר פתגם בספר: 11. * '''"כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו."''' ** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心 ** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 "[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]" [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד. ** מספר פתגם בספר: 12. * '''"ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים"''' ** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金 ** מספר פתגם בספר: 13. * '''"זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה"''' ** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。 ** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת. ** מספר פתגם בספר: 14. * '''"אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?"''' ** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？ ** מספר פתגם בספר: 15. * '''"לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם."''' ** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心 ** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 "[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]" חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&file=98253&page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext]. ** מספר פתגם בספר: 16. * '''"שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה."''' ** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針 ** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים. ** מספר פתגם בספר: 17. * '''"כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם."''' ** בסינית: 相見易得好，久住難爲人 ** מספר פתגם בספר: 18. * '''"סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני."''' ** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。 ** מספר פתגם בספר: 19. * '''"מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר."''' ** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。 ** מספר פתגם בספר: 20. * '''"אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב"''' ** בסינית: 是親不是親，非親卻是親 ** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר. ** מספר פתגם בספר: 21. * '''"טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר."''' ** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。 ** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק. ** מספר פתגם בספר: 22. * '''"אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?"''' ** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？ ** מספר פתגם בספר: 23. * '''"היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק."''' ** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。 ** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 "רשומות מקור פריחת האפרסק", שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן. ** מספר פתגם בספר: 24. * '''"אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני."''' ** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。 ** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי. ** מספר פתגם בספר: 25. * '''"אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים."''' ** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。 ** מספר פתגם בספר: 26. * '''"אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית."''' ** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。 ** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו. ** מספר פתגם בספר: 27. * '''"אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט."''' ** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。 ** מספר פתגם בספר: 28. * '''"עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו."''' ** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。 ** מספר פתגם בספר: 29. * '''"איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?"''' ** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？ ** מספר פתגם בספר: 30. * '''"כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת."''' ** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。 ** משמעות: הכסף מעוור את האנשים. ** מספר פתגם בספר: 31. * '''"לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר."''' ** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。 ** מספר פתגם בספר: 32. * '''"בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה."''' ** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。 ** מספר פתגם בספר: 33. * '''"בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק."''' ** בסינית: 來如風雨，去似微塵。 ** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב. ** מספר פתגם בספר: 34. * '''"בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים."''' ** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。 **פתגם דומה: "ישן מפני חדש תוציאו" (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק י'). **מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=2403282&remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext]. ** מספר פתגם בספר: 35. * '''"המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב."''' ** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。 ** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים. ** מספר פתגם בספר: 36. * '''"הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים."''' ** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。 ** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים. ** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 "אוחז ביין ושואל את הירח" של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 "האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים." ** מספר פתגם בספר: 37. * '''"המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו."''' ** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。 ** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים. ** מספר פתגם בספר: 38. * '''"אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו."''' ** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。 ** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו. ** מספר פתגם בספר: 39. * '''"אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות."''' ** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。 ** מספר פתגם בספר: 40 * '''"בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים."''' ** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。 ** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים. ** מספר פתגם בספר: 41. * '''"כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש."''' ** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。 ** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם "ענף חסר עלים" שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו"הטיית שמש" שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. ** מספר פתגם בספר: 42. * '''"ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם."''' ** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。 ** מספר פתגם בספר: 43. * '''"ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל."''' ** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。 ** מספר פתגם בספר: 44. * '''"בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך."''' ** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。 ** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 ("גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.") של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]). ** מספר פתגם בספר: 45. * '''"שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת."''' ** בסינית: 守口如甁，防意如城。 ** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל. ** מספר פתגם בספר: 46. * '''"עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים."''' ** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。 ** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 "תיעוד שלושת הממלכות" ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&if=en&searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 "עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.", משפט שבפני עצמו הפך לפתגם. ** מספר פתגם בספר: 47. * '''"פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך."''' ** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。 ** מספר פתגם בספר: 48. * '''"אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים."''' ** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。 ** מספר פתגם בספר: 49. * '''"המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו."''' ** בסינית: 來説是非者，便是是非人。 ** מספר פתגם בספר: 50. * '''"אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק."''' ** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。 ** מספר פתגם בספר: 51. * '''"כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, אך בעת משבר האם תראה נפש חיה?"''' ** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？ ** מספר פתגם בספר: 52. * '''"קשרי חברות בין אנשים הם כמו נייר דק-דק, ענייני העולם כמו בשחמט מתחדשים ממשחק למשחק."''' ** בסינית: 人情似紙張張薄，世事如棋局局新。 ** משמעות: קשרים בין אנשים הם פגיעים מאוד, והתנאים בה הם מתקיימים משתנה במהירות. משמש גם כחלקו השני של פתגם 52. ** מספר פתגם בספר: 53. * '''"בהר יש גם עצים בני אלף שנים, אבל למצוא אדם בן מאה זה כבר עניין לא פשוט."''' ** בסינית: 山中也有千年樹，世上難逢百歳人。 ** משמעות: האדם אפסי אל מול הטבע. ** מספר פתגם בספר: 54. * '''"כשהכוח דל אל תישא משאות כבדים, כשהדיבור רך אין להטיף לאחרים."''' ** בסינית: 力微休負重，言輕莫勸人。 ** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת מקומו. ** מספר פתגם בספר: 55. * '''"כשאין כסף אל תיכנס בקהל, כשקורה אסון אין לחפש קרובים."''' ** בסינית: 無錢休入衆，遭難莫尋親。 ** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת גבולות קשריו. ** מספר פתגם בספר: 56. * '''"אם כל חייך לא תעשה את מה שיזעיף עליך גבה, הרי שלא יהיה מי שיחרוק עליך שן."''' ** בסינית: 平生不做皺眉事，世上應無切齒人。 ** מספר פתגם בספר: 57. * '''"המלומדים הריהם אוצר המדינה, הקונפוציאנים משמשים המעדנים שעל המחצלת."''' ** בסינית: 士乃國之寶，儒爲席上珍。 ** משמעות: "המלומדים" מתייחס כאן לאנשים כשרוניים ומוסריים, בעוד שהקונפוציאנים הם בעלי הידע. החלק על הקונפוציאנים מתבסס ישירות על דימוי של קונפוציוס מן "[[w:הקלאסיקה של הטקסים|הקלאסיקה של הטקסים]] (פרק 儒行 [https://ctext.org/pre-qin-and-han?searchu=%E5%84%92%E6%9C%89%E5%B8%AD%E4%B8%8A%E4%B9%8B%E7%8F%8D%E4%BB%A5%E5%BE%85%E8%81%98#n71353 פיסקה 3 בחלוקת ctext].) שם הוא מדמה את הידע הקונפוציאני למעדנים על המחצלת, שהקונפוציאנים ישמחו להגיש למי שיבקש. ** מספר פתגם בספר: 58. * '''"אם תרצה לשבור את הרגלי השתיה, הבט בעיני פיכח על אדם שיכור."''' ** בסינית: 若要斷酒法，醒眼看醉人。 ** מספר פתגם בספר: 59. * '''"כשמבקשים עזרה יש לבקש מאדם בעל שיעור קומה. כשמעניקים עזרה יש להעניק למי שחסר אונים ושעתו דוחקת."''' ** בסינית: 求人須求大丈夫，濟人須濟急時無。 ** מספר פתגם בספר: 60. <!-- * '''""''' ** בסינית: ** מספר פתגם בספר: x. !--> ==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]== * '''"עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה."''' ** בסינית: 善有善报，恶有恶报 ** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע. ** מספר פתגם בספר: 219. * '''"אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת."''' ** בסינית: 不怕慢，就怕站 ** מספר פתגם בספר: 237. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]] [[קטגוריה:סין]] ggxuyvcofhp3m9edg7e521jw0aimemh 238429 238428 2026-07-27T14:11:18Z The duke 6430 /* מתוך חלק א' */ 238429 wikitext text/x-wiki '''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה. ==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]== * '''"המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה."''' ** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今 ** מספר פתגם בספר: 2. * '''"היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו."''' ** בסינית: 知己知彼，將心比心 ** מספר פתגם בספר: 3. * '''"יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?"''' ** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？ ** מספר פתגם בספר: 4. * '''"לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה"''' ** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心 ** מספר פתגם בספר: 5. * '''"הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים."''' ** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。 ** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת. ** מספר פתגם בספר: 6. * '''"הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה"''' ** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心 ** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר. ** מספר פתגם בספר: 7. * '''"כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב."''' ** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金 ** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי. ** מספר פתגם בספר: 8. * '''"בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים"'''{{הערה|הניסוח "סימן אחד אלף זהובים" הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו "[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]". לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 "הביוגרפיה של לו' בוווי" פיסקה 9 בחלוקת ctext.}} ** בסינית: 讀書須用意，一字値千金 ** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס. ** מספר פתגם בספר: 9. * '''"עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך."''' ** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心 ** מספר פתגם בספר: 10. * '''"שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל."''' ** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭 ** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל. ** מספר פתגם בספר: 11. * '''"כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו."''' ** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心 ** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 "[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]" [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד. ** מספר פתגם בספר: 12. * '''"ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים"''' ** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金 ** מספר פתגם בספר: 13. * '''"זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה"''' ** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。 ** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת. ** מספר פתגם בספר: 14. * '''"אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?"''' ** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？ ** מספר פתגם בספר: 15. * '''"לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם."''' ** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心 ** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 "[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]" חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&file=98253&page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext]. ** מספר פתגם בספר: 16. * '''"שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה."''' ** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針 ** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים. ** מספר פתגם בספר: 17. * '''"כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם."''' ** בסינית: 相見易得好，久住難爲人 ** מספר פתגם בספר: 18. * '''"סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני."''' ** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。 ** מספר פתגם בספר: 19. * '''"מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר."''' ** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。 ** מספר פתגם בספר: 20. * '''"אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב"''' ** בסינית: 是親不是親，非親卻是親 ** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר. ** מספר פתגם בספר: 21. * '''"טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר."''' ** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。 ** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק. ** מספר פתגם בספר: 22. * '''"אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?"''' ** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？ ** מספר פתגם בספר: 23. * '''"היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק."''' ** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。 ** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 "רשומות מקור פריחת האפרסק", שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן. ** מספר פתגם בספר: 24. * '''"אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני."''' ** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。 ** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי. ** מספר פתגם בספר: 25. * '''"אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים."''' ** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。 ** מספר פתגם בספר: 26. * '''"אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית."''' ** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。 ** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו. ** מספר פתגם בספר: 27. * '''"אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט."''' ** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。 ** מספר פתגם בספר: 28. * '''"עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו."''' ** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。 ** מספר פתגם בספר: 29. * '''"איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?"''' ** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？ ** מספר פתגם בספר: 30. * '''"כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת."''' ** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。 ** משמעות: הכסף מעוור את האנשים. ** מספר פתגם בספר: 31. * '''"לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר."''' ** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。 ** מספר פתגם בספר: 32. * '''"בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה."''' ** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。 ** מספר פתגם בספר: 33. * '''"בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק."''' ** בסינית: 來如風雨，去似微塵。 ** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב. ** מספר פתגם בספר: 34. * '''"בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים."''' ** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。 **פתגם דומה: "ישן מפני חדש תוציאו" (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק י'). **מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=2403282&remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext]. ** מספר פתגם בספר: 35. * '''"המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב."''' ** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。 ** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים. ** מספר פתגם בספר: 36. * '''"הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים."''' ** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。 ** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים. ** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 "אוחז ביין ושואל את הירח" של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 "האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים." ** מספר פתגם בספר: 37. * '''"המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו."''' ** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。 ** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים. ** מספר פתגם בספר: 38. * '''"אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו."''' ** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。 ** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו. ** מספר פתגם בספר: 39. * '''"אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות."''' ** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。 ** מספר פתגם בספר: 40 * '''"בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים."''' ** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。 ** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים. ** מספר פתגם בספר: 41. * '''"כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש."''' ** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。 ** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם "ענף חסר עלים" שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו"הטיית שמש" שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. ** מספר פתגם בספר: 42. * '''"ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם."''' ** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。 ** מספר פתגם בספר: 43. * '''"ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל."''' ** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。 ** מספר פתגם בספר: 44. * '''"בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך."''' ** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。 ** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 ("גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.") של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]). ** מספר פתגם בספר: 45. * '''"שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת."''' ** בסינית: 守口如甁，防意如城。 ** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל. ** מספר פתגם בספר: 46. * '''"עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים."''' ** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。 ** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 "תיעוד שלושת הממלכות" ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&if=en&searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 "עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.", משפט שבפני עצמו הפך לפתגם. ** מספר פתגם בספר: 47. * '''"פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך."''' ** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。 ** מספר פתגם בספר: 48. * '''"אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים."''' ** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。 ** מספר פתגם בספר: 49. * '''"המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו."''' ** בסינית: 來説是非者，便是是非人。 ** מספר פתגם בספר: 50. * '''"אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק."''' ** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。 ** מספר פתגם בספר: 51. * '''"כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, אך בעת משבר האם תראה נפש חיה?"''' ** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？ ** מספר פתגם בספר: 52. * '''"קשרי חברות בין אנשים הם כמו נייר דק-דק, ענייני העולם כמו בשחמט מתחדשים ממשחק למשחק."''' ** בסינית: 人情似紙張張薄，世事如棋局局新。 ** משמעות: קשרים בין אנשים הם פגיעים מאוד, והתנאים בה הם מתקיימים משתנה במהירות. משמש גם כחלקו השני של פתגם 52. ** מספר פתגם בספר: 53. * '''"בהר יש גם עצים בני אלף שנים, אבל למצוא אדם בן מאה זה כבר עניין לא פשוט."''' ** בסינית: 山中也有千年樹，世上難逢百歳人。 ** משמעות: האדם אפסי אל מול הטבע. ** מספר פתגם בספר: 54. * '''"כשהכוח דל אל תישא משאות כבדים, כשהדיבור רך אין להטיף לאחרים."''' ** בסינית: 力微休負重，言輕莫勸人。 ** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת מקומו. ** מספר פתגם בספר: 55. * '''"כשאין כסף אל תיכנס בקהל, כשקורה אסון אין לחפש קרובים."''' ** בסינית: 無錢休入衆，遭難莫尋親。 ** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת גבולות קשריו. ** מספר פתגם בספר: 56. * '''"אם כל חייך לא תעשה את מה שיזעיף עליך גבה, הרי שלא יהיה מי שיחרוק עליך שן."''' ** בסינית: 平生不做皺眉事，世上應無切齒人。 ** מספר פתגם בספר: 57. * '''"המלומדים הריהם אוצר המדינה, הקונפוציאנים משמשים המעדנים שעל המחצלת."''' ** בסינית: 士乃國之寶，儒爲席上珍。 ** משמעות: "המלומדים" מתייחס כאן לאנשים כשרוניים ומוסריים, בעוד שהקונפוציאנים הם בעלי הידע. החלק על הקונפוציאנים מתבסס ישירות על דימוי של קונפוציוס מן "[[w:הקלאסיקה של הטקסים|הקלאסיקה של הטקסים]] (פרק 儒行 [https://ctext.org/pre-qin-and-han?searchu=%E5%84%92%E6%9C%89%E5%B8%AD%E4%B8%8A%E4%B9%8B%E7%8F%8D%E4%BB%A5%E5%BE%85%E8%81%98#n71353 פיסקה 3 בחלוקת ctext].) שם הוא מדמה את הידע הקונפוציאני למעדנים על המחצלת, שהקונפוציאנים ישמחו להגיש למי שיבקש. ** מספר פתגם בספר: 58. * '''"אם תרצה לשבור את הרגלי השתיה, הבט בעיני פיכח על אדם שיכור."''' ** בסינית: 若要斷酒法，醒眼看醉人。 ** מספר פתגם בספר: 59. * '''"כשמבקשים עזרה יש לבקש מאדם בעל שיעור קומה. כשמעניקים עזרה יש להעניק למי שחסר אונים ושעתו דוחקת."''' ** בסינית: 求人須求大丈夫，濟人須濟急時無。 ** מספר פתגם בספר: 60. * '''"בשעת צמא טיפה אחת תיטיב כמו טל מתוק, בשעת שכרות עוד כוס אחת גרועה יותר מכלום."''' ** בסינית: 渇時一滴如甘露，醉後添杯不如無。 ** מספר פתגם בספר: 61. <!-- * '''""''' ** בסינית: ** מספר פתגם בספר: x. !--> ==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]== * '''"עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה."''' ** בסינית: 善有善报，恶有恶报 ** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע. ** מספר פתגם בספר: 219. * '''"אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת."''' ** בסינית: 不怕慢，就怕站 ** מספר פתגם בספר: 237. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]] [[קטגוריה:סין]] f62x2mzsgfqyl1z7speeoqdnuzt2l7a 238430 238429 2026-07-27T14:42:58Z The duke 6430 /* מתוך חלק א' */ 238430 wikitext text/x-wiki '''מאמרי מוסר המורחב''' (בסינית מסורתית: '''增廣賢文''', בסינית מפושטת: '''增广贤文''', בפין-יין: '''zēngguǎng xiánwén''') היא אסופת פתגמים קדומה של מלקט אלמוני מתקופת [[w:שושלת מינג|שושלת מינג]] שמהווה הרחבה של קובץ קדום יותר, ומכאן שמה. ==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#上集|חלק א']]== * '''"המביט ב[[הווה]] עליו לבחון את ה[[עבר]], באין עבר לא יתהווה ההווה."''' ** בסינית: 觀今宜鑒古，無古不成今 ** מספר פתגם בספר: 2. * '''"היודע עצמו ויודע חברו יוכל בלבו להבין ללבו."''' ** בסינית: 知己知彼，將心比心 ** מספר פתגם בספר: 3. * '''"יין שתה בחברת המכירים אותך, שירה דקלם לפני יודעי דבר. היכרויות יש מלוא העולם, אך כמה באמת מבינים ללבך?"''' ** בסינית: 酒逢知己飲，詩向會人吟。相識滿天下，知心能幾人？ ** מספר פתגם בספר: 4. * '''"לו דמו פגישות להיכרות ראשונה, עד זקנה לא היה הלב רוחש טינה"''' ** בסינית: 相逢好似初相識，到老終無怨恨心 ** מספר פתגם בספר: 5. * '''"הסמוך למים ידע את טבעו של הדג, הסמוך להר ידע את קולות הציפורים."''' ** בסינית: 近水知魚性，近山識鳥音。 ** משמעות: הבנה אמיתית מושגת באמצות חוויה מתמשכת. ** מספר פתגם בספר: 6. * '''"הנה גועשים והנה נקלשים הנחלים בנקיקי ההר, הנה מתהפך והנה משתפך לבו של האיש הנקלה"''' ** בסינית: 易漲易退山溪水，易反易覆小人心 ** משמעות: היזהר מאנשים חסרי מוסר, הם הפכפכים כמו נחלי ההר. ** מספר פתגם בספר: 7. * '''"כשעוזב המזל זהב יצלח אך כברזל, ובבוא העת ברזל כמוהו כזהב."''' ** בסינית: 運去金成鐵，時來鐵似金 ** משמעות: לא רק המאמץ קובע, לנסיבות חלק משמעותי. ** מספר פתגם בספר: 8. * '''"בקריאת ספר יש לתת דעתך, סימן אחד שווה אלף זהובים"'''{{הערה|הניסוח "סימן אחד אלף זהובים" הוא ביטוי שקשור לסיפור על השר הבכיר [[w:en:Lü Buwei|לו' בוווי]] שהציע אלף זהובים למי שיוכל להוסיף או להחסיר סימן אחד ובכך לשפר את ספרו "[[w:en:Lüshi Chunqiu|האביבים והסתווים של אדון לו']]". לא נמצא דורש לפרס, אך זה כנראה היה פחות בגלל מושלמות הספר ויותר מתוך חשש להתנכלות מצד לו'. הסיפור נמצא ב[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]] פרק 呂不韋列傳 "הביוגרפיה של לו' בוווי" פיסקה 9 בחלוקת ctext.}} ** בסינית: 讀書須用意，一字値千金 ** משמעות: בפרטי הניסוח נמצאים אוצרות. כדאי לשמור על ריכוז כשקוראים כדי לא לפספס. ** מספר פתגם בספר: 9. * '''"עת פגשת אדם אמור רק שליש מדבריך, לא צריך לשפוך עליו כל אשר על לבך."''' ** בסינית: 逢人且説三分話，未可全拋一片心 ** מספר פתגם בספר: 10. * '''"שתול פרח במכוון והפרח לא יפרח, תקע בלי משים ענף ערבה והערבה תגדל לתת צל."''' ** בסינית: 有意栽花花不發，無心插柳柳成蔭 ** משמעות: תכנון יתר סופו להיכשל. ** מספר פתגם בספר: 11. * '''"כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך לא מכירים את לבו."''' ** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心 ** מקור הפתגם: הטקסט הכי קדום בו מופיע הפתגם הוא 喻世明言 "[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]" [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד. ** מספר פתגם בספר: 12. * '''"ממון ועושר הם כמו אדמה צואה, אנושיות וצדק שווים אלף זהובים"''' ** בסינית: 錢財如糞土，仁義値千金 ** מספר פתגם בספר: 13. * '''"זרם המים יורד אל הבריכה ללא מחשבה, לענן הלבן היוצא מן המערה לא היתה כוונה"''' ** בסינית: 流水下灘非有意，白雲出岫本無心。 ** משמעות: הדברים קורים מטבעם, ההכוונה מיותרת. ** מספר פתגם בספר: 14. * '''"אם לא היו מטפסים פעם גבוה כדי להביט, מי היה מאמין שהים אליו זורמים מזרחה כה רחב ועמוק?"''' ** בסינית: 當時若不登髙望，誰信東流海洋深？ ** מספר פתגם בספר: 15. * '''"לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם."''' ** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心 ** מקור הציטוט: המקור הקדום ביותר שמכיל את הפתגם הוא הספר 事林廣記 "[[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]]" חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&file=98253&page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext]. ** מספר פתגם בספר: 16. * '''"שני אנשים בדעה אחת, מבלי כסף יוכלו לקנות זהב. אך כשלכל איש דעה אחת, גם בכסף יתקשה לקנות אפילו סיכה."''' ** בסינית: 兩人一般心，無錢堪買金；一人一般心，有錢難買針 ** משמעות: בשילוב כוחות מתגברים על קשיים שלא ניתן להתגבר עליהם כיחידים. ** מספר פתגם בספר: 17. * '''"כשפוגשים זה בזה קל להיות בטוב, כשגרים ביחד תקופה קשה להיות בני אדם."''' ** בסינית: 相見易得好，久住難爲人 ** מספר פתגם בספר: 18. * '''"סוס הולך חסר כוחות פשוט כי הוא רזה, אדם - רוחו אינה שופעת רק כי הוא עני."''' ** בסינית: 馬行無力皆因瘦，人不風流只爲貧。 ** מספר פתגם בספר: 19. * '''"מי שמוותר אינו טיפש, מי שטיפש לא יכול לוותר."''' ** בסינית: 饒人不是癡漢，癡漢不會饒人。 ** מספר פתגם בספר: 20. * '''"אשר הוא קרוב אינו קרוב, ושאינו קרוב הוא שקרוב"''' ** בסינית: 是親不是親，非親卻是親 ** משמעות: קרובי משפחה לפעמים הם לא מדורשי טובתך, ומי שאינם קרובי משפחה לפעמים הם הקרובים אליך ביותר. ** מספר פתגם בספר: 21. * '''"טובים או לא טובים, אלו מים מן הכפר. קרובים או לא קרובים, אלו אנשי מן הכפר."''' ** בסינית: 美不美，鄕中水；親不親，故鄕人。 ** משמעות: הקשר לקהילת הבית לא ניתן לניתוק. ** מספר פתגם בספר: 22. * '''"אפילו ציפורים ופרחים חוששים שזיו האביב יקמול, וכיצד נלמד אנשים להוציא לריק את אביב ימיהם?"''' ** בסינית: 鶯花猶怕春光老，豈可教人枉度春？ ** מספר פתגם בספר: 23. * '''"היה ונפגשת מבלי לשתות יין ובלא דבר תחזור, פריחת האפרסק מפי המערה גם היא עליך תצחק."''' ** בסינית: 相逢不飲空歸去，洞口桃花也笑人。 ** משמעות: פגישה מקרית עם חברים היא דבר יקר ערך שיש לחגוג (בעיקר בתקופות הקדומות), הזנחה שלה דומה למעשהו של הגיבור בסיפור 桃花源记 "רשומות מקור פריחת האפרסק", שעזב את גן העדן בלי לדעת שאי אפשר עוד לשוב אליו לחזור אליו. אם תזניח תהיה כמו גיבור הסיפור: בדיחה בעיני פריחת האפרסק בפי המערה דרכה נכנס לגן העדן. ** מספר פתגם בספר: 24. * '''"אישה יפה ומטופחת אסור שתזדקן, בן עלומים רב און וסער בל ייעשה עני."''' ** בסינית: 紅粉佳人休使老，風流浪子莫教貧。 ** משמעות: יש זהויות שאנשים מאמצים שהן שבירות למדי. ** מספר פתגם בספר: 25. * '''"אם בעודך בבית לא תהא מכניס אורחים, כשתצא תלמד מה מעטים המארחים."''' ** בסינית: 在家不會迎賓客，出外方知少主人。 ** מספר פתגם בספר: 26. * '''"אין [[w:קערורית|קערורית]] מזויפת, אין [[w:חלתית|חלתית]] אמיתית."''' ** בסינית: 黃芩無假，阿魏無眞。 ** משמעות: אם זה נדיר זה כנראה מזויף. הקערורית היתה צמח מרפא נפוץ בשווקים סין שלא היתה שום כדאיות בזיופו. שרף החלתית היה חומר מרפא מאוד נדיר בסין שהגיע מהודו ומפרס, והשווקים היו מוצפים בזיופים שלו. ** מספר פתגם בספר: 27. * '''"אם בא אורח ובעל הבית לא מארח, הרי שזה כי האורח לא ייטיב. ואם ייטיב האורח ובעל הבית לא מארח, חוששתני שמדובר באידיוט."''' ** בסינית: 客來主不顧，自是無良賓；良賓主不顧，應恐是癡人。 ** מספר פתגם בספר: 28. * '''"עני אף כי יגור בשוק סואן לא ישאל עליו איש, עשיר גם יגור בנבכי ההרים קרובים רחוקים יבקרוהו."''' ** בסינית: 貧居鬧市無人問，富在深山有遠親。 ** מספר פתגם בספר: 29. * '''"איזה אדם אין מדברים עליו מאחורי גבו, ואיזה אדם לא מדבר על אנשים בפני אחרים?"''' ** בסינית: 誰人背後無人説，哪箇人前不説人？ ** מספר פתגם בספר: 30. * '''"כשיש כסף מדברים דברי אמת, כשאין כסף הדברים אינם אמת."''' ** בסינית: 有錢道眞語，無錢語不眞。 ** משמעות: הכסף מעוור את האנשים. ** מספר פתגם בספר: 31. * '''"לא מאמין? אז רק הבט ביין במשתה, כל כוס וכוס חולקים כבוד ראשית כל לעשיר."''' ** בסינית: 不信但看筵中酒，杯杯先敬有錢人。 ** מספר פתגם בספר: 32. * '''"בתוך המולה רדוף את הכסף, במקום שקט דע שלווה."''' ** בסינית: 鬧裏掙錢，靜處安身。 ** מספר פתגם בספר: 33. * '''"בא כמו רוח סערה, הולך כמו אבק דק."''' ** בסינית: 來如風雨，去似微塵。 ** משמעות: הזמן מרכך את התחושות. מה שמגיע בצורה דרמטית בקושי ישאיר זכר כשיגיע זמנו לעזוב. ** מספר פתגם בספר: 34. * '''"בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] דוחפים הגלים שמאחור את אלו הקדמיים. בעולם תופסים האנשים החדשים את מקומם של אלו הישנים."''' ** בסינית: 長江後浪推前浪，世上新人趕舊人。 **פתגם דומה: "ישן מפני חדש תוציאו" (ספר ויקרא, פרק כ"ו, פסוק י'). **מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי כבר ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=2403282&remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext]. ** מספר פתגם בספר: 35. * '''"המרפסת הקרובה לאגם תקבל ראשונה את אור הירח, הפרחים והעצים הפונים אל השמש יפגשו ראשונים את האביב."''' ** בסינית: 近水樓臺先得月，向陽花木早逢春。 ** משמעות: המקורבים מרויחים ראשונים. ** מספר פתגם בספר: 36. * '''"הקדמונים לא ראו את הירח של ימינו, אך הירח של ימינו זרח על הקדמונים."''' ** בסינית: 古人不見今時月，今月曾經照古人。 ** משמעות: החיים והדורות חולפים וזורמים. ** מקור: זוהי למעשה גירסה של שורה בשיר 把酒問月 "אוחז ביין ושואל את הירח" של [[w:לי באו|לי באו]]: 今人不見古時月，今月曾經照古人。 "האנשים כיום לא רואים את הירח של ימי קדם, אך הירח של היום הוא שזרח פעם על הקדמונים." ** מספר פתגם בספר: 37. * '''"המקדים להגיע יהיה לאדון, המאחר להגיע יהיה לעבדו."''' ** בסינית: 先到爲君，後到爲臣。 ** משמעות: תזמון חשוב מכישורים, מי שיגיע ראשון מעמדו יהיה גבוה מהמאחרים. ** מספר פתגם בספר: 38. * '''"אל יגיד האדון שהקדים לעשות, כי היו אנשים שהקדימו אותו."''' ** בסינית: 莫道君行早，更有早行人。 ** משמעות: אל תתהלל לגבי זכות ראשונים. לפעמים מוצג כיחידה אחת עם פתגם 38 כדי לדרוש ענווה גם ממי שהצליח במעשיו. ** מספר פתגם בספר: 39. * '''"אין להאמין לישר שבישרים, יש להתגונן מפני ההומניסט חסר ההומניות."''' ** בסינית: 莫信直中直，須防仁不仁。 ** מספר פתגם בספר: 40 * '''"בהר יש עצים ישרים, בעולם אין אנשים ישרים."''' ** בסינית: 山中有直樹，世上無直人。 ** משמעות: קל למצוא עצים ישרים, אנשים ישרים זה כבר סיפור אחר. הפתגם לפעמים מוצמד לפתגם מספר 40 והם משמשים כביטוי אחד לצורך להיזהר ממעמידי פנים. ** מספר פתגם בספר: 41. * '''"כעס על עצמך שהענפים חסרי עלים, אל תאשים את הטיית השמש."''' ** בסינית: 自恨枝無葉，莫怨太陽偏。 ** משמעות: גורלך הוא הקובע ולא גורמים חיצוניים. המשפט מקושר בטאיוון לאגדה על שני קבצנים בשם "ענף חסר עלים" שמנע מעצמו רווחה בלי להתכוון ו"הטיית שמש" שעלה לגדולה וניסה לעזור לו, אך ללא הועיל. ** מספר פתגם בספר: 42. * '''"ריבוא המקרים הם מיד הגורל, ואף חצי דבר אינו מיד האדם."''' ** בסינית: 萬般皆是命，半點不由人。 ** מספר פתגם בספר: 43. * '''"ביסוד תכנון השנה נמצא האביב, ביסוד תכנון היום נמצא הבוקר, ביסוד תכנון המשפחה נמצאת האחדות, ביסוד תכנון החיים נמצא העמל."''' ** בסינית: 一年之計在於春，一日之計在於晨；一家之計在於和，一生之計在於勤。 ** מספר פתגם בספר: 44. * '''"בקר את עצמך עם הלב שביקר אחרים, סלח לאחרים עם הלב שסלח לעצמך."''' ** בסינית: 責人之心責己，恕己之心恕人。 ** משמעות: המלצה שמתכתבת עם הפתגם 人雖至愚，責人則明；雖有聰明，恕己則昏。 ("גם אידיוט יבקר אחרים בצורה מבריקה, גם חכם יסלח לעצמו בטיפשותו.") של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (ראו במאמר 忍經 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&chapter=204558 פיסקה 86 בחלוקת ctext]). ** מספר פתגם בספר: 45. * '''"שמור על הפה כמו על קנקן, הגן על המחשבות כמו על עיר מבוצרת."''' ** בסינית: 守口如甁，防意如城。 ** משמעות: על פי [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] (朱子語類 מגילה 105) הכוונה היא לשמור על הפה מבירבורים מיותרים ולשמור על המחשבה נקיה מהטיות חיצוניות. מתחבר לעיתים עם פתגם 47 שמשמש לו כרציונל. ** מספר פתגם בספר: 46. * '''"עדיף שאנשים יכזיבו אותי ואני לא אצטרך להכזיב אחרים."''' ** בסינית: 寧可人負我，切莫我負人。 ** משמעות: המשפט משמש כגירסת-נגד מוסרית למשפט של [[w:צאו צאו|צאו צאו]] מ三國志 "תיעוד שלושת הממלכות" ([https://ctext.org/text.pl?node=601875&if=en&searchu=%E5%AE%81%E6%88%91%E8%B4%9F%E4%BA%BA&searchmode=showall#n601881 武帝紀פרק 武帝紀 פיסקה 6 בחלוקת ctext]) שבו הוא מתרץ את פזיזותו: 宁我负人，毋人负我 "עדיף שאני אכזיב את האחר ולא שהאחר יכזיב אותי.", משפט שבפני עצמו הפך לפתגם. ** מספר פתגם בספר: 47. * '''"פעמיים ושלוש הישמר במחשבותיך, וראשית כל אל תכזב ללבך."''' ** בסינית: 再三須愼意，第一莫欺心。 ** מספר פתגם בספר: 48. * '''"אל הנמר בפראותו עוד נוכל להתקרב, אך את המוכרים לנו היטב לא נסבול כמקורבים."''' ** בסינית: 虎生猶可近，人熟不堪親。 ** מספר פתגם בספר: 49. * '''"המספר על אנשי ריב, הרי איש ריב הוא בעצמו."''' ** בסינית: 來説是非者，便是是非人。 ** מספר פתגם בספר: 50. * '''"אש קרובה קשה לכבות עם מים רחוקים, טוב שכן קרוב מבן משפחה רחוק."''' ** בסינית: 遠水難救近火，遠親不如近鄰。 ** מספר פתגם בספר: 51. * '''"כשיש תה ויש יין יהיו אחים לרוב, אך בעת משבר האם תראה נפש חיה?"''' ** בסינית: 有茶有酒多兄弟，急難何曾見一人？ ** מספר פתגם בספר: 52. * '''"קשרי חברות בין אנשים הם כמו נייר דק-דק, ענייני העולם כמו בשחמט מתחדשים ממשחק למשחק."''' ** בסינית: 人情似紙張張薄，世事如棋局局新。 ** משמעות: קשרים בין אנשים הם פגיעים מאוד, והתנאים בה הם מתקיימים משתנה במהירות. משמש גם כחלקו השני של פתגם 52. ** מספר פתגם בספר: 53. * '''"בהר יש גם עצים בני אלף שנים, אבל למצוא אדם בן מאה זה כבר עניין לא פשוט."''' ** בסינית: 山中也有千年樹，世上難逢百歳人。 ** משמעות: האדם אפסי אל מול הטבע. ** מספר פתגם בספר: 54. * '''"כשהכוח דל אל תישא משאות כבדים, כשהדיבור רך אין להטיף לאחרים."''' ** בסינית: 力微休負重，言輕莫勸人。 ** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת מקומו. ** מספר פתגם בספר: 55. * '''"כשאין כסף אל תיכנס בקהל, כשקורה אסון אין לחפש קרובים."''' ** בסינית: 無錢休入衆，遭難莫尋親。 ** אדם צריך לדעת את מגבלותיו ואת גבולות קשריו. ** מספר פתגם בספר: 56. * '''"אם כל חייך לא תעשה את מה שיזעיף עליך גבה, הרי שלא יהיה מי שיחרוק עליך שן."''' ** בסינית: 平生不做皺眉事，世上應無切齒人。 ** מספר פתגם בספר: 57. * '''"המלומדים הריהם אוצר המדינה, הקונפוציאנים משמשים המעדנים שעל המחצלת."''' ** בסינית: 士乃國之寶，儒爲席上珍。 ** משמעות: "המלומדים" מתייחס כאן לאנשים כשרוניים ומוסריים, בעוד שהקונפוציאנים הם בעלי הידע. החלק על הקונפוציאנים מתבסס ישירות על דימוי של קונפוציוס מן "[[w:הקלאסיקה של הטקסים|הקלאסיקה של הטקסים]] (פרק 儒行 [https://ctext.org/pre-qin-and-han?searchu=%E5%84%92%E6%9C%89%E5%B8%AD%E4%B8%8A%E4%B9%8B%E7%8F%8D%E4%BB%A5%E5%BE%85%E8%81%98#n71353 פיסקה 3 בחלוקת ctext].) שם הוא מדמה את הידע הקונפוציאני למעדנים על המחצלת, שהקונפוציאנים ישמחו להגיש למי שיבקש. ** מספר פתגם בספר: 58. * '''"אם תרצה לשבור את הרגלי השתיה, הבט בעיני פיכח על אדם שיכור."''' ** בסינית: 若要斷酒法，醒眼看醉人。 ** מספר פתגם בספר: 59. * '''"כשמבקשים עזרה יש לבקש מאדם בעל שיעור קומה. כשמעניקים עזרה יש להעניק למי שחסר אונים ושעתו דוחקת."''' ** בסינית: 求人須求大丈夫，濟人須濟急時無。 ** מספר פתגם בספר: 60. * '''"בשעת צמא טיפה אחת תיטיב כמו טל מתוק, בשעת שכרות עוד כוס אחת גרועה יותר מכלום."''' ** בסינית: 渇時一滴如甘露，醉後添杯不如無。 ** מספר פתגם בספר: 61. * '''"השוהה זמן רב ייעשה לבזוי, המרבה ביקורים אף קרוביו יתרחקו."''' ** בסינית: 久住令人賤，頻來親也疎。 ** מספר פתגם בספר: 62. <!-- * '''""''' ** בסינית: ** מספר פתגם בספר: x. !--> ==מתוך [[s:zh:增廣昔時賢文#下集|חלק ב']]== * '''"עשה את ה[[טוב]] וקצרת טובה; עשה את ה[[רוע|רע]] וקצרת רעה."''' ** בסינית: 善有善报，恶有恶报 ** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע. ** מספר פתגם בספר: 219. * '''"אל נא תדאגו למי ש[[הליכה|הולך]] באיטיות, אלא למי שחדל מללכת."''' ** בסינית: 不怕慢，就怕站 ** מספר פתגם בספר: 237. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:ספרי חוכמת המזרח הרחוק]] [[קטגוריה:סין]] a0rkcjnu94vx9maynz9ngtnv48pimwm 0 29947 238443 238380 2026-07-27T20:49:58Z קליאו 9676 תבנית 238443 wikitext text/x-wiki {{שכתוב}} === '''מהיר ועצבני 6''' === האן: תזהרי ג'יזל: זה מי שאנחנו === '''מהיר ועצבני 7''' === דום: כולם מחפשים את הריגוש אבל הדבר האמיתי הוא המשפחה. ==== דו שיח ==== רמזי: אז אם הם ישמידו את המכונית הזאת, מי בא להציל אותנו? לטי: אנחנו ההצלה דום: העניין בתגרת רחוב הוא שהרחוב תמיד מנצח לטי: למה לא אמרת לי שאנחנו נשואים? דום: כי אי אפשר לומר למישהו שהוא אוהב אותך 4pkg3l1w4t91m1hdc2ezpdc8uete3e6 0 29948 238433 238398 2026-07-27T16:26:30Z דולב 835 הגהה 238433 wikitext text/x-wiki [[קובץ:יעקב קלצ'קין-JNF012541.jpeg|ממוזער|146 פיקסלים|יעקב קלצקין, 1940]] '''[[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]]''' (3 באוקטובר 1882 – 26 במרץ 1948) הוא [[פילוסוף]] [[יהודי]]. {{מפריד}} * "האדם חש [[עלבון]] כשמתייחסים אליו יחס אל אדם בכלל, ולא יחס שאליו בפרט." * "סימן יפה לה ל[[מחשבה]], כשהיא קלת־רגלים ואין אתה חש בהלוכה ובגומות שהיא חופרת לגרעינה." * "יותר משהאדם רוצה להיות מכובד ונערץ, הוא רוצה לכבד ולהעריץ איזה דבר או איזה אדם. גדול צורך ה[[הערצה]] שבנו, הצורך להפלאה ולהתפלאות." * "הגדולה שב[[הנאה|הנאות]] היא הנאת חרות. אבל כל הנאה יש בה משום קשר ושעבוד. האין הנאת־חרות סתירה ממנה ובה?" * "ה[[בושה]] היא סִמן לדעת. אכל האדם מעץ־הדעת ויתבושש. כל שהדעת הולכת וגוברת, הולכת ומתפתחת עמה מידת החולשה של הבושה: בושה בפני הטבע טבענו, בושה בפני החמדה האפלולה שבנו." * "[ההיסטוריה] רושמת בפנקסה את היוצא מן הכלל, מעשים שאינם רגילים, אנשים שאינם שכיחים, ואין היא עשויה לבדוק ולהבחין את הרגיל והשכיח, את פשוטו של עולם." * "זו אחת מתעודותיה הגדולות של ה[[תרבות]]: להפוך את ההכרח ל[[חירות]]. תעודתה לחנך את בני־האדם, שיהיו נהנים הנאה אף בדברים שבהכרח ויעשו אותם מתוך חירות של רצון." * "אין אנו יודעים אף את שעור מידתה של אי־ידיעתנו. לא נתּן לנו אלא לאמר: טבע בריָתנו בכך להיות שואלים עולמית, לדרוש במופלא, לחטט במכוסה. אפשר וזה אחד החושים, שעדיין לא עמדנו על טיבו: חוש־השואל?" * "יש נקודת־שובע בעולם החמדה. כל תאווה כשהיא חוזרת ונשנית עלינו כמה פעמים, היא הולכת ופוחתת מחמת שובע מרובה עד כדי גועל־נפש. ואִלו המחשבה כל שהיא חוזרת ונשנית היא הולכת ומתגברת, משתלמת ועולה. האין מכאן ראייה, שסופן של תאוות להיות נכבשות על־ידי ה[[תבונה]]?" * "ה[[הרהור]] יש בו משום תערובת דעת ושלא־מדעת במזיגה אחת, פעילות ונפעלות, היגיון ומעֵבר־להיגיון; מצב־ביינים של עיון והסתכלות־דמיון, כאלו חושבת המחשבה את עצמה." * "אם אתה רוצה לעמוד על טיבו של אדם, בחון את ה[[פנטזיה (פסיכולוגיה)|פנטזיה]] שלו. יצרים הרהורים, דעות, רגשות, רצונות – אין הם ברשותו של אדם ואין לשפוט את האדם עליהם. אבל הפנטזיה היא ברשותו והוא אחראי לה. בה חרותו, כבודו בה. בה אתה מכיר את חפצו האמיתי, את שאיפותיו, את געגועיו." {{מיון רגיל:קלצקין, יעקב}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] sddsm6ir50nudvj86o26fm4ccth228e 238434 238433 2026-07-27T16:29:20Z דולב 835 תקלדה 238434 wikitext text/x-wiki [[קובץ:יעקב קלצ'קין-JNF012541.jpeg|ממוזער|146 פיקסלים|יעקב קלצקין, 1940]] '''[[W:יעקב קלצקין|יעקב קלצקין]]''' (3 באוקטובר 1882 – 26 במרץ 1948) הוא [[פילוסוף]] [[יהודי]]. {{מפריד}} * "האדם חש [[עלבון]] כשמתייחסים אליו יחס אל אדם בכלל, ולא יחס שאליו בפרט." * "סימן יפה לה ל[[מחשבה]], כשהיא קלת־רגלים ואין אתה חש בהלוכה ובגומות שהיא חופרת לגרעינה." * "יותר משהאדם רוצה להיות מכובד ונערץ, הוא רוצה לכבד ולהעריץ איזה דבר או איזה אדם. גדול צורך ה[[הערצה]] שבנו, הצורך להפלאה ולהתפלאות." * "הגדולה שב[[הנאה|הנאות]] היא הנאת חרות. אבל כל הנאה יש בה משום קשר ושעבוד. האין הנאת־חרות סתירה ממנה ובה?" * "ה[[בושה]] היא סִמן לדעת. אכל האדם מעץ־הדעת ויתבושש. כל שהדעת הולכת וגוברת, הולכת ומתפתחת עמה מידת החולשה של הבושה: בושה בפני הטבע טבענו, בושה בפני החמדה האפלולה שבנו." * "[ההיסטוריה] רושמת בפנקסה את היוצא מן הכלל, מעשים שאינם רגילים, אנשים שאינם שכיחים, ואין היא עשויה לבדוק ולהבחין את הרגיל והשכיח, את פשוטו של עולם." * "זו אחת מתעודותיה הגדולות של ה[[תרבות]]: להפוך את ההכרח ל[[חירות]]. תעודתה לחנך את בני־האדם, שיהיו נהנים הנאה אף בדברים שבהכרח ויעשו אותם מתוך חירות של רצון." * "אין אנו יודעים אף את שעור מידתה של אי־ידיעתנו. לא נתּן לנו אלא לאמר: טבע בריָתנו בכך להיות שואלים עולמית, לדרוש במופלא, לחטט במכוסה. אפשר וזה אחד החושים, שעדיין לא עמדנו על טיבו: חוש־השואל?" * "יש נקודת־שובע בעולם החמדה. כל תאווה כשהיא חוזרת ונשנית עלינו כמה פעמים, היא הולכת ופוחתת מחמת שובע מרובה עד כדי גועל־נפש. ואִלו המחשבה כל שהיא חוזרת ונשנית היא הולכת ומתגברת, משתלמת ועולה. האין מכאן ראייה, שסופן של תאוות להיות נכבשות על־ידי ה[[תבונה]]?" * "ה[[הרהור]] יש בו משום תערובת דעת ושלא־מדעת במזיגה אחת, פעילות ונפעלות, היגיון ומעֵבר־להיגיון; מצב־ביניים של עיון והסתכלות־דמיון, כאלו חושבת המחשבה את עצמה." * "אם אתה רוצה לעמוד על טיבו של אדם, בחון את ה[[פנטזיה (פסיכולוגיה)|פנטזיה]] שלו. יצרים הרהורים, דעות, רגשות, רצונות – אין הם ברשותו של אדם ואין לשפוט את האדם עליהם. אבל הפנטזיה היא ברשותו והוא אחראי לה. בה חרותו, כבודו בה. בה אתה מכיר את חפצו האמיתי, את שאיפותיו, את געגועיו." {{מיון רגיל:קלצקין, יעקב}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] omyp4xsa2pf6j1f17hycmzt7iklgwmv 0 29949 238435 238405 2026-07-27T16:32:15Z דולב 835 הגהה 238435 wikitext text/x-wiki '''הִרְהוּר''' הוא חשיבת [[מחשבה|מחשבות]] בנושא מסוים. {{מפריד}} * "ההרהור יש בו משום תערובת דעת ושלא־מדעת במזיגה אחת, פעילות ונפעלות, [[היגיון]] ומעֵבר־להיגיון; מצב־ביניים של עיון והסתכלות־דמיון, כאלו חושבת המחשבה את עצמה." ~ [[יעקב קלצקין]] * "יוֹשֵׁב בָּאוּלָם, רוֹשֵׁם לְעַצְמְךָ הֶעָרוֹת, אַחַר כָּךְ הַקָּפֶה וְהַהִרְהוּר." ~ [[יונתן ברג]] * "שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול, דבור אסור הרהור מותר." ~ [[תלמוד בבלי]], [[מסכת שבת]], קי"ג, ב' * "הרהורים כמוהם כ[[פרח|פרחים]]: אלה שאותם אנו קוטפים בבוקר משמרים את כוחם ונשארים רעננים." ~ [[אנדרה ז'יד]] * "שלושה דברים מאפיינים את ה[[חוכמה|חכם]]: [[קריאה]], [[שיחה]] והרהורים. הראשון מעשיר את ה[[זיכרון]], השני מחדד את ה[[מוח]], והאחרון מגבש את ה[[דעה|דעות]]." ~ [[שבליה דה מרה]] [[קטגוריה:חיי האדם]] fw2m60rsof2g6jck3xb9q6mfp6hxgq0 14 29951 238438 238409 2026-07-27T17:07:24Z דולב 835 מיון חדש ל[[קטגוריה:מיתולוגיות]]: "יוונית" באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]] 238438 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:יוון העתיקה]] [[קטגוריה:מיתולוגיות|יוונית]] 9sofadqgieuftvk82km0lthv68ndvik 0 29952 238437 238427 2026-07-27T17:02:19Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 238437 wikitext text/x-wiki [[קובץ:KIBBUTZ GENNIGAR IN THE JEZREEL VALLEY. מראה כללי של קיבוץ גניגר בעמק יזרעאל.D446-001.jpg|ממוזער|200px|קיבוץ גניגר, 1946]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גניגר}} * "מצהירים לבני בתיך כבשדרת שבת וחג, מגדלך פורש כנפיים כמברך נופי מרחב." ~ [[w:מיכאל דשא|מיכאל דשא]] * "בן רגע הפך [[w:מגדל הגמל (גניגר)|מגדל הגמל]] ל[[סמל]] של גניגר, כיכב על גבי [[בול]] של הקרן הקיימת, וזכה למחוות בשירים וב[[ציור]]ים שתיארו את ההווי ב[[קיבוץ]]." ~ [[מיכאל יעקובסון]] * "קיבוץ גניגר יכול להתגאות בבניין [[חדר אוכל (קיבוץ)|חדר האוכל]] הראשון שנבנה בתנועה הקיבוצית, אך באופן מוזר, נראה שאיש בקיבוץ אינו מייחס לכך חשיבות." ~ [[מיכאל יעקובסון]], 2011 [[קטגוריה:קיבוצים]] [[קטגוריה:מועצה אזורית עמק יזרעאל]] 4hww4ifgh8ket740kz2nt5ah3xrl6bu 0 29953 238444 2026-07-28T01:51:42Z שמן תורק 26237 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Yishai Ribu.jpg|ממוזער|190px]] '''[[W:ישי ריבו|]]''' (נולד ב-3 בפברואר 1989, כ"ח בשבט ה'תשמ"ט) הוא [[W:זמר-יוצר|]] ו[[W:מוזיקאי|]] [[W:ישראלים|ישראלי]]. {{מפריד}} * "המוזיקה שלי נולדת מתוך עולם של תפילה. זה לא רק שירים, אלא קשר אישי עם בורא עולם."{{הערה|שם=הידברות|{{קישור כללי|כותרת="כש..." 238444 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yishai Ribu.jpg|ממוזער|190px]] '''[[W:ישי ריבו|ישי ריבו]]''' (נולד ב-3 בפברואר 1989, כ"ח בשבט ה'תשמ"ט) הוא [[W:זמר-יוצר|זמר-יוצר]] ו[[W:מוזיקאי|מוזיקאי]] [[W:ישראלים|ישראלי]]. {{מפריד}} * "המוזיקה שלי נולדת מתוך עולם של תפילה. זה לא רק שירים, אלא קשר אישי עם בורא עולם."{{הערה|שם=הידברות|{{קישור כללי|כותרת="כשאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא שר": 10 ציטוטים נבחרים של הזמר ישי ריבו|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1201736|אתר=באתר הידברות|הכותב=יצחק איתן|תאריך=14 באוקטובר 2024}}}} * "כל פעם שאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא רק שר."{{הערה|שם=הידברות}} === מתוך שיריו === * "אני רוצה לעשות רצונך כרצונך, באמת ובתמים, אחת ולתמיד." ~ "אחת ולתמיד" * "אין לי מלבדך, גם לא היה לי מעולם. ואם הרפיתי את היד, לא עזבת אותי גם." ~ "אין לי מלבדך" * "ארץ ישראל היא הכי יפה בעולם. מכל המקומות, בפער עסוקים בך כולם." ~ "ארץ ישראל" * "הבוקר יעלה, השמש תזרח. הציפורים, כמו בסיפורים, יזמרו שבח." ~ "הבוקר יעלה" * "רק אתה יכול להפוך מספדי למָחול, לזכך את החול, לרכך בי הכל." ~ "הלב שלי" * "הגיע הזמן להתחרט. אם כבר לברוח - אז מהחטא. אם כבר לקחת - אז לקחת בשביל לתת." ~ "לשוב הביתה" * "מטבע הדברים, אין דברים מעל הטבע." ~ "מטבע הדברים" * "משגיח מן החלונות. מגשים את כל החלומות. וגם כשהוא מסתיר פנים, עודו מציץ מן החרכים." ~ "משגיח מן החלונות" * "קול דודי הנה זה בא, ככה מספרים. להסיר את כל הרע, ואת קרננו להרים." ~ "קול דודי" * "חושׂך שבטו, מבלי לחשׂוך את אהבתו. מושיט את שרביטו לכל הפושט ידו." ~ "תוכו רצוף אהבה" == קישורים חיצוניים == * [https://shironet.mako.co.il/artist?type=works&lang=1&prfid=14733&sort=alpha&class=1 שירים שנכתבו על ידי ישי ריבו], באתר שירונט == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} 2sj2xrz976kzggr3apqcmies1zbkhj1 238445 238444 2026-07-28T01:53:44Z שמן תורק 26237 238445 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yishai Ribu.jpg|ממוזער|190px]] '''[[W:ישי ריבו|ישי ריבו]]''' (נולד ב-3 בפברואר 1989, כ"ח בשבט ה'תשמ"ט) הוא [[W:זמר-יוצר|זמר-יוצר]] ו[[W:מוזיקאי|מוזיקאי]] [[W:ישראלים|ישראלי]]. {{מפריד}} * "המוזיקה שלי נולדת מתוך עולם של תפילה. זה לא רק שירים, אלא קשר אישי עם בורא עולם."{{הערה|שם=הידברות|{{קישור כללי|כותרת="כשאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא שר": 10 ציטוטים נבחרים של הזמר ישי ריבו|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1201736|אתר=באתר הידברות|הכותב=יצחק איתן|תאריך=14 באוקטובר 2024}}}} * "כל פעם שאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא רק שר."{{הערה|שם=הידברות}} === מתוך שיריו === * "אני רוצה לעשות רצונך כרצונך, באמת ובתמים, אחת ולתמיד." ~ "אחת ולתמיד" * "אין לי מלבדך, גם לא היה לי מעולם. ואם הרפיתי את היד, לא עזבת אותי גם." ~ "אין לי מלבדך" * "ארץ ישראל היא הכי יפה בעולם. מכל המקומות, בפער עסוקים בך כולם." ~ "ארץ ישראל" * "הבוקר יעלה, השמש תזרח. הציפורים, כמו בסיפורים, יזמרו שבח." ~ "הבוקר יעלה" * "רק אתה יכול להפוך מספדי למָחול, לזכך את החול, לרכך בי הכל." ~ "הלב שלי" * "הגיע הזמן להתחרט. אם כבר לברוח - אז מהחטא. אם כבר לקחת - אז לקחת בשביל לתת." ~ "לשוב הביתה" * "מטבע הדברים, אין דברים מעל הטבע." ~ "מטבע הדברים" * "משגיח מן החלונות. מגשים את כל החלומות. וגם כשהוא מסתיר פנים, עודו מציץ מן החרכים." ~ "משגיח מן החלונות" * "קול דודי הנה זה בא, ככה מספרים. להסיר את כל הרע, ואת קרננו להרים." ~ "קול דודי" * "חושׂך שבטו, מבלי לחשׂוך את אהבתו. מושיט את שרביטו לכל הפושט ידו." ~ "תוכו רצוף אהבה" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=ישי ריבו}} [https://shironet.mako.co.il/artist?type=works&lang=1&prfid=14733&sort=alpha&class=1 שירים שנכתבו על ידי ישי ריבו], באתר שירונט == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} flo130jzj7pggo7id0rmqszf006y402 238446 238445 2026-07-28T02:06:58Z שמן תורק 26237 238446 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yishai Ribu.jpg|ממוזער|190px]] '''[[W:ישי ריבו|ישי ריבו]]''' (נולד ב-3 בפברואר 1989, כ"ח בשבט ה'תשמ"ט) הוא [[W:זמר-יוצר|זמר-יוצר]] ו[[W:מוזיקאי|מוזיקאי]] [[W:ישראלים|ישראלי]]. {{מפריד}} * "המוזיקה שלי נולדת מתוך עולם של תפילה. זה לא רק שירים, אלא קשר אישי עם בורא עולם."{{הערה|שם=הידברות|{{קישור כללי|כותרת="כשאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא שר": 10 ציטוטים נבחרים של הזמר ישי ריבו|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1201736|אתר=באתר הידברות|הכותב=יצחק איתן|תאריך=14 באוקטובר 2024}}}} * "כל פעם שאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא רק שר."{{הערה|שם=הידברות}} === מתוך שיריו === * "אני רוצה לעשות רצונך כרצונך, באמת ובתמים, אחת ולתמיד." ~ "אחת ולתמיד" * "אין לי מלבדך, גם לא היה לי מעולם. ואם הרפיתי את היד, לא עזבת אותי גם." ~ "אין לי מלבדך" * "ארץ ישראל היא הכי יפה בעולם. מכל המקומות, בפער עסוקים בך כולם." ~ "ארץ ישראל" * "הבוקר יעלה, השמש תזרח. הציפורים, כמו בסיפורים, יזמרו שבח." ~ "הבוקר יעלה" * "רק אתה יכול להפוך מספדי למָחול, לזכך את החול, לרכך בי הכל." ~ "הלב שלי" * "הגיע הזמן להתחרט. אם כבר לברוח - אז מהחטא. אם כבר לקחת - אז לקחת בשביל לתת." ~ "לשוב הביתה" * "מטבע הדברים, אין דברים מעל הטבע." ~ "מטבע הדברים" * "משגיח מן החלונות. מגשים את כל החלומות. וגם כשהוא מסתיר פנים, עודו מציץ מן החרכים." ~ "משגיח מן החלונות" * "קול דודי הנה זה בא, ככה מספרים. להסיר את כל הרע, ואת קרננו להרים." ~ "קול דודי" * "חושׂך שבטו, מבלי לחשׂוך את אהבתו. מושיט את שרביטו לכל הפושט ידו." ~ "תוכו רצוף אהבה" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=ישי ריבו}} [https://shironet.mako.co.il/artist?type=works&lang=1&prfid=14733&sort=alpha&class=1 שירים שנכתבו על ידי ישי ריבו], באתר שירונט == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:זמרים ישראלים]] jmyjd0t6sj8v8z4m8o9n6q11ftyxhgi 238447 238446 2026-07-28T02:08:32Z שמן תורק 26237 238447 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yishai Ribu.jpg|ממוזער|190px]] '''[[W:ישי ריבו|ישי ריבו]]''' (נולד ב-3 בפברואר 1989, כ"ח בשבט ה'תשמ"ט) הוא [[W:זמר-יוצר|זמר-יוצר]] ו[[W:מוזיקאי|מוזיקאי]] [[W:ישראלים|ישראלי]]. {{מפריד}} * "המוזיקה שלי נולדת מתוך עולם של תפילה. זה לא רק שירים, אלא קשר אישי עם בורא עולם."{{הערה|שם=הידברות|{{קישור כללי|כותרת="כשאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא שר": 10 ציטוטים נבחרים של הזמר ישי ריבו|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1201736|אתר=באתר הידברות|הכותב=יצחק איתן|תאריך=14 באוקטובר 2024}}}} * "כל פעם שאני עולה לבמה, אני מרגיש שאני מתפלל, לא רק שר."{{הערה|שם=הידברות}} === מתוך שיריו === * "אני רוצה לעשות רצונך כרצונך, באמת ובתמים, אחת ולתמיד." ~ "אחת ולתמיד" * "אין לי מלבדך, גם לא היה לי מעולם. ואם הרפיתי את היד, לא עזבת אותי גם." ~ "אין לי מלבדך" * "ארץ ישראל היא הכי יפה בעולם. מכל המקומות, בפער עסוקים בך כולם." ~ "ארץ ישראל" * "הבוקר יעלה, השמש תזרח. הציפורים, כמו בסיפורים, יזמרו שבח." ~ "הבוקר יעלה" * "רק אתה יכול להפוך מספדי למָחול, לזכך את החול, לרכך בי הכל." ~ "הלב שלי" * "הגיע הזמן להתחרט. אם כבר לברוח - אז מהחטא. אם כבר לקחת - אז לקחת בשביל לתת." ~ "לשוב הביתה" * "מטבע הדברים, אין דברים מעל הטבע." ~ "מטבע הדברים" * "משגיח מן החלונות. מגשים את כל החלומות. וגם כשהוא מסתיר פנים, עודו מציץ מן החרכים." ~ "משגיח מן החלונות" * "קול דודי הנה זה בא, ככה מספרים. להסיר את כל הרע, ואת קרננו להרים." ~ "קול דודי" * "חושׂך שבטו, מבלי לחשׂוך את אהבתו. מושיט את שרביטו לכל הפושט ידו." ~ "תוכו רצוף אהבה" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=ישי ריבו}} [https://shironet.mako.co.il/artist?type=works&lang=1&prfid=14733&sort=alpha&class=1 שירים שנכתבו על ידי ישי ריבו], באתר שירונט == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:ריבו, ישי}} [[קטגוריה:זמרים ישראלים]] ebhc14655mrxs6exg3jv6fupiyplml1 0 29954 238449 2026-07-28T06:34:24Z The duke 6430 יצירה 238449 wikitext text/x-wiki '''[[w:is:Karl Sigurbjörnsson|קארל סיגורבירנסון]]''' (1957-2024) הוא כומר איסלנדי ששימש בשנים 1998-2012 בישוף איסלנד מטעם [[w:en:Church of Iceland|הכנסיה האוונגלית הלותרנית של איסלנד]]. {{מפריד}} * "ומה עכשיו? מה עתידה של הנצרות? ומה עם צאצאינו, ילדינו ונכדינו? מה תהיה אמונתם? האם האסלאם יכבוש את היבשת? הנצרות בדעיכה באירופה. לטובת האסלאם, ולטובת האתאיזם והניהיליזם. מה נדרש כדי להפוך את המגמה הזו? או שאנחנו אדישים לזה? אני מקווה שלא." ~ בדרשה "יום ראשון השמיני לאחר ראשון של השילוש הקדוש", בכנסיית החווה [[w:en:Borg á Mýrum|בורג אאו מירום]] 21.07.2002 {{קצרמר}} {{מיון רגיל:סיגורבירנסון, קארל}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] is2sq4ejs3lwf89o4swpphlsb3bos5p 238450 238449 2026-07-28T06:39:23Z The duke 6430 עיצוב 238450 wikitext text/x-wiki [[קובץ:K.Sigurbjörnsson2012 (cropped).jpg|ממוזער|100px]] '''[[w:is:Karl Sigurbjörnsson|קארל סיגורבירנסון]]''' (1957-2024) הוא כומר איסלנדי ששימש בשנים 1998-2012 בישוף איסלנד מטעם [[w:en:Church of Iceland|הכנסיה האוונגלית הלותרנית של איסלנד]]. {{מפריד}} * "ומה עכשיו? מה עתידה של הנצרות? ומה עם צאצאינו, ילדינו ונכדינו? מה תהיה אמונתם? האם האסלאם יכבוש את היבשת? הנצרות בדעיכה באירופה. לטובת האסלאם, ולטובת האתאיזם והניהיליזם. מה נדרש כדי להפוך את המגמה הזו? או שאנחנו אדישים לזה? אני מקווה שלא." ~ בדרשה "יום ראשון השמיני לאחר ראשון של השילוש הקדוש", בכנסיית החווה [[w:en:Borg á Mýrum|בורג אאו מירום]] 21.07.2002 {{קצרמר}} {{מיון רגיל:סיגורבירנסון, קארל}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] emm9kloagn70e0eopbr0fjyfd2jfx5l 238451 238450 2026-07-28T09:35:36Z The duke 6430 הרחבה 238451 wikitext text/x-wiki [[קובץ:K.Sigurbjörnsson2012 (cropped).jpg|ממוזער|100px]] '''[[w:is:Karl Sigurbjörnsson|קארל סיגורבירנסון]]''' (1957-2024) הוא כומר איסלנדי ששימש בשנים 1998-2012 בישוף איסלנד מטעם [[w:en:Church of Iceland|הכנסיה האוונגלית הלותרנית של איסלנד]]. {{מפריד}} * "ומה עכשיו? מה עתידה של הנצרות? ומה עם צאצאינו, ילדינו ונכדינו? מה תהיה אמונתם? האם האסלאם יכבוש את היבשת? הנצרות בדעיכה באירופה. לטובת האסלאם, ולטובת האתאיזם והניהיליזם. מה נדרש כדי להפוך את המגמה הזו? או שאנחנו אדישים לזה? אני מקווה שלא." ~ בדרשה "יום ראשון השמיני לאחר ראשון של השילוש הקדוש", בכנסיית החווה [[w:en:Borg á Mýrum|בורג אאו מירום]] 21.07.2002 * "האתאיזם מאיים על החברה, העסקים והפוליטיקה האנושית. הבוגדנות וחוסר האמון מאיימים על חינוך ילדינו והורסים בתים ומשפחות. אין לי ספק שהרוב, לאחר בחינת העניין, היו בוחרים בדת, ומודים בסופו של דבר שאין שום הגיון בלזכות בעולם כולו אך לאבד את נשמתך. האין זאת?" ~מתוך הדרשה "אף השנה הדרך פתוחה" שנישאה בקתדרלה ב-1.1.2003. {{קצרמר}} {{מיון רגיל:סיגורבירנסון, קארל}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 988mxm812z2lne3bx7n3d0640svqbm2 238452 238451 2026-07-28T09:44:43Z The duke 6430 238452 wikitext text/x-wiki [[קובץ:K.Sigurbjörnsson2012 (cropped).jpg|ממוזער|100px]] '''[[w:is:Karl Sigurbjörnsson|קארל סיגורבירנסון]]''' (1957-2024) הוא כומר איסלנדי ששימש בשנים 1998-2012 בישוף איסלנד מטעם [[w:en:Church of Iceland|הכנסיה האוונגלית הלותרנית של איסלנד]]. {{מפריד}} * "ומה עכשיו? מה עתידה של הנצרות? ומה עם צאצאינו, ילדינו ונכדינו? מה תהיה אמונתם? האם האסלאם יכבוש את היבשת? הנצרות בדעיכה באירופה. לטובת האסלאם, ולטובת האתאיזם והניהיליזם. מה נדרש כדי להפוך את המגמה הזו? או שאנחנו אדישים לזה? אני מקווה שלא." ~ בדרשה "יום ראשון השמיני לאחר ראשון של השילוש הקדוש", בכנסיית החווה [[w:en:Borg á Mýrum|בורג אאו מירום]] 21.07.2002 * "האתאיזם מאיים על החברה, העסקים והפוליטיקה האנושית. הבוגדנות וחוסר האמון מאיימים על חינוך ילדינו והורסים בתים ומשפחות. אין לי ספק שהרוב, לאחר בחינת העניין, היו בוחרים בדת, ומודים בסופו של דבר שאין שום הגיון בלזכות בעולם כולו אך לאבד את נשמתך. לא כך?" ~מתוך הדרשה "אף השנה הדרך פתוחה" שנישאה בקתדרלה ב-1.1.2003. {{קצרמר}} {{מיון רגיל:סיגורבירנסון, קארל}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] rnlhhx724dzwxm1rwhov24elz90bhlm