ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.13 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 7446 238494 166417 2026-07-29T15:42:30Z קליאו 9676 עריכה 238494 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David von Michelangelo.jpg|שמאל|ממוזער|168 פיקסלים|פסל דוד שפיסל [[מיכלאנג'לו]] בשנת 1504]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גבר|נושא=גבר}} * "גבר קנאי מוצא תמיד יותר ממה שהוא מחפש." ~ [[מדליין דה סקודרי]] * "גבר הוא קנאי מטבעו, ולעולם אינו חדל מלהיות כזה." ~ [[מדליין דה סקודרי]] * "אין אהוב יותר מגבר שובה לב, ואין בזוי יותר מגבר מפתה." ~ [[נינון דה לנקלו]] * "איזה גבר יכול לצפות מראש את תוצאות מעשיו?" ~ [[סימון דה בובואר]] * "בצרפת, גברים אלמנים הם אומללים. בניגוד לזאת האלמנות מאושרות." ~ [[סטנדל]] * "לא כל הגברים מטומטמים. חלק מהם מתים." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "הדרך הטובה ביותר ללִבו של גבר, היא דרך עצם החזה." ~ [[W:רוזאן בר|רוזאן בר]] * "לראות גבר מפחד זה מכוער." ~ [[ז'אן אנוי]] * "בעולם כזה נשי, רך, מתחשב ועדין, אתה צריך משהו שיזכיר לך שאתה גבר ולא ילדה קטנה." ~ גלעד גלזר * "למרות שאנחנו חיים בחברה הנשלטת על ידי גברים בעמדות כוח, האמת היא שגברים רבים ממש לא מרגישים בעלי עוצמה. חוויות מוקדמות כואבות וטראומטיות של אובדן ופרידה מטואטאות מתחת לשטיח שארוג מציפיות להישגים, לחוזק ולקשיחות, ועלולות להוביל גברים לחוש קונפליקט, חרדה ובלבול." ~ רועי סמנה * "מיזוג גלויות לא ייעשה בדיבורים אלא ב[[חינוך]] ובטיפול, על-ידי השרשת מידות-חיים, על-ידי שמירה על זכות חיים לחלשים, על-ידי ביטול שלטונו של בעל-גוף, על-ידי ריסון שלטונו הפראי של הגבר." ~ [[גיורא יוספטל]] * "הגברים בדרך כלל אינם יודעים איך לחיות, אין להם שום היכרות קרובה עם ה[[חיים]], הם אף פעם לא מרגישים בהם נוח, הם רודפים אחר פרוייקטים שונים, פחות או יותר שאפתניים, פחות או יותר גרנדיוזיים, תלוי באדם, באופן כללי הם כמובן נכשלים ומגיעים למסקנה שעדיף היה, בפשטות, לחיות, אבל בדרך כלל זה מאוחר מדי." ~ [[מישל וולבק]], 'סרוטונין' * "ברגע שמזכירים ליד גבר שותפים אחרים שהיו לך במיטה, זה מכניס אותו לתחרות. גבר רוצה להרגיש שהוא הכי טוב שהיה לך, ושהכי כיף לך איתו. הוא רוצה לדעת שלא תחליפי אותו באף גבר אחר, ולא תחשקי בשום גבר מלבדו. הוא רוצה לדעת שלא היה לך אף פעם מין כמו שיש לך איתו. גם [[אישה|נשים]] יכולות להרגיש מאוימות כשגברים מדברים על האקסיות, אבל אצל נשים זה בא פחות מהקטע הביצועי, כמו אצל הגבר." ~ דניאל וטלמן * "זה נאיבי אולי, אבל מלחמה היא בעיני דרך אידיוטית לחלוטין לפתור בעיות, ואני חושב שדי ברור שמדובר בהמצאה של גברים. אני לא טוב בלהילחם, ואני חושש שמפגש עם גברים יכריח אותי לחשוף בציבור, ובאופן שישפיע דרמטית על בריאותי הפיזית והנפשית, את חוסר הכישרון שלי ב[[אלימות]]. אבל בזמן האחרון אני רואה שאני לא לבד." ~ יובל אביבי ==ראו גם== * [[גבר ואישה]] * [[גבריות]] [[קטגוריה:גבר|*]] nwf9cti9epccpepq2oded08mldfljkh 0 8364 238518 234259 2026-07-30T08:06:22Z The duke 6430 /* ייעוץ פילוסופי */ 238518 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Septem-artes-liberales_Herrad-von-Landsberg_Hortus-deliciarum_1180.jpg|שמאל|ממוזער|188px|הפילוסופיה ו[[:w:שבע האמנויות החופשיות|שבעת מקצועות הלימודים הכלליים]]]] '''[[:w:פילוסופיה|פילוסופיה]]''' (מיוונית: '''φιλοσοφία''', "אהבת חוכמה") היא תחום [[ידע]] העוסק במהות ה[[עולם]] וה[[אדם]], באופן ההכרה של האדם את העולם, ובשאלות מוסר. ==מאפייני הפילוסופיה== * "העיסוק בפילוסופיה משמעו להטיל ספק." ~ [[מישל דה מונטן]] * "העולם הוא קומדיה שבה הצופים הם הפילוסופים." ~ [[פיתגורס]] * "אי הוודאות היא הצעד הראשון לקראת הפילוסופיה." ~ [[דני דידרו]] * "הזָקָן אינו עושה את הפילוסוף." ~ [[פלוטרכוס]] * "בהיותי [[פילוסוף]] יש לי בעיה עבור כל פיתרון." ~ רוברט זאנד * "לעסוק בפילוסופיה משמעו ללגלג עליה." ~ [[ בלז פסקאל]] * "ישנם עשרים קוראי רומנים על כל תלמיד של פילוסופיה." ~ [[וולטיר]] * "העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות." ~ [[קיקרו]] * "האהבה גורמת לנו להפוך ל[[שירה|משוררים]], וה[[מוות]] - לפילוסופים." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "הפילוסופיה מצביעה לנו על כך ש[[אלוהים]] קיים, אך אין זה בכוחה ללמדנו מהו." ~ [[וולטיר]] * "יש בכוחה של הפילוסופיה להטות את מוחו של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." ~ [[דיוגנס]] * "פילוסוף מפסיק להיות כזה כאשר הוא מאמין בוודאות הסובייקטיבית של פתרון יותר מאשר הוא מודע לבעייתיות שלה." ~ [[ליאו שטראוס]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] ==התועלת בפילוסופיה== * "הפילוסופיה משמשת כתרופה ל[[עצב]]ות." ~ [[אמיל צ'וראן]] * "הפילוסופיה היא איסוף ה[[זכרון|זכרונות]] לתכלית מסוימת." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "לחיות ללא פילוסופיה כמוהו כלעצום את העיניים מבלי לנסות לפותחן." ~ [[רנה דקארט]] * "הפילוסופיה מלמדת אותנו להיות אנו עצמנו, ולא להתחזות לזולתנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הבה נתרכז בשליטה על בינתנו - מה שהפילוסופיה לוקחת על עצמה ללמדנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "דרישה וחקירה פילוסופית אינה משמשת אלא כדי להזין את סקרנותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפילוסופיה באה עם הגיל. כאשר אדם מתנסה בייסורים הוא מתחיל לעסוק בפילוסופיה." ~ [[רמון קנו]] * "התפקיד של הפילוסופיה הוא לשחרר אותנו מחשיבה קבוצתית. אני לא חושב שיש דרך להתבונן בעולם מחוץ לפרספקטיבה מסוימת, אבל כן אפשרי להתבונן בעולם דרך כמה פרספקטיבות מנוגדות, ואז אני משוחרר מהשעבוד לפרספקטיבה אחת." ~ [[מיכה גודמן]] * "תכליתו הראשונה של הלימוד, תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם, היא בירור המושגים. והדברים אמורים בייחוד בתחום מדעי הרוח." ~ [[מרטין בובר]] * "האבסורד הגדול הוא העימות שבין העולם הבלתי רציונאלי הזה לבין הכמיהה הפראית לבהירות, שקריאתה מהדהדת בלב אנוש." ~ [[אלבר קאמי]] * "הפילוסופיה במיטבה כשהיא חדלה לשמש כלי להתמודדות עם בעיות של פילוסופים והופכת לשיטה שהפילוסופים מטפחים להתמודדות עם בעיות של בני אדם." ~ [[ג'ון דיואי]] ==ביקורת הפילוסופיה== * "רעיונותיה הנעלים והנשגבים של הפילוסופיה הופכים לטיפשיים במציאות ובחיי המעשה." ~ [[מישל דה מונטן]] "מסות" (ספר 2, פרק 20) * "הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב." ~ הפילוסוף [[דייוויד יום]], מסכת טבע האדם, עמוד 453 ==ייעוץ פילוסופי== * "הגדרת הבעיה, ביטוי רגשות לגביה בצורה בונה, אנליזה של האפשרויות שלך, סקירה של תפיסות פילוסופיות שיכולות לעזור לך, ובחירה בזו הטובה ביותר." ~ [[לו מרינוף]] * "כאשר מבינים את המצב קצת אחרת, כאשר מקבלים השקפה אחרת על החיים, האדם יכול להתמודד ביתר קלות עם הבעיה." ~ [[שלומית שוסטר]] * "התובנה הפילוסופית שמחוללת את השינוי עשויה להיות קטנה. העוצמה נובעת מיכולתכם לקחת את הזמן הדרוש כדי להטמיע את מלוא ההשפעה של תובנה זו." ~ [[לו מרינוף]] ==תחומי פילוסופיה== * "הפילוסופיה של המדע... אינה אומרת דבר על מה שהמדע חוקר, אלא היא מחשבה על מחשבה. כלומר תיאוריה על התיאוריות המדעיות. הפילוסופיה של המדע היא, כביכול, תיאוריה ממעלה שניה." ~ [[w:en:Arnór Hannibalsson|ארנואור האניבאלסון]] ==ראו גם== * [[פילוסוף]] * [[פילוסופיה על קצה המזלג]] [[קטגוריה:פילוסופיה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] ehhg6726lq3o86jsyimnxqlme1bnxho 238533 238518 2026-07-30T10:26:53Z The duke 6430 /* ביקורת הפילוסופיה */ הרחבה 238533 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Septem-artes-liberales_Herrad-von-Landsberg_Hortus-deliciarum_1180.jpg|שמאל|ממוזער|188px|הפילוסופיה ו[[:w:שבע האמנויות החופשיות|שבעת מקצועות הלימודים הכלליים]]]] '''[[:w:פילוסופיה|פילוסופיה]]''' (מיוונית: '''φιλοσοφία''', "אהבת חוכמה") היא תחום [[ידע]] העוסק במהות ה[[עולם]] וה[[אדם]], באופן ההכרה של האדם את העולם, ובשאלות מוסר. ==מאפייני הפילוסופיה== * "העיסוק בפילוסופיה משמעו להטיל ספק." ~ [[מישל דה מונטן]] * "העולם הוא קומדיה שבה הצופים הם הפילוסופים." ~ [[פיתגורס]] * "אי הוודאות היא הצעד הראשון לקראת הפילוסופיה." ~ [[דני דידרו]] * "הזָקָן אינו עושה את הפילוסוף." ~ [[פלוטרכוס]] * "בהיותי [[פילוסוף]] יש לי בעיה עבור כל פיתרון." ~ רוברט זאנד * "לעסוק בפילוסופיה משמעו ללגלג עליה." ~ [[ בלז פסקאל]] * "ישנם עשרים קוראי רומנים על כל תלמיד של פילוסופיה." ~ [[וולטיר]] * "העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות." ~ [[קיקרו]] * "האהבה גורמת לנו להפוך ל[[שירה|משוררים]], וה[[מוות]] - לפילוסופים." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "הפילוסופיה מצביעה לנו על כך ש[[אלוהים]] קיים, אך אין זה בכוחה ללמדנו מהו." ~ [[וולטיר]] * "יש בכוחה של הפילוסופיה להטות את מוחו של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." ~ [[דיוגנס]] * "פילוסוף מפסיק להיות כזה כאשר הוא מאמין בוודאות הסובייקטיבית של פתרון יותר מאשר הוא מודע לבעייתיות שלה." ~ [[ליאו שטראוס]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] ==התועלת בפילוסופיה== * "הפילוסופיה משמשת כתרופה ל[[עצב]]ות." ~ [[אמיל צ'וראן]] * "הפילוסופיה היא איסוף ה[[זכרון|זכרונות]] לתכלית מסוימת." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "לחיות ללא פילוסופיה כמוהו כלעצום את העיניים מבלי לנסות לפותחן." ~ [[רנה דקארט]] * "הפילוסופיה מלמדת אותנו להיות אנו עצמנו, ולא להתחזות לזולתנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הבה נתרכז בשליטה על בינתנו - מה שהפילוסופיה לוקחת על עצמה ללמדנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "דרישה וחקירה פילוסופית אינה משמשת אלא כדי להזין את סקרנותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפילוסופיה באה עם הגיל. כאשר אדם מתנסה בייסורים הוא מתחיל לעסוק בפילוסופיה." ~ [[רמון קנו]] * "התפקיד של הפילוסופיה הוא לשחרר אותנו מחשיבה קבוצתית. אני לא חושב שיש דרך להתבונן בעולם מחוץ לפרספקטיבה מסוימת, אבל כן אפשרי להתבונן בעולם דרך כמה פרספקטיבות מנוגדות, ואז אני משוחרר מהשעבוד לפרספקטיבה אחת." ~ [[מיכה גודמן]] * "תכליתו הראשונה של הלימוד, תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם, היא בירור המושגים. והדברים אמורים בייחוד בתחום מדעי הרוח." ~ [[מרטין בובר]] * "האבסורד הגדול הוא העימות שבין העולם הבלתי רציונאלי הזה לבין הכמיהה הפראית לבהירות, שקריאתה מהדהדת בלב אנוש." ~ [[אלבר קאמי]] * "הפילוסופיה במיטבה כשהיא חדלה לשמש כלי להתמודדות עם בעיות של פילוסופים והופכת לשיטה שהפילוסופים מטפחים להתמודדות עם בעיות של בני אדם." ~ [[ג'ון דיואי]] ==ביקורת הפילוסופיה== * "רעיונותיה הנעלים והנשגבים של הפילוסופיה הופכים לטיפשיים במציאות ובחיי המעשה." ~ [[מישל דה מונטן]] "מסות" (ספר 2, פרק 20) * "הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב." ~ הפילוסוף [[דייוויד יום]], מסכת טבע האדם, עמוד 453 * "אם הפילוסופיה של זמננו מבלבלת זה כנראה בגלל שזמננו זקוק לפילוסופיה. ואם היא מעצבנת אז כפי הנראה הפילוסופים עומדים יפה במשימה. ומהצד השני, אם זה קולע לטעמם של רוב האנשים אני חושב שלפחות ראוי לשאול האם מדובר ביותר מהמהום וקשקוש ריקים ממחשבה של אנשים שנהנים להעמיד פנים שהם אינטיליגנטים על ידי הדהוד השטויות אחד של השני." ~ [[w:is:Atli Harðarson|אטלי הארד'רסון]] ==ייעוץ פילוסופי== * "הגדרת הבעיה, ביטוי רגשות לגביה בצורה בונה, אנליזה של האפשרויות שלך, סקירה של תפיסות פילוסופיות שיכולות לעזור לך, ובחירה בזו הטובה ביותר." ~ [[לו מרינוף]] * "כאשר מבינים את המצב קצת אחרת, כאשר מקבלים השקפה אחרת על החיים, האדם יכול להתמודד ביתר קלות עם הבעיה." ~ [[שלומית שוסטר]] * "התובנה הפילוסופית שמחוללת את השינוי עשויה להיות קטנה. העוצמה נובעת מיכולתכם לקחת את הזמן הדרוש כדי להטמיע את מלוא ההשפעה של תובנה זו." ~ [[לו מרינוף]] ==תחומי פילוסופיה== * "הפילוסופיה של המדע... אינה אומרת דבר על מה שהמדע חוקר, אלא היא מחשבה על מחשבה. כלומר תיאוריה על התיאוריות המדעיות. הפילוסופיה של המדע היא, כביכול, תיאוריה ממעלה שניה." ~ [[w:en:Arnór Hannibalsson|ארנואור האניבאלסון]] ==ראו גם== * [[פילוסוף]] * [[פילוסופיה על קצה המזלג]] [[קטגוריה:פילוסופיה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] cyfbgmpvrzbumjjaeg7trgyc0df7kxo 238535 238533 2026-07-30T11:45:28Z The duke 6430 /* ייעוץ פילוסופי */ 238535 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Septem-artes-liberales_Herrad-von-Landsberg_Hortus-deliciarum_1180.jpg|שמאל|ממוזער|188px|הפילוסופיה ו[[:w:שבע האמנויות החופשיות|שבעת מקצועות הלימודים הכלליים]]]] '''[[:w:פילוסופיה|פילוסופיה]]''' (מיוונית: '''φιλοσοφία''', "אהבת חוכמה") היא תחום [[ידע]] העוסק במהות ה[[עולם]] וה[[אדם]], באופן ההכרה של האדם את העולם, ובשאלות מוסר. ==מאפייני הפילוסופיה== * "העיסוק בפילוסופיה משמעו להטיל ספק." ~ [[מישל דה מונטן]] * "העולם הוא קומדיה שבה הצופים הם הפילוסופים." ~ [[פיתגורס]] * "אי הוודאות היא הצעד הראשון לקראת הפילוסופיה." ~ [[דני דידרו]] * "הזָקָן אינו עושה את הפילוסוף." ~ [[פלוטרכוס]] * "בהיותי [[פילוסוף]] יש לי בעיה עבור כל פיתרון." ~ רוברט זאנד * "לעסוק בפילוסופיה משמעו ללגלג עליה." ~ [[ בלז פסקאל]] * "ישנם עשרים קוראי רומנים על כל תלמיד של פילוסופיה." ~ [[וולטיר]] * "העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות." ~ [[קיקרו]] * "האהבה גורמת לנו להפוך ל[[שירה|משוררים]], וה[[מוות]] - לפילוסופים." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "הפילוסופיה מצביעה לנו על כך ש[[אלוהים]] קיים, אך אין זה בכוחה ללמדנו מהו." ~ [[וולטיר]] * "יש בכוחה של הפילוסופיה להטות את מוחו של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." ~ [[דיוגנס]] * "פילוסוף מפסיק להיות כזה כאשר הוא מאמין בוודאות הסובייקטיבית של פתרון יותר מאשר הוא מודע לבעייתיות שלה." ~ [[ליאו שטראוס]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] ==התועלת בפילוסופיה== * "הפילוסופיה משמשת כתרופה ל[[עצב]]ות." ~ [[אמיל צ'וראן]] * "הפילוסופיה היא איסוף ה[[זכרון|זכרונות]] לתכלית מסוימת." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "לחיות ללא פילוסופיה כמוהו כלעצום את העיניים מבלי לנסות לפותחן." ~ [[רנה דקארט]] * "הפילוסופיה מלמדת אותנו להיות אנו עצמנו, ולא להתחזות לזולתנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הבה נתרכז בשליטה על בינתנו - מה שהפילוסופיה לוקחת על עצמה ללמדנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "דרישה וחקירה פילוסופית אינה משמשת אלא כדי להזין את סקרנותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפילוסופיה באה עם הגיל. כאשר אדם מתנסה בייסורים הוא מתחיל לעסוק בפילוסופיה." ~ [[רמון קנו]] * "התפקיד של הפילוסופיה הוא לשחרר אותנו מחשיבה קבוצתית. אני לא חושב שיש דרך להתבונן בעולם מחוץ לפרספקטיבה מסוימת, אבל כן אפשרי להתבונן בעולם דרך כמה פרספקטיבות מנוגדות, ואז אני משוחרר מהשעבוד לפרספקטיבה אחת." ~ [[מיכה גודמן]] * "תכליתו הראשונה של הלימוד, תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם, היא בירור המושגים. והדברים אמורים בייחוד בתחום מדעי הרוח." ~ [[מרטין בובר]] * "האבסורד הגדול הוא העימות שבין העולם הבלתי רציונאלי הזה לבין הכמיהה הפראית לבהירות, שקריאתה מהדהדת בלב אנוש." ~ [[אלבר קאמי]] * "הפילוסופיה במיטבה כשהיא חדלה לשמש כלי להתמודדות עם בעיות של פילוסופים והופכת לשיטה שהפילוסופים מטפחים להתמודדות עם בעיות של בני אדם." ~ [[ג'ון דיואי]] ==ביקורת הפילוסופיה== * "רעיונותיה הנעלים והנשגבים של הפילוסופיה הופכים לטיפשיים במציאות ובחיי המעשה." ~ [[מישל דה מונטן]] "מסות" (ספר 2, פרק 20) * "הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב." ~ הפילוסוף [[דייוויד יום]], מסכת טבע האדם, עמוד 453 * "אם הפילוסופיה של זמננו מבלבלת זה כנראה בגלל שזמננו זקוק לפילוסופיה. ואם היא מעצבנת אז כפי הנראה הפילוסופים עומדים יפה במשימה. ומהצד השני, אם זה קולע לטעמם של רוב האנשים אני חושב שלפחות ראוי לשאול האם מדובר ביותר מהמהום וקשקוש ריקים ממחשבה של אנשים שנהנים להעמיד פנים שהם אינטיליגנטים על ידי הדהוד השטויות אחד של השני." ~ [[w:is:Atli Harðarson|אטלי הארד'רסון]] ==ייעוץ פילוסופי== * "הגדרת הבעיה, ביטוי רגשות לגביה בצורה בונה, אנליזה של האפשרויות שלך, סקירה של תפיסות פילוסופיות שיכולות לעזור לך, ובחירה בזו הטובה ביותר." ~ [[לו מרינוף]] * "כאשר מבינים את המצב קצת אחרת, כאשר מקבלים השקפה אחרת על החיים, האדם יכול להתמודד ביתר קלות עם הבעיה." ~ [[שלומית שוסטר]] * "התובנה הפילוסופית שמחוללת את השינוי עשויה להיות קטנה. העוצמה נובעת מיכולתכם לקחת את הזמן הדרוש כדי להטמיע את מלוא ההשפעה של תובנה זו." ~ [[לו מרינוף]] * "סטודנט לפילוסופיה - ועכשיו אני מתכוון לכל מי שלומד פילוסופיה - חייב לזרוע ולקצור בשדה אי הודאות. זה גורלה של החשיבה שרוצה להיות אחראית ורוצה לחשוב על העולם ביושרה ובנחישות מבלי להסתמך מראש על דעות והצהרות שהיא לא יודעת כמה הן אמינות." ~ [[w:en:Páll Skúlason|פאול סקולאסון]] מתוך "בחסות הפילוסופיה" (Í skjóli heimspekinnar) ==תחומי פילוסופיה== * "הפילוסופיה של המדע... אינה אומרת דבר על מה שהמדע חוקר, אלא היא מחשבה על מחשבה. כלומר תיאוריה על התיאוריות המדעיות. הפילוסופיה של המדע היא, כביכול, תיאוריה ממעלה שניה." ~ [[w:en:Arnór Hannibalsson|ארנואור האניבאלסון]] ==ראו גם== * [[פילוסוף]] * [[פילוסופיה על קצה המזלג]] [[קטגוריה:פילוסופיה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] ischq1038i0alhm13d8490ghs17chvu 0 9479 238507 237443 2026-07-30T04:29:00Z קליאו 9676 /* */ 238507 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Gudfridur Lilja Gretarsdottir fran Island. Nordiska radets sessionen i Stockholm 2009.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיבור|ללא קטגוריה=כן}} * "הדיבור משחרר." ~ [[אמילי נוטומב]] * "עיקר הדיבור הוא הנפש." ~ [[נחמן מברסלב]] * "מליצה אמיתית בזה לדברי מליצה." ~ [[בלז פסקל]] * "הלשון היא הטוב והגרוע מכל הדברים." ~ [[איזופוס]] * "הדיבור משכך את הכעס." ~ [[אייסכילוס]] * "הדיבור הוא הדבר המייחד אותו [את האדם] משאר היצורים." ~ [[בנימין גרוס]] * "מי שמדבר הרבה, לעתים קרובות נכשל." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "למי שפיו סגור לא נכנס כל זבוב." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "לדבר על מה שאין אנו יודעים גורם לנו ללומדו." ~ [[אלבר קאמי]] * "במה שהפה מתרגל לומר, הלב מתרגל להאמין." ~ [[שארל בודלר]] * "מה אתה עושה כשאינך יודע מה לומר? אתה מתחיל לדבר על עצמך." ~ [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]] * "אין זה די לדבר; צריך לדבר היטב." ~ [[ויליאם שייקספיר]], '[[חלום ליל קיץ]]' * "מהי משמעות העובדה שהאדם מדבר והעובדה שהדיבור הוא הדבר המייחד אותו משאר היצורים?" ~ [[בנימין גרוס]] * "קצר בדבריך, כי לדבר ללא הרף אינו משביע רצון." ~ [[מיגל דה סרוואנטס]] * "שעמום: מישהו שיש לו את כח הדיבור, אך לא את יכולת ה[[שיחה]]." ~ [[בנימין ד'ישראלי]] * "טוב יותר להיכשל בהליכה מאשר בלשונך." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "הדיבור, המילים והלשון נקבעים באמצעות מוסכמות חברתיות." ~ [[דייוויד יום]] * "דברים יפים יכולים להיות קצרים, אולם הם משמיעים הדים נצחיים." ~ [[האם תרזה]] * "החוכמה לעולם איננה עומדת לצדו של הדברן." ~ [[אמילי נוטומב]] * "דִּבּוּר אָסוּר; וְהִרְהוּר מֻתָּר."<ref>על האיסור לעסוק בדברי חול ביום השבת, מתוך: [[משנה תורה]], [[ספר זמנים]], הלכות שַׁבָּת, פרק כד, א </ref> ~ [[רמב"ם]] * "הַדִּבּוּר בְּקוֹל רָם מֵבִיא הַרְגָּשָׁה וּתְנוּעָה בְּכָל הָאֵיבָרִים." ~ [[נחמן מברסלב]] * "אנשים רוצים שידברו אליהם. והם עצמם רוצים לדבר. לעתים קרובות זה חשוב להם הרבה יותר ממעשים." ~ [[אהרן מגד]] * "האמרות הטובות כולן קיימות בעולם; חסר רק ליישמן." ~ [[בלז פסקל]] * "אסור בהחלט לומר הכול; אפילו לאבן." ~ [[אנרי דה מונטרלאן]] * "מכל המצאותיו ההרסניות של האדם, הדיבור הוא הנורא ביותר." ~ [[פאולו קואלו]] * "אל נא תבקש שהעולם ידבר עליך, אלא עליך לדבר עם עצמך." ~ [[מישל דה מונטן]] * "מחציתו של הדיבור שייכת למי שמדבר, ומחציתו השנייה - למי ששומע." ~ [[מישל דה מונטן]] * "למן הרגע שבו התחלת בשטף של דברים, קשה מאוד לחדול מדבריך או לקצר בהם." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפוטנציאל של הדיבור יחכה, הוא בעל סבלנות. פעם יקרא מישהו את הדיבור הזה ויתגלה. כמו אבן שגנוזים בה צורות או צמחים, או מינרלים, שנראים כשרכים, כשפותחים אותה, לאחר אינסוף [[זמן]] שעבר ולא ידעו מה בתוכה." ~ [[ס. יזהר]] * "אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּמַעֲלָה, אוֹ בְּשֶׁבַח מַעֲלָה אוֹ מְעֻלֶּה, אוֹ בִּגְנוּת פְּחִיתוּת אוֹ פָּחוּת."<ref>[[שמונה פרקים לרמב"ם]], פרק חמישי</ref> ~ [[רמב"ם]] * "דיבורים כמו חול... ואין מה לאכול." ~ ישראלי עממי * "אלה שמדברים אינם יודעים ואלה שיודעים אינם מדברים." ~ [[לאו דזה]] * "מי שמספר לך דברי רכיל, יספר דברי רכיל עליך." ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]] * "דברי רכיל מעצבנים את האנשים ואינם גורמים להם לתקן את מידותיהם." ~ [[ניקולו מקיאוולי]] * "הדיבור הוא אחד מכלי הנשק הגדולים שלנו." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "מי שמשלח את לשונו גורם רעה גדולה יותר מאשר מי שרגליו מועדות." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "לא ניתן להשיב דברים הנפלטים מן הפה, כפי שלא ניתן להשיב חץ אל הקשת." ~ [[אבו שאקור]] * "כל עוד לא אמרת דבר אתה שולט בדבריך; ברגע שאתה פותח את פיך הדיבור הופך לבעליך." ~ [[אבו שאקור]] * "הטבע העניק לנו לשון אחת ושתי אוזניים, כדי שנקשיב כפליים מאשר נדבר." ~ [[זנון מקיטיון]] ==ראו גם== * [[מילה]] * [[דיבור ומעשה]] * [[לחישה]] * [[פה]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה: שפה]] iguihv1uq7sp3sln19g5dyrwbes4u2p 238508 238507 2026-07-30T04:29:46Z קליאו 9676 /* */ 238508 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Gudfridur Lilja Gretarsdottir fran Island. Nordiska radets sessionen i Stockholm 2009.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיבור|ללא קטגוריה=כן}} * "הדיבור משחרר." ~ [[אמילי נוטומב]] * "עיקר הדיבור הוא הנפש." ~ [[נחמן מברסלב]] * "מליצה אמיתית בזה לדברי מליצה." ~ [[בלז פסקל]] * "הלשון היא הטוב והגרוע מכל הדברים." ~ [[איזופוס]] * "הדיבור משכך את הכעס." ~ [[אייסכילוס]] * "מי שמדבר הרבה, לעתים קרובות נכשל." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "למי שפיו סגור לא נכנס כל זבוב." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "לדבר על מה שאין אנו יודעים גורם לנו ללומדו." ~ [[אלבר קאמי]] * "במה שהפה מתרגל לומר, הלב מתרגל להאמין." ~ [[שארל בודלר]] * "מה אתה עושה כשאינך יודע מה לומר? אתה מתחיל לדבר על עצמך." ~ [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]] * "אין זה די לדבר; צריך לדבר היטב." ~ [[ויליאם שייקספיר]], '[[חלום ליל קיץ]]' * "מהי משמעות העובדה שהאדם מדבר והעובדה שהדיבור הוא הדבר המייחד אותו משאר היצורים?" ~ [[בנימין גרוס]] * "קצר בדבריך, כי לדבר ללא הרף אינו משביע רצון." ~ [[מיגל דה סרוואנטס]] * "שעמום: מישהו שיש לו את כח הדיבור, אך לא את יכולת ה[[שיחה]]." ~ [[בנימין ד'ישראלי]] * "טוב יותר להיכשל בהליכה מאשר בלשונך." ~ [[פתגמים צרפתיים|פתגם צרפתי]] * "הדיבור, המילים והלשון נקבעים באמצעות מוסכמות חברתיות." ~ [[דייוויד יום]] * "דברים יפים יכולים להיות קצרים, אולם הם משמיעים הדים נצחיים." ~ [[האם תרזה]] * "החוכמה לעולם איננה עומדת לצדו של הדברן." ~ [[אמילי נוטומב]] * "דִּבּוּר אָסוּר; וְהִרְהוּר מֻתָּר."<ref>על האיסור לעסוק בדברי חול ביום השבת, מתוך: [[משנה תורה]], [[ספר זמנים]], הלכות שַׁבָּת, פרק כד, א </ref> ~ [[רמב"ם]] * "הַדִּבּוּר בְּקוֹל רָם מֵבִיא הַרְגָּשָׁה וּתְנוּעָה בְּכָל הָאֵיבָרִים." ~ [[נחמן מברסלב]] * "אנשים רוצים שידברו אליהם. והם עצמם רוצים לדבר. לעתים קרובות זה חשוב להם הרבה יותר ממעשים." ~ [[אהרן מגד]] * "האמרות הטובות כולן קיימות בעולם; חסר רק ליישמן." ~ [[בלז פסקל]] * "אסור בהחלט לומר הכול; אפילו לאבן." ~ [[אנרי דה מונטרלאן]] * "מכל המצאותיו ההרסניות של האדם, הדיבור הוא הנורא ביותר." ~ [[פאולו קואלו]] * "אל נא תבקש שהעולם ידבר עליך, אלא עליך לדבר עם עצמך." ~ [[מישל דה מונטן]] * "מחציתו של הדיבור שייכת למי שמדבר, ומחציתו השנייה - למי ששומע." ~ [[מישל דה מונטן]] * "למן הרגע שבו התחלת בשטף של דברים, קשה מאוד לחדול מדבריך או לקצר בהם." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפוטנציאל של הדיבור יחכה, הוא בעל סבלנות. פעם יקרא מישהו את הדיבור הזה ויתגלה. כמו אבן שגנוזים בה צורות או צמחים, או מינרלים, שנראים כשרכים, כשפותחים אותה, לאחר אינסוף [[זמן]] שעבר ולא ידעו מה בתוכה." ~ [[ס. יזהר]] * "אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּמַעֲלָה, אוֹ בְּשֶׁבַח מַעֲלָה אוֹ מְעֻלֶּה, אוֹ בִּגְנוּת פְּחִיתוּת אוֹ פָּחוּת."<ref>[[שמונה פרקים לרמב"ם]], פרק חמישי</ref> ~ [[רמב"ם]] * "דיבורים כמו חול... ואין מה לאכול." ~ ישראלי עממי * "אלה שמדברים אינם יודעים ואלה שיודעים אינם מדברים." ~ [[לאו דזה]] * "מי שמספר לך דברי רכיל, יספר דברי רכיל עליך." ~ [[פתגמים ספרדיים|פתגם ספרדי]] * "דברי רכיל מעצבנים את האנשים ואינם גורמים להם לתקן את מידותיהם." ~ [[ניקולו מקיאוולי]] * "הדיבור הוא אחד מכלי הנשק הגדולים שלנו." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "מי שמשלח את לשונו גורם רעה גדולה יותר מאשר מי שרגליו מועדות." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקני]] * "לא ניתן להשיב דברים הנפלטים מן הפה, כפי שלא ניתן להשיב חץ אל הקשת." ~ [[אבו שאקור]] * "כל עוד לא אמרת דבר אתה שולט בדבריך; ברגע שאתה פותח את פיך הדיבור הופך לבעליך." ~ [[אבו שאקור]] * "הטבע העניק לנו לשון אחת ושתי אוזניים, כדי שנקשיב כפליים מאשר נדבר." ~ [[זנון מקיטיון]] ==ראו גם== * [[מילה]] * [[דיבור ומעשה]] * [[לחישה]] * [[פה]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה: שפה]] 2qqkru1bzq1y98arlh4qr1djybsrg1u 0 11898 238487 175877 2026-07-29T14:26:14Z The duke 6430 הרחבה 238487 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[:w:דגל הממלכה המאוחדת|דגל הממלכה המאוחדת]]]] '''[[w:הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]''' (באנגלית: '''The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland''') היא [[W:מונרכיה חוקתית|מונרכיה חוקתית]] השוכנת ב[[W:האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] ומורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית) שבעבר היו נפרדות: [[אנגליה]], [[W:ויילס|ויילס]], [[W:סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[W:צפון אירלנד|צפון אירלנד]]. {{מפריד}} * "אל נצור את המלכה." ~ [[:w:המנון הממלכה המאוחדת|ההמנון הלאומי]] * "חלוקה למעמדות היא השפה הבריטית." ~ [[W:ויליאם גולדינג|וילאלם גולדינג]] * "הסובלנות שלנו היא מה שהפך את בריטניה למה שהיא." ~ [[טוני בלייר]] * "אני מתאהב בבריטניה כל יום מחדש, בגשרים, באוטובוסים, בשמים כחולים." ~ פט דוהרטי * "איננו לוקחים עצמנו כה ברצינות כפי שארצות אחרות עושות." ~[[ג'ואן קולינס]] * "בריטניה היא אומה שאפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." ~ [[שארל לואי מונטסקייה]] * "לבריטים אני אומר: היו אסירי תודה ל[[גרמניה|גרמנים]]. אילולא הם, אתם הייתם העם הכי שנוא ב[[אירופה]]." ~ [[W:סימון מונרי|סימון מונרי]], קומיקאי אמריקאי * "מסעו אל בריטניה התפרסם מפני ההעזה שבו, משום ש[[יוליוס קיסר|קיסר]] היה הראשון שירד עם צי ספינות אל הים המערבי והעביר [[W:האוקיינוס האטלנטי|באוקיינוס האטלנטי]] [[צבא]] לשם [[מלחמה]]. מפני גודלה של אותה ארץ סרבו רבים להאמין עד הזמן ההוא שבריטניה היא אי; מחלוקת גדולה הייתה בשאלה זו. היו שסברו ששמה וכל המסופר עליה אינו אלא בדיה, שארץ ממין זה לא הייתה ולא נבראה." ~ [[פלוטארכוס]] * "נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "בריטים לעולם לא יהיו עבדים. מִשְׁלִי, בריטניה. בריטניה, מִשְׁלִי בגלים." ~ מתוך [[W:Rule, Britannia!‎| מִשְׁלִי בריטניה!]] * "אחד המאפיינים הלאומיים העיקריים של הבריטים הוא לומר דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר." ~ [[:is:Hildur Helga Sigurðardóttir|הילדור הלגה סיגורד'רדוטיר]], 10.10.2008 ==ראו גם== * '''[[לונדון]]''' * '''[[מוטואים של הממלכה המאוחדת]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United Kingdom|שם ויקישיתוף=הממלכה המאוחדת|ויקיחדשות=קטגוריה:בריטניה|שם ויקיחדשות=בריטניה|ויקיפדיה=הממלכה המאוחדת|ויקימסע=הממלכה המאוחדת}} [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת|*]] [[קטגוריה:מדינות]] bldg5ftip7rlxe9uwko6gq93p3iitjh 238488 238487 2026-07-29T15:25:13Z קליאו 9676 עריכה 238488 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[:w:דגל הממלכה המאוחדת|דגל הממלכה המאוחדת]]]] '''[[w:הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]''' (באנגלית: '''The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland''') היא [[W:מונרכיה חוקתית|מונרכיה חוקתית]] השוכנת ב[[W:האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] ומורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית) שבעבר היו נפרדות: [[אנגליה]], [[W:ויילס|ויילס]], [[W:סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[W:צפון אירלנד|צפון אירלנד]]. {{מפריד}} * "אל נצור את המלכה." ~ [[:w:המנון הממלכה המאוחדת|ההמנון הלאומי]] * "חלוקה למעמדות היא השפה הבריטית." ~ [[W:ויליאם גולדינג|וילאלם גולדינג]] * "הסובלנות שלנו היא מה שהפך את בריטניה למה שהיא." ~ [[טוני בלייר]] * "אני מתאהב בבריטניה כל יום מחדש, בגשרים, באוטובוסים, בשמים כחולים." ~ פט דוהרטי * "איננו לוקחים עצמנו כה ברצינות כפי שארצות אחרות עושות." ~[[ג'ואן קולינס]] * "בריטניה היא אומה שאפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." ~ [[שארל לואי מונטסקייה]] * "לבריטים אני אומר: היו אסירי תודה ל[[גרמניה|גרמנים]]. אילולא הם, אתם הייתם העם הכי שנוא ב[[אירופה]]." ~ [[W:סימון מונרי|סימון מונרי]], קומיקאי אמריקאי * "מסעו אל בריטניה התפרסם מפני ההעזה שבו, משום ש[[יוליוס קיסר|קיסר]] היה הראשון שירד עם צי ספינות אל הים המערבי והעביר [[W:האוקיינוס האטלנטי|באוקיינוס האטלנטי]] [[צבא]] לשם [[מלחמה]]. מפני גודלה של אותה ארץ סרבו רבים להאמין עד הזמן ההוא שבריטניה היא אי; מחלוקת גדולה הייתה בשאלה זו. היו שסברו ששמה וכל המסופר עליה אינו אלא בדיה, שארץ ממין זה לא הייתה ולא נבראה." ~ [[פלוטארכוס]] * "נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "בריטים לעולם לא יהיו עבדים. מִשְׁלִי, בריטניה. בריטניה, מִשְׁלִי בגלים." ~ מתוך [[W:Rule, Britannia!‎| מִשְׁלִי בריטניה!]] * "אחד המאפיינים הלאומיים העיקריים של הבריטים הוא לומר דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר." ~ [[:is:Hildur Helga Sigurðardóttir|הילדור הלגה סיגורד'רדוטיר]], 10 באוקטובר 2008 ==ראו גם== * '''[[לונדון]]''' * '''[[מוטואים של הממלכה המאוחדת]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United Kingdom|שם ויקישיתוף=הממלכה המאוחדת|ויקיחדשות=קטגוריה:בריטניה|שם ויקיחדשות=בריטניה|ויקיפדיה=הממלכה המאוחדת|ויקימסע=הממלכה המאוחדת}} [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת|*]] [[קטגוריה:מדינות]] tnl9hc72dkcjva6vcjjesso2pzbwj73 238489 238488 2026-07-29T15:27:11Z קליאו 9676 עריכה 238489 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[:w:דגל הממלכה המאוחדת|דגל הממלכה המאוחדת]]]] '''[[w:הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]''' (באנגלית: '''The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland''') היא [[W:מונרכיה חוקתית|מונרכיה חוקתית]] השוכנת ב[[W:האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] ומורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית) שבעבר היו נפרדות: [[אנגליה]], [[W:ויילס|ויילס]], [[W:סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[W:צפון אירלנד|צפון אירלנד]]. {{מפריד}} * "אל נצור את המלכה." ~ [[:w:המנון הממלכה המאוחדת|ההמנון הלאומי]] * "חלוקה למעמדות היא השפה הבריטית." ~ [[W:ויליאם גולדינג|וילאלם גולדינג]] * "הסובלנות שלנו היא מה שהפך את בריטניה למה שהיא." ~ [[טוני בלייר]] * "אני מתאהב בבריטניה כל יום מחדש, בגשרים, באוטובוסים, בשמים כחולים." ~ פט דוהרטי * "איננו לוקחים עצמנו כה ברצינות כפי שארצות אחרות עושות." ~[[ג'ואן קולינס]] * "בריטניה היא אומה שאפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." ~ [[שארל לואי מונטסקייה]] * "לבריטים אני אומר: היו אסירי תודה ל[[גרמניה|גרמנים]]. אילולא הם, אתם הייתם העם הכי שנוא ב[[אירופה]]." ~ [[W:סימון מונרי|סימון מונרי]], קומיקאי אמריקאי * "מסעו אל בריטניה התפרסם מפני ההעזה שבו, משום ש[[יוליוס קיסר|קיסר]] היה הראשון שירד עם צי ספינות אל הים המערבי והעביר [[W:האוקיינוס האטלנטי|באוקיינוס האטלנטי]] [[צבא]] לשם [[מלחמה]]. מפני גודלה של אותה ארץ סרבו רבים להאמין עד הזמן ההוא שבריטניה היא אי; מחלוקת גדולה הייתה בשאלה זו. היו שסברו ששמה וכל המסופר עליה אינו אלא בדיה, שארץ ממין זה לא הייתה ולא נבראה." ~ [[פלוטארכוס]] * "נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "בריטים לעולם לא יהיו עבדים. מִשְׁלִי, בריטניה. בריטניה, מִשְׁלִי בגלים." ~ מתוך [[W:Rule, Britannia!‎| מִשְׁלִי בריטניה!]] * "אחד המאפיינים הלאומיים העיקריים של הבריטים הוא לומר דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר." ~ [[:is:Hildur Helga Sigurðardóttir|הילדור הלגה סיגורד'רדוטיר]]<ref>בבלוג, 10 באוקטובר 2008</ref> ==ראו גם== * '''[[לונדון]]''' * '''[[מוטואים של הממלכה המאוחדת]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United Kingdom|שם ויקישיתוף=הממלכה המאוחדת|ויקיחדשות=קטגוריה:בריטניה|שם ויקיחדשות=בריטניה|ויקיפדיה=הממלכה המאוחדת|ויקימסע=הממלכה המאוחדת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת|*]] [[קטגוריה:מדינות]] h70qcylbyookqdmowl41b0clz4vnazl 238504 238489 2026-07-30T04:22:29Z קליאו 9676 /* */ העברה לדף 'בריטי" 238504 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[:w:דגל הממלכה המאוחדת|דגל הממלכה המאוחדת]]]] '''[[w:הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]''' (באנגלית: '''The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland''') היא [[W:מונרכיה חוקתית|מונרכיה חוקתית]] השוכנת ב[[W:האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] ומורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית) שבעבר היו נפרדות: [[אנגליה]], [[W:ויילס|ויילס]], [[W:סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[W:צפון אירלנד|צפון אירלנד]]. {{מפריד}} * "אל נצור את המלכה." ~ [[:w:המנון הממלכה המאוחדת|ההמנון הלאומי]] * "חלוקה למעמדות היא השפה הבריטית." ~ [[W:ויליאם גולדינג|וילאלם גולדינג]] * "הסובלנות שלנו היא מה שהפך את בריטניה למה שהיא." ~ [[טוני בלייר]] * "אני מתאהב בבריטניה כל יום מחדש, בגשרים, באוטובוסים, בשמים כחולים." ~ פט דוהרטי * "איננו לוקחים עצמנו כה ברצינות כפי שארצות אחרות עושות." ~[[ג'ואן קולינס]] * "בריטניה היא אומה שאפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." ~ [[שארל לואי מונטסקייה]] * "לבריטים אני אומר: היו אסירי תודה ל[[גרמניה|גרמנים]]. אילולא הם, אתם הייתם העם הכי שנוא ב[[אירופה]]." ~ [[W:סימון מונרי|סימון מונרי]], קומיקאי אמריקאי * "מסעו אל בריטניה התפרסם מפני ההעזה שבו, משום ש[[יוליוס קיסר|קיסר]] היה הראשון שירד עם צי ספינות אל הים המערבי והעביר [[W:האוקיינוס האטלנטי|באוקיינוס האטלנטי]] [[צבא]] לשם [[מלחמה]]. מפני גודלה של אותה ארץ סרבו רבים להאמין עד הזמן ההוא שבריטניה היא אי; מחלוקת גדולה הייתה בשאלה זו. היו שסברו ששמה וכל המסופר עליה אינו אלא בדיה, שארץ ממין זה לא הייתה ולא נבראה." ~ [[פלוטארכוס]] * "נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "בריטים לעולם לא יהיו עבדים. מִשְׁלִי, בריטניה. בריטניה, מִשְׁלִי בגלים." ~ מתוך [[W:Rule, Britannia!‎| מִשְׁלִי בריטניה!]] ==ראו גם== * '''[[לונדון]]''' * '''[[מוטואים של הממלכה המאוחדת]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United Kingdom|שם ויקישיתוף=הממלכה המאוחדת|ויקיחדשות=קטגוריה:בריטניה|שם ויקיחדשות=בריטניה|ויקיפדיה=הממלכה המאוחדת|ויקימסע=הממלכה המאוחדת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת|*]] [[קטגוריה:מדינות]] rezeejlz18kuxmt1ew4bi9bk2yk463x 238505 238504 2026-07-30T04:23:48Z קליאו 9676 /* */ תיקון 238505 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[:w:דגל הממלכה המאוחדת|דגל הממלכה המאוחדת]]]] '''[[w:הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]''' (באנגלית: '''The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland''') היא [[W:מונרכיה חוקתית|מונרכיה חוקתית]] השוכנת ב[[W:האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] ומורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית) שבעבר היו נפרדות: [[אנגליה]], [[W:ויילס|ויילס]], [[W:סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[W:צפון אירלנד|צפון אירלנד]]. {{מפריד}} * "אל נצור את המלכה." ~ [[:w:המנון הממלכה המאוחדת|ההמנון הלאומי]] * "חלוקה למעמדות היא השפה הבריטית." ~ [[W:ויליאם גולדינג|וילאלם גולדינג]] * "הסובלנות שלנו היא מה שהפך את בריטניה למה שהיא." ~ [[טוני בלייר]] * "אני מתאהב בבריטניה כל יום מחדש, בגשרים, באוטובוסים, בשמים כחולים." ~ פט דוהרטי * "איננו לוקחים עצמנו כה ברצינות כפי שארצות אחרות עושות." ~[[ג'ואן קולינס]] * "בריטניה היא אומה שאפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." ~ [[שארל לואי מונטסקייה]] * "לבריטים אני אומר: היו אסירי תודה ל[[גרמניה|גרמנים]]. אילולא הם, אתם הייתם העם הכי שנוא ב[[אירופה]]." ~ [[W:סימון מונרי|סימון מונרי]], קומיקאי אמריקאי * "מסעו אל בריטניה התפרסם מפני ההעזה שבו, משום ש[[יוליוס קיסר|קיסר]] היה הראשון שירד עם צי ספינות אל הים המערבי והעביר [[W:האוקיינוס האטלנטי|באוקיינוס האטלנטי]] [[צבא]] לשם [[מלחמה]]. מפני גודלה של אותה ארץ סרבו רבים להאמין עד הזמן ההוא שבריטניה היא אי; מחלוקת גדולה הייתה בשאלה זו. היו שסברו ששמה וכל המסופר עליה אינו אלא בדיה, שארץ ממין זה לא הייתה ולא נבראה." ~ [[פלוטארכוס]] * "נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "בריטים לעולם לא יהיו עבדים. מִשְׁלִי, בריטניה. בריטניה, מִשְׁלִי בגלים." ~ מתוך [[W:Rule, Britannia!‎| מִשְׁלִי בריטניה!]] * "אחד המאפיינים הלאומיים העיקריים של הבריטים הוא לומר דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר." ~ [[:is:Hildur Helga Sigurðardóttir|הילדור הלגה סיגורד'רדוטיר]]<ref>בבלוג, 10 באוקטובר 2008</ref> ==ראו גם== * '''[[לונדון]]''' * '''[[מוטואים של הממלכה המאוחדת]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United Kingdom|שם ויקישיתוף=הממלכה המאוחדת|ויקיחדשות=קטגוריה:בריטניה|שם ויקיחדשות=בריטניה|ויקיפדיה=הממלכה המאוחדת|ויקימסע=הממלכה המאוחדת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת|*]] [[קטגוריה:מדינות]] h70qcylbyookqdmowl41b0clz4vnazl 238506 238505 2026-07-30T04:25:39Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238506 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of the United Kingdom.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[:w:דגל הממלכה המאוחדת|דגל הממלכה המאוחדת]]]] '''[[w:הממלכה המאוחדת|הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד]]''' (באנגלית: '''The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland''') היא [[W:מונרכיה חוקתית|מונרכיה חוקתית]] השוכנת ב[[W:האיים הבריטיים|איים הבריטיים]] ומורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית) שבעבר היו נפרדות: [[אנגליה]], [[W:ויילס|ויילס]], [[W:סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[W:צפון אירלנד|צפון אירלנד]]. {{מפריד}} * "אל נצור את המלכה." ~ [[:w:המנון הממלכה המאוחדת|ההמנון הלאומי]] * "חלוקה למעמדות היא השפה הבריטית." ~ [[W:ויליאם גולדינג|וילאלם גולדינג]] * "הסובלנות שלנו היא מה שהפך את בריטניה למה שהיא." ~ [[טוני בלייר]] * "אני מתאהב בבריטניה כל יום מחדש, בגשרים, באוטובוסים, בשמים כחולים." ~ פט דוהרטי * "איננו לוקחים עצמנו כה ברצינות כפי שארצות אחרות עושות." ~[[ג'ואן קולינס]] * "בריטניה היא אומה שאפשר לכנותה רפובליקה מחופשת למונרכיה." ~ [[שארל לואי מונטסקייה]] * "לבריטים אני אומר: היו אסירי תודה ל[[גרמניה|גרמנים]]. אילולא הם, אתם הייתם העם הכי שנוא ב[[אירופה]]." ~ [[W:סימון מונרי|סימון מונרי]], קומיקאי אמריקאי * "נגן על האי שלנו, בכל מחיר. נילחם בחופים, נילחם בנקודות הנחיתה, נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "בריטים לעולם לא יהיו עבדים. מִשְׁלִי, בריטניה. בריטניה, מִשְׁלִי בגלים." ~ מתוך [[W:Rule, Britannia!‎| מִשְׁלִי בריטניה!]] * "אחד המאפיינים הלאומיים העיקריים של הבריטים הוא לומר דבר אחד ולהתכוון לדבר אחר." ~ [[:is:Hildur Helga Sigurðardóttir|הילדור הלגה סיגורד'רדוטיר]]<ref>בבלוג, 10 באוקטובר 2008</ref> * "מסעו אל בריטניה התפרסם מפני ההעזה שבו, משום ש[[יוליוס קיסר|קיסר]] היה הראשון שירד עם צי ספינות אל הים המערבי והעביר [[W:האוקיינוס האטלנטי|באוקיינוס האטלנטי]] [[צבא]] לשם [[מלחמה]]. מפני גודלה של אותה ארץ סרבו רבים להאמין עד הזמן ההוא שבריטניה היא [[אי]]; מחלוקת גדולה הייתה בשאלה זו. היו שסברו ששמה וכל המסופר עליה אינו אלא בדיה, שארץ ממין זה לא הייתה ולא נבראה." ~ [[פלוטארכוס]] ==ראו גם== * '''[[לונדון]]''' * '''[[מוטואים של הממלכה המאוחדת]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:United Kingdom|שם ויקישיתוף=הממלכה המאוחדת|ויקיחדשות=קטגוריה:בריטניה|שם ויקיחדשות=בריטניה|ויקיפדיה=הממלכה המאוחדת|ויקימסע=הממלכה המאוחדת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת|*]] [[קטגוריה:מדינות]] jkyaol78chc0506t760fnp8yxea09gk 0 12295 238512 227548 2026-07-30T05:49:48Z אנונימי - 78952654898589 27509 הוספת קישור. 238512 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wikipedia-logo.png|שמאל|ממוזער|150px|לוגו ויקיפדיה]] '''[[W:ויקיפדיה|ויקיפדיה]]''' (באנגלית: '''Wikipedia''') היא אנציקלופדיית תוכן חופשי המשתמשת בטכנולוגיית ויקי ופועלת ב[[אינטרנט]]. ==כללי== * "ההבטחה הגלומה בויקיפדיה היא לא פחות מאשר שחרור הידע האנושי - הן באמצעות התהליך של שיתוף פעולה, ועל ידי שיתופו בחופשיות עם כל מי שיש לו גישה ל[[אינטרנט]]." ~ כתב העת [[W:האקונומיסט|האקונומיסט]] * "אין לי מושג מה כל זה אומר, כמו כולם העתקתי מוויקיפדיה, אבל אני לפחות מודה בזה." ~ [[W:קובי אריאלי|קובי אריאלי]] * "הקריאה בוויקיפדיה דומה לביקור בבית שימוש ציבורי. או שהמקום מלוכלך והמבקר צריך להיזהר כדי שהלכלוך לא ידבק בו. או שהוא נראה נקי לגמרי, אבל נוטע באדם תחושה של ביטחון מזויף. בשני המקרים, הוא לא יכול לדעת מי השתמש במתקנים לפניו, ואם לא נדבק במשהו." ~ רוברט מק'הנרי, העורך הראשי של [[W:בריטניקה|אנציקלופדיית בריטניקה]] * "לא קניתי את הסדרה האחרונה של כרכי האנציקלופדיה של וורלד בוק. למעשה, אחרי שנבחרתי להיות אחד ממחבריה, אני מאמין עכשיו שוויקיפדיה היא מקור מידע מוצלח מאוד, כי אני יודע מהי רמתה של בקרת האיכות באנציקלופדיות אמיתיות." ~ [[רנדי פאוש]] * "אחרי 20 שנה, הגיע הזמן להפסיק להתייחס לוויקיפדיה במונחים דיכוטומיים של טוב ורע, אמינה או לא, ולהתחיל להתייחס אליה כמשאב ציבורי שמצריך מעורבות אזרחית אקטיבית וצרכנות ביקורתית." ~ עומר בן יעקב, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-MAGAZINE-1.9458293 הארץ] * "אני סבורה שהוויקיפדיה וה[[ספריה|ספריות]] המסורתיות דווקא משלימות ולא מתחרות. למעשה, ויקיפדיה מהווה טעימה התחלתית של ידע ראשוני ובהרבה מקרים היא מגבירה את התיאבון הסקרני של אדם. בזכות ויקיפדיה ומקורות דומים, שנחשבים בעיניי לנקודות גישה לידע, המבקר נחשף לנושא כלשהו, והחשיפה עשויה להוביל ללימוד מעמיק יותר." ~ קייט זווארד, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית של ספריית הקונגרס, 2018 ([https://www.israelhayom.co.il/article/606173 מקור]) * "אני חושב שויקיפדיה היא אחד מהדברים הכי מדהימים של האנושות. העולם מתקדם בעזרת ידע וויקיפדיה היא האתר שמנגיש הכי הרבה ידע להכי הרבה אנשים" ~ דורון פישלר. #הפניה [[[https://doronfishler.com/episodes/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a1%d7%9e%d7%95%d7%9a-%d7%a2%d7%9c-%d7%95%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%94/ התשובה: האם אפשר לסמוך על ויקיפדיה]]] ==מייסדי ויקיפדיה== * "תארו לעצמכם עולם שבו לכל אדם על פני כדור הארץ יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי." ~ [[ג'ימי ויילס]], מייסד ויקיפדיה * "ויקיפדיה היא לא [[דמוקרטיה]] או אנרכיה או תרגיל בחופש הביטוי, היא אנציקלופדיה." ~ [[ג'ימי ויילס]] ([https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-MAGAZINE-1.9458293 מקור]) * "זה הציק לי שעזרתי להתחיל בפרויקט כזה, ויקיפדיה, שאנשים משתמשים בו בצורה לא נכונה כזאת, ועם זאת לפרויקט עצמו יש סיכוי קלוש מאוד להשתפר באופן דרמטי." ~ [[W:לארי סנגר|לארי סנגר]], ממייסדי ויקיפדיה * "ויקיפדיה לא גוססת." ~ [[ג'ימי ויילס]], מתוך נאום "מצב ויקי" בסיום [[w:ויקימניה|ויקימניה]] 2011 בחיפה, 6 באוגוסט 2011 ([http://www.flickr.com/photos/ncaranti/6025606712/ תמונה]) * "יש לי אמונה עמוקה באפשרות של ניטרליות אבל זה קשה, זה דורש הרבה מאמץ והרבה תשוקה להציג את העובדות כמו שהן במציאות. הרעיון הבסיסי של ויקיפדיה הוא לבטוח באנשים שיעשו את הדבר הנכון." ~ [[ג'ימי ויילס]] ==ראו גם== * [[ג'ימי ויילס]] – מייסד ויקיפדיה ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ויקיפדיה|ויקימילון=ויקיפדיה|ויקישיתוף=Category:Wikipedia|שם ויקישיתוף=ויקיפדיה}} * [[W:|ויקיפדיה העברית]] * [[meta:List of Wikipedias|רשימת ויקיפדיות בכל השפות]] {{אנגלית}} {{ויקימדיה}} [[קטגוריה:קרן ויקימדיה]] 7qds2pky0a884twnu12ffpr0jj6doyr 238523 238512 2026-07-30T08:42:30Z דולב 835 כך 238523 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wikipedia-logo.png|שמאל|ממוזער|150px|לוגו ויקיפדיה]] '''[[W:ויקיפדיה|ויקיפדיה]]''' (באנגלית: '''Wikipedia''') היא אנציקלופדיית תוכן חופשי המשתמשת בטכנולוגיית ויקי ופועלת ב[[אינטרנט]]. ==כללי== * "ההבטחה הגלומה בויקיפדיה היא לא פחות מאשר שחרור הידע האנושי - הן באמצעות התהליך של שיתוף פעולה, ועל ידי שיתופו בחופשיות עם כל מי שיש לו גישה ל[[אינטרנט]]." ~ כתב העת [[W:האקונומיסט|האקונומיסט]] * "אין לי מושג מה כל זה אומר, כמו כולם העתקתי מוויקיפדיה, אבל אני לפחות מודה בזה." ~ [[W:קובי אריאלי|קובי אריאלי]] * "הקריאה בוויקיפדיה דומה לביקור בבית שימוש ציבורי. או שהמקום מלוכלך והמבקר צריך להיזהר כדי שהלכלוך לא ידבק בו. או שהוא נראה נקי לגמרי, אבל נוטע באדם תחושה של ביטחון מזויף. בשני המקרים, הוא לא יכול לדעת מי השתמש במתקנים לפניו, ואם לא נדבק במשהו." ~ רוברט מק'הנרי, העורך הראשי של [[W:בריטניקה|אנציקלופדיית בריטניקה]] * "לא קניתי את הסדרה האחרונה של כרכי האנציקלופדיה של וורלד בוק. למעשה, אחרי שנבחרתי להיות אחד ממחבריה, אני מאמין עכשיו שוויקיפדיה היא מקור מידע מוצלח מאוד, כי אני יודע מהי רמתה של בקרת האיכות באנציקלופדיות אמיתיות." ~ [[רנדי פאוש]] * "אחרי 20 שנה, הגיע הזמן להפסיק להתייחס לוויקיפדיה במונחים דיכוטומיים של טוב ורע, אמינה או לא, ולהתחיל להתייחס אליה כמשאב ציבורי שמצריך מעורבות אזרחית אקטיבית וצרכנות ביקורתית." ~ עומר בן יעקב, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-MAGAZINE-1.9458293 הארץ] * "אני סבורה שהוויקיפדיה וה[[ספריה|ספריות]] המסורתיות דווקא משלימות ולא מתחרות. למעשה, ויקיפדיה מהווה טעימה התחלתית של ידע ראשוני ובהרבה מקרים היא מגבירה את התיאבון הסקרני של אדם. בזכות ויקיפדיה ומקורות דומים, שנחשבים בעיניי לנקודות גישה לידע, המבקר נחשף לנושא כלשהו, והחשיפה עשויה להוביל ללימוד מעמיק יותר." ~ קייט זווארד, מנהלת האסטרטגיה הדיגיטלית של ספריית הקונגרס, 2018 ([https://www.israelhayom.co.il/article/606173 מקור]) * "אני חושב שוויקיפדיה היא אחד מהדברים הכי מדהימים של האנושות. העולם מתקדם בעזרת ידע וויקיפדיה היא האתר שמנגיש הכי הרבה ידע להכי הרבה אנשים." ~ [[w:דורון פישלר|דורון פישלר]] ([https://doronfishler.com/episodes/האם-אפשר-לסמוך-על-ויקיפדיה/ מקור]) ==מייסדי ויקיפדיה== * "תארו לעצמכם עולם שבו לכל אדם על פני כדור הארץ יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי." ~ [[ג'ימי ויילס]], מייסד ויקיפדיה * "ויקיפדיה היא לא [[דמוקרטיה]] או אנרכיה או תרגיל בחופש הביטוי, היא אנציקלופדיה." ~ [[ג'ימי ויילס]] ([https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-MAGAZINE-1.9458293 מקור]) * "זה הציק לי שעזרתי להתחיל בפרויקט כזה, ויקיפדיה, שאנשים משתמשים בו בצורה לא נכונה כזאת, ועם זאת לפרויקט עצמו יש סיכוי קלוש מאוד להשתפר באופן דרמטי." ~ [[W:לארי סנגר|לארי סנגר]], ממייסדי ויקיפדיה * "ויקיפדיה לא גוססת." ~ [[ג'ימי ויילס]], מתוך נאום "מצב ויקי" בסיום [[w:ויקימניה|ויקימניה]] 2011 בחיפה, 6 באוגוסט 2011 ([http://www.flickr.com/photos/ncaranti/6025606712/ תמונה]) * "יש לי אמונה עמוקה באפשרות של ניטרליות אבל זה קשה, זה דורש הרבה מאמץ והרבה תשוקה להציג את העובדות כמו שהן במציאות. הרעיון הבסיסי של ויקיפדיה הוא לבטוח באנשים שיעשו את הדבר הנכון." ~ [[ג'ימי ויילס]] ==ראו גם== * [[ג'ימי ויילס]] – מייסד ויקיפדיה ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ויקיפדיה|ויקימילון=ויקיפדיה|ויקישיתוף=Category:Wikipedia|שם ויקישיתוף=ויקיפדיה}} * [[W:|ויקיפדיה העברית]] * [[meta:List of Wikipedias|רשימת ויקיפדיות בכל השפות]] {{אנגלית}} {{ויקימדיה}} [[קטגוריה:קרן ויקימדיה]] e28qnahsd0748dgcz91e4vg0szbteve 0 12973 238501 162154 2026-07-29T21:15:07Z קליאו 9676 עריכה 238501 wikitext text/x-wiki [[קובץ:BernardWerber.JPG|ממוזער|200px|ברנאר וורבר]] '''ברנאר וורבר''' (בצרפתית: '''Bernard Werber''') (נולד ב־18 בספטמבר 1961), סופר [[צרפת|צרפתי]]. =אמרותיו== * "[[אמנות|אמן]] אמיתי הוא אמן המדבר אל כל האנשים." * "אנשים כמוהם כילדים הפכפכניים החפצים תמיד בהיפוכו של מה שיש להם." * "ה[[הומור]] והבדיחה אינם בעלי ערך רפואי בלבד, אלא יש בכוחם להציל ציוויליזציה שלמה." * "לעתים קרובות ה[[אויב]] תוקף אותך בנקודתך החלשה."הנמלים (רומן, 1991) * "מה שחשוב איננו לשכנע, אלא לגרום להרהר."אבי אבותינו (רומן, 1994) * "אין זה אלא כאשר אנשים עומדים בפני אתגר, שאנו מגלים את ערכם האמיתי."הבל פיהם של האלים (רומן, 2005) ==אנציקלופדיה של הידע היחסי והמוחלט (1993)== * "להיות הורים הוא מצב שבו לא ניתן [[הצלחה|להצליח]]; עלינו להיות מרוצים אם אנו עושים את הפחות גרוע." * "כרגע העולם שייך לאלה השואלים מדוע, אך ב[[עתיד]] הוא ישתייך לאלה אשר ישאלו כיצד." * "כדי לשרוד תינוקות זקוקים להתקשרות עם הזולת; חלב ושינה אין בהם די. התקשרות גם היא מהווה מרכיב בלתי נמנע של החיים." ==הטנטונוטים (מדע בדיוני, 1994)== * "אנו [[פחד|מפחדים]] משום שאין אנו יודעים באיזו דרך ללכת." * "כאשר אין אנו יודעים דבר, אין אנו שואלים שאלות רבות; אך כאשר אנו מתחילים לקבל הסברים, אנו חפצים לדעת הכול בכל מחיר." * "אין אנו אלא כגרגירי חול על חוף הים, אבל ללא הגרגירים החוף לא היה קיים." * "דבר אינו כה מרגיז כמו אושרו של הזולת, בייחוד כאשר הוא מהווה קנה מידה לכישלונך." * "רק [[ידידות|ידידיך]] יודעים היכן להכותך, כדי להכאיב לך עד בלי די." * "עד כמה קל להיות מוצף ב[[שנאה]] כלפי הזולת." * "סודה של ה[[חירות]] הוא ה[[ספרות|ספרייה]]." * "אנשים מחולקים לשתי קטגוריות: אלה ה[[קריאה|קוראים]] ספרים ואלה השומעים דבריו של מי שקרא אותם." ==מהפכת הנמלים (רומן, 1996)== * "דבר אינו מובן מאליו." * "דברים קטנים מאוד עלולים להיות בעלי השפעות גדולות." * "צריך לזרוע כדי שהזולת יוכל לקצור מאוחר יותר." * "ככל שיש לנו יותר ערוצי טלוויזיה, רדיו, עיתונים ואמצעים תקשורתיים, יש לנו פחות יצירה רבגונית; האפרוריות מתפשטת." * "הפשוטות שבהנאות משקפות את ה[[חוכמה]] העתיקה." ==אימפריית המלאכים (מדע בדיוני, 2000)== * "ב[[חיים]] ישנם שלושה גורמים: [[כישרון]], הזדמנות ועבודה. עם שניים מהם אנו יכולים להצליח, אך במצב אידאלי יש לנו את כל השלושה." * "בחירתם החופשית של ה[[גבר|גברים]] היא לבחור את ה[[אישה]] שתקבל החלטות במקומם." * "אנשים אינם רוצים לבנות את [[אושר|אושרם]]; הם רוצים רק להפחית את צרותיהם." * "מה שחשוב איננו מה שהשגנו, אלא מה שהביוגרפים אומרים על אודותינו." * "אין כל חשיבות להישגים: האופן היחידי שבו אנו יכולים להיכנס ל[[היסטוריה]] הוא למצוא ביוגרף טוב." * "ה[[התאבדות]] מהווה [[כפיות טובה]] גרועה ביותר: להתאבד משמעו להכיר בכך שאין אנו מסוגלים לקבל על עצמנו את החיים." * "אין כל חשיבות לשאלה אם אנו [[אמונה|מאמינים]] או לא; מה שחשוב הוא להציג יותר ויותר שאלות." * "לפעמים אנו נכשלים בניתוח המאורעות משום שאנו יוצאים מנקודת מבט הנראית לנו מובנת מאליה." * "להטריד את ה[[עושר|עשירים]] איננו גורם ל[[עוני|עניים]] להיות מאושרים." * "כדי להבין את השיטה צריך להיחלץ ממנה." * "השפה שבה אנו עושים שימוש משפיעה על דרך חשיבתנו." * "[[רעיון|רעיונות]] כמוהם כאנשים: הם נולדים, מתפתחים, משגשגים, עומדים בפני אתגרים, ולבסוף מתים." * "כדי למצוא סיכה בערימת תבן די להעלות אותה באש, ואחר כך לחפש את הסיכה באפר בעזרת אבן שואבת." * "כדי להכיר בערכו של רגע צריך לשאול את מי שאיחר לאוטובוס; כדי להכיר בערכה של אלפית השנייה צריך לשאול את מי שזכה במדליה באולימפיאדה." * "אין די בכך [[הצלחה|להצליח]]; צריך [[הנאה|ליהנות]] באותה מידה מ[[כישלון|כישלונותיו]] של הזולת." {{מיון רגיל: וורבר, ברנאר}} [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] quilifzy3juc4jjczblx98kmoa2cjxc 238502 238501 2026-07-29T21:15:51Z קליאו 9676 238502 wikitext text/x-wiki [[קובץ:BernardWerber.JPG|ממוזער|200px|ברנאר וורבר]] '''ברנאר וורבר''' (בצרפתית: '''Bernard Werber''') (נולד ב־18 בספטמבר 1961), סופר [[צרפת|צרפתי]]. ==אמרותיו== * "[[אמנות|אמן]] אמיתי הוא אמן המדבר אל כל האנשים." * "אנשים כמוהם כילדים הפכפכניים החפצים תמיד בהיפוכו של מה שיש להם." * "ה[[הומור]] והבדיחה אינם בעלי ערך רפואי בלבד, אלא יש בכוחם להציל ציוויליזציה שלמה." * "לעתים קרובות ה[[אויב]] תוקף אותך בנקודתך החלשה." ~ הנמלים (רומן, 1991) * "מה שחשוב איננו לשכנע, אלא לגרום להרהר." ~ אבי אבותינו (רומן, 1994) * "אין זה אלא כאשר אנשים עומדים בפני אתגר, שאנו מגלים את ערכם האמיתי." ~ הבל פיהם של האלים (רומן, 2005) ==אנציקלופדיה של הידע היחסי והמוחלט (1993)== * "להיות הורים הוא מצב שבו לא ניתן [[הצלחה|להצליח]]; עלינו להיות מרוצים אם אנו עושים את הפחות גרוע." * "כרגע העולם שייך לאלה השואלים מדוע, אך ב[[עתיד]] הוא ישתייך לאלה אשר ישאלו כיצד." * "כדי לשרוד תינוקות זקוקים להתקשרות עם הזולת; חלב ושינה אין בהם די. התקשרות גם היא מהווה מרכיב בלתי נמנע של החיים." ==הטנטונוטים (מדע בדיוני, 1994)== * "אנו [[פחד|מפחדים]] משום שאין אנו יודעים באיזו דרך ללכת." * "כאשר אין אנו יודעים דבר, אין אנו שואלים שאלות רבות; אך כאשר אנו מתחילים לקבל הסברים, אנו חפצים לדעת הכול בכל מחיר." * "אין אנו אלא כגרגירי חול על חוף הים, אבל ללא הגרגירים החוף לא היה קיים." * "דבר אינו כה מרגיז כמו אושרו של הזולת, בייחוד כאשר הוא מהווה קנה מידה לכישלונך." * "רק [[ידידות|ידידיך]] יודעים היכן להכותך, כדי להכאיב לך עד בלי די." * "עד כמה קל להיות מוצף ב[[שנאה]] כלפי הזולת." * "סודה של ה[[חירות]] הוא ה[[ספרות|ספרייה]]." * "אנשים מחולקים לשתי קטגוריות: אלה ה[[קריאה|קוראים]] ספרים ואלה השומעים דבריו של מי שקרא אותם." ==מהפכת הנמלים (רומן, 1996)== * "דבר אינו מובן מאליו." * "דברים קטנים מאוד עלולים להיות בעלי השפעות גדולות." * "צריך לזרוע כדי שהזולת יוכל לקצור מאוחר יותר." * "ככל שיש לנו יותר ערוצי טלוויזיה, רדיו, עיתונים ואמצעים תקשורתיים, יש לנו פחות יצירה רבגונית; האפרוריות מתפשטת." * "הפשוטות שבהנאות משקפות את ה[[חוכמה]] העתיקה." ==אימפריית המלאכים (מדע בדיוני, 2000)== * "ב[[חיים]] ישנם שלושה גורמים: [[כישרון]], הזדמנות ועבודה. עם שניים מהם אנו יכולים להצליח, אך במצב אידאלי יש לנו את כל השלושה." * "בחירתם החופשית של ה[[גבר|גברים]] היא לבחור את ה[[אישה]] שתקבל החלטות במקומם." * "אנשים אינם רוצים לבנות את [[אושר|אושרם]]; הם רוצים רק להפחית את צרותיהם." * "מה שחשוב איננו מה שהשגנו, אלא מה שהביוגרפים אומרים על אודותינו." * "אין כל חשיבות להישגים: האופן היחידי שבו אנו יכולים להיכנס ל[[היסטוריה]] הוא למצוא ביוגרף טוב." * "ה[[התאבדות]] מהווה [[כפיות טובה]] גרועה ביותר: להתאבד משמעו להכיר בכך שאין אנו מסוגלים לקבל על עצמנו את החיים." * "אין כל חשיבות לשאלה אם אנו [[אמונה|מאמינים]] או לא; מה שחשוב הוא להציג יותר ויותר שאלות." * "לפעמים אנו נכשלים בניתוח המאורעות משום שאנו יוצאים מנקודת מבט הנראית לנו מובנת מאליה." * "להטריד את ה[[עושר|עשירים]] איננו גורם ל[[עוני|עניים]] להיות מאושרים." * "כדי להבין את השיטה צריך להיחלץ ממנה." * "השפה שבה אנו עושים שימוש משפיעה על דרך חשיבתנו." * "[[רעיון|רעיונות]] כמוהם כאנשים: הם נולדים, מתפתחים, משגשגים, עומדים בפני אתגרים, ולבסוף מתים." * "כדי למצוא סיכה בערימת תבן די להעלות אותה באש, ואחר כך לחפש את הסיכה באפר בעזרת אבן שואבת." * "כדי להכיר בערכו של רגע צריך לשאול את מי שאיחר לאוטובוס; כדי להכיר בערכה של אלפית השנייה צריך לשאול את מי שזכה במדליה באולימפיאדה." * "אין די בכך [[הצלחה|להצליח]]; צריך [[הנאה|ליהנות]] באותה מידה מ[[כישלון|כישלונותיו]] של הזולת." {{מיון רגיל: וורבר, ברנאר}} [[קטגוריה:סופרים צרפתים]] i6vtdlkwu1g056n24qfyc6efqqu23yi 0 15587 238480 238479 2026-07-29T12:15:53Z יוסף אומץ 20548 238480 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] i8y8b36e5l1gf33n76ijade2aeshbis 238482 238480 2026-07-29T12:23:02Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 238482 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] hio21gbzo0vwhyymhtz8twk1ogh2bw7 238483 238482 2026-07-29T12:25:40Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 238483 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "אני מאמין שבסיני הייתה התגלות כלשהי, שבמסגרתה הקב"ה העביר לנו את גרעין הציוויים שלו, ומשם והלאה מדובר בהרחבה ש־99 אחוז ממנה [דברים] שהקב"ה לא חשב עליהם, וגם לא משה רבנו, אבל זו הרחבה של מה שניתן בסיני. אלמלא האמנתי שגרעין כלשהו ניתן בסיני לא הייתי יכול להרגיש מחויב לתורה." ~ מתוך ראיון בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2013 * "תחושתי היא שהוא מביא עדנה לנושא הכאוב של לימוד פרשיות השבוע, ויחד עמן – לא פחות חשוב – לחזרות הש"ץ בתפילה בשבת." ~ על הספר 'קרן זוית' של ידידו הטוב נדב שנרב. * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] hiucfv255kkb3cu0gy92rnzjcebvml9 238484 238483 2026-07-29T12:26:14Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 238484 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] bzphbhharur3sbpvwspo460hvy40obp 238485 238484 2026-07-29T13:13:55Z יוסף אומץ 20548 238485 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 43293sa22b44sol8d4fyrpb6l9d36du 238526 238485 2026-07-30T08:59:09Z ~2026-35600-87 27452 /* אמרותיו */ 238526 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] r97w43ih2goysbqnd5sg09zczpyomqh 0 17581 238516 238029 2026-07-30T06:28:47Z ~2026-42257-79 27552 238516 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yael Sharoni.jpg|ממוזער|200px|יעל שרוני, 2004]] '''[[w:יעל שרוני|יעל שרוני]]''' (נולדה ב־10 באוגוסט 1975) היא שחקנית [[ישראל|ישראלית]], זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה. {{מפריד}} * "בשנה א' בבית הספר למשחק כל סטודנט היה צריך להרים יצירה אישית שהוא אמון על כל האספקטים היצירתיים שלה - כתיבה, בימוי, משחק, מוזיקה ותפאורה. היה לי רעיון מעולה, שעד היום אני מחוברת אליו ברמה האישית, והייתי בין התלמידים הבודדים שלא העלו את היצירה שלהם בסוף השנה, ואני יודעת שמה ששיתק אותי היה הפרפקציוניזם והפחד מלהיכשל במשימה. עד היום אני מרגישה החמצה ומחסום יצירתי בכל מה שקשור ליצירה אישית"~ זיכרון מתקופת לימודי המשחק שלה (שאר-ישוב אבישג & גולדן שי, [https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/20989166 '''"יעל שרוני: בחרתי לא לעלות על האוטובוס. אחר כך היה בו פיגוע"'''], אתר ישראל היום תאריך 16.7.2026) * "אני לא חושבת שיש לי כזה רגע בקריירה. אבל אני כן יכולה להגיד שבפרספקטיבה של זמן, פתאום להסתכל אחורה ולקלוט את מצבור הדברים והפרויקטים שעברתי ואספתי בדרך במשך 24 שנים - אני מבינה שזה נכס" ~ על ההצלחה שלה בקריירת המשחק (שאר-ישוב אבישג & גולדן שי, [https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/20989166 '''"יעל שרוני: בחרתי לא לעלות על האוטובוס. אחר כך היה בו פיגוע"'''], אתר ישראל היום תאריך 16.7.2026) * "איך שאני תופסת את זה, התפקיד שלי, והתפקיד של כל אדם בעולם, הוא להיטיב עם עצמו ועם הזולת. פשוט תהיה בן אדם. זה כל מה שצריך, וזה עד כדי כך פשוט: לא להיות חרא. זו הדת שלי, זו האמונה שלי. להיות אנשים טובים" ~ על המנטרה בחייה (שאר-ישוב אבישג & גולדן שי, [https://www.israelhayom.co.il/magazine/shishabat/article/20989166 '''"יעל שרוני: בחרתי לא לעלות על האוטובוס. אחר כך היה בו פיגוע"'''], אתר ישראל היום תאריך 16.7.2026) * "הגעתי לגיל שבו אני יכולה להגיד ׳פאק אוף׳. הדברים פתאום הרבה יותר ברורים ויש לי הרבה יותר חמלה כלפי עצמי. פעם יכולתי לאכול יותר חרא ולא הבנתי שאני משלמת על זה מחיר. היום אני לא מוכנה לזה, אני מתייחסת לעצמי ביותר כבוד" ~ על המעמד המיוצב והנחשב אליו הגיעה אחרי שנים בתעשייה (איזק רותם, '''"יעל שרוני דורשת את הכסף שמגיע לה"''', אתר ידיעות אחרונות, תאריך 24.5.2026) * "היום אני יודעת מה אני שווה וכמה אני יכולה לדרוש וכמה לא, ומתי אני בוחרת להתעקש ומתי לוותר. היו לא מעט פעמים שסירבתי לפרויקט כי לא שילמו כמו שציפיתי, והיו פעמים שהכסף היה פחות חשוב לי, כשידעתי שמדובר בפרויקט דל תקציב. עכשיו אני נהנית גם מהצד העסקי, זה גורם לי להיות מגויסת יותר ברמה הרגשית" ~ על המעמד המיוצב והנחשב אליו הגיעה אחרי שנים בתעשייה (איזק רותם, '''"יעל שרוני דורשת את הכסף שמגיע לה"''', אתר ידיעות אחרונות, תאריך 24.5.2026) * "באופן מצחיק, בדור שאני גדלתי בו הספר הזה היה הבון טון, זה שכולם דיברו עליו והתחברו אליו. שם המשפחה שלי, כידוע, הוא שרוני, ואז כולם התחילו לדבר על ניר שרוני בקונוטציה שאני זוכרת שלא אהבתי, שקוממה אותי, כאילו אני הייתי בבאד גייז. כל הזמן חשבתי שיש ביקורת על משפחת שרוני. היה בי משהו שכנראה התקומם, גם כי גדלתי בסביון, מקום צפוני, והמרד שלי היה שאני לא אקרא את הספר. אני זוכרת את זה ממש כסוג של התרסה מבחינתי לא לקרוא את הספר, כשמסביבי כולם השתגעו עליו. זה קצת בלבל אותי כילדה, אבל לא קראתי, וזה חור רציני בהשכלה. אבל לקראת התפקיד חזרתי אל הספר. בעלי נדב תמיד סיפר שזה היה ספר חייו, ומאז שהבנות נולדו הוא מטיף להן לקרוא אותו, אף שכידוע, כל דבר שהורה מטיף לו - הילד לא עושה. אבל הוא הכניס אותי שוב לתמונה וחזרתי אל הספר לרגל הסדרה" ~ יעל שרוני על תפקידה כאם משפחת האומנה בסדרה החדשה "[[W:אל עצמי|אל עצמי]]" המבוססת על ספריה של גלילה רון פדר באדפטציה לשנת 2025 (כהן מאיה, [https://www.israelhayom.co.il/culture/tv/article/18366256 '''"פוליטיקאים נולדו להתעצבן: יעל שרוני נוגעת בדור הבא"'''], אתר ישראל היום, תאריך 8.7.2025) * "זה באמת אלטרואיזם במיטבו בעיניי, זה דבר מדהים ומרגש לעשות, ובפנטזיה שלי הייתי גם רוצה לעשות דבר כזה. זה מסוג הדברים שהייתי רוצה להיות, הייתי רוצה להיות מאיה. לזוג הזה יש ילד אחד, לי יש שלוש בנות בגיל ההתבגרות, ואני לא יודעת אם זה הטיימינג הנכון כרגע, אבל אלה מחשבות שעוברות לי בראש. זה דבר מדהים לעשות, זה מאוד מאתגר להכניס מישהו הביתה, לכל הצדדים" ~ יעל שרוני על השאיפות שלה בפוטנציה לשמש כמשפחת אומנה כהשראה שקיבלה מהסדרה (כהן מאיה, [https://www.israelhayom.co.il/culture/tv/article/18366256 '''"פוליטיקאים נולדו להתעצבן: יעל שרוני נוגעת בדור הבא"'''], אתר ישראל היום, תאריך 8.7.2025) * "כנראה לא תהיה עונה נוספת ל'היהודים באים', למרות שנבר סיי נבר. אבל אני מאמינה שיש משהו בתכנים ובתוכנית הזאת, שהיא על־זמנית, ויש לי תחושה שהיא תבוא בוורסיה של ספיישל מיוחד. אנחנו עוד נפגוש בה. פוליטיקאים נולדו להתעצבן, אבל הרגשתי שהם עשו על זה הון פוליטי. לדעתי הם אפילו לא ראו את התוכנית, וזה חלף ועבר לו כלא היה"~ יעל שרוני על הייחודיות וההשפעה של הסדרה "היהודים באים" ששודרה בכאן11 וזכתה להצלחה רבה ([https://www.ice.co.il/social/news/article/1073408 ''' "כוכבת 'רמזור' שוברת שתיקה: 'חלף ועבר לו כלא היה" '''], אתר ICE, תאריך 8.7.2025) * "זה שילוב של מי שאני, וגם מסתיר חולשות ופחדים. אני אישה חזקה, אבל לפעמים החוזקה הזו באה לחפות על איזשהו חוסר ביטחון. אבל אני מרגישה שהגעתי לגיל שהחולשות וחוסר הביטחון והפגיעוּת לא מפחידים אותי. אני יותר בשלום עם הסכסוכים הפנימיים, ורואה בחשיפה של הפגיעות חוזקה" ~ על עצמה בשלב הזה של חייה (טל יהודית, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/164137 '''"בלדה לסוכנת"'''], אתר "מקור ראשון", תאריך 12.5.2025) * "זה מותאם לי לחיים. אבל זה לא תמיד היה מותאם למה שאני מרגישה בפנים – תמיד הרגשתי כאילו אני סטודנטית, יאללה חבר'ה לאן הולכים, בפנים זה מה שאני מרגישה, ואז אני פוגשת את המציאות: לא, זה לא אהלן חבר'ה לאן הולכים, זו את, המבוגרת המגניבה שמוכנים שתבואי איתם... אחד היתרונות במקצוע הוא שאת פוגשת אנשים שהם בכל הגילים. אני בשלב שאני עושה תפקידים לצד שחקנים שגדלתי עליהם ולצד כאלה שגדלו עליי, ואני אוהבת את זה שאני יכולה להתחבר לכולם וליצור חיבורים" ~ על עצמה ועל התפקידים שמותאמים לה לפי שלב בחיים (טל יהודית, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/164137 '''"בלדה לסוכנת"'''], אתר "מקור ראשון", תאריך 12.5.2025) * "אני חושבת שהיה לי קשה כבר לשאת את הרעיון שאני משחקת דמויות שלא אני יצרתי. וזה למרות שאני עושה את זה כבר שנים, ויודעת שזה חלק מהמקצוע, ופיתחתי מנגנונים כדי להתמודד עם כל מה שהמקצוע דורש, אבל באיזשהו שלב נמאס לי לשחק משחק כשזה לא בידיים שלי. פתאום הרגשתי שאם אני לא כותבת או יוצרת משהו שהוא בידיים שלי, אז אני בעצם נתונה בידיים של מישהו אחר. אני חושבת שהגעתי לאיזה מקום שאני לא רוצה להיות יותר במשחק הזה של רוצים אותי-לא רוצים אותי, כן מתאימה-לא מתאימה. פתאום משהו שם עשה לי לא נעים. אבל אחרי תקופה מסוימת הבנתי שאני הולכת נגד עצמי. כי כשאת אומרת לא, את עוצרת תנועה, משהו מפסיק. וזה הבהיל אותי" ~ על השינויים לאורך הקריירה (טל יהודית, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/164137 '''"בלדה לסוכנת"'''], אתר "מקור ראשון", תאריך 12.5.2025) * "יכול להיות שהרגשתי שאני רוצה לתת לעצמי טיפה יותר שליטה. לא להיות תלויה במישהו שיושב וכותב משהו ולחכות לסוכן שיתאם אודישן. ויש גם משהו בהתבגרות, בגיל, שעצרתי רגע – לא הרמטית, אבל סוג של עצירה – שבו עשיתי משהו אחר שנתן לי איזושהי פרספקטיבה להשלים עם הדבר הזה שאני עושה כבר המון שנים ולהגיד - זה המסלול שאני רוצה. רק הייתי צריכה לעשות לעצמי שלום בית עם הדבר הזה, שמישהו אחר כותב תפקיד ואני עושה אותו בדרך שלי" ~ על השינויים לאורך הקריירה (טל יהודית, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/164137 '''"בלדה לסוכנת"'''], אתר "מקור ראשון", תאריך 12.5.2025) * "כבר בשבוע הראשון של המלחמה ירדתי עם 'בריגדת האהבה' (קבוצת זמרות ושחקניות) להסתובב בבתי המלונות של המפונים בים המלח, וראיתי כמה כוח יש לי. ראיתי את הפנים ששמחות לראות שרואים אותם, בעיקר אצל הילדים, כי המבוגרים היו עסוקים בלנסות להבין את האובדן שלהם. פתאום הבנתי את הכוח של המוזיקה, שבן אדם מגיע עם גיטרה לשבת ליד מישהו שראה זוועות והם יכולים להיות יחד ולשהות בתוך הכאב בלי לדבר. ראיתי איך זה מפרק אצלם איזה משהו. אני זוכרת שניגשו אלינו ואמרו שזו פעם ראשונה שהם שרים מאז אותה שבת. היינו יושבות איתם ביחד, רוקדים, מתחבקים, בוכים, צוחקים. אני לא יכולה להסביר איזו זכות זה פתאום לגלות שעצם היותך מעלה לבן אדם חיוך על הפנים או נותן לו כוח. זו זכות ענקית" ~ על המיזם שהייתה שותפה בו עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' להעלאת המורל (טל יהודית, [https://www.makorrishon.co.il/magazine/people/article/164137 '''"בלדה לסוכנת"'''], אתר "מקור ראשון", תאריך 12.5.2025) * "אחרי ה-7 באוקטובר הרגשתי שנגמרו המילים. כשפגשתי בטקסט של [[W:דויד גרוסמן|דויד גרוסמן]] הרגשתי שנמצאו מילים שמצליחות לתת ביטוי לעוצמת ולמנעד הרגשות. אני מודה על הזכות לקחת חלק ביצירה לצד אנשים טובים שאני מעריכה כל כך" ~ על יצירה של דוד גרוסמן שהפכה לשיר יוטיוב ייחודי על אירועי ה7 באוקטובר ([https://www.israelhayom.co.il/culture/music/article/17266637 '''"פתאום טסה זעקה: מוזיקאים, שחקנים ואנשי תרבות בפרויקט מסקרן"'''], אתר ישראל היום 30.1.2025) * "אני חושבת שהבנתי למה, אני פשוט עושה את זה מאוד טוב. יש משהו בסדרות של [[W:אורי גרוס|אורי גרוס]] שנוגע במודעות להווה ולעבר. צריך לזכור שגם מאחורי כל מרשעת יש פצע פתוח, צריך להבין אותה ולגייס חמלה גם אליה" ~ על תפקידי המרשעת בסדרות שמזוהות עימה ([https://www.mako.co.il/tv-save_the_date/Season1-articles/Article-ff0980c798e7391026.htm '''"בישראל יש עיסוק בתא המשפחתי שעובר את גבול הטעם הטוב"'''],אתר MAKO, תאריך 1.12.2024) * "זה סוג של אסקפיזם, בשבילנו זה היה להיכנס רגע לבועה. במצב הכל כך קשה הזה חשוב לייצר דברים טובים ושמחים, זאת גם אחריות" ~ על צילום הסדרה "[[W:בקרוב אצלי|בקרוב אצלי]]" בעת "[[W:מלחמת חרבות ברזל|מלחמת חרבות ברזל]]" ([https://www.mako.co.il/tv-save_the_date/Season1-articles/Article-ff0980c798e7391026.htm '''"בישראל יש עיסוק בתא המשפחתי שעובר את גבול הטעם הטוב"'''],אתר MAKO, תאריך 1.12.2024) * "זו המהות של סאטירה, היא נועדה לתת אגרוף בבטן. אבל היה קשה לתת אגרוף, אחרי שחטפנו את כל האגרופים שרק אפשר" ~ על הסאטירה בסדרה 'היהודים באים אל מול המציאות בישראל של אחרי ה7 באוקטובר 2023 (לב אדלר ענת, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13964100 '''"אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה"'''], אתר "ידיעות אחרונות", תאריך 19.6.2024) * "חברה מתוקנת שחיה סיטואציה כל כך מורכבת, חייבת לשאול את עצמה שאלות, וזה מה שאנחנו עושים" ~ על הסאטירה בסדרה 'היהודים באים אל מול המציאות בישראל של אחרי ה7 באוקטובר 2023 (לב אדלר ענת, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13964100 '''"אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה"'''], אתר "ידיעות אחרונות", תאריך 19.6.2024) * "אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה. אני גם מסתכלת על הבנות שלי, ואז אין לי ברירה אלא לבחור בתקווה. אבל אני כן אגיד שנוכח מה שאנחנו עוברים, העצב והכאב כל כך גדולים, שבאמת נגמרו המילים ואין אוויר יותר ואין דבר שאני כמהה לו יותר מאשר לראות בשובם של החטופות והחטופים" ~ על המציאות המורכבת בישראל אחרי מתקפת ה7 באוקטובר 2023 ומלחמת "חרבות ברזל" (לב אדלר ענת, [https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13964100 '''"אני יודעת שהחיים חזקים ויודעת שנצא מזה"'''], אתר "ידיעות אחרונות", תאריך 19.6.2024) * "משבר הוא הזדמנות גדולה שמה שבנינו אסור שילך לאיבוד! אנחנו עכשיו מחולקים אבל לא צריך לתקוף אף אחד! האם נכון לריב אחד עם השני עד כדי חורבן הבית? כך לא נגיע לשום דבר! גם אם הספינה טובעת בוא נגרום לה לא לטבוע! יש דברים שאי אפשר יותר לא להסתכל להם בעיניים!". ~ על מחלוקת המהפכה המשפטית בשנת 2023 שהובילה למחאה ולפילוג בחברה הישראלית בשנת 2023 ([https://nif.org.il/%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%98-%D7%93%D7%99%D7%99%D7%98-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99/ '''השחקנית יעל שרוני והסטנדאפיסטית נועם שוסטר אליאסי יוצאות מנקודת הנחה שהכל פוליטי. בפודקאסט שלהן הן מדברות פוליטיקה ואהבה. דייטים ומחאה'''], 8.8.2023) * "כשעדי סיפרה לי על הרעיון להעלות את ההצגה במשרד אמיתי זה הדליק אותי. כבר קשה לי לצפות בתיאטרון ריאליסטי על במת תיאטרון, ופה יש יציאה מאוד מרעננת שמחיה את ההצגה והופכת את הקהל לסטטיסטים שמייצגים את העובדים במשרד. כשאמרתי לעדי שלבעלי יש משרד הייטק נפערו לה העיניים, ונדב החליט לזרום איתה. הבעיה היא שיכולנו לעשות חזרות רק בערב, וכך יצא שנדב הלך למשרד בבוקר, וכשהוא חזר הביתה אני נסעתי למשרד" ~ על ההצגה "צירים" (המתארת מערכת יחסים מורכבת וקשה בין מנהלת בכירה לעובדת זוטרה בחברת הייטק) בכיכובה ובכיכובה של [[W:עינת הולנד|עינת הולנד]] (חלוץ דינה, [https://www.ynet.co.il/laisha/article/s1xjaotht '''"חליפת כוח: יעל שרוני ועינת הולנד נכנסות אל חיי המשרד בשיא הסטייל"'''], אתר "לאישה", תאריך 13.2.2022) * "לפעמים אני במצב רוח מדוגם ולובשת קלאסי ראלף לורני כזה ולפעמים לא בא לי לרדת מהטרנינג. אני לא טיפוס של ג'ינס וטי־שירט, אני נעה בין האמן הבוהמייני לאישה המתוחכמת" ~ על ההיפוך שלה במציאות מדמותה בהצגה "צירים" (חלוץ דינה, [https://www.ynet.co.il/laisha/article/s1xjaotht '''"חליפת כוח: יעל שרוני ועינת הולנד נכנסות אל חיי המשרד בשיא הסטייל"'''], אתר "לאישה", תאריך 13.2.2022) * "בחיים אני שלגייה, אז תנו לי לשחק את המכשפה" ~ על תפקידי הנשים המרושעות שגילמה במהלך הקריירה (בירנברג יואב, אתר [https://www.ynet.co.il/entertainment/article/ryqk2gvpt YNET], תאריך 19.1.2022) * "דמות רעה היא הרבה יותר מאתגרת ומורכבת. היא נותנת לך מקום להוציא את הצדדים האפלים שנמצאים בכולנו, שבחיים רובנו לא מוציאים אותם. בהתחלה הייתי בשוק שנותנים לי את התפקידים האלה. אמרתי, מה הם רואים בי שאני לא רואה. הייתי בטוחה שאני בצד של הטובים, שאני בת השכן הטובה, אבל חיבקתי את התפקידים האלה בשתי ידיים" ~ על התפקידים האייקוניים שקיבלה בתחילת דרכה כשחקנית ([https://www.instagram.com/yedioth/p/CY687NZNkB7/ '''דף "ידיעות אחרונות"'''] אינסטגרם, 19.1.2022) * "מה שהכי מטריד אותי בימים אלה הוא מה לעזאזל קרה לנו כעם! כמויות השנאה והקיטוב שנוצרו פה הופכות מיום ליום קשות יותר לגישור. גדל פה דור שיונק את השנאה הזאת. זה מטריד אותי מאוד" ~ על החברה הישראלית ([https://www.atmag.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99'''"יעל שרוני: גדל פה דור שיונק שנאה, זה מטריד אותי מאוד"'''], "את", תאריך 14.1.2021) * "זה לא עניין אותנו – חילונים, דתיים, היינו בשלב שבו רק רצינו לשחק. דתיים בביצה? סבבה" ~ יעל שרוני על קבלת התפקיד של יפעת בסדרה "סרוגים" (רט ריקי, [https://www.makorrishon.co.il/culture/35389/'''"חמישה כוכבים וגעגוע: שחקני "סרוגים" במפגש נוסטלג"'''], אתר "מקור ראשון, תאריך 15.4.2018) * "ברמה האישית למדתי להסתכל עליהם לא כאל מגזר אלא כבני אדם, איש־איש, להתחיל להשיל מעליי דעות קדומות. מצאתי את האנשים בסך הכול צמאים לגלות גם את הצד שלנו החילוני, שלא לומר אתאיסטי במקרה שלי" ~ על השפעת הסדרה "סרוגים" על חייה (רט ריקי, [https://www.makorrishon.co.il/culture/35389/'''"חמישה כוכבים וגעגוע: שחקני "סרוגים" במפגש נוסטלג"'''], אתר "מקור ראשון, תאריך 15.4.2018) * "זה כיף לשחק את הרע. הרע יכול ללכת רחוק, ללכת לקצה, מצד שני עמד מולי אתגר לגרום לצופה לשנוא ולאהוב את הדמות, שיבינו שהרוע יושב על פצע וירגישו אולי סוג של חמלה או אפילו אהבה כלפי הדמות כי יש בה כל מיני צדדים, גם הומוריסטים. אני לא אדם כוחני אבל אני כן משדרת סמכות ולפעמים בלי קבלות. גם בתיאטרון אני משחקת דמויות מאוד פגיעות יותר". ~ על הדמות של נירית בסדרה "צפוף" ועל התפקידים האחרים הקריירה שלה כשחקנית (געתון יעל, [https://e.walla.co.il/item/3059675'''"גם בסצנה אינטימית, הבמאי צריך לשמור על השחקנית"'''], אתר "וואלה", תאריך 26.4.20217) * "ברור שאני אומרת תודה על הזכות להיות חלק מסדרה כל כך מצליחה ואהובה. אבל לילך היא לא אני ויותר מזה – בהתחלה לא האמנתי שקיימים כאלה זוגות: [[אישה]] שמרגישה צורך עז לשלוט בבעלה וגבר שמרגיש צורך עז שאשתו תשלוט בו" ~ על דמותה של לילך אותה היא מגלמת בסדרה "[[רמזור (סדרת טלוויזיה)|רמזור]]" (סמדר שיר, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4853486,00.html '''"לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים"'''], באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016) * "בגיל 17 התגלגלתי לשיעור חד־פעמי אצל ניסן נתיב ואמרו לנו ללכת במעגל כמו קופים. אמרתי לעצמי 'על החיים ועל המוות, זה המסע שלך, באת לבדוק אז תבדקי'. כשהייתי צריכה לעשות משהו מול אנשים זרים חששתי שאתפגר במקום. אבל עוד לפני שארבעת החודשים הגיעו לסיומם רציתי להפסיק את הלימודים לתואר, שהפך לטפל עבורי. ההורים לחצו עליי להמשיך אז חרקתי שיניים עד לקבלת התעודה" ~ על ההתחלה בתחום לימודי המשחק (סמדר שיר, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4853486,00.html '''"לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים"'''], באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016) * "למזלי, אחרי כל היריון חיכתה לי עבודה וזה בהחלט הציל אותי... כשסיימתי את חופשת הלידה הראשונה נכנסתי לתקופה הכי מאתגרת בחיי. צילמתי שלושה פרויקטים במקביל – '[[רמזור (סדרת טלוויזיה)|רמזור]]', 'סרוגים' ו'המיוחדת'. אני אף פעם לא מונעת מהפחד של 'מה יהיה אם לא יהיה', אלא מהאמונה שיהיה טוב, וזה עובד. נדב ואני יודעים שהעבודה שלי באה בצרורות. יש תקופה של פיק ויש תקופה של מנוחה. כשמגיע הפיק כולם מתגייסים וזה מקסים. כשאין לחץ אני פנויה לעשות לביתי. לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים. לדוגמה, אני מאוד אוהבת לבשל - יש שבועיים של גורמה ושבועיים של 'תזמינו משהו' או 'שימו פסטה בסיר'" ~ על הניווט בין קריירה ובין חיי משפחה (סמדר שיר, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4853486,00.html '''"לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים"'''], באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016) * "קחי חופש! בעונה הראשונה היא ואיצקו נסעו למלון באילת ולילך, שלא הייתה מרוצה מאף חדר, העבירה את כל החופשה בהחלפת חדרים. אני אציע לה לצאת לקמפינג בחיק הטבע, באוהל. שם אין בעיות כאלה." ~ מחווה את דעתה האישית על דמותה של לילך אותה היא גילמה בסדרה "[[רמזור (סדרת טלוויזיה)|רמזור]]" (סמדר שיר, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4853486,00.html '''"לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים"'''], באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016) * "שתי הסדרות ('סרוגים' ו'[[רמזור (סדרת טלוויזיה)|רמזור]]') האלה שודרו בו־זמנית וזה פעל לטובתי בכך שלא נוצר לי סטריאוטיפ. הדמות של יפעת ('סרוגים') שונה מאוד מלילך ('רמזור'). זו הייתה דרמה, יפעת הייתה מישהי שמתבוננת פנימה, ושמחתי שאני יכולה להראות שיש לי מנעד רחב. אגב, עוד לא עשיתי קולנוע ואין לי הסבר למה" ~ על ההשוואה בין שתי דמויות שונות בתכלית שגילמה במקביל (סמדר שיר, [http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4853486,00.html '''"לפעמים אני אשת קריירה של המאה ה־21 ולפעמים אני עקרת בית נואשת בפרברים"'''], באתר ידיעות אחרונות, 14 בספטמבר 2016) * "בניגוד ללילך, נירית היא לא מעצבנת. היא דווקא דמות מדליקה. מה שכן, היא נוהגת לשקר לילדים שלה כדי לגונן עליהם ולהגן על עצמה. הזוגיות שלה עם מיקי, אותו משחק אלי, היא חזקה. הם עובדים ביחד כצוות." ~ על ההבדל בין דמותה בסדרה 'משפחה מודרנית' ולבין דמותה בסדרה "[[רמזור (סדרת טלוויזיה)|רמזור]]" (מאיה בניטה, [http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,81349,.aspx '''"משפחה מודרנית: אלי פיניש ויעל שרוני משחקים אותה זוג מאוהב"'''], באתר עכבר העיר, 16 באוגוסט 2016) * "עוד משהו שאני אוהבת בסדרה זה שהיא לגמרי מופרעת, היא לא רק הכל נייס וחמוד. האימא שם לא בוחלת באמצעים, שקרים זה אחד הכלים המשמעותיים שלה בחינוך הילדים. למשל על הבן היא נורא מגוננת, אז היא לא סיפרה לו מעולם שהסבתא מתה. היא תמציא שקרים מכאן ועד הודעה חדשה כדי שהילד לא ידע שהסבתא שלו מתה או שיצטרך להתמודד עם מוות" ~ באירוע השקת הסדרה "צפוף" (מזרחי טל, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/814/270.html '''"אלי פיניש ויעל שרוני מכינים קרמשניט מופרע"'''], אתר NRG, תאריך 18.8.2024) * "לילך היא ביץ' קלאסית! לקח לי זמן להתחבר אליה ולהבין שבקומדיה אתה חייב להקצין כדי שייצא מצחיק." ~ על הדרך בה נאלצה ללמוד לגלם את דמותה של לילך בסדרה "[[רמזור (סדרת טלוויזיה)|רמזור]]" (אורית נבון, [http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-bebdd3d20e62541006.htm '''"החיים זה לא איצקו"'''], באתר mako,{{כ}} 7 באפריל 2014) * "אני למדתי לחבק את זה בזרועות פתוחות. בורגנות זה פשוט הדבר הטבעי שקורה לך ככל שהזמן עובר. אתה מתמסד, אתה מתחתן, אתה עובר לגור במקום שקט יותר. התהליך הזה עושה לי טוב" ~ על ההשתנות בחיים עם השנים שחולפות (דביר נמרוד, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/243/378.html '''"שידורים בצבע: ראיון עם יעל שרוני וליאת הר לב"'''], אתר NRG, תאריך 30.5.2011) * "אז הגיע הטוויסט הכיפי בעלילה: פתאום הוא שאל בשיחת טלפון – תגידי, מה את עושה, בעצם? ואז אני אומרת לו תקשיב, אני שחקנית, ואתה יכול לפתוח עכשיו טלוויזיה ולראות אותי, אני רק מבקשת ממך, תזכור שהדמות שלי לא אומרת עליי כלום. כאילו, נלחצתי, מה, עכשיו הוא יחשוב שאני כמו לילך? ואני מחכה שהפרק ייגמר, שיכתוב לי פידבק, משהו. הוא היה בהלם." ~ על הדרך השנונה בה הכירה את בעלה (אורית נבון, [http://www.mako.co.il/weekend-articles/Article-bebdd3d20e62541006.htm '''"החיים זה לא איצקו"'''], באתר mako,{{כ}} 7 באפריל 2014) * "המצב באמת לא מזהיר, ואני מרגישה שאני צריכה להיות יותר פעילה בנושאים האלה. זה ש[[יאיר לפיד]] עכשיו הולך לפוליטיקה, זה בכלל הפך אותי לאקטיבית יותר. אמרתי לעצמי, 'די, אם יאיר יוצא מהקומפורט זון שלו, אז קדימה, גם אני יכולה. אני חושבת שגם לנו מגיע איזה [[ברק אובמה|אובמה]] כזה... בהחלט יש מצב שאני משלשלת יאיר" ~ על פוליטיקה (יוני בינרט, [http://xnet.ynet.co.il/xo/articles/0,7340,L-3092679,00.html '''"יעל שרוני נגמלת מריאליטי ומצטרפת למשטרה"'''], באתר Xnet,{{כ}} 18 בינואר 2012) * "גם אני צורכת ריאליטי, אבל יש פשוט אוברדוז מטורף של הדבר הזה בזמן האחרון. מטורף. באיזשהו שלב אתה פשוט אומר לעצמך 'די, אני לא רוצה לראות יותר את החיים של האנשים האלה! למה זה אמור לעניין אותי?'. אני מתה על 'המירוץ למיליון' כבר מהעונה הראשונה, וכבר מאז אני מפנטזת שאני עושה את זה." ~ על תופעת תוכניות המציאות (יוני בינרט, [http://xnet.ynet.co.il/xo/articles/0,7340,L-3092679,00.html '''"יעל שרוני נגמלת מריאליטי ומצטרפת למשטרה"'''], באתר Xnet,{{כ}} 18 בינואר 2012) * "בגיל עשר הבנתי שיש סטיגמה על המקום ואז אתה מרגיש אי נוחות וצורך להתנצל." ~ על היישוב [[סביון (יישוב)|סביון]] בו גדלה (יערה יעקב, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/202/272.html '''"את בסדר: ראיון עם יעל שרוני"'''], באתר nrg,{{כ}} 22 בינואר 2011) * "כשיצאתי מבית הספר למשחק היה לי קשה לעשות [[טלנובלה|טלנובלות]]. מה פתאום שאני אעשה את זה? אחר כך הבנתי שמדובר בהזדמנות שתפתח לי הרבה דלתות אז הלכתי על זה. היום אני לא שוללת לשחק בטלנובלה גם בעתיד כי זה כיף. הדמויות אולי חד ממדיות אבל אתה מנסה להביא מעבר לזה. אם הדמות היא רעה כמו שקרה בתפקידים שאני גילמתי אז בכלל, כיף להשתולל ולהביא את השגעת. אני יותר נהנית אמנם בתפקידים דרמטיים כי אז יש לי משיכה לחפש את האירוניה אצלי בראש" ~ על תחילת דרכה בעולם המשחק (יערה יעקב, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/202/272.html '''"את בסדר: ראיון עם יעל שרוני"'''], באתר nrg,{{כ}} 22 בינואר 2011) * "יכול להיות שהלא בסדר פשוט יוצא במשחק. כשהייתי ילדה ניסיתי להיות בסדר. היה לי רצון שיהיה בסדר. קצת לרצות את כולם. זה היה חלק מהאג'נדה שלי. לא היה גיל שבו מרדתי. כשבחרתי ללמוד משחק כנראה שזה היה המרד. היה בפעולה הזו משהו שהיה ללכת נגד כל מה שעשיתי עד אז, נגד המסלול שהיה צפוי לי. מישהו אחר יכול לומר שזה לא הרבה אבל מהצד שלי זה היה המון. באתי ללימודים עם סנטר מאוד חזק של עצמי. ידעתי מי אני ושאני הולכת ללמוד מקצוע. אחרי שלוש שנים יצאתי ההפך הגמור. לא היה לי סנטר של עצמי. זה פירק, טשטש לי את האישיות. הרגשתי שאני לא יודעת מי אני. איבדתי את עצמי ולא ידעתי איפה יעל שנכנסה לבית ספר" ~ על המהפך שעברה מאחת שהולכת בתלם סלול ועד היותה שחקנית (יערה יעקב, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/202/272.html '''"את בסדר: ראיון עם יעל שרוני"'''], באתר nrg,{{כ}} 22 בינואר 2011) * "יש מחיר בלהיות שחקן ומחיר בלהיות סלבס. המחיר במשחק הוא שאתה מרגיש כל הזמן שאתה בחוסר ודאות אם תהיה עבודה או לא, אם אהיה טובה, אם יאהבו אותי או את המוצר או לא. אין שקט וזה מחיר גדול מאוד ואתה צריך לחנך את עצמך לנסות למצוא את השקט. המחיר של להיות סלב זה פולשנות לא נעימה וזה שאנשים לא יודעים את הגבול. מצד אחד, מאוד נעים ללכת ברחוב ולשמוע אנשים אומרים לך שהם אוהבים את מה עושה, אבל לפעמים הם מרגישים צורך להביך אותך כי יש ביניכם איזו משפחתיות שלא באמת קיימת אז זה לא תמיד נעים. צריך להשלים עם זה כי זה חלק מהמקצוע." ~ על ההבדל בין להיות שחקן ולבין להיות סלבס (יערה יעקב, [http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/202/272.html '''"את בסדר: ראיון עם יעל שרוני"'''], באתר nrg,{{כ}} 22 בינואר 2011) * "לא גדלתי באווירה של צבא. הייתי ילדה קטנה כשאבא השתחרר, וגם מהמעט שאני זוכרת הוא אף פעם לא היה כמו גידי גוב בסדרה [[W:כן מה?!|כן מה?!]]. הייתה משמעת בבית, אבל אני לא טיפוס מרדני מדי ולכן הסתדרתי מצוין עם ההורים. גם הייתי האחות הקטנה, עם שתי אחיות הרבה יותר מבוגרות ממני, כך שגדלתי קצת כמו בת יחידה וקיבלתי המון תשומת לב. אין לי שום טראומות ילדות להיאחז בהן כדי להסביר למה החלטתי ללמוד משחק" ~ על הרקע ממנו צמחה (פרי טל, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/5/ART/941/456.html '''"רעה לתפארת"'''], אתר NRG, תאריך 3.6.2005) * "אני אספר לך משהו. כשהייתי ילדה חיינו שנתיים בניו יורק, ולקחו אותי לראות מחזמר, ואחת השחקניות קלטה אותי בקהל ואיכשהו העיניים שלה ננעלו עליי והיא לא הפסיקה להביט בי. זה עשה אותי הכי מאושרת בעולם. אני חושבת שזה היה הרגע שבו החלטתי שיום אחד אני אהיה על הבמה ואגרום למישהי בקהל להרגיש אושר כזה. מצחיק שמה שמשך אותי למשחק היה הבמה, וההצעה הגדולה הראשונה שקיבלתי מיד עם סיום הלימודים בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין היתה מהטלוויזיה. אבל ככה זה במקצוע. אין שליטה על מה שקורה, והרבה פעמים לוקחים מה שיש" ~ על חוויה בתיאטרון בניו יורק שגרמה לה לרצות להיות שחקנית (פרי טל, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/5/ART/941/456.html '''"רעה לתפארת"'''], אתר NRG, תאריך 3.6.2005) * "אם אני סלחנית? שמע, ביקורת בונה אני בהחלט מוכנה לקבל. ביקורות שהתייחסו רק לעובדה שהגעתי מטלנובלה עצבנו אותי" ~ על ביקורות בתחילת דרכה כשחקנית (פרי טל, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/5/ART/941/456.html '''"רעה לתפארת"'''], אתר NRG, תאריך 3.6.2005) ===נאמר עליה=== * "הגרסה הטלוויזיונית מביאה לחיים את סיפורו של ציון כהן, הנער שגדל בחיק סבתו המסורה ב[[W:בית שאן|בית שאן]] ונאלץ לעזוב את עולמו המוכר לטובת חיים חדשים אצל משפחת אומנה בשכונת [[W:דניה (חיפה)|דניה (חיפה)]] המבוססת ב[[W:חיפה|חיפה]]. הדרמה היומית, שמתמקדת במעבר הקשה מהפריפריה לעולם הבורגני, מציגה קאסט איכותי הכולל את ליעד פאר בתפקיד ציון, [[W:חנה אזולאי-הספרי|חנה אזולאי-הספרי]] כסבתו האהובה, ו[[W:צחי הלוי|צחי הלוי]], עומר עציון, דניאל סבג ו'''יעל שרוני''' שמגלמת את אם המשפחה החיפאית שפותחת את ביתה בפני הנער הצעיר. הסדרה מבטיחה להעביר לדור חדש את המסרים הנצחיים על זהות, שייכות והחיפוש אחר מקום בעולם, תוך שהיא מתעדכנת לטעמם ולשפתם של צופי היום" ~ על הייחודיות שבהשתתפותה של יעל שרוני בחידוש טלוויזיוני לסדרת הספרים "[[W:אל עצמי|אל עצמי]]" ([https://www.ice.co.il/social/news/article/1073408 ''' "כוכבת 'רמזור' שוברת שתיקה: 'חלף ועבר לו כלא היה" '''], אתר ICE, תאריך 8.7.2025) * "אני חייב להודות שזה ש'''יעל שרוני''' היא אמא שלי, [[W:אלי פיניש|אלי פיניש]] הוא האבא החורג שלי ו[[W:יוסי מרשק|יוסי מרשק]] הוא האבא הביולוגי שלי, אומר שהגעתי למשהו מאוד יפה בחיים. זה הולך לרזומה" ~ השחקן [[W:דניאל ליטמן|דניאל ליטמן]] מתגאה שיצא לו לשחק לצידה של יעל שרוני בסדרת טלווזיה (מזרחי טל, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART2/814/270.html '''"אלי פיניש ויעל שרוני מכינים קרמשניט מופרע"'''], אתר NRG, תאריך 18.8.2024) * "'''יעל שרוני''' הצליחה למצב את עצמה בשנים האחרונות כשחקנית מגוונת. מי שגילמה את הביץ' ב'''"שיר שלנו"''' וב'''"רמזור"''' מצליחה אט-אט להתנער מהטייפקאסט של הרעה, שכל כך כיף להתמכר אליו ומדגימה קשת של יכולות - בתיאטרון, בדרמות טלויזיוניות ובסדרות לילדים ונוער" ~ על הגיוון בדמויות שיעל שרוני מבצעת (געתון יעל, [https://e.walla.co.il/item/3059675 '''"גם בסצנה אינטימית, הבמאי צריך לשמור על השחקנית"'''], אתר וואלה, 26.4.2017) * "לחשוף שבמציאות יעל שרוני היא בחורה אינטליגנטית, נעימת מזג ורחוקה מהאלטר אגו הטלוויזיוני שלה כמרחק נינט מפריס הילטון - זה כמעט צפוי. אבל לגלות שבין יום צילומים אינטנסיבי אחד למשנהו, היא מפנטזת בסתר על עתיד ורוד למדינה ואיך תוכל לקדם אישית את בואו - זו כבר ליגה אחרת. כי הדמות של שרון סילבר, כמו שאר דמויות הטלנובלות באופן כללי, מנותקת מהמציאות שמחוץ לעלילת הנקמה שלה, והקיום שלה אי שם בישראל הוא מקרי בהחלט עבורה. ובסדר, ככה זה בז'אנר. אבל העובדות מדברות בעד עצמן: מה ששרון סילבר מנסה להרוס, כלומר כל מה שזז, יעל שרוני תשמח לשקם" ~ על המרחק בין אופייה האמיתי של יעל שרוני ולבין הדמויות הרעות אותן היא משחקת (פרי טל, [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/5/ART/941/456.html '''"רעה לתפארת"'''], אתר NRG, תאריך 3.6.2005) {{מיון רגיל:שרוני, יעל}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] [[קטגוריה:בדרנים ישראלים]] hd7y26vx6701s7smtv5w03k1c1ppdtc 0 18287 238503 182525 2026-07-29T21:16:55Z קליאו 9676 238503 wikitext text/x-wiki '''ברוך אליצור''' (נולד ב־1939) הוא פסיכולוג [[ישראל|ישראלי]] שסיים את לימודי הדוקטורט שלו ב[[ארצות הברית]]. כתב ספרים ומאמרים רבים בנושאים שונים הקשורים ל[[נפש]] ה[[אדם]] והדרכים להיטיב עמה ביניהם תרגילי הרפייה ודמיון מודרך. {{מפריד}} * "[[דמיון]] עשוי להשפיע על פעילות [[הורמון|הורמונלית]]." * "בעת שמדמיינים ביצוע פעולה, שאנו מתקשים לבצעה, הדבר מגביר את כח הרצון ואת הנחישות לבצעה." * "ניתן לדמיין מעטפת מגן העוטפת את המטוס בו אנו טסים, את מכונית המשפחה, את ביתנו, את האנשים האהובים עלינו או את עצמנו." * "תכונות האופי מעוצבות גם בעקבות [[חינוך]] ונסיון חיים. אנשים שעברו חוויות מפחידות עלולים להגביר את מקדם הזהירות שלהם ולחוש פחדים וחרדות מפני גירויים שונים שאינם מפחידים אנשים אחרים." * "יצירות הדמיון מציגות בפני הקהל מצבי מצוקה רב־גווניים, ושיטות התמודדות יעילות. חשיפה להן, מאפשרת הפקת לקחים מחוויותיהם של הגיבורים והעשרת נסיון החיים על ידי חיקוי." * "כאשר ה[[אדם]] מפסיק [[כעס|לכעוס]] על עצמו ומפסיק לדחות את עצמו על היותו בעל משקל עודף, הוא יוכל לחזק את כח הרצון לשפר את הופעתו ולרדת במשקלו." * "מספר פעמים ביום נעצום עיניים, ננשום שלוש נשימות מרגיעות ונדמיין את מרכז התיאבון שבמוח. בדמיון ניתן לראות את המוח כאילו יש בו כפתור, האחראי על מרכז התיאבון. אפשר לסובב את הכפתור לדרגת תיאבון מעט יותר נמוכה." * "כיוון שבעת מצב דחק, אנו נוטים לכווץ את שרירי גופנו, חשוב ביותר להרפות את שרירי הגוף, תופעה המביאה בעקבותיה לירידה ברמת הורמוני החרום ולתחושה של רוגע גופני ונפשי." * "ניתן לחלק את תחושת ה[[אושר]] לשתי [[קטגוריה|קטגוריות]]: תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על [[חיים]] בעלי משמעות." * "רוב הסרטים והסיפורים העלילתיים, נחלקים לשני חלקים. בחלק הראשון, גיבור העלילה נקלע למצב מסוכן. הנחשפים לסיפורי העלילות, מזדהים עם הגיבור וכתוצאה מכך, הם חשים בעליה ברמת המתח. בחלקו השני, גיבורי העלילות מתגברים על הסכנה וכתוצאה מכך, הנחשפים לסיפור, נרגעים יחד איתם." ==קישורים חיצוניים== * [https://baruch-elitzur.com/ האתר הרשמי של ברוך אליצור] * [https://www.youtube.com/watch?v=gQW3MDzyf28 הרצאתו של ד"ר ברוך אליצור בנושא מתחים וחרדות] {{יוטיוב}} * [https://www.youtube.com/watch?v=maQjEgD8xe8 הרפיה להורדת לחץ דם. ד"ר ברוך אליצור] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:אליצור, ברוך}} [[קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים]] h6fr1f5lorl1zuy84n13dj79ddgsn3b 0 18647 238509 229187 2026-07-30T04:34:51Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238509 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Anita Broden (fp) BSPC 18 Nyborg Danmark 2009-08-31.jpg|ממוזער|178 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ללא קטגוריה=כן}} * "דבר בנועם ושא מקל גדול." ~ [[תאודור רוזוולט]] * "אמור מעט ועשה הרבה." ~ [[שמאי]], {{משנה|אבות|א|טו}} * "כשאנו זקוקים לזרוע תומכת, דיבורים אינם שווים דבר." ~ [[איזופוס]] * "קיים הבדל גדול בין לדבר ובין לעשות." ~ [[מיגל דה סרוואנטס]] * "אין לגזור גזרה שווה בין לדבר ובין לעשות." ~ [[מישל דה מונטן]] * "האומר אינו עושה – והעושה אינו אומר." ~ [[W:דוד אבודרהם|דוד אבודרהם]] * "כשאתה צריך לירות – תירה, אל תדבר." ~ המכוער (טוקו) בסרט "[[הטוב, הרע והמכוער]]" * "כלב נובח אינו נושך." * "זה לא הזמן לנבוח, זה הזמן לנשוך." ~ [[אביגדור ליברמן]], 13 בפברואר 2018 * "גדול המצווה ועושה, ממי שאינו מצווה ועושה." ~ [[W:רבי חנינא|רבי חנינא]], {{בבלי|קידושין|לא|א}} * "הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד. וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת." ~ רבי ישמעאל, {{משנה|אבות|ד|ה}} * "במעשים לא די. כי אנשים רוצים שידברו אליהם. והם עצמם רוצים לדבר. לעתים קרובות זה חשוב להם הרבה יותר ממעשים. מילים נכונות, כלומר." ~ [[W:אהרן מגד|אהרן מגד]] * "זה הזמן לעבור מדיבורים יפים למעשים יפים, מסיסמאות מרשימות לפתרונות מרשימים." ~ [[הילרי רודהם קלינטון]] * "מעולם בתולדות מדינת ישראל לא היה מישהו שדיבר כל כך הרבה ועשה כל כך מעט בעניין איראן." ~ ראש הממשלה [[נפתלי בנט]] על קודמו בתפקיד, [[בנימין נתניהו]] ([https://twitter.com/KnessetT/status/1414613853355315205 מקור]) ==ראו גם== * [[דיבור]] * [[מעשה]] [[קטגוריה:שפה]] m633et9ykgq8uxrl9e91gi04eooybj2 0 18845 238499 232387 2026-07-29T21:08:48Z קליאו 9676 238499 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Martin Buber portrait.jpg|ממוזער|152 פיקסלים|מרטין בובר]] '''פני אדם''' הוא ספר מאמרים מאת [[מרטין בובר]] בנושאים פילוסופיים שיצא לאור ב־1962. {{מפריד}} * "יפקח את עיניו ללא פנייה, בלי שיסגל את מבטו מראש לדעותיו הקודמות." * "יראה מציאות זו, וראייה זו תשפיע בוודאי עליו עד שיחשוב בעצמו על מה שראה ושמא אף יתחיל לפעול לפי [[מחשבה|מחשבתו]]." * "ה[[אמנות|אמן]] אינו מעלה־לאור חתיכה של היש, אלא הוא מופרה ממנו ויולד מה שלא היה מעולם. והוא הדין בעצם לגבי הפילוסוף האמיתי." * "עובדת היסוד בישות האנושית היא לא היחיד לעצמו ולא הציבור לעצמו. כל אחד לעצמו אינו אלא הפשטה אדירה. היחיד הוא עובדת הוויה כל כמה שהוא מתייחס ביחסי [[חיים]] אל יחידים אחרים. הציבור הוא עובדת הוויה כל כמה שהוא בנוי מיחידות חיות של יחסים. עובדת היסוד של הקיום האנושי הוא אדם עם האדם." * "מותר עולם־אדם וסימנו המובהק הוא קודם כול בכך, שבו מתרחש משהו בין יצור אחד למשנהו שאין בדומה לו בכל הטבע כולו. הלשון אינה אלא סמל ואמצעי בידו, וכל הישגי הרוח נתעוררו ובאו לעולם על־ידו." * "אחד מתכוון כלפי השני באשר אחר הוא, אחר מסוים ומיוחד, כדי לבוא בקשר-הבנה אתו בספירה המשותפת לשניהם ויוצאת ועוברת את רשות היחיד של שניהם. לספירה זו, שנקבעה עם קיומו של האדם באשר אדם הוא, אבל לא נטבעה עדיין במושג, אני קורא 'ספירת הביניים'. היא קטיגורית־ראשית במציאות האנושית." * "נחדל לשכן, כדרכם של הבריות, את יחסי אדם לאדם בתוך נפשו־יחידתו של ה[[אדם]] או בתוך כללות עולמית מקיפה וכופה, אלא באמת ובממש – ביניהם. 'ביניים' אינו מושג־עזר, אלא מקומו ונושאו האמיתי של המתרחש בין בני אדם. נתעלמו ממנו הבריות עד עכשיו משום שאין הוא מתגלה, כנפש היחיד והעולם הסובב, ברציפות ישרה, אלא מתכונן והולך מחדש לפי פגישותיהם של בני האדם." [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 1riiphh1mwphzym4ueov43z9uqmtq90 0 21275 238530 216191 2026-07-30T09:23:18Z ~2026-26693-23 27290 238530 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Eyejf.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|קשתית העין]] '''[[W:קשתית|קשתית]]''' היא איבר בעין המקיף את האישון שצבעו משתנה מאדם לאדם. ==כללי== * "היום ניתן לצלם דיגיטלית את הקשתית באופן שמתקבל בגודל מדהים על המסך. חשוב לדעת כי לא תמיד צילום ישקף את מלוא המידע בנאמנות ולכן בעל מקצוע טוב יודע מתי לשלוף את זכוכית המגדלת ולהשלים את התמונה." ~ חן פרופסורסקי * "[[צבע עיניים|צבע העיניים]] עובר בתורשה, הקובעת כמה פיגמנטים יהיו בקשתית. ה[[צבע]] הקובע את גוון הקשתית ב[[אדם|בני אדם]] קרוי יומלאנין המיוצר על ידי תאי המלאנוציטים – אותם תאים היוצרים את צבע העור. מנגד, אצל [[בעלי חיים]] נקבע צבע הקשתית על ידי פיגמנטים אחרים." ~ איתי גל * "עד שלא יכניסו לשימוש את אמצעי הזיהוי הביומטריים לווידוא־זהות, כמו המפה הדיגיטלית של נימי הדם שבקשתית העין – הבעיה של גניבת זהות לא תיפתר." ~ איל אדר * "דפוס הקשתית המורכב של כל אחד הוא ייחודי, כך מגלה כעת ניתוח של יותר מ־2 מיליון תמונות עיניים, המציע תמיכה מתמטית למערכות אבטחה – שייבחנו בקרוב בנמל התעופה הית'רו ב[[לונדון]] – שיכולות לספק זיהוי אישי כהרף עין." ~ [[:W:en:Helen Pearson (science journalist)|הלן פירסון]] ==תורת האירידיולוגיה== * "[[W:אירידיולוגיה|אירידיולוגיה]] היא שיטת אבחון עתיקה שמקורה בטיבט ובה השתמשו לזהות חולשות וטראומות בגוף האדם." ~ שני קדר בשקין * "על פי האירידיולוגיה, מכילה הקשתית מידע רב על אודות מצב [[בריאות|בריאותו]] הפיזית והנפשית של האדם." ~ [[מלי קמפנר]] ==ראו גם== * [[צבע עיניים]] [[קטגוריה:עין]] [[קטגוריה:אנטומיה]] e213pt5mzemou3a27a898hf3smqesff 0 21443 238528 177657 2026-07-30T09:22:05Z ~2026-26693-23 27290 238528 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Mother combing daughter's hair.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|אם ובתה]] [[קובץ:Dad & Daughter.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|אב ובתו]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בת|נושא=בת}} ==כללי== * "כש[[אישה]] יולדת היא מתקרבת לאימה. היא אמא בעצמה." ~ הירומי גוטו * "תפקידך כהורה לתת לבתך להבין מהי [[מטרה|מטרתה]] בחיים, לפתח את כישרונותיה וללמדה כיצד להסתדר עם אנשים אחרים." ~ מרי אן ריצ'לי * "המפגש בין אם לבת הוא מפגש של הזדהות, הזהות המינית, הדמיון, השותפות, יוצרים קשר מאוד מיוחד. אימהות נוטות להשליך יותר על בנותיהן את מי שהן, את מה שחוו, את נסיון החיים שלהן או את נקודות הכאב שלהן." ~ פרידה דניאלי * "יחסי אמהות ובנות נחשבו למורכבים ומסובכים מאז ומעולם. לא לחינם רבות מאגדות הילדים הידועות דוגמת '[[כיפה אדומה]]', '[[שלגיה]]', '[[סינדרלה]]' ו'היפיפייה הנרדמת' עוסקות ביחסים האלו ונותנות להם ביטוי כיחסים מאיימים לבת או כשולחים אותה אל עבר סכנות וקשיים איומים." ~ קרן יטיב * "יחסים בין אימהות ובנות ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ובנים. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה ואחרות לא מסוגלות לפרגן לבנותיהן ולשמוח בשמחתן ובהצלחותיהן, אלא רואות בהן מתחרות שמאיימות על מקומן ועל מעמדן בבית ובחברה ומקנאות בהן." ~ [[מלי קמפנר]] * "יש עוד הנחה, [[ישראל|ישראלית]] יותר, לפיה לבנות יש סיכוי לטפל טוב יותר בהורים המבוגרים. נשים נתפסות כטיפוליות יותר ונאמנות יותר להורים גם כשהן מבוגרות ומקימות [[משפחה]] משלהן, ולכן הורים, ובעיקר אמהות, מעדיפות בת כמעין 'תכנון ארוך טווח'. באופן מפתיע, עניין הצבא לא ממש משחק תפקיד, ולמרות שהורים חושבים על מה יהיה 60–70 שנה אחרי הלידה, הם לא חושבים על גיל 18, בין אם בגלל שהיום יש יותר לוחמות ובין בגלל שזה משהו שקשה מאוד לחשוב עליו ומעדיפים להתעלם ממנו." ~ [[w:סוזי קגן|סוזי קגן]] * "[[מערכת יחסים|מערכת היחסים]] בין אמהות לבנות היא ממש ה'אמא של כל מערכות היחסים', זוהי אחת ממערכות היחסים הטעונות ביותר בחייהן של נשים. המקור – הן לאהבה העמוקה ביותר שנשים חוות, הן לעמוק בכעסים שהן יודעות, ואפילו לשנאה." ~ [[דבורה טאנן]] * "מערכת היחסים בין אמהות ובנות היא אכן טעונה במיוחד, זה מתחיל בהזדהות מוחלטת, אהבה טוטלית לתינוקת שנולדת, ויכול להגיע עד למצב של תחרות או קונפליקט. הרבה פעמים ההזדהות המוחלטת גורמת לזה שהאם רוצה שהבת תלך בעקבותיה, והקירבה הכמעט סימביוטית הזו יכולה לעורר התנגדות אצל הבת." ~ שושי צין * "מחקרים שערכתי בין זוגות גרושים מצביעים על כך שבנות שגדלו עם אמותיהן היו מאושרות ובריאות יותר בנפשן מבנות שהתגוררו עם אביהן, ואילו הבנים הסתדרו טוב יותר עם האבות, לבת ולאם יש שפה משותפת, הן יכולות לדבר על יחסים אינטימיים ועל גיל ההתבגרות. לגבי הפרעות אכילה, נמצא כי הן עלולות להיות קשורות לחוסר סיפוק ולחוסר ביטחון מהקשר עם שני ההורים באותה המידה. מדובר במודל [[רגש]]י כללי שלא קשור רק לסמכות האב. בדיוק כפי שאבא נוקשה אינו מועיל לבתו, כך גם אבא שחונק מרוב אהבה ומגן על בתו יותר מדי, אינו מיטיב עימה. באופן כללי ניתן לומר שגם ליחסים בין ההורים יש חשיבות גדולה בהתפתחות נפשית בריאה של ילדיהן." ~ סולי דרימן * "בעידן של קדמה ושאיפה לשוויון, הפכו גם יחסי אבות ובנות לחלק מהמלחמה בין המינים. בשנים האחרונות עסקה התנועה הפמיניסטית בהשפעת מודל האב על בריאותה הפיזית, הפסיכולוגית והרוחנית של הבת, בטענה שמודל האב המתעלל והבת כקורבן, או מודל האב המדריך הרוחני והמציל מול הבת המעריצה, יוצרים דפוסים של נשים כנועות, חלשות ונתמכות כבר בילדותן." ~ אדמית פרא * "כל קשר עם אם או אב מושפע ומשפיע על היחסים עם ההורה השני. באגדות על יחסי אבות בנות בדרך כלל האם כלל לא קיימת וכן להיפך – באגדות על יחסי אם–בת האב לא קיים. במובן הזה אגדות אלה מביאות לנו תמונה חלקית של המציאות בה למעשה שני ההורים משפיעים." ~ [[רות נצר]] * "[[בית בובות (צעצוע)|בית בובות]] הוא כנראה אחת ה[[מתנה|מתנות]] הכי מקסימות שהורים יכולים לתת לילדה." ~ [[w:נטעלי גבירץ|נטעלי גבירץ]] ==בספרות העברית== * "יותר משהיא שלי, אני שלה." ~ [[גילי חיימוביץ']] * "הדסה היא בת ראש ועד המושבה 'גבעה'. 'בת־העשיר'. בת שמונה־עשרה שנה. כליל־השלימות." ~ 'דַּפִּים מִפִּנְקָס פָּתוּחַ', [[יוסף חיים ברנר]] * "כָּךְ אָמְרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְדִמְעָה נוֹצְצָה בְּעֵינָהּ. אָז אַבָּא הֵרִים בְּחִבּוּק רַחֲמִים אֶת בִּתּוֹ הַטּוֹבָה, הַטּוֹבָה." ~ 'ויהי ערב' , [[פניה ברגשטיין]] * "לרגע נצמדה אלי, מעיניה שפע חום פתאומי, אפילו קראה לי אבא, לא הייתי רגיל למלה 'אבא'. רציתי לומר לה, בובה, קחי יום חופש, נלך לאולימפוס, נאכל משהו טוב, נלך ליומיות, אבל כמובן חששתי." ~ 'בתו', [[יורם קניוק]] * "אך אז, בהקרע סגור השמים, נפלה טיפה אחת קטנה מהאור הגנוז – וַתִּוָלֵד לי בת!" ~ 'המחשבה והכנור', [[י"ל פרץ]] * "לבסוף נשארה עמו בביתו רק בתו הצעירה ושמה שׂרה, בת־זקונים אהובה, שהיה שומרה כבבת עינו." ~ 'מסירות נפש', [[י"ל פרץ]] * "דֶּרֶךְ שִׁירֶיךָ בַּת, אֲנִי אֶלְמַד שׁוּב לְהַקְשִׁיב לַבְּרִיאָה. בִּפְסִיעוֹתֶיךָ אֶצְעַד, בַּדֶּרֶךְ אֶל הַפְּלָאִים שִׁבְעָה. בְּחִיּוּכְךָ בַּת, בֹּקֶר חָדָשׁ לַלֵּילוֹת." ~ "זו ילדותי השנייה", [[אהוד מנור]] ==בקולנוע== * "אם הייתה לך בת, גם אתה היית רוצה את הטוב ביותר בשבילה, וגם אני רוצה זאת לעצמי." ~ מתוך [[גברים מעדיפים בלונדיניות]] * "אם אי פעם תהייה לי בת, אני מתאר לעצמי שאולי היא תהייה משהו כמוך... וזו אולי הסיבה שמעולם לא התרבתי." ~ מתוך [[איזה מין שוטרת]] ==מקורות יהודים== * "וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֙זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ." ~ {{פסוק|בראשית|כד| נז}} * "וַיֹּ֗אמֶר בְּיַלֶּדְכֶן֙ אֶת־הָֽעִבְרִיּ֔וֹת וּרְאִיתֶ֖ן עַל־הָאָבְנָ֑יִם אִם־בֵּ֥ן הוּא֙ וַהֲמִתֶּ֣ן אֹת֔וֹ וְאִם־בַּ֥ת הִ֖יא וָחָֽיָה." ~ {{פסוק|שמות|א| טז}} * "בַּת לְאָבִיהָ מַטְמוֹן שָׁוְא, וּמִפַּחְדָּהּ לֹא יִישַׁן בַּלֵּילוֹת. קְטַנָּה פֶּן תְּפֻתֶּה, נַעֲרָה פֶּן תִּזְנֶה.גָּדְלָה פֶּן תֵּעָגֵן, וְתַחַת בַּעְלָהּ פֶּן תִּשָׂנֵא." ~ בן סירא מב, תרגום פרנקל ==ראו גם== * [[אישה]] * [[הורות]] [[קטגוריה:משפחה]] [[קטגוריה:אישה]] hqehonzprxybctzhforgb1mditl8gva 0 26243 238519 203820 2026-07-30T08:22:10Z The duke 6430 הרחבה 238519 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=השכלה}} * "הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא - יִדֹּם." ~ {{פסוק|עמוס|ה|יג}} * "רק הנבער מדעת בז להשכלה." ~ [[פובליליוס סירוס]] * "מטומטם הוא חסר [[תבונה]], ו[[טיפשות|טיפש]] הוא חסר השכלה." ~ [[עמנואל קאנט]] * "אדם [[עושר|עשיר]] חסר השכלה הוא [[עבדות|עבד]] עשוי זהב." ~ [[סוקרטס]] * "אדם חסר השכלה כמוהו כבול עץ לא מעובד." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "אנו מעניקים השכלה גרועה לקורא בעוד שאנו גורמים לו לפהק." ~ [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]] * "[[כישרון]] טבעי, ללא השכלה, העלה תכופות יותר אנשים למרום ה[[הצלחה]] מאשר השכלה ללא כישרון טבעי." ~ [[מרקוס טוליוס קיקרו]] * "אני מסכים שבכל הדברים תהיה ל[[אישה]] השכלה, אך אינני רוצה שתהיה לה תשוקה מבישה להפוך למשכילה כדי להיות משכילה." ~ [[מולייר]] * "מטרת ה[[אוניברסיטה]] עבור הלומדים ל[[תואר אקדמי|תואר ראשון]] היא לקבל השכלה כללית, שתציג לפניהם את הכוחות השונים הפועלים על החיים." ~ [[וודרו וילסון]] * "גם אלה שילכו בנתיב ההתמחות, חייבים אף הם בהשכלה כללית מקיפה כדי שלא יחסרו לשון משותפת עם מתמחים אחרים ועם מנהליהם. ועדיין לא אמרנו דבר על ההשכלה הכללית כאמצעי חינוך לערכים, כאמצעי לטיפוח סגולות שבלעדיהן נחסר הרבה מאד. השכלה כללית כזאת – זהו התרגום האקטואלי של 'תורה לשמה'."<ref>לוי אשכול בטקס הענקת התואר ד"ר כבוד לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, 17 במארס 1964</ref> ~ [[לוי אשכול]] * "זה הכול עניין של תרגול, ה[[אפרסק]] היה פעם [[שקד]] מר ו[[כרובית]] היא בסך הכול [[כרוב]] עם השכלה אקדמאית." ~ [[מארק טוויין]] * "העבירות שעוברים נשים, ילדים, משרתים, חלשים, חסרי כול וחסרי השכלה, הן אשמתם של הבעלים, המעסיקים, החזקים, העשירים והמלומדים." ~ [[ויקטור הוגו]], "[[עלובי החיים]]" * "השכלה אינה מבטיחה [[יושרה]], והמדע אינו ערובה לגדלות רוח." ~ [[פיודור דוסטויבסקי]], "[[החטא ועונשו]]" * "תנו לעמים ה[[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] השכלה ו[[חופש]], והניחו אותם לנפשם. חיש קל ילמדו להפיק מן העולם הזה את כל טובות ההנאה שהוא יכול להעניק; הם ישביחו את כל המלאכות המועילות ומיום ליום יוסיפו לחיים נוחות, קלות ונועם." ~ [[אלכסיס דה טוקוויל]] * "השכלה אמיתית היא רכוש גדול, שאסור למנוע אותו מן העובד בזיעת אפיו אם בעל נפש ובעל כישרונות הוא, כי העניות ברוח היא קשה הרבה יותר לאדם בעל נפש מן העניות בחומר." ~ [[אהרן דוד גורדון]] * "על כל אדם לקבל השכלה אקדמאית, כדי להיווכח עד כמה היא אינה שווה דבר." ~ [[אלברט האברד]], "הודעה לגארסיה" * "ה[[גרמנים]] כיום הם בעלי ההשכלה הרחבה ביותר בקשר ל[[השואה|שואה]]. הם מודעים לעבר שלהם, ורוצים לדעת עליו. הם יודעים על הנושא, יותר מתושבים של כל מקום אחר בעולם." ~ [[טיל שווייגר]] * "קהל היעד של פסק הדין הוא בעלי הדין, שלרוב אין להם השכלה משפטית. אנו כשופטים מחויבים לעשות מאמץ כן ואמיתי במטרה להוציא מתחת ידינו מסמך הדובר בלשון בני אדם, שאותו יוכל בעל הדין להבין גם ללא תיווכו של עורך הדין." ~ [[אסתר חיות]] * "הם מעודדים השכלה רחבה, אתה צריך להיות בקיא בתרבות שלך ובתרבות האירופית בכלל, ואחד הביטויים של זה הוא ה[[קריאה]]." ~ [[דנה כספי]] על ה[[דנמרק|דנים]] * "המילה השכלה אינה מתייחסת רק ללימוד בתחומים ספציפיים או למידת נושאים מסויימים אלא גם על תכונות אנושיות מסויימות כמו טעם, פרקטיות, רוחב אופקים, ראיה רחבה חוצת תחומים והיכרות עם עולמות המדע, הטכנולוגיה, החברה והתרבות." ~ [[w:is:Atli Harðarson|אטלי הארד'רסון]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:חינוך]] feeyucpsi88gdx69jdvgh9hm8u6j4qp 0 29954 238481 238478 2026-07-29T12:19:02Z The duke 6430 הרחבה 238481 wikitext text/x-wiki [[קובץ:K.Sigurbjörnsson2012 (cropped).jpg|ממוזער|156px|קארל סיגורבירנסון, 2012]] '''קארל סיגורבירנסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Karl Sigurbjörnsson|Karl Sigurbjörnsson]]''';{{כ}} 1957–2024) הוא [[כומר]] איסלנדי ששימש בשנים 1998–2012 בישוף איסלנד מטעם [[w:en:Church of Iceland|הכנסיה האוונגלית הלותרנית של איסלנד]]. {{מפריד}} * "[[יחסי מין]] בתפיסה ה[[נצרות|נוצרית]] אינם רק סיפוק דחפים פיזיים, אלא איחוד אינטימי מחייב והדדי שבו ה[[גבר]] וה[[אישה]] הם אחד שבו הפיזי והמיוחד, הרגשי הולכים יד ביד. שימו לב למילה ה[[עברית]] 'ידע': ללמד, לדעת, שמציינת מערכת יחסים אינטימית בין גבר לאישה. לכן כל דבר שנועד להוציא את יחסי המין מן ההקשר הזה זוכה לגינוי מצד האתיקה הנוצרית כדבר שמדגיש בצורה חד צדדית את הדחפים הפיזיים ושולל את האלמנט האנושי. וכך היא מקדמת במודע כיבוד של כלל הערכים המוסריים מצד זוגות, כזה שמגנה את הסקסיזם, או ליתר דיוק את הסגידה למין, של ימינו. האתיקה הנוצרית מדגישה שליחסי המין יש זכות קיום רק בגבולות האיחוד ההדדי והמחייב של אנשים, משמע ה[[נישואים]]." ~ מתוך ההרצאה "משפחה ונישואים" * "ומה עכשיו? מה עתידה של ה[[נצרות]]? ומה עם צאצאינו, ילדינו ונכדינו? מה תהיה אמונתם? האם ה[[אסלאם]] יכבוש את היבשת? הנצרות בדעיכה ב[[אירופה]]. לטובת האסלאם, ולטובת האתאיזם והניהיליזם. מה נדרש כדי להפוך את המגמה הזו? או שאנחנו אדישים לזה? אני מקווה שלא." ~ בדרשה "יום ראשון השמיני לאחר ראשון של השילוש הקדוש", בכנסיית החווה [[w:en:Borg á Mýrum|בורג אאו מירום]], 21 ביולי 2002 * "האתאיזם מאיים על החברה, העסקים והפוליטיקה האנושית. הבוגדנות וחוסר האמון מאיימים על חינוך ילדינו והורסים בתים ומשפחות. אין לי ספק שהרוב, לאחר בחינת העניין, היו בוחרים ב[[דת]], ומודים בסופו של דבר שאין שום היגיון בלזכות בעולם כולו אך לאבד את נשמתך. לא כך?" ~ מתוך הדרשה "אף השנה הדרך פתוחה" שנישאה בקתדרלה ב־1 בינואר 2003 * "אף [[הורות|הורה]] לא יכול להגן על ילדו מפגיעתה הרעה של הקיצוניות האורבת לאותם לבבות ונשמות שלא זכו להיות ניזונים מן האמונה, שלא קיבלו את אמות המוסר של סיפורי הקודש ומצוות הקודש אשר להן לבדן הכוח לעמוד אל מול ההשפעות המחריבות את הנשמה, אל מול חוסר האלוהים ההרסני ואל מול הכפירה." ~ מתוך הדרשה "איזה בן אדם אתה רוצה להיות?" שניתנה באאוסקירקיה ("כנסיית הכנפיים" ב[[רייקיאוויק]]), 6 במרץ 2005 * "אני מאמין שהנישואים ראויים לכך שלפחות לא נשליך אותם לפח וזהו בלי לחשוב על מעשינו." ~ כשנשאל האם צריך לאפשר נישואים חד מיניים ב[[w:en:NFS (news service)|חדשות NFS]] בראשית 2006 * "אכן הנטייה האנושית לדת היא חשוכת מרפא, היא מחפשת נחמה. כי אלוהים ברא אותנו להתרועע עמו, והן לבנו חסר מנוחה עד אשר ינוח בך.{{הערה|זהו ציטוט של המשפט הלטיני "inquietum est cor nostrum donec requiescat in te" מתוך הספר "[[וידויים]]" של אגוסטינוס.}} זוהי עובדה בסיסית. וכשאלוהים מגורש מחייו של אדם וההומניות מועלית על נס לא חופש שלום וחיים ישררו, אלא [[גיהנום]], שנאה ומוות. כל ניסיון מאשש זאת." ~ מתוך הדרשה "אמונה בריאה ולא בריאה" בכנסיית קוולסנס (Hvalsneskirkja) ב־9 בדצמבר 2007 * "המדע הוא ההישג האינטלקטואלי הגדול ביותר של המערב, ביחד עם הדמוקרטיה. הבשורה של התנ"ך, התקווה והאמונה, דמות האל, הבנת האדם והחזון החברתי תחת אור חג המולד, ברק הפסחא וזריחת ה[[w:פנטקוסט|פנטקוסט]] הם כור ההיתוך והזרז שהפכו את ההישגים האלו לבכלל אפשריים." ~ בדרשה "בתחילת שנה חדשה" ב[[w:en:Reykjavík Cathedral|קתדרלה]], 01.01.2008 * "מה שבטוח הוא ששמחה ושלווה לא יכולות למלא את לבו של אדם אם חוסר שקט ומתח, כעס וחוסר אמונה יושבים בנשמה." ~ מן הטור "מדוע יש חג מולד". * "אנחנו לא באמת צריכים להסתכל רחוק כדי לזהות את החשדנות הגדלה כלפי זרים. גזענות, איסלמופוביה, אנטישמיות, נוצריפוביה. ויהיו רבים שיטענו שהאמונה היא האשמה, ושהדת היא הכוח שמלבה כל הזמן את להבות השנאה ואת הדעות הקדומות ולכן יש לעקור אותה מחברה נאורה ומלומדת." ~ מתוך הדרשה "הצלב - חג הפסחא" שניתנה ב[[w:en:Reykjavík Cathedral|קתדרלה]] ב-23.03.2008. * "למרבה הצער אין כל ספק שהאמונה כשלעצמה אינה ערובה למוסר ולמידות טובות. אנשים חסרי מוסר וחסרי מצפון נמצאים בקרב מאמינים וכופרים כאחד. טבע האדם כולו נוטה לאנוכיות ולדאגה עצמית" ~ מתוך הדרשה "הצלב - חג הפסחא" שניתנה ב[[w:en:Reykjavík Cathedral|קתדרלה]] ב-23.03.2008. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:סיגורבירנסון, קארל}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] idagyhj8rwhzng3ae0ngwozca8zqic9 238486 238481 2026-07-29T14:16:01Z The duke 6430 הרחבה וסיום הבאת ציטוטים מהדף בויקיציטוט האיסלנדי. 238486 wikitext text/x-wiki [[קובץ:K.Sigurbjörnsson2012 (cropped).jpg|ממוזער|156px|קארל סיגורבירנסון, 2012]] '''קארל סיגורבירנסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Karl Sigurbjörnsson|Karl Sigurbjörnsson]]''';{{כ}} 1957–2024) הוא [[כומר]] איסלנדי ששימש בשנים 1998–2012 בישוף איסלנד מטעם [[w:en:Church of Iceland|הכנסיה האוונגלית הלותרנית של איסלנד]]. {{מפריד}} * "[[יחסי מין]] בתפיסה ה[[נצרות|נוצרית]] אינם רק סיפוק דחפים פיזיים, אלא איחוד אינטימי מחייב והדדי שבו ה[[גבר]] וה[[אישה]] הם אחד שבו הפיזי והמיוחד, הרגשי הולכים יד ביד. שימו לב למילה ה[[עברית]] 'ידע': ללמד, לדעת, שמציינת מערכת יחסים אינטימית בין גבר לאישה. לכן כל דבר שנועד להוציא את יחסי המין מן ההקשר הזה זוכה לגינוי מצד האתיקה הנוצרית כדבר שמדגיש בצורה חד צדדית את הדחפים הפיזיים ושולל את האלמנט האנושי. וכך היא מקדמת במודע כיבוד של כלל הערכים המוסריים מצד זוגות, כזה שמגנה את הסקסיזם, או ליתר דיוק את הסגידה למין, של ימינו. האתיקה הנוצרית מדגישה שליחסי המין יש זכות קיום רק בגבולות האיחוד ההדדי והמחייב של אנשים, משמע ה[[נישואים]]." ~ מתוך ההרצאה "משפחה ונישואים" * "ומה עכשיו? מה עתידה של ה[[נצרות]]? ומה עם צאצאינו, ילדינו ונכדינו? מה תהיה אמונתם? האם ה[[אסלאם]] יכבוש את היבשת? הנצרות בדעיכה ב[[אירופה]]. לטובת האסלאם, ולטובת האתאיזם והניהיליזם. מה נדרש כדי להפוך את המגמה הזו? או שאנחנו אדישים לזה? אני מקווה שלא." ~ בדרשה "יום ראשון השמיני לאחר ראשון של השילוש הקדוש", בכנסיית החווה [[w:en:Borg á Mýrum|בורג אאו מירום]], 21 ביולי 2002 * "האתאיזם מאיים על החברה, העסקים והפוליטיקה האנושית. הבוגדנות וחוסר האמון מאיימים על חינוך ילדינו והורסים בתים ומשפחות. אין לי ספק שהרוב, לאחר בחינת העניין, היו בוחרים ב[[דת]], ומודים בסופו של דבר שאין שום היגיון בלזכות בעולם כולו אך לאבד את נשמתך. לא כך?" ~ מתוך הדרשה "אף השנה הדרך פתוחה" שנישאה בקתדרלה ב־1 בינואר 2003 * "אף [[הורות|הורה]] לא יכול להגן על ילדו מפגיעתה הרעה של הקיצוניות האורבת לאותם לבבות ונשמות שלא זכו להיות ניזונים מן האמונה, שלא קיבלו את אמות המוסר של סיפורי הקודש ומצוות הקודש אשר להן לבדן הכוח לעמוד אל מול ההשפעות המחריבות את הנשמה, אל מול חוסר האלוהים ההרסני ואל מול הכפירה." ~ מתוך הדרשה "איזה בן אדם אתה רוצה להיות?" שניתנה באאוסקירקיה ("כנסיית הכנפיים" ב[[רייקיאוויק]]), 6 במרץ 2005 * "אני מאמין שהנישואים ראויים לכך שלפחות לא נשליך אותם לפח וזהו בלי לחשוב על מעשינו." ~ כשנשאל האם צריך לאפשר נישואים חד מיניים ב[[w:en:NFS (news service)|חדשות NFS]] בראשית 2006 * "אכן הנטייה האנושית לדת היא חשוכת מרפא, היא מחפשת נחמה. כי אלוהים ברא אותנו להתרועע עמו, והן לבנו חסר מנוחה עד אשר ינוח בך.{{הערה|זהו ציטוט של המשפט הלטיני "inquietum est cor nostrum donec requiescat in te" מתוך הספר "[[וידויים]]" של אגוסטינוס.}} זוהי עובדה בסיסית. וכשאלוהים מגורש מחייו של אדם וההומניות מועלית על נס לא חופש שלום וחיים ישררו, אלא [[גיהנום]], שנאה ומוות. כל ניסיון מאשש זאת." ~ מתוך הדרשה "אמונה בריאה ולא בריאה" בכנסיית קוולסנס (Hvalsneskirkja) ב־9 בדצמבר 2007 * "המדע הוא ההישג האינטלקטואלי הגדול ביותר של המערב, ביחד עם הדמוקרטיה. הבשורה של התנ"ך, התקווה והאמונה, דמות האל, הבנת האדם והחזון החברתי תחת אור חג המולד, ברק הפסחא וזריחת ה[[w:פנטקוסט|פנטקוסט]] הם כור ההיתוך והזרז שהפכו את ההישגים האלו לבכלל אפשריים." ~ בדרשה "בתחילת שנה חדשה" ב[[w:en:Reykjavík Cathedral|קתדרלה]], 01.01.2008 * "מה שבטוח הוא ששמחה ושלווה לא יכולות למלא את לבו של אדם אם חוסר שקט ומתח, כעס וחוסר אמונה יושבים בנשמה." ~ מן הטור "מדוע יש חג מולד". * "אנחנו לא באמת צריכים להסתכל רחוק כדי לזהות את החשדנות הגדלה כלפי זרים. גזענות, איסלמופוביה, אנטישמיות, נוצריפוביה. ויהיו רבים שיטענו שהאמונה היא האשמה, ושהדת היא הכוח שמלבה כל הזמן את להבות השנאה ואת הדעות הקדומות ולכן יש לעקור אותה מחברה נאורה ומלומדת." ~ מתוך הדרשה "הצלב - חג הפסחא" שניתנה ב[[w:en:Reykjavík Cathedral|קתדרלה]] ב-23.03.2008. * "למרבה הצער אין כל ספק שהאמונה כשלעצמה אינה ערובה למוסר ולמידות טובות. אנשים חסרי מוסר וחסרי מצפון נמצאים בקרב מאמינים וכופרים כאחד. טבע האדם כולו נוטה לאנוכיות ולדאגה עצמית" ~ מתוך הדרשה "הצלב - חג הפסחא" שניתנה ב[[w:en:Reykjavík Cathedral|קתדרלה]] ב-23.03.2008. * "יש אנשים חסרי אמונה וזה לא טוב. יש גם אנשים חסרי מוסר. אך האמונה טבועה באדם, ואדם חסר אמונה הוא מי שניתק את מה שהכי קדוש לאדם." ~ במוסף מגזין [[w:en:DV (newspaper)|DV]], ב-19.12.2002. * "אומלל הוא האדם חסר האהבה. כך גם לגבי האמונה. יסודות אישיות האדם הם אהבה, אמונה ומוסריות." ~ במוסף מגזין [[w:en:DV (newspaper)|DV]], ב-19.12.2002. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:סיגורבירנסון, קארל}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 7r3r52yhlf4e91jdsry1bp8hohawh31 0 29955 238490 238475 2026-07-29T15:30:13Z קליאו 9676 עריכה 238490 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריח גוף}} * "ריח אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות הזיעה והרגלי התזונה שלו." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "ריח הגוף נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי טסטוסטרון, ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "אני מאמין שאנחנו, בצורה מודעת או לא מודעת, מזהים את ההתאמה הביולוגית והגנטית בינינו לבין בני זוג פוטנציאליים לפי ריח הגוף. אני גם חושב שבגלל זה כל כך הרבה זוגות נפגשים באולם ריקודים." ~ [[W:מל רוזנברג|מל רוזנברג]] * "אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים ובוחרים דווקא בהם בצורה לא מודעת, בגלל שריח הגוף הטבעי שלהם יוצר אצלנו תגובה מסוימת במוח, גם אם לכאורה אנחנו לא מריחים אותו. ואם אצל הגברים הצד הוויזואלי הוא החזק יותר, אזי אצל הנשים חוש הריח הוא הרגיש מהחושים." ~ [[דניאל דריי]] * "ואיך קשור ריח הגוף לתהליך בחירת בני הזוג? כאשר אנחנו צריכים להכריע בבחירת בני זוג פוטנציאלים, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים שונים שתפקידם לבחון האם מדובר בקשר שיש לו סיכוי התאמה אבולוציונית גבוהה, ועושה זאת באמצעות חוש הריח, באופן שאנחנו כלל לא מודעים לו." ~ [[ענת לב-אדלר]] * "אז לא המצאה ולא תירוץ, ריח גוף דוחה הוא משהו שאי־אפשר לחיות איתו." ~ [[W:צחי בן ציון|צחי בן ציון]] sh8vdk4hgzobwrcp510x14if8rr88xf 238491 238490 2026-07-29T15:30:31Z קליאו 9676 238491 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריח גוף}} * "ריח אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות הזיעה והרגלי התזונה שלו." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "ריח הגוף נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי טסטוסטרון, ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "אני מאמין שאנחנו, בצורה מודעת או לא מודעת, מזהים את ההתאמה הביולוגית והגנטית בינינו לבין בני זוג פוטנציאליים לפי ריח הגוף. אני גם חושב שבגלל זה כל כך הרבה זוגות נפגשים באולם ריקודים." ~ [[W:מל רוזנברג|מל רוזנברג]] * "אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים ובוחרים דווקא בהם בצורה לא מודעת, בגלל שריח הגוף הטבעי שלהם יוצר אצלנו תגובה מסוימת במוח, גם אם לכאורה אנחנו לא מריחים אותו. ואם אצל הגברים הצד הוויזואלי הוא החזק יותר, אזי אצל הנשים חוש הריח הוא הרגיש מהחושים." ~ [[דניאל דריי]] * "ואיך קשור ריח הגוף לתהליך בחירת בני הזוג? כאשר אנחנו צריכים להכריע בבחירת בני זוג פוטנציאלים, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים שונים שתפקידם לבחון האם מדובר בקשר שיש לו סיכוי התאמה אבולוציונית גבוהה, ועושה זאת באמצעות חוש הריח, באופן שאנחנו כלל לא מודעים לו." ~ [[ענת לב-אדלר]] * "אז לא המצאה ולא תירוץ, ריח גוף דוחה הוא משהו שאי־אפשר לחיות איתו." ~ [[W:צחי בן ציון|צחי בן ציון]] [[קטגוריה: גוף האדם]] sidy4zfcn8t6ekt8g1owmz4ry9cp42f 238492 238491 2026-07-29T15:32:04Z קליאו 9676 עריכה 238492 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריח גוף}} * "[[ריח]] אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות הזיעה והרגלי התזונה שלו." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "ריח הגוף נקלט ב[[לא-מודע|תת המודע]], ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי טסטוסטרון, ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "אני מאמין שאנחנו, בצורה מודעת או לא מודעת, מזהים את ההתאמה הביולוגית והגנטית בינינו לבין בני זוג פוטנציאליים לפי ריח הגוף. אני גם חושב שבגלל זה כל כך הרבה זוגות נפגשים באולם ריקודים." ~ [[W:מל רוזנברג|מל רוזנברג]] * "אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים ובוחרים דווקא בהם בצורה לא מודעת, בגלל שריח הגוף הטבעי שלהם יוצר אצלנו תגובה מסוימת במוח, גם אם לכאורה אנחנו לא מריחים אותו. ואם אצל הגברים הצד הוויזואלי הוא החזק יותר, אזי אצל הנשים חוש הריח הוא הרגיש מהחושים." ~ [[דניאל דריי]] * "ואיך קשור ריח הגוף לתהליך בחירת בני הזוג? כאשר אנחנו צריכים להכריע בבחירת בני זוג פוטנציאלים, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים שונים שתפקידם לבחון האם מדובר בקשר שיש לו סיכוי התאמה אבולוציונית גבוהה, ועושה זאת באמצעות חוש הריח, באופן שאנחנו כלל לא מודעים לו." ~ [[ענת לב-אדלר]] * "אז לא המצאה ולא תירוץ, ריח גוף דוחה הוא משהו שאי־אפשר לחיות איתו." ~ [[W:צחי בן ציון|צחי בן ציון]] [[קטגוריה: גוף האדם]] 5w28nt4hov46egxvifpixsbv0thdg28 238493 238492 2026-07-29T15:41:46Z קליאו 9676 238493 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריח גוף}} * "[[ריח]] אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות הזיעה והרגלי התזונה שלו." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "ריח הגוף נקלט ב[[לא-מודע|תת המודע]], ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי טסטוסטרון, ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "אני מאמין שאנחנו, בצורה מודעת או לא מודעת, מזהים את ההתאמה הביולוגית והגנטית בינינו לבין בני זוג פוטנציאליים לפי ריח הגוף. אני גם חושב שבגלל זה כל כך הרבה זוגות נפגשים באולם ריקודים." ~ [[W:מל רוזנברג|מל רוזנברג]] * "אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים ובוחרים דווקא בהם בצורה לא מודעת, בגלל שריח הגוף הטבעי שלהם יוצר אצלנו תגובה מסוימת במוח, גם אם לכאורה אנחנו לא מריחים אותו. ואם אצל ה[[גבר]]ים הצד הוויזואלי הוא החזק יותר, אזי אצל ה[[אישה|נשים]] חוש הריח הוא הרגיש מהחושים." ~ [[דניאל דריי]] * "ואיך קשור ריח הגוף לתהליך בחירת בני הזוג? כאשר אנחנו צריכים להכריע בבחירת בני זוג פוטנציאלים, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים שונים שתפקידם לבחון האם מדובר בקשר שיש לו סיכוי התאמה אבולוציונית גבוהה, ועושה זאת באמצעות חוש הריח, באופן שאנחנו כלל לא מודעים לו." ~ [[ענת לב-אדלר]] * "אז לא המצאה ולא תירוץ, ריח גוף דוחה הוא משהו שאי־אפשר לחיות איתו." ~ [[W:צחי בן ציון|צחי בן ציון]] [[קטגוריה: גוף האדם]] 9ec6op56328d4t8b3ihh6uxrlgh73y5 238495 238493 2026-07-29T18:32:40Z דולב 835 הגהה 238495 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריח גוף}} * "[[ריח]] אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות ה[[זיעה]] והרגלי התזונה שלו." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "ריח הגוף נקלט ב[[לא-מודע|תת המודע]], ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי [[טסטוסטרון]], ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ~ [[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]] * "אני מאמין שאנחנו, בצורה מודעת או לא מודעת, מזהים את ההתאמה הביולוגית והגנטית בינינו לבין בני זוג פוטנציאליים לפי ריח הגוף. אני גם חושב שבגלל זה כל כך הרבה זוגות נפגשים באולם ריקודים." ~ [[W:מל רוזנברג|מל רוזנברג]] * "אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים ובוחרים דווקא בהם בצורה לא מודעת, בגלל שריח הגוף הטבעי שלהם יוצר אצלנו תגובה מסוימת במוח, גם אם לכאורה אנחנו לא מריחים אותו. ואם אצל ה[[גבר]]ים הצד הוויזואלי הוא החזק יותר, אזי אצל ה[[אישה|נשים]] חוש הריח הוא הרגיש מהחושים." ~ [[דניאל דריי]] * "ואיך קשור ריח הגוף לתהליך בחירת בני הזוג? כאשר אנחנו צריכים להכריע בבחירת בני זוג פוטנציאלים, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים שונים שתפקידם לבחון האם מדובר בקשר שיש לו סיכוי התאמה אבולוציונית גבוהה, ועושה זאת באמצעות חוש הריח, באופן שאנחנו כלל לא מודעים לו." ~ [[ענת לב-אדלר]] * "אז לא המצאה ולא תירוץ, ריח גוף דוחה הוא משהו שאי־אפשר לחיות איתו." ~ [[W:צחי בן ציון|צחי בן ציון]] [[קטגוריה:גוף האדם]] g985awyf2pn6xdreiexhpsgywl49qt7 238529 238495 2026-07-30T09:22:39Z ~2026-26693-23 27290 238529 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ריח גוף}} * "[[ריח]] אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות ה[[זיעה]] והרגלי התזונה שלו." ~ [[מלי קמפנר]] * "ריח הגוף נקלט ב[[לא-מודע|תת המודע]], ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי [[טסטוסטרון]], ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ~ [[מלי קמפנר]] * "אני מאמין שאנחנו, בצורה מודעת או לא מודעת, מזהים את ההתאמה הביולוגית והגנטית בינינו לבין בני זוג פוטנציאליים לפי ריח הגוף. אני גם חושב שבגלל זה כל כך הרבה זוגות נפגשים באולם ריקודים." ~ [[W:מל רוזנברג|מל רוזנברג]] * "אנחנו נמשכים לאנשים מסוימים ובוחרים דווקא בהם בצורה לא מודעת, בגלל שריח הגוף הטבעי שלהם יוצר אצלנו תגובה מסוימת במוח, גם אם לכאורה אנחנו לא מריחים אותו. ואם אצל ה[[גבר]]ים הצד הוויזואלי הוא החזק יותר, אזי אצל ה[[אישה|נשים]] חוש הריח הוא הרגיש מהחושים." ~ [[דניאל דריי]] * "ואיך קשור ריח הגוף לתהליך בחירת בני הזוג? כאשר אנחנו צריכים להכריע בבחירת בני זוג פוטנציאלים, הגוף מכניס לפעולה מנגנונים שונים שתפקידם לבחון האם מדובר בקשר שיש לו סיכוי התאמה אבולוציונית גבוהה, ועושה זאת באמצעות חוש הריח, באופן שאנחנו כלל לא מודעים לו." ~ [[ענת לב-אדלר]] * "אז לא המצאה ולא תירוץ, ריח גוף דוחה הוא משהו שאי־אפשר לחיות איתו." ~ [[W:צחי בן ציון|צחי בן ציון]] [[קטגוריה:גוף האדם]] i0hyw9uaoc88fuk1rpuo2q7c17j8ci9 0 29956 238496 2026-07-29T21:03:08Z קליאו 9676 דף חדש 238496 wikitext text/x-wiki [[W:קטגוריה (פילוסופיה)|קטגוריה (פילוסופיה)]] * "קטגוריה [[הגיון|הגיונית]] מורכבת על יסוד שיתוף הסימנים של אותם הדברים, שאנו מאחדים למושג משותף." ~ [[אברהם אידלסון]] * "להציע פתרונות חדשים, רעיונות אחרים, ולעיתים אף קטגוריות חשיבה חדשות." ~ [[W:שמואל פאוסט|שמואל פאוסט]] * "הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות־מגירות / לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות." ~ מתוך השיר 'ויקיפדיה', מילים [[קרן פלס]] ו[[חנן בן ארי]] * "אנשים מחולקים לשתי קטגוריות: אלה הקוראים ספרים ואלה השומעים דבריו של מי שקרא אותם." ~ [[ברנאר ורבר]] * "ניתן לחלק את תחושת האושר לשתי קטגוריות: תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות." ~ [[ברוך אליצור]] [[קטגוריה:פילוסופיה au83yot6gu3d9uil3bduwu5iccnj95a 238497 238496 2026-07-29T21:04:30Z קליאו 9676 238497 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קטגוריה (פילוסופיה)|שם==קטגוריה}} * "קטגוריה [[היגיון|הגיונית]] מורכבת על יסוד שיתוף הסימנים של אותם הדברים, שאנו מאחדים למושג משותף." ~ [[W:אברהם אידלסוןאברהם אידלסון]] * "להציע פתרונות חדשים, רעיונות אחרים, ולעיתים אף קטגוריות חשיבה חדשות." ~ [[W:שמואל פאוסט|שמואל פאוסט]] * "הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות־מגירות / לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות." ~ מתוך השיר 'ויקיפדיה', מילים [[קרן פלס]] ו[[חנן בן ארי]] * "אנשים מחולקים לשתי קטגוריות: אלה הקוראים ספרים ואלה השומעים דבריו של מי שקרא אותם." ~ [[ברנאר ורבר]] * "ניתן לחלק את תחושת האושר לשתי קטגוריות: תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות." ~ [[ברוך אליצור]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] 29iz781349q3oksiykashydzkmg2rgs 238498 238497 2026-07-29T21:07:14Z קליאו 9676 עריכה 238498 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קטגוריה (פילוסופיה)|נושא=קטגוריה}} * "קטגוריה [[היגיון|הגיונית]] מורכבת על יסוד שיתוף הסימנים של אותם הדברים, שאנו מאחדים למושג משותף." ~ [[W:אברהם אידלסון|אברהם אידלסון]] * "להציע פתרונות חדשים, רעיונות אחרים, ולעיתים אף קטגוריות חשיבה חדשות." ~ [[W:שמואל פאוסט|שמואל פאוסט]] * "אנשים מחולקים לשתי קטגוריות: אלה הקוראים [[ספר]]ים ואלה השומעים דבריו של מי שקרא אותם." ~ [[ברנאר ורבר]] * "ניתן לחלק את תחושת ה[[אושר]] לשתי קטגוריות: תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות." ~ [[ברוך אליצור]] * "הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות־מגירות / לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות." ~ מתוך השיר 'ויקיפדיה', מילים [[קרן פלס]] ו[[חנן בן ארי]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] soglrm7q2hfqlghgtbxsfgyolf11iig 238520 238498 2026-07-30T08:26:27Z דולב 835 הגהה 238520 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קטגוריה (פילוסופיה)|נושא=קטגוריה}} * "קטגוריה [[היגיון|הגיונית]] מורכבת על יסוד שיתוף הסימנים של אותם הדברים, שאנו מאחדים למושג משותף." ~ [[W:אברהם אידלסון|אברהם אידלסון]] * "להציע פתרונות חדשים, רעיונות אחרים, ולעיתים אף קטגוריות חשיבה חדשות." ~ [[W:שמואל פאוסט|שמואל פאוסט]] * "אנשים מחולקים לשתי קטגוריות: אלה ה[[קריאה|קוראים]] [[ספר]]ים ואלה השומעים דבריו של מי שקרא אותם." ~ [[ברנאר ורבר]] * "ניתן לחלק את תחושת ה[[אושר]] לשתי קטגוריות: תחושת שמחה קצרת מועד, המתבססת בעיקר על סיפוק צרכים אישיים ומשאלות לב ותחושת אושר בסיסית המתבססת על חיים בעלי משמעות." ~ [[ברוך אליצור]] * "הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות־מגירות / לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות." ~ מתוך השיר 'ויקיפדיה', מילים: [[קרן פלס]] ו[[חנן בן ארי]] [[קטגוריה:פילוסופיה]] jd88g9oqa4js14ugj0u3zd4mmx6omlu 0 29957 238500 2026-07-29T21:11:09Z קליאו 9676 דף הפניה 238500 wikitext text/x-wiki #REDIRECT [[קטגוריה (פילוסופיה)]] 97tbxgqj3hes28px32jrl3rvmrkmudz 0 29958 238510 2026-07-30T04:55:07Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:DFRScythe Rotate.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חרמש}} * "בניסן הונפו בכוח כל החרמשים." ~ [[נעמי שמר]], 'שנים עשר ירחים' * " ומלפנים נראו כצמד חרמשים שהיו מחוברים רק בידיותיהם." ~ [[ויקטור הוגו]], "[[הגיבן מנוטרדאם]]" * "שברו חרמשים מרוב קציר – אמרו שהם מחבלי..." 238510 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DFRScythe Rotate.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חרמש}} * "בניסן הונפו בכוח כל החרמשים." ~ [[נעמי שמר]], 'שנים עשר ירחים' * " ומלפנים נראו כצמד חרמשים שהיו מחוברים רק בידיותיהם." ~ [[ויקטור הוגו]], "[[הגיבן מנוטרדאם]]" * "שברו חרמשים מרוב קציר – אמרו שהם מחבלים במשק." ~ [[דן בן אמוץ]] ו[[חיים חפר]], "[[ילקוט הכזבים]]" * "אפילו כבש יכול לקצור את החציר אם אחרים יחזיקו לו את החרמש." ~ [[פתגמים בלארוסיים|פתגם בלארוסי]] * "היתה לו נקודת חן בצורת חצי ירח, עם חרמש." ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" 4d9tdznbdhs32t774zpnbyw9ilr7yrx 238521 238510 2026-07-30T08:33:47Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריות 238521 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DFRScythe Rotate.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חרמש}} * "ב[[ניסן]] הונפו בכוח כל החרמשים." ~ [[נעמי שמר]], 'שנים עשר ירחים' * "ומלפנים נראו כצמד חרמשים שהיו מחוברים רק בידיותיהם." ~ [[ויקטור הוגו]], "[[הגיבן מנוטרדאם]]" * "שברו חרמשים מרוב קציר – אמרו שהם מחבלים במשק." ~ [[דן בן אמוץ]] ו[[חיים חפר]], "[[ילקוט הכזבים]]" * "אפילו כבש יכול לקצור את ה[[חציר]] אם אחרים יחזיקו לו את החרמש." ~ [[פתגמים בלארוסיים|פתגם בלארוסי]] * "הייתה לו נקודת חן בצורת חצי ירח, עם חרמש." ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] d6oq9kdgniti1wl78z3rwnqjhe90dtv 0 29959 238511 2026-07-30T05:14:12Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "'''[[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]]''' (נולדה ב־1962) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראל|ישראלית]]. {{מפריד}} * "יחסים בין אימהות ובנות ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ובנים. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה..." 238511 wikitext text/x-wiki '''[[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]]''' (נולדה ב־1962) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראל|ישראלית]]. {{מפריד}} * "יחסים בין אימהות ובנות ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ובנים. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה ואחרות לא מסוגלות לפרגן לבנותיהן ולשמוח בשמחתן ובהצלחותיהן, אלא רואות בהן מתחרות שמאיימות על מקומן ועל מעמדן בבית ובחברה ומקנאות בהן." * "ריח אישי, שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות הזיעה והרגלי התזונה שלו." * "ריח הגוף נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי טסטוסטרון, ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." * "על פי האירידיולוגיה, מכילה הקשתית מידע רב על אודות מצב בריאותו הפיזית והנפשית של האדם." pkeew3jfqm5ls485ngh3bjb7u15h2nb 238522 238511 2026-07-30T08:37:40Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238522 wikitext text/x-wiki '''[[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]]''' (נולדה ב־1962) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "יחסים בין [[אימהות]] ו[[בת|בנות]] ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ו[[בן|בנים]]. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה ואחרות לא מסוגלות לפרגן לבנותיהן ולשמוח בשמחתן ובהצלחותיהן, אלא רואות בהן מתחרות שמאיימות על מקומן ועל מעמדן בבית ובחברה ומקנאות בהן." * "[[ריח גוף|ריח אישי]], שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות ה[[זיעה]] והרגלי התזונה שלו." * "ריח הגוף נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי [[טסטוסטרון]], ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." * "על פי האירידיולוגיה, מכילה ה[[קשתית]] מידע רב על אודות מצב בריאותו הפיזית והנפשית של האדם." {{מיון רגיל:קמפנר, מלי}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] radms1xh7gswtlht5lf0hmsblxgs8gb 0 29960 238513 2026-07-30T06:00:44Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Complete works of William Shakespeare (1900) (14750121636).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל השמלה." ~ פתגם בלגי * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל..." 238513 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Complete works of William Shakespeare (1900) (14750121636).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל השמלה." ~ פתגם בלגי * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר בסליחה לכבס את הכתמים של ההיסטוריה. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של רוע." ~ [[מישל דה מונטן]] "מסות" * "אבל היה פאתטי לראות את חנהל'ה הנדלר משחקת ב'עלי כינור' ילד עם כתמים ואיפור לבן ועושה קול תינוקי." ~ [[גילה אלמגור]] kaz0gvg2rnna15ax5wz4ru2nnpxtqvv 238524 238513 2026-07-30T08:46:56Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238524 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Complete works of William Shakespeare (1900) (14750121636).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל ה[[שמלה]]." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר ב[[סליחה]] לכבס את הכתמים של ה[[היסטוריה]]. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של [[רוע]]." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" * "אבל היה פאתטי לראות את [[w:חנה'לה הנדלר|חנה'לה הנדלר]] משחקת ב'עלי כינור' ילד עם כתמים ואיפור לבן ועושה קול תינוקי." ~ [[גילה אלמגור]] [[קטגוריה:חיי האדם]] 76v0bzz6aeay4tmcd5lrggabpd32fxy 0 29961 238514 2026-07-30T06:20:16Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Hand sowing 1960 (JOKAMT2Pe32-2).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אל נא תזרע דלעת במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ פתגם בוסני * "כאשר..." 238514 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hand sowing 1960 (JOKAMT2Pe32-2).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אל נא תזרע דלעת במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ פתגם בוסני * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא כפכפים." ~ פתגם איטלקי * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת השטן, היא תתנפץ על ראשו." ~ פתגם סרבי * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "כי מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[W:תמר עילם גינדין|תמר עילם גינדין]] * "ממציא זן השזיפים 'סנטה רוזה' ואבי שיטת גידול תפוחי האדמה בזריעה ולא בשתילה, היה אמריקאי." ~ מתוך: [[מאיר שלו]], "[[הדבר היה ככה]]" kgkwtnvu2afghe0wczmd5c50h4wqk1h 238515 238514 2026-07-30T06:24:14Z ~2026-26693-23 27290 238515 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hand sowing 1960 (JOKAMT2Pe32-2).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אל נא תזרע דלעת במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ פתגם בוסני * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא כפכפים." ~ פתגם איטלקי * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת השטן, היא תתנפץ על ראשו." ~ פתגם סרבי * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "כי מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[W:תמר עילם גינדין|תמר עילם גינדין]] * "ממציא זן השזיפים 'סנטה רוזה' ואבי שיטת גידול תפוחי האדמה בזריעה ולא בשתילה, היה אמריקאי." ~ [[מאיר שלו]], "[[הדבר היה ככה]]" qpi9ycv0mvx5xs8kxiol4mkbyz7lqej 238525 238515 2026-07-30T08:56:32Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238525 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hand sowing 1960 (JOKAMT2Pe32-2).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "יכולים [[חקלאי|חקלאים]] להמשיך בעבודתם כי לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אל נא תזרע [[דלעת]] במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת ה[[שטן]], היא תתנפץ על ראשו." ~ [[פתגמים סרביים|פתגם סרבי]] * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "כי מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[תמר עילם גינדין]] * "ממציא זן ה[[שזיף|שזיפים]] 'סנטה רוזה' ואבי שיטת גידול [[תפוח אדמה|תפוחי האדמה]] בזריעה ולא בשתילה, היה [[אמריקאי]]." ~ [[מאיר שלו]], "[[הדבר היה ככה]]" [[קטגוריה:חקלאות]] h9iad3d8truvqbcqqu00av58vqrx48p 0 29962 238517 2026-07-30T06:51:29Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:My Uncle Simha P1220483.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]] '''[[w:דודי שמחה|דודי שמחה]]''' הוא ספר ילדים מאת ע. הלל מ־1964. {{מפריד}} * "ולא רק אנחנו -כולם, כל רחוב שמגר שמחים כשהדוד שמחה שר!" * "וכשאומרים לדודי: אתה קצת מבולבל מסביר שמחה לאמור: זה כנראה בגלל שהסבתא שלי בצל" * "אולם אימי קצ..." 238517 wikitext text/x-wiki [[קובץ:My Uncle Simha P1220483.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]] '''[[w:דודי שמחה|דודי שמחה]]''' הוא ספר ילדים מאת ע. הלל מ־1964. {{מפריד}} * "ולא רק אנחנו -כולם, כל רחוב שמגר שמחים כשהדוד שמחה שר!" * "וכשאומרים לדודי: אתה קצת מבולבל מסביר שמחה לאמור: זה כנראה בגלל שהסבתא שלי בצל" * "אולם אימי קצת נאנחת, דומם לוחשת היא ושחה: שמחה, שמחה, דודי מדוד, רק שלא תביא לנו עוד!" * "אולם את הבשר בוחש הוא בסוכר. כזה דוד מבולבל!" 4rans5uedogw7anddrz6aftuyma5al5 238527 238517 2026-07-30T09:01:48Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238527 wikitext text/x-wiki [[קובץ:My Uncle Simha P1220483.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]] '''[[w:דודי שמחה|דודי שמחה]]''' הוא ספר ילדים מאת [[w:ע. הלל|ע. הלל]] מ־1964. {{מפריד}} * "ולא רק אנחנו – כולם, כל רחוב שמגר שמחים כשהדוד שמחה שר!" * "וכשאומרים לדודי: אתה קצת מבולבל מסביר שמחה לאמור: זה כנראה בגלל שהסבתא שלי בצל." * "אולם אימי קצת נאנחת, דומם לוחשת היא ושחה: שמחה, שמחה, דודי מדוד, רק שלא תביא לנו עוד!" * "אולם את הבשר בוחש הוא בסוכר. כזה דוד מבולבל!" [[קטגוריה:ספרי ילדים ונוער]] kmxsew6q9lht9ot92qbd23v2h8sv2bc 0 29963 238531 2026-07-30T09:35:49Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Photograph of Tree Planting with Michigan Planting Bar - NARA - 2129002.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נטיעה}} * "יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו." ~ [[שמואל מוהליבר]] * "יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי..." 238531 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Photograph of Tree Planting with Michigan Planting Bar - NARA - 2129002.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נטיעה}} * "יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו." ~ [[שמואל מוהליבר]] * "יכולים חקלאים להמשיך בעבודתם כי לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "קיבוץ צובה מזמין את חובבי היין לאירוע נטיעת כרם חדש אל מול הנוף המרהיב של הכרמים על רקע הרי יהודה וירושלים. לאחר הנטיעה ניתן להצטרף לטיול בין הכרמים הוותיקים." ~ [[דובי זכאי]] * "הנטיעות ביער החלו בשנת 1908, אז ראשוני אנשי קק"ל החלו לנטוע יער." ~ [[דובי זכאי]] * "חשק נטיעת האילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים, המובלט בתוקפו בעץ החרוב." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק]] * "נטעתי את נטיעותיי, קצרתי, בצרתי." ~ [[מרדכי מקלף]] * "עוד אלפי גברים יועסקו בגינון, נטיעת עצים, הקמת מבנים והתקנת פסי הרכבת." ~ [[דב הלברטל]] * "אף פעם לא מאוחר לנטוע עץ, אמרה." ~ [[יהודית הנדל]], "הר הטועים" es9id89sj9wvvsu6nnua2dtu6gh6aji 0 29964 238532 2026-07-30T10:24:37Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Truffes d'Istria.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כמהין}} * "כשהחלטתי לצאת לציד פטריות כמהין לבנות, אפילו מנהלת הכספים שלי לא הנידה עפעף. בירור קצר העלה, שהמקום הטוב בעולם למציאת כמהין לבנות הוא אזור פיאמונטה באיטליה והחודש המושלם הוא אוקטובר." ~ נ..." 238532 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Truffes d'Istria.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כמהין}} * "כשהחלטתי לצאת לציד פטריות כמהין לבנות, אפילו מנהלת הכספים שלי לא הנידה עפעף. בירור קצר העלה, שהמקום הטוב בעולם למציאת כמהין לבנות הוא אזור פיאמונטה באיטליה והחודש המושלם הוא אוקטובר." ~ [[ניר צוק]] * "כאשר בדרך מתעוררים החששות: מי ילמד אותי את אותה מלאכה עתיקה ואצילית זו של חיפוש כמהין בעזרת כלבים? כיצד אסביר לאיטלקי הזקן שאין לי רצון להתחרות בו בחיפוש הפטרייה, שמחירה בשוק עומד על אלף יורו לק"ג?." ~ [[ניר צוק]] * "מיילדים, בעזרת חוש הריח המופלא של דונה, את פלאי הכמהין מתוך בטן האדמה, הכי קרוב לשורשי עץ האלון. בדרך מספר לי מאוריציו על מעללי משפחתו מדורות, משמיץ את הכמהין השחורות, הזולות (רק 500 יורו לקילו) ומתרברב בשנאתו לצרפתים שמחפשים כמהין בעזרת חזירות צעירות." ~ [[ניר צוק]] * "הזמנו קרפצ'יו של כמהין למנה ראשונה, שהגיע עם קישוט עלה זהב חביבים. המנה היתה מאתגרת, מיוחדת, מעניינת, שונה ומושקעת." ~ [[יעוז סבר]] * "אנחנו מהזוגות המגעילים שיעדיפו דג טרחון מאודה בחמאת לימון עם שבבי כמהין ופירה וואסבי פטריות על כל דבר אחר." ~ [[יעוז סבר]] * "גבינת קרם דה בורגון מצופה בפירורים קטנים של פטריות כמהין. היא הוצאה ממקרר הגבינות שבו נחות ביום עמוס כ-400 סוגים של גבינות." ~ [[W:מיכל פלטי|מיכל פלטי]] * "החלו חוקרים לנסות לגדל בארץ פטריית כמהה (רגע של עברית - כמהה ביחיד, כמהין ברבים) יקרה ויוקרתית, זו שצומחת באירופה ושווה את משקלה בזהב. על דרך המשל אפשר לומר כי הניתוח לא הצליח - אבל החולה חי ובועט." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] * "את הכמהה הלבנה לא הצליחו לגדל עד היום באופן מתורבת בשום מקום בעולם. אלא שבמקרה, הביאו החוקרים לארץ גם נבגים של כמהה אחרת, כמהת הקיץ השחורה, השלישית באיכותה מבין סוגי הכמהין, וזו דווקא הפתיעה והיכתה שורש, או נבג, ליתר דיוק." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] obxoquxh50sg9zigpirswylsli31ot6 0 29965 238534 2026-07-30T10:53:32Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Cirsium spinosissimum 002.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קוץ}} * "אין ורד ללא קוצים, אך יש קוצים רבים ללא ורדים." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "אנשים מסוימים תמיד מתאוננים על כך שלשושנים יש קוצים; אני אסיר תודה על כך שלקוצים יש שושנים." ~ [[אלפונס קאר]] * "לשושן יש..." 238534 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cirsium spinosissimum 002.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קוץ}} * "אין ורד ללא קוצים, אך יש קוצים רבים ללא ורדים." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "אנשים מסוימים תמיד מתאוננים על כך שלשושנים יש קוצים; אני אסיר תודה על כך שלקוצים יש שושנים." ~ [[אלפונס קאר]] * "לשושן יש קוצים ולאדם יש פגמים." ~ פתגם הונגרי * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא כפכפים." ~ פתגם איטלקי * "מי שאוהב ורדים יתגבר על הקוצים." ~ [[פתגמים טורקיים|פתגם טורקי]] * "החיים הם ורד שבו כל עלה כותרת הוא דמיוני, וכל קוץ הוא אמיתי." ~ [[אלפרד דה מיסה]] * "איך אפשר להשביע את רצון כולם? במקום שבו האחד קוטף ורדים, השני אינו מוצא אלא קוצים." ~ [[פטרוניוס]] * "ומה שעבורי הם קוצים אתה מכנה ורדים." ~ [[פייר קורניי]] * "הפרחים מייצרים קוצים כבר מיליוני שנים. ובכל זאת הכבשים אוכלות את הפרחים כבר מיליוני שנים." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[הנסיך הקטן]]" * "הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[הנסיך הקטן]]" * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." [[תומאס קרלייל]], "עבר והווה" f1idcpnck40g6v6oeoj25egvnhkivs2