ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.13 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1364 238536 226369 2026-07-30T12:18:53Z קליאו 9676 /* כללי */ עריכה 238536 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wierni podczas uroczystej mszy św. (9528524213).jpg|ממוזער|195 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דת}} ==כללי== * "[[אלוהים]] הוא לא בן דת כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." ~ [[עמנואל קאנט]] * "יש רק דת אחת, למרות שיש לה מאה גרסאות." ~ [[ג'ורג' ברנרד שו]] * "הדת בכללה מתפקדת בתור תיאטרון רב עוצמה המוסיף צבע ועומק לחיינו." ~ [[W:תמר רוס|תמר רוס]] * "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ [[וולטיר]] * "הדתיות היא עמדת התייחסות לעולם שכרוכה בפליאה וביראה, אפילו ביראת כבוד או יראת קדושה."<ref>[https://alaxon.co.il/article/%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%95/ רוברט אלבין, 'מחפשים אותו והוא מוצא אותנו'], מאמר באתר אלכסון, 2018</ref> ~ רוברט אלבין * "[[פילוסופיה]] מועטה מרחיקה אותנו מן הדת, ופילוסופיה רבה משיבה אותנו אליה." ~ [[אנטואן דה ריווארול]] * "דָּתוֹת צוֹמְחוֹת מִדֶּשֶׁן הֱיוֹתֵנוּ כָּל כָּךְ מְאֹהָבִים, כָּל כָּךְ שְׁבִירִים." ~ [[מאיר ויזלטיר]] * "לכל תנועה דתית, ולמעשה לכל אדם דתי, ה[[זיכרון]] הוא עקרון מרכזי בארגון החיים הפרטיים והחברתיים." ~ [[מיכאל פייגה]] * "האמונה הטפלה היא הדת של רפי השכל." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]] * "הדת או שעושה אנשים חכמים ומוסריים, או שגורמת להם לטעון בצורה שקרית לדברים הללו." ~ [[ויליאם הזליט]] * "רק אהבת המולדת או הדת יכולות להמריץ לאורך זמן את כלל האזרחים לחתור למטרה אחת." ~ [[אלכסיס דה טוקוויל]] * "דתות הן שיטות פסיכותרפויטיות במובן האמיתי של המילה, ובטווח הגדול ביותר." ~ [[קרל יונג]] * "מנהיגינו עושים שימוש בדת לצורכיהם במקום שהדת תשתמש בהם לצרכיה." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12) * "דתנו מיועדת לשרש את הרוע מקרבנו, אך בניגוד לזאת אנו עושים בה שימוש כדי לכסותו, לדרבנו ולטפחו בתוכנו." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" (ספר 2, פרק 12) * "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, ה[[אמת]] שבכל הדברים." ~ [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל]] * "כמה מתחשב מצד אלוהים לארגן את העניינים כך שבכל מקום שיצא לך להיוולד הדת המקומית תמיד מתבררת להיות האחת האמיתית." ~ [[ריצ'רד דוקינס]] * "דת במינונים קיצוניים מוציאה את הרע מהאדם... אני מאמין בדת במנות קטנות. באפשרות לא להוציא את המפלצת מהאדם ובעת ובעונה אחת לעדן אותו, ללטש אותו, להוציא ממנו את הטוב שבו." ~ [[מיכה גודמן]] * "כוח המשיכה של החיים הדתיים מצוי במקום אחר לחלוטין: בעוצמה ה[[רגש]]ית וב[[נחמה]] המטאפיזית שהם מספקים. הדת מבטיחה משמעות טרנסצנדנטית, ערכים מוחלטים, סמכות ברורה וזהות נעלית." ~ [[אסף שרון]] * "האמונה אכן יכולה להיות מתגמלת; אך היא מתגמלת רק את המאמינים בה', ולא את המאמינים בתגמול." ~ הרב [[חיים נבון]] ([https://www.makorrishon.co.il/opinion/797793/ מקור]) ==אמירות בעד הדת== * "הדת שלי היא פשוטה: הדת שלי היא טוב לב." ~ [[דלאי לאמה]] * "דת פירושה ניסיון מתחדש שוב ושוב לבוא במגע עם החיים, מהותם ומשמעותם." ~ [[פנחס שדה]] * "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "בני אדם הם מטבעם יצורים דתיים." ~ [[w:אדמונד ברק|אדמונד ברק]] * "אין לך דת טובה כסובלנות." ~ [[ויקטור הוגו]] * "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}} * "הגיע הזמן לייסד את דת ה[[אהבה]]." ~ [[לואי אראגון]] * "מי שיש לו מדע ואמנות, יש לו גם דת; מי שחסר אותם, הבו לו דת." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "היותי דתי פירושו לשאול בהשתוקקות את השאלה על משמעות קיומנו." ~ [[W:פאול טיליך|פאול טיליך]] * "להאמין ב[[אלוהים]] משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "להתפלל פירושו להרהר במשמעותם של החיים."~ [[w:לודוויג ויטגנשטיין|לודוויג ויטגנשטיין]] * "המדע מפרק דברים כדי לראות איך הם עובדים; דת מרכיבה דברים כדי לראות מה משמעותם. ואנו זקוקים לשניהם, כשם שאנו זקוקים לשני חצאי המוח." ~ [[יונתן זקס]] * "כל הדתות העיקריות נושאות את אותו המסר, שה[[אהבה]], הרחמים והסליחה, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הדתות כמוהן כדרכים שונות המצטלבות באותה נקודה. מה חשיבות לכך אם אנו משתמשים במסלולים שונים כדי להגיע אל אותה מטרה?" ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "הדת מלמדת את ה[[אדם]] כי ה[[אהבה]] שווה יותר מן הבינה." ~ ז'אק מאריטן * "עמים עוברים מן העולם, כתרי מלכות מתמוטטים, הכנסייה נשארת לתמיד." ~ [[נפוליאון בונפרטה]] [[קובץ:ReligionSymbol.svg|ממוזער|200px|סמלי דתות שונות. מלמעלה נגד כיוון השעון: [[יהדות]], [[נצרות]], [[טאואיזם]], [[הינדואיזם]], [[בודהיזם]] ו[[אסלאם]]]] * "ג'נטלמנים מאז ולעולם מתונים הם בדתם יותר מפשוטי העם שכן תבונתם רבה יותר." ~ ג'ון סלדן * "אין בנמצא דת ללא מסתורין." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]] * "הדת היא הכוח היחיד שבפניו אנו יכולים להתכופף מבלי להתבזות." ~ [[פרנסואה רנה דה שאטובריאן]] * "הרשו נא לי לתת לכם הגדרה של המוסר: [[טוב]] לקיים ולקדם את ה[[חיים]], ורע להשחיתם ולהרוס אותם. זהו מוסר עמוק ואוניברסלי בעל משמעות דתית. המוסר הוא דת." ~ [[אלברט שווייצר]] * "אמת ו[[אהבה]] הן בחינת גוף ונשמה של הדת." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "יש דברים שאנו מקבלים אותם מבחוץ ומסגלים אותם לעצמנו בתורת בעלות, אולם בהתבוננות הדתית נהפוך הוא – כאן נכנסים אנו לתוך תוכה של אמת גדולה, התובעת בעלות עלינו." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "ה[[אמנות]] היא ביטוי הכלליות באישיות, אבל הדת בגילוייה החיצוניים היא אמנות נשמת האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "הדתות הגדולות שומרות על מרכזיותן בתרבות משחר קיומה ועד היום, משום שהן מבטאות אינסטינקט אנושי קדום שמוביל לנכונות לקבל ללא ערעור סמכות על־אנושית, בתמורה לחיים של תוכן ומענה לתהיות ראשוניות וקיומיות. האמונה הדתית משקפת צורך אנושי עמוק, ולא במקרה הדתות הגדולות הן המוסדות מאריכי הימים ביותר של האנושות." ~ [[אהוד ברק]] ==אמירות נגד הדת== * "ברור, הרבה אנשים מאמינים באלוהים. הרבה אנשים גם האמינו פעם שהעולם שטוח." ~ [[ג'ודי פיקו]] * "ניתן להשוות את הדת לנוירוזה ילדותית." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "הדת התחילה כשהנוכל הראשון פגש את הטיפש הראשון." ~ [[וולטר]] * "הדת היא הווירוס המחשבתי הגדול מכולם." ~ [[ארתור סי קלארק]] * "הדת אינה אלא אשליה הנישאת על גבם של בני אדם." ~ [[ויקטור הוגו]] * "רוב הדתות מיוסדות על פחדם של הרבים ופיקחותם של המעטים." ~ [[סטנדל]] * "הדתות הן האגדות הגדולות ביותר של תודעתנו." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "פחד מפני כוח בלתי נראה, שהנפש בודה, או מדמיינת מתוך סיפורים המותרים בציבור – דת; אם לא מותרים – אמונה טפלה. וכאשר הכוח המדומיין הוא באמת כמו שאנו מדמים אותו – דת אמת." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן" * "כה קל הוא למשוך בני אדם להאמין לכל דבר מפי האנשים שזכו לאמונם, אשר בדרכי נועם ובזריזות לשון ישתלטו על הפחד והבורות שלהם. לכן, בכל מקום דאגו המייסדים והמחוקקים הראשונים של ה[[מדינה|מדינות]] – שתכליתם לא הייתה אלא לשמור על בני העם שיהיו צייתנים ויחיו בשלום – ראשית להטביע בנפשם של בני העם אמונה שאותם צווים שהם נתנו אין לחשוב אותם כפרי המצאתם אלא כנובעים מגזירותיו של איזה אל." ~ [[תומאס הובס]], "לוויתן", חלק ראשון, פרק י"ב * "מדוע רואים לעתים קרובות כל כך את האדוקים כה קשוחים, כה רגזנים, כה בלתי חברותיים? משום שהם כפו על עצמם משימה שאינה טבעית להם. הם סובלים, וכאשר סובלים – מנסים לגרום גם לאחרים [[סבל]]." ~ [[דני דידרו]], "אחיינו של ראמו" * "כל הדתות הן באותה המידה נשגבות בעיני הבור, שימושיות בעיני הפוליטיקאי ומגוחכות בעיני הפילוסוף." ~ [[לוקרטיוס]] * "הדת היא אנחת היצור המדוכא, הלב בעולם חסר לב, והנשימה בתנאי חוסר נשימה. הדת היא האופיום להמונים." ~ [[קרל מרקס]] * "מנעו ממני כל ידיעה וכל עניין שאינו נכנס בכלל לימוד התורה... כל לימודיי היו עניינים שהטילו אחרים עליי ולא שבחרתי אני בהם בחפץ לב." ~ משה לייב ליליינבלום, [[כתבים אוטוביוגרפיים]] * "דת היא עלבון לכבוד האנושות. איתה ובלעדיה, אנשים טובים עושים מעשים טובים ואנשים רעים עושים מעשים רעים, אבל כדי שאנשים טובים יעשו מעשים רעים, צריך את הדת." ~ [[w:סטיבן ויינברג|סטיבן ויינברג]] * "הדת היא כספו המזויף של הייאוש." ~ מוריס שאפלן * "כל הדתות מרושעות, כולן מבוססות על דם; כיוון שכולן מבוססות בעיקרון על העלאת קורבן. זאת אומרת, ההקרבה הנצחית של האנושות בשביל הנקם שאינו יודע שובע של האלוהי." ~ [[מיכאיל באקונין]] * "כל הדתות הן אותו הדבר: דת היא בבסיסה [[אשמה]], עם חגים שונים." ~ קייטי לדמאן * "דת, אפילו אם היא קוראת לעצמה דת האהבה, חייבת להיות קשה ובלתי אוהבת לאלו שלא שייכים אליה." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "באמריקה יש חופש דת, אבל אני לא בטוח איזו דת היא חופשית." * "בשביל אנשים מסוימים הדת מרפאת את הנשמה, בשביל אחרים היא מרעילה את המוח." ~ [[קרל סייגן]] * "אני משוכנע כי דתות עושות נזק בדיוק כמו שהן לא נכונות." ~ [[ברטראנד ראסל]] * "הדת היא משהו שנשאר מהילדותיות האינטליגנציה שלנו; היא תיעלם ברגע שנאמץ את המדע וההיגיון כמדריכנו." ~ [[ברטראנד ראסל]] * "לדת לא מגיע יותר כבוד מאשר ערימת זבל." ~ [[מארק טוויין]] * "כפירה היא חייה של הדת. אמונה גורמת לכפירה. אין כופרים בדת מתה." ~ [[אנדרה סוארה]] * "ככל שבמדובר בבולשיט אתה חייב לעמוד ביראת כבוד אל מול האלופה של כל הזמנים בהבטחות שקריות וטענות מופרזות: הדת, שום תחרות." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "הדת היא שנאה, הדת היא חרדה, הדת היא מלחמה, הדת היא זנות, הדת היא תועבה, הדת היא זונה." ~ סולן להקת המטאל סלייר טום אראיה * "הדת היא אשליה שלוקחת את כוחה מכך שהיא פונה אל האינסטינקטים הבסיסים של יצרנו." ~ [[זיגמונד פרויד]] * "בכל מה שקשור לדת של ימינו, היא כל כך מזויפת... הדת היא כולה הונאה." ~ [[תומאס אדיסון]] * "חלק מכם אומרים שהדת עושה אנשים מאושרים. כך גם גז צחוק." ~ קלראנס דראו * "אני לא חושב שהסיבה האמיתית שאנשים מקבלים את הדת קשורה לטיעונים. הם מקבלים את הדת על בסיס רגשי. לרוב אומרים לאנשים שזה דבר רע מאוד לתקוף את הדת כי הדת עושה אנשים מוסרים. כך אמרו לי; ועדיין לא שמתי לב לזה." ~ [[גלילאו גליליי]] * "דת היא רעל." ~ [[מאו דזה-דונג]] * "כשאלוהים עצמו לא יהיה קיים, הדת תהיה עדיין אלוהית וקדושה." ~ [[שארל בודלר]] * "אמונה היא בּוּרוּת מלאת תקווה." * "הדת נדרשה עבור הנבערים מדעת והחכמים האמינו בה, ובכך היא אינה דומה לדבר מודע." ~ ז'וזף דה מסטר * "וביום השמיני אמר אלוהים: 'אוקיי [[w:חוק מרפי|מרפי]], קח פיקוד'." ~ [[ג'ורג' קרלין]] * "אם אלוהים באמת היה רוצה שנשמור [[מצווה|מצוות]], הוא היה מתאים אותן לבני אדם." ~ [[w:לאונרד כהן|לאונרד כהן]] * "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ [[שלום חנוך]] * "הדת נחשבת בעיני ההמונים כנכונה, בעיני הפיקחים כשקרית ובעיני המנהיגים כמועילה." ~ מיוחס ל[[סנקה]] * "תודה לאל, אני אתאיסט." ~ [[לואיס בוניואל]] * "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ [[היינריך היינה]] * "[[הומור]] ודת אינם יכולים לדור בכפיפה אחת." ~ [[מילן קונדרה]] * "הדת של דור אחד, היא השעשוע הספרותי של הדור הבא." ~ [[ראלף וולדו אמרסון]] ==לב טולסטוי== [[קובץ:Ilya Efimovich Repin (1844-1930) - Portrait of Leo Tolstoy (1887).jpg|שמאל|ממוזער|175px|"מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות."]] * "האמונה היא כוח החיים." * "האם ישנה איזושהי משמעות לחיים שהמוות המחכה לי לא יהרוס אותה?" * "מהי המשמעות שמיליוני בני אדם רגילים שחיים היום וחיו בעבר נתנו לחייהם?" * "בניגוד אלינו, שככל שאנו חכמים יותר, כך הבנתנו את משמעות החיים פוחתת, ואנו רואים את הסבל והמוות כרוע אירוני, האנשים הללו חיים וסובלים, והם מתייחסים לסבל ולמוות בשלווה." * "אין זה משנה מהן התשובות שהאמונה מספקת, כשלעצמה היא מעניקה לאדם טעימה מהנצח האינסופי, שאינו מושפע מהסבל, המחסור והמוות." * "באמונה בלבד נמצא את המשמעות והאפשרות לחיות." * "שים-לב אל עצמך, שים כבלים על רגשותיך, וחפש את האושר לא בתאוותיך, אלא בלבך פנימה. מעיין-הישועה לא מחוצה לנו, כי אם בתוכנו." * "הוטבלתי וחונכתי כבן לדת נוצרית [[W:הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית|פרבוסלבית]]. הורו לי את האמונה הזאת מילדותי, ובכל שנות בחרותי ונעוריי. אך כאשר בהיותי בן שמונה עשרה סיימתי את שנת הלימודים השנייה באוניברסיטה, כבר לא האמנתי בדבר ממה שלימדוני." * "בני אדם חיים כמו שחיים כולם, וכולם חיים בהתבסס על יסודות שלא זאת בלבד שאין להם שום דבר מן המשותף עם עיקרי האמונה, אלא על פי רוב הם הפוכים בתכלית. עיקרי האמונה אינם חלק מהחיים." * "כאז כן היום, הכרה ודבקות מוצהרות בפרבוסלביות אפשר למצוא על פי רוב בבני אדם קהי תפיסה, אכזריים ולא מוסריים, הרואים את עצמם כחשובים מאוד. ואילו חוכמה, הגינות, יושר, טוב לב ומוסריות מצויים על פי רוב בבני אדם שמעידים על עצמם כמי שאינם מאמינים." * "אמונה שאדם קיבל מתוך אמון והוסיף להחזיק בה תחת לחץ חיצוני, מתמוססת מעט מעט בהשפעת ידע וניסיון חיים הנוגדים את האמונה, ולעתים קרובות מאוד האדם חי שנים ארוכות ומדמה לחשוב שהאמונה שנמסרה לו מילדות שלמה בקרבו, אף שמזמן לא נותר ממנה זכר." * "המקום שחשב שיש בו אמונה כבר מזמן ריק ממנה, ולכן המילים שהוא אומר, וההצטלבויות, והקידות שהוא קד בשעת עמידתו בתפילה הנָּן פעולות שאין בהן כל טעם. משהכיר בחוסר הטעם שבהן, לא היה מסוגל עוד להמשיך בכך." * "כך קרה וכך קורה, אני סבור, לרובם המכריע של בני אדם... כוונתי לבני אדם הדוברים אמת בלבבם, ולא לאלה שעושים את עצם נושא האמונה אמצעי להשגת מטרות ארעיות כלשהן." * "הפסקתי להאמין במה שניטע בי מילדות, אבל האמנתי במשהו. במה האמנתי, בשום אופן לא הייתי יכול לומר זאת. האמנתי באלוהים, או ליתר דיוק, לא שללתי את קיומו של אלוהים, אבל איזה אלוהים, לא הייתי יכול לומר זאת. לא שללתי גם את [[ישו]] ואת תורתו, אך במה גלומה תורתו – גם זאת לא יכולתי לומר." * "היום, כשאני נזכר באותה עת, אני רואה בבירור שאמונתי... האמיתית היחידה באותה עת הייתה אמונה בשכלול עצמי. אולם במה גלום השכלול העצמי ומטרתו מהי, לא הייתי יכול לומר זאת. התאמצתי להשתכלל מבחינה רוחנית – למדתי כל מה שהיה לאל ידי ללמוד ומה שהחיים כיוונו אותי אליו; התאמצתי לשכלל את כוח רצוני – קבעתי לעצמי כללים שהשתדלתי לנהוג לפיהם." * "הכול התחיל, כמובן, בשכלול עצמי מוסרי ורוחני, אך עד מהרה החליף אותו שכלול באשר הוא, כלומר, רצון להיות טוב יותר לא בעיני עצמי ובעיני אלוהים, אלא רצון להיות טוב יותר בעיני אנשים אחרים." * "אמרתי לעצמי, בסדר, אתה תהפוך להיות מפורסם יותר מ[[W:ניקולאי גוגול|גוגול]], או [[אלכסנדר פושקין|פושקין]], או [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] או [[מולייר]], או מכל הסופרים בעולם, ואז מה? ולא מצאתי תשובה לכך." * "כל עוד האמנתי שיש משמעות לחיים, אף כי לא ידעתי להגדירה, ההשתקפות של החיים ב[[שירה]] ובאמנות העניקה לי הנאה. נעים היה להסתכל על החיים דרך מבטה של האמנות." * "הייתי מוכן עתה לקבל על עצמי כל אמונה בתנאי שלא תסתור את ההיגיון, והתחלתי ללמוד מספרים על [[בודהיזם]] ועל [[אסלאם]] ויותר מכול על ה[[נצרות]]." * "אמונה פירושה הייתה ידיעת משמעות החיים." * "רע לאדם אשר אין לו דבר למות למענו." * "[[אהבה]] אנושית עלולה להפוך מאהבה לשנאה; אהבה אלוהית איננה משתנה." * "הוא לא יושג בשכל, אלא יושג בחיים." ~ הבונה החופשי בשיחה עם פייר על אלוהים. * "השתדל במחשבות רבות על המוות להגיע לידי כך, שהמוות לא יהיה עוד בעיניך אויב נורא, אלא רע וידיד הבא לפדות מענות-חיי-העולם-הזה את הנפש היגעה במעשים טובים ולהוליכה אל מקום מתן-שכרה ומנוחתה." ~ הבונה החופשי לפייר על מידת "אהבת המוות" * "אם נתחיל אנו לדון ולהתדיין בכל דבר, אז לא יישאר שום דבר קדוש. אז נאמר שאין אלוהים, שאין כלום..." ==ארתור שופנהאואר== [[קובץ:Schopenhauer print with signature.jpg|שמאל|ממוזער|160 פיקסלים|"את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות"]] * "הידע והדת לא מסתדרים ביחד." * "המוסר האמיתי אינו זקוק לדת." * "הדת מציגה את ה[[פילוסופיה]] באופן ציורי, כדי להסביר אותה לאנשים." * "הדת היהודית מקורה בזורואסטרה הפרסית." * "בדת הפרסית הטוב והרע הם אורמוזד ואחרימן; בדת היהודית הם אלוהים והשטן." * "את האמונה, כמו את האהבה, לא ניתן לכפות." * "כמו שהניסיון לכפות אהבה יוצר שנאה, הניסיון לכפות דת יוצר כפירה." * "בדת היהודית והנוצרית אין זכויות לַחַיות." * "לומר כי היקום הוא אלוהים, רק משנה את המילים, אך לא מסביר את הדברים." * "הידע חזק מן האמונה, והפילוסופיה חזקה מן הדת." * "הדת היא מלאכת מחשבת של אימון חיות, היא מאמנת בני אדם באשר לאיך הם צריכים לחשוב." ==אברהם יהושע השל== [[קובץ:Heschel.JPG|ממוזער|148 פיקסלים|"אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים."]] {{הפניה לערך מורחב|אלוהים מבקש את האדם}} * "הדת כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם." * "הדת אינה שמורת טבע, פיסת זמן המיועדת להתקהלויות רבות רושם וחמורות סבר בימי חג ומועד." * "הדת מבקשת ללמד אותנו ששום פעולה אינה שבלונית, שכל רגע ורגע הוא אירוע מיוחד." * "[[מצווה]] מהי? תפילה בצורת מעשה. להתפלל פירושו לחוש את נוכחותו. 'בכל דרכיך דעהו'." * "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?" * "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות." * "כשם שיש בנו יצר לחיות כך יש בנו יצר לשרת מטרות רוחניות החורגות מן האינטרסים שלנו." * "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה." * "אהבת [[אדם]] היא הדרך אל אהבת אלוהים." * "אנו מגיעים לפסגה הגבוהה ביותר של חיי הרוח לאו דווקא ברגעים נדירים של אקסטזה. הפסגה הגבוהה ביותר נמצאת במקום שבו אנו ניצבים, וניתן להעפיל אליה באמצעות מעשים יום־יומיים. " * "ככל שמדרגת ההכרה הרוחנית גבוהה יותר, כך גדלה מידת הרגישות לאחֵר וגדל העניין בו." ==אלברט איינשטיין== [[קובץ:Albert Einstein Head.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|"התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה."]] * "אני בלתי מאמין אדוק מאוד. זוהי דת מסוג חדש־משהו." * "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט." * "אני טוען שהרגש הדתי הקוסמי, הוא המניע החזק והנעלה ביותר למחקר מדעי." * "מה הטעם לחיינו? מהו הטעם לחיי היצורים בכלל? לדעת תשובה לשאלה זו – משמעו להיות דתי." * "מדע ללא אמונה הוא צולע, אמונה ללא מדע היא עיוורת." * "בשבילי, הדת היהודית, כמו כל דת אחרת, היא גלגול של האמונות התפלות הילדותיות ביותר." * "הדת שלי מורכבת מהערצה כנועה, לרוח עילאית בלתי מוגבלת, המגלה את עצמה בפרטים קלי הדעת, שאנו מסוגלים לתפוש במוחותינו השבריריים והחלושים. השכנוע העמוק הזה בנוכחותו של כוח תבוני עליון, המתגלה ביקום שאינו ניתן להבנה, הוא מושג האל שלי." * "אינני יכול להבין את הרעיון של אל אישי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני־האדם... הדתיות שלי מתבטאת בהערצה כנועה של הרוח הנעלה לאינסוף, המגלה את עצמה באותו מעט מזעיר שאנו... מסוגלים להבין מתוך המציאות." * "אנחנו כמו [[ילדות|ילד]] קטן שנכנס לספרייה ענקית המלאה בספרים בכל מיני שפות, הילד יודע שמישהו היה צריך לכתוב את הספרים האלה, אבל הוא לא יודע איך. הילד לא מכיר את השפה שבה הספרים כתובים. הילד מבחין בסדר (תכנון) מסתורי של הספרים, אך עדיין לא מכיר את הכותב." * "היכולת לחוש כי מאחורי כל דבר שאפשר לחוות נמצא משהו שמוחנו אינו מסוגל לתפוס, משהו שיופיו ושגיבותו מגיעים אלינו רק בעקיפין ובהשתקפויות רפות, זוהי דתיות. במובן הזה, ורק במובן הזה, אני דתי." * "מה שקראת על אמונתי הדתית היה, כמובן, שקר – שקר שחוזרים עליו באופן שיטתי. אינני מאמין בהשגחה פרטית ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו." * "מעולם לא ייחסתי ל[[טבע]] תכלית או מטרה, או שום דבר שאפשר להבינו כאנתרופומורפי. מה שאני רואה בטבע זה מבנה רב־הוד שאנו יכולים להבינו רק באופן מאוד לא מושלם, ודבר זה חייב למלא את האדם החושב רגשות ענווה. זו היא תחושה דתית אמיתית שאין לה מאומה מיסטיציזם." * "הרגש היפה ביותר שביכולתנו לחוות הוא המסתורין. ה[[רגש]] היסודי הזה הוא המקור לכל אמנות אמיתית ולכל מדע אמיתי. מי שרגש זה זר לו ואינו יכול לעצור מהילוכו מרוב פלא ולעמוד נפעם, הוא טוב כמת, עיניו עצומות. הייתה זו החוויה של המסתורין – אף אם מהולה בפחד – שהולידו את הדת. הידע על קיומו של משהו שאיננו יכולים לרדת לעומקו; תפיסותינו את ה[[תבונה]] העמוקה ביותר ואת היופי הקורן ביותר, הנגישים לשכלנו רק בצורותיהם הראשוניות ביותר: ידע זה ורגש זה מכוננים את הדתיות האמיתית. במובן זה, ורק במובן זה, אני אדם דתי מאד." ~ מתוך "העולם כפי שהוא נראה בעיני" * "למדען אין שום תועלת בדת של פחד, או בדת חברתית או מוסרית. אל שמתגמל ומעניש הוא בשבילו בלתי מתקבל על הדעת מהסיבה הפשוטה שפעולותיו של אדם נקבעות על פי מחויבות חיצונית ופנימית, כך שבעיני האלוהים האדם לא יכול להיות אחראי על פעולותיו, יותר משעצם דומם יכול להיות אחראי על התנודות שהוא חווה. המדע הואשם עקב כך בחתירה תחת המוסר – אך האשמה זו אינה צודקת. התנהגותו המוסרית של האדם צריכה להיות מבוססת על דאגה, חינוך, וקשרים וצרכים חברתיים; אין צורך באף בסיס דתי. אין ספק שהאדם יחיה באופן מעורר חמלה אם יצטרך להיות מרוסן על ידי פחד מעונש ותקווה לתגמול לאחר המוות." * "המילה 'אלוהים' היא בעבורי שום דבר פרט לתוצר של חולשה אנושית, והתנ"ך הוא אוסף של אגדות נכבדות אך עדיין פרימיטיביות – ואף על פי כן ילדותיות. אף פירוש שלו, מעודן ככל שיהיה, לא יוכל לשנות זאת מבחינתי. הפירושים המעודנים הללו הם כל כך מגוונים בטבעם עד שכמעט ואין להם קשר לטקסט המקורי." * "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." * "הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנתרופומורפי [מאניש] שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. בנוסף איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותיי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם." ==ישעיהו ליבוביץ== [[קובץ:Yeshayahu Leibowitz.jpg|ממוזער|170 פיקסלים|" 'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו."]] * " 'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. בכך התורה שוללת, כבר בפסוקה הראשון, את האלילוּת, את האתאיזם, ואת הפנתיאיזם." * "האמונה הדתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רצונית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא 'עול מלכות שמים' ו'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו." * "קדושת המקרא אינה קטגוריה היסטורית או מדעית אלא קטגוריה דתית ; היא באה לו מן המקום שיוחד לו ביהדות שקידשה אותו. כיוצא בו, אף ערכו של המקרא אינו בערכים אנושיים או לאומיים הגלומים בו ולא בפירוטכניקה של תאורה לגויים; ערכו הוא בקדושתו." * "קיימים שני טיפוסים בדתיות: דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים, ודת שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים. 'דת של ערכים ואמונות' היא דת מעניקה – היא אמצעי־עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך לבטיו הנפשיים; תכליתה היא האדם, ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם; המקבל עליו דת זו הוא אדם נגאל (לדוגמה הנצרות). 'דת של מצוות' היא דת תובעת – היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי־שרת להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם; הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק שיש לאדם מעשיית חובתו; המקבל עליו דת זו הוא אדם העובד את אלוהיו עבודה לשמה – משום שאותו ראוי לעבוד (לדוגמה יהדות). מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות, כנראה, בכל הדתות. אולם הדתות נבדלות זו מזו מבחינת עדיפות טיפוס אחד על משנהו." * "ההבדל העמוק בין האדם־כפי־שהוא־מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו־עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – 'ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (נעילה של יום הכיפורים); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', ז.א. – פרוגרמת־חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'." * "ממהותו של המדע – הן מדע הטבע, הן "מדעי־האדם" ([[היסטוריה]], סוציולוגיה, פסיכולוגיה) – שאין הוא גורם מחנך ושאין בו משום עיצוב דמותו הנפשית והרוחנית של האדם. מן האמת שבתחום ההכרה המדעית לא ניתן לגזור שום חיוב (ושום איסור) בכל התחומים האחרים של הקיום האנושי, החומריים והרוחניים כאחד. קיים ויכוח נצחי בין הנענים לתביעה לעבוד את ה' ובין המסרבים להיענות לה. המדע אינו צד בוויכוח זה." * "אין לכתבי־הקודש בשבילנו משמעות אחרת מאשר המשמעות שניתנה לה על ידי ההלכה." * "עבודת השם, ותכליתה מנוסחת בסעיף הראשון של [[שולחן ערוך]]: 'יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו'. מול הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא מעניקה לאדם, מוצגת הדת הנתפסת מבחינת מה שהיא תובעת מן האדם, ואין לך ניגוד עמוק מזה." * "מבחינת האדם היהודי, התופס את יהדותו כקבלת עול מלכות שמים, ואת הגשמתה – כמאמץ לקיים תורה ומצוות, אין בעיית העימות בין הדת והמדע קיימת." * "הדת עניינה מעמדו של האדם לפני האל. מושג הקדושה אינו חל אלא על תכנים דתיים, וכל התכנים של הגות ומעש אנושיים – חולין הם." * "ישראל ההיסטורי מעולם לא חי ולא נתכוון לחיות – ומבחינה דתית אף לא נועד לחיות – מפי המקרא, והוא חי בפועל מפי ההלכה של תורה שבעל־פה." * "רק האל הוא קדוש ורק צוויו הוא מוחלט, ואילו כל ערכיו של האדם וכל החובות והתפקידים הנובעים מהם – חולין הם ואינם בעלי משמעות מוחלטת. מולדת, מדינה, עם – חובות ותפקידים נעלים הם, המחייבים לפרקים אף למעשים קשים מאד, אך לעולם אין הם נעשים קודש." * "השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי חברו, כי אם כלפי האנונימיים הגדולים – מדינה, חברה, עם, מולדת – אין להן תקדים בהלכה הפסוקה." * "יש סיטואציות היסטוריות, שבהן מוטל עלינו לקבל על עצמנו את האחריות ל[[חקיקה]] דתית, בהתאם להבנתנו את התורה הכתובה והמסורה, את ההלכה שהגיעה לידינו: חקיקת הלכה כפי שהיא צריכה להיות – על סמך הנתונים הללו – בתנאי המציאות החדשים." * " 'הגאולה' אינה עניין מרכזי ביהדות (בניגוד לנצרות – שביטלה את המצוות), והעמדתה במרכז הדת היא ביטוי לרפיון הרצון לעבוד את ה' – להפיכת הדת מעבודת ה' כתכלית האדם לרדיפה אחרי סיפוק צרכי האדם על ידי אל שנתפס כאמצעי לסיפוק צרכים אלה." * "משמעותם הדתית של המושג והמונח 'גאולה' היא שלמות קיום התורה והשלטתה בעם ישראל, ובסופו של דבר – בעולם כולו; זוהי תכלית הנמצאת במרחק אין־סופי, ולכן החתירה לקראתה נצחית." * "מדינת ישראל קמה בעקבות התעוררות פטריוטית של יהודים, שומרי תורה ופורקי עול־תורה גם יחד; היא לא קמה מתוך דחף שנבע מן התורה ולא הוקמה לשם קיום התורה. והוא־הדין ב[[מלחמת ששת הימים]] והניצחון בה." * "רק מה שנעשה מלכתחילה מתוך דחף דתי – ז.א. לשם עבודת ה' וקיום התורה, ולא לשם סיפוק אינטרס אנושי – יש לו משמעות דתית. את 'הגאולה' יש להביא על ידי המאמץ הנצחי המכוון לכך; היא איננה באה בעקבות כל מאורע היסטורי שמניעיו לא היו מכוונים לכך." * "זה אולי מגדולתה של היהדות. בכל גלגוליה, מתקופת המקרא ועד לתקופה האחרונה שבה היא עדיין קיימת כגורם חי, היא סרבה לראות בארציות ובממלכתיות את מהותה." ==ראו גם== * [[אלוהים]] * דתות: ** [[יהדות]] ** [[נצרות]] ** [[אסלאם]] * [[הדתה]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=דת|ויקיספר=הקדמה לסוציולוגיה/דת|שם ויקיספר=דת|ויקישיתוף=Category:Religion|שם ויקישיתוף=דת}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:נושאים]] [[קטגוריה:דת|*]] jn40e8ztgk2v0pkwnupdoatt2908inf 0 2336 238582 236419 2026-07-30T20:42:13Z The duke 6430 /* שונות */ הרחבה 238582 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The hand of god.JPG|ממוזער|"אלוהים הוא העצמי של העולם." ~ [[אלן ווטס]]]] '''[[w:אלוהים|אלוהים]]''' מייצג בתפיסה של אנשים רבים ישות עליונה לה מייחסים את [[w:בריאת העולם|בריאת העולם]] ואף הנהגתו. ==מיהו אלוהים== * "אלוהים הוא העצמי של העולם." ~ [[אלן ווטס]] * "האלוהים בעצמו הוא חיי היקום." ~ [[מרדכי קפלן]] * "עִילַּת מציאוּת הנמצאים כולם – בו קיום מציאותם וממנו קיומם." ~ [[הרמב"ם]] * "אלוהים הוא אוקיינוס שממנו לא קיבלנו אלא טיפות מספר." ~ [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]] * "ה[[דת]] כולה היא שאלתו של אלוהים ותשובתו של האדם." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." ~ [[ברוך שפינוזה]] * "יש הכללה גדולה, אותה מצאה האנושיות במלוא היקפה והביעה אותו בשם: אלוהים!" ~ [[זלמן אפשטיין]] * "אנחנו אלוהיים במהותנו כי אלוהים הוא רק שם אחר למקורה של התודעה." ~ [[דיפאק צ'ופרה]] * "אלוהים עוזר לאלו שעוזרים לעצמם." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "גם האלוהים אינו מלאך." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "ה[[היגיון]] לעולם לא יוכל להוכיח את קיום האלוהים." ~ [[עמנואל קאנט]] * "אלוהים אינו מתיר לאיש מלבדו להתפאר." ~ [[הרודוטוס]] * "אלוהים יסלח לי, זה תפקידו." ~ [[היינריך היינה]] * "אלוהים הוא היחיד ששלטונו לא מחייב אותו אפילו להיות בנמצא." ~ [[שארל בודלר]] * "כל [[אדם]] יוצר את האלוהים בדמותו." ~ [[מרדכי ריצ'לר]] * "אלוהים הוא [[אהבה]] ואהבה היא איפוא מטרת ה[[חיים]]." ~ ג'ייק אוינסבי * "אלוהות כנה היא העבודה האצילה ביותר של האדם." ~ [[רוברט אינגרסול]] * "אילו אלוהים לא היה קיים צריך היה להמציאו." ~ [[וולטר]], "מכתבים פילוסופיים" * "בכל מקום שנותנים לו להכנס." ~ [[מנחם מנדל מקוצק|הרבי מקוצק]], בתשובה לשאלה היכן האלוהים * "נִמְצָא, וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ, אֶחָד, וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ, נֶעְלָם, וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ, אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף, וְאֵינוֹ גּוּף... קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא, רִאשׁוֹן, וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ." ~ מתוך הפיוט "[[W:יגדל אלוהים חי|יגדל אלוהים חי]]" המבוסס על '[[w:עיקרי האמונה היהודית|עיקרי האמונה היהודית]]' * "זה שהוא סיבת הכל – אחד. ואינו כאחד הזוג, ולא כאחד המין, ולא כָאִישׁ האחד המורכב שהוא נחלק לאחדים רבים; ולא אחד כמו הגוף הפשוט האחד במניָן שמקבל החילוק וְהַפְּרִידָה לאין סוף. אבל הוא יתעלה אחד באחדות שאין כמותה אחדות בשום פנים." ~ [[רמב"ם]] <ref> מתוך: [[W:הקדמות הרמב"ם|הקדמות הרמב"ם]], הקדמה לפרק חלק, היסוד השני, 'ייחוד השם יתברך'.</ref> * "אלוהים קיים כי הוא מושג המעסיק את האנושות מראשיתה. אין כלל ספק בקיומו. הוא קיים באותה מידה שנפש קיימת, שתודעה קיימת, שנשמה קיימת או שאהבה, קנאה ושנאה קיימות. כל אלה הם מושגים מופשטים קשים להוכחה מבחינה מדעית, אך אין אנו מתאמצים לשלול את קיומם." ~ [[יגאל בן-נון]] * "אין אלא אחד. אין בלתו. זו היא האמת הגדולה של המיסטיקה, המצויה בלב כל הדתות ונעלית עליהן כולן. אחד קוסמי זה סובב, מקיף וממלא את כל המגוון האינסופי של הצורות שהקיום לובש, לבש וילבש." ~ [[W:ארתור גרין|אברהם יצחק גרין]], '[[לשם ייחוד]]' * "האל שלי אינו זקוק למתווכים, לדימויים, לפולחנים, לטקסים ולקורבנות. הוא אינו זקוק גם לקהילת מאמינים, לא לבתי כנסת, לא לבתי מקדש, לא לכנסיות ולא למסגדים." ~ [[אריה אליאב]] * "אלוהים תמיד עסוק בגיאומטריה." ~ מיוחס ל[[אפלטון]] * "האלוהות עצמה ושם אלוהים הגדרה היא." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] <ref>מתוך: הרב קוק, [[s:ביאור:אורות - זרעונים - ה. יסורים ממרקים|אורות]]</ref> * "אלוהים לא תכנן מראש את [[אושר]]ם של יציריו." ~ [[ז'אן ז'ירודו]] * "אין ספק שיש אלוהים. השאלה היא רק האם אלוהים המציא את ה[[אדם]], או שמא האדם המציא את האלוהים." ~ [[w:מוטי קירשנבאום|מוטי קירשנבאום]] * "אני מאמין באלוהים של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], שחושף את עצמו בחוקיות הרמונית בעולם, לא באלוהים שמעסיק את עצמו בגורלה ובמעשיה של ה[[אנושות]]." ~ [[אלברט איינשטיין]] ==בעד האמונה באלוהים== * "אלוהים הוא האמת, והאור צִלו." ~ [[אפלטון]] * "[[w:אל מלא רחמים|אל מלא רחמים]]." ~ תפילת אשכבה ביהדות * "כל מה שראיתי מורה לי שאני צריך להאמין בבורא, בגלל כל מה שלא ראיתי." ~ [[ראלף ואלדו אמרסון]] * "ב[[לב]] כל אחד מאיתנו יש רגש האומר שיש יד בוראת, מכוונת ומנהיגה בטבע." ~ [[יוהן וולפגנג פון גתה]] * "להאמין באלוהים משמע להבין שיש משמעות לחיים." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "מה אני יודע על אלוהים ועל מטרת החיים? אני יודע כי העולם קיים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "את משמעות החיים, כלומר את משמעותו של העולם, אנו יכולים למצוא באלוהים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "המצפון הוא קולו של אלוהים."~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "כולם אומרים: תראה לי את אלוהים, ואז אני אאמין. אבל זה לא עובד כך. קודם מאמינים באלוהים, ואז רואים אותו." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון]] * "אלוהים הוא לא בן [[דת]] כלשהי." ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גאנדי]] * "האמונה באלוהים, פירושה התחשבות בכוחות ואפשרויות היצירה שבחיים, מבחינת היותם מאוחדים לאחדות אורגנית, והיותם מנחילים לחיים כוונה ופשר בזכות אחדותם זו." ~ [[מרדכי קפלן]] * "העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם – אלוהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה ל[[W:בורא עולם (גנוסיס)|דמיאוּרגוס]] האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הבורא יתעלה אינו גשמי ואין יחס בינו לבין הזמן ולא בינו לבין המקום" ~ [[הרמב"ם]] * "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו." ~ [[עמנואל קאנט]] * "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים." ~ [[עמנואל קאנט]] * "כל [[ילדות|ילד]] מגיע עם המסר שאלוהים לא ויתר עדיין על האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "אמונת האדם באלוהים בנתה את כל הנשגב שבעולם האדם." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "בכל נשימה ונשימה אנו צריכים להרגיש את האמת הזו שאנו חיים בתוך האלוהים." ~ [[רבינדרנת טאגור]] * "ה[[הכרה]] הינה הידוע – כשהידוע הוא זה אשר התנסו בו. עם זה אנחנו מנסים לדעת את הבלתי־ידוע. אבל מובן שהידוע אינו יכול לדעת את הבלתי־ידוע; הוא יכול לדעת רק את שהתנסה בו, שלימדו אותו, שאסף. האם ההכרה יכולה לראות את האמת של אי־היכולת שלה לדעת את הבלתי־ידוע?" ~ [[ג'ידו קרישנמורטי]] * "ה[[אמת]] שרויה בתנועה מתמדת ולכן לא יכולה להימדד בזמן או במילים: אי אפשר להחזיק אותה באגרופכם." ~ [[ג'ידו קרישנמורטי]] * "אהבת אדם היא הדרך אל אהבת אלוהים." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "בכוחנו לשקף את אהבת אין־סוף של אלוהים בתוך מעשי חסד וצדקה." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "האדם אינו רק נתמך ומודרך בידו רבת התעלומות של הקדוש ברוך הוא, אלא גם לומד כיצד לסעוד ולהדריך בריות אחרות." ~ [[אברהם יהושע השל]] * "מהי תכליתו האמתית של קיום המצוות אם לא לפתח רגישות לרוחו של האל?" ~ [[אברהם יהושע השל]] * "היקום נראה כאילו עיצב אותו מתמטיקאי טהור." ~ ג'יימס ג'ינס, פיזיקאי <ref>כפי שצוטט בספר "האם אלוהים הוא מתמטיקאי?", מריו ליביו, 2010, עמוד 11</ref> * "הגאומטריה מהווה חלק נצחי ומזהיר של התבונה האלוהית; העובדה שלבני אדם יש בה חלק, היא אחת ההוכחות לכך שהאנושות נבראה בצלמו של אלוהים." ~ [[יוהנס קפלר]] * "אלוהים אינו נצח ואינו אינסוף, אך הוא נצחי ואינסופי. הוא אינו זמן ואינו חלל, אך הוא קיים מאז ומעולם, ונוכחותו בכול." ~ [[אייזיק ניוטון]] * "ה[[w:אגודל|אגודל]] לבדו מעורר בי את ההכרה בדבר קיומו של האל." ~ [[אייזיק ניוטון]] * "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה – דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון: מאין באת, מטיפה סרוחה. ולאן אתה הולך, למקום רימה ותולעה. ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא." ~ [[s:משנה אבות ג א|פרק ג', משנה א']], [[עקביא בן מהללאל]] * "האלוהות, פירושה: להרחיב את נשמתך עד כי היא שוב מסוגלת לחבוק יקום ומלואו." ~ [[הרמן הסה]] ==נגד האמונה באלוהים== * "אלוהים ברא את השמים ואת הארץ, אבל מי ברא את אלוהים?" ~ [[W:שלמה מימון|שלמה מימון]] * "אלוהים לא ברא את האדם. האדם ברא את אלוהים." * "בלי אלים – בלי אדונים." ~ [[w:מרגרט סנגר|מרגרט סנגר]] * "בראשית ברא האדם את האלוהים." ~ [[איאן אנדרסון]], פרפרזה על הפסוק הראשון ב[[תנ"ך]] * "אלוהים הוא החבר ה[[דמיון|דמיוני]] של המבוגרים." * "אלוהים הוא לא אלא [[w:סנטה קלאוס|סנטה קלאוס]] של המבוגרים." * "שום אל לא נתן לאדם דבר, ולא ענה על תפילה בכל זמן שהוא ואף פעם לא יענה." ~ מדליין מוריי או'הייר * "חרדה היא אם כל האלים." ~ [[טיטוס לוקרטיוס קרוס]] * "אלוהים שלי מת ב[[השואה|שואה]]." ~ [[יוסף לפיד]] * "האם האדם הוא פשוט טעות של אלוהים? או שאלוהים הוא טעות של האדם?" ~ [[פרידריך ניטשה]] * "אלוהים, תשובה חסרת משמעות לשאלת ה[[חיים]]." ~ [[w:אכילס|אכילס]] * "בהיגיון פשוט, אני לא מאמין באלים, באף אחד מהם." ~ [[צ'רלי צ'פלין]] * "אם אתה רוצה שאני אאמין באלוהים, אתה צריך לגרום לי לגעת בו." ~ [[דני דידרו]] * "אילו היו ל[[פרה|שוורים]] את הידים והכישרונות של בני האדם היו יוצרים את אליהם בצורת שוורים." ~ [[w:קסנופנס|קסנופנס]] * "אין אלוהים! יש רק שטן, והוא בעולם בשיגעונו, והוא המולך על כל בני השטן, על כל בני השחץ." ~ [[שאול טשרניחובסקי]] * "אולי אלוהים ישנו, אך בשלב זה בהיסטוריה, לאחר כל מה שאירע לנו, האם יש לכך חשיבות כלשהי?" ~ מתוך: 'שבחי האם החורגת' מאת [[w:מריו ורגס יוסה|מריו ורגס יוסה]] * "אלוהים אמר, קח מה שאתה רוצה... ותשלם על זה." ~ מתוך הספר "עיר ושמה ייאוש" מאת [[סטיבן קינג]] * "אם האלים ישמעו לתפילות של האנשים, כל האנשים ימותו במהירות: כי הם תמיד מתפללים לרוע אחד כנגד השני." ~ [[אפיקורוס]] * "אלוהים הוא ילד מרושע עם זכוכית מגדלת, ואנחנו הנמלים שלו." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "כולנו אתאיסטים כלפי רוב האלים שבהם האנושות האמינה, חלק מאיתנו פשוט הולכים עוד אל קדימה." ~ [[ריצ'רד דוקינס]] * "הן מאותות רקיעים וצבאם,ממבנה כל החלד<br /> :ומשפעת חזיונות אחרים להבין זאת יכולתי<br /> :שהעולם לא נברא בידי אל בעבור זרע-איש<br /> :כי ליקוייו מרובים למדי ורחוק הוא מפלא." ~ [[לוקרטיוס]], על טבע היקום, ספר שני 177-181 ==מעשי אלוהים== * "תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל / עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ / מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ / נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ." ~ הפיוט "יגדל אלוהים חי" * "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם." ~ הפיוט "והיא שעמדה" * "הקב"ה לא תמיד הגן עלינו, גם לא על אדמת אירופה ועל אדמת אוקראינה." ~ [[בנימין נתניהו]] [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] * "הקב"ה תמיד הגן על עם ישראל בכל הגלויות ובכל הרדיפות." ~ תנועת ש"ס [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] * "זה יותר ממאה שנה שאלוקי ישראל מציל את ארץ ישראל מיד אלילי הכוח, התרבות הרעה והתבוללות המשטר החילוני." ~ ח"כ ישראל אייכלר [https://www.mako.co.il/news-politics/2023_q3/Article-9368e04c7ff7a81027.htm מקור] ==בספרות ובשירה== * "האדם יוצר תפילות שיוצרות את האלוהים שיוצר את האדם." ~ [[יהודה עמיחי]] * "אל מלא רחמים, :אלמלא האל מלא רחמים :היו הרחמים בעולם ולא רק בו." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה :יהי אור! :הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך, :הוא לא חשב באותו רגע על השמיים, :אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים :וציפורים קיבלו אויר וגוף." ~ [[נתן זך]] * " 'ואלוהים?' שאל לנגדון, 'את מאמינה באלוהים?' : ויטוריה [[שתיקה|שתקה]] זמן רב. 'המדע אומר לי שאלוהים חייב להיות קיים. המוח אומר לי שלעולם לא אבין את אלוהים. והלב אומר לי שאני לא אמורה להבין אותו.' : 'כל התורה על רגל אחת', חשב לנגדון." ~ מתוך "[[w:מלאכים ושדים|מלאכים ושדים]]" * "אכן אין אנו שולטים בבחירות שעושה עבורנו העולם. אך בעצם בחירותינו אנו שולטים, ואלו הם אנחנו שבחרנו בבורות, חוסר שליטה, רגישות והבנה להיות לנו לאלוהים..!" ~ מתוך "[[w:בית ספר לבני אלוהים|בית ספר לבני אלוהים]]" ==הוגי דעות== ===רמב"ם=== *"אִילּוּ יעלה על הלב הֶעְדֵּר מציאותו (-של השם) - נתבטלה מציאות כל הנמצאים, ולא נשאר נמצא שֶׁיִּתְקַיֵּם מציאותו." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. * אם נעלה על לבנו העדר הנמצאים כולם זולתו – לא יתבטל מציאות השם יתברך ולא תִּגָּרֵעַ." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הראשון, 'מציאות הבורא יתברך'. * "האחד הזה אינו גוף ולא כוח בגוף. ולא יַשִּׂיגוּהוּ מְאוֹרְעוֹת הגופים כמו התנועה והמשכן, לא מצד עצמוּת ולא במקרה." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד השלישי, 'שלילת הגשמות ממנו'. * "כל מה שבא בכתבי הקודש שמתארים אותו (-את השם) בְּתָאֳרֵי הגופות (-הגופים), כמו ההליכה והעמידה, והישיבה והדיבור, וכיוצא בזה – הכל דרך הַשְׁאָלָה." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד השלישי 'שלילת הגשמות ממנו'. * "הוא (-הבורא)... אינו גוף ולא כוח בגוף." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד השלישי, 'שלילת הגשמות ממנו'. * "זה האחד האמור הוא קדמון בהחלט, וכל נמצא זולתו בלתי קדמון בְּעֶרְכּוֹ אליו." ~ הקדמה לפרק חלק, היסוד הרביעי, 'קדמותו'. * "הוא יתברך הוא הראוי לְעָבְדוֹ וּלְגַדְּלוֹ, ולהודיע גדולתו, ולעשות מִצְוֹתָיו. ושלא יעשה כזה למי שהוא תחתיו במציאוּת... אליו בלבד יְכַוְּנוּ המחשבות, ויניחו כל מה שזולתו." ~ הקדמה לפרק 'חלק', היסוד החמישי. ===ברוך שפינוזה=== * "אלוהים הוא ה[[טבע]]." * "אלוהים אוהב את עצמו אהבה שכלית לאין-סוף." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ה. * "ככל שאנו מבינים יותר את הדברים הפרטיים, כן אנו מבינים יותר את האלוהים." * "כל היש ישנו באלוהים ובלעדי אלוהים שום דבר אינו יכול לא להיות ולא להיות מושג." * "אהבת אלוהים הנצחית של הנפש היא אהבתו של אלוהים עצמו שבה אוהב אלוהים את עצמו, לא להיותו אין-סופי אלא להיותו מתגלה על ידי מהותה של הנפש האנושית, במידה שהיא נבחנת בבחינת-נצח. זאת אומרת: 'אהבת-אלוהים השכלית של [[נפש]] היא חלק של האהבה האין-סופית, שאלוהים אוהב בה את עצמו'." ~ תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ו * "כל אדם צריך להיות [[חופש]]י לבחור לעצמו את יסודות אמונתו, ואמונה זו צריכה להישפט אך ורק על פי פירותיה." * "מאחר שאין [[אדם]] עושה שום דבר בלתי אם לפי סדר הטבע הקבוע מראש, כלומר לפי ההנהגה וההחלטה הנצחית של אלוהים, יוצא מזה כי אין אדם בוחר לעצמו דרך חיים כלשהי ואינו פועל אלא לפי ייעוד מיוחד של אלוהים, שבחר באיש זה מכל האחרים לפועל זה או לדרך חיים זו." ~ מאמר תיאולוגי מדיני, פרק ג' ===ישעיהו ליבוביץ=== * "העולם איננו אלוהים, ואלוהים איננו בעולם – אלוהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלוהים אינו למען העולם, בדומה לדמיאוּרגוס האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלוהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." * "אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאוד. לאמיתו של דבר, אין הוא אלוהים כלל, אלא אמצעי עזר לחשיבתו או להרגשתו של האדם."{{מקור}} * "אלוהים הוא לא קופת חולים!" * "מי שאינו תופס ש"עולם (עולמו של הקב"ה) כמנהגו (המנהג שטבע בו בוראו) נוהג", ושאין משמעות התפלה הדרישה האווילית והמחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולמו לטובת המתפלל, אלא היא ההדבקות בה' על ידי עבודתו ללא כל קשר למתרחש במציאות הטבעית – לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' אלא של סוגד לאלילו." * "לאדם יש תפקיד – לעבוד את האל, אבל לאל אין תפקיד לגבי האדם, זאת היא ה[[אמונה]]!" * "ההכרה התכליתית היא להכיר את התכונה האחת שיש אלוהים, והיא שהוא אלוהים, וכל מלה נוספת עליו רק גורעת." * "האל איננו אובייקט של החשיבה הדתית – שהרי לפי האמונה הדתית הוא 'אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל'; העולם (הטבע) אף הוא אינו אובייקט של החשיבה הדתית אלא של החשיבה המדעית; והאדם – כיצור הנכלל בעולם – אף הוא אובייקט של חשיבה זו, וכיצור בעל חשיבה על אודות העולם ובעל תחושה ורצון לגבי העולם – הוא האובייקט של החשיבה הפילוסופית. האובייקט של החשיבה הדתית אינו אלא מעמדו של האדם לפני האל." * "כל הגות שעוסקת באלוהים היא אלילות." * "אל שאיננו טרנסצנדנטי הוא אליל." * "לא יכול להיות קשר בין האדם ובין האל הטרנסצנדנטי מלבד העובדה שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים." * "האמונה הדתית היא ביטוי להכרעתו והחלטתו של האדם להידבק באלוהים ולעבוד את אלוהים שלא התגלה לא בטבע ולא בהיסטוריה אלא התגלה בדת." * "איני מבין משמעות מילים אלו ["אני מאמין באלוהים"] שלא בקשר לחיובים הנובעים מהן... ויש עוד לומר שבעולם כמות־שהוא אין משיכת חוטים בידי האל ניכרת כלל." * "העמדה הדתית, ז.א. שאני מכיר את חובתי כלפי אלוהים, איננה נובעת מתוך זה שאני יודע שהוא ברא את העולם. משום שאם הוא ברא את העולם הרי זה אירלוונטי בשבילי. ואפילו אם תאמר שהוא מנהיג את העולם, מה פירוש הדבר הזה? שאני יודע או שאני חושב שאני יודע – ולמעשה מבחינה סובייקטיבית אין הבדל בכך אם אדם יודע או חושב שהוא יודע – שיושב זקן בשמים ומושך בחוטי העולם. זה מחייב אותי למשהו?!" * "מי שאומר שבעקבות [[אושוויץ]] איבד את האמונה באלוהים, לו אני עונה מיניה וביה: משמע שמעולם לא האמנת באלוהים, אלא בעזרת אלוהים." * "הדתיות העממית־פולקלוריסטית, המתיימרת להיות אמונה תמימה ועושה את אלוהים ממונה על החברה האנושית, הממלא בשבילה תפקידים של שר הבריאות העילאי, שר המשפטים העילאי, שר המשטרה העילאי, שר הסעד העילאי, שר הכלכלה העילאי." * "ההשגחה האלוהית היא '''בכל''' דבר – בעליית הטמפרטורה כשהשמש זורחת, בנפילת אבן מחמת הכובד, במחלת האדם מחמת זיהום בחיידקים, בניצחון או במפלה במלחמה מחמת עדיפות צבאית של אחד הצדדים, בגלות ישראל מארצו 'כי גבר אויב' או בשובו לארצו כשהוא גובר על אויביו. לטיפשים הרואים 'אצבע אלוהים' במאורעות מסוימים דווקא – ייאמר: איזה מאורעות בהיסטוריה או בטבע '''אינם''' אצבע אלוהים?" * "הגישה הפולקלוריסטית לאמונת ההשגחה, מרוקנת את עולם התורה והמצוות מכל מובן וטעם, והיא אף אינה עומדת במבחן המציאות. אם המאמין אוטם לבו מהרגיש את הסתירה הראשונה ועוצם עיניו ראות את השנייה – אין זו גבורה דתית אלא סתם חולשה אינטלקטואלית ופסיכולוגית (escapism) וסופה קטסטרופלי מבחינת החינוך הדתי. הדיבורים על כך ש 'בכל חוקיות יכול להישאר מקום ליוצא מן הכלל או למקרה שאינו נכלל בחוק' מעידים שדוברם אינו מקפיד על פירוש המילים שהשתמש בהן, או שהוא מייחד להקב"ה מקום ותפקיד מטליא טלאים על קרעי מכנסי המציאות הטבעית וההיסטורית. ההנחה, שלשם הדברת שיתוק הילדים דרוש צירוף של מדע רפואי של ד"ר סאלק (מפתח החיסון הראשון נגד שיתוק ילדים) עם השגחה, או שלשם בטחון בדרכים דרוש צירוף של תקנות התחבורה של המשטרה עם תפילת הדרך – היא סאטירה מצוינת על הפסיכולוגיה 'הדתית' הפולקלוריסטית, אך אוי ואבוי אם נתכוון לכך ברצינות!" * "הדבקות באלוהים היא הנקראת בטרמינולוגיה התאולוגית השגחה פרטית היא אינה משנה את מהלך הטבע ואת גורלו של האדם במציאות הטבעית וההיסטורית." * "על היעדר קורלציה בין עבודת ה' ובין הגורל של אדם או של אומה מעידה כל המציאות האנושית וכל ההיסטוריה של המין האנושי וזהו מיסודות האמונה." * "הוא אף פעם לא הצילנו. הוא לא הצילנו מידי הרומאים, מגזירת אדריאנוס, עשרת הרוגי מלכות. הוא לא הציל את הקהילות שאנחנו נוהגים לקרוא להן הקהילות הקדושות שמתו על קידוש השם. הוא לא הציל את היהודים שנרדפו על ידי האינקוויזיציה. הוא לא הציל מיליון וחצי ילדים יהודים שנחנקו ונשרפו בידי [[היטלר]]. ובכל הדורות האלה היו יהודים שהאמינו באלוהים אף על פי שהם ידעו את הדבר הזה, שאלוהים לא הציל מידי הרומאים ולא הציל מידי הצלבנים ולא הציל מידי האינקוויזיציה ולא הציל מידי היטלר." ~ תשובה לשאלת נער על המאמר 'אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם' ===אלברט איינשטיין=== * "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי." * "אלוהים נתן לאדם שתי אוזניים ופה אחד כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות." * "אינני מאמין באלוהי התאולוגיה, שמתגמל את הטובים ומעניש את הרעים. האלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שווא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." * "אני מאמין באל של [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם." * "אינני מנסה לדמיין אלוהים אישי. די לי לעמוד אחוז יראה נוכח מבנהו של העולם, ככל שהוא מתיר לחושים הלא־מספיקים שלנו להעריך אותו." * "אינני יכול לדמיין אל שמתגמל ומעניש את ברואיו, שמטרותיו מעוצבות כמו מטרותינו, אל שהוא השתקפות השבריריות האנושית." * "מדע ללא דת הוא נכה. דת ללא מדע היא עיוורת." * "אני לא אתאיסט. אני לא חושב שאני יכול לקרוא לעצמי פנתאיסט." ===מייסטר אקהרט=== * "אלוהים טבע בנפש האדם את החופש לקבל החלטות בעצמה, ומכאן שהוא לא חפץ להגביל את חופש רצונה." * "אלוהים אינו יכול לוותר עלינו, ואין אנו יכולים לוותר עליו, כי גם אם ננסה להסב את פנינו ממנו, הוא לא יסב את פניו מאתנו." * "הרגע שבו אלוהים יצר את האדם, הרגע שבו האדם יחדל מלהתקיים ורגע זה שבו אני מדבר אליכם, כולם אינם אלא רגע אחד בעיניו של אלוהים." * "כל יצור כמוהו כ[[ספר]] מלא בחוכמתו של האל." * "כל הדברים נמצאים בסימן שאלה, אך אלוהים איננו שואל דבר." * "אילו היית מודה לאלוהים על כל הטובה אשר עשה עמך, לא היה לך עוד פנאי כדי להתלונן." * "כדי למצוא את אלוהים אין בנמצא עצה טובה יותר מאשר להניח לו, כי אלוהים לעולם אינו מתרחק מאתנו; הוא שוכן תמיד בקרבנו." * "אנו יכולים לחוש בחום ללא אש, ובאור ללא שמש, אך אין בכוחנו לחוש באלוהים ללא הנפש, והנפש אינה יכולה להתקיים בלעדיו." == הומור== * "כשהייתי [[ילדות|ילד]], התפללתי כל לילה לאופניים חדשים. אחר כך הבנתי שאלוהים לא פועל ככה, אז גנבתי אופניים וביקשתי ממנו שימחל לי." ~ פיטר קאיי ([[:W:en:Peter Kay|Peter Kay]]) * " 'אלוהים אמיתי כמו שאני אמיתי', אמר האיש הזקן. אמונתי שבה אליי כיוון שידעתי שסנטה לא ישקר." ~ [[אנונימיים|אלמוני]] * "בהתחלה היה שום דבר. אחר כך אלוהים אמר 'ויהי אור'! עדיין היה שום דבר, אבל אפשר היה לראות את זה." ~ [[ג'ק הנדי]] * "אם אלוהים היה רוצה שפינגווינים יעופו, הוא היה נותן להם כנפיים." ~ [[אנונימיים|אלמוני]] * "ב[[גן עדן|גן העדן]] לא רוצים אותי וב[[גיהנום]] פוחדים שאני אשתלט." ~ אוה טות' * "אם ילד שואל מאיפה בא הגשם, אני חושב שזה דבר חמוד להגיד לו, שזה בגלל שאלוהים בוכה. ואם הוא שואל למה הוא בוכה, דבר חמוד לא פחות להגיד לו, 'זה בטח בגלל משהו שאתה עשית'." ~ [[ג'ק הנדי]] * "למה יורד גשם בפורים? אלוהים הוא מבוגר סנטימנטלי. הוא לא יכול לראות ילדים קטנים שמתחפשים בפעם הראשונה ולא לבכות מהתרגשות." ~ [[w:קובי אוז|קובי אוז]] * "מעולם לא התפללתי לאלוהים אלא תפילה קצרה מאוד: 'הו אלוהים, גרום לכל אויביי להיראות מגוחכים'. ואלוהים נענה לבקשתי." ~ [[וולטר]] * "צירוף מקרים הוא דרכו של אלוהים להישאר אנונימי." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "אלוהים ברא את הכפר, והאדם – את העיר." ~ ויליאם קאופר * "אילו הייתי אלוהים הייתי מרחם על הלב האנושי." ~ [[מוריס מטרלינק]] * "לאלוהים היו רק [[מים]], אך האדם עשה את היין." ~ [[ויקטור הוגו]] * "אלוהים שולח את הבשר, והשטן – את הטבחים." ~ תומס דלוני * "אלוהים כתב את החוקים בטורים עקומים." ~ [[פתגמים פורטוגזיים|פתגם פורטוגזי]] * "אדם אחד עם אלוהים הוא תמיד הרוב." ~ ג'ון נוכס * "הסתכלתי והסתכלתי אבל לא ראיתי את אלוהים." ~ [[יורי גגארין]], לאחר שהפך לאדם הראשון בחלל * "אלוהים עשה את המאכלים, והשטן – את התבלין." ~ [[ג'יימס ג'ויס]] * "כאשר אנשים הופכים לישרים בזקנתם, הם מקריבים לאלוהים קורבן אחד ואת השאר – לשטן." ~ [[אלכסנדר פופ]] * "אי אפשר לבקש מאלוקים להרוג אנשים. צריך לעשות את העבודה המלוכלכת בעצמנו." ~ [[הומר סימפסון]] * "הטמטום הוא כמו אלוהים. הוא נמצא בכל מקום בכל עת." ~ [[W:גיל קופטש|גיל קופטש]] * "הדת גרמה לאנשים להאמין שיש איש בלתי נראה בשמים, שמשגיח על כל מה שאתם עושים, ולאיש הזה יש רשימה של עשרה דברים שהוא לא רוצה שתעשו, ואם תעשו אפילו אחד מהם הוא יזרוק אתכם לגיהנום שם תשרפו ותתענו ותתייסרו לנצח נצחים – אבל הוא אוהב אתכם. הוא אוהב אתכם והוא צריך כסף." ~ [[ג'ורג' קרלין]] ==שונות== * "אצלנו במחלקת נוירולוגיה בהדסה אנחנו משחקים אלוהים." ~ [[אבינועם רכס]] * "אמר נבל בלבו אין אלוהים." ~ {{פסוק|תהלים|יד| א}} * "[[בנימין נתניהו|נתניהו]] הוא שליח השם." ~ [[W:שמעון ריקלין|שמעון ריקלין]], יולי 2018 [https://b.walla.co.il/item/3176324 קישור] * "ישמור אותי האל מפני האמונה." ~ 'אל תקרא לי עם', [[שלום חנוך]] * "הקדוש ברוך הוא יחליט מי יהיה ראש הממשלה הבא." ~ [[מירי רגב]] , אוגוסט 2019 [https://www.maariv.co.il/elections2019/news/Article-713744 מקור] * "כן, אבל אלוהים לא יכול להתערב בכל פעולת חילוץ על האדמה, כי אנשים יאבדו את כל האחריות, זה לא ברור מאליו? הקפטן יהפוך להיות לא זהיר כי אף סירה לא זזה, וכך גם הנהג והטייס. רופאים לא היו מקבלים תשלום ומחקר על מחלות הי נפסק אם אלוהים היה מונע מחלות כמו עם התאונות, וכולם היו בני אלמות או לפחות נצחיים." ~ הכומר [[:is:Baldur Kristjánsson|בלדור כריסטיאנסון]] == ראו גם == * [[אל]] * [[דת]] * [[אמונה באלוהים (יהדות)]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=אלהים|שם ויקימילון=אלוהים|ויקישיתוף=Category:God|שם ויקישיתוף=אלוהים}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:דת]] 1g5k4tyytl27e8kgbz4rpr74g6r6jn4 0 8364 238537 238535 2026-07-30T12:20:57Z קליאו 9676 /* תחומים בפילוסופיה */ עריכה 238537 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Septem-artes-liberales_Herrad-von-Landsberg_Hortus-deliciarum_1180.jpg|שמאל|ממוזער|188px|הפילוסופיה ו[[:w:שבע האמנויות החופשיות|שבעת מקצועות הלימודים הכלליים]]]] '''[[:w:פילוסופיה|פילוסופיה]]''' (מיוונית: '''φιλοσοφία''', "אהבת חוכמה") היא תחום [[ידע]] העוסק במהות ה[[עולם]] וה[[אדם]], באופן ההכרה של האדם את העולם, ובשאלות מוסר. ==מאפייני הפילוסופיה== * "העיסוק בפילוסופיה משמעו להטיל ספק." ~ [[מישל דה מונטן]] * "העולם הוא קומדיה שבה הצופים הם הפילוסופים." ~ [[פיתגורס]] * "אי הוודאות היא הצעד הראשון לקראת הפילוסופיה." ~ [[דני דידרו]] * "הזָקָן אינו עושה את הפילוסוף." ~ [[פלוטרכוס]] * "בהיותי [[פילוסוף]] יש לי בעיה עבור כל פיתרון." ~ רוברט זאנד * "לעסוק בפילוסופיה משמעו ללגלג עליה." ~ [[ בלז פסקאל]] * "ישנם עשרים קוראי רומנים על כל תלמיד של פילוסופיה." ~ [[וולטיר]] * "העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות." ~ [[קיקרו]] * "האהבה גורמת לנו להפוך ל[[שירה|משוררים]], וה[[מוות]] - לפילוסופים." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "הפילוסופיה מצביעה לנו על כך ש[[אלוהים]] קיים, אך אין זה בכוחה ללמדנו מהו." ~ [[וולטיר]] * "יש בכוחה של הפילוסופיה להטות את מוחו של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." ~ [[דיוגנס]] * "פילוסוף מפסיק להיות כזה כאשר הוא מאמין בוודאות הסובייקטיבית של פתרון יותר מאשר הוא מודע לבעייתיות שלה." ~ [[ליאו שטראוס]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] ==התועלת בפילוסופיה== * "הפילוסופיה משמשת כתרופה ל[[עצב]]ות." ~ [[אמיל צ'וראן]] * "הפילוסופיה היא איסוף ה[[זכרון|זכרונות]] לתכלית מסוימת." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "לחיות ללא פילוסופיה כמוהו כלעצום את העיניים מבלי לנסות לפותחן." ~ [[רנה דקארט]] * "הפילוסופיה מלמדת אותנו להיות אנו עצמנו, ולא להתחזות לזולתנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הבה נתרכז בשליטה על בינתנו - מה שהפילוסופיה לוקחת על עצמה ללמדנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "דרישה וחקירה פילוסופית אינה משמשת אלא כדי להזין את סקרנותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפילוסופיה באה עם הגיל. כאשר אדם מתנסה בייסורים הוא מתחיל לעסוק בפילוסופיה." ~ [[רמון קנו]] * "התפקיד של הפילוסופיה הוא לשחרר אותנו מחשיבה קבוצתית. אני לא חושב שיש דרך להתבונן בעולם מחוץ לפרספקטיבה מסוימת, אבל כן אפשרי להתבונן בעולם דרך כמה פרספקטיבות מנוגדות, ואז אני משוחרר מהשעבוד לפרספקטיבה אחת." ~ [[מיכה גודמן]] * "תכליתו הראשונה של הלימוד, תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם, היא בירור המושגים. והדברים אמורים בייחוד בתחום מדעי הרוח." ~ [[מרטין בובר]] * "האבסורד הגדול הוא העימות שבין העולם הבלתי רציונאלי הזה לבין הכמיהה הפראית לבהירות, שקריאתה מהדהדת בלב אנוש." ~ [[אלבר קאמי]] * "הפילוסופיה במיטבה כשהיא חדלה לשמש כלי להתמודדות עם בעיות של פילוסופים והופכת לשיטה שהפילוסופים מטפחים להתמודדות עם בעיות של בני אדם." ~ [[ג'ון דיואי]] ==ביקורת הפילוסופיה== * "רעיונותיה הנעלים והנשגבים של הפילוסופיה הופכים לטיפשיים במציאות ובחיי המעשה." ~ [[מישל דה מונטן]] "מסות" (ספר 2, פרק 20) * "הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב." ~ הפילוסוף [[דייוויד יום]], מסכת טבע האדם, עמוד 453 * "אם הפילוסופיה של זמננו מבלבלת זה כנראה בגלל שזמננו זקוק לפילוסופיה. ואם היא מעצבנת אז כפי הנראה הפילוסופים עומדים יפה במשימה. ומהצד השני, אם זה קולע לטעמם של רוב האנשים אני חושב שלפחות ראוי לשאול האם מדובר ביותר מהמהום וקשקוש ריקים ממחשבה של אנשים שנהנים להעמיד פנים שהם אינטיליגנטים על ידי הדהוד השטויות אחד של השני." ~ [[w:is:Atli Harðarson|אטלי הארד'רסון]] ==ייעוץ פילוסופי== * "הגדרת הבעיה, ביטוי רגשות לגביה בצורה בונה, אנליזה של האפשרויות שלך, סקירה של תפיסות פילוסופיות שיכולות לעזור לך, ובחירה בזו הטובה ביותר." ~ [[לו מרינוף]] * "כאשר מבינים את המצב קצת אחרת, כאשר מקבלים השקפה אחרת על החיים, האדם יכול להתמודד ביתר קלות עם הבעיה." ~ [[שלומית שוסטר]] * "התובנה הפילוסופית שמחוללת את השינוי עשויה להיות קטנה. העוצמה נובעת מיכולתכם לקחת את הזמן הדרוש כדי להטמיע את מלוא ההשפעה של תובנה זו." ~ [[לו מרינוף]] * "סטודנט לפילוסופיה - ועכשיו אני מתכוון לכל מי שלומד פילוסופיה - חייב לזרוע ולקצור בשדה אי הודאות. זה גורלה של החשיבה שרוצה להיות אחראית ורוצה לחשוב על העולם ביושרה ובנחישות מבלי להסתמך מראש על דעות והצהרות שהיא לא יודעת כמה הן אמינות." ~ [[w:en:Páll Skúlason|פאול סקולאסון]] מתוך "בחסות הפילוסופיה" (Í skjóli heimspekinnar) ==תחומים בפילוסופיה== * "הפילוסופיה של המדע... אינה אומרת דבר על מה שהמדע חוקר, אלא היא מחשבה על מחשבה. כלומר תיאוריה על התיאוריות המדעיות. הפילוסופיה של המדע היא, כביכול, תיאוריה ממעלה שניה." ~ [[w:en:Arnór Hannibalsson|ארנואור האניבאלסון]] * "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, ה[[אמת]] שבכל הדברים." ~ [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל]] ==ראו גם== * [[פילוסוף]] * [[פילוסופיה על קצה המזלג]] [[קטגוריה:פילוסופיה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] fui11cko0ttfa7epi7ymmi719okfoi9 238538 238537 2026-07-30T12:22:04Z קליאו 9676 /* ייעוץ פילוסופי */ 238538 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Septem-artes-liberales_Herrad-von-Landsberg_Hortus-deliciarum_1180.jpg|שמאל|ממוזער|188px|הפילוסופיה ו[[:w:שבע האמנויות החופשיות|שבעת מקצועות הלימודים הכלליים]]]] '''[[:w:פילוסופיה|פילוסופיה]]''' (מיוונית: '''φιλοσοφία''', "אהבת חוכמה") היא תחום [[ידע]] העוסק במהות ה[[עולם]] וה[[אדם]], באופן ההכרה של האדם את העולם, ובשאלות מוסר. ==מאפייני הפילוסופיה== * "העיסוק בפילוסופיה משמעו להטיל ספק." ~ [[מישל דה מונטן]] * "העולם הוא קומדיה שבה הצופים הם הפילוסופים." ~ [[פיתגורס]] * "אי הוודאות היא הצעד הראשון לקראת הפילוסופיה." ~ [[דני דידרו]] * "הזָקָן אינו עושה את הפילוסוף." ~ [[פלוטרכוס]] * "בהיותי [[פילוסוף]] יש לי בעיה עבור כל פיתרון." ~ רוברט זאנד * "לעסוק בפילוסופיה משמעו ללגלג עליה." ~ [[ בלז פסקאל]] * "ישנם עשרים קוראי רומנים על כל תלמיד של פילוסופיה." ~ [[וולטיר]] * "העיסוק בפילוסופיה משמעו ללמוד למות." ~ [[קיקרו]] * "האהבה גורמת לנו להפוך ל[[שירה|משוררים]], וה[[מוות]] - לפילוסופים." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "הפילוסופיה מצביעה לנו על כך ש[[אלוהים]] קיים, אך אין זה בכוחה ללמדנו מהו." ~ [[וולטיר]] * "יש בכוחה של הפילוסופיה להטות את מוחו של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." ~ [[דיוגנס]] * "פילוסוף מפסיק להיות כזה כאשר הוא מאמין בוודאות הסובייקטיבית של פתרון יותר מאשר הוא מודע לבעייתיות שלה." ~ [[ליאו שטראוס]] * "מטרתי איננה ללמד שיטה שכל אדם ישתמש בה כדי לשפר את מחשבתו, אלא להצביע על השיטה שבה נקטתי על מנת לשפר את מחשבתי." ~ [[רנה דקארט]] ==התועלת בפילוסופיה== * "הפילוסופיה משמשת כתרופה ל[[עצב]]ות." ~ [[אמיל צ'וראן]] * "הפילוסופיה היא איסוף ה[[זכרון|זכרונות]] לתכלית מסוימת." ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "לחיות ללא פילוסופיה כמוהו כלעצום את העיניים מבלי לנסות לפותחן." ~ [[רנה דקארט]] * "הפילוסופיה מלמדת אותנו להיות אנו עצמנו, ולא להתחזות לזולתנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הבה נתרכז בשליטה על בינתנו - מה שהפילוסופיה לוקחת על עצמה ללמדנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "דרישה וחקירה פילוסופית אינה משמשת אלא כדי להזין את סקרנותנו." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הפילוסופיה באה עם הגיל. כאשר אדם מתנסה בייסורים הוא מתחיל לעסוק בפילוסופיה." ~ [[רמון קנו]] * "התפקיד של הפילוסופיה הוא לשחרר אותנו מחשיבה קבוצתית. אני לא חושב שיש דרך להתבונן בעולם מחוץ לפרספקטיבה מסוימת, אבל כן אפשרי להתבונן בעולם דרך כמה פרספקטיבות מנוגדות, ואז אני משוחרר מהשעבוד לפרספקטיבה אחת." ~ [[מיכה גודמן]] * "תכליתו הראשונה של הלימוד, תכלית שזיקתה אינה פוסקת לעולם, היא בירור המושגים. והדברים אמורים בייחוד בתחום מדעי הרוח." ~ [[מרטין בובר]] * "האבסורד הגדול הוא העימות שבין העולם הבלתי רציונאלי הזה לבין הכמיהה הפראית לבהירות, שקריאתה מהדהדת בלב אנוש." ~ [[אלבר קאמי]] * "הפילוסופיה במיטבה כשהיא חדלה לשמש כלי להתמודדות עם בעיות של פילוסופים והופכת לשיטה שהפילוסופים מטפחים להתמודדות עם בעיות של בני אדם." ~ [[ג'ון דיואי]] ==ביקורת הפילוסופיה== * "רעיונותיה הנעלים והנשגבים של הפילוסופיה הופכים לטיפשיים במציאות ובחיי המעשה." ~ [[מישל דה מונטן]] "מסות" (ספר 2, פרק 20) * "הטבע עצמו מרפא אותי מהמרה השחורה הפילוסופית ומן הטרוף הפילוסופי...אני אוכל פת צהריים, אני משחק בטריק-טרק, אני משוחח ומבלה את זמני עם ידידי. וכשלאחר כמה שעות של נחת רוח רוצה אני לחזור אל עיונים אלה, נראים הם בעיני קרים, מעושים ומגוחכים כל כך, שלא יערבני ליבי לשקוע בהם שוב." ~ הפילוסוף [[דייוויד יום]], מסכת טבע האדם, עמוד 453 * "אם הפילוסופיה של זמננו מבלבלת זה כנראה בגלל שזמננו זקוק לפילוסופיה. ואם היא מעצבנת אז כפי הנראה הפילוסופים עומדים יפה במשימה. ומהצד השני, אם זה קולע לטעמם של רוב האנשים אני חושב שלפחות ראוי לשאול האם מדובר ביותר מהמהום וקשקוש ריקים ממחשבה של אנשים שנהנים להעמיד פנים שהם אינטיליגנטים על ידי הדהוד השטויות אחד של השני." ~ [[w:is:Atli Harðarson|אטלי הארד'רסון]] ==ייעוץ פילוסופי== * "הגדרת הבעיה, ביטוי רגשות לגביה בצורה בונה, אנליזה של האפשרויות שלך, סקירה של תפיסות פילוסופיות שיכולות לעזור לך, ובחירה בזו הטובה ביותר." ~ [[לו מרינוף]] * "כאשר מבינים את המצב קצת אחרת, כאשר מקבלים השקפה אחרת על החיים, האדם יכול להתמודד ביתר קלות עם הבעיה." ~ [[שלומית שוסטר]] * "התובנה הפילוסופית שמחוללת את השינוי עשויה להיות קטנה. העוצמה נובעת מיכולתכם לקחת את הזמן הדרוש כדי להטמיע את מלוא ההשפעה של תובנה זו." ~ [[לו מרינוף]] * "סטודנט לפילוסופיה - ועכשיו אני מתכוון לכל מי שלומד פילוסופיה - חייב לזרוע ולקצור בשדה אי הודאות. זה גורלה של החשיבה שרוצה להיות אחראית ורוצה לחשוב על העולם ביושרה ובנחישות מבלי להסתמך מראש על דעות והצהרות שהיא לא יודעת כמה הן אמינות." ~ [[w:en:Páll Skúlason|פאול סקולאסון]], מתוך "בחסות הפילוסופיה" (Í skjóli heimspekinnar) ==תחומים בפילוסופיה== * "הפילוסופיה של המדע... אינה אומרת דבר על מה שהמדע חוקר, אלא היא מחשבה על מחשבה. כלומר תיאוריה על התיאוריות המדעיות. הפילוסופיה של המדע היא, כביכול, תיאוריה ממעלה שניה." ~ [[w:en:Arnór Hannibalsson|ארנואור האניבאלסון]] * "מדע הדת מהווה אחד ממדעי הפילוסופיה; תחילתה של הדת בתפיסה של אלוהים כאמת מוחלטת, ה[[אמת]] שבכל הדברים." ~ [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל]] ==ראו גם== * [[פילוסוף]] * [[פילוסופיה על קצה המזלג]] [[קטגוריה:פילוסופיה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] 6mzzcbm6xtmw5cvujfv4uwshf4hgl29 0 12299 238584 231545 2026-07-30T23:06:17Z יודוקוליס 16734 238584 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DirectorOfNationalServiceNevilleChamberlain--nsillustratedwar03londuoft.jpg|ממוזער|200px|נוויל צ'מברליין, 1917]] '''[[:w:נוויל צ'מברליין|ארתור נוויל צ'מברליין]]''' (באנגלית: '''Arthur Neville Chamberlain'''{{כ}}; 18 במרץ 1869 – 9 בנובמבר 1940) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]], שהיה ראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום [[W:מלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה]] ובשנה הראשונה להתנהלותה. == אמרותיו == * "במלחמה אין מנצחים, כולם מפסידים." * "חבריי היקרים. [[w:קונגרס ברלין|בפעם השנייה בהיסטוריה שלנו]], ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו [[w:שלום בדורנו|שלום בדורנו]]." ~ על [[w:ועידת מינכן|הסכם מינכן]]. * "עדיף וגם בטוח לא לסמוך על ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] כיוון שמהם לא ניתן לצפות ליותר מאשר סתם מילים..." * "איפה זה?" ~ על חבל הסודטים. * "כמה נורא, דמיוני, לא יאמן הדבר, שאנו נצטרך לחפור שוחות ולמדוד מסיכות־גז כאן, בגלל מריבה במדינה רחוקה בין עמים אודותם איננו יודעים דבר. דומה כי בלתי אפשרי אף יותר שמריבה אשר כבר יושבה עקרונית תהווה עילה למלחמה." ~ מתוך נאום ששודר ברדיו ב-27 בספטמבר 1938, צוטט ב"ראש ממשלה בנוגע לסוגיות" ("Prime Minister on the Issues"),{{כ}} [[w:הטיימס|הטיימס]], עמ' 10, ב-28 בספטמבר 1938, בנוגע למשבר שהוביל ל[[w:חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה]]. * "אם נגזר עלינו לפגוע באחד משני הצדדים – הבה נפגע ביהודים, לא בערבים". ~ לקראת פרסום הספר הלבן ולנוכח המלחמה המתקרבת, בישיבת קבינט של ועדת השרים לענייני ארץ ישראל, אפריל 1939.{{הערה|שם=שגב 273|[[תום שגב]], '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 273.}} * "אין ספק שהיהודים אינם אנשים מלבבים, לי עצמי לא אכפת מהם, אבל אין בכך כדי להסביר את הפוגרום." ~ במכתב לאחותו, על רדיפת היהודים בגרמניה, 30 ביולי, 1939. * "אלו הם דברים מרושעים שנילחם נגדם - כוח ברוטלי, כוונות רעות, חוסר צדק, דיכוי ואפלייה - ומולם בטוח אני שהצודק ינצח." ~ לאחר שהכריז מלחמה מול גרמניה הנאצית, 3 בספטמבר, 1939. == נאמר עליו == * "עושה רושם של איש ישר [...] בלי שאר־רוח יתרה, אך גם לא בלי סימפטיה אנושית". ~ [[דוד בן-גוריון]] ביומנו לאחר פגישתם, 12 בפברואר 1939.{{הערה|שם=שגב 273}} * "השקפותיו על מדיניות חוץ הן כשל מי שמסתכל מהפתח הלא נכון של צינור ביוב עירוני." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה ל[[שלום]] והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "השלום שצ'מברליין מציע לנו יוביל למלחמה. המלחמה שאני מציע לנו תוביל לשלום." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אם הזקן המטופש הזה יגיע הנה להתערב שוב, עם המטריה שלו, אני אבעט בו במורד המדרגות ואקפוץ על הבטן שלו מול הצלמים." ~ [[אדולף היטלר]], לאחר ועידת מינכן.{{הערה|סר איבון קירקפטריק בספר The Inner Circle Macmillan (1959), עמוד 135.}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוויל צ'מברליין|ויקישיתוף=Category:Neville Chamberlain|שם ויקישיתוף=נוויל צ'מברלין}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:צ'מברליין, נוויל}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת בריטניה]] cdjlr7y2kl1t6b9f4yu3u09th75jvtn 238585 238584 2026-07-30T23:06:24Z יודוקוליס 16734 יודוקוליס העביר את הדף [[נוויל צ'מברליין]] לשם [[נוויל צ'מברלין]] 238584 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DirectorOfNationalServiceNevilleChamberlain--nsillustratedwar03londuoft.jpg|ממוזער|200px|נוויל צ'מברליין, 1917]] '''[[:w:נוויל צ'מברליין|ארתור נוויל צ'מברליין]]''' (באנגלית: '''Arthur Neville Chamberlain'''{{כ}}; 18 במרץ 1869 – 9 בנובמבר 1940) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]], שהיה ראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום [[W:מלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה]] ובשנה הראשונה להתנהלותה. == אמרותיו == * "במלחמה אין מנצחים, כולם מפסידים." * "חבריי היקרים. [[w:קונגרס ברלין|בפעם השנייה בהיסטוריה שלנו]], ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו [[w:שלום בדורנו|שלום בדורנו]]." ~ על [[w:ועידת מינכן|הסכם מינכן]]. * "עדיף וגם בטוח לא לסמוך על ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] כיוון שמהם לא ניתן לצפות ליותר מאשר סתם מילים..." * "איפה זה?" ~ על חבל הסודטים. * "כמה נורא, דמיוני, לא יאמן הדבר, שאנו נצטרך לחפור שוחות ולמדוד מסיכות־גז כאן, בגלל מריבה במדינה רחוקה בין עמים אודותם איננו יודעים דבר. דומה כי בלתי אפשרי אף יותר שמריבה אשר כבר יושבה עקרונית תהווה עילה למלחמה." ~ מתוך נאום ששודר ברדיו ב-27 בספטמבר 1938, צוטט ב"ראש ממשלה בנוגע לסוגיות" ("Prime Minister on the Issues"),{{כ}} [[w:הטיימס|הטיימס]], עמ' 10, ב-28 בספטמבר 1938, בנוגע למשבר שהוביל ל[[w:חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה]]. * "אם נגזר עלינו לפגוע באחד משני הצדדים – הבה נפגע ביהודים, לא בערבים". ~ לקראת פרסום הספר הלבן ולנוכח המלחמה המתקרבת, בישיבת קבינט של ועדת השרים לענייני ארץ ישראל, אפריל 1939.{{הערה|שם=שגב 273|[[תום שגב]], '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 273.}} * "אין ספק שהיהודים אינם אנשים מלבבים, לי עצמי לא אכפת מהם, אבל אין בכך כדי להסביר את הפוגרום." ~ במכתב לאחותו, על רדיפת היהודים בגרמניה, 30 ביולי, 1939. * "אלו הם דברים מרושעים שנילחם נגדם - כוח ברוטלי, כוונות רעות, חוסר צדק, דיכוי ואפלייה - ומולם בטוח אני שהצודק ינצח." ~ לאחר שהכריז מלחמה מול גרמניה הנאצית, 3 בספטמבר, 1939. == נאמר עליו == * "עושה רושם של איש ישר [...] בלי שאר־רוח יתרה, אך גם לא בלי סימפטיה אנושית". ~ [[דוד בן-גוריון]] ביומנו לאחר פגישתם, 12 בפברואר 1939.{{הערה|שם=שגב 273}} * "השקפותיו על מדיניות חוץ הן כשל מי שמסתכל מהפתח הלא נכון של צינור ביוב עירוני." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "נפל בחלקו של נוויל צ'מברליין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה ל[[שלום]] והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "השלום שצ'מברליין מציע לנו יוביל למלחמה. המלחמה שאני מציע לנו תוביל לשלום." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אם הזקן המטופש הזה יגיע הנה להתערב שוב, עם המטריה שלו, אני אבעט בו במורד המדרגות ואקפוץ על הבטן שלו מול הצלמים." ~ [[אדולף היטלר]], לאחר ועידת מינכן.{{הערה|סר איבון קירקפטריק בספר The Inner Circle Macmillan (1959), עמוד 135.}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוויל צ'מברליין|ויקישיתוף=Category:Neville Chamberlain|שם ויקישיתוף=נוויל צ'מברלין}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:צ'מברליין, נוויל}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת בריטניה]] cdjlr7y2kl1t6b9f4yu3u09th75jvtn 238587 238585 2026-07-30T23:06:42Z יודוקוליס 16734 238587 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DirectorOfNationalServiceNevilleChamberlain--nsillustratedwar03londuoft.jpg|ממוזער|200px|נוויל צ'מברלין, 1917]] '''[[:w:נוויל צ'מברלין|ארתור נוויל צ'מברלין]]''' (באנגלית: '''Arthur Neville Chamberlain'''{{כ}}; 18 במרץ 1869 – 9 בנובמבר 1940) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]], שהיה ראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום [[W:מלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה]] ובשנה הראשונה להתנהלותה. == אמרותיו == * "במלחמה אין מנצחים, כולם מפסידים." * "חבריי היקרים. [[w:קונגרס ברלין|בפעם השנייה בהיסטוריה שלנו]], ראש ממשלה בריטי שב מגרמניה בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו [[w:שלום בדורנו|שלום בדורנו]]." ~ על [[w:ועידת מינכן|הסכם מינכן]]. * "עדיף וגם בטוח לא לסמוך על ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] כיוון שמהם לא ניתן לצפות ליותר מאשר סתם מילים..." * "איפה זה?" ~ על חבל הסודטים. * "כמה נורא, דמיוני, לא יאמן הדבר, שאנו נצטרך לחפור שוחות ולמדוד מסיכות־גז כאן, בגלל מריבה במדינה רחוקה בין עמים אודותם איננו יודעים דבר. דומה כי בלתי אפשרי אף יותר שמריבה אשר כבר יושבה עקרונית תהווה עילה למלחמה." ~ מתוך נאום ששודר ברדיו ב-27 בספטמבר 1938, צוטט ב"ראש ממשלה בנוגע לסוגיות" ("Prime Minister on the Issues"),{{כ}} [[w:הטיימס|הטיימס]], עמ' 10, ב-28 בספטמבר 1938, בנוגע למשבר שהוביל ל[[w:חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה]]. * "אם נגזר עלינו לפגוע באחד משני הצדדים – הבה נפגע ביהודים, לא בערבים". ~ לקראת פרסום הספר הלבן ולנוכח המלחמה המתקרבת, בישיבת קבינט של ועדת השרים לענייני ארץ ישראל, אפריל 1939.{{הערה|שם=שגב 273|[[תום שגב]], '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 273.}} * "אין ספק שהיהודים אינם אנשים מלבבים, לי עצמי לא אכפת מהם, אבל אין בכך כדי להסביר את הפוגרום." ~ במכתב לאחותו, על רדיפת היהודים בגרמניה, 30 ביולי, 1939. * "אלו הם דברים מרושעים שנילחם נגדם - כוח ברוטלי, כוונות רעות, חוסר צדק, דיכוי ואפלייה - ומולם בטוח אני שהצודק ינצח." ~ לאחר שהכריז מלחמה מול גרמניה הנאצית, 3 בספטמבר, 1939. == נאמר עליו == * "עושה רושם של איש ישר [...] בלי שאר־רוח יתרה, אך גם לא בלי סימפטיה אנושית". ~ [[דוד בן-גוריון]] ביומנו לאחר פגישתם, 12 בפברואר 1939.{{הערה|שם=שגב 273}} * "השקפותיו על מדיניות חוץ הן כשל מי שמסתכל מהפתח הלא נכון של צינור ביוב עירוני." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "נפל בחלקו של נוויל צ'מברלין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם - אהבת השלום, השאיפה ל[[שלום]] והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "השלום שצ'מברלין מציע לנו יוביל למלחמה. המלחמה שאני מציע לנו תוביל לשלום." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אם הזקן המטופש הזה יגיע הנה להתערב שוב, עם המטריה שלו, אני אבעט בו במורד המדרגות ואקפוץ על הבטן שלו מול הצלמים." ~ [[אדולף היטלר]], לאחר ועידת מינכן.{{הערה|סר איבון קירקפטריק בספר The Inner Circle Macmillan (1959), עמוד 135.}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוויל צ'מברלין|ויקישיתוף=Category:Neville Chamberlain|שם ויקישיתוף=נוויל צ'מברלין}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:צ'מברליין, נוויל}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת בריטניה]] i0mfirvf10uulpejqmlm4pbrb16ln2s 238590 238587 2026-07-31T09:40:27Z דולב 835 הגהה 238590 wikitext text/x-wiki [[קובץ:DirectorOfNationalServiceNevilleChamberlain--nsillustratedwar03londuoft.jpg|ממוזער|200px|נוויל צ'מברלין, 1917]] '''[[:w:נוויל צ'מברלין|ארתור נוויל צ'מברלין]]''' (באנגלית: '''Arthur Neville Chamberlain'''{{כ}}; 18 במרץ 1869 – 9 בנובמבר 1940) היה מדינאי [[בריטניה|בריטי]], שכיהן כראש ממשלת בריטניה בתקופה של טרום [[מלחמת העולם השנייה]] ובשנה הראשונה להתנהלותה. == אמרותיו == * "ב[[מלחמה]] אין מנצחים, כולם מפסידים." * "חבריי היקרים. [[w:קונגרס ברלין|בפעם השנייה בהיסטוריה שלנו]], ראש ממשלה בריטי שב מ[[גרמניה]] בהביאו הסכם עם כבוד. אני מאמין שזהו [[w:שלום בדורנו|שלום בדורנו]]." ~ על [[w:ועידת מינכן|הסכם מינכן]] * "עדיף וגם בטוח לא לסמוך על ה[[ארצות הברית|אמריקאים]] כיוון שמהם לא ניתן לצפות ליותר מאשר סתם מילים..." * "איפה זה?" ~ על חבל הסודטים * "כמה נורא, דמיוני, לא יאמן הדבר, שאנו נצטרך לחפור שוחות ולמדוד מסיכות־גז כאן, בגלל מריבה במדינה רחוקה בין עמים אודותם איננו יודעים דבר. דומה כי בלתי אפשרי אף יותר שמריבה אשר כבר יושבה עקרונית תהווה עילה למלחמה." ~ מתוך נאום ששודר ברדיו ב־27 בספטמבר 1938, צוטט ב"ראש ממשלה בנוגע לסוגיות" ("Prime Minister on the Issues"),{{כ}} [[w:הטיימס|הטיימס]], עמ' 10, ב־28 בספטמבר 1938, בנוגע למשבר שהוביל ל[[w:חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה|חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה]]. * "אם נגזר עלינו לפגוע באחד משני הצדדים – הבה נפגע ב[[יהודים]], לא בערבים." ~ לקראת פרסום הספר הלבן ולנוכח המלחמה המתקרבת, בישיבת קבינט של ועדת השרים לענייני ארץ ישראל, אפריל 1939{{הערה|שם=שגב 273|[[תום שגב]], '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 273}} * "אין ספק שהיהודים אינם אנשים מלבבים, לי עצמי לא אכפת מהם, אבל אין בכך כדי להסביר את הפוגרום." ~ במכתב לאחותו, על רדיפת היהודים בגרמניה, 30 ביולי 1939 * "אלו הם דברים מרושעים שנילחם נגדם – כוח ברוטלי, כוונות רעות, חוסר צדק, דיכוי ואפליה – ומולם בטוח אני שהצודק ינצח." ~ לאחר שהכריז מלחמה מול גרמניה הנאצית, 3 בספטמבר 1939 == נאמר עליו == * "עושה רושם של איש ישר [...] בלי שאר־רוח יתרה, אך גם לא בלי סימפטיה אנושית." ~ [[דוד בן-גוריון]] ביומנו לאחר פגישתם, 12 בפברואר 1939{{הערה|שם=שגב 273}} * "השקפותיו על מדיניות חוץ הן כשל מי שמסתכל מהפתח הלא נכון של צינור ביוב עירוני." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "נפל בחלקו של נוויל צ'מברלין, באחד המשברים העילאיים בעולמנו, שדעותיו תיסתרנה על ידי המאורעות, שתקוותיו תתאכזבנה, והוא יהיה מרומה ונגזל על ידי איש זדון. אך מה היו תקוות אלו שמהן התאכזב? מה היו שאיפות אלו שמהן התייאש? מה הייתה אמונתו אותה ניצלו לרעה? הרי היו אלו בין הרגשות הנאצלים והמיטיבים של לב האדם – אהבת השלום, השאיפה ל[[שלום]] והחתירה לשלום, אפילו במחיר סיכון גדול וודאי במחיר אישי." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "השלום שצ'מברלין מציע לנו יוביל למלחמה. המלחמה שאני מציע לנו תוביל לשלום." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "אם הזקן המטופש הזה יגיע הנה להתערב שוב, עם המטריה שלו, אני אבעט בו במורד המדרגות ואקפוץ על הבטן שלו מול הצלמים." ~ [[אדולף היטלר]], לאחר ועידת מינכן{{הערה|סר איבון קירקפטריק בספר The Inner Circle Macmillan (1959), עמוד 135}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוויל צ'מברלין}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:צ'מברלין, נוויל}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת בריטניה]] 0ofqegmuishigel0a8dwlw00vhc22ki 0 15587 238579 238526 2026-07-30T20:17:26Z יוסף אומץ 20548 238579 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] mt0ulkfnxv0c5hoy411nxih4u1snsyi 238580 238579 2026-07-30T20:23:35Z יוסף אומץ 20548 הגהה 238580 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] rjb7h15b88cuy5x5kro98iym0h3oxiz 238581 238580 2026-07-30T20:24:01Z יוסף אומץ 20548 238581 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] oajnels6orge018ulztah3wbtga72yz 0 29958 238550 238521 2026-07-30T13:08:23Z קליאו 9676 /* */ 238550 wikitext text/x-wiki [[קובץ:20160520-RD-LSC-0803 (26795735334).jpg|ממוזער|196 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חרמש}} * "אפילו כבש יכול לקצור את ה[[חציר]] אם אחרים יחזיקו לו את החרמש." ~ [[פתגמים בלארוסיים|פתגם בלארוסי]] * "ב[[ניסן]] הונפו בכוח כל החרמשים." ~ [[נעמי שמר]], 'שנים עשר ירחים' * "ומלפנים נראו כצמד חרמשים שהיו מחוברים רק בידיותיהם." ~ [[ויקטור הוגו]], "[[הגיבן מנוטרדאם]]" * "שברו חרמשים מרוב קציר – אמרו שהם מחבלים במשק." ~ [[דן בן אמוץ]] ו[[חיים חפר]], "[[ילקוט הכזבים]]" * "הייתה לו נקודת חן בצורת חצי ירח, עם חרמש." ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] 7ounzt41jnroy8jvfndee4d2ss99irv 0 29959 238547 238522 2026-07-30T12:52:28Z קליאו 9676 /* */ 238547 wikitext text/x-wiki '''[[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]]''' (נולדה ב־1962) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "יחסים בין [[אימהות]] ו[[בת|בנות]] ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ו[[בן|בנים]]. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה ואחרות לא מסוגלות לפרגן לבנותיהן ולשמוח בשמחתן ובהצלחותיהן, אלא רואות בהן מתחרות שמאיימות על מקומן ועל מעמדן בבית ובחברה ומקנאות בהן." * "[[ריח גוף|ריח אישי]], שאופייני לכל אחד מאיתנו ושונה מאדם לאדם בהתאם למטענו הגנטי, ההורמונלי, פעילות בלוטות ה[[זיעה]] והרגלי התזונה שלו." * "ריח הגוף נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי [[טסטוסטרון]], ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." {{מיון רגיל:קמפנר, מלי}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] md3dnvsjwl7jerm3u5jinnau9l5btzr 238548 238547 2026-07-30T13:03:08Z קליאו 9676 /* */ 238548 wikitext text/x-wiki '''[[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]]''' (נולדה ב־1962) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "יחסים בין [[אימהות]] ו[[בת|בנות]] ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ו[[בן|בנים]]. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה ואחרות לא מסוגלות לפרגן לבנותיהן ולשמוח בשמחתן ובהצלחותיהן, אלא רואות בהן מתחרות שמאיימות על מקומן ועל מעמדן בבית ובחברה ומקנאות בהן." * "[[ריח גוף|ריח הגוף]] נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי [[טסטוסטרון]], ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ==נאמר עליה== * "אמרתי לה שאם אנחנו רוצים להיות ביחד יש כמה כללים שאני לא יכול לוותר עליהם, כמו כשרות, שבת, טהרת המשפחה וכיוצא בזה. היא הסכימה, ועשתה זאת מרצון טוב ובאהבה רבה." ~ [[ישראל רנד]] {{מיון רגיל:קמפנר, מלי}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] 6gqzqz8mi9yv5nfkkf2ncbisddtolv3 238549 238548 2026-07-30T13:03:38Z קליאו 9676 /* נאמר עליה */ 238549 wikitext text/x-wiki '''[[w:מלי קמפנר|מלי קמפנר]]''' (נולדה ב־1962) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "יחסים בין [[אימהות]] ו[[בת|בנות]] ידועים כמורכבים ושונים מאוד מיחסים בין אימהות ו[[בן|בנים]]. הרבה נכתב ונאמר על הקשר הייחודי הזה, מלבד נושא אחד שממעטים לעסוק בו: אימהות שמסיבות כאלה ואחרות לא מסוגלות לפרגן לבנותיהן ולשמוח בשמחתן ובהצלחותיהן, אלא רואות בהן מתחרות שמאיימות על מקומן ועל מעמדן בבית ובחברה ומקנאות בהן." * "[[ריח גוף|ריח הגוף]] נקלט בתת המודע, ונשים רגישות אליו במיוחד. כך למשל גברים עתירי [[טסטוסטרון]], ההורמון הגברי, הם המושכים והמבוקשים ביותר בעיני הנשים." ==נאמר עליה== * "אמרתי לה שאם אנחנו רוצים להיות ביחד יש כמה כללים שאני לא יכול לוותר עליהם, כמו כשרות, שבת, טהרת המשפחה וכיוצא בזה. היא הסכימה, ועשתה זאת מרצון טוב ובאהבה רבה." ~ [[w:ישראל רנד|ישראל רנד]] {{מיון רגיל:קמפנר, מלי}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] cbb6tw5u78f4b55wxf9oo9isqoeuxll 0 29960 238542 238524 2026-07-30T12:36:43Z קליאו 9676 /* */ 238542 wikitext text/x-wiki [[קובץ:23. zoltar (Nouvi Graduval).JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל ה[[שמלה]]." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר ב[[סליחה]] לכבס את הכתמים של ה[[היסטוריה]]. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של [[רוע]]." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" [[קטגוריה:חיי האדם]] 4ke2xy5e4vkprw9w1jiandrsd8xex4w 238543 238542 2026-07-30T12:43:40Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238543 wikitext text/x-wiki [[קובץ:23. zoltar (Nouvi Graduval).JPG|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל ה[[שמלה]]." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר ב[[סליחה]] לכבס את הכתמים של ה[[היסטוריה]]. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של [[רוע]]." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" * יש ניצנים ראשונים המעידים שכתמים עשויים להיות באופנה ביום מן הימים. אבל אני כבר לא אדע ליהנות ממנה, כול כך עמוק טבועה בי טראומת הכתמים מאז ימי הילדות: שוב יש לך כתם על חצאית הקפלים הכחולה? אני נושאת את כתם ילדת הכתמים כול החיים. [[קטגוריה:חיי האדם]] rf1h5xwuscdntyxfjyw76gnj0ndye2x 238544 238543 2026-07-30T12:44:34Z קליאו 9676 /* */ 238544 wikitext text/x-wiki [[קובץ:23. zoltar (Nouvi Graduval).JPG|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל ה[[שמלה]]." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר ב[[סליחה]] לכבס את הכתמים של ה[[היסטוריה]]. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של [[רוע]]." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" * "יש ניצנים ראשונים המעידים שכתמים עשויים להיות באופנה ביום מן הימים. אבל אני כבר לא אדע ליהנות ממנה, כול כך עמוק טבועה בי טראומת הכתמים מאז ימי הילדות: שוב יש לך כתם על חצאית הקפלים הכחולה? אני נושאת את כתם ילדת הכתמים כול החיים." ~ [[רות בונדי]] [[קטגוריה:חיי האדם]] g28fovxsa0qzoj949rcndyn62gsps3r 238545 238544 2026-07-30T12:45:10Z קליאו 9676 /* */ 238545 wikitext text/x-wiki [[קובץ:23. zoltar (Nouvi Graduval).JPG|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל ה[[שמלה]]." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "הם מכירים בצורך הדבר הזה ונדמה להם שאפשר ב[[סליחה]] לכבס את הכתמים של ה[[היסטוריה]]. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של [[רוע]]." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" * "יש [[ניצן|ניצנים]] ראשונים המעידים שכתמים עשויים להיות באופנה ביום מן הימים. אבל אני כבר לא אדע ליהנות ממנה, כול כך עמוק טבועה בי טראומת הכתמים מאז ימי הילדות: שוב יש לך כתם על חצאית הקפלים הכחולה? אני נושאת את כתם ילדת הכתמים כול החיים." ~ [[רות בונדי]] [[קטגוריה:חיי האדם]] qvoi5wq9tvakxhhso3xlzjx0a3o762z 238546 238545 2026-07-30T12:46:43Z קליאו 9676 /* */ 238546 wikitext text/x-wiki [[קובץ:23. zoltar (Nouvi Graduval).JPG|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כתם}} * "כתם קטן אחד מקלקל את כל ה[[שמלה]]." ~ [[פתגמים בלגיים|פתגם בלגי]] * "ונדמה להם שאפשר ב[[סליחה]] לכבס את הכתמים של ה[[היסטוריה]]. בגדים אולי אפשר לכבס, גם כן לא את כל הכתמים, אבל כתמים של היסטוריה אי אפשר לכבס." ~ [[ס. יזהר]] * "אני מוצא כי אפילו בטובה שבסגולותיי קיים כתם כלשהו של [[רוע]]." ~ [[מישל דה מונטן]], "מסות" * "יש [[ניצן|ניצנים]] ראשונים המעידים שכתמים עשויים להיות באופנה ביום מן הימים. אבל אני כבר לא אדע ליהנות ממנה, כול כך עמוק טבועה בי טראומת הכתמים מאז ימי הילדות: שוב יש לך כתם על חצאית הקפלים הכחולה? אני נושאת את כתם ילדת הכתמים כול החיים." ~ [[רות בונדי]] [[קטגוריה:חיי האדם]] 0yl4fdv5mldnkqbse4edsw3n0mt05dj 0 29961 238567 238525 2026-07-30T18:28:28Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238567 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hand sowing 1960 (JOKAMT2Pe32-2).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "אל נא תזרע [[דלעת]] במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת ה[[שטן]], היא תתנפץ על ראשו." ~ [[פתגמים סרביים|פתגם סרבי]] * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[תמר עילם גינדין]] [[קטגוריה:חקלאות]] qm53wwh55wr06rijogjbonf33wvosb3 238568 238567 2026-07-30T18:34:00Z קליאו 9676 /* */ 238568 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Handif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו." ~ {{פסוק|תהלים|קכו|ה}} * "אל נא תזרע [[דלעת]] במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת ה[[שטן]], היא תתנפץ על ראשו." ~ [[פתגמים סרביים|פתגם סרבי]] * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[תמר עילם גינדין]] [[קטגוריה:חקלאות]] c2tf18wqxxrir13rotutybpcfkw5iw7 238569 238568 2026-07-30T18:34:29Z קליאו 9676 /* */ 238569 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Handif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ." ~ {{פסוק|תהלים|קכו|ה}} * "אל נא תזרע [[דלעת]] במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת ה[[שטן]], היא תתנפץ על ראשו." ~ [[פתגמים סרביים|פתגם סרבי]] * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[תמר עילם גינדין]] [[קטגוריה:חקלאות]] kjh9vvd5oav0pojov8k2xl9t0el1siv 238570 238569 2026-07-30T18:41:30Z קליאו 9676 /* */ 238570 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Сеятель 1888.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זריעה}} * "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה, בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ." ~ {{פסוק|תהלים|קכו|ה}} * "אל נא תזרע [[דלעת]] במקום שבו מעולם לא גדלה." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אם מישהו זורע דלעת על אדמת ה[[שטן]], היא תתנפץ על ראשו." ~ [[פתגמים סרביים|פתגם סרבי]] * "וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח תורה מה תהא עליה?" ~ [[שמעון בר יוחאי]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה." ~ [[תמר עילם גינדין]] [[קטגוריה:חקלאות]] 35bw2wnah8gclr87lfknsm3rhry073o 0 29963 238539 238531 2026-07-30T12:27:35Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238539 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PhoMicpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נטיעה}} * "חשק נטיעת האילנות נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק]] * "נטעתי את נטיעותיי, קצרתי, בצרתי." ~ [[מרדכי מקלף]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אף פעם לא מאוחר לנטוע עץ, אמרה." ~ [[יהודית הנדל]], "הר הטועים" * "יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע פרדסים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו." ~ [[שמואל מוהליבר]] 5zxftne2h2d5tjba13mp59j584bekfp 238540 238539 2026-07-30T12:31:55Z קליאו 9676 /* */ 238540 wikitext text/x-wiki [[קובץ:190424-N-QR145-032 (5300574).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נטיעה}} * "חשק נטיעת ה[[עץ|אילנות]] נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק]] * "נטעתי את נטיעותיי, קצרתי, בצרתי." ~ [[מרדכי מקלף]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אף פעם לא מאוחר לנטוע עץ, אמרה." ~ [[יהודית הנדל]], "הר הטועים" * "יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע [[פרדס]]ים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו." ~ [[שמואל מוהליבר]] [[קטגוריה:פעילויות]] nd8ri258o6wli4y5rucdi93g7rfm05g 238541 238540 2026-07-30T12:32:31Z קליאו 9676 /* */ 238541 wikitext text/x-wiki [[קובץ:190424-N-QR145-032 (5300574).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נטיעה}} * "חשק נטיעת ה[[עץ|אילנות]] נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק]] * "נטעתי את נטיעותיי, קצרתי, בצרתי." ~ [[מרדכי מקלף]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים לזריעה או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אף פעם לא מאוחר לנטוע עץ, אמרה." ~ [[יהודית הנדל]], "הר הטועים" * "יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע [[פרדס]]ים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו." ~ [[שמואל מוהליבר]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:פעילויות]] 52cxugdzwewprzu8mz2dni4mc1bpfex 238556 238541 2026-07-30T17:05:07Z דולב 835 קישור פנימי 238556 wikitext text/x-wiki [[קובץ:190424-N-QR145-032 (5300574).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=נטיעה}} * "חשק נטיעת ה[[עץ|אילנות]] נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים." ~ [[אברהם יצחק הכהן קוק]] * "נטעתי את נטיעותיי, קצרתי, בצרתי." ~ [[מרדכי מקלף]] * "לעתים קרובות ימים אחרים אינם מתאימים ל[[זריעה]] או נטיעה." ~ [[W:קונסטנטינוס|קונסטנטינוס]] * "אף פעם לא מאוחר לנטוע עץ, אמרה." ~ [[יהודית הנדל]], "הר הטועים" * "יישוב הארץ היינו לקנות אדמה ולבנות בתים, לנטוע [[פרדס]]ים ולזרוע שדות, היא אחת המצוות היותר גדולות שבתורתנו." ~ [[שמואל מוהליבר]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:פעילויות]] g432zzpzo908ywrtjqrzkqc5uj9mdip 0 29964 238554 238532 2026-07-30T16:51:50Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238554 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Truffes d'Istria.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כמהין}} * "כשהחלטתי לצאת לציד פטריות כמהין לבנות, אפילו מנהלת הכספים שלי לא הנידה עפעף. בירור קצר העלה, שהמקום הטוב בעולם למציאת כמהין לבנות הוא אזור פיאמונטה ב[[איטליה]] והחודש המושלם הוא אוקטובר." ~ [[ניר צוק]] * "כאשר בדרך מתעוררים החששות: מי ילמד אותי את אותה מלאכה עתיקה ואצילית זו של חיפוש כמהין בעזרת כלבים? כיצד אסביר לאיטלקי הזקן שאין לי רצון להתחרות בו בחיפוש הפטרייה, שמחירה בשוק עומד על אלף יורו לק"ג?" ~ [[ניר צוק]] * "מיילדים, בעזרת חוש הריח המופלא של דונה, את פלאי הכמהין מתוך בטן האדמה, הכי קרוב לשורשי עץ האלון. בדרך מספר לי מאוריציו על מעללי משפחתו מדורות, משמיץ את הכמהין השחורות, הזולות (רק 500 יורו לקילו) ומתרברב בשנאתו ל[[צרפתים]] שמחפשים כמהין בעזרת [[חזיר הבית|חזירות]] צעירות." ~ [[ניר צוק]] * "הזמנו קרפצ'יו של כמהין למנה ראשונה, שהגיע עם קישוט עלי זהב חביבים. המנה הייתה מאתגרת, מיוחדת, מעניינת, שונה ומושקעת." ~ [[יעוז סבר]] * "אנחנו מהזוגות המגעילים שיעדיפו דג טרחון מאודה בחמאת לימון עם שבבי כמהין ופירה וואסבי פטריות על כל דבר אחר." ~ [[יעוז סבר]] * "גבינת קרם דה בורגון מצופה בפירורים קטנים של פטריות כמהין. היא הוצאה ממקרר הגבינות שבו נחות ביום עמוס כ־400 סוגים של גבינות." ~ [[W:מיכל פלטי|מיכל פלטי]] * "החלו חוקרים לנסות לגדל בארץ פטריית כמהה (רגע של עברית – כמהה ביחיד, כמהין ברבים) יקרה ויוקרתית, זו שצומחת באירופה ושווה את משקלה ב[[זהב]]. על דרך המשל אפשר לומר כי הניתוח לא הצליח – אבל החולה חי ובועט." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] * "את הכמהה הלבנה לא הצליחו לגדל עד היום באופן מתורבת בשום מקום בעולם. אלא שבמקרה, הביאו החוקרים לארץ גם נבגים של כמהה אחרת, כמהת הקיץ השחורה, השלישית באיכותה מבין סוגי הכמהין, וזו דווקא הפתיעה והכתה שורש, או נבג, ליתר דיוק." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] [[קטגוריה:מזון]] 6h28cjcw4yqdzaeivu3eqh3nql3okd4 238573 238554 2026-07-30T19:13:04Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238573 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Truffes d'Istria.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כמהין}} * "מי ילמד אותי את אותה מלאכה עתיקה ואצילית זו של חיפוש כמהין בעזרת כלבים? כיצד אסביר לאיטלקי הזקן שאין לי רצון להתחרות בו בחיפוש הפטרייה, שמחירה בשוק עומד על אלף יורו לק"ג?" ~ [[ניר צוק]] * "בירור קצר העלה, שהמקום הטוב בעולם למציאת כמהין לבנות הוא אזור פיאמונטה ב[[איטליה]] והחודש המושלם הוא אוקטובר." ~ [[ניר צוק]] * "החלו חוקרים לנסות לגדל בארץ פטריית כמהה (רגע של עברית – כמהה ביחיד, כמהין ברבים) יקרה ויוקרתית, זו שצומחת באירופה ושווה את משקלה ב[[זהב]]." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] * "את הכמהה הלבנה לא הצליחו לגדל עד היום באופן מתורבת בשום מקום בעולם. אלא שבמקרה, הביאו החוקרים לארץ גם נבגים של כמהה אחרת, כמהת הקיץ השחורה, השלישית באיכותה מבין סוגי הכמהין, וזו דווקא הפתיעה והכתה שורש, או נבג, ליתר דיוק." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] * "הזמנו קרפצ'יו של כמהין למנה ראשונה, שהגיע עם קישוט עלי זהב חביבים. המנה הייתה מאתגרת, מיוחדת, מעניינת, שונה ומושקעת." ~ [[יעוז סבר]] [[קטגוריה:מזון]] 905k250fi1pw453g5c10wvolq5kbly4 238574 238573 2026-07-30T19:13:45Z קליאו 9676 /* */ 238574 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Truffes d'Istria.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כמהין}} * "מי ילמד אותי את אותה מלאכה עתיקה ואצילית זו של חיפוש כמהין בעזרת [[כלב]]ים? כיצד אסביר לאיטלקי הזקן שאין לי רצון להתחרות בו בחיפוש הפטרייה, שמחירה בשוק עומד על אלף יורו לק"ג?" ~ [[ניר צוק]] * "בירור קצר העלה, שהמקום הטוב בעולם למציאת כמהין לבנות הוא אזור פיאמונטה ב[[איטליה]] והחודש המושלם הוא אוקטובר." ~ [[ניר צוק]] * "החלו חוקרים לנסות לגדל בארץ פטריית כמהה (רגע של עברית – כמהה ביחיד, כמהין ברבים) יקרה ויוקרתית, זו שצומחת באירופה ושווה את משקלה ב[[זהב]]." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] * "את הכמהה הלבנה לא הצליחו לגדל עד היום באופן מתורבת בשום מקום בעולם. אלא שבמקרה, הביאו החוקרים לארץ גם נבגים של כמהה אחרת, כמהת הקיץ השחורה, השלישית באיכותה מבין סוגי הכמהין, וזו דווקא הפתיעה והכתה שורש, או נבג, ליתר דיוק." ~ [[W:אחיה ראב"ד|אחיה ראב"ד]] * "הזמנו קרפצ'יו של כמהין למנה ראשונה, שהגיע עם קישוט עלי זהב חביבים. המנה הייתה מאתגרת, מיוחדת, מעניינת, שונה ומושקעת." ~ [[יעוז סבר]] [[קטגוריה:מזון]] 5folyqermavv6nrwgho53rpy3y18bhy 0 29965 238555 238534 2026-07-30T16:56:30Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238555 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cirsium spinosissimum 002.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קוץ}} * "אין [[ורד]] ללא קוצים, אך יש קוצים רבים ללא ורדים." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "אנשים מסוימים תמיד מתאוננים על כך שלשושנים יש קוצים; אני אסיר תודה על כך שלקוצים יש שושנים." ~ [[אלפונס קאר]] * "לשושן יש קוצים ולאדם יש פגמים." ~ [[פתגמים הונגריים|פתגם הונגרי]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "מי שאוהב ורדים יתגבר על הקוצים." ~ [[פתגמים טורקיים|פתגם טורקי]] * "ה[[חיים]] הם ורד שבו כל [[עלה כותרת]] הוא דמיוני, וכל קוץ הוא אמיתי." ~ [[אלפרד דה מיסה]] * "איך אפשר להשביע את רצון כולם? במקום שבו האחד קוטף ורדים, השני אינו מוצא אלא קוצים." ~ [[פטרוניוס]] * "ומה שעבורי הם קוצים אתה מכנה ורדים." ~ [[פייר קורניי]] * "ה[[פרח|פרחים]] מייצרים קוצים כבר מיליוני שנים. ובכל זאת הכבשים אוכלות את הפרחים כבר מיליוני שנים." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[הנסיך הקטן]]" * "הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[הנסיך הקטן]]" * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." ~ [[תומאס קרלייל]], "עבר והווה" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 285n01depohpj01eczuvlmc9skh3lef 238560 238555 2026-07-30T18:00:24Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238560 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cirsium spinosissimum 002.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קוץ}} * "לשושן יש קוצים ולאדם יש פגמים." ~ [[פתגמים הונגריים|פתגם הונגרי]] * "כאשר אתה זורע קוצים אל תתהלך ללא [[כפכפים]]." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "מי שאוהב ורדים יתגבר על הקוצים." ~ [[פתגמים טורקיים|פתגם טורקי]] * "אין [[ורד]] ללא קוצים, אך יש קוצים רבים ללא ורדים." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "אנשים מסוימים תמיד מתאוננים על כך שלשושנים יש קוצים; אני אסיר תודה על כך שלקוצים יש שושנים." ~ [[אלפונס קאר]] * "ה[[חיים]] הם ורד שבו כל [[עלה כותרת]] הוא דמיוני, וכל קוץ הוא אמיתי." ~ [[אלפרד דה מיסה]] * "איך אפשר להשביע את רצון כולם? במקום שבו האחד קוטף ורדים, השני אינו מוצא אלא קוצים." ~ [[פטרוניוס]] * "ומה שעבורי הם קוצים אתה מכנה ורדים." ~ [[פייר קורניי]] * "ה[[פרח|פרחים]] מייצרים קוצים כבר מיליוני שנים. ובכל זאת הכבשים אוכלות את הפרחים כבר מיליוני שנים." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[הנסיך הקטן]]" * "הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[הנסיך הקטן]]" * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." ~ [[תומאס קרלייל]], "עבר והווה" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 4lk9pmpmq8g122rl0pskiykund1354d 0 29966 238551 2026-07-30T14:22:04Z The duke 6430 יצירה 238551 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]''';{{כ}} 1942–2005) היה [[פילוסוף]], מתרגם, מוזיקאי ומשורר איסלנדי שמאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * האמת היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש הגיון במדע". * "פילוסופיה וספרות אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] l6x9cgkztd0ch5kzzejvo34zoq8pth0 238552 238551 2026-07-30T14:22:19Z The duke 6430 238552 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]''';{{כ}} 1942–2005) היה [[פילוסוף]], מתרגם, מוזיקאי ומשורר איסלנדי שמאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "האמת היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש הגיון במדע". * "פילוסופיה וספרות אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] nj3a2mzf10jet75cn6i2b6jphe81qbp 238557 238552 2026-07-30T17:15:02Z דולב 835 הגהה, אין הערות שוליים 238557 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]''';{{כ}} 1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי שמאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 7noip3uinu90nbq8ry204yjzbhd0doe 238559 238557 2026-07-30T17:23:06Z The duke 6430 הרחבה 238559 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]''';{{כ}} 1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי שמאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "והצמא, אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס יין?" ~ מתוך ההקדמה ל"[[קנדיד]]" של וולטייר. {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] hvy02ki79j91rd40fnibh4mfhs4ffi3 238561 238559 2026-07-30T18:08:33Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238561 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]''';{{כ}} 2005–1942) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "והצמא, אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס יין?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] igltjpkvisch2kpj8ldy8u1d6mv65gf 238562 238561 2026-07-30T18:16:58Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238562 wikitext text/x-wiki '''[[ת'ורסטיין גילבאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]''') (2005–1942) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "והצמא, אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס יין?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] tk8heendeioutrqokqdkfll454tbk5m 238571 238562 2026-07-30T19:05:32Z דולב 835 טווח מספרים מימין לשמאל 238571 wikitext text/x-wiki '''[[ת'ורסטיין גילבאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]'''){{כ}} (1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "וה[[צמא]], אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס [[יין]]?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 75pc9e66vf5ufg6bh9q0pliiuo46nse 238572 238571 2026-07-30T19:08:48Z דולב 835 הסרת קישור עצמי 238572 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]'''){{כ}} (1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "וה[[צמא]], אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס [[יין]]?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 5expt5idqx5oqn30xl1nvdxgp9y0ddt 238575 238572 2026-07-30T19:35:46Z The duke 6430 הרחבה 238575 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]'''){{כ}} (1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "וה[[צמא]], אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס [[יין]]?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] * "למען האמת כתביו של [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] בנושאי מדע הם כזו תהום של טיפשות ובורות, גם בקנה המידה של זמנם וגם של זמננו, שזו צריכה להיחשב אחת התעלומות הגדולות בכלל ההיסטוריה של המחשבה האנושית איך בן אדם שפרסם כזה גבב לא הפך מיד למושא לעג ברחבי העולם. אך נסתרות הן דרכי [[w:en:world spirit|רוח העולם]]. רבות מהתיאוריות של הגל בנושא המדע אומצו בעקבותיו על ידי [[w:פרידריך אנגלס|פרידריך אנגלס]], ובעקבות אנגלס על ידי [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]], ולאחרונה בעקבות לנין גם על ידי [[מאו צה טונג]]. כדוגמה אפשר לצטט את התיאוריה של לנין ומאו שהזרמים החיובי והשלילי בחשמל הם תופעה דיאלקטית בדיוק כמו המינוס והפלוס בחשבון ומאבק המעמדות בסוציולוגיה. יש לציין שהתיאוריה של הגל על החשמל נראית הרבה יותר מורכבת, אך לא יתן להציג אותה בשפה אחרת משפת אמו של המאסטר. ההגדרה של הגל לחשמל מתחילה בערך ככה: 'חשמל הוא הצורה הטהורה שמשחררת עצמה מכבליה. זוהי הצורה המתחילה להתגבר על אדישותה שלה עצמה...'" מתוך הספר "ניסוי באדם" (Tilraun um manninn) {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] cwjpj9tcsg6llhovb3wbo4ko1tfajwb 238576 238575 2026-07-30T19:36:10Z The duke 6430 238576 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]'''){{כ}} (1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "וה[[צמא]], אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס [[יין]]?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] * "למען האמת כתביו של [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] בנושאי מדע הם כזו תהום של טיפשות ובורות, גם בקנה המידה של זמנם וגם של זמננו, שזו צריכה להיחשב אחת התעלומות הגדולות בכלל ההיסטוריה של המחשבה האנושית איך בן אדם שפרסם כזה גבב לא הפך מיד למושא לעג ברחבי העולם. אך נסתרות הן דרכי [[w:en:world spirit|רוח העולם]]. רבות מהתיאוריות של הגל בנושא המדע אומצו בעקבותיו על ידי [[w:פרידריך אנגלס|פרידריך אנגלס]], ובעקבות אנגלס על ידי [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]], ולאחרונה בעקבות לנין גם על ידי [[מאו צה טונג]]. כדוגמה אפשר לצטט את התיאוריה של לנין ומאו שהזרמים החיובי והשלילי בחשמל הם תופעה דיאלקטית בדיוק כמו המינוס והפלוס בחשבון ומאבק המעמדות בסוציולוגיה. יש לציין שהתיאוריה של הגל על החשמל נראית הרבה יותר מורכבת, אך לא יתן להציג אותה בשפה אחרת משפת אמו של המאסטר. ההגדרה של הגל לחשמל מתחילה בערך ככה: 'חשמל הוא הצורה הטהורה שמשחררת עצמה מכבליה. זוהי הצורה המתחילה להתגבר על אדישותה שלה עצמה...'" ~ מתוך הספר "ניסוי באדם" (Tilraun um manninn) {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] q5z3uo4lramr10ico9vci3sj6f10y7n 238577 238576 2026-07-30T19:37:24Z The duke 6430 238577 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]'''){{כ}} (1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "וה[[צמא]], אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס [[יין]]?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] * "למען האמת כתביו של [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] בנושאי מדע הם כזו תהום של טיפשות ובורות, גם בקנה המידה של זמנם וגם של זמננו, שזו צריכה להיחשב אחת התעלומות הגדולות בכלל ההיסטוריה של המחשבה האנושית איך בן אדם שפרסם כזה גבב לא הפך מיד למושא לעג ברחבי העולם. אך נסתרות הן דרכי [[w:en:world spirit|רוח העולם]]. רבות מהתיאוריות של הגל בנושא המדע אומצו בעקבותיו על ידי [[w:פרידריך אנגלס|פרידריך אנגלס]], ובעקבות אנגלס על ידי [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]], ולאחרונה בעקבות לנין גם על ידי [[מאו צה טונג]]. כדוגמה אפשר לצטט את התיאוריה של לנין ומאו שהזרמים החיובי והשלילי בחשמל הם תופעה דיאלקטית בדיוק כמו המינוס והפלוס בחשבון ומאבק המעמדות בסוציולוגיה. יש לציין שהתיאוריה של הגל על החשמל נראית הרבה יותר מורכבת, אך לא ניתן להציג אותה בשפה אחרת משפת אמו של המאסטר. ההגדרה של הגל לחשמל מתחילה בערך ככה: 'חשמל הוא הצורה הטהורה שמשחררת עצמה מכבליה. זוהי הצורה המתחילה להתגבר על אדישותה שלה עצמה...'" ~ מתוך הספר "ניסוי באדם" (Tilraun um manninn) {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 00ha5alndk7lbpnybsncuiz90ktyajt 238578 238577 2026-07-30T20:01:39Z The duke 6430 238578 wikitext text/x-wiki '''ת'ורסטיין גילבאסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Þorsteinn Gylfason|Þorsteinn Gylfason]]'''){{כ}} (1942–2005) היה [[פילוסוף]], [[מתרגם]], [[מוזיקאי]] ו[[משורר]] איסלנדי. מאמריו הופיעו בעיתונות ובמגזינים. {{מפריד}} * "ה[[אמת]] היא מה שאנחנו מלמדים ילדים להגיד, ומה שהיינו רוצים שיהיה בעיתונים ובספרי הלימוד. כנראה שהמושג לא צריך הסבר נוסף." ~ מתוך "אמת" שיצא ב"האם יש היגיון במדע" * "[[פילוסופיה]] ו[[ספרות]] אינן שונות לחלוטין זו מזו. המשותף להן הוא שבשני התחומים יש לנו יצירה חיה של הכאן והעכשיו תחת קורת גג אחת עם מורשת קלאסית." * "וה[[צמא]], אפילו הוא לא סיבה מספיק טובה לחגוג על כוס [[יין]]?" ~ מתוך הקדמה ל"[[קנדיד]]" של [[וולטייר]] * "למען האמת כתביו של [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]] בנושאי מדע הם כזו תהום של טיפשות ובורות, גם בקנה המידה של זמנם וגם של זמננו, שזו צריכה להיחשב אחת התעלומות הגדולות בכלל ההיסטוריה של המחשבה האנושית איך בן אדם שפרסם כזה גבב לא הפך מיד למושא לעג ברחבי העולם. אך נסתרות הן דרכי [[w:en:world spirit|רוח העולם]]. רבות מהתיאוריות של הגל בנושא המדע אומצו בעקבותיו על ידי [[w:פרידריך אנגלס|פרידריך אנגלס]], ובעקבות אנגלס על ידי [[ולדימיר איליץ' לנין|לנין]], ולאחרונה בעקבות לנין גם על ידי [[מאו צה טונג]]. כדוגמה אפשר לצטט את התיאוריה של לנין ומאו שהזרמים החיובי והשלילי בחשמל הם תופעה דיאלקטית בדיוק כמו המינוס והפלוס בחשבון ומאבק המעמדות בסוציולוגיה. יש לציין שהתיאוריה של הגל על החשמל נראית הרבה יותר מורכבת, אך לא ניתן להציג אותה בשפה אחרת משפת אמו של המאסטר. ההגדרה של הגל לחשמל מתחילה בערך ככה: 'חשמל הוא הצורה הטהורה שמשחררת עצמה מכבליה. זוהי הצורה המתחילה להתגבר על אדישותה שלה עצמה...'" ~ מתוך הספר "ניסוי בבני האדם" (Tilraun um manninn) * "כל פילוסופיה היא ניסוי ותו לא: ניסוי בבני האדם." ~ מתוך הספר "ניסוי בבני האדם" (Tilraun um manninn) * [...] כל המילים הן מרובות משמעות, וכך הן אמורות להיות." ~ מתוך המאמר "חיים ונשמה" (Líf og sál) מתוך השפה "נשמה ושפה" (Sál & mál) עמ' 234. {{מיון רגיל:גילבאסון, ת'ורסטיין}} [[קטגוריה:פילוסופים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 2a9spyx96qgm36kbf9iimsajfm8orwl 0 29967 238553 2026-07-30T16:01:47Z ~2026-42130-50 27553 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "השמיים היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], [[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]] * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה [[אוז]] * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחו..." 238553 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "השמיים היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], [[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]] * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה [[אוז]] * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחות האויר מספיקה לו לנשום" ~ מתוך השיר "בקצת אחיד בתנועות של הגוף" * "מצדו השני של קיר הזכוכית באקווריום של ניו יורק נצמד אל הדופן כריש גדול. בפיו, הנפער במה שנראה כמו חיוך רחב, נחשפו עשרות שיניים מאיימות." ~ [[משה גלעד]] eds3hrvt9p4hwo8ophv3tbtibaku44d 238558 238553 2026-07-30T17:21:23Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריות 238558 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "ה[[שמיים]] היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]]" * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה "[[אוז]]" * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחות באוויר מספיקה לו לנשום." ~ מתוך השיר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" מאת [[עברי לידר]] * "מצדו השני של קיר הזכוכית באקווריום של [[ניו יורק]] נצמד אל הדופן כריש גדול. בפיו, הנפער במה שנראה כמו חיוך רחב, נחשפו עשרות שיניים מאיימות." ~ [[משה גלעד]] [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] bqaw5azx2ey6p4ftm02ekmbywqek9va 238563 238558 2026-07-30T18:21:43Z קליאו 9676 /* */ 238563 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "מול האקווריום, אפשר לבלות שעות שקועים בחלומות בהקיץ." * "ה[[שמיים]] היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]]" * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה "[[אוז]]" * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחות באוויר מספיקה לו לנשום." ~ מתוך השיר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" מאת [[עברי לידר]] [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] sbmn9dsvuembkfvy7at0qczs1dwkrub 238564 238563 2026-07-30T18:22:13Z קליאו 9676 /* */ 238564 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "מול האקווריום, אפשר לבלות שעות שקועים בחלומות בהקיץ." ~ [[קונרד לונץ]] * "ה[[שמיים]] היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]]" * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה "[[אוז]]" * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחות באוויר מספיקה לו לנשום." ~ מתוך השיר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" מאת [[עברי לידר]] [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] 2rqnqanxjgblpe0iwf14811vbcm2iw9 238565 238564 2026-07-30T18:22:44Z קליאו 9676 /* */ 238565 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "מול האקווריום, אפשר לבלות שעות שקועים בחלומות בהקיץ." ~ [[קונרד לורנץ]] * "ה[[שמיים]] היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]]" * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה "[[אוז]]" * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחות באוויר מספיקה לו לנשום." ~ מתוך השיר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" מאת [[עברי לידר]] [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] 1nrf8vrekzpkt77maaltzwo50av1g92 238566 238565 2026-07-30T18:24:39Z קליאו 9676 /* */ 238566 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral tank.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אקווריום}} * "מול האקווריום, אפשר לבלות שעות שקועים בחלומות בהקיץ." ~ [[קונראד לורנץ]] * "ה[[שמיים]] היו שלווים כמו אקווריום." ~ [[אנטואן דה סנט-אכזופרי]], "[[טיסת לילה (ספר)|טיסת לילה]]" * "אני שונא את ההרגשה של להיות לכוד בתוך אקווריום." ~ מתוך הסדרה "[[אוז]]" * "כמו דג מפרפר ליד האקווריום, הלחות באוויר מספיקה לו לנשום." ~ מתוך השיר "בקצב אחיד בתנועות של הגוף" מאת [[עברי לידר]] [[קטגוריה:חפצים]] [[קטגוריה:חקלאות]] 3okjec0kbc35m872j0ditvlh8vtk3i2 0 29968 238583 2026-07-30T21:02:26Z The duke 6430 יצירת דף עם התוכן "'''אורן באורד'ור יונסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Örn Bárður Jónsson|Örn Bárður Jónsson]]'''){{כ}} (יליד 23.11.1949) הוא כומר קהילתי ב[[w:is:Neskirkja|כנסיית נס]] ברייקיאוויק. {{מפריד}} * "תמיד היה מחיר להשתייכות לקבוצת מיעוט. הגישה הזו של 'מסכנים אני וילדיי' לא מאוד משכנעת. אתם פשוט צריכים לקבל א..." 238583 wikitext text/x-wiki '''אורן באורד'ור יונסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Örn Bárður Jónsson|Örn Bárður Jónsson]]'''){{כ}} (יליד 23.11.1949) הוא כומר קהילתי ב[[w:is:Neskirkja|כנסיית נס]] ברייקיאוויק. {{מפריד}} * "תמיד היה מחיר להשתייכות לקבוצת מיעוט. הגישה הזו של 'מסכנים אני וילדיי' לא מאוד משכנעת. אתם פשוט צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט. נוצרים בכל העולם סובלים מאותו מצב." ~ מתוך המאמר "המקל החוזר ותחייתו של הסובייט" בעיתון Fréttablaðið וב- Vísi.is ב11.11.2010. {{מיון רגיל:יונסון, אורן באורד'ור}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] lvl933ial0duykne5ruywnwqlr2eam3 238589 238583 2026-07-31T09:32:19Z דולב 835 הגהה 238589 wikitext text/x-wiki '''אורן באורד'ור יונסון''' (באיסלנדית: '''[[:is:Örn Bárður Jónsson|Örn Bárður Jónsson]]''') (נולד ב־23 בנובמבר 1949) הוא [[כומר]] קהילתי ב[[w:is:Neskirkja|כנסיית נס]] ב[[רייקיאוויק]]. {{מפריד}} * "תמיד היה מחיר להשתייכות לקבוצת מיעוט. הגישה הזו של 'מסכנים אני וילדיי' לא מאוד משכנעת. אתם פשוט צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט. [[נצרות|נוצרים]] בכל העולם סובלים מאותו מצב." ~ מתוך המאמר "המקל החוזר ותחייתו של הסובייט" בעיתון Fréttablaðið וב־Vísi.is,{{כ}} 11 בנוסמסר 2010 {{מיון רגיל:יונסון, אורן באורד'ור}} [[קטגוריה:כמרים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] ga02c8nv5ts3ekug2j6ukcyuxhz5x09 0 29969 238586 2026-07-30T23:06:24Z יודוקוליס 16734 יודוקוליס העביר את הדף [[נוויל צ'מברליין]] לשם [[נוויל צ'מברלין]] 238586 wikitext text/x-wiki #הפניה [[נוויל צ'מברלין]] 91wfcew6u3ve15rjzucxqmc2h98s993 0 29970 238588 2026-07-31T04:01:57Z ~2026-26693-23 27290 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Humidicutis conspicua.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פטריות}} * "השטח כאן סבוך ולא מבותר על ידי שבילים, מה שמבטיח שמלקטי פטריות זריזים לא כיסחו אותו לאחר הגשם הראשון. בחרנו לצאת לשטח כמה ימים חמים אחרי הגשם וקיווינו שנהיה ראשונים." ~ [[יגאל צור]] * " האם..." 238588 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Humidicutis conspicua.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פטריות}} * "השטח כאן סבוך ולא מבותר על ידי שבילים, מה שמבטיח שמלקטי פטריות זריזים לא כיסחו אותו לאחר הגשם הראשון. בחרנו לצאת לשטח כמה ימים חמים אחרי הגשם וקיווינו שנהיה ראשונים." ~ [[יגאל צור]] * " האם לחתוך את הפטריות בסכין ולהשאיר את קצה הרגל באדמה, או לקטוף הכל? הלכנו לפי הכלל המקובל – חיתוך. זה גם חוסך את הבוץ על כפות הידיים ואת הצורך לשטוף את הפטריות אחר כך." ~ [[יגאל צור]] * "היינו הולכים לקטוף פטריות ורקפות עוד לפני שהפכו לפרח מוגן." ~ [[שולה חן]] * "מדף שלם בסופר מלא בסוגים שונים של פטריות והיד תמיד נשלחת בסוף לשמפיניון. או לשמפיניון האלו שנראות קצת כמו פורטובלו, אבל יש להן טעם של שמפיניון. או כשממש משתגעים, שמים בעגלה פטריות יער. אבל מה עם כל היפות האלו שליד? מה עושים איתן? עושים איתן מרק!." ~ [[רותי רוסו]] * ״הפטריות היחידות שנתקלתי בהן היו משומרות - ואנשים עדיין התייחסו אליהן כאקזוטיות ואקסקלוסיביות." ~ [[פיליס גלזר]] * "לקחת ים וחיבקת אותו עם פטריות בעונג שאין לו גבול." ~ [[אייל שני]] * "הפטריות, לא יכעסו אם תוסיף להן בטטה?" ~ [[אייל שני]] 6f6sdjko5im8zkv7xj66kbr4idsqcmn