ביל קלינטון

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.13</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ביל קלינטון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>6403</id>
    <revision>
      <id>238696</id>
      <parentid>238659</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T11:18:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-39406-08</username>
        <id>27511</id>
      </contributor>
      <comment>/* ישראל */</comment>
      <origin>238696</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5623" sha1="9c646d3xn5v1xy0kuhi3tc8sj4lctrd" xml:space="preserve">[[תמונה:Bill Clinton.jpg|ממוזער|200px|ביל קלינטון, 1993]]
'''[[W:ביל קלינטון|ויליאם ג'פרסון קלינטון]]''' (באנגלית: '''William Jefferson Clinton''', מוכר יותר כ'''ביל קלינטון''') (נולד ב־19 באוגוסט 1946), הנשיא ה־42 של [[ארצות הברית]] (1993 - 2001). נשוי ל[[הילרי קלינטון]], מזכירת המדינה לשעבר (2009–2013).

==אמרותיו==
* &quot;לפעמים, כשאנשים נמצאים תחת לחץ, הם שונאים לחשוב. אבל זה הזמן שבו הם נדרשים לחשוב יותר מאי פעם.&quot;
* &quot;להבטיח יותר מדי יכול להיות אכזרי ממש כמו חוסר אכפתיות.&quot;
* &quot;להיות נשיא זה כמו לנהל בית קברות  - אתה אחראי על הרבה אנשים אבל אף אחד מהם לא שומע אותך.&quot;
* &quot;אתה יכול לשים כנפיים על חזיר, אבל עדיין לא תעשה ממנו נשר.&quot;
==נושאי פנים==
* &quot;אין דבר שגוי באמריקה שלא יכול להיפתר באמצעות כל מה שנכון באמריקה.&quot;
* &quot;בכלכלה החדשה - מידע, [[חינוך]] ומוטיבציה הם הכל.&quot;
* &quot;בכלכלה הגלובלית המתרקמת הכל נייד: הון, מפעלים, אפילו תעשיות שלמות. המשאב היחיד אשר באמת מושרש באומה והמקור האולטימטיבי לכל עושרה הם - האנשים.&quot;

==ישראל==

* &quot;הישראלים יודעים שברגע שהצבא העיראקי או האיראני יעבור את נהר הירדן, אני אישית אתפוס רובה, אכנס לשוחות, אלחם ואמות.&quot;
* &quot;אני מביו את הזעם והתסכול של ישראל לנוכח פיגועי [[חמאס]], אבל גירוש הוא דבר חמור מידי שעלול לפגוע בתהליך השלום.&quot; ~ בתשובה לשאלה במהלך מסיבת עיתונאים על החלטת ממשלת ישראל לגרש פעילי חמאס ללבנון, 1992.
* &quot;ללאה רבין וילדיה. הילארי ואני שולחים את אהבתינו ואת תפילתינו. לאזרחי ישראל, אני רוצה שתדעו שהלבבות והתפילות של כל האמריקאים יחד איתכם. כפי שאמריקה עמדה לצדכם ברגעים של משברים ושל ניצחונות, גם עכשיו אנו עומדים לצדכם ברגע הזה של האבל והאובדן. במשך 50 שנים [[יצחק רבין]] סיכן את חייו כדי להגן על המדינה שלו. היום, הוא הקריב את חייו למען שלום מתמשך. הפעולה האחרונה שלו, מילותיו האחרונות, נועדו כדי להגן על השלום שהוא עשה כל כך הרבה כדי ליצור אותו. שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זוהי מורשתו הנצחית של ראש הממשלה רבין. הערב המדינה שלמענה הקריב את חייו מתאבלת, אבל אני רוצה שהעולם יזכור את מה שראש הממשלה רבין אמר כאן בבית הלבן בקושי לפני חודש, ואני מצטט: 'אסור לנו שארץ זבת חלב ודבש תהפוך לארץ זבת דם ודמעות. אל תתנו לזה לקרות'. עכשיו מוטל עלינו ועל כל אלו בישראל, במזרח התיכון וברחבי העולם, רודפי השלום ואוהביו, להבטיח שזה לא יקרה. יצחק רבין היה שותף שלי וחבר שלי. הערצתי אותו, ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותיי האמיתיים, הרשו לי רק לומר: 'שלום, חבר' (בעברית).&quot; ~ מתוך דברי ההספד ל[[יצחק רבין]] לאחר שנודע לו על דבר הירצחו, 1995
* &quot;לא חלף שבוע בעשר השנים האחרונות ואף לא שבוע אחד, שבו לא חשבתי עליו והתגעגעתי אליו.&quot; ~ בעצרת זיכרון ליצחק רבין, 2005

==יחסים בינלאומיים==
* &quot;ההחלטה שלכם להתפרק מנשק גרעיני עושה את אוקראינה, ארה&quot;ב והעולם כולו הרבה יותר בטוחות ומאובטחות.&quot; ~ לאוקראינים, 1995 ([https://twitter.com/giladzw/status/1496904914932535296 מקור])
*&quot;מלחמת הברירה של פוטין פגעה בשלושים שנות דיפלומטיה ומסכנת בצורה חמורה את חייהם של מליוני בני אדם.&quot; ~ פברואר 2022, אחרי [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]] ([https://twitter.com/BillClinton/status/1496915009846358023 מקור])

==על עצמו==
* &quot;לא קיימתי יחסי־מין עם האישה הזאת!&quot; ~ הצהרה על יחסיו עם [[w:מוניקה לווינסקי|מוניקה לווינסקי]] 
* &quot;כשהייתי באנגליה ניסיתי מריחאונה פעם או פעמיים, ולא אהבתי את זה, ולא לקחתי את זה לריאות.&quot;
* &quot;אני חש בכאבכם.&quot;
* &quot;יום אחד קמתי בבוקר והייתי לאיש המבוגר ביותר בכל חדר.&quot;

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Bill Clinton|ויקיפדיה=ביל קלינטון|שם ויקישיתוף=ביל קלינטון}}

{{נשיאי ארצות הברית}}

{{מיון רגיל: קלינטון, ביל}}
[[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]]
[[קטגוריה:מושלי מדינות ארצות הברית]]</text>
      <sha1>9c646d3xn5v1xy0kuhi3tc8sj4lctrd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Revi C.</title>
    <ns>3</ns>
    <id>15574</id>
    <revision>
      <id>238677</id>
      <parentid>238666</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:27:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pathoschild</username>
        <id>849</id>
      </contributor>
      <comment>global user pages ([[m:Synchbot|requested by Revi C.]])</comment>
      <origin>238677</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1122" sha1="5b8qtz4dnjnrhc9ts3mku14m3gujbq8" xml:space="preserve">__NOINDEX__&lt;div class=&quot;mw-content-ltr&quot; lang=&quot;en&quot; dir=&quot;ltr&quot;&gt;[[File:Revi logo (pink).png|thumb|center|&lt;span style=&quot;color:red&quot;&gt;PLEASE DO NOT LEAVE MESSAGE HERE!&lt;/span&gt;]]

'''&lt;span style=&quot;color:red&quot;&gt; BEFORE YOU BLOCK MY ACCOUNT: IF MY EDIT SUMMARY INCLUDE PREFIX &lt;/span&gt;''(Script)''&lt;span style=&quot;color:red&quot;&gt;, DON'T BLOCK ME, JUST TELL ME TO SLOW DOWN AT COMMONS' TALK PAGE. IT IS AN AUTOMATED SCRIPT BEING USED ON COMMONS TO MOVE FILES.&lt;/span&gt;'''

Instead, please leave your message following site:
&lt;br /&gt;
[[File:Wikidata-logo-en.svg|45px|link=d:User talk:Revi C.]] [[d:User talk:Revi C.]] for Wikidata (Interwiki links) stuff &lt;!--(I am {{int:Group-sysop}} there)--&gt;
&lt;br /&gt;
[[File:Commons-logo.svg|45px|link=commons:User talk:Revi C.]] [[commons:User talk:Revi C.]] for renaming stuff or [[User:CommonsDelinker|CommonsDelinker]] action (I am {{int:Group-sysop}} there)
&lt;br /&gt;
[[File:Wikimedia Community Logo optimized.svg|45px|link=m:User talk:Revi C.]] [[meta:User talk:Revi C.]] for other stuff (User right notification, revert message, etc...)

Messages left on this page may be reverted or moved without any response.&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>5b8qtz4dnjnrhc9ts3mku14m3gujbq8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מיכאל אברהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15587</id>
    <revision>
      <id>238689</id>
      <parentid>238648</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T21:50:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238689</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41490" sha1="927pmtx4kzi9itmtkwciyegimlwpps6" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב&quot;שטנץ&quot; המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים.&quot;
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר.&quot;
* &quot;באשר למטען ה&quot;השקפתי&quot; והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה&quot;אמונה&quot; שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של &quot;תוכו אכל קליפתו זרק&quot;. צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. 
הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז.&quot;
* ״מהי הקדושה של הרמב&quot;ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)?

זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת.

כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״
* &quot;לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם.&quot;
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״.
* &quot;מושג &quot;גניזת הדעת&quot; שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה&quot;מיתוס הישיבתי&quot; שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; תקף?.

כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, &quot;העבר אַיִן&quot; והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב&quot;ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע &quot;גניזת הדעת&quot; – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; גם במקרים אלו.

לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז&quot;ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז&quot;ל.

'''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת.
'''
לכן, בעוד שהרעיון של &quot;גניזת הדעת&quot; יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;'''אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט &quot;לוגיקה תלמודית&quot; שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו &quot;בור או לא בור&quot;) ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית.
'''
* &quot;נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים.&quot; ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]).
* &quot;אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות.&quot;
* &quot;לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה.&quot;
המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול.&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;
* &quot;פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את &quot;לעשות האמת מפני שהוא אמת&quot;.&quot;
* ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״
* ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם &quot;זכויות&quot;. שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של &quot;בל תשחית&quot;. לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה.

עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot; - על ביטול מנהגים וכדומה.
* &quot;ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* &quot;הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים.&quot;
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״
* ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ&quot;ך
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל&quot;שטנץ&quot; קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו &quot;חפצא וגברא&quot;, &quot;דין בחלות ודין במעשה&quot;) בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת.

שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה &quot;אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי&quot; או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך.

ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.

אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן.&quot;
* &quot;'''מפעלו של הרמב&quot;ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>927pmtx4kzi9itmtkwciyegimlwpps6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238690</id>
      <parentid>238689</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T21:58:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238690</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41573" sha1="22moywpmr6efh2tqenyijbg0lsx1bqq" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב&quot;שטנץ&quot; המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים.&quot;
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר.&quot;
* &quot;באשר למטען ה&quot;השקפתי&quot; והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה&quot;אמונה&quot; שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של &quot;תוכו אכל קליפתו זרק&quot;. צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. 
הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז.&quot;
* ״מהי הקדושה של הרמב&quot;ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)?

זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת.

כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״
* &quot;לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם.&quot;
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״.
* &quot;מושג &quot;גניזת הדעת&quot; שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה&quot;מיתוס הישיבתי&quot; שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; תקף?.

כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, &quot;העבר אַיִן&quot; והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב&quot;ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע &quot;גניזת הדעת&quot; – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; גם במקרים אלו.

לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז&quot;ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז&quot;ל.

'''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת.
'''
לכן, בעוד שהרעיון של &quot;גניזת הדעת&quot; יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;'''אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט &quot;לוגיקה תלמודית&quot; שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו &quot;בור או לא בור&quot;) ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית.
'''
* &quot;נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים.&quot; ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]).
* &quot;אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות.&quot;
* &quot;לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה.&quot;
המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול.&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר.&quot; ~ בתשובה לשואלו.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;
* &quot;פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את &quot;לעשות האמת מפני שהוא אמת&quot;.&quot;
* ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״
* ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם &quot;זכויות&quot;. שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של &quot;בל תשחית&quot;. לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה.

עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot; - על ביטול מנהגים וכדומה.
* &quot;ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* &quot;הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים.&quot;
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״
* ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ&quot;ך
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל&quot;שטנץ&quot; קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו &quot;חפצא וגברא&quot;, &quot;דין בחלות ודין במעשה&quot;) בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת.

שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה &quot;אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי&quot; או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך.

ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.

אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן.&quot;
* &quot;'''מפעלו של הרמב&quot;ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>22moywpmr6efh2tqenyijbg0lsx1bqq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>הרפורמה המשפטית בישראל (2023)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>25116</id>
    <revision>
      <id>238688</id>
      <parentid>203301</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T18:55:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בתציון87</username>
        <id>23330</id>
      </contributor>
      <origin>238688</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5783" sha1="5kc80xvqxkh9iedyqgo8hbnp25m9ht5" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הרפורמה המשפטית בישראל (2023)}}
[[קובץ:2023 Israeli anti-judicial reform protests - A big demonstration in Jerusalem February 20, 2023 (6).jpg|ממוזער|הפגנה נגד המהפכה המשפטית בקריית הממשלה ב[[ירושלים]], פברואר 2023]]
[[קובץ:Demonstration supporting the govrament's judicial reforms (Ashdod, 18 March 2023) 01.jpg|ממוזער|הפגנת תמיכה ברפורמות המשפטיות בעיר אשדוד, מרץ 2023 ]]
* &quot;אני מאמין שיש שופטים ב[[ירושלים]]. אבל יש גם [[הכנסת|כנסת]] וממשלה בירושלים. המהפכה החוקתית של מערכת המשפט דרדרו את האמון במערכת לשפל מסוכן, פגעו בדמוקרטיה ובמשילות. פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו.&quot; ~ [[יריב לוין]] ([https://www.bizportal.co.il/general/news/article/810936 מקור])
* &quot;זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי־תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת.&quot; ~ [[אסתר חיות]] ([https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/13576332 מקור])
* &quot;מחר חבריי למחנה הממלכתי ואני נצא להפגין מול התוכנית להפיכה משטרית. אני קורא לכל הציבור הישראלי, משמאל ומימין להגיע ולהפגין למען השמירה על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. השמעת הקול בעת הזו היא חובה אזרחית ממעלה ראשונה.&quot; ~ [[בני גנץ]] ([https://www.kikar.co.il/political-news/435571 מקור])
* &quot;אמרנו זאת אין ספור פעמים, ומיליוני אזרחים שהצביעו עבור מחנה הימין, ידעו על הכוונה לעשות רפורמה מקיפה במערכת המשפט. יותר מזה, הם דרשו זאת מאיתנו. כל אחד שהיה בכינוסי הבחירות שלנו, במרכזי הערים, בשכונות, שמענו את הקול עולה מהקהל.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]] ([https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-start150123 מקור])
* &quot;בלתי לגיטימי בעליל זה להתנקש ב[[מגילת העצמאות|הכרזת העצמאות]]. זה לא זכותו של כל אזרח, זו חובתו של כל אזרח לבוא ולהיאבק על ביטחונה של הממשלה ועל הזכויות ועל הכבוד של בני אדם על ביטחונה, עתידה של המדינה ועל השוויון ועל החירות.&quot; ~ [[אהוד ברק]] ([https://www.jdn.co.il/news/politics/1891374/ מקור])
* &quot;לא בעד יועצים משפטיים כמשרות אמון. לא רוצה לחזור לאותו מצב שאנשים אינם יכולים להיות בתפקיד אם הם לא שייכים למפלגה כזו או מפלגה אחרת... צריך להיות יחס של כבוד ליועצים המשפטיים.&quot; ~ [[W:דניאל פרידמן|דניאל פרידמן]] ([https://twitter.com/KnessetT/status/1614929125101158402 מקור])
* &quot;אין מנוס, שני הצדדים חייבים להידבר מיד. האופוזיציה חייבת להבין – הציבור בחר בממשלה, יש לה מנדט לבצע שינויים, יהיו שינויים, וטוב שכך. הממשלה חייבת להבין – אסור ללכת לקיצוניות הפוכה של אובדן בלמים ואיזונים, סירוס מערכת המשפט והעברת מינוי כל שופטי ישראל לידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בלבד, כפי שמוצע.&quot; ~ [[נפתלי בנט]] ([https://www.ynet.co.il/news/article/skbdcbqoi מקור])
* &quot;אנחנו נמצאים בעיצומה של מחלוקת עמוקה שקורעת את העם. העימות הזה מדאיג אותי מאוד ומדאיג ציבור גדול בישראל ובתפוצות. יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית – ובהם מערכת המשפט – הם מקודשים ועלינו לשמור עליהם מכל משמר, גם כשמתקיימים ויכוחים ודיונים עקרוניים על היחסים בין הרשויות.&quot; ~ [[יצחק הרצוג]] ([https://www.haaretz.co.il/news/politi/2023-01-15/ty-article/00000185-b490-d9df-a5fd-b4bfa2890000 מקור])
* &quot;חקיקה המשפיעה על אופייה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל חייבת להתבצע בהדברות ובהסכמה ציבורית רחבה. חקיקה המאפשרת לשלטון לפעול בצורה בלתי סבירה באופן קיצוני תפגע בביטחון מדינת ישראל, תגרום לאבדן אמון ולפגיעה בהסכמתי להמשיך ולסכן את חיי – ותוביל בצער עמוק ובלית ברירה להשהיית התנדבותי למילואים.&quot; ~ מתוך מכתב טייסים ומשרתי מילואים בחיל האוויר, 21 ביולי 2023 ([https://img.haarets.co.il/bs/00000189-7834-d09f-a3a9-ffbd55c60001/da/79/1fe77d034d87a6cadb15aeefb340/%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-21-7-23.pdf מקור])

* &quot;אני מוכן לוותר על מאה אחוז מהרפורמה שאני מאמין שצריכה להיות במדינת ישראל, בשביל להגיע לקונצנזוס רחב&quot;. ~שמחה רוטמן בראיון, 2026 [https://www.inn.co.il/news/702976]

[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:שנות ה-2020]]</text>
      <sha1>5kc80xvqxkh9iedyqgo8hbnp25m9ht5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238691</id>
      <parentid>238688</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T02:48:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238691</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5789" sha1="6kgmndbxvcs458sdxr6v23m0370r6uk" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הרפורמה המשפטית בישראל (2023)}}
[[קובץ:2023 Israeli anti-judicial reform protests - A big demonstration in Jerusalem February 20, 2023 (6).jpg|ממוזער|הפגנה נגד המהפכה המשפטית בקריית הממשלה ב[[ירושלים]], פברואר 2023]]
[[קובץ:Demonstration supporting the govrament's judicial reforms (Ashdod, 18 March 2023) 01.jpg|ממוזער|הפגנת תמיכה ברפורמות המשפטיות בעיר אשדוד, מרץ 2023 ]]
* &quot;אני מאמין שיש שופטים ב[[ירושלים]]. אבל יש גם [[הכנסת|כנסת]] וממשלה בירושלים. המהפכה החוקתית של מערכת המשפט דרדרו את האמון במערכת לשפל מסוכן, פגעו בדמוקרטיה ובמשילות. פעם אחר פעם אנשים שלא בחרנו מחליטים עבורנו.&quot; ~ [[יריב לוין]] ([https://www.bizportal.co.il/general/news/article/810936 מקור])
* &quot;זו תוכנית לריסוק מערכת המשפט. היא מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי־תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת.&quot; ~ [[אסתר חיות]] ([https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/13576332 מקור])
* &quot;מחר חבריי למחנה הממלכתי ואני נצא להפגין מול התוכנית להפיכה משטרית. אני קורא לכל הציבור הישראלי, משמאל ומימין להגיע ולהפגין למען השמירה על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. השמעת הקול בעת הזו היא חובה אזרחית ממעלה ראשונה.&quot; ~ [[בני גנץ]] ([https://www.kikar.co.il/political-news/435571 מקור])
* &quot;אמרנו זאת אין ספור פעמים, ומיליוני אזרחים שהצביעו עבור מחנה הימין, ידעו על הכוונה לעשות רפורמה מקיפה במערכת המשפט. יותר מזה, הם דרשו זאת מאיתנו. כל אחד שהיה בכינוסי הבחירות שלנו, במרכזי הערים, בשכונות, שמענו את הקול עולה מהקהל.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]] ([https://www.gov.il/he/departments/news/spoke-start150123 מקור])
* &quot;בלתי לגיטימי בעליל זה להתנקש ב[[מגילת העצמאות|הכרזת העצמאות]]. זה לא זכותו של כל אזרח, זו חובתו של כל אזרח לבוא ולהיאבק על ביטחונה של הממשלה ועל הזכויות ועל הכבוד של בני אדם על ביטחונה, עתידה של המדינה ועל השוויון ועל החירות.&quot; ~ [[אהוד ברק]] ([https://www.jdn.co.il/news/politics/1891374/ מקור])
* &quot;לא בעד יועצים משפטיים כמשרות אמון. לא רוצה לחזור לאותו מצב שאנשים אינם יכולים להיות בתפקיד אם הם לא שייכים למפלגה כזו או מפלגה אחרת... צריך להיות יחס של כבוד ליועצים המשפטיים.&quot; ~ [[W:דניאל פרידמן|דניאל פרידמן]] ([https://twitter.com/KnessetT/status/1614929125101158402 מקור])
* &quot;אין מנוס, שני הצדדים חייבים להידבר מיד. האופוזיציה חייבת להבין – הציבור בחר בממשלה, יש לה מנדט לבצע שינויים, יהיו שינויים, וטוב שכך. הממשלה חייבת להבין – אסור ללכת לקיצוניות הפוכה של אובדן בלמים ואיזונים, סירוס מערכת המשפט והעברת מינוי כל שופטי ישראל לידי [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] בלבד, כפי שמוצע.&quot; ~ [[נפתלי בנט]] ([https://www.ynet.co.il/news/article/skbdcbqoi מקור])
* &quot;אנחנו נמצאים בעיצומה של מחלוקת עמוקה שקורעת את העם. העימות הזה מדאיג אותי מאוד ומדאיג ציבור גדול בישראל ובתפוצות. יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית – ובהם מערכת המשפט – הם מקודשים ועלינו לשמור עליהם מכל משמר, גם כשמתקיימים ויכוחים ודיונים עקרוניים על היחסים בין הרשויות.&quot; ~ [[יצחק הרצוג]] ([https://www.haaretz.co.il/news/politi/2023-01-15/ty-article/00000185-b490-d9df-a5fd-b4bfa2890000 מקור])
* &quot;חקיקה המשפיעה על אופייה היהודי או הדמוקרטי של מדינת ישראל חייבת להתבצע בהדברות ובהסכמה ציבורית רחבה. חקיקה המאפשרת לשלטון לפעול בצורה בלתי סבירה באופן קיצוני תפגע בביטחון מדינת ישראל, תגרום לאבדן אמון ולפגיעה בהסכמתי להמשיך ולסכן את חיי – ותוביל בצער עמוק ובלית ברירה להשהיית התנדבותי למילואים.&quot; ~ מתוך מכתב טייסים ומשרתי מילואים בחיל האוויר, 21 ביולי 2023 ([https://img.haarets.co.il/bs/00000189-7834-d09f-a3a9-ffbd55c60001/da/79/1fe77d034d87a6cadb15aeefb340/%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9A-21-7-23.pdf מקור])

* &quot;אני מוכן לוותר על מאה אחוז מהרפורמה שאני מאמין שצריכה להיות במדינת ישראל, בשביל להגיע לקונצנזוס רחב.&quot; ~ [[שמחה רוטמן]], בראיון, 2026 [https://www.inn.co.il/news/702976]

[[קטגוריה:ישראל: חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:שנות ה-2020]]</text>
      <sha1>6kgmndbxvcs458sdxr6v23m0370r6uk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:-revi</title>
    <ns>2</ns>
    <id>27847</id>
    <redirect title="משתמש:Revi C." />
    <revision>
      <id>238685</id>
      <parentid>217452</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:04:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pathoschild</username>
        <id>849</id>
      </contributor>
      <comment>global user pages ([[m:Synchbot|requested by Revi C.]])</comment>
      <origin>238685</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26" sha1="88g0cv17whfgb1wkeh281mptujwtlut" xml:space="preserve">#REDIRECT [[User:Revi C.]]</text>
      <sha1>88g0cv17whfgb1wkeh281mptujwtlut</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:-revi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>27848</id>
    <redirect title="שיחת משתמש:Revi C." />
    <revision>
      <id>238687</id>
      <parentid>217453</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:40:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Pathoschild</username>
        <id>849</id>
      </contributor>
      <comment>global user pages ([[m:Synchbot|requested by Revi C.]])</comment>
      <origin>238687</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31" sha1="o9z79lcc9a9pfmqmrod5w3eyk4q9i0o" xml:space="preserve">#REDIRECT [[User talk:Revi C.]]</text>
      <sha1>o9z79lcc9a9pfmqmrod5w3eyk4q9i0o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פרח בר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29978</id>
    <revision>
      <id>238679</id>
      <parentid>238656</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:52:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ עריכה ותיקון ייחוס</comment>
      <origin>238679</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1026" sha1="r62o836dp6pjgk6n7gqbxdivpaw1tod" xml:space="preserve">[[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}}

* &quot;היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני השמש החמות.&quot; ~ [[מייקל מורקוק]], [[החרב והרמך]]
* &quot;גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים.&quot; ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת'
* &quot;בקצה השמים, ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי-בר.&quot; ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר &quot;מקום לדאגה&quot;
* &quot;המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו בישראל והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כמסע הפרסום הטוב ביותר בתולדות המדינה.&quot; ~ [[צפריר רינת]]</text>
      <sha1>r62o836dp6pjgk6n7gqbxdivpaw1tod</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238681</id>
      <parentid>238679</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:55:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238681</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1091" sha1="53bl64mbld2nyuh4w4suzf0acfznsjp" xml:space="preserve">[[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}}

* &quot;היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני ה[[שמש]] החמות.&quot; ~ [[מייקל מורקוק]], [[החרב והרמך]]
* &quot;גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים.&quot; ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת'
* &quot;בקצה השמים, ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי-בר.&quot; ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר &quot;מקום לדאגה&quot;
* &quot;המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו ב[[ישראל]] והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כמסע הפרסום הטוב ביותר בתולדות המדינה.&quot; ~ [[צפריר רינת]]

[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]</text>
      <sha1>53bl64mbld2nyuh4w4suzf0acfznsjp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238682</id>
      <parentid>238681</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:59:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238682</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1265" sha1="060v4cbtphahu8wx7xmw9a4jpih307p" xml:space="preserve">[[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}}

* &quot;בקצה השמים, ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי־בר.&quot; ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר 'מקום לדאגה'
* &quot;הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם / כְּמוֹ צֶמַח בָּר.&quot; ~ [[רחל שפירא]], מתוך השיר 'צמח בר'
* &quot;היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני ה[[שמש]] החמות.&quot; ~ [[מייקל מורקוק]], [[החרב והרמך]]
* &quot;גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים.&quot; ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת'
* &quot;המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו ב[[ישראל]] והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כמסע הפרסום הטוב ביותר בתולדות המדינה.&quot; ~ [[צפריר רינת]]

[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]</text>
      <sha1>060v4cbtphahu8wx7xmw9a4jpih307p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238683</id>
      <parentid>238682</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:03:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238683</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1326" sha1="04qnl3hlt4c5sp9ohuke7yoocgrc1ir" xml:space="preserve">[[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}}

* &quot;בקצה השמים, ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי־בר.&quot; ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר 'מקום לדאגה'
* &quot;כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע.&quot;
&quot; ~ [[נעמי שמר]], מתוך השיר 'ולאס להגנת הצומח'
* &quot;היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני ה[[שמש]] החמות.&quot; ~ [[מייקל מורקוק]], [[החרב והרמך]]
* &quot;גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים.&quot; ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת'
* &quot;המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו ב[[ישראל]] והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כמסע הפרסום הטוב ביותר בתולדות המדינה.&quot; ~ [[צפריר רינת]]

[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]</text>
      <sha1>04qnl3hlt4c5sp9ohuke7yoocgrc1ir</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238684</id>
      <parentid>238683</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:04:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ עריכה</comment>
      <origin>238684</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1330" sha1="sbxxfqthc6a32griiesrbgn8n7u5bga" xml:space="preserve">[[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}}

* &quot;בקצה השמים, ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי־בר.&quot; ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר 'מקום לדאגה'
* &quot;כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע, מרבדים נפרשים בשפלת החוף, [[כלנית]] וכרכום, אלף גון וצבע.&quot; ~ [[נעמי שמר]], מתוך השיר 'ואלס להגנת הצומח'
* &quot;היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני ה[[שמש]] החמות.&quot; ~ [[מייקל מורקוק]], [[החרב והרמך]]
* &quot;גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים.&quot; ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת'
* &quot;המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו ב[[ישראל]] והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כמסע הפרסום הטוב ביותר בתולדות המדינה.&quot; ~ [[צפריר רינת]]

[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]</text>
      <sha1>sbxxfqthc6a32griiesrbgn8n7u5bga</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238686</id>
      <parentid>238684</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T15:06:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238686</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1304" sha1="t8bj4t845wdnpf6ofy4h5wds1netot0" xml:space="preserve">[[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}}

* &quot;בקצה השמים, ובסוף המדבר, יש מקום רחוק מלא פרחי־בר.&quot; ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר 'מקום לדאגה'
* &quot;כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע, מרבדים נפרשים בשפלת החוף, [[כלנית]] וכרכום, אלף גון וצבע.&quot; ~ [[נעמי שמר]], מתוך השיר 'ואלס להגנת הצומח'
* &quot;היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני ה[[שמש]] החמות.&quot; ~ [[מייקל מורקוק]], [[החרב והרמך]]
* &quot;גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים.&quot; ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת'
* &quot;המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו ב[[ישראל]] והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כמסע הפרסום הטוב ביותר בתולדות המדינה.&quot; ~ [[צפריר רינת]]

[[קטגוריה:צמחים]]</text>
      <sha1>t8bj4t845wdnpf6ofy4h5wds1netot0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביירן ביארנאסון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29981</id>
    <revision>
      <id>238676</id>
      <parentid>238675</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T12:20:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>238676</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2773" sha1="2c4zfb5d6y1lw0psr2q36hhuq6sckma" xml:space="preserve">'''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Björn Bjarnason|Björn Bjarnason]]'''){{כ}} (נולד 1944) פוליטיקאי איסלנדי.
{{מפריד}}

* &quot;במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט.&quot;  ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב-22.05.2006
* &quot;לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.07.2007
* &quot;אנה פאולה סווריסדוטיר, יו&quot;ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון &quot;פרהטבלאד'יד'&quot; Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא &quot;העיתון&quot;.}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר רייקיאוויק משום שלא היתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת היתה שהיא לא העלתה שום סוגיות - אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 28.01.2008]
* &quot;רבים חשבו שהמפלגה הפרוגרסיבית היא מטרה נוחה מדי לחבטות מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות.&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 01.04.2008]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>2c4zfb5d6y1lw0psr2q36hhuq6sckma</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238678</id>
      <parentid>238676</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:44:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ניסוח</comment>
      <origin>238678</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2751" sha1="b1s20m0vn9cv59qbkjbqkf06lo9wlze" xml:space="preserve">'''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Björn Bjarnason|Björn Bjarnason]]'''){{כ}} (נולד 1944) פוליטיקאי איסלנדי.
{{מפריד}}

* &quot;במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט.&quot;  ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב-22.05.2006
* &quot;לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.07.2007
* &quot;אנה פאולה סווריסדוטיר, יו&quot;ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון &quot;פרהטבלאד'יד'&quot; Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא &quot;העיתון&quot;.}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר רייקיאוויק משום שלא היתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת היתה שהיא לא העלתה שום סוגיות - אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 28.01.2008]
* &quot;רבים חשבו שהמפלגה הפרוגרסיבית היא מטרה קלה מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות.&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 01.04.2008]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>b1s20m0vn9cv59qbkjbqkf06lo9wlze</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238680</id>
      <parentid>238678</parentid>
      <timestamp>2026-08-02T14:53:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <origin>238680</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3301" sha1="jbozj44nox7m67ta85xzqaf6agfh5vw" xml:space="preserve">'''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Björn Bjarnason|Björn Bjarnason]]'''){{כ}} (נולד 1944) פוליטיקאי איסלנדי.
{{מפריד}}

* &quot;במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט.&quot;  ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב-22.05.2006
* &quot;לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.07.2007
* &quot;אנה פאולה סווריסדוטיר, יו&quot;ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון &quot;פרהטבלאד'יד'&quot; Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא &quot;העיתון&quot;.}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר רייקיאוויק משום שלא היתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת היתה שהיא לא העלתה שום סוגיות - אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 28.01.2008]
* &quot;רבים חשבו ש[[w:המפלגה הפרוגרסיבית (איסלנד)|המפלגה הפרוגרסיבית]] היא מטרה קלה מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות.&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 01.04.2008]
* &quot;רונלד רייגן דחה את הסכם צמצום הנשק הגרעיני עם מיכאיל גורבצ'וב ב1986 כשגורבצ'וב סירב לקבל את החלטתו של רייגן לגבי הגנה נגד טילים. כעת נאט&quot;ו הסכימה שהגנה כזו תוצב בפולין ובצ'כיה, אך היא לא מכוונת נגד רוסיה אלא נגד איראן.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.04.2008
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>jbozj44nox7m67ta85xzqaf6agfh5vw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238693</id>
      <parentid>238680</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:09:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>הרחבה</comment>
      <origin>238693</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4096" sha1="3rldtrt0wspk7bzdy15zsl4fesshr6n" xml:space="preserve">'''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Björn Bjarnason|Björn Bjarnason]]'''){{כ}} (נולד 1944) פוליטיקאי איסלנדי.
{{מפריד}}

* &quot;במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט.&quot;  ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב-22.05.2006
* &quot;לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.07.2007
* &quot;אנה פאולה סווריסדוטיר, יו&quot;ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון &quot;פרהטבלאד'יד'&quot; Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא &quot;העיתון&quot;.}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר רייקיאוויק משום שלא היתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת היתה שהיא לא העלתה שום סוגיות - אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 28.01.2008]
* &quot;רבים חשבו ש[[w:המפלגה הפרוגרסיבית (איסלנד)|המפלגה הפרוגרסיבית]] היא מטרה קלה מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות.&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 01.04.2008]
* &quot;[[רונלד רייגן|רונלד רייגן]] דחה את הסכם צמצום הנשק הגרעיני עם [[מיכאיל גורבצ'וב]] ב1986 כשגורבצ'וב סירב לקבל את החלטתו של רייגן לגבי הגנה נגד טילים. כעת נאט&quot;ו הסכימה שהגנה כזו תוצב בפולין ובצ'כיה, אך היא לא מכוונת נגד רוסיה אלא נגד איראן.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.04.2008
* &quot;[[ברק אובאמה|ברק אובאמה]] זכה בצדק בבחירות לנשיאות בארצות הברית. הוא הצליח בצורה יוצאת דופן בקמפיין. אמנם היתה ביקורת על חוסר נסיונו, אך גם ציינו שאיש שגייס כל כך הרבה כספים מן הציבור וניצח את מכונת הבחירות של הקלינטונים בתוך מפלגתו חייב להיות רב כשרון. הוא גם ניצח ניצחון מזהיר את מכונת הבחירות הרפובליקנית, אך הוא נחשב כבר מזה זמן רב חזק יותר ממנגנוני בחירות שכאלו.&quot; [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 05.11.2008
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>3rldtrt0wspk7bzdy15zsl4fesshr6n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238694</id>
      <parentid>238693</parentid>
      <timestamp>2026-08-03T07:49:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <origin>238694</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4435" sha1="ejnphu8itv21kmixgp1tzrnjanbn4zz" xml:space="preserve">'''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''[[:is:Björn Bjarnason|Björn Bjarnason]]'''){{כ}} (נולד 1944) פוליטיקאי איסלנדי.
{{מפריד}}

* &quot;במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט.&quot;  ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב-22.05.2006
* &quot;לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.07.2007
* &quot;אנה פאולה סווריסדוטיר, יו&quot;ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון &quot;פרהטבלאד'יד'&quot; Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא &quot;העיתון&quot;.}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר רייקיאוויק משום שלא היתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת היתה שהיא לא העלתה שום סוגיות - אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 28.01.2008]
* &quot;רבים חשבו ש[[w:המפלגה הפרוגרסיבית (איסלנד)|המפלגה הפרוגרסיבית]] היא מטרה קלה מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות.&quot; ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט, 01.04.2008]
* &quot;[[רונלד רייגן|רונלד רייגן]] דחה את הסכם צמצום הנשק הגרעיני עם [[מיכאיל גורבצ'וב]] ב1986 כשגורבצ'וב סירב לקבל את החלטתו של רייגן לגבי הגנה נגד טילים. כעת נאט&quot;ו הסכימה שהגנה כזו תוצב בפולין ובצ'כיה, אך היא לא מכוונת נגד רוסיה אלא נגד איראן.&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 04.04.2008
* &quot;[[ברק אובאמה|ברק אובאמה]] זכה בצדק בבחירות לנשיאות בארצות הברית. הוא הצליח בצורה יוצאת דופן בקמפיין. אמנם היתה ביקורת על חוסר נסיונו, אך גם ציינו שאיש שגייס כל כך הרבה כספים מן הציבור וניצח את מכונת הבחירות של הקלינטונים בתוך מפלגתו חייב להיות רב כשרון. הוא גם ניצח ניצחון מזהיר את מכונת הבחירות הרפובליקנית, אך הוא נחשב כבר מזה זמן רב חזק יותר ממנגנוני בחירות שכאלו.&quot; [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 05.11.2008
* &quot;[[w:יוהנה סיגורדרדוטיר|יוהנה סיגורדרדוטיר]] פותחת בצורה מוזרה את כהונתה כראש ממשלה עם הצהרות רברבניות אך שגויות על חשבון אחרים...&quot; ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 03.02.2009
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>ejnphu8itv21kmixgp1tzrnjanbn4zz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרחק</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29982</id>
    <revision>
      <id>238692</id>
      <timestamp>2026-08-03T06:17:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מרחק}}  * &quot;השיריון הטוב ביותר הוא לשמור מרחק.&quot; ~ פתגם איטלקי * &quot;צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות.&quot; ~ [[סנקה]] * &quot;וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו.&quot; ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * &quot;אז מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דב...&quot;</comment>
      <origin>238692</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1279" sha1="kwyt3c7y1n3mlnld8loypv1bveo7wk2" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מרחק}}

* &quot;השיריון הטוב ביותר הוא לשמור מרחק.&quot; ~ פתגם איטלקי
* &quot;צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות.&quot; ~ [[סנקה]]
* &quot;וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו.&quot; ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת'
* &quot;אז מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דבר המטרה האחרונה, הרחוקה ממנו מרחק רב ביותר.&quot; ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת'
* &quot;ואגוסטינו תפס במשוטים והֵשיט את הסירה למרחקים.&quot; ~ [[אלברטו מורביה]], &quot;אגוסטינו&quot;
* &quot;מפריז עד פירנצה מרחק כה גדול, ופריז ופירנצה שונות הן בכול.&quot; ~ &quot;נשים&quot;, מילים: חיים חפר
* &quot;ילד שלי מתרחק והמרחק הופך חומת סין.&quot; ~ [[W:רחל חלפי|רחל חלפי]]
* &quot;כציד חוויות מנוסה היודע שאין צורך להפליג למרחקים כדי לחוות חוויה במלוא עוצמת אותותיה.&quot; ~ [[נתן שחם]]
* &quot;אתה מניח את עצמך על שיר והוא לוקח אותך למרחקים.&quot; ~ [[רבקה מרים]]</text>
      <sha1>kwyt3c7y1n3mlnld8loypv1bveo7wk2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נהר זורם ביניהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29983</id>
    <revision>
      <id>238695</id>
      <timestamp>2026-08-03T07:51:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;'''[[w:נהר זורם ביניהם|נהר זורם ביניהם]]''' (באנגלית: '''A River Runs Through It''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־1992 המבוסס על ספר מאת נורמן מקלין. {{מפריד}}  * &quot;זו הייתה הפעם היחידה שבה רבנו. אולי תהינו מי מאיתנו קשוח יותר אחרי זה. אבל אם שאלות ילדות לא נענות לפני נקודה מסוי...&quot;</comment>
      <origin>238695</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1307" sha1="kl2pi04f3y3n3v9kdznj80slhz7ovbp" xml:space="preserve">'''[[w:נהר זורם ביניהם|נהר זורם ביניהם]]''' (באנגלית: '''A River Runs Through It''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־1992 המבוסס על ספר מאת נורמן מקלין.
{{מפריד}}

* &quot;זו הייתה הפעם היחידה שבה רבנו. אולי תהינו מי מאיתנו קשוח יותר אחרי זה. אבל אם שאלות ילדות לא נענות לפני נקודה מסוימת, אי אפשר להעלות אותן שוב. אז חזרנו להיות אדיבים זה כלפי זה.&quot;
* &quot;משפחת ברנס ניהלה חנות כללית בעיירה של חנות אחת ועדיין הצליחה לעשות זאת רע.&quot;
* &quot;על כמה מהסלעים האלה יש טיפות גשם נצחיות. מתחת לסלעים נמצאות המילים, וחלק מהמילים הן שלהם. אני רדוף על ידי מים.&quot;
* &quot;במונטנה יש שלושה דברים שאנחנו אף פעם לא מאחרים אליהם: כנסייה, עבודה ודיג.&quot;
* &quot;הוא לא אוהב לדוג. הוא לא אוהב את מונטנה והוא בטח לא אוהב אותי.&quot;
* &quot;מי זה רונלד קולמן? למה דווקא האנשים שצריכים את העזרה הכי הרבה... לא מקבלים אותה?.&quot;</text>
      <sha1>kl2pi04f3y3n3v9kdznj80slhz7ovbp</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>