ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.13 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1226 238706 229090 2026-08-03T15:09:49Z The duke 6430 /* כללי */ הרחבה 238706 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Convergència Democràtica de Catalunya - 16è Congrés de Convergència a Reus (35).jpg|ממוזער|280 פיקסלים]] '''[[w:פוליטיקה|פוליטיקה]]''' הינה תחום הפעילות האנושית העוסקת בכוחות הפועלים בחברה, שימושם וחלוקתם בחברה. ==כללי== * "הפוליטיקה היא האמנות של האפשרי." ~ [[אוטו פון ביסמרק]] * "שבוע הוא תקופה ארוכה בפוליטיקה." ~ [[הרולד וילסון]] * "פוליטיקה היא האלטרנטיבה לכאוס ול[[מלחמה]]." ~ [[ג'ורדן פיטרסון]] * "פוליטיקה היא מלחמה בלי שפיכות [[דם|דמים]]." ~ [[w:מאו דזה דונג|מאו דזה דונג]] * "פוליטיקה זוהי תורת הניצול ההדדי." ~ [[משה שרת]], בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית * "פוליטיקה יכולה להיות הכי מכוערת ומושחתת, או שהיא יכולה להיות מנוע של תקווה ושינוי." ~ [[יאיר לפיד]] * "הטבע האנושי, לא הפוליטיקה, הוא שטווה את חוטי ה[[היסטוריה]]. הפוליטיקה מסעפת, מסובבת, קושרת ומסבכת אותם." ~ [[י"ל פרץ]] * "אנחנו בני האדם לעולם לא נזנח את הפוליטיקה מפני שהפוליטיקה נוחה מדי ומושכת מדי כבימת תיאטרון להציג עליה את השפלים שברגשות שלנו. הרגשות השפלים, זאת אומרת שנאה ונקמנות וזדון וקנאה וצימאון לדם וכולי." ~ [[ג'ון מקסוול קוטזי]] * "הפוליטיקה היא היכולת לחזות מה יקרה ב[[עתיד]], בתוספת היכולת להסביר לאחר מעשה מדוע זה לא קרה." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "כשמישהו בא ואומר לכם: אינני מתעסק בפוליטיקה, אתם יכולים להיות בטוחים שהוא מתעסק בפוליטיקה." ~ [[W:לואי אלתוסר|לואי אלתוסר]] * "כולנו חלק מהפוליטי, אף אם אין אנו מודעים לכך במרבית הזמן." ~ אדוארד קינן, '[[אמנות האפשרי]]' * "בדרך כלל, להוציא מקרים מחפירים יוצאים מגדר הרגיל, ה[[דמוקרטיה]] נתנה לעובדים כבוד שלא היה להם מעולם." ~ [[w:סינקלר לואיס|סינקלר לואיס]] * "אבל הפוליטיקה היא גם תשוקה. אין דבר מהנה יותר מויכוח טוב עם יריב פוליטי, ובתחום הזה אין תלונות, גם אם לפעמים יש התנגשויות פרועות." ~ [[w:is:Björn Ingi Hrafnsson|ביירן אינגי הראפנסון]] ==בחירות== * "בני [[דור]]נו מתעניינים כל כך בשמאל ובימין, עד ששכחו לגמרי כי יש גם מעלה ומטה." ~ [[w:פרנץ ורפל|פרנץ ורפל]] * "הכנס שלושה ציונים לחדר אחד והם ייצרו ארבעה מפלגות פוליטיות שונות." ~ [[לוי אשכול]] * "אזרח אמריקאי יחצה את האוקיינוס כדי להילחם למען הדמוקרטיה, אבל לא יחצה את הרחוב כדי להצביע בבחירות לנשיאות." ~ ויליאם ווהן * "לתת זכות הצבעה להמונים, זה כמו לתת את ניהול הבית לידי הילדים." ~ [[אוטו פון ביסמרק]] * "חצי מהעם האמריקאי מעולם לא קרא עיתון. חצי אף פעם לא הצביע בבחירות. עליי לקוות שמדובר באותו החצי." ~ גור וידאל * "כמו שאתה מביט מגבוה עלי ככה גם אתה מתכופף להריח באחוריי. ספוג לח מכל מיני בוז והשפלה כמו נרקומן מועד אתה חוזר למזבלה היותר מצחינה מבין המזבלות זו המזבלה הגדולה שנקראת בחירות. אתה הלחם של העם, אתה שעשועיו! בשביל עוד מנה שום דבר לא נחשב, אני יודע את זה מנסיוני כמכור... רק שיש ביננו הבדל ברור: הנזק שלי חל רק עלי - שלך על כל הציבור." ~ מתוך נרקומן ציבור, [[מאיר אריאל]] ==פוליטיקאים== {{דף מורחב|פוליטיקאי}} * "ריאליזם הוא תכונת החובה של כל פוליטיקאי." ~ [[מיכאיל גורבצ'וב]] * "הפוליטיקאי מחלק את העולם לשתי קבוצות - מכשירים ואויבים." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "הפוליטיקה היא עניין רציני מדי בשביל להשאירו בידי פוליטיקאים." ~ [[שארל דה גול]] * "לשאלה הישנה 'מי יהיו המנהיגים?' צריך להקדים את השאלה הממשית יותר, 'איך נוכל לרסן אותם?'" ~[[קרל פופר]], [[W:החברה הפתוחה ואויביה|החברה הפתוחה ואויביה]] * "קשה למצוא מדיניות שקל יותר לפוליטיקאי לבצע מאשר לחלק כסף לאזרחים. השאלה העיקרית אינה מדוע פוליטיקאים עושים זאת, אלא למה בעצם הם לא עושים זאת כל הזמן." ~ [[W:הלל גרשוני|הלל גרשוני]], '[[כסף של אחרים]]' * "למה העם האמריקאי כל כך סולד ממני וכל כך מעריץ את [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]]?! פשוט מפני שכאשר הם מסתכלים עליו הם רואים את מי שהם היו רוצים להיות. כאשר הם מסתכלים עליי - הם רואים את מי שהם באמת." ~ [[ריצ'רד ניקסון]] ==מדיניות== * "מדינאי טוב צריך נטייה לשמר ויכולת לשפר." ~ [[אדמונד ברק]] * "מדיניות לא קובעים על סמך אהבות ושנאות אישיות." ~ יצחק בן-חורין * "אם העבדות אינה רעה דבר אינו רע." ~ [[אברהם לינקולן]] * "מעולם לא היו מלחמה טובה או שלום רע." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "הדבר היחיד שעלינו לפחד ממנו הוא הפחד עצמו." ~ [[פרנקלין רוזבלט]] * "גללי בקר מועילים יותר מעקרונות. אפשר לעשות מהם זבל." ~ [[w:מאו דזה דונג|מאו דזה דונג]] * "בטלו את ניצולו של אדם בידי אדם, וביטלתם את ניצולו של עם בידי עם." ~ [[קרל מרקס]] ופרידריך אנגלס * "יש שני דברים שלעולם אינך רוצה להראות לאנשים כיצד אתה עושה אותם - חוקים ונקניקיות." ~ המשורר האמריקני [[wikipedia:John_Godfrey_Saxe|ג'ון גולדפרי סייקס]] (אף שיוחס בטעות לאוטו פון ביסמרק ולאחרים) * "אדם אחד עם תעוזה מהווה רוב." ~ {{קישור|אנדרו ג'קסון}}, הנשיא השביעי של [[ארצות הברית]] ==מקורות יהודים== * "אפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור הרי הוא כאביר שבאבירים." ~ {{בבלי|ראש השנה|כה|ב}} * "ואלמלא היה [ירבעם] חכם בעיניו בתחילה, לחשוב מחשבת רעה של פולאטיקה בלע"ז, לא היה מקום אל הכוח החיצון לפתותו ולהביאו לידי עבודה זרה" ~ [[משה דוד ואלי]] על {{פסוק|משלי|כו|יב}} * "בתחילה כל האומר עלה לה (לשררה ציבורית) - אני כופתו ונותנו לפני הארי. עתה -כל האומר לי לירד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין!" ~ [[יהושע בן פרחיה|רבי יהושע בן פרחיה]], [[s:מנחות קט ב|מנחות קט ב]] * "עזבנו את הפוליטיקה העולמית מאונס שיש בו רצון פנימי, עד אשר תבוא עת מאושרה, שיהיה אפשר לנהל ממלכה בלא רשעה וברבריות." ~ [[הרב קוק]] ==ראו גם== * [[תעמולת בחירות בישראל]] * [[פוליטיקה (ספר)]] * [[חופש הביטוי]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=פוליטיקה|ויקימילון=פוליטיקה|ויקישיתוף=Category:Politics}} [[קטגוריה:פוליטיקה|*]] [[קטגוריה:מדע המדינה]] s3ni0ih1hn32h0mc3qipr7ggr0ut8de 0 1513 238698 157042 2026-08-03T12:55:55Z שמן תורק 26237 238698 wikitext text/x-wiki [[תמונה:AlexanderTheGreat Bust.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פסל של אלכסנדר הגדול]] '''[[w:אלכסנדר הגדול|אלכסנדר הגדול]]''' (ביוונית: '''Μέγας Άλέξανδρος‎'''; תעתיק מדויק: מֶגאס אלכסנדרוס), הידוע בעברית גם כ"'''אלכסנדר מוקדון'''" (356 לפנה"ס - 10 ביוני 323 לפנה"ס) היה מלך מוקדון, ואחד מגדולי המצביאים והמדינאים של [[W:העת העתיקה|העת העתיקה]]. == בעיקר מ[[פלוטארכוס]], חיי אישים == * "שמתי לב שה[[סוס]] פוחד מהצל שלו וכך הצלחתי לאלפו." ~ לאחר שהצליח לאלף את הסוס בוצפלוס לא לפחד מהצל של עצמו (אלכסנדר היה בן 9) * "אבוי לי, אבי כבש את כל העולם, לא נשאר לי כלום..." ~ לאחר [[w:קרב כירונאה (338 לפנה"ס)|קרב כירונאה]] * "האם שכחתם שאלה שפועלים בעצמם ישנים יותר טוב מאלה שפועלים בשבילם?" ~ מתוך חייו של אלכסנדר, פלוטראכוס. * "אין תכונה משעבדת יותר מאהבת התענוגות, ואין תכונה נסיכית יותר מאהבת המאמץ!" ~ מתוך חייו של אלכסנדר, פלוטראכוס. * "אם אני לא הייתי אלכסנדר, אני הייתי רוצה להיות [[דיוגנס]]." ~ כאשר אלכסנדר שאל את דיוגנס הפילוסוף, שישב בשמש, אם יש משהו שהוא יכול לעשות למענו, דיוגנס ענה שיפסיק לחסום את השמש, תשובת אלכסנדר." * "אם אעצור לפני גרניקוס יתיבש ההלספונטוס." ~ לפני חציית הגרניקוס, כאשר פרמיניון ניסה להניאו מכך בגלל גדות הנהר התלולות. כוונתו של אלכסנדר היא למצר הדרדנלים שאותו חצה לפני המעבר לאסיה * "אני מחשיב מה שאלכסנדר ייתן ולא מה שפרמיניאון יקבל." * "גם אני, אילו הייתי פרמניון, הייתי מסכים אבל בגלל שאני אלכסנדר אשלח לו תשובה שונה." ~ אלכסנדר לפרמיניון לאחר הניצחון על דריווש הפרסי שהציע להיכנע להם בתנאים נדיבים, פרמיניון אמר לו שאם הוא היה אלכסנדר הוא היה מסכים * "אני לא אגנוב את הניצחון שלי!" ~ אלכסנדר למפקדי צבאו לאחר שהציעו לו לתקוף את הפרסים בלילה בגלל הנחיתות המספרית של צבאו * "לחזק ביותר (kratistos ביוונית)" ~ כאשר אלכסנדר נשאל למי יוריש את ממלכתו ==מיוחס== * "אין דבר בלתי אפשרי למי שינסה." * "רק המין והשינה גורמים לי לחוש כי אני בן תמותה." * "צללים קדושים של המתים, אינני אחראי לגורלכם המר והאכזר." * "אויבינו הם ה[[W:מדי|מדים]] והפרסים אשר במשך מאות בשנים חיו חיי מותרות קלים." * "לפי הצורך ב[[שינה]] וב[[אהבה]], למד אני שהנני [[מוות|בן תמותה]]." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=אלכסנדר הגדול|ויקישיתוף=Category:Alexander the Great|שם ויקישיתוף=אלכסנדר הגדול}} [[קטגוריה:אנשי צבא]] [[קטגוריה:יוונים]] nc3bo9gy5zcf6c1mkuhxerqtrmflsir 0 5342 238697 209142 2026-08-03T12:36:46Z ~2026-39406-08 27511 /* ספיחס */ 238697 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אסקימו לימון כרזה מקורית.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|כרזת הסרט]] '''[[w:אסקימו לימון (סרט)|אסקימו לימון]]''', הוא סרט [[קולנוע]] שהפך לסרט פולחן [[ישראל]]י בבימויו של [[בועז דוידזון]], אשר יצא אל האקרנים בשנת 1978. אחריו נוצרה [[w:אסקימו לימון (סדרת סרטים)|סדרת סרטי המשך]]. ==אסקימו לימון== [[קובץ:מומו, בנצי ויודלה על אופנועים.jpg|ממוזער|240 פיקסלים|מתוך הסרט "אסקימו לימון"]] * "אתה לא הולך לשום מקום. עכשיו מתחיל הכיף." ~ מומו לבנצי * "בנציל'ה בוא תגיד שלום לאורחים" ~ סוניה לבנצי * "אתה מותק, אתה כמו תות שדה בתוך שמנת מותק!" ~ סטלה למומו * "אני מגמרת, אני מגמרת! אני עכשיו! עכשיו!" ~ סטלה למומו * סטלה: "בוא מתוק, בוא בונבון שלי" :יוד'לה: "מי אני"? :סטלה: "כן מותק" :סטלה: "תתקרב יותר קרוב. סטלה תעשה לך טוב" :סטלה: "תוריד את זה" (מצביעה על התחתונים של יוד'לה) :סטלה ליוד'לה: "אתה שטרודל שלי מותק" *יוד'לה: "מה שלומך?" :ריקי (הזונה): "בסדר" :יוד'לה: "רוצה סיגריה?" :ריקי: "לא, יש לי סיגריות" :יוד'לה: "מה חדש? :ריקי: (צועקת) "מה?, מה חדש, מה העניינים מזה? באת לזיין או לזיין לי ת'מוח? תוריד ת'מכנסיים כבר! נו" * תאכל כבר, גם אני אכלתי ולא קרה לי כלום" ~ אבא של בנצי בקשר לבישולים של אמו ==יוצאים קבוע== * "אני לוקח את תנובה" ~ מומו לבנצי כשהם פוגשים את הבנות * "רואים מזרון, צריך לשכב עליו" ~ מומו לבנצי, מסביר מדוע הוא רוצה לבלות עם הבנות * "מה אתה מחפש שם בסלון? כמה פעמים אני אמרתי לך שהסלון זה רק בשביל אורחים?" ~ אמא של בנצי * אמא של בנצי: "בנצי מה עם הקרפיונים שלי?" :בנצי: "הם נשכו אותי!" :אמא של בנצי: "אוי ואבוי, איפה?" :בנצי: "בביצים..." :אמא של בנצי: "איפה?!?" :בנצי: "בביצים!!!" * "מומו: "יא וואראדי איזה פרונט" (על חברה של האופנוען) :האופנוען: "תשתוק יא בטטה" :יוד'לה: "בטטה הוציאה אותך יא אידיוט" ==שפשוף נעים== *אבא של בנצי: "Do you want a cup of coffee?" :פרידה: "nohh, nohh, laterhhh" :סוניה: "רומק?" :יוד'לה: "מי זה רומק?" (ואז סוניה רואה את יוד'לה וצורחת) *רומק: "מה אתה עושה פה?" :יוד'לה: "אני יכול להסביר, זה... זה... אנחנו שיחקנו מחבואים" :רומק: "אני אראה לך מזה מחבואים!!! מעיז להתעסק ככה עם האמא של החבר שלך!!!" (מתחיל להרביץ ליוד'לה) :יוד'לה: "לא! אני יכול להסביר! אאוץ'!" :סוניה: "רומק! תקרא למשטרה!" *יודל'ה: "אחח היא הרסה לי ת'זין" :רומק: "שוב פעם אתה!?!??" :יודל'ה: "אה אבא של בנצי...." (מקבל מכות מרומק) * "ואם כולם יקפצו מהגג, אז גם אתה תקפוץ מהגג?" ~ אמא של בנצי לאבא שלו, לא מתרשמת מהטיעון שלו שכולם מקיימים יחסי מין ==ספיחס== * מומו: "שלום בריג'יט" :אווה: "לא קוראים אותי ברג'יט, קוראים אותי אווה" :מומו: "אבל את נראית בדיוק כמו בריג'יט ברדו" * אווה: "אווה רוצה עוד פעם" :יוד'לה: "אה.. עכשיו?" :אווה: "עכשיו! עכשיו! איך קוראים לו?" :יוד'לה: "לו? לי?" :אווה: "לו" :יוד'לה: "אה... יוד'לה" :אווה: "מווווד'לה! בוא לאווה" *אווה: "זה שום דבר אתה חולמת" * "בנצי, תעשה לי רק טובה, שלא תשתה לי שם חשיש" ~ אמא של בנצי, בבקו"ם * "מעכשיו אתם גברים, גברים עם ביצים, גיבורים" ~ שמש * "אתם טירונים ואני המפקד, אתם המשרתים ואני המלך, אתם כוכבים ואני ירח, אתם קוצים ואני שושנה" ~ שמש * "קיטבג אתה תאכל אצלי הרבה הרבה חצץ" ~ שמש ליוד'לה * "המפקד אולי אתה רוצה שאני אראה לך את לילי הכושית" ~ יוד'לה * "שמש, אני לא רוצה פה, לא ג'ודי, לא בובי ולא מיצי!!" ~ רס"ר פלכטר לשמש * "זה מה שהאויב היה רוצה שיהיה להם בראש כשהזין עומד השכל בתחת" ~ רס"ר פלכטר * "שמש עכשיו זה באמת יהיה הסוף שלך חכה עד שאתפוס אותך" ~ דובשנית לשמש * "מותק, אתה לא צריך גימל, אתה צריך זין!" ~ הקב"ן ליוד'לה * "כוס אמק, הלוואי יחטוף שיתוק" ~ שמש מקלל את פלכטר * "כוס אמק הלוואי יקבל אסטמה" ~ שמש מקלל את פלכטר * "כוס אמק הלוואי תתפוצצי כמו בלון גז!" ~ שמש מקלל את דבורה * "קיבלת מכת שמש? שמש" ~ רס"ר פלכטר לשמש * "נראה לי הנורבגי נפל בקקי" ~ שמש * "שקט! לא לשרוק לא לצפצף!" ~ שמש לחייליו ששורקים בהתלהבות לחיילות הטירוניות * "מה אתם רואים כאן זה בנות. בנות זה מחוץ לתחום, כמו נרות חנוכה" ~ שמש מסביר לחיילים את חוקי הצבא * "אני שומע לב שלך עושה גורו גורו" ~ שמש לבנצי המאוהב * "לא צריך מותק, כולם אותו טעם" ~ שמש לחברתו הרס"רית שמבקשת לאכול פיסטוק נוסף מ-50 גרם הפיסטוקים שקנה להם * "תגידי לו שאם הוא לא עושה שיעורי בית אני שובר לו את הראש" ~ הרופא שמחזיק לבנצי את הביצים {{מפריד}} [המזוודה של יהודהל'ה נפתחת באמצע המסדר ומתחיל לסדר אותה] :'''שמש''': "מה זה צריך להיות? אני שאלתי מה זה צריך להיות? אני מדבר אליך, קיטבג!" :'''יהודהל'ה''': "לא קוראים לי קיטבג, קוראים לי יהודהל'ה." :'''שמש''': "אם אני אומר אתה קיטבג אתה קיטבג!" :'''בנצי''': "קוראים לו יהודהל'ה." :'''שמש''': "מה זה מי דיבר פה?" :'''בנצי''': "אני." :'''שמש''': "אף אחד לא שאל אותך, סרדין! עכשיו אתה קיטבג, מה כל החנות ממתקים הזה?" :'''יהודהל'ה''': "זה לא חנות ממתקים - זה ציוד." :'''שמש''': "זה מה?" :'''יהודהל'ה''': "ציוד." :'''שמש''': "ציוד אבא שלך!" :'''יהודהל'ה''': "מה?" :'''שמש''': "תשתוק ואל תענה לי. כשהמפקד שואל שאלה אתה תמיד עונה 'זה ציוד, המפקד'." :'''יהודהל'ה''': "לא, זה לא ציוד של המפקד זה ציוד שלי פרטי מהבית." :'''שמש''': "אתה רוצה לעשות צחוק מהמפקד? אתה חושב אני פראייר?" ==סבבה== * "קיטבג אל תסתכל למטה תקבל סחרחורת!!" ~ שמש ליהוד'לה * "תגיד לבוריס לשים באוכל הערב של החיילים כפול סודה!!" ~ רס"ר פלכטר לשמש * "אני לא רוצה שתסתובב לי כאן כמו מיקי מאוס!!" ~ רס"ר פלכטר לשמש * "מה זה קיטבג, שוב פעם עברת עבירה צבאית? הבאת לפה בחורה!!" ~ שמש ליהודה'לה * "גיורא, תעיפו את המיקי מאוס הזה מכאן!" ~ רס"ר גנץ לחיילים העציונים * "יהיה לכם מספיק זמן לאכול זה את זה בשעת התמרון!!" ~ אלוף הפיקוד לרס"רים * "אני רואה שפתחת לי פה בית ספר לריקודים שמש!!" ~ רס"ר פלכטר לשמש * "כוס אמק הלוואי ידרוס אותו טנק שרמן" / "כוס אמק הלוואי תמות" ~ שמש על פלכטר * "חייל, אני יודע ששם שלך זה יוד'לה, אבל אני אומר שם בכסא מיד!!" ~ הרופא הרוסי ליוד'לה * "חייל, תגיד רק כן או לא!!" ~ הרופא הרוסי ליודהל'ה * "אני לא מסכים ילד ידחוף אצבע שלו בשטקר!!" ~ הרופא הרוסי לטלפון כשהאצבע שלו תחובה ברקטום של יודהל'ה * "לא מפריע! חייל..." ~ הרופא הרוסי * "עציוני דרעק!" ~ הרופא הרוסי לחייל עציוני * "אתה יודע רוזה בחשיאן היא הבת של הבת דודה שלי?" ~ שמש לשומר * "כשהזין עומד השכל בתחת" ~ רס"ר פלכטר לשמש * "אתה תאכל אצלי הרבה הרבה חצץ" ~ רס"ר שמש * "בנות זה דבר אחר. בנות יותר חלשות, ויטמנים שלהם קטנים" ~ שמש מסביר על הבדלי בין המינים * עכשיו אני אוכל אותך כמו נחש מה אוכל זברה לדבר כזה קוראים שמשון ודלילה - שמש לנציגת הצבא השוויצרית * סון מיי בוי ברינג ויינ מה קוראים אותו שמפנייה - שמש לנציגת הצבא השוויצרית * איי לייק יו לייק טומטו איי לאב יו לייק( פוטיטו , את כמו בטטה - שמש לנציגה השוויצרית * "אני יודע אני המפקד אבל מה קוראים אותך תגיד לי קיטבג מטומטם אתה לא יודע אסור להפריע למפקד מתי הוא עושה דוש? אז למה אתה מבלבל לי במוח מתי אני רטוב ? מה קרה הצבא מתמוטט?" ~ שמש במקלחת בתגובה ליודלה שבא לומר לו שהרס"ר קורא לו באופן דחוף ==רומן זעיר== * ""מה אתה עושה פה בתחתונים?" ~ רופא השיניים מופתע למצוא את יהודהל'ה בתחתונים על כיסא הטיפולים ==הרימו עוגן== * "אני רוצה תצחצח נעליים שלי יבריקו כמו ראי" ~ גורג'יאן ליהוד'לה * "הרב החובל שם עליו עין, למה רצה לשים על הבת של הרב החובל.. זין" ~ ג'ורג'יאן מתחיל ויהוד'לה משלים * "הים טובע ! הצילו!" ~ קפטן גו'רג'יאן מלמד מלחים חדשים מהי מלאכת המלח * "אבל הרבה זמן לא ראית את הגורילה עם השפם נכון?" ~ גורג'יאן ליהוד'לה * "תבטיח לי דבר אחד, בנצי'לה, שלא תלך שם לבחורות. אתה עוד תתפוס לי שם, חס ושלום, איזה [[w:סיפולוקס|סיפולוקס]]" ~ אמא של בנצי מתריעה מפני [[w:עגבת|מחלות מין]] * "אתה לא מפחיד אותי. תתאבד אף אחד עוד לא מת מזה." ~ סוניה לבנצי * "עכשיו נעשה תרגיל בהצלה, כולם להתלבש." ~ גורג'יאן * "אני רואה יבשה. ניצלנו ניצלנו!" ~ גורג'יאן * "שיאכל אותו כריש כלב" ~ גורג'יאן ==אהבה צעירה== * "אתה משעמם ת'טונה מותק" ~ מומו ליוד'לה ==נאמר עליו== *"אני חושב שאת החוזק של הסרט הרגשתי ביום הצילומים הראשון, כי הקהל הראשוני שלך זה הצוות. תכף הרגשתי שהנוסטלגיה עובדת. אבל ידעתי את הגודל ואת החוזק כשהסרט היה גמור ומיהרנו איתו לשוק הסרטים במילאנו, לפני שעלה בכלל, ושם הוא פשוט נחטף על ידי קונים להפצה בינלאומית". ~ בועז דוידזון [[קטגוריה:סרטי בועז דוידזון]] [[קטגוריה:סרטי נעורים]] a0q97axi7ot0xrdbypppkje8qc4mdmg 0 6144 238734 177642 2026-08-04T03:20:34Z שמן תורק 26237 238734 wikitext text/x-wiki '''[[w:ריש לקיש|ריש לקיש]]''' או בשמו המלא '''רבי שמעון בן לקיש''', היה [[W:אמורא|אמורא]] ארצישראלי בדור השני של האמוראים. ==מאמירותיו== * "המגביה ידו על חברו – אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע." ~ [[מסכת סנהדרין]], דף נ"ח * "כל אדם שכועס – אם חכם הוא, חכמתו מסתלקת ממנו; ואם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו." ~ [[מסכת פסחים]], דף ס"ו * "החושד בכשרים, לוקה בגופו." ~ [[מסכת שבת]], דף צ"ו * "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים." ~ [[מסכת בבא מציעא]], דף ק"ז * "נשיא שחטא מלקין אותו בבית דין של שלושה." ~ [[תלמוד ירושלמי]] * "ברוך שנתן חן מקום בעיני יושביו." ~ על פי וילנאי – אגדות א"י [[בראשית רבה]] ל"ד * "לא איברי סיהרא אלא לגירסא (=לא נברא ה[[ירח]] אלא ללימוד)." ~ {{בבלי|עירובין|סה|א}} * "יום תעזבני יומיים אעזבך." ~ תלמוד ירושלמי, [[מסכת ברכות]] דף ס"ח ע"א, אצל [[מאיר אריאל]] בשיר "נשל הנחש" מופיע המשפט בנוסח "תעזבנו יום יעזבך יומיים." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ריש לקיש}} {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל:לקיש, ריש}} [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] 8d4oq75il09ngesqyy7076cerfqntqp 238739 238734 2026-08-04T04:20:28Z שמן תורק 26237 238739 wikitext text/x-wiki '''[[w:ריש לקיש|ריש לקיש]]''' או בשמו המלא '''רבי שמעון בן לקיש''', היה [[W:אמורא|אמורא]] ארצישראלי בדור השני של האמוראים. ==מאמירותיו== * "החושד בכשרים – לוקה בגופו." ~ {{בבלי|שבת|צז|א}} * "לא איברי סיהרא אלא לגירסא (=לא נברא ה[[ירח]] אלא ללימוד)." ~ {{בבלי|עירובין|סה|א}} * "כל אדם שכועס, אם חכם הוא – חכמתו מסתלקת ממנו; אם נביא הוא – נבואתו מסתלקת ממנו." ~ {{בבלי|פסחים|סו|ב}} * "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים." ~ {{בבלי|בבא מציעא|קז|ב}} * "המגביה ידו על חברו – אף על פי שלא הכהו, נקרא רשע." ~ {{בבלי|סנהדרין|נח|ב}} * "כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם." ~ {{בבלי|מנחות|קי|א}} * "נשיא שחטא מלקין אותו בבית דין של שלושה." ~ [[תלמוד ירושלמי]] * "ברוך שנתן חן מקום בעיני יושביו." ~ על פי וילנאי – אגדות א"י [[בראשית רבה]] ל"ד * "יום תעזבני יומיים אעזבך." ~ תלמוד ירושלמי, [[מסכת ברכות]] דף ס"ח ע"א, אצל [[מאיר אריאל]] בשיר "נשל הנחש" מופיע המשפט בנוסח "תעזבנו יום יעזבך יומיים." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ריש לקיש}} {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל:לקיש, ריש}} [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] po40cxj7cg920anqtki0jihfwop3jqv 0 12890 238707 183930 2026-08-03T15:25:04Z שמן תורק 26237 238707 wikitext text/x-wiki '''[[w:רבי יוחנן|רבי יוחנן]]''' (מכונה גם '''בר נפחא'''), גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. היה כשמונים שנה ראש ישיבה בטבריה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאים את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד כמעט לסיומה של המאה. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי הינה גולת הכותרת של חייו. {{מפריד}} * "לא חרבה [[ירושלים]] אלא על שדנו בה דין תורה." * "לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:עירובין נג א|מסכת עירובין, נ"ג, א']] * "מהו שכתוב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא.' <small>(מלאכי ב', ז')</small> אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:חגיגה טו ב|מסכת חגיגה, ט"ו, ב']] * "כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר 'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים.' <small>(יחזקאל כ', כ"ה)</small>" ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:מגילה לב א|מסכת מגילה, ל"ב, א']] * "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר 'והחכמה מאין תמצא.' <small>(איוב כ"ח, י"ב)</small>" ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:סוטה כא ב|מסכת סוטה, כ"א, ב']] * "כל האומר דבר חוכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:מגילה טז א|מסכת מגילה, ט"ז, א']] * "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן ה[[עולם]]." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:כתובות קיא א|מסכת כתובות, קי"א, א']] * "מפני מה זכה [[w:עמרי|עמרי]] למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:סנהדרין קב ב|מסכת סנהדרין, ק"ב, ב']] * "אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:תענית ה א|מסכת תענית, ה', א']] * "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר 'כל משנאי אהבו מות.' <small>(משלי ח', ל"ו)</small> אל תקרי משנאי אלא משניאי." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:שבת קיד א|מסכת שבת, קי"ד, א']] * "ולואי שיתפלל [[אדם]] כל היום כולו." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:ברכות כא א|מסכת ברכות, כ"א, א']] * "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עליו הכתוב אומר 'אל תגזל דל כי דל הוא.' <small>(משלי כ"ב, כ"ד)</small>" ~ מדרש תנחומא, [[במדבר]] כ"ז * "כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בית המקדש בימיו." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:סנהדרין כב א|סנהדרין, כ"ב, א']] * "גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:שבת קכז א|שבת, קכ"ז, א']] * "טוב המלבין שינים לחבירו<ref>המקבל אותו בסבר פנים יפות</ref> יותר ממשקהו חלב שנאמר 'ולבן שנים מחלב' – אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:כתובות קיא ב|כתובות, קי"א, ב']] * "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:פסחים קיג א|פסחים, קי"ג, א']] * "שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:פסחים קיג א|פסחים, קי"ג, א']] * "אני – אין לי אלא משנה." ~ [[תלמוד ירושלמי]], תרומות, פרק ב', דף ח' * "ירמיה החזיר עשרת השבטים ויאשיהו בן אמון מלך עליהן." ~ על פי {{בבלי|מגילה|יד|ב}} ==נאמר עליו== * "הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום, ויעטר זר של ורד אדום על פיו, ויניחנה בין חמה לצל – אותו זוהר מעין יפיו של רבי יוחנן הוא." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:בבא מציעא פד א|מסכת בבא מציעא, פ"ד, א']] * "רבי יוחנן מכל מה שהיה אוכל היה נותן לעבדו, והיה קורא עליו 'הלא בבטן עשני עשנהו ויכוננו ברחם אחד.' <small>(איוב ל"א, ט"ו)</small>" ~ [[תלמוד ירושלמי]], כתובות ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=רבי יוחנן}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:יוחנן, רבי}} [[קטגוריה:אמוראים]] jd64jzzbnkmd5gonqzgqo7kq5o3fz82 238732 238707 2026-08-04T03:19:54Z שמן תורק 26237 238732 wikitext text/x-wiki '''[[w:רבי יוחנן|רבי יוחנן]]''' (מכונה גם '''בר נפחא'''), גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני. היה כשמונים שנה ראש ישיבה בטבריה. תרומתו בתחומי ההלכה והאגדה ממלאים את דפי שני התלמודים, הבבלי והירושלמי, וכן המדרשים. פעילותו משתרעת החל מהרבע הראשון של המאה השלישית לספירה ועד כמעט לסיומה של המאה. תרומתו של רבי יוחנן לחתימת התלמוד הירושלמי הינה גולת הכותרת של חייו. {{מפריד}} * "לא חרבה [[ירושלים]] אלא על שדנו בה דין תורה." * "לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של היכל ואנו כמלא נקב מחט סידקית." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:עירובין נג א|מסכת עירובין, נ"ג, א']] * "מהו שכתוב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא.' <small>(מלאכי ב', ז')</small> אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:חגיגה טו ב|מסכת חגיגה, ט"ו, ב']] * "כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר 'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים.' <small>(יחזקאל כ', כ"ה)</small>" ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:מגילה לב א|מסכת מגילה, ל"ב, א']] * "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו שנאמר 'והחכמה מאין תמצא.' <small>(איוב כ"ח, י"ב)</small>" ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:סוטה כא ב|מסכת סוטה, כ"א, ב']] * "כל האומר דבר חוכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:מגילה טז א|מסכת מגילה, ט"ז, א']] * "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן ה[[עולם]]." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:כתובות קיא א|מסכת כתובות, קי"א, א']] * "מפני מה זכה [[w:עמרי|עמרי]] למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:סנהדרין קב ב|מסכת סנהדרין, ק"ב, ב']] * "אמר הקב"ה לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:תענית ה א|מסכת תענית, ה', א']] * "כל תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה שנאמר 'כל משנאי אהבו מות.' <small>(משלי ח', ל"ו)</small> אל תקרי משנאי אלא משניאי." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:שבת קיד א|מסכת שבת, קי"ד, א']] * "ולואי שיתפלל [[אדם]] כל היום כולו." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:ברכות כא א|מסכת ברכות, כ"א, א']] * "כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עליו הכתוב אומר 'אל תגזל דל כי דל הוא.' <small>(משלי כ"ב, כ"ד)</small>" ~ מדרש תנחומא, [[במדבר]] כ"ז * "כל אדם שמתה אשתו ראשונה כאילו חרב בית המקדש בימיו." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:סנהדרין כב א|סנהדרין, כ"ב, א']] * "גדולה הכנסת אורחין כהשכמת בית המדרש." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:שבת קכז א|שבת, קכ"ז, א']] * "טוב המלבין שינים לחבירו<ref>המקבל אותו בסבר פנים יפות</ref> יותר ממשקהו חלב שנאמר 'ולבן שנים מחלב' – אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:כתובות קיא ב|כתובות, קי"א, ב']] * "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:פסחים קיג א|פסחים, קי"ג, א']] * "שלשה מכריז עליהן הקב"ה בכל יום על רווק הדר בכרך ואינו חוטא ועל עני המחזיר אבידה לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:פסחים קיג א|פסחים, קי"ג, א']] * "אני – אין לי אלא משנה." ~ [[תלמוד ירושלמי]], תרומות, פרק ב', דף ח' * "ירמיה החזיר עשרת השבטים ויאשיהו בן אמון מלך עליהן." ~ על פי {{בבלי|מגילה|יד|ב}} ==נאמר עליו== * "הרוצה לראות יופיו של רבי יוחנן, יביא כוס של כסף צרוף וימלאנו גרעינים של רימון אדום, ויעטר זר של ורד אדום על פיו, ויניחנה בין חמה לצל – אותו זוהר מעין יפיו של רבי יוחנן הוא." ~ [[תלמוד בבלי]], [[s:בבא מציעא פד א|מסכת בבא מציעא, פ"ד, א']] * "רבי יוחנן מכל מה שהיה אוכל היה נותן לעבדו, והיה קורא עליו 'הלא בבטן עשני עשנהו ויכוננו ברחם אחד.' <small>(איוב ל"א, ט"ו)</small>" ~ [[תלמוד ירושלמי]], כתובות ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=רבי יוחנן}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:יוחנן, רבי}} [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] b692bm7dcgdu02u1yfwabnrojf83qbw 0 13087 238727 183929 2026-08-04T03:17:09Z שמן תורק 26237 238727 wikitext text/x-wiki '''[[w:אביי|אַבַּיֵּי]]''' (280 לערך - 338 לערך) או בשמו האחר '''נחמני''', היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי. ראש ישיבת פומבדיתא, וחברו של [[W:רבא|רבא]]. {{מפריד}} * "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן כר' [[שמעון בר יוחאי|שמעון בן יוחאי]] ולא עלתה בידן." ~ ביחס למחלוקתם האם ניתן רק ללמוד תורה (רבי שמעון בר יוחאי) או שצריך לשלב עבודה (רבי ישמעאל), [[s:ברכות לה ב|ברכות' דף ל"ה' ב']] * "כל התורה כולה מפני דרכי שלום היא דכתיב: <small>(משלי ג', י"ז)</small> 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'." ~ [[s:גיטין נט ב|גיטין, דף נ"ט, ב']] * "אין עני אלא בדעה." ~ [[s:נדרים מא א|נדרים, דף מ"א, א']] * "<small>(דברים ו', ה')</small> 'ואהבת את ה' אלהיך' שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה אשרי רבו שלמדו תורה אוי להם לבריות שלא למדו תורה פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר <small>(ישעיהו מ"ט, ג')</small> 'ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר' אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר <small>(יחזקאל ל"ו, כ')</small> 'באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו'." ~ [[s:יומא פו א|יומא, דף פ"ו, א']] * "לעולם יהא אדם ערום ביראה <small>(משלי ט"ו, א')</small> 'מענה רך משיב חמה' ומרבה שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם ואפילו עם נכרי בשוק כדי שיהא אהוב למעלה ונחמד למטה ויהא מקובל על הבריות." ~ [[s:ברכות יז א|ברכות, י"ז, א']] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=אביי}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] rw47cye7s986myobea2khu5l8rpoz9v 0 13148 238728 232613 2026-08-04T03:17:32Z שמן תורק 26237 238728 wikitext text/x-wiki '''[[w:אלעזר בן פדת|רבי אלעזר בן פדת]]''', אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי '''רבי אלעזר'''. ==כללי== * "אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן ה[[רחמים]]." ~ [[s:ברכות י א|ברכות י' א']] * "כל אדם שאין לו אשה אינו אדם שנאמר (בראשית ה, ב) 'זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם',[...] כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם שנא' (תהלים קטו, טז) 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם' ,[...] מאי דכתיב <small>(בראשית ב, יח)</small> 'אעשה לו עזר כנגדו' ? זכה -עוזרתו ,לא זכה כנגדו! " ~ [[s:יבמות סג א|יבמות ס"ג א']] * "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות." ~ [[s:גיטין צ ב|גיטין צ' ב']] * "כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון." ~ [[s:כתובות קיא א|כתובות קי"א א']] * "רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה <small>(בסיום תפילתו)</small> אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות, ותרבה גבולנו בתלמידים, ותצליח סופנו אחרית ותקוה, ותשים חלקנו בגן עדן, ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך, ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה." ~ [[s:ברכות טז ב|ברכות ט'ז ב']] ==צדקה== * "גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר <small>(משלי כא, ג)</small> 'עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח', [...] גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה שנאמר <small>(הושע י, יב)</small> 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד' אם אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל אדם קוצר ודאי אוכל [...] אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר 'זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד' [...], כל העושה צדקה ומשפט כאילו מילא כל העולם כולו חסד שנאמר <small>(תהלים לג, ה)</small> 'אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ',[...]מאי דכתיב <small>(משלי לא, כו)</small> פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד אלא תורה לשמה זו היא תורה של חסד שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד." ~ [[s:סוכה מט ב|סוכה מ"ט ב']] * "גדול המעשה<small>(המתרים לצדקה)</small> יותר מן העושה שנאמר <small>(ישעיהו לב, יז)</small> 'והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם' ,[...] בזמן שבית המקדש קיים אדם שוקל שקלו ומתכפר לו עכשיו שאין בית המקדש קיים אם עושין צדקה מוטב ואם לאו באין עובדי כוכבים ונוטלין בזרוע ואף על פי כן נחשב להן לצדקה שנא' <small>(ישעיהו ס, יז)</small> 'ונוגשיך צדקה' ." ~ [[sבבא בתרא ט א|בבא בתרא ט' א']] * "בואו ונחזיק טובה לרמאין<small>(שמבקשים נדבה ברמאות)</small> שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום<small>(עקב התעלמות ממבקשי נדבות)</small> שנאמר <small>(דברים טו, ט)</small> 'וקרא עליך<small>(העני)</small> אל ה' והיה בך חטא'. " ~ [[s:כתובות סח א|כתובות ס"ח א']] * "כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום." ~ [[s:ברכות ו ב|ברכות ו' ב']] * "אמרה יונה לפני הקדוש ברוך הוא :ריבונו של עולם, יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך ואל יהיו מתוקים כדבש ומסורים ביד בשר ודם." ~ [[s:סנהדרין קח ב|סנהדרין קח ב]] ==נאמר עליו== * "כאשר היו שולחים לו מתנות מבית הנשיא לא היה לוקח ,כאשר היו מזמינים אותו לא היה הולך ,אמר להם :לא נוח לכם שאחיה ,שנאמר <small>(משלי טו, כז)</small> שונא מתנות יחיה" ~ כי הא דר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה דכתיב <small>(משלי טו, כז)</small> שונא מתנות יחיה ",[[s:מגילה כח א|מגילה כ"ח א']] * "'באהבתה תשגה תמיד' כגון רבי (אליעזר) בן פדת אמרו עליו על רבי (אליעזר) שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו<small>(עם הסחורה שלו)</small> מוטל בשוק העליון של ציפורי (תניא) א"ר יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם ליטלו<small>(לגנוב)</small> ומצא בו שרף" ~ [[s:ערובין נד ב|ערובין נ"ד ב']] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=אלעזר בן פדת}} [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] a7396rr3yn8fbyj6ei454o6ekopj3h3 0 13395 238733 86231 2026-08-04T03:20:12Z שמן תורק 26237 238733 wikitext text/x-wiki '''[[w:רבי יצחק נפחא|רבי יצחק נפחא]]''' אמורא ארצישראלי בן הדור השני והשלישי. * "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי – אל תאמין, יגעתי ומצאתי – תאמין." ~ מגילה ו * "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין." ~ תענית ח' * "אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן." ~ "לאחר שרב אמי ורב אסי ישבו לפניו והתווכחו האם ילמדם הלכה או הגדה והשיעור התעכב, בבא קמא ס ב' * "לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו." ~ בבא מציעא מ"ב א' * "אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת." ~ תמורה ט"ז א' * "לשעבר כשהייתה הפרוטה מצויה, היה אדם מתאווה לשמוע דבר משנה ודבר תלמוד. ועכשיו כשאין הפרוטה מצויה, וביותר שאנו חולים מן המלכות, אדם מתאווה לשמוע דבר מקרא ודבר אגדה." ~ מסכת סופרים ט"ז ד' * "לא דייך מה שאסרה לך התורה, אלה שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים ?!" ~ביחס לאנשים הנוהגים סיגופים בעצמם ,ירושלמי נדרים ט' א' * "מאי דכתיב <small>(תהלים קמ, ט)</small> 'אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה' אמר יעקב לפני הקב"ה רבונו של עולם 'אל תתן' לעשו הרשע תאות לבו 'זממו אל תפק' זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו." ~מגילה ו' א' * "אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי אני הציתי אש בציון שנאמר <small>(איכה ד, יא)</small> 'ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה' ואני עתיד לבנותה באש שנאמר <small>(זכריה ב, ט)</small> 'ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה'." ~ בבא קמא ס ב' * "מלכות נכנסת ומלכות יוצאת וישראל עומד לעולם." ~קוהלת רבא א' ד' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבי יצחק נפחא}} {{מיון רגיל:יצחק נפחא}} [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] jo06ie97xdcl5qyd8aulxmt5c35sccs 0 13612 238731 157811 2026-08-04T03:19:13Z שמן תורק 26237 238731 wikitext text/x-wiki רבי '''[[w:יהושע בן לוי|יהושע בן לוי]]''' (ריב"ל) היה תנא ארץ-ישראלי ושני מאמרים שלו מופיעים במשנה‏‏. מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. יש להבדיל בינו לבין האמורא רבי יהושע בן לוי המפורסם, שחי בדור הראשון, בראשית המאה השלישית, בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים. {{מפריד}} * "בשעה ש[[אדם]] הולך בדרך, סיעה של מלאכים מהלכין לפניו ומכריזין ואומרין: תנו מקום לאיקונין <small>(דמות)</small> של הקדוש ברוך הוא." * "בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר <small>(תהלים נא, יט)</small> 'זבחי אלהים רוח נשברה', ולא עוד אלא שאין תפלתו נמאסת שנאמר <small>(תהלים נא, יט)</small> 'לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה'." ~ [[S:סוטה ה ב|מסכת סוטה ה' ב']] * "כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה שנאמר <small>(תהלים נ, כג)</small> 'ושם דרך אראנו בישע אלהים'." ~ [[S:סוטה ה ב|מסכת סוטה ה' ב']] * "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר <small>(בראשית ז, ח)</small> 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה'." ~ [[S:פסחים ג א|מסכת פסחים ג' א']] * "מלה בסלע ומשתוקא<small>(שתיקה)</small> בשתים." ~ [[S:ויקרא רבה טז#ה|ויקרא רבה ט"ז ה']] * " 'אֶל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ' ריב"ל פתר קריא<small>(דרש הפסוק)</small> באלו שפוסקים צדקה ברבים ואין נותנין." ~ [[S:ויקרא רבה טז#ה|ויקרא רבה ט"ז ה']] * "'בורא ניב שפתים' ר' יהושע בן לוי אמר אם הניבו שפתיו של אדם בתפלה יהא מובטח שנשמעת תפלתו." ~ [[S:ויקרא רבה טז#ט|ויקרא רבה ט"ז ט']] * "לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים שאפילו מאה באים אחריו קבל עליו שכר כולם." ~ [[S:ברכות מז ב|מסכת ברכות מ"ז ב']] * "המהלך בדרך ואין עמו לוייה יעסוק בתורה שנאמר <small>(משלי א, ט)</small> 'כי לוית חן הם' חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר 'כי לוית חן הם לראשך' חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר 'וענקים לגרגרותיך' חש במעיו יעסוק בתורה שנאמר 'רפאות תהי לשרך' חש בעצמותיו יעסוק בתורה שנאמר 'ושקוי לעצמותיך' חש בכל גופו יעסוק בתורה שנאמר 'ולכל בשרו מרפא'." ~ [[S:ערובין נד א|מסכת ערובין נ"ד א']] * "מאי דכתיב (תהילים קכב) 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם' מי גרם לרגלינו שיעמדו<small>(שיחזיקו מעמד)</small> במלחמה? שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה." ~ [[S:מכות י א|מסכת מכות י' א']] * "ארץ ארץ הכניסי פירותייך! למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו." ~ כשראה שהארץ מצמיחה יבול רב לאחר החורבן, [[S:כתובות קיב א|מסכת כתובות קיב א']] * "גדול הוא ה[[שלום]], שהשלום לארץ כשאור לעיסה." ~ מסכת דרך ארץ זוטא ,פרק ה[[שלום]] * " 'מלכות הולכת ומלכות באה' - גזירה הולכת גזירה באה ומתחדשת על שונאי ישראל ,'הארץ לעולם עומדת' - ישראל לעולם עומדין. לא עזבן ולא מיעזבן לא כלין ולא מיכלין שנאמר: 'כי אני ה' לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם' <small>(מלאכי ג)</small> כשם שאני לא שניתי ולא אני עתיד להשתנות, כך אתם בית יעקב לא כליתם ולא עתידין אתם ליכלות אלא 'ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום' <small>(דברים ד)</small>." ~ מסכת דרך ארץ זוטא ,פרק השלום ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהושע בן לוי}} [[קטגוריה:תנאים]] [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] m0ytzpy4yt3wka7lzzkt8tqzzwrf67b 0 15587 238710 238690 2026-08-03T17:14:16Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 238710 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 2zj88b1e1ei7kf9xtcd4hxtbk36wknj 238720 238710 2026-08-03T20:58:49Z יוסף אומץ 20548 238720 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 4yclgg6jttr3yy6jgq2m015buqqacz0 0 28774 238708 226068 2026-08-03T15:27:33Z שמן תורק 26237 238708 wikitext text/x-wiki '''[[W:רבי שמלאי|רבי שמלאי]]''' (205 - 260 לספירה בקירוב) היה אמורא מן הדור השני, מחשובי בעלי האגדה בתלמוד. {{מפריד}} * "תורה תחילתה [[גמילות חסדים]], וסופה גמילות חסדים: תחילתה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם', וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבר אותו בגיא' (דברים ל"ד, ו')." ~ [[מסכת סוטה]] יד ע"א * "מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא ב[[ארץ ישראל]], אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי." ~ [[מסכת סוטה]] יד ע"א * "מהו הדבר הזה מי שהוא אומר שיש להם [[מספר]] הוא חוזר ואומר להם שאין מספר, לא ימד ולא יספר. אלא בזמן שאין עושין רצונו של מקום יש להם מספר, שאין חסרים ממנין ששים רבוא, והיה מספר. ובזמן שהם עושים רצונו של מקום אין להם מספר, אלא אשר לא ימד ולא יספר." ~ במדבר רבה, ב', י"ח == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבי שמלאי}} {{מיון רגיל:שמלאי, רבי}} [[קטגוריה:אמוראים]] 6o4y9yvz3voukg2puvxdv5d5ycjwavs 238736 238708 2026-08-04T03:21:29Z שמן תורק 26237 238736 wikitext text/x-wiki '''[[W:רבי שמלאי|רבי שמלאי]]''' (205 - 260 לספירה בקירוב) היה אמורא מן הדור השני, מחשובי בעלי האגדה בתלמוד. {{מפריד}} * "תורה תחילתה [[גמילות חסדים]], וסופה גמילות חסדים: תחילתה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם', וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבר אותו בגיא' (דברים ל"ד, ו')." ~ [[מסכת סוטה]] יד ע"א * "מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לא"י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא ב[[ארץ ישראל]], אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי." ~ [[מסכת סוטה]] יד ע"א * "מהו הדבר הזה מי שהוא אומר שיש להם [[מספר]] הוא חוזר ואומר להם שאין מספר, לא ימד ולא יספר. אלא בזמן שאין עושין רצונו של מקום יש להם מספר, שאין חסרים ממנין ששים רבוא, והיה מספר. ובזמן שהם עושים רצונו של מקום אין להם מספר, אלא אשר לא ימד ולא יספר." ~ במדבר רבה, ב', י"ח == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבי שמלאי}} {{מיון רגיל:שמלאי, רבי}} [[קטגוריה:אמוראי ארץ ישראל]] qfzb3rmj0zfr3wrojeee6i7mtfoovj2 2 29210 238724 236622 2026-08-04T03:11:51Z שמן תורק 26237 238724 wikitext text/x-wiki שלום. אני פעיל בעיקר ב[[w:משתמש:שמן תורק|וויקיפדיה העברית]]. יום (או לילה) טוב! {{מפריד}} '''דפי ציטוטים שיצרתי:''' {{טורים|תוכן= # [[דוב לנדו]] # [[ישי ריבו]] # [[משה הלל הירש]] # [[רב אשי]] # [[רבא]] }} s9gmn3m44dts3lhn8c1l3vvaxm5kuol 238738 238724 2026-08-04T04:06:30Z שמן תורק 26237 238738 wikitext text/x-wiki שלום. אני פעיל בעיקר ב[[w:משתמש:שמן תורק|וויקיפדיה העברית]]. יום (או לילה) טוב! {{מפריד}} '''דפי ציטוטים שיצרתי:''' {{טורים|מספר=3|תוכן= # [[דוב לנדו]] # [[ישי ריבו]] # [[משה הלל הירש]] # [[רב אשי]] # [[רבא]] # [[רבה בר נחמני]] }} 1xfaahq8m80bmxochhtkqrlazq1j4yo 0 29416 238730 232644 2026-08-04T03:18:09Z שמן תורק 26237 238730 wikitext text/x-wiki '''[[W:רב יהודה|רב יהודה]]''' (220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל. מייסדה של [[W:ישיבת פומבדיתא|ישיבת פומבדיתא]]. {{מפריד}} * "לעולם יעסוק אדם ב[[תורה]] וב[[מצווה|מצוות]] ואף־על־פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה." * "לא נברא ה[[לילה]] אלא ל[[שינה]]." * "נערו את ה[[גלימה|גלימות]] בפניו." {{מיון רגיל:יהודה, רב}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] 20h1h9kgq4ajgsk9qriya4w5h0hkxmm 0 29978 238712 238686 2026-08-03T17:48:20Z דולב 835 הגהה 238712 wikitext text/x-wiki [[קובץ:3542 - Fiescheralp - Myosotis.JPG|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרח בר}} * "בקצה ה[[שמיים]], ובסוף ה[[מדבר]], יש מקום רחוק מלא פרחי־בר." ~ [[יהונתן גפן]], מתוך השיר 'מקום לדאגה' * "כבר פורחים [[נרקיס|נרקיסים]] ב[[שמורת טבע|שמורות הטבע]], מרבדים נפרשים בשפלת החוף, [[כלנית]] וכרכום, אלף גון וצבע." ~ [[נעמי שמר]], מתוך השיר 'ואלס להגנת הצומח' * "היו גבעות עדינות מנוקדות באגודות של פרחי בר ובשיחים שצבעיהם נצצו כתכשיטים בקרני [[השמש]] החמות." ~ [[מייקל מורקוק]], "[[החרב והרמך]]" * "גלי שיבּולים בשלות עמוסות, מגוּונים פרחי־בר צבעוניים." ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'קסמי מולדת' * "המאבק הציבורי למניעת קטיפת פרחי בר מוגנים נחשב לאחד המאבקים הסביבתיים המוצלחים ביותר שהיו ב[[ישראל]] והוגדר בעבר על ידי איגוד המפרסמים כ[[מסע פרסום|מסע הפרסום]] הטוב ביותר בתולדות המדינה." ~ [[צפריר רינת]] [[קטגוריה:צמחים]] n5jjubo55nrw6b008r8qit645qvay9c 0 29980 238711 238674 2026-08-03T17:36:03Z דולב 835 הגהה 238711 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tomb of Tannaim Abaye and Rava ap 005.jpg|ממוזער|200px|הכניסה למערת אביי ורבא ליד [[צפת]]]] '''[[W:רבא|רָבָא]]''' (278–352) היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית. מפורסם במחלוקות הרבות שלו עם [[אביי]], שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל [[מחלוקת]]. {{מפריד}} * "תכלית חכמה – תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחוכמה." ~ {{בבלי|ברכות|יז|א}} * "לא נִתנה תורה למלאכי השרת." ~ {{בבלי|ברכות|כה|ב}} * "לא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא." (= "לא מראים לו לאדם [בחלומו] לא דקל מזהב ולא פיל שעובר בקוף המחט", אדם אינו חולם על דברים שאינו חושב עליהם ביום) ~ {{בבלי|ברכות|נה|ב}} * "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפרייה ורבייה? צפית לישועה? פלפלת בחוכמה? הבנת דבר מתוך דבר?" ~ {{בבלי|שבת|לא|א}} * "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי?" (= "למה נראה לך שדמך אדום יותר, שמא דמו של אותו אדם אדום יותר?" בתשובה לשואל האם מותר לו להרוג בשביל שלא יהרוג אותו מישהו אחר) ~ {{בבלי|פסחים|כה|ב}} * "כל המעביר על מִידותיו מעבירין לו על כל פשעיו." ~ {{בבלי|ראש השנה|יז|א}} * "פרצה קוראה לגנב." ~ {{בבלי|סוכה|כו|א}} * "בתחילה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש." (על [[יצר הרע]]) ~ {{בבלי|סוכה|נב|ב}} * "אין אדם נתפס בשעת צערו." ~ {{בבלי|בבא בתרא|טז|ב}} * "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ." ~ {{בבלי|עבודה זרה|יט|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבא}} [[קטגוריה:אמוראים]] d52r53qn4bcizbd3fs99r4lc4ixonvx 238735 238711 2026-08-04T03:20:48Z שמן תורק 26237 238735 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tomb of Tannaim Abaye and Rava ap 005.jpg|ממוזער|200px|הכניסה למערת אביי ורבא ליד [[צפת]]]] '''[[W:רבא|רָבָא]]''' (278–352) היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית. מפורסם במחלוקות הרבות שלו עם [[אביי]], שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל [[מחלוקת]]. {{מפריד}} * "תכלית חכמה – תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחוכמה." ~ {{בבלי|ברכות|יז|א}} * "לא נִתנה תורה למלאכי השרת." ~ {{בבלי|ברכות|כה|ב}} * "לא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא." (= "לא מראים לו לאדם [בחלומו] לא דקל מזהב ולא פיל שעובר בקוף המחט", אדם אינו חולם על דברים שאינו חושב עליהם ביום) ~ {{בבלי|ברכות|נה|ב}} * "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפרייה ורבייה? צפית לישועה? פלפלת בחוכמה? הבנת דבר מתוך דבר?" ~ {{בבלי|שבת|לא|א}} * "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי?" (= "למה נראה לך שדמך אדום יותר, שמא דמו של אותו אדם אדום יותר?" בתשובה לשואל האם מותר לו להרוג בשביל שלא יהרוג אותו מישהו אחר) ~ {{בבלי|פסחים|כה|ב}} * "כל המעביר על מִידותיו מעבירין לו על כל פשעיו." ~ {{בבלי|ראש השנה|יז|א}} * "פרצה קוראה לגנב." ~ {{בבלי|סוכה|כו|א}} * "בתחילה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש." (על [[יצר הרע]]) ~ {{בבלי|סוכה|נב|ב}} * "אין אדם נתפס בשעת צערו." ~ {{בבלי|בבא בתרא|טז|ב}} * "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ." ~ {{בבלי|עבודה זרה|יט|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבא}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] 7na8maa2rfkp53cszct94lbi0bw1j66 238740 238735 2026-08-04T04:22:44Z שמן תורק 26237 238740 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tomb of Tannaim Abaye and Rava ap 005.jpg|ממוזער|200px|הכניסה למערת אביי ורבא ליד [[צפת]]]] '''[[W:רבא|רָבָא]]''' (278–352) היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית. מפורסם במחלוקות הרבות שלו עם [[אביי]], שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל [[מחלוקת]]. {{מפריד}} * "תכלית חכמה – תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחוכמה." ~ {{בבלי|ברכות|יז|א}} * "לא נִתנה תורה למלאכי השרת." ~ {{בבלי|ברכות|כה|ב}} * "לא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא." (= "לא מראים לו לאדם [בחלומו] לא דקל מזהב ולא פיל שעובר בקוף המחט", אדם אינו חולם על דברים שאינו חושב עליהם ביום) ~ {{בבלי|ברכות|נה|ב}} * "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפרייה ורבייה? צפית לישועה? פלפלת בחוכמה? הבנת דבר מתוך דבר?" ~ {{בבלי|שבת|לא|א}} * "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי?" (= "למה נראה לך שדמך אדום יותר, שמא דמו של אותו אדם אדום יותר?" בתשובה לשואל האם מותר לו להרוג בשביל שלא יהרוג אותו מישהו אחר) ~ {{בבלי|פסחים|כה|ב}} * "כל המעביר על מִידותיו מעבירין לו על כל פשעיו." ~ {{בבלי|ראש השנה|יז|א}} * "פרצה קוראה לגנב." ~ {{בבלי|סוכה|כו|א}} * "בתחילה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש." (על [[יצר הרע]]) ~ {{בבלי|סוכה|נב|ב}} * "אין אדם נתפס בשעת צערו." ~ {{בבלי|בבא בתרא|טז|ב}} * "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ." ~ {{בבלי|עבודה זרה|יט|א}} * "כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם." {{בבלי|מנחות|קי|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבא}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] psyyxw7o489l5fixu044psajzfi3eo5 0 29981 238714 238694 2026-08-03T18:14:22Z דולב 835 הגהה 238714 wikitext text/x-wiki '''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''Björn Bjarnason''') (נולד ב־1944), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]]. {{מפריד}} * "במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט." ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב־22 במאי 2006 * "לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 4 ביולי 2007 * "אנה פאולה סווריסדוטיר, יו"ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון "פרהטבלאד'יד'" Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא "העיתון".}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר [[רייקיאוויק]] משום שלא הייתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת הייתה שהיא לא העלתה שום סוגיות – אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?" ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 28 בינואר 2008 * "רבים חשבו ש[[w:המפלגה הפרוגרסיבית (איסלנד)|המפלגה הפרוגרסיבית]] היא מטרה קלה מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות." ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 1 באפריל 2008 * "[[רונלד רייגן]] דחה את הסכם צמצום הנשק הגרעיני עם [[מיכאיל גורבצ'וב]] ב־1986 כשגורבצ'וב סירב לקבל את החלטתו של רייגן לגבי הגנה נגד טילים. כעת נאט"ו הסכימה שהגנה כזו תוצב ב[[פולין]] וב[[צ'כיה]], אך היא לא מכוונת נגד [[רוסיה]] אלא נגד איראן." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 4 באפריל 2008 * "[[ברק אובמה]] זכה בצדק בבחירות ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות בארצות הברית]]. הוא הצליח בצורה יוצאת דופן בקמפיין. אמנם הייתה ביקורת על חוסר ניסיונו, אך גם ציינו שאיש שגייס כל כך הרבה כספים מן הציבור וניצח את מכונת הבחירות של הקלינטונים בתוך מפלגתו חייב להיות רב כשרון. הוא גם ניצח ניצחון מזהיר את מכונת הבחירות הרפובליקנית, אך הוא נחשב כבר מזה זמן רב חזק יותר ממנגנוני בחירות שכאלו." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 5 בנובמבר 2008 * "[[w:יוהנה סיגורדרדוטיר|יוהנה סיגורדרדוטיר]] פותחת בצורה מוזרה את כהונתה כראש ממשלה עם הצהרות רברבניות אך שגויות על חשבון אחרים..." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 3 בפברואר 2009 == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}} [[קטגוריה:פוליטיקאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] pq02n6pnh0kkj7phuthw0cqn1mpev9z 238715 238714 2026-08-03T18:19:05Z דולב 835 הסרת [[קטגוריה:פוליטיקאים]]; הוספת [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]] 238715 wikitext text/x-wiki '''[[w:ביורן ביארנאסון|ביירן ביארנאסון]]''' (באיסלנדית: '''Björn Bjarnason''') (נולד ב־1944), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]]. {{מפריד}} * "במיוחד היה מוזר להקשיב לסוציאליסטים של פעם ולחברי [[w:הברית העממית (איסלנד)|הברית העממית]] מדברים כאילו האזנות הסתר תפסו אותם לגמרי בהפתעה. הרי הם פימפמו יומם ולילה באותן שנים שהשלטונות תמיד מצותתים לטלפונים. אם היה משהו באמת הפתיע אותם בהודעה זה כנראה שהיו בדיוק שישה מקרים כאלו, שהם מתועדים היטב ושכל אחד מהם מגובה בצו בית משפט." ~ בדיון באתר החדשות mbl.is על חשיפת האזנות סתר בתקופת המלחמה הקרה ב־22 במאי 2006 * "לפעמים האשימו אותי שלא עניתי, למרות שלדעתי עניתי, כי השואל רצה תשובה שונה מזו שנתתי." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 4 ביולי 2007 * "אנה פאולה סווריסדוטיר, יו"ר הסוציאל דמוקרטים הצעירים, שעמדה בחזית ההפגנות ביציעי בניין העיריה, כותבת היום על דמוקרטיה בעיתון{{הערה|למעשה מדובר בעיתון "פרהטבלאד'יד'" Fréttablaðið, שמשמע שמו הוא "העיתון".}} ובהגדרה מקורית להפליא שלה טוענת שלא ניתן היה להחליף את הרכב הקואליציה במועצת העיר [[רייקיאוויק]] משום שלא הייתה בקואליציה שום מחלוקת על סוגיות של מדיניות שתגרום לה להתפרק. הבעיה עם הקואליציה הזאת הייתה שהיא לא העלתה שום סוגיות – אולי כדי לא להתפרק בגללן? איך יכולה קואליציה ללא סוגיות משותפות להתפרק בגללן?" ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4337 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 28 בינואר 2008 * "רבים חשבו ש[[w:המפלגה הפרוגרסיבית (איסלנד)|המפלגה הפרוגרסיבית]] היא מטרה קלה מכדי לתקוף אותה. אם היא רוצה להתייצב לקרב היא כמובן תצטרך לחטוף את המכות." ~ [https://www.bjorn.is/dagbok/2008/nr/4418 יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 1 באפריל 2008 * "[[רונלד רייגן]] דחה את הסכם צמצום הנשק הגרעיני עם [[מיכאיל גורבצ'וב]] ב־1986 כשגורבצ'וב סירב לקבל את החלטתו של רייגן לגבי הגנה נגד טילים. כעת נאט"ו הסכימה שהגנה כזו תוצב ב[[פולין]] וב[[צ'כיה]], אך היא לא מכוונת נגד [[רוסיה]] אלא נגד איראן." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 4 באפריל 2008 * "[[ברק אובמה]] זכה בצדק בבחירות ל[[נשיא ארצות הברית|נשיאות בארצות הברית]]. הוא הצליח בצורה יוצאת דופן בקמפיין. אמנם הייתה ביקורת על חוסר ניסיונו, אך גם ציינו שאיש שגייס כל כך הרבה כספים מן הציבור וניצח את מכונת הבחירות של הקלינטונים בתוך מפלגתו חייב להיות רב כשרון. הוא גם ניצח ניצחון מזהיר את מכונת הבחירות הרפובליקנית, אך הוא נחשב כבר מזה זמן רב חזק יותר ממנגנוני בחירות שכאלו." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 5 בנובמבר 2008 * "[[w:יוהנה סיגורדרדוטיר|יוהנה סיגורדרדוטיר]] פותחת בצורה מוזרה את כהונתה כראש ממשלה עם הצהרות רברבניות אך שגויות על חשבון אחרים..." ~ [http://bjorn.is/dagbok/ יומנו של ביירן ביארנאסון באינטרנט], 3 בפברואר 2009 == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:ביארנאסון, ביירן}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] hd87wdhramvzk70rs1dek7onu9c38jy 0 29982 238713 238692 2026-08-03T18:02:34Z דולב 835 קישורים פנימיים, שיוך לקטגוריות 238713 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מרחק}} * "השיריון הטוב ביותר הוא לשמור מרחק." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות." ~ [[סנקה]] * "וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "אז מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דבר המטרה האחרונה, הרחוקה ממנו מרחק רב ביותר." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "ואגוסטינו תפס במשוטים והֵשיט את הסירה למרחקים." ~ [[אלברטו מורביה]], "אגוסטינו" * "מ[[פריז]] עד פירנצה מרחק כה גדול, ופריז ופירנצה שונות הן בכול." ~ "נשים", מילים: [[חיים חפר]] * "ילד שלי מתרחק והמרחק הופך חומת סין." ~ [[רחל חלפי]] * "כציד חוויות מנוסה היודע שאין צורך להפליג למרחקים כדי לחוות חוויה במלוא עוצמת אותותיה." ~ [[נתן שחם]] * "אתה מניח את עצמך על שיר והוא לוקח אותך למרחקים." ~ [[רבקה מרים]] [[קטגוריה:פיזיקה]] [[קטגוריה:גאוגרפיה]] 9okxbountehc30k6qlpg4llh4gxoizb 238721 238713 2026-08-03T22:27:00Z קליאו 9676 עריכה 238721 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מרחק}} * "השיריון הטוב ביותר הוא לשמור מרחק." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "אתה מניח את עצמך על שיר והוא לוקח אותך למרחקים." ~ [[רבקה מרים]] * "ילד שלי מתרחק והמרחק הופך חומת סין." ~ [[רחל חלפי]] * "כציד חוויות מנוסה היודע שאין צורך להפליג למרחקים כדי לחוות חוויה במלוא עוצמת אותותיה." ~ [[נתן שחם]] * "צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות." ~ [[סנקה]] * "וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דבר המטרה האחרונה, הרחוקה ממנו מרחק רב ביותר." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "ואגוסטינו תפס במשוטים והֵשיט את הסירה למרחקים." ~ [[אלברטו מורביה]], "אגוסטינו" * "מ[[פריז]] עד פירנצה מרחק כה גדול, ופריז ופירנצה שונות הן בכול." ~ מתוך: "נשים", מילים: [[חיים חפר]] [[קטגוריה:פיזיקה]] [[קטגוריה:גאוגרפיה]] s7uzzglf6pamnsww02l3ims7peprbv3 238722 238721 2026-08-03T22:34:53Z קליאו 9676 עריכה 238722 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מרחק}} ===כללי== * "וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דבר המטרה האחרונה, הרחוקה ממנו מרחק רב ביותר." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "וְאַקְשִׁיבָה רַב־קֶשֶׁב: הַאִם יִשָּׁמַע מֵרָחוֹק / צְלִיל דַּק, בְּשׂוֹרָה מְנַחֶמֶת מִדּוֹד לְבָבִי." ~ [[W:אלישבע|אלישבע]] ==מרחק פיזי== * "אתה מניח את עצמך על שיר והוא לוקח אותך למרחקים." ~ [[רבקה מרים]] * "כציד חוויות מנוסה היודע שאין צורך להפליג למרחקים כדי לחוות חוויה במלוא עוצמת אותותיה." ~ [[נתן שחם]] * "ואגוסטינו תפס במשוטים והֵשיט את הסירה למרחקים." ~ [[אלברטו מורביה]], "אגוסטינו" * "מ[[פריז]] עד פירנצה מרחק כה גדול, ופריז ופירנצה שונות הן בכול." ~ מתוך: "נשים", מילים: [[חיים חפר]] ==מרחק נפשי== * "השיריון הטוב ביותר הוא לשמור מרחק." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות." ~ [[סנקה]] * "ילד שלי מתרחק והמרחק הופך חומת סין." ~ [[רחל חלפי]] * "מרחק פסיכולוגי מדעת, מרחק שיסודו בהתרחקות אקטיבית, מרחק שלא זו בלבד שהוא מאריך אלא גם מעמיק." ~ [[ישעיהו אברך]] [[קטגוריה:פיזיקה]] [[קטגוריה:גאוגרפיה]] nn1znodi5f8ette0lh1i1f30rds0cox 238723 238722 2026-08-03T22:40:49Z קליאו 9676 238723 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מרחק}} ==מרחק פיזי== * "גם מסע בן אלף מייל, מתחיל בצעד אחד." ~ [[לאו דזה]] * "כציד חוויות מנוסה היודע שאין צורך להפליג למרחקים כדי לחוות חוויה במלוא עוצמת אותותיה." ~ [[נתן שחם]] * "ואגוסטינו תפס במשוטים והֵשיט את הסירה למרחקים." ~ [[אלברטו מורביה]], "אגוסטינו" * "מ[[פריז]] עד פירנצה מרחק כה גדול, ופריז ופירנצה שונות הן בכול." ~ מתוך: "נשים", מילים: [[חיים חפר]] ==מרחק נפשי== * "השיריון הטוב ביותר הוא לשמור מרחק." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "צריך להתרגל לשמור על מרחק מן המותרות." ~ [[סנקה]] * "ילד שלי מתרחק והמרחק הופך חומת סין." ~ [[רחל חלפי]] * "מרחק פסיכולוגי מדעת, מרחק שיסודו בהתרחקות אקטיבית, מרחק שלא זו בלבד שהוא מאריך אלא גם מעמיק." ~ [[ישעיהו אברך]] ==כללי== * "אתה מניח את עצמך על שיר והוא לוקח אותך למרחקים." ~ [[רבקה מרים]] * "וככוכב נוצץ ממרחק תאיר לו רגע אחד את דרכו לכל ימי חייו." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "מוטב לו שיסיר מלבו את המחשבה התמידית על דבר המטרה האחרונה, הרחוקה ממנו מרחק רב ביותר." ~ [[אחד העם]], 'צורך ויכולת' * "וְאַקְשִׁיבָה רַב־קֶשֶׁב: הַאִם יִשָּׁמַע מֵרָחוֹק / צְלִיל דַּק, בְּשׂוֹרָה מְנַחֶמֶת מִדּוֹד לְבָבִי." ~ [[W:אלישבע|אלישבע]] [[קטגוריה:פיזיקה]] [[קטגוריה:גאוגרפיה]] kglpupjpi5bv2ffwzpuneg6d7b0iup3 0 29983 238699 238695 2026-08-03T14:13:08Z קליאו 9676 עריכה 238699 wikitext text/x-wiki '''[[w:נהר זורם ביניהם|נהר זורם ביניהם]]''' (באנגלית: '''A River Runs Through It''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־1992 בבימויו של רוברט רדפורד המבוסס על ספר מאת נורמן מקלין. {{מפריד}} * "זו הייתה הפעם היחידה שבה רבנו. אולי תהינו מי מאיתנו קשוח יותר אחרי זה. אבל אם שאלות ילדות לא נענות לפני נקודה מסוימת, אי אפשר להעלות אותן שוב. אז חזרנו להיות אדיבים זה כלפי זה." * "משפחת ברנס ניהלה חנות כללית בעיירה של חנות אחת ועדיין הצליחה לעשות זאת רע." * "על כמה מהסלעים האלה יש טיפות גשם נצחיות. מתחת לסלעים נמצאות המילים, וחלק מהמילים הן שלהם. אני רדוף על ידי מים." * "במונטנה יש שלושה דברים שאנחנו אף פעם לא מאחרים אליהם: כנסייה, עבודה ודיג." * "הוא לא אוהב לדוג. הוא לא אוהב את מונטנה והוא בטח לא אוהב אותי." * "מי זה רונלד קולמן? למה דווקא האנשים שצריכים את העזרה הכי הרבה... לא מקבלים אותה?." 31nwhogqrzadzjbvz4t79shlhci972y 238700 238699 2026-08-03T14:13:50Z קליאו 9676 238700 wikitext text/x-wiki '''[[w:נהר זורם ביניהם|נהר זורם ביניהם]]''' (באנגלית: '''A River Runs Through It''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־1992 בבימויו של [[רוברט רדפורד]] המבוסס על ספר מאת נורמן מקלין. {{מפריד}} * "זו הייתה הפעם היחידה שבה רבנו. אולי תהינו מי מאיתנו קשוח יותר אחרי זה. אבל אם שאלות ילדות לא נענות לפני נקודה מסוימת, אי אפשר להעלות אותן שוב. אז חזרנו להיות אדיבים זה כלפי זה." * "משפחת ברנס ניהלה חנות כללית בעיירה של חנות אחת ועדיין הצליחה לעשות זאת רע." * "על כמה מהסלעים האלה יש טיפות גשם נצחיות. מתחת לסלעים נמצאות המילים, וחלק מהמילים הן שלהם. אני רדוף על ידי מים." * "במונטנה יש שלושה דברים שאנחנו אף פעם לא מאחרים אליהם: כנסייה, עבודה ודיג." * "הוא לא אוהב לדוג. הוא לא אוהב את מונטנה והוא בטח לא אוהב אותי." * "מי זה רונלד קולמן? למה דווקא האנשים שצריכים את העזרה הכי הרבה... לא מקבלים אותה?." [[קטגוריה:סרטים אמריקאים]] dexm5vwab3fn9ygv05mt3rsykksnqfz 238701 238700 2026-08-03T14:16:52Z קליאו 9676 238701 wikitext text/x-wiki '''[[w:נהר זורם ביניהם|נהר זורם ביניהם]]''' (באנגלית: '''A River Runs Through It''') הוא סרט [[ארצות הברית|אמריקאי]] מ־1992 בבימויו של [[W:רוברט רדפורד|רוברט רדפורד]] המבוסס על ספר מאת נורמן מקלין. {{מפריד}} * "זו הייתה הפעם היחידה שבה רבנו. אולי תהינו מי מאיתנו קשוח יותר אחרי זה. אבל אם שאלות ילדות לא נענות לפני נקודה מסוימת, אי אפשר להעלות אותן שוב. אז חזרנו להיות [[אדיבות|אדיבים]] זה כלפי זה." * "משפחת ברנס ניהלה חנות כללית בעיירה של חנות אחת ועדיין הצליחה לעשות זאת רע." * "על כמה מהסלעים האלה יש טיפות גשם נצחיות. מתחת לסלעים נמצאות המילים, וחלק מהמילים הן שלהם. אני רדוף על ידי מים." * "במונטנה יש שלושה דברים שאנחנו אף פעם לא מאחרים אליהם: כנסייה, [[עבודה]] ודיג." * "הוא לא אוהב לדוג. הוא לא אוהב את מונטנה והוא בטח לא אוהב אותי." * "מי זה רונלד קולמן? למה דווקא האנשים שצריכים את העזרה הכי הרבה... לא מקבלים אותה?" [[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]] 2lxqt2o8wrbjmg6r9e6ytzv24i9wr4d 238717 238701 2026-08-03T18:28:25Z דולב 835 הגהה 238717 wikitext text/x-wiki '''[[w:נהר זורם ביניהם|נהר זורם ביניהם]]''' (באנגלית: '''A River Runs Through It''') הוא [[קולנוע אמריקאי|סרט אמריקאי]] מ־1992 בבימויו של [[W:רוברט רדפורד|רוברט רדפורד]] המבוסס על ספר מאת נורמן מקלין. {{מפריד}} * "זו הייתה הפעם היחידה שבה רבנו. אולי תהינו מי מאיתנו קשוח יותר אחרי זה. אבל אם [[שאלה|שאלות]] ילדות לא נענות לפני נקודה מסוימת, אי אפשר להעלות אותן שוב. אז חזרנו להיות [[אדיבות|אדיבים]] זה כלפי זה." * "משפחת ברנס ניהלה [[חנות]] כללית בעיירה של חנות אחת ועדיין הצליחה לעשות זאת רע." * "על כמה מהסלעים האלה יש טיפות גשם נצחיות. מתחת לסלעים נמצאות המילים, וחלק מהמילים הן שלהם. אני רדוף על ידי מים." * "במונטנה יש שלושה דברים שאנחנו אף פעם לא מאחרים אליהם: [[כנסייה]], [[עבודה]] ודיג." * "הוא לא אוהב לדוג. הוא לא אוהב את מונטנה והוא בטח לא אוהב אותי." * "מי זה רונלד קולמן? למה דווקא האנשים שצריכים את העזרה הכי הרבה... לא מקבלים אותה?" [[קטגוריה:סרטים אמריקאיים]] r6i3zpjdg5nbowa2dughtjscgnwspzv 0 29984 238702 2026-08-03T14:21:50Z קליאו 9676 דף חדש 238702 wikitext text/x-wiki * "האדיבות אינה עומדת למכירה." פתגמים אזריים * "אדיבות אמיתית אינה אלא תקווה ואמון באנשים." ~ הנרי דייוויד תורו * "אדיבות היא חסדה של הנפש." אנרי ברגסון * "למדתי שתיקה מהדברנים, סובלנות מחסרי-הסובלנות, ואדיבות מחסרי-האדיבותג'ובראן ח'ליל ג'ובראן * "אפשר לחולל שינוי שלא ייאמן בחייו של אדם בעזרת אדיבות פשוטה."מרשה לינהאן * הפילוסופיה שלי היא האדיבות."טנזין גיאטסו * "הֶיֵה אדיב לכולם אך אינטימי עם אחדיםג'ורג' וושינגטון * "בלונדון האנשים יותר אדיבים כך שהייאוש נעשה יותר נוח." ~ "לונדון", מילים: חנוך לוין 3nh1hc32k5a7x4pbneajx23h62hnszg 238703 238702 2026-08-03T14:24:46Z קליאו 9676 238703 wikitext text/x-wiki * "האדיבות אינה עומדת למכירה." ~ [[פתגמים אזריים|פתגם אזרי]] * "אדיבות היא חסדה של הנפש." ~ [[אנרי ברגסון]] * "הפילוסופיה שלי היא האדיבות." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הֶיֵה אדיב לכולם אך אינטימי עם אחדים." ~ [[ג'ורג' וושינגטון]] * "אדיבות אמיתית אינה אלא תקווה ואמון באנשים." ~ [[הנרי דייוויד תורו]] * "אפשר לחולל שינוי שלא ייאמן בחייו של אדם בעזרת אדיבות פשוטה." ~ [[מרשה לינהאן]] * "למדתי שתיקה מהדברנים, סובלנות מחסרי־הסובלנות, ואדיבות מחסרי־האדיבות." ~ [[ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן]] * "בלונדון האנשים יותר אדיבים כך שהייאוש נעשה יותר נוח." ~ [[חנוך לוין]], "לונדון" arz1j6wfhcbpd86urxoyywrjy35oxje 238704 238703 2026-08-03T14:27:25Z קליאו 9676 238704 wikitext text/x-wiki '''אֲדִיבוּת''' היא נימוס והתחשבות באחר. {{מפריד}} * "האדיבות אינה עומדת למכירה." ~ [[פתגמים אזריים|פתגם אזרי]] * "אדיבות היא חסדה של ה[[נפש]]." ~ [[אנרי ברגסון]] * "הפילוסופיה שלי היא האדיבות." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הֶיֵה אדיב לכולם אך אינטימי עם אחדים." ~ [[ג'ורג' וושינגטון]] * "אדיבות אמיתית אינה אלא תקווה ואמון באנשים." ~ [[הנרי דייוויד תורו]] * "אפשר לחולל [[שינוי]] שלא ייאמן בחייו של אדם בעזרת אדיבות פשוטה." ~ [[מרשה לינהאן]] * "למדתי שתיקה מהדברנים, סובלנות מחסרי־הסובלנות, ואדיבות מחסרי־האדיבות." ~ [[ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן]] * "ב[[לונדון]] האנשים יותר אדיבים כך שהייאוש נעשה יותר נוח." ~ [[חנוך לוין]], "לונדון" [[קטגוריה: תכונות]] gijkm8bust5g4wm3nytsc18tek0gcff 238705 238704 2026-08-03T14:30:23Z קליאו 9676 238705 wikitext text/x-wiki [[קובץ:2024.gada 23.februāris Konference “Tā ir arī mūsu nauda! Ko darīt, lai Eiropas Savienības fondu investīcijas Latvijā būtu pārdomātākas?” (53547240655).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''אֲדִיבוּת''' היא נימוס והתחשבות באחר. {{מפריד}} * "האדיבות אינה עומדת למכירה." ~ [[פתגמים אזריים|פתגם אזרי]] * "אדיבות היא חסדה של ה[[נפש]]." ~ [[אנרי ברגסון]] * "הפילוסופיה שלי היא האדיבות." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הֶיֵה אדיב לכולם אך אינטימי עם אחדים." ~ [[ג'ורג' וושינגטון]] * "אדיבות אמיתית אינה אלא תקווה ואמון באנשים." ~ [[הנרי דייוויד תורו]] * "אפשר לחולל [[שינוי]] שלא ייאמן בחייו של אדם בעזרת אדיבות פשוטה." ~ [[מרשה לינהאן]] * "למדתי שתיקה מהדברנים, סובלנות מחסרי־הסובלנות, ואדיבות מחסרי־האדיבות." ~ [[ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן]] * "ב[[לונדון]] האנשים יותר אדיבים כך שהייאוש נעשה יותר נוח." ~ [[חנוך לוין]], "לונדון" [[קטגוריה: תכונות]] pijbwsjbpt0vpexff0irzp4ulb650va 238718 238705 2026-08-03T18:33:24Z דולב 835 הגהה 238718 wikitext text/x-wiki [[קובץ:2024.gada 23.februāris Konference “Tā ir arī mūsu nauda! Ko darīt, lai Eiropas Savienības fondu investīcijas Latvijā būtu pārdomātākas?” (53547240655).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''אֲדִיבוּת''' היא [[נימוס]] והתחשבות באחר. {{מפריד}} * "האדיבות אינה עומדת למכירה." ~ [[פתגמים אזריים|פתגם אזרי]] * "אדיבות היא חסדה של ה[[נפש]]." ~ [[אנרי ברגסון]] * "ה[[פילוסופיה]] שלי היא האדיבות." ~ [[טנזין גיאטסו]] * "הֶיֵה אדיב לכולם אך [[אינטימיות|אינטימי]] עם אחדים." ~ [[ג'ורג' וושינגטון]] * "אדיבות אמיתית אינה אלא [[תקווה]] ו[[אמון]] באנשים." ~ [[הנרי דייוויד תורו]] * "אפשר לחולל [[שינוי]] שלא ייאמן בחייו של אדם בעזרת אדיבות פשוטה." ~ [[מרשה לינהאן]] * "למדתי [[שתיקה]] מהדברנים, [[סובלנות]] מחסרי־הסובלנות, ואדיבות מחסרי־האדיבות." ~ [[ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן]] * "ב[[לונדון]] האנשים יותר אדיבים כך שהייאוש נעשה יותר נוח." ~ [[חנוך לוין]], "לונדון" [[קטגוריה:תכונות]] n7rvs5ka38csxcwvb5ipfrwgo6lvpac 0 29985 238709 2026-08-03T15:53:50Z שמן תורק 26237 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Ashi 9864.JPG|ממוזער|קבר רב אשי בגבול ישראל–לבנון]] '''[[W:רב אשי|]]''' (337–427) היה מגדולי ה[[W:אמוראים|]], מראשי הדור השישי של אמוראי בבל. הוא היה מעורכי [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ועמד בראש [[W:ישיבת סורא|]] במשך קרוב ל-60 שנה. == אמרותיו == * "חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ול..." 238709 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ashi 9864.JPG|ממוזער|קבר רב אשי בגבול ישראל–לבנון]] '''[[W:רב אשי|רב אשי]]''' (337–427) היה מגדולי ה[[W:אמוראים|אמוראים]], מראשי הדור השישי של אמוראי בבל. הוא היה מעורכי [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]] ועמד בראש [[W:ישיבת סורא|ישיבת סורא]] במשך קרוב ל-60 שנה. == אמרותיו == * "חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה." ~ {{בבלי|ברכות|ו|א}} * "אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עִמו." ~ {{בבלי|ברכות|ו|א}} * "כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם." ~ {{בבלי|תענית|ד|א}} * "האי מאן דיהיר (= מי שמתגאה) – בעל מום הוא" ~ {{בבלי|מגילה|כט|א}} == נאמר עליו == * "רב אשי ורבינא סוף הוראה." ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רב אשי}} {{מיון רגיל:אשי, רב}} [[קטגוריה:אמוראים]] t7goju5qmvf29vyqyneiea02tvbzhhx 238719 238709 2026-08-03T18:41:24Z דולב 835 הגהה 238719 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ashi 9864.JPG|ממוזער|קבר רב אשי בגבול ישראל–לבנון]] '''[[W:רב אשי|רב אשי]]''' (337–427) היה מגדולי ה[[W:אמוראים|אמוראים]], מראשי הדור השישי של אמוראי בבל. הוא היה מעורכי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ועמד בראש [[W:ישיבת סורא|ישיבת סורא]] במשך קרוב ל־60 שנה. == אמרותיו == * "חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה." ~ {{בבלי|ברכות|ו|א}} * "אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עִמו." ~ {{בבלי|ברכות|ו|א}} * "כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם." ~ {{בבלי|תענית|ד|א}} * "האי מאן דיהיר (= מי שמתגאה) – בעל מום הוא." ~ {{בבלי|מגילה|כט|א}} == נאמר עליו == * "רב אשי ורבינא סוף הוראה." ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רב אשי}} {{מיון רגיל:אשי, רב}} [[קטגוריה:אמוראים]] 1oi6rybltyr1431abjjxu1zwgoqbela 238729 238719 2026-08-04T03:17:50Z שמן תורק 26237 238729 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ashi 9864.JPG|ממוזער|קבר רב אשי בגבול ישראל–לבנון]] '''[[W:רב אשי|רב אשי]]''' (337–427) היה מגדולי ה[[W:אמוראים|אמוראים]], מראשי הדור השישי של אמוראי בבל. הוא היה מעורכי ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ועמד בראש [[W:ישיבת סורא|ישיבת סורא]] במשך קרוב ל־60 שנה. == אמרותיו == * "חשב אדם לעשות מצווה ונאנס ולא עשאה – מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה." ~ {{בבלי|ברכות|ו|א}} * "אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עִמו." ~ {{בבלי|ברכות|ו|א}} * "כל תלמיד חכם שאינו קשה כברזל אינו תלמיד חכם." ~ {{בבלי|תענית|ד|א}} * "האי מאן דיהיר (= מי שמתגאה) – בעל מום הוא." ~ {{בבלי|מגילה|כט|א}} == נאמר עליו == * "רב אשי ורבינא סוף הוראה." ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רב אשי}} {{מיון רגיל:אשי, רב}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] ahadfm48emxcqqcwo7qdon2kcapbbrc 1 29986 238716 2026-08-03T18:20:43Z דולב 835 /* ביירן או ביורן */ פסקה חדשה 238716 wikitext text/x-wiki == ביירן או ביורן == בוויקיפדיה הוא נקרא ביורן. [[משתמש:דולב|דולב]] • [[שיחת משתמש:דולב|שיחה]] 21:20, 3 באוגוסט 2026 (IDT) ngd5nvboxlk8noj05cnbelg10f33dog 14 29987 238725 2026-08-04T03:16:17Z שמן תורק 26237 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:אמוראים]]" 238725 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:אמוראים]] jxef7l11igm8i75daz5zmms9jreun6o 238741 238725 2026-08-04T04:43:21Z שמן תורק 26237 238741 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|[[W:אמוראי ארץ ישראל|אמוראי ארץ ישראל]]}} [[קטגוריה:אמוראים]] 8330d509tbyvmzl8mqpib5a7utr2ve5 14 29988 238726 2026-08-04T03:16:47Z שמן תורק 26237 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:אמוראים]]" 238726 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:אמוראים]] jxef7l11igm8i75daz5zmms9jreun6o 238742 238726 2026-08-04T04:44:17Z שמן תורק 26237 238742 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|[[W:אמוראי בבל|אמוראי בבל]]}} [[קטגוריה:אמוראים]] gqjtgdzbycoc0739xv7u12zwjtgbwlg 0 29989 238737 2026-08-04T04:04:09Z שמן תורק 26237 יצירת דף עם התוכן "'''[[W:רבה בר נחמני|רַבָּה בר נחמני]]''' (260 או 280–320[2]) המכונה בדרך כלל "'''רבה'''" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, וראש [[W:ישיבת פומבדיתא|]] במשך 22 שנים. == אמרותיו == * "במקום גילה שם תהא רעדה." ~ {{בבלי|ברכות..." 238737 wikitext text/x-wiki '''[[W:רבה בר נחמני|רַבָּה בר נחמני]]''' (260 או 280–320[2]) המכונה בדרך כלל "'''רבה'''" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, וראש [[W:ישיבת פומבדיתא|ישיבת פומבדיתא]] במשך 22 שנים. == אמרותיו == * "במקום גילה שם תהא רעדה." ~ {{בבלי|ברכות|ל|ב}} * "חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו." ~ {{בבלי|בבא מציעא|ג|א}} * "אני יחיד (= הכי מומחה) בנגעים, אני יחיד באהלות." ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}} == נאמר עליו == * "רב יוסף [[W:סיני ועוקר הרים|סיני]] ורבה [[W:סיני ועוקר הרים|עוקר הרים]]." ~ {{בבלי|ברכות|סד|א}} * "אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור." ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבה בר נחמני}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] eket80u1eordm6p3suhzsneuw6bx66i 0 29990 238743 2026-08-04T06:42:52Z The duke 6430 יצירת דף עם התוכן "'''[[w:דוד אודסון|דויד' אודסון]]''' (באיסלנדית: '''Davíð Oddsson''') (2026-1948), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]] ששימש באיסלנד ראש עיריית רייקיאויק (1991-1982), ראש הממשלה (2004-1991), שר החוץ (2005-2004), נגיד הבנק המרכזי (2009-2005) שהודח בשל קריסת הבנקים, עורך העיתון הגדול באיסלנד "w:is:Morgunblaðið..." 238743 wikitext text/x-wiki '''[[w:דוד אודסון|דויד' אודסון]]''' (באיסלנדית: '''Davíð Oddsson''') (2026-1948), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]] ששימש באיסלנד ראש עיריית רייקיאויק (1991-1982), ראש הממשלה (2004-1991), שר החוץ (2005-2004), נגיד הבנק המרכזי (2009-2005) שהודח בשל קריסת הבנקים, עורך העיתון הגדול באיסלנד "[[w:is:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]" (2026-2009), ומועמד לנשיאות ב-2016. {{מפריד}} * "לא ציפיתי שמישהו ידבר בכזה זלזול על מכנסיים קצרים אחרי שעשה קריירה מלרוץ בהם במשך עשורים." ~ לאחר ש[[w:en:Albert Guðmundsson (footballer, born 1923)|אלברט גוד'מונדסון]] סירב להקשיב לביקורת מצד מה שכינה "אגף המכנסיים הקצרים" - כינוי איסלנדי לצעירים. * "לאחרונה הוקם האלת'ינגי עם טקס דתי בקתדרלה. שמתי לב שהכומר הביט ראשית ב[[w:סטינגרימור הרמנסון|סטינגרימור]], שנית ב[[w:אולפור רגנר גרימסון|אלפור רגנר]] ואז ב[[w:Jón Baldvin Hannibalsson|יון בלדוין]], ורק אז בירך את האומה." ~ מתוך נאום בועידה הארצית של [[w:מפלגת העצמאות (איסלנד)|מפלגת העצמאות]]. שלושת האנשים שהוזכרו בציטוט היו אז ראש שממשלה, שר האוצר ושר החוץ. {{מיון רגיל:אודסון, דויד'}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] aqh9pvddydbb1iy539klq20dzg8cb5l 238744 238743 2026-08-04T09:09:02Z The duke 6430 הרחבה 238744 wikitext text/x-wiki '''[[w:דוד אודסון|דויד' אודסון]]''' (באיסלנדית: '''Davíð Oddsson''') (2026-1948), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]] ששימש באיסלנד ראש עיריית רייקיאויק (1991-1982), ראש הממשלה (2004-1991), שר החוץ (2005-2004), נגיד הבנק המרכזי (2009-2005) שהודח בשל קריסת הבנקים, עורך העיתון הגדול באיסלנד "[[w:is:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]" (2026-2009), ומועמד לנשיאות ב-2016. {{מפריד}} * "לא ציפיתי שמישהו ידבר בכזה זלזול על מכנסיים קצרים אחרי שעשה קריירה מלרוץ בהם במשך עשורים." ~ לאחר ש[[w:en:Albert Guðmundsson (footballer, born 1923)|אלברט גוד'מונדסון]] סירב להקשיב לביקורת מצד מה שכינה "אגף המכנסיים הקצרים" - כינוי איסלנדי לצעירים. * "לאחרונה הוקם האלת'ינגי עם טקס דתי בקתדרלה. שמתי לב שהכומר הביט ראשית ב[[w:סטינגרימור הרמנסון|סטינגרימור]], שנית ב[[w:אולפור רגנר גרימסון|אלפור רגנר]] ואז ב[[w:Jón Baldvin Hannibalsson|יון בלדוין]], ורק אז בירך את האומה." ~ מתוך נאום בועידה הארצית של [[w:מפלגת העצמאות (איסלנד)|מפלגת העצמאות]]. שלושת האנשים שהוזכרו בציטוט היו אז ראש שממשלה, שר האוצר ושר החוץ. * "לא עושים דבר כזה!" ~ בחדשות הערב בטלויזיה ב-9 בנובמבר 1994. אחרי שנחשפו הסדרים מיוחדים שמשרד האוצר רצה לנקוט כדי להבטיח מיסוי מלא על ילדים שמוכרים סיכות דש לצדקה ועיתונים. {{מיון רגיל:אודסון, דויד'}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] hkcz01h6n20iol5tv2ozkcuudszbdov 0 29991 238745 2026-08-04T09:22:28Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "אנשים כמו אמון גת נמצאים בכל מקום – בברי..." 238745 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "אנשים כמו אמון גת נמצאים בכל מקום – בבריטניה, בצרפת, באמריקה, בדרום אפריקה. לכן אסור כמובן שהשואה תישכח לעולם." ~ [[רייף פיינס]] * "גם אם הוא רוצה לשחק בדרום אפריקה, או על הירח, לא נשחררו." ~ [[עמוס לוזון]] * "הממשלה עונה למבקריה לעתים תכופות באומרה שמצבם הכלכלי של האפריקנים בדרום אפריקה טוב ממצבם של תושבי מדינות אחרות באפריקה. אינני יודע אם אמירה זו נכונה, וספק בלבי אם אפשר כלל לערוך השוואה בלי להתייחס למדד יוקר המחיה במדינות אלה." ~ [[נלסון מנדלה]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז ילדותי בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] k0molkg5fsho3fnojldr3yb9zew4hgg 238746 238745 2026-08-04T10:02:12Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238746 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז ילדותי בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] cpq1c3f738t24lokvrhhwnizd8tv7lj 238747 238746 2026-08-04T10:05:47Z קליאו 9676 /* */ 238747 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." - [[נלסון מנדלה]], נאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 " לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את הדמוקרטיה שלהן . עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." - דזמונד טוטו, 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז ילדותי בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] 6tbfx397sfma2tjy70yi7hrw7h8g1lz 238748 238747 2026-08-04T10:07:06Z קליאו 9676 /* */ 238748 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." - [[נלסון מנדלה]], נאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 " לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן . עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." - דזמונד טוטו, 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] [[קטגוריה: מדינות]] hdpqpgbrjqa2ty4norr4vp6l87fofh8 238749 238748 2026-08-04T10:08:16Z קליאו 9676 /* */ 238749 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." - [[נלסון מנדלה]], מתוך הנאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 " לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן. עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." - [[דזמונד טוטו]], 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] [[קטגוריה: מדינות]] 6cx5uhr0gh8hxayekfmwl0ygfl6w3t0 238750 238749 2026-08-04T10:09:19Z קליאו 9676 /* */ 238750 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." - [[נלסון מנדלה]], מתוך הנאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 * "לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן. עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." - [[w:דזמונד טוט|דזמונד טוטו]], 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] [[קטגוריה: מדינות]] n7554tq18kh98fhnc1fl8b8jykk14ad 238751 238750 2026-08-04T10:10:01Z קליאו 9676 /* */ 238751 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." - [[נלסון מנדלה]], מתוך הנאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 * "לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן. עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." - [[w:דזמונד טוטו|דזמונד טוטו]], 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] [[קטגוריה: מדינות]] mzjxgodzxbcsured45hplb337zmll1c 238752 238751 2026-08-04T10:10:51Z קליאו 9676 /* */ 238752 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." ~ [[נלסון מנדלה]], מתוך הנאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 * "לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן. עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." ~ [[w:דזמונד טוטו|דזמונד טוטו]], 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] [[קטגוריה: מדינות]] 8u277125yxh9af4fj24vr8vs9big30w 238753 238752 2026-08-04T10:13:53Z קליאו 9676 /* */ 238753 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flag of South Africa.svg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}} * "לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את הדיכוי של אדם על ידי אדם." ~ [[נלסון מנדלה]], מתוך הנאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994 * "לקח למדינות אירופה מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן. עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד." ~ [[w:דזמונד טוטו|דזמונד טוטו]], 3 ביולי 2008 * "למרות שההשוואה בין ישראל למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו." ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]] * "חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע." ~ [[הילרי מנטל]] * "עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה." ~ [[שרליז ת'רון]] [[קטגוריה: מדינות]] 1641qtt56bsp49n4qxb23vtk51uyajp