קטגוריה:אירים

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.14</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>קטגוריה:אירים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>3313</id>
    <revision>
      <id>238795</id>
      <parentid>195212</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:12:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238795</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="112" sha1="lk8vqzjlizlf5f1tyfpnnlpz1s7pfvl" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|אירים}}

[[קטגוריה:לאום]]
[[קטגוריה:אירלנד]]</text>
      <sha1>lk8vqzjlizlf5f1tyfpnnlpz1s7pfvl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:ארגנטינאים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>3494</id>
    <revision>
      <id>238797</id>
      <parentid>223826</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:13:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238797</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="126" sha1="iamww3mvncd2b4um47osged8r5c7591" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|ארגנטינאים}}

[[קטגוריה:לאום]]
[[קטגוריה:ארגנטינה]]</text>
      <sha1>iamww3mvncd2b4um47osged8r5c7591</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ז'אק אודיברטי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>7277</id>
    <revision>
      <id>238781</id>
      <parentid>238775</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:43:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238781</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1186" sha1="mpeh216098bp91ct4zidrfcrcyhijz8" xml:space="preserve">[[קובץ:JacquesAudiberti-1939-Harcourt.jpg|ממוזער|152 פיקסלים|ז'אק אודיברטי]]
'''[[w:ז'אק אודיברטי|ז'אק אודיברטי]]''' (בצרפתית: '''Jacques Audiberti''')‏ (25 במרץ 1899 - 10 ביולי 1965), סופר צרפתי.
{{מפריד}}

* &quot;אוצר נוצר כדי לגעת בו.&quot;
* &quot;אילו הלבבות היו זכים העולם היה טהור.&quot;
* &quot;[[גבר]] ו[[אישה]] אינם נפגשים אלא פעם אחת.&quot;
* &quot;[[נשיקה]] מרגיעה את הרעב ואת הצמא.&quot;
* &quot;הנישואים הם המדינה; הם כתרה של האישה.&quot;
* &quot;לחיות כל הזמן זה קטלני בסופו של דבר.&quot;
* &quot;בעל טוב לעולם אינו זוכר את גילה של אשתו, אלא את יום הולדתה בלבד.&quot;
* &quot;ה[[חיים]] עשויים מאשליות שאחדות מהן מצליחות ומהוות את המציאות.&quot;
* &quot;ה[[פחד]]נות הגדולה ביותר היא לבחון את כוחך על גבי חולשתו של הזולת.&quot;

{{מיון רגיל: אודיברטי, ז'אק}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:סופרים בשפה הצרפתית]]</text>
      <sha1>mpeh216098bp91ct4zidrfcrcyhijz8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רנה בארז'אבל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>8977</id>
    <revision>
      <id>238786</id>
      <parentid>238777</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:52:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238786</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4878" sha1="eh69dse18vboth1q56n7vjxjeir2dou" xml:space="preserve">[[קובץ:Identite-ReneBarjavel-1949-Sacem.png|ממוזער|172 פיקסלים|‏רנה בארז'אבל, 1949]]
'''רנה בארז'אבל''' (בצרפתית: '''René Barjavel''')‏ (24 בינואר 1911 - 24 בנובמבר 1985), סופר ועיתונאי [[צרפת|צרפתי]].

==מתוך ספריו==
===אילו הייתי אלוהים (מסה, 1976)===
* &quot;דבר אינו עומד בפני רצונו הרע של ה[[אדם]].&quot;
* &quot;דברי מותרות ודברים חסרי תועלת דרושים לאנשים יותר מאשר דברים הכרחיים.&quot;
* &quot;ה[[אושר]] של מחר אינו קיים; האושר פירושו עכשיו או אף פעם.&quot;
* &quot;כיצד יכול אני להאמין במה שאינני מבין?&quot;

===ורד בגן עדן (רומן, 1981)===
* &quot;הפוליטיקאים חיים מיום ליום וכל המאורעות מפתיעים אותם; את הבעיות שהם משתדלים לפתור, הם אינם מבינים עדיין.&quot;
* &quot;הגברים חולמים; הם ממציאים עולמות אידיאליים ואלוהיים, ואילו הנשים מבטיחות את יציבותה ואת המשכיותה של המציאות.&quot;
* &quot;כאשר אנו מאמינים שעלינו להביע [[הכרת תודה]], אנו מאבדים את מחציתה של ה[[שמחה]].&quot;

===רעבונו של נמר (מסה מטאפיזית, 1966)===
* &quot;אנו עושים שימוש בשמו של [[אלוהים]] יתר על המידה.&quot;
* &quot;אלוהים מייצג בעבורנו עקרונות, עוצמה, רעיונות, מחשבות ורצונות, שאותם אין בכוחנו לתפוס או לכנות בשם אחר.&quot;
* &quot;אני משוכנע בעמקי לבי כי ה[[אמת]] האלוהית איננה מיסתורית יותר מאשר האמת המדעית. אך אנו מוקסמים על ידי קטורת ולבונה שאינן אלא מסך עשן המהווה תכסיס שמטרתו להפריד בינינו לבין אלוהים.&quot;
* &quot;כאשר הכנסיות מנסות לשכנענו כי אלוהים אינו בר הצגה ואינו ניתן להוכחה, הן מוכיחות לנו את בערותן.&quot;
* &quot;אנשי הדת קיבלו את המפתח ללימוד האלפא ביתא ואת המשימה להעבירו לזולתם, אך לרוע המזל הם איבדו אותו בדרכם.&quot;
* &quot;הגיע זמנה של ההוכחה: אלוהים חייב להופיע לנגד עינינו כפי ששניים ועוד שניים הם ארבעה.&quot;
* &quot;ה[[חיים]], כפי שאנו חיים אותם וכפי שאנו מכירים אותם, מהווים בראש ובראשונה [[סבל]] והריגה.&quot;
* &quot;דבר אינו מצדיק את ה[[מלחמה]].&quot;
* &quot;מדוע להרוג? כדי לשרוד. ומדוע לשרוד? האם כדי להרוג?&quot;
* &quot;דבר אינו מצדיק את סבלותיהם של התמימים.&quot;
* &quot;להעריץ או לשנוא זה ילדותי.&quot;
* &quot;ה[[אהבה]] משמעה לשכוח את עצמך.&quot;

===הקוסם (רומן, 1984)===
* &quot;הנאהבים ממציאים שמות חיבה שאינם אומרים דבר לאיש מלבדם.&quot;
* &quot;ה[[היגיון]] מגביל את החיים, כפי שהמים מכווצים את הבגדים.&quot;
* &quot;בעוד שה[[שטן]] מדבר לפעמים, אלוהים שותק תמיד; עלינו למצוא את התשובות בעצמנו.&quot;

===יונת הירח (רומן, 1962)===
* &quot;מי שמנסה להעתיק את ה[[טבע]] הוא חסר ישע; מי שמנסה לפרש אותו הוא מגוחך, ומי שמתעלם ממנו אינו שווה דבר.&quot;
* &quot;האמת היא מה שאנו מאמינים בו.&quot;
* &quot;ה[[לילה]] איננו אפל אלא בעבורנו, כי עינינו חשוכות ואפלות.&quot;

===חשכת הזמן (רומן, 1968)===
* &quot;אנו יודעים לפחות דבר אחד: האדם הוא יצור נפלא, אבל האנשים הם יצורים מעוררי [[רחמים]].&quot;
* &quot;לחיות את ה[[צרה]] לפני בואה משמעו לסבול פעמיים.&quot;

===הסערה (רומן, 1982)===
* &quot;לעולם אין אנו יודעים דבר, מלבד מה שאיננו בעל חשיבות.&quot;

===מחר גן העדן (רומן 1984)===
* &quot;ה[[עולם]] מהווה [[ספר]] פתוח בתוכנו ומסביבנו.&quot;

==מיוחס==
* &quot;אלה המתנגדים לעונש המוות מאחלים אותו לאלה התומכים בו.&quot;
* &quot;אין בנמצא [[מוות]] אחר מאשר מותה של אהבה.&quot;
* &quot;כל מה שנלמד ללא מאמץ אינו שווה דבר ואינו שורד זמן רב.&quot;
* &quot;קשה מאוד להאמין שכל הנפלא והגאוני שבעולם הוא תוצאה של מקרה או של כימיה בלבד.&quot;

{{מיון רגיל: בארז'אבל, רנה}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:עיתונאים צרפתים]]</text>
      <sha1>eh69dse18vboth1q56n7vjxjeir2dou</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:איסלנדים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>9009</id>
    <revision>
      <id>238793</id>
      <parentid>219353</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:10:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238793</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118" sha1="0r1n1utls9zl6j9jv37ut4hi1ynl395" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|איסלנדים}}

[[קטגוריה:לאום]]
[[קטגוריה:איסלנד]]</text>
      <sha1>0r1n1utls9zl6j9jv37ut4hi1ynl395</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אנרי ז'נסון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>9651</id>
    <revision>
      <id>238787</id>
      <parentid>238778</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:56:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238787</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4129" sha1="pypjydqb3astdwuzo7culzngmkxjckd" xml:space="preserve">[[קובץ:Identite-HenriJeanson-1933-Sacem.png|ממוזער|172 פיקסלים|‏]]
'''אנרי ז'נסון''' (בצרפתית: '''Henri Jeanson''')‏ (6 במרץ 1900 - 6 בנובמבר 1970), סופר ועיתונאי צרפתי. חיבר את הדיאלוגים לסרטים צרפתיים רבים.

==אמרותיו==
* &quot;אנשים משוללי אוצר מילים, מפטפטים תמיד.&quot;
* &quot;מדוע הקהל מעדיף הצגה מסוימת? מפני שהוא הולך בעקבות ההמון.&quot;
* &quot;השקט הוא כיבושו הגדול ביותר של הדיבור.&quot;
* &quot;כל מקצוע שאיננו גורם לשכוח את העבודה, הוא עבדות.&quot;
* &quot;המלחמה מצדיקה את את קיומם של אנשי הצבא.&quot;
* &quot;השקר, כמו הגפרורים והטבק, הוא מונופול של המדינה.&quot;
* &quot;החירות היא מילה היוצאת למסע סביב העולם ואיננה שבה הביתה.&quot;
* &quot;לעבוד זה טוב בעבור אלה שאין להם מה לעשות.&quot;
* &quot;כאשר יש לנו לב של זהב, עלינו לשומרו לעצמנו.&quot;
* &quot;הבעלים בוחרים לפקוח עיניים, והמאהבים - לעצום אותן.&quot;
* &quot;אנו צעירים כל עוד אנו יכולים לומר: 'לא'! עם ה'כן' הראשון מופיעים הקמטים הראשונים.&quot;
* &quot;דברי המבקר: הרושם הראשון הוא תמיד נכון, בייחוד כאשר הוא לא טוב.&quot;
* &quot;בימינו, קריירה גדולה נמדדת במספרם של הכישלונות.&quot;
* &quot;אנו חיים באשליות; מראית עין תמיד נעימה יותר מאשר המציאות.&quot;
* &quot;המקנא חומד את כרם שכנו, והקנאי שומר על מה שברשותו.&quot;
* &quot;האמצעי הטוב ביותר כדי לשקר: לשמור על זכות השתיקה.&quot;
* &quot;גיל ארבעים הוא הגיל שבו השיער מכסיף, ושבו אנו מתחילים לבסוף לא לקחת עוד ברצינות את הנשים.&quot;
* &quot;הקולנוע גרם לנו לגלות את הדממה.&quot;
* &quot;אולי אני קצר ראות וקצת חירש, כמו כל מבקר המכבד את עצמו.&quot;
==מתוך סרטים==

'''אושרן של הנשים (1930)'''
* &quot;אני מגיעה מארץ שטופת [[שמש]] שבה אין מתעוררים אלא כדי לנוח מן השינה.&quot;
'''האישה בקפה מאקסים (1932)'''
* &quot;לחיות לוקח זמן, ולא נשאר לי רגע לעצמי.&quot;
'''הכניסה לשחקנים (1938'''
* &quot;אתה מבקר מצוין; אתה מדבר יפה מאוד על מה שאינך יודע.&quot;
'''הנאהבים בודדים בעולם (1947)'''
* &quot;אילולא היינו סובלים מזמן לזמן, האושר היה בלתי נסבל.&quot;
'''בממלכת השמים (1949)'''
* &quot;אינני ספקן; אינני מאמין בדבר, ואני מאמין בכך בחוזקה.&quot;
'''לידי פאנאם (1950)'''
* &quot;בתי הקברות מלאים באנשים שהגיעו למשהו בחיים.&quot;
* &quot;בצרפת המגוחך אינו הורג; אנו חיים ממנו.&quot;
'''שלום לך צבעוני (1952)'''
* &quot;המלחמה היא הבידור של המלכים שבו העם לוקח חלק.&quot;
'''אין קאביאר בעבור דודה אולגה (1965)'''
* &quot;עלינו לרכוש ידידים כאשר הם קטנים! כאשר הם גדולים מדי, זה כבר מאוחר.&quot;
'''פריז בחודש אוגוסט (1966)'''
* &quot;איש אינו מאושר כל הזמן; אין זה יפה להיות זולל... אחרי כן אנו סובלים מנקיפת לב.&quot;
'''הקדוש במארב (1966)'''
* &quot;אין זה שהחיים קצרים, אלא שהזמן חולף מהר.&quot;
'''רוח רפאים'''
* &quot;כשאנו סובלים אין אנו משתעממים.&quot;
'''מודיליאני'''
* &quot;אסור לצייר את מה שאנו רואים, אלא את מה שאנו מרגישים. הקו בתרשים צריך תמיד להיות קו מתמשך של הלב.&quot;

{{מיון רגיל: ז'נסון, אנרי}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:עיתונאים צרפתים]]</text>
      <sha1>pypjydqb3astdwuzo7culzngmkxjckd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238788</id>
      <parentid>238787</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:57:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238788</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4155" sha1="m8r9epyqk8b1jc21o2ybjhl4dw10sqf" xml:space="preserve">[[קובץ:Identite-HenriJeanson-1933-Sacem.png|ממוזער|156 פיקסלים|אנרי ז'נסון, 1933‏]]
'''אנרי ז'נסון''' (בצרפתית: '''Henri Jeanson''')‏ (6 במרץ 1900 - 6 בנובמבר 1970), סופר ועיתונאי צרפתי. חיבר את הדיאלוגים לסרטים צרפתיים רבים.

==אמרותיו==
* &quot;אנשים משוללי אוצר מילים, מפטפטים תמיד.&quot;
* &quot;מדוע הקהל מעדיף הצגה מסוימת? מפני שהוא הולך בעקבות ההמון.&quot;
* &quot;השקט הוא כיבושו הגדול ביותר של הדיבור.&quot;
* &quot;כל מקצוע שאיננו גורם לשכוח את העבודה, הוא עבדות.&quot;
* &quot;המלחמה מצדיקה את את קיומם של אנשי הצבא.&quot;
* &quot;השקר, כמו הגפרורים והטבק, הוא מונופול של המדינה.&quot;
* &quot;החירות היא מילה היוצאת למסע סביב העולם ואיננה שבה הביתה.&quot;
* &quot;לעבוד זה טוב בעבור אלה שאין להם מה לעשות.&quot;
* &quot;כאשר יש לנו לב של זהב, עלינו לשומרו לעצמנו.&quot;
* &quot;הבעלים בוחרים לפקוח עיניים, והמאהבים - לעצום אותן.&quot;
* &quot;אנו צעירים כל עוד אנו יכולים לומר: 'לא'! עם ה'כן' הראשון מופיעים הקמטים הראשונים.&quot;
* &quot;דברי המבקר: הרושם הראשון הוא תמיד נכון, בייחוד כאשר הוא לא טוב.&quot;
* &quot;בימינו, קריירה גדולה נמדדת במספרם של הכישלונות.&quot;
* &quot;אנו חיים באשליות; מראית עין תמיד נעימה יותר מאשר המציאות.&quot;
* &quot;המקנא חומד את כרם שכנו, והקנאי שומר על מה שברשותו.&quot;
* &quot;האמצעי הטוב ביותר כדי לשקר: לשמור על זכות השתיקה.&quot;
* &quot;גיל ארבעים הוא הגיל שבו השיער מכסיף, ושבו אנו מתחילים לבסוף לא לקחת עוד ברצינות את הנשים.&quot;
* &quot;הקולנוע גרם לנו לגלות את הדממה.&quot;
* &quot;אולי אני קצר ראות וקצת חירש, כמו כל מבקר המכבד את עצמו.&quot;
==מתוך סרטים==

'''אושרן של הנשים (1930)'''
* &quot;אני מגיעה מארץ שטופת [[שמש]] שבה אין מתעוררים אלא כדי לנוח מן השינה.&quot;
'''האישה בקפה מאקסים (1932)'''
* &quot;לחיות לוקח זמן, ולא נשאר לי רגע לעצמי.&quot;
'''הכניסה לשחקנים (1938'''
* &quot;אתה מבקר מצוין; אתה מדבר יפה מאוד על מה שאינך יודע.&quot;
'''הנאהבים בודדים בעולם (1947)'''
* &quot;אילולא היינו סובלים מזמן לזמן, האושר היה בלתי נסבל.&quot;
'''בממלכת השמים (1949)'''
* &quot;אינני ספקן; אינני מאמין בדבר, ואני מאמין בכך בחוזקה.&quot;
'''לידי פאנאם (1950)'''
* &quot;בתי הקברות מלאים באנשים שהגיעו למשהו בחיים.&quot;
* &quot;בצרפת המגוחך אינו הורג; אנו חיים ממנו.&quot;
'''שלום לך צבעוני (1952)'''
* &quot;המלחמה היא הבידור של המלכים שבו העם לוקח חלק.&quot;
'''אין קאביאר בעבור דודה אולגה (1965)'''
* &quot;עלינו לרכוש ידידים כאשר הם קטנים! כאשר הם גדולים מדי, זה כבר מאוחר.&quot;
'''פריז בחודש אוגוסט (1966)'''
* &quot;איש אינו מאושר כל הזמן; אין זה יפה להיות זולל... אחרי כן אנו סובלים מנקיפת לב.&quot;
'''הקדוש במארב (1966)'''
* &quot;אין זה שהחיים קצרים, אלא שהזמן חולף מהר.&quot;
'''רוח רפאים'''
* &quot;כשאנו סובלים אין אנו משתעממים.&quot;
'''מודיליאני'''
* &quot;אסור לצייר את מה שאנו רואים, אלא את מה שאנו מרגישים. הקו בתרשים צריך תמיד להיות קו מתמשך של הלב.&quot;

{{מיון רגיל: ז'נסון, אנרי}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]
[[קטגוריה:עיתונאים צרפתים]]</text>
      <sha1>m8r9epyqk8b1jc21o2ybjhl4dw10sqf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:אנגלים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>11147</id>
    <revision>
      <id>238796</id>
      <parentid>165258</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:13:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238796</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145" sha1="2l19ghdm5ms3oc4xycl41w04lvmd92p" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|אנגלים}}
[[קטגוריה:לאום]]
[[קטגוריה:בריטים]]
[[קטגוריה:אנגליה]]</text>
      <sha1>2l19ghdm5ms3oc4xycl41w04lvmd92p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קטגוריה:אוקראינים</title>
    <ns>14</ns>
    <id>11420</id>
    <revision>
      <id>238794</id>
      <parentid>183008</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:12:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238794</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="124" sha1="5ziq5wstpd1vly8tpz138vcgl7alhz2" xml:space="preserve">{{כותרת קטגוריה|ציטוט|אוקראינים}}

[[קטגוריה:אוקראינה]]
[[קטגוריה:לאום]]</text>
      <sha1>5ziq5wstpd1vly8tpz138vcgl7alhz2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מרק לוי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>13132</id>
    <revision>
      <id>238782</id>
      <parentid>238776</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:48:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238782</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4890" sha1="128tum35qx7rysvofib4hwsnilgvb4i" xml:space="preserve">[[קובץ:Marc Levy 2008.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|‏]]
'''מרק לוי''' (בצרפתית: '''Marc Lévy''') (נולד ב־16 באוקטובר 1961), סופר [[צרפת|צרפתי]].

==מתוך ספריו==
===ולו היה זה אמת (2000)===
* &quot;לנו המבוגרים יש מצוקה אשר [[ילדות|ילדים]] אינם יודעים דבר על אודותיה.&quot;
* &quot;אין אנו ממציאים את ה[[מוות]]; הוא כופה את עצמו עלינו.&quot;
* &quot;כל אדם ועולמו; כל מה שצריך הוא להשריש באדמה את אשר מתאים לו.&quot;
* &quot;אין בנמצא דבר מושלם יותר מאשר זוג המשלים עם העובדה כי במרוצת הזמן ה[[תשוקה]] מפנה את מקומה ל[[אהבה]].&quot;
* &quot;עלינו להאמין כי הלא מודע הגדול ביותר של האדם מהווה את חייו.&quot;
* &quot;דבר אינו בלתי אפשרי, אך הגבולות שאנו מציבים לעצמנו גורמים לדברים מסוימים להפוך לבלתי ניתנים לביצוע.&quot;
* &quot;חלק מאמנות ה[[חיים]] תלוי ביכולתנו להיאבק בקוצר ידנו.&quot;
* &quot;[[זיכרון|זיכרונות]] יפים אינם חייבים להיות בני חלוף.&quot;
* &quot;אין אנו יכולים לחיות את כל הדברים, אך חשוב לחיות את הדברים העיקריים, ולכל אחד מאתנו ישנם כאלה.&quot;
* &quot;המחר הוא מסתורי בעבור כל האנשים, ומסתורין זה חייב לגרום לנו לצחוק ולהשתוקק, ולא לפחד ולסרב.&quot;
* &quot;אחת התכונות הדרושות כדי לחיות בשניים היא הנדיבות.&quot;
* &quot;[[רגש|רגשותינו]] נוצרו כדי להתחלק בהם עם זולתנו.&quot;
* &quot;כדי להיות מסוגלים לאהוב, עלינו להיות אנו עצמנו.&quot;
* &quot;הגרוע שב[[שקר|שקרים]] הוא לשקר לעצמנו.&quot;
* &quot;הסיכון שבאהבה הוא שעלינו לאהוב אצל הזולת את המגרעות כמו את המידות הטובות; הן אינן ניתנות להפרדה.&quot;
* &quot;ה[[זמן]] מאחה את כל הפצעים, גם אם איננו חוסך מאתנו את הצלקות.&quot;
* &quot;ה[[בדידות]] כמוה כגן שבו ה[[נפש]] מתייבשת, ולפרחים הגדלים שם אין ריח בושם.&quot;

===איפה את (2001)===
* &quot;מדוע נפלה לטובה את מה שלא קיים על חשבונו של מה שישנו?&quot;
* &quot;כאשר אנו חיים לצדם של אנשים אין אנו חשים כי אנו משתנים, וכך אנו מאבדים אותם.&quot;
* &quot;ישנם ימים שבהם הזמן עובר כה מהר עד כי אין אנו יודעים מה לעשות תחילה, וימים אחרים שבהם אנו מתבוננים בשעון ללא הפסקה וחושבים כי הזמן נעצר.&quot;
* &quot;ישנם כאלה הרואים את הדברים כפי שהם ושואלים את עצמם מדוע, ואילו אני רואה אותם כפי שיכלו להיות ושואל את עצמי מדוע לא!&quot;
* &quot;ה[[גבר|גברים]] הם חופשיים, והנאמנות היא אבסורד המעודד את העצבות.&quot;
* &quot;עד כמה מוזרים הימים שבהם שמחת החיים מתוכננת על ידי לוח זמנים!&quot;
* &quot;לאהוב משמעו קודם כול לקחת סיכון.&quot;
* &quot;לאהוב אין פירושו להתכחש ל[[חירות]], אלא להעניק לה משמעות.&quot;

===להתראות (2005)===
* &quot;אין זה רק המקום שאליו אנו הולכים המעניק משמעות לחיינו, אלא גם הדרך שבה אנו הולכים אליו.&quot;
* &quot;מה שנבנה על שקר אינו יכול לשרוד.&quot;
* &quot;גם ל[[זקנה|זִקנה]] יש את קסמיה.&quot;
* &quot;אנו יכולים להמציא מחדש בכל יום את המהודר ואת השגרתי, את המוגזם ואת הרגיל.&quot;
* &quot;האדם אינו ממציא את נצחיות קיומו, אלא ברגשות שבהם מתחלק עם זולתו.&quot;
* &quot;הבדידות יכולה להיות צורה של חברה.&quot;
* &quot;אני שונא את האנשים שמסביבי הצוחקים ללא סיבה ומשתעשעים בכל הדברים.&quot;
* &quot;ישנם פצעי אהבה שאותם הזמן אינו מוחק, ואשר מותירים אחריהם חיוכים עצובים.&quot;
* &quot;רגעים מסוימים מותירים אחריהם את טעם הנצח.&quot;

==ילדי החופש (2007)==
* &quot;אנחנו לא נלחמים כדי למות, אלא כדי לחיות
* &quot;אתה אף פעם לא שוכח את הפרצוף של מישהו שאתה עומד לירות בו.&quot; 
* &quot;אדם יכול להשלים עם מותו, אך לא עם היעדרותם של אלה שאותם הוא אוהב.&quot;

{{מיון רגיל: לוי, מרק}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]</text>
      <sha1>128tum35qx7rysvofib4hwsnilgvb4i</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238783</id>
      <parentid>238782</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:49:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238783</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4889" sha1="qfzarmq7zvxwc4chjfq1ojp8xydkms1" xml:space="preserve">[[קובץ:Marc Levy 2008.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|‏מרק לוי, 2008]]
'''מרק לוי''' (בצרפתית: '''Marc Lévy''') (נולד ב־16 באוקטובר 1961), סופר [[צרפת|צרפתי]].

==ולו היה זה אמת (2000)==
* &quot;לנו המבוגרים יש מצוקה אשר [[ילדות|ילדים]] אינם יודעים דבר על אודותיה.&quot;
* &quot;אין אנו ממציאים את ה[[מוות]]; הוא כופה את עצמו עלינו.&quot;
* &quot;כל אדם ועולמו; כל מה שצריך הוא להשריש באדמה את אשר מתאים לו.&quot;
* &quot;אין בנמצא דבר מושלם יותר מאשר זוג המשלים עם העובדה כי במרוצת הזמן ה[[תשוקה]] מפנה את מקומה ל[[אהבה]].&quot;
* &quot;עלינו להאמין כי הלא מודע הגדול ביותר של האדם מהווה את חייו.&quot;
* &quot;דבר אינו בלתי אפשרי, אך הגבולות שאנו מציבים לעצמנו גורמים לדברים מסוימים להפוך לבלתי ניתנים לביצוע.&quot;
* &quot;חלק מאמנות ה[[חיים]] תלוי ביכולתנו להיאבק בקוצר ידנו.&quot;
* &quot;[[זיכרון|זיכרונות]] יפים אינם חייבים להיות בני חלוף.&quot;
* &quot;אין אנו יכולים לחיות את כל הדברים, אך חשוב לחיות את הדברים העיקריים, ולכל אחד מאתנו ישנם כאלה.&quot;
* &quot;המחר הוא מסתורי בעבור כל האנשים, ומסתורין זה חייב לגרום לנו לצחוק ולהשתוקק, ולא לפחד ולסרב.&quot;
* &quot;אחת התכונות הדרושות כדי לחיות בשניים היא הנדיבות.&quot;
* &quot;[[רגש|רגשותינו]] נוצרו כדי להתחלק בהם עם זולתנו.&quot;
* &quot;כדי להיות מסוגלים לאהוב, עלינו להיות אנו עצמנו.&quot;
* &quot;הגרוע שב[[שקר|שקרים]] הוא לשקר לעצמנו.&quot;
* &quot;הסיכון שבאהבה הוא שעלינו לאהוב אצל הזולת את המגרעות כמו את המידות הטובות; הן אינן ניתנות להפרדה.&quot;
* &quot;ה[[זמן]] מאחה את כל הפצעים, גם אם איננו חוסך מאתנו את הצלקות.&quot;
* &quot;ה[[בדידות]] כמוה כגן שבו ה[[נפש]] מתייבשת, ולפרחים הגדלים שם אין ריח בושם.&quot;

==איפה את (2001)==
* &quot;מדוע נפלה לטובה את מה שלא קיים על חשבונו של מה שישנו?&quot;
* &quot;כאשר אנו חיים לצדם של אנשים אין אנו חשים כי אנו משתנים, וכך אנו מאבדים אותם.&quot;
* &quot;ישנם ימים שבהם הזמן עובר כה מהר עד כי אין אנו יודעים מה לעשות תחילה, וימים אחרים שבהם אנו מתבוננים בשעון ללא הפסקה וחושבים כי הזמן נעצר.&quot;
* &quot;ישנם כאלה הרואים את הדברים כפי שהם ושואלים את עצמם מדוע, ואילו אני רואה אותם כפי שיכלו להיות ושואל את עצמי מדוע לא!&quot;
* &quot;ה[[גבר|גברים]] הם חופשיים, והנאמנות היא אבסורד המעודד את העצבות.&quot;
* &quot;עד כמה מוזרים הימים שבהם שמחת החיים מתוכננת על ידי לוח זמנים!&quot;
* &quot;לאהוב משמעו קודם כול לקחת סיכון.&quot;
* &quot;לאהוב אין פירושו להתכחש ל[[חירות]], אלא להעניק לה משמעות.&quot;

==להתראות (2005)==
* &quot;אין זה רק המקום שאליו אנו הולכים המעניק משמעות לחיינו, אלא גם הדרך שבה אנו הולכים אליו.&quot;
* &quot;מה שנבנה על שקר אינו יכול לשרוד.&quot;
* &quot;גם ל[[זקנה|זִקנה]] יש את קסמיה.&quot;
* &quot;אנו יכולים להמציא מחדש בכל יום את המהודר ואת השגרתי, את המוגזם ואת הרגיל.&quot;
* &quot;האדם אינו ממציא את נצחיות קיומו, אלא ברגשות שבהם מתחלק עם זולתו.&quot;
* &quot;ה[[בדידות]] יכולה להיות צורה של [[חברה]].&quot;
* &quot;אני שונא את האנשים שמסביבי הצוחקים ללא סיבה ומשתעשעים בכל הדברים.&quot;
* &quot;ישנם פצעי אהבה שאותם הזמן אינו מוחק, ואשר מותירים אחריהם חיוכים עצובים.&quot;
* &quot;רגעים מסוימים מותירים אחריהם את טעם הנצח.&quot;

==ילדי החופש (2007)==
* &quot;אנחנו לא נלחמים כדי למות, אלא כדי לחיות.&quot;
* &quot;אתה אף פעם לא שוכח את הפרצוף של מישהו שאתה עומד לירות בו.&quot; 
* &quot;אדם יכול להשלים עם מותו, אך לא עם היעדרותם של אלה שאותם הוא אוהב.&quot;

{{מיון רגיל: לוי, מרק}}
[[קטגוריה:סופרים צרפתים]]</text>
      <sha1>qfzarmq7zvxwc4chjfq1ojp8xydkms1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>לארי פייג'</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15219</id>
    <revision>
      <id>238814</id>
      <parentid>202012</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T18:20:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:גוגל (חברה)]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>238814</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3021" sha1="en2pv52xq6ab4ziof6ev655znelx0n8" xml:space="preserve">[[קובץ:Larry Page in the European Parliament, 17.06.2009.jpg|ממוזער|200px|לארי פייג']]
'''[[w:לארי פייג'|לארי פייג']]''' (באנגלית: '''Larry Page''') (נולד ב־26 במרץ 1973 באן ארבור שבמישיגן), יזם [[יהדות|יהודי]]־[[ארצות הברית|אמריקני]], שייסד יחד עם [[w:סרגיי ברין|סרגיי ברין]] את חברת [[w:גוגל (חברה)|גוגל]] ושימש כמנכ&quot;ל ונשיא החברה עד שבחר לעזוב בשנת 2019.
{{מפריד}}

* &quot;ה[[מחשב]] של '[[w:מסע בין כוכבים|מסע בין כוכבים]]' לא נראה כזה מעניין. הם שואלים אותו שאלות אקראיות והוא חושב לזמן מה. אני חושב שאנו יכולים לעשות מחשב טוב מזה.&quot; ~ ([http://www.businessweek.com/magazine/content/04_18/b3881010_mz001.htm מקור])
* &quot;יש לי אלגוריתם פשוט, שהוא: אם אתה רואה חוקרים בתשלום במקום סטודנטים, זה לא המקום בו תרצה לעשות את המחקר.&quot; ~ ([http://www.youtube.com/watch?v=8_3OCq_vTWM מקור])
* &quot;זה קשה לדאוג שדברים ימשיכו לזוז. יש לי טריק טוב. אני חושב שעבורי, המפתח הוא בהצבת יעדים ממש גדולים.&quot;
* &quot;לפעמים חשוב להתעורר ולהפסיק לחלום... כשחלום גדול באמת יופיע, תפוס אותו.&quot; ~ ([http://googlepress.blogspot.cz/2009/05/larry-pages-university-of-michigan.html מקור])
* &quot;אני מדמיין את הוויכוח על זה עם סטיב ג'ובס. הוא היה אומר &quot;אתם עושים יותר מידי דברים&quot; ואני הייתי עונה &quot;כן, זה נכון&quot;. במידה מסוימת הוא צודק. אבל אני חושב שזה נשמע מטופש אם יש לך חברה בכזה גודל ואתה יכול לעשות רק חמישה דברים&quot; ~ ([http://www.theguardian.com/technology/2014/jul/07/google-founders-larry-page-sergey-brin-interview מקור])
* &quot;דמיין שהיית יכול לבצע חיפוש על הרישומים הרפואיים של אנשים בארצות הברית, אני משער שזה היה מציל חיים של 10,000 איש בשנה הראשונה&quot; ~ ([http://www.theguardian.com/technology/2014/jul/07/google-founders-larry-page-sergey-brin-interview מקור])
* &quot; 'אני מתקשר לאמא שלי!' לאחר ההנפקה של מניית גוגל, בסיום יום המסחר, כשהמנייה התייצבה על מאה דולר, ברכב עם שאר מנהלי גוגל. המנהלים הגיבו על כך בקריאה משותפת בו-זמנית, תוך כדי שליפת טלפונים: 'אני מתקשר לאמא שלי!'.&quot;

{{מיון רגיל: פייג', לארי}}
[[קטגוריה:אנשי מחשבים]]
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]
[[קטגוריה:יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:גוגל (חברה)]]</text>
      <sha1>en2pv52xq6ab4ziof6ev655znelx0n8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מיכאל אברהם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>15587</id>
    <revision>
      <id>238816</id>
      <parentid>238720</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T20:26:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238816</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42382" sha1="436cq6t338s4uyff3d8dz8sukvf9a3f" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב&quot;שטנץ&quot; המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים.&quot;
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר.&quot;
* &quot;באשר למטען ה&quot;השקפתי&quot; והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה&quot;אמונה&quot; שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של &quot;תוכו אכל קליפתו זרק&quot;. צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. 
הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז.&quot;
* ״מהי הקדושה של הרמב&quot;ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)?

זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת.
* &quot;אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר.&quot; ~ בתגובה לשואל טרדן.
כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״
* &quot;לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם.&quot;
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״.
* &quot;מושג &quot;גניזת הדעת&quot; שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה&quot;מיתוס הישיבתי&quot; שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; תקף?.

כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, &quot;העבר אַיִן&quot; והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב&quot;ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע &quot;גניזת הדעת&quot; – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; גם במקרים אלו.

לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז&quot;ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז&quot;ל.

'''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת.
'''
לכן, בעוד שהרעיון של &quot;גניזת הדעת&quot; יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;'''אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט &quot;לוגיקה תלמודית&quot; שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו &quot;בור או לא בור&quot;) ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית.
'''
* &quot;נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים.&quot; ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]).
* &quot;אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות.&quot;
* &quot;לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה.&quot;
המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול.&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;כללית אומר שלענ&quot;ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו.&quot;
* &quot;אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר.&quot; ~ בתשובה לשואלו.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;
* &quot;פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את &quot;לעשות האמת מפני שהוא אמת&quot;.&quot;
* ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״
* ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם &quot;זכויות&quot;. שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של &quot;בל תשחית&quot;. לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה.

עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot; - על ביטול מנהגים וכדומה.
* &quot;ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* &quot;הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים.&quot;
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ&quot;א בתחילת השולחן ערוך שפוסק &quot;ואל יבוש מפני המלעיגים&quot;. אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת.&quot;
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״
* ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ&quot;ך
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל&quot;שטנץ&quot; קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו &quot;חפצא וגברא&quot;, &quot;דין בחלות ודין במעשה&quot;) בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת.

שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה &quot;אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי&quot; או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך.

ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.

אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן.&quot;
* &quot;'''מפעלו של הרמב&quot;ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>436cq6t338s4uyff3d8dz8sukvf9a3f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238817</id>
      <parentid>238816</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T20:29:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>20548</id>
      </contributor>
      <origin>238817</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42494" sha1="6vaxgrb7h0fakgba5edv38jxr3ltyh1" xml:space="preserve">[[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]]
'''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד&quot;ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה.

==כללי==
* &quot;בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך.&quot;  ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם.&quot;
* &quot;'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו.&quot;
* &quot;לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני).&quot;
'''
באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של &quot;הארי פוטר&quot; בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר.&quot;
* &quot;אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה.&quot; ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור])
* &quot;הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב&quot;שטנץ&quot; המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים.&quot;
* ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״
* &quot;לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של &quot;אנשים חכמים&quot;, שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית&quot; - על הצבעה בבחירות (ובכלל).
* &quot;המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי.&quot; ([https://mikyab.net/posts/79775/  מקור])
* &quot;כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה.&quot;
* &quot;יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״
* ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה.&quot; ( [https://mikyab.net/posts/91146/  מקור])

==אלוהים משחק בקוביות (2011)==
{{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}}
* &quot;לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים.  אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד.&quot;
* &quot;החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה.&quot;
* &quot;האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות.&quot;

==על השמרנות (2025)==
* &quot;השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית.&quot;
* &quot;ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר,  בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל.&quot;
* &quot;כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות.&quot;

==אמרותיו==
* &quot;העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר.&quot;
* &quot;באשר למטען ה&quot;השקפתי&quot; והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה&quot;אמונה&quot; שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של &quot;תוכו אכל קליפתו זרק&quot;. צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. 
הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז.&quot;
* ״מהי הקדושה של הרמב&quot;ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)?

זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת.
* &quot;אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר.&quot; ~ בתגובה לשואל טרדן.
כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״
* &quot;לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם.&quot;
* &quot;אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת.&quot;
* ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״.
* &quot;מושג &quot;גניזת הדעת&quot; שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה&quot;מיתוס הישיבתי&quot; שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; תקף?.

כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, &quot;העבר אַיִן&quot; והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב&quot;ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע &quot;גניזת הדעת&quot; – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; גם במקרים אלו.

לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז&quot;ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז&quot;ל.

'''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של &quot;אלו ואלו דברי אלוהים חיים&quot; לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת.
'''
לכן, בעוד שהרעיון של &quot;גניזת הדעת&quot; יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה.&quot;
* &quot;'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי.&quot;
* &quot;'''אחת הנפ&quot;מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''&quot;
* &quot;יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט &quot;לוגיקה תלמודית&quot; שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו &quot;בור או לא בור&quot;) ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית.
'''
* &quot;נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים.&quot; ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]).
* &quot;אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות.&quot;
* &quot;לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה.&quot;
המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול.&quot;
* &quot;קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות&quot;
* &quot;'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)&quot;.
* &quot;יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו&quot;ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה&quot;.
* &quot;כללית אומר שלענ&quot;ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו.&quot;
* &quot;אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר.&quot; ~ בתשובה לשואלו.
* &quot;בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'.&quot;
* &quot;איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''.&quot;
* &quot;לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''&quot;
* &quot;פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את &quot;לעשות האמת מפני שהוא אמת&quot;.&quot;
* ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״
* ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם &quot;זכויות&quot;. שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של &quot;בל תשחית&quot;. לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה.

עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו.&quot;
* &quot;איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''&quot;
* &quot;בימינו לא מבטלים כלום לצערי.&quot; - על ביטול מנהגים וכדומה.
* &quot;ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.&quot;
* &quot;לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה.&quot;
* &quot;לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה&quot;עמדה&quot; האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן.&quot;
* &quot;אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית.&quot;
* &quot;גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי.&quot;
* &quot;אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''.&quot;
* &quot;אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי.&quot;
* &quot;חסידות לא מדברת אליי.&quot;
* &quot;הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים.&quot;
* &quot;'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו).&quot; 
* &quot;כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ&quot;א בתחילת השולחן ערוך שפוסק &quot;ואל יבוש מפני המלעיגים&quot;. אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת.&quot;
* &quot;'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן.&quot;
* התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד&quot;לים לפי התרשמותי).
* &quot;'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר.&quot;
* ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״
* &quot;האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם.&quot;
* &quot;היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני.&quot;
* &quot;'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''&quot;.
* ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״
* ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ&quot;ך
* &quot;אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך.&quot;
* &quot;איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות.&quot; 
* ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב&quot;ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״
* &quot;[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות.&quot;
* ״כשם שהקב&quot;ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות.&quot;
* ״אני נגד הערצה באשר היא.&quot;
* ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״.
* &quot;ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל&quot;שטנץ&quot; קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו &quot;חפצא וגברא&quot;, &quot;דין בחלות ודין במעשה&quot;) בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת.

שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה &quot;אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי&quot; או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך.

ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ&quot;לרבע את המעגל&quot;, וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת &quot;לוגיקה תלמודית&quot;. מכיוון שזו לוגיקה &quot;רכה&quot; יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של &quot;סברא&quot; ו&quot;חוש ריח&quot;.

אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן.&quot;
* &quot;'''מפעלו של הרמב&quot;ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״
* ״דברי ה[[רמב&quot;ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה.&quot;
* ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד.&quot;
* ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''.&quot;
* ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״
* ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״
* ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״
* ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]]
* ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״
* &quot;'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש&quot;ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג&quot;ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות.&quot; ~ על אנשי פורום &quot;עצור כאן חושבים&quot; במאמר &quot;[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&amp;whichpage=8&amp;forum_id=1364 אנוסי התבונה]&quot;
* &quot;לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב&quot;ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני.&quot; ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013
* &quot;מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321].
* ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״
* &quot;אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך.&quot; ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227].

==נאמר עליו==
* &quot;ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית&quot;.
{{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}}
[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]</text>
      <sha1>6vaxgrb7h0fakgba5edv38jxr3ltyh1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ק.ס. לואיס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16139</id>
    <revision>
      <id>238807</id>
      <parentid>226244</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T16:49:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238807</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3537" sha1="nghr7e5uw2smbgd1mv23lf8r39vy58f" xml:space="preserve">[[קובץ:Statue of C.S. Lewis, Belfast.jpg|ממוזער|פסל של ק.ס. לואיס]]
'''[[W:ק.ס. לואיס|קלייב סטייפלס לואיס]]''' או '''קי. אס. לואיס''' (באנגלית: '''C.S Lewis''';‏ 29 בנובמבר 1898 – 22 בנובמבר 1963), הוא פילוסוף וסופר [[הממלכה המאוחדת|בריטי]], מרצה באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', מחבר סדרת &quot;[[W:דברי ימי נרניה|דברי ימי נרניה]]&quot;.

==אמרותיו==
* &quot;אנו קוראים כדי לדעת שאיננו לבד.&quot;
* &quot;[[אהבה]] לאישה אחת שונה מאהבה ל[[אישה]] אחרת.&quot;
* &quot;הדרך הקלה ביותר להרוס תחושת הנאה היא להתחיל לנתח את הסיבה לה.&quot;
* &quot;ייתכן שהאדם הוא [[חופש]]י מכול כאשר, במקום ליצור מוטיבציות, הוא אומר: אני הוא מה שאני עושה.&quot;
* &quot;יבוא יום ותהיה מבוגר מספיק לקרוא שוב סיפורי אגדות.&quot;
* &quot;מכל משעבדים, עריצות שפועלת בכנות לטובת קורבנותיה עשויה להיות המדכאת ביותר. עדיף לחיות תחת ברונים שודדים מאשר תחת דיקטטורים מוסריים. אכזריותו של הברון השודד עשויה לפעמים להפסיק, כי הוא קיבל את מה שרצה בשלב מסוים; אבל מי שמענה אותנו לטובתנו יענה אותנו ללא סוף כי הוא עושה זאת בעידוד מצפונו.&quot;

== האריה, המכשפה וארון הבגדים (1950) ==
* &quot;זהו סיפור על מה שקרה להם בזמן המלחמה, כשהורחקו מלונדון בגלל ההפצצות. הם נשלחו לביתו של פרופסור זקן שגר בלב לִבו של אזור כפרי, במרחק עשרה מיילים מתחנת הרכבת הקרובה ובמרחק שני מיילים מבית הדואר הקרוב.&quot; 
* &quot;היא עצרה, ובעודה מתבוננת בו ותוהה למה יש פנס רחוב בלב יער ומתלבטת מה לעשות עכשיו, שמעה טפיפת צעדים שהתקרבו אליה, וכעבור רגע יצא יצור מוזר ביותר מבין העצים ונכנס למעגל האור שהטיל פנס הרחוב.&quot;

== הסוס ונערו (1954) ==
{{דף מורחב|הסוס ונערו}}
* &quot;המלך כפוף לחוק, כי החוק הוא שעושה אותו למלך.&quot;
* &quot;לעולם אל תתגרה באדם שאיננו חזק ממך. חוק הוא. רק אם הוא חזק ממך – התגרה בו כאות נפשך!&quot;
* &quot;הוא עדיין לא למד, שהגמול על מעשה טוב בדרך־כלל הוא הצורך לעשות מעשה טוב נוסף, קשה וטוב מהראשון.&quot;
* &quot;כל עוד תדע שאינך יוצא מגדר הרגיל – תוכל להיות סוס הגון ביותר, סוס הגון וישר.&quot;

==ארבע האהבות (1960)==
{{הפניה לערך מורחב|ארבע האהבות}}
* &quot;לתת מתוך תחושת חסד.&quot;
* &quot;בין [[אהבה]] הניתנת כמתנה לבין אהבה המבוססת על צורך.&quot;
* &quot;[[חיבה]] אחראית לתשע עשיריות של כל אושר יציב ומתמשך שיש בחיינו.&quot;

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ק.ס. לואיס}}

{{מיון רגיל:לואיס, ק.ס.}}
[[קטגוריה:פילוסופים בריטים]]
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]</text>
      <sha1>nghr7e5uw2smbgd1mv23lf8r39vy58f</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238808</id>
      <parentid>238807</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T16:55:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238808</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3653" sha1="9hdzwi641vojlbimw0igjlqnz9ejhti" xml:space="preserve">[[קובץ:CS Lewis photo on dust jacket.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|ק.ס. לואיס]]
'''[[W:ק.ס. לואיס|קלייב סטייפלס לואיס]]''' או '''קי. אס. לואיס''' (באנגלית: '''C.S Lewis''';‏ 29 בנובמבר 1898 – 22 בנובמבר 1963), הוא פילוסוף וסופר [[הממלכה המאוחדת|בריטי]], מרצה באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', מחבר סדרת &quot;[[W:דברי ימי נרניה|דברי ימי נרניה]]&quot;.

==אמרותיו==
[[קובץ:Statue of C.S. Lewis, Belfast.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|פסל של ק.ס. לואיס]]
* &quot;אנו קוראים כדי לדעת שאיננו לבד.&quot;
* &quot;[[אהבה]] לאישה אחת שונה מאהבה ל[[אישה]] אחרת.&quot;
* &quot;הדרך הקלה ביותר להרוס תחושת הנאה היא להתחיל לנתח את הסיבה לה.&quot;
* &quot;ייתכן שהאדם הוא [[חופש]]י מכול כאשר, במקום ליצור מוטיבציות, הוא אומר: אני הוא מה שאני עושה.&quot;
* &quot;יבוא יום ותהיה מבוגר מספיק לקרוא שוב סיפורי אגדות.&quot;
* &quot;מכל משעבדים, עריצות שפועלת בכנות לטובת קורבנותיה עשויה להיות המדכאת ביותר. עדיף לחיות תחת ברונים שודדים מאשר תחת דיקטטורים מוסריים. אכזריותו של הברון השודד עשויה לפעמים להפסיק, כי הוא קיבל את מה שרצה בשלב מסוים; אבל מי שמענה אותנו לטובתנו יענה אותנו ללא סוף כי הוא עושה זאת בעידוד מצפונו.&quot;

== האריה, המכשפה וארון הבגדים (1950) ==
* &quot;זהו סיפור על מה שקרה להם בזמן המלחמה, כשהורחקו מלונדון בגלל ההפצצות. הם נשלחו לביתו של פרופסור זקן שגר בלב לִבו של אזור כפרי, במרחק עשרה מיילים מתחנת הרכבת הקרובה ובמרחק שני מיילים מבית הדואר הקרוב.&quot; 
* &quot;היא עצרה, ובעודה מתבוננת בו ותוהה למה יש פנס רחוב בלב יער ומתלבטת מה לעשות עכשיו, שמעה טפיפת צעדים שהתקרבו אליה, וכעבור רגע יצא יצור מוזר ביותר מבין העצים ונכנס למעגל האור שהטיל פנס הרחוב.&quot;

== הסוס ונערו (1954) ==
{{דף מורחב|הסוס ונערו}}
* &quot;המלך כפוף לחוק, כי החוק הוא שעושה אותו למלך.&quot;
* &quot;לעולם אל תתגרה באדם שאיננו חזק ממך. חוק הוא. רק אם הוא חזק ממך – התגרה בו כאות נפשך!&quot;
* &quot;הוא עדיין לא למד, שהגמול על מעשה טוב בדרך־כלל הוא הצורך לעשות מעשה טוב נוסף, קשה וטוב מהראשון.&quot;
* &quot;כל עוד תדע שאינך יוצא מגדר הרגיל – תוכל להיות סוס הגון ביותר, סוס הגון וישר.&quot;

==ארבע האהבות (1960)==
{{הפניה לערך מורחב|ארבע האהבות}}
* &quot;לתת מתוך תחושת חסד.&quot;
* &quot;בין [[אהבה]] הניתנת כמתנה לבין אהבה המבוססת על צורך.&quot;
* &quot;[[חיבה]] אחראית לתשע עשיריות של כל אושר יציב ומתמשך שיש בחיינו.&quot;

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=ק.ס. לואיס}}

{{מיון רגיל:לואיס, ק.ס.}}
[[קטגוריה:פילוסופים בריטים]]
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]</text>
      <sha1>9hdzwi641vojlbimw0igjlqnz9ejhti</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מונה זילברשטיין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>21947</id>
    <revision>
      <id>238819</id>
      <parentid>170198</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T07:55:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יודוקוליס</username>
        <id>16734</id>
      </contributor>
      <origin>238819</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2676" sha1="rtgg8tv9xbut99dhvz1d6kgvg35n8sr" xml:space="preserve">[[קובץ:יוצאים קבוע.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מונה זילברשטיין ו[[ששי קשת]] בסרט 'יוצאים קבוע']]
'''[[w:מונה זילברשטיין|מונה זילברשטיין]]''' (30 בנובמבר 1948 – 21 במרץ 1988) הייתה שחקנית ו[[דוגמנית]] [[ישראל|ישראלית]].

==אמרותיה==
* &quot;בגיל 12 החל מצב הרוח שלי להשתנות. אמי ראתה את זה, אבל מעולם לא דיברנו על כך. אם הייתי עצבנית במיוחד היא הייתה נותנת לי ליבריום, או אומרת לי: 'קחי יין לבן, תשתי את זה מהר. זה ירגיע אותך'. מצאתי תרופה קלה, בעזרתה לא הייתי צריכה להתמודד עם [[רגשות]].&quot;
* &quot;כשהגעתי לחבורה שלי בדיזנגוף, החיים שלי נעשו מסיבה אחת גדולה שמתחילה ולא נגמרת. נתנו לי את הנוסחה הבאה: לחגוג ולהשתכר עד שנופלים, ואז אפשר לקחת שלושה־ארבעה כדורים, השכרות עוברת ואפשר להמשיך לחגוג.&quot;

==נאמר עליה==
* &quot;היעדר הגבולות של זילברשטיין חוזר שוב ושוב ושזור היטב בחייה.&quot; ~ גילי איזקוביץ'
* &quot;חוץ מלהיות האישה הכי [[יופי|יפה]] ב[[תל אביב]] היא הייתה שחקנית בסדר.&quot; ~ שמואל אימברמן
* &quot;היא הייתה שחקנית טובה ונחמדה, והיה קל לעבוד איתה. במעט הזמן שעבדנו יחד, נהניתי מאוד. היו כותבים בעיתונים שהיא משתמשת ב[[סמים]], זה היה ידוע.&quot; ~ [[צבי שיסל]]
* &quot;היא הייתה ילדה תמימה, בת 16 או 17. [[w:חבורת לול|חבורת לול]] לקחו אותה תחת חסותם ולפי דעתי הם גם אלה שחשפו אותה לסמים. היא הייתה ילדה טובה, בת יחידה להורים מבוגרים, מאוד יפה ונחמדה. אחרי שנכנסה לחבורה, המצב שלה התחיל להדרדר. היא הייתה מלאת אמון, תמימה כמו ילדה. היא הייתה צוחקת כמו ילדה, בוכה כמו ילדה, צוחקת מבדיחות של ילדים. היה לה רומן עם [[אסי דיין]], רומן לוהט מאוד שהתבסס על חומרים מטמטמי תודעה. הם היו כותבים שירים זה לזו.&quot; ~ מיקי בן כנען

{{מיון רגיל:זילברשטיין, מונה}}
[[קטגוריה:שחקנים ישראלים]]
[[קטגוריה:דוגמנים ישראלים]]</text>
      <sha1>rtgg8tv9xbut99dhvz1d6kgvg35n8sr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גולדי הון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>23087</id>
    <revision>
      <id>238818</id>
      <parentid>179569</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T05:54:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>WikiPedant</username>
        <id>11420</id>
      </contributor>
      <comment>replaced 1 image with cleaned-up version of same</comment>
      <origin>238818</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2336" sha1="fm3ai0zx9b0ns2pwwjwopbzrqowpnto" xml:space="preserve">[[קובץ:Goldie Hawn 2011 v02.jpg|ממוזער|188 פיקסלים|גולדי הון, 2011]]
'''[[W:גולדי הון|גולדי הון]]''' (באנגלית: '''Goldie Hawn''') (נולדה ב־21 בנובמבר 1945) היא שחקנית [[יהודים|יהודיה]]־[[ארצות הברית|אמריקאית]].
{{מפריד}}

* &quot;צריך ללמוד לעמוד על שלך. אנחנו נולדים לבד ומתים לבד.&quot;
* &quot;אני אוהבת לא להיות [[נישואים|נשואה]] משום שאני בוחרת לחיות עם מישהו, כל יום מחדש. אני לא צריכה איזה מוסד שיגיד לי מה לעשות.&quot;
* &quot;אני חושבת שאם שני אנשים רוצים לגרום ל[[זוגיות]] לעבוד הם יכולים. אם אחד לא מעוניין בכך, מערכת היחסים תיכשל.&quot;
* &quot;אתה לא מתחיל רק ב[[חלום]]. אתה צריך להשקיע הרבה עבודה. אם אתה רוצה לשחק, אז אתה הולך לשיעור משחק. אם אתה רוצה להיות רקדן, אז אתה לומד לרקוד, וזה מה שעשיתי.&quot;
* &quot;בחרו את ה[[מוזיקה]] שאתם אוהבים, ואם אתם לא יודעים לרקוד, פשוט קפצו לעשר דקות. עשו את עצמכם מתרגשים.&quot; ~ עצה לשיפור מצב הרוח

==נאמר עליה==
* &quot;[[בלונד|בלונדינית]], יהודייה ומצחיקה – גולדי הון היא כל מה ש[[וודי אלן]] היה רוצה להביא הביתה להורים. בסרטים שלה היא יפה בלי להיות מאיימת, נאיבית ומלאה ברצון טוב, ויש בה משהו שגורם לגברים לרצות לשמור עליה מכל הדברים הנוראיים שיש לעולם שלנו להציע.&quot; ~ ארז עמירן
* &quot;אמי היא כזאת אייקון, שתהיתי איך אני יכולה להיפרד מזה, והגעתי למסקנה שאי אפשר. ואמי עזרה לי בכל צעד. קיבלתי ממנה אהבה ללא תנאי. היא קיבלה את כל שגיונותיי. לא נפלתי רחוק מהעץ, וזה ממש בסדר מבחינתי.&quot; ~ [[קייט הדסון]]

{{מיון רגיל:הון, גולדי}}
[[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]]
[[קטגוריה:יהודים אמריקאים]]</text>
      <sha1>fm3ai0zx9b0ns2pwwjwopbzrqowpnto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מחר</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24092</id>
    <revision>
      <id>238784</id>
      <parentid>186950</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:51:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>238784</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3684" sha1="4to3d1cq3ou4tdre0kya3zcburbo7he" xml:space="preserve">[[קובץ:Tann-Rüti - Römisch-Katholische Kirche 2011-01-17 13-50-54.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מחר}}

==כללי==
* &quot;תוכנית טובה היום עדיפה על תוכנית מושלמת מחר.&quot; ~ [[ג'ורג' פטון]]
* &quot;ה[[דמיון]] של היום הוא ה[[מדע]] של מחר.&quot; ~ [[פול ואלרי]]
* &quot;שהשמש תזרח מחר, זו השערה בלבד.&quot; ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]]
* &quot;הפרדוקס של היום הוא הדעה הקדומה של מחר.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;שמח בחייך היום, ואל תבטח ביום מחר.&quot; ~ [[הורטיוס]]
* &quot;חייה את חייך היום, כי אין לך שליטה על יום מחר.&quot; ~ [[עומר ח'יאם]]
* &quot;חיה כאילו תמות מחר, למד כאילו תחיה לנצח.&quot; ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי]]
* &quot;היום פורים, מחר יום חול.&quot; ~ [[W:לוין קיפניס|לוין קיפניס]]
* &quot;אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.&quot; ~ [[ישו]], הברית החדשה
* &quot;ה[[אושר]] של מחר אינו קיים; האושר פירושו עכשיו או אף פעם.&quot; ~ [[רנה בארז'אבל]], &quot;אילו הייתי אלוהים&quot; (מסה, 1976)
&quot;המחר הוא מסתורי בעבור כל האנשים, ומסתורין זה חייב לגרום לנו לצחוק ולהשתוקק, ולא לפחד ולסרב.&quot; ~ [[מרק לוי
* &quot;מחר כל איש יבנה בשתי ידיו את מה שהוא חלם היום.&quot; ~ [[נעמי שמר]], '[[W:מחר (שיר)|מחר]]'
* &quot;כל זה יבוא מחר אם לא היום, ואם לא מחר אז מחרתיים.&quot; ~ [[נעמי שמר]], 'מחר'

==פתגמים==
* &quot;למד מאתמול, חייה היום, קווה למחר.&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]
* &quot;ה[[אתמול]] אינו אלא חלום, המחר אינו אלא חזיון. אבל יום שחיים אותו היטב עושה כל יום אתמול לחלום של [[אושר]], וכל יום מחר לחיזיון של [[תקווה]].&quot; ~ [[פתגמים סנסקריטיים|פתגם סנסקריטי]]
* &quot;מחר מחר רק לא היום, כך אומרים כל העצלנים.&quot; (&quot;Morgen, mogen, nur nicht heute, sagen alle faulen Leute&quot;) ~ [[פתגמים גרמניים|פתגם גרמני]]
* &quot;טובה ביצה היום, מאשר תרנגולת מחר.&quot; (&quot;بَيضَة الْيَوْم, وَلَا دَجَاجَة بُكْرَة&quot;) ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]]
* &quot;מי שלא [[מחשבה|חושב]] על מחר – לא טוב לו גם היום.&quot; ~ [[פתגמים עיראקיים|פתגם עיראקי]]
* &quot;אל תדחה למחר מה שתוכל לדחות למחרתיים.&quot; ~ אלמוני

==מקורות יהודים==
* &quot;אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת.&quot; ~ {{תנ&quot;ך|ישעיהו|כב|יג}}
* &quot;אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.&quot; ~ {{תנ&quot;ך|משלי|כז|א}}
* &quot;אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו.&quot; ~ {{בבלי|סנהדרין|ק|ב}}
* &quot;רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמונה.&quot; ~ {{בבלי|סוטה|מח|ב}}

==ראו גם==
* [[עתיד]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מחר|ויקימילון=מחר}}

[[קטגוריה:זמן]]</text>
      <sha1>4to3d1cq3ou4tdre0kya3zcburbo7he</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238785</id>
      <parentid>238784</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:51:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>238785</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3688" sha1="8z07396rk4t6a8knc9a1obo7c265wrz" xml:space="preserve">[[קובץ:Tann-Rüti - Römisch-Katholische Kirche 2011-01-17 13-50-54.JPG|ממוזער|200px]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מחר}}

==כללי==
* &quot;תוכנית טובה היום עדיפה על תוכנית מושלמת מחר.&quot; ~ [[ג'ורג' פטון]]
* &quot;ה[[דמיון]] של היום הוא ה[[מדע]] של מחר.&quot; ~ [[פול ואלרי]]
* &quot;שהשמש תזרח מחר, זו השערה בלבד.&quot; ~ [[לודוויג ויטגנשטיין]]
* &quot;הפרדוקס של היום הוא הדעה הקדומה של מחר.&quot; ~ [[מרסל פרוסט]]
* &quot;שמח בחייך היום, ואל תבטח ביום מחר.&quot; ~ [[הורטיוס]]
* &quot;חייה את חייך היום, כי אין לך שליטה על יום מחר.&quot; ~ [[עומר ח'יאם]]
* &quot;חיה כאילו תמות מחר, למד כאילו תחיה לנצח.&quot; ~ [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי]]
* &quot;היום פורים, מחר יום חול.&quot; ~ [[W:לוין קיפניס|לוין קיפניס]]
* &quot;אַל תִּדְאֲגוּ לְיוֹם מָחָר, כִּי הַמָּחָר יִדְאַג לְעַצְמוֹ; דַּי לוֹ לַיּוֹם צָרָתוֹ.&quot; ~ [[ישו]], הברית החדשה
* &quot;ה[[אושר]] של מחר אינו קיים; האושר פירושו עכשיו או אף פעם.&quot; ~ [[רנה בארז'אבל]], &quot;אילו הייתי אלוהים&quot; (מסה, 1976)
* &quot;המחר הוא מסתורי בעבור כל האנשים, ומסתורין זה חייב לגרום לנו לצחוק ולהשתוקק, ולא לפחד ולסרב.&quot; ~ [[מרק לוי]]
* &quot;מחר כל איש יבנה בשתי ידיו את מה שהוא חלם היום.&quot; ~ [[נעמי שמר]], '[[W:מחר (שיר)|מחר]]'
* &quot;כל זה יבוא מחר אם לא היום, ואם לא מחר אז מחרתיים.&quot; ~ [[נעמי שמר]], 'מחר'

==פתגמים==
* &quot;למד מאתמול, חייה היום, קווה למחר.&quot; ~ [[פתגמים יפניים|פתגם יפני]]
* &quot;ה[[אתמול]] אינו אלא חלום, המחר אינו אלא חזיון. אבל יום שחיים אותו היטב עושה כל יום אתמול לחלום של [[אושר]], וכל יום מחר לחיזיון של [[תקווה]].&quot; ~ [[פתגמים סנסקריטיים|פתגם סנסקריטי]]
* &quot;מחר מחר רק לא היום, כך אומרים כל העצלנים.&quot; (&quot;Morgen, mogen, nur nicht heute, sagen alle faulen Leute&quot;) ~ [[פתגמים גרמניים|פתגם גרמני]]
* &quot;טובה ביצה היום, מאשר תרנגולת מחר.&quot; (&quot;بَيضَة الْيَوْم, وَلَا دَجَاجَة بُكْرَة&quot;) ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]]
* &quot;מי שלא [[מחשבה|חושב]] על מחר – לא טוב לו גם היום.&quot; ~ [[פתגמים עיראקיים|פתגם עיראקי]]
* &quot;אל תדחה למחר מה שתוכל לדחות למחרתיים.&quot; ~ אלמוני

==מקורות יהודים==
* &quot;אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת.&quot; ~ {{תנ&quot;ך|ישעיהו|כב|יג}}
* &quot;אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד יוֹם.&quot; ~ {{תנ&quot;ך|משלי|כז|א}}
* &quot;אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו.&quot; ~ {{בבלי|סנהדרין|ק|ב}}
* &quot;רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמונה.&quot; ~ {{בבלי|סוטה|מח|ב}}

==ראו גם==
* [[עתיד]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=מחר|ויקימילון=מחר}}

[[קטגוריה:זמן]]</text>
      <sha1>8z07396rk4t6a8knc9a1obo7c265wrz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משחקו של המלאך</title>
    <ns>0</ns>
    <id>24307</id>
    <revision>
      <id>238824</id>
      <parentid>206546</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T11:12:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>CommonsDelinker</username>
        <id>619</id>
      </contributor>
      <comment>Removing [[:c:File:El_Juego_del_angel.gif|El_Juego_del_angel.gif]], it has been deleted from Commons by [[:c:User:Yann|Yann]] because: per [[:c:COM:NETCOPYVIO|]].</comment>
      <origin>238824</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4048" sha1="125nursy8pp5i8zhnqlhfh6yhfxg4dp" xml:space="preserve">'''[[W:משחקו של המלאך|משחקו של המלאך]]''' (בספרדית: '''El Juego Del Angel''') הוא ספר מאת [[קרלוס רואיס  סאפון]] שיצא לאור ב־2008 ותורגם לשפות רבות.
{{מפריד}}

* &quot;[[תקווה|תקוות]] גדולות התקיימו בין דפיהם של [[ספר]]ים בלבד.&quot;
* &quot;אתה אמור לדעת את זה טוב מכולם. אין דרמה בלי [[קונפליקט]].&quot;
* &quot;לפעמים להרגיש ולחשוב זה אותו דבר.&quot;
* &quot;כל אחד מפגין את אהבתו בדרך אחרת.&quot;
* &quot;ה[[ספקנות]] היא ה[[אמונה]] שלי.&quot;
* &quot;האדם הוא חיה מוסרית שהופקרה לגורלה ביקום בלתי מוסרי.&quot;
* &quot;ה[[סתיו]] כבר התגנב על קצוות הבהונות לרחובות ברצלונה.&quot;
* &quot;אני לא סומך על אלה שמאמינים שיש להם הרבה חברים. זה סימן שהם לא מכירים אנשים.&quot;
* &quot;מתקרבת כאילו רגליה לא נוגעות כלל ברצפה, בתנועות מהירות מכפי שהעין מסוגלת לקלוט.&quot;
* &quot;הדברים שאנחנו מאמינים בהם. הדברים שאנחנו מכירים, הדברים שאנחנו זוכרים, ואפילו הדברים שעליהם אנחנו חולמים. הכול זה סיפור.&quot;
* &quot;הייתי זקוק למקום שבו אוכל לחשוב ולמצוא מפלט מפני שיגעון הניקיון של העוזרת האישית החדשה שלי. לכן פניתי לספרייה שקיננה בין הקשתות הגותיות של בית החולים מימי הביניים ברחוב כרמן.&quot;
* &quot;כל מה שאנו צריכים לדעת כבר כתוב בספר הגדול של הטבע. וכדי לקרוא אותו כל מה שנחוץ הוא [[אומץ]] ויכולת לראות דברים בהוויתם.&quot;
* &quot;בסתר לבי המשכתי לנצור את אותן מילים אסורות, 'ספרי אימה זולים', ואמרתי לעצמי שכל [[מטרה]], חסרת חשיבות ככל שתהיה, זקוקה לאביר שיגן על כבודה.&quot;
* &quot;שקעתי שוב בסיפור. גיליתי בכתיבה מקצבים ומהלכים שזרמו כמו מוטיבים מוזיקליים, מצלולים והפוגות מפתיעים שלא הבחנתי בהם בקריאה ראשונה.&quot;
* &quot;ההנחה הרווחת והכה נוחה בארצנו שכל הצלחה בתחום המקצועי, יהיה התחום אשר יהיה, היא הוכחה מוחצת לחוסר כישרון.&quot;
*&quot;המדע האפל של המילים ריתק אותי ונראה לי כמפתח לעולם אינסופי שיציל אותי מאותו בית, מאותם רחובות ומאותו רצף ימים אפרורי שאפילו אני יכולתי לחוש שאינם צופנים לי דבר.&quot;
* &quot;אף פעם אל תמעיטי בערכה של היהירות, בייחוד כשיש לך עסק עם סופר בינוני.&quot;
* &quot;יום אחד ימלאו לי שלושים, ואני אקלוט פתאום שבכל יום אני דומה פחות ופחות לאדם שרציתי להיות כשהייתי בן חמש-עשרה.&quot;
* &quot;[[כישרון]] הוא רק ההתחלה, בכל תחום בחיים.&quot;
* &quot;החיים של [[אמנות|אמן]] הם תמיד מלחמה, קטנה או גדולה, שמתחילה קודם כל בעצמו ובמגבלות שלו. כדי להגיע למשהו באמת, אמן זקוק קודם כל לשאפתנות, אחר כך לכשרון ולידע, ובמקום האחרון, ל[[הזדמנות]].&quot;
* &quot;אה, אינטלקטואלים... איך זה שהאנשים שיש להם הכי מעט דברים מעניינים להגיד תמיד אומרים את זה בדרך הנפוחה והכבדה ביותר?&quot;
* &quot;אני מכירה אתכם, הגברים. אתם חושבים שיש קשר ישיר בין מידת העקשנות שלכם למידה של האיברים המוצנעים שלכם.&quot;


[[קטגוריה:רומנים ספרדיים]]</text>
      <sha1>125nursy8pp5i8zhnqlhfh6yhfxg4dp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רבה בר נחמני</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29989</id>
    <revision>
      <id>238803</id>
      <parentid>238737</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T16:08:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>תקלדה</comment>
      <origin>238803</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1185" sha1="abu8d99938oqs5zb5ofqx7mpf309vo6" xml:space="preserve">'''[[W:רבה בר נחמני|רַבָּה בר נחמני]]''' (260 או 280–320) המכונה בדרך כלל &quot;'''רבה'''&quot; בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, וראש [[W:ישיבת פומבדיתא|ישיבת פומבדיתא]] במשך 22 שנים.

== אמרותיו ==
* &quot;במקום גילה שם תהא רעדה.&quot; ~ {{בבלי|ברכות|ל|ב}}
* &quot;חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו.&quot; ~ {{בבלי|בבא מציעא|ג|א}}
* &quot;אני יחיד (= הכי מומחה) בנגעים, אני יחיד באהלות.&quot; ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}}

== נאמר עליו ==
* &quot;רב יוסף [[W:סיני ועוקר הרים|סיני]] ורבה [[W:סיני ועוקר הרים|עוקר הרים]].&quot; ~ {{בבלי|ברכות|סד|א}}
* &quot;אשריך רבה בר נחמני שגופך טהור ויצאתה נשמתך בטהור.&quot; ~ {{בבלי|בבא מציעא|פו|א}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=רבה בר נחמני}}

[[קטגוריה:אמוראי בבל]]</text>
      <sha1>abu8d99938oqs5zb5ofqx7mpf309vo6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דויד' אודסון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29990</id>
    <revision>
      <id>238789</id>
      <parentid>238780</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T12:58:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <origin>238789</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3240" sha1="tit5d6s6xk35hsw5qujqm77vghv2d1n" xml:space="preserve">'''[[w:דוד אודסון|דויד' אודסון]]''' (באיסלנדית: '''Davíð Oddsson''') (2026-1948), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]] ששימש באיסלנד ראש עיריית רייקיאויק (1991-1982), ראש הממשלה (2004-1991), שר החוץ (2005-2004), נגיד הבנק המרכזי (2009-2005) שהודח בשל קריסת הבנקים, עורך העיתון הגדול באיסלנד &quot;[[w:is:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]&quot; (2026-2009), ומועמד לנשיאות ב-2016.
{{מפריד}}

* &quot;לא ציפיתי שמישהו ידבר בכזה זלזול על מכנסיים קצרים אחרי שעשה קריירה מלרוץ בהם במשך עשורים.&quot; ~ לאחר ש[[w:en:Albert Guðmundsson (footballer, born 1923)|אלברט גוד'מונדסון]] סירב להקשיב לביקורת מצד מה שכינה &quot;אגף המכנסיים הקצרים&quot; - כינוי איסלנדי לצעירים.
* &quot;לאחרונה הוקם האלת'ינגי עם טקס דתי בקתדרלה. שמתי לב שהכומר הביט ראשית ב[[w:סטינגרימור הרמנסון|סטינגרימור]], שנית ב[[w:אולפור רגנר גרימסון|אלפור רגנר]] ואז ב[[w:Jón Baldvin Hannibalsson|יון בלדוין]], ורק אז בירך את האומה.&quot; ~ מתוך נאום בועידה הארצית של [[w:מפלגת העצמאות (איסלנד)|מפלגת העצמאות]]. שלושת האנשים שהוזכרו בציטוט היו אז ראש שממשלה, שר האוצר ושר החוץ.
* &quot;לא עושים דבר כזה!&quot; ~ בחדשות הערב בטלויזיה ב-9 בנובמבר 1994. אחרי שנחשפו הסדרים מיוחדים שמשרד האוצר רצה לנקוט כדי להבטיח מיסוי מלא על ילדים שמוכרים סיכות דש לצדקה ועיתונים.
* &quot;אנחנו חייבים לשנות את התפיסה של אנשים כלפי המגזר הציבורי. זה לא אמור להיות כמו רשת דיג סיטונאית שלוכדת אנשים בתוכה, אלא כמו רשת ביטחון שאף אחד לא נופל מתחתיה.&quot; ~ מתוך נאום בכנס צעירי מפלגת העצמאות באקוריירי ב-18 באוגוסט 1995.
* &quot;אל תתרגש מאיך שאסיר מתייחס אלי. הוא לא מתייחס ככה לאף אחד מלבד אלו שמקדימים אותו באלף-בית.&quot; ~ על יריבו הפוליטי [[w:en:Össur Skarphéðinsson|אסיר סקארפהד'ינסון]], בתחילת נאומו בפסטיבל אמצע החורף באגודת האיסלנדים של לונדון, בפברואר 2009. האות Ö בה מתחיל שמו של [[w:en:Össur Skarphéðinsson|אסיר]] היא האות האחרונה באלף-בית האיסלנדי.
* &quot;למפלגות השמאל יש קצת בעיה. לא הולך להם טוב אלא אם האומה במצב רע. והאומה במצב לא רע אלא אם מפלגות השמאל בשלטון!&quot; ~ מתוך הקמפיין בבחירות לפרלמנט 8 במאי 1999.
{{מיון רגיל:אודסון, דויד'}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>tit5d6s6xk35hsw5qujqm77vghv2d1n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238811</id>
      <parentid>238789</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T17:43:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238811</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3276" sha1="5vqcwvnmhotlaujzxg1vmfdxjbt7io0" xml:space="preserve">'''[[w:דוד אודסון|דויד' אודסון]]''' (באיסלנדית: '''Davíð Oddsson'''){{כ}} (1948–2026), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]] ששימש באיסלנד ראש עיריית [[רייקיאוויק]] (1982–1991), ראש הממשלה (1991–2004), שר החוץ (2004–2005), נגיד הבנק המרכזי (2005–2009) שהודח בשל קריסת הבנקים, עורך העיתון הגדול באיסלנד &quot;[[w:en:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]&quot; (2009–2026), ומועמד לנשיאות ב־2016.
{{מפריד}}

* &quot;לא ציפיתי שמישהו ידבר בכזה זלזול על מכנסיים קצרים אחרי שעשה קריירה מלרוץ בהם במשך עשורים.&quot; ~ לאחר ש[[w:en:Albert Guðmundsson (footballer, born 1923)|אלברט גוד'מונדסון]] סירב להקשיב לביקורת מצד מה שכינה &quot;אגף המכנסיים הקצרים&quot; – כינוי איסלנדי לצעירים
* &quot;לאחרונה הוקם האלת'ינגי עם טקס דתי בקתדרלה. שמתי לב שהכומר הביט ראשית ב[[w:סטינגרימור הרמנסון|סטינגרימור]], שנית ב[[w:אולפור רגנר גרימסון|אלפור רגנר]] ואז ב[[w:en:Jón Baldvin Hannibalsson|יון בלדוין]], ורק אז בירך את האומה.&quot; ~ מתוך נאום בוועידה הארצית של [[w:מפלגת העצמאות (איסלנד)|מפלגת העצמאות]]. שלושת האנשים שהוזכרו בציטוט היו אז ראש הממשלה, שר האוצר ושר החוץ.
* &quot;לא עושים דבר כזה!&quot; ~ בחדשות הערב בטלוויזיה ב־9 בנובמבר 1994, אחרי שנחשפו הסדרים מיוחדים שמשרד האוצר רצה לנקוט כדי להבטיח מיסוי מלא על ילדים שמוכרים סיכות דש לצדקה ועיתונים.
* &quot;אנחנו חייבים לשנות את התפיסה של אנשים כלפי המגזר הציבורי. זה לא אמור להיות כמו רשת דיג סיטונאית שלוכדת אנשים בתוכה, אלא כמו רשת ביטחון שאף אחד לא נופל מתחתיה.&quot; ~ מתוך נאום בכנס צעירי מפלגת העצמאות באקוריירי, 18 באוגוסט 1995
* &quot;אל תתרגש מאיך שאסיר מתייחס אליי. הוא לא מתייחס ככה לאף אחד מלבד אלו שמקדימים אותו באלף־בית.&quot; ~ על יריבו הפוליטי [[w:en:Össur Skarphéðinsson|אסיר סקארפהד'ינסון]], בתחילת נאומו בפסטיבל אמצע החורף באגודת האיסלנדים של לונדון, בפברואר 2009. האות Ö בה מתחיל שמו של [[w:en:Össur Skarphéðinsson|אסיר]] היא האות האחרונה באלף־בית האיסלנדי.
* &quot;למפלגות השמאל יש קצת בעיה. לא הולך להם טוב אלא אם האומה במצב רע. והאומה במצב לא רע אלא אם מפלגות השמאל בשלטון!&quot; ~ מתוך הקמפיין בבחירות לפרלמנט, 8 במאי 1999

{{מיון רגיל:אודסון, דויד'}}
[[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]]
[[קטגוריה:איסלנדים]]</text>
      <sha1>5vqcwvnmhotlaujzxg1vmfdxjbt7io0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>דרום אפריקה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29991</id>
    <revision>
      <id>238804</id>
      <parentid>238753</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T16:21:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238804</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1300" sha1="g14tgu7jyi5m4934e8humwhm21swml5" xml:space="preserve">[[קובץ:Flag of South Africa.svg|ממוזער|156 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=דרום אפריקה}}

* &quot;לעולם, לעולם, לעולם לא תחווה מדינה נפלאה זו שוב את ה[[דיכוי]] של אדם על ידי אדם.&quot; ~ [[נלסון מנדלה]], מתוך הנאום לאחר בחירתו לנשיא, 10 במאי 1994
* &quot;לקח למדינות [[אירופה]] מאות שנים לפתח את ה[[דמוקרטיה]] שלהן. עברו רק 14 שנים מאז סוף האפרטהייד.&quot; ~ [[w:דזמונד טוטו|דזמונד טוטו]], 3 ביולי 2008
* &quot;למרות שההשוואה בין [[ישראל]] למשטר האפרטהייד ששלט בדרום אפריקה היא פיקטיבית לחלוטין, מאמצי הדמוניזציה מונעים על ידי חזרה וחיזוק האנלוגיה הזו.&quot; ~ [[W:ג'רלד שטיינברג|ג'רלד שטייינברג]]
* &quot;חייתי בדרום אפריקה בסופו של עידן האפרטהייד, והניסיון שלי שם שכנע אותי שחרם תרבותי הוא רעיון גרוע.&quot; ~ [[הילרי מנטל]]
* &quot;עשיתי דרך ארוכה מאז [[ילדות]]י בחווה בדרום אפריקה.&quot; ~ [[שרליז ת'רון]]

[[קטגוריה:מדינות]]</text>
      <sha1>g14tgu7jyi5m4934e8humwhm21swml5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פתית שלג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29992</id>
    <revision>
      <id>238790</id>
      <parentid>238755</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:01:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238790</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1078" sha1="ocps8oo0ezdonprhye0nwhyzq551blb" xml:space="preserve">[[קובץ:Snowflake2 (23917306452).jpg|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פתית שלג}}

* &quot;השלג ירד בפתיתים עבים ורכים.&quot; ~ [[אנטון צ'כוב]]
* &quot;אין בנמצא פתית שלג שייקח על עצמו את האחריות למפולת.&quot; ~ [[סטניסלב יז'י לץ]]
* &quot;לחלוני היו חשים פתיתי השלג.&quot; ~ [[בוריס פסטרנק]], '[[אחותי החיים]]'
* &quot;פתיתי שלג ונטיפי־נוצות של חלומות.&quot; ~ [[דילן תומאס]], '[[בצל חורש חלב]]'
* &quot;אתם לא פתיתי שלג יפים ויחודיים.&quot; ~ צ'אק פלאניוק, '[[מועדון קרב]]'
* &quot;הספרים הגדולים כולם אינם שופכים יותר אור על העולם מאשר הראשונים שבפתיתי השלג.&quot; ~ [[כריסטיאן בובה]], 'יותר מאשר לחיות'
* &quot;פתיתי השלג הבהיקו בקור ה[[שמש]], מפתים את העין, וקול גריסה נעים נשמע על כל מדרך רגל.&quot; ~ [[דורית פלג]]</text>
      <sha1>ocps8oo0ezdonprhye0nwhyzq551blb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238791</id>
      <parentid>238790</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:01:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238791</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1111" sha1="rn7l7uzujhqav89g9gfwliva2xdkbw8" xml:space="preserve">[[קובץ:Snowflake2 (23917306452).jpg|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פתית שלג}}

* &quot;השלג ירד בפתיתים עבים ורכים.&quot; ~ [[אנטון צ'כוב]]
* &quot;אין בנמצא פתית שלג שייקח על עצמו את האחריות למפולת.&quot; ~ [[סטניסלב יז'י לץ]]
* &quot;לחלוני היו חשים פתיתי השלג.&quot; ~ [[בוריס פסטרנק]], '[[אחותי החיים]]'
* &quot;פתיתי שלג ונטיפי־נוצות של חלומות.&quot; ~ [[דילן תומאס]], '[[בצל חורש חלב]]'
* &quot;אתם לא פתיתי שלג יפים ויחודיים.&quot; ~ צ'אק פלאניוק, '[[מועדון קרב]]'
* &quot;הספרים הגדולים כולם אינם שופכים יותר אור על העולם מאשר הראשונים שבפתיתי השלג.&quot; ~ [[כריסטיאן בובה]], 'יותר מאשר לחיות'
* &quot;פתיתי השלג הבהיקו בקור ה[[שמש]], מפתים את העין, וקול גריסה נעים נשמע על כל מדרך רגל.&quot; ~ [[דורית פלג]]

[[קטגוריה:משקעים]]</text>
      <sha1>rn7l7uzujhqav89g9gfwliva2xdkbw8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238792</id>
      <parentid>238791</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:01:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238792</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1119" sha1="jfvq6tixgfhqau6mcq2s2u3o57gaky9" xml:space="preserve">[[קובץ:Snowflake2 (23917306452).jpg|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פתית שלג}}

* &quot;ה[[שלג]] ירד בפתיתים עבים ורכים.&quot; ~ [[אנטון צ'כוב]]
* &quot;אין בנמצא פתית שלג שייקח על עצמו את האחריות למפולת.&quot; ~ [[סטניסלב יז'י לץ]]
* &quot;לחלוני היו חשים פתיתי השלג.&quot; ~ [[בוריס פסטרנק]], '[[אחותי החיים]]'
* &quot;פתיתי שלג ונטיפי־נוצות של חלומות.&quot; ~ [[דילן תומאס]], '[[בצל חורש חלב]]'
* &quot;אתם לא פתיתי שלג יפים ויחודיים.&quot; ~ צ'אק פלאניוק, '[[מועדון קרב]]'
* &quot;ה[[ספר]]ים הגדולים כולם אינם שופכים יותר אור על העולם מאשר הראשונים שבפתיתי השלג.&quot; ~ [[כריסטיאן בובה]], 'יותר מאשר לחיות'
* &quot;פתיתי השלג הבהיקו בקור ה[[שמש]], מפתים את העין, וקול גריסה נעים נשמע על כל מדרך רגל.&quot; ~ [[דורית פלג]]

[[קטגוריה:משקעים]]</text>
      <sha1>jfvq6tixgfhqau6mcq2s2u3o57gaky9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238812</id>
      <parentid>238792</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T17:49:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>238812</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1147" sha1="hjl5h4gv3fq4gbfnzh27xx6how504is" xml:space="preserve">[[קובץ:Snowflake2 (23917306452).jpg|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פתית שלג}}

* &quot;ה[[שלג]] ירד בפתיתים עבים ורכים.&quot; ~ [[אנטון צ'כוב]]
* &quot;אין בנמצא פתית שלג שייקח על עצמו את האחריות למפולת.&quot; ~ [[סטניסלב יז'י לץ]]
* &quot;ל[[חלון|חלוני]] היו חשים פתיתי השלג.&quot; ~ [[בוריס פסטרנק]], '[[אחותי החיים]]'
* &quot;פתיתי שלג ונטיפי־נוצות של [[חלום|חלומות]].&quot; ~ [[דילן תומאס]], '[[בצל חורש חלב]]'
* &quot;אתם לא פתיתי שלג יפים וייחודיים.&quot; ~ צ'אק פלאניוק, '[[מועדון קרב]]'
* &quot;ה[[ספר]]ים הגדולים כולם אינם שופכים יותר אור על העולם מאשר הראשונים שבפתיתי השלג.&quot; ~ [[כריסטיאן בובה]], 'יותר מאשר לחיות'
* &quot;פתיתי השלג הבהיקו בקור [[השמש]], מפתים את העין, וקול גריסה נעים נשמע על כל מדרך רגל.&quot; ~ [[דורית פלג]]

[[קטגוריה:משקעים]]</text>
      <sha1>hjl5h4gv3fq4gbfnzh27xx6how504is</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אריק שמידט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29994</id>
    <revision>
      <id>238798</id>
      <parentid>238769</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:16:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>קיצור ההקדמה כנהוג במיזם</comment>
      <origin>238798</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2988" sha1="2hovp59tx13uv8ulihxzvh7blsms31r" xml:space="preserve">[[קובץ:Eric Schmidt (292169994).jpg|ממוזער|200px|שמידט, 2006]]
'''[[W:אריק שמידט|אריק אמרסון שמידט]]''' (באנגלית: '''Eric Emerson Schmidt'''; נולד ב-27 באפריל 1955) הוא [[W:מהנדס|מהנדס]] ו[[W:נדבן|נדבן]] [[W:אמריקאי|אמריקאי]]. היה מנכ&quot;ל חברת [[W:גוגל (חברה)|גוגל]] ולימד קורסים ב[[W:אוניברסיטת סטנפורד|אוניברסיטת סטנפורד]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה משתמש בגוגל, האם אתה מקבל יותר מתשובה אחת? ברור שכן. ובכן, זה באג... אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתת לך את התשובה הנכונה לבדה. אנחנו אמורים לדעת למה התכוונת. אתה אמור לחפש מידע. עלינו להשיג אותו במדויק, ועלינו לתת לך אותו בשפה שלך, ועלינו לעולם לא לטעות. זה האתגר שלנו.&quot; ~ ([https://techcrunch.com/2013/01/04/an-old-eric-schmidt-interview-reveals-googles-end-game-for-search-and-competition/ מקור])
* &quot;אם יש לך משהו שאינך רוצה שאיש יידע עליו, אולי אינך צריך לעשות אותו מלכתחילה.&quot; ~ ([https://www.huffpost.com/entry/google-ceo-on-privacy-if_n_383105 מקור])
* &quot;עד קיץ 2012, ברוב הטלוויזיות שתראו בחנויות תהיה מוטמעת [[W:Google TV|Google TV]].&quot; ~ ([https://www.theverge.com/2011/12/7/2618225/eric-schmidt-le-web-paris-google-tv-majority-all-tvs מקור])
* &quot;תמיד היינו המובילים באבטחה ובהצפנה. המערכות שלנו מאובטחות ומוצפנות הרבה יותר מכל האחרות, כולל אפל. הם מדביקים את הפער, וזה נהדר.&quot; ~ ([https://appleinsider.com/articles/14/10/02/eric-schmidt-says-google-far-more-secure-than-apple-denies-allegations-of-harvesting-data מקור])
* &quot;ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר ב[[W:אנרכיה|אנרכיה]] שאי פעם הייתה לנו.&quot; ~ ([https://www.goodreads.com/quotes/259999-the-internet-is-the-first-thing-that-humanity-has-built מקור])
* &quot;אנשים חדשניים לא צריכים שיגידו להם לעשות את זה, הם צריכים שיאפשרו להם לעשות את זה.&quot; ~ ([https://samim.io/p/2022-01-29-innovative-people-do-not-need-to-be-told-to-do-it-th/ מקור])
* &quot;אם תתמקדו במתחרים שלכם, לעולם לא תספקו משהו חדשני באמת.&quot; ([https://quotefancy.com/quote/2530268/Eric-Schmidt-If-you-focus-on-your-competition-you-will-never-deliver-anything-truly מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק שמידט}}

{{מיון רגיל:שמידט, אריק}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]</text>
      <sha1>2hovp59tx13uv8ulihxzvh7blsms31r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238799</id>
      <parentid>238798</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:19:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>תמונה חדה יותר</comment>
      <origin>238799</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3028" sha1="oymxo1nqbs8n8qka9i5avx1yryqpvd1" xml:space="preserve">[[קובץ:Eric Schmidt at the 37th G8 Summit in Deauville 037.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|שמידט, 2011]]
'''[[W:אריק שמידט|אריק אמרסון שמידט]]''' (באנגלית: '''Eric Emerson Schmidt'''; נולד ב-27 באפריל 1955) הוא [[W:מהנדס|מהנדס]] ו[[W:נדבן|נדבן]] [[W:אמריקאי|אמריקאי]]. היה מנכ&quot;ל חברת [[W:גוגל (חברה)|גוגל]] ולימד קורסים ב[[W:אוניברסיטת סטנפורד|אוניברסיטת סטנפורד]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה משתמש בגוגל, האם אתה מקבל יותר מתשובה אחת? ברור שכן. ובכן, זה באג... אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתת לך את התשובה הנכונה לבדה. אנחנו אמורים לדעת למה התכוונת. אתה אמור לחפש מידע. עלינו להשיג אותו במדויק, ועלינו לתת לך אותו בשפה שלך, ועלינו לעולם לא לטעות. זה האתגר שלנו.&quot; ~ ([https://techcrunch.com/2013/01/04/an-old-eric-schmidt-interview-reveals-googles-end-game-for-search-and-competition/ מקור])
* &quot;אם יש לך משהו שאינך רוצה שאיש יידע עליו, אולי אינך צריך לעשות אותו מלכתחילה.&quot; ~ ([https://www.huffpost.com/entry/google-ceo-on-privacy-if_n_383105 מקור])
* &quot;עד קיץ 2012, ברוב הטלוויזיות שתראו בחנויות תהיה מוטמעת [[W:Google TV|Google TV]].&quot; ~ ([https://www.theverge.com/2011/12/7/2618225/eric-schmidt-le-web-paris-google-tv-majority-all-tvs מקור])
* &quot;תמיד היינו המובילים באבטחה ובהצפנה. המערכות שלנו מאובטחות ומוצפנות הרבה יותר מכל האחרות, כולל אפל. הם מדביקים את הפער, וזה נהדר.&quot; ~ ([https://appleinsider.com/articles/14/10/02/eric-schmidt-says-google-far-more-secure-than-apple-denies-allegations-of-harvesting-data מקור])
* &quot;ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר ב[[W:אנרכיה|אנרכיה]] שאי פעם הייתה לנו.&quot; ~ ([https://www.goodreads.com/quotes/259999-the-internet-is-the-first-thing-that-humanity-has-built מקור])
* &quot;אנשים חדשניים לא צריכים שיגידו להם לעשות את זה, הם צריכים שיאפשרו להם לעשות את זה.&quot; ~ ([https://samim.io/p/2022-01-29-innovative-people-do-not-need-to-be-told-to-do-it-th/ מקור])
* &quot;אם תתמקדו במתחרים שלכם, לעולם לא תספקו משהו חדשני באמת.&quot; ([https://quotefancy.com/quote/2530268/Eric-Schmidt-If-you-focus-on-your-competition-you-will-never-deliver-anything-truly מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק שמידט}}

{{מיון רגיל:שמידט, אריק}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]</text>
      <sha1>oymxo1nqbs8n8qka9i5avx1yryqpvd1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238800</id>
      <parentid>238799</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:20:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>238800</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3036" sha1="0lkledp8dagb2u0kbgrpinmeep3xutk" xml:space="preserve">[[קובץ:Eric Schmidt at the 37th G8 Summit in Deauville 037.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|שמידט, 2011]]
'''[[W:אריק שמידט|אריק אמרסון שמידט]]''' (באנגלית: '''Eric Emerson Schmidt'''; נולד ב-27 באפריל 1955) הוא [[W:מהנדס|מהנדס]] ו[[W:נדבן|נדבן]] [[W:אמריקאי|אמריקאי]]. היה מנכ&quot;ל חברת [[W:גוגל (חברה)|גוגל]] ולימד קורסים ב[[W:אוניברסיטת סטנפורד|אוניברסיטת סטנפורד]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה משתמש ב[[גוגל]], האם אתה מקבל יותר מתשובה אחת? ברור שכן. ובכן, זה באג... אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתת לך את התשובה הנכונה לבדה. אנחנו אמורים לדעת למה התכוונת. אתה אמור לחפש מידע. עלינו להשיג אותו במדויק, ועלינו לתת לך אותו בשפה שלך, ועלינו לעולם לא לטעות. זה ה[[אתגר]] שלנו.&quot; ~ ([https://techcrunch.com/2013/01/04/an-old-eric-schmidt-interview-reveals-googles-end-game-for-search-and-competition/ מקור])
* &quot;אם יש לך משהו שאינך רוצה שאיש יידע עליו, אולי אינך צריך לעשות אותו מלכתחילה.&quot; ~ ([https://www.huffpost.com/entry/google-ceo-on-privacy-if_n_383105 מקור])
* &quot;עד קיץ 2012, ברוב הטלוויזיות שתראו בחנויות תהיה מוטמעת [[W:Google TV|Google TV]].&quot; ~ ([https://www.theverge.com/2011/12/7/2618225/eric-schmidt-le-web-paris-google-tv-majority-all-tvs מקור])
* &quot;תמיד היינו המובילים באבטחה ובהצפנה. המערכות שלנו מאובטחות ומוצפנות הרבה יותר מכל האחרות, כולל אפל. הם מדביקים את הפער, וזה נהדר.&quot; ~ ([https://appleinsider.com/articles/14/10/02/eric-schmidt-says-google-far-more-secure-than-apple-denies-allegations-of-harvesting-data מקור])
* &quot;ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר ב[[W:אנרכיה|אנרכיה]] שאי פעם הייתה לנו.&quot; ~ ([https://www.goodreads.com/quotes/259999-the-internet-is-the-first-thing-that-humanity-has-built מקור])
* &quot;אנשים חדשניים לא צריכים שיגידו להם לעשות את זה, הם צריכים שיאפשרו להם לעשות את זה.&quot; ~ ([https://samim.io/p/2022-01-29-innovative-people-do-not-need-to-be-told-to-do-it-th/ מקור])
* &quot;אם תתמקדו במתחרים שלכם, לעולם לא תספקו משהו חדשני באמת.&quot; ([https://quotefancy.com/quote/2530268/Eric-Schmidt-If-you-focus-on-your-competition-you-will-never-deliver-anything-truly מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק שמידט}}

{{מיון רגיל:שמידט, אריק}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]</text>
      <sha1>0lkledp8dagb2u0kbgrpinmeep3xutk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238801</id>
      <parentid>238800</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:20:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238801</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3056" sha1="npvk212ydpjsrxdj54jy8fux57ph5di" xml:space="preserve">[[קובץ:Eric Schmidt at the 37th G8 Summit in Deauville 037.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|שמידט, 2011]]
'''[[W:אריק שמידט|אריק אמרסון שמידט]]''' (באנגלית: '''Eric Emerson Schmidt'''; נולד ב-27 באפריל 1955) הוא [[W:מהנדס|מהנדס]] ו[[W:נדבן|נדבן]] [[W:אמריקאי|אמריקאי]]. היה מנכ&quot;ל חברת [[W:גוגל (חברה)|גוגל]] ולימד קורסים ב[[W:אוניברסיטת סטנפורד|אוניברסיטת סטנפורד]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה משתמש ב[[גוגל (חברה)|גוגל]], האם אתה מקבל יותר מתשובה אחת? ברור שכן. ובכן, זה באג... אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתת לך את התשובה הנכונה לבדה. אנחנו אמורים לדעת למה התכוונת. אתה אמור לחפש מידע. עלינו להשיג אותו במדויק, ועלינו לתת לך אותו בשפה שלך, ועלינו לעולם לא לטעות. זה ה[[אתגר]] שלנו.&quot; ~ ([https://techcrunch.com/2013/01/04/an-old-eric-schmidt-interview-reveals-googles-end-game-for-search-and-competition/ מקור])
* &quot;אם יש לך משהו שאינך רוצה שאיש יידע עליו, אולי אינך צריך לעשות אותו מלכתחילה.&quot; ~ ([https://www.huffpost.com/entry/google-ceo-on-privacy-if_n_383105 מקור])
* &quot;עד קיץ 2012, ברוב הטלוויזיות שתראו בחנויות תהיה מוטמעת [[W:Google TV|Google TV]].&quot; ~ ([https://www.theverge.com/2011/12/7/2618225/eric-schmidt-le-web-paris-google-tv-majority-all-tvs מקור])
* &quot;תמיד היינו המובילים באבטחה ובהצפנה. המערכות שלנו מאובטחות ומוצפנות הרבה יותר מכל האחרות, כולל אפל. הם מדביקים את הפער, וזה נהדר.&quot; ~ ([https://appleinsider.com/articles/14/10/02/eric-schmidt-says-google-far-more-secure-than-apple-denies-allegations-of-harvesting-data מקור])
* &quot;ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר ב[[W:אנרכיה|אנרכיה]] שאי פעם הייתה לנו.&quot; ~ ([https://www.goodreads.com/quotes/259999-the-internet-is-the-first-thing-that-humanity-has-built מקור])
* &quot;אנשים חדשניים לא צריכים שיגידו להם לעשות את זה, הם צריכים שיאפשרו להם לעשות את זה.&quot; ~ ([https://samim.io/p/2022-01-29-innovative-people-do-not-need-to-be-told-to-do-it-th/ מקור])
* &quot;אם תתמקדו במתחרים שלכם, לעולם לא תספקו משהו חדשני באמת.&quot; ([https://quotefancy.com/quote/2530268/Eric-Schmidt-If-you-focus-on-your-competition-you-will-never-deliver-anything-truly מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק שמידט}}

{{מיון רגיל:שמידט, אריק}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]</text>
      <sha1>npvk212ydpjsrxdj54jy8fux57ph5di</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238802</id>
      <parentid>238801</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T13:21:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>238802</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3065" sha1="a67hdz04m6jsys64db5oyhmb7v7m5ic" xml:space="preserve">[[קובץ:Eric Schmidt at the 37th G8 Summit in Deauville 037.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|אריק שמידט, 2011]]
'''[[W:אריק שמידט|אריק אמרסון שמידט]]''' (באנגלית: '''Eric Emerson Schmidt'''; נולד ב-27 באפריל 1955) הוא [[W:מהנדס|מהנדס]] ו[[W:נדבן|נדבן]] [[W:אמריקאי|אמריקאי]]. היה מנכ&quot;ל חברת [[W:גוגל (חברה)|גוגל]] ולימד קורסים ב[[W:אוניברסיטת סטנפורד|אוניברסיטת סטנפורד]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה משתמש ב[[גוגל (חברה)|גוגל]], האם אתה מקבל יותר מתשובה אחת? ברור שכן. ובכן, זה באג... אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתת לך את התשובה הנכונה לבדה. אנחנו אמורים לדעת למה התכוונת. אתה אמור לחפש מידע. עלינו להשיג אותו במדויק, ועלינו לתת לך אותו בשפה שלך, ועלינו לעולם לא לטעות. זה ה[[אתגר]] שלנו.&quot; ~ ([https://techcrunch.com/2013/01/04/an-old-eric-schmidt-interview-reveals-googles-end-game-for-search-and-competition/ מקור])
* &quot;אם יש לך משהו שאינך רוצה שאיש יידע עליו, אולי אינך צריך לעשות אותו מלכתחילה.&quot; ~ ([https://www.huffpost.com/entry/google-ceo-on-privacy-if_n_383105 מקור])
* &quot;עד קיץ 2012, ברוב הטלוויזיות שתראו בחנויות תהיה מוטמעת [[W:Google TV|Google TV]].&quot; ~ ([https://www.theverge.com/2011/12/7/2618225/eric-schmidt-le-web-paris-google-tv-majority-all-tvs מקור])
* &quot;תמיד היינו המובילים באבטחה ובהצפנה. המערכות שלנו מאובטחות ומוצפנות הרבה יותר מכל האחרות, כולל אפל. הם מדביקים את הפער, וזה נהדר.&quot; ~ ([https://appleinsider.com/articles/14/10/02/eric-schmidt-says-google-far-more-secure-than-apple-denies-allegations-of-harvesting-data מקור])
* &quot;ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר ב[[W:אנרכיה|אנרכיה]] שאי פעם הייתה לנו.&quot; ~ ([https://www.goodreads.com/quotes/259999-the-internet-is-the-first-thing-that-humanity-has-built מקור])
* &quot;אנשים חדשניים לא צריכים שיגידו להם לעשות את זה, הם צריכים שיאפשרו להם לעשות את זה.&quot; ~ ([https://samim.io/p/2022-01-29-innovative-people-do-not-need-to-be-told-to-do-it-th/ מקור])
* &quot;אם תתמקדו במתחרים שלכם, לעולם לא תספקו משהו חדשני באמת.&quot; ([https://quotefancy.com/quote/2530268/Eric-Schmidt-If-you-focus-on-your-competition-you-will-never-deliver-anything-truly מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק שמידט}}

{{מיון רגיל:שמידט, אריק}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]</text>
      <sha1>a67hdz04m6jsys64db5oyhmb7v7m5ic</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238813</id>
      <parentid>238802</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T18:14:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, הוספת קטגוריה</comment>
      <origin>238813</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3132" sha1="o6obm7d5526fu509h9srbbf0b3osj3p" xml:space="preserve">[[קובץ:Eric Schmidt at the 37th G8 Summit in Deauville 037.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|אריק שמידט, 2011]]
'''[[W:אריק שמידט|אריק אמרסון שמידט]]''' (באנגלית: '''Eric Emerson Schmidt'''; נולד ב־27 באפריל 1955) הוא [[מהנדס]] ו[[W:נדבן|נדבן]] [[אמריקאי]]. היה מנכ&quot;ל [[גוגל (חברה)|חברת גוגל]] ולימד קורסים ב[[W:אוניברסיטת סטנפורד|אוניברסיטת סטנפורד]].
{{מפריד}}

* &quot;כשאתה משתמש ב[[גוגל (חברה)|גוגל]], האם אתה מקבל יותר מתשובה אחת? ברור שכן. ובכן, זה באג... אנחנו אמורים להיות מסוגלים לתת לך את התשובה הנכונה לבדה. אנחנו אמורים לדעת למה התכוונת. אתה אמור לחפש [[מידע]]. עלינו להשיג אותו במדויק, ועלינו לתת לך אותו ב[[שפה]] שלך, ועלינו לעולם לא לטעות. זה ה[[אתגר]] שלנו.&quot; ~ ([https://techcrunch.com/2013/01/04/an-old-eric-schmidt-interview-reveals-googles-end-game-for-search-and-competition/ מקור])
* &quot;אם יש לך משהו שאינך רוצה שאיש יידע עליו, אולי אינך צריך לעשות אותו מלכתחילה.&quot; ~ ([https://www.huffpost.com/entry/google-ceo-on-privacy-if_n_383105 מקור])
* &quot;עד קיץ 2012, ברוב ה[[טלוויזיה|טלוויזיות]] שתראו בחנויות תהיה מוטמעת [[W:Google TV|Google TV]].&quot; ~ ([https://www.theverge.com/2011/12/7/2618225/eric-schmidt-le-web-paris-google-tv-majority-all-tvs מקור])
* &quot;תמיד היינו המובילים ב[[אבטחת מידע|אבטחה]] ובהצפנה. המערכות שלנו מאובטחות ומוצפנות הרבה יותר מכל האחרות, כולל אפל. הם מדביקים את הפער, וזה נהדר.&quot; ~ ([https://appleinsider.com/articles/14/10/02/eric-schmidt-says-google-far-more-secure-than-apple-denies-allegations-of-harvesting-data מקור])
* &quot;ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שה[[אנושות]] בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר ב[[W:אנרכיה|אנרכיה]] שאי פעם הייתה לנו.&quot; ~ ([https://www.goodreads.com/quotes/259999-the-internet-is-the-first-thing-that-humanity-has-built מקור])
* &quot;אנשים חדשניים לא צריכים שיגידו להם לעשות את זה, הם צריכים שיאפשרו להם לעשות את זה.&quot; ~ ([https://samim.io/p/2022-01-29-innovative-people-do-not-need-to-be-told-to-do-it-th/ מקור])
* &quot;אם תתמקדו במתחרים שלכם, לעולם לא תספקו משהו חדשני באמת.&quot; ~ ([https://quotefancy.com/quote/2530268/Eric-Schmidt-If-you-focus-on-your-competition-you-will-never-deliver-anything-truly מקור])

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אריק שמידט}}

{{מיון רגיל:שמידט, אריק}}
[[קטגוריה:אנשי עסקים אמריקאים]]
[[קטגוריה:גוגל (חברה)]]</text>
      <sha1>o6obm7d5526fu509h9srbbf0b3osj3p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פנס רחוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29995</id>
    <revision>
      <id>238806</id>
      <parentid>238772</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T16:46:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>238806</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1086" sha1="jfuzo68dcql2uh2qdnih4a1ze9kaaxn" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פנס רחוב}}

* &quot;ובעודה מתבוננת בו ותוהה למה יש פנס רחוב בלב [[יער]] ומתלבטת מה לעשות עכשיו, שמעה טפיפת צעדים שהתקרבו אליה, וכעבור רגע יצא יצור מוזר ביותר מבין העצים ונכנס למעגל האור שהטיל פנס הרחוב.&quot; ~ [[ק.ס. לואיס]], &quot;[[האריה, המכשפה וארון הבגדים]]&quot;
* &quot;עוד לא היה הרבה [[אור]], אך פנסי הרחוב כבר כבו.&quot; ~ [[W:חרארד רווה|חֵרַארְד רֵוֶה]], &quot;[[שעות הערב]]&quot;
* &quot;כאשר התעוררו ב[[חשיכה]] היה [[שקט]] בבית, ובחוץ כבר דלקו פנסי הרחוב.&quot; ~ [[W:יהושע בר-יוסף|יהושע בר-יוסף]], &quot;[[הדג והיונה]]&quot;
* &quot;לשאול [[סופר]] בעבודה מה הוא חושב על [[ביקורת|ביקורות]], זה כמו לשאול פנס רחוב מה הוא חש כלפי [[כלב|כלבים]].&quot; ~ [[ג'ון אוסבורן]]

[[קטגוריה:ריהוט]]</text>
      <sha1>jfuzo68dcql2uh2qdnih4a1ze9kaaxn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238815</id>
      <parentid>238806</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T19:35:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <origin>238815</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1149" sha1="nd66z60nss68ljv2humns65flbfbp7j" xml:space="preserve">[[קובץ:Agrykolalampa.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]]
{{כותרת נושא|ויקיפדיה=פנס רחוב}}

* &quot;ובעודה מתבוננת בו ותוהה למה יש פנס רחוב בלב [[יער]] ומתלבטת מה לעשות עכשיו, שמעה טפיפת צעדים שהתקרבו אליה, וכעבור רגע יצא יצור מוזר ביותר מבין העצים ונכנס למעגל האור שהטיל פנס הרחוב.&quot; ~ [[ק.ס. לואיס]], &quot;[[האריה, המכשפה וארון הבגדים]]&quot;
* &quot;עוד לא היה הרבה [[אור]], אך פנסי הרחוב כבר כבו.&quot; ~ [[W:חרארד רווה|חֵרַארְד רֵוֶה]], &quot;[[שעות הערב]]&quot;
* &quot;כאשר התעוררו ב[[חשיכה]] היה [[שקט]] בבית, ובחוץ כבר דלקו פנסי הרחוב.&quot; ~ [[W:יהושע בר-יוסף|יהושע בר-יוסף]], &quot;[[הדג והיונה]]&quot;
* &quot;לשאול [[סופר]] בעבודה מה הוא חושב על [[ביקורת|ביקורות]], זה כמו לשאול פנס רחוב מה הוא חש כלפי [[כלב|כלבים]].&quot; ~ [[ג'ון אוסבורן]]

[[קטגוריה:ריהוט]]</text>
      <sha1>nd66z60nss68ljv2humns65flbfbp7j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>איציק קורנפיין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29996</id>
    <revision>
      <id>238809</id>
      <parentid>238773</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T17:01:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>238809</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2004" sha1="8b3hfd7mr3fg9gmtbu2ue3blkkr9gwe" xml:space="preserve">[[קובץ:Itzik Kornfein, August 2017 (4972) (cropped).jpg|ממוזער|172 פיקסלים|‏איציק קורנפיין, 2017]]
'''[[w:איציק קורנפיין|איציק קורנפיין]]''' (נולד ב־1971) הוא [[כדורגלן]] [[ישראלי]].
{{מפריד}}

* &quot;אחרי חמישה משחקים ללא [[ניצחון]] ועוד כמה משחקים קשים בעונה שעברה, סוף סוף אנו מנצחים, וזה מה שחשוב. במחצית הראשונה אמנם מנעתי כמה שערים, אבל גם אנחנו הגענו לכמה מצבים, וכמו שיכלנו לספוג גם יכלנו להבקיע.&quot;
* &quot;אני לא חושב שמישהו ב[[בית&quot;ר ירושלים]] ממש חשב ברצינות שנגיע לגביע אופ&quot;א בסגל הזה. נתכונן למשחק שנשאר כמו שהתכוננו עד עכשיו. נבוא לשחק ונקווה להשיג תוצאה טובה מול הקהל הביתי.&quot;
* &quot;לבית&quot;ר ירושלים יש את ה[[קהל]] הכי טוב בארץ והם מוכיחים זאת בכל משחק. יחד עם הקהל שלנו נמשיך להילחם ב[[גזענות]] וב[[אלימות]] כי אין להם מקום בעולם ה[[כדורגל]]. הכדורגל הוא ספורט שצריך לקרב בין האנשים ולא להיפך ואני בטוח שככל שנזכיר, עד כמה אנחנו נגד אלימות ונגד גזענות, הדברים יחלחלו לכל אוהדי הכדורגל ונצליח לבער את הנגע הזה.&quot;
* &quot;הגרוע ביותר עבור שחקן זה לשחק ללא קהל. אנחנו משחקים עבור הקהל ולמען הקהל. הוא דוחף אותנו ונותן לנו את האנרגיות למשחק. כל ההתעסקות באירועים השבוע חלחלה גם לשחקנים ולא משנה עד כמה מנסים לעשות את ההפרדה.&quot;

{{מיון רגיל:קורנפיין, איציק}}
[[קטגוריה:כדורגלנים ישראלים]]</text>
      <sha1>8b3hfd7mr3fg9gmtbu2ue3blkkr9gwe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בית משפט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29997</id>
    <revision>
      <id>238810</id>
      <parentid>238774</parentid>
      <timestamp>2026-08-05T17:09:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הגהה, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>238810</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2658" sha1="j5v5w0119df87utwllojuln5qdn37za" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית משפט}}

* &quot;בית־המשפט לא צריך לשקף במינויים שלו. בית־המשפט צריך לשפוט. בית־המשפט איננו בית נציגים של זרמים. הוא אינו מייצג איש, אלא את העם כולו, על כל שכבותיו.&quot; ~ [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]
* &quot;לדעתי תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא – כביטוים של חכמים – דין אמת לאמיתו.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;כפי שכך נהגו שופטים גדולים בבית־משפט זה מימים ימימה.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;אין להעלות על הדעת כי רגש ה[[נקמה]] ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;בית המשפט לא יכול לקבל אחריות בענייני ביטחון כשמגיע נציג ה[[שב&quot;כ]] ומפרט את ה[[סיכון|סיכונים]] וה[[סכנה|סכנות]]. קשה מאוד להתווכח עם העמדות האלה כי לבית המשפט אין אמצעים כדי לבצע חקירה משל עצמו.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;שמירת עצמאותו של בית המשפט הינה ערובה חיונית לקיום משטר דמוקרטי.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט הוא [[מראה]] של הבעיות בחברה. בעיניי, המשפט הוא תחום חברתי, ומה שהיה נכון פעם לא יכול להיות נכון היום.&quot; ~ [[דורית ביניש]]
* &quot;במקרים מסוימים בית המשפט מתלבט בשאלה מה מקורה ומה מעמדה של זכות ובמקרים אחרים הוא רואה בה זכות יסוד.&quot; ~ [[דורית ביניש]]
* &quot;בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]]... יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית, עלול להיפגע משמעותית גם המעמד הציבורי שלו ומה שיותר חשוב המעמד שלו מול רשויות השלטון והיכולת שלו לכפות על השלטון לפעול כחוק.&quot; ~ [[מני מזוז]]
* &quot;אף אחד לא בא ב[[התנדבות]] לבית המשפט.&quot; ~ [[הילה גרסטל]]

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>j5v5w0119df87utwllojuln5qdn37za</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238820</id>
      <parentid>238810</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T10:26:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ עריכה</comment>
      <origin>238820</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2131" sha1="ew6syjvo43vj6clfnfnxqvis58rkmq3" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית משפט}}

* &quot;תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא – כביטוים של חכמים – דין אמת לאמיתו.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;שמירת עצמאותו של בית המשפט הינה ערובה חיונית לקיום משטר דמוקרטי.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט הוא [[מראה]] של הבעיות בחברה. בעיניי, המשפט הוא תחום חברתי, ומה שהיה נכון פעם לא יכול להיות נכון היום.&quot; ~ [[דורית ביניש]]
* &quot;בית־המשפט לא צריך לשקף במינויים שלו. בית־המשפט צריך לשפוט. בית־המשפט איננו בית נציגים של זרמים. הוא אינו מייצג איש, אלא את העם כולו, על כל שכבותיו.&quot; ~ [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]
* &quot;אין להעלות על הדעת כי רגש ה[[נקמה]] ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;בית המשפט לא יכול לקבל אחריות בענייני ביטחון כשמגיע נציג ה[[שב&quot;כ]] ומפרט את ה[[סיכון|סיכונים]] וה[[סכנה|סכנות]]. קשה מאוד להתווכח עם העמדות האלה כי לבית המשפט אין אמצעים כדי לבצע חקירה משל עצמו.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]]... יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית, עלול להיפגע משמעותית גם המעמד הציבורי שלו ומה שיותר חשוב המעמד שלו מול רשויות השלטון והיכולת שלו לכפות על השלטון לפעול כחוק.&quot; ~ [[מני מזוז]]
* &quot;אף אחד לא בא ב[[התנדבות]] לבית המשפט.&quot; ~ [[הילה גרסטל]]

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>ew6syjvo43vj6clfnfnxqvis58rkmq3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238821</id>
      <parentid>238820</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T10:35:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238821</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2491" sha1="n7u6nmhnga9ttpwomgpk2fcazic9pft" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית משפט}}

* &quot;תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא – כביטוים של חכמים – דין אמת לאמיתו.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;העונש הגדול ביותר על האשמים הוא שלעולם לא יוכלו לזכות אותם על ידי בית המשפט של מצפונם.&quot; 
[[יובנאליס]]
* &quot;הצדק של בני אדם אינו נוגע לי. שום בית משפט עלי אדמות לא ידע כיצד לשפוט אותי.&quot; ~
[[גבריאלה ד'אנונציו]]
* &quot;שמירת עצמאותו של בית המשפט הינה ערובה חיונית לקיום משטר דמוקרטי.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט הוא [[מראה]] של הבעיות בחברה. בעיניי, המשפט הוא תחום חברתי, ומה שהיה נכון פעם לא יכול להיות נכון היום.&quot; ~ [[דורית ביניש]]
* &quot;בית־המשפט לא צריך לשקף במינויים שלו. בית־המשפט צריך לשפוט. בית־המשפט איננו בית נציגים של זרמים. הוא אינו מייצג איש, אלא את העם כולו, על כל שכבותיו.&quot; ~ [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]
* &quot;אין להעלות על הדעת כי רגש ה[[נקמה]] ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;בית המשפט לא יכול לקבל אחריות בענייני ביטחון כשמגיע נציג ה[[שב&quot;כ]] ומפרט את ה[[סיכון|סיכונים]] וה[[סכנה|סכנות]]. קשה מאוד להתווכח עם העמדות האלה כי לבית המשפט אין אמצעים כדי לבצע חקירה משל עצמו.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]]... יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית, עלול להיפגע משמעותית גם המעמד הציבורי שלו ומה שיותר חשוב המעמד שלו מול רשויות השלטון והיכולת שלו לכפות על השלטון לפעול כחוק.&quot; ~ [[מני מזוז]]
* &quot;אף אחד לא בא ב[[התנדבות]] לבית המשפט.&quot; ~ [[הילה גרסטל]]

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>n7u6nmhnga9ttpwomgpk2fcazic9pft</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238822</id>
      <parentid>238821</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T10:39:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238822</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2830" sha1="qyphnplpdazqqwl59bmk9915ebzy8jm" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית משפט}}

* &quot;תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא – כביטוים של חכמים – דין [[אמת]] לאמיתו.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;העונש הגדול ביותר על האשמים הוא שלעולם לא יוכלו לזכות אותם על ידי בית המשפט של מצפונם.&quot; ~[[יובנאליס]]
* &quot;הצדק של בני אדם אינו נוגע לי. שום בית משפט עלי אדמות לא ידע כיצד לשפוט אותי.&quot; ~ [[W:גבריאלה ד'אנונציו|גבריאלה ד'אנונציו]]
* &quot;שמירת עצמאותו של בית המשפט הינה ערובה חיונית לקיום משטר דמוקרטי.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט הוא [[מראה]] של הבעיות בחברה. בעיניי, המשפט הוא תחום חברתי, ומה שהיה נכון פעם לא יכול להיות נכון היום.&quot; ~ [[דורית ביניש]]
* &quot;בית־המשפט לא צריך לשקף במינויים שלו. בית־המשפט צריך לשפוט. בית־המשפט איננו בית נציגים של זרמים. הוא אינו מייצג איש, אלא את העם כולו, על כל שכבותיו.&quot; ~ [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]
* &quot;אין להעלות על הדעת כי רגש ה[[נקמה]] ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;בית המשפט לא יכול לקבל אחריות בענייני ביטחון כשמגיע נציג ה[[שב&quot;כ]] ומפרט את ה[[סיכון|סיכונים]] וה[[סכנה|סכנות]]. קשה מאוד להתווכח עם העמדות האלה כי לבית המשפט אין אמצעים כדי לבצע חקירה משל עצמו.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]]... יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית, עלול להיפגע משמעותית גם המעמד הציבורי שלו ומה שיותר חשוב המעמד שלו מול רשויות השלטון והיכולת שלו לכפות על השלטון לפעול כחוק.&quot; ~ [[מני מזוז]]
* &quot;אף אחד לא בא ב[[התנדבות]] לבית המשפט.&quot; ~ [[הילה גרסטל]]
* &quot;כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שכחה לפני בית המשפט.&quot; ~ מתוך '[[המשפט]]' מאת [[פרנץ קפקא]]

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>qyphnplpdazqqwl59bmk9915ebzy8jm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>238823</id>
      <parentid>238822</parentid>
      <timestamp>2026-08-06T10:39:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>238823</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2831" sha1="rx792l16t728pn6dm3dl2tenii1pkf0" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית משפט}}

* &quot;תנאי חיוני למען פסיקת בית המשפט שתהא – כביטוים של חכמים – דין [[אמת]] לאמיתו.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;העונש הגדול ביותר על האשמים הוא שלעולם לא יוכלו לזכות אותם על ידי בית המשפט של מצפונם.&quot; ~ [[יובנאליס]]
* &quot;הצדק של בני אדם אינו נוגע לי. שום בית משפט עלי אדמות לא ידע כיצד לשפוט אותי.&quot; ~ [[W:גבריאלה ד'אנונציו|גבריאלה ד'אנונציו]]
* &quot;שמירת עצמאותו של בית המשפט הינה ערובה חיונית לקיום משטר דמוקרטי.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט הוא [[מראה]] של הבעיות בחברה. בעיניי, המשפט הוא תחום חברתי, ומה שהיה נכון פעם לא יכול להיות נכון היום.&quot; ~ [[דורית ביניש]]
* &quot;בית־המשפט לא צריך לשקף במינויים שלו. בית־המשפט צריך לשפוט. בית־המשפט איננו בית נציגים של זרמים. הוא אינו מייצג איש, אלא את העם כולו, על כל שכבותיו.&quot; ~ [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]]
* &quot;אין להעלות על הדעת כי רגש ה[[נקמה]] ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין.&quot; ~ [[מנחם אלון]]
* &quot;בית המשפט לא יכול לקבל אחריות בענייני ביטחון כשמגיע נציג ה[[שב&quot;כ]] ומפרט את ה[[סיכון|סיכונים]] וה[[סכנה|סכנות]]. קשה מאוד להתווכח עם העמדות האלה כי לבית המשפט אין אמצעים כדי לבצע חקירה משל עצמו.&quot; ~ [[אליהו מצא]]
* &quot;בית המשפט חייב להיות רגיש למחיר הנלווה לביקורת השיפוטית שלו ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]]... יועץ משפטי שבית המשפט יקבע שחוות הדעת שלו מוטעית, עלול להיפגע משמעותית גם המעמד הציבורי שלו ומה שיותר חשוב המעמד שלו מול רשויות השלטון והיכולת שלו לכפות על השלטון לפעול כחוק.&quot; ~ [[מני מזוז]]
* &quot;אף אחד לא בא ב[[התנדבות]] לבית המשפט.&quot; ~ [[הילה גרסטל]]
* &quot;כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שכחה לפני בית המשפט.&quot; ~ מתוך '[[המשפט]]' מאת [[פרנץ קפקא]]

[[קטגוריה:חוק ומשפט]]</text>
      <sha1>rx792l16t728pn6dm3dl2tenii1pkf0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חשיכה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>29998</id>
    <redirect title="חושך" />
    <revision>
      <id>238805</id>
      <timestamp>2026-08-05T16:46:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה מתבקשת</comment>
      <origin>238805</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24" sha1="okj2irfh4gnj36gati6huwy7ggr6f3j" xml:space="preserve">#הפניה [[חושך]]</text>
      <sha1>okj2irfh4gnj36gati6huwy7ggr6f3j</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>