ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.14 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 6403 238884 238696 2026-08-08T19:51:58Z ~2026-39406-08 27511 /* ישראל */ 238884 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Bill Clinton.jpg|ממוזער|200px|ביל קלינטון, 1993]] '''[[W:ביל קלינטון|ויליאם ג'פרסון קלינטון]]''' (באנגלית: '''William Jefferson Clinton''', מוכר יותר כ'''ביל קלינטון''') (נולד ב־19 באוגוסט 1946), הנשיא ה־42 של [[ארצות הברית]] (1993 - 2001). נשוי ל[[הילרי קלינטון]], מזכירת המדינה לשעבר (2009–2013). ==אמרותיו== * "לפעמים, כשאנשים נמצאים תחת לחץ, הם שונאים לחשוב. אבל זה הזמן שבו הם נדרשים לחשוב יותר מאי פעם." * "להבטיח יותר מדי יכול להיות אכזרי ממש כמו חוסר אכפתיות." * "להיות נשיא זה כמו לנהל בית קברות - אתה אחראי על הרבה אנשים אבל אף אחד מהם לא שומע אותך." * "אתה יכול לשים כנפיים על חזיר, אבל עדיין לא תעשה ממנו נשר." ==נושאי פנים== * "אין דבר שגוי באמריקה שלא יכול להיפתר באמצעות כל מה שנכון באמריקה." * "בכלכלה החדשה - מידע, [[חינוך]] ומוטיבציה הם הכל." * "בכלכלה הגלובלית המתרקמת הכל נייד: הון, מפעלים, אפילו תעשיות שלמות. המשאב היחיד אשר באמת מושרש באומה והמקור האולטימטיבי לכל עושרה הם - האנשים." ==ישראל== * "הישראלים יודעים שברגע שהצבא העיראקי או האיראני יעבור את נהר הירדן, אני אישית אתפוס רובה, אכנס לשוחות, אלחם ואמות." * "אני מביו את הזעם והתסכול של ישראל לנוכח פיגועי [[חמאס]], אבל גירוש הוא דבר חמור מידי שעלול לפגוע בתהליך השלום." ~ בתשובה לשאלה במהלך מסיבת עיתונאים על החלטת ממשלת ישראל לגרש פעילי חמאס ללבנון, 1992. * "העולם איבד היום את אחד מאנשיו הגדולים ביותר. לוחם עבור החופש של מולדתו, ועכשיו הוא נרצח עבור השלום של מולדתו. ללאה רבין וילדיה. הילארי ואני שולחים את אהבתינו ואת תפילתינו. לאזרחי ישראל, אני רוצה שתדעו שהלבבות והתפילות של כל האמריקאים יחד איתכם. כפי שאמריקה עמדה לצדכם ברגעים של משברים ושל ניצחונות, גם עכשיו אנו עומדים לצדכם ברגע הזה של האבל והאובדן. במשך 50 שנים [[יצחק רבין]] סיכן את חייו כדי להגן על המדינה שלו. היום, הוא הקריב את חייו למען שלום מתמשך. הפעולה האחרונה שלו, מילותיו האחרונות, נועדו כדי להגן על השלום שהוא עשה כל כך הרבה כדי ליצור אותו. שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זוהי מורשתו הנצחית של ראש הממשלה רבין. הערב המדינה שלמענה הקריב את חייו מתאבלת, אבל אני רוצה שהעולם יזכור את מה שראש הממשלה רבין אמר כאן בבית הלבן בקושי לפני חודש, ואני מצטט: 'אסור לנו שארץ זבת חלב ודבש תהפוך לארץ זבת דם ודמעות. אל תתנו לזה לקרות'. עכשיו מוטל עלינו ועל כל אלו בישראל, במזרח התיכון וברחבי העולם, אלה הכמהים לשלום ואוהביו, להבטיח שזה לא יקרה. יצחק רבין היה שותף שלי וחבר שלי. הערצתי אותו, ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותיי האמיתיים, הרשו לי רק לומר: 'שלום, חבר' (בעברית). goodbye friend." ~ מתוך דברי ההספד ל[[יצחק רבין]] לאחר שנודע לו על דבר הירצחו, 1995 * "לא חלף שבוע בעשר השנים האחרונות ואף לא שבוע אחד, שבו לא חשבתי עליו והתגעגעתי אליו." ~ בעצרת זיכרון ליצחק רבין, 2005 ==יחסים בינלאומיים== * "ההחלטה שלכם להתפרק מנשק גרעיני עושה את אוקראינה, ארה"ב והעולם כולו הרבה יותר בטוחות ומאובטחות." ~ לאוקראינים, 1995 ([https://twitter.com/giladzw/status/1496904914932535296 מקור]) *"מלחמת הברירה של פוטין פגעה בשלושים שנות דיפלומטיה ומסכנת בצורה חמורה את חייהם של מליוני בני אדם." ~ פברואר 2022, אחרי [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]] ([https://twitter.com/BillClinton/status/1496915009846358023 מקור]) ==על עצמו== * "לא קיימתי יחסי־מין עם האישה הזאת!" ~ הצהרה על יחסיו עם [[w:מוניקה לווינסקי|מוניקה לווינסקי]] * "כשהייתי באנגליה ניסיתי מריחאונה פעם או פעמיים, ולא אהבתי את זה, ולא לקחתי את זה לריאות." * "אני חש בכאבכם." * "יום אחד קמתי בבוקר והייתי לאיש המבוגר ביותר בכל חדר." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Bill Clinton|ויקיפדיה=ביל קלינטון|שם ויקישיתוף=ביל קלינטון}} {{נשיאי ארצות הברית}} {{מיון רגיל: קלינטון, ביל}} [[קטגוריה:נשיאי ארצות הברית]] [[קטגוריה:מושלי מדינות ארצות הברית]] nmb2wmx2l0lawieqhjy7cb6ppqvlpv5 0 13734 238885 219487 2026-08-08T19:53:08Z מפתח-רשימה 8545 /* אמרותיו */ 238885 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shach 99.gif|ממוזער|200px|אלעזר מנחם מן שך בשיעור תורה]] הרב '''[[W:אלעזר מנחם מן שך|אלעזר מנחם מן שך]]'''{{הערה|במקורות שונים מצוין שמו בטעות כ"אליעזר"}} (י"ט בטבת ה'תרנ"ח, 13 בינואר 1898 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש [[W:ישיבת פוניבז'|ישיבת פוניבז']], ממייסדי [[W:מפלגת ש"ס|מפלגת ש"ס]] ומפלגת [[W:דגל התורה|דגל התורה]], ומנהיג הציבור החרדי־ליטאי. בקרב ציבור זה נחשב למנהיג בלתי מעורער ובולט במיוחד. ==אמרותיו== * "כשם שאי אפשר לראות בלא עיניים, וכשם שאי אפשר לשמוע בלא אוזניים, כך אי אפשר לחיות חיים של תורה בלא לימוד מוסר." * "האמונה הפשוטה של היהודים התמימים, סופה שתחזיק הרבה יותר מאמונתם המפולפלת של המשכילים והמחודדים." * "העבירה הכי גדולה היא להיות טיפש." * "כשם ש'גנב' אינו זה היודע לגנוב אלא זה שגונב, כך 'למדן' אינו זה היודע ללמוד כי אם זה שאכן לומד." * "ישיבה אינה אוניברסיטה ללימודי תלמוד, לא כל מי שמתאים להיות מרצה ללימודי קודש מתאים לכהן כראש ישיבה." * "תפקידנו הוא 'לפעול', אם נצליח במטרה – זה כבר לא תלוי בנו." * "לי יש רק רבי אחד, והוא ריבונו של עולם."<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=89361&contrassID=1&subContrassID=0& רבבות הגיעו למסע ההלוויה של הרב שך], הארץ, 31 באוקטובר 2001</ref> * "תפילתי שאזכה לעמוד לפני הקב"ה אחר תשובה שלמה."<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1284648,00.html מתוך דבריו בצוואתו]</ref> * "[[w:נאום_השפנים_והחזירים|אוכלי שפנים וחזירים]]" ~ על חברי הקיבוצים. * "פסח הוא יום עצמאותנו, והשבת היא דגלנו". * "ה' הטביע שכל אחד נברא עם תכונות טובות, רק ש[יש] משתמשים עם תכונות אלו לרע. כגון - לכל אחד יש תכונה 'להאמין', רק שיש משתמשים בה לשם תכליתה, להאמין בה'. ויש שמשתמשים בה לרעה ומאמינים ב[[הרצל]] או ב[[ז'בוטינסקי|ז'בוטינסקי{{הערה|בסערת אש, עמ' עו.}}]]." * "מי שלא מאמין בה', לא רק שחסרה לו אמונה - הוא גם "פרא אדם"{{הערה|בסערת אש, עמ' פא.}}." == השקפת עולם == * "אין אני יודע כיצד אפשר להיות 'צדיק נסתר'. וכי מי שמסתתר בפינתו ומתעטף בפרוותו - 'צדיק' ייקרא? וכי מי שדואג רק לעצמו הוא צדיק?" * "אדם אמיתי חייב הוא להיות מעין 'בעל מחלוקת', הרי אין זו חוכמה גדולה להסכים עם כולם." * "אדם חייב לחיות בתוך מגבלות, לצורך אושרו וטובתו, ודווקא הדמוקרטיה ההורסת את המגבלות היא המחריבה את האנושות."<ref>מכתבים ומאמרים ממרן הגרא"מ שך, בני ברק: הוצאה עצמית תשמ"ח - תשנ"ו, כרך ה', עמוד קכ"ו</ref> * "היהודים במחנות ההשמדה תמיד ידעו שהם העם הנבחר, שהם מהנרצחים והנרדפים ולא מן הרוצחים האכזרים.." ~ על [[השואה]] * "עלינו לראות בעין טובה מה שיש לאנשים חילונים הנאות עולם הזה, כי אם לא כן הרי זו ממש רחמנות שאין להם לא עולם הזה ולא עולם הבא... אבל האם זהו האושר? (מחשבת זקנים, מאמר ג'). * "אפשר שבהקמת בתי חרושת בונים את ארץ ישראל, אך בוודאי שבהקמת ישיבות בונים את עם ישראל". ==על ברכות וסגולות== * "אנו מחליפים את העיקר והטפל, הולכים לבקש ברכה, חושבים שנסיעה למירון בכל הזדמנות על קבר רשב"י תועיל, והרי לשבת יום אחד וללמוד חשוב יותר!" * "על כל דבר קטן נוסעים לעמוקה או למירון להתפלל, ולא מבינים שזו עם הארצות! וכי כך בני תורה יוכלו לדעת ללמוד? האם כך עשה רבי עקיבא איגר ובעל ה"קצות החושן"? צריך להתפלל כראוי ולבקש מהקב"ה ולקיים מצוות". * "הנה לכולי עלמא ה"חזון איש" היה מהדר במצוות, ואילו היתה מצוה גדולה בזמנינו לנסוע בל"ג לעומר למירון היה ה"חזון איש" זצ"ל נוסע לרשב"י, גם הוא היה רוצה כזו זכות! והנה אף על פי שהיה מדקדק במצוות, לא נהג במצוה זו, ולא ראינו שנסע למירון בל"ג בעומר, דוקא בזה היקל." * "אם קמים מאוחר בבוקר ורצים למקוה ואחר כך מתפללים מהר, נמצא שעושים את הטפל לעיקר, ואת העיקר לטפל!" ==דרך לימוד התורה== * "הלימוד השטחי וקביעת הלכה ללא עיון הוא גזירה של ביטול תורה". * "פסיקת הלכה אינה ענין של בדיקה בספרים ולמנות את דעתם כמחשב שמראה על מספר זה כנגד מספר אחר, אלא צריך ללמוד את הסוגיא בכדי להגיע לידי הכרעה ופסק". == דת ומדינה == * "אם מתנפל עליי לסטים ביער ומאיים עליי בכלי זין, ואני נכנס עמו במשא ומתן שישאירני בחיים – כלום אני מכיר בו? פשיטא, הוא נשאר אותו לסטים." ~ הסבר על המעורבות החרדית בשלטון מדינת ישראל * "האם הם חושבים באמת אם חוק טוב או לא? כלל וכלל לא. אלא כל אחד ואחד מהם חושב מה טוב עבורו, ואיך ימצא חן בעיני ציבור הבוחרים. בתורה כתוב שכל הנוטל שוחד פסול לדין, ואילו כאן כל יושבי בית המחוקקים כנוטלי שוחד." ~ על [[הכנסת]] * "ברוסיה סבלנו בעיקר מן הקומוניסטים היהודים ולא מן הקומוניסטים הגויים" (המלחמה ולקחיה במבט של תורה, עמ' יב). * "היו זמנים לפני מלחמת העולם השנייה כאשר הציונות הייתה בפריחתה, הייתה אז הסיסמא שכל הצרות של עם ישראל בגלות הם בגלל שאין לנו ארץ ואין לנו אדמה. כל הפוגרומים, גירוש ספרד, הכל בגלל שאין לנו מדינה... אם תהיה לעם ישראל מדינה וממשלה איש לא יעיז לפגוע ביהודי. אך בפועל אנחנו רואים מציאות אחרת." * "הרעיון הכוזב אשר דימו היהודים לחשוב כי הקמת המדינה כבית לאום לעם היהודי, תהווה פתרון לבעיית האנטישמיות כלפי העם - הופרך... גם המחשבה שבהיותנו עם ככל העמים נזכה להכרה שווה בין העמים - נתבדתה." * "כולנו עדים כהיום הזה מה אירע לנו בעטיה של הקמת המדינה, כי מאז שהוקמה המדינה, גדלה השנאה לישראל עשרת מונים, ואם בעבר היתה אומה אחת או שתים ששנאו אותנו, הרי שהיום אין לך מדינה בעולם שאין בה שנאת ישראל, ומי יכול לעמוד ללחום כנגד עולם ומלואו." * "שמעתי אומרים 'גאולה', 'אתחלתא דגאולה'. לדעתי דברים כאלה הם מנגדים כל כך את רוחנו רוח התורה, זו סכנה באמת לקיום האומה" ~ על הגישה הרואה במדינת ישראל 'אתחלתא דגאולה' (מכתבים חלק ג' עמ' קמב) * "אנחנו צריכים להאמין שביאת המשיח ואפילו אתחלתא דגאולה לא יכולה לבוא על ידי צנורות כאלה, שאין להם שום יחס ושום גישה לתורת ישראל, וצריכים להאמין שגאולה ודאי לא קשורה בחילול שבת ועקירת המצוות... האם זאת היא הגאולה שאבותינו מסרו לנו ושנביאינו ניבאו? העל זה היתה מסירות נפש של מליוני יהודים? זוהי הגאולה המקווה?, ~ שם. * "אם לאחר המלחמה הקודמת ([[מלחמת ששת הימים]]) ראינו שהתפתחה האמונה האלילית ב'כוחי ועצם ידי'... באה המלחמה הזאת והפריכה את הגישה הזאת מיסודה. הרעיון המתרברב שצה"ל הוא צבא בלתי מנוצח התנפץ לרסיסים... רק התפילות עמדו לנו ורק הקב"ה הציל אותנו... המלחמה הזאת בלי ספק באה לנפץ את העבודה זרה של כוחי ועצם ידי." ~ על [[מלחמת יום כיפור]] * "הנה, ישנם אפילו אנשים שהם גדולים בתורה, רבנים שמתייחסים למלחמה זו שאירעה כאן כאל "מלחמת מצוה", אבל האם מלחמת מצוה נקבעת על פי הצבעה ב'כנסת', כאשר חלקם הצביעו לצד זה וחלקם לצד השני, אלא שהיה רוב לצד אחד, כאשר ההצבעה מבוססת על קנוניות והסכמים שבין איש לרעהו, אתה תתמוך בי כעת, ואני אתמוך בך בפעם אחרת, עד שהגיעו לתוצאה זו לפי הרוב והוחלט להלחם, והוכשר הדבר בעיניהם!? והרי אילו הקנוניות לא היו יוצאות לפועל, ההצבעה היתה שונה, ולא היה רוב כדי להלחם, והיתה מתקבלת הכרעה שונה. אם כן האם אפשר לסמוך על הכרעות הנובעות מכח שיקולים אלו?." ~ על [[מלחמת לבנון הראשונה]] * "וכמה מתמיה הדבר, שדוקא אנשים שאינם מדקדקים כל כך במצוות, אינם קוראים קריאת שמע כותיקין, ואינם מתענים תעניות בה"ב, ומסופקני אם הלכו בתשעה באב ללא מנעלים, הם יבואו לעורר על כך שאסור להחזיר שטחים משטחי ארץ ישראל!" * "והנה, הם (ממשלת ישראל) עומדים היום ודנים אם אפשר להחזיר שטחים אם לאו... סבורים להם ראשי המדינה שהם שווים במעמדם לגדולות שבאומות,­ אך כל בר ­אנוש יודע, כי כל כולה של המדינה הזו נתונה תחת שלטונה של אמריקה. אם כן, גם לשיטתם אין הם אדונים לעצמם, ומה מקום לדון על שטחים?! ובאמת, הלא גם המשענת של אמריקה אינה בת יציבות תמידית, וגם עליה אי­ אפשר לסמוך, כי על כן גם הפוליטיקה שלה נתונה לשינויים. ואם יום אחד תפסיק אמריקה את הסיוע, הרי כל גלגלי המדינה ייעצרו<ref>[http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/213/915.html מתוך נאום בשנת 1989], [[אדם ברוך]] באתר מעריב </ref>." ~ על החזרת שטחים ויחסי ישראל ארה"ב. * "מיהו באמת 'מה יפית'? דעו לכם, כי מי שמפחד מהגוי מפני שהוא יודע שהגוי הוא רוצח וגזלן ושהוא מסוגל לעשות לו רע, ולפיכך אינו מתגרה בו והוא רוקד לפניו רק כלפי חוץ מתוך פחדו, ובלבו פנימה יודע הוא את טיבו של הגוי, זה אינו נחשב 'מה יפיתני'ק', אבל מי שאינו מפחד מהגוי, אלא הוא מכריז ואומר - 'אנחנו נלחם בו, אנחנו נעשה בכוחנו', הרי הוא אומר כך מפני שסבור הוא שהגוי הוא אדם כמוהו, הוא מעריך את הגוי בלבו, זהו מה יפיתני'ק (מחשבת זקנים, עמ' קיז). ==חינוך ילדים== * "בחינוך הממלכתי בארץ ישראל מתחנכים מאות אלפי ילדים, בלי לדעת מי הם האבות, מי היה משה רבינו, הם גדלים כגויים - שהרי אינם יודעים דבר מיהדות. אין להם מושג מהו ראש השנה, מהו יום כיפור. בדרך זו - מוכרח כלל ישראל להתבטל ח"ו! מי א"כ בונה את כלל ישראל? אנחנו או הם?". * "הם חושבים שהם בונים את כלל ישראל, אך הם המחריבים! הישיבות הקדושות הן האוחזות ובונות את כלל ישראל! אלו ההולכים בדרך הישנה ומלמדים את ילדיהם קמץ אלף - אָ, קמץ בית - בָ, הילדים יודעים מי הם האבות, מי היה משה רבינו ומהו "שמע ישראל", לכן רק הם המקיימים ובונים את עם ישראל!". * "יכולתי לדבר על כך יומם ולילה - אך מה אעשה שכוחותי אוזלים, אך בקשתי מכם שתשמעו היטב את דברי. אם ברצונכם לשמור על כלל ישראל ולבנות את ארץ ישראל - שילחו את ילדיכם ל'חדר', ומשם ל'ישיבה קטנה' ול'ישיבה גדולה', ורק לאחר מכן, אם ירצה בבגרותו להיות סוחר או לעסוק בכל דבר אחר - הוא יוכל לעשות כן, ואז הוא יידע שהוא יהודי." * "אלו ששולחים את ילדיהם למוסדות תיכוניים ואח"כ הולכים לאוניברסיטאות בלי לדעת דבר מיהדות. הרי המורים והמנהלים עצמם אינם יודעים דבר מיהדות, והם מוציאים לשמד את ילדי ישראל המתחנכים אצלם! הם המחריבים והם הרודפים את כלל ישראל!". * "רבותי, תדעו שאיסור גמור ללכת לצבא, וצריך למסור הנפש על זה. כל אבא צריך לשמור ולהשגיח על ילדיו שלא ילכו לצבא".{{הערה|יתד נאמן, כה באייר תשנ"ח, 21 במאי 1998}} * "תפרסמו בשמי ובשם כולם שאסור לשלוח את הילדים לצבא ואין להרשות להם לקחת."{{הערה|יתד נאמן, כה באייר תשנ"ח, 21 במאי 1998}} ==מנאומיו הידועים== * "[[אלוהים|הקב"ה]] ניהל חשבון אחד לאחד, חשבון המשתרע על־פני מאות שנים, עד שנצטבר לחשבון של שישה מיליון יהודים וכך התרחשה [[השואה]]. כך צריך יהודי להאמין, ואם היהודי לא שלם באמונה זו הוא כופר בעיקר... ואם לא נקבל את זה כעונש, הרי כאילו שאיננו מאמינים בקב"ה ח"ו."{{הערה|יתד נאמן, י"ב טבת תשנ"א, ‎29 בדצמבר 1990}} * "[[המערך]] ניתק את העבר מן העם היהודי. אם רוצים לבנות אומה שלא יהיה לה קשר עם האבות, דינה להיאבד. היום פוגשים ילדים שאינם יודעים להסביר מהו 'זכור את יום ה[[שבת]] לקדשו'. ישנם קיבוצים שאינם יודעים מה זה [[יום הכיפורים|יום כיפור]] ומגדלים שפנים וחזירים. אין לנו תורה? אין לנו מסורת? במה אנחנו יהודים, אם לא בתורה?"<ref>[http://www.nrg.co.il/online/11/ART/936/156.html אבישי בן חיים, מעריב, יהדות]</ref> * "עולה שאלה על [[w:גיוס_בני_ישיבות|[גיוס בני] הישיבות]] ומצביעים על כך במוסדות השלטון, חושבים שזה פוליטיקה ושיש תועלת בדעתם, על מה אתם מדברים? יהודי זקן הנני, שאין בכחו אפילו לעמוד על הסטנדר, אבל כעת מדבר אני בשם כולם, מרים אנכי את ידי ואומר 'אם אשכחך ירושלים', אם חלילה תיגזר הגזירה על זאת, כולנו, כל הבני תורה שבארץ ישראל, לעולם לא נשכח את ירושלים, אבל נלך לגלות כדי שלא תשתכח התורה. בלי תורה אין עם, ולכן יכולים הינכם לקבוע מה שתרצו, אבל עלינו זה כלל לא משפיע, לגבינו אין לכך שום משמעות".<ref>פתיחת 'ירחי כלה' בהיכל ישיבת פוניבז', פורסם ביתד נאמן אב תשמ"ח</ref> ==על רבותיו== * "כל אחד מגדולי ישראל שלפני המלחמה, היה בעל שיעור קומה עצום. אבל ביניהם היה מיוחד ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] שהיה 'כולו לשם שמיים'. הוא פעל אך ורק לשם שמיים, הוא לא דאג לעצמו, לבית דינו או לישיבתו, אלא לכלל ישראל כולו". * "במקום שה[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]] פוסק – אין שום רוב שבעולם חשוב כנגדו, כי אף אחד הוא לאו בר פלוגתיה. הפסק של החזון איש הוא הוא הדין, ואין כאן שום שייכות של רוב ומיעוט במקום שהורה החזון איש, הלכה כמותו בכל מקום". * "... ובאם יש מחלוקת בהלכה שאין בזה מסורת האבות, יש לנהוג כפי שפוסק הגדול בתורה יותר, וזה אפשר לדעת מי הוא הגדול ביותר, כמו כאן בארץ, יש להתנהג בהרבה דברים על מה שיש פסקי החזון איש זצ"ל...". * "זוכרים אנו את מורנו החזון איש, שהיה חי בינינו וכל הדבר הקשה הבאנו אליו והוא הדריך והוביל אותנו בדרכי חיינו". ==על עצמו== * "לימדתי תורה בכמה ישיבות, ומעולם לא בדקתי מוצאו והשתייכותו של בחור, אם "חסיד" הוא או "מתנגד". לא בדקתי אם בחור הולך עם גארט'ל ואם לאו" (מחשבת זקנים, מאמר יח). * "נשארתי יתום.." ~ לאחר הסתלקות חברו הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]]. * "פעמים איני מנמק את הוראותי לנציגי הציבור, ולא בגלל חוסר זמן או דבר אחר, אלא מפני שיש אנשים שיאמרו לעצמם: 'כיון שהנימוק הוא כך וכך, אם כן במקרה שלי צריך לנהוג אחרת, ואם הרב שך היה יודע את האמת הוא בוודאי היה חוזר בו.." * "הכותב בדמע, בירושלים הנתונה כיום במצור ובמצוק, מבחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה" ~ בימי [[מלחמת העצמאות|המלחמה 1948.]] ==צוואתו האחרונה== * "[...] וכן אני מבקש מכל אלה התלמידים היודעים שקיבלו תועלת ממני הן בתורה והן ביראת ה' והן במידות שיעשו חסד עימדי וילמדו בעד עילוי נשמתי אפילו משנה אחת או מחשבה אחת של מוסר, והיה זה שכרי כי גם אני מסרתי את נפשי להצלחתכם בלימוד, ואם יהיה בידי לעשות ולהמליץ לטובתכם אעשה בל"נ [בלי נדר]... ממני הפורש מכם באהבה, אלעזר מנחם מן שך." ==נאמר עליו== * "מזמן ה[[חפץ חיים]] לא היה לכלל ישראל מנהיג שהשפיע על עולם התורה כמו הרב שך." ~ האדמו"ר ה'נתיבות שלום' מסלונים. * "ה' זיכה אותי, שפעלתי יחד עם הרב שך. הקב"ה חנן אותו בדעה נקיה, הוא היה אדם נקי בלי שום אינטרס" ~ הרב [[W:שלום כהן (רב)|שלום כהן]] נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס ([https://www.jdn.co.il/breakingnews/1212953/ מקור]) * "איך ישראלי כמוני מגיע למצב כזה, שהוא מתרפס בפני יהודי אנטי ציוני" ~ [[יצחק רבין]], 1992 * "הרב שך ממש לימד אותנו יום ולילה. הוא לא היה אומר רק שיעור והולך, אלא היה יושב אתנו מהבוקר ועד הערב. לפני הצהרים היינו לומדים גמרא, כמו בכתה, ואחר הצהרים היינו לומדים 'קצות'…" ~ הרב [[W:שמעון בעדני|שמעון בעדני]] ([https://www.dirshu.co.il/p224743/ מקור]) * "הוא אולי בכלל איננו מבין, לא את מידת טיפשותו ולא את מידת רשעותו... לגדול בתורה יש שני מובנים: האחד זה ידע, והשני זה הבנה. אלה שני דברים שונים לגמרי... כתלמיד חכם, הוא באמת יש לו ידע וזה לא דבר קטן. זה ים והוא יודע... אבל אין לו דעת." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "הרב שך ידע שבסוף כולם יאהבו אותי. הוא כתב עלי: מר פרס צפוי להאריך ימים, וצפוי שכל הקהל יאהב אותו בגלל המעשה שהוא עשה (דיחוי מהגיוס לבחורי הישיבה).[https://www.hidabroot.org/article/212753]" ~ [[שמעון פרס]]. * "עם כל ביקורתי עד דברים רבים בהתנהלות הציבור החרדי, אני זוכר היטב את הפגישה היחידה שהייתה לי בארבע עיניים עם הרב שך ז"ל, כששנינו היינו עדיין צעירים (אני כבן עשרים, והוא עדיין לא היה בן שמונים…). כשנכנסתי לחדרו בשעה די מאוחרת בלילה, ראיתי את הרב ליד שולחן עמוס ספרים לעייפה, והוא יושב וכותב את חידושיו על הרמב"ם. זה הותיר בי רושם רב. עד היום, כשאני שומע ציטוט שלו, אני מזכיר לעצמי מי היה האיש, ומה היתה מטרתו.." ~ הרב [[יעקב מדן]]. ==דברי זיכרון== * "העולם היהודי איבד היום את גדול הדור אשר הקים דורות של תלמידים, היווה דוגמה אישית של שקידה באוהלה של תורה והקדיש את כל חייו לביצור חומותיה.העולם היהודי שינה צורה בעת שנסתלק ממנו אב רוחני שאין חולק על גדולתו." ~ הרב [[ישראל מאיר לאו]]<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1268189,00.html ידיעות אחרונות], 2 בנובמבר 2001</ref> * "צאו וראו, שבהלוויה של ראש ממשלה לאורך כל ההיסטוריה, או בהלוויה של מלכים לא השתתפו כל כך הרבה אנשים, כמו בהלווייתו של הרב שך, ואין זה פלא, לפי שכאן זהו כבודה של תורה... והנה באותו שבוע עלו לקבר של אחד מהמנהיגים הגדולים של מדינת ישראל<ref>הכוונה ליצחק רבין שנרצח בי"א בחשון ואילו פטירתו והלוויתו של הרב שך הייתה ביום שישי ט"ז חשוון תשס"ב.</ref>, ולא היו שם אפילו מניין, והיה ביזיון גדול, ומאז כל שנה מכריחים להוציא בחורים מבתי הספר כדי שיהיה שם מעמד מכובד יותר." ~ הרב [[מרדכי אליהו]]<ref>[http://web.archive.org/web/20130508192701/http://www.yeshiva.org.il/alonim/doc/kol148.doc קול צופייך, עלון פרשת חיי שרה], תשס"ב</ref> == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אלעזר מנחם מן שך|ויקיפדיה 2=נאום השפנים והחזירים|ויקיפדיה 3=רחוב הרב שך|ויקיפדיה 4=אבי עזרי|ויקישיתוף=Category:Elazar Shach|שם ויקישיתוף=אלעזר מנחם מן שך}} ==הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:שך, אלעזר מנחם מן}} [[קטגוריה:רבנים]] [[קטגוריה:ליטאים]] [[קטגוריה:אנשי חינוך]] l01ezqkccqnf6d193y2l3eb15zbtyrr 0 15587 238887 238826 2026-08-08T21:19:15Z יוסף אומץ 20548 הרחבה 238887 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] lc6j03f927vxzrgksekim3meizqgqgf 0 29980 238886 238740 2026-08-08T20:13:31Z שמן תורק 26237 238886 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tomb of Tannaim Abaye and Rava ap 005.jpg|ממוזער|200px|הכניסה למערת אביי ורבא ליד [[צפת]]]] '''[[W:רבא|רָבָא]]''' (278–352) היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית. מפורסם במחלוקות הרבות שלו עם [[אביי]], שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל [[מחלוקת]]. {{מפריד}} * "תכלית חכמה – תשובה ומעשים טובים, שלא יהא אדם קורא ושונה ובועט באביו ובאמו וברבו ובמי שהוא גדול ממנו בחוכמה." ~ {{בבלי|ברכות|יז|א}} * "לא נִתנה תורה למלאכי השרת." ~ {{בבלי|ברכות|כה|ב}} * "לא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא דמחטא." (= "לא מראים לו לאדם [בחלומו] לא דקל מזהב ולא פיל שעובר בקוף המחט", אדם אינו חולם על דברים שאינו חושב עליהם ביום) ~ {{בבלי|ברכות|נה|ב}} * "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפרייה ורבייה? צפית לישועה? פלפלת בחוכמה? הבנת דבר מתוך דבר?" ~ {{בבלי|שבת|לא|א}} * "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי?" (= "למה נראה לך שדמך אדום יותר, שמא דמו של אותו אדם אדום יותר?" בתשובה לשואל האם מותר לו להרוג בשביל שלא יהרוג אותו מישהו אחר) ~ {{בבלי|פסחים|כה|ב}} * "כל המעביר על מִידותיו מעבירין לו על כל פשעיו." ~ {{בבלי|ראש השנה|יז|א}} * "פרצה קוראה לגנב." ~ {{בבלי|סוכה|כו|א}} * "בתחילה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש." (על [[יצר הרע]]) ~ {{בבלי|סוכה|נב|ב}} * "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו." (= "כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו.") ~ {{בבלי|בבא מציעא|נט|א}} * "אין אדם נתפס בשעת צערו." ~ {{בבלי|בבא בתרא|טז|ב}} * "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ." ~ {{בבלי|עבודה זרה|יט|א}} * "כל העוסק בתורה אינו צריך לא עולה (ולא חטאת) ולא מנחה ולא אשם." {{בבלי|מנחות|קי|א}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=רבא}} [[קטגוריה:אמוראי בבל]] kxla9cflju28jq33e13ilfn8hq1mmco