ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.14 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 5601 238976 198737 2026-08-11T13:06:06Z קליאו 9676 238976 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Velázquez - Esopo (Museo del Prado, 1639-41).jpg|ממוזער|200px|איזופוס, בציור מאת [[w:דייגו רודריגס דה סילבה אי ולסקס|דייגו ולסקס]]]] '''[[w:איזופוס|איזופוס]]''' או '''איסופוס''' (ביוונית: '''Αἴσωπος''';{{כ}} 620 - 562 לפנה"ס), ממשיל משלים יווני. ==כללי == * "אם האדם פרי, העץ גבעולו." * "מוטב להחכים מניסיונו של הזולת מאשר מניסיוננו אנו." * "קל להיות אמיץ כשאתה נמצא הרחק ממקום הסכנה." * "ככל שהמוח קטן יותר גדולה יותר היוהרה." * "הרעים חושבים כי הם עושים עמך טובה אם הם אינם גורמים לך כל רע." * "לעתים קרובות לבני אדם יש פחות אומץ לב לעמוד בפני טרדה של מה בכך מאשר בפני אסון גדול." * "לרכוש מבלי ליהנות אינו שווה דבר." * "אתם בני אדם, עוד יגיע יומכם גם כן להיות הגורמים לאובדנכם, ללא ידיעתכם." * "הלשון היא הטוב והגרוע מכל הדברים." * "אין זה בידינו לשנות את גורלנו." * "איזה ראש נפלא, אך חסר [[תבונה]]." * "החזק והחלש אינם יכולים לקיים [[שותפות]]." * "תכופות אנו נותנים בעצמנו לאויב את הכלים לכלותנו." * "מוטב למות פעם אחת ודי, מאשר לחיות בפחד מתמיד מפני המוות." == מתוך משליו == '''הזאב בעור הכבש''' * "לפעמים המראה מוליך שולל." * "הזהרו מן הזאב בעור הכבש." '''החלבנית וכד החלב''' * "אל נא תבכה על [[חלב]] שנשפך." * "אל נא תספור את אפרוחיך לפני שהתבקעו מקליפתם." '''הצרצר והנמלה''' * "טוב לחסוך היום לעת מחסור." '''הזאב והעגור''' * "לכפוי טובה יש זיכרון קצר." '''האיש והנחש''' * "לפגיעות אפשר לסלוח, אך לא ניתן אותן לשכוח." '''הזאב והטלה''' * "לעריץ טובה כל תואנה." '''הכלב והצל''' * "הישמרו שלא לאבד את העיקר ברודפכם אחר הצל." '''האיש והסטיר''' * "אין לי צורך באדם הנושף חם וקר בעת ובעונה אחת." '''האריה והעכבר''' * "ברגעים מסוימים אפילו החזקים נזקקים לחלשים." * "מעשה נדיב, קטן ככל שיהיה, לעולם אינו מתבזבז." '''הצפרדע וההידרה''' * "כשאנו זקוקים לזרוע תומכת דיבורים אינם שווים דבר." '''הרוח והשמש''' * "לעתים קרובות השכנוע יעיל יותר מן העוצמה." '''הנשר והחץ''' * "לעתים קרובות אנו שמים בידי אויבינו את האמצעים להשמידנו." '''האריה, השועל ויתר החיות''' * "קל יותר להיכנס למאורתו של האויב מאשר לצאת ממנה." '''האיכר ובניו''' * "עבור האדם העבודה היא אוצר." '''הרקולס והעגלון''' * "האלים עוזרים לאלה שעוזרים לעצמם." '''יונו והטווס''' * "שמח בחלקך. איש אינו יכול להיות ראשון בכל דבר." '''אוגדת הזרדים''' * "אחדות גורמת לעוצמה; פירוד חושף למפלה. '''השועל והתיש''' * "לעולם אל נא תשמע לעצתו של אומלל." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=איזופוס|ויקיטקסט=en:Aesop's Fables|שם ויקיטקסט=משלי איזופוס {{אנגלית}}|ויקישיתוף=Category:Aesop|שם ויקישיתוף=איזופוס}} [[קטגוריה:סופרים יוונים]] 7ybhn5c1nbhkrwyn13slg1pwm38v15o 238977 238976 2026-08-11T13:09:03Z קליאו 9676 עריכה 238977 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Diego Velasquez, Aesop (1).jpg|ממוזער|200px|איזופוס, בציור מאת [[w:דייגו רודריגס דה סילבה אי ולסקס|דייגו ולסקס]]]] '''[[w:איזופוס|איזופוס]]''' או '''איסופוס''' (ביוונית: '''Αἴσωπος''';{{כ}} 620 - 562 לפנה"ס), ממשיל משלים יווני. ==כללי == * "אם האדם פרי, העץ גבעולו." * "מוטב להחכים מניסיונו של הזולת מאשר מניסיוננו אנו." * "קל להיות אמיץ כשאתה נמצא הרחק ממקום הסכנה." * "ככל שהמוח קטן יותר גדולה יותר היוהרה." * "הרעים חושבים כי הם עושים עמך טובה אם הם אינם גורמים לך כל רע." * "לעתים קרובות לבני אדם יש פחות אומץ לב לעמוד בפני טרדה של מה בכך מאשר בפני אסון גדול." * "לרכוש מבלי ליהנות אינו שווה דבר." * "אתם בני אדם, עוד יגיע יומכם גם כן להיות הגורמים לאובדנכם, ללא ידיעתכם." * "הלשון היא הטוב והגרוע מכל הדברים." * "אין זה בידינו לשנות את גורלנו." * "איזה ראש נפלא, אך חסר [[תבונה]]." * "החזק והחלש אינם יכולים לקיים [[שותפות]]." * "תכופות אנו נותנים בעצמנו לאויב את הכלים לכלותנו." * "מוטב למות פעם אחת ודי, מאשר לחיות בפחד מתמיד מפני המוות." == מתוך משליו == '''הזאב בעור הכבש''' * "לפעמים המראה מוליך שולל." * "הזהרו מן הזאב בעור הכבש." '''החלבנית וכד החלב''' * "אל נא תבכה על [[חלב]] שנשפך." * "אל נא תספור את אפרוחיך לפני שהתבקעו מקליפתם." '''הצרצר והנמלה''' * "טוב לחסוך היום לעת מחסור." '''הזאב והעגור''' * "לכפוי טובה יש זיכרון קצר." '''האיש והנחש''' * "לפגיעות אפשר לסלוח, אך לא ניתן אותן לשכוח." '''הזאב והטלה''' * "לעריץ טובה כל תואנה." '''הכלב והצל''' * "הישמרו שלא לאבד את העיקר ברודפכם אחר הצל." '''האיש והסטיר''' * "אין לי צורך באדם הנושף חם וקר בעת ובעונה אחת." '''האריה והעכבר''' * "ברגעים מסוימים אפילו החזקים נזקקים לחלשים." * "מעשה נדיב, קטן ככל שיהיה, לעולם אינו מתבזבז." '''הצפרדע וההידרה''' * "כשאנו זקוקים לזרוע תומכת דיבורים אינם שווים דבר." '''הרוח והשמש''' * "לעתים קרובות השכנוע יעיל יותר מן העוצמה." '''הנשר והחץ''' * "לעתים קרובות אנו שמים בידי אויבינו את האמצעים להשמידנו." '''האריה, השועל ויתר החיות''' * "קל יותר להיכנס למאורתו של האויב מאשר לצאת ממנה." '''האיכר ובניו''' * "עבור האדם העבודה היא אוצר." '''הרקולס והעגלון''' * "האלים עוזרים לאלה שעוזרים לעצמם." '''יונו והטווס''' * "שמח בחלקך. איש אינו יכול להיות ראשון בכל דבר." '''אוגדת הזרדים''' * "אחדות גורמת לעוצמה; פירוד חושף למפלה. '''השועל והתיש''' * "לעולם אל נא תשמע לעצתו של אומלל." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=איזופוס|ויקיטקסט=en:Aesop's Fables|שם ויקיטקסט=משלי איזופוס {{אנגלית}}|ויקישיתוף=Category:Aesop|שם ויקישיתוף=איזופוס}} [[קטגוריה:סופרים יוונים]] oe3xwtwuu4iara7y0j1d1xpgtdhpd5u 238978 238977 2026-08-11T13:09:35Z קליאו 9676 238978 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Diego Velasquez, Aesop (1).jpg|ממוזער|200px|איזופוס, בציור מאת [[w:דייגו רודריגס דה סילבה אי ולסקס|דייגו ולסקס]]]] '''[[w:איזופוס|איזופוס]]''' או '''איסופוס''' (ביוונית: '''Αἴσωπος''';{{כ}} 620 - 562 לפנה"ס), ממשיל משלים יווני. ==כללי == * "אם האדם [[פרי]], העץ גבעולו." * "מוטב להחכים מניסיונו של הזולת מאשר מניסיוננו אנו." * "קל להיות אמיץ כשאתה נמצא הרחק ממקום הסכנה." * "ככל שהמוח קטן יותר גדולה יותר היוהרה." * "הרעים חושבים כי הם עושים עמך טובה אם הם אינם גורמים לך כל רע." * "לעתים קרובות לבני אדם יש פחות אומץ לב לעמוד בפני טרדה של מה בכך מאשר בפני אסון גדול." * "לרכוש מבלי ליהנות אינו שווה דבר." * "אתם בני אדם, עוד יגיע יומכם גם כן להיות הגורמים לאובדנכם, ללא ידיעתכם." * "הלשון היא הטוב והגרוע מכל הדברים." * "אין זה בידינו לשנות את גורלנו." * "איזה ראש נפלא, אך חסר [[תבונה]]." * "החזק והחלש אינם יכולים לקיים [[שותפות]]." * "תכופות אנו נותנים בעצמנו לאויב את הכלים לכלותנו." * "מוטב למות פעם אחת ודי, מאשר לחיות בפחד מתמיד מפני המוות." == מתוך משליו == '''הזאב בעור הכבש''' * "לפעמים המראה מוליך שולל." * "הזהרו מן הזאב בעור הכבש." '''החלבנית וכד החלב''' * "אל נא תבכה על [[חלב]] שנשפך." * "אל נא תספור את אפרוחיך לפני שהתבקעו מקליפתם." '''הצרצר והנמלה''' * "טוב לחסוך היום לעת מחסור." '''הזאב והעגור''' * "לכפוי טובה יש זיכרון קצר." '''האיש והנחש''' * "לפגיעות אפשר לסלוח, אך לא ניתן אותן לשכוח." '''הזאב והטלה''' * "לעריץ טובה כל תואנה." '''הכלב והצל''' * "הישמרו שלא לאבד את העיקר ברודפכם אחר הצל." '''האיש והסטיר''' * "אין לי צורך באדם הנושף חם וקר בעת ובעונה אחת." '''האריה והעכבר''' * "ברגעים מסוימים אפילו החזקים נזקקים לחלשים." * "מעשה נדיב, קטן ככל שיהיה, לעולם אינו מתבזבז." '''הצפרדע וההידרה''' * "כשאנו זקוקים לזרוע תומכת דיבורים אינם שווים דבר." '''הרוח והשמש''' * "לעתים קרובות השכנוע יעיל יותר מן העוצמה." '''הנשר והחץ''' * "לעתים קרובות אנו שמים בידי אויבינו את האמצעים להשמידנו." '''האריה, השועל ויתר החיות''' * "קל יותר להיכנס למאורתו של האויב מאשר לצאת ממנה." '''האיכר ובניו''' * "עבור האדם העבודה היא אוצר." '''הרקולס והעגלון''' * "האלים עוזרים לאלה שעוזרים לעצמם." '''יונו והטווס''' * "שמח בחלקך. איש אינו יכול להיות ראשון בכל דבר." '''אוגדת הזרדים''' * "אחדות גורמת לעוצמה; פירוד חושף למפלה. '''השועל והתיש''' * "לעולם אל נא תשמע לעצתו של אומלל." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=איזופוס|ויקיטקסט=en:Aesop's Fables|שם ויקיטקסט=משלי איזופוס {{אנגלית}}|ויקישיתוף=Category:Aesop|שם ויקישיתוף=איזופוס}} [[קטגוריה:סופרים יוונים]] 5vg391qty9pd34xa5a7dk7jd8o9rigb 0 15587 238979 238887 2026-08-11T13:33:11Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 238979 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] j7r0sgod8aiugx9xmyylbbl3nq3bjsg 0 17348 238981 197359 2026-08-11T17:03:50Z דוד שי 16 /* נאמר עליו */ 238981 wikitext text/x-wiki [[קובץ: A02 7764 640x427.JPG |ממוזער|182 פיקסלים|"כשרון אדיר להיות מרוצה."]] '''זעם''' (באנגלית: '''Indignation''') הוא ספר מאת [[פיליפ רות]] המתאר את סיפור התבגרותו של סטודנט צעיר ויחסיו עם הוריו וסביבתו בחברה השמרנית של [[ארצות הברית]] בשנות ה־50 של המאה ה־20. הספר יצא לאור ב־2012. בשנת 2016 עובד הספר לסרט קולנוע. ==מתוך הספר== * "אני עובד ואני לומד וזה לא משאיר הרבה זמן ל[[בדידות]]." * "בתחילת חיי הבוגרים, לפני שהכול נעשה פתאום קשה כל כך, היה לי כשרון אדיר להיות מרוצה." * "בשורש השאפתנות שלי שכנה התשוקה להיות חופשי מאב חזק וקר מזג שנתקף פתאום פחד בלתי נשלט לשלומו של בן בוגר." * "שנת הלימודים הראשונה שלי בקולג' הייתה השנה המלהיבה ביותר והנוראה ביותר בחיי." * "שותפי לחדר פלוסר חש בוז כלפי כל דבר שאמרתי ולעג לי בלי רחם." * "שאלתי את עצמי לא בפעם הראשונה איזו מין תחושה זו לבחורה להניע כך את רגלה." * "מראית העין של מי שלא חסר לו דבר נתנה לי באופן מוזר תחושה של מישהו שבעצם חסר לו הכול." * "אני רוצה לדעת הכול עליך. אני רוצה לדעת מה עשה אותך מה שאתה." * "מילותיה ההגיוניות ומחשבותיה הבהירות מילאו אותי ביטחון." * "לקום וללכת זו לא הצורה שבה אני מתמודד עם קשיים." * "אחרי שלמדתי אותן והפכתי בהן לפני ולפנים, אני מתכוון לחיות לפיהן." * "דעתו של הדיקן שאין בחיים דבר רציני יותר מכללים." ==נאמר עליו== * "רות יודע לטוות עלילה בגאונות פשוטה בה דבר נובע מדבר, אך מצליח להפתיע. כמו כן, מכיוון שהספר עצמו קצר יחסית, הסיפור נתפר בצורה מהודקת ואלגנטית. תפירה זו הופכת את 'זעם' לאחת היצירות המזוקקות ביותר של רות." ~ עמיחי שלו * "יש ביצירתו ייצוג לא מתנצל של היחיד שמבקש לממש את האגו שלו בעולם הזה... רות מייצג יחידים שמבקשים להשתחרר מעול המחויבויות השבטיות, המשפחתיות, הזוגיות שלהם." ~ [[אריק גלסנר]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=זעם (רומן)}} [[קטגוריה:רומנים אמריקאיים]] [[קטגוריה:רומנים בשפה האנגלית]] [[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] 3q3kr67b56n195qo17flq2kranjj386 238989 238981 2026-08-11T18:31:29Z דולב 835 קישורים 238989 wikitext text/x-wiki [[קובץ: A02 7764 640x427.JPG |ממוזער|182 פיקסלים|"כשרון אדיר להיות מרוצה."]] '''[[w:זעם (רומן)|זעם]]''' (באנגלית: '''Indignation''') הוא ספר מאת [[פיליפ רות]] המתאר את סיפור התבגרותו של סטודנט צעיר ויחסיו עם הוריו וסביבתו בחברה השמרנית של [[ארצות הברית]] בשנות ה־50 של המאה ה־20. הספר יצא לאור ב־2012. בשנת 2016 עובד הספר לסרט קולנוע. ==מתוך הספר== * "אני עובד ואני לומד וזה לא משאיר הרבה זמן ל[[בדידות]]." * "בתחילת חיי הבוגרים, לפני שהכול נעשה פתאום קשה כל כך, היה לי כשרון אדיר להיות מרוצה." * "בשורש השאפתנות שלי שכנה התשוקה להיות חופשי מאב חזק וקר מזג שנתקף פתאום פחד בלתי נשלט לשלומו של בן בוגר." * "שנת הלימודים הראשונה שלי בקולג' הייתה השנה המלהיבה ביותר והנוראה ביותר בחיי." * "שותפי לחדר פלוסר חש בוז כלפי כל דבר שאמרתי ולעג לי בלי רחם." * "שאלתי את עצמי לא בפעם הראשונה איזו מין תחושה זו לבחורה להניע כך את רגלה." * "מראית העין של מי שלא חסר לו דבר נתנה לי באופן מוזר תחושה של מישהו שבעצם חסר לו הכול." * "אני רוצה לדעת הכול עליך. אני רוצה לדעת מה עשה אותך מה שאתה." * "מילותיה ההגיוניות ומחשבותיה הבהירות מילאו אותי ביטחון." * "לקום וללכת זו לא הצורה שבה אני מתמודד עם קשיים." * "אחרי שלמדתי אותן והפכתי בהן לפני ולפנים, אני מתכוון לחיות לפיהן." * "דעתו של הדיקן שאין בחיים דבר רציני יותר מכללים." ==נאמר עליו== * "רות יודע לטוות עלילה בגאונות פשוטה בה דבר נובע מדבר, אך מצליח להפתיע. כמו כן, מכיוון שהספר עצמו קצר יחסית, הסיפור נתפר בצורה מהודקת ואלגנטית. תפירה זו הופכת את 'זעם' לאחת היצירות המזוקקות ביותר של רות." ~ [[עמיחי שלו]] * "יש ביצירתו ייצוג לא מתנצל של היחיד שמבקש לממש את האגו שלו בעולם הזה... רות מייצג יחידים שמבקשים להשתחרר מעול המחויבויות השבטיות, המשפחתיות, הזוגיות שלהם." ~ [[אריק גלסנר]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=זעם (רומן)}} [[קטגוריה:רומנים אמריקאיים]] [[קטגוריה:רומנים בשפה האנגלית]] [[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] rc6fo8plpnrchxjxtc9f2pj9uttdwd6 238990 238989 2026-08-11T18:32:06Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[זעם (ספר)]] לשם [[זעם (רומן)]]: התאמה לוויקיפדיה 238989 wikitext text/x-wiki [[קובץ: A02 7764 640x427.JPG |ממוזער|182 פיקסלים|"כשרון אדיר להיות מרוצה."]] '''[[w:זעם (רומן)|זעם]]''' (באנגלית: '''Indignation''') הוא ספר מאת [[פיליפ רות]] המתאר את סיפור התבגרותו של סטודנט צעיר ויחסיו עם הוריו וסביבתו בחברה השמרנית של [[ארצות הברית]] בשנות ה־50 של המאה ה־20. הספר יצא לאור ב־2012. בשנת 2016 עובד הספר לסרט קולנוע. ==מתוך הספר== * "אני עובד ואני לומד וזה לא משאיר הרבה זמן ל[[בדידות]]." * "בתחילת חיי הבוגרים, לפני שהכול נעשה פתאום קשה כל כך, היה לי כשרון אדיר להיות מרוצה." * "בשורש השאפתנות שלי שכנה התשוקה להיות חופשי מאב חזק וקר מזג שנתקף פתאום פחד בלתי נשלט לשלומו של בן בוגר." * "שנת הלימודים הראשונה שלי בקולג' הייתה השנה המלהיבה ביותר והנוראה ביותר בחיי." * "שותפי לחדר פלוסר חש בוז כלפי כל דבר שאמרתי ולעג לי בלי רחם." * "שאלתי את עצמי לא בפעם הראשונה איזו מין תחושה זו לבחורה להניע כך את רגלה." * "מראית העין של מי שלא חסר לו דבר נתנה לי באופן מוזר תחושה של מישהו שבעצם חסר לו הכול." * "אני רוצה לדעת הכול עליך. אני רוצה לדעת מה עשה אותך מה שאתה." * "מילותיה ההגיוניות ומחשבותיה הבהירות מילאו אותי ביטחון." * "לקום וללכת זו לא הצורה שבה אני מתמודד עם קשיים." * "אחרי שלמדתי אותן והפכתי בהן לפני ולפנים, אני מתכוון לחיות לפיהן." * "דעתו של הדיקן שאין בחיים דבר רציני יותר מכללים." ==נאמר עליו== * "רות יודע לטוות עלילה בגאונות פשוטה בה דבר נובע מדבר, אך מצליח להפתיע. כמו כן, מכיוון שהספר עצמו קצר יחסית, הסיפור נתפר בצורה מהודקת ואלגנטית. תפירה זו הופכת את 'זעם' לאחת היצירות המזוקקות ביותר של רות." ~ [[עמיחי שלו]] * "יש ביצירתו ייצוג לא מתנצל של היחיד שמבקש לממש את האגו שלו בעולם הזה... רות מייצג יחידים שמבקשים להשתחרר מעול המחויבויות השבטיות, המשפחתיות, הזוגיות שלהם." ~ [[אריק גלסנר]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=זעם (רומן)}} [[קטגוריה:רומנים אמריקאיים]] [[קטגוריה:רומנים בשפה האנגלית]] [[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] rc6fo8plpnrchxjxtc9f2pj9uttdwd6 0 21950 238975 199962 2026-08-11T13:02:22Z קליאו 9676 238975 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Avigdor HaMeiri.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אביגדור המאירי]] '''[[W:אביגדור המאירי|אביגדור המאירי]]''' (1890 - 1970) הוא משורר וסופר עברי. ==מתוך שיריו== * "אָנֹכִי הַמַּרְגִּישׁ כָּל שִׂמְחָה, כָּל כְּאֵב, :אָנֹכִי הָרֹאֶה, הַמַּבִּיט בְּכָל לֵב." ~ אנוכי הרואה * "סַנְוֵרֵי הַשֶּׁמֶשׁ מְרַצְּדִים לִי בִצְחוֹק :וּמֵאֵי־זֶה יְבָרְכֵנִי רֵיחַ יַסְמִין: :אֲנִי שׁוּב מַאֲמִין." ~ שוב אאמין * "וָאֶחֱרַד מֵהֵד קוֹלִי – וָאַבִּיט בְּפָנֶיהָ, :וְדוּמָם הִיא יוֹשֶׁבֶת עֲגוּמָה וְשׁוֹמֵמָה. :וְעֵינָהּ לִי לוחֶשֶׁת: הַנַּח לָהֶם לְבָנַי, :שְׁנָתָם לָהֶם נָעֵמָה." ~ גלות השכינה * "מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים :אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם. :מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים :שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם. :מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ :לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ. :יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, :הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!" ~ מעל פסגת הר הצופים * "קרוע ובלוי אני שב אליך, :אין לב ואין נפש. :ארצי, אמי, הורתי, :עצמי - נא עיניך הפעם :וקדשי בנשיקתך כל־מום וכל רפש." ~ ארצי הורתי ==מתוך סיפוריו== * "ידידי הפַּסָּל מהלך הנה והנה, מסתכל, מחפש, ומבטיח לי בידו האחת אחורנית: תיכף־תיכף. היא פה. כל יום ויום מתרחצת היא פה. אני אמצאנה. – ואני אחריו. ולא הוא מצא אותה, אלא אני." ~ שלוש החלוצות * "בילדותו אמר לו מישהו, שינסה לעמוד ואחורו כלפי אופק־הים, ה[[ענן|עננים]] או היער, אחר כך להתכופף בהשתחוויה עמוקה ולהביט בין רגליו לאחור. הוא עשה כך – ופתאום ראה עולם אחר לגמרי: אופק־ים אחר, עננים אחרים, ויער אחר." ~ הצחוק ==השגעון הגדול (1929)== * "כשלוש שנים חייתי באותו בית־המשוגעים הכביר, שהקיף יותר מחצי כדור־הארץ ושמיליארד בני־אדם תזזים השתוללו בו בכל מיני העוויוֹת משונות: בהתלהבות, בבכיה, כקדושה, במרמה, בצער, באהבה ובחירוק־שיניים." * "והחייל בחזית, הנמצא כל הזמן בידי הגורל המשחק איתו – מתמלא אמונות תפלות כרימון. יש שהוא עצמו צוחק על עצמו – אך לוותר לא יוותר על שטותו בשעת סכנה. מבשרי חזיתי – ואתבייש במידה לא מעטה. ואתבייש – אך למעשה לא כפרתי בהן. אותו הנימוק: מה אכפת לי אם אאמין? אם לא יועיל – לא יזיק!" * "בחורים כארזים חיים מזה חודשים וגם שנים בלי [[אישה]] ובלי ריח אישה. ה[[מיניות|לִיבִּידוֹ סֶקסוּאָלִיס]] שלהם מחפש לו מוצאים שונים. אחד מאלה הוא גם: הקללה הנמרצת, שכמעט תמיד אתה מוצא בה ביטויים ארוטיים־פורנוגראפיים. כמו־כן משמשת התפילה מוצא לרגש העגבים: ה[[תפילה]] הרוצה לחנוק את הרגש הזה, נאבקת עימו ועל פי רוב מכניעה אותו. ואולם מה לכם מוצא נפלא יותר מאשר התפילה שהיא עצמה ארוטית?! התפילה למריה – הבתולה – שילדה בקדושה!!" ==תנובה (1934)== * "בינתיים נהפכו עולמות ונחרבו ארצות וממלכות – וחדשות קמו תחתיהן. אך בין כל באי־עולם הרוגזים, הנרגשים והמשתוללים, היו אלפים אחדים של נפשות, שלא ראו, לא שמעו ולא השתתפו בכל אלה, יען כי בעיניים עצומות ובאזנים אטומות הלכו, ברחו, נדדו, נסעו, זחלו ונסחפו כלפי מזרח־השמש." * "אין [[עבודה]] אלא זו שמשמעותה [[יצירה]]. ויצירה לא מתוך שבט נוגש, לא מתוך תאוות בצע והוללות, לא מתוך פקודת ניצול ועבדות, אלא זו הבאה מתוך רצון, מתוך חשק, מתוך דבקות לאדמה ופרייה." * "אין מעוף בלי אדמה; כשם שאין פריחה לעץ כלפי מעלה בלי אדמה, שבה נעוץ השורש שלו - ושממנה הוא מתרומם בכדי לשוב אל חיקה ולאחר מכן לנוח." ==נאמר עליו== * "ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] כבר יצאו להמאירי מוניטין גם בספרות העברית וגם כסופר ועיתונאי הונגרי. הוא שילב פעילות בתנועה הציונית בהונגריה עם מעורבות אינטנסיבית בחיי התרבות והבוהמה של בודפשט, שבה התגורר." ~ [[אבנר הולצמן]] * "יצירתו של אביגדור המאירי רבת פנים ורבת אנפים היא, אולם בתשתיתה – תפיסה פואטית טוטאלית, התובעת כל ישותו של היוצר, ואינה מפרידה בין חייו לבין כתיבתו, בין גישתו האינדיבידואלית לבין השקפתו הלאומית." ~ [[W:חנה יעוז|חנה יעוז]] {{מיון רגיל:המאירי, אביגדור}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:משוררים עבריים]] dqlc8flpd52ryt49rs59k8cwfjz43lc 0 29990 239002 238927 2026-08-12T08:57:59Z The duke 6430 239002 wikitext text/x-wiki '''[[w:דוד אודסון|דויד' אודסון]]''' (באיסלנדית: '''Davíð Oddsson'''){{כ}} (1948–2026), [[פוליטיקאי]] [[איסלנד|איסלנדי]] ששימש באיסלנד ראש עיריית [[רייקיאוויק]] (1982–1991), ראש הממשלה (1991–2004), שר החוץ (2004–2005), נגיד הבנק המרכזי (2005–2009) שהודח בשל קריסת הבנקים, עורך העיתון הגדול באיסלנד "[[w:en:Morgunblaðið|מורגונבלד'יד']]" (2009–2026), ומועמד לנשיאות ב־2016. {{מפריד}} * "לא ציפיתי שמישהו ידבר בכזה זלזול על מכנסיים קצרים אחרי שעשה קריירה מלרוץ בהם במשך עשורים." ~ לאחר ש[[w:en:Albert Guðmundsson (footballer, born 1923)|אלברט גוד'מונדסון]] סירב להקשיב לביקורת מצד מה שכינה "אגף המכנסיים הקצרים" – כינוי איסלנדי לצעירים, ובמקרה הזה צעירי המפלגה ובהם אודסון עצמו. * "לאחרונה הוקם האלת'ינגי עם טקס דתי בקתדרלה. שמתי לב שהכומר הביט ראשית ב[[w:סטינגרימור הרמנסון|סטינגרימור]], שנית ב[[w:אולפור רגנר גרימסון|אלפור רגנר]] ואז ב[[w:en:Jón Baldvin Hannibalsson|יון בלדוין]], ורק אז בירך את האומה." ~ מתוך נאום בוועידה הארצית של [[w:מפלגת העצמאות (איסלנד)|מפלגת העצמאות]]. שלושת האנשים שהוזכרו בציטוט היו אז ראש הממשלה, שר האוצר ושר החוץ. * "לא עושים דבר כזה!" ~ בחדשות הערב בטלוויזיה ב־9 בנובמבר 1994, אחרי שנחשפו הסדרים מיוחדים שמשרד האוצר רצה לנקוט כדי להבטיח מיסוי מלא על ילדים שמוכרים סיכות דש לצדקה ועיתונים. * "אנחנו חייבים לשנות את התפיסה של אנשים כלפי המגזר הציבורי. זה לא אמור להיות כמו רשת דיג סיטונאית שלוכדת אנשים בתוכה, אלא כמו רשת ביטחון שאף אחד לא נופל מתחתיה." ~ מתוך נאום בכנס צעירי מפלגת העצמאות באקוריירי, 18 באוגוסט 1995 * "אל תתרגש מאיך שאסיר מתייחס אליי. הוא לא מתייחס ככה לאף אחד מלבד אלו שמקדימים אותו באלף־בית." ~ על יריבו הפוליטי [[w:en:Össur Skarphéðinsson|אסיר סקארפהד'ינסון]], בתחילת נאומו בפסטיבל אמצע החורף באגודת האיסלנדים של לונדון, בפברואר 2009. האות Ö בה מתחיל שמו של [[w:en:Össur Skarphéðinsson|אסיר]] היא האות האחרונה באלף־בית האיסלנדי. * "למפלגות השמאל יש קצת בעיה. לא הולך להם טוב אלא אם האומה במצב רע. והאומה במצב לא רע אלא אם מפלגות השמאל בשלטון!" ~ מתוך הקמפיין בבחירות לפרלמנט, 8 במאי 1999 * "שבשבות לעולם לא יהיו מצפנים, לא בים ולא ביבשה." ~ מתוך נאום בועידת העסקים של לשכת המסחר האיסלנדית ב-8 באוגוסט 2001, לאחר שחברי אופוזיציה שהציעו איחוד שני בנקים שינו את עמדתם והתנגדו לאותה הצעה בגלל תגובת רשות התחרות. המונח "שבשבת" כאן מתייחס לשבשבות בצורת תרנגול שהיו מציבים על גגות כדי שיראו את כיוון הרוח, והוא משמש באיסלנדית ככינוי לאופורטוניסט. * "יש באמת מי שמאמין שטרוריסטים שהרגו אלפים רבים של אנשים וניסו להרוג עוד רבבות למעשה ביקשו דרך להיפגש?" ~ מתוך נאום בועידה הארצית של מפלגת העצמאות ב 11 באוקטובר 2001, בהתייחס ל[[w:פיגועי 11 בספטמבר|פיגועי 11 בספטמבר]] בארה"ב, לאחר שתמך בתגובה צבאית אמריקאית בעוד האופוזיציה העדיפה תגובה באמצעות שיחות ופגישות דיפלומטיות. * "היו שאמרו שאני לא מתאים לשמש באופוזיציה באלת'ינגי משום שלא אצליח למצוא את עצמי בתפקיד הזה. סביר מאוד להניח שיקח לי זמן להבין את העמדה הזו, אך אם להעיד על עצמי תפקדתי לא רע בכלל באופוזיציה העירונית לפני שהפכתי לראש העיר. אפילו נחשבתי חצוף ומערכת הבחירות שנמשכה מ1980 עד 1982 היתה קשה מאוד. הפכתי כל עניין לחשוד ופעלתי לפי אותו כלל של דייגים שאומר שאדם לא צריך להשליך למים רק את הפתיון שנראה לו יפה כי אי אפשר לדעת איזה פתיון יבלע הדג. ולכן העליתי כל נושא, גם אם בלבי לא היתה לי מחלוקת איתם עליו, ונכנסתי בהם כי תפיסתי היתה שאופוזיציה היא אופוזיציה." ראיון בעיתון מורגונבלד'יד', 3 בינואר 2001. {{מיון רגיל:אודסון, דויד'}} [[קטגוריה:מדינאים ופוליטיקאים]] [[קטגוריה:איסלנדים]] 82l82br7i8c84lvng3mvymx7fx6lh7e 0 30008 238983 238937 2026-08-11T17:54:34Z דולב 835 הגהה 238983 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pine nuts in bowl.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צנובר}} * "אגלגל אותו עם [[אורז]] וצנובר." ~ מתוך התוכנית '[[ארץ נהדרת]]' * "[[חומוס]] עם צנובר עם [[טחינה]] קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' * "השוק הגדול שלי היה כשגיליתי שצנוברים מגיעים הישר מ[[אצטרובל|אצטרובלים]] על ה[[אורן]] בזרעים, נופלים מהאצטרובל כשהם עטופים בקליפה חומה וקשה ובפנים אוצר צהבהב." ~ [[ניר צוק]] [[קטגוריה:מזון]] 8rptgsur11n9j996ut6jc1e8wennfz8 0 30009 238982 238935 2026-08-11T17:50:48Z דולב 835 קישור פנימי 238982 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pinus sylvestris PID1010-3.jpg|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אצטרובל|נושא=אִצְטְרֻבָּל}} * "בתוך כל אצטרובל מצטנעת הבטחה ל[[יער]]." ~ [[אבנר שטראוס]] * "שֶׁמְּחָטָיו, אִצְטְרֻבָּלָיו, פְּרָחָיו וַעֲנָנָיו חֲקוּקִים בִּבְשָׂרִי." ~ [[זלדה]], '[[הכרמל האי-נראה]]' * "פה ושם אצטרובל נושר, שרף מפעפע מחריצים מכאיבים שב[[גזע (עץ)|גזע]], וה[[ריח]] החריף נישא, מתערבל וזורם כלפי מעלה." ~ [[W:אלישע פורת|אלישע פורת]], 'ספינה ושלושה צריחים' * "והלא ערמה של אסטרובלין יפה מערמה של חיטין." ~ מדרש תנחומא, שמות, פרשת כי תשא, סימן ב' [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 1igjhxm5bt7foivmlogespkw7yjerh0 0 30010 238980 238922 2026-08-11T16:48:07Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 238980 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Asparagus densiflorus 16.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פקעת}} * "[[ורד]] לעולם לא צמח מתוך פקעת [[בצל]]." ~ [[תאוגניס]] * "פְּקַעַת קְטַנָּה שֶׁל פֶּרַח שֶׁחָבוּי בָּנוּ." ~ [[אווה קילפי]] * "הפגישה הראשונה היא עם ה[[רקפת]], אותה מחשיבות הנשים הכפריות כשובבה גדולה. פקעת הרקפת, כך סבורות הנשים, מגבירה את כוח הגברא. נשות הכפרים היו יוצאות לשדות, שולפות את הפקעות, טוחנות אותן דק דק ושומרות את האבקה." ~ [[דובי זכאי]] * "מִצְטוֹפֶפֶת בְּתוֹךְ פְּקַעַת שֶׁל דִּמְדּוּמִים. נוֹבֶלֶת." ~ [[חדוה הרכבי]] * "אצל הירקן, גבעולי השום הירוק ופקעותיהם הסגולות תמיד מבשרים על בוא ה[[אביב]] והתחדשות ה[[אדמה]]." ~ [[פיליס גלזר]] * "היא נראית כיצור מוזר מסרט מדע בדיוני לילדים: פקעת סיבים לבנה, מכונסת בעצמה, שבכל רגע עלולים לפרוץ מתוכה חיים עצמאיים." ~ [[פיליס גלזר]] * "במקור שלו יש פקעת של [[סבל]]." ~ [[מישל וולבק]], "[[להישאר בחיים]]" * "אדם אינו אלא פקעת של [[חולשה|חולשות]] ו[[פחד|פחדים]]." ~ [[אהרן אפלפלד]], "[[סיפור חיים]]" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] ikpsggngk4v2xo40y3f0ibfy7zilca7 238997 238980 2026-08-11T21:24:09Z קליאו 9676 עריכה 238997 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Asparagus densiflorus 16.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פקעת}} * "[[ורד]] לעולם לא צמח מתוך פקעת [[בצל]]." ~ [[תאוגניס]] * "פְּקַעַת עֲגֻלָּה, / זוֹהֶרֶת, לְבָנָה, / אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן, / אֵין שְׁיָר. / בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ / וּנְבִיטָה בְּמִסְתָּרִים." ~ [[אסתר ראב]], [[פקעת' * "פְּקַעַת קְטַנָּה שֶׁל פֶּרַח שֶׁחָבוּי בָּנוּ." ~ [[אווה קילפי]] * "מִצְטוֹפֶפֶת בְּתוֹךְ פְּקַעַת שֶׁל דִּמְדּוּמִים. נוֹבֶלֶת." ~ [[חדוה הרכבי]] * "גבעולי השום הירוק ופקעותיהם הסגולות תמיד מבשרים על בוא ה[[אביב]] והתחדשות ה[[אדמה]]." ~ [[פיליס גלזר]] * "במקור שלו יש פקעת של [[סבל]]." ~ [[מישל וולבק]], "[[להישאר בחיים]]" * "אדם אינו אלא פקעת של [[חולשה|חולשות]] ו[[פחד|פחדים]]." ~ [[אהרן אפלפלד]], "[[סיפור חיים]]" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] hgon8ybrqp72npo9tan7nrznh5v8gyl 238998 238997 2026-08-11T21:26:40Z קליאו 9676 238998 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Asparagus densiflorus 16.jpg|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פקעת}} * "[[ורד]] לעולם לא צמח מתוך פקעת [[בצל]]." ~ [[תאוגניס]] * "פְּקַעַת קְטַנָּה שֶׁל פֶּרַח שֶׁחָבוּי בָּנוּ." ~ [[אווה קילפי]] * "מִצְטוֹפֶפֶת בְּתוֹךְ פְּקַעַת שֶׁל דִּמְדּוּמִים. נוֹבֶלֶת." ~ [[חדוה הרכבי]] * "ילד שהיה עומד שם אצל הגבעה החשופה ובידו, הלא תזכור, פקעת רקפת נאָה." ~ [[ס. יזהר]], 'הנשכח' * "גבעולי השום הירוק ופקעותיהם הסגולות תמיד מבשרים על בוא ה[[אביב]] והתחדשות ה[[אדמה]]." ~ [[פיליס גלזר]] * "פְּקַעַת עֲגֻלָּה, / זוֹהֶרֶת, לְבָנָה, / אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן, / אֵין שְׁיָר. / בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ / וּנְבִיטָה בְּמִסְתָּרִים." ~ [[אסתר ראב]], 'פקעת' * "במקור שלו יש פקעת של [[סבל]]." ~ [[מישל וולבק]], "[[להישאר בחיים]]" * "אדם אינו אלא פקעת של [[חולשה|חולשות]] ו[[פחד|פחדים]]." ~ [[אהרן אפלפלד]], "[[סיפור חיים]]" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 4rn9av23gzcqu3sci865ki70wry8kyk 238999 238998 2026-08-11T21:29:41Z קליאו 9676 עריכה 238999 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ipomoea batatasL ja01.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פקעת}} * "[[ורד]] לעולם לא צמח מתוך פקעת [[בצל]]." ~ [[תאוגניס]] * "פְּקַעַת קְטַנָּה שֶׁל פֶּרַח שֶׁחָבוּי בָּנוּ." ~ [[אווה קילפי]] * "[[צפיפות|מִצְטוֹפֶפֶת]] בְּתוֹךְ פְּקַעַת שֶׁל דִּמְדּוּמִים. נוֹבֶלֶת." ~ [[חדוה הרכבי]] * "ילד שהיה עומד שם אצל הגבעה החשופה ובידו, הלא תזכור, פקעת רקפת נאָה." ~ [[ס. יזהר]], 'הנשכח' * "גבעולי השום הירוק ופקעותיהם הסגולות תמיד מבשרים על בוא ה[[אביב]] והתחדשות ה[[אדמה]]." ~ [[פיליס גלזר]] * "פְּקַעַת עֲגֻלָּה, / זוֹהֶרֶת, לְבָנָה, / אֵין יוֹצֵא דֹּפֶן, / אֵין שְׁיָר. / בַּמַּעֲמַקִּים רַחַשׁ / וּנְבִיטָה בְּמִסְתָּרִים." ~ [[אסתר ראב]], 'פקעת' * "במקור שלו יש פקעת של [[סבל]]." ~ [[מישל וולבק]], "[[להישאר בחיים]]" * "אדם אינו אלא פקעת של [[חולשה|חולשות]] ו[[פחד|פחדים]]." ~ [[אהרן אפלפלד]], "[[סיפור חיים]]" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] no7j22dhpncakw1vk12mpyw35rahaiw 0 30011 238984 238948 2026-08-11T18:02:23Z דולב 835 הגהה 238984 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Kiryat Mal'achi town hall plaza.jpg|ממוזער|196 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קריית מלאכי}} * "אנשים רוצים להחזיר עטרה ליושנה בקריית מלאכי." ~ [[W:אליהו זוהר|אליהו זוהר]], 2014 * "המרכז המסחרי שלה הוא מקום מרתק גם מבחינה אורבנית, [[אדריכלות|ארכיטקטונית]] וגם קולינרית." ~ [[מיכאל יעקובסון]] * "גדלתי בקריית מלאכי, על השכונה, ה[[כדורגל]], לטפס על גגות ו[[עץ|עצים]]." ~ [[W:מיקי גבע|מיקי גבע]] * "פעם בשבוע אני חוזר ל[[ילדות]]י באותו שוק פתוח בקריית מלאכי. חמוצים אני עושה באובססיה ונזכר בשוק." ~ [[ניר צוק]] * "על אף שהיא מוקפת בערים רחובות, [[אשדוד]], [[אשקלון]] וקריית גת נמצאת קריית מלאכי מחוץ לאזורי הביקוש למגורים, וזאת למרות ש[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[משה קצב]], הוא תושב העיר." ~ [[עידו אפרתי]], 2004 [[קטגוריה:ישראל: ערים]] ct190ze3jdyetcz1zjtlu9fzqaxqgpa 0 30012 238985 238950 2026-08-11T18:07:57Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריות 238985 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Stables at Bucklebury - geograph.org.uk - 981412.jpg|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אורווה}} * "כשנגנב ה[[סוס]] – סוגרים דלתות האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "יש מי שסולחין לו שגנב סוסים ויש מי שמענישין אותו על שנתן עינו בדלת האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "האחרונה, כלואה בין האורווה, בית הכיסא והקיר האחורי של הלול – שלוחה ללא מוצא." ~ [[ברונו שולץ]] * "ואנחנו ישנו ב[[צריף|צריפים]] רעועים ששימשו כאורוות." ~ [[ליביה נובי-קסלר]] * "סוס ירוק אתה ראית באורווה? ככה אתה תראה את הכסף!" ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" * "את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן." ~ [[קדיש סילמן]], "נגני" * "היה לו בית גדול עם עליית־גג, מחסן, אסם, אורווה, וגן גדול שבו גידלה אסתר ירקות." ~ [[יצחק בשביס-זינגר]], "[[עושה הנפלאות מלובלין]]" * "היוונים לא התביישו למנות עם עבודותיו הגדולות של [[הרקולס]] גם את ניקוייה של אורווה." ~ [[פרידריך ניטשה]], "[[דמדומי שחר]]" * "אני יכול להשתמש בביתן שלך כאורווה פרטית?" ~ ריק ריירדן, "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", מסדרת ספרי "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים]]" [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:חקלאות]] irsdahi9dn5g0toup4vuhuvejkpsz85 238994 238985 2026-08-11T21:17:47Z קליאו 9676 עריכה 238994 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Stables at Bucklebury - geograph.org.uk - 981412.jpg|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אורווה}} * "כשנגנב ה[[סוס]] – סוגרים דלתות האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "יש מי שסולחין לו שגנב סוסים ויש מי שמענישין אותו על שנתן עינו בדלת האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "הפצרתי בו, עד שהעלני לעלית גגה של מין אורווה, פרש לי מזרון ונסתלק." [[בנימין גלאי]], 'אנה בי"ת' * "היוונים לא התביישו למנות עם עבודותיו הגדולות של [[הרקולס]] גם את ניקוייה של אורווה." ~ [[פרידריך ניטשה]], "[[דמדומי שחר]]" * "היה לו בית גדול עם עליית־גג, מחסן, אסם, אורווה, וגן גדול שבו גידלה אסתר ירקות." ~ [[יצחק בשביס-זינגר]], "[[עושה הנפלאות מלובלין]]" * "את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן." ~ [[קדיש סילמן]], "נגני" * "אני יכול להשתמש בביתן שלך כאורווה פרטית?" ~ ריק ריירדן, "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", מסדרת ספרי "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים]]" * "סוס ירוק אתה ראית באורווה? ככה אתה תראה את הכסף!" ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:חקלאות]] kamydralz42qmzdhkxqhnlyj9ks9cxe 238995 238994 2026-08-11T21:19:12Z קליאו 9676 238995 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Horse in Stable at Keeneland in Lexington, Kentucky (26312089847).jpgg|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אורווה}} * "כשנגנב ה[[סוס]] – סוגרים דלתות האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "יש מי שסולחין לו שגנב סוסים ויש מי שמענישין אותו על שנתן עינו בדלת האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "הפצרתי בו, עד שהעלני לעלית גגה של מין אורווה, פרש לי מזרון ונסתלק." [[W:בנימין גלאי|בנימין גלאי]], 'אנה בי"ת' * "היוונים לא התביישו למנות עם עבודותיו הגדולות של [[הרקולס]] גם את ניקוייה של אורווה." ~ [[פרידריך ניטשה]], "[[דמדומי שחר]]" * "היה לו בית גדול עם עליית־גג, מחסן, אסם, אורווה, וגן גדול שבו גידלה אסתר ירקות." ~ [[יצחק בשביס-זינגר]], "[[עושה הנפלאות מלובלין]]" * "את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן." ~ [[קדיש סילמן]], "נגני" * "אני יכול להשתמש בביתן שלך כאורווה פרטית?" ~ ריק ריירדן, "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", מסדרת ספרי "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים]]" * "סוס ירוק אתה ראית באורווה? ככה אתה תראה את הכסף!" ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:חקלאות]] k8pwlfwgi8m5poqxd8hsk8sa7dq3qfg 238996 238995 2026-08-11T21:19:59Z קליאו 9676 238996 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Horse in Stable at Keeneland in Lexington, Kentucky (26312089847).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אורווה}} * "כשנגנב ה[[סוס]] – סוגרים דלתות האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "יש מי שסולחין לו שגנב סוסים ויש מי שמענישין אותו על שנתן עינו בדלת האורווה." ~ [[פתגמים אידיים|פתגם אידי]] * "הפצרתי בו, עד שהעלני לעלית גגה של מין אורווה, פרש לי מזרון ונסתלק." ~ [[W:בנימין גלאי|בנימין גלאי]], 'אנה בי"ת' * "היוונים לא התביישו למנות עם עבודותיו הגדולות של [[הרקולס]] גם את ניקוייה של אורווה." ~ [[פרידריך ניטשה]], "[[דמדומי שחר]]" * "היה לו בית גדול עם עליית־גג, מחסן, אסם, אורווה, וגן גדול שבו גידלה אסתר ירקות." ~ [[יצחק בשביס-זינגר]], "[[עושה הנפלאות מלובלין]]" * "את כל המגרש הריק הסמוך לגן ואת אוּרוות הסוסים שמצד שמאל ואת כל עצי הגן." ~ [[קדיש סילמן]], "נגני" * "אני יכול להשתמש בביתן שלך כאורווה פרטית?" ~ ריק ריירדן, "פרסי ג'קסון וקללת הטיטאן", מסדרת ספרי "[[פרסי ג'קסון והאולימפיים]]" * "סוס ירוק אתה ראית באורווה? ככה אתה תראה את הכסף!" ~ מתוך התוכנית "[[זהו זה!]]" [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:חקלאות]] pf93pocakff8m26kksaflyz3c7ynyfg 0 30013 238971 238952 2026-08-11T12:20:31Z קליאו 9676 /* */ עריכה 238971 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cows inside of a barn, Elmira (I0003191).tif|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רפת}} * "אינך מתגעגע לפרה עד שהרפת ריקה." ~ פתגם שוודי * "אחרי שמאבדים פרה, מתקנים את הרפת." ~ פתגם קוריאני * "הפרה נותנת יותר חלב כאשר הרפתן ברפת." ~ [[פתגמים עבריים|פתגם עברי]] * "אתה עובד קשה. בארבע בבוקר חליבה. בשמונה לימודים. בערב שוב ברפת." ~ [[שאול מופז]] * "כמה היה שמח ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], "[[האדונית והרוכל]]" * "הם לימדו אותי את כל עבודות המשק, ובהן חליבה, במכונה וביד, והגמעת עגלים רכים, וניקוי הרפת." ~ [[מאיר שלו]], '[[הדבר היה ככה]]' mp0yx4dmtfo8227xuzx1taaugeres9o 238972 238971 2026-08-11T12:25:38Z קליאו 9676 /* */ 238972 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cows inside of a barn, Elmira (I0003191).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רפת}} * "אינך מתגעגע לפרה עד שהרפת ריקה." ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]] * "אחרי שמאבדים פרה, מתקנים את הרפת." ~ [[פתגמים קוריאניים|פתגם קוריאני]] * "הפרה נותנת יותר [[חלב]] כאשר הרפתן ברפת." ~ [[פתגמים עבריים|פתגם עברי]] * "כמה היה שמח ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], "[[האדונית והרוכל]]" * "הם לימדו אותי את כל עבודות המשק, ובהן חליבה, במכונה וביד, והגמעת עגלים רכים, וניקוי הרפת." ~ [[מאיר שלו]], '[[הדבר היה ככה]]' * "אתה [[עבודה|עובד]] קשה. בארבע בבוקר חליבה. בשמונה לימודים. בערב שוב ברפת." ~ [[שאול מופז]] [[קטגוריה:חקלאות]] a15z2pe5r7jytm1ctbmss3qpyhr9vr6 238987 238972 2026-08-11T18:20:20Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 238987 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cows inside of a barn, Elmira (I0003191).tif|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רפת}} * "אינך מתגעגע ל[[פרה]] עד שהרפת ריקה." ~ [[פתגמים שוודיים|פתגם שוודי]] * "אחרי שמאבדים פרה, מתקנים את הרפת." ~ [[פתגמים קוריאניים|פתגם קוריאני]] * "הפרה נותנת יותר [[חלב]] כאשר הרפתן ברפת." ~ [[פתגמים עבריים|פתגם עברי]] * "כמה היה שמח ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], "[[האדונית והרוכל]]" * "הם לימדו אותי את כל עבודות המשק, ובהן חליבה, במכונה וביד, והגמעת עגלים רכים, וניקוי הרפת." ~ [[מאיר שלו]], '[[הדבר היה ככה]]' * "אתה [[עבודה|עובד]] קשה. בארבע בבוקר חליבה. בשמונה לימודים. בערב שוב ברפת." ~ [[שאול מופז]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מבנים]] hvp4i25l53l54u7a5t1223lxedeor76 0 30015 238973 238962 2026-08-11T13:01:09Z קליאו 9676 עריכה 238973 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מחסור}} * "טוב לחסוך היום לעת מחסור." ~ [[איזופוס]] * "ה[[אושר]] האנושי מורכב מחלקים רבים שכמה מהם חסרים תמיד." ~ [[ז'אק בנין בוסואה]] * "טעמנו בא סיפוקו בקלות באמצעות הרוויה, ועלינו להודות ל[[אלוהים]] שנתן לנו את המחסור כדי לשמור על הסיפוק." ~ [[ אמילי דה שאטלה]] * "ברעיונות אמיתיים ובידיעת הנחוץ לא היה, איפוא, מחסור מעולם; לא היה מחסור גם בהרגשת הנחוץ." ~ [[יוסף חיים ברנר * "במונח מחסור כוונתנו למצב שבו יש לאדם, להרגשתו, פחות מכפי שהוא צריך." ~ סנדהיל מולנייתן (Sendhil Mullainathan) ואלדר שפיר (Eldar Shafir) מתוך הספר '[[מחסור (ספר)|מחסור]]' * "מַחְסוֹר שֶׁמַּעֲשִׁיר אוֹתִי יוֹתֵר, מַחְסוֹר בְּעַיִן שֶׁקּוֹרֶצֶת ובְלָשׁוֹן אֲשֶׁר אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאֵין לִי." ~ [[ויליאם שייקספיר]], מתוך המחזה '[[המלך ליר]]' * "למד לעבוד, למד להסתגל לחיי מחסור ולמד גם לחסוך מלחמו הדל בימי עבודה לימים 'הטובים' העתידים לבוא." ~ [[W:יוסף אהרונוביץ'|יוסף אהרונוביץ']], 'אל תצדק הרבה' * אדם כמוך, שמעולם לא ידע מחסור, לבו אינו פתוח לרווחה בפני סבלו של אחר.אביגדור המאיריהַצַּלֶּמֶת [[קטגוריה:חיי האדם]] [[קטגוריה: כלכלה]] om64vuzqbemalhnbtj0ymbke62zm0rc 238974 238973 2026-08-11T13:01:45Z קליאו 9676 238974 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מחסור}} * "טוב לחסוך היום לעת מחסור." ~ [[איזופוס]] * "ה[[אושר]] האנושי מורכב מחלקים רבים שכמה מהם חסרים תמיד." ~ [[ז'אק בנין בוסואה]] * "טעמנו בא סיפוקו בקלות באמצעות הרוויה, ועלינו להודות ל[[אלוהים]] שנתן לנו את המחסור כדי לשמור על הסיפוק." ~ [[ אמילי דה שאטלה]] * "ברעיונות אמיתיים ובידיעת הנחוץ לא היה, איפוא, מחסור מעולם; לא היה מחסור גם בהרגשת הנחוץ." ~ [[יוסף חיים ברנר * "במונח מחסור כוונתנו למצב שבו יש לאדם, להרגשתו, פחות מכפי שהוא צריך." ~ סנדהיל מולנייתן (Sendhil Mullainathan) ואלדר שפיר (Eldar Shafir) מתוך הספר '[[מחסור (ספר)|מחסור]]' * "מַחְסוֹר שֶׁמַּעֲשִׁיר אוֹתִי יוֹתֵר, מַחְסוֹר בְּעַיִן שֶׁקּוֹרֶצֶת ובְלָשׁוֹן אֲשֶׁר אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאֵין לִי." ~ [[ויליאם שייקספיר]], מתוך המחזה '[[המלך ליר]]' * "למד לעבוד, למד להסתגל לחיי מחסור ולמד גם לחסוך מלחמו הדל בימי עבודה לימים 'הטובים' העתידים לבוא." ~ [[W:יוסף אהרונוביץ'|יוסף אהרונוביץ']], 'אל תצדק הרבה' * "אדם כמוך, שמעולם לא ידע מחסור, לבו אינו פתוח לרווחה בפני סבלו של אחר." ~ [[אביגדור המאירי]], 'הַצַּלֶּמֶת' [[קטגוריה:חיי האדם]] [[קטגוריה: כלכלה]] d3lweecr85eaanngxdhefpxfoxivahl 238988 238974 2026-08-11T18:24:32Z דולב 835 הגהה 238988 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מחסור}} * "טוב [[חיסכון|לחסוך]] היום לעת מחסור." ~ [[איזופוס]] * "ה[[אושר]] האנושי מורכב מחלקים רבים שכמה מהם חסרים תמיד." ~ [[ז'אק בנין בוסואה]] * "טעמנו בא סיפוקו בקלות באמצעות הרוויה, ועלינו להודות ל[[אלוהים]] שנתן לנו את המחסור כדי לשמור על הסיפוק." ~ [[אמילי דה שאטלה]] * "ברעיונות אמיתיים ובידיעת הנחוץ לא היה, איפוא, מחסור מעולם; לא היה מחסור גם בהרגשת הנחוץ." ~ [[יוסף חיים ברנר]] * "במונח מחסור כוונתנו למצב שבו יש לאדם, להרגשתו, פחות מכפי שהוא צריך." ~ סנדהיל מולנייתן (Sendhil Mullainathan) ואלדר שפיר (Eldar Shafir) מתוך הספר '[[מחסור (ספר)|מחסור]]' * "מַחְסוֹר שֶׁמַּעֲשִׁיר אוֹתִי יוֹתֵר, מַחְסוֹר בְּעַיִן שֶׁקּוֹרֶצֶת ובְלָשׁוֹן אֲשֶׁר אֲנִי שְׂמֵחָה שֶׁאֵין לִי." ~ [[ויליאם שייקספיר]], מתוך המחזה '[[המלך ליר]]' * "למד לעבוד, למד להסתגל לחיי מחסור ולמד גם לחסוך מלחמו הדל בימי עבודה לימים 'הטובים' העתידים לבוא." ~ [[W:יוסף אהרונוביץ'|יוסף אהרונוביץ']], 'אל תצדק הרבה' * "אדם כמוך, שמעולם לא ידע מחסור, לבו אינו פתוח לרווחה בפני [[סבל|סבלו]] של אחר." ~ [[אביגדור המאירי]], 'הַצַּלֶּמֶת' [[קטגוריה:חיי האדם]] [[קטגוריה:כלכלה]] mrvuzomn3y468by8lgjhzilhbtm4a72 0 30016 238966 238965 2026-08-11T12:03:00Z קליאו 9676 עריכה 238966 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלון}} * "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים." ~ [[אריאל שרון]], 2003 * "באשקלון החיים משתרכים בצעדי צב, ונדמה שאנשים חיים במעגלים קטנים, זזים אל מרחקים קצרים, מצויים תמיד בין המוכר פחות למוכר מאוד." ~ [[נוית בראל]] 6vhy0px6upd2je98kdv3qyhxcgnh0gf 238967 238966 2026-08-11T12:06:18Z קליאו 9676 238967 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלון}} * "אשקלון הופכת להיות הריביירה החדשה של מדינת ישראל." תומר גלאם, 2018 * "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים." ~ [[אריאל שרון]], 2003 * "באשקלון החיים משתרכים בצעדי צב, ונדמה שאנשים חיים במעגלים קטנים, זזים אל מרחקים קצרים, מצויים תמיד בין המוכר פחות למוכר מאוד." ~ [[נוית בראל]] 51jfkztrhy5c8m33nos5doh25noppqz 238968 238967 2026-08-11T12:08:18Z קליאו 9676 238968 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלון}} * "אשקלון הופכת להיות הריביירה החדשה של מדינת ישראל." ~ [[W:תומר גלאם|תומר גלאם]], 2018 * "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים." ~ [[אריאל שרון]], 2003 * "באשקלון החיים משתרכים בצעדי צב, ונדמה שאנשים חיים במעגלים קטנים, זזים אל מרחקים קצרים, מצויים תמיד בין המוכר פחות למוכר מאוד." ~ [[נוית בראל]] [[קטגוריה:ישראל:ערים]] mw3ysqsshtaomo8m3s9hik5r3lzmt9e 238969 238968 2026-08-11T12:09:10Z קליאו 9676 238969 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלון}} * "אשקלון הופכת להיות הריביירה החדשה של מדינת [[ישראל]]." ~ [[W:תומר גלאם|תומר גלאם]], 2018 * "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים." ~ [[אריאל שרון]], 2003 * "באשקלון החיים משתרכים בצעדי צב, ונדמה שאנשים חיים במעגלים קטנים, זזים אל מרחקים קצרים, מצויים תמיד בין המוכר פחות למוכר מאוד." ~ [[נוית בראל]] [[קטגוריה:ישראל: ערים]] 7ypwe8ni2jcp14kkgdcqzo19qu7acib 238970 238969 2026-08-11T12:14:27Z קליאו 9676 238970 wikitext text/x-wiki [[קובץ:141039 ashkelon - views from around the city PikiWiki Israel.jpg|ממוזער|196 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלון}} * "אשקלון הופכת להיות הריביירה החדשה של מדינת [[ישראל]]." ~ [[W:תומר גלאם|תומר גלאם]], 2018 * "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים." ~ [[אריאל שרון]], 2003 * "באשקלון החיים משתרכים בצעדי צב, ונדמה שאנשים חיים במעגלים קטנים, זזים אל מרחקים קצרים, מצויים תמיד בין המוכר פחות למוכר מאוד." ~ [[נוית בראל]] [[קטגוריה:ישראל: ערים]] 4a86wzccec4ydbnwl3j95bo2wwmqe8f 238986 238970 2026-08-11T18:17:19Z דולב 835 זוטא 238986 wikitext text/x-wiki [[קובץ:141039 ashkelon - views from around the city PikiWiki Israel.jpg|ממוזער|196 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלון}} * "אשקלון הופכת להיות הריביירה החדשה של מדינת [[ישראל]]." ~ [[W:תומר גלאם|תומר גלאם]], 2018 * "אשקלון לא תהפוך לקו החזית, אני רוצה שתדעו את זה, לא אשקלון ולא מקומות אחרים." ~ [[אריאל שרון]], 2003 * "באשקלון החיים משתרכים בצעדי צב, ונדמה שאנשים חיים במעגלים קטנים, זזים אל מרחקים קצרים, מצויים תמיד בין המוכר פחות למוכר מאוד." ~ [[נוית בראל]] [[קטגוריה:ישראל: ערים]] 9s6xx45zqqi0pl107aye9spwpqcko4b 0 30017 238991 2026-08-11T18:32:06Z דולב 835 דולב העביר את הדף [[זעם (ספר)]] לשם [[זעם (רומן)]]: התאמה לוויקיפדיה 238991 wikitext text/x-wiki #הפניה [[זעם (רומן)]] 31hpl3nbjrkjvx660reazybucpeh686 0 30018 238992 2026-08-11T19:56:51Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Huille d'Olive vierge de pays en vrac.JPG|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנ..." 238992 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huille d'Olive vierge de pays en vrac.JPG|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "שמן זית הוא תרגום של אדמה לאור" ~ [[אייל שני]] * "טעים יותר מאורז לבן, כמו ששמן זית כתית טעים יותר משמן זית מזוכך." * "אם אין עיטורי עגבניות, תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "אם אתם חושבים על מישהו שהוא 'יבש כמו צנון' אז תדעו לכם שהצנון אמנם 'יבש', אך זרעיו שימשו בעבר כמקור לשמן נפוץ יותר משמן זית." ~ [[פיליס גלזר]] * "חומוס עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' o5dhnrqsw5xmq2jrd1yro9pjuf3360s 238993 238992 2026-08-11T19:57:12Z ~2026-42575-38 27560 238993 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huille d'Olive vierge de pays en vrac.JPG|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "שמן זית הוא תרגום של אדמה לאור" ~ [[אייל שני]] * "טעים יותר מאורז לבן, כמו ששמן זית כתית טעים יותר משמן זית מזוכך." ~ [[צחי בוקששתר]] * "אם אין עיטורי עגבניות, תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "אם אתם חושבים על מישהו שהוא 'יבש כמו צנון' אז תדעו לכם שהצנון אמנם 'יבש', אך זרעיו שימשו בעבר כמקור לשמן נפוץ יותר משמן זית." ~ [[פיליס גלזר]] * "חומוס עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' pk64bdueqqwgcp35wtcavdjeqdmvn2h 239003 238993 2026-08-12T09:45:38Z קליאו 9676 /* */ 239003 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huille d'Olive vierge de pays en vrac.JPG|ממוזער|152 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "שמן זית הוא תרגום של אדמה ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי עגבניות, תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "חומוס עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' 6zutwdqm446wlfq7mrq7zxgwsxlkn46 239004 239003 2026-08-12T09:55:36Z קליאו 9676 /* */ 239004 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huile d'olive AOC.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "שמן זית הוא תרגום של אדמה ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי עגבניות, תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "חומוס עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' n6ew36ysbrdt08nh8b5sxgzfpkhkoqf 239005 239004 2026-08-12T09:57:09Z קליאו 9676 /* */ 239005 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huile d'olive AOC.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "שמן זית הוא תרגום של אדמה ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי [[עגבנייה|עגבניות]], תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "[[חומוס]] עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' [[קטגוריה:מזון]] b85vr6rxb0qddpgcbi4pkxsrne6cmv8 239006 239005 2026-08-12T10:02:50Z קליאו 9676 /* */ 239006 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huile d'olive AOC.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * הרי זה שמן זית! זולף הוא לכוס ואין קולו נשמע. שמן זית זך ממש!"חיים נחמן ביאליק יום הששי הקצר * "שמן זית הוא תרגום של אדמה ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי [[עגבנייה|עגבניות]], תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "[[חומוס]] עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' [[קטגוריה:מזון]] 4klugbvh6ciixm4mu21wd2x9jx661tv 239007 239006 2026-08-12T10:04:12Z קליאו 9676 /* */ 239007 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huile d'olive AOC.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "הרי זה שמן זית! זולף הוא לכוס ואין קולו נשמע. שמן זית זך ממש!" ~ [[חיים נחמן ביאליק]], 'יום הששי הקצר' * "שמן זית הוא תרגום של אדמה ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי [[עגבנייה|עגבניות]], תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מחסה עם כרובית מגורדת בשמן זית ולימון." ~ [[ניר צוק]] * "[[חומוס]] עם צנובר עם טחינה קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' [[קטגוריה:מזון]] j2x5kantrvigtpuk3jpctoo28x7h6t8 0 30019 239000 2026-08-11T22:02:24Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Starr 080210-2776 Dodonaea viscosa.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זרע (בוטניקה)|נושא=זרע}} * "הזרעים נופלים בערוגה פורייה כדי להפוך לחיטה בשלה יום אחד." ~ [[ז'ול ורן]] * "הנשים היפות הן פרחים וזרעים ביחד." ~ [[זו קארלי]] * "אל תשפוט כל יום על פי היבול שקצרת אלא על פ..." 239000 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr 080210-2776 Dodonaea viscosa.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זרע (בוטניקה)|נושא=זרע}} * "הזרעים נופלים בערוגה פורייה כדי להפוך לחיטה בשלה יום אחד." ~ [[ז'ול ורן]] * "הנשים היפות הן פרחים וזרעים ביחד." ~ [[זו קארלי]] * "אל תשפוט כל יום על פי היבול שקצרת אלא על פי הזרעים ששתלת." ~ [[רוברט סטיבנסון]] * "רעיונות כמוהם כזרעי לוטוס; הם אינם הופכים לרדומים אלא כדי לפרוח טוב יותר." ~ [[פאטו דיום]] * "פתיחה היא הכול. צריך להיות בה, כמו בזרע עץ, כל הספר כולו." ~ [[יואל הופמן]] * "אז תדעו לכם שהצנון אמנם 'יבש', אך זרעיו שימשו בעבר כמקור לשמן נפוץ יותר משמן זית." ~ [[פיליס גלזר]] * "ואני יכול לשלוט איפה לשתול את הזרע. זאת לא אשליה, מאסטר." ~ מתוך הסרט [[קונג פו פנדה]] * "אבל לא משנה מה תעשה, הזרע יגדל להיות עץ אפרסקים." ~ מתוך הסרט [[קונג פו פנדה]] 4v46m5vx224heqxatfx3925lsl6hjm9 239001 239000 2026-08-11T22:02:48Z ~2026-42575-38 27560 239001 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr 080210-2776 Dodonaea viscosa.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זרע (בוטניקה)|נושא=זרע}} * "הזרעים נופלים בערוגה פורייה כדי להפוך לחיטה בשלה יום אחד." ~ [[ז'ול ורן]] * "הנשים היפות הן פרחים וזרעים ביחד." ~ [[זו קארלי]] * "אל תשפוט כל יום על פי היבול שקצרת אלא על פי הזרעים ששתלת." ~ [[W:רוברט סטיבנסון|רוברט סטיבנסון]] * "רעיונות כמוהם כזרעי לוטוס; הם אינם הופכים לרדומים אלא כדי לפרוח טוב יותר." ~ [[פאטו דיום]] * "פתיחה היא הכול. צריך להיות בה, כמו בזרע עץ, כל הספר כולו." ~ [[יואל הופמן]] * "אז תדעו לכם שהצנון אמנם 'יבש', אך זרעיו שימשו בעבר כמקור לשמן נפוץ יותר משמן זית." ~ [[פיליס גלזר]] * "ואני יכול לשלוט איפה לשתול את הזרע. זאת לא אשליה, מאסטר." ~ מתוך הסרט [[קונג פו פנדה]] * "אבל לא משנה מה תעשה, הזרע יגדל להיות עץ אפרסקים." ~ מתוך הסרט [[קונג פו פנדה]] 713dkvkzv5803foycv2alomalsgefqi