ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.15 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 3369 239047 232802 2026-08-13T21:35:56Z ~2026-43544-96 27584 /* עוזי חיטמן */ 239047 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Elef Milim IETV Building 20180423 18.jpg|ממוזער|188 פיקסלים|הבובה של אוזה]] '''[[W:פרפר נחמד|פרפר נחמד]]''' היא תוכנית טלוויזיה ל[[ילד]]ים המשודרת ב[[הטלוויזיה החינוכית הישראלית|טלוויזיה החינוכית]]. הפרק הראשון הופק בינואר 1982, וכיום משודרת התוכנית בשידורים חוזרים ובפרקים חדשים. ==שבי== * "תגיד, אתה בץ?" * "איך שאני אוהב חגים." * "וט"ו בשבט, זה חג-האילנות, וחג-האילנות, זה ט"ו בשבט!" * "אני בכלל לא רוצה לטוס לסין, אני לא מכיר שם אף אחד!" * "כשאני אהיה גדול, אז גם לי יהיה שפם כמו לדודו?" * "תבחר בשופר הכי יפה, וזהו." * "רגע, אני לא יכול גם ללכת וגם לחשוב!" * "דן רב עם יותם?" * "אני גם אוהב חגים, ואני גם אוהב את אלי (גורנשטיין)" * "לרחוץ ת'מרק, לבשל שרשראות..." * "גיא, הפסל הזה עשה לי 'פס'" * "מה זה ציונות?" * "אני לא אוהב להפליג באונייה, אני פוחד להפליג באונייה." * "אין דבר כזה בטעות! לא לוקחים דברים בטעות!" * "שלום מלפפון. למה אתה כול-כך ירוק? אתה לא מרגיש טוב?" * "איי! הבטן שלי! הכל מסתובב לי בבטן! אכלתי כבר ארבע סופגניות!" * "היא התחפשה לנסיכה... אבל הכתר נמצא אצל עוזי..." * "בשום-מקום אין מקום בשבילי!" * "נכון, זה לא בץ." * "מה-פתאום מיטה ביער?" * "נו, נולי!" * "פשוט מאוד. את היפיפייה, ואני הנרדמת." ~ כשאפי שאלה אותו איך משחקים במשחק "היפיפייה הנרדמת". * "אצלה האבא לא יושב על הכורסה ומתפנק." ~ הטענה של שבי לצ'יפי ואוזה לגבי מדוע הוא לא רוצה שצ'יפי ישחק עם אוזה ב"אבא ואימא". * "אני נולדתי בעיר חיפה." * "אני שחקן הכדורסל הכי טוב בעולם." * "לא בקול רם, ששבי לא ישמע."~ כשהוא מצוטט את השיחה של שלומית ואוזה, כשהוא חושב ששלומית אוהבת יותר את אוזה ממנו. * "אם הייתי אחשוורוש, הייתי מתחתן אתך." ~ כשהוא מחמיא ליופייה של אסתר המלכה. * "היא אוהבת להיות מלכה" ~ כשהוא משתף את הצופים לגבי העובדה שאוזה מתחפשת כל שנה בפורים, לאסתר המלכה. * "אם אתה שבי ואני שבי, אז איך בעצם ידעו מי שבי?" ~ כשהוא מבולבל מזה שגיא (פרידמן) התחפש אליו. * "מה זה בכלל משלוח ממות?" ~ כשהוא לא הגה נכון את המושג "משלוח מנות". * "במגירה שלי אני שומר רק עוגיות." * "אם לא תיקח אותי, תשכח אותי." ~ כשהוא מנמק לגיא מדוע הוא התחבא במזוודה. * "גם תכיני לנו מנה ראשונה, סלט פשטידה, ואחר כך, מרק פשטידה. * "אני מרכיב [[משקפיים]] גם בחורף." * "זה כן סימן, שאני רעב." ~ בהקשר לתמונת הקלמטינה שגיא הראה לשבי ונולי במשחק של "מה שייך לקיץ ומה לא". * "אם יש חג "ראש השנה", יש גם חג "רגל השנה"?" * "מי הלימון הזה?" ~ כשהוא ונולי רואים פעם ראשונה אתרוג. * "מי הסכים על הסימנים האלה? אותי לא שאלו." ~ כשהוא שומע לראשונה את המושג "סימנים מוסכ‏‏מים". * "סופסוף אוכל לשבת בחוץ ולשתות גשם". * "אני רוצה שירד עלי גשם ואז אני אגדל ואני אצמח כמו העץ." * "משעמם שאת אומרת משעמם כל הזמן." ~ כשהוא דיבר לאוזה בזמן שהם צפו יחד בגשם יורד. * "אני אשתה תה אינדיאני, אני אשתה תה יפני ואפילו תה סיני." * "אחד, שתיים, שלוש, ארבע."~ כשהוא ספר את העלים בעציץ כדי לא להתוודות שהוא שבר את שעונו של סבא נחמן, שבסוף מסתבר שהוא שבר את שעונו של דודו. * "אצלי סלים אף פעם לא בורחים". * "לא שמעתי דבר כזה שאנשים מבוגרים מוכנים לשמוע מה שאומרים שני פצפונים כמו נולי ופינגי." * "הב-הב אמר הכלבלב, גע-גע אמר הברווז...." ~ שיר שזמזם בפרק "עץ ונייר" . * "בליפ, בליפ." ~ הקול שאותו ניסה שבי ללמד את דגדג דג הזהב. * "איך קוראים לעץ שמצמיח נורות?" * "גם סבא שלי עלה לארץ, ממרוקו." * "אני רוצה לישון!" * "בעוד שעה?!" * "והרי תחזית מזג האוויר." * "כמה אני מתגעגע, אני מתגעגע בגודל של הר." * "לא מחליפים את העוגיות, מחליפים את המקומות." ~ כשהוא גילה להפתעתו שהעוגייה האחרונה היא קטנה לעומת הקודמת. * "תמונה שבה יוסי אומר לנו שלום." ~ כשהוא אמר לאוזה ודודו בנוגע למשחק שבו הם שיחקו. * "מהיום אני אדבר רק בזומזום!" * "אם עופרה הולכת לרופא שיניים, אז למה היא צריכה מזוודה כל כך גדולה?" * "בלי פרידה, אין פגישה." * "הידד אפי! הידד שבי! כל הכבוד לשבי! כל הכבוד אוזה!" * "מה את רוצה שהזאב יזמזם בזזז, כמו הדבורים?" ~ כשאוזה העירה לו הזאב בסיפור שלו מרעיש בקולו. * "שפת המוזיקה היא שפה יפה מאוד." * "כך נגמר הסיפור? עומר ודפי התקוטטו והלכו מכות?" * "וממני ד"ש לנמלים." * "איזה כיף לנגן בגיטרה." * "כשאני אהיה גדול, גם לי יהיה שפם?" * "זה תרנגול, אבל לא ידעתי שתרנגול מתעטש." * "אני אביא את החיפושית שלי." ~ כאשר הוא התכוון למפוחית. * "אז בואו ניסע במשאית מלאה צעצועים, ולא יהיה לנו משעמם." * "מה, בקיבוץ לא יהיה מזג אוויר? רק בעיר?" * "אבאל'ה, אלינורל'ה." ~ קריאת הבהלה של שבי בפרק "חורף". * "נולי מצאה! נולי מצאה!" * "רק עוד צבע אחד, כחול בהיר וכחול כהה." * "שמיים..., קרניים..., תמונות..., צורות...." ~ שר את הסופים של השורות בשיר של דודו. * "אני אצעק עד שתשמע אותי בגינה." ~ כשהוא שמע מדודו שאוזה נמצאת בגינה. * "אני לא יכול לרוץ כל כך מהר." * "אני לא פוחד, אני פוחד נורא." * "תשעה נכדים? אולי...אולי סיפור עם שלושה נכדים כדי שיהיה יותר קצר?" * "אני לא פוחד משום דבר." * "לכל נמלה יש ציפור משלה." * "איזה משהואים יש למשי בבטן." * "אם זה מצחיק, אז בטח." * "אני יודע מי אלוף בבדיחות קרש? הנגר." ~ הבדיחה של שבי בפרק "מה מצחיק". * "אני חדש בחבורות." * "אצלנו נולי היא מתתיהו, כי שנינו (הוא ובץ) רוצים להיות יהודה המכבי." * "לכל כדור יש סיפור." - כשסיפר על אוסף הכדורים שלו. * "את הנולי הכי מקסימה בעולם." - כשהוא פונה לנולי. * "השרשרת גורמת לך להיות עצובה?" ~ שהוא שאל את אוזה שהיא לא מרגישה מאושרת אם הוא לא מתפייס אתה בגלל זה. * "היא מתאימה לי בול למחוש שלי." ~ כשהוא מדבר על הטבעת שאותה מצא. * "טבעת לא יכולה להיות של מישהו שאיבד אותה, היא יכולה להיות רק של מישהו שמצא אותה." * "בן הוא לא מארץ הדמיון,בן הוא מארץ הבאמת." * "שבון!" ~ שם החיבה שבן נתן לו. * "טוב, אני אעמוד ואספור עד עשר, ואז אני אחפש את עצמי מאחורי העמוד או באדנית." * "יש משהו מפחיד? אני הולך." * "אני יכול להיות פרעה נחמד?" * "הו כמה שאני אוהב חסה." * "אני אוהב כשאומרים באגדות: "עד עצם היום הזה"." * "אני שבי הקוסם הגדול!" * "אחד, שתיים, ארבע! ארבעה ארנבונים, איפה הכפיים?" * "אני המטמון?" * "משי אוכלת עלים?" ~ כשחשב לתומו שעלי עץ התות שאסתר הביאה היו עבור משי, ובסוף הוא גילה שהם מזון לטוויי המשי שלה. * "אני ארוז, והתיק שלי ארוז!" * "אדמת היא לא תחפושת!" ~ כשהוא התרגז שבץ זכה בתחרות התחפושות וכולם חשבו שהוא התחפש לעגבנייה, אך בעצם הוא חלה באדמת. * "כל כך מקושט פה שאפשר לראות את זה גם מהירח." * "הלחמניות צלצלו!" * "לבלגן זה מה שאני הכי אוהב." * "הלכתי עד אפריקה ברגל." ~ סיפור הבדיה של שבי. * "אוזה ושבי צמד הפרפרים" ~ שהוא מתאר את עצמם בעתיד כמוסיקאים. ==דודו זר== * "אני רוצה תפוח עם לחי אחת אדומה, לחי אחת ירוקה ושיהיה מהגליל." * "איזה יופי שנוסעים לירושלים באוטובוס כך שאני לא אצטרך לנהוג." * "נכון מאד שבי. אך יש להגיד מישמֶש." * "עד שהחלטתם, הכל נמס!" * "מה דעתך על הבלון הוורוד, הוא מאוד יתאים לך לחולצה." * "זאת לא בושה לא לדעת, וזאת גם לא בושה לשאול." * "אני לא נכנס למטבח הזה, כי יש שם אנדרלמוסיה איומה-ונוראה!" * "בודאי שאני יכול לתקן את זה, אבל לא עכשיו!" * "אכלתי, שתיתי, הכל בסדר." * "אבן נייר ומספריים, על האף יש... מצילתיים!" * "נחמד, או נחמד?" * "אתם צריכים ללחוש לאט לאט וברור!" * "דברי-חכמים, בנחת נשמעים." * "היום יש לנו אורח, ז"א, אורחת, קוראים לה גברת-מטרייושקה." * "מה-עם-העוגה-המוקצפת?! עם האגוזים, והצימוקים, והקצפת?!" * "טררם!" * בלי שפם אני לא דודו! * "פוך-היפוך-הפוך!" * "לא-עכשיו, אוזה, אני צריך לגמור לתקן פה את הרגל של הפח!" * "תמיד תחשבו-פעמיים, תמיד תפקחו את העיניים, וזה במהירות, כול-רעיון-הזהירות!" * "שפם יש לי, אבל זקן, אין לי!" * "מה יש לפחד משעון?" * "לפעמים אנחנו באמת צריכים מישהו שיגיד לנו ממה להיזהר." * "אף-אחד, אבל אף-אחד לא זוכר שלמלך בובו-ה1, יש היום יום-הולדת! אז מה-יוצא-לי-מזה-שאני-מלך?!" * "גגגגגגגע, זבוב-נפל-לתוך-עוגה!" * "איזה גשם בחוץ! ממש מבול!" * "קצת צהוב וקצת אדום...והרי לכם- כתום!" * "זה אני?! מה פתאום!" * "השפן הקטן ששכח לסגור הדלת, מה עם הנזלת?"~ כשהוא שאל ילד המחופש לארנב בתור מר פורים. * "ומי שלא יתחפש, לא יכנס." * "הו, שלום דוד משה, שלום דודה רבקה, שלום דודה שרה." * "מטאטולה, איזה שם נחמד נתנו לה." * "מי רוצה לשחק איתי כדור-רוח?" * "לסביבונים לא קורים ניסים."~ דודו בתור סביבון ענק שאיבד את האות פ'. * "ספר חדש, סיפור חדש." * "למי יש שתי רגליים ושפם?" * "אורח פורח, שבא להתארח, עושה שמח ובורח." * "כי כשמחזיקים ביד מטריה פתוחה וכל המעיל שלך רטוב, קצת קשה לפתוח קופסה." * "היי עופרה, מה את מצלמת?" ~ מתוך הסרט שבו דודו ואפי הופיעו בו. * "המילה היא: אוטובוס." * "צב! צב! צב! צא! צא! צא!" ~ מתוך הספיישל ששודר באולפן הפתוח שהיה במלחמת המפרץ הראשונה. * "אז תגידו, איך אתם רוצים שאשיר לכם, בפורטה או בפיאנו?" * "אני הכי אוהב מתנות "בלי סיבה"." * "קודם זה היה שיר ב"טרללה", ועכשיו יש לי משהו חשוב להגיד לכם. אז החלטתי להוסיף לו גם מילים." * "כשהייתי בקיבוץ, הקלטתי כל מיני קולות של חיות." * "מישהו מחק את הסרט!" * "ולי יש דודה שצוחקת רק בחיריק." * "אני לא נרדם עם פיג'מה בצבע תכלת." * "הבטן שלי כבר מקרקרת, והפיצה כבר מתקררת!" * "אחת ושתיים. עברו יומיים, והבצל צמח כפליים." * "אני רצתי, קניתי, סחבתי, שטפתי, קילפתי, בישלתי, טיגנתי וערכתי את השולחן." * "שיר חדש ולא מחודש." * "אנחנו נרטב, אבל זה כל הכיף." * "המודעה שהבטחנו לגברת פוקס מוועד הבניין!" ==בץ== * "אני רק, קצת קצת סובבתי את הברז..." * "בטלוויזיה יש מפיק, שהתפקיד שלו, קצת דומה לגננת." * "חבל שההזמנה לא הייתה כתובה על מפית..." * "עוזי! מה הבאת לנו?" ~ כשעוזי חוזר ממרחקים * "מהיום אני לא רוצה לשמוע אפילו על עץ" ~ בפרק על העצים. * "את התבלבלת לגמריי, חלב לא אוכלים, חלב שותים!" * "אני לא יכול לרקוד אפילו אם עוזרים לי!" * "אבל אני נורא פוחד מהים הגדול!" - תוכנית מיוחדת לקיץ. * "את בטוחה ששלחו את החבילה הזאת, לעוזי?" * "כולם הלכו?" * "הכול בסדר, והכול מוכן." * "מה זה "חנוכה"?" * "המים ייצאו לבד מן הברז." * "שיחקתי עם יויו" * "איפה דודו?" * "הבטחת גם לא לשיר?" * "אני אסתכל על החצוצרה-הירוקה, ואחרצרץ באדומה!" * "חבל שלא איבדנו עפיפון, עכשיו היינו מוצאים אותו..." * "לא קומו ולא שומו!" * "כמה שאני צמא! כמה שאני צמא!... אוי, מרוב צמא, שכחתי אפילו להגיד לכם שלום!" * "הנה היא נוסעת-על-הרצפה, ונכנסת מתחת לשידה!" * "גם אני רוצה לנסוע לכינרת!" * "אני תמיד אוהב לשמוע איך את שרה!" * "אורז זה ארוז מדי..." * "תכף אני אהיה מאוכזב מזה שאני כמעט היחיד פה שלא מאוכזב." * "יואש הבלש שלא אומר נואש." * "בואו ונחזיר את כול המים מן הדלי, בחזרה לתוך הברז!" * "איך מבזבזים מים?" * "גם המים בשלולית מלוחים?" * "אבל אני לא יודע איזו שפה אני מבין..." * "ביום שבת הלכתי לשוק. השוק היה סגור וזה כל הסיפור!" * "אני אסתבכל לי על הירוקה ואנגן לי באדומה!" * "אני לא מר, אני מתוק." * "ואני חג הביכורים, כי אני אוהב שהולכים לביקורים אצל חברים." * "אז נשים את אוזה בטנא כי היא בכורה." * "אני ידיים שמגרדות את הגב." * "אז תזמין שרברב שישברב את הברז." * "אני כבר סבא, וסבא לא הולך לגן." * "עופרה הרוח הגיעה, היא מצלצלת בפעמונים." * "למה קוראים לשולחן "שולחן", אם הוא לא משלחן?" * "כבאי עושה האואואו."~ כשבץ עשה צליל של סירנת כבאית כשגיא שאל אותו ואת נולי לגבי עיסוקו של הכבאי. * "הוא יקנה לנו מתנות, וממתקים, ויספר לנו סיפורים מצחיקים." ~ כשהוא ואוזה נרגשים לקראת הפגישה השבועית עם סבא קלמן (עזרא דגן). * "הוא יקנה לנו סיפורים, ויספר לנו מתנות." ~ כשהוא התבלבל במשפט שלו. * "עופרה, כל החמניות גדלות כל כך מהר?" * "אם כולם צודקים, מה אנחנו בכלל רבים!" * "אם אלינור היא הצעירה, נולי צעירה וגיא גם הצעיר, וגם הבוגר, אז בעצם רק אני פה הבוגר, בוגר, בוגר." * "עכשיו שנינו מרגישים אותו דבר." ~ כשהוא אמר לאוזה לאחר ששניהם נבהלו מהעיטוש של דודו. * "אני אחלום על מסיבת יום הולדת, שכל הילדים מביאים לי מתנות." * "מזל/חבל שלא הייתי בטיול הזה." ~ התגובה של בץ בהתאם לכל מה שקרה לאפי בטיול שלה. * "היה יותר נחמד לבנות לול לברווז הגומי." * "זה לא יעזור, אני לא רואה פה שום חמור." * "לא חילקת טוב." ~ כשהוא אמר לשבי כשהוא שם לב שנותרה קלמנטינה אחת בכל פעם שהם חילקו את הקלמנטינות שווה בשווה. * "אני מאוד אוהב לא לדעת." * "לאן אתם נוסעים, נוסעים? * "המלך בץ הראשון, רוצה לישון." * "גם אני יורק אש, לפעמים." * "גם אני יפיפייה?" * "אמרתי לכן שאני מסודר." * "עוד מעט נדע איזו ריבה יש בסופגניות האלה." * "ילד, עץ, תפוז, זהו!" ~ הסיפור שבץ סיפר לפי התמונות שעפרה הביאה. * "אם זה לא שוקולד, אז אני לא רוצה." * "בטוח לא נתלכלך, כי כבר התלכלכנו." * "אני לא גדול, אני קטן." * "אני לא רוצה טיול לחדר הטומטום." ~ שהכוונה היא לחדר האטום. * "אני בא! אני בא! אני רץ!" * "אין נהג אוטובוס בלי הגה." * "אני לא מפחד לא מעכבישים ולא מגבהים." * "חתולים תמיד נכנסים דרך ה[[חלון]]." * "הלוואי שזה יהיה מישהו שיש לו חנות של שוקולד." * "ירקות זה לא כיבוד למסיבה." * "זה נשמע לי כמו קלקול." ~ כשהוא חשב שהמילה קוּל זאת מילה רעה. * "אני מרגיש מיחמוץ." * "אני בכל זאת חושב שהרבה יותר מעניין לצלם אותי מאשר עוגה." * "בץ! הא, אני כאן." * "אני פעם ראיתי ענן בצורת בץ." * "מה אכפת לסביבה מה אנחנו קונים?" * "אני חייב למצוא איזה מעשה טוב." * "ליום הולדת חייבים להביא מתנה." * "הדבר שאני הכי אוהב בחורף זה לבצבץ בבוץ." * "אני רציתי משהו שקופץ, ולא סתם קופסה." ~ שהוא חשב לתומו שזה מה שהוגרל לו, בהגרלה הקסומה של דודו, המתגלה לבסוף כג'ק בקופסה. ==אוזה== * "מה-עשית, שניצל, פויה-פויה!" * "פלאפל מתוק עם ריבה..." * "יש לו יום!" * "מרעישים ברעשן רק כשמזכירים את המן-הרשע!" * "איך בץ עשה לי בושות!" * "כמה זמן אפשר לאכול אותו דבר?" ~ אוזה בתור האפרוח אלכסנדר בהצגה גרגרים וזרעונים * "אז מה אתה עושה עם האגוזים האלה?" * "אתה אולי פיקח, אבל אין לך את המפתח של בית-המיקדש!" * "אבל ניסים (גרמה), למה הערבה נראית קצת עצובה?" * "אני מבקשת [[תפוח]] ענקי, שיספיק גם לחברים וגם לי." * "אני לא רוצה לעבור דירה! אני לא רוצה לעבור מכאן, אני רוצה להישאר!" * "אל-תלך, שניצל!" * "אני או הוא? אתה..." * "שלום ג'ירפות" * "אם כולם כול-כך שמחים שהוא בא, סימן שהוא נחמד" * "הם טעימים, האגוזים-האלה?" * "אתה רוצה, שדודו ילבש-בגדים-מלוכלכים?" * "הנה נסיכת-הירח!" * "תינוק בן שנה! שוכב במיטה!" * "לפני החורף מגיע הסתיו" * "איזו מן שאלה זאת?!" * "אל תבלבל אותי, אני צריכה לשמור על השעון!" * "כי אילו היו תפוזים ירוקים, היינו שותים מיץ תפוזים ירוק." * "אתה כבר שבי, איך אתה יכול להתחפש לשבי?" * "כי אני יפה, וחכמה, וּמתוקה." * "כי אתה כבר מחוּפשׂ, לנודניק." ~ כשהיא מתייחסת לכך ששבי שואל את אלינור (אהרון) למה כדאי להתחפש. * "סיידת יפה מאוד את הקיר הזה, א"א."~ כשאפי בקשה ממנה ומשבי לתת ביקורת על סיוד הקירות לקראת הפסח. * "כי עכשיו אתה צבוע לכבוד חג הפסח." ~ כשהיא החמיאה לדודו על הכתמים שיצאו לו בעקבות הישיבה על הכיסא הצבוע. * "אני נולדתי ראשונה לפני בץ." * "אף פעם לא ראיתי ציור שקוף." * "יוּ, כמה ספרים. אולי מאה, עכשיו הסיפורים לא יגמרו לי לעולם." * "הו, כמה את/ה דומה לעופרה." ~ משפט שאוזה אמרה לכל הדמויות בסיפור "כיפה אדומה" כשאותן היא פגשה. * "ללי, איזה שם טרללי." * "דו-חיים זה שני חיימים." * "שני סיפורים מחר, וסיפור אחד היום." * "אני לא תופסת איך אתה לא אוהב תופסת." ~ כשבץ סירב לשחק אתה תופסת. * "זה סתם גן, יש שם סתם צעצועים, וסתם, סתם, סתם ילדים." * "צוציק, איזה שם בוביק." * "מה פתאום דבש ותפוח?" * "ניחשתי וניחשתי." * "מיקי הוא לא אדון." * "אני אוהבת ללקק בולים." * "אני לא מריחה שום חורף." * "אני לא מבינה, איך הוא ידליק את הנר הראשון, אם אני אדליק את הנר הראשון? מה הוא ידליק את הנר שכבר אני הדלקתי?" ~ כשהיא תהתה לגבי כך שהיא ושבי ידליקו את הנר הראשון של חנוכה בו זמנית. * "אתה כותב במחברת שלך יום-יום, ובגלל זה קוראים לה "יומן"". * "הוא עץ של סלט פירות". ~ כשהיא עונה על החידה של שבי לגבי איזה עץ הוא. * "מבצק מכינים עוגות ולחם." * "שלום חברים שלי, אני לא יודע מה אתם אוכלים בפורים. אבל אני אוכל אוזני המן מלאים, מלאים, בצוף טעים." ~ כשהיא הייתה מחופשת לפרפר. * "אז בואו ניסע לטייל בארץ ישראל." * "לבן- דובדבן, דובדבן- קורקבן." ~ החרוזים הראשונים של אוזה בפרק "יכול, לא יכול." * "אני לא מבינה מה מצחיק במשחק כדורגל." * "אנחנו לא ראינו אף אחד, אנחנו רואות טלוויזיה." ~ כשהיא עונה לדודו בזמן שהיא ונולי צופות בטלוויזיה. * "הוא הבטיח להביא לי בלון אדום וגדול." ~ כשהיא מספרת לצופים על ההבטחה של יוסי (ידין). * "ואיך בוכה התינוק של דודה שולה?" * "שני סיפורים מחר, וסיפור אחד היום." * "אתה ישנוני, וישנוני כמוך לא יכול להיות ער כל הלילה." ~ כשהיא אומרת לשבי מדוע הוא לא יכול להישאר עד שעה מאוחרת כל כך. * "אם אני אומרת שעכשיו בוקר, אז עכשיו בוקר." * "בא לי לצחוק, בא לי. על בץ כזה מבולבלי, בא לי לצחוק, בא לי." ~ השיר שהיא המציאה על בץ. * "זה משהו עגול, אדום וקופץ." ~ הרמיזה של אוזה לגבי המתנה של שבי שהתשובה היא כדור אדום. * "מה, לובשים גרביים על הנעליים?" * "היא אומרת לו נו,נו,נו, על היד." ~ כשהיא ושבי הסיקו בטעות שדודו ואפי רבו, מכיוון שהסרט שהם ראו היה נטול קול. * "ושמישהו ישן, אני לא רוצה להעיר אותו." * "בוקר, בוקר, אני אוהבת בוקר." * "זה של שירותים." ~ כשהיא מתארת פומפה. * "אריה אצלנו בחצר?" * "אבל אם תעשה כל מה שאני אומרת לך, אני אקח אותך ל"לונה פארק". ~ כשכך תרצה אוזה את האיסורים חסרי התכלית שהיא נתנה לשבי, כשהוא שאל אותה לגביהם. * "לא הבאת לי ממש חיות, הבאת לי קולות של חיות." * "פיל שעושה קוקוריקו." * "בץ! סיפור." * "בסתיו קריר, ונעים, וסתווי, ויש חגים." * "וחתול אוהב שנותנים לו חלב." * "לבץ שהוא בן שלוש, שנפל על הראש."~ שיר הברכה הראשון שאוזה המציאה לבץ. * "לא שתיתי מים כבר שבועיים." * "אני מרגישה כמו מלכת החורף." * "מה יקרה אם אני אצלצל?" * "איך אני אוהבת גשם, אבל לא גשם רטוב." * "פרפר (שם של צבע) לבץ! היי הופ!" * "נהג של אוטובוס בתוך ארמון? למה שלא תהיה אביר על סוס לבן?" ~ כשהיא תהתה לגבי המשחק של שבו שבי רצה לשחק. * "אני מלכת הגן, כל הגן חברים שלי." ~ מתוך הסרט שהיא השתתפה בפרק "שיתוף פעולה". * "כל שנה אני מתחפשת למלכה אסתר, השנה אני אתחפש לאסתר המלכה." * "אני חשבתי על מישהו מאוד מתוקה, שאני אוהבת אותה, היא התחפשה לאסתר המלכה. קוראים לה אוזה." ~ כשאוזה החליטה לתת את משלוח המנות שלה לעצמה. * "מי כאן הגדולה? אני." * "אתם דומים ליתושים." ~ כשהיא אומרת על מסכות האב"כ של רמה וגיא. * "אני בכלל לא מפחדת, זה הדובל'ה שמפחדת". * "אני לא אוהבת את האזעקה." * "אני מאוד אוהבת חבורות סודיות." * "כללים אפשר לשנות." * "מסיבות של גדולים, זה משעמם." * "כמו שלחשמונאים היה נס של חנוכה, אז גם לנו היה נס קטן." * "מתחשק לי שכולם ייהנו ממנה." ~ שהיא מדברת על השרשרת שמצאה ואינה יודעת שזאת המתנה ששבי העניק לה. * "אוזונית!" ~ שם החיבה שבן נתן לה. * "מה עדיף לצייר? פרחים או לבבות?" * "ששש...שבי ששש...שבוע שעבר ששש...שריקה!" * "הדרקון יורק האש שונא ריח של קיווי." * "זה הכי מטמון שיש." ~ כשהיא מתכוונת למצפן של אורי שהמדען (שחר חסון) מצא. * "חנווני מחוונן חנוונים." * "מגנובי!" ~ מילת ההתלהבות שאומרת חברתה אסנת. * "בו-בום!" ~ צליל של פעימת לב כפי שאוזה מתארת אותו. * "אתמול בלילה מצאתי שקית." ~ השורה הראשונה בשיר שאוזה המציאה. * "למה החתול מילל?" ~ אחת החידות של אוזה. * "חברים דמיוניים לא מקבלים שוקולד." ==[[עוזי חיטמן]]== * "אחת ושתיים, חור במכנסיים, שלוש ארבע, חור בארובה, חמש ושש, זה כל מה שיש." * "אחת ושתיים, אתמול זה מוחרתיים, שלוש ארבע, ירח מרובע, חמש ושש, תפסיקו לקשקש!" * "מה-הפלא שהספר הזה מתפרק, אני קיבלתי אותו לפני המון שנים, כשהייתי קטן." * "פעם הוא הכניס לי אבן-כבדה לתוך הילקוט, שיהיה לי כבד, ופעם הוא הוציא לי אוויר מן הצמיגים של האופניים..." * "שלום. אתם אוהבים טיולים? אתם אוהבים גם לספר על טיולים? אז תספרו בבקשה לכולם על הטיול של אפי ושלי." * "עכשיו אני כותב משהו." * "כי אם תהיה עץ, אז מי יהיה שבי?" * "אתה יודעים מי עוד יכול לרקוד עם עוזרים לו?" * "מה איתך, בץ, ככה מקבלים חבר שחזר ממרחקים?" * "עוד כשהייתי ילד, הייתי הולך עם אבא שלי בתחילת-השנה לבית-הכנסת, כדי לשמוע את תקיעת-השופר." * "וזה חתן... סליחה, מתן..." * "פינגי, פינגי, זה ספר-טלפונים!" * "את הדרך לתיבת-הדואר, אוזה כבר יודעת בעצמה." * "אני לא אישן טוב בלילה אם אני לא אמצא את המכתב!" * "איך מכינים סלט-ירקות-ברוטב-שמפיניון" * "לפי-הסימנים פה, ופה, זה היה פעם עפיפון." * "אנחנו מוכרים את הנעליים שבתוך הקופסאות, ולא את הקופסאות." * "מה זה הריח-הנפלא-הזה?" * "הנה דייג, והדייג מחזיק חכה. איפה נשים את הדייג במיים, או על החוף?" * "אין לנו בכלל גרביים חומים!" * "בלי ראי אני לא יכול לראות את עצמי." * "כמו ים בלי מים וכמו שבי בלי משקפיים!" * "אין מה לדאוג, את הדרך לתיבת הדואר אוזה יודעת בעצמה." * "אולי אתה רוצה שאעשה לך בגד-ים מעיתון?" * "גם המצלמה שלי התנהגה יפה מאוד." * "הכי קשה לי זה להחליט איזה גרביים ללבוש." * "מי צריך חור בכיס." * "ככה מברכים חבר שבא ממרחקים?" * "זהו שמשון והוא אוהב רק לישון." ~כשהוא מראה את בובת הנייר שלו. ==אפי בן-ישראל== * "מה פתאום?! פופו הוא בכלל לא שחקן-כדורסל, הוא ליצן!" * "זה לא מסוכן, ולי יש זקן!" ~ בתפקיד דוקטור שעלת * "הפיל הענק, החכם, והחזק!" * "לפרח הזה קוראים פרפורייה" * "שלום הנה פופו הגיע!" * "ככה זה, יש דברים שאפשר לעשות, וייש דברים שאי-אפשר לעשות." * "זה יעלה-לך-ביוקר!" * "הוא לא אכל היום שומדבר, ואם הוא לא יאכל, לא יהיה לו כוח..." * "אבל מה-פתאום שהשולחן יהיה הבית שלו?" * "ככה יצא לי..." * "היא בשביל יויו..." * "כמה פעמים אמרתי לכם לזרוק את הגרוטאות-האלה?!" * "רבת עם אוזה?" * "ואיך משחקים את ה"הפצ'י-הפצ'י" הזה?" * "מה צריכים הירקות שצומחים בגן-הירק?" * "נדמה לי ששובב אחד, מאוד אוהב את הכדורים שלי..." * "אמא שלי אוהבת כלניות-אדומות, רק בשדה, היא לא אוהבת כשקוטפים אותן." * "מה יותר גדול? בית או זית?" * "היי! מה קורה פה היום? איפה הכדור הכחול? מוזר מאוד!" * "מי שרוצה בלון שיגיד 'אני'!" * "בוא אלי, חתלתול! התקרב נא!" * "אני ישנה במיטה שלי, את בשלך. ושבי...שבי כבר נרדם." * "נדמה שדודו החליט לשמור אליכם." * "כשיש חושך, ואי אפשר לראות. מותר לטעות." * "ועכשיו הודעה: צופים יקרים, פינגי שלנו רוצה לישון. נא לשמור על השקט!" * "לבץ המבוצבץ, לאוזה הטובה, מאפי באהבה." * "אני לא פוחדת ממפלצות, מפלצות פוחדות ממני." * "אני שומעת שיויו מגיע." ~ מתוך הספיישל ששודר במלחמת המפרץ הראשונה. * "אני מתכבדת הזאת להודיע שלפינגי מותר בהחלט גם לא לדעת." ~ מתוך הספיישל ששודר במלחמת המפרץ הראשונה. * "פרס גדול, בגובה בערך כזה (מודדת את עצמה), יש לו שתי רגליים, ויש לו שתי עיניים ויש לו שתי עיניים כחולות. ~ כשהיא מתארת את עוזי בפרק "עקבות בחול" אחר שבץ ונולי אמרו לה שהם לא ראו אותו. * "לאן נעלמו המחטים?" ~ בתפקיד האימא בשיר של נולי ובץ "לאן נעלמו המחטים?" ==עפרה וינגרטן== * "ראית פעם [[צנון]] ו[[צנונית]] רבים?" * "כשיודעים מה רוצים זה מאד עוזר גם לקונה וגם למוכר." * "היום יש יום-הולדת לדודו." * "נא-להכיר, צפרדעת, בר-דעת. היא אוהבת לחוד-חידות, על עצים, ועל פרחים, ועל חיות, ועוד, ועוד, ועוד." * "ככה זה כשיש אבעבועות-רוח..." * "אין לי אח-קטן, יש אח גדול, אבל אני-בעצמי אחות-קטנה..." * "שבי, אולי יש לך סכין בשבילי?" * "זה היה מאוד מבלבל, נכון?" * "הקופסה ריקה, אבל ממה היא עשויה? מקרטון! לא חשבתם על זה..." * "תפסתי את הצפרדע!" * "הבאתי את הצלחות, אתה מוכן לעזור לי לערוך את השולחן?" * "הוא לא מפסיק לשיר שירי-חנוכה!" * "נחשו מה יש לי בידיים? לא כדאי לכם להתאמץ, כי לא תוכלו לנחש..." * "יואש, היה חלש, כמו קש! כחוש, תשוש, כמו יתוש! לא אכל, לא שתה, לא בצל, לא חביתה..." * "עיגול זה לא ריבוע, וזה לא משולש שגוזרים בן-רגע, עיגול-זה-עיגול!" * "שבי יכול לשמוע וכול ההפתעה שלנו תתקלקל..." * "דודו! איזו סופגנייה נהדרת יצאה לך!" * "אחת ושתיים, מזל גדול כפליים! שלוש ארבע, ביום ראשון הבא! חמש ושש, צריך להתלבש!" * "דודו, דודו, זה חולצות עם שרוולים ארוכים, יהיה לך נורא חם!" * "אין דבר יותר נחמד מאשר לבלות יום שלם על שפת ים כינרת." * "משרוקית אמתית של שוטר." ~ המתנה שהיא הביאה לשבי. * "רוח, רוח, לא לנוח!" ==נולי== * "איך זה יכול להיות שהוא נרפא מההפוכטיטיס." * "איפה שבי, ראיתם את שבי?" * "למה כשאני רוצה להשתתף במשחק, אני קטנה, וכשרוצים שאשמור להם על הפעמונים, אני גדולה?" * "בץ, אתה יודע איך נראה דגל-ישראל?" * "אפי, סליחה שאני מפריעה לך..." * "אל תעצבני אותי!" * "לתקווה-מפתח-תקווה!" * "אתה רואה כמה קל-להחליט?!" * "לסיסי הכלבה יש גורים..." * "אתה לא זוכר איזה צעקות צעקת? וכמה-שבכית כשדודו רצה לקחת אותך לקופת-חולים, לקבל זריקה? ולא רצית ללכת בשום-אופן!" * "עכשיו המגדל שלך ממש גבוה!" * "איזה מילים הקלטת הזאת אומרת!" * "לי אף-פעם לא קנו נעליים..." * "לכל דבר ששמים במים יצמחו עלים?" * "מה? זה לא-בדיוק סרט?" * "לא, המקל שלנו קצר מדי לשמשייה..." * "אני הכי אוהבת כובע ירוק..." * "לשבי שתקבל הרבה מתנות, ושתיתן לי את כל המתנות." * "בדיוק בפורים אני מצוננת." * "אם אתה אוהב אותנו? למה אתה עוזב אותנו?" * "כשאוכלים כל יום אבטיח, סימן שבא הקיץ." * "הקיץ הגיע?! איפה הוא, איפה הוא, שבי!" * "גם לך היו רעיונות מוזרים כמו לשבי." ~ כשאפי סיפרה לשבי ונולי על הרצון לבית משלה, כשהיא הייתה קטנה. * "אוף! כבר שכחתי את הסיפור." * "מה, מילים טעימות?" ~ כשגיתית (שובל) סיפרה לה ולאוזה שהיא קוראת "מילים של טעם" (שיר של דתיה בן דור). * "אלינור בקשה שתזמין רב." * "בשופר שופרים." * "רגע, רגע, סביבון, אתה לא צריך ללכת לישון, קרה לך נס! קרה לך נס!" * "אביגדור זה לא שם של אפרוח, זה שם של דוד." * "מה הפעמונים עושים את הרוח?" ~ כשהיא שומעת לראשונה על פעמוני רוח. * "אני כל הזמן חושבת מה היה אילו סבא אליעזר היה מגדל בגינה אבטיח." * "איזה מתח." * "אז תיכנס/אל תיכנס לים." ~משיבה בהתאם לכל אחד מהסוגיות שמעלה שבי. * "קיבלתי מאוזה עוגייה נורא טעימה, רוצה חצי?" ~ כשהיא שאלה את פינגי אם הוא רוצה, מבלי שהיא ידעה שהוא כעס עליה בעניין הכדור. * "מה אתך גדי (יגיל), צפרדע בעגלה של תינוקות?" * "לחכמים יש עצות חכמות!" * "הוא בטח היה עצוב מאוד." ~ בהקשר לסיפור של דודו על סבא מתושלח. * "גם אני נסעתי פעם ברכבת." * "אני לא יודעת לבנות סוכה." * "זה אסור! זה גבוה! אז מה הכיף בלבנות סוכה?" * "שבי מצא! שבי מצא!" * "תפסיק את הסיפורים שלך!" כשהיא מתעצבנת על בץ על אי הסדר שלו. * "אני כל כך אוהבת לצבוע ציורים." * "אני אמרתי "שלום אורי" קודם." * "מי שיש לו כלום תותים יכול להיות קצת עצוב." * "אז יהיה לנו עוד נס, נס הראל (סקעת). הוא בא לערב אחד ונשאר שמונה ימים." * "את/ה יודע/ת שכבר התאמנתי ואני מצליחה להגיד "אנציקלופדיה" בלי להתבלבל." * "כדור פורח זה מין בלון, אבל ענקיסטי, שעפים אתו גבוה גבוה." * "למה שבי קיבל יותר מיץ ממני?" * "גם אני רוצה להיות יוצאת דופן." * "ביטלנו את חודש תשרי."~ מתוך החלטה שלה ושל שבי לאחר שהם ראו את אסתר ואורי עסוקים. * "איפה זה לא בארץ?" ==פינגי== * "קולוקיטוקופיטה!" ~ כאשר בן אדם מגזים * "אז בשביל מה נתת לי את הרעשן?!" * "פלאפל-עם-קצפת?!" * "הוקוס מוקוס בובה פוקוס!" * "אל תפריע לשבי לישון..." * "למה אתה פתחת את החלון? החתולה נכנסה דרך-החלון-הפתוח..." * "אני רואה שדודו הביא פה את האגסים..." * "אני לא יכול לשיר צלילים כול-כך נמוכים, אתה יודע למה? כי אני לא טובה!" * "אני לא אוהב חביתה!" * "אני רוצה משקפיים!" * "עוד-לא-אכלנו! עוד-לא-שתינו! יבש-לנו בגרון..." * "אין דבר כזה "גלידה-עם-מלפפון"..." * "חלמתי שאני מלך..." * "למה אתם בוכים?" * "אני לא הרגזתי אף-אחד, אף-פעם!" * "בדיוק-עכשיו אין לי את הרעשן!" * "לא-תקוע! שתול!" * "אני הקוסם-הגדול-פינגופינגו!" * "אני לא רעב לעגבנייה" * "בוא-הנה-בוא-הנה-דגי-דג, אל-תדאג! יש לך חבר-עם-יוזמה! עכשיו גם יכולים לבוא 1,000 חתולים! ושום דובון לא ייפול-עליך!..." * "האנטיקוקוס הזה!" * "''אני, אני, אני// מלך יווני!''" ~כשהוא שר את השורה שלו בפעם הראשונה בהצגה. * "''אני, אני, אני// מלך עצבני!''" ~כשהוא שר את השורה שלו בפעם השנייה בהצגה. * "את תהיי לביבה, ושבי, אתה תהיה סביבון." ~ כשאמר לאוזה ושבי מה הם התפקידים שלהם בהצגת החנוכה שלו. * "הקשיבו! הקשיבו! אני מתכוון להודיע הזאת שגם לכם מותר בהחלט לא לדעת." ~ מתוך הספיישל ששודר במלחמת המפרץ הראשונה. * "שני קפיצים ישנים מהכורסה של סבא אהרון." * "נחש ניחש ניחוש ועקץ אותו." ~ הניחוש של פינגי שתשובתו זה יתוש. * "אחד, אפס, מתחת לאפס." ~ כשהוא חייג את מספר הטלפון שלו בבית. * "מצאתי את הקקטוס שלי." ~ כשהוא נדקר מהקקטוס שלו. * "פרח, פרח, יפה מאוד/ אני אוהָב אותך מאוד, מאוד." ~ השיר שהמציא פינגי על פרחים. * "זה כדור שבלע פעמון." ~ כשהוא ניחש מה דודו הביא לו. * "אני ישן, אל תפריע לי." * "אצלנו אין כבישים, אצלנו יש רק קרח לבן." * "אם אני אצפור לכל הנהגים, אז אני מכונית?" * "אני ישן במיטה בעמידה." * "אני לא ראיתי עץ שצומחים עליו ניירות." * "סוס-אפרוח-שכל-מוח, טוב לראות וגם לשמוע." ~ מילת הקסם של פינגי שהוא התחזה לקוסם. * "פינגווין עם מטריה אדומה." * "מצאתי את המנגינה שלי." * "אני לא צריך לשאול אף אחד, אני כבר גדול." * "נולי, מה יותר מתאים לי: קסדה של כבאי או כובע של שוטר?" * "ירוק עם נקודות לבנות?" ~ כשהוא ואוזה שאלו את דודו לגבי איזה צבע הוא הכי יפה. * "פיקניק ביער של קופסאות." * "קודם תגידו לי "יופי,פינגי" ואני אגיד לכם מה החג הראשון." ~ מתוך הגרסה המורחבת של הפרק "שנה טובה". * "דגיגי ודגיגה, חתן וכלה." * "ומי שעייף, לחוד!" * "איזו סופגנייה ענקית, אפשר לאכול אותה במשך שמונה ימים." * "ראיתם! הוא ניגן לי." ~ כשהוא פרט לראשונה על נבל. * "דודו! העוגיות שאפית שבוע שעבר כבר נגמרו." * "אני אסתכל בתמונה ואשתוק כמו דג." ~ כשהוא מסתכל על תמונת הדג שלו. * "בפעם הבאה תיקחו גור שיודע לשחק לוטו." * "אולי זה קסם-אברא- קדברא?" * "אני צב ואני מסתתר בתוך השריון." ~ מתוך הספיישל ששודר באולפן הפתוח שהיה במלחמת המפרץ הראשונה. * "טיק-טק, טיק-טק, קוּ-קוּ-קוּ-קוּ." ~ כשהוא מחקה שעון קוקייה מתוך הספיישל ששודר באולפן הפתוח שהיה במלחמת המפרץ הראשונה. * "מה קרה לך אפי, זאת לא ההפתעה." ~ מתוך הספיישל של 50 שנה למדינה. * "זה לא כל כך קשה להיות מנומס." * "מישהו לקח את הקרח שלי." ==אדווה עדני== * "ראיתם פעם צבעים רוקדים?" * "השם הוא סם, סם הקוסם." ~ כשהיא הופיעה בתור ג'יני בחלום של אוזה. * "ציפה מטפסת, ציפה מחפשת, ציפה יורדת בזריזות מן הסולם, והרי הזוג המושלם. והיויו חינם." ~מתוך המערכון על מוכרת הנעליים. * "אני תמיד אמרתי שילדים יודעים הכול." ~ בתור הנסיכה יחפית. * "חגית מגששת, חגית ממששת, חגית מתעטשת וחגית מנחשת." ~ בתור חגית המוכרת. ==זהר זמיר== * "אני לא פרח, ואני לא רוצה שישקו אותי." * "שלום חברים, לאן אתם הולכים?" ~ מתוך ההצגה עם בובות האצבע שלה בפרק "שלי, שלך, שלנו". ==שלומית הגואל== * "אנחנו גרים בעיר, ומזג האוויר יהיה בהיר." ==גדי יגיל== * "גרביים אפשר לתפור, אבל כפיות לא." * "זה הפיקניק שאני הכי אהנה ממנו, כי לא אצטרך לנהוג." * "את יכולה לתופף במכחול." * "סוכר בעוגה מצוין הוא, בכל אוכל המלח טעים, אך לא מלח נשים בקקאו, בפלאפל סוכר לא נשים." ==יויו== * "אם תשתה חלב, יצמח לך זנב! אם תאכל סולת, תצמח לך כרבולת! אם תאכל מישמש, תהיה מאוד טיפש!" * "לא רוצה על גב ענן ולא על דבשת של גמל..." * "יש לי בדיחה בחרוזים וחסר לכם שלא תצחקו." * "היום אני לא רוצה לשאול, היום אני רוצה לענות." * "וואפ, נפל לי האף." * "אוזה, כשהסיפור ייגמר תעירי אותי." ==אלינור אהרון== *"אני רוצה את הזה שלמעלה." ~ מתוך המערכון מהפרק "למעלה ולמטה". *"אני בסך הכול רציתי לקנות לחם." ~ מתוך המערכון מהפרק על שבועות. *"מי ישב על הכיסא שלי." ~ כשהיא מדקלמת את השורות של תפקידה בתור גור הדובים בהצגה "זהבה ושלושת הדובים." *"ותן לי לנחש, אתה נולי?" ~ בתור לולב, כשהיא שואלת את שבי. *"הוא יותר מדי סגול-סגול הסגול הזה?" ~ מתוך המערכון בפרק "בחירה". *"כל הכיף זה לבחור." ~ מתוך המערכון בפרק "בחירה". *"אני אהיה "אוזה אחת" ואוזה תהיה "אוזה שתיים"." ~ כשהיא התחפשה לאוזה. ==סבא נחמן (אברהם מור)== *"הו,הו, הא, הו! אני אנקום בך ובכל החברים שלך." ~ מתוך ההצגה לפורים שבה הוא גילם את המן. *"סופסוף יש לבץ תחפושת, להתראות בחגיגה." *"אני חבר של טל, ושל כל הנכדים שלי. יש לי תשעה, בלי עין הרע." ~ מתוך פרק הבכורה שלו "יום אחד עם סבא". ==ציפי מור== *"אין יותר רעשנים!" ~ בתור המן הרשע. *"מאוד (הבעת רגש בלשון נקבה)!" ==יוסי ידין== *"אני ד"ר יוסי, רופא עיניים". *"הוא אוהב לקרוא לי סבאל'ה שלי." ~ כשהוא משתף את הצופים עם המכתב שכתב נכדו. ==[[דרור קרן]]== * "כי מפלצות אני לא בורח, כי מפלצות אני מכסח, אל תתרגש, כי מלכישוע תכף את המפלצת יגרש." ~ כמלכישוע צייד המפלצות. * " זרובבל (במלעיל) זה אני, אבל אתם יכולים לקרוא לי זרובבל (במלרע)." ~ כזרובבל המוכר. * "מי שקונה בטטה, מקבל בחינם בלטה."~ כזרובבל המוכר. * "אי אפשר לדעת מתי הפיצה תיפול עליך." ~ כשמעיה. ==[[רמה מסינגר]]== * "שכחת שאני האחות הגדולה." ~ כשהיא ניסתה להגיד לגיא (שמשחק את אחיה) שהיא יכולה לטפל במושיק (אחיו הקטן של בץ). * "לפי שהוא קרא "רמה!" סימן שהוא כועס." ~ שהיא הסבירה לנולי ובץ על האופן שבו גיא קורא לה בכל סיטואציה. * "גאיצ'וק" - מילת החיבה של רמה לגיא. * "יש מצב חירום, מגייסים אנשים למילואים. ואני התגייסתי אצלכם." * "גורי! גורי! אל תפחד! קרא לי, ואבוא מיד! נשב יחד יד ביד, ומהפחד לא נפחד." ~ מתוך שיר העידוד שלה לאוגר שלה גורי. ==יגאל בשן== * "אחת ושתיים ניסע לגבעתיים שלוש ארבע האוטובוס לא בא חמש ושש נאכל חצי משמש" ~ בפינה "רגע של התעמלות" * "אחת ושתיים - קנו לי נעליים, שלוש ארבע - קנו לי גם בובה, חמש ושש - תגידו תתחדש!" ==חני נחמיאס== * "אני הציירת המזמרת." ==[[עפרה חזה]]== * "זאת פעם ראשונה שאני מכינה לעצמי הפתעה."~ כשהיא מגלה שהיא האורחת המסתורית ששבי ונולי תכננו להביא לה הפתעה. ==אלי גורנשטיין== * "אני פרופסור פורטה!" ~ בתור פרופסור פורטה. * "אבל מצות לא אוכלים לפני ליל הסדר!" ~ בתור דוד פסח. ==עזרא דגן== * "אני אף פעם לא שמעתי את הצחוק של יויו." * "איפה בץ ואיפה אוזה, שיפה מאה אחוזה?" ~ בתור סבא קלמן. * "מה הוא מי, ומי הוא מה." ~ בתור סבא קלמן. ==ליא קניג== * "אני סבתא, אני הסבתא של ענבר."~ כשהיא מנסה להוכיח שהיא באמת סבתא לאוזה ושבי לאחר שהיא אמרה בשיחותיה שהיא גם ואם ואחות. * "הוא כותב לי "סבתא יקרה"."~ כשהיא קוראת את מכתבו של נכדה יניב. * "''לחצתי על כפתור, בכל אחד בתור''". מתוך השיחה בשירה בפרק "מכתב לסבתא וסבא". הלחן הוא לפי השיר Frère Jacques. ==גיא פרידמן== * "איזה חום." * "אתה שבי-שבי, ואני רק מחופש לשבי." * "סבלנו-נות שבי." * "חמור, חמור, תתחיל לנעור." * "אנחנו לא נאחר, אנחנו כבר איחרנו." ~ כשהוא משיב לאפי על כך שהוא המתין לה הרבה זמן עד שתמצא משהו ללבוש. * "אחד ושתיים, זוג משמים." * "אחד, שתיים, שלוש, ארבע, חמש." ~ כשהוא ספר את מספר השניות שעברו בין כל פעם ופעם שאפי שבה בגלל דבר מה שהיא שכחה. * "איך את הבעיה נפתור? בתור." * "אני נעלתי שתי נעליים, כולם נועלים שתי נעליים." * "שנה מתוקה לאימא ולי, דובי- דובי- די!" ~ מתוך הסיפור "הדובון בון בון". * "לשבי המתוק (זה אתה), שתצליח השנה לשרוך את שרוכי הנעליים שלך בעצמך." * "אני מריח חורף באוויר." * "לא קר לכם?...למה לי קר?" * "הנה השרביט של המלך גיאגיולה הראשון בכבודו ובעצמו, בעצמו ובכבודו." ~ כשהוא היה מחופש למלך בפרק על חג הפורים. * "אני מבטיח שלא הוציא מהפה שלי את המילה "המן"." * "אם אנחנו נשמע "מיאו! מיאו!" אנחנו לא ניכנס לחדר האטום." ==משי קליינשטיין== *"אני כבר מכירה את הבדיחה וזה ממש מצחיק אותי." *"אני שומעת "הצילו", נראה לי שמישהו זקוק לעזרה." ~ בתור פיית הצבעים. *"כתום, ורוד, צהוב, לבן, חזרו מהר, חזרו לכאן! אדום, ירוק, כחול, סגול, חזרו מהר, צבעו הכול!" ~ בתור פיית הצבעים. *"גלידה בטעם תות מזכירה לי את רות." *"חסר לי בית" ~ שהיא מתכוונת לבית לשיר, בעוד ששבי ואוזה סברו כי מדובר במקום מגורים. *"קטני" ~ כינוי החיבה של משי לאחותה נועם (אחותה במציאות של משי). ==בן יוסיפוביץ'== * "שפם זה מצחיק." * "למה הדבורה הולכת לבריכה? בשביל לצוף!" ~ הבדיחה שבן סיפר בפרק "מה מצחיק". * "לא מצאתי אף רהיט ישן לשיפוץ." * "גם לא-רופא יכול לרפא." * "משיל'ה" ~ כינוי החיבה שבן נתן למשי. * "הנה הגזר החמוד שהתחבא לי בשרוול, בכובע." * "תגידו: "גבינה"" ~ כשרצה לצלם את אוזה ובץ בפרק "אני יכול". * "תגידו: "בריכה" ~ כשרצה לצלם את משי, אוזה ובץ בפרק "אני יכול". ==אורי בנאי== * "תראו לכמה דברים יכול להיות גלגל קטן של מריצה." * "כחול הוא במקרה הצבע האהוב עלי." * "אני לא אוהב להיות בחבורות." * "אילו בלונים, אסתר תהיה בעננים." * "איזה מזל שיש כאלה חברים." * "הא...אסתר! הא...אליפסה!" * "נולולי." ~ שם החיבה שנתן לנולי. * "התחזית, היא חוזה." ~ כשהוא דיבר על תחזית מזג האוויר. ==אסתר רדא== * "איפה המגדיר שלי?" * ""האא!" אמר בץ החוקר." * "והסבלנות מסתבלנת מעצמה." ==הפרפר== * "שלום/ להתראות חברים שלי." * "יש לי חבר שקוראים "פרפר עצוב"." * "אני אף פעם לא ראיתי ילדים עפים." * "שלום חברים שלי. מוכנים לפרוש כנפיים?" ~ מתוך הפתיח החדש. * "רעם כל כך חזק לא שמעתי אף פעם." * "שויאי!" ~הסימן של הפרפר ואחותו כשהם מוצאים צוף. * "פרפר-מטוס יוצא לעוד סיבוב." * "זו השמש שהקדימה או שאני מאחר?" * "''זה קלי קלות, למלא ספלול בלוט.''" ==תולעת ספרים== * "אני מטיילת רק בסיפורים." * "אני רואה שיש כאן ספר מרופט." ==פיט ופיתגורס== * "קמח פה, מיים פה, גם בייצים איתנו פה, לושלושלוש, לושלושלוש, כך לשים, כך לשים, כך לשים את הבצק!" * "טידליטידליימפמפם, הולה!" ;פיט * "זה תַרְנֶגַמַל" * "אנחנו בדרך הנכונה: אתה כבר מתחיל להיראות כמו אוזן המן" ~ פיט לפיתגורס שהניח בטעות את פניו בקערת-הקמח * "הבלון התפוצץ" * "למה אתה מגרש אותי?! פיתגורס מגרש אותי!" * "הרשימות אינן!" * "מאה בשבילי ואחד בשבילך." ~ כשנשאל ע"י פיתגורס לגבי הכמות של אוזני ההמן. * "מאה בשבילך ואחד בשבילי." ~ כשהיה צריך לתקן את עצמו בנוגע לחלוקת אוזני ההמן. * "מחזיר לאבא את השפם שלו." ~ כשנשאל ע"י פיתגורס לגבי שהוא שם את השפם מהתמונה של אביו לתמונה של אמו. * "אני בכלל לא יודע איך להיות סבא." * "הוא מחזיק בידו זרנוק והוא רוקד את ריקוד הזרנוק." ~ כשהוא ממשיך את ההסבר של פיתגורס בנוגע לכבאי. * "אני מאוד מכיר אותך." * "הכלב הזה לא רץ אחרי חתולים." * "תמיד כשאני פה, הוא מחפש אותי שם." ~ כשהוא לא מצא את פיתגורס. * "העכבר טרף את הזאב." ~ בהקשר לתמונות של העכבר והזאב שפיתגורס הראה. *"זה לא כל כך נעים לראות וילון סגור." ;פיתגורס * "תה מסין וויטמין, במקום ביצה ייצא פינגווין!" * "שומעים? צדקתי! חתול שתה לי את המיץ!" * "רבע גויאבה וחצי מלון, במקום פינגווין, ייצא בלון!" * "פיט היקר, נא לצבוע את הרגליים באדום, יש צבע-ומברשת בתוך הדלי, להתחיל מייד, כי העניין דחוף, תודה, פרופסור-פיתגורס." * "יש דברים-שאוכלים, יש דברים-ששותים, ויש דברים-שמעצבנים!" * "פיט!!!! אתה לא שומע בקול הפרופסור!" * "פיט!!! אתה ליכלכת אותי בירוק!" * "אי אפשר לראות משהו כשהווילון סגור." * "אתה יותר דומה לאימא שלך." ~ כשנשאל ע"י פיט למי משני הוריו הוא יותר דומה. * "אסתכל בספר." * "אבל קסדה של כבאי וחליפה של מנצח לא מתאימים לרקדנית." * "אתה עוזר שלי, אתה צריך לעזור לי." * "זה השפם של הכבאי." ~ כשהוא גילה שפיט סידר אותו בעזרת תחפושת של כבאי. ==אושקי ובושקי== ;בושקי * "בכלל לא רציתי להרוס את הטבע הדומם שלך, אני רק לקחתי ביס מהעוגה." * "ראיתי על המדף בסופ‏ר." * "כמה אני חכם." ;אושקי * "אז לך תביא!" * "לעוגת גבינה צריך גבינה." * "מה פתאום לימונדה עם קרח, שותים קרח עם לימונדה." ==כללי== * "פאקאראקאקה! "פאקאראקאקה! "פאקאראקאקה! "פאקאראקאקה!" * "הפעם האחרונה שנתת לי נשיקה, זה היה בבר-מצווה שלך, וגם זה היה רק בגלל שהיה לי [[המחאה|צ'ק]] ביד". * "פה קוראים לה בבושקה, אבל ברוסיה, קוראים לה, מטרייושקה." *רבקה נוימן: "ואני חשבתי שיגאל (בשן) יודע רק לאפות עוגיות!" * אדון טיק טוק (דובי גל): "בבוקר, אחרי שאני מתעורר, קם מהמיטה, אני עושה התעמלות לפי קצב השעון...ההוא". *אבי קושניר: "שלום. שמי אבי. בד"כ אני הרבה יותר שמח". * "אם תנחש, אקח אותך איתי." ~ דוריאן נתן. * "בומבום." ~ אדון בומבום ([[יעקב בודו]]). * "אין כמו פרי טרי ובריא." ~ רונן הירקן (רונן פלד גולדפרב). * "''כי כפר המכבים, הוא הכי, הכי.''" ~ שורה מתוך השיר של יהודה המכבי (אריאל זילבר) מתוך ההצגה של חנוכה, שהלחן הוא על פי השיר "הבה נרימה". * "ורק שאלה לי ממש חשובה: ראיתם עיגולים בסביבה?" ~ גלגליה (גליה שפרינג). * "אל תפריעו לגשש-בלש בגישושו." ~ גשש-בלש (חנן גולדבלט) . * "אני לא אוהב ריבה בסופגנייה כלל." ~ הראל סקעת מתוך הפרק של חנוכה משנת 2021. * "היא לא מטילה ביצי זהב, מכיוון שהיא לא מהסוג שמטיל ביצי זהב." ~ אביהו מדינה, שהוא מדבר על הברווזה שלו סוזי. * "פרפרים נחמדים!" ~ נבו הקוסם (ירין אורון) * "הוקוס פוקוס, אגוז של קוקוס!" ~סבתא עדה ([[עדה טל]]) ==שיחות== * "שבי: "איבדתי את המוצץ של בובי הדובי!" :אפי: "בובי הדובי?" :שבי: "כן, הוא עוד קטן, והוא לא יכול בלי מוצץ! הוא מאוד בוכה! הוא מסכן! נורא!" :גיא פרידמן (בתפקיד גיא שרון): "אז אולי תקנה לבובי הדובי מוצץ חדש?" :שבי: "לא, זה לא יעזור, הוא רוצה רק את המוצץ שלו!" {{מפריד}} * "אפי: וזה שייך לחנוכה? :אוזה: לא, זה דגל של שמחת-תורה!" {{מפריד}} * "דוריאן-נתן בהופעת-אורח: "סליחה, אולי ראיתם את הכובע שלי? זה כבר הכובע השלישי שאני מאבד, ואבא אמר שאם לא אמצא את הכובע, אני אשאר בבית." :בץ: "ואתה רוצה להישאר בבית?" :דוריאן: "לא." :בץ: "אז אל תדאג, אתה לא תשאר בבית, עוזי, תביא בבקשה את הסל עם הכובעים" :עוזי: "אתה צודק (מביא את הכובעים) בבקשה,יש לנו כאן כל מיני כובעים, אתה יכול לבחור, מה דעתך, למשל על הכובע הזה?" :דוריאן: "מה איתך, עוזי, זה כובע של גברת, מה, אני נראה לך כמו גברת?" :עוזי: "לא, אתה לא נראה לי כמו גברת" :בץ: "בטח!" :עוזי: "אז מה דעתך על הכובע הזה?" :בץ: "יופי של כובע, מאוד מתאים לך!" :דוריאן: "בץ, תגיד לי, אני טבח?!" :בץ: "לא, אתה לא טבח, אתה דוריאן!" :עוזי: "נכון, אתה דוריאן, אז מה דעתך על הכובע הזה?" :בץ: "אתה נראה ממש כמו ליצן!" :דוריאן: "אבל עכשיו לא פורים, יצחקו ממני אם אחבוש היום כובע של ליצן!" :עוזי: "נכון דוריאן, לא כל יום פורים! אז יש לי בשבילך עוד כובע, כובע עשוי פרווה!" :דוריאן: "אתם רוצים שבחום הזה אני אחבוש כובע של חורף, יהיה לי נורא חם עם הכובע הזה!" :עוזי: "טוב, אז חכה כאן, ואני אכין לך כובע שיתאים לך בדיוק!" {{מפריד}} * "עופרה: "יש תפוח חמוץ-מתוק" : שבי: "ויש מתוק-חמוץ" {{מפריד}} * "נולי: "אני יודעת רקפת הביאה רקפת." : שבי: "אני יודע יהושע הביא יהושע." : נולי: " אבל שבי, אין פרח כזה, "יהושע!" {{מפריד}} *"אוזה:מה עושים המים אחר הצהריים?" :בץ:"הם נחים!" {{מפריד}} *"פיט: "פיתגורס אתה באמת חכם" :פיתגורס: "הו הו הו, אני תמיד חכם" {{מפריד}} *"אפי: "אם תאכל ביצה-קלה, תהיה ראש-הממשלה!" :שבי: "אבל אני לא-יודע להיות ראש-הממשלה!" {{מפריד}} *דודו: "ומלפפון, זה מאכל-חלב?" :בץ: "לא, זה מאכל-מלפפוני!" {{מפריד}} *"בץ: "כמה שאני חכם, חכם זו לא מילה!" :שבי: "חכם זו דווקא כן מילה, גם טיפש זאת מילה!" :אפי ודודו: "רק רגע, אנחנו לא משתמשים במילים כאלה!" {{מפריד}} *"בץ:"אוי ואבוי קוראים לי אני לא נכנס לשם אני מתחבא" :עפרה:"בץ,בץ איפה בץ?...לפני רגע הוא היה כאן." {{מפריד}} *"בץ:"אפי" :אפי:"מה עכשיו?" :בץ:"לא רוצה תרופה" :אפי:"אבל אתה חייב לבלוע את התרופה הזאת כדי להבריא" :(בץ מתעטש) :אפי:"אוי תראה מה עשית שפכת את התרופה על הרצפה." {{מפריד}} *שבי:"אוזה, שכחתי מה אני צריך לזכור..." :אוזה:"אל תבלבל אותי, אני צריכה לשמור על השעון!" {{מפריד}} *"דודו: אפי, את דורכת על הריצפה! :אפי: אני מאוד מצטערת דודו, אבל אני לא יכולה לעוף!" {{מפריד}} *"אלינור-אהרון: אוזה, אל תגידי את המילה "יום הולדת" בקול רם! :אוזה: אני לא אגיד שום מילה, וגם לא מיל, וגם לא מי, ולא מ..." {{מפריד}} *"זוהר זמיר: ומי שאין לו בית, נודד. :נולי: איזה מזל שיש לנו בית, ואנחנו לא צריכים לנדוד." {{מפריד}} *"שבי: עוזי, הבטחת לתקן את הצפרדע, ומה שמבטיחים, צריך לקיים! :עוזי: ומה ששוכחים צריך להזכיר." {{מפריד}} *"פיט... אתה יודע למה אנחנו אופי עוגות במטבח?" :"בטח, אנחנו אופי עוגות במטבח כי אנחנו לא מכונאים במוסך" ~ פיט ופיתגורס לכבוד פורים." {{מפריד}} *"עופרה: שבי, הכל בסדר אצלך, לא כואב לך משהו? :שבי: לא כואב לי שומדבר, רק הבטן. :עופרה: הבטן, שבי, אני מייד מכינה לך תה-אינדיאני, אתה תשתה 2-3 כפיות, והכל יעבור לך צ'יקצ'ק, אבל שבי, ממה כואבת לך הבטן? :שבי: אני לא-יודע, באמת! אולי זה בגלל ששרתי יותר-מדי?! :עופרה: אה, משירים לא כ"כ כואבת-הבטן, שבי. :שבי: כן, כן, משירים כואב, משירים כואב, הנה, אני שרתי, וכואבת לי הבטן! :עופרה: שרת? :שבי: כן. :עופרה: שרת הרבה? :שבי: כן, 4. :עופרה: מה 4? :שבי: 4... 4 שירים..." {{מפריד}} *"דודו: סחוג-בדייסה?! מי שמע על סחוג-בדייסה?! :אפי: באמת? ומי שמע על לימון בדייסה? :נולי: ולמה מלח?! כולם אוהבים דייסה מתוקה! :אפי: אני אוהבת את הדייסה שלי מלוחה..." {{מפריד}} *"בץ: איזה חג? :אוזה: חג שחוגגים. :בץ: הו, יפה. ואיך קוראים לו? :אוזה: חגינו." {{מפריד}} *"שבי: הו, שלום דוד פסח. :אלי גורנשטיין (בתור דוד פסח): שלום דוד שבי." {{מפריד}} *"שבי: יש לי מילה, שבע. :נולי: שבע זאת מילה של קיץ? :שבי: בטח, שבע ילדות מתרחצות בים." {{מפריד}} *"אלינור: ואם רואים אבטיח, אז זה סימן ש... :שבי: שתכאב לך הבטן!" {{מפריד}} *"אוזה: גם אתה דו חיים. :דודו: מה פתאום! אני חי על היבשה. :אוזה: אז למה קוראים לך דו-דו." {{מפריד}} *"נולי: אולי נקרא לו "גרוטי", כי הוא עשוי מגרוטאות. :בץ: אולי נקרא לו "חליקי", כי הוא עשוי מחלקים. :גיא: אולי נקרא לו "גרוטי- חליקי"!" {{מפריד}} *"נולי: פטיש בלי מזל. :איש התחזוקה (רמי ברוך): מקל ללא פטיש." {{מפריד}} *"בץ: שלום קוראים לי אוזה. :אוזה: מה, קוראים לך אוזה? קוראים לך בץ." {{מפריד}} *"אוזה: אבל עוזי יש לנו מספיק כרטיסים לשלוח לכולם? :עוזי: אני חושב שיש לנו די. :אפי: כן. :אוזה: כן, כי אני חושבת שאין לנו די [[כרטיס ברכה|כרטיסי-ברכה]], כי אני רוצה לברך את כל הילדים בארץ. :אפי: את כל-כל-כל הילדים בארץ? :אוזה ופינגי: את כל-כל-כל הילדים." {{מפריד}} *"שבי: נו, נולי. :נולי: נודניק." {{מפריד}} *"נולי: אני שמחה. :שבי: אני שמח שנולי שמחה. :אלינור: ואני מאוד שמחה ששבי שמח שנולי שמחה. :גיא: ואני מאוד שמח שאלינור שמחה ששבי שמח שנולי שמחה ששבי שמח שאני שמח." {{מפריד}} * "בץ: עופרה, את ראית רוח? :עופרה: מה פתאום, רוח אי אפשר לראות. :בץ: אני ראיתי אותה. :עופרה: כן? :בץ: כן. :עופרה: איפה? :בץ: מאחורי." {{מפריד}} * "זוהר: אני נראית לך כמו פרח? :פינגי: את יפה כמו פרח." {{מפריד}} * "גיא: ואם לא יהיה מים, אז מה נשתה? :אוזה: מיץ תפוזים." {{מפריד}} * "שבי: זה ציור של רוח. :אלינור: אבל לא רואים שום דבר. :שבי: כי הרוח העיפה את הכול." {{מפריד}} * "עוזי: ביום התשיעי? :בץ: מדליקים ... :עוזי: הולכים לגן." {{מפריד}} * "בץ: עוזי שייך לחג החנוכה? :אוזה: בטח שעוזי שייך לחג החנוכה, עוזי שייך לכל החגים. בכל החגים הוא שר לנו שירים." {{מפריד}} * "אוזה: חבל שלחנוכייה הזאת אין מאה נרות. :דודו: מאה נרות? :אוזה: כן. :דודו: למה? :אוזה: מאה נרות, כי אז הייתי יכולה לפצח מאה אגוזים, והייתי אוכלת את הפנים שלהם, את הכול." {{מפריד}} * "חגית (אדוה עמרני): אדוני הצעיר מבקש משהו שאוכלים בחנוכה. :בץ: נכון, איך שכחתי, נכון. :חגית: אני מקווה שלאדוני יש רמז מוכן בשביל חגית? :בץ: יש, יש, אל תדאגי, הָּם, הָּם, הָּם!" {{מפריד}} * "אפי: אתה יודע בכלל איך קוראים לפרח שלך? :פינגי: פרח, כל אחד יודע שזה פרח." {{מפריד}} * "גיא: אנחנו ישנים בלילה ובבוקר השמש זורחת. :בץ: ולאוזה יש קרחת." {{מפריד}} * "אוזה: אני רואה שיש כאן מעדר. :שבי: ופירות. :אוזה: ואת. :שבי: ופירות. :אוזה: ומזלף. :שבי: ופירות. :אוזה: ושתילים. :שבי: ופירות. :אוזה: אז זה סימן שנוטעים עצים." {{מפריד}} * "נולי: ומה היה הסוף, עופרה? :עופרה: נו, מה אתם חושבים? :נולי: אני יודעת, התפוז היה מאוד, מאוד, מתוק! :בץ: לי יש סוף אחר. :נולי: כן? :בץ: כן, התפוז היה מאוד, מאוד, חמוץ! :נולי: מתוק! :בץ: חמוץ! :נולי: מתוק! :בץ: חמוץ! :בץ ונולי: (יחד) עופרה! :עופרה: אני חושבת שהתפוז מאוד, מאוד, חמוץ- מתוק! :בץ ונולי: (יחד) אמרתי!" {{מפריד}} * " דודו: כשלא יודעים משהו; :בץ: בוכים?" {{מפריד}} * "נולי: עופרה, אמרת שהצנונית היא החברה של הצנון? :עופרה: נכון? :נולי: נכון, אז איפה המלפפונית? :עופרה: מלפפונית, מה זה מלפפונית? :נולי: החברה של המלפפון." {{מפריד}} * "שבי: נעים מאוד ניקי,אני שבי. :פינגי: ואני פינגי (בגמגום). :ניקי (דודו זר): ואני רעב." {{מפריד}} * "פינגי: יש לי רעיון הכי, הכי, הכי טוב, נתלה שלט על העץ ובו יהיה כתוב: "לציפורים שלום, אסור ללכלך את הספסל!" :נולי: גם זה לא רעיון טוב, אנחנו לא יודעים לכתוב. :פינגי: והציפורים לא יודעות לקרוא." {{מפריד}} * "דודו: למה הכיסא הזה תקוע פה על האדמה? :פינגי: הוא לא תקוע, הוא שתוּל." {{מפריד}} * "דודו: למי יש הכי הרבה רגליים? :בץ: הכי הרבה רגליים, למרבה רגליים. אוף, שוב ידעתי. :דודו:וכמה רגליים יש למרבה רגליים? :בץ: אני לא יודע, תשאל בחנות נעליים." {{מפריד}} * "בץ: גיא, אתה נראה כמו חתן-כלה. :שבי: הוא נראה כמו חתן בלי כלה. {{מפריד}} * "אוזה: לא ידעתי שלסבא נחמן יש סוס? :בץ: אני ידעתי שלסבא נחמן יש נכד." {{מפריד}} * "אוזה: בפורים אוכלים אוזני המן, ורוקדים, שרים, מתחפשים במסכות. :בץ: לא! מסכות מתחפשים רק בחג פורים. :אוזה: בץ, אבל עכשיו אנחנו מדברים על פורים. :בץ: הו, נכון. בפורים מתחפשים במסכות." {{מפריד}} * "נולי: דודו, אתה שאגת ממש כמו אריה. :שבי: כמו אריה עם משקפיים." {{מפריד}} * "אפי: אני אדביק את הפסים, ואתה תדביק את המגן-דויד. :דודו: אולי להיפך? :אפי: טוב, להיפך. אתה תדביק את המגן-דויד, ואני אדביק את הפסים. :דודו: לא, לא, לא, אפי. יותר טוב שאת תדביקי את הפסים, ואני אדביק את המגן-דויד." {{מפריד}} * "נולי: אתה יודע בכלל איך נראה דגל ישראל? :בץ: בטח שאני יודע איך נראה דגל ישראל. :נולי: אז איך הוא נראה? תגיד, תגיד. :בץ: איך הוא נראה, הוא נראה בדיוק כמו דגל ישראל. :נולי: כן, מה הם הצבעים שלו? :בץ: הו הצבעים שלו, הצבעים שלו הם הצבעים של דגל ישראל. :נולי: כן, ומה הצורה שלו? :בץ: הצורה שלו, היא בדיוק הצורה של דגל ישראל." {{מפריד}} * "בץ: משעמם. אוף, משעמם. :שבי: לך משעמם? לי הרבה יותר משעמם. :בץ: מה פתאום. לי הכי-הכי-הכי משעמם בעולם." {{מפריד}} * "אוזה: מה זה? :שבי: זה לא מה זה, זה מוּ זה?" {{מפריד}} * "שבי: אתמול היה אתמול, והיום זה היום. :אפי: ומחר יהיה מחר". {{מפריד}} * "בץ: אחת ושתיים, טרלליים. אני יכול לעוף?" :אוזה: לא! אין לך כנפיים." ~ מתוך השיר המאולתר שלהם עם דודו ואפי. {{מפריד}} * "שבי: שלומית (הגואל), למה ירושלים היא עיר מיוחדת מכל הערים? :נולי: כן. :שלומית: כי רק בירושלים חיו המלך דוד, המלך שלמה... :שבי: וקוּטר הג'ינג'י, הוא מלך החתולים." {{מפריד}} * "מלכישוע (דרור קרן): האם ראית מפלצת בסביבה? :נולי: כן, אתה." {{מפריד}} * "אוזה: ווי גיא, תקנה לי מסרק בבקשה, למסרק שלי נשברו כמה שיניים. :בץ: אז למה לו לקחת אותו לרופא שיניים?" {{מפריד}} * "שבי: סופסוף, סופסוף, מצאתי את הספר שכל כך חיפשתי." :אוזה: כן, אז למה זה לקח לך כל כך הרבה זמן למצוא אותו? :שבי: כי פעם אני החבאתי את הספר הזה שאף אחד לא ייקח לי אותו. :אוזה: כן? :שבי: אני החבאתי את זה כל כך טוב שאני בעצמי לא מצאתי אותו." {{מפריד}} * "ילדה: הנה סכין ומזלג. :דודו: את יודעת מה אומר השלט הזה?" :ילדה: כן, שמוכרים כאן סכינים ומזלגות." :דודו: (צוחק) לא בדיוק, סימן שלא רחוק מכאן יש מסעדה." {{מפריד}} * "בץ: אם דודו יחזור, תגידי לו בבקשה שבץ אמר: שהכול בסדר, טוב? :אוזה: מה בסדר בץ? :בץ: מה, מה, בסדר. כלום, החדר בסדר. החדר מסודר." {{מפריד}} * "אפי: צ'יק צ'יק. :דודו: בום בום. :אוזה: טירילי. :בץ: אוּף." {{מפריד}} * "יוסי (ידין): אוי, שכחתי משהו. :אוזה: הבאת לי עוד בלון? :יוסי: לא, שכחתי להוציא את העוגה מהתנור." {{מפריד}} * "אוזה: ואת יודעת מה הוא עשה? :אפי: מה הוא עשה? :אוזה: הוא הלך לישון." {{מפריד}} * "נולי: "זהבה ושלושת הפילים". :אוזה: מה פתאום פילים? זהו סיפור על "זהבה ושלושת הדובים"." {{מפריד}} * "דודו: שבי, מה אתה עושה בתוך המזוודה? :שבי: כך אני בטוח שלא תשכחו אותי בבית." {{מפריד}} *"עופרה: (קוראת) שבי, נולי, כבר מאוחר. הולכים הביתה. :נולי: יו, איזה מזל יש לך שבי. :שבי: מזל? מה המזל? :נולי: עופרה פתרה לך את הבעיה, הולכים הביתה ולא צריך כבר להחליט אם כן להיכנס לים או לא להיכנס לים. :שבי: בסדר, אז מחר אני אחליט." {{מפריד}} * "עופרה: תנו לי את כל המילים, ואני אערבב אותם במערבל, ומה יצא לנו מזה? :שבי: אני יודע, עוגה של קיץ. :עופרה: עוגה לא, אבל שיר כן." {{מפריד}} * "נולי: אדווה, את נורא שובבה. :אדווה: אני יודעת, זה התחיל בגן חובה." {{מפריד}} * "עופרה: אתם פה. :בץ: לא, אנחנו לא פה." {{מפריד}} * "עופרה: את הדיאטה שלי אני אתחיל מחר. :בץ: ואת הדיאטה שלך אני אתחיל היום." {{מפריד}} * "אפי: והם חיו באושר ואושר עד עצם היום הזה. :גיא: עד עצם הלילה הזה." {{מפריד}} * "אוזה: זה כיף להחליף צבעים. :בץ: זה מעייף להחליף צבעים. :אוזה: זה כיף. :בץ: זה מעייף. :אוזה: זה כיף. :בץ: זה כיף-מעייף." {{מפריד}} * "פינגי: שבי! שבי! שבי! תגיד שלום. :שבי: מה, אתה הולך? :פינגי: לא, לא, לא, תגיד שלום לילדים." {{מפריד}} * "דודו: יש לי משחק מאוד נחמד. :אוזה: מה? מה? :דודו: "טלפון שבור". :פינגי: (צוחק) טלפון שבור. :דודו: כן. :פינגי: אם הוא שבור, אז איך משחקים בו?" {{מפריד}} * "שבי: מקהלה נהדרת, גם אני רוצה להיות מקהלה. :אוזה: שבי, אתה לא יכול להיות מקהלה. :שבי: למה לא? :אוזה: כי במקהלה שרים הרבה ילדים יחד, ואתה רק אחד." {{מפריד}} * "אוזה: תגיד לי בץ, לצינור יש רק קצה אחד? :בץ: מה פתאום, לצינור יש שתי קצוות. הנה הקצה האחד, והנה דודו בקצה השני." {{מפריד}} * "אוזה: בוא נשחק בסביבון. :שבי: מה פתאום סביבון? מה, עכשיו חנוכה?" {{מפריד}} * "פיט: אף אחד לא יבוא לפה. :פיתגורס: ואם בכל זאת מישהו יבוא. :פיט:ואם בכל זאת מישהו יבוא, אז אני אכתוב פתק קטן ואני אכתוב "זהירות! נא לא להיתקל במזלף". :פיתגורס: אבל, אם המישהו הזה לא יודע לקרוא. :פיט: אם הוא לא יודע לקרוא, אני אעמוד כאן ליד המזלף ואני אקרא לו מה כתבתי בפתק הקטן." {{מפריד}} * "נולי: תודה לך אדוני הכבאי. :פינגי (בתור כבאי): הכבאי הראשי! :נולי: תודה לך אדוני הכבאי הראשי." {{מפריד}} * "אוזה: קבלו במחיאות כפיים את רונית הרקדנית. :אדווה: ואת דן הרקדן." {{מפריד}} * "אוזה ובץ: התחדשי הנסיכה יחפית. :אדווה (בתור הנסיכה יחפית): אני לא הנסיכה יחפית. מעכשיו, אני הנסיכה נעולית. :אוזה ובץ: הו, התחדשי הנסיכה נעולית." {{מפריד}} * "אוזה: גם אתה אוהב את דודו כמוני? :פינגי: כמובן שאני אוהב את דודו, אבל כמוני." {{מפריד}} * "עוזי: ומי יודע מה עשינו בערב? :בץ: בערב ביקרתם את הכבשים." {{מפריד}} * "דודו: יש לי מנגינה חדשה. :אפי: יופי, ולי יש מילים חדשות." {{מפריד}} * "עוזי: ואם אתם נורא חכמים, אז אולי אתם יכולים להגיד לי מהם שלושת החגים? :פינגי: בטח, שלושת החגים הם: החג הראשון, החג השני והחג השלישי." (מתוך הגרסה המורחבת של הפרק "שנה טובה".) {{מפריד}} * "עופרה (חזה): ומה בשבילך ידידי החביב? :שבי: בשבילי, חמישה כרטיסים עם זהב באמצע וחמישה עם זהב מסביב." {{מפריד}} * "שבי: אני רוצה אגס בריבה. :נולי: מה פתאום אגס בריבה? :שבי: כי ריבה זה מתוק, וגם אני מתוק, אבל אל תאכלו אותי." {{מפריד}} * "שבי: יו, למה אני לא קיבלתי אף ברכה אחת לראש השנה? :נולי: כי אתה לא שלחת לעצמך." {{מפריד}} * "אדווה: מה לא שייך? :אוזה: בץ לא שייך, הוא רק מפריע." {{מפריד}} * "שבי: ד"ר דודו, למה יש לך צינור בין האוזניים? :דודו: כדי לשמוע אותך טוב יותר." {{מפריד}} * "גיא: למה אנחנו לוחשים? :שבי: כי אמרת לא לצעוק!" {{מפריד}} * "גיא (בתור האתרוג): שלום, פה זאת הסוכה של שבי ונולי? :נולי: זאת הסוכה של "נולי ושבי". {{מפריד}} * "אלינור (בתור לולב): שלום, זאת הסוכה היפה של נולי ושבי? :שבי: זאת הסוכה היפה של "שבי ונולי". {{מפריד}} * "נולי: אני אוהבת לשיר. :בץ: אז תשאירי אותנו לבד." {{מפריד}} * "עוזי: של מי הרגליים האלה? :שבי: אילו רגליים של מישהו מאוד, מאוד, מבולבל." {{מפריד}} * "שבי: בץ! :אפי: מה, בץ? :שבי: בץ ירוק." {{מפריד}} * "אפי: ראיתם פעם נרות רוקדים? :בץ:מה, נרות יכולים לרקוד? :אפי: כן. אם עוזרים להם, הם יכולים." {{מפריד}} * "פינגי: אני לא אספר. :אוזה: מה לא תספר? :פינגי: אני לא אספר שדודו מכין הפתעה לאפי." {{מפריד}} * "אפי: חנוכיה- יש!, נרות - יש! :פינגי: סופגניות - יש!, אני מקווה." {{מפריד}} * "אוזה: בלילה נישן. אך מה נעשה ביום? :שבי: נישן גם ביום." {{מפריד}} * "פינגי: דודו, דודו, איזה יום היום? :דודו: היום יום שלישי. :פינגי: יום שלישי, נהדר! זה יום הקפיצות שלי." {{מפריד}} * "דודו: עוד מעט אנחנו נכין לנו סלט עם הרבה עגבניות. :בץ: ו... :דודו: ומלפפונים; :בץ: ו... :דודו: וחסה; :בץ: ובצל. :דודו: הא, נכון, בצל. איך שכחתי את הבצל." {{מפריד}} * "אלינור: אתה מודה? :דודו: אני מודה לך מאוד." {{מפריד}} * "בץ: מה זה צו חירום? :אוזה: נו זה צו, אתה יודע. צו חירום." {{מפריד}} * "רמה שרון (רמה מסינגר): אנחנו לא הולכים לשום מקום. :אוזה: אתם כן הולכים, לספר לנו סיפור." {{מפריד}} * "נולי: הייתה פה מכונית. :בץ: מכונית עם רגליים." {{מפריד}} * "בץ: בשם החברים של בן, אנחנו מודים לך. :אוזה: וגם החברות." {{מפריד}} * "נולי: זה יהיה הארמון של נולי ושבי. :שבי: הארמון של שבי ונולי." {{מפריד}} * "אסתר: אתה אוהב מקומות גבוהים. :בן: לא. אני לא. :בץ: למה לא? :בן: כי הם גבוהים." {{מפריד}} "שבי: משי, אולי תעשי את מה שאני עושה כשאני מתרגש? :משי: מה אתה עושה שבי? :שבי: מה שאני עושה זה...פשוט מתרגש." {{מפריד}} *"נולי: גלידת וניל? :שבי: או גלידת שוקולד? :אורי: לא! לא! שבי ונולי, לא גלידת וניל, ולא גלידת שוקולד. :שבי: אז איזו גלידה? :אורי: יש לכם רמז גדול מאוד ממש לידכם (מצביע על סל התותים שלהם) :נולי: הא, גלידת שבי?" {{מפריד}} *"נולי: שבי מתי כבר תהיה בריא? :שבי: כשהמחלה שלי תעבור, נולי. :נולי: ומתי המחלה שלך תעבור? :שבי: כשאני אבריא לגמרי, נולי." {{מפריד}} * "שבי: ואיך אתם מרגישים? :אסתר: מעולה. :אורי: מצוין. מצוין, וגם מצונן." {{מפריד}} * "משי: איפה כולם? :אוזה: כולם פה. :משי: אוזה, את כולם? :אוזה: לא, אני אוזה." {{מפריד}} * "אורי: תדע לך אפילו שהייתי רחוק חשבתי עליך כל הזמן. :בץ: מה, היית רחוק? :אורי: כן, יוון זאת ארץ אחרת, היא רחוקה מפה. :בץ: אה, אז בגלל זה לקח לך כל כך הרבה זמן לחזור." {{מפריד}} * "אוזה: זה ממש, ממש לא אחראי מצדו. :אסתר: נכון. אם נתתי את המפתחות, הוא צריך להחזיר אותם (כשהיא מדברת על בן). :אוזה: אני מדברת על בץ." {{מפריד}} * "בן: ואז פרעה עונה... :שבי: בסדר, לכו." {{מפריד}} * "משי: מי אני? :נולי: את משי." {{מפריד}} * "אורי: הצריח! :אסתר: והשליח!" {{מפריד}} * "בן: מה מזכירה לכם המילה "חורף"? :שבי: גשם. :נולי: מטריה. :שבי: מדבקה. :בן: המילה חורף מזכירה לך מדבקה? :שבי: כן, כי הלכתי לרופא בחורף והוא נתן לי מדבקה." {{מפריד}} * "אסתר: נקום בבוקר עם שחר. :נולי: מי זה שחר?" {{מפריד}} * "אסתר: אוכל, חברים,... :בן: החבילה מהדואר." {{מפריד}} * "אורי: לספור! :אסתר: לנשום!" ~ כשהם מתווכחים ביניהם לגבי פעולת ההרגעה הכי טובה מכעס. {{מפריד}} "* בץ: "בץ מאוד כועס. :שבי: גם שבי מאוד כועס. :בץ: בץ מ...עוצבן." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=פרפר נחמד}} [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] [[קטגוריה:תוכניות ילדים]] ac1zw5c0xzkv1xmvqsuq935vi727isf 0 3746 239056 222705 2026-08-14T02:47:34Z קליאו 9676 /* */ 239056 wikitext text/x-wiki [[תמונה:AbbaEban1951.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אבא אבן]] '''[[w:אבא אבן|אבא אבן]]''' (2 בפברואר 1915 – 17 בנובמבר 2002), דיפלומט ומדינאי ישראלי, אשר כונה "הדיפלומט מספר אחת" של מדינת ישראל. כיהן בתפקיד סגן ראש הממשלה, שר החוץ (בשנים 1966–1974) ושר החינוך (בשנים 1960–1963). {{מפריד}} * "לא תוכל להשיג דבר בלי לעמוד בדרכו של מישהו." * "הערבים מעולם לא החמיצו שום הזדמנות להחמיץ הזדמנות." * "קונצנזוס משמעו שכולם מסכימים להגיד ביחד מה שאף אחד לא מאמין בו בנפרד." * "מדינות נוהגות בתבונה רק לאחר שניסו את כל האפשרויות האחרות." * "טרגדיה היא ההבדל בין מה שישנו לבין מה שיכול היה להיות." * "אילו הגישה אלג'יריה הצעת החלטה האומרת כי כדור הארץ הוא שטוח וישראל היא ששיטחה אותו, היתה ההחלטה עוברת עם 164 קולות בעד, 13 נגד ו-26 נמנעים." * "ה[[יהודים]] הם דוגמה חיה ל[[מיעוט]], תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." * "זו ה[[מלחמה]] הראשונה בהיסטוריה, אשר הסתיימה בכך שהמנצחים מתחננים ל[[שלום]], והמובסים תובעים כניעה חד צדדית" ~ על [[מלחמת ששת הימים]] * "אמרנו בגלוי שהמפה לעולם לא תהיה אותה המפה כמו בארבעה ביוני 1967. בשבילנו זה עניין של ביטחון ושל עקרונות. מפת יוני בשבילנו היא שוות-ערך לסכנה והעדר בטחון. אינני מגזים באומרי שיש בה בשבילנו משהו המזכיר את אושוויץ. אנחנו רועדים כשאנחנו מעלים בדמיון, מה היה מצפה לנו, בנסיבות של יוני 67', אילו נוצחנו. עם הסורים על ההר ואנחנו בעמק, עם הצבא הירדני במרחק צפייה אל הים, עם המצרים מחזיקים את גרוננו בידיהם בעזה – זה מצב שלעולם לא יחזור בהיסטוריה." ~ בראיון לשבועון הגרמני "שפיגל" 1969 [http://www.yesha.org.il/article-370938.html&pr=3dmax&se=%E0%E1%E0%20%E0%E1%EF%20%E2%E1%E5%EC%E5%FA] * "תמיד מצטטים את האמרה שלי, הערבים לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות. היום אפשר לומר זאת עלינו." ~ בשנות התשעים * "הבורות שלו אנציקלופדית." * "אני יודע שאוצר המילים שלו כולל רק 500 מלים. אבל אני לא מבין למה הוא משתמש רק ב־200." ~ על [[רפאל איתן]] ==נאמר עליו== * "ראש וראשון לדיפלומטים הישראלים בכל הזמנים, גדול הנואמים, מטובי שרי החוץ, מושך בקולמוס, מנסח וכותב בחסד. מעטים אמרו עליו גם דברים אחרים: אדם שלא מצא את מקומו בין התופעות המחוספסות של הפוליטיקה הישראלית, מי שמייחצן עצמו ומי שלא היה קל לעבוד עימו, בשל שאיפתו הבלתי מתפשרת למושלמות. אך אלה שעבדו איתו אומרים כי כל שעה במחיצתו היתה כמו שנה בלימודים גבוהים לדיפלומטיה ומדינאות. " ~ רוני אדם ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=אבא אבן|ויקישיתוף=Category:Abba Eban|שם ויקישיתוף=אבא אבן}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:אבן, אבא}} [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] axa1sp4kzb3efzmw95kuclxufsoehq6 0 6037 239045 237773 2026-08-13T21:19:30Z ~2026-39406-08 27511 /* שיחות */ 239045 wikitext text/x-wiki '''[[w:חצי המנשה (סדרת טלוויזיה)|חצי המנשה]]''' היא סדרה קומית שכתב [[w:אפרים סידון|אפרים סידון]]. הסדרה, שעוסקת בחיי כפר עברי בתקופת השופטים בימי ה[[תנ"ך|מקרא]], שודרה בשנת 1996 בטלוויזיה החינוכית הישראלית. ==רעואל ([[נבו קמחי]])== * "מהיום אני אביא לך רק ורדים במקום ורידים." * "אכיש מלכת הכביש, מה העניינים חמודון? איפה המדים שלך?!" * "מן המיצר קראתיך יה, כך שהכול תלוי בך." * "אני אביא כמה חבר'ה מהפלוגה לעבור על דוחות מודיעין." * "שלח בן שילה. אפילו את אמא שלה לא הייתי מחתן איתך!" (רעואל לשלח, שבטוח שמילכה היא נעמה איתה שלח רוצה להתחתן) ==שלח בן שילה ([[שלום שמואלוב]])== הערה: ככל בני שבט אפרים, גם שלח מבטא כל אות שי"ן כאות סמ"ך. אצל בני שבט אפרים ההגה השורק התאחד עם ס' ({{פסוק|שופטים|יב|ו}}). לפרטים נוספים ראו את הערך "[[w:שיבולת (אמצעי זיהוי)|שיבולת]]" בוויקיפדיה. בפסקה זו אותיות השי"ן שהפכו לסמ"ך מודגשות. * "באין נסיכה בזה הפלך, גם קרפדה תח'''ס'''ב לבת־מלך." * "מה '''ס'''מוכיח סופית '''ס'''מוצא האדם מן הקוף." * "אני מבק'''ס''' '''ס'''תפסיקו עם זה, אחרת אני קם... ויו'''ס'''ב." * "אני הולך, א'''ס'''תי מחכה לי... טוב, אז אני נ'''ס'''אר." * "מילכה צודקת, צריך ל'''ס'''ר'''ס''' את העניין." * "טוב אני צריך ללכת, א'''ס'''תי '''ס'''ולמית בי'''ס'''לה עד'''ס'''ים ב'''ס'''מנת." * "טוב אז אני נ'''ס'''ארת כן." (בתגובה למפיש: "אף אחד הולכת לא.") * "'''ס'''חרר אותנו מהנסיעה, אנטי'''ס'''מי." * "תגידי לי מ'''ס'''הו, קרפדונת שלי." (שלח למילכה) מלכה עונה: "קווה קווה." * "תרסן את עצמך תן לאחרים לדבר, גם אני רוצה להגיד מ'''ס'''הו." * "אוקיי בסדר אז ניסע '''ס'''לח ואני." * "אדוני '''ס'''ותה?" * "'''ס'''וויה '''ס'''וויה." * "עונ'''ס''' קבוצתי." * "מהודו ועד כו'''ס'''." * "ה'''ס'''טין עליה, מהמילה שטן." ==יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ([[יהורם גאון]])== * "ככה?! ככה אתם רוצים להיכנס להיסטוריה?" * "שלח, אני הופך באופן אוטומטי כל סמ"ך שלך לשי"ן, אז בבקשה אל תגיד 'להסתגל'." * "אני לא יכול להמשיך כאילו כלום לא קרה בינינו... סערת רגשותיי בתשוקה ובתאווה, אני מבקש ממך, אני מבקש ממך רק דבר אחד... איך זה הסוף של הפסוק?" ~ למילכה * "נס, נס.זה מה שאני מחפש.נס.יש פה מישהו שמחייה מתים?או מרפא חולים?משלם מע"מ?אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס, תנו לי מופת!" '''אליקום''':"מופת אין, אבל אולי מופלטה?" ==מפיש ([[שרון רג'יניאנו]])== * "כמו שאני אומר כבר שנים על שנים – שמרני אל מידידיי, עם אויבי אסתדר בעצמי." * "מפיש אידיוט, מפיש בן זונה." * "דגון תחליט: אתה אלילים אחד או החברים של נטשה?!" * "מה היכנס זה לא עם א'?" * "בשום אופן ופנים מפיש לא מאשרת אשרות נסיעה ארבע רק שתיים וגם זה בפרוסטטה." * "ואם אתם ממשיכים ככה קריזה בראש, אישורים בתולות!" * "מפיש יש פה פשרה, למה מפיש בן אדם ניאנדרדלי (ניטרלי)." * "מפיש זוכרת איך באשקלון עם חברים הוא הלך לראות איך זורקים אנשים לאריות – תנו לחיות לאכול, מבצע. גלדיולות קראו לאנשים האלו, מכות שם צעקות צווחות ושאגות הרבה הרבה מאד פה שם, אבל מה אני אגיד פה מה אני אגיד, פה הרבה יותר חזק, פוליטיקה, ועוד אומרים – עם ישראל עם כתומה." * "מפיש לא שוכחת, שולחת לכם כל יום ד"ש עם שריר." נעמה: "בדואר מהיר או אקספרס?" * "נו הרבה יותר טוב, בדואר אוויר..." (מעיף יונה לאוויר) * "עכשיו רוצים נוסעת לא?" (מסתבר שהמסע בכל זאת יהיה על חשבון הנוסעים) * (לנעמה)"לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלינו יש משפט אחד אומר פתגם:אמא יש רק אחת" * "אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת" * "מפיש לא חושב מפיש חייל." ==אכיש ([[אודי גיל]])== * "מה רעואל אימא שלי?! ושמשון הגיבור אבא שלי?" * "עזה, פתחי זרועותייך! אני בא!" ~ לפני שיצא לחופשה * "אליקום, פתח זרועותיך! מפיש בא!" ~ אחרי שחזר מהחופשה, וגילה שבהיעדרו מפיש הספיק להסתכסך עם אליקום * "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית." * "בכל זאת זה אימא שלי, לחשוב שהדבר הזה (על מפיש) הביא אותי לעולם?" מה תרזה בת מחלון וכליון בגלל הקציצה הזאת אז אולי שלוק של יין אדום שככה ישמח לב אנוש ==אליקום ([[דור צויגנבום]])== * "אליקומי קומי." * "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעועית." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך ({{תנ"ך|ירמיהו|לא|יט}}) * "כי מלאה הארץ חומוס, אהה חמס." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך ({{תנ"ך|בראשית|ו|יג}}) * "בטח, ב'''טוב־טעם''', ב'''כיף־כף''', אל תהיי '''מקופלת''' ואל תרגישי רע." ~ בתגובה לנעמה שסיפרה לו שהיא רוצה קצת '''פסק זמן''' מהחבר שלה<ref>המונחים המודגשים הם שמות של חטיפים של חברת [[w:עלית|עלית]].</ref> * "כנראה סמין הסמיים החליטו ססלח יסע אותך לאישה ~ נדבק בליקוי הדיבור של שלח * "מה פתאום שתמכור לאחינו אחדות, סרסור שכמוך!" * "אוי, מפיש, יש לך לפעמים יציאות..." * "רעואל, על דברים יותר קטנים אלוהים הוריד צרעת." * "אתה אחד העם? אתה בקושי פינת שינקין." * "מילכה, את אישה קשה." * "ריבון העולמים, אליקומי קומי קורא לך. בחייך. פעם אחת. איזה אות, איזה סימן, איזה בורקס. אוי. סליחה סליחה. אני עוצם עיניים בתפילה זכה וממתין לדברך. מה? מי? (אכיש נכנס לבית של מילכה) גדול! גדול! תודה! ואם אי פעם תהיה במצוקה ותצטרך ממני משהו אל תהסס. כי כשלאליקום פונים אתה בעניינים.אכיש, בדיוק דיברתי עלייך..." ==נעמה ([[אלינור אהרון]])== * "הרשה נא לי לחבקך." * "עוץ לי גוץ לי זהו שמי." ~ בתגובה למכתב שהקריא אליקום * "מה הבאת לי הפעם? ושט מפלשת? יד ממואב? שתי אצבעות מצידון<ref>שם של [[w:שתי אצבעות מצידון|סרט ישראלי]]</ref>?" * "עוד לא נולד הבן אדם שיעשה צחוק מנעמה! עוד לא נולד!" * (לרעואל) "אף אחד לא האשים אותך שאתה חושב. הרי אתה ומחשבות נפגשים לעיתים רחוקות בלבד." ==מילכה ([[לאורה ריבלין]])== * "הפעם קראת אותי כמו ספר סגור." * "אני לא יודעת מי יהיה הזוכה, אבל אליקום '''בטח''' יודע מי המפסיד." ~ מצביעה על שלח * "בטח כי אם לך אין בעיות אז למי יש?" ~ לשלח * "מה, אנחנו ברברים? אנחנו כבר במאה ה־20 לפנה"ס!" * "כוח עליון? תאמיני לי נעמה, אלוהים ישלח את דבריו עם וספה ולא עם אליקום." == שיחות == :'''שלח''': "תגיד, זה נכון ס[[שמשון|הוא]] אף פעם לא הסתפר?" : רעואל מוציא שערה באורך מטר. :'''שלח''': "זה מה סיס לו בראס?" :'''רעואל''': "זה במקרה מהאף." {{מפריד}} :'''שלח''': "אני רוצה סתהיה הסליח סלי." (שתהיה השליח שלי) :'''אליקום''': "סליחה?" :'''שלח''': "לא, לא סליחה, סליח." (לא שליחה, שליח) {{מפריד}} :'''אליקום''': "אם תרד שערה משערות ראשי, כל הכפר יתמרד." :'''מפיש''': "ואם ירד כל הראש?" {{מפריד}} :'''אכיש''': "גברת מילכה, לא להיסחף. שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. תתרכזי בבקשה בביוב ולא בפוליטיקה." :'''מפיש''': "מה ההבדל?" :'''נעמה''': "ביוב אפשר לטהר." {{מפריד}} : מילכה מודאגת שבתה נעמה בת ה־16 עדיין לא נשואה: :'''מילכה''': "הנה, אפילו נועה המכוערת התחתנה השבוע." :'''נעמה''': "נועה בת 17."<ref>שם של [[w:נועה בת 17|סרט ישראלי]]</ref> :'''מילכה''': "דבר אחד אני רוצה לדעת: כמה זמן עוד תשבי בבתולייך?" :'''נעמה''': "כל זמן שאני אשב. ברגע שאני אשכב, אני כבר לא אהיה בתולה." :'''מילכה''': "אואה! אואה! מחיאות כפיים. הצחקת את המנשה ואת שבט אפרים. איך זה שאף בחור פנוי לא מוצא חן בעינייך?" :'''נעמה''': "אל תדאגי." :'''מילכה''': "לא לדאוג? למה מי את? בת פרעה, שמישהו יבוא וישים לך ילד בתיבה? מה לא בסדר עם גֵּיחֲזִי בן פלג? הוא עשיר, אלוף שבט מנשה בזריקת עזים, בעל רשת חנויות "עשה זאת בעצמך" לזבל עופות, ואיך שהוא דופק זיתים." :'''נעמה''': "כן, שמעתי את הצעקות." :'''מילכה''': "ומחוור בן דלוח?" :'''נעמה''': "אבל יש לו כבר ארבע נשים." :'''מילכה''': "זה עדיין מבטיח לך מקום בחמישייה הפותחת<ref>מונח מתחום הכדורסל</ref>. שלח, תגיד משהו." :'''שלח''': "מילכה צודקת." {{מפריד}} : מפיש אומר שבעוד שנים אף אחד לא יכיר את היהודים והדת שלהם, אלא רק את הפלישתים והאלים שלהם. :'''מילכה''': "נחיה ונראה." :'''רעואל''': "ניפגש ב[[w:שש אחרי המלחמה|שש אחרי הספירה]]." {{מפריד}} :'''שלח''': "קוזה (הכבשה שלו) מתה." :'''מילכה''': "איזה קוזה?" :'''שלח''': "קוזה סלי, [[w:קוזה נוסטרה|קוזה נוסטרה]]." :'''מילכה''': "מתי? איפה, למה, איך?" :'''שלח''': "מתי? הבוקר. איפה? בשדה. למה? מרעב. איך? ככה – חחחח, אה." (מכחכח בגרון ועושה את עצמו מת.) {{מפריד}} :'''נעמה''': "תאכל משהו?" :'''אליקום''': "למה משהו אם אפשר הכול?" {{מפריד}} : רעואל מתכנן להילחם במפיש על נעמה, לבוש בפאה ג'ינג'ית ומחזיק ביד רוגטקה וחלוקי נחל. :'''אליקום''': "לא תוכל להילחם בפלישתי, כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו." :'''שלח''': "מאיפה זה מוכר לי?" : רעואל ניגש למפיש, אכיש מתרגם מעברית לפלישתית. :'''מפיש''': "הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות?" :'''אכיש''': "הכלב אנוכו כי אתה בא אליו במקלות?" :'''רעואל''': "אתה בא אליי בחרב, בחנית, בכידון, אני בא אליך בשם אדוני אלוהי צבאות מערכות ישראל." :'''אכיש''': "אתה בא אליו... לכלך עליך." :'''שלח''': "אני נסבע לכם סזה מוכר לי." :'''מפיש''': קרב אלי ואקרע את בשרך לבהמת השדה :'''אכיש''': "קרב אליו." : רעואל זורק על מפיש שתי אבנים, אחת פוגעת בשלח והשנייה באליקום. מפיש מתקרב אל רעואל ונותן לו מכה בראש ומעלף אותו. :'''מפיש''': "אני לא מבין מאיפה הם לוקחים את הרעיונות האלו? לבוא אל פלישתי חמוש עם מקל וחלוקי נחל." {{מפריד}} : בעת הגרלה מי יהיה הנסקל בפסטיבל הסקילה לעצירת הבצורת. :'''אליקום''': "תבחר מספר." :'''רעואל''': "בחרתי." :'''אליקום''': "תכפיל ב־20." :'''רעואל''': "הכפלתי." :'''אליקום''': "תחסיר 4, ותחלק ב־4. כמה יצא לך?" :'''רעואל''': "92." {{מפריד}} :'''נעמה''': "רעואל תיקח את עצמך בידיים." :'''רעואל''': "את זה עשיתי במשך שנים עד שהכרתי אותך." {{מפריד}} :'''מפיש''': [לאליקום] "קדימה! קדימה! יותר עובד הרבה אתה במרץ! לא מכופף עבודה." :'''אכיש''': "מחפף, אומרים מחפף. חוץ מזה, הוא מדבר פלשתית." :'''מפיש''': "מדבר פלשתית אבל עושה עבודה ארמית..." {{מפריד}} :'''אליקום''': "חכה חכה, עוד מעט יגיע לכאן [[שמשון|שמשון הגיבור]] והוא יקרע אותך כמו שהוא קרע את האריה." :'''מפיש''': "שיבוא, אני אעשה ממנו קציצות בשר." :'''אליקום''': "הוא יעשה ממך גפילטע־מפיש." :'''מפיש''': "כנס לי אתה יודע לאן." :'''אליקום''': "מה, יש שם עוד מקום? ואני שמעתי שרוצים לסגור את האתר ההוא מרוב מבקרים." {{מפריד}} :'''מילכה''': "רעואל, אחרי הפגישה התשובו לההרה?" :'''שלח''': "ההרה. יפה מאוד. יפה מאוד. ממסיכים ללגלג על סלח בענייניי פוריות. יפה מאוד." :'''מילכה''': "טוב די די, אני אלך להכין לך משהו לאכול. מתאים לך ביציות?" :'''שלח''': "די!" :'''מילכה''': "הולכת להביא שתי ביצים מהלול, זה הכול." :'''שלח''': "יופי. עכסיו אנחנו פה רק הגברים." :'''אליקום''': "וזה כולל גם אותך?" :'''שלח''': "אליקום! אליקום! אני הסתתפתי במלחמות הסופטים, אני הייתי בין המתנחלים הראסונים בסומרון עד ספינו אותנו." :'''רעואל''': "מי פינה?" :'''שלח''': "סבט יהודה. לפחות סהיה מנסה. (שבט מנשה)" :'''רעואל''': "שהיה מנסה מה? אני אף פעם לא אבין מה הבן אדם הזה אומר." :'''אליקום''': "מנשה, שבט מנשה. אתה לא יודע שבשבט אפרים תמיד אומרים סיבולת במקום שיבולת?" :'''שלח''': "אז מה, מה חדס בסטח? מה סלום סמסון הגיבור, ססמו יצא לתהילה מהודו ועד כוס? (כוש)" :'''אליקום''': "תתבייש לך!" :'''שלח''': "סאלתי איך סמסון?" :'''רעואל''': "גיבור!" :'''שלח''': "תגיד, זה נכון שהוא לא הסתפר מאז הוא נולד?" :'''רעואל''': "יש לי פה במקרה איזו שערה אחת של שמשון." :'''שלח''': "מה? זה מה סיס לו בראס?" :'''רעואל''': "לא. זה במקרה מהאף." {{מפריד}} :'''נעמה''': אהלן! מישהו הזמין חתן?" :'''שלח''' (מדבר בשין רגילה במקום שין שמאלית): "שלום, שלום לכולם. לאיש הקודש. לשכנה היפה ולבתה, עליהן נאמר 'אשרי יושבי ביתך'." :'''נעמה''': "חן חן לך שלח שכנינו. מה אמרת?" :'''שלח''': "אני אמרתי בקול צלול ושקט, 'אשרי יושבי ביתך', כמנהג שבט המנשה." :'''מילכה''': "אתה מוכן לחזור על מה שאמרת?" :'''שלח''': "שחתיין, למה לא? 'אשרי יושבי ביתך'. שהרי יום ששון ויום שמחה הוא, לשכונה כולה. נו אלייקומל'ה, אפשר להתחיל?" :'''מילכה''': "אני לא מאמינה, אני לא מאמינה! אליקום, תעשה משהו." :'''אליקום''': "מה אני יכול לעשות? כנראה סמן הסמיים החליטו ססלח ייסא אותך לאיסה... מה קורה לי?" {{מפריד}} רעואל יוצא מתוך מחבוא של אבנים אחריי שאכיש ומפיש הלכו והאיצו באליקום לעבוד ללא הפסקה. :'''רעואל''': "ראיתי ושמעתי הכול! איזו חוצפה! לפגוע ככה בקדוש? הם עוד יתחרטו על זה הפלישתים. הם עוד ישלמו בדם על כל הגזירות שמביאים עלינו המנהיגים שלהם." :'''אליקום''': "איזה מנהיגים שלהם?" :'''רעואל''': "מה איזה מנהיגים. מי אם לא סרני פלישתים מסוגלים ככה להשפיל יהודי?" :'''אליקום''': "יהודייה." :'''רעואל''': "רגע, הם עשו משהו ליהודייה?" :'''אליקום''': לא, יהודייה עשתה משהו להם. הם מכריחים אותי לטאטא מפני שמילכה בתוקף תפקידה כראש הכפר ציוותה עליהם." :'''רעואל''': "מילכה? אמא של..." :'''אליקום''': "אמא של האמאמא שלה! מאז שהיא קיבלה את המינוי כולנו מע"צ!" {{מפריד}} רעואל מגיע לפגוש את נעמה ונתקל באכיש ומפיש. :'''רעואל''': (מסתכל על השעון יד שלו) "מפגר." :'''מפיש''': "אתה! מה אתה יש להגיד לך שם שלך פה אתה מיד?" :'''רעואל''': "סליחה?" :'''אכיש''': "תלמד כבר את השפה שלהם. תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית." :'''מפיש''': "תשאל אותו מה הוא עושה פה." :'''אכיש''': "מה אתה עושה פה?" :'''רעואל''': "הולך לפגוש בחורה." :'''אכיש''': "הולך לפגוש בחורה." :'''מפיש''': "ששששש. מה אתה שעון דובר?" :'''רעואל''': "אני השעון הדובר? תגיד לי, מה הוא נפל על השכל?" :'''אכיש''': "תעשה לי טובה מפיש. תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית!" :'''מפיש''': "תשאל אותו מה הוא אמר על יד השעון?" :'''אכיש''': "מה אמרת על יד השעון?" :'''רעואל''': "שהוא מפגר." :'''אכיש''': "אפה! אפה! זה נכון שהוא לא אינטליגנטי, אבל הוא לא אידיוט." :'''רעואל''': "אולי הוא לא אידיוט, אבל הוא מפגר בחצי שעה." {{מפריד}} :'''שלח''': "אני מציע סנתפלל לבורא עולם ונבקס על אכיס." :'''מילכה''': "כן. שאכיש יצליח." :'''שלח''': "מילכה צודקת, נתפלל סיצליח." :'''מילכה''': "אולי יותר טוב שלא יצליח." :'''שלח''': "מילכה צודקת, נתפלל סלא יצליח." :'''רעואל''': "מה נתפלל בסוף?" :'''שלח''': "אל תפריע. הקסב וסמע. עסה יסועות. סלח תסואות לאכיס סהוא בחור מסופרא דסופרא." :'''רעואל''': "מסכן המלאך שאחראי על מיון תפילות, הוא לא יבין אף מילה מהתפילה שלך." :'''שלח''': "סקט! אנא קדוס ישראל, עשה סאכיס יספיק לגסת לאודיסן. או סלא. סיצליח בקטע סהכין. או סלא. סהסופטים יראו את כסרונו וייווכחו כמה מוכסר הוא. או סלא. סיתקבל לצוות הוויי. או סלא." :'''רעואל''': "מה שכן, תפילה כזאת תתגשם בלי שום בעיות." :'''מילכה''': "או סלא." :'''שלח''': "למה את מתכוונת מילכה? [[הסכמי אוסלו|או סלא א']] או [[הסכמי אוסלו|או סלא ב']]?" {{מפריד}} :'''שלח''': "אני מוכרח ללכת, אני נמצא פה במקרה. אני רק באתי לסאול איזו כוס." :'''מפיש''': "מה הוא עשה?" :'''אכיש''': "הוא רק נכנס לשאול איזו כוס." :'''מפיש''': "לשאול כוס? מה יש לשאול כוס? איזו תשובה היא תתן לו? מה כבר יודעת כוס שהוא לא יודע טפי (יורק) איזה מקום זה? שואלים פה כוסות." {{מפריד}} :'''אליקום''': "אני פה בענייני חתונה. באתי בשמו של המחזר המזמר." :'''מילכה''': "נעמה..." :'''אליקום''': "הוא ייפה את כוחי לגלות את שמו, אך אתן לכם רמז קל שהוא בעצמו כתב: 'מכובד רציני ושרמנטי, אמיץ לבב נאה ורומנטי. ידוע ומקובל בקרב עמי...' " :'''נעמה''': "ועוץ לי גוץ לי זהו שמי." :'''אליקום''': "שמי ידוע באזור כולו. אני הוא שלח בן שילה." :'''נעמה''': "לא!" :'''מילכה''': "אתה בטוח?" :'''אליקום''': "אני רק סליח." {{מפריד}} :'''מילכה''': "אכיש ומפיש, אנשי החוק החביבים. במה זכינו שהועלתם לבקר בבית דל ועלוב זה?" :'''מפיש''': "לא מבין." :'''אכיש''': "זה בסדר, ככה אומרים אצלהם שלום." {{מפריד}} :'''אליקום''': "טוב. זה (השידוך) יעלה לך." :'''שלח''': "בכלום! אתה סומע? בכלום. כי תסלום על סידוך זה רסות ולא חובה." :'''אליקום''': "זה יעלה לך 35 זוזים." :'''שלח''': "אבל תסלום על סידוך זה רסות." :'''אליקום''': "נכון. ורשות השידוך זה אגרה." {{מפריד}} :'''מילכה''': "ואחרי שיסתיים מבצע הניקיון, אנחנו נצא לצבוע את חזיתות הבתים, ליישר את השבילים, לייפות את הכניסה." :'''נעמה''': "אמא רגע. לאט, לאט." :'''מילכה''': "יפה, נעמה! לאט לאט אנחנו נרחיב את המעיין, נסמן את שדות המרעה. כל תושב ייתן 3 שעות חובה התנדבות בשבוע." :'''נעמה''': "אמא! די! נשבר כוח הסבל." :'''מפיש''': "מה היא אמרה על הזבל?" :'''מילכה''': "רעיון טוב, מפיש! אנחנו נבנה מזבלה חדשה. אנחנו נשנה את פניי הכפר. בחזוני, אני רואה עולם עתיק־חדש. עולם של קידמה, שבו בציר-אביעזר תופסת מקום של כבוד. שוק משותף בינינו לבין המדיינים והעמונים. שלום במקום מלחמות!" :'''אכיש''': "אפ אפ אפ אפ! (למפיש) שב. גברת מילכה. לא להיסחף! שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. בבקשה תתרכזי בביוב ולא בפוליטיקה. (למפיש) אמרתי לה שתתרכז בביוב במקום בפוליטיקה..." :'''מפיש''': "מה ההבדל?" :'''נעמה''': "ביוב אפשר לטהר." :'''מילכה''': "יישר כוח נעמה! נטהר! אנחנו נטהר את הביוב, נגזום את השיחים, נשפץ את המדרכות." :'''אכיש''': "רק רגע מילכה..." :'''נעמה''': "תעשה לי טובה. אתה לא רואה שכל מילה גורמת לאמא התקף חדש של יוזמות? אז בואו כולנו פשוט נסתום?" :'''מילכה''': "בדיוק! נסתום, נסתום. נסתום את הבורות, את המהמורות, את הסדקים." :'''נעמה''': "אוי, אלוהים! למה לא תוריד עליה ברק או תהפוך אותה לנציב מלח?" :'''מפיש''': "מה היא אומרת?" :'''אכיש''': "תוריד עליה ברק, תהפוך אותה לנציב מלח." :'''מפיש''': (לנעמה) "לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלנו יש משפט אחד אומר פתגם: 'אמא יש רק אחת'." :'''נעמה''': "אה, כן? ולמה לא תיקחו אותה ואז יהיו לכם שתיים?" :'''מילכה''': "בדיוק! שתיים שתיים תצאנה הנשים בשורה ובשירה." :'''מפיש''': "די!" :'''מילכה''': "מה די?" :'''אכיש''': "הוא מתכוון די עם הגזירות. התושבים אינם יכולים לשאת עוד בנטל הגזירות שאת מורידה להם על הראש, גברת מילכה." :'''מילכה''': "אתם חושבים?" :'''מפיש''': "לא מסתכלת עליי. אני לא חושב מגיל 7." {{מפריד}} יהורם בן נפתוחים הכסלוחי עורך מבחני כניסה לתנ"ך. :'''יהורם''': "השם?" :'''שלח''': "סלח בן סילה." :'''יהורם''' (צוחק): "משבט אפרים, אה?" :'''שלח''': "איך ידעת?" :'''יהורם''': "אינטואיציה. אז, למה אתה רוצה להיות בתנ"ך?" :'''שלח''': "בסביל הכבוד." :'''אליקום ורעואל''': "בשביל הכבוד צריך לעבוד!" :'''יהורם''': "די! די! די עם הבדיחות האלה! אתה ראשון יא שלח." {{מפריד}} :'''אליקום''': "נעמה, נעמה. בואי רגע חביבתי, בואי." :'''נעמה''': "מה פתאום חביבתי? אני חשוכת סנדוויץ' אליקום, ככה שחבל להתחנף." :'''אליקום''': "רק חשדנות. מה קורה היום לדור הצעיר? נעמה נעמה, תנחשי מה אני יכול להעביר מהראש שלי לראש של רעואל?" :'''נעמה''': "כינים." :'''רעואל''': "לא. הוא מעביר לי מחשבות." :'''נעמה''': "באמת הגיע הזמן שיהיו לך כבר כמה." :'''רעואל''': "לא ברצינות. הוא חושב ואני קורא את המחשבות שלו." :'''נעמה''': "כן. קריאה נעימה." {{מפריד}} :'''רעואל''': "תגיד, אז גם אנחנו יכולים להיכנס ל... איך קראת לזה? הטבח?" :'''יהורם''': "טוב, אז אני זז. יש לכם 48 שעות (להביא סיפורים שייכנסו לספר שופטים) מפני שמחרתיים פונקט אני הולך מכאן! כמו שנאמר לאברהם 'לך לך' וגומר." :'''רעואל''': "אדון יהורם, אפשר איזו עצה קטנה?" :'''יהורם''': "מדוע לא? כמו שנאמר 'עוצו עצה' וגומר." :'''רעואל''': "בדיוק בעניין ה'וגומר'. תראה זה לא שזה לא בסדר להגיד גומר, אבל צריך להגיד לסיים, אתה מבין?" :'''מילכה''': "רעואל!" :'''יהורם''': "למה?" :'''מילכה''': "נסביר לך בהזדמנות אחרת." :'''יהורם''': "הבנתי. כמו שנאמר 'דברי חכמים' ומסיים." {{מפריד}} :'''אליקום''': "אתה מוכן להיות יותר ספציפי בעניין הספר, אדון בן נפתוחים הכסלוחי?" :'''יהורם''': "בהחלט, מדוע לא. התגבשה איזו קבוצה שהחליטה לתעד את קורות עם ישראל מן הבריאה ועד ימינו אלה. אני ממונה על ספר שופטים." :'''אליקום''': "רגע. יש לכם קשר לוויקרא?" :'''יהורם''': "איזו שאלה. ויקרא זה הספר השלישי שלנו." :'''אליקום''': "אני קראתי, זה יופי של דבר! הקטעים על הזבים והמצורעים זה ממש תאווה לחך." :'''רעואל''': "לא נראה לי שספר כזה ילך. את מי מעניין מה עשו בני ישראל בימי המדיינים? תגיד, איך קראת לזה? התק"ם?" :'''יהורם''': "התנ"ך!" :'''מילכה''': "אתה שתוק!" :'''יהורם''': "חברים, אנחנו לא בונים על איזו הוצאה בינלאומית או על איזו הצלחה היסטרית. בסופו של דבר זה לא '[[שירת הסירנה (ספר)|שירת הסירנה]]', או איזה ספר בישול של [[w:ישראל אהרוני (שף)|אהרוני]]." :'''אליקום''': "ספר בישול של מי?" :'''יהורם''': "אני מקווה שאנחנו נמכור איזה 100–200 עותקים בשנה." {{מפריד}} :'''רעואל''': "שמעת אותה (את מילכה) אליקום. אתה חייב להפעיל את השמיים. נו אליקום, לך יש דיבור עם אלוהים לא?" :'''אליקום''': "בחייך רעואל, זה קטן על אלוהים. אלוהים לא מתערב בתחום המוניציפלי." :'''רעואל''': "שמע, בלי איזו אות אנחנו אבודים!" :'''אליקום''': "אות, אות, אות, אות..." :'''רעואל''': "תן איזה משהו מכל ה..." :'''אליקום''': "כן, יש איזה משהו ש..." :'''רעואל''': "הו!" :'''אליקום''': "לא לא... תראה. יש איזה משהו שלמדנו בסדרת ניסים בקורס כהנים. לא... איזה מן טריק קטן כזה כדי להרשים את העם, אנשים מאמינים לזה. אולי זה יעבוד עליה, מי יודע? אתה יודע מה? הנה. יש כאן עשרה חפצים, כן? עכשיו, אתה יוצא, ואז מישהו בוחר באחד מן החפצים בלי שתראה או תשמע. כשתחזור, אני אגרום לך בעזרת שידור מחשבות שתדע באיזה חפץ בחרו." :'''רעואל''': "אני לא טוב בקריאת מחשבות." :'''אליקום''': "גם אני לא, אבל יש פה פטנט פשוט! שים לב: אני אגיד למשל 'בוא רעואל ומצא את החפץ'. בוא מתחיל בבי"ת, סימן שבחרו בחפץ מספר שתיים. אם אני אגיד למשל 'זהו זה רעואל, אתה יכול להיכנס.' זהו זה מתחיל בז', סימן שבחרו בחפץ מספר...?" :'''רעואל''': "שבע?" :'''אליקום''': "בכל זאת יש לנו צבא רזה וחכם כמו שהבטיחו." {{מפריד}} :'''מילכה''': "אהלן אליקום. מה המצב? מה העניינים? איך הולך? (לאכיש ומפיש) איך מתקדמות העבודות בכפר? אז מה נעמה, יש אקשן אה? (אף אחד לא עונה למילכה) האם אני חשה בנימה קלה קלה של עוינות? באיזה שמץ קטן קטן, שמצון של איבה? האם רק נדמה לי שלא כל כך מחבבים אותי בכפר, או שאני רק מדמיינת? מה? אני לא שומעת אתם מוכנים להגביר את הקול? או אה. איזו תשובה רועמת! אז לא כל כך אוהבים אותי פה. לא נורא. יש איזה פסוק קטן שהמצאתי לי היום 'שומרני אל מידידי...' " :'''כולם''': "עם אויביי אסתדר בעצמי!" :'''מילכה''': "בדיוק! אבל זה לא יעזור לכם, אני מתכוונת ללכת עם זה עד הסוף. רק אלוהים יעצור אותי, אתם שומעים? אם השוכן במרומים ייתן איזו אות או סימן שהוא לא כל כך מרוצה מהיוזמות שלי – סחטיין. אבל אם לא? אז תזכרו את צולי." :'''נעמה''': "איזה צולי?" :'''מילכה''': "אתם כולכם קיפצו לי!" {{מפריד}} :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''' (לשלח): "אני רוצה סיפורים פיקנטיים על שמשון הגיבור. אתה מכיר את שמשון הגיבור?" :'''שלח''': "אם אני מכיר את סמסון? בוא ואני אספר לך סיפור, סיבהיר בדיוק מיהו האיס הגדול הזה. לפני סבועיים, סחה לי גיסתי סיבולת, סהיא מבקסת סאביא לה סיקוי רפואי נגד סיהוקים. כנראה שהיא הקדימה קנה לווסט, וזה גרם לה לסיהוק ולמיחוסים. איך סלא יהיה, היא איסה מאוד רגיסה. היא איסה..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''' (קוטע את דבריו של שלח): "ששש שששש שה. איפה הסיפור על שמשון?" :'''שלח''': "סוואייה סוואייה. בקיצור טסתי כמו סד מסחת לרוקח, אבל הוא אמר לי סאין לו סום סיקוי, סום סיקוי. הרגע היה פה מיסהו ולקח את הסיקוי האחרון. סתם, מתוך סקרנות, סאלתי אותו מי זה היה? ומה הוא ענה לי? ומה הוא ענה לי?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "שמשון..." :'''שלח''': "איך ידעת?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אינטואיציה. אז זה הסיפור שלך על שמשון?" :'''שלח''': "תראה, אני חוסב ססיפור זה מבטא יותר מכל את האיס ואת איסיותו. נו? אז אני בהיסטוריה?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אתה בינתיים ב'סטנד ביי'." :'''שלח''': "רגע אחד. לא, רגע אחד. סנייה סנייה. תן לי עוד צ'אנס. אני יודע גם לחקות חיות. 'אאאווווו'. סמעת? זה תן." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "הבא אחריו." :'''שלח''': (בכעס לרעואל) "רגע אחד, רגע אחד. סנייה. רגע אחד! אדון כסלוחי תעשה טובה. איזה מילה, איזה פסוקון." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אני מצטער. אני מאוד מצטער." :'''שלח''': "רק סיהיה כתוב סלח, אפילו בלי בן סילה. בסדר? זה הכול. נו מה אני כבר ביקסתי איייי איייי (בוכה)." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "הו, הו, הו. זה תן! אתה רואה?" :'''שלח''': "לא מספיק סאין לי ילדים, אפילו פסוק לא יהיה לי? ככה אני איעלם ברוח כמו קס?" {{מפריד}} :'''אכיש''': (לרעואל) "תגיד, את רעואל אתה מכיר?" :'''רעואל''': "רעו-מה?" :'''אכיש''': "לא, לא ראומה. את ראומה אלדר אני מכיר. רעואל. יצא לך לראות בסביבה את רעואל?" :'''רעואל''': "לא. למה הוא צריך להגיע לפה או משהו כזה?" :'''אכיש''': "ככה אומרים. אומרים גם שיש פרס של 200 שקלי כסף למי שמוסר ידיעה נכונה." :'''רעואל''': "מה אתה אומר?" :'''אכיש''': "ומי שלא מוסר... תנחש מה קורה למי שלא מוסר." (מסמן למפיש "להרים" את רעואל מהצוואר) :'''רעואל''': "תלוי..." :'''אכיש''': "בדיוק!" :'''מפיש''': "טוב. אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת." :'''אכיש''': "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית. (לרעואל) שמע. כל תנועה חשודה שאתה רואה בשטח אתה מדווח לי מיד. יש?" :'''רעואל''': "בטח. יש." :'''אכיש''': "אוקיי. רגע. תישבע." :'''רעואל''': "בחיי אלוהים." :'''אכיש''': "איזה אלוהים? שלנו, שלכם או של הכנענים?" :'''רעואל''': "מי שיבוא קודם..." {{מפריד}} יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ממשיך בבחינות לכניסה לספר שופטים. :'''אליקום''': "אני רוצה להשמיע קטע נבואי פיוטי שאני קורא לו 'דרך כל בשר'." :'''רעואל''': "אלא מה, אליקום בלי אוכל?" :'''אליקום''': "אז תתפלא, אין בחזון שלי שום זכר לאוכל. שימו לב" :'''רעואל''': (לוקח דבר מאכל ומפתה את אליקום) "זה מילכה שלחה." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אווו. תודה. תודה תודה." :'''אליקום''': "ויקרא אליי קול הבן יקיר לי אליקום עם נער ש... שעשועית. (רעואל מגרה את אליקום עם שעועית) דע כי מלאה הארץ חומוס... חמס. (רעואל מגרה את אליקום עם חומוס) אשא טחינה... תחינה! אל נא ברוגז ובחמאה. (רעואל מגרה את אליקום עם חמאה) התתן את צלי ישראל לגויים? (רעואל מגרה את אליקום עם צלי)" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אליקום. אני כותב ספר. אני לא פותח מסעדה." :'''אליקום''': "מה זה קשור?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "זה קשור, כי זה לא מעניין. נס. נס. זה מה שאני מחפש. נס. יש פה מישהו שמחייה מתים? מרפא חולים? משלם מע"מ? אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס. תנו לי מופת!" :'''אליקום''': "מופת אין, אבל אולי מופלטה?" {{מפריד}} :'''שלח בן שילה''': "רעואל. מה אתה עושה? עם מי אתה מסתובב? איפה אתם מסתתרים? איפה אתה נמצא?" :'''אליקום''': "איפה המלח?" :'''רעואל''': "רגע, רגע, רגע. לא הכל בבת-אחת. גמל, גמל. אני פה עם עוד 2 חבר'ה מיחידת דובדבן." :'''אליקום''': "קורקבן?" :'''רעואל''': "שמשון מצא איזו לחי של חמור, מת לנסות אותה על הפלישתים. יש משהו לאכול? :'''שלח בן שילה''': "עד סאליקום הגיע ולא רצה לאכול, היה." :'''אליקום''': "מה אתה דואג? שלא יישאר אוכל לילדים שלך?" :'''שלח בן שילה''': "אם עוד פעם אחת מיסהו צוחק בגלל סאסתי עקרה, אני פסוט קם..." :'''מילכה, אליקום ורעואל''': "כן?" :'''שלח בן שילה''': "ועומד." :'''מילכה''': "טוב. די, די, די. לא נזכיר את הנושא" {{מפריד}} :'''שלח בן שילה''': "אדוני סותה (שותה)?" :'''אכיש''': "מה אמרת עכשיו?" :'''שלח בן שילה''': "סאלתי אם הוא סותה?" (נשמע כמו סוטה) :'''מפיש''': "מה זה סוטה?" :'''אכיש''': "סוטה זה מניאק." :'''מפיש''': (אוחז בכוח בחולצתו של שלח) "מפיש לא סוטה!" :'''שלח בן שילה''': "לא צריך. אז מי כן סותה?" :'''אליקום''': (מוריד את הלפיתה של מפיש מחולצתו של שלח) "כולנו סותים." (מוזג למפיש לשתות) :'''אליקום''': "אז מה מפיש, נראה לך שרעואל יבוא למקום שהכי צפוי שיחפשו אחריו? זה מה שאתה חושב?" :'''מפיש''': "מפיש לא חושב, מפיש חייל." :'''אליקום''': "כן. זה מסביר את העניין." {{מפריד}} :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "תגידי, מילכה, איך זה שאישה יפה וחכמה כמוך חיה לבד בלי אף אחד?" :'''מילכה''': "בחייך, תראה מי יש לנו פה בכפר. כולם מוז'יקים, מנסרים שרפרפים ומגדלים שמן זית. אם היה פה מישהו עם רמה, נגיד..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "נגיד איזה סופר, איזה איש רוח." :'''מילכה''': "מישהו מהעיר הגדולה שיודע להתנהג עם אישה, ש..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': אדם בשל, עם הופעה נאה." :'''מילכה''': "כן." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אישיות מוניציפלית." [מתכוון לנשק את מילכה] :'''מילכה''': "כן, מישהו שאפשר להגיד עליו 'אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד' מה אתה עושה?“ [רואה את יהורם רושם את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''':[רושם] "ובדרך חטאים לא עמד. וואו!" :'''מילכה''': "מה אתה רושם שם, את השטויות שלי? תעזוב. זה סתם, זה סתם." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "סליחה, זה לא יקרה יותר, סליחה. סליחה, סליחה, סליחה. אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לקצת..." :'''מילכה''': "נכון, כן. 'לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. עת ללדת, עת למות, עת לטעת, עת...' " [יהורם רושם שוב את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "תמשיכי, תמשיכי. גדולה את, גדולה! את עושה לי את הספר!" :'''מילכה''': "מה, אתה שוב פעם רושם? מספיק, מספיק." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "מה זה? אה. די, די, די. את צודקת. די, גמרנו. אפ אפ אפ." :'''מילכה''': "על משכבי בלילות חיפשתי את שאהבה נפשי. ביקשתיו ולא מצאתיו." [מרגישה שוב את הנוצה של יהורם ורואה אותו שוב כותב את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "את יכולה עכשיו בקצב הכתבה? 'על משכבך בלילות...' מה זה, מה חיפשת?" :'''מילכה''': "כשאתה לידי? בקבוק חם!" {{מפריד}} אחרי שמילכה ונעמה גילו באמצעות אליקום שהמחזר האלמוני הוא שלח. :'''מילכה''': "פנטסטי. מצד שני מה רע בשלח? מסודר, בלי פרפרים בראש, בלי שגעונות בראש." :'''נעמה''': "בלי שיערות בראש." :'''מילכה''': "איש סולידי, סורסי. יאהב אותך. יכבד אותך." :'''נעמה''': "את רוצה להגיד לי שאם שלח היה מציע לך נישואים היית מסכימה?" :'''מילכה''': "כן, למה לא? מה רע בשלח? מה? נשמה טובה, עדין." :'''נעמה''': "רגע, רגע, רגע, רגע. אני לא מאמינה. את היית מתחתנת עם שלח?" :'''מילכה''': "אני נשבעת לך נעמה, שאם שלח היה מבקש את ידי אני הייתי אומרת כן." :'''נעמה''': "שלח? עדיף כבר להתחתן עם צפרדע." :'''מילכה''': "נכון, אבל העיקר להתחתן. כמו שאומרים אצלינו בחצי המנשה 'אם אין בסביבה גבר חתיך גם הצפרדע תיחשב לנסיך'." :'''אליקום''': "אמן. גבירותיי. הצפרדע... אההה החתן." [שלח נכנס לבית של מילכה] :'''מילכה''': "מקסים, אני מסכימה. מצידי זה בסדר שלח. עכשיו גש לנעמה ובקש את ידה." :'''שלח''': "למה לנעמה?" :'''אליקום''': "כמו שנאמר בספר בראשית 'נקרא לנערה ונשאל את פיה'." :'''שלח''': "מה פתאום נעמה? אני מבקס את ידה סל מילכה. הו מילכה, התיעני לבקסה? התסכימי להיות לי לאיסה?" :'''מילכה''': "אני? אתה מתכוון אליי? אני הייתי בטוחה שאתה מתכוון לנעמה." :'''אליקום''': [צוחק] "האמת? גם אני." :'''שלח''': "מה פתאום? מה נטפלתם לנעמה? הו מילכה. רק בך חסקתי ואלייך סאפתי. התינסאי לי?" :'''נעמה''': "למה לא? מה רע בשלח? נשמה טובה, עדין. מה, לא הייתה פה הצהרה בשבועה על נכונות לנישואים עם שלח?" :'''שלח''': "מה, באמת?" :'''אליקום''': "נעמה צודקת. את נשבעת מילכה, והפרת נדר זה דבר חמור מאוד ביהדות. כמעט ייהרג ובל יעבור." :'''מילכה''': "רגע רגע, אליקום. זה לא היה ברצינות. אתה יודע שזה היה בשביל לדרבן את נעמה, נכון? [שלח מתקרב אל מילכה] רגע רגע שלח בוא... אני הרי לא ילדה, תפוס לך איזו צעירה. למה לך קרפדה קשישה?" :'''שלח''': "כמו סאומרים אצלינו בסבט אפרים: 'כסאין נסיכה בפלך, גם קרפדה תיחסב לבת מלך'." :'''מילכה''': "קרפדה?" :'''שלח''': "כן קרפדונת סלי, תגידי לי מסהו." :'''מילכה''': [עושה חיקוי של קרפדה] "קווה קווה." :'''שלח''': "קווה קווה קווה." :'''אליקום''': "מה הם אומרים?" :'''נעמה''': "אני לא יודעת, אני לא מדברת שפות זרות." {{מפריד}} :'''מילכה''': "בשום אופן לא, בשום אופן לא! תוציא אותי מזה אליקום, תוציא אותי מזה. אין לי שום כוונה להתחתן עם השרקרק השחצן הזה." :'''אליקום''': " 'כורה בור בו ייפול'. את נשבעת מילכה, ומבחינה הלכתית אני חייב להגשים את הנדר שלך." :'''מילכה''': "אבל בטח יש איזו דרך לצאת מההתחייבות הזאת מבחינה הלכתית אני מתכוונת. אליקום בחייך, מה אני צריכה לעשות?“ :'''אליקום''': "להתחתן איתו." :'''מילכה''': [מפתה את אליקום עם כנף של עוף] "אליקום..." :'''אליקום''': "אני... האמת שיש לי איזה רעיון מעניין, רק שקשה לי להסביר אותו על רגל אחת. אבל על שתי רגליים שתי ירכיים חזה וכנפיים צלויות יהיה לי הרבה יותר קל להבהיר את עצמי." :'''מילכה''': "אתה מתכוון שאתה רוצה עוף שלם? תקבל. [מילכה מביאה לאליקום את העוף אבל לפני כן רוצה לדעת מה הרעיון שלו] עכשיו מה הרעיון שלך?" :'''אליקום''': "אנחנו נעשה כאילו חתונה, ואז מתחת לחופה אני אגייס את כל המילים בשין שאני מכיר: 'הרי את מקודשת לי', 'שתי מן היין', 'היי לי לאישה'. עכשיו, הוא לא יצליח להגיד אישה אלא 'איסה', במקום מקודשת 'מקודסת', ואז אני אאלץ לבטל את החופה. מבחינה הלכתית כמובן, שהרי לא יעלה על הדעת שאדם שאינו חוזר על דברי הכהן יזכה בברכתי ואישורי." :'''מילכה''': "אתה גדול אליקום. לא לא לא. אתה גדול, אתה גדול! [נותנת לאליקום את העוף] אפשר להציע לך כוס תירוש, עם עוגת סולת?" :'''אליקום''': "כוס תירוש ועוגת סולת? במיוחד אחרי הסטייק והמרק? למה לא?" :'''שלח''': "ככה, אה? רוצים לעבוד על סלח. חוסבים סאני לא אצליח לדבר בעברית מצחיקה כמותם. אם היה פה אחד מסבט אפרים סמדבר עברית ספויה, גם את זה הם רוצים לקלקל. אבל חכו חכו, בקצת מאמץ ו'ספיץ טרפי' אני אדבר בצורה המונית כמותם. חכו, חכו. סעת הסין הגיעה!" {{מפריד}} אחרי שאליקום הצליח "להעביר מחשבות" לאכיש שבחר בחפץ עליו אליקום "חשב" וכולם מוחאים כפיים. :'''נעמה''': "בראבו! נו, את עוד סקפטית? מה זה אם לא רוח האלוהים המפעמת בו?" (באליקום) :'''מילכה''': "רגע. אם הוא משדר מחשבות לאכיש ולרעואל, הוא יכול לשדר גם למפיש, נכון?" :'''אליקום''': "לא, זה קשה. זה קשה. אני משדר בעברית והוא קולט בפלשתית." :'''מילכה''': "אה. אז תשדר לו בפלשתית, אתה הרי מדבר פלשתית שוטפת." :'''אליקום''': "לא. אי אפשר, אי אפשר." :'''מילכה''': "טוב אז מבחינתי אין נס, אפשר להתפזר." :'''אליקום''': "אוי מילכה, מילכה. אוי, את אישה קשה. טוב בסדר. ננסה. רק תרשי לי לשאול אותו בפלשתית אם הוא מבין בכלל במה מדובר. [לוקח את מפיש הצידה] אתה ראית כשלימדתי את אכיש את הפטנט?" :'''מפיש''': "כן!" :'''אליקום''': "אתה חושב שאתה יכול לחזור על זה?" :'''מפיש''': " 'החיים והמוות ביד הקלשון.' ככה אומרים אצלכם, לא?" :''אליקום''': "טוב, אני לא בטוח שיש לו את הכוחות הנפשיים... [אכיש: "גם אני לא."] אבל ננסה." == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:קומדיות מצבים]] [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות]] r1dnqculhb6edb7vd9ndk7xnk9wersg 239046 239045 2026-08-13T21:20:05Z ~2026-39406-08 27511 239046 wikitext text/x-wiki '''[[w:חצי המנשה (סדרת טלוויזיה)|חצי המנשה]]''' היא סדרה קומית שכתב [[w:אפרים סידון|אפרים סידון]]. הסדרה, שעוסקת בחיי כפר עברי בתקופת השופטים בימי ה[[תנ"ך|מקרא]], שודרה בשנת 1996 בטלוויזיה החינוכית הישראלית. ==רעואל ([[נבו קמחי]])== * "מהיום אני אביא לך רק ורדים במקום ורידים." * "אכיש מלכת הכביש, מה העניינים חמודון? איפה המדים שלך?!" * "מן המיצר קראתיך יה, כך שהכול תלוי בך." * "אני אביא כמה חבר'ה מהפלוגה לעבור על דוחות מודיעין." * "שלח בן שילה. אפילו את אמא שלה לא הייתי מחתן איתך!" (רעואל לשלח, שבטוח שמילכה היא נעמה איתה שלח רוצה להתחתן) ==שלח בן שילה ([[שלום שמואלוב]])== הערה: ככל בני שבט אפרים, גם שלח מבטא כל אות שי"ן כאות סמ"ך. אצל בני שבט אפרים ההגה השורק התאחד עם ס' ({{פסוק|שופטים|יב|ו}}). לפרטים נוספים ראו את הערך "[[w:שיבולת (אמצעי זיהוי)|שיבולת]]" בוויקיפדיה. בפסקה זו אותיות השי"ן שהפכו לסמ"ך מודגשות. * "באין נסיכה בזה הפלך, גם קרפדה תח'''ס'''ב לבת־מלך." * "מה '''ס'''מוכיח סופית '''ס'''מוצא האדם מן הקוף." * "אני מבק'''ס''' '''ס'''תפסיקו עם זה, אחרת אני קם... ויו'''ס'''ב." * "אני הולך, א'''ס'''תי מחכה לי... טוב, אז אני נ'''ס'''אר." * "מילכה צודקת, צריך ל'''ס'''ר'''ס''' את העניין." * "טוב אני צריך ללכת, א'''ס'''תי '''ס'''ולמית בי'''ס'''לה עד'''ס'''ים ב'''ס'''מנת." * "טוב אז אני נ'''ס'''ארת כן." (בתגובה למפיש: "אף אחד הולכת לא.") * "'''ס'''חרר אותנו מהנסיעה, אנטי'''ס'''מי." * "תגידי לי מ'''ס'''הו, קרפדונת שלי." (שלח למילכה) מלכה עונה: "קווה קווה." * "תרסן את עצמך תן לאחרים לדבר, גם אני רוצה להגיד מ'''ס'''הו." * "אוקיי בסדר אז ניסע '''ס'''לח ואני." * "אדוני '''ס'''ותה?" * "'''ס'''וויה '''ס'''וויה." * "עונ'''ס''' קבוצתי." * "מהודו ועד כו'''ס'''." * "ה'''ס'''טין עליה, מהמילה שטן." ==יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ([[יהורם גאון]])== * "ככה?! ככה אתם רוצים להיכנס להיסטוריה?" * "שלח, אני הופך באופן אוטומטי כל סמ"ך שלך לשי"ן, אז בבקשה אל תגיד 'להסתגל'." * "אני לא יכול להמשיך כאילו כלום לא קרה בינינו... סערת רגשותיי בתשוקה ובתאווה, אני מבקש ממך, אני מבקש ממך רק דבר אחד... איך זה הסוף של הפסוק?" ~ למילכה * "נס, נס.זה מה שאני מחפש.נס.יש פה מישהו שמחייה מתים?או מרפא חולים?משלם מע"מ?אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס, תנו לי מופת!" '''אליקום''':"מופת אין, אבל אולי מופלטה?" ==מפיש ([[שרון רג'יניאנו]])== * "כמו שאני אומר כבר שנים על שנים – שמרני אל מידידיי, עם אויבי אסתדר בעצמי." * "מפיש אידיוט, מפיש בן זונה." * "דגון תחליט: אתה אלילים אחד או החברים של נטשה?!" * "מה היכנס זה לא עם א'?" * "בשום אופן ופנים מפיש לא מאשרת אשרות נסיעה ארבע רק שתיים וגם זה בפרוסטטה." * "ואם אתם ממשיכים ככה קריזה בראש, אישורים בתולות!" * "מפיש יש פה פשרה, למה מפיש בן אדם ניאנדרדלי (ניטרלי)." * "מפיש זוכרת איך באשקלון עם חברים הוא הלך לראות איך זורקים אנשים לאריות – תנו לחיות לאכול, מבצע. גלדיולות קראו לאנשים האלו, מכות שם צעקות צווחות ושאגות הרבה הרבה מאד פה שם, אבל מה אני אגיד פה מה אני אגיד, פה הרבה יותר חזק, פוליטיקה, ועוד אומרים – עם ישראל עם כתומה." * "מפיש לא שוכחת, שולחת לכם כל יום ד"ש עם שריר." נעמה: "בדואר מהיר או אקספרס?" * "נו הרבה יותר טוב, בדואר אוויר..." (מעיף יונה לאוויר) * "עכשיו רוצים נוסעת לא?" (מסתבר שהמסע בכל זאת יהיה על חשבון הנוסעים) * (לנעמה)"לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלינו יש משפט אחד אומר פתגם:אמא יש רק אחת" * "אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת" * "מפיש לא חושב מפיש חייל." ==אכיש ([[אודי גיל]])== * "מה רעואל אימא שלי?! ושמשון הגיבור אבא שלי?" * "עזה, פתחי זרועותייך! אני בא!" ~ לפני שיצא לחופשה * "אליקום, פתח זרועותיך! מפיש בא!" ~ אחרי שחזר מהחופשה, וגילה שבהיעדרו מפיש הספיק להסתכסך עם אליקום * "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית." * "בכל זאת זה אימא שלי, לחשוב שהדבר הזה (על מפיש) הביא אותי לעולם?" מה תרזה בת מחלון וכליון בגלל הקציצה הזאת אז אולי שלוק של יין אדום שככה ישמח לב אנוש ==אליקום ([[דור צויגנבום]])== * "אליקומי קומי." * "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעועית." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך ({{תנ"ך|ירמיהו|לא|יט}}) * "כי מלאה הארץ חומוס, אהה חמס." ~ סירוס של פסוק מהתנ"ך ({{תנ"ך|בראשית|ו|יג}}) * "בטח, ב'''טוב־טעם''', ב'''כיף־כף''', אל תהיי '''מקופלת''' ואל תרגישי רע." ~ בתגובה לנעמה שסיפרה לו שהיא רוצה קצת '''פסק זמן''' מהחבר שלה<ref>המונחים המודגשים הם שמות של חטיפים של חברת [[w:עלית|עלית]].</ref> * "כנראה סמין הסמיים החליטו ססלח יסע אותך לאישה ~ נדבק בליקוי הדיבור של שלח * "מה פתאום שתמכור לאחינו אחדות, סרסור שכמוך!" * "אוי, מפיש, יש לך לפעמים יציאות..." * "רעואל, על דברים יותר קטנים אלוהים הוריד צרעת." * "אתה אחד העם? אתה בקושי פינת שינקין." * "מילכה, את אישה קשה." * "ריבון העולמים, אליקומי קומי קורא לך. בחייך. פעם אחת. איזה אות, איזה סימן, איזה בורקס. אוי. סליחה סליחה. אני עוצם עיניים בתפילה זכה וממתין לדברך. מה? מי? (אכיש נכנס לבית של מילכה) גדול! גדול! תודה! ואם אי פעם תהיה במצוקה ותצטרך ממני משהו אל תהסס. כי כשלאליקום פונים אתה בעניינים.אכיש, בדיוק דיברתי עלייך..." ==נעמה ([[אלינור אהרון]])== * "הרשה נא לי לחבקך." * "עוץ לי גוץ לי זהו שמי." ~ בתגובה למכתב שהקריא אליקום * "מה הבאת לי הפעם? ושט מפלשת? יד ממואב? שתי אצבעות מצידון<ref>שם של [[w:שתי אצבעות מצידון|סרט ישראלי]]</ref>?" * "עוד לא נולד הבן אדם שיעשה צחוק מנעמה! עוד לא נולד!" * (לרעואל) "אף אחד לא האשים אותך שאתה חושב. הרי אתה ומחשבות נפגשים לעיתים רחוקות בלבד." ==מילכה ([[לאורה ריבלין]])== * "הפעם קראת אותי כמו ספר סגור." * "אני לא יודעת מי יהיה הזוכה, אבל אליקום '''בטח''' יודע מי המפסיד." ~ מצביעה על שלח * "בטח כי אם לך אין בעיות אז למי יש?" ~ לשלח * "מה, אנחנו ברברים? אנחנו כבר במאה ה־20 לפנה"ס!" * "כוח עליון? תאמיני לי נעמה, אלוהים ישלח את דבריו עם וספה ולא עם אליקום." == שיחות == :'''שלח''': "תגיד, זה נכון ס[[שמשון|הוא]] אף פעם לא הסתפר?" : רעואל מוציא שערה באורך מטר. :'''שלח''': "זה מה סיס לו בראס?" :'''רעואל''': "זה במקרה מהאף." {{מפריד}} :'''שלח''': "אני רוצה סתהיה הסליח סלי." (שתהיה השליח שלי) :'''אליקום''': "סליחה?" :'''שלח''': "לא, לא סליחה, סליח." (לא שליחה, שליח) {{מפריד}} :'''אליקום''': "אם תרד שערה משערות ראשי, כל הכפר יתמרד." :'''מפיש''': "ואם ירד כל הראש?" {{מפריד}} :'''אכיש''': "גברת מילכה, לא להיסחף. שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. תתרכזי בבקשה בביוב ולא בפוליטיקה." :'''מפיש''': "מה ההבדל?" :'''נעמה''': "ביוב אפשר לטהר." {{מפריד}} : מילכה מודאגת שבתה נעמה בת ה־16 עדיין לא נשואה: :'''מילכה''': "הנה, אפילו נועה המכוערת התחתנה השבוע." :'''נעמה''': "נועה בת 17."<ref>שם של [[w:נועה בת 17|סרט ישראלי]]</ref> :'''מילכה''': "דבר אחד אני רוצה לדעת: כמה זמן עוד תשבי בבתולייך?" :'''נעמה''': "כל זמן שאני אשב. ברגע שאני אשכב, אני כבר לא אהיה בתולה." :'''מילכה''': "אואה! אואה! מחיאות כפיים. הצחקת את המנשה ואת שבט אפרים. איך זה שאף בחור פנוי לא מוצא חן בעינייך?" :'''נעמה''': "אל תדאגי." :'''מילכה''': "לא לדאוג? למה מי את? בת פרעה, שמישהו יבוא וישים לך ילד בתיבה? מה לא בסדר עם גֵּיחֲזִי בן פלג? הוא עשיר, אלוף שבט מנשה בזריקת עזים, בעל רשת חנויות "עשה זאת בעצמך" לזבל עופות, ואיך שהוא דופק זיתים." :'''נעמה''': "כן, שמעתי את הצעקות." :'''מילכה''': "ומחוור בן דלוח?" :'''נעמה''': "אבל יש לו כבר ארבע נשים." :'''מילכה''': "זה עדיין מבטיח לך מקום בחמישייה הפותחת<ref>מונח מתחום הכדורסל</ref>. שלח, תגיד משהו." :'''שלח''': "מילכה צודקת." {{מפריד}} : מפיש אומר שבעוד שנים אף אחד לא יכיר את היהודים והדת שלהם, אלא רק את הפלישתים והאלים שלהם. :'''מילכה''': "נחיה ונראה." :'''רעואל''': "ניפגש ב[[w:שש אחרי המלחמה|שש אחרי הספירה]]." {{מפריד}} :'''שלח''': "קוזה (הכבשה שלו) מתה." :'''מילכה''': "איזה קוזה?" :'''שלח''': "קוזה סלי, [[w:קוזה נוסטרה|קוזה נוסטרה]]." :'''מילכה''': "מתי? איפה, למה, איך?" :'''שלח''': "מתי? הבוקר. איפה? בשדה. למה? מרעב. איך? ככה – חחחח, אה." (מכחכח בגרון ועושה את עצמו מת.) {{מפריד}} :'''נעמה''': "תאכל משהו?" :'''אליקום''': "למה משהו אם אפשר הכול?" {{מפריד}} : רעואל מתכנן להילחם במפיש על נעמה, לבוש בפאה ג'ינג'ית ומחזיק ביד רוגטקה וחלוקי נחל. :'''אליקום''': "לא תוכל להילחם בפלישתי, כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו." :'''שלח''': "מאיפה זה מוכר לי?" : רעואל ניגש למפיש, אכיש מתרגם מעברית לפלישתית. :'''מפיש''': "הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות?" :'''אכיש''': "הכלב אנוכו כי אתה בא אליו במקלות?" :'''רעואל''': "אתה בא אליי בחרב, בחנית, בכידון, אני בא אליך בשם אדוני אלוהי צבאות מערכות ישראל." :'''אכיש''': "אתה בא אליו... לכלך עליך." :'''שלח''': "אני נסבע לכם סזה מוכר לי." :'''מפיש''': קרב אלי ואקרע את בשרך לבהמת השדה :'''אכיש''': "קרב אליו." : רעואל זורק על מפיש שתי אבנים, אחת פוגעת בשלח והשנייה באליקום. מפיש מתקרב אל רעואל ונותן לו מכה בראש ומעלף אותו. :'''מפיש''': "אני לא מבין מאיפה הם לוקחים את הרעיונות האלו? לבוא אל פלישתי חמוש עם מקל וחלוקי נחל." {{מפריד}} : בעת הגרלה מי יהיה הנסקל בפסטיבל הסקילה לעצירת הבצורת. :'''אליקום''': "תבחר מספר." :'''רעואל''': "בחרתי." :'''אליקום''': "תכפיל ב־20." :'''רעואל''': "הכפלתי." :'''אליקום''': "תחסיר 4, ותחלק ב־4. כמה יצא לך?" :'''רעואל''': "92." {{מפריד}} :'''נעמה''': "רעואל תיקח את עצמך בידיים." :'''רעואל''': "את זה עשיתי במשך שנים עד שהכרתי אותך." {{מפריד}} :'''מפיש''': [לאליקום] "קדימה! קדימה! יותר עובד הרבה אתה במרץ! לא מכופף עבודה." :'''אכיש''': "מחפף, אומרים מחפף. חוץ מזה, הוא מדבר פלשתית." :'''מפיש''': "מדבר פלשתית אבל עושה עבודה ארמית..." {{מפריד}} :'''אליקום''': "חכה חכה, עוד מעט יגיע לכאן [[שמשון|שמשון הגיבור]] והוא יקרע אותך כמו שהוא קרע את האריה." :'''מפיש''': "שיבוא, אני אעשה ממנו קציצות בשר." :'''אליקום''': "הוא יעשה ממך גפילטע־מפיש." :'''מפיש''': "כנס לי אתה יודע לאן." :'''אליקום''': "מה, יש שם עוד מקום? ואני שמעתי שרוצים לסגור את האתר ההוא מרוב מבקרים." {{מפריד}} :'''מילכה''': "רעואל, אחרי הפגישה התשובו לההרה?" :'''שלח''': "ההרה. יפה מאוד. יפה מאוד. ממסיכים ללגלג על סלח בענייניי פוריות. יפה מאוד." :'''מילכה''': "טוב די די, אני אלך להכין לך משהו לאכול. מתאים לך ביציות?" :'''שלח''': "די!" :'''מילכה''': "הולכת להביא שתי ביצים מהלול, זה הכול." :'''שלח''': "יופי. עכסיו אנחנו פה רק הגברים." :'''אליקום''': "וזה כולל גם אותך?" :'''שלח''': "אליקום! אליקום! אני הסתתפתי במלחמות הסופטים, אני הייתי בין המתנחלים הראסונים בסומרון עד ספינו אותנו." :'''רעואל''': "מי פינה?" :'''שלח''': "סבט יהודה. לפחות סהיה מנסה. (שבט מנשה)" :'''רעואל''': "שהיה מנסה מה? אני אף פעם לא אבין מה הבן אדם הזה אומר." :'''אליקום''': "מנשה, שבט מנשה. אתה לא יודע שבשבט אפרים תמיד אומרים סיבולת במקום שיבולת?" :'''שלח''': "אז מה, מה חדס בסטח? מה סלום סמסון הגיבור, ססמו יצא לתהילה מהודו ועד כוס? (כוש)" :'''אליקום''': "תתבייש לך!" :'''שלח''': "סאלתי איך סמסון?" :'''רעואל''': "גיבור!" :'''שלח''': "תגיד, זה נכון שהוא לא הסתפר מאז הוא נולד?" :'''רעואל''': "יש לי פה במקרה איזו שערה אחת של שמשון." :'''שלח''': "מה? זה מה סיס לו בראס?" :'''רעואל''': "לא. זה במקרה מהאף." {{מפריד}} :'''נעמה''': אהלן! מישהו הזמין חתן?" :'''שלח''' (מדבר בשין רגילה במקום שין שמאלית): "שלום, שלום לכולם. לאיש הקודש. לשכנה היפה ולבתה, עליהן נאמר 'אשרי יושבי ביתך'." :'''נעמה''': "חן חן לך שלח שכנינו. מה אמרת?" :'''שלח''': "אני אמרתי בקול צלול ושקט, 'אשרי יושבי ביתך', כמנהג שבט המנשה." :'''מילכה''': "אתה מוכן לחזור על מה שאמרת?" :'''שלח''': "שחתיין, למה לא? 'אשרי יושבי ביתך'. שהרי יום ששון ויום שמחה הוא, לשכונה כולה. נו אלייקומל'ה, אפשר להתחיל?" :'''מילכה''': "אני לא מאמינה, אני לא מאמינה! אליקום, תעשה משהו." :'''אליקום''': "מה אני יכול לעשות? כנראה סמן הסמיים החליטו ססלח ייסא אותך לאיסה... מה קורה לי?" {{מפריד}} רעואל יוצא מתוך מחבוא של אבנים אחריי שאכיש ומפיש הלכו והאיצו באליקום לעבוד ללא הפסקה. :'''רעואל''': "ראיתי ושמעתי הכול! איזו חוצפה! לפגוע ככה בקדוש? הם עוד יתחרטו על זה הפלישתים. הם עוד ישלמו בדם על כל הגזירות שמביאים עלינו המנהיגים שלהם." :'''אליקום''': "איזה מנהיגים שלהם?" :'''רעואל''': "מה איזה מנהיגים. מי אם לא סרני פלישתים מסוגלים ככה להשפיל יהודי?" :'''אליקום''': "יהודייה." :'''רעואל''': "רגע, הם עשו משהו ליהודייה?" :'''אליקום''': לא, יהודייה עשתה משהו להם. הם מכריחים אותי לטאטא מפני שמילכה בתוקף תפקידה כראש הכפר ציוותה עליהם." :'''רעואל''': "מילכה? אמא של..." :'''אליקום''': "אמא של האמאמא שלה! מאז שהיא קיבלה את המינוי כולנו מע"צ!" {{מפריד}} רעואל מגיע לפגוש את נעמה ונתקל באכיש ומפיש. :'''רעואל''': (מסתכל על השעון יד שלו) "מפגר." :'''מפיש''': "אתה! מה אתה יש להגיד לך שם שלך פה אתה מיד?" :'''רעואל''': "סליחה?" :'''אכיש''': "תלמד כבר את השפה שלהם. תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית." :'''מפיש''': "תשאל אותו מה הוא עושה פה." :'''אכיש''': "מה אתה עושה פה?" :'''רעואל''': "הולך לפגוש בחורה." :'''אכיש''': "הולך לפגוש בחורה." :'''מפיש''': "ששששש. מה אתה שעון דובר?" :'''רעואל''': "אני השעון הדובר? תגיד לי, מה הוא נפל על השכל?" :'''אכיש''': "תעשה לי טובה מפיש. תגיד לי מה אתה רוצה, אני אשאל אותו בעברית!" :'''מפיש''': "תשאל אותו מה הוא אמר על יד השעון?" :'''אכיש''': "מה אמרת על יד השעון?" :'''רעואל''': "שהוא מפגר." :'''אכיש''': "אפה! אפה! זה נכון שהוא לא אינטליגנטי, אבל הוא לא אידיוט." :'''רעואל''': "אולי הוא לא אידיוט, אבל הוא מפגר בחצי שעה." {{מפריד}} :'''שלח''': "אני מציע סנתפלל לבורא עולם ונבקס על אכיס." :'''מילכה''': "כן. שאכיש יצליח." :'''שלח''': "מילכה צודקת, נתפלל סיצליח." :'''מילכה''': "אולי יותר טוב שלא יצליח." :'''שלח''': "מילכה צודקת, נתפלל סלא יצליח." :'''רעואל''': "מה נתפלל בסוף?" :'''שלח''': "אל תפריע. הקסב וסמע. עסה יסועות. סלח תסואות לאכיס סהוא בחור מסופרא דסופרא." :'''רעואל''': "מסכן המלאך שאחראי על מיון תפילות, הוא לא יבין אף מילה מהתפילה שלך." :'''שלח''': "סקט! אנא קדוס ישראל, עשה סאכיס יספיק לגסת לאודיסן. או סלא. סיצליח בקטע סהכין. או סלא. סהסופטים יראו את כסרונו וייווכחו כמה מוכסר הוא. או סלא. סיתקבל לצוות הוויי. או סלא." :'''רעואל''': "מה שכן, תפילה כזאת תתגשם בלי שום בעיות." :'''מילכה''': "או סלא." :'''שלח''': "למה את מתכוונת מילכה? [[הסכמי אוסלו|או סלא א']] או [[הסכמי אוסלו|או סלא ב']]?" {{מפריד}} :'''שלח''': "אני מוכרח ללכת, אני נמצא פה במקרה. אני רק באתי לסאול איזו כוס." :'''מפיש''': "מה הוא עשה?" :'''אכיש''': "הוא רק נכנס לשאול איזו כוס." :'''מפיש''': "לשאול כוס? מה יש לשאול כוס? איזו תשובה היא תתן לו? מה כבר יודעת כוס שהוא לא יודע טפי (יורק) איזה מקום זה? שואלים פה כוסות." {{מפריד}} :'''אליקום''': "אני פה בענייני חתונה. באתי בשמו של המחזר המזמר." :'''מילכה''': "נעמה..." :'''אליקום''': "הוא ייפה את כוחי לגלות את שמו, אך אתן לכם רמז קל שהוא בעצמו כתב: 'מכובד רציני ושרמנטי, אמיץ לבב נאה ורומנטי. ידוע ומקובל בקרב עמי...' " :'''נעמה''': "ועוץ לי גוץ לי זהו שמי." :'''אליקום''': "שמי ידוע באזור כולו. אני הוא שלח בן שילה." :'''נעמה''': "לא!" :'''מילכה''': "אתה בטוח?" :'''אליקום''': "אני רק סליח." {{מפריד}} :'''מילכה''': "אכיש ומפיש, אנשי החוק החביבים. במה זכינו שהועלתם לבקר בבית דל ועלוב זה?" :'''מפיש''': "לא מבין." :'''אכיש''': "זה בסדר, ככה אומרים אצלהם שלום." {{מפריד}} :'''אליקום''': "טוב. זה (השידוך) יעלה לך." :'''שלח''': "בכלום! אתה סומע? בכלום. כי תסלום על סידוך זה רסות ולא חובה." :'''אליקום''': "זה יעלה לך 35 זוזים." :'''שלח''': "אבל תסלום על סידוך זה רסות." :'''אליקום''': "נכון. ורשות השידוך זה אגרה." {{מפריד}} :'''מילכה''': "ואחרי שיסתיים מבצע הניקיון, אנחנו נצא לצבוע את חזיתות הבתים, ליישר את השבילים, לייפות את הכניסה." :'''נעמה''': "אמא רגע. לאט, לאט." :'''מילכה''': "יפה, נעמה! לאט לאט אנחנו נרחיב את המעיין, נסמן את שדות המרעה. כל תושב ייתן 3 שעות חובה התנדבות בשבוע." :'''נעמה''': "אמא! די! נשבר כוח הסבל." :'''מפיש''': "מה היא אמרה על הזבל?" :'''מילכה''': "רעיון טוב, מפיש! אנחנו נבנה מזבלה חדשה. אנחנו נשנה את פניי הכפר. בחזוני, אני רואה עולם עתיק־חדש. עולם של קידמה, שבו בציר-אביעזר תופסת מקום של כבוד. שוק משותף בינינו לבין המדיינים והעמונים. שלום במקום מלחמות!" :'''אכיש''': "אפ אפ אפ אפ! (למפיש) שב. גברת מילכה. לא להיסחף! שלום במקום מלחמות. את ראש הכפר, לא ראש הממשלה. בבקשה תתרכזי בביוב ולא בפוליטיקה. (למפיש) אמרתי לה שתתרכז בביוב במקום בפוליטיקה..." :'''מפיש''': "מה ההבדל?" :'''נעמה''': "ביוב אפשר לטהר." :'''מילכה''': "יישר כוח נעמה! נטהר! אנחנו נטהר את הביוב, נגזום את השיחים, נשפץ את המדרכות." :'''אכיש''': "רק רגע מילכה..." :'''נעמה''': "תעשה לי טובה. אתה לא רואה שכל מילה גורמת לאמא התקף חדש של יוזמות? אז בואו כולנו פשוט נסתום?" :'''מילכה''': "בדיוק! נסתום, נסתום. נסתום את הבורות, את המהמורות, את הסדקים." :'''נעמה''': "אוי, אלוהים! למה לא תוריד עליה ברק או תהפוך אותה לנציב מלח?" :'''מפיש''': "מה היא אומרת?" :'''אכיש''': "תוריד עליה ברק, תהפוך אותה לנציב מלח." :'''מפיש''': (לנעמה) "לא יפה אתה ככה מדברת אמא! בעזה אצלנו יש משפט אחד אומר פתגם: 'אמא יש רק אחת'." :'''נעמה''': "אה, כן? ולמה לא תיקחו אותה ואז יהיו לכם שתיים?" :'''מילכה''': "בדיוק! שתיים שתיים תצאנה הנשים בשורה ובשירה." :'''מפיש''': "די!" :'''מילכה''': "מה די?" :'''אכיש''': "הוא מתכוון די עם הגזירות. התושבים אינם יכולים לשאת עוד בנטל הגזירות שאת מורידה להם על הראש, גברת מילכה." :'''מילכה''': "אתם חושבים?" :'''מפיש''': "לא מסתכלת עליי. אני לא חושב מגיל 7." {{מפריד}} יהורם בן נפתוחים הכסלוחי עורך מבחני כניסה לתנ"ך. :'''יהורם''': "השם?" :'''שלח''': "סלח בן סילה." :'''יהורם''' (צוחק): "משבט אפרים, אה?" :'''שלח''': "איך ידעת?" :'''יהורם''': "אינטואיציה. אז, למה אתה רוצה להיות בתנ"ך?" :'''שלח''': "בסביל הכבוד." :'''אליקום ורעואל''': "בשביל הכבוד צריך לעבוד!" :'''יהורם''': "די! די! די עם הבדיחות האלה! אתה ראשון יא שלח." {{מפריד}} :'''אליקום''': "נעמה, נעמה. בואי רגע חביבתי, בואי." :'''נעמה''': "מה פתאום חביבתי? אני חשוכת סנדוויץ' אליקום, ככה שחבל להתחנף." :'''אליקום''': "רק חשדנות. מה קורה היום לדור הצעיר? נעמה נעמה, תנחשי מה אני יכול להעביר מהראש שלי לראש של רעואל?" :'''נעמה''': "כינים." :'''רעואל''': "לא. הוא מעביר לי מחשבות." :'''נעמה''': "באמת הגיע הזמן שיהיו לך כבר כמה." :'''רעואל''': "לא ברצינות. הוא חושב ואני קורא את המחשבות שלו." :'''נעמה''': "כן. קריאה נעימה." {{מפריד}} :'''רעואל''': "תגיד, אז גם אנחנו יכולים להיכנס ל... איך קראת לזה? הטבח?" :'''יהורם''': "טוב, אז אני זז. יש לכם 48 שעות (להביא סיפורים שייכנסו לספר שופטים) מפני שמחרתיים פונקט אני הולך מכאן! כמו שנאמר לאברהם 'לך לך' וגומר." :'''רעואל''': "אדון יהורם, אפשר איזו עצה קטנה?" :'''יהורם''': "מדוע לא? כמו שנאמר 'עוצו עצה' וגומר." :'''רעואל''': "בדיוק בעניין ה'וגומר'. תראה זה לא שזה לא בסדר להגיד גומר, אבל צריך להגיד לסיים, אתה מבין?" :'''מילכה''': "רעואל!" :'''יהורם''': "למה?" :'''מילכה''': "נסביר לך בהזדמנות אחרת." :'''יהורם''': "הבנתי. כמו שנאמר 'דברי חכמים' ומסיים." {{מפריד}} :'''אליקום''': "אתה מוכן להיות יותר ספציפי בעניין הספר, אדון בן נפתוחים הכסלוחי?" :'''יהורם''': "בהחלט, מדוע לא. התגבשה איזו קבוצה שהחליטה לתעד את קורות עם ישראל מן הבריאה ועד ימינו אלה. אני ממונה על ספר שופטים." :'''אליקום''': "רגע. יש לכם קשר לוויקרא?" :'''יהורם''': "איזו שאלה. ויקרא זה הספר השלישי שלנו." :'''אליקום''': "אני קראתי, זה יופי של דבר! הקטעים על הזבים והמצורעים זה ממש תאווה לחך." :'''רעואל''': "לא נראה לי שספר כזה ילך. את מי מעניין מה עשו בני ישראל בימי המדיינים? תגיד, איך קראת לזה? התק"ם?" :'''יהורם''': "התנ"ך!" :'''מילכה''': "אתה שתוק!" :'''יהורם''': "חברים, אנחנו לא בונים על איזו הוצאה בינלאומית או על איזו הצלחה היסטרית. בסופו של דבר זה לא '[[שירת הסירנה (ספר)|שירת הסירנה]]', או איזה ספר בישול של [[w:ישראל אהרוני (שף)|אהרוני]]." :'''אליקום''': "ספר בישול של מי?" :'''יהורם''': "אני מקווה שאנחנו נמכור איזה 100–200 עותקים בשנה." {{מפריד}} :'''רעואל''': "שמעת אותה (את מילכה) אליקום. אתה חייב להפעיל את השמיים. נו אליקום, לך יש דיבור עם אלוהים לא?" :'''אליקום''': "בחייך רעואל, זה קטן על אלוהים. אלוהים לא מתערב בתחום המוניציפלי." :'''רעואל''': "שמע, בלי איזו אות אנחנו אבודים!" :'''אליקום''': "אות, אות, אות, אות..." :'''רעואל''': "תן איזה משהו מכל ה..." :'''אליקום''': "כן, יש איזה משהו ש..." :'''רעואל''': "הו!" :'''אליקום''': "לא לא... תראה. יש איזה משהו שלמדנו בסדרת ניסים בקורס כהנים. לא... איזה מן טריק קטן כזה כדי להרשים את העם, אנשים מאמינים לזה. אולי זה יעבוד עליה, מי יודע? אתה יודע מה? הנה. יש כאן עשרה חפצים, כן? עכשיו, אתה יוצא, ואז מישהו בוחר באחד מן החפצים בלי שתראה או תשמע. כשתחזור, אני אגרום לך בעזרת שידור מחשבות שתדע באיזה חפץ בחרו." :'''רעואל''': "אני לא טוב בקריאת מחשבות." :'''אליקום''': "גם אני לא, אבל יש פה פטנט פשוט! שים לב: אני אגיד למשל 'בוא רעואל ומצא את החפץ'. בוא מתחיל בבי"ת, סימן שבחרו בחפץ מספר שתיים. אם אני אגיד למשל 'זהו זה רעואל, אתה יכול להיכנס.' זהו זה מתחיל בז', סימן שבחרו בחפץ מספר...?" :'''רעואל''': "שבע?" :'''אליקום''': "בכל זאת יש לנו צבא רזה וחכם כמו שהבטיחו." {{מפריד}} :'''מילכה''': "אהלן אליקום. מה המצב? מה העניינים? איך הולך? (לאכיש ומפיש) איך מתקדמות העבודות בכפר? אז מה נעמה, יש אקשן אה? (אף אחד לא עונה למילכה) האם אני חשה בנימה קלה קלה של עוינות? באיזה שמץ קטן קטן, שמצון של איבה? האם רק נדמה לי שלא כל כך מחבבים אותי בכפר, או שאני רק מדמיינת? מה? אני לא שומעת אתם מוכנים להגביר את הקול? או אה. איזו תשובה רועמת! אז לא כל כך אוהבים אותי פה. לא נורא. יש איזה פסוק קטן שהמצאתי לי היום 'שומרני אל מידידי...' " :'''כולם''': "עם אויביי אסתדר בעצמי!" :'''מילכה''': "בדיוק! אבל זה לא יעזור לכם, אני מתכוונת ללכת עם זה עד הסוף. רק אלוהים יעצור אותי, אתם שומעים? אם השוכן במרומים ייתן איזו אות או סימן שהוא לא כל כך מרוצה מהיוזמות שלי – סחטיין. אבל אם לא? אז תזכרו את צולי." :'''נעמה''': "איזה צולי?" :'''מילכה''': "אתם כולכם קיפצו לי!" {{מפריד}} :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''' (לשלח): "אני רוצה סיפורים פיקנטיים על שמשון הגיבור. אתה מכיר את שמשון הגיבור?" :'''שלח''': "אם אני מכיר את סמסון? בוא ואני אספר לך סיפור, סיבהיר בדיוק מיהו האיס הגדול הזה. לפני סבועיים, סחה לי גיסתי סיבולת, סהיא מבקסת סאביא לה סיקוי רפואי נגד סיהוקים. כנראה שהיא הקדימה קנה לווסט, וזה גרם לה לסיהוק ולמיחוסים. איך סלא יהיה, היא איסה מאוד רגיסה. היא איסה..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''' (קוטע את דבריו של שלח): "ששש שששש שה. איפה הסיפור על שמשון?" :'''שלח''': "סוואייה סוואייה. בקיצור טסתי כמו סד מסחת לרוקח, אבל הוא אמר לי סאין לו סום סיקוי, סום סיקוי. הרגע היה פה מיסהו ולקח את הסיקוי האחרון. סתם, מתוך סקרנות, סאלתי אותו מי זה היה? ומה הוא ענה לי? ומה הוא ענה לי?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "שמשון..." :'''שלח''': "איך ידעת?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אינטואיציה. אז זה הסיפור שלך על שמשון?" :'''שלח''': "תראה, אני חוסב ססיפור זה מבטא יותר מכל את האיס ואת איסיותו. נו? אז אני בהיסטוריה?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אתה בינתיים ב'סטנד ביי'." :'''שלח''': "רגע אחד. לא, רגע אחד. סנייה סנייה. תן לי עוד צ'אנס. אני יודע גם לחקות חיות. 'אאאווווו'. סמעת? זה תן." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "הבא אחריו." :'''שלח''': (בכעס לרעואל) "רגע אחד, רגע אחד. סנייה. רגע אחד! אדון כסלוחי תעשה טובה. איזה מילה, איזה פסוקון." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אני מצטער. אני מאוד מצטער." :'''שלח''': "רק סיהיה כתוב סלח, אפילו בלי בן סילה. בסדר? זה הכול. נו מה אני כבר ביקסתי איייי איייי (בוכה)." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "הו, הו, הו. זה תן! אתה רואה?" :'''שלח''': "לא מספיק סאין לי ילדים, אפילו פסוק לא יהיה לי? ככה אני איעלם ברוח כמו קס?" {{מפריד}} :'''אכיש''': (לרעואל) "תגיד, את רעואל אתה מכיר?" :'''רעואל''': "רעו-מה?" :'''אכיש''': "לא, לא ראומה. את ראומה אלדר אני מכיר. רעואל. יצא לך לראות בסביבה את רעואל?" :'''רעואל''': "לא. למה הוא צריך להגיע לפה או משהו כזה?" :'''אכיש''': "ככה אומרים. אומרים גם שיש פרס של 200 שקלי כסף למי שמוסר ידיעה נכונה." :'''רעואל''': "מה אתה אומר?" :'''אכיש''': "ומי שלא מוסר... תנחש מה קורה למי שלא מוסר." (מסמן למפיש "להרים" את רעואל מהצוואר) :'''רעואל''': "תלוי..." :'''אכיש''': "בדיוק!" :'''מפיש''': "טוב. אנחנו עכשיו לזוז עוד ללכת." :'''אכיש''': "מפיש, איתי אתה לא צריך לדבר עברית. (לרעואל) שמע. כל תנועה חשודה שאתה רואה בשטח אתה מדווח לי מיד. יש?" :'''רעואל''': "בטח. יש." :'''אכיש''': "אוקיי. רגע. תישבע." :'''רעואל''': "בחיי אלוהים." :'''אכיש''': "איזה אלוהים? שלנו, שלכם או של הכנענים?" :'''רעואל''': "מי שיבוא קודם..." {{מפריד}} יהורם בן נפתוחים הכסלוחי ממשיך בבחינות לכניסה לספר שופטים. :'''אליקום''': "אני רוצה להשמיע קטע נבואי פיוטי שאני קורא לו 'דרך כל בשר'." :'''רעואל''': "אלא מה, אליקום בלי אוכל?" :'''אליקום''': "אז תתפלא, אין בחזון שלי שום זכר לאוכל. שימו לב" :'''רעואל''': (לוקח דבר מאכל ומפתה את אליקום) "זה מילכה שלחה." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אווו. תודה. תודה תודה." :'''אליקום''': "ויקרא אליי קול הבן יקיר לי אליקום עם נער ש... שעשועית. (רעואל מגרה את אליקום עם שעועית) דע כי מלאה הארץ חומוס... חמס. (רעואל מגרה את אליקום עם חומוס) אשא טחינה... תחינה! אל נא ברוגז ובחמאה. (רעואל מגרה את אליקום עם חמאה) התתן את צלי ישראל לגויים? (רעואל מגרה את אליקום עם צלי)" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אליקום. אני כותב ספר. אני לא פותח מסעדה." :'''אליקום''': "מה זה קשור?" :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "זה קשור, כי זה לא מעניין. נס. נס. זה מה שאני מחפש. נס. יש פה מישהו שמחייה מתים? מרפא חולים? משלם מע"מ? אם אתם רוצים להיכנס לספר שופטים תנו לי נס. תנו לי מופת!" :'''אליקום''': "מופת אין, אבל אולי מופלטה?" {{מפריד}} :'''שלח בן שילה''': "רעואל. מה אתה עושה? עם מי אתה מסתובב? איפה אתם מסתתרים? איפה אתה נמצא?" :'''אליקום''': "איפה המלח?" :'''רעואל''': "רגע, רגע, רגע. לא הכל בבת-אחת. גמל, גמל. אני פה עם עוד 2 חבר'ה מיחידת דובדבן." :'''אליקום''': "קורקבן?" :'''רעואל''': "שמשון מצא איזו לחי של חמור, מת לנסות אותה על הפלישתים. יש משהו לאכול? :'''שלח בן שילה''': "עד סאליקום הגיע ולא רצה לאכול, היה." :'''אליקום''': "מה אתה דואג? שלא יישאר אוכל לילדים שלך?" :'''שלח בן שילה''': "אם עוד פעם אחת מיסהו צוחק בגלל סאסתי עקרה, אני פסוט קם..." :'''מילכה, אליקום ורעואל''': "כן?" :'''שלח בן שילה''': "ועומד." :'''מילכה''': "טוב. די, די, די. לא נזכיר את הנושא" {{מפריד}} :'''שלח בן שילה''': "אדוני סותה (שותה)?" :'''אכיש''': "מה אמרת עכשיו?" :'''שלח בן שילה''': "סאלתי אם הוא סותה?" (נשמע כמו סוטה) :'''מפיש''': "מה זה סוטה?" :'''אכיש''': "סוטה זה מניאק." :'''מפיש''': (אוחז בכוח בחולצתו של שלח) "מפיש לא סוטה!" :'''שלח בן שילה''': "לא צריך. אז מי כן סותה?" :'''אליקום''': (מוריד את הלפיתה של מפיש מחולצתו של שלח) "כולנו סותים." (מוזג למפיש לשתות) :'''אליקום''': "אז מה מפיש, נראה לך שרעואל יבוא למקום שהכי צפוי שיחפשו אחריו? זה מה שאתה חושב?" :'''מפיש''': "מפיש לא חושב, מפיש חייל." :'''אליקום''': "כן. זה מסביר את העניין." {{מפריד}} :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "תגידי, מילכה, איך זה שאישה יפה וחכמה כמוך חיה לבד בלי אף אחד?" :'''מילכה''': "בחייך, תראה מי יש לנו פה בכפר. כולם מוז'יקים, מנסרים שרפרפים ומגדלים שמן זית. אם היה פה מישהו עם רמה, נגיד..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "נגיד איזה סופר, איזה איש רוח." :'''מילכה''': "מישהו מהעיר הגדולה שיודע להתנהג עם אישה, ש..." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': אדם בשל, עם הופעה נאה." :'''מילכה''': "כן." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "אישיות מוניציפלית." [מתכוון לנשק את מילכה] :'''מילכה''': "כן, מישהו שאפשר להגיד עליו 'אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד' מה אתה עושה?“ [רואה את יהורם רושם את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''':[רושם] "ובדרך חטאים לא עמד. וואו!" :'''מילכה''': "מה אתה רושם שם, את השטויות שלי? תעזוב. זה סתם, זה סתם." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "סליחה, זה לא יקרה יותר, סליחה. סליחה, סליחה, סליחה. אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לקצת..." :'''מילכה''': "נכון, כן. 'לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים. עת ללדת, עת למות, עת לטעת, עת...' " [יהורם רושם שוב את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "תמשיכי, תמשיכי. גדולה את, גדולה! את עושה לי את הספר!" :'''מילכה''': "מה, אתה שוב פעם רושם? מספיק, מספיק." :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "מה זה? אה. די, די, די. את צודקת. די, גמרנו. אפ אפ אפ." :'''מילכה''': "על משכבי בלילות חיפשתי את שאהבה נפשי. ביקשתיו ולא מצאתיו." [מרגישה שוב את הנוצה של יהורם ורואה אותו שוב כותב את מה שהיא אומרת] :'''יהורם בן נפתוחים הכסלוחי''': "את יכולה עכשיו בקצב הכתבה? 'על משכבך בלילות...' מה זה, מה חיפשת?" :'''מילכה''': "כשאתה לידי? בקבוק חם!" {{מפריד}} אחרי שמילכה ונעמה גילו באמצעות אליקום שהמחזר האלמוני הוא שלח. :'''מילכה''': "פנטסטי. מצד שני מה רע בשלח? מסודר, בלי פרפרים בראש, בלי שגעונות בראש." :'''נעמה''': "בלי שיערות בראש." :'''מילכה''': "איש סולידי, סורסי. יאהב אותך. יכבד אותך." :'''נעמה''': "את רוצה להגיד לי שאם שלח היה מציע לך נישואים היית מסכימה?" :'''מילכה''': "כן, למה לא? מה רע בשלח? מה? נשמה טובה, עדין." :'''נעמה''': "רגע, רגע, רגע, רגע. אני לא מאמינה. את היית מתחתנת עם שלח?" :'''מילכה''': "אני נשבעת לך נעמה, שאם שלח היה מבקש את ידי אני הייתי אומרת כן." :'''נעמה''': "שלח? עדיף כבר להתחתן עם צפרדע." :'''מילכה''': "נכון, אבל העיקר להתחתן. כמו שאומרים אצלינו בחצי המנשה 'אם אין בסביבה גבר חתיך גם הצפרדע תיחשב לנסיך'." :'''אליקום''': "אמן. גבירותיי. הצפרדע... אההה החתן." [שלח נכנס לבית של מילכה] :'''מילכה''': "מקסים, אני מסכימה. מצידי זה בסדר שלח. עכשיו גש לנעמה ובקש את ידה." :'''שלח''': "למה לנעמה?" :'''אליקום''': "כמו שנאמר בספר בראשית 'נקרא לנערה ונשאל את פיה'." :'''שלח''': "מה פתאום נעמה? אני מבקס את ידה סל מילכה. הו מילכה, התיעני לבקסה? התסכימי להיות לי לאיסה?" :'''מילכה''': "אני? אתה מתכוון אליי? אני הייתי בטוחה שאתה מתכוון לנעמה." :'''אליקום''': [צוחק] "האמת? גם אני." :'''שלח''': "מה פתאום? מה נטפלתם לנעמה? הו מילכה. רק בך חסקתי ואלייך סאפתי. התינסאי לי?" :'''נעמה''': "למה לא? מה רע בשלח? נשמה טובה, עדין. מה, לא הייתה פה הצהרה בשבועה על נכונות לנישואים עם שלח?" :'''שלח''': "מה, באמת?" :'''אליקום''': "נעמה צודקת. את נשבעת מילכה, והפרת נדר זה דבר חמור מאוד ביהדות. כמעט ייהרג ובל יעבור." :'''מילכה''': "רגע רגע, אליקום. זה לא היה ברצינות. אתה יודע שזה היה בשביל לדרבן את נעמה, נכון? [שלח מתקרב אל מילכה] רגע רגע שלח בוא... אני הרי לא ילדה, תפוס לך איזו צעירה. למה לך קרפדה קשישה?" :'''שלח''': "כמו סאומרים אצלינו בסבט אפרים: 'כסאין נסיכה בפלך, גם קרפדה תיחסב לבת מלך'." :'''מילכה''': "קרפדה?" :'''שלח''': "כן קרפדונת סלי, תגידי לי מסהו." :'''מילכה''': [עושה חיקוי של קרפדה] "קווה קווה." :'''שלח''': "קווה קווה קווה." :'''אליקום''': "מה הם אומרים?" :'''נעמה''': "אני לא יודעת, אני לא מדברת שפות זרות." {{מפריד}} :'''מילכה''': "בשום אופן לא, בשום אופן לא! תוציא אותי מזה אליקום, תוציא אותי מזה. אין לי שום כוונה להתחתן עם השרקרק השחצן הזה." :'''אליקום''': " 'כורה בור בו ייפול'. את נשבעת מילכה, ומבחינה הלכתית אני חייב להגשים את הנדר שלך." :'''מילכה''': "אבל בטח יש איזו דרך לצאת מההתחייבות הזאת מבחינה הלכתית אני מתכוונת. אליקום בחייך, מה אני צריכה לעשות?“ :'''אליקום''': "להתחתן איתו." :'''מילכה''': [מפתה את אליקום עם כנף של עוף] "אליקום..." :'''אליקום''': "אני... האמת שיש לי איזה רעיון מעניין, רק שקשה לי להסביר אותו על רגל אחת. אבל על שתי רגליים שתי ירכיים חזה וכנפיים צלויות יהיה לי הרבה יותר קל להבהיר את עצמי." :'''מילכה''': "אתה מתכוון שאתה רוצה עוף שלם? תקבל. [מילכה מביאה לאליקום את העוף אבל לפני כן רוצה לדעת מה הרעיון שלו] עכשיו מה הרעיון שלך?" :'''אליקום''': "אנחנו נעשה כאילו חתונה, ואז מתחת לחופה אני אגייס את כל המילים בשין שאני מכיר: 'הרי את מקודשת לי', 'שתי מן היין', 'היי לי לאישה'. עכשיו, הוא לא יצליח להגיד אישה אלא 'איסה', במקום מקודשת 'מקודסת', ואז אני אאלץ לבטל את החופה. מבחינה הלכתית כמובן, שהרי לא יעלה על הדעת שאדם שאינו חוזר על דברי הכהן יזכה בברכתי ואישורי." :'''מילכה''': "אתה גדול אליקום. לא לא לא. אתה גדול, אתה גדול! [נותנת לאליקום את העוף] אפשר להציע לך כוס תירוש, עם עוגת סולת?" :'''אליקום''': "כוס תירוש ועוגת סולת? במיוחד אחרי הסטייק והמרק? למה לא?" :'''שלח''': "ככה, אה? רוצים לעבוד על סלח. חוסבים סאני לא אצליח לדבר בעברית מצחיקה כמותם. אם היה פה אחד מסבט אפרים סמדבר עברית ספויה, גם את זה הם רוצים לקלקל. אבל חכו חכו, בקצת מאמץ ו'ספיץ טרפי' אני אדבר בצורה המונית כמותם. חכו, חכו. סעת הסין הגיעה!" {{מפריד}} אחרי שאליקום הצליח "להעביר מחשבות" לאכיש שבחר בחפץ עליו אליקום "חשב" וכולם מוחאים כפיים. :'''נעמה''': "בראבו! נו, את עוד סקפטית? מה זה אם לא רוח האלוהים המפעמת בו?" (באליקום) :'''מילכה''': "רגע. אם הוא משדר מחשבות לאכיש ולרעואל, הוא יכול לשדר גם למפיש, נכון?" :'''אליקום''': "לא, זה קשה. זה קשה. אני משדר בעברית והוא קולט בפלשתית." :'''מילכה''': "אה. אז תשדר לו בפלשתית, אתה הרי מדבר פלשתית שוטפת." :'''אליקום''': "לא. אי אפשר, אי אפשר." :'''מילכה''': "טוב אז מבחינתי אין נס, אפשר להתפזר." :'''אליקום''': "אוי מילכה, מילכה. אוי, את אישה קשה. טוב בסדר. ננסה. רק תרשי לי לשאול אותו בפלשתית אם הוא מבין בכלל במה מדובר. [לוקח את מפיש הצידה] אתה ראית כשלימדתי את אכיש את הפטנט?" :'''מפיש''': "כן!" :'''אליקום''': "אתה חושב שאתה יכול לחזור על זה?" :'''מפיש''': " 'החיים והמוות ביד הקלשון.' ככה אומרים אצלכם, לא?" :'''אליקום''': "טוב, אני לא בטוח שיש לו את הכוחות הנפשיים... [אכיש: "גם אני לא."] אבל ננסה." == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:קומדיות מצבים]] [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות]] 21x4qh8mtvxp3397hkruw3aezyq0hc3 0 7284 239033 214663 2026-08-13T16:03:37Z ~2026-44523-79 27582 /* */ 239033 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Idan Alterman.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] '''[[W:עידן אלתרמן|עידן אלתרמן]]''' (נולד ב-3 באוקטובר 1971 בחיפה) הינו קומיקאי, שחקן וזמר ישראלי. בשנת 1992 החל להופיע יחד עם [[אבי גרייניק]] במופע בידור בשם "פגע וברח" במועדון "דומינו גרוס" בתל אביב. לאחר חודשיים שונה שם המופע ל"ילדים סורגים לאלוהים". בשנת 1994 הופיע בטלוויזיה החינוכית בתוכנית הבידור "פלטפוס". ==מתוך ראיונות== * "הייתי רוצה כשרון קומי; הקטע עם הסמל סקס מיצה את עצמו". ~ בראיון אצל [[יאיר לפיד]]. * "את כפות הרגלים, הייתי מרחיק אותן בחצי מטר". ~ (כנ"ל, בתשובה לשאלה "מה היית משנה בעצמך") ===אודות הסרט "נמוך"=== * "יש משהו באמנות שחייב לנבוע מאיזה פצע שדימם לך בילדות" * "המטרה היתה לגעת מבלי לעורר רחמים" * "רציתי לספר את הסיפור האישי שלי דרך אנשים אחרים" ==[[החיים זה לא הכל]]== * "אם החיים היו ארוחה אני הייתי רק הנפיחה". * "אם הריקנות הייתה משבצת אני אז הייתי מחברת חשבון." * "לא טוב לי!" * "זה באמת אני, אני איש מטומטם." * "קרה אסון, אורלי שוב זרקה אותי." ==הדמות "צחי" == * "אני המום מעצמך" * "מה אתה דפוק?!" * "אתה דפוק בד' הידיעה" * "אני לא גמד! אני מרוכז" * "יש לי שיר מאוד נחמד רק עם תו אחד, כולי תקוה שהוא לא יפריע לאף אחד. ניסיתי להוסיף לשיר הזה תו שני, אבל לפי תחושת הבטן זה לא בדיוק אני". * "לעובדיה יש ציפורן חודרנית ברגל, ומאז חייו הפכו להיות בזבל, אל תדאג חבר אנחנו איתך, נממן את הניתוח בשבילך". * "בחברות" * "דנה אינטרנשונל, מה המצב גבר?" * "אחות של מאיר כבר לא בתולה. אחות של מאיר, מה עם עוד אספקה?" * "קופידון ירה בי חץ" * "מאיר, הגזמת לכת" * "הוא איבד את הדרום" * "זה הכל מרגיש כמו סיוט בלהות" * "מאיר,נסחפת '''ו'''בגדול" * "אני מקווה שזה לא לאורך טווח" * "חזרה לו הדפיקות ללא פיקפוק" * "הוא גזר שתיקה" * "הדפיקות שלך מעופרת יצוקה" * "והיום גברותי ורבותיי מבצע- קנו סופגנייה אחת, שלמו רק עבורה" ==מתוך הסרט "נמוך"== * "שמי עידן אלתרמן ואני נמוך" ==דו שיח "צחי ומאיר"== (צחי (עידן אלתרמן) ומאיר ([[אבי גרייניק]]) הם דמויות מ"נוה חמציצים") * "גיליתי שאני יבוסי" ~ צחי : "אלה שהפסידו בתנ"ך?" ~ מאיר : "לא הפסדנו; יצאנו תיקו עם עמלק" ~ צחי * "אל תצביע עלי" ~ צחי : "מי שמצביע משפיע" ~ מאיר * "יו פול אין לאב?" ~ מאיר : "איי פול ובגדול" ~ צחי {{מיון רגיל:אלתרמן, עידן}} [[קטגוריה:בדרנים ישראלים]] 0kvfuzuxf69n68akzzay2xmz1vvc6h9 0 15587 239039 238979 2026-08-13T17:28:30Z יוסף אומץ 20548 239039 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 37nqor2l9xwqo4l77nkvg7napxkk2il 239040 239039 2026-08-13T17:37:32Z יוסף אומץ 20548 239040 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 53ofqe7lvakoz80iofo7l2z9lm04gus 239041 239040 2026-08-13T17:44:48Z יוסף אומץ 20548 239041 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "אני משחית את מילותיי לריק. אנסה לשוחח עם הקיר שלידי אולי אזכה לשיח אינטליגנטי יותר." ~ בתגובה לשואל טרדן. כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] slbdtxqgsscdizvt3xb8kvqpsosxbyj 239042 239041 2026-08-13T17:59:28Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 239042 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] lnein53hfkz7s4fqov9kbcag86lngyd 239043 239042 2026-08-13T18:09:54Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 239043 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] ids5xo7vrpu1m5xeib436eaa06redel 239044 239043 2026-08-13T18:11:32Z יוסף אומץ 20548 /* אמרותיו */ 239044 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] ejwrospiaha44tqvpwjp93q2i874rh9 0 16887 239055 126596 2026-08-14T02:46:49Z קליאו 9676 /* דמוקרטיה וזכויות אדם */ 239055 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dan meridor.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|"בית המשפט הוא הפורום הנכון להגנה על זכויות האדם."]] '''[[W:דן מרידור|דן מרידור]]''' (נולד ב־23 באפריל 1947) הוא פוליטיקאי ומדינאי [[ישראל|ישראלי]]. כיהן בתפקיד חבר [[הכנסת]] ושר בממשלות שונות. ==המערכת הפוליטית== * "כשאתה יושב היום בגופים מחליטים אתה תוהה אם מה שמנחה אנשים הוא העניין או כיצד הם צוברים כוח. כיצד הם מקדמים את האינטרסים האישיים שלהם. משהו איננו נכון בתרבות הפוליטית שלנו. נוצר בארץ פער הולך וגדל בין הכישורים הנדרשים על מנת להיבחר לתפקיד, לבין הכישורים הנדרשים באמת כדי לכהן בתפקיד. יש לנו בעיה במערכת." * "אהבתי מאוד גם את העבודה עם [[מנחם בגין|בגין]] ו[[יצחק שמיר|שמיר]]. עם שני ראשי הממשלה הללו היו לי מערכות יחסים אינטימיות ופתוחות. עד היום אני מעריך מאוד את שניהם. ראיתי את [[בנימין נתניהו|נתניהו]] עובד, את [[אהוד ברק|ברק]] עובד, את [[יצחק רבין|רבין]] ו[[שמעון פרס|פרס]]. בגין היה בעיני דמות בסדר גודל אחר. ובשמיר, גם כשלא הסכמתי איתו, הייתה עוצמת אישיות וריסון עצמי. אצל שניהם היה ברור לגמרי שהעניין הלאומי עומד תמיד מעל האינטרס הפוליטי האישי." * "מדיניות היא ניסיון למזג חזון ומציאות. אין די להאמין בחזון בלבד. להיות אדם שכולו מציאות, ללא חזון, גם זה רע מאוד." * "מה שייחד את תנועת החרות ואת [[הליכוד]] היה הניסיון לשלב את שני היסודות. להיות תנועה לאומית־ליברלית. כל מלחמתו של מנחם בגין הייתה על כבוד העם וחירותו ועל כבוד האדם וחירותו. זו הייתה נשמת העניין. בלי הנשמה הזו מה שמתקבל הוא תנועה לאומנית בלבד. ובתנועה לאומנית בלבד אין לי מקום." * "לו הליכוד היה חוזר לדרכו ההיסטורית – הלאומית־ליברלית ולא הלאומנית, הייתי שמח להמשיך להיות בו." ==דמוקרטיה וזכויות אדם== * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה [[מיעוט]] ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." * "בית המשפט הוא הפורום הנכון להגנה על זכויות האדם. בית המשפט משוחרר מלחץ הרוב ומלחץ דעת הקהל ולכן הוא יכול להגן על זכויות המיעוט ועל זכויות האדם הבודד." * "מערכת המשפט איננה מקובלת על הכול ויש מי שמתייחסים אליה כאל מערכת כמעט נכרית ואין חובה מוסרית להישמע לחוקיה." * "כנסת שאינה מוגבלת היא איבוד הדמוקרטיה ממש. אני חושב שיש צורך להגן על היחיד מפני הרוב ומי שיכול לעשות זאת הם רק שופטים שאינם מנסים לרצות את הרוב." * "בלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה." ==שלום ובטחון== * "מעולם לא האמנתי שנוכל לשלוט ב[[W:ארץ ישראל השלמה|ארץ ישראל השלמה]] מבלי לקיים בה משטר דמוקרטי לחלוטין ומבלי להעניק שוויון מלא לכל אזרחיה ותושביה." * "ברגע שראיתי שהשינוי הדמוגרפי מעמיד את עקרון שלמות המולדת בקונפליקט עם הדמוקרטיה, לא היה לי ספק במה אבחר. דמוקרטיה וצדק ושוויון הם ערכים שאינני יכול לערער עליהם." * "נשק האין ברירה נותן לנו עוצמה גדולה. אני גם חושב שההתפכחות מהמשיחיות היונית של [[W:שלום עכשיו|שלום עכשיו]] ומהמשיחיות של ארץ ישראל השלמה מעניקה לנו כוח. אנחנו יותר מפוכחים היום ולכן יותר חזקים." * "אני חושב שהתזוזות במזרח התיכון ובתוך העולם הערבי, השבירה של מסגרות המדינה, עליית הדת כגורם מרכזי והבריתות החדשות נגד דאע"ש וחמאס – זו מהפכה עצומה." ==על עצמו== * "לכל אדם יש יצרים. אבל בעיני תרבות היא התגברות על היצר. אני חונכתי על משמעת עצמית. לכן אני משתדל לפעול דרך הראש, לא דרך הבטן." * "אף פעם לא אמרו לי תהיה אירופאי, אבל אם קראתי [[היינריך היינה|היינה]] ו[[יוהאן וולפגנג פון גתה|גתה]] ו[[פרידריך שילר|שילר]] ו[[מולייר]] ו[[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]] ו[[פיודור דוסטויבסקי|דוסטויבסקי]] ו[[W:ניקולאי גוגול|גוגול]] – זה הכול אירופה. והנופים של הספרות שגדלתי עליה היו נופים של שלגים וזאבים ויערות. דברים שלא קיימים בארץ." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dan Meridor}} {{מיון רגיל:מרידור, דן}} [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] m54cccm0y1ola5vobr69h8kaisisdj9 0 20010 239036 199997 2026-08-13T16:29:41Z IvanScrooge98 27208 /* */ image 239036 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Naguib Mahfouz HR.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|נגיב מחפוז]] '''[[W:נגיב מחפוז|נגיב מחפוז]]''' (בערבית: '''نجيب محفوظ''') (1911 - 2006) הוא סופר מצרי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1988. ==מתוך ספריו== * "התעוררה בחצות כהרגלה מִדֵי לילה, לא בסיועו של שעון מעורר או דבר מה אחר, כי אם בשל הרצון שמלווה אותה ואינו מרפה ממנה אפילו ב[[שינה|שנתה]]." ~ בית בקהיר * "הוא לא היה מסוגל להעלות בדעתו שאימו או אביו ימותו. דומה שלא היה חידוש בדבריו, אך הם נסכו בשומעיו ביטחון ואמונה כי ה[[מוות]] הוא גזרת גורל שנדחתה למועד בלתי ידוע. כולנו מסכינים עם המוות בפינו, אך ליבנו משליך אותו למקום נידח, בעתיד הרחוק. מפעם לפעם היו עוברות לידנו הלוויות בדרכן לבית הקברות, ואנחנו צפינו בהן באדישות, כאילו היו אירועים שאינם נוגעים לנו." ~ בית הקפה שלנו ==הקבצן (1965)== {{דף מורחב|הקבצן}} * "[[אושר]] חשוב יותר מ[[שירה]]." * "האהבה שלנו ל[[חיים]] מעניקה משמעות." * "הזיקה שלי לחיים מבוססת על המציאות ועל ה[[הרגל]]." * "לפתע מילא אושר את לבי, הרגשה פתאומית של [[ניצחון]]." ==אהבים וגשם (1973)== {{דף מורחב|אהבים וגשם}} * "תן להם ללכת להיכן שהם רוצים." * "הוא לא ענה וביחד הם התמסרו ל[[שתיקה]]." * "מגיע זמן שבו רק [[אהבה]] אמיתית תספק אותנו." * "היא אגוז קשה לפיצוח אבל היא תהיה [[אישה]] נהדרת." ==אמרותיו== * "הבה נתפלל יחדיו, שהמאמצים הנעשים בימים אלה יכותרו בהצלחה, וכי שני עמינו ישובו לדרך פוריה של חיים יחדיו, כפי שאירע בעברם הארוך. כי על כן, שני עמינו ידעו שיתוף פעולה יוצר משך שנים רבות – בעת העתיקה, בימי הביניים ובעת החדשה, ואילו ימי הריב והמחלוקת היו קצרים ומעטים. אלא שאנו, למרבה הדאבה, הרבינו לתעד את רגעי הריב מאה מונים מכפי שתיעדנו דורות רבים של [[ידידות]] ושיתוף." ~ מכתב ל[[W:ששון סומך|ששון סומך]] ==נאמר עליו== * "מחפוז לא היה איש הקצוות, וכל דבר שעשה בחיי היום־יום ובחיי היצירה התבצע בעמל מפרך ולאחר שיקול־דעת ממושך." ~ ששון סומך {{מיון רגיל:מחפוז, נגיב}} [[קטגוריה:סופרים]] [[קטגוריה:מצרים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] sddmzteekz38rn6qwrioeo1h3v9llyv 0 30018 239061 239007 2026-08-14T11:46:46Z דולב 835 קישורים פנימיים 239061 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huile d'olive AOC.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שה[[זית]] משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "הרי זה שמן זית! זולף הוא לכוס ואין קולו נשמע. שמן זית זך ממש!" ~ [[חיים נחמן ביאליק]], 'יום הששי הקצר' * "שמן זית הוא תרגום של [[אדמה]] ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי [[עגבנייה|עגבניות]], תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מ[[חסה]] עם [[כרובית]] מגורדת בשמן זית ו[[לימון]]." ~ [[ניר צוק]] * "[[חומוס]] עם [[צנובר]] עם [[טחינה]] קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' [[קטגוריה:מזון]] g1mp3x73c3y8beqyzvrnnc5t5s9nysi 0 30019 239057 239001 2026-08-14T09:35:33Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 239057 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Starr 080210-2776 Dodonaea viscosa.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זרע (בוטניקה)|נושא=זרע}} * "הזרעים נופלים בערוגה פורייה כדי להפוך ל[[חיטה]] בשלה יום אחד." ~ [[ז'ול ורן]] * "ה[[נשים]] ה[[יופי|יפות]] הן [[פרח|פרחים]] וזרעים ביחד." ~ [[זו קארלי]] * "אל תשפוט כל יום על פי היבול שקצרת אלא על פי הזרעים ששתלת." ~ [[W:רוברט סטיבנסון|רוברט סטיבנסון]] * "[[רעיון|רעיונות]] כמוהם כזרעי לוטוס; הם אינם הופכים לרדומים אלא כדי לפרוח טוב יותר." ~ [[פאטו דיום]] * "[[פתיחה]] היא הכול. צריך להיות בה, כמו בזרע עץ, כל ה[[ספר]] כולו." ~ [[יואל הופמן]] * "אז תדעו לכם שה[[צנון]] אמנם 'יבש', אך זרעיו שימשו בעבר כמקור לשמן נפוץ יותר משמן זית." ~ [[פיליס גלזר]] * "ואני יכול לשלוט איפה לשתול את הזרע. זאת לא אשליה, מאסטר." ~ מתוך הסרט "[[קונג פו פנדה]]" * "אבל לא משנה מה תעשה, הזרע יגדל להיות עץ [[אפרסק|אפרסקים]]." ~ מתוך הסרט "[[קונג פו פנדה]]" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 64830jsilqakhuy01vpyni2ni3oc9cb 0 30022 239030 239029 2026-08-13T15:17:02Z ~2026-42233-94 27554 /* */ 239030 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "היהודים הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "הכנסת תגן על מיעוטים יותר מבית המשפט העליון. שופטי בג"ץ פסלו חוק של מס על דירה שלישית, כי הם החליטו שחברי הכנסת לא קראו את כל התוכן. על איזה מיעוט זה מגן?" ~ [[חיים רמון]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "בית המשפט משוחרר מלחץ הרוב ומלחץ דעת הקהל ולכן הוא יכול להגן על זכויות המיעוט ועל זכויות האדם הבודד." ~ [[דן מרידור]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "בחלוקת קרקעות מפלה ובשלילת הכרה ביישובים חדשים של המיעוט הערבי במדינה, מסתכנת ישראל בהפיכתה ממדינת לאום דמוקרטית למדינה לאומנית." ~ [[משה הלברטל]] * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי אם כילד אם כמבוגר אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "תמיד היה מחיר להשתייכות לקבוצת מיעוט. הגישה הזו של 'מסכנים אני וילדיי' לא מאוד משכנעת. אתם פשוט צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "הוא מתייחס, מן הסתם, לאותו מיעוט שכותב בלי לקרוא. זה מיעוט שקל לאתר את היעדר ההשכלה הספרותית שלו בטקסט הראשון שהוא שולח לוועדת הקבלה." ~ [[סמדר שיפמן]] * "זוג הומואים במרכז תל אביב זה בסדר גמור, כי הם כאילו מיעוט. הם בעצם שישים אחוז מהאוכלוסייה שם. אבל אם את משהו באמת שונה ובאמת מיעוט – אין לך סיכוי." ~ [[אמיר חצרוני]] * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט [[לא רק בלונדינית 2]] q6wcajfynhrxgb1opc6q2let7sfan3b 239048 239030 2026-08-13T21:55:13Z קליאו 9676 עריכה 239048 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי אם כילד אם כמבוגר אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "היהודים הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "בארצות הברית וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954. * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט [[לא רק בלונדינית 2]] [[קטגוריה: סוציולגיה]] oi1ywfxiium2stcakhdvvfoai5iaox0 239049 239048 2026-08-13T21:56:23Z קליאו 9676 239049 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי אם כילד אם כמבוגר אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודי]]ם הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954. * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' [[קטגוריה: סוציולוגיה]] l740ui8dphy6kz9nht0uw0go3pqe93g 239050 239049 2026-08-13T21:58:44Z קליאו 9676 עריכה 239050 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי, אם כילד, אם כמבוגר, אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא הפרט." ~ [[איין ראנד]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודי]]ם הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954. * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' [[קטגוריה: סוציולוגיה]] lpzp19gnuqqyuyoyt7j69dflfyvura9 239051 239050 2026-08-13T22:02:39Z קליאו 9676 239051 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי, אם כילד, אם כמבוגר, אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא הפרט." ~ [[איין ראנד]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודי]]ם הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954 * "בכל מקום רק מיעוט קורא [[ספר]]ים, מיעוט מועט ממנו קורא שירים, רק מיעוט מכור לתיאטרון ומיעוט ממלא את אולמי הקונצרטים או הולך למוזיאונים." ~ [[ס. יזהר]] * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' [[קטגוריה: סוציולוגיה]] cvjjo6uhgxazlcdk8esppqbl7wsmly4 239052 239051 2026-08-13T22:40:23Z קליאו 9676 עריכה 239052 wikitext text/x-wiki [[קובץ:STS122 Flight day 10 group.jpg|ממוזער|198 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי, אם כילד, אם כמבוגר, אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא הפרט." ~ [[איין ראנד]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "הרוב מעולם לא הביא לשינוי בעולם. מיעוט קטן תמיד עשה זאת." ~ [[מייקל מור]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודי]]ם הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954 * "בכל מקום רק מיעוט קורא [[ספר]]ים, מיעוט מועט ממנו קורא שירים, רק מיעוט מכור לתיאטרון ומיעוט ממלא את אולמי הקונצרטים או הולך למוזיאונים." ~ [[ס. יזהר]] * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' [[קטגוריה: סוציולוגיה]] p6cpnyscglwf4sciudeqcxl7f813owg 239053 239052 2026-08-13T22:41:06Z קליאו 9676 239053 wikitext text/x-wiki [[קובץ:STS122 Flight day 10 group.jpg|ממוזער|198 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי, אם כילד, אם כמבוגר, אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא הפרט." ~ [[איין ראנד]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "הרוב מעולם לא הביא לשינוי בעולם. מיעוט קטן תמיד עשה זאת." ~ [[W:מייקל מור|מייקל מור]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודי]]ם הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954 * "בכל מקום רק מיעוט קורא [[ספר]]ים, מיעוט מועט ממנו קורא שירים, רק מיעוט מכור לתיאטרון ומיעוט ממלא את אולמי הקונצרטים או הולך למוזיאונים." ~ [[ס. יזהר]] * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' [[קטגוריה: סוציולוגיה]] 2m23c8loswlxmaq8vrb5uffu69hxbhq 239054 239053 2026-08-14T02:39:53Z קליאו 9676 /* */ עריכה 239054 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי, אם כילד, אם כמבוגר, אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא הפרט." ~ [[איין ראנד]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "הרוב מעולם לא הביא לשינוי בעולם. מיעוט קטן תמיד עשה זאת." ~ [[W:מייקל מור|מייקל מור]] * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודי]]ם הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על זכויות האדם. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954 * "בכל מקום רק מיעוט קורא [[ספר]]ים, מיעוט מועט ממנו קורא שירים, רק מיעוט מכור לתיאטרון ומיעוט ממלא את אולמי הקונצרטים או הולך למוזיאונים." ~ [[ס. יזהר]] * "שלא הלכו במידת הדין בממון אחרי הרוב אלא במיעוט." ~ [[תלמוד ירושלמי]], בבא קמא, ד, ד * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי ג'ינג'ים כבני מיעוטים של צבעי שיער." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' [[קטגוריה: סוציולוגיה]] 1shwe8dc2uq163oxm67u91sd89cctqf 0 30023 239031 2026-08-13T15:54:08Z ~2026-43330-46 27566 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיג}} * "טוב לדוג במים סוערים." ~ פתגם בולגרי * "כשהמים סוערים, קל לדוג." ~ פתגם אוקראיני * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ פתגם אינדיאני * "הייתה לי ילדות של תום סויר, ללכת יחף לדוג." * "ואלה היותר מוכשרים, ה..." 239031 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיג}} * "טוב לדוג במים סוערים." ~ פתגם בולגרי * "כשהמים סוערים, קל לדוג." ~ פתגם אוקראיני * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ פתגם אינדיאני * "הייתה לי ילדות של תום סויר, ללכת יחף לדוג." * "ואלה היותר מוכשרים, העוכרים את המים כדי לדוג במים עכורים." ~ [[ארתור שניצלר]] rrf0gbgn557qz4nkb6ht14tcso184sa 239037 239031 2026-08-13T16:36:53Z ~2026-42233-94 27554 /* */ 239037 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Colorful, fishing Fortepan 27264.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיג}} * "טוב לדוג במים סוערים." ~ פתגם בולגרי * "כשהמים סוערים, קל לדוג." ~ פתגם אוקראיני * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ פתגם אינדיאני * "הייתה לי ילדות של תום סויר, ללכת יחף לדוג." * "ואלה היותר מוכשרים, העוכרים את המים כדי לדוג במים עכורים." ~ [[ארתור שניצלר]] 3l0tyo0wgkqsjc5iajdam7bpjw7u0j7 239038 239037 2026-08-13T16:38:56Z ~2026-42233-94 27554 /* */ 239038 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Colorful, fishing Fortepan 27264.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיג}} * "טוב לדוג במים סוערים." ~ פתגם בולגרי * "כשהמים סוערים, קל לדוג." ~ פתגם אוקראיני * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ פתגם אינדיאני * "הייתה לי ילדות של תום סויר, ללכת יחף לדוג." ~ [[רז דגן]] * "ואלה היותר מוכשרים, העוכרים את המים כדי לדוג במים עכורים." ~ [[ארתור שניצלר]] 1o2ru213rdtdvmf8x0alespa4g7g0nu 239062 239038 2026-08-14T11:49:24Z ~2026-42575-38 27560 239062 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Colorful, fishing Fortepan 27264.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דיג}} * "טוב לדוג במים סוערים." ~ פתגם בולגרי * "כשהמים סוערים, קל לדוג." ~ פתגם אוקראיני * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ פתגם אינדיאני * "הייתה לי ילדות של תום סויר, ללכת יחף לדוג." ~ [[רז דגן]] * "ואלה היותר מוכשרים, העוכרים את המים כדי לדוג במים עכורים." ~ [[ארתור שניצלר]] * "במונטנה יש שלושה דברים שאנחנו אף פעם לא מאחרים אליהם: כנסייה, עבודה ודיג." ~ מתוך הסרט [[נהר זורם ביניהם]] o5e4vfjc8amnc1fpztan520dy3ghvv4 0 30024 239032 2026-08-13T16:01:08Z ~2026-43330-46 27566 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אסון}} * "אסונה הגדול של יצירה חדשה איננו שמדברים בה סרה, אלא שאיש אינו אומר עליה דבר." ~ [[ניקולא בואלו]] * "בכל תקופת קיומנו אנו מציינים תאריך אחד המכוון את ייעודנו לקראת אסון הרה שואה או לקראתה של הצלחה." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "קיימי..." 239032 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אסון}} * "אסונה הגדול של יצירה חדשה איננו שמדברים בה סרה, אלא שאיש אינו אומר עליה דבר." ~ [[ניקולא בואלו]] * "בכל תקופת קיומנו אנו מציינים תאריך אחד המכוון את ייעודנו לקראת אסון הרה שואה או לקראתה של הצלחה." ~ [[פרנסואה דה לה רושפוקו]] * "קיימים דברים מחרידים ואסונות נוראים שעליהם אין אנו מעזים לחשוב ואשר לראותם בלבד גורם לנו לרעוד." ~ [[ז'אן דה לה ברייר]] * "מי שמתפעל מעצמו ומשוכנע הרבה מאוד בחוכמתו הוא אסון הקורה למי שאין לו חוכמה כלל." ~ [[ז'אן דה לה ברייר]] * "לעתים קרובות לבני אדם יש פחות אומץ לב לעמוד בפני טרדה של מה בכך מאשר בפני אסון גדול." ~ [[איזופוס]] * "כאשר בא עלינו אסון, הדבר הראשון שעלינו לזכור הוא מה שנשאר." ~ [[סמואל ג'ונסון]] * "במלחמה הוא עשה מעשים שאמנם המיטו אסון מעל המדינה, אך היו גדולים." ~ [[קיקרו]] * "זהו שיגעון הרה אסון להיאנח על מה שאין בכוחנו להשיג." ~ [[פינדארוס]] * "לב אצילי ישלים בסופו של דבר עם אסון גדול, אבל יכאב לו אובדן הקישוטים הקטנים של החיים." ~ [[פרידריך שילר]] * "אסון עוקב אסון,אין דור משחרר את הבא אחריו." ~ [[סופוקלס]], [[אנטיגונה]] * "צרות, אכזבות, אסונות, כישלונות – קהל שלא רוצה להתראות ~ [[אירווינג ברלין]], מתוך השיר 'מכל העסקים אין כמו עסקי שעשועים' jojlj0qhwagky3u13p2xxd5y5wqwr29 0 30025 239034 2026-08-13T16:05:46Z ~2026-43330-46 27566 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עדר}} * "בכל עדר ישנה כבשה שחורה." ~ פתגם רוסי * "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת." ~ [[עמנואל קאנט]] * "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "אני חושב שהאינטלקטוא..." 239034 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עדר}} * "בכל עדר ישנה כבשה שחורה." ~ פתגם רוסי * "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת." ~ [[עמנואל קאנט]] * "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "אני חושב שהאינטלקטואלים לוקים במנטליות של עדר." ~ [[אז'ן יונסקו]] * "מכל בעלי החיים האדם הוא הפחות מוכשר לחיי עדר." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר א' * "איש אינו משתומם עוד למראה עדרי הקרנפים המתרוצצים בחוצות." ~ [[אז'ן יונסקו]], [[קרנפים (מחזה)|קרנפים]] 9t6a23omy5yxky55u1taq79jr38kck8 239035 239034 2026-08-13T16:27:07Z ~2026-42233-94 27554 /* */ 239035 wikitext text/x-wiki [[קובץ:CSIRO ScienceImage 544 Muddy sheep.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עדר}} * "בכל עדר ישנה כבשה שחורה." ~ פתגם רוסי * "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת." ~ [[עמנואל קאנט]] * "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל." ~ [[פרידריך ניטשה]] * "אני חושב שהאינטלקטואלים לוקים במנטליות של עדר." ~ [[אז'ן יונסקו]] * "מכל בעלי החיים האדם הוא הפחות מוכשר לחיי עדר." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר א' * "איש אינו משתומם עוד למראה עדרי הקרנפים המתרוצצים בחוצות." ~ [[אז'ן יונסקו]], [[קרנפים (מחזה)|קרנפים]] bsjajd559n25of9m6e0xffa4s9tq9ny 0 30026 239058 2026-08-14T10:03:43Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Coot and sheep 904-0127.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כבש הבית|נושא=כבש}} * "כבשה פועה מפסידה את מזונה." ~ פתגם קרואטי * "נשרים מתעופפים לבדם; כבשים מצטופפות יחדיו." ~ פתגם פולני * "הזאב שבע והכבשה שלמה." ~ פתגם פולני * "לא ייתכן שהזאב שבע והכבשה שלמה." ~ פתג..." 239058 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coot and sheep 904-0127.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כבש הבית|נושא=כבש}} * "כבשה פועה מפסידה את מזונה." ~ פתגם קרואטי * "נשרים מתעופפים לבדם; כבשים מצטופפות יחדיו." ~ פתגם פולני * "הזאב שבע והכבשה שלמה." ~ פתגם פולני * "לא ייתכן שהזאב שבע והכבשה שלמה." ~ פתגם בולגרי * "בכל עדר ישנה כבשה שחורה." ~ פתגם רוסי * "מנוע משתעל ככבשה על גבעה." ~ [[דילן תומאס]], "דיוקן האמן ככלב צעיר" * "כִּבְשַׂת הָרָשׁ, זֶה רַחֲשִׁי אֵלֶיךָ, וּבְצַמְרָהּ הָרַךְ יֵחַם לְלֵב קוֹפֵא." ~ [[רחל המשוררת]], [[מנגד]] * "תמיד חשבתי שמי שאוהב להשתייך לעדר ודאי יש בו משהו מן הכבשה." ~ [[קרלוס רואיס סאפון]], "אסיר השמיים" e7tywx12f45mxl5a34llrb8sii8wukk 0 30027 239059 2026-08-14T11:12:26Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:MJK 69150 Sabin Tambrea (Medienboard Party 2020).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:סאבין טמבריאה|סאבין טמבריאה]]''' (ברומנית: '''Sabin Tambrea''', נולד ב־1984) הוא שחקן [[רומניה|רומני]]. {{מפריד}} * "אני מתכונן לכל פרויקט קולנועי על ידי הרכבת פסקול או הלחנה עצמית של משהו כדי להפוך את התפקיד למוחשי..." 239059 wikitext text/x-wiki [[קובץ:MJK 69150 Sabin Tambrea (Medienboard Party 2020).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:סאבין טמבריאה|סאבין טמבריאה]]''' (ברומנית: '''Sabin Tambrea''', נולד ב־1984) הוא שחקן [[רומניה|רומני]]. {{מפריד}} * "אני מתכונן לכל פרויקט קולנועי על ידי הרכבת פסקול או הלחנה עצמית של משהו כדי להפוך את התפקיד למוחשי יותר עבורי ממה שמילים לבדן יוכלו להשיג." * "מוזיקה היא מאוד עניין של טכניקה ומשמעת, דברים שלא מקבלים בחינם בחיים; צריך להשקיע הרבה. בשלב מסוים, זה פשוט היה יותר מדי בשבילי." * "המטרה שלי כשחקן היא להיות רב-תכליתי בהבעות הפנים ובתנועות שלי, ולהיות גמיש במגוון תפקידים." * "תשומת לב למראה החיצוני של האדם היא חלק מהעבודה. זה פשוט חלק מהציוד הבסיסי אם אתה רוצה להיות ייצוגי בחברה של היום." * "אני חושב שזה חבל שאנשים משתמשים באופנה כסמל סטטוס על מנת לגרום לעצמם להרגיש חשובים עבור אחריםאחרים. קודם כל, אתה צריך להרגיש בנוח בעור שלך ובבגדים שלך. באופן אידיאלי, אופנה צריכה להגביר את הביטחון העצמי." * "אני חושב שפייסבוק הייתה תיבת פנדורה. אנחנו בהחלט צריכים דיון קבוע על מדיה חברתית." * "ביסודו של דבר, משחק הוא מאבק אמנותי מא' ועד ת'." * "אני חושב שמעט מאוד אנשים היו חושבים שתיאטרון עדיין יתקיים אחרי כל השנים האלה. יש דברים שלעולם לא יוצאים מהאופנה, וסיפורים טובים נמנים ביניהם. יש סיפורים משעשעים, ואחרים לוקחים את עצמם יותר ברצינות. אני מאמין שאי אפשר לכבות את הצורך הזה, ולכן יהיה עתיד לסיפורים טובים." 7897lxd3l13p5aw57wmgo631yyd3d6i 0 30028 239060 2026-08-14T11:45:39Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Cordon d en bas 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קציר}} * ”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.” ~ {{פסוק|שמות|לד|כב}} * "אין טעם להשקות את הקציר של השנה שעברה." ~ [[ג'ורג' אליוט]] * "בתמוז ואב שמחנו אחר קציר." ~ [[נעמי שמר]], 'שנים עשר י..." 239060 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cordon d en bas 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קציר}} * ”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.” ~ {{פסוק|שמות|לד|כב}} * "אין טעם להשקות את הקציר של השנה שעברה." ~ [[ג'ורג' אליוט]] * "בתמוז ואב שמחנו אחר קציר." ~ [[נעמי שמר]], 'שנים עשר ירחים' * "שברו חרמשים מרוב קציר – אמרו שהם מחבלים במשק." ~ [[דן בן אמוץ]] ו[[חיים חפר]], "[[ילקוט הכזבים]]" * "מי שאינו משאיר את עקבותיו בשדה, יתבייש בעת הקציר." ~ פתגם טורקי * "הזקנה היא עת הקרה בשביל הנבערים מדעת ועת הקציר בשביל החכמים." ~ פתגם יידי 5fa3t88g094rzystffggbucgklvbf7q