ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.16 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 13367 239208 233370 2026-08-19T19:46:19Z ~2026-45332-26 27596 /* יצחק (איציק) בנסולי (עוז זהבי) */ מחקתי משפט שלר נאמר בסדרה 239208 wikitext text/x-wiki '''[[w:עספור|עספור]]''' היא סדרת טלוויזיה ישראלית המשודרת בערוץ HOT3 ומגוללת את סיפורם של ארבעה גברים ירושלמים שהחליטו לפרוש מ"מירוץ החיים" ולגור בתוך חוות אוטובוסים נטושים. == מרדכי (מוטי) אמויאל ([[W:שלום מיכאלשווילי|שלום מיכאלשווילי]]) == * "וולקאם טו דה הוטל קליפורניה, זה מקום נחמד לעשות ביד." * "בן אדם שלא ממלא כרטיס מזל לא יכול לבוא לאלוהים בטענות שהוא אף פעם לא זוכה, העניין הוא שגם לכרטיס יש מחיר." * "אני אומר לך, שמן ומים בחיים לא מתחברים, עשית פעם מקרוני?" * "אם את מזייפת במיטה כמו שאת מזייפת כשאת שרה, שיישאר אפלטוני בינינו." * "אתה יכול לעבוד בווגאס." * "אם אתם רוצים לגור פה תעשו את זה ראסמי, אלבאב מפתוח, אל תשחקו לי משחקים של קקה." * "איזה נאחס, מזל של חתולה." * "סבא שלי שכח להגיד לי שלפעמים המזל בא במסובבת." * "ה[[חיים]] זה כמו בונבוניירה, אי אפשר לדעת מה יצא לך בתוך הפרלין." ~ פרפרזה על ציטוט מתוך הסרט [[פורסט גאמפ]] * "תתקשר, תתקשר לקובי יא זינגנו (צועני)" * "הנה אנחנו חוגגים מה רצית שנרקוד כמו קוקסינלים עם זמבורות?" * "פאקו ד'ה לציני" * "אלבב מפתוח (הדלת פתוחה)." * "עישנו סמים, יומיים דיברנו אידיש." * "הצ'אנס שלי בגלות." * "איזה ילד אתה, משחק עם גפרורים בתחנת דלק." == יצחק (איציק) בנסולי ([[W:עוז זהבי|עוז זהבי]]) == * "יאס על העולם!" * "יש לי משהו שיפוצץ לך את הטוטה אחושרמוטה." * "הארוחות שאחרי הצום הכי טעימות." * "זה אורגינל רעיון בן זונה." * "שתיים ברצף זו המומחיות שלי." * "וואלק, עוד מעט תשמעי בחדשות: גבר ירה בעצמו מרוב געגועים." * "איווה עליכום." * "קפד ראשו אינעל אחותו." * "עולם ורוד אפשר לראות רק דרך עיניים אדומות." * "תגידי, ניסית פעם גרר?" * "אולי נגמרה לך הבטריה ב IP." * "אתה חושב מעניין אותו איך נכנס? מבחינתו תבוא עם שנורקלים ותירה עליהם מעמולים." ~ עונה לקצר * "תזמון זה עניין של טיימינג" * "חברים מתחלפים , זיונים זה לנצח" * "יפה לך כסף" ( איציק אומר למוטי בזמן שהוא יוצא מהאוטובוס עם חליפה ) * "כן נמלטתי, כל הדרך בתעלות ביוב עד לדיוואן. לא ראית יצאתי מהאסלה?" * "מתלקר(סבבה בערבית)" * "מה זזות פה , זזות שמה , בוא נזוז ביחד , מה אני לא ספרתי לך אני יודע לזוז ?" ( איציק לאחות של מוטי, סיוון ) *"תיסלאם" * "ניוטון כפרה, אתה אל תשווה את עצמך לאף אחד. אתה מיוחד. יש לך זוג ידיים, זוג רגליים, אפילו שכל קצת... מספיק בשביל הבסיסי" *"בטח כפרה" *״שתישרף פריז״ *"אני באתי בשבילך" *"יש אנשים עם בעיות באינטרנט ואתם ישנים" *"בשבילך אני יכול להיות הכל" *"גם תרנגול עיוור מוצא לפעמים גרגר" *"אולי סתם נגמר לך הבטרייה בIP" == מורלי "ניוטון" אביטל ([[W:חנן סביון|חנן סביון]]) == * "יא בינת אל סולטן, איפה רמת גן? אין כמו אום אל פחם, הכי טוב בעולם!" * "אדוני השוטר זה ממש לא מכובד, תדע לך שמבחינתנו ערבים הם בני אדם כמעט כמונו!" * "אין דבר כזה הווה. הווה זה פיקציה. יש רק עבר ועתיד." * "אני לא יודע מי זה ראוטר, אבל אם הוא עושה לך בעיות אני מכיר כמה אנשים..." * "ברומא התנהג כמו רומני" * "יכול להיות שהיא סוס טברייני" * "מה אתה מטומטם? כמעט נפטרתי עכשיו!" * "מה, לא ככה?" * "What, not like this?" (מנסה לתרגם: "מה, לא ככה?" לאנגלית) * "הרשות נתונה, והיכולת ניתנה" * "אתה יודע, אלוקים הוא שומר שבת. סביר להניח שהוא יקרא את הפתק רק במוצ"ש, זה יוצא אחרי המשחק. מה, הוא ישנה את המשחק רטרו-אקטיבי?" (ניוטון וקצר בכותל) * "זה כמו התרנגולת והלול. לא יודעים איפה העולם התחיל. " * "שיחקת איתה הנחש בא? הקוברה עקצה? זכריה בא לביקור נימוסים?" (ניוטון מנסה לברר אם קצר שכב עם אורלי) * "דבר ראשון ברור לכל: זוטא בן של זונה" * "זה כמו המשל של הנמלה והפרפר". * "בסדר אבל אנחנו בין עונות, הבאתי גם חלוק" * "רק חמור לא מודה שהוא טעה" * "העיניים הן המראה האחורית של הנפש" * "בן אדם מתכנן תוכניות ואלוהים מצחקק צחוקיות" (פרפראזה על "האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק") *"הרוששת וגם רצחת?" (פראפאזה על ״הרצחת וגם ירשת״) * "אני אלך אחריך בים ובמים" *"העיניים הם המראה האחורית של הכושיליראבק" *"הם בטוח שמו תמונות שלנו בכל הנתב"גים שלהם" *"הזמן הוא הרופא הכי טוב במזרח התיכון" * "אין הנחתום מעיד על גיסתו" * "אני תמיד נופל על הרגליים, כמו קיפוד" *"כשאנשים קטנים עושים צל גדול, סימן שהשמש שוקעת" *"חשוב לדעת לדחות ספקות מידיים" *"הקומפיוטר התחיל לעבוד" *"פאריס, פאריס הילטון. מה אתה חושב לא שמעתי ירשת את הבית של סבתא רחל? כושיליראבק, 15 נכדים - יורש אחד" *"אמא שלי רצתה בת, רצתה לקרוא לי לימור. בסוף יצאתי, הפכה את האותיות יצא מורלי" *"האהבה נגמרת כשהכעס הופך לאדישות" *״כן. מה, לא ככה, קצר? *״אני רוצה כפית סוכר, כפית סוכר אני רוצה ממך״ "סוס טברייני" ==רענן "קצר" קריסי ([[W:גיא עמיר|גיא עמיר]]) == * "למוטי יש ויזה? לך יש ויזה? לכוש של האמ אמא שלך יש ויזה?" * "אח ניוטון, אני באה." (קצר מחקה את אורלי, חברתו של ניוטון, בקול נשי) * "מה, אפחד לא בן אדם?" (על כלבם של ניוטון וקצר העונה לשם "אפחד") * "כשאני אפסיד אני אדע״. בתשובה לטענתו של ניוטון שהוא לא יודע להפסיד בכבוד * "אני ארטש אותתךךךךך " * "איזה קטע, ניוטון, הוא בן אדם כמונו.." (על ברק יצחקי) * "מה זה הגודל הזה? טוב שלא הבאת אוגדן!" (על הפתק הגדול של ניוטון בכותל) * "אומר לך ״מים בטעמים״, זה למה זה עולה 8 שקל, מה שכתוב על המקרר זה 6 שקל כי זה מים רגילים, פתחת את הברז פעם ויצא לך מים תפוחים? על מה אתה מתווכח איתי על שקל? יאללה תזדיין מפה לפני שאני יוצא עליך נו" (קצר מתעצבן על ניוטון בקיוסק) * "צריך זוטא בחיים" (כשקצר מסתכל על טופס הלוטו הזוכה של זוטא) * "אפשר מציצה?" (קצר שואל את הפקידה בבנק, ומתייחס בציניות לצנצנת סוכריות שעל שולחנה). * "אומרים 82׳ הייתה שנה טובה, אתה יודע למה? למה ארמדילו אנס את אמאשך, ואתה ונולדת" * "לא רוצה למות, רוצה לחיות. רוצה לחיות טוב. רוצה לעשן, רוצה לזיין, רוצה לאכול. לעשות מה שבא לי, מתי שבא לי. לפחות עד שאני אגיע לשולחן הזה של השטיפה, של הנירוסטה". (כשמוטי, קצר וניוטון דיברו על העבודה של מוטי בשטיפת גופות) * "גיבור צאי מפה י'מגעילה". * "זדיין מפה לפני שאני מפרג'ע לך תצורה". * "מה לאמא שלך?". * "חריף, חריף לי, אבל חפיף לי". * "כן, גם הצרצר צחק על הנמלה - בסוף אכל את כל הזין. אה? אהבת את הפתגם שלי?" * ״אני אשרופת׳ך חי" *"איזה פפוק הוא" *"תחזיר לי את זה, זה שלי" *"זה כמו שחקן שמעדיף לשבת בגמר גביע על הספסל בשביל לא להיפצע, אז יכול להיות שבסוף הוא יניף את הגביע, אבל מה זה שווה אם הוא לא שיחק?" (קצר אומר לניוטון כשהם מתווכחים על איך צריך לגשת ולדבר עם בחורה -עונה2) == תבור ([[W:אור בן מלך|אור בן מלך]]) == * "מה קרה? שמעת את השמועות על הזקפת בוקר שלי ובאת לראות את גשר המיתרים?" * "הלל? מה קורה, זבל?!" * "למה באת לפה? השיאבס של הפליצות האלה יותר חום?" * "אבא שלי סיטונאי" * "היא הכניסה פה בד וייבס" * "עלית עליי, מייד אין צ'יינא" (כשסיוון שואלת על הבגדים הגנובים) * לך אין אפרטיף" (כשסיון מתחילה לענג אותו) * תגיד לי, מה נהיה פה?, מזה יציאת מצרים , לא אפיתי מצות" (תבור לקובי) * "את לא באה למוחמד אז מוחמד בא לקרית משה" (תבור לסיוון) * "בדיוק חשבתי עלייך" (תבור לסיוון כשבאה באמצע שהוא רואה סרט כחול) * "מה את פוחדת, מותק? לא אאנוס אותך, אני אנסתי כבר בבוקר, אני אונס רק פעם אחת ביום" (תבור לסיוון כשהציע לה לבוא אליו לדירה) == זבולון "זוטא" חג'בי ([[W:נבו קמחי|נבו קמחי]]) == * "כל המדינה מכון ליווי בתוך קזינו בתוך בית תמחוי" * "אין להם במי לפגוע, אז במי הם פוגעים? בחזק ? -לא, בזה עם הכוח? -לא. בזבולון?כן!! (על מס הכנסה). * "מספרים רצים, מספרים רצים" * "בטעם תפוח, הכל אותו דבר. הצבעים שונים בג'לי, הטעמים כולם תפוח.." * "אחות!.. אחות!!!...." * "תעזוב לי ת'ג'לי!" * "תמיד צחקתם עליי, פתאום זכיתי בלוטו כולם חברים שלי. מי אתה? לא מכיר אותך." * "כל אחד נדרס בסוף. לא נשכח, נקים מצבה, נעמוד דומיה." * "זבולון! זבולון! לא ״זוטא״! חליפה, מכובד, איש." * "איציק חי, חי, חי." * ״איציק, שקל אתה לא תראה ממני״ == איתי בכר ([[W:עמוס תמם|עמוס תמם]]) == * "בן זונה, שולח ילד בן 17 לפוצץ מכוניות" (על קובי) * "אז מה קובי אמר לך שהוא מוותר לך?, לא כי גם לצחי אדרי ומיקי סלע ז"ל אמרו אותו דבר ושבוע אחרי זה אחי הם עלו עם האוטו לשמיים כמו אליהו הנביא" (בשיחה עם איציק במוסך) == יעקב (קובי) שרביט ([[W:אביב אלוש|אביב אלוש]]) == * "עוד פעם אחת אתה שואל אותי דבר כזה במקום ציבורי אני פורט אותך לאגורות" (תשובה לאיתי ששאל אותו אם יש עליו סמים) * "כמו שאני מכיר אותך בטח שפשפת לעצמך כבר איזה אלפייה" * "שים קצת קרם ידיים" * "אל תשתי מים אחרי פירות" * "תסתכל לי בעיניים ..... תגיד לי אני נראה לך בנאדם של עודף?" * "מה חשבת סחבק יסתובב עם איזה צ'חלה בת של קבלן כורדי?" * "וואלה איציק, גם חתול תשע הנשמות שלו נגמרות..." * "מה לא סיפרת לי שאתה חי או שעשית צ'ק אאוט מהאישה שלי??" * "וואלה עכשיו כבר לא אכפת לי, יביא את הכסף, לא יביא את הכסף, אפשר כבר להגיד עליו קדיש" * "זה הטבע שלי, אני עקרב" * "נשאר משהו מהטישפישטי?" == משטוואה ([[W:קובי מאור|קובי מאור]]) == * "חלמתי שאני במווצדס של וומי מפינתי,אני יושב במווצדס עם וותי,הבת של אמנון מתנשקים מתנשקים מתחוומנים מתחוומנים" * "התחלתי לווץ לווץ לווץ אני ווץ כל ווחוב יפו,תחנה מווכזית מגיע עד שעווי העיוו,קיצווו אני עומד מול סופוופאוום..." * "הוומזוו אדום אני מחכה ליווק" * "יופי טופי אמווה מופי" == ויקטור ([[W:גבי עמרני|גבי עמרני]]) == * "נער נער אך טיפה עוד תישאר!" * "כשהדמעות עומדות לך בגרון, עדיף לא לדבר" ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=עספור}} [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות]] qyfuw5ult0n0uzpxzuvy1ns2m6cddl1 0 16988 239225 226268 2026-08-19T21:16:14Z ~2026-42575-38 27560 239225 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ezra Mendelsohn.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] [[קובץ:Gostovanje glasbene matice v Krakovu leta 1928.jpg|ממוזער|190 פיקסלים|"היהודים לא היו המיעוט הלאומי היחיד בפולין."]] '''[[W:עזרא מנדלסון|עזרא מנדלסון]]''' (1940 - 2015) הוא היסטוריון [[ישראל]]י שהתמחה בהיסטוריה של יהודי מזרח־אירופה בעידן המודרני. {{מפריד}} * "נושאי ההתעניינות שלי ניזונו במידה רבה מן הרקע המשפחתי." * "ביקשתי להבין את השינויים המהפכניים בחיי היהודים בשלהי המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, שינויים שעיצבו את חיי הורי, חייהם של בני משפחה אחרים." * "רושם עז הותירה בי הדרך העקלקלה והמפותלת שבה בחרו יהודי מזרח־אירופה שביקשו לכפות יחד ציונות וסוציאליזם." * "חשבתי שמישהו המבקש להתמחות בהיסטוריה יהודית צריך לעבוד בישראל, תחום שזכה בארץ לחשיבות רבה." * "האם יש להיסטוריה היהודית ייחוד או שהיהודים התנהגו בדרכים דומות – אם לא זהות לאלה של מיעוטים אחרים?" * "[כדי] להבין מחקר היסטורי לעומק יש להכיר ראשית לכול את ההיסטוריון שכתב אותו – תולדות חייו, ההקשר הפוליטי־התרבותי־החברתי שבו צמח וחי." * "הלאומיות הפולנית השפיעה השפעה גדולה על הנוער היהודי ב[[W:פולין|פולין]] והביאה צעירים רבים אל הציונות." * "במערב־אירופה נטו היהודים להתרכז בכרכים הגדולים, ואילו בפולין התגוררו רבים מהם בכפרים ובעיירות הקטנות ([[W:שטעטל|שטאטלאך]]) שבהם כוחה של המסורת עדיין היה רב." * "היהודים לא היו המיעוט הלאומי היחיד בפולין, וגם המיעוטים האחרים היו נתונים לאפליה ולניסיונות של פולניזציה." * "אישה אמוציונלית מאד המתפעלת ומשתוממת ממסירות הנפש והנכונות להקרבה של אנשי היישוב, וכראליסטית המכירה במציאות הקשה של חיי היום יום בארץ ומתנגדת לכל המנסים להתעלם ממציאות זו." ~ על דמות אמו כפי שמשתקפת במכתבים שכתבה ב־1925 ==עליו== * "קריאת מחקריו של עזרא היא אתגר כי היו בו צדדים רבים כל כך, כמו שחשו אלה שהיו במחיצתו. הוא הפתיע שוב ושוב וכשחשת שירדת לסוף דבריו, הוא היה מפתיע אותך בהערה או אמירה מכיוון אחר שדרשה ממך לשוב ולהתבונן בסוגיה מחדש. כך גם בכתיבתו." ~ פרופ' ירחמיאל כהן == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=עזרא מנדלסון}} {{מיון רגיל:מנדלסון, עזרא}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי יהדות]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] 5sd3wpr9tfxfig2nf3x9he13snnek3j 239227 239225 2026-08-20T03:54:20Z קליאו 9676 /* */ 239227 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ezra Mendelsohn.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|עזרא מנדלסון]] '''[[W:עזרא מנדלסון|עזרא מנדלסון]]''' (1940 - 2015) הוא היסטוריון [[ישראל]]י שהתמחה בהיסטוריה של יהודי מזרח־אירופה בעידן המודרני. {{מפריד}} * "נושאי ההתעניינות שלי ניזונו במידה רבה מן הרקע המשפחתי." * "ביקשתי להבין את השינויים המהפכניים בחיי היהודים בשלהי המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, שינויים שעיצבו את חיי הורי, חייהם של בני משפחה אחרים." * "רושם עז הותירה בי הדרך העקלקלה והמפותלת שבה בחרו יהודי מזרח־אירופה שביקשו לכפות יחד ציונות וסוציאליזם." * "חשבתי שמישהו המבקש להתמחות בהיסטוריה יהודית צריך לעבוד בישראל, תחום שזכה בארץ לחשיבות רבה." * "האם יש להיסטוריה היהודית ייחוד או שהיהודים התנהגו בדרכים דומות – אם לא זהות לאלה של מיעוטים אחרים?" * "[כדי] להבין מחקר היסטורי לעומק יש להכיר ראשית לכול את ההיסטוריון שכתב אותו – תולדות חייו, ההקשר הפוליטי־התרבותי־החברתי שבו צמח וחי." * "הלאומיות הפולנית השפיעה השפעה גדולה על הנוער היהודי ב[[W:פולין|פולין]] והביאה צעירים רבים אל הציונות." * "במערב־אירופה נטו היהודים להתרכז בכרכים הגדולים, ואילו בפולין התגוררו רבים מהם בכפרים ובעיירות הקטנות ([[W:שטעטל|שטאטלאך]]) שבהם כוחה של המסורת עדיין היה רב." * "היהודים לא היו המיעוט הלאומי היחיד בפולין, וגם המיעוטים האחרים היו נתונים לאפליה ולניסיונות של פולניזציה." * "אישה אמוציונלית מאד המתפעלת ומשתוממת ממסירות הנפש והנכונות להקרבה של אנשי היישוב, וכראליסטית המכירה במציאות הקשה של חיי היום יום בארץ ומתנגדת לכל המנסים להתעלם ממציאות זו." ~ על דמות אמו כפי שמשתקפת במכתבים שכתבה ב־1925 ==עליו== * "קריאת מחקריו של עזרא היא אתגר כי היו בו צדדים רבים כל כך, כמו שחשו אלה שהיו במחיצתו. הוא הפתיע שוב ושוב וכשחשת שירדת לסוף דבריו, הוא היה מפתיע אותך בהערה או אמירה מכיוון אחר שדרשה ממך לשוב ולהתבונן בסוגיה מחדש. כך גם בכתיבתו." ~ פרופ' ירחמיאל כהן == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=עזרא מנדלסון}} {{מיון רגיל:מנדלסון, עזרא}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי יהדות]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] h3jg1li7uonktf88c7qrewmqnfjf2zf 239228 239227 2026-08-20T03:54:47Z קליאו 9676 /* */ 239228 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ezra Mendelsohn.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|עזרא מנדלסון, 2008]] '''[[W:עזרא מנדלסון|עזרא מנדלסון]]''' (1940 - 2015) הוא היסטוריון [[ישראל]]י שהתמחה בהיסטוריה של יהודי מזרח־אירופה בעידן המודרני. {{מפריד}} * "נושאי ההתעניינות שלי ניזונו במידה רבה מן הרקע המשפחתי." * "ביקשתי להבין את השינויים המהפכניים בחיי היהודים בשלהי המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים, שינויים שעיצבו את חיי הורי, חייהם של בני משפחה אחרים." * "רושם עז הותירה בי הדרך העקלקלה והמפותלת שבה בחרו יהודי מזרח־אירופה שביקשו לכפות יחד ציונות וסוציאליזם." * "חשבתי שמישהו המבקש להתמחות בהיסטוריה יהודית צריך לעבוד בישראל, תחום שזכה בארץ לחשיבות רבה." * "האם יש להיסטוריה היהודית ייחוד או שהיהודים התנהגו בדרכים דומות – אם לא זהות לאלה של מיעוטים אחרים?" * "[כדי] להבין מחקר היסטורי לעומק יש להכיר ראשית לכול את ההיסטוריון שכתב אותו – תולדות חייו, ההקשר הפוליטי־התרבותי־החברתי שבו צמח וחי." * "הלאומיות הפולנית השפיעה השפעה גדולה על הנוער היהודי ב[[W:פולין|פולין]] והביאה צעירים רבים אל הציונות." * "במערב־אירופה נטו היהודים להתרכז בכרכים הגדולים, ואילו בפולין התגוררו רבים מהם בכפרים ובעיירות הקטנות ([[W:שטעטל|שטאטלאך]]) שבהם כוחה של המסורת עדיין היה רב." * "היהודים לא היו המיעוט הלאומי היחיד בפולין, וגם המיעוטים האחרים היו נתונים לאפליה ולניסיונות של פולניזציה." * "אישה אמוציונלית מאד המתפעלת ומשתוממת ממסירות הנפש והנכונות להקרבה של אנשי היישוב, וכראליסטית המכירה במציאות הקשה של חיי היום יום בארץ ומתנגדת לכל המנסים להתעלם ממציאות זו." ~ על דמות אמו כפי שמשתקפת במכתבים שכתבה ב־1925 ==עליו== * "קריאת מחקריו של עזרא היא אתגר כי היו בו צדדים רבים כל כך, כמו שחשו אלה שהיו במחיצתו. הוא הפתיע שוב ושוב וכשחשת שירדת לסוף דבריו, הוא היה מפתיע אותך בהערה או אמירה מכיוון אחר שדרשה ממך לשוב ולהתבונן בסוגיה מחדש. כך גם בכתיבתו." ~ פרופ' ירחמיאל כהן == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=עזרא מנדלסון}} {{מיון רגיל:מנדלסון, עזרא}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרי יהדות]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] jpkgm9s4le98t7pe2t77k8wehu42knf 0 26168 239219 204757 2026-08-19T21:06:13Z ~2026-42575-38 27560 239219 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Historian Dr. Uri Milstein (FL63095595).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:אורי מילשטיין|אורי מילשטיין]]''' (נולד ב־29 בפברואר 1940) הוא [[היסטוריון]] ותאורטיקן צבאי [[ישראלי]]. עוסק בעיקר בהיסטוריה של מלחמות ישראל. ==כללי== * "אין דבר פחות רציונלי ויותר נורא מאשר ה[[מלחמה]], אבל אי אפשר בלעדיה." * "בכל הצבא יש קצת אינטליגנטים, הרוב בינוניים וחלק נשאר הרחק מאחור. על אומץ לב אתה מדבר? אמיץ זה כמו [[אלברט איינשטיין]] לבוא ולהגיד שכל הפיזיקאים הקודמים טעו." ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "[[חמאס]] או חזבאללה לא רוצחים, הם הורגים. הם נלחמים בנו. הם צבא." ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "מה לב העניין? היישוב היהודי והמדינה הוקמו על ידי אנשים שחושבים שהמלחמה היא לא לגיטימית. זו הייתה האידיאולוגיה, מה שהיום קוראים לה השמאל. אם תשאל למה בן גוריון וחבריו הדיחו וזרקו את ז'בוטינסקי, זה משום שהוא חשב שתהיה מלחמה וצריך להקים צבא. על זה הוויכוח. הוויכוח הוא בעניינים צבאיים וכל השאר זה הסוואה." ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "הם באו ואמרו בלי אלימות, אבל מה התברר? אי אפשר בלי אלימות, כי תוקפים אותך. ומה השתרש פה? שמותר להגן ואסור לתקוף. צריך לחנך לשלום. ברגע שהכנסת לראש את השלום ושטפת מוח עם השלום אז יש חבורה של אנשים, שמנהלת את הצבא, שהדבר היחיד שהיא מבינה, שצריך לעשות שלום. בסדר, אבל כשיש מלחמה צריך לעשות משהו ואת המשהו הזה הם לא יודעים וגם ראשי המדינה לא יודעים". ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "בעוד שאינטלקטואליות היא [[ביקורת]] אינטליגנטית ויצירתית של המציאות, הנעזרת בכלים מופשטים, ושאינה נרתעת מפני איומים וסכנה, [[אינטליגנציה]] היא יכולת השימוש בכישוריו השכליים של האדם כדי להשיג את מטרותיו, הבלתי אינטליגנטיות המשמידות, בדרך כלל, שנועדות לחזק את שרידותו הפיזית והמיידית ולנטרל איומים." ~ על ה[[גנאלוגיה]] הטראגית של היהודים * "אינטלקטואליות היא החוכמה התיאורטית־מופשטת המתאמצת להגיע לאבני היסוד, ואינטליגנציה היא חוכמת המעשה, שההבדל בינה לבין חוכמת בעלי החיים היא בדרגה ולא באיכות. לפיכך, יסוד מותר האדם מן הבהמה נעוץ באינטלקטואליות וכל בני האדם (האינטליגנטים) מושפעים ממנה." ~ על הגנאלוגיה הטראגית של היהודים * "גדול המקובלים בעולם באותם ימים, רבי יצחק בן שלמה לוריא (האר"י הקדוש), פיתח בצפת את קבלת האר"י שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד...אחד ממקובלי צפת באותם ימים היה רבי יוסף קארו שחיבר את הספר "שולחן ערוך". זה אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי היהודי, המעצב עד היום את אורח החיים היהודי על פי ההלכה הפסוקה. רבני "ישיבת ארץ ישראל" בצפת ובראשם הרב יעקב בירב ראו עצמם כממשיכי הסנהדרין, נהגו "בסמיכת זקנים" והתאמצו לחדש בצפת את פעילות הסנהדרין, שחדלה לפעול במאה החמישית, כערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי...מן הקבלה צמחו התנועה השבתאית במאה השבע-עשרה ותנועת החסידות במאה השמונה-עשרה ושתיהן בישרו את "המשיחיות החילונית" במאה התשע-עשרה – הציונות, שהקימה את מדינת ישראל. ואכן, לקראת סיומה של המאה השמונה-עשרה, כשהחלו מהלכים מוקדמים של המהפכה הציונית והחלו עליות קבוצתיות, התיישבו בצפת רבים משיירת שלוש מאות החסידים תלמידי הבעל שם טוב ומאה ושלושים יהודים מצפון אפריקה." ~ הציונות התעברה בצפת, אוגוסט 8, 2023 * "חומר הלימוד באקדמיות הצבאיות ובקורסים של צה"ל הוא במידה רבה מיתולוגי ואינו מסתמך על מחקר מבוסס, יסודי ומעמיק של הוויית הצבא והמלחמה." ~ [https://jokopost.com/security/26078/ איך הפך צה"ל למיליציה לא מקצועית] * "משימה מרכזית של מדינת ישראל היום, לפני ביטול שירות החובה, היא להפוך את אנשי צבא הקבע למקצוענים. השגת משימה זו אינה תלויה רק בהקמת אקדמיה צבאית והארכת תקופת ההכשרה, אלא קודם כול בתוכני ההכשרה, ואלה תלויים בגורמים הביטחוניים המורכבים ומשתנים ללא הרף." ~ [https://jokopost.com/security/26078/ איך הפך צה"ל למיליציה לא מקצועית] * "[[יצחק שדה]] אחראי במידה רבה להכנסת אלמנטים מיליציוניים לתוך [[צה"ל]]." ~ על הפלמ"ח == יהודה המכבי ומלחמת לבנון השנייה == * "אף שההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה, שהרי כל אירוע, אף שהוא חד פעמי, מבנים יסודיים שבו חוזרים שוב ושוב." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "צבאות שוגים, מובסים וניגפים באותן שיטות ובאותם מהלכים שבהם הובסו בעבר אויביהם. זהו "חוק הסימטריה ההפוכה" בהיסטוריה הצבאית: המביסים מובסים." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "מערכות מסורבלות נוטות לקרוס ברגע של אמת. קריסת מערכות מורכבות היא חוק היסטורי ששום מעצמה לא התגברה עליו, לרבות פרס העתיקה, רומא העתיקה, האימפריה המוסלמית בימי הביניים, צרפת הנפוליונית, גרמניה הנאצית וברית המועצות של ימינו." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בסתיו של שנת 165 לפני הספירה, ביצע יהודה המקבי מהלך הכרעה צבאי-אסטרטגי שלא רק הבטיח ליהודים עצמאות בארץ ישראל, למרות התנגדותה הנמרצת של האימפריה הסלווקית, אלא מנע הלניזציה של היהודים, ובכך אפשר לישו ולנוצרים הראשונים לפעול כיהודים בארץ ישראל, כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר, ולהתחיל את תהליך השתלטות היהדות, באמצעות הנצרות, על העולם האלילי, והשתלטות הנצרות על תרבות המערב." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בכוח גרילה קטן ובתבונת הקרב שלו הצליח יהודה המקבי להביס צבאי סדיר, גדול מצבאו פי עשרה, ולהשיג את אחד הניצחונות הגדולים ורבי-ההשפעה בהיסטוריה הצבאית. אם היה מובס, לא רק שלא היתה קמה מדינת החשמונאים, אלא שהנצרות לא היתה באה לעולם. קרב אמאוס מוכיח שלא ניתן להשיג מטרות לאומיות בלא גיבוי צבאי." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בשנת 2000, ברח צה"ל מרצועת הביטחון, כפי שגורגיאס ופקודיו ברחו מאמאוס. טעותם של הישראלים היתה שהם תיארו את הבריחה כהישג אסטרטגי מזהיר שיביא שקט לגליל. זה היה חטאם הגדול של ראש הממשלה ושר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק, ואנשי הרוח ואנשי התקשורת של השמאל. תוצאות החטא הזה הן בלתי הפיכות, ולא תהיה לו כפרה לעולם." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בעקבות המנוסה מלבנון, פתחו הפלסטינים באינתיפאדת אל אקצה, היכו את צה"ל שוק על ירך – מפרשת מידחת יוסוף במתחם קבר יוסף, הנזקפת לזכותו של אהוד ברק, ועד אירועי ציר פילדלפי, שכל ראשי מערכת הביטחון שותפים לה. צה"ל סיפק הישג ענק לפלסטינים וברח מגוש קטיף." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "מדינת ישראל הגיעה למלחמת לבנון השנייה עם שני אילוצי-על קריטיים מבחינתה: אסור שיהרגו חיילים ישראלים, כי בתרבות הישראלית הפוסט-ציונית של היום, שום חייל הרוג אינו שווה השגת משימה צבאית, וגם אסור שייהרגו לבנונים "חפים מפשע", לאמור אנשים שאינם גברים חמושים. עם אילוצים כאלה, כישלון צה"ל היה ידוע מראש." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "לפני העידן הדמוקרטי, המלך היה גם ראש המדינה וגם ראש הצבא. זה היה אחד התנאים ההכרחיים להצלחותיהם המדהימות של אלכסנדר הגדול ושל פרידריך הגדול. במאה העשרים, רק וינסטון צ'רצ'יל הכיר את שתי השפות ושלט בהן היטב, אולי משום שהוא נכח מקרוב במלחמה המודרנית הראשונה – מלחמת הבורים בדרום אפריקה." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "כפי שהראתה ברברה טוכמן "במצעד האיוולת", רוב המפקדים בהיסטוריה אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה וחושפים את איוולתם במלחמות. הם מקווים שגייסות גדולים יחפו על אווילותם הגדולה. הם טעו וטועים." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "שומה עלינו לבנות צבא חדש שיצמחו בו מפקדים כיהודה המכבי – גם מאמינים וגם מבינים." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים == מבצע צוק איתן == * "אם נקבל את הגדרת אריסטו בספרו "על הנפש", שמותר האדם מן הבהמה הוא האינטלקט, הרי בהגדרה, כל מלחמה ככל מפעלות-אדם, היא בראש וראשונה מלחמת מוחות: הבנת כלל הנסיבות האסטרטגיות; קביעת מטרות ויעדי ביניים להגיע אליהן; פיתוח תורות לחימה רלבנטיות בכל התחומים (קרביים, לוגיסטיים, מודיעיניים, חברתיים, מדיניים, תקשורתיים ועוד); אימון הצבא, לרבות כל שרשרת הפיקוד והפעלתה במערכה, על פי תורות אלה." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "את הבסיס של תורת הכאוס הבינו העברים הקדמונים, שכתבו "והארץ הייתה תוהו ובוהו" (בראשית, א, 2). הכאוס מבטא חוסר סדר דינאמי של המציאות, המאיים תדיר להשמידה. מכאן שאיומים להשמדה ודאיים יותר מכל מופע אחר, ונטרולם הוא משימת-העל של כל מה שנמצא ולא הושמד (מת) עדיין. לפי העברים, נוצרה בבריאה גומחה של סדר ביקום: "ויבדל אלוהים בין האור לבין החושך". (פסוק 3) בעזרת האינטלקט מסוגל האדם גם להבין את כללי גומחת הסדר שבאי-הסדר המערכתי, וגם ליצור מופעים מסודרים עוד יותר בתוך גומחתו, שיסייעו לו לשרוד במציאות רוויית האיומים. איומי הכאוס ומאמצי הנטרול של התבונה המסדרת, הם אבני היסוד, ה"יין" וה"יאנג" הסיני של המציאות באשר היא." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "שני אמצעי-סדר יש לאדם לנטרול איומים: הבנה בסיסית, פרימיטיבית, סמי-אינסטינקטיבית, שהתפתחה במהלך אבולוציוני ממושך, המתממשת בשכל הישר שהוא נחלת כל בני האדם; והבנה מורכבת, מדעית, שהתפתחה מאז גילה אברהם אבינו את המציאות המופשטת, דרך הפילוסופיה היוונית העתיקה, ודרך המדע המדויק, המתמטי, הניוטוני, של המאה ה-17, תורת היחסות של איינשטיין, ועד ימינו." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "לחימת החמאס בפרט וארגוני האסלאם הקיצוני בכלל, ממשיכה מסורת של לוחמה זעירה של שבטי הערבים בחיג'אז במשך אלפי שנים עוד לפני מוחמד. היסטוריונים רומאים שיבחו בימי קדם את איכות הלוחמה הזעירה הערבית. מסורת לחימה זאת, המבוססת על השכל הישר, שהייתה רווחת עוד לפני ציוויליזציית-יצור המזון שלנו, הקנתה למוחמד שליטה בחיג'אז, במאה השביעית לספירה, ולממשיכיו, שליטה על חלק גדול מן העולם בימי הביניים." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "במבצע "צוק איתן" נחשפה נחיתות המוח הישראלי, (המתוחכם אמנם בתחום המדע והטכנולוגיה), המופקד על מערכת הביטחון שלנו – ראשי ממשלות, שרי ביטחון ורמטכ"לים – לעומת המוח החמאסי, כפי שבמלחמת יום הכיפורים נחשפה נחיתותו לעומת המוח המצרי (סאדאת)." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "מכיוון שחיל האוויר הישראלי המעולה לא סיפק את הסחורה, כפי שהוא נכשל במלחמת לבנון השנייה, מול אותם יעדים, וכפי שחיל האוויר האמריקאי המעולה נכשל בווייטנאם ובאפגניסטן, תומרן צה"ל למלחמה משולבת יבשתית/אווירית/ימית, יקרה בחיי אדם, יקרה במשאבים, והרסנית מבחינה מוסרית, תקשורתית ומדינית, עקב הפגיעה הנרחבת בפלסטינים בלתי לוחמים, לרבות נשים וילדים." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "ב"צוק איתן" התגלתה היצירתיות של השכל הפשוט, החמאסי, ונחשפה השגרתיות הסטאטית של ראשי מערכת הביטחון של ישראל, שנטשו את השכל הישר הביטחוני שאפיין את ארגון "השומר", את ארגון "ההגנה", לרבות הפלמ"ח, את אצ"ל ואת לח"י, אך לא פתחו שכל מתוחכם שאמור היה להתאים את צה"ל לאיומים הקונקרטיים: לסאגרים נגד טנקים ולטילים נגד מטוסים, במלחמת יום הכיפורים, וללוחמת אנטי-טרור שאחריה – בפיתוח נשק אנטי טרור התקפי למשל, ולא רק הגנתי, כמו "כיפת ברזל"." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח ==היסטוריה צבאית== * "מרבית ההיסטוריה הצבאית היא למעשה מורשת קרב, שבדומה לספרות ולשירה תורמת רבות לתרבות הלאומית ומשמשת לגיבוש תודעה לאומית, אך בניגוד למקצועות מדעיים אחרים, ובייחוד מדעים מדויקים, אין היא מסייעת להבין איך התחוללה המלחמה, ובייחוד איך התחוללו הקרבות." ~ [https://jokopost.com/security/40430/ היסטוריה צבאית כמורשת קרב] * "בעוד שהמדע נועד להתקרב לאמת, שהיא האידאה האפלטונית, כדי לשפר את יכולת האדם לנטרל איומים ולשרוד, הלקחים שניתן להפיק מן ההיסטוריה הצבאית אינם משפרים את תפקוד הצבאות במלחמות ולעיתים אף מכשילים אותם, כי רובם מבוססים על הסתרה ודמיון." ~ [https://jokopost.com/security/40430/ היסטוריה צבאית כמורשת קרב] * "חוקרי מחלקת היסטוריה בשנות החמישים אמורים היו לחקור את מלחמת העצמאות, לחשוף את הליקויים ולאפשר לצה"ל להפיק לקחי אמת ולשפר את תפקודו לקראת המלחמות הבאות. הממצאים שפורטו לעיל מלמדים שבפרסום מחקרים הוסתרו ליקויים בתחום הצבאי ואי נעימויות בתחום הפוליטי. לקחים על סמך מחקר כזה הם מיתולוגיים ויישומם אינו מועיל ולפעמים אף מזיק, כפי שהזיקו, למשל, דיווחי השקר בקרב ה-8 באוקטובר 1973." ~ [https://jokopost.com/security/40430/ היסטוריה צבאית כמורשת קרב] * "לא מעטים סבורים שהצבא הפרוסי-גרמני, שאת יסודותיו הניח שרנהורסט, היה היעיל ביותר בתקופה המודרנית – אף ששום גאון, כפרידריך הגדול או כנפוליאון, לא פיקד עליו. כמו צ'רצ'יל, גם אני סבור שסוד כוחו של הצבא הפרוסי-גרמני היה קורפוס המטה הכללי שפיתח תובנות גאוניות, כאלה שצבאות אחרים לא הגיעו אליהן." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] * "הבעיה של שרנהורסט הייתה איך לנטרל איום צבאי ולשרוד כאשר על האויב מפקד גאון כנפוליאון שבו נתקלו בשדה הקרב גם שרנהורסט וגם מזכירו קלאוזביץ. הפתרון הגאוני, ש[[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] הודה שלא הבין, היה לכונן מערכת שבה מפקדים מוכשרים מאוד, משכילים מאוד ומנוסים מאוד יתַקשרו ביניהם, על-פי מודל הדיאלוג ה[[אפלטון|אפלטוני]] באתונה העתיקה, או בישיבות הגבוהות בפרוסיה באותם ימים, שלפי שרנהורסט הן המקור ל"גניוס היהודי": בפתיחות, בשוויון בהרבה ידע; לא בהברקה גאונית, כפי שאירע ל[[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], אלא בתקשורת אינטלקטואלית, כפי שמתקדמים גם המדע וההייטק היום. ברוח זאת הוא הקים, בהיותו רמטכ"ל, את "קורפוס המטה הכללי"." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] * "את מסורת התקשורת האינטלקטואלית לא צ'רצ'יל כונן. היא הייתה נטועה במסורת הפוליטית הבריטית, ומשם עברה לארצות הברית. זאת מסורת "השולחן העגול של המלך ארתור", שלפי כמה היסטוריונים מבוססת על משנתו של המצביא ארתור שפעל בבריטניה לאחר נסיגת הרומים ממנה בתחילת המאה החמישית לספירה. המלך ארתור דגל בשוויון, רצה שכולם יהיו שווים לו ולכן, על מנת שלא יהיה "ראש השולחן" כראשי ממשלה במדינות דמוקרטיות וגם בישראל היום, הושיב את כל אביריו מסביב לשולחן עגול והוא לצידם כאחד האבירים." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] * "כמדינה שמאוימת בהשמדה מצד איראן, שזקוקה גם ל"קורפוס מטה כללי" נוסח שרנהורסט וגם לתרבות "אבירי השולחן העגול" נוסח המלך ארתור וראש הממשלה צ'רצ'יל – כדי להפעיל את הגאוניות הלאומית, לתקשר עם התודעות הגבוהות, ולנטרל את האִיום האיראני בדרך המיטבית, ראוי שנלמד היטב את הפרשה הזאת." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] ==מלחמת אזרחים== * "האיום החיצוני העיקרי על מדינות הן מלחמות. ניתוח האופן שבו התנהלו שתי מלחמות העולם במאה ה-20, מלחמת אוקראינה היום ומלחמות יום הכיפורים ולבנון שלנו, מלמד שמקבלי ההחלטות אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה ואפילו את ספרו של חכם המלחמה הסיני מלפני כ-2400 שנים הם לא טרחו ללמוד. הסינים דווקא כן למדו ועודם לומדים, וזה סוד כוחם בכל התחומים. על כך כתבו ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת", ונורמן דיקסון בספרו "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא"." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "האיום הפנימי העיקרי הוא מלחמת אזרחים שהמב"ם (מערכה בין המלחמות) שלה מתרחשת תמיד. אלה הן מלחמות דת, מלחמות אידיאולוגִיות, מלחמות תרבותיות, מלחמות בין מעמדות ועוד. גם כשהן לא מסלימות והופכות למלחמות צבאיות, הן שואבות אנרגיה שרידותית רבה ומאיצות את תהליך הדעיכה בכל המערכות: משפחתיות, חברתיות, כלכליות ופוליטיות. עד שלב מסוים יש בהן תועלת של תחרותיוּת, אך מעֵבר לשלב זה – הן הרסניות" ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "במדינת ישראל מתחוללת היום מלחמת אזרחים לא צבאית (בינתיים), אך הרסנית מאוד. היא שואבת אנרגיה שרידותית החיונית לנִטרול איומים בכל שאר התחומים." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "המלחמה האידאולוגית בין שני המנהיגים [בן גוריון וז'בוטינסקי], שאותה ממשיכים צאצאיהם הפוליטיים עד היום, בזבזה אנרגיה שרידותית רבה שהייתה חסרה לנו במלחמת העצמאות שאליה הגענו לא מוכנים צבאית. על כך שילמנו מחיר יקר מאוד: אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל באותם ימים – ששת אלפים הרוגים." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "אז מה עושים? לא הרבה! החוק השני של התרמו-דינמיקה מבטא תהליך שאינו הפיך בזמן: עליית האנטרופיה. אבל מכיווָן שאיננו מערכת סגורה, אנחנו יכולים להזרים אנרגיית שרידות חזקה, לחזק ולחדש את מדינת ישראל. לשם כך עלינו לנטרל את האיום הפנימי של עצמנו על עצמנו." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! == דוד בן גוריון== * "סוד כוחו של בן-גוריון, שהיה גם מקור חולשתו, היה נעוץ בגאונותו הפוליטית. אולם גאונות של יזם ומנהיג בתחום אחד, ויהיה חשוב כאשר יהיה, ללא הבנה בתחומים אחרים, מטביעה ליקויים מבניים במערכת שקשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להיפטר מהם. אנחנו משלמים מחיר כבד על התשתית הפגומה שהניח בן-גוריון גם בתחום הפוליטי וגם בתחום הביטחוני בעצם הימים האלה – המחצית השנייה של ינואר 2023." ~ ציונות אסטרטגית מול ציונות מעשית * "כבר מגיל 14 עסק בן-גוריון בארגון חבורות והקמת מפלגות. בגיל 19 הוא הצטרף למפלגת "פועלי ציון" ששילבה בין ציונות לסוציאליזם מרקסיסטי על פי תורתו של דב בר בורוכוב: בניית חברה צודקת ושוויונית של פועלים יצרנים בארץ ישראל לפי המודל של הסוציאליזם האוטופי, מבלי לעבור את שלב המהפכה. את רעיון "הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי" הזה, בדגש על ממלכתיות, אימצו בן-גוריון וחבריו. הם כינו את עצמם "חלוצים", כי היו בטוחים, בעיוורונם הקנאי, שכבר הגשימו אותו – כיום ברי לכול שזאת הייתה הזיה. לשיטתם, מכיוון שלכאורה "הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי" אינו כולל מלחמה באויב חיצוני – שהרי לפי אמונתם ההזויה כל בני האדם אחים השואפים ביסודו של דבר לצדק ולשוויון – אין צורך לבנות צבא ולפתֵח חשיבה צבאית, כפי שדרש יריבם הפוליטי, [[זאב ז'בוטינסקי]]." ~ ציונות אסטרטגית מול ציונות מעשית * "אולם האמונה הקנאית הזאת, כמו כל אמונה קנאית, דווקא הֶחריפה את המאבק ביריבים פנימיים המסכנים את מימוש האוטופיה, והחרָפָה זאת הופכת את המאבק הפוליטי הלגיטימי והחיובי למלחמה פוליטית, פנימית, שבה הכול מותר וכל תרגיל כשר, כדי לנטרל פוליטית את היריב המפלגתי שמצטייר בעיניהם כשטן. השטן הזה היה זאב ז'בוטינסקי, שייסד את התנועה הרביזיוניסטית בשנות העשרים של המאה העשרים. בכך הם הצדיקו את קביעתו של הפילוסוף היווני מן המאה השישית לפני הספירה ש"המלחמה היא אבי הכול", אף שהם בעיני עצמם שואפי שלום. בעיני בן-גוריון היו ז'בוטינסקי ומנחם בגין התגלמות השטן, ובעיני יורשיו של בן-גוריון – זהו בנימין נתניהו. מעל שלושתם הניפו ומניפים "החלוצים" דגלים שחורים." ~ ציונות אסטרטגית מול ציונות מעשית * "בן-גוריון היה מנהיג פרגמטי וזאת גדולתו. [[אידאולוגיה]] הייתה בעיניו מכשיר שיש להתאימו לצרכיו ולצורכי המערכת שאותה הנהיג. הסוציאליזם המרקּסיסטי היה בעיניו מכשיר להִנדוס תודעה של המונים וכך להגיע לצמרת המנהיגות. את ההסתדרות הכללית הוא בנה לא רק כאיגוד מקצועי אלא כמדינה אוטונומית בתוך המנדט הבריטי עם בנק, חברת בנייה, חברה נדל"נית, מערכת בריאות, מערכת חינוך וחווֹת חקלאיות – קיבוצים ומושבים. אידאולוגים לא מעטים האמינו כי זה יהיה המודל למדינה היהודית העצמאית. למהלך של מדינה בתוך מדינה היו יתרונות רבים במלחמת העצמאות, אך היו לכך גם מגרעות רבות שהתגלו לאחר מכן." ~ [https://jokopost.com/thoughts/40030/ הנדוס התודעה על חשבון החשיבה והמעשה הביטחוני] * "את בן-גוריון לא עניינה האידיאולוגיה שהתבררה כהזויה, אלא העוצמה הפוליטית שהעניק לו הארגון. ב-1930 הוא איחד את מפלגתו "אחדות העבודה" עם מפלגת "הפועל הצעיר" והקים את מפא"י, ששלטה ביישוב ובמדינה ביד רמה, באופן שונה לגמרי מדמוקרטיה מערבית ליברלית, עד המהפך ב-1977. עקרונותיה של אידיאולוגיה זו שולטים במערכת הפוליטית של ישראל עד עצם היום הזה, וכל העת ממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי מתאמצים שוב ושוב, בינתיים ללא הצלחה, להיפטר מהם." ~ [https://jokopost.com/thoughts/40030/ הנדוס התודעה על חשבון החשיבה והמעשה הביטחוני] *"בעקבות המהלכים הללו הגיע היישוב היהודי למלחמת העצמאות בלתי מוכן, עם ארגון מיליציוני חובבני גדול – ארגון ההגנה, ועם חטיבה אחת ללוחמה זעירה – הפלמ"ח. בן-גוריון הבין זאת תוך כדי "הסמינר", והזהיר על כך. הוא העריך כי המלחמה תפרוץ בסוף 1949 והתכוון להקים צבא מקצועי בשנתיים שנותרו לו. אך בן-גוריון טעה והמלחמה פרצה שנתיים קודם לכן. על כך האשימו אותו במחצית הראשונה של המלחמה הן ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, והן ישראל בר, סגן ראש אגף המבצעים במטכ"ל ההגנה. היישוב היהודי עם ההגנה והפלמ"ח נלחמו ושילמו מחיר כבד בחיי אדם. בין הבולטים ביעדים שלא הושגו, יעד שריר וקיים עד היום, הוא אי-הרתעת האויב מייזום מלחמה ומתקוותו להשיג ניצחון מלא והכרעה כדי להשמיד את מדינת ישראל." ~ [https://jokopost.com/thoughts/40030/ הנדוס התודעה על חשבון החשיבה והמעשה הביטחוני] == הר הבית == * "מאז הצהרת בלפור ב-1917 ועד היום הר הבית מסמל את התנגדות ערביי ארץ ישראל, העולם הערבי והעולם המוסלמי לציונות ולהגשמת חזונה: כינון מדינת ריבונית לעם היהודי." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "מנהיג ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי חאג' אמין אל-חוסייני פעל להאדיר את תודעת הר הבית, המכונה בפיהם אל-חרם א-שריף (המקום הקדוש המכובד), הוא מסגד אל-אקצא (המסגד הקיצון)." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "כאלפיים ושבע מאות שנה לפני מוחמד ועלייתו לשמים מהר הבית, התקדש ההר לעברים, שכן הוא מזוהה בתודעתם עם "הר המוריה", ההר שעליו התרחשה עקדת יצחק ואותו קרא אברהם "ה' יראה"." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "אחד הסמלים הגדולים של התנועה הציונית מראשיתה היה יהודה המכבי, ששחרר את הר הבית משלטון היוונים. על מורשתו של יהודה המכבי התחנכו ומתחנכים דורות של תלמידים יהודים בתקופת היישוב, ובימי המדינה חוגגים יהודים את ניצחונו אחת לשנה בחג החנוכה." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "אין מקום על כדור הארץ שכה הטביע את חותמו על התודעה האנושית, ולא רק בהסתכלות בעבר אלא גם בציפייה לעתיד" ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "העיקר בחידוש של אברהם אבינו הוא מעמדו המטפיזי, הבלתי אמפירי של אלוהים, דהיינו שהוא קיים אף שאינו ניסיוני. הרעיון שקיימים במציאות תודעה וכוח לא אמפיריים היוצרים, מניעים ומבינים את כל היש האמפירי, היא המהפכה האינטלקטואלית החשובה ביותר בציוויליזציית יצרני המזון ויושבי הקבע שלנו." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "מכאן אפשר לפרש את השפעתו התודעתית של הר הבית בארבעת אלפים השנים האחרונות, כהוכחה שתודעת-על מצויה בו, או – בלשונו של אברהם אבינו ואבי הישמעאלים – "ה' יראה", והיא שהניעה את הנביא ישעיהו לחזות לפני כאלפיים וחמש מאות שנה כי הר הבית יהיה מוקד לשלום ולאחווה עולמיים בין כל העמים על מנת להבטיח את שרידותם." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "הלקח לגבינו: לעבור ממלחמה על בעלות על הר הבית, לדיאלוג עולמי בין אנשי כל הדתות והעמים עליו, ואז תתגשם נבואת ישעיהו ויגיע השלום המיוחל." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] {{מיון רגיל:מילשטיין, אורי}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] 7ux89ff8jm3t0rcmagon91ob2jdtlhn 239229 239219 2026-08-20T03:58:33Z קליאו 9676 /* */ 239229 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Historian Dr. Uri Milstein (FL63095420).jpg|ממוזער|166 פיקסלים|אורי מילשטיין, 1982]] '''[[w:אורי מילשטיין|אורי מילשטיין]]''' (נולד ב־29 בפברואר 1940) הוא [[היסטוריון]] ותאורטיקן צבאי [[ישראלי]]. עוסק בעיקר בהיסטוריה של מלחמות ישראל. ==כללי== * "אין דבר פחות רציונלי ויותר נורא מאשר ה[[מלחמה]], אבל אי אפשר בלעדיה." * "בכל הצבא יש קצת אינטליגנטים, הרוב בינוניים וחלק נשאר הרחק מאחור. על אומץ לב אתה מדבר? אמיץ זה כמו [[אלברט איינשטיין]] לבוא ולהגיד שכל הפיזיקאים הקודמים טעו." ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "[[חמאס]] או חזבאללה לא רוצחים, הם הורגים. הם נלחמים בנו. הם צבא." ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "מה לב העניין? היישוב היהודי והמדינה הוקמו על ידי אנשים שחושבים שהמלחמה היא לא לגיטימית. זו הייתה האידיאולוגיה, מה שהיום קוראים לה השמאל. אם תשאל למה בן גוריון וחבריו הדיחו וזרקו את ז'בוטינסקי, זה משום שהוא חשב שתהיה מלחמה וצריך להקים צבא. על זה הוויכוח. הוויכוח הוא בעניינים צבאיים וכל השאר זה הסוואה." ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "הם באו ואמרו בלי אלימות, אבל מה התברר? אי אפשר בלי אלימות, כי תוקפים אותך. ומה השתרש פה? שמותר להגן ואסור לתקוף. צריך לחנך לשלום. ברגע שהכנסת לראש את השלום ושטפת מוח עם השלום אז יש חבורה של אנשים, שמנהלת את הצבא, שהדבר היחיד שהיא מבינה, שצריך לעשות שלום. בסדר, אבל כשיש מלחמה צריך לעשות משהו ואת המשהו הזה הם לא יודעים וגם ראשי המדינה לא יודעים". ~ ([https://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GGLKG ראיון ב"מעריב"], אייל לוי) * "בעוד שאינטלקטואליות היא [[ביקורת]] אינטליגנטית ויצירתית של המציאות, הנעזרת בכלים מופשטים, ושאינה נרתעת מפני איומים וסכנה, [[אינטליגנציה]] היא יכולת השימוש בכישוריו השכליים של האדם כדי להשיג את מטרותיו, הבלתי אינטליגנטיות המשמידות, בדרך כלל, שנועדות לחזק את שרידותו הפיזית והמיידית ולנטרל איומים." ~ על ה[[גנאלוגיה]] הטראגית של היהודים * "אינטלקטואליות היא החוכמה התיאורטית־מופשטת המתאמצת להגיע לאבני היסוד, ואינטליגנציה היא חוכמת המעשה, שההבדל בינה לבין חוכמת בעלי החיים היא בדרגה ולא באיכות. לפיכך, יסוד מותר האדם מן הבהמה נעוץ באינטלקטואליות וכל בני האדם (האינטליגנטים) מושפעים ממנה." ~ על הגנאלוגיה הטראגית של היהודים * "גדול המקובלים בעולם באותם ימים, רבי יצחק בן שלמה לוריא (האר"י הקדוש), פיתח בצפת את קבלת האר"י שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד...אחד ממקובלי צפת באותם ימים היה רבי יוסף קארו שחיבר את הספר "שולחן ערוך". זה אחד החיבורים החשובים בעולם ההלכתי היהודי, המעצב עד היום את אורח החיים היהודי על פי ההלכה הפסוקה. רבני "ישיבת ארץ ישראל" בצפת ובראשם הרב יעקב בירב ראו עצמם כממשיכי הסנהדרין, נהגו "בסמיכת זקנים" והתאמצו לחדש בצפת את פעילות הסנהדרין, שחדלה לפעול במאה החמישית, כערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי...מן הקבלה צמחו התנועה השבתאית במאה השבע-עשרה ותנועת החסידות במאה השמונה-עשרה ושתיהן בישרו את "המשיחיות החילונית" במאה התשע-עשרה – הציונות, שהקימה את מדינת ישראל. ואכן, לקראת סיומה של המאה השמונה-עשרה, כשהחלו מהלכים מוקדמים של המהפכה הציונית והחלו עליות קבוצתיות, התיישבו בצפת רבים משיירת שלוש מאות החסידים תלמידי הבעל שם טוב ומאה ושלושים יהודים מצפון אפריקה." ~ הציונות התעברה בצפת, אוגוסט 8, 2023 * "חומר הלימוד באקדמיות הצבאיות ובקורסים של צה"ל הוא במידה רבה מיתולוגי ואינו מסתמך על מחקר מבוסס, יסודי ומעמיק של הוויית הצבא והמלחמה." ~ [https://jokopost.com/security/26078/ איך הפך צה"ל למיליציה לא מקצועית] * "משימה מרכזית של מדינת ישראל היום, לפני ביטול שירות החובה, היא להפוך את אנשי צבא הקבע למקצוענים. השגת משימה זו אינה תלויה רק בהקמת אקדמיה צבאית והארכת תקופת ההכשרה, אלא קודם כול בתוכני ההכשרה, ואלה תלויים בגורמים הביטחוניים המורכבים ומשתנים ללא הרף." ~ [https://jokopost.com/security/26078/ איך הפך צה"ל למיליציה לא מקצועית] * "[[יצחק שדה]] אחראי במידה רבה להכנסת אלמנטים מיליציוניים לתוך [[צה"ל]]." ~ על הפלמ"ח == יהודה המכבי ומלחמת לבנון השנייה == * "אף שההיסטוריה לעולם אינה חוזרת על עצמה, שהרי כל אירוע, אף שהוא חד פעמי, מבנים יסודיים שבו חוזרים שוב ושוב." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "צבאות שוגים, מובסים וניגפים באותן שיטות ובאותם מהלכים שבהם הובסו בעבר אויביהם. זהו "חוק הסימטריה ההפוכה" בהיסטוריה הצבאית: המביסים מובסים." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "מערכות מסורבלות נוטות לקרוס ברגע של אמת. קריסת מערכות מורכבות היא חוק היסטורי ששום מעצמה לא התגברה עליו, לרבות פרס העתיקה, רומא העתיקה, האימפריה המוסלמית בימי הביניים, צרפת הנפוליונית, גרמניה הנאצית וברית המועצות של ימינו." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בסתיו של שנת 165 לפני הספירה, ביצע יהודה המקבי מהלך הכרעה צבאי-אסטרטגי שלא רק הבטיח ליהודים עצמאות בארץ ישראל, למרות התנגדותה הנמרצת של האימפריה הסלווקית, אלא מנע הלניזציה של היהודים, ובכך אפשר לישו ולנוצרים הראשונים לפעול כיהודים בארץ ישראל, כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר, ולהתחיל את תהליך השתלטות היהדות, באמצעות הנצרות, על העולם האלילי, והשתלטות הנצרות על תרבות המערב." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בכוח גרילה קטן ובתבונת הקרב שלו הצליח יהודה המקבי להביס צבאי סדיר, גדול מצבאו פי עשרה, ולהשיג את אחד הניצחונות הגדולים ורבי-ההשפעה בהיסטוריה הצבאית. אם היה מובס, לא רק שלא היתה קמה מדינת החשמונאים, אלא שהנצרות לא היתה באה לעולם. קרב אמאוס מוכיח שלא ניתן להשיג מטרות לאומיות בלא גיבוי צבאי." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בשנת 2000, ברח צה"ל מרצועת הביטחון, כפי שגורגיאס ופקודיו ברחו מאמאוס. טעותם של הישראלים היתה שהם תיארו את הבריחה כהישג אסטרטגי מזהיר שיביא שקט לגליל. זה היה חטאם הגדול של ראש הממשלה ושר הביטחון, הרמטכ"ל לשעבר, אהוד ברק, ואנשי הרוח ואנשי התקשורת של השמאל. תוצאות החטא הזה הן בלתי הפיכות, ולא תהיה לו כפרה לעולם." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "בעקבות המנוסה מלבנון, פתחו הפלסטינים באינתיפאדת אל אקצה, היכו את צה"ל שוק על ירך – מפרשת מידחת יוסוף במתחם קבר יוסף, הנזקפת לזכותו של אהוד ברק, ועד אירועי ציר פילדלפי, שכל ראשי מערכת הביטחון שותפים לה. צה"ל סיפק הישג ענק לפלסטינים וברח מגוש קטיף." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "מדינת ישראל הגיעה למלחמת לבנון השנייה עם שני אילוצי-על קריטיים מבחינתה: אסור שיהרגו חיילים ישראלים, כי בתרבות הישראלית הפוסט-ציונית של היום, שום חייל הרוג אינו שווה השגת משימה צבאית, וגם אסור שייהרגו לבנונים "חפים מפשע", לאמור אנשים שאינם גברים חמושים. עם אילוצים כאלה, כישלון צה"ל היה ידוע מראש." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "לפני העידן הדמוקרטי, המלך היה גם ראש המדינה וגם ראש הצבא. זה היה אחד התנאים ההכרחיים להצלחותיהם המדהימות של אלכסנדר הגדול ושל פרידריך הגדול. במאה העשרים, רק וינסטון צ'רצ'יל הכיר את שתי השפות ושלט בהן היטב, אולי משום שהוא נכח מקרוב במלחמה המודרנית הראשונה – מלחמת הבורים בדרום אפריקה." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "כפי שהראתה ברברה טוכמן "במצעד האיוולת", רוב המפקדים בהיסטוריה אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה וחושפים את איוולתם במלחמות. הם מקווים שגייסות גדולים יחפו על אווילותם הגדולה. הם טעו וטועים." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים * "שומה עלינו לבנות צבא חדש שיצמחו בו מפקדים כיהודה המכבי – גם מאמינים וגם מבינים." ~ מ-קרב אמאוס ל-מלחמת לבנון השנייה – מביסים מובסים, אימגו מגזין מאמרים == מבצע צוק איתן == * "אם נקבל את הגדרת אריסטו בספרו "על הנפש", שמותר האדם מן הבהמה הוא האינטלקט, הרי בהגדרה, כל מלחמה ככל מפעלות-אדם, היא בראש וראשונה מלחמת מוחות: הבנת כלל הנסיבות האסטרטגיות; קביעת מטרות ויעדי ביניים להגיע אליהן; פיתוח תורות לחימה רלבנטיות בכל התחומים (קרביים, לוגיסטיים, מודיעיניים, חברתיים, מדיניים, תקשורתיים ועוד); אימון הצבא, לרבות כל שרשרת הפיקוד והפעלתה במערכה, על פי תורות אלה." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "את הבסיס של תורת הכאוס הבינו העברים הקדמונים, שכתבו "והארץ הייתה תוהו ובוהו" (בראשית, א, 2). הכאוס מבטא חוסר סדר דינאמי של המציאות, המאיים תדיר להשמידה. מכאן שאיומים להשמדה ודאיים יותר מכל מופע אחר, ונטרולם הוא משימת-העל של כל מה שנמצא ולא הושמד (מת) עדיין. לפי העברים, נוצרה בבריאה גומחה של סדר ביקום: "ויבדל אלוהים בין האור לבין החושך". (פסוק 3) בעזרת האינטלקט מסוגל האדם גם להבין את כללי גומחת הסדר שבאי-הסדר המערכתי, וגם ליצור מופעים מסודרים עוד יותר בתוך גומחתו, שיסייעו לו לשרוד במציאות רוויית האיומים. איומי הכאוס ומאמצי הנטרול של התבונה המסדרת, הם אבני היסוד, ה"יין" וה"יאנג" הסיני של המציאות באשר היא." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "שני אמצעי-סדר יש לאדם לנטרול איומים: הבנה בסיסית, פרימיטיבית, סמי-אינסטינקטיבית, שהתפתחה במהלך אבולוציוני ממושך, המתממשת בשכל הישר שהוא נחלת כל בני האדם; והבנה מורכבת, מדעית, שהתפתחה מאז גילה אברהם אבינו את המציאות המופשטת, דרך הפילוסופיה היוונית העתיקה, ודרך המדע המדויק, המתמטי, הניוטוני, של המאה ה-17, תורת היחסות של איינשטיין, ועד ימינו." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "לחימת החמאס בפרט וארגוני האסלאם הקיצוני בכלל, ממשיכה מסורת של לוחמה זעירה של שבטי הערבים בחיג'אז במשך אלפי שנים עוד לפני מוחמד. היסטוריונים רומאים שיבחו בימי קדם את איכות הלוחמה הזעירה הערבית. מסורת לחימה זאת, המבוססת על השכל הישר, שהייתה רווחת עוד לפני ציוויליזציית-יצור המזון שלנו, הקנתה למוחמד שליטה בחיג'אז, במאה השביעית לספירה, ולממשיכיו, שליטה על חלק גדול מן העולם בימי הביניים." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "במבצע "צוק איתן" נחשפה נחיתות המוח הישראלי, (המתוחכם אמנם בתחום המדע והטכנולוגיה), המופקד על מערכת הביטחון שלנו – ראשי ממשלות, שרי ביטחון ורמטכ"לים – לעומת המוח החמאסי, כפי שבמלחמת יום הכיפורים נחשפה נחיתותו לעומת המוח המצרי (סאדאת)." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "מכיוון שחיל האוויר הישראלי המעולה לא סיפק את הסחורה, כפי שהוא נכשל במלחמת לבנון השנייה, מול אותם יעדים, וכפי שחיל האוויר האמריקאי המעולה נכשל בווייטנאם ובאפגניסטן, תומרן צה"ל למלחמה משולבת יבשתית/אווירית/ימית, יקרה בחיי אדם, יקרה במשאבים, והרסנית מבחינה מוסרית, תקשורתית ומדינית, עקב הפגיעה הנרחבת בפלסטינים בלתי לוחמים, לרבות נשים וילדים." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח * "ב"צוק איתן" התגלתה היצירתיות של השכל הפשוט, החמאסי, ונחשפה השגרתיות הסטאטית של ראשי מערכת הביטחון של ישראל, שנטשו את השכל הישר הביטחוני שאפיין את ארגון "השומר", את ארגון "ההגנה", לרבות הפלמ"ח, את אצ"ל ואת לח"י, אך לא פתחו שכל מתוחכם שאמור היה להתאים את צה"ל לאיומים הקונקרטיים: לסאגרים נגד טנקים ולטילים נגד מטוסים, במלחמת יום הכיפורים, וללוחמת אנטי-טרור שאחריה – בפיתוח נשק אנטי טרור התקפי למשל, ולא רק הגנתי, כמו "כיפת ברזל"." ~ "צוק איתן" - תבוסת המוח הישראלי, בכיוון הרוח ==היסטוריה צבאית== * "מרבית ההיסטוריה הצבאית היא למעשה מורשת קרב, שבדומה לספרות ולשירה תורמת רבות לתרבות הלאומית ומשמשת לגיבוש תודעה לאומית, אך בניגוד למקצועות מדעיים אחרים, ובייחוד מדעים מדויקים, אין היא מסייעת להבין איך התחוללה המלחמה, ובייחוד איך התחוללו הקרבות." ~ [https://jokopost.com/security/40430/ היסטוריה צבאית כמורשת קרב] * "בעוד שהמדע נועד להתקרב לאמת, שהיא האידאה האפלטונית, כדי לשפר את יכולת האדם לנטרל איומים ולשרוד, הלקחים שניתן להפיק מן ההיסטוריה הצבאית אינם משפרים את תפקוד הצבאות במלחמות ולעיתים אף מכשילים אותם, כי רובם מבוססים על הסתרה ודמיון." ~ [https://jokopost.com/security/40430/ היסטוריה צבאית כמורשת קרב] * "חוקרי מחלקת היסטוריה בשנות החמישים אמורים היו לחקור את מלחמת העצמאות, לחשוף את הליקויים ולאפשר לצה"ל להפיק לקחי אמת ולשפר את תפקודו לקראת המלחמות הבאות. הממצאים שפורטו לעיל מלמדים שבפרסום מחקרים הוסתרו ליקויים בתחום הצבאי ואי נעימויות בתחום הפוליטי. לקחים על סמך מחקר כזה הם מיתולוגיים ויישומם אינו מועיל ולפעמים אף מזיק, כפי שהזיקו, למשל, דיווחי השקר בקרב ה-8 באוקטובר 1973." ~ [https://jokopost.com/security/40430/ היסטוריה צבאית כמורשת קרב] * "לא מעטים סבורים שהצבא הפרוסי-גרמני, שאת יסודותיו הניח שרנהורסט, היה היעיל ביותר בתקופה המודרנית – אף ששום גאון, כפרידריך הגדול או כנפוליאון, לא פיקד עליו. כמו צ'רצ'יל, גם אני סבור שסוד כוחו של הצבא הפרוסי-גרמני היה קורפוס המטה הכללי שפיתח תובנות גאוניות, כאלה שצבאות אחרים לא הגיעו אליהן." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] * "הבעיה של שרנהורסט הייתה איך לנטרל איום צבאי ולשרוד כאשר על האויב מפקד גאון כנפוליאון שבו נתקלו בשדה הקרב גם שרנהורסט וגם מזכירו קלאוזביץ. הפתרון הגאוני, ש[[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] הודה שלא הבין, היה לכונן מערכת שבה מפקדים מוכשרים מאוד, משכילים מאוד ומנוסים מאוד יתַקשרו ביניהם, על-פי מודל הדיאלוג ה[[אפלטון|אפלטוני]] באתונה העתיקה, או בישיבות הגבוהות בפרוסיה באותם ימים, שלפי שרנהורסט הן המקור ל"גניוס היהודי": בפתיחות, בשוויון בהרבה ידע; לא בהברקה גאונית, כפי שאירע ל[[אלברט איינשטיין|איינשטיין]], אלא בתקשורת אינטלקטואלית, כפי שמתקדמים גם המדע וההייטק היום. ברוח זאת הוא הקים, בהיותו רמטכ"ל, את "קורפוס המטה הכללי"." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] * "את מסורת התקשורת האינטלקטואלית לא צ'רצ'יל כונן. היא הייתה נטועה במסורת הפוליטית הבריטית, ומשם עברה לארצות הברית. זאת מסורת "השולחן העגול של המלך ארתור", שלפי כמה היסטוריונים מבוססת על משנתו של המצביא ארתור שפעל בבריטניה לאחר נסיגת הרומים ממנה בתחילת המאה החמישית לספירה. המלך ארתור דגל בשוויון, רצה שכולם יהיו שווים לו ולכן, על מנת שלא יהיה "ראש השולחן" כראשי ממשלה במדינות דמוקרטיות וגם בישראל היום, הושיב את כל אביריו מסביב לשולחן עגול והוא לצידם כאחד האבירים." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] * "כמדינה שמאוימת בהשמדה מצד איראן, שזקוקה גם ל"קורפוס מטה כללי" נוסח שרנהורסט וגם לתרבות "אבירי השולחן העגול" נוסח המלך ארתור וראש הממשלה צ'רצ'יל – כדי להפעיל את הגאוניות הלאומית, לתקשר עם התודעות הגבוהות, ולנטרל את האִיום האיראני בדרך המיטבית, ראוי שנלמד היטב את הפרשה הזאת." ~ [https://jokopost.com/security/38692/ נִטְרול האיום האיראני] ==מלחמת אזרחים== * "האיום החיצוני העיקרי על מדינות הן מלחמות. ניתוח האופן שבו התנהלו שתי מלחמות העולם במאה ה-20, מלחמת אוקראינה היום ומלחמות יום הכיפורים ולבנון שלנו, מלמד שמקבלי ההחלטות אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה ואפילו את ספרו של חכם המלחמה הסיני מלפני כ-2400 שנים הם לא טרחו ללמוד. הסינים דווקא כן למדו ועודם לומדים, וזה סוד כוחם בכל התחומים. על כך כתבו ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת", ונורמן דיקסון בספרו "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא"." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "האיום הפנימי העיקרי הוא מלחמת אזרחים שהמב"ם (מערכה בין המלחמות) שלה מתרחשת תמיד. אלה הן מלחמות דת, מלחמות אידיאולוגִיות, מלחמות תרבותיות, מלחמות בין מעמדות ועוד. גם כשהן לא מסלימות והופכות למלחמות צבאיות, הן שואבות אנרגיה שרידותית רבה ומאיצות את תהליך הדעיכה בכל המערכות: משפחתיות, חברתיות, כלכליות ופוליטיות. עד שלב מסוים יש בהן תועלת של תחרותיוּת, אך מעֵבר לשלב זה – הן הרסניות" ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "במדינת ישראל מתחוללת היום מלחמת אזרחים לא צבאית (בינתיים), אך הרסנית מאוד. היא שואבת אנרגיה שרידותית החיונית לנִטרול איומים בכל שאר התחומים." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "המלחמה האידאולוגית בין שני המנהיגים [בן גוריון וז'בוטינסקי], שאותה ממשיכים צאצאיהם הפוליטיים עד היום, בזבזה אנרגיה שרידותית רבה שהייתה חסרה לנו במלחמת העצמאות שאליה הגענו לא מוכנים צבאית. על כך שילמנו מחיר יקר מאוד: אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל באותם ימים – ששת אלפים הרוגים." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! * "אז מה עושים? לא הרבה! החוק השני של התרמו-דינמיקה מבטא תהליך שאינו הפיך בזמן: עליית האנטרופיה. אבל מכיווָן שאיננו מערכת סגורה, אנחנו יכולים להזרים אנרגיית שרידות חזקה, לחזק ולחדש את מדינת ישראל. לשם כך עלינו לנטרל את האיום הפנימי של עצמנו על עצמנו." ~ ישראל אכן דועכת וזה טבעי! == דוד בן גוריון== * "סוד כוחו של בן-גוריון, שהיה גם מקור חולשתו, היה נעוץ בגאונותו הפוליטית. אולם גאונות של יזם ומנהיג בתחום אחד, ויהיה חשוב כאשר יהיה, ללא הבנה בתחומים אחרים, מטביעה ליקויים מבניים במערכת שקשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להיפטר מהם. אנחנו משלמים מחיר כבד על התשתית הפגומה שהניח בן-גוריון גם בתחום הפוליטי וגם בתחום הביטחוני בעצם הימים האלה – המחצית השנייה של ינואר 2023." ~ ציונות אסטרטגית מול ציונות מעשית * "כבר מגיל 14 עסק בן-גוריון בארגון חבורות והקמת מפלגות. בגיל 19 הוא הצטרף למפלגת "פועלי ציון" ששילבה בין ציונות לסוציאליזם מרקסיסטי על פי תורתו של דב בר בורוכוב: בניית חברה צודקת ושוויונית של פועלים יצרנים בארץ ישראל לפי המודל של הסוציאליזם האוטופי, מבלי לעבור את שלב המהפכה. את רעיון "הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי" הזה, בדגש על ממלכתיות, אימצו בן-גוריון וחבריו. הם כינו את עצמם "חלוצים", כי היו בטוחים, בעיוורונם הקנאי, שכבר הגשימו אותו – כיום ברי לכול שזאת הייתה הזיה. לשיטתם, מכיוון שלכאורה "הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי" אינו כולל מלחמה באויב חיצוני – שהרי לפי אמונתם ההזויה כל בני האדם אחים השואפים ביסודו של דבר לצדק ולשוויון – אין צורך לבנות צבא ולפתֵח חשיבה צבאית, כפי שדרש יריבם הפוליטי, [[זאב ז'בוטינסקי]]." ~ ציונות אסטרטגית מול ציונות מעשית * "אולם האמונה הקנאית הזאת, כמו כל אמונה קנאית, דווקא הֶחריפה את המאבק ביריבים פנימיים המסכנים את מימוש האוטופיה, והחרָפָה זאת הופכת את המאבק הפוליטי הלגיטימי והחיובי למלחמה פוליטית, פנימית, שבה הכול מותר וכל תרגיל כשר, כדי לנטרל פוליטית את היריב המפלגתי שמצטייר בעיניהם כשטן. השטן הזה היה זאב ז'בוטינסקי, שייסד את התנועה הרביזיוניסטית בשנות העשרים של המאה העשרים. בכך הם הצדיקו את קביעתו של הפילוסוף היווני מן המאה השישית לפני הספירה ש"המלחמה היא אבי הכול", אף שהם בעיני עצמם שואפי שלום. בעיני בן-גוריון היו ז'בוטינסקי ומנחם בגין התגלמות השטן, ובעיני יורשיו של בן-גוריון – זהו בנימין נתניהו. מעל שלושתם הניפו ומניפים "החלוצים" דגלים שחורים." ~ ציונות אסטרטגית מול ציונות מעשית * "בן-גוריון היה מנהיג פרגמטי וזאת גדולתו. [[אידאולוגיה]] הייתה בעיניו מכשיר שיש להתאימו לצרכיו ולצורכי המערכת שאותה הנהיג. הסוציאליזם המרקּסיסטי היה בעיניו מכשיר להִנדוס תודעה של המונים וכך להגיע לצמרת המנהיגות. את ההסתדרות הכללית הוא בנה לא רק כאיגוד מקצועי אלא כמדינה אוטונומית בתוך המנדט הבריטי עם בנק, חברת בנייה, חברה נדל"נית, מערכת בריאות, מערכת חינוך וחווֹת חקלאיות – קיבוצים ומושבים. אידאולוגים לא מעטים האמינו כי זה יהיה המודל למדינה היהודית העצמאית. למהלך של מדינה בתוך מדינה היו יתרונות רבים במלחמת העצמאות, אך היו לכך גם מגרעות רבות שהתגלו לאחר מכן." ~ [https://jokopost.com/thoughts/40030/ הנדוס התודעה על חשבון החשיבה והמעשה הביטחוני] * "את בן-גוריון לא עניינה האידיאולוגיה שהתבררה כהזויה, אלא העוצמה הפוליטית שהעניק לו הארגון. ב-1930 הוא איחד את מפלגתו "אחדות העבודה" עם מפלגת "הפועל הצעיר" והקים את מפא"י, ששלטה ביישוב ובמדינה ביד רמה, באופן שונה לגמרי מדמוקרטיה מערבית ליברלית, עד המהפך ב-1977. עקרונותיה של אידיאולוגיה זו שולטים במערכת הפוליטית של ישראל עד עצם היום הזה, וכל העת ממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי מתאמצים שוב ושוב, בינתיים ללא הצלחה, להיפטר מהם." ~ [https://jokopost.com/thoughts/40030/ הנדוס התודעה על חשבון החשיבה והמעשה הביטחוני] *"בעקבות המהלכים הללו הגיע היישוב היהודי למלחמת העצמאות בלתי מוכן, עם ארגון מיליציוני חובבני גדול – ארגון ההגנה, ועם חטיבה אחת ללוחמה זעירה – הפלמ"ח. בן-גוריון הבין זאת תוך כדי "הסמינר", והזהיר על כך. הוא העריך כי המלחמה תפרוץ בסוף 1949 והתכוון להקים צבא מקצועי בשנתיים שנותרו לו. אך בן-גוריון טעה והמלחמה פרצה שנתיים קודם לכן. על כך האשימו אותו במחצית הראשונה של המלחמה הן ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, והן ישראל בר, סגן ראש אגף המבצעים במטכ"ל ההגנה. היישוב היהודי עם ההגנה והפלמ"ח נלחמו ושילמו מחיר כבד בחיי אדם. בין הבולטים ביעדים שלא הושגו, יעד שריר וקיים עד היום, הוא אי-הרתעת האויב מייזום מלחמה ומתקוותו להשיג ניצחון מלא והכרעה כדי להשמיד את מדינת ישראל." ~ [https://jokopost.com/thoughts/40030/ הנדוס התודעה על חשבון החשיבה והמעשה הביטחוני] == הר הבית == * "מאז הצהרת בלפור ב-1917 ועד היום הר הבית מסמל את התנגדות ערביי ארץ ישראל, העולם הערבי והעולם המוסלמי לציונות ולהגשמת חזונה: כינון מדינת ריבונית לעם היהודי." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "מנהיג ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי חאג' אמין אל-חוסייני פעל להאדיר את תודעת הר הבית, המכונה בפיהם אל-חרם א-שריף (המקום הקדוש המכובד), הוא מסגד אל-אקצא (המסגד הקיצון)." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "כאלפיים ושבע מאות שנה לפני מוחמד ועלייתו לשמים מהר הבית, התקדש ההר לעברים, שכן הוא מזוהה בתודעתם עם "הר המוריה", ההר שעליו התרחשה עקדת יצחק ואותו קרא אברהם "ה' יראה"." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "אחד הסמלים הגדולים של התנועה הציונית מראשיתה היה יהודה המכבי, ששחרר את הר הבית משלטון היוונים. על מורשתו של יהודה המכבי התחנכו ומתחנכים דורות של תלמידים יהודים בתקופת היישוב, ובימי המדינה חוגגים יהודים את ניצחונו אחת לשנה בחג החנוכה." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "אין מקום על כדור הארץ שכה הטביע את חותמו על התודעה האנושית, ולא רק בהסתכלות בעבר אלא גם בציפייה לעתיד" ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "העיקר בחידוש של אברהם אבינו הוא מעמדו המטפיזי, הבלתי אמפירי של אלוהים, דהיינו שהוא קיים אף שאינו ניסיוני. הרעיון שקיימים במציאות תודעה וכוח לא אמפיריים היוצרים, מניעים ומבינים את כל היש האמפירי, היא המהפכה האינטלקטואלית החשובה ביותר בציוויליזציית יצרני המזון ויושבי הקבע שלנו." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "מכאן אפשר לפרש את השפעתו התודעתית של הר הבית בארבעת אלפים השנים האחרונות, כהוכחה שתודעת-על מצויה בו, או – בלשונו של אברהם אבינו ואבי הישמעאלים – "ה' יראה", והיא שהניעה את הנביא ישעיהו לחזות לפני כאלפיים וחמש מאות שנה כי הר הבית יהיה מוקד לשלום ולאחווה עולמיים בין כל העמים על מנת להבטיח את שרידותם." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] * "הלקח לגבינו: לעבור ממלחמה על בעלות על הר הבית, לדיאלוג עולמי בין אנשי כל הדתות והעמים עליו, ואז תתגשם נבואת ישעיהו ויגיע השלום המיוחל." ~ [https://jokopost.com/religion/37225/ תודעת הר הבית] {{מיון רגיל:מילשטיין, אורי}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] 34lefvtxb034i9nl7ca0y6wmzoo97ej 0 30035 239202 239159 2026-08-19T17:00:04Z דולב 835 הגהה 239202 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אנרכיה}} * "האנרכיה נמצאת בכל מקום כאשר ה[[אחריות]] אינה שולטת." ~ [[גוסטב לה בון]] * "האנרכיה היא הניגוד של אוטוריטה." ~ [[פיוטר קרופוטקין]] * "את האנרכיה ידחה כל אדם נבון." ~ [[מנחם בגין]] * "יציבות בלא [[שינוי]] היא שקיעה. שינוי בלא יציבות הוא אנרכיה." ~ [[אהרן ברק]] * "[[חירות]] איננה אנרכיה. החברה האנושית שואפת לאַזן את החירות האישית וסמכות הכלל." ~ [[W:ישראל כהן (סופר)|ישראל כהן]] * "במצב של חירות מלאה, כלומר אנרכיה החוקים החברתיים יפעלו מעצמם בתוקף ספונטניות כללית ולא יהיה כל צורך שיהיו מצווים ומושא לפיקוח." ~ [[פייר-ז'וזף פרודון]] * "[[עריצות]] ואנרכיה הולכות יד ביד." ~ [[ג'רמי בנת'ם]] * "בכל אנרכיסט יש [[דיקטטור]] כושל." ~ [[בניטו מוסוליני]] * "ה[[רפובליקה]] הייתה הדבר הטיפשי שבעולם אילו האנרכיה לא הייתה טיפשית יותר ממנה." ~ [[ז'ורז' קורטלין]] * "ה[[אינטרנט]] הוא הדבר הראשון שהאנושות בנתה שאותו האנושות לא מבינה, ההתנסות הגדולה ביותר באנרכיה שאי פעם הייתה לנו." ~ [[אריק שמידט]] * "[[ויקיפדיה]] היא לא [[דמוקרטיה]] או אנרכיה או תרגיל ב[[חופש הביטוי]], היא [[אנציקלופדיה]]." ~ [[ג'ימי ויילס]] * "האנרכיה חוגגת בו את היפה בחגיה." ~ [[נתן שחם]], '[[רביעיית רוזנדורף]]' [[קטגוריה:סוציולוגיה]] ou8qsb8a3vs5tnc370ridnw8ehnkal5 0 30037 239203 239172 2026-08-19T18:03:38Z דולב 835 הוספת קטגוריה 239203 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bunker of Albendin in Albendin, Cordoba, Spain (2016) - 05.jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בונקר}} * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' * "כפי שאני עלול להיפגע במקרה, כך גם נשארתי עד כה ב[[חיים]] במקרה. בבונקר חסין מפגזים אני עלול להימעך, ואש תופת של עשר שעות בשדה פתוח אפשר שאשרוד בלא פגע. כל חייל נשאר בחיים רק בזכות אלף מקרים." ~ [[אריך מריה רמרק]], '[[במערב אין כל חדש]]' * "מבחוץ היה הבונקר מין גבעה פחוסה, צנועה למדי בגודלה, שבאחת מצלעותיה נפער פתח מדופן בטון, עשוי בקפידה." ~ [[חגי דגן]], '[[רואים בחושך]]' * "ידעו באיזה טרסות נמצאים הקברים העתיקים, איפה שרידי הבונקר הבריטי, ולאן מוביל כל שביל." ~ [[אסף גברון]], '[[האם אינך רוצה בי]]' [[קטגוריה:צבא]] [[קטגוריה:מבנים]] nxhrfnedjdtncmgfrrn7vj8ijg5sci4 0 30041 239204 239183 2026-08-19T18:13:29Z דולב 835 הגהה 239204 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Elat, viev to Jordan - panoramio.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מפרץ אילת]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מפרץ אילת}} * "מפרץ־אילת הוא בריכה קטנה חמה השקועה בתוך בריכה חמה גדולה יותר שהיא [[ים סוף|ים־סוף]]." ~ [[עמוס קינן]] * "[[ארץ ישראל|ארץ־ישראל]], שתעודתה ליעשות מרכז התעשייה במזרח הקרוב, תהא צריכה ביחוד ליצור יחסי מסחר עם העורף האסיאתי. כאן חשיבותו המרובה של מפרץ אילת." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "שמירתו, ביצורו, יישובו ואכלוסו [של הנגב] הם ראש תפקידינו ועיקר משימתנו ההיסטורית. ונקודת הכובד של [[הנגב]] – מפרץ אילת." ~ [[אברהם שמואל שטיין]], 'הנגב – שער עתידנו' * "ה[[שונית]] נוצרת במקום שבו מזג האוויר חם, קרקעית הים סלעית והמים רדודים כך שאור [[השמש]] מגיע אל קרקעית הים. במפרץ אילת קיימים כל התנאים הללו ולכן נוצרה שם שונית [[אלמוגים]]." ~ [[מירי לשם-פלאי]] [[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]] a60kt8zixz0k48249uasz1qpcejszx8 0 30042 239201 239196 2026-08-19T15:00:11Z קליאו 9676 /* */ 239201 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral reef off Hurghada Koraļļu rifs jauks, ja vien nebūtu tik lieli viļņi... - panoramio.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ים סוף}} * "ים סוף, הלוא הוא הים האדום, הוא האגם הידוע מסיפורי ה[[תנ"ך]], שגשמים לא מרווים אותו, שום [[נהר]] חשוב לא משקה אותו, אידוי נמרץ שואב את מימיו בלי הרף ובכל שנה הוא מאבד שכבת מים של מטר וחצי! מצר ים מוזר, שאילו היה כלוא כמו אגם היה מן הסתם חרב לגמרי." ~ [[ז'ול ורן]], '[[עשרים אלף מיל מתחת למים]]' * וַתֵּ֛רֶא אֶת־עֳנִ֥י אֲבֹתֵ֖ינוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־זַעֲקָתָ֥ם שָׁמַ֖עְתָּ עַל־יַם־סֽוּף." ~ {{פסוק|נחמיה|ט|ט}} * "רוּחַ אֵל בְּיַם סוּף נָשַׁב / גּוֹעֵר, עָבַר עַם כְּמוֹ־בֵן נֶחְשָׁב." ~ [[אברהם אבן עזרא]] * "את יכולה לתאר לעצמך, טליה, שלחגוג את ליל הסדר בנקודה שצופה אל ים סוף ואל מרחבי סיני זאת חוויה מיוחדת. כל ליל הסדר ממש הרגשתי 'כאילו אני יצאתי ממצרים'." ~ [[W:דב אינדיג|דב אינדיג]], "[[מכתבים לטליה]]" * "איש ואשה קשה זיוגם כקריעת ים סוף." ~ [[w:פתגמים עבריים|פתגם עברי]] * "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף." ~ [[מסכת פסחים]] [[קטגוריה:אתרי המקרא]] tlrnz2tb6wz4hrne93qa6xfzt4vmvtq 239207 239201 2026-08-19T18:39:20Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 239207 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Coral reef off Hurghada Koraļļu rifs jauks, ja vien nebūtu tik lieli viļņi... - panoramio.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ים סוף}} * "ים סוף, הלוא הוא הים האדום, הוא האגם הידוע מסיפורי ה[[תנ"ך]], ש[[גשם|גשמים]] לא מרווים אותו, שום [[נהר]] חשוב לא משקה אותו, אידוי נמרץ שואב את מימיו בלי הרף ובכל שנה הוא מאבד שכבת מים של מטר וחצי! מצר ים מוזר, שאילו היה כלוא כמו אגם היה מן הסתם חרב לגמרי." ~ [[ז'ול ורן]], '[[עשרים אלף מיל מתחת למים]]' * "וַתֵּ֛רֶא אֶת־עֳנִ֥י אֲבֹתֵ֖ינוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־זַעֲקָתָ֥ם שָׁמַ֖עְתָּ עַל־יַם־סֽוּף." ~ {{פסוק|נחמיה|ט|ט}} * "רוּחַ אֵל בְּיַם סוּף נָשַׁב / גּוֹעֵר, עָבַר עַם כְּמוֹ־בֵן נֶחְשָׁב." ~ [[אברהם אבן עזרא]] * "את יכולה לתאר לעצמך, טליה, שלחגוג את [[ליל הסדר]] בנקודה שצופה אל ים סוף ואל מרחבי סיני זאת חוויה מיוחדת. כל ליל הסדר ממש הרגשתי 'כאילו אני יצאתי ממצרים'." ~ [[W:דב אינדיג|דב אינדיג]], "[[מכתבים לטליה]]" * "איש ואישה קשה זיווגם כקריעת ים סוף." ~ [[פתגמים עבריים|פתגם עברי]] * "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף." ~ [[מסכת פסחים]] [[קטגוריה:גופי מים]] [[קטגוריה:אתרי המקרא]] axxjse0b8ofgyobe82x2w39wjpkv4m6 0 30043 239206 239200 2026-08-19T18:34:27Z דולב 835 קישורים פנימיים 239206 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Il fondale di Giove.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קרקעית הים}} * "אל לנו לדמיין שבקרקעית ה[[ים]] אין אלא [[חול]] צהוב חשוף." ~ [[הנס כריסטיאן אנדרסן]], '[[בת הים הקטנה]]' * "דומה היה עליו כאילו הוא משוטט ביערות בקרקעית הים, תועה בעולם מפלצתי שבו גם הוא עצמו אינו אלא מפלצת." ~ [[ג'ורג' אורוול]], '[[1984]]' * "יתרונה של הצוללת הזאת על פני כל האחרות היה היכולת לנוח על קרקעית האוקיינוס." ~ [[W:סטיב ברי|סטיב ברי]], '[[בעקבות שרלמאן]]' * "קרקעית הים סלעית והמים רדודים כך שאור [[השמש]] מגיע אל קרקעית הים. ב[[מפרץ אילת]] קיימים כל התנאים הללו ולכן נוצרה שם [[שונית]] [[אלמוגים]]." ~ [[מירי לשם-פלאי]] [[קטגוריה:גופי מים]] gmi2qkyoxm80j0reciii3rjbpf27q0p 0 30044 239205 239188 2026-08-19T18:23:34Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 239205 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "היכן עוד באגן הים התיכון צעדו פילוסופים ותלמידי רטוריקה שכם אל שכם לצד רוצחים בהסתערות חזיתית לעבר האויב?" ~ [[ויקטור דייוויס הנסון]], "[[ניצחון המערב]]" * "אם תשקיפו מחלון בית זה לצד ירושלים מערבה, אל הים התיכון – ויש הרואה מפה בדמיונו את זהר־תכלתו – ישתרע לעיניכם עולם של צמחים וחיים האופייניים לכל ברכת ים התיכון." ~ [[W:יהודה לייב מאגנס|י.ל. מאגנס]] * "כי הים התיכון במערב מחבר אותה עם כל ארצות [[אירופה]] והאוקיינוס האטלנטי, ו[[מפרץ אילת]] בדרום – מחבר אותה לים." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. [[ישראל]], [[יוון]] ו[[רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "מדובר בעיר ששוכנת בין דיונות החול ובין הים התיכון. רציתי להביא את הטבע שעוטף אותה ולהציג אותו בצורה החיצונית של הבניין." ~ [[חיים דותן]] * "העיר בנויה בין הים התיכון ודיונות חול. האתגר האדריכלי בתכנון היה להעניק לעיר ולתושביה בניין חדשני וחוויה ארכיטקטונית אשר תרומם אותם מחיי היום יום האפרוריי." ~ [[חיים דותן]] * "כמה [[יאכטה|יאכטונרים]] מהסוג הזה יצאו לשיט תחרותי הרפתקני, שחצה את הים התיכון ממרמריס שבדרום־מזרח [[טורקיה]] עד ל[[מרינה הרצליה|מרינה בהרצליה]]." ~ [[דובי זכאי]] * "חודש דצמבר ידוע בסערות הקשות שחולפות על חלק זה של הים התיכון. על הצוותים היה להתכונן לחתוך את הים בכל תנאי מזג אוויר." ~ [[דובי זכאי]] * "מאז הקמת התנועה הציונית טוען הממסד הדמוגרפי שה[[יהודים]] נידונו להיות מיעוט בין [[נהר הירדן|הירדן]] לבין הים התיכון, ולכן יש לוותר על גאוגרפיה (קרי – שטחים) כדי להציל את הדמוגרפיה." ~ [[W:יורם אטינגר|יורם אטינגר]] [[קטגוריה:גופי מים]] d69ybpkhjo4h7minrejgrxqc68tv1f3 239209 239205 2026-08-19T20:16:40Z קליאו 9676 עריכה 239209 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. [[ישראל]], [[יוון]] ו[[רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי העברית, לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] kp0tnryvy3692jf2tj8rjfuzotdyfxq 239210 239209 2026-08-19T20:18:49Z קליאו 9676 239210 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. [[ישראל]], [[יוון]] ו[[רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי העברית, לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * :מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ההיסטוריה הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] 7yx0yumhs4e4fhc2hwt6kjvkp3is6zk 239211 239210 2026-08-19T20:19:43Z קליאו 9676 239211 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. [[ישראל]], [[יוון]] ו[[רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * :מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] tnd07j53wp6rz30m1d2en4ot75o8chn 239212 239211 2026-08-19T20:20:05Z קליאו 9676 239212 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. [[ישראל]], [[יוון]] ו[[רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] rockskitnx9ak8fjbz5iznzctlpezik 239213 239212 2026-08-19T20:24:08Z קליאו 9676 עריכה 239213 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] 9adbq25h6nsmpyjki61071o5lc6zb0q 239214 239213 2026-08-19T20:27:36Z קליאו 9676 239214 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] 2fz5yb9mhoudzqf2zspg4esqnmw9aep 239215 239214 2026-08-19T20:28:25Z קליאו 9676 239215 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] n2vmqr9ymn88k4nkvrciwnzftxz7675 0 30045 239216 2026-08-19T21:04:21Z קליאו 9676 דף חדש 239216 wikitext text/x-wiki '''[[W:נפתלי הרץ וייזל|נפתלי הֶרְץ וַייזֶל]]''' ( 1725 – 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. ==כללי== * "בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם וּבְחָכְמָה אָרֶץ, אֶת כֹּל יָדוֹ עָשָׂתָה הוּא אָמַר וַיֶּהִי." * "וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה הָאֵר לָהֶם בַּחשֶׁךְ, אוֹרוֹ טוֹב כָּאוֹר כּוֹכָבִים מָתוֹק לָעָיִן." * " אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה, נצא השדה, נלינה בכפרים, נבוא בערים, נעמוד בחצרות הגדולים, גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים כל אחד כפי דרכו וכפי כחו, כי ממזרח שמש עד מבואו לא נבוא אל אחת הארצות אשר לא תשמענה בה אזנינו קול השיר מפי יושביה." ~ מתוך פתיחת המשורר, 'שירי תפארת' ==דברי שלום ואמת (1782)== * "הנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם אדם, כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חקי האלהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם." {{מיון רגיל:וייזל, נפתלי הרץ}} [[קטגוריה: יהודים גרמנים]] max0rcqzaqnbwexj8axhdli866b8ilt 239218 239216 2026-08-19T21:05:15Z קליאו 9676 239218 wikitext text/x-wiki '''[[W:נפתלי הרץ וייזל|נפתלי הֶרְץ וַייזֶל]]''' ( 1725 – 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. ==כללי== * "בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם וּבְחָכְמָה אָרֶץ, אֶת כֹּל יָדוֹ עָשָׂתָה הוּא אָמַר וַיֶּהִי." * "וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה הָאֵר לָהֶם בַּחשֶׁךְ, אוֹרוֹ טוֹב כָּאוֹר כּוֹכָבִים מָתוֹק לָעָיִן." * " אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה, נצא השדה, נלינה בכפרים, נבוא בערים, נעמוד בחצרות הגדולים, גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים כל אחד כפי דרכו וכפי כחו, כי ממזרח שמש עד מבואו לא נבוא אל אחת הארצות אשר לא תשמענה בה אזנינו קול השיר מפי יושביה." ~ מתוך פתיחת המשורר, 'שירי תפארת' ==דברי שלום ואמת (1782)== * "הנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם אדם, כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חקי האלהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם." * :ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות, דרכי המוסר והמדות הטובות ודרך ארץ ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות, שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם, והמבין יבין רבות ממליצות התורה האלהית ומדרכי השם הכתובים בה." {{מיון רגיל:וייזל, נפתלי הרץ}} [[קטגוריה: יהודים גרמנים]] 19foz087s90k4ftxgfe91lje26auz7m 239220 239218 2026-08-19T21:06:20Z קליאו 9676 239220 wikitext text/x-wiki '''[[W:נפתלי הרץ וייזל|נפתלי הֶרְץ וַייזֶל]]''' ( 1725 – 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. ==כללי== * "בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם וּבְחָכְמָה אָרֶץ, אֶת כֹּל יָדוֹ עָשָׂתָה הוּא אָמַר וַיֶּהִי." * "וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה הָאֵר לָהֶם בַּחשֶׁךְ, אוֹרוֹ טוֹב כָּאוֹר כּוֹכָבִים מָתוֹק לָעָיִן." * " אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה, נצא השדה, נלינה ב[[כפר]]ים, נבוא בערים, נעמוד בחצרות הגדולים, גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים כל אחד כפי דרכו וכפי כחו, כי ממזרח שמש עד מבואו לא נבוא אל אחת הארצות אשר לא תשמענה בה אזנינו קול השיר מפי יושביה." ~ מתוך פתיחת המשורר, 'שירי תפארת' ==דברי שלום ואמת (1782)== * "הנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם [[אדם]], כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חוקי האלוהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם." * "ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות, דרכי המוסר והמדות הטובות ודרך ארץ ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות, שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם, והמבין יבין רבות ממליצות התורה האלהית ומדרכי השם הכתובים בה." {{מיון רגיל:וייזל, נפתלי הרץ}} [[קטגוריה: יהודים גרמנים]] mnih5ywz4b5lbqu63rak8qy6e4zjmv8 239223 239220 2026-08-19T21:10:44Z קליאו 9676 239223 wikitext text/x-wiki '''[[W:נפתלי הרץ וייזל|נפתלי הֶרְץ וַייזֶל]]''' ( 1725 – 1805) היה פילוסוף, בלשן ומשורר יהודי, מאבות [[W:תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה היהודית]]. ==כללי== * "בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם וּבְחָכְמָה אָרֶץ, אֶת כֹּל יָדוֹ עָשָׂתָה הוּא אָמַר וַיֶּהִי." * "וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה הָאֵר לָהֶם בַּחשֶׁךְ, אוֹרוֹ טוֹב כָּאוֹר כּוֹכָבִים מָתוֹק לָעָיִן." * " אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה, נצא השדה, נלינה ב[[כפר]]ים, נבוא בערים, נעמוד בחצרות הגדולים, גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים כל אחד כפי דרכו וכפי כחו, כי ממזרח שמש עד מבואו לא נבוא אל אחת הארצות אשר לא תשמענה בה אזנינו קול השיר מפי יושביה." ~ מתוך פתיחת המשורר, 'שירי תפארת' ==דברי שלום ואמת (1782)== * "הנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם [[אדם]], כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חוקי האלוהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם." * "ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות, דרכי המוסר והמדות הטובות ודרך ארץ ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות, שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם, והמבין יבין רבות ממליצות התורה האלהית ומדרכי השם הכתובים בה." {{מיון רגיל:וייזל, נפתלי הרץ}} [[קטגוריה: פילוסופים יהודים]] d3xcw370bx6v3lpl22w8obit8go1mj7 239224 239223 2026-08-19T21:11:22Z קליאו 9676 239224 wikitext text/x-wiki '''[[W:נפתלי הרץ וייזל|נפתלי הֶרְץ וַייזֶל]]''' ( 1725 – 1805) היה פילוסוף, בלשן ומשורר יהודי, מאבות [[W:תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה היהודית]]. ==כללי== * "בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם וּבְחָכְמָה אָרֶץ, אֶת כֹּל יָדוֹ עָשָׂתָה הוּא אָמַר וַיֶּהִי." * "וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה הָאֵר לָהֶם בַּחשֶׁךְ, אוֹרוֹ טוֹב כָּאוֹר כּוֹכָבִים מָתוֹק לָעָיִן." * " אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה, נצא השדה, נלינה ב[[כפר]]ים, נבוא בערים, נעמוד בחצרות הגדולים, גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים כל אחד כפי דרכו וכפי כחו, כי ממזרח שמש עד מבואו לא נבוא אל אחת הארצות אשר לא תשמענה בה אזנינו קול השיר מפי יושביה." ~ מתוך פתיחת המשורר, 'שירי תפארת' ==דברי שלום ואמת (1782)== * "הנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם [[אדם]], כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חוקי האלוהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם." * "ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות, דרכי המוסר והמדות הטובות ודרך ארץ ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות, שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם, והמבין יבין רבות ממליצות התורה האלהית ומדרכי השם הכתובים בה." {{מיון רגיל:וייזל, נפתלי הרץ}} [[קטגוריה: פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה: משוררים יהודים]] gvbej0cu2iibihmjdkvf4q8nrtdhn7y 239226 239224 2026-08-19T22:30:38Z קליאו 9676 עריכה 239226 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PPN663945291 Hartwig Wessely (1791).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|נפתלי הרץ וייזל]] '''[[W:נפתלי הרץ וייזל|נפתלי הֶרְץ וַייזֶל]]''' ( 1725 – 1805) היה פילוסוף, בלשן ומשורר יהודי, מאבות [[W:תנועת ההשכלה היהודית|תנועת ההשכלה היהודית]]. ==כללי== * "בִּתְבוּנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם וּבְחָכְמָה אָרֶץ, אֶת כֹּל יָדוֹ עָשָׂתָה הוּא אָמַר וַיֶּהִי." * "וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה הָאֵר לָהֶם בַּחשֶׁךְ, אוֹרוֹ טוֹב כָּאוֹר כּוֹכָבִים מָתוֹק לָעָיִן." * " אם נרד מן ההר הטוב הזה, מכל אשר נמצא כתוב בספרי הקדש בדרך שיר, ונביט על פני תבל ארצה, נצא השדה, נלינה ב[[כפר]]ים, נבוא בערים, נעמוד בחצרות הגדולים, גם הם יחדיו ישאו קול ירונו בשירים כל אחד כפי דרכו וכפי כחו, כי ממזרח שמש עד מבואו לא נבוא אל אחת הארצות אשר לא תשמענה בה אזנינו קול השיר מפי יושביה." ~ מתוך פתיחת המשורר, 'שירי תפארת' ==דברי שלום ואמת (1782)== * "הנה לחנך נערי בני ישראל על הסדר הנכון, יחלק לשתי מחלקות, המחלקה האחת היא ללמדן תורת האדם, והן הדברים שבעבורן בעליהן ראויין להקרא בשם [[אדם]], כי הנעדר מהן כמעט שלא יאות לו התאר הזה, וכמו שיתבאר. והמחלקה השניה היא ללמדו תורת ה׳, שהן חוקי האלוהים ותורותיו, דברים הנעלים משקול דעת כל אדם." * "ובכלל תורת האדם הן הידיעות הנימוסיות, דרכי המוסר והמדות הטובות ודרך ארץ ולכלכל דבריו בדברי חן ולשון צחות, שדברים אלו ודומיהן נטועים בדעתו של אדם, והמבין יבין רבות ממליצות התורה האלהית ומדרכי השם הכתובים בה." {{מיון רגיל:וייזל, נפתלי הרץ}} [[קטגוריה: פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה: משוררים יהודים]] kqjyxhf87hhgd4r54dyl1ptn5t4wxlh 0 30046 239217 2026-08-19T21:04:31Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "טקס הפתיחה הוא סיוט לוגיסטי אחד א..." 239217 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "טקס הפתיחה הוא סיוט לוגיסטי אחד ארוך." ~ [[גלעד בלום]] * "יש את היכולת להשיק את המותג אמריקן איגל בישראל בהצלחה, וזאת בהסתמך על החוסן הכלכלי של הקבוצה, היכולות הלוגיסטיות שלה והנהלת הקבוצה." ~ [[הראל ויזל]] * "צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים, אבל הרשויות הן שמובילות." ~ [[יאיר גולן]] * "חובבנים מדברים על טקטיקה. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" mnnzhz4e90jy357cs6zqqxj9kzqqlfk 239221 239217 2026-08-19T21:08:01Z ~2026-42575-38 27560 239221 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "טקס הפתיחה הוא סיוט לוגיסטי אחד ארוך." ~ [[W:גלעד בלום|גלעד בלום]] * "יש את היכולת להשיק את המותג אמריקן איגל בישראל בהצלחה, וזאת בהסתמך על החוסן הכלכלי של הקבוצה, היכולות הלוגיסטיות שלה והנהלת הקבוצה." ~ [[הראל ויזל]] * "צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים, אבל הרשויות הן שמובילות." ~ [[יאיר גולן]] * "חובבנים מדברים על טקטיקה. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" o10h5g6v2625eiq0njprzigqqet0qfj 239222 239221 2026-08-19T21:09:14Z ~2026-42575-38 27560 239222 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "טקס הפתיחה הוא סיוט לוגיסטי אחד ארוך." ~ [[W:גלעד בלום|גלעד בלום]] * "יש את היכולת להשיק את המותג אמריקן איגל בישראל בהצלחה, וזאת בהסתמך על החוסן הכלכלי של הקבוצה, היכולות הלוגיסטיות שלה והנהלת הקבוצה." ~ [[הראל ויזל]] * "צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים, אבל הרשויות הן שמובילות." ~ [[יאיר גולן]] * "לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ [[יעל ארד]] * "חובבנים מדברים על טקטיקה. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" loj306l5jpbcprn13jl29373glfwp3x 239231 239222 2026-08-20T11:07:23Z קליאו 9676 עריכה 239231 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על טקטיקה. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] hgun5mmk9vc9cqboth38c2ygl07cugy 239232 239231 2026-08-20T11:08:13Z קליאו 9676 239232 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על טקטיקה. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "נפוליון קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "צה"ל הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] [[קטגוריה:עסקים]] 655cjmr1rukaoc1injpz7uto682hkla 239233 239232 2026-08-20T11:11:26Z קליאו 9676 עריכה 239233 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על [[טקטיקה]]. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "מלחמות מעולם לא הוכרעו בים, אבל השליטה בנתיביו היתה הכרחית מטעמי לוגיסטיקה כדי להתגבר על האויב." ~ [[W:מאיר שש|מאיר שש]] * "[[נפוליון]] קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם במלחמת יום הכיפורים וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "[[צה"ל]] הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] [[קטגוריה:עסקים]] [[קטגוריה:צבא]] hno62zfp8ilprbduy7k6pr4sqy74jsm 239234 239233 2026-08-20T11:19:51Z קליאו 9676 239234 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על [[טקטיקה]]. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "מלחמות מעולם לא הוכרעו בים, אבל השליטה בנתיביו היתה הכרחית מטעמי לוגיסטיקה כדי להתגבר על האויב." ~ [[W:מאיר שש|מאיר שש]] * "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליון]] קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "[[צה"ל]] הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] [[קטגוריה:ניהול]] d5mmrhkgz4sqgnpyi9w8i2qf1ukpb5m 239235 239234 2026-08-20T11:24:10Z קליאו 9676 עריכה 239235 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על [[טקטיקה]]. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ ציטוט המופיע בספרו של [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "מלחמות מעולם לא הוכרעו בים, אבל השליטה בנתיביו היתה הכרחית מטעמי לוגיסטיקה כדי להתגבר על האויב." ~ [[W:מאיר שש|מאיר שש]] * "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליון]] קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "[[צה"ל]] הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] [[קטגוריה:ניהול]] 46d0g9tt7o35zw0g1blv5hb3auv9lrx 239236 239235 2026-08-20T11:29:05Z קליאו 9676 עריכה 239236 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על [[טקטיקה]]. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ ציטוט המיוחס ל[[w:עומר בראדלי|עומר בראדלי]], מופיע גם בספרו של [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "מלחמות מעולם לא הוכרעו בים, אבל השליטה בנתיביו היתה הכרחית מטעמי לוגיסטיקה כדי להתגבר על האויב." ~ [[W:מאיר שש|מאיר שש]] * "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליון]] קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "[[צה"ל]] הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] [[קטגוריה:ניהול]] f1gkthy5t85ofc20t8zivq8rin0k5iw 239237 239236 2026-08-20T11:40:57Z קליאו 9676 239237 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לוגיסטיקה}} * "חובבנים מדברים על [[טקטיקה]]. חיילים מקצועיים עושים לוגיסטיקה." ~ ציטוט המיוחס ל[[w:עומר בראדלי|עומר בראדלי]], מופיע גם בספרו של [[טום קלנסי]], "סערה אדומה עולה" * "מלחמות מעולם לא הוכרעו בים, אבל השליטה בנתיביו היתה הכרחית מטעמי לוגיסטיקה כדי להתגבר על האויב." ~ [[W:מאיר שש|מאיר שש]] *"הכרח היה שלא יהיה הצי שלנו תלוי אך ורק בבעלי־בריתנו בכל הנוגע לסיוע לוגיסטי." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "[[נפוליאון בונפרטה|נפוליון]] קבע לפני מאתיים שנה שהצבא הולך על קיבתו, לאמור, בעזרת המערכת הלוגיסטית שלו. גם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] וגם במלחמת לבנון הראשונה המערכת הלוגיסטית של צה"ל לא תפקדה." ~ [[אורי מילשטיין]] * "[[צה"ל]] הוא הגוף החזק ביותר במדינה בשעת חירום, יש לו לוגיסטיקה ואמצעים." ~ [[יאיר גולן]] [[קטגוריה:ניהול]] g0l89n925qewieanpytu8fwp0zf3owr