ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.16 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 3037 239265 236740 2026-08-21T17:17:52Z קליאו 9676 239265 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shai agnon715.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|ש"י עגנון בשולחן עבודתו]] '''[[w:שמואל יוסף עגנון|שמואל יוסף עגנון]]''' ('''ש"י עגנון''') (8 באוגוסט 1887 – 17 בפברואר 1970), מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה וחתן פרס נובל לספרות לשנת 1966. ==מתוך סיפוריו== * "היכן אין בני אדם מעניינים? דומה עליי שאין בן אדם בלא עניין." ~ שבועת אמונים * "רוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעין לך כלום." ~ חוש הריח * "יודעים הם החכמים הכול חוץ מאותו הדבר שאתה מבקש." ~ חוש הריח * "דרך נכנסת לתוך דרך והן מתפתלות זו בזו ומעוותות עלינו את הדרך שאנו רוצים לילך בה." ~ הדום וכסא * "צדיקים הרי יש להם גבאים ומשמשים, וכל צדיק שהוא גדול יותר – משמשו רשע יותר, כמו שמצינו באלישע וגיחזי." ~ תחילת שימושו של השרף * "רבונו של עולם, בריה קטנה זו (ציפור) להיכן שהיא רוצה לילך היא הולכת. ואני יצאתי חוץ לביתי – מיד שואלין אותי 'להיכן אתה רץ?' " ~ סיפור נאה של סידור תפילתי == והיה העקוב למישור (1912) == {{דף מורחב|והיה העקוב למישור}} * "מה רצית להגיד? ויאמר לו ההלך, את אשר היה בפי להגיד הגדתי." * "אין זאת כי אם הבורא יתברך לא יחפוץ כי נאכל מיגיע כפינו ככל איש מישראל." * "שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את עירם לא נמצא אורח גווע על פני חוץ ואין מאסף אותו הביתה." * "אלמלא אותו רשע תיפח רוחו שירד לחיינו והביא אותנו לידי תאות הנצחון לא באה עלינו כל הצרה הזאת." == הנדח (1919) == * "קללת צדיק עושה רושם." * "בשעה ש[[אדם]] מצטער, משיחים אתו בצערו – קשה לו; מסיחים דעתם מצערו – קשה לו." * "במקום שאין בעלת בית מלאכתן של השפחות רמיה." * "שמחת חתן על כלה מיישבת את ה[[לב]]." ==הכנסת כלה (1931)== {{דף מורחב|הכנסת כלה (ספר)}} * "יהודי מטופל בבנות ונוסע לשם הכנסת כלה וכל העולם כולו מתעסק בו." * "והיה יושב על התורה ועל העבודה רחוק מהויות העולם." * "והיה עובד את השם באימה וביראה ובאהבה, ולא היה מתכוון להתגדר ולבנות שם, או שכדי שיהא לו חלק בעולם הבא, אלא כדי לעשות כסא לשכינה." * "ומקשר מידת יום ומידת לילה מתוך [[תורה]] ו[[תפילה]] בקולות ערבים ובניגון נאה, עד שנמצאה נפשו בעולם השכלים כאילו היא נסתרה מן המוחשיות." ==בלבב ימים (1934) == * "היה עלינו לילך ולהחזיק זה ידיו של זה וזה ידיו של זה ולעלות לספינה כאחד, ואנו לא עשינו כן, אלא כשעלינו לספינה כל אחד ואחד נכנס עם מטלטליו ואמר שלום עליך נפשי." * "מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ו[[שבת]] שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ קובץ הסיפורים: אלו ואלו, עמ' תקיח ==סיפור פשוט (1935)== {{דף מורחב|סיפור פשוט}} * "אין אדם יכול לשנות את טבעו, ואם שינה בידוע שיחזור בו." * “יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים, אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו קורא ב[[ספר]] ורואה עולם אחר.” * "יש אומרים שכל הצרה משום שהעולם חלוק לעניים ולעשירים. אפשר שדבר זה צרה. מכל מקום לא עיקר הצרה, עיקר הצרה הוא שהכול בא במכאוב." * "אי אפשר לומר עליו שהוא שונא את אשתו, אלא מאחר שאינו אוהבה דומה עליו כאילו הוא שונאה. אלמלא לא תלה עיניו באחרת היה שמח עם אשתו. הרבה נשאו שלא בטובתם ורואים חיים עם נשיהם. כל צרתו של זה ששיתף לבו לאחרת. אלמלא היא היה מוצא קורת רוח מאשתו.” == אורח נטה ללון (1939) == {{דף מורחב|אורח נטה ללון}} * "אותה שעה נכנסה בי [[עצב]]ות גדולה. התחלתי מצטער שאני עצוב. ובשביל שנצטערתי שאני עצוב נכפלה עצבותי." * "זכה אדם ועשה [[מצווה|מצוות]] מניחין לו לנוח בלילה על משכבו בשלום, כדי שישאב כח ויחזור ויעשה מצוות. לא זכה ולא עשה מצוות, מנדדים אותו בשנתו ואין לו מנוחה." * "מאחר שבני עירי אינם יכולים להעלות על הדעת שאדם מספר דברים כהוויתם סבורים עלי שאני פיקח, שמרבה דברים ומסיע מן העיקר. בראשונה ניסיתי להעמידם על האמת. משראיתי שהאמת האמיתית מטעה אותם הנחתי אותם באמת המדומה." * "וכשהייתי יגע מן הלימוד חשבתי מחשבות הרבה. וזו אחת מהן, לפני כמה דורות כתב חכם [[ספר]] והוא לא היה יודע על אותו אדם שיושב כאן ולבסוף כל דבריו נמצאים מכוונים לו.” * “מקצת נחמה אתה מוצא במסעות, שאתה מסיע עצמך מברי לשמא. כל מקום ברי ושמא ברי עדיף, וכאן ברי ושמא, שמא עדיף, שהרי ברי לך שמקום ישיבתך קשה, שמא תבוא לך ישועה ממקום אחר." == הרופא וגרושתו (1941) == {{דף מורחב|הרופא וגרושתו}} * "לא היו ימים טובים לי מימים שבין אירוסין ונישואין." * "כל הצרות באות ויוצאות ואף צרתי עתידה שתעבור." * "אנשים משכילים אנו, בני אדם מודרניים, מבקשי [[חופש]] לנו ולכל באי עולם, ולמעשה גרועים אנו מכל מחזיקי נושנות." ==שבועת אמונים (1943)== {{דף מורחב|שבועת אמונים (נובלה)}} * "כשאהיה גדולה אקח אותו לאיש." * "ואף על שאין ראיה לדבר ספיקותיו מועטים מכל הסברות שאפשר להסביר בהן." * "חקירותיהם סניף לעניינים שאינם מעיקרי ה[[מדע]], כגון לשם דעות לאומיות, דתיות וחברותיות." * "לילה אחד קרא ב[[הומרוס]]. שמע קול כקול גלי הים. ועדיין לא ראה את הים." * "הכול עושים רצוני חוץ ממני. דומה עלי שאין לי [[רצון]] כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." ==האדונית והרוכל (1943) == {{דף מורחב|האדונית והרוכל}} * "הביט הרוכל לחוץ והביט בפני בעלת הבית, מי מוכן לרחם עליו תחילה." * "כדרך קלי עולם שבתחילה אין רוצים לעבור עבירה ואחר כך עושים כל עבירות שבעולם לתיאבון." * "כמה היה [[שמחה|שמח]] ביום שניתנה לו לינת לילה ברפת הישנה, עכשיו אפילו המטה המוצעת לו צווחת טול רגליך ברח לך." * "אבי שבשמים, צעק יוסף, כמה נתרחקתי." == תמול שלשום (1945) == {{דף מורחב|תמול שלשום}} * "לא נבראו הלשונות אלא על מנת שלא יבינו בני אדם זה את זה." * "כי האדם עץ השדה כתוב בתורה. זכה הריהו כעץ ששרשיו עמוקים, לא זכה הריהו כעלה נידף." * "אל תסתכל בקערה אם יש בה בשר ודגים, אם אין בה בשר ודגים, אלא הסתכל בשמחה שבין קערה לקערה." * "יש כאן בני אדם שבאו לפנינו, שאם אנו באים לספר הצרות שהיו מצויות לבוא עליהם אין אנו מספיקים." * "שכב לו יצחק והביט ברקיע. והואיל ואותם הכוכבים שמאירים על הים הם אותם שמאירים ביבשה היה מביט ומהרהר בעירו, שמדרך הכוכבים שמובילים את מחשבותיו של אדם לפי דרכם." * "בני אדם שנוסעים כאחד בספינה, אפילו יש להם זה על זה, מאחר שזימנם המקום למקום אחד מעבירים על מידותיהם ונוהגים זה בזה אחווה." ==תהלה (1950)== {{דף מורחב|תהלה}} * "באמת אין לבקש מן המחדשים שיהו עושים מעשים גמורים, דיים שהם מראים פנים כאילו עושים." * "דבר טוב יש בתיירים, שמתוך שאנו מראים להם אף אנו רואים." * "כל אימת שאני נכנס ל[[עיר]] דומה היא עלי כחדשה. איני יודע מה חידושיה. יבואו המפרשים הגדולים ויפרשו לנו." * "ביתו פשוט וכליו פשוטים ואילו חכמתו מרחיבה והולכת, כגוונים אלו שנראים מן החלון ולמעלה על הרי ירושלים." * "אם אתה שמח אף אני [[שמחה]]. אני שמחה שמצאתי אדם שמוכן לעשות לי טובה, אתה על שום מה אתה שמח?" * "ישבתי והבטתי עליה והקפתי בעיני כל קמט וכל חריץ שבפניה. כמה הרפתקאות עברו עליה. רגילה היא לומר שראתה דברים טובים וגם דברים טובים מהם." ==סמוך ונראה (1950)== {{דף מורחב|סמוך ונראה}} * "השמיים הסבירו פנים לאדמה והאדמה הסבירה פנים לבריות." * "אם אני אוהבם אני מתקרב אצלם, איני אוהבם אני מתרחק מהם." * "אוצר הצרות אין לו שיעור ואין צרה שאין צרה גדולה ממנה." * "וכשנתייאשתי מ[[כתיבה|כתיבת]] הספר, לא נתייאש ה[[ספר]] מלהיכתב. פעמים הרבה בא צרור דפים ריקים שעלעלה בהם הרוח וכל דף ודף היה מצווח כאותן הנשמות שהולכות ערטילאות, והיה אומר וכי אין מילה יהודית להלבישני בה." * "מנהגה של [[מדינה]] זו, אין עושים דבר אלא אם כן דנים עליו תחילה. ואין דנים אלא נואמים ודורשים. נאמו נאומים ודרשו הדרשה רואים בני המדינה את עצמם כאילו כבר עשו מעשה." == עד הנה (1952) == {{הפניה לערך מורחב|עד הנה (קובץ סיפורים)}} * "כוח האחדות, שמאחד את המחשבות לעניין אחד." * "דומה על שאין לי רצון כלל, אלא כל מה שאני עושה, שלא מדעת אני עושה." * "יש שבעלת הבית מסבירה פנים ואין החדר מסביר פנים ויש שהחדר מסביר פנים ואין בעלת הבית מסבירה פנים." * "ראיתי שאין תוחלת מן הבריות וציפיתי לרחמי שמיים." * "השוטרים; בשעת [[שלום]] פניהם ל[[מלחמה]], בשעת מלחמה על אחת כמה וכמה." * "כל מקום שה[[אדם]] מצוי בו רואה את שאר המקומות כאילו הם יפים יותר." * "מחסידי קוצק אני, שאין שואלים לאורח 'התפללת?', אלא שואלים אותו 'סעדת?'." * "אני איני לא פרעה ולא נבוכדנצר, ובדור זה אין לנו לא יוסף ולא דניאל." * "נשתכחה הימנו הסיבה ונעלם ממנו הטעם ולא נשתייר מהם אלא תוצאות הדבר בלבד." * "טוב לדבר עם ה[[טיפשות|טיפשים]]. אתה מדבר כל העולה על רוחך ואי אתה צריך לחשוש שמא דיברת דברי שטות." ==פרנהיים (1952)== {{הפניה לערך מורחב|פרנהיים}} * "אם נזדמנו לך בני אדם שאתה מכיר אפשר שנזדמן לך לשמוע שמץ דבר." * "אינגה ברשות עצמה היא עומדת ואין אנו עוקבים אחר פסיעותיה." * "לא המ[[אושר]]ים בלבד הם למעלה מן ה[[זמן]], אף מי שאינו מאושר." == מזל דגים (1956)== * "לפי שראיתי שרוב העולם אינו מכיר את מעשה פישל קארפ, או שמכירים מקצתו ואין מכירים את כולו, או שמכירים את המעשה בשילוח, והרי אין אויב לחכמה כידיעה שטחית, לפיכך נטלתי עלי לספר דברים כהוויתם." * "ואיני מספר אלא מה שהוא [[אמת]]; שאני אומר אין לך יפה מן האמת, שמלבד שיפה היא האמת מחמת עצמה מלמדת היא את האדם דעת." * "התחיל ה[[דג]] פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים ולא בראו והניחו לציירים לצייר. מאחר שזה מן המופלאות שאין לנו רשות לדרוש בהם הריני מקצר ועולה." == שירה (1971) == {{הפניה לערך מורחב|שירה (ספר)}} * "שאל מה ששאל והשיב מה שהשיב ונטל פנקס והחזיר משקפיו למקומן וכתב מה שכתב." * "קשה היא הליצנות, אלא כדי להמתיק את המר אבדח את הדעת בבדיחה קלה." * "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." * "כל זמן שחושב הרבסט שיפה היא שירה ובריאה – יפה ובריאה היא." * "אפילו בני אדם שיודעים ערכה של [[עבודה]], מתוך שלא מצאו מה יעשו דרכם להבטיל אחרים מעבודתם." * "גדולים מעשי הפייטנים שמפייטים שירים על האהבה ואילו על אהבת בעל לאשתו לא מצינו שירים הרבה." * "מלומדים אחרים יש, שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם." * "ה[[חוכמה|חכמים]] מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם." == עיר ומלואה (1973) == * "פעם ראשונה אדם לומד ומבין; :פעם שנייה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום; :פעם שלישית מבין ואינו מבין; :פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין; :וכן על דרך זה פעם אחר פעם. :ואם יגע הרבה וחזר הרבה – עד ששוכח כמה פעמים חזר, ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה." * "אמר לו אברהם דוד לבנו, אמרו בגמרא, יש קונה עולמו בשעה אחת. אם אתה נותן קידושין לנערה זו אתה מחזיר לה את נשמתה. מנחם בני כלום יש מצווה גדולה מלקיים נפש מישראל. וכאן אתה מקיים שלוש נפשות אותה ואת אמה ואת אביה." *"מלה חדשה מפוצצת והולכת בעיר סוציאליזם שמה. וכבר יש מבני העיר שקוראים לעצמם סוציאליסטים ואינם בושים. מלגלגים עליהם ליצני העיר ואומרים על שום סופם נקראים סוציאליסטים, שסוף סוציאליסטים ליסטים." == אמרותיו == * "אם אין לך כלום, אין לך לאבד כלום." * "למה אדבר [[שקר]]ים אם גם האמת אינה עוזרת?" * "גדולה אמת שאפילו מתוך השקר האמת ניכרת." * "אין ניסוח פגום פוגם את האמת." * "כל דבר טוב הוא מעבר לזמן, נעדר זמן, בכל זמן הוא טוב." * "העולם הזה מלא רמיות, כל מקום שאדם מביט, השקר מלפף אותו." * "מי שהאמת עמו הוא הרבים, ואפילו הוא לבדו." * "באגודת הסופרים יש מאה וחמישים חברים ושני סופרים." * "למה לי לקרוא את ש.ה. ברגמן על [[עמנואל קאנט|קאנט]] ולא להבין דבר אם יכול אני לקרוא את קאנט ולא להבין דבר?" * "כאן יושב יהודי שומר שבת אל תשביתו לו את השבת." ~ שלט שתלה עגנון על ביתו * "שמועות רעות ממהרות להודיע על עצמן שהן אמיתיות. שמועות טובות אינן מגלות שום סימן שיש בהן משהו אמת." * "אף־על־פי שאף אני מאוהבי האמת, אלא כשאר כל חבריי, אוהב אני את האמת כשהיא מכוונת כלפי אחרים ולא כנגדי." * "לא כל [[נישואין]] מרבים את האמת. מפני דרכי שלום, מפני חפץ למנוחה, פעמים רואה אדם צורך לטפול שקר על גבי שקר." * "והואיל ואנו עומדים בתוך האש אומר דבר כנגד אחינו ואחיותינו, בנינו ובנותינו, בני ציון היקרים גיבורי ישראל צבאות ה'. ארץ ישראל מפולשת מארבע רוחותיה והם עומדים באמצע הפילוש ומגינים עליה בגופם ובנפשם באהבה ובכוח, בעוז ובגבורה, שאפילו בימי החשמונאים לא נראתה גבורה שכזו." ~ בימי [[מלחמת העצמאות]], 1948 * "ולענין חוסר [[מודרניות|מודרניוּת]] שבי, על כגון זה חייב אני להודות שאיני הולך בחוקותיהם. אבל אף אני, מורי ורבותי, אף אני איני מנוקה מכל שמץ מודרניות, ואפילו איני רוצה להתמַדרן. המודרניות מתמרדת ורודה בי." ~ נאום בטקס קבלת פרס ישראל, 1954 * "מי שלא ראה את שמחת ל"ג בעומר על קברו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] במירון לא ראה [[שמחה]] מימיו, שישראל עולים לשם המוניות של חגיגה בשירים ובכל כלי שיר ובאים מכל המקומות מערי אלוקינו ומארצות אדום וישמעאל ועומדים שם לילה ויום ולומדים... ומתפללים ואומרים מזמורים." ~ על הילולת רבי שמעון בר יוחאי ב[[ל"ג בעומר]] * "ואני הרי מבלה לילות כימים/ בין נחלי מים ומפרצי ימים/ ונוסע והולך ויורד כחץ/ בין הרים וגבעות וצריפי עץ/ וחוגג לא עליך כל מיני אורגיות/ עם שוודיות דניות ונורבגיות/ לא אדע לצערי אם הן בתולות/ אך שערן בלונדיני ועיניהן כחולות/ הלואי שלא ינכו בזכיותי ביום דיני/ על העינים הכחולות והשער הבלונדיני." ~ מתוך מכתב לפרופ' [[w:גרשם שלום|גרשם שלום]], מובא ב'חיי עגנון' עמ' 447, אוגוסט 1951 ==מתוך ראיונות== * "אינני יוצר מודרני. אני המום מכך שיש לי ולו קורא אחד. איני רואה את הקורא לפני. אני אומר לך, בפשטות ובכנות, מעולם לא רציתי להכיר את הקורא. רציתי לעבוד בדרך שלי. כשהשור לועס את העשב הוא אינו רוצה שאנשים יתבוננו כיצד הוא לועס וכמה הוא לועס. לא, אני רואה לפני רק את האות העברית האומרת 'כתוב אותי כך ולא כך'." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "כשהייתי בריא נהגתי לעבוד בעמידה. חשתי עצמי רענן ופורה ולעיתים עבדתי כך לאורך כל היום ואל תוך הלילה. אני ממליץ זאת לכל כותב. אולם עכשיו אני מוכרח לשבת כדי לעבוד." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "אין יום זהה למשנהו. גם ב[[גן עדן]] אין יום זהה למשנהו. ישנם ימים בהם ראשי מבולבל לגמרי ואיני מסוגל אפילו לקרוא עיתון. ויש ימים בהם אלף רצים לא יעמדו בקצב הכתיבה של ידי." ~ ראיון ל'ניו-יורק טיימס', 18.9.1966 * "שום דבר לא ישנה. בשביל זה אני לא אוכל פרוסה יותר, לא אכניס יותר מרגרינה בתוך המרק." ~ בשיחה ליגאל לוסין, כתב קול ישראל, בתגובה להודעה על קבלתו פרס נובל, מובא ב'חיי עגנון' עמ' 559 ==מכתבים== * "למאמרך על סיפורי 'האדונית והרוכל' אני מצפה, בשביל 'הנוחיות' שבדבר. שהרבה שואלים אותי למשמעות הסיפור ואין בידי להשיב, וכשיהיו דבריך עליו אומר להם: 'לכו קראו דבריו של קורצוויל'." ~ מתוך מכתב למבקר הספרות ברוך קורצוויל * "אתה עומד להרצות על 'תמול שלשום' וכן על עגנון בכלל. הלוואי שיתקבלו דבריך, ואולי מכוח זה אף אני אתקבל עלי." ~ מתוך מכתב לברוך קורצוויל ==נאום בטקס פרס נובל== * "מעשה ובא אצלי המיופה כוח השוודי ובישרני שזיכתה אותי האקדמיה השוודית ב[[פרס נובל]], בירכתי בשם ומלכות כדין השומע שמועה טובה לו ולאחרים, ברוך הטוב והמיטיב. הטוב שנתן האל הטוב בלב חכמי האקדמיה המפוארת לזכות סופר מסופרי לשון הקודש בפרס הגדול והנכבד, והמיטיב, שהיטיב עמי שבחרו בי." * "מתוך קטסטרופה היסטורית שהחריב טיטוס מלך רומי את [[ירושלים]] וגלה ישראל מארצו נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים." * "אם שיבחתי את עצמי יותר מדי למענכם שיבחתי את עצמי, כדי להניח את דעתכם על שימת עינכם עלי. כשאני לעצמי מאוד קטן אני בעיני. כל ימי אינו זז ממני המזמור שאמר דוד (תהלים קל"א) ה' לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני." ==נאמר עליו== * "בין שני ענקי הרוח, [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ועגנון, מתרוצצת לשון הספרות העברית (גם כאשר אינה יודעת זאת)." ~ [[W:דן לאור|דן לאור]] * "סיפורי עגנון מרובים בהם גלגולי מוטיבים שבאו לידו מדברי ראשונים, פשטו צורה ולבשו צורה ונעשו דבר חדש ואחיד בידיו." ~ [[W:גרשם שלום|גרשם שלום]] * "מצד אחד התגלמה אצל עגנון, על כל פנים בתקופת חייו האחרונה, אחרי עלייתו השניה לארץ ישראל עד למותו, מצד אחד התגלמה בו אמונה עמוקה מאוד. מהצד השני, מה שהיה אופייני מאוד באיש הזה, באיש, זה היה הציניזם שלו לגבי כמעט כל הערכים האנושיים." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] ([http://www.leibowitz.co.il/leibarticles.asp?id=70 מקור]) ==ראו גם== * '''[[שלושה סיפורים]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=שמואל יוסף עגנון|ויקיטקסט=נאומו של ש"י עגנון על קבלת פרס נובל לספרות לשנת 1966|שם ויקיטקסט=נאום בטקס קבלת פרס נובל|ויקישיתוף=Category:Shmuel Yosef Agnon|שם ויקישיתוף=שמואל יוסף עגנון}} {{מיון רגיל:עגנון, שמואל יוסף}} [[קטגוריה:ש"י עגנון|*]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] n8hnl5zqmjecn4h39xlpwejxk0yollg 0 7192 239254 116648 2026-08-21T15:13:47Z קליאו 9676 עריכה 239254 wikitext text/x-wiki [[קובץ:G. K. Chesterton.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ג'ילברט קייט צ'סטרטון]] '''[[W:ג.ק. צ'סטרטון|גילברט קייט צ'סטרטון]]''' (באנגלית: '''Gilbert Keith Chesterton''')‏ (1874 - 1936), משורר וסופר אנגלי. ==אמרותיו== * "ל[[חיים]] יש [[סוד]] כמוס; זו ההשתוממות." * "ללכת ישר סביב ה[[עולם]] זו הקצרה שבדרכים כדי להגיע למקום שבו אנו נמצאים." * "ה[[אמנות]] כמוה כ[[מוסר]]; מדובר במתיחת קו." * "זכותה הגדולה של האריסטוקרטיה האנגלית היא שאיש לא יכול להתייחס אליה ברצינות." * "אין זו קנאות עיוורת להיות בטוחים בצדקתנו, אלא להיות לא מסוגלים לדמיין בנפשנו שאנו עלולים לטעות." * "ה[[צניעות]] היא הפיתיון העיקרי כדי לדוג שבחים." * "עיתונאי: טיפוס העובד קשה יותר מכל בטלן אחר שבעולם." * "האמצעי לאהוב משהו הוא לומר לעצמנו שאנו עלולים לאבדו." * "סופר קלאסי הוא מי שאנו יכולים להספיד מבלי לקרוא את כתביו." * "החיים חשובים מדי כדי להתייחס אליהם ברצינות." * "רדיפה קנאית אחר ה[[בריאות]] מובילה תמיד למשהו חולני." * "אין בנמצא נושא שאיננו מעניין; קיימים רק אנשים לא מעוניינים." == מתוך יצירותיו == '''הכופרים''' * "דבר אינו מכשיל כמו ה[[הצלחה]]." * "[[אדם]]: [[חיה]] בעלת עקרונות." * "אנו בוחרים את חברינו ואת אויבינו; [[אלוהים]] בוחר את שכנינו." '''אורתודוכסיה''' * "פסיכואנליזה היא התוודות ללא מחילה." * "קיימות תשוקות לא רצויות." '''חדשות מצוירות של לונדון''' * "על האדם לפחד מן ההשחתה הרוחנית והשפלות." * "[[אמת]] מושלמת היא לעתים קרובות בת בריתן של המידות הטובות; אמת לחצאין היא תמיד בת בריתו של ה[[רוע]]." * "ניתן לשכוח אמת גדולה, אך לא ניתן לסלפה." '''מה שצולע בעולם''' * "לא זו בלבד שכולנו נמצאים על אותה [[ספינה]], אלא שהים סוער." ''' יומנו של יושב ראש''' * "מי שממשיך לקוות אחרי שהכל נראה אבוד, ה[[תקווה]] מאירה לו פנים שוב." '''הציפור הצהובה''' * "משוגע הוא מי שאיבד את דרכו ואינו יכול לשוב אליה." '''אוטופיה''' * "האמת קדושה, ואם תאמר אותה לעתים קרובות מדי איש לא יאמין לך." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ג.ק. צ&#39;סטרטון}} {{מיון רגיל:צ'סטרטון, ג'ילברט קייט}} [[קטגוריה:משוררים בריטים]] [[קטגוריה:סופרים בריטים]] ipyt6c742k92nb1edr511y6u7xjwyb9 239255 239254 2026-08-21T15:16:17Z קליאו 9676 239255 wikitext text/x-wiki [[קובץ:G. K. Chesterton.jpg|שמאל|ממוזער|166 פיקסלים|ג'ילברט קייט צ'סטרטון]] '''[[W:ג.ק. צ'סטרטון|גילברט קייט צ'סטרטון]]''' (באנגלית: '''Gilbert Keith Chesterton''')‏ (1874 - 1936), משורר וסופר אנגלי. ==אמרותיו== * "ל[[חיים]] יש [[סוד]] כמוס; זו ההשתוממות." * "ללכת ישר סביב ה[[עולם]] זו הקצרה שבדרכים כדי להגיע למקום שבו אנו נמצאים." * "ה[[אמנות]] כמוה כ[[מוסר]]; מדובר במתיחת קו." * "זכותה הגדולה של האריסטוקרטיה האנגלית היא שאיש לא יכול להתייחס אליה ברצינות." * "אין זו קנאות עיוורת להיות בטוחים בצדקתנו, אלא להיות לא מסוגלים לדמיין בנפשנו שאנו עלולים לטעות." * "ה[[צניעות]] היא הפיתיון העיקרי כדי לדוג שבחים." * "עיתונאי: טיפוס העובד קשה יותר מכל בטלן אחר שבעולם." * "האמצעי לאהוב משהו הוא לומר לעצמנו שאנו עלולים לאבדו." * "סופר קלאסי הוא מי שאנו יכולים להספיד מבלי לקרוא את כתביו." * "החיים חשובים מדי כדי להתייחס אליהם ברצינות." * "רדיפה קנאית אחר ה[[בריאות]] מובילה תמיד למשהו חולני." * "אין בנמצא נושא שאיננו מעניין; קיימים רק אנשים לא מעוניינים." == מתוך יצירותיו == '''הכופרים''' * "דבר אינו מכשיל כמו ה[[הצלחה]]." * "[[אדם]]: [[חיה]] בעלת עקרונות." * "אנו בוחרים את חברינו ואת אויבינו; [[אלוהים]] בוחר את שכנינו." '''אורתודוכסיה''' * "פסיכואנליזה היא התוודות ללא מחילה." * "קיימות תשוקות לא רצויות." '''חדשות מצוירות של לונדון''' * "על האדם לפחד מן ההשחתה הרוחנית והשפלות." * "[[אמת]] מושלמת היא לעתים קרובות בת בריתן של המידות הטובות; אמת לחצאין היא תמיד בת בריתו של ה[[רוע]]." * "ניתן לשכוח אמת גדולה, אך לא ניתן לסלפה." '''מה שצולע בעולם''' * "לא זו בלבד שכולנו נמצאים על אותה [[ספינה]], אלא שהים סוער." ''' יומנו של יושב ראש''' * "מי שממשיך לקוות אחרי שהכל נראה אבוד, ה[[תקווה]] מאירה לו פנים שוב." '''הציפור הצהובה''' * "משוגע הוא מי שאיבד את דרכו ואינו יכול לשוב אליה." '''אוטופיה''' * "האמת קדושה, ואם תאמר אותה לעתים קרובות מדי איש לא יאמין לך." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ג.ק. צ&#39;סטרטון}} {{מיון רגיל:צ'סטרטון, ג'ילברט קייט}} [[קטגוריה:משוררים בריטים]] [[קטגוריה:סופרים בריטים]] scc43s4hiktfblvy9xzhvlmyv1w2525 0 14003 239243 239098 2026-08-21T12:21:00Z ~2026-39406-08 27511 /* */ 239243 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Mourinho in Moscow.jpg|ממוזער|200px|ז'וזה מוריניו]] '''[[w:ז'וזה מוריניו|ז'וזה מריו דוס סנטוס פליקס מוריניו]]''' (בפורטוגזית: '''José Mário dos Santos Félix Mourinho'''; נולד ב־26 בינואר 1963) הוא מאמן [[כדורגל]] פורטוגזי אשר נחשב לאחד הטובים בתחומו. {{מפריד}} * "למוריניו יש חוק אחר ממאמנים אחרים, זה עונש היסטורי." * "אנחנו באמת צריכים ללמוד מאנשים חכמים. טוב ש[[אלברט איינשטיין]] לא אמר את הדברים האלה." ~ על דבריו של מגן ברצלונה דני אלבס, שאמר כי מוריניו לא המציא את הכדורגל * "הקשר הראשוני שנוצר היה עבורי מאוד מרשים, כי אני חושב שגיליתי אנשים עם אותה מנטליות כמו שיש לי, והם אוהבים כדורגל כפי שאני אוהב והם רוצים לנצח כפי שאני רוצה לנצח. אני חייב לומר. יש לנו שחקנים מהשורה הראשונה, ואני מצטער על היותי מעט יהיר, אבל גם יש לנו מאמן מהשורה הראשונה. כדי שפורטו יזכו בליגת האלופות הם היו צריכים לנצח את פרטיזן בלגרד, ריאל מדריד, מארסיי, אולימפיק ליון ואת מנצ'סטר יונייטד. שוב, בבקשה אל תקראו לי שחצן, כי מה שאני אומר הוא אמת. אני אלוף אירופי, אז אני לא... לא אחד מהיתר. אני... אני חושב שאני מיוחד." ~ במסיבת עיתונאים בעקבותיה קיבל את הכינוי "המיוחד" * "אם אתה יוצא לצוד ויש לך רק [[חתול]], קח את החתול כי לבד אי אפשר לצאת. אם תלך עם כלב טוב, תצוד יותר. אם תלך עם חתול, תצליח לצוד פחות אבל תצוד." ~ על הנהלת ריאל מדריד שלא מאשרת לו לרכוש חלוץ * "להיות מאמן [[מנצ'סטר יונייטד]] זה כבוד מיוחד. זה מועדון ידוע ומוערץ בכל העולם, יש מיסטיקה וקסם שאף מועדון אחר לא יכול להשתוות אליו." * "אין לי כוונה להשתנות. סבתי מתה לפני שנים רבות, אבל אני זוכר מה היא אמרה לי כשהייתי ילד: 'אם הם מקנאים בך, תשמח'. זה בדיוק מה שקרה לי." * "אני משוכנע שאני ראוי לפרס, זה לא אומר שאני באמת אזכה בו. ב[[איטליה]] יש שני פרסים למאמן הטוב ביותר. אחד הוא בחירת השחקנים, ואחר הוא בחירת המאמנים. בפרס של השחקנים זכיתי ב־88 אחוז מהקולות. אצל המאמנים? בשום דבר. אני מרגיש שאני לא אזכה בפרס כי הוא מבוסס על הצבעות של מאמנים מכל העולם." ~ על תהליך בחירת מאמן השנה של שנת 2010 * "ברצלונה זכתה בהכול, אבל היא לא זכתה בליגת האלופות בסנטיאגו ברנבאו, אולי בעוד 30 - 40 שנים שוב תהיה לה הזדמנות לעשות כן." * "אנחנו רוצים להגשים [[חלום]], זה נכון. אבל דבר אחד זה לעקוב אחר חלום ודבר אחר זה לעקוב אחר אובססיה. חלום הוא טהור יותר מאובססיה, חלום הוא על גאווה. וזאת לא אובססיה, זה חלום. יש לנו את החלום לשחק בגמר ליגת האלופות" ~ 27/4/2010, מסיבת העיתונאים לקראת גומלין חצי גמר ליגת האלופות, ברצלונה-אינטר. * "מי זה הפיטו שאתם מדברים עליו?" ~ על טיטו וילאנובה, עוזר מאמן [[W:ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]], לאחר שבסיום משחק דחף מוריניו אצבע לעינו של וילאנובה.<ref>{{כ}}{{nrg|יעקב זיו|עין עצלה: הישגו הראשון של מוריניו|273/083|21 באוגוסט 2011||3|2}}</ref> * "תאהבו אותי או לא, אני היחיד שזכה באליפות בשלוש הליגות הכי חשובות בעולם. אולי במקום 'המיוחד', אנשים צריכים להתחיל לקרוא לי 'האחד והיחיד'."<ref>{{כ}}{{ynet||מוריניו: "תקראו לי האחד והיחיד, לא המיוחד"|4268167|13 באוגוסט 2012|}}</ref> * "אתם יודעים מה הייתה התוצאה? 3-0. אתם יודעים מה זה אומר? 3-0 (מסמן את הספרה שלוש עם הידיים), אבל זה גם אומר 3 אליפויות פרמיירליג, ואני זכיתי ביותר אליפויות בפרמיירליג לבד מאשר שאר 19 המאמנים ביחד. 3 אליפויות לי ו-2 להם. כבוד, כבוד, אני מבקש כבוד." ~ כמאמן מנצ'סטר יונייטד לאחר הפסד ליגה 3-0 נגד טוטנהאם באוגוסט 2018 שבו הוא חש כי הוא לא מקבל מספיק כבוד מהעיתונאים על הישיגיו בפרמיירליג. * "אני לא מרגיש לחץ. אי אפשר לגרום לי להרגיש לחץ, אין סיכוי. קראתי הרבה פעמים בשבוע האחרון שיש לי מה להוכיח בכדורגל האנגלי. סר אלכס פרגוסון הוא היחיד שהוא אלוף אירופי במדינה הזאת (אנגליה), לא אף אחד אחר. אז מה אני צריך להוכיח?" ~ כמאמן צ'לסי לאחר שזכה בתואר הראשון שלו עם הקבוצה. * "אני באמת מעדיף שלא לדבר. אם אני אדבר אני אהיה בצרות גדולות, ואני לא רוצה להיות בצרות גדולות." ~ כמאמן צ'לסי בשנת 2014 לאחר הפסד ליגה נגד אסטון וילה שבו נשאל על רמת השיפוט של השופט כריס פוי (לצ'לסי הורחקו 2 שחקנים באותו משחק, וגם מוריניו בעצמו הורחק בסיום המשחק). * "אתה יודע, אני רוצה להיות מנומס כלפייך, ואני מעדיף לא לענות על השאלה ששאלת, כי השאלה שלך היא באמת שאלה רעה, כי זה נראה כאילו זו האשמה שלי וזו הבעייה שלי, והשאלה שלך לא נכונה. אני מצטער." ~ כמאמן מנצ'סטר יונייטד לאחר משחק נגד סטוק סיטי שהסתיים בתיקו, כשנשאל על ידי עיתונאי מדוע סירב ללחוץ יד למאמנה של סטוק סיטי מארק יוז בסיום המשחק. * "בסופו של יום אני חושב שהגיע לנו להפסיד. אולי לא הגיע להם לנצח, אבל לבטח שהגיע לנו להפסיד. [לאחר שנשאל על ידי עיתונאי האם הוא חושב שהוא עשה את הבחירה הנכונה של השחקנים להרכב] אני עשיתי 11 טעויות. הייתי צריך לבחור את ה-11 האחרים ולא את ההרכב הזה. עשיתי 11 טעויות. זו ההרגשה שיש לי כשהקבוצה שלי משחקת כל כך רע. כמובן שאני מגזים. יש לנו כמה שחקנים שלא הייתי אומר שהם מצויינים, אבל כאלה שנתנו הופעות נורמליות. הייתי אומר שההרגשה היא שעשיתי 11 בחירות שגויות." ~ כמאמן צ'לסי בעונת 2013/2014 לאחר הפסד 2-0 לניוקאסל. * "הוא מומחה בלהיכשל, אני לא. ואם כביכול הוא צודק ואני מפחד להיכשל, זה בגלל שאני לא נכשל הרבה פעמים. אז אולי הוא צודק, אולי אני לא רגיל להיכשל, אבל המציאות היא שהוא מומחה בלהיכשל כי 8 שנים בלי שום תואר זה כישלון, ואם זה היה קורה לי בצ'לסי ובמשך 8 שנים לא הייתי זוכה בתואר הייתי עוזב את לונדון ולא חוזר." ~ כמאמן צ'לסי לאחר שנשאל על ידי עיתונאי על טענתו של [[ארסן ונגר]] שישנם מאמנים שמפחדים להיכשל. * "הסגנון של איך שאנחנו משחקים הוא מאוד חשוב, אבל זה עניין של חביתות וביצים. בלי ביצים - אין חביתות. זה תלוי באיכות של הביצים. בסופרמרקט יש סוגי ביצים: רמה ראשונה, רמה שנייה ורמה שלישית וחלק יקרות יותר מהאחרות וחלקן נותנות לך חביתות טובות יותר. אז כשהביצים ברמה ראשונה נמצאות בווייטרוז (רשת סופרמרקטים באנגליה) ואתה לא יכול להגיע לשם, אתה נמצא בבעייה." ~ במסיבת עיתונאים כמאמן צ'לסי באוגוסט 2007 שבה נתן משל על ביצים וחביתות והשתמש במטאפורה הזאת כדי לרמוז ולהמחיש את העובדה שמאמן לא יכול להשיג תוצאות טובות בלי המשאבים המתאימים (אחרי שהכסף בתקופת הבעלים דאז רומן אברמוביץ' החל לאזול והסגל הצטמצם והוא בכל זאת דרש שהם ישחקו כדורגל יפה). * [מוריניו נשאל בראיון מי השחקן הכי בעייתי שהיה לו בקבוצה בה אימן] "מריו (באלוטלי). אני זוכר שפעם נסענו (עם אינטר) לשחק נגד קאזאן בליגת האלופות. במשחק הזה כל החלוצים שלי היו פצועים, והייתי בצרות במשחק הזה, ומריו היה החלוץ היחיד שהיה כשיר למשחק, והוא קיבל כרטיס צהוב בסביבות הדקה ה42-43. אז בזמן הפסקת המשחק בחדר ההלבשה בזבזתי 14 דקות מתוך ה15 רק כדי לדבר עם מריו. אמרתי לו 'מריו, אני לא יכול להחליף אותך. אין לי חלוץ בספסל. אל תיגע באף אחד. שחק רק עם הכדור. אם מישהו עושה עלייך פרובוקציות, אל תגיב. אם השופט עושה איזושהי טעות, אל תגיב. מריו בבקשה.' ואז בדקה ה-46 הוא קיבל צהוב שני והורחק." * "בשבע השנים האחרונות המיקום הכי גרוע של מנצ'סטר סיטי בפרמיירליג היה המקום הרביעי. בשבע השנים האחרונות מנצ'סטר יונייטד הופיעו פעמיים בליגת האלופות והם סיימו פעמיים במקום השני בליגה. זו מורשת. אתם יודעים מה זה עוד אומר מורשת? זה אומר אוטמנדי, קווין דה בריינה, פרננדיניו, סילבה, סטרלינג, אגוארו. הם השקעות מהעבר. לא מהשנתיים האחרונות, מהעבר. אתם יודעים איפה הרבה מהשחקנים שעזבו את המועדון בעונה שעברה? תראו איפה הם משחקים. איפה הם משחקים, איך הם משחקים, אם הם משחקים. זו המורשת של הכדורגל. ויום אחד כשאני אעזוב את הקבוצה, המאמן הבא של מנצ'סטר יונייטד ימצא כאן את לוקאקו, מאטיץ', וכמובן את דה חאה שנמצא פה הרבה שנים." ~ לאחר שמנצ'סטר יונייטד הודחו בליגת האלופות על ידי סביליה, מוריניו מגן על הרקורד של מנצ'סטר יונייטד בתקופת הזמן בה הוא אימן את הקבוצה לעומת מאמנים אחרים. * "זה ברור שאני אסיים את הקריירה שלי מבלי שאני אאמן את ברצלונה." ~ כמאמן אינטר בשנת 2010 לאחר שאינטר הדיחה את ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות. * "אני ז'וזה מוריניו ואני לא אשתנה. אני מגיע עם האיכויות שלי ועם החסרונות שלי." * "אם אני שנוא בברצלונה, זו הבעייה שלהם אבל לא הבעייה שלי. פחד היא לא מילה המופיעה בלקסיקון הכדורגל שלי." ~ כמאמן ריאל מדריד בשנת 2010. * "אני מוכן. ככל שיש יותר לחץ, כך אני חזק יותר. בפורטוגל אנחנו אומרים 'ככל שהספינה גדולה יותר, כך הסופה חזקה יותר'. למרבה המזל אני הייתי בספינות גדולות. פורטו הייתה ספינה מאוד גדולה בפורטוגל, צ'לסי הייתה גם ספינה גדולה מאוד באנגליה ואינטר הייתה ספינה גדולה באיטליה. עכשיו אני בריאל מדריד, שנחשבת לספינה הכי גדולה בכוכב הלכת." * "זה חלק מההיסטוריה שלי שנעלמה. (עיתונאי: "אמרת לפני כן בראיון שהוא לא היה קפטן, אלא היה מנהיג מבחינתך") יש לך קפטנים, יש לך מנהיגים. וכמו שמרט אמר לפעמים זה לא הסרט (של הקפטן) על הזרוע, אלא זה מה שאתה מייצג. וז'ורז'ה היה אחד מאותם בחורים שכמו שנהגתי לומר היו מנקים את הזבל ונותנים למאמן לעשות את העבודה שלו כמאמן ולא כמנהיג של חדר ההלבשה. זאת שלמות עבור מאמן כאשר הקפטן שלו עושה את העבודה הזאת. כמובן שאני מאוד עצוב. זה חלק מההיסטוריה שלי שנעלמה. אבל בואו נשכח מכדורגל ונתמקד בו, בז'ורז'ה, בחור צעיר, בילדים שלו, שפגשתי כשהם באמת היו ילדים ועכשיו הם התבגרו והפכו לגברים בוגרים. וכמובן שאני מאוד עצוב אבל אני כאן מאחר שאם הוא היה יכול לדבר איתי עכשיו, הוא היה אומר לי 'בוא תעשה את מסיבת העיתונאים שלך', והוא היה אומר 'מחר תשחקו את המשחק, שחק את המשחק מיסטר ותנצח. תנצחו ותשכחו ממני'. זה היה ז'ורז'ה. אז זה מה שאני הולך לנסות לעשות. לעשות את העבודה שלי היום, לעשות את העבודה שלי מחר, ולבכות לאחר מכן. אבל היום ומחר יש לי עבודה לעשות ואני יודע שז'ורז'ה היה אומר לי לעשות את העבודה." ~ מספיד כמאמן פנרבחצ'ה את מי שהיה שחקנו והקפטן שלו בפורטו ז'ורז'ה קוסטה שהלך לעולמו באוגוסט 2025. * "תראה. לגבי העונה השלישית שלי בפורטו לא הייתה לי עונה שלישית שם. לגבי העונה השלישית שלי באינטר לא הייתה לי עונה שלישית שם. בעונה השלישית שלי בצ'לסי בקדנציה הראשונה זכיתי בגביע הfa ובגביע הקרלינג, והגעתי לחצי גמר ליגת האלופות. בעונה השלישית שלי בריאל מדריד זכיתי בסופר קאפ, הפסדתי בגמר הגביע הספרדי והגעתי לחצי גמר ליגת האלופות. אלה העונות השלישיות שלי בקבוצות השונות, אז כנס לגוגל במקום לשאול שאלות טיפשיות. כנס לגוגל ותנסה למצוא בעצמך את העובדות." ~ כמאמן צ'לסי לאחר שנשאל על "קללת העונה השלישית" שלו. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:José Mourinho}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: מוריניו, ז'וזה}} [[קטגוריה:פורטוגזים]] [[קטגוריה:מאמני כדורגל]] itgkmptqtqh7tpj8s2b3airqzo1f8l2 0 15587 239244 239122 2026-08-21T13:38:46Z יוסף אומץ 20548 239244 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] i1z7kvowgf2fh306p7wmm8zsm1r9309 239245 239244 2026-08-21T14:23:46Z יוסף אומץ 20548 239245 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. ==נאמר עליו== * "ההתכתוב עם מיכי מרתקת, למי שחובב התעמלות שכלית". {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] ewhdinne00ek5uq92nnvtzv4nsqnjbl 239246 239245 2026-08-21T14:35:46Z קליאו 9676 ציטטה ללא ייחוס 239246 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] ji95n9xvtt8bual4h3q2i91es7fsed2 0 20386 239250 157933 2026-08-21T14:42:18Z קליאו 9676 עריכה 239250 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Gesture (6155955548).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|נושא=תּוֹכָחָה}} ==כללי== * "תוכחה שבאה מלב חסום תמצא כותל חסום. תוכחה שבאה מאהבה עשויה להישמע." ~ [[בנימין לאו]] * "התבוננות ותוכחה – היעלה על הדעת, כי שני אלה, העולים לעתים קרובות כל־כך בקנה אחד, הנם, בעצם, תרתי דסתרי? והדבר, אמנם, כן הוא! מי שחלקו בין המתבוננים האמיתיים אינו מרבה בתביעות ואינו מוכיח." ~ [[יוסף חיים ברנר]] * "כשם שאין סם רפואה פועל את פעולתו כשהוא ניתן במידה גדושה, כך אין דברי תוכחה ו[[ביקורת]] מועילים כשהם גודשים את הסאה של הצדק." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "יש יתרון בתוכחה עצמית. כאשר אנו מאשימים את עצמנו אנחנו חשים שלאף אחד אחר יש זכות להאשים אותנו." ~ [[אוסקר ויילד]] * "יהיה חלקי עם אלה שמוכנים לסבול דברי [[לעג]] ותוכחה למען האמת, ובכך להיות זכאים לשמוח כשה[[ניצחון]] יגיע." ~ [[W:לואיזה מיי אלקוט|לואיזה מיי אלקוט]] * "מילים מילים של תוכחה, ואתה בוכה ואני בוכה וכבר מזמן שלא עברה [[שמחה]] בדלת." ~ מיה שילון * "עיניך מביטות בי ושותקות, ואין בן תוכחה ואין בם זעם." ~ [[אהוד מנור]] ==מקורות יהודיים== * "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא." ~ {{פסוק|ויקרא|יט|יז}} * "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְ[[חוכמה|חָכָם]] וְיֶאֱהָבֶךָּ." ~ {{פסוק|משלי|ט|ח}} * "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו." ~ [[הלל הזקן]], [[מסכת אבות]], [[s:משנה אבות ב ה|פרק ב', משנה ה']] * "[[אהבה|אהב]] מוסר אהב דעת, ושנא תוכחת בער." ~ {{פסוק|משלי|יב|א}} * "תְּמֵהַנִי אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכחה. [[wikt:טל קיסם מבין שניך טל קורה מבין עיניך|אם אמר לו 'טול קיסם מבין שִׁנֶּיךָ' אמר לו 'טול קורה מבין עֵינֶיךָ!']]" ~ [[רבי טרפון]], [[s:ערכין טז ב|תלמוד בבלי, מסכת ערכין, ט"ז, ב']] * אמר [[רבי טרפון]] "העבודה! אם יש בדור הזה יכול להוכיח". אמר ר' [[אלעזר בן עזריה]] "העבודה! אם יש בדור הזה יכול לקבל תוכחת". אמר [[רבי עקיבא]] "העבודה! אם יש בדור הזה יודע האיך מוכיחים". ~ [[s:ספרא על ויקרא יט יז|ספרא על ויקרא, י"ט, י"ז]] * "תניא רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם שנאמר ([[משלי]], כ"ד, כ"ה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב ויש אומרים יחזיק באמונה יתירה שנאמר ([[תהילים]], ק"א, ו') עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו'." ~ [[מסכת תמיד]], כ"ח, א' ==ראו גם== * '''[[ביקורת]]''' [[קטגוריה:חיי האדם]] ihqccfdwsiwruar9t8v6satjxr4ailb 0 28975 239249 237525 2026-08-21T14:39:30Z קליאו 9676 239249 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Binyamin Lau (cropped).jpg|ממוזער|196 פיקסלים|בני לאו, 2015]] '''[[W:בנימין לאו|בנימין (בני) לאו]]''' (נולד ב־1961) הוא רב [[ישראלי]] וד"ר במדעי ה[[יהדות]]. ==אמרותיו== * "לא הערכנו מספיק את כוחה של הקהילה בחוץ לארץ ששימרה [[זהות]], נתנה ביטחון ליהודים, ונתנה עומק למושג של 'כל ישראל ערבים זה לזה'." ~ 9 במאי 2011 * "אני מבקש לעשות תיקון בדרך המאבק שלי באנשים שדעותיהם קשות לי ו[[מחלוקת]] עמוקה בינם לביני על פרשנות התורה ועל תמונת העולם של יהדות ריבונית בארץ ישראל. צריך להיאבק לגופו של עניין ולא של אדם. אם אדם מוביל מגמה שנראית לי רעה ופסולה, אני צריך לעשות מאמץ להיאבק בדעותיו ובהשפעתו אך הוא לא אויב. הוא חלק ממשפחתי הרחבה כשם שאני חלק ממשפחתו." ~ 15 באוקטובר 2023 ==ירמיהו (2010)== * "[[ירמיהו]] מתאר את החברה ביהודה ובישראל בזמן חוסר השקט בממלכות הצפון." * "הוא לא יהיה רק נביא מקומי שיעסוק בתיקון המידות והמעשים של בני עמו. המפה העולמית תהיה לנגד עיניו והוא יחזה את מהלכי האלוהים על פני הממלכות." ==שמואל (2014)== * "מי שגילה את האור רוצה להעבירו לכולם." * "הנביא [[שמואל]], אחרון השופטים וראשון לנביאים, הוא חוליית המעבר מתקופה לתקופה." * "הוא [שמואל] לא הוכיח אותם אלא קירב אותם, לא העמיד עצמו מולם אלא בצידם." ==שמונה נביאים - בעבותות אהבה (2016)== {{דף מורחב|שמונה נביאים - בעבותות אהבה}} * "דרך קריאה ב[[תנ"ך]] נוכל להגביה את קומתה הרוחנית של החברה הישראלית." * "הדמויות הגדולות בהיסטוריה ובחיים כמוהן כהרים גבוהים ונישאים המסתירים כמעט בהכרח את הנוף של הגבעות הפזורות מסביבותיהם. גם בספרי התנ"ך הדמויות הגדולות מסתירות את אלה המקומיות." * "הנביאים אינם רק מטיפי מוסר ורואי שחורות; אחד הדברים המאפיינים את כל הנביאים, לכל תקופותיהם, הוא התחושה העמוקה של אהבה עזה שחש הנביא לבני עמו." ==שיבת ציון (2023)== {{דף מורחב|שיבת ציון (ספר)}} * "זרימתו של נהר ה[[חיים]] אינה מקפידה על נתיבו המרכזי אלא מוצאת עצמה בהילוך עקלקל שמביא למרחבים שונים ממוצא המים." * "כשאומה נעקרת כקבוצה מובחנת מעל אדמתה ומשתרשת במרחב משותף חדש היא איננה מפסיקה להזדהות בזהותה המקורית אלא רק מאבדת את הקשר הפיזי למרחב הגיאוגרפי המקורי שלה." * "תמונת המסע הזה של שיבת ציון הולכת ומתבררת ובו זמנית גם מעוררת שאלות פתוחות לגבי התחנות הבאות במהלך של העם המתבסס בארצו." {{מיון רגיל:לאו, בנימין}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] r83hu4tbgjfwif19w8upe9zz8w3grxa 0 29297 239266 231123 2026-08-21T17:19:13Z קליאו 9676 239266 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shrimping with Phong Robert Nguyen 06.27.08 091.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דייג}} * "הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם יְהוָה וְדִיגוּם." ~ {{פסוק|ירמיהו|טז|טז}} * "אם ה[[דגי]]ם אילמים, הדייגים מפטפטים." ~ [[גאורג כריסטוף ליכטנברג]] * "דייג החותר במשוט כדי לגרום לסירתו להתקדם, [[עבר]]ו לפניו ו[[עתיד]]ו מאחריו." ~ [[סופוקלס]] * "דייג פזיז אינו תופש דגים." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "בואי נדוג יחד, אמר הדייג לתולעת." ~ [[ברטולט ברכט]] * "אף פעם לא הצלחתי להבין דייגים. יושב אדם על החוף ומחזיק בחכה שחוט שקוף משתלשל ממנה למרחב אינסופי שנקרא [[ים]], ומנסה לדוג לעצמו [[ארוחת ערב]]." ~ [[גידי שפרוט]] * "דייגים שמשחררים את הדגים לא רוצים לאכול אותם, הם רק רוצים לגרום להם לאחר לאיפשהו." ~ [[מיץ' הדברג]] * "הדייג הצעיר נאנח, והלילה הגיע, ואיתו האביר הלבן על סוסו." ~ [[עמוס קינן]], 'לונה' * "הנה דייג, והדייג מחזיק חכה. איפה נשים את הדייג במים, או על החוף?" ~ מתוך התוכנית '[[פרפר נחמד]]' ==ראו גם== * [[דג]] [[קטגוריה:מקצועות]] rwe42veeg26w5z74u0f0z7i34gk82qr 239267 239266 2026-08-21T17:19:26Z קליאו 9676 239267 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shrimping with Phong Robert Nguyen 06.27.08 091.jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דייג}} * "הִנְנִי שֹׁלֵחַ לְדַיָּגִים רַבִּים נְאֻם יְהוָה וְדִיגוּם." ~ {{פסוק|ירמיהו|טז|טז}} * "אם ה[[דג]]ים אילמים, הדייגים מפטפטים." ~ [[גאורג כריסטוף ליכטנברג]] * "דייג החותר במשוט כדי לגרום לסירתו להתקדם, [[עבר]]ו לפניו ו[[עתיד]]ו מאחריו." ~ [[סופוקלס]] * "דייג פזיז אינו תופש דגים." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "בואי נדוג יחד, אמר הדייג לתולעת." ~ [[ברטולט ברכט]] * "אף פעם לא הצלחתי להבין דייגים. יושב אדם על החוף ומחזיק בחכה שחוט שקוף משתלשל ממנה למרחב אינסופי שנקרא [[ים]], ומנסה לדוג לעצמו [[ארוחת ערב]]." ~ [[גידי שפרוט]] * "דייגים שמשחררים את הדגים לא רוצים לאכול אותם, הם רק רוצים לגרום להם לאחר לאיפשהו." ~ [[מיץ' הדברג]] * "הדייג הצעיר נאנח, והלילה הגיע, ואיתו האביר הלבן על סוסו." ~ [[עמוס קינן]], 'לונה' * "הנה דייג, והדייג מחזיק חכה. איפה נשים את הדייג במים, או על החוף?" ~ מתוך התוכנית '[[פרפר נחמד]]' ==ראו גם== * [[דג]] [[קטגוריה:מקצועות]] 1d5rjmjby2cyc8uwpspi9n3jq6pnabj 0 30044 239251 239215 2026-08-21T15:09:52Z קליאו 9676 239251 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. הנילוס והטיבר כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] 7hexazcy6bk6tu75r3tzlnq4b3sa17g 239252 239251 2026-08-21T15:10:33Z קליאו 9676 239252 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. הנילוס וה[[W:טיבר|טיבר]] כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" [[קטגוריה:גופי מים]] k0uw3hirzz94r9vwjrgoxcob4mzelk5 239253 239252 2026-08-21T15:11:37Z קליאו 9676 239253 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Парус - panoramio (3).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. הנילוס וה[[W:טיבר|טיבר]] כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "תחת שמי ים התיכון / ערב על אבטיחים יורד,/ אשליות מתוקות." ~ [[שלמה ארצי]], 'שמי ים התיכון' [[קטגוריה:גופי מים]] od65hcdn6sklg40jzs32eg4vonoj22f 239256 239253 2026-08-21T15:21:14Z קליאו 9676 עריכה 239256 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tel Aviv-Yafo, Israel - panoramio (75).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. הנילוס וה[[W:טיבר|טיבר]] כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "תחת שמי ים התיכון / ערב על אבטיחים יורד,/ אשליות מתוקות." ~ [[שלמה ארצי]], 'שמי ים התיכון' [[קטגוריה:גופי מים]] lq0d2neyce4ppdk879j4zd8jvc5fkta 239257 239256 2026-08-21T15:21:51Z קליאו 9676 239257 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tel Aviv-Yafo, Israel - panoramio (75).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. ה[[W:נילוס|נילוס]] וה[[W:טיבר|טיבר]] כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם דגים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "תחת שמי ים התיכון / ערב על אבטיחים יורד,/ אשליות מתוקות." ~ [[שלמה ארצי]], 'שמי ים התיכון' [[קטגוריה:גופי מים]] gki47y730dbsycdqqyw48gswosqk56n 239258 239257 2026-08-21T15:24:01Z קליאו 9676 239258 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israel, Tel-Aviv (5174277411).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. ה[[W:נילוס|נילוס]] וה[[W:טיבר|טיבר]] כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם [[דג[[ים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "תחת שמי ים התיכון / ערב על אבטיחים יורד,/ אשליות מתוקות." ~ [[שלמה ארצי]], 'שמי ים התיכון' [[קטגוריה:גופי מים]] 4x2vuegcesgsaon3i6p1wo54zg1bqyv 239259 239258 2026-08-21T15:24:19Z קליאו 9676 239259 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israel, Tel-Aviv (5174277411).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הים התיכון}} * "שַמָש גדול לתרבות האנושית, מרכז בראשית לקדמת האדם." ~ [[W:דוד רמז|דוד רמז]] * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[רומא העתיקה|רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "אין ספק שדוברי ה[[עברית]], לניביה ולשכבותיה ההיסטוריות, לקחו חלק אדיר, שלמיטב הכרתי עדיין אנו רחוקים מלהעריך אותו כראוי לו, בעיצוב תרומתו, ערכיו ומסורותיו של עולם הים התיכון." ~ [[אהרן אמיר]] * "מקום של איחוד שבו נפגשו תרבויות שונות ומגוונות מאוד. ה[[W:נילוס|נילוס]] וה[[W:טיבר|טיבר]] כאחד זורמים לים התיכון." ~ [[ג.ק. צ'סטרטון]] * "מה יש בו, בים התיכון, העושה אותו למשהו מעבר לסתם ים עם [[דג]]ים? מדוע כה רבי־עוצמה הדימויים והייצוגים שלו, רובדי ה[[היסטוריה]] הקשורים בו והכוחות ההיסטוריים האיטיים – שאנו עצמנו לא תמיד מודעים להם – הגלומים בו?" ~ [[W:עירד מלכין|עירד מלכין]] * "בחיצוניותו יש משהו מן הקסם העתיק של הים התיכון; זקנו זקן־אשורים וקומתו קומת [[הרקולס]]." ~ [[W:בנימין תמוז|בנימין תמוז]], 'מינוטאור' * "שמעתי פעם ששום ים אינו [[כחול]] יותר מהים־התיכון." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "תחת שמי ים התיכון / ערב על אבטיחים יורד,/ אשליות מתוקות." ~ [[שלמה ארצי]], 'שמי ים התיכון' [[קטגוריה:גופי מים]] 75y8azzuxqem1ciel55mx4f5pfkcwvf 0 30048 239247 2026-08-21T14:37:39Z קליאו 9676 דף חדש 239247 wikitext text/x-wiki '''שמונה נביאים - בעבותות אהבה''' הוא ספר מאת [[בנימין לאו]] שיצא לאור ב־2016 בהוצאת ידיעות ספרים. {{מפריד}] * "דרך קריאה ב[[תנ"ך]] נוכל להגביה את קומתה הרוחנית של החברה הישראלית." * "הנבואה והתפילה תנועתן שונות זו מזו. הנביא פועל כשליח עליון ומביא את דבר האלוהים מלמעלה למטה, ואילו המתפלל פועל כשליח ציבור ומביא את דבר העם מלמטה למעלה." * "הדמויות הגדולות בהיסטוריה ובחיים כמוהן כהרים גבוהים ונישאים המסתירים כמעט בהכרח את הנוף של הגבעות הפזורות מסביבותיהם. גם בספרי התנ"ך הדמויות הגדולות מסתירות את אלה המקומיות." * "דרך ה' היא לעשות צדקה ומשפט. נוסחה זו מסיטה את המעשה הדתי ממחוזות ההתבודדות וההתעלות הרוחנית אל מחוזות החברה והדאגה לזולת. המדד הקובע את מידת דתיותו של אדם הוא תשומת הלב שלו לצורכי החיים שסביבו ולא רק למערכת היחסים שבינו לבין אלוהיו. [[עמוס]] הוא הראשון מנביאי הספר והמוסר שמשתמש בנוסחה באופן שיטתי." * "עוצמתו הסיפורית של הספר [יונה] משחררת אותו מכבלי זמן ומקום ומעניקה לו את החופש הנדרש לקליטת קצבו האינטימי. כך הוא נקרא ביום הכיפורים כספר המלווה את האדם למעמקי תהום ולגובהי מרומים. הספר המיוחד הזה נלמד ופורש לאורך הדורות באין ‑ ספור פירושים." * "תפקידו של הנביא מתחיל במקום שבו נעדר ה[[שלום]] והקלקלה מצויה. אולם הנביאים אינם רק מטיפי מוסר ורואי שחורות; אחד הדברים המאפיינים את כל הנביאים, לכל תקופותיהם, הוא התחושה העמוקה של אהבה עזה שחש הנביא לבני עמו." * "הפיזור של ישראל בכל העולם כמעט שמנע את תפילת הציבור. במקום של פיזור אין ציבור ורק יחידים בכל דור היו מסוגלים להתעלות ולכנס את רסיסי העם לכדי תמונה שלמה ולעמוד כנביאים בתפילתם להצלת העם." * "כול פעם שפורצת בישראל תנועה התובעת תיקון ניתן לחוש את בת קולה של הנבואה. המבחן של תנועות אלו יהיה, כאז כן היום, עבותות האהבה שהן חשות כלפי העם שבתוכה הם חיים ושאליה מכוונות מילותיה. אי אפשר לזייף אהבה. תוכחה שבאה מלב חסום תמצא כותל חסום. תוכחה שבאה מאהבה עשויה להישמע." [[קטגוריה: ספרי מחשבת ישראל]] 4ojzzlq84ev4yq6ph7xfqt9tmv2mkx5 239248 239247 2026-08-21T14:38:38Z קליאו 9676 עריכה 239248 wikitext text/x-wiki '''שמונה נביאים - בעבותות אהבה''' הוא ספר מאת [[בנימין לאו]] שיצא לאור ב־2016 בהוצאת ידיעות ספרים. {{מפריד}} * "דרך קריאה ב[[תנ"ך]] נוכל להגביה את קומתה הרוחנית של החברה הישראלית." * "הנבואה והתפילה תנועתן שונות זו מזו. הנביא פועל כשליח עליון ומביא את דבר האלוהים מלמעלה למטה, ואילו המתפלל פועל כשליח ציבור ומביא את דבר העם מלמטה למעלה." * "הדמויות הגדולות ב[[היסטוריה]] ובחיים כמוהן כהרים גבוהים ונישאים המסתירים כמעט בהכרח את הנוף של הגבעות הפזורות מסביבותיהם. גם בספרי התנ"ך הדמויות הגדולות מסתירות את אלה המקומיות." * "דרך ה' היא לעשות צדקה ומשפט. נוסחה זו מסיטה את המעשה הדתי ממחוזות ההתבודדות וההתעלות הרוחנית אל מחוזות החברה והדאגה לזולת. המדד הקובע את מידת דתיותו של אדם הוא תשומת הלב שלו לצורכי החיים שסביבו ולא רק למערכת היחסים שבינו לבין אלוהיו. [[עמוס]] הוא הראשון מנביאי הספר והמוסר שמשתמש בנוסחה באופן שיטתי." * "עוצמתו הסיפורית של הספר [יונה] משחררת אותו מכבלי זמן ומקום ומעניקה לו את החופש הנדרש לקליטת קצבו האינטימי. כך הוא נקרא ביום הכיפורים כספר המלווה את האדם למעמקי תהום ולגובהי מרומים. הספר המיוחד הזה נלמד ופורש לאורך הדורות באין ‑ ספור פירושים." * "תפקידו של הנביא מתחיל במקום שבו נעדר ה[[שלום]] והקלקלה מצויה. אולם הנביאים אינם רק מטיפי מוסר ורואי שחורות; אחד הדברים המאפיינים את כל הנביאים, לכל תקופותיהם, הוא התחושה העמוקה של אהבה עזה שחש הנביא לבני עמו." * "הפיזור של ישראל בכל העולם כמעט שמנע את תפילת הציבור. במקום של פיזור אין ציבור ורק יחידים בכל דור היו מסוגלים להתעלות ולכנס את רסיסי העם לכדי תמונה שלמה ולעמוד כנביאים בתפילתם להצלת העם." * "כול פעם שפורצת בישראל תנועה התובעת תיקון ניתן לחוש את בת קולה של הנבואה. המבחן של תנועות אלו יהיה, כאז כן היום, עבותות האהבה שהן חשות כלפי העם שבתוכה הם חיים ושאליה מכוונות מילותיה. אי אפשר לזייף אהבה. תוכחה שבאה מלב חסום תמצא כותל חסום. תוכחה שבאה מאהבה עשויה להישמע." [[קטגוריה: ספרי מחשבת ישראל]] 9ffc6sx9mlptwa0rht5bz4hcv5gzw4l 239268 239248 2026-08-21T18:38:46Z דולב 835 הגהה 239268 wikitext text/x-wiki '''שמונה נביאים – בעבותות אהבה''' הוא ספר מאת [[בנימין לאו]] שיצא לאור ב־2016 בהוצאת ידיעות ספרים. {{מפריד}} * "דרך קריאה ב[[תנ"ך]] נוכל להגביה את קומתה הרוחנית של החברה הישראלית." * "הנבואה וה[[תפילה]] תנועתן שונות זו מזו. הנביא פועל כשליח עליון ומביא את דבר ה[[אלוהים]] מלמעלה למטה, ואילו המתפלל פועל כשליח ציבור ומביא את דבר העם מלמטה למעלה." * "הדמויות הגדולות ב[[היסטוריה]] ובחיים כמוהן כהרים גבוהים ונישאים המסתירים כמעט בהכרח את הנוף של הגבעות הפזורות מסביבותיהם. גם בספרי התנ"ך הדמויות הגדולות מסתירות את אלה המקומיות." * "דרך ה' היא לעשות צדקה ומשפט. נוסחה זו מסיטה את המעשה הדתי ממחוזות ההתבודדות וההתעלות הרוחנית אל מחוזות החברה והדאגה לזולת. המדד הקובע את מידת דתיותו של אדם הוא תשומת הלב שלו לצורכי החיים שסביבו ולא רק למערכת היחסים שבינו לבין אלוהיו. [[עמוס]] הוא הראשון מנביאי הספר והמוסר שמשתמש בנוסחה באופן שיטתי." * "עוצמתו הסיפורית של הספר [יונה] משחררת אותו מכבלי זמן ומקום ומעניקה לו את החופש הנדרש לקליטת קצבו האינטימי. כך הוא נקרא ב[[יום הכיפורים]] כספר המלווה את האדם למעמקי תהום ולגובהי מרומים. הספר המיוחד הזה נלמד ופורש לאורך הדורות באין־ספור פירושים." * "תפקידו של הנביא מתחיל במקום שבו נעדר ה[[שלום]] והקלקלה מצויה. אולם הנביאים אינם רק מטיפי מוסר ורואי שחורות; אחד הדברים המאפיינים את כל הנביאים, לכל תקופותיהם, הוא התחושה העמוקה של אהבה עזה שחש הנביא לבני עמו." * "הפיזור של ישראל בכל העולם כמעט שמנע את תפילת הציבור. במקום של פיזור אין ציבור ורק יחידים בכל דור היו מסוגלים להתעלות ולכנס את רסיסי העם לכדי תמונה שלמה ולעמוד כנביאים בתפילתם להצלת העם." * "כל פעם שפורצת בישראל תנועה התובעת תיקון ניתן לחוש את בת קולה של הנבואה. המבחן של תנועות אלו יהיה, כאז כן היום, עבותות האהבה שהן חשות כלפי העם שבתוכה הם חיים ושאליה מכוונות מילותיה. אי אפשר לזייף אהבה. תוכחה שבאה מלב חסום תמצא כותל חסום. תוכחה שבאה מאהבה עשויה להישמע." [[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]] er6hzvf4dt4yudzrya5nujvxyvyxp5x 0 30049 239260 2026-08-21T17:00:40Z קליאו 9676 דף חדש 239260 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דג}} * "אפילו דגים קטנים הם דגים." ~ [[פתגמים צ'כיים]] * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו.[[פתגמים אנגליים]] * "הטל את בר המזל אל הנהר, והוא ייצא משם עם דג בפיו." ~ פתגם ערבי * "איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." ~ '[[הזקן והים]]' [[קטגוריה:בעלי חיים]] g9eqbdsi1z6wq3yf14xgim6h2t3ef3k 239261 239260 2026-08-21T17:03:08Z קליאו 9676 עריכה 239261 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דג}} * "אפילו דגים קטנים הם דגים." ~ [[פתגמים צ'כיים|פתגם צ'כי]] * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ [[פתגמים אנגליים|פתגם אנגלי]] * "הטל את בר המזל אל הנהר, והוא ייצא משם עם דג בפיו." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." ~ [[ארנסט המינגווי]], '[[הזקן והים]]' [[קטגוריה:בעלי חיים]] 4qzjzm3obqhgyaztmoavxynk25wqjw3 239262 239261 2026-08-21T17:05:01Z קליאו 9676 239262 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דג}} * "אפילו דגים קטנים הם דגים." ~ [[פתגמים צ'כיים|פתגם צ'כי]] * "הטל את בר המזל אל הנהר, והוא ייצא משם עם דג בפיו." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "תן לאדם דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ [[פתגמים אנגליים|פתגם אנגלי]] * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], 'מזל דגים' * "איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." ~ [[ארנסט המינגווי]], '[[הזקן והים]]' [[קטגוריה:בעלי חיים]] m3npo5mdnes8xwrhfpilypvyzsavbc8 239263 239262 2026-08-21T17:15:00Z קליאו 9676 עריכה 239263 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Petaca banderita (Abudefduf troschelii), Cabo San Lucas, Baja California, México, 2024-12-18, DD 101.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דג}} * "אפילו דגים קטנים הם דגים." ~ [[פתגמים צ'כיים|פתגם צ'כי]] * "הטל את בר המזל אל ה[[נהר]], והוא ייצא משם עם דג בפיו." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "תן ל[[אדם]] דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ [[פתגמים אנגליים|פתגם אנגלי]] * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], 'מזל דגים' * "איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." ~ [[ארנסט המינגווי]], '[[הזקן והים]]' [[קטגוריה:בעלי חיים]] i6orvbjms12b9et7e4wv7n5hxl8om29 239264 239263 2026-08-21T17:15:32Z קליאו 9676 239264 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Petaca banderita (Abudefduf troschelii), Cabo San Lucas, Baja California, México, 2024-12-18, DD 101.jpg|ממוזער|196 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דג}} * "אפילו דגים קטנים הם דגים." ~ [[פתגמים צ'כיים|פתגם צ'כי]] * "הטל את בר המזל אל ה[[נהר]], והוא ייצא משם עם דג בפיו." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "תן ל[[אדם]] דג והאכלת אותו ליום, למד אדם לדוג והאכלת אותו לשארית חייו." ~ [[פתגמים אנגליים|פתגם אנגלי]] * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], 'מזל דגים' * "איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." ~ [[ארנסט המינגווי]], '[[הזקן והים]]' ==ראו גם== * [[דייג]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] gr67ldiy4vga42mcp0ejcgq9ondi3ge 239269 239264 2026-08-22T11:13:38Z דולב 835 הגהה 239269 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Petaca banderita (Abudefduf troschelii), Cabo San Lucas, Baja California, México, 2024-12-18, DD 101.jpg|ממוזער|196 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דג}} * "אפילו דגים קטנים הם דגים." ~ [[פתגמים צ'כיים|פתגם צ'כי]] * "הטל את בר המזל אל ה[[נהר]], והוא ייצא משם עם דג בפיו." ~ [[פתגמים ערביים|פתגם ערבי]] * "תן ל[[אדם]] דג והאכלת אותו ליום, למד אדם [[דייג|לדוג]] והאכלת אותו לשארית חייו." ~ [[פתגמים אנגליים|פתגם אנגלי]] * "התחיל הדג פושט צורה ולבש צורה עד שנסתלק מצורת דג שלקח פישל בממון הרבה, והתחיל מדמה והולך לדג שעלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא לבוראו בבריאת הדגים." ~ [[שמואל יוסף עגנון]], 'מזל דגים' * "איש זקן היה והיה דג לו לבדו בבוצית בזרם הגולף וכבר שמונים וארבעה ימים לא צד אפילו דג אחד." ~ [[ארנסט המינגווי]], '[[הזקן והים]]' ==ראו גם== * [[דייג]] [[קטגוריה:בעלי חיים]] 55z2780cwi23d076z3fw2sc6ivv31qm