ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.16 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 1485 239286 219159 2026-08-22T16:21:00Z ~2026-42575-38 27560 239286 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Chaim Yaakov Levin (997009326929605171).jpg|ממוזער|210px|]] הרב '''[[W:אריה לוין|אריה לוין]]''' (22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969; ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט), הוא רב. כונה 'רב האסירים'. ב[[ירושלים]] היה ידוע בשם ר' אריה. {{מפריד}} *"ברוך השם טוב, ובעזרת השם יהיה יותר טוב..." ~ כששאלו אותו לשלומו * "ירא שמיים אמיתי הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה שמא לא עשה באותו יום כדי להקל סבלו של יהודי מדוכא בייסורים." * "הרגל של אשתי כואבת לנו." ~ לרופאו (מתוך "איש צדיק היה" - שמחה רז, עמ' 101) * "לפעמים..." ~ בתשובה לשאלה האם הוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים * "כאריה..." ~ לאחר ששאלוהו: האם הוא מתגבר בבוקר לקום כארי * "הרודף אחר הכבוד - מסכן ואומלל הוא, שהרי אין יותר ממנו הנזקק לבריות. שהרי מה זה [[כבוד]]? אתה מבקש מאחרים שיכבדוך. וכי כלום יש יותר מזה הנזקק לבריות?" (מתוך "צדיק יסוד עולם" , שמחה רז עמ' 426) * "קל יותר לעקור הר על ידי חודו של מחט, מלעקור [[גאווה]] מתוך ליבו של אדם" ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "חיים של בטלה - כמוהם כמוות בטרם עת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 26) * "כלל זה יהא נקוט בידך: כל אימת שנתקל הינך בקשיים - הווי אומר שדבר טוב הוא. רק הדברים הרעים והגרועים באים לו לאדם בנקל..." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 427) * "אהבת הכבוד ושלוות הנפש אינן יכולות לדור בכיפה אחת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "[[יהודים|יהודי]] יקר, כשאני מסתכל עליך איני רואה אלא את נשמתך, והיא משמחת את ליבי עד מאוד." ~ נאמר לאדם חילוני שדיבר עימו בגילוי ראש. * "וכי חטאו בני? ועל מה להם להתוודות? וכי יש צדיקים יותר גדולים בעולם מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם וישראל?" - (מתוך הספר "איש צדיק היה" מאת שמחה רז) נאמר כתשובה לפניית הבריטים אליו שיבוא להגיד ווידוי עם האסירים הרוגי המלכות [[מאיר פיינשטיין]] ומשה ברזני. {{מיון רגיל: לוין, אריה}} [[קטגוריה:רבנים]] n1bcdw8l76zcv8vfng8gk4y3dd66oe2 239295 239286 2026-08-22T19:24:34Z קליאו 9676 239295 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Chaim Yaakov Levin (997009326929605171).jpg|ממוזער|166px|הרב אריה לוין]] הרב '''[[W:אריה לוין|אריה לוין]]''' (22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969; ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט), הוא רב. כונה 'רב האסירים'. ב[[ירושלים]] היה ידוע בשם ר' אריה. {{מפריד}} *"ברוך השם טוב, ובעזרת השם יהיה יותר טוב..." ~ כששאלו אותו לשלומו * "ירא שמיים אמיתי הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה שמא לא עשה באותו יום כדי להקל סבלו של יהודי מדוכא בייסורים." * "הרגל של אשתי כואבת לנו." ~ לרופאו (מתוך "איש צדיק היה" - שמחה רז, עמ' 101) * "לפעמים..." ~ בתשובה לשאלה האם הוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים * "כאריה..." ~ לאחר ששאלוהו: האם הוא מתגבר בבוקר לקום כארי * "הרודף אחר הכבוד - מסכן ואומלל הוא, שהרי אין יותר ממנו הנזקק לבריות. שהרי מה זה [[כבוד]]? אתה מבקש מאחרים שיכבדוך. וכי כלום יש יותר מזה הנזקק לבריות?" (מתוך "צדיק יסוד עולם" , שמחה רז עמ' 426) * "קל יותר לעקור הר על ידי חודו של מחט, מלעקור [[גאווה]] מתוך ליבו של אדם" ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "חיים של בטלה - כמוהם כמוות בטרם עת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 26) * "כלל זה יהא נקוט בידך: כל אימת שנתקל הינך בקשיים - הווי אומר שדבר טוב הוא. רק הדברים הרעים והגרועים באים לו לאדם בנקל..." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 427) * "אהבת הכבוד ושלוות הנפש אינן יכולות לדור בכיפה אחת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "[[יהודים|יהודי]] יקר, כשאני מסתכל עליך איני רואה אלא את נשמתך, והיא משמחת את ליבי עד מאוד." ~ נאמר לאדם חילוני שדיבר עימו בגילוי ראש. * "וכי חטאו בני? ועל מה להם להתוודות? וכי יש צדיקים יותר גדולים בעולם מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם וישראל?" - (מתוך הספר "איש צדיק היה" מאת שמחה רז) נאמר כתשובה לפניית הבריטים אליו שיבוא להגיד ווידוי עם האסירים הרוגי המלכות [[מאיר פיינשטיין]] ומשה ברזני. {{מיון רגיל: לוין, אריה}} [[קטגוריה:רבנים]] olqhxamap98bj9llt1g6udw0wyq3jtr 239296 239295 2026-08-22T19:25:44Z קליאו 9676 239296 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Chaim Yaakov Levin (997009326929505171).jpg|ממוזער|166px|הרב אריה לוין]] הרב '''[[W:אריה לוין|אריה לוין]]''' (22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969; ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט), הוא רב. כונה 'רב האסירים'. ב[[ירושלים]] היה ידוע בשם ר' אריה. {{מפריד}} *"ברוך השם טוב, ובעזרת השם יהיה יותר טוב..." ~ כששאלו אותו לשלומו * "ירא שמיים אמיתי הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה שמא לא עשה באותו יום כדי להקל סבלו של יהודי מדוכא בייסורים." * "הרגל של אשתי כואבת לנו." ~ לרופאו (מתוך "איש צדיק היה" - שמחה רז, עמ' 101) * "לפעמים..." ~ בתשובה לשאלה האם הוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים * "כאריה..." ~ לאחר ששאלוהו: האם הוא מתגבר בבוקר לקום כארי * "הרודף אחר הכבוד - מסכן ואומלל הוא, שהרי אין יותר ממנו הנזקק לבריות. שהרי מה זה [[כבוד]]? אתה מבקש מאחרים שיכבדוך. וכי כלום יש יותר מזה הנזקק לבריות?" (מתוך "צדיק יסוד עולם" , שמחה רז עמ' 426) * "קל יותר לעקור הר על ידי חודו של מחט, מלעקור [[גאווה]] מתוך ליבו של אדם" ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "חיים של בטלה - כמוהם כמוות בטרם עת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 26) * "כלל זה יהא נקוט בידך: כל אימת שנתקל הינך בקשיים - הווי אומר שדבר טוב הוא. רק הדברים הרעים והגרועים באים לו לאדם בנקל..." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 427) * "אהבת הכבוד ושלוות הנפש אינן יכולות לדור בכיפה אחת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "[[יהודים|יהודי]] יקר, כשאני מסתכל עליך איני רואה אלא את נשמתך, והיא משמחת את ליבי עד מאוד." ~ נאמר לאדם חילוני שדיבר עימו בגילוי ראש. * "וכי חטאו בני? ועל מה להם להתוודות? וכי יש צדיקים יותר גדולים בעולם מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם וישראל?" - (מתוך הספר "איש צדיק היה" מאת שמחה רז) נאמר כתשובה לפניית הבריטים אליו שיבוא להגיד ווידוי עם האסירים הרוגי המלכות [[מאיר פיינשטיין]] ומשה ברזני. {{מיון רגיל: לוין, אריה}} [[קטגוריה:רבנים]] odj5hlh7yzqzu1i2kqy2cu9llshzf8o 239297 239296 2026-08-22T19:27:06Z קליאו 9676 עריכה 239297 wikitext text/x-wiki [[קובץ:עם ר אריה לוין.jpg|ממוזער|210px|הרב אריה לוין, מימין]] הרב '''[[W:אריה לוין|אריה לוין]]''' (22 במרץ 1885 - 28 במרץ 1969; ו' בניסן ה'תרמ"ה - ט' בניסן ה'תשכ"ט), הוא רב. כונה 'רב האסירים'. ב[[ירושלים]] היה ידוע בשם ר' אריה. {{מפריד}} *"ברוך השם טוב, ובעזרת השם יהיה יותר טוב..." ~ כששאלו אותו לשלומו * "ירא שמיים אמיתי הוא זה שאינו יכול לישון בלילות מדאגה שמא לא עשה באותו יום כדי להקל סבלו של יהודי מדוכא בייסורים." * "הרגל של אשתי כואבת לנו." ~ לרופאו (מתוך "איש צדיק היה" - שמחה רז, עמ' 101) * "לפעמים..." ~ בתשובה לשאלה האם הוא אחד מל"ו צדיקים נסתרים * "כאריה..." ~ לאחר ששאלוהו: האם הוא מתגבר בבוקר לקום כארי * "הרודף אחר הכבוד - מסכן ואומלל הוא, שהרי אין יותר ממנו הנזקק לבריות. שהרי מה זה [[כבוד]]? אתה מבקש מאחרים שיכבדוך. וכי כלום יש יותר מזה הנזקק לבריות?" (מתוך "צדיק יסוד עולם" , שמחה רז עמ' 426) * "קל יותר לעקור הר על ידי חודו של מחט, מלעקור [[גאווה]] מתוך ליבו של אדם" ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "חיים של בטלה - כמוהם כמוות בטרם עת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 26) * "כלל זה יהא נקוט בידך: כל אימת שנתקל הינך בקשיים - הווי אומר שדבר טוב הוא. רק הדברים הרעים והגרועים באים לו לאדם בנקל..." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 427) * "אהבת הכבוד ושלוות הנפש אינן יכולות לדור בכיפה אחת." ~ (מתוך "צדיק יסוד עולם" - שמחה רז עמ' 425) * "[[יהודים|יהודי]] יקר, כשאני מסתכל עליך איני רואה אלא את נשמתך, והיא משמחת את ליבי עד מאוד." ~ נאמר לאדם חילוני שדיבר עימו בגילוי ראש. * "וכי חטאו בני? ועל מה להם להתוודות? וכי יש צדיקים יותר גדולים בעולם מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם וישראל?" - (מתוך הספר "איש צדיק היה" מאת שמחה רז) נאמר כתשובה לפניית הבריטים אליו שיבוא להגיד ווידוי עם האסירים הרוגי המלכות [[מאיר פיינשטיין]] ומשה ברזני. {{מיון רגיל: לוין, אריה}} [[קטגוריה:רבנים]] a9ie9t9gtqp20d6ul9aazjduq7b6suu 0 8768 239277 115190 2026-08-22T13:48:52Z קליאו 9676 239277 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Mark Shuttleworth NASA.jpg|ממוזער|220px|מרק שאטלוורת']] '''[[w:מרק שאטלוורת'|מרק ריצ'רד שאטלוורת']]''' (באנגלית: '''Mark Richard Shuttleworth''') (נולד ב־18 בספטמבר 1973) הוא יזם דרום אפריקני שהתפרסם בזכות היותו תייר החלל השני וכאפריקני הראשון בחלל. הוא ידוע בקהילת ההיי־טק בזכות אובונטו ו־Thawte. * "חלק גדול מכח רצון הוא שיש משהו לשאוף אליו, משהו ששווה לחיות בשבילו." ~ [http://interviews.slashdot.org/article.pl?sid=05/04/04/1859255&source=wikipedia ראיון לסלאשדוט], 4 באפריל 2005 * "מחשב כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [http://www.tectonic.co.za/view.php?id=660 ראיון לטקטוניק], 20 באוקטובר 2005 * "יש הרבה דוגמאות של חברות ומדינות ששיפרו את התחרותיות ואת יעילותם על־ידי אימוץ אסטרטגיות קוד פתוח. היצירה של מיומנויות בכל הרמות היא בסיס חשוב גם לחברות וגם למדינות." {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל: שאטלוורת', מרק}} [[קטגוריה:אנשי עסקים]] [[קטגוריה:אנשי מחשבים]] [[קטגוריה:דרום אפריקאים]] 5gcbwlz9gqtaa6ncl7zhphpi2l6ldka 239278 239277 2026-08-22T13:49:27Z קליאו 9676 239278 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Mark Shuttleworth NASA.jpg|ממוזער|220px|מרק שאטלוורת']] '''[[w:מרק שאטלוורת'|מרק ריצ'רד שאטלוורת']]''' (באנגלית: '''Mark Richard Shuttleworth''') (נולד ב־18 בספטמבר 1973) הוא יזם דרום אפריקני שהתפרסם בזכות היותו תייר החלל השני וכאפריקני הראשון בחלל. {{מפריד}} * "חלק גדול מכח רצון הוא שיש משהו לשאוף אליו, משהו ששווה לחיות בשבילו." ~ [http://interviews.slashdot.org/article.pl?sid=05/04/04/1859255&source=wikipedia ראיון לסלאשדוט], 4 באפריל 2005 * "מחשב כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [http://www.tectonic.co.za/view.php?id=660 ראיון לטקטוניק], 20 באוקטובר 2005 * "יש הרבה דוגמאות של חברות ומדינות ששיפרו את התחרותיות ואת יעילותם על־ידי אימוץ אסטרטגיות קוד פתוח. היצירה של מיומנויות בכל הרמות היא בסיס חשוב גם לחברות וגם למדינות." {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל: שאטלוורת', מרק}} [[קטגוריה:אנשי עסקים]] [[קטגוריה:אנשי מחשבים]] [[קטגוריה:דרום אפריקאים]] 3olr7zy05k6qx7abngocw0c4cb2mnws 239279 239278 2026-08-22T13:50:08Z קליאו 9676 239279 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Mark Shuttleworth NASA.jpg|ממוזער|220px|מרק שאטלוורת']] '''[[w:מרק שאטלוורת'|מרק ריצ'רד שאטלוורת']]''' (באנגלית: '''Mark Richard Shuttleworth''') (נולד ב־18 בספטמבר 1973) הוא יזם דרום אפריקני שהתפרסם בזכות היותו תייר החלל השני וכאפריקני הראשון בחלל. {{מפריד}} * "חלק גדול מכח רצון הוא שיש משהו לשאוף אליו, משהו ששווה לחיות בשבילו." ~ [http://interviews.slashdot.org/article.pl?sid=05/04/04/1859255&source=wikipedia ראיון לסלאשדוט], 4 באפריל 2005 * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [http://www.tectonic.co.za/view.php?id=660 ראיון לטקטוניק], 20 באוקטובר 2005 * "יש הרבה דוגמאות של חברות ומדינות ששיפרו את התחרותיות ואת יעילותם על־ידי אימוץ אסטרטגיות קוד פתוח. היצירה של מיומנויות בכל הרמות היא בסיס חשוב גם לחברות וגם למדינות." {{פוטנציאל}} {{מיון רגיל: שאטלוורת', מרק}} [[קטגוריה:אנשי עסקים]] [[קטגוריה:אנשי מחשבים]] [[קטגוריה:דרום אפריקאים]] h2zq4do0dxal58m3n45arl0jhup6cox 239280 239279 2026-08-22T13:51:40Z קליאו 9676 עריכה 239280 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Mark Shuttleworth NASA.jpg|ממוזער|220px|מרק שאטלוורת']] '''[[w:מרק שאטלוורת'|מרק ריצ'רד שאטלוורת']]''' (באנגלית: '''Mark Richard Shuttleworth''') (נולד ב־18 בספטמבר 1973) הוא יזם דרום אפריקני שהתפרסם בזכות היותו תייר החלל השני וכאפריקני הראשון בחלל. {{מפריד}} * "חלק גדול מכח רצון הוא שיש משהו לשאוף אליו, משהו ששווה לחיות בשבילו." ~ [http://interviews.slashdot.org/article.pl?sid=05/04/04/1859255&source=wikipedia ראיון לסלאשדוט], 4 באפריל 2005 * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [http://www.tectonic.co.za/view.php?id=660 ראיון לטקטוניק], 20 באוקטובר 2005 * "כשמסתכלים למטה על כדור הארץ, רואים את מורכבות החיים." * "יש הרבה דוגמאות של חברות ומדינות ששיפרו את התחרותיות ואת יעילותם על־ידי אימוץ אסטרטגיות קוד פתוח. היצירה של מיומנויות בכל הרמות היא בסיס חשוב גם לחברות וגם למדינות." {{מיון רגיל: שאטלוורת', מרק}} [[קטגוריה:אנשי עסקים]] [[קטגוריה:אנשי מחשבים]] [[קטגוריה:דרום אפריקאים]] idqavv6w81egrv2cig0wbo15m1veril 239281 239280 2026-08-22T13:52:27Z קליאו 9676 239281 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Mark Shuttleworth NASA.jpg|ממוזער|220px|מרק שאטלוורת']] '''[[w:מרק שאטלוורת'|מרק ריצ'רד שאטלוורת']]''' (באנגלית: '''Mark Richard Shuttleworth''') (נולד ב־18 בספטמבר 1973) הוא יזם דרום אפריקני שהתפרסם בזכות היותו תייר החלל השני וכאפריקני הראשון בחלל. {{מפריד}} * "כשמסתכלים למטה על כדור הארץ, רואים את מורכבות החיים." * "חלק גדול מכח רצון הוא שיש משהו לשאוף אליו, משהו ששווה לחיות בשבילו." ~ [http://interviews.slashdot.org/article.pl?sid=05/04/04/1859255&source=wikipedia ראיון לסלאשדוט], 4 באפריל 2005 * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [http://www.tectonic.co.za/view.php?id=660 ראיון לטקטוניק], 20 באוקטובר 2005 * "יש הרבה דוגמאות של חברות ו[[מדינה|מדינות]] ששיפרו את התחרותיות ואת יעילותם על־ידי אימוץ אסטרטגיות קוד פתוח. היצירה של מיומנויות בכל הרמות היא בסיס חשוב גם לחברות וגם למדינות." {{מיון רגיל: שאטלוורת', מרק}} [[קטגוריה:אנשי עסקים]] [[קטגוריה:אנשי מחשבים]] [[קטגוריה:דרום אפריקאים]] dr36dy64ocdo3gnv7izn0xrsv1feypm 0 15587 239299 239246 2026-08-22T19:54:11Z יוסף אומץ 20548 239299 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 908uyschk11z84ua02tdgz4tlegl1o9 239300 239299 2026-08-22T20:01:08Z יוסף אומץ 20548 239300 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] ihuk9wf5e76cbdxebifr5shaaacuzk0 0 19180 239275 177725 2026-08-22T13:47:48Z קליאו 9676 239275 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Olivier Assayas Viennale 2012 (cropped).jpg|ממוזער|156 פיקסלים|אוליבייה אסאיאס]] '''[[W:אוליבייה אסאיאס|אוליבייה אסאיאס]]''' (בצרפתית: '''Olivier Assayas''', נולד ב־1955) הוא במאי [[קולנוע]] יהודי־[[צרפת|צרפתי]]. {{מפריד}} * "מבחינתי, הדינמיקה בין במאי למבקרי הקולנוע היא הדיאלוג הכי מעניין שיש לנו הבמאים." * "הצרה היא שהיום ה[[אידאולוגיה]] השתלטה על הקולנוע. מבקרים רבים כותבים שצריך לעשות כך ושצריך לעשות אחרת, והכול פסקני ומוטה מראש ולפעמים בכלל לא קשור לאמנות. זה מעוות: ביקורת קולנוע צריכה להעניק כלים תיאורטיים לבחון את הסרטים, ולא לחרוץ את דינם לפי אידאולוגיה." * "יש במאים שמשתדלים ליצור המשכיות חלקה ככל היותר, כדי שהצופים בכלל לא ירגישו את העריכה. אבל אני דווקא אוהב להדגיש אותה, ליצור בקולנוע תחושה של העברת דף, כמו ב[[ספרות]]." * "אני חושב שלדבר היום על [[אינטרנט]] זה כמו לדבר על [[שמש]] או על [[גשם]]. זה פשוט משהו שהוא חלק בלתי נפרד מן המציאות שלנו." * "המפיקים ההוליוודיים מחפשים בעצם ביצועיסט ולא יוצר. אני מקבל תסריטים מ[[ארצות הברית|אמריקה]], ואז פותח אותם ורואה שכתוב 'עכשיו נכנסת [[מוזיקה]], עכשיו המצלמה עושה ככה, עכשיו המצלמה עושה אחרת'. אז בשביל מה בעצם צריך אותי? סוג עבודה כזה בפירוש לא מעניין אותי." * "אני לא אוהב [[ביקורת|ביקורות]] שכל השאלה בהן היא אם הסרט שווה שלושה או חמישה כוכבים, ואם כדאי או לא כדאי לראות אותו. זה לא ביקורת קולנוע. זה מדור צרכנות." {{מיון רגיל:אסאיאס, אוליבייה}} [[קטגוריה:במאי קולנוע צרפתים]] [[קטגוריה:יהודים צרפתים]] slwn4f54qo186mv02zykiuaw25sj3ww 239276 239275 2026-08-22T13:48:08Z קליאו 9676 239276 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Olivier Assayas Viennale 2012 (cropped).jpg|ממוזער|156 פיקסלים|אוליבייה אסאיאס, 2012]] '''[[W:אוליבייה אסאיאס|אוליבייה אסאיאס]]''' (בצרפתית: '''Olivier Assayas''', נולד ב־1955) הוא במאי [[קולנוע]] יהודי־[[צרפת|צרפתי]]. {{מפריד}} * "מבחינתי, הדינמיקה בין במאי למבקרי הקולנוע היא הדיאלוג הכי מעניין שיש לנו הבמאים." * "הצרה היא שהיום ה[[אידאולוגיה]] השתלטה על הקולנוע. מבקרים רבים כותבים שצריך לעשות כך ושצריך לעשות אחרת, והכול פסקני ומוטה מראש ולפעמים בכלל לא קשור לאמנות. זה מעוות: ביקורת קולנוע צריכה להעניק כלים תיאורטיים לבחון את הסרטים, ולא לחרוץ את דינם לפי אידאולוגיה." * "יש במאים שמשתדלים ליצור המשכיות חלקה ככל היותר, כדי שהצופים בכלל לא ירגישו את העריכה. אבל אני דווקא אוהב להדגיש אותה, ליצור בקולנוע תחושה של העברת דף, כמו ב[[ספרות]]." * "אני חושב שלדבר היום על [[אינטרנט]] זה כמו לדבר על [[שמש]] או על [[גשם]]. זה פשוט משהו שהוא חלק בלתי נפרד מן המציאות שלנו." * "המפיקים ההוליוודיים מחפשים בעצם ביצועיסט ולא יוצר. אני מקבל תסריטים מ[[ארצות הברית|אמריקה]], ואז פותח אותם ורואה שכתוב 'עכשיו נכנסת [[מוזיקה]], עכשיו המצלמה עושה ככה, עכשיו המצלמה עושה אחרת'. אז בשביל מה בעצם צריך אותי? סוג עבודה כזה בפירוש לא מעניין אותי." * "אני לא אוהב [[ביקורת|ביקורות]] שכל השאלה בהן היא אם הסרט שווה שלושה או חמישה כוכבים, ואם כדאי או לא כדאי לראות אותו. זה לא ביקורת קולנוע. זה מדור צרכנות." {{מיון רגיל:אסאיאס, אוליבייה}} [[קטגוריה:במאי קולנוע צרפתים]] [[קטגוריה:יהודים צרפתים]] 7ou0dfrq8vhs4rc757oa6w3jca9lnh5 0 29979 239270 238664 2026-08-22T13:31:17Z קליאו 9676 עריכה 239270 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אונליין ואופליין}} * "מחשב כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [[מרק שאטלוורת']] * "פייסבוק עוזרת לשמור על קשר עם אנשים שאנחנו מכירים גם בחיים האמיתיים." ~ [[מארק צוקרברג]], 2008 * "מה שיש בערך בוויקיפדיה מבוסס על מידע שהופיע במדיה, ולפעמים המידע הזה שגוי." [[ג'ימי ויילס]], 2009 * "אני בעיקרון מעדיפה לקנות בגדים בחנות ולא אונליין." ~ [[קייט מוס]] n2hzw7iuugegifajqbsozt9d9n53e71 239271 239270 2026-08-22T13:31:58Z קליאו 9676 239271 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אונליין ואופליין}} * "מחשב כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [[מרק שאטלוורת']] * "פייסבוק עוזרת לשמור על קשר עם אנשים שאנחנו מכירים גם בחיים האמיתיים." ~ [[מארק צוקרברג]], 2008 * "מה שיש בערך בוויקיפדיה מבוסס על מידע שהופיע במדיה, ולפעמים המידע הזה שגוי." [[ג'ימי ויילס]], 2009 * "אני בעיקרון מעדיפה לקנות בגדים בחנות ולא אונליין." ~ [[קייט מוס]] [[קטגוריה:מחשבים]] 9c50iyewowq84hxuluph7rs3n5x5nx4 239272 239271 2026-08-22T13:35:32Z קליאו 9676 עריכה 239272 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אונליין ואופליין}} * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [[מרק שאטלוורת']] * "[[פייסבוק]] עוזרת לשמור על קשר עם אנשים שאנחנו מכירים גם בחיים האמיתיים." ~ [[מארק צוקרברג]], 2008 * "מה שיש בערך בוויקיפדיה מבוסס על מידע שהופיע ב[[תקשורת|מדיה]], ולפעמים המידע הזה שגוי." ~ [[ג'ימי ויילס]], 2009 * "אני בעיקרון מעדיפה לקנות בגדים בחנות ולא אונליין." ~ [[קייט מוס]] [[קטגוריה:אינטרנט]] 7736lhoduap7mro26pcrrp0j2geyxpp 239273 239272 2026-08-22T13:42:53Z קליאו 9676 239273 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אונליין ואופליין}} * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [[מרק שאטלוורת']] * "[[פייסבוק]] עוזרת לשמור על קשר עם אנשים שאנחנו מכירים גם בחיים האמיתיים." ~ [[מארק צוקרברג]], 2008 * "מה שיש בערך בוויקיפדיה מבוסס על מידע שהופיע ב[[תקשורת|מדיה]], ולפעמים המידע הזה שגוי." ~ [[ג'ימי ויילס]], 2009 * "אני חושב שלדבר היום על אינטרנט זה כמו לדבר על שמש או על גשם. זה פשוט משהו שהוא חלק בלתי נפרד מן המציאות שלנו." ~ [[אוליבייה אסאיאס]] * "אני בעיקרון מעדיפה לקנות בגדים בחנות ולא אונליין." ~ [[קייט מוס]] [[קטגוריה:אינטרנט]] tlr3lc27ct49q60aazhnewy179oszz9 239274 239273 2026-08-22T13:44:26Z קליאו 9676 239274 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אונליין ואופליין}} * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של המוח שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [[מרק שאטלוורת']], 2005 * "[[פייסבוק]] עוזרת לשמור על קשר עם אנשים שאנחנו מכירים גם בחיים האמיתיים." ~ [[מארק צוקרברג]], 2008 * "מה שיש בערך בוויקיפדיה מבוסס על מידע שהופיע ב[[תקשורת|מדיה]], ולפעמים המידע הזה שגוי." ~ [[ג'ימי ויילס]], 2009 * "אני חושב שלדבר היום על אינטרנט זה כמו לדבר על שמש או על גשם. זה פשוט משהו שהוא חלק בלתי נפרד מן המציאות שלנו." ~ [[אוליבייה אסאיאס]] * "אני בעיקרון מעדיפה לקנות בגדים בחנות ולא אונליין." ~ [[קייט מוס]] [[קטגוריה:אינטרנט]] itvmdnaxw5r63548gurk1dqtmfw4zl3 239283 239274 2026-08-22T14:48:34Z דולב 835 הגהה 239283 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אונליין ואופליין|נושא=אונליין ואופליין (Online & offline)}} * "[[מחשב]] כבר אינו עוד מכשיר, הוא הרחבה של ה[[מוח]] שלך והשער שלך לקשר עם אנשים אחרים." ~ [[מרק שאטלוורת']], 2005 * "[[פייסבוק]] עוזרת לשמור על קשר עם אנשים שאנחנו מכירים גם בחיים האמיתיים." ~ [[מארק צוקרברג]], 2008 * "מה שיש בערך ב[[ויקיפדיה|וויקיפדיה]] מבוסס על מידע שהופיע ב[[תקשורת|מדיה]], ולפעמים המידע הזה שגוי." ~ [[ג'ימי ויילס]], 2009 * "אני חושב שלדבר היום על [[אינטרנט]] זה כמו לדבר על [[השמש]] או על [[גשם]]. זה פשוט משהו שהוא חלק בלתי נפרד מן המציאות שלנו." ~ [[אוליבייה אסאיאס]] * "אני בעיקרון מעדיפה לקנות בגדים ב[[חנות]] ולא אונליין." ~ [[קייט מוס]] [[קטגוריה:אינטרנט]] q0gqrqrrfgb3m126poaqzea37dyx3qr 0 30050 239282 2026-08-22T14:07:20Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Hoya compacta 16.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "טעמו מתקתק וצופי – לא כמו נערות צופים צעירות, אלא כמו צוף של פרח – ולמרות שאין לו טעם דומיננטי, הרי שמת..." 239282 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 16.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "טעמו מתקתק וצופי – לא כמו נערות צופים צעירות, אלא כמו צוף של פרח – ולמרות שאין לו טעם דומיננטי, הרי שמתיקותו הופכת אותו לחביב." ~ [[W:איריס אברמוביץ'|איריס אברמוביץ']] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים והפרפרים, שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] * "הן חסרות צוף וחסרות צופנים, וכל מה שיש להן להציע למאביקים הוא רק אבקה, והרבה ממנה. כל פרח של כלנית מכיל כמה מאות אבקנים וכשני מיליוני גרגירי אבקה." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] * "עקב חיסול פרדסים ובנייה וסלילות כבישים, נאלצו הדבוראים לחפש מקורות אחרים לצוף, כמו פרחי אבוקדו ואקליפטוס, שניהם דבשים כהים וארומטיים במיוחד." ~ [[פיליס גלזר]] qbku5cq04uzaun1yta09ysxtta4c9li 239284 239282 2026-08-22T14:59:58Z דולב 835 קישורים פנימיים, שיוך לקטגוריה 239284 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 16.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "טעמו מתקתק וצופי – לא כמו נערות צופים צעירות, אלא כמו צוף של [[פרח]] – ולמרות שאין לו טעם דומיננטי, הרי שמתיקותו הופכת אותו לחביב." ~ [[W:איריס אברמוביץ'|איריס אברמוביץ']] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] * "הן חסרות צוף וחסרות צופנים, וכל מה שיש להן להציע למאביקים הוא רק אבקה, והרבה ממנה. כל פרח של [[כלנית]] מכיל כמה מאות אבקנים וכשני מיליוני גרגירי אבקה." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] * "עקב חיסול [[פרדס|פרדסים]] ובנייה וסלילות כבישים, נאלצו הדבוראים לחפש מקורות אחרים לצוף, כמו פרחי [[אבוקדו]] ו[[אקליפטוס]], שניהם דבשים כהים וארומטיים במיוחד." ~ [[פיליס גלזר]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] jge06hy4qarzepf6vqdu4mt8rwtuqnp 239288 239284 2026-08-22T19:15:56Z קליאו 9676 עריכה 239288 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 16.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] oiojhdfdfprz4bbdnfdjznr47d8xgn5 239289 239288 2026-08-22T19:17:15Z קליאו 9676 239289 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 16.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "גוף האישה ניזון מליטופים כמו דבורה מצוף פרחים." ~ [[אנטול פראנס]] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] dlekce65g6d1vu7054elmm10ssu6g4d 239290 239289 2026-08-22T19:19:17Z קליאו 9676 עריכה 239290 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 11.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "גוף האישה ניזון מ[[ליטוף|ליטופים]] כמו דבורה מצוף פרחים." ~ [[אנטול פראנס]] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 3ahuzu5kqa9gpjii8dj44r8u1b1zjcf 239291 239290 2026-08-22T19:20:54Z קליאו 9676 239291 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 11.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "גוף האישה ניזון מ[[ליטוף|ליטופים]] כמו דבורה מצוף פרחים." ~ [[אנטול פראנס]] * "נופת צוף נוטפות השפתיים, והחריצים, שבזוויות העיניים ומשני עברי האף, שופעים חסד וחנינה." [[אהרן אשמן]] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] hpux3g9vj4uanegenn3zlfwmrp7xrc6 239292 239291 2026-08-22T19:22:15Z קליאו 9676 239292 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 11.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "גוף האישה ניזון מ[[ליטוף|ליטופים]] כמו דבורה מצוף פרחים." ~ [[אנטול פראנס]] * "נופת צוף נוטפות השפתיים, והחריצים, שבזוויות העיניים ומשני עברי האף, שופעים חסד וחנינה." ~ [[W:אהרן אשמן|אהרן אשמן]] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] k6q6wcmv5spayeklned8z665cuucowb 239293 239292 2026-08-22T19:22:39Z קליאו 9676 239293 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 11.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "גוף האישה ניזון מ[[ליטוף|ליטופים]] כמו [[דבורה]] מצוף פרחים." ~ [[אנטול פראנס]] * "נופת צוף נוטפות השפתיים, והחריצים, שבזוויות העיניים ומשני עברי האף, שופעים חסד וחנינה." ~ [[W:אהרן אשמן|אהרן אשמן]] * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] lznxce7py6k17jf68s15cah0w4tfkdp 239294 239293 2026-08-22T19:23:09Z קליאו 9676 239294 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Hoya compacta 11.JPG|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צוף}} * "צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם." ~ {{פסוק|משלי|טז|כד}} * "גוף האישה ניזון מ[[ליטוף|ליטופים]] כמו [[דבורה]] מצוף פרחים." ~ [[אנטול פראנס]] * "נופת צוף נוטפות השפתיים, והחריצים, שבזוויות העיניים ומשני עברי האף, שופעים חסד וחנינה." ~ [[W:אהרן אשמן|אהרן אשמן]], 'ככלות הברכה' * "שתי קבוצות שהפליאו להתקדם במערך השתייה שלהן הן הדבורים וה[[פרפר|פרפרים]], שהפכו למאביקים העיקריים של פרחי הצוף." ~ [[W:רחלי עינב|רחלי עינב]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 2pwrlsgarv2gsvfwawnrmgxdpe4opxz 0 30051 239285 2026-08-22T16:18:11Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא היסטוריון ישראלי. {{מפריד}} * "אנו יודעים שלמשטר יון אנטונסקו היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה שגרמ..." 239285 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא היסטוריון ישראלי. {{מפריד}} * "אנו יודעים שלמשטר יון אנטונסקו היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה שגרמניה עומדת להפסיד את המלחמה – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." * "אני יכול לציין שהופתענו לא אחת מממדיי האכזריות והנחישות להשמיד את יהודי רומניה אשר גילו השלטונות, הצבא והז'נדרמריה הרומנית." * המפלגה הזאת רוכבת על גל הניכור של חלקים מהחברה ההונגרית בעקבות המשבר הכלכלי, הסיסמאות שלה מאוד פשוטות והן נקלטות היטב, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות." ~ על מפלגת יוביק ההונגרית * "המדיניות הלאומנית של פידס נתנה פתחון פה לטענה של יוביק, לפיה פידס הם לא מספיק קיצוניים. עם זאת, הקשר בין שתי המפלגות הוא לא אורגני. אני משער שיהיה שיתוף פעולה בפרלמנט ושיחות מאחורי הקלעים." eo5o54fk9bek6ddfbwkhxofhir4zjwd 0 30052 239287 2026-08-22T18:16:36Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגליה}} * "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל." ~ {{פסוק|אסתר|ב|ה|ללא ספר=כן}} * "אין ספק שיש בינהם מי שסילוקם הוא בגדר הגלייה." ~ אב..." 239287 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגליה}} * "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל." ~ {{פסוק|אסתר|ב|ה|ללא ספר=כן}} * "אין ספק שיש בינהם מי שסילוקם הוא בגדר הגלייה." ~ [[אברהם פורז]] * "כיום אנו יודעים שלמשטר אנטונסקו היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים ל'פתרון הסופי'." ~ רפאל ואגו * "פעולות נחשבות לטובות או רעות, לא לפי ערכן, אלא לפי מי שמבצע אותן, וכמעט שאין אף עוול – עינויים, השימוש בבני ערובה, עבודות בכפייה, הגליה המונית, מאסר ללא משפט, זיוף, התנקשות, הפצצת אזרחים – שאינו משנה את צבעו המוסרי כאשר הוא מבוצע על ידי הצד 'שלנו'." ~ מתוך החיבור "הערות על לאומנות" מאת [[ג'ורג' אורוול]] rb80w2ph325zi4kaadps6rbos3zczaf 239298 239287 2026-08-22T19:32:28Z קליאו 9676 תבנית 239298 wikitext text/x-wiki {{שכתוב}} {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגליה}} * "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל." ~ {{פסוק|אסתר|ב|ה|ללא ספר=כן}} * "אין ספק שיש בינהם מי שסילוקם הוא בגדר הגלייה." ~ [[אברהם פורז]] * "כיום אנו יודעים שלמשטר אנטונסקו היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים ל'פתרון הסופי'." ~ רפאל ואגו * "פעולות נחשבות לטובות או רעות, לא לפי ערכן, אלא לפי מי שמבצע אותן, וכמעט שאין אף עוול – עינויים, השימוש בבני ערובה, עבודות בכפייה, הגליה המונית, מאסר ללא משפט, זיוף, התנקשות, הפצצת אזרחים – שאינו משנה את צבעו המוסרי כאשר הוא מבוצע על ידי הצד 'שלנו'." ~ מתוך החיבור "הערות על לאומנות" מאת [[ג'ורג' אורוול]] dzjqdn1fpo1lz5fyypkdxhr6bfld0lj