ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.16 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 396 239348 225452 2026-08-23T23:18:49Z קליאו 9676 239348 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The Muse Clio - Pierre Mignard (Full-version).jpg|שמאל|ממוזער|168 פיקסלים|קליאו, מוזת ההיסטוריה במיתולוגיה היוונית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריה}} ==תולדות האדם== * "אינני אוהב את ההיסטוריה אלא את מעשיותיה." ~ [[פרוספר מרימה]] * "היסטוריה, כמו [[אהבה]], נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני." ~ [[ג'יימס פנימור קופר]] * "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "ההיסטוריה היא אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות האדם כדי להימלט מעריצות ההווה." ~ [[דני יעקובי]] * "מההיסטוריה אנו למדים שאין אנו למדים דבר מההיסטוריה." ~ [[W:באזיל לידל הארט|באזיל לידל הארט]] * "ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול הזדמנויות או החמצתן." ~ [[משה שרת]] * "מה שההיסטוריה מספרת הוא למעשה חלום ארוך, חלום קודר ונבוך של האנושות." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "איננו יכולים להמלט מן ההיסטוריה." ~ [[אברהם לינקולן]] * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." * "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "שלטון העם ברגעים מסוימים של ההיסטוריה נמצא בידיהם של משוגעים למחצה." ~ [[W:תאודול ריבו|תאודול ריבו]] * "יש סיבה טובה שבגללה אף אחד לא לומד היסטוריה, היא פשוט מלמדת אותך יותר מדי." ~ [[נועם חומסקי]] * "ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר." ~ [[יגאל אלון]] * "ההיסטוריה ניצחה את ה[[זמן]], שאותו אף אחד מלבד הנצח לא הצליח." ~ [[W:וולטר ראלי|וולטר ראלי]] * "אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו וההיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד." ~ [[פאולו קואלו]] * "למידת היסטוריה היא תרופה חזקה לבורות מודרנית, ומקור לענווה: לראות כיצד ההנחות קלות הדעות שלנו, שבעיננו הן מהפכניות ומשכנעות, נוסו בעבר לא פעם אחת - אלא פעמים רבות ובצורות שונים; ונמצא שאינן אלא הבלים." ~ [[w:פול ג'ונסון|פול ג'ונסון]] * "ההיסטוריה היא, ללא ספק עסק חלקלק. בעיני קרלייל היתה מלאכת זיקוק השמועות; בעיני [[פרידריך ניטשה|ניטשה]] - לא יותר מאמונה בכזב; בעיני הנרי פורד היתה קשקוש. אך יתכן שעלינו להסתפק בהערה שהעיר [[וולטר]], שלא שיער כלל שביום מן הימים ייקרא על שמו קברט: 'אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה'." ~ אלן איסלר * "אם אנצח, אני גאון. אם אפסיד, אני מטורף. זה טבעה של ההיסטוריה." ~ [[w:אואן קולפר|אואן קולפר]] * "במקרה הטוב, ההיסטוריה קשה לתפיסה; במקרה הרע, היא אוסף נטול חיים של ידיעות מוטלות בספק." ~ [[רוברט היינליין]] * "העובדה שבני אדם לא לומדים כלום ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם, היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה." ~ [[אלדוס האקסלי]] * "כדי להקים [[אומה]], צריך בית קברות ושיעור היסטוריה." ~ [[מוריס בארס]], pour fonder une nation, il faut un cimetière et un enseignement d’histoire [http://www.egeablog.net/index.php?post/2010/07/16/L%25E2%2580%2599identit%25C3%25A9-nationale%252C-une-%25C3%25A9nigme-par-M.-D%25C3%25A9tienne (מקור)] ==כתיבת ההיסטוריה== [[קובץ:Boken "Swea Rikes historia" från 1747 - Skoklosters slott - 86207.tif|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ספר היסטוריה מהמאה ה־18]] * "מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד." ~ [[ג'ורג' אורוול]] * "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי מפני שאני מתכוון לכתוב אותה." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "דווקא משום הקושי בהכרת עולם או חברה השונים משלנו – מקצוע ההיסטוריה הוא מחנך מובהק לחשיבה ביקורתית, להעמדת שאלות אודות הנחות היסוד ותפיסות מקובלות." ~ [[מיכאל הד]] * "גם בין ההיסטוריונים, כמו בין שופטים, תיתכן מחלוקת, אבל מחלוקת כזאת אמורה להתבסס על טיעונים והוכחות שחותרים כולם לאמת, מתוך הנחה שאמנם יש אמת כזאת, גם אם לא תמיד קל להגיע אליה." ~ [[יאיר שלג]] * "אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה." ~ [[וולטר]] * "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "ההיסטוריה תזכה אותי." ~ [[פידל קסטרו]] * "אנשים חושבים שהם רק רוצים לדעת את ה'עובדות'... בעוד מה שהם באמת רוצים זה סיפור." ~ בריאן פרל * "העניין שגיליתי בהיסטוריה קשור ביסודו בצורך שליווה אותי כל חיי: להבין את טבע האדם, לרדת אל צפונות הנפש האנושית, להתוודע אל פסגותיה הנשגבות ואל תהומותיה האפלות, ובקיצור: להבין את עצמי." ~ [[עמית ורשיצקי]] * "ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד." ~ [[W:פרנק הרברט|פרנק הרברט]] * "כולם אוהבים קצת רכילות, כל עוד זוהי רכילות שיש בה מעט אמת, לכן אני אוהב היסטוריה. היסטוריה אינה אלא רכילות על העבר בתקווה שאולי היא נכונה." ~ [[W:גור וידאל|גור וידאל]] * "עובדות משולות לדגים באוקיינוס ענק. מה שההיסטוריון מעלה בחכתו תלוי." ~ אנונימי * "היסטוריה היא לא מה קרה באמת, אלא מה אנשים חושבים שקרה." ~ אנונימי * "ההכרה בדלות, הגעגועים ליופי, לזיכרונות, לעבר שלא היה, אולי אלה הסיבות לכך שאני אוהבת היסטוריה: דרך הסיפר ההיסטורי אני חיה חיים של אחרים, תפארת שלא היתה לי, [[הרפתקה|הרפתקאות]] שלא קרו לי, מסירות נפש עד כלות שלא ניחנתי בה. חיי לא היו עשירים בהרפתקאות, בדרמות שוברות לב. ההיסטוריה היא שמאפשרת לי להפליג לעולמות נשגבים בהרבה." ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]] * "מדברים על תולדות האנושות אבל מתכוונים לדבר אחר, שעליו למדו בבית הספר: תולדות הכוח הפוליטי. אין לדבר על תולדות האנושות, יש רק מספר אינסופי של תולדות כל סוגי ההיבטים שבחיי אנוש. ובתוכן מוצאים את תולדות הכוח הפוליטי, אותה מרוממים לדרגת היסטוריה של העולם. אך לדעתי זוהי פגיעה בכל תפיסה הוגנת של מהות האנושות. כמעט באותה מידה אפשר לעסוק בהיסטוריה של המעילה או של הגזל או של ההרעלה כתולדות האנושות. שהרי ההיסטוריה של מדיניות הכוח אינה אלא ההיסטוריה של הפשיעה הבינלאומית והרצח ההמוני." ~ [[קרל פופר]] * "אגדות מילאו מאז ומעולם תפקיד רב עוצמה ביצירתה של ההיסטוריה... הסברים אגדיים להיסטוריה היו תמיד כעין תיקונים מאוחרים לעובדות ולאירועים ממשיים, שהיו אכן נחוצים, מפני שההיסטוריה הטילה על בני האדם את האחריות למעשים שהם עצמם לא עשו, ולתוצאות שהרחיקו מעבר ליכולתם לחזות אותן. אמיתן של האגדות הישנות - אותו דבר המעניק להן את חיוניותם המרתקת מאות שנים אחרי שהערים והאימפריות והעמים אותן שירתו היו לאבק פורח - לא היתה אלא הצורה בה הותאמו מאורעו העבר למצב האנושי בכללו, ולשאיפות [[פוליטיקה|פוליטיות]] במיוחד. רק דרך הסיפור שהמציא האדם בכנות על אודות המאורעות יכול היה לקבל על עצמו את האחריות להם, ולראות את העבר כעברו שלו. האגדות עשו אותו אדון למעשים שלא עשה וכשיר לנהל את מה שאין להשיבו לאחור." ~ [[חנה ארנדט]] * "ההיסטוריונים הקדמונים מלאים בהיבטים שאפשר לעשות בהם שימוש, אף כי העובדות המייצגות אותן אולי שגויות. אך איננו משכילים להפיק מהם תועלת בשל 'אמת היסטורית'. הביקורת של הלמדנות בולעת הכול, כאילו חשוב מאוד שעובדה תתרחש באמת כדי שנוכל להפיק ממנה לקח יעיל. אנשים [[תבונה|נבונים]] צריכים להביט בהיסטוריה כבמרקם אגדות שמוסר ההשכל שלהן מותאם מאוד ללב האנושי." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], "אמיל, או על החינוך", ספר ב' * "בכל מקום קודם הממשל בזמן לספרי זיכרונות. ואין הספרות צומחת בקרב עם עד שבא קיומה הממושך של החברה האזרחית ויוצר את הדרוש לכך שיחיו בני העם חיי בטחון, רווחה ושפע... לאחר שכבר נמחו הדברים מזיכרונם מתחילים בני אדם להתעניין בקורותיהם של מייסדי העם..כי מבחינה זו משולות הקהילות ליחידים: לא אלה ולא אלה אינם יודעים כלום על לידתם ועל ראשית ימיהם. ואם יודעים הם משהו על מוצאם עליהם להודות על כך לרשימות מקריות שאחרים העלו על הכתב." ~ [[ג'ון לוק]], 'על הממשל המדיני', פרק ח' * "ההיסטוריה של המחשבה, ועל כן כל היסטוריה, היא חשיבה מחדש של מחשבת העבר (re-enactment of past thought) על ידי ההיסטוריון עצמו... אין זו כניעה סבילה לכוחו המהפנט של שכל אחר, זוהי מלאכת חשיבה פעילה ועל כן ביקורתית." ~ [[W:רובין ג'ורג' קולינגווד|רובין ג'ורג' קולינגווד]], 'טבע האדם והיסטוריה אנושית' ==העת העתיקה== * "את ההיסטוריה כותבים המנצחים." ~ [[יוליוס קיסר]] * "חיי אדם כולם הם נקודה ב[[זמן]]; הבה נהנה ממנה." ~ [[פלוטארכוס]] * "מאחר שאנו נוטרים תמיד בנפשנו את זיכרונם של המעולים והחשובים ביותר, מתקינים עצמנו על ידי עיסוקנו בהיסטוריה ועל ידי הקרבה אליה באמצעות ה[[כתיבה]] להבריח ולהדוף כל נלוז או מושחת או לא-הוגן החודרים לתוכנו מן ה[[חברה]] הכפויה עלינו, מתוך שאנו מפנים את מחשבתנו בשקט ובנחת ליפות שבדוגמאותינו." ~ [[W:לוקיוס אמיליוס פאולוס|אימיליוס פאבלוס]] * "כשם ש[[W:גאוגרפיה|גאוגרפים]] דוחקים בקצוות החיצוניים של מפותיהם את חלקי הארץ הנעלמים מידיעתם בתוספת הערות 'מה שנמצא מעבר מזה אינו אלא מדבר חול נטול מים ומלא חיות טרף' או 'ביצת חושך' או 'קור [[W:סקיתים|סקיתי]]' או 'ים קפוא', כך גם אני ניתן לי לומר כיאות על התקופות הקדומות (לאחר שעברתי ... אותן תקופות שיש בהן אחיזה להשערות אפשריות והנותנות בסיס להיסטוריה הדנה בעובדות) מה שמעבר להן מלא פלאים וחוסר ממשות, נחלתם של פייטנים וכותבי בדיות ואין בו שום דבר נאמן וברור." ~ [[פלוטארכוס]], חיי [[W:תזאוס|תזאוס]] * "הנה ההיסטוריה, המשמשת עדה לחילופי הזמנים, המפיצה אור על האמת, המפיחה רוח חיים בזיכרונות העבר, המתווה את דרך חיינו, המספרת על ימים עברו - קולו של מי מעניק לך נצח אם לא קולו של הנואם?" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני * "בזאת אני רואה את עיקר תפקידה של ההיסטוריה: שלא תישכחנה המידות הטובות ושיהיה מורא הדורות הבאים והקלון על אמירות רשע ומעשי רשע" ~ [[טקיטוס]], ספרי השנים 3 ס"ה * "דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה" ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ' * "אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם המעשים עצמם, אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זכרונו." ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ"ב ==היסטוריה בספרות== * "אם הרצון האנושי היה [[חופש]]י, כלומר כל אדם היה יכול להתנהג באמת כרצונו, אזי ההיסטוריה הייתה סדרה של אירועים בלתי קשורים." ~ [[לב טולסטוי]] * "מה שהוא כרגע חיים – יהיה מחר להיסטוריה, וחיי אתמול הם היסטוריה עתה, ובעצם הכל חי. גם הרגע והמחר כאתמול והאמש." ~ [[יעקב רבינוביץ]], נווה קיץ * "לא מורשת, לא מזל יוכלו למשול בהתקף המונסונים נגד קור עכביש של זיכרון, אבל ההיסטוריה אינה נמשכת אלא באפר והרצף הוא רק דעיכה." ~ [[W:אאוג'ניו מונטאלה|אאוג'ניו מונטאלה]] * "אהבתי לקרוא ספרים על דמויות ואירועים היסטוריים; הם הרגיעו אותי כי הכול בהם חתום וסופי, דבר לא יכול להשתנות." ~ [[ישי שריד]], '[[מפלצת הזיכרון]]' * "[[אישה]] אחת אמרה לי פעם: אני חיה בשלווה מחוץ להיסטוריה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כיצד מצטיירת היסטוריה זו בעיניו של הישראלי החדש, אשר לא הכיר אותה פנים אל פנים?" ~ [[בנימין תמוז]], 'יעקב' * "או כותבים אנחנו על [[מים]]/ וחורתים בחול את הקורות/ ולעש ולסס מאכל/ יהיה כל ספר הדורות." ~ [[W:י"ל פרץ|י"ל פרץ]], העוגב. שירי אהבה. ([https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE10589167&utm_campaign=Peretz_Haugav&utm_medium=referral&utm_source=he.wikipedia.org מקור]) * "מה זו היסטוריה? והאם ה'היסטוריה' צודקת? בינתיים באה ה'היסטוריה' ופסקה את פסוקה. מה שלא יכלו לעשות פרשניה עשו מחולליה." ~ [[נתן שחם]], ספר חתום * "היסטוריה, אומר הוא, שקולה כנגד הכל. של העמים בצאתם ובבואם; היסטוריה מראה לך לדעת מה תרמו העמים לאנושות, והיא מקרבת אותך להלך דעותיהם של הוגיהם וחכמיהם." ~ [[W:יוסף אריכא|יוסף אריכא]], לחם וחזון ==ראו גם== * '''[[היסטוריון]]''' * '''[[היסטוריה כשליחות]]''' * ציטוטים מהמאמר '''[[לשם מה ללמד היסטוריה]]''' מאת [[W:מיכאל הד|מיכאל הד]] * {{נושא|שם=יהושע אריאלי|פסקה=היסטוריה|נושא=היסטוריה}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=היסטוריה|ויקיפדיה 2=היסטוריון|ויקיספר=היסטוריה לבגרות|ויקישיתוף=Category:History|שם ויקישיתוף=היסטוריה|ויקישיתוף 2=Category:Historians|שם ויקישיתוף 2=היסטוריונים|ויקימילון=קטגוריה:ראשי תיבות בהיסטוריה|שם ויקימילון=ראשי תיבות בהיסטוריה}} [[קטגוריה:היסטוריה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] neo72yv8clqz58crua2fofkumra24ka 239349 239348 2026-08-23T23:19:29Z קליאו 9676 239349 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The Muse Clio - Pierre Mignard (Full-version).jpg|שמאל|ממוזער|168 פיקסלים|קליאו, מוזת ההיסטוריה במיתולוגיה היוונית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריה}} ==תולדות האדם== * "אינני אוהב את ההיסטוריה אלא את מעשיותיה." ~ [[פרוספר מרימה]] * "היסטוריה, כמו [[אהבה]], נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני." ~ [[ג'יימס פנימור קופר]] * "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "ההיסטוריה היא אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות האדם כדי להימלט מעריצות ההווה." ~ [[דני יעקובי]] * "מההיסטוריה אנו למדים שאין אנו למדים דבר מההיסטוריה." ~ [[W:באזיל לידל הארט|באזיל לידל הארט]] * "ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול הזדמנויות או החמצתן." ~ [[משה שרת]] * "מה שההיסטוריה מספרת הוא למעשה חלום ארוך, חלום קודר ונבוך של האנושות." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "איננו יכולים להמלט מן ההיסטוריה." ~ [[אברהם לינקולן]] * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ~ [[תומאס קרלייל]] * "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "שלטון העם ברגעים מסוימים של ההיסטוריה נמצא בידיהם של משוגעים למחצה." ~ [[W:תאודול ריבו|תאודול ריבו]] * "יש סיבה טובה שבגללה אף אחד לא לומד היסטוריה, היא פשוט מלמדת אותך יותר מדי." ~ [[נועם חומסקי]] * "ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר." ~ [[יגאל אלון]] * "ההיסטוריה ניצחה את ה[[זמן]], שאותו אף אחד מלבד הנצח לא הצליח." ~ [[W:וולטר ראלי|וולטר ראלי]] * "אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו וההיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד." ~ [[פאולו קואלו]] * "למידת היסטוריה היא תרופה חזקה לבורות מודרנית, ומקור לענווה: לראות כיצד ההנחות קלות הדעות שלנו, שבעיננו הן מהפכניות ומשכנעות, נוסו בעבר לא פעם אחת - אלא פעמים רבות ובצורות שונים; ונמצא שאינן אלא הבלים." ~ [[w:פול ג'ונסון|פול ג'ונסון]] * "ההיסטוריה היא, ללא ספק עסק חלקלק. בעיני קרלייל היתה מלאכת זיקוק השמועות; בעיני [[פרידריך ניטשה|ניטשה]] - לא יותר מאמונה בכזב; בעיני הנרי פורד היתה קשקוש. אך יתכן שעלינו להסתפק בהערה שהעיר [[וולטר]], שלא שיער כלל שביום מן הימים ייקרא על שמו קברט: 'אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה'." ~ אלן איסלר * "אם אנצח, אני גאון. אם אפסיד, אני מטורף. זה טבעה של ההיסטוריה." ~ [[w:אואן קולפר|אואן קולפר]] * "במקרה הטוב, ההיסטוריה קשה לתפיסה; במקרה הרע, היא אוסף נטול חיים של ידיעות מוטלות בספק." ~ [[רוברט היינליין]] * "העובדה שבני אדם לא לומדים כלום ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם, היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה." ~ [[אלדוס האקסלי]] * "כדי להקים [[אומה]], צריך בית קברות ושיעור היסטוריה." ~ [[מוריס בארס]], pour fonder une nation, il faut un cimetière et un enseignement d’histoire [http://www.egeablog.net/index.php?post/2010/07/16/L%25E2%2580%2599identit%25C3%25A9-nationale%252C-une-%25C3%25A9nigme-par-M.-D%25C3%25A9tienne (מקור)] ==כתיבת ההיסטוריה== [[קובץ:Boken "Swea Rikes historia" från 1747 - Skoklosters slott - 86207.tif|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ספר היסטוריה מהמאה ה־18]] * "מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד." ~ [[ג'ורג' אורוול]] * "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי מפני שאני מתכוון לכתוב אותה." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "דווקא משום הקושי בהכרת עולם או חברה השונים משלנו – מקצוע ההיסטוריה הוא מחנך מובהק לחשיבה ביקורתית, להעמדת שאלות אודות הנחות היסוד ותפיסות מקובלות." ~ [[מיכאל הד]] * "גם בין ההיסטוריונים, כמו בין שופטים, תיתכן מחלוקת, אבל מחלוקת כזאת אמורה להתבסס על טיעונים והוכחות שחותרים כולם לאמת, מתוך הנחה שאמנם יש אמת כזאת, גם אם לא תמיד קל להגיע אליה." ~ [[יאיר שלג]] * "אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה." ~ [[וולטר]] * "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "ההיסטוריה תזכה אותי." ~ [[פידל קסטרו]] * "אנשים חושבים שהם רק רוצים לדעת את ה'עובדות'... בעוד מה שהם באמת רוצים זה סיפור." ~ בריאן פרל * "העניין שגיליתי בהיסטוריה קשור ביסודו בצורך שליווה אותי כל חיי: להבין את טבע האדם, לרדת אל צפונות הנפש האנושית, להתוודע אל פסגותיה הנשגבות ואל תהומותיה האפלות, ובקיצור: להבין את עצמי." ~ [[עמית ורשיצקי]] * "ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד." ~ [[W:פרנק הרברט|פרנק הרברט]] * "כולם אוהבים קצת רכילות, כל עוד זוהי רכילות שיש בה מעט אמת, לכן אני אוהב היסטוריה. היסטוריה אינה אלא רכילות על העבר בתקווה שאולי היא נכונה." ~ [[W:גור וידאל|גור וידאל]] * "עובדות משולות לדגים באוקיינוס ענק. מה שההיסטוריון מעלה בחכתו תלוי." ~ אנונימי * "היסטוריה היא לא מה קרה באמת, אלא מה אנשים חושבים שקרה." ~ אנונימי * "ההכרה בדלות, הגעגועים ליופי, לזיכרונות, לעבר שלא היה, אולי אלה הסיבות לכך שאני אוהבת היסטוריה: דרך הסיפר ההיסטורי אני חיה חיים של אחרים, תפארת שלא היתה לי, [[הרפתקה|הרפתקאות]] שלא קרו לי, מסירות נפש עד כלות שלא ניחנתי בה. חיי לא היו עשירים בהרפתקאות, בדרמות שוברות לב. ההיסטוריה היא שמאפשרת לי להפליג לעולמות נשגבים בהרבה." ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]] * "מדברים על תולדות האנושות אבל מתכוונים לדבר אחר, שעליו למדו בבית הספר: תולדות הכוח הפוליטי. אין לדבר על תולדות האנושות, יש רק מספר אינסופי של תולדות כל סוגי ההיבטים שבחיי אנוש. ובתוכן מוצאים את תולדות הכוח הפוליטי, אותה מרוממים לדרגת היסטוריה של העולם. אך לדעתי זוהי פגיעה בכל תפיסה הוגנת של מהות האנושות. כמעט באותה מידה אפשר לעסוק בהיסטוריה של המעילה או של הגזל או של ההרעלה כתולדות האנושות. שהרי ההיסטוריה של מדיניות הכוח אינה אלא ההיסטוריה של הפשיעה הבינלאומית והרצח ההמוני." ~ [[קרל פופר]] * "אגדות מילאו מאז ומעולם תפקיד רב עוצמה ביצירתה של ההיסטוריה... הסברים אגדיים להיסטוריה היו תמיד כעין תיקונים מאוחרים לעובדות ולאירועים ממשיים, שהיו אכן נחוצים, מפני שההיסטוריה הטילה על בני האדם את האחריות למעשים שהם עצמם לא עשו, ולתוצאות שהרחיקו מעבר ליכולתם לחזות אותן. אמיתן של האגדות הישנות - אותו דבר המעניק להן את חיוניותם המרתקת מאות שנים אחרי שהערים והאימפריות והעמים אותן שירתו היו לאבק פורח - לא היתה אלא הצורה בה הותאמו מאורעו העבר למצב האנושי בכללו, ולשאיפות [[פוליטיקה|פוליטיות]] במיוחד. רק דרך הסיפור שהמציא האדם בכנות על אודות המאורעות יכול היה לקבל על עצמו את האחריות להם, ולראות את העבר כעברו שלו. האגדות עשו אותו אדון למעשים שלא עשה וכשיר לנהל את מה שאין להשיבו לאחור." ~ [[חנה ארנדט]] * "ההיסטוריונים הקדמונים מלאים בהיבטים שאפשר לעשות בהם שימוש, אף כי העובדות המייצגות אותן אולי שגויות. אך איננו משכילים להפיק מהם תועלת בשל 'אמת היסטורית'. הביקורת של הלמדנות בולעת הכול, כאילו חשוב מאוד שעובדה תתרחש באמת כדי שנוכל להפיק ממנה לקח יעיל. אנשים [[תבונה|נבונים]] צריכים להביט בהיסטוריה כבמרקם אגדות שמוסר ההשכל שלהן מותאם מאוד ללב האנושי." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], "אמיל, או על החינוך", ספר ב' * "בכל מקום קודם הממשל בזמן לספרי זיכרונות. ואין הספרות צומחת בקרב עם עד שבא קיומה הממושך של החברה האזרחית ויוצר את הדרוש לכך שיחיו בני העם חיי בטחון, רווחה ושפע... לאחר שכבר נמחו הדברים מזיכרונם מתחילים בני אדם להתעניין בקורותיהם של מייסדי העם..כי מבחינה זו משולות הקהילות ליחידים: לא אלה ולא אלה אינם יודעים כלום על לידתם ועל ראשית ימיהם. ואם יודעים הם משהו על מוצאם עליהם להודות על כך לרשימות מקריות שאחרים העלו על הכתב." ~ [[ג'ון לוק]], 'על הממשל המדיני', פרק ח' * "ההיסטוריה של המחשבה, ועל כן כל היסטוריה, היא חשיבה מחדש של מחשבת העבר (re-enactment of past thought) על ידי ההיסטוריון עצמו... אין זו כניעה סבילה לכוחו המהפנט של שכל אחר, זוהי מלאכת חשיבה פעילה ועל כן ביקורתית." ~ [[W:רובין ג'ורג' קולינגווד|רובין ג'ורג' קולינגווד]], 'טבע האדם והיסטוריה אנושית' ==העת העתיקה== * "את ההיסטוריה כותבים המנצחים." ~ [[יוליוס קיסר]] * "חיי אדם כולם הם נקודה ב[[זמן]]; הבה נהנה ממנה." ~ [[פלוטארכוס]] * "מאחר שאנו נוטרים תמיד בנפשנו את זיכרונם של המעולים והחשובים ביותר, מתקינים עצמנו על ידי עיסוקנו בהיסטוריה ועל ידי הקרבה אליה באמצעות ה[[כתיבה]] להבריח ולהדוף כל נלוז או מושחת או לא-הוגן החודרים לתוכנו מן ה[[חברה]] הכפויה עלינו, מתוך שאנו מפנים את מחשבתנו בשקט ובנחת ליפות שבדוגמאותינו." ~ [[W:לוקיוס אמיליוס פאולוס|אימיליוס פאבלוס]] * "כשם ש[[W:גאוגרפיה|גאוגרפים]] דוחקים בקצוות החיצוניים של מפותיהם את חלקי הארץ הנעלמים מידיעתם בתוספת הערות 'מה שנמצא מעבר מזה אינו אלא מדבר חול נטול מים ומלא חיות טרף' או 'ביצת חושך' או 'קור [[W:סקיתים|סקיתי]]' או 'ים קפוא', כך גם אני ניתן לי לומר כיאות על התקופות הקדומות (לאחר שעברתי ... אותן תקופות שיש בהן אחיזה להשערות אפשריות והנותנות בסיס להיסטוריה הדנה בעובדות) מה שמעבר להן מלא פלאים וחוסר ממשות, נחלתם של פייטנים וכותבי בדיות ואין בו שום דבר נאמן וברור." ~ [[פלוטארכוס]], חיי [[W:תזאוס|תזאוס]] * "הנה ההיסטוריה, המשמשת עדה לחילופי הזמנים, המפיצה אור על האמת, המפיחה רוח חיים בזיכרונות העבר, המתווה את דרך חיינו, המספרת על ימים עברו - קולו של מי מעניק לך נצח אם לא קולו של הנואם?" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני * "בזאת אני רואה את עיקר תפקידה של ההיסטוריה: שלא תישכחנה המידות הטובות ושיהיה מורא הדורות הבאים והקלון על אמירות רשע ומעשי רשע" ~ [[טקיטוס]], ספרי השנים 3 ס"ה * "דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה" ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ' * "אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם המעשים עצמם, אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זכרונו." ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ"ב ==היסטוריה בספרות== * "אם הרצון האנושי היה [[חופש]]י, כלומר כל אדם היה יכול להתנהג באמת כרצונו, אזי ההיסטוריה הייתה סדרה של אירועים בלתי קשורים." ~ [[לב טולסטוי]] * "מה שהוא כרגע חיים – יהיה מחר להיסטוריה, וחיי אתמול הם היסטוריה עתה, ובעצם הכל חי. גם הרגע והמחר כאתמול והאמש." ~ [[יעקב רבינוביץ]], נווה קיץ * "לא מורשת, לא מזל יוכלו למשול בהתקף המונסונים נגד קור עכביש של זיכרון, אבל ההיסטוריה אינה נמשכת אלא באפר והרצף הוא רק דעיכה." ~ [[W:אאוג'ניו מונטאלה|אאוג'ניו מונטאלה]] * "אהבתי לקרוא ספרים על דמויות ואירועים היסטוריים; הם הרגיעו אותי כי הכול בהם חתום וסופי, דבר לא יכול להשתנות." ~ [[ישי שריד]], '[[מפלצת הזיכרון]]' * "[[אישה]] אחת אמרה לי פעם: אני חיה בשלווה מחוץ להיסטוריה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כיצד מצטיירת היסטוריה זו בעיניו של הישראלי החדש, אשר לא הכיר אותה פנים אל פנים?" ~ [[בנימין תמוז]], 'יעקב' * "או כותבים אנחנו על [[מים]]/ וחורתים בחול את הקורות/ ולעש ולסס מאכל/ יהיה כל ספר הדורות." ~ [[W:י"ל פרץ|י"ל פרץ]], העוגב. שירי אהבה. ([https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE10589167&utm_campaign=Peretz_Haugav&utm_medium=referral&utm_source=he.wikipedia.org מקור]) * "מה זו היסטוריה? והאם ה'היסטוריה' צודקת? בינתיים באה ה'היסטוריה' ופסקה את פסוקה. מה שלא יכלו לעשות פרשניה עשו מחולליה." ~ [[נתן שחם]], ספר חתום * "היסטוריה, אומר הוא, שקולה כנגד הכל. של העמים בצאתם ובבואם; היסטוריה מראה לך לדעת מה תרמו העמים לאנושות, והיא מקרבת אותך להלך דעותיהם של הוגיהם וחכמיהם." ~ [[W:יוסף אריכא|יוסף אריכא]], לחם וחזון ==ראו גם== * '''[[היסטוריון]]''' * '''[[היסטוריה כשליחות]]''' * ציטוטים מהמאמר '''[[לשם מה ללמד היסטוריה]]''' מאת [[W:מיכאל הד|מיכאל הד]] * {{נושא|שם=יהושע אריאלי|פסקה=היסטוריה|נושא=היסטוריה}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=היסטוריה|ויקיפדיה 2=היסטוריון|ויקיספר=היסטוריה לבגרות|ויקישיתוף=Category:History|שם ויקישיתוף=היסטוריה|ויקישיתוף 2=Category:Historians|שם ויקישיתוף 2=היסטוריונים|ויקימילון=קטגוריה:ראשי תיבות בהיסטוריה|שם ויקימילון=ראשי תיבות בהיסטוריה}} [[קטגוריה:היסטוריה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] b40yypn9u1milsd1q2upuglb63eqrsa 239350 239349 2026-08-23T23:23:36Z קליאו 9676 עריכה 239350 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The Muse Clio - Pierre Mignard (Full-version).jpg|שמאל|ממוזער|168 פיקסלים|קליאו, מוזת ההיסטוריה במיתולוגיה היוונית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריה}} ==תולדות האדם== * "אינני אוהב את ההיסטוריה אלא את מעשיותיה." ~ [[פרוספר מרימה]] * "היסטוריה, כמו [[אהבה]], נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני." ~ [[ג'יימס פנימור קופר]] * "מההיסטוריה אנו למדים שאין אנו למדים דבר מההיסטוריה." ~ [[W:באזיל לידל הארט|באזיל לידל הארט]] * "ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול הזדמנויות או החמצתן." ~ [[משה שרת]] * "מה שההיסטוריה מספרת הוא למעשה חלום ארוך, חלום קודר ונבוך של האנושות." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "איננו יכולים להמלט מן ההיסטוריה." ~ [[אברהם לינקולן]] * "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "שלטון העם ברגעים מסוימים של ההיסטוריה נמצא בידיהם של משוגעים למחצה." ~ [[W:תאודול ריבו|תאודול ריבו]] * "יש סיבה טובה שבגללה אף אחד לא לומד היסטוריה, היא פשוט מלמדת אותך יותר מדי." ~ [[נועם חומסקי]] * "ההיסטוריה ניצחה את ה[[זמן]], שאותו אף אחד מלבד הנצח לא הצליח." ~ [[W:וולטר ראלי|וולטר ראלי]] * "אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו וההיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד." ~ [[פאולו קואלו]] * "ההיסטוריה היא, ללא ספק עסק חלקלק. בעיני קרלייל היתה מלאכת זיקוק השמועות; בעיני [[פרידריך ניטשה|ניטשה]] - לא יותר מאמונה בכזב; בעיני הנרי פורד היתה קשקוש. אך יתכן שעלינו להסתפק בהערה שהעיר [[וולטר]], שלא שיער כלל שביום מן הימים ייקרא על שמו קברט: 'אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה'." ~ אלן איסלר * "אם אנצח, אני גאון. אם אפסיד, אני מטורף. זה טבעה של ההיסטוריה." ~ [[w:אואן קולפר|אואן קולפר]] * "במקרה הטוב, ההיסטוריה קשה לתפיסה; במקרה הרע, היא אוסף נטול חיים של ידיעות מוטלות בספק." ~ [[רוברט היינליין]] * "העובדה שבני אדם לא לומדים כלום ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם, היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה." ~ [[אלדוס האקסלי]] * "כדי להקים [[אומה]], צריך בית קברות ושיעור היסטוריה." ~ [[מוריס בארס]], pour fonder une nation, il faut un cimetière et un enseignement d’histoire [http://www.egeablog.net/index.php?post/2010/07/16/L%25E2%2580%2599identit%25C3%25A9-nationale%252C-une-%25C3%25A9nigme-par-M.-D%25C3%25A9tienne (מקור)] ==יתרונות התודעה ההיסטורית== * "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר." ~ [[יגאל אלון]] * "ההיסטוריה היא אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות האדם כדי להימלט מעריצות ההווה." ~ [[דני יעקובי]] * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ~ [[תומאס קרלייל]] * "למידת היסטוריה היא תרופה חזקה לבורות מודרנית, ומקור לענווה: לראות כיצד ההנחות קלות הדעות שלנו, שבעיננו הן מהפכניות ומשכנעות, נוסו בעבר לא פעם אחת - אלא פעמים רבות ובצורות שונים; ונמצא שאינן אלא הבלים." ~ [[w:פול ג'ונסון|פול ג'ונסון]] ==כתיבת ההיסטוריה== [[קובץ:Boken "Swea Rikes historia" från 1747 - Skoklosters slott - 86207.tif|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ספר היסטוריה מהמאה ה־18]] * "מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד." ~ [[ג'ורג' אורוול]] * "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי מפני שאני מתכוון לכתוב אותה." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "דווקא משום הקושי בהכרת עולם או חברה השונים משלנו – מקצוע ההיסטוריה הוא מחנך מובהק לחשיבה ביקורתית, להעמדת שאלות אודות הנחות היסוד ותפיסות מקובלות." ~ [[מיכאל הד]] * "גם בין ההיסטוריונים, כמו בין שופטים, תיתכן מחלוקת, אבל מחלוקת כזאת אמורה להתבסס על טיעונים והוכחות שחותרים כולם לאמת, מתוך הנחה שאמנם יש אמת כזאת, גם אם לא תמיד קל להגיע אליה." ~ [[יאיר שלג]] * "אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה." ~ [[וולטר]] * "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "ההיסטוריה תזכה אותי." ~ [[פידל קסטרו]] * "אנשים חושבים שהם רק רוצים לדעת את ה'עובדות'... בעוד מה שהם באמת רוצים זה סיפור." ~ בריאן פרל * "העניין שגיליתי בהיסטוריה קשור ביסודו בצורך שליווה אותי כל חיי: להבין את טבע האדם, לרדת אל צפונות הנפש האנושית, להתוודע אל פסגותיה הנשגבות ואל תהומותיה האפלות, ובקיצור: להבין את עצמי." ~ [[עמית ורשיצקי]] * "ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד." ~ [[W:פרנק הרברט|פרנק הרברט]] * "כולם אוהבים קצת רכילות, כל עוד זוהי רכילות שיש בה מעט אמת, לכן אני אוהב היסטוריה. היסטוריה אינה אלא רכילות על העבר בתקווה שאולי היא נכונה." ~ [[W:גור וידאל|גור וידאל]] * "עובדות משולות לדגים באוקיינוס ענק. מה שההיסטוריון מעלה בחכתו תלוי." ~ אנונימי * "היסטוריה היא לא מה קרה באמת, אלא מה אנשים חושבים שקרה." ~ אנונימי * "ההכרה בדלות, הגעגועים ליופי, לזיכרונות, לעבר שלא היה, אולי אלה הסיבות לכך שאני אוהבת היסטוריה: דרך הסיפר ההיסטורי אני חיה חיים של אחרים, תפארת שלא היתה לי, [[הרפתקה|הרפתקאות]] שלא קרו לי, מסירות נפש עד כלות שלא ניחנתי בה. חיי לא היו עשירים בהרפתקאות, בדרמות שוברות לב. ההיסטוריה היא שמאפשרת לי להפליג לעולמות נשגבים בהרבה." ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]] * "מדברים על תולדות האנושות אבל מתכוונים לדבר אחר, שעליו למדו בבית הספר: תולדות הכוח הפוליטי. אין לדבר על תולדות האנושות, יש רק מספר אינסופי של תולדות כל סוגי ההיבטים שבחיי אנוש. ובתוכן מוצאים את תולדות הכוח הפוליטי, אותה מרוממים לדרגת היסטוריה של העולם. אך לדעתי זוהי פגיעה בכל תפיסה הוגנת של מהות האנושות. כמעט באותה מידה אפשר לעסוק בהיסטוריה של המעילה או של הגזל או של ההרעלה כתולדות האנושות. שהרי ההיסטוריה של מדיניות הכוח אינה אלא ההיסטוריה של הפשיעה הבינלאומית והרצח ההמוני." ~ [[קרל פופר]] * "אגדות מילאו מאז ומעולם תפקיד רב עוצמה ביצירתה של ההיסטוריה... הסברים אגדיים להיסטוריה היו תמיד כעין תיקונים מאוחרים לעובדות ולאירועים ממשיים, שהיו אכן נחוצים, מפני שההיסטוריה הטילה על בני האדם את האחריות למעשים שהם עצמם לא עשו, ולתוצאות שהרחיקו מעבר ליכולתם לחזות אותן. אמיתן של האגדות הישנות - אותו דבר המעניק להן את חיוניותם המרתקת מאות שנים אחרי שהערים והאימפריות והעמים אותן שירתו היו לאבק פורח - לא היתה אלא הצורה בה הותאמו מאורעו העבר למצב האנושי בכללו, ולשאיפות [[פוליטיקה|פוליטיות]] במיוחד. רק דרך הסיפור שהמציא האדם בכנות על אודות המאורעות יכול היה לקבל על עצמו את האחריות להם, ולראות את העבר כעברו שלו. האגדות עשו אותו אדון למעשים שלא עשה וכשיר לנהל את מה שאין להשיבו לאחור." ~ [[חנה ארנדט]] * "ההיסטוריונים הקדמונים מלאים בהיבטים שאפשר לעשות בהם שימוש, אף כי העובדות המייצגות אותן אולי שגויות. אך איננו משכילים להפיק מהם תועלת בשל 'אמת היסטורית'. הביקורת של הלמדנות בולעת הכול, כאילו חשוב מאוד שעובדה תתרחש באמת כדי שנוכל להפיק ממנה לקח יעיל. אנשים [[תבונה|נבונים]] צריכים להביט בהיסטוריה כבמרקם אגדות שמוסר ההשכל שלהן מותאם מאוד ללב האנושי." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], "אמיל, או על החינוך", ספר ב' * "בכל מקום קודם הממשל בזמן לספרי זיכרונות. ואין הספרות צומחת בקרב עם עד שבא קיומה הממושך של החברה האזרחית ויוצר את הדרוש לכך שיחיו בני העם חיי בטחון, רווחה ושפע... לאחר שכבר נמחו הדברים מזיכרונם מתחילים בני אדם להתעניין בקורותיהם של מייסדי העם..כי מבחינה זו משולות הקהילות ליחידים: לא אלה ולא אלה אינם יודעים כלום על לידתם ועל ראשית ימיהם. ואם יודעים הם משהו על מוצאם עליהם להודות על כך לרשימות מקריות שאחרים העלו על הכתב." ~ [[ג'ון לוק]], 'על הממשל המדיני', פרק ח' * "ההיסטוריה של המחשבה, ועל כן כל היסטוריה, היא חשיבה מחדש של מחשבת העבר (re-enactment of past thought) על ידי ההיסטוריון עצמו... אין זו כניעה סבילה לכוחו המהפנט של שכל אחר, זוהי מלאכת חשיבה פעילה ועל כן ביקורתית." ~ [[W:רובין ג'ורג' קולינגווד|רובין ג'ורג' קולינגווד]], 'טבע האדם והיסטוריה אנושית' ==העת העתיקה== * "את ההיסטוריה כותבים המנצחים." ~ [[יוליוס קיסר]] * "חיי אדם כולם הם נקודה ב[[זמן]]; הבה נהנה ממנה." ~ [[פלוטארכוס]] * "מאחר שאנו נוטרים תמיד בנפשנו את זיכרונם של המעולים והחשובים ביותר, מתקינים עצמנו על ידי עיסוקנו בהיסטוריה ועל ידי הקרבה אליה באמצעות ה[[כתיבה]] להבריח ולהדוף כל נלוז או מושחת או לא-הוגן החודרים לתוכנו מן ה[[חברה]] הכפויה עלינו, מתוך שאנו מפנים את מחשבתנו בשקט ובנחת ליפות שבדוגמאותינו." ~ [[W:לוקיוס אמיליוס פאולוס|אימיליוס פאבלוס]] * "כשם ש[[W:גאוגרפיה|גאוגרפים]] דוחקים בקצוות החיצוניים של מפותיהם את חלקי הארץ הנעלמים מידיעתם בתוספת הערות 'מה שנמצא מעבר מזה אינו אלא מדבר חול נטול מים ומלא חיות טרף' או 'ביצת חושך' או 'קור [[W:סקיתים|סקיתי]]' או 'ים קפוא', כך גם אני ניתן לי לומר כיאות על התקופות הקדומות (לאחר שעברתי ... אותן תקופות שיש בהן אחיזה להשערות אפשריות והנותנות בסיס להיסטוריה הדנה בעובדות) מה שמעבר להן מלא פלאים וחוסר ממשות, נחלתם של פייטנים וכותבי בדיות ואין בו שום דבר נאמן וברור." ~ [[פלוטארכוס]], חיי [[W:תזאוס|תזאוס]] * "הנה ההיסטוריה, המשמשת עדה לחילופי הזמנים, המפיצה אור על האמת, המפיחה רוח חיים בזיכרונות העבר, המתווה את דרך חיינו, המספרת על ימים עברו - קולו של מי מעניק לך נצח אם לא קולו של הנואם?" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני * "בזאת אני רואה את עיקר תפקידה של ההיסטוריה: שלא תישכחנה המידות הטובות ושיהיה מורא הדורות הבאים והקלון על אמירות רשע ומעשי רשע" ~ [[טקיטוס]], ספרי השנים 3 ס"ה * "דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה" ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ' * "אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם המעשים עצמם, אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זכרונו." ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ"ב ==היסטוריה בספרות== * "אם הרצון האנושי היה [[חופש]]י, כלומר כל אדם היה יכול להתנהג באמת כרצונו, אזי ההיסטוריה הייתה סדרה של אירועים בלתי קשורים." ~ [[לב טולסטוי]] * "מה שהוא כרגע חיים – יהיה מחר להיסטוריה, וחיי אתמול הם היסטוריה עתה, ובעצם הכל חי. גם הרגע והמחר כאתמול והאמש." ~ [[יעקב רבינוביץ]], נווה קיץ * "לא מורשת, לא מזל יוכלו למשול בהתקף המונסונים נגד קור עכביש של זיכרון, אבל ההיסטוריה אינה נמשכת אלא באפר והרצף הוא רק דעיכה." ~ [[W:אאוג'ניו מונטאלה|אאוג'ניו מונטאלה]] * "אהבתי לקרוא ספרים על דמויות ואירועים היסטוריים; הם הרגיעו אותי כי הכול בהם חתום וסופי, דבר לא יכול להשתנות." ~ [[ישי שריד]], '[[מפלצת הזיכרון]]' * "[[אישה]] אחת אמרה לי פעם: אני חיה בשלווה מחוץ להיסטוריה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כיצד מצטיירת היסטוריה זו בעיניו של הישראלי החדש, אשר לא הכיר אותה פנים אל פנים?" ~ [[בנימין תמוז]], 'יעקב' * "או כותבים אנחנו על [[מים]]/ וחורתים בחול את הקורות/ ולעש ולסס מאכל/ יהיה כל ספר הדורות." ~ [[W:י"ל פרץ|י"ל פרץ]], העוגב. שירי אהבה. ([https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE10589167&utm_campaign=Peretz_Haugav&utm_medium=referral&utm_source=he.wikipedia.org מקור]) * "מה זו היסטוריה? והאם ה'היסטוריה' צודקת? בינתיים באה ה'היסטוריה' ופסקה את פסוקה. מה שלא יכלו לעשות פרשניה עשו מחולליה." ~ [[נתן שחם]], ספר חתום * "היסטוריה, אומר הוא, שקולה כנגד הכל. של העמים בצאתם ובבואם; היסטוריה מראה לך לדעת מה תרמו העמים לאנושות, והיא מקרבת אותך להלך דעותיהם של הוגיהם וחכמיהם." ~ [[W:יוסף אריכא|יוסף אריכא]], לחם וחזון ==ראו גם== * '''[[היסטוריון]]''' * '''[[היסטוריה כשליחות]]''' * ציטוטים מהמאמר '''[[לשם מה ללמד היסטוריה]]''' מאת [[W:מיכאל הד|מיכאל הד]] * {{נושא|שם=יהושע אריאלי|פסקה=היסטוריה|נושא=היסטוריה}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=היסטוריה|ויקיפדיה 2=היסטוריון|ויקיספר=היסטוריה לבגרות|ויקישיתוף=Category:History|שם ויקישיתוף=היסטוריה|ויקישיתוף 2=Category:Historians|שם ויקישיתוף 2=היסטוריונים|ויקימילון=קטגוריה:ראשי תיבות בהיסטוריה|שם ויקימילון=ראשי תיבות בהיסטוריה}} [[קטגוריה:היסטוריה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] mx9os72krasg72xizkzw4j5pp8z9tkg 239351 239350 2026-08-23T23:25:45Z קליאו 9676 239351 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The Muse Clio - Pierre Mignard (Full-version).jpg|שמאל|ממוזער|168 פיקסלים|קליאו, מוזת ההיסטוריה במיתולוגיה היוונית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריה}} ==תולדות האדם== * "אינני אוהב את ההיסטוריה אלא את מעשיותיה." ~ [[פרוספר מרימה]] * "היסטוריה, כמו [[אהבה]], נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני." ~ [[ג'יימס פנימור קופר]] * "מההיסטוריה אנו למדים שאין אנו למדים דבר מההיסטוריה." ~ [[W:באזיל לידל הארט|באזיל לידל הארט]] * "ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול הזדמנויות או החמצתן." ~ [[משה שרת]] * "מה שההיסטוריה מספרת הוא למעשה חלום ארוך, חלום קודר ונבוך של האנושות." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "איננו יכולים להמלט מן ההיסטוריה." ~ [[אברהם לינקולן]] * "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "שלטון העם ברגעים מסוימים של ההיסטוריה נמצא בידיהם של משוגעים למחצה." ~ [[W:תאודול ריבו|תאודול ריבו]] * "יש סיבה טובה שבגללה אף אחד לא לומד היסטוריה, היא פשוט מלמדת אותך יותר מדי." ~ [[נועם חומסקי]] * "ההיסטוריה ניצחה את ה[[זמן]], שאותו אף אחד מלבד הנצח לא הצליח." ~ [[W:וולטר ראלי|וולטר ראלי]] * "אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו וההיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד." ~ [[פאולו קואלו]] * "ההיסטוריה היא, ללא ספק עסק חלקלק. בעיני קרלייל היתה מלאכת זיקוק השמועות; בעיני [[פרידריך ניטשה|ניטשה]] - לא יותר מאמונה בכזב; בעיני הנרי פורד היתה קשקוש. אך יתכן שעלינו להסתפק בהערה שהעיר [[וולטר]], שלא שיער כלל שביום מן הימים ייקרא על שמו קברט: 'אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה'." ~ אלן איסלר * "אם אנצח, אני גאון. אם אפסיד, אני מטורף. זה טבעה של ההיסטוריה." ~ [[w:אואן קולפר|אואן קולפר]] * "במקרה הטוב, ההיסטוריה קשה לתפיסה; במקרה הרע, היא אוסף נטול חיים של ידיעות מוטלות בספק." ~ [[רוברט היינליין]] * "העובדה שבני אדם לא לומדים כלום ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם, היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה." ~ [[אלדוס האקסלי]] * "כדי להקים [[אומה]], צריך בית קברות ושיעור היסטוריה." ~ [[מוריס בארס]], pour fonder une nation, il faut un cimetière et un enseignement d’histoire [http://www.egeablog.net/index.php?post/2010/07/16/L%25E2%2580%2599identit%25C3%25A9-nationale%252C-une-%25C3%25A9nigme-par-M.-D%25C3%25A9tienne (מקור)] ==יתרונות התודעה ההיסטורית== * "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר." ~ [[יגאל אלון]] * "ההיסטוריה היא אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות האדם כדי להימלט מעריצות ההווה." ~ [[דני יעקובי]] * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ~ [[תומאס קרלייל]] * "למידת היסטוריה היא תרופה חזקה לבורות מודרנית, ומקור לענווה: לראות כיצד ההנחות קלות הדעות שלנו, שבעיננו הן מהפכניות ומשכנעות, נוסו בעבר לא פעם אחת - אלא פעמים רבות ובצורות שונים; ונמצא שאינן אלא הבלים." ~ [[w:פול ג'ונסון|פול ג'ונסון]] * "דווקא משום הקושי בהכרת עולם או חברה השונים משלנו – מקצוע ההיסטוריה הוא מחנך מובהק לחשיבה ביקורתית, להעמדת שאלות אודות הנחות היסוד ותפיסות מקובלות." ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]' ==כתיבת ההיסטוריה== [[קובץ:Boken "Swea Rikes historia" från 1747 - Skoklosters slott - 86207.tif|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ספר היסטוריה מהמאה ה־18]] * "מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד." ~ [[ג'ורג' אורוול]] * "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי מפני שאני מתכוון לכתוב אותה." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "גם בין ההיסטוריונים, כמו בין שופטים, תיתכן מחלוקת, אבל מחלוקת כזאת אמורה להתבסס על טיעונים והוכחות שחותרים כולם לאמת, מתוך הנחה שאמנם יש אמת כזאת, גם אם לא תמיד קל להגיע אליה." ~ [[יאיר שלג]] * "אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה." ~ [[וולטר]] * "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "ההיסטוריה תזכה אותי." ~ [[פידל קסטרו]] * "אנשים חושבים שהם רק רוצים לדעת את ה'עובדות'... בעוד מה שהם באמת רוצים זה סיפור." ~ בריאן פרל * "העניין שגיליתי בהיסטוריה קשור ביסודו בצורך שליווה אותי כל חיי: להבין את טבע האדם, לרדת אל צפונות הנפש האנושית, להתוודע אל פסגותיה הנשגבות ואל תהומותיה האפלות, ובקיצור: להבין את עצמי." ~ [[עמית ורשיצקי]] * "ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד." ~ [[W:פרנק הרברט|פרנק הרברט]] * "כולם אוהבים קצת רכילות, כל עוד זוהי רכילות שיש בה מעט אמת, לכן אני אוהב היסטוריה. היסטוריה אינה אלא רכילות על העבר בתקווה שאולי היא נכונה." ~ [[W:גור וידאל|גור וידאל]] * "עובדות משולות לדגים באוקיינוס ענק. מה שההיסטוריון מעלה בחכתו תלוי." ~ אנונימי * "היסטוריה היא לא מה קרה באמת, אלא מה אנשים חושבים שקרה." ~ אנונימי * "ההכרה בדלות, הגעגועים ליופי, לזיכרונות, לעבר שלא היה, אולי אלה הסיבות לכך שאני אוהבת היסטוריה: דרך הסיפר ההיסטורי אני חיה חיים של אחרים, תפארת שלא היתה לי, [[הרפתקה|הרפתקאות]] שלא קרו לי, מסירות נפש עד כלות שלא ניחנתי בה. חיי לא היו עשירים בהרפתקאות, בדרמות שוברות לב. ההיסטוריה היא שמאפשרת לי להפליג לעולמות נשגבים בהרבה." ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]] * "מדברים על תולדות האנושות אבל מתכוונים לדבר אחר, שעליו למדו בבית הספר: תולדות הכוח הפוליטי. אין לדבר על תולדות האנושות, יש רק מספר אינסופי של תולדות כל סוגי ההיבטים שבחיי אנוש. ובתוכן מוצאים את תולדות הכוח הפוליטי, אותה מרוממים לדרגת היסטוריה של העולם. אך לדעתי זוהי פגיעה בכל תפיסה הוגנת של מהות האנושות. כמעט באותה מידה אפשר לעסוק בהיסטוריה של המעילה או של הגזל או של ההרעלה כתולדות האנושות. שהרי ההיסטוריה של מדיניות הכוח אינה אלא ההיסטוריה של הפשיעה הבינלאומית והרצח ההמוני." ~ [[קרל פופר]] * "אגדות מילאו מאז ומעולם תפקיד רב עוצמה ביצירתה של ההיסטוריה... הסברים אגדיים להיסטוריה היו תמיד כעין תיקונים מאוחרים לעובדות ולאירועים ממשיים, שהיו אכן נחוצים, מפני שההיסטוריה הטילה על בני האדם את האחריות למעשים שהם עצמם לא עשו, ולתוצאות שהרחיקו מעבר ליכולתם לחזות אותן. אמיתן של האגדות הישנות - אותו דבר המעניק להן את חיוניותם המרתקת מאות שנים אחרי שהערים והאימפריות והעמים אותן שירתו היו לאבק פורח - לא היתה אלא הצורה בה הותאמו מאורעו העבר למצב האנושי בכללו, ולשאיפות [[פוליטיקה|פוליטיות]] במיוחד. רק דרך הסיפור שהמציא האדם בכנות על אודות המאורעות יכול היה לקבל על עצמו את האחריות להם, ולראות את העבר כעברו שלו. האגדות עשו אותו אדון למעשים שלא עשה וכשיר לנהל את מה שאין להשיבו לאחור." ~ [[חנה ארנדט]] * "ההיסטוריונים הקדמונים מלאים בהיבטים שאפשר לעשות בהם שימוש, אף כי העובדות המייצגות אותן אולי שגויות. אך איננו משכילים להפיק מהם תועלת בשל 'אמת היסטורית'. הביקורת של הלמדנות בולעת הכול, כאילו חשוב מאוד שעובדה תתרחש באמת כדי שנוכל להפיק ממנה לקח יעיל. אנשים [[תבונה|נבונים]] צריכים להביט בהיסטוריה כבמרקם אגדות שמוסר ההשכל שלהן מותאם מאוד ללב האנושי." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], "אמיל, או על החינוך", ספר ב' * "בכל מקום קודם הממשל בזמן לספרי זיכרונות. ואין הספרות צומחת בקרב עם עד שבא קיומה הממושך של החברה האזרחית ויוצר את הדרוש לכך שיחיו בני העם חיי בטחון, רווחה ושפע... לאחר שכבר נמחו הדברים מזיכרונם מתחילים בני אדם להתעניין בקורותיהם של מייסדי העם..כי מבחינה זו משולות הקהילות ליחידים: לא אלה ולא אלה אינם יודעים כלום על לידתם ועל ראשית ימיהם. ואם יודעים הם משהו על מוצאם עליהם להודות על כך לרשימות מקריות שאחרים העלו על הכתב." ~ [[ג'ון לוק]], 'על הממשל המדיני', פרק ח' * "ההיסטוריה של המחשבה, ועל כן כל היסטוריה, היא חשיבה מחדש של מחשבת העבר (re-enactment of past thought) על ידי ההיסטוריון עצמו... אין זו כניעה סבילה לכוחו המהפנט של שכל אחר, זוהי מלאכת חשיבה פעילה ועל כן ביקורתית." ~ [[W:רובין ג'ורג' קולינגווד|רובין ג'ורג' קולינגווד]], 'טבע האדם והיסטוריה אנושית' ==העת העתיקה== * "את ההיסטוריה כותבים המנצחים." ~ [[יוליוס קיסר]] * "חיי אדם כולם הם נקודה ב[[זמן]]; הבה נהנה ממנה." ~ [[פלוטארכוס]] * "מאחר שאנו נוטרים תמיד בנפשנו את זיכרונם של המעולים והחשובים ביותר, מתקינים עצמנו על ידי עיסוקנו בהיסטוריה ועל ידי הקרבה אליה באמצעות ה[[כתיבה]] להבריח ולהדוף כל נלוז או מושחת או לא-הוגן החודרים לתוכנו מן ה[[חברה]] הכפויה עלינו, מתוך שאנו מפנים את מחשבתנו בשקט ובנחת ליפות שבדוגמאותינו." ~ [[W:לוקיוס אמיליוס פאולוס|אימיליוס פאבלוס]] * "כשם ש[[W:גאוגרפיה|גאוגרפים]] דוחקים בקצוות החיצוניים של מפותיהם את חלקי הארץ הנעלמים מידיעתם בתוספת הערות 'מה שנמצא מעבר מזה אינו אלא מדבר חול נטול מים ומלא חיות טרף' או 'ביצת חושך' או 'קור [[W:סקיתים|סקיתי]]' או 'ים קפוא', כך גם אני ניתן לי לומר כיאות על התקופות הקדומות (לאחר שעברתי ... אותן תקופות שיש בהן אחיזה להשערות אפשריות והנותנות בסיס להיסטוריה הדנה בעובדות) מה שמעבר להן מלא פלאים וחוסר ממשות, נחלתם של פייטנים וכותבי בדיות ואין בו שום דבר נאמן וברור." ~ [[פלוטארכוס]], חיי [[W:תזאוס|תזאוס]] * "הנה ההיסטוריה, המשמשת עדה לחילופי הזמנים, המפיצה אור על האמת, המפיחה רוח חיים בזיכרונות העבר, המתווה את דרך חיינו, המספרת על ימים עברו - קולו של מי מעניק לך נצח אם לא קולו של הנואם?" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני * "בזאת אני רואה את עיקר תפקידה של ההיסטוריה: שלא תישכחנה המידות הטובות ושיהיה מורא הדורות הבאים והקלון על אמירות רשע ומעשי רשע" ~ [[טקיטוס]], ספרי השנים 3 ס"ה * "דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה" ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ' * "אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם המעשים עצמם, אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זכרונו." ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ"ב ==היסטוריה בספרות== * "אם הרצון האנושי היה [[חופש]]י, כלומר כל אדם היה יכול להתנהג באמת כרצונו, אזי ההיסטוריה הייתה סדרה של אירועים בלתי קשורים." ~ [[לב טולסטוי]] * "מה שהוא כרגע חיים – יהיה מחר להיסטוריה, וחיי אתמול הם היסטוריה עתה, ובעצם הכל חי. גם הרגע והמחר כאתמול והאמש." ~ [[יעקב רבינוביץ]], נווה קיץ * "לא מורשת, לא מזל יוכלו למשול בהתקף המונסונים נגד קור עכביש של זיכרון, אבל ההיסטוריה אינה נמשכת אלא באפר והרצף הוא רק דעיכה." ~ [[W:אאוג'ניו מונטאלה|אאוג'ניו מונטאלה]] * "אהבתי לקרוא ספרים על דמויות ואירועים היסטוריים; הם הרגיעו אותי כי הכול בהם חתום וסופי, דבר לא יכול להשתנות." ~ [[ישי שריד]], '[[מפלצת הזיכרון]]' * "[[אישה]] אחת אמרה לי פעם: אני חיה בשלווה מחוץ להיסטוריה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כיצד מצטיירת היסטוריה זו בעיניו של הישראלי החדש, אשר לא הכיר אותה פנים אל פנים?" ~ [[בנימין תמוז]], 'יעקב' * "או כותבים אנחנו על [[מים]]/ וחורתים בחול את הקורות/ ולעש ולסס מאכל/ יהיה כל ספר הדורות." ~ [[W:י"ל פרץ|י"ל פרץ]], העוגב. שירי אהבה. ([https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE10589167&utm_campaign=Peretz_Haugav&utm_medium=referral&utm_source=he.wikipedia.org מקור]) * "מה זו היסטוריה? והאם ה'היסטוריה' צודקת? בינתיים באה ה'היסטוריה' ופסקה את פסוקה. מה שלא יכלו לעשות פרשניה עשו מחולליה." ~ [[נתן שחם]], ספר חתום * "היסטוריה, אומר הוא, שקולה כנגד הכל. של העמים בצאתם ובבואם; היסטוריה מראה לך לדעת מה תרמו העמים לאנושות, והיא מקרבת אותך להלך דעותיהם של הוגיהם וחכמיהם." ~ [[W:יוסף אריכא|יוסף אריכא]], לחם וחזון ==ראו גם== * '''[[היסטוריון]]''' * '''[[היסטוריה כשליחות]]''' * ציטוטים מהמאמר '''[[לשם מה ללמד היסטוריה]]''' מאת [[מיכאל הד]] * {{נושא|שם=יהושע אריאלי|פסקה=היסטוריה|נושא=היסטוריה}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=היסטוריה|ויקיפדיה 2=היסטוריון|ויקיספר=היסטוריה לבגרות|ויקישיתוף=Category:History|שם ויקישיתוף=היסטוריה|ויקישיתוף 2=Category:Historians|שם ויקישיתוף 2=היסטוריונים|ויקימילון=קטגוריה:ראשי תיבות בהיסטוריה|שם ויקימילון=ראשי תיבות בהיסטוריה}} [[קטגוריה:היסטוריה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] fviouf93meu6er73w7viq3kd9b8m713 239352 239351 2026-08-23T23:27:30Z קליאו 9676 /* תולדות האדם */ 239352 wikitext text/x-wiki [[קובץ:The Muse Clio - Pierre Mignard (Full-version).jpg|שמאל|ממוזער|168 פיקסלים|קליאו, מוזת ההיסטוריה במיתולוגיה היוונית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=היסטוריה}} ==תולדות האדם== * "אינני אוהב את ההיסטוריה אלא את מעשיותיה." ~ [[פרוספר מרימה]] * "היסטוריה, כמו [[אהבה]], נוטה לעטוף את גיבוריה ברוח של זיו דמיוני." ~ [[ג'יימס פנימור קופר]] * "מההיסטוריה אנו למדים שאין אנו למדים דבר מההיסטוריה." ~ [[W:באזיל לידל הארט|באזיל לידל הארט]] * "ההיסטוריה אינה הגשמת תוכנית. היא ניצול [[הזדמנות|הזדמנויות]] או החמצתן." ~ [[משה שרת]] * "מה שההיסטוריה מספרת הוא למעשה חלום ארוך, חלום קודר ונבוך של האנושות." ~ [[ארתור שופנהאואר]] * "איננו יכולים להמלט מן ההיסטוריה." ~ [[אברהם לינקולן]] * "היסטוריה לא כותבים, היסטוריה עושים." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "שלטון העם ברגעים מסוימים של ההיסטוריה נמצא בידיהם של משוגעים למחצה." ~ [[W:תאודול ריבו|תאודול ריבו]] * "יש סיבה טובה שבגללה אף אחד לא לומד היסטוריה, היא פשוט מלמדת אותך יותר מדי." ~ [[נועם חומסקי]] * "ההיסטוריה ניצחה את ה[[זמן]], שאותו אף אחד מלבד הנצח לא הצליח." ~ [[W:וולטר ראלי|וולטר ראלי]] * "אנחנו מפחדים לאבד את מה שיש לנו, בין שזה החיים שלנו ובין שזה הרכוש שלנו. אבל הפחד הזה נמוג כשאנחנו מבינים שתולדות חיינו וההיסטוריה של העולם נכתבו באותה היד." ~ [[פאולו קואלו]] * "ההיסטוריה היא, ללא ספק עסק חלקלק. בעיני קרלייל היתה מלאכת זיקוק השמועות; בעיני [[פרידריך ניטשה|ניטשה]] - לא יותר מאמונה בכזב; בעיני הנרי פורד היתה קשקוש. אך יתכן שעלינו להסתפק בהערה שהעיר [[וולטר]], שלא שיער כלל שביום מן הימים ייקרא על שמו קברט: 'אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה'." ~ אלן איסלר * "אם אנצח, אני גאון. אם אפסיד, אני מטורף. זה טבעה של ההיסטוריה." ~ [[w:אואן קולפר|אואן קולפר]] * "במקרה הטוב, ההיסטוריה קשה לתפיסה; במקרה הרע, היא אוסף נטול חיים של ידיעות מוטלות בספק." ~ [[רוברט היינליין]] * "העובדה שבני אדם לא לומדים כלום ממה שההיסטוריה מנסה ללמד אותם, היא למעשה השיעור החשוב ביותר שאפשר ללמוד מההיסטוריה." ~ [[אלדוס האקסלי]] * "כדי להקים [[אומה]], צריך בית קברות ושיעור היסטוריה." ~ [[מוריס בארס]], pour fonder une nation, il faut un cimetière et un enseignement d’histoire [http://www.egeablog.net/index.php?post/2010/07/16/L%25E2%2580%2599identit%25C3%25A9-nationale%252C-une-%25C3%25A9nigme-par-M.-D%25C3%25A9tienne (מקור)] ==יתרונות התודעה ההיסטורית== * "אלה שלא לומדים מההיסטוריה נידונו לחיות אותה שוב." ~ [[ג'ורג' סנטיאנה]] * "ללא ידיעת עברו, לא יבין האדם את ההווה שלו, מאחר שכל ההווה מעוצב על ידי העבר." ~ [[יגאל אלון]] * "ההיסטוריה היא אחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות האדם כדי להימלט מעריצות ההווה." ~ [[דני יעקובי]] * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ~ [[תומאס קרלייל]] * "למידת היסטוריה היא תרופה חזקה לבורות מודרנית, ומקור לענווה: לראות כיצד ההנחות קלות הדעות שלנו, שבעיננו הן מהפכניות ומשכנעות, נוסו בעבר לא פעם אחת - אלא פעמים רבות ובצורות שונים; ונמצא שאינן אלא הבלים." ~ [[w:פול ג'ונסון|פול ג'ונסון]] * "דווקא משום הקושי בהכרת עולם או חברה השונים משלנו – מקצוע ההיסטוריה הוא מחנך מובהק לחשיבה ביקורתית, להעמדת שאלות אודות הנחות היסוד ותפיסות מקובלות." ~ [[מיכאל הד]], '[[לשם מה ללמד היסטוריה]]' ==כתיבת ההיסטוריה== [[קובץ:Boken "Swea Rikes historia" från 1747 - Skoklosters slott - 86207.tif|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|ספר היסטוריה מהמאה ה־18]] * "מי ששולט על ההווה – שולט על העבר, ומי ששולט על העבר – שולט על העתיד." ~ [[ג'ורג' אורוול]] * "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי מפני שאני מתכוון לכתוב אותה." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "גם בין ההיסטוריונים, כמו בין שופטים, תיתכן מחלוקת, אבל מחלוקת כזאת אמורה להתבסס על טיעונים והוכחות שחותרים כולם לאמת, מתוך הנחה שאמנם יש אמת כזאת, גם אם לא תמיד קל להגיע אליה." ~ [[יאיר שלג]] * "אדם נבון, בקראו בהיסטוריה, יעסוק כל העת בהפרכתה." ~ [[וולטר]] * "מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכל הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "ההיסטוריה תזכה אותי." ~ [[פידל קסטרו]] * "אנשים חושבים שהם רק רוצים לדעת את ה'עובדות'... בעוד מה שהם באמת רוצים זה סיפור." ~ בריאן פרל * "העניין שגיליתי בהיסטוריה קשור ביסודו בצורך שליווה אותי כל חיי: להבין את טבע האדם, לרדת אל צפונות הנפש האנושית, להתוודע אל פסגותיה הנשגבות ואל תהומותיה האפלות, ובקיצור: להבין את עצמי." ~ [[עמית ורשיצקי]] * "ה[[היסטוריון|היסטוריונים]] מחזיקים בידיהם עוצמה אדירה, ויש בהם היודעים זאת. הם משחזרים את העבר, מעצבים אותו כך שיתאים לפרשנויתיהם. בכך, הם משנים גם את העתיד." ~ [[W:פרנק הרברט|פרנק הרברט]] * "כולם אוהבים קצת רכילות, כל עוד זוהי רכילות שיש בה מעט אמת, לכן אני אוהב היסטוריה. היסטוריה אינה אלא רכילות על העבר בתקווה שאולי היא נכונה." ~ [[W:גור וידאל|גור וידאל]] * "עובדות משולות לדגים באוקיינוס ענק. מה שההיסטוריון מעלה בחכתו תלוי." ~ אנונימי * "היסטוריה היא לא מה קרה באמת, אלא מה אנשים חושבים שקרה." ~ אנונימי * "ההכרה בדלות, הגעגועים ליופי, לזיכרונות, לעבר שלא היה, אולי אלה הסיבות לכך שאני אוהבת היסטוריה: דרך הסיפר ההיסטורי אני חיה חיים של אחרים, תפארת שלא היתה לי, [[הרפתקה|הרפתקאות]] שלא קרו לי, מסירות נפש עד כלות שלא ניחנתי בה. חיי לא היו עשירים בהרפתקאות, בדרמות שוברות לב. ההיסטוריה היא שמאפשרת לי להפליג לעולמות נשגבים בהרבה." ~ [[W:אניטה שפירא|אניטה שפירא]] * "מדברים על תולדות האנושות אבל מתכוונים לדבר אחר, שעליו למדו בבית הספר: תולדות הכוח הפוליטי. אין לדבר על תולדות האנושות, יש רק מספר אינסופי של תולדות כל סוגי ההיבטים שבחיי אנוש. ובתוכן מוצאים את תולדות הכוח הפוליטי, אותה מרוממים לדרגת היסטוריה של העולם. אך לדעתי זוהי פגיעה בכל תפיסה הוגנת של מהות האנושות. כמעט באותה מידה אפשר לעסוק בהיסטוריה של המעילה או של הגזל או של ההרעלה כתולדות האנושות. שהרי ההיסטוריה של מדיניות הכוח אינה אלא ההיסטוריה של הפשיעה הבינלאומית והרצח ההמוני." ~ [[קרל פופר]] * "אגדות מילאו מאז ומעולם תפקיד רב עוצמה ביצירתה של ההיסטוריה... הסברים אגדיים להיסטוריה היו תמיד כעין תיקונים מאוחרים לעובדות ולאירועים ממשיים, שהיו אכן נחוצים, מפני שההיסטוריה הטילה על בני האדם את האחריות למעשים שהם עצמם לא עשו, ולתוצאות שהרחיקו מעבר ליכולתם לחזות אותן. אמיתן של האגדות הישנות - אותו דבר המעניק להן את חיוניותם המרתקת מאות שנים אחרי שהערים והאימפריות והעמים אותן שירתו היו לאבק פורח - לא היתה אלא הצורה בה הותאמו מאורעו העבר למצב האנושי בכללו, ולשאיפות [[פוליטיקה|פוליטיות]] במיוחד. רק דרך הסיפור שהמציא האדם בכנות על אודות המאורעות יכול היה לקבל על עצמו את האחריות להם, ולראות את העבר כעברו שלו. האגדות עשו אותו אדון למעשים שלא עשה וכשיר לנהל את מה שאין להשיבו לאחור." ~ [[חנה ארנדט]] * "ההיסטוריונים הקדמונים מלאים בהיבטים שאפשר לעשות בהם שימוש, אף כי העובדות המייצגות אותן אולי שגויות. אך איננו משכילים להפיק מהם תועלת בשל 'אמת היסטורית'. הביקורת של הלמדנות בולעת הכול, כאילו חשוב מאוד שעובדה תתרחש באמת כדי שנוכל להפיק ממנה לקח יעיל. אנשים [[תבונה|נבונים]] צריכים להביט בהיסטוריה כבמרקם אגדות שמוסר ההשכל שלהן מותאם מאוד ללב האנושי." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], "אמיל, או על החינוך", ספר ב' * "בכל מקום קודם הממשל בזמן לספרי זיכרונות. ואין הספרות צומחת בקרב עם עד שבא קיומה הממושך של החברה האזרחית ויוצר את הדרוש לכך שיחיו בני העם חיי בטחון, רווחה ושפע... לאחר שכבר נמחו הדברים מזיכרונם מתחילים בני אדם להתעניין בקורותיהם של מייסדי העם..כי מבחינה זו משולות הקהילות ליחידים: לא אלה ולא אלה אינם יודעים כלום על לידתם ועל ראשית ימיהם. ואם יודעים הם משהו על מוצאם עליהם להודות על כך לרשימות מקריות שאחרים העלו על הכתב." ~ [[ג'ון לוק]], 'על הממשל המדיני', פרק ח' * "ההיסטוריה של המחשבה, ועל כן כל היסטוריה, היא חשיבה מחדש של מחשבת העבר (re-enactment of past thought) על ידי ההיסטוריון עצמו... אין זו כניעה סבילה לכוחו המהפנט של שכל אחר, זוהי מלאכת חשיבה פעילה ועל כן ביקורתית." ~ [[W:רובין ג'ורג' קולינגווד|רובין ג'ורג' קולינגווד]], 'טבע האדם והיסטוריה אנושית' ==העת העתיקה== * "את ההיסטוריה כותבים המנצחים." ~ [[יוליוס קיסר]] * "חיי אדם כולם הם נקודה ב[[זמן]]; הבה נהנה ממנה." ~ [[פלוטארכוס]] * "מאחר שאנו נוטרים תמיד בנפשנו את זיכרונם של המעולים והחשובים ביותר, מתקינים עצמנו על ידי עיסוקנו בהיסטוריה ועל ידי הקרבה אליה באמצעות ה[[כתיבה]] להבריח ולהדוף כל נלוז או מושחת או לא-הוגן החודרים לתוכנו מן ה[[חברה]] הכפויה עלינו, מתוך שאנו מפנים את מחשבתנו בשקט ובנחת ליפות שבדוגמאותינו." ~ [[W:לוקיוס אמיליוס פאולוס|אימיליוס פאבלוס]] * "כשם ש[[W:גאוגרפיה|גאוגרפים]] דוחקים בקצוות החיצוניים של מפותיהם את חלקי הארץ הנעלמים מידיעתם בתוספת הערות 'מה שנמצא מעבר מזה אינו אלא מדבר חול נטול מים ומלא חיות טרף' או 'ביצת חושך' או 'קור [[W:סקיתים|סקיתי]]' או 'ים קפוא', כך גם אני ניתן לי לומר כיאות על התקופות הקדומות (לאחר שעברתי ... אותן תקופות שיש בהן אחיזה להשערות אפשריות והנותנות בסיס להיסטוריה הדנה בעובדות) מה שמעבר להן מלא פלאים וחוסר ממשות, נחלתם של פייטנים וכותבי בדיות ואין בו שום דבר נאמן וברור." ~ [[פלוטארכוס]], חיי [[W:תזאוס|תזאוס]] * "הנה ההיסטוריה, המשמשת עדה לחילופי הזמנים, המפיצה אור על האמת, המפיחה רוח חיים בזיכרונות העבר, המתווה את דרך חיינו, המספרת על ימים עברו - קולו של מי מעניק לך נצח אם לא קולו של הנואם?" ~ [[קיקרו]], על הנואם, ספר שני * "בזאת אני רואה את עיקר תפקידה של ההיסטוריה: שלא תישכחנה המידות הטובות ושיהיה מורא הדורות הבאים והקלון על אמירות רשע ומעשי רשע" ~ [[טקיטוס]], ספרי השנים 3 ס"ה * "דרכם של בני אדם לקבל זה מפי זה את השמועות על קורות העבר בלי חקירה ודרישה וללא הבחנה" ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ' * "אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם המעשים עצמם, אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זכרונו." ~ [[תוקידידס]], תולדות מלחמת פוליפנס, ספר ראשון כ"ב ==היסטוריה בספרות== * "אם הרצון האנושי היה [[חופש]]י, כלומר כל אדם היה יכול להתנהג באמת כרצונו, אזי ההיסטוריה הייתה סדרה של אירועים בלתי קשורים." ~ [[לב טולסטוי]] * "מה שהוא כרגע חיים – יהיה מחר להיסטוריה, וחיי אתמול הם היסטוריה עתה, ובעצם הכל חי. גם הרגע והמחר כאתמול והאמש." ~ [[יעקב רבינוביץ]], נווה קיץ * "לא מורשת, לא מזל יוכלו למשול בהתקף המונסונים נגד קור עכביש של זיכרון, אבל ההיסטוריה אינה נמשכת אלא באפר והרצף הוא רק דעיכה." ~ [[W:אאוג'ניו מונטאלה|אאוג'ניו מונטאלה]] * "אהבתי לקרוא ספרים על דמויות ואירועים היסטוריים; הם הרגיעו אותי כי הכול בהם חתום וסופי, דבר לא יכול להשתנות." ~ [[ישי שריד]], '[[מפלצת הזיכרון]]' * "[[אישה]] אחת אמרה לי פעם: אני חיה בשלווה מחוץ להיסטוריה." ~ [[יהודה עמיחי]] * "כיצד מצטיירת היסטוריה זו בעיניו של הישראלי החדש, אשר לא הכיר אותה פנים אל פנים?" ~ [[בנימין תמוז]], 'יעקב' * "או כותבים אנחנו על [[מים]]/ וחורתים בחול את הקורות/ ולעש ולסס מאכל/ יהיה כל ספר הדורות." ~ [[W:י"ל פרץ|י"ל פרץ]], העוגב. שירי אהבה. ([https://rosetta.nli.org.il/delivery/DeliveryManagerServlet?dps_pid=IE10589167&utm_campaign=Peretz_Haugav&utm_medium=referral&utm_source=he.wikipedia.org מקור]) * "מה זו היסטוריה? והאם ה'היסטוריה' צודקת? בינתיים באה ה'היסטוריה' ופסקה את פסוקה. מה שלא יכלו לעשות פרשניה עשו מחולליה." ~ [[נתן שחם]], ספר חתום * "היסטוריה, אומר הוא, שקולה כנגד הכל. של העמים בצאתם ובבואם; היסטוריה מראה לך לדעת מה תרמו העמים לאנושות, והיא מקרבת אותך להלך דעותיהם של הוגיהם וחכמיהם." ~ [[W:יוסף אריכא|יוסף אריכא]], לחם וחזון ==ראו גם== * '''[[היסטוריון]]''' * '''[[היסטוריה כשליחות]]''' * ציטוטים מהמאמר '''[[לשם מה ללמד היסטוריה]]''' מאת [[מיכאל הד]] * {{נושא|שם=יהושע אריאלי|פסקה=היסטוריה|נושא=היסטוריה}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=היסטוריה|ויקיפדיה 2=היסטוריון|ויקיספר=היסטוריה לבגרות|ויקישיתוף=Category:History|שם ויקישיתוף=היסטוריה|ויקישיתוף 2=Category:Historians|שם ויקישיתוף 2=היסטוריונים|ויקימילון=קטגוריה:ראשי תיבות בהיסטוריה|שם ויקימילון=ראשי תיבות בהיסטוריה}} [[קטגוריה:היסטוריה|*]] [[קטגוריה:מדעי הרוח]] muskdmulg3q1nizt7sqlj5njvivgrxi 0 9329 239344 229329 2026-08-23T23:14:20Z קליאו 9676 /* כללי */ 239344 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Thomas Carlyle 1.jpg|ממוזער|176px|"חיי בטלה לא נועדו לאדם."]] '''[[W:תומאס קרלייל|תומאס קרלייל]]''' (באנגלית: '''Thomas Carlyle'''; {{כ}} 1795–1881) היה [[היסטוריון]] והוגה דעות [[הממלכה המאוחדת|בריטי]]. ==כללי== * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי [[הגה]]." * "אדם נחוש אף פעם אינו מאבד [[תקווה]], ותמיד יש לו סיבה לקוות." * "[[ביוגרפיה]] היא ההיסטוריה האמיתית היחידה." * "מלאכת הכתב היא הנפלאה בכל ה[[חוכמה|חכמות]] אשר המציא האדם." * "התועלת הגדולה ביותר בכל [[ספר]] היא שהוא מלהיב את הקורא לפעולה עצמית." * "העיסוק העיקרי שלנו אינו לראות את מה שמונח במעומעם במרחק מה, אלא לעשות את מה שמונח בבירור לרגלינו." * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ==מתוך יצירותיו== ===גיבורים (1840)=== * "עלינו להשתחרר מן ה[[פחד]]." * "ה[[היסטוריה]] העולמית היא הביוגרפיה של אנשים גדולים." * "ה[[אשמה]] הגדולה ביותר, הייתי אומר, היא לא להיות מודעים לאשמתנו." * "הצרה איננה ליהנות מן הדברים הנעימים, אלא להשתעבד להם." * "בלבו של כל אדם קיים עורק של [[שירה]]." * "עידן הניסים הוא כאן לתמיד." ===סארטור רסארטוס (1834)=== * "האדם הוא חיה העושה שימוש במכשירים; בלעדיהם הוא כלום ואתם הוא הכול." * "אי האמון שעלינו לפחד ממנו, הוא אי האמון בעצמנו." * "אל נא תאהב את התענוגות; אהוב את [[אלוהים]]." ===וולטר סקוט (1838)=== * "ה[[שתיקה]] טובה כנצח; ה[[דיבור]] שטחי כמו הזמן." * "איש אינו חי מבלי לדחוף ולהידחף. עליו לפלס לעצמו דרך בעולם עם מרפקו, לפגוע ולהיפגע." * "ה[[אמת]] איננה מתה לעולם." ===עבר והווה (1843)=== * "כל [[עבודה]], אפילו אריגת כותנה, היא אצילה. חיי בטלה לא נועדו לאדם." * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." ===ריכטר (1827)=== * "חוקה הגדול של התרבות: הבה יהיה כל אדם מה שבכוחו להיות." ===מצב הספרות הגרמנית (1827)=== * "שלוש ההמצאות הגדולות של הציוויליזציה המודרנית: אבק השריפה, מכונת הדפוס והדת הפרוטסטנטית." ===אותות הזמן (1829)=== * "אין זה מחובתנו לצפות מראש את עתידנו, אלא לעשות את מה שבכוחנו." ===יומן (1830)=== * "הדיבור הוא אנושי; השתיקה היא אלוהית." ===צ'ארטיזם (1839)=== * "ה[[דמוקרטיה]] מטבעה מבטלת את עצמה, ובטווח הארוך היא מסתכמת באפס." ===חיי פרידריך הגדול (1865)=== * "אומה [[אושר|מאושרת]] היא זו שדפי ההיסטוריה שלה ריקים." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} {{מיון רגיל:קרלייל, תומאס}} [[קטגוריה:היסטוריונים סקוטים]] [[קטגוריה:סופרים בריטים]] 65pvisyiaw3trfrz2h5sclzo9huuwg6 239345 239344 2026-08-23T23:16:08Z קליאו 9676 239345 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Thomas Carlyle 1.jpg|ממוזער|176px|"חיי בטלה לא נועדו לאדם."]] '''[[W:תומאס קרלייל|תומאס קרלייל]]''' (באנגלית: '''Thomas Carlyle'''; {{כ}} 1795–1881) היה [[היסטוריון]] והוגה דעות [[הממלכה המאוחדת|בריטי]]. ==כללי== * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי [[הגה]]." * "אדם נחוש אף פעם אינו מאבד [[תקווה]], ותמיד יש לו סיבה לקוות." * "[[ביוגרפיה]] היא ההיסטוריה האמיתית היחידה." * "מלאכת הכתב היא הנפלאה בכל ה[[חוכמה|חכמות]] אשר המציא האדם." * "התועלת הגדולה ביותר בכל [[ספר]] היא שהוא מלהיב את הקורא לפעולה עצמית." * "העיסוק העיקרי שלנו אינו לראות את מה שמונח במעומעם במרחק מה, אלא לעשות את מה שמונח בבירור לרגלינו." * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ==מתוך יצירותיו== '''גיבורים (1840)''' * "עלינו להשתחרר מן ה[[פחד]]." * "ה[[היסטוריה]] העולמית היא הביוגרפיה של אנשים גדולים." * "ה[[אשמה]] הגדולה ביותר, הייתי אומר, היא לא להיות מודעים לאשמתנו." * "הצרה איננה ליהנות מן הדברים הנעימים, אלא להשתעבד להם." * "בלבו של כל אדם קיים עורק של [[שירה]]." * "עידן הניסים הוא כאן לתמיד." '''סארטור רסארטוס (1834)''' * "האדם הוא חיה העושה שימוש במכשירים; בלעדיהם הוא כלום ואתם הוא הכול." * "אי האמון שעלינו לפחד ממנו, הוא אי האמון בעצמנו." * "אל נא תאהב את התענוגות; אהוב את [[אלוהים]]." '''וולטר סקוט (1838)''' * "ה[[שתיקה]] טובה כנצח; ה[[דיבור]] שטחי כמו הזמן." * "איש אינו חי מבלי לדחוף ולהידחף. עליו לפלס לעצמו דרך בעולם עם מרפקו, לפגוע ולהיפגע." * "ה[[אמת]] איננה מתה לעולם." '''עבר והווה (1843''' * "כל [[עבודה]], אפילו אריגת כותנה, היא אצילה. חיי בטלה לא נועדו לאדם." * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." '''ריכטר (1827)''' * "חוקה הגדול של התרבות: הבה יהיה כל אדם מה שבכוחו להיות." '''מצב הספרות הגרמנית (1827)''' * "שלוש ההמצאות הגדולות של הציוויליזציה המודרנית: אבק השריפה, מכונת הדפוס והדת הפרוטסטנטית." '''אותות הזמן (1829)''' * "אין זה מחובתנו לצפות מראש את עתידנו, אלא לעשות את מה שבכוחנו." '''יומן (1830)''' * "הדיבור הוא אנושי; השתיקה היא אלוהית." '''צ'ארטיזם (1839)''' * "ה[[דמוקרטיה]] מטבעה מבטלת את עצמה, ובטווח הארוך היא מסתכמת באפס." '''חיי פרידריך הגדול (1865)''' * "אומה [[אושר|מאושרת]] היא זו שדפי ההיסטוריה שלה ריקים." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} {{מיון רגיל:קרלייל, תומאס}} [[קטגוריה:היסטוריונים סקוטים]] [[קטגוריה:סופרים בריטים]] psr6o1cq12anfu1jgi6p7j8bt03lyn7 239346 239345 2026-08-23T23:16:52Z קליאו 9676 /* מתוך יצירותיו */ 239346 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Thomas Carlyle 1.jpg|ממוזער|176px|"חיי בטלה לא נועדו לאדם."]] '''[[W:תומאס קרלייל|תומאס קרלייל]]''' (באנגלית: '''Thomas Carlyle'''; {{כ}} 1795–1881) היה [[היסטוריון]] והוגה דעות [[הממלכה המאוחדת|בריטי]]. ==כללי== * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי [[הגה]]." * "אדם נחוש אף פעם אינו מאבד [[תקווה]], ותמיד יש לו סיבה לקוות." * "[[ביוגרפיה]] היא ההיסטוריה האמיתית היחידה." * "מלאכת הכתב היא הנפלאה בכל ה[[חוכמה|חכמות]] אשר המציא האדם." * "התועלת הגדולה ביותר בכל [[ספר]] היא שהוא מלהיב את הקורא לפעולה עצמית." * "העיסוק העיקרי שלנו אינו לראות את מה שמונח במעומעם במרחק מה, אלא לעשות את מה שמונח בבירור לרגלינו." * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ==מתוך יצירותיו== '''גיבורים (1840)''' * "עלינו להשתחרר מן ה[[פחד]]." * "ה[[היסטוריה]] העולמית היא הביוגרפיה של אנשים גדולים." * "ה[[אשמה]] הגדולה ביותר, הייתי אומר, היא לא להיות מודעים לאשמתנו." * "הצרה איננה ליהנות מן הדברים הנעימים, אלא להשתעבד להם." * "בלבו של כל אדם קיים עורק של [[שירה]]." * "עידן הניסים הוא כאן לתמיד." '''סארטור רסארטוס (1834)''' * "האדם הוא חיה העושה שימוש במכשירים; בלעדיהם הוא כלום ואתם הוא הכול." * "אי האמון שעלינו לפחד ממנו, הוא אי האמון בעצמנו." * "אל נא תאהב את התענוגות; אהוב את [[אלוהים]]." '''וולטר סקוט (1838)''' * "ה[[שתיקה]] טובה כנצח; ה[[דיבור]] שטחי כמו הזמן." * "איש אינו חי מבלי לדחוף ולהידחף. עליו לפלס לעצמו דרך בעולם עם מרפקו, לפגוע ולהיפגע." * "ה[[אמת]] איננה מתה לעולם." '''עבר והווה (1843)''' * "כל [[עבודה]], אפילו אריגת כותנה, היא אצילה. חיי בטלה לא נועדו לאדם." * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." '''ריכטר (1827)''' * "חוקה הגדול של התרבות: הבה יהיה כל אדם מה שבכוחו להיות." '''מצב הספרות הגרמנית (1827)''' * "שלוש ההמצאות הגדולות של הציוויליזציה המודרנית: אבק השריפה, מכונת הדפוס והדת הפרוטסטנטית." '''אותות הזמן (1829)''' * "אין זה מחובתנו לצפות מראש את עתידנו, אלא לעשות את מה שבכוחנו." '''יומן (1830)''' * "הדיבור הוא אנושי; השתיקה היא אלוהית." '''צ'ארטיזם (1839)''' * "ה[[דמוקרטיה]] מטבעה מבטלת את עצמה, ובטווח הארוך היא מסתכמת באפס." '''חיי פרידריך הגדול (1865)''' * "אומה [[אושר|מאושרת]] היא זו שדפי ההיסטוריה שלה ריקים." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} {{מיון רגיל:קרלייל, תומאס}} [[קטגוריה:היסטוריונים סקוטים]] [[קטגוריה:סופרים בריטים]] 1rk679m1ya4cor6ufmoapuggksfhqy3 239347 239346 2026-08-23T23:17:21Z קליאו 9676 239347 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Thomas Carlyle 1.jpg|ממוזער|176px|תומאס קרלייל]] '''[[W:תומאס קרלייל|תומאס קרלייל]]''' (באנגלית: '''Thomas Carlyle'''; {{כ}} 1795–1881) היה [[היסטוריון]] והוגה דעות [[הממלכה המאוחדת|בריטי]]. ==כללי== * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי [[הגה]]." * "אדם נחוש אף פעם אינו מאבד [[תקווה]], ותמיד יש לו סיבה לקוות." * "[[ביוגרפיה]] היא ההיסטוריה האמיתית היחידה." * "מלאכת הכתב היא הנפלאה בכל ה[[חוכמה|חכמות]] אשר המציא האדם." * "התועלת הגדולה ביותר בכל [[ספר]] היא שהוא מלהיב את הקורא לפעולה עצמית." * "העיסוק העיקרי שלנו אינו לראות את מה שמונח במעומעם במרחק מה, אלא לעשות את מה שמונח בבירור לרגלינו." * "מי שנתון לתקופתו בלבד מעריץ דברי הבל וטיפשות." ==מתוך יצירותיו== '''גיבורים (1840)''' * "עלינו להשתחרר מן ה[[פחד]]." * "ה[[היסטוריה]] העולמית היא הביוגרפיה של אנשים גדולים." * "ה[[אשמה]] הגדולה ביותר, הייתי אומר, היא לא להיות מודעים לאשמתנו." * "הצרה איננה ליהנות מן הדברים הנעימים, אלא להשתעבד להם." * "בלבו של כל אדם קיים עורק של [[שירה]]." * "עידן הניסים הוא כאן לתמיד." '''סארטור רסארטוס (1834)''' * "האדם הוא חיה העושה שימוש במכשירים; בלעדיהם הוא כלום ואתם הוא הכול." * "אי האמון שעלינו לפחד ממנו, הוא אי האמון בעצמנו." * "אל נא תאהב את התענוגות; אהוב את [[אלוהים]]." '''וולטר סקוט (1838)''' * "ה[[שתיקה]] טובה כנצח; ה[[דיבור]] שטחי כמו הזמן." * "איש אינו חי מבלי לדחוף ולהידחף. עליו לפלס לעצמו דרך בעולם עם מרפקו, לפגוע ולהיפגע." * "ה[[אמת]] איננה מתה לעולם." '''עבר והווה (1843)''' * "כל [[עבודה]], אפילו אריגת כותנה, היא אצילה. חיי בטלה לא נועדו לאדם." * "כל כתר אצילות היה ויהיה לעולמים כתר של קוצים." '''ריכטר (1827)''' * "חוקה הגדול של התרבות: הבה יהיה כל אדם מה שבכוחו להיות." '''מצב הספרות הגרמנית (1827)''' * "שלוש ההמצאות הגדולות של הציוויליזציה המודרנית: אבק השריפה, מכונת הדפוס והדת הפרוטסטנטית." '''אותות הזמן (1829)''' * "אין זה מחובתנו לצפות מראש את עתידנו, אלא לעשות את מה שבכוחנו." '''יומן (1830)''' * "הדיבור הוא אנושי; השתיקה היא אלוהית." '''צ'ארטיזם (1839)''' * "ה[[דמוקרטיה]] מטבעה מבטלת את עצמה, ובטווח הארוך היא מסתכמת באפס." '''חיי פרידריך הגדול (1865)''' * "אומה [[אושר|מאושרת]] היא זו שדפי ההיסטוריה שלה ריקים." == קישורים חיצוניים == {{מיזמים}} {{מיון רגיל:קרלייל, תומאס}} [[קטגוריה:היסטוריונים סקוטים]] [[קטגוריה:סופרים בריטים]] 3aqx4dzfd9al28szm7xpnv24k8yyu5v 0 10433 239311 124503 2026-08-23T16:25:13Z קליאו 9676 עריכה 239311 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Léonidas aux Thermopyles (Jacques-Louis David).PNG|שמאל|ממוזער|250px|לאונידס בתרמופילאי ציור מאת [[w:ז'אק לואי דויד|ז'אק לואי דויד]], 1814]] '''[[w:קרב תרמופילאי|קרב תרמופילאי]]''' הינו קרב שהתרחש בשנת 480 לפנה"ס במסגרתו בלמו היוונים צבא פרסי גדול שפלש ליוון. {{מפריד}} * "טוב מאוד. זה אומר שנילחם בצל" ** [[דיאוניקס]], אחד הלוחמים הספרטניים, כאשר הודיעו לו ששפעת החיצים שיורים הפרסים מאפילה על השמש. *"בוא, קח אותם" ** [[ליאונידס]], בתשובה לדרישת מלך פרס למסור לו את כלי נשקו. * "הו עובר אורח, הודע נא ללקדימונים שכאן שוכבים אנו ומקיימים את חוקיהם" ** הכתובת על מצבת הזיכרון שהוקמה במקום הקרב. על פי חוקי ספרטה, אסור היה לחייל ספרטני להכנע או לסגת. [[קטגוריה:קרבות]] djqeghlwx96jk8v6lcpdi5rg6u4r8q6 239312 239311 2026-08-23T16:25:55Z קליאו 9676 239312 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Léonidas aux Thermopyles (Jacques-Louis David).PNG|שמאל|ממוזער|250px|לאונידס בתרמופילאי ציור מאת [[w:ז'אק לואי דויד|ז'אק לואי דויד]], 1814]] '''[[w:קרב תרמופילאי|קרב תרמופילאי]]''' הינו קרב שהתרחש בשנת 480 לפנה"ס במסגרתו בלמו היוונים צבא פרסי גדול שפלש ליוון. {{מפריד}} * "טוב מאוד. זה אומר שנילחם בצל." ~ [[דיאוניקס]], אחד הלוחמים הספרטניים, כאשר הודיעו לו ששפעת החיצים שיורים הפרסים מאפילה על השמש. *"בוא, קח אותם." ~ [[ליאונידס]], בתשובה לדרישת מלך פרס למסור לו את כלי נשקו. * "הו עובר אורח, הודע נא ללקדימונים שכאן שוכבים אנו ומקיימים את חוקיהם." ~ הכתובת על מצבת הזיכרון שהוקמה במקום הקרב. על פי חוקי ספרטה, אסור היה לחייל ספרטני להכנע או לסגת. [[קטגוריה:קרבות]] 1eu1tpd4vzp5uue05anvly0jpdv4y6l 239313 239312 2026-08-23T16:27:34Z קליאו 9676 239313 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Léonidas aux Thermopyles (Jacques-Louis David).PNG|שמאל|ממוזער|250px|לאונידס בתרמופילאי ציור מאת [[w:ז'אק לואי דויד|ז'אק לואי דויד]], 1814]] '''[[w:קרב תרמופילאי|קרב תרמופילאי]]''' הינו קרב שהתרחש בשנת 480 לפנה"ס במסגרתו בלמו היוונים צבא פרסי גדול שפלש ליוון. {{מפריד}} * "טוב מאוד. זה אומר שנילחם בצל." ~ דיאוניקס, אחד הלוחמים הספרטניים, כאשר הודיעו לו ששפעת החיצים שיורים הפרסים מאפילה על השמש. *"בוא, קח אותם." ~ [[W:לאונידס הראשון|לאונידס הראשון]], בתשובה לדרישת מלך פרס למסור לו את כלי נשקו. * "הו עובר אורח, הודע נא ללקדימונים שכאן שוכבים אנו ומקיימים את חוקיהם." ~ הכתובת על מצבת הזיכרון שהוקמה במקום הקרב. על פי חוקי ספרטה, אסור היה לחייל ספרטני להכנע או לסגת. [[קטגוריה:קרבות]] kxhqupi3vejj2i9jebxl7pnhsncmpmz 0 12534 239317 236915 2026-08-23T16:37:29Z קליאו 9676 /* פוליטיקה */ 239317 wikitext text/x-wiki [[קובץ:David Ben-Gurion (D597-087).jpg|שמאל|ממוזער|196 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] '''[[w:דוד בן-גוריון|דוד בן-גוריון]]''' (16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) [[w:מדינאי|מדינאי]] ישראלי, כיהן כראש הממשלה הראשון של מדינת [[ישראל]]. == כללי == [[קובץ:David Ben-Gurion Naיal Zin D684-075.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן-גוריון]] * "אני דן את האדם לא על פי עברו אלא רואה אותו באור עתידו."{{הערה| "גורמי הציונות ותפקידיה בשעה זו", משמרות, עמ' שט, מתוך:ויעקב בקר, '''[https://bgh.org.il/wp-content/uploads/2023/07/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F.pdf משנתו של דוד בן-גוריון]''', עמ' 36.|שם=בקר 36}} * "אדם לאדם אינו אויב וצר – אלא שותף ועוזר."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/10916 יעודי הרוח והחלוציות בישראל]", באתר [[W:פרויקט בן-יהודה|פרויקט בן-יהודה]].}} * "בלי ערבות הדדית אין אחדות שלמה, אמיתית."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/3944 תפקידינו בשעה זו]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "לא תמיד יכול אדם לדבר אפילו בשם עצמו, כי גם באדם יחיד מתרוצצים רצונות ונטיות והערכות מתנגדים אלה לאלה."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/37402 במעלה ההר]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "כל הזמן ש[[אדם]] חי הוא יכול להשתנות." * "אין איש יחיד קובע גורל מדינה ועם. אין אדם שאי־אפשר בלעדיו."{{הערה|מתוך "מדוע לא שלטון ממושך", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 22, מתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 225.}} * "אין אנו מאמינים בניסים, אבל אנו מאמינים באפשרויות הגדולות הטמונות בכוח היצירה של האדם." ~ [[W:דבר (עיתון)|דבר]], 26.05.1957.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 39.|שם=בקר 39}} * "יש גאות ושפל בכל [[גבר|איש]]."{{הערה|שם=בקר 39}} * "חירות מתחילה בפנים, בלב האדם וברוחו."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/12317 דבר ישראל בארצו]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "אין כילד בוחן, ובודק — אם משמיעים באוזניו מליצות תפלות ופסוקים מתים, או משתפים אותו בחוויה אמיתית ובדברים היוצאים מן הלב."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 42.}} * "יש בינינו מאות ואלפים הוללים וריקים [...] צעיר יהודי שאינו מוכן להקריב את נפשו על נצחון אנגליה – אינו יהודי ואינו אדם." ~ על סירובם של צעירים יהודים בארץ ישראל להתגייס למלחמה בנאצים ב[[מלחמת העולם השנייה]], 1941.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 292.}} * "נניח שהיטלר היה מחזיק בידו מאה אלף שבויי מלחמה בריטיים ואומר ל[[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]]: 'או שתיתן לי את הצי הבריטי או שאשחט את מאה אלף האנגלים האלה.' אם תציגו שאלה זו למר צ'רצ'יל, האם מישהו יכול לפקפק מה תהיה תשובתו? וצ'רצ'יל הלוא גם יודע מה היתה תשובתם של מאה אלף האנגלים ההם עצמם: האם לא היו שמחים למות במקום לקנות את חייהם במחיר הצי הבריטי?". ~ דבריו בוועדה האנגלו-אמריקנית, 11 במארס 1946.{{הערה|שם=שגב 363}} * "כוחה של מדינת־ישראל הוא במצפונה."{{הערה|מתוך "שאלת קוריאה", 1950, דרך וחזון ב', עמוד 238 מתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 242.}} * "ההון נוצר בשביל האדם, ולא האדם בשביל ההון."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 49.}} * "כל יהודי שאינו מאמין בנסים אינו ריאליסטי." * "אין בכלל מילה אחרונה בעולם." ~ מתוך "חינוך ודת", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 67.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 61.}} * "בכל איש ואיש חבויים כוחות וסגולות ואוצרות רוחניים, שרק מעטים מהם באים לידי גילוי."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/10917 יחוד ויעוד]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "אין אכזר כאמת ואין ידיד נאמן כאמת אכזרית."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 46.}} * "סוחר שאינו ממלא חובתו ללקוח, לציבור ולמדינה כחוק — אינו ראוי לשמש באיצטלה זו."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/3944 על השוק השחור]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "מדינאי, שהשלטון אינו בשבילו מטרה אלא אמצעי לשרת את עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון הנסיבות, התנאים והצרכים של זמנו ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד על-יד ההגה או יסתלק זמנית או לחלוטין." ~ מתוך המאמר "מדוע לא שלטון ממושך" בעיתון "הניו יורק טיימס", 1951.{{הערה|התרגום הופיע ב"חזון ודרך", כרך ה', עמ' 22.}} * "בחינת הדברים היא לא באמירתם אלא בעשייתם."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/36385 מדיניות-החוץ שלנו]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "על כוח בלבד לא ייכון שום כיבוש." ~ מתוך "דברי תשובה", 1950, חזון ודרך ב', עמוד 119.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 57.}} * "החשוב הוא לא מי אמר, אלא מה אמר." ~ דבר, 08.06.1960. * "בן־אדם אינו יכול לשנות את מקום לידתו, אבל הוא לא מוכרח למות באותו מקום." * "לא על הנפש לבדה יחיה האדם." ~ מתוך "הרפואה העברית", 1950, חזון ודרך ב', עמוד 223.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 64.}} * "השעבוד המסוכן ביותר — הוא השעבוד הרוחני." ~ מתוך "איך תיכון המדינה", 1948, בהילחם ישראל, עמוד 212.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 73.}} * "החזון לא יאכזב — אם לא נתאכזב לו."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/18192 לקראת הבאות]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "מדינת ישראל תיבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה האנושיים."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 237.}} * "כשאתה קם ב[[בוקר]], עליך להחליט: מה עיקר ומה טפל. ואת הטפל – אל תעשה!".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 647.}} * "אף פעם לא התייאשנו שזו ארצנו." * "המדינה לא באה להקל העול ששמנו על עצמנו, אלא להאדירו ולהגדילו." ~ מתוך "חלוצים לישראל", 1950, חזון ודרך ג', עמוד 25.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 243.}} * "עם שאינו חופשי לבקר את נציגיו ולהחליפם באחרים כרצונו — אינו עם בן־חורין, אלא עדר עלוב החי בחסד רועיו־עריציו." ~ מתוך "איך תיכון המדינה", 1948, בהילחם ישראל, עמוד 212.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 219.}} * "עם נתון לחסד זרים קשה לו לראות עצמו ואחרים באור נכון." ~ מתוך "עצמאות תרבותית", 1952, חזון ודרך ד', עמוד 50.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 220.|שם=בקר 220}} * "אין עם משנה אופיו והרגליו בן־לילה." ~ מתוך "מגמת החינוך הממלכתי", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 251.{{הערה|שם=בקר 220}} * "הגבורה אינה נחלת יחידים — אלא מתנת כל אדם שרוצה להשתמש בה."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 48.}} * "ועדת חקירה יצאה נגדנו – פאניקה תופסת אותנו [...] נדפס בעיתון חשוב מאמר לטובתנו – אנחנו חוגגים. תנודות היסטריות אלו במצב רוחנו אינן תפארת על דרכנו ועלינו להילחם בהן בכל כוחנו" ~ בעקבות דוח ועדת שו והספר הלבן, דברים במועצת מפא"י, 25 באוקטובר 1930.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 217.}} * "משקל הצדק עולה עם משקל הכוח המלווה אותו". ~ נאום בירושלים, 21.12.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 374.}} * "בספקנות בלבד לא עושים כלום". ~ על ספקנותו של [[ברל כצנלסון]], 29.7.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 413.}} * "כשלפתע ראיתי, שאין לי עוד את מי לשאול שאלות." ~ לשאלה מתי היה למנהיג.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 278.}} * "עם, שאינו יודע בשעת סכנה גדולה לרכז הכל למתיחות של גבורה עליונה ושל שמירת עתידו ואינו מוכן להקריב את כל הקיים שלו, אם על־ידי כך יוכל לשמור על עתידו – עם כזה נידון לכליה, פיסית או פוליטית".{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 430 (מתוך "בדרך לצבא ולמדינת ישראל", מאמר כ"ו).}} * "הסברת התגובה לדעת־הקהל בעולם חשיבותה שקולה כמעט נגד התגובה עצמה". ~ מברק ל[[משה סנה]], המנחה את "ההגנה" לגבי פעולות התגובה נגד השלטון הבריטי. 1.10.1945.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 526.}} * "לחם אין לי, חזון יש לי." ~ תשובתו למפגינים שצעקו לו "מנהיג תן לחם" * "המושגים 'שלנו' ו'לא שלנו' הם רק מושגי שלום, ובמלחמה הם מאבדים כל משמעותם." ~ נאום במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 231.}} * "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל." ~ מתוך [[w:מגילת העצמאות|מגילת העצמאות]] * "אלה - יעמדו!" ~ על תושבי [[תל אביב]] המפוחדים, יום אחרי [[w:הכרזת העצמאות|הכרזת העצמאות]], כשהחלו ההפצצות המצריות על העיר (במקביל לפלישת החי"ר דרך [[w:עזה|עזה]], ושאר צבאות ערב) * "האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום." ~ מתוך "שלום ומלחמה", 1951, חזון ודרך ג', עמוד 162 * "נוער קרייריסטי, שעיניו לבצע, לחיים ריקים, לרווחים קלים, לקיום פרזיטי – נוער כזה יהווה הנשק הסודי של אויבינו". ~ נאום בכנס תלמידי בתי הספר התיכונים באמפיתיאטרון של שייח' מוניס, 10.6.1954.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 1004.}} * "ה[[נעורים|נוער]] בימינו יעצב דמות ה[[אדם]] בישראל – על ידי חיי מופת." ~ מתוך "קריירה או שליחות", 1954, חזון ודרך ה', עמוד 211 * "לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים ... ואהבתי עבודת האדמה." ~ מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954 * "יש דברים, שיש לחשוב עליהם, אבל אף פעם לא לדבר עליהם." ~ ל[[מנחם בגין]], שהתלונן בפניו שחוגים יהודיים ב[[ארצות הברית]] התנגדו לבואו בטענה שאמרותיו על "גבולות היסטוריים" עלולות להזיק לישראל, 10.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1401.}} * "ההנמקה המוכשרת ביותר זקוקה לפעמים לנימוק ששמו עובדה." ~ מתוך מכתב שלא נשלח ל[[אבא אבן]], בזמן הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 13.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1304.}} * "אי־אפשר (ולדעתי אסור) לבדוק החיים האינטימיים, הכמוסים של אדם – [[גבר]] או [[אישה]] – ולקבוע לפיהם מעמדם וזכותם בחברה". ~ במכתב תשובה לסגן אלוף דב ירמיה, שהאשים את [[משה דיין]] בכך שפיתה את אשתו, 19.9.59.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 493; תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 578.}} * "אחד האישים היקרים והדגולים ביותר שקמו בתקופת המנדט הבריטי". ~ על [[אברהם שטרן]], מפקד לח"י, במכתב ל[[גאולה כהן]], 20 בינואר 1962.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 602.}} * "אני לא מתיימר שהעם בכיסי, ואני לא יודע מה רוצה ומה לא רוצה העם. אני יודע רק, כך נדמה לי, מה רצוי לעם. ועל זה אני נלחם, נלחמתי כל חיי ואלחם כל חיי." * "ממעמד – לעם!" ~ סיסמתו במסגרת פעילותו למען ה[[w:ממלכתיות|ממלכתיות]] * "לא מגיע לי פרס בעד מילוי חובתי לארצי." ~ נימוקו על סירובו לקבל את [[w:פרס ישראל|פרס ישראל]] בשנת 1968 * "כל מי שיש אלוהים בלבו ומאמין בתום לב במה שמאמין — אינו יכול ואינו צריך להתכחש לאמונתו ולוותר על היקר לו."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 51.}} * "האם [[אלוהים]] גר במקום כלשהו ואתה פונה אליו? הנביאים הלכו לאלוהים? הם רשמו את הכתובת שלו והלכו אליו? לפנות לאלוהים זה לחשוב עמוקות על משהו." ~ ריאיון ב־1968 * "את בטחוננו ותרבותנו לא נקיים אלא ביכולת־[[ייצור]] מקסימלית וברמת־חיים גבוהה, בפריון גבוה ובכיבושי־המדע." * "לאורך ה[[היסטוריה]] שלה ראתה ממשלת ישראל את השיכון ככלי מרכזי להשגת יעדה של המדינה וגם כצורך אנושי שעל המדינה מוטל לספקו לאזרחיה." == ציונות == * "העליה המתמדת היא תמצית חיינו והוייתנו. מחוץ לה אין תקווה ואין תקומה." * "מולדת אינה ניתנת ואינה ניטלת במתנה, אינה נקנית בזכויות וחוזים פוליטיים, אינה נרכשת בזהב ואינה נכבשת בכוח האגרוף, אלא נבנית בזיעת אפים."{{הערה|דוד בן-גוריון, "[https://benyehuda.org/read/7730 מתן-ארץ]", באתר פרויקט בן-יהודה.}} * "השלום אינו מטרה, והמלחמה אינה מטרה; המטרה היא הגשמת הציונות."{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/opinions/2024-07-16/ty-article-opinion/.premium/00000190-bbb2-d458-a3d7-bbf7f0200000 מקור]}} * "[[ארץ ישראל]] תיבנה אך ורק בידי עם חרוץ, עשיר בחומר וברוח, אשר יבוא אליה מבחוץ בגזירת צורך היסטורי חיוני ליצור לעצמו מולדת, כשהוא מצויד במכשירי המדע והטכניקה המודרניים ומוכן בכל מחיר להפוך את השממה והחרבה לנווה פורח עמוס תנובה ועשיר תרבות ורב אוכלוסין, כאשר עשו המהגרים האנגלים בצפון אמריקה והמהגרים ההולנדים בדרום אפריקה." ~ פרשת דרכים, 1915 * "כיבוש ארץ... אינו בא על ידי הבטחת זכויות פוליטיות וערובות דיפלומטיות, אלא על ידי עבודה ישובית ממושכת, השתרשות והתערות בקרקע... והתרבות האוכלוסיה היהודית עד כדי היות רוב גדול ומכריע בארץ. [...] ארץ לא מקבלים, אלא כובשים, אנחנו נכבוש את הארץ בבנותנו אותה." ~ מתוך המאמר "לקראת העתיד", 1915.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 105–106.}} * "רחוב נווה שלום שבו ישבו יהודים מעורבים בערבים עשה עלי רושם קשה של גלות." ~ זיכרונותיו משעותיו הראשונות ביפו בעת עלייתו לארץ ישראל (1906), 1956.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 545.}} * "יש לנו עיקר הקדוש לנו מהדמוקרטיה והוא בניין ארץ ישראל על ידי יהודים". ~ על היותה של הסוכנות היהודית המורחבת מנוגדת לעקרון הייצוג הדמוקרטי, סביב הקמתה ב-1929.{{הערה|[[תום שגב]], '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 219–220.}} * "למדתי את ארץ ישראל – ואני יודע מהי. אין זו שטח המנדט. אין זו שטח הבית הלאומי. ארץ־ישראל משתרעת בין ים־סוף בדרום והלבנון וה[[חרמון]] בצפון, ובין הים־התיכון במערב ומדבר־קדם או סוריה במזרח. ואני מאמין היום...שלנו תהיה הארץ הזאת". ~ מכתב למרכז מפא"י, 30.6.1937.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 359.}} * "לא מתוך חיפוש ובקשת דרך לסדר חיינו על יסודות הרמוניים של יצירה חברתית־כלכלית משוכללת אנו קובעים את קו פעולתנו, הדאגה הגדולה האחת השלטת במחשבתנו ועבודתנו היא כיבוש הארץ ובניינה בכוח עליה רחבה. כל השאר אינו אלא פרפראות ומליצות. אין אנו חובשי בית המדרש המתפלפלים בהלכות יצירה עצמית – אנו כובשי ארץ שהועמדו בפני קיר ברזל ועליהם לנפצו." ~ נאום בוועידת אחדות העבודה, דצמבר 1922 * "האם הירדן הוא גבול ארץ־ישראל? הוא נהר ארץ־ישראלי... גלעד וגם בשן הם חלקי ארץ־ישראל". ~ בשיחה עם ג'ורג' אנטוניוס, אפריל 1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 319.}} * "זכותנו על הארץ – על הארץ כולה – קיימת ועומדת לעד". ~ בקונגרס הציוני ה-20, אוגוסט 1937.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 257.}} * "הנני חסיד נלהב של מדינה יהודית בגבולותיה ההיסטוריים של ארץ ישראל [...] לא אוותר גם אני אף על שעל־אדמה אחד מאדמת ארצנו". ~ 1937.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 257–258.}} * "אם לא נעמוד על הנגב, לא תעמוד [[תל אביב]]." ~ 1937. * "כמו שהציונות התחילה פעם היא יכולה גם להסתיים פעם, ולהסתיים במפלה". ~ במרכז מפא"י, בהתייחס ליוזמת ועידת אוויאן, 15 בדצמבר 1938.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 270.}} * "אין אנו צריכים ורשאים להתייאש ממצפון האנושות, בעולם שכולו זדון לא תהיה לנו תקומה". ~ אספת הנבחרים, 24 במרץ 1943.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 334.}} * "זוהי באמת אתחלתא דגאולה ויותר מאתחלתא". ~ במכתב לפולה, 4 בספטמבר 1947, על המלצת רוב חברי ועדת אונסקו"פ על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 385.}} * "בלי הנגב תעמוד ירושלים, הנגב בלי ירושלים לא יעמוד." ~ ערב היציאה למבצע נחשון, אפריל 1948. * "בנגב ייבחן העם בישראל ומדינתו." ~ מתוך "משמעות הנגב", שדה בוקר, 17 בינואר 1955 * "אם המדינה לא תחסל את ה[[מדבר]] - עלול המדבר לחסל את המדינה." ~ מתוך "דרומה", 1955, חזון ודרך ה', עמוד 302 * "מדינה יהודית חלקית אינה סוף, אלא התחלה. [...] הקמת מדינה ואפילו חלקית, תשמש מנוף רב כוח במאמצינו ההיסטורים לגאול את הארץ בשלמותה. [...] נכניס למדינה את כל היהודים שאפשר להכניס לתוכה, לפי אמונתנו העמוקה אפשר יהיה להכניס יותר משני מיליונים. נקים משק יהודי רב ענפים, חקלאי חרשתי וימי. נארגן כוח הגנה משוכלל. צבא מובחר. אין לי ספק שהצבא שלנו יהיה מהמובחרים בעולם – ואז אני בטוח שלא ייבצר מאתנו להתיישב בכל שאר חלקי הארץ. אם מתוך הסכמה והבנה עם שכנינו הערבים ואם בדרך אחרת." ~ מתוך מכתב לבנו, עמוס, בו מסביר בן גוריון את תמיכתו בהצעת החלוקה של ועדת פיל * "ייתכן כי התגשמות שאיפתם של הערבים להגדרה עצמית תכביד על מצבנו פי כמה, אך אין זה יכול לשמש יסוד לשלול מן הערבים את זכותם הם." ~ מתוך נאום בקונגרס הראשון של ארץ-ישראל העובדת, 1930 ([https://benyehuda.org/read/4832 "המדיניות החיצונית של העם העברי"]) * "אם לארץ נשמה – הרי ירושלים נשמתה של ארץ ישראל." * "[[ירושלים]] נקודת המוקד של האהבה, הגעגועים, השאיפות והתקוות של העם העברי." * "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי." ~ מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן, עמוד 105 * "אם ישימו על כף אחת של המאזניים את כל האידיאלים שבעולם, ועל הכף השנייה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל, כי... לא המתים יהללו ה'." *"אין זו מסמכותו של שום יהודי, אין זו מסמכותו של שום גוף יהודי, אין זו אפילו מסמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאינה ניתנת להפקעה בשום תנאי. ואילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא מכריזים על הסתלקותם מזכות זאת - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ - על הארץ כולה, קיימת ועומדת לעד. ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה, לא נזוז מזכותנו ההיסטורית. בכל זמן ובכל שעה, נעמוד על זכות זו בכל האמצעים הכשרים והמוסריים אשר בידנו." ~ מתוך דבריו בקונגרס הציוני בציריך, 1937 * "(עוד) מיליון יהודים והסכסוך עם הערבים נגמר." ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944{{הערה|שם=המיליון השביעי 101|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ג, 1, עמ' 101.}} * "אין אנו, יהודי ארץ־ישראל, רוצים ליהרג. אנו רוצים לחיות... גם לנו היהודים, כמו לאנגלים ולאחרים, יש זכות לחיות כיחידים וכעם, אולם גם לנו כמו לאנגלים יש משהו, שהוא יקר לנו גם מהחיים... אנו מוכנים ליהרג ולא נוותר על שלושה דברים: על חירות העלייה היהודית, על זכותנו לבנות שממות מולדתנו, על עצמאותו המדינית של עמנו בארצו". ~ נאום "תשובה לבווין", 28.11.45.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 538.}} * "בארץ ישראל, אדם שלא מאמין בנסים הוא אדם לא ריאלי." * "מדוע מניחים אתם, שאין אנו כמוכם? גם לנו יש דברים, היקרים לנו מחיינו. בארץ זו ובארצות אחרות יש מאות אלפי יהודים אשר ימסרו נפשם – אם יהיה צורך בכך – למען ציון ולמען המדינה היהודית". ~ מתוך עדותו בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית בירושלים, 11.3.1946.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 540.}} * "אם תסכים [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] למדינה יהודית בחלק של א"י – אנו מוכנים להעניק לה בסיס נגד רוסיה… אין אנו תובעים את יציאתו של הצבא הבריטי מן הארץ." ~ דבריו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ב-1946 * "עכשיו, כשאנחנו הולכים להקים מדינה, יש לזכור שזאת לא תהיה מדינה יהודית, זאת תהיה מדינה של אזרחיה -היא תהיה מדינה יהודית רק לעלייה ולהתיישבות- בתוכה יהיו כל האזרחים שווים. לא תיתכן חוקה שתמנע ערבי מלהיות נשיא." ~ דברים בועידת מפא"י 4 ימים אחרי ההצבעה באו"ם על הצעת החלוקה. * "לא באטריבוט הממלכתי, אלא בהתרכזות האומה העברית והתערותה במולדת כאומה שוות זכויות במשפחת העמים החופשיים, בה אני רואה את מהותה של הציונות." * "התנאי הראשון לבטחוננו הוא גידול רב ומהיר של מספרנו בארץ." ~ במועצת מפא"י 12.1.1949.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 883.}} * "גורלה של ישראל תלוי בשני דברים: בכוחה ובצדקתה."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1399.}} * "מדינת ישראל לא תתואר בלי עליונות הרוח". ~ בפגישה עם סופרים, 11.10.1949.{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "אם ישימו על כף אחת את כל האידיאלים שבעולם ועל הכף השניה את קיום ישראל – אבחר בקיום ישראל."{{הערה|שם=בר-זוהר 1399}} * "עמדת שאלת שלימות הארץ בלי מדינה יהודית, או מדינה יהודית בלי שלימות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלימות הארץ." ~ דיון בכנסת, 4 באפריל 1949 * "למדינת ישראל הייתה ותהיה רק בירה אחת – ירושלים הנצחית" ~ הודעה בכנסת ב-13 בדצמבר 1949 על החלטת הממשלה להעביר מיד את הבירה לירושלים, בעקבות הצעת ההחלטה שנתקבלה ב-9 בדצמבר באו"ם על בינאום העיר.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 891.}} * "השלום חיוני, אבל לא בכל מחיר". ~ ביומנו, 18 בינואר 1949.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 435.}} * "ועוד אני רואה לפני שאלה, שקצת מסוכן להיכנס בה: אם אני רואה בתנועה הקיבוצית את הנושא והמגשים החלוצי של הציונות הסוציאליסטית? - לא רק בה. בכלל, אין גוף אחד, גיל אחד, צורת חיים אחת, יכולה להגשים את הציונות הסוציאליסטית. זאת יכול לעשות העם כולו. ורק אם העם כולו יעשה זאת - זה ייעשה. אבל יש תפקידים חלוציים בעם, יש גורמים שהם מסוגלים להניע את העם, יש גורמים אשר מסוגלים ללכת לפני העם להורות לו את הדרך. בתור כזאת אני רואה את התנועה הקיבוצית. אבל נניח, שהתנועה הקיבוצית לבדה תרצה לעשות את הדבר שיש לעשות: להגשים ציונות, להגשים סוציאליזם, אבל העם לא ירצה - אז לא יעלה הדבר בידה." ~ דוד בן גוריון בסמינר בבית ברל 29/1/50. *"איני יכול להסכים בשום אופן לדבריך ש'בגלל בחורי הישיבות הגענו עד הלום' לא הם בנו את הארץ, לא הם חרפו נפשם למוות על עצמאותה ואין להם זכויות מיוחדות, שאין ליהודים אחרים." ~ מכתב לרב [[W:יצחק אייזיק הלוי הרצוג|יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], 1958 על רקע דרישה לצמצום הפטור מגיוס לבני ישיבות. (דניאל רוזנבאום, [http://news.walla.co.il/?w=/90/2632117 בן-גוריון ב-58': "לבחורי הישיבות אין זכויות מיוחדות"], 10 באפריל 2013) * "הדברים שראיתי, אינם חדשים ואף על פי כן אסכם אותם במשפטים קצרים אחדים: ראיתי שיש יותר מדי מדבר ופחות מדי התיישבות ופיתוח, יותר מדי ריכוז בערים ופחות מדי בקצוות ובגבולות, יותר מדי מתווכים ומשרתים ופחות מדי פריון עבודה, יוזמה חלוצית וחרדה לעתיד." ~ מתוך דבריו לקראת [[w:הבחירות לכנסת החמישית|הבחירות לכנסת החמישית]] * "ידעתי שאין בעולם ובארץ זו מקום יקר בעיני עמנו וקרוב ללבו ומעורה בו כירושלים זו, שהפכה בירת ישראל לנצח נצחים." ~ מתוך נאום בכנסת, 31 ביולי 1967 * "הארץ הזו שייכת לשניים, לערבים היושבים בה וליהודים בכל העולם." ~ מתוך הראיון האחרון שלו בתוכנית ה[[טלוויזיה]] "מוקד" * "התנועה הציונית קרויה ליצור 'חכמת ישראל' חדשה, לא 'חכמת ישראל' העקרה שקמה בגלות וטיפלה באותיות פורחות של ספרות ימי הביניים אלא חכמת חכמים אשר תדע לאצור כל טיפה של [[גשם]], כל מבוע של הרים, כל שטף הנהרות והפלגים ומעיינות למען הרוות האדמה הצמאה והפרחת השממה ולמען חקלאות משוכללת, אשר תפרנס יישוב רב וגדול." ~ נאומו בקונגרס הציוני ה-19, 1935. == צבא וביטחון == [[קובץ:Everymother2.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|הציטוט המלא של "תדע כל אם עברייה" על קיר בכניסה לבסיס הקליטה והמיון של צה"ל]] * "הצבא שלנו בנוי על יקר האדם." * "מלחמה היא הרת הפתעות." ~ "לקראת העתיד", אנחנו ושכנינו, עמ' א.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 361.}} * "מלחמה היא המבחן העליון של העם [...] לא מבחן של כוח, אלא מבחן של רצון".{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 426.}} * "אין הצבא קובע על דעת עצמו אפילו את מבנהו, סדריו וקווי פעולתו ... ארגון הצבא ועיצוב דמותו, כל אלה הם בסמכותם היחידה של הרשויות האזרחיות: הממשלה, הכנסת, והבוחרים."{{הערה|"צבא ובטחון", עמודים 141–142.}} * "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות - הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך." ~ מתוך נאום בכנס סגל פיקוד כללי, הקריה, 2 ביולי 1963 * " "הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו – ואחד המבצעים המופלאים בתולדות כל העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: [[S:שמות טו יד|'שמעו עמים – ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד, נמוגו כל יושבי כנען. תפול עליהם אימתה ופחד']] אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה תיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית". ~ מכתב לחילי חטיבה 9 לרגל כיבוש [[W:שארם א-שייח'|שארם א-שייח']] ב[[W:מבצע סיני|מבצע סיני]], 1956 * "אהוב ליבי [[w:אסף שמחוני|אסף שמחוני]], אלוף הניצחון של צה"ל, נהיית לבן אלמוות בעמדך בראש המערכה בסיני... אנו נפרדים ממך בצער עמוק בהערצה ובגאון." ~ הספדו על אלוף אסף שמחוני שנהרג בתאונה יום לאחר מבצע קדש * "ברור מאליו שהחינוך ליוזמה בצבא אינו בא במקום המשמעת, ולא על מנת להחלישה. על הצבא לפעול מתוך משמעת ברזל בתחומי ההוראות, ההנחיות והפקודות הניתנות על ידי המוסדות והמפקדים המוסמכים. אבל כל קצין וכל חייל צריך ליזום ביצוע הפקודה; שומה עליו לפעול לא כדי לקיים מצוות אנשים מלומדה ולצאת לידי חובת המשמעת, אלא כדי להשיג את המטרה הרצויה: זאת אומרת לנצח."{{הערה|שם=יחוד ויעוד 167|מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 167–168.}} * "כל חייל חייב לראות עצמו במצבים מסוימים כאילו בו לבדו תלוי גורל המערכה ובמקרה שאין לו הוראה ברורה, או שהמצב משתבש, עליו לראות עצמו כמפקד עליון, כמתכנן וכמבצע, בשכלו, תפיסתו ויוזמתו."{{הערה|שם=יחוד ויעוד 167}} * "ה[[מפקד]] צריך לדעת שכושרו של הצבא נמדד לא רק בנכונותו הקרבית ובהתלהבותו - אלא באדמיניסטרציה מעולה, בסידורים נאותים ובשמירה על אלף פרטים קטנים שבהם תלויה יכולתו של הצבא לא פחות מאשר בנכונות ההקרבה העצמית.... אין מנצחים בחירוף נפש בלבד. ארגון טוב ומדוקדק בפרטי-פרטים מהווה, אולי, שלושת רבעים של סוד הניצחון."{{הערה|מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמוד 41.}} * "אנו יכולים לבנות [[צה"ל]] במתוכנן וביישוב דעת האחריות שבדבר היא קולוסלית. לא אעשה הדבר לבדי. זה למעלה מיכולתי. לא אעשה זאת גם אך ורק בעזרת בעלי מקצוע, אם כי עזרה זאת היא חיונית וברוכה. למלאכה זו דרושים קודם כוחות מוסריים. מנגנון מוכשר, נאמן, חרוץ ונקי כפיים לא מספיק. דרוש גם חסד עליון. עד שיוקם הצבא ויתבסס משטר אחראי ויעיל. כי הסכנה להפיכת הצבא לזירת התגוששות של פוליטיקנים או קרייריסטים או גם שניהם היא עצומה."<ref>אמיר אורן, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1184955.html הביטחון, השר והמוסר], עיתון "הארץ", 17 באוגוסט 2010</ref>. * "אם נילחם - נילחם ב[[עתיד]], ולא נחזור ל[[עבר]]. האויבים שעמדו נגדנו בעבר, אין כל ביטחון שינהגו גם בעתיד כמו שנהגו בעבר. להפך, עלינו להניח שהם למדו בכישלונותיהם וינסו לתקנם."{{הערה|מתוך ספרו "יחוד ויעוד – דברים על ביטחון ישראל", הביא לדפוס גרשון ריבלין, תל אביב: הוצאת מערכות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1971; 1998, עמודים 166–167.}} * "מה שהפתיע אותי יותר הוא שנוכחתי שגם הנערה הישראלית 'בת־הטובים', בוגרת הגימנסיה, מתעלה בצבא. הן רוכשות ניסיון־חיים עשיר, מתעצמות והכרתן העצמית מתעלה. אומנם בשבוע הראשון או בשבועיים הראשונים הן בלתי מרוצות - המשמעת והאימונים וכל סדרי הצבא מעיקים עליהן, אבל מייד הן מתגברות, ובשבוע השלישי והרביעי הן מרגישות עצמן בטוב ומקבלות ההגבלות והחומרות בצבא באהבה."{{הערה|"תפיסת הביטחון של ישראל", הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 147.}} * "גם עונשים לרוצחים... אינם מפסיקים מעשי רצח, אבל אילו לא נענש שום רוצח – היתה הרצועה מותרת והמוני אנשים היו נרצחים... אין תגמול מפסיק התקפות לחלוטין – אבל הוא מרתיע רבים... ומי יודע כמה חיים הוצלו הודות למעשי 'תגמול' אלו". ~ על יעילות פעולות התגמול, יומן בן גוריון, תרשומת ל-28.9.56.{{הערה|בני מוריס, '''מלחמות הגבול של ישראל, 1949–1956''', עמ' 205.}} * "אנו חיים עכשיו בשעת חירום... הישונה המצב לטובה או לרעה בשנים הקרובות? גם פה אני אוטופיסט, ואני מקווה שהתנאים יוטבו, – אבל אין לי כל בטחון בכך, ואיני יכול להגיד בשום אופן שהמצב לא יורע ולא יחמיר. אין כל וַדאות בכך." ~ בדיון בכנסת על חוק שירות ביטחון, 26 באוגוסט 1952 == פוליטיקה == * "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה [[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]]." ~ בישיבת מרכז מפא"י בתל אביב, 12 בספטמבר 1939 * "רק העזת היהודים הקימה המדינה ולא החלטת [[w:או"ם שמום|או"ם שמום]]."{{הערה|[[משה שרת]], '''יומן אישי''', כרך ג': 1955, תל אביב: [[w:ספרית מעריב|ספרית מעריב]], 1978, עמ' 874.}} * "[[w:בלי חרות ומק"י|בלי חרות ומק"י]]." ~ העקרון שלפיו נהג בהקמת ממשלותיו * "חבר הכנסת שיושב לימינו של חבר הכנסת [[w:יוחנן בדר|בדר]]." ~ כשהתכוון ל[[מנחם בגין]] * "ה[[ציונות]] שלנו היא שלמה ומלאה ועמוקה באשר אנו סוציאליסטים, באשר אנו רוצים בגאולה מלאה ושלימה וגמורה של העם כולו." ~ 'שיטת פעולתנו', 1923 * "חברי מפלגת הרוב טוענים, שזכוּיותיהם מתקפּחות מתוך הרצון להיות צדיקים כלפּי המיעוּטים, וחברי מפלגות המיעוטים טוענים, כי זכוּיותיהם מתקפּחות מתוך הגנה מיוּחדת של מפלגת הרוב על חבריה." ~ 'תנועת הפועלים והרוויזיוניסמוס', 1931 * "יש סכנות, שעליהן אפשר להתגבר רק באמצעים שבהם אוחז הצד המס‏כן. אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח, שכולו אנטי-קונסטיטוציוני." ~ על המאבק עם בית"ר, בישיבת מרכז מפא"י, 31.1.1934.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 287.}} * "דעת־הקהל האנגלית היא המשען הפוליטי המכריע והעיקרי, שיש לנו מחוץ לעם היהודי... עלינו לכלכל את מעשינו ככה, שנרכוש דעת־קהל זו – ולא נרחיק אותה. זוהי, לדעתי, כל תורת הפוליטיקה החיצונית שלנו". ~ מכתב למועצת "האיחוד" בז'נבה, 18.8.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 351.}} * "איני רוצה ויכול להיות אחראי וגם איני מוכן ומסוגל לשאת לבדי המעמסה המוסרית." ~ במברק להנהלת הסוכנות היהודית, 1946, לאחר פיצוץ מלון המלך דוד.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 370.}} * "אם נגזרה עלינו הגזֵרה שלא נוכל לעמוד מול האצ"ל בלי מלחמת אזרחים – תהיה מלחמת אזרחים." ~ במזכירות מפא"י, 21 באפריל 1947.{{הערה|שם=שגב 382–383|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 382–383.}} * "אני מלא התפעלות לגרונר, אבל אני לא אתרוצץ אף רגע על מנת שלא ייתלה [...] הוא באמת גיבור ומוסר נפשו. אבל השולחים אותו הם לדעתי עוכרי ישראל והם האחראים על כך." ~ על [[w:דב גרונר|דב גרונר]], בוועד הפועל של ההסתדרות, 26 במארס 1947.{{הערה|שם=שגב 382–383}} * "כנופיה של נאצים יהודים [...] הם חייבים להישמד מעל פני האדמה, הכנופיה הזאת." ~ על אצ"ל, בוועד הפועל של ההסתדרות, 6 באוגוסט 1947.{{הערה|שם=שגב 382–383}} * "מחר תיקרא לבחור שליחינו לאספה המכוננת במדינת ישראל. בבחירות כלליות וחופשיות של כל העם בציון המשוחררת, נקים הבסיס המשפטי העממי למדינתנו המחודשת. וכל איש ואישה, שה[[חוק]] העניק להם זכות הבחירה, בל ייעדר מהקלפי. זוהי זכות גדולה. זכות היסטורית, שציפו לה דורות בכיסופים משיחיים. אלה הן הבחירות הראשונות לרס-פובליקה העברית בתולדות ישראל." ~ מתוך נאומו ברדיו לקראת [[w:הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות לאספה המכוננת]], 24 בינואר 1949. * "להיות [[חופש]]י לא משנה מה יגידו." ~ 1949 * "בל יהיו רוצחי עמנו גם יורשיו." ~ בדיון בכנסת ב-7 בינואר 1952 על הסכם השילומים עם גרמניה.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 471.}} * "עליך לדעת, מה אתה רוצה להשיג, להיות בטוח במטרותיך ולראותן לעיניך כל העת. עליך לקבוע עדיפויותיך. עליך לחנך את מפלגתך ולחנך את הציבור הרחב. עליך לתת אמון באנשיך – לא פעם אמון רב יותר משהם נותנים בעצמם, שכן המנהיג המדיני האמיתי מכיר באופן אינסטינקטיבי את יכלתו של אדם ומסוגל לעוררו למצותה ברגעי משבר. עליך לדעת, מתי להילחם ביריביך הפוליטיים ומתי להפסיק לזמן־מה. לעולם אל לך להתפשר בשאלות עקרוניות. עליך להיות מודע לגורם הזמן... ומאחר שהעולם אינו נעצר אף לרגע, ונתיב הכוח משנה את מרכיביו... עליך לבחון שוב ושוב, בהתמדה, את המדיניות, שבחרת להגשמת מטרותיך."{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 496–497.}} * "לא הרבנים יקבעו." ~ בשאלת [[w:מיהו יהודי|מיהו יהודי]] * "על אף היותי מתנגד למדינת דת. כשם כך מתנגד אני להפרדת ומדינה. הפרדת דת ומדינה היא אסון." * "משפט זה דבר כזה שקובעים אותו אנשים". ~ בתשובה לשר המשפטים, שדרש ממנו לציין את גבולות המדינה, 10 בינואר 1950.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 458.}} * "מי שדן בענייני ציבור, חייב להעמיד עצמו למשפט הציבור." ~ מתוך "דברי תשובה", 1950, חזון ודרך ג', עמוד 35.{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 69.}} * "לרבים מתושבי הארץ נדמה, כאילו כבר באנו אל המנוחה ואל הנחלה, ורק דאגה אחת מקננת בלבם: מה אומרים הגויים [...] אין יסוד לבהלה מאמרות הגויים... ה[[היסטוריה]] אינה נעשית על־ידי דיבורים, אלא על־ידי מעשים [...] לא ניתפש לבהלה ולפחדנות הלובשת מחלצות של תבונה ומעשיות מדומה [...] לא בזירה העולמית, אלא בפנים יחזק ישראל ויעמוד... עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים." ~ מתוך נאום במסדר צה"ל, יום העצמאות תשט"ו, 27 באפריל 1955.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1142–1143.}}{{הערה|מרדכי בר-און, "אחרית ימי משה שרת בממשלה – עיון נוסף ביומנו", בתוך: יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 489: "אל ניכבש על ידי הפחדנות המדברת בשם תבונה".}} * "מדינאי, שהשלטון בשבילו אינו מטרה אלא אמצעי לשרת עמו ואידיאל חייו, חייב לבחון את הנסיבות, התנאים והצרכים של [[זמן|זמנו]] ומקומו, וגם כושרו, סגולותיו ונטיותיו, כשהוא בא לקבוע אם רצוי שיוסיף לעמוד ליד ההגה, או שיסתלק זמנית או לחלוטין." * "יש להוריד את קרנן של המפלגות. קיומן הנבדל הוא אצלן עדיף על כל דבר אחר. שאיפתן להישרד גוברת על שאיפתן להיטיב." * "לכל אחד מן המשברים הממשלתיים היו נימוקים מיוחדים. אולם הנימוקים האלה נבעו כולם ממקור אחד: ממשבר הממלכתיות המלווה את הקמת המדינה מן הרגע הראשון ועד היום. משבר זה טבוע בהתפצלות המנופחת והחולנית שירשנו מן העבר האומלל שלנו, מחיי תלות וחוסר חיים ממלכתיים ועצמאיים במשך אלפי שנים." ~ מנימוקי התפטרותו והתפטרות [[w:ממשלת ישראל השלישית|ממשלת ישראל השלישית]] * "המוקיון עבר אתמול ביום 1 בנובמבר, בקדילק פתוח, כשלפניו רצים 20 רוכבי אופנוע ועיתון 'חירות' בישר הבוקר באותיות ענק על 'מסע הניצחון של [[מנחם בגין|בגין]]'. קיום המפלגה בישראל הוא כתם שחור על ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. התנוונות זו ניזונה מהנחשלות של כמה עדות בישראל ו[[יגאל אלון]] מסייע לבגין בתעמולתו." ~ מתוך יומנו, על מסע הבחירות של בגין לקראת [[w:הבחירות לכנסת הרביעית|הבחירות לכנסת הרביעית]] * "אינני שותף ולא הייתי אף פעם שותף לתפיסת מר לנדאו וחבריו ביחס לגרמניה. לא הייתי שותף להם כשהם פיארו ושיבחו ונשאו את שמו של היטלר והעמידו אותו לדוגמה." ~ מתוך נאום בכנסת, 13 במאי 1963. משפט זה גרם למחאות מאת חברי חירות, והמהומה הביאה להפסקת ישיבת הכנסת.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 621–622.}} * "בגין הוא טיפוס היטלריסטי מובהק. גזעני, מוכן להשמיד כל הערבים למען שלמות הארץ, מקדש כל האמצעים למען המטרה הקדושה – שלטון אבסולוטי; ואני רואה בו סכנה חמורה למצב הפנימי והחיצוני של ישראל" ~ במכתב ל[[חיים גורי]], 15 במאי 1963.{{הערה|שם=שגב 623|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 623.}} * "אם אתה מדבר על שנאתי לבגין – תאמר 'היתה', ולא 'הנה'. אין לי עכשיו כל שנאה לבגין (אני מתנגד לדעותיו)". ~ מכתב לסופר מיכאל בר-זוהר, 28.12.1966.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 834.}} * "התנגדתי מאוד לכמה עמדות ופעולות שלך גם אחרי הקמת המדינה ואינני מתחרט על כך... אבל מבחינה אישית לא היתה לי אף פעם טינה אישית נגדך וכל מה שהכרתי יותר בשנים האחרונות הוקרתי אותך יותר ופולה שלי שמחה על כך." ~ מכתב למנחם בגין.{{הערה|מירון ח. איזקסון (עורך), '''בגין;''', הוצאת ידיעות אחרונות, 2003. עמ' 82.}} * גם תהיה זו טעות היסטורית אפילו מצד אלה שאינם נזקקים [...] להלכה, להוציא את ההלכה מכלל התודעה היהודית, כי היא חלק בלתי נפרד מן המורשה היהודית בת אלפי השנים."{{הערה|ישראל והתפוצה, עמוד 194.}} ==היסטוריה== * "[[היסטוריה]] לא כותבים, היסטוריה עושים." * "מי שרוצה לעשות היסטוריה, צריך לשכוח את ההיסטוריה." * "אילו נדרשתי למצות כל מהותה של ה[[היסטוריה]] היהודית במילים אחדות, הייתי אומר שלוש מילים: איכות כנגד כמות."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 79.}} * "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." * "אינני יודע אם הכותרות השמנות והמעוררות, שהרעישו לבבות הקוראים יום יום, יזכו להיאצר אי פעם בספר דברי הימים של תקופתנו. נראה לי שההיסטוריון בעתיד ימלא ספרו בתיאורים וסקירות וניתוחים של מעשים אשר לא זכו כלל להיזכר על דפי העיתונות היומית. ואין זו אשמת העיתונאי — כי הוטל עליו להיות עיתונאי ולא היסטוריון. עליו לתאר את המאורע החולף המעורר רעש ולא לשעמם הקורא בדיסרטציות מדעיות של סופרי קורות העיתים". ~ נאום בפני אגודת העיתונאים, 21.11.1951.{{הערה|אבי שילון, '''בן-גוריון : אפילוג''', עמ' 123.}} ==תנ"ך== * "התנ"ך הוא הקושאן שלנו." * "ה[[תנ"ך]] הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו." ~ מתוך עדותו בוועדת פיל, 1937 * "לא קלים הם חיי ראש ממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות המלוות אותו. שתי שעות של לימוד בחוג התנ"ך מסיבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות." *"דמות של [[משה]] ומתן התורה על-ידיו במדבר סיני (בחורב) נחרתו כה עמוק בזיכרון העם ובנשמתו, שאין להעלות על הדעת שזה לא היה ולא נברא." *"בראשית ימי האומה הייתה המלוכה והנבואה מרוכזת באיש אחד, שתוארו היה לא מלך ולא נביא, אם כי הוא היה למעשה שני הדברים האלה גם יחד. זה היה [[משה]] רבנו, הוא היה מנהיג, מחוקק, מורה, מדריך, ראש העם ושליח-אלוהים גם יחד." *"משה היה האיש הגדול ביותר שקם לישראל בכל הדורות." *"רק איש חי, רב-פעלים, מחונן בשאר-רוח, גדול נפש, אדיר השפעה והשראה – נחרת עמוק בנשמת העם. ומשה אינו יצור דמיוני." * "...אם כי ה[[תנ"ך]] הוא דבר שקשה להגדירו הייתי אומר שהוא נשמת העם היהודי מראשיתו ועד סוף כל הדורות, בו נתגלתה ומתגלה כל רוחו העברית. התנ"ך הוא ספר האומה, וזהו יותר מספר. איני יודע מילה היכולה להביע מהו התנ"ך בשביל עם ישראל". ~ מתוך עיתון 'דבר', 08/06/1960 * "אמרתי שאיני לאומי ואיני ציוני - כי יהדותי מקורה בתולדות העם היהודי, במורשתו ובמקור מחצבתו; ואברהם אבינו ומשה רבנו והושע ומיכה וישעיהו וירמיהו והלל ורבי עקיבא ורבי יהודה הלוי, לא היו "לאומיים" ולא היו "ציוניים". והמילים האלה היו זרות להם, ואינן אומרות כלום גם לי. ואין לי כל צורך בהן. המושג יהודי אומר לי הכל." - מתוך מכתב ששיגר בן גוריון לחוקר הספרות ברוך קורצווייל בשנת 1961. * "כל מה שנתרחש בימינו - חידוש מדינת היהודים ועליית מאות אלפי יהודים שלא קראו אף פעם את [[משה הס]], פינסקר ו[[הרצל]] ואולי גם לא שמעו את שם הציונות, אי אפשר להבין בלי לראות חזון הגאולה המשיחית נטוע בלב העם היהודי לא רק לאחר חורבן בית שני אלא מימי נביאי הכתב הראשונים אם לא מלפני יציאת מצרים. [...] כוודאות חוקי הטבע כן וודאות בשורת הגאולה, גאולת העם וגאולת המין האנושי". ~ ישראל והתפוצה, עמוד 175. * "אני תמים דעה אתך בדבר חשיבות חידוני התנ"ך, ועוד יותר למוד התנ"ך, ואין לי כל יסוד לחשוב שהחידונים יבוטלו." ~ מתוך מכתב למר לוי דרברמדקר, 5/7/1964. * "אין אנשים מושלמים בעולם. אפילו בתנ״ך לא מתואר אדם מושלם, ללא כל פגם ומשגה. יש לכל אדם תכונות טובות ולא טובות, ואף התכונות הטובות לרוב אינן מושלמות, אינן מגיעות לשיאן."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 40.}} * "חברינו אינם אנשי טרקלינים, אבל לא תמיד מעיד הדיבור הטרקליני על יושר ועל אמת. פונטיוס פילאטוס ידע תמיד לדבר בשפת הסלון הרומאי, אולם נביאינו השתמשו בשפה בלתי פרלמנטרית לגמרי. ישעיה קרא את ירושלים בשם זונה, ואילו היה יושב ראש, בשעה שישעיהו השמיע את חזונו, ודאי שהיה קורא אותו לסדר ומפסיקו בפסוקים הראשונים של תוחכתו המרה והזועמת".{{הערה|מיכאל בר זהר, '''בן-גוריון''', עמ' 194.}} ==העם היהודי== * "עלינו להלחם גם בגולה לזכויות לאומיות ולהגדרה עצמית לאומית, כי לא יתכן שנשלים את הפלייתנו והמעטת זכויותינו מאיזו בחינה שהיא." ~ 'על פרשת דרכים', נובמבר 1915 * "ואחרי גמר ה[[מלחמת העולם הראשונה|מלחמה]], כשיתאספו באי־כוח הממלכות לחרוץ את גורל הארצות והמדינות, יבואו שמה באי־כוח העם העברי ויתבעו את עלבוננו, [[עלבון]] הצער הלאומי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית, ובתור גמול ותשלומין על דמינו הניגרים ופיצוי לייסורינו העולמיים – ובתור פתרון לשאלת היהודים המטרידה גם את אומות־העולם – ידרשו את חלקנו ב[[ארץ ישראל]]. וועידת השלום תאזין לדרישתנו הצודקת ותמלא את משאלתנו." ~ 'מתן ארץ', 1915 * "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה על ידי העברתם לאנגליה ורק מחציתם על־ידי העברתם לארץ־ישראל, אני אבחר בדבר השני – כי לפנינו לא רק חשבון הילדים האלה, אלא חשבון היסטורי של עם ישראל". ~ במרכז מפא"י, 7.12.38.{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', א, 1, עמ' 22; עמ' 479, הערה 53.}} * "היהודים אינם כל כך פחדנים." ~ 1942.{{הערה|"תכנית פעולה ציונית ויהדות אמריקה", 1942, במערכה ד', עמ' 169, בתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 76.}} * "מה עוללתם לנו?! אתם העמים אוהבי החופש וה[[צדק]], הלוחמים ל[[דמוקרטיה]], לחירות, לשוויון, לסוציאליזם? מה עוללתם אתם לעם היהודי בעומדכם על דמינו הניגרים בלי סוף, בלי הרף ובלי מעצור, בלי לנקוף אצבע, בלי להגיש עזרה, בלי לצוות למשחית בשפה המובנת לו – הרף! ההייתם נוהגים ככה אילו היו שורפים חיים יום־יום אלפי נשים וזקנים אמריקנים, אנגלים, רוסים? ההייתם שקטים אילו יום־יום היו מנפצים לאבני המרצפת עוללים ויונקים מאומות בעלות הברית?" ~ נאום באמפיתיאטרון של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]] על הר הצופים בעצרת לזכר [[הרצל]], במלאות ארבעים שנה למותו, 10 ביולי 1944.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 345.}} * "אין סכנה גדולה לעתידנו, לכוחות הגנוזים עדיין בעם היהודי, מהאשליה קלת־הדעת שקיום ישראל לא ישקר בכל הנסיבות ובכל התנאים." ~ 1945.{{הערה|"אין עתיד לנו בלי מדינה", 1945, במערכה ד', עמ' 214, בתוך: יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 77.}} * "אספר לכם רק על אחת התחושות שהיו לי כשנודע לי הסיפור המלא על מה שקרה לנו [...] הרגשתי מאושר... על ששייכים אנו לעם שנשחט, ולא לאלה השוחטים אותנו, ולא לאלה הצופים בכך באדישות". ~ דבריו בוועדה האנגלו-אמריקנית, 11 במארס 1946.{{הערה|שם=שגב 363|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 363.}} * "מי שמתעלל בלא־יהודי יתעלל גם ביהודי".{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 427.}} * "בין ניצולי מחנות ההסגר של הגרמנים היו אנשים שאלמלא היו מה שהיו- אנשים קשים ורעים ואגואיסטים-לא היו ניצלים, וגם כל מה שעבר עליהם עקר מנפשם כל חלקה טובה." ~ מרכז מפא"י, יולי 1949 * "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה." * "העלייה שבאה אחרי תקומת המדינה, רובה מארצות האסלאם, באסיה ובאפריקה, היה בה ללא ספק משהו מהחזון המשיחי, אבל הייתה נעדרת רכוש רוחני וחומרי הדרוש לבניין משק בריא וחברה חדשה... אני רואה משמעותו ההיסטורית האיומה של [[השואה|הטבח הנאצי]] לא באותה כמות מחרידה של היהודים שנטבחו, אלא בהשמדת דווקא אותו מבחר העם שרק הוא, מתוך כל חלקי היהדות, היה מסוגל ומצויד בכל הכוחות הדרושים, לשם בניין מדינה... ששת המיליונים שנשמדו, הם וכמעט רק הם, היו המדינה העברית בכוח." ~ מתוך מכתב לישראל גלילי, 1960 * "לא הייתי רוצה שיעשו בהם פוגרום, אם כי הם ראויים לכך." ~ על יהודים המתגוררים בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, בממשלה, 6 בינואר ו-6 במרס 1960.{{הערה|שם=שגב 655|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 655, הערה שנייה.}} * "אני לא אומר שהיהודים גרועים יותר מעמים אחרים, אך יש להם כמה תכונות לא נעימות." ~ בפגישה עם פעילי המגבית, 30 בנובמבר 1968.{{הערה|שם=שגב 655}} == עדות המזרח == [[קובץ:Prime Minister David Ben-Gurion visiting a school in Ashdod Yam, 1959.png|ממוזער|210 פיקסלים|דוד בן גוריון במפגש עם ילדים עולים ב[[אשדוד]] (אז "אשדוד ים"), 1959]] * "בימים אלה הולכת ומתחסלת גלות תימן - אולי הגלות המופלאה ביותר בתולדות עם ישראל. לפי דברי התימנים עצמם, הם יושבים בגלות תימן למעלה מאלפיים שנה. השתמרותם בגלות נידחה ומרודה זו במשך זמן ארוך כזה היא אחד הנסים הגדולים בהיסטוריה היהודית. מרוחק ממרכזי היהדות, בתוך אומה ערבית ירודה, נתונה לקנאות ועריצות של ימי הבינים - שמר שבט יהודי זה על דבקתוו ונאמנותו היהודית ועל חזון גאולתו המשיחית - וחזונו קם ויהי. שבט זה כולו הועלה ארצה על כנפי נשרים."{{הערה|"התפקיד החלוצי בקיבוץ גלויות", '''חזון ודרך''', כרך שלישי, 1950, עמ' 19.}} * "לחנך את הצעיר, שבא מארצות אלו, לשבת בבית הכיסא כמו אדם, להתרחץ, לא לגנוב, לא לתפוס נערה ערבית ולאנוס אותה ולרצוח אותה — זה קודם לכל שאר הדברים. בלי זה — אין ערך לאימון ולחינוך הצבאי שניתן להם." ~ הרצאה בכנס הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950 (נאמר כנראה בעקבות "[https://www.haaretz.co.il/misc/1.920403 פרשת נירים"]). * "אם לא מרשים למישהו להניח תפילין הרי זה מעשה סדום ועמורה". ~ כששמע על הכפייה החילונית במחנות האוהלים בהם קלטו את העולים, בממשלה, 3 בינואר 1951.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 450.}} * "אין יסוד להנחה שיהודי צפון אפריקה, או תורכיה, מצרים, פרס או עדן שונים במהותם ויסודם מיהודי ליטא, גליציה ו[[ארצות הברית|אמריקה]]. גם בהם גנוזים מעיינות עשירים של יכולת חלוצים, מעיינות של גבורה ויצירה. אם נשקיע גם פה חלק מן המאמצים שהשקענו בנוער היהודי בארצות אירופה - נקבל גם פה התוצאות המבורכות." ~ בתוך "יחוד ויעוד", שנתון הממשלה, תשי"א, עמ' כה. * "׳הבחורים האלה עולי צפון אפריקה ומרוקו, אם כי הם פראי אדם אבל הם אוהבים שמעבידים אותם בפרך, כי הם מרגישים שמשהו ניתן להם והם משמשים גורם." ~ על הצורך בקליטת עולים ממרוקו במסגרת גדודי עבודה.{{הערה|פרוטוקול המוסד לתיאום 14.6.1950, תיקי המוסד, ארכיון מרכז מורשת בן גוריון. {{מקור}}}} * "דרושים לנו בני אדם שנולדו כפועלים. יש לשים לב יותר אל האלמנט המקומי מעדות המזרח, אל התימנים והספרדים, אשר רמת חייהם ודרישותיהם הן נמוכות משל פועל אירופי ובהצלחה יוכלו להתחרות בערבים." ~ דברים על [[W:כיבוש העבודה|כיבוש העבודה]] (מתי נאמרו?).{{הערה|'''תולדות תנועת הפועלים בארץ ישראל''', צבי אבן שושן, ספר ראשון, עמוד 123.}} * "יהודי תימני הוא קודם כל יהודי, ואנחנו רוצים להפכו עד כמה שאפשר במהירות האפשרית מתימני ליהודי השוכח מאין בא, כמו שאני שכחתי שאני פולני." ~ דברי הכנסת, 14 בפברואר 1951 * "זה אבק-אנשים מארצות הכי מנודות, הכי דלות, הכי מושפלות ושפלות. אנחנו נקבל, ובזרועות פתוחות, את ה[[יהדות]] מהארץ הכי ירודה שאנחנו מכירים – מעיראק הבזויה והשפלה. ולא יכולים להיות יהודים בארץ בזויה ושפלה, שגם הם לא הושפלו ולא התבזו. נקבל אותם. עלינו להעלותם. בטרם שיהיו חיילים עלינו להעלותם." (מתי והיכן נאמר?){{הערה|מצוטט ב"חינוך ומורל בצה"ל", הוצאת המטה הכללי}} * "שבט זה, מצד אחד הוא יותר נוח לקליטה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה משקית, מכל שבט אחר. הוא אוהב עבודה, אינו להוט אחרי ה[[עיר]], יש לו (לחלק הגברי, לכל הפחות) אחיזה בלשון העברית ובתורת ישראל אבל מבחינה אחרת הוא אף הקשה ביותר. הוא רחוק מאיתנו מרחק של אלפיים שנה אם לא יותר. הוא נעדר המושגים היסודיים ביותר והראשוניים של ציוויליזציה (להבדיל מתרבות). יחסו לילדים ולאשה הוא של איש פרימיטיווי. מצב [[בריאות]]ו לקוי. כוחותיו הגופניים תשושים ואינו מבחין בצרכים ההיגייניים המינימאליים. הוא היה אלפי שנה שרוי באחת הגלויות האפלות והמרודות ביותר, במשטר פרימיטיווי יותר ממשטר פאודלי ותיאוקרטי רגיל. המעבר שלו לארץ – אין כמהפכה הזאת בחיי אנשים, [[מהפכה]] אנושית עמוקה ולא זו השטחית, המהפכה הפוליטית, כל ערכי אדם משתנים [[שינוי]] יסודי" ~ על העולים מתימן, מכתב לרמטכ"ל [[יגאל ידין]] * "ודאי שיש לשמור על רמה מסוימת של בית־המשפט העליון. עם־הארץ אי אפשר לשלוח להיות שופט, גם אם יש לו יחוס אחר... [אבל] יש עניין אחדות עם ישראל. אי-אפשר שאנו נשב פה ולא נרגיש מה שאחרים מרגישים... לא יתכן שבעם של 1,500,000 נפש ויש לכל הפחות 600,000 לא אשכנזים, לא ייתכן שבין כולם אי-אפשר למצוא אפילו רק אחד שישב עם עוד שמונה אשכנזים בבית-המשפט העליון, זה לא ייתכן. אם חברי בית המשפט העליון חושבים כך – פגום אצלם החוש היהודי, זה איזה סנוביזם, כולם מוכרחים להיות גאונים." ~ מתוך פרוטוקול ישיבת הממשלה, 31.5.53, עמ׳ 6-5, א"מ.{{הערה|ניר קידר, "בן-גוריון והמאבק למינוי שופט ממוצא ספרדי לבית-המשפט העליון", '''מחקרי משפט''', כרך יט, תשס"ב-תשס"ג, 2003, עמ' 539-515.}} * "הצבא כעם מורכב מכל הגלויות, ומהרגע הראשון חששתי לכך שצבאנו יחולק לשני גזעים - המפקדים יהיו כולם אשכנזים, והפקודים יהיו בחלקם הגדול מעדות־המזרח. ודרשתי מהמטה ומהפקודים שיעשו מאמצים מיוחדים להכשיר ולהעלות בני עדות־המזרח לדרגת קצינים" ~ מתוך סקירת הביטחון של בן־גוריון (18 באוקטובר 1953).{{הערה|'''תפיסת הביטחון של ישראל''', נספח, הוצאת האוניברסיטה המשודרת, עמוד 150.}} * "אני עודני מצפה לנשיא ישראל או לרמטכ"ל מאחינו התימנים. מתי נזכה לכך?" ~ מכתב מ־21 ספטמבר 1954 ([http://idfarchives.bloger.co.il/127432/ מקור] {{קישור שבור}}) * "עכשיו מסר לי חבר שבטבריה היו אלף קולות [[W:מפלגת חרות|חרות]]. אנשים אלה עובדים כולם במשקי עמק הירדן. משקי עמק הירדן הם בעינינו, פינת חמד של הארץ מכל הבחינות, גם מבחינה משקית וגם מבחינה חברתית, גם מבחינת האדם האנושי המעולה, מכל הבחינות. במה עוד אפשר לברך משקים אלו ואין להם? אבל זה בעינינו ולא בעיני העולים העובדים שם. בעיניהם אלה הם בעלי אחוזות עשירים שיש להם הכל - [[חינוך]] טוב ל[[ילדות|ילדים]], שדות, כרמים, גנים יפים, משק נהדר...כאן קיימים שני מעמדות - לא במובן של ניצול כספי, לא במובן מרכסיסטי אלא במובן האנושי הפשוט." ~ נאום בועידת מפא"י, בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת השלישית, 1955. * "הערבים יצרו את הפסיכולוגיה הנחוצה בתוכנו, הרוח הגורמת לאנשים להניח את ההבדלים ביניהם לטובת אינטרס משותף. הם גרמו לנו לבנות את צבאנו ולדרוש שירות צבאי מכל אדם צעיר, והצבא הוא כוח נפלא בשביל חינוך, משמעת וסינתיזה. היהודים מתימן, היהודים המרוקאים, העיראקים, הכורדים, כל האנשים הצעירים האלה, חלקם אולי כמעט פראים, באים אל הצבא ולומדים עברית, הם לומדים את ההיסטוריה שלנו, ואיך נוצרה המדינה, ובשביל מה היא קיימת בעצם, והם יוצאים ישראלים!" ~ מתוך ראיון למגזין "לייף", 1957 * "הרבה שנים קיוויתי לרמטכ"ל תימני-ולצערי הרב עוד לא זכיתי לראותו עד היום. אולם אם מסרו את הנהלת [[הכנסת]] ליהודי תימני-אני מאמין גם שבקרוב נזכה לראות גם רמטכ"ל תימני." ~ במכתב לישראל ישעיהו, 28 אפריל 1972 [http://idfarchives.bloger.co.il/127432/] {{קישור שבור}}. == זכויות האישה == * "לשר האוצר, חתמתי היום על 'הצהרת העובד(ת) לצורך קביעת ניכויי המס'. בהצהרה, בסעיף 4 נאמר שם בעלי/אשתי. לדעתי יש להגיד אישי/אשתי. במילה בעל יש משמעות של אדנות ועבודה זרה, שאינה הולמת כבוד האישה, השווה לגמרי בזכויותיה לאיש. תעשו כדברי הושע הנביא: 'והיה ביום ההוא-תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי' (הושע, ב', 18). בכבוד רב, ד. בן גוריון." ~ מכתב לשר האוצר, מאי 1953 * "שואלים אותי: מדוע יש לפטור מחובה זו [חובת הגיוס] אישה נשואה? בימי שלום יש לשחרר לדעתי את ה[[אישה]] הנשואה משני טעמים. הטעם האחד הוא אנושי. אם נערה בת 18 מתחתנת, יש לתת לה שנה לשמוח עם בעלה... והטעם השני הוא ציבורי. אין להפריע לאישה נשואה מלהיות לאם." ~ דברי הכנסת, 1949 * "אין יצור חשוב, יקר ונעלה כילוד אנוש. הוא נזר-הבריאה, הוא נצח ה[[אנושות]], הוא עתיד האומה, והטבע גזר שרק האישה יכולה ללדת ילד. זוהי סגולת האם, ברכתה ויקרה. לכל אחד מאיתנו הייתה אם - וכל איש יודע שלא היתה נפש יקרה, אהובה ונאמנה בחייו כמו האם. עלינו לתת כבוד ויקר לאמהות, ולהעמיד את האישה בתנאים הנוחים והרצויים ביותר כשעליה להיות לאם. עלינו להפחית במידת יכולתינו צער גידול בנים וכאבי-אמהות. לא רק הבן חייב בכבוד האם - אלא ה[[מדינה]] כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם. היש ב[[חיים]] דבר נאצל וקדוש כאמהות? אין לעשות שום דבר העלול לפגוע באמהות, ויש לעשות הכל, המסייע לאמהות ומקל עליה." ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "האשה אינה אשה בלבד, היא גם אישיות, כמו ה[[גבר]]. לאישיות זו מגיעות כל הזכויות וכל החובות המגיעות לאישיותו של הגבר - מלמד אלו המתייחסות לאמהות. מעבר לאמהות - דין האישה כדין אדם, ואין לגרוע ממעמדה, מזכויותיה, מחובותיה במלוא הנימה...האישה דינה כדין גבר בכל מה שנוגע לזכויות-אנוש, ומעמד האישה לא יכול להיות ירוד וגרוע ממעמד הגבר בשום דבר שב[[עולם]]. אין האישה פסולה לשום שירות, אין היא משוללת שום זכות, ואין היא פטורה משום חובה, אלא אם הדבר פוגע באמהותה" ~ ייחוד וייעוד, עמוד 76 * "אל תחשוב הפועלת כי תפקידה הוא להידמות לגבר, גם למחשבה זו היא פרי הרגשת נחיתות." ~ מתוך נאום בועידת הפועלות השישית, 1949 * "השוויון מגיע לאישה לא כפרס על השתתפותה בבנין הארץ ובהגנתה, אלא זהו צורך כבוד האדם."{{הערה|יעקב בקר, '''משנתו של דוד בן-גוריון''', עמ' 41.|שם=בקר 41}} * "לא רק הבן חייב בכבוד האם — אלא המדינה כולה, החברה כולה, חייבת בכבוד האמהות ובזכות האם."{{הערה|שם=בקר 41}} * "אם אינה שואלת להגיון כשהיא רוצה להציל ילדה."{{הערה|שם=בקר 41}} == היחס לערבים == * "אין אנו מבקשים את ארץ ישראל לשם שליטה על הערבים הילידים, כמו כן אין אנו מבקשים בה שוק לממכר תוצרת המשק היהודי שבגולה. אנחנו מבקשים בארץ ישראל מולדת." ~ 'מתן ארץ', 1915 * "נכנסתי פה לסינימה כזה וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד... נזכרתי בערבים הפראים שלנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?" ~ על אפליית השחורים במדינות הדרום של ארה"ב, מכתב ליצחק בן צבי, כ"ט בשבט תרע"ו, 1916.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 434.}} * "שאלת היחסים בין היהודים לערבים... אין פתרון לשאלה הזאת... יש תהום ושום דבר לא יוכל למלא את התהום הזאת [...] אנו רוצים כי ארץ ישראל תהיה לנו בתור אומה. הערבים רוצים כי הארץ תהיה להם – בתור אומה [...] אין אני יודע איזה ערבי יסכים שארץ ישראל תהיה ליהודים". ~ בכינוס הוועד הזמני ביפו, 9.6.1919.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 156.}} * "אין אנו צריכים להפוך את הערבי לציוני, כי אף פעם לא יהיה כזה. הערבי בארץ ישראל לא צריך ולא יכול להיות ציוני. הוא לא יוכל לרצות שהיהודים ייהפכו לרוב. בזה הניגוד האמיתי, הניגוד הפוליטי בינינו ובין הערבים. אנו והם רוצים להוות רוב." ~ בדיון המזכירות המשותפת של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר", 10.11.1929.{{הערה|י' גורני, '''השאלה הערבית והבעיה היהודית''', עמ' 278, בתוך: אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, עמ' 132.}} * "יש חברים השוללים את קיומה של תנועה לאומית בקרב הערבים, הם רואים את פילוגי הערבים בינם לבין עצמם... נכון הדבר שלתנועה הלאומית הערבית חסר תוכן חיובי... אבל אנו נטעה, אם נמוד את הערבים ואת תנועתם באמת־המידה שלנו. כל עם יש לו תנועה לאומית שהוא ראוי לה". ~ מתוך: "בירורים", חשון, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 310–311.}} * "אין אנו רוצים להיות בארץ־ישראל יהודי חסות של מופתי או קימאקאם ערבי". ~ מתוך: "דרכנו המדינית לאחר המאורעות", טבת, תר"ץ.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "התנועה הלאומית הערבית נולדה כמעט בזמן אחד עם הציונות המדינית". ~ מתוך יומנו, 4.9.1934.{{הערה|שם=בר-זוהר 310}} * "אנחנו והם רוצים אותו דבר: שנינו רוצים בארץ־ישראל. וזהו ניגוד יסודי. ועוד לא היה בהיסטוריה, ואינני חושב שיהיה בהיסטוריה, מקרה שעם יוותר מרצונו הטוב על ארצו – הם חושבים שזוהי ארצם – בכדי להכניס לשם בני עם אחר". ~ בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית, 19.5.1936.{{הערה|אביבה חלמיש, '''מבית לאומי למדינה בדרך''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך ג, עמ' 236; גם: דוד בן-גוריון, '''זכרונות''', ג, עמ' 199.}} * "...אנו בעצמנו, בעובדת שובנו לארץ, בעובדת מפעלנו, טיפחנו תנועה לאומית ערבית." ~ בימי המרד הערבי הגדול.{{הערה|בני מוריס, '''קורבנות''', עמ' 135.}} * "את נציגות העם הערבי אקבל כמו שהיא... יפתח בדורו כשמואל בדורו, וכל עם וציבור יש לו בכל שעה המנהיגים שהוא ראוי להם באותה שעה". ~ מכתב למרכז המפלגה, 18.6.1936.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 334.}} * "חורבנה של יפו, העיר והנמל, בוא יבוא וטוב שיבוא. עיר זו שהשמינה מהעלייה וההתיישבות היהודית – ראוי לה להיחרב כשהיא מניפה גרזן על ראש בוניה ומפרנסיה... היא עצמה גזרה עליה את הדין להיחרב ופשע יהיה זה אם אנחנו נציל אותה." ~ לנוכח השביתה הכללית הערבית ביפו, 1936.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 253.}} * "אני מתנגד שאיזו הצעה שהיא של טרנספר תבוא מצדנו. אינני שולל טרנספר מבחינה מוסרית ואינני שולל אותו גם מבחינה פוליטית. אם יש סיכוי לזה, בנוגע לדרוזים הדבר ייתכן. אפשר להעביר את כל הדרוזים לג'בל דרוז בהסכמתם. את [הערבים] האחרים - אינני יודע. אבל אסור שתהיה זאת הצעה יהודית... אם אנו נציע זאת - הערבים ידחו אותה, והגויים יגידו שאין מקום ליהודים בארץ ישראל". ~ בהנהלת הסוכנות, 20 ביוני 1944.{{הערה|שם=המיליון השביעי 101}} * "אפילו שהם תוקפים אותנו לפעמים – אנחנו לא זוכרים זאת. אנחנו רוצים לזכור את הדברים הטובים, לא את הרעים". ~ דבריו בוועדה האנגלו-אמריקנית, 11 במארס 1946.{{הערה|שם=שגב 363}} * "החומר האנושי שלנו [...] עולה לאין ערוך ביכולתו המוסרית והאינטלקטואלית על זה של שכנינו". ~ בהוראות למפקדת ה"הגנה", 18 ביוני 1947, ובממשלה, 1 באוגוסט 1948.{{הערה|שם=שגב 434|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 434.}} * "הערבים אינם סוֹפיסטים [מתוחכמים] כמונו האירופים". ~ לאונסקו"פ.{{הערה|שם=שגב 434}} * "עד עתה סברתי שהנשק הסודי שלנו הוא הרוח... אבל הנשק הסודי יותר הוא הערבים: הם לא־יוצלחים כאלה שקשה לתאר". ~ בממשלה, 12 ביולי 1949.{{הערה|שם=שגב 434}} * ""כשאני בא עכשיו ל[[ירושלים]] אני מרגיש שאני בעיר עברית. אין זרים. מאה אחוז יהודים. מאז נחרבה ירושלים בימי הרומאים לא היתה כל כך יהודית כמו שהיא עכשיו". ~ במועצת מפא"י, 7 בפברואר 1948.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 398.}} * "נעזבו ע"י הערבים ערים שלמות (...) בקלות רבה, אחרי המפלה הראשונה, אם כי לא ארבה להם שום סכנה של חורבן ושל טבח. אכן נתגלה בבהירות ניצחת מיהו העם הקשור קשר עמוק לארץ הזאת". ~ דברים בפני מועצת העם, 4 במאי 1948.{{הערה|בני מוריס, '''לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים''', עמ' 134.}} * "אם יש למישהו אילוּזיה [אשליה] שהערבים יהיו נאמנים למדינת ישראל – הוא מתנגד לטבע האנושי". ~ בממשלה, 20 באוקטובר 1953.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 561.}} * "אילו היו אויבינו פקחים, היו מוסרים לנו רצועת עזה בשלמותה, על פליטיה, ונצטרך לפרנס רבע מיליון ערבים ולדכא חתירות נגד בטחוננו בכוח". ~ ל[[משה דיין]], בתקופת הלחצים הבינלאומיים לנסיגה מסיני, 16.2.1957.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1303.}} * "בעיני הערבים, נראה הדבר כי לפני עשר שנים ויותר באו אנשים מפולין, מרומניה, מרוסיה, והשתלטו על הארץ הזאת, על ארץ הערבים. וארץ בעיניהם היא ערבית אם היא מיושבת ערבים במשך 1,500 שנה... מדוע יותרו על ארץ זאת? זה עומד בין הארצות הערביות כטריז... אמנם אם אנו שמים עצמנו בתור ערבי, באים לידי מסקנה מרה. אבל מוטב מסקנה מרה של אמת מאשר אונאה עצמית כאילו מתוקה [...] אין אפשרות, לפי הכרתי העמוקה, להביא שלום בלי שקודם תתבשל הכרה בלב הערבים, שאין אפשרות להכחיד אותנו. זוהי הדרך היחידה לשלום [...] סיכוי השלום עם הערבים מונח בהגברת כוחה ובטחונה של ישראל מבחינה מדינית, צבאית וכלכלית". ~ בוועדת החוץ של מפא"י, 4.3.1958.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1360, 1362.}} * "בלי השמדת כל העם בישראל 'שחרור פלסטין' לא ייתכן". ~ במכתב לנשיא ארה"ב [[ג'ון קנדי]], 1963, בתגובה למילים 'שחרור פלסטין' שנכללו בהצהרה על הקמת הפדרציה הערבית של מצרים, סוריה ועיראק.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 617.}} * "בהכירי אותם אני בטוח שהם מסוגלים לחקות את מעשי הנאצים". ~ על המנהיגים הערבים, במכתב לנשיא ארה"ב [[ג'ון קנדי]], 1963.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 619.}} * "יש זכות לערבים בארץ־ישראל, אין זכויות לאומה הערבית בארץ־ישראל" ~ יומן, 25.11.1967 ובקול ישראל.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1411.}} == תחזיות לעתיד== (<small>תשובות בן גוריון ב־1961 לשאלה כיצד יראה העולם בעוד 25 שנה</small>){{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-f5d7fe1e6de2631018.htm התכתבות עם העיתון "לוק" בשנת 1961: חיזוי עתיד העולם בעוד 25 שנים (כלומר ב־1986)]}} * "[[W:המלחמה הקרה|המלחמה הקרה]] תהיה נחלת העבר. הלחץ הפנימי של האינטיליגנציה הגדלה בלי הרף ברוסיה ליותר חופש, ולחץ ההמונים להעלאת רמת החיים עלולים להביא לידי דימוקרטיזציה של [[ברית המועצות]] במשך רבע המאה הבאה." * "גידול השפעת הפועלים והאיכרים מצד אחד ועליית כוחם של אנשי המדע ב[[ארצות הברית]] יהפכו ארצות הברית למדינת סעד ולמשק מתוכנן." * "אירופה המערבית והמזרחית תיהפך לברית פדרטיבית של מדינות אבטונומיות בעלות משטר סוציאליסטי ודמוקרטי." * "המדע ה[[W:ביוכימיה|ביוכימי]] ימציא זריקה שתשנה את צבע העור משחור ללבן או מלבן לשחור ועל ידי כך תסולק לגמרי בעית הסגרגציה בארצות הברית ובארצות אחרות." ==נושאים אישיים== <small>(מתוך יומניו ומכתביו)</small> * "אינני יכול להשתחרר גם ברגעי [[שמחה|שמחתי]] היותר גדולים מ[[סבל|סבלון]] אותו הצער העמוק שחדר לתוך כל הווייתי." * "אולי הטבע שלי אשם, אבל אני איש גלמוד ו[[בדידות|בודד]] ולפעמים קשה לי מאוד מאוד. יש רגעים שלבי רותח, קרוע, ושאלות מרות וקשות מענות אותי ואין לי אל מי לפנות. אני עומד לבדי ועול כבד רובץ עלי, עול כבד מנשוא." * "אם תבדוק את יומני במטודים [בשיטות] של ביקורת המקרא... תוכל להוכיח שיומן זה נכתב בעצם על ידי שני אנשים שונים שחיו בתקופות שונות." ~ ל[[משה שרת]], 25 ביוני 1937.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 22.}} * "השאלות שמתעוררות מזמן לזמן לפעמים יש בהן משום קביעת־גורל. ולכל שאלה קשה יש פנים לכאן ולכאן. אני כשלעצמי איני בטוח כלל וכלל כי אני מצליח למַצות העיקר והמכריע, אבל בכל מקרה ניסיתי לברר לעצמי כל התוצאות והמסקנות העיקריות, ולהגיע לידי המסקנה הרצויה בתנאים מסובכים ורצופי־קשיים, ולפעמים, גם סכנות." ~ מכתב לנשיא [[יצחק בן צבי]], 1953 * "אני איש ריב ומדון...אני מתנגד להרבה אנשים והרבה מתנגדים לי. כזה אני ואותם כבר לא אשנה." ~ בן-גוריון מסביר ל[[זלמן שזר]] (צוטט על ידו) מדוע הוא עצמו אינו מתאים להיות נשיא המדינה.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1549.}} ==נאמר עליו== * "המתנה הגדולה של ההיסטוריה לעם היהודי." ~ [[ברל כצנלסון]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1693.}} * "הוא הקיצוני ברעיונותיו והמסוכן ביותר שבין ה[[מנהיגות|מנהיגים]] הציונים." ~ העיתון "אל-ג'מעה אל-ערביה", 15 בנובמבר 1935, לאחר בחירת בן-גוריון ליושב ראש ההנהלה הציונית.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', א, עמ' 408–409.}} * "אופן השיחה פשוט בלתי אנושי, אם אתה מסכים איתו בשמונים אחוז וחולק בעשרים אחוז או מסכים בעיקר וחולק באיזה טפל, או מסכים בכלל וחולק בפרט מסוים – מיד הוא מרכז את כל הלהט באותם עשרים אחוז, באותו טפל או פרט ומעוצמת הריב יוצא שכאילו ה[[מחלוקת]] היא במאה אחוז [...] לעולם אינך מצליח להשמיע באוזניו פסוק שלם, מיד הוא משסע, נאחז במילה שאינה נראית לו, מתריס ומתקצף". ~ [[משה שרת]] ל[[משה סנה]], 27 בספטמבר 1945.{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 368.}} * "בן־גוריון חונן במה שאפשר לכנות splendid indifference (אדישות נשגבה). לא אכפת לו מה אומרים עליו. לא אכפת לו מה כותבים עליו העיתונים. לא אכפת לו אם לבושו מסודר או מרושל. הוא עושה את שלו – וכל השאר אינו מעניין אותו." ~ [[יצחק נבון]] מצטט את [[משה שרת]], שציטט את אשתו, צפורה שרת.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 971.}} * "גדולתו וחולשתו של בן־גוריון טמונות בכך שבכל רגע ורגע של פעילות הוא רואה לפניו רק מטרה אחת, המשכיחה מלבו כל דבר אחר... בשעות משבר, כאשר הכל מתמקד ביעד אחד, אין שיוכל להשתוות אליו מבחינת כושר ההכרעה. אך בחיים הרגילים של כל ימות השנה הוא 'עושה צרות' מובהק, בהיותו משולל איזון וכל חוש של פרופורציה, ובאי־יכלתו לראות בעיות בודדות במסגרת של מצב כללי." ~ [[W:נחום גולדמן|נחום גולדמן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ב, עמ' 949.}} * "אתה תבין מה הוא רוצה ולְמה הוא מתכוון, אבל באופן כזה שאתה לא תוכל אחר כך לבוא ולומר שמעתי ממנו כך וכך במפורש". ~ [[w:משה כרמל|משה כרמל]].{{הערה|תום שגב, '''מדינה בכל מחיר''', עמ' 408.}} * "גדולתו של בן-גוריון שלכם מתבטאת בכך, שהוא פילוסוף – ואף על פי כן, מסוגל להחליט החלטות." ~ שר ההגנה הצרפתי מוריס בורז'ס-מונורי, ערב מבצע סיני 1956.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1249.}} * "נראנו נא כיום במלוא כוחו. בקור הפכחון ובלהט הקנאה אשר חברו יחדיו, בכוח הזינוק ובכוח הריסון." ~ [[נתן אלתרמן]], 1956 * "למן הרגע הראשון חשתי הוקרה אוהדת ללוחם ואלוף אמיץ זה. הוא מסמל את באישיותו את ישראל." ~ [[שארל דה גול]] על פגישתם הראשונה ב-14 ביוני 1960.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1379.}} * "בן-גוריון ואדנאואר הם שני המנהיגים הגדולים ביותר של המערב." ~ שארל דה גול לחתנו, הקולונל דה בואסיה.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385}} * "אינני מבין אותך. עם ראש כמו שלך ופנים שכאלה, תוכל בקלות לנצח בבחירות!" ~ שארל דה גול בתגובה לבן-גוריון שהביע את דעתו נגד שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, במהלך ארוחת הצהריים, 6 ביוני 1961.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1397.}} * "אחד מגדולי המדינאים בני זמננו." ~ שארל דה גול במכתב למיכאל בר-זוהר, 20.10.1966.{{הערה|שם=בר-זוהר 1385|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1385.}} * "מראש ממשלת ישראל אנו מצפים כי ישכיל לרסן יצרים ולא ללבותם." ~ עיתון "הארץ", 14 במאי 1963, בתגובה לנאום בן-גוריון בכנסת, בו ציטט מאמר של אב"א אחימאיר מ־1933 שכלל דברי שבח למנהיגים שונים בהם [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]] ו[[היטלר]].{{הערה|שם=שגב 623}} * "אני מאמין באינטואיציה של בן-גוריון יותר מאשר בדעתי שלי." ~ [[זלמן ארן]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1403.}} * "בן-גוריון אהב ב[[יצחק בן-צבי|בן-צבי]] את אהבתו של בן-צבי אליו." ~ [[W:רחל ינאית בן-צבי|רחל ינאית בן-צבי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', ג, עמ' 1548.}} * "דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית ל[[מלחמת העולם השנייה]] ותוצאותיה... אני חושב, שדוד בן גוריון הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78|ישעיהו ליבוביץ, מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978).}} * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78}} * "בן גוריון לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78}} * "בשיחה הזאת בן גוריון - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!" ~ [[ישעיהו ליבוביץ]].{{הערה|שם=ליבוביץ 24.11.78}} * "איש דגול, יחיד ומיוחד, שכמוהו לא היה בתולדות עמנו זה אלפי שנה. בבוא היום תקבע ההיסטוריה את מקומו לצד [[משה]] ויהושע ו[[דוד]], לא פחות מכך." ~ [[יצחק נבון]], 2015.{{הערה|יצחק נבון, '''כל הדרך''', הוצאת כתר, 2015, הקדמה, עמ' 7.}} ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:David Ben Gurion|ויקיפדיה=דוד בן-גוריון|ויקיטקסט=מחבר:דוד בן-גורין}} == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל: בן-גוריון, דוד}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:ציונים]] 8e44kxqffk9zt2oyxsg9rh7qqmsxijn 0 21249 239354 165227 2026-08-24T06:24:04Z ~2026-42575-38 27560 239354 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מיקי פלד .jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''מיקי פלד''' (נולד ב־26 במרץ 1938) הוא מפיק [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "כל שנה אני סוגר מעגל עם ה[[ילדות]] הפרטית שלי. ה[[פסטיגל]] מחזיר אותי תמיד אחורה. אני עוסק בתעשיית בידור לילדים ובשביל לעסוק במקצוע הזה, אתה חייב להיות שייך לעולם הילדים. אני הכי חי בין ילדים ואין לי ספק שנשארתי ילד בגלל מה שאני עושה. אין לי זמן [[התבגרות|להתבגר]] או [[זקנה|להזדקן]] כי האצבע שלי מונחת על הדופק של הילדות." * "אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה תקופת מיתון קשה מאוד. האולמות היו ריקים מאדם ובכל זאת כשהיה סרט אחד טוב, אי אפשר היה להשיג אליו כרטיסים. הקהל בררן ויודע מה טוב. מה שטוב לא נפגע. דווקא במצבים כלכליים קשים צריך לשאוף להשקעה מירבית כדי להגיע לרמה הכי גבוהה ואפקטיבית שתגרום לאנשים לבוא למרות המחיר." * "אני מאוד [[ביקורת|ביקורתי]] כלפי דברים שעשיתי וזה תמיד גורם לי [[צער]] ותחושת החמצה מיותרת." {{מיון רגיל:פלד, מיקי}} [[קטגוריה:מפיקים]] [[קטגוריה:ישראלים]] szyvx0c3os9hgqtud0gyknvgk7126f5 0 21924 239330 216971 2026-08-23T17:58:59Z ~2026-42575-38 27560 239330 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אבישי טייכר 036.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קבר אחים לקורבנות הפוגרום בבית העלמין היהודי ביאשי]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פרעות יאשי|נושא=פרעות יאשי}} * "הפוגרום של [[יאשי]], שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי הנאצים בפלישתם ל[[ברית המועצות]], הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה." ~ [[יהודה באואר]] * "רחובות העיר יאשי הפכו לבית מטבחיים עצום ממדים." ~ שלמה ולדמן * "אני יכול לציין שהופתענו לא אחת מממדיי ה[[אכזריות]] והנחישות להשמיד את יהודי [[רומניה]] אשר גילו השלטונות, הצבא והז'נדרמריה הרומנית." ~ [[רפאל ואגו]] * "(הטבח) נותר, לא רק בעבור רומניה של [[w:יון אנטונסקו|אנטונסקו]] והלגיון, אלא גם בעבור כל אירופה ה[[פשיזם|פשיסטית]] או בעלת הנטיות הפשיסטיות, בבחינת אות מבשר למעשי הטבח העתידים להשמיד שישה מיליוני יהודים בשלוש השנים הבאות." ~ ראדו פלוריאן * "בלי העזרה של הרומנים, ה[[גרמניה|גרמנים]] לא ידעו איפה מסתתרים היהודים והם נהנו לבצע את הפוגרומים." ~ קוקה פלמון * " בשני ימי הפוגרום המפורסם שנעשה ב-1941 ביאסי , למשל, נרצחו יותר יהודים (15 אלף איש) ממה שהצליחו להרוג הקוזקים ברוסיה בכל הפוגרומים שהם עשו במשך מאה שנה." ~ [[אודטה שוורץ]] * "הזוועות שחוו יהודי יאסי זכו סוף סוף להכרה, לאחר יותר מ־70 שנה. ניצולים אלו עברו סבל בלתי נתפס ועבור אלה שעדיין אתו, השגנו מידה קטנה של [[צדק]] אחרי כל השנים." ~ סטיוארט אייזנשטט, לאחר אישורה של פנסיה מיוחדת מגרמניה עבור ניצולי הפוגרום, 2017 ([https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.4255240 מקור]) * "אנחנו כאן היום כדי להיזכר באותם 13,266 יהודים שנרצחו בעת הפוגרום בעיר יאשי. סיפור חייהם ומותם סופר על ידי ניצולי התופת, ניצולי השואה, שמספרם פוחת מדי יום." ~ דוד סרנגה, שגריר ישראל ברומניה בישיבת הפרלמנט הרומני לציון 80 שנה לפוגרום, יוני 2021 ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=5nPaJwyIhog סרט טלוויזיה על פרעות יאשי] {{יוטיוב}} [[קטגוריה:יהדות רומניה]] [[קטגוריה:השואה]] [[קטגוריה: שנות ה-40 של המאה ה-20]] mnfrj4brmrrvakazj21779xi7symkzc 0 22185 239316 173529 2026-08-23T16:36:07Z קליאו 9676 עריכה 239316 wikitext text/x-wiki '''מוֹרֶשֶׁת''' היא אוסף [[ערך|ערכים]], כללים ומנהגים המועברים מדור לדור. {{מפריד}} * "אין דבר נקלה וברברי יותר מזלזול במורשת אבות." ~ [[ישעיה ברלין]] * "אם ראיתי רחוק יותר מאחרים, זה כיוון שעמדתי על כתפי ענקים." ~ [[אייזק ניוטון]] * "אנו עם עתיק יומין, למוד סבל ו[[ניסיון]], ולנו מורשת קדומה של ערכי [[מוסר]], [[אמת]] ו[[צדק]]." ~ [[יצחק נבון]] * "אם נפתח מריבה בין ה[[עבר]] ל[[הווה]], נגלה שאיבדנו את ה[[עתיד]]." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "כשדור מסוים מפסיק להעריך את המורשת שלו ואינו מעביר את הלפיד לילדיו... הוא נשאר ללא תחושת הגדרה של עצמו." ~ [[וינסטון צ'רצ'יל]] * "איזו [[חוכמה]] היינו חולקים עם העולם אילו ידענו שזו ההזדמנות האחרונה שלנו לעשות זאת? אם נגזר עלינו להיעלם מחר, מה נרצה להשאיר כמורשתנו?" ~ [[רנדי פאוש]] * "הגענו למַה שהגענו בעמדנו על שכמם של דורות שקדמו לנו, והשגנו אשר השגנו אשר קיבלנו ושמרנו על מורשת יקרה, מורשת אומה קטנה, רבת־סבל ונסיונות, אבל גדולה ונצחית ברוחה, חזונה, אמונתה וסגולות נפשה." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "המורשת הגדולה ביותר שהותירה [[אמה גולדמן]] לנשים בנות זמננו... [[אומץ]] בלתי מצוי להעמיד את דעותיה ל[[ביקורת]] עצמית מתמדת, וכהמשך – אומץ להתנגד לסדר הקיים." ~ תמר משמר * "מורשת [[יצחק רבין|רבין]] היא עבורי גם מורשת של [[מנהיגות]], מנהיגות מעצבת ועמידה באומץ מול החלטות הקשות." ~ [[ראובן ריבלין]] * "אין כאן שום תוכנית עבודה לשימור ה[[תרבות]] הקיימת או לשימור העבר התרבותי. כלום. וכשאין עבר תרבותי, הכול רגעי וארעי, והטעם המוזיקלי הנוכחי לא נשען על המורשת שיצרנו כאן אלא רק על העכשווי והמיידי." ~ [[מתי כספי]] * "מורשת קרב של הלוחמים על [[ירושלים]] מציבה סרגל ערכי ברור וראוי – אומץ, רעות, דבקות במשימה ומסירות נפש מעוררת השתאות." ~ [[ניר ברקת]], על הלוחמים ב[[מלחמת ששת הימים]] * "שנות ה־70 העליזות היו תור הזהב של ה[[קיבוץ|קיבוצים]] על מתנדביהם. תמונות הזרים קוטפים תפוזים ועובדים ברפת היו מראה מוכר גם עבור העירוניים שבינינו, מפעל ה[[התנדבות בקיבוץ|התנדבות]] גווע עם האינתיפאדות והפרטת הקיבוצים, וסיפורי המתנדבים נדחפו לבוידעם של מורשת ישראל." ~ עדי הגין [[קטגוריה:תרבות]] 1aozx27qcnj4c2twx6y3tfns2xi2dww 0 22261 239329 205143 2026-08-23T17:58:37Z ~2026-42575-38 27560 239329 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sinagoga Mare, Bucharest - Romania (3734644432).jpg|ממוזער|210 פיקסלים|בית הכנסת המרכזי של בוקרשט]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יהדות רומניה|נושא=יהדות רומניה}} * "ליהדות רומניה עבר מפואר. היא הייתה הקהילה השלישית בגודלה באירופה לפני [[מלחמת העולם השנייה]]." ~ אלי ליאון * "המיוחד ב[[רומניה]] שבתוך הנוף הכה פסטורלי הזה, בין הכפרים הציוריים, יערות העד והמנזרים המצוירים יש פינות [[יהודים|יהודיות]] כואבות. בטיול ברומניה מרגישים וחשים את העבר היהודי הכואב המביט מהרבה מקומות ומהרבה סיפורים מרתקים." ~ גולן לובנוב ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4081441,00.html מקור]) * "אנו יודעים שלמשטר [[W:יון אנטונסקו|יון אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי ה[[נאציזם|נאצים]] ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה ש[[גרמניה]] עומדת להפסיד את המלחמה – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." ~ פרופ' [[רפאל ואגו]] * "זוהי עלייה של אנשים שבאו עם סוליות של גומי: אף אחד לא שמע את הצעדים שלהם... הם לא ביקשו, לא התלוננו... נכנסו למדינה והתחילו לעבוד. הם הרימו את ישראל גם כמותית וגם איכותית לרמה בלתי רגילה ועל כן, קשה לתאר היום את ישראל בלי העלייה הרומנית." ~ [[שמעון פרס]] * "יהדות רומניה בהמוניה, ברובה הגדול, מהניצולים, עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ]], השתרשו בארץ בכל השכבות של הציבור הישראלי – בביטחון, ב[[מדע]], בחברה, בכלכלה, בתרבות; בכל מקום." ~ [[דב שילנסקי]] ==ראו גם== * [[העלייה מרומניה]] ==מקורות חיצוניים== * [https://www.amirorg.co.il/ ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל] [[קטגוריה:יהדות רומניה|*]] [[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] [[קטגוריה:רומניה]] b3h43ccj2v34s41ph1v2smoo1nl85ax 0 26991 239331 210247 2026-08-23T17:59:19Z ~2026-42575-38 27560 239331 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Romanian military physicians examining Jews during the stop of the Iasi-Calarasi death train in Sabaoani.(2).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שואת יהודי רומניה}} * "ה[[פרעות יאשי|פוגרום של יאשי]], שקדם לרציחות ההמוניות שבוצעו על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] בפלישתם ל[[ברית המועצות]], הוא מבחינות רבות תחילתה של ההשמדה ההמונית של [[יהודים|יהדות]] [[אירופה]]." ~ [[W:יהודה באואר|יהודה באואר]] * "כמחצית מיהודי [[רומניה]] שרדו ולא נפגעו ישירות מזוועות טרנסניסטריה. כיום אנו יודעים שלמשטר [[W:יון אנטונסקו|אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל יהודי רומניה ומסירתם לידי הנאצים ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה שגרמניה עומדת להפסיד את המלחמה (ב־1942) – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." ~ פרופ' [[רפאל ואגו]] * "דווקא בפרשת '[[סטרומה]]', מי שמיהר – למרבה הצער נספה. דווקא אלה שנותרו ב[[בוקרשט]], שנותרו ברומניה, ולא עלו על 'סטרומה', הם ניצלו." ~ [[אברהם פורז]] * "הייתי בטרנסניסטריה מגיל ארבע עד חמש וחצי, ואני זוכרת דברים מסוימים ולא מסתמכת על דברים שקראתי. ההורים שלי עבדו מבוקר עד לילה בעבודות כפייה, ואנחנו ישנו בצריפים רעועים ששימשו כאורוות, עם גגות שקועים בשלג. אני ממש זוכרת איך אנשים דפקו בדלתות כדי להיכנס, אבל לא פתחו להם כי כבר לא היה מקום בצריפים, ולמחרת בבוקר מצאו אותם מתים בשלג." ~ [[ליביה נובי-קסלר]] [[קטגוריה:השואה]] [[קטגוריה:יהדות רומניה]] nm36puh9501tvbi8aplzv4rzpwcyzbx 0 30051 239324 239285 2026-08-23T17:09:52Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 239324 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|רפאל ואגו, 2007‏]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא [[היסטוריון]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "אנו יודעים שלמשטר [[w:יון אנטונסקו|יון אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ומסירתם לידי ה[[נאציזם|נאצים]] ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה ש[[גרמניה]] עומדת להפסיד את [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." * "אני יכול לציין שהופתענו לא אחת מממדיי ה[[אכזריות]] והנחישות להשמיד את יהודי רומניה אשר גילו השלטונות, הצבא והז'נדרמריה הרומנית." * "המפלגה הזאת רוכבת על גל הניכור של חלקים מהחברה ה[[הונגריה|הונגרית]] בעקבות המשבר הכלכלי, הסיסמאות שלה מאוד פשוטות והן נקלטות היטב, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות." ~ על מפלגת יוביק ההונגרית * "המדיניות הלאומנית של פידס נתנה פתחון פה לטענה של יוביק, לפיה פידס הם לא מספיק קיצוניים. עם זאת, הקשר בין שתי המפלגות הוא לא אורגני. אני משער שיהיה שיתוף פעולה בפרלמנט ושיחות מאחורי הקלעים." {{מיון רגיל:ואגו, רפאל}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] b3vbfzs48d0mlbmvtokynz6cchldxar 239332 239324 2026-08-23T18:12:30Z קליאו 9676 עריכה 239332 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|רפאל ואגו, 2007‏]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא [[היסטוריון]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "ביחסים בינלאומיים אין חלל ריק. אין מקום לוואקום." * "ייתכן שנצטרך להיפרד מן הדימוי המסורתי של הדוב הרוסי, כבד המשקל והמגושם, ולאמץ את הדימוי של השועל הרוסי, המהיר והערמומי." ~ 2013 * "אנו יודעים שלמשטר [[w:יון אנטונסקו|יון אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ומסירתם לידי ה[[נאציזם|נאצים]] ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה ש[[גרמניה]] עומדת להפסיד את [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." * "המפלגה הזאת רוכבת על גל הניכור של חלקים מהחברה ה[[הונגריה|הונגרית]] בעקבות המשבר הכלכלי, הסיסמאות שלה מאוד פשוטות והן נקלטות היטב, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות." ~ על מפלגת יוביק ההונגרית {{מיון רגיל:ואגו, רפאל}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] berqftni3557b3401p8jchto8muv0s2 239333 239332 2026-08-23T18:17:14Z קליאו 9676 239333 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|רפאל ואגו, 2007‏]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא [[היסטוריון]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "ביחסים בינלאומיים אין חלל ריק. אין מקום לוואקום." * "הרעיון המרקסיסטי היה תמיד חזק יותר במקומות שבהם ניתן היה להתבונן בו ממקום בטוח בבתי הקפה של המערב, ופחות מנקודת המבט של דרגש קפוא בסיביר." * "ייתכן שנצטרך להיפרד מן הדימוי המסורתי של הדוב הרוסי, כבד המשקל והמגושם, ולאמץ את הדימוי של השועל הרוסי, המהיר והערמומי." ~ 2013 * "אנו יודעים שלמשטר [[w:יון אנטונסקו|יון אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ומסירתם לידי ה[[נאציזם|נאצים]] ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה ש[[גרמניה]] עומדת להפסיד את [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." * "המפלגה הזאת רוכבת על גל הניכור של חלקים מהחברה ה[[הונגריה|הונגרית]] בעקבות המשבר הכלכלי, הסיסמאות שלה מאוד פשוטות והן נקלטות היטב, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות." ~ על מפלגת יוביק ההונגרית {{מיון רגיל:ואגו, רפאל}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] rwdjtwosbgfkgl36zuveq3f9lmu36ny 239334 239333 2026-08-23T18:18:20Z קליאו 9676 239334 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|רפאל ואגו, 2007‏]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא [[היסטוריון]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "ביחסים בינלאומיים אין חלל ריק. אין מקום לוואקום." * "הרעיון ה[[קרל מרכס|מרקסיסטי]] היה תמיד חזק יותר במקומות שבהם ניתן היה להתבונן בו ממקום בטוח בבתי הקפה של המערב, ופחות מנקודת המבט של דרגש קפוא בסיביר." * "ייתכן שנצטרך להיפרד מן הדימוי המסורתי של הדוב ה[[רוסיה|רוסי]], כבד המשקל והמגושם, ולאמץ את הדימוי של השועל הרוסי, המהיר והערמומי." ~ 2013 * "אנו יודעים שלמשטר [[w:יון אנטונסקו|יון אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ומסירתם לידי ה[[נאציזם|נאצים]] ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה ש[[גרמניה]] עומדת להפסיד את [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." * "המפלגה הזאת רוכבת על גל הניכור של חלקים מהחברה ה[[הונגריה|הונגרית]] בעקבות המשבר הכלכלי, הסיסמאות שלה מאוד פשוטות והן נקלטות היטב, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות." ~ על מפלגת [[W:יוביק (מפלגה)|יוביק]] ההונגרית {{מיון רגיל:ואגו, רפאל}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] 3ltfv741yg1qoklr8nn8t5ztbfn87f0 239337 239334 2026-08-23T18:30:31Z קליאו 9676 239337 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rafael Vago.jpg|ממוזער|210px|רפאל ואגו, 2007‏]] '''[[w:רפאל ואגו|רפאל ואגו]]''' (נולד ב־1946) הוא [[היסטוריון]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "ביחסים בינלאומיים אין חלל ריק. אין מקום לוואקום." * "הרעיון ה[[קרל מרכס|מרקסיסטי]] היה תמיד חזק יותר במקומות שבהם ניתן היה להתבונן בו ממקום בטוח בבתי הקפה של המערב, ופחות מנקודת המבט של דרגש קפוא בסיביר." * "ייתכן שנצטרך להיפרד מן הדימוי המסורתי של הדוב ה[[רוסיה|רוסי]], כבד המשקל והמגושם, ולאמץ את הדימוי של השועל הרוסי, המהיר והערמומי." ~ 2013 * "אנו יודעים שלמשטר [[w:יון אנטונסקו|יון אנטונסקו]] היו תוכניות מגירה מוכנות להגליית כל [[יהדות רומניה|יהודי רומניה]] ומסירתם לידי ה[[נאציזם|נאצים]] ל'פתרון הסופי'. בסופו של דבר, אנטונסקו – מתוך תובנה ש[[גרמניה]] עומדת להפסיד את [[מלחמת העולם השנייה|המלחמה]] – למרות הלחץ הנאצי, שמר על מה שנראה לו כאינטרס לאומי רומני." * "המפלגה הזאת רוכבת על גל הניכור של חלקים מהחברה ה[[הונגריה|הונגרית]] בעקבות המשבר הכלכלי, הסיסמאות שלה מאוד פשוטות והן נקלטות היטב, בעיקר בקרב השכבות הנמוכות." ~ על מפלגת [[W:יוביק (מפלגה)|יוביק]] ההונגרית {{מיון רגיל:ואגו, רפאל}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] [[קטגוריה: סגל אוניברסיטת תל אביב]] hodaasap6ssrcovck5zb5gy8cadfvzp 0 30053 239301 2026-08-23T13:37:04Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=גבעת התחמושת}} * "הקרב במיידון היה כמו הקרב על גבעת התחמושת, רק שלאויב היה הרבה יותר נשק." ~ [[יצחק גרשון]] * "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת." ~ [[יצחק גרשון]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גב..." 239301 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גבעת התחמושת}} * "הקרב במיידון היה כמו הקרב על גבעת התחמושת, רק שלאויב היה הרבה יותר נשק." ~ [[יצחק גרשון]] * "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת." ~ [[יצחק גרשון]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "ביוני 67' הדבר הזה השתנה לעד, השתנה במקום הזה בגבעת התחמושות ובקרבות גבורה אחרים בתוך ירושלים." ~ [[בנימין נתניהו]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של מוטה גור." ~ [[שמעון פרס]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' 5tft4hyqb534g4ke75dz2e799hynxqr 239302 239301 2026-08-23T13:37:20Z ~2026-42575-38 27560 239302 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "הקרב במיידון היה כמו הקרב על גבעת התחמושת, רק שלאויב היה הרבה יותר נשק." ~ [[יצחק גרשון]] * "מבלי לפגוע במיתוס של גבעת התחמושת, זה היה קרב לא פחות קשה שנוהל בצורה הרבה יותר מוצלחת." ~ [[יצחק גרשון]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "ביוני 67' הדבר הזה השתנה לעד, השתנה במקום הזה בגבעת התחמושות ובקרבות גבורה אחרים בתוך ירושלים." ~ [[בנימין נתניהו]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של מוטה גור." ~ [[שמעון פרס]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' 3mvqcmurg97zcudbzd60c4y6l46pe2a 239308 239302 2026-08-23T16:16:38Z קליאו 9676 עריכה 239308 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של מוטה גור." ~ [[שמעון פרס]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' kj4ypf0ukim8gm0jxxbjueobwe7xpps 239309 239308 2026-08-23T16:21:52Z קליאו 9676 239309 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "סיפורי הגבורה והטראומות בגבעת התחמושת הפכו לסיפור מרכזי בקרב על [[ירושלים]]." ~ [[W:אשניל פפר|אנשיל פפר]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של מוטה גור." ~ [[שמעון פרס]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' p0r4mz80h40mn96z05508kojwdiqzvc 239310 239309 2026-08-23T16:23:03Z קליאו 9676 239310 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "סיפורי הגבורה והטראומות בגבעת התחמושת הפכו לסיפור מרכזי בקרב על [[ירושלים]]." ~ [[W:אנשיל פפר|אנשיל פפר]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]]." ~ [[שמעון פרס]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' ij1sgstnrrmfw1d502f58276bvld5ef 239314 239310 2026-08-23T16:28:48Z קליאו 9676 239314 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "סיפורי הגבורה והטראומות בגבעת התחמושת הפכו לסיפור מרכזי בקרב על [[ירושלים]]." ~ [[W:אנשיל פפר|אנשיל פפר]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]]." ~ [[שמעון פרס]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' [[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]] [[קטגוריה:קרבות]] 237gpcjkrlphgjrelw40b73f884it42 239315 239314 2026-08-23T16:31:23Z קליאו 9676 239315 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ammunition Hill P1000975.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|תעלות גבעת התחמושת]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "סיפורי הגבורה והטראומות בגבעת התחמושת הפכו לסיפור מרכזי בקרב על [[ירושלים]]." ~ [[W:אנשיל פפר|אנשיל פפר]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף הצנחנים השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]]." ~ [[שמעון פרס]] * "גבעת התחמושת הפכה לערג גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים - בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "מול בונקרים מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' [[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]] [[קטגוריה:קרבות]] of9tgpuy4q2fc1bvdhc4ojdy191r47g 239327 239315 2026-08-23T17:50:46Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 239327 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Ammunition Hill P1000975.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|תעלות גבעת התחמושת]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הקרב על גבעת התחמושת}} * "סיפורי הגבורה והטראומות בגבעת התחמושת הפכו לסיפור מרכזי בקרב על [[ירושלים]]." ~ [[W:אנשיל פפר|אנשיל פפר]] * "הקרב על גבעת התחמושת היה מן הקשים שידעה ישראל. הגבעה הזאת רוותה את המיטב שבדם בנינו, ולבסוף [[חטיבת הצנחנים|הצנחנים]] השתלטו עליה בהסתערות לילית נועזת, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]]." ~ [[שמעון פרס]] * "גבעת התחמושת הפכה לערך גבורה מזהיר בתולדות ישראל וירושלים ולוחמיה היו לתהילה. באדמת הגבעה הקרחת נשתלו אורני ירושלים ושורשיהם ינקו מהדם שנספג בקרקע. מסביב נבנו שכונות שוקקות חיים. נזכור את הלוחמים משחררי ירושלים – בזכותם אנחנו כאן. דמותם עולה לנגד עינינו." ~ [[אהוד אולמרט]] * "גם כחייל וכקצין בחטיבת הצנחנים התחנכתי לאור מורשת הקרב של גבעת התחמושת." ~ [[ניר ברקת]] * "מול [[בונקר|בונקרים]] מבוצרים / ומרגמות מאה עשרים / מאה וכמה בחורים / על גבעת התחמושת." ~ [[יורם טהרלב]], מתוך השיר '[[W:גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]' [[קטגוריה:ישראל: צבא וביטחון]] [[קטגוריה:קרבות]] [[קטגוריה:ירושלים]] 3l2v2iejz0fgb9k0t339afqhi7tz78s 0 30054 239303 2026-08-23T15:28:38Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אם נוסיף על אירועי ההתנתקות גם את המיקום (בקרבת נתיבות, שדרות ואופקים הסובלות מכיסי אבטלה קשים וארנק מדולדל) וגם את ימי בין המיצרים, במהלכם נוהגת האוכלוסי..." 239303 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אם נוסיף על אירועי ההתנתקות גם את המיקום (בקרבת נתיבות, שדרות ואופקים הסובלות מכיסי אבטלה קשים וארנק מדולדל) וגם את ימי בין המיצרים, במהלכם נוהגת האוכלוסיה הדתית להתנזר מכייפים למיניהם, נקבל ימים עמוסי מים, אך דלילי מבקרים." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "על מיעוט המתקנים מפצים כמה מיתרונות המקום. בניגוד לפארקי מים אחרים, בהם הסתובבנו דקות ארוכות בחיפוש אחר שמשיה פנויה, הרי שבאשקלונה לא היתה שום בעיה למצוא אחת כזו. גם הגולשים והמטפסים מבלים בתורים קצרים במיוחד. 40 דקות (עיין ערך לונה גל) הופכות באשקלונה ל-40 שניות." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק באשקלונה נהנים המבקרים מאינטימיות חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "נפילת טיל גראד על קניון 'חוצות' בעיר במאי 2008 החל לסמן את שקיעתו של פארק המים אשקלונה. הנופשים הצביעו ברגליים, המצב הביטחוני המתוח גרם להם לברוח לאילת, לנתניה, תל אביב או הצפון. אשקלון החלה להתרוקן בחודשי הקיץ ממבקרים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] * "די מהר אשקלונה הפך למותג. משפחות הגיעו בחודשי הקיץ לנפוש בבתי המלון שלחוף הים ונהגו במקביל לקפוץ לבלות עם ילדיהם הקטנים בפארק המים. התורים לקופות היו ארוכים והכרטיסים בקופות לעיתים היו נגמרים עוד בשעות הבוקר." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] o4lq2f75wzpbsdm5ovc1ysnmumlxreg 239304 239303 2026-08-23T16:10:23Z קליאו 9676 עריכה 239304 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק באשקלונה נהנים המבקרים מאינטימיות חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]], 2005 * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות - פארק המים אשקלונה. כבר 8 שנים שהוא נטוש ומוזנח, בית גידול לציפורים נודדות, לחיות בר ובעיקר מקום מכסה להומלסים ונרקומנים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]], 2022 rb4bevazxg5ggub86uczvktgxylolji 239305 239304 2026-08-23T16:11:52Z קליאו 9676 239305 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק באשקלונה נהנים המבקרים מאינטימיות חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]], 2005 * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות - פארק המים אשקלונה. כבר 8 שנים שהוא נטוש ומוזנח, בית גידול לציפורים נודדות, לחיות בר ובעיקר מקום מכסה להומלסים ונרקומנים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]], 2022 [[קטגוריה: מבנים]] evwtnmwwck01ze4rznqii6obrcamhnm 239306 239305 2026-08-23T16:13:32Z קליאו 9676 עריכה 239306 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק, באשקלונה נהנים המבקרים מ[[אינטימיות]] חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]], 2005 * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות - פארק המים אשקלונה. כבר 8 שנים שהוא נטוש ומוזנח, בית גידול ל[[ציפור]]ים נודדות, לחיות בר ובעיקר מקום מכסה להומלסים ונרקומנים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]], 2022 [[קטגוריה:ישראל: מבנים]] jna4damm0w1zi7a6v63gpi7ad02duvx 239307 239306 2026-08-23T16:15:15Z קליאו 9676 239307 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל - כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק, באשקלונה נהנים המבקרים מ[[אינטימיות]] חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]], 2005 * "משפחות הגיעו בחודשי הקיץ לנפוש בבתי המלון שלחוף הים ונהגו במקביל לקפוץ לבלות עם ילדיהם הקטנים בפארק המים. התורים לקופות היו ארוכים והכרטיסים בקופות לעיתים היו נגמרים עוד בשעות הבוקר." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות - פארק המים אשקלונה. כבר 8 שנים שהוא נטוש ומוזנח, בית גידול ל[[ציפור]]ים נודדות, לחיות בר ובעיקר מקום מכסה להומלסים ונרקומנים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]], 2022 [[קטגוריה:ישראל: מבנים]] d1q7k8qf90qiyc7ynix0u0jdy2hqp9j 239325 239307 2026-08-23T17:29:26Z דולב 835 תקלדות 239325 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל – כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק, באשקלונה נהנים המבקרים מ[[אינטימיות]] חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]], 2005 * "משפחות הגיעו בחודשי הקיץ לנפוש בבתי המלון שלחוף הים ונהגו במקביל לקפוץ לבלות עם ילדיהם הקטנים בפארק המים. התורים לקופות היו ארוכים והכרטיסים בקופות לעיתים היו נגמרים עוד בשעות הבוקר." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות – פארק המים אשקלונה. כבר 8 שנים שהוא נטוש ומוזנח, בית גידול ל[[ציפור]]ים נודדות, לחיות בר ובעיקר מקום מכסה להומלסים ונרקומנים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]], 2022 [[קטגוריה:ישראל: מבנים]] 57jjk4wzyw5oa1h993mvgc12xmilvtk 239328 239325 2026-08-23T17:52:23Z ~2026-42575-38 27560 239328 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אשקלונה}} * "קטן, סימפטי וסובל – כך הייתי מגדירה את אשקלונה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ברור לגמרי מדוע שמחות חברות גדולות לשכור את המקום, בניגוד לפארקי הענק, באשקלונה נהנים המבקרים מ[[אינטימיות]] חמימה." ~ [[טלי חרותי-סובר]], 2005 * "משפחות הגיעו בחודשי הקיץ לנפוש בבתי המלון שלחוף הים ונהגו במקביל לקפוץ לבלות עם ילדיהם הקטנים בפארק המים. התורים לקופות היו ארוכים והכרטיסים בקופות לעיתים היו נגמרים עוד בשעות הבוקר." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות – פארק המים אשקלונה. כבר 8 שנים שהוא נטוש ומוזנח, בית גידול ל[[ציפור]]ים נודדות, לחיות בר ובעיקר מקום מכסה להומלסים ונרקומנים." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]], 2022 [[קטגוריה:ישראל: מבנים]] [[קטגוריה:פארקי שעשועים]] 61ogf717flekem3ezcwvm8lkb9vk2ec 0 30055 239318 2026-08-23T16:43:29Z קליאו 9676 דף חדש 239318 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "אדם בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי הגה." "תומאס קרלייל * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." לאונרדו דה וינצ'י * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית.מרילין פרגוסון [[קטגוריה:]] q6cupgik74vyugwq8n70m8oo1u7ntrc 239319 239318 2026-08-23T16:45:23Z קליאו 9676 239319 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "אדם בלי מטרה הוא כמו ספינה בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] a4x0wz8l037gyp5xj8b4tteam1wop55 239320 239319 2026-08-23T16:45:55Z קליאו 9676 239320 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] 3a41u0n5zif030399tvdrhcyo0843vk 239321 239320 2026-08-23T16:49:01Z קליאו 9676 239321 wikitext text/x-wiki [[קובץ:15 - ITALY - Jeep (Fiat) stand in Milan - Jeep Wrangler Rubicon BEAST 4x4 plastic Monocoque 03.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] t79miwlky82kfh6w7q7drdlf9b3ip32 239322 239321 2026-08-23T16:52:17Z קליאו 9676 239322 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1958 Packard Hawk (2449029960).jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי מטרה הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] l31hjudl5wdkepin6bjihcyezalogj2 239323 239322 2026-08-23T16:53:48Z קליאו 9676 239323 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1958 Packard Hawk (2449029960).jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי [[מטרה]] הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] 25pf2crg0yhz4n2ql3relduzltg4r0u 239335 239323 2026-08-23T18:28:56Z קליאו 9676 239335 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1958 Packard Hawk (2449029960).jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי [[מטרה]] הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "ידיים טובות על ההגה עדיפות מבלמים חזקים בגלגלים." ~ [[פתגמים יוונים|פתגם יווני]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] ewlglrq0ca7sx3hmmy0cvn5xt6occx2 239336 239335 2026-08-23T18:29:15Z קליאו 9676 239336 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1958 Packard Hawk (2449029960).jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי [[מטרה]] הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "ידיים טובות על ההגה עדיפות מבלמים חזקים בגלגלים." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם אונייה בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] lyx99gi2r5klrx2eqka87183wg5i2nw 239339 239336 2026-08-23T18:45:24Z דולב 835 הגהה 239339 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1958 Packard Hawk (2449029960).jpg|ממוזער|166 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=הגה}} * "[[אדם]] בלי [[מטרה]] הוא כמו [[ספינה]] בלי הגה." ~ [[תומאס קרלייל]] * "ידיים טובות על ההגה עדיפות מבלמים חזקים בגלגלים." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "הסתכלות על העולם ללא תיאוריה זה כמו ללכת לים עם [[אונייה]] בלי הגה." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "אדם עצמאי מנווט את ספינתו באמצעות הגה פנימי, ומציית לסמכות פנימית." ~ [[מרילין פרגוסון]] [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] 7sr8494fxlap59jqtw754i3i9xsev1d 0 30056 239326 2026-08-23T17:49:29Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Water slide at Combe Haven - geograph.org.uk - 2830406.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מגלשת מים}} * "וכל בריכה שכונתית עם מגלשה מתהדרת בתואר "פארק מים"." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה בגובה הילד ולא בגילו. במו עיני ראיתי ילדים קטנים-קטנים עולים..." 239326 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Water slide at Combe Haven - geograph.org.uk - 2830406.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מגלשת מים}} * "וכל בריכה שכונתית עם מגלשה מתהדרת בתואר "פארק מים"." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה בגובה הילד ולא בגילו. במו עיני ראיתי ילדים קטנים-קטנים עולים למגלשות גבוהות-גבוהות, ואין עוצר." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "בחיי שאני מאמינה לאנשי המימדיון שטוענים בתוקף כי כל הקיץ עסקו בשיפוצים. לכן לא לגמרי ברור לי למה משטח ההחלקה של המגלשות התלולות, שצבען לבן במקור, הוא חום-מלוכלך ולמה הפיברגלס מראה סימנים ברורים של קימוטים וחלודה." * "אספנו את האבובים ועלינו לראש המגלשה. ההוראות שניתנו לנו היו ברורות ובמהלך הגלישה ספרתי לפחות משגיח אחד שעמד בפינה בעייתית ועזר לנתקעים." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות - פארק המים אשקלונה." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] * "ושם, בראש מגלשת המים בבריכה של הקטנים, תחתוני בגד הים של אחותה הקטנה של ג'ז הם שהתפוצצו?." ~ לואיז רניסון, "[[מיומנה של ג'ורג'יה ניקולסון]]" 2txwfivn1d85e9zkvd4s89dfryvwxre 239338 239326 2026-08-23T18:38:17Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 239338 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Water slide at Combe Haven - geograph.org.uk - 2830406.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מגלשת מים}} * "וכל [[בריכת שחייה|בריכה]] שכונתית עם מגלשה מתהדרת בתואר '[[פארק מים]]'." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה ב[[גובה האדם|גובה]] הילד ולא ב[[גיל|גילו]]. במו עיני ראיתי ילדים קטנים־קטנים עולים למגלשות גבוהות־גבוהות, ואין עוצר." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "בחיי שאני מאמינה לאנשי המימדיון שטוענים בתוקף כי כל הקיץ עסקו בשיפוצים. לכן לא לגמרי ברור לי למה משטח ההחלקה של המגלשות התלולות, שצבען לבן במקור, הוא חום־מלוכלך ולמה הפיברגלס מראה סימנים ברורים של קימוטים וחלודה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אספנו את האבובים ועלינו לראש המגלשה. ההוראות שניתנו לנו היו ברורות ובמהלך הגלישה ספרתי לפחות משגיח אחד שעמד בפינה בעייתית ועזר לנתקעים." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אנחנו נמצאים במקום שהיה בעבר שוקק חיים עם אלפי נופשים שגולשים במגלשות הגדולות – פארק המים [[אשקלונה]]." ~ [[W:שמעון איפרגן|שמעון איפרגן]] * "ושם, בראש מגלשת המים בבריכה של הקטנים, תחתוני בגד הים של אחותה הקטנה של ג'ז הם שהתפוצצו?" ~ לואיז רניסון, "[[מיומנה של ג'ורג'יה ניקולסון]]" [[קטגוריה:מבנים]] qryr5lueigoegb2qup4lotrzzke0fix 239342 239338 2026-08-23T23:08:31Z קליאו 9676 עריכה 239342 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Water slide at Combe Haven - geograph.org.uk - 2830406.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מגלשת מים}} * "וכל [[בריכת שחייה|בריכה]] שכונתית עם מגלשה מתהדרת בתואר '[[פארק מים]]'." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה ב[[גובה האדם|גובה]] הילד ולא ב[[גיל|גילו]]. במו עיני ראיתי ילדים קטנים־קטנים עולים למגלשות גבוהות־גבוהות, ואין עוצר." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ושם, בראש מגלשת המים בבריכה של הקטנים, תחתוני בגד הים של אחותה הקטנה של ג'ז הם שהתפוצצו?" ~ לואיז רניסון, "[[מיומנה של ג'ורג'יה ניקולסון]]" [[קטגוריה:מבנים]] 4c56v5n62ppfshrrwv6b1mtvsep1jc1 239343 239342 2026-08-23T23:13:44Z קליאו 9676 עריכה 239343 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Water slide and pool.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מגלשת מים}} * "וכל [[בריכת שחייה|בריכה]] שכונתית עם מגלשה מתהדרת בתואר '[[פארק מים]]'." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה ב[[גובה האדם|גובה]] הילד ולא ב[[גיל|גילו]]. במו עיני ראיתי ילדים קטנים־קטנים עולים למגלשות גבוהות־גבוהות, ואין עוצר." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "ושם, בראש מגלשת המים בבריכה של הקטנים, תחתוני בגד הים של אחותה הקטנה של ג'ז הם שהתפוצצו?" ~ לואיז רניסון, "[[מיומנה של ג'ורג'יה ניקולסון]]" [[קטגוריה:מבנים]] d8f0kwiw2enguipiwlhxk7c98d8ifjo 0 30057 239340 2026-08-23T19:43:45Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Memadion007.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימדיון}} * "באחד מימי השבת של "בין המצרים", ימים בהם נמנעים המאמינים היהודים מלרחוץ בים או במקווי מים, החלטנו לבקר במימדיון, פארק המים של תל אביב. המשוואה של שעה מוקדמת וציפייה לפחות אנשים - הייתה אמורה..." 239340 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Memadion007.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימדיון}} * "באחד מימי השבת של "בין המצרים", ימים בהם נמנעים המאמינים היהודים מלרחוץ בים או במקווי מים, החלטנו לבקר במימדיון, פארק המים של תל אביב. המשוואה של שעה מוקדמת וציפייה לפחות אנשים - הייתה אמורה לתת תוצאה סבירה יחסית." ~ [[ליאת רון]] * "אם המימדיון היה ממוקם באירופה וגובה 94 שקלים לראש ו-81 שקלים אחרי אחת בצהריים (ילדים מתחת לגיל שנתיים חינם), אף אחד לא היה מסכים לקבל כזו תמורה עבור הכסף. אבל אנחנו בישראל, וחם פה, ואין פארק מים ראוי לשמו, אז כל אפשרות להוריד טמפרטורה מתקבלת בשמחה ~ [[ליאת רון]] * "שתייה וטוסט בייגל (בייגלה שומשום ופרוסת גבינה, וסליחה, אולי קצת מרגרינה) עולים 33 שקלים. 33 שקלים! על מה? על הניקיון? המטבח המשוכלל? השף שהכין אותו? כנראה שזאת הסיבה שרוב המבקרים מגיעים למימדיון עם צידניות." ~ [[ליאת רון]] * "מבט קצר לעבר חניית האוטובוסים הסביר הכל: קייטנות הארץ התאחדו לביקור במימדיון בדיוק ביום בו הגעתי עם ארבעה בני תשחורת להרוג עוד כמה שעות של חופש גדול. "אוי התורים", גנחו הארבעה כשגילו את אלפי הילדים (אלפיים ליתר דיוק) שצבאו על כל מתקן ומתקן." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אולי זה הדשא הירוק והאמיתי שנרמס תחת הרגליים, אולי זה המראה הפנורמי הנגלה לעיני המבקר כבר בכניסה, שנותן תחושת מרחב. כך או כך, אחרי ארבע שעות חזרנו כולנו הביתה שזופים, ירוקים (הסבר בהמשך) מחייכים וגם מתאפקים עד מאוד." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "בעוד הילדים מתנפלים בחדווה על המתקנים הלכתי אני לבדוק את המלתחות. בכל הפארק רק שתי מלתחות ואולי זו הסיבה לטינופת שהתגוללה שם על הריצפה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "בחיי שאני מאמינה לאנשי המימדיון שטוענים בתוקף כי כל הקיץ עסקו בשיפוצים. לכן לא לגמרי ברור לי למה משטח ההחלקה של המגלשות התלולות, שצבען לבן במקור, הוא חום-מלוכלך ולמה הפיברגלס מראה סימנים ברורים של קימוטים וחלודה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה בגובה הילד ולא בגילו. במו עיני ראיתי ילדים קטנים-קטנים עולים למגלשות גבוהות-גבוהות, ואין עוצר." ~ [[טלי חרותי-סובר]] 076yv14ecczfpkftvetxh3orlawj9v8 239353 239340 2026-08-23T23:44:28Z קליאו 9676 תבנית 239353 wikitext text/x-wiki {{שכתוב}} [[קובץ:Memadion007.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימדיון}} * "באחד מימי השבת של "בין המצרים", ימים בהם נמנעים המאמינים היהודים מלרחוץ בים או במקווי מים, החלטנו לבקר במימדיון, פארק המים של תל אביב. המשוואה של שעה מוקדמת וציפייה לפחות אנשים - הייתה אמורה לתת תוצאה סבירה יחסית." ~ [[ליאת רון]] * "אם המימדיון היה ממוקם באירופה וגובה 94 שקלים לראש ו-81 שקלים אחרי אחת בצהריים (ילדים מתחת לגיל שנתיים חינם), אף אחד לא היה מסכים לקבל כזו תמורה עבור הכסף. אבל אנחנו בישראל, וחם פה, ואין פארק מים ראוי לשמו, אז כל אפשרות להוריד טמפרטורה מתקבלת בשמחה ~ [[ליאת רון]] * "שתייה וטוסט בייגל (בייגלה שומשום ופרוסת גבינה, וסליחה, אולי קצת מרגרינה) עולים 33 שקלים. 33 שקלים! על מה? על הניקיון? המטבח המשוכלל? השף שהכין אותו? כנראה שזאת הסיבה שרוב המבקרים מגיעים למימדיון עם צידניות." ~ [[ליאת רון]] * "מבט קצר לעבר חניית האוטובוסים הסביר הכל: קייטנות הארץ התאחדו לביקור במימדיון בדיוק ביום בו הגעתי עם ארבעה בני תשחורת להרוג עוד כמה שעות של חופש גדול. "אוי התורים", גנחו הארבעה כשגילו את אלפי הילדים (אלפיים ליתר דיוק) שצבאו על כל מתקן ומתקן." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "אולי זה הדשא הירוק והאמיתי שנרמס תחת הרגליים, אולי זה המראה הפנורמי הנגלה לעיני המבקר כבר בכניסה, שנותן תחושת מרחב. כך או כך, אחרי ארבע שעות חזרנו כולנו הביתה שזופים, ירוקים (הסבר בהמשך) מחייכים וגם מתאפקים עד מאוד." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "בעוד הילדים מתנפלים בחדווה על המתקנים הלכתי אני לבדוק את המלתחות. בכל הפארק רק שתי מלתחות ואולי זו הסיבה לטינופת שהתגוללה שם על הריצפה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "בחיי שאני מאמינה לאנשי המימדיון שטוענים בתוקף כי כל הקיץ עסקו בשיפוצים. לכן לא לגמרי ברור לי למה משטח ההחלקה של המגלשות התלולות, שצבען לבן במקור, הוא חום-מלוכלך ולמה הפיברגלס מראה סימנים ברורים של קימוטים וחלודה." ~ [[טלי חרותי-סובר]] * "העלייה למגלשות במימדיון תלויה בגובה הילד ולא בגילו. במו עיני ראיתי ילדים קטנים-קטנים עולים למגלשות גבוהות-גבוהות, ואין עוצר." ~ [[טלי חרותי-סובר]] 4jv3qcpdnr84uevbdypmmb2l7yhrlpt 0 30058 239341 2026-08-23T21:36:18Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Vase of flowers from Madeira.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אגרטל}} * "האישה היא אגרטל מיוחד שנשאר לנו עדיין; מקום שבו אנו מוזגים את משאת נפשנו." ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] * "הנהר השופע ביותר אינו יכול להוסיף טיפה של מים לאגרטל מלא." ~ [[לב טולסטוי]] * "נִשְׁ..." 239341 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Vase of flowers from Madeira.jpg|ממוזער|146 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אגרטל}} * "האישה היא אגרטל מיוחד שנשאר לנו עדיין; מקום שבו אנו מוזגים את משאת נפשנו." ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] * "הנהר השופע ביותר אינו יכול להוסיף טיפה של מים לאגרטל מלא." ~ [[לב טולסטוי]] * "נִשְׁפָּכִים אֲגַרְטָלִים קְטַנִּים עַל הַשֻּׁלְחָן הַשָּׁחֹר." ~ [[אילנה יפה]] * "זה רק מקרה קלאסי של יד תקועה בתוך אגרטל..." ~ מתוך סדרת הטלוויזיה [[מופע שנות ה-70]] * "האושר הוא כלי דק ונדיר, מעין אגרטל סיני." ~ [[עמוס עוז]] 04m0n1dj7dyqyf03i3lsaroklcs06hf