ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.17 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2341 239465 225184 2026-08-27T21:09:02Z ~2026-42575-38 27560 239465 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Simone Weil - 1921.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:סימון וייל (פילוסופית)|סימון וייל]]''' (3 בפברואר 1909 - 24 באוגוסט 1943), פילוסופית והוגת דעות [[יהודים|יהודייה]] [[צרפת|צרפתית]]. פעילה סוציאליסטית, מורה ל[[פילוסופיה]], ופעילת מחתרת ב[[מלחמת העולם השנייה]]. ==אמרותיה== * "אין אנו בעליו של דבר בעולם הזה, כי המקרה יכול לשלול מאתנו את הכול." * "כסף, מיכון, אלגברה; שלוש מפלצות הציוויליזציה של ימינו." * "האהבה היא סימן היכר של [[אומללות|אומללותנו]]." * "המחשבה על הזמן היא המפתח לחיי אדם." * "ה[[עתיד]] אינו נותן לנו דבר, ואנו חייבים לתת לו הכול; אפילו את עצמנו." * "אנו אומרים לעתים קרובות כי הכוח אינו יכול לדכא את המחשבה, אך כדי שזו תהיה אמת צריך לחשוב." * "[[מהפכה]] היא מילה שעבורה אנו הורגים ונהרגים, ושולחים את ההמונים אל [[מוות|מותם]]." * "[[אלוהים]] איננו חורץ משפט, אך באמצעותו אנו חורצים משפט על עצמנו." * "ה[[רוע]] לאהבה כמוהו כמסתורין לתבונה." * "ה[[פוליטיקה]] נראית לי כבידור הרה שואה." * "ה[[דת]], באותה מידה שהיא מקור של נחמה מהווה מכשול על דרכה של אמונה אמתית, ובמובן זה האתאיזם מטהר." * "ההבדל בין אנשים [[חוכמה|חכמים]] יותר או פחות דומה להבדל בין פושעים הנידונים להיכלא בתאים גדולים יותר או פחות. האיש האינטליגנטי הגאה בפיקחותו דומה לאסיר הגאה בתא הגדול שלו." * "המשימה היחידה שלנו הוא לרצות [[טוב]]. כי שלא כמו הרצון ל[[זהב]], שאינו זהב בעצמו, הרצון לטוב הוא טוב בעצמו." ==מתוך כתביה== ===הכובד והחסד=== * "כל דבר יפה ויקר ניתן לפגיעה, כי הפגיעות היא סימן היכר של הקיום." * "הציות לאדם אשר לסמכותו אין כל הצדקה, הוא חלום בלהות." * "הטוהר הוא הכוח להרהר בזוהמה." * "[[מוות]]: מצב רגעי ללא עבר וללא עתיד, מצב בלתי נמנע עבור גישה לנצחיות." * "ה[[יופי]] הוא הרמוניה של מקרה ושל יפה." * "היפה הוא מה שאין אנו רוצים לשנות." * "היופי מפתה את הגוף כדי לקבל רשות לעבור לנשמה." ===הכרת העל טבעי=== * "[[שמחה|שמחתנו]] היא הימלטות אל מחוץ לזמן." * "הזמן הוא עונש המוות שלנו. אנו מנסים להימלט ממנו, כלומר: להימלט מן העבר ומן העתיד בשוקענו בהווה." ===שיעור פילוסופי=== * "אנו יכולים לסכם את כל אמנות החיים בשימוש טוב בשפתנו." * "כל הטרגדיות שאנו יכולים לדמיין בנפשנו מסתכמות בטרגדיה אחת: זרימת הזמן." {{מיון רגיל:וייל, סימון}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] i7d070p4uarymbhma2t3l6clmte6ct5 0 10447 239464 162116 2026-08-27T21:07:35Z ~2026-42575-38 27560 239464 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Paris - Salon du livre de Paris 2017 - Luc Ferry - 005 (cropped) (cropped).jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''לוק פרי''' (בצרפתית: '''Luc Ferry''') (נולד ב־1 בינואר 1951), פילוסוף צרפתי. ==מתוך כתביו== ===ללמוד לחיות (2006)=== * "מה שאנו רוצים מעל הכול הוא להימנע מן הבדידות, לזכות בהבנה מצד זולתנו, להיות אהובים ולא להיפרד מקרובינו." * "כדי לחיות היטב, כדי להיות חופשיים, כדי להיות שמחים, נדיבים ואוהבים, עלינו בראש ובראשונה להתגבר על הפחד, או אם לומר זאת טוב יותר, על הפחדים הנובעים מאופייה הבלתי הפיך של מרוצת החיים." * "אנו מעבירים כמעט את כל חיינו בין זיכרונות לבין תוכניות ובין כיסופים לבין תקוות." * "לעסוק בפילוסופיה משמעו להאמין בהעדפת צלילות הדעת על החיים הנוחים, ובהעדפת חופש המחשבה על האמונה." * "אם בסיסה החשוב ביותר של הפילוסופיה, כמו זה של הדתות, מהווה את ההגות בדבר סופם של החיים, בדבר ההכרה כי זמננו קצוב ובדבר העובדה כי אנו היצורים היחידים המודעים למותם, מובן מאליו שאין אנו יכולים להתעלם מן השאלה מה מוטל עלינו לעשות בזמן המוגבל העומד לרשותנו בעולם הזה." * "המוות וההכרה כי אנו בני תמותה מהווים את הבסיס לכל השאלות הפילוסופיות." * "כדי לתפוס את מקומנו בעולם הזה, כדי ללמוד לחיות בו ולהטביע בו את חותמנו, צריך קודם כל להכיר עולם זה הסובב אותנו." * "האסכולות הפילוסופיות של העת העתיקה שמו את הדגש פחות על הרצאות ויותר על מעשים, פחות על מושגים ויותר על תרגול מעשי של החוכמה." * "עלינו לחדול מלבסס את חיינו על ממדי הזמן של העבר ושל העתיד, שאין להם קיום במציאות, ולהחזיק במה שניתן להחזיק בו בהווה." * "מה שמטריד אנשים חסרי חוכמת חיים, אינן הצרות לשעבר בלבד, אלא באופן פרדוקסלי, גם הזכרונות של ימים מאושרים שאבדו ואינם ושלא ישובו לעולם." * "הניסיון המוזר להימלט אל העתיד גורם לנו שלא להשיג דבר." * "אִמרה בודהיסטית מפורסמת אומרת כי צריך לחיות כאילו הרגע החשוב ביותר בחיינו הוא זה שבו אנו חיים כאן ועכשיו." * "ישנם רגעים שבהם אין אנו קיימים כדי לשנות את העולם, אלא פשוט כדי לאוהבו, וכדי לחוש בכל מאודנו ביופיו ובשמחה שהוא מעניק לנו." * "המחשבה המודרנית מציבה את האדם במרכז במקומם של הקוסמוס ושל האלוהי." * "האדם איננו בלתי מודע למעשיו. הוא עושה את הרע מתוך הכרה מלאה, ולפעמים הוא בא על סיפוקו בכך." * "האדם מתעלל בזולתו במטרה ליהנות מן ההתעללות עצמה." * "האדם מתעלה רק כאשר הוא מתרחק מן האינטרסים הצרים שלו ומתקרב אל האוניברסליות, כלומר אל הדאגה לזולת." * "יש בכך משום פעילות נעלה לעשות את הטוב, כלומר להעדיף את טובת הכלל על התועלת האישית." * "מי שאינו עובד לא זו בלבד שהוא אדם עני משום שאינו מרויח את לחמו, אלא גם משום שאינו יכול לבצע את תפקידו ולהגשים את ייעודו בעולם הזה." * "בעולם המודרני העבודה הופכת לנושא העיקרי של הגשמה עצמית, לאמצעי לא בלבד של חינוך עצמי, אלא גם של התפתחות ושל ניסיון להגיע לשלמות." * "אם עלינו לקבל על עצמנו את הכול כפי שהוא, על כל ממדיו הטרגיים ועל כל חוסר ההיגיון שבו, נצטרך להימנע מלגנות שותפים לדבר עבירה, ויתר על כן, משתפי פעולה עם הרוע." * "האדרת כוחו של האדם בעולם הפכה לתהליך אוטומטי, עיוור ובלתי ניתן לשליטה." * "נראה לי כי אנו חייבים, שלא בהשפעת הנצרות או הבודהיזם, ללמוד לבסוף לחיות ולאהוב כמבוגרים, ואם יש צורך בכך, לחשוב כל יום על המוות, לא כדי ליפול בידיו של החולי. נהפוך הוא: כדי לחפש את מה שעלינו לעשות כאן ועכשיו, בשמחה משותפת עם אלה שאנו אוהבים, ושאותם אנו עומדים לאבד. ואם כי אני עדיין רחוק מלרוכשה, אני משוכנע כי חוכמה זו קיימת וכי היא מייצגת את הכתרתו של הומניזם משוחרר מאשליותיהן של המטפיזיקה ושל הדת." {{מיון רגיל: פרי, לוק}} [[קטגוריה:פילוסופים צרפתים]] 18pc8p9r02qgu1qaojo2240bzxavw5e 0 12639 239461 213422 2026-08-27T20:05:14Z קליאו 9676 /* מאפייני הבדידות */ 239461 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בדידות|ללא קטגוריה=כן}} [[קובץ:Albert Anker - Strickendes Mädchen beim lesen (1907).jpg| שמאל|ממוזער|165 פיקסלים|להיות לבד זה לפעמים החברה הטובה ביותר." ~ [[w: ג'ון מילטון|ג'ון מילטון]]]] ==מאפייני הבדידות== * "ביניהם, אבל לא אחד מהם." ~ [[לורד ביירון]] * "גם בדידות היא [[רגש]] שיש בו חיים." ~ [[נגה אלבלך]] * "ההיפך מבדידות היא לא הביחד, אלא אינטימיות." ~ [[ריצ'רד באך]] * "בדידות מוגדרת כפער, הכמותי או האיכותי, בין מערכות היחסים והקשרים החברתיים שה[[אדם]] רוצה ובין הקשרים שיש לו בפועל." ~ [[w:אלומית ישי|אלומית ישי]] * "מצב של חוסר קשר בין אדם לאדם או לציבור, לסביבת טבע ונוף, או למה שביסוד כל אלה, אשר אליהם אדם משתייך." ~ [[אליעזר שביד]] * "איזה בדידות נוראה יותר מחוסר אמון?" ~ [[ג'ורג' אליוט]] * "כמה [[עצב]]ות יש במבט הזה שלך, כמה בדידות יש במגע הזה איתך." ~ [[קרן פלס]] * "בדד, במשעול אל האין. בדד, בנתיב ללא כלום." ~ עמשי לוין * "אנו יכולים לחיות לבדנו בתנאי שנצפה למישהו." ~ [[ז'ילבר ססברון]] * "אני שונא בדידות כי בשל כך אני מתגעגע לבני אדם." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "[[אדם]] נשאר בודד, כי החברה היא גם בית כלא." ~ [[אלדוס האקסלי]] * "להיות בודד פירושו להתכונן ל[[מוות]]." ~ [[לואי פרדינאן סלין]] * "אנו קוראים כדי לדעת שאיננו לבד." ~ [[ק.ס. לואיס]] * "אני פחות בודדה כשאני כותבת, אבל שום דבר לא מפיג את הבדידות." ~ [[יהודית הנדל]] * "הבדידות, אין פירושה לחיות לבד, אלא לחיות אצל אנשים שאינם מתעניינים בך." ~ [[אוקטב מירבו]] * "בדידות נובעת לא מחוסר אנשים סביבך, אלא מחוסר היכולת לדבר עם אנשים על מה שמשמעותי לך." ~ [[קרל גוסטב יונג]] * "האמינו לי כי ה[[תפילה]], לעתים קרובות, אינה אלא הצורך לדבר עם מישהו אחר כאשר אדם מרגיש בודד." ~ [[אנדרה ז'יד]] * "ימים רבים מידי אצל הבדידות ישבתי ושכחתי את ה[[שתיקה]]." ~ מתוך "כה אמר זרתוסטרא" מאת [[פרידריך ניטשה]] * "רק אם ה[[אדם]] ישתלט על החברה ויכפיף את המנגנון הכלכלי למטרות ה[[אושר]] האנושי, ורק אם יטול חלק פעיל בתהליך החברתי, רק אז יוכל להתגבר על מצב שכיום מובילו אל פי תהום: בדידות ותחושת חוסר-האונים שלו." ~ [[אריך פרום]] * "אנשים הגרים בבדידות נואשת כזו, בנקודות הנידחות ביותר של עולמנו, מוצאים לעתים הקלה בכך שהם מספרים למישהו, שבוודאי לא יפגשוהו שנית, את הפרשה שהעיקה אולי מזה שנים רבות על שעות יומם וחלומות לילותיהם." ~ [[סומרסט מוהם]] * "צריך להבדיל בין בדידות לבין לגור לבד. זה לא אותו דבר. את יכולה למצוא את האנשים הכי בודדים בעולם בתוך מסגרת של נישואים, במשפחות לא מתפקדות, ואת יכולה למצוא אנשים שגרים לבד עם הרבה אהבה וחיים חברתיים." ~ דוֹרְתֶה נורס *"הבדידות היא מנת חלקו של מי שחי על ה[[אדמה]], ומכל היצורים ה[[אדם]] הוא הבודד ביותר. יתר על כן, הוא בודד יותר כאשר הוא מוקף בבני מינו." ~ [[הנרי מילר]] ==יתרונות הבדידות== * "[[חופש]]י זה לגמרי לבד." ~ [[W:יעקב גלעד|יעקב גלעד]] * "כל בדידות הינה פסגה." ~ [[איין ראנד]] * "לא תיארת לי שבדידות היא שער – חשבתי קיר." ~ [[יהודה עמיחי]] * "מי שעסוק במחשבות אצילות, אינו לבד אף פעם." ~ ג'ון פלצ'ר * "כשאני לבד אני מרגיש פחות בדידות." ~ [[אדוארד גיבון]] * "שום מאהב לא יתחרה בנוגות המתוקה של יצר הבדידות שלי." ~ [[אגי משעול]] * "להיות לבד זה לפעמים החברה הטובה ביותר." ~ [[w: ג'ון מילטון|ג'ון מילטון]] * "את חירותי, לימדת את ליבי גם בבדידות לשמוח.” ~ [[W:ג'ורג' מוסטקי|ג'ורג' מוסטקי]] * "מתוך בדידות אתה מבין ש[[ידידות]] עם עצמך היא דבר סביר." ~ [[W:רמי פורטיס|רמי פורטיס]] * "הרגשתי היא שכאשר הדברים נוגעים ליצירתיות, עדיף להיות לבד." ~ [[אייזק אסימוב]] * "יש גם מלאכים, שאינם חיים חבורות חבורות, כי־אם בודדים הם איש איש בביתו; הללו חיים בלב השמים, יען כי הם הטובים שבמלאכים." ~ [[W:עמנואל סוודנבורג|עמנואל סוודנבורג]] * "אשר לרגשי חיבה וידידות, המרחיקים אותי מעצמי ומחייבים אותי במקום אחר, אני מנסה להתגבר עליהם בכל כוחי." ~ [[מישל דה מונטן]] * "הביטויים הנעלים ביותר של ביטוי עצמי ב[[שירה]], מוזיקה ו[[ציור]], הושגו על ידי אנשים בהיותם לבד." ~ קולין וילסון * "למזלי, וזוהי מתת שמיים, אני מסוגלת להיות ימים שלמים ספונה בביתי. קריאה, [[כתיבה]], משפחה מחבקת, הרצאות ומפגשים, כל אלה יחד מהווים חברה נהדרת." ~ [[מיכל סנונית]] * "חווית הבדידות, על הטוב והרע שבה. כלומר: להכיר ביכולת המוגבלת של אחרים להבין אותך. ההשלמה עם זה מעניקה סוג מוזר של [[חופש]]: להגיד את זה כמעט כמו שזה." ~ [[אסתר פלד]] * "אנשים הם בודדים. ה[[אינטרנט|רשת]] היא מפתה אבל אם אנחנו בתוכה כל הזמן, ייתכן ואנו מונעים מעצמנו את יתרונותיה של הבדידות." ~ שרי טרקל, מתוך: [[לבד ביחד]] ==בדידות בשירה ובספרות== [[קובץ:Frederick Leighton - Solitude.jpg|שמאל|ממוזער|124px|מכל היצורים ה[[אדם]] הוא הבודד ביותר." ~ [[הנרי מילר]]]] * "אייך? ואני עוד לא ידעתי מי ומה את." ~ [[ביאליק]] * "הבדידות כמו סכין המנתחים כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה" ~ [[עברי לידר]] * "לבדי. כולם נשא הרוח, כולם סחף האור." ~ [[ביאליק]] * "מלבד האומללות שבבדידות, קרו סביבו הרבה דברים מעניינים." ~ [[ג'ק לונדון]], [[פנג הלבן]] * "בַּשִּׁמָּמוֹן הַזֶּה אֶחְפֹּץ בָּדָד הֱיוֹת; וּבְהִתְעַטֵּף הַלֵּב וּבִהְיוֹתוֹ לִמְסוֹס, אַל-תִּרְאֵנִי עֵין זָר, זָר לֹא-יָבִין אֶת-זֹאת –וַעֲרִירִי אַחֲרִישָׁה בִיגוֹנִי." ~ [[ביאליק]], [[S:ביום קיץ, יום חום|ביום קיץ, יום חום]] * "דְּבָרִים רַבִּים מְאד אָהַבְנוּ יַחַד, אַךְ לֹא זָרַח בְּאֶשְׁנַבְּךָ הָאוֹר, עֵת בְּדִידוּתִי נָגְעָה בִּבְדִידוּתְךָ." ~ [[לאה גולדברג]], אהבתה של תרזה די מון - [[W:סונטה|סונטה]] ט' * "אין שם למבט מדויק של בדידות." ~ [[נילי דגן]], מתוך ספר שיריה "מאחורי המלחמה רואים את הים" * "העיר אשר בדד יושבת ובלבה חומה." ~ [[נעמי שמר]] על [[ירושלים]] * "אני מסכימה להיות לבדי, אבל לא להיות אחרת." ~ [[תרצה אתר]] * "מה אבכה, אתאונן, אם אין שומע? האקרא לעץ אב... ולאבן רע?" ~ מרדכי צבי מאנע, "כל כתבי", חלק א', "בדד במעוני", עמ' 123 * "מיליוני אנשים לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה, שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע." ~ [[w:מיכה שטרית|מיכה שטרית]] * ""בודדת את נודדת, בלי להקה בלי עדר, כמוני מפחדת [[זקנה|להזדקן]] לבד בחדר." ~ [[שלמה ארצי]] * "פשוט האדם כבר מבין שלבד אי אפשר. צריך מינימום שניים, כך מתגלה [[אלוהים|אלוקים]]." ~ [[w:ארקדי דוכין|ארקדי דוכין]] * "בדידותי במיטה היא שוכבת הכלבה זו החיה בבטן." ~ [[ערן צור]] * "אני כבר חי הרבה שנים ב[[עיר]]י, ועכשיו מתמעטים הקולות המבקשים רק אותי." ~ [[יהודה עמיחי]] * "שהבדידות שלי עברה בבדידותך" ~ [[אורנה דץ|אורנה ומשה דץ]] * "עם הבדידות שלי ישנתי ארוכות, :הפכתי את חברותינו למנהג מתוק. :נאמנה כמו צל, איננה משה ממני, :בכל פינות העולם, באשר היא - גם הנני :לא, לעולם אינני לבדי כאשר אני עם הבדידות שלי." ~ [[ז'ורז' מוסטקי]] * "לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון. לונדון לא מחכה לי. גם שם אהיה לבד, ואולי זה כבר לכל החיים - להיות לבד." ~ בלה, במחזהו של [[חנוך לוין]] "[https://www.hanochlevin.com/texts/1395 אורזי מזוודות]" ==בדידות וחוש הומור== * "אם אתה ממש אוהב להיות בודד, תתחתן". ~ [[וודי אלן]] * "מתוך בדידות מדבר נגר עם קרש." ~ [[יהודה עמיחי]] * "הבדידות היא מקום נעים לבקר בו, אך מקום נורא לגור בו." ~ ג'וש בילינגס * "האוננות היא דבר זול, נקי, נוח, ו[[חופש]]י מכל אפשרות חטא – ואינך צריך לחזור הביתה בקור. אבל זוהי בדידות." ~ [[די זמן לאהבה]] * "בן האדם לעולם אינו חש בודד בחברת ברווז הגומי שלו." ~ [[מדריך הטרמפיסט לגלקסיה]], הקפטן של האנשים מגולגאפרינצ'אם. * "אני בודד וזה אומר שאני לבד, אני בודד וזה אומר שלא טוב לי, מר לי וזה אמר שלא מתוק לי!" ~ [[w:הפיג'מות|הפיג'מות]] * "אני בודד והסיבה היא זאתי שמתמיד הייתי בררן אבל בסוף אמצא את האדיוטית שתחלק את החיים עם מטומטם." ~ שיר הטמבל ==מקורות יהודיים== * "בדד יישב, מחוץ למחנה מושבו." ~ [[ויקרא]] * "יישב בדד ויידום, כי נטל עליו." ~ [[מגילת איכה]] * "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב." ~ [[במדבר]] * "וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב." ~ [[דברים]] * "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה רבתי בגויים שרתי במדינות הייתה למס." ~ [[מגילת איכה]] * "צאן נחלתך, שוכני לבדד, יער בתוך כרמל." ~ [[מיכה]] ==ראו גם== * ציטוטים מהספר: '''[[סיפורה של הבדידות]]''' * ציטוטים מהספר: '''[[בדידות (ספר)]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=בדידות}} [[קטגוריה:רגשות]] 6abmey24keapi1dwb4gmwl9m8xun5ak 0 15587 239452 239300 2026-08-27T14:36:12Z יוסף אומץ 20548 239452 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * "מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] p5d5op8t6k8h3yqqyjuqy2e8h4md5rh 239455 239452 2026-08-27T15:23:46Z יוסף אומץ 20548 239455 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * "מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] jf6elno1fj4xtn2lmzladtwi9xygetm 0 22915 239460 210794 2026-08-27T16:23:01Z דולב 835 עדכון 239460 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dolly Parton at 'Blue Smoke World Tour' in Knoxville.jpg|ממוזער|200px|דולי פרטון, 2014]] '''[[W:דולי פרטון|דולי פרטון]]''' (באנגלית: '''Dolly Parton''') (נולדה ב־19 בינואר 1946 – 25 באוגוסט 2026) היא [[זמרת]] [[אמריקאית]]. {{מפריד}} * "אם אתה רוצה את הקשת בענן, אתה צריך לסבול גם את הגשם." * "לעולם לא נוכל לעשות מעשה רב אם אין לנו די [[אומץ]] לעמוד במבחן." * "אני לא נעלבת כשאומרים ש[[בלונד|בלונדיניות]] הן [[טיפשות]]." * "אני מאמינה שבלי [[אלוהים]] אני אף אחת, אבל עם אלוהים אני יכולה לעשות הכול." {{מיון רגיל:פרטון, דולי}} [[קטגוריה:זמרים אמריקאים]] [[קטגוריה:שחקנים אמריקאים]] kge4bevpnh74bogykjghwmvx9t5nrjf 0 22957 239456 239438 2026-08-27T15:27:53Z דולב 835 הגהה 239456 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tower of London viewed from the River Thames.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|[[W:מצודת לונדון|מצודת לונדון]] שנבנתה בימי הביניים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ימי הביניים|נושא=ימי הביניים}} * "לכל עידן יש את ימי הביניים שלו." ~ [[סטניסלב יז'י לץ]] * "בלילה הארוך של ימי הביניים, ה[[אמונה]] הייתה הזוהר הצפוני." ~ [[w:לודוויג ברנה|לודוויג ברנה]] * "ב[[חברה]] של ימי הביניים, ההון שירת את האדם, אך בחברה המודרנית הוא הפך לאדונו." ~ [[אריך פרום]] * "המרידה בתרבות ימי־הביניים התבטאה בראש וראשונה בנטישת השפה הלטינית – שפת התרבות האחידה." ~ [[W:משה אטר|משה אטר]], 'תולדות מלחמת השפות' * "האבירות לא הייתה נעשית אידאל החיים במשך כמה מאות שנים לולא הכילה ערכים חברתיים נעלים. כוחה טמון היה בעצם ההפרזה שבהשקפותיה הנדיבות והדמיוניות. נשמת ימי הביניים, האכזרית והלוהטת, אפשר היה להוליכה רק על ידי הגבהה יתירה של האידאל, שהוצרכה לכוון שאיפותיה אליו." ~ [[יוהאן הויזינחה]], '[[W:סתיו ימי הביניים|סתיו ימי הביניים]]' * "לאנגלי של המאה השתים עשרה היה הרבה יותר במשותף עם הצרפתי והגרמני של ימיו מאשר כיום." ~ ארנסט פ. הנדרסון (Ernest F. Henderson), 1892 * "המעשיות שליקטו [[האחים גרים]] הוצגו כיצירה [[גרמניה|גרמנית]] אותנטית ומקורית, רוויה מוסר השכל ומידות תרומיות, בניגוד לתרבות ה[[צרפת|צרפתית]] הדקדנטית והרקובה. במסגרות זאת גם נולדה ראייה חדשה של ימי הביניים: לא תקופה חשוכה ופרימיטיבית, אלא עידן טהור ותמים." ~ אבי גרפינקל * "יש בינינו תמימים ומיתממים, שוטים ומשתטים, המוסיפים לדבר על חשכת ימי הביניים לעומת העולם הנאור והתרבותי שלנו, ויש אפילו הבונים על זה פרוגרמות פוליטיות־חברתיות מסוימות. לפיכך יש להזכיר שגם [[מלחמת העולם הראשונה]] וגם [[מלחמת העולם השנייה]] אירעו במאה העשרים ולא בימי הביניים; בימי הביניים מעולם לא אירע משהו הדומה אף בקירוב למאורעות איומים אלה." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] [[קטגוריה:היסטוריה]] sbylh1aqhz2rjfpp0yxrdcqwmhxcflc 0 27305 239462 212986 2026-08-27T20:23:45Z ~2026-42575-38 27560 239462 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Photo of Abraham Harold Maslow by William Carter.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[W:אברהם מאסלו|אברהם מאסלו]]''' (באנגלית: '''Abraham Maslow'''‏; 1 באפריל 1908 - 8 ביוני 1970) הוא [[יהודים|יהודי]]־[[אמריקאי]]. {{מפריד}} * "מה שצריך כדי שאדם ישתנה הוא שינוי ב[[מודעות עצמית|מודעות לעצמו]]." * "[[הבנה]] היא הכלל המהותי של [[אהבה]]." * "ה[[אדם]] הוא מה שהוא ומה שהוא רוצה להיות בו זמנית." * "מימוש עצמי הוא אינדיבידואלי, כי כל אדם הוא שונה." * "אם כל מה שיש לך זה [[פטיש]], הכול מתחיל להיראות כמו מסמר." * "אחת ממטרות ה[[חינוך]] צריכה להיות ללמד את ערך ה[[חיים]]." * "הדבר הטוב ביותר שאדם יכול לעשות הוא לנסות להיות [[כנות|כן]] לחלוטין עם עצמו." * "מוזיקאי חייב לעשות [[מוזיקה]], אמן חייב לצייר, משורר חייב לכתוב, אם הוא רוצה להיות בשלום עם עצמו." * "בעוד שאנו עשויים לרדוף אחר מידע כדי להפחית חרדה, אנו עשויים גם להימנע ממידע כדי להפחית חרדה." * "תן לאנשים הרגשת ביטחון וחיבה והם ישיבו חיבה, וירגישו ביטחון ב[[רגש]]ותיהם ובהתנהגותם." {{מיון רגיל:מאסלו, אברהם}} [[קטגוריה:פסיכולוגים אמריקאים]] [[קטגוריה:יהודים אמריקאים]] ag40eb0mzebrhlkaqe8q7vbad4ewulx 0 30061 239451 239404 2026-08-27T14:29:43Z דולב 835 הגהה 239451 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Moti Dotan.jpg|ממוזער|146 פיקסלים|מוטי דותן, 2013‏]] '''[[w:מוטי דותן|מוטי דותן]]''' (נולד ב־1949) הוא [[פוליטיקאי]] [[ישראלי]]. היה ראש המועצה האזורית הגליל התחתון. {{מפריד}} * "שכחנו את ה[[זהות]] היהודית שלנו, את החשיבות של עיבוד הקרקע." * "אנחנו בעד ייהוד [[הגליל]], זו מדינת כל יהודיה ולא מדינת כל אזרחיה. מי שעושה היום [[ציונות]] הם הערבים." * "אני לא שונא ערבים, אבל אני לא רוצה אותם אצלי ב[[בריכת שחייה|בריכות]]. גם אני לא הולך לבריכות שלהם." * "קיבלתי מועצה על סף קריסה, שבר כלי. מועצה לא יציבה, ספקים שלא מעוניינים לשתף פעולה ו[[גירעון תקציבי|גירעון כספי]] כבד. חרף הקשיים הצלחתי לאחר עבודה עקבית ובהתמדה לחסל את הגירעון ולהחזיר את המועצה למקום יציב ובטוח." {{מיון רגיל:דותן, מוטי}} [[קטגוריה:ראשי רשויות מקומיות בישראל]] tle442h79toim6h8dgwvdq8guyjfxe1 0 30065 239453 239416 2026-08-27T14:50:30Z דולב 835 הגהה 239453 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tamar El Or.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|תמר אלאור, 2010]] '''[[W:תמר אלאור|תמר אלאור]]''' (נולדה ב־1955) היא [[אנתרופולוגיה|אנתרופולוגית]] [[ישראלית]], מרצה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. ==כללי== * "קטגוריה חברתית קיימת תמיד בהשוואה לקטגוריה אחרת או לקטגוריות אחרות. כינונה של [[זהות]] היא תהליך התפתחותי הנרקם בתוך מערכות יחסים." * "מתחזק זה לא [[חזרה בתשובה|חוזר בתשובה]]. המתחזקת מסתכלת על אחיותיה ושכנותיה שחזרו בתשובה ואומרת לעצמה, אולי פעם, למה לא, אם יסתדר. יש בזה משהו מאוד מנחם שמישהו שומר לך מקום בקהילת התקינים, בקהילה טובה, שמישהו רוצה אותך." * "היו לו חיים מיוחדים כאן וימשיכו להיות לו חיים. שני קווי הרוחב שמסמלים את הישראליות הזו לא ייעלמו." ~ על [[סנדלים]] * "אנחנו רואים את החיוּת של השפה ה[[עברית]], העוררות שלה, הארוטיות שלה, יש רוק וספרות וקולנוע וטלוויזיה בעברית וצריך להיות גם מדע בעברית." * "אני לא מבינה איך [[סוציולוגיה|סוציולוג]] או אנתרופולוג לא הולך לקולנוע, לא רואה טלוויזיה, לא רואה אמנות, לא קורא ספרות ולא שומע רדיו, אלו המרחבים של החיים שלנו." ==על עצמה== * "ה[[כתיבה]] מייצרת את ה[[מחשבה]], התהליך הוא תהליך הדדי. הכתיבה מגלה לך דברים שלא ידעת שאת יודעת." * "הקול שמצאתי הוא סוג של התנסות בחיפוש שכל הזמן נמצא בשינוי, הוא לא קופא על שמריו, והוא מאפשר לי את החופש באמת, להיות יותר קרובה אל עצמי." * "כשאני נשאלת לא פעם 'מאיזו עדה את?' אני שמחה. אני מרוצה שלא רואים עליי מיד, שאני לא נשמעת כמו, לא מתנהגת כמו." {{מיון רגיל:אלאור, תמר}} [[קטגוריה:אנתרופולוגים]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] 656q0aac55ef7dgqb4y4ovdebs5c0mb 0 30066 239454 239429 2026-08-27T15:07:41Z דולב 835 הגהה 239454 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מודל לחיקוי}} * "אני חושב שמודל ל[[חיקוי]] הוא [[אדם]] שאומר 'זה מי שאני'." ~ [[פילו אסבאק]] * "[[הורות|הורים]] הם מודל לחיקוי." ~ הית' דינגוול, '[[עזור למתבגר שלך להיות רגוע יותר]]' * "כאשר ה' אומר 'אנוכי ה' אלוקיך', הדגש הוא שנקבל אותו כמודל לחיקוי." ~ [[דוד חזוני]] * "[[אמנות|אמן]] זוכה ל[[מוניטין]] רב, ברגע שאחרים מחקים אותו." ~ [[איגור סטרווינסקי]] * "אני שמחה שאנשים מסתכלים עליי כמודל לחיקוי." ~ [[לארה סטון]] * "[הציונות] לא הייתה שונה מהתנועה הלאומית היוונית, שהעלתה על נס את ימי [[יוון העתיקה]], או התנועה הלאומית האיטלקית, שראתה ב[[רומא העתיקה]] מודל לחיקוי והערצה." ~ [[דני יעקובי]] * "בשנות ה־60 וה־70, שנים שבהן התרחשו ניסויים חברתיים מרגשים, היו הרבה מאוד צעירים שראו במערכת היחסים הפתוחה של [[ז'אן-פול סארטר|סארטר]] ו[[סימון דה בובואר|בובואר]] מודל לחיקוי." ~ הייזל רולי, "[[בארבע עיניים]]' * "אני חושבת שצריך מודל לחיקוי חזק מאוד כמו [[מיס תבל]] על מנת שתיסע למדינות שונות ותפיץ מסר של שלום." ~ [[שנדי פינסי]] * "לאכול רק את הציפוי של העוגה, לעשות רק מה שבא לי, לחיות בארמון ולהיות מודל חיקוי?" ~ [[גבי ניצן]], '[[באדולינה]]' * "אני זקוקה לאב שהוא מודל לחיקוי." ~ מתוך הסרט '[[אמריקן ביוטי]]' [[קטגוריה:סוציולוגיה]] br6d8lyir85vr7n6dl659ih5uvk5lna 0 30067 239457 239440 2026-08-27T15:37:10Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 239457 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Jean Baptiste Jules Trayer Bretonische Schneiderinnen 1854.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית מלאכה}} * "חובבי [[ימי הביניים]] ישובו ויפגשו כאן את בתי המלאכה של אבותינו במלוא פשטותם התמימה." ~ [[אונורה דה בלזק]], '[[אז'ני גרנדה]]' * "ויהי בראשונה נער משרת בבית בעל מלאכתו ויצנוף מצנפת כאשר יצנפו נערי בעלי המלאכות." ~ [[הנס כריסטיאן אנדרסן]], 'דבר' * "והיה בעיניך חללו של עולם בית המלאכה, ואתה וה[[טבע]] – העובדים." ~ [[אהרן דוד גורדון]], '[[האדם והטבע]]' * "כתפישת עולם, אני חסיד של בתי מלאכה קטנים ולא של מפעלים תעשייתיים." ~ [[אריה צ'רנר]] [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:כלכלה]] 8zkhv07qi3hc6j5yy2wghp4fhpkj9fd 0 30068 239450 239449 2026-08-27T12:02:50Z קליאו 9676 /* */ 239450 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yongey-Mingyur-Rinpoche-in-2016.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|יונגיי מינגיור רינפוצ'ה, 2016]] '''יונגיי מינגיור רינפוצ'ה''' ([[:W:en:Yongey Mingyur Rinpoche |Yongey Mingyur Rinpoche ]] – יליד 1975, נפאל). הוא מורה והוגה דעות [[בודהיזם|בודהיסטי]]. {{מפריד}} * "הבעייה היא הפתרון." * "הכוח של הפרספקטיבה." * "אתה, אני ואנשים אחרים משתנים כל הזמן." * "כשמחשבתך ממוקמת באופן טבעי בנקודת האמצע בין תחושת שלווה לבין תחושת עוררות, הפוטנציאל הספונטני שלה מתממש." * "בדרך כלל, תודעת האדם היא כדגל המתנפנף אנה ואנה, על פי הכיוון שאליו נושבת הרוח. גם אם אין אנו רוצים לחוש [[כעס|כועסים]], או מקנאים, או גלמודים, או מדוכאים, אנו נסחפים על ידי [[רגש]]ות כגון אלו, כמו גם על ידי מחשבות ועל ידי תחושות גופניות שמתלוות אליהן. אין אנו חופשיים. אין ביכולתנו לזהות בחירות אחרות, אפשרויות אחרות. המטרה של תרגול שימת לב, או שַמַטְהַה היא להיות מודעים למודעות. [[מודעות עצמית|מודעות]] היא הבסיס." * "אנו יכולים לבחון את המסרים שאנו מקבלים מגופנו. תחושות גופניות יכולות לשקף מגוון של מצבים רגשיים או מנטליים – כעס, [[תסכול]], קנאה, חרטה, או תמהיל של מחשבות ותחושות טורדות מנוחה. העניין החשוב הוא פשוט להתבונן במתרחש ולהכיר בדבר שאתה חווה, כמות שהוא, במקום להתנגד לו או להיכנע לו." * "אנו יכולים להתחיל להבחין במחשבותינו וברגשותינו מבלי, שבהכרח, נושפע מהם באותה עוצמה או באותה נמרצות שהכרנו בעבר." * "אמנם ישנו יתרון בהתכוונות ישירה לסוגיות רגשיות גדולות או ממושכות, אולם לעתים עלינו לבנות לעצמנו את השרירים הרגשיים באופן מדורג, בזוכרנו שהמטרה של תרגול שימת לב היא לפתח יציבות של המודעות." {{מיון רגיל:רינפוצ'ה, יונגיי מינגיור}} [[קטגוריה: בודהיסטים]] 9kynwgjrzufmpp6d0ukplekwfe5ld23 239459 239450 2026-08-27T15:47:18Z דולב 835 הגהה 239459 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yongey-Mingyur-Rinpoche-in-2016.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|יונגיי מינגיור רינפוצ'ה, 2016]] '''יונגיי מינגיור רינפוצ'ה''' ('''[[:W:en:Yongey Mingyur Rinpoche |Yongey Mingyur Rinpoche]]'''; יליד 1975, נפאל) הוא [[מורה]] והוגה דעות [[בודהיזם|בודהיסטי]]. {{מפריד}} * "הבעיה היא הפתרון." * "ה[[כוח]] של ה[[פרספקטיבה]]." * "אתה, אני ואנשים אחרים [[שינוי|משתנים]] כל הזמן." * "כשמחשבתך ממוקמת באופן טבעי בנקודת האמצע בין תחושת שלווה לבין תחושת עוררות, הפוטנציאל הספונטני שלה מתממש." * "בדרך כלל, תודעת האדם היא כדגל המתנפנף אנה ואנה, על פי הכיוון שאליו נושבת הרוח. גם אם אין אנו רוצים לחוש [[כעס|כועסים]], או מקנאים, או גלמודים, או מדוכאים, אנו נסחפים על ידי [[רגש]]ות כגון אלו, כמו גם על ידי מחשבות ועל ידי תחושות גופניות שמתלוות אליהן. אין אנו חופשיים. אין ביכולתנו לזהות בחירות אחרות, אפשרויות אחרות. המטרה של תרגול שימת לב, או שַמַטְהַה היא להיות מודעים למודעות. [[מודעות עצמית|מודעות]] היא הבסיס." * "אנו יכולים לבחון את המסרים שאנו מקבלים מגופנו. תחושות גופניות יכולות לשקף מגוון של מצבים רגשיים או מנטליים – כעס, [[תסכול]], קנאה, חרטה, או תמהיל של מחשבות ותחושות טורדות מנוחה. העניין החשוב הוא פשוט להתבונן במתרחש ולהכיר בדבר שאתה חווה, כמות שהוא, במקום להתנגד לו או להיכנע לו." * "אנו יכולים להתחיל להבחין במחשבותינו וברגשותינו מבלי, שבהכרח, נושפע מהם באותה עוצמה או באותה נמרצות שהכרנו בעבר." * "אמנם ישנו יתרון בהתכוונות ישירה לסוגיות רגשיות גדולות או ממושכות, אולם לעתים עלינו לבנות לעצמנו את השרירים הרגשיים באופן מדורג, בזוכרנו שהמטרה של תרגול שימת לב היא לפתח יציבות של המודעות." {{מיון רגיל:רינפוצ'ה, יונגיי מינגיור}} [[קטגוריה:בודהיסטים]] qarsmrreddvjxz1q7huvkp1ib2hlrhe 0 30069 239458 2026-08-27T15:46:45Z דולב 835 הפניה מתבקשת 239458 wikitext text/x-wiki #הפניה [[נקודת מבט]] c5skng4qabpdool1fbe0bbogd950v8q 0 30070 239463 2026-08-27T21:05:39Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימוש עצמי}} * "תשאף להציע פתרונות שהם בגדר מימוש עצמי בלבד. ככל שדרגת הריסון עולה, כך גם בירוקרטיה, עיכוב ותוצאות." ~ [[דונלד רמספלד]] * "המסר החשוב ביותר אותו למדתי מההשתתפות בתחרות מלכת היופי הוא שלכל אחת מאיתנו, ניתנה הזכות לנצל שני פנ..." 239463 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימוש עצמי}} * "תשאף להציע פתרונות שהם בגדר מימוש עצמי בלבד. ככל שדרגת הריסון עולה, כך גם בירוקרטיה, עיכוב ותוצאות." ~ [[דונלד רמספלד]] * "המסר החשוב ביותר אותו למדתי מההשתתפות בתחרות מלכת היופי הוא שלכל אחת מאיתנו, ניתנה הזכות לנצל שני פנים באישיותנו – היופי והזוהר, והפן האחר, ארצי יותר – מימוש היותנו נשים וההגשמה העצמית שלנו במלוא מובן המילה." ~ [[רינה מור]] * "כשאתה עושה סרטים, אתה עושה את זה קודם כול בשביל המימוש העצמי – לא בשביל פרסים ולא בשביל תשבוחות." ~ [[ניקולס קייג']] * "הלוגותראפיה רואה את יכולות ההתעלות שבאדם, את חיפוש המשמעות המתמיד שלו, את יכולתו לאהוב, את שאיפתו להגשמה עצמית.” ~ [[ויקטור פראנקל]] * "מימוש עצמי הוא אינדיבידואלי, כי כל אדם הוא שונה." ~ [[אברהם מאסלו]] * "כדי לחשוב במונחים של זכויות פרט ומימוש עצמי – ערכים חיוניים לחברה דמוקרטית – הפרט חייב לעבור מה שמכונה 'תהליך אינדיבידואציה', שבמסגרתו הוא נפרד מהקבוצה, משתחרר מהלחץ שלה ומתרכז בעצמו." ~ [[עפר גרוזברד]] * "אני בעד העצמת נשים והגשמה עצמית. אני בעד כל הדברים היפים, אבל אני אישה. אני לא רוצה להפוך לגבר ואין לי את אותן השאיפות." ~ [[יאנה חודריקר-כנפו]] * "חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה שמחה של מימוש עצמי." ~ [[נח וינברג]], [[48 דרכים לחכמה]] * "בעולם המודרני העבודה הופכת לנושא העיקרי של הגשמה עצמית, לאמצעי לא בלבד של חינוך עצמי, אלא גם של התפתחות ושל ניסיון להגיע לשלמות." ~ [[לוק פרי]], "ללמוד לחיות" * "בעלי ציפיות גבוהות למימוש עצמי ולהצלחה." ~ ליין לנקסטר ודייוויד סטילמן, [[אפקט ה-M]] b8k5ube4v2pn44kr0fo61d38g5br3bg 239466 239463 2026-08-27T22:41:39Z קליאו 9676 /* */ עריכה 239466 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימוש עצמי}} * "מימוש עצמי הוא אינדיבידואלי, כי כל אדם הוא שונה." ~ [[אברהם מאסלו]] * "בעולם המודרני העבודה הופכת לנושא העיקרי של הגשמה עצמית." ~ [[לוק פרי]], "ללמוד לחיות" * "חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה שמחה של מימוש עצמי." ~ [[נח וינברג]], '[[48 דרכים לחכמה]]' * "כשאתה עושה סרטים, אתה עושה את זה קודם כול בשביל המימוש העצמי – לא בשביל פרסים ולא בשביל תשבוחות." ~ [[ניקולס קייג']] * "כדי לחשוב במונחים של זכויות פרט ומימוש עצמי – ערכים חיוניים לחברה דמוקרטית – הפרט חייב לעבור מה שמכונה 'תהליך אינדיבידואציה', שבמסגרתו הוא נפרד מהקבוצה, משתחרר מהלחץ שלה ומתרכז בעצמו." ~ [[עפר גרוזברד]] ovq52nl6pghx684iubb8cf6wsfaccg3 239467 239466 2026-08-27T22:43:37Z קליאו 9676 /* */ 239467 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימוש עצמי}} * "מימוש עצמי הוא אינדיבידואלי, כי כל אדם הוא שונה." ~ [[אברהם מאסלו]] * "בעולם המודרני העבודה הופכת לנושא העיקרי של הגשמה עצמית." ~ [[לוק פרי]], "ללמוד לחיות" * "חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה שמחה של מימוש עצמי." ~ [[נח וינברג]], '[[48 דרכים לחכמה]]' * "כשאתה עושה סרטים, אתה עושה את זה קודם כול בשביל המימוש העצמי – לא בשביל פרסים ולא בשביל תשבוחות." ~ [[ניקולס קייג']] * "כדי לחשוב במונחים של זכויות פרט ומימוש עצמי – ערכים חיוניים לחברה דמוקרטית – הפרט חייב לעבור מה שמכונה 'תהליך אינדיבידואציה', שבמסגרתו הוא נפרד מהקבוצה, משתחרר מהלחץ שלה ומתרכז בעצמו." ~ [[עפר גרוזברד]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה]] [[קטגוריה: אושר]] psi5v2np1tmuazgngf0pkmsbczvmft9 239468 239467 2026-08-27T22:49:04Z קליאו 9676 /* */ 239468 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימוש עצמי}} * "מימוש עצמי הוא אינדיבידואלי, כי כל אדם הוא שונה." ~ [[אברהם מאסלו]] * "בעולם המודרני העבודה הופכת לנושא העיקרי של הגשמה עצמית." ~ [[לוק פרי]], "ללמוד לחיות" * "אנחנו משיגים חיים בעלי משמעות ומטרה על ידי רתימה מחודשת של שאפתנותנו להגשמת העצמי האותנטי שלנו." ~ [[ויין דייר]] * "חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה שמחה של מימוש עצמי." ~ [[נח וינברג]], '[[48 דרכים לחכמה]]' * "כשאתה עושה סרטים, אתה עושה את זה קודם כול בשביל המימוש העצמי – לא בשביל פרסים ולא בשביל תשבוחות." ~ [[ניקולס קייג']] * "כדי לחשוב במונחים של זכויות פרט ומימוש עצמי – ערכים חיוניים לחברה דמוקרטית – הפרט חייב לעבור מה שמכונה 'תהליך אינדיבידואציה', שבמסגרתו הוא נפרד מהקבוצה, משתחרר מהלחץ שלה ומתרכז בעצמו." ~ [[עפר גרוזברד]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה]] [[קטגוריה: אושר]] 7wbonnn4cu7wrb6h9hqsf2cyg9br6xh 239469 239468 2026-08-27T22:53:00Z קליאו 9676 /* */ 239469 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מימוש עצמי}} * "מימוש עצמי הוא אינדיבידואלי, כי כל אדם הוא שונה." ~ [[אברהם מאסלו]] * "בעולם המודרני ה[[עבודה]] הופכת לנושא העיקרי של הגשמה עצמית." ~ [[לוק פרי]], "ללמוד לחיות" * "אנחנו משיגים חיים בעלי משמעות ומטרה על ידי רתימה מחודשת של שאפתנותנו להגשמת העצמי האותנטי שלנו." ~ [[ויין דייר]] * "חפש דברים בעלי משמעות, עסוק בהם, ותוכל לזכות באותה [[שמחה]] של מימוש עצמי." ~ [[נח וינברג]], '[[48 דרכים לחכמה]]' * "כשאתה עושה סרטים, אתה עושה את זה קודם כול בשביל המימוש העצמי – לא בשביל פרסים ולא בשביל תשבוחות." ~ [[ניקולס קייג']] * "כדי לחשוב במונחים של זכויות פרט ומימוש עצמי – ערכים חיוניים לחברה דמוקרטית – הפרט חייב לעבור מה שמכונה 'תהליך אינדיבידואציה', שבמסגרתו הוא נפרד מהקבוצה, משתחרר מהלחץ שלה ומתרכז בעצמו." ~ [[עפר גרוזברד]] [[קטגוריה: פסיכולוגיה]] [[קטגוריה: אושר]] 6tibhl140t21whrivdm1lp1adi1o5xi 0 30071 239470 2026-08-27T23:13:51Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Tillhör statsverket.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עט}} * "לרביקוביץ לא היה מחשב ומעולם לא כתבה במכונת כתיבה. כל השנים היא כתבה בעט." ~ [[דליה קרפל]] * "עטי הג'ל דחקו השנה את הטושים והמרקרים והם מסתמנים כלהיט התורן בשוק העטים לבית-הספר. על-פי הערכות הם ת..." 239470 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tillhör statsverket.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עט}} * "לרביקוביץ לא היה מחשב ומעולם לא כתבה במכונת כתיבה. כל השנים היא כתבה בעט." ~ [[דליה קרפל]] * "עטי הג'ל דחקו השנה את הטושים והמרקרים והם מסתמנים כלהיט התורן בשוק העטים לבית-הספר. על-פי הערכות הם תופסים כבר כרבע עד שליש משוק העטים החד-פעמיים. תלמידי בית-הספר הם הצרכנים העיקריים של העטים האלה, הרבה יותר מהשוק המשרדי שממעט לצרוך אותם." ~ [[שושנה חן]] * "רבים מאיתנו ניצלו את השיעורים המשמימים בבית הספר לניתוח אנטומי מדוקדק של עטים כדוריים, ולכן יודעים שבפנים יש את המילוי, הקפיץ בקצה שלו (שגם עליו נדבר), ועוד איזה פלסטיק לבן משונה מאחורה." ~ [[w:עידו גנדל|עידו גנדל]] * "אם יש לכם אצבעות רגישות ולא אכפת לכם ללכלך אותן קצת בדיו, תוכלו לתפוס את חוד העט בין אצבע לאגודל תוך כדי לחיצה ולהרגיש את רבע הסיבוב הזה. רק לא בזמן מבחן, בבקשה." ~ [[w:עידו גנדל|עידו גנדל]] * "אפשר למצוא עטים עם מנגנון קצת שונה, למשל כזה שבו השיניים והחריצים לא נמצאים על המילוי אלא על חלק נפרד שמחזיק אותו. לפעמים אפשר לראות גם יותר משני פסים. העיקרון, בכל אופן, נשאר זהה."~ [[w:עידו גנדל|עידו גנדל]] * "ביום ההולדת של בנצי, בנצי קיבל עט, כל היום קישקש לו בנצי בעט." ~ [[חנוך לוין]], "העט של בנצי" lz47h61pa9pcfpeh1z8mspphifgm99m