ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.21 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2224 240429 238275 2026-09-24T10:02:22Z דבר על דיוקו 25615 קישורים פנימיים 240429 wikitext text/x-wiki [[קובץ:George Bernard Shaw 1936.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|ג'ורג' ברנרד שו, 1936]] '''[[w:ג'ורג' ברנרד שו|ג'ורג' ברנרד שו]]''' (באנגלית: '''George Bernard Shaw''') ‏(26 ביולי 1856 - 2 בנובמבר 1950) נולד באירלנד וידוע בעיקר כמחזאי בשפה האנגלית. אחד מאנשי התרבות הבולטים של המאה העשרים, ובמחזותיו ופועלו הצליח להיות גם אחד האנשים המשפיעים של המאה. לפני שהתמקד במחזאות עסק גם בביקורת מוזיקה ותיאטרון. == כללי == * "התמקד בעיקר." * "המומחיות שלי היא להיות צודק כשאחרים טועים." * "אני מצטט את עצמי לעתים קרובות. זה מוסיף טעם לשיחה." * "אנשים רבים לעולם אינם [[נעורים|צעירים]]; כמה אחרים לעולם אינם [[זקנה|זקנים]]." * "החיים ה[[נעורים|צעירים]] הם דבר נפלא כל כך. זה פשע לבזבז אותם על גידול ילדים." * "ה[[אדם]] המוטרד ביותר בבית כלא הוא המנהל." * "כאשר בעולם הזה יש לאדם משהו לומר הבעיה איננה לומר זאת, אלא לא לומר זאת לעתים יותר מדי קרובות." * "בתקופתנו ה[[עבדות]] הגיעה לשיאה בצורת שכר עבודה." * "האמרה [[נפש]] בריאה בגוף בריא איננה הגיונית. הגוף הוא תוצר של נפש בריאה." * "ב[[ילדות]]י נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת ל[[בית ספר|בית הספר]] ." * "למדתי לפני זמן רב שלא להתגושש עם חזיר. אתה מתלכלך, ודרך אגב, החזיר נהנה." * "עונשו של שקרן אינו שלא מאמינים לו, אלא שהוא אינו מסוגל להאמין לזולת." * "רצח הוא צורה קיצונית של ביקורת." * "מנהגיו של שבטך אינם חוק הטבע." * "מגרעותיו של גנב הן מידותיו הטובות של בנקאי." * "כל עוד יש לי צורך במשהו יש לי סיבה [[חיים|לחיות]]." * "גבירתי, קבענו מה שאת. אנו מתווכחים על המחיר בלבד." * "אתה רואה דברים ושואל: 'מדוע?', אך אני חולם על דברים שלא התקיימו מעולם ואומר: 'מדוע לא?' " * "השקט מבטא באופן מושלם את הלעג." * "כל אמת גדולה מתחילה בחילול שם שמים." * "הקרבה עצמית מאפשרת לנו להקריב את הזולת מבלי להניד עפעף." * "היזהר מאדם שאינו משיב לך במכה תחת מכה. אין הוא סולח לך ואין הוא מאפשר לך לסלוח לעצמך." * "אין [[אהבה]] כנה יותר מאשר האהבה לאוכל." * "מלאך בשמים איננו דבר מיוחד במינו." * "אנשים [[חוכמה|חכמים]] לא במידה שיש להם ניסיון אלא במידת יכולתם להתנסות." * "בני אדם הגיוניים [[הסתגלות|מסתגלים]] לסביבתם, בני אדם לא הגיוניים מנסים לסגל את סביבתם אליהם, לפיכך כל קידמה היא תוצאת מאמציהם של בני אדם לא הגיוניים." * "כלל ברזל הוא שאין טעם לקיים כללי ברזל." * "הניסיון הוא כלי נהדר; בעזרתו אתה מבחין בטעות בכל פעם שאתה חוזר עליה." * "ישנן שתי טרגדיות בחיים. האחת היא לאבד את משאלת לבך והשנייה היא להשיג אותה." * "כדי להבין קדוש, עליך להקשיב לפרקליטו של השטן. אותו הדבר נכון לגבי אמן." * "יש רק דת אחת, אבל יש לה מאות גרסאות." * "חירות פירושה [[אחריות]] ובגלל זה כל־כך הרבה אנשים מפחדים ממנה." * "כולנו צאצאים של הקוף, אבל על כמה אנשים זה נראה יותר." * "[[מלחמה]] אינה מחליטה מי צודק אלא מי נשאר בחיים." * "הוא אינו יודע דבר, אך משוכנע שהוא יודע הכול; זה מצביע בבירור על קריירה פוליטית." * "[[דמוקרטיה]] היא שיטה המבטיחה שהאנשים נשלטים בדיוק כמו שמגיע להם." * "אם לך יש תפוח ולי יש תפוח ואנחנו נחליף אותם בינינו, עדיין יהיה לכל אחד מאיתנו תפוח אחד. אבל, אם לך יש רעיון ולי יש רעיון ואנחנו נחליף רעיונות בינינו, כעת לכל אחד מאיתנו יהיו שני רעיונות." * "[[לאומיות]] היא הכרתנו הפנימית כי מולדתנו נעלה על שאר המדינות, משום שאנו נולדנו בה." * " זוהי עדות מבחילה על שלב מעורר גועל בתולדות התרבות...הייתי רוצה להקיף את דבלין כולה בשרשרת של שוטרים; לעצור כל תושב זכר בגילאי 15 עד 30; לאלץ כל אחד מהם לקרוא את הספר; ולשאול...אם רואים הם משהו משעשע בשיגעון ובגסות הזו, המלאים ניבולי-פה וניבולי-רוח." ~ על הספר [[יוליסס]].{{הערה|מקור: סטן גבלר דיויס, ג'יימס גויס - דיוקן האמן, עמוד 226}} ==אושר== [[קובץ:George bernard shaw.jpg|ממוזער|142px|"אני שמח בחיים עצמם."]] * "האנושות הייתה מאושרת מזה זמן רב אילו הגאוניות שהקדישו בני אדם כדי לתקן את מעשי איוולתם הייתה מוקדשת כדי לא לעשותם." * "אין זה בזכותך להיות מאושר מבלי ליצור את אושרך, כמו שאין זה בזכותך להיות בריא מבלי לשמור על בריאותך." * "הסיבה לאומללותם של אנשים רבים היא שיש להם פנאי לשאול את עצמם אם הם מאושרים." * "העובדה שאדם מאמין מאושר יותר מאדם ספקן אינה משמעותית יותר מהעובדה שאדם שיכור מאושר יותר מאדם פיכח." * "זהו האושר האמיתי בחיים. להיות מנוצל על ידי מטרה שאתה מכיר בה כאדירה: להיות כח טבע במקום גוש חומר אנוכי, חולני ובעל טענות, המתלונן על כך שהעולם לא מקדיש עצמו לעשותו מאושר. אני בדעה שחיי שייכים לכלל הקהילה וכל עוד אחיה תהא זו זכותי לפעול למענה בכל דרך שאוכל. ברצוני להיות משומש לחלוטין כאשר אמות משום שככל שאעבוד קשה יותר כך אחיה יותר. אני שמח בחיים עצמם ולמענם. החיים לגבי אינם נר רופס, הם מין לפיד נהדר שאני מחזיק בו ברגע זה ואני רוצה שאורו יהיה כמה שיותר בהיר בטרם אמסור אותו לדורות הבאים." ==אמנות== * "[[ריקוד]] הוא הבעה אנכית של תאווה אופקית עם גושפנקא של [[מוזיקה]]." * "איכותו של מחזה היא איכותם של רעיונותיו." * "אל לך לחשוב כי מפני שאני סופר מעולם לא ניסיתי להרוויח את לחמי ביושר." * "אתה משתמש במראה כדי לראות את פניך, וב[[אמנות]] - כדי לראות את נפשך." ==צמחונות== * "בעלי־חיים הם חברים שלי... ואני לא אוכל את החברים שלי." * "החטא החמור ביותר כלפי בעלי־החיים אינו השנאה, אלא האדישות כלפיהם, שהיא הבסיס לאכזריות." * "כל עוד אנחנו בעצמנו קברים חיים של חיות שנרצחו, איך אנחנו יכולים לצפות לתנאים אידאליים כלשהם בעולם הזה?" * "איני רוצה להפוך את הקיבה שלי לבית־קברות לחיות מתות." * "אכילת בשר היא קניבליזם שהושמטה ממנו המנה ההרואית." * "כשאדם רוצה להרוג טיגריס, קוראים לזה ספורט; כשטיגריס רוצה להרוג אותו, קוראים לזה פראיות." * "אמור לי מה אתה אוכל, ואומר לך מי אתה." * "אני נראה בדיוק בגילי, ואני אכן בגילי. זה שאר האנשים שנראים מבוגרים יותר מכפי גילם. מה אפשר לצפות מאנשים שאוכלים גופות ושותים נשמות?" ~ בתגובה להערת הביוגרף שלו, שברנרד שו נראה צעיר מכפי גילו. * "הצוואה שלי כוללת הנחיות להלוויה שלי, שישתתפו בה לא כרכרות של אבלים, אלא עדרים של שוורים, כבשים וחזירים, להקות של עופות ואקווריום נייד קטן של דגים, כולם לובשים צעיפים לבנים לכבודו של האדם שעבר מן העולם מבלי לאכול את היצורים הקרובים לו." == שיחות == :דיאלוג בין אישה לברנרד שו לאחר העלאה של מחזהו: :'''אישה''': "בוא נתחתן ונעשה ילד: הוא יהיה יפה כמוני וחכם כמוך." :'''ברנרד שו''': "ומה אם זה יהיה הפוך? שהוא יהיה יפה כמוני וחכם כמוך?"<ref>האשה המדוברת היא ככל הנראה איזידורה דאנקן, לפי הכתוב בספר 'לני בד' מאת אפטון סינקלייר, עמוד 197</ref> {{מפריד}} :דיאלוג לאחר שסירב לקבל פרחים: :"אתה שונא פרחים?" :'''ברנרד שו''': "אני גם אוהב ילדים אך איני קוצץ את ראשיהם ושם באגרטל." == נאמר עליו == * "בקרב רוב הכותבים, סגנון הוא ברכה, הזמנה, הורדת הגשר הנע שבין האמן והעולם. ל־שו לא היה זמן לתחבולות כאלו. בניגוד לרוב בני ארצו, הוא תיעב חינניות, שהחשיב אותה כעדות של חולשה כרונית הפכפכה." ~ המבקר [[קנת' טיינאן]] בהשוואת כתיבתו של שו לזו של כלל הכותבים באירלנד באותה תקופה, "ברנרד שו" (1956), עמוד 102 * "נפשו הפוריטנית, השרירית, המקובעת־נודדת (המשתקפת בצורה מעולה בדברי ההלל של היגנס לאינטלקט ב'פיגמליון'), טיפחה בו סלידה מכל הדברים, בין אם שירים או המצאות, שעוצבו כדי להקל על המצב האנושי מבלי לנסות לשפרו בפועל." ~ קנת' טיינאן, "ברנרד שו" (1956), עמוד 103 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:George Bernard Shaw|שם ויקישיתוף=ג'ורג' ברנרד שו}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: שו, ג'ורג' ברנרד}} [[קטגוריה:מחזאים אירים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] [[קטגוריה:זוכי פרס אוסקר]] gv9xdfiqt9hv0q5jh7x1poydcwm8fsj 240430 240429 2026-09-24T10:02:37Z דבר על דיוקו 25615 /* כללי */ 240430 wikitext text/x-wiki [[קובץ:George Bernard Shaw 1936.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|ג'ורג' ברנרד שו, 1936]] '''[[w:ג'ורג' ברנרד שו|ג'ורג' ברנרד שו]]''' (באנגלית: '''George Bernard Shaw''') ‏(26 ביולי 1856 - 2 בנובמבר 1950) נולד באירלנד וידוע בעיקר כמחזאי בשפה האנגלית. אחד מאנשי התרבות הבולטים של המאה העשרים, ובמחזותיו ופועלו הצליח להיות גם אחד האנשים המשפיעים של המאה. לפני שהתמקד במחזאות עסק גם בביקורת מוזיקה ותיאטרון. == כללי == * "התמקד בעיקר." * "המומחיות שלי היא להיות צודק כשאחרים טועים." * "אני מצטט את עצמי לעתים קרובות. זה מוסיף טעם לשיחה." * "אנשים רבים לעולם אינם [[נעורים|צעירים]]; כמה אחרים לעולם אינם [[זקנה|זקנים]]." * "החיים ה[[נעורים|צעירים]] הם דבר נפלא כל כך. זה פשע לבזבז אותם על גידול ילדים." * "ה[[אדם]] המוטרד ביותר בבית כלא הוא המנהל." * "כאשר בעולם הזה יש לאדם משהו לומר הבעיה איננה לומר זאת, אלא לא לומר זאת לעתים יותר מדי קרובות." * "בתקופתנו ה[[עבדות]] הגיעה לשיאה בצורת שכר עבודה." * "האמרה [[נפש]] בריאה בגוף בריא איננה הגיונית. הגוף הוא תוצר של נפש בריאה." * "ב[[ילדות]]י נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת ל[[בית ספר|בית הספר]]." * "למדתי לפני זמן רב שלא להתגושש עם חזיר. אתה מתלכלך, ודרך אגב, החזיר נהנה." * "עונשו של שקרן אינו שלא מאמינים לו, אלא שהוא אינו מסוגל להאמין לזולת." * "רצח הוא צורה קיצונית של ביקורת." * "מנהגיו של שבטך אינם חוק הטבע." * "מגרעותיו של גנב הן מידותיו הטובות של בנקאי." * "כל עוד יש לי צורך במשהו יש לי סיבה [[חיים|לחיות]]." * "גבירתי, קבענו מה שאת. אנו מתווכחים על המחיר בלבד." * "אתה רואה דברים ושואל: 'מדוע?', אך אני חולם על דברים שלא התקיימו מעולם ואומר: 'מדוע לא?' " * "השקט מבטא באופן מושלם את הלעג." * "כל אמת גדולה מתחילה בחילול שם שמים." * "הקרבה עצמית מאפשרת לנו להקריב את הזולת מבלי להניד עפעף." * "היזהר מאדם שאינו משיב לך במכה תחת מכה. אין הוא סולח לך ואין הוא מאפשר לך לסלוח לעצמך." * "אין [[אהבה]] כנה יותר מאשר האהבה לאוכל." * "מלאך בשמים איננו דבר מיוחד במינו." * "אנשים [[חוכמה|חכמים]] לא במידה שיש להם ניסיון אלא במידת יכולתם להתנסות." * "בני אדם הגיוניים [[הסתגלות|מסתגלים]] לסביבתם, בני אדם לא הגיוניים מנסים לסגל את סביבתם אליהם, לפיכך כל קידמה היא תוצאת מאמציהם של בני אדם לא הגיוניים." * "כלל ברזל הוא שאין טעם לקיים כללי ברזל." * "הניסיון הוא כלי נהדר; בעזרתו אתה מבחין בטעות בכל פעם שאתה חוזר עליה." * "ישנן שתי טרגדיות בחיים. האחת היא לאבד את משאלת לבך והשנייה היא להשיג אותה." * "כדי להבין קדוש, עליך להקשיב לפרקליטו של השטן. אותו הדבר נכון לגבי אמן." * "יש רק דת אחת, אבל יש לה מאות גרסאות." * "חירות פירושה [[אחריות]] ובגלל זה כל־כך הרבה אנשים מפחדים ממנה." * "כולנו צאצאים של הקוף, אבל על כמה אנשים זה נראה יותר." * "[[מלחמה]] אינה מחליטה מי צודק אלא מי נשאר בחיים." * "הוא אינו יודע דבר, אך משוכנע שהוא יודע הכול; זה מצביע בבירור על קריירה פוליטית." * "[[דמוקרטיה]] היא שיטה המבטיחה שהאנשים נשלטים בדיוק כמו שמגיע להם." * "אם לך יש תפוח ולי יש תפוח ואנחנו נחליף אותם בינינו, עדיין יהיה לכל אחד מאיתנו תפוח אחד. אבל, אם לך יש רעיון ולי יש רעיון ואנחנו נחליף רעיונות בינינו, כעת לכל אחד מאיתנו יהיו שני רעיונות." * "[[לאומיות]] היא הכרתנו הפנימית כי מולדתנו נעלה על שאר המדינות, משום שאנו נולדנו בה." * " זוהי עדות מבחילה על שלב מעורר גועל בתולדות התרבות...הייתי רוצה להקיף את דבלין כולה בשרשרת של שוטרים; לעצור כל תושב זכר בגילאי 15 עד 30; לאלץ כל אחד מהם לקרוא את הספר; ולשאול...אם רואים הם משהו משעשע בשיגעון ובגסות הזו, המלאים ניבולי-פה וניבולי-רוח." ~ על הספר [[יוליסס]].{{הערה|מקור: סטן גבלר דיויס, ג'יימס גויס - דיוקן האמן, עמוד 226}} ==אושר== [[קובץ:George bernard shaw.jpg|ממוזער|142px|"אני שמח בחיים עצמם."]] * "האנושות הייתה מאושרת מזה זמן רב אילו הגאוניות שהקדישו בני אדם כדי לתקן את מעשי איוולתם הייתה מוקדשת כדי לא לעשותם." * "אין זה בזכותך להיות מאושר מבלי ליצור את אושרך, כמו שאין זה בזכותך להיות בריא מבלי לשמור על בריאותך." * "הסיבה לאומללותם של אנשים רבים היא שיש להם פנאי לשאול את עצמם אם הם מאושרים." * "העובדה שאדם מאמין מאושר יותר מאדם ספקן אינה משמעותית יותר מהעובדה שאדם שיכור מאושר יותר מאדם פיכח." * "זהו האושר האמיתי בחיים. להיות מנוצל על ידי מטרה שאתה מכיר בה כאדירה: להיות כח טבע במקום גוש חומר אנוכי, חולני ובעל טענות, המתלונן על כך שהעולם לא מקדיש עצמו לעשותו מאושר. אני בדעה שחיי שייכים לכלל הקהילה וכל עוד אחיה תהא זו זכותי לפעול למענה בכל דרך שאוכל. ברצוני להיות משומש לחלוטין כאשר אמות משום שככל שאעבוד קשה יותר כך אחיה יותר. אני שמח בחיים עצמם ולמענם. החיים לגבי אינם נר רופס, הם מין לפיד נהדר שאני מחזיק בו ברגע זה ואני רוצה שאורו יהיה כמה שיותר בהיר בטרם אמסור אותו לדורות הבאים." ==אמנות== * "[[ריקוד]] הוא הבעה אנכית של תאווה אופקית עם גושפנקא של [[מוזיקה]]." * "איכותו של מחזה היא איכותם של רעיונותיו." * "אל לך לחשוב כי מפני שאני סופר מעולם לא ניסיתי להרוויח את לחמי ביושר." * "אתה משתמש במראה כדי לראות את פניך, וב[[אמנות]] - כדי לראות את נפשך." ==צמחונות== * "בעלי־חיים הם חברים שלי... ואני לא אוכל את החברים שלי." * "החטא החמור ביותר כלפי בעלי־החיים אינו השנאה, אלא האדישות כלפיהם, שהיא הבסיס לאכזריות." * "כל עוד אנחנו בעצמנו קברים חיים של חיות שנרצחו, איך אנחנו יכולים לצפות לתנאים אידאליים כלשהם בעולם הזה?" * "איני רוצה להפוך את הקיבה שלי לבית־קברות לחיות מתות." * "אכילת בשר היא קניבליזם שהושמטה ממנו המנה ההרואית." * "כשאדם רוצה להרוג טיגריס, קוראים לזה ספורט; כשטיגריס רוצה להרוג אותו, קוראים לזה פראיות." * "אמור לי מה אתה אוכל, ואומר לך מי אתה." * "אני נראה בדיוק בגילי, ואני אכן בגילי. זה שאר האנשים שנראים מבוגרים יותר מכפי גילם. מה אפשר לצפות מאנשים שאוכלים גופות ושותים נשמות?" ~ בתגובה להערת הביוגרף שלו, שברנרד שו נראה צעיר מכפי גילו. * "הצוואה שלי כוללת הנחיות להלוויה שלי, שישתתפו בה לא כרכרות של אבלים, אלא עדרים של שוורים, כבשים וחזירים, להקות של עופות ואקווריום נייד קטן של דגים, כולם לובשים צעיפים לבנים לכבודו של האדם שעבר מן העולם מבלי לאכול את היצורים הקרובים לו." == שיחות == :דיאלוג בין אישה לברנרד שו לאחר העלאה של מחזהו: :'''אישה''': "בוא נתחתן ונעשה ילד: הוא יהיה יפה כמוני וחכם כמוך." :'''ברנרד שו''': "ומה אם זה יהיה הפוך? שהוא יהיה יפה כמוני וחכם כמוך?"<ref>האשה המדוברת היא ככל הנראה איזידורה דאנקן, לפי הכתוב בספר 'לני בד' מאת אפטון סינקלייר, עמוד 197</ref> {{מפריד}} :דיאלוג לאחר שסירב לקבל פרחים: :"אתה שונא פרחים?" :'''ברנרד שו''': "אני גם אוהב ילדים אך איני קוצץ את ראשיהם ושם באגרטל." == נאמר עליו == * "בקרב רוב הכותבים, סגנון הוא ברכה, הזמנה, הורדת הגשר הנע שבין האמן והעולם. ל־שו לא היה זמן לתחבולות כאלו. בניגוד לרוב בני ארצו, הוא תיעב חינניות, שהחשיב אותה כעדות של חולשה כרונית הפכפכה." ~ המבקר [[קנת' טיינאן]] בהשוואת כתיבתו של שו לזו של כלל הכותבים באירלנד באותה תקופה, "ברנרד שו" (1956), עמוד 102 * "נפשו הפוריטנית, השרירית, המקובעת־נודדת (המשתקפת בצורה מעולה בדברי ההלל של היגנס לאינטלקט ב'פיגמליון'), טיפחה בו סלידה מכל הדברים, בין אם שירים או המצאות, שעוצבו כדי להקל על המצב האנושי מבלי לנסות לשפרו בפועל." ~ קנת' טיינאן, "ברנרד שו" (1956), עמוד 103 == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:George Bernard Shaw|שם ויקישיתוף=ג'ורג' ברנרד שו}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: שו, ג'ורג' ברנרד}} [[קטגוריה:מחזאים אירים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לספרות]] [[קטגוריה:זוכי פרס אוסקר]] kgv7jf6jlz8hunybxdtjvda7qy3xnp1 0 7679 240423 228152 2026-09-23T17:44:52Z קליאו 9676 240423 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Leinenschuhe.jpg|200px|ממוזער|נעליים]] '''[[W:נעל|נעליים]]''' הן פריט לבוש שמטרתו כיסוי כף הרגל כדי לשמור עליה וכדי להקל על ה[[הליכה]]. ==נעליים כמטפורה== * "אין מקום לשתי [[רגל|רגליים]] באותה נעל." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "איש אינו יודע למי לוחצת הנעל."[[פתגמים יידישאים|פתגם יידישאי]] * "אף אחד לא יודע איך הנעל לוחצת מלבד זה שנועל אותה." ~ [[פתגמים רומניים|פתגם רומני]] * "אם הנעל לא מתאימה, האם עלינו לשנות את הרגל?" ~ [[w:גלוריה סטיינם|גלוריה סטיינם]] * "ה[[הר]]ים שעלינו לטפס עליהם אינם גורמים לייאוש; זה חלוק האבן שבנעל שלך." ~ [[מוחמד עלי (מתאגרף)|מוחמד עלי]] * "לפני שאתה מותח ביקורת על מישהו, לך מייל בנעליים שלו. כך תהיה רחוק ממנו במייל, והנעליים שלו יהיו אצלך." ~ ג'ק הנדי, מתוך הספר "[[מחשבות עמוקות]]" * "אם אתה נותן לנערה את הנעליים הנכונות, היא יכולה לכבוש את העולם." ~ [[מרילין מונרו]] * "נכנס לנעליו." ~ ביטוי שמשמעו: נכנס לתפקידו, או, מבין את נקודת מבטו. ==נעליים כפריט לבוש== * "יוצאים לרחוב, אני שם אפטר שייב. היא עושה דפיקות עם [[נעלי עקב]]." ~ [[W:קובי אוז|קובי אוז]] * "אני חושב שאנשים יאהבו את הנעליים החדשות שלי. אני אוהב אותן. זכיתי עמן להצלחה רבה בשנה שעברה, אך הנעל של השנה הקרובה תהיה קצת שונה, אך במקביל היא תהיה קצת ספין־אוף של הנעל משנה שעברה." ~ [[W:וינס קרטר|וינס קרטר]] * "זה מצוין שאנחנו מצלמים הרחק מ[[הוליווד]] כיוון שאין לנו את הסחות הדעת בדמות מסיבות והקרנות בכורה. וכמובן, אתה יכול לחסוך [[כסף]] – אין כאן חנויות נעליים טובות." ~ [[w:קייטי הולמס|קייטי הולמס]] * " '[[W:סקס והעיר הגדולה|סקס והעיר הגדולה]]' שינתה את [[ניו יורק]] – כעת ניו יורק היא חנות נעליים גדולה, לצערי." ~ [[כריס נות']] (מגלם את "מר ביג" בסדרה) ==מקורות יהודיים== * "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא." ~ [[אלוהים]], [[שמות]] {{פסוק|שמות|ג|ה|ללא ספר=כן}} * "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם." ~ [[עמוס]] * "לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף." ~ {{פסוק|ישעיהו|כ|ב}} ==ראו גם== {{נושא|שם=נשואים פלוס|פסקה="אישה שמנה נכנסה לחנות נעליים היום ו..."|נושא=נעליים}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=נעל|ויקיפדיה=נעל}} [[קטגוריה:הנעלה|*]] lm1nxv5avey3trun54snj7rzrmb20wd 240424 240423 2026-09-23T17:45:59Z קליאו 9676 /* נעליים כמטפורה */ 240424 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Leinenschuhe.jpg|200px|ממוזער|נעליים]] '''[[W:נעל|נעליים]]''' הן פריט לבוש שמטרתו כיסוי כף הרגל כדי לשמור עליה וכדי להקל על ה[[הליכה]]. ==נעליים כמטפורה== * "אין מקום לשתי [[רגל|רגליים]] באותה נעל." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "איש אינו יודע למי לוחצת הנעל."[[פתגמים יידישאיים|פתגם יידישאי]] * "אף אחד לא יודע איך הנעל לוחצת מלבד זה שנועל אותה." ~ [[פתגמים רומניים|פתגם רומני]] * "אם הנעל לא מתאימה, האם עלינו לשנות את הרגל?" ~ [[w:גלוריה סטיינם|גלוריה סטיינם]] * "ה[[הר]]ים שעלינו לטפס עליהם אינם גורמים לייאוש; זה חלוק האבן שבנעל שלך." ~ [[מוחמד עלי (מתאגרף)|מוחמד עלי]] * "לפני שאתה מותח ביקורת על מישהו, לך מייל בנעליים שלו. כך תהיה רחוק ממנו במייל, והנעליים שלו יהיו אצלך." ~ ג'ק הנדי, מתוך הספר "[[מחשבות עמוקות]]" * "אם אתה נותן לנערה את הנעליים הנכונות, היא יכולה לכבוש את העולם." ~ [[מרילין מונרו]] * "נכנס לנעליו." ~ ביטוי שמשמעו: נכנס לתפקידו, או, מבין את נקודת מבטו. ==נעליים כפריט לבוש== * "יוצאים לרחוב, אני שם אפטר שייב. היא עושה דפיקות עם [[נעלי עקב]]." ~ [[W:קובי אוז|קובי אוז]] * "אני חושב שאנשים יאהבו את הנעליים החדשות שלי. אני אוהב אותן. זכיתי עמן להצלחה רבה בשנה שעברה, אך הנעל של השנה הקרובה תהיה קצת שונה, אך במקביל היא תהיה קצת ספין־אוף של הנעל משנה שעברה." ~ [[W:וינס קרטר|וינס קרטר]] * "זה מצוין שאנחנו מצלמים הרחק מ[[הוליווד]] כיוון שאין לנו את הסחות הדעת בדמות מסיבות והקרנות בכורה. וכמובן, אתה יכול לחסוך [[כסף]] – אין כאן חנויות נעליים טובות." ~ [[w:קייטי הולמס|קייטי הולמס]] * " '[[W:סקס והעיר הגדולה|סקס והעיר הגדולה]]' שינתה את [[ניו יורק]] – כעת ניו יורק היא חנות נעליים גדולה, לצערי." ~ [[כריס נות']] (מגלם את "מר ביג" בסדרה) ==מקורות יהודיים== * "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא." ~ [[אלוהים]], [[שמות]] {{פסוק|שמות|ג|ה|ללא ספר=כן}} * "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם." ~ [[עמוס]] * "לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף." ~ {{פסוק|ישעיהו|כ|ב}} ==ראו גם== {{נושא|שם=נשואים פלוס|פסקה="אישה שמנה נכנסה לחנות נעליים היום ו..."|נושא=נעליים}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=נעל|ויקיפדיה=נעל}} [[קטגוריה:הנעלה|*]] 5jqo2fl790tbfj25v9mwfp1dakdan2v 240425 240424 2026-09-23T17:46:28Z קליאו 9676 240425 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Leinenschuhe.jpg|200px|ממוזער|נעליים]] '''[[W:נעל|נעליים]]''' הן פריט לבוש שמטרתו כיסוי כף הרגל כדי לשמור עליה וכדי להקל על ה[[הליכה]]. ==נעליים כמטפורה== * "אין מקום לשתי [[רגל|רגליים]] באותה נעל." ~ [[פתגמים יווניים|פתגם יווני]] * "איש אינו יודע למי לוחצת הנעל." ~ [[פתגמים יידישאיים|פתגם יידישאי]] * "אף אחד לא יודע איך הנעל לוחצת מלבד זה שנועל אותה." ~ [[פתגמים רומניים|פתגם רומני]] * "אם הנעל לא מתאימה, האם עלינו לשנות את הרגל?" ~ [[w:גלוריה סטיינם|גלוריה סטיינם]] * "ה[[הר]]ים שעלינו לטפס עליהם אינם גורמים לייאוש; זה חלוק האבן שבנעל שלך." ~ [[מוחמד עלי (מתאגרף)|מוחמד עלי]] * "לפני שאתה מותח ביקורת על מישהו, לך מייל בנעליים שלו. כך תהיה רחוק ממנו במייל, והנעליים שלו יהיו אצלך." ~ ג'ק הנדי, מתוך הספר "[[מחשבות עמוקות]]" * "אם אתה נותן לנערה את הנעליים הנכונות, היא יכולה לכבוש את העולם." ~ [[מרילין מונרו]] * "נכנס לנעליו." ~ ביטוי שמשמעו: נכנס לתפקידו, או, מבין את נקודת מבטו. ==נעליים כפריט לבוש== * "יוצאים לרחוב, אני שם אפטר שייב. היא עושה דפיקות עם [[נעלי עקב]]." ~ [[W:קובי אוז|קובי אוז]] * "אני חושב שאנשים יאהבו את הנעליים החדשות שלי. אני אוהב אותן. זכיתי עמן להצלחה רבה בשנה שעברה, אך הנעל של השנה הקרובה תהיה קצת שונה, אך במקביל היא תהיה קצת ספין־אוף של הנעל משנה שעברה." ~ [[W:וינס קרטר|וינס קרטר]] * "זה מצוין שאנחנו מצלמים הרחק מ[[הוליווד]] כיוון שאין לנו את הסחות הדעת בדמות מסיבות והקרנות בכורה. וכמובן, אתה יכול לחסוך [[כסף]] – אין כאן חנויות נעליים טובות." ~ [[w:קייטי הולמס|קייטי הולמס]] * " '[[W:סקס והעיר הגדולה|סקס והעיר הגדולה]]' שינתה את [[ניו יורק]] – כעת ניו יורק היא חנות נעליים גדולה, לצערי." ~ [[כריס נות']] (מגלם את "מר ביג" בסדרה) ==מקורות יהודיים== * "של נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא." ~ [[אלוהים]], [[שמות]] {{פסוק|שמות|ג|ה|ללא ספר=כן}} * "עַל-שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם." ~ [[עמוס]] * "לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מָתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלֹץ מֵעַל רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן הָלֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף." ~ {{פסוק|ישעיהו|כ|ב}} ==ראו גם== {{נושא|שם=נשואים פלוס|פסקה="אישה שמנה נכנסה לחנות נעליים היום ו..."|נושא=נעליים}} == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקימילון=נעל|ויקיפדיה=נעל}} [[קטגוריה:הנעלה|*]] r64i9vdlxpvfw53mvozpc8c4yzbmv16 0 15587 240418 240334 2026-09-23T17:00:38Z יוסף אומץ 20548 240418 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * ״לרגשות אין שום ערך״. * ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״מבחינתי הרמב"ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן." * "אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם." * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ * "אי אפשר לחנך ילדים לכך שמין חופשי זה בסדר גמור ואין בכך שום עניין מיוחד (ולכן אפשר לעשות את זה בגיל 12 עם מי שרוצים, כל עוד מקפידים לרצוח בזמן את התוצאות), אבל בו בזמן לראות בזה איזה חילול פנימי מאד עמוק של האוטונומיה והאינטימיות המינית של הנאנס או הנאנסת. לדעתי הבלתי מקצועית בעליל, זה פשוט לא הולך. זה שדר כפול וסתירתי. חשוב לי רק להבהיר שאני לא חושב שבעולם מתירני אין בעיה באינוס. יש בעייה, כי לאדם יש זכות לומר לא. גם דבר מינורי ששייך למישהו אין לפגוע בו. מה שאני טוען כאן הוא שהבעיה לא יכולה להיות מוצגת כדרמטית ושערורייתית. באווירה שנוצרת בחברה המתירנית שלנו אין פלא שיחסי מין לא בהסכמה מלאה לא שונים מהותית ממתן צ’פחה ידידותית לחבר שלא מסכים לכך." ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/63172/ 227]. {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] hmk499wo0rpj6sempfae5x4n1f8y0z6 240428 240418 2026-09-24T09:30:59Z יוסף אומץ 20548 240428 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * ״לרגשות אין שום ערך״. * ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״מבחינתי הרמב"ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן." * "אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם." * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "חסידות לא מדברת אליי." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "אני חושב שהתכונות הללו, של נוחעם בפרט ושל אנטי גיבור בכלל, מעוררות אצלנו אמינות מפני שאנחנו מוצאים את כל זה בנו עצמנו ובסביבתנו. אנשים בשר ודם אינם אלים ולא חצאי אלים, גם לא הגדולים ביותר מתוכנו. כולנו בני אדם, וכדאי להכיר בכך. אלים וחצאי אלים קיימים רק בין דפי הספרים (בעיקר העתיקים). תפקידה של הספרות בדורות האחרונים אינו רק להציב בפנינו אוטופיה לא מושגת ואידאלית של בני אדם כמלאכים גדולים מהחיים, אלא להציב בפנינו מראה לחולשות ולפגמים שלנו כבני אדם (בבחינת מלאכים כבני אדם). מסתבר ש'''לפעמים צריך סרט טוב כדי שנפסיק לחיות בסרט.'''" * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 15ksatmd7vb1uvuez3an00wv01m8a1w 0 16857 240431 211588 2026-09-24T10:59:54Z קליאו 9676 עריכה 240431 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=שיער הזקן|אחר=באדם זקן בגילו|ראו=[[זקנה]]}} [[קובץ:12 interview in kamera.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:זקן|זָקָן]]''' הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים אצל גברים, החל מגיל ההתבגרות המאוחר. בחלק מהתרבויות נחשב הזָקָן כמיותר ומגלחים אותו. בתרבויות אחרות נהוג להשאיר את הזָקָן, והוא אף מייצג מכוּבדוּת. ==כללי== [[קובץ:Bernhard Jenny Foto janosch.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''עבדקן''' – אדם בעל זקן עב וארוך ("דקן" בארמית פירושו זקן)]] * "מי שיש לו זָקָן הוא יותר מ[[נעורים|נער]] ומי שאין לו זָקָן הוא פחות מגבר." ~ [[ויליאם שייקספיר]], "מהומה רבה על לא דבר", מדברי באטריצ'ה, מערכה שנייה, תמונה ראשונה * "זה תמיד אותו הדבר: אם מישהו נגד מוסכמה הדרך היחידה שלו לתקוף אותה היא על ידי יצירת מוסכמה אחרת, אם כולם מתגלחים הוא מגדל זָקָן וכשמגדלים זקנים הוא מגלח את שלו. הוא בסך הכול עובר ממוסכמה אחת לאחרת." ~ [[חורחה לואיס בורחס]], 1968, "שיחות חורחה לואיס בורחס", עמודים 51–52 *"גם אלה שאינן מחובבות הזָקָן, מסכימות שמראה מזוקן משדר [[גבריות]] וזה בהחלט תורם למשיכה. זה אולי נשמע מעט קלישאתי, אבל מאחורי המילים האלה יש מחקר רציני שבדק את הנושא. המחקר, שפורסם במגזין 'אבולוציה והתנהגות אנושית', מצא שככל שלגבר יש שיער פנים רב יותר, כך גם הגברים וגם הנשים תופסים אותו כגברי יותר. רוצה להיראות גברי יותר ולעלות את המניות שלך בקרב בנות המין הנשי? הימנע מגילוח ל-10 ימים, זהו פרק הזמן שנמצא במחקר כיעיל ביותר לזקן אטרקטיבי." ~ ענת לוין יעקבי *"הזָקָן בונה את עצמו מחדש כאקססורי האולטימטיבי עבור הג'נטלמן המודרני. כדי להוכיח זאת, אני מצלם בכל יום אדם נוסף עם זקן ברחובות לונדון: מגדול ועבה במיוחד ועד טרנדי וקצרצר, אני מוצא שכל הגברים עושים את זה, בכל הגילאים ובכל התרבויות." ~ ג'ונתן דניאל פרייס * "למעשה, ככל שהגבר מאבד מה'גבריות' שלו, כך הזקנים הולכים וממלאים את הרחובות. ככל שהגבר מקבל על עצמו את ההנחות החדשות והמעודכנות לגבי המין האנושי, כך צומח לו שיער על הפנים. כן, ההנחות החדשות והמעודכנות בהחלט מקובלות עליו: [[טבע]] זה עניין פרימיטיבי של עולם ישן, ביולוגיה היא פוטנציאל שאפשר לממש בכל מיני צורות ודרכים, אינסטינקטים הם רק חוטי חשמל שניתן לחווט כאוות נפשנו. בקיצור, הכל זה 'הבניה תרבותית'; הכל ניתן לשינוי, לריכוך, להחלפה; הכל נזיל, גמיש, דו־משמעי. אין טוב ורע, אין מותר ואסור, אין גבר ואשה. מה שיש זה מה שנחליט שיש. אנחנו, מלכי העולם, בני האדם. הגבר מגדל זקן דווקא בגלל שהוא קיבל על עצמו את התנאים החדשים. הוא רגיש, הוא פמיניסט, הוא שוויוני, הוא מעודכן, הוא תרבותי. אבל כעת הוא לא בדיוק מבין מה מבחין אותו מהאחר, מהלא־גבר. לכן במקביל לאמונה בערכים הנעלים של התקופה, צומח לו הזקן. במקביל לשינון המילים הנכונות של העולם החדש, צומחות עליו ראיות מהעולם הישן. התרבות המעודכנת הופנמה בתוכו, בטח שהופנמה, אבל הגוף עדיין נאבק; עדיין מבקש להיזכר ולהזכיר מי הוא ומה הוא, וגם אולי: מה נגזל ממנו." ~ אלון עידן ==מקורות יהודים== * "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ." ~ [[s:ויקרא יט כז|ויקרא, י"ט, כ"ז]] * "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו." ~ [[s:תהלים קלג ב|תהילים, קל"ג, ב']] * "וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי." ~ [[s:שמואל א כא יד|שמואל א', כ"א, י"ד–ט"ז]] * "עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה." ~ [[s:ישעיהו טו ב|ישעיהו, ט"ו, ב']] ** "גם 'בכל ראשיו קרחה', כמתאבל על שבר שאין לו רפואה כלל. וגם 'כל זקן גרועה' הגם שהזקן היה נכבד אצלם יותר ולא מרטו שערותיו אם לא נגע היאוש במעמקי לבבם." ~ מלבי"ם על הפסוק * "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן." ~ [[s:כתובות כז ב|מסכת כתובות, דף כ"ז, עמוד ב']] * "הדרת פנים — זקן" ~ [[s:שבת קנב א|מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א']] * "אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור..." ~ [[s:שולחן ערוך חושן משפט רכח ט|שולחן ערוך, חושן משפט רכ"ח, סעיף ט']] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=זקן}} [[קטגוריה:שיער פנים]] czfg16wt2zo25tlfzm01ljjif4zxjcv 240432 240431 2026-09-24T11:03:14Z קליאו 9676 240432 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=שיער הזָקׇן|אחר=באדם זׇקֶן בגילו|ראו=[[זקנה]]}} [[קובץ:12 interview in kamera.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:זקן|זָקָן]]''' הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים אצל גברים, החל מגיל ההתבגרות המאוחר. בחלק מהתרבויות נחשב הזָקָן כמיותר ומגלחים אותו. בתרבויות אחרות נהוג להשאיר את הזָקָן, והוא אף מייצג מכוּבדוּת. ==כללי== [[קובץ:Bernhard Jenny Foto janosch.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''עבדקן''' – אדם בעל זקן עב וארוך ("דקן" בארמית פירושו זקן)]] * "מי שיש לו זָקָן הוא יותר מ[[נעורים|נער]] ומי שאין לו זָקָן הוא פחות מגבר." ~ [[ויליאם שייקספיר]], "מהומה רבה על לא דבר", מדברי באטריצ'ה, מערכה שנייה, תמונה ראשונה * "זה תמיד אותו הדבר: אם מישהו נגד מוסכמה הדרך היחידה שלו לתקוף אותה היא על ידי יצירת מוסכמה אחרת, אם כולם מתגלחים הוא מגדל זָקָן וכשמגדלים זקנים הוא מגלח את שלו. הוא בסך הכול עובר ממוסכמה אחת לאחרת." ~ [[חורחה לואיס בורחס]], 1968, "שיחות חורחה לואיס בורחס", עמודים 51–52 *"גם אלה שאינן מחובבות הזָקָן, מסכימות שמראה מזוקן משדר [[גבריות]] וזה בהחלט תורם למשיכה. זה אולי נשמע מעט קלישאתי, אבל מאחורי המילים האלה יש מחקר רציני שבדק את הנושא. המחקר, שפורסם במגזין 'אבולוציה והתנהגות אנושית', מצא שככל שלגבר יש שיער פנים רב יותר, כך גם הגברים וגם הנשים תופסים אותו כגברי יותר. רוצה להיראות גברי יותר ולעלות את המניות שלך בקרב בנות המין הנשי? הימנע מגילוח ל-10 ימים, זהו פרק הזמן שנמצא במחקר כיעיל ביותר לזקן אטרקטיבי." ~ ענת לוין יעקבי *"הזָקָן בונה את עצמו מחדש כאקססורי האולטימטיבי עבור הג'נטלמן המודרני. כדי להוכיח זאת, אני מצלם בכל יום אדם נוסף עם זקן ברחובות לונדון: מגדול ועבה במיוחד ועד טרנדי וקצרצר, אני מוצא שכל הגברים עושים את זה, בכל הגילאים ובכל התרבויות." ~ ג'ונתן דניאל פרייס * "למעשה, ככל שהגבר מאבד מה'גבריות' שלו, כך הזקנים הולכים וממלאים את הרחובות. ככל שהגבר מקבל על עצמו את ההנחות החדשות והמעודכנות לגבי המין האנושי, כך צומח לו שיער על הפנים. כן, ההנחות החדשות והמעודכנות בהחלט מקובלות עליו: [[טבע]] זה עניין פרימיטיבי של עולם ישן, ביולוגיה היא פוטנציאל שאפשר לממש בכל מיני צורות ודרכים, אינסטינקטים הם רק חוטי חשמל שניתן לחווט כאוות נפשנו. בקיצור, הכל זה 'הבניה תרבותית'; הכל ניתן לשינוי, לריכוך, להחלפה; הכל נזיל, גמיש, דו־משמעי. אין טוב ורע, אין מותר ואסור, אין גבר ואשה. מה שיש זה מה שנחליט שיש. אנחנו, מלכי העולם, בני האדם. הגבר מגדל זקן דווקא בגלל שהוא קיבל על עצמו את התנאים החדשים. הוא רגיש, הוא פמיניסט, הוא שוויוני, הוא מעודכן, הוא תרבותי. אבל כעת הוא לא בדיוק מבין מה מבחין אותו מהאחר, מהלא־גבר. לכן במקביל לאמונה בערכים הנעלים של התקופה, צומח לו הזקן. במקביל לשינון המילים הנכונות של העולם החדש, צומחות עליו ראיות מהעולם הישן. התרבות המעודכנת הופנמה בתוכו, בטח שהופנמה, אבל הגוף עדיין נאבק; עדיין מבקש להיזכר ולהזכיר מי הוא ומה הוא, וגם אולי: מה נגזל ממנו." ~ אלון עידן ==מקורות יהודים== * "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ." ~ [[s:ויקרא יט כז|ויקרא, י"ט, כ"ז]] * "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו." ~ [[s:תהלים קלג ב|תהילים, קל"ג, ב']] * "וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי." ~ [[s:שמואל א כא יד|שמואל א', כ"א, י"ד–ט"ז]] * "עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה." ~ [[s:ישעיהו טו ב|ישעיהו, ט"ו, ב']] ** "גם 'בכל ראשיו קרחה', כמתאבל על שבר שאין לו רפואה כלל. וגם 'כל זקן גרועה' הגם שהזקן היה נכבד אצלם יותר ולא מרטו שערותיו אם לא נגע היאוש במעמקי לבבם." ~ מלבי"ם על הפסוק * "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן." ~ [[s:כתובות כז ב|מסכת כתובות, דף כ"ז, עמוד ב']] * "הדרת פנים — זקן" ~ [[s:שבת קנב א|מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א']] * "אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור..." ~ [[s:שולחן ערוך חושן משפט רכח ט|שולחן ערוך, חושן משפט רכ"ח, סעיף ט']] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=זקן}} [[קטגוריה:שיער פנים]] fnnapez99cs6vxnv7cr03pouznhp3ff 240433 240432 2026-09-24T11:04:00Z קליאו 9676 240433 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=שיער הזָקׇן|אחר=אדם זׇקֶן בגילו|ראו=[[זקנה]]}} [[קובץ:12 interview in kamera.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:זקן|זָקָן]]''' הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים אצל [[גבר]]ים, החל מגיל ההתבגרות המאוחר. בחלק מהתרבויות נחשב הזָקָן כמיותר ומגלחים אותו. בתרבויות אחרות נהוג להשאיר את הזָקָן, והוא אף מייצג מכוּבדוּת. ==כללי== [[קובץ:Bernhard Jenny Foto janosch.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''עבדקן''' – אדם בעל זקן עב וארוך ("דקן" בארמית פירושו זקן)]] * "מי שיש לו זָקָן הוא יותר מ[[נעורים|נער]] ומי שאין לו זָקָן הוא פחות מגבר." ~ [[ויליאם שייקספיר]], "מהומה רבה על לא דבר", מדברי באטריצ'ה, מערכה שנייה, תמונה ראשונה * "זה תמיד אותו הדבר: אם מישהו נגד מוסכמה הדרך היחידה שלו לתקוף אותה היא על ידי יצירת מוסכמה אחרת, אם כולם מתגלחים הוא מגדל זָקָן וכשמגדלים זקנים הוא מגלח את שלו. הוא בסך הכול עובר ממוסכמה אחת לאחרת." ~ [[חורחה לואיס בורחס]], 1968, "שיחות חורחה לואיס בורחס", עמודים 51–52 *"גם אלה שאינן מחובבות הזָקָן, מסכימות שמראה מזוקן משדר [[גבריות]] וזה בהחלט תורם למשיכה. זה אולי נשמע מעט קלישאתי, אבל מאחורי המילים האלה יש מחקר רציני שבדק את הנושא. המחקר, שפורסם במגזין 'אבולוציה והתנהגות אנושית', מצא שככל שלגבר יש שיער פנים רב יותר, כך גם הגברים וגם הנשים תופסים אותו כגברי יותר. רוצה להיראות גברי יותר ולעלות את המניות שלך בקרב בנות המין הנשי? הימנע מגילוח ל-10 ימים, זהו פרק הזמן שנמצא במחקר כיעיל ביותר לזקן אטרקטיבי." ~ ענת לוין יעקבי *"הזָקָן בונה את עצמו מחדש כאקססורי האולטימטיבי עבור הג'נטלמן המודרני. כדי להוכיח זאת, אני מצלם בכל יום אדם נוסף עם זקן ברחובות לונדון: מגדול ועבה במיוחד ועד טרנדי וקצרצר, אני מוצא שכל הגברים עושים את זה, בכל הגילאים ובכל התרבויות." ~ ג'ונתן דניאל פרייס * "למעשה, ככל שהגבר מאבד מה'גבריות' שלו, כך הזקנים הולכים וממלאים את הרחובות. ככל שהגבר מקבל על עצמו את ההנחות החדשות והמעודכנות לגבי המין האנושי, כך צומח לו שיער על הפנים. כן, ההנחות החדשות והמעודכנות בהחלט מקובלות עליו: [[טבע]] זה עניין פרימיטיבי של עולם ישן, ביולוגיה היא פוטנציאל שאפשר לממש בכל מיני צורות ודרכים, אינסטינקטים הם רק חוטי חשמל שניתן לחווט כאוות נפשנו. בקיצור, הכל זה 'הבניה תרבותית'; הכל ניתן לשינוי, לריכוך, להחלפה; הכל נזיל, גמיש, דו־משמעי. אין טוב ורע, אין מותר ואסור, אין גבר ואשה. מה שיש זה מה שנחליט שיש. אנחנו, מלכי העולם, בני האדם. הגבר מגדל זקן דווקא בגלל שהוא קיבל על עצמו את התנאים החדשים. הוא רגיש, הוא פמיניסט, הוא שוויוני, הוא מעודכן, הוא תרבותי. אבל כעת הוא לא בדיוק מבין מה מבחין אותו מהאחר, מהלא־גבר. לכן במקביל לאמונה בערכים הנעלים של התקופה, צומח לו הזקן. במקביל לשינון המילים הנכונות של העולם החדש, צומחות עליו ראיות מהעולם הישן. התרבות המעודכנת הופנמה בתוכו, בטח שהופנמה, אבל הגוף עדיין נאבק; עדיין מבקש להיזכר ולהזכיר מי הוא ומה הוא, וגם אולי: מה נגזל ממנו." ~ אלון עידן ==מקורות יהודים== * "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ." ~ [[s:ויקרא יט כז|ויקרא, י"ט, כ"ז]] * "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו." ~ [[s:תהלים קלג ב|תהילים, קל"ג, ב']] * "וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי." ~ [[s:שמואל א כא יד|שמואל א', כ"א, י"ד–ט"ז]] * "עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה." ~ [[s:ישעיהו טו ב|ישעיהו, ט"ו, ב']] ** "גם 'בכל ראשיו קרחה', כמתאבל על שבר שאין לו רפואה כלל. וגם 'כל זקן גרועה' הגם שהזקן היה נכבד אצלם יותר ולא מרטו שערותיו אם לא נגע היאוש במעמקי לבבם." ~ מלבי"ם על הפסוק * "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן." ~ [[s:כתובות כז ב|מסכת כתובות, דף כ"ז, עמוד ב']] * "הדרת פנים — זקן" ~ [[s:שבת קנב א|מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א']] * "אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור..." ~ [[s:שולחן ערוך חושן משפט רכח ט|שולחן ערוך, חושן משפט רכ"ח, סעיף ט']] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=זקן}} [[קטגוריה:שיער פנים]] 91krljqh4f6hrza21008agxt4isnsxp 240434 240433 2026-09-24T11:08:47Z קליאו 9676 240434 wikitext text/x-wiki {{פירוש נוסף|נוכחי=שיער הזָקׇן|אחר=אדם זָקֵן על פי גילו|ראו=[[זקנה]]}} [[קובץ:12 interview in kamera.JPG|ממוזער|210 פיקסלים]] '''[[w:זקן|זָקָן]]''' הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים אצל [[גבר]]ים, החל מגיל ההתבגרות המאוחר. בחלק מהתרבויות נחשב הזָקָן כמיותר ומגלחים אותו. בתרבויות אחרות נהוג להשאיר את הזָקָן, והוא אף מייצג מכוּבדוּת. ==כללי== [[קובץ:Bernhard Jenny Foto janosch.jpg|שמאל|ממוזער|180px|'''עבדקן''' – אדם בעל זקן עב וארוך ("דקן" בארמית פירושו זקן)]] * "מי שיש לו זָקָן הוא יותר מ[[נעורים|נער]] ומי שאין לו זָקָן הוא פחות מגבר." ~ [[ויליאם שייקספיר]], "מהומה רבה על לא דבר", מדברי באטריצ'ה, מערכה שנייה, תמונה ראשונה * "זה תמיד אותו הדבר: אם מישהו נגד מוסכמה הדרך היחידה שלו לתקוף אותה היא על ידי יצירת מוסכמה אחרת, אם כולם מתגלחים הוא מגדל זָקָן וכשמגדלים זקנים הוא מגלח את שלו. הוא בסך הכול עובר ממוסכמה אחת לאחרת." ~ [[חורחה לואיס בורחס]], 1968, "שיחות חורחה לואיס בורחס", עמודים 51–52 *"גם אלה שאינן מחובבות הזָקָן, מסכימות שמראה מזוקן משדר [[גבריות]] וזה בהחלט תורם למשיכה. זה אולי נשמע מעט קלישאתי, אבל מאחורי המילים האלה יש מחקר רציני שבדק את הנושא. המחקר, שפורסם במגזין 'אבולוציה והתנהגות אנושית', מצא שככל שלגבר יש שיער פנים רב יותר, כך גם הגברים וגם הנשים תופסים אותו כגברי יותר. רוצה להיראות גברי יותר ולעלות את המניות שלך בקרב בנות המין הנשי? הימנע מגילוח ל-10 ימים, זהו פרק הזמן שנמצא במחקר כיעיל ביותר לזקן אטרקטיבי." ~ ענת לוין יעקבי *"הזָקָן בונה את עצמו מחדש כאקססורי האולטימטיבי עבור הג'נטלמן המודרני. כדי להוכיח זאת, אני מצלם בכל יום אדם נוסף עם זקן ברחובות לונדון: מגדול ועבה במיוחד ועד טרנדי וקצרצר, אני מוצא שכל הגברים עושים את זה, בכל הגילאים ובכל התרבויות." ~ ג'ונתן דניאל פרייס * "למעשה, ככל שהגבר מאבד מה'גבריות' שלו, כך הזקנים הולכים וממלאים את הרחובות. ככל שהגבר מקבל על עצמו את ההנחות החדשות והמעודכנות לגבי המין האנושי, כך צומח לו שיער על הפנים. כן, ההנחות החדשות והמעודכנות בהחלט מקובלות עליו: [[טבע]] זה עניין פרימיטיבי של עולם ישן, ביולוגיה היא פוטנציאל שאפשר לממש בכל מיני צורות ודרכים, אינסטינקטים הם רק חוטי חשמל שניתן לחווט כאוות נפשנו. בקיצור, הכל זה 'הבניה תרבותית'; הכל ניתן לשינוי, לריכוך, להחלפה; הכל נזיל, גמיש, דו־משמעי. אין טוב ורע, אין מותר ואסור, אין גבר ואשה. מה שיש זה מה שנחליט שיש. אנחנו, מלכי העולם, בני האדם. הגבר מגדל זקן דווקא בגלל שהוא קיבל על עצמו את התנאים החדשים. הוא רגיש, הוא פמיניסט, הוא שוויוני, הוא מעודכן, הוא תרבותי. אבל כעת הוא לא בדיוק מבין מה מבחין אותו מהאחר, מהלא־גבר. לכן במקביל לאמונה בערכים הנעלים של התקופה, צומח לו הזקן. במקביל לשינון המילים הנכונות של העולם החדש, צומחות עליו ראיות מהעולם הישן. התרבות המעודכנת הופנמה בתוכו, בטח שהופנמה, אבל הגוף עדיין נאבק; עדיין מבקש להיזכר ולהזכיר מי הוא ומה הוא, וגם אולי: מה נגזל ממנו." ~ אלון עידן ==מקורות יהודים== * "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ." ~ [[s:ויקרא יט כז|ויקרא, י"ט, כ"ז]] * "כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו." ~ [[s:תהלים קלג ב|תהילים, קל"ג, ב']] * "וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם וַיְתָיו עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי." ~ [[s:שמואל א כא יד|שמואל א', כ"א, י"ד–ט"ז]] * "עָלָה הַבַּיִת וְדִיבֹן הַבָּמוֹת לְבֶכִי עַל נְבוֹ וְעַל מֵידְבָא מוֹאָב יְיֵלִיל בְּכָל רֹאשָׁיו קָרְחָה כָּל זָקָן גְּרוּעָה." ~ [[s:ישעיהו טו ב|ישעיהו, ט"ו, ב']] ** "גם 'בכל ראשיו קרחה', כמתאבל על שבר שאין לו רפואה כלל. וגם 'כל זקן גרועה' הגם שהזקן היה נכבד אצלם יותר ולא מרטו שערותיו אם לא נגע היאוש במעמקי לבבם." ~ מלבי"ם על הפסוק * "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן." ~ [[s:כתובות כז ב|מסכת כתובות, דף כ"ז, עמוד ב']] * "הדרת פנים — זקן" ~ [[s:שבת קנב א|מסכת שבת, דף קנ"ב, עמוד א']] * "אין מפרכסין לא אדם ולא בהמה ולא כלים, כגון לצבוע זקן עבד העומד למכור כדי שיראה כבחור..." ~ [[s:שולחן ערוך חושן משפט רכח ט|שולחן ערוך, חושן משפט רכ"ח, סעיף ט']] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=זקן}} [[קטגוריה:שיער פנים]] h8h09tsktetmkm8afpvmhyofxv0uasw 0 19360 240426 186906 2026-09-23T17:51:19Z קליאו 9676 240426 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dendrocygna bicolor wilhelma.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] '''[[W:ברווז|ברווז]]''' הוא עוף מים שמבלה את רוב זמנו ב[[מים]], אך מסוגל לצעוד גם ביבשה ולעוף באוויר. {{מפריד}} * "[[דעה|דעתם]] של ברווזים עליי מושפעת מה[[שאלה]] האם יש או אין לי [[לחם]]." ~ [[מיץ' הדברג]] * "האזנה דורשת מאמץ. אין זה די לשמוע בלבד; גם ברווז שומע." ~ [[איגור סטרווינסקי]] * "ברווז זה ברווז, לא משנה כמה תשנה את סביבתו הוא יישאר ברווז." ~ [[דייב מאסטיין]] * "גם אם תקרא לסוס ברווז, הוא לא יצמיח נוצות." ~[[q:פתגמים יידישאיים|פתגם יידישאי]] * "יצאתי, יש אור במדרגות, סופר בלב עשרים, לאן עפים הברווזים." ~ [[W:עמיר לב|עמיר לב]] * "הברווזון היה כל כך רזה ודק, שההורים קראו לו דונלד דק<ref>[[w:דונלד דאק|דונלד דאק]] הוא תעתיק של השם המקורי באנגלית, Donald Duck, שמשמעותו הברווז דונלד.</ref>." ~ [[יורם טהרלב]] * "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – זה ברווז." ~ [[:w:he:מבחן הברווז|מבחן הברווז]] * "אם זה נראה כמו ברווז, ועושה קולות של ברווז... אתה לא צריך להגיע למסקנה כה מהר." ~ ג'וזף פינק * "הנה דימוי שראש הממשלה בוודאי לא יתקשה להבין: מה שנראה כמו [[W:ברווז צולע|ברווז צולע]], מגעגע כמו ברווז צולע וצולע כמו ברווז צולע, הוא – הפתעה! – ברווז צולע." ~ אביב לביא * "המים יוצרים את הברווז, ומי שרוצה ליצור ברווז בלי מים יוצר אווז." ~ [[ז'ילבר ססברון]] * "גַּעְגּוּעַ היא מילה משונה בעברית, שנשמעת כמו גִּעְגּוּעַ של ברווז – שגם בו, כמובן, יש געגועים – אבל היא יכולה גם להוות צירוף של השאיפה החוזרת לגעת: גע, גע, גע־גע." ~ [[רבקה מרים]] * "הסוד האמיתי של הברווזים מצוי מתחת לנוצות המתאר, שם מצויות המון נוצות פוך עדינות ומחממות שכולאות אוויר רב – שמקטין מאוד את משקלו הסגולי של הברווז ומסייע לו לצוף." ~ ערד בן דוד * "אני גר ב[[ניו יורק]], וחשבתי על הבריכה בסנטרל פארק, לא רחוק מסנטרל פארק דרום. שאלתי את עצמי, אם היא תהיה קפואה כשאני אגיע הביתה. ואם היא קפואה, לאן מסתלקים הברווזים כשהבריכה קופאת ונעשית כולה קרח. שאלתי את עצמי אם מישהו בא ולוקח אותם באוטו משא לגן חיות או משהו כזה. או שסתם עפים להם." ~ [[ג'רום דייוויד סלינג'ר]], [[התפסן בשדה השיפון]] ** בנוסח אחר: "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?" ==קישורים חיצוניים== * [https://www.the7eye.org.il/lexicon/46883 על שימושים שונים במילה "ברווז" בעיתונות], באתר העין השביעית == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:בעלי חיים]] bhkmryispnhwmzdopnime0l2zz3e8eb 240427 240426 2026-09-23T17:52:42Z קליאו 9676 240427 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dendrocygna bicolor wilhelma.jpg|ממוזער|168 פיקסלים]] '''[[W:ברווז|ברווז]]''' הוא עוף מים שמבלה את רוב זמנו ב[[מים]], אך מסוגל לצעוד גם ביבשה ולעוף באוויר. {{מפריד}} * "[[דעה|דעתם]] של ברווזים עליי מושפעת מה[[שאלה]] האם יש או אין לי [[לחם]]." ~ [[מיץ' הדברג]] * "האזנה דורשת מאמץ. אין זה די לשמוע בלבד; גם ברווז שומע." ~ [[איגור סטרווינסקי]] * "ברווז זה ברווז, לא משנה כמה תשנה את סביבתו הוא יישאר ברווז." ~ [[דייב מאסטיין]] * "גם אם תקרא ל[[סוס]] ברווז, הוא לא יצמיח נוצות." ~ [[פתגמים יידישאיים|פתגם יידישאי]] * "יצאתי, יש אור במדרגות, סופר בלב עשרים, לאן עפים הברווזים." ~ [[W:עמיר לב|עמיר לב]] * "הברווזון היה כל כך רזה ודק, שההורים קראו לו דונלד דק<ref>[[w:דונלד דאק|דונלד דאק]] הוא תעתיק של השם המקורי באנגלית, Donald Duck, שמשמעותו הברווז דונלד.</ref>." ~ [[יורם טהרלב]] * "אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – זה ברווז." ~ [[:w:he:מבחן הברווז|מבחן הברווז]] * "אם זה נראה כמו ברווז, ועושה קולות של ברווז... אתה לא צריך להגיע למסקנה כה מהר." ~ ג'וזף פינק * "הנה דימוי שראש הממשלה בוודאי לא יתקשה להבין: מה שנראה כמו [[W:ברווז צולע|ברווז צולע]], מגעגע כמו ברווז צולע וצולע כמו ברווז צולע, הוא – הפתעה! – ברווז צולע." ~ אביב לביא * "המים יוצרים את הברווז, ומי שרוצה ליצור ברווז בלי מים יוצר אווז." ~ [[ז'ילבר ססברון]] * "גַּעְגּוּעַ היא מילה משונה בעברית, שנשמעת כמו גִּעְגּוּעַ של ברווז – שגם בו, כמובן, יש געגועים – אבל היא יכולה גם להוות צירוף של השאיפה החוזרת לגעת: גע, גע, גע־גע." ~ [[רבקה מרים]] * "הסוד האמיתי של הברווזים מצוי מתחת לנוצות המתאר, שם מצויות המון נוצות פוך עדינות ומחממות שכולאות אוויר רב – שמקטין מאוד את משקלו הסגולי של הברווז ומסייע לו לצוף." ~ ערד בן דוד * "אני גר ב[[ניו יורק]], וחשבתי על הבריכה בסנטרל פארק, לא רחוק מסנטרל פארק דרום. שאלתי את עצמי, אם היא תהיה קפואה כשאני אגיע הביתה. ואם היא קפואה, לאן מסתלקים הברווזים כשהבריכה קופאת ונעשית כולה קרח. שאלתי את עצמי אם מישהו בא ולוקח אותם באוטו משא לגן חיות או משהו כזה. או שסתם עפים להם." ~ [[ג'רום דייוויד סלינג'ר]], [[התפסן בשדה השיפון]] ** בנוסח אחר: "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא?" ==קישורים חיצוניים== * [https://www.the7eye.org.il/lexicon/46883 על שימושים שונים במילה "ברווז" בעיתונות], באתר העין השביעית == הערות שוליים == <references /> [[קטגוריה:בעלי חיים]] qj1vstedfz28246k8q7vdhma0d23rw3 0 30173 240435 240386 2026-09-24T11:29:12Z קליאו 9676 240435 wikitext text/x-wiki [[קובץ:VIew of Oil Tanker in 1972, facing Bow.png|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סיפון (אונייה)|נושא=סיפון}} * "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של אונייה." ~ [[אלזה טריולה]], "הקנס הראשון של 200 פרנק" * "תמיד אני יוצא אל הים כמלח מן השורה מפני הפעילות הגופנית היפה לבריאות ואווירו הצח של הסיפון הקדמי." ~ [[הרמן מלוויל]], "[[מובי דיק]]" * "אני זוכר את התרוממות הרוח השלווה שאפפה אותי בשעה שתפסתי את מקומי בקדמת הסיפון העליון." ~ [[ג'ק לונדון]], "[[זאב הים (ספר)|זאב הים]]" * "ואילו הקברניט יושב לו בשקט בסיפון האחורי ומחזיק בהגה." ~ [[קיקרו]], "קאטו הזקן על הזקנה" * "על הסיפון אמר ללֶוינזוֹן: שמעתי פעם ששום ים אינו כחול יותר מ[[הים התיכון|הים־התיכון]], ועטף את עצמו בשמיכה קרועה." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "בלילות ההם, בעמדי נשען אל מעקה הסיפון ומביט אל אפלת הים, הייתה לי מעין הרגשה של הישנוּת החוויה." ~ [[גרשון שופמן]], "על צד" * "ושר את כולם בקול רם וצוהל בעת משמרתו על הסיפון." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] en6j7atdarsjrgur62mnfbizag9b13s 240436 240435 2026-09-24T11:30:26Z קליאו 9676 240436 wikitext text/x-wiki [[קובץ:VIew of Oil Tanker in 1972, facing Bow.png|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סיפון (אונייה)|נושא=סיפון}} * "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של [[אניה|אונייה]]." ~ [[אלזה טריולה]], "הקנס הראשון של 200 פרנק" * "תמיד אני יוצא אל ה[[ים]] כמלח מן השורה מפני הפעילות הגופנית היפה לבריאות ואווירו הצח של הסיפון הקדמי." ~ [[הרמן מלוויל]], "[[מובי דיק]]" * "אני זוכר את התרוממות הרוח השלווה שאפפה אותי בשעה שתפסתי את מקומי בקדמת הסיפון העליון." ~ [[ג'ק לונדון]], "[[זאב הים (ספר)|זאב הים]]" * "ואילו הקברניט יושב לו בשקט בסיפון האחורי ומחזיק בהגה." ~ [[קיקרו]], "קאטו הזקן על הזקנה" * "על הסיפון אמר ללֶוינזוֹן: שמעתי פעם ששום ים אינו כחול יותר מ[[הים התיכון|הים־התיכון]], ועטף את עצמו בשמיכה קרועה." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "בלילות ההם, בעמדי נשען אל מעקה הסיפון ומביט אל אפלת הים, הייתה לי מעין הרגשה של הישנוּת החוויה." ~ [[גרשון שופמן]], "על צד" * "ושר את כולם בקול רם וצוהל בעת משמרתו על הסיפון." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] 4fjkt6i4zm7avs5h6xaarttntakujac 240437 240436 2026-09-24T11:31:55Z קליאו 9676 240437 wikitext text/x-wiki [[קובץ:VIew of Oil Tanker in 1972, facing Bow.png|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סיפון (אונייה)|נושא=סיפון אונייה}} * "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של [[אונייה]]." ~ [[אלזה טריולה]], "הקנס הראשון של 200 פרנק" * "תמיד אני יוצא אל ה[[ים]] כמלח מן השורה מפני הפעילות הגופנית היפה ל[[בריאות]] ואווירו הצח של הסיפון הקדמי." ~ [[הרמן מלוויל]], "[[מובי דיק]]" * "אני זוכר את התרוממות הרוח השלווה שאפפה אותי בשעה שתפסתי את מקומי בקדמת הסיפון העליון." ~ [[ג'ק לונדון]], "[[זאב הים (ספר)|זאב הים]]" * "ואילו הקברניט יושב לו בשקט בסיפון האחורי ומחזיק בהגה." ~ [[קיקרו]], "קאטו הזקן על הזקנה" * "על הסיפון אמר ללֶוינזוֹן: שמעתי פעם ששום ים אינו כחול יותר מ[[הים התיכון|הים־התיכון]], ועטף את עצמו בשמיכה קרועה." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "בלילות ההם, בעמדי נשען אל מעקה הסיפון ומביט אל אפלת הים, הייתה לי מעין הרגשה של הישנוּת החוויה." ~ [[גרשון שופמן]], "על צד" * "ושר את כולם בקול רם וצוהל בעת משמרתו על הסיפון." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] j6tpaaqf8jchp3ouad86rodjql2268w 240438 240437 2026-09-24T11:36:49Z קליאו 9676 240438 wikitext text/x-wiki [[קובץ:FS Schwan 2010-08-13 17-35-04 ShiftN.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סיפון (אונייה)|נושא=סיפון אונייה}} * "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של [[אונייה]]." ~ [[אלזה טריולה]], "הקנס הראשון של 200 פרנק" * "תמיד אני יוצא אל ה[[ים]] כמלח מן השורה מפני הפעילות הגופנית היפה ל[[בריאות]] ואווירו הצח של הסיפון הקדמי." ~ [[הרמן מלוויל]], "[[מובי דיק]]" * "אני זוכר את התרוממות הרוח השלווה שאפפה אותי בשעה שתפסתי את מקומי בקדמת הסיפון העליון." ~ [[ג'ק לונדון]], "[[זאב הים (ספר)|זאב הים]]" * "ואילו הקברניט יושב לו בשקט בסיפון האחורי ומחזיק בהגה." ~ [[קיקרו]], "קאטו הזקן על הזקנה" * "על הסיפון אמר ללֶוינזוֹן: שמעתי פעם ששום ים אינו כחול יותר מ[[הים התיכון|הים־התיכון]], ועטף את עצמו בשמיכה קרועה." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "בלילות ההם, בעמדי נשען אל מעקה הסיפון ומביט אל אפלת הים, הייתה לי מעין הרגשה של הישנוּת החוויה." ~ [[גרשון שופמן]], "על צד" * "ושר את כולם בקול רם וצוהל בעת משמרתו על הסיפון." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] gyccmhnghtuq1zlrrqwnnm3ps9fmq7o 240439 240438 2026-09-24T11:40:39Z קליאו 9676 עריכה 240439 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Sun deck of Viking Mariella.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סיפון (אונייה)|נושא=סיפון אונייה}} * "אין בנמצא מקום שבו נוכל לנשום טוב יותר מאשר על סיפונה של [[אונייה]]." ~ [[אלזה טריולה]], "הקנס הראשון של 200 פרנק" * "תמיד אני יוצא אל ה[[ים]] כמלח מן השורה מפני הפעילות הגופנית היפה ל[[בריאות]] ואווירו הצח של הסיפון הקדמי." ~ [[הרמן מלוויל]], "[[מובי דיק]]" * "אני זוכר את התרוממות הרוח השלווה שאפפה אותי בשעה שתפסתי את מקומי בקדמת הסיפון העליון." ~ [[ג'ק לונדון]], "[[זאב הים (ספר)|זאב הים]]" * "ואילו הקברניט יושב לו בשקט בסיפון האחורי ומחזיק בהגה." ~ [[קיקרו]], "קאטו הזקן על הזקנה" * "על הסיפון אמר ללֶוינזוֹן: שמעתי פעם ששום ים אינו כחול יותר מ[[הים התיכון|הים־התיכון]], ועטף את עצמו בשמיכה קרועה." ~ [[דן צלקה]], "[[אלף לבבות]]" * "בלילות ההם, בעמדי נשען אל מעקה הסיפון ומביט אל אפלת הים, הייתה לי מעין הרגשה של הישנוּת החוויה." ~ [[גרשון שופמן]], "על צד" * "ושר את כולם בקול רם וצוהל בעת משמרתו על הסיפון." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" [[קטגוריה:אמצעי תחבורה]] hl7qblsvzyk7smyp2xrwfz302b0q7mi 0 30174 240440 240387 2026-09-24T11:47:12Z קליאו 9676 240440 wikitext text/x-wiki [[קובץ:ףAWpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ימאי|נושא=ימאי (מלח)}} * "אין ה[[רוח|רוחות]] שבים מביאות את הספן אל ה[[נמל]] אם אין הוא יודע לאן הוא נוסע." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ים שקט אינו דורש ספן מיומן." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקאי]] * "בְּעֶצֶם יְמֵי חַיַּי אֲנִי כְיוֹרֵד יָם אֲשֶׁר מִפְרָשׂוֹ נִרְדַּם בְּעֶצֶם שְׁרַב צָהֳרָיִם." ~ [[יעקב שטיינברג]] * "העולם הוא אוקיינוס, הימאי הוא רוח [[אלוהים]], הספינה היא גופי והנוסעת השבה לביתה היא נשמתי." ~ [[אנגלוס שילזיוס]], "הנוסע המלאכי" * "והוא ידע שרועי צאן, כמו ימאים וכמו סוכנים נוסעים, תמיד מוצאים עיירה שיש בה מישהו שיכול לגרום להם שישכחו כמה טוב לנדוד חופשי בעולם." ~ [[פאולו קואלו]], "[[האלכימאי]]" * "על הבמה רוקדות שלוש חשפניות הבית בריקוד שהיית חושב שהוא ארוטי רק אם היית, נגיד, יורד ים ותיק שלא ראה אישה ויבשה כבר ארבע שנים." ~ [[דרור פויר]] * "המלח שלי הוא המלאך שלי." ~ [[יורם טהרלב]], "המלח שלי" [[קטגוריה:מקצועות]] eumrg56x6q704gbv9xyb4bw3wyd148e 240441 240440 2026-09-24T11:49:17Z קליאו 9676 240441 wikitext text/x-wiki [[קובץ:ףAWpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ימאי|נושא=ימאי (מלח)}} * "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם." ~ {{פסוק|יונה|א|ה}} * "אין ה[[רוח|רוחות]] שבים מביאות את הספן אל ה[[נמל]] אם אין הוא יודע לאן הוא נוסע." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ים שקט אינו דורש ספן מיומן." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקאי]] * "בְּעֶצֶם יְמֵי חַיַּי אֲנִי כְיוֹרֵד יָם אֲשֶׁר מִפְרָשׂוֹ נִרְדַּם בְּעֶצֶם שְׁרַב צָהֳרָיִם." ~ [[יעקב שטיינברג]] * "העולם הוא אוקיינוס, הימאי הוא רוח [[אלוהים]], הספינה היא גופי והנוסעת השבה לביתה היא נשמתי." ~ [[אנגלוס שילזיוס]], "הנוסע המלאכי" * "והוא ידע שרועי צאן, כמו ימאים וכמו סוכנים נוסעים, תמיד מוצאים עיירה שיש בה מישהו שיכול לגרום להם שישכחו כמה טוב לנדוד חופשי בעולם." ~ [[פאולו קואלו]], "[[האלכימאי]]" * "על הבמה רוקדות שלוש חשפניות הבית בריקוד שהיית חושב שהוא ארוטי רק אם היית, נגיד, יורד ים ותיק שלא ראה אישה ויבשה כבר ארבע שנים." ~ [[דרור פויר]] * "המלח שלי הוא המלאך שלי." ~ [[יורם טהרלב]], "המלח שלי" [[קטגוריה:מקצועות]] 7eufjo6joc0ixcrk8qv7b2o0o1clrh9 240442 240441 2026-09-24T11:52:02Z קליאו 9676 240442 wikitext text/x-wiki [[קובץ:A sailor who checks the weather before sailing.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ימאי|נושא=ימאי (מלח)}} * "וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם." ~ {{פסוק|יונה|א|ה}} * "אין ה[[רוח|רוחות]] שבים מביאות את הספן אל ה[[נמל]] אם אין הוא יודע לאן הוא נוסע." ~ [[מישל דה מונטן]] * "ים שקט אינו דורש ספן מיומן." ~ [[פתגמים אפריקניים|פתגם אפריקאי]] * "בְּעֶצֶם יְמֵי חַיַּי אֲנִי כְיוֹרֵד יָם אֲשֶׁר מִפְרָשׂוֹ נִרְדַּם בְּעֶצֶם שְׁרַב צָהֳרָיִם." ~ [[יעקב שטיינברג]] * "העולם הוא אוקיינוס, הימאי הוא רוח [[אלוהים]], הספינה היא גופי והנוסעת השבה לביתה היא נשמתי." ~ [[אנגלוס שילזיוס]], "הנוסע המלאכי" * "והוא ידע שרועי צאן, כמו ימאים וכמו סוכנים נוסעים, תמיד מוצאים עיירה שיש בה מישהו שיכול לגרום להם שישכחו כמה טוב לנדוד חופשי בעולם." ~ [[פאולו קואלו]], "[[האלכימאי]]" * "על הבמה רוקדות שלוש חשפניות הבית בריקוד שהיית חושב שהוא ארוטי רק אם היית, נגיד, יורד ים ותיק שלא ראה אישה ויבשה כבר ארבע שנים." ~ [[דרור פויר]] * "המלח שלי הוא המלאך שלי." ~ [[יורם טהרלב]], "המלח שלי" [[קטגוריה:מקצועות]] 1d64nlwkmtrfqct3w1lik76crqzxkhb 0 30179 240419 240392 2026-09-23T17:22:42Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 240419 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=תאולוגיה}} * "התאולוגיה אינה אלא [[שירה|שירתו]] של [[אלוהים]]." ~ [[ג'ובאני בוקאצ'ו]] * "כשם שאין תאולוגיה החסרה השתמעויות פוליטיות, אין גם תיאוריה פוליטית שאינה נשענת על הנחות יסוד תאולוגיות." ~ [[יעקב טאובס]] * "רעיון האיזון לא זכה לתשומת הלב שלה הוא ראוי כאחד ממושגי המפתח של העידן המודרני – בין בזירה הכלכלית, הפוליטית, התאולוגית או האסטרונומית." ~ [[יעקב טאובס]] * "הדבקות באלוהים היא הנקראת בטרמינולוגיה התאולוגית השגחה פרטית." ~ [[ישעיהו ליבוביץ]] * "כל תאולוגיה מעבירה לנו תחושה של האלוהות, השגות ורעיונות באשר לאלוהי, הרבה יותר מכל האקסטזות של כל המיסטיקנים." ~ [[חוסה אורטגה אי גאסט]], "[[מסות על אהבה]]" * "לאינדיאנים כמובן אין תאולוגיה, ואין בשפתם מילה שתתאים לשיטת ההוראה של אמונה באלוהים שבה עושים שימוש הכמרים הלבנים." ~ [[סינקלר לואיס]], "התר אחרי אלוהים" * "עבור הבפטיסטים, הקתולים דומים להם בערכי התאולוגיה והמוסר בעוד האורתודוכסים הם בעלי אופי רוחני יותר." ~ ג'יימי סקוט, "[[דתות בקנדה]]" [[קטגוריה:דת]] l0i0fgkadoqoqdl6sq9tc5ge69q155z 0 30184 240415 240414 2026-09-23T11:59:08Z דבר על דיוקו 25615 240415 wikitext text/x-wiki משה כהן-אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן וכיהן כנשיאו בשנים 2015–2022.משמש כפרשן בערוץ הטלוויזיה "עכשיו 14", ופאנליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים". === כללי === * "כוח כריזמטי נשחק כשהוא הופך למנגנון. " * "הדיפ סטייט איננו בהכרח חבורה סודית המתכנסת במרתף. זו הקריקטורה שנועדה לפטור את הטענה כקונספירציה." * יש לי חמישה חברים ימנים אף אח דמהם לא מתכווין להצביע לביבי, הם מתכוונים להצביע לאיינקוט." === עסקים === ===משפטים=== * "ההליך הוא המהות החדש". () * "יצוג תיאורי סופר כמה מזרחים יושבים סביב השולחן. ייצוג מהותי שואל: מי קבע את סדר הישיבה, מי ניסח את התפריט, ומי נשאר בעליו של השולחן?" === נאמר עליו === * "אם לא היינו מתגרשים בגלל שהוא הומו, היינו מתגרשים כי הוא הפך לביביסט." (גרושתו איריס אליה כהן) * "משה, הלב שלך במקום הנכון." (אהרן ברק, לאחר הדוקטורט שלו.) * "אתה טועה טעות חמורה. בפנייתך אתה מגדיל את התלות והעבדות שלנו." (הרב יגאל לווינשטיין, בתגובה לעצומה.) * "במקום לפנות לעזרת אחרים, תעודד את העם למחות ולהפגין." (הרב יגאל לווינשטיין, בתגובה לעצומה.) * "פרופסור, אותי איבדת בעניין הזה. תנצח בבחירות עוד חצי שנה ותפעיל את הכוח שלך, אבל ככה – לאן זה ידרדר?". (ינון מגל, בתגובה לעצומה.) 8muzqoqzpbf44s4m0qxl6qyy7x020yh 240416 240415 2026-09-23T12:06:13Z דבר על דיוקו 25615 הרחבה, קישורים פנימיים, , עריכה 240416 wikitext text/x-wiki [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94 משה כהן-אליה] הוא [[פרופסור]] מן המניין למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן וכיהן כנשיאו בשנים 2015–2022.משמש כפרשן בערוץ הטלוויזיה "עכשיו 14", ופאנליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים". '''ערך בכתיבה...''' === כללי === * "כוח כריזמטי נשחק כשהוא הופך למנגנון. " * "הדיפ סטייט איננו בהכרח חבורה סודית המתכנסת במרתף. זו הקריקטורה שנועדה לפטור את הטענה כקונספירציה." * יש לי חמישה חברים ימנים אף אחד מהם לא מתכוין להצביע ל[[בנימין נתניהו|ביבי]], הם מתכוונים להצביע ל[[גדי איזנקוט|אייזנקוט]]." === עסקים === ===משפטים=== * "ההליך הוא המהות החדש". () * "יצוג תיאורי סופר כמה מזרחים יושבים סביב השולחן; ייצוג מהותי שואל: מי קבע את סדר הישיבה, מי ניסח את התפריט, ומי נשאר בעליו של השולחן?" === נאמר עליו === * "אם לא היינו מתגרשים בגלל שהוא הומו, היינו מתגרשים כי הוא הפך לביביסט." (גרושתו [[איריס אליה כהן]]) * "משה, הלב שלך במקום הנכון." ([[אהרן ברק]], לאחר הדוקטורט שלו.) * "אתה טועה טעות חמורה. בפנייתך אתה מגדיל את התלות והעבדות שלנו." (הרב [[יגאל לוינשטיין]], בתגובה לעצומה.) * "במקום לפנות לעזרת אחרים, תעודד את העם למחות ולהפגין." (הרב [[יגאל לוינשטיין]], בתגובה לעצומה.) * "פרופסור, אותי איבדת בעניין הזה. תנצח בבחירות עוד חצי שנה ותפעיל את הכוח שלך, אבל ככה – לאן זה ידרדר?". ([[ינון מגל]], בתגובה לעצומה.) qpr0ld27hcqtcxdlwenlcnlhgtcd3qz 240417 240416 2026-09-23T12:10:25Z קליאו 9676 /* */ הוספת תבנית 240417 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%9B%D7%94%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94 משה כהן-אליה] הוא [[פרופסור]] מן המניין למשפט חוקתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן וכיהן כנשיאו בשנים 2015–2022.משמש כפרשן בערוץ הטלוויזיה "עכשיו 14", ופאנליסט קבוע בתוכנית "הפטריוטים". === כללי === * "כוח כריזמטי נשחק כשהוא הופך למנגנון. " * "הדיפ סטייט איננו בהכרח חבורה סודית המתכנסת במרתף. זו הקריקטורה שנועדה לפטור את הטענה כקונספירציה." * יש לי חמישה חברים ימנים אף אחד מהם לא מתכוין להצביע ל[[בנימין נתניהו|ביבי]], הם מתכוונים להצביע ל[[גדי איזנקוט|אייזנקוט]]." === עסקים === ===משפטים=== * "ההליך הוא המהות החדש". () * "יצוג תיאורי סופר כמה מזרחים יושבים סביב השולחן; ייצוג מהותי שואל: מי קבע את סדר הישיבה, מי ניסח את התפריט, ומי נשאר בעליו של השולחן?" === נאמר עליו === * "אם לא היינו מתגרשים בגלל שהוא הומו, היינו מתגרשים כי הוא הפך לביביסט." (גרושתו [[איריס אליה כהן]]) * "משה, הלב שלך במקום הנכון." ([[אהרן ברק]], לאחר הדוקטורט שלו.) * "אתה טועה טעות חמורה. בפנייתך אתה מגדיל את התלות והעבדות שלנו." (הרב [[יגאל לוינשטיין]], בתגובה לעצומה.) * "במקום לפנות לעזרת אחרים, תעודד את העם למחות ולהפגין." (הרב [[יגאל לוינשטיין]], בתגובה לעצומה.) * "פרופסור, אותי איבדת בעניין הזה. תנצח בבחירות עוד חצי שנה ותפעיל את הכוח שלך, אבל ככה – לאן זה ידרדר?". ([[ינון מגל]], בתגובה לעצומה.) 6o0wyrbei0cnr1zmcl3id8upq4kjude 0 30185 240420 2026-09-23T17:35:16Z קליאו 9676 דף חדש 240420 wikitext text/x-wiki בירושלים היו אומרים הוא ספר מאת רחל דביר על חוכמת היידיש הירושלמית המכיל מבחר פתגמים, ביטויים וסיפורים. הספר יצא לאור ב2023. {{מפריד}} * "לא כל האצבעות זהות, ולא כל בני המשפחה דומים." * "על יפה טוב להביט, עם חכמה טוב לחיות." * "איש אינו יודע למי לוחצת הנעל." * "תחשוב טוב, יהיה טוב." * " 'מריבה דומה לאש' - יודעים איך מתחילה ולא יודעים איך מסתיימת." * "שקר אסור לומר, את האמת לא צריך לומר." * "אם כבר שקר, שיהיה מעניין." * "חכם אוכל כדי לחיות. טיפש חי כדי לאכול." * "הצרות מחדדות את השכל." * "אל תשאל שאלות, ואל תמתין לתשובות." * "מי שמחייך במקום לצעוק הוא החזק." * "צריך ללמוד מהירח, הוא תמיד לבד, והוא כולו ברק." * "אם אינך יכול לעזור לי בכסף, לפחות תיאנח." * "גם אם תקרא לסוס ברווז, הוא לא יצמיח נוצות." [[קטגוריה:יידיש]] ldodl64nu4r8r86267498ykaim23dlg 240421 240420 2026-09-23T17:37:21Z קליאו 9676 240421 wikitext text/x-wiki '''בירושלים היו אומרים''' הוא ספר מאת רחל דביר על חוכמת היידיש הירושלמית המכיל מבחר פתגמים, ביטויים וסיפורים. הספר יצא לאור ב־2023. {{מפריד}} * "לא כל האצבעות זהות, ולא כל בני המשפחה דומים." * "על יפה טוב להביט, עם חכמה טוב לחיות." * "איש אינו יודע למי לוחצת הנעל." * "תחשוב טוב, יהיה טוב." * " 'מריבה דומה לאש' - יודעים איך מתחילה ולא יודעים איך מסתיימת." * "שקר אסור לומר, את האמת לא צריך לומר." * "אם כבר שקר, שיהיה מעניין." * "חכם אוכל כדי לחיות. טיפש חי כדי לאכול." * "הצרות מחדדות את השכל." * "אל תשאל שאלות, ואל תמתין לתשובות." * "מי שמחייך במקום לצעוק הוא החזק." * "צריך ללמוד מהירח, הוא תמיד לבד, והוא כולו ברק." * "אם אינך יכול לעזור לי בכסף, לפחות תיאנח." * "גם אם תקרא לסוס ברווז, הוא לא יצמיח נוצות." [[קטגוריה:יידיש]] ivckhh6vsdagn6vna6wsssp6o06z6ma 240422 240421 2026-09-23T17:40:51Z קליאו 9676 240422 wikitext text/x-wiki '''בירושלים היו אומרים''' הוא ספר מאת רחל דביר על חוכמת היידיש הירושלמית המכיל מבחר פתגמים, ביטויים וסיפורים. הספר יצא לאור ב־2023. {{מפריד}} * "לא כל האצבעות זהות, ולא כל בני המשפחה דומים." * "על יפה טוב להביט, עם חכמה טוב לחיות." * "איש אינו יודע למי לוחצת ה[[נעל]]." * "תחשוב טוב, יהיה טוב." * " 'מריבה דומה לאש' - יודעים איך מתחילה ולא יודעים איך מסתיימת." * "שקר אסור לומר, את האמת לא צריך לומר." * "אם כבר שקר, שיהיה מעניין." * "חכם אוכל כדי לחיות. טיפש חי כדי לאכול." * "הצרות מחדדות את השכל." * "אל תשאל [[שאלה|שאלות]], ואל תמתין לתשובות." * "מי שמחייך במקום לצעוק הוא החזק." * "צריך ללמוד מהירח, הוא תמיד לבד, והוא כולו ברק." * "אם אינך יכול לעזור לי בכסף, לפחות תיאנח." * "גם אם תקרא לסוס ברווז, הוא לא יצמיח נוצות." [[קטגוריה:יידיש]] 5zup0omu7qq7cjnbx61bcff8uyestra