ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.22 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2565 240567 221537 2026-09-29T14:22:02Z קליאו 9676 /* על החברה */ 240567 wikitext text/x-wiki [[תמונה: Franz Kafka 1917.jpg|שמאל|ממוזער|210 פיקסלים|פרנץ קפקא, 1917]] '''[[W:פרנץ קפקא|פרנץ קפקא]]''' (בצ'כית: '''Franz Kafka''')‏ (3 ביולי 1883 - 3 ביוני 1924), סופר צ'כי יהודי. ==הגלגול (1915)== {{דף מורחב|הגלגול}} * "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון." * "האב קפץ את אגרופו במבט עוין, כמבקש להדוף את גריגור לשוב אל חדרו, אחר־כך השיט את עיניו בהיסוס על פני חדר האורחים, הליט אותן בידיו ובכה, ובכיו מטלטל את חזהו האדיר." ==רופא כפרי (1919)== {{דף מורחב|רופא כפרי (סיפור קצר)}} * "העגלה נעקרת ממקומה ונישאת, ככפיס עץ בזרם מים: עודני שומע, כיצד מתבקעת דלת ביתי ונשברת ממחץ הסתערותו של הסייס, ואחר כך מתמלאות עיני ואזני קול המייה החודר במידה שווה אל כל החושים." * "פצעך שלך אינו אנוש כל עיקר. בשתי מהלומות קרדום חדות זווית נוצר. רבים הם החושפים את צלעותיהם ובקושי שומעים את קול הקרדום ביער, ואין צורך לומר שאין הקרדום מתקרב אליהם." * "פעם אחת נענית לצלצולו הכוזב של פעמון הלילה, ולעולם לא תמצא לזה תקנה." ==המשפט (1925)== {{דף מורחב|המשפט}} * "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול." * "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש." * "קודם כל מן הצורך אם רוצה הוא כי יעלה משהו בידיו, שידחה מעליו מראש כל מחשבה על אפשרות של [[אשמה]] כלשהי מצידו. אין כל אשמה." * "האיש הזה הרי בן־חורין הוא באמת… ואם ישב לו מן הצד על השרפרף ליד השער ונשאר שם כל חייו, הרי מרצונו החופשי עשה זאת." * "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט." * "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'." ==הטירה (1926)== {{דף מורחב|הטירה}} * "הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה." * "עתה לא היה כל טעם להעמיד פני ישן, ולפיכך חזר ונשכב על גבו. הוא ראה את האיכרים מצטופפים יחד במורך ומסתודדים, בואו של מודד קרקעות אינו עניין של מה בכך." * "לא רצה להוסיף ולדחוק בו עתה, לא רצה שיתפוגג החיוך שהצליח לחלץ ממנו סוף־סוף, על כן רק סימן לו שיפתח לפניו את הדלת, ויָצא החוצה אל הבוקר החורפי הנאה." * "ק' זקף את אוזניו. הטירה מינתה אותו אפוא למודד. מצד אחד אין הדבר נוח לו כלל, שהרי מתברר שיודעים עליו בטירה כל מה שצריך לדעת, יחסי הכוחות נשקלו והוחלט לצאת למאבק בחיוך. אך מן הצד האחר הדבר נוח לו דווקא, שכן הוא מעיד, לדעתו, שממעיטים בערכו שם, וכי יזכה לחירות רבה יותר משהעז לייחל מלכתחילה." * "בכוח שאין לעמוד בפניו נמשך לבו אחר היכרויות חדשות, אך כל היכרות חדשה הגבירה את עייפותו. אם יצליח לכפות על עצמו, במצבו היום, להאריך את טיולו עד פתח הטירה, לפחות, הרי שעשה די והותר." ==אמריקה (1927)== {{דף מורחב|אמריקה (ספר)}} * "איש עקרונות אני. מדכא ולא נעים הדבר, לא רק למי שבא איתי במגע, אלא גם לי עצמי. אך העקרונות שלי הם שהפכו אותי למה שאני." * "הוא בהחלט צריך לבחון ולשקול הכול, אבל בלי להתחייב. אפשר להשוות את הימים הראשונים של אירופאי באמריקה ללידה מחדש." == יומנים (1948)== * "אדם המסיר את הרוע מתוכו אינו מבקש עוד שנבטח בו." * "מצעדים פטריוטיים הם תופעות מתועבות המלוות את המלחמות." * "כל [[ספרות]] היא התקפה על הגבולות." * "חיים שאין להבחין בהם. כישלון שמבחינים בו." * "גנוזות בי [[אפשרות|אפשרויות]], אפשרויות קרובות, שעדיין אין אני יודע אותן." * "אילו די היה בהנחת מילה, והיה אפשר להסתלק מתוך ההכרה השקטה שמילה זו כולה מילאת בישותך." * "המלה 'ספרות', אם היא מובעת כהנחה, היא קיצור־לשון לדברים רבים כל כך, עד שהיא גוררת מעט־מעט – ואולי הייתה כוונה כזו לכתחילה – גם קיצור־מחשבה, שנוטל את הפרספקטיבה הנכונה וגורם להנחה ליפול הרחק לפני המטרה והרחק מעבר לה." * "אחד היתרונות של ניהול יומן הוא, שבברירות מרגיעה אתה עומד על התמורות העוברות עליך בלי־הפסק. בדרך־כלל אתה, כמובן, גם מאמין בהן, מנחש אותן ומודה בהן, אלא שאחר־כך אתה מתכחש להן כל אימת שאתה צריך לשאוב תקווה או שלווה מהודאה כזו." == מכתבים אל מילנה (1952)== * "ה[[אהבה]] שלי כלפייך היא כאהבתי את כל העולם." * "אהבה היא כאשר את משמשת לי סכין שאִתה אני מפשפש בתוך תוכי." * "אני רק מנסה תמיד לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, להסביר משהו שאי אפשר להסביר." * "אני רואה אותך בבהירות רבה יותר, את תנועות גופך, ידייך כה מהירות, כה נחושות. זוהי כמעט פגישה." * "צודקת את באמירתך, כי אנחנו ישות אחת וכי אין בה כדי לייסר אותי. נהפוך הוא, משמעותה עבורי היא [[שמחה]]." ==מכתב אל האב (1953)== {{דף מורחב|מכתב אל האב}} * "ציפית למיצער, ל[[התחשבות]] כלשהי, לסימן כלשהו של יחס אוהד." * "הייתי מאושר לקבל אותך כ[[ידידות|ידיד]], כמעביד, כדוד, כסבא ואפילו (הגם שזאת בהיסוס־מה) כחותני. הצרה היא, שדווקא כאב היית חזק מדי עבורי." * "אתה, לעומת זאת, קפקא אמיתי שכולו חוסן, בריאות, תאבון, עוצמת־קול כשרון־דיבור, שביעות־רצון עצמית, שליטה בהוויות העולם." ==מחברות האוקטבו (1953)== {{דף מורחב|מחברות האוקטבו}} * "אי כשרותה של המטרה עשויה להסיח את הדעת מאי כשרותו של האמצעי." * "המאמין אינו יכול לחוות ניסים. אין רואים [[כוכב]]ים לאור היום." * "פלוני נדהם כמה קל לו ללכת בדרך הנצח. בעצם היה דוהר במורד הדרך." * "איני מכיר את התוכן. אין לי מפתח. איני מאמין בשמועות. כל זה מובן, כי בי בעצמי מדובר." * "שלושה דברים: לראות את עצמך כמשהו זר, לשכוח את המראֶה, לשמור על המבט." * "אמונתנו היא סנוור מן [[אמת]]: האור על הפרצוף המעוות הנרתע - רק הוא אמיתי." * "פוסידון, נמאס עליו ה[[ים]] שלו. תלת הקלשון שלו נשמט מידיו. שותק יושב על חוף מסולע, ושחף המום מנוכחותו חג במעגלים מהוססים סביב ראשו." * "להאמין משמע לשחרר את הבלתי ניתן להריסה שבך, או יותר נכון לשחרר את עצמך או יותר נכון להיות בלתי ניתן להריסה, או יותר נכון להיות." ==מכתבים אל פליצה (1967)== {{דף מורחב|מכתבים אל פליצה}} * "אלוהים, הלוואי שלא היית קיימת בעולם אלא רק בי, ואף מוטב מזה, הלוואי שאני לא הייתי קיים בעולם כי אם רק בך." * " לא הרגשתי בלבי כל חמימות אלא רק [[קנאה]], אך ורק קנאה בוערת באחותי, וליתר דיוק, בגיסי, כי לי לא יהיה ילד לעולם." * "את בני־האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם. לשנותם אי אפשר, לכל היותר אפשר לשבש להם את מהותם. הרי אדם אינו עשוי חלקים־חלקים באופן שאפשר להוציא כל חלק לחוד ולהחליפו במשהו אחר." ==על האדם== * "שבילים נעשים באמצעות הליכה." * "הבה נביע את הייאוש האנושי בפני האבסורד שבקיום." * "מציאות אמיתית היא תמיד לא מציאותית." * "האושר מתעלה על ה[[זקנה|זִקְנה]]." * "המבט אינו לוכד את התמונה; היא לוכדת את המבט. היא מציפה את ההכרה." * "שימו נא את ההבנה הפעילה במקומה של הרוגזה התגובתית, והפכתם לשליטים על הדברים." * "[[כתיבה]] היא צורה של תפילה." * "קיימת תקווה אך לא עבורנו." * "לפעמים טוב יותר להיות כבול מאשר להיות חופשי." * "ברגע שקיבלנו את הרע שבתוכנו הוא אינו מתעקש עוד שנאמין בו." * "שני החטאים המרכזיים של האדם, מהם כל שאר החטאים נובעים: חוסר סבלנות ועצלנות." * "הבטלה היא תחילתן של כל המגרעות, והכתרתן של כל המעלות." * "ה[[אמנות]] כמו התפילה היא יד מושטת באפילה החפצה לגלות את החסד, כדי להפוך ליד מעניקה." * "יש עתיד עבורי, בוודאי, אך תחת איזו אבן הוא מונח?" * "זו בדיחה ישנה: אנו אוחזים בעולם ואנו מתאוננים שהוא מחזיק בנו." * "מבחינה תיאורטית קיימת אפשרות אחת בלבד של [[אושר]] מושלם: להאמין במה שלא ניתן להיגמר בתוכך ולא להתאמץ להשיגו." ==על החיים== * "נקל לשער שיפעת החיים מזומנת לכל אחד ואחד בכל עת במלוא תפארתה, אבל היא מכוסה בפרגוד, במעמקים, סמויה מן העין, רחוקה מאוד. אך היא שם, לא עוינת, לא סוררת, לא חירשת. כשקוראים לה במלה הנכונה, בשם הנכון, מיד היא באה." * "משמעות החיים היא שהם נגמרים." * "עברתי את החיים בכובשי את יצרי לשים להם קץ." * "הכמיהה למות ועם זאת ההישארות בחיים, דבר זה לבדו הוא ה[[אהבה]]." * "ה[[חיים]] הם בידור תמידי שאינו מאפשר לך להכיר בכך שהוא בידור." * "אינך צריך לעזוב את חדרך...הישאר לשבת ליד שולחנך והקשב. אפילו אל תקשיב, פשוט חכה. אפילו אל תחכה, היה רגוע לחלוטין ובודד. העולם יציע לך את עצמו בחינם כדי שתחשוף אותו. אין לו ברירה. הוא יתגלגל בהתלהבות לרגליך." ==על יחסים== * "קשרי ה[[ידידות]] בין בני אדם ממריצים אותם להתבונן בעצמם." * "את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם." * "אנא הציעי תרופה שתעצור בעדי מלרעוד כמשוגע מרוב [[שמחה]] כאשר אני מקבל וקורא את מכתבייך." * "לשאת [[אישה]], להקים משפחה, להסכין עם כל הילדים שעשויים לבוא, לקיימם בעולם הלא-בטוח הזה ואף להנחותם קצת – זה ההישג העליון, כך אני סבור, שאדם יכול להשיג בכלל." ==על החברה== * "כל [[מהפכה]] משאירה אחריה ביורוקרטיה חדשה." * "כבלי האנושות המעונה הם עניבות שרי המדינה." * "המשיח לא יבוא אלא כאשר לא יהיה בו עוד צורך." * "החיה המבויתת הראשונה של אדם אחרי שגורש מ[[גן עדן]] הייתה הנחש." * "להאמין בקִדמה, אינו מצביע על כך שהיא כבר תפסה את מקומה." * "ה[[לאומיות]] המודרנית היא תגובה הגנתית נגד השפעתה האלימה של הציוויליזציה." * "ה[[יהדות]] איננה עניין של אמונה; היא בראש ובראשונה עניין של התנסות חברתית." * "רמת ההמונים תלויה במצפונו של היחיד." ==נאמר עליו== * "אף סופר לא הגיע לרמתו של קפקא. קפקא הצליח לברוא עולם שאיש לא יצר קודם לכן." ~ [[פיליפ רות]] ==ראו גם== * [[פתגמים (ספר)]] * [[יפעת החיים]] {{מיון רגיל: קפקא, פרנץ}} [[קטגוריה:סופרים צ'כים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:פרנץ קפקא|*]] fx2hybcpfdlm2qzqowf84or9ph1hnw9 240568 240567 2026-09-29T14:48:56Z קליאו 9676 /* נאמר עליו */ 240568 wikitext text/x-wiki [[תמונה: Franz Kafka 1917.jpg|שמאל|ממוזער|210 פיקסלים|פרנץ קפקא, 1917]] '''[[W:פרנץ קפקא|פרנץ קפקא]]''' (בצ'כית: '''Franz Kafka''')‏ (3 ביולי 1883 - 3 ביוני 1924), סופר צ'כי יהודי. ==הגלגול (1915)== {{דף מורחב|הגלגול}} * "בוקר אחד, כשהקיץ סמסא מתוך חלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו לשרץ ענקי. מוטל היה על גבו הנוקשה כמין שריון." * "האב קפץ את אגרופו במבט עוין, כמבקש להדוף את גריגור לשוב אל חדרו, אחר־כך השיט את עיניו בהיסוס על פני חדר האורחים, הליט אותן בידיו ובכה, ובכיו מטלטל את חזהו האדיר." ==רופא כפרי (1919)== {{דף מורחב|רופא כפרי (סיפור קצר)}} * "העגלה נעקרת ממקומה ונישאת, ככפיס עץ בזרם מים: עודני שומע, כיצד מתבקעת דלת ביתי ונשברת ממחץ הסתערותו של הסייס, ואחר כך מתמלאות עיני ואזני קול המייה החודר במידה שווה אל כל החושים." * "פצעך שלך אינו אנוש כל עיקר. בשתי מהלומות קרדום חדות זווית נוצר. רבים הם החושפים את צלעותיהם ובקושי שומעים את קול הקרדום ביער, ואין צורך לומר שאין הקרדום מתקרב אליהם." * "פעם אחת נענית לצלצולו הכוזב של פעמון הלילה, ולעולם לא תמצא לזה תקנה." ==המשפט (1925)== {{דף מורחב|המשפט}} * "מן הסתם מישהו העליל על יוזף ק', שכן בוקר אחד נעצר על לא עוול." * "ובכלל איך יכול בן אנוש להיות אשם. הרי כולנו כאן בני אנוש." * "קודם כל מן הצורך אם רוצה הוא כי יעלה משהו בידיו, שידחה מעליו מראש כל מחשבה על אפשרות של [[אשמה]] כלשהי מצידו. אין כל אשמה." * "האיש הזה הרי בן־חורין הוא באמת… ואם ישב לו מן הצד על השרפרף ליד השער ונשאר שם כל חייו, הרי מרצונו החופשי עשה זאת." * "כלפי חוץ נדמה לעתים שהכול נשכח, שהתיק אבד והזיכוי שלם. אבל יודעי דבר לא יאמינו בזה. שום תיק אינו הולך לאיבוד, אין שיכחה לפני בית המשפט." * "שומר הסף רואה בבירור שקרב קיצו של האיש, וכדי להבקיע אל שמיעתו הגוועת, הוא שואג באוזנו: 'איש מלבדך לא יכול היה לקבל כאן רשות להיכנס, משום שהפתח הזה נועד רק לך. עכשיו אני הולך וסוגר אותו'." ==הטירה (1926)== {{דף מורחב|הטירה}} * "הר הטירה לא נראה כלל, ערפל ועלטה אפפו אותו, שום נצנוץ של אור, ולוּ הקלוש ביותר, לא רמז על הטירה הגדולה." * "עתה לא היה כל טעם להעמיד פני ישן, ולפיכך חזר ונשכב על גבו. הוא ראה את האיכרים מצטופפים יחד במורך ומסתודדים, בואו של מודד קרקעות אינו עניין של מה בכך." * "לא רצה להוסיף ולדחוק בו עתה, לא רצה שיתפוגג החיוך שהצליח לחלץ ממנו סוף־סוף, על כן רק סימן לו שיפתח לפניו את הדלת, ויָצא החוצה אל הבוקר החורפי הנאה." * "ק' זקף את אוזניו. הטירה מינתה אותו אפוא למודד. מצד אחד אין הדבר נוח לו כלל, שהרי מתברר שיודעים עליו בטירה כל מה שצריך לדעת, יחסי הכוחות נשקלו והוחלט לצאת למאבק בחיוך. אך מן הצד האחר הדבר נוח לו דווקא, שכן הוא מעיד, לדעתו, שממעיטים בערכו שם, וכי יזכה לחירות רבה יותר משהעז לייחל מלכתחילה." * "בכוח שאין לעמוד בפניו נמשך לבו אחר היכרויות חדשות, אך כל היכרות חדשה הגבירה את עייפותו. אם יצליח לכפות על עצמו, במצבו היום, להאריך את טיולו עד פתח הטירה, לפחות, הרי שעשה די והותר." ==אמריקה (1927)== {{דף מורחב|אמריקה (ספר)}} * "איש עקרונות אני. מדכא ולא נעים הדבר, לא רק למי שבא איתי במגע, אלא גם לי עצמי. אך העקרונות שלי הם שהפכו אותי למה שאני." * "הוא בהחלט צריך לבחון ולשקול הכול, אבל בלי להתחייב. אפשר להשוות את הימים הראשונים של אירופאי באמריקה ללידה מחדש." == יומנים (1948)== * "אדם המסיר את הרוע מתוכו אינו מבקש עוד שנבטח בו." * "מצעדים פטריוטיים הם תופעות מתועבות המלוות את המלחמות." * "כל [[ספרות]] היא התקפה על הגבולות." * "חיים שאין להבחין בהם. כישלון שמבחינים בו." * "גנוזות בי [[אפשרות|אפשרויות]], אפשרויות קרובות, שעדיין אין אני יודע אותן." * "אילו די היה בהנחת מילה, והיה אפשר להסתלק מתוך ההכרה השקטה שמילה זו כולה מילאת בישותך." * "המלה 'ספרות', אם היא מובעת כהנחה, היא קיצור־לשון לדברים רבים כל כך, עד שהיא גוררת מעט־מעט – ואולי הייתה כוונה כזו לכתחילה – גם קיצור־מחשבה, שנוטל את הפרספקטיבה הנכונה וגורם להנחה ליפול הרחק לפני המטרה והרחק מעבר לה." * "אחד היתרונות של ניהול יומן הוא, שבברירות מרגיעה אתה עומד על התמורות העוברות עליך בלי־הפסק. בדרך־כלל אתה, כמובן, גם מאמין בהן, מנחש אותן ומודה בהן, אלא שאחר־כך אתה מתכחש להן כל אימת שאתה צריך לשאוב תקווה או שלווה מהודאה כזו." == מכתבים אל מילנה (1952)== * "ה[[אהבה]] שלי כלפייך היא כאהבתי את כל העולם." * "אהבה היא כאשר את משמשת לי סכין שאִתה אני מפשפש בתוך תוכי." * "אני רק מנסה תמיד לחלוק משהו שאי אפשר לחלוק, להסביר משהו שאי אפשר להסביר." * "אני רואה אותך בבהירות רבה יותר, את תנועות גופך, ידייך כה מהירות, כה נחושות. זוהי כמעט פגישה." * "צודקת את באמירתך, כי אנחנו ישות אחת וכי אין בה כדי לייסר אותי. נהפוך הוא, משמעותה עבורי היא [[שמחה]]." ==מכתב אל האב (1953)== {{דף מורחב|מכתב אל האב}} * "ציפית למיצער, ל[[התחשבות]] כלשהי, לסימן כלשהו של יחס אוהד." * "הייתי מאושר לקבל אותך כ[[ידידות|ידיד]], כמעביד, כדוד, כסבא ואפילו (הגם שזאת בהיסוס־מה) כחותני. הצרה היא, שדווקא כאב היית חזק מדי עבורי." * "אתה, לעומת זאת, קפקא אמיתי שכולו חוסן, בריאות, תאבון, עוצמת־קול כשרון־דיבור, שביעות־רצון עצמית, שליטה בהוויות העולם." ==מחברות האוקטבו (1953)== {{דף מורחב|מחברות האוקטבו}} * "אי כשרותה של המטרה עשויה להסיח את הדעת מאי כשרותו של האמצעי." * "המאמין אינו יכול לחוות ניסים. אין רואים [[כוכב]]ים לאור היום." * "פלוני נדהם כמה קל לו ללכת בדרך הנצח. בעצם היה דוהר במורד הדרך." * "איני מכיר את התוכן. אין לי מפתח. איני מאמין בשמועות. כל זה מובן, כי בי בעצמי מדובר." * "שלושה דברים: לראות את עצמך כמשהו זר, לשכוח את המראֶה, לשמור על המבט." * "אמונתנו היא סנוור מן [[אמת]]: האור על הפרצוף המעוות הנרתע - רק הוא אמיתי." * "פוסידון, נמאס עליו ה[[ים]] שלו. תלת הקלשון שלו נשמט מידיו. שותק יושב על חוף מסולע, ושחף המום מנוכחותו חג במעגלים מהוססים סביב ראשו." * "להאמין משמע לשחרר את הבלתי ניתן להריסה שבך, או יותר נכון לשחרר את עצמך או יותר נכון להיות בלתי ניתן להריסה, או יותר נכון להיות." ==מכתבים אל פליצה (1967)== {{דף מורחב|מכתבים אל פליצה}} * "אלוהים, הלוואי שלא היית קיימת בעולם אלא רק בי, ואף מוטב מזה, הלוואי שאני לא הייתי קיים בעולם כי אם רק בך." * " לא הרגשתי בלבי כל חמימות אלא רק [[קנאה]], אך ורק קנאה בוערת באחותי, וליתר דיוק, בגיסי, כי לי לא יהיה ילד לעולם." * "את בני־האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם. לשנותם אי אפשר, לכל היותר אפשר לשבש להם את מהותם. הרי אדם אינו עשוי חלקים־חלקים באופן שאפשר להוציא כל חלק לחוד ולהחליפו במשהו אחר." ==על האדם== * "שבילים נעשים באמצעות הליכה." * "הבה נביע את הייאוש האנושי בפני האבסורד שבקיום." * "מציאות אמיתית היא תמיד לא מציאותית." * "האושר מתעלה על ה[[זקנה|זִקְנה]]." * "המבט אינו לוכד את התמונה; היא לוכדת את המבט. היא מציפה את ההכרה." * "שימו נא את ההבנה הפעילה במקומה של הרוגזה התגובתית, והפכתם לשליטים על הדברים." * "[[כתיבה]] היא צורה של תפילה." * "קיימת תקווה אך לא עבורנו." * "לפעמים טוב יותר להיות כבול מאשר להיות חופשי." * "ברגע שקיבלנו את הרע שבתוכנו הוא אינו מתעקש עוד שנאמין בו." * "שני החטאים המרכזיים של האדם, מהם כל שאר החטאים נובעים: חוסר סבלנות ועצלנות." * "הבטלה היא תחילתן של כל המגרעות, והכתרתן של כל המעלות." * "ה[[אמנות]] כמו התפילה היא יד מושטת באפילה החפצה לגלות את החסד, כדי להפוך ליד מעניקה." * "יש עתיד עבורי, בוודאי, אך תחת איזו אבן הוא מונח?" * "זו בדיחה ישנה: אנו אוחזים בעולם ואנו מתאוננים שהוא מחזיק בנו." * "מבחינה תיאורטית קיימת אפשרות אחת בלבד של [[אושר]] מושלם: להאמין במה שלא ניתן להיגמר בתוכך ולא להתאמץ להשיגו." ==על החיים== * "נקל לשער שיפעת החיים מזומנת לכל אחד ואחד בכל עת במלוא תפארתה, אבל היא מכוסה בפרגוד, במעמקים, סמויה מן העין, רחוקה מאוד. אך היא שם, לא עוינת, לא סוררת, לא חירשת. כשקוראים לה במלה הנכונה, בשם הנכון, מיד היא באה." * "משמעות החיים היא שהם נגמרים." * "עברתי את החיים בכובשי את יצרי לשים להם קץ." * "הכמיהה למות ועם זאת ההישארות בחיים, דבר זה לבדו הוא ה[[אהבה]]." * "ה[[חיים]] הם בידור תמידי שאינו מאפשר לך להכיר בכך שהוא בידור." * "אינך צריך לעזוב את חדרך...הישאר לשבת ליד שולחנך והקשב. אפילו אל תקשיב, פשוט חכה. אפילו אל תחכה, היה רגוע לחלוטין ובודד. העולם יציע לך את עצמו בחינם כדי שתחשוף אותו. אין לו ברירה. הוא יתגלגל בהתלהבות לרגליך." ==על יחסים== * "קשרי ה[[ידידות]] בין בני אדם ממריצים אותם להתבונן בעצמם." * "את בני-האדם יש לקבל כמו שהם או להניח להם." * "אנא הציעי תרופה שתעצור בעדי מלרעוד כמשוגע מרוב [[שמחה]] כאשר אני מקבל וקורא את מכתבייך." * "לשאת [[אישה]], להקים משפחה, להסכין עם כל הילדים שעשויים לבוא, לקיימם בעולם הלא-בטוח הזה ואף להנחותם קצת – זה ההישג העליון, כך אני סבור, שאדם יכול להשיג בכלל." ==על החברה== * "כל [[מהפכה]] משאירה אחריה ביורוקרטיה חדשה." * "כבלי האנושות המעונה הם עניבות שרי המדינה." * "המשיח לא יבוא אלא כאשר לא יהיה בו עוד צורך." * "החיה המבויתת הראשונה של אדם אחרי שגורש מ[[גן עדן]] הייתה הנחש." * "להאמין בקִדמה, אינו מצביע על כך שהיא כבר תפסה את מקומה." * "ה[[לאומיות]] המודרנית היא תגובה הגנתית נגד השפעתה האלימה של הציוויליזציה." * "ה[[יהדות]] איננה עניין של אמונה; היא בראש ובראשונה עניין של התנסות חברתית." * "רמת ההמונים תלויה במצפונו של היחיד." ==נאמר עליו== * "אף סופר לא הגיע לרמתו של קפקא. קפקא הצליח לברוא עולם שאיש לא יצר קודם לכן." ~ [[פיליפ רות]] * "הגיע לאיזו מידה עילאית של דחיית הכוח והעדפת החולשה על פניו וזה אחד הדברים המרתקים אותנו אל אישיותו ואל כתיבתו." ~ [[W:דן מירון|דן מירון]] ==ראו גם== * [[פתגמים (ספר)]] * [[יפעת החיים]] {{מיון רגיל: קפקא, פרנץ}} [[קטגוריה:סופרים צ'כים]] [[קטגוריה:סופרים יהודים]] [[קטגוריה:פרנץ קפקא|*]] 4u2d9g8iew9169dd2kv9s6pk16dmxfh 0 2598 240586 239599 2026-09-30T11:41:25Z קליאו 9676 /* הערות שוליים ומקורות */ 240586 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yeshaia Leibowitz. Photograph by Grubner. Wellcome V0026693.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ישעיהו ליבוביץ]] '''[[w:ישעיהו ליבוביץ|ישעיהו ליבוביץ]]''' (29 בינואר 1903 – 18 באוגוסט 1994) היה [[מדע]]ן, [[פילוסופיה|פילוסוף]] ו[[w:אינטלקטואל|אינטלקטואל]], פרופסור ב[[w:האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] ואחד מעורכיה הראשיים של [[W:האנציקלופדיה העברית|האנציקלופדיה העברית]]. ==אלוהים== * "העולם איננו [[אלוהים]], ואלהים איננו בעולם – אלהים הוא מעֵבר לעולם, מעבר לכל מציאות שבה קשורים מושגי האדם ומעבר לצרכים ולאינטרסים הנובעים ממציאותו של האדם בעולם. לא העולם (או האדם) הוא העיקר, והאלהים אינו למען העולם, בדומה לדמיאוּרגוס האפלטוני, ולא למען האדם. אלא האלהים הוא העיקר, והעולם (ובו האדם) הוא טפל." * "אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאוד. לאמיתו של דבר, אין הוא אלוהים כלל, אלא אמצעי עזר לחשיבתו או להרגשתו של האדם." ~ רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ..., כתר, 1999, עמוד 103 * "אלוהים הוא לא קופת חולים!" * "מי שאינו תופס ש"עולם (עולמו של הקב"ה) כמנהגו (המנהג שטבע בו בוראו) נוהג", ושאין משמעות התפלה הדרישה האוילית והמחוצפת שישנה הקב"ה ממנהגו של עולמו לטובת המתפלל, אלא היא ההדבקות בה' ע"י עבודתו ללא כל קשר למתרחש במציאות הטבעית – לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' אלא של סוגד לאלילו." * "ל[[אדם]] יש תפקיד - לעבוד את האל, אבל לאל אין תפקיד לגבי האדם, זאת היא ה[[אמונה]]!" * "ההכרה התכליתית היא להכיר את התכונה האחת שיש אלוהים, והיא שהוא אלוהים, וכל מלה נוספת עליו רק גורעת." * "האל איננו אובייקט של החשיבה הדתית — שהרי לפי האמונה הדתית הוא "אינו גוף ולא ישיגוהו משיגי הגוף ואין לו שום דמיון כלל"; העולם (הטבע) אף הוא אינו אובייקט של החשיבה הדתית אלא של החשיבה המדעית; והאדם — כיצור הנכלל בעולם — אף הוא אובייקט של חשיבה זו, וכיצור בעל חשיבה על אודות העולם ובעל תחושה ורצון לגבי העולם — הוא האובייקט של החשיבה הפילוסופית. האובייקט של החשיבה הדתית אינו אלא מעמדו של האדם לפני האל." * "כל הגות שעוסקת באלוהים היא אלילות." * "אל שאיננו טרנסצנדנטי הוא אליל." * "לא יכול להיות קשר בין ה[[אדם]] ובין האל הטרנסצנדנטי מלבד העובדה שהוא מקבל עליו עול מלכות שמים." * "האמונה הדתית היא בטוי להכרעתו והחלטתו של האדם להידבק באלהים ולעבוד את אלהים שלא התגלה לא בטבע ולא בהסטוריה אלא התגלה בדת." * "איני מבין משמעות מילים אלו ["אני מאמין באלוהים"] שלא בקשר לחיובים הנובעים מהן... ויש עוד לומר שבעולם כמות-שהוא אין משיכת חוטים בידי האל ניכרת כלל." * "העמדה הדתית, זאת אומרת שאני מכיר את חובתי כלפי אלוהים, איננה נובעת מתוך זה שאני יודע שהוא ברא את העולם. משום שאם הוא ברא את העולם הרי זה אירלוונטי בשבילי. ואפילו אם תאמר שהוא מנהיג את העולם, מה פירוש הדבר הזה? שאני יודע או שאני חושב שאני יודע - ולמעשה מבחינה סובייקטיבית אין הבדל בכך אם אדם יודע או חושב שהוא יודע - שיושב זקן בשמים ומושך בחוטי העולם. זה מחייב אותי למשהו?!" * "מי שאומר שבעקבות [[אושוויץ]] איבד את האמונה באלהים, לו אני עונה מיניה וביה: משמע שמעולם לא האמנת באלהים, אלא בעזרת אלהים." * "הדתיות העממית-פולקלוריסטית, המתיימרת להיות אמונה תמימה ועושה את אלוהים ממונה על החברה האנושית, הממלא בשבילה תפקידים של שר-ה[[בריאות]] העילאי, שר-המשפטים העילאי, שר-המשטרה העילאי, שר-הסעד העילאי, שר-הכלכלה העילאי." * "ההשגחה האלהית היא בכל דבר - בעליית הטמפרטורה כשה[[שמש]] זורחת, בנפילת אבן מחמת הכובד, במחלת האדם מחמת זיהום בחידקים, בנצחון או במפלה במלחמה מחמת עדיפות צבאית של אחד הצדדים, בגלות ישראל מארצו "כי גבר אויב" או בשובו לארצו כשהוא גובר על אויביו. לטפשים הרואים "אצבע אלהים" במאורעות מסויימים דווקא - ייאמר: איזה מאורעות בהיסטוריה או בטבע אינם אצבע אלהים?" * "הגישה הפולקלוריסטית לאמונת ההשגחה, מרוקנת את עולם התורה והמצוות מכל מובן וטעם, והיא אף אינה עומדת במבחן המציאות. אם המאמין אוטם ליבו מהרגיש את הסתירה הראשונה ועוצם עיניו ראות את השניה - אין זו גבורה דתית אלא סתם חולשה אינטלקטואלית ופסיכולוגית (escapism) וסופה קטסטרופלי מבחינת החינוך הדתי. הדיבורים על כך ש 'בכל חוקיות יכול להשאר מקום ליוצא מן הכלל או למקרה שאינו נכלל בחוק' מעידים שדוברם אינו מקפיד על פירוש המילים שהשתמש בהן, או שהוא מייחד להקב"ה מקום ותפקיד מטליא טלאים על קרעי מכנסי המציאות הטבעית וההיסטורית. ההנחה, שלשם הדברת שיתוק הילדים דרוש צירוף של מדע רפואי של ד"ר סאלק (מפתח החיסון הראשון נגד שיתוק ילדים) עם השגחה, או שלשם בטחון בדרכים דרוש צירוף של תקנות התחבורה של המשטרה עם תפילת הדרך - היא סאטירה מצויינת על הפסיכולוגיה "הדתית" הפולקלוריסטית, אך אוי ואבוי אם נתכוון לכך ברצינות!" * "הדבקות באלהים היא הנקראת בטרמינולוגיה התיאולוגית השגחה פרטית היא אינה משנה את מהלך הטבע ואת גורלו של האדם במציאות הטבעית וההיסטורית." * "על העדר קורלציה בין עבודת ה' ובין הגורל של אדם או של אומה מעידה כל המציאות האנושית וכל ההסטוריה של המין האנושי וזהו מיסודות האמונה." * "הוא אף פעם לא הצילנו. הוא לא הצילנו מידי ה[[רומא העתיקה|רומאים]], מגזירת [[אדריאנוס]], עשרת הרוגי מלכות. הוא לא הציל את הקהילות שאנחנו נוהגים לקרוא להן הקהילות הקדושות שמתו על קידוש השם. הוא לא הציל את היהודים שנרדפו על ידי האינקוויזיציה. הוא לא הציל מיליון וחצי ילדים יהודים שנחנקו ונשרפו בידי [[היטלר]]. ובכל הדורות האלה היו יהודים שהאמינו באלוהים אף על פי שהם ידעו את הדבר הזה, שאלוהים לא הציל מידי הרומאים ולא הציל מידי הצלבנים ולא הציל מידי האינקוויזיציה ולא הציל מידי היטלר." ~ תשובה לשאלת נער על המאמר 'אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם' ==יהדות== * "לגבי ה[[יהדות]] אני טוען שהאמונה היא-היא מערכת מצוותיה, שבהן היא מתגלמת; לשון אחר: קבלת עול מלכות שמים אינה אלא קבלת עול תורה ומצוות. האמונה אינה אלא דת המצוות, ומחוץ לדת זו אין האמונה היהודית קיימת." * "האמונה הדתית איננה אומרת מאומה על המציאות, אלא היא הכרעה רצונית של האדם לקבל עליו בחייו מה שבסגנון המסורתי שלנו נקרא 'עול מלכות שמים' ו'עול תורה ומצוות'. זו הכרעה רצונית של האדם ולכן היא יכולה לבוא רק ממנו." * "סימנה הראשון של דת־ה[[הלכה]]- שהיא ריאליסטית... היא עוסקת במעמדו, בתפקידו, בחובותיו של האדם במסגרת המציאות שלו, ומונעת ממנו את האפשרות להשתמט מחובותיו ע"י אשליות של השגת מציאות אחרת. דת־ההלכה דנה באדם ומתעניינת באדם מבחינת המציאות היום־יומית האפורה שלו. מצוות מעשיות הן נורמה לחיים אפורים אלה – שהם־הם המציאות האמיתית והמתמידה של האדם." * "יש דעה רווחת מאד כפרי של ראציונאליזם שטחי - שיש להבדיל ב[[דת]] בין תוכן ובין קליפה : בין התוכן הרעיוני הנצחי המהווה ערך מוחלט, ובין הצורות החיצוניות השונות, שבהן הוא מתגלם, שהן ניתנות להחלפה, ואף יש להחליפן, בהתאם לתקופות, לתנאים ולמסיבות. הבדלה זו אין לה על מה שתסמוך : אין בתוכן אלא מה שמתגלם בקליפה. מהותו של תוכן מסויים מתבטאת בכך שהוא מתעטף בקליפה מסויימת דווקא, ואילו היתה לו עטיפה אחרת לא היה זה אותו התוכן." * "מרבים היום בנסיונות להעמיד את היהדות על ה[[תנ"ך]], המוצג כנושא של ערכים, מגמות וחזון, "הזורחים באור עצמם", ללא קשר עם עולמה של ההלכה המשולב בהם וללא תלות בו. ביבליולאטריה זו היא לותרנית ולא יהודית, מאחר שישראל ההיסטורי מעולם לא חי ולא נתכוון לחיות - ומבחינה דתית אף לא נועד לחיות - מפי המקרא, והוא חי בפועל מפי ההלכה של תורה-שבעל-פה. מבחינת עולמם של הערכים האנושיים אין כל הצדקה לראיה זו של התנ"ך : כאמצעי-חינוך למוסר אולי "אנטיגוני" של [[סופוקלס]] או תורת המידות של [[עמנואל קאנט|קאנט]] עולות עליו, כפילוסופיה - [[אפלטון]] ושוב קאנט חשובים הימנו ; כשירה - אולי סופוקלס או [[שייקספיר]] עולים עליו, כהיסטוריה - ודאי [[תוקידידס]] מעניין ומעמיק ממנו. רק כדברי אלהים חיים התנ"ך הוא חסר מידה משותפת עם סופוקלס ושיקספיר, אפלטון וקאנט, תוקידידס וכל יצירה אנושית. אולם מניין לי שעשרים-וארבעה ספרים אלה "כתבי-הקודש" הם, אם לא מפי ההלכה שפסקה כך? לא בערפלי מיתולוגיה או קדם-היסטוריה, אלא לאורה של ההיסטוריה הוכרע במשאה-ומתנה של תורה-שבעל-פה מה הם הספרים הזוכים להיקבע כתורה-שבכתב. ביקשו חכמים לגנוז ספר פלוני או אלמוני, ולבסוף הוחלט והוסכם לאשרו כאחד מספרי הקודש : וכנגד זה ספר בן סירא היה מוחזק תחילה כאחד מן הכתובים, ונדחה אח"כ אלמלי ההלכה שקיבלתי על עצמי כדת-ישראל, לא הייתי מכיר את ערכיה ותכניה האמוניים של דת זו הגלומים בכתבי-הקודש. דת-ישראל כעולמה של ההלכה, של תורה-שבעל-פה, לא נוצרה על-ידי כתבי-הקודש, אלא כתבי-הקודש הם אחת האינסטיטוציות של דת ישראל. מבחינה דתית ומבחינה הגיונית-סיבתית תורה-שבעל-פה, שהיא עולם ההלכה, קודמת לתורה-שבכתב, שהיא עולם האמונה והערכים. במונחיה של הקיברנטיקה המודרנית ניתן להגדיר את היחס שבין המקרא ובין ההלכה כמשוב (feed-back): ההלכה של תורה שבע"פ שהיא יצירה אנושית - שואבת את סמכותה מדברי אלהים חיים שבמקרא, אולם היא הקובעת מהו תכנה, מהו מובנה ומהי משמעותה של תושב"כ." * "התנ"ך כשלעצמו נתקבל ע"י סקטור גדול של ה[[אנושות]], ודבר זה לא עשה אותו ליהודי. משמע, שאין התנ"ך כשלעצמו מומנט קונסטיטוטיבי של היהדות - בניגוד לסידור ולהלכה. אין היהדות ההיסטורית מושתתת על תושב"כ אלא על תושבע"פ, ולא יהיה לה קיום אלא במידה שתושבע"פ תהיה מציאות חיה ולא תיהפך היא עצמה לתושב"כ." * "אף ראיית התנ"ך כשהוא-לעצמו כ"ספר הספרים" מבחינת שימושיותו כגורם לחינוך במובנו האנושי-הכללי, לעיצוב דמותו של אדם ולהקניית ערכים הומניסטיים-חברתיים - אינה אלא שוביניזם לאומי צר-אופק. נוסף על כך יש בביבליולאטריה זו, המעריצה את התנ"ך שלא במשמעות שהיתה לו ביהדות, צירוף משונה של כפירה דתית עם מנטליות נוצרית: של כפירה - באשר היא מרוקנת את התנ"ך ממשמעותו הדתית, ושל הנצרות - באשר זו מראשיתה נאחזת בתנ"ך דוקא כדי לנגח בו את היהדות." * "קדושת המקרא אינה קטיגוריה היסטורית או מדעית אלא קטיגוריה דתית ; היא באה לו מן המקום שיוחד לו ביהדות שקידשה אותו. כיוצא בו, אף ערכו של המקרא אינו בערכים אנושיים או לאומיים הגלומים בו ולא בפירוטכניקה של תאורה לגויים; ערכו הוא בקדושתו." * "דבריהם של הנביאים מחוסרי משמעות אם לא רואים אותם כנובעים מהתורה ומובילים אל קיום ההלכה. "מוסר הנביאים" שאין לפניו ה[[תורה]] ואין לאחריו ה[[תלמוד בבלי|תלמוד]] אינו אלא יצירת ספרות, שספק אם מתחרה ביצירותיהם של אכילס, [[סופוקלס]], [[שייקספיר]], [[גיתה]] או [[אלכסנדר פושקין|פושקין]]. מבחינה היסטורית, כל הנביאים היו כישלון מוחלט: הם לא הצליחו להביא נפש אחת לאמונה ואף לא למנוע עבודת אלילים. עם של עובדי אלהים ויראי אלהים הוא הישג היסטורי של ההלכה בלבד." * "אופייה של יהדות-ההלכה הוא אנטי-מליצי, אנטי-פאתטי, אנטי-חזוני, ובעיקר - אנטי-אשלייתי." * "ה[[דת]] היהודית יוצרת את האמונה שעליה היא מושתתת. זהו פאראדוכס לוגי, אבל אינו פאראדוכס דתי." * "תורה שבעל פה, לא זו בלבד שקדמה לתורה שבכתב מבחינה זמנית, [...] אלא היא גם קודמת לה מבחינה רעיונית. אין התורה שבכתב מובנת לנו אלא על רקע מה שאנחנו מבינים בתורה ההיא ומתוך רצוננו הכן לקיים אותה בהתאם להבנתנו אותה. ואם התורה שבעל פה מתגבשת ונעשית עצמה תורה שבכתב, מן ההכרח שתחודש עליה תורה שבעל פה. ואם אין תורה שבעל פה כזאת קיימת, אין גם קיום לתורה שתכתב. הבעיה הגדולה של היהדות בדורנו אנו, היא - אם קיימת בקרבנו תורה שבעל פה במובן הזה. ~ מתוך ספרו "הערות לפרשיות השבוע", פרשת יתרו. ==משיחיות וגאולה== * "אני אומר שמבחינת היהדות ההיסטורית קיימת האמונה במשיח שיבוא אבל לא במשיח שבא. מהותו של המשיח שהוא מציג דבר שהוא העתיד הנצחי." * "אני מאותם בני אדם שמאמינים שהמשיח י-ב-ו-א. יבוא! לעולם. כל משיח שבא הוא משיח שקר, מפני שמהותו של המשיח היא שהוא י-ב-ו-א." * "לשם מה אדם צריך להיגאל אם הוא יכול לעבוד את ה'?" ~ בשיחה עם האב פרופ' [[מרסל דיבואה]] * "הרעיון המשיחי לפי דעתי זה ספחת שדבקה ביהדות." * "מן הדבקות היתרה ברעיון גאולתו הדתית האישית של האדם צמחה ה[[נצרות]], שעיקרה היה ביטול המצוות המעשיות. מן הדבקות היתרה ברעיון גאולת עם ישראל צמחה השבתאות, שאף היא הביאה לאותה תוצאה... כיוצא בו, כשתיפקע הבועה המשיחית של ה"ה [[צבי יהודה קוק|קוק]], [[W:משה לוינגר|לוינגר]], [[חנן פורת|פורת]] וחבריהם, ויתברר שלא תתגשם היום התפארת של מלכות המלך המשיח, אלא תוסיף להתקיים בקשיים עצומים מדינת ישראל קטנה ודלה בגבולות 1967... יגלו גם אנשי `אמונים` שאין להם עוד שורשים ביהדות זו." ==מדינת ישראל== * "אירועים היסטוריים-מדיניים אין להם משמעות דתית אלא אם הם מעשים שנעשו למען התורה או מכוח דחף שבא מן התורה, או אם הם סבל שסבלו יהודים למען התורה. במובן זה יש משמעות דתית למלחמת החשמונאים - מזה, ולקידוש-השם של הקהילות הקדושות - מגנצא, אשפירא וורמיזא - מזה ; ולעומת זה אין משמעות דתית לא לנצחונות [[מלחמת העצמאות]] ומלחמת ששת הימים ולא לאושוויץ - כל אלה אינדיפרנטיים מבחינה דתית : עולם כמנהגו נוהג." * "[[מלחמת ששת הימים]] לא הייתה בחינת קידוש־השם, כי לא נתכוונה לכך. הר־הבית נכבש הפעם לא בידי 'החשמונאים' אלא בידי 'המתיוונים'. מעולם לא היה חילול־השם בצורה ממלכתית ולאומית אינסטיטוציונאלית כמו העלייה ההמונית במאות אוטובוסים ומכוניות לכותל המערבי מדי שבת בשבתו. מכל דברי הנביאים לא נתקיים לפי שעה אלא אחד: 'ובני פריצי עמך יבואו בו וחללוהו'." * "אין שום טעם וסיבה לקביעת "יום הודיה" בכ"ח באייר. לא מצאתי שהותקן חג או יום-הודיה לזכר נצחונותיו של ירבעם בן יואש אשר "השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה", ולא לנצחונותיו של אלכסנדר ינאי אשר עשה את יהודה למעצמה חשובה בין סוריה ומצרים. אין גם משמעות דתית לחג העצמאות - יש לחוג אותו כיום הנף-הדגל, יום שמחה לאומית ומצעד צבאי. הרבנים המעמידים פנים של מתן משמעות דתית ליום זה אינם סמכות דתית אלא פקידות של רשות חילונית. במדינת ישראל בכלל אין רבנות כמוסד דתי-תורני - אין אלא רבנות-מטעם. הרבנים אינם ממונים ואינם פועלים מכוח התורה, אלא הם פקידים ממשלתיים הפועלים בסמכותה של המדינה החילונית."<ref>מתוך מאמרו "משמעותם של ימי הספירה"</ref> * "ה' באייר הוא יום-הזכרון לשיחרור האומה משעבוד-מלכויות - ההישג הלאומי-מדיני הגדול ביותר של עם ישראל מיום שניתן בידי המלכויות, ומשמעותו של שיחרור האומה אינה נפגמת גם אם רוב בני-האומה מוסיפים להיות שרויים בפזוריהם בין הגויים." * "אם נשתחרר מן ההזיות הפסבדו-משיחיות לגבי תקומתנו המדינית ומן ההתלהבות הפסבדו-דתית הפרימיטיבית להישגים מדיניים וצבאיים, אפשר שנגיע להערכה אחרת לגמרי לגבי משמעותה הדתית העמוקה של הקמת המדינה, ומכאן - גם להערכה דתית אחרת של ימי זכרון המאורע הגדול הזה ולהכרעות הלכתיות ברורות יותר בדבר המצוות, בצורת ברכות ותפילות, שנעמיד עלינו בקשר לימים אלה. אז אולי נבין שהמשמעות הדתית של ה' באייר וכ"ח באייר איננה בהישגים הלאומיים-מדיניים והצבאיים שהם מסמלים ושהם כשלעצמם אינדיפרנטיים מבחינה דתית, אלא במשימה הדתית הגדולה שהם מטילים עלינו. משמעותה הדתית של תקומתנו המדינית היא שהשחרור, העצמאות והממלכתיות מעמידים את היהדות הדתית ואת היהודי הדתי בפני תפקידים דתיים שטושטשו והועלמו ע"י הגלות ושלטון הזרים עלינו. עתה הוצאה ההלכה מן החממה המלאכותית, שבה גודלה וטופחה, מאותו עולם שבו היה נוח ליהודי - מבחינה רוחנית ונפשית - לחיות עפ"י התורה ולא היה צריך אלא לקשט עפ"י התורה מציאות ריאלית שניתנה לו והיתה מקויימת ע"י גורמים שמחוץ לתורה - ע"י הגורמים והכוחות המדיניים, החברתיים, הכלכליים והטכניים של העולם הלא-יהודי, שבמסגרתו התקיימה החברה היהודית. המבין שהתורה ניתנה לנו כדי שנתאמץ לעצב על-פיה את חיינו החל ביסודות הריאליים שעליהם הם עומדים, יבין שתנאי ראשון לאפשרות של מאמץ זה הוא שהציבור שעליו הוא מוטל - העם היהודי - יהיה אדון לגורלו, אחראי להנחת יסודות קיומו ונושא בעצמו בעול התפקידים הקשורים בקיום זה. עתה - ורק עתה, עם השגת העצמאות לעם היהודי - תיבחן היהדות, אם אמנם תורת-חיים בידה, שעל-פיה ייתכן לעשות את המאמץ להניח את היסודות של קיום האדם והחברה ; ואין ערכו הדתי של מאמץ זה מותנה בוודאות של הצלחתו." * "אם ה' באייר הוא היום שבו הוטל עלינו תפקיד זה על מלוא האחריות הדתית הכרוכה בו - לא ייתכן מבחינה דתית, ואף לא מבחינת ההגינות האנושית גרידא, לנהוג בו אותו מנהג של דו-פרצופיות שנוהגת בו היהדות הדתית הרשמית. מתן מעמד של לגיטימיות דתית לעובדת קוממותנו הממלכתית אינו אפשרי בלי שינויים מרחיקי-לכת בנוהג דתי המושתת על הנחת העדר קוממיות זו. אי-אפשר לכלול בלוח-השנה הדתי "יום-עצמאות", כשהסידור של כל ימות-השנה והמחזור של כל המועדים מוסיף להיות ביטוי לתחושת העדר העצמאות. אי-אפשר לקיים טקס דתי חגיגי בה' באייר והודיה על נצחוננו הצבאי בכ"ח באייר בשעה שאין אנו פוסקים בכל יום שני וחמישי מלשפוך שיח על גלות, שעבוד, שפלות וחרפה. אי-אפשר לשמוח בירושלים ההולכת ונבנית בידי ישראל ולהוסיף להציגה בניסוחי תפילתנו כעיר חרבה ומושפלת בידי הגויים. אי-אפשר לתת גושפנקא דתית לצה"ל, ויחד עם זה להוסיף להעמיד פנים בתפילה כמחוסרי-ישע ונטולי יכולת הגנה עצמית. אי-אפשר לפטור את מדינת ישראל - אם היא זוכה להכרה דתית - ב"תפילה לשלום המדינה" (מעין תחליף ל"הנותן תשועה") ולא לכלול אותה בשמונה-עשרה היום-יומית." * "הערכה זו של יום-העצמאות אינה נפגמת ע"י העובדה שדור זה ברובו אינו רוצה בקיום התורה. מותר להקיש מן הקודש - חג-הפסח וחג-השבועות . על החול : גם יציאת-מצרים ומעמד הר-סיני עלו בחלקו של דור שלא היה ראוי להם ולא עמד באף אחד מן הנסיונות שנתנסה בהם בעקבות שני המאורעות הגדולים הללו."<ref>מתוך מאמרו "'''יום-העצמאות ויום-ירושלים כחגים דתיים'''"</ref> * "אולם עד ימינו אנו, כשהיה יהודי נאמן חולץ נעליו ויושב על הקרקע ומתאבל בתשעה-באב – נתכוון לעצמו ולעמו ולשפלותם וענותם ממש. לפיכך היה תשעה-באב ביטוי חי לתחושתו של אדם מישראל במציאותו ממש, ולא העלאת זכר חורבן-הבית בלבד. לביטוי זה מתאים הנוסח של קינות תשעה-באב ומתאימים דיניו ומנהגיו של היום הזה. אולם המציאות נשתנתה: אמנם הר-הבית נשאר שמם מקדושתו והוא תפוס ומחולל ע"י סמל זר, אבל הכבוד אשר גלה מישראל הוחזר לו, הועלתה ארוכה לחורבן-העם, והדברים הנאמרים בתשעה-באב יהיו מסולפים וחסרי-כנות אם לא יבטאו את העובדה המכרעת הזאת." * "מאז העמיד המלך הרשע מנשה בן חזקיהו פסלים וצלמים בבית־המקדש והעביר את בנו באש בעמק שבמורד הר־הבית, ומיום שהועמד 'שקוץ משומם' במקדש ע"י המלך הסורי־יווני אנטיוכוס אפיפנס ומשרתיו היהודים המתיוונים, מאז ועד היום הזה לא היה חילול־השם כאותה עליה לרגל לכותל המערבי של 200,000 יהודים ב־20,000 כלי־רכב ביום חג־השבועות הזה, וכן כעובדה שנקבעו ע"י משטרת ישראל מגרשי־חניה מיוחדים במורד הר־הבית למכוניות מבקרי הכותל המערבי בשבתות, ולא היה בזיון לתורה וליהדות כתופעה של אלפי יהודים ויהודיות היורדים עתה מדי שבת בשבתו לעיר העתיקה לקניית 'מציאות' בבזאר הערבי. אשר לליכוד הלאומי בצלו של הכותל – הנה הצעתי : תתוקן הרחבה שלפני הכותל כדיסקוטק הגדול ביותר במדינת ישראל, וייקרא שמו "דיסקוטק השכינה". דבר זה ישביע את רצונם של כל החוגים והפלגים בעם : של החילוניים – בשל היותו דיסקוטק, של הדתיים – בשל שם השכינה הנקרא עליו. דבר זה ישמש סמל נעלה לאחדות העם המיוצגת ע"י הקואליציות שמן המפד"ל עד מפ"ם בממשלת ישראל ומן מפא"י עד אגודת-ישראל בעיריית ירושלים – סמל למשטר האתיאיסטי-קלריקאלי של המדינה החילונית הידועה בציבור כדתית."<ref>מתוך מאמרו "'''הדיסכותל'''"</ref> * "המניע הנפשי החזק ביותר בקרבי זה שנאת עבודה זרה ועבודת אלילים. כשאני רואה את הפולחן של אבני הורדוס האלה... שיהודים מחללי שבת, אוכלי טריפות ובועלי נידה באים לכותל המערבי ומתפעלים שם התפעלות דתית זו תועבה!" ~ בשיחה עם [[ישראל אלדד]] * "לשום עם אין שום זכות על שום ארץ. אני לא מתכוון כאן לעם היהודי לגבי [[ארץ ישראל]] או לעם הפלסטיני על הארץ שהיו קוראים לה פלסטין, אני שואל מה זכותו של העם השוודי על [[שוודיה]], התשובה היא שאין לו שום זכות על שום שוודיה, אלא ששמונה מיליון שוודים חיים את התודעה הנפשית שהארץ ההיא היא הארץ של עמם שהם בניו." ==עמדות פוליטיות== * "'ביטחון' אינו אלא שלום-אמת בין שכנים (כגון הולנד-בלגיה, שוודיה-נורבגיה, ארה"ב-קנדה); בהעדר שלום אין בטחון, ואין הסדר גאוגרפי-אסטרטגי שבכוחו לשנות מציאות זו. אין קשר ישיר בין בעיית הבטחון ובעיית השטחים: אין "גבולות בטוחים". ביסוס ההגנה על קווים מבוצרים - המנטאליות של קו מאז'ינו - סופו תמיד היה כשלון, מימות החומה הסינית והלימס הרומי ועד לחומה האטלנטית של היטלר." * "לא הטריטוריה היא הבעיה, אלא האוכלוסיה של כ-1.25 מיליון ערבים היושבים בה ושעליהם נצטרך לכפות את מרותנו. הכללתם של ערבים אלה (נוסף על 300,000 שהם אזרחי המדינה) בתחום שלטוננו פירושה - חיסול מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, חורבן העם היהודי כולו, התמוטטות המבנה הסוציאלי שהקימונו במדינה והשחתת האדם - היהודי והערבי כאחד. כל זה יקרה אפילו אם הערבים לא ייהפכו לרוב במדינה (בעקבות ריבויים הטבעי הגבוה) אלא יישארו שליש או 40% של אוכלוסייתה. המדינה לא תהיה עוד מדינה יהודית אלא מדינה "כנענית" : בעיותיה וצרכיה ותפקידיה לא יהיו עוד הבעיות והצרכים והתפקידים של העם היהודי שבארץ ובחו"ל, אלא רק ענייני הממשל והמינהל הספציפיים של מדינה זו - ענייני השלטון על יהודים וערבים יחד, בדומה לבעיותיה של מדינת הלבנון, שאינן אלא הדאגה המתמידה לפתרון בעיית היחסים בין מרונים ומוסלמים ודרוזים וכו'. המדינה תוטרד בבעיותיה הספציפיות האלה, ולא יהיה לה ענין לעם היהודי. תוך זמן קצר ינתקו הקשרים הרוחניים והנפשיים בינה ובין העם היהודי, וכן הקשרים הרוחניים והנפשיים בינה ובין תכניה של ההיסטוריה של עם ישראל ושל היהדות. כל התוכן של המפלצת הקרויה "א"י השלמה" לא יהיה אלא קיום המנגנון השלטוני-מינהלי שלה. מן הבחינה החברתית : תוך זמן קצר לא יהיה עוד במדינה ההיא לא פועל יהודי ולא חקלאי יהודי. הערבים יהיו העם העובד, והיהודים יהיו מנהלים, מפקחים, פקידים ושוטרים, ובעיקר - שוטרי-חרש. המדינה השלטת על אוכלוסיה עויינת של 2-1.4 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת [[שב"כ|ש.ב.]], עם כל מה שמתחייב מזה כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי. השחיתות האופיינית לכל משטר קולוניאלי תדבק גם במדינת ישראל. המינהל יצטרך לעסוק בדיכוי תנועת-מרי ערבית - מזה, וברכישת קוויזלינגים ערבים - מזה. יש חשש שגם צה"ל - שהיה עד עכשיו צבא עממי - יתנוון ע"י הפיכתו לצבא-כיבוש, ושמפקדיו שיהיו למושלים צבאיים יהיו כעמיתיהם באומות אחרות, וד"ל." * "לפיכך אין לנו ברירה - מתוך דאגה לעם היהודי ולמדינתו - אלא להסתלק מן השטחים המיושבים 1.25 מיליון ערבים, וזאת ללא קשר לבעיית השלום. המדובר הוא ביציאה מן השטחים ולא ב"החזרתם", כי אין אנו מוסמכים להכריע לידי מי יש ל"החזירם" : לחוסיין? לפת"ח? לנאצר? לתושבים המקומיים? אין זה מענייננו ולא מחובתנו, ואף לא מזכותנו, לקבוע מה יעשו הערבים בשטחים לאחר שנסתלק מהם. עלינו להתבצר במדינתנו היהודית ולהגן עליה. אם לא נסתלק בכבוד - זאת אומרת מרצוננו החפשי, מתוך הבנה לצרכים האמיתיים של העם היהודי ושל מדינתו - יכפו עלינו האמריקנים והרוסים נסיגה בחרפה."<ref>מתוך מאמרו "'''שטחים'''"</ref> * "'צור ישראל' של מגילת העצמאות הוא בישראל עצמו – הוא עצמותו ועוצמתו האנושיים של ישראל: ישראל שנתגלה בהיסטוריה. אולם השימוש במונח של התנ"ך והסידור לגבי ערכי תודעתנו והרגשתנו האנושיים ולגבי הכוחות המניעים של פעולתנו הלאומית־מדינית – שימוש זה גורם שגם האסוציאציות של קדושה – זאת אומרת של תוקף מוחלט – הכרוכות בכינוי זה מועברות על ערכים אלה. אם העם ושלומו והמולדת ובטחונה הם קודש, ואם החרב היא־היא 'צור ישראל' – אז גם קיביה אפשרית ומותרת..."<ref>מתוך מאמרו "'''לאחר קיביה'''"</ref> * "כשאדם מקבל את הדעה ש'המדינה', 'האומה', 'המולדת', 'הבטחון' וכו' הם הערכים העליונים, ושהנאמנות-ללא-תנאי לערכים אלה היא חובה מוחלטת וקדושה - הוא נעשה מסוגל לבצע כל מעשה תועבה למען האינטרס המקודש הזה, ללא נקיפת מצפון. דבר זה כוחו יפה לא רק לגבי האדם הגרמני, אלא לגבי '''כל''' אדם, גם לגבי האדם היהודי, אם הוא נתפס להאלהה של המדינה - וכפר קאסם תוכיח." * "למרצחים מעבר לקו הירוק, שהתנחלו ביהודה ושומרון, יש נשק. לכן אני קורא לכם לאחוז בנשק. להחזיק בנשק נגדם, לפני שהם יכניסו אתכם ככלבים מצורעים למחנות ריכוז... כן, לאחוז בנשק." * "אחרי מלחמת ששת הימים מדינת ישראל פסקה מלהיות דמוקרטיה. היא מחזיקה 2 מליון בני אדם נטולי זכויות אזרחיות ופוליטיות." * "הערבים לעולם לא יהיו ידידינו." * "אני אומר לחייל צה"ל: סרב לשרת בשטחים הכבושים שלא יעשוך מפקדיך למרצח." * "לי אין כל עניין שדגל מדינת ישראל יתנופף מעל לקברה של רחב הזונה ביריחו או על קברו של חמור אבי-שכם... השטחים הם הסרטן האוכל בגוף המדינה." * "הצורה הזולה ביותר של גבורה, היא גבורת החייל בקרב." * "[[w:ברוך גולדשטיין|ברוך גולדשטיין]] הוא נציג אותנטי של חלק גדול בעם היהודי." * "אני מודאג מהגולדשטיינים שלנו, אני כמעט בטוח שהם ירצחו את [[יצחק רבין]]." * "מי שמשלים עם הכיבוש, משלים, מדעת או שלא מדעת, עם הרצח!" * "המסתערבים הם החמאס שלנו." * "נתבשרנו היום ששר החוץ יציע היום בישיבת הממשלה 'להכיר בקיום הבעיה הפלשתינית'. בהתאם לכך ראוי שבישיבת הממשלה הבאה יציע שר החינוך והתרבות 'להכיר בקיום לוח הכפל'." (מתוך מכתב תגובה לכתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ", 21/7/74. התפרסם בספר "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ...") ==קבלה== * "עולמה של ה[[קבלה]]. עולם אשר אני רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, ולא רק רחוק ממנו אלא פוסל אותו פסילה מוחלטת." * "הקבלה ניצחה בעם ישראל, מפני שהיא היתה קרובה יותר לאותם האינסטינקטים האליליים אשר היהדות הקלסית נלחמה נגדם ולא הצליחה לעקרם. הפילוסופיה של הרמב"ם לא ניצחה, מפני שהיא ממשיכה את קו אותה היהדות הקלסית שתמיד היתה ותמיד נשארה נחלתם של בני עלייה מועטים." * "ספר אלילי מוחלט" ~ על [[ספר הזוהר]] * "כיצד זה התיישבו בתודעת אדם אחד ר' [[חיים מוולוז'ין]], חשיבה הלכתית רציונליסטית קיצונית, ולעומתה - הקבלה." ==הרפורמים== * "הכוונה היא-היא המבדילה בין עיצובה של ההלכה בידי מורי-הוראה בתושבע"פ ובין שינויה בידי אנשי הרפורמה : הראשונים פוסקים מתוך שיקולים הנראים להם כמתחייבים מן ההלכה או מתוך צרכים הכרחיים לעצם קיומה של ההלכה, ואילו האחרונים - מתוך שיקולים ודחפים שמקורם איננו בהבנת ההלכה עצמה." * "מהותה של הדת היהודית היא קבלת עול ולא מתן סיפוק לאדם, שאילולא כך היכן ההבדל בין אלוהים לבין [[מרילין מונרו]]?" * "בעיית הרפורמה ביהדות – או הרפורמה של היהדות – אינה כשלעצמה בעיה דתית. היא אינה מבטאת מאבק בתוך היהדות על משמעותה או זהותה של היהדות – אלא מבטאת מאבק בין דת לחילוניות, בין ערכים דתיים לבין ערכים הומניסטיים-חילוניים." * "בעוד הדת היא תאו-צנטרית ורואה את האדם כמכשיר, הרפורמה היא אנתרופו-צנטרית ורואה את האדם – ואת רצונותיו ושאיפותיו – כמטרה. לכן, הרפורמה אינה כלל תנועה דתית אלא תופעה אנושית הממלאת פונקציה אנושית כשם שממלאים הרפואה, הביטוח הלאומי, ה[[אמנות]], השעשועים וכו'." * "אם הדת תיהפך מכשיר לסיפוק צרכיו של האדם ותותאם למאוויו השונים – כי אז מה ההבדל בין בית הכנסת ובית ה[[קולנוע]]?" * "אין "יהדות" אלא היהדות האמפירית-[[היסטוריה|היסטורית]], וכל צורה אחרת של יהדות, או כל נסיון לשוות לה צורה אחרת, אינם אלא בדותות או המצאות-שרירותיות." ==דת ומוסר== * "דת ו[[מוסר]] אינם מתיישבים זה עם זה - משום שהכל הולך לפי הכוונה; הכרעתו של אדם היא דתית, אם כוונתו בהכרעה זו לשם שמים; היא מוסרית אם כוונתו לשם האדם. מן ההכרח כי אחת משתי כוונות אלו נדחית מפני חברתה." * "כיוצא בו ענין המשמעות המוסרית שאותה מייחסים החילוניים לתורה ולמצוותיה. מוסר כערך מצד עצמו הוא קטיגוריה אתיאיסטית מובהקת. רק מי שרואה את האדם כתכלית וכערך עליון, זאת אומרת מי ששם את האדם במקום האל, יכול להיות אדם מוסרי. מי שתופס את האדם כאחד היצורים שבבריאה וזוכר את "שוויתי ה' לנגדי תמיד", אינו יכול לקבל את המוסר כקנה-מידה וכאבן-בוחן. אין אלא אחת משתי משמעויות למוסר : (א) כהכוונת רצייתו של האדם בהתאם להכרתו את האמת של המציאות - זהו המוסר של [[סוקרטס]], של [[אפלטון]] ושל [[אריסטו]], של ה[[w:האסכולה האפיקוראית|אפיקוריים]] וה[[w:האסכולה הסטואית|סטואיקנים]], בפרט של אלה האחרונים, בפילוסופיה החדשה - של [[שפינוזה]] ; (ב) כהכוונת רצייתו של האדם בהתאם להכרתו את חובתו - זהו המוסר של [[עמנואל קאנט|קאנט]] ושל [[w:אידאליזם גרמני|האידיאליזם הגרמני]]. אולם בקריאת-שמע נאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" : לא תתורו אחרי לבבכם - זוהי שלילת קאנט ; לא תתורו אחרי עיניכם - זוהי שלילת סוקרטס. ומיד אף ניתנת ההנמקה של שתי שלילות אלו : "אני ה' אלהיכם". התורה אינה מכירה צווי מוסר שמקורם בהכרת המציאות הטבעית או בהכרת חובת האדם לאדם - אין היא מכירה אלא '''מצוות'''. התורה והנביאים אינם פונים מעולם למצפון האנושי, שהוא חשוד מאד כביטוי לעבודה-זרה ; המונח "מצפון" אינו קיים במקרא. ההנחיה המצפונית היא מושג אתיאיסטי או אלילי ; "האל שבלב", שבו דוגלים אנשי-מוסר הומאניסטיים, הוא אל זר. ההלכה כאינסטיטוציה דתית אינה סובלת את הקטיגוריה מוסר - ואין צריך לומר שאינה סובלת ביסוס תועלתי, לא מבחינת טובת הפרט ולא מבחינת טובת האומה או החברה וכדו'. "ואהבת לרעך כמוך" הוא "הכלל הגדול שבתורה", לא משום שהוא רעיון והוראה שמעבר לפורמליזם של החוק ושמעל פירוט המצוות, אלא דוקא משום שהוא מופיע כאחת מתרי"ג מצוות. "ואהבת לרעך כמוך" אינו מיוחד ליהדות; הוראות מעין זה ניתנו אף על-ידי תורות או הוגי-דעות שלא הושפעו מן היהדות ולא שמעו עליה - על-ידי חכמי סין, הודו ויוון. ולא זו בלבד, אלא שפסוק "ואהבת לרעך כמוך"- כפי שנוהגים לצטטו - אינו קיים בתורה : הכתוב אומר "ואהבת לרעך כמוך אני ה'". חובת אהבת הרע אינה נובעת ממעמדו של האדם כאדם אלא ממעמדו לפני ה'." * "אשר ל"ואהבת לרעך כמוך"- אין הצגתה כביטוי של "מוסר היהדות" אלא זיוף אפיקורסי של התורה. אין פסוק כזה במציאות בתורה! "ואהבת לרעך כמוך" ככלל "מוסרי", כבסיס לתורת המידות - זהו הכלל הגדול של האתיאיסט קאנט, שלשיטתו האדם הוא ערך עליון. ואילו הפסוק בתורה (שאליו נתכוון [[רבי עקיבא]]) הוא: "ואהבת לרעך כמוך אני ה' ": בלי הסיפא ניטל ממצוה זו הבסיס וניטלת משמעותה. אין ל"רעי" כל זכות לתבוע את "אהבתי", כשם שאין זכות כזאת לבע"ח, לצומח או לדומם, כי המשותף לכולנו- גם לי וגם לרעי, וגם לדומם, לצומח ולחי- היותנו עצמים בבריאה, אינדיפרנטיים מבחינה ערכית." * "ר.ש. מחשידה אותי שאין אני מתכוון באמת למה שאני אומר, אלא נאחז ביהדות מתוך דחפים הבאים מאידיאולוגיות חילוניות — "החירות" או "המוסר", ומשתמש ביהדות לשם ביסוסן של אידיאולוגיות אלה. דומני, שהיא משתדלת להציג את עמדתי כאנאלוגית לזו של חוגים דתיים מסויימים שלהם משמשת האמונה הדתית כסות עיניים ללאומניות ופטריוטיזם, או לעמדתו של האתיאיסט [[עמנואל קאנט|קאנט]] שהמציא לעצמו אל שישמש לו עָרֵב למוסר. אני רואה בזה פרוסטיטוציה של הדת לאינטרסים אנושיים. על "המוסר" אמרתי פעמים רבות שהוא קטגוריה אתיאיסטית מובהקת, המעוגנת בראיית האדם כערך עליון — בניגוד להכרה הדתית שאינה מייחסת משמעות ערכית לאדם כשלעצמו אלא רק למעמדו של האדם לפני האל." * "הנביא אינו פועל מתוך אשליה להצליח, אלא אומר את דברו מפני שדבר זה צריך להיאמר - מפני שדבר זה עצמו הוא התכלית ואינו אמצעי לדבר אחר." ~ מתוך 'רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ', עמ' 261 ==נצרות== * "מהותה של הנצרות אינה אלא שלילת זכות קיומה של היהדות. יתר על כן, שלילת עובדת קיומה. הנצרות אינה כופרת ביהדות ולא שוללת אותה, אלא טוענת שהיא היא היהדות ואין יהדות בלעדיה. ועל טענה זו היא מבססת את זכות קיומה, ולפיכך לא תוכל לעולם לוותר עליה. אין הנצרות קיימת אלא כיורשתה של היהדות, ואין היורש יכול להחזיק בירושה בעוד המוריש חי. הדמות של ישו, כאלוהותה של הנצרות, זוהי דמות אויבה האוניברסלי של היהדות, מבטלה ומחסלה של תורת ישראל. לפיכך הייתה דמות זו משוקצת ומתועבת בעיניהם של יהודים רבים בעלי תודעה יהודית בכל הדורות, ואני שותף לתיעוב ולשיקוץ זה." * "דתיות מן הטיפוס הראשון מאפיינת את ה[[נצרות]] - סמלה העליון הוא הצלב, הקרבן שאלוהים מביא למען האדם. ואילו סמלה העליון של האמונה ביהדות הוא מעמד אברהם אבינו בהר-המוריה, כשכל ערכי האדם מבוטלים ונדמים מפני יראת ה' ואהבתו. הצלב הוא כולו ויתור לטבע האדם ; העקידה - היא הנצחון המוחלט של האדם על טבעו." * "מבחינה דידקטית מסתבר שדת המושתתת על מצוות מעשיות יכולה להיות כוח חינוכי-דתי יותר מכל דת המתגלמת באמונות וערכים בלבד. אמת, ש"דת של ערכים" - שקראנו לה בשם "הדת המעניקה", כגון הנצרות וכל צורה של יהדות המתדמה לנצרות - עלולה לספק צרכים נפשיים מסויימים, ובשעה זו מרובים הם "מחפשי דת" או "מחפשי אלהים" לשם "מילוי חלל בנפש". לפיכך תוכל דת כזאת לזכות לפופולריות מסויימת, אך לעולם לא תיהפך לגורם חינוכי : כי האדם, אמנם, מחבב דבר נוח וקל, אך אינו מתייחס אליו ברצינות ובדרך-ארץ. עובדה פסיכולוגית יסודית היא שהאדם מכבד ומעריץ רק דבר קשה, התובע ממנו קרבנות ומטיל עליו חובות, ורק מדבר כזה - ולא מדבר קל ונוח החביב עליו - הוא עלול לקבל השפעה." * "אינני יכול להגיד שהוגה דעות נוצרי גדול כמו תומאס אקווינס בימי־הביניים או קרל בארט במאה ה־20 שהם אינם מונותיאיסטים, וזה איננו קשור באמונת השילוש, אבל בכל זאת אף־על־פי שהם קיבלו את האל הטרנסצנדנטי - הם הלבישו אותו בצורת אדם והכניסו אותו לתוך העולם." * "הנצרות באה בעקבות היהדות באותו מובן ש"המלט" של שייקספיר בא בעקבות ההיסטוריה והתרבות הדנית. זאת אומרת אין שום קשר ביניהם... זה יצירה הלניסטית שבה אפילו גלומה המגמה הזדונית לערער את היהדות." ==פילוסופיה פוליטית== * "יחסו של האזרח (שאינו פאשיסט!) למדינתו- למה הוא דומה? ליחסו של האדם העובד לכלי עבודתו." * "מבחינת גישה אנטי-פשיסטית, הן הומניסטית הן דתית, אין לייחס למדינה ולממלכתיות משמעות ערכית. ולא זו בלבד אלא שאין לראות במדינה אפילו מכשיר להגשמת ערכים. המנגנון המדיני-שלטוני מקוים משום הצורך שיש בו; לשמור על מינימום של בטיחות ושל תקינות המציאות החברתית." * "אנו, שאין אנו פאשיסטים, אין אנו מבקשים מן המדינה אלא שלא תפריע לבני-אדם לחתור לקראת אותם דברים שהם בשבילם ערכים. מבחינה זו, יתרונו של משטר מתבטא במידת חולשת המנגנון השלטוני: ככל שהמנגנון השלטוני מסוגל פחות לכוף את רצונו על נשלטיו, טוב יותר. אמנם, מן ההכרח לתת למנגנון השלטוני כוח-כפייה... אבל את הכוח הזה יש לצמצם למינימום." * "אני מערער בכל תוקף על הקביעה שטובת החברה היא אמת-מידה למוסר. זהו רעיון קומוניסטי ופאשיסטי מובהק; כך סוברים הבולשביקים והנאצים." * "אם מותר לשלטון, מבחינה עקרונית, למנוע הבעת דעה, אין לדבר הזה גבול. או שאני מקבל כפוסטולט שאין למנוע הבעת דעה, או שאני מנסה לעשות רציונליזציה, כלומר שמותר, או אפילו חובה, למנוע הבעת דעות מסויימות... זה מביא לידי כך שאסור להביע כל דעה שאני מתנגד לה. פשוט מאוד. איני נותן לשום מדינה את הסמכות לסתום את הפה לאדם בגלל דעותיו." ~ על צנזורה * "ה[[סוציאליזם]] הוא קטגוריה מחשבתית, הואיל ויש בגדרו השקפות ודעות על טיב הגורמים הפועלים בעיצוב דמות החברה ; הוא גם קטגוריה רצונית - הואיל ובגדרו פרוגרמות משטר חברתי מסויים ; והוא גם קטגוריה היסטורית - הואיל ושמו נקרא על תנועות ועל פעולות ומעשים, שנעשו או נעשים או עתידים להיעשות. יתר על כן -בשטחה של כל אחת מהקטגוריות הללו אנו נתקלים בגילויים שונים ומנוגדים , סן-סימוניזם ; מארכסיזם על כל ק"ן הטעמים שהוא נדרש בהם ; פאביאניזם ; רוסיה הסובייטית ; הטריד-יוניוניזם האנגלי ; ההתישבות העובדת בא"י, וכו', לא ראי זה כראי זה - ומהו הצד השווה שבהם?... המשותף לכל אשר ייקרא "סוציאליזם" הוא –ראיית הערכים החברתיים כערכים תכליתיים, ראיית תיקון החברה כתפקיד עליון, והערכת כל דבר מבחינת יעילותו כאמצעי להשגת התכלית ההיא." * "ה[[שחיתות]] הכספית והכלכלית (העלמת מס, הברחת מטבע, קבלת שוחד וכד') איננה 'נגע פושה' בגוף המשטר הכלכלי והחברתי הישראלי, אלא תכונה מהותית של משטר זה. משטר זה מושחת מיסודו, באשר הוא פאראזיטי: המשק ורמת החיים של האוכלוסיה - של 'השכבות הנכבדות ביותר' ושל המוני העם כאחד - אינם מושתתים על מאמצים והישגים ואינם מותנים בהם, אלא מקויימים בחסדם של מענקים, שילומים, מגביות, תרומות נדבות וסובסידיות, שאותם מחלקים בעלי-השררה לפי האינטרסים של ההחזקה בשלטון ולפי מידת קירבתם של המקבלים לשלטון. האדם במדינה זו מתחנך להרגשה, שאין קשר בין כשרונו, יכולתו, מאמציו והישגיו בעבודה - מזה, ובין התגמול שהוא מקבל - מזה. הוא מרגיש שלא הפעילות הכלכלית הכשרה - בין בעבודה פיסית או משרדית, בין במסחר, בין בפקידות, בין במקצוע חופשי וכד' - היא הבסיס להצלחה, אלא טובת-ההנאה שאפשר להשיגה ע"י השתלבות בשחיתות הכללית ובמנגנון הפרוטקציות המפלגתיות וההסתדרותיות - ומכאן רק צעד אחד אל המעילה והשוחד. חברת-השנור, חברה הנתמכת, מאבדת את קנה-המידה המוסרי לגבי ההתנהגות הכלכלית-חברתית, ככל פילגש מוחזקת המאבדת את התחושה המוסרית." ==דת ומדינה== * "על הדת להיות באופוזיציה פרמננטית לשלטון." * "שני סולמות-הערכים הגדולים, הדתי וההומאניסטי, שהמאבק הגלוי ביניהם הוא התנאי לאפשרות של עיצוב דמות האדם והחברה, אינם מיוצגים ע"י שני מחנות לוחמים למען ערכים אלה. המחנה "הדתי" אינו מתכוון לשם התורה, והמחנה "החילוני" אינו מתכוון לשם האדם: שניהם מתכוונים לשם המדינה ; הבולמוס הלאומני המשותף להם גורם שהמדינה - שאינה אלא קליפה לתוך ערכי, באה במקום התוך עצמו. נמצא בסיס לניהול המדינה ע"י קואליציה קלריקלית-אתיאיסטית ללא תלות בתכנה של המציאות המדינית: מוסכם שהמדינה תהיה חילונית, אלא שתהיה מוצגת כדתית. הסכם זה יש בו, מבחינה דתית, משום חילול-השם, בזיון ה[[תורה]] והרס הדת ; מבחינה הומאניסטית - משום השחתת החיים החברתיים ; מבחינת כל אדם בעל נפש - משום השחתת העם ע"י שקר וצביעות." * "דת ישראל אינה קיימת במדינה ובעם כגורם רוחני וככוח ציבורי עצמאי, אלא כאחד מענפי המנגנון של הרשות החילונית. בה בשעה שההבנה לדרישת הפרדת הדת מן המדינה כדרישה דתית הולכת וגוברת בחוגי יהודים שומרי תורה, מוסיף המימסד הדתי (הרבנות והמפלגות הדתיות) להיאחז בשיפולי גלימת השלטון החילוני, ותמורת הזכות להיות מוכר כשותף בשלטון זה הוא מוסיף לחפות על ההשפלות והבזיונות שדת ישראל סופגת יום-יום מידי הממשל, המינהל והמשפט של השלטון שבבעלותו נמצאת דת ישראל במדינת ישראל, והוא מנצלה לתועלתו ולהנאתו - "מחזיק אותה" בחינת פילגש מוחזקת, באווירה זו של שקר וחנופה מזוייפים ומסתלפים כל המושגים. הדת אינה מופיעה במציאות המדינית והחברתית בישראל כתביעה לשינוי ערכים ולעיצוב החיים האישיים והציבוריים בהתאם לסולם-ערכים כולל ומקיף משלה, אלא היא מקפידה להופיע דווקא כחלק בלתי-נפרד של המשטר החילוני, לפעול דווקא בשמו ומכוח סמכויות שהוא מעניק לה. היא מציגה תביעות רק לגבי פרטים מסויימים במערך הכללי של החוק החילוני ושל אורח-החיים החילוני במדינה ובחברה, תביעות המנותקות מן המכלול של פרוגרמת-חיים עפ"י התורה והנראות מוזרות, לא-הגיוניות ולא-מוצדקות על רקעה של המסכת הכללית של החיים החילוניים. לרובו של העם תביעות אלו אינן מובנות, ואינן יכולות להיות מובנות, כשהן מוצגות במסגרת החוקים וההוראות של משטר חילוני, ולפיכך אינן מעוררות אלא לעג ורוגז. צורת הופעתה של הדת במציאות המדינית והחברתית בישראל משווה לה דימוי של הפרעות קטנוניות, של מכשולים ושל עקיצות במהלך החיים "הנורמאליים" - ו. א. החילוניים - ולא של פרוגרמת-חיים אלטרנטיבית. לפיכך היא גם שנואה וגם בזויה." * "יש להדגיש, ששום [[חוק]] מטעמה של רשות חילונית - ויהא תכנו מה שיהא - אינו יכול להיות בעל משמעות דתית, שהרי אין הוא בא מכוחה של התורה. חוק שחקקה הכנסת - שאינה כנסיה לשם שמים - והמבוצע בידי ממשלה שאינה מכירה בסמכותה של ה[[הלכה]] הוא מבחינת מהותו חוק חילוני. והוא-הדין לגבי כל מוסד מינהלי הממונה ע"י השלטון החילוני ; "שלוחו של אדם כמותו". הרבנות, הממונה ע"י הרשות החילונית בהתאם לחוק חילוני, המקבלת את משכורתה מרשות זו והפועלת במסגרת הסמכויות שרשות זו מעניקה לה - אינה מוסד תורני אלא אחד מענפי המינהל החילוני, ולהחלטותיה ופסקיה אין שום משמעות דתית. צא וראה מה היו משמעותו הדתית וערכו ההיסטורי של אליהו הנביא ביהדות, אילו היה שר-הדתות או רב ראשי מטעם איזבל." * "נתברר בבהירות שאין למעלה הימנה, ששילובה של הדת במנגנון השלטוני של מדינה חילונית וביסוסה של המציאות הדתית על מנגנון זה אינו אלא פרוסטיטוציה של הדת לסיפוק אינטרסים שלטוניים, מפלגתיים, כיתתיים ואישיים. נתגלה, שיחסן האמיתי של המפלגות הפוליטיות ה"דתיות" להנהלה הדתית "הרוחנית", שבשמה דגלו ואותה רצו לעטוף במעטפת של קדושה - יחסם של הדתיים-לאומיים ל"רבנות הראשית" שלהם ושל האגודאים ל"מועצת גדולי התורה" שלהם - הוא כיחס הסרסור לקדשה המחזיקה בו: כשאין לו טובת-הנאה ממנה, הוא בועט בה." * "משרד-הדתות של ממשלת ישראל, שלמענו לחמו הדתיים-לאומיים, נתגלה ביחסו לדת ישראל כאנלוגיה גמורה ל"סינוד הקדוש" של השלטון הצארי הרוסי ביחסו לכנסיה הפראווסלאבית - ז'נדרמריה של השלטון לטיפול בענייני הדת ולניצולה לצרכי השלטון. ניהול העניינים הציבוריים של היהדות הדתית "המאורגנת", המופיעה כנציגת דת ישראל במדינה ובאומה, עבר לידי ארגוני-סתרים, שהדת היא מקור-הפרנסה ויסוד הקריירה של חבריהם. בכל תולדות ישראל לא הגיעה דת ישראל לידי התבזות, השפלה עצמית, חילול כבודה וחילול-השם כאשר הגיעה בעטיה של "המדיניות הדתית" שבשילוב הדת במנגנון המדינה." * "למדינה אין סמכות לקבוע מיהו יהודי." * "מדינת ישראל היא מדינה חילונית שאינה מכירה בתורה ובמצוות. לפיכך אין ליהודי דתי שום חיובים דתיים כלפי המדינה וכלפי המדיניות שלה; יחסו למפלגות נקבע ע"י שיקולים הנובעים מעמדתו המדינית והחברתית בלבד. אילו היתה קיימת מפלגה דתית העומדת באופוזיציה עקרונית לרשות החילונית, היה מקום לדרוש מיהודי דתי לתמוך בה. 'מפלגה דתית' המשתלבת ברשות החילונית, ואף נתמכת ע"י רשות זו, היא תועבה וחלול השם." * "קצב טריפה מופיע לפני הרב ושואל על כשרות הסכין לשחיטת חזיר. יש סעיפים בשולחן ערוך העוסקים בכשרות סכין לשחיטה, אך זה איננו מתייחס לשחיטת חזיר. לגבי שחיטת חזיר אין קביעות הלכתיות. ומדינת ישראל שאיננה מדינה על-פי התורה, שחוקיה אינם חוקי התורה אלא חוקי הכנסת, וזה מוסכם ומקובל גם על הרבנים האלה (הציונות הדתית), ולכן כמו שאין קביעות והכרעות הלכתיות לגבי כשרות סכין לשחיטת חזיר, אין בכלל קביעות הלכתיות לגבי המדיניות של מדינת ישראל שמלכתחילה איננה מדינה על-פי התורה." ==על מלחמות אזרחים== * "בהיסטוריה של עמים גדולים - גדולים לא רק בכמות, אלא ברמתם - מלחמות אזרחים היו מהמומנטים הגדולים והנשגבים ביותר בהיסטוריה שלהם. תשאלו כל ילד אמריקאי: מיהי הדמות הגדולה ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ארצות-הברית? הוא יאמר לכם: [[אברהם לינקולן]], הנשיא של מלחמת האזרחים. לא של האחדות הלאומית. כנגד כנופיות הבנדיטים השורצות היום ברחובותינו, מדוע אין לנו הכוח להעמיד פלוגות של אנשים אשר ישברו להם את העצמות? פשוט מאוד. ואם תאמרו: זו קריאה למלחמת אזרחים. אז אני אומר: כן." * "אינני מבין, ממש אינני מבין, מדוע מלחמה מותרת רק בין בני עמים שונים ולא בין בני-אדם בני אותו עם? אם קיים ביניהם אותו ניגוד, אותו ניגוד תהומי, שאחד רואה בערך מסוים דבר אשר למענו יש להקריב את החיים וליטול את החיים, ואז הוא מוכרח ללחום נגד האדם אחר ששולל את הדבר הזה, ורוצה באמת לגזול את אותו הדבר אשר למענו הוא חושב שכדאי לחיות. אז מה זה משנה אם השני הזה הוא בן עם אחר או בן עמי? אלא אם כן אני אומר: העם זה הוא הערך העליון, מעבר לכל הערכים, זו מהות התפיסה הפאשיסטית." ==דמוקרטיה== * "[[דמוקרטיה]] היא צורת משטר שבאה להגן על האדם מפני ממשלת מדינתו." * "אין לי אמון רב ביותר - לא באינטליגנציה של הרוב ולא בטוב לבו של האדם, אבל אני רוצה בדמוקרטיה." * "דמוקרטיה אינה השקפת עולם. דמוקרטיה היא משטר מדיני שבו ניתן להחליף את השלטון. זוהי מהותה" * "זכויות האדם בחברה אינן תלויות ברמתו, וזו הדמוקראטיה. היא אינה אומרת שבני אדם שווים אלא שלכולם יש זכויות שוות." * "מאחר שרוב בני האדם הם טיפשים ורשעים, הרי שגם שלטון הרוב הוא שלטון הטיפשים והרשעים, וזאת אנחנו הרי רואים ממש בכל העולם כולו." * "בדמוקרטיה זכותו של האדם, למרות היותו טיפש, לבחור את השלטון הרצוי לו, עם זאת, אין ערובה לכך שהזכות הזו הניתנת לו היא לטובה." * "אין סילוף גדול יותר של מושג הדמוקרטיה מאשר ההנחה שהרוב מוסמך להחליט על ערכים. מה ההבדל בין דיקטטור המחליט מה טוב ומה רע לבין המון בני אדם, שמחליטים על הדבר הזה? אנחנו אומרים שהדיקטטור הוא רשע או מטופש, אבל כל אדם יכול להיות רשע ומטופש. זאת אומרת, גם הרוב של בני האדם יכול להיות רוב של מטופשים ומרושעים, ולכן המהות הפנימית של הדמוקרטיה אינה בשלטון רוב, אלא במישטר שבו הסמכויות של השלטון מוגבלות, ללא תלות בכך אם זה שלטון של יחיד או שלטון של הרוב." ==על העם היהודי== * "אינני בטוח בעתידו של העם היהודי." * "מדינת ישראל, שאינה אלא מנגנון של ריבונות מדינית הנושא את השם ישראל, אינה 'ערובה לרציפותה ההיסטורית של היהדות' (איזו 'יהדות'??). אין בכלל דבר שעשוי 'להבטיח (!) קיום־נצח (!!) של העם (במה הוא מוגדר?) במדינה ובתפוצות'. העמדת קיומו של עם – שאין לו תוכן תרבותי־רוחני ספציפי ולא אורח־חיים ספציפי – על המדינה, זאת אומרת, על מנגנון השלטון, זוהי תמצית האידיאולוגיה הפאשיסטית. לשם מה לקיים עם 'יהודי', שמהותו אינה אלא ריבונות 'יהודית', דגל 'יהודי', שלטון 'יהודי', צבא 'יהודי' ושאר האביזרים של הקאניבאליזם הלאומני?"<ref>מתוך "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל"</ref> * "לרוב היהודים שרצונם להיות יהודים אין תוכן אחר ליהדותם, מלבד הסמרטוט הצבעוני המחובר למוט, מדי הצבא, והפעולות הנעשות בשמם של סמלים אלה. מחוץ לגבורה קרבית ולשלטון אין תוכן אחר ליהדות. עכשיו מתגלם הכל במדיניות ובמנטליות יהודונאצית." * "הולך ומתגבש כאן עם חדש, סינתטי, ללא תוכן מקורי ספציפי – עם שיחודו הלאומי אינו אלא מסגרתו המדינית: לא העם היהודי הבונה מדינה לעצמו אלא מדינה היוצרת עם לעצמה... בהעדר תכנים רעיוניים ונפשיים אחרים מתלכד העם הזה מסביב לדגל, לצבא, לעצמה המדינית, לגבורת המלחמה והכיבוש – הערכים הפאשיסטיים... זהו ההסבר לקו המדיני שנקטה מדינת החברה הזאת ולאורח חייה של החברה הזאת מיום יסוד המדינה ועד היום."<ref>מתוך "'''יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל'''", עמוד 430</ref> * "מסימניו של הפילוג המתקרב והולך - גל השנאה ליהדות ולציבור שומרי התורה ההולך וגואה בקרב הציבור החילוני, שנאה שיותר משהיא ראציונאלית היא אמוציונאלית, זאת אומרת, עמוקה ביותר היא רווחת בקרב הנוער שנתחנך חינוך לאומני-חילוני - מזה, ובקרב האינטליגנציה והאקדמאים - מזה. עקשנותה של היהדות הדתית להמשיך להתקיים מרגיז את החילוניים, באשר היא מפריעה לעיצוב האומה "הישראלית" הלא-יהודית; על כך מתוסף לעתים שלא-ביודעין - הגורם הפסיכלוגי של הזכרת עוון. הרוגז ההופך לשנאה בא לביטוי בציבור, בוויכוחים פומביים, בכנסת ובעיתונות, ואפילו בניסוחים ונימוקים של פסקי-דין של בתי-משפט בישראל. אחד הביטויים הפסולים בוויכוח זה הוא הטיעון בשם הקידמה , המוסר, ההומאניזם וזכויות-האדם, הנרמסים ברגלי ההלכה הארכאית, הברברית והמשעבדת, השקר - המודע או הלא-מודע - שבטיעון זה בולט כשהטיעון בא מפי הדוגלים ב-"אומה" וב"מדינה" כערכים המושמים מעל לאדם. אין מוסר ואין הומאניזם אלא ראיית הפרט האנושי כערך עליון וההכרה בזכותו להיות אדון לעצמו, לחייו ולמעשיו - במידה שאין הוא פוגע באותן זכויות של זולתו. הטוען לזכותה של ישות על-אנושית, "האומה" או "המדינה", לכוף על האדם להתגייס לצבא ליהרג למען ישות זו - כיצד הוא מעז לדבר בשם המוסר וההומאניזם? מה רבה מידת ההונאה - הונאת-הזולת או ההונאה העצמית - בהתמרמרות מוסרית על ההלכה המגבילה את חירותו של אדם בענייני אישות; כשהתמרמרות זו מלווה בהכרה בזכות "המדינה" לגיסו למלחמה, לאלמן את אשתו ולייתם את ילדיו! במציאות החברתית-מדינית אין אדם יכול להיות מוסרי או הומאניסט אלא אם הוא אנארכיסט, פאציפיסט וקוסמופוליט. לאומי ופטריוט אינו מוסרי ואינו הומאניסט, באשר הוא משעבד את האדם – את האדם המוחשי - לסמכות מופשטת. בזה הוא דומה לאדם המשעבד את האדם לדת, אלא שהדתי מגביל ומצמצם את חירותו ואת זכויותיו של האדם ע"י הכרת חובתו כלפי התורה, ואילו הפטריוט הלאומי - כלפי הערכים הפאשיסטיים של ריבונות ושלטון." * "אם הסתכלת היום בטלוויזיה בטירוף הכדורגל – ב-20.000 הצופים היוצאים מכליהם מתוך התרגשות והתפעלות על 22 חוליגנים הבועטים בכדור; אם התבוננת בפרצופו של הדור הצעיר הזה, אשר הבעיטות הללו וההשתתפות הרגשית בהן נעשו תוכן חייהם הרוחניים ומוקד התעניינותם; אם שמת לב לציבור הסטודנטים שלנו, אשר ליבם של רובם של בניו יוצאת לטורי הכדורגל בעיתון היומי ולטורי הרכילות בשבועון המצויר, אם ראית כל אלה – אז ראית אחדים מסימני ההתנוונות של חברתנו... חברה זו, שנטשה את תכני היהדות, אין לה בעולמה אלא שני קניינים: 'המדינה' – מזה, ורדיפה בלתי מרוסנת אחרי העלאת רמת־החיים על־ידי כספים '''הבאים מן החוץ''' – מזה, תוך הסחת־הדעת מכל הבעיות הגדולות של האדם (ושל האדם היהודי בפרט), של החברה ושל העם. את צרכיה הרוחניים והנפשיים של חברה זו מספק חיקוי עלוב של תכני העולם המערבי – וזאת דווקא בצורה קריקטוריסטית: התבהמות על־ידי בידור וספורט, התבהמות על־ידי זימה ופורנוגרפיה, והתבהמות על־ידי שכרון הלאומנות ותהילת הגבורה המלחמתית." * "כל נוכל ומנוול, אם הוא עשיר או מוחזק להיות עשיר ומוכן לעשות משהו למען האינטרס של מדינת ישראל<ref> מתייחס ל[[w:רוברט מקסוול|רוברט מקסוול]].</ref>, הרי הוא נעשה בעינינו מייד אדם המעלה, אשר זוכה לבסוף לקבורה ממלכית כאילו היה אישיות המייצגת את העולם היהודי ואת היהדות." * "מדינת ישראל רוצה להתהדר ביהודיות שלה, המתבטאת בזה שהיא מחרימה את אחד מגדולי היוצרים האמנותיים בתרבות המערב של המאה התשע-עשרה משום שהיה, כמו רוב הגויים, אנטישמי." ~ על האיסור להשמיע את המוזיקה של [[ריכרד וגנר]] באירועים רשמיים * "אולי הם מוצאים את ההזדמנות להפגין בזה [בהחרמת ריכרד וגנר] שהזיכרון והתודעה של השואה הם מאז ועד היום התוכן של היותם יהודים." ~ על ניצולי השואה, מתוך כתבה בעיתון ידיעות אחרונות, 27 בדצמבר 1991 * "היחס בין לאומיות־דתית לדת, הוא בדיוק כיחס שבין נאציונל־סוציאליזם לסוציאליזם." ~ על ה[[w:דתיים-לאומיים|דתיים-לאומיים]] * "אינני בטוח שהכת הזאת היא ההמשך של העם היהודי ההיסטורי. זה משהו שצמח וצומח מתוך העם היהודי ההיסטורי, אבל דומני, אם בכלל הכת הזאת תתקיים, שזה דבר אחר לגמרי." ~ על ה[[w:חרדים|חרדים]] * "לאלה שמוחזקים היום כמייצגי התורה אין שום הבנה במה שיש לעשות." * "חז"ל ידעו יפה מאוד את התופעה של 'תלמיד חכם שאין בו דעת'... והיום העולם מלא תלמידי חכמים שאין בהם דעת, הם אינם מבינים שום דבר." * "אתה כותב, שהרבה זמן לא תוכל עוד להחזיק ביחס חיובי לדת ישראל נוכח המעשים המגונים הנעשים בה. דבריך אלה אינם מובנים לי: אם אתה מקבל עליך את התורה – אין יחסך לה תלוי במעשיהם של המדברים בשמה ומתעללים בה; ואם אין אתה מקבל עליך את התורה – מה טעם יש ביחסך החיובי לה?" ==מעמד האישה== * "הדבר החשוב ביותר בחייו של אדם הוא אשתו." * "המהפכה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המין האנושי היא שהתרבות החברתית והרוחנית פסקה מלהיות תרבות גברית ונעשתה תרבות אנושית." * "תלמוד תורה זה חיוב כללי לאדם היהודי. לא לגבר היהודי אלא לאדם היהודי. וצריך להתרגל לרעיון המהפכני שאישה היא גם כן אדם." * "היהדות המיוצגת על-ידי אלה שמעורים בעולמה של תלמוד תורה המסורתי, או שאינם יודעים או שאינם רוצים לדעת שחלה מהפיכה כזאת במציאות האנושית שהאישה היום היא יצור אחר, ממש יצור אחר, מאשר הייתה במשך אולי 300 או 500 דורות. הדמות של אשה שהיא רופאה, שהיא עורכת דין, שהיא פרופסורית באוניברסיטה, שהיא מלמדת גברים – הדמות הזאת לא הייתה קיימת בכלל, וניתן לומר שההלכה המגובשת בחלקה, בכלל איננה מכירה שיש אובייקט משונה כזה: אשה שהיא מנהלת בנק, אשה שמלמדת פיזיקה באוניברסיטה – ההלכה בכלל איננה מכירה את הדמות הזאת... ההבנה הזו עוד לא חדרה, ואי אפשר להגיד שלא חדרה לידיעתם של אנשי ההלכה, אבל לא נקלטה בתודעתם. בשבילם זה עדיין דבר משונה ובלתי טבעי... זה נגד הטבע שלאישה יהיה חלק שווה לגמרי עם הגבר בחיי התרבות... וברור הדבר שיהדות אשר מתכוונת היום, 1992, להקים חברה אשר דמותה נקבעת על-ידי התורה, מוכרחה לשנות מן היסוד את עניין מעמדה של האישה בחברה. אחרת, אין ליהדות, אשר קוראים אותה בטרמינולוגיה הרווחת אורתודוקסית, אין לה עתיד. משום שמכאן ואילך, היינו מהמאה ה-19, לא תתכן בכלל חברה אנושית מתוקנת שבה האישה איננה חלק אינטגרלי הן בתרבות האינטלקטואלית והן בחיים הפוליטיים והחברתיים." * "הטענה שבת-ישראל מסתופפת בצל קורת הבית והמשפחה ואינה יוצאת ל"שוק" ול"חוץ", טענה המתקשטת באינטרפרטציה הפולקלוריסטית של "כל כבודה בת מלך פנימה" ובמאמרי חז"ל כגון "אין דרכה של אשה לצאת לשוק". אימתי ואיפה קיימה היהדות המסורתית הווי כזה, כשהיא היתה קובעת את אורח-החיים בקהילות-ישראל? איזו בת-ישראל היתה זוכה להסתופף בצל קורת הבית והמשפחה - בית אביה תחילה ואח"כ בית בעלה - ולהיות מוגנת בפני מגע ב"חוץ" וב"שוק"? הווה אומר : רק בת הגביר, וכן גם בת הרב - במידה שהלה היה חתנו או גיסו של הגביר. ואילו רובן המכריע של בנות-ישראל בכל קהילות-הקודש שבהן שלט "ההווי המסורתי" המהולל היו נאלצות להשתתף בכל כוחן במלחמת-החיים ב"חוץ" וב"שוק", ועכ"פ בין זרים ומחוץ לביתן. בכל בתי בעלי-הבתים הכשרים, נושאיו ועמודיו של "ההווי המסורתי", היו מצויות משרתות ומבשלות ומיניקות מבנות-העניים, ורבבות נשים נשואות היו נאלצות לעסוק בחנוונות וברוכלות, בחנות ובבית-המרזח ובשוק, בכדי למצוא טרף לביתן. מעולם לא ראינו ולא שמענו שדבריה ונושאי-דגלה של היהדות הדתית לחמו לשינוי משטר חברתי זה. לפיכך יש לקבוע ש"ההווי המסורתי" לגבי מקומה של האשה בעבודה ובשירותים, יותר משהיה בו מן האופי הדתי היה בו מן האופי המעמדי. אף היום נמצא בין היראים והחרדים, שלוחמים את מלחמת-הקודש נגד שירות-הבנות, שאין הם נמנעים מלהשתמש בשירותה של נערה כורדית או תימנית ל"ספונג'ה", נערה הנעקרת עי"כ מביתה ונלקחת לבית זר ; משמע שרק בתם היא "בת-מלך" שמקומה "פנימה", ואילו בת הכורדי או התימני - שאני. יתר-על-כן : באותו משטר של "ההווי המסורתי" היו מצויים מקרים, ש"חסידים ואנשי-מעשה" היו מקדישים עצמם ל"תורה ועבודה", בהטילם על נשיהם להתבזות ולהתענות בחנות ובשוק לפרנסת הבית. ואעפ"י שאמרו חז"ל, שחייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו - לא מצינו עירעור על מצב זה מצד היהדות הדתית. המחאה על ניצול זה של האשה באה מן היהדות "האפיקורסית", שפרקה מעליה את "ההווי המסורתי"." ==על הומוסקסואליות== * "יש איסור גדול. שלא חמור יותר מאשר איסור של חילול שבת..." * "אני יודע שמהתורה זה אסור, אבל מדינת ישראל אינה מדינת תורה, ולכן כמדינה חילונית אסור לה להתערב בזה." ==על המתות חסד== * "אם יעלה מישהו את השאלה: האם כדאי לקיים את חייו של אדם שהיה ל"צמח" - תתחייב מיד כתשובה השאלה: מהי הכדאיות של חייך, אדוני?" * "אם מדובר ב"המתת חסד", יש לשאול: "חסד" - עם מי? יצור אנושי נמצא במצב שבו הפך ל"צמח" ועי"כ נעשה למועקה על כל סביבתו. כאן אין מובן לטענה שנגמול חסד עמו אם נתיר לעצמנו לחסל את חייו, שהרי הוא עצמו כבר נטול הכרה ותודעה. אבל אין ספק שנעשה חסד עם עצמנו, בשחררנו את עצמנו מן המועקה הפיסית והנפשית, שהמשך קיומו של יצור זה גורם לנו. ומכאן הסכנה האיומה שבתוצאות של החלטתנו זו: אם אנו מבטלים את ההנחה המוחלטת, הבלתי-מנומקת, שאסור ליטול חיי אדם; אם אנו מוצאים נימוקים לצמצמו ולהגיד: בתנאים מסוימים נטילת חיי אדם אינה פשע, אלא מעשה חסד - ניתן לצפות מראש את התוצאות. פתאום יתברר לרבים, שהעולם שורץ יצורים אנושיים שבחיסולם יש משום עשיית חסד. ההונאה העצמית - לעיתים הכנה - שהם מתכוונים לגמול חסד ליצורים העלובים ההם, תחפה על הדחף לגמול חסד לעצמם ע"י חיסולם של אחרים, שקיומם מפריע למחסלים או מעיק עליהם. לפיכך אני אומר: גם אם התגובה הרגשית הכנה שלי על מצבים מסוימים, שבהם מצויים בני אדם מוכי גורל, הוא ש"טוב מותם מחייהם" - אסור לו להישמע לרגש זה. אפשרות קיומנו האנושי בצוותא מותנית בכך, שלא ניגע בהנחה של איסור נטילת חיי אדם. חלילה לנו להעלות את המושג lebensunwert - חיים חסרי ערך. [[היטלר]] הוא שקבע שיש "חיים שאינם כדאיים", והוציא להורג 70 אלף חולי נפש או חולים ובעלי-מומים חשוכי-מרפא - משום שחייהם "חסרי ערך" ואינם כדאיים לחברה, וכל המשחרר אותם מחייהם העלובים ומשחרר את החברה מהם - הרי זה משובח." ==המוות== * "אין כאן שני ישים, יש חיים ויש מוות. לא. יש חיים ויש אין-חיים." * "מאחר שמציאות כזאת שנקראת מוות איננה קיימת, אז אין מה לחשוב עליה." * "לפעמים שואלים אותי איפה היית רוצה להיקבר? החשיבה שלי היא שלעולם לא איקבר. כל זמן שיש 'אני', אזי אינני נקבר, ואם אני מת, כי אז אין עוד 'אני', לא אני נקבר, אלא איזה גוף. משמעות הדברים היא שאני אינני יכול להקבר." * "אתרום את גופי למדע? לא יעלה על דעתי. גופי ייקבר כמו שנקברות כל הגופות." ==מדע וערכים== * "המדע הוא הדבר האחד והיחיד שעליו אני יודע שהוא נכס אנושי אוניברסלי." * "אין ערכים אוניברסליים, אדוני. אין בכלל דבר כזה." * "אין הכרעה מדעית לגבי 'טוב' ו'רע', אלא הללו נקבעים לפי סולם-ערכיו של האדם, וערכים אינם נקבעים ע"י ההכרה המדעית, ואפילו אינם מושפעים ממנה." * "ערך אינו ניתן להנמקה. זהו דבר לא רציונלי, איננו מבטא מציאות ואיננו מתחייב מהמציאות." * "הכרעות ערכיות אינן פרי הידע שיש לאדם אלא פרי רצייתו, מגמותיו ושאיפותיו. לפיכך אין מקום לביקורת ראציונאלית של ערכים. עצם ראייתו כערך מוציאה את הדבר מגדר הבחינה הראציונאלית." * "אתה אמרת, מה נותן תוקף לערכים? - מניין בכלל ערכים? הרי במציאות אין ערכים!" * "על ערכים אי אפשר להתווכח, רק להילחם." * "ערך הוא דבר המחייב את האדם. ערך הוא איזה דבר אשר לגביו האדם חש או תופס או מכריע או מחליט שהוא חייב למען הדבר הזה משהו. ערך איננו דבר שאדם מקבל אותו אלא הוא דבר שלמענו האדם נותן משהו, ורמת הערכים נמדדת לפי מה שהאדם מוכן לתת למען הערך הזה. אבל המדע אוניברסליותו נובעת מזה שהוא איננו מחייב את האדם לשום דבר מלבד הבנתו את הדבר הזה. במובן זה הוא חסר ערך." * "רק האתיאיזם האידיאליסטי מחפש בטבע או בהיסטוריה משמעות וערכים." * "התפיסה האווילית הזאת, כאילו המדע הוא אמצעי לתקן את העולם ואת האדם, היא אנלוגית לגמרי למשיחיות של ברוקלין." * "ה[[חינוך]] והסביבה החברתית הם גורמים המשפיעים על האדם, אולם שום אדם אינו מוכרח ומחויב ללכת בדרך שהחינוך והסביבה מנחים אותו. התופעה שאדם שנתחנך לרעיון הסוציאליסטי נעשה אחר כך פשיסט, או שאדם שקיבל חינוך דתי אדוק נעשה אחר כך אתיאיסט, או שאדם שגדל ונתחנך בעולם אתיאיסטי חוזר לאמונה דתית ולחיוביה – הן מעשים שבכל יום. הכול תלוי בהכרעתו של האדם." * "להשתין זה צורך!" ~ בצעקה. נאמר כהסבר לסטודנט ששאל מה ההבדל בין ערך לבין צורך * "אמנם, מי כאנשי-המדע יודע עד כמה מצומצמת היא ידיעתנו והבנתנו בטבע המציאות, אולם במידה שידיעה והבנה זו הושגו במדע - הרי הן כפויות מבחינה פסיכולוגית על כל מי שמבין אותן, ואין הוא בן-חורין להתעלם מהן ; הן בשבילו, אפילו על-כרחו, בחזקת ודאות, אלא אם המשך השימוש במיתודה המדעית עצמה מגלה טעות או משגה במסקנות קודמות. לפיכך לא ייתכן כלל קונפליקט בין מה שמושג באמצעות המיתודה המדעית לגבי הכרת המציאות הטבעית ובין כל גורם אחר המוצג כמקור לאינפורמאציה על מציאות זו - שהרי קונפליקט זה מוכרע כבר מתחילה לטובת ההכרה המדעית." * "המדע הוא כולו אפיסטמולוגיה... המדע אומר לנו מה אנחנו יכולים לומר על הטבע." * "אינני מבין בכלל את המושג 'רפואה אלטרנטיבית'. הרפואה זה מקצוע אשר משתמש במדע הרפואי, ומדע רפואי יש רק אחד." * "הפסיכואנליזה היא זבל, איננה מדע אלא מיתולוגיה, היא דנה במה שהיא עצמה המציאה אותו, ושכל קיומה אינו אלא התעסקותה בו."<ref>מתוך "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ...", עמוד 493</ref> * "אינני חושב, אני יודע שהייתה [[אבולוציה]]. כמו שאני יודע – לא מאמין – שקיימת יבשת אוסטרליה, אף שלא ראיתיה מעודי." * "אם אנו מקבלים את ה[[אבולוציה]] כעובדה היסטורית, עדיין לא קבענו שאנו מכירים את המכאניזם שלה. יש הרבה פרצים בחומת התיאוריה הניאו-דרוויניסטית הרווחת היום בביולוגיה, וההשגות עליה אף הולכות ורבות. אולם גם אם אין בתיאורית האבולוציה היום משום הסבר למערכת החיים, אין בכך משום אסמכתא לתורת 'הבריאה': שגיאה לוגית חמורה היא ההנחה שאם A אינה מסבירה תופעה מסוימת יש בזה משום עדות לאמיתותה של B. המשמעות העצומה של הפסוק הראשון בתורה היא העיקר האמוני הגדול שהעולם אינו אלהים; ואין בכך משום מתן אינפורמציה מדעית על טיב העולם." ==כללי== * "רק לבטלנים אין זמן." * "99 אחוז מן האלמנטים בחיי האדם הם אירציונאליים." * "הדרך הטובה ביותר להבין רעיון היא לברר נגד מה הוא נאמר." * "איני מכיר סיטואציה בחיי אדם, כל אדם, שהוא עושה איזה דבר שלא רצה לעשות אותו." * "הרדיפה אחרי האי-רציונאלי זה ביטוי למשבר תרבותי-כללי." * "לחיים כשלעצמם אין משמעות, לשום נתון טבעי אין משמעות. משמעות יכולה להיות רק למה שאדם עושה בחייו." * "כל מי שנולד מבני אדם הוא בן אדם, ללא שום קשר למהותו. בזה לא נאמר מאומה אם הוא שווה משהו." * "יש כאן סכנה שאמצעי החישוב ישחררו את האדם מן החשיבה." * "המכונית, ה[[רדיו]] והטלוויזיה שינו את המציאות." * "אי אפשר לשאול מה הטעם בקיומו של העולם. העולם היה יכול לא להיות. או מה הטעם בחייו של האדם. לא זו בלבד שאין תשובה לשאלה, אלא אי אפשר לשאול אותה." * "כל תשובה על השאלות הגדולות גוררת אנטינומיה, אפילו במדעי הטבע בפיסיקה ובביולוגיה, ואין צריך לומר ב[[פילוסופיה]]. כל תשובה עומדת מול תשובה מנוגדת, ואת כל אחת משתי התשובות ניתן לבסס מבחינה לוגית." * "אל לו לאדם להתיימר להיות בעל השקפת עולם. אדם יכול שתהיה לו רק השקפה על דברים מסוימים בעולם. אילו היה לי מבנה רעיוני כולל מובן שהיו מתגלים בו סדקים ופרצות, שכן בניגוד למה שגרס [[שפינוזה]] בתמימותו, אין בנמצא השקפת עולם שלימה ואחידה. אחד הוא רק מי שהוא מעבר לעולם, מעבר למציאות. לעולם לא המציאות עצמה." * "המכונה בהגותנו המסורתית דרך תשובה. זוהי דרך ארוכה, וההליכה בה – יותר משהיא מספקת תשובות על הבעיות הגדולות של האדם היא מעוררת בו [[שאלה|שאלות]]. סימן טוב הוא לך שאתה מציג אותן, כי רק התמימים – ושמא נקרא להם המיתממים – סבורים שהאמונה היא מתן תשובות להקניית ביטחון ושקט נפשי. אדרבא – דווקא היא המחוללת קושיות וספקות." * "ההבדל העמוק בין האדם-כפי-שהוא-מטבעו ובין האדם המאמין (במובן הדתי של 'אמונה') הוא בכך שהראשון נשאר תקוע במציאות הטבעית (גם טבעו של העולם וגם טבעו האנושי שלו-עצמו) שהיא חסרת טעם וערך – "ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכול הבל' (קהלת); ואילו המאמין מתאמץ להתעלות מעל למציאות זו ע"י קבלת 'עול תורה ומצוות', זאת אומרת – פרוגרמת-חיים שאיננה מתחייבת מטבע הבריאה ואינה מכוונת 'לתמוך בה', אלא דווקא להתגבר עליה מתוך הכוונה למה שמכונה בתהילים 'קרבת אלהים'. המילה הראשונה שבה פותח 'השולחן ערוך' היא 'יתגבר!'." * "העולם המערבי - שרוי זה כמה דורות בתהליך של ברבריזציה, וראוי מאוד להעלות דבר זה בתודעתנו, משום שעדיין יש בינינו תמימים ומיתממים, שוטים ומשתטים, המוסיפים לדבר על חשכת ימי הביניים לעומת העולם הנאור והתרבותי שלנו, ויש אפילו הבונים על זה פרוגרמות פוליטיות-חברתיות מסוימות. לפיכך יש להזכיר שגם מלחמת העולם הראשונה וגם מלחמת העולם השנייה אירעו במאה העשרים ולא בימי הביניים; בימי הביניים מעולם לא אירע משהו הדומה אף בקירוב למאורעות איומים אלה". * "ה[[טיפשות|טיפשים]] שבמחננו, הרוב הם טיפשים." * "מטיפשותם של בני אדם", כתשובה לשאלה שנשאל על ידי מראיינת: "ממה אתה מתרגש?" ==על אישים== * "[[אלברט איינשטיין]] נחשב לגדול הפיסיקאים במאה ה-20, ואי אפשר לדבר על פיסיקה בלי להיות מושפע ממנו, אבל אני לא התרשמתי ממנו במיוחד. גדולתו של אינשטיין אינה מוטלת בספק, אך הוא אינו הוגה דעות. דווקא פיסיקאים מודרניים אחרים, כמו [[נילס בוהר]], ארווין שרדינגר וורנר הייזנברג הרשימו אותי והקנו לי יותר ידע." * "הוא שינה את מהלכה של ההיסטוריה האנושית, ואני לא חושב שיש איש אחד נוסף שאפשר לומר זאת עליו. גם לא על נפוליאון. [[היטלר]] לא היה מוצר של ההיסטוריה הגרמנית, אלא יצר את ההיסטוריה. הוא יצר את הרייך השלישי וזה מחריד, כי באישיותו הוא היה חרק. נפוליאון היה מוצר של המהפיכה הצרפתית, וגם דוד בן גוריון לא היה זה שיצר את מדינת ישראל. היא היתה, אני חושב, קמה גם בלעדיו כתוצאה מהמפגש בין התנועה הציונית למלחמת העולם השנייה ותוצאותיה." * "[[צ'רצ'יל]], אפשר לומר, הציל את העולם מידי היטלר. ב41', כשלכולנו היה ברור שהיטלר יכבוש את כל העולם, הוא עמד בפרץ." * "אני חושב, ש[[דוד בן גוריון]] הוא האסון הגדול ביותר שאירע לעם ישראל ולמדינת ישראל, לאחר הקמת המדינה." * "בשיחה הזאת [[בן גוריון]] - השיחה נמשכה שעתיים - לבסוף הוא ניסה לסכם אותה ואמר לי: "אני מבין יפה מאוד את עמדתך... אתה רוצה שדת ישראל תהיה גורם עצמאי אשר המשטר במדינה... תמיד יצטרך להתמודד עמו כמו שזה היה בתקופה המקראית. כמו שזה היה בתקופת ממלכת החשמונאים" - הוא הבין יפה מאוד. בגלל זה בן־גוריון באמת ראה את היהדות במה שהתגלמה בהיסטוריה, כאסון ההיסטורי הלאומי של העם היהודי. זאת היתה עמדתו הברורה שהיהדות היתה אסון היסטורי גדול של העם היהודי, מפני שתמיד היתה פקטור עצמאי שלחם נגד אותו שלטון אשר ייצג את האינטרס המדיני הלאומי הממלכתי. הוא באמת הבין את זה יפה מאוד. עכשיו העיקר: "ולכן אני לעולם לא אסכים להפרדת הדת והמדינה. אני רוצה" - עכשיו המלים האלה שאני אומר, אני ערב לכם, מפני שאני מיד רשמתי לי את הדבר הזה - "אני רוצה שהמדינה תחזיק את הדת בידה!"." * "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו [[בן גוריון]]. זה היה אצלו לא רציונאלי" ~ מתוך כתבה בעיתון מעריב (24.11.1978) * "אותו אדם שמבחינה פוליטית אני שולל אותו לגמרי, [[מנחם בגין]]. הוא היה אדם ישר... בגין באמת האמין בכל מה שהוא אומר. זו הצרה. לכן הוא הביא אותנו למלחמת לבנון. האסון היה בגלל שבגין היה אדם ישר. [[בן גוריון]] לא היה אדם ישר. הוא היה משקר, גם בזדון, אם חשב שיש בזה אינטרס. הוא לא שיקר למען עצמו, כדי להרוויח כסף, או משהו מעין זה, אבל למען האינטרס המדיני... [[ברל כצנלסון]], שאותו הערכתי מאוד מאוד, ובשנות חייו האחרונות, רק בשנות חייו האחרונות, היתה ידידות אישית רבה בינינו. הוא היה אדם ישר." * "אני בכלל צריך להתייחס לכל חלאה אנושית?" ~ על [[אריאל שרון]] * "הסמרטוט הזה" ~ על [[W:אריה דרעי|אריה דרעי]] * "פאשיסט וטרוריסט שארגן רצח." ~ על [[יצחק שמיר]] * "[[יצחק רבין]] היה האיש שהורה לשבור רגליים וידיים ללוחמי החופש הפלסטינים, ובכך הוציא את מדינת ישראל מכלל העולם התרבותי." * "ל[[יצחק רבין]] לקח 26 שנים עד שהתחיל להבין שיש לשחרר את ישראל משלטון על עם אחר, אבל היום הוא מתחיל להבין. אם יוסיף ללכת בדרך זו - הוא ימנע את חורבן ישראל." * "אני לא מוכן לומר אף מילה אחת בעניינו של המשומד הזה, ואנונו! בשבילי אדם שעזב את יהדותו הוא חלאת המין האנושי!" ~ על [[W:מרדכי ואנונו|מרדכי ואנונו]] * "אני רחוק מהאשליות של [[אורי אבנרי]] וחבריו." * "התופעה הזו של נביאי שקר אנחנו יודעים מאז ומעולם, נביאי שקר ומשיחי שקר היו בישראל. זו תופעה חוזרת ונשנית בהיסטוריה של העם היהודי והיהדות, אבל האיש הזה, זה מה שמעניין. מה הוא, פסיכופט או נוכל?" ~ בשיחה עם [[W:גדעון ספירו|גדעון ספירו]] על הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] ([https://www.youtube.com/watch?v=qnz-fbkgOOE&t=1681s מקור]) * "על [[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] ועל משנתו מוטלת מידה רבה של אחריות להופעתו של 'גוש אמונים', ואפילו להופעתו של ה'[[מאיר כהנא|כהניזם]]'." * "הוא גדול מאוד, אחד מגדולי האישים בדורנו, אבל הוא באמת דמות חריגה מאוד [בעולם הרבני]. זה הרב [[W:יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|סולובייצ'יק]], שהוא דמות יחידה ומיוחדת. הוא אולי הגדול שחי היום, והוא האדם שהוגה באמת מחשבה עמוקה ביותר." * "עם הרב שמחה כהן יש לי הרבה דברים משותפים, וחלקם אולי אפילו תרמו לדמותי. ספרו, "משך חכמה", שהתפרסם לאחר מותו, הוא אחת היצירות הגדולות בהגות היהודית בעולמה של היהדות הרבנית." ~ על הרב [[W:מאיר שמחה הכהן|מאיר שמחה הכהן]] * "הוגים אלו הם חשובי הוגי הדעות בעולם הישיבתי הרבני במאה ה-20. בעולם הרבני היום יש הרבה ידע, אבל אין אף הוגה גדול אחד. בדורות האחרונים היו שלושה רבנים חשובים, שהיכרות עם עיונם תרמה הרבה חומר לחשיבתי. היום יש אולי גדולים בתורה, אבל הם היו גם גדולים בתורה וגם הוגי דעות גדולים." ~ על הרב מאיר שמחה הכהן, הראי"ה קוק והרב סולובייצ'יק * "אותו אדם שנעשה דמות מקודשת בציבור מסוים. אני מתכוון למנוח - הרב קוק הבן, שהיה מעין דמות קריקטוריסטית של אביו. אשר באמת מעלה את העוצמה המדינית והצבא הישראלי לדרגה של קדושה! שאפילו אמר שמדי הצבא הם בגדי קודש... מדי הצבא הם בגדי קודש(!) הצבא צבא ישראל, מדי צבא ישראל הם בגדי קודש. זאת אומרת האדם הזה הוא עובד אלילים ממש, עובד אלילים פשיסטי." ~ על הרב [[צבי יהודה קוק]] * "אני אינני רואה בו בעל הלכה מוסמך. מאחר שאדם שאיננו מבין מאומה בענייני העולם, לכן הוא אינו מוסמך. ידע בתורה עוד לא מעיד שאדם הזה הוא אדם נבון. פשוט מאוד. ואני אינני מוכן לקבל הוראה מאדם שבעיני איננו אדם נבון!... בשבילי הוא סמכות? זה אדם שאיננו מבין שום דבר!" ~ על הרב [[W:שלמה זלמן אוירבך|שלמה זלמן אוירבך]] * "הרב הראשי מטעם גולדה מאיר, [[עובדיה יוסף]], שאיננו רב מטעם התורה אלא רב ראשי מטעם גולדה מאיר, איננו רוצה שתלמידיו ילכו ל[[נחמה ליבוביץ|נחמה]] ללמוד ממנה תנ"ך... ללמוד תורה מפי אישה? ואדם זה מוחזק למורה הוראה בישראל... זאת אומרת הוא מטופש ומרושע."<ref>יש לציין שהרב יוסף לא אסר "ללמוד תורה מפי אישה", כפי שליבוביץ הבין אותו, אלא שלדעתו יש בכך בעיה הלכתית ("צניעות"). על יחסו של יוסף לליבוביץ העידה בתו, עדינה בר-שלום: "תוך כדי הארוחה הוא היה מקשיב לרדיו, לשיעורי התנ"ך של נחמה ליבוביץ, ואומר לי שאלמד כמוה".</ref> * "[[הרב שך]] הוא סתם זקן מטופש ומרושע." * "הוא אולי בכלל איננו מבין, לא את מידת טיפשותו ולא את מידת רישעותו... לגדול בתורה יש שני מובנים: האחד זה ידע, והשני זה הבנה. אלה שני דברים שונים לגמרי... כתלמיד חכם, הוא באמת יש לו ידע וזה לא דבר קטן. זה ים והוא יודע... אבל אין לו דעת." ~ על הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] * "[[סוקרטס]] לא היה מורה אלא רק שואל, וזוהי גדולתו. חוכמתו של אדם היא לדעת לשאול. לשאול את אותן השאלות הגדולות של האדם, אשר אנחנו מבינים שלא תיתכן לתת תשובה עליהן, אבל לדעת לשאול אותן זה השיא שאליו אדם יכול להגיע. הרי רוב בני האדם אינם שואלים." * "הדמות הגדולה ביותר בעולם היווני לפי דעתי היה [[אריסטו]]." * "גדול המאמינים שעמדו בישראל לאחר האבות והנביאים" ~ על [[הרמב"ם]] * "הפינומן האדיר ביותר של הכרת-אלהים הדתית-אמונית ביהדות מימי התנ"ך ואילך" ~ על [[הרמב"ם]] * "הרציונליסט התמים" ~ על [[W:רס"ג|רס"ג]] * "החטטנים הנוקבים" ~ על [[W:רלב"ג|הרלב"ג]] ו[[W:רח"ק|רח"ק]] * "היו גם גדולים וטובים שנתפסו לדתיות הקורחית הזאת, ההופכת את היהדות מעבודת ה' לשוביניזם לאומי. מתלמידיו של קורח במובן זה היה ר' [[יהודה הלוי]] (בכוזרי - להבדיל מן המשורר האלוהי של תפילות וסליחות, שהן התעודות הנעלות ביותר של האמונה הטהורה) ; כאלה היו רוב אנשי ה[[קבלה]] ; כזה היה ה[[מהר"ל מפראג]], וכזה היה בימינו [[הרב קוק]], שתורתו היתה תקלה לתלמידיו ותלמידי-תלמידיו." * "סתם משומדת" ~ על [[סימון וייל]] * "מנדלסון היה יהודי כשר, אבל לא היה הוגה דעות עמוק." ~ על [[W:משה מנדלסון|משה מנדלסון]] * "לא למדתי ממנו, אבל חשיבתו היא אחד האלמנטים החשובים בתודעתי." ~ על [[לודוויג ויטגנשטיין]] * "אי אפשר להגיד שלמדתי ממנו משהו, אבל אני מעריך אותו... חיבוריו ביהדות יוצאים מהכלל, וכמה מהם יופיעו בקרוב בעברית בהוצאת "מגנס", לאחר שעמדתי על כך שיתרגמו אותו." ~ על [[W:עמנואל לוינס|עמנואל לוינס]] * "a ladies' philosopher" ~ על [[מרטין בובר]] * "אין אני רוצה לתת את ידי לעשיית נפשות לתורה שטחית וקלוקלת, מותאמת לטעמה של הדתיות הרכרוכית-סנטימנטלית-אנתרופוצנטרית הרווחת באמריקה בחוגים מסוימים של גויים שאבדה להם הנצרות, ושל יהודים הרוצים ב'יהדות' (מרוקנת מתוכן) ללא תורה ומצוות." ~ נאמר כשהתבקש להצטרף לפרויקט תרגום כתביו של [[אברהם יהושע השל]] * "הוא היה איש בעל אמונה עמוקה ביותר, ומצד שני ניהיליסט וציניקן ממדרגה קיצונית... התייחס בבוז עמוק ליהדות החרדית למרות שהיה מעורה בה, כמו שהתייחס בבוז לציונות, ויחד עם זאת דבק בעם ישראל ובמדינת ישראל, למרות שללא ספק הוא בז לכל האנשים האלה." ~ על [[ש"י עגנון]] * ביני ובין פרופ´ כשר, אשר בענוותנותו מציג את עצמו לפעמים כתלמידי, קיימת קירבה רעיונית רבה, שעיקרה — הבנה הדדית עמוקה, אם כי לא תמיד הסכמה מלאה." ~ על פרופ' [[אסא כשר]] * "יש אנשים אשר החומר שמוחם מפריש בעת שהם חושבים הוא אותו חומר שהכליות של אחרים מפרישות בעת שהם בשירותים." ~ על [[W:רודולף וירכו|רודולף וירכו]]{{מקור}} ==על עצמו== * "אני אינני מוצא שבאיזושהי נקודה רלוונטית שיניתי את עמדתי, או את דעתי." * "אני אינני מסוגל להזדהות עם שום אדם... שום אדם איננו יכול להזדהות עם שום אדם... אני אינני יכול להעיד על עצמי שקיבלתי השראה, לא מאדם כזה ריאלי שנפגשתי עימו, ולא מאיזה דמויות." * "אמנם יש בכתביי רעיונות שאינם מתיישבים, אבל הרי גם כך במדע: בתורת הקוונטים, בקיברנטיקה, בתורת האור" * "אני אדם שבכוונה ובזדון מחלל את הדברים המקודשים לבני אדם אחרים, אני עושה את זה בכוונה ובזדון ואני אומר דברים שפוגעים ברגשותיהם, אני עושה את זה בכוונה, אני מתכוון לפגוע ברגשותיהם." * "אני מטריאליסט נוקשה." * "שנואים עליי בני אדם אשר המילה בעזרת ה' איננה פוסקת מפיהם. ה' זה אמצעי עזר?!" * "לחבישת כיפה אין מקור בהלכה, אלא שהיא נוהג מקובל (אתה רשאי לקרוא לזה אופנה) בעולמם של יהודים שומרי תורה ומצוות. ואינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה" ~ בתשובה לשאלה מדוע הוא חובש כיפה * "אני אינני פילוסוף ואינני תיאולוג, אינני היסטוריון ואינני סוציולוג. בזה לא נתכוונתי כאן להתעטף בעטיפה של ענווה (יש בי הרבה חסרונות אבל ענווה איננה אחת מהם) אלא רציתי להגיד כאן שכל הדברים האלה שהייתה ידי בהם, אם ניתן לומר כך, שהזכרתי כאן בפילוסופיה, סוציולוגיה, היסטוריה אף אחד מהדברים האלה לא עסקתי מבחינה מקצועית. לעומת זאת עסקתי שבעים שנה עיסוק מקצועי ממש במדע. במדע במובנה של Science. באנגלית המילה Science איננה סתם מדע אלא בפירוש מדעי הטבע. כל התחומים והמישורים האחרים של הגות מדעית נקראים באנגלית במילה המצוינת שכמעט לא ניתן לתרגם אותה - Humanities. עיסוקי המקצועי ממש, היה בתחום Science ולא בתחום Humanities." * "הייתה לי ההזדמנות והזכות להיות מעורה בעולמם של גדולי המדע. ארבעה ממורי - האבר, נרנסט, מאיירהוף ווארבורג היו בעלי פרס נובל. פרט לנרנסט, כולם היו יהודים או משומדים... אני זוכר שלפעמים היינו יושבים בקולוקוויום באוניברסיטה וישבו שם בשורה הראשונה חמישה או שישה בעלי פרס נובל. אותן שנים גם [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] היה בברלין, אבל דווקא איתו לא נפגשתי." ~ על חייו בגרמניה (לפני עליית הנאצים) * "...וזוהי כמובן הסיבה היסודית לכך מדוע לא יצרתי שום דבר גדול בשום תחום. התפזרתי על פני תחומים רבים. אני מעוניין בדבר וגם מעוניין בדבר אחר, ואפילו במקצועי, במחקר כימי, לא התמדתי בעיסוק בנושא מסוים לאחר שפירסמתי עליו משהו, אלא התחלתי להתעניין בדבר אחר ועברתי אליו וגם עליו פירסמתי משהו וכו'. במידה מסוימת זה נובע מטבעי: אם אדם רוצה ליצור דבר גדול, עליו להתייחד בעיסוק בלעדי בו וזה נגד טבעי. אני אינני יכול לייחד את כל כוחי לדבר אחד בלבד. אני מתעניין ביותר מדי תחומים." * "אני אינני מכיר בכלל במושג 'זכויות האדם'. מה זה 'זכויות', מדוע יש לו לאדם זכות?! הוא אחד האלמנטים של המציאות הטבעית!" * "אני אדם שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות ולא את עול המוסר." <ref>מתוך "'''רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ...'''", עמוד 315</ref> * "בהומניזם כלולים, בין השאר: א) קוסמופוליטיות; ב) פציפיזם; ג) אנרכיזם; ד) אתאיזם. במובן זה אפשר שנראה כהומניסט אמיתי את [[לב טולסטוי]], שבו היו ארבע המידות הללו. אף אחת מהן אינה בי." * "יש לי הרגשה שאתה מחשיב אותי למין אינטלקטואל ליברלי. אפילו [[לב טולסטוי|טולסטויאני]] או אפילו פציפיסט. בהחלט לא. אני כלל לא כזה. אני מאמין במלחמות, אם הן הכרחיות לחלוטין. הסיבות להימצאותי בישראל הן פשוטות: זה המקום שאלוהים רצה שנחיה, ורציתי להיות אזרח של מדינה יהודית, רצוי דמוקרטית, אך אפילו למרבה הצער לא דמוקרטית, אם הרוב יתעקש על זה. מה שאני לא רוצה זה לחיות במדינה ששולטת ומדכאת ערבים. זה אימפריאליזם בוטה ואני בז לו. אני רוצה מדינה של יהודים, הנמשלת בידי יהודים, למען יהודים. שיהיו מיעוטים, אך שלא יסבלו מאפליה ושלא יבוזו להם, בדרך בה אנחנו שונאים את הערבים והם אותנו." ~ במכתב ל[[ישעיה ברלין]] * "גם אני שייך לעולם המערבי, על אף שמוצאי מבחינה גיאוגרפית הוא מהמזרח. ילדותי עברה עלי ברוסיה, אבל לא פחות מן המערביים אני מעורה במדע, בפילוסופיה, בספרות ובמציאות החברתית של המערב. אני נזכר בוויכוח פומבי שהיה לפני למעלה משלושים שנה ביני ובין [[w:יצחק ברויאר|יצחק ברויאר]] ז"ל, אחד מהוגי הדעות המעניינים ביותר שעמדו ליהדות הדתית בדור שלפנינו: למרות הריחוק העצום בין השקפותיו והשקפותיי הערכתי אותו מאד. באותו וויכוח נתגלגלו הדברים לבעיות פילוסופיות כלליות, שאומנם היה להן קשר לעניינים הנוגעים ללבנו, ענייני היהדות, התורה והאמונה, אבל ביסודן לא היו אלא בעיות אונטולוגיות ואפיסטמולוגיות, ומאחר שיצחק ברויאר הרבה לטעון מבחינת היהדות אמרתי לו: ד"ר יצחק ברויאר, למה נרמה את עצמנו? הלא אתה יודע כמוני, שבעיסוקנו בבעיות פילוסופיות גם אנחנו - המוחזקים בעיני עצמנו יהודים מאמינים שכוונתם היא לקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות - לא ממקורות היהדות אנו יונקים אלא מן האתאיסט האנטישמי [[עמנואל קאנט|קאנט]], ולא נוכל כלל לדון אחרת! יצחק ברויאר הודה לי מיד שאין ביכולתנו, אף ביכולתו-הוא, לדון בבעיות פילוסופיות מבלי ההתייחסות לקאנט." * "זה מעורר בי גועל נפש. ממש גועל נפש. אינני יכול להבין כיצד בן אדם יכול לשבת ולהסתכל שעה שלמה אם אחד עשר חוליגנים אלה מטיבים לבעוט בכדור יותר מאשר אחד עשר חוליגנים אלה." * "האחד עלול לענות שאיננו להוט במיוחד אחר סרטים, בעוד שהשני יעיד על עצמו שהוא חובב-סרטים מובהק. אם כך, הריני נמנה עם הסוג השני." * "אם אני הולך לסרט ואני רואה שם, נגיד את [[w:מריל סטריפ|מריל סטריפ]], טוב אני נהנה מזה... אני חושב שהיא הטובה ביותר היום." * "היום זה קורה לי שאני נרדם באמצע היום, אבל זה כבר הזקנה. אם אין אני מועסק במשהו אז אני לפעמים נרדם ממש ביום... לפעמים זה קורה שאני נרדם בקריאת ספר. זה תלוי גם כן מהו, אם זה רומן פורנוגרפי יפה מאוד אז אני אינני נרדם." ==נאמר עליו== * "מצפונה של ישראל." ~ סר [[ישעיה ברלין]] * "כופר שומר מצוות." ~ הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] * "רואה בדת היהודית בראש ובראשונה דת של אורח חיים ולא דוקטרינה מטאפיסית." ~ [[אבי שגיא]] * "הוא מוציא מתוך הדת את כל החלקים התאולוגיים." ~ ד"ר נעמי כשר * "ישעיהו לייבוביץ איננו מרדן מטבעו, קיצוני או אנרכיסט, אין הוא אויבם של הסמכות, הממשלה, והממסד בתורת שכאלה. לא נכון אף לראותו כאוטופיסט, כאידיאליסט המנותק מהמציאות... אין לייבוביץ בבחינת מציקן מקצועי, אדם הנהנה מעצם קריאת התיגר על המוסדות המקובלים בשל טבעו הספקני או המתנגדי. אנשים נכבדים למיניהם אמנם ייחסו לו, מדי פעם, אחת או יותר מתכונות אלה, אך אין בכך כל אמת." ~ סר [[ישעיה ברלין]] * "אמנם הוא אחי, אבל ככה אסור ליהודי לדבר" ~ אחותו, פרופ' [[נחמה ליבוביץ]] * "הוא פמיניסט, ואני - לא." ~ אשתו, ד"ר גרטה ליבוביץ * "אחרי שנכבשה העיר העתיקה, הוא הלך לשם מיד לראות את העיר... היה הולך לשם ביום ובלילה, שוב ושוב... שהיה נרגש עד לדמעות, כמו ילד קטן, מכך שהעיר העתיקה בידינו" ~ אשתו, ד"ר גרטה ליבוביץ * "בנוגע לאבי, אינני יודע אם הוא האמין בישות עליונה שבראה את העולם. פשוט אינני יודע." ~ בנו, פרופ' אליה ליבוביץ * "הוא סירב לענות לשאלה הזו." ~ פרופ' יוסף אגסי כשנשאל אם ליבוביץ האמין באלוהים * "הוא הוגה רמב"מי במובן ש[[הרמב"ם]] היה הוגה [[אריסטו]]טלי, או [[קרל מרקס|מרקס]] היה הוגה [[גיאורג וילהלם פרידריך הגל|הגליאני]], או [[דב בר בורוכוב|בורוכוב]] היה הוגה [[קרל מרקס|מרקסיסטי]]. פילוסוף, מטבעו, אינו משועבד לסמכות." ~ פרופ' זאב הרוי * "זכיתי לבלות הרבה שעות במחיצתם של גדולים - [[דוד בן גוריון]], [[משה שרת]], [[משה דיין]], נחום גלודמן, הנשיא זלמן שז"ר, [[הרבי מלובביץ']] והרב סולובייצ'יק מארצות הברית. אף אחד מהם לא הצליח לרתק אותי בדברים שלו בחוכמתם, בהגיונם, ובדרך ניסוחם הבהירה והחריפה כמו ליבוביץ'." ~ מיכאל ששר * "בשבילי הוא היה כל מה שמסמל את האנטי יהודי והאנטי ציוני." ~ הרב [[שלמה גורן]] * "אני מכיר ארבעה, לכל היותר שישה אנשים, שמבינים את ליבוביץ, וזה כולל את ליבוביץ עצמו. הסערות הציבוריות סביב דבריו נובעות מהקשיים להבין אותו ומחוסר יחס ורצון רציני להבינו" ~ פרופ' [[אסא כשר]] * "זו היתה השגיאה האסטרטגית של ליבוביץ. הוא בא לדבר בכינוסים של רק"ח וחד"ש, עם הכיפה השחורה לראשו, מול קהל של יהודים וערבים, היה אומר שצריך לצאת מהשטחים ושתהיה מדינת [[שב"כ]]. אותם עניינה זכות ההגדרה של העם הפלסטיני. זה לא היה בראש שלו... אנשים לא הבינו את התוכן של הדברים. בעבורם זה היה פירוטכניקה. הוא חזר על עצמו בלי סוף. העם רוצה ריגושים חדשים? אז הוא נתן פרובוקציה. הוא חשב שעל ערכים – כאלה שחיים אותם - צריך להילחם. זו היתה מטרת חיים שלו. אבל אנשים באו כי זה בידר אותם." ~ פרופ' [[אסא כשר]] * "לעומתי, ליבוביץ לא אהב ערבים ולא האמין בשלום עם ערבים. אחרי המלחמה הזאת חשבתי שאנחנו יכולים להחליף את השטחים שכבשנו בשלום. אבל הוא כלל לא השתוקק לשלום. הוא חשב אנחנו צריכים לצאת כי הכיבוש ישחית אותנו ללא תקנה." ~ [[אורי אבנרי]] * "כבר לפני 30 שנה ידעתי שהוא אדם גדול, אבל לא אז ועוד פחות מזה עתה - לאחר שקראתי את רוב כתביו והאזנתי לאימרותיו ונקעה נפשי מלהטוטיו - יודע אני במה גדולתו. השקפותיו בתחום הדתי הן גל של פרכות, רוב נבואותיו הפוליטיות התבדו, וסגנון התבטאויותיו היה דוגמא רעה. אם כך, אני שואל, במה נעוצה גדולתו, אותה גדולה, שאתה חש בחושיך, ואי אתה יכול להתכחש לה?" ~ ירון לונדון * "מעריציו הצליחו לרקום סביבו לא רק מיתוסים אלא גם אתוסים. על-פי אתוסים אלה כל אדם חייב בכבודו של ליבוביץ', ואין ליבוביץ' חייב בכבודו של שום אדם. כך הופכים יריבי ליבוביץ' בפיו לא רק לנאצים ופשיסטים, אלא גם לשרצים, בהמות, נבלים, חוליגאנים, פילגשים, עמי-ארצות, מקרים אבודים ועוד ועוד" ~ מרדכי שלו * "כל מי שקרא את ליבוביץ' בעיניים בלתי משוחדות יודע בוודאות גמורה מה היה ייעודו המקורי, שבו בגד וממנו ערק. ייעודו המקורי, הראוי להערכה, היה לנהל מאבק על עיצובה של מדינת ישראל כמדינת הלכה, תוך כדי עיצוב מהפכני חדש של ההלכה עצמה. זה היה אמור להיות מפעל אדירים, וכדי להתייצב בראש המאבק הזה היה צורך בכישורים רב-תחומיים, במישורים רבים ושונים, ובראש וראשונה במישור הפילוסופי, התיאולוגי, המדעי, המסורתי והחברתי, שכולם, אם כי חלק ניכר מהם רק בכוח, עמדו לרשותו. לליבוביץ' לא היה אומץ לב לנהל את המאבק הנורא הזה, וכשהגיע הרגע לפתוח בו - הוא ערק ממנו. גולת הכותרת של עריקה זו היתה הסכמתו לשמש כעורך "האנציקלופדיה העברית", עריכה שסתמה את הגולל על מפעלו המקורי שטרם התחיל בו. היא היתה בזבוז אדיר של כוחותיו, ולא הביאה לשום תוצאות מיוחדות במינן בתחום האנציקלופדי, אם להשתמש בלשון המעטה." ~ מרדכי שלו ==ראו גם== * ציטוטים מספרו: [[יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ישעיהו ליבוביץ|ויקישיתוף=Category:Yeshayahu Leibowitz}} == הערות שוליים ומקורות == <references /> {{מיון רגיל:ליבוביץ, ישעיהו}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:מדענים ישראלים]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] 2pkbya56o6khxagec0dg411btsqj4fl 0 7987 240584 198674 2026-09-30T11:18:47Z קליאו 9676 /* מתוך כתביו */ 240584 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Gordon_A.D2.jpg|ממוזער|128px|א. ד. גורדון]] '''[[w:אהרן דוד גורדון|אהרן דוד גורדון]]''' הידוע בכינויו '''א. ד. גורדון''' (9 ביוני 1856 - 22 בפברואר 1922), מייסד [[w:פילוסופיה של המוסר|תורת־מוסר]] שלאחר מותו כונתה "תורת העבודה", הוגה דעות, פועל חקלאי, ומורה־דרך לחלוצי [[w:העלייה השנייה|העלייה השנייה]] ולתנועת [[w:הפועל הצעיר|הפועל הצעיר]] בארץ ישראל. ==מתוך כתביו== * "החינוך הוא הדרך, ה[[אדם]] - המטרה." * "הסתירות כל כך מלאות [[חיים]]." * "לשאוב [[חיים]] מתורות ורוחות שונות." * "להשתדל לחיות על האילוזיה, על האירוניה, על ההומור." * "ארץ נקנית בחיים עליה, בעבודה וביצירה." * "כל אחד מצייר לו את התחייה בצורה מתאימה לצורת נפשיותו." * "לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." * "לא כל יציאה משעבוד פראי היא גאולה, ואפילו לא כל אבטונומיה היא [[שחרור]] שלם, שחרור שלם מבחינת תביעותיה של העצמות הלאומית, והעיקר – מבחינת השאיפות האנושיות העליונות." * "השכלה אמיתית היא רכוש גדול, שאסור למנוע אותו מן העובד בזיעת אפיו אם בעל נפש ובעל כישרונות הוא, כי העניות ברוח היא קשה הרבה יותר לאדם בעל נפש מן העניות בחומר." * "וממך אחי אבקש רק דבר אחד. לשכוח לשעה את כל הדעות והתורות שבעולם, שכח את כל מה שקראת ושמעת, שכח גם את מה שדיברתי בזה אני, התייחד עם עצמך ועם הטבע, הקשב למה שקורה בעומק נשמתך. אז לא אצטרך להרבות בדברים, אז אולי לא אצטרך לכתוב אליך... אז יהיה לנו לב אחד, אפילו בשעה שדעותינו תהיינה שונות; אז לא נצטרך ללכת בשביל אחד כדי להיות קרובים זה לזה: כל אחד במסלולו ילך, והמסלול לא יהיה קטן. כוכבי השמים לא קשורים זה לזה בחבלים ובכבלים ובכל זאת הקשר שבינהם יותר אמיץ מכל החבלים שבעולם. 'אני' הנני עצמיות מיוחדת, אבל לא מצומצמת בתוך עצמה – זהו סוד כוח הקיום, זהו סוד החיים..." ~ 'האדם והעבודה', עמוד 168 * "כי החיים הם דבר שוטף, מתהווה, מתיצר, אין בהם עמידה... את החיים תשיג בחיים, כי החיים הם חיים, כי החיים הם יצירה." ~ אגרת מהגליל, מתוך אגרות ארץ ישראל, עמוד 514 * "ועוד נזכרתי: והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. ומה אנחנו מבקשים? האם לא מקום בשביל הסולם?" * "דומה כי פה בארץ ישראל, כל עצמו של השפע העליון, השופע מכל העולמות לתוך נפשו של האדם. הייתי אומר, כי עצם האין־סוף, עצם האמת, הקדושה, היופי, הגבורה, עצם כל הספירות מושג פה לנפש באופן אחר." * "אבל העיקר הוא העם. תחיית העם קודמת לגאולת הארץ. אנחנו מעמידים את הכל על העם." ~ [[S:עם-אדם|עם אדם]] * "מה שחסר לנו, מה שאנחנו באים לבקש פה בעמל גוף ונפש כל כך גדול וכל כך קשה, היא אך ורק [[עבודת כפיים]]." * "כללו של דבר: באין עם-אדם אין אדם-אדם, אין יחיד-אדם; ומי כמונו, בני ישראל, צריך לעמוד על זה? אנחנו הודענו ראשונה כי האדם נברא בצלם אלהים, אנחנו צריכים ללכת הלאה ולאמור: העם צריך להיברא בצלם אלהים. ולא מפני שאנחנו טובים מאחרים, כי אם מפני שאנחנו נשאנו וסבלנו את כל מה שתובע את זה על כתפינו." ~ 'עם אדם' * "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. [[חינוך]] מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה." <ref>מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914</ref> * "האחריות והיצירה הן מותר האדם מיתר בעלי החיים. ליצור יודע רק האדם ורק האדם יודע את טעם היצירה, את שמחת היצירה ואת אורה העליון. וכן רק האדם המכיר והמשיג את איחודו המוחלט עם החיים והעולם, מכיר ומשיג את אחריותו לכל החיים והעולם... עצם רגש האחריות... מעמידה את החיים האנושיים על יסוד של יצירה ושל חירות עליונה." <ref>מכתב שלישי, כנרת תרע"ד 1914</ref> ==האדם והטבע (1927)== {{דף מורחב|האדם והטבע}} * "עולם מלא לפנינו, מרחבים, מרחקים, מעמקים, חיים, אור לאין תכלית ואין חקר – טבול, בן אדם, בתוך מעמקי הים הגדול הזה, פתח כל חדרי לבך וכל בתי נפשך לזרם החיים והאור – חיֵה!" * "והיה ביום ההוא וניתנה בך, בן אדם, רוח חדשה, והרגשת [[רגש]] חדש, רעב חדש – לא רעב ללחם ולא צמא לכסף, כי אם לעבודה. ומצאת עונג בכל [[עבודה]] אשר תעבוד, ובכל מעשה אשר תעשה."  * "והיה בעובדך את עבודתך, והיה בעיניך חללו של עולם בית המלאכה ואתה והטבע – העובדים. ולב אחד לשניכם ורוח אחת. ואמרת ביום ההוא: יפה הוא הטבע בפניו, אבל יפה שבעתיים ברוח חייו, בעבודתו." * "העבודה הראשונה העומדת עתה לפני האנושות היא עבודה של חינוך עצמי. [[חינוך]] מתוך עצם החיים, מתוך עצם עבודת החיים, חינוך בחיים של יצירה על ידי חיים של יצירה." ==נאמר עליו== * "גורדון סבר שהמעשה מאבד את החלק היוצר שבו אם התוצאה נעשית חשובה מהתהליך. לתפיסתו, בכל תהליך של יצירה קיים ממד של חוסר ודאות – וחוסר הוודאות הזה מפחיד את האדם. יצירה משמעותה ללכת קדימה בלי לדעת מה הולך לקרות." ~ [[W:מוקי צור|מוקי צור]] * "אצל גורדון השיבה אל הטבע היא תובנה רוחנית רגישה הדורשת זהירות של שילוב בין הגות לעשייה אישית." ~ [[W:אבינועם רוזנק|אבינועם רוזנק]] * "הקדיש את חייו ומרצו לא להטפה ושכנוע של אחרים בדרך של ויכוחים אידיאולוגיים עקרים, אלא להליכה בדרך עבודת המידות האישית, שמטרתה הסופית היא בנייה רוחנית פנימית, ולא התנצחות ומאבק חיצוני." ~ עמרי די-נור ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיטקסט=אהרן דוד גורדון}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל: גורדון, אהרן דוד}} [[קטגוריה:פילוסופים יהודים]] [[קטגוריה:פילוסופים רוסים]] [[קטגוריה:ציונים]] 11bu5eb3uyej8f23mj74qlqhpiqlrwq 0 13366 240563 228971 2026-09-29T12:00:33Z דוד שי 16 /* כללי */ 240563 wikitext text/x-wiki [[קובץ:LOUIS JEAN FRANÇOIS LAGRENÉE - Marte y Venus, alegoría de la Paz (Jean Paul Getty Museum, Los Ángeles, 1770. Óleo sobre lienzo, 64.8 x 54 cm).jpg|ממוזער|250 פיקסלים|"סקס היא התאחדות עם אדם אחר כשגופך ונשמתך עירומים בפניו." ~ [[W:en:Inga Muscio|אינגה מוסקיו]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=יחסי מין|ללא קטגוריה=כן}} ==כללי== [[קובץ:(Barcelona) A la llotja - Joan Brull - Museu Nacional d'Art de Catalunya.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|"סקס הוא [[רגש]] בתנועה." ~ [[W:מיי וסט|מיי וסט]]]] * "סקס הוא [[רגש]] בתנועה." ~ [[W:מיי וסט|מיי וסט]] * "ביחסי מין ובאהבה נחשף האופי האנושי, יותר מאשר בכל דרך אחרת." ~ [[יצחק בשביס-זינגר]] * "הדברים שגורמים לנו [[אושר]] הם פשוטים: [[אהבה]], סקס ואוכל." ~ [[מריל סטריפ]] * "הסקס היחידי שאיננו טבעי הוא זה שאינכם יכולים לבצע." ~ [[W:אלפרד קינסי|אלפרד קינסי]] * "ללא חטאים אין יחסי מין, וללא יחסי מין אין סיפורים." ~ [[סרן קירקגור]] * "מין בלי אהבה, דבר עצוב." ~ [[יונה וולך]] * "זה מכבר נאסר על נערות לקיים יחסי מין, ועתה זה הופך כמעט לחובה, אבל האיסורים נשארו בעינם." ~ [[פרנסואז סאגאן]] * "אין בנמצא גברים מגונים יותר מאשר אלה המתיימרים להימנע מלקיים יחסי מין." ~ [[ז'וריס-קרל הויסמנס]]ָָָָ * "נשים אינן מקיימות יחסי מין עם [[גבר]]ים, אלא עם מושגים: עם העוצמה ועם האופנה, עם הממון ועם המוניטין." ~ [[ז'אן דוטור]] * "אין אנו נישאים לאישה כדי להיות איתה לבדנו, אלא כדי לקיים עמה יחסי מין לעתים קרובות יותר מאשר אחרים." ~ [[ז'רום טוזאלן]] * "האקט המיני הנורמלי מציב את ה[[אישה]] למעשה במצב של תלות בזכר. הזכר - כמו ברוב מיני בעלי החיים - הוא בעל התפקיד האגרסיבי, הנקבה נכנעת לחיבוקו." ~ [[סימון דה בובואר]] * "אני משוכנע לחלוטין שכאשר האנושות המערבית הפרידה למרבה הצער בין הרבייה ל[[מין|סקס]], היא חרצה באותה הזדמנות לא רק את גורלה של הרבייה, אלא גם את זה של הסקס, וחרצה באחת את גורלה שלה." ~ [[מישל וולבק]], 'סרוטונין' * "post coitum omne animal triste est" - "אחרי משגל כל חיה [[עצב|עצובה]]." ~ [[W:גלנוס|גלנוס]] * "דברים רבים יכולים לקרות כששני אנשים עושים סקס לראשונה: התחלה של חיים חדשים, התחלה של זיהום חדש, מבוכה הדדית גדולה ואפילו, לפעמים, [[הנאה]]." ~ האנה פריי, 'המתמטיקה של האהבה' <ref>האנה פריי, 'המתמטיקה של האהבה', ידיעות ספרים, 2017, עמ' 93</ref> * "היצר, כמובן, הוא זרז רב עוצמה המאיץ את ייסודה של הקהילה הקיומית בידי שני אנשים שוחרי הרפתקאות, היוצאים מבדידותם ומתאחדים זה עם זה בחיפושם אחר שלמות וגדולה אונטולוגית." ~ [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף ד.ה סולובייצ'יק]] * "לגברים לא היו שני שלישים מן הבעיות שיש להם אלמלא היו מרהיבים עוז בנפשם להזדיין. סקס מבלגן את חיינו המסודרים על פי רוב." ~ [[פיליפ רות]], "החיה הגוועת", עמ' 33–34 ==חשיבות המין== * "רגעים תמציתיים כמו [[שירה|שיר]] ועמוסים תחושת [[חיים]] מופלאה ועזה ביותר." ~ [[מרים איתן]] * "לאדם רגיל לא אכפת מה מעשיו, בלבד שיוכל לאכול, לישון ולקיים יחסי מין." ~ [[סינקלר לואיס]] * "אני מאמינה שהאוננות היא הפעילות המינית הטבעית ביותר, הראשונית ביותר." ~ בטי דודסון * "סקס הוא התחליף של ה[[דת]] במאה ה-20." ~ מלקולם מגרידג' * "ברגע ששניים הולכים לאיבוד ביחד המין הוא פשוט מעל ומעבר." ~ נעמי שחר * "המין הוא אחד מתשע סיבות הגורמות לנו לרצות להיוולד מחדש; שמונה הסיבות האחרות אינן חשובות." ~ [[הנרי מילר]] * "היצר המיני, דווקא בשל היותו כה חייתי, כלומר כה עז וקדם־רציונלי, מבטא את אותה תשוקה שמיימית, קדם אנושית, לשיבתה של המציאות לאחדותה הנצחית. לכן, המין הוא מעשה אלוהי." ~ [[שמואל בן שלום]] * "הנתינה היא הביטוי הנעלה ביותר ליכולת, לכוח. בעצם מעשה הנתינה אני חש את כוחי, את עושרי ואת עצמתי. חוויה זו של חיוניות ויכולת מוגברת ממלאת אותי [[שמחה]]... בתחום המין. שיא הפסגה... של הגבר מתמצה במעשה הנתינה; הגבר נותן את עצמו, את איבר המין שלו, לאישה... הוא נותן לה את זרעו... אצל האישה... גם היא נותנת את עצמה; היא פותחת את השערים למרכז הנשי שבה." ~ [[אריך פרום]] ==מין כדרך לאינטימיות== * "אפשרות נפלאה ליצירת וקיום קשר עם נפש קרובה." ~ [[W:סבינה מסג|סבינה מסג]] * "סקס הוא התאחדות עם אדם אחר כשגופך ונשמתך עירומים בפניו." ~ [[W:en:Inga Muscio|אינגה מוסקיו]] * "התנאי המוקדם לעשיית אהבה הוא לחבב מישהו במידה עצומה." ~ הלן גורלי בראון * "האם האהבה אינה ביסודו של דבר היכרות? האין זו הסיבה שאנשים כה משתוקקים זה לגופו של זה, לא לשם ההנאה, אלא כדי להתקרב עד למרחק הקטן ביותר?" ~ [[אולגה טוקרצ'וק]] * "הנשיקה היא טריק יפהפה של הטבע שעוצב כדי לעצור את הדיבור כשמילים הופכות מיותרות." ~ [[אינגריד ברגמן]] * "אצל נשים המוח הוא האיבר המיני החשוב ביותר." ~ מיטרה בולל * "הוא בורח לתוך גופה ומתחבא בו." ~ [[יהודה עמיחי]] * "ממרחקי הגוף זה אל זו שוחים אנחנו שוב ביחד לדבוק בדבק הנצחי זמני שלנו." ~ [[W:רחל חלפי|רחל חלפי]] * "הרבה פעמים אנחנו מבלבלים בין המונחים, חושבים שאנחנו רוצים סקס אבל בעצם אנחנו רוצים להיות אינטימיים בקשר. אולי זה יהיה באמצעות עיסוי, אולי להחזיק ידיים, לצאת להליכה או לשוחח. הדברים האלו ייתנו את אותה תחושת [[אינטימיות]] שסקס נותן." ~ [[אמילי מורס]] ==איך להגביר את ההנאה ממין?== * "באמצעות גיוון צריך לעורר [[תשוקה]] הדדית." ~ מתוך: [[קאמה סוטרה]] * "יש צורך שגברים ונשים ישוחחו בגילוי לב על אודות יחסי מין." ~ [[אמה תומפסון]] * "ככל שתהיה לנו יותר הנאה בחיים שלנו, כך נוכל ליהנות גם מסקס." ~ [[אמילי מורס]] * "משיכה מינית היא חמישים אחוז מה שיש לך, וחמישים אחוז מה שחושבים שיש לך." ~ [[סופיה לורן]] * "קשה ל[[גבר]] לשאול שאלות על סקס. החכמים שואלים." ~ בטי דודסון * "אל תחשוב במושגי פורקן. הישאר עם אנרגיה זו הגואה על גדותיה." ~ [[אושו]] ==מין והומור== * "סקס בלי אהבה זו חוויה ריקנית, אבל כחוויה ריקנית - היא אחת המשובחות." ~ [[וודי אלן]] * "אני לא יודעת הרבה על סקס, כי כל הזמן הייתי נשואה." ~ [[ז'ה ז'ה גאבור]] * "נקל יותר לנהל מלחמה, מאשר להתעלס כהלכה." ~ [[מרגרט מנווארה]] * "ב[[ארצות הברית|אמריקה]] סקס הוא אובססיה, בשאר העולם הוא עובדה." ~ [[W:מרלן דיטריך|מרלן דיטריך]] * "אם לא היו כייסים וחיפושים בשדה התעופה, לא היו לי חיי מין בכלל." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "אשתי רוצה לעשות סקס במושב האחורי של המכונית. הבעיה היא שהיא רוצה שאני אנהג." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] ==מין בשירה ובספרות== * "לפעמים היא ערומה בלילה ולבד, ולפעמים היא ערומה ולא לבד." ~ [[יהודה עמיחי]] * "בוא כבר אהובי. לילה שהתחיל בעצב יגמר בבוקר בלי." ~ [[נתן זך]] * "הוא, נואק בזרמתו תחתיה, מרעיד, לופת מותניה ומבטו אליה." ~ [[אמיר אור]] * "נסחפתי בתשוקה שלו ובתחושה האהובה של משקלו שמצמיד אותי אל המזרן." ~ סילבה דיי * "תָּבוֹא אֵלַי, אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי." ~ [[יונה וולך]] * "בוקר אחד בעלתי בה שלוש פעמים את אורנה שבדמיוני."~ [[W:אהוד בן עזר|אהוד בן עזר]] * "וכך היא נכנסת למיטה, נקלטת בזרועותיו, מקצרת תהליכים על ידי כמה גניחות מזויפות ואחר כך חוזרת להגות בשליחותה." ~ [[גלילה רון־פדר-עמית]], 'חיפושים' <ref>גלילה רון־פדר-עמית, 'חיפושים', עמ' 39 </ref> ==מקורות יהודים== * "אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ." ~ [[שיר השירים]], ג', ה' * "מי שכבר נפרד מן התאווה ויבקש אותה, כגון הזקן והחולה שכבר נפרד מן התאווה והוא מבקש ועושה תחבולה שיתאווה תאווה (ע"י סממנים וכדומה), הוא יתגלע בכל תושייה וחלושה... כי זה יחליש גופו בכל מיני תשות כוח." ~ מלבי"ם, פירוש על {{פסוק|משלי|יח|א}} * "גרוש שנשא גרושה, ארבע דעות במיטה." ~ {{בבלי|פסחים|קיב|א}} * "בעל־אשה יצטער אם יתאחר משגלו אפילו שבוע אחד, ואילו הרווק שהזנות אסורה עליו, וכן מי שנוסע הרחק מביתו – לא יצטערו אפילו יתאחר שנה תמימה, וכל זה מכוח ההרגל." ~ אברהם בן הרמב"ם <ref>אברהם בן הרמב"ם, 'המספיק לעבדי ה' '</ref> * "הלכות תשמיש המיטה מיוסדות על עקרון פסיכולוגי ועל היגיינה מינית והן מפליאות בפיקחותן וב'חדישותן'." ~ [[אברהם ישעיה קרליץ]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Sex|ויקיפדיה=יחסי מין}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:מיניות]] [[קטגוריה:זוגיות]] [[קטגוריה:אהבה]] 5b30unbwduiyc2izzeljeuvfl6fco9d 0 17349 240564 240249 2026-09-29T12:01:43Z דוד שי 16 /* מתוך ספריו */ 240564 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Philip Roth - 1973.jpg|ממוזער|121 פיקסלים|פיליפ רוֹת]] '''[[W:פיליפ רות|פיליפ רוֹת]]''' (באנגלית: '''Philip Roth'''; נולד ב־19 במרץ 1933) הוא [[סופר]] [[יהדות|יהודי]]־[[ארצות הברית|אמריקאי]]. ספריו תורגמו לשפות רבות. ==מתוך ספריו== * "אמי הייתה זו שיכלה לבצע כל דבר, שבעצמה נאלצה להודות כי ייתכן אפילו שהיא בעצם טובה מדי." * "הוא לא צריך אפילו לפתוח ספר – מאה בכל דבר. [[אלברט איינשטיין]] השני!" * "בעיניו הייתי ההזדמנות של המשפחה להיות 'כמו כולם', סיכוי לזכות בכבוד ובהערכה." * "לגברים לא היו שני שלישים מן הבעיות שיש להם אלמלא היו מרהיבים עוז בנפשם להזדיין. [[סקס]] מבלגן את חיינו המסודרים על פי רוב." ~ "החיה הגוועת", עמ' 33–34 ==מה מעיק על פורטנוי (1969)== * "בַּמקום שבו הוא נכלא, אני אעוף לחופשי; זה היה החלום שלו. שלי היה תוצאה ישירה של זה: השחרור שלי יהיה השחרור שלו - מבּוּרות, מניצול, מאלמוניות." * "היא לעולם לא מתביישת בבית שלה: זר יכול להיכנס ולפתוח כל ארון, כל מגירה, ולא יהיה לה דבר להתבייש בו." * "בעלת הצמד הכי גדול בכיתה שלי, כשהיא רצה בעקבות האוטובוס אחרי הלימודים, המטען האדיר והבלתי מושג שלה נע בכבדות בתוך חולצתה." * "אתה תראה, יום אחד יהיו לך ילדים ותבין איך זה. ואז אולי לא תלגלג יותר על המשפחה שלך." ~ עמ' 94 {{מקור}} * "גבר יהודי עם הורים חיים הוא נער בן חמש־עשרה ויישאר נער בן חמש־עשרה עד שהם ימותו!" ~ עמ' 95 {{מקור}} ==זעם (2012)== {{דף מורחב|זעם (ספר)}} * "שנת הלימודים הראשונה שלי בקולג' הייתה השנה המלהיבה ביותר והנוראה ביותר בחיי." * "אני עובד ואני לומד וזה לא משאיר הרבה זמן ל[[בדידות]]." * "מראית העין של מי שלא חסר לו דבר נתנה לי באופן מוזר תחושה של מישהו שבעצם חסר לו הכול." * "דעתו של הדיקן שאין בחיים דבר רציני יותר מכללים." ==אמרותיו== * "כשאתה מדפיס [[ספר]] הוא עובר לרשותו של העולם." * "כולם מנסים לשנות, לשכנע, לפתות, לשלוט. הקוראים הטובים ביותר פונים לספרות כדי לנוח מזה." * "אני לא כותב ב'יהודית', אני כותב באמריקאית. חונכתי כאמריקאי. אני אמריקאי." * "אף סופר לא הגיע לרמתו של [[פרנץ קפקא|קפקא]]. קפקא הצליח לברוא עולם שאיש לא יצר קודם לכן." * "יהודי שהוריו בחיים יישאר בן 15 עד שהוריו ימותו." * "[[זקנה]] איננה קרב. היא טבח." * "לרוב אני קורא היסטוריה וביוגרפיות מהמאה ה־20. זאת התקופה שבה חייתי. הייתי ילד קטן או שלמדתי או שעבדתי. הגיע הזמן להשלים פערים." * "ה[[זמן]] אוזל ואין דבר שאני יכול לעשות ולמי בכלל אכפת. אני הקשיש הקטן שצועד במורד הרחוב והם עוזרים לי. תהילה זה דבר נהדר... עוזרים לך לחצות את הכביש." {{מיון רגיל:רות, פיליפ}} [[קטגוריה:סופרים אמריקאים]] [[קטגוריה:יהודים אמריקאים]] q3bl70tyy5vtesq4laqait6semp5dtb 240565 240564 2026-09-29T14:19:54Z קליאו 9676 /* מה מעיק על פורטנוי (1969) */ 240565 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Philip Roth - 1973.jpg|ממוזער|121 פיקסלים|פיליפ רוֹת]] '''[[W:פיליפ רות|פיליפ רוֹת]]''' (באנגלית: '''Philip Roth'''; נולד ב־19 במרץ 1933) הוא [[סופר]] [[יהדות|יהודי]]־[[ארצות הברית|אמריקאי]]. ספריו תורגמו לשפות רבות. ==מתוך ספריו== * "אמי הייתה זו שיכלה לבצע כל דבר, שבעצמה נאלצה להודות כי ייתכן אפילו שהיא בעצם טובה מדי." * "הוא לא צריך אפילו לפתוח ספר – מאה בכל דבר. [[אלברט איינשטיין]] השני!" * "בעיניו הייתי ההזדמנות של המשפחה להיות 'כמו כולם', סיכוי לזכות בכבוד ובהערכה." * "לגברים לא היו שני שלישים מן הבעיות שיש להם אלמלא היו מרהיבים עוז בנפשם להזדיין. [[סקס]] מבלגן את חיינו המסודרים על פי רוב." ~ "החיה הגוועת", עמ' 33–34 ==מה מעיק על פורטנוי (1969)== * "בַּמקום שבו הוא נכלא, אני אעוף לחופשי; זה היה החלום שלו. שלי היה תוצאה ישירה של זה: השחרור שלי יהיה השחרור שלו - מבּוּרות, מניצול, מאלמוניות." * "היא לעולם לא מתביישת בבית שלה: זר יכול להיכנס ולפתוח כל ארון, כל מגירה, ולא יהיה לה דבר להתבייש בו." * "בעלת הצמד הכי גדול בכיתה שלי, כשהיא רצה בעקבות האוטובוס אחרי הלימודים, המטען האדיר והבלתי מושג שלה נע בכבדות בתוך חולצתה." * "אתה תראה, יום אחד יהיו לך ילדים ותבין איך זה. ואז אולי לא תלגלג יותר על המשפחה שלך." ~ עמ' 94 * "גבר יהודי עם הורים חיים הוא נער בן חמש־עשרה ויישאר נער בן חמש־עשרה עד שהם ימותו!" ~ עמ' 95 ==זעם (2012)== {{דף מורחב|זעם (ספר)}} * "שנת הלימודים הראשונה שלי בקולג' הייתה השנה המלהיבה ביותר והנוראה ביותר בחיי." * "אני עובד ואני לומד וזה לא משאיר הרבה זמן ל[[בדידות]]." * "מראית העין של מי שלא חסר לו דבר נתנה לי באופן מוזר תחושה של מישהו שבעצם חסר לו הכול." * "דעתו של הדיקן שאין בחיים דבר רציני יותר מכללים." ==אמרותיו== * "כשאתה מדפיס [[ספר]] הוא עובר לרשותו של העולם." * "כולם מנסים לשנות, לשכנע, לפתות, לשלוט. הקוראים הטובים ביותר פונים לספרות כדי לנוח מזה." * "אני לא כותב ב'יהודית', אני כותב באמריקאית. חונכתי כאמריקאי. אני אמריקאי." * "אף סופר לא הגיע לרמתו של [[פרנץ קפקא|קפקא]]. קפקא הצליח לברוא עולם שאיש לא יצר קודם לכן." * "יהודי שהוריו בחיים יישאר בן 15 עד שהוריו ימותו." * "[[זקנה]] איננה קרב. היא טבח." * "לרוב אני קורא היסטוריה וביוגרפיות מהמאה ה־20. זאת התקופה שבה חייתי. הייתי ילד קטן או שלמדתי או שעבדתי. הגיע הזמן להשלים פערים." * "ה[[זמן]] אוזל ואין דבר שאני יכול לעשות ולמי בכלל אכפת. אני הקשיש הקטן שצועד במורד הרחוב והם עוזרים לי. תהילה זה דבר נהדר... עוזרים לך לחצות את הכביש." {{מיון רגיל:רות, פיליפ}} [[קטגוריה:סופרים אמריקאים]] [[קטגוריה:יהודים אמריקאים]] clmj1w2rs6gzmh87gz3htibtwb87uf2 240566 240565 2026-09-29T14:20:31Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ הסרת כפילות 240566 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Philip Roth - 1973.jpg|ממוזער|121 פיקסלים|פיליפ רוֹת]] '''[[W:פיליפ רות|פיליפ רוֹת]]''' (באנגלית: '''Philip Roth'''; נולד ב־19 במרץ 1933) הוא [[סופר]] [[יהדות|יהודי]]־[[ארצות הברית|אמריקאי]]. ספריו תורגמו לשפות רבות. ==מתוך ספריו== * "אמי הייתה זו שיכלה לבצע כל דבר, שבעצמה נאלצה להודות כי ייתכן אפילו שהיא בעצם טובה מדי." * "הוא לא צריך אפילו לפתוח ספר – מאה בכל דבר. [[אלברט איינשטיין]] השני!" * "בעיניו הייתי ההזדמנות של המשפחה להיות 'כמו כולם', סיכוי לזכות בכבוד ובהערכה." * "לגברים לא היו שני שלישים מן הבעיות שיש להם אלמלא היו מרהיבים עוז בנפשם להזדיין. [[סקס]] מבלגן את חיינו המסודרים על פי רוב." ~ "החיה הגוועת", עמ' 33–34 ==מה מעיק על פורטנוי (1969)== * "בַּמקום שבו הוא נכלא, אני אעוף לחופשי; זה היה החלום שלו. שלי היה תוצאה ישירה של זה: השחרור שלי יהיה השחרור שלו - מבּוּרות, מניצול, מאלמוניות." * "היא לעולם לא מתביישת בבית שלה: זר יכול להיכנס ולפתוח כל ארון, כל מגירה, ולא יהיה לה דבר להתבייש בו." * "בעלת הצמד הכי גדול בכיתה שלי, כשהיא רצה בעקבות האוטובוס אחרי הלימודים, המטען האדיר והבלתי מושג שלה נע בכבדות בתוך חולצתה." * "אתה תראה, יום אחד יהיו לך ילדים ותבין איך זה. ואז אולי לא תלגלג יותר על המשפחה שלך." ~ עמ' 94 * "גבר יהודי עם הורים חיים הוא נער בן חמש־עשרה ויישאר נער בן חמש־עשרה עד שהם ימותו!" ~ עמ' 95 ==זעם (2012)== {{דף מורחב|זעם (ספר)}} * "שנת הלימודים הראשונה שלי בקולג' הייתה השנה המלהיבה ביותר והנוראה ביותר בחיי." * "אני עובד ואני לומד וזה לא משאיר הרבה זמן ל[[בדידות]]." * "מראית העין של מי שלא חסר לו דבר נתנה לי באופן מוזר תחושה של מישהו שבעצם חסר לו הכול." * "דעתו של הדיקן שאין בחיים דבר רציני יותר מכללים." ==אמרותיו== * "כשאתה מדפיס [[ספר]] הוא עובר לרשותו של העולם." * "כולם מנסים לשנות, לשכנע, לפתות, לשלוט. הקוראים הטובים ביותר פונים לספרות כדי לנוח מזה." * "אני לא כותב ב'יהודית', אני כותב באמריקאית. חונכתי כאמריקאי. אני אמריקאי." * "אף סופר לא הגיע לרמתו של [[פרנץ קפקא|קפקא]]. קפקא הצליח לברוא עולם שאיש לא יצר קודם לכן." * "[[זקנה]] איננה קרב. היא טבח." * "לרוב אני קורא היסטוריה וביוגרפיות מהמאה ה־20. זאת התקופה שבה חייתי. הייתי ילד קטן או שלמדתי או שעבדתי. הגיע הזמן להשלים פערים." * "ה[[זמן]] אוזל ואין דבר שאני יכול לעשות ולמי בכלל אכפת. אני הקשיש הקטן שצועד במורד הרחוב והם עוזרים לי. תהילה זה דבר נהדר... עוזרים לך לחצות את הכביש." {{מיון רגיל:רות, פיליפ}} [[קטגוריה:סופרים אמריקאים]] [[קטגוריה:יהודים אמריקאים]] 6csw4j7zef628ueuewsjnhp3w7p1ter 0 17386 240594 163038 2026-09-30T11:52:18Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 240594 wikitext text/x-wiki [[קובץ: カウンター席 (11378298305).jpg|ממוזער|178 פיקסלים|"קנז הוא סופר שיודע להיות לבד."]] '''הם דיברו בלשונם''' הוא ספר מאת נעמה צאל שיצא לאור ב־2016, המבקש לחקור את מאפייני כתיבתו הייחודית של ה[[סופר]] [[יהושע קנז]]. {{מפריד}} * "לא כבן בית, אלא רק כמו שכן המציץ אל חדר המדרגות, מביט יהושע קנז בדמויותיו תמיד קצת מן הצד; אף פעם הוא לא ייכנס פנימה עד הסוף, אף פעם לא ידע אותן לפני ולפנים." * "קנז הוא סופר שיודע להיות לבד. הוא יודע להיות לבד מול הדמות שלו, ויודע לתת לה להיות לבדה... לא הכול הוא יודע על אודותיה; לא את הכול בה הוא מכיר." * "היכולת להיות לבד יכולה להתגבש רק על בסיס עמוק מאוד של יחד: רק על רקע ידיעת קיומו הוודאי של [[אדם]] אחר לצדי, תוך הכרה באחרותו העקרונית, באתרים שלמים, עשירים, מלאי גוונים ובלתי נגישים, שיהיו גלויים לי תמיד רק חלקית." * "קנז הוא לא [[ידידות|חבר]] של הדמות שלו. הוא רק שכן שלה: בתווך שבין קיר חוצץ שחוסם כל גישה, לבין ביקורים קצרים בתוך גבולות הגזרה של פנימיותה, בונה קנז את הדמות שלו תוך הנכחה מתמדת של תפיסתו החלקית על אודותיה." * "המפגש בין קנז לבין הדמות שלו הוא תמיד מפגש בין שני אחרים, שאף פעם לא יתכנסו לאחד. הצירוף 'הם דיברו בלשונם' מבטא את העמדה הדיאלוגית של קנז, הנוצרת לא דרך היכרות ִוקירבה, אלא דווקא דרך הנכחה חוזרת ונשנית של היעדר ושל מרחק." ==ראו גם== * [[בדידות]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=יהושע קנז}} [[קטגוריה:יהושע קנז]] [[קטגוריה:ספרי עיון]] [[קטגוריה:ספרות]] jx9t4imu74mp4dvyoff6xl50y7njvn4 0 17753 240585 229675 2026-09-30T11:40:06Z קליאו 9676 /* הערות שוליים */ עריכה 240585 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yuval Noah Harari photo.jpg|שמאל|ממוזער|172px|יובל נח הררי]] '''[[w:יובל נח הררי|יובל נח הררי]]''' (נולד ב־24 בפברואר 1976), [[היסטוריה|היסטוריון]] [[ישראל|ישראלי]], פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]]. ==מתוך מאמריו בעיתון== * "החיים, מלידה ועד מוות, הם תהליך בלתי פוסק של זרימת ועיבוד מידע. ומהי משמעות החיים, אם לא המידע שאנו מוסיפים למערכת ומותירים אחרינו." <ref>"עלייתה של האמונה החדשה ב'דת המידע' ", הארץ, 23 בפברואר 2013</ref> * "התודעה היחידה שאליה יש לי גישה ישירה היא התודעה שלי עצמי. אם אני רוצה לדעת מה חווים אחרים, אני חייב להתבסס על הדיווחים שלהם, ודיווחים אלו סובלים מהטיות ועיוותים רבים." <ref>"יובל נח הררי מסביר מה אפשר ללמוד מהמדיטציה", הארץ, 24 באוקטובר, 2014</ref> * "קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, ה[[חופש]], ה[[אומץ]] והאחריות. החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה, שעליו מתבססים המוסדות של המדע המודרני ושל הדמוקרטיה המודרנית – מוסדות ששיחררו מיליארדי בני אדם מעריצותם של משטרים רודניים, של מגיפות, של רעב ושל בורות." <ref>"האמת החילונית", ידיעות אחרונות, 31.08.2017</ref> * "כמו שמשון מנוקר העיניים בסיפור התנ"כי, גם נתניהו בחר למוטט את גגות עזה על ראשנו כדי להשיג נקמה... מאז 7 באוקטובר נהיינו כל כך דומים לשמשון בכל כך הרבה דברים — היוהרה, העיוורון, הנקמה, ההתאבדות — שזה פשוט מפחיד מדי להיזכר בגיבור היהיר שמוטט את הבית על ראשו והמית את נפשו כדי להרוג בפלשתים."<ref>{{הארץ|יובל נח הררי|תמות נפשנו עם פלסטינים? אם לא נעשה שינוי דרמטי, פנינו לתבוסה היסטורית|0000018e-eb6a-d7e3-a9bf-ff7f1c400000| 18 באפריל 2024}}</ref> ==אמרותיו== * "כל האנשים שחיו בעבר, נגיד בימי הביניים, מתו; כל מה שעניין אותם נעלם ביחד איתם. אנחנו לא לומדים את העבר בשבילם - אנחנו לומדים את העבר בשבילנו. והמטרה המרכזית היא לא ללמוד לקחים, אלא להשתחרר מהעבר." ~ מתוך התוכנית "חוצה ישראל עם קובי מידן" * "עירום הרג מעט מאד אנשים במהלך ההסטוריה, קנאות דתית לעומתו, הרגה מאות מיליונים. בואו נפתור את סוגיית הקנאות הדתית ואחרי זה נידרש לסוגייה הדרמטית של הומואים ללא חולצה על משאיות במצעדי גאווה." ~מתוך דבריו בועידת המשפיעים של קהילת הלהט"ב * "תחשבו על מצב שבו מישהו בבייג'ין או בסן פרנסיסקו יודע מה כל אזרח בישראל עושה כל רגע — שהתיק, כל הפרטים הכי אינטימיים על כל ראש עיר, על כל חבר כנסת, על כל קצין בצבא, מגיל אפס, נמצא אצל מישהו. מי שישלוט בעולם במאה ה–21 הוא מי שישלוט בזרמי המידע." ~ דברים בכנס קהילת המשפיעים בתל אביב * בני אדם חושבים בסיפורים, לא בעובדות ולא במספרים. {{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/HkNo00CzKd#google_vignette רון בר-אל], [[W:כלכליסט|כלכליסט]] 19.05.21}} * "נראה שהמין האנושי מכור להרס עצמי. אנו מתגאים בהיותנו החיה החכמה ביותר בכדור הארץ. אם כך, נראה שהאבולוציה עוברת מהישרדותם של החזקים ביותר, להכחדתם של החכמים ביותר"<ref>{{הארץ|גדעון לב|מדענים: הבינה המלאכותית מעמידה את האנושות בסכנה קיומית|0000018f-9721-ddc8-a5ff-973d380e0000| 21 במאי 2024}}</ref> * "ניסינו לעשות שלום ולא היינו טובים בזה? אנחנו גם לא כאלה מוצלחים במלחמה, וזה לא מונע מאיתנו לעשות עוד פעם ועוד פעם." == קיצור תולדות האנושות (2011)== * "האחראית העיקרית לירידה באלימות האנושית היא המדינה." * "כל סדר אנושי מדומיין מלא בסתירות, והניסיון לגשר על הסתירות מניע תהליכי [[שינוי]] בלתי פוסקים." * "על פי מקרים קודמים בהיסטוריה, ישנה סבירות גבוהה שאפשרויות שנראות לנו היום בהישג יד לא יתממשו אף פעם." * "הביולוגיה מוכנה לסבול מגוון רחב מאוד של אפשרויות, זו רק התרבות שמחייבת בני אדם לממש כמה מהן ואוסרת עליהם לממש אחרות." * "ציניקנים לא בונים אימפריות." * "להיות זכר זה מאוד פשוט. [...] גם להיות נקבה זה פשוט. [...] לעומת זאת להיות גבר או אישה זה מסובך מאוד." * "כפי שתרבות ימי הביניים לא הצליחה מעולם לפשר באמת בין האבירות ל[[נצרות]], כך העולם המודרני לא הצליח מעולם לפשר באמת בין השוויון לבין החירות." * "אם בני אדם לא היו מסוגלים להאמין בו־זמנית באמונות ובערכים סותרים, כנראה שלא היה אפשר לקיים את הסדר האנושי." * "[[כסף]] הנו הדבר הרוחני ביותר בעולם. כסף הופך חומר לרוח." * "חומר הגלם האמיתי שממנו מייצרים כסף הוא אמון." * "בעוד ש[[אמונה]] דתית מבקשת מאיתנו להאמין במשהו, אמונה מוניטרית מבקשת מאיתנו להאמין שאנשים אחרים מאמינים במשהו." * "הכסף הוא פסגת ה[[סובלנות]] האנושית." * "הרב [[עובדיה יוסף]] דומה בתרבותו לאין שיעור יותר ל[[ברק אובמה]], ל[[חסן נסראללה]] או ל[[מדונה]], מאשר ל[[דוד|דוד המלך]]." * "חלק ניכר מיצירות המופת של האנושות חבות את קיומן לניצולן ולדיכוין של אוכלוסיות כבושות." * "מה ש[[דת]]ות עושות זה להעניק לגיטימציה על־אנושית למערכת חוקים וכללים אנושית." * "ה[[אל|אלים]] הגדולים הופיעו ברגע שבו בעלי החיים והצמחים איבדו את זכות הדיבור שלהם, כדי לתווך בין האדם לבין בעלי החיים והצמחים." * "המונותיאיסטים צריכים לבצע תרגילים מרהיבים של אקרובטיקה אינטלקטואלית בשביל להסביר איך יכול להיות שאל כול־יודע, כול־יכול וטוב באופן מוחלט מאפשר כל כך הרבה סבל בעולם." * "אפשר לטעון שיש רק אל אחד שברא את העולם – והוא רע. אבל את זה איש לא העז לטעון." * "כמו האבולוציה כך גם ההיסטוריה אדישה לאושרם של כלי המשחק שלה." * "היסטוריון טוב יכול למצוא תקדים לכל דבר. אך היסטוריון עוד יותר טוב יודע מתי התקדימים הללו הם רק עצים שמסתירים את היער." * "המוסר של מרבית בני האדם הוא 'מוסר של מספרים קטנים', אך כדי להעריך את מידת השלווה של האנושות יש צורך להשתמש ב'מוסר של מספרים גדולים'." * "כשאנשים מאמינים שהעולם הוא מקום מסוכן ואלים יותר ממה שהוא באמת, הם חוששים שלא לצורך מפני זרים, נגררים ביתר קלות למלחמות מיותרות, ומבזבזים יותר מדי כסף על ביטחון, במקום להשקיע אותו ב[[חינוך]], ברווחה או בבריאות." * "איך בדיוק גורמים לאנשים להאמין באמת ובתמים בסדר מדומיין? ראשית, אף פעם לא מודים בכך שהסדר מדומיין [...] שנית, עושים שטיפת מוח." * "כל [[אדם]] נולד לתוך סדר מדומיין קיים, ורצונותיו מתעצבים מרגע היוולדו על ידי המיתוסים המכוננים של הסדר הזה. כך למשל היום הרצונות היקרים ביותר ללבנו מעוצבים על ידי מיתוסים רומנטיים, לאומיים, קפיטליסטיים והומניסטיים שהחלו להיווצר לפני למעלה ממאתיים שנה." * "כדי לשנות סדר מדומיין קיים, אין אפשרות אלא להאמין בסדר מדומיין אחר [...] לכן, אין מוצא מן הסדר המדומיין. כשאנו פורצים את חומת הכלא ורצים אל ה[[חופש]], אנו רצים אל תוך חצר הטיולים של בית כלא גדול עוד יותר." * "כל החברות האנושיות בנויות על חלוקה היררכית של בני אדם לקבוצות שונות, כל החלוקות הללו הן מדומיינת, וכל החלוקות הללו יוצרות אפליה לא צודקת. אולם ללא היררכיות מדומיינות המפלות לרעה קבוצות מסוימות כנראה שאי אפשר ליצור סדר." * "ככל שידיעתנו המדעית מגיעה - האמת היא שלחיים אין שום משמעות... ה[[חיים]] הם תוצר של תהליכים אבולוציוניים עוורים הפועלים ללא כל תכלית... קיומנו אינו חלק מאיזושהי תכנית קוסמית גדולה, ואם כדור הארץ יתפוצץ מחר בבוקר, היקום ימשיך בעיסוקיו הרגילים כאילו לא קרה דבר... כל משמעות שבני אדם מוצאים לחייהם, אינה אלא אשליה." ~ על תפיסת העולם האתיאסטית * "רוב המדינות כיום כבר לא נלחמות זו בזו מסיבה פשוטה, והיא שרוב המדינות איבדו את עצמאותן. [...] מעל ראשיהן של המדינות הולכת ומתגבשת אימפריה גלובלית הנשלטת על ידי אליטה בינלאומית." * "מה פירושה של [[חירות]] בעולם שבו ניתן להנדס גם את הרצון?" * "השלב הבא של ההיסטוריה עשוי לכלול לא רק שינויים בטכנולוגיה ובארגון החברתי של הומו סאפיינס, אלא גם שינויים כה מהותיים בתכונותיו ובכישוריו הבסיסיים ביותר של הומו סאפיינס עצמו, עד כי הומו סאפיינס יהפך למשהו שונה לגמרי." ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:הררי, יובל נח}} [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] 6snlhdwhjuzmsdbhttmsak4x8j4ehpw 0 18756 240592 211927 2026-09-30T11:50:56Z קליאו 9676 240592 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dira im Kneisa.jpg|ממוזער|142 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''דירה עם כניסה בחצר''' הוא אוסף סיפורים קצרים מאת [[יהושע קנז]]. הספר יצא לאור ב־2008. {{מפריד}} * "אפילו על הכי קרובים לנו, הורים, אחים, בעל, ילד אפילו, מה אנחנו יודעים? שום דבר. את הדברים הכי פחות חשובים אנחנו יודעים, אבל לא את הדברים הגורליים, לא את הסודות שלהם שעלולים להשפיע על חיינו - או על מותנו!" (בשר פרא, בשר זר) * "המשיך לנגן לבדו, שמעתי אותו מאחורי, הוא נתן לי הזדמנות להצטרף ולהשתלב. ממש כמו מוזיקאי מקצועי. אמרתי לעצמי שצריך רק להחזיק במשהו ,להישען, לא ליפול. אבל לא היה על מה להישען, כי הכול הסתובב מהר." (בשר פרא, בשר זר) * "מדוע חשוב לו כל כך לדעת אם ה[[זיכרון]] הוא של מציאות או של [[חלום]]? אולי מפני שלא בגר דיו לדעת שבעצם אין הבדל." (רגע מת בזיכרון) * "נאבקים עם הצחוק המפעפע בתוכם ומתאמצים לכבוש אותו." (רגע מת בזיכרון) * "כששבו הביתה רצה להיות לבדו. לכן הזדרז לצאת." (עמרם) * "עיניו מלאו דמעות מעוצמת ה[[צחוק]]. אחרי שנרגע קצת מצחוקו וניגב את [[דמעה|דמעותיו]] בשרוול חולצתו, שאלה אותו מה הצחיק אותו כל־כך." (עמרם) * "הוא נחמד ואני באמת אוהבת אותו. אני אעזור לו, כמה שאוכל." (עמרם) * "הדגל דהה כל־כך שנהיה לבן כולו. כמו דגל של כניעה." (חדר מספר 10) * "מעולם לא ראה בנו בקירבה כזאת כמה עצוב וזר גוו העירום, הצנום מזיקנה." (חדר מספר 10) * "הילד העביר מבט [[עצב|עצוב]] על השולחנות הפנויים." (התיק השחור) * "שאף אל קרבו את ה[[אוויר]] הצונן, החריף, והרגיש שנשימתו משתחררת." (מקרה שיזף) * "את הבחורה הכי יפה שראיתי בחיים" ... "תני לי איזה תקווה. לפחות תקווה." (מקרה שיזף) ~ ציטוט הביטויים שנכתבו במקור בספר "[[התגנבות יחידים]]" (עמ' 324-323) * "כשהסערה משתוללת וספינת המדינה עלולה להיטרף, לא נוכל לעשות מעשה נאצל יותר מלנעוץ את עוגן עיונינו השלווים בקרקע הנצח."{{הערה|תרגום של משפט מאת [[יוהנס קפלר]] משנת 1610, לקוח ממכתב המופיע בספרו של [[ארתור קסטלר]], "הסהרורים" (The Sleepwalkers).}}(דירה עם כניסה בחצר) * "בבקשה אל תעליבו אותו, אל תפגע בכבודו." (דירה עם כניסה בחצר) ==נאמר עליו== * "הפרוזה של קנז מחנכת. האיפוק בניסוחיו, אטיות רקימת הסיפור, ההתבוננות השהויה בדמויות, מחנכים לדחיית סיפוקים; קרא לאט – וסוף העונג לבוא." ~ [[אריק גלסנר]] ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:יהושע קנז]] [[קטגוריה:סיפורים קצרים בעברית]] fu479uarlctuavamultaj4ppk798gio 0 20660 240572 211797 2026-09-29T16:36:02Z קליאו 9676 עריכה 240572 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Eshkol Nevo 3.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אשכול נבו]] '''[[W:אשכול נבו|אשכול נבוֹ]]''' (נולד ב־1971), הוא [[סופר]] [[ישראל]]י. ==מתוך ספריו== * "זה לא היה באמת מאוזן, אבל אף פעם לא טרחנו לאזן. להפך. אמרנו לעצמנו שזה כל ה[[יופי]]. שכנים כמו פעם." ~ שלוש קומות * "הנכדים של הרמן ורות מפוזרים בכל העולם. שניים בווינה. שניים בְּפּאלו אלטו. והגדולה חיה עם אמא שלה ב[[פריז]] ובאה לבקר כל [[קיץ]] ומשגעת את הנערים של השכונה עם המיני הגזור שלה והעור השזוף והעיניים הירוקות." ~ שלוש קומות * "אני עוד פונה לאנשים בספרדית לפעמים, תמונות ה[[נוף]] עוד בראש שלי, קצב הנסיעה עוד בגוף שלי. וגם אתה, למען האמת, עוד זורם בדמי." ~ נוילנד * "הייתה [[חלום|חולמת]] עליו כל הזמן, ובבוקר מספרת לסבא שלי את החלומות. אני במקום סבא שלי הייתי מקנאת – חלק מהחלומות היו ממש מפורשים, אבל הוא היה רק מקשיב לה ומלטף לה את היד בסבלנות תוך כדי." ~ נוילנד * "מבין שתי הברירות, להיות ה[[גבר]] שמופיע בחלומות שלך או להיות הגבר שאוכל איתך ארוחת בוקר ומניח את ידו על ידך, אני מעדיף את השנייה." ~ נוילנד * "מי שלא נוגעים בו ברוך, הופך קשה מבפנים." ~ גבר נכנס בפרדס * "[[אוזן|אוזניים]] ו[[הזדמנות|הזדמנויות]] באות בזוגות." ~ לב רעב ==משאלה אחת ימינה (2007)== * "כל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים." * "מאז האינתיפאדה לא הרגשתי את החוליגן הקטן הזה, שעד האינתיפאדה לא ידעתי שמסתתר בתוכי (ואולי בתוך כל גבר?)." * "רצית שאגדיר לך מה זאת החיפאיות הזאת שלכם. אז הנה ההגדרה: אכפת לכם אחד מהשני. ויש בזה משהו קצת מיושן. היום לאף אחד לא ממש אכפת מכלום. חוץ מ[[כסף]]." ==המקווה האחרון בסיביר (2013)== {{דף מורחב|המקווה האחרון בסיביר}} * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "גבר שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "ב[[ארצות הברית|אמריקה]] משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." ==הראיון האחרון (2018)== {{דף מורחב|הראיון האחרון}} * "את ה[[חיים]] שלא יכולתי לחיות – [[כתיבה|כתבתי]]." * "תהיו קונקרטיים. פרקו את ה[[רגש]] לתמונות ספציפיות." * "[[אנרגיה]] בין שני אנשים נידונה לשנות צורה בסופו של דבר. זה חוק [[פיזיקה|פיזיקלי]]." ==אמרותיו== * "ב[[תרגום]] לפעמים אני מקבל תגובות הפוכות מאלה שאני מקבל בארץ. לפעמים אני מרגיש ששתי התגובות לא קשורות למה שאני התכוונתי, אבל זה נותן לך פרספקטיבה לגבי כמה שה[[קריאה]] היא סובייקטיבית." * "אני כותב מתוך אהבה למקום שאני חי בו, אני באמת לא רואה את עצמי חי בתרבות שאינה תרבות עברית. מהמקום הזה אני יוצא לשאול [[שאלה|שאלות]] קשות, שלפעמים מרגיזות אנשים. זה לא מתחיל מ[[אידאולוגיה]] וממנה נגזר סיפור שמבטא אותה, זה מתחיל מ[[סקרנות]], מאכפתיות." * "הרבה יותר משאני מקנא בסופרים, אני מקנא במשוררים. לא שזה קל להיות משורר בארצנו, אבל אני מקנא אמנותית ביכולת שלהם לנסח במשפט מדויק אחד את מה שלוקח לי 400 עמודים כדי להסביר." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] * "אני נע בין תקופות שאני מאוד נתון לכתיבה לתקופות שבהן אני לא כותב, וזו תנועה מאוד חדה בין שני עולמות ב[[נפש]], שיוצרת סתירה שלא ממש הצלחתי לפתור עד היום." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=IPf-2YCgwhs "סופרים קוראים" – נבו אשכול, 2012] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:אשכול, נבו}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] fg167577d56uojmf3p4ctjhmldu0kij 240573 240572 2026-09-29T16:36:49Z קליאו 9676 240573 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Eshkol Nevo 3.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אשכול נבו]] '''[[W:אשכול נבו|אשכול נבוֹ]]''' (נולד ב־1971), הוא [[סופר]] [[ישראל]]י. ==מתוך ספריו== * "זה לא היה באמת מאוזן, אבל אף פעם לא טרחנו לאזן. להפך. אמרנו לעצמנו שזה כל ה[[יופי]]. שכנים כמו פעם." ~ שלוש קומות * "הנכדים של הרמן ורות מפוזרים בכל העולם. שניים בווינה. שניים בְּפּאלו אלטו. והגדולה חיה עם אמא שלה ב[[פריז]] ובאה לבקר כל [[קיץ]] ומשגעת את הנערים של השכונה עם המיני הגזור שלה והעור השזוף והעיניים הירוקות." ~ שלוש קומות * "אני עוד פונה לאנשים בספרדית לפעמים, תמונות ה[[נוף]] עוד בראש שלי, קצב הנסיעה עוד בגוף שלי. וגם אתה, למען האמת, עוד זורם בדמי." ~ נוילנד * "הייתה [[חלום|חולמת]] עליו כל הזמן, ובבוקר מספרת לסבא שלי את החלומות. אני במקום סבא שלי הייתי מקנאת – חלק מהחלומות היו ממש מפורשים, אבל הוא היה רק מקשיב לה ומלטף לה את היד בסבלנות תוך כדי." ~ נוילנד * "מבין שתי הברירות, להיות ה[[גבר]] שמופיע בחלומות שלך או להיות הגבר שאוכל איתך ארוחת בוקר ומניח את ידו על ידך, אני מעדיף את השנייה." ~ נוילנד * "מי שלא נוגעים בו ברוך, הופך קשה מבפנים." ~ גבר נכנס בפרדס * "[[אוזן|אוזניים]] ו[[הזדמנות|הזדמנויות]] באות בזוגות." ~ לב רעב ==משאלה אחת ימינה (2007)== * "כל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים." * "מאז האינתיפאדה לא הרגשתי את החוליגן הקטן הזה, שעד האינתיפאדה לא ידעתי שמסתתר בתוכי (ואולי בתוך כל גבר?)." * "רצית שאגדיר לך מה זאת החיפאיות הזאת שלכם. אז הנה ההגדרה: אכפת לכם אחד מהשני. ויש בזה משהו קצת מיושן. היום לאף אחד לא ממש אכפת מכלום. חוץ מ[[כסף]]." ==המקווה האחרון בסיביר (2013)== {{דף מורחב|המקווה האחרון בסיביר}} * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "גבר שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "ב[[ארצות הברית|אמריקה]] משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." ==הראיון האחרון (2018)== {{דף מורחב|הראיון האחרון}} * "כשסופר לא כותב הוא אבוד ומוטרד." * "את ה[[חיים]] שלא יכולתי לחיות – [[כתיבה|כתבתי]]." * "תהיו קונקרטיים. פרקו את ה[[רגש]] לתמונות ספציפיות." * "[[אנרגיה]] בין שני אנשים נידונה לשנות צורה בסופו של דבר. זה חוק [[פיזיקה|פיזיקלי]]." ==אמרותיו== * "ב[[תרגום]] לפעמים אני מקבל תגובות הפוכות מאלה שאני מקבל בארץ. לפעמים אני מרגיש ששתי התגובות לא קשורות למה שאני התכוונתי, אבל זה נותן לך פרספקטיבה לגבי כמה שה[[קריאה]] היא סובייקטיבית." * "אני כותב מתוך אהבה למקום שאני חי בו, אני באמת לא רואה את עצמי חי בתרבות שאינה תרבות עברית. מהמקום הזה אני יוצא לשאול [[שאלה|שאלות]] קשות, שלפעמים מרגיזות אנשים. זה לא מתחיל מ[[אידאולוגיה]] וממנה נגזר סיפור שמבטא אותה, זה מתחיל מ[[סקרנות]], מאכפתיות." * "הרבה יותר משאני מקנא בסופרים, אני מקנא במשוררים. לא שזה קל להיות משורר בארצנו, אבל אני מקנא אמנותית ביכולת שלהם לנסח במשפט מדויק אחד את מה שלוקח לי 400 עמודים כדי להסביר." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] * "אני נע בין תקופות שאני מאוד נתון לכתיבה לתקופות שבהן אני לא כותב, וזו תנועה מאוד חדה בין שני עולמות ב[[נפש]], שיוצרת סתירה שלא ממש הצלחתי לפתור עד היום." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=IPf-2YCgwhs "סופרים קוראים" – נבו אשכול, 2012] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:אשכול, נבו}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] 0c43shrftgl1i2ynkxwr3qin9ti0j45 240575 240573 2026-09-29T16:41:55Z קליאו 9676 240575 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Eshkol Nevo 3.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אשכול נבו]] '''[[W:אשכול נבו|אשכול נבוֹ]]''' (נולד ב־1971), הוא [[סופר]] [[ישראל]]י. ==מתוך ספריו== * "זה לא היה באמת מאוזן, אבל אף פעם לא טרחנו לאזן. להפך. אמרנו לעצמנו שזה כל ה[[יופי]]. שכנים כמו פעם." ~ שלוש קומות * "הנכדים של הרמן ורות מפוזרים בכל העולם. שניים בווינה. שניים בְּפּאלו אלטו. והגדולה חיה עם אמא שלה ב[[פריז]] ובאה לבקר כל [[קיץ]] ומשגעת את הנערים של השכונה עם המיני הגזור שלה והעור השזוף והעיניים הירוקות." ~ שלוש קומות * "מי שלא נוגעים בו ברוך, הופך קשה מבפנים." ~ גבר נכנס בפרדס * "[[אוזן|אוזניים]] ו[[הזדמנות|הזדמנויות]] באות בזוגות." ~ לב רעב ==משאלה אחת ימינה (2007)== * "כל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים." * "מאז האינתיפאדה לא הרגשתי את החוליגן הקטן הזה, שעד האינתיפאדה לא ידעתי שמסתתר בתוכי (ואולי בתוך כל גבר?)." * "רצית שאגדיר לך מה זאת החיפאיות הזאת שלכם. אז הנה ההגדרה: אכפת לכם אחד מהשני. ויש בזה משהו קצת מיושן. היום לאף אחד לא ממש אכפת מכלום. חוץ מ[[כסף]]." ==נוילנד (2011)== * "אני עוד פונה לאנשים בספרדית לפעמים, תמונות ה[[נוף]] עוד בראש שלי, קצב הנסיעה עוד בגוף שלי. וגם אתה, למען האמת, עוד זורם בדמי." * "הייתה [[חלום|חולמת]] עליו כל הזמן, ובבוקר מספרת לסבא שלי את החלומות. אני במקום סבא שלי הייתי מקנאת – חלק מהחלומות היו ממש מפורשים, אבל הוא היה רק מקשיב לה ומלטף לה את היד בסבלנות תוך כדי." * "מבין שתי הברירות, להיות ה[[גבר]] שמופיע בחלומות שלך או להיות הגבר שאוכל איתך ארוחת בוקר ומניח את ידו על ידך, אני מעדיף את השנייה." ==המקווה האחרון בסיביר (2013)== {{דף מורחב|המקווה האחרון בסיביר}} * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "גבר שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "ב[[ארצות הברית|אמריקה]] משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." ==הראיון האחרון (2018)== {{דף מורחב|הראיון האחרון}} * "כשסופר לא כותב הוא אבוד ומוטרד." * "את ה[[חיים]] שלא יכולתי לחיות – [[כתיבה|כתבתי]]." * "תהיו קונקרטיים. פרקו את ה[[רגש]] לתמונות ספציפיות." * "[[אנרגיה]] בין שני אנשים נידונה לשנות צורה בסופו של דבר. זה חוק [[פיזיקה|פיזיקלי]]." ==אמרותיו== * "ב[[תרגום]] לפעמים אני מקבל תגובות הפוכות מאלה שאני מקבל בארץ. לפעמים אני מרגיש ששתי התגובות לא קשורות למה שאני התכוונתי, אבל זה נותן לך פרספקטיבה לגבי כמה שה[[קריאה]] היא סובייקטיבית." * "אני כותב מתוך אהבה למקום שאני חי בו, אני באמת לא רואה את עצמי חי בתרבות שאינה תרבות עברית. מהמקום הזה אני יוצא לשאול [[שאלה|שאלות]] קשות, שלפעמים מרגיזות אנשים. זה לא מתחיל מ[[אידאולוגיה]] וממנה נגזר סיפור שמבטא אותה, זה מתחיל מ[[סקרנות]], מאכפתיות." * "הרבה יותר משאני מקנא בסופרים, אני מקנא במשוררים. לא שזה קל להיות משורר בארצנו, אבל אני מקנא אמנותית ביכולת שלהם לנסח במשפט מדויק אחד את מה שלוקח לי 400 עמודים כדי להסביר." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] * "אני נע בין תקופות שאני מאוד נתון לכתיבה לתקופות שבהן אני לא כותב, וזו תנועה מאוד חדה בין שני עולמות ב[[נפש]], שיוצרת סתירה שלא ממש הצלחתי לפתור עד היום." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=IPf-2YCgwhs "סופרים קוראים" – נבו אשכול, 2012] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:אשכול, נבו}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] lq0otp75h1vp372d1hj3vc1yylosaps 240576 240575 2026-09-29T16:42:24Z קליאו 9676 /* מתוך ספריו */ 240576 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Eshkol Nevo 3.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|אשכול נבו]] '''[[W:אשכול נבו|אשכול נבוֹ]]''' (נולד ב־1971), הוא [[סופר]] [[ישראל]]י. ==מתוך ספריו== * "מי שלא נוגעים בו ברוך, הופך קשה מבפנים." ~ גבר נכנס בפרדס * "[[אוזן|אוזניים]] ו[[הזדמנות|הזדמנויות]] באות בזוגות." ~ לב רעב * "זה לא היה באמת מאוזן, אבל אף פעם לא טרחנו לאזן. להפך. אמרנו לעצמנו שזה כל ה[[יופי]]. שכנים כמו פעם." ~ שלוש קומות * "הנכדים של הרמן ורות מפוזרים בכל העולם. שניים בווינה. שניים בְּפּאלו אלטו. והגדולה חיה עם אמא שלה ב[[פריז]] ובאה לבקר כל [[קיץ]] ומשגעת את הנערים של השכונה עם המיני הגזור שלה והעור השזוף והעיניים הירוקות." ~ שלוש קומות ==משאלה אחת ימינה (2007)== * "כל אחד מאיתנו ירשום על פתק איפה הוא רוצה להיות בעוד ארבע שנים, מכל הבחינות. ובעוד ארבע שנים נפתח את הפתקים ונראה מה קרה בינתיים." * "מאז האינתיפאדה לא הרגשתי את החוליגן הקטן הזה, שעד האינתיפאדה לא ידעתי שמסתתר בתוכי (ואולי בתוך כל גבר?)." * "רצית שאגדיר לך מה זאת החיפאיות הזאת שלכם. אז הנה ההגדרה: אכפת לכם אחד מהשני. ויש בזה משהו קצת מיושן. היום לאף אחד לא ממש אכפת מכלום. חוץ מ[[כסף]]." ==נוילנד (2011)== * "אני עוד פונה לאנשים בספרדית לפעמים, תמונות ה[[נוף]] עוד בראש שלי, קצב הנסיעה עוד בגוף שלי. וגם אתה, למען האמת, עוד זורם בדמי." * "הייתה [[חלום|חולמת]] עליו כל הזמן, ובבוקר מספרת לסבא שלי את החלומות. אני במקום סבא שלי הייתי מקנאת – חלק מהחלומות היו ממש מפורשים, אבל הוא היה רק מקשיב לה ומלטף לה את היד בסבלנות תוך כדי." * "מבין שתי הברירות, להיות ה[[גבר]] שמופיע בחלומות שלך או להיות הגבר שאוכל איתך ארוחת בוקר ומניח את ידו על ידך, אני מעדיף את השנייה." ==המקווה האחרון בסיביר (2013)== {{דף מורחב|המקווה האחרון בסיביר}} * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "גבר שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "ב[[ארצות הברית|אמריקה]] משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." ==הראיון האחרון (2018)== {{דף מורחב|הראיון האחרון}} * "כשסופר לא כותב הוא אבוד ומוטרד." * "את ה[[חיים]] שלא יכולתי לחיות – [[כתיבה|כתבתי]]." * "תהיו קונקרטיים. פרקו את ה[[רגש]] לתמונות ספציפיות." * "[[אנרגיה]] בין שני אנשים נידונה לשנות צורה בסופו של דבר. זה חוק [[פיזיקה|פיזיקלי]]." ==אמרותיו== * "ב[[תרגום]] לפעמים אני מקבל תגובות הפוכות מאלה שאני מקבל בארץ. לפעמים אני מרגיש ששתי התגובות לא קשורות למה שאני התכוונתי, אבל זה נותן לך פרספקטיבה לגבי כמה שה[[קריאה]] היא סובייקטיבית." * "אני כותב מתוך אהבה למקום שאני חי בו, אני באמת לא רואה את עצמי חי בתרבות שאינה תרבות עברית. מהמקום הזה אני יוצא לשאול [[שאלה|שאלות]] קשות, שלפעמים מרגיזות אנשים. זה לא מתחיל מ[[אידאולוגיה]] וממנה נגזר סיפור שמבטא אותה, זה מתחיל מ[[סקרנות]], מאכפתיות." * "הרבה יותר משאני מקנא בסופרים, אני מקנא במשוררים. לא שזה קל להיות משורר בארצנו, אבל אני מקנא אמנותית ביכולת שלהם לנסח במשפט מדויק אחד את מה שלוקח לי 400 עמודים כדי להסביר." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] * "אני נע בין תקופות שאני מאוד נתון לכתיבה לתקופות שבהן אני לא כותב, וזו תנועה מאוד חדה בין שני עולמות ב[[נפש]], שיוצרת סתירה שלא ממש הצלחתי לפתור עד היום." ~ [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/900/221.html ראיון ל"מעריב", 9 ביוני 2009] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=IPf-2YCgwhs "סופרים קוראים" – נבו אשכול, 2012] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:אשכול, נבו}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] 9eiie5pefztocek3iruho8vd30wbpn9 0 20832 240588 224024 2026-09-30T11:48:08Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 240588 wikitext text/x-wiki [[קובץ:יהושע קנז,1991 צילם מוטי קיקיון.jpg|ממוזער|168 פיקסלים|יהושע קנז, 1991]] '''[[W:יהושע קנז|יהושע קנז]]''' (1937 - 2020) הוא סופר ומתרגם [[ישראל]]י. ==אחרי החגים (1964)== {{דף מורחב|אחרי החגים (ספר)}} * "מתבונן ביָפיָם של הבריות וביָפיוֹ של העולם." * "בחוץ ה[[שמיים]] מלאים [[כוכב]]ים, הגנים פורחים וריחם משכּר." * "חידשו עכשיו את הגינה, זיבלו את העצים, והעבודה מביאה [[שמחה]] ללב הבחורות." * "התלבש, חבש את מגבעתו ויצא אל הרחוב, בלא לדעת לאן מוּעדוֹת פניו. אולם רגליו ידעו." * "כשהגיע המורה ברוכוב לפתח החצר נבוך ולחייו הורודות העלו סומק נוסף. פניו היו מלאים ועדינים כפני ילד. לחייו היו מתלהטות מדי פתחו את פיו לדבּר." ==האישה הגדולה מן החלומות (1973)== * "קם ונטל את אחד הספרים שהיו מונחים על השולחן הקטן בפינת החדר. דפדף בספר עד שהגיע אל המקום הנכון, נתן בהונגרי את מבטו הבהיר, החייכני והנוגה, והתחיל קורא לאט, נושא לפרקים את עיניו מן הספר לבחון את המאזין לו ואינו מפסיק מקריאתו." * "לא נמצא איש שיביא לו את בשורת הישועה. אף אחד לא אכפת לו כל הנוטים למות. מי ינסה לפרוץ את דלת החדר שבו נאבק אדם לבדו עם מר ה[[מוות]]? איש לא יעז. אותם אנשים טובים, שלא היו מהססים אף רגע להציל את זולתם מן הסכנה הגופנית ואולי אף לחרף את נפשם על כך, נשארו אטומים, אדישים, כשהיו הדברים אמורים בגאולת הנפש." ==מומנט מוזיקלי (1980)== * "מתוך מעמקים שלא ידעתי בתוכי – עלה [[קול]], והקול אומר: אני, אני, אני, אני. ואף שעלה הקול מתוכי, לא היה זה קולי; ואף שדמה לקולו של אבי, לא היה זה קולו." * "יש משהו עיקש בנהמת המזגן, שבעתות של מנוחת־נפש יחסית הוא מוסיף על הרוגע, כמזמר שיר־ערש חדגוני לדממה. ואילו בשעה של [[עצב]]ות וכאב קולו טוען את החלל בזעף קשה מנשוא, כאילו הייתה זו בהמת פרא שגניחתה לועגת למכאובך. כאב־הרפאים הזה נשקף לי לעתים דווקא מחפצים דוממים, שעדיין לא נגאלו ממגע היד שאחזה בהם ברגע מן הרגעים. וברגע הזה – דף הנייר העולה שורה אחר שורה מגליל מכונת־הכתיבה." * "אבל אני אהבתי תמיד את [[יופי|יופיים]] של המנוצחים, את התדהמה הנופלת על פניהם, כאילו הופנטו או נשבו לקסם זר ומדיח, את בכיו של הגוף שהוכרע ונכנע, את אנקת חוסר האונים החנוקה המתמלטת מתוכם, את שברון לבם על בגידת הגוף ועל גאוותם שנרמסה." * "בהתגלותו האחרונה שהייתה כרגע לנגד עיני דימיתי לראותו מעבר לצורות, כאותם הדברים המתקיימים רק להרף עין, בהבזק של מחשבה: זה היה יופי מנושל מכל צורה, ריק מכל הבעה, מעורטל מכל חושניות, מנוער מכל זיקה חיצונית, נקי מכל תלות." ==התגנבות יחידים (1986)== {{דף מורחב|התגנבות יחידים}} * "ראיתי צללי בני־אדם שלא הכרתי, ידעתי שאני אחד מהם אך לא ידעתי מי אני בתוכם." * "אולי צריך לדעת לפעמים איך להיעלם. צריך לנסות. אולי אין דרך אחרת להשתנות." * "אולי כך נגמרת זהות ומתחילה זהות אחרת, נבנית פרט לפרט, סיפור אחר סיפור, כמו נפילה במורד תלול מסלע אל סלע, [[זכרון]] חדש, רצון חדש, חלום חדש." * "[[אהבה]] שכולה רוחניות, נפשיות צרופה, אהבה שאינה תלויה בבשר. אין לה שום קשר עם הנאות החושים. אין בה עליות ומורדות מפני שהיא אינה משועבדת לזמן. ה[[נעורים]], הזקנה, היופי, הכיעור, אין להם שום השפעה עליה." ==בדרך אל החתולים (1991)== {{דף מורחב|בדרך אל החתולים}} * "היא ניסתה להתעלם מן הרעש הבא מהמסדרון ולהירדם, כי הייתה עייפה מאוד. אך הקולות גברו. הגברת מוסקוביץ' יכלה להכיר כל אחד מן המדברים במסדרון על־פי קולו." * "היא עקבה אחריו בעיניה עד שנעלמו הכיסא והאחות ההולכת אחריו בעיקול המסדרון המוליך לחדר הפיזיותרפיה." * "כשנכנסה לחדר האוכל, נפל מבטה מיד על שולחנו של החדש. היו לידו שני מקומות פנויים, האחד לצדו והאחד מולו. היא כיוונה את ההליכון שלה אל המושב הפנוי שמולו, וכשקרבה אליו, חייך אליה מין [[חיוך]] של הסכמה, מחוזק בניד ראש קל." * "מי יכול לזכור מתי היו פה [[כוכב]]ים. כמו עיניים מתנוצצות הם זוהרים מעליה, כמו עיניים טהורות וצעירות לנצח, הניבטות אל עצמן באין סוף של [[אהבה]], ואינן חוננות שום דבר במבטן." ==מחזיר אהבות קודמות (1997)== * "יבוא רגע ואחד מהשניים ישאל: מתי ניפגש שוב? וזה יהיה הסימן שמשהו נגמר ומתחיל משהו אחר, וחסד הימים הראשונים, אם אמנם היה שרוי על השניים, יתפוגג והיה כלא היה." * "אבל הרגישות וה[[אמפתיה]] של עדה מן הסתם עוד לא נשחקו כליל, כי היא מחייכת אליה בעצב שאין לעמוד בפניו, עצב של השלמה וצידוק הדין, ואומרת בלחש, כחוששת מפני המילים שהיא עומדת לבטאן: 'אני יודעת שאת שונאת אותי עכשיו'." * "בדרך־כלל הוא ממעט בדיבור. והיא אינה מפרה את השתיקה, אך אינה יכולה שלא לצדד אליו מבט מפעם לפעם, לבחון את פניו, שככל שהיכרותם מתארכת, חידתם נעשית קשה לה יותר לפענוח. וכשמבטה מעורר אותו משתיקתו, הוא מחייך אליה [[חיוך]] של שאלה וממלמל מחמאה על האוכל שהכינה." ==נוף עם שלושה עצים (2000)== * "ושלמה שתק וחייך וקרץ בעינו אל הילד להעמידו שוב על טיבם המפוקפק של הדברים הגלויים, לעומת העולם הסמוי, האיתן כסלע." (עמ' 233 - 234) * "סילון של דם זינק מגופו של הכבש, ראשל ובקי הסבו ממנו את פניהן. אבל הילד לא גרע ממנו עין. הוא שלח את מבטו הגא אל שלמה, להיווכח אם השגיח בגבורתו, וראה כי עמידתו של הבחור רפה ופניו האפירו." (עמ' 249) * "אלה היו היפים בימי חייהם." (על הורי הילד, עמ' 263) ==דירה עם כניסה בחצר (2008)== {{דף מורחב|דירה עם כניסה בחצר}} * "כששבו הביתה רצה להיות לבדו. לכן הזדרז לצאת." * "שאף אל קרבו את האוויר הצונן, החריף, והרגיש שנשימתו משתחררת." * "הדגל דהה כל־כך שנהיה לבן כולו. כמו דגל של כניעה." * "מדוע חשוב לו כל כך לדעת אם הזיכרון הוא של מציאות או של חלום? אולי מפני שלא בגר דיו לדעת שבעצם אין הבדל." ==שירת המקהלה (2012)== {{דף מורחב|שירת המקהלה}} * "החדר היה זר, ורהיטיו היו עויינים אותו בחשאי." * "חש בירידה בחזרה אל העולם, עולמנו, אל המעשי, מתוך ניסיון למצות גם בו את מידות ה[[יופי]]." * "אביו הסתובב לרגע והשקיף אל ה[[ים]] כאילו נפרד ממנו. כשהרים אליו הילד את ראשו, ראה טיפה נקווית בזווית עינו של אביו, מתגלגלת על לחיו ונושרת ארצה." * "משעה שמצמידים שם לאדם או חפץ הוא חדל להתקיים, קיים רק השם והמושג שאנו מייחסים לו וזה מאפיל על קיומו האמיתי." ==אמרותיו== * "אין לי צורך בקוראים רבים, די לי שקוראי יבינו את הספרים וייהנו מהם, גם אם הם מעטים." * "אני [[סקרנות|סקרן]], אני אוהב לראות את הדברים שקורים אבל לא לי. לאחרים." * "תחושת היחד הלאומי לא זרה לי, למרות הספקות שבלבי בעניין 'החלום הציוני'." * "אני מעוניין בשתי מדינות לשני עמים, לא בגלל שאלת הרוב היהודי, אלא כי אני רוצה שישראל תהיה מדינה שבה העברית היא השפה ההגמונית, והתרבות העברית מפותחת בה יותר מתרבויות אחרות, בדיוק כמו במדינות אחרות." ==נאמר עליו== * "אין כמעט טקסט של קנז שלא מתהפנט ומהפנט באמצעות הבחינה וההסתכלות ביחסי הכוח בין בני אדם. במורכבות העצומה שלהם." ~ [[עמוס עוז]] * "נתונה בו תמיד [[שמחה]] פנימית מרנינה. אפילו כשמדברים על נושא קודר, יש לו היכולת להפוך אותו למבדח... יש בו הרבה פיכחון ואירוניה דקה, כמו בספריו." ~ [[אברהם ב. יהושע]] * "מפגש עם הספרות של קנז נותר תמיד מעניין ומסקרן, וחקירתו את האדם העומד אל מול צמתים רגשיים עודנה חריפה ובעלת ערך." ~ [[יותם שווימר]] * "היה לו כנראה האומץ לבחור ב[[בדידות]] גם בכתיבה וגם כנראה בחיים ואת האומץ הזה הוא העניק לגיבורים שלו." ~ [[W:נורית גרץ|נורית גרץ]] * "מביט... בדמויותיו תמיד קצת מן הצד, אף פעם לא ייכנס פנימה עד הסוף, אף פעם לא יֵדע אותן 'לפנַי ולפנים'." ~ [[W:נעמה צאל|נעמה צאל]] * "נותן לבני האדם את הנחמה היחידה שה[[ספרות]] יכולה להציע, הדיאלוג התמידי בין בני האדם והכותב שמסוגל להאזין על אף שהוא עצמו שרוי בצללים." ~ יפתח אשכנזי * "קנז הוא אסכולה לעצמו. הוא דיבר על ישראל מחוץ למורשת התש"חית. מ'אחרי החגים', 'האשה הגדולה מהחלומות' ועד 'התגנבות יחידים' המונומנטלי, הוא מתבונן בחברה הישראלית כריבוי שמסרב להתאחד ולהיות מוגדר." ~ [[אריאל הירשפלד]] ==ראו גם== * '''[[הם דיברו בלשונם]]''' ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=gwLy9-WWYVM יהושע קנז מקריא את הסיפור 'שירת המקהלה'] {{יוטיוב}} * [https://www.youtube.com/watch?v=B_k-Xcz_Ihk סרט קצר 'דירה עם כניסה בחצר' על פי סיפורו של יהושע קנז] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:קנז, יהושע}} [[קטגוריה:יהושע קנז|*]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]] 8okusl98fbdvadfkzrfitsh1atzaizw 0 20840 240590 210300 2026-09-30T11:49:19Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 240590 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Htgnvut yehidim.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''[[W:התגנבות יחידים|התגנבות יחידים]]''' הוא רומן מאת [[יהושע קנז]] על [[חייל|חיילים]] בטירונות בשנות החמישים. הספר יצא לאור ב־1986 ועובד לסרט קולנוע. ==מתוך הספר== * "תמהתי כמה זמן עוד אוכל להמשיך ולעצום את עיני ולהתגונן מפני ה[[אור]] שבחוץ. לפתע חשתי מגע יד על זרועי ועיני נפקחו מאליהן." (עמ' 8) * "ראיתי צללי בני־אדם שלא הכרתי, ידעתי שאני אחד מהם אך לא ידעתי מי אני בתוכם." (עמ' 8) * "אולי כך נגמרת [[זהות]] ומתחילה זהות אחרת, נבנית פרט לפרט, סיפור אחר סיפור, כמו נפילה במורד תלול מסלע אל סלע, [[זכרון]] חדש, [[רצון]] חדש, [[חלום]] חדש." (עמ' 398) * "אולי צריך לדעת לפעמים איך להיעלם. צריך לנסות. אולי אין דרך אחרת להשתנות." (עמ' 215) * "צריך לקרוא את [[מישל דה מונטן|מונטין]]. אדם צריך פעם בחייו לקרוא את מונטין. לעומת חוויית הידידות שהוא הכיר, הקשר המצוי והשכיח בין בני אדם, מה שנקרא בלשונכם הנשחתת [[ידידות]], חברות – נראה עלוב, מעורר רחמים, אם לא בוז. הידידות שמונטין מדבר עליה היא אחדות גבוהה בין שני בני אדם, מין ברית רוחנית עליונה. זה הדבר האמיתי. הוא חסד, מתת אלים למעטים הנבחרים." (עמ' 225) * "[[אהבה]] שכולה רוחניות, נפשיות צרופה, אהבה שאינה תלויה בבשר. אין לה שום קשר עם הנאות החושים. אין בה עליות ומורדות מפני שהיא אינה משועבדת לזמן. ה[[נעורים]], ה[[זקנה]], היופי, הכיעור, אין להם שום השפעה עליה. אין בה חשבון, שום הבטחות או התחייבויות, שום חובות ושום זכויות, שום שיקולי תועלת. והעיקר – אין בה שום הדדיות, כי מי שבא בברית נשמות כזאת כאילו חזר אל עצמו, אבל אל העצמיות המלאה שלו, העצמיות השלמה, הכפולה, הכוללת בתוכה בעת ובעונה אחת את היותו אני וזולת." (עמ' 225) ==נאמר עליו== * "את הספר כתבתי על פי ניסיון חיי. אני זוכר לפרטי פרטים את הדברים שהיו שם. אני זוכר את החוויות הקשות והזרות, אבל לא ציפיתי שהסיפור הזה ייגע באנשים בצורה הזאת." ~ [[יהושע קנז]] * "התגנבות יחידים הוא רומן חברתי, אבל הוא גם הרבה יותר מזה – הוא גם רומן מטאפיזי." ~ [[אריאל הירשפלד]] * "שם הרומן 'התגנבות יחידים' מעיד אפוא במידה רבה על תוכנו: הרומן מציג את השאלה כיצד יתגנבו היחידים וישמרו על הייחוד שלהם בתוך [[חברה]], שבגלל אופייה האוניפורמי מעדיפה את הרבים." ~ [[W:גרשון שקד|גרשון שקד]] * "קראתי את ספרך בנשימה עצורה ממש, תוך ימים ספורים, והתהלכתי בקתדרלה הגבוהה והצרה, ונדמה לי ששמעתי את רוב הקולות וההדים שהתכוונת להשמיע בחללה." ~ [[בנימין תמוז]] * "רומן שבו כל שכבות החברה הישראלית מוצגות ומצד שני מכוון אל הקונקרטי והחד פעמי." ~ [[W:דרור משעני|דרור משעני]] * "נוטה הוא אחר הרומן הצרפתי, הממזג בתוכו במזג צלול יסודות סיפוריים, דרמטיים, פסיכולוגיים והגותיים." ~ [[W:עדה צמח|עדה צמח]] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=nMgYjJjKlgc קדימון לסרט הקולנוע 'התגנבות יחידים'] {{יוטיוב}} [[קטגוריה:יהושע קנז]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] [[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] lmmiz9x6igwaacl4f21z64vfsiny6ml 0 20854 240589 163292 2026-09-30T11:48:40Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 240589 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Acri Hagim.jpg|ממוזער|125 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''אחרי החגים''' הוא רומן מאת [[יהושע קנז]] על קורות [[משפחה]] מסוכסכת במושבה בימי המנדט. הספר יצא לאור ב־1964, ועובד לסרט קולנוע ב־1994. ==מתוך הספר== * "בחוץ ה[[שמיים]] מלאים [[כוכב]]ים, הגנים פורחים ו[[ריח|ריחם]] משכּר." * "חידשו עכשיו את הגינה, זיבלו את העצים, והעבודה מביאה [[שמחה]] ללב הבחורות." * "מתבונן ביָפיָם של הבריות וביָפיוֹ של העולם. בפרדסים מיללים השועלים ובמשק־הפועלות מזמרים עד שעה מאוחרת שירים רוסיים." * "כשהגיע המורה ברוכוב לפתח החצר נבוך ולחייו הוורודות העלו סומק נוסף. פניו היו מלאים ועדינים כפני ילד. לחייו היו מתלהטות מדי פתחו את פיו לדבּר." * "הוא הודה, התנצל, הסמיק והוסיף לשכב בחשכה. רוח קלה של ערבי־קיץ חדרה בעד החלון וליטפה את הווילאות. אילו היה [[שירה|משורר]]. אילו הצליח להעלות על הנייר, ולוּ מעט ממה שיהגה בלבו, מה שהוא עצמו לא ירד לפשרו." * "אולי טעה כשקנה לו בית מרוחק מן המושבה. ברכה הייתה מכירה נשים אחרות, משוחחת עם השכנות ומציקה לו פחות בדיבוריה. גם הבנות יושבות לבדן בבית ואינן מכירות איש." * "יצא להתגלח וחזר רענן לחדרו. התלבש, חבש את מגבעתו ויצא אל הרחוב, בלא לדעת לאן מוּעדוֹת פניו. אולם רגליו ידעו." * "הבנות שרו בשני קולות. אין להן מה לעשות, לעלובות. יושבות בערב יום חמישי ומזמרות שירי־שבת. הכול נראָה לו זר מסביב. איזו מערבולת הטילה אותו ואת בני־ביתו לכאן?" * "ביתם של פרידמן השיכור ובתו היה מוקף ברושים גבוהים וגינה יפה הייתה בחזיתו. שיחי־היסמין היו מטפסים עד החלונות הנמוכים, והתריסים הירוקים הצבועים תמיד חדש, היו מחשיכים ונסגרים בראשית הערב, גם ב[[קיץ]]." ==נאמר עליו== * "רומן זה הוא פרידתו של קנז מ[[ילדות]] של ארץ ואדם. שהרי [[ארץ ישראל]] היא כבר לא חג, אלא התפכחות עגמומית לקראת יומיום חדש ואפור של אחרי החגים." ~ יפה ברלוביץ ==קישורים חיצוניים== * [https://www.cinemaofisrael.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/ קדימון לסרט "אחרי החגים", 1994] {{וידאו}} [[קטגוריה:יהושע קנז]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] [[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] tg9hlvfbc6viozov1plmhdwln1pp2rn 0 21083 240591 203735 2026-09-30T11:49:59Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 240591 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bederh el Hatulim.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|עטיפת הספר]] '''בדרך אל החתולים''' הוא רומן מאת [[יהושע קנז]] על אישה מבוגרת במחלקה סיעודית. הספר יצא לאור ב־1991 ועובד לסרט קולנוע ב־2009. {{מפריד}} * "ערב־ערב, לאחר הארוחה, יושבות הגברת מוסקוביץ' וחברותיה על הכיסאות לאורך הקיר במסדרון הארוך, מעיפות עין בתוכנית הערבית של הטלוויזיה." * "היא ניסתה להתעלם מן הרעש הבא מהמסדרון ולהירדם, כי הייתה עייפה מאוד. אך הקולות גברו. הגברת מוסקוביץ' יכלה להכיר כל אחד מן המדברים במסדרון על־פי קולו." * "מצב־רוחו היה הפכפך. פעמים אף השתנה לנגד עיניה ממש, בן־רגע נהפך מאיש שמח וטוב־לב לאיש שתקן וקודר. כך פחות־או־יותר היו כל הגברים שהכירה מעודה." * "פרצה בבכי. מפחד אך גם מ[[רחמים]]. בפעם הראשונה לאחר שנים רבות בכתה לא מרחמים על עצמה ועל מר גורלה, אלא על זולתה. היא בכתה מאהבתה את האישה הזאת, ששימשה אותה בשכר דל מאוד, שהייתה לה רגליים במקום רגליה המתאבנות." * "אותו רגע בא לקראתן איש חדש בכיסא־גלגלים, והאחות ההולכת מאחוריו קראה להן להצטדד ולהניח לו לעבור. כשעבר על־פניהן, הביטה בו הגברת מוסקוביץ' היטב. פניו הביעו אי־הבנה ומורת־רוח. להרף־עין נפגשו מבטיהם. נדמה לה כי קראה נכונה את המבט הזה. היא עקבה אחריו בעיניה עד שנעלמו הכיסא והאחות ההולכת אחריו בעיקול המסדרון המוליך לחדר הפיזיותרפיה." * "כדרכן, ישבו זו מול זו אל השולחן בחדר האוכל. אך הגברת מוסקוביץ' לא נגעה באוכל. רק לגמה כמה לגימות קטנות מן התה ועיניה הירהרו. היא לא הביטה אל חברתה, לא דיברה אתה, לא שיתפה אותה במחשבות הממלאות את לבה." * "שעות יכלה להתבונן כך בעטרת השער החומה־העמומה, העשויה גלים־גלים, בפניה המתוחות, הנקיות מקמט, בפסי התכלת הצלולה הנשקפים מעיניה, בנחיריה שהתרחבו והביעו חושניות יתירה ובעצמות לחייה הבולטות – כמתבוננת באשה אחרת השוכנת בתוכה, אהובה ולא־מושגת." * "ידעה היטב מאוד את מלאכתה האחת ועשתה אותה מעלות השחר ועד שקיעת החמה, באהבה ובמסירות אין־קץ, וגם בבהילות כלשהי, כאילו הוטל עליה לסיים מספר ידוע של מפות כדי שתוכל לצאת בלב שקט מן העולם הזה, והיא ידעה כי שעתה מתקרבת." * "קראה לרפי וביקשה שיסייע לה לקום. רפי עצר את כיסא־הגלגלים וניגש אליה להקימה. היושב בכיסא־הגלגלים הפך את פניו והתבונן בה. ושוב נפגשו עיניה עם עיניו של החדש." * "שעה ארוכה התעכבה שם ובמתכוון התעכבה. כשנכנסה לחדר האוכל, נפל מבטה מיד על שולחנו של החדש. היו לידו שני מקומות פנויים, האחד לצדו והאחד מולו. היא כיוונה את ההליכון שלה אל המושב הפנוי שמולו, וכשקרבה אליו, חייך אליה מין [[חיוך]] של הסכמה, מחוזק בניד ראש קל." * "היא התיישבה מולו והשתדלה להיראות שוות־נפש, כאילו בחרה במקום הזה באקראי לגמרי. בקוצר־רוח הביטה סביבה כמחפשת את המגישה שתביא לה את האוכל, אם כי לא הייתה רעבה כלל. פתאום שמעה את קולו הרם, הצלול כקולו של צעיר, דובר אליה וידו מושטת לעברה: 'לַזַר כגן, צייר'." * "היא ידעה כי רק היא שומעת זאת, כי לבדה נותרה בעולם כולו, יחידה על־פני האדמה החולה הזאת, העזובה, המבכה על נפשה. כשנשאה את עיניה ראתה מעל לגגות הבתים פיסת שמים צלולה כזכוכית שחורה, זרועה כוכבים. סוף־סוף — נאנחה הגברת מוסקוביץ' אנחת רווחה — מי יכול לזכור מתי היו פה [[כוכב]]ים. כמו עיניים מתנוצצות הם זוהרים מעליה, כמו עיניים טהורות וצעירות לנצח, הניבטות אל עצמן באין סוף של אהבה, ואינן חוננות שום דבר במבטן." ==נאמר עליו== * "הספרות של יהושע קנז מתאפיינת במבט ריאליסטי של אדם בודד, הבוחן את הסביבה בהרהור אירוני, שיש בו תמיד עומק [[פילוסופיה|פילוסופי]] קיומי כלפי האחרים. המבט הזה נע בין השתאות של עובר אורח ברחוב לבין התבוננות חשאית, מבעד לתריס מוגף או חרך בדלת, כפי שניכר ברומן הזיקנה המפורסם שלו 'בדרך אל החתולים'." ~ עמר לחמנוביץ ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=בדרך אל החתולים (סרט)}} [[קטגוריה:יהושע קנז]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] [[קטגוריה:זקנה]] [[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] [[קטגוריה:שנות ה-90 של המאה ה-20]] a8k32ml15kx7oxt7723dlgohjxw334d 0 21095 240593 199037 2026-09-30T11:51:42Z קליאו 9676 240593 wikitext text/x-wiki '''שירת המקהלה''' הוא קובץ סיפורים קצרים מאת [[יהושע קנז]] שיצא לאור ב־2012. {{מפריד}} * "טוב היה לו בעולמו הקטן בבית ובחצר." * "החדר היה זר, ורהיטיו היו עוינים אותו בחשאי." * "אם לא ינקו את השטח הזה מהקוצים תהיה פה שריפה." * "עכשיו שעת חצות. נכנסה שעת המאגיה וריח ה[[לחם]] הטרי עולה ממאפיית גרין, מציף ומשכר." * "חש בירידה בחזרה אל העולם, עולמנו, אל המעשי, מתוך ניסיון למצות גם בו את מידות ה[[יופי]]." * "אביו הסתובב לרגע והשקיף אל ה[[ים]] כאילו נפרד ממנו. כשהרים אליו הילד את ראשו, ראה טיפה נקווית בזווית עינו של אביו, מתגלגלת על לחיו ונושרת ארצה." * "הילד ראה לפניו את כתפיה של האורחת, את שערה השחור המבריק, המחליק בגל על עורפה, ואת אוזנה עם העגיל בצורת כפתור גדול, צבעוני." * "משעה שמצמידים שם ל[[אדם]] או [[חפץ]] הוא חדל להתקיים, קיים רק השם והמושג שאנו מייחסים לו וזה מאפיל על קיומו האמיתי." * "בתנועת יד האיץ באורחת שתביט בחלון שלימינה. כנראה ציפה שתתפעל מן ה[[נוף]] עם רצועת הכינרת הנשקפת באופק. היא הסבה לשם את פניה וחזרה ופנתה מיד אל הדרי, להמשיך את שיחתם." ==נאמר עליו== * "מפגש עם הספרות של קנז נותר תמיד מעניין ומסקרן, וחקירתו את האדם העומד אל מול צמתים [[רגש]]יים עודנה חריפה ובעלת ערך." ~ יותם שווימר [[קטגוריה:יהושע קנז]] [[קטגוריה:סיפורים קצרים בעברית]] sxne9xat9p17jma2fg14rtl26cfynrn 14 29422 240596 232672 2026-09-30T11:58:17Z קליאו 9676 240596 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|נתן שחם}} {{מיון רגיל:שחם, נתן}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] t8t5qwfxg7jmwqm0k5xjyjmfhp250f3 0 30154 240562 240561 2026-09-29T11:59:15Z קליאו 9676 240562 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Givat Haim the Prigat factory.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התעשייה הקיבוצית}} * "[[קיבוץ]] הוא קהילה החולקת אמצעי ייצור ונכסים וערכים מיוחדים. מי קבע שקהילות כאלה צריכות לשבת רק בפריפריה ורק להתפרנס מחקלאות?" ~ [[מוקי צור]] * "כל התפישה הכלכלית נשתנתה. האידיאל בהא הידיעה, השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא שינוי במסגרת ההתפתחות הכלכלית. ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]], על השינויים בקיבוץ לאחר הקמת המדינה * "התעשיה הקיבוצית מצטיינת ברובה בכושר ארגון ובפריון ייצור גבוה בהשוואה למפעלי תעשיה אחרים." ~ [[W:חיים גבתי|חיים גבתי]] [[קטגוריה:קיבוץ]] 2vnarujp9tm3nak7pq7cp63s60eeqje 240569 240562 2026-09-29T16:01:25Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 240569 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Givat Haim the Prigat factory.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=התעשייה הקיבוצית}} * "[[קיבוץ]] הוא קהילה החולקת אמצעי ייצור ונכסים וערכים מיוחדים. מי קבע שקהילות כאלה צריכות לשבת רק בפריפריה ורק להתפרנס מ[[חקלאות]]?" ~ [[מוקי צור]] * "כל התפישה הכלכלית נשתנתה. האידאל בה"א הידיעה, השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא שינוי במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]], על השינויים בקיבוץ לאחר הקמת המדינה * "התעשייה הקיבוצית מצטיינת ברובה בכושר ארגון ובפריון ייצור גבוה בהשוואה למפעלי תעשיה אחרים." ~ [[W:חיים גבתי|חיים גבתי]] [[קטגוריה:קיבוץ]] [[קטגוריה:ישראל: כלכלה]] mjrek97iy86hi8lw4advwy1de2dz8gp 0 30193 240570 2026-09-29T16:33:03Z קליאו 9676 דף חדש 240570 wikitext text/x-wiki '''המקווה האחרון בסיביר''' הוא רומן מאת אשכול נבו שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "הבדידות, שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "באמריקה משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." * "הזיכרונות צבעוניים וחיים, וגם הריחות השתמרו בנחיריו." * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "וגבר שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "נראות הייתה צלולה מאד וריעננה את מבטו: היה נדמה לו שאת כל שהוא רואה עכשיו, הוא רואה בפעם הראשונה." * "נדמה שקרה לג'רמיה מנדלשטורם מה שקורה לעתים למושכים בעט: העט התחיל למשוך אותו." * "היה אפשר לצפות שסיפור כזה יעבור מפה לאוזן, יילחש בחדרי מדרגות, או בחדרי מיטות, יתואר לפרטי פרטיו, לדורי דורות, אך הפלא ופלא, מיד לאחר שקרה המקרה, ואף שהיו לו עדים, עדי ראייה ממש, לא דיברו בו הבריות." ==נאמר עליו== * "העבודה על 'המקווה האחרון בסיביר' נמשכה כארבע שנים, בהפסקות, ושלחה אותי לגלות ולתחקר עולמות מסקרנים שרחוקים ממני מאוד. אני יכול לומר שמכל ספרי, זה הספר שהכי נהניתי לכתוב.” ~ [[אשכול נבו]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] shr4v2hlnagjovyaoo9345qd6q83p95 240571 240570 2026-09-29T16:34:02Z קליאו 9676 עריכה 240571 wikitext text/x-wiki '''המקווה האחרון בסיביר''' הוא רומן מאת [[אשכול נבו]] שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "באמריקה משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." * "הזיכרונות צבעוניים וחיים, וגם הריחות השתמרו בנחיריו." * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "[[גבר]] שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "נראות הייתה צלולה מאד וריעננה את מבטו: היה נדמה לו שאת כל שהוא רואה עכשיו, הוא רואה בפעם הראשונה." * "נדמה שקרה לג'רמיה מנדלשטורם מה שקורה לעתים למושכים בעט: העט התחיל למשוך אותו." * "היה אפשר לצפות שסיפור כזה יעבור מפה לאוזן, יילחש בחדרי מדרגות, או בחדרי מיטות, יתואר לפרטי פרטיו, לדורי דורות, אך הפלא ופלא, מיד לאחר שקרה המקרה, ואף שהיו לו עדים, עדי ראייה ממש, לא דיברו בו הבריות." ==נאמר עליו== * "העבודה על 'המקווה האחרון בסיביר' נמשכה כארבע שנים, בהפסקות, ושלחה אותי לגלות ולתחקר עולמות מסקרנים שרחוקים ממני מאוד. אני יכול לומר שמכל ספרי, זה הספר שהכי נהניתי לכתוב.” ~ [[אשכול נבו]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] 8c2rtfq9dwzf45r16cw09wthqxql1od 240574 240571 2026-09-29T16:37:38Z קליאו 9676 240574 wikitext text/x-wiki '''המקווה האחרון בסיביר''' הוא רומן מאת [[אשכול נבו]] שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "באמריקה משפחות הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." * "הזיכרונות צבעוניים וחיים, וגם ה[[ריח]]ות השתמרו בנחיריו." * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "[[גבר]] שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "נראות הייתה צלולה מאד וריעננה את מבטו: היה נדמה לו שאת כל שהוא רואה עכשיו, הוא רואה בפעם הראשונה." * "נדמה שקרה לג'רמיה מנדלשטורם מה שקורה לעתים למושכים בעט: העט התחיל למשוך אותו." * "היה אפשר לצפות שסיפור כזה יעבור מפה לאוזן, יילחש בחדרי מדרגות, או בחדרי מיטות, יתואר לפרטי פרטיו, לדורי דורות, אך הפלא ופלא, מיד לאחר שקרה המקרה, ואף שהיו לו עדים, עדי ראייה ממש, לא דיברו בו הבריות." ==נאמר עליו== * "העבודה על 'המקווה האחרון בסיביר' נמשכה כארבע שנים, בהפסקות, ושלחה אותי לגלות ולתחקר עולמות מסקרנים שרחוקים ממני מאוד. אני יכול לומר שמכל ספרי, זה הספר שהכי נהניתי לכתוב.” ~ [[אשכול נבו]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] 683nwg19j8xokiqeptin0cmthf2ih8d 240579 240574 2026-09-30T07:09:53Z דולב 835 הגהה 240579 wikitext text/x-wiki '''המקווה האחרון בסיביר''' הוא רומן מאת [[אשכול נבו]] שיצא לאור ב־2013. {{מפריד}} * "ה[[בדידות]], שהיא סיבת כל הסיבות, תרמה את תרומתה." * "באמריקה [[משפחה|משפחות]] הן שברים של חרס, לא חלקים של פאזל." * "הזיכרונות צבעוניים וחיים, וגם ה[[ריח]]ות השתמרו בנחיריו." * "עד שעלית על דרך המלך, אל תסטה ממנה." * "[[גבר]] שיודע לאהוב תמיד יצליח עם נשים." * "נראות הייתה צלולה מאד וריעננה את מבטו: היה נדמה לו שאת כל שהוא רואה עכשיו, הוא רואה בפעם הראשונה." * "נדמה שקרה לג'רמיה מנדלשטורם מה שקורה לעתים למושכים בעט: העט התחיל למשוך אותו." * "היה אפשר לצפות שסיפור כזה יעבור מפה לאוזן, יילחש בחדרי מדרגות, או בחדרי מיטות, יתואר לפרטי פרטיו, לדורי דורות, אך הפלא ופלא, מיד לאחר שקרה המקרה, ואף שהיו לו עדים, עדי ראייה ממש, לא דיברו בו הבריות." ==נאמר עליו== * "העבודה על 'המקווה האחרון בסיביר' נמשכה כארבע שנים, בהפסקות, ושלחה אותי לגלות ולתחקר עולמות מסקרנים שרחוקים ממני מאוד. אני יכול לומר שמכל ספרי, זה הספר שהכי נהניתי לכתוב." ~ [[אשכול נבו]] [[קטגוריה:רומנים עבריים]] m0zvz37ao11t93bnyyqc70fwd5q7oc0 0 30194 240577 2026-09-29T18:12:09Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא שינוי במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]] * "עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה. באופן כללי, זה מעורר בי תמהון." ~ [[נעמי שמר]] * "והרסו ללא ר..." 240577 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא שינוי במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]] * "עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה. באופן כללי, זה מעורר בי תמהון." ~ [[נעמי שמר]] * "והרסו ללא רחם עבודת כפיים של חלוציות בת חמישים שנה." ~ ריצ'רד צ'סנוף, רוברט ליטל, ואדוארד קליין, "[[אילו נוצחה ישראל]]" * "48) חוסר המעש הוא אויב הנשמה לכן חייבים האחים [הנזירים] להיות מועסקים בשעות קבועות בעבודות כפיים ובשעות אחרות בקריאה בכתבי הקודש..." ~ [[W:בנדיקטוס מנורסיה|בנדיקטוס מנורסיה]], [[תקנון בנדיקטוס]] 9ofnik8l9sktnl74ys59k16b0uzjarg 240578 240577 2026-09-29T18:12:34Z ~2026-42575-38 27560 240578 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bouwvakkers bezig in Arnhem, Bestanddeelnr 901-7261.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא שינוי במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]] * "עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה. באופן כללי, זה מעורר בי תמהון." ~ [[נעמי שמר]] * "והרסו ללא רחם עבודת כפיים של חלוציות בת חמישים שנה." ~ ריצ'רד צ'סנוף, רוברט ליטל, ואדוארד קליין, "[[אילו נוצחה ישראל]]" * "48) חוסר המעש הוא אויב הנשמה לכן חייבים האחים [הנזירים] להיות מועסקים בשעות קבועות בעבודות כפיים ובשעות אחרות בקריאה בכתבי הקודש..." ~ [[W:בנדיקטוס מנורסיה|בנדיקטוס מנורסיה]], [[תקנון בנדיקטוס]] kssjfdc6iebyx47ukhwnb6idup3s5bu 240580 240578 2026-09-30T07:25:42Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 240580 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bouwvakkers bezig in Arnhem, Bestanddeelnr 901-7261.jpg|ממוזער|210 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא שינוי במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]] * "עבודת כפיים הייתה [[כבוד]], עכשיו זו [[בושה]]. באופן כללי, זה מעורר בי תימהון." ~ [[נעמי שמר]] * "והרסו ללא רחם עבודת כפיים של חלוציות בת חמישים שנה." ~ ריצ'רד צ'סנוף, רוברט ליטל, ואדוארד קליין, "[[אילו נוצחה ישראל]]" * "48) חוסר המעש הוא אויב הנשמה לכן חייבים האחים [הנזירים] להיות מועסקים בשעות קבועות בעבודות כפיים ובשעות אחרות בקריאה בכתבי הקודש..." ~ [[W:בנדיקטוס מנורסיה|בנדיקטוס מנורסיה]], [[תקנון בנדיקטוס]] [[קטגוריה:כלכלה]] k9upzi6jf4ecdgyw9v9gjfaj1r3p3x8 240581 240580 2026-09-30T11:08:46Z קליאו 9676 /* */ 240581 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bouwvakkers bezig in Arnhem, Bestanddeelnr 901-7261.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "עבודת כפיים הייתה [[כבוד]], עכשיו זו [[בושה]]. באופן כללי, זה מעורר בי תימהון." ~ [[נעמי שמר]] * "כל התפישה הכלכלית נשתנתה. האידאל בה"א הידיעה, השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא [[שינוי]] במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]], על השינויים בקיבוץ לאחר הקמת המדינה * "חוסר המעש הוא אויב הנשמה לכן חייבים האחים [הנזירים] להיות מועסקים בשעות קבועות בעבודות כפיים ובשעות אחרות בקריאה בכתבי הקודש." ~ [[W:בנדיקטוס מנורסיה|בנדיקטוס מנורסיה]], '[[תקנון בנדיקטוס]]' [[קטגוריה:כלכלה]] 35ahpzo2fx2zmpahjsqwp7kt4edp2fq 240582 240581 2026-09-30T11:13:43Z קליאו 9676 /* */ עריכה 240582 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bouwvakkers bezig in Arnhem, Bestanddeelnr 901-7261.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "מה שחסר לנו, מה שאנחנו באים לבקש פה בעמל גוף ונפש כל כך גדול וכל כך קשה, היא אך ורק עבודת כפיים." ~ [[אהרן דוד גורדון]] * "עבודת כפיים הייתה [[כבוד]], עכשיו זו [[בושה]]. באופן כללי, זה מעורר בי תימהון." ~ [[נעמי שמר]] * "כל התפישה הכלכלית נשתנתה. האידאל בה"א הידיעה, השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא [[שינוי]] במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]], על השינויים בקיבוץ לאחר הקמת המדינה * "חוסר המעש הוא אויב הנשמה לכן חייבים האחים [הנזירים] להיות מועסקים בשעות קבועות בעבודות כפיים ובשעות אחרות בקריאה בכתבי הקודש." ~ [[W:בנדיקטוס מנורסיה|בנדיקטוס מנורסיה]], '[[תקנון בנדיקטוס]]' [[קטגוריה:כלכלה]] 0ue8pk66qkty1mab3ymu9jjckpippnm 240583 240582 2026-09-30T11:14:14Z קליאו 9676 /* */ 240583 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Bouwvakkers bezig in Arnhem, Bestanddeelnr 901-7261.jpg|ממוזער|176 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עבודת כפיים}} * "מה שחסר לנו, מה שאנחנו באים לבקש פה בעמל גוף ונפש כל כך גדול וכל כך קשה, היא אך ורק עבודת כפיים." ~ [[אהרן דוד גורדון]] * "עבודת כפיים הייתה [[כבוד]], עכשיו זו [[בושה]]. באופן כללי, זה מעורר בי תימהון." ~ [[נעמי שמר]] * "כל התפישה הכלכלית נשתנתה. האידאל בה"א הידיעה, השיבה אל עבודת האדמה ואל עבודת הכפים, שוב אינו יכול לעמוד ללא [[שינוי]] במסגרת ההתפתחות הכלכלית." ~ [[w:גיטה אבינור|גיטה אבינור]], על השינויים ב[[קיבוץ]] לאחר הקמת המדינה * "חוסר המעש הוא אויב הנשמה לכן חייבים האחים [הנזירים] להיות מועסקים בשעות קבועות בעבודות כפיים ובשעות אחרות בקריאה בכתבי הקודש." ~ [[W:בנדיקטוס מנורסיה|בנדיקטוס מנורסיה]], '[[תקנון בנדיקטוס]]' [[קטגוריה:כלכלה]] 9g0dlopnu69vg65uwbtwitir3vzjk40 14 30195 240587 2026-09-30T11:45:55Z קליאו 9676 קטגוריה חדשה 240587 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|יהושע קנז}} [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] 4mzcvy27s237kq0y8o57wv6oxa99jcq 240595 240587 2026-09-30T11:56:14Z קליאו 9676 240595 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|יהושע קנז}} [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] 3dmtutdhx0j39jwslhcz91ip79zipsb