ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 3874 240761 232813 2026-10-07T08:45:44Z דבר על דיוקו 25615 /* עצות לחיים */ 240761 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Diogenes-statue-Sinop-enhanced.jpg|שמאל|ממוזער|172px|פסלו של דיוגנס]] '''[[w:דיוגנס|דיוגנס]]''' (412 לפנה"ס -323 לפנה"ס) - פילוסוף יווני מאסכולת הציניקנים באתונה. ==עצות לחיים== * "התרגול מביא [[שלמות|לשלמות]]." * "למדו נא את [[הנאה|ההנאה]] לבוז [[תענוג|לתענוג]]." * "זהו יתרון שלא [[פחד|לפחד]] מן [[חושך|החושך]]." * "היזהר נא שבשמיך לא יגרמו לך להסריח." * "להיות חסר כל הוא תחילתו של [[אושר|האושר]]." * "התייחסו אל האישים הגדולים כמו לאש - אל תעמדו קרוב מדי אליהם, אך גם לא רחוק מדי." * "לכו נא לכל בית מסחר וראו נא עד כמה הדברים היקרים הם חסרי ערך." * "להתבונן בעכבר יכול לרפא אותך מן [[קנאה|הקנאה]] במזלו של הזולת." * "אין מקל עבה דיו שיהיה בו כדי להרחיקני [[אדם|מאדם]] שממנו אוכל [[למידה|ללמוד]] משהו." * "החינוך מעניק משמעת [[נעורים|לצעירים]], ומנחם את [[זקנה|הזקנים]]; הוא עושרם של [[עוני|עניים]] ותרבותם של [[עושר|עשירים]]." * "הכנות היא [[יופי|היופי]] הגדול ביותר של המין האנושי." ==האדם== * "אני אזרח העולם." * "הקהילה האמיתית היא העולם כולו." * "אין אנו איתנים, חופשיים או מושלמים כמו החיות." * "האמנות להיות עבד היא לדעת לשלוט באדוניו." * "יש בכוחה של הפילוסופיה להטות את מוחו של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." * "מאושר הוא האדם המתכנן להינשא ואיננו מתחתן." * "אפילו עם פנס לאור היום, אינני יכול למצוא אדם כן." * "עבור אדם ישר, כל יום הוא יום חג." * "אנו סקרנים יותר לפענח את חלומותינו, מאשר את הדברים שאנו רואים לפני עינינו כשאנו ערים." ==כללי== * "ידו של חבר פתוחה." * "תבונה או חבל תלייה." * "איזה ערך יש לפילוסוף שאיננו פוגע ברגשותיו של איש?" * "הפילוסופיה של אפלטון היא שיחה שאין לה סוף." * "בביתו של עשיר אין בנמצא מקום לירוק, אלא בפניו." * "על אדונים לציית לעבדיהם, על חולים- לרופאיהם, ועל נחלים- לגדותיהם." * "האפל שבמקומות של בית מרזח, הוא הגורם לתשומת לב רבה ביותר." * "עשירים נבערים מדעת כמוהם ככבשים עם גיזת זהב." * "אנשים טובים הם צלמיהם של האלים." * "האומללות הגדולה ביותר היא להיות זקן, עני ובודד." * "פרוצה יפה כמוה כדבש מורעל." * "מדוע לא להכות את המורה כאשר התלמיד מתנהג לא יפה?" * "שוחח על המידות הטובות ואיש לא יעצור; שרוק ורקוד ורכשת את תשומת לבו של ההמון." * "גרמנו לכל מתנה פשוטה של האלים להיות מסובכת." * "אחרי ביקור במרחצאות, היכן אתם מתרחצים?" * "להסמיק פירושו לעטות את צבען של המידות הטובות." * "תן לי פרוטה עכשיו חבר, וכאשר הקהילה תבקש ממך לתרום עבור קבורתי תוכל לומר: "כבר נתתי". * "אין בנמצא חברה ללא חוקים, וציביליזציה ללא עיר." * "אנשים המדברים גבוה, אך אינם עושים דבר, כמוהם ככלי נגינה; צלילים הם כל מה שיש להם להציע." * "אני מציב את אומץ הלב נגד הגורל, את הטבע נגד ההרגל, ואת התבונה נגד התשוקה." * "בשביל העשיר, מתי שהוא רוצה ובשביל האביון, מתי שהוא יכול" ~ אמר זאת כשנשאל מה היא השעה המתאימה ביותר לארוחה ==אישי== * "אני האדם החופשי היחיד באתונה." * "זוז, אתה מסתיר לי את השמש." ~ ל[[אלכסנדר הגדול]] בשעה שהגיע לפוגשו * "אכסדרותיה ורחובותיה של אתונה נבנו על מנת לשמש לי כמקומות מגוריי." * "מי ייתן ויכולתי להשתחרר מן הרעב בקלות כה רבה כמו מן התאווה." * "למדתי מן העכברים כיצד לחיות ללא שכר דירה, ללא מיסים וללא הוצאות." * "כאשר אמות זרקו את גופתי לזאבים. אני מורגל בכך." * "אנשים הזמנתי ולא נבלים" ~ לאחר שהזמין את כל האנשים להתכנס סביבו ולהאזין לדבריו, ואז הכה אותם במקלו * "אנטיסתנס גרם לי, אנוכי הלבוש סחבות, להיות חכם, עצמאי ושבע רצון." * "[[אריסטו]] סועד כאשר המלך פיליפ רוצה; דיוגנס סועד כאשר הוא חפץ." * "זרקתי את הספל כאשר ראיתי ילד שותה מן השוקת באמצעות כפות ידיו." * "קברו אותי שרוע על כרסי; תמיד שכבתי על גבי." * "ברחובות, אינני מבקש חסדים, אלא להשתכר למחייתי." * "הטלתי את מימיי באדם שכינה אותי "כלב"; מדוע הוא היה כה מופתע?" * "מדוע לשבח את דיוקלס שנתן לי דרכמה, ולא אותי, הראוי לכך?" * "ראיתי את המנצח דיוקסיפוס מכניע את כל מתחריו באולימפיה, ושוכב על גבו למבטיה של נערה יפה." * "האם משום שזקנתי אזנח את הפילוסופיה? רק בסוף המירוץ אתה מגביר את המהירות." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף= Category:Diogenes of Sinope|שם ויקישיתוף=דיוגנס}} [[קטגוריה:פילוסופים יוונים]] tdytnw0c9tjue9hndegfb2j8484b9st 240762 240761 2026-10-07T08:48:37Z דבר על דיוקו 25615 /* האדם */ 240762 wikitext text/x-wiki [[תמונה:Diogenes-statue-Sinop-enhanced.jpg|שמאל|ממוזער|172px|פסלו של דיוגנס]] '''[[w:דיוגנס|דיוגנס]]''' (412 לפנה"ס -323 לפנה"ס) - פילוסוף יווני מאסכולת הציניקנים באתונה. ==עצות לחיים== * "התרגול מביא [[שלמות|לשלמות]]." * "למדו נא את [[הנאה|ההנאה]] לבוז [[תענוג|לתענוג]]." * "זהו יתרון שלא [[פחד|לפחד]] מן [[חושך|החושך]]." * "היזהר נא שבשמיך לא יגרמו לך להסריח." * "להיות חסר כל הוא תחילתו של [[אושר|האושר]]." * "התייחסו אל האישים הגדולים כמו לאש - אל תעמדו קרוב מדי אליהם, אך גם לא רחוק מדי." * "לכו נא לכל בית מסחר וראו נא עד כמה הדברים היקרים הם חסרי ערך." * "להתבונן בעכבר יכול לרפא אותך מן [[קנאה|הקנאה]] במזלו של הזולת." * "אין מקל עבה דיו שיהיה בו כדי להרחיקני [[אדם|מאדם]] שממנו אוכל [[למידה|ללמוד]] משהו." * "החינוך מעניק משמעת [[נעורים|לצעירים]], ומנחם את [[זקנה|הזקנים]]; הוא עושרם של [[עוני|עניים]] ותרבותם של [[עושר|עשירים]]." * "הכנות היא [[יופי|היופי]] הגדול ביותר של המין האנושי." ==האדם== * "אני [[אזרח]] העולם." * "[[קהילה|הקהילה]] האמיתית היא העולם כולו." * "אין אנו איתנים, חופשיים או מושלמים כמו [[בעלי חיים|החיות]]." * "האמנות להיות [[עבדות|עבד]] היא לדעת לשלוט באדוניו." * "יש בכוחה של [[פילוסופיה|הפילוסופיה]] להטות את [[מוח|מוחו]] של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." * "מאושר הוא [[אדם|האדם]] המתכנן להינשא ואיננו מתחתן." * "אפילו עם [[פנס]] לאור היום, אינני יכול למצוא אדם כן." * "עבור אדם ישר, כל יום הוא יום [[חג]]." * "אנו [[סקרנות|סקרנים]] יותר לפענח את חלומותינו, מאשר את הדברים שאנו רואים לפני עינינו כשאנו ערים." ==כללי== * "ידו של חבר פתוחה." * "תבונה או חבל תלייה." * "איזה ערך יש לפילוסוף שאיננו פוגע ברגשותיו של איש?" * "הפילוסופיה של אפלטון היא שיחה שאין לה סוף." * "בביתו של עשיר אין בנמצא מקום לירוק, אלא בפניו." * "על אדונים לציית לעבדיהם, על חולים- לרופאיהם, ועל נחלים- לגדותיהם." * "האפל שבמקומות של בית מרזח, הוא הגורם לתשומת לב רבה ביותר." * "עשירים נבערים מדעת כמוהם ככבשים עם גיזת זהב." * "אנשים טובים הם צלמיהם של האלים." * "האומללות הגדולה ביותר היא להיות זקן, עני ובודד." * "פרוצה יפה כמוה כדבש מורעל." * "מדוע לא להכות את המורה כאשר התלמיד מתנהג לא יפה?" * "שוחח על המידות הטובות ואיש לא יעצור; שרוק ורקוד ורכשת את תשומת לבו של ההמון." * "גרמנו לכל מתנה פשוטה של האלים להיות מסובכת." * "אחרי ביקור במרחצאות, היכן אתם מתרחצים?" * "להסמיק פירושו לעטות את צבען של המידות הטובות." * "תן לי פרוטה עכשיו חבר, וכאשר הקהילה תבקש ממך לתרום עבור קבורתי תוכל לומר: "כבר נתתי". * "אין בנמצא חברה ללא חוקים, וציביליזציה ללא עיר." * "אנשים המדברים גבוה, אך אינם עושים דבר, כמוהם ככלי נגינה; צלילים הם כל מה שיש להם להציע." * "אני מציב את אומץ הלב נגד הגורל, את הטבע נגד ההרגל, ואת התבונה נגד התשוקה." * "בשביל העשיר, מתי שהוא רוצה ובשביל האביון, מתי שהוא יכול" ~ אמר זאת כשנשאל מה היא השעה המתאימה ביותר לארוחה ==אישי== * "אני האדם החופשי היחיד באתונה." * "זוז, אתה מסתיר לי את השמש." ~ ל[[אלכסנדר הגדול]] בשעה שהגיע לפוגשו * "אכסדרותיה ורחובותיה של אתונה נבנו על מנת לשמש לי כמקומות מגוריי." * "מי ייתן ויכולתי להשתחרר מן הרעב בקלות כה רבה כמו מן התאווה." * "למדתי מן העכברים כיצד לחיות ללא שכר דירה, ללא מיסים וללא הוצאות." * "כאשר אמות זרקו את גופתי לזאבים. אני מורגל בכך." * "אנשים הזמנתי ולא נבלים" ~ לאחר שהזמין את כל האנשים להתכנס סביבו ולהאזין לדבריו, ואז הכה אותם במקלו * "אנטיסתנס גרם לי, אנוכי הלבוש סחבות, להיות חכם, עצמאי ושבע רצון." * "[[אריסטו]] סועד כאשר המלך פיליפ רוצה; דיוגנס סועד כאשר הוא חפץ." * "זרקתי את הספל כאשר ראיתי ילד שותה מן השוקת באמצעות כפות ידיו." * "קברו אותי שרוע על כרסי; תמיד שכבתי על גבי." * "ברחובות, אינני מבקש חסדים, אלא להשתכר למחייתי." * "הטלתי את מימיי באדם שכינה אותי "כלב"; מדוע הוא היה כה מופתע?" * "מדוע לשבח את דיוקלס שנתן לי דרכמה, ולא אותי, הראוי לכך?" * "ראיתי את המנצח דיוקסיפוס מכניע את כל מתחריו באולימפיה, ושוכב על גבו למבטיה של נערה יפה." * "האם משום שזקנתי אזנח את הפילוסופיה? רק בסוף המירוץ אתה מגביר את המהירות." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקישיתוף= Category:Diogenes of Sinope|שם ויקישיתוף=דיוגנס}} [[קטגוריה:פילוסופים יוונים]] gka4q202bx93739t88osp1qkqf6iqly 0 11020 240738 209832 2026-10-06T17:09:12Z קליאו 9676 240738 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Prof. Amnon Rubinstein, lid van het Israëlische parlement voor de Shinui Partij, Bestanddeelnr 932-3677.jpg|ממוזער|178 פיקסלים|אמנון רובינשטיין, 1982]] פרופסור '''[[W:אמנון רובינשטיין|אמנון רובינשטיין]]''' (5 בספטמבר 1931 – 18 בינואר 2024) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת [[יצחק רבין]] השנייה ובממשלת [[שמעון פרס]]. חתן [[W:פרס ישראל|פרס ישראל]] למשפטים לשנת תשס"ו (2006). ==אמרותיו== * "הבנתי שהחברים הטובים שלי ב{{קישור|מרצ}} ירדו מהפסים. והם ירדו מהפסים בגלל הצורך שלהם לרצות את הפלסטינים. בכל מקרה ובכל מצב – תמיד לרצות את הפלסטינים."<ref name=haaretz>{{הארץ|ארי שביט|מה קרה לי? מה קרה לכם!|825983|14 בפברואר 2007|}}</ref> * "אני אומר שאפשר לצאת נגד פאשיזם גם כשהוא בא מהצד המוסלמי. האמירה הזאת עצמה נחשבת לבגידה בעיקרון הליברלי אבל בעיני זה בדיוק להיפך."<ref name=haaretz /> * "מה שקרה באוניברסיטאות שלנו הוא שמיעוט קטן השתלט על חלק מהמחלקות בתחום הרוח והחברה ועל השיח הציבורי. לך לימי עיון במחלקות האלה. מי מיוצג שם? בדיונים האלה הימין הוא מרצ. השיח הוא ממרצ שמאלה. אבל האם תמיכה בפלסטינים היא באמת שמאל? האם השמאל הוא תמיכה בלאומנות הערבית? עבורי הקבוצה ה{{קישור|אנטי ציונות|אנטי־ציונית}} הזאת אינה שמאל."<ref name=haaretz /> * "כדי להביע אי־אמון בממשלתו של מר [[מנחם בגין]] אין צורך לגייס כישרון פולמוסי. די לצטט לצורך זה את דבריהם של ראש הממשלה, של שריו ושל ממשלתו." * "ראש הממשלה [מנחם בגין] אמר לשגריר [[ארצות הברית]], במסמך שיירשם בוודאי בתולדות ימי היחסים הבין־לאומיים במקום הראוי לו, כי ישראל אינה וסל ואינה צמית של ארצות הברית. אכן אמת הדבר, ישראל אינה צמית של ארצות הברית ולא של כל מדינה אחרת, והיא רשאית לנהל את ענייניה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש, ולעשות ככל העולה על רוחה. אך לפעולותיה יש גם מחיר. הרי זו כל חוכמת המדיניות כולה, שכל דבר שכרו בצדו. וכדאי אולי לזכור, שגם ארצות הברית אינה צמית של ישראל וגם היא רשאית לנהל את ענייניה שלה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש. אם ישראל היא ריבונית, ראוי לומר בהזדמנות חגיגית זו, שגם ארצות הברית, כך נדמה לי, היא מדינה ריבונית." ~ דיון בכנסת, דצמבר 1981 * "אמת הדבר, אין עלינו לקבל את כל מה שוושינגטון רוצה מאתנו, ומעולם לא נהגנו כך בעבר. יש לנו אינטרסים קיומיים וחיוניים, שעליהם חובה עלינו להילחם: לא נוכל לחזור לגבולות 1967, לגבולות שמהם יאיימו הערבים פעם נוספת להשמידנו; לא נוכל לרדת מהגולן; לא נוכל להשלים עם מדינה פלשתינאית מחומשת בגבולות ערינו; לא נסכים לביתור ירושלים; ואנו רשאים לתבוע מארצות הברית שלא תחמש את אויבינו ואת ערב הסעודית בנשק מתוחכם, ושתכבד ותקיים את כל ההסכמים והמזכרים שעליהם חתמה עמנו. על אלה, רבותי חברי הכנסת, ראוי להילחם, ועל אלה יש גם סיכוי לנצח." * "כאשר אנו נלחמים על חיינו ועל ביתנו, יש לנו אוהדים רבים בממשל, בקונגרס, בדעת־הקהל, בעיתונות. וידענו, רבותי חברי הכנסת, מלחמות כאלה. כאשר ביקש הממשל בשלהי 1975 לקבוע Reassessment, הערכה מחדש ביחס לישראל, בלי להפר הסכם, בלי להפסיק משלוחי נשק, רק הערכה מחדש לגבי העתיד – התייצב לצדנו הרוב הגדול, המכריע והמרשים של סנאט ארצות הברית, והלקח נלמד בבית הלבן. לא הפסדנו במערכה זו." ==אהבות אסורות (2010)== * "את שואלת לשלומי אך אינך רוצה לשמוע את אשר על לבי." * "נוהגת כך תמיד: ממלאת את ריאותיה חמצן כדי להכין עצמה לקראת ההתמודדות עם אמה, רבקה. ההתמודדות עצמה נעשתה קלה יותר מאז הוסכם ביניהן על שורה של נושאים אסורים בדיבור." ==מתושלח (2021)== {{דף מורחב|מתושלח (ספר)}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." * "אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון רובינשטיין}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:רובינשטיין, אמנון}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:משפטנים ישראלים]] s39o5wjazl45gkfgtd1b9zd8akw381c 240747 240738 2026-10-06T19:15:21Z קליאו 9676 עריכה 240747 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נינה ואמנון (cropped).jpg|ממוזער|178 פיקסלים|אמנון רובינשטיין, 2014]] פרופסור '''[[W:אמנון רובינשטיין|אמנון רובינשטיין]]''' (5 בספטמבר 1931 – 18 בינואר 2024) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת [[יצחק רבין]] השנייה ובממשלת [[שמעון פרס]]. חתן [[W:פרס ישראל|פרס ישראל]] למשפטים לשנת תשס"ו (2006). ==אמרותיו== * "הבנתי שהחברים הטובים שלי ב{{קישור|מרצ}} ירדו מהפסים. והם ירדו מהפסים בגלל הצורך שלהם לרצות את הפלסטינים. בכל מקרה ובכל מצב – תמיד לרצות את הפלסטינים."<ref name=haaretz>{{הארץ|ארי שביט|מה קרה לי? מה קרה לכם!|825983|14 בפברואר 2007|}}</ref> * "אני אומר שאפשר לצאת נגד פאשיזם גם כשהוא בא מהצד המוסלמי. האמירה הזאת עצמה נחשבת לבגידה בעיקרון הליברלי אבל בעיני זה בדיוק להיפך."<ref name=haaretz /> * "מה שקרה באוניברסיטאות שלנו הוא שמיעוט קטן השתלט על חלק מהמחלקות בתחום הרוח והחברה ועל השיח הציבורי. לך לימי עיון במחלקות האלה. מי מיוצג שם? בדיונים האלה הימין הוא מרצ. השיח הוא ממרצ שמאלה. אבל האם תמיכה בפלסטינים היא באמת שמאל? האם השמאל הוא תמיכה בלאומנות הערבית? עבורי הקבוצה ה{{קישור|אנטי ציונות|אנטי־ציונית}} הזאת אינה שמאל."<ref name=haaretz /> * "כדי להביע אי־אמון בממשלתו של מר [[מנחם בגין]] אין צורך לגייס כישרון פולמוסי. די לצטט לצורך זה את דבריהם של ראש הממשלה, של שריו ושל ממשלתו." * "ראש הממשלה [מנחם בגין] אמר לשגריר [[ארצות הברית]], במסמך שיירשם בוודאי בתולדות ימי היחסים הבין־לאומיים במקום הראוי לו, כי ישראל אינה וסל ואינה צמית של ארצות הברית. אכן אמת הדבר, ישראל אינה צמית של ארצות הברית ולא של כל מדינה אחרת, והיא רשאית לנהל את ענייניה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש, ולעשות ככל העולה על רוחה. אך לפעולותיה יש גם מחיר. הרי זו כל חוכמת המדיניות כולה, שכל דבר שכרו בצדו. וכדאי אולי לזכור, שגם ארצות הברית אינה צמית של ישראל וגם היא רשאית לנהל את ענייניה שלה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש. אם ישראל היא ריבונית, ראוי לומר בהזדמנות חגיגית זו, שגם ארצות הברית, כך נדמה לי, היא מדינה ריבונית." ~ דיון בכנסת, דצמבר 1981 * "אמת הדבר, אין עלינו לקבל את כל מה שוושינגטון רוצה מאתנו, ומעולם לא נהגנו כך בעבר. יש לנו אינטרסים קיומיים וחיוניים, שעליהם חובה עלינו להילחם: לא נוכל לחזור לגבולות 1967, לגבולות שמהם יאיימו הערבים פעם נוספת להשמידנו; לא נוכל לרדת מהגולן; לא נוכל להשלים עם מדינה פלשתינאית מחומשת בגבולות ערינו; לא נסכים לביתור ירושלים; ואנו רשאים לתבוע מארצות הברית שלא תחמש את אויבינו ואת ערב הסעודית בנשק מתוחכם, ושתכבד ותקיים את כל ההסכמים והמזכרים שעליהם חתמה עמנו. על אלה, רבותי חברי הכנסת, ראוי להילחם, ועל אלה יש גם סיכוי לנצח." * "כאשר אנו נלחמים על חיינו ועל ביתנו, יש לנו אוהדים רבים בממשל, בקונגרס, בדעת־הקהל, בעיתונות. וידענו, רבותי חברי הכנסת, מלחמות כאלה. כאשר ביקש הממשל בשלהי 1975 לקבוע Reassessment, הערכה מחדש ביחס לישראל, בלי להפר הסכם, בלי להפסיק משלוחי נשק, רק הערכה מחדש לגבי העתיד – התייצב לצדנו הרוב הגדול, המכריע והמרשים של סנאט ארצות הברית, והלקח נלמד בבית הלבן. לא הפסדנו במערכה זו." ==אהבות אסורות (2010)== * "את שואלת לשלומי אך אינך רוצה לשמוע את אשר על לבי." * "נוהגת כך תמיד: ממלאת את ריאותיה חמצן כדי להכין עצמה לקראת ההתמודדות עם אמה, רבקה. ההתמודדות עצמה נעשתה קלה יותר מאז הוסכם ביניהן על שורה של נושאים אסורים בדיבור." ==מתושלח (2021)== {{דף מורחב|מתושלח (ספר)}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." * "אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון רובינשטיין}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:רובינשטיין, אמנון}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:משפטנים ישראלים]] frerqwp73mpwxnlw5xmlgr1vpvca699 240748 240747 2026-10-06T19:16:34Z קליאו 9676 240748 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נינה ואמנון (cropped).jpg|ממוזער|178 פיקסלים|אמנון רובינשטיין, 2014]] פרופסור '''[[W:אמנון רובינשטיין|אמנון רובינשטיין]]''' (5 בספטמבר 1931 – 18 בינואר 2024) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת [[יצחק רבין]] השנייה ובממשלת [[שמעון פרס]]. חתן [[W:פרס ישראל|פרס ישראל]] למשפטים לשנת תשס"ו (2006). ==אמרותיו== * "הבנתי שהחברים הטובים שלי ב{{קישור|מרצ}} ירדו מהפסים. והם ירדו מהפסים בגלל הצורך שלהם לרצות את הפלסטינים. בכל מקרה ובכל מצב – תמיד לרצות את הפלסטינים."<ref name=haaretz>{{הארץ|ארי שביט|מה קרה לי? מה קרה לכם!|825983|14 בפברואר 2007|}}</ref> * "אני אומר שאפשר לצאת נגד פאשיזם גם כשהוא בא מהצד המוסלמי. האמירה הזאת עצמה נחשבת לבגידה בעיקרון הליברלי אבל בעיני זה בדיוק להיפך."<ref name=haaretz /> * "מה שקרה באוניברסיטאות שלנו הוא שמיעוט קטן השתלט על חלק מהמחלקות בתחום הרוח והחברה ועל השיח הציבורי. לך לימי עיון במחלקות האלה. מי מיוצג שם? בדיונים האלה הימין הוא מרצ. השיח הוא ממרצ שמאלה. אבל האם תמיכה בפלסטינים היא באמת שמאל? האם השמאל הוא תמיכה בלאומנות הערבית? עבורי הקבוצה ה{{קישור|אנטי ציונות|אנטי־ציונית}} הזאת אינה שמאל."<ref name=haaretz /> * "כדי להביע אי־אמון בממשלתו של מר [[מנחם בגין]] אין צורך לגייס כישרון פולמוסי. די לצטט לצורך זה את דבריהם של ראש הממשלה, של שריו ושל ממשלתו." * "ראש הממשלה [מנחם בגין] אמר לשגריר [[ארצות הברית]], במסמך שיירשם בוודאי בתולדות ימי היחסים הבין־לאומיים במקום הראוי לו, כי ישראל אינה וסל ואינה צמית של ארצות הברית. אכן אמת הדבר, ישראל אינה צמית של ארצות הברית ולא של כל מדינה אחרת, והיא רשאית לנהל את ענייניה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש, ולעשות ככל העולה על רוחה. אך לפעולותיה יש גם מחיר. הרי זו כל חוכמת המדיניות כולה, שכל דבר שכרו בצדו. וכדאי אולי לזכור, שגם ארצות הברית אינה צמית של ישראל וגם היא רשאית לנהל את ענייניה שלה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש. אם ישראל היא ריבונית, ראוי לומר בהזדמנות חגיגית זו, שגם ארצות הברית, כך נדמה לי, היא מדינה ריבונית." ~ דיון בכנסת, דצמבר 1981 * "אמת הדבר, אין עלינו לקבל את כל מה שוושינגטון רוצה מאתנו, ומעולם לא נהגנו כך בעבר. יש לנו אינטרסים קיומיים וחיוניים, שעליהם חובה עלינו להילחם: לא נוכל לחזור לגבולות 1967, לגבולות שמהם יאיימו הערבים פעם נוספת להשמידנו; לא נוכל לרדת מהגולן; לא נוכל להשלים עם מדינה פלשתינאית מחומשת בגבולות ערינו; לא נסכים לביתור ירושלים; ואנו רשאים לתבוע מארצות הברית שלא תחמש את אויבינו ואת ערב הסעודית בנשק מתוחכם, ושתכבד ותקיים את כל ההסכמים והמזכרים שעליהם חתמה עמנו. על אלה, רבותי חברי הכנסת, ראוי להילחם, ועל אלה יש גם סיכוי לנצח." * "כאשר אנו נלחמים על חיינו ועל ביתנו, יש לנו אוהדים רבים בממשל, בקונגרס, בדעת־הקהל, בעיתונות. וידענו, רבותי חברי הכנסת, מלחמות כאלה. כאשר ביקש הממשל בשלהי 1975 לקבוע Reassessment, הערכה מחדש ביחס לישראל, בלי להפר הסכם, בלי להפסיק משלוחי נשק, רק הערכה מחדש לגבי העתיד – התייצב לצדנו הרוב הגדול, המכריע והמרשים של סנאט ארצות הברית, והלקח נלמד בבית הלבן. לא הפסדנו במערכה זו." ==אהבות אסורות (2010)== * "את שואלת לשלומי אך אינך רוצה לשמוע את אשר על לבי." * "נוהגת כך תמיד: ממלאת את ריאותיה חמצן כדי להכין עצמה לקראת ההתמודדות עם אמה, רבקה. ההתמודדות עצמה נעשתה קלה יותר מאז הוסכם ביניהן על שורה של נושאים אסורים בדיבור." ==מתושלח (2021)== {{דף מורחב|מתושלח (ספר)}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." * "אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון רובינשטיין}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:רובינשטיין, אמנון}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:משפטנים ישראלים]] [[קטגוריה: זוכי פרס ישראל]] 8x3ypvood6lkbmeor37w8qwm5evg6yd 240751 240748 2026-10-06T19:32:00Z קליאו 9676 240751 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נינה ואמנון (cropped).jpg|ממוזער|178 פיקסלים|אמנון רובינשטיין, 2014]] פרופסור '''[[W:אמנון רובינשטיין|אמנון רובינשטיין]]''' (5 בספטמבר 1931 – 18 בינואר 2024) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת [[יצחק רבין]] השנייה ובממשלת [[שמעון פרס]]. חתן [[W:פרס ישראל|פרס ישראל]] למשפטים לשנת תשס"ו (2006). ==אמרותיו== * "הבנתי שהחברים הטובים שלי ב{{קישור|מרצ}} ירדו מהפסים. והם ירדו מהפסים בגלל הצורך שלהם לרצות את הפלסטינים. בכל מקרה ובכל מצב – תמיד לרצות את הפלסטינים."<ref name=haaretz>{{הארץ|ארי שביט|מה קרה לי? מה קרה לכם!|825983|14 בפברואר 2007|}}</ref> * "אני אומר שאפשר לצאת נגד פאשיזם גם כשהוא בא מהצד המוסלמי. האמירה הזאת עצמה נחשבת לבגידה בעיקרון הליברלי אבל בעיני זה בדיוק להיפך."<ref name=haaretz /> * "מה שקרה באוניברסיטאות שלנו הוא שמיעוט קטן השתלט על חלק מהמחלקות בתחום הרוח והחברה ועל השיח הציבורי. לך לימי עיון במחלקות האלה. מי מיוצג שם? בדיונים האלה הימין הוא מרצ. השיח הוא ממרצ שמאלה. אבל האם תמיכה בפלסטינים היא באמת שמאל? האם השמאל הוא תמיכה בלאומנות הערבית? עבורי הקבוצה ה{{קישור|אנטי ציונות|אנטי־ציונית}} הזאת אינה שמאל."<ref name=haaretz /> * "כדי להביע אי־אמון בממשלתו של מר [[מנחם בגין]] אין צורך לגייס כישרון פולמוסי. די לצטט לצורך זה את דבריהם של ראש הממשלה, של שריו ושל ממשלתו." * "ראש הממשלה [מנחם בגין] אמר לשגריר [[ארצות הברית]], במסמך שיירשם בוודאי בתולדות ימי היחסים הבין־לאומיים במקום הראוי לו, כי ישראל אינה וסל ואינה צמית של ארצות הברית. אכן אמת הדבר, ישראל אינה צמית של ארצות הברית ולא של כל מדינה אחרת, והיא רשאית לנהל את ענייניה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש, ולעשות ככל העולה על רוחה. אך לפעולותיה יש גם מחיר. הרי זו כל חוכמת המדיניות כולה, שכל דבר שכרו בצדו. וכדאי אולי לזכור, שגם ארצות הברית אינה צמית של ישראל וגם היא רשאית לנהל את ענייניה שלה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש. אם ישראל היא ריבונית, ראוי לומר בהזדמנות חגיגית זו, שגם ארצות הברית, כך נדמה לי, היא מדינה ריבונית." ~ דיון בכנסת, דצמבר 1981 * "אמת הדבר, אין עלינו לקבל את כל מה שוושינגטון רוצה מאתנו, ומעולם לא נהגנו כך בעבר. יש לנו אינטרסים קיומיים וחיוניים, שעליהם חובה עלינו להילחם: לא נוכל לחזור לגבולות 1967, לגבולות שמהם יאיימו הערבים פעם נוספת להשמידנו; לא נוכל לרדת מהגולן; לא נוכל להשלים עם מדינה פלשתינאית מחומשת בגבולות ערינו; לא נסכים לביתור ירושלים; ואנו רשאים לתבוע מארצות הברית שלא תחמש את אויבינו ואת ערב הסעודית בנשק מתוחכם, ושתכבד ותקיים את כל ההסכמים והמזכרים שעליהם חתמה עמנו. על אלה, רבותי חברי הכנסת, ראוי להילחם, ועל אלה יש גם סיכוי לנצח." * "כאשר אנו נלחמים על חיינו ועל ביתנו, יש לנו אוהדים רבים בממשל, בקונגרס, בדעת־הקהל, בעיתונות. וידענו, רבותי חברי הכנסת, מלחמות כאלה. כאשר ביקש הממשל בשלהי 1975 לקבוע Reassessment, הערכה מחדש ביחס לישראל, בלי להפר הסכם, בלי להפסיק משלוחי נשק, רק הערכה מחדש לגבי העתיד – התייצב לצדנו הרוב הגדול, המכריע והמרשים של סנאט ארצות הברית, והלקח נלמד בבית הלבן. לא הפסדנו במערכה זו." ==להיות עם חופשי (1977)== * "גודלה של המדינה כה מצומצם עד שבקושי ניתן לאתרה במפה." * "מלחמה ודמוקרטיה אינן עולות תמיד בקנה אחד." * "הדמוקרטיה הישראלית מהווה איפוא עניין יוצא דופן." * "חידוש העצמאות היהודית הפך עם שהיה מיעוט נחות לרוב שליט בארצו, אלא שבגלל נסיבות הזמן והמקום, הפך רוב זה עצמו למיעוט בלב עמים עויינים." ==אהבות אסורות (2010)== * "את שואלת לשלומי אך אינך רוצה לשמוע את אשר על לבי." * "נוהגת כך תמיד: ממלאת את ריאותיה חמצן כדי להכין עצמה לקראת ההתמודדות עם אמה, רבקה. ההתמודדות עצמה נעשתה קלה יותר מאז הוסכם ביניהן על שורה של נושאים אסורים בדיבור." ==מתושלח (2021)== {{דף מורחב|מתושלח (ספר)}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." * "אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון רובינשטיין}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:רובינשטיין, אמנון}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:משפטנים ישראלים]] [[קטגוריה: זוכי פרס ישראל]] f9oylwtm9muedem0i15i7r3mihrveu5 240752 240751 2026-10-06T19:32:41Z קליאו 9676 240752 wikitext text/x-wiki [[קובץ:נינה ואמנון (cropped).jpg|ממוזער|178 פיקסלים|אמנון רובינשטיין, 2014]] פרופסור '''[[W:אמנון רובינשטיין|אמנון רובינשטיין]]''' (5 בספטמבר 1931 – 18 בינואר 2024) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת [[יצחק רבין]] השנייה ובממשלת [[שמעון פרס]]. חתן [[W:פרס ישראל|פרס ישראל]] למשפטים לשנת תשס"ו (2006). ==אמרותיו== * "הבנתי שהחברים הטובים שלי ב{{קישור|מרצ}} ירדו מהפסים. והם ירדו מהפסים בגלל הצורך שלהם לרצות את הפלסטינים. בכל מקרה ובכל מצב – תמיד לרצות את הפלסטינים."<ref name=haaretz>{{הארץ|ארי שביט|מה קרה לי? מה קרה לכם!|825983|14 בפברואר 2007|}}</ref> * "אני אומר שאפשר לצאת נגד פאשיזם גם כשהוא בא מהצד המוסלמי. האמירה הזאת עצמה נחשבת לבגידה בעיקרון הליברלי אבל בעיני זה בדיוק להיפך."<ref name=haaretz /> * "מה שקרה באוניברסיטאות שלנו הוא שמיעוט קטן השתלט על חלק מהמחלקות בתחום הרוח והחברה ועל השיח הציבורי. לך לימי עיון במחלקות האלה. מי מיוצג שם? בדיונים האלה הימין הוא מרצ. השיח הוא ממרצ שמאלה. אבל האם תמיכה בפלסטינים היא באמת שמאל? האם השמאל הוא תמיכה בלאומנות הערבית? עבורי הקבוצה ה{{קישור|אנטי ציונות|אנטי־ציונית}} הזאת אינה שמאל."<ref name=haaretz /> * "כדי להביע אי־אמון בממשלתו של מר [[מנחם בגין]] אין צורך לגייס כישרון פולמוסי. די לצטט לצורך זה את דבריהם של ראש הממשלה, של שריו ושל ממשלתו." * "ראש הממשלה [מנחם בגין] אמר לשגריר [[ארצות הברית]], במסמך שיירשם בוודאי בתולדות ימי היחסים הבין־לאומיים במקום הראוי לו, כי ישראל אינה וסל ואינה צמית של ארצות הברית. אכן אמת הדבר, ישראל אינה צמית של ארצות הברית ולא של כל מדינה אחרת, והיא רשאית לנהל את ענייניה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש, ולעשות ככל העולה על רוחה. אך לפעולותיה יש גם מחיר. הרי זו כל חוכמת המדיניות כולה, שכל דבר שכרו בצדו. וכדאי אולי לזכור, שגם ארצות הברית אינה צמית של ישראל וגם היא רשאית לנהל את ענייניה שלה כאוות נפשה בלא להתייעץ עם איש. אם ישראל היא ריבונית, ראוי לומר בהזדמנות חגיגית זו, שגם ארצות הברית, כך נדמה לי, היא מדינה ריבונית." ~ דיון בכנסת, דצמבר 1981 * "אמת הדבר, אין עלינו לקבל את כל מה שוושינגטון רוצה מאתנו, ומעולם לא נהגנו כך בעבר. יש לנו אינטרסים קיומיים וחיוניים, שעליהם חובה עלינו להילחם: לא נוכל לחזור לגבולות 1967, לגבולות שמהם יאיימו הערבים פעם נוספת להשמידנו; לא נוכל לרדת מהגולן; לא נוכל להשלים עם מדינה פלשתינאית מחומשת בגבולות ערינו; לא נסכים לביתור ירושלים; ואנו רשאים לתבוע מארצות הברית שלא תחמש את אויבינו ואת ערב הסעודית בנשק מתוחכם, ושתכבד ותקיים את כל ההסכמים והמזכרים שעליהם חתמה עמנו. על אלה, רבותי חברי הכנסת, ראוי להילחם, ועל אלה יש גם סיכוי לנצח." * "כאשר אנו נלחמים על חיינו ועל ביתנו, יש לנו אוהדים רבים בממשל, בקונגרס, בדעת־הקהל, בעיתונות. וידענו, רבותי חברי הכנסת, מלחמות כאלה. כאשר ביקש הממשל בשלהי 1975 לקבוע Reassessment, הערכה מחדש ביחס לישראל, בלי להפר הסכם, בלי להפסיק משלוחי נשק, רק הערכה מחדש לגבי העתיד – התייצב לצדנו הרוב הגדול, המכריע והמרשים של סנאט ארצות הברית, והלקח נלמד בבית הלבן. לא הפסדנו במערכה זו." ==להיות עם חופשי (1977)== * "גודלה של המדינה כה מצומצם עד שבקושי ניתן לאתרה במפה." * "מלחמה ו[[דמוקרטיה]] אינן עולות תמיד בקנה אחד." * "הדמוקרטיה הישראלית מהווה איפוא עניין יוצא דופן." * "חידוש העצמאות היהודית הפך עם שהיה [[מיעוט]] נחות לרוב שליט בארצו, אלא שבגלל נסיבות הזמן והמקום, הפך רוב זה עצמו למיעוט בלב עמים עויינים." ==אהבות אסורות (2010)== * "את שואלת לשלומי אך אינך רוצה לשמוע את אשר על לבי." * "נוהגת כך תמיד: ממלאת את ריאותיה חמצן כדי להכין עצמה לקראת ההתמודדות עם אמה, רבקה. ההתמודדות עצמה נעשתה קלה יותר מאז הוסכם ביניהן על שורה של נושאים אסורים בדיבור." ==מתושלח (2021)== {{דף מורחב|מתושלח (ספר)}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." * "אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=אמנון רובינשטיין}} == הערות שוליים == <references /> {{מיון רגיל:רובינשטיין, אמנון}} [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:סופרים עבריים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:משפטנים ישראלים]] [[קטגוריה: זוכי פרס ישראל]] m7lyqkgoxfrpyfipspvee4u70n3bi2q 0 15886 240780 179100 2026-10-07T11:44:11Z ~2026-42575-38 27560 240780 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Menahem Golan 034 edited.jpg|ממוזער|200px|מנחם גולן]] '''[[w:מנחם גולן|מנחם גולן]]''' (באנגלית: '''Menahem Golan''';{{כ}} 31 במאי 1929 - 8 באוגוסט 2014), מפיק ובמאי [[קולנוע]] ב[[ישראל]] וב[[ארצות הברית]], ואחד מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלי. הפיק כ־200 סרטים וביים 44. חתן 8 פרסי כינור דוד ופרס ישראל לקולנוע (1999). {{מפריד}} * "כל עוד לא תשתנה שיטת עידוד הסרטים, אנחנו די בצרות, כי היום אין כמעט דרכי מימון לסרטים שלא מקבלים את עזרת הקרנות. אם אני אצלם עוד סרט ביפו, זה יהיה סרט פופולרי, סרט שמיועד לקהל שדומה לקהל היפואי. יש לי סיפור מוכן לסרט כזה אבל קרוב לוודאי שלא אקבל את התמיכה מהקרן. מכל עשרות הסרטים שעשיתי בארץ, קיבלתי תמיכה רק פעם אחת – עם 'השיבה מהודו' – והרגו לי את התסריט. אסור שתהיה צנזורה ליוצר, ככה לא עוזרים לתעשיית הקולנוע המקומית. אני הרי פיתחתי פה את תעשיית הקולנוע, על זה כולם מסכימים. {{קישור|יורם גלובוס}} ואני היינו הראשונים להביא את הקולנוע הישראלי לעולם, אז לא מגיע לי לקבל את העידוד? אבל אני עוד אבוא לצלם ביפו, זה אני מבטיח. אני אמשיך לעשות סרטים כל עוד אני עומד על רגליי." ~ על כמיהתו להמשיך וליצור סרטי קולנוע ישראליים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3707577,00.html '''"גולן, מאז ולתמיד"'''], באתר ynet,{{כ}} 28 באפריל 2009) * "מה אתה עושה? ככה לא מתים! תעשה ככה! תרים ידיים! תתפתל! מה אכפת לי ארנן, שמרנן. זה הוליווד, אתה מבין? הוליווד! עכשיו תמות כמו שצריך." ~ מנחם גולן מביים את [[יהורם גאון]] בתפקידו כיוני נתניהו בסרט 'מבצע יונתן' (להב ש., [http://www.maariv.co.il/culture/tv/Article-482291 '''"האקשן האמיתי: רגעי הזהב והסודות שלא הכרתם של הקולנוע הישראלי"'''], אתר מעריב, תאריך 20.6.2015) * "מי הם אותם לקטורים שישפטו? יש קונפליקט בין אלה שמצד אחד בוחרים לעודד קולנוע ומצד שני מוכתבים על ידי הביקורת. את 'השיבה מהודו' הביקורת קטלה, אבל הקהל אהב. במשך שנים הם (המבקרים) קוראים לסרטים שלי סרטי בורקס, ולא מבינים שמה שאני עושה זה סרטי פולקלור, סרטים שמראים את כור ההיתוך הישראלי, את הבעיות שקיימות בחברה הישראלית. אני אומר לממשלה שלא תיתן [[כסף]], כי היא לא יכולה להרשות לעצמה. מאה מיליוני השקלים האלה שדורשים האמנים, ייחסכו מזקנים, ילדים ואנשים שרעבים ללחם. אני בעד לסגור את הקרנות, לשלוח את כל העובדים בהם הביתה, ולהטיל מס קטנטן על סרטי הקולנוע הבינלאומיים שמגיעים לישראל, שאותו יעמידו כקרן לתמיכה בסרטים ישראליים. זו שיטה שעבדה בעבר ועובדת עדיין בכל העולם – קרי, את חלוקת הכסף מהמיסוי יעניקו על־פי 'שיטת הרגליים' (מספר האנשים שצפו בסרט). מדובר על בין 10 ל־15 אחוזים מהסרטים שנתמכים, ובעיני זו שיטה קלוקלת. אני בעד דמוקרטיה בקולנוע, בעד החלטת הקהל. כשיש קהל יש אמנות, כשיש קהל הסרט מופץ בעולם, מפני שמפיצים אוהבים סרטים שמביאים קהל. איבדנו את הקהל הישראלי בדרך, בין היתר בשל התעסקות אובססיבית בקולנוע פוליטי. מלחמה, פלסטין, ישראל, שמאל וימין אלה נושאים שהעולם אוכל מדי יום בטלוויזיה, כשאתה הולך לקולנוע אתה רוצה גיבור שתוכל להזדהות איתו. יש לנו סופרים נפלאים, אפשר לשאוב רעיונות מה[[ספרות]], כי בסופו של דבר סרט צריך סיפור טוב." ~ מותח ביקורת על שיטת התמיכה הכספית ליצירת סרטים בישראל (מרב יודילוביץ', [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2637194,00.html '''"תמיד אותו חלום"'''], באתר ynet,{{כ}} 28 במאי 2003) === נאמר עליו === * "מנחם תמיד היה באיזה מין בערה פנימית, שכל הזמן יצר סרט אחרי סרט. אני לא זוכר פעם אחת שעבדתי איתו על סרט, שהוא לא היה תוך כדי עבודה על התסריט של הסרט הבא, וזה שיבוא אחריו. תמיד הוא עבד במקביל על סרט אחד ב[[פולין]], על סרט שני במולדובה וסרט שלישי במקום אחר. אף פעם אחת לא יכולת לשמוע אותו אומר: 'עכשיו אני נח' בין סרטים. כששאלתי אותו: מה אתה עושה מנחם? הוא ענה: 'אני באמצע עשייה של סרט, באמצע כתיבת תסריט, אוסף כסף לסרט שיהיה לי במולדובה, ובדרך לארצות הברית כדי לראות את התסריט שמישהו נותן לי'. הוא היה מציף אותך. והוא היה אמיתי. הוא לא היה אדם שניסה להקרין החוצה עשייה מזויפת או להראות לך שהוא עסוק. הוא באמת היה עסוק, הוא באמת היה רץ מדבר לדבר... כואב לב. אני הייתי בטוח שמותו יבוא לו על סט של צילומים. אני תמיד חשבתי שכל כך מתאים לו שהוא יגיד אקשן, ופתאום משמיים יגידו לו קאט. זה (מותו) קרה לו רחוק מסט, אבל אני מבין שבהוא היה באמצע עשייה. אני כל כך מצר על לכתו. תשמע, זה דרכו של אדם, כולנו מקבלים את הדין, אבל זה שמנחם לא יסתובב יותר על סטים של הסרט הישראלי זה פשוט אבדן כואב בצורה בלתי רגילה." ~ יהורם גאון (שכיכב בסרטים 'קזבלן' & 'כדור הרעם' [מבצע אנטבה]) סופד למנחם גולן (בן נון ש., [http://e.walla.co.il/?w=%2F270%2F2773897 '''"יהורם גאון: הייתי בטוח שמותו של מנחם גולן יהיה בסט צילומים"'''], אתר וואלה, תאריך 9.8.2014) * "אמריקה לא ידעה אז שיש עולם אחר, מחוץ לאמריקה, ושאפשר למכור סרטים בכל העולם. הם היו באים לפסטיבלים ולא מוכרים לאף אחד. אז אמרנו להם 'אתם לא יודעים מה לעשות, תנו לנו לנסות. אם נצליח, נקבל 25% מהכסף, ואתם את היתר'. ובאמת, לקחנו את הסרטים שלהם, באנו לפסטיבל קאן, ועבדנו שנינו כמו חמורים. הדבקנו פתקים על כל המכוניות, כי לא היה לנו כסף, ומכרנו בשבוע אחד סרטים ב-2.5 מיליון דולר! מהסכום הזה קיבלנו 25%, ובכסף הזה קנינו 51% מקנון והשתלטנו על החברה." ~ יורם גלובוס על תחילת הדרך שלו ושל גולן בתעשייה בהוליווד (אנדרמן נ. & ליטמן ש. [http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2401160 '''"מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן"'''], אתר הארץ, תאריך 8.8.2014) * "בשנים האחרונות עשינו יחד את הסרט The Go-Go Boys, עבדנו עליו שלוש שנים, ואז חזרה להיות הרמוניה בינינו. אני שמח מאוד ש[[הצלחה|הצלחנו]] לגמור את הסרט הזה בזמן ושהוא התקבל בכזאת אהבה בקאן. החוויה בקאן היתה הלם בשבילנו, כי אנחנו היינו רגילים להיות תמיד מאחורי המצלמה ופתאום עמדנו שם מול כל המצלמות. ומנחם רק רצה כל הזמן שנעשה סרט ביחד. הוא היה מאבות הקולנוע הישראלי, הוא שם את הקולנוע הישראלי על המפה הישראלית בפרט והעולמית בכלל." ~ יורם גלובוס סופד לבן דודו (אנדרמן נ. & ליטמן ש. [http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2401160 '''"מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן"'''], אתר הארץ, תאריך 8.8.2014) * "הוא היה איש קולנוע עם חזון וראה בחזונו תעשיית קולנוע בישראל הקטנטנה, כשסרט רודף סרט, סרטים מסחריים וכולי, והוא באמת קם ויישם את זה. בהתחלה עשה סרטים מאוד מסחריים, אבל גם כאלה שנחשבו אמנותיים. הוא עשה כל כך הרבה סרטים והביא לפה כוכבים בינלאומיים, עשה סרטים שדיברו כבר אנגלית. ובעיקר עשה קולנוע שהצליח מאוד בקופות, והקים דורות של אנשים שלא ידעו קודם מה זה קולנוע והתחילו את דרכם בעולם הזה לצדו: תאורנים, גריפים, צלמים, וביניהם צלם כמו אדם גרינברג ומפיקים כמו אבי לרנר ודני דימבורט שעשו אחר כך חיל בהוליווד. מנחם לא הפסיק לעשות ולא הפסיק לחלום. כשבאתי לבקר אותו בבית החולים לפני כמה חודשים, והיה שם יהורם גאון, הוא מיד אמר לנו 'בואו נעשה ביחד סרט'. אני מאוד שמחה על החסד הגדול שעשו לו בקאן, ההתפייסות עם יורם, השטיח האדום, ואושיות הקולנוע מכל העולם שעמדו והריעו לו שם." ~ השחקנית גילה אלמגור (ששיתפה פעולה עם גולן בסרטיו הישראליים - "אלדורדו", "מבצע קהיר", "פורטונה", "מלכת הכביש" ו"מבצע יונתן") סופדת למנחם גולן (אנדרמן נ. & ליטמן ש. [http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.2401160 '''"מת בגיל 85 הבמאי ומפיק הקולנוע מנחם גולן"'''], אתר הארץ, תאריך 8.8.2014) * "אתה יכול להתווכח על הטעם שלו, אתה יכול להתווכח על הבחירות שלו, אבל אתה לא יכול להתווכח על האהבה שלו לקולנוע." ~ השחקן יוסי גרבר (ששיתף פעולה עם גולן בסרטיו הישראליים - "קזבלן" ו"מבצע יונתן") מדבר על חייו ופועלו של מנחם גולן בתוכנית "חגיגה לעיניים - סיפורו של הקולנוע הישראלי". {{מיון רגיל:גולן, מנחם}} [[קטגוריה:במאי קולנוע ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים אמריקאים]] 69gy8wxcmw834j3qawivt8z114hydal 0 15979 240771 190778 2026-10-07T11:40:11Z ~2026-42575-38 27560 240771 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yehuda Barkan.jpg|ממוזער|200px|יהודה בארקן]] '''[[w:יהודה בארקן|יהודה בארקן]]''' (לשעבר '''ברקן'''; 29 במרץ 1945 – 23 באוקטובר 2020) היה שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי [[ישראל]]י. התפרסם בזכות סרטים כגון "[[צ'רלי וחצי]]" ו"[[חגיגה בסנוקר]]" וכן בזכות סרטי המתיחות שכתב וביים בשנות ה־80. {{מפריד}} * "ירדנו מהרעיון כי התסריטים שהביאו לא מצאו חן בעינינו. יכולנו כבר לעשות ארבעה סרטי המשך, אבל יש לך מחויבות כלפי הציבור לא לקלקל את המותג הזה שנקרא '[[חגיגה בסנוקר]]'. אנשים כבר שמו את הכסף, ובמחירים שזה היה ממש פיתוי להגיד כן. אבל אתה אומר 'לא רוצה, לא רוצה! זה לא זה!'. מה שברור הוא יותר קל לא לעשות המשך של אלא שיתוף פעולה." ~ מטעים מדוע לא יצא סרט המשך ל"חגיגה בסנוקר" (דודו כהן, [http://duduco.wordpress.com/2008/07/02/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%A2%D7%9D-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95/ '''חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן)'''], באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008) * "יש מושג שנקרא 'זכות הסירוב'. ובמסגרת זכות הסירוב זאביק ואני באמת, תודה לאל, הגענו למצב שאנחנו לא עושים רק את מה שמציעים לנו, אלא עושים את מה שאנחנו אוהבים לעשות. הקונץ הוא לא לבוא ולהגיד כן, הקונץ הוא לבוא ולהגיד לא! וכל אלה שאתה רואה אותם מתגלגלים מהצגה להצגה, מטלנובלה לטלנובלה – אין להם ברירה, זו הפרנסה שלהם, הם חייבים לעשות את זה. וזאביק, תודה לאל, כבר לא. ייתכן שזאביק ואני נעשה משהו ביחד, שאם יבוא מישהו וילהיב אותנו בתסריט – נלך על זה. הרעיון לא צריך להיות המשך־של." ~ על הפריבילגיה שלהם כשחקנים לבחור את הפרויקטים בהם הם רוצים ליטול חלק (דודו כהן, [http://duduco.wordpress.com/2008/07/02/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%A2%D7%9D-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95/ '''חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן)'''], באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008) * "הקטע הכי מצחיק הוא שלא היה בכלל תסריט. הבמאי, [[בועז דוידזון]], היה מגיע כל בוקר עם דפים, אתה זוכר? ואומר 'או.קיי, קחו את הדפים ותראו – את זה מצלמים היום'." ~ מספר אנקדוטות של מאחורי הקלעים של הסרט "[[חגיגה בסנוקר]]" (דודו כהן, [http://duduco.wordpress.com/2008/07/02/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%A2%D7%9D-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95/ '''חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן)'''], באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008) * "עשינו חזרות והכול הלך טוב. בינתיים זאביק נכנס פנימה כדי שנתחיל לצלם בפועל, ועוזר הבימאי צעק לו 'זאביק, אתה מוכן?'. שקט. 'זאביק, זאביק, מוכן?'. פתאום שמענו קול עמום – 'כן, כן, מוכן'. אקשן. זאביק מגיע עם כוס הבירה, אני יושב עם שתי הבחורות – 'אהלן גברי', 'אהלן ששון' – הוא נותן לי את כוס הבירה, אני שותה, ובמקום להגיד 'אחח, איזה יום' אני עושה 'אחח, טפו!' ויורק החוצה, כי הדרעק הזה השתין פנימה לתוך הכוס! הוא נתן לי כוס בירה מלאת שתן, אתה קולט? (מתגלגל מצחוק) עד היום אני מחכה לו בסיבוב על זה." ~ מספר אנקדוטות של מאחורי הקלעים של הסרט "[[חגיגה בסנוקר]]" (דודו כהן, [http://duduco.wordpress.com/2008/07/02/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%92%D7%94-%D7%95%D7%97%D7%A6%D7%99-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3-%D7%A2%D7%9D-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%99%D7%94%D7%95/ '''חגיגה וחצי (ראיון משותף עם זאב רווח ויהודה ברקן)'''], באתר הבלוג של דודו כהן, מאי 2008) * "מגיע אלינו למשרד ילד פספוס בן שבע שלבש גופייה ומכנסים קצרים. הוא בא עם אמא שלו. הילד הסתכל עלינו ואמר: 'יהודה ברקן, אני הבן שלך, נעים מאוד'. שאלתי אותו: 'איך קוראים לך, בן שלי?', והוא אמר: 'בן', עניתי: 'בסדר, אבל איך קוראים לך?', והוא השיב: 'בן'. הדיאלוג הזה, והצורה בה הוא הציג את הדברים שכנעו אותי שמצאתי את הילד. אמרתי לו: 'אל תזוז'. קראתי לינקול, ואמרתי לו תביא עכשיו צלם, לא משנה מי, אני רוצה לעשות טסט. כשראינו את התוצאות אמרנו: 'זה האיש'. כך נולד סטאר קטן ששיגע את כולם. סוג של [[שירלי טמפל]]." ~ מספר כיצד גילה את בן ציון ששיחק את בנו בטרילוגיית הסרטים "{{קישור|אבא גנוב}}" ({{ynet|אמיר קמינר|חייך, גם אם אכלת אותה|3382321|28 במרץ 2007|}}) * "ה[[הצלחה]] הייתה פועל יוצא של הזדהות. הוא הפך מאוד פופולרי באותן שנים בקרב ילדים. אחרי כל סרט של 'אבא גנוב' הפכתי למעין פסיכולוג סוג ג'. הייתה עלייה לרגל למשרד שלי של אמהות חד הוריות וגם של אבות שהתגרשו. הם באו עם הילד כדי להראות לו ששום דבר נורא לא קרה, ושהנה גם יהודה התגרש בסרט ונשאר עם הילד. הייתי מעין חיזוקית של הילדים." ~ מספר על ההשפעה של סרטי "{{קישור|אבא גנוב}}" על הקהל ({{ynet|אמיר קמינר|חייך, גם אם אכלת אותה|3382321|28 במרץ 2007|}}) {{מיון רגיל:בארקן, יהודה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] [[קטגוריה:במאי קולנוע ישראלים]] [[קטגוריה:תסריטאים ישראלים]] 1jfiqww3yjxa0st1iesxug4pxeyekb2 0 16074 240777 229773 2026-10-07T11:42:14Z ~2026-42575-38 27560 240777 wikitext text/x-wiki [[קובץ:אבי נשר, 2014.jpg|ממוזער|136px|אבי נשר]] '''[[w:אבי נשר|אבי נשר]]''' (נולד ב־13 בדצמבר 1952), במאי, תסריטאי ומפיק [[קולנוע]] [[ישראל|ישראלי]]. ==כללי== * "הדרך הקולנועית שלי מסמנת חיפוש מתמיד אחר שילוב קולות." * "אני מוצא עצמי יוצר שוב ושוב סרטים שבפשט שלהם הם סרטי התבגרות ובדרש שלהם הם ניסיון חוזר ונשנה שלי להבין מאיפה אני בא ולאן אני הולך." ==סרטים== * "הגעתי מפוחד, כשעל הפחד מחפה שפת גוף מרוחקת, אדישה, אולי זחוחה. הייתי הבן אדם הצעיר ביותר באתר הצילומים, אבל גם הבן אדם שאמור להקרין סמכות, ולהורות על ה'אקשן' ועל ה'קאט'. פעם ראשונה שאמרתי 'אקשן', המילה בקושי יצאה את גרוני. הצלם העיף בי מבט ואמר 'מה אמרת?' ניסיתי להורות 'אקשן' פעם נוספת, אבל גם הפעם קולי בקושי נשמע. בפעם השלישית כבר נבחתי בזעם כשהזעם בעיקר נובע מכעס שלי על עצמי ועל עכבותי. כשהסרט זכה במפתיע להצלחה מאוד גדולה, התגובה שלי, למרבה הפלא, לא הייתה בשמחה אלא בחרדה עמוקה. הייתי אז במאי צעיר מאוד, בשנות העשרים המוקדמות, ומבחינתי הסרט נכתב, עוצב ונוצר כדי לחתור תחת הצייתנות הבלתי מעורערת לנוהל הצבאי, לערער על המתח העדתי הנורמטיבי אז בקולנוע הישראלי ולפרוש באורח ניסיוני כמעט מבנה תסריטאי שאיננו סיפורי." ~ על תחילת דרכו כבמאי בסרט "[[הלהקה]]" (רותי זוארץ, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=GGLDE מהלהקה ועד דיזנגוף 99: אבי נשר מדבר על הכל], באתר מעריב השבוע, 17 באוקטובר 2014) * "בייאוש רב אמרתי לעצמי: הסרט הבא שלי יהיה כה פרובוקטיבי, כה בועט, כה קורא תיגר על הסדר הטוב, שמן הסתם יגרום לניכור ולכעס אצל קהל אוהבי 'הלהקה', ובכך אגאל את עצמי מחרדת הבינוניות. לכן קראתי לסרטי החדש 'נזק' ובכך הצהרתי חד־משמעית על הכוונה. לימים הוחלף השם ל'[[דיזנגוף 99]]', ועל פי מיטב העקרונות האנרכיסטיים האופנתיים הסרט היה אמור להסב נזק סביבתי, תרבותי וחברתי ובמיוחד נזק למוניטין שלי כבמאי מצליח." ~ על הרקע להפקת הסרט "[[דיזנגוף 99]]" (רותי זוארץ, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=GGLDE מהלהקה ועד דיזנגוף 99: אבי נשר מדבר על הכל], באתר מעריב השבוע, 17 באוקטובר 2014) * "הבנתי עוד דבר מאוד חשוב. ברגע שהסרט יצא את ידיך, הוא לא שייך לך יותר. הוא שייך לחברה, לתרבות, ל[[זיכרון]] הקולקטיבי. כשמבקרים החלו לכנות כמה מסרטי 'נכסי צאן ברזל', הבנתי שלא רק שגם הצאן וגם הברזל אינם שלי, הרי שהם גם אינם נתונים לשינוי או לפקפוק או לערעור." ~ על יחסו לסרטים שהוא מפיק (רותי זוארץ, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=GGLDE מהלהקה ועד דיזנגוף 99: אבי נשר מדבר על הכל], באתר מעריב השבוע, 17 באוקטובר 2014) * "ייתכן שהיום הייתי פורש את עלילת 'דיזנגוף 99' אחרת, שם דגשים על מהלכים אחרים, ייתכן שהייתי מעז יותר או פחות, פולש למרחבים פוליטיים של התקופה, מעצב את הדמויות אחרת. עם זאת, אין כל ערובה שגרסתי שתיעשה היום תהיה טובה יותר מהגרסה המקורית. צילום מחדש של 'דיזנגוף 99' עשוי להיות ניסיון שאעשה ביום מהימים – חובב התיאוריה הקולנועית שבי לא יעמוד בפיתוי, אבל כאמור, אני כלל לא בטוח שזהו ניסיון קולנועי נחוץ או ראוי." ~ עונה לשאלה מה היה משנה בסרט "[[דיזנגוף 99]]" לו היה מצלם אותו כיום – בשנת 2014 (רותי זוארץ, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=L&0r9VQ=GGLDE מהלהקה ועד דיזנגוף 99: אבי נשר מדבר על הכל], באתר מעריב השבוע, 17 באוקטובר 2014) * "אני בן אדם שהתחיל את הקריירה עם [[גידי גוב]] וזה גם היה הימור. אני זוכר שמפיק הסרט [[w:איציק קול|איציק קול]] התנגד לליהוק של גידי ולי לא היה ספק בכלל לגבי היכולות שלו. בשבילי ללהק זה כמו להתאהב. אני לא ראיתי את זה כהימור. אני לא אדם שמהמר, מעולם לא התקרבתי לקזינו. גם [[w:מיה דגן|מיה דגן]] הייתה ליהוק קיצוני וידעתי שזה יהיה טוב. שניהם חרוצים עם מוסר גבוה וידעתי שזה יעבוד." ~ על דרך הליהוק של שחקנים לסרטיו ({{nrg|ערן סויסה|ערב אדיר: ראיון עם אבי נשר|158/977|21 בספטמבר 2010||47|2}}) *"הכישלון הרעיש אותי. זה היה כמו לחטוף סטירה מאבא שלך בפעם הראשונה בחיים. הייתי בן 30 ולא ידעתי איך לאכול את זה, חוויה מאוד קשה. הכישלון היה רק שלי. הייתי אובד עצות. איבדתי את האמונה ביכולת שלי לייצר דיאלוג. שקלתי להפסיק לעשות קולנוע. הרגשתי אבוד, לא מוצא הצדקה להתחיל משהו חדש. סרט אמור לנהל דיאלוג עם הקהל, עם התרבות. זה לא עניין של כסף, מקולנוע ישראלי לא מתפרנסים. יש לי סלידה מפרויקטים אליטיסטיים. אני רוצה יצירה שתהיה נגישה לכל אדם. 'זעם ותהילה' לא היה נגיש וזה הכישלון שלי. הרגשתי שמעלתי באמונו של הסרט. כל המשאבים שלי היו מופנים לסיים אותו. שלוש שנים מהחיים שלך, כנגד כל הסיכויים, גורר כמות של אנשים להרפתקה גדולה." ~ על כישלון הסרט "זעם ותהילה" בקופות שכמעט גרם לו לנטוש את תעשיית הקולנוע ({{nrg|אלון הדר|פעם לאהוב: ראיון עם אבי נשר|132/775|17 ביולי 2010||47|2}}) * "הייתי מבקר סרטים במוסף 'הארץ'. כותב כל שבוע כפולת עמודים על קולנוע. הייתי המבקר הכי צעיר, הטקסטים שלי היו קיצוניים. הייתי מגן על הסרטים שכולם התקיפו. הייתי הדובר של הסרטים הדחויים. לא הייתי צנוע, לא הייתי נעים. לא היה כלום בחיים שלי חוץ מקולנוע, מלבד פעמיים בשבוע כדורסל." ~ על התקופה שבה שימש כמבקר קולנוע בעיתון ולא הפיק סרטים ({{nrg|אלון הדר|פעם לאהוב: ראיון עם אבי נשר|132/775|17 ביולי 2010||47|2}}) ==ישראל== * "אנחנו נהנתנים חובבי מסורת, רודפי [[שלום]] הממהרים ל[[שירות המילואים בישראל|מילואים]], אינדיבידואליסטים קיצוניים שוחרי משפחה, אנשי מוסר המעגלים פינות, מכורים לטכנולוגיה ולשביל ישראל, חומרניים עד כדי גועל ורוחניים עד כדי נלעגות, ציניים ונסערים, אדישים ונלהבים." ~ ראיון, 2015 * "בישראל זה לעשות סרטים למשפחה שלך. אתה בן משפחה שמדבר על נושאים רלוונטיים. חשוב לך שיבינו אותך, שפצעים ייפתחו ואולי ייסגרו. רגליך דורכות על האדמה הזו. אתה פועל מתוך תת ההכרה הלאומית, מהזיכרון הקולקטיבי, מהחור השחור של אבא שלך. אם אתה לא עוסק בחברתי, אין לזה ערך. בכל סרט רציתי לעסוק באחת מהמיתולוגיות הישראליות – הגירה, שואה, דת." ~ על הנושאים בהם הוא בוחר לעסוק בסרטיו ({{nrg|אלון הדר|פעם לאהוב: ראיון עם אבי נשר|132/775|17 ביולי 2010||47|2}}) * "אני לא משלה את עצמי שישראל של פעם הייתה מקום טוב יותר. יש טוב ורע בכל תקופה. מה שאיבדנו זה את ה[[חוכמה]], המתינות, הזהירות. אנחנו עדיין משחקים כדורגל שכונתי אלים וחושבים שכך נפתור את כל הבעיות שלנו. זו טעות. היעדר ה[[לוי אשכול|לוי אשכולים]] מהנוף התרבותי שלנו, זו בעיה אמיתית. אני מצר על האובדן הזה של התבונה היהודית שלימדו אותי לבוז לה. במידה רבה הסרט הזה ('[[פעם הייתי]]') אומר: 'חברים, שעתיים מזמנכם בבקשה'. הרי כולנו [[אריק שרון|אריק]], אני ו[[בנימין נתניהו|ביבי]] ו[[אהוד ברק|ברק]]. אנחנו צריכים לחזור ולהקשיב ליענקל'ה ברייד, כי המשחק הפרוע שלנו ייגמר בבכי. אני זוכר את אנטבה, שהיה מהלך מבריק שבוצע כי לא הייתה ברירה אחרת. אבל בעולם כה תקשורתי, להוריד אנשי קומנדו בהליקופטרים זה קולנוע רע. אם אתה חושב במושגים של מצלמה – ואנחנו חיים בעולם של מצלמות – אז אנחנו נפסיד את המלחמה על קולנוע רע. לשחק על פי חוקי אנטבה בעולם של CNN ואלג'זירה, זו [[טיפשות|סכלות]] לשמה. יענקל'ה ברייד היה פועל אחרת." ~ עורך הקבלה בין סרטו "[[פעם הייתי]]" ובין הבעיות של מדינת ישראל ({{ynet|מרב יודילוביץ'|פעם היינו חכמים יותר|3910344|25 ביוני 2010|}}) * "הן (השנים שבילה ב[[ארצות הברית]]) השפיעו עליי. אני צופה במשחקי פוטבול באותה הדבקות שבה אני צופה במשחקים של הפועל תל אביב. התרבות האמריקנית חביבה עליי אבל היא לא שלי. חוץ מ'חוקר המס', שהוא בדרכו סרט ישראלי, אינני רואה ערך גדול בסרטים האמריקניים שעשיתי. זה נחמד, אבל זה לא הדבר האמיתי. אני מכאן, במובן הכי [[רגש|אמוציונלי]] של המילה. כמו שאינני יכול להיפרד מהילדים שלי ליותר מיומיים, כך גם עם ישראל. תמיד קינאתי באנשים האלה שחיים 14 דורות על אותה חלקת אדמה. אין לי ספק שכשהם נשענים לאחור על ביתם, על ארצם, על מולדתם, הם מרגישים לבנים מוצקות נגד גבם. לא הייתה לי כוונה לעשות קריירה באמריקה. זה נראה לי הרפתקה ונשארתי. אבל הגעגוע היה מסנוור. כמו בסרט שלי, המצלמה רוצה לחזור הביתה גם אם הקירות שלו מקולפים. אולי הבית הוא הקולנוע, אולי דרכו אני מבין את הרלוונטיות שלי במקום הזה. יכולתי להיות שם ולשגשג אבל איזה סיפור הייתי מספר? לא את הסיפור שלי." ~ על השנים שבילה בארצות הברית ({{ynet|מרב יודילוביץ'|פעם היינו חכמים יותר|3910344|25 ביוני 2010|}}) ==ראו גם== * ציטוטים מתוך סרטו: '''[[דיזנגוף 99]]''' * ציטוטים מתוך סרטו: '''[[פעם הייתי]]''' {{מיון רגיל:נשר, אבי}} [[קטגוריה:במאי קולנוע ישראלים]] [[קטגוריה:תסריטאים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] c04u3lkd8kib6gzx5irstxqmlglv2hi 0 21249 240775 239357 2026-10-07T11:41:33Z ~2026-42575-38 27560 240775 wikitext text/x-wiki [[קובץ:מיקי פלד .jpg|ממוזער|166 פיקסלים|מיקי פלד]] '''[[W:מיקי פלד (מפיק)|מיקי פלד]]''' (26 במרץ 1939 – 24 באוגוסט 2026) הוא מפיק [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "כל שנה אני סוגר מעגל עם ה[[ילדות]] הפרטית שלי. ה[[פסטיגל]] מחזיר אותי תמיד אחורה. אני עוסק בתעשיית בידור לילדים ובשביל לעסוק במקצוע הזה, אתה חייב להיות שייך לעולם הילדים. אני הכי חי בין ילדים ואין לי ספק שנשארתי ילד בגלל מה שאני עושה. אין לי זמן [[התבגרות|להתבגר]] או [[זקנה|להזדקן]] כי האצבע שלי מונחת על הדופק של הילדות." * "אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה תקופת מיתון קשה מאוד. האולמות היו ריקים מאדם ובכל זאת כשהיה סרט אחד טוב, אי אפשר היה להשיג אליו כרטיסים. הקהל בררן ויודע מה טוב. מה שטוב לא נפגע. דווקא במצבים כלכליים קשים צריך לשאוף להשקעה מירבית כדי להגיע לרמה הכי גבוהה ואפקטיבית שתגרום לאנשים לבוא למרות המחיר." * "אני מאוד [[ביקורת|ביקורתי]] כלפי דברים שעשיתי וזה תמיד גורם לי [[צער]] ותחושת החמצה מיותרת." {{מיון רגיל:פלד, מיקי}} [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] gifh27gxrlwddq7rnff23f0oy1htt34 0 21292 240772 173279 2026-10-07T11:40:29Z ~2026-42575-38 27560 240772 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Tzvi Shissel.jpg|ממוזער|156 פיקסלים|צבי שיסל, 2006‏]] '''[[w:צבי שיסל|צבי שיסל]]''' (15 ביולי 1946 - 28 ביולי 2021) היה שחקן, במאי ומפיק [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "קורים כל כך הרבה דברים שלא ייאמנו, לפעמים בסרטים רואים דברים ואומרים לא יכול להיות, אבל זה קורה." * "בשנות ה־70 גרנו על חוף הים, לא היו הרבה כבישים, לא היו הרבה מכוניות, רוב האנשים הכירו אחד את השני. היום זה לא קיים, הכול נראה אחרת, הבנייה, הכול נראה חו"ל, פעם זה נראה ישראל, היום חוץ לארץ. וגם ה[[טלוויזיה]], המסחריות, הכול. כשעשינו את '[[W:לול (תוכנית טלוויזיה)|לול]]', הלכנו, נסענו, התווכחנו עם אנשי הטלוויזיה ישירות, ולא היו סוכנים ועניינים, לא היה פה [[ארצות הברית|אמריקה]], אז היה כיף. לא היו הדאגות הגדולות. נכון, תמיד היו מלחמות, אבל זה היה משהו אחר, אולי גם כי התבגרנו, והצעירים עדיין נהנים." * "הרבה אנשים מכירים אותי, אני מצטלם לפחות לעשרה סלפים ביום. שיסל זה שם קליט, אם היה שם יותר אפרורי אולי זה לא היה תופס." * "בתקופת ‘[[מציצים]]' ו'לול' עבדנו קשה מאוד, היינו חרוצים, וכל ה[[כסף]] שהרווחנו הלך ליצירות נוספות. גדלתי בבית מול ה[[ים]], היה לי בית אבן, הייתי יורד כל יום לים, הייתה לי חסקה וסירת דיג עם מנוע, ואלה היו החיים הכי טובים שיכולים להיות." * "אני רואה כל מיני טיפוסים בדרום [[תל אביב]] שאני חושב על לעשות עליהם סרט." {{מיון רגיל:שיסל, צבי}} [[קטגוריה:במאי קולנוע ישראלים]] [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] btoogapyk0py35fooegibzqg0xwmr1r 0 21293 240770 192447 2026-10-07T11:38:59Z ~2026-42575-38 27560 240770 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dan Hadani collection (990044420010205171).jpg|ממוזער|245 פיקסלים|בועז דוידזון (מזוקן, במרכז) בבית קפה בתל אביב, 1969]] '''[[w:בועז דוידזון|בועז דוידזון]]''' (נולד ב־8 בנובמבר 1943) הוא במאי, מפיק ותסריטאי [[ישראל|ישראלי]]. ==כללי== * "מה שמייחד את הסרטים שלי זו האהבה לראות כל דבר מנקודת מבט מצחיקה." * "כל הסרטים שלי היו ראי של דברים שקרו, יכול להיות שהגזמתי, אבל הכול היה מבוסס על סיפורים אמיתיים." * "מאז ומתמיד המוטו שלי היה שאני אוהב להיות טמבל ולהשתטות." * "היו אנשים שהאשימו אותי ב[[גזענות]], והיו מבקרים שכתבו שטויות כאלה – אבל ה[[מזרחים]] מאוד אהבו את הסרטים." * "[[קולנוע]] וסיפורים היו הבריחה, הייתי מחטט בפחי אשפה איפה שחברות ההפקה היו זורקות חתיכת פלקט או פילמים. היה מגרש ריק אז אני ושני חברים עשינו בית קולנוע בלי גג, עם חשמל מהבית, ומכרנו כרטיסים. אז גם התחלתי לעשות סרטים של 8 מ"מ, מה[[ילדות]] רציתי להתעסק בקולנוע. אמא שלי רצתה שאהיה [[רופא]] או [[מהנדס]] או [[עורך דין]]." * "הסתכלתי עקום באותה מידה על [[פולין|פולנים]], על ספרדים, על פרסים, [[צחוק|צחקתי]] על כולם אותו דבר ובאהבה. חשבתי שהסיפור הזה של [[אשכנזים]] ומזרחים נגמר כבר, אבל אני רואה שזה בעיצומו. יש בזה יסוד אמיתי, אבל יש אנשים שרוצים ללבות את זה. כולם באו לראות את הסרטים הללו, זה היה סיפור אהבה אמיתי בין הקולנוע הישראלי ל[[קהל]] הישראלי, אם הייתי מביא אז 300 אלף צופים הייתי מתבייש לצאת מהבית." * "נסעתי ל[[לוס אנג'לס]] לעשות את המיקס של 'אסקימו לימון 2'. בדרך, המפיץ ה[[גרמניה|גרמני]] ביקש ממני להיות אורח שלו ליום־יומיים. כשהוא לקח אותי לשדה התעופה הוא נתן לי מתנה – מעטפה – ואמר, 'תפתח את זה באווירון', היו שם 50 אלף דולר, מתנה, כהוקרה על זה שהוא הצליח כל כך עם '[[אסקימו לימון]]'. לא ראיתי בחיים כזה כסף. הייתי מבולבל, שמתי את המעטפה בז'קט וכמעט איבדתי אותו. הגעתי – פעם שנייה באמריקה, וראיתי מהמכונית שלט של בית למכירה, בדיוק ב־50 אלף דולר. צילצלתי לאשתי, 'לא תאמיני מה קניתי'. היא אמרה לי, 'נמאס לי כבר מהנעלי התעמלות שאתה קונה'. אמרתי לה, 'לא, קניתי בית'. היא אמרה, 'מה אנחנו צריכים בית שם?' בקיצור, עכשיו היה לי בית שם אז נסענו לשם, גיליתי שהגדר האחורית בבית שלי גבלה עם הבית של [[מנחם גולן]]. בלי שהיה לי מושג. הוא ו[[יורם גלובוס|גלובוס]] הגיעו ל[[ארצות הברית|אמריקה]] והתחילו חברת סרטים, אז התחלתי לעבוד איתם." * "רק אחרי בערך 15 שנים באל־איי הייתי במצב שיכלתי לקבל את עצם העובדה שאני גר בעיר הזו ולא בוגד ב[[תל אביב]]. התפרנסתי יותר מאשר פה, אבל אתה מוכר את נשמתך ל[[שטן]]. לא שאני משווה את עצמי ל[[וודי אלן]], אבל כמו שהוא היה עושה סרטים רק ב[[ניו יורק]], תל אביב זה המקום שלי." * "בעצם עשיתי עבודה טובה שהצליחה ואני מקבל על זה מלא אהבה. הייתה לי תל אביב, הכול התחיל ב[[בית]] שגדלתי בו, בחצר, בברז על יד פחי האשפה שהייתי מתכופף ושותה ממנו מים, זה ה'[[w:מקגאפין|רוזבאד]]' שלי. אבל הבנתי שזה בסדר שאני באמריקה ואני צריך לתת צ'אנס למקום הזה, למרות שאין באמריקה אף אחד שאכפת לי אם הוא יאהב מה שאני עושה." ==על אסקימו לימון== * "עשיית הסרט הייתה כמו [[ריפוי בעיסוק]], עסקתי באהבה נכזבת שהייתה טראומתית עבורי מימיי כנער. זה לא ש[[בכי|בכיתי]] כל יום, כבר הייתי נשוי, אבל היה משהו שנשאר פתוח." * "אני חושב שאת החוזק של הסרט הרגשתי ביום הצילומים הראשון, כי הקהל הראשוני שלך זה הצוות. תכף הרגשתי שה[[נוסטלגיה]] עובדת. אבל ידעתי את הגודל ואת החוזק כשהסרט היה גמור ומיהרנו איתו לשוק הסרטים במילאנו, לפני שעלה בכלל, ושם הוא פשוט נחטף על ידי קונים להפצה בינלאומית." * "רק כשעשיתי את הסרט הבנתי שאני סוגר מעגל. כבר היו לי כמה הצלחות קופתיות כמו '[[צ'רלי וחצי]]' ו'[[חגיגה בסנוקר]]', ואמרתי לעצמי שעכשיו אני הולך לעשות סרט קטנצ'יק שאולי יראו שני אנשים, אבל אני רוצה לנסות." ==ראו גם== * [[אסקימו לימון]] * [[חגיגה בסנוקר]] ==קישורים חיצוניים== * [https://www.youtube.com/watch?v=VW6CTOUSgpg כתבה על בועז דוידיזון בתוכנית 'סוכן תרבות', ערוץ כאן, 2020] {{יוטיוב}} {{מיון רגיל:דוידזון, בועז}} [[קטגוריה:במאי קולנוע ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] d695gk88f70ecwboqqdkhd7vvimaqmt 0 21427 240784 166100 2026-10-07T11:57:34Z ~2026-42575-38 27560 240784 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Noa Maiman.JPG|ממוזער|200px|נועה מימן, 2010]] '''[[w:נועה מימן|נועה מימן]]''' (נולדה ב־19 באוקטובר 1980) היא שחקנית ומפיקה [[ישראל|ישראלית]]. {{מפריד}} * "כשהתקבלתי לסדרה ב'יס' אמרו שזה בזכות [[w:יוסי מימן|אבא שלי]], מה הקשר בין אבא שלי ליס? מי אמר שהוא תומך בקריירה שלי כשחקנית? טועה מי שחושב שקל לחיות עם אנשים דומיננטיים כמו אבא שלי. יחסי ילדים עם אביהם הם תמיד 'אישו', בלי קשר למצב הכלכלי. רק לחיות עם מחשבה של 'האם גם אני אקריח כמו אבא' היא תחושה מבעיתה. מכיוון שאני נשמרת מביטויי [[הערצה]], אומר רק שאני מחוברת אליו ואוהבת אותו אהבה ענקית בכל כולי." * "שפע זה לא רק [[כסף]]. את תמיד רוצה עוד מדברים שחשובים לך. פעם הייתי מתרגזת על השאלה הזו, או כשהיו קוראים לי 'ילדת שמנת', היום אני מנסה לשחרר את המקום הזה. לא אבכה על מר גורלי, אבל אני גם לא חוגגת עליו. נכון שאני נועה מימן ואני 'הבת של אבא', אבל כל מי שמכיר אותי יודע שכבר מגיל 10 עבדתי בפיצרייה, וחסכתי ליום חירום." * "כילדה חשבתי שאני ארוץ לראשות הממשלה, וסביב המלחמה בעזה הבנתי שכנראה סימנתי את עצמי מחוץ לזה, המדינה לא הולכת לכיוון שבו יבחרו אותי לראשות ממשלה." * "אני כן הייתי רוצה לראות [[גבר]] [[ג'נטלמן]] יותר. אני חושבת שהגברים הישראלים הם נורא קשוחים. זה חלק מתחלואי מדינת ישראל, וקצת רכות תעזור לכולנו, גברים ונשים. גם הנשים הישראליות זקוקות לעדינות הזו. כשיצאתי עם אנשים לא מישראל, שמתי לב שאני נורא אגרסיבית, המשפטים שלי נורא קשים. הם לא אהבו את זה במיוחד, לא תמיד. זה מדליק בהתחלה – 'יואו, היא הייתה קצינה', אבל באיזשהו שלב לאנשים ממדינות נחמדות ותרבותיות קשה להכיל את האינטנסיביות והתוקפנות שלנו." {{מיון רגיל:מימן, נועה}} [[קטגוריה:שחקנים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] 0i4s8p2tw5ur94ymb8mf32202fzk85z 0 22373 240782 199536 2026-10-07T11:45:09Z ~2026-42575-38 27560 240782 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Guy Hameiri.jpg|ממוזער|200px|]] '''[[w:גיא המאירי|גיא המאירי]]''' (‏נולד ב־11 ביוני 1976) הוא [[דוגמנות|דוגמן]] ומפיק [[ישראל|ישראלי]]. * "כל מי שמכיר אותי, יספר לך שאני בן אדם של מעשים, לא של [[דיבור|דיבורים]]. אין לי צורך לדבר על ה[[הצלחה|הצלחות]] או ה[[כישלון|כישלונות]] שלי. אני לא נהנה מזה." * "אני מאוד אוהב [[טלוויזיה]], ומאוד אוהב את העבודה שלי. אפשר לראות על תוכניות אם המפיקים שעומדים מאחוריהן אוהבים את מה שהם עשו." * "המודלים העסקיים צריכים להשתנות והם ישתנו. חלק ממה שיקרה עם המפיקים, זה שהם יצטרכו לקחת על עצמם יותר סיכון כלכלי ותזרימי. המודל המיושן של להציע לגופי שידור: 'קחו תוכנית, שלמו לנו עליה, ניקח את הרווח שלנו ושלום על ישראל', ייעלם." * "בסופו של דבר, אנחנו נצפה בתכנים באמצעות 'מדיה סנטר', שיהיה מחובר למסך הטלוויזיה; ובמקום להעביר ערוצים, אנחנו נעביר פלטפורמות, בלחיצת כפתור." {{מיון רגיל:המאירי, גיא}} [[קטגוריה:דוגמנים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] buoansx9xjalmed27z85i5xfgx5vg2w 0 23158 240781 180234 2026-10-07T11:44:39Z ~2026-42575-38 27560 240781 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yoram Globus at Cannes film festival 2014.jpg|ממוזער|200px|יורם גלובוס, 2014]] '''[[w:יורם גלובוס|יורם גלובוס]]''' (נולד ב־7 בספטמבר 1943) הוא מפיק קולנוע [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "אני אוהב סרטים שמדברים להמונים ושיש להם סוף טוב." * "ב[[הוליווד]] עבדתי כמו מטורף, שבעה ימים בשבוע, ועשיתי המון [[כסף]], אבל זה לא היה בגלל איזו אמביציה מופלאה שכולם נהנים להדביק לי, אלא פשוט כי לא היה לי לאן לחזור. לא היה לי בית במובן [[בית]], אף אחד לא חיכה לי שם, לא הייתה לי סיבה לקטוע את יום־העבודה וללכת הביתה. אז עבדתי סביב השעון, לא יום לא לילה, לא ראיתי את ההבדל בין יום חול לסופשבוע. הרסתי את עצמי מבפנים." {{מיון רגיל:גלובוס, יורם}} [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] ap50waoxlks4ecrlpf6is2ayihpiaoy 0 24015 240776 186580 2026-10-07T11:41:53Z ~2026-42575-38 27560 240776 wikitext text/x-wiki [[קובץ:יצחק זוננשיין.jpg|ממוזער|200px|יצחק זוננשיין, 2021]] '''[[W:יצחק זוננשיין|יצחק זוננשיין]]''' הוא מפיק [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "ייתכן ש[[זמר]], או זמרת, הם טובים ו[[כישרון|מוכשרים]], אבל נטולי ניסיון בימתי, ומאחר וההופעה כרוכה ב[[לחץ נפשי]] – חוסר ה[[ניסיון]] עשוי להכשיל אותה. תנאי נוסף שחשוב הינו הגב הכלכלי לאמן: זה תנאי שנכנס במרבית המדינות מפני שההשתתפות כרוכה בהוצאות כספיות שאינן ממומנות על ידי הרשות השולחת, כגון תלבושות, ספַּרים ודברים מסביב." ~ על השתתפות באירוויזיון * "ישנה חשיבות רבה על הבנת הטקסטים ורוב המדינות מגישות שיר באנגלית או בשפה פופולרית אחרת ולא מתבססות על שיקולי שפה פטריוטיים." ~ על ה[[אירוויזיון]] * "אני מבין למה אנשים שבאים מהרדיו לטלוויזיה טוענים שהמעבר קשה. ב[[רדיו]] אתה יכול להתפנות להשקיע 100% רק בתכנים." * "השואו. המכלול של המוזיקה, השירה, הריקוד והעלילה. זה אחד המוהיקנים האחרונים של המופעים הגדולים עם תזמורת חיה על הבמה." ~ על [[מחזמר|מחזות זמר]] * "זה נכון שכמו שלאירוויזיון יש את המגזרים שחובבים אותו כך גם ל־Musicals (מחזות זמר). גם האירוויזיון וגם ה־Musicals הפכו לסוג של פולחן." * "יש כאן מצב שאם עיתונאי רוצה להיחשב בברנז'ה התקשורתית, הוא צריך להצטיין באמירות נגד [[הערוץ הראשון]]." {{מיון רגיל:זוננשיין, יצחק}} [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] pmjip805dx5xkikzttc1abr49vdahfo 0 24153 240766 234004 2026-10-07T10:57:59Z דבר על דיוקו 25615 240766 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Université Rennes 2 - batiment présidence - citation Montaigne.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|ציטוט של [[מישל דה מונטן]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ציטוט|נושא=ציטוט}} == בעד == * "חוכמת החכמים וניסיון הדורות, יכולים להשתמר בעזרת ציטטה." ~ [[בנימין ד'ישראלי]] * "לצטט משמעו להרהר במה שנאמר ב[[עבר]]." ~ [[אלברטו מנגל]] *"לצטט משמעו להרהר במה שנאמר בעבר." ~ [[אלברטו מנגל]] *"לצטט משמעו ללוות את השיחה בדברים שבעבר במטרה למקם אותם מחדש בהווה." ~ [[אלברטו מנגל]] * "ה[[חיים]] עצמם הם ציטוט." ~ [[חורחה לואיס בורחס]] * "אם הם יצטטו אותך, תהיה בטוח שהם שמעו אותך." ~ [[ברברה בוש]] * "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אלא בעיקר על אמרות כנף." ~ [[רוברט לואיס סטיבנסון]] * "איך נוכל לקיים חשיבה [[ביקורתיות|ביקורתית]] מבלי שנוכל לצטט ולהשוות למה שקרה בעבר?" ~ [[ברוסטר קאהל]] * "היופי בציטוטים הוא שהם נותנים לנו אינטימיות מסוימת עם מחברי המשפטים שאנו מצטטים." ~ קנת וויליאמס * "שום דבר לא משמח מחבר כמו לראות את יצירותיו מצוטטות בכבוד על ידי מחברים מלומדים אחרים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] == נגד == * "אני מהסס לצטט, כי הציטוט כמוהו כלקצץ את הדברים." ~ [[ז'וליאן גרין]] * "מה שאינני רוצה שיצטטו, אינני אומר." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון]] * "אני שונא ציטוט. הגידו לי מה אתם יודעים." ~ [[ראלף וולדו אמרסון]] * "צטטו אותי אומר שהציטוט יצא מהקשרו." ~ [[גראוצ'ו מרקס]] [[קטגוריה:ספרות]] b9b8n6ciwkuiq8q1ra9b4645etqp5w0 240767 240766 2026-10-07T10:58:35Z דבר על דיוקו 25615 /* בעד */ 240767 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Université Rennes 2 - batiment présidence - citation Montaigne.JPG|ממוזער|210 פיקסלים|ציטוט של [[מישל דה מונטן]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=ציטוט|נושא=ציטוט}} == בעד == * "חוכמת החכמים וניסיון הדורות, יכולים להשתמר בעזרת ציטטה." ~ [[בנימין ד'ישראלי]] * "לצטט משמעו להרהר במה שנאמר ב[[עבר]]." ~ [[אלברטו מנגל]] *"לצטט משמעו ללוות את השיחה בדברים שבעבר במטרה למקם אותם מחדש בהווה." ~ [[אלברטו מנגל]] * "ה[[חיים]] עצמם הם ציטוט." ~ [[חורחה לואיס בורחס]] * "אם הם יצטטו אותך, תהיה בטוח שהם שמעו אותך." ~ [[ברברה בוש]] * "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, אלא בעיקר על אמרות כנף." ~ [[רוברט לואיס סטיבנסון]] * "איך נוכל לקיים חשיבה [[ביקורתיות|ביקורתית]] מבלי שנוכל לצטט ולהשוות למה שקרה בעבר?" ~ [[ברוסטר קאהל]] * "היופי בציטוטים הוא שהם נותנים לנו אינטימיות מסוימת עם מחברי המשפטים שאנו מצטטים." ~ קנת וויליאמס * "שום דבר לא משמח מחבר כמו לראות את יצירותיו מצוטטות בכבוד על ידי מחברים מלומדים אחרים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] == נגד == * "אני מהסס לצטט, כי הציטוט כמוהו כלקצץ את הדברים." ~ [[ז'וליאן גרין]] * "מה שאינני רוצה שיצטטו, אינני אומר." ~ [[מנחם מנדל שניאורסון]] * "אני שונא ציטוט. הגידו לי מה אתם יודעים." ~ [[ראלף וולדו אמרסון]] * "צטטו אותי אומר שהציטוט יצא מהקשרו." ~ [[גראוצ'ו מרקס]] [[קטגוריה:ספרות]] rtradvzled8i8wpp54y1qmnzr7c0c0s 0 24504 240779 189576 2026-10-07T11:43:06Z ~2026-42575-38 27560 240779 wikitext text/x-wiki '''[[W:טמירה ירדני|טמירה ירדני]]''' (נולדה ב־17 בינואר 1948) היא מפיקה [[ישראל]]ית. {{מפריד}} * " '[[כוכב נולד]]' היא תמונת ראי של ה[[חברה]] הישראלית." * "אם יש לך [[מותג]], אתה יכול למתוח אותו להרבה כיוונים. 'כוכב נולד', למשל, התחילה כתוכנית טלוויזיה, הפכנו אותה למופע במה ואחר כך לקחנו את הכוכבים ובנינו סביבם דרמה יומית – '[[השיר שלנו]]', ובעקבותיה תקליטים והופעות." * "תפקידנו הוא לא לחנך או ללמד או להשכיל, אלא לבדר ולרגש, ואף על פי כן אני רואה חיבור בין עשייה טלוויזיונית וההשפעה שלה על חיי התלמידים והמורים ומוכנה לשתף פעולה עם מסגרות שונות בכדי להשפיע ולשנות בתחום החינוך ובקרב תלמידים ומורים." {{מיון רגיל:ירדני, טמירה}} [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] bumc0802rohozp6oh3kctug5f0yxj3v 0 24632 240773 190519 2026-10-07T11:40:51Z ~2026-42575-38 27560 240773 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Nurit Gefen Dani Faran 1.jpg|ממוזער|200px|דני פארן (ימין) ו[[w:נורית גפן|נורית גפן]], תחילת שנות ה־90]] '''[[W:דני פארן|דני פארן]]''' (2 בינואר 1947 – 15 בדצמבר 2018) הוא מפיק [[ישראל]]י. {{מפריד}} * "כל השיקולים המערכתיים והתוכניים שלי נעשים לא מהפן הדתי, אלא בגלל שאני אדם ערכי בעל תרבות, חינוך ומקצוע. אני לא שם למעלה את ה[[דת]], והיא לא זו שתכתיב לי את השיקולים המקצועיים. אני שומר על 'ניקיון' בענייני דת לחלוטין, אני מנפה את הדת מהמקצוע. מצד שני, אני סומך על עצמי שאם אני מקבל החלטות של תוכן, עריכה והפקה, כאשר בעוגת המכלול שלי ישנו מרכיב של דת, בוודאי שזה משפיע רק לטובה." * "כמו שיש ספורט, סדרות דרמה איכותיות וחדשות [[ריאליטי]], גם ל[[טלנובלה|טלנובלות]] יש זכות קיום. בתור אחד שהביא את הטלנובלה לציבור הישראלי, אני מתייחס אליה בשיא המקצועיות שאני רק יכול." * "שום יצירה או סדרה לא שווה למשכן את הבית בשבילה, אבל צריך להילחם, להיפגש עוד פעם, לשכנע, ובעיקר לעזור לצד השני, לגרום לו להאמין בך. לנג'ס מקצועית מכל זווית אפשרית – זה הפתרון. אם אותו מנהל תוכניות הוא בן אדם פתוח, בכל יום הוא פותח מחדש את התיק ושוקל שוב." * "זה אתגר להיות מנהל ה[[טלוויזיה]], זה משהו שאני יכול לומר 'וואלה, אני מוכן ללכת על זה', אם יהיה לי חופש הפעולה בתקציבים, כך שאוכל להוכיח שיש מקום לערוץ ציבורי שפוי ואיכותי, אם יציעו לי, אני חושב שאקח את זה." {{מיון רגיל:פארן, דני}} [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] owg8jbzw3bmia63tvm7f1nu9lv3z1mb 0 25984 240774 200983 2026-10-07T11:41:10Z ~2026-42575-38 27560 240774 wikitext text/x-wiki [[קובץ: Arnon Milchan (990040376210205171).jpg|ממוזער|188 פיקסלים|ארנון מילצ'ן, 1994]] '''[[w:ארנון מילצ'ן|ארנון מילצ'ן]]''' (נולד ב־1944) הוא איש עסקים ומפיק [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "אם המתנות עשו לו מצב רוח יותר טוב - אז מגיע לו. רוב מסת הסיגרים בביתי הייתה ל[[בנימין נתניהו|נתניהו]]." ~ מתוך עדותו במשפט נתניהו, יוני 2023 * "המראיין שאל אותי איך אני מרגיש לאור העובדה שאני עומד להיות [[משרד האוצר|שר האוצר]] של מדינת ישראל. אמרתי לו: 'תסתכל עליי, אני נראה לך כמו אחד שמסוגל לבוא לירושלים בשמונה בבוקר כל יום, ארבע שנים ברציפות?', אז התפטרתי, עוד לפני שמוניתי. וכך תמה הקריירה הפוליטית שלי. אני לא בנוי לזה. אין לי משמעת זמנים וכאלה." ([https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART/994/988.html מקור]) * "החיים ב[[הוליווד]] רק נראים נוצצים, מתוך 12 סרטים חדשים, שניים מרוויחים, ארבעה יוצאים מאוזנים ושישה מפסידים. זה המון כאבי לב, המון חדשות רעות. גם אם אתה מצליח, אתה כבר מודאג קדימה, לסרטים הבאים. זה מתח נוראי. עבודה קשה. צריך לקרוא כל הזמן את התסריטים, לדמיין איך זה ייראה בתור סרט, לבדוק, לתרגם." * "האלטרנטיבה לשבת בבית ולא לעשות כלום או לשוט ביאכטה, לא מתאימה לאופי שלי. האתגר שלי וגם של חיים הוא לנצל את ההצלחה שלנו. הגענו למצב אישי שיש בו פריווילגיה עצומה. גם להצליח, גם לחזור הביתה – להיות ישראלים, גם לעזור, כל אחד בצורה שבחר, להגדיל ולקדם את איכות החיים במדינה. זה לא עניין של כסף." {{מיון רגיל:מילצ'ן, ארנון}} [[קטגוריה:אנשי עסקים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] c5oh9cg9bfjjhhd5groj8uxkn5oex6a 0 26507 240783 206178 2026-10-07T11:51:07Z ~2026-42575-38 27560 240783 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Amir Perets - 20090909.jpg|ממוזער|200px]] '''אמיר פרץ''' (נולד ב-1974) הוא [[אמנות לחימה|אמן לחימה]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "אמנויות הלחימה הן דרך חיים שהצילה אותי לא פעם, אבל אני חסיד של מניעת [[אלימות]] ומעדיף להשתמש בשיקול דעת. צריך להגיב רק כשאין ברירה." * "אני מלמד עקרונות ולא סיטואציות, אתה לומד איך להתמודד עם מצבים, להגיב הכי מהר שאפשר וכמובן מניעה. כלומר, להשתמש במשמעת עצמית ושיקול דעת, כדי לא להיכנס בכלל לסיטואציות הללו." * "הם החליטו ששווה להם לראות אותי ועשו לי [[אודישן]]. השכבתי את הבוחן על הרצפה, הצמדתי לו אקדח לראש ושאלתי אותו 'מה תעשה עכשיו? " * "כשהגעתי ל[[ארצות הברית]] הזהירו אותי שכבר יש כאן המון מדריכים ומומחים, אבל למדתי שעם התמדה ואמינות אפשר לבנות שם טוב גם ב[[הוליווד]]." * "עשיתי לו מבחני קואורדינציה והוא היה מצוין, אבל המפיקים החליטו ללכת דווקא על שחקן לא מוכר, וגם אותו אימנתי." ~ על [[ג'וש דוהאמל]] {{מיון רגיל:פרץ, אמיר}} [[קטגוריה:אמני לחימה]] [[קטגוריה:ספורטאים ישראלים]] 4foquqqvrt3ma9agrkkv3tsn3gpgy0c 0 29839 240778 237095 2026-10-07T11:42:39Z ~2026-42575-38 27560 240778 wikitext text/x-wiki '''[[w:ציפי פינס|ציפי פינס]]''' (נולדה ב־1944) היא במאית, מנהלת ומפיקת [[תיאטרון]] [[ישראלית]]. {{מפריד}} * "הגעתי לתיאטרון [בית ליסין] בתקופה קשה שבה ההסתדרות הפסיקה לתמוך בתיאטרון והתמיכה של משרד התרבות הייתה זעומה ובתנאים נחותים, כשהמשימה הייתה להתמודד מול תיאטראות מצליחים. בחוצפה ובאומץ הצלחנו להביא את התיאטרון למקום השלישי ברשימת התיאטראות המצליחים ב[[ישראל]] והכוונה שלנו להמשיך ולשגשג גם במבנה החדש." ~ יולי 2003 * "ברגע שאתה מביים אתה מזניח את יתר התפקידים שלך בתיאטרון. נקודה. אם זה רק לחודשיים ויש כבר רוטינה ומנגנון של אנשים שיכולים להחליף, זה בסדר. אבל זה כמעט לא אחראי כשזה נעשה באופן קבוע." * "יש מנהלים אמנותיים שבכלל לא יודעים מה עובד מבחינה כספית. אצלי, כל דבר מיתרגם מיד לכסף. אולי זה גם חיסרון, אבל השקפת הניהול שלי מבוססת קודם כול על [[אחריות]]." * "אנחנו די זהירים בכל הנושא של לסחוב מתיאטרון אחר שחקן או יוצר. אבל אם אתה צריך שחקן אתה תוריד אותו גם מעץ התלייה." * "ב[[הערוץ הראשון|ערוץ 1]] עשו סדרה עם אנשים ידועים שיוצאים למסע בעקבות המשפחה שלהם. לקחו אותי לתוכנית ונורא שמחתי. סוף סוף אגלה משהו. אבל לא מצאו כלום. פשוט כלום." {{מיון רגיל:פינס, ציפי}} [[קטגוריה:במאים ישראלים]] [[קטגוריה:מפיקים ישראלים]] khiclilfaujpa0fzi6n02qch3gx8ccp 0 30022 240753 239069 2026-10-06T19:34:59Z קליאו 9676 עריכה 240753 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מיעוט}} ==כללי== * "כמעט כל אדם מתנסה בהוויית מיעוט כלשהי, אם כילד, אם כמבוגר, אם כזקן." ~ [[W:אלוף הראבן|אלוף הראבן]] * "המיעוט הקטן ביותר בעולם הוא הפרט." ~ [[איין ראנד]] * "צריכים לקבל את העובדה שהילדים שלכם יגלו שהם שייכים למיעוט אם בחרתם בשבילכם ובשבילם השקפות של מיעוט." ~ [[ארן באורד'יר יואונסון]] * "הרוב מעולם לא הביא לשינוי בעולם. מיעוט קטן תמיד עשה זאת." ~ [[W:מייקל מור|מייקל מור]] * "בכל מקום רק מיעוט קורא [[ספר]]ים, מיעוט מועט ממנו קורא שירים, רק מיעוט מכור ל[[תיאטרון]] ומיעוט ממלא את אולמי הקונצרטים או הולך למוזיאונים." ~ [[ס. יזהר]] * "שלא הלכו במידת הדין בממון אחרי הרוב אלא במיעוט." ~ [[תלמוד ירושלמי]], בבא קמא, ד', ד' * "החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט." ~ [[נתן שחם]], "קרן אקסודוס" * "תמיד כיבדתי [[ג'ינג'י|ג'ינג'ים]] כבני מיעוטים של [[צבע שיער|צבעי שיער]]." ~ מתוך הסרט '[[לא רק בלונדינית 2]]' ==היהודים כמיעוט== * "אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב." ~ [[משה הלברטל]] * "ה[[יהודים]] הם דוגמה חיה למיעוט, תזכורת מתמשכת של החובות אותן חבה החברה למיעוטיה, יהיו מי שיהיו." ~ [[אבא אבן]] * "העם היהודי חי כמיעוט בארצות שונות אלפיים שנה. היהודים תמכו במאבק על [[זכויות האדם]]. כשאתה מיעוט ואתה נלחם על זכויות האדם אתה מגן בזה על האינטרס שלך. המבחן האמיתי הוא כשאנחנו הרוב." ~ [[דן מרידור]] * "חידוש העצמאות היהודית הפך עם שהיה מיעוט נחות לרוב שליט בארצו, אלא שבגלל נסיבות הזמן והמקום, הפך רוב זה עצמו למיעוט בלב עמים עויינים." ~ [[אמנון רובינשטיין]] * "ב[[ארצות הברית]] וכן בכל העולם החדש – אין היהודים מיעוט זר, כי כולם זרים במובן מסוים. היהודים הם מהגרים בארצות הברית או בני מהגרים ככל האמריקנים." ~ [[דוד בן-גוריון]], 'בין ישראל לגולה', אוקטובר 1954 [[קטגוריה:סוציולוגיה]] na32t7tr83szqf7ewq08nzxvgkfua6e 0 30147 240760 240391 2026-10-07T08:35:16Z דבר על דיוקו 25615 /* כללי */ 240760 wikitext text/x-wiki [[קובץ:יותם זמרי.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|יותם זמרי, 2017]] '''[[W:יותם זמרי|יותם זמרי]]''' (נולד ב־1982) הוא איש תקשורת, סאטיריקן, קופירייטר ופובליציסט [[ישראלי]]. מגיש בתוכנית 'פתחי וזמרי בעם' ברדיו גלי ישראל, ופאנליסט תוכנית 'הפטריוטים' בערוץ עכשיו 14. == כללי == * "[[כינור]] זה כלי הנגינה הכי יהודי אחרי [[מצפון]]." * "אני אוהב אנשים שמפרגנים לי ברחוב, אני אוהב יותר אנשים שמקללים אותי ברחוב. אין תחושה טובה יותר מלדעת שהזזת למישהו את הגבינה." * "לפעמים נדמה שלא כתבתי על מה שקרה לי, אלא עשיתי דברים כדי שיהיה על מה לכתוב." * "'''וגר זאב עם כבש''', אין לי בעייה עם המשפט הזה, בתנאי שאני הזאב." * "השמאל בישראל מאמין ב[[בנימין נתניהו|ביבי]], יותר מאשר [[W:ידידיה מאיר|ידידיה]] מאמין באלוקים." ~ בתוכנית 'הפטריוטים' == ביטחון == * "התקררנו." ~ ביחס לשבעה באוקטובר * "'''לזרבב''' את עזה." ~ פירוש חדש למילה כנגזרת משמו של הרב זרביב * "פעם פחדנו להזיז אוהל, היום הזזנו הר." ~ על לבנון, לאחר השמדת רכס עלי טהאר == תקשורת == * "אני חושב שהגוף החזק ביותר במדינת ישראל הוא לא בג"ץ, לא צה"ל ולא הממשלה אלא התקשורת." * "שלי, למה עברת מהתקשורת לפוליטיקה, נמאס לך להשפיע?" * "אני לא עיתונאי. לפעמים קוראים לי עיתונאי. קודם אני אומר שלא יפה לקלל, ואחר כך עונה: אני לא עיתונאי, אני משחרר עבדים." == פוליטיקה == * "יש בישראל שני צדדים שמאוד אוהבים לצחוק אחד על השני – [[ימין ושמאל בפוליטיקה|שמאל וימין]]. עד היום, רוב מה שראינו זה את השמאל כותש את הימין בתוכניות הסאטירה. אבל אנחנו לא באנו לכתוש רק את השמאל. אנחנו לא מרחמים על אף אחד. גם לימין יש המון [[ביקורת]] על הימין. אני חושב שייהנו מהתוכנית גם אנשים שלא מאמינים בארץ ישראל השלמה." * "השמאל לא צועק את מה שהוא מפחד ממנו, אלא את מה שהוא עומד לעשות." * "אני לא מוכן למשחק הזה של מעכשיו..." * ״השמאל צריך קמפיין טוב, הימין צריך את המציאות.״ {{מיון רגיל:זמרי, יותם}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] f28e9axwcpohiqry4tye01qqoa2eu53 0 30178 240735 240708 2026-10-06T13:24:05Z The duke 6430 /* כללי */ הרחבה 240735 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. {{מפריד}} == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] lnxs46niqln730ifh8iyrogejugyeu5 240750 240735 2026-10-06T19:29:07Z קליאו 9676 עריכה 240750 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] 8dmaq91prtxiyk9qntdfc91qe51apzf 240754 240750 2026-10-07T07:39:06Z The duke 6430 /* מתוך יצירותיו */ 240754 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == נאמר עליו == * הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק." ~ דויד איוון בספרו "אנשיו של דויד איוון" (Pobol Dafydd Iwan), הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] 54zlsgvjmj4asroxeu16jar12m1h0cq 240755 240754 2026-10-07T07:43:04Z The duke 6430 /* נאמר עליו */ הרחבה 240755 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == נאמר עליו == * "הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק." ~ דויד איוון בספרו "אנשיו של דויד איוון" (Pobol Dafydd Iwan), הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125. * "נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס." ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר "הדגל החדש", פרק 35, דצמבר 2005. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] 43chdp7omkgfamrih7bxmvd59zxl8as 240756 240755 2026-10-07T07:44:52Z The duke 6430 /* נאמר עליו */ קישורים פנימיים 240756 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == נאמר עליו == * "הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק." ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו "אנשיו של דויד איוון" (Pobol Dafydd Iwan), הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125. * "נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס." ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר "הדגל החדש", פרק 35, דצמבר 2005. == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] aw3ac2akn6kpo1655aoaji1xss28ro8 0 30212 240736 2026-10-06T14:21:41Z קליאו 9676 דף חדש 240736 wikitext text/x-wiki '''מתושלח''' הוא ספר מאת [[אמנון רובינשטיין]] שיצא לאור ב־2021 {{מפריד}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "אני כל כך רחוק מלהיות [[צעירות|צעיר]], שאני אפילו זוכר את התקופה בה המכוניות היו לא־אוטונומיות, כשנהגו בהן בני אדם." * " ויותר מכול קסמו לי הצעצועים של הבינה המלאכותית — בובות תמימות למראה שיודעות להשיב על כל מה שישאלו אותן — ממש אנציקלופדיות קטנות שאפשר לשחק בהן, לדבר איתן וגם ללמוד מהן." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "הצלונים ירדו והחלון הקדמי הפך שקוף ונראתה בעדו דמות הרחוב התל אביבי במלוא חיוניותו — המון אדם, מכוניות, שלטי פרסומת לרוב, שמיים מלאים ברחפנים, במכוניות מעופפות ובצעירים הצפים מעל ומשייטים בחלל האוויר בעזרת חליפות ציפה ממונעות." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי, ויש גם מתים חדשים שהאריכו ימים אך סופם הגיע. הם שוכני עפר וגם שוכנים במכשירים שלי." * "מי אומר 'עד מאה ועשרים'? מדוע לא עד מאתיים? שלוש מאות? חמש מאות? זקנה המביאה את המוות היא מחלה, וכמו כל מחלה, היא ניתנת לריפוי." * "מתוך ההקלטות האלה הם יוכלו ליצור את המקלדת שתשחזר את דבריהם של המתים בקולם הם, לאחר מותם. אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" [[קטגוריה: ספרי מדע בדיוני]] t6ohvk1j89q6fw6xwhk4sbn4uybccuf 240737 240736 2026-10-06T14:22:14Z קליאו 9676 240737 wikitext text/x-wiki '''מתושלח''' הוא ספר מאת [[אמנון רובינשטיין]] שיצא לאור ב־2021 {{מפריד}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "אני כל כך רחוק מלהיות [[צעירות|צעיר]], שאני אפילו זוכר את התקופה בה המכוניות היו לא־אוטונומיות, כשנהגו בהן בני אדם." * " ויותר מכול קסמו לי הצעצועים של הבינה המלאכותית — בובות תמימות למראה שיודעות להשיב על כל מה שישאלו אותן — ממש אנציקלופדיות קטנות שאפשר לשחק בהן, לדבר איתן וגם ללמוד מהן." * "ולמה אני עדיין רווק? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "הצלונים ירדו והחלון הקדמי הפך שקוף ונראתה בעדו דמות הרחוב ה[[תל אביב|תל אביבי]] במלוא חיוניותו — המון אדם, מכוניות, שלטי פרסומת לרוב, שמיים מלאים ברחפנים, במכוניות מעופפות ובצעירים הצפים מעל ומשייטים בחלל האוויר בעזרת חליפות ציפה ממונעות." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי, ויש גם מתים חדשים שהאריכו ימים אך סופם הגיע. הם שוכני עפר וגם שוכנים במכשירים שלי." * "מי אומר 'עד מאה ועשרים'? מדוע לא עד מאתיים? שלוש מאות? חמש מאות? זקנה המביאה את המוות היא מחלה, וכמו כל מחלה, היא ניתנת לריפוי." * "מתוך ההקלטות האלה הם יוכלו ליצור את המקלדת שתשחזר את דבריהם של המתים בקולם הם, לאחר מותם. אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" [[קטגוריה: ספרי מדע בדיוני]] f7c8nbuw1fs0wcpedtmzjije51qmwco 240745 240737 2026-10-06T18:11:37Z דולב 835 הגהה 240745 wikitext text/x-wiki '''מתושלח''' הוא ספר מאת [[אמנון רובינשטיין]] שיצא לאור ב־2021. {{מפריד}} * "ראיתי במדעי המחשב שליחות מדעית ואנושית." * "אני כל כך רחוק מלהיות [[צעירות|צעיר]], שאני אפילו זוכר את התקופה בה המכוניות היו לא־אוטונומיות, כשנהגו בהן בני אדם." * "ויותר מכול קסמו לי הצעצועים של ה[[בינה מלאכותית|בינה המלאכותית]] – בובות תמימות למראה שיודעות להשיב על כל מה שישאלו אותן – ממש אנציקלופדיות קטנות שאפשר לשחק בהן, לדבר איתן וגם ללמוד מהן." * "ולמה אני עדיין [[רווק]]? שתי סיבות עיקריות: לא מצאתי אישה כלבבי, וגם מצאתי, כאמור, תחליפים מיניים לרוב." * "הצלונים ירדו והחלון הקדמי הפך שקוף ונראתה בעדו דמות הרחוב ה[[תל אביב|תל אביבי]] במלוא חיוניותו – המון אדם, מכוניות, שלטי פרסומת לרוב, שמיים מלאים ברחפנים, במכוניות מעופפות ובצעירים הצפים מעל ומשייטים בחלל האוויר בעזרת חליפות ציפה ממונעות." * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה ה[[תפנית]] העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי, ויש גם מתים חדשים שהאריכו ימים אך סופם הגיע. הם שוכני עפר וגם שוכנים במכשירים שלי." * "מי אומר 'עד מאה ועשרים'? מדוע לא עד מאתיים? שלוש מאות? חמש מאות? [[זקנה]] המביאה את ה[[מוות]] היא [[מחלה]], וכמו כל מחלה, היא ניתנת לריפוי." * "מתוך ההקלטות האלה הם יוכלו ליצור את המקלדת שתשחזר את דבריהם של המתים בקולם הם, לאחר מותם. אתה מבין שכל אדם יוכל לשוחח עם המתים בלי שיחשוד שמדובר בבינה מלאכותית?" [[קטגוריה:ספרי מדע בדיוני]] cd877unhk3vc56a9wwkhq74oscejruf 0 30213 240739 2026-10-06T17:19:06Z קליאו 9676 דף חדש 240739 wikitext text/x-wiki '''תפנית''' הוא שינוי מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * " [הציונות] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[W:מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] 2f6579dtsvrk0zf333pt5fb0xt453jo 240740 240739 2026-10-06T17:20:05Z קליאו 9676 240740 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' הוא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * " [הציונות] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של מדינה יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת החיים מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[W:מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] isksc95dma2m7aqbfbxkkie26oetk5c 240741 240740 2026-10-06T17:23:22Z קליאו 9676 240741 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' הוא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * "המצוקה היא סימן לתפנית בדרכך שבה נגלה תפקיד נוסף שהוזמנת אליו." ~ [[יאיר כספי]] * "[הציונות] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של [[מדינה]] יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת ה[[חיים]] מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] 3bqzrl7072iydwpjtnceqcs0ra5o42e 240742 240741 2026-10-06T17:24:42Z קליאו 9676 240742 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' היא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * "המצוקה היא סימן לתפנית בדרכך שבה נגלה תפקיד נוסף שהוזמנת אליו." ~ [[יאיר כספי]] * "[הציונות] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של [[מדינה]] יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת ה[[חיים]] מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] 5ame6gv1zo3o7b7pgbw9lwnpii2v3rj 240743 240742 2026-10-06T17:27:28Z קליאו 9676 240743 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' היא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מה שצריך כעת הוא תפנית. של שכל ולא של כוח. תפנית אל הכרת האמת." ~ [[ס. יזהר]] * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * "המצוקה היא סימן לתפנית בדרכך שבה נגלה תפקיד נוסף שהוזמנת אליו." ~ [[יאיר כספי]] * "[הציונות] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של [[מדינה]] יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת ה[[חיים]] מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] rrq7krx61r1xowf67uzuxfnb221tpbt 240744 240743 2026-10-06T17:29:41Z קליאו 9676 240744 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' היא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * "המצוקה היא סימן לתפנית בדרכך שבה נגלה תפקיד נוסף שהוזמנת אליו." ~ [[יאיר כספי]] * "מה שצריך כעת הוא תפנית. של [[שכל]] ולא של כוח. תפנית אל הכרת האמת." ~ [[ס. יזהר]] * "[הציונות] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של [[מדינה]] יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת ה[[חיים]] מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] ql4am64t3h1udr9msikb78tqkb395wk 240746 240744 2026-10-06T18:31:16Z דולב 835 הגהה 240746 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' היא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * "המצוקה היא סימן לתפנית בדרכך שבה נגלה תפקיד נוסף שהוזמנת אליו." ~ [[יאיר כספי]] * "מה שצריך כעת הוא תפנית. של [[שכל]] ולא של [[כוח]]. תפנית אל הכרת האמת." ~ [[ס. יזהר]] * "[ה[[ציונות]]] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של [[מדינה]] יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת ה[[חיים]] מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[מתושלח (ספר)|מתשולח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] j8qvot3bfgr5c76wq3nxgzyyjeer20t 240749 240746 2026-10-06T19:28:27Z קליאו 9676 240749 wikitext text/x-wiki '''תַּפְנִית''' היא [[שינוי]] מהותי ומשמעותי המתרחש לרוב בפרק זמן קצר. {{מפריד}} * "מַעְּגָלִים ׁשֶל סִּבֹות אֹו תֹהּו אֹו תַפְנִּיֹות מִקְרִּיֹות ׁשֶל סִּכּוי." ~ [[רוברט פינסקי]] * "המצוקה היא סימן לתפנית בדרכך שבה נגלה תפקיד נוסף שהוזמנת אליו." ~ [[יאיר כספי]] * "מה שצריך כעת הוא תפנית. של [[שכל]] ולא של [[כוח]]. תפנית אל הכרת האמת." ~ [[ס. יזהר]] * "[ה[[ציונות]]] חוללה תפנית חדה בתולדות העם היהודי על ידי הקמתה של [[מדינה]] יהודית." ~ [[יחזקאל דרור]] * "רבים ממכריי וקרוביי אינם עוד בחיים. רובם מתו לפני שהחלה התפנית העולמית של הארכת ה[[חיים]] מעבר לגיל מאה ועשרים המיתולוגי." ~ [[אמנון רובינשטיין]], '[[מתושלח (ספר)|מתושלח]]' [[קטגוריה:חיי האדם]] fjgug5t59wnzynv417yclmyvj9dfd0d 0 30214 240757 2026-10-07T08:33:01Z דבר על דיוקו 25615 יצירת דף עם התוכן "'''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית כאן 11, המבוססת על עמוד הרשת הפופולרי של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי") מאופקים, שעוברת לתל אביב לאחר שחתונה בוטלה, ומציגה בהומור שנון ומלא רפרנסים את עולם התרבות הפופולרית, הרשתות החברתיות וחיי הצע..." 240757 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית כאן 11, המבוססת על עמוד הרשת הפופולרי של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי") מאופקים, שעוברת לתל אביב לאחר שחתונה בוטלה, ומציגה בהומור שנון ומלא רפרנסים את עולם התרבות הפופולרית, הרשתות החברתיות וחיי הצעירים בישראל. {{מפריד}} === בצי === * למה אתה גרגמל? * יא..יא..יא.. * אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי יש אותך ביותר מלאך? === טופז === * את רופסת אין בך שריר * זה לא מושך אותנו הגברים * את לא קורנת היי פצפונת כריזמה של עוגיית חיוך ===כנרת === * ביג לייק * ממש ברוח התקופה * שגעת aw69uy609rw9p47tvpopwodxqhm9c1x 240758 240757 2026-10-07T08:33:15Z דבר על דיוקו 25615 /* בצי */ 240758 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית כאן 11, המבוססת על עמוד הרשת הפופולרי של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי") מאופקים, שעוברת לתל אביב לאחר שחתונה בוטלה, ומציגה בהומור שנון ומלא רפרנסים את עולם התרבות הפופולרית, הרשתות החברתיות וחיי הצעירים בישראל. {{מפריד}} === בצי === * למה אתה גרגמל? * יא..יא..יא.. * אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי * יש אותך ביותר מלאך? === טופז === * את רופסת אין בך שריר * זה לא מושך אותנו הגברים * את לא קורנת היי פצפונת כריזמה של עוגיית חיוך ===כנרת === * ביג לייק * ממש ברוח התקופה * שגעת 7bbzkgafi5v2m04w3av5v0vfnsq22vc 240759 240758 2026-10-07T08:33:34Z דבר על דיוקו 25615 /* טופז */ 240759 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית כאן 11, המבוססת על עמוד הרשת הפופולרי של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי") מאופקים, שעוברת לתל אביב לאחר שחתונה בוטלה, ומציגה בהומור שנון ומלא רפרנסים את עולם התרבות הפופולרית, הרשתות החברתיות וחיי הצעירים בישראל. {{מפריד}} === בצי === * למה אתה גרגמל? * יא..יא..יא.. * אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי * יש אותך ביותר מלאך? === טופז === * את רופסת אין בך שריר * זה לא מושך אותנו הגברים * את לא קורנת *היי פצפונת * כריזמה של עוגיית חיוך ===כנרת === * ביג לייק * ממש ברוח התקופה * שגעת aq9jba5sfqm63v4kfne2c8goy4u65gj 240763 240759 2026-10-07T09:06:45Z דבר על דיוקו 25615 240763 wikitext text/x-wiki בהחלט. ערכתי את הקטע כך שיתאים יותר לסגנון ולמבנה המקובלים בוויקיפדיה, תוך שמירה על התוכן. בנוסף, תיקנתי תחביר ויקי, אחידות בפיסוק ובמרכאות, וניסוח אנציקלופדי יותר. '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית [[כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת לתל אביב לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. {{מפריד}} == משפטים נבחרים == === בצי === * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." === טופז === * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." === כנרת === * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." === אמא של בצי === * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." * "סבלנות של ילד מול קרמבו." 4m1wqqmxdgs7pn3ijum6cbyksugohru 240764 240763 2026-10-07T09:11:18Z דבר על דיוקו 25615 הרחבה, עריכה 240764 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית [[כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת לתל אביב לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == משפטים נבחרים == === בצי === * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." === טופז === * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." === כנרת === * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." === נופר=== *סתמי קציצה *ג׳וחא אפלה *לכי תשתי מים מהברז *תוקירי כבוד * "סבלנות של ילד מול קרמבו." === אמא של בצי === * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." fpknux3hzjxxeavx46efcivegkuyqrr 240765 240764 2026-10-07T10:28:16Z דבר על דיוקו 25615 240765 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת לתל אביב לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == משפטים נבחרים == === בצי === * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." === טופז === * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." === כנרת === * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." === נופר=== *סתמי קציצה *ג׳וחא אפלה *לכי תשתי מים מהברז *תוקירי כבוד * "סבלנות של ילד מול קרמבו." === אמא של בצי === * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." 02nra3ezi3ke9ib94f65er70eb7kvv4 0 30215 240768 2026-10-07T11:31:04Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=סכיזופרניה}} * "אנו מסתכלים בחשד בכל תיאוריה של סכיזופרניה המנתקת את הנושא מבעיות החיים הרגילים ומכל מה שהוא אוניברסלי בהתפתחות אינדיווידואלית בסביבה נתונה." ~ [[דונלד ויניקוט]], [[משחק ומציאות]] * "כשאתה מדבר לאלוהים זאת תפילה, אבל כשאל..." 240768 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סכיזופרניה}} * "אנו מסתכלים בחשד בכל תיאוריה של סכיזופרניה המנתקת את הנושא מבעיות החיים הרגילים ומכל מה שהוא אוניברסלי בהתפתחות אינדיווידואלית בסביבה נתונה." ~ [[דונלד ויניקוט]], [[משחק ומציאות]] * "כשאתה מדבר לאלוהים זאת תפילה, אבל כשאלוהים מדבר אליך זאת סכיזופרניה." ~ מתוך הסדרה [[תיקים באפלה]] * "הצגתי לפני שומעי שתי מובאות ואמרתי להם שהאחת נלקחה מכתבי היידגר והאחרת היא קטע משיחה שהייתה לי עם חולה סכיזופרני... אחר כך ביקשתי ממאזיני להתאים בין המובאה לבעל המובאה, תאמינו או לא, הרוב המכריע סברו כי הפסקה המובאת מהיידגר היא דבריו של חולה הסכיזופרניה." ~ [[ויקטור פראנקל]] * " עכשיו, רק כדי שלא תתבלבלו לנו, סכיזופרנים הם אנשים שלפעמים שומעים קולות שאומרים להם כל מיני דברים - לא מפוצלי אישיות, שזה משהו אחר לגמרי ואפילו פחות כיפי - ומתברר שמדובר בקולות שונים לגמרי מאלה שמגיעים לאוזנינו מן החוץ."~ [[w:רועי צזנה|רועי צזנה]] * "בעוד מרבית האנשים ראו בסכיזופרנים חולים חסרי תקנה במקרה הטוב ורוצחים במקרה הרע, באה הוליווד והגישה לנו את ג'ון נאש, חתן פרס נובל, גאון וסכיזופרן. אבל הקשר בין המציאות והוליווד הוא רופף. סיפורו של נאש מדהים. במציאות מחקרים הראו כי האינטליגנציה של החולים בסכיזופרניה כקבוצה נמוכה מהממוצע." ~ [[W:יעל טבת קלגסבלד|יעל טבת קלגסבלד]] * " המחלה עולה לכותרות בדרך כלל במקרה שרוצח או פושע אלים מוכרז כסכיזופרן." ~ [[W:יעל טבת קלגסבלד|יעל טבת קלגסבלד]] tlmturm13tjkz5a9inqbsx0evn4e9g3 14 30216 240769 2026-10-07T11:38:35Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת קטגוריה|ציטוט|מפיקים ישראלים}} [[קטגוריה:מפיקים|ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים]]" 240769 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|מפיקים ישראלים}} [[קטגוריה:מפיקים|ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים]] o1jzjs0ivu7kelhsv1mknne63w5yi01