ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.23 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 3874 240877 240762 2026-10-09T10:23:40Z דולב 835 הגהה 240877 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Diogenes-statue-Sinop-enhanced.jpg|שמאל|ממוזער|172px|פסלו של דיוגנס]] '''[[w:דיוגנס|דיוגנס]]''' (412 לפנה"ס – 323 לפנה"ס), [[פילוסוף]] יווני מאסכולת הציניקנים ב[[אתונה]]. ==עצות לחיים== * "התרגול מביא ל[[שלמות]]." * "למדו נא את ה[[הנאה]] לבוז ל[[תענוג]]." * "זהו יתרון שלא [[פחד|לפחד]] מן ה[[חושך]]." * "היזהר נא ש[[בושם|בשמיך]] לא יגרמו לך להסריח." * "להיות חסר כול הוא תחילתו של ה[[אושר]]." * "התייחסו אל האישים הגדולים כמו ל[[אש]] – אל תעמדו קרוב מדי אליהם, אך גם לא רחוק מדי." * "לכו נא לכל בית מסחר וראו נא עד כמה הדברים היקרים הם חסרי ערך." * "להתבונן בעכבר יכול לרפא אותך מן ה[[קנאה]] במזלו של הזולת." * "אין [[מקל]] עבה דיו שיהיה בו כדי להרחיקני מ[[אדם]] שממנו אוכל [[למידה|ללמוד]] משהו." * "ה[[חינוך]] מעניק משמעת ל[[צעירות|צעירים]], ומנחם את ה[[זקנה|זקנים]]; הוא עושרם של [[עוני|עניים]] ותרבותם של [[עושר|עשירים]]." * "ה[[כנות]] היא ה[[יופי]] הגדול ביותר של המין האנושי." ==האדם== * "אני [[אזרח]] העולם." * "ה[[קהילה]] האמיתית היא העולם כולו." * "אין אנו איתנים, חופשיים או מושלמים כמו ה[[בעלי חיים|חיות]]." * "האמנות להיות [[עבדות|עבד]] היא לדעת לשלוט באדוניו." * "יש בכוחה של ה[[פילוסופיה]] להטות את [[מוח|מוחו]] של אדם צעיר מן האהבה הגופנית אל האהבה הרוחנית." * "מאושר הוא ה[[אדם]] המתכנן להינשא ואיננו מתחתן." * "אפילו עם [[פנס]] לאור היום, אינני יכול למצוא אדם כן." * "עבור אדם ישר, כל יום הוא יום [[חג]]." * "אנו [[סקרנות|סקרנים]] יותר לפענח את חלומותינו, מאשר את הדברים שאנו רואים לפני עינינו כשאנו ערים." ==כללי== * "ידו של חבר פתוחה." * "[[תבונה]] או חבל תלייה." * "איזה ערך יש לפילוסוף שאיננו פוגע ברגשותיו של איש?" * "הפילוסופיה של [[אפלטון]] היא [[שיחה]] שאין לה סוף." * "בביתו של עשיר אין בנמצא מקום לירוק, אלא בפניו." * "על אדונים לציית לעבדיהם, על חולים – לרופאיהם, ועל נחלים – לגדותיהם." * "האפל שבמקומות של [[פאב|בית מרזח]], הוא הגורם לתשומת לב רבה ביותר." * "עשירים נבערים מדעת כמוהם ככבשים עם גיזת זהב." * "אנשים טובים הם צלמיהם של ה[[אל|אלים]]." * "ה[[אומללות]] הגדולה ביותר היא להיות זקן, עני ובודד." * "פרוצה יפה כמוה כ[[דבש]] [[רעל|מורעל]]." * "מדוע לא להכות את ה[[מורה]] כאשר התלמיד מתנהג לא יפה?" * "שוחח על המידות הטובות ואיש לא יעצור; שרוק ורקוד ורכשת את תשומת לבו של ההמון." * "גרמנו לכל [[מתנה]] פשוטה של האלים להיות מסובכת." * "אחרי ביקור במרחצאות, היכן אתם מתרחצים?" * "להסמיק פירושו לעטות את צבען של המידות הטובות." * "תן לי פרוטה עכשיו חבר, וכאשר הקהילה תבקש ממך לתרום עבור קבורתי תוכל לומר: 'כבר נתתי'." * "אין בנמצא [[חברה]] ללא חוקים, ו[[ציוויליזציה]] ללא עיר." * "אנשים המדברים גבוה, אך אינם עושים דבר, כמוהם ככלי נגינה; צלילים הם כל מה שיש להם להציע." * "אני מציב את [[אומץ]] הלב נגד ה[[גורל]], את ה[[טבע]] נגד ה[[הרגל]], ואת ה[[תבונה]] נגד ה[[תשוקה]]." * "בשביל העשיר, מתי שהוא רוצה ובשביל האביון, מתי שהוא יכול." ~ כשנשאל מה היא השעה המתאימה ביותר לארוחה ==אישי== * "אני האדם החופשי היחיד באתונה." * "זוז, אתה מסתיר לי את [[השמש]]." ~ ל[[אלכסנדר הגדול]], בשעה שהגיע לפוגשו * "אכסדרותיה ורחובותיה של אתונה נבנו על מנת לשמש לי כמקומות מגוריי." * "מי ייתן ויכולתי להשתחרר מן ה[[רעב]] בקלות כה רבה כמו מן ה[[תאווה]]." * "למדתי מן העכברים כיצד לחיות ללא [[שכר דירה]], ללא [[מס|מיסים]] וללא [[הוצאה|הוצאות]]." * "כאשר אמות זרקו את גופתי לזאבים. אני מורגל בכך." * "אנשים הזמנתי ולא נבלים." ~ לאחר שהזמין את כל האנשים להתכנס סביבו ולהאזין לדבריו, ואז הכה אותם במקלו * "[[אנטיסתנס]] גרם לי, אנוכי הלבוש סחבות, להיות חכם, עצמאי ושבע רצון." * "[[אריסטו]] סועד כאשר המלך פיליפ רוצה; דיוגנס סועד כאשר הוא חפץ." * "זרקתי את הספל כאשר ראיתי ילד שותה מן השוקת באמצעות כפות ידיו." * "קברו אותי שרוע על כרסי; תמיד שכבתי על גבי." * "ברחובות, אינני מבקש חסדים, אלא להשתכר למחייתי." * "[[השתנה|הטלתי את מימיי]] באדם שכינה אותי 'כלב'; מדוע הוא היה כה מופתע?" * "מדוע לשבח את דיוקלס שנתן לי דרכמה, ולא אותי, הראוי לכך?" * "ראיתי את המנצח דיוקסיפוס מכניע את כל מתחריו באולימפיה, ושוכב על גבו למבטיה של נערה יפה." * "האם משום שזקנתי אזנח את הפילוסופיה? רק בסוף המירוץ אתה מגביר את המהירות." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים}} [[קטגוריה:פילוסופים יוונים]] jjnbvxnwumhokoi9c9jmdb54j0kstej 0 15587 240859 240428 2026-10-08T16:09:52Z יוסף אומץ 20548 240859 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * ״לרגשות אין שום ערך״. * ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״מבחינתי הרמב"ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן." * "אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם." * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "איני מקבל את התפיסה שיש לאסור את העלייה בגלל התססת הערבים. להיכנע לפראי אדם זה דבר שיש לו מחירים לטווח ארוך." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "אני חושב שהתכונות הללו, של נוחעם בפרט ושל אנטי גיבור בכלל, מעוררות אצלנו אמינות מפני שאנחנו מוצאים את כל זה בנו עצמנו ובסביבתנו. אנשים בשר ודם אינם אלים ולא חצאי אלים, גם לא הגדולים ביותר מתוכנו. כולנו בני אדם, וכדאי להכיר בכך. אלים וחצאי אלים קיימים רק בין דפי הספרים (בעיקר העתיקים). תפקידה של הספרות בדורות האחרונים אינו רק להציב בפנינו אוטופיה לא מושגת ואידאלית של בני אדם כמלאכים גדולים מהחיים, אלא להציב בפנינו מראה לחולשות ולפגמים שלנו כבני אדם (בבחינת מלאכים כבני אדם). מסתבר ש'''לפעמים צריך סרט טוב כדי שנפסיק לחיות בסרט.'''" * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 1pr8fgk4rblrhw9ixflmadgz0e6e2b4 0 15880 240876 231668 2026-10-09T10:08:37Z ~2026-54164-88 27716 240876 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Einat Wilf 2008.jpg|ממוזער|200px|עינת וילף]] '''[[w:עינת וילף|עינת וילף]]''' (נולדה ב־11 בדצמבר 1970), חברת [[הכנסת]] ה־18 מטעם סיעת העצמאות ויושבת ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. {{מפריד}} * "שנים על גבי שנים עדי שוורץ ואני הגענו לפגישות במשרד הביטחון והזהרנו שאנחנו מאכילים את המפלצת ומאפשרים לה להתנפח כמו בלון. אמרנו להם, התודעה הפלסטינית של זכות השיבה, של הפליטים, בסוף זה יתפוצץ לנו בפרצוף. והתשובות היו בסגנון, אבל צריך שקט, אבל אפשר לחכות עד אחרי החגים. עדי ואני היינו יוצאים מזועזעים מהחשיבה הזו" ~ ריאיון לשרי מקובר-בליקוב, 24 בפברואר 2024 ([https://www.maariv.co.il/news/israel/article-1078297 מקור]). * "הישראלים והפלסטינים וכן מדינות העולם הערבי הם לא ילדים חסרי הבנה – הם שחקנים פוליטיים המסוגלים לשקול חלופות שונות ולבחור את החלופה הכי פחות גרועה מבחינתם. הם נמצאים בסכסוך לא מכיוון שאין ביניהם מתווך נלהב והוגן או אין מי שיפעיל עליהם מספיק לחץ. הם נמצאים בסכסוך כי שאיפותיהם מנוגדות ובמצב הקיים חלופת הקיפאון עדיפה בעיניהם על קבלת הכרעות שעלולות לשסע את עמיהם. בהחלט ייתכן שיבוא היום שבו הנסיבות הגאו־פוליטיות והפוליטיות ותמורות היסטוריות, תרבותיות וכלכליות ייצרו מצב שבו הצדדים ימצאו את הדרך להסכם שלום מלא המסדיר את שלל הסוגיות העומדות בין הצדדים. ראוי גם לנקוט פעולות שיאפשרו עד כמה שאפשר לכל צד לחיות את חייו ולשמר את הסיכוי להסדר בעתיד, אבל אם בינתיים הצדדים מצליחים לכל הפחות לא להרוג זה בזה, דיינו." ~ על שורש הסכסוך הישראלי־פלסטיני (עינת וילף, [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FHEII '''"ישראל והפלסטינים מבינים: קיפאון מדיני עדיף על החלופות"'''], באתר מעריב השבוע, 15 במאי 2014) * "היו תקופות שהייתי חברה בוועדת חוץ וביטחון והיה מידע מפליל על אונר"א ויושבים שם נציגים של משרד הביטחון ואנחנו שואלים אותם "למה אתם לא מפרסמים את זה? זה יעזור לנו". ואומרים "אנחנו לא רוצים לפגוע בארגון, אם זה יצא זה יפגע בארגון". כלומר ישראל ידעה שמודיעין שלילי יפגע... ההגנה שישראל נתנה לאונר"א היא הגנה רב מימדית. לדאוג לכסף שיזרום, לדאוג שמודיעין לא ייצא, מתוך תפיסה שאונר"א הוא גורם מייצב באזור, וזה מה שעדי ואני כל הזמן יצאנו נגדו. לא רק שאונר"א הוא לא גורם מייצב, אונר"א הוא הגורם הכי radicalizing באיזור." ~ על יחס ישראל לאונר"א (עינת וילף, מתוך הפודקאסט 'גיקונומי', [https://geekonomy.net/2024/02/02/geekonomy843/ פרק 843] החל משניה 1:24:50, 2 בפברואר 2024) * "ופתאום הנושא התחיל לעלות לסדר היום ואפילו הקונגרס האמריקאי העביר החלטה שאונר"א חייבת לדווח כמה הם באמת פליטים בפועל מתוך המיליונים שהיא סופרת. ואז שוב נזעקו במשרד הביטחון וקראו לי לישיבה ואמרו לי, את תציתי אינתיפאדה שלישית. כי ברגע שייוודע כמה פליטים יש בפועל, לא יהיה מימון לאונר"א ולא יגיע כסף ותפרוץ אינתיפאדה. בשבילי זה היה רגע מאוד מכונן. הבנתי שהשקרים מוסכמים, שאנשים יודעים שזה שקר, אבל אם אגיד את האמת ויצטרכו להתמודד איתה, הכל פה יתפוצץ". ~ על שיתוף הפעולה של ישראל עם אונר"א (שרי מקובר-בליקוב, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1261155 '''"החכית לשעבר חוזרת לפרונט - ומפוצצת מיתוסים: שיקרנו לעצמנו על הפלסטינים"'''] באתר מעריב, 13 בדצמבר 2025) * "ואני אהיה כנה אתכם: אני אתאיסטית. יהודים רבים הם אתאיסטים. לאתאיזם יש מסורת חזקה וגאה מאוד בקרב העם היהודי ... אם אתם רוצים לדעת מה היחס של היהודים לדת, אתם צריכים להבין שביהדות אתם יכולים להכיר באל אחד או פחות". ('''"עינת וילף: ראשי הציונות היו אתאיסטים"''', יוטיוב, 2015) ==קישורים חיצוניים== * [https://ozparty.co.il/ אתר מפלגת עוז] {{מיון רגיל:וילף, עינת}} [[קטגוריה:חברי הכנסת]] qsgpove24o62ixwxbwszyndjpoioo8n 0 18464 240855 213824 2026-10-08T14:48:24Z קליאו 9676 עריכה 240855 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Porto (2547679139).jpg|ממוזער|176 פיקסלים|"כל התקופות שייכות לי לרגע."]] '''ספר האי נחת''' (בפורטוגזית: '''Livro do De-sassossego''') הוא ספר מאת [[פרננדו פסואה]] הכולל קטעי ספרות והגות קצרים בנושאים מגוונים שנכתבו במשך שנים רבות. הספר יצא לאור ב־1982. ==אדם== * "להיות אותו [[אדם]] וגם אחר." * "כל אחד מאתנו הוא כמה, הוא רבים." * "כל התקופות שייכות לי לרגע, כל הנפשות שכנו בי אי־פעם." * "נכון, שאני מנוצל בעליל, אלא שהרי כולנו צריכים להיות מנוצלים, אולי אפילו מנוצלים להחפיר בחיינו." ==חיים== * "אני מגוון יותר מהמון אקראי, אני רב פנים יותר מהיקום הספונטני." * "עברתי, ראיתי, ובניגוד להם –ניצחתי, כי נצחוני היה בכך שראיתי." * "בעוברנו ליד הדקלים, הייתה לנו האינטואיציה הדקה של ארצות אחרות." * "והאנושות גם היא אותו הדבר תמיד, משתנה אך לא ניתנת לשיפור, מיטלטלת כה וכה אך לא מתקדמת." * "אני אוהב את הנופים הבלתי אפשריים ואת השטחים השוממים הגדולים של המישורים שלעולם לא אהיה בהם." * "כל דבר שהיה שלנו, אפילו אם רק בגלל המקריות של ה[[חיים]] בצוותא או של הראייה, הופך להיות אנחנו מעצם העובדה שהיה משלנו." * "החיים הם מה שאנו עושים מהם. הנסיעות הן [[נסיעה|נסיעות]]. מה שאנו רואים אינו מה שאנו רואים, כי אם מה שהננו." * "כשאנו ניצבים לנוכח מהלך הדברים שאין לשנותו, מצוידים בחיים שקיבלנום בלי דעת איך ולשם מה ושנאבד אותם מבלי דעת מתי, ניצבים כשפנינו אל עשרת אלפי משחקי־השחמט שבהם מסתכמים מאבקי־החיים של כולנו, עם כל השעמום שבתהייה חסרת תועלת על מה שלעולם אינו מתממש, מה עוד יעשה האדם החכם מלבד שיבקש מנוח לנפשו, ירצה לחדול מן ההכרח לחשוב על אודות החיים? שהרי די בכך שחיים, די במקום שנקרה לך תחת השמש, באוויר הצח, ולפחות די לחלום על כך שיימצא לך שלום בצד השני של הגבעה." ==עצב ואושר== * "איזה [[אושר]] גדול לא להיות אני!" * "עלה בנו ה[[בכי]] וה[[זיכרון]], כי אפילו כאן, בהיותנו מאושרים, לא היינו באמת מאושרים." * "בני האדם מזדקנים מאליהם, והמועקה אינה מעזה להיות כל היאוש שהיא." * "לגרום להקאה כדי להקל על הרצון להקיא." * "ובתוכי, כאילו ה[[גיהנום|שאול]] עצמו צוחק." * "זו הייתה מועקה מוחלטת ולשמה, אך מבוססת על דבר־מה. בעומק האפל של נשמתי, כוחות בלתי נראים, בלתי מוכרים, ערכו קרב שהווייתי הייתה בו שדה הקרב, וכולי רעדתי מן הטלטלה העלומה." * "הבה נכסה, הו שוקטת, בתכריך של פשתן עדין את הצדודית הנוקשה של אי־השלמות שלנו." ==יצירה== * "עדיף לכתוב מאשר להעז לחיות." * "יציית לדקדוק מי שאינו יודע לחשוב מה שהוא מרגיש." * "יש מטאפורות שהן ממשיות יותר מבני־האדם הפוסעים ברחוב." ==נאמר עליו== * "הספר המפורסם ביותר שלו הוא דווקא ספר ה'אי נחת', שקטגוריאלית אפשר לכנותו פרוזה, אבל הוא בעצם הכול: גם פרוזה, גם [[שירה]], גם הגות, גם [[פילוסופיה]], ובעיקר חוויה ספרותית חד פעמית שכנראה 'פתחה את דרכו' להכרה כלל עולמית." ~ [[w:עמיחי שלו|עמיחי שלו]] * "במקום דלת, פותח פסואה חלון אל תוך עצמו, ומבקש להחליף בנוף הפנימי שהוא מוצא שם את נופה של המציאות החיצונית. עושרו של הנוף הזה הוא הנוחם שהוא מספק לעצמו. ההחמצה הגדולה שלו היא כל מה שאפשר לקבל רק דרך היציאה אל המציאות עצמה: [[אמפתיה]], [[חמלה]] אנושית, חיוכו של הזולת." ~ נעמה כרמי [[קטגוריה:יצירות ספרותיות]] [[קטגוריה:ספרות פורטוגזית]] 01taklyfqblzss74f8qn1wqcle9n4fi 0 19629 240856 201035 2026-10-08T14:50:58Z קליאו 9676 240856 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Professor eliezer Schweid.JPG|ממוזער|300 פיקסלים|אליעזר שביד]] '''[[W:אליעזר שביד|אליעזר שביד]]''' (7 בספטמבר 1929 – 18 בינואר 2022) הוא הוגה דעות וחוקר [[ישראל]]י המתמחה ב[[פילוסופיה]] [[יהדות|יהודית]], חתן פרס ישראל בחקר מחשבת ישראל לשנת 1994. ==אמרותיו== * "[[יהדות]] איננה אידאה [[אפלטון|אפלטונית]] קבועה במקורותיה הנצחיים. היא תהליך חייו התרבותיים־היסטוריים של העם היהודי." * "יש ל[[היסטוריה]] של העמים השפעה על העם היהודי עד כמה שהוא חי בין העמים, אבל העם עצמו אינו נע ואינו משתנה. הוא חי את [[עבר|עברו]] כ[[הווה]] במחזור של לוח השנה המשקף את המאורעות שיסדו את האומה." ~ על תפיסת ההיסטוריה היהודית בעיני הניאו־אורתודוקסיה * "ההיסטוריוסופיה של המאה ה־19 מיוסדת אם כן על ההנחה שיש גם חוקים להיסטוריה בעצמה. ואף יותר מכן, שחוקים אלה מתגלים באמצעות החוקים השונים החלים על חיי ה[[נפש]], ה[[חברה]] והכלכלה של ה[[אדם]]." * "למרות נטייתם האנוכית הטבעית של רוב בני־האדם להעמיד את [[אושר]]ם כפרטים כמטרה ראשונית, הרי יישותם וקיומם כבני־אדם מעוגנים בכל זאת באמונותיהם, ב[[תרבות]]ם, בשיוכם למשפחה, לקהילה ולעם, וכן ביכולתם הפנימית והחיצונית לקיים אורח החיים המבטא משמעות, מחויבות, אחריות." ==היהודי הבודד והיהדות (1974)== *"המשא ומתן בשאלות הלאום נעשה יותר ויותר במטבעות שחוקים שכמעט אין להכיר את צורתם , ואין לו נגיעה במה שמטריד באמת את החלק הרגיש והחושב בציבור, וביחוד בנוער." * "[בדידות היא] מצב של חוסר קשר בין אדם לאדם או לציבור, לסביבת טבע ונוף, או למה שביסוד כל אלה, אשר אליהם אדם משתייך." ==ספר מחזור הזמנים (1984)== * "ההנחה שלוח השנה היהודי, שבתותיו, חגיו ומועדיו, הוא הביטוי המגובש ביותר של השקפת עולם יהודית, ושאין דרך חינוכית מתאימה יותר להכיר את היהדות כמורשת חיה מלימוד וחיווי של החגים - הנחות אלה ידועות ומקובלות בישראל מימים ימימה. הרי חגים ומועדים מעיקרם הם 'מוסדות' המיועדים לחינוך." * "קביעת סדרי זמנים כמוה כקביעת גבולי מקום שעליו מבקשת החברה להחיל את חוקת חייה, היא יסוד הכרחי למפעל זה." * "בלי סדרי זמנים קבועים אין לו לאדם מבט כולל על מהלך חייו יחד עם כל בני חברתו. לוח השנה הוא אפוא אחד המפתחות העיקריים להבנתה של כל תרבות כמבנה כולל של משמעויות." * "על ידי ההקפדה על אותם סדרי זמנים יכלו יהודים החיים בקהילות פזורות בכל מרחבי העולם לחיות מאורעות משותפים ולשוות להם אותן משמעויות על ידי אותם סמלים. ונמצא שסדר הזמנים התרחב כדי למלאות גם, כמידת האפשר, את תפקידו של המרחב המקומי." * "חגיו של עם ישראל מועדים הם מועדים במשמע זה: זמני היועדות, זמני מפגש עם זכרונות היסטוריים ועם צפיות היסטוריות לעתיד, בחינת התרחשויות מוחשיות ואקטואליות הקובעות את ההבנה העצמית ואת מגמת החיים." ==השבת במדינת ישראל (2001)== {{דף מורחב|השבת במדינת ישראל}} * "ה[[שבת]] היא יסוד של אורח חיים יהודי. השבת קוצבת לו קצב. היא מציגה את הקטבים (קודש וחול ימי המעשה ויום המנוחה) שביניהם זורמים חיי היומיום במסלולם הקבוע." * "השבת היא נכס תרבותי כללי, שהיחידים רואים בו זכות לעצמם ואינם מוכנים לוותר עליה." * "עיקר רעיון השבת אינו מנוחה, וודאי אינו עונג. ואיזהו העיקר האמיתי? הווי אומר: הקדושה." ==ביקורת התרבות החילונית (2007)== * "הסיכוי היחידי להצלה מצוי אפוא בשיבה אל המונותאיזם-ההומניסטי, ואל מוסר הצדק והאחריות ההדדית, שיחזיר לציוויליזציה הטכנולוגית המשוכללת את הרצון ואת היכולת לאזן בין טובת היחידים לטובת הכלל, בין זכויות האדם לחובותיו, בין לקיחתו למען אנוכיותו לנתינתו לזולת, בין אהבת עצמו לאהבת הרֵע. זהו עדיין אותו הקול הקורא שנשמע לראשונה בסיני. הוא עדיין מהדהד בחלל הכפר הגלובלי וקורא לאותה תשובה שקרא לה יונה הנביא בנינווה כדי להציל את ענייה ואת בעלי החיים הרועים בה. האם יש סיכוי שהוא ייענה, לו גם חלקית, בפעם הזאת לפני שתתלקח המלחמה העולמית?" * "האנשים המזהים את עצמם חילונים אומרים על עצמם רק זאת: הם אינם דתיים. האם די בלהיות 'לא דתי' כדי להגדיר זהות של אדם או של קבוצת בני אדם? האם לא נחוצים להגדרת זהות אישית-קיבוצית מרכיבים חיוביים כלשהם? אם נחפש את התוכן החיובי המשתמע מאמירת ה'לא' לדת, נידרש לחקור: על מה החילונים מגוננים בהבדילם את עצמם ממנה? מדוע הם מרגישים צורך להצהיר על היותם לא דתיים ורואים בעניין זה את היסוד העיקרי בזהותם הרוחנית?" ==המדינה הציונית במבחני הגשמתה (2012)== * "בתי הספר הממלכתיים הפכו ממוסדות חינוך שתפקידם הוגדר כ'חִברּות תרבותי', על ידי הנחלת מורשת, פיתוח האישיות האוטונומית וגיבוש זהותה הן כיחיד אנושי והן כבן לעמו, למוסדות העברה של ידע מקצועי פונקציונלי לצורכי המשק ולאינטרס ההצלחה הפרטית במושגים של רמת חיים וסטטוס." * "סכנה גדולה מאיימת על האנושות בזמננו, אם ה[[אדם]] שנברא בצלם הא־לוהים, האדם הפועל על פי מצוות 'ואהבת לרעך כמוך', לא ישוב לתחייה ולא יחזיר לעולם את הכרת החובה לפעול ל'תיקון עולם' כנורמת מוסר המיושמת ביחסי צדק ואחריות בין היחידים, החברות והעמים." ==נאמר עליו== * "הציג לכל אורך חייו אמיתות כואבות כנביא המתריע בשער החרד למוסר החברתי, ההומניזם ושאלת הקיום היהודי. על כל אלה זכה בדין להיחשב להוגה דעות מרכזי בעולם היהודי ובמחשבה היהודית לדורותיה. משבר ה[[זהות]] היהודית שיצרו המודרנה, הגלובליזציה והתרבות הפוסט־מודרנית היא ציר מרכזי בכתיבתו, המתאפיינת בניתוח חד ועמוק ומזווית מפתיעה." ~ משה בן-עטר {{מיון רגיל:שביד, אליעזר}} [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] [[קטגוריה:זוכי פרס ישראל]] ptwc9c3csdb14yv7niy1bu26agbe31t 0 22804 240853 201890 2026-10-08T14:26:43Z ~2026-54109-10 27714 240853 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yaakov Elazar Kahana Shapira (2) (cropped).JPG|ממוזער|170px|הרב יעקב שפירא]] הרב '''[[W:יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב אלעזר כהנא שפירא]]''' (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש [[W:ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ועדת החינוך שלה. נשיאו של [[w:מכון הרצי"ה|מכון הרצי"ה]]. == כללי == * "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל להם עד סוף ימיו ממש, ורצה שידעו שה[[תורה]] אינה הפקר." ~ על יחס הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] על הקמת [[W:ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] * "אני מאמין שהרבנות הראשית זה לא מוסד של ג'ובים, אלא מוסד שהוא הרבה יותר ממה שמגדירים אותו במציאות." ~ על [[W:הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לישראל]] * "גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל." ([https://www.bhol.co.il/news/139619 מקור]) * "תורה היא הערך העליון בסולם הערכים ה[[יהדות|יהודי]]. קביעת עיתים לתורה לא רק מבחינת קביעות זמן, אלא שהיא ערך קבוע וערכי מעל כל מגבלות החיים!" ([https://www.inn.co.il/news/503970 מקור]) * "מי שחשקה נפשו בתורה – יש לאפשר לו לדחות את גיוסו." ([https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ מקור]) * "שיהודי לא יהיה מהפכן - זה נגד הטבע שלו" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 20:53) * "כל יהודי הוא כוכב עם שם, עם תפקיד עלי אדמות" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 27:37) == נאמר עליו== * "עוד לפני שר' יעקב מונה לראש ישיבת מרכז הרב היו פונים אליו רבנים ודיינים בשאלות. הוא היה איש מרכזי בענייני גדלות בתורה". ~ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8 הרב חיים שטיינר] ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) {{מיון רגיל:שפירא, יעקב אלעזר כהנא}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] pv8zrvpk4segtuepc26z14l1kpzwi1v 240854 240853 2026-10-08T14:44:41Z ~2026-54109-10 27714 הוספת ציטוט 240854 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yaakov Elazar Kahana Shapira (2) (cropped).JPG|ממוזער|170px|הרב יעקב שפירא]] הרב '''[[W:יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב אלעזר כהנא שפירא]]''' (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש [[W:ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ועדת החינוך שלה. נשיאו של [[w:מכון הרצי"ה|מכון הרצי"ה]]. == כללי == * "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל להם עד סוף ימיו ממש, ורצה שידעו שה[[תורה]] אינה הפקר." ~ על יחס הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] על הקמת [[W:ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] * "אני מאמין שהרבנות הראשית זה לא מוסד של ג'ובים, אלא מוסד שהוא הרבה יותר ממה שמגדירים אותו במציאות." ~ על [[W:הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לישראל]] * "גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל." ([https://www.bhol.co.il/news/139619 מקור]) * "תורה היא הערך העליון בסולם הערכים ה[[יהדות|יהודי]]. קביעת עיתים לתורה לא רק מבחינת קביעות זמן, אלא שהיא ערך קבוע וערכי מעל כל מגבלות החיים!" ([https://www.inn.co.il/news/503970 מקור]) * "מי שחשקה נפשו בתורה – יש לאפשר לו לדחות את גיוסו." ([https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ מקור]) * "שיהודי לא יהיה מהפכן - זה נגד הטבע שלו" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 20:53) * "כל יהודי הוא כוכב עם שם, עם תפקיד עלי אדמות" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 27:37) == נאמר עליו== * "עוד לפני שר' יעקב מונה לראש ישיבת מרכז הרב היו פונים אליו רבנים ודיינים בשאלות. הוא היה איש מרכזי בענייני גדלות בתורה". ~ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8 הרב חיים שטיינר] ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "מרן רצה אותו רב ראשי לישראל, מאוד העריך ואהב אותו" ~ [http://הרב%20יצחק%20יוסףhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 הרב יצחק יוסף], על יחס אביו [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] לרב שפירא ([https://www.inn.co.il/news/608549 מקור]) {{מיון רגיל:שפירא, יעקב אלעזר כהנא}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] kryvuf92jgsw3ak90f6hmn1skozvmrq 240857 240854 2026-10-08T14:55:52Z ~2026-54109-10 27714 240857 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yaakov Elazar Kahana Shapira (2) (cropped).JPG|ממוזער|170px|הרב יעקב שפירא]] הרב '''[[W:יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב אלעזר כהנא שפירא]]''' (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש [[W:ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ועדת החינוך שלה. נשיאו של [[w:מכון הרצי"ה|מכון הרצי"ה]]. == כללי == * "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל להם עד סוף ימיו ממש, ורצה שידעו שה[[תורה]] אינה הפקר." ~ על יחס הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] על הקמת [[W:ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] * "אני מאמין שהרבנות הראשית זה לא מוסד של ג'ובים, אלא מוסד שהוא הרבה יותר ממה שמגדירים אותו במציאות." ~ על [[W:הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לישראל]] * "גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל." ([https://www.bhol.co.il/news/139619 מקור]) * "תורה היא הערך העליון בסולם הערכים ה[[יהדות|יהודי]]. קביעת עיתים לתורה לא רק מבחינת קביעות זמן, אלא שהיא ערך קבוע וערכי מעל כל מגבלות החיים!" ([https://www.inn.co.il/news/503970 מקור]) * "מי שחשקה נפשו בתורה – יש לאפשר לו לדחות את גיוסו." ([https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ מקור]) * "שיהודי לא יהיה מהפכן - זה נגד הטבע שלו" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 20:53) * "כל יהודי הוא כוכב עם שם, עם תפקיד עלי אדמות" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 27:37) == נאמר עליו== * "עוד לפני שר' יעקב מונה לראש ישיבת מרכז הרב היו פונים אליו רבנים ודיינים בשאלות. הוא היה איש מרכזי בענייני גדלות בתורה". ~ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8 הרב חיים שטיינר] ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "יש לר' יעקב ניסיון אדיר בהנהגה הציבורית, צריך לתמוך בו ולעזור לו להיבחר וכדאי שאנשים אחרים יוותרו" ~ הנ"ל, על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל בתשע"ג ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "מרן רצה אותו רב ראשי לישראל, מאוד העריך ואהב אותו" ~ [http://הרב%20יצחק%20יוסףhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 הרב יצחק יוסף], על יחס אביו [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] לרב שפירא ([https://www.inn.co.il/news/608549 מקור]) {{מיון רגיל:שפירא, יעקב אלעזר כהנא}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] rp9k90hayaxjhng3a986jigcsl1eks3 240873 240857 2026-10-09T02:37:44Z קליאו 9676 /* נאמר עליו */ 240873 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yaakov Elazar Kahana Shapira (2) (cropped).JPG|ממוזער|170px|הרב יעקב שפירא]] הרב '''[[W:יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב אלעזר כהנא שפירא]]''' (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש [[W:ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ועדת החינוך שלה. נשיאו של [[w:מכון הרצי"ה|מכון הרצי"ה]]. == כללי == * "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל להם עד סוף ימיו ממש, ורצה שידעו שה[[תורה]] אינה הפקר." ~ על יחס הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] על הקמת [[W:ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] * "אני מאמין שהרבנות הראשית זה לא מוסד של ג'ובים, אלא מוסד שהוא הרבה יותר ממה שמגדירים אותו במציאות." ~ על [[W:הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לישראל]] * "גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל." ([https://www.bhol.co.il/news/139619 מקור]) * "תורה היא הערך העליון בסולם הערכים ה[[יהדות|יהודי]]. קביעת עיתים לתורה לא רק מבחינת קביעות זמן, אלא שהיא ערך קבוע וערכי מעל כל מגבלות החיים!" ([https://www.inn.co.il/news/503970 מקור]) * "מי שחשקה נפשו בתורה – יש לאפשר לו לדחות את גיוסו." ([https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ מקור]) * "שיהודי לא יהיה מהפכן - זה נגד הטבע שלו" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 20:53) * "כל יהודי הוא כוכב עם שם, עם תפקיד עלי אדמות" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 27:37) == נאמר עליו== * "עוד לפני שר' יעקב מונה לראש ישיבת מרכז הרב היו פונים אליו רבנים ודיינים בשאלות. הוא היה איש מרכזי בענייני גדלות בתורה". ~ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8 הרב חיים שטיינר] ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "יש לר' יעקב ניסיון אדיר בהנהגה הציבורית, צריך לתמוך בו ולעזור לו להיבחר וכדאי שאנשים אחרים יוותרו." ~ הנ"ל, על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל בתשע"ג ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "מרן רצה אותו רב ראשי לישראל, מאוד העריך ואהב אותו" ~ [http://הרב%20יצחק%20יוסףhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 הרב יצחק יוסף], על יחס אביו [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] לרב שפירא ([https://www.inn.co.il/news/608549 מקור]) {{מיון רגיל:שפירא, יעקב אלעזר כהנא}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] 1txliie4t58cxr2baicntpn5fkxs124 240874 240873 2026-10-09T02:38:31Z קליאו 9676 /* נאמר עליו */ 240874 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yaakov Elazar Kahana Shapira (2) (cropped).JPG|ממוזער|170px|הרב יעקב שפירא]] הרב '''[[W:יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב אלעזר כהנא שפירא]]''' (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש [[W:ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ועדת החינוך שלה. נשיאו של [[w:מכון הרצי"ה|מכון הרצי"ה]]. == כללי == * "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל להם עד סוף ימיו ממש, ורצה שידעו שה[[תורה]] אינה הפקר." ~ על יחס הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] על הקמת [[W:ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] * "אני מאמין שהרבנות הראשית זה לא מוסד של ג'ובים, אלא מוסד שהוא הרבה יותר ממה שמגדירים אותו במציאות." ~ על [[W:הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לישראל]] * "גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל." ([https://www.bhol.co.il/news/139619 מקור]) * "תורה היא הערך העליון בסולם הערכים ה[[יהדות|יהודי]]. קביעת עיתים לתורה לא רק מבחינת קביעות זמן, אלא שהיא ערך קבוע וערכי מעל כל מגבלות החיים!" ([https://www.inn.co.il/news/503970 מקור]) * "מי שחשקה נפשו בתורה – יש לאפשר לו לדחות את גיוסו." ([https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ מקור]) * "שיהודי לא יהיה מהפכן - זה נגד הטבע שלו" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 20:53) * "כל יהודי הוא כוכב עם שם, עם תפקיד עלי אדמות" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 27:37) == נאמר עליו== * "עוד לפני שר' יעקב מונה לראש ישיבת מרכז הרב היו פונים אליו רבנים ודיינים בשאלות. הוא היה איש מרכזי בענייני גדלות בתורה." ~ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8 הרב חיים שטיינר] ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "יש לר' יעקב ניסיון אדיר בהנהגה הציבורית, צריך לתמוך בו ולעזור לו להיבחר וכדאי שאנשים אחרים יוותרו." ~ הרב חיים שטיינר, על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל בתשע"ג ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "מרן רצה אותו רב ראשי לישראל, מאוד העריך ואהב אותו." ~ [http://הרב%20יצחק%20יוסףhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 הרב יצחק יוסף], על יחס אביו [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] לרב שפירא ([https://www.inn.co.il/news/608549 מקור]) {{מיון רגיל:שפירא, יעקב אלעזר כהנא}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] qwta1z0ruit9w0ue5ffx7um4as487bh 240875 240874 2026-10-09T02:40:10Z קליאו 9676 /* כללי */ 240875 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Yaakov Elazar Kahana Shapira (2) (cropped).JPG|ממוזער|170px|הרב יעקב שפירא]] הרב '''[[W:יעקב אלעזר כהנא שפירא|יעקב אלעזר כהנא שפירא]]''' (נולד בי"ז בטבת ה'תשי"א, 26 בדצמבר 1950) הוא ראש [[W:ישיבת מרכז הרב|ישיבת מרכז הרב]] בירושלים, חבר מועצת הרבנות הראשית ויושב ראש ועדת החינוך שלה. נשיאו של [[w:מכון הרצי"ה|מכון הרצי"ה]]. == כללי == * "אבי הקפיד מאוד עליהם ולא מחל להם עד סוף ימיו ממש, ורצה שידעו שה[[תורה]] אינה הפקר." ~ על יחס הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא]] להקמת [[W:ישיבת הר המור|ישיבת הר המור]] * "אני מאמין שהרבנות הראשית זה לא מוסד של ג'ובים, אלא מוסד שהוא הרבה יותר ממה שמגדירים אותו במציאות." ~ על [[W:הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לישראל]] * "גדולי ישראל זה לא משהו שנקבע לפי זרם. זו זכות. אתייעץ עם כל גדולי ישראל." ([https://www.bhol.co.il/news/139619 מקור]) * "[[תורה]] היא הערך העליון בסולם הערכים ה[[יהדות|יהודי]]. קביעת עיתים לתורה לא רק מבחינת קביעות זמן, אלא שהיא ערך קבוע וערכי מעל כל מגבלות החיים!" ([https://www.inn.co.il/news/503970 מקור]) * "מי שחשקה נפשו בתורה – יש לאפשר לו לדחות את גיוסו." ([https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C/ מקור]) * "שיהודי לא יהיה מהפכן - זה נגד הטבע שלו" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 20:53) * "כל יהודי הוא כוכב עם שם, עם תפקיד עלי אדמות" ([https://www.youtube.com/watch?v=pt5d2BO5P1U מקור], דקה 27:37) == נאמר עליו== * "עוד לפני שר' יעקב מונה לראש ישיבת מרכז הרב היו פונים אליו רבנים ודיינים בשאלות. הוא היה איש מרכזי בענייני גדלות בתורה." ~ [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A8 הרב חיים שטיינר] ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "יש לר' יעקב ניסיון אדיר בהנהגה הציבורית, צריך לתמוך בו ולעזור לו להיבחר וכדאי שאנשים אחרים יוותרו." ~ הרב חיים שטיינר, על התמודדותו לתפקיד הרב הראשי לישראל בתשע"ג ([http://%5Bhttps://www.inn.co.il/news/259395 מקור]) * "מרן רצה אותו רב ראשי לישראל, מאוד העריך ואהב אותו." ~ [http://הרב%20יצחק%20יוסףhttps://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3 הרב יצחק יוסף], על יחס אביו [[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] לרב שפירא ([https://www.inn.co.il/news/608549 מקור]) {{מיון רגיל:שפירא, יעקב אלעזר כהנא}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] fik1ssg0j8a0l77sag7uc4kivkak34p 0 30196 240865 240821 2026-10-08T17:05:33Z דולב 835 הגהה 240865 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cusano Mutri (25980069201).jpg|ממוזער|156 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שנה}} * "שנה חדשה, [[חיים]] חדשים." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "זכור שהשנים חולפות, והקפד שלא לעשות תמיד את אותו הדבר." ~ [[פרנסיס בייקון]] * "שנה הלכה, שנה באה, אני כפי ארימה." ~ [[לוין קיפניס]], 'שנה טובה' * "עוד שנה ועוד שנה, ה[[זמן]] הוא גלגל ענק." ~ [[שמרית אור]], 'גלגל ענק' * "כל יום הוא היום הטוב ביותר בשנה." ~ [[ראלף וולדו אמרסון]] * "חָמֵשׁ שָׁנִים, אֲשֶׁר אֵין־חָרִישׁ וְקָצִיר." ~ {{פסוק|בראשית|מה|ו}} * "כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ; וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּים." ~ {{פסוק|משלי|ט|יא}} * "ה[[הצלחה]] אינה נמדדת ב[[שנייה|שניות]] או ב[[דקה|דקות]], היא נמדדת בשנים ארוכות." ~ [[w:ריקרדו סמלר|ריקרדו סמלר]] * "כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה מוֹרִיק הַדֶּשֶׁא וְעוֹלָה הַחַמָּה וְיוֹרֵד הַמָּטָר. כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֲדָמָה מִתְחַדֶּשֶׁת." ~ [[לאה גולדברג]], 'גם השנה' [[קטגוריה:זמן]] brwq7277slycl1wkeuhsf99mbcy1jqm 0 30214 240841 240765 2026-10-08T12:39:03Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[הפשוטע]] לשם [[הפשוטע (סדרת טלוויזיה)]]: התאמה לויקיפדיה 240765 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה ישראלית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת לתל אביב לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == משפטים נבחרים == === בצי === * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." === טופז === * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." === כנרת === * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." === נופר=== *סתמי קציצה *ג׳וחא אפלה *לכי תשתי מים מהברז *תוקירי כבוד * "סבלנות של ילד מול קרמבו." === אמא של בצי === * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." 02nra3ezi3ke9ib94f65er70eb7kvv4 240843 240841 2026-10-08T12:39:58Z קליאו 9676 /* */ 240843 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע (סדרת טלוויזיה)|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה [[ישראל]]ית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת ל[[תל אביב]] לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == משפטים נבחרים == === בצי === * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." === טופז === * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." === כנרת === * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." === נופר=== *סתמי קציצה *ג׳וחא אפלה *לכי תשתי מים מהברז *תוקירי כבוד * "סבלנות של ילד מול קרמבו." === אמא של בצי === * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." jbqjfm1mmk90wbm7fb7nt9fja0admae 240844 240843 2026-10-08T12:41:53Z קליאו 9676 /* בצי */ 240844 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע (סדרת טלוויזיה)|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה [[ישראל]]ית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת ל[[תל אביב]] לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == בצי == * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." == טופז == * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." == כנרת == * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." == נופר== * "סתמי קציצה." * "ג׳וחא אפלה." * "לכי תשתי מים מהברז." * "תוקירי כבוד." * "סבלנות של ילד מול קרמבו." == אמא של בצי == * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." [[קטגוריה:סדרות טלוויזיה ישראליות] e5hsy1myqpmtup9jcxjwez9mtmvjn4l 240845 240844 2026-10-08T12:43:04Z קליאו 9676 /* אמא של בצי */ 240845 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע (סדרת טלוויזיה)|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה [[ישראל]]ית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת ל[[תל אביב]] לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == בצי == * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." == טופז == * "פחמימה זה לא תחליף לחיבוק." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית חיוך." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." == כנרת == * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." == נופר== * "סתמי קציצה." * "ג׳וחא אפלה." * "לכי תשתי מים מהברז." * "תוקירי כבוד." * "סבלנות של ילד מול קרמבו." == אמא של בצי == * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] qdym6nq00kk4rn2u395ushntvhyu6w6 240846 240845 2026-10-08T12:43:29Z קליאו 9676 /* טופז */ 240846 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע (סדרת טלוויזיה)|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה [[ישראל]]ית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת ל[[תל אביב]] לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == בצי == * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה שנפש צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." == טופז == * "פחמימה זה לא תחליף ל[[חיבוק]]." * "את רופסת, אין בך שריר." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית [[חיוך]]." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." == כנרת == * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." == נופר== * "סתמי קציצה." * "ג׳וחא אפלה." * "לכי תשתי מים מהברז." * "תוקירי כבוד." * "סבלנות של ילד מול קרמבו." == אמא של בצי == * "אני בגילך מילצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] 9ygkpt79wq3f95t36oskaspxhj8iwhe 240867 240846 2026-10-08T17:57:36Z דולב 835 הגהה 240867 wikitext text/x-wiki '''[[W:הפשוטע (סדרת טלוויזיה)|הפשוטע]]''' היא סדרת קומדיה [[ישראל]]ית מבית [[W:כאן 11|כאן 11]], המבוססת על עמוד הרשת של בר אלמליח. הסדרה עוקבת אחר בת אל ("בצי"), צעירה מאופקים העוברת ל[[תל אביב]] לאחר שחתונתה מתבטלת. באמצעות הומור, אזכורים לתרבות הפופולרית ולרשתות החברתיות, הסדרה עוסקת בחיי צעירים בישראל. == בצי == * "בימינו, או שאת משפיענית או שאת מושפעת." * "למה אתה גרגמל?" * "יא... יא... יא..." * "אל תשמעי על מהירות 2, תכבדי אותי." * "יש אותך ביותר מלאך?" * "יש אנשים מזל טלה, ואני מזל על הפנים. גיליתי שאני כמו ישראל – מוקפת אויבים." * "לפעמים כל מה ש[[נפש]] צריכה זה הביתה. אז חזרתי למקום הבטוח, בלי שיפוטיות." == טופז == * "פחמימה זה לא תחליף ל[[חיבוק]]." * "את רופסת, אין בך [[שריר]]." * "זה לא מושך אותנו, הגברים." * "את לא קורנת." * "היי, פצפונת." * "פוראחלנד." * "כריזמה של עוגיית [[חיוך]]." * "ג'י־פי־טי טורבו." * "מודעות מצרך יקר." == כנרת == * "ביג לייק." * "ממש ברוח התקופה." * "שגעת." == נופר== * "סתמי קציצה." * "ג'וחא אפלה." * "לכי תשתי [[מים]] מה[[ברז]]." * "תוקירי כבוד." * "[[סבלנות]] של ילד מול קרמבו." == אמא של בצי == * "אני בגילך מלצרתי, הכנתי סנדוויץ' פסטרמה למנייאקים." [[קטגוריה:תוכניות טלוויזיה ישראליות]] nlc2j19719ui9ucyx55tjwjays6tpw3 0 30215 240862 240803 2026-10-08T16:39:55Z דולב 835 הגהה 240862 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=סכיזופרניה|נושא=סכִיזוֹפרֶנִיָה}} * "סכיזופרניה היא מחלה פסיכיאטרית נפוצה מאוד. 1% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. על אף שהמחקר בתחום מספק פריצות דרך מעניינות, ועל אף שיש טיפולים שמסוגלים לסייע – לסכיזופרניה אין עדיין [[תרופה]]." ~ ד"ר יואב מה טוב, חוקר מוח, 2022 * "הצגתי לפני שומעי שתי מובאות ואמרתי להם שהאחת נלקחה מכתבי [[מרטין היידגר]] והאחרת היא קטע משיחה שהייתה לי עם חולה סכיזופרני... אחר כך ביקשתי ממאזיני להתאים בין המובאה לבעל המובאה, תאמינו או לא, הרוב המכריע סברו כי הפסקה המובאת מהיידגר היא דבריו של חולה הסכיזופרניה." ~ [[ויקטור פראנקל]] * "כשאתה מדבר ל[[אלוהים]] זאת [[תפילה]], אבל כשאלוהים מדבר אליך זאת סכיזופרניה." ~ מתוך הסדרה "[[תיקים באפלה]]" * "סכיזופרנים הם אנשים שלפעמים שומעים [[קול]]ות שאומרים להם כל מיני דברים – לא מפוצלי אישיות, שזה משהו אחר לגמרי ואפילו פחות כיפי – ומתברר שמדובר בקולות שונים לגמרי מאלה שמגיעים לאוזנינו מן החוץ." ~ [[רועי צזנה]] * "אנו מסתכלים בחשד בכל [[תאוריה]] של סכיזופרניה המנתקת את הנושא מבעיות החיים הרגילים ומכל מה שהוא אוניברסלי בהתפתחות אינדיבידואלית בסביבה נתונה." ~ [[דונלד ויניקוט]], '[[משחק ומציאות]]' [[קטגוריה:פסיכיאטריה]] o0krb6p2a0ttwjy5s1m4gol79o1z64c 0 30217 240866 240832 2026-10-08T17:47:10Z דולב 835 הגהה, הוספת קטגוריה 240866 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Milano Viale Corsica edicola 1983.jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קיוסק}} * "בוא לקיוסק ונשתה גזוז." ~ [[חיים חפר]], 'אח, איזה יום יפה!' * "בקיוסק ליד ביתי היא נמצאת כל יום, אך כמה פעמים אפשר לקנות [[עיתון]]?" ~ [[דני סנדרסון]], "זאת שמעל לכל המצופה" * "עוברים ושבים שהירהרו ב[[משמעות החיים]] ליד דלפקי הקיוסקים." ~ [[אנדרי קורקוב]], '[[מנקודת מבטו של העשב]]' * "[[תל אביב]]: ים. אור. תכלת, חולות, פיגומים, אוהל־שם, קיוסקים בשדרות, עיר עברית לבנה, פשוטת קַו." ~ [[עמוס עוז]], "סיפור על אהבה וחושך" * "עיתון בידור שמופיע בקיוסקים הוא לא כמו תערוכה במוזיאון." ~ [[W:זוהר יעקובסון|זוהר יעקובסון]] * "לך תפתח קיוסק בכיכר לונדון." ~ מתוך הסרט "[[מתחת לאף]]" * "בנות לא פופולריות מקבלות משקאות חינם מטומי בקיוסק?" ~ מתוך הסדרה "[[מופע שנות ה-70|מופע שנות ה־70]]" * "שוטר, בחיאת אבוק, אתה בנאדם שמבין, זה מקום לשים קיוסק?" ~ [[הגשש החיוור]] [[קטגוריה:חנויות]] [[קטגוריה:מבנים]] j7yjsdp6jdatc72j1mebk98o3sbyxkz 0 30218 240858 240789 2026-10-08T16:07:01Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 240858 wikitext text/x-wiki '''[[w:אמיר בוחבוט|אמיר בוחבוט]]''' (נולד ב־1974) הוא [[עיתונאי]] [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "מפקדי הגיבוש של סיירת [[חטיבת גבעתי|גבעתי]] שולפים מדחום, ובודקים את חום גופם של 240 החיילים שחולמים להיות [[לוחם|לוחמים]] ביחידת העילית של החטיבה הסגולה. אחד אחד הם עוברים, ומוודאים שאין ולו מועמד אחד שיתחיל את הגיבוש כשהוא חולה. המעבר הזה מחייל לחייל מסמל אולי יותר מכול את השינוי שעבר על [[צה"ל]] בכל מה שקשור לגיבושים. את היחס הקשוח החליפה מקסימום דאגה." * "כמובן, היה קשה לטפס עם הציוד על הגב במעלה בינת ג'בל, ואז לבצע משימת הסתערות ולנהל קרב פנים מול פנים. ומה לגבי [[סחיבת פצוע]], אחד על אחד? לא בכדי ראוי מפקד גדוד 51 של [[חטיבת גולני|גולני]] במלחמה וכיום מפקד אגוז, סא"ל [[יניב עשור]], לכל המחמאות על התוצאות שהשיג מול ה[[חזבאללה]] למרות המאמץ הרב." * "אחרי שצה"ל הצליח לגרום לחייליו לנהור אל תחרויות מירוץ ומרתון בישראל, כחלק מהשמירה על ה[[כושר גופני|כושר]], הצבא מתכוון כעת להחרים את [[מרתון תל אביב]]. הסיבה: דרישה שגם החיילים ישלמו את דמי ההשתתפות בסך 50 שקלים." {{מיון רגיל:בוחבוט, אמיר}} [[קטגוריה:עיתונאים ישראלים]] rty3hn0a4fcqm269duef6v5pry6bm5j 0 30219 240863 240805 2026-10-08T16:44:27Z דולב 835 הגהה 240863 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Iron Swords-sayeret givati (5).jpg|ממוזער|166 פיקסלים|לוחם גבעתי ברצועת עזה]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חטיבת גבעתי}} * "העוז להוביל, הענווה ללמוד." ~ מוטו חטיבת גבעתי * "אני גאה שחטיבת גבעתי נמנית על לוחמי פיקוד הדרום." ~ [[יואב גלנט]] * "בשם לוחמי [[צה"ל]] ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים, עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם' ונאמר אמן." ~ [[עופר וינטר]], מפקד החטיבה, בזמן [[מבצע צוק איתן]], 2014 * "הפיקוד על גבעתי היה [[אתגר]] אדיר עבורי. היו לי בחטיבה הזאת רגעים יפים רבים של נחת והצלחות בפעילות המבצעית בלבנון, רגעים של סיפוק מתחושת הבנייה והשיקום אחרי משפטי גבעתי א' וב'. עברנו יחד רגעים קשים של אובדן חברים ונותרנו כ'משפחת גבעתי' בקשר הדוק עד היום ולתמיד." ~ [[יום טוב סמיה]], "מיחידים ליחידה" [[קטגוריה:צה"ל]] bubla4vnp9rarsfmlwlrpsi9cq96wdh 0 30220 240860 240791 2026-10-08T16:17:37Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריות 240860 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רעל}} * "למה להשתמש ברעל אם אתה יכול להרוג עם [[דבש]]." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "ה[[אדמה]] הפורייה ביותר שאיננה מעובדת מגדלת עשבים שוטים, ובמקום [[יין]] ו[[זית|זיתים]] להנאתו של האדם היא מייצרת שפע של רעל." ~ [[דייוויד יום]] * "היעדרותו של אדם אהוב משאירה אחריה רעל איטי הנקרא [[שכחה|שִכחה]]." ~ [[קלוד אבלין]] * "הטעם שבא אחר כך היה מתכתי ומעכל, מלא תחושת רעל." ~ [[שרלוט ברונטה]] * "ל[[לנין]] ול[[טרוצקי]] אין כל מושג על [[זכויות האדם]]. הם הושחתו זה מכבר על ידי רעל העוצמה." ~ [[מקסים גורקי]] * "אם אתה מסתכל על מה שאלכוהול עושה לגוף שלך, זה רעל. זה מאוד מוזר שאנחנו חושבים שזה נורמלי לפרסם את זה בצורה רחבה." ~ [[מרליין]] * "הייתי מצפה מהמבקרים ומהכותבים שיזכרו שיש כוח עצום למילים, למשפטים, לדברים שנכתבים עם רעל." ~ [[שרה'לה שרון]] * "בלי קשרים חיינו יהיו כגלויה של נוף מדברי; נטולי רעל, אך גם סטריליים מכל רגש ותנועה מעצימים." ~ [[W:אירי ריקין|אירי ריקין]] * "והיא לא שכחה לרגע, שאם שותים הרבה מבקבוק המסומן ב'רעל', קרוב לוודאי שיזיק לך, במוקדם או במאוחר." ~ [[לואיס קרול]], "[[הרפתקאות אליס בארץ הפלאות]]" * "התרפקות על ה[[עבר]] כמוה כרעל." ~ [[גאו שינג'יאן]], "הר הנשמה" * "כאשר יש לך כל כך הרבה רעל בדם, הדבר היחיד שנותר לך לעשות הוא לירות בעצמך." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "זורם בגופך רעל שפועל באיטיות. התרופה לרעל נמצאת בכספת." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "זהו משחק ורעל איטי זורם בגופך, רק לי יש את התרופה עבורך." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "יש רעל זורם בתוך המערכת שלך, שלו רק לי יש את הנוגדן." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "אני רעל. אני בא מרעל, יש רעל בתוכי ואני הורס כל דבר שאני נוגע בו." ~ מתוך הסדרה "[[בוג'ק הורסמן]]" [[קטגוריה:בריאות]] [[קטגוריה:כימיה]] hwnttp8kmpw5by7cdahyqvmypjje44k 240870 240860 2026-10-08T18:24:07Z קליאו 9676 240870 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רעל}} * "למה להשתמש ברעל אם אתה יכול להרוג עם [[דבש]]." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "הייתי מצפה מהמבקרים ומהכותבים שיזכרו שיש כוח עצום למילים, למשפטים, לדברים שנכתבים עם רעל." ~ [[שרה'לה שרון]] * "בלי קשרים חיינו יהיו כגלויה של נוף מדברי; נטולי רעל, אך גם סטריליים מכל רגש ותנועה מעצימים." ~ [[W:אירי ריקין|אירי ריקין]] * "והיא לא שכחה לרגע, שאם שותים הרבה מבקבוק המסומן ב'רעל', קרוב לוודאי שיזיק לך, במוקדם או במאוחר." ~ [[לואיס קרול]], "[[הרפתקאות אליס בארץ הפלאות]]" * "היעדרותו של אדם אהוב משאירה אחריה רעל איטי הנקרא [[שכחה|שִכחה]]." ~ [[קלוד אבלין]] * "ל[[לנין]] ול[[טרוצקי]] אין כל מושג על [[זכויות האדם]]. הם הושחתו זה מכבר על ידי רעל העוצמה." ~ [[מקסים גורקי]] * "ה[[אדמה]] הפורייה ביותר שאיננה מעובדת מגדלת עשבים שוטים, ובמקום [[יין]] ו[[זית|זיתים]] להנאתו של האדם היא מייצרת שפע של רעל." ~ [[דייוויד יום]] * "אם אתה מסתכל על מה שאלכוהול עושה לגוף שלך, זה רעל. זה מאוד מוזר שאנחנו חושבים שזה נורמלי לפרסם את זה בצורה רחבה." ~ [[מרליין]] * "התרפקות על ה[[עבר]] כמוה כרעל." ~ [[גאו שינג'יאן]], "הר הנשמה" * "אני רעל. אני בא מרעל, יש רעל בתוכי ואני הורס כל דבר שאני נוגע בו." ~ מתוך הסדרה "[[בוג'ק הורסמן]]" * "כאשר יש לך כל כך הרבה רעל בדם, הדבר היחיד שנותר לך לעשות הוא לירות בעצמך." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "זורם בגופך רעל שפועל באיטיות. התרופה לרעל נמצאת בכספת." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" [[קטגוריה:בריאות]] [[קטגוריה:כימיה]] b0s2uwzogf8jnmzpfb96wdnecgeprfm 240871 240870 2026-10-08T18:26:20Z קליאו 9676 עריכה 240871 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רעל}} * "למה להשתמש ברעל אם אתה יכול להרוג עם [[דבש]]." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "לכל נחש יש את הרעל שלו." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "בלי קשרים חיינו יהיו כגלויה של נוף מדברי; נטולי רעל, אך גם סטריליים מכל רגש ותנועה מעצימים." ~ [[W:אירי ריקין|אירי ריקין]] * "והיא לא שכחה לרגע, שאם שותים הרבה מבקבוק המסומן ב'רעל', קרוב לוודאי שיזיק לך, במוקדם או במאוחר." ~ [[לואיס קרול]], "[[הרפתקאות אליס בארץ הפלאות]]" * "הייתי מצפה מהמבקרים ומהכותבים שיזכרו שיש כוח עצום למילים, למשפטים, לדברים שנכתבים עם רעל." ~ [[שרה'לה שרון]] * "היעדרותו של אדם אהוב משאירה אחריה רעל איטי הנקרא [[שכחה|שִכחה]]." ~ [[קלוד אבלין]] * "ל[[לנין]] ול[[טרוצקי]] אין כל מושג על [[זכויות האדם]]. הם הושחתו זה מכבר על ידי רעל העוצמה." ~ [[מקסים גורקי]] * "ה[[אדמה]] הפורייה ביותר שאיננה מעובדת מגדלת עשבים שוטים, ובמקום [[יין]] ו[[זית|זיתים]] להנאתו של האדם היא מייצרת שפע של רעל." ~ [[דייוויד יום]] * "אם אתה מסתכל על מה שאלכוהול עושה לגוף שלך, זה רעל. זה מאוד מוזר שאנחנו חושבים שזה נורמלי לפרסם את זה בצורה רחבה." ~ [[מרליין]] * "התרפקות על ה[[עבר]] כמוה כרעל." ~ [[גאו שינג'יאן]], "הר הנשמה" * "אני רעל. אני בא מרעל, יש רעל בתוכי ואני הורס כל דבר שאני נוגע בו." ~ מתוך הסדרה "[[בוג'ק הורסמן]]" * "כאשר יש לך כל כך הרבה רעל בדם, הדבר היחיד שנותר לך לעשות הוא לירות בעצמך." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "זורם בגופך רעל שפועל באיטיות. התרופה לרעל נמצאת בכספת." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" [[קטגוריה:בריאות]] [[קטגוריה:כימיה]] 297hoe6deja19mzn6rapg21p43dqc6j 240872 240871 2026-10-08T18:26:41Z קליאו 9676 240872 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=רעל}} * "לכל נחש יש את הרעל שלו." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "למה להשתמש ברעל אם אתה יכול להרוג עם [[דבש]]." ~ [[פתגמים בוסניים|פתגם בוסני]] * "בלי קשרים חיינו יהיו כגלויה של נוף מדברי; נטולי רעל, אך גם סטריליים מכל רגש ותנועה מעצימים." ~ [[W:אירי ריקין|אירי ריקין]] * "והיא לא שכחה לרגע, שאם שותים הרבה מבקבוק המסומן ב'רעל', קרוב לוודאי שיזיק לך, במוקדם או במאוחר." ~ [[לואיס קרול]], "[[הרפתקאות אליס בארץ הפלאות]]" * "הייתי מצפה מהמבקרים ומהכותבים שיזכרו שיש כוח עצום למילים, למשפטים, לדברים שנכתבים עם רעל." ~ [[שרה'לה שרון]] * "היעדרותו של אדם אהוב משאירה אחריה רעל איטי הנקרא [[שכחה|שִכחה]]." ~ [[קלוד אבלין]] * "ל[[לנין]] ול[[טרוצקי]] אין כל מושג על [[זכויות האדם]]. הם הושחתו זה מכבר על ידי רעל העוצמה." ~ [[מקסים גורקי]] * "ה[[אדמה]] הפורייה ביותר שאיננה מעובדת מגדלת עשבים שוטים, ובמקום [[יין]] ו[[זית|זיתים]] להנאתו של האדם היא מייצרת שפע של רעל." ~ [[דייוויד יום]] * "אם אתה מסתכל על מה שאלכוהול עושה לגוף שלך, זה רעל. זה מאוד מוזר שאנחנו חושבים שזה נורמלי לפרסם את זה בצורה רחבה." ~ [[מרליין]] * "התרפקות על ה[[עבר]] כמוה כרעל." ~ [[גאו שינג'יאן]], "הר הנשמה" * "אני רעל. אני בא מרעל, יש רעל בתוכי ואני הורס כל דבר שאני נוגע בו." ~ מתוך הסדרה "[[בוג'ק הורסמן]]" * "כאשר יש לך כל כך הרבה רעל בדם, הדבר היחיד שנותר לך לעשות הוא לירות בעצמך." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" * "זורם בגופך רעל שפועל באיטיות. התרופה לרעל נמצאת בכספת." ~ מתוך הסרט "[[המסור]]" [[קטגוריה:בריאות]] [[קטגוריה:כימיה]] e0fgb1rbh1z4vtvtq6er4ibg195noxu 0 30221 240861 240792 2026-10-08T16:21:40Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 240861 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Richard Armitage (13948179034).jpg|ממוזער|172 פיקסלים|ריצ'רד ארמיטאג', 2014‏]] '''[[W:ריצ'רד ארמיטאג' (שחקן)|ריצ'רד ארמיטאג']]''' (באנגלית: '''Richard Armitage''') (נולד ב־1971) הוא [[שחקן]] [[הממלכה המאוחדת|בריטי]]. * "אני משתדל להיות שחקן ששם לב לפרטים הקטנים. אנשים באמת קלטו את זה; גם אם זו הייתה רק תנועה חטופה של העין או משהו כזה – הם הבינו את הכוונה." * "אני רוצה להיות חזק מספיק כדי להתמודד עם התפקידים, אבל אני לא רוצה שילהקו אותי כבחור שמוריד את החולצה." * "אני מניח שאני נראה קצת [[רשע|מרושע]]. המראה שלי מול המצלמה לא משדר תדמית של בחור טוב ושמח. אני חושב שזה פשוט בגלל שמבנה הפנים שלי נראה מאיים." * "לפעמים זה ממלא אותי אכזבה כשאני רואה את התסריטים שמגיעים אליי, המתמקדים בעיקר ב[[אלימות]]. הרי יש כל כך הרבה דברים אחרים שאפשר לעסוק בהם." * "כיוון שמרגלים אמיתיים הם כה מוצלחים, לעולם אינך יודע באמת מהו ריגול בפועל. אך אני סבור שריגול מסוכן הרבה יותר מכפי שגורמים לנו להאמין." {{מיון רגיל:ארמיטאג', ריצ'רד}} [[קטגוריה:שחקנים בריטים]] afl7uhb61b3jxr1r43ixr64wn2uthpn 240869 240861 2026-10-08T18:20:34Z קליאו 9676 התאמה לנייד 240869 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Richard Armitage (13948179034).jpg|ממוזער|172 פיקסלים|ריצ'רד ארמיטאג', 2014‏]] '''[[W:ריצ'רד ארמיטאג' (שחקן)|ריצ'רד ארמיטאג']]''' (באנגלית: '''Richard Armitage''') (נולד ב־1971) הוא [[שחקן]] [[הממלכה המאוחדת|בריטי]]. {{מפריד}} * "אני משתדל להיות שחקן ששם לב לפרטים הקטנים. אנשים באמת קלטו את זה; גם אם זו הייתה רק תנועה חטופה של העין או משהו כזה – הם הבינו את הכוונה." * "אני רוצה להיות חזק מספיק כדי להתמודד עם התפקידים, אבל אני לא רוצה שילהקו אותי כבחור שמוריד את החולצה." * "אני מניח שאני נראה קצת [[רשע|מרושע]]. המראה שלי מול המצלמה לא משדר תדמית של בחור טוב ושמח. אני חושב שזה פשוט בגלל שמבנה הפנים שלי נראה מאיים." * "לפעמים זה ממלא אותי אכזבה כשאני רואה את התסריטים שמגיעים אליי, המתמקדים בעיקר ב[[אלימות]]. הרי יש כל כך הרבה דברים אחרים שאפשר לעסוק בהם." * "כיוון שמרגלים אמיתיים הם כה מוצלחים, לעולם אינך יודע באמת מהו ריגול בפועל. אך אני סבור שריגול מסוכן הרבה יותר מכפי שגורמים לנו להאמין." {{מיון רגיל:ארמיטאג', ריצ'רד}} [[קטגוריה:שחקנים בריטים]] nlx61ovbkb2ucg7xktxnwv8n0gjidge 0 30222 240847 240804 2026-10-08T12:59:20Z קליאו 9676 /* */ 240847 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} [[קובץ:Tjpg|ממוזער|172 פיקסלים|]] * "גלזגו באמת הפכה לבית שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] * "גלזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] qe3vmiyicy5df1j5v5d4d0nfulfyj1s 240848 240847 2026-10-08T13:00:43Z קליאו 9676 /* */ 240848 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} [[קובץ:Tjpg|ממוזער|172 פיקסלים|]] * "האנשים הם שעושים את גלאזגו."(“People Make Glasgow”) ~ הסיסמה הרשמית של העיר * "גלזגו באמת הפכה לבית שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] * "גלזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] l2rvumn1kdwsrw6lpmt5j7x9e3wivqe 240849 240848 2026-10-08T13:02:58Z קליאו 9676 /* */ 240849 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} [[קובץ:Tjpg|ממוזער|172 פיקסלים|]] * "אנשים הם שעושים את גלאזגו.(People Make Glasgow)" ~ הסיסמה הרשמית של העיר * "גלזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] * "גלזגו באמת הפכה ל[[בית]] שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת]] j0ntg0fupzgzwfcgtg2rtqnnowt3zo1 240850 240849 2026-10-08T13:07:11Z קליאו 9676 /* */ 240850 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} [[קובץ:Clyde Arc by macieklew.jpg|ממוזער|172 פיקסלים|העיר גלאזגו]] * "אנשים עושים את גלאזגו (People Make Glasgow)." ~ הסיסמה הרשמית של העיר * "גלזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] * "גלזגו באמת הפכה ל[[בית]] שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת]] 2e944mr6xg0ccmd0iyui4y20bulnx7l 240851 240850 2026-10-08T13:07:53Z קליאו 9676 /* */ 240851 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} [[קובץ:Clyde Arc by macieklew.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|העיר גלאזגו]] * "אנשים עושים את גלאזגו (People Make Glasgow)." ~ הסיסמה הרשמית של העיר * "גלזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] * "גלזגו באמת הפכה ל[[בית]] שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת]] m6o4y5uiz9z4y627j4v9vehthzovj9f 240852 240851 2026-10-08T13:47:31Z קליאו 9676 240852 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} [[קובץ:Clyde Arc by macieklew.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|העיר גלאזגו]] * "אנשים עושים את גלאזגו (People Make Glasgow)." ~ הסיסמה הרשמית של העיר * "גלזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] * "כך נסעתי ב[[אניה]] עד גלזגו. האגודה הציונית בעיר הזאת הזמינה אותי לנאום באספה גדולה על א"י והמושבות." ~ [[W:דוד שוב|דוד שוב]], 'זכרונות לבית דויד' * "גלזגו באמת הפכה ל[[בית]] שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:הממלכה המאוחדת]] 8wswpy2x8cs0mx0whra243ucwwvdj7i 240868 240852 2026-10-08T18:04:18Z דולב 835 הגהה, קטגוריה ספציפית יותר 240868 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Clyde Arc by macieklew.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|העיר גלאזגו]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גלאזגו}} * "אנשים עושים את גלאזגו." ~ המוטו הרשמי של העיר ** המקור באנגלית: "People Make Glasgow.{{D}}" * "גלאזגו היא ללא ספק מקום בו יגידו לך אם הם לא חושבים שאתה משהו מיוחד." ~ [[סם היואן]] * "כך נסעתי ב[[אונייה]] עד גלאזגו. האגודה הציונית בעיר הזאת הזמינה אותי לנאום באספה גדולה על [[ארץ ישראל]] והמושבות." ~ [[W:דוד שוב|דוד שוב]], 'זכרונות לבית דויד' * "גלאזגו באמת הפכה ל[[בית]] שלי הרחק מהבית." ~ [[קטרינה באלף]] [[קטגוריה:ערים]] [[קטגוריה:סקוטלנד]] lwxahubcjyrd64wtk2g3nvkj667qyzz 0 30224 240864 240818 2026-10-08T17:00:09Z דולב 835 הגהה 240864 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=תאוריה|נושא=תֵּאוֹרְיָה}} * "הסתכלות על ה[[עולם]] ללא תאוריה זה כמו ללכת ל[[ים]] עם [[אונייה]] בלי [[הגה]]." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "כל תאוריה אפורה, אך עץ ה[[חיים]] ירוק ופורח." ~ [[יוהאן וולפגנג פון גתה]] * "תאוריות הן כלים שדרכם אנו מעכלים את העולם אך הן אינן המזון עצמו." ~ [[אולגה טוקרצ'וק]] * "כל [[מדען]] מנוסה יודע להבחין בין תאוריות ספקולטיביות לבין תאוריות מבוססות היטב." ~ [[נתן אביעזר]] * "מבלי להבין זאת, אנו מתחילים לעוות [[עובדה|עובדות]] כדי שיתאימו לתאוריות, ולא להיפך." ~ [[ארתור קונאן דויל]] * "אנחנו אנשים צנועים, פרגמטיים, שנוח להם יותר עם [[מעשה]] מאשר תאוריה." ~ [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]], 2002 [[קטגוריה:פילוסופיה]] gbi8cpwy5x5jxxvqmdnsdo6k4vt4gcv 0 30226 240842 2026-10-08T12:39:03Z קליאו 9676 קליאו העביר את הדף [[הפשוטע]] לשם [[הפשוטע (סדרת טלוויזיה)]]: התאמה לויקיפדיה 240842 wikitext text/x-wiki #הפניה [[הפשוטע (סדרת טלוויזיה)]] ql1v7rlnreju7k6sog90d5c969uiw8e