ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2200 241162 210077 2026-10-15T20:36:33Z יאיר הנווט 9094 /* האדם מחפש משמעות */ 241162 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Viktor Frankl2.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|ויקטור פראנקל]] '''[[w:ויקטור פראנקל|ויקטור פראנקל]]''' (בגרמנית: '''Viktor Frankl'''), (26 במרץ 1905 - 2 בספטמבר 1997), הוגה דעות, רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, אשר כיהן כנשיא החברה הרפואית האוסטרית לפסיכותרפיה. הוא הניח יסוד לשיטה שקרא לה "[[W:לוגותרפיה|לוגותרפיה]]". ספרו הנודע ביותר הוא "[[האדם מחפש משמעות]]". ==אמרותיו== * "הלוגותראפיה רואה את יכולות ההתעלות שבאדם, את חיפוש המשמעות המתמיד שלו, את יכולתו לאהוב, את שאיפתו להגשמה עצמית.” * "אני מאמין באשמה אישית. אדם אינו אשם במה שדוד שלו עשה, אלא במה שהוא עשה." ~ בנוגע ליחס לגרמניה * "אני עצמי רואה דתיות כתשוקה למשמעות מוחלטת שאין מוחלטת ממנה.” * "הוא [פרויד] היה [[גאונות|גאון]], כל מה שאנו יודעים על הנפש האנושית התחיל ממנו, אך הוא נתפס לרוח זמנו: התעסקות אובסיסיבית עם הרובדים האנושיים הבסיסיים, הנחותים ביותר. חבל ששכחו שיש גם רובדים עליונים יותר.” ~ על [[זיגמונד פרויד]] * "האם אני עדיין חושב על מה שהיה שם ? לא עובר יום שלא. ובאופן מוזר כלשהו אני מרחם על הצעירים של ימינו. הם לא יכולים להבין באמת מה היו המחנות וכיצד נראו החיים בתקופת המלחמה. אין להם משהו להשוות איתו את מצוקות היום יום. כשאיבדתי את ראייתי, כשנתקלתי באיזה קושי בחיי, נטלתי נשימה עמוקה ואמרתי לעצמי : 'מה הייתי נותן אז באותם ימים כדי שאלו יהיו הקשות בבעיותיי'." ~ בראיון לכבוד יום הולדתו התשעים ([https://www.blogotherapy.co.il/%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A8%D7%90%D7%A0%D7%A7%D7%9C/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%A9-%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7/ מקור]) ==מתוך כתביו== * "השאיפה לפשר היא ברוב בני האדם לא בגדר אמונה אלא עובדה." ~ 1981 * "סגולה מיוחדת היא באדם שאין הוא יכול להתקיים אלא אם כן הוא צופה אל ה[[עתיד]]. זה מקור ישעו ברגעים הקשים ביותר של קיומו, אם כי יש שהוא צריך לאלץ את רוחו שייטול עליו משימה זו." * "משל על גמד שבעומדו על כתפיו של ענק מרחיק לראות מעט יותר מן הענק עצמו. אחרי ככלות הכול, הפסיכואנאליזה היא יסוד מוסד של כל פסיכותרפיה, ובכלל זה כל אסכולה עתידית וכך גם תשאר." ~ 1985 * "מאז אושוויץ אנחנו יודעים למה ה[[אדם]] מסוגל, מאז הירושימה אנחנו יודעים מה עומד על המאזניים." * "כשלעצמי לא הייתי רוצה לחיות למען 'מנגנוני ההתגוננות' שלי אף לא הייתי רוצה למות אך ורק למען 'תצורות התגובה' שלי אולם יש בכוחו של האדם לחיות ואף למות למען האידאלים והערכים שלו." ~ 1981 * "בניגוד לתפיסה הפסיכואנליטית (של [[זיגמונד פרויד|פרויד]]) מציגה היא (הלוגותרפיה) מושג אחר של האדם במקום האוטומטיות של המנגנון הנפשי, האנליזה האקזיסטנציאלית רואה את האוטונומיה של הישות הרוחנית. אבל בכך חזרנו לנקודת המוצא – כלומר לטבלת המידות הטובות של שניצלר, כשם שיכולנו להחיל את מידת האובייקטיביות על הפסיכואנליזה ואת מידת אומץ הלב על הפסיכולוגיה האדלריאנית כך הולמת את האנליזה האקזיסטנציאלית מידת 'חוש האחריות'. האנליזה האקזיסטנציאלית מפרשת את ההוויה האנושית במונחים של 'להיות אחראי'... בעוד שבפסיכואנליזה האדם נעשה מודע ליצרים ולדחפים שלו, באנליזה האקזיסטנציאלית לא היצרי אלא הרוחני הוא המועלה לתודעה, אם האחריות שבהוויה היא הבסיס הרוחני... ולא יצרי גרידא, הרי באנליזה האקזיסטנציאלית מדובר בהוויה אנושית ולא כבהוויה יצרית. אלא בהוויה חדורת אחריות, כלומר, בקיום האקזיסטנציה הרוחנית." ~ 1985 * "שאיפתו של האדם לפשר היא כוח ראשוני ולא 'שכלון שניוני' בלבד של דחפים אינסטינקטיביים, פשר זה הוא ייחודי וסגולי בכך שרק הוא עצמו חייב ויכול למלאו. רק בדרך זו הוא לובש משמעות שיש בה כדי למלא את שאיפת האדם לפשר." ~ 1981 * "בשחר ה[[היסטוריה]] האנושית אבדו לאדם כמה מן היצרים החייתיים הבסיסיים, הקובעים את התנהגותה של החיה ומקנים לה בטחון, בטחון זה, כבהווית [[גן עדן]], נעול בפני האדם לעולמים. על האדם לבחור בין דרכים שונות." ~ 1981 * "התפתחות מאוחרת יותר גרמה לאדם עוד אבדה אחת: המסורות שעליהן נשענה התנהגותו מתרופפות והולכות במהירות. שום יצר אינו מורה לו מה יעשה, ושום מסורת אינה אומרת לו איך ינהג, לא יארכו הימים ולא יידע עוד מה הוא רוצה לעשות במידה מוסיפה והולכת ישלוט בו רצונם של אחרים וכן ישועבד יותר ויותר לקונפורמיזם." * "רואים אנו אפוא נטייה בבני אדם לחיות חיי מין שאינם מכוללים בחייו האישיים של האדם אלא מוקדשים לתענוג בלבד, מין כזה המעורטל מן האשיות הוא סימפטום של תסכול קיומי – היינו תסכול בחיפוש האדם אחר משמעות." ~ 1982 * "אולם בדברנו על [[אקזיסטנציאליזם]] שומה עלינו לזכור כי כמספר התורות האקזיסטנציאליות כמספר הוגי הדעות האקזיסטנציאליסטים. יתר על כן לא זו בלבד שכל הוגה דעות אקזיסטנציאליסט עיצב לו את גרסתו הפילוסופית שלו אלא שכל אחד מהם גם משתמש במכלול המונחים באופן שונה מן האחרים. לדוגמה למונחים 'קיום' ו־'DASEIN' (קיום, הוויה, חיים) מובנים שונים זה מזה בכתביהם של [[קרל יאספרס|יאספרס]] ו[[מרטין היידגר|היידגר]]... לא קשה להבין מדוע מתגלות אי הבנות בתחום האקזיסטנציאליזם, הטרמינולוגיה מוגבלת לעתים למעטים בלבד, אם לא למעטים מאד. לפני כשלושים שנה היה עליי לשאת בווינה הרצאה עממית על פסיכיאטריה ואקזיסטנציאליזם. הצגתי לפני שומעי שתי מובאות ואמרתי להם שהאחת נלקחה מכתבי היידגר והאחרת היא קטע משיחה שהייתה לי עם חולה סכיזופרני... אחר כך ביקשתי ממאזיני להתאים בין המובאה לבעל המובאה, תאמינו או לא, הרוב המכריע סברו כי הפסקה המובאת מהיידגר היא דבריו של חולה הסכיזופרניה, ולהיפך." ~ 1985 * "לאמיתו של דבר ה[[אהבה]] היא פן אחד של תופעה אנושית מקיפה יותר שאני החלטתי לכנותה בשם התעלות מעבר לעצמו בניגוד למה שתיאוריות ההנעה הרווחות מבקשות שנאמין עיקר עניינו של האדם אינו לספק את צרכיו ולהשביע את דחפיו ויצריו... נכון יותר לומר שבתוקף התכונה של ההתעלות מעבר לעצמה של הממשות האנושית עיקר מעייניו של האדם מכוונים להינשא לא מעבר לעצמו, אם לקראת מימושה של איזו משמעות ואם לקראת עימות אוהב עם אדם אחר." ~ 1985 * "הדבר בולט במיוחד בתאוריה הפסיכואנליטית שלפיה האני בנוי מ'דחפי אני'... דחפים ומרכיבי דחפים כאחד פועלים באדם בדומה לפעולתה של מקבילית הכוחות בפיזיקה. אבל על מה פועלים כוחות אלה, מהו המושא שלהם? התשובה היא – האני. בהשקפה הפסיכואנליטית האני הוא בסופו של דבר כדור משחק של הדחפים. או לפי דבריו של [[זיגמונד פרויד|פרויד]] עצמו, האני אינו אדון בביתו שלו. נוכחנו אם כך כיצד תחום הנפש מצטמצם ולו רק מבחינה גנטית, לכלל יצרים ודחפים וכיצד הוא נתון לשליטתם המוחלטת במונחים של סיבה ומסובב, ההוויה האנושית מפורשת... על פי הפסיכואנליזה במונחים של 'היות נדחף' וזוהי גם הסיבה העיקרית מדוע יש להרכיב מחדש את האני לאחר שפורק לגורמים – דחפים. ברוח זו של מונחים אטומיסטיים, אנרגטיים ומכניים רואה הפסיכואנליזה באדם בסופו של דבר אוטומט של מנגנון נפשי." ~ 1985 * "[[אהבה]] ומצפון, שתי התופעות הללו הן גילוייה הבולטים ביותר של עוד סגולה ייחודית לאדם – סגולת ההתעלות מעל עצמו האדם מתעלה מעל עצמו אם למען אדם אחר אם בעבור משמעות. האהבה הייתי אומר היא הסגולה המאפשרת לו להבין את האדם האחר במלוא ייחודיותו." ~ 1985 * "כל אדם ביסודו הוא יחיד ומיוחד ואם לא בעיני כול... הרי בעיני האדם שאוהב אותו." ~ 1985 ==האדם מחפש משמעות == {{דף מורחב|האדם מחפש משמעות}} * "אפשר ליטול מן האדם את הכול חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו." * "ודאי, האדם הוא יצור שהוצבו לו גבולות; חירותו מוגבלת. אין היא חירות מתנאים אלא חירות לנקוט עמדה כלפי התנאים." * "תמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם ישותך, את חירותך הפנימית." * "הדרך שבה נשאו את סבלם, הייתה הישג נפשי אמיתי. חירות רוחנית זו – שאין לשלול אותה מן האדם – היא שנותנת משמעות ותכלית ל[[חיים]]." * "שום אדם לא יירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם הוא אוהב אותו. מעשה ה[[אהבה]] הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב. ויתרה מזו: רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו, שעדיין לא הגיעו ליד הגשמה, אך מן הראוי שיתגשמו." * "תפקידים אלה – פשר החיים – שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי. אין להשיב על שאלות בדבר פשר החיים בהצהרות כוללות." * "הומור הוא עוד אחד מכלי הנשק של הנפש במאבקה להישרדות." ==הזעקה הלא-נשמעת למשמעות== {{דף מורחב|הזעקה הלא-נשמעת למשמעות}} * "עברו של האדם הוא־הוא עתידו האמיתי. האדם החי יש לו גם [[עתיד]] גם [[עבר]]." * "העבר הוא אופן ההוויה הבטוח מכל. לדיוקו של דבר, העבר הוא מה שאי אפשר ליטול מאדם." * "הפסימיסט משול לאדם שרואה בחרדה ובעצב, איך לוח־הקיר שלו, שבכל יום הוא תולש ממנו דף, פוחת והולך עם כל יום חולף. כנגד זה הרי האדם המסתער על החיים בעוז־מעשה דומה למי שמסיר דף אחר דף מן הלוח שלו כל יום עובר ומתייק כל דף בקפידה נאה עם קודמיו, לאחר ששרבט מאחור קצת רשומות יומן. הוא יוכל להגות בגאווה ובקורת רוח על העושר שנאצר ברשומות אלה על כל החיים שכבר חי אותם במלואם." * "האדם משתוקק לאתר את גבולות יכולתו. כיוון שהוא מתקרב אליהם, הוא דוחף אותם הלאה והלאה, בדומה לאופק. מכאן עולה, שבכל תחרות של ספורט, האדם, לאמיתו של דבר, מתחרה בעצמו! הוא היריב של עצמו!" <ref> "הספורט - הסגפנות של ימינו", 1972, מתוך הספר: "הזעקה הלא-נשמעת למשמעות", הוצאת דביר, בתרגום חיים איזק, עמ’ 110</ref> * "הרי מן הראוי, שלא לנסות להוכיח כי 'אתה הגדול מכולם' אלא לנסות ולגלות 'מי גדול ממי - אתה או אתה'." <ref> "הספורט - הסגפנות של ימינו", 1972, מתוך הספר: "הזעקה הלא-נשמעת למשמעות", הוצאת דביר, בתרגום חיים איזק, עמ’ 110</ref> ==השאיפה למשמעות == * "ואולם הערכה הנשגבת ביותר למשמעות שמורה לאותם אנשים אשר מחמת שנמנעה מהם ההזדמנות למצוא משמעות במעשה, בעבודה או באהבה, הם מתעלים מעל כך, ומעבר לעצמם, וזאת בעצם הגישה שהם בוחרים לנקוט כלפי מצבם הלא-נעים הזה. הדבר החשוב הוא העמדה שהם נוקטים - עמדה המאפשרת להם לשוות למצוקתם צורה של הישג, נצחון וגבורה." <ref> "מה משמעה של משמעות?", 1969, מתוך הספר: "השאיפה למשמעות", הוצאת דביר, בתרגום שאול ברוידא, עמ’ 86</ref> * "לעיתים האדם חייב להתמודד עם סבל בלתי-נמנע וכי האדם הוא יצור אשר במוקדם ובמאוחר מועד למות, וקודם שימות הוא מועד לסבול - וזאת למרות התקדמות המדע, הנערץ כל-כך על חסידי המדע והקדמה... הלוגותרפיה מלמדת שיש למנוע כאב כל עוד אפשר למנוע אותו. אולם ברגע שאי-אפשר לשנות גורל מכאיב לא זו בלבד שיש להשלים עמו, אלא גם למצוא בו איזו משמעות, לחפש בו איזה הישג" ~ עמ’ 89 ==האל הלא-מודע== {{דף מורחב|האל הלא-מודע}} * "משמעות אינה יכולה להינתן אלא להימצא." * "דומה שקיום נוירוטי הוא המחיר שגובה מהאדם היחס המעוות אל הטרנסנדנטי." * "הטוב יהיה בעינינו מה שמקדם את מימוש המשמעות ואילו הרע ייראה לנו כמה שמעכב את מימוש המשמעות." * "יצירה אמנותית צומחת מנבכים המצויים בעולם שאי־אפשר להאירו לחלוטין." * "דתיות אישית ועמוקה; דתיות שכל אדם כאשר יפנה לאלוהים ימצא בה את הלשון הייחודית, האישית והמקורית ביותר.” * "מבחינת התיאולוגיה ה[[אלוהים]] אינו דימוי־אב אלא האב הוא דווקא דימוי של אלוהים. על פי השקפה זו האב אינו דגם האבהות, אלא להיפך, אלוהים הוא דגם האבהות." ==הרופא והנפש== * "ב[[אהבה]] הזוכה להענות, שבה האחד רוצה להיות ראוי בעיני האחר או להפוך להיות כפי שהאחר רואה אותו, נוצר תהליך דיאלקטי, שבו האוהבים מדרבנים איש את רעהו להגשים את האפשרויות שלהם, כלומר: להיות חופשיים." * "סימן ההיכר לקיום האנושי הוא יכולתו של האדם לעמוד בשדה המתחים הקוטביים בין היש לבין מה שצריך להיות, לנוכח המשמעות והערכים המחייבים אותו להגיב." * "האדם הוא [[אדם]] במלוא מובן המילה רק כשהוא מתמסר לשירות של עניין מסוים או לאדם אחר. הוא נהפך להיות אדם שלם אך ורק מתוך התעלמות מעצמו." * "ברצוננו רק להדגיש את העובדה שמה שמעניין את האדם בסופו של דבר הוא המשמעות ורק המשמעות, שהרי אילו היה מדובר בדחף בלבד, האדם היה מגשים את המשמעות רק כדי להשתחרר מעוקצו של הדחף כדי לזכות מחדש באיזון. במקרה כזה הוא לא היה פועל למען המשמעות עצמה, וכל תאוריית המוטיבציה שלנו הייתה חוזרת להתבסס על עקרון האיזון." ~ עמ' 94 ==כן לחיים למרות הכול== {{דף מורחב|כן לחיים למרות הכול}} * "מלכתחילה לא יהיה זה אפשרי לחיות רק למען הנאות. אבל האם זה נחוץ בכלל — האם זה לוז החיים?" * "לא אנו אלה המורשים לשאול על משמעות החיים, ה[[חיים]] הם אלה ששואלים את השאלות, שמַפנים את השאלות אלינו — אנחנו הנשאלים! אנחנו אלה שצריכים לענות, שצריכים לתת תשובות לשאלת החיים הקבועה הנשאלת שעה־שעה." * "השאלה שהחיים שואלים אותנו, ואשר במתן תשובה עליה יש ביכולתנו לקלוט את משמעות הרגע הנוכחי, משתנה לא רק משעה לשעה, אלא גם מאדם לאדם: השאלה שונה לגמרי בכל רגע נתון לכל אדם נתון." * "האתלט, המטפס 'שמבקש לו' משימות בצורה פעילה, אפילו יוצר את הקשיים לעצמו: כמה מאושר הוא אותו מטפס, כשפני הסלע 'מזמנים' לו 'גרסה' קשה אחרת של משימתו, קשה יותר משדמיין!" ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=ויקטור פראנקל}} * [https://www.blogotherapy.co.il/%d7%a6%d7%99%d7%98%d7%95%d7%98%d7%99%d7%9d/ ציטוטים של ויקטור פראנקל, בחלוקה לפי נושאים] {{עברית}} * [https://www.youtube.com/watch?v=LlC2OdnhIiQ שיחה עם ויקטור פרנקל ] {{אנגלית}} {{יוטיוב}} * [https://www.youtube.com/watch?v=fD1512_XJEw הרצאה של ויקטור פראנקל בטורונטו, קנדה] {{אנגלית}} {{יוטיוב}} * [https://www.youtube.com/watch?v=ImonPWt7VOA שיחה עם ויקטור פראנקל, 1979] {{אנגלית}} {{יוטיוב}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:פראנקל, ויקטור}} [[קטגוריה:ויקטור פראנקל|*]] [[קטגוריה:אקזיסטנציאליזם]] [[קטגוריה:פסיכיאטרים]] [[קטגוריה:פסיכולוגים אוסטרים]] [[קטגוריה:יהודים בשואה]] fswsj0o2y0w4uw44yawse07k94oddcm 0 12649 241161 238155 2026-10-15T20:34:50Z יאיר הנווט 9094 /* מאפייני ההומור */ 241161 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|נושא=[[W:הומור|הומור]]|ללא קטגוריה=כן}} [[קובץ:Corinne cosseron.jpg|שמאל|ממוזער|162 פיקסלים]] ==מאפייני ההומור== * "צחוק הוא הדרך של ה[[אנושות]] להימלט מהסבל." ~ [[דיפאק צ'ופרה]] * "הומור הוא עוד אחד מכלי הנשק של הנפש במאבקה להישרדות" ~ [[ויקטור פרנקל]] * "ההומור הוא דרכי להיות רציני." ~ [[פיטר יוסטינוב]] * "הומור זה להסתכל דרך הדברים כאילו הם עשויים זכוכית." ~ קורט טוכולסקי * "ברגע שאנו צוחקים על דבר מסוים, הוא חדל מלהיות מסוכן." ~ [[ריימון דווס]] * "לצחוק על כל מה שנאמר, זה טיפשי; לא לצחוק על דבר, זה אווילי." ~ [[ארסמוס מרוטרדם]] * "אסור להתייחס ברצינות למי שאינו יודע לצחוק." ~ [[תומאס ברנהרד]] * "לדעת לצחוק זו מנוחה מחברתם של אנשים רציניים." ~ [[פרנסיס פיקבייה]] * "בני אדם רוצים שנצחק משנינותם ולא מטיפשותם." ~ [[ג'ונתן סוויפט]] * "ההומור מהווה את צורתה הבריאה ביותר של השנינות." ~ [[ז'אק ברל]] * "אחרי הכל, האם יש דרך טובה יותר להתמודד עם החיים מאשר עם [[אהבה]] והומור?" ~ [[צ'ארלס דיקנס]] * "[[דמיון]] הוא תכונה שניתנה לאדם כדי לפצותו על מה שאינו, וחוש הומור - כדי לפצותו על מה שהינו." ~ [[אוסקר ויילד]] * "הרצינות היא דבר מסוכן ביותר, כדי להמלט מפניה יש להזעיק את התערבות ההומור." ~ [[W:מרסל דושאן|מרסל דושאן]] * "טרגדיה – כאשר אני נחתך באצבע. קומדיה – כאשר אתה נפל לבור ביוב ומת." ~ [[W:מל ברוקס|מל ברוקס]] * "את ערכו של ההומור למדתי בתקופת ההומור הסטליניסטי. חוש הומור הוא סימן היכר מהימן. מאז אני אחוז חרדה לנוכח עולם שאיבד את חוש ההומור שלו." ~ [[מילן קונדרה]] * "הומור וצחוק מייצגים מכניזם חשוב להתמודדות עם רבים מהלחצים הפסיכולוגיים שבהם נתקל האדם בימי חייו." ~ [[W:חיה אוסטרובר|חיה אוסטרובר]] * "הומור הוא אחד הדברים הנפלאים בעולם, הוא מוסיף צבע לחיי היום יום, הוא עוזר לנו להתגבר על נסיבות טרגיות, והוא יכול לאחד אנשים מרקעים שונים." ~ גרנט טאקר ==הומור עצמי== [[קובץ:Stevebiddulph.jpg|שמאל|ממוזער|152 פיקסלים]] * "יש לי אמון רב בשוטים. ביטחון עצמי, החברים שלי קוראים לזה." ~ [[אדגר אלן פו]] * "אשתי פחדה מהחושך, עד שהיא ראתה אותי עירום, ועכשיו היא מפחדת מהאור." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "אשתי לא בוגרת. הייתי יושב באמבטיה בבית, והיא היתה נכנסת ומטביעה לי את הסירות." ~ [[וודי אלן]] * "אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי. הוא אמר לי בתגובה: 'אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין'." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "הפסיכיאטר שלי אמר שאני משוגע, אז ביקשתי חוות דעת נוספת. הוא אמר 'או.קיי, אתה גם מכוער'." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי כחבר." ~ [[גראוצ'ו מרקס]] * "לפני שאדבר, יש לי דבר חשוב להגיד." ~ [[גראוצ'ו מרקס]] * "למה [[יהודים]] לא שותים? זה מפריע לסבל שלהם." ~ [[הני יאנגמן]] * "אשתי חושבת שאני חטטן. זה, בכל אופן, מה שהיא כתבה ביומן הסודי שלה." ~ [[וודי אלן]] * "הפעם האחרונה שהייתי בתוך אישה הייתה כשביקרתי בפסל החירות." ~ [[וודי אלן]] * "אני מאד אוהב לשמוע את עצמי מדבר. אני מדבר די הרבה לעצמי ואני כל כך חכם, עד שלעיתים קרובות, אני לא מבין כלל מה אמרתי." ~ [[אוסקר ויילד]] * "בחורה אחת התקשרה אליי לפני כמה ימים ואמרה 'בוא אליי, אין אף-אחד בבית.' הלכתי. באמת לא היה אף-אחד בבית." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * ""כשקראתי על הנזקים של שתיה מופרזת, החלטתי להפסיק לקרוא." ~ [[הני יאנגמן]] * "אני אומר לעתים קרובות שיש דבר אחד שמפריד ביני לבין גאונות: וזה אני." ~ [[וודי אלן]] ==ביהדות== * "וְעַתָּה אַל-תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם." ~ [[ספר ישעיהו]], פרק כ"ח, פסוק כ"ב * "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר [...] בְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב." ~ [[תהילים]], פרק א', פסוק א' * "לִשְׂחוֹק, אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה, מַה-זֹּה עֹשָׂה." ~ [[מגילת קהלת]], פרק ב', פסוק ב' * "כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל." ~ [[מגילת קהלת]], פרק ז', פסוק ו' * "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: 'כת לצים', כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע." ~ רבי ירמיה בר אבא, [[מסכת סנהדרין]] * "[[רבי עקיבא|רבי עקיבה]] אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין לערווה." ~ [[מסכת אבות]], פרק ג' * "אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה." ~ [[מסכת מגילה]], דף כ"ה, ע"ב * "השחוק והלצון, כי מי שטובע בם הוא כמי שטובע בים הגדול, שקשה מאד להימלט ממנו, כי הנה השחוק הוא מאבד את לב האדם, עד שכבר אין הטעם והדעה מושלת בו, והרי הוא כשכור או שוטה, אשר אי אפשר לתת להם ערמה או להנהיגם, כי אינם מקבלים הנהגה... כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל. ותראה קשי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן הלצון בפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שמעו עניינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים. ובכוח הליצנות ייפול הכול לארץ ולא יעשו בו רשם כלל, ולא מפני חולשת העניינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה." ~ רבי משה חיים לוצטו (רמח"ל), [[מסילת ישרים]], פרק ה' * "רב שאינו צוחק אינו רציני." ~ [[W:יהודה ליאון אשכנזי|יהודה ליאון אשכנזי]] ==ראו גם== * '''[[חוש הומור]]''' * '''[[בדיחה]]''' * '''[[צחוק]]''' *ציטוטים מהספר: '''[[חמשת אלפים בדיחות ומשפטים מצחיקים]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=הומור|ויקישיתוף=Category:Humor|שם ויקישיתוף=הומור|ויקימילון=הומור}} * [http://www.tsitut.net/?cat=3 משפטים מצחיקים] באתר "ציטוט" [[קטגוריה:הומור|*]] [[קטגוריה:חיי האדם]] 3fpzjok1ludt622prpeirxi175osagm 241166 241161 2026-10-15T23:32:46Z קליאו 9676 /* מאפייני ההומור */ 241166 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|נושא=[[W:הומור|הומור]]|ללא קטגוריה=כן}} [[קובץ:Corinne cosseron.jpg|שמאל|ממוזער|162 פיקסלים]] ==מאפייני ההומור== * "צחוק הוא הדרך של ה[[אנושות]] להימלט מהסבל." ~ [[דיפאק צ'ופרה]] * "הומור הוא עוד אחד מכלי הנשק של הנפש במאבקה להישרדות." ~ [[ויקטור פרנקל]] * "ההומור הוא דרכי להיות רציני." ~ [[פיטר יוסטינוב]] * "הומור זה להסתכל דרך הדברים כאילו הם עשויים זכוכית." ~ קורט טוכולסקי * "ברגע שאנו צוחקים על דבר מסוים, הוא חדל מלהיות מסוכן." ~ [[ריימון דווס]] * "לצחוק על כל מה שנאמר, זה טיפשי; לא לצחוק על דבר, זה אווילי." ~ [[ארסמוס מרוטרדם]] * "אסור להתייחס ברצינות למי שאינו יודע לצחוק." ~ [[תומאס ברנהרד]] * "לדעת לצחוק זו מנוחה מחברתם של אנשים רציניים." ~ [[פרנסיס פיקבייה]] * "בני אדם רוצים שנצחק משנינותם ולא מטיפשותם." ~ [[ג'ונתן סוויפט]] * "ההומור מהווה את צורתה הבריאה ביותר של השנינות." ~ [[ז'אק ברל]] * "אחרי הכל, האם יש דרך טובה יותר להתמודד עם החיים מאשר עם [[אהבה]] והומור?" ~ [[צ'ארלס דיקנס]] * "[[דמיון]] הוא תכונה שניתנה לאדם כדי לפצותו על מה שאינו, וחוש הומור - כדי לפצותו על מה שהינו." ~ [[אוסקר ויילד]] * "הרצינות היא דבר מסוכן ביותר, כדי להמלט מפניה יש להזעיק את התערבות ההומור." ~ [[W:מרסל דושאן|מרסל דושאן]] * "טרגדיה – כאשר אני נחתך באצבע. קומדיה – כאשר אתה נפל לבור ביוב ומת." ~ [[W:מל ברוקס|מל ברוקס]] * "את ערכו של ההומור למדתי בתקופת ההומור הסטליניסטי. חוש הומור הוא סימן היכר מהימן. מאז אני אחוז חרדה לנוכח עולם שאיבד את חוש ההומור שלו." ~ [[מילן קונדרה]] * "הומור וצחוק מייצגים מכניזם חשוב להתמודדות עם רבים מהלחצים הפסיכולוגיים שבהם נתקל האדם בימי חייו." ~ [[W:חיה אוסטרובר|חיה אוסטרובר]] * "הומור הוא אחד הדברים הנפלאים בעולם, הוא מוסיף צבע לחיי היום יום, הוא עוזר לנו להתגבר על נסיבות טרגיות, והוא יכול לאחד אנשים מרקעים שונים." ~ גרנט טאקר ==הומור עצמי== [[קובץ:Stevebiddulph.jpg|שמאל|ממוזער|152 פיקסלים]] * "יש לי אמון רב בשוטים. ביטחון עצמי, החברים שלי קוראים לזה." ~ [[אדגר אלן פו]] * "אשתי פחדה מהחושך, עד שהיא ראתה אותי עירום, ועכשיו היא מפחדת מהאור." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "אשתי לא בוגרת. הייתי יושב באמבטיה בבית, והיא היתה נכנסת ומטביעה לי את הסירות." ~ [[וודי אלן]] * "אמרתי לפסיכיאטר שלי שכולם שונאים אותי. הוא אמר לי בתגובה: 'אל תהיה מגוחך, לא כולם פגשו אותך עדיין'." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "הפסיכיאטר שלי אמר שאני משוגע, אז ביקשתי חוות דעת נוספת. הוא אמר 'או.קיי, אתה גם מכוער'." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * "אני לא מוכן להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי כחבר." ~ [[גראוצ'ו מרקס]] * "לפני שאדבר, יש לי דבר חשוב להגיד." ~ [[גראוצ'ו מרקס]] * "למה [[יהודים]] לא שותים? זה מפריע לסבל שלהם." ~ [[הני יאנגמן]] * "אשתי חושבת שאני חטטן. זה, בכל אופן, מה שהיא כתבה ביומן הסודי שלה." ~ [[וודי אלן]] * "הפעם האחרונה שהייתי בתוך אישה הייתה כשביקרתי בפסל החירות." ~ [[וודי אלן]] * "אני מאד אוהב לשמוע את עצמי מדבר. אני מדבר די הרבה לעצמי ואני כל כך חכם, עד שלעיתים קרובות, אני לא מבין כלל מה אמרתי." ~ [[אוסקר ויילד]] * "בחורה אחת התקשרה אליי לפני כמה ימים ואמרה 'בוא אליי, אין אף-אחד בבית.' הלכתי. באמת לא היה אף-אחד בבית." ~ [[רודני דיינג'רפילד]] * ""כשקראתי על הנזקים של שתיה מופרזת, החלטתי להפסיק לקרוא." ~ [[הני יאנגמן]] * "אני אומר לעתים קרובות שיש דבר אחד שמפריד ביני לבין גאונות: וזה אני." ~ [[וודי אלן]] ==ביהדות== * "וְעַתָּה אַל-תִּתְלוֹצָצוּ פֶּן יֶחְזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם." ~ [[ספר ישעיהו]], פרק כ"ח, פסוק כ"ב * "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר [...] בְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב." ~ [[תהילים]], פרק א', פסוק א' * "לִשְׂחוֹק, אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה, מַה-זֹּה עֹשָׂה." ~ [[מגילת קהלת]], פרק ב', פסוק ב' * "כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר כֵּן שְׂחֹק הַכְּסִיל וְגַם זֶה הָבֶל." ~ [[מגילת קהלת]], פרק ז', פסוק ו' * "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: 'כת לצים', כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע." ~ רבי ירמיה בר אבא, [[מסכת סנהדרין]] * "[[רבי עקיבא|רבי עקיבה]] אומר, שחוק וקלות ראש, מרגילין לערווה." ~ [[מסכת אבות]], פרק ג' * "אמר רב נחמן כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה זרה." ~ [[מסכת מגילה]], דף כ"ה, ע"ב * "השחוק והלצון, כי מי שטובע בם הוא כמי שטובע בים הגדול, שקשה מאד להימלט ממנו, כי הנה השחוק הוא מאבד את לב האדם, עד שכבר אין הטעם והדעה מושלת בו, והרי הוא כשכור או שוטה, אשר אי אפשר לתת להם ערמה או להנהיגם, כי אינם מקבלים הנהגה... כל עצמו של השחוק אינו אלא מסיר הלב מן המחשבות הישרות והעיוניות, ונמצא שלא יבואו הרהורי היראה בלבו כלל. ותראה קשי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם, כן הלצון בפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות, מה שהלב מתעורר ומתפעל בעצמו מדי ראותו או שמעו עניינים שיעירוהו אל החשבון והפשפוש במעשים. ובכוח הליצנות ייפול הכול לארץ ולא יעשו בו רשם כלל, ולא מפני חולשת העניינים ולא מפני חסרון הבנת הלב, אלא מפני כח הלצון ההורס כל עניני המוסר והיראה." ~ רבי משה חיים לוצטו (רמח"ל), [[מסילת ישרים]], פרק ה' * "רב שאינו צוחק אינו רציני." ~ [[W:יהודה ליאון אשכנזי|יהודה ליאון אשכנזי]] ==ראו גם== * '''[[חוש הומור]]''' * '''[[בדיחה]]''' * '''[[צחוק]]''' *ציטוטים מהספר: '''[[חמשת אלפים בדיחות ומשפטים מצחיקים]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=הומור|ויקישיתוף=Category:Humor|שם ויקישיתוף=הומור|ויקימילון=הומור}} * [http://www.tsitut.net/?cat=3 משפטים מצחיקים] באתר "ציטוט" [[קטגוריה:הומור|*]] [[קטגוריה:חיי האדם]] nbtt9ejcggogvpsut47e5ccikj13690 0 14426 241160 217565 2026-10-15T19:47:32Z דולב 835 עדכון 241160 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dan Hadani collection (990044438120205171).jpg |ממוזער|210 פיקסלים| חיים נדל, 1969]] '''[[W:חיים נדל|חיים נדל]]''' (14 בנובמבר 1933 – 15 באוקטובר 2026), אלוף במילואים ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שירת כלוחם ומפקד ב[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], לשעבר נשיא [[W:בית הדין הצבאי לערעורים|בית הדין הצבאי לערעורים]], בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי ארץ ישראל, חבר ב[[W:ועדת וינוגרד|וועדת וינוגרד]] לחקר אירועי [[מלחמת לבנון השנייה]]. * "נפל בחלקי לפקד על [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה של צה"ל בתקופה חמה, פעילה ואינטנסיבית כשנתיים (יוני 1969 - יולי 1971). הייתה זו תקופה של [[W:מלחמת ההתשה|מלחמת אלף הימים]] (מרץ 1969 - אוגוסט 1970) שהתנהלה במסגרת מלחמת ה'התשה' בכל הזירות כאשר עיקרה בקו התעלה שבגזרה המצרית. לוחמי החטיבה ובעיקר המפקדים שלה היו ה'מאגר' של ה'כוחות המיוחדים' של צה"ל במלחמת ה'התשה'. את מלחמת ה'התשה' יזמו הערבים ובראשם מצרים. צה"ל הגיב ליוזמתם במלחמת מגננה סטטית, איתנה ואקטיבית בקווים שבה נסתיימה [[מלחמת ששת הימים]] בפעילות יזומה, בלתי צפויה והתקפתית בעומק שטחי מצרים וסוריה על יעדים אופרטיביים ואסטרטגיים־צבאיים ואזרחיים. הייתה זו תקופת 'פעולות המנע' בה פגעו, ייבשו והזהירו כוחותינו את הערבים כי בכוח הם לא יוכלו לנו." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "בתקופה זו עסקה [[W:חטיבת הצנחנים|החטיבה]] בתעסוקה מבצעית, בטחון שוטף, מרדפים, אימונים מרוכזים, מסעות קשים ומפרכים, אימונים יעודיים, ספציפיים, יחודיים/מיוחדים וורסטיליים בכל הרמות בביצוע פעולות משולבות במבצעים מיוחדים בעומק שטחי מצרים וסוריה, במרחבי קהיר, הנילוס, מפרץ סואץ, דמשק וצירים עיקריים לשתי המדינות. את רוב רובן של הפעולות הללו בצעו מפקדי וחיילי חטיבת הצנחנים הסדירה. מתוך עשרים ואחת פעולות משולבות ומיוחדות בעומק האויב שביצע צה"ל במלחמה זו במצרים ובסוריה, בוצעו על ידי כוחות החטיבה שישה עשר מבצעים מוטסים במסוקים בשתי הזירות הללו כמו – תקיפת מוצבי תצפית, מארבים לאורך תעלת סואץ, חבלה בעמודי מתח גבוה באזור הנילוס ודמשק, ירי מרגמות על מחנות צבאיים באזור קהיר ודמשק, חטיפת המכ"ם, כיבוש האי שדואן והבאת שישים ושלושה שבויים משם ועוד. שאר הפעולות בוצעו על ידי [[W:שייטת 13|חיל הים]], [[W:מבצע רביב|פשיטה משוריינת]] ועוד. בנוסף למבצעים אלה בוצעו הרבה מבצעים קרקעיים בעיקר בגזרה הירדנית." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "יכולתה של [[W:חטיבת הצנחנים|החטיבה]] היה ביכולתה ובכושרה הגבוה של ביצוע כל משימה בצורה הטובה ומושלמת שהוטלה עליה. מפקדי וחיילי החטיבה היו בעלי פוטנציאל גבוה – באיכות כ"א, בתבונה, בחוכמה, בתושייה ובאלתור. הם היו חדורי עקרונות כמו – דבקות במטרה, ביצוע המשימה בצורה מושלמת ללא כל פשרות, ואחוות לוחמים ביוזמה, בהפתעה, בנכונות, באומץ לב, בהעזה, בתעוזה ובקור רוח. היה אמון מלא בין הלוחמים הפשוטים למפקדים. בזכות לוחמים כאלה היוותה החטיבה 'חוד החנית' של צה"ל. הידע, הנסיון וההשגים שוהשגו על ידי לוחמי החטיבה באימונים ובפעולות מיוחדות שימשו דוגמה ומופת לכל שאר לוחמי צה"ל בהווה ולגיבוש אסטרטגיה של הגישה העקיפה בעתיד." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "בין יתר פועלי יצא לי לשבת בוועדת וינוגרד, ושם גם שמעתי שערכי הלחימה השתנו מאז תקופתי כקצין בצבא. אז ניגשתי לאינטרנט והוצאתי את מסמך [[W:רוח צה"ל|ערכי צה"ל 2007]] וגיליתי שהם בדיוק אותו הדבר, אולי בסדר קצת שונה: ביצוע משימה, דבקות במטרה, אחוות לוחמים, חתירה לניצחון, רוח לחימה, נחישות, רציפות בלחימה. עקרונות אלה לא השתנו גם היום. ערכי הלחימה נשמרו וחובה לשמר אותם בעתיד. אני בעד ניצול הטכנולוגיה המתקדמת בכל מצב ומצב, כל עוד לא נשכח שהאדם הוא המרכז, הוא שמפעיל את המכונה. לכן, הערך שהאדם מתחנך על־פיו הוא זה שמביא לניצחון. ושלא יהיה ספק: אנחנו חייבים להביא ניצחון צבאי בכל תנאי ובכל מפגש עם אויב." ~ על ערכי צה"ל נוכח [[מלחמת לבנון השנייה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "הייתי אז בלימודים מטעם הצבא וכששמעתי שגייסו את המילואים, רצתי היישר לגדוד של [[W:אהרן דוידי|דוידי]], גדוד 'איקס'. בגדוד הזה היו שלוש פלוגות, ובראשן: יהודה מיטלמן, לוי–חופש ומיכה בן–ארי (קפוסטה), שפיקד על [[W:סיירת צנחנים|הסיירת החטיבתית]]. פרט לגדוד שלנו, ירדו לסיני גם [[W:גדוד 890|גדוד 890]] של [[רפאל איתן|רפאל (רפול) איתן]], [[W:גדוד 101|גדוד 88]], הנח"ל המוצנח, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]], וגדוד המילואים 28 בפיקודו של שרולנה כהן. זו הייתה מצבת הכוחות בפתח מבצע 'קדש'. חשוב גם להדגיש שחטיבת הצנחנים, אז חטיבה 202, הייתה אמנם מורכבת מארבעה גדודים, אך רק גדוד 890 צנח במתלה. ב־29 באוקטובר ב־16:20 אחר הצהריים – 16 מטוסי דקוטה, מלווים במטוסי קרב, הצניחו 395 צנחנים. אנחנו היינו הגדוד של דוידי, וביחד עם הגדודים של מוטה ושרולנה נסענו לכיוון המתלה, ועברנו דרך כונתילה ותמד. למעשה, המפגש בין הכוח שלנו, שנע על זחל"מים, אוטובוסים ומשאיות, לגדוד 890 שהוצנח, היה בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר. אז, חברו ארבעת הגדודים לראשונה." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "המיתלה הוא ערוץ צר יחסית שבפתחו הדרומי־מזרחי נמצא מיצר חיטין, ובקצהו השני מיצר המיתלה. כל אורכו של המעבר הוא בערך כ־20 קילומטר, מתוכם שישה קילומטרים הם מיצר חיטין, היכן שאני הייתי עם הכוחות של מוטה ו[[W:יצחק חופי|חקה]] הסמח"ט. קרב המיתלה התנהל אמנם לאורך המיצר, אבל עיקרו היה בתוך מיצר המיתלה ובערוץ עצמו. ישבו שם שני גדודים מצריים, גדוד 5 וגדוד 6, שהיו מתוגברים ב־14 מקלעים, 12 תותחי 57 מ"מ ו־40 קנים של מרגמות צ'כיות. ביום ג', 31 באוקטובר, בשעה 12:50, החל כוח הצנחנים להיכנס למיתלה. הכוח הורכב משתי פלוגות של גדוד 50 של מוטה, אליהם הצטרפו גם דוידי המג"ד וחקה הסמח"ט. אחריהם נעה הסיירת, שחשבה להגיע לתעלה ולשחק במים. בפועל, הכוח התפצל וחלקו נמצא בחלק המזרחי, סמוך למיצר חיטין. בחלק הזה היו המשאיות, המרגמות ואני, ודוידי לקח עלינו את הפיקוד, מכיוון שנאמר לנו שבתוך הערוץ נתקלו באש חזקה. התקרבנו לערוץ, ושם התחיל [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]]." ~ על קרב המיתלה ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "הקרב התחיל בשעות הצהריים כששתי פלוגות שלנו נכנסו לתוך הערוץ. צריך לזכור שזה היה אוקטובר ומחשיך כבר ב־17:30 - 18:00. זה מאוד הקשה עלינו להילחם מכיוון שהקרב אמנם החל בשעה 12:50, אך הוא נמשך עד 20:00 בערב. בשבע השעות האלה ניסינו לאתר את האויב, שישב בכוכים בצד המזרחי של הערוץ וניתק את הכוח של מוטה, שהגיע לצד המערבי של המעבר. דוידי ביקש מתנדב אחד שיעלה על הג'יפ וייסע לאורך הערוץ כדי שנוכל לזהות מאיפה המצרים יורים. רפול התנדב, [[W:משה לוי|משה וחצי]] התנדב, יאיר תל–צור התנדב, אני התנדבתי ו[[W:יהודה קן–דרור|יהודה קן–דרור]] התנדב. דוידי בחר בקן–דרור שהיה הנהג שלו, שנהרג במהלך ביצוע המשימה וקיבל עליה את עיטור הגבורה. בנוסף, הבאנו לקצה המיצר תול"ר 106 מ"מ שהטיסו לנו מקפריסין, ובעזרתו ניסינו להשמיד את הכוכים. בינתיים, הסיירת נשלחה לטפס ולהילחם במצרים שהיו על ההר הדרום־מזרחי. המח"ט, [[אריאל שרון|אריק שרון]], שהה ליד מצבת פארקר במרחק קילומטר מהמקום בו ישבנו, ודוידי ביקש ממנו תגבורת. אז אריק שלח כוח בפיקודו של עובד לדז'ינסקי מגדוד 890 ואת הפלוגה של לוי–חופש מהגדוד של דוידי. הוחלט ששתי הפלוגות ילכו לאורך המיצר ויטהרו את הכוכים המצריים שבדרך. עובד הלך בחלק הדרומי של המעבר ולוי–חופש הלך בחלקו הצפוני – וכך טיהרנו את כל הכוכים." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "חשוב לציין שאנחנו שאפנו לניצחון צבאי בכל ההיתקלויות. למרות שבמיתלה לחמנו מול שני גדודים מצריים עם נשק מסייע, גברנו עליהם. היינו מעטים מול רבים – וניצחנו. גם היום אנחנו חייבים להגיע לניצחון בכל מפגש עם האויב, מכיוון שאם אתה לא מתקדם קדימה – אתה מתדרדר למטה. חונכתי, ואני מנסה לחנך לכך שביצוע משימה כמו טיפול בפצועים, הוא דבר שצריך תמיד לשאוף אליו, ולא תמיד אתה יכול לשאול מה המחיר שתשלם. אמנם כשאתה עולה גבוה יותר בדרגים, השאלות האלה מקבלות תשובות קצת שונות, אבל העיקרון תמיד היה שלא משאירים פצוע בשטח. לכן לא ראיתי במשימה הזאת שום דבר יוצא דופן: נכנסנו, הסתבכנו וחתרנו לניצחון. לדעתי, השאלה צריכה להיות האם החטיבה הייתה צריכה בכלל להיכנס למיתלה. אבל גם כאן יש בהיסטוריה דעות לכאן ולכאן. אני יודע רק שאז, כסגן חיים נדל, קמב"ץ גדוד 'איקס' של דוידי, ראיתי שהמשימה שלי היא לשמור על השטח ולטפל באנשים כמה שיותר מהר מבלי להתחיל לחשב אם יהיה לי עוד פצוע או פחות פצוע – וזה מה שעשיתי." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=חיים נדל}} {{מיון רגיל:נדל, חיים}} [[קטגוריה:אלופי צה"ל]] 7hdwsfmnzpk1miu2bhwe5e60cwl7hxw 241164 241160 2026-10-15T23:28:19Z קליאו 9676 /* */ עריכה 241164 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Dan Hadani collection (990044438120205171).jpg |ממוזער|210 פיקסלים| חיים נדל, 1969]] '''[[W:חיים נדל|חיים נדל]]''' (14 בנובמבר 1933 – 15 באוקטובר 2026), אלוף במילואים ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שירת כלוחם ומפקד ב[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], לשעבר נשיא [[W:בית הדין הצבאי לערעורים|בית הדין הצבאי לערעורים]], בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי ארץ ישראל, חבר ב[[W:ועדת וינוגרד|וועדת וינוגרד]] לחקר אירועי [[מלחמת לבנון השנייה]]. {{מפריד}} * "נפל בחלקי לפקד על [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה של צה"ל בתקופה חמה, פעילה ואינטנסיבית כשנתיים (יוני 1969 - יולי 1971). הייתה זו תקופה של [[W:מלחמת ההתשה|מלחמת אלף הימים]] (מרץ 1969 - אוגוסט 1970) שהתנהלה במסגרת מלחמת ה'התשה' בכל הזירות כאשר עיקרה בקו התעלה שבגזרה המצרית. לוחמי החטיבה ובעיקר המפקדים שלה היו ה'מאגר' של ה'כוחות המיוחדים' של צה"ל במלחמת ה'התשה'. את מלחמת ה'התשה' יזמו הערבים ובראשם מצרים. צה"ל הגיב ליוזמתם במלחמת מגננה סטטית, איתנה ואקטיבית בקווים שבה נסתיימה [[מלחמת ששת הימים]] בפעילות יזומה, בלתי צפויה והתקפתית בעומק שטחי מצרים וסוריה על יעדים אופרטיביים ואסטרטגיים־צבאיים ואזרחיים. הייתה זו תקופת 'פעולות המנע' בה פגעו, ייבשו והזהירו כוחותינו את הערבים כי בכוח הם לא יוכלו לנו." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "בתקופה זו עסקה [[W:חטיבת הצנחנים|החטיבה]] בתעסוקה מבצעית, בטחון שוטף, מרדפים, אימונים מרוכזים, מסעות קשים ומפרכים, אימונים יעודיים, ספציפיים, יחודיים/מיוחדים וורסטיליים בכל הרמות בביצוע פעולות משולבות במבצעים מיוחדים בעומק שטחי מצרים וסוריה, במרחבי קהיר, הנילוס, מפרץ סואץ, דמשק וצירים עיקריים לשתי המדינות. את רוב רובן של הפעולות הללו בצעו מפקדי וחיילי חטיבת הצנחנים הסדירה. מתוך עשרים ואחת פעולות משולבות ומיוחדות בעומק האויב שביצע צה"ל במלחמה זו במצרים ובסוריה, בוצעו על ידי כוחות החטיבה שישה עשר מבצעים מוטסים במסוקים בשתי הזירות הללו כמו – תקיפת מוצבי תצפית, מארבים לאורך תעלת סואץ, חבלה בעמודי מתח גבוה באזור הנילוס ודמשק, ירי מרגמות על מחנות צבאיים באזור קהיר ודמשק, חטיפת המכ"ם, כיבוש האי שדואן והבאת שישים ושלושה שבויים משם ועוד. שאר הפעולות בוצעו על ידי [[W:שייטת 13|חיל הים]], [[W:מבצע רביב|פשיטה משוריינת]] ועוד. בנוסף למבצעים אלה בוצעו הרבה מבצעים קרקעיים בעיקר בגזרה הירדנית." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "יכולתה של [[W:חטיבת הצנחנים|החטיבה]] היה ביכולתה ובכושרה הגבוה של ביצוע כל משימה בצורה הטובה ומושלמת שהוטלה עליה. מפקדי וחיילי החטיבה היו בעלי פוטנציאל גבוה – באיכות כ"א, בתבונה, בחוכמה, בתושייה ובאלתור. הם היו חדורי עקרונות כמו – דבקות במטרה, ביצוע המשימה בצורה מושלמת ללא כל פשרות, ואחוות לוחמים ביוזמה, בהפתעה, בנכונות, באומץ לב, בהעזה, בתעוזה ובקור רוח. היה אמון מלא בין הלוחמים הפשוטים למפקדים. בזכות לוחמים כאלה היוותה החטיבה 'חוד החנית' של צה"ל. הידע, הנסיון וההשגים שוהשגו על ידי לוחמי החטיבה באימונים ובפעולות מיוחדות שימשו דוגמה ומופת לכל שאר לוחמי צה"ל בהווה ולגיבוש אסטרטגיה של הגישה העקיפה בעתיד." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "בין יתר פועלי יצא לי לשבת בוועדת וינוגרד, ושם גם שמעתי שערכי הלחימה השתנו מאז תקופתי כקצין בצבא. אז ניגשתי לאינטרנט והוצאתי את מסמך [[W:רוח צה"ל|ערכי צה"ל 2007]] וגיליתי שהם בדיוק אותו הדבר, אולי בסדר קצת שונה: ביצוע משימה, דבקות במטרה, אחוות לוחמים, חתירה לניצחון, רוח לחימה, נחישות, רציפות בלחימה. עקרונות אלה לא השתנו גם היום. ערכי הלחימה נשמרו וחובה לשמר אותם בעתיד. אני בעד ניצול הטכנולוגיה המתקדמת בכל מצב ומצב, כל עוד לא נשכח שהאדם הוא המרכז, הוא שמפעיל את המכונה. לכן, הערך שהאדם מתחנך על־פיו הוא זה שמביא לניצחון. ושלא יהיה ספק: אנחנו חייבים להביא ניצחון צבאי בכל תנאי ובכל מפגש עם אויב." ~ על ערכי צה"ל נוכח [[מלחמת לבנון השנייה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "הייתי אז בלימודים מטעם הצבא וכששמעתי שגייסו את המילואים, רצתי היישר לגדוד של [[W:אהרן דוידי|דוידי]], גדוד 'איקס'. בגדוד הזה היו שלוש פלוגות, ובראשן: יהודה מיטלמן, לוי–חופש ומיכה בן–ארי (קפוסטה), שפיקד על [[W:סיירת צנחנים|הסיירת החטיבתית]]. פרט לגדוד שלנו, ירדו לסיני גם [[W:גדוד 890|גדוד 890]] של [[רפאל איתן|רפאל (רפול) איתן]], [[W:גדוד 101|גדוד 88]], הנח"ל המוצנח, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]], וגדוד המילואים 28 בפיקודו של שרולנה כהן. זו הייתה מצבת הכוחות בפתח מבצע 'קדש'. חשוב גם להדגיש שחטיבת הצנחנים, אז חטיבה 202, הייתה אמנם מורכבת מארבעה גדודים, אך רק גדוד 890 צנח במתלה. ב־29 באוקטובר ב־16:20 אחר הצהריים – 16 מטוסי דקוטה, מלווים במטוסי קרב, הצניחו 395 צנחנים. אנחנו היינו הגדוד של דוידי, וביחד עם הגדודים של מוטה ושרולנה נסענו לכיוון המתלה, ועברנו דרך כונתילה ותמד. למעשה, המפגש בין הכוח שלנו, שנע על זחל"מים, אוטובוסים ומשאיות, לגדוד 890 שהוצנח, היה בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר. אז, חברו ארבעת הגדודים לראשונה." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "המיתלה הוא ערוץ צר יחסית שבפתחו הדרומי־מזרחי נמצא מיצר חיטין, ובקצהו השני מיצר המיתלה. כל אורכו של המעבר הוא בערך כ־20 קילומטר, מתוכם שישה קילומטרים הם מיצר חיטין, היכן שאני הייתי עם הכוחות של מוטה ו[[W:יצחק חופי|חקה]] הסמח"ט. קרב המיתלה התנהל אמנם לאורך המיצר, אבל עיקרו היה בתוך מיצר המיתלה ובערוץ עצמו. ישבו שם שני גדודים מצריים, גדוד 5 וגדוד 6, שהיו מתוגברים ב־14 מקלעים, 12 תותחי 57 מ"מ ו־40 קנים של מרגמות צ'כיות. ביום ג', 31 באוקטובר, בשעה 12:50, החל כוח הצנחנים להיכנס למיתלה. הכוח הורכב משתי פלוגות של גדוד 50 של מוטה, אליהם הצטרפו גם דוידי המג"ד וחקה הסמח"ט. אחריהם נעה הסיירת, שחשבה להגיע לתעלה ולשחק במים. בפועל, הכוח התפצל וחלקו נמצא בחלק המזרחי, סמוך למיצר חיטין. בחלק הזה היו המשאיות, המרגמות ואני, ודוידי לקח עלינו את הפיקוד, מכיוון שנאמר לנו שבתוך הערוץ נתקלו באש חזקה. התקרבנו לערוץ, ושם התחיל [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]]." ~ על קרב המיתלה ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "הקרב התחיל בשעות הצהריים כששתי פלוגות שלנו נכנסו לתוך הערוץ. צריך לזכור שזה היה אוקטובר ומחשיך כבר ב־17:30 - 18:00. זה מאוד הקשה עלינו להילחם מכיוון שהקרב אמנם החל בשעה 12:50, אך הוא נמשך עד 20:00 בערב. בשבע השעות האלה ניסינו לאתר את האויב, שישב בכוכים בצד המזרחי של הערוץ וניתק את הכוח של מוטה, שהגיע לצד המערבי של המעבר. דוידי ביקש מתנדב אחד שיעלה על הג'יפ וייסע לאורך הערוץ כדי שנוכל לזהות מאיפה המצרים יורים. רפול התנדב, [[W:משה לוי|משה וחצי]] התנדב, יאיר תל–צור התנדב, אני התנדבתי ו[[W:יהודה קן–דרור|יהודה קן–דרור]] התנדב. דוידי בחר בקן–דרור שהיה הנהג שלו, שנהרג במהלך ביצוע המשימה וקיבל עליה את עיטור הגבורה. בנוסף, הבאנו לקצה המיצר תול"ר 106 מ"מ שהטיסו לנו מקפריסין, ובעזרתו ניסינו להשמיד את הכוכים. בינתיים, הסיירת נשלחה לטפס ולהילחם במצרים שהיו על ההר הדרום־מזרחי. המח"ט, [[אריאל שרון|אריק שרון]], שהה ליד מצבת פארקר במרחק קילומטר מהמקום בו ישבנו, ודוידי ביקש ממנו תגבורת. אז אריק שלח כוח בפיקודו של עובד לדז'ינסקי מגדוד 890 ואת הפלוגה של לוי–חופש מהגדוד של דוידי. הוחלט ששתי הפלוגות ילכו לאורך המיצר ויטהרו את הכוכים המצריים שבדרך. עובד הלך בחלק הדרומי של המעבר ולוי–חופש הלך בחלקו הצפוני – וכך טיהרנו את כל הכוכים." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "חשוב לציין שאנחנו שאפנו לניצחון צבאי בכל ההיתקלויות. למרות שבמיתלה לחמנו מול שני גדודים מצריים עם נשק מסייע, גברנו עליהם. היינו מעטים מול רבים – וניצחנו. גם היום אנחנו חייבים להגיע לניצחון בכל מפגש עם האויב, מכיוון שאם אתה לא מתקדם קדימה – אתה מתדרדר למטה. חונכתי, ואני מנסה לחנך לכך שביצוע משימה כמו טיפול בפצועים, הוא דבר שצריך תמיד לשאוף אליו, ולא תמיד אתה יכול לשאול מה המחיר שתשלם. אמנם כשאתה עולה גבוה יותר בדרגים, השאלות האלה מקבלות תשובות קצת שונות, אבל העיקרון תמיד היה שלא משאירים פצוע בשטח. לכן לא ראיתי במשימה הזאת שום דבר יוצא דופן: נכנסנו, הסתבכנו וחתרנו לניצחון. לדעתי, השאלה צריכה להיות האם החטיבה הייתה צריכה בכלל להיכנס למיתלה. אבל גם כאן יש בהיסטוריה דעות לכאן ולכאן. אני יודע רק שאז, כסגן חיים נדל, קמב"ץ גדוד 'איקס' של דוידי, ראיתי שהמשימה שלי היא לשמור על השטח ולטפל באנשים כמה שיותר מהר מבלי להתחיל לחשב אם יהיה לי עוד פצוע או פחות פצוע – וזה מה שעשיתי." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=חיים נדל}} {{מיון רגיל:נדל, חיים}} [[קטגוריה:אלופי צה"ל]] i2haahnotprwc2hndxc7edhvfydm5yi 241165 241164 2026-10-15T23:31:51Z קליאו 9676 /* */ עריכה 241165 wikitext text/x-wiki [[קובץ:חיים נדל תמונת דיוקן.jpg |ממוזער|162 פיקסלים| חיים נדל במדי אלוף בצבא]] '''[[W:חיים נדל|חיים נדל]]''' (14 בנובמבר 1933 – 15 באוקטובר 2026), אלוף במילואים ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שירת כלוחם ומפקד ב[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]], לשעבר נשיא [[W:בית הדין הצבאי לערעורים|בית הדין הצבאי לערעורים]], בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת חיפה בחוג ללימודי ארץ ישראל, חבר ב[[W:ועדת וינוגרד|וועדת וינוגרד]] לחקר אירועי [[מלחמת לבנון השנייה]]. {{מפריד}} * "נפל בחלקי לפקד על [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה של צה"ל בתקופה חמה, פעילה ואינטנסיבית כשנתיים (יוני 1969 - יולי 1971). הייתה זו תקופה של [[W:מלחמת ההתשה|מלחמת אלף הימים]] (מרץ 1969 - אוגוסט 1970) שהתנהלה במסגרת מלחמת ה'התשה' בכל הזירות כאשר עיקרה בקו התעלה שבגזרה המצרית. לוחמי החטיבה ובעיקר המפקדים שלה היו ה'מאגר' של ה'כוחות המיוחדים' של צה"ל במלחמת ה'התשה'. את מלחמת ה'התשה' יזמו הערבים ובראשם מצרים. צה"ל הגיב ליוזמתם במלחמת מגננה סטטית, איתנה ואקטיבית בקווים שבה נסתיימה [[מלחמת ששת הימים]] בפעילות יזומה, בלתי צפויה והתקפתית בעומק שטחי מצרים וסוריה על יעדים אופרטיביים ואסטרטגיים־צבאיים ואזרחיים. הייתה זו תקופת 'פעולות המנע' בה פגעו, ייבשו והזהירו כוחותינו את הערבים כי בכוח הם לא יוכלו לנו." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "בתקופה זו עסקה [[W:חטיבת הצנחנים|החטיבה]] בתעסוקה מבצעית, בטחון שוטף, מרדפים, אימונים מרוכזים, מסעות קשים ומפרכים, אימונים יעודיים, ספציפיים, יחודיים/מיוחדים וורסטיליים בכל הרמות בביצוע פעולות משולבות במבצעים מיוחדים בעומק שטחי מצרים וסוריה, במרחבי קהיר, הנילוס, מפרץ סואץ, דמשק וצירים עיקריים לשתי המדינות. את רוב רובן של הפעולות הללו בצעו מפקדי וחיילי חטיבת הצנחנים הסדירה. מתוך עשרים ואחת פעולות משולבות ומיוחדות בעומק האויב שביצע צה"ל במלחמה זו במצרים ובסוריה, בוצעו על ידי כוחות החטיבה שישה עשר מבצעים מוטסים במסוקים בשתי הזירות הללו כמו – תקיפת מוצבי תצפית, מארבים לאורך תעלת סואץ, חבלה בעמודי מתח גבוה באזור הנילוס ודמשק, ירי מרגמות על מחנות צבאיים באזור קהיר ודמשק, חטיפת המכ"ם, כיבוש האי שדואן והבאת שישים ושלושה שבויים משם ועוד. שאר הפעולות בוצעו על ידי [[W:שייטת 13|חיל הים]], [[W:מבצע רביב|פשיטה משוריינת]] ועוד. בנוסף למבצעים אלה בוצעו הרבה מבצעים קרקעיים בעיקר בגזרה הירדנית." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "יכולתה של [[W:חטיבת הצנחנים|החטיבה]] היה ביכולתה ובכושרה הגבוה של ביצוע כל משימה בצורה הטובה ומושלמת שהוטלה עליה. מפקדי וחיילי החטיבה היו בעלי פוטנציאל גבוה – באיכות כ"א, בתבונה, בחוכמה, בתושייה ובאלתור. הם היו חדורי עקרונות כמו – דבקות במטרה, ביצוע המשימה בצורה מושלמת ללא כל פשרות, ואחוות לוחמים ביוזמה, בהפתעה, בנכונות, באומץ לב, בהעזה, בתעוזה ובקור רוח. היה אמון מלא בין הלוחמים הפשוטים למפקדים. בזכות לוחמים כאלה היוותה החטיבה 'חוד החנית' של צה"ל. הידע, הנסיון וההשגים שוהשגו על ידי לוחמי החטיבה באימונים ובפעולות מיוחדות שימשו דוגמה ומופת לכל שאר לוחמי צה"ל בהווה ולגיבוש אסטרטגיה של הגישה העקיפה בעתיד." ~ על ימיו כמפקד חטיבת הצנחנים ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43935&itemId=249&itemType=0 מקור]) * "בין יתר פועלי יצא לי לשבת בוועדת וינוגרד, ושם גם שמעתי שערכי הלחימה השתנו מאז תקופתי כקצין בצבא. אז ניגשתי לאינטרנט והוצאתי את מסמך [[W:רוח צה"ל|ערכי צה"ל 2007]] וגיליתי שהם בדיוק אותו הדבר, אולי בסדר קצת שונה: ביצוע משימה, דבקות במטרה, אחוות לוחמים, חתירה לניצחון, רוח לחימה, נחישות, רציפות בלחימה. עקרונות אלה לא השתנו גם היום. ערכי הלחימה נשמרו וחובה לשמר אותם בעתיד. אני בעד ניצול הטכנולוגיה המתקדמת בכל מצב ומצב, כל עוד לא נשכח שהאדם הוא המרכז, הוא שמפעיל את המכונה. לכן, הערך שהאדם מתחנך על־פיו הוא זה שמביא לניצחון. ושלא יהיה ספק: אנחנו חייבים להביא ניצחון צבאי בכל תנאי ובכל מפגש עם אויב." ~ על ערכי צה"ל נוכח [[מלחמת לבנון השנייה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "הייתי אז בלימודים מטעם הצבא וכששמעתי שגייסו את המילואים, רצתי היישר לגדוד של [[W:אהרן דוידי|דוידי]], גדוד 'איקס'. בגדוד הזה היו שלוש פלוגות, ובראשן: יהודה מיטלמן, לוי–חופש ומיכה בן–ארי (קפוסטה), שפיקד על [[W:סיירת צנחנים|הסיירת החטיבתית]]. פרט לגדוד שלנו, ירדו לסיני גם [[W:גדוד 890|גדוד 890]] של [[רפאל איתן|רפאל (רפול) איתן]], [[W:גדוד 101|גדוד 88]], הנח"ל המוצנח, בפיקודו של [[מרדכי גור|מוטה גור]], וגדוד המילואים 28 בפיקודו של שרולנה כהן. זו הייתה מצבת הכוחות בפתח מבצע 'קדש'. חשוב גם להדגיש שחטיבת הצנחנים, אז חטיבה 202, הייתה אמנם מורכבת מארבעה גדודים, אך רק גדוד 890 צנח במתלה. ב־29 באוקטובר ב־16:20 אחר הצהריים – 16 מטוסי דקוטה, מלווים במטוסי קרב, הצניחו 395 צנחנים. אנחנו היינו הגדוד של דוידי, וביחד עם הגדודים של מוטה ושרולנה נסענו לכיוון המתלה, ועברנו דרך כונתילה ותמד. למעשה, המפגש בין הכוח שלנו, שנע על זחל"מים, אוטובוסים ומשאיות, לגדוד 890 שהוצנח, היה בלילה שבין 30 ל־31 באוקטובר. אז, חברו ארבעת הגדודים לראשונה." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "המיתלה הוא ערוץ צר יחסית שבפתחו הדרומי־מזרחי נמצא מיצר חיטין, ובקצהו השני מיצר המיתלה. כל אורכו של המעבר הוא בערך כ־20 קילומטר, מתוכם שישה קילומטרים הם מיצר חיטין, היכן שאני הייתי עם הכוחות של מוטה ו[[W:יצחק חופי|חקה]] הסמח"ט. קרב המיתלה התנהל אמנם לאורך המיצר, אבל עיקרו היה בתוך מיצר המיתלה ובערוץ עצמו. ישבו שם שני גדודים מצריים, גדוד 5 וגדוד 6, שהיו מתוגברים ב־14 מקלעים, 12 תותחי 57 מ"מ ו־40 קנים של מרגמות צ'כיות. ביום ג', 31 באוקטובר, בשעה 12:50, החל כוח הצנחנים להיכנס למיתלה. הכוח הורכב משתי פלוגות של גדוד 50 של מוטה, אליהם הצטרפו גם דוידי המג"ד וחקה הסמח"ט. אחריהם נעה הסיירת, שחשבה להגיע לתעלה ולשחק במים. בפועל, הכוח התפצל וחלקו נמצא בחלק המזרחי, סמוך למיצר חיטין. בחלק הזה היו המשאיות, המרגמות ואני, ודוידי לקח עלינו את הפיקוד, מכיוון שנאמר לנו שבתוך הערוץ נתקלו באש חזקה. התקרבנו לערוץ, ושם התחיל [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]]." ~ על קרב המיתלה ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "הקרב התחיל בשעות הצהריים כששתי פלוגות שלנו נכנסו לתוך הערוץ. צריך לזכור שזה היה אוקטובר ומחשיך כבר ב־17:30 - 18:00. זה מאוד הקשה עלינו להילחם מכיוון שהקרב אמנם החל בשעה 12:50, אך הוא נמשך עד 20:00 בערב. בשבע השעות האלה ניסינו לאתר את האויב, שישב בכוכים בצד המזרחי של הערוץ וניתק את הכוח של מוטה, שהגיע לצד המערבי של המעבר. דוידי ביקש מתנדב אחד שיעלה על הג'יפ וייסע לאורך הערוץ כדי שנוכל לזהות מאיפה המצרים יורים. רפול התנדב, [[W:משה לוי|משה וחצי]] התנדב, יאיר תל–צור התנדב, אני התנדבתי ו[[W:יהודה קן–דרור|יהודה קן–דרור]] התנדב. דוידי בחר בקן–דרור שהיה הנהג שלו, שנהרג במהלך ביצוע המשימה וקיבל עליה את עיטור הגבורה. בנוסף, הבאנו לקצה המיצר תול"ר 106 מ"מ שהטיסו לנו מקפריסין, ובעזרתו ניסינו להשמיד את הכוכים. בינתיים, הסיירת נשלחה לטפס ולהילחם במצרים שהיו על ההר הדרום־מזרחי. המח"ט, [[אריאל שרון|אריק שרון]], שהה ליד מצבת פארקר במרחק קילומטר מהמקום בו ישבנו, ודוידי ביקש ממנו תגבורת. אז אריק שלח כוח בפיקודו של עובד לדז'ינסקי מגדוד 890 ואת הפלוגה של לוי–חופש מהגדוד של דוידי. הוחלט ששתי הפלוגות ילכו לאורך המיצר ויטהרו את הכוכים המצריים שבדרך. עובד הלך בחלק הדרומי של המעבר ולוי–חופש הלך בחלקו הצפוני – וכך טיהרנו את כל הכוכים." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) * "חשוב לציין שאנחנו שאפנו לניצחון צבאי בכל ההיתקלויות. למרות שבמיתלה לחמנו מול שני גדודים מצריים עם נשק מסייע, גברנו עליהם. היינו מעטים מול רבים – וניצחנו. גם היום אנחנו חייבים להגיע לניצחון בכל מפגש עם האויב, מכיוון שאם אתה לא מתקדם קדימה – אתה מתדרדר למטה. חונכתי, ואני מנסה לחנך לכך שביצוע משימה כמו טיפול בפצועים, הוא דבר שצריך תמיד לשאוף אליו, ולא תמיד אתה יכול לשאול מה המחיר שתשלם. אמנם כשאתה עולה גבוה יותר בדרגים, השאלות האלה מקבלות תשובות קצת שונות, אבל העיקרון תמיד היה שלא משאירים פצוע בשטח. לכן לא ראיתי במשימה הזאת שום דבר יוצא דופן: נכנסנו, הסתבכנו וחתרנו לניצחון. לדעתי, השאלה צריכה להיות האם החטיבה הייתה צריכה בכלל להיכנס למיתלה. אבל גם כאן יש בהיסטוריה דעות לכאן ולכאן. אני יודע רק שאז, כסגן חיים נדל, קמב"ץ גדוד 'איקס' של דוידי, ראיתי שהמשימה שלי היא לשמור על השטח ולטפל באנשים כמה שיותר מהר מבלי להתחיל לחשב אם יהיה לי עוד פצוע או פחות פצוע – וזה מה שעשיתי." ~ על [[W:קרב המיתלה|קרב המיתלה]] ([http://www.gvura.org/a343566-%D7%94%D7%99%D7%95-%D7%A9%D7%9D-%D7%A4%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D ראיון]) == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=חיים נדל}} {{מיון רגיל:נדל, חיים}} [[קטגוריה:אלופי צה"ל]] tkcwqrmj9ov8t1dftzl3jod8yj40lu5 0 15587 241132 240859 2026-10-15T16:55:57Z יוסף אומץ 20548 241132 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * "הטענה שלי אינה שהתורה או הקב"ה אדישים למוסר, אלא שרצון ה' מורכב משתי קטגוריות שונות ובלתי תלויות: ערכי מוסר וערכים דתיים. ההלכה במובנה הצר והמחייב מיועדת להשיג מטרות דתיות (קדושה, תיקון רוחני וקבלת עול מלכות שמיים), בעוד שהמוסר הוא ערך אוניברסלי שחל על כל בני האדם מכוח המצפון והאינטואיציה הטבעית שהטביע בנו בורא העולם." * ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״מבחינתי הרמב"ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן." * "אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם." * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "איני מקבל את התפיסה שיש לאסור את העלייה בגלל התססת הערבים. להיכנע לפראי אדם זה דבר שיש לו מחירים לטווח ארוך." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "אני חושב שהתכונות הללו, של נוחעם בפרט ושל אנטי גיבור בכלל, מעוררות אצלנו אמינות מפני שאנחנו מוצאים את כל זה בנו עצמנו ובסביבתנו. אנשים בשר ודם אינם אלים ולא חצאי אלים, גם לא הגדולים ביותר מתוכנו. כולנו בני אדם, וכדאי להכיר בכך. אלים וחצאי אלים קיימים רק בין דפי הספרים (בעיקר העתיקים). תפקידה של הספרות בדורות האחרונים אינו רק להציב בפנינו אוטופיה לא מושגת ואידאלית של בני אדם כמלאכים גדולים מהחיים, אלא להציב בפנינו מראה לחולשות ולפגמים שלנו כבני אדם (בבחינת מלאכים כבני אדם). מסתבר ש'''לפעמים צריך סרט טוב כדי שנפסיק לחיות בסרט.'''" * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 7yjo0tnaitq664o5xgrk208tjavtov3 241133 241132 2026-10-15T16:57:45Z יוסף אומץ 20548 241133 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * "צריך להבין את שורשי הדינים כדי להכריע נכון (גם אם זה נגד הפוסקים) וגם כדי לפרש את השו"ע והפוסקים נכון." * "הטענה שלי אינה שהתורה או הקב"ה אדישים למוסר, אלא שרצון ה' מורכב משתי קטגוריות שונות ובלתי תלויות: ערכי מוסר וערכים דתיים. ההלכה במובנה הצר והמחייב מיועדת להשיג מטרות דתיות (קדושה, תיקון רוחני וקבלת עול מלכות שמיים), בעוד שהמוסר הוא ערך אוניברסלי שחל על כל בני האדם מכוח המצפון והאינטואיציה הטבעית שהטביע בנו בורא העולם." * ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״מבחינתי הרמב"ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן." * "אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם." * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "איני מקבל את התפיסה שיש לאסור את העלייה בגלל התססת הערבים. להיכנע לפראי אדם זה דבר שיש לו מחירים לטווח ארוך." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "אני חושב שהתכונות הללו, של נוחעם בפרט ושל אנטי גיבור בכלל, מעוררות אצלנו אמינות מפני שאנחנו מוצאים את כל זה בנו עצמנו ובסביבתנו. אנשים בשר ודם אינם אלים ולא חצאי אלים, גם לא הגדולים ביותר מתוכנו. כולנו בני אדם, וכדאי להכיר בכך. אלים וחצאי אלים קיימים רק בין דפי הספרים (בעיקר העתיקים). תפקידה של הספרות בדורות האחרונים אינו רק להציב בפנינו אוטופיה לא מושגת ואידאלית של בני אדם כמלאכים גדולים מהחיים, אלא להציב בפנינו מראה לחולשות ולפגמים שלנו כבני אדם (בבחינת מלאכים כבני אדם). מסתבר ש'''לפעמים צריך סרט טוב כדי שנפסיק לחיות בסרט.'''" * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] gql1trkb65hyybhsuuv9ny456758ha3 241134 241133 2026-10-15T16:58:51Z יוסף אומץ 20548 241134 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Michael Abraham.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|מיכאל אברהם, 2019]] '''[[w:מיכאל אברהם|דוד מיכאל (מיכי) אברהם]]''' (נולד ב־15 בינואר 1960) הוא רב, פילוסוף אנליטי וד"ר ל[[פיזיקה]]. כתב מספר ספרים בנושאי [[פילוסופיה]] כללית, [[לוגיקה]], פילוסופיה [[יהדות|יהודית]], מוסר והלכה. ==כללי== * "שיטתי היא שההלכה והמוסר הן שתי קטגוריות נפרדות ובלתי תלויות, ולכן איסור או היתר הלכתי לא אומר מאומה על שיטתה המוסרית של התורה." * "בסתירה שבין הלכה למציאות, כמו בסוגיית היחס לגויים, יש להבחין בין עובדות ובין נורמות ולהתאים את ההלכה למציאות המשתנה. השמרנות כאן היא סטייה מהדרך." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "מי שמכיר את כתיבתי יודע שאשמת "שמרנות" או פחד מפני "מה יגידו" היא האחרונה שניתן להדביק לי". * "אני ממש לא מחשיב את עצמי לגאון (פגשתי כמה גאונים בחיי, וקוטנם עבה ממותניי), ואני סבור שעיקר מיומנויותיי נובעות מניסיון עשיר, הפעלת כלי היגיון וניתוח על תחומים רבים, מוכנות לבחון נושאים שונים, וגם ויתור על פרפקציוניזם." * "לדעתי אין ל'''שום''' חיבור או מחבר סמכות פורמלית (להבדיל ממהותית) מאז חתימת התלמוד. ומכאן שגם לשו"ע אין סמכות, ולכן אין חובה ללכת כשיטתו במקום שבו יש לך שיטה משלך. אמנם כשאין לך מסקנה משלך, אזי המנהג קובע ללכת בעקבותיו. וגם בבואך לגבש עמדה מן הראוי לתת משקל משמעותי לדעת המחבר מפאת משקלו הגדול בעולם ההלכה." * "צריך להבין את שורשי הדינים כדי להכריע נכון (גם אם זה נגד הפוסקים) וגם כדי לפרש את השו"ע והפוסקים נכון." * "איני עוסק בכתיבת ספרים. אני חושב שאנחנו כבר לא שם. כעת אני עוסק בפרויקט של בינה מלאכותית והבניית ידע תורני בחברה תל אביבית בשם טרולוג'יק." * "הטענה שלי אינה שהתורה או הקב"ה אדישים למוסר, אלא שרצון ה' מורכב משתי קטגוריות שונות ובלתי תלויות: ערכי מוסר וערכים דתיים. ההלכה במובנה הצר והמחייב מיועדת להשיג מטרות דתיות (קדושה, תיקון רוחני וקבלת עול מלכות שמיים), בעוד שהמוסר הוא ערך אוניברסלי שחל על כל בני האדם מכוח המצפון והאינטואיציה הטבעית שהטביע בנו בורא העולם." * ״מעת שהאתר הוקם ואנשים שואלים אני משתדל לענות ככל יכולתי. זה השירות שאני נותן" ~ על השו"ת שלו באתר. * "'''יש ערך עצמי בידיעת חכמה ובהבנת העולם, ללא שום קשר לשימושיות או לתועלת הטכנולוגית שלה'''. העיסוק במתמטיקה ופיזיקה הוא הרחבת הדעת והעמקתה, וזהו לימוד לשמו." * "לגבי הטענה שאם הבינה המלאכותית עושה זאת טוב ומהר יותר אז אין טעם לאתגר את השכל – הרשה לי להשתמש במשל שאני נוהג לתת בהקשר זה. חשוב על ספורטאים שמתאמנים ומוציאים את נשמתם כדי לרוץ מאה מטרים ב-9.8 שניות. הרי כל ברדלס מצוי עושה זאת בארבע שניות. האם קיומו של הברדלס הופך את הריצה האנושית לחסרת ערך? ודאי שלא. בני אדם מוצאים בזה משמעות אדירה כי עבור אדם זהו הישג עצום. '''באותו אופן, זה שמחשב או תוכנת AI פותרים חידה מתמטית ברבע שנייה, לא הופך את האתגר האינטלקטואלי האנושי לחסר משמעות. גם אם הבינה המלאכותית תעשה עבודות טוב יותר מאיתנו, בני אדם עדיין ימצאו משמעות וסיפוק בפיתוח היכולות השכליות שלהם ובהבנת העולם. ולדעתי זו לא רק פסיכולוגיה אלא ערך של ממש. גם מצד עצמו וגם כעזר לחשיבה בתחומים אחרים (כולל התחום התורני)." ''' באשר להשוואה בין לימוד מתמטיקה ופיזיקה לבין שינון של "הארי פוטר" בעל פה או להיות מחשבון אנושי, חישוב טכני ושינון הם פעולות מכניות, ובהן המחשב אכן מייתר אותנו. אבל מתמטיקה ופיזיקה אינן רק חישוב; הן דורשות חשיבה, הפשטה, אינטואיציה והבנה (סמנטיקה) – דברים שלמכונה פשוט אין. אלו דברים בעלי ערך ולא רק אתגר." * "אם אראה בתלמוד שהיממה כולה חושך, האם אכפוף את התפיסות שלי לקביעה הזאת? קודם כול זוהי המציאות, ועם כל הכבוד למקורות אינני יכול להתכחש למה שאני רואה ויודע בבירור." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * ״שינוי הלכה עקב שינוי מציאות הוא הליך מתבקש ולגיטימי לחלוטין בהלכה. בשנים האחרונות הליכים כאלה נתקלים בהתנגדות אוטומטית בגלל החשש מרפורמה, וכך אנחנו בעצם נותנים לרפורמה להקפיא את ההלכה למוות. אין צורך לומר שהחששות מובנים לי לגמרי. אם מתחילים ב[[שינוי]]ים כאלה לא ברור היכן מסיימים, ולא תמיד הקו בין שינוי מציאותי לשינוי ערכי הוא חד. ובכל זאת, לא ייתכן שנכפיף את עצמנו להערכות מציאות בנות אלפיים שנה, רק בגלל חששות כאלה. דוד אנוך כתב פעם שיש מדרון חלקלק בשימוש בעקרון המדרון החלקלק. אסור לנו לתת לעקרונות אלו לשתק את ההתנהלות הבריאה של ההלכה." ([http://musaf-shabbat.com/2013/10/04/ מקור]) * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה באמת לגדול בתורה, היא להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. ולאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי, אלא לפתח על גבי הכלים הללו חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * ״הלימוד העיוני (בגמרא) מחפש תמיד את ההסבר המהותי, וזהו רובד שלעתים משוקע בתוך הטקסט גם ללא מודעותו המלאה של מחברו.״ * "לגבי הדרך המעשית לגבש עמדה, אין פתרונות קסם ואתה חייב לקבל את ההחלטה בעצמך על סמך השכל הישר. כדאי להשתמש בשיטה שאמי הציעה לקניית מכונת כביסה: שאל כל צד מהן המגרעות של הצד השני, ואז בקש מהצד השני התייחסות לטענות הללו. שמע את הדיווחים מכל הכיוונים בצורה ביקורתית, הבחן היטב בין עובדות לבין פרשנויות והצהרות שנועדו להפחיד, וגבש את עמדתך. אל תסמוך עיוורת על דעות של "אנשים חכמים", שכן תמצא אנשים חכמים בכל צידי המפה הפוליטית" - על הצבעה בבחירות (ובכלל). * "המוסר מעצם הגדרתו הוא אוניברסלי. אין מוסר יהודי ומוסר אחר. יש מוסר והוא מחייב את כל באי עולם לפי אותם קריטריונים ואותם ערכים. מה שמייחד את היהדות הוא ההלכה ורק היא. המרכיב המוסרי של ארסנל הערכים התורני הוא אוניברסלי, ורק המרכיב ההלכתי (הערכים הדתיים) הוא פרטיקולרי." ([https://mikyab.net/posts/79775/ מקור]) * "כדי להיות גדול בתורה לא די בידע ואפילו לא בכושר אנליטי. צריך גם שכל ישר והיגיון בריא. צריך להיות קשוב למציאות ולחיים ולהבין אותם היטב, ואולי דווקא לא כדאי כל כך להיות ספון בד' אמות של הלכה." * "יש לנו כושר התבוננות לא חושי, שבא לידי ביטוי גם במדע. ההנחה כאילו אי אפשר ללמוד על המציאות אלא באמצעות החושים אינה עומדת במבחן הביקורת. לכן אין לשלול את האפשרות שאנשים מסוימים ניחנו בכושר התבוננות לא חושי גם לגבי הממדים המיסטיים של המציאות.״ * ״אנשים חושבים שדתיות היא בדרך כלל אמוציונלית. אין לכם טעות גדולה מזו. דווקא החילוניות היא אמוציונלית ברוב המקרים. הדתיות (לפחות היהודית, אבל לא רק היא) דווקא מאופיינת בחשיבה הגיונית קרה ושקולה." ( [https://mikyab.net/posts/91146/ מקור]) ==אלוהים משחק בקוביות (2011)== {{דף מורחב|אלוהים משחק בקוביות}} * "לראות במדע כלי חשוב שיכול לתרום ללימוד והבנה התורניים. אין כוונתי רק לבירור עובדות אלא גם לאימוץ מתודות ודרכי לימוד." * "החוקר מתמקד באנליזה, כלומר בהבחנה ובהצבעה על הבדלים שבין השיטות או המקורות, והוא אינו נוטה לעשות סינתזה בין מקורות ושיטות שונות. החשיבה המסורתית, לעומת זאת, נוטה להרמוניזציה." * "האמונה הבריאתנית הפונדמנטליסטית שה[[אבולוציה]] כלל לא התרחשה, וכמותה האמונה האתיאיסטית בדבר עיוורון של התהליך האבולוציוני המוצלח הזה, שתיהן אמונות דוגמטיות ולא רציונליות." ==על השמרנות (2025)== * "השמרנות היא נושא המצוי במחלוקת פוליטית ואידאולוגית, אבל בבסיסו מונחת תשתית הגותית־פילוסופית." * "ברצוני להראות שקביעה אם גישה כלשהי היא שמרנית או לא, אינה פשוטה כלל ועיקר, בוודאי לא על פי תכניה. הדבר דורש מבט מדויק יותר, וכלי הדיאגנוזה צריכים להיות מופעלים ברזולוציה גבוהה מהמקובל." * "כיצד ניתן להגדיר את הימין כשמרני בעוד הוא זה שעושה [[מהפכה|מהפכות]]? שמרנים אמורים להתנגד למהפכות." ==אמרותיו== <big>על הדרך האידאלית לגדול התורה </big> * "הדרך האידיאלית בעיניי עבור מי שרוצה '''באמת''' לגדול בתורה, היא להתחיל בפוניבז' ולקנות את כלי הניתוח הלמדניים ולאחר מכן לפתוח אופקים אישיים יותר ופחות תבניתיים, כלומר לעבור '''(מטפורית)''' לסלובודקא. * "ובאופן כללי יותר, לדעתי כדאי להתחיל בכמה שנים בישיבה חרדית-ליטאית טובה כדי לרכוש את הכלים הלמדניים, את החריפות ואת שפת בית המדרש בצורה מרוכזת ואינטנסיבית. מומלץ מאד להתעלם מהשטויות שלהם בתחומים של השקפת עולם וכל מה שאינו למדנות תלמודית. אבל לאחר שקונים את המיומנות הזו ומתגבשים, ראוי ונכון להיפתח או לעבור הלאה – כדי לא להישאר שבויים בקיבעון, ב"שטנץ" המרובע ובסגירות המחשבתית של העולם החרדי. ראוי '''על גבי''' הכלים הללו לפתח חשיבה רחבה, עצמאית ושיטתית, שאותה מוצאים יותר בבתי המדרש הדתיים-לאומיים הרציניים." * "ההבדל בין פוניבז וסלובודקה לא נוגע להיקף אלא לצורת העיון. בפוניבז' זה הולך עם אלגוריתמים כלליים מובנים ולוגיים, ובסלובודקא זה יותר חשיבה אישית ואינטואיטיבית (בדרכו של החזו"א). כאן המלצתי היא להתחיל בפוניבז' ואחרי שיש לך מיומנות והיכרות עם דרכי העיון המקובלות, תוכל להתחיל ללמוד בדרכך שלך. אתה עצמך לא מגובש עד שלא עברת בכור ההיתוך הישיבתי ורכשת את הדרכים המסורתיות." * "הצעתי קודם לעשות פוניבז' ורק אחר כך סלובודקה. כלומר אחרי שמכירים את הרקע שקדם לנו, כדאי לחזור ולשאול מה אנחנו עצמנו אומרים. אבל לעשות את זה במקום לימוד המסורת שהתפתחה עד ימינו זו טעות לדעתי. מה שאתה מוסיף הוא שבשלב ב (סולובודקה) גם יש לחלק לשני שלבים: קודם לשאול מה אני אומר, ואח"כ לחזור למפרשים. מסכים לגמרי. אגב, בלימוד גמרא כל זה הרבה יותר משמעותי מאשר בלימוד ופרשנות התורה שבכתב. בגמרא דרושה הרבה יותר מיומנות ויש מורכבות גדולה יותר מאשר בלימוד התורה. התורה היא טקסט שכמעט כל אחד יכול לפרש אותו, וכמעט אין ערך מוסף לשלב ה"פוניבז'אי"." * "העיון הפורמליסטי הוא כלי חשוב לפסיקה ולא רק להשתעשעות בהלכה. לכן לא נכון לפסול את הגישה הפורמליסטית. הצירוף שלה עם דרכי החשיבה של השכל הישר הוא שמוביל לפסיקה האמיתית והעמוקה ביותר." * "באשר למטען ה"השקפתי" והמוסרי שמגיע כעסקת חבילה בעולם החרדי – כאן אתה צודק לחלוטין שאני מתנגד לו בחריפות. בעיניי, חלק גדול מההשקפה הישיבתית וה"אמונה" שמלמדים שם הם אוסף של הבלים, סגירות מחשבתית וניתוק מהמציאות. אך הפתרון אינו להימנע מהישיבה, אלא לנקוט בגישה של "תוכו אכל קליפתו זרק". צריך לאטום אוזניים מול ההטפות ההשקפתיות, ולקחת את הכלים האנליטיים והלמדניים. זה בדיוק מה שעשיתי. לא השקעתי דקה בכל שאר ההבלים שם. הכלים שרכשתי שם הם בדיוק אלו שמאפשרים לי כיום לנתח, לבקר ולבנות תפיסת עולם עצמאית ומושכלת, כך שהזמן שם כלל לא מבוזבז." * ״מהי הקדושה של הרמב"ם או כל חכם אחר שאני חייב להתבטל אליו להיצמד לדבריו? וכי הוא לא יכול לטעות? הרי הוא כן הפעיל סברות (וכאמור גם הסתמך על פילוסופיה)? זה חלק מאותו טמטום בריסקאי שדוגל בכך שאנחנו שואלים רק 'מה' בלי 'למה'. בלי להבין שאין אפשרות לעשות זאת. * "התקשר אליי רב חרדי ידוע שמטפל גם בנושרים ואמר לי ששמע שבני רוצה לעבור לגוש עציון לרב ליכטנשטיין. הוא אמר ששמע על הרב ליכטנשטיין, וכשקרא דברים שלו ראה ממש תורה אלמנטרית ולא מרשימה. הוא אמר לי שכל אברך בכולל פוניבז' או בכולל חזו"א כותב דברים מרשימים יותר. אמרתי לו (לא בדיוק בשפה הזאת) שהוא מדבר כמו ילד. אברך טוב או ראש ישיבה שכותב מאמר עיוני או מעביר חבורה בדרך כלל מציג רשימת קשיים בסוגיא ואז מציע יסוד שתופר את כולן. הוא גם לא מתחיל מהמושגים ומהגדרות היסוד אלא מניח שהתלמידים/השומעים כבר עברו על זה. לעומת זאת, אם שומעים או קוראים שיעור של הרב ליכטנשטיין, הוא פותח ביסודות ומנתח אותם ובסופו הסוגיא פרוסה לפניך כשמלה, מהיסודות והגדרות היסוד דרך כל שיטות המפרשים והמשך בהשלכות ובקשרים בין המרכיבים השונים. המפה בדרך כלל לא מוצגת דרך קושיות ותירוצים אלא דרך ניתוח אפריורי של אפשרויות ושיבוץ מפרשים על ענפיו השונים של העץ. אחרי שמסיימים, הסוגיא כולה מונחת לפניך בהירה וברורה, וכמעט אף אחד מהקשיים שמוצגים בשיעור/חבורה החרדיים כלל אינו עולה. להיפך, עולים עוד ענפים שבדרך ההצגה הישיבתית הרגילה כלל לא מוצגים ולפעמים אף לא עולים על הדעת. בעיניי, כפי שאמרתי לו, זוהי גישה מקצועית ורצינית ללימוד. המטרה אינה הברקה כזו או אחרת, או חידוש מסוים, אלא כיסוי שיטתי של הסוגיא. הגישה הישיבתית המקובלת אינה מקצועית. שם מתמקדים בהברקות ולא בחתירה לאמת ובכיסוי הידע. וכל זה עוד לפני האספקטים של היעדר שכל ישר ושאר היבטים שתיארתי למעלה." כשאתה נצמד לרצון ה' כפי שהוא אתה לעולם מכניס לשם הבנות שלך. אין לנו דרך להגיע לדברים עצמם ללא נופך משלנו.״ * "לימוד גמרא הוא הדרך שלנו להתדבק לרצון ה' ולברר אותו ואת התשתית המחשבתית שביסודו. ולכן תלמוד תורה כנגד כולם." * "אני לא עונה על שאלות איך מישהו חכם טעה. אמרתי את דעתי ו'''לא ממש מעניין אותי איך מישהו טעה.'''" * "אני אכן אטען שיש לנו מקורות מידע מעבר לתצפית המדעית, ואני גם אומר שאינטואיציה היא כלי שיש לסמוך עליו והלוגיקה אינה חזות הכל. אבל בניגוד אליהם, אני בהחלט לא אטען שעלינו לחרוג מהלוגיקה, ולו רק מפני שאי אפשר לעשות זאת." * ״מבחינתי הרמב"ם אינו אדם אלא ספר. ראה מאמרי על הרמנויטיקה של טקסטים קנוניים.ף * ״כבר מזמן '''הערך של ׳סיני׳ ירד פלאים'''״. * "מושג "גניזת הדעת" שטבע ר' יצחק הוטנר (בספרו 'פחד יצחק' ובאיגרותיו) נולד מתוך רצון להתמודד עם המצוקה שעולה סביב ה"מיתוס הישיבתי" שלפיו חכמים אינם טועים במציאות. כשיש מחלוקת בין חכמים על עובדה היסטורית או פיזיקלית (כמו למשל כיצד בדיוק הכניסו את קרשי המשכן לעגלות), ברור שבעולם הפיזי אחד מהם בהכרח טועה. אז כיצד ניתן לומר גם כאן שהכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" תקף?. כדי ליישב זאת, טוען ר' הוטנר שהמחלוקת אינה באמת על ההיסטוריה. לדבריו, "העבר אַיִן" והמציאות ההיסטורית כשלעצמה אינה רלוונטית, אלא רק השלכותיה על ההווה. כשם שהקב"ה גנז את גוף המשכן והלוחות, כך הוא גם ביצע "גניזת הדעת" – הוא הסתיר את המידע ההיסטורי מהחכמים וניסח את התורה בכוונה באופן עמום, כדי לאפשר שתי קריאות פרשניות שונות שמהן נגזרות השלכות הלכתיות. לכן, לשיטתו, החכמים אינם מתווכחים מה קרה בפועל במשכן, אלא איזו תמונה עולה מפסוקי התורה. בכך הוא מתרגם מחלוקת עובדתית למחלוקת פרשנית-נורמטיבית, ומצדיק את הכלל "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" גם במקרים אלו. לדעתי מדובר בטענה יפה ומעניינת כשמדובר בפרשנות המקרא, שכן ייתכן שהתורה מטשטשת במכוון מידע היסטורי כדי להעביר לנו מסר הלכתי או ערכי (מיתוס מחנך). אולם, אני מסייג אותה מאוד ואיני מקבל את הנחת המוצא שלה. המוטיבציה של ר' הוטנר היא להגן בכל מחיר על התפיסה שחכמים אינם טועים, אך אני סבור שחז"ל היו בני אדם כמוני וכמוך, והם בהחלט יכלו לטעות בעובדות מדעיות או היסטוריות בהתאם לידע של תקופתם. אינני רואה שום צורך בתירוצים אפולוגטיים רק כדי להימנע מלהודות שנפלה טעות עובדתית אצל חז"ל. '''יתר על כן, לתפיסתי, הכלל של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" לא אומר שכולם צודקים. גם בוויכוח הלכתי או פרשני טהור – אחד צודק והשני טועה. המחלוקת נוצרה מפערי הבנה או סברות שונות, אך האמת היא אחת. ''' לכן, בעוד שהרעיון של "גניזת הדעת" יכול להוות כלי פרשני להבנת עמימות בטקסט המקראי, כהסבר גורף שנועד לטעון שאין מחלוקות במציאות – אני רואה בו קונסטרוקציה דחוקה." * "'''באופן כללי לא נכון לדחות טענה רק בגלל מקורה או אפיוניה הכללים. יש לבחון אותה לגופה'''. אנשים רבים נוטים לדחות טענה שנראית פרוגרסיבית רק מעצם היותה כזאת, והם לא טורחים לבחון אותה לגופה. בדיוק כך גם נוטים לדחות טענות לטובת שינוי בהלכה רק בגלל שזה נשמע להם רפורמי. בסדרת הטורים 475 – 480 עמדתי על כך שגם בהקשר ההוא חשוב לבחון את הטענות לגופן ולא לפעול על פי הרושם השטחי הראשוני. הסברתי שם שכל הדיון שלי בטיעוני השינוי בהלכה עוסק בטיבם של הטיעונים ולא של הטוענים. אני מאבחן טיעון רפורמי ולא טוען רפורמי. הראיתי שם שאדם רפורמי יכול להעלות טיעון אורתודוקסי." * "מדובר על צורת ההצגה של הסוגיא: האם מתחילים מקושיות ומציעים תירוץ או ש'''מתחילים מניתוח מושגי ואז הקושיות לא עולות.'''" * "כל ההלכה בנויה על סימוי מילתא למילתא. הדמיון בין נשיכה לבין היזק קרן קטן לאין שיעור מהדמיון בין בונה להדלקת חשמל." * "היתרונות הללו של הבוגרים הטובים בישיבות הציוניות – המקוריות, השכל הישר ופתיחת האפיקים – מקבלים את משמעותם ותוקפם רק אם הלומד מצויד היטב בקומה הראשונה, כלומר בלמדנות הבסיסית והקלאסית שאותה הרבה יותר קשה לרכוש שם באופן בלתי אמצעי." * "'''אחת הנפ"מ מהתמונה הזאת היא שאין ערך מוסף בלימוד הלכות שבת על פני לימוד קדשים וטהרות. את שניהם יש ללמוד אליבא דהלכתא במובן הזה'''. להבנתי, '''פלפולים אינטלקטואליים בתורה הם הם מהות העניין והגדלות בתורה''', אלא שהפלפול צריך להיעשות נכון, באופן רחב ומתוך אופקים עמוקים, עם שכל ישר ו'''להסתיים במסקנות מעשיות.'''" * " חז"ל אומרים למגרס איניש והדבר למיסבר. ואנוכי סובר שבימינו הסדר צריך להיות הפוך: למסבר איניש והדר למיגרס. אחרי שרכשת את כלי העיון לימוד הבקיאות שלך יותר אפקטיבי. אני לא מסכים איתך שלימוד עיוני הוא בעל הספק פחות. לדעתי זה אותו הספק, אלא שזה נעשה בסדר אחר. לא על סדר הדפים שהוא סתם סדר מקרי אלא על סדר העניין. במקום ללמוד חמש סוגיות לא קשורות רק כי הן מופיעות בזו אחר זו, אתה לומד חמש סוגיות שנוגעות לנושא שבו אתה עוסק (וביניהם גם ראשונים ואחרונים, שלא פחות חשוב לדעת אותם), ואז אתה גם מחזיק וזוכר אותן טוב יותר. אז זה גם לא פפחות חומר וגם נשמר טוב יותר וגם מהנה יותר. לכן גם שיקולי הספק לא באמת קיימים כאן. אתה בהחלט יכול להגיע לידיעת התורה." * "יש כר נרחב מאוד לפיתוח תיאורטי עמוק באמצעות שילוב של כלים מדעיים ולוגיים מודרניים. בפרויקט "לוגיקה תלמודית" שאני שותף לו, אנו משתמשים בכלים כמו לוגיקה עמומה (Fuzzy logic) כדי לחרוג מהדיכוטומיות הבינאריות הרגילות (כמו "בור או לא בור") ולטפל במצבי ביניים, ובונים מודלים מתמטיים מודרניים לאנלוגיה, לאינדוקציה ולמידות הדרש ההגיוניות. '''הכלים הללו מובילים לחידושים עצומים בהבנת הסוגיות, ומראים שהלוגיקה התלמודית מכילה תובנות שיכולות להעשיר גם את הפילוסופיה של המדע והלוגיקה הכללית. ''' * "אדם בעל יכולות רטוריות הוא אדם שמצליח לבנות סיטואציות שלוכדות היטב את הנקודה שבמחלוקת ומביאות אותה לידי ביטוי מזוקק וברור. מצב כזה מאפשר לאנשים להכיר בכך שאולי טעו קודם לכן." * "אם הרטוריקה אינה רק צורת הבעה של רעיונות אלא סוג אחר של חשיבה וטעינה, אז לימוד רטוריקה אינו רק לימוד של תורת הנאום ודרך הצגה של רעיונות כפי שמקובל לחשוב. מדובר בלימוד לוגי-ספרותי ואינטלקטואלי של סוגי טיעונים והיסקים שונים ומשמעותם." * "נראה שמי שיושב בישיבה ודן בשאלה זו כשאלה היפותטית, יכול לפעמים להעלות סברות למדניות מנותקות, ולהתעלם משיקולים משפטיים פשוטים." ([http://מקור https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1855687]). * "אני עצמי חושב על ידי כתיבה, וכיום '''איני לומד כלל בלי לכתוב בזמן אמיתי את מה שאני לומד''', ממש במבנה של מאמר. הכתיבה והציטוט של המקורות הרלוונטיים מסדרים לי את המחשבה ומחדדים את הרעיונות." * "לא פעם כתבתי שאמנם אין אפשרות להוכיח הנחות יסוד והאינטואיציה היא תחליף להוכחה." המסקנה היא שהכלים [הלמדניים] לא מוצו כלל. מה שמוצה הוא היישום הטכני והעיוור שלהם. אם ניגשים ללימוד מתוך חתירה לאמת ולהכרעה, תוך שימוש בניתוח מושגי אמיתי ובכלים לוגיים רחבים, השמיים הם הגבול." * "קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות" * "'''אני''' (כ)'''פמיניסט שדוגל בכל מאודו בשוויון''' (עד כמה שאפשר הלכתית, ואף מעבר לכך)". * "יש לדעת ששום מידת דרש, כולל קו"ח, אינה פורמלית. זו אינה מתמטיקה. לכן השכל הישר מעורב תמיד בלימוד הזה". * "זה לא רגש." ~ על אינטואיציה. * "דעתי עליו שהוא מקורי ומעניין, אבל חלק ניכר מדבריו לא היה מובן לי בגלל העברית הארכאית." ~ על רבי שם טוב גפן. * "כללית אומר שלענ"ד אין בעולם דין ללא טעם כלל ועיקר. מה שיש הוא דין ללא טעם נגלה, או ללא טעם מובן. והכל בגלל חוסר בהשגה שלנו." * "אתה מצפה לנוסחה? יש שכל ישר." ~ בתשובה לשואלו. * "בעובדות יש רק אמת אחת ואין שום שחר לאמירות שכל אחד והאמת שלו וכו'." * "איני מזלזל ברעיונות ששרדו המון זמן ושנאמרו על ידי אנשים חכמים. זה לפחות מצדיק לתת להם כבוד ולחשוב עליהם ברצינות. '''אני אומר את זה כשוחט פרות קדושות מקצועי בעולם הדתי'''." * "לפני המון שנים התחלתי לכתוב ספר על כשלי חשיבה (ביחד עם שני חברים. אחת מהן כיום פרופ' לפילוסופיה). מהר מאד גילינו שברשימת הכשלים שמופיעה בתחילת כל ספר לוגיקה אין אף כשל אמיתי. בכל אחד מהם יש היגיון שאין לזלזל בו, אלא שנכון שהוא לא מוחלט. בלוגיקה טיעון כושל הוא טיעון שמסקנתו לא נובעת בהכרח מהנחותיו, שכן עניינה של הלוגיקה הוא בנביעה הכרחית. במובן הזה אכן היתלות באילנות גבוהים (אד הומינם) או בנפוצות ציבורית (אד פופולום) היא כשל. '''בחיים עצמם, ובעצם בכל תחום שאינו לוגיקה, יש להשתמש במונח 'כשל' בצורה זהירה יותר.'''" * "פסיכופת, להבנתי ולצורך הדיון, הוא אדם שחסרה לו האמפתיה המספקת את הנתונים על סבלו של הזולת, ולכן חסרה לו ההבנה העובדתית שמסייעת לקבל החלטות מוסריות. הוא עשוי להבין אינטלקטואלית את הכללים של החברה, אך חסרה לו גם האינטואיציה (ההכרה הבלתי אמצעית) שמכוננת את תוקפו המחייב של המוסר. לעומת זאת, אדם שפועל באופן מוסרי אך ורק מתוך השכל, ללא מעורבות אמוציונלית וללא ייסורי מצפון, נמצא בעיניי בדרגה המוסרית הגבוהה ביותר. מי שמבקש סליחה כי מצפונו מציק לו, עושה זאת בסופו של דבר כדי לפרנס את כאבי הבטן של עצמו. מי שמבקש סליחה כי השכל שלו מורה לו שזה הדבר הנכון לעשות – מבלי שיחוש כלל נקיפות מצפון – מקיים באמת את "לעשות האמת מפני שהוא אמת"." * ״אין דבר כזה '''פסק תקף'''. יש מי שיודע ומי שלא יודע.״ * ״לדעתי, לבעלי חיים אין רצון חופשי ובחירה, ולכן ממילא אין להם "זכויות". שיח הזכויות ביחס לבעלי חיים הוא ביטוי אומלל המבוסס על התפיסה האימפריאליסטית של זכויות השוררת כיום. מותר לנו להשתמש בבעלי חיים לתועלתנו, ממש כפי שמותר לנו להשתמש בצמחים או להרוג בעלי חיים לצורך אכילה. לחיי בעלי חיים אין ערך עצמי כפי שיש לחיי אדם, אלא חל עליהם איסור של "בל תשחית". לכן, אם הריגתם מותרת, ברור שהשימוש בהם לטובת בני אדם מותר בהחלט, קל וחומר כשהדבר נעשה למטרות ביטחון והגנה. עם זאת, מכיוון שבעלי חיים הם יצורים שחשים כאב וסובלים, חלה עלינו חובה מוסרית והלכתית שלא לגרום להם סבל מיותר או להתעלל בהם. חשוב להדגיש: '''לא מדובר ב''זכות'' של בעל החיים, אלא ב''חובה'' שמוטלת עלינו בני האדם.'''" * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל. זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא שהלימוד הוא הידבקות ברצון ה' וההלכה היא ביטוי לרצונו." * "איני חושב שהגמרא יותר חכמה או מורכבת וקשה מהפיזיקה והמתמטיקה. מבחינתי, ההיפך הוא הנכון. '''הסיבה ללמוד אינה חידוד השכל.''' זה שטויות. הפכת אמצעי למטרה. הסיבה היא ש'''הלימוד [של הגמרא] הוא הידבקות ברצון ה', וההלכה היא ביטוי לרצונו.'''" * "בימינו לא מבטלים כלום לצערי." - על ביטול מנהגים וכדומה. * "ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח"." * "לדעתי מניין נשים הוא מניין לכל דבר, ואפשר לקרוא ולעלות [לתורה] ולברך במניין כזה." * "לימוד פילוסופיה אנליטית: אני חסיד גדול של המתודה האנליטית (להבדיל מה"עמדה" האנליטית ששוללת כל דבר שלא הוכח לוגית). קריאת ספרות בפילוסופיה אנליטית ולוגיקה בסיסית מחנכת להגדרות חדות, ומונעת מהשיח להידרדר לאוסף של סיסמאות עמומות שלפעמים אולי נשמעות עמוקות אך ריקות מתוכן." * "אני מקווה שתהיה לי תרומה כלשהי לשיפור החברה החרדית." * "אני אישית לא נותן לתנ"ך ומחשבת ישראל חשיבות ומעמד של ממש. אני ליטווק מן השורה בעניינים אלו. אבל מחשבה, להבדיל ממחשבת ישראל, היא ודאי דבר חשוב. כפי שכתבתי כבר, הרמה המביכה של טיעונים בתחומים חוץ למדניים מעוררת אצלי מחשבות נוגות על היכולות הלמדניות." * "גם בתפיסת עולם מוניסטית (אמת אחת) ישנן סוגיות שלגביהן האמת אינה יחידה, כלומר פלורליזם מקומי." * "אני חושב שיש פנאטים שהם בעלי חוש הומור. אני מכיר כמה וכמה כאלה. הם יכולים לצחוק על הפרות הקדושות של עצמם ויחד עם זה לדבוק בהן בנחרצות רבה וללא ביקורת של ממש. אצל יהודים זה עניין רווח. אני מניח שאינך מכיר את שלל ההלצות על חצרו של הרב אלישיב והעסקנים שמסובבים אותו ומשפיעים עליו, '''ורבים מבעלי הבדיחות הללו ממשיכים לציית בדבקות ובמסירות רבה להוראותיו ולהצביע בבחירות לפיהן וכו'. זוהי תופעה חרדית נפוצה שמרתקת אותי כבר זמן רב מאד'''." * "אני טוען יותר מאשר זכויות ושיקולי חופש. בעיניי יש לזה ערך אינטלקטואלי. לא הייתי רוצה שאף אחד לא יאתגר את תפיסתי שהפלנטה שלנו כדורית ולא שטוחה, גם אם אני משוכנע שהאמת היא שהיא כדורית. זה חשוב לא רק כדי לאפשר לו לדבר ולהתבטא (דבר חשוב כשלעצמו) אלא גם כדי להעשיר את הדיון ולבסס ולמצק את התפיסות שאני מגבש לעצמי." * "איני מקבל את התפיסה שיש לאסור את העלייה בגלל התססת הערבים. להיכנע לפראי אדם זה דבר שיש לו מחירים לטווח ארוך." * "זה נכנס להגדרות של שמרנות (ראו סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית). אם אתה מחזיק בגישה של שמרנות מדרשית (להבדיל משמרנות פשטנית המקדשת את השורה התחתונה כאילו ניתנה בחלל ריק), ההלכה אינה רק אוסף ציוויים שרירותיים. ההלכה היא עיקרון המוחל על מציאות. אם הסיבה לפסול הייתה חוסר השכלה ומעורבות, הרי שכיום, כאשר נשים הן משכילות, מעורבות ומתפקדות בכל תחומי החיים כמו גברים, הנסיבות השתנו לחלוטין. במצב כזה, המשך פסילתן אינו שמירה על ההלכה, אלא עיוות יסודי שלה. יש לזכור שהתעלמות מהטעם והתעקשות על הפסול הפורמלי כיום גובה מחיר כבד של עיוותי דין נוראיים: רוצחים שמשתחררים ללא עונש וגזלנים שאינם מחזירים ממון רק בגלל שהעדות עליהם ניתנה על ידי נשים. מי שטוען שצריך להשאיר את המצב הקיים כדי "ללכת על בטוח" (שמא יש טעם עלום אחר לפסול) טועה לחלוטין – שחרור רוצח או גזלן אינו הליכה על בטוח, אלא פגיעה אקטיבית וקשה בצדק ובאמת של התורה." * "הבאתי לא פעם את משל בגדי הים: קבוצה שהלכה דורות במדבר עם בגדי ים מגיעה למקום קר. השמרן הפשטי ימשיך ללכת עם בגד ים ויקפא, אך השמרן המדרשי יבין שהמסורת האמיתית היא ללבוש בגד שמתאים למזג האוויר, ולכן הוא ילבש מעיל. שימור השורות התחתונות באופן עיוור כשהמציאות השתנתה לחלוטין אינו שימור של ההלכה, אלא עבריינות שמרנית שסוטה מכוונת ההלכה. ראה סדרת טוריי על אורתודוקסיה מודרנית. ולבסוף, איני בוחן טיעונים דרך תוצאותיהם. מה שחשוב הוא האם הם אמיתיים." * "במקרים רבים השפה ודרך ההתבטאות מתעתעות. גדולי תורה לא חרדים לפעמים מדברים בשפה עברית מודרנית, לא תמיד משתמשים בז'רגון הישיבתי המסורתי, ולכן קל לטעות בהם ולחשוב שאין להם עומק ורמה למדנית. אך זוהי טעות." * "להתרשמותי לא מעט מההישגים הישראליים בכמה תחומים בנויים יותר על הברקות מאשר על עבודה קשה מדיי." * "'''ההבחנה בין עובדות לתיאוריות אינה חדה'''. כוח הגרביטציה הוא תיאוריה או עובדה? עד איינשטיין היה ברור לכולם שזו עובדה. ממנו והלאה זו תיאוריה (שאפילו נזרקה לפח. בתורת היחסות הכללית עקמימות המרחב החליפה אותה). מבנה האטום הוא תיאוריה או עובדה. רבים רואים את התמונה הסמי קלסית של מסלולי אלקטרונים סביב גרעין כעובדה. אבל זו כנראה תיאוריה ולא עובדה. אפילו קיומו של אלקטרון אינו ממש עובדה אלא יותר תיאוריה. תצפיות ישירות באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני לא מראות לנו את האלקטרון אלא טביעת רגליים שלו. על פי קאנט כל מה שאתה אומר על העולם הוא תיאוריה ולא עובדה במובנה הנאיבי, שכן אלו אמירות שעוסקות בפנומנון (בדבר כפי שהוא מופיע לעינינו) ולא בנואומנון (הדבר כשהוא לעצמו)." * "כבר המלצתי בעבר, במקרים שבהם אדם חושש לתגובות הסביבה כשהוא עושה את הנכון בעיניו, לדבוק בדברי הרמ"א בתחילת השולחן ערוך שפוסק "ואל יבוש מפני המלעיגים". אם הגעת למסקנה שיש ממש בשיטה הזו וראוי לצאת ידי חובתה – פשוט עשה זאת." * "'''הכרת העולם, כולל ספרות והגות ומדע, הם מרכיב חשוב מאד בגדלות בתורה'''. זה כמובן לא מחייב כל פוסק או למדן לעשות תואר אקדמי (אם כי מאד רצוי לדעתי), אבל להכיר, להתמצא ולהוקיר בהחלט כן." * התבדחות על פרות קדושות בהחלט נמנה על תחביביי. כבר מרק טוויין אמר שאין סטייק טוב יותר מזה שנעשה מפרה קדושה. היכולת לשמר יחס של קדושה ובו בזמן גם להתבדח עליו היא אכן מאפיין יהודי (ואגב, הוא קיים גם אצל גדולי החרדים והשמרנים. פחות אצל החרד"לים לפי התרשמותי). * "'''בעיניי, אינטואיציה היא כלי הכרתי-קוגניטיבי לגיטימי ומרכזי''', בדיוק כמו שהוא משמש במדע ובמוסר." * ״זה שמישהו עונה במילים לא אומר שהוא נתן תשובות.״ * "האמת היא שערכים הם נתונים אובייקטיביים בעולם." * "היכולת להגדיר מושגים בצורה חדה ולבחון טיעונים באופן שיטתי ועקבי היא תנאי הכרחי (גם אם לא מספיק) לכל התפלספות ראויה ולכל שיח רציני." * "'''רק שיח פתוח וחופשי יכול לאפשר לנו לגבש עמדה בעצמנו'''". * ״לידע פילוסופי כשלעצמו אין חשיבות רבה בעיניי, אלא ל'''טיפוח המיומנות הפילוסופית והחשיבה הישרה'''.״ * ״ייתכן ש'''יש לעיסוק בזה איזושהי השפעה מאגית'''.״ ~ על לימוד תנ"ך * "ישנה מסורת בשם הרמב"ם שכתב על הראב"ד את המכתם הבא: "מימיי לא ניצחני אלא בעל מלאכה אחת" (ראו למשל חוו"י סי' מג). אך זהו שטר ושוברו בצידו, שכן הרמב"ם עצמו למרות שהבין שיש לראב"ד יתרון בהיותו מי שעוסק רק בתורה לא ויתר על ריבוי התחומים והעיסוקים שלו. זה מזכיר לי את חגיגת יום ההולדת שמונים שערכו לישעיהו לייבוביץ באוניברסיטת תל אביב (כשלמדתי שם לתואר הראשון). בסוף כל נאומי החנופה למיניהם, הוא עלה על הבמה ובין היתר אמר לקהל משהו כזה: אמרו לי לא פעם שאם הייתי מתמקד בתחום אחד יכולתי להגיע רחוק מאד. אולי פרס נובל… אני לא מצטער לרגע שבחרתי להתפרס על מגוון התחומים (היו לו כמה וכמה דוקטורטים והוא עסק בתחומים מגוונים). הרוחב נותן משהו שההתמקדות מפספסת, ואני מציע לכל הצעירים כאן באולם ללכת בדרכי ולא להתפתות להתמחות והתמקדות. הוא בהחלט היה איש רנסנס, ואני חייב לומר שלמרות כל הביקורות שיש לי עליו זהו חלק משמעותי מקסמו בעיניי." ~ על ישעיהו ליבוביץ. * "אתה לא אמור לגבש עמדה לפי הערכת האינטליגנציה של הדובר אלא לפי טיעונים והכרעה שלך." * "אני חושב שהתכונות הללו, של נוחעם בפרט ושל אנטי גיבור בכלל, מעוררות אצלנו אמינות מפני שאנחנו מוצאים את כל זה בנו עצמנו ובסביבתנו. אנשים בשר ודם אינם אלים ולא חצאי אלים, גם לא הגדולים ביותר מתוכנו. כולנו בני אדם, וכדאי להכיר בכך. אלים וחצאי אלים קיימים רק בין דפי הספרים (בעיקר העתיקים). תפקידה של הספרות בדורות האחרונים אינו רק להציב בפנינו אוטופיה לא מושגת ואידאלית של בני אדם כמלאכים גדולים מהחיים, אלא להציב בפנינו מראה לחולשות ולפגמים שלנו כבני אדם (בבחינת מלאכים כבני אדם). מסתבר ש'''לפעמים צריך סרט טוב כדי שנפסיק לחיות בסרט.'''" * "איני נוהג להתייחס לוורטים על קמח ותורה במקום שבו יש סברות." * "כפי שהסברתי באריכות בשיעוריי ובמאמריי, אני כופר מוחלט בעצם המושג של "ספיקא דרבוותא" (כלומר, הפיכת מחלוקת פוסקים למצב של ספק קטגוריאלי שמחייב הפעלת דיני ספקות). אם אדם לומד את הסוגיה בעצמו ומגיע למסקנה מנומקת שהמקילים צודקים (בין אם בגלל שאין בישול בלח, ובין אם בגלל שרוב יבש מותר), הוא אינו נמצא בספק כלל, ועליו לנהוג כפי שהבנתו מורה לו. אין שום מצווה או היגיון להכניס את עצמך למצב של ספק מלאכותי רק בגלל שהרמב"ם והרשב"א, או השו"ע והרמ"א חולקים. הספק מתחיל אך ורק אם אתה עצמך, לאחר שלמדת את הנושא, נותרת במצב של חוסר הכרעה מוחלט (מה שכיניתי "ספק שלי" או "ספיקא דגברא")." * ״חוקי הלוגיקה אינם חוקים באותו מובן של חוקי ה[[פיזיקה]] או חוקי המדינה. חוקי הטבע הם חוקים שמישהו חוקק, והקב"ה יכול היה לברוא עולם עם חוקי טבע אחרים; משום כך הוא יכול להקפיא אותם ולעשות נס. לעומת זאת, חוקי הלוגיקה אינם תלויים בחקיקה; הם מה שהם. אף אחד לא קבע אותם.״ * "[[W:שיטת בריסק|בריסק]] הם שמאלנים, כלומר אינטלקטואלים הלכתיים ותלמודיים. ככאלה הם הולכים אחרי הלוגיקה והטיעונים ואין להם אמון באינטואיציות ובשכל הישר (הסברתי לא פעם שהם חיים באשליה שאצלם לא משתמשים בכלים הללו. כביכול הם באמת שואלים רק 'מה?' ולא 'למה?'). הפוסקים הם אנשי ימין, כלומר נשענים יותר על השכל הישר והאינטואיציה. כל מי שבקיא בז'אנרים הללו יודע שבתשובות הלכתיות בדרך כלל יש למדנות ברמה נמוכה יותר מאשר בספרי למדנות." * ״כשם שהקב"ה נתן לנו עיניים פיזיות כדי לראות קירות, הוא נתן לנו כושר לצפות באידיאות." * ״אני נגד הערצה באשר היא." * ״יצר הוא משורש [[יצירה]], ובלי יצר אין יצירה. השאיפה לגדלות, גם אם היא נובעת מיצר הגאווה, היא המנוע שמוביל להישגים וליצירה״. * "ראשית, במישור התפיסתי: חשוב להבין שהלמדנות הישיבתית (בעיקר מבית מדרשם של ר' חיים מבריסק ור' שמעון שקאפ) דווקא עשתה קפיצת מדרגה עצומה ביכולת האנליטית שלה. אלא שבעשורים האחרונים, הכלי האנליטי הזה הפך ל"שטנץ" קבוע וטכני. לומדים מפעילים תבניות מוכנות (כמו "חפצא וגברא", "דין בחלות ודין במעשה") בצורה מכנית, במקום שהלמדנות תשמש כלי לחשיפת עומק. זו הייתה קפיצה יצירתית ומקורית שכדרכן של מהפכות הפכה בעצמה לדוגמה מחייבת ומקבעת. שנית, במישור החסך הטכני וההשכלתי: אי אפשר להתעלם מכך שהיעדר השכלה רחבה (בלוגיקה, פילוסופיה, מדע וכו') פוגע בלמדנות עצמה. ההנחה החרדית היהירה שלפיה "אם צלחתי את יבמות, אז פיזיקה ומתמטיקה קטן עליי" או שהגמרא היא תחליף להשכלה ולחשיבה שיטתית, היא הבל ורעות רוח. אני נדהם כל פעם מחדש מהפער בין היכולות הלמדניות המבריקות של אברכים ורבנים לבין חוסר היכולת שלהם לחשוב בצורה שיטתית ומסודרת, להגדיר מושגים ולהפעיל שכל ישר מחוץ לד' אמות של הסוגיה. כאשר אתה לומד פילוסופיה של המדע או לוגיקה, אתה רוכש כלים להבין, למשל, מה ההבדל בין עובדות לנורמות (הכשל הנטורליסטי), או מהי משמעותה של סמכות, שאלות הכרחיות לפסיקה ולעיון שפשוט לא מטופלות בעולם הלמדני כי חסרים להם הכלים לכך. ברמה הפילוסופית והעמוקה יותר, יש לזכור שההיסק התלמודי (מידות הדרש, קל וחומר, בניין אב) מבוסס ברובו על אנלוגיות ואינדוקציות — כלומר על חשיבה סינתטית (שמרחיבה ומוסיפה מידע), ולא על חשיבה אנליטית-דדוקטיבית טהורה כמו במתמטיקה. לעשות פורמליזציה לחשיבה לא-דדוקטיבית (למכן אנלוגיות) נתפס כמעט כ"לרבע את המעגל", וזה בדיוק מה שניסינו לעשות בסדרת "לוגיקה תלמודית". מכיוון שזו לוגיקה "רכה" יותר, עולם הישיבות נרתע מלהגדיר אותה בכללים מתמטיים קשיחים, והעדיף להשאיר אותה במישור של "סברא" ו"חוש ריח". אני חייב להעיר כאן שהשעבוד לפורמליזציה גם הוא מחלה. יש משהו אנרכי ואנטי פורמלי בחשיבה התלמודית, וחשוב לשמר אותו. אבל גם אותו כדאי להגדיר היטב ככל הניתן." * "'''מפעלו של הרמב"ם (=משנה תורה) הוא המרשים ביותר בין כל החכמים לאורך הדורות'''.״ * ״דברי ה[[רמב"ם]] (בעניין החזקת לומדי תורה) נכתבו לפני כשמונה מאות שנה, ואילו בימינו מקובל שכל חברה מחזיקה על כתפיה מצטיינים ואנשי רוח – כמו אמנים, מדענים וספורטאים – ולכן אין סיבה שהתורה לא תזכה ליחס דומה." * ״עקרונית האינטואיציה היא הכלי היסודי ביותר שלנו להגיע להנחות היסוד." * ״'''קצת ציניות אף פעם לא מזיקה'''." * ״מניסיוני, אם יש למישהו מה לומר הוא לא שומר זאת בבטן.״ * ״'''קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל'''.״ * ״למה למדוד אדם לפי הביוגרפיה שלו? מודדים לפי מה שהוא.״ * ״הוא לא הסתיר את למדנותו. הייתה לו למדנות אחרת, לא אנליטית.״ ~ על הרב [[עובדיה יוסף]] * ״הייתי מגדיר למדן כמי שלא עושה טעויות ולא מפספס בהליכה ליטרלית (מילולית) אחר לשון המקור.״ * "'אנוסי התבונה'... מדובר באנשים אינטליגנטיים מאד, חלקם תלמידי חכמים של ממש, אברכים משופרא דשופרא, בקיאים בש"ס ופוסקים, ובכל זאת לפחות חלקם בעלי השקפות שונות ומגוונות... מדובר באנשים מהזרם המרכזי, וחלקם אף נוטלים חלק בהוראה וכתיבה פומבית בעולם החרדי... אין להם עם מי לשוחח, והם אינם יכולים לחשוף לבטים וקשיים... כתוצאה מהמצוקה הזו, רבים מהמשתתפים מגדירים את עצמם כ'אנוסי התבונה'... לטענתם העולם החרדי אינו מוכן לאפשר שום חשיבה של ממש (פרט לשאלות על פשט ב'קצות'), וכל מי שיש לו שאלות נוספות, מסוגים אחרים, אמור להדחיק אותן או לעסוק בהן במחתרת, עם עצמו בלבד. לפחות במישור החווייתי־תודעתי, האסוציאציה לשלטון האימים של הקג"ב, או האינקוויזיציה, אינה כל כך רחוקה מהמציאות." ~ על אנשי פורום "עצור כאן חושבים" במאמר "[http://m.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=462004&whichpage=8&forum_id=1364 אנוסי התבונה]" * "לגבי האמונה כי התורה המסורה בידינו התקבלה כולה בהר סיני, אני תופס את זה כאמירה נורמטיבית, לא כאמירה [[היסטוריה|היסטורית]]. אני מאמין בדבר השם שניתן בסיני. הקב"ה, שברא את העולם, התגלה בסיני ונתן לנו את התורה. לא כל ההלכה שבידינו ניתנה שם, אבל אנחנו צריכים להתייחס לכולה כאילו ניתנה בסיני." ~ מתוך ראיון בעיתון 'מקור ראשון', 11 באוקטובר 2013 * "מכיוון שדי ברור כי אין שחר וגם לא מקור לפירוש הזה, ומכיוון שאני מחסידיו הגדולים של החזו”א שהיה בעיניי איש חכם מאד וישר אינטלקטואלית, אין לי ספק שהוא עצמו לא האמין בכך" ~ מתוך טור [https://mikyab.net/posts/68054#_ftnref3 321]. * ״בעיניי אם רוב העולם חושב משהו הוא כנראה לא נכון עד שלא לא יוכח אחרת.״ {{מיון רגיל: אברהם, מיכאל}} [[קטגוריה:רבנים ישראלים]] [[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]] 857x0ml07d0f9e66mosiikr4h93ov9k 0 18438 241128 179761 2026-10-15T16:47:24Z קליאו 9676 241128 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Guillermo del Toro, Festival de Sitges 2017.jpg|ממוזער|245 פיקסלים|"אני מזדהה עם כל הדמויות."]] '''[[W:גיירמו דל טורו|גיירמו דל טורו]]''' (בספרדית: '''Guilleremo Del Toro''') (נולד ב־1964) הוא במאי [[קולנוע]] מקסיקני, יוצר סרטי אימה ופנטזיה. {{מפריד}} * "למדתי את השפה הוויזואלית מגיל קטן." * "אני רומנטיקן שמתעניין בקלאסיקות." * "אני מזדהה עם כל הדמויות. אני האיש הטוב ואני האיש הרע." * "ההבדל בין [[מילה]] ותמונה היא שהמילה מציעה שותפות עם הקורא." * "אני מעדיף לא לעשות סרטים מאשר לעשות סרטים שהם פשרה יצירתית." * "ההיבט הדרמטי של תמונה וצליל כולל ארבעה מרכיבים: הבמאי, הצלם, העיצוב והתלבושות." * "הדרך הגרועה ביותר ליצור [[אמנות]] היא להציע תשובות. אסור לה להטיף. עליה להיות כמו [[שירה]]." * "בשבילי, קולנוע מורכב מהבנת החיים דרך [[פנטזיה (פסיכולוגיה)|פנטזיה]]. זו האפשרות להבין טוב יותר מה אנחנו, איפה אנחנו ומדוע." ==ראו גם== * [[המבוך של פאן (ספר)]] {{מיון רגיל:דל טורו, גיירמו}} [[קטגוריה:במאי קולנוע]] [[קטגוריה:במאים זוכי פרס אוסקר]] [[קטגוריה:מקסיקנים]] hnaoe9gexe35qxznfqrn964zunkhihz 0 20304 241163 240936 2026-10-15T20:56:58Z ~2026-51886-79 27683 /* אהבה וחתונה */ הוספת תוכן 241163 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Emma Watson 2, 2013.jpg|ממוזער|146 פיקסלים|אמה ווטסון]] '''[[W:אמה ווטסון|אמה ווטסון]]''' (באנגלית: '''Emma Watson''') (נולדה ב־1990) היא שחקנית, דוגמנית ופעילה פמיניסטית [[הממלכה המאוחדת|בריטית]]. לומדת לדוקטורט בספרות באוניברסיטת אוקספורד. ==הארי פוטר== * "התחלתי לקרוא את ספרי '[[הארי פוטר]]' כשהייתי בת 8 והזדהיתי איתה מאוד. אני הייתי הילדה ב[[בית ספר|בית הספר]] שמיהרה להרים את היד כדי להשיב על כל שאלה. הייתי להוטה [[למידה|ללמוד]] בצורה לא מגניבה. למעשה, בצורה מאוד לא מגניבה. ואז הגיעה הדמות של הרמיוני ונתנה לי את הרשות להיות מי שאני." * "לשחק את הרמיוני בא לי כל כך בטבעיות; חיבבתי אותה באמת. הרגשתי שאני יודעת בדיוק מי היא. כמוני, היא נאמנה מאוד, נחושה מאוד ויש לה הרבה [[ידידות|חברים]] בנים. גם בלהיטות שלה לרַצות ולדעת מה התשובה הנכונה היא בהחלט כמוני." * "בהתחלה, ניסיתי מאוד לומר 'אני לא כמו הרמיוני, אני אוהבת אופנה ואני מגניבה יותר ממנה', אבל הצלחתי להגיע עם עצמי למקום של קבלה. למען האמת, יש לנו הרבה במשותף. יש, כמובן, הבדלים, אבל במובנים רבים אנחנו דומות מאוד. והפסקתי להילחם בזה!" * "זה היה הדבר הכי נורא שהייתי צריכה לעשות... לא משום שרופרט אינו מקסים. יש מיליוני נערות שהיו כנראה קוטעות את ידן השמאלית כדי [[נשיקה|לנשק]] אותו, אבל זה פשוט הרגיש כמו גילוי עריות. זו הדרך היחידה שבה אוכל לתאר את זה." - על סצנת הנשיקה של רון (רופרט גרינט) והרמיוני (אמה ווטסון) * "הארי פוטר היה הבית שלי, המשפחה שלי, העולם שלי והרמיוני היא עדיין הדמות הבדיונית האהובה עליי בכל הזמנים. אני חושבת שעיתונאי אמר פעם שמעצבן לשמוע כמה פעמים בריאיון אני אומרת שאני בת [[מזל]] ואפילו התחלתי לספור, אבל ידעתי אז כמה בת מזל אני ואני יודעת את זה גם היום." * "יש משהו בהארי פוטר שהופך את החיים לעשירים יותר. כשהדברים הופכים להיות אפלים מאוד, כשקשה לנו מאוד, סיפורים מעניקים לנו מקומות שבהם אפשר לנוח ולהרגיש עטופים ומוגנים." * "למען האמת, ראינו זה את זה כל כך הרבה במהלך הצילומים, עד כדי כך שלבלות יחד מחוץ לצילומים יהיה מוגזם. אני אוהבת אותם, אבל אני צריכה לפגוש את החברים שלי שמחוץ להפקה. הם כמו ה[[אח|אחים]] שלי עכשיו." - על היחסים שלה עם [[דניאל רדקליף]] (הארי פוטר) ו[[רופרט גרינט]] (רון ויזלי) במהלך העשור שבו צולמו הסרטים * "אני חושבת שאנחנו הולכים לתמוך זה בזה בצורה מדהימה. אני יודעת שדן ורופרט תמיד יהיו שם בשבילי ואני תמיד אהיה שם בשבילם. זו חברות אמיתית וכנה מאוד. חלקנו יחד דבר שלאף אחד אחר אין." - מתוך ריאיון ב-2011, על היחסים העתידיים עם דן ורופרט לאחר סיום הסרט האחרון * "שניהם שונאים ווצאפ בפרט ואת הטלפונים שלהם בכלל. למען האמת, כשלישייה, אנחנו משתדלים למעט בשימוש בטלפונים... אין לנו קבוצה, אבל אנחנו מדברים זה עם זה באופן אישי. רופרט שולח לי תמונות של [הבת שלו] וונסדיי ואני מתה. דן אני באופן כללי משתדלים להרגיע זה את הלחצים של זה." - מתוך ריאיון ב-2022, על היחסים עם דן ורופרט למעלה מעשור לאחר סיום הסרטים * "בין גיל עשר לגיל שתים עשרה, היה לי קראש נוראי על [[W:טום פלטון|טום פלטון]], עד כדי כך שבכל בוקר בעבודה הייתי בודקת האם גם הוא מגיע באותו יום. אם גם הוא מגיע באותו יום, ידעתי שזה יהיה יום מרגש במיוחד. אנחנו אוהבות ילד רע, הוא היה מבוגר בכמה שנים, היה לו סקייטבורד - וזה פשוט עבד עליי. הוא ידע על זה ואמר לכולם שהוא רואה אותי כמו אחות קטנה וזה פשוט שבר לי את הלב. זה עדיין שובר אותו." - מתוך ריאיון ב-2012 * "כמו טום, גם אני תמיד מתקשה להסביר לאנשים את אופי הקשר שלנו. במשך למעלה מעשרים שנה אנחנו [[אהבה|אוהבים]] זה את זה בדרך מיוחדת... זו אחת האהבות הטהורות ביותר שאני יכולה לחשוב עליהן. אנחנו נשמות תאומות ותמיד דאגנו זה לזה ושמרנו זה על זה. אני יודעת שנמשיך לעשות זאת תמיד." - מתוך ההקדמה שכתבה לספר הזכרונות של טום פלטון ב-2022 ==פמיניזם== * "לקראת הנאום, ברגעי הלחץ והספק העצמי, אמרתי לעצמי בנחישות: אם לא אני, מי? אם לא עכשיו, אימתי?" - בנאום הפתיחה של הקמפיין "HeForShe" במטה האו"ם בניו יורק * "[[גבר|גברים]] ו[[אישה|נשים]] כאחד צריכים להרגיש חופשיים להיות רגישים. גברים ונשים כאחד צריכים להרגיש חופשיים להיות חזקים." * "אני מרגיש שאומרים לילדות ולנערות שעליהן להיות [[נסיך|נסיכות]], להיות עדינות ושבריריות וזה בולשיט. אני מזדהה הרבה יותר עם הרעיון של להיאבק ולהיות לוחמת. אם אני הולכת להיות נסיכה, אני אהיה נסיכה לוחמת, ללא ספק." * "אני כאן בשביל כל המכשפות." - בטקס פרסי באפט"א<ref>הטקס נחשב למקבילה הבריטית של טקס פרסי האוסקר</ref>, בתגובה על האופן שבו הציגה אותה בהומור השחקנית רבל וילסון: "היא גאה לקרוא לעצמה פמיניסטית, אבל כולנו יודעים שהיא מכשפה." * "[[פמיניזם]] לא צריך לשכנע אנשים לתמוך בו כיוון שהם ירוויחו מכך או משום שאימא שלהם או אחותם ירוויחו מכך. השאלה צריכה להיות: מה לבני אדם יש להרוויח מפמיניזם?" * "ילדים [[אושר|מאושרים]] יותר, [[בריאות|בריאים]] יותר ו[[הצלחה|מוצלחים]] יותר? האפשרות לקחת חופשה לאחר ה[[לידה]] ולראות את ה[[ינקות|תינוק]] שלך? היכולת לדבר עם מישהו אם אתה מרגיש גרוע? האפשרות להיות מי שאתה באמת? שנשים יזמינו אותך לצאת? סקס טוב יותר? [[נישואים]] שהם שותפות אמיתית? נקודות מבט מגוונות יותר ומעניינות יותר על [[אמנות]], [[תרבות]], [[עסק|עסקים]] ו[[פוליטיקה]]? היכולת ליהנות מכל ה[[כישרון]] וה[[חוכמה]] שבעולם, לא רק מאלה של חצי ממנו? אנשים רבים הרבה יותר - במיוחד נשים רבות יותר - שיהיו מוגנים, בטוחים בעצמם ויחיו בסיפוק? [[שלום]] עולמי? ברצינות. שלום עולמי!" - על חשיבותו של פמיניזם לגברים ולנשים כאחד * "אם אתה תומך בשיוויון, אתה פמיניסט. אני מצטערת לבשר לך את זה." * "אנחנו לא מדברים מספיק על כך שגברים כלואים על ידי סטריאוטיפים מגדריים, אבל הם כלואים על ידיהם וכשהם יהיו חופשיים מהם, מצבן של נשים ישתנה באופן טבעי. אם גברים לא יצטרכו להיות תוקפניים כדי להתקבל על ידי החברה, נשים לא ירגישו מחויבות להיות כנועות. אם גברים לא יצטרכו לשלוט, נשים לא יצטרכו להיות נשלטות." * "החלטתי שאני פמיניסטית ועבורי זו הייתה החלטה פשוטה. אמנם, 'פמיניזם' הפכה להיות מילה לא פופולרית. נשים בוחרות לא להגדיר את עצמן כפמיניסטיות. מתברר שאני נמנית עם הנשים שהביטוי שלהן חזק מדי, תוקפני מדי, מבודד מדי, אנטי-גברים, אפילו בלתי מושך. למה המילה פמיניזם הפכה להיות מילה לא נוחה?" * "אני מבריטניה ואני חושבת שזה ראוי שאני מקבלת שכר זהה לזה של הגברים שאני עובדת איתם. אני חושבת שזה ראוי שאני יכולה לקבל החלטות על הגוף שלי. אני חושבת שזה ראוי שנשים ייצגו אותי בתהליכי קבלת החלטות וקביעת מדיניות שמשפיעים על חיי. אני חושבת שזה ראוי שאני זוכה לאותו ה[[כבוד]] שזוכה לו גבר. לצערי, אני לא יכולה לומר על אף מדינה בעולם שנשים יכולות לצפות לקבל בה את כל הזכויות האלה. אף מדינה לא יכולה לומר שהשיגה שיוויון מגדרי." * "זכויות נשים הן, בעיניי, זכויות אדם, אבל אני אחת מבנות המזל. החיים שלי הם פריבילגיה עצומה כי ההורים שלי לא אהבו אותי פחות משום שנולדתי בת. בית הספר שלי לא הגביל אותי משום שהייתי ילדה. האנשים ששימשו לי מנטורים לא הניחו שאגיע רחוק פחות כי אולי אלד יום אחד. אותם מנטורים הם שגרירי השיוויון המגדרי שהפכו אותי למי שאני היום. הם אולי לא יודעים את זה, אבל הם הפמיניסטים הלא מודעים שמשנים את העולם היום. אנחנו צריכים עוד כאלה. ואם אתם שונאים את המילה - זו לא המילה שחשובה, מה שחשוב הוא הרעיון והשאיפה שעומדת מאחוריו. לא כל הנשים קיבלו את הזכויות שאני קיבלתי. למעשה, מבחינה סטטיסטית, מעט מאוד קיבלו אותן." * "הזמנתי גבר לארוחת ערב. אני בחרתי את המסעדה ואני בחרתי לשלם. וזה היה מביך מאוד ולא נוח... אבל הדבר המגניב הוא ששנינו הסכמנו לדבר על למה זה מביך או למה זה לא נוח." ==פרסום והצלחה== * "אני חושבת שלמעשה אני מכחישה את העובדה שאני [[פרסום|מפורסמת]], האסימון נופל לי רק כשאנשים מתגודדים ברחוב. החברים שלי מתייחסים אליי כאדם רגיל וכך אני רוצה את זה." * "לא הייתה לי כל שליטה על חיי. חייתי בבועה מוחלטת. הם איתרו אותי ובחרו בי לתפקיד. עכשיו אני מנסה נואשות למצוא את דרכי." - מתוך ריאיון ב-2011 * "קיבלתי הרבה שיחות טלפון נזעמות. הרבה אנשים חשבו שאני מפספסת הזדמנויות רבות. אהבתי לעבוד עם אנשים אחרים בגילי שעוד לא ידעו בדיוק מה הכיוון שלהם. אהבתי את היכולת [[טעות|לטעות]]." - אחרי סיום סרטי הארי פוטר, בשיא התהילה, ווטסון בחרה ללמוד תואר ראשון ולשחק בעיקר בהפקות קטנות יותר במקום להיענות להצעות לתפקידים ראשיים בהפקות ענקיות בהוליווד * "ביום הראשון, נכנסתי לקפיטריה וכולם השתתקו והסתכלו עליי. היה עליי לומר לעצמי 'זה בסדר, את יכולה לעשות את זה. את פשוט צריכה לקחת נשימה עמוקה ולאזור את ה[[אומץ]] שלך'." - על היום הראשון בתור סטודנטית באוניברסיטת בראון * "באופן מצחיק, ההתעלמות מה[[תהילה]] הייתה המרד שלי. התעקשתי להיות נורמלית ולעשות דברים נורמלים. זה כנראה לא היה הדבר הנבון ביותר ללכת לקולג' באמריקה ולחלוק חדר במעונות עם אדם זר. זה כנראה לא היה חכם לחלוק מקלחת עם שמונה אנשים אחרים. בדיעבד, זה היה משוגע." * "זה כמעט כאילו ככל שהשתפרתי, כך הרגשתי יותר שאני לא מספיק טובה, אמרתי לעצמי 'בכל רגע, מישהו יגלה שאני מתחזה גמורה ושלא מגיע לי שום דבר שהשגתי'." * "כשהייתי צעירה יותר, פשוט עשיתי את זה. פשוט שיחקתי. זה פשוט היה שם. לכן, עכשיו, כשאני מקבלת הכרה על ה[[משחק (אמנות הבמה)|משחק]] שלי, אני מרגישה מאוד לא בנוח. אני שופטת את עצמי בחריפות. אני מרגישה כמו מתחזה." * "ביליתי למעלה מחצי מחיי בהעמדת פנים שאני מישהי אחרת. כאשר בני גילי צבעו את שערם וניסו להבין מי הם, אני ניסיתי להבין מי זו הרמיוני ואיך להציג אותה בצורה הטובה ביותר." - מתוך ריאיון ב-2011 * "אני רוצה להיות עקבית: אני לא יכולה לדבר על בן הזוג שלי בריאיון ואז לצפות מצלמי הפפראצי לא לצלם אותי הולכת מחוץ לבית. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה." * "לעולם לא אגיד שפרשתי ממשחק. תמיד אהיה שחקנית. אני עדיין פתוחה לרעיון לעשות את זה שוב. אבל קיבלתי החלטה ברורה לקחת זמן כדי למצוא את דרכי, כדי לא לדעת, היה עליי לפרק את כל המבנה הזה שנועד לשאת את המשקל הכבד של אמה ווטסון. יש סוכן ויש יחצ"ן ויש מנהל ויש עוזר אישי והחיים של כל האנשים האלה קשורים בחיי לבלי הפרד. זה לא פשוט כלל גם לדאוג להם וגם לשאת ולתת איתם [על מה היא מסכימה לעשות ומה לא, במשחק וביחסי הציבור]." - מתוך ריאיון ב-2025 * "אני חושבת שתהילה גורמת לך להרגיש שאתה לא יכול לעשות דברים בשביל עצמך, מה שעלול להקטין אותך מאוד ולשלול ממך את הביטחון העצמי ואת האוטונומיה שלך כאדם. זה מגביל מאוד." ==אהבה וחתונה== * "אני מאוד [[רומנטיקה|רומנטית]] וכמובן, אני רוצה להיות [[אהבה|מאוהבת]]." * "מעולם לא האמנתי להצגה של 'אני מאושרת בתור [[רווק|רווקה]]'... אמרתי לעצמי שזו קלישאה מוחלטת. נדרש לי זמן רב, אבל היום אני מאושרת מאוד [להיות רווקה]. אני קוראת לזה שותפות עם עצמי." * "אני חושבת שבמובנים מסוימים קל למדי להתאהב. זה החלק הקל. החלק הקשה הוא למצוא אדם שבאמת רוצה להיות איתך בריקוד, שבאמת רוצה להיות איתך באופן כזה או אחר של שותפות. האם אתה יכול לגרום לאדם אחר להרגיש בטוח?" * "אימא שלי אמרה לי שעליך להיות עם אדם כי אתה רוצה אותו ולא כי אתה צריך אותו. אני חושבת שאחת הסיבות שלא התחתנתי בגיל צעיר יותר הוא שהייתי מתחתנת בלי לדעת מי אני, הייתי זקוקה לאחרים - ולאו דווקא רוצה אותם. היום יש לי חיים שלמים ומלאים כפי שהם ואני יכולה לקבל החלטה מתוך מקום של 'אני רוצה אותך ואני לא צריכה אותך, אבל אני פשוט רוצה אותך' ואני לא חושבת שהייתי האישה הזו לפני חמש שנים." - מתוך ריאיון ב-2025 * "אני עדיין שמחה לא להיות גרושה. זה נשמע כמו תשובה שלילית, אבל אני באמת חושבת שלוחצים אותנו וכופים אותנו לדבר שאני מאמינה שהוא סוג של נס. אולי לעולם לא אהיה ראויה לזה. אני מקווה שזה יקרה לי, אבל אני לא מאמינה שזה מגיע לי." - כשנשאלה למה טרם התחתנה * "הבנתי שהדבר שמפחיד אותי נורא לגבי אינטימיות הוא שנראה שהיא תלויה ביכולת שלך להמשיך לומר את האמת, אולי אפילו ביכולת שלך להמשיך ולחשוף אמיתות עמוקות יותר ויותר על עצמך, תוך נטילת הסיכון שהאמת הזו עלולה לגרום לצד השני לא להמשיך לבחור בך. אפילו אם אתה במערכת יחסים תריסר שנים, אם אתה רוצה שהאינטימיות תימשך, עליך להיות מוכן לסכן את הכול על ידי כך שתמשיך להגיד את האמת לצד השני - וזה נראה לי כל כך אמיץ. כדי שיהיו קשר אמיתי וקרבה אמיתית, עליך להיות מוכן לסכן את הכול לפעמים או אולי אפילו כמעט כל הזמן ונראה לי שזה דורש כל כך הרבה אומץ, כי אנחנו לא אוהבים שינויים." * "אני חושבת שזו כזו אלימות וכזו אכזריות, במיוחד כלפי צעירים, בפרט כלפי נשים, לגרום להם להרגיש חסרי ערך או לא מוצלחים כיוון שלא אילצו משהו לידי מימוש." - על הלחץ החברתי להתחתן ==שונות== * "אני מתעניינת בכל כך הרבה דברים שונים. אף פעם לא הצלחתי [[דמיון|לדמיין]] את עצמי עושה דבר אחד." * "זה נשמע כל כך חנוני, אבל אני באמת אוהבת ללמוד ו[[קריאה|לקרוא]] ואם אני לא עובדת על 'הארי פוטר', הדרך הטובה ביותר שלי להירגע היא לשבת ולקרוא ספר." - מתוך ריאיון ב-2010 * "אתה יכול להמציא את עצמך מחדש דרך האופן שבו אתה מתלבש." * "אני פרפקציוניסטית, אז הבוס שבי בהחלט יוצא." * "ל[[אמפתיה]] ול[[דמיון]] אסור שיהיו גבולות." * "[[ספר]] שמעלה [[זיכרון|זיכרונות]] יכול להחזיר אותך למקום אחר או לזמן אחר." * "לא הייתי אחת מאותן בנות שתמיד [[חלום|חלמו]] להיות שחקנית." * "תמיד הייתי מוקסמת מ[[אליזבת טיילור]], וקראתי שה[[נשיקה]] הראשונה שלה התרחשה בסרט, וזה באמת עשה אותי קצת [[עצב|עצובה]]. אתה צריך חוויות רגילות משלך." * "אני רוצה להיות אשת הרנסנס. אני רוצה לצייר, אני רוצה לכתוב, אני רוצה לשחק ואני פשוט רוצה לעשות הכול." * "למען האמת, הייתי סוג של אחראית על החינוך של עצמי מאז שהתחלתי להשתתף בצילומי 'הארי פוטר' בגיל 9 או 10. אהבתי את זה שיכולתי לבנות לעצמי את התואר ולבחור לקחת גם קורסים שאינם חלק מהסילבוס של החוג שלי." - בתשובה לשאלה למה בחרה ללמוד את התואר הראשון שלה במוסד אמריקאי * "כל דבר שיש עליו חמאה הוא טוב." * "סבתא שלי אמרה – כשהייתי צעירה ואני שרתי לרדיו – למה את שרה במבטא [[ארצות הברית|אמריקאי]]? אני מניחה שזה היה בגלל שהרבה מה[[מוזיקה]] שהקשבתי לה היו זמרים אמריקאים." * "כשמלאו לי 29, הו, אלוהים, הרגשתי כל כך לחוצה וחרֵדה. הבנתי שזה בגלל הזרם הארור והפתאומי הזה של מסרים לא מודעים: אם הגעת לגיל 30 וטרם בנית בית, טרם התחתנת, טרם ילדת ועדיין לא הגעת למקום בטוח מאוד ויציב מאוד בקריירה שלך, אם את עדיין מחפשת את דרכך, יש פשוט כמות עצומה של חרדה." * "אין לי שיניים מושלמות ואני לא רזה כמו מקל. אני רוצה להיות האישה שמרגישה בנוח בגוף שלה ויכולה להגיד שהיא אוהבת אותו ולא רוצה לשנות בו דבר." * "אני מאמינה באמת ובתמים שיופי הוא דבר שמגיע מבפנים. את יכולה להיראות מדהים רק אם את מרגישה מדהים מבפנים." * "אני מתרגשת לקראת תהליך [[זקנה|ההזדקנות]] שלי. אני מתעניינת יותר בנשים שאינן מושלמות. הן מרתקות יותר." * "רובנו חיים במצב של 'אני רק מנסה להבין מה עליי לעשות ולהחזיק מעמד'. הדבר היחיד שמבדיל בינינו הוא מידת הנכונות להיות כנים לגבי זה, מידת היכולת להודות שאנחנו בסך הכול מאלתרים ומנסים להסתדר ולא לומר 'כן, הכול מדהים, הכול מעולה, זה היום הכי טוב שהיה לי'." * "אני באמת אוהבת את האנשים שמוכנים לומר שלא הולך להם כל כך טוב היום. אני אומרת, מעולה, מדהים, איזו נקודת התחלה נהדרת. כישלון כנקודה התחלה... אני מרגישה שהניסיון לעשות דברים הוא מדהים. הצלחה היא נפלאה, כמובן, אבל אני אוהבת לראות אנשים שאומרים 'אני ממש גרוע בזה, אבל אני הולך לנסות'. אני אוהבת אתכם. זה הכול עבורי." ==נאמר עליה== * "הייתי בת מזל לדבר עם אמה בטלפון לפני הפגישה הראשונה שלנו, כי התאהבתי בה לחלוטין. היא אמרה לי: 'עד עכשיו, שיחקתי רק במחזות בית ספר ואני לחוצה כל כך, אלוהים, אני לא מאמינה שקיבלתי את התפקיד' ואז היא דיברה במשך 60 שניות בלי לקחת הפסקה כדי לנשום ופשוט אמרתי לה 'אמה, את מושלמת'. ואז, כשפגשתי אותה, היא הייתה יפה כל כך - היא עדיין יפה כל כך, כמובן - ואמרתי לעצמי 'הו, בסדר, זה סרט, תתמודדי עם זה'." - [[ג'יי. קיי. רולינג]] על ההיכרות עם אמה ועל הטענה שהיא יפה מדי כדי לגלם בנאמנות את הדמות של הרמיוני גריינג'ר * "בספרים, הרמיוני היא אף פעם לא מכוערת, אבל זה היה עניין גדול מבחינתי שכתבתי דמות נשית חזקה, שהעיקר בה היה המוח והנה היא בחרה להיות מטופחת יותר וזוהרת יותר... אבל קיבלתי את זה. אמה היא שחקנית נהדרת ואהבתי אותה גם כאדם. הרגשתי שיש חיבור כל כך חזק בינה לבין הרמיוני, האם זה שינה משהו שהיא יפהפייה? נו, באמת." - ג'יי. קיי. רולינג * "היא לא בלתי דומה להרמיוני. היא אינטיליגנטית מאוד, ממוקדת מאוד ונחושה מאוד. היא נערה צעירה וחזקה שיודעת מה היא רוצה ויש לה את השכל ואת השאפתנות כדי להשיג את זה." - דיוויד היימן, מפיק סרטי הארי פוטר * "אמה הביאה כל כך הרבה נדיבות, חום, פגיעוּת וחוזק.. לא היית מאמין שהיא גדלה בעין הסערה [סרטי הארי פוטר] והיא כל כך עם רגליה על הקרקע. היא אהבה להכין שעועית אפויה<ref>מאכל בריטי נפוץ בהכנה מהירה על ידי חימום במיקרוגל או על הגז</ref> לכל הצוות בשעת לילה מאוחרת בחדרה. היא רצתה להאכיל את כולם. זו אמה." - סטיבן צ'בובסקי, במאי הסרט 'כמה טוב להיות פרח קיר', על העבודה עם אמה * "אני לא חושב שהייתי מאוהב באמה אי פעם, אבל אהבתי אותה והערצתי אותה, כאדם, באופן שלא אוכל להסביר לאף אחד אחר... היינו נשמות תאומות." - טום פלטון * "אני אוהב אותך... בתור חבר, שיהיה ברור. אבל זה נכון. יש כל כך הרבה אהבה." - רופרט גרינט, נאמר במפגש האיחוד ב-2022 * "כאשר הקומדיה הרומנטית 'אולי בכל זאת' יצאה לאקרנים, הרבה אנשים אמרו שאני ליהוק מאוד לא שגרתית לתפקיד ראשי רומנטי. בסופו של דבר, השאלות האלה נמאסו עליי ועליתי על זה. שאלתי מה, בעצם, לא שגרתי בי? ענו לי שאנשים מזהים אותי עם גילום הדמות של הארי - נער צעיר - במשך זמן רב כל כך. התגובה המיידית שלי היא שלאוכלוסיית הגברים לא הייתה שום בעיה להתייחס לאמה ווטסון כאובייקט מיני באופן מיידי." - דניאל רדקליף, על ההחפצה המינית (סקסואליזציה) של אמה ווטסון, עוד בתור נערה ==הערות שוליים== <references /> {{מיון רגיל:ווטסון, אמה}} [[קטגוריה:שחקנים בריטים]] ngysuv8ctjh872fjtfb57qoqdvkfl3v 0 22014 241127 208957 2026-10-15T16:47:07Z קליאו 9676 241127 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cornelia Funke, Frankfurter Buchmesse 2023.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|קורנליה פונקה, 2023]] '''[[W:קורנליה פונקה|קוֹרְנֶלְיָה פוּנְקֶה]]''' (בגרמנית: '''Cornelia Funke''') (נולדה ב־10 בדצמבר 1958) היא [[סופר|סופרת]] [[גרמניה|גרמנייה]]. ==מתוך ספריה== * "מחר אהיה בת עשר, סיזי! ועדיין לא הייתה לי אפילו הרפתקה אמיתית אחת." ~ 'איגריין האמיצה' * "הפחד האמיתי של באסטה מפני קללות ואסונות פתע נבע בעצם מהפחד שחש הוא עצמו מפני האפלה שבתוכו, ואשר ממנה הסיק כי שאר העולם דומה לו בדיוק." ~ 'לב של דיו' * "אצלם ה[[ספר|ספרים]] נערמו מתחת לשולחנות, על הכיסאות, בפינות החדרים. ספרים עמדו אצלם גם במטבח ובחדר השירותים, על הטלוויזיה ובארון הבגדים, ערימות קטנות, ערמות גבוהות." ~ 'לב של דיו' * "רוכב הדרקונים יחזור בדמותו של נער שעורו חיוור כמו ה[[ירח]] המלא, והוא יבוא כדי להציל את חבריו, הדרקונים, מידי אויב גדול." ~ 'רוכב הדרקונים' ==אמרותיה== * "למדתי [[חינוך]] כי רציתי לעבוד עם ילדים. רציתי להפוך את העולם למקום טוב יותר." * "גדלתי עם הידע והאשמה הנוראים בגלל מה שבני עמי והאומה שלי עשו. כילדה, קשה לקבל את זה כמורשת. הייתה תקופה שקיללתי את השיער ה[[בלונד|בלונדיני]] וה[[צבע עיניים|עיניים הכחולות]] שלי. עכשיו אני שמחה שנולדתי גרמנייה. זה גורם לי להיות מודעת לשאלות כמו מה בני אדם עלולים לעולל לבני אדם אחרים, להיות חשדנית מאוד כלפי פטריוטיות, מיליטריזם ו[[גזענות]] על כל צורותיה המכוערות." * "כל קורא וקורא ב[[ישראל]] הוא קורא מאוד מאוד מיוחד עבורי, ומסב לי אושר גדול." ==על ספרות== * "שנים ארוכות עברו עד שהבנתי ש[[כתיבה]] היא התשוקה והאהבה האמיתית שלי, ושכפי הנראה נולדתי לכתוב. אהבתי ספרים כל חיי. הם שימשו עבורי חלונות ודלתות לעולם הגדול." * "מניסיוני, קוראים צעירים מוכנים להתמסר בקלות לעלילה ולהיכנס לעורן של הדמויות. הם מציירים עולם שלם ממשפט אחד, ועדיין מסוגלים לשאול את השאלות החשובות באמת. הם רוצים ללמוד על החיים ועל המוות, על ה[[כאב]] ועל ה[[שמחה]], על הרע ועל הטוב, והם בוודאי ובוודאי לא מעוניינים בספרות שמתנשאת עליהם." * "דור הסמסים עובד עם המון מילים. למעשה הרבה יותר ממה שאנחנו עשינו אי פעם. כן, הם כותבים בפעימות קצרות, אבל עדיין עושים שימוש במילים." ==נאמר עליה== * "יצירותיה של קוֹרְנֶלְיָה פוּנְקֶה עשירות, ססגוניות ובעלות רבדים מפתיעים." ~ [[W:יותם שווימר|יותם שווימר]] * "לעתים נדירות בלבד אפשר למצוא בספרות הנוער אהבה כזאת עצומה לספרים. פוּנְקֶה, בכישרונה, הצליחה לסחרר את הספרות, אפילו להתל בה לרגעים, ולהציב אותה במרכזה של עלילת פנטזיה והרפתקאות." ~ רונית רוקאס, עכבר העיר ==ראו גם== * [[המבוך של פאן (ספר)]] {{מיון רגיל:פונקה, קורנליה}} [[קטגוריה:סופרים גרמנים]] cugyk5r1uti2qntvujicj3nky8qac0s 0 22461 241170 241089 2026-10-16T09:07:47Z מפתח-רשימה 8545 241170 wikitext text/x-wiki [[קובץ:IL-Safed-Stadt.jpg|ממוזער|245 פיקסלים|מרכז העיר צפת]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צפת|נושא=צפת}} * "מה צלול האוויר! מה גבוהים ההרים! מה יפה היא העיר!" ~ [[דן אלמגור]], 'צפת' * "בצפת הנה עולה השחר, כל שבוע חג, כל הלילות ימים, נצחק עם קלרינט ביחד." ~ [[נעמי שמר]], 'הכלייזמרים מצפת' * "צפת משדרת ניגודיות מעניינת והיא שזורה קונפליקטים שדרים בכפיפה אחת והופכים אותה למקום מיוחד, שבו הרוחניות והגשמיות מתערבבות ויוצרות חוויה מיוחדת במינה." ~ שמעון תמיר * "[[תל אביב]] עיר של נהנתנות, וצפת כולה [[רוחניות]] וכיבוש היצר. תל אביב עיר חדשה, שנוצרה יש מאין על חוף הים התיכון, לחה, סמיכה, מהבילה, וצפת עיר עתיקה, ספונה בין נוף הררי ותפרחת ירוקה, צלולה, קרירה, מאופקת." ~ שוש מיימון * "החלטתי לבקר בצפת, העיר שכה מזוהה עם ה[[חורף]], אולי הביקור שלי יביא את ה[[שלג]] המיוחל, או במילים אחרות, במקום שההר יבוא אל מוחמד, מוחמד יבוא אל ההר, במקרה דנן הר כנען." ~ מיכל בן ארי * "העיר צפת מוכרת בעיקר בתואר 'עיר הבירה של ה[[קבלה]]'. לאורך תקופות חשובות בהיסטוריה של הקבלה שימשו צפת והערים בסביבתה את בתיהם של גדולי המקובלים לדורותיהם." ~ אייל ריס * "הפסיפס האנושי והחיבור של מסורת, קדושה וחול יוצרים עיר מיוחדת העטופה בקודש, אך גם בעוני ובהזנחה. כיבוש העיר על ידי הציבור הדתי נעשה לאט ובשקט, כשהחילונים מפנים בהדרגה את השטח לצבא השם." ~ [[דובי זכאי]] * "לא ברור מדוע לתייר הישראלי החילוני, שאוהב לקפוץ לצפון, יש רתיעה מצפת. אולי זה גם היתרון של העיר הקסומה. משהו בה עדיין נותר אמיתי, טהור. קסם שכמות גדולה מדי של תיירים – בעיה שממנה סובלים לעתים בטיול בצפון הארץ, ולא רק – עלולה לפגוע בו." ~ חמי אוזן ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקימסע=צפת|ויקיפדיה=צפת}} [[קטגוריה:ישראל: ערים]] [[קטגוריה:הגליל]] pje0ccb3zoljpghqtyb0pt0zdxgf50l 0 23137 241130 233812 2026-10-15T16:51:01Z קליאו 9676 241130 wikitext text/x-wiki [[קובץ:François Pascal Simon Gérard 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|תמונה המתארת אגדה סקוטית]] '''[[W:סיפור עם|אגדה]]''' (באנגלית: '''Legend''') היא סיפור עם על דמויות מיתיות ובדיוניות. {{מפריד}} * "ה[[חיים]] מהווים את סיפור האגדה הנפלא ביותר." ~ [[הנס כריסטיאן אנדרסן]] * "החיים הם כמו אגדה: לא אורכם הוא החשוב, אלא שהם מסופרים היטב." ~ [[סנקה]] * "אגדות עוסקות בבעיות הנצחיות העומדות בפני האנושות, כולל אלו שמעסיקות בראש ובראשונה את תודעתו של הילד." ~ [[ברונו בטלהיים]] * "התודעה והתת־מודע הם שני עולמות מנוגדים שהאגדה יוצרת בינהם חיבור." ~ [[ילנה גלוזמן]] * "ילדים אוהבים אגדות מפחידות. יש להם צורך טבעי לחוות התרגשות גדולה." ~ [[ויסלבה שימבורסקה]] * "מהי [[היסטוריה]] אם לא אגדה שהכול הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "אם תרצו אין זו אגדה." ~ [[בנימין זאב הרצל]] * "אגדות לימדו אותה הכול על העולם." ~ מתוך הספר [[המבוך של פאו (ספר)|המבוך של פאו]] מאת * "יחסי [[אימהות|אמהות]] ו[[בת|בנות]] נחשבו למורכבים ומסובכים מאז ומעולם. לא לחינם רבות מאגדות הילדים הידועות דוגמת '[[כיפה אדומה]]', '[[שלגיה]]', '[[סינדרלה]]' ו'[[היפהפייה הנרדמת]]' עוסקות ביחסים האלו ונותנות להם ביטוי כיחסים מאיימים לבת או כשולחים אותה אל עבר סכנות וקשיים איומים." ~ קרן יטיב * "התחפושות מחזירות אותנו אל הקלאסיקה של עולם האגדות. הלהיטים בקרב הבנות לא השתנו משנים שעברו – [[פיה (פנטזיה)|פיות]], נסיכות ומלכות ממשיכות להוביל בקרב הבנות." ~ אורנה יפת * "בעקבות [[האחים גרים]] נוצרה ב[[אירופה]] כולה אופנה של מחפשי אגדות נלהבים בארצות שונות שיצאו לחפש אגדות נשכחות אצל בני הכפר." ~ [[w:אלי אשד|אלי אשד]] [[קטגוריה:ספרות]] 8r3tcswu0fu164o416j5s84l6xaizrs 241131 241130 2026-10-15T16:52:43Z קליאו 9676 241131 wikitext text/x-wiki [[קובץ:François Pascal Simon Gérard 001.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|תמונה המתארת אגדה סקוטית]] '''[[W:סיפור עם|אגדה]]''' (באנגלית: '''Legend''') היא סיפור עם על דמויות מיתיות ובדיוניות. {{מפריד}} * "ה[[חיים]] מהווים את סיפור האגדה הנפלא ביותר." ~ [[הנס כריסטיאן אנדרסן]] * "החיים הם כמו אגדה: לא אורכם הוא החשוב, אלא שהם מסופרים היטב." ~ [[סנקה]] * "אגדות עוסקות בבעיות הנצחיות העומדות בפני האנושות, כולל אלו שמעסיקות בראש ובראשונה את תודעתו של הילד." ~ [[ברונו בטלהיים]] * "התודעה והתת־מודע הם שני עולמות מנוגדים שהאגדה יוצרת בינהם חיבור." ~ [[ילנה גלוזמן]] * "ילדים אוהבים אגדות מפחידות. יש להם צורך טבעי לחוות התרגשות גדולה." ~ [[ויסלבה שימבורסקה]] * "אגדות לימדו אותה הכול על העולם." ~ מתוך הספר '[[המבוך של פאן (ספר)|המבוך של פאן]]' מאת [[גיירמו דל טורו]] ו[[קורנליה פונקה]] * "מהי [[היסטוריה]] אם לא אגדה שהכול הסכימו עליה?" ~ [[נפוליאון בונפרטה]] * "אם תרצו אין זו אגדה." ~ [[בנימין זאב הרצל]] * "יחסי [[אימהות|אמהות]] ו[[בת|בנות]] נחשבו למורכבים ומסובכים מאז ומעולם. לא לחינם רבות מאגדות הילדים הידועות דוגמת '[[כיפה אדומה]]', '[[שלגיה]]', '[[סינדרלה]]' ו'[[היפהפייה הנרדמת]]' עוסקות ביחסים האלו ונותנות להם ביטוי כיחסים מאיימים לבת או כשולחים אותה אל עבר סכנות וקשיים איומים." ~ קרן יטיב * "התחפושות מחזירות אותנו אל הקלאסיקה של עולם האגדות. הלהיטים בקרב הבנות לא השתנו משנים שעברו – [[פיה (פנטזיה)|פיות]], נסיכות ומלכות ממשיכות להוביל בקרב הבנות." ~ אורנה יפת * "בעקבות [[האחים גרים]] נוצרה ב[[אירופה]] כולה אופנה של מחפשי אגדות נלהבים בארצות שונות שיצאו לחפש אגדות נשכחות אצל בני הכפר." ~ [[w:אלי אשד|אלי אשד]] [[קטגוריה:ספרות]] ckib2vtt827mhdf78vv9n57c7u2yok2 0 23840 241158 199896 2026-10-15T19:45:40Z ~2026-42575-38 27560 241158 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Jerusalem P1100765 (5149684006).jpg|ממוזער|186 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=תמר מצוי|נושא=תמר מצוי}} * "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה." ~ {{פסוק|תהלים|צב|יג}} * "הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם." ~ {{פסוק|יואל|א|יב}} * "קחי לך [[תפוח]]ים ותמרים, המתיקי את יומך." ~ איתן גלס, 'תפוחים ותמרים' בביצוע [[W:רמי קלינשטיין|רמי קלינשטיין]] * "[[אלוהים]] לא ברא את ה[[מדבר]], אלא כדי שהאדם יתענג למראה עצי התמר." ~ [[פאולו קואלו]] * "אל פינת ילדות, בין עצי התמר, אני מביטה משכבר; ועיניי נשואות אל השער נסגר." ~ "בין עצי התמר", [[ענת עצמון]] [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:דקל]] gc84qexxcqqz24w48xs55kdicgka16x 0 24006 241150 186312 2026-10-15T19:25:14Z ~2026-42575-38 27560 241150 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Weintraube.jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=גפן היין|נושא=גפן היין}} * "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ." ~ {{פסוק|דברים|ח|ח}} * "לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם, משל לענבי הגפן בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל." ~ [[מסכת פסחים]], דף מ"ט, ע"א * "אֶרֶץ גֶּפֶן – לִנְטוּעֵי כַגָּפֶן, אֶרֶץ תְּאֵינָה – לְבִכּוּר תְּאֵנָה, אֶרֶץ רִמּוֹן – לְפֶלַח הָרִמּוֹן, אֶרֶץ זָיִת – לְהוֹדָם כַּזָּיִת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – לְתַחַת לְשׁוֹנָם חָלָב וּדְבָשׁ, הִיא קוֹדֶשׁ – וְהֵם קוֹדֶשׁ, יָבוֹאוּ קְדוֹשִׁים וְיִנְחֲלוּ קְדוֹשָׁה וּמְקֻדָּשָׁה." ~ רבי [[יניי]], מתוך קדושתא לסדר 'לאלה תחלק הארץ' * "הֶבֶל־זַעַם הַחַמְסִין, מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת. כֶּרֶם־גֶּפֶן נִים־לֹא־נִים. תֵּל – חָרְבָּה נֶחְרֶשֶׁת. תְּכוֹל־לֵילוֹת וִילֵל־תַּנִּים. מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת." ~ [[שאול טשרניחובסקי]] * "הבט ב[[גשם]] היורד מהשמיים על הכרמים שלנו; שם הוא נכנס לשורשי הגפנים, כדי להיהפך ל[[יין]]; עדות מתמדת לכך שאלוהים אוהב אותנו ואוהב לראותנו שמחים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "בנים ובנות, חתנים וכלות וגם הם כגפנים בכרמו ואולם באמצע הלילה בשדה השלג שלו – גם הוא [[בדידות|לבדו]]." ~ "[[בספר הנחלים]]" * "עָרְפִּית לְיַד הַעִירִיָּה, מַצָּב מְצֻיָּן, אֵי שָׁם, אֲנִי יוֹדַעַת, מִתַּחַת לְמִרְצֶפֶת שְׁבוּרָה, מְחַכּוֹת לִי גַּפְנִי וּתְאֵנָתִי." ~ [[אלישבע גרינבאום]] * "עַכְשָׁו יֵשׁ לָנוּ צֹרֶךְ גָּדוֹל בְּמוּסִיקָה, לְהַקְשִׁיב לַצִּנּוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, לְעוֹרְקֵי הָרוּחַ, לָרְעִידָה הָעוֹבֶרֶת בֵּין הַגְפָנִים הַמִּתְרוֹשְׁשִׁים." ~ [[ישראל אלירז]] [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:גפן]] jel3kbga5kir487duzg3ciyrb8m3g80 0 24552 241151 224607 2026-10-15T19:25:38Z ~2026-42575-38 27560 241151 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Napa Valley.jpg|ממוזער|280 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=כרם|נושא=כֶּרֶם}} * "הבט ב[[גשם]] היורד מהשמיים על הכרמים שלנו; שם הוא נכנס לשורשי ה[[גפן היין|גפנים]], כדי להיהפך ל[[יין]]; עדות מתמדת לכך ש[[אלוהים]] אוהב אותנו ואוהב לראותנו שמחים." ~ [[בנג'מין פרנקלין]] * "המקנא חומד את כרם שכנו, והקנאי שומר על מה שברשותו." ~ [[אנרי ז'נסון]] * "אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים, שׁוּעָלִים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים כְּרָמִים." ~ {{פסוק|שיר השירים|ב|טו}} * "הֶבֶל־זַעַם הַחַמְסִין, מְלוּנָה בְּשַׁלֶּכֶת. כֶּרֶם־גֶּפֶן נִים־לֹא־נִים. תֵּל – חָרְבָּה נֶחְרֶשֶׁת. תְּכוֹל־לֵילוֹת וִילֵל־תַּנִּים. מַשְׁאֵבָה נוֹקֶשֶׁת." ~ [[שאול טשרניחובסקי]] * "בנים ובנות, חתנים וכלות וגם הם כגפנים בכרמו ואולם באמצע הלילה בשדה השלג שלו – גם הוא [[בדידות|לבדו]]." ~ "[[בספר הנחלים]]" [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:גפן]] hcg38424gmf9pozz2wrlipw46kox5tj 0 27798 241159 217020 2026-10-15T19:46:09Z ~2026-42575-38 27560 241159 wikitext text/x-wiki [[File:Coconut tree (4717478964).jpg|ממוזער|188 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=קוקוס}} * "כל [[דוגמנית]] שקטפה קוקוס על איזה אי מקבלת סרט." ~ [[אסתי זקהיים]] * "בערב אני מנקה היטב את ה[[פנים]] בסבון פנים שמבוסס על רכיבים טבעיים ומנקה את ה[[עין|עיניים]] בשמן קוקוס." ~ [[חווה לוי]] * "אז למה עד לא מזמן קיבל הקוקוס 'שלילה' מוחלטת מרופאים ותזונאים? כי הוא מכיל שומן רווי שאמור להעלות את רמת הכולסטרול. אך הנה הפתעה: מחקרים אחרונים מגלים ששמן קוקוס דווקא כן בריא." ~ [[פיליס גלזר]] * "הסתכלה בחלונות ראווה, טעמה עוגת קוקוס, ישבה באולם תיאטרון, והאזינה לאדון נכבד שאמר דברים לא־מחוּורים מול תמונות." ~ [[אדית וורטון]], "[[קיץ (ספר)|קיץ]]" * "מאו ידע שאסור להניח להם לחשוב שהוא אגוז קוקוס. זאת הוא למד במהרה, כי היו להם מקורים חדים." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" * "חכי לי ערומה במיטה עם שמן קוקוס ו[[טחינה]], אני עוד מעט בא לפתוח עליך שולחן." ~ מתוך הסדרה "[[הבורר]]" [[קטגוריה:פירות]] [[קטגוריה:דקל]] n6jetf897i8b1ijknj8m4efpx1e7jqs 0 29174 241137 229574 2026-10-15T17:14:44Z קליאו 9676 241137 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Olive tree olea europaea mallorca.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|עץ זית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זית}} * "וַתָּבֹא אֵלָיו הַ[[יונה (ציפור)|יּוֹנָה]] לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ." ~ {{פסוק|בראשית|ח|יא}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ." ~ {{פסוק|דברים|ח|ח}} * "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ." ~ {{פסוק|תהלים|קכח|ג}} * "להיות [[יהודי]] הוא חלק גדול מעץ הזית שלי, הדבר שמעגן אותי לעולם." ~ [[תומאס פרידמן]] * "מי שרוצה את כל הזיתים, אין לו את כל השמן." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "וכל זית וזית, בכל קטנותו, צריך להיבדק קודם כול אם הוא ראוי." ~ [[W:פרנץ ורפל|פרנץ ורפל]], 'ירמיהו איש ענתות' * "כשם שהזית [[שכחה|משכח]] לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב ==ראו גם== * [[מסיק]] [[קטגוריה:עצים]] ey77ff6g90tnt4zvwqq8mw21pnlxtn2 241145 241137 2026-10-15T19:19:14Z ~2026-42575-38 27560 241145 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Olive tree olea europaea mallorca.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|עץ זית]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=זית}} * "וַתָּבֹא אֵלָיו הַ[[יונה (ציפור)|יּוֹנָה]] לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ." ~ {{פסוק|בראשית|ח|יא}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ." ~ {{פסוק|דברים|ח|ח}} * "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים, סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ." ~ {{פסוק|תהלים|קכח|ג}} * "להיות [[יהודי]] הוא חלק גדול מעץ הזית שלי, הדבר שמעגן אותי לעולם." ~ [[תומאס פרידמן]] * "מי שרוצה את כל הזיתים, אין לו את כל השמן." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "וכל זית וזית, בכל קטנותו, צריך להיבדק קודם כול אם הוא ראוי." ~ [[W:פרנץ ורפל|פרנץ ורפל]], 'ירמיהו איש ענתות' * "כשם שהזית [[שכחה|משכח]] לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב ==ראו גם== * [[מסיק]] [[קטגוריה:זית|*]] [[קטגוריה:עצים]] b9e7mqcuri90tqw1cthhse2haad89l8 0 29613 241157 234612 2026-10-15T19:45:19Z ~2026-42575-38 27560 241157 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Arecaceae tree in Saudi Arabia.jpg|ממוזער|198 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דקליים}} * "בְּתִשְׁרי נָתַן הַדֶּקֶל פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד." ~ [[נעמי שמר]], "ירחי השנה" * "בעוברנו ליד הדקלים, הייתה לנו האינטואיציה הדקה של ארצות אחרות." ~ [[פרננדו פסואה]], "[[ספר האי נחת]]" * "ישנן שושנים בשולי עצי דקלים." ~ [[פרנסיס ז'ם]], "הילד שהייתי" * "הדקלים המתנופפים ברוח, החיות הססגוניות, הנשים והגברים השחומים מסבירי הפנים!" ~ [[שטפן צווייג]], "[[מגלן (ספר)|מגלן]]" * "ענף הדקל המתנענע והאיש הישן." ~ [[יצחק אוורבוך-אורפז]], "[[מסע דניאל]]" * "כמו ממרחקים אדירים ושכוחים – ריח אחר של גן מלא דקלים." ~ [[אלי עמיר]], "[[תרנגול כפרות (ספר)|תרנגול כפרות]]" * "באמצע הרחוב, ליד הבית היפה עם שני הדקלים, הוא עלה בסערה השמימה. רק אז הבנתי שזה בעצם היה [[אלוהים]]." ~ [[דורית פלג]] * "אין זה נדיר למצוא רק דקל אחד על האיים הקטנים ולכן אלפי הציורים שלו נכונים מבחינה בוטנית." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" * "סבלה ממנת יתר של שמש ודקלים." ~ מתוך השיר "סאן חוזה" בביצוע [[מוניקה סקס]] * "אצלו בבית רואים בבירור דקל זקוף, תמיר. לידו דקל שחוח־קומה, שהרוחות והחיים הקשים בעמק כפפו אותו." ~ [[דובי זכאי]] * "כאשר הגעתי למקום פגשתי זוג צעיר שישב בצל עצי הדקל, לגם את השקט ואת פכפוך המים: הפסקה של שלווה בקצה היום." ~ [[דובי זכאי]] [[קטגוריה:דקל|דקל]] [[קטגוריה:עצים]] 7gif6bqfw87tyx8jz061nyh1dbivmqi 0 30018 241146 239061 2026-10-15T19:19:41Z ~2026-42575-38 27560 241146 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Huile d'olive AOC.jpg|ממוזער|125 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=שמן זית}} * "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד." ~ {{פסוק|שמות|כז|כ}} * "כשם שה[[זית]] משכח לימוד של שבעים שנה כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה." ~ [[מסכת הוריות]], דף י"ג, ע"ב * "הרי זה שמן זית! זולף הוא לכוס ואין קולו נשמע. שמן זית זך ממש!" ~ [[חיים נחמן ביאליק]], 'יום הששי הקצר' * "שמן זית הוא תרגום של [[אדמה]] ל[[אור]]." ~ [[אייל שני]] * "אם אין עיטורי [[עגבנייה|עגבניות]], תמיד אפשר לחתוך לרצועות עגבניות מיובשות בשמן זית." ~ [[צחי בוקששתר]] * "כשמחיר העגבנייה מטפס, סלט הבית יורכב מ[[חסה]] עם [[כרובית]] מגורדת בשמן זית ו[[לימון]]." ~ [[ניר צוק]] * "[[חומוס]] עם [[צנובר]] עם [[טחינה]] קצת עם שמן זית מסביב, ככה בצלחת עם פיתה עירקית, זה אין!" ~ מתוך התוכנית '[[העולם הערב]]' [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:זית]] lfwtwxeknu2z8rsj41jfq50wo7lt4ci 0 30059 241169 239384 2026-10-16T07:28:46Z ~2026-42575-38 27560 241169 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|כל הציטטות מתייחסות לנושא אחד בלבד ולשנה מסוימת אחת ללא הסבר על ההקשר}} [[קובץ:בני בן מובחר1.docx.jpg|ממוזער|200px]] '''[[w:בני בן-מובחר|בני בן-מובחר]]''' (נולד ב־1957) הוא פוליטיקאי [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "המקרה הזה מוכיח לכולם שהשקט לאורך גבול הצפון הוא שקט מדומה. אני סומך על צה"ל שידע לעשות את הדבר הנכון, ולדעתי האיפוק שננקט כרגע הוא הדבר הטוב ביותר להתמודדות עם הניסיון של הצד השני ליצור פרובוקציה ולחמם את הגבול." * "שום הבטחות ממשלה לא מומשה. כספים שהובטחו לי ממשרד התחבורה עוד בטרם פרצה המלחמה כחלק מתקציב 2006 לא הגיעו עדיין. כולם עלו אלינו לרגל והבטיחו המון כספים לחינוך, לרווחה, לתשתיות ולתעשייה. הכל נשאר בינתיים על הנייר ואנחנו כבר חודש וחצי אחרי המלחמה." * "לממשלת ישראל אסור להאמין לדבריו של ראש ממשלת לבנון סניורה על הפסקת האש. מדובר בנאום של אדם מפוחד שחייב להבין כי עליו לשלם את המחיר על מתן לגיטימציה לפעילות חיזבאללה משטחו." * "אנחנו עם היד על הדופק ומחכים, בתוך היישובים לא היו נפילות, אבל כן היו נפילות בכל האזור. כל החקלאים הוחזרו ליישובים מפחד שייפגעו בשטחים הפתוחים. אנחנו מחכים, מאוד דרוכים, כל כיתות הכוננות הוקפצו. הילדים נשארים בינתיים במסגרות שלהם. צריך רק לחכות ולראות מה יהיה." * "הרמטכ"ל אשכנזי נטוע בצפון ומחובר אל התושבים אל הישובים ואל ראשי המועצות בשל העובדה שאת רוב שנותיו שירת בפיקוד צפון." [[קטגוריה:ראשי רשויות מקומיות בישראל]] h143oyppxi378gu91x1wppelx5gdaid 0 30250 241143 241102 2026-10-15T17:50:46Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241143 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wild grapes.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עלי גפן}} * "אני מציעה לפתוח את הראש ולהסתכל על ה[[עלה|עלים]] האלה קצת אחרת. אפשר להשתמש בהם ממש כמו שמבשלים [[תרד]], או מנגולד – לקצוץ ולחלוט או לטגן קלות, ואז להוסיף לתבשילים, לפסטה, לרטבים ואפילו למאפים." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "מכינים מנות מקוריות שעושות הרבה כבוד לעלי הגפן ומתייחסות לחומר הגלם הנהדר הזה לא רק כעטיפה, אלא בתור מרכיב מרכזי במתכון." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "צור הוריד עלה מהגפן המדהימה הזאת, קימט אותו בין אצבעותיו והראה לי שהעלה לא נקרע. נדלקתי, והכרזתי בזאת שאני רוצה אחת כזאת." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "באמתחתו היו עלי גפן חדשים וצעירים של זני ענבי [[יין]] – שרדונה, סירה, מרלו וסוביניון בלאן. לעסתי לי את סוגי העלעלים השונים והתלבטתי באיזה סוג אשתמש כדי למלא בו את ה[[אורז]] שלי." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "הכנת עלי גפן אולי נשמעת טירחה, אבל ברגע שתתפסו את הפטנט, הכול יזרום בשלווה. עלי הגפן כל כך שונים וטעימים, ובהחלט שווים את המאמצים." ~ [[פיליס גלזר]] * "אז חשבתי שמה שיכול להוסיף טעם טוב ומשמעות לחג, הם עלי גפן טריים ממולאים בפריקה. משהו שם גם אבותי, בימים ההם, היו יכולים להכין לעצמם." ~ [[פיליס גלזר]] * "ה[[גפן היין|גפן]] סיפק צל לזקנים ולילדים לפני עידן המזגן, ועליו משמשים מעטפות נוחות וטעימות למילוי. אין פלא שהגפן הוא ה[[פרי]] היחיד ב[[יהדות]] שיש עליו ברכה מיוחדת." ~ [[פיליס גלזר]] * "יש שם גם מוכרי בגדים ומזכרות, משחיז סכינים – שנראה כאילו נלקח מסרט על ימי הביניים – ורוכלים שמוכרים פולי חומוס ירוקים בתרמיל, עלי גפן וזעתר טריים בדרך." ~ [[פיליס גלזר]] * "ובמטבח של סבתא עליזה מיתרגמות עונות השנה לסירים. כל שנה סביב [[פסח]] נוסף על הכיריים העמוסות סיר קטן של עלי גפן חדשים, ממולאים ומגולגלים, מבושלים עד רכות מתובלת בחמצמצות ענוגה." ~ [[מיכל וקסמן]] * "גם בעלי גפן, כמו בהרבה חומרי גלם אחרים, סבתא עליזה אינה מסתפקת בפחות מהטובים ביותר. כיאה לחקלאית אמיתית היא משנסת מותניים ויורדת אל הכרמים בכניסה למושב לבחור בקפידה את העלים החדשים, הרכים, הבהירים והטריים ביותר. אחד אחד היא ממששת אותם בידיה המיומנות וחוזרת למטבח למלא, לגלגל ולסדר שורות שורות בסיר." ~ [[מיכל וקסמן]] * "אני עדיין זוכר את הפועלים שעבדו אצל אבא שלי בשדה, שהיו מביאים לארוחת הצהריים עלי גפן ביתיים; הריח והטעם החמצמץ נותרו עד היום על קצה לשוני." ~ [[ניר צוק]] * "הניסיונות שעשיתי על הממולאים הללו עד לפתיחת המסעדה החדשה, הביאו אותי ליצירתם של עלי גפן טריים וגם כבושים." ~ [[ניר צוק]] * "תמיד עדיף לכבוש עלי גפן לבד ולהקפיא. אבל אם אין ברירה, אני הולך לרחוב דה ויג'וטו, לחנות של דון אברמטו עליו השלום, ושם ממשיכי דרכו בוחרים עבורי פח משובח של עלי גפן מ[[טורקיה]]." ~ [[ניר צוק]] [[קטגוריה:מזון]] sdm17z8j72lvsa8q8bl7uu8ggwfkjrf 241152 241143 2026-10-15T19:25:57Z ~2026-42575-38 27560 241152 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wild grapes.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עלי גפן}} * "אני מציעה לפתוח את הראש ולהסתכל על ה[[עלה|עלים]] האלה קצת אחרת. אפשר להשתמש בהם ממש כמו שמבשלים [[תרד]], או מנגולד – לקצוץ ולחלוט או לטגן קלות, ואז להוסיף לתבשילים, לפסטה, לרטבים ואפילו למאפים." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "מכינים מנות מקוריות שעושות הרבה כבוד לעלי הגפן ומתייחסות לחומר הגלם הנהדר הזה לא רק כעטיפה, אלא בתור מרכיב מרכזי במתכון." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "צור הוריד עלה מהגפן המדהימה הזאת, קימט אותו בין אצבעותיו והראה לי שהעלה לא נקרע. נדלקתי, והכרזתי בזאת שאני רוצה אחת כזאת." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "באמתחתו היו עלי גפן חדשים וצעירים של זני ענבי [[יין]] – שרדונה, סירה, מרלו וסוביניון בלאן. לעסתי לי את סוגי העלעלים השונים והתלבטתי באיזה סוג אשתמש כדי למלא בו את ה[[אורז]] שלי." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "הכנת עלי גפן אולי נשמעת טירחה, אבל ברגע שתתפסו את הפטנט, הכול יזרום בשלווה. עלי הגפן כל כך שונים וטעימים, ובהחלט שווים את המאמצים." ~ [[פיליס גלזר]] * "אז חשבתי שמה שיכול להוסיף טעם טוב ומשמעות לחג, הם עלי גפן טריים ממולאים בפריקה. משהו שם גם אבותי, בימים ההם, היו יכולים להכין לעצמם." ~ [[פיליס גלזר]] * "ה[[גפן היין|גפן]] סיפק צל לזקנים ולילדים לפני עידן המזגן, ועליו משמשים מעטפות נוחות וטעימות למילוי. אין פלא שהגפן הוא ה[[פרי]] היחיד ב[[יהדות]] שיש עליו ברכה מיוחדת." ~ [[פיליס גלזר]] * "יש שם גם מוכרי בגדים ומזכרות, משחיז סכינים – שנראה כאילו נלקח מסרט על ימי הביניים – ורוכלים שמוכרים פולי חומוס ירוקים בתרמיל, עלי גפן וזעתר טריים בדרך." ~ [[פיליס גלזר]] * "ובמטבח של סבתא עליזה מיתרגמות עונות השנה לסירים. כל שנה סביב [[פסח]] נוסף על הכיריים העמוסות סיר קטן של עלי גפן חדשים, ממולאים ומגולגלים, מבושלים עד רכות מתובלת בחמצמצות ענוגה." ~ [[מיכל וקסמן]] * "גם בעלי גפן, כמו בהרבה חומרי גלם אחרים, סבתא עליזה אינה מסתפקת בפחות מהטובים ביותר. כיאה לחקלאית אמיתית היא משנסת מותניים ויורדת אל הכרמים בכניסה למושב לבחור בקפידה את העלים החדשים, הרכים, הבהירים והטריים ביותר. אחד אחד היא ממששת אותם בידיה המיומנות וחוזרת למטבח למלא, לגלגל ולסדר שורות שורות בסיר." ~ [[מיכל וקסמן]] * "אני עדיין זוכר את הפועלים שעבדו אצל אבא שלי בשדה, שהיו מביאים לארוחת הצהריים עלי גפן ביתיים; הריח והטעם החמצמץ נותרו עד היום על קצה לשוני." ~ [[ניר צוק]] * "הניסיונות שעשיתי על הממולאים הללו עד לפתיחת המסעדה החדשה, הביאו אותי ליצירתם של עלי גפן טריים וגם כבושים." ~ [[ניר צוק]] * "תמיד עדיף לכבוש עלי גפן לבד ולהקפיא. אבל אם אין ברירה, אני הולך לרחוב דה ויג'וטו, לחנות של דון אברמטו עליו השלום, ושם ממשיכי דרכו בוחרים עבורי פח משובח של עלי גפן מ[[טורקיה]]." ~ [[ניר צוק]] [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:גפן]] ezg9mcr3rcwjbft3h78iaur80zrd1ua 0 30253 241153 241110 2026-10-15T19:33:09Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241153 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Paprikagewürz 20090502 001.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פפריקה}} * "חף מכל [[תבלין]] נגעתי באוכל. טיפ־טיפונת [[שמן זית]], מקסימום פפריקה ספרדית." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "שבוע אחד שלם, שבו השתמשתי רק בתבלין אחד, שבארץ אני לא נוגע בו בדרך כלל, פפריקה ספרדית, עשה לי מהפכה קטנה בראש." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "פפריקה מתוקה ופלפל שחור הם התבלינים הפופולריים ביותר ב[[המטבח הישראלי|מטבח הישראלי]]. אחריהם מדורגים השום, הכמון והכורכום. אבל אלו הם רק התבלינים הבסיסיים. ברבים מהבתים אפשר למצוא על המדף שורה ארוכה של תבלינים." ~ [[שושנה חן]] * "כמי שמוצאו מ[[הונגריה]] ואף כתב ספר בשם 'פפריקה' אני בטוח שהפפריקה ההונגרית לא רעילה ומאוד בריאה. ההוכחה לכך היא שפרופ' סנטג'ורג'י ההונגרי זכה ב[[פרס נובל]] על שגילה את הוויטמין סי, ואיפה הוא גילה אותו? בפפריקה! אין לי מידע על מציאת החומר הרעיל, אבל כנראה שמדובר באריזות פגומות של פפריקה. כהונגרי אני אוכל הרבה פפריקה ואמשיך לאכול פפריקה הונגרית אמיתית כמו שצריך." ~ [[יוסף לפיד]] * "בקערות גדולות הגישה רוּמיה נתחי עוף בכּוּרכּוּם ופפריקה, אורז בעגבניות ואפונה, וירקות ממולאים." ~ [[אלי עמיר]], "[[אהבת שאול]]" [[קטגוריה:מזון]] qqxx2mjzjtayfr2uvez5d3j84xsvtmv 0 30254 241139 241114 2026-10-15T17:28:30Z קליאו 9676 241139 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 10154 visitors center in the oil press in bnei darom.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית בד}} * "כמה כיף לראות שלא כל החקלאות שלנו עברה תיעוש ומודרניזציה ושנשארו עדיין בתי בד שעובדים בשיטה העתיקה." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "תור גדול של מוסקים עמד בפתח בית הבד. אנשים שהביאו את זיתיהם ועכשיו הם מחכים בניחותא, על כוס קפה קטנה, לרגע שבו ישפכו את שקיהם לתוך האבנים המסתובבות." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "כל אחד וזיכרונותיו הוא, אני עם הנזירות, ובת בגעגועים לימים שבבית הבד היו מייצרים את השמן עם אבני ריחיים שכתשו את הזיתים במשך מאות שנים והשמן זלג דרך כריות צמר שנסחטו על ידי בורג ענק. כיום, אחרי שהזיתים נשקלים הם מושלכים לפתח ברצפה, העובד לוחץ על כמה כפתורים, ואחרי מספר דקות השמן יוצא דרך פיית המכונה. אני הייתי מלאה בהתפעלות מבית הבד ומהריח החזק והנהדר של השמן שעוטף אותו." ~ [[שרי אנסקי]] mvm5xjcf508qwz7stkt69wjanpjzxe0 241140 241139 2026-10-15T17:29:19Z קליאו 9676 241140 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 10154 visitors center in the oil press in bnei darom.jpg|ממוזער|200px|בית בד]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית בד}} * "כמה כיף לראות שלא כל ה[[חקלאות]] שלנו עברה תיעוש ומודרניזציה ושנשארו עדיין בתי בד שעובדים בשיטה העתיקה." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "תור גדול של [[מסיק|מוסקים]] עמד בפתח בית הבד. אנשים שהביאו את זיתיהם ועכשיו הם מחכים בניחותא, על כוס קפה קטנה, לרגע שבו ישפכו את שקיהם לתוך האבנים המסתובבות." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "כל אחד וזיכרונותיו הוא, אני עם הנזירות, ובת בגעגועים לימים שבבית הבד היו מייצרים את השמן עם אבני ריחיים שכתשו את הזיתים במשך מאות שנים והשמן זלג דרך כריות צמר שנסחטו על ידי בורג ענק. כיום, אחרי שהזיתים נשקלים הם מושלכים לפתח ברצפה, העובד לוחץ על כמה כפתורים, ואחרי מספר דקות השמן יוצא דרך פיית המכונה. אני הייתי מלאה בהתפעלות מבית הבד ומהריח החזק והנהדר של השמן שעוטף אותו." ~ [[שרי אנסקי]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מבנים]] 85ze7ij897ek330bwrpypyiozvyiu78 241141 241140 2026-10-15T17:30:31Z קליאו 9676 241141 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 10154 visitors center in the oil press in bnei darom.jpg|ממוזער|200px|בית בד להפקת [[שמן זית]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית בד }} * "כמה כיף לראות שלא כל ה[[חקלאות]] שלנו עברה תיעוש ומודרניזציה ושנשארו עדיין בתי בד שעובדים בשיטה העתיקה." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "תור גדול של [[מסיק|מוסקים]] עמד בפתח בית הבד. אנשים שהביאו את זיתיהם ועכשיו הם מחכים בניחותא, על כוס קפה קטנה, לרגע שבו ישפכו את שקיהם לתוך האבנים המסתובבות." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "כל אחד וזיכרונותיו הוא, אני עם הנזירות, ובת בגעגועים לימים שבבית הבד היו מייצרים את השמן עם אבני ריחיים שכתשו את הזיתים במשך מאות שנים והשמן זלג דרך כריות צמר שנסחטו על ידי בורג ענק. כיום, אחרי שהזיתים נשקלים הם מושלכים לפתח ברצפה, העובד לוחץ על כמה כפתורים, ואחרי מספר דקות השמן יוצא דרך פיית המכונה. אני הייתי מלאה בהתפעלות מבית הבד ומהריח החזק והנהדר של השמן שעוטף אותו." ~ [[שרי אנסקי]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מבנים]] 6qb139vqo5lt6aza16844gfg7tcsadf 241142 241141 2026-10-15T17:33:09Z קליאו 9676 241142 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 10154 visitors center in the oil press in bnei darom.jpg|ממוזער|200px|בית בד להפקת [[שמן זית]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית בד }} * "ושווין אלו ואלו, שטוענין בקורת בית הבד, ובעיגולי הגת." ~ [[משנה]], שבת, א, ט * "כמה כיף לראות שלא כל ה[[חקלאות]] שלנו עברה תיעוש ומודרניזציה ושנשארו עדיין בתי בד שעובדים בשיטה העתיקה." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "תור גדול של [[מסיק|מוסקים]] עמד בפתח בית הבד. אנשים שהביאו את זיתיהם ועכשיו הם מחכים בניחותא, על כוס קפה קטנה, לרגע שבו ישפכו את שקיהם לתוך האבנים המסתובבות." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "כל אחד וזיכרונותיו הוא, אני עם הנזירות, ובת בגעגועים לימים שבבית הבד היו מייצרים את השמן עם אבני ריחיים שכתשו את הזיתים במשך מאות שנים והשמן זלג דרך כריות צמר שנסחטו על ידי בורג ענק. כיום, אחרי שהזיתים נשקלים הם מושלכים לפתח ברצפה, העובד לוחץ על כמה כפתורים, ואחרי מספר דקות השמן יוצא דרך פיית המכונה. אני הייתי מלאה בהתפעלות מבית הבד ומהריח החזק והנהדר של השמן שעוטף אותו." ~ [[שרי אנסקי]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מבנים]] jjfs7wbplovvpw93mip8qbd7buczkf3 241148 241142 2026-10-15T19:20:19Z ~2026-42575-38 27560 241148 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 10154 visitors center in the oil press in bnei darom.jpg|ממוזער|200px|בית בד להפקת [[שמן זית]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית בד }} * "ושווין אלו ואלו, שטוענין בקורת בית הבד, ובעיגולי הגת." ~ [[משנה]], שבת, א, ט * "כמה כיף לראות שלא כל ה[[חקלאות]] שלנו עברה תיעוש ומודרניזציה ושנשארו עדיין בתי בד שעובדים בשיטה העתיקה." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "תור גדול של [[מסיק|מוסקים]] עמד בפתח בית הבד. אנשים שהביאו את זיתיהם ועכשיו הם מחכים בניחותא, על כוס קפה קטנה, לרגע שבו ישפכו את שקיהם לתוך האבנים המסתובבות." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "כל אחד וזיכרונותיו הוא, אני עם הנזירות, ובת בגעגועים לימים שבבית הבד היו מייצרים את השמן עם אבני ריחיים שכתשו את הזיתים במשך מאות שנים והשמן זלג דרך כריות צמר שנסחטו על ידי בורג ענק. כיום, אחרי שהזיתים נשקלים הם מושלכים לפתח ברצפה, העובד לוחץ על כמה כפתורים, ואחרי מספר דקות השמן יוצא דרך פיית המכונה. אני הייתי מלאה בהתפעלות מבית הבד ומהריח החזק והנהדר של השמן שעוטף אותו." ~ [[שרי אנסקי]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:זית]] jzuqgvb0rlsgefphnaef0ypt1pztvho 0 30255 241119 241115 2026-10-15T16:33:05Z קליאו 9676 עריכה 241119 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Valley of Hinom PA180084.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כמה חיכיתי שירד כבר הגשם הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי שמחה והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] 3vje87sl43eun4h4mmcpjba4ldkauya 241120 241119 2026-10-15T16:35:25Z קליאו 9676 241120 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Récolte + ciel.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כמה חיכיתי שירד כבר הגשם הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי שמחה והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] mwwg0a75awa2ffex76vewelj2bhs5rf 241121 241120 2026-10-15T16:38:59Z קליאו 9676 241121 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Récolte + ciel.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * {{פסוק|דברים|כד|כ}} * "כמה חיכיתי שירד כבר הגשם הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי שמחה והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגווריה:חקלאות]] 0dbs1gm7q0vw4uiovyw2tmkuxot9otq 241122 241121 2026-10-15T16:39:59Z קליאו 9676 241122 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Récolte + ciel.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה." ~ {{פסוק|דברים|כד|כ}} * "כמה חיכיתי שירד כבר הגשם הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי שמחה והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגוריה:חקלאות]] n2y3mo0w03wqwbcwg8cknyxkfwqgdvo 241123 241122 2026-10-15T16:41:54Z קליאו 9676 241123 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israel Olive Picking (8157039992).jpg|ממוזער|200px|מסיק זיתים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה." ~ {{פסוק|דברים|כד|כ}} * "כמה חיכיתי שירד כבר ה[[גשם]] הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי [[שמחה]] והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגוריה:חקלאות]] 2fphfihycurxl72s0fql9rhgclzabp9 241136 241123 2026-10-15T17:14:11Z קליאו 9676 עריכה 241136 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israel Olive Picking (8157039992).jpg|ממוזער|200px|מסיק [[זית]]ים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה." ~ {{פסוק|דברים|כד|כ}} * "כמה חיכיתי שירד כבר ה[[גשם]] הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי [[שמחה]] והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגוריה:חקלאות]] oug0rqly3qf2ugrf82116e9dqd1cp0w 241147 241136 2026-10-15T19:20:00Z ~2026-42575-38 27560 241147 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israel Olive Picking (8157039992).jpg|ממוזער|200px|מסיק [[זית]]ים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה." ~ {{פסוק|דברים|כד|כ}} * "כמה חיכיתי שירד כבר ה[[גשם]] הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי [[שמחה]] והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת לכרמים בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת השמן הטוב ביותר. ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:זית]] qe1oy93trx33cvws2z3gtll0zhhvkn2 0 30256 241154 241117 2026-10-15T19:39:03Z דולב 835 קישורים פנימיים, שיוך לקטגוריה 241154 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1024Getrocknete Weintrauben (Chile)-9580.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צימוק}} * "[[שיחה|שיחות]] הן צימוקים בדייסת הקיום חסרת הטעם." ~ [[מארק טוויין]] * "הוא מצריך רק [[חבוש|חבושים]] ו[[סוכר]], ואם תרצו – חופן צימוקים." ~ [[נירה רוסו]] * "עוד לפני שהיה ענב, כבר רוצה להיות צימוק." ~ [[פתגמים אפגניים|פתגם אפגני]] * "העוללות הן צימוקים. ענבים שיבשו בחום. ענבים שהצטמקו, עסיסם התאדה וכבר לא יהיו [[יין]] לעולם." ~ [[רות אלמוג]] * "סבתי הייתה נותנת לי צימוקים ואומרת: פילוסוף." ~ [[יאנוש קורצ'אק]], "מן הגיטו" * "חייבת לנעול הכול במפתח, לספור בכל ערב את קוביות הסוכר ואת הצימוקים." ~ [[אוקטב מירבו]], "[[יומנה של משרתת]]" [[קטגוריה:מזון]] 59kbmpqgj84ybqkz9nh9lppnlew0fsu 241155 241154 2026-10-15T19:42:09Z ~2026-42575-38 27560 241155 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1024Getrocknete Weintrauben (Chile)-9580.jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צימוק}} * "[[שיחה|שיחות]] הן צימוקים בדייסת הקיום חסרת הטעם." ~ [[מארק טוויין]] * "הוא מצריך רק [[חבוש|חבושים]] ו[[סוכר]], ואם תרצו – חופן צימוקים." ~ [[נירה רוסו]] * "עוד לפני שהיה ענב, כבר רוצה להיות צימוק." ~ [[פתגמים אפגניים|פתגם אפגני]] * "העוללות הן צימוקים. ענבים שיבשו בחום. ענבים שהצטמקו, עסיסם התאדה וכבר לא יהיו [[יין]] לעולם." ~ [[רות אלמוג]] * "סבתי הייתה נותנת לי צימוקים ואומרת: פילוסוף." ~ [[יאנוש קורצ'אק]], "מן הגיטו" * "חייבת לנעול הכול במפתח, לספור בכל ערב את קוביות הסוכר ואת הצימוקים." ~ [[אוקטב מירבו]], "[[יומנה של משרתת]]" [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:גפן]] plhm9jof9t6a4zbcn1ib3fco64o7n43 241167 241155 2026-10-15T23:35:14Z קליאו 9676 /* */ 241167 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1024Getrocknete Weintrauben (Chile)-9580.jpg|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צימוק}} * "עוד לפני שהיה ענב, כבר רוצה להיות צימוק." ~ [[פתגמים אפגניים|פתגם אפגני]] * "[[שיחה|שיחות]] הן צימוקים בדייסת הקיום חסרת הטעם." ~ [[מארק טוויין]] * "העוללות הן צימוקים. ענבים שיבשו בחום. ענבים שהצטמקו, עסיסם התאדה וכבר לא יהיו [[יין]] לעולם." ~ [[רות אלמוג]] * "סבתי הייתה נותנת לי צימוקים ואומרת: פילוסוף." ~ [[יאנוש קורצ'אק]], "מן הגיטו" * "חייבת לנעול הכול במפתח, לספור בכל ערב את קוביות הסוכר ואת הצימוקים." ~ [[אוקטב מירבו]], "[[יומנה של משרתת]]" [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:גפן]] l07kg1xk6xj4lb271508dtfriw8sbi1 241168 241167 2026-10-15T23:42:43Z קליאו 9676 /* */ 241168 wikitext text/x-wiki [[קובץ:1024Getrocknete Weintrauben (Chile)-9580.jpg|ממוזער|142 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=צימוק}} * "עוד לפני שהיה ענב, כבר רוצה להיות צימוק." ~ [[פתגמים אפגניים|פתגם אפגני]] * "[[שיחה|שיחות]] הן צימוקים בדייסת הקיום חסרת הטעם." ~ [[מארק טוויין]] * "כשיהיה לי משעמם, אני אוכל לטעום ממך רום־צימוקים." ~ [[יעל ישראל]], 'יצאתי לחפש מחסה' * "העוללות הן צימוקים. ענבים שיבשו בחום. ענבים שהצטמקו, עסיסם התאדה וכבר לא יהיו [[יין]] לעולם." ~ [[רות אלמוג]] * "סבתי הייתה נותנת לי צימוקים ואומרת: פילוסוף." ~ [[יאנוש קורצ'אק]], "מן הגיטו" * "חייבת לנעול הכול במפתח, לספור בכל ערב את קוביות הסוכר ואת הצימוקים." ~ [[אוקטב מירבו]], "[[יומנה של משרתת]]" [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:גפן]] rgqs4qeug5rnwk99rf78qyqs5ogpbzl 0 30257 241124 2026-10-15T16:43:45Z קליאו 9676 דף חדש 241124 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים]] '''המבוך של פַּאן''' (בספרדית: ''' El laberinto del fauno''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב2019 ונכתב בעקבות סרט מ2006 ב[[אותו שם|אותו שם]]. * "אגדות לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי נייר ומילים." * "זאת הייתה הפיה. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה שקרים וגם לא כאב, חייתה נסיכה שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את הספר, הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער והמילים שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, נוף לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." 4g5txyskekqxwssrgst2frho2ohty0q 241125 241124 2026-10-15T16:44:44Z קליאו 9676 עריכה 241125 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים]] '''המבוך של פַּאן''' (בספרדית: ''' El laberinto del fauno''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאו|אותו שם]]. {{מפריד}} * "אגדות לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי נייר ומילים." * "זאת הייתה הפיה. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה שקרים וגם לא כאב, חייתה נסיכה שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את הספר, הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער והמילים שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, נוף לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה: ספרי מדע בדיוני]] 3pzjh0eusdk5f7aa5vy6g3ncr9exdyw 241126 241125 2026-10-15T16:46:03Z קליאו 9676 241126 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים]] '''המבוך של פַּאן''' (בספרדית: ''' El laberinto del fauno''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאו|אותו שם]]. {{מפריד}} * "[[אגדה|אגדות]] לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את [[ספר]]יה אל חזהּ כמגן עשוי נייר ומילים." * "זאת הייתה הפיה. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה שקרים וגם לא כאב, חייתה נסיכה שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את הספר, הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער והמילים שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, [[נוף]] לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה: ספרי פנטזיה]] 35hls7uzpauu2ntcao4inwsegqwdy4f 241129 241126 2026-10-15T16:48:46Z קליאו 9676 עריכה 241129 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים]] '''המבוך של פַּאן''' (בספרדית: ''' El laberinto del fauno''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאן|אותו שם]]. {{מפריד}} * "[[אגדה|אגדות]] לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי נייר ומילים." * "זאת הייתה הפיה. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה שקרים וגם לא כאב, חייתה נסיכה שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את ה[[ספר]], הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער וה[[מילים]] שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, [[נוף]] לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה: ספרי פנטזיה]] a7b2ue3dqimjg14uvxitrkz1lcf06m7 241135 241129 2026-10-15T17:01:51Z קליאו 9676 עריכה 241135 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים]] '''המבוך של פַּאן''' (באנגלית: '''Pan's Labyrinth''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאן|אותו שם]]. {{מפריד}} * "[[אגדה|אגדות]] לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי נייר ומילים." * "זאת הייתה הפיה. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה שקרים וגם לא כאב, חייתה נסיכה שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את ה[[ספר]], הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער וה[[מילים]] שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, [[נוף]] לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה: ספרי פנטזיה]] c2gazd0k8rjyi4zzu8z8phoyv0kk9fj 241138 241135 2026-10-15T17:20:40Z קליאו 9676 241138 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים|הכותרת בספרדית]] '''המבוך של פַּאן''' (באנגלית: '''Pan's Labyrinth''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאן|אותו שם]]. {{מפריד}} * "[[אגדה|אגדות]] לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי נייר ומילים." * "זאת הייתה הפיה. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה שקרים וגם לא כאב, חייתה נסיכה שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את ה[[ספר]], הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער וה[[מילים]] שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, [[נוף]] לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה: ספרי פנטזיה]] tfrmd586tfgumenbketxov9hkzn08bb 14 30258 241144 2026-10-15T19:18:44Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:עצים]]" 241144 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:עצים]] 1zqtw8p595n3low8bo0kia76gtzgnol 14 30259 241149 2026-10-15T19:24:53Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:עצים]]" 241149 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:עצים]] 1zqtw8p595n3low8bo0kia76gtzgnol 14 30260 241156 2026-10-15T19:44:55Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:עצים]]" 241156 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:עצים]] 1zqtw8p595n3low8bo0kia76gtzgnol 0 30261 241171 2026-10-16T10:40:07Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Cuir De Kiwi Leather.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר}} * "אם תצליחו לשים יד על רצועות הלדר-משזיף או משמש-שמייצרים בכמויות מוגבלות בנאות סמדר, באמת יהיה לכם חג שמח." ~ [[אביב לביא]] * "לכל אזור ההתמחות שלו, לרוב בהתאם לחומר הגלם הדומיננטי לאותו מקום, ממנו מיי..." 241171 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cuir De Kiwi Leather.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר}} * "אם תצליחו לשים יד על רצועות הלדר-משזיף או משמש-שמייצרים בכמויות מוגבלות בנאות סמדר, באמת יהיה לכם חג שמח." ~ [[אביב לביא]] * "לכל אזור ההתמחות שלו, לרוב בהתאם לחומר הגלם הדומיננטי לאותו מקום, ממנו מייצרים את הממתקים האופייניים, בין אם זה לדר, נוגט או מרציפן." ~ [[שרית סרדס-טרוטינו]] * "ללדר יש טעם של ילדות. ממתק עבה ומתוק, כתום ודביק, שסבא וסבתא היו קונים בחנויות צדדיות ליד השוק, ומביאים מגולגל בתוך נייר ועטוף בשקית חומה מרשרשת." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "הכנת לדר היא מנהג עתיק שהתחיל כשיטה לשימור פירות בתקופות בהן לא היו אפשרויות קירור, עונות הפרי היו קצרות, והיה צורך לנצל במהירות פירות עודפים כדי לצרוך אותם כשאין. המנהג החל כנראה בארצות המזרח התיכון המבורכות בימים חמים שטופי שמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "כשאתם ניגשים להכין לדר, הרשו לעצמכם להיות יצירתיים בכל הנוגע לסוגי הפירות והתבלינים שאתם מוסיפים. שמרו על העקרונות המנחים, הצטיידו בסבלנות וצאו לדרך. הבטחה שלי, זה משתלם לגמרי." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "שבושל ברוטב העשוי מלדר – אתם יודעים, אותה יריעה כתומה שנראית כמו עור, ומכאן שמה, העשויה בדרך כלל ממשמשים." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] * "והמפגש עם הבשלן ותבשיל הכבש בלדר שלו פתח לי דלת חדשה למבחר תבשילים עם רוטב המבוסס על לדר." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] ooi4ot1pc7mc6tbrwuojy1f14pzkrvk 0 30262 241172 2026-10-16T11:12:14Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:Früchtebrot (4205507921).jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פירות יבשים}} * "לעומת זאת כולם יודעים שהפירות היבשים שאנחנו אוכלים בראש השנה לאילנות באים דווקא מטורקיה." ~ [[שרית סרדס-טרוטינו]] * "עם חגיגת נטיעות מצד אחד, וקוקטייל אגוזים ופירות יבשים מצד שני - מה כבר..." 241172 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Früchtebrot (4205507921).jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פירות יבשים}} * "לעומת זאת כולם יודעים שהפירות היבשים שאנחנו אוכלים בראש השנה לאילנות באים דווקא מטורקיה." ~ [[שרית סרדס-טרוטינו]] * "עם חגיגת נטיעות מצד אחד, וקוקטייל אגוזים ופירות יבשים מצד שני - מה כבר יכול להיות רע? לא הרבה, ובכל זאת - לא כל מה שנראה מבחוץ ירקרק ובריא הוא אכן כזה." ~ [[אביב לביא]] * "שלא לדבר על כך שחלק מהפירות המיובשים מצופים בשכבה עבה של סוכר לבן (ד"ש מהאננס והפפאיה), שהופכת אותם לממתקים עתירי קלוריות במסווה של מזון בריאות." ~ [[אביב לביא]] * "כאשר מציעים לילדים שפע של פירות וירקות, אגוזים ופירות יבשים, במקום ממתקים עתירי סוכר וצבעי מאכל או חטיפים מלאי שומן לא איכותי ומלח, הם גם מתרגלים למזון הבריא." ~ [[מאיה רוזמן]] * "בימינו אפשר ליהנות מפירות יבשים בכל השנה, אך בחורף, כשאנחנו מעוניינים בחיזוק המערכת החיסונית, הם יכולים לשרת מטרה חשובה: ריכוז אנרגיה תזונתית רבה, בלי לוותר על הטעם." ~ [[פיליס גלזר]] * "בקיצור, אם אתם קונים פירות מיובשים, רצוי לקרוא את הכיתוב על הקרטון או על האריזה. לאחר פתיחתה, יש לשמור את הפירות במקרר, במיוחד בקיץ, או בצנצנת עם סגירה הרמטית בארון." ~ [[פיליס גלזר]] * "אלה אוכלים בט"ו בשבט פירות יבשים, אז אלא באים אוכלים להם מול הפנים פירות רטובים." ~ מתוך הסדרה [[שאולי ומלחמת האזרחים]] 8ruxm719kuegacdh7cpt8f7lr6b9fdp