ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 2898 241189 230037 2026-10-16T16:45:46Z קליאו 9676 241189 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pestalozzi.jpg|ממוזער|196 פיקסלים|"בן חורין צריך להישאר בן חורין גם ברכישת ידע." ~ [[אפלטון]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=חינוך|נושא=הוראה ולימוד|ללא קטגוריה=כן}} * "איזהוא חכם, הלומד מכל אדם." ~ [[s:אבות פרק ד משנה א|מסכת אבות ד' א']] * "לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ה|מסכת אבות ב' ה']] * אנחנו מלמדים הכי טוב את מה שאנחנו הכי צריכים ללמוד בעצמנו." ~ [[ריצ'רד באך]] * "הוראה אינה מילוי מיכל, אלא הבערת שלהבת." ~ [[ויליאם בטלר ייטס]] * "חקו את המורה הטוב ביותר שהכרתם אי פעם." ~ [[W:עזרא פאונד|עזרא פאונד]] * "פרופסור הוא אדם המדבר בשנתו של מישהו אחר." ~ [[ויסטן יו אודן]] * "אין לתת לילד מורה האוהב את ה[[ספר]] ואינו אוהב את ה[[אדם]]." ~ [[יאנוש קורצ'אק]] * "למידה אינה תוצאה של הוראה, אלא של [[סקרנות]]ו ופעילותו של הלומד." ~ [[W:ג'ון הולט|ג'ון הולט]] * "הוראה כפויה לא גורמת ללמידה – היא פוגעת בלמידה." ~ [[W:ג'ון הולט|ג'ון הולט]] * "האמנות העליונה של המורה היא לעורר בתלמיד [[שמחה]] בהבעתו וידיעה שיש בהבעתו זו מן היצירה." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "בכל פעם שאנו מלמדים את הילד דבר מה, אנו מונעים ממנו את האפשרות לגלות את הדבר בעצמו." ~ [[W:ז'אן פיאז'ה|ז'אן פיאזה]] * "[[משחק]] הוא הדרך של הילדים ללמוד את מה שלא ניתן ללמד אותם." ~ [[W:מריה מונטסורי|מריה מונטוסרי]] * "אי אפשר ללמד אדם דבר: ניתן רק לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו." ~ [[גלילאו גלילאי]] * "זה ממש פלא ששיטות ההוראה המודרניות עדיין לא החניקו לחלוטין את חדוות החקירה. זוהי טעות חמורה להניח שניתן לקדם את ההנאה מהתבוננות ובדיקה באמצעים של כפייה וחובה." ~ [[אלברט איינשטיין]] * "אם ראית תלמיד שלמודו קשה עליו כברזל – בשביל רבו שאינו מסביר לו פנים." ~ [[s:תענית ח א|תלמוד בבלי מסכת תענית ח' א']] * "מורה בינוני – אומר. מורה טוב – מסביר. מורה מצוין – מדגים. מורה מושלם – מעורר השראה." ~ ויליאם ארתור וורד * "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך." ~ [[s:משנה אבות ד יב|ד' י"ב]] * "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה." ~ [[s:אבות פרק ב משנה ד|מסכת אבות ב' ד']] * "הרוח הנכאה לא תלמד חכם." ~ ר' [[אברהם אבן עזרא]] * "טוב ללמוד אפילו מאויב." ~ [[אובידיוס]] * "הוראה היא דרך לשעבד אדם לסמכותו של ידע הנתון בידי אדם אחר. למידה היא דרך להשתחרר מסמכות ולהגיע לידי חרות פנימית וחיצונית." ~ [[W:דן לסרי|דן לסרי]] * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ההוראה, ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים, מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." ~ [[שלמה כרמי]] * "הוראה היא תרופה חזקה ביותר, וכמו כל התרופות החזקות יכולה להפוך בקלות לרעל. בזמן המתאים (כלומר, כשהתלמיד מבקש) ובמנות קטנות מאוד, היא יכולה באמת לעזור ללמידה. אבל בזמנים אחרים, או במנות גדולות מדי, היא תעכב את הלמידה או תמנע אותה לחלוטין." ~ [[W:ג'ון הולט|גון הולט]] * "ככל שמופשטת יותר האמת שברצונך להורות חייב אתה יותר לפתות את החושים אליה." ~ [[פרידריך ניטשה]], 'מעבר לטוב ולרע' * "לעולם אל תדון ביובש עם בני נוער. עטה גוף על התבונה אם חפץ אתה לעשותה מוחשית עבורם.העבר את לשון התבונה דרך הלב...הנימוקים הקרים עשויים להשפיע על דעותינו, לא על מעשינו. הם גורמים לנו להאמין, לא לפעול. הם מצביעים על מה שצריך לחשוב, לא לעשות." ~ [[ז'אן-ז'אק רוסו]], אמיל או על החינוך, ספר ד' * ”את הוראת הילדים הנח לאלה שאינם יכולים לעשות דבר נעלה יותר, המבורכים בשקדנות ללא הפסק, במוח מטומטם למדי, בשכל מבולבל, בכשרון שאינו יוצא דופן... בנפש הבזה ל[[תהילה]], החושקת ברווחים פעוטים ואדישה לשעמום." ~ [[פרנצ'סקו פטרארקה]] * "בן חורין צריך להישאר בן חורין גם ברכישת ידע. דעת שנרכשה בכפייה, אין לה קיום בנפש." ~ [[אפלטון]] * "הייתי מלמד ילדים מוזיקה, פיזיקה ופילוסופיה, אבל החשוב ביותר זה [[מוזיקה]], מפני שבתבניות האמנות טמונים המפתחות לכל סוגי הלמידה." ~ [[אפלטון]] == ראו גם == * [[מורה]] * [[לימודים]] * [[חינוך]] [[קטגוריה:חינוך]] p8gz4dmnvaj49ylw44rwvx8ma5pptu6 0 25064 241195 195600 2026-10-17T10:12:02Z ~2026-42575-38 27560 241195 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Grown from Seed (4542710431).jpg|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עלה כותרת|נושא=עלה כותרת}} * "ה[[חיים]] הם [[ורד]] שבו כל עלה כותרת הוא דמיוני, וכל קוץ הוא אמיתי." ~ [[אלפרד דה מיסה]] * "הרחק משם, ב[[ים]] הפתוח, המים הם [[כחול|כחולים]] כמו עלי כותרת של [[תירס]] יפהפה ושקופים כמו הקריסטל הטהור ביותר." ~ מתוך "[[בת הים הקטנה]]" מאת [[הנס כריסטיאן אנדרסן]] * "הטבע האנושי אינו חי רק מה[[זיכרון|זיכרונות]], וכפי שצמחים וכל יצור אחר זקוקים לכוח המזין של הקרקע ולאור חדש שיוכלו לסנן מהשמיים כדי שלא ידהו צבעיהם ולא יקמלו עלי הכותרת שלהם, כך זקוקים גם ה[[חלום|חלומות]] עצמם, אפילו אלה שנדמה שהם תת־קרקעיים, למזון מתחדש מן החושים, לסיוע עדין ומוחשי, שאם לא כן דמם נקרש וכוח ההארה שלהם מחוויר." ~ [[שטפן צווייג]], "[[מרד המציאות]]" [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] [[קטגוריה:עלים]] rlh17n9d96l9m37aq932lq4jyecdxtp 0 29613 241177 241157 2026-10-16T13:22:41Z דולב 835 מיון חדש ל[[קטגוריה:דקל]]: "*" באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]] 241177 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Arecaceae tree in Saudi Arabia.jpg|ממוזער|198 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=דקליים}} * "בְּתִשְׁרי נָתַן הַדֶּקֶל פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד." ~ [[נעמי שמר]], "ירחי השנה" * "בעוברנו ליד הדקלים, הייתה לנו האינטואיציה הדקה של ארצות אחרות." ~ [[פרננדו פסואה]], "[[ספר האי נחת]]" * "ישנן שושנים בשולי עצי דקלים." ~ [[פרנסיס ז'ם]], "הילד שהייתי" * "הדקלים המתנופפים ברוח, החיות הססגוניות, הנשים והגברים השחומים מסבירי הפנים!" ~ [[שטפן צווייג]], "[[מגלן (ספר)|מגלן]]" * "ענף הדקל המתנענע והאיש הישן." ~ [[יצחק אוורבוך-אורפז]], "[[מסע דניאל]]" * "כמו ממרחקים אדירים ושכוחים – ריח אחר של גן מלא דקלים." ~ [[אלי עמיר]], "[[תרנגול כפרות (ספר)|תרנגול כפרות]]" * "באמצע הרחוב, ליד הבית היפה עם שני הדקלים, הוא עלה בסערה השמימה. רק אז הבנתי שזה בעצם היה [[אלוהים]]." ~ [[דורית פלג]] * "אין זה נדיר למצוא רק דקל אחד על האיים הקטנים ולכן אלפי הציורים שלו נכונים מבחינה בוטנית." ~ [[טרי פראצ'ט]], "[[אומה (ספר)|אומה]]" * "סבלה ממנת יתר של שמש ודקלים." ~ מתוך השיר "סאן חוזה" בביצוע [[מוניקה סקס]] * "אצלו בבית רואים בבירור דקל זקוף, תמיר. לידו דקל שחוח־קומה, שהרוחות והחיים הקשים בעמק כפפו אותו." ~ [[דובי זכאי]] * "כאשר הגעתי למקום פגשתי זוג צעיר שישב בצל עצי הדקל, לגם את השקט ואת פכפוך המים: הפסקה של שלווה בקצה היום." ~ [[דובי זכאי]] [[קטגוריה:דקל|*]] [[קטגוריה:עצים]] llkn3qo3x7885hsdcx6vsu4o78ymzes 0 29615 241194 234654 2026-10-17T10:11:21Z ~2026-42575-38 27560 241194 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Rain drops 2 bg 20090606.jpg|ממוזער|198 פיקסלים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עלה}} * "עיר בשלכת, רוח של [[סתיו]], עלים על מדרכת, זוג מאוהב." ~ [[ז'אק פרוור]] * "אף עלה לא נופל ללא רצון האל." ~ [[פתגמים איטלקיים|פתגם איטלקי]] * "מִסְתַנֵּן מִבַּעּד לֶעָלִים שֶל עֵץ הָ[[אגס|אַגָּס]]." ~ [[זלדה]], '[[הכרמל האי-נראה]]' * "הנה ה[[פרי]], ה[[פרח|פרחים]], העלים ו[[ענף|ענפי]] ה[[עץ]], ואחרי כן הנה לבי שאינו פועם אלא עבורך." ~ [[פול ורלן]] * "בשעה שעליהם נכמשים ונושרים מרב גשמים או קר, גם אז אין [[ארז]] זה נובל, גם אז אין עליו נושרים." ~ [[דבורה בארון]], 'הארז הנפלא' * "ותגיד [[זמן]], והזמן עובר / אם זה כאן או במקום אחר / ועוד עלה, עוד עלה נושר / על פני האדמה." ~ [[שלום חנוך]], 'על פני האדמה' [[קטגוריה:עלים|*]] [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] misjlf6nky8r3823coz2yojrvatswaj 0 30059 241173 241169 2026-10-16T13:05:09Z קליאו 9676 /* */ 241173 wikitext text/x-wiki {{שכתוב|כל הציטטות מתייחסות לנושא אחד בלבד ולשנה מסוימת אחת ללא הסבר על ההקשר}} [[קובץ:בני בן מובחר1.docx.jpg|ממוזער|200px]] '''[[w:בני בן-מובחר|בני בן-מובחר]]''' (נולד ב־1957) הוא פוליטיקאי [[ישראל|ישראלי]]. {{מפריד}} * "אני סומך על צה"ל שידע לעשות את הדבר הנכון, ולדעתי האיפוק שננקט כרגע הוא הדבר הטוב ביותר להתמודדות עם הניסיון של הצד השני ליצור פרובוקציה ולחמם את הגבול." * "לממשלת ישראל אסור להאמין לדבריו של ראש ממשלת לבנון סניורה על הפסקת האש. מדובר בנאום של אדם מפוחד שחייב להבין כי עליו לשלם את המחיר על מתן לגיטימציה לפעילות חיזבאללה משטחו." * "הרמטכ"ל אשכנזי נטוע בצפון ומחובר אל התושבים אל הישובים ואל ראשי המועצות בשל העובדה שאת רוב שנותיו שירת בפיקוד צפון." [[קטגוריה:ראשי רשויות מקומיות בישראל]] h20eqnrim0wo1h277llcqu7czg7azac 0 30250 241196 241152 2026-10-17T10:12:34Z ~2026-42575-38 27560 241196 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Wild grapes.JPG|ממוזער|200px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=עלי גפן}} * "אני מציעה לפתוח את הראש ולהסתכל על ה[[עלה|עלים]] האלה קצת אחרת. אפשר להשתמש בהם ממש כמו שמבשלים [[תרד]], או מנגולד – לקצוץ ולחלוט או לטגן קלות, ואז להוסיף לתבשילים, לפסטה, לרטבים ואפילו למאפים." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "מכינים מנות מקוריות שעושות הרבה כבוד לעלי הגפן ומתייחסות לחומר הגלם הנהדר הזה לא רק כעטיפה, אלא בתור מרכיב מרכזי במתכון." ~ [[W:קרין גורן|קרין גורן]] * "צור הוריד עלה מהגפן המדהימה הזאת, קימט אותו בין אצבעותיו והראה לי שהעלה לא נקרע. נדלקתי, והכרזתי בזאת שאני רוצה אחת כזאת." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "באמתחתו היו עלי גפן חדשים וצעירים של זני ענבי [[יין]] – שרדונה, סירה, מרלו וסוביניון בלאן. לעסתי לי את סוגי העלעלים השונים והתלבטתי באיזה סוג אשתמש כדי למלא בו את ה[[אורז]] שלי." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "הכנת עלי גפן אולי נשמעת טירחה, אבל ברגע שתתפסו את הפטנט, הכול יזרום בשלווה. עלי הגפן כל כך שונים וטעימים, ובהחלט שווים את המאמצים." ~ [[פיליס גלזר]] * "אז חשבתי שמה שיכול להוסיף טעם טוב ומשמעות לחג, הם עלי גפן טריים ממולאים בפריקה. משהו שם גם אבותי, בימים ההם, היו יכולים להכין לעצמם." ~ [[פיליס גלזר]] * "ה[[גפן היין|גפן]] סיפק צל לזקנים ולילדים לפני עידן המזגן, ועליו משמשים מעטפות נוחות וטעימות למילוי. אין פלא שהגפן הוא ה[[פרי]] היחיד ב[[יהדות]] שיש עליו ברכה מיוחדת." ~ [[פיליס גלזר]] * "יש שם גם מוכרי בגדים ומזכרות, משחיז סכינים – שנראה כאילו נלקח מסרט על ימי הביניים – ורוכלים שמוכרים פולי חומוס ירוקים בתרמיל, עלי גפן וזעתר טריים בדרך." ~ [[פיליס גלזר]] * "ובמטבח של סבתא עליזה מיתרגמות עונות השנה לסירים. כל שנה סביב [[פסח]] נוסף על הכיריים העמוסות סיר קטן של עלי גפן חדשים, ממולאים ומגולגלים, מבושלים עד רכות מתובלת בחמצמצות ענוגה." ~ [[מיכל וקסמן]] * "גם בעלי גפן, כמו בהרבה חומרי גלם אחרים, סבתא עליזה אינה מסתפקת בפחות מהטובים ביותר. כיאה לחקלאית אמיתית היא משנסת מותניים ויורדת אל הכרמים בכניסה למושב לבחור בקפידה את העלים החדשים, הרכים, הבהירים והטריים ביותר. אחד אחד היא ממששת אותם בידיה המיומנות וחוזרת למטבח למלא, לגלגל ולסדר שורות שורות בסיר." ~ [[מיכל וקסמן]] * "אני עדיין זוכר את הפועלים שעבדו אצל אבא שלי בשדה, שהיו מביאים לארוחת הצהריים עלי גפן ביתיים; הריח והטעם החמצמץ נותרו עד היום על קצה לשוני." ~ [[ניר צוק]] * "הניסיונות שעשיתי על הממולאים הללו עד לפתיחת המסעדה החדשה, הביאו אותי ליצירתם של עלי גפן טריים וגם כבושים." ~ [[ניר צוק]] * "תמיד עדיף לכבוש עלי גפן לבד ולהקפיא. אבל אם אין ברירה, אני הולך לרחוב דה ויג'וטו, לחנות של דון אברמטו עליו השלום, ושם ממשיכי דרכו בוחרים עבורי פח משובח של עלי גפן מ[[טורקיה]]." ~ [[ניר צוק]] [[קטגוריה:מזון]] [[קטגוריה:גפן]] [[קטגוריה:עלים]] tivsfpcny6fjyxk0l5yrumgy0b4v34i 0 30254 241176 241148 2026-10-16T13:14:54Z דולב 835 הגהה 241176 wikitext text/x-wiki [[קובץ:PikiWiki Israel 10154 visitors center in the oil press in bnei darom.jpg|ממוזער|200px|בית בד להפקת [[שמן זית]]]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=בית בד}} * "ושווין אלו ואלו, שטוענין בקורת בית הבד, ובעיגולי הגת." ~ [[משנה]], שבת, א', ט' * "כמה כיף לראות שלא כל ה[[חקלאות]] שלנו עברה תיעוש ומודרניזציה ושנשארו עדיין בתי בד שעובדים בשיטה העתיקה." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "תור גדול של [[מסיק|מוסקים]] עמד בפתח בית הבד. אנשים שהביאו את זיתיהם ועכשיו הם מחכים בניחותא, על כוס קפה קטנה, לרגע שבו ישפכו את שקיהם לתוך האבנים המסתובבות." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "כל אחד וזיכרונותיו הוא, אני עם הנזירות, ובת בגעגועים לימים שבבית הבד היו מייצרים את ה[[שמן זית|שמן]] עם אבני ריחיים שכתשו את הזיתים במשך מאות שנים והשמן זלג דרך כריות צמר שנסחטו על ידי בורג ענק. כיום, אחרי שהזיתים נשקלים הם מושלכים לפתח ברצפה, העובד לוחץ על כמה כפתורים, ואחרי מספר דקות השמן יוצא דרך פיית המכונה. אני הייתי מלאה בהתפעלות מבית הבד ומהריח החזק והנהדר של השמן שעוטף אותו." ~ [[שרי אנסקי]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:מבנים]] [[קטגוריה:זית]] gtxsjlgfbptpiq3icd0kki4v9xc95s0 0 30255 241175 241147 2026-10-16T13:11:11Z דולב 835 הגהה 241175 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Israel Olive Picking (8157039992).jpg|ממוזער|200px|מסיק [[זית]]ים]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=מסיק}} * "כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ, לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ. לַגֵּר, לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה." ~ {{פסוק|דברים|כד|כ}} * "כמה חיכיתי שירד כבר ה[[גשם]] הרציני הראשון, ויתחיל המסיק." ~ [[ארז קומרובסקי]] * "אין עונה שגורמת לי [[שמחה]] והתרגשות גדולות יותר מעונת מסיק הזיתים. בכל שנה אני מפנה זמן ויוצאת ל[[כרם|כרמים]] בחברת האנשים המלומדים, עתירי הידע והניסיון, שמשקיעים את מלוא זמנם, מרצם והתמחותם בגידול זיתים והפקת ה[[שמן זית|שמן]] הטוב ביותר." ~ [[מיכל וקסמן]] [[קטגוריה:חקלאות]] [[קטגוריה:זית]] haxp92qsb4n40ps9l1ih5oqh1b5vo56 0 30257 241174 241138 2026-10-16T13:06:20Z דולב 835 הגהה 241174 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים|כותרת הספר בספרדית]] '''המבוך של פַּאן''' (באנגלית: '''Pan's Labyrinth''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאן|אותו שם]]. {{מפריד}} * "[[אגדה|אגדות]] לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי [[נייר]] ו[[מילה|מילים]]." * "זאת הייתה ה[[פיה (פנטזיה)|פיה]]. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה [[שקר|שקרים]] וגם לא [[כאב]], חייתה [[נסיכה]] שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את ה[[ספר]], הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער וה[[מילים]] שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, [[נוף]] לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה:ספרי פנטזיה]] njea09qk03l2hp0x5to6cx5929t3b2z 241179 241174 2026-10-16T14:32:31Z קליאו 9676 עריכה 241179 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pan's Labyrinth movie black horizontal logo.png|ממוזער|146 פיקסלים|כותרת הסרט בספרדית]] '''המבוך של פַּאן''' (באנגלית: '''Pan's Labyrinth''') הוא ספר מאת [[גיירמו דל טורו|גיירמו דל טוֹרוֹ]] ו[[קורנליה פונקה|קורנליה פוּנקֶה]] שיצא לאור ב־2019 ונכתב בעקבות סרט מ־2006 ב[[W:המבוך של פאן|אותו שם]]. {{מפריד}} * "[[אגדה|אגדות]] לימדו אותה הכול על העולם." * "הידקה את ספריה אל חזהּ כמגן עשוי [[נייר]] ו[[מילה|מילים]]." * "זאת הייתה ה[[פיה (פנטזיה)|פיה]]. אופליה שכחה מעצבותה ורצה אחריה." * "מספרים שלפני שנים רבות, רבות מאוד, בממלכה תת־קרקעית שלא היו בה [[שקר|שקרים]] וגם לא [[כאב]], חייתה [[נסיכה]] שחלמה על עולמם של בני־האדם." * "היא לפתה באצבעותיה בחוזקה את הספר שעל ברכיה, ליטפה את הכריכה. כשפתחה את ה[[ספר]], הדפים הלבנים היו בהירים מאוד על רקע הצללים שמילאו את היער וה[[מילים]] שהם הציעו העניקו מקלט ונחמה. האותיות היו כמו טביעות רגליים בשלג, [[נוף]] לבן רחב־ידיים שהכאב לא נגע בו, שלא חוּלל בזיכרונות אפלים מכדי שיישמרו, שהיה מתוק מכדי שתרפה ממנו." [[קטגוריה:ספרי פנטזיה]] j40bj57a9dew8y6j1tpjufh6ot8jxr5 0 30261 241178 241171 2026-10-16T13:43:25Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241178 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cuir De Kiwi Leather.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר}} * "אם תצליחו לשים יד על רצועות הלדר – משזיף או משמש – שמייצרים בכמויות מוגבלות בנאות סמדר, באמת יהיה לכם חג שמח." ~ [[אביב לביא]] * "לכל אזור ההתמחות שלו, לרוב בהתאם לחומר הגלם הדומיננטי לאותו מקום, ממנו מייצרים את ה[[ממתק|ממתקים]] האופייניים, בין אם זה לדר, נוגט או מרציפן." ~ [[שרית סרדס-טרוטינו]] * "ללדר יש [[טעם]] של [[ילדות]]. ממתק עבה ומתוק, כתום ודביק, שסבא וסבתא היו קונים בחנויות צדדיות ליד השוק, ומביאים מגולגל בתוך נייר ועטוף בשקית חומה מרשרשת." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "הכנת לדר היא מנהג עתיק שהתחיל כשיטה לשימור פירות בתקופות בהן לא היו אפשרויות קירור, עונות הפרי היו קצרות, והיה צורך לנצל במהירות פירות עודפים כדי לצרוך אותם כשאין. המנהג החל כנראה בארצות המזרח התיכון המבורכות בימים חמים שטופי שמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "כשאתם ניגשים להכין לדר, הרשו לעצמכם להיות יצירתיים בכל הנוגע לסוגי הפירות והתבלינים שאתם מוסיפים. שמרו על העקרונות המנחים, הצטיידו בסבלנות וצאו לדרך. הבטחה שלי, זה משתלם לגמרי." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "שבושל ברוטב העשוי מלדר – אתם יודעים, אותה יריעה כתומה שנראית כמו עור, ומכאן שמה, העשויה בדרך כלל ממשמשים." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] * "והמפגש עם הבשלן ותבשיל הכבש בלדר שלו פתח לי דלת חדשה למבחר תבשילים עם רוטב המבוסס על לדר." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] [[קטגוריה:מזון]] dl35xofn8vai8sz67gwpolyafuv28tv 241180 241178 2026-10-16T14:39:03Z קליאו 9676 241180 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cuir De Kiwi Leather.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר}} * "יריעה כתומה שנראית כמו עור, ומכאן שמה, העשויה בדרך כלל ממשמשים." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] * "ללדר יש [[טעם]] של [[ילדות]]. ממתק עבה ומתוק, כתום ודביק, שסבא וסבתא היו קונים בחנויות צדדיות ליד השוק, ומביאים מגולגל בתוך נייר ועטוף בשקית חומה מרשרשת." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "הכנת לדר היא מנהג עתיק שהתחיל כשיטה לשימור פירות בתקופות בהן לא היו אפשרויות קירור, עונות הפרי היו קצרות, והיה צורך לנצל במהירות פירות עודפים כדי לצרוך אותם כשאין. המנהג החל כנראה בארצות המזרח התיכון המבורכות בימים חמים שטופי שמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] [[קטגוריה:מזון]] mpd8ed0ffu38xhyqtw0sy57w72n1d9z 241181 241180 2026-10-16T14:39:35Z קליאו 9676 241181 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Cuir De Kiwi Leather.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר}} * "יריעה כתומה שנראית כמו עור, ומכאן שמה, העשויה בדרך כלל ממשמשים." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] * "ללדר יש [[טעם]] של [[ילדות]]. ממתק עבה ומתוק, כתום ודביק, שסבא וסבתא היו קונים בחנויות צדדיות ליד השוק, ומביאים מגולגל בתוך נייר ועטוף בשקית חומה מרשרשת." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "הכנת לדר היא מנהג עתיק שהתחיל כשיטה לשימור פירות בתקופות בהן לא היו אפשרויות קירור, עונות ה[[פרי]] היו קצרות, והיה צורך לנצל במהירות פירות עודפים כדי לצרוך אותם כשאין. המנהג החל כנראה בארצות המזרח התיכון המבורכות בימים חמים שטופי שמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] [[קטגוריה:מזון]] d7zk2bmdwbuo3v4nbv6xv6rc8e67boo 241182 241181 2026-10-16T14:44:00Z קליאו 9676 241182 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pestil.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר}} * "יריעה כתומה שנראית כמו עור, ומכאן שמה, העשויה בדרך כלל ממשמשים." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] * "ללדר יש [[טעם]] של [[ילדות]]. ממתק עבה ומתוק, כתום ודביק, שסבא וסבתא היו קונים בחנויות צדדיות ליד השוק, ומביאים מגולגל בתוך נייר ועטוף בשקית חומה מרשרשת." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "הכנת לדר היא מנהג עתיק שהתחיל כשיטה לשימור פירות בתקופות בהן לא היו אפשרויות קירור, עונות ה[[פרי]] היו קצרות, והיה צורך לנצל במהירות פירות עודפים כדי לצרוך אותם כשאין. המנהג החל כנראה בארצות [[המזרח התיכון]] המבורכות בימים חמים שטופי שמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] [[קטגוריה:מזון]] 6tda6fiey2u3c79y9l4n043lx6i5k08 241183 241182 2026-10-16T16:12:37Z קליאו 9676 241183 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Pestil.jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=לדר|נושא=לֶדֶר}} * "יריעה כתומה שנראית כמו עור, ומכאן שמה, העשויה בדרך כלל ממשמשים." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] * "ללדר יש [[טעם]] של [[ילדות]]. ממתק עבה ומתוק, כתום ודביק, שסבא וסבתא היו קונים בחנויות צדדיות ליד השוק, ומביאים מגולגל בתוך נייר ועטוף בשקית חומה מרשרשת." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "הכנת לדר היא מנהג עתיק שהתחיל כשיטה לשימור פירות בתקופות בהן לא היו אפשרויות קירור, עונות ה[[פרי]] היו קצרות, והיה צורך לנצל במהירות פירות עודפים כדי לצרוך אותם כשאין. המנהג החל כנראה בארצות [[המזרח התיכון]] המבורכות בימים חמים שטופי שמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] [[קטגוריה:מזון]] 3t8fp2tpor36v869m6nfy5cpr0ud6hp 0 30262 241190 241172 2026-10-16T17:35:15Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241190 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Früchtebrot (4205507921).jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=פירות יבשים}} * "לעומת זאת כולם יודעים שה[[פרי|פירות]] היבשים שאנחנו אוכלים ב[[ט"ו בשבט (מועד)|ראש השנה לאילנות]] באים דווקא מ[[טורקיה]]." ~ [[שרית סרדס-טרוטינו]] * "עם חגיגת נטיעות מצד אחד, וקוקטייל אגוזים ופירות יבשים מצד שני – מה כבר יכול להיות רע? לא הרבה, ובכל זאת – לא כל מה שנראה מבחוץ ירקרק ובריא הוא אכן כזה." ~ [[אביב לביא]] * "שלא לדבר על כך שחלק מהפירות המיובשים מצופים בשכבה עבה של [[סוכר]] לבן (ד"ש מה[[אננס]] וה[[פפאיה]]), שהופכת אותם לממתקים עתירי קלוריות במסווה של מזון בריאות." ~ [[אביב לביא]] * "כאשר מציעים לילדים שפע של פירות וירקות, אגוזים ופירות יבשים, במקום ממתקים עתירי סוכר וצבעי מאכל או חטיפים מלאי שומן לא איכותי ומלח, הם גם מתרגלים למזון הבריא." ~ [[מאיה רוזמן]] * "בימינו אפשר ליהנות מפירות יבשים בכל השנה, אך ב[[חורף]], כשאנחנו מעוניינים בחיזוק המערכת החיסונית, הם יכולים לשרת מטרה חשובה: ריכוז אנרגיה תזונתית רבה, בלי לוותר על ה[[טעם]]." ~ [[פיליס גלזר]] * "בקיצור, אם אתם קונים פירות מיובשים, רצוי לקרוא את הכיתוב על הקרטון או על האריזה. לאחר פתיחתה, יש לשמור את הפירות במקרר, במיוחד בקיץ, או בצנצנת עם סגירה הרמטית בארון." ~ [[פיליס גלזר]] * "אלה אוכלים בט"ו בשבט פירות יבשים, אז אלא באים אוכלים להם מול הפנים פירות רטובים." ~ מתוך המערכון הסאטירי "[[שאולי ומלחמת האזרחים]]" [[קטגוריה:פירות]] qkfjwvt7qi513zzl2z6vrudikclwjso 0 30263 241184 2026-10-16T16:14:25Z קליאו 9676 דף חדש 241184 wikitext text/x-wiki '''שלמה כרמי''' הוא חוקר הלשון העברית והחינוך. ==עם אחד ושפה אחת (1997)== * "תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב, ויש לו היבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים , פסיכולוגיים, פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא היסטוריים." * "המערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים, מקצתם תומכים ומאיצים, ומקצתם מפריעים ומעכבים." ==משבר החינוך הישראלי הפוסט-ציוני (2004)== * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ההוראה, ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים , מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." * "בהשלטת לימודי המדעים והטכנולוגיות החדשניות על תוכנית הלימודים - ובעצם על בית הספר כולו - מובלעת התפיסה כאילו הללו מזוהים עם כל האמת ועם הקידמה ( או עם רעיון הקידמה). הם , הם ורק הם, כביכול , משקפים את מהלך ההיסטוריה לכל אורכה והתפתחותה וכן חוזים או לפחות מצביעים על כיוונה העתידי ; וממילא ל'מאוחר' עדיפות מוחלטת על פני ה'מוקדם'. " {{מיון רגיל:כרמי, שלמה}} [[קטגוריה: חוקרים ישראלים]] pbyr9rk9av4ycilswfom26r1iav7vcn 241185 241184 2026-10-16T16:32:35Z קליאו 9676 241185 wikitext text/x-wiki '''שלמה כרמי''' הוא חוקר הלשון ה[[עברית]] וה[[חינוך]]. ==עם אחד ושפה אחת (1997)== * "תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב, ויש לו היבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, פסיכולוגיים, פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא היסטוריים." * "המערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים, מקצתם תומכים ומאיצים, ומקצתם מפריעים ומעכבים." ==משבר החינוך הישראלי הפוסט-ציוני (2004)== * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ההוראה, ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים , מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." * "בהשלטת לימודי המדעים והטכנולוגיות החדשניות על תוכנית הלימודים - ובעצם על [[בית ספר|בית הספר]] כולו - מובלעת התפיסה כאילו הללו מזוהים עם כל האמת ועם הקידמה ( או עם רעיון הקידמה). הם , הם ורק הם, כביכול , משקפים את מהלך ההיסטוריה לכל אורכה והתפתחותה וכן חוזים או לפחות מצביעים על כיוונה העתידי ; וממילא ל'מאוחר' עדיפות מוחלטת על פני ה'מוקדם'. " {{מיון רגיל:כרמי, שלמה}} [[קטגוריה: חוקרים ישראלים]] no9mn6395wl7bnic8jt1fzx528v4hnf 241186 241185 2026-10-16T16:33:39Z קליאו 9676 241186 wikitext text/x-wiki '''שלמה כרמי''' הוא חוקר הלשון ה[[עברית]] וה[[חינוך]]. ==עם אחד ושפה אחת (1997)== * "תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב, ויש לו היבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, פסיכולוגיים, פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא היסטוריים." * "המערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים, מקצתם תומכים ומאיצים, ומקצתם מפריעים ומעכבים." ==משבר החינוך הישראלי הפוסט-ציוני (2004)== * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ההוראה, ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים , מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." * "בהשלטת לימודי המדעים והטכנולוגיות החדשניות על תוכנית הלימודים - ובעצם על [[בית ספר|בית הספר]] כולו - מובלעת התפיסה כאילו הללו מזוהים עם כל האמת ועם הקידמה ( או עם רעיון הקידמה). הם, הם ורק הם, כביכול, משקפים את מהלך ה[[היסטוריה]] לכל אורכה והתפתחותה וכן חוזים או לפחות מצביעים על כיוונה העתידי ; וממילא ל'מאוחר' עדיפות מוחלטת על פני ה'מוקדם'. " {{מיון רגיל:כרמי, שלמה}} [[קטגוריה: חוקרים ישראלים]] e40b2o86rdry389xgsry03axvw58he1 241187 241186 2026-10-16T16:35:04Z קליאו 9676 עריכה 241187 wikitext text/x-wiki '''שלמה כרמי''' הוא חוקר הלשון ה[[עברית]] וה[[חינוך]]. ==עם אחד ושפה אחת (1997)== * "תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב, ויש לו היבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, פסיכולוגיים, פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא היסטוריים." * "המערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים, מקצתם תומכים ומאיצים, ומקצתם מפריעים ומעכבים." ==משבר החינוך הישראלי הפוסט-ציוני (2004)== * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ה[[הוראה]], ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים, מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." * "בהשלטת לימודי המדעים והטכנולוגיות החדשניות על תוכנית הלימודים - ובעצם על [[בית ספר|בית הספר]] כולו - מובלעת התפיסה כאילו הללו מזוהים עם כל האמת ועם הקידמה (או עם רעיון הקידמה). הם, הם ורק הם, כביכול, משקפים את מהלך ה[[היסטוריה]] לכל אורכה והתפתחותה וכן חוזים או לפחות מצביעים על כיוונה העתידי ; וממילא ל'מאוחר' עדיפות מוחלטת על פני ה'מוקדם'. " {{מיון רגיל:כרמי, שלמה}} [[קטגוריה: חוקרים ישראלים]] k9fxfyq6eaukcyuhksv1xf4s4keyrqc 241188 241187 2026-10-16T16:44:49Z קליאו 9676 241188 wikitext text/x-wiki '''שלמה כרמי''' הוא חוקר הלשון ה[[עברית]] וה[[חינוך]]. ==עם אחד ושפה אחת (1997)== * "תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב, ויש לו היבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, פסיכולוגיים, פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא־היסטוריים." * "המערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים, מקצתם תומכים ומאיצים, ומקצתם מפריעים ומעכבים." ==משבר החינוך הישראלי הפוסט-ציוני (2004)== * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ה[[הוראה]], ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים, מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." * "בהשלטת לימודי המדעים והטכנולוגיות החדשניות על תוכנית הלימודים - ובעצם על [[בית ספר|בית הספר]] כולו - מובלעת התפיסה כאילו הללו מזוהים עם כל האמת ועם הקידמה (או עם רעיון הקידמה). הם, הם ורק הם, כביכול, משקפים את מהלך ה[[היסטוריה]] לכל אורכה והתפתחותה וכן חוזים או לפחות מצביעים על כיוונה העתידי ; וממילא ל'מאוחר' עדיפות מוחלטת על פני ה'מוקדם'. " {{מיון רגיל:כרמי, שלמה}} [[קטגוריה: חוקרים ישראלים]] odqfeq5z03nmly1paoc5k72dyfob86d 241191 241188 2026-10-16T17:44:56Z דולב 835 הגהה 241191 wikitext text/x-wiki '''שלמה כרמי''' הוא חוקר הלשון ה[[עברית]] וה[[חינוך]]. ==עם אחד ושפה אחת (1997)== * "תחיית הלשון העברית היא תהליך היסטורי מורכב, ויש לו היבטים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, פסיכולוגיים, פדגוגיים ואולי אף מטאפיסיים ומטא־היסטוריים." * "המערכת הלשונית היא מערכת דינמית של כוחות וגורמים, מקצתם תומכים ומאיצים, ומקצתם מפריעים ומעכבים." ==משבר החינוך הישראלי הפוסט־ציוני (2004)== * "טיפול בהיבטים דידקטיים וטכנולוגיים של ה[[הוראה]], ללא התחשבות בתכנים ובמסרים החינוכיים והאידיאיים, מחטיא את המטרה ומסתכן בהצמחת דורות של בני אדם מנוכרים וחד ממדיים." * "בהשלטת לימודי המדעים והטכנולוגיות החדשניות על תוכנית הלימודים – ובעצם על [[בית ספר|בית הספר]] כולו – מובלעת התפיסה כאילו הללו מזוהים עם כל האמת ועם הקידמה (או עם רעיון הקידמה). הם, הם ורק הם, כביכול, משקפים את מהלך ה[[היסטוריה]] לכל אורכה והתפתחותה וכן חוזים או לפחות מצביעים על כיוונה העתידי; וממילא ל'מאוחר' עדיפות מוחלטת על פני ה'מוקדם'." {{מיון רגיל:כרמי, שלמה}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] ef28nfxanfpsvxp3n5gwb8ys3os3t4t 0 30264 241192 2026-10-17T09:09:13Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קובץ:SALICIK KÖYÜ - panoramio - Taylan YAĞMUR (5).jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משמש}} * "המשמש, שמופיע בסוף אפריל ובתחילת יולי, מודיע על בואו של הקיץ ומיד בורח מהשוק ומשאיר אותנו עם הגרסה המיובשת שמטופלת בסולפיטים ומי-יודע-מה-עוד (אלא אם מדובר על משמשים מיובשים אורגנ..." 241192 wikitext text/x-wiki [[קובץ:SALICIK KÖYÜ - panoramio - Taylan YAĞMUR (5).jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משמש}} * "המשמש, שמופיע בסוף אפריל ובתחילת יולי, מודיע על בואו של הקיץ ומיד בורח מהשוק ומשאיר אותנו עם הגרסה המיובשת שמטופלת בסולפיטים ומי-יודע-מה-עוד (אלא אם מדובר על משמשים מיובשים אורגניים)." ~ [[פיליס גלזר]] * "מה עושים איתם? קודם כל בוחרים במשמשים מוצקים, אך לא קשים, ללא כתמים ירוקים." ~ [[פיליס גלזר]] * "לסיום – רעיון אקולוגי לחופש הגדול: שימרו את גלעיני המשמש (ה"גוגואים", או אם אתם ירושלמים - "עג'ואים") כדי שהילדים (או הנכדים) יוכלו לשחק איתם בין משחקי מחשב לתוכניות הטלוויזיה." ~ [[פיליס גלזר]] * ""בוקרה פיל מישמיש" היו זועקים הקוטפים הבדואים ביומו הראשון של קטיף המשמש וידעו למה. המשמש, בניגוד לרוב הפירות הנשירים המבשילים לאיטם, יבשיל כולו בבת אחת, בהתפרצות מעוררת הערצה, ולכן הקטיף חייב להיות מרוכז מאוד. חלקת משמש תיקטף כולה במקרה הטוב לאורך 15 יום, שרב כבד עלול לרכך יבול של עונה שלמה ומגדלי הפרי ההפכפך עלולים להפסיד את יבולם השנתי." ~ [[ניר צוק]] * "ואז בתיווכם של האנגלים הגיע ליבשת אמריקה, שם קצר המשמש תשואות רבות הן בזכות טעמו והן בזכות היותו פרי קל לגידול." ~ [[ניר צוק]] * "למרות פלאי הטכנולוגיה וההנדסה, לא הצליחו עדיין להאריך את עונתו של הפרי הכתום, ולכן, עד היום, נוהגים להכין מהמשמש אינסוף מאכלים לשימור." ~ [[ניר צוק]] * "הייתה מעריצה מושבעת של הפרי האצילי והקפידה לשמור על יחסים אדוקים עם מגדליו באזור, לטובת שאריות הקטיף ובעיקר בשביל הפירות הרכים הפסולים לשיווק אך מושלמים ליצירת ריבה. כל בלבוסטע ממוצעת יודעת, שלריבה משתמשים בפירות הבשלים ביותר, רגע לפני הריקבון. שתי הריבות החשובות ביותר הן משמש ושזיף, אשר יעשירו עוגות במשך כל עונת החורף." ~ [[ניר צוק]] * "היא הייתה מכינה לדר בעיקר ממשמשים ובאמת מייבשת אותו כמעט יום שלם בשמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "יש מגוון דרכים להכין לדר, הפשוטה והטובה שבהן היא לרסק משמשים טריים, למרוח אותם בשכבה דקה על משטח עץ או בד מתוח ולהניח להם להתייבש בשמש." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] p9bkj2s6p9pbndqkalmwzljjxojsud2 241197 241192 2026-10-17T11:50:56Z דולב 835 הגהה, שיוך לקטגוריה 241197 wikitext text/x-wiki [[קובץ:SALICIK KÖYÜ - panoramio - Taylan YAĞMUR (5).jpg|ממוזער|176px]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=משמש}} * "המשמש, שמופיע בסוף [[אפריל]] ובתחילת [[יולי]], מודיע על בואו של ה[[קיץ]] ומיד בורח מהשוק ומשאיר אותנו עם הגרסה המיובשת שמטופלת בסולפיטים ומי־יודע־מה־עוד (אלא אם מדובר על משמשים מיובשים אורגניים)." ~ [[פיליס גלזר]] * "מה עושים איתם? קודם כול בוחרים במשמשים מוצקים, אך לא קשים, ללא כתמים ירוקים." ~ [[פיליס גלזר]] * "לסיום – רעיון אקולוגי לחופש הגדול: שימרו את גלעיני המשמש (ה'גוגואים', או אם אתם [[ירושלים|ירושלמים]] – 'עג'ואים') כדי שהילדים (או הנכדים) יוכלו לשחק איתם בין משחקי מחשב לתוכניות הטלוויזיה." ~ [[פיליס גלזר]] * " 'בוקרה פיל מישמיש' היו זועקים הקוטפים הבדואים ביומו הראשון של קטיף המשמש וידעו למה. המשמש, בניגוד לרוב הפירות הנשירים המבשילים לאיטם, יבשיל כולו בבת אחת, בהתפרצות מעוררת הערצה, ולכן הקטיף חייב להיות מרוכז מאוד. חלקת משמש תיקטף כולה במקרה הטוב לאורך 15 יום, שרב כבד עלול לרכך יבול של עונה שלמה ומגדלי הפרי ההפכפך עלולים להפסיד את יבולם השנתי." ~ [[ניר צוק]] * "ואז בתיווכם של ה[[אנגלים]] הגיע ליבשת אמריקה, שם קצר המשמש תשואות רבות הן בזכות טעמו והן בזכות היותו פרי קל לגידול." ~ [[ניר צוק]] * "למרות פלאי הטכנולוגיה וההנדסה, לא הצליחו עדיין להאריך את עונתו של הפרי הכתום, ולכן, עד היום, נוהגים להכין מהמשמש אינסוף מאכלים לשימור." ~ [[ניר צוק]] * "הייתה מעריצה מושבעת של הפרי האצילי והקפידה לשמור על יחסים אדוקים עם מגדליו באזור, לטובת שאריות הקטיף ובעיקר בשביל הפירות הרכים הפסולים לשיווק אך מושלמים ליצירת [[ריבה]]. כל בלבוסטע ממוצעת יודעת, שלריבה משתמשים בפירות הבשלים ביותר, רגע לפני הריקבון. שתי הריבות החשובות ביותר הן משמש ו[[שזיף]], אשר יעשירו עוגות במשך כל עונת החורף." ~ [[ניר צוק]] * "היא הייתה מכינה [[לדר]] בעיקר ממשמשים ובאמת מייבשת אותו כמעט יום שלם בשמש." ~ [[W:אפרת ליכטנשטט|אפרת ליכטנשטט]] * "יש מגוון דרכים להכין לדר, הפשוטה והטובה שבהן היא לרסק משמשים טריים, למרוח אותם בשכבה דקה על משטח עץ או בד מתוח ולהניח להם להתייבש בשמש." ~ [[W:ישראל אהרוני (שף)|ישראל אהרוני]] [[קטגוריה:פירות]] i5xgm76zohwo7tt1jcxyid2a1bybdg9 14 30265 241193 2026-10-17T10:10:37Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "[[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]]" 241193 wikitext text/x-wiki [[קטגוריה:מורפולוגיה של צמחים]] 766afh2laa8k2lnkef2djr3ad2ln6z8