ויקיציטוט hewikiquote https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.24 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיציטוט שיחת ויקיציטוט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה פורטל שיחת פורטל TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 416 241274 238862 2026-10-20T05:54:06Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליו */ 241274 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg|ממוזער|190 פיקסלים|יצחק רבין]] '''[[w:יצחק רבין|יצחק רבין]]''' (1 במרץ 1922 - 4 בנובמבר 1995), פוליטיקאי ישראלי, כיהן כרמטכ"ל השביעי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שגריר ישראל ב[[ארצות הברית]], שר וראש הממשלה החמישי של [[ישראל]] בשתי תקופות כהונה. ==מדינת ישראל == * "האלימות היא כרסום יסוד ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב־92, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך." ~ מתוך [[S:נאומו האחרון של יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)|נאומו האחרון]] בעצרת השלום בה נרצח, 4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו * "אין לנו מכרות [[זהב]], אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר." * "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום." * "אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו, העם לא משרת אותנו – אנחנו משרתים את העם." ~ מתוך נאום כינון הממשלה, 13 ביולי 1992 ==השלום== [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Yitzhak Rabin and King Hussein of Jordan.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|יצחק רבין עם [[W:חוסיין, מלך ירדן|חוסיין, מלך ירדן]], 1994. "אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר... היום: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]." ~ בנאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, 26 ביולי 1994]] * "[[שלום]] עושים עם אויבים." * "השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות." * "אין דרך לישראל בלי [[כאב|מכאובים]]. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה." * "די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו כמוכם: אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין." * "אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים [[עולם]] טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי." * "לאחר [[מלחמה|מלחמות]] ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־‎2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "ואני, מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל ובצבא השלום, אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת." ~ נאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, וושינגטון, 26 ביולי 1994, מתוך הספר "רודף שלום" * "הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול." ~ מתוך עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, 1995 ==ירושלים == * "כל ההיסטוריה של העם היהודי נמצאת בין חריצו של הכותל הקדוש הזה." ~ מתוך הפרק הראשון בספרו 'פנקס שירות' * "[[ירושלים]] שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי. היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים. ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד." ~ נאום בכנסת, 1992 * "[[ירושלים]] השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי." ~ במהלך ישיבת הכנסת, ‎21 בספטמבר 1993{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html פרוטוקול]}} * "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על [[ירושלים]] המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום." ~ מתוך נאום בפני תלמידי תיכון, 1995 * "ממשלה זו, כמו כל קודמותיה, מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל. ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל. הממשלה נחושה בדעתה, כי ירושלים אינה נושא למיקוח." ~ נאום בכנסת, 15 במאי 1995 * "עיקרי השינויים – לא כולם – כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... משא־ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ־‎4 במאי ‎1996. כזכור, הוא יסתיים ב־‎4 במאי ‎1999. מובן כי משא־ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף." ~ מתוך נאומו האחרון בכנסת, אחרי הסכם אוסלו השני, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} ==צה"ל == * "מטרת צה"ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע." ~ כרמטכ"ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]] * "בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי"ר של צה"ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה"ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לשעותיהם היפות ביותר."{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר "[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]", מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8}} * "מי שהולך להתעמת עם צה"ל באבנים ובקבוקי תבערה, שידע שהוא מסתכן בנפשו."{{הערה|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/12/27/01/article/73/?srpos=3&e=--1988---1989--he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91+%d7%a4%d7%a8%d7%92-------------1}} ==מלחמת העצמאות == * "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]]{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 "מחרדה לא בונים מדינה"], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011}} * "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת." ~ "פנקס שירות", עמ' 568 == מלחמת ששת הימים == * "אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה"ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה"ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]]." ~ בראיון על מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}}} * "אודה, כי כשבועיים עד חודש אחרי מלחמת ששת הימים האמנתי, כי הייתה זו האחרונה במלחמותינו. קשה היה לי להאמין, שאחרי ניצחון ישראלי מוחץ כזה ותבוסה ערבית כל־כך קשה, לא יתפכחו מדינות ערב ולא יגיעו למסקנה, שתפארתן לא תהיה עוד על דרך המלחמה. אחרי כחודש, הגעתי למסקנה כי הייתי כחולם. המציאות הייתה שונה בתכלית. ראיתי, כי ככל שהמכה הייתה חזקה יותר, היא הולידה בקרב מנהיגי מדינות ערב [[רגש]]ות נקם חריפים יותר, והיערכות מחודשת לקראת מלחמות נוספות." ~ בראיון על [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|שם=רויכמן 2006}} ==מדיניות == * "אנחנו משאירים לכם את מתינו, תנו להם משמעות." * "אי־אפשר לשחוק את כושר־הלחימה ורצון־הלחימה של עם בן עשרות מיליונים, המאמין בלהט בקדושת מטרתו." ~ לעיתונאי ג'ו אלסופ, על מלחמת וייטנאם, 1968{{הערה|'''פנקס שירות''', כרך ראשון, עמ' 217}} * "כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות – היא מחלישה ולא מחזקת. לא אכנס לפסיכולוגיה, גם בזה אני לא מבין גדול. אבל אני יכול להגיד שמחרדה לא בונים מדינה. ובחרדה לא בונים צבא ותורת ביטחון, והיא לא החומר הנכון לבנות בו מדיניות למיצוי הישגי מלחמה... [[חרדה]] היא עניין מסוכן לאנשי צבא ולמדינאים, ופאניקה היא אסון."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם ה[[חינוך]] של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם ה[[תקווה]] של האדם." ~ דבריו בישיבה הראשונה של הכנסת ה־13 והשבעת ממשלתו ב־13 ביולי 1992{{הערה|אלינור פוקס, [http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-c6ad0c74472fc31006.htm עזרו לסתיו שפיר לכתוב את הנאום הראשון שלה בכנסת], באתר mako,{{כ}} 19 בפברואר 2013}} * "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל." ~ בעצרת לציון 25 שנה לחידוש ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, יוני 1992 * "אני לא רוצה לראות פה את ג'בליה." ~ בביקור בכפר שלם, משווה את השכונה המוזנחת למחנה הפליטים הפלסטיני, 1993{{הערה|יניב כרמל, [http://www.davar1.co.il/105302/ כפר שלם מחכה לרבין], באתר דבר ראשון, 17 בינואר 2018}} * "אני לוקח עליי את האחריות, אני אחראי שלא הצלחנו להביא את נחשון הביתה." ~ במסיבת עיתונאים לאחר היוודע תוצאות מבצע החילוץ הכושל של [[W:חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]] <ref>'עשרים שנה לחטיפת נחשון וקסמן, חוזרים למרוץ להשגת מידע על מיקומו', באתר ISRAEL DEFENCE,{{כ}} 22 בדצמבר 2014</ref> * "כאן בארץ־ישראל חזרנו ובנינו עם. כאן בארץ־ישראל הקמנו מדינה. ארצם של הנביאים, זו שהנחילה לעולם את ערכי המוסר, המשפט והצדק והושבה אחרי אלפיים שנות גלות לבעליה החוקיים, בני העם היהודי ועל אדמתה בנינו בית לאומי ומדינה לתפארת. אולם לא חזרנו אל ארץ ריקה. היו כאן פלשתינים שנאבקו נגדנו במשך ‎100 שנות פרעות ודמים. אלפים רבים משני הצדדים נהרגו בקרב על אותה פיסת אדמה, על אותה כברת ארץ. אליהם הצטרפו גם צבאות מדינות ערב." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "לא יהיה נורא אם ניסע לגוש עציון באשרת תייר." ~ לאחר ביקור בגוש עציון במהלך מערכת הבחירות 1977, בהתייחסו לאפשרות של קיום הישובים היהודיים שם תחת שלטון ירדן. * "לפני 25 שנים נפגשו נשיא [[ארצות הברית]] וראש ממשלת ישראל. [[לינדון ג'ונסון]] שאל אז את [[לוי אשכול]]: 'אדוני ראש הממשלה, איזו מדינת ישראל אתה רוצה?' היום, 46 שנים אחרי הקמת המדינה, 26 שנים אחרי [[מלחמת ששת הימים]], אולי הגיע הזמן להשיב על השאלה הזו: איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים?" ~ אוגוסט 1993 * "הדרך היחידה להדביר טרור היא להילחם בו." ~ בעקבות חטיפת טיסה 648 של איג'יפטאייר, 1985 * "נלחם בטרור כאילו אין שלום, ונעשה שלום כאילו אין טרור." * "אל מול שימוש בכוח, אם ברצוננו להתקיים כמדינה, עלינו לעשות החלטות קשות." ~ בשיא [[w:האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה הראשונה]] כיוצא ממשפט אחר שאמר: "תשברו להם את העצמות." * "רצח פלסטינים על ידי יהודים לא יעצור את השלום." ~ לעיתון מעריב, לאחר פיגועי התופת במרכז הארץ, 11 בספטמבר 1995 * "איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ה[[W:הפרטה|הפרטה]] כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור איסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום" ~ [[הארץ]], 21 בנובמבר 1993 * "ה[[אדם]] אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." == היחסים עם הפלסטינים == [[קובץ:Bill Clinton, Yitzhak Rabin, Yasser Arafat at the White House 1993-09-13.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|"אנו כמוכם – [[אדם|אנשים]] שרוצים לבנות בית, לטעת [[עץ]], [[אהבה|לאהוב]] ולחיות לצדכם, ב[[כבוד]], באהדה, כבני אדם, כבני חורין. אנו נותנים היום סיכוי לשלום, ואומרים לכם בקול צלול: 'עד כאן'." ~ בנאום בכנסת, 21 בספטמבר 1993]] * "מדינה פלסטינית בגדה תהיה תחילת הסוף של ישראל." ~ 1974 * "מדינה פלסטינית בין ישראל לירדן תהיה סרטן בלב המזרח התיכון." ~ בראיון ל"ניוזוויק", 1975 * "אני לא חושב שאפשר להתקיים לאורך ימים, אם לא רוצים להגיע לאפרטהייד, במיליון וחצי ערבים בתוך מדינה יהודית, שהריבוי שלהם תמיד יהיה גדול יותר." ~ על רקע אפשרות פינוי ההתנחלויות, 1976{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רוצה לתת לאש"ף את האשראי המגיע לו ולומר שאין הם מסתירים את כוונתם האמיתית לחסל את ישראל." ~ ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1980 * "ערפאת עדיין הוא מהווה את גורם הטרור המרכזי גם אם הוא מתכחש." ~ בראיון בערב חדש, 1985 * "אינני רוצה מיליון שבע מאות פלסטינאים שיהיו אזרחי ישראל... אני תומך [באוטונומיה לפלסטינאים]... אני בעד להתחיל בזה." ~ בעימות הטלוויזיוני עם יצחק שמיר, לפני בחירות 1992 * "האגודה לזכויות ה[[חמאס]]." ~ על האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ נגד גירוש 400 מחבלים ללבנון * "למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה." ~ כאשר הגיב לעתירת ארגון זכויות האדם נגד גירוש מחבלי חמאס, 1992 * "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון." ~ בהרצאה בפני חברי מכון וושינגטון, 2 בספטמבר 1992{{הערה|עיתון חדשות, 3 בספטמבר 1992|}} * "לא נוכל לעבור לסדר היום בעקבות סדרת מעשי הרצח שביצע החמאס." ~ בעת החלטתו לגרש ללבנון מחבלי חמאס בעקבות רציחת שוטר מג"ב * "מדינה פלסטינית בכל סוג שלה, זה אומר שמדינת ישראל תחיה יום יום עומדת על משמרה." ~ בראיון לשלום ירושלמי, מעריב, 1993 * "נבלע כדור נגד בחילה ונלך." ~ כשנשאל כיצד יוכל ללחוץ את ידו של [[יאסר ערפאת]], 1993 * "יואל, לא יהיה הסכם קבע! על ירושלים אי אפשר להשיג הסכם! נמשיך להתנהל עם הסדרי הביניים, ובינתיים אף ישוב יהודי לא יזוז ממקומו." ~ על פי יואל בן נון במאמרו "רבין שלא הכרתם", 11 בנובמבר 2005 * "אם ניתן לערפאת מדינה משלו, הוא ייקח גם את המדינה שלנו איתו." ~ בראיון לנחום ברנע, ידיעות אחרונות, 1994 * "גבולות מדינת ישראל במסגרת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני [[מלחמת ששת הימים]]." * "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה... כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית; לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. וכו' וכו' וכו'. כל הדיבורים... הליכוד פוחד פחד מוות משלום. פחדני השלום. זהו הליכוד של היום." ~ על איום הטילים, 1994 * "המשטרה הפלסטינאית תילחם בחמאס... בלי 'בצלם', בלי בג"צ ובלי 'אמהות נגד שתיקה'." ~ לעיתונאים ובנסיבות שונות, מרץ 1994, ובעקבות אמירתו על חוסני מובארכ, שסיפר לו על מדיניות הריסת בתים במצרים: "להם אין בג"צ ואין 'בצלם'" * "בלי שיובטח ביטחון הישראלים ותינתן תקווה חדשה לפלסטינים, לא תושג מטרת ההסכם. הרבה מאד תלוי בפלסטינים. אנו הולכים אל הדרך החדשה בתקווה גדולה, ברצון עז, ויודעים כי יש בה סיכויים נפלאים – אך גם חששות כבדים. אנו משוכנעים כי שני העמים יכולים לחיות על אותה פיסת אדמה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "אני פונה אל בני העם הפלסטיני ואומר: שכנינו הפלסטינים, מאה שנות דמים נטעו בנו איבה זה לזה. מאה שנים ארבנו לחייכם – ואתם ארבתם לחיינו. הרגנו בכם ואתם הרגתם בנו. אלפי קברים שלכם, אלפי קברים שלנו, מכסים את ההרים והוודאיות, והם ציוני דרך כואבים בהיסטוריה שלכם ובהיסטוריה שלנו. היום אתם ואנו מושיטים יד לשלום. היום אנו מתחילים ספירה אחרת. העם בישראל מצפה שלא תאכזבו אותו. תנו לתקווה החדשה לפרוח. לא קל לשכוח את העבר. אבל ננסה לגבור על משקעים ומכשולים, כדי להאיר אופק חדש." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "כאן נולדנו, כאן יצרנו עם, כאן יצקנו מקלט לנרדפים וכאן בנינו מדינת מופת דמוקרטית. ואולם, אין אנו לבדנו על האדמה הזו. לכן, אנו חולקים את האדמה הטובה הזו היום עם בני העם הפלסטיני, כדי לבחור בחיים." ~ 1995 * "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967." ~ מתוך נאומו בכנסת במועד אישרורו של הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים, 5 באוקטובר 1995. מתוך דברי הכנסת, ישיבה שע"ו, 5 באוקטובר 1995, חוברת מ"ה.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר|[http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_RabinSpeech6.htm הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במליאת הכנסת, על אישור הסכם ישראלי-פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה], בכנסת, 5 באוקטובר 1995}} * "ישות שהיא פחות ממדינה." ~ על הרשות הפלסטינית{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "מרצחי השלום ואויביו." ~ על ארגוני הטרור הפלסטיני, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} == פוליטיקה == * "התרגיל המסריח." * "הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית." ~ על [[w:התרגיל המסריח|התרגיל המסריח]] * "בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה." ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992 * "אני אחליט ואני אנווט." ~ בעקבות ניצחון [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]] ב[[w:בחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]], 1992 * "איך אומרים ברדיו 'הכול דיבורים'? אז הכול דיבורים!" ~ בראיון ל[[W:רזי ברקאי|רזי ברקאי]] בתכנית הרדיו "הכל דיבורים", 1990 '''על אישים וקבוצות''' * "מוצג ארכיאולוגי." ~ על [[מנחם בגין]] * "הפודל של פרס." ~ על [[W:יוסי ביילין|יוסי ביילין]] * "נפולת של נמושות." ~ על היורדים מהארץ, בראיון לקראת יום העצמאות של מדינת ישראל, 1976 * "אחד כמוהו הוא ברכה ב[[W:המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]], עשרה כמוהו – אסון לאומי." ~ על [[אריאל שרון]] * "אט אט פורשים חברינו מארץ ה[[חיים]], ואנו נפרדים מהם בכאב. הולך וכלה מן הארץ דור אשר ב[[היסטוריה]] המפוארת של המדינה ייחקק על לוחותיו התואר 'בוני מדינת ישראל וכוח המגן שלה'. זו הייתה – ועודנה – זכות גדולה להיות בחבורה הלא־גדולה הזאת, שעליהם ועל שכמותם כתב [[נתן אלתרמן]]: הם נשאו את עמם עלי שכם." ~ סופד בדיון בכנסת ל[[חיים בר-לב]] ו{{קישור|אהרן יריב}} שהלכו לעולמם{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19940511@19940511001@001.html הודעת הממשלה על ההסכם עם הפלסטינים בנושא עזה ויריחו], באתר הכנסת, 11 במאי 1994}} * "המתיישבים יכולים להסתובב כמו פרופלור." ~ על התנגדות מתיישבי רמת הגולן לכוונתו לדון במסירת רמת הגולן לידיים סוריות * "אט אט הם אינם כבר בינינו. אט אט הולכים הם ונעלמים." ~ על ניצולי השואה, בנאום האחרון שנשא לערב יום השואה, 1995 * "אני חושב שזה בכלל הקצנה כל כך מגוחכת שפשוט השלמתי עם זה שיש מטורפים ושאינם מבינים ודאי את המילה 'בוגד', שמישהו תוקע להם את זה בפה והם חוזרים על זה. מה זה 'בוגד'? אני בגדתי במשהו?"{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על המתנחלים''' * "חברים, העסק מסובך מאוד. תאונות דרכים, באיזה בתי משפט ישפטו? מהירות מופרזת, גניבת רכב. יש דברים שבמציאות כזאת אין להם פתרונות חלקים, כי כל רעיון האוטונומיה, הסדר הביניים, הוא רעיון מורכב. הוא הומצא כשכמעט לא הייתה התיישבות יהודית בשטחים, כשאז כל העניין היה הרבה יותר פשוט. ההתיישבות היהודית, בעיקר באזורים הצפופים, סיבכה את החיים – זו הייתה המטרה הפוליטית שלה. זו הייתה התיישבות פוליטית ולא ביטחונית, בלי שום תרומה ביטחונית. הם באים הנה להפגין, אבל צה"ל וחיילי מילואים שומרים על היישובים שלהם, לא הם." ~ ישיבת הממשלה, 30 באוגוסט 1993, בעת דיון על אישור הסכם אוסלו א' * "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר – סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית." ~ על אי הציות לחוק של תנועת המתנחלים, מתוך ספרו "פנקס שירות", 1979 * "בפרספקטיבה היסטורית, יחשוב אדם במה מדינת ישראל עסקה ב־1976, באיזה מקום מחורבן שאין לו שום משמעות, בוויכוח מיסטי שמיקדו סביבו את בעיית הקיום של מדינת ישראל. לא יאומן." ~ על ההתנחלות בקדום{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רואה בגוש אמונים את אחת הסכנות הכי חמורות במדינת ישראל, כתופעה. וברגע שהם לא ידעו להבחין בין כל ויכוח לגיטימי על מדיניות ההתנחלות ועל כל נושא שהוא, האנשים האלה ממיטים אסון על ישראל... גוש אמונים איננו תנועה התיישבותית שהיא בבחינת סרטן לרקמה החברתית־דמוקרטית של מדינת ישראל. אני מדבר על התופעה של גוף שלוקח את ה[[חוק]] לידיו. ותופעה כזו, אסור לה שתהיה קיימת."{{הערה|שם=במילותיו שלו|מתוך הסרט הדוקומנטרי '''רבין: במילותיו שלו'''}} * "[אחראי] קודם כול לביטחונם של 98 אחוזים מאזרחי ישראל."{{מקור}} * "אריאל, עמנואל ושלומיאל."{{מקור}} * "אני אמרתי לו ללכת למכור להם ביצים?" ~ בתגובה לרצח של יהודי שהיה בעסקי מסחר עם ערבים{{מקור}} * "יש לרסן את הקיצונים משני הצדדים." ~ אחרי פיגוע{{מקור}} * "אנו נאלצים לשלוח את חיילינו לשמור על המתנחלים ומשלמים על זה מחיר יקר." ~ בתגובה לפיגוע בו נרצחו 3 חיילים{{מקור}} * "אם הם חושבים שאני בוגד ורוצח או אלה שחושבים ביניהם, לי אין בסיס להידברות איתם... מי שחושב כך, יש לי את הזכות להתעלם ממנו. לא מאחריות לביטחונו. לא מאחריות לרווחת חייו. כי אני ראש ממשלה של כולם. אבל בסיס לאהבה עם אלה? בסיס להבנה עם אלה? איזו זכות יש להם אפילו להעלות על הדעת שהם יכולים לצפות לכך ממני, אם בתפיסתם אני כפי שהם מכנים אותי."{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על שמעון פרס''' * "לא חשבתי ש[[שמעון פרס]] מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס 'חתרן בלתי נלאה' זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין."{{הערה|מתוך '''פנקס שירות'''. לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 "היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה"], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010}} * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכול מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר – כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות." * "זו הפעם הראשונה שבה רב אלוף מצדיע בטלפון לסמל." ~ ל[[W:דב גולדשטיין|דב גולדשטיין]], אחרי שזה טבע את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" על שמעון פרס * "במסכנות לא בונים מנהיגות." ~ על [[שמעון פרס]], בנאום הניצחון בבחירות 1992 * "שמעון ירדוף אותי עד יומי האחרון." ~ לבנימין בן-אליעזר, על שמעון פרס * "יש בין שמעון פרס וביני [[שותפות]] מלאה לדרך. היו משקעים לא מבוטלים בעבר, כולכם מכירים אותם, והיכולת של שנינו ביחד להתגבר על משקעי העבר למען מטרה משותפת ששנינו מאמינים בה, אני חושב שזו תופעה נדירה בחיים הפוליטיים." ~ בתקופת הקדנציה השנייה שלו בראשות הממשלה{{הערה|שם=במילותיו שלו}} == על עצמו == * "זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח." * "בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל בו חוקרים התלמידים את מסתורי ה[[תנ"ך]] ונפלאות ה[[מתמטיקה]], בגיל 16 שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי ולצערי גם כדי להרוג." * "לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה." ~ בטקס בתחנת הכוח חדרה (הנקראת כיום על שמו, "אורות רבין"), 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו ==רצח רבין== [[קובץ:PikiWiki Israel 4571 Itzhak Rabin Memorial.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|האנדרטה לזיכרו של רבין במקום הירצחו ב[[תל אביב]]]] * "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה, לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך." ~ {{קישור|איתן הבר}} מודיע על מותו של רבין, 4 בנובמבר 1995, שעה 23:15 * "שלום, חבר." ~ נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]] לאחר רצח רבין (המקור בעברית) * "רצח רבין הוא קו שבר בחברה הישראלית כיוון שהסולידריות הבסיסית הזאת, בין אדם לאדם, נקטעה בשלוש יריות. יהודי רצח יהודי על רקע פוליטי, כי הוא לא הסכים עם דרכו. לא עוד 'אצלנו זה לא יקרה', לא עוד עם סגולה, לא עוד ההבנה שבקרב עמנו אנחנו מוגנים. 20 שנים עברו. אפשר היה, בעצם צריך היה לחשוב שאם הייתה כזאת סולידריות, אפשר יהיה למצוא דרכים לגשר על השבר, אבל המציאות מוכיחה את ההפך. השבר רק העמיק. אחת הסיבות המרכזיות היא ההתעלמות הבוטה מהסיבה לרצח – פוליטיקה. אף אחד לא מעז לדבר על פוליטיקה בהקשר של רצח רבין. השמאל מטשטש את הפוליטיקה כדי להפוך את רבין ל'של כולם' או לחילופין לקדוש, והימין בגלל החמאה על הראש, האחריות על אווירת ההסתה שהייתה בין הגורמים לרצח, אבל בעיקר – כי רבין רצה לפגוע במפעל ההתנחלות ובחלום ארץ ישראל השלמה." ~ איתי ורד{{הערה|איתי ורד, [https://itaivered.wordpress.com/2015/10/31/%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94/ "מות הקונספציה"], באתר מאחורי המצלמה, 31 באוקטובר 2015}} * "הילדים שנולדו לאחר רצח רבין, כבר ייצאו בקרוב לחייהם האזרחיים העצמאיים. קשה לתפוס את זה, אבל כבר שני עשורים חלפו מאז האירוע שהיה טראומה עבור אומה שלמה; ובשביל דור שלם, 'מורשת רבין' הוא כנראה מונח עמום משיעור אזרחות זניח." ~ מתוך פרויקט מיוחד לציון 20 שנה לרצח רבין (עמוד הפייסבוק "ליברל") * "תגיד, יוסי, אולי אתה זוכר על מה ולמה נרצחתי, כי אני כבר לגמרי מבולבל. שם לא רואים טלוויזיה, רק בגיהינום מרשים. רק ביום הזיכרון שלי מאפשרים לי להאזין לנאומים, אני מקשיב למה שאומרים, ולא מכיר את עצמי. לפעמים נדמה לי שרצחו אותי פורעים ערבים כשלמדתי ב'כדורי', או רוויזיוניסטים חמומי מוח כשסיכלתי את מזימת 'אלטלנה', או כרמטכ"ל ששת הימים כשהחזרתי את הכותל מהארכאולוגיה להיסטוריה. ולא רצחו אותי כראש ממשלת ישראל שרדף שלום, ועל כך רדפו אותו עד שהשיגו אותו. תסביר לי, למה אי אפשר לייצב גרסה לאחר 19 שנה, ולמה כל מחרחר מדון ומלחמה מתחזה לממשיך דרכי ומשתמש בשמי?! אומר לך את האמת, יצחק. אין לי תשובה טובה בשבילך, גם אני נבוך כמוך. הרי הרצח שלך מעולם לא נחקר. הארץ כיסתה דמיך מהרגע הראשון. פוליטיקאים ורבנים שהתירו את דמך יצאו פטורים בלא כלום, כי הממשלה והשב"כ לא באמת היו מעוניינים להתחקות על העקבות, מי יודע לאן יובילו. זקני העיר רחצו ידיהם – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' – ויד רחצה יד. הרשיעו את היורה, וזיכו את כל אלה שסימנו לו את המטרה. ומערכת בחירות התנהלה כסדרה, כאילו לא נודע מי היכה אותך וכאילו הקורבן נירצָה." ~ [[יוסי שריד]] בטור בעיתון בו הוא מנסה להביא את קולו של רבין ששואל על מה ולמה נרצח, וגם את תשובתו שלו ליצחק רבין.{{הערה|יוסי שריד, [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2484858 על מה נרצחתי בעצם?], באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014}} * "אני מאוד עצוב, ומאוד המום, מהפשע האיום והנורא הזה שבוצע כנגד אחד המנהיגים האמיצים של ישראל, ואחד מעושי השלום." ~ יו"ר הרשות הפלסטינית [[יאסר ערפאת]] לאחר שנודע לו על הרצח של יצחק רבין. == נאמר עליו == = "שמו של יצחק רבין עלה לדיון הציבורי לא מעט פעמים בעקבות השבעה באוקטובר: מתנגדיו מצביעים על אחריותו להסכמי אוסלו שהביאו לנסיגות ישראליות, ותומכיו מדגישים את החוכמה הטמונה בניסיונו לחתור להסכם עם אש״ף כדי לדחוק את חמאס מחוץ לאזור ההשפעה" ~ הדיון הציבורי על דמותו של יצחק רבין ז"ל בעקבות טבח ה7.10.2023 ובחירות 2026 (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 "לאן נעלם שמעון פרס?"], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "קחו לדוגמה את יצחק רבין; נדמה היה כי הוא מייצג נאמנה לפחות את הדורות של ילדי הארץ, אולם האמת היא כי לא היה דבר רחוק מזה. רבין היה קפדן, דקדקן, חרוץ, שונא אלתורים, מילה שלו הייתה מילה, והוא היה בוטה ואמיתי עד כאב. אהבנו אותו - והרוב המכריע של הציבור אכן אהב אותו - דווקא משום שהוא היה כל כך שונה מאיתנו, ונהנינו לשגות באשליה כי מה שאנחנו רואים בו נמצא אולי גם בנו, לפחות בפוטנציאל, אם נתאמץ" ~ על דמותו ואופיו של יצחק רבין (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "שום אזרח מאזרחי ישראל לא ישכח למר יצחק רבין את הזכויות הרבות שרשם בהיסטוריה של עמנו". ~ [[מנחם בגין]] בטקס חילופי הממשלות שנערך ב-21 ביוני 1977 ([https://www.youtube.com/watch?v=8goJ-TWaJB0&t=621s מקור]) * "יצחק יהיה רמטכ"ל כאשר הבטחתי לו... יצחק הוא בחור ישר ו[[תבונה|נבון]], ויש לסמוך עליו, אם כי הוא זהיר קצת יתר על המידה." ~ [[דוד בן-גוריון]], היומן האישי, 25 בנובמבר 1963 * "רבות דיברו ביצחק רבין הלוחם, מצביא השלום. פחות מדי דיברנו עליו כמשנה סדרי העדיפויות במדינה. אומנם הסיסמה של "שינוי סדרי העדיפויות" נטבעה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ב־1992. אבל לדידו של רבין זו לא הייתה סיסמה. מהיום הראשון לכהונתו היא לא נשארה כסיסמה. לא היה ראש ממשלה שהיה מעורב כל־כך כיצחק רבין בכל הנושאים החברתיים והכלכליים. הממשלה שבהנהגתו ביצעה בשלוש שנים מהפכות בתחומי החינוך, המחקר, התשתיות, הבריאות והפנסיה. אלה היו שנים של שגשוג כלכלי, של גידול מתמיד בצמיחה, של העמקת קליטת העלייה וגם של עלייה חסרת תקדים ברמת החיים של הפרט. בשלוש השנים של ממשלת רבין עלתה הצריכה הפרטית לנפש ביותר מ־20 אחוז! זו הייתה ממשלה בהנהגתו של מי שפעל ועשה למען הפרט ולמען החברה יותר מכל ראש ממשלה אחר. רבים מבין קודמיו דיברו הרבה על ענייני חברה ופרט, אבל נדמה לי, שכל ראשי הממשלה עשו פחות ממנו, מי שהצטייר לעיתים כחסר רגישות לבעיות בתחומים הללו. אלא שהרושם הזה היה הפוך לחלוטין מכפי שהוא היה, מנוגד לחלוטין לתוצאות עשייתו." ~ [[חיים רמון]], לשעבר יו"ר ההסתדרות ושר בממשלת רבין השנייה, בדברי הספד בבית נבחרי ההסתדרות, 12 בנובמבר, 1995 * "רצח רבין, זמן קצר לאחר שקיבל פרס נובל לשלום על חלקו בהסכם אוסלו, קיבע את דימויו בעיני רבים כנסיך השלום. איתמר רבינוביץ אינו מגדיר את יחסו של רבין אל הערבים בכלל, אך מנסה לפענח את עמדתו כלפי הסכסוך הישראלי־הערבי. בתוך כך הוא מנתח את השינויים שחלו מזמן לזמן ביחסו של רבין אל המרכיבים השונים של הסכסוך: מצרים, ירדן, סוריה, לבנון וה[[פלסטינים]]. זו גישה אפשרית לשאלה העיקרית: האם האמין רבין בשלום? ייתכן מאוד שבדומה לבן-גוריון לא האמין שיש פתרון לסכסוך ועל כן ניתן רק לנהל אותו. כך או כך, הניסיון למצוא נוסחה אחת שתבטא את גישתו של רבין לנושא משכנע פחות." ~ על מורשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'|תום שגב, [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.4363785 "בביוגרפיה שכתב על רבין, איתמר רבינוביץ שומר על דיפלומטיות"], באתר הארץ, 18 באוגוסט 2017}} * "כמו כל ראש ממשלה ישראלי, וכל נשיא אמריקאי, הוא מצא את עצמו מול 'תוכניות שלום', ומדי פעם אמר משהו שהתפרש כנכונות לוויתורים מסוימים. כשגריר בוושינגטון שיכלל את היכולת הזאת לדרגת אמנות כמעט; האמריקאים קראו לו 'האיש המעשן'. רבינוביץ מיטיב לתאר את העימות בין הנרי קיסינג'ר הייקה מהרווארד לבין רבין הצבר מכדורי, משחק שכולו נוכלות הדדית של שועלים. שר החוץ האמריקאי מגלה בתוך כך משיכה גדולה לתככי הפוליטיקה הישראלית ומזימותיה, והשגריר רבין לא התקשה לספק את תאוותו. פעם סיפר לו ש[[משה דיין]] פועל להכשלת נסיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לארצות הברית, כדי לקדם את סיכוייו לרשת אותה. מאיר ייחסה לרבין את תסמונת השגרירים – שביטויה הזדהות־יתר עם המדינה המארחת. בדומה לבנימין נתניהו ולברק (וגם לבן-גוריון), התלהב רבין מהאמריקניזציה של העולם; אביו חי ב[[ארצות הברית]] קודם שהתיישב בארץ ישראל."{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "נטייתו של [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] לשבח את רבין כמנהיג וכמדינאי מחייבת אותו שוב ושוב להתמודד עם סיפורה של השנאה האובססיבית שרשפה בינו לבין שמעון פרס. הרושם הוא שהתיעוב לפרס פעל לעתים קרובות כשיקול דומיננטי, לפעמים יחיד, בתהליך קבלת ההחלטות של רבין. שורשי האיבה נטועים אולי בכך שפרס קידם את הפרויקט הגרעיני של ישראל, בעוד שרבין התנגד לכך; לימים שינה רבין את דעתו ואפשר שלא סלח לפרס על שהקדים אותו. ואולי היה זה המתח בין 'הצבר התכליתי' ודל הדמיון לבין 'הילד הגולה הרומנטי', שבעיניו רק השמים היו גבול. ואולי, מי יודע, היה זה משהו אחר. רבינוביץ לא פיענח את מהות הפרשה הזו. חשוב לו לטעון שבסופו של דבר רבין ופרס הכירו בכך שאין להם ברירה אלא לחיות יחד,'תאומים סיאמיים', וששיתוף הפעולה ביניהם היה מועיל. זה פתרון דחוק: ייתכן שהפרק הזה בחיי שני האישים מחייב מחזאי גדול, לא היסטוריון. כך או כך, מבחינה ספרותית זה היה סכסוך ללא שאר־רוח: מהו 'חתרן בלתי נלאה' אשר שימש את רבין כדי לגדף את פרס לעומת 'נצר נתעב' ו'פגר מובס' ששלף [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[ספר ישעיהו]] כדי לגדף את חיים ויצמן. רבין של איתמר רבינוביץ אינו רק איש חלש, שטועה שוב ושוב, אלא גם ביש מזל ואף נגוע בשחיתות אישית. וכך יצא שדווקא במשמרת שלו איבדה מפא"י את השלטון בישראל אחרי כמעט 30 שנה; ודווקא מנחם בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים. הוא (רבין) ניסה להעמיד פנים שכישלונו בפוליטיקה לא נוגע לו, אבל [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] יודע לצטט מכתב ל[[גולדה מאיר]] שבו קבל רבין על שהפקירה אותו למשמיציו: 'את מעולם לא קמת להגן עלי', התבכיין. על רקע זה גם ההכרזה 'אני אנווט' (1992) נשמעת יותר כקריאת עידוד־עצמי מאשר כהכרזת מנהיג ומדינאי. הוא (רבין) לא מנע את שיחות אוסלו, אך נרצח לפני שנדרש להמשיך בתהליך. איתמר רבינוביץ מיטיב לתאר את אווירת ההסתה שקדמה לרצח. זה מבחן אמינות לא קל לביוגרף אוהד, אך הוא אינו מסתיר את חלקו של רבין עצמו באחריות לרצח. בתוך כך הוא מזכיר עיתונאים אשר כתבו בפירוש שחייו בסכנה; גם ראש השב"כ הזהירו, אם כי רק הציע לו ללבוש אפוד מגן ולא הכריח אותו לעשות זאת. רבין סירב ללבוש אפוד, העדיף שלא להשתמש במכונית המשוריינת שנרכשה בשבילו, ועמד על כך שימשיך להופיע בציבור. גם זה היה אולי שריד לנטייה לבוז לכללי זהירות שאפיינה את הפלמ"ח." ~ על חולשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "כשנבחרתי לרב הראשי לישראל התחיל הסיפור של אוסלו והדיונים על אוסלו ב', יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הדתות, נתן לי ביום שנבחרתי את המספר שלו על פתק ואמר: 'זה מספר הטלפון האישי שלי. דעתך חשובה לי, אם יש לך ביקורת, הערה או עצה טובה, תטלפן למספר הזה'. ניצלתי זאת פעם אחת ויחידה באותו שבוע." ~ הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|[http://glz.co.il/1363-101539-he/Galatz.aspx "רבין נתן לי את מספרו האישי ואמר: 'תתקשר'"], באתר גלי צה"ל, 14 ביוני 2017}} * "יצחק רבין ז"ל ב־1994 הייתה דמות שהיום נערצת על כולם. בג"צ אז פסק שאפשר לייבא נבילות וטריפות לארץ. אני הייתי אז ברבנות הראשית. ביקשתי מרבין, גם אריה דרעי פנה אליו, פניתי אליו, ואז, לא התביישו לומר, לחוקק 'חוק עוקף בג"צ', היה צריך רוב מוחלט כי הפסיקה הייתה על בסיס חוק יסוד. הוא טילפן מאחד לשני והצליח להשיג את הרוב הנדרש. לאחר מכן התברר שצריך להשיג שוב את כל ההסכמה כי התברר שהצביעו על בשר קפוא והחברה שעתרה לבג"צ אמרה שתביא בשר מצונן. רבין טרח שוב והשיג את הרוב הנדרש שהצביעו בעד החוק. התקשרתי אליו להודות לו והוא אמר לי 'צריך לזכור, אנחנו מדינה יהודית'." ~ הרב הראשי לשעבר [[ישראל מאיר לאו]] על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|עמית דניאל, [http://www.93fm.co.il/radio/395555/ "הגרי"מ לאו: "פרצה שלא ניתן להסכים אתה; חולדאי אינו אויב השבת"], באתר קול-חי, 20 באפריל 2017}} * "אלה שנולדו אחריו, אין להם למה להתגעגע. דמותו של יצחק היא לא דמות חיה בעיניהם. מתגעגע מי שהכיר." ~ רחל יעקב רבין על אחיה{{הערה|בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-504865 "יגאל עמיר ניצח והמדינה איבדה כיוון: אחותו הקטנה של רבין מדברת"], באתר מעריב, 24 באוקטובר 2015}} * "שואלים אותי: למה אתה מתגעגע ביצחק רבין? והתשובה היא כמובן ליצחק רבין עצמו. אני מתגעגע לאיש שירד לחיי במובן הטוב של המילה. אני מתגעגע לאיש שגנב איתי את כל השוקולדים מהבונבוניירה וביקש שלא אספר לאף אחד, גם לא ללאה. לעשן הסיגריות שאפף אותו, למאפרות המתמלאות ללא הרף. לטירוף שלו לדיוק. לעמידה בלוחות הזמנים. לחתונות שהגענו אליהן בשבע וחצי בערב כי כך היה כתוב בהזמנה, ולא מצאנו לא חתן ולא כלה ולא חתונה. לדממה שהשתררה בחדר העבודה שלו אחרי שהחליט על פעולה צבאית מסוכנת ואחרי ששרי הממשלה והקצינים הלכו לדרכם והותירו אותו לבד עם המחשבות וההרהורים. אני מתגעגע להיסוס שלו, למעצור, לשניות הקשות כאשר עמד לפני דלתות של בני משפחות שכולות, כמו מסרב להיכנס פנימה. אני מתגעגע גם לנזיפות שלו ולחסרונותיו: לירידה שלו לפרטים הקטנים והלא תמיד נחוצים וחשובים, לבוטות שלו, לעלבונות שלא היו במקומם, למלים המיותרות, למבטים שלא תמיד היו סימפטיים ואמרו הכול. לעצבנות שלו, לקוצר הרוח. אני מתגעגע להיסוסים שלו ולשיקול הדעת. לניסיון העצום שצבר במסלול חייו, ללילות בלי שינה, לסדר היום המטורף, לקור שנדף ממנו, לחום שהוא ידע להעניק לסביבתו, לדאגה העצומה שלו לחיי כל חייל, לבכי שלו בלי דמעות עם כל הודעה על פיגוע. לחריקת השיניים. אני מתגעגע גם ואולי עוד יותר לתנופת העשייה האדירה בימיו של יצחק רבין: למחלפים שנבנו בכל הארץ, לכבישים שהורחבו, לשעות החינוך שהוכפלו ושולשו, לצמיחה שזינקה לגבהים, למלחמה המוצלחת באבטלה שירדה לתחתיות, לתיירות שהגיעה לשיאים, לעשרות המפעלים החדשים, לבנייה העצומה ביקנעם ובאור עקיבא, בבאר שבע ובירושלים. אני מתגעגע ליחסים שפרחו עם טוניס ומרוקו, קטאר ועומאן, עם בחריין ודובאי וירדן. ללחיצות הידיים עם עשרות מנהיגים מקצווי עולם. כן, אני מתגעגע." ~ {{קישור|איתן הבר}} (ראש לשכתו של יצחק רבין) בטור במלאות 20 שנה לרצח רבין * "רבין לא היה אוסלו, ולא היה ששת הימים, ולא באמת אהב ערבים, ולא ממש שנא מתנחלים. הוא היה קצת מכל אלה והרבה דברים נוספים. רבין היה ישראלי, ציוני, פטריוט. הוא היה הבן של רוזה ונחמיה. הוא היה מפקד חטיבת הראל, הוא היה רמטכ"ל, הוא היה שר ביטחון. היה לו פתיל קצר, כי הוא היה ג'ינג'י. הוא אהב ויסקי (אבל לא השתכר) ו[[כדורגל]]. הוא עישן בשרשרת, חשב מהר ודיבר לאט. הייתה לו כהונת בוסר אחת קצרה, וכהונה נוספת, ארוכה יותר, שהסתיימה באסון. הוא היה ביטחוניסט, ביצועיסט, שהבין את הבעיה הדמוגרפית ורצה מאוד להיפרד מהערבים. הוא ניסה, אבל לא הצליח. אין לי מושג מה היה קורה אלמלא נרצח. אי אפשר לנבא תהליכים כאלה. אני לא מאמין שהוא היה נותן למצב להתדרדר יותר, ואני מתקשה לראות אותו מבטל הכול וחוזר לנקודת ההתחלה. יצחק רבין היה ישראלי שלחם למען המקום הזה ואהב אותו אהבת נפש, ויותר מכל דבר אחר, הוא היה מנהיג שדיבר אמת. ולזה, לפחות אני מתגעגע." ~ {{קישור|בן כספית}} במלאת 20 שנה לרצח רבין{{הערה|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-502915 עשרים שנה לרצח רבין: 1 מכל 5 ישראלים מאמין שיגאל עמיר הוא לא הרוצח"], באתר מעריב, 18 באוקטובר 2015}} * "בכל שנה ביום העצמאות מזמינים את מפקדי ששת הימים לבית הנשיא. בשבילי זה מפגש די עצוב – שר הביטחון היה [[משה דיין]] והיום הוא איננו, הרמטכ"ל היה יצחק רבין – איננו, אלוף פיקוד צפון [[דוד אלעזר|דדו]] – איננו, אלוף פיקוד מרכז [[w:עוזי נרקיס|עוזי נרקיס]] – איננו. אני מרגיש שנשארתי בין הבודדים, עצוב." ~ אלוף (במיל') [[w:ישעיהו גביש|ישעיהו גביש]] על דור ההנהגה של [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|דרור גלוברמן, [http://www.mako.co.il/tv-people/articles/Article-03ccf386a18cc41006.htm "שייקה גביש נזכר בהפרת הפקודה של שרון: "הוא אמר 'אריק לא מגן, אריק תוקף'"], באתר mako,{{כ}} 17 באפריל 2015}} * "מורשת רבין היא עבורי גם מורשת של מנהיגות, מנהיגות מעצבת ועמידה באומץ מול החלטות הקשות. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כלוחם. והוא היה מנהיג ללא תירוצים, כחבר כנסת, שר, וראש ממשלה. מי שידע לשאת באחריות, כראש ממשלה, לפעולה המוצלחת באנטבה, ידע גם לשאת באחריות, כראש ממשלה, לכישלון מבצע השחרור של נחשון וקסמן הי"ד. אצל רבין, גם הניצחונות וגם הכישלונות לא היו יתומים. עבורי רבין, כן, דווקא הוא, הוא אבי הקריאה שעלתה מהכיכרות לפני שלוש שנים לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל, להפניית הזרקור פנימה. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים, שהוא הנהיג בממשלתו השנייה, תחת הכותרת, 'שינוי סדרי עדיפויות'." ~ נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] סופד לרבין ביום הזיכרון ה־19 להירצחו{{הערה|יוני גבאי, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C.html הנשיא רובי ריבלין: יצחק רבין - מורשת של מנהיגות], באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2014}} * "יצחק רבין, הנץ האידאולוגי, הבין ששמירת התשוקה לבית לאומי מחייבת היפרדות מהישגי המלחמה המפוארת ביותר שהוביל כמצביא. זו לא הייתה הבנה חטופה, קלת דעת או גסת לב. ההבנה העמוקה, המורכבת, החמוצה־מתוקה, הבשילה אצלו בשנות שירות ארוכות, במדים ובעניבות, בשדה הקרב ובאולמות הפוליטיקה, ובאופן אירוני כאמור, חייבה דווקא אותו להוביל את עמו להיפרדות מנכסים שהוא עצמו קידש, שהוא עצמו חתר להשיג, כדי לשמור על הדבר הגדול והחשוב יותר: הציוויליזציה היהודית המודרנית." ~ [[נועה רוטמן]], נכדתו{{הערה|נועה רוטמן, [http://www.haaretz.co.il/israel-peace-convention/1.2347129 "מדינת ישראל כבר 20 שנה ללא מנהיג"], באתר הארץ, 23 ביוני 2014}} * "יצחק רבין בין דור המייסדים, דור שהחברה הייתה בראש מעייניו. דור מגויס, מחויב, מאמין בצדקת הדרך, קשוב למצוקות ולצרכים. דור שגם עשה שגיאות, ודאי, אבל בתום לב וללא כוונות זדון. בטחון ישראל, שלום ישראל, עתיד ילדינו, אלה היו לנגד עיניו, כשבחר ללכת בדרך השירות הציבורי, להניח את האגו ואת התפנוקים בצד. כזה היה הדור, כזה היה יצחק רבין. מנהיג שהאמין במטרה, שהאמין באנשים, אהב את העשייה. בשבילנו, פקודיו בצה"ל, הוא היה מפקד, אח גדול, מורה הדרך. ראינו אותו בחפ"קים, ראינו אותו בתרגילים, בדיונים ובתהליך וקבלת החלטות קשות וכבדות. קל היה לראות ביצחק רבין את אשר על לבו. את ההנאה בקשר עם האנשים חיילים ומפקדים, במגע עם הדור הצעיר, ואת כאב־המחיר הכבד שגבו המלחמות ומה שביניהן. יצחק רבין היטיב לנהל מלחמות ומערכות, ללא חדוות־הקרב ושמץ של התלהמות. באחריות, בבקיאות מעוררת הערצה בפרטים, וביכולת קליטה וניתוח שעשו בית־ספר לכולנו. ידענו שאפשר לסמוך עליו, ידענו שנקבל גיבוי, אבל ידענו גם שהוא מצפה מאיתנו למיטב ולמירב, ושאפנו שלא לאכזב אותו לעולם. יצחק רבין היה איש של אמת, גם שהיא לא הייתה נוחה לו או לסביבה. גם היא יוצרת קושי בהתקדמות בדרך שחשב לנכונה. מנהיג שפיו ולבו שווים. הוא שילם על כך בחייו. משסירב לייפות את המציאות, להתאימה לאוזנו וטעמו של השומע, משבחר ללכת בדרך שראה הולמת את טובת העם והחברה, חתם את גורלו. ואנחנו לא היינו שם, כולנו, כדי לשמור עליו." ~ הרמטכ"ל ה־15, רב אלוף (במיל') [[אמנון ליפקין-שחק]], באזכרה לציון 3 שנים לרצח רבין{{הערה|[http://www.rabincenter.org.il/Web/He/Persona/People/Eulogy/Lipkin/Default.aspx מרכז רבין לחקר ישראל], 1 בנובמבר 1998}} * "חמישה היו יסודות מנהיגותו של יצחק רבין – ראשית, תום הלב הביישני של הנער המחונן מכדורי, ואותות האמת והפשטות שקרנו מכל מעשיו לכל אורך דרכו; שנית, הפיכחון האכזרי ונטול האשליות של שיפוטו והערכותיו; שלישית, האבחנה החדה והפסקנית בין עיקר לטפל; רביעית, הבנתו את סוד רתימתם של אנשים מסביבו לשיתוף פעולה יוצר; ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא שבשבת, בוחן תמיד לאן נכון להוביל – ולא לאן נושבת הרוח." ~ [[אהוד ברק]] סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60|אהוד ברק, 2008, "יצחק רבין – מפקדם של מפקדים", בתוך: '''ישראל 60''' עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות"}} * "יצחק רבין (כרמטכ"ל) שלח אותנו (סיירת מטכ"ל) אל מבחן אש ראשון בפעולות גמול, באמצע שנות השישים. בפקודתו יצאנו פעם אחר פעם הרחק מעבר לקווי האויב, כאשר הוא מעניק לנו את שרביט הרמטכ"ל שבשטח, אך נותר כל הלילה במוצב פיקוד קדמי, דואג, מעשן בשרשרת, דרוך, כמעט כוסס ציפורניים – לפרוס לנו רשת ביטחון של גיבוי וניסיון." ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} * "יצחק רבין (כשר ביטחון) היה גם הראשון בקצה קו הטלפון השחור או האדום, לקבל מאיתנו כמהלומות פטיש כבדות את הבשורות הקשות על הנפגעים בצידנו. יחד הלכנו, תמיד, אל מקום האירוע, אל הלוחמים בני השמונה־עשרה או העשרים, לאחר ליל קרב, שבו אבדו להם טובי חבריהם ומפקדיהם – ויצחק מתחקר ומברר כל פרט! לא מוותר ולא מעגל שום פינה! תובע ומדרבן מפקדים, תומך ומגבה את הלוחמים הצעירים!" ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} ==ראו גם== * [[נאום הר הצופים]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=יצחק רבין|ויקיטקסט=מחבר:יצחק רבין|שם ויקיטקסט=יצחק רבין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{רמטכ"לים}} {{מיון רגיל:רבין, יצחק}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] [[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] [[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]] qtrg26u9mbps2wygjgumr8rk120wri7 241275 241274 2026-10-20T05:54:26Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליו */ 241275 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg|ממוזער|190 פיקסלים|יצחק רבין]] '''[[w:יצחק רבין|יצחק רבין]]''' (1 במרץ 1922 - 4 בנובמבר 1995), פוליטיקאי ישראלי, כיהן כרמטכ"ל השביעי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שגריר ישראל ב[[ארצות הברית]], שר וראש הממשלה החמישי של [[ישראל]] בשתי תקופות כהונה. ==מדינת ישראל == * "האלימות היא כרסום יסוד ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב־92, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך." ~ מתוך [[S:נאומו האחרון של יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)|נאומו האחרון]] בעצרת השלום בה נרצח, 4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו * "אין לנו מכרות [[זהב]], אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר." * "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום." * "אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו, העם לא משרת אותנו – אנחנו משרתים את העם." ~ מתוך נאום כינון הממשלה, 13 ביולי 1992 ==השלום== [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Yitzhak Rabin and King Hussein of Jordan.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|יצחק רבין עם [[W:חוסיין, מלך ירדן|חוסיין, מלך ירדן]], 1994. "אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר... היום: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]." ~ בנאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, 26 ביולי 1994]] * "[[שלום]] עושים עם אויבים." * "השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות." * "אין דרך לישראל בלי [[כאב|מכאובים]]. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה." * "די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו כמוכם: אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין." * "אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים [[עולם]] טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי." * "לאחר [[מלחמה|מלחמות]] ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־‎2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "ואני, מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל ובצבא השלום, אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת." ~ נאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, וושינגטון, 26 ביולי 1994, מתוך הספר "רודף שלום" * "הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול." ~ מתוך עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, 1995 ==ירושלים == * "כל ההיסטוריה של העם היהודי נמצאת בין חריצו של הכותל הקדוש הזה." ~ מתוך הפרק הראשון בספרו 'פנקס שירות' * "[[ירושלים]] שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי. היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים. ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד." ~ נאום בכנסת, 1992 * "[[ירושלים]] השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי." ~ במהלך ישיבת הכנסת, ‎21 בספטמבר 1993{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html פרוטוקול]}} * "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על [[ירושלים]] המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום." ~ מתוך נאום בפני תלמידי תיכון, 1995 * "ממשלה זו, כמו כל קודמותיה, מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל. ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל. הממשלה נחושה בדעתה, כי ירושלים אינה נושא למיקוח." ~ נאום בכנסת, 15 במאי 1995 * "עיקרי השינויים – לא כולם – כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... משא־ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ־‎4 במאי ‎1996. כזכור, הוא יסתיים ב־‎4 במאי ‎1999. מובן כי משא־ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף." ~ מתוך נאומו האחרון בכנסת, אחרי הסכם אוסלו השני, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} ==צה"ל == * "מטרת צה"ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע." ~ כרמטכ"ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]] * "בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי"ר של צה"ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה"ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לשעותיהם היפות ביותר."{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר "[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]", מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8}} * "מי שהולך להתעמת עם צה"ל באבנים ובקבוקי תבערה, שידע שהוא מסתכן בנפשו."{{הערה|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/12/27/01/article/73/?srpos=3&e=--1988---1989--he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91+%d7%a4%d7%a8%d7%92-------------1}} ==מלחמת העצמאות == * "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]]{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 "מחרדה לא בונים מדינה"], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011}} * "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת." ~ "פנקס שירות", עמ' 568 == מלחמת ששת הימים == * "אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה"ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה"ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]]." ~ בראיון על מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}}} * "אודה, כי כשבועיים עד חודש אחרי מלחמת ששת הימים האמנתי, כי הייתה זו האחרונה במלחמותינו. קשה היה לי להאמין, שאחרי ניצחון ישראלי מוחץ כזה ותבוסה ערבית כל־כך קשה, לא יתפכחו מדינות ערב ולא יגיעו למסקנה, שתפארתן לא תהיה עוד על דרך המלחמה. אחרי כחודש, הגעתי למסקנה כי הייתי כחולם. המציאות הייתה שונה בתכלית. ראיתי, כי ככל שהמכה הייתה חזקה יותר, היא הולידה בקרב מנהיגי מדינות ערב [[רגש]]ות נקם חריפים יותר, והיערכות מחודשת לקראת מלחמות נוספות." ~ בראיון על [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|שם=רויכמן 2006}} ==מדיניות == * "אנחנו משאירים לכם את מתינו, תנו להם משמעות." * "אי־אפשר לשחוק את כושר־הלחימה ורצון־הלחימה של עם בן עשרות מיליונים, המאמין בלהט בקדושת מטרתו." ~ לעיתונאי ג'ו אלסופ, על מלחמת וייטנאם, 1968{{הערה|'''פנקס שירות''', כרך ראשון, עמ' 217}} * "כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות – היא מחלישה ולא מחזקת. לא אכנס לפסיכולוגיה, גם בזה אני לא מבין גדול. אבל אני יכול להגיד שמחרדה לא בונים מדינה. ובחרדה לא בונים צבא ותורת ביטחון, והיא לא החומר הנכון לבנות בו מדיניות למיצוי הישגי מלחמה... [[חרדה]] היא עניין מסוכן לאנשי צבא ולמדינאים, ופאניקה היא אסון."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם ה[[חינוך]] של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם ה[[תקווה]] של האדם." ~ דבריו בישיבה הראשונה של הכנסת ה־13 והשבעת ממשלתו ב־13 ביולי 1992{{הערה|אלינור פוקס, [http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-c6ad0c74472fc31006.htm עזרו לסתיו שפיר לכתוב את הנאום הראשון שלה בכנסת], באתר mako,{{כ}} 19 בפברואר 2013}} * "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל." ~ בעצרת לציון 25 שנה לחידוש ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, יוני 1992 * "אני לא רוצה לראות פה את ג'בליה." ~ בביקור בכפר שלם, משווה את השכונה המוזנחת למחנה הפליטים הפלסטיני, 1993{{הערה|יניב כרמל, [http://www.davar1.co.il/105302/ כפר שלם מחכה לרבין], באתר דבר ראשון, 17 בינואר 2018}} * "אני לוקח עליי את האחריות, אני אחראי שלא הצלחנו להביא את נחשון הביתה." ~ במסיבת עיתונאים לאחר היוודע תוצאות מבצע החילוץ הכושל של [[W:חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]] <ref>'עשרים שנה לחטיפת נחשון וקסמן, חוזרים למרוץ להשגת מידע על מיקומו', באתר ISRAEL DEFENCE,{{כ}} 22 בדצמבר 2014</ref> * "כאן בארץ־ישראל חזרנו ובנינו עם. כאן בארץ־ישראל הקמנו מדינה. ארצם של הנביאים, זו שהנחילה לעולם את ערכי המוסר, המשפט והצדק והושבה אחרי אלפיים שנות גלות לבעליה החוקיים, בני העם היהודי ועל אדמתה בנינו בית לאומי ומדינה לתפארת. אולם לא חזרנו אל ארץ ריקה. היו כאן פלשתינים שנאבקו נגדנו במשך ‎100 שנות פרעות ודמים. אלפים רבים משני הצדדים נהרגו בקרב על אותה פיסת אדמה, על אותה כברת ארץ. אליהם הצטרפו גם צבאות מדינות ערב." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "לא יהיה נורא אם ניסע לגוש עציון באשרת תייר." ~ לאחר ביקור בגוש עציון במהלך מערכת הבחירות 1977, בהתייחסו לאפשרות של קיום הישובים היהודיים שם תחת שלטון ירדן. * "לפני 25 שנים נפגשו נשיא [[ארצות הברית]] וראש ממשלת ישראל. [[לינדון ג'ונסון]] שאל אז את [[לוי אשכול]]: 'אדוני ראש הממשלה, איזו מדינת ישראל אתה רוצה?' היום, 46 שנים אחרי הקמת המדינה, 26 שנים אחרי [[מלחמת ששת הימים]], אולי הגיע הזמן להשיב על השאלה הזו: איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים?" ~ אוגוסט 1993 * "הדרך היחידה להדביר טרור היא להילחם בו." ~ בעקבות חטיפת טיסה 648 של איג'יפטאייר, 1985 * "נלחם בטרור כאילו אין שלום, ונעשה שלום כאילו אין טרור." * "אל מול שימוש בכוח, אם ברצוננו להתקיים כמדינה, עלינו לעשות החלטות קשות." ~ בשיא [[w:האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה הראשונה]] כיוצא ממשפט אחר שאמר: "תשברו להם את העצמות." * "רצח פלסטינים על ידי יהודים לא יעצור את השלום." ~ לעיתון מעריב, לאחר פיגועי התופת במרכז הארץ, 11 בספטמבר 1995 * "איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ה[[W:הפרטה|הפרטה]] כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור איסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום" ~ [[הארץ]], 21 בנובמבר 1993 * "ה[[אדם]] אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." == היחסים עם הפלסטינים == [[קובץ:Bill Clinton, Yitzhak Rabin, Yasser Arafat at the White House 1993-09-13.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|"אנו כמוכם – [[אדם|אנשים]] שרוצים לבנות בית, לטעת [[עץ]], [[אהבה|לאהוב]] ולחיות לצדכם, ב[[כבוד]], באהדה, כבני אדם, כבני חורין. אנו נותנים היום סיכוי לשלום, ואומרים לכם בקול צלול: 'עד כאן'." ~ בנאום בכנסת, 21 בספטמבר 1993]] * "מדינה פלסטינית בגדה תהיה תחילת הסוף של ישראל." ~ 1974 * "מדינה פלסטינית בין ישראל לירדן תהיה סרטן בלב המזרח התיכון." ~ בראיון ל"ניוזוויק", 1975 * "אני לא חושב שאפשר להתקיים לאורך ימים, אם לא רוצים להגיע לאפרטהייד, במיליון וחצי ערבים בתוך מדינה יהודית, שהריבוי שלהם תמיד יהיה גדול יותר." ~ על רקע אפשרות פינוי ההתנחלויות, 1976{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רוצה לתת לאש"ף את האשראי המגיע לו ולומר שאין הם מסתירים את כוונתם האמיתית לחסל את ישראל." ~ ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1980 * "ערפאת עדיין הוא מהווה את גורם הטרור המרכזי גם אם הוא מתכחש." ~ בראיון בערב חדש, 1985 * "אינני רוצה מיליון שבע מאות פלסטינאים שיהיו אזרחי ישראל... אני תומך [באוטונומיה לפלסטינאים]... אני בעד להתחיל בזה." ~ בעימות הטלוויזיוני עם יצחק שמיר, לפני בחירות 1992 * "האגודה לזכויות ה[[חמאס]]." ~ על האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ נגד גירוש 400 מחבלים ללבנון * "למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה." ~ כאשר הגיב לעתירת ארגון זכויות האדם נגד גירוש מחבלי חמאס, 1992 * "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון." ~ בהרצאה בפני חברי מכון וושינגטון, 2 בספטמבר 1992{{הערה|עיתון חדשות, 3 בספטמבר 1992|}} * "לא נוכל לעבור לסדר היום בעקבות סדרת מעשי הרצח שביצע החמאס." ~ בעת החלטתו לגרש ללבנון מחבלי חמאס בעקבות רציחת שוטר מג"ב * "מדינה פלסטינית בכל סוג שלה, זה אומר שמדינת ישראל תחיה יום יום עומדת על משמרה." ~ בראיון לשלום ירושלמי, מעריב, 1993 * "נבלע כדור נגד בחילה ונלך." ~ כשנשאל כיצד יוכל ללחוץ את ידו של [[יאסר ערפאת]], 1993 * "יואל, לא יהיה הסכם קבע! על ירושלים אי אפשר להשיג הסכם! נמשיך להתנהל עם הסדרי הביניים, ובינתיים אף ישוב יהודי לא יזוז ממקומו." ~ על פי יואל בן נון במאמרו "רבין שלא הכרתם", 11 בנובמבר 2005 * "אם ניתן לערפאת מדינה משלו, הוא ייקח גם את המדינה שלנו איתו." ~ בראיון לנחום ברנע, ידיעות אחרונות, 1994 * "גבולות מדינת ישראל במסגרת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני [[מלחמת ששת הימים]]." * "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה... כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית; לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. וכו' וכו' וכו'. כל הדיבורים... הליכוד פוחד פחד מוות משלום. פחדני השלום. זהו הליכוד של היום." ~ על איום הטילים, 1994 * "המשטרה הפלסטינאית תילחם בחמאס... בלי 'בצלם', בלי בג"צ ובלי 'אמהות נגד שתיקה'." ~ לעיתונאים ובנסיבות שונות, מרץ 1994, ובעקבות אמירתו על חוסני מובארכ, שסיפר לו על מדיניות הריסת בתים במצרים: "להם אין בג"צ ואין 'בצלם'" * "בלי שיובטח ביטחון הישראלים ותינתן תקווה חדשה לפלסטינים, לא תושג מטרת ההסכם. הרבה מאד תלוי בפלסטינים. אנו הולכים אל הדרך החדשה בתקווה גדולה, ברצון עז, ויודעים כי יש בה סיכויים נפלאים – אך גם חששות כבדים. אנו משוכנעים כי שני העמים יכולים לחיות על אותה פיסת אדמה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "אני פונה אל בני העם הפלסטיני ואומר: שכנינו הפלסטינים, מאה שנות דמים נטעו בנו איבה זה לזה. מאה שנים ארבנו לחייכם – ואתם ארבתם לחיינו. הרגנו בכם ואתם הרגתם בנו. אלפי קברים שלכם, אלפי קברים שלנו, מכסים את ההרים והוודאיות, והם ציוני דרך כואבים בהיסטוריה שלכם ובהיסטוריה שלנו. היום אתם ואנו מושיטים יד לשלום. היום אנו מתחילים ספירה אחרת. העם בישראל מצפה שלא תאכזבו אותו. תנו לתקווה החדשה לפרוח. לא קל לשכוח את העבר. אבל ננסה לגבור על משקעים ומכשולים, כדי להאיר אופק חדש." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "כאן נולדנו, כאן יצרנו עם, כאן יצקנו מקלט לנרדפים וכאן בנינו מדינת מופת דמוקרטית. ואולם, אין אנו לבדנו על האדמה הזו. לכן, אנו חולקים את האדמה הטובה הזו היום עם בני העם הפלסטיני, כדי לבחור בחיים." ~ 1995 * "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967." ~ מתוך נאומו בכנסת במועד אישרורו של הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים, 5 באוקטובר 1995. מתוך דברי הכנסת, ישיבה שע"ו, 5 באוקטובר 1995, חוברת מ"ה.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר|[http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_RabinSpeech6.htm הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במליאת הכנסת, על אישור הסכם ישראלי-פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה], בכנסת, 5 באוקטובר 1995}} * "ישות שהיא פחות ממדינה." ~ על הרשות הפלסטינית{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "מרצחי השלום ואויביו." ~ על ארגוני הטרור הפלסטיני, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} == פוליטיקה == * "התרגיל המסריח." * "הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית." ~ על [[w:התרגיל המסריח|התרגיל המסריח]] * "בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה." ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992 * "אני אחליט ואני אנווט." ~ בעקבות ניצחון [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]] ב[[w:בחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]], 1992 * "איך אומרים ברדיו 'הכול דיבורים'? אז הכול דיבורים!" ~ בראיון ל[[W:רזי ברקאי|רזי ברקאי]] בתכנית הרדיו "הכל דיבורים", 1990 '''על אישים וקבוצות''' * "מוצג ארכיאולוגי." ~ על [[מנחם בגין]] * "הפודל של פרס." ~ על [[W:יוסי ביילין|יוסי ביילין]] * "נפולת של נמושות." ~ על היורדים מהארץ, בראיון לקראת יום העצמאות של מדינת ישראל, 1976 * "אחד כמוהו הוא ברכה ב[[W:המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]], עשרה כמוהו – אסון לאומי." ~ על [[אריאל שרון]] * "אט אט פורשים חברינו מארץ ה[[חיים]], ואנו נפרדים מהם בכאב. הולך וכלה מן הארץ דור אשר ב[[היסטוריה]] המפוארת של המדינה ייחקק על לוחותיו התואר 'בוני מדינת ישראל וכוח המגן שלה'. זו הייתה – ועודנה – זכות גדולה להיות בחבורה הלא־גדולה הזאת, שעליהם ועל שכמותם כתב [[נתן אלתרמן]]: הם נשאו את עמם עלי שכם." ~ סופד בדיון בכנסת ל[[חיים בר-לב]] ו{{קישור|אהרן יריב}} שהלכו לעולמם{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19940511@19940511001@001.html הודעת הממשלה על ההסכם עם הפלסטינים בנושא עזה ויריחו], באתר הכנסת, 11 במאי 1994}} * "המתיישבים יכולים להסתובב כמו פרופלור." ~ על התנגדות מתיישבי רמת הגולן לכוונתו לדון במסירת רמת הגולן לידיים סוריות * "אט אט הם אינם כבר בינינו. אט אט הולכים הם ונעלמים." ~ על ניצולי השואה, בנאום האחרון שנשא לערב יום השואה, 1995 * "אני חושב שזה בכלל הקצנה כל כך מגוחכת שפשוט השלמתי עם זה שיש מטורפים ושאינם מבינים ודאי את המילה 'בוגד', שמישהו תוקע להם את זה בפה והם חוזרים על זה. מה זה 'בוגד'? אני בגדתי במשהו?"{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על המתנחלים''' * "חברים, העסק מסובך מאוד. תאונות דרכים, באיזה בתי משפט ישפטו? מהירות מופרזת, גניבת רכב. יש דברים שבמציאות כזאת אין להם פתרונות חלקים, כי כל רעיון האוטונומיה, הסדר הביניים, הוא רעיון מורכב. הוא הומצא כשכמעט לא הייתה התיישבות יהודית בשטחים, כשאז כל העניין היה הרבה יותר פשוט. ההתיישבות היהודית, בעיקר באזורים הצפופים, סיבכה את החיים – זו הייתה המטרה הפוליטית שלה. זו הייתה התיישבות פוליטית ולא ביטחונית, בלי שום תרומה ביטחונית. הם באים הנה להפגין, אבל צה"ל וחיילי מילואים שומרים על היישובים שלהם, לא הם." ~ ישיבת הממשלה, 30 באוגוסט 1993, בעת דיון על אישור הסכם אוסלו א' * "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר – סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית." ~ על אי הציות לחוק של תנועת המתנחלים, מתוך ספרו "פנקס שירות", 1979 * "בפרספקטיבה היסטורית, יחשוב אדם במה מדינת ישראל עסקה ב־1976, באיזה מקום מחורבן שאין לו שום משמעות, בוויכוח מיסטי שמיקדו סביבו את בעיית הקיום של מדינת ישראל. לא יאומן." ~ על ההתנחלות בקדום{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רואה בגוש אמונים את אחת הסכנות הכי חמורות במדינת ישראל, כתופעה. וברגע שהם לא ידעו להבחין בין כל ויכוח לגיטימי על מדיניות ההתנחלות ועל כל נושא שהוא, האנשים האלה ממיטים אסון על ישראל... גוש אמונים איננו תנועה התיישבותית שהיא בבחינת סרטן לרקמה החברתית־דמוקרטית של מדינת ישראל. אני מדבר על התופעה של גוף שלוקח את ה[[חוק]] לידיו. ותופעה כזו, אסור לה שתהיה קיימת."{{הערה|שם=במילותיו שלו|מתוך הסרט הדוקומנטרי '''רבין: במילותיו שלו'''}} * "[אחראי] קודם כול לביטחונם של 98 אחוזים מאזרחי ישראל."{{מקור}} * "אריאל, עמנואל ושלומיאל."{{מקור}} * "אני אמרתי לו ללכת למכור להם ביצים?" ~ בתגובה לרצח של יהודי שהיה בעסקי מסחר עם ערבים{{מקור}} * "יש לרסן את הקיצונים משני הצדדים." ~ אחרי פיגוע{{מקור}} * "אנו נאלצים לשלוח את חיילינו לשמור על המתנחלים ומשלמים על זה מחיר יקר." ~ בתגובה לפיגוע בו נרצחו 3 חיילים{{מקור}} * "אם הם חושבים שאני בוגד ורוצח או אלה שחושבים ביניהם, לי אין בסיס להידברות איתם... מי שחושב כך, יש לי את הזכות להתעלם ממנו. לא מאחריות לביטחונו. לא מאחריות לרווחת חייו. כי אני ראש ממשלה של כולם. אבל בסיס לאהבה עם אלה? בסיס להבנה עם אלה? איזו זכות יש להם אפילו להעלות על הדעת שהם יכולים לצפות לכך ממני, אם בתפיסתם אני כפי שהם מכנים אותי."{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על שמעון פרס''' * "לא חשבתי ש[[שמעון פרס]] מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס 'חתרן בלתי נלאה' זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין."{{הערה|מתוך '''פנקס שירות'''. לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 "היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה"], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010}} * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכול מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר – כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות." * "זו הפעם הראשונה שבה רב אלוף מצדיע בטלפון לסמל." ~ ל[[W:דב גולדשטיין|דב גולדשטיין]], אחרי שזה טבע את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" על שמעון פרס * "במסכנות לא בונים מנהיגות." ~ על [[שמעון פרס]], בנאום הניצחון בבחירות 1992 * "שמעון ירדוף אותי עד יומי האחרון." ~ לבנימין בן-אליעזר, על שמעון פרס * "יש בין שמעון פרס וביני [[שותפות]] מלאה לדרך. היו משקעים לא מבוטלים בעבר, כולכם מכירים אותם, והיכולת של שנינו ביחד להתגבר על משקעי העבר למען מטרה משותפת ששנינו מאמינים בה, אני חושב שזו תופעה נדירה בחיים הפוליטיים." ~ בתקופת הקדנציה השנייה שלו בראשות הממשלה{{הערה|שם=במילותיו שלו}} == על עצמו == * "זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח." * "בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל בו חוקרים התלמידים את מסתורי ה[[תנ"ך]] ונפלאות ה[[מתמטיקה]], בגיל 16 שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי ולצערי גם כדי להרוג." * "לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה." ~ בטקס בתחנת הכוח חדרה (הנקראת כיום על שמו, "אורות רבין"), 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו ==רצח רבין== [[קובץ:PikiWiki Israel 4571 Itzhak Rabin Memorial.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|האנדרטה לזיכרו של רבין במקום הירצחו ב[[תל אביב]]]] * "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה, לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך." ~ {{קישור|איתן הבר}} מודיע על מותו של רבין, 4 בנובמבר 1995, שעה 23:15 * "שלום, חבר." ~ נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]] לאחר רצח רבין (המקור בעברית) * "רצח רבין הוא קו שבר בחברה הישראלית כיוון שהסולידריות הבסיסית הזאת, בין אדם לאדם, נקטעה בשלוש יריות. יהודי רצח יהודי על רקע פוליטי, כי הוא לא הסכים עם דרכו. לא עוד 'אצלנו זה לא יקרה', לא עוד עם סגולה, לא עוד ההבנה שבקרב עמנו אנחנו מוגנים. 20 שנים עברו. אפשר היה, בעצם צריך היה לחשוב שאם הייתה כזאת סולידריות, אפשר יהיה למצוא דרכים לגשר על השבר, אבל המציאות מוכיחה את ההפך. השבר רק העמיק. אחת הסיבות המרכזיות היא ההתעלמות הבוטה מהסיבה לרצח – פוליטיקה. אף אחד לא מעז לדבר על פוליטיקה בהקשר של רצח רבין. השמאל מטשטש את הפוליטיקה כדי להפוך את רבין ל'של כולם' או לחילופין לקדוש, והימין בגלל החמאה על הראש, האחריות על אווירת ההסתה שהייתה בין הגורמים לרצח, אבל בעיקר – כי רבין רצה לפגוע במפעל ההתנחלות ובחלום ארץ ישראל השלמה." ~ איתי ורד{{הערה|איתי ורד, [https://itaivered.wordpress.com/2015/10/31/%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94/ "מות הקונספציה"], באתר מאחורי המצלמה, 31 באוקטובר 2015}} * "הילדים שנולדו לאחר רצח רבין, כבר ייצאו בקרוב לחייהם האזרחיים העצמאיים. קשה לתפוס את זה, אבל כבר שני עשורים חלפו מאז האירוע שהיה טראומה עבור אומה שלמה; ובשביל דור שלם, 'מורשת רבין' הוא כנראה מונח עמום משיעור אזרחות זניח." ~ מתוך פרויקט מיוחד לציון 20 שנה לרצח רבין (עמוד הפייסבוק "ליברל") * "תגיד, יוסי, אולי אתה זוכר על מה ולמה נרצחתי, כי אני כבר לגמרי מבולבל. שם לא רואים טלוויזיה, רק בגיהינום מרשים. רק ביום הזיכרון שלי מאפשרים לי להאזין לנאומים, אני מקשיב למה שאומרים, ולא מכיר את עצמי. לפעמים נדמה לי שרצחו אותי פורעים ערבים כשלמדתי ב'כדורי', או רוויזיוניסטים חמומי מוח כשסיכלתי את מזימת 'אלטלנה', או כרמטכ"ל ששת הימים כשהחזרתי את הכותל מהארכאולוגיה להיסטוריה. ולא רצחו אותי כראש ממשלת ישראל שרדף שלום, ועל כך רדפו אותו עד שהשיגו אותו. תסביר לי, למה אי אפשר לייצב גרסה לאחר 19 שנה, ולמה כל מחרחר מדון ומלחמה מתחזה לממשיך דרכי ומשתמש בשמי?! אומר לך את האמת, יצחק. אין לי תשובה טובה בשבילך, גם אני נבוך כמוך. הרי הרצח שלך מעולם לא נחקר. הארץ כיסתה דמיך מהרגע הראשון. פוליטיקאים ורבנים שהתירו את דמך יצאו פטורים בלא כלום, כי הממשלה והשב"כ לא באמת היו מעוניינים להתחקות על העקבות, מי יודע לאן יובילו. זקני העיר רחצו ידיהם – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' – ויד רחצה יד. הרשיעו את היורה, וזיכו את כל אלה שסימנו לו את המטרה. ומערכת בחירות התנהלה כסדרה, כאילו לא נודע מי היכה אותך וכאילו הקורבן נירצָה." ~ [[יוסי שריד]] בטור בעיתון בו הוא מנסה להביא את קולו של רבין ששואל על מה ולמה נרצח, וגם את תשובתו שלו ליצחק רבין.{{הערה|יוסי שריד, [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2484858 על מה נרצחתי בעצם?], באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014}} * "אני מאוד עצוב, ומאוד המום, מהפשע האיום והנורא הזה שבוצע כנגד אחד המנהיגים האמיצים של ישראל, ואחד מעושי השלום." ~ יו"ר הרשות הפלסטינית [[יאסר ערפאת]] לאחר שנודע לו על הרצח של יצחק רבין. == נאמר עליו == *"שמו של יצחק רבין עלה לדיון הציבורי לא מעט פעמים בעקבות השבעה באוקטובר: מתנגדיו מצביעים על אחריותו להסכמי אוסלו שהביאו לנסיגות ישראליות, ותומכיו מדגישים את החוכמה הטמונה בניסיונו לחתור להסכם עם אש״ף כדי לדחוק את חמאס מחוץ לאזור ההשפעה" ~ הדיון הציבורי על דמותו של יצחק רבין ז"ל בעקבות טבח ה7.10.2023 ובחירות 2026 (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 "לאן נעלם שמעון פרס?"], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "קחו לדוגמה את יצחק רבין; נדמה היה כי הוא מייצג נאמנה לפחות את הדורות של ילדי הארץ, אולם האמת היא כי לא היה דבר רחוק מזה. רבין היה קפדן, דקדקן, חרוץ, שונא אלתורים, מילה שלו הייתה מילה, והוא היה בוטה ואמיתי עד כאב. אהבנו אותו - והרוב המכריע של הציבור אכן אהב אותו - דווקא משום שהוא היה כל כך שונה מאיתנו, ונהנינו לשגות באשליה כי מה שאנחנו רואים בו נמצא אולי גם בנו, לפחות בפוטנציאל, אם נתאמץ" ~ על דמותו ואופיו של יצחק רבין (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "שום אזרח מאזרחי ישראל לא ישכח למר יצחק רבין את הזכויות הרבות שרשם בהיסטוריה של עמנו". ~ [[מנחם בגין]] בטקס חילופי הממשלות שנערך ב-21 ביוני 1977 ([https://www.youtube.com/watch?v=8goJ-TWaJB0&t=621s מקור]) * "יצחק יהיה רמטכ"ל כאשר הבטחתי לו... יצחק הוא בחור ישר ו[[תבונה|נבון]], ויש לסמוך עליו, אם כי הוא זהיר קצת יתר על המידה." ~ [[דוד בן-גוריון]], היומן האישי, 25 בנובמבר 1963 * "רבות דיברו ביצחק רבין הלוחם, מצביא השלום. פחות מדי דיברנו עליו כמשנה סדרי העדיפויות במדינה. אומנם הסיסמה של "שינוי סדרי העדיפויות" נטבעה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ב־1992. אבל לדידו של רבין זו לא הייתה סיסמה. מהיום הראשון לכהונתו היא לא נשארה כסיסמה. לא היה ראש ממשלה שהיה מעורב כל־כך כיצחק רבין בכל הנושאים החברתיים והכלכליים. הממשלה שבהנהגתו ביצעה בשלוש שנים מהפכות בתחומי החינוך, המחקר, התשתיות, הבריאות והפנסיה. אלה היו שנים של שגשוג כלכלי, של גידול מתמיד בצמיחה, של העמקת קליטת העלייה וגם של עלייה חסרת תקדים ברמת החיים של הפרט. בשלוש השנים של ממשלת רבין עלתה הצריכה הפרטית לנפש ביותר מ־20 אחוז! זו הייתה ממשלה בהנהגתו של מי שפעל ועשה למען הפרט ולמען החברה יותר מכל ראש ממשלה אחר. רבים מבין קודמיו דיברו הרבה על ענייני חברה ופרט, אבל נדמה לי, שכל ראשי הממשלה עשו פחות ממנו, מי שהצטייר לעיתים כחסר רגישות לבעיות בתחומים הללו. אלא שהרושם הזה היה הפוך לחלוטין מכפי שהוא היה, מנוגד לחלוטין לתוצאות עשייתו." ~ [[חיים רמון]], לשעבר יו"ר ההסתדרות ושר בממשלת רבין השנייה, בדברי הספד בבית נבחרי ההסתדרות, 12 בנובמבר, 1995 * "רצח רבין, זמן קצר לאחר שקיבל פרס נובל לשלום על חלקו בהסכם אוסלו, קיבע את דימויו בעיני רבים כנסיך השלום. איתמר רבינוביץ אינו מגדיר את יחסו של רבין אל הערבים בכלל, אך מנסה לפענח את עמדתו כלפי הסכסוך הישראלי־הערבי. בתוך כך הוא מנתח את השינויים שחלו מזמן לזמן ביחסו של רבין אל המרכיבים השונים של הסכסוך: מצרים, ירדן, סוריה, לבנון וה[[פלסטינים]]. זו גישה אפשרית לשאלה העיקרית: האם האמין רבין בשלום? ייתכן מאוד שבדומה לבן-גוריון לא האמין שיש פתרון לסכסוך ועל כן ניתן רק לנהל אותו. כך או כך, הניסיון למצוא נוסחה אחת שתבטא את גישתו של רבין לנושא משכנע פחות." ~ על מורשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'|תום שגב, [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.4363785 "בביוגרפיה שכתב על רבין, איתמר רבינוביץ שומר על דיפלומטיות"], באתר הארץ, 18 באוגוסט 2017}} * "כמו כל ראש ממשלה ישראלי, וכל נשיא אמריקאי, הוא מצא את עצמו מול 'תוכניות שלום', ומדי פעם אמר משהו שהתפרש כנכונות לוויתורים מסוימים. כשגריר בוושינגטון שיכלל את היכולת הזאת לדרגת אמנות כמעט; האמריקאים קראו לו 'האיש המעשן'. רבינוביץ מיטיב לתאר את העימות בין הנרי קיסינג'ר הייקה מהרווארד לבין רבין הצבר מכדורי, משחק שכולו נוכלות הדדית של שועלים. שר החוץ האמריקאי מגלה בתוך כך משיכה גדולה לתככי הפוליטיקה הישראלית ומזימותיה, והשגריר רבין לא התקשה לספק את תאוותו. פעם סיפר לו ש[[משה דיין]] פועל להכשלת נסיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לארצות הברית, כדי לקדם את סיכוייו לרשת אותה. מאיר ייחסה לרבין את תסמונת השגרירים – שביטויה הזדהות־יתר עם המדינה המארחת. בדומה לבנימין נתניהו ולברק (וגם לבן-גוריון), התלהב רבין מהאמריקניזציה של העולם; אביו חי ב[[ארצות הברית]] קודם שהתיישב בארץ ישראל."{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "נטייתו של [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] לשבח את רבין כמנהיג וכמדינאי מחייבת אותו שוב ושוב להתמודד עם סיפורה של השנאה האובססיבית שרשפה בינו לבין שמעון פרס. הרושם הוא שהתיעוב לפרס פעל לעתים קרובות כשיקול דומיננטי, לפעמים יחיד, בתהליך קבלת ההחלטות של רבין. שורשי האיבה נטועים אולי בכך שפרס קידם את הפרויקט הגרעיני של ישראל, בעוד שרבין התנגד לכך; לימים שינה רבין את דעתו ואפשר שלא סלח לפרס על שהקדים אותו. ואולי היה זה המתח בין 'הצבר התכליתי' ודל הדמיון לבין 'הילד הגולה הרומנטי', שבעיניו רק השמים היו גבול. ואולי, מי יודע, היה זה משהו אחר. רבינוביץ לא פיענח את מהות הפרשה הזו. חשוב לו לטעון שבסופו של דבר רבין ופרס הכירו בכך שאין להם ברירה אלא לחיות יחד,'תאומים סיאמיים', וששיתוף הפעולה ביניהם היה מועיל. זה פתרון דחוק: ייתכן שהפרק הזה בחיי שני האישים מחייב מחזאי גדול, לא היסטוריון. כך או כך, מבחינה ספרותית זה היה סכסוך ללא שאר־רוח: מהו 'חתרן בלתי נלאה' אשר שימש את רבין כדי לגדף את פרס לעומת 'נצר נתעב' ו'פגר מובס' ששלף [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[ספר ישעיהו]] כדי לגדף את חיים ויצמן. רבין של איתמר רבינוביץ אינו רק איש חלש, שטועה שוב ושוב, אלא גם ביש מזל ואף נגוע בשחיתות אישית. וכך יצא שדווקא במשמרת שלו איבדה מפא"י את השלטון בישראל אחרי כמעט 30 שנה; ודווקא מנחם בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים. הוא (רבין) ניסה להעמיד פנים שכישלונו בפוליטיקה לא נוגע לו, אבל [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] יודע לצטט מכתב ל[[גולדה מאיר]] שבו קבל רבין על שהפקירה אותו למשמיציו: 'את מעולם לא קמת להגן עלי', התבכיין. על רקע זה גם ההכרזה 'אני אנווט' (1992) נשמעת יותר כקריאת עידוד־עצמי מאשר כהכרזת מנהיג ומדינאי. הוא (רבין) לא מנע את שיחות אוסלו, אך נרצח לפני שנדרש להמשיך בתהליך. איתמר רבינוביץ מיטיב לתאר את אווירת ההסתה שקדמה לרצח. זה מבחן אמינות לא קל לביוגרף אוהד, אך הוא אינו מסתיר את חלקו של רבין עצמו באחריות לרצח. בתוך כך הוא מזכיר עיתונאים אשר כתבו בפירוש שחייו בסכנה; גם ראש השב"כ הזהירו, אם כי רק הציע לו ללבוש אפוד מגן ולא הכריח אותו לעשות זאת. רבין סירב ללבוש אפוד, העדיף שלא להשתמש במכונית המשוריינת שנרכשה בשבילו, ועמד על כך שימשיך להופיע בציבור. גם זה היה אולי שריד לנטייה לבוז לכללי זהירות שאפיינה את הפלמ"ח." ~ על חולשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "כשנבחרתי לרב הראשי לישראל התחיל הסיפור של אוסלו והדיונים על אוסלו ב', יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הדתות, נתן לי ביום שנבחרתי את המספר שלו על פתק ואמר: 'זה מספר הטלפון האישי שלי. דעתך חשובה לי, אם יש לך ביקורת, הערה או עצה טובה, תטלפן למספר הזה'. ניצלתי זאת פעם אחת ויחידה באותו שבוע." ~ הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|[http://glz.co.il/1363-101539-he/Galatz.aspx "רבין נתן לי את מספרו האישי ואמר: 'תתקשר'"], באתר גלי צה"ל, 14 ביוני 2017}} * "יצחק רבין ז"ל ב־1994 הייתה דמות שהיום נערצת על כולם. בג"צ אז פסק שאפשר לייבא נבילות וטריפות לארץ. אני הייתי אז ברבנות הראשית. ביקשתי מרבין, גם אריה דרעי פנה אליו, פניתי אליו, ואז, לא התביישו לומר, לחוקק 'חוק עוקף בג"צ', היה צריך רוב מוחלט כי הפסיקה הייתה על בסיס חוק יסוד. הוא טילפן מאחד לשני והצליח להשיג את הרוב הנדרש. לאחר מכן התברר שצריך להשיג שוב את כל ההסכמה כי התברר שהצביעו על בשר קפוא והחברה שעתרה לבג"צ אמרה שתביא בשר מצונן. רבין טרח שוב והשיג את הרוב הנדרש שהצביעו בעד החוק. התקשרתי אליו להודות לו והוא אמר לי 'צריך לזכור, אנחנו מדינה יהודית'." ~ הרב הראשי לשעבר [[ישראל מאיר לאו]] על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|עמית דניאל, [http://www.93fm.co.il/radio/395555/ "הגרי"מ לאו: "פרצה שלא ניתן להסכים אתה; חולדאי אינו אויב השבת"], באתר קול-חי, 20 באפריל 2017}} * "אלה שנולדו אחריו, אין להם למה להתגעגע. דמותו של יצחק היא לא דמות חיה בעיניהם. מתגעגע מי שהכיר." ~ רחל יעקב רבין על אחיה{{הערה|בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-504865 "יגאל עמיר ניצח והמדינה איבדה כיוון: אחותו הקטנה של רבין מדברת"], באתר מעריב, 24 באוקטובר 2015}} * "שואלים אותי: למה אתה מתגעגע ביצחק רבין? והתשובה היא כמובן ליצחק רבין עצמו. אני מתגעגע לאיש שירד לחיי במובן הטוב של המילה. אני מתגעגע לאיש שגנב איתי את כל השוקולדים מהבונבוניירה וביקש שלא אספר לאף אחד, גם לא ללאה. לעשן הסיגריות שאפף אותו, למאפרות המתמלאות ללא הרף. לטירוף שלו לדיוק. לעמידה בלוחות הזמנים. לחתונות שהגענו אליהן בשבע וחצי בערב כי כך היה כתוב בהזמנה, ולא מצאנו לא חתן ולא כלה ולא חתונה. לדממה שהשתררה בחדר העבודה שלו אחרי שהחליט על פעולה צבאית מסוכנת ואחרי ששרי הממשלה והקצינים הלכו לדרכם והותירו אותו לבד עם המחשבות וההרהורים. אני מתגעגע להיסוס שלו, למעצור, לשניות הקשות כאשר עמד לפני דלתות של בני משפחות שכולות, כמו מסרב להיכנס פנימה. אני מתגעגע גם לנזיפות שלו ולחסרונותיו: לירידה שלו לפרטים הקטנים והלא תמיד נחוצים וחשובים, לבוטות שלו, לעלבונות שלא היו במקומם, למלים המיותרות, למבטים שלא תמיד היו סימפטיים ואמרו הכול. לעצבנות שלו, לקוצר הרוח. אני מתגעגע להיסוסים שלו ולשיקול הדעת. לניסיון העצום שצבר במסלול חייו, ללילות בלי שינה, לסדר היום המטורף, לקור שנדף ממנו, לחום שהוא ידע להעניק לסביבתו, לדאגה העצומה שלו לחיי כל חייל, לבכי שלו בלי דמעות עם כל הודעה על פיגוע. לחריקת השיניים. אני מתגעגע גם ואולי עוד יותר לתנופת העשייה האדירה בימיו של יצחק רבין: למחלפים שנבנו בכל הארץ, לכבישים שהורחבו, לשעות החינוך שהוכפלו ושולשו, לצמיחה שזינקה לגבהים, למלחמה המוצלחת באבטלה שירדה לתחתיות, לתיירות שהגיעה לשיאים, לעשרות המפעלים החדשים, לבנייה העצומה ביקנעם ובאור עקיבא, בבאר שבע ובירושלים. אני מתגעגע ליחסים שפרחו עם טוניס ומרוקו, קטאר ועומאן, עם בחריין ודובאי וירדן. ללחיצות הידיים עם עשרות מנהיגים מקצווי עולם. כן, אני מתגעגע." ~ {{קישור|איתן הבר}} (ראש לשכתו של יצחק רבין) בטור במלאות 20 שנה לרצח רבין * "רבין לא היה אוסלו, ולא היה ששת הימים, ולא באמת אהב ערבים, ולא ממש שנא מתנחלים. הוא היה קצת מכל אלה והרבה דברים נוספים. רבין היה ישראלי, ציוני, פטריוט. הוא היה הבן של רוזה ונחמיה. הוא היה מפקד חטיבת הראל, הוא היה רמטכ"ל, הוא היה שר ביטחון. היה לו פתיל קצר, כי הוא היה ג'ינג'י. הוא אהב ויסקי (אבל לא השתכר) ו[[כדורגל]]. הוא עישן בשרשרת, חשב מהר ודיבר לאט. הייתה לו כהונת בוסר אחת קצרה, וכהונה נוספת, ארוכה יותר, שהסתיימה באסון. הוא היה ביטחוניסט, ביצועיסט, שהבין את הבעיה הדמוגרפית ורצה מאוד להיפרד מהערבים. הוא ניסה, אבל לא הצליח. אין לי מושג מה היה קורה אלמלא נרצח. אי אפשר לנבא תהליכים כאלה. אני לא מאמין שהוא היה נותן למצב להתדרדר יותר, ואני מתקשה לראות אותו מבטל הכול וחוזר לנקודת ההתחלה. יצחק רבין היה ישראלי שלחם למען המקום הזה ואהב אותו אהבת נפש, ויותר מכל דבר אחר, הוא היה מנהיג שדיבר אמת. ולזה, לפחות אני מתגעגע." ~ {{קישור|בן כספית}} במלאת 20 שנה לרצח רבין{{הערה|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-502915 עשרים שנה לרצח רבין: 1 מכל 5 ישראלים מאמין שיגאל עמיר הוא לא הרוצח"], באתר מעריב, 18 באוקטובר 2015}} * "בכל שנה ביום העצמאות מזמינים את מפקדי ששת הימים לבית הנשיא. בשבילי זה מפגש די עצוב – שר הביטחון היה [[משה דיין]] והיום הוא איננו, הרמטכ"ל היה יצחק רבין – איננו, אלוף פיקוד צפון [[דוד אלעזר|דדו]] – איננו, אלוף פיקוד מרכז [[w:עוזי נרקיס|עוזי נרקיס]] – איננו. אני מרגיש שנשארתי בין הבודדים, עצוב." ~ אלוף (במיל') [[w:ישעיהו גביש|ישעיהו גביש]] על דור ההנהגה של [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|דרור גלוברמן, [http://www.mako.co.il/tv-people/articles/Article-03ccf386a18cc41006.htm "שייקה גביש נזכר בהפרת הפקודה של שרון: "הוא אמר 'אריק לא מגן, אריק תוקף'"], באתר mako,{{כ}} 17 באפריל 2015}} * "מורשת רבין היא עבורי גם מורשת של מנהיגות, מנהיגות מעצבת ועמידה באומץ מול החלטות הקשות. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כלוחם. והוא היה מנהיג ללא תירוצים, כחבר כנסת, שר, וראש ממשלה. מי שידע לשאת באחריות, כראש ממשלה, לפעולה המוצלחת באנטבה, ידע גם לשאת באחריות, כראש ממשלה, לכישלון מבצע השחרור של נחשון וקסמן הי"ד. אצל רבין, גם הניצחונות וגם הכישלונות לא היו יתומים. עבורי רבין, כן, דווקא הוא, הוא אבי הקריאה שעלתה מהכיכרות לפני שלוש שנים לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל, להפניית הזרקור פנימה. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים, שהוא הנהיג בממשלתו השנייה, תחת הכותרת, 'שינוי סדרי עדיפויות'." ~ נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] סופד לרבין ביום הזיכרון ה־19 להירצחו{{הערה|יוני גבאי, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C.html הנשיא רובי ריבלין: יצחק רבין - מורשת של מנהיגות], באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2014}} * "יצחק רבין, הנץ האידאולוגי, הבין ששמירת התשוקה לבית לאומי מחייבת היפרדות מהישגי המלחמה המפוארת ביותר שהוביל כמצביא. זו לא הייתה הבנה חטופה, קלת דעת או גסת לב. ההבנה העמוקה, המורכבת, החמוצה־מתוקה, הבשילה אצלו בשנות שירות ארוכות, במדים ובעניבות, בשדה הקרב ובאולמות הפוליטיקה, ובאופן אירוני כאמור, חייבה דווקא אותו להוביל את עמו להיפרדות מנכסים שהוא עצמו קידש, שהוא עצמו חתר להשיג, כדי לשמור על הדבר הגדול והחשוב יותר: הציוויליזציה היהודית המודרנית." ~ [[נועה רוטמן]], נכדתו{{הערה|נועה רוטמן, [http://www.haaretz.co.il/israel-peace-convention/1.2347129 "מדינת ישראל כבר 20 שנה ללא מנהיג"], באתר הארץ, 23 ביוני 2014}} * "יצחק רבין בין דור המייסדים, דור שהחברה הייתה בראש מעייניו. דור מגויס, מחויב, מאמין בצדקת הדרך, קשוב למצוקות ולצרכים. דור שגם עשה שגיאות, ודאי, אבל בתום לב וללא כוונות זדון. בטחון ישראל, שלום ישראל, עתיד ילדינו, אלה היו לנגד עיניו, כשבחר ללכת בדרך השירות הציבורי, להניח את האגו ואת התפנוקים בצד. כזה היה הדור, כזה היה יצחק רבין. מנהיג שהאמין במטרה, שהאמין באנשים, אהב את העשייה. בשבילנו, פקודיו בצה"ל, הוא היה מפקד, אח גדול, מורה הדרך. ראינו אותו בחפ"קים, ראינו אותו בתרגילים, בדיונים ובתהליך וקבלת החלטות קשות וכבדות. קל היה לראות ביצחק רבין את אשר על לבו. את ההנאה בקשר עם האנשים חיילים ומפקדים, במגע עם הדור הצעיר, ואת כאב־המחיר הכבד שגבו המלחמות ומה שביניהן. יצחק רבין היטיב לנהל מלחמות ומערכות, ללא חדוות־הקרב ושמץ של התלהמות. באחריות, בבקיאות מעוררת הערצה בפרטים, וביכולת קליטה וניתוח שעשו בית־ספר לכולנו. ידענו שאפשר לסמוך עליו, ידענו שנקבל גיבוי, אבל ידענו גם שהוא מצפה מאיתנו למיטב ולמירב, ושאפנו שלא לאכזב אותו לעולם. יצחק רבין היה איש של אמת, גם שהיא לא הייתה נוחה לו או לסביבה. גם היא יוצרת קושי בהתקדמות בדרך שחשב לנכונה. מנהיג שפיו ולבו שווים. הוא שילם על כך בחייו. משסירב לייפות את המציאות, להתאימה לאוזנו וטעמו של השומע, משבחר ללכת בדרך שראה הולמת את טובת העם והחברה, חתם את גורלו. ואנחנו לא היינו שם, כולנו, כדי לשמור עליו." ~ הרמטכ"ל ה־15, רב אלוף (במיל') [[אמנון ליפקין-שחק]], באזכרה לציון 3 שנים לרצח רבין{{הערה|[http://www.rabincenter.org.il/Web/He/Persona/People/Eulogy/Lipkin/Default.aspx מרכז רבין לחקר ישראל], 1 בנובמבר 1998}} * "חמישה היו יסודות מנהיגותו של יצחק רבין – ראשית, תום הלב הביישני של הנער המחונן מכדורי, ואותות האמת והפשטות שקרנו מכל מעשיו לכל אורך דרכו; שנית, הפיכחון האכזרי ונטול האשליות של שיפוטו והערכותיו; שלישית, האבחנה החדה והפסקנית בין עיקר לטפל; רביעית, הבנתו את סוד רתימתם של אנשים מסביבו לשיתוף פעולה יוצר; ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא שבשבת, בוחן תמיד לאן נכון להוביל – ולא לאן נושבת הרוח." ~ [[אהוד ברק]] סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60|אהוד ברק, 2008, "יצחק רבין – מפקדם של מפקדים", בתוך: '''ישראל 60''' עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות"}} * "יצחק רבין (כרמטכ"ל) שלח אותנו (סיירת מטכ"ל) אל מבחן אש ראשון בפעולות גמול, באמצע שנות השישים. בפקודתו יצאנו פעם אחר פעם הרחק מעבר לקווי האויב, כאשר הוא מעניק לנו את שרביט הרמטכ"ל שבשטח, אך נותר כל הלילה במוצב פיקוד קדמי, דואג, מעשן בשרשרת, דרוך, כמעט כוסס ציפורניים – לפרוס לנו רשת ביטחון של גיבוי וניסיון." ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} * "יצחק רבין (כשר ביטחון) היה גם הראשון בקצה קו הטלפון השחור או האדום, לקבל מאיתנו כמהלומות פטיש כבדות את הבשורות הקשות על הנפגעים בצידנו. יחד הלכנו, תמיד, אל מקום האירוע, אל הלוחמים בני השמונה־עשרה או העשרים, לאחר ליל קרב, שבו אבדו להם טובי חבריהם ומפקדיהם – ויצחק מתחקר ומברר כל פרט! לא מוותר ולא מעגל שום פינה! תובע ומדרבן מפקדים, תומך ומגבה את הלוחמים הצעירים!" ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} ==ראו גם== * [[נאום הר הצופים]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=יצחק רבין|ויקיטקסט=מחבר:יצחק רבין|שם ויקיטקסט=יצחק רבין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{רמטכ"לים}} {{מיון רגיל:רבין, יצחק}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] [[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] [[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]] jahm16ttq27mik4094sgj5z6w86uexz 241276 241275 2026-10-20T05:54:44Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליו */ 241276 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg|ממוזער|190 פיקסלים|יצחק רבין]] '''[[w:יצחק רבין|יצחק רבין]]''' (1 במרץ 1922 - 4 בנובמבר 1995), פוליטיקאי ישראלי, כיהן כרמטכ"ל השביעי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שגריר ישראל ב[[ארצות הברית]], שר וראש הממשלה החמישי של [[ישראל]] בשתי תקופות כהונה. ==מדינת ישראל == * "האלימות היא כרסום יסוד ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב־92, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך." ~ מתוך [[S:נאומו האחרון של יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)|נאומו האחרון]] בעצרת השלום בה נרצח, 4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו * "אין לנו מכרות [[זהב]], אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר." * "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום." * "אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו, העם לא משרת אותנו – אנחנו משרתים את העם." ~ מתוך נאום כינון הממשלה, 13 ביולי 1992 ==השלום== [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Yitzhak Rabin and King Hussein of Jordan.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|יצחק רבין עם [[W:חוסיין, מלך ירדן|חוסיין, מלך ירדן]], 1994. "אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר... היום: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]." ~ בנאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, 26 ביולי 1994]] * "[[שלום]] עושים עם אויבים." * "השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות." * "אין דרך לישראל בלי [[כאב|מכאובים]]. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה." * "די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו כמוכם: אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין." * "אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים [[עולם]] טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי." * "לאחר [[מלחמה|מלחמות]] ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־‎2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "ואני, מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל ובצבא השלום, אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת." ~ נאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, וושינגטון, 26 ביולי 1994, מתוך הספר "רודף שלום" * "הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול." ~ מתוך עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, 1995 ==ירושלים == * "כל ההיסטוריה של העם היהודי נמצאת בין חריצו של הכותל הקדוש הזה." ~ מתוך הפרק הראשון בספרו 'פנקס שירות' * "[[ירושלים]] שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי. היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים. ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד." ~ נאום בכנסת, 1992 * "[[ירושלים]] השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי." ~ במהלך ישיבת הכנסת, ‎21 בספטמבר 1993{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html פרוטוקול]}} * "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על [[ירושלים]] המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום." ~ מתוך נאום בפני תלמידי תיכון, 1995 * "ממשלה זו, כמו כל קודמותיה, מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל. ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל. הממשלה נחושה בדעתה, כי ירושלים אינה נושא למיקוח." ~ נאום בכנסת, 15 במאי 1995 * "עיקרי השינויים – לא כולם – כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... משא־ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ־‎4 במאי ‎1996. כזכור, הוא יסתיים ב־‎4 במאי ‎1999. מובן כי משא־ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף." ~ מתוך נאומו האחרון בכנסת, אחרי הסכם אוסלו השני, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} ==צה"ל == * "מטרת צה"ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע." ~ כרמטכ"ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]] * "בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי"ר של צה"ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה"ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לשעותיהם היפות ביותר."{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר "[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]", מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8}} * "מי שהולך להתעמת עם צה"ל באבנים ובקבוקי תבערה, שידע שהוא מסתכן בנפשו."{{הערה|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/12/27/01/article/73/?srpos=3&e=--1988---1989--he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91+%d7%a4%d7%a8%d7%92-------------1}} ==מלחמת העצמאות == * "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]]{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 "מחרדה לא בונים מדינה"], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011}} * "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת." ~ "פנקס שירות", עמ' 568 == מלחמת ששת הימים == * "אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה"ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה"ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]]." ~ בראיון על מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}}} * "אודה, כי כשבועיים עד חודש אחרי מלחמת ששת הימים האמנתי, כי הייתה זו האחרונה במלחמותינו. קשה היה לי להאמין, שאחרי ניצחון ישראלי מוחץ כזה ותבוסה ערבית כל־כך קשה, לא יתפכחו מדינות ערב ולא יגיעו למסקנה, שתפארתן לא תהיה עוד על דרך המלחמה. אחרי כחודש, הגעתי למסקנה כי הייתי כחולם. המציאות הייתה שונה בתכלית. ראיתי, כי ככל שהמכה הייתה חזקה יותר, היא הולידה בקרב מנהיגי מדינות ערב [[רגש]]ות נקם חריפים יותר, והיערכות מחודשת לקראת מלחמות נוספות." ~ בראיון על [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|שם=רויכמן 2006}} ==מדיניות == * "אנחנו משאירים לכם את מתינו, תנו להם משמעות." * "אי־אפשר לשחוק את כושר־הלחימה ורצון־הלחימה של עם בן עשרות מיליונים, המאמין בלהט בקדושת מטרתו." ~ לעיתונאי ג'ו אלסופ, על מלחמת וייטנאם, 1968{{הערה|'''פנקס שירות''', כרך ראשון, עמ' 217}} * "כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות – היא מחלישה ולא מחזקת. לא אכנס לפסיכולוגיה, גם בזה אני לא מבין גדול. אבל אני יכול להגיד שמחרדה לא בונים מדינה. ובחרדה לא בונים צבא ותורת ביטחון, והיא לא החומר הנכון לבנות בו מדיניות למיצוי הישגי מלחמה... [[חרדה]] היא עניין מסוכן לאנשי צבא ולמדינאים, ופאניקה היא אסון."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם ה[[חינוך]] של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם ה[[תקווה]] של האדם." ~ דבריו בישיבה הראשונה של הכנסת ה־13 והשבעת ממשלתו ב־13 ביולי 1992{{הערה|אלינור פוקס, [http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-c6ad0c74472fc31006.htm עזרו לסתיו שפיר לכתוב את הנאום הראשון שלה בכנסת], באתר mako,{{כ}} 19 בפברואר 2013}} * "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל." ~ בעצרת לציון 25 שנה לחידוש ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, יוני 1992 * "אני לא רוצה לראות פה את ג'בליה." ~ בביקור בכפר שלם, משווה את השכונה המוזנחת למחנה הפליטים הפלסטיני, 1993{{הערה|יניב כרמל, [http://www.davar1.co.il/105302/ כפר שלם מחכה לרבין], באתר דבר ראשון, 17 בינואר 2018}} * "אני לוקח עליי את האחריות, אני אחראי שלא הצלחנו להביא את נחשון הביתה." ~ במסיבת עיתונאים לאחר היוודע תוצאות מבצע החילוץ הכושל של [[W:חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]] <ref>'עשרים שנה לחטיפת נחשון וקסמן, חוזרים למרוץ להשגת מידע על מיקומו', באתר ISRAEL DEFENCE,{{כ}} 22 בדצמבר 2014</ref> * "כאן בארץ־ישראל חזרנו ובנינו עם. כאן בארץ־ישראל הקמנו מדינה. ארצם של הנביאים, זו שהנחילה לעולם את ערכי המוסר, המשפט והצדק והושבה אחרי אלפיים שנות גלות לבעליה החוקיים, בני העם היהודי ועל אדמתה בנינו בית לאומי ומדינה לתפארת. אולם לא חזרנו אל ארץ ריקה. היו כאן פלשתינים שנאבקו נגדנו במשך ‎100 שנות פרעות ודמים. אלפים רבים משני הצדדים נהרגו בקרב על אותה פיסת אדמה, על אותה כברת ארץ. אליהם הצטרפו גם צבאות מדינות ערב." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "לא יהיה נורא אם ניסע לגוש עציון באשרת תייר." ~ לאחר ביקור בגוש עציון במהלך מערכת הבחירות 1977, בהתייחסו לאפשרות של קיום הישובים היהודיים שם תחת שלטון ירדן. * "לפני 25 שנים נפגשו נשיא [[ארצות הברית]] וראש ממשלת ישראל. [[לינדון ג'ונסון]] שאל אז את [[לוי אשכול]]: 'אדוני ראש הממשלה, איזו מדינת ישראל אתה רוצה?' היום, 46 שנים אחרי הקמת המדינה, 26 שנים אחרי [[מלחמת ששת הימים]], אולי הגיע הזמן להשיב על השאלה הזו: איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים?" ~ אוגוסט 1993 * "הדרך היחידה להדביר טרור היא להילחם בו." ~ בעקבות חטיפת טיסה 648 של איג'יפטאייר, 1985 * "נלחם בטרור כאילו אין שלום, ונעשה שלום כאילו אין טרור." * "אל מול שימוש בכוח, אם ברצוננו להתקיים כמדינה, עלינו לעשות החלטות קשות." ~ בשיא [[w:האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה הראשונה]] כיוצא ממשפט אחר שאמר: "תשברו להם את העצמות." * "רצח פלסטינים על ידי יהודים לא יעצור את השלום." ~ לעיתון מעריב, לאחר פיגועי התופת במרכז הארץ, 11 בספטמבר 1995 * "איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ה[[W:הפרטה|הפרטה]] כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור איסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום" ~ [[הארץ]], 21 בנובמבר 1993 * "ה[[אדם]] אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." == היחסים עם הפלסטינים == [[קובץ:Bill Clinton, Yitzhak Rabin, Yasser Arafat at the White House 1993-09-13.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|"אנו כמוכם – [[אדם|אנשים]] שרוצים לבנות בית, לטעת [[עץ]], [[אהבה|לאהוב]] ולחיות לצדכם, ב[[כבוד]], באהדה, כבני אדם, כבני חורין. אנו נותנים היום סיכוי לשלום, ואומרים לכם בקול צלול: 'עד כאן'." ~ בנאום בכנסת, 21 בספטמבר 1993]] * "מדינה פלסטינית בגדה תהיה תחילת הסוף של ישראל." ~ 1974 * "מדינה פלסטינית בין ישראל לירדן תהיה סרטן בלב המזרח התיכון." ~ בראיון ל"ניוזוויק", 1975 * "אני לא חושב שאפשר להתקיים לאורך ימים, אם לא רוצים להגיע לאפרטהייד, במיליון וחצי ערבים בתוך מדינה יהודית, שהריבוי שלהם תמיד יהיה גדול יותר." ~ על רקע אפשרות פינוי ההתנחלויות, 1976{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רוצה לתת לאש"ף את האשראי המגיע לו ולומר שאין הם מסתירים את כוונתם האמיתית לחסל את ישראל." ~ ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1980 * "ערפאת עדיין הוא מהווה את גורם הטרור המרכזי גם אם הוא מתכחש." ~ בראיון בערב חדש, 1985 * "אינני רוצה מיליון שבע מאות פלסטינאים שיהיו אזרחי ישראל... אני תומך [באוטונומיה לפלסטינאים]... אני בעד להתחיל בזה." ~ בעימות הטלוויזיוני עם יצחק שמיר, לפני בחירות 1992 * "האגודה לזכויות ה[[חמאס]]." ~ על האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ נגד גירוש 400 מחבלים ללבנון * "למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה." ~ כאשר הגיב לעתירת ארגון זכויות האדם נגד גירוש מחבלי חמאס, 1992 * "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון." ~ בהרצאה בפני חברי מכון וושינגטון, 2 בספטמבר 1992{{הערה|עיתון חדשות, 3 בספטמבר 1992|}} * "לא נוכל לעבור לסדר היום בעקבות סדרת מעשי הרצח שביצע החמאס." ~ בעת החלטתו לגרש ללבנון מחבלי חמאס בעקבות רציחת שוטר מג"ב * "מדינה פלסטינית בכל סוג שלה, זה אומר שמדינת ישראל תחיה יום יום עומדת על משמרה." ~ בראיון לשלום ירושלמי, מעריב, 1993 * "נבלע כדור נגד בחילה ונלך." ~ כשנשאל כיצד יוכל ללחוץ את ידו של [[יאסר ערפאת]], 1993 * "יואל, לא יהיה הסכם קבע! על ירושלים אי אפשר להשיג הסכם! נמשיך להתנהל עם הסדרי הביניים, ובינתיים אף ישוב יהודי לא יזוז ממקומו." ~ על פי יואל בן נון במאמרו "רבין שלא הכרתם", 11 בנובמבר 2005 * "אם ניתן לערפאת מדינה משלו, הוא ייקח גם את המדינה שלנו איתו." ~ בראיון לנחום ברנע, ידיעות אחרונות, 1994 * "גבולות מדינת ישראל במסגרת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני [[מלחמת ששת הימים]]." * "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה... כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית; לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. וכו' וכו' וכו'. כל הדיבורים... הליכוד פוחד פחד מוות משלום. פחדני השלום. זהו הליכוד של היום." ~ על איום הטילים, 1994 * "המשטרה הפלסטינאית תילחם בחמאס... בלי 'בצלם', בלי בג"צ ובלי 'אמהות נגד שתיקה'." ~ לעיתונאים ובנסיבות שונות, מרץ 1994, ובעקבות אמירתו על חוסני מובארכ, שסיפר לו על מדיניות הריסת בתים במצרים: "להם אין בג"צ ואין 'בצלם'" * "בלי שיובטח ביטחון הישראלים ותינתן תקווה חדשה לפלסטינים, לא תושג מטרת ההסכם. הרבה מאד תלוי בפלסטינים. אנו הולכים אל הדרך החדשה בתקווה גדולה, ברצון עז, ויודעים כי יש בה סיכויים נפלאים – אך גם חששות כבדים. אנו משוכנעים כי שני העמים יכולים לחיות על אותה פיסת אדמה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "אני פונה אל בני העם הפלסטיני ואומר: שכנינו הפלסטינים, מאה שנות דמים נטעו בנו איבה זה לזה. מאה שנים ארבנו לחייכם – ואתם ארבתם לחיינו. הרגנו בכם ואתם הרגתם בנו. אלפי קברים שלכם, אלפי קברים שלנו, מכסים את ההרים והוודאיות, והם ציוני דרך כואבים בהיסטוריה שלכם ובהיסטוריה שלנו. היום אתם ואנו מושיטים יד לשלום. היום אנו מתחילים ספירה אחרת. העם בישראל מצפה שלא תאכזבו אותו. תנו לתקווה החדשה לפרוח. לא קל לשכוח את העבר. אבל ננסה לגבור על משקעים ומכשולים, כדי להאיר אופק חדש." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "כאן נולדנו, כאן יצרנו עם, כאן יצקנו מקלט לנרדפים וכאן בנינו מדינת מופת דמוקרטית. ואולם, אין אנו לבדנו על האדמה הזו. לכן, אנו חולקים את האדמה הטובה הזו היום עם בני העם הפלסטיני, כדי לבחור בחיים." ~ 1995 * "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967." ~ מתוך נאומו בכנסת במועד אישרורו של הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים, 5 באוקטובר 1995. מתוך דברי הכנסת, ישיבה שע"ו, 5 באוקטובר 1995, חוברת מ"ה.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר|[http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_RabinSpeech6.htm הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במליאת הכנסת, על אישור הסכם ישראלי-פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה], בכנסת, 5 באוקטובר 1995}} * "ישות שהיא פחות ממדינה." ~ על הרשות הפלסטינית{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "מרצחי השלום ואויביו." ~ על ארגוני הטרור הפלסטיני, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} == פוליטיקה == * "התרגיל המסריח." * "הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית." ~ על [[w:התרגיל המסריח|התרגיל המסריח]] * "בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה." ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992 * "אני אחליט ואני אנווט." ~ בעקבות ניצחון [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]] ב[[w:בחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]], 1992 * "איך אומרים ברדיו 'הכול דיבורים'? אז הכול דיבורים!" ~ בראיון ל[[W:רזי ברקאי|רזי ברקאי]] בתכנית הרדיו "הכל דיבורים", 1990 '''על אישים וקבוצות''' * "מוצג ארכיאולוגי." ~ על [[מנחם בגין]] * "הפודל של פרס." ~ על [[W:יוסי ביילין|יוסי ביילין]] * "נפולת של נמושות." ~ על היורדים מהארץ, בראיון לקראת יום העצמאות של מדינת ישראל, 1976 * "אחד כמוהו הוא ברכה ב[[W:המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]], עשרה כמוהו – אסון לאומי." ~ על [[אריאל שרון]] * "אט אט פורשים חברינו מארץ ה[[חיים]], ואנו נפרדים מהם בכאב. הולך וכלה מן הארץ דור אשר ב[[היסטוריה]] המפוארת של המדינה ייחקק על לוחותיו התואר 'בוני מדינת ישראל וכוח המגן שלה'. זו הייתה – ועודנה – זכות גדולה להיות בחבורה הלא־גדולה הזאת, שעליהם ועל שכמותם כתב [[נתן אלתרמן]]: הם נשאו את עמם עלי שכם." ~ סופד בדיון בכנסת ל[[חיים בר-לב]] ו{{קישור|אהרן יריב}} שהלכו לעולמם{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19940511@19940511001@001.html הודעת הממשלה על ההסכם עם הפלסטינים בנושא עזה ויריחו], באתר הכנסת, 11 במאי 1994}} * "המתיישבים יכולים להסתובב כמו פרופלור." ~ על התנגדות מתיישבי רמת הגולן לכוונתו לדון במסירת רמת הגולן לידיים סוריות * "אט אט הם אינם כבר בינינו. אט אט הולכים הם ונעלמים." ~ על ניצולי השואה, בנאום האחרון שנשא לערב יום השואה, 1995 * "אני חושב שזה בכלל הקצנה כל כך מגוחכת שפשוט השלמתי עם זה שיש מטורפים ושאינם מבינים ודאי את המילה 'בוגד', שמישהו תוקע להם את זה בפה והם חוזרים על זה. מה זה 'בוגד'? אני בגדתי במשהו?"{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על המתנחלים''' * "חברים, העסק מסובך מאוד. תאונות דרכים, באיזה בתי משפט ישפטו? מהירות מופרזת, גניבת רכב. יש דברים שבמציאות כזאת אין להם פתרונות חלקים, כי כל רעיון האוטונומיה, הסדר הביניים, הוא רעיון מורכב. הוא הומצא כשכמעט לא הייתה התיישבות יהודית בשטחים, כשאז כל העניין היה הרבה יותר פשוט. ההתיישבות היהודית, בעיקר באזורים הצפופים, סיבכה את החיים – זו הייתה המטרה הפוליטית שלה. זו הייתה התיישבות פוליטית ולא ביטחונית, בלי שום תרומה ביטחונית. הם באים הנה להפגין, אבל צה"ל וחיילי מילואים שומרים על היישובים שלהם, לא הם." ~ ישיבת הממשלה, 30 באוגוסט 1993, בעת דיון על אישור הסכם אוסלו א' * "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר – סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית." ~ על אי הציות לחוק של תנועת המתנחלים, מתוך ספרו "פנקס שירות", 1979 * "בפרספקטיבה היסטורית, יחשוב אדם במה מדינת ישראל עסקה ב־1976, באיזה מקום מחורבן שאין לו שום משמעות, בוויכוח מיסטי שמיקדו סביבו את בעיית הקיום של מדינת ישראל. לא יאומן." ~ על ההתנחלות בקדום{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רואה בגוש אמונים את אחת הסכנות הכי חמורות במדינת ישראל, כתופעה. וברגע שהם לא ידעו להבחין בין כל ויכוח לגיטימי על מדיניות ההתנחלות ועל כל נושא שהוא, האנשים האלה ממיטים אסון על ישראל... גוש אמונים איננו תנועה התיישבותית שהיא בבחינת סרטן לרקמה החברתית־דמוקרטית של מדינת ישראל. אני מדבר על התופעה של גוף שלוקח את ה[[חוק]] לידיו. ותופעה כזו, אסור לה שתהיה קיימת."{{הערה|שם=במילותיו שלו|מתוך הסרט הדוקומנטרי '''רבין: במילותיו שלו'''}} * "[אחראי] קודם כול לביטחונם של 98 אחוזים מאזרחי ישראל."{{מקור}} * "אריאל, עמנואל ושלומיאל."{{מקור}} * "אני אמרתי לו ללכת למכור להם ביצים?" ~ בתגובה לרצח של יהודי שהיה בעסקי מסחר עם ערבים{{מקור}} * "יש לרסן את הקיצונים משני הצדדים." ~ אחרי פיגוע{{מקור}} * "אנו נאלצים לשלוח את חיילינו לשמור על המתנחלים ומשלמים על זה מחיר יקר." ~ בתגובה לפיגוע בו נרצחו 3 חיילים{{מקור}} * "אם הם חושבים שאני בוגד ורוצח או אלה שחושבים ביניהם, לי אין בסיס להידברות איתם... מי שחושב כך, יש לי את הזכות להתעלם ממנו. לא מאחריות לביטחונו. לא מאחריות לרווחת חייו. כי אני ראש ממשלה של כולם. אבל בסיס לאהבה עם אלה? בסיס להבנה עם אלה? איזו זכות יש להם אפילו להעלות על הדעת שהם יכולים לצפות לכך ממני, אם בתפיסתם אני כפי שהם מכנים אותי."{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על שמעון פרס''' * "לא חשבתי ש[[שמעון פרס]] מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס 'חתרן בלתי נלאה' זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין."{{הערה|מתוך '''פנקס שירות'''. לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 "היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה"], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010}} * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכול מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר – כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות." * "זו הפעם הראשונה שבה רב אלוף מצדיע בטלפון לסמל." ~ ל[[W:דב גולדשטיין|דב גולדשטיין]], אחרי שזה טבע את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" על שמעון פרס * "במסכנות לא בונים מנהיגות." ~ על [[שמעון פרס]], בנאום הניצחון בבחירות 1992 * "שמעון ירדוף אותי עד יומי האחרון." ~ לבנימין בן-אליעזר, על שמעון פרס * "יש בין שמעון פרס וביני [[שותפות]] מלאה לדרך. היו משקעים לא מבוטלים בעבר, כולכם מכירים אותם, והיכולת של שנינו ביחד להתגבר על משקעי העבר למען מטרה משותפת ששנינו מאמינים בה, אני חושב שזו תופעה נדירה בחיים הפוליטיים." ~ בתקופת הקדנציה השנייה שלו בראשות הממשלה{{הערה|שם=במילותיו שלו}} == על עצמו == * "זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח." * "בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל בו חוקרים התלמידים את מסתורי ה[[תנ"ך]] ונפלאות ה[[מתמטיקה]], בגיל 16 שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי ולצערי גם כדי להרוג." * "לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה." ~ בטקס בתחנת הכוח חדרה (הנקראת כיום על שמו, "אורות רבין"), 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו ==רצח רבין== [[קובץ:PikiWiki Israel 4571 Itzhak Rabin Memorial.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|האנדרטה לזיכרו של רבין במקום הירצחו ב[[תל אביב]]]] * "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה, לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך." ~ {{קישור|איתן הבר}} מודיע על מותו של רבין, 4 בנובמבר 1995, שעה 23:15 * "שלום, חבר." ~ נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]] לאחר רצח רבין (המקור בעברית) * "רצח רבין הוא קו שבר בחברה הישראלית כיוון שהסולידריות הבסיסית הזאת, בין אדם לאדם, נקטעה בשלוש יריות. יהודי רצח יהודי על רקע פוליטי, כי הוא לא הסכים עם דרכו. לא עוד 'אצלנו זה לא יקרה', לא עוד עם סגולה, לא עוד ההבנה שבקרב עמנו אנחנו מוגנים. 20 שנים עברו. אפשר היה, בעצם צריך היה לחשוב שאם הייתה כזאת סולידריות, אפשר יהיה למצוא דרכים לגשר על השבר, אבל המציאות מוכיחה את ההפך. השבר רק העמיק. אחת הסיבות המרכזיות היא ההתעלמות הבוטה מהסיבה לרצח – פוליטיקה. אף אחד לא מעז לדבר על פוליטיקה בהקשר של רצח רבין. השמאל מטשטש את הפוליטיקה כדי להפוך את רבין ל'של כולם' או לחילופין לקדוש, והימין בגלל החמאה על הראש, האחריות על אווירת ההסתה שהייתה בין הגורמים לרצח, אבל בעיקר – כי רבין רצה לפגוע במפעל ההתנחלות ובחלום ארץ ישראל השלמה." ~ איתי ורד{{הערה|איתי ורד, [https://itaivered.wordpress.com/2015/10/31/%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94/ "מות הקונספציה"], באתר מאחורי המצלמה, 31 באוקטובר 2015}} * "הילדים שנולדו לאחר רצח רבין, כבר ייצאו בקרוב לחייהם האזרחיים העצמאיים. קשה לתפוס את זה, אבל כבר שני עשורים חלפו מאז האירוע שהיה טראומה עבור אומה שלמה; ובשביל דור שלם, 'מורשת רבין' הוא כנראה מונח עמום משיעור אזרחות זניח." ~ מתוך פרויקט מיוחד לציון 20 שנה לרצח רבין (עמוד הפייסבוק "ליברל") * "תגיד, יוסי, אולי אתה זוכר על מה ולמה נרצחתי, כי אני כבר לגמרי מבולבל. שם לא רואים טלוויזיה, רק בגיהינום מרשים. רק ביום הזיכרון שלי מאפשרים לי להאזין לנאומים, אני מקשיב למה שאומרים, ולא מכיר את עצמי. לפעמים נדמה לי שרצחו אותי פורעים ערבים כשלמדתי ב'כדורי', או רוויזיוניסטים חמומי מוח כשסיכלתי את מזימת 'אלטלנה', או כרמטכ"ל ששת הימים כשהחזרתי את הכותל מהארכאולוגיה להיסטוריה. ולא רצחו אותי כראש ממשלת ישראל שרדף שלום, ועל כך רדפו אותו עד שהשיגו אותו. תסביר לי, למה אי אפשר לייצב גרסה לאחר 19 שנה, ולמה כל מחרחר מדון ומלחמה מתחזה לממשיך דרכי ומשתמש בשמי?! אומר לך את האמת, יצחק. אין לי תשובה טובה בשבילך, גם אני נבוך כמוך. הרי הרצח שלך מעולם לא נחקר. הארץ כיסתה דמיך מהרגע הראשון. פוליטיקאים ורבנים שהתירו את דמך יצאו פטורים בלא כלום, כי הממשלה והשב"כ לא באמת היו מעוניינים להתחקות על העקבות, מי יודע לאן יובילו. זקני העיר רחצו ידיהם – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' – ויד רחצה יד. הרשיעו את היורה, וזיכו את כל אלה שסימנו לו את המטרה. ומערכת בחירות התנהלה כסדרה, כאילו לא נודע מי היכה אותך וכאילו הקורבן נירצָה." ~ [[יוסי שריד]] בטור בעיתון בו הוא מנסה להביא את קולו של רבין ששואל על מה ולמה נרצח, וגם את תשובתו שלו ליצחק רבין.{{הערה|יוסי שריד, [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2484858 על מה נרצחתי בעצם?], באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014}} * "אני מאוד עצוב, ומאוד המום, מהפשע האיום והנורא הזה שבוצע כנגד אחד המנהיגים האמיצים של ישראל, ואחד מעושי השלום." ~ יו"ר הרשות הפלסטינית [[יאסר ערפאת]] לאחר שנודע לו על הרצח של יצחק רבין. == נאמר עליו == *"שמו של יצחק רבין עלה לדיון הציבורי לא מעט פעמים בעקבות השבעה באוקטובר: מתנגדיו מצביעים על אחריותו להסכמי אוסלו שהביאו לנסיגות ישראליות, ותומכיו מדגישים את החוכמה הטמונה בניסיונו לחתור להסכם עם אש״ף כדי לדחוק את חמאס מחוץ לאזור ההשפעה" ~ הדיון הציבורי על דמותו של יצחק רבין ז"ל בעקבות טבח ה7.10.2023 ובחירות 2026 (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''"לאן נעלם שמעון פרס?"'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "קחו לדוגמה את יצחק רבין; נדמה היה כי הוא מייצג נאמנה לפחות את הדורות של ילדי הארץ, אולם האמת היא כי לא היה דבר רחוק מזה. רבין היה קפדן, דקדקן, חרוץ, שונא אלתורים, מילה שלו הייתה מילה, והוא היה בוטה ואמיתי עד כאב. אהבנו אותו - והרוב המכריע של הציבור אכן אהב אותו - דווקא משום שהוא היה כל כך שונה מאיתנו, ונהנינו לשגות באשליה כי מה שאנחנו רואים בו נמצא אולי גם בנו, לפחות בפוטנציאל, אם נתאמץ" ~ על דמותו ואופיו של יצחק רבין (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "שום אזרח מאזרחי ישראל לא ישכח למר יצחק רבין את הזכויות הרבות שרשם בהיסטוריה של עמנו". ~ [[מנחם בגין]] בטקס חילופי הממשלות שנערך ב-21 ביוני 1977 ([https://www.youtube.com/watch?v=8goJ-TWaJB0&t=621s מקור]) * "יצחק יהיה רמטכ"ל כאשר הבטחתי לו... יצחק הוא בחור ישר ו[[תבונה|נבון]], ויש לסמוך עליו, אם כי הוא זהיר קצת יתר על המידה." ~ [[דוד בן-גוריון]], היומן האישי, 25 בנובמבר 1963 * "רבות דיברו ביצחק רבין הלוחם, מצביא השלום. פחות מדי דיברנו עליו כמשנה סדרי העדיפויות במדינה. אומנם הסיסמה של "שינוי סדרי העדיפויות" נטבעה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ב־1992. אבל לדידו של רבין זו לא הייתה סיסמה. מהיום הראשון לכהונתו היא לא נשארה כסיסמה. לא היה ראש ממשלה שהיה מעורב כל־כך כיצחק רבין בכל הנושאים החברתיים והכלכליים. הממשלה שבהנהגתו ביצעה בשלוש שנים מהפכות בתחומי החינוך, המחקר, התשתיות, הבריאות והפנסיה. אלה היו שנים של שגשוג כלכלי, של גידול מתמיד בצמיחה, של העמקת קליטת העלייה וגם של עלייה חסרת תקדים ברמת החיים של הפרט. בשלוש השנים של ממשלת רבין עלתה הצריכה הפרטית לנפש ביותר מ־20 אחוז! זו הייתה ממשלה בהנהגתו של מי שפעל ועשה למען הפרט ולמען החברה יותר מכל ראש ממשלה אחר. רבים מבין קודמיו דיברו הרבה על ענייני חברה ופרט, אבל נדמה לי, שכל ראשי הממשלה עשו פחות ממנו, מי שהצטייר לעיתים כחסר רגישות לבעיות בתחומים הללו. אלא שהרושם הזה היה הפוך לחלוטין מכפי שהוא היה, מנוגד לחלוטין לתוצאות עשייתו." ~ [[חיים רמון]], לשעבר יו"ר ההסתדרות ושר בממשלת רבין השנייה, בדברי הספד בבית נבחרי ההסתדרות, 12 בנובמבר, 1995 * "רצח רבין, זמן קצר לאחר שקיבל פרס נובל לשלום על חלקו בהסכם אוסלו, קיבע את דימויו בעיני רבים כנסיך השלום. איתמר רבינוביץ אינו מגדיר את יחסו של רבין אל הערבים בכלל, אך מנסה לפענח את עמדתו כלפי הסכסוך הישראלי־הערבי. בתוך כך הוא מנתח את השינויים שחלו מזמן לזמן ביחסו של רבין אל המרכיבים השונים של הסכסוך: מצרים, ירדן, סוריה, לבנון וה[[פלסטינים]]. זו גישה אפשרית לשאלה העיקרית: האם האמין רבין בשלום? ייתכן מאוד שבדומה לבן-גוריון לא האמין שיש פתרון לסכסוך ועל כן ניתן רק לנהל אותו. כך או כך, הניסיון למצוא נוסחה אחת שתבטא את גישתו של רבין לנושא משכנע פחות." ~ על מורשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'|תום שגב, [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.4363785 "בביוגרפיה שכתב על רבין, איתמר רבינוביץ שומר על דיפלומטיות"], באתר הארץ, 18 באוגוסט 2017}} * "כמו כל ראש ממשלה ישראלי, וכל נשיא אמריקאי, הוא מצא את עצמו מול 'תוכניות שלום', ומדי פעם אמר משהו שהתפרש כנכונות לוויתורים מסוימים. כשגריר בוושינגטון שיכלל את היכולת הזאת לדרגת אמנות כמעט; האמריקאים קראו לו 'האיש המעשן'. רבינוביץ מיטיב לתאר את העימות בין הנרי קיסינג'ר הייקה מהרווארד לבין רבין הצבר מכדורי, משחק שכולו נוכלות הדדית של שועלים. שר החוץ האמריקאי מגלה בתוך כך משיכה גדולה לתככי הפוליטיקה הישראלית ומזימותיה, והשגריר רבין לא התקשה לספק את תאוותו. פעם סיפר לו ש[[משה דיין]] פועל להכשלת נסיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לארצות הברית, כדי לקדם את סיכוייו לרשת אותה. מאיר ייחסה לרבין את תסמונת השגרירים – שביטויה הזדהות־יתר עם המדינה המארחת. בדומה לבנימין נתניהו ולברק (וגם לבן-גוריון), התלהב רבין מהאמריקניזציה של העולם; אביו חי ב[[ארצות הברית]] קודם שהתיישב בארץ ישראל."{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "נטייתו של [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] לשבח את רבין כמנהיג וכמדינאי מחייבת אותו שוב ושוב להתמודד עם סיפורה של השנאה האובססיבית שרשפה בינו לבין שמעון פרס. הרושם הוא שהתיעוב לפרס פעל לעתים קרובות כשיקול דומיננטי, לפעמים יחיד, בתהליך קבלת ההחלטות של רבין. שורשי האיבה נטועים אולי בכך שפרס קידם את הפרויקט הגרעיני של ישראל, בעוד שרבין התנגד לכך; לימים שינה רבין את דעתו ואפשר שלא סלח לפרס על שהקדים אותו. ואולי היה זה המתח בין 'הצבר התכליתי' ודל הדמיון לבין 'הילד הגולה הרומנטי', שבעיניו רק השמים היו גבול. ואולי, מי יודע, היה זה משהו אחר. רבינוביץ לא פיענח את מהות הפרשה הזו. חשוב לו לטעון שבסופו של דבר רבין ופרס הכירו בכך שאין להם ברירה אלא לחיות יחד,'תאומים סיאמיים', וששיתוף הפעולה ביניהם היה מועיל. זה פתרון דחוק: ייתכן שהפרק הזה בחיי שני האישים מחייב מחזאי גדול, לא היסטוריון. כך או כך, מבחינה ספרותית זה היה סכסוך ללא שאר־רוח: מהו 'חתרן בלתי נלאה' אשר שימש את רבין כדי לגדף את פרס לעומת 'נצר נתעב' ו'פגר מובס' ששלף [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[ספר ישעיהו]] כדי לגדף את חיים ויצמן. רבין של איתמר רבינוביץ אינו רק איש חלש, שטועה שוב ושוב, אלא גם ביש מזל ואף נגוע בשחיתות אישית. וכך יצא שדווקא במשמרת שלו איבדה מפא"י את השלטון בישראל אחרי כמעט 30 שנה; ודווקא מנחם בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים. הוא (רבין) ניסה להעמיד פנים שכישלונו בפוליטיקה לא נוגע לו, אבל [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] יודע לצטט מכתב ל[[גולדה מאיר]] שבו קבל רבין על שהפקירה אותו למשמיציו: 'את מעולם לא קמת להגן עלי', התבכיין. על רקע זה גם ההכרזה 'אני אנווט' (1992) נשמעת יותר כקריאת עידוד־עצמי מאשר כהכרזת מנהיג ומדינאי. הוא (רבין) לא מנע את שיחות אוסלו, אך נרצח לפני שנדרש להמשיך בתהליך. איתמר רבינוביץ מיטיב לתאר את אווירת ההסתה שקדמה לרצח. זה מבחן אמינות לא קל לביוגרף אוהד, אך הוא אינו מסתיר את חלקו של רבין עצמו באחריות לרצח. בתוך כך הוא מזכיר עיתונאים אשר כתבו בפירוש שחייו בסכנה; גם ראש השב"כ הזהירו, אם כי רק הציע לו ללבוש אפוד מגן ולא הכריח אותו לעשות זאת. רבין סירב ללבוש אפוד, העדיף שלא להשתמש במכונית המשוריינת שנרכשה בשבילו, ועמד על כך שימשיך להופיע בציבור. גם זה היה אולי שריד לנטייה לבוז לכללי זהירות שאפיינה את הפלמ"ח." ~ על חולשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "כשנבחרתי לרב הראשי לישראל התחיל הסיפור של אוסלו והדיונים על אוסלו ב', יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הדתות, נתן לי ביום שנבחרתי את המספר שלו על פתק ואמר: 'זה מספר הטלפון האישי שלי. דעתך חשובה לי, אם יש לך ביקורת, הערה או עצה טובה, תטלפן למספר הזה'. ניצלתי זאת פעם אחת ויחידה באותו שבוע." ~ הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|[http://glz.co.il/1363-101539-he/Galatz.aspx "רבין נתן לי את מספרו האישי ואמר: 'תתקשר'"], באתר גלי צה"ל, 14 ביוני 2017}} * "יצחק רבין ז"ל ב־1994 הייתה דמות שהיום נערצת על כולם. בג"צ אז פסק שאפשר לייבא נבילות וטריפות לארץ. אני הייתי אז ברבנות הראשית. ביקשתי מרבין, גם אריה דרעי פנה אליו, פניתי אליו, ואז, לא התביישו לומר, לחוקק 'חוק עוקף בג"צ', היה צריך רוב מוחלט כי הפסיקה הייתה על בסיס חוק יסוד. הוא טילפן מאחד לשני והצליח להשיג את הרוב הנדרש. לאחר מכן התברר שצריך להשיג שוב את כל ההסכמה כי התברר שהצביעו על בשר קפוא והחברה שעתרה לבג"צ אמרה שתביא בשר מצונן. רבין טרח שוב והשיג את הרוב הנדרש שהצביעו בעד החוק. התקשרתי אליו להודות לו והוא אמר לי 'צריך לזכור, אנחנו מדינה יהודית'." ~ הרב הראשי לשעבר [[ישראל מאיר לאו]] על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|עמית דניאל, [http://www.93fm.co.il/radio/395555/ "הגרי"מ לאו: "פרצה שלא ניתן להסכים אתה; חולדאי אינו אויב השבת"], באתר קול-חי, 20 באפריל 2017}} * "אלה שנולדו אחריו, אין להם למה להתגעגע. דמותו של יצחק היא לא דמות חיה בעיניהם. מתגעגע מי שהכיר." ~ רחל יעקב רבין על אחיה{{הערה|בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-504865 "יגאל עמיר ניצח והמדינה איבדה כיוון: אחותו הקטנה של רבין מדברת"], באתר מעריב, 24 באוקטובר 2015}} * "שואלים אותי: למה אתה מתגעגע ביצחק רבין? והתשובה היא כמובן ליצחק רבין עצמו. אני מתגעגע לאיש שירד לחיי במובן הטוב של המילה. אני מתגעגע לאיש שגנב איתי את כל השוקולדים מהבונבוניירה וביקש שלא אספר לאף אחד, גם לא ללאה. לעשן הסיגריות שאפף אותו, למאפרות המתמלאות ללא הרף. לטירוף שלו לדיוק. לעמידה בלוחות הזמנים. לחתונות שהגענו אליהן בשבע וחצי בערב כי כך היה כתוב בהזמנה, ולא מצאנו לא חתן ולא כלה ולא חתונה. לדממה שהשתררה בחדר העבודה שלו אחרי שהחליט על פעולה צבאית מסוכנת ואחרי ששרי הממשלה והקצינים הלכו לדרכם והותירו אותו לבד עם המחשבות וההרהורים. אני מתגעגע להיסוס שלו, למעצור, לשניות הקשות כאשר עמד לפני דלתות של בני משפחות שכולות, כמו מסרב להיכנס פנימה. אני מתגעגע גם לנזיפות שלו ולחסרונותיו: לירידה שלו לפרטים הקטנים והלא תמיד נחוצים וחשובים, לבוטות שלו, לעלבונות שלא היו במקומם, למלים המיותרות, למבטים שלא תמיד היו סימפטיים ואמרו הכול. לעצבנות שלו, לקוצר הרוח. אני מתגעגע להיסוסים שלו ולשיקול הדעת. לניסיון העצום שצבר במסלול חייו, ללילות בלי שינה, לסדר היום המטורף, לקור שנדף ממנו, לחום שהוא ידע להעניק לסביבתו, לדאגה העצומה שלו לחיי כל חייל, לבכי שלו בלי דמעות עם כל הודעה על פיגוע. לחריקת השיניים. אני מתגעגע גם ואולי עוד יותר לתנופת העשייה האדירה בימיו של יצחק רבין: למחלפים שנבנו בכל הארץ, לכבישים שהורחבו, לשעות החינוך שהוכפלו ושולשו, לצמיחה שזינקה לגבהים, למלחמה המוצלחת באבטלה שירדה לתחתיות, לתיירות שהגיעה לשיאים, לעשרות המפעלים החדשים, לבנייה העצומה ביקנעם ובאור עקיבא, בבאר שבע ובירושלים. אני מתגעגע ליחסים שפרחו עם טוניס ומרוקו, קטאר ועומאן, עם בחריין ודובאי וירדן. ללחיצות הידיים עם עשרות מנהיגים מקצווי עולם. כן, אני מתגעגע." ~ {{קישור|איתן הבר}} (ראש לשכתו של יצחק רבין) בטור במלאות 20 שנה לרצח רבין * "רבין לא היה אוסלו, ולא היה ששת הימים, ולא באמת אהב ערבים, ולא ממש שנא מתנחלים. הוא היה קצת מכל אלה והרבה דברים נוספים. רבין היה ישראלי, ציוני, פטריוט. הוא היה הבן של רוזה ונחמיה. הוא היה מפקד חטיבת הראל, הוא היה רמטכ"ל, הוא היה שר ביטחון. היה לו פתיל קצר, כי הוא היה ג'ינג'י. הוא אהב ויסקי (אבל לא השתכר) ו[[כדורגל]]. הוא עישן בשרשרת, חשב מהר ודיבר לאט. הייתה לו כהונת בוסר אחת קצרה, וכהונה נוספת, ארוכה יותר, שהסתיימה באסון. הוא היה ביטחוניסט, ביצועיסט, שהבין את הבעיה הדמוגרפית ורצה מאוד להיפרד מהערבים. הוא ניסה, אבל לא הצליח. אין לי מושג מה היה קורה אלמלא נרצח. אי אפשר לנבא תהליכים כאלה. אני לא מאמין שהוא היה נותן למצב להתדרדר יותר, ואני מתקשה לראות אותו מבטל הכול וחוזר לנקודת ההתחלה. יצחק רבין היה ישראלי שלחם למען המקום הזה ואהב אותו אהבת נפש, ויותר מכל דבר אחר, הוא היה מנהיג שדיבר אמת. ולזה, לפחות אני מתגעגע." ~ {{קישור|בן כספית}} במלאת 20 שנה לרצח רבין{{הערה|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-502915 עשרים שנה לרצח רבין: 1 מכל 5 ישראלים מאמין שיגאל עמיר הוא לא הרוצח"], באתר מעריב, 18 באוקטובר 2015}} * "בכל שנה ביום העצמאות מזמינים את מפקדי ששת הימים לבית הנשיא. בשבילי זה מפגש די עצוב – שר הביטחון היה [[משה דיין]] והיום הוא איננו, הרמטכ"ל היה יצחק רבין – איננו, אלוף פיקוד צפון [[דוד אלעזר|דדו]] – איננו, אלוף פיקוד מרכז [[w:עוזי נרקיס|עוזי נרקיס]] – איננו. אני מרגיש שנשארתי בין הבודדים, עצוב." ~ אלוף (במיל') [[w:ישעיהו גביש|ישעיהו גביש]] על דור ההנהגה של [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|דרור גלוברמן, [http://www.mako.co.il/tv-people/articles/Article-03ccf386a18cc41006.htm "שייקה גביש נזכר בהפרת הפקודה של שרון: "הוא אמר 'אריק לא מגן, אריק תוקף'"], באתר mako,{{כ}} 17 באפריל 2015}} * "מורשת רבין היא עבורי גם מורשת של מנהיגות, מנהיגות מעצבת ועמידה באומץ מול החלטות הקשות. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כלוחם. והוא היה מנהיג ללא תירוצים, כחבר כנסת, שר, וראש ממשלה. מי שידע לשאת באחריות, כראש ממשלה, לפעולה המוצלחת באנטבה, ידע גם לשאת באחריות, כראש ממשלה, לכישלון מבצע השחרור של נחשון וקסמן הי"ד. אצל רבין, גם הניצחונות וגם הכישלונות לא היו יתומים. עבורי רבין, כן, דווקא הוא, הוא אבי הקריאה שעלתה מהכיכרות לפני שלוש שנים לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל, להפניית הזרקור פנימה. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים, שהוא הנהיג בממשלתו השנייה, תחת הכותרת, 'שינוי סדרי עדיפויות'." ~ נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] סופד לרבין ביום הזיכרון ה־19 להירצחו{{הערה|יוני גבאי, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C.html הנשיא רובי ריבלין: יצחק רבין - מורשת של מנהיגות], באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2014}} * "יצחק רבין, הנץ האידאולוגי, הבין ששמירת התשוקה לבית לאומי מחייבת היפרדות מהישגי המלחמה המפוארת ביותר שהוביל כמצביא. זו לא הייתה הבנה חטופה, קלת דעת או גסת לב. ההבנה העמוקה, המורכבת, החמוצה־מתוקה, הבשילה אצלו בשנות שירות ארוכות, במדים ובעניבות, בשדה הקרב ובאולמות הפוליטיקה, ובאופן אירוני כאמור, חייבה דווקא אותו להוביל את עמו להיפרדות מנכסים שהוא עצמו קידש, שהוא עצמו חתר להשיג, כדי לשמור על הדבר הגדול והחשוב יותר: הציוויליזציה היהודית המודרנית." ~ [[נועה רוטמן]], נכדתו{{הערה|נועה רוטמן, [http://www.haaretz.co.il/israel-peace-convention/1.2347129 "מדינת ישראל כבר 20 שנה ללא מנהיג"], באתר הארץ, 23 ביוני 2014}} * "יצחק רבין בין דור המייסדים, דור שהחברה הייתה בראש מעייניו. דור מגויס, מחויב, מאמין בצדקת הדרך, קשוב למצוקות ולצרכים. דור שגם עשה שגיאות, ודאי, אבל בתום לב וללא כוונות זדון. בטחון ישראל, שלום ישראל, עתיד ילדינו, אלה היו לנגד עיניו, כשבחר ללכת בדרך השירות הציבורי, להניח את האגו ואת התפנוקים בצד. כזה היה הדור, כזה היה יצחק רבין. מנהיג שהאמין במטרה, שהאמין באנשים, אהב את העשייה. בשבילנו, פקודיו בצה"ל, הוא היה מפקד, אח גדול, מורה הדרך. ראינו אותו בחפ"קים, ראינו אותו בתרגילים, בדיונים ובתהליך וקבלת החלטות קשות וכבדות. קל היה לראות ביצחק רבין את אשר על לבו. את ההנאה בקשר עם האנשים חיילים ומפקדים, במגע עם הדור הצעיר, ואת כאב־המחיר הכבד שגבו המלחמות ומה שביניהן. יצחק רבין היטיב לנהל מלחמות ומערכות, ללא חדוות־הקרב ושמץ של התלהמות. באחריות, בבקיאות מעוררת הערצה בפרטים, וביכולת קליטה וניתוח שעשו בית־ספר לכולנו. ידענו שאפשר לסמוך עליו, ידענו שנקבל גיבוי, אבל ידענו גם שהוא מצפה מאיתנו למיטב ולמירב, ושאפנו שלא לאכזב אותו לעולם. יצחק רבין היה איש של אמת, גם שהיא לא הייתה נוחה לו או לסביבה. גם היא יוצרת קושי בהתקדמות בדרך שחשב לנכונה. מנהיג שפיו ולבו שווים. הוא שילם על כך בחייו. משסירב לייפות את המציאות, להתאימה לאוזנו וטעמו של השומע, משבחר ללכת בדרך שראה הולמת את טובת העם והחברה, חתם את גורלו. ואנחנו לא היינו שם, כולנו, כדי לשמור עליו." ~ הרמטכ"ל ה־15, רב אלוף (במיל') [[אמנון ליפקין-שחק]], באזכרה לציון 3 שנים לרצח רבין{{הערה|[http://www.rabincenter.org.il/Web/He/Persona/People/Eulogy/Lipkin/Default.aspx מרכז רבין לחקר ישראל], 1 בנובמבר 1998}} * "חמישה היו יסודות מנהיגותו של יצחק רבין – ראשית, תום הלב הביישני של הנער המחונן מכדורי, ואותות האמת והפשטות שקרנו מכל מעשיו לכל אורך דרכו; שנית, הפיכחון האכזרי ונטול האשליות של שיפוטו והערכותיו; שלישית, האבחנה החדה והפסקנית בין עיקר לטפל; רביעית, הבנתו את סוד רתימתם של אנשים מסביבו לשיתוף פעולה יוצר; ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא שבשבת, בוחן תמיד לאן נכון להוביל – ולא לאן נושבת הרוח." ~ [[אהוד ברק]] סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60|אהוד ברק, 2008, "יצחק רבין – מפקדם של מפקדים", בתוך: '''ישראל 60''' עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות"}} * "יצחק רבין (כרמטכ"ל) שלח אותנו (סיירת מטכ"ל) אל מבחן אש ראשון בפעולות גמול, באמצע שנות השישים. בפקודתו יצאנו פעם אחר פעם הרחק מעבר לקווי האויב, כאשר הוא מעניק לנו את שרביט הרמטכ"ל שבשטח, אך נותר כל הלילה במוצב פיקוד קדמי, דואג, מעשן בשרשרת, דרוך, כמעט כוסס ציפורניים – לפרוס לנו רשת ביטחון של גיבוי וניסיון." ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} * "יצחק רבין (כשר ביטחון) היה גם הראשון בקצה קו הטלפון השחור או האדום, לקבל מאיתנו כמהלומות פטיש כבדות את הבשורות הקשות על הנפגעים בצידנו. יחד הלכנו, תמיד, אל מקום האירוע, אל הלוחמים בני השמונה־עשרה או העשרים, לאחר ליל קרב, שבו אבדו להם טובי חבריהם ומפקדיהם – ויצחק מתחקר ומברר כל פרט! לא מוותר ולא מעגל שום פינה! תובע ומדרבן מפקדים, תומך ומגבה את הלוחמים הצעירים!" ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} ==ראו גם== * [[נאום הר הצופים]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=יצחק רבין|ויקיטקסט=מחבר:יצחק רבין|שם ויקיטקסט=יצחק רבין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{רמטכ"לים}} {{מיון רגיל:רבין, יצחק}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] [[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] [[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]] efza94n20188ta20aanducsy5xfjrfo 241279 241276 2026-10-20T06:02:59Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליו */ 241279 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg|ממוזער|190 פיקסלים|יצחק רבין]] '''[[w:יצחק רבין|יצחק רבין]]''' (1 במרץ 1922 - 4 בנובמבר 1995), פוליטיקאי ישראלי, כיהן כרמטכ"ל השביעי של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], שגריר ישראל ב[[ארצות הברית]], שר וראש הממשלה החמישי של [[ישראל]] בשתי תקופות כהונה. ==מדינת ישראל == * "האלימות היא כרסום יסוד ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב־92, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך." ~ מתוך [[S:נאומו האחרון של יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)|נאומו האחרון]] בעצרת השלום בה נרצח, 4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו * "אין לנו מכרות [[זהב]], אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר." * "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום." * "אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו, העם לא משרת אותנו – אנחנו משרתים את העם." ~ מתוך נאום כינון הממשלה, 13 ביולי 1992 ==השלום== [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Yitzhak Rabin and King Hussein of Jordan.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|יצחק רבין עם [[W:חוסיין, מלך ירדן|חוסיין, מלך ירדן]], 1994. "אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר... היום: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]." ~ בנאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, 26 ביולי 1994]] * "[[שלום]] עושים עם אויבים." * "השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות." * "אין דרך לישראל בלי [[כאב|מכאובים]]. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה." * "די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו כמוכם: אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין." * "אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים [[עולם]] טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי." * "לאחר [[מלחמה|מלחמות]] ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־‎2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה"ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "ואני, מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל ובצבא השלום, אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת." ~ נאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, וושינגטון, 26 ביולי 1994, מתוך הספר "רודף שלום" * "הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול." ~ מתוך עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, 1995 ==ירושלים == * "כל ההיסטוריה של העם היהודי נמצאת בין חריצו של הכותל הקדוש הזה." ~ מתוך הפרק הראשון בספרו 'פנקס שירות' * "[[ירושלים]] שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי. היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים. ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד." ~ נאום בכנסת, 1992 * "[[ירושלים]] השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי." ~ במהלך ישיבת הכנסת, ‎21 בספטמבר 1993{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html פרוטוקול]}} * "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על [[ירושלים]] המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום." ~ מתוך נאום בפני תלמידי תיכון, 1995 * "ממשלה זו, כמו כל קודמותיה, מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל. ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל. הממשלה נחושה בדעתה, כי ירושלים אינה נושא למיקוח." ~ נאום בכנסת, 15 במאי 1995 * "עיקרי השינויים – לא כולם – כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... משא־ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ־‎4 במאי ‎1996. כזכור, הוא יסתיים ב־‎4 במאי ‎1999. מובן כי משא־ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף." ~ מתוך נאומו האחרון בכנסת, אחרי הסכם אוסלו השני, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} ==צה"ל == * "מטרת צה"ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע." ~ כרמטכ"ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]] * "בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי"ר של צה"ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה"ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], לשעותיהם היפות ביותר."{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר "[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]", מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8}} * "מי שהולך להתעמת עם צה"ל באבנים ובקבוקי תבערה, שידע שהוא מסתכן בנפשו."{{הערה|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/12/27/01/article/73/?srpos=3&e=--1988---1989--he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91+%d7%a4%d7%a8%d7%92-------------1}} ==מלחמת העצמאות == * "עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'." ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]]{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 "מחרדה לא בונים מדינה"], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011}} * "זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת." ~ "פנקס שירות", עמ' 568 == מלחמת ששת הימים == * "אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה"ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה"ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]]." ~ בראיון על מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}}} * "אודה, כי כשבועיים עד חודש אחרי מלחמת ששת הימים האמנתי, כי הייתה זו האחרונה במלחמותינו. קשה היה לי להאמין, שאחרי ניצחון ישראלי מוחץ כזה ותבוסה ערבית כל־כך קשה, לא יתפכחו מדינות ערב ולא יגיעו למסקנה, שתפארתן לא תהיה עוד על דרך המלחמה. אחרי כחודש, הגעתי למסקנה כי הייתי כחולם. המציאות הייתה שונה בתכלית. ראיתי, כי ככל שהמכה הייתה חזקה יותר, היא הולידה בקרב מנהיגי מדינות ערב [[רגש]]ות נקם חריפים יותר, והיערכות מחודשת לקראת מלחמות נוספות." ~ בראיון על [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|שם=רויכמן 2006}} ==מדיניות == * "אנחנו משאירים לכם את מתינו, תנו להם משמעות." * "אי־אפשר לשחוק את כושר־הלחימה ורצון־הלחימה של עם בן עשרות מיליונים, המאמין בלהט בקדושת מטרתו." ~ לעיתונאי ג'ו אלסופ, על מלחמת וייטנאם, 1968{{הערה|'''פנקס שירות''', כרך ראשון, עמ' 217}} * "כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות – היא מחלישה ולא מחזקת. לא אכנס לפסיכולוגיה, גם בזה אני לא מבין גדול. אבל אני יכול להגיד שמחרדה לא בונים מדינה. ובחרדה לא בונים צבא ותורת ביטחון, והיא לא החומר הנכון לבנות בו מדיניות למיצוי הישגי מלחמה... [[חרדה]] היא עניין מסוכן לאנשי צבא ולמדינאים, ופאניקה היא אסון."{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}} * "ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם ה[[חינוך]] של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם ה[[תקווה]] של האדם." ~ דבריו בישיבה הראשונה של הכנסת ה־13 והשבעת ממשלתו ב־13 ביולי 1992{{הערה|אלינור פוקס, [http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-c6ad0c74472fc31006.htm עזרו לסתיו שפיר לכתוב את הנאום הראשון שלה בכנסת], באתר mako,{{כ}} 19 בפברואר 2013}} * "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל." ~ בעצרת לציון 25 שנה לחידוש ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, יוני 1992 * "אני לא רוצה לראות פה את ג'בליה." ~ בביקור בכפר שלם, משווה את השכונה המוזנחת למחנה הפליטים הפלסטיני, 1993{{הערה|יניב כרמל, [http://www.davar1.co.il/105302/ כפר שלם מחכה לרבין], באתר דבר ראשון, 17 בינואר 2018}} * "אני לוקח עליי את האחריות, אני אחראי שלא הצלחנו להביא את נחשון הביתה." ~ במסיבת עיתונאים לאחר היוודע תוצאות מבצע החילוץ הכושל של [[W:חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]] <ref>'עשרים שנה לחטיפת נחשון וקסמן, חוזרים למרוץ להשגת מידע על מיקומו', באתר ISRAEL DEFENCE,{{כ}} 22 בדצמבר 2014</ref> * "כאן בארץ־ישראל חזרנו ובנינו עם. כאן בארץ־ישראל הקמנו מדינה. ארצם של הנביאים, זו שהנחילה לעולם את ערכי המוסר, המשפט והצדק והושבה אחרי אלפיים שנות גלות לבעליה החוקיים, בני העם היהודי ועל אדמתה בנינו בית לאומי ומדינה לתפארת. אולם לא חזרנו אל ארץ ריקה. היו כאן פלשתינים שנאבקו נגדנו במשך ‎100 שנות פרעות ודמים. אלפים רבים משני הצדדים נהרגו בקרב על אותה פיסת אדמה, על אותה כברת ארץ. אליהם הצטרפו גם צבאות מדינות ערב." ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "לא יהיה נורא אם ניסע לגוש עציון באשרת תייר." ~ לאחר ביקור בגוש עציון במהלך מערכת הבחירות 1977, בהתייחסו לאפשרות של קיום הישובים היהודיים שם תחת שלטון ירדן. * "לפני 25 שנים נפגשו נשיא [[ארצות הברית]] וראש ממשלת ישראל. [[לינדון ג'ונסון]] שאל אז את [[לוי אשכול]]: 'אדוני ראש הממשלה, איזו מדינת ישראל אתה רוצה?' היום, 46 שנים אחרי הקמת המדינה, 26 שנים אחרי [[מלחמת ששת הימים]], אולי הגיע הזמן להשיב על השאלה הזו: איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים?" ~ אוגוסט 1993 * "הדרך היחידה להדביר טרור היא להילחם בו." ~ בעקבות חטיפת טיסה 648 של איג'יפטאייר, 1985 * "נלחם בטרור כאילו אין שלום, ונעשה שלום כאילו אין טרור." * "אל מול שימוש בכוח, אם ברצוננו להתקיים כמדינה, עלינו לעשות החלטות קשות." ~ בשיא [[w:האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה הראשונה]] כיוצא ממשפט אחר שאמר: "תשברו להם את העצמות." * "רצח פלסטינים על ידי יהודים לא יעצור את השלום." ~ לעיתון מעריב, לאחר פיגועי התופת במרכז הארץ, 11 בספטמבר 1995 * "איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ה[[W:הפרטה|הפרטה]] כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור איסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום" ~ [[הארץ]], 21 בנובמבר 1993 * "ה[[אדם]] אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם." == היחסים עם הפלסטינים == [[קובץ:Bill Clinton, Yitzhak Rabin, Yasser Arafat at the White House 1993-09-13.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|"אנו כמוכם – [[אדם|אנשים]] שרוצים לבנות בית, לטעת [[עץ]], [[אהבה|לאהוב]] ולחיות לצדכם, ב[[כבוד]], באהדה, כבני אדם, כבני חורין. אנו נותנים היום סיכוי לשלום, ואומרים לכם בקול צלול: 'עד כאן'." ~ בנאום בכנסת, 21 בספטמבר 1993]] * "מדינה פלסטינית בגדה תהיה תחילת הסוף של ישראל." ~ 1974 * "מדינה פלסטינית בין ישראל לירדן תהיה סרטן בלב המזרח התיכון." ~ בראיון ל"ניוזוויק", 1975 * "אני לא חושב שאפשר להתקיים לאורך ימים, אם לא רוצים להגיע לאפרטהייד, במיליון וחצי ערבים בתוך מדינה יהודית, שהריבוי שלהם תמיד יהיה גדול יותר." ~ על רקע אפשרות פינוי ההתנחלויות, 1976{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רוצה לתת לאש"ף את האשראי המגיע לו ולומר שאין הם מסתירים את כוונתם האמיתית לחסל את ישראל." ~ ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1980 * "ערפאת עדיין הוא מהווה את גורם הטרור המרכזי גם אם הוא מתכחש." ~ בראיון בערב חדש, 1985 * "אינני רוצה מיליון שבע מאות פלסטינאים שיהיו אזרחי ישראל... אני תומך [באוטונומיה לפלסטינאים]... אני בעד להתחיל בזה." ~ בעימות הטלוויזיוני עם יצחק שמיר, לפני בחירות 1992 * "האגודה לזכויות ה[[חמאס]]." ~ על האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג"ץ נגד גירוש 400 מחבלים ללבנון * "למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה." ~ כאשר הגיב לעתירת ארגון זכויות האדם נגד גירוש מחבלי חמאס, 1992 * "ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון." ~ בהרצאה בפני חברי מכון וושינגטון, 2 בספטמבר 1992{{הערה|עיתון חדשות, 3 בספטמבר 1992|}} * "לא נוכל לעבור לסדר היום בעקבות סדרת מעשי הרצח שביצע החמאס." ~ בעת החלטתו לגרש ללבנון מחבלי חמאס בעקבות רציחת שוטר מג"ב * "מדינה פלסטינית בכל סוג שלה, זה אומר שמדינת ישראל תחיה יום יום עומדת על משמרה." ~ בראיון לשלום ירושלמי, מעריב, 1993 * "נבלע כדור נגד בחילה ונלך." ~ כשנשאל כיצד יוכל ללחוץ את ידו של [[יאסר ערפאת]], 1993 * "יואל, לא יהיה הסכם קבע! על ירושלים אי אפשר להשיג הסכם! נמשיך להתנהל עם הסדרי הביניים, ובינתיים אף ישוב יהודי לא יזוז ממקומו." ~ על פי יואל בן נון במאמרו "רבין שלא הכרתם", 11 בנובמבר 2005 * "אם ניתן לערפאת מדינה משלו, הוא ייקח גם את המדינה שלנו איתו." ~ בראיון לנחום ברנע, ידיעות אחרונות, 1994 * "גבולות מדינת ישראל במסגרת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני [[מלחמת ששת הימים]]." * "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה... כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית; לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. וכו' וכו' וכו'. כל הדיבורים... הליכוד פוחד פחד מוות משלום. פחדני השלום. זהו הליכוד של היום." ~ על איום הטילים, 1994 * "המשטרה הפלסטינאית תילחם בחמאס... בלי 'בצלם', בלי בג"צ ובלי 'אמהות נגד שתיקה'." ~ לעיתונאים ובנסיבות שונות, מרץ 1994, ובעקבות אמירתו על חוסני מובארכ, שסיפר לו על מדיניות הריסת בתים במצרים: "להם אין בג"צ ואין 'בצלם'" * "בלי שיובטח ביטחון הישראלים ותינתן תקווה חדשה לפלסטינים, לא תושג מטרת ההסכם. הרבה מאד תלוי בפלסטינים. אנו הולכים אל הדרך החדשה בתקווה גדולה, ברצון עז, ויודעים כי יש בה סיכויים נפלאים – אך גם חששות כבדים. אנו משוכנעים כי שני העמים יכולים לחיות על אותה פיסת אדמה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "אני פונה אל בני העם הפלסטיני ואומר: שכנינו הפלסטינים, מאה שנות דמים נטעו בנו איבה זה לזה. מאה שנים ארבנו לחייכם – ואתם ארבתם לחיינו. הרגנו בכם ואתם הרגתם בנו. אלפי קברים שלכם, אלפי קברים שלנו, מכסים את ההרים והוודאיות, והם ציוני דרך כואבים בהיסטוריה שלכם ובהיסטוריה שלנו. היום אתם ואנו מושיטים יד לשלום. היום אנו מתחילים ספירה אחרת. העם בישראל מצפה שלא תאכזבו אותו. תנו לתקווה החדשה לפרוח. לא קל לשכוח את העבר. אבל ננסה לגבור על משקעים ומכשולים, כדי להאיר אופק חדש." ~ נאום בהסכם קהיר, 1994 * "כאן נולדנו, כאן יצרנו עם, כאן יצקנו מקלט לנרדפים וכאן בנינו מדינת מופת דמוקרטית. ואולם, אין אנו לבדנו על האדמה הזו. לכן, אנו חולקים את האדמה הטובה הזו היום עם בני העם הפלסטיני, כדי לבחור בחיים." ~ 1995 * "לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967." ~ מתוך נאומו בכנסת במועד אישרורו של הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים, 5 באוקטובר 1995. מתוך דברי הכנסת, ישיבה שע"ו, 5 באוקטובר 1995, חוברת מ"ה.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר|[http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_RabinSpeech6.htm הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במליאת הכנסת, על אישור הסכם ישראלי-פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה], בכנסת, 5 באוקטובר 1995}} * "ישות שהיא פחות ממדינה." ~ על הרשות הפלסטינית{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} * "מרצחי השלום ואויביו." ~ על ארגוני הטרור הפלסטיני, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}} == פוליטיקה == * "התרגיל המסריח." * "הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית." ~ על [[w:התרגיל המסריח|התרגיל המסריח]] * "בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה." ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992 * "אני אחליט ואני אנווט." ~ בעקבות ניצחון [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]] ב[[w:בחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]], 1992 * "איך אומרים ברדיו 'הכול דיבורים'? אז הכול דיבורים!" ~ בראיון ל[[W:רזי ברקאי|רזי ברקאי]] בתכנית הרדיו "הכל דיבורים", 1990 '''על אישים וקבוצות''' * "מוצג ארכיאולוגי." ~ על [[מנחם בגין]] * "הפודל של פרס." ~ על [[W:יוסי ביילין|יוסי ביילין]] * "נפולת של נמושות." ~ על היורדים מהארץ, בראיון לקראת יום העצמאות של מדינת ישראל, 1976 * "אחד כמוהו הוא ברכה ב[[W:המטה הכללי של צה"ל|מטה הכללי]], עשרה כמוהו – אסון לאומי." ~ על [[אריאל שרון]] * "אט אט פורשים חברינו מארץ ה[[חיים]], ואנו נפרדים מהם בכאב. הולך וכלה מן הארץ דור אשר ב[[היסטוריה]] המפוארת של המדינה ייחקק על לוחותיו התואר 'בוני מדינת ישראל וכוח המגן שלה'. זו הייתה – ועודנה – זכות גדולה להיות בחבורה הלא־גדולה הזאת, שעליהם ועל שכמותם כתב [[נתן אלתרמן]]: הם נשאו את עמם עלי שכם." ~ סופד בדיון בכנסת ל[[חיים בר-לב]] ו{{קישור|אהרן יריב}} שהלכו לעולמם{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19940511@19940511001@001.html הודעת הממשלה על ההסכם עם הפלסטינים בנושא עזה ויריחו], באתר הכנסת, 11 במאי 1994}} * "המתיישבים יכולים להסתובב כמו פרופלור." ~ על התנגדות מתיישבי רמת הגולן לכוונתו לדון במסירת רמת הגולן לידיים סוריות * "אט אט הם אינם כבר בינינו. אט אט הולכים הם ונעלמים." ~ על ניצולי השואה, בנאום האחרון שנשא לערב יום השואה, 1995 * "אני חושב שזה בכלל הקצנה כל כך מגוחכת שפשוט השלמתי עם זה שיש מטורפים ושאינם מבינים ודאי את המילה 'בוגד', שמישהו תוקע להם את זה בפה והם חוזרים על זה. מה זה 'בוגד'? אני בגדתי במשהו?"{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על המתנחלים''' * "חברים, העסק מסובך מאוד. תאונות דרכים, באיזה בתי משפט ישפטו? מהירות מופרזת, גניבת רכב. יש דברים שבמציאות כזאת אין להם פתרונות חלקים, כי כל רעיון האוטונומיה, הסדר הביניים, הוא רעיון מורכב. הוא הומצא כשכמעט לא הייתה התיישבות יהודית בשטחים, כשאז כל העניין היה הרבה יותר פשוט. ההתיישבות היהודית, בעיקר באזורים הצפופים, סיבכה את החיים – זו הייתה המטרה הפוליטית שלה. זו הייתה התיישבות פוליטית ולא ביטחונית, בלי שום תרומה ביטחונית. הם באים הנה להפגין, אבל צה"ל וחיילי מילואים שומרים על היישובים שלהם, לא הם." ~ ישיבת הממשלה, 30 באוגוסט 1993, בעת דיון על אישור הסכם אוסלו א' * "בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר – סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית." ~ על אי הציות לחוק של תנועת המתנחלים, מתוך ספרו "פנקס שירות", 1979 * "בפרספקטיבה היסטורית, יחשוב אדם במה מדינת ישראל עסקה ב־1976, באיזה מקום מחורבן שאין לו שום משמעות, בוויכוח מיסטי שמיקדו סביבו את בעיית הקיום של מדינת ישראל. לא יאומן." ~ על ההתנחלות בקדום{{הערה|שם=במילותיו שלו}} * "אני רואה בגוש אמונים את אחת הסכנות הכי חמורות במדינת ישראל, כתופעה. וברגע שהם לא ידעו להבחין בין כל ויכוח לגיטימי על מדיניות ההתנחלות ועל כל נושא שהוא, האנשים האלה ממיטים אסון על ישראל... גוש אמונים איננו תנועה התיישבותית שהיא בבחינת סרטן לרקמה החברתית־דמוקרטית של מדינת ישראל. אני מדבר על התופעה של גוף שלוקח את ה[[חוק]] לידיו. ותופעה כזו, אסור לה שתהיה קיימת."{{הערה|שם=במילותיו שלו|מתוך הסרט הדוקומנטרי '''רבין: במילותיו שלו'''}} * "[אחראי] קודם כול לביטחונם של 98 אחוזים מאזרחי ישראל."{{מקור}} * "אריאל, עמנואל ושלומיאל."{{מקור}} * "אני אמרתי לו ללכת למכור להם ביצים?" ~ בתגובה לרצח של יהודי שהיה בעסקי מסחר עם ערבים{{מקור}} * "יש לרסן את הקיצונים משני הצדדים." ~ אחרי פיגוע{{מקור}} * "אנו נאלצים לשלוח את חיילינו לשמור על המתנחלים ומשלמים על זה מחיר יקר." ~ בתגובה לפיגוע בו נרצחו 3 חיילים{{מקור}} * "אם הם חושבים שאני בוגד ורוצח או אלה שחושבים ביניהם, לי אין בסיס להידברות איתם... מי שחושב כך, יש לי את הזכות להתעלם ממנו. לא מאחריות לביטחונו. לא מאחריות לרווחת חייו. כי אני ראש ממשלה של כולם. אבל בסיס לאהבה עם אלה? בסיס להבנה עם אלה? איזו זכות יש להם אפילו להעלות על הדעת שהם יכולים לצפות לכך ממני, אם בתפיסתם אני כפי שהם מכנים אותי."{{הערה|שם=במילותיו שלו}} '''על שמעון פרס''' * "לא חשבתי ש[[שמעון פרס]] מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס 'חתרן בלתי נלאה' זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין."{{הערה|מתוך '''פנקס שירות'''. לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 "היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה"], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010}} * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכול מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר – כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות." * "זו הפעם הראשונה שבה רב אלוף מצדיע בטלפון לסמל." ~ ל[[W:דב גולדשטיין|דב גולדשטיין]], אחרי שזה טבע את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" על שמעון פרס * "במסכנות לא בונים מנהיגות." ~ על [[שמעון פרס]], בנאום הניצחון בבחירות 1992 * "שמעון ירדוף אותי עד יומי האחרון." ~ לבנימין בן-אליעזר, על שמעון פרס * "יש בין שמעון פרס וביני [[שותפות]] מלאה לדרך. היו משקעים לא מבוטלים בעבר, כולכם מכירים אותם, והיכולת של שנינו ביחד להתגבר על משקעי העבר למען מטרה משותפת ששנינו מאמינים בה, אני חושב שזו תופעה נדירה בחיים הפוליטיים." ~ בתקופת הקדנציה השנייה שלו בראשות הממשלה{{הערה|שם=במילותיו שלו}} == על עצמו == * "זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח." * "בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל בו חוקרים התלמידים את מסתורי ה[[תנ"ך]] ונפלאות ה[[מתמטיקה]], בגיל 16 שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי ולצערי גם כדי להרוג." * "לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה." ~ בטקס בתחנת הכוח חדרה (הנקראת כיום על שמו, "אורות רבין"), 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו ==רצח רבין== [[קובץ:PikiWiki Israel 4571 Itzhak Rabin Memorial.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|האנדרטה לזיכרו של רבין במקום הירצחו ב[[תל אביב]]]] * "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה, לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך." ~ {{קישור|איתן הבר}} מודיע על מותו של רבין, 4 בנובמבר 1995, שעה 23:15 * "שלום, חבר." ~ נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]] לאחר רצח רבין (המקור בעברית) * "רצח רבין הוא קו שבר בחברה הישראלית כיוון שהסולידריות הבסיסית הזאת, בין אדם לאדם, נקטעה בשלוש יריות. יהודי רצח יהודי על רקע פוליטי, כי הוא לא הסכים עם דרכו. לא עוד 'אצלנו זה לא יקרה', לא עוד עם סגולה, לא עוד ההבנה שבקרב עמנו אנחנו מוגנים. 20 שנים עברו. אפשר היה, בעצם צריך היה לחשוב שאם הייתה כזאת סולידריות, אפשר יהיה למצוא דרכים לגשר על השבר, אבל המציאות מוכיחה את ההפך. השבר רק העמיק. אחת הסיבות המרכזיות היא ההתעלמות הבוטה מהסיבה לרצח – פוליטיקה. אף אחד לא מעז לדבר על פוליטיקה בהקשר של רצח רבין. השמאל מטשטש את הפוליטיקה כדי להפוך את רבין ל'של כולם' או לחילופין לקדוש, והימין בגלל החמאה על הראש, האחריות על אווירת ההסתה שהייתה בין הגורמים לרצח, אבל בעיקר – כי רבין רצה לפגוע במפעל ההתנחלות ובחלום ארץ ישראל השלמה." ~ איתי ורד{{הערה|איתי ורד, [https://itaivered.wordpress.com/2015/10/31/%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94/ "מות הקונספציה"], באתר מאחורי המצלמה, 31 באוקטובר 2015}} * "הילדים שנולדו לאחר רצח רבין, כבר ייצאו בקרוב לחייהם האזרחיים העצמאיים. קשה לתפוס את זה, אבל כבר שני עשורים חלפו מאז האירוע שהיה טראומה עבור אומה שלמה; ובשביל דור שלם, 'מורשת רבין' הוא כנראה מונח עמום משיעור אזרחות זניח." ~ מתוך פרויקט מיוחד לציון 20 שנה לרצח רבין (עמוד הפייסבוק "ליברל") * "תגיד, יוסי, אולי אתה זוכר על מה ולמה נרצחתי, כי אני כבר לגמרי מבולבל. שם לא רואים טלוויזיה, רק בגיהינום מרשים. רק ביום הזיכרון שלי מאפשרים לי להאזין לנאומים, אני מקשיב למה שאומרים, ולא מכיר את עצמי. לפעמים נדמה לי שרצחו אותי פורעים ערבים כשלמדתי ב'כדורי', או רוויזיוניסטים חמומי מוח כשסיכלתי את מזימת 'אלטלנה', או כרמטכ"ל ששת הימים כשהחזרתי את הכותל מהארכאולוגיה להיסטוריה. ולא רצחו אותי כראש ממשלת ישראל שרדף שלום, ועל כך רדפו אותו עד שהשיגו אותו. תסביר לי, למה אי אפשר לייצב גרסה לאחר 19 שנה, ולמה כל מחרחר מדון ומלחמה מתחזה לממשיך דרכי ומשתמש בשמי?! אומר לך את האמת, יצחק. אין לי תשובה טובה בשבילך, גם אני נבוך כמוך. הרי הרצח שלך מעולם לא נחקר. הארץ כיסתה דמיך מהרגע הראשון. פוליטיקאים ורבנים שהתירו את דמך יצאו פטורים בלא כלום, כי הממשלה והשב"כ לא באמת היו מעוניינים להתחקות על העקבות, מי יודע לאן יובילו. זקני העיר רחצו ידיהם – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' – ויד רחצה יד. הרשיעו את היורה, וזיכו את כל אלה שסימנו לו את המטרה. ומערכת בחירות התנהלה כסדרה, כאילו לא נודע מי היכה אותך וכאילו הקורבן נירצָה." ~ [[יוסי שריד]] בטור בעיתון בו הוא מנסה להביא את קולו של רבין ששואל על מה ולמה נרצח, וגם את תשובתו שלו ליצחק רבין.{{הערה|יוסי שריד, [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2484858 על מה נרצחתי בעצם?], באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014}} * "אני מאוד עצוב, ומאוד המום, מהפשע האיום והנורא הזה שבוצע כנגד אחד המנהיגים האמיצים של ישראל, ואחד מעושי השלום." ~ יו"ר הרשות הפלסטינית [[יאסר ערפאת]] לאחר שנודע לו על הרצח של יצחק רבין. == נאמר עליו == * "רבין מתואר בסדרה כמי שחתר שוב ושוב להפלתו של פרס ואף הדביק לו כמה מכינויי הגנאי שהלכו איתו עד יומו האחרון. בספר שהוציא רבין הוא מתאר את חברו למפלגה כ"חתרן בלתי נלאה", כינוי שדבק בפרס ותייג אותו בשיח הציבורי כמי שיעשה הכול למען השלטון" ~ על היריבות בין יצחק רבין & שמעון פרס בסדרה 'כמעט אדון' (ברלין אהרון, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1372796 '''"כולם דיברו על הכישלונות של פרס - אבל היריב האמיתי היה בתוך הבית"'''], אתר מעריב, תאריך 2.10.2026) *"שמו של יצחק רבין עלה לדיון הציבורי לא מעט פעמים בעקבות השבעה באוקטובר: מתנגדיו מצביעים על אחריותו להסכמי אוסלו שהביאו לנסיגות ישראליות, ותומכיו מדגישים את החוכמה הטמונה בניסיונו לחתור להסכם עם אש״ף כדי לדחוק את חמאס מחוץ לאזור ההשפעה" ~ הדיון הציבורי על דמותו של יצחק רבין ז"ל בעקבות טבח ה7.10.2023 ובחירות 2026 (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''"לאן נעלם שמעון פרס?"'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "קחו לדוגמה את יצחק רבין; נדמה היה כי הוא מייצג נאמנה לפחות את הדורות של ילדי הארץ, אולם האמת היא כי לא היה דבר רחוק מזה. רבין היה קפדן, דקדקן, חרוץ, שונא אלתורים, מילה שלו הייתה מילה, והוא היה בוטה ואמיתי עד כאב. אהבנו אותו - והרוב המכריע של הציבור אכן אהב אותו - דווקא משום שהוא היה כל כך שונה מאיתנו, ונהנינו לשגות באשליה כי מה שאנחנו רואים בו נמצא אולי גם בנו, לפחות בפוטנציאל, אם נתאמץ" ~ על דמותו ואופיו של יצחק רבין (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "שום אזרח מאזרחי ישראל לא ישכח למר יצחק רבין את הזכויות הרבות שרשם בהיסטוריה של עמנו". ~ [[מנחם בגין]] בטקס חילופי הממשלות שנערך ב-21 ביוני 1977 ([https://www.youtube.com/watch?v=8goJ-TWaJB0&t=621s מקור]) * "יצחק יהיה רמטכ"ל כאשר הבטחתי לו... יצחק הוא בחור ישר ו[[תבונה|נבון]], ויש לסמוך עליו, אם כי הוא זהיר קצת יתר על המידה." ~ [[דוד בן-גוריון]], היומן האישי, 25 בנובמבר 1963 * "רבות דיברו ביצחק רבין הלוחם, מצביא השלום. פחות מדי דיברנו עליו כמשנה סדרי העדיפויות במדינה. אומנם הסיסמה של "שינוי סדרי העדיפויות" נטבעה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ב־1992. אבל לדידו של רבין זו לא הייתה סיסמה. מהיום הראשון לכהונתו היא לא נשארה כסיסמה. לא היה ראש ממשלה שהיה מעורב כל־כך כיצחק רבין בכל הנושאים החברתיים והכלכליים. הממשלה שבהנהגתו ביצעה בשלוש שנים מהפכות בתחומי החינוך, המחקר, התשתיות, הבריאות והפנסיה. אלה היו שנים של שגשוג כלכלי, של גידול מתמיד בצמיחה, של העמקת קליטת העלייה וגם של עלייה חסרת תקדים ברמת החיים של הפרט. בשלוש השנים של ממשלת רבין עלתה הצריכה הפרטית לנפש ביותר מ־20 אחוז! זו הייתה ממשלה בהנהגתו של מי שפעל ועשה למען הפרט ולמען החברה יותר מכל ראש ממשלה אחר. רבים מבין קודמיו דיברו הרבה על ענייני חברה ופרט, אבל נדמה לי, שכל ראשי הממשלה עשו פחות ממנו, מי שהצטייר לעיתים כחסר רגישות לבעיות בתחומים הללו. אלא שהרושם הזה היה הפוך לחלוטין מכפי שהוא היה, מנוגד לחלוטין לתוצאות עשייתו." ~ [[חיים רמון]], לשעבר יו"ר ההסתדרות ושר בממשלת רבין השנייה, בדברי הספד בבית נבחרי ההסתדרות, 12 בנובמבר, 1995 * "רצח רבין, זמן קצר לאחר שקיבל פרס נובל לשלום על חלקו בהסכם אוסלו, קיבע את דימויו בעיני רבים כנסיך השלום. איתמר רבינוביץ אינו מגדיר את יחסו של רבין אל הערבים בכלל, אך מנסה לפענח את עמדתו כלפי הסכסוך הישראלי־הערבי. בתוך כך הוא מנתח את השינויים שחלו מזמן לזמן ביחסו של רבין אל המרכיבים השונים של הסכסוך: מצרים, ירדן, סוריה, לבנון וה[[פלסטינים]]. זו גישה אפשרית לשאלה העיקרית: האם האמין רבין בשלום? ייתכן מאוד שבדומה לבן-גוריון לא האמין שיש פתרון לסכסוך ועל כן ניתן רק לנהל אותו. כך או כך, הניסיון למצוא נוסחה אחת שתבטא את גישתו של רבין לנושא משכנע פחות." ~ על מורשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'|תום שגב, [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.4363785 "בביוגרפיה שכתב על רבין, איתמר רבינוביץ שומר על דיפלומטיות"], באתר הארץ, 18 באוגוסט 2017}} * "כמו כל ראש ממשלה ישראלי, וכל נשיא אמריקאי, הוא מצא את עצמו מול 'תוכניות שלום', ומדי פעם אמר משהו שהתפרש כנכונות לוויתורים מסוימים. כשגריר בוושינגטון שיכלל את היכולת הזאת לדרגת אמנות כמעט; האמריקאים קראו לו 'האיש המעשן'. רבינוביץ מיטיב לתאר את העימות בין הנרי קיסינג'ר הייקה מהרווארד לבין רבין הצבר מכדורי, משחק שכולו נוכלות הדדית של שועלים. שר החוץ האמריקאי מגלה בתוך כך משיכה גדולה לתככי הפוליטיקה הישראלית ומזימותיה, והשגריר רבין לא התקשה לספק את תאוותו. פעם סיפר לו ש[[משה דיין]] פועל להכשלת נסיעתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לארצות הברית, כדי לקדם את סיכוייו לרשת אותה. מאיר ייחסה לרבין את תסמונת השגרירים – שביטויה הזדהות־יתר עם המדינה המארחת. בדומה לבנימין נתניהו ולברק (וגם לבן-גוריון), התלהב רבין מהאמריקניזציה של העולם; אביו חי ב[[ארצות הברית]] קודם שהתיישב בארץ ישראל."{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "נטייתו של [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] לשבח את רבין כמנהיג וכמדינאי מחייבת אותו שוב ושוב להתמודד עם סיפורה של השנאה האובססיבית שרשפה בינו לבין שמעון פרס. הרושם הוא שהתיעוב לפרס פעל לעתים קרובות כשיקול דומיננטי, לפעמים יחיד, בתהליך קבלת ההחלטות של רבין. שורשי האיבה נטועים אולי בכך שפרס קידם את הפרויקט הגרעיני של ישראל, בעוד שרבין התנגד לכך; לימים שינה רבין את דעתו ואפשר שלא סלח לפרס על שהקדים אותו. ואולי היה זה המתח בין 'הצבר התכליתי' ודל הדמיון לבין 'הילד הגולה הרומנטי', שבעיניו רק השמים היו גבול. ואולי, מי יודע, היה זה משהו אחר. רבינוביץ לא פיענח את מהות הפרשה הזו. חשוב לו לטעון שבסופו של דבר רבין ופרס הכירו בכך שאין להם ברירה אלא לחיות יחד,'תאומים סיאמיים', וששיתוף הפעולה ביניהם היה מועיל. זה פתרון דחוק: ייתכן שהפרק הזה בחיי שני האישים מחייב מחזאי גדול, לא היסטוריון. כך או כך, מבחינה ספרותית זה היה סכסוך ללא שאר־רוח: מהו 'חתרן בלתי נלאה' אשר שימש את רבין כדי לגדף את פרס לעומת 'נצר נתעב' ו'פגר מובס' ששלף [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[ספר ישעיהו]] כדי לגדף את חיים ויצמן. רבין של איתמר רבינוביץ אינו רק איש חלש, שטועה שוב ושוב, אלא גם ביש מזל ואף נגוע בשחיתות אישית. וכך יצא שדווקא במשמרת שלו איבדה מפא"י את השלטון בישראל אחרי כמעט 30 שנה; ודווקא מנחם בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים. הוא (רבין) ניסה להעמיד פנים שכישלונו בפוליטיקה לא נוגע לו, אבל [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] יודע לצטט מכתב ל[[גולדה מאיר]] שבו קבל רבין על שהפקירה אותו למשמיציו: 'את מעולם לא קמת להגן עלי', התבכיין. על רקע זה גם ההכרזה 'אני אנווט' (1992) נשמעת יותר כקריאת עידוד־עצמי מאשר כהכרזת מנהיג ומדינאי. הוא (רבין) לא מנע את שיחות אוסלו, אך נרצח לפני שנדרש להמשיך בתהליך. איתמר רבינוביץ מיטיב לתאר את אווירת ההסתה שקדמה לרצח. זה מבחן אמינות לא קל לביוגרף אוהד, אך הוא אינו מסתיר את חלקו של רבין עצמו באחריות לרצח. בתוך כך הוא מזכיר עיתונאים אשר כתבו בפירוש שחייו בסכנה; גם ראש השב"כ הזהירו, אם כי רק הציע לו ללבוש אפוד מגן ולא הכריח אותו לעשות זאת. רבין סירב ללבוש אפוד, העדיף שלא להשתמש במכונית המשוריינת שנרכשה בשבילו, ועמד על כך שימשיך להופיע בציבור. גם זה היה אולי שריד לנטייה לבוז לכללי זהירות שאפיינה את הפלמ"ח." ~ על חולשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}} * "כשנבחרתי לרב הראשי לישראל התחיל הסיפור של אוסלו והדיונים על אוסלו ב', יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הדתות, נתן לי ביום שנבחרתי את המספר שלו על פתק ואמר: 'זה מספר הטלפון האישי שלי. דעתך חשובה לי, אם יש לך ביקורת, הערה או עצה טובה, תטלפן למספר הזה'. ניצלתי זאת פעם אחת ויחידה באותו שבוע." ~ הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|[http://glz.co.il/1363-101539-he/Galatz.aspx "רבין נתן לי את מספרו האישי ואמר: 'תתקשר'"], באתר גלי צה"ל, 14 ביוני 2017}} * "יצחק רבין ז"ל ב־1994 הייתה דמות שהיום נערצת על כולם. בג"צ אז פסק שאפשר לייבא נבילות וטריפות לארץ. אני הייתי אז ברבנות הראשית. ביקשתי מרבין, גם אריה דרעי פנה אליו, פניתי אליו, ואז, לא התביישו לומר, לחוקק 'חוק עוקף בג"צ', היה צריך רוב מוחלט כי הפסיקה הייתה על בסיס חוק יסוד. הוא טילפן מאחד לשני והצליח להשיג את הרוב הנדרש. לאחר מכן התברר שצריך להשיג שוב את כל ההסכמה כי התברר שהצביעו על בשר קפוא והחברה שעתרה לבג"צ אמרה שתביא בשר מצונן. רבין טרח שוב והשיג את הרוב הנדרש שהצביעו בעד החוק. התקשרתי אליו להודות לו והוא אמר לי 'צריך לזכור, אנחנו מדינה יהודית'." ~ הרב הראשי לשעבר [[ישראל מאיר לאו]] על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|עמית דניאל, [http://www.93fm.co.il/radio/395555/ "הגרי"מ לאו: "פרצה שלא ניתן להסכים אתה; חולדאי אינו אויב השבת"], באתר קול-חי, 20 באפריל 2017}} * "אלה שנולדו אחריו, אין להם למה להתגעגע. דמותו של יצחק היא לא דמות חיה בעיניהם. מתגעגע מי שהכיר." ~ רחל יעקב רבין על אחיה{{הערה|בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-504865 "יגאל עמיר ניצח והמדינה איבדה כיוון: אחותו הקטנה של רבין מדברת"], באתר מעריב, 24 באוקטובר 2015}} * "שואלים אותי: למה אתה מתגעגע ביצחק רבין? והתשובה היא כמובן ליצחק רבין עצמו. אני מתגעגע לאיש שירד לחיי במובן הטוב של המילה. אני מתגעגע לאיש שגנב איתי את כל השוקולדים מהבונבוניירה וביקש שלא אספר לאף אחד, גם לא ללאה. לעשן הסיגריות שאפף אותו, למאפרות המתמלאות ללא הרף. לטירוף שלו לדיוק. לעמידה בלוחות הזמנים. לחתונות שהגענו אליהן בשבע וחצי בערב כי כך היה כתוב בהזמנה, ולא מצאנו לא חתן ולא כלה ולא חתונה. לדממה שהשתררה בחדר העבודה שלו אחרי שהחליט על פעולה צבאית מסוכנת ואחרי ששרי הממשלה והקצינים הלכו לדרכם והותירו אותו לבד עם המחשבות וההרהורים. אני מתגעגע להיסוס שלו, למעצור, לשניות הקשות כאשר עמד לפני דלתות של בני משפחות שכולות, כמו מסרב להיכנס פנימה. אני מתגעגע גם לנזיפות שלו ולחסרונותיו: לירידה שלו לפרטים הקטנים והלא תמיד נחוצים וחשובים, לבוטות שלו, לעלבונות שלא היו במקומם, למלים המיותרות, למבטים שלא תמיד היו סימפטיים ואמרו הכול. לעצבנות שלו, לקוצר הרוח. אני מתגעגע להיסוסים שלו ולשיקול הדעת. לניסיון העצום שצבר במסלול חייו, ללילות בלי שינה, לסדר היום המטורף, לקור שנדף ממנו, לחום שהוא ידע להעניק לסביבתו, לדאגה העצומה שלו לחיי כל חייל, לבכי שלו בלי דמעות עם כל הודעה על פיגוע. לחריקת השיניים. אני מתגעגע גם ואולי עוד יותר לתנופת העשייה האדירה בימיו של יצחק רבין: למחלפים שנבנו בכל הארץ, לכבישים שהורחבו, לשעות החינוך שהוכפלו ושולשו, לצמיחה שזינקה לגבהים, למלחמה המוצלחת באבטלה שירדה לתחתיות, לתיירות שהגיעה לשיאים, לעשרות המפעלים החדשים, לבנייה העצומה ביקנעם ובאור עקיבא, בבאר שבע ובירושלים. אני מתגעגע ליחסים שפרחו עם טוניס ומרוקו, קטאר ועומאן, עם בחריין ודובאי וירדן. ללחיצות הידיים עם עשרות מנהיגים מקצווי עולם. כן, אני מתגעגע." ~ {{קישור|איתן הבר}} (ראש לשכתו של יצחק רבין) בטור במלאות 20 שנה לרצח רבין * "רבין לא היה אוסלו, ולא היה ששת הימים, ולא באמת אהב ערבים, ולא ממש שנא מתנחלים. הוא היה קצת מכל אלה והרבה דברים נוספים. רבין היה ישראלי, ציוני, פטריוט. הוא היה הבן של רוזה ונחמיה. הוא היה מפקד חטיבת הראל, הוא היה רמטכ"ל, הוא היה שר ביטחון. היה לו פתיל קצר, כי הוא היה ג'ינג'י. הוא אהב ויסקי (אבל לא השתכר) ו[[כדורגל]]. הוא עישן בשרשרת, חשב מהר ודיבר לאט. הייתה לו כהונת בוסר אחת קצרה, וכהונה נוספת, ארוכה יותר, שהסתיימה באסון. הוא היה ביטחוניסט, ביצועיסט, שהבין את הבעיה הדמוגרפית ורצה מאוד להיפרד מהערבים. הוא ניסה, אבל לא הצליח. אין לי מושג מה היה קורה אלמלא נרצח. אי אפשר לנבא תהליכים כאלה. אני לא מאמין שהוא היה נותן למצב להתדרדר יותר, ואני מתקשה לראות אותו מבטל הכול וחוזר לנקודת ההתחלה. יצחק רבין היה ישראלי שלחם למען המקום הזה ואהב אותו אהבת נפש, ויותר מכל דבר אחר, הוא היה מנהיג שדיבר אמת. ולזה, לפחות אני מתגעגע." ~ {{קישור|בן כספית}} במלאת 20 שנה לרצח רבין{{הערה|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-502915 עשרים שנה לרצח רבין: 1 מכל 5 ישראלים מאמין שיגאל עמיר הוא לא הרוצח"], באתר מעריב, 18 באוקטובר 2015}} * "בכל שנה ביום העצמאות מזמינים את מפקדי ששת הימים לבית הנשיא. בשבילי זה מפגש די עצוב – שר הביטחון היה [[משה דיין]] והיום הוא איננו, הרמטכ"ל היה יצחק רבין – איננו, אלוף פיקוד צפון [[דוד אלעזר|דדו]] – איננו, אלוף פיקוד מרכז [[w:עוזי נרקיס|עוזי נרקיס]] – איננו. אני מרגיש שנשארתי בין הבודדים, עצוב." ~ אלוף (במיל') [[w:ישעיהו גביש|ישעיהו גביש]] על דור ההנהגה של [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|דרור גלוברמן, [http://www.mako.co.il/tv-people/articles/Article-03ccf386a18cc41006.htm "שייקה גביש נזכר בהפרת הפקודה של שרון: "הוא אמר 'אריק לא מגן, אריק תוקף'"], באתר mako,{{כ}} 17 באפריל 2015}} * "מורשת רבין היא עבורי גם מורשת של מנהיגות, מנהיגות מעצבת ועמידה באומץ מול החלטות הקשות. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כלוחם. והוא היה מנהיג ללא תירוצים, כחבר כנסת, שר, וראש ממשלה. מי שידע לשאת באחריות, כראש ממשלה, לפעולה המוצלחת באנטבה, ידע גם לשאת באחריות, כראש ממשלה, לכישלון מבצע השחרור של נחשון וקסמן הי"ד. אצל רבין, גם הניצחונות וגם הכישלונות לא היו יתומים. עבורי רבין, כן, דווקא הוא, הוא אבי הקריאה שעלתה מהכיכרות לפני שלוש שנים לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל, להפניית הזרקור פנימה. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים, שהוא הנהיג בממשלתו השנייה, תחת הכותרת, 'שינוי סדרי עדיפויות'." ~ נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] סופד לרבין ביום הזיכרון ה־19 להירצחו{{הערה|יוני גבאי, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C.html הנשיא רובי ריבלין: יצחק רבין - מורשת של מנהיגות], באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2014}} * "יצחק רבין, הנץ האידאולוגי, הבין ששמירת התשוקה לבית לאומי מחייבת היפרדות מהישגי המלחמה המפוארת ביותר שהוביל כמצביא. זו לא הייתה הבנה חטופה, קלת דעת או גסת לב. ההבנה העמוקה, המורכבת, החמוצה־מתוקה, הבשילה אצלו בשנות שירות ארוכות, במדים ובעניבות, בשדה הקרב ובאולמות הפוליטיקה, ובאופן אירוני כאמור, חייבה דווקא אותו להוביל את עמו להיפרדות מנכסים שהוא עצמו קידש, שהוא עצמו חתר להשיג, כדי לשמור על הדבר הגדול והחשוב יותר: הציוויליזציה היהודית המודרנית." ~ [[נועה רוטמן]], נכדתו{{הערה|נועה רוטמן, [http://www.haaretz.co.il/israel-peace-convention/1.2347129 "מדינת ישראל כבר 20 שנה ללא מנהיג"], באתר הארץ, 23 ביוני 2014}} * "יצחק רבין בין דור המייסדים, דור שהחברה הייתה בראש מעייניו. דור מגויס, מחויב, מאמין בצדקת הדרך, קשוב למצוקות ולצרכים. דור שגם עשה שגיאות, ודאי, אבל בתום לב וללא כוונות זדון. בטחון ישראל, שלום ישראל, עתיד ילדינו, אלה היו לנגד עיניו, כשבחר ללכת בדרך השירות הציבורי, להניח את האגו ואת התפנוקים בצד. כזה היה הדור, כזה היה יצחק רבין. מנהיג שהאמין במטרה, שהאמין באנשים, אהב את העשייה. בשבילנו, פקודיו בצה"ל, הוא היה מפקד, אח גדול, מורה הדרך. ראינו אותו בחפ"קים, ראינו אותו בתרגילים, בדיונים ובתהליך וקבלת החלטות קשות וכבדות. קל היה לראות ביצחק רבין את אשר על לבו. את ההנאה בקשר עם האנשים חיילים ומפקדים, במגע עם הדור הצעיר, ואת כאב־המחיר הכבד שגבו המלחמות ומה שביניהן. יצחק רבין היטיב לנהל מלחמות ומערכות, ללא חדוות־הקרב ושמץ של התלהמות. באחריות, בבקיאות מעוררת הערצה בפרטים, וביכולת קליטה וניתוח שעשו בית־ספר לכולנו. ידענו שאפשר לסמוך עליו, ידענו שנקבל גיבוי, אבל ידענו גם שהוא מצפה מאיתנו למיטב ולמירב, ושאפנו שלא לאכזב אותו לעולם. יצחק רבין היה איש של אמת, גם שהיא לא הייתה נוחה לו או לסביבה. גם היא יוצרת קושי בהתקדמות בדרך שחשב לנכונה. מנהיג שפיו ולבו שווים. הוא שילם על כך בחייו. משסירב לייפות את המציאות, להתאימה לאוזנו וטעמו של השומע, משבחר ללכת בדרך שראה הולמת את טובת העם והחברה, חתם את גורלו. ואנחנו לא היינו שם, כולנו, כדי לשמור עליו." ~ הרמטכ"ל ה־15, רב אלוף (במיל') [[אמנון ליפקין-שחק]], באזכרה לציון 3 שנים לרצח רבין{{הערה|[http://www.rabincenter.org.il/Web/He/Persona/People/Eulogy/Lipkin/Default.aspx מרכז רבין לחקר ישראל], 1 בנובמבר 1998}} * "חמישה היו יסודות מנהיגותו של יצחק רבין – ראשית, תום הלב הביישני של הנער המחונן מכדורי, ואותות האמת והפשטות שקרנו מכל מעשיו לכל אורך דרכו; שנית, הפיכחון האכזרי ונטול האשליות של שיפוטו והערכותיו; שלישית, האבחנה החדה והפסקנית בין עיקר לטפל; רביעית, הבנתו את סוד רתימתם של אנשים מסביבו לשיתוף פעולה יוצר; ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא שבשבת, בוחן תמיד לאן נכון להוביל – ולא לאן נושבת הרוח." ~ [[אהוד ברק]] סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60|אהוד ברק, 2008, "יצחק רבין – מפקדם של מפקדים", בתוך: '''ישראל 60''' עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות"}} * "יצחק רבין (כרמטכ"ל) שלח אותנו (סיירת מטכ"ל) אל מבחן אש ראשון בפעולות גמול, באמצע שנות השישים. בפקודתו יצאנו פעם אחר פעם הרחק מעבר לקווי האויב, כאשר הוא מעניק לנו את שרביט הרמטכ"ל שבשטח, אך נותר כל הלילה במוצב פיקוד קדמי, דואג, מעשן בשרשרת, דרוך, כמעט כוסס ציפורניים – לפרוס לנו רשת ביטחון של גיבוי וניסיון." ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} * "יצחק רבין (כשר ביטחון) היה גם הראשון בקצה קו הטלפון השחור או האדום, לקבל מאיתנו כמהלומות פטיש כבדות את הבשורות הקשות על הנפגעים בצידנו. יחד הלכנו, תמיד, אל מקום האירוע, אל הלוחמים בני השמונה־עשרה או העשרים, לאחר ליל קרב, שבו אבדו להם טובי חבריהם ומפקדיהם – ויצחק מתחקר ומברר כל פרט! לא מוותר ולא מעגל שום פינה! תובע ומדרבן מפקדים, תומך ומגבה את הלוחמים הצעירים!" ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}} ==ראו גם== * [[נאום הר הצופים]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=יצחק רבין|ויקיטקסט=מחבר:יצחק רבין|שם ויקיטקסט=יצחק רבין}} == הערות שוליים == <references /> {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{רמטכ"לים}} {{מיון רגיל:רבין, יצחק}} [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]] [[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] [[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]] 0h8b7x0ujxmxuh356w685go7cg6wxqc 0 1477 241256 212257 2026-10-19T17:19:43Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 241256 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Immanuel Kant - Gemaelde 2.jpg|ממוזער|200px|עמנואל קאנט]] '''[[w:עמנואל קאנט|עמנואל קאנט]]''' (בגרמנית: '''Immanuel Kant''')‏ (22 באפריל 1724 - 12 בפברואר 1804), פילוסוף [[פרוסיה|פרוסי]]. מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים. קאנט הוא אחד המייצגים המובהקים של [[W:עידן הנאורות|עידן הנאורות]]. == מתוך כתביו == * "שני דברים ממלאים את הרוח, כל פעם מחדש ובקסם ו[[פחד]] גוברים – הכוכבים שבשמים מעלי והחוק המוסרי שבתוכי." ~ ביקורת התבונה המעשית * "חופש הרצון הוא העיקרון הייחודי של כל חוקי המוסר ושל החובות המשתמעות מהם." ~ ביקורת התבונה המעשית * "האמנות אינה רוצה בתצוגה של דבר כלשהו, אלא בתצוגה יפה." ~ ביקורת התבונה הטהורה * "תור התבונה משמע שהאדם הגיע לבגרות." ~ ביקורת התבונה הטהורה * "היפה הוא סמלו של המוסר." ~ ביקורת כוח השיפוט * "[[דת]] ללא מצפון מוסרי כמוה כאמונה תפלה." ~ מחשבות על החינוך * "רעיון האלוהות חייב למלא את נפשו של אדם ברגשי כבוד, וכתוצאה הוא חייב לעשות בו שימוש לעתים רחוקות, ולעולם לא מתוך קלות ראש." ~ מחשבות על החינוך ==מהי נאורות?== {{דף מורחב|תשובה לשאלה: מהי נאורות}} * "נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בה. חוסר [[בגרות]] הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. Sapere aude! – אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! היא איפוא סיסמת הנאורות." * " מתוך עצלות ופחדנות נותרים רוב אנשים קטינים מרצונם גם אחרי שהטבע פטר אותם מזמן מהדרכתם של אחרים ומשום כך קל כל כך לאחרים למנות את עצמם לאפוטרופסיהם." * "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה בתבונתו בפני ציבור שלם מעולם הקוראים." == הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות == * "התבונה הטהורה מתבצעת מעצמה ומעניקה ל[[אדם]] את החוק האוניברסלי שאנו מכנים מוסר." * "האושר הוא אידאל של הדמיון ולא של ההיגיון." * "אמונה: תווך בין דעה לבין ידע." * "עשה מעשיך על פי הכלל המעשי אשר בקבלך אותו תרצה גם שיהיה בחוק כללי." * "רצון חופשי ורצון כפוף לחוקי המוסר, הם אותו דבר עצמו." * "עשה מעשיך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל איש אחר תהא לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד." == אמרותיו == * "בית הדין שאדם חש בתוכו הוא מצפונו." * "המוסר אינו תורה המלמדת אותנו איך להיות מאושרים, אלא איך להיות ראויים לאושר." "העבודה היא פעילות חיונית, ייחודו של העובד וביטוי אישי של חייו." * "אין אני יכול לעשות את האדם טוב יותר, אלא על ידי מעט הטובה שיש בו, ואין אני יכול לעשותו נבון יותר, אלא על ידי מעט התבונה שיש בו." * "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." * "יותר משהאישה מוקירה מעשים טובים של הגבר, הגבר מוקיר מעשים טובים של האישה." * "האם אדם בעל בינה, אשר חי זמן רב וחשב על ערכו של האדם, ירצה לחזור מחדש על התפקיד אשר שיחק בחייו?" * "[[וולטר]] היה אומר: 'שני דברים ניתנו לנו משמים נגד מכשולי החיים, השינה והתקווה'. היה עליו להוסיף עוד את הצחוק." * "ה[[חוק]] הוא מכלול התנאים המאפשרים לחירותו של כל אדם להתאים לחירות של כולם." * "ההופעה דורשת דקות גִזרה, ואמנות אמיתית דורשת פשטות ושלווה." * "זה מגוחך שאנו מטפחים את הופעתנו בפני הזולת עד כדי כך שאנו מדמיינם בנפשנו כי זו האמת עצמה." * "ככל שלאדם יותר הרגלים, כך הוא פחות חופשי ועצמאי." * "הנחה לא נכונה היא שקרית בהכרח, אך הנחה נכונה אינה מייצגת בהכרח את האמת." * "מושגים ללא נושא הם ריקים מכל תוכן." * "אין אנו יכולים ללמוד פילוסופיה. אנו יכולים ללמוד לעסוק בפילוסופיה." * "באמצעות הנישואים ה[[אישה]] משתחררת והגבר מאבד את חירותו." * "מי שאוהב מאוד הופך בהכרח לעיוור כלפי נושא אהבתו, אם כי בדרך כלל מאור עיניו שב אליו שמונה ימים לאחר החתונה." * "אם התרגשות היא עיוורון, תשוקה היא מחלה הדוחה את כל אמצעי הריפוי. זהו כישוף שאינו מאפשר תיקון מוסרי." * "החובה היא ההכרח לבצע פעולה מתוך כבוד לחוקים." * "המין האנושי היה תמיד במצב של התפתחות, וימשיך להיות במצב זה בעתיד." * "אין בנמצא בתוכנו הכרה שקדמה לניסיון. הכל מתחיל אִתו." * "אין אנו יכולים להוכיח את קיומו של אלוהים." * "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים." * "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו." * "ה[[מוזיקה]] היא שפת הרגשות." * "אם אתה הופך לתולעת אדמה, אל תהיה מופתע אם רומסים אותך." * "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת." * "מטומטם הוא חסר תבונה, וטיפש הוא חסר השכלה." * "קריאה משעשעת מועילה לבריאות כמו תרגילי התעמלות לגוף." * "תשוקת אהבה או שאפתנות מרובה הפכו אנשים נבונים לשוטים." * "הנעלה נוגע בלבנו, היפה מקסימנו." * "העוצמה משחיתה את התבונה באופן בלתי נמנע." * "באפלה הדמיון פועל טוב יותר מאשר באור מלא." * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו, והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו." ~ 'ביקורת כוח השיפוט' ==ראו גם== *'''[[תשובה לשאלה: מהי נאורות]]''' * '''[[הקדמה לקאנט]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=עמנואל קאנט|ויקישיתוף=Category:Immanuel Kant}} {{מיון רגיל:קאנט, עמנואל}} [[קטגוריה:פילוסופים גרמנים]] 6ymh9qb83vvs8gwtirzcw5bajcsoehy 241257 241256 2026-10-19T17:19:58Z קליאו 9676 /* אמרותיו */ 241257 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Immanuel Kant - Gemaelde 2.jpg|ממוזער|200px|עמנואל קאנט]] '''[[w:עמנואל קאנט|עמנואל קאנט]]''' (בגרמנית: '''Immanuel Kant''')‏ (22 באפריל 1724 - 12 בפברואר 1804), פילוסוף [[פרוסיה|פרוסי]]. מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים. קאנט הוא אחד המייצגים המובהקים של [[W:עידן הנאורות|עידן הנאורות]]. == מתוך כתביו == * "שני דברים ממלאים את הרוח, כל פעם מחדש ובקסם ו[[פחד]] גוברים – הכוכבים שבשמים מעלי והחוק המוסרי שבתוכי." ~ ביקורת התבונה המעשית * "חופש הרצון הוא העיקרון הייחודי של כל חוקי המוסר ושל החובות המשתמעות מהם." ~ ביקורת התבונה המעשית * "האמנות אינה רוצה בתצוגה של דבר כלשהו, אלא בתצוגה יפה." ~ ביקורת התבונה הטהורה * "תור התבונה משמע שהאדם הגיע לבגרות." ~ ביקורת התבונה הטהורה * "היפה הוא סמלו של המוסר." ~ ביקורת כוח השיפוט * "[[דת]] ללא מצפון מוסרי כמוה כאמונה תפלה." ~ מחשבות על החינוך * "רעיון האלוהות חייב למלא את נפשו של אדם ברגשי כבוד, וכתוצאה הוא חייב לעשות בו שימוש לעתים רחוקות, ולעולם לא מתוך קלות ראש." ~ מחשבות על החינוך ==מהי נאורות?== {{דף מורחב|תשובה לשאלה: מהי נאורות}} * "נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בה. חוסר [[בגרות]] הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. Sapere aude! – אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! היא איפוא סיסמת הנאורות." * " מתוך עצלות ופחדנות נותרים רוב אנשים קטינים מרצונם גם אחרי שהטבע פטר אותם מזמן מהדרכתם של אחרים ומשום כך קל כל כך לאחרים למנות את עצמם לאפוטרופסיהם." * "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה בתבונתו בפני ציבור שלם מעולם הקוראים." == הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות == * "התבונה הטהורה מתבצעת מעצמה ומעניקה ל[[אדם]] את החוק האוניברסלי שאנו מכנים מוסר." * "האושר הוא אידאל של הדמיון ולא של ההיגיון." * "אמונה: תווך בין דעה לבין ידע." * "עשה מעשיך על פי הכלל המעשי אשר בקבלך אותו תרצה גם שיהיה בחוק כללי." * "רצון חופשי ורצון כפוף לחוקי המוסר, הם אותו דבר עצמו." * "עשה מעשיך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל איש אחר תהא לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד." == אמרותיו == * "בית הדין שאדם חש בתוכו הוא מצפונו." * "המוסר אינו תורה המלמדת אותנו איך להיות מאושרים, אלא איך להיות ראויים לאושר." * "העבודה היא פעילות חיונית, ייחודו של העובד וביטוי אישי של חייו." * "אין אני יכול לעשות את האדם טוב יותר, אלא על ידי מעט הטובה שיש בו, ואין אני יכול לעשותו נבון יותר, אלא על ידי מעט התבונה שיש בו." * "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." * "יותר משהאישה מוקירה מעשים טובים של הגבר, הגבר מוקיר מעשים טובים של האישה." * "האם אדם בעל בינה, אשר חי זמן רב וחשב על ערכו של האדם, ירצה לחזור מחדש על התפקיד אשר שיחק בחייו?" * "[[וולטר]] היה אומר: 'שני דברים ניתנו לנו משמים נגד מכשולי החיים, השינה והתקווה'. היה עליו להוסיף עוד את הצחוק." * "ה[[חוק]] הוא מכלול התנאים המאפשרים לחירותו של כל אדם להתאים לחירות של כולם." * "ההופעה דורשת דקות גִזרה, ואמנות אמיתית דורשת פשטות ושלווה." * "זה מגוחך שאנו מטפחים את הופעתנו בפני הזולת עד כדי כך שאנו מדמיינם בנפשנו כי זו האמת עצמה." * "ככל שלאדם יותר הרגלים, כך הוא פחות חופשי ועצמאי." * "הנחה לא נכונה היא שקרית בהכרח, אך הנחה נכונה אינה מייצגת בהכרח את האמת." * "מושגים ללא נושא הם ריקים מכל תוכן." * "אין אנו יכולים ללמוד פילוסופיה. אנו יכולים ללמוד לעסוק בפילוסופיה." * "באמצעות הנישואים ה[[אישה]] משתחררת והגבר מאבד את חירותו." * "מי שאוהב מאוד הופך בהכרח לעיוור כלפי נושא אהבתו, אם כי בדרך כלל מאור עיניו שב אליו שמונה ימים לאחר החתונה." * "אם התרגשות היא עיוורון, תשוקה היא מחלה הדוחה את כל אמצעי הריפוי. זהו כישוף שאינו מאפשר תיקון מוסרי." * "החובה היא ההכרח לבצע פעולה מתוך כבוד לחוקים." * "המין האנושי היה תמיד במצב של התפתחות, וימשיך להיות במצב זה בעתיד." * "אין בנמצא בתוכנו הכרה שקדמה לניסיון. הכל מתחיל אִתו." * "אין אנו יכולים להוכיח את קיומו של אלוהים." * "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים." * "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו." * "ה[[מוזיקה]] היא שפת הרגשות." * "אם אתה הופך לתולעת אדמה, אל תהיה מופתע אם רומסים אותך." * "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת." * "מטומטם הוא חסר תבונה, וטיפש הוא חסר השכלה." * "קריאה משעשעת מועילה לבריאות כמו תרגילי התעמלות לגוף." * "תשוקת אהבה או שאפתנות מרובה הפכו אנשים נבונים לשוטים." * "הנעלה נוגע בלבנו, היפה מקסימנו." * "העוצמה משחיתה את התבונה באופן בלתי נמנע." * "באפלה הדמיון פועל טוב יותר מאשר באור מלא." * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו, והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו." ~ 'ביקורת כוח השיפוט' ==ראו גם== *'''[[תשובה לשאלה: מהי נאורות]]''' * '''[[הקדמה לקאנט]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=עמנואל קאנט|ויקישיתוף=Category:Immanuel Kant}} {{מיון רגיל:קאנט, עמנואל}} [[קטגוריה:פילוסופים גרמנים]] jgup050tk2kd18gnk1q0htkta4cz50b 241258 241257 2026-10-19T17:21:19Z קליאו 9676 241258 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Immanuel Kant - Gemaelde 2.jpg|ממוזער|200px|עמנואל קאנט]] '''[[w:עמנואל קאנט|עמנואל קאנט]]''' (בגרמנית: '''Immanuel Kant''')‏ (22 באפריל 1724 - 12 בפברואר 1804), פילוסוף [[פרוסיה|פרוסי]]. מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים. קאנט הוא אחד המייצגים המובהקים של [[W:עידן הנאורות|עידן הנאורות]]. == מתוך כתביו == * "שני דברים ממלאים את הרוח, כל פעם מחדש ובקסם ו[[פחד]] גוברים – הכוכבים שבשמים מעלי והחוק המוסרי שבתוכי." ~ ביקורת התבונה המעשית * "חופש הרצון הוא העיקרון הייחודי של כל חוקי המוסר ושל החובות המשתמעות מהם." ~ ביקורת התבונה המעשית * "האמנות אינה רוצה בתצוגה של דבר כלשהו, אלא בתצוגה יפה." ~ ביקורת התבונה הטהורה * "תור התבונה משמע שהאדם הגיע לבגרות." ~ ביקורת התבונה הטהורה * "היפה הוא סמלו של המוסר." ~ ביקורת כוח השיפוט * "[[דת]] ללא מצפון מוסרי כמוה כאמונה תפלה." ~ מחשבות על החינוך * "רעיון האלוהות חייב למלא את נפשו של אדם ברגשי כבוד, וכתוצאה הוא חייב לעשות בו שימוש לעתים רחוקות, ולעולם לא מתוך קלות ראש." ~ מחשבות על החינוך * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע ל[[טעם]] גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו, והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו." ~ 'ביקורת כוח השיפוט' ==מהי נאורות?== {{דף מורחב|תשובה לשאלה: מהי נאורות}} * "נאורות היא יציאת האדם מחוסר בגרותו, שהוא עצמו אשם בה. חוסר [[בגרות]] הוא אי-יכולתו של האדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת. אשמה בחוסר-בגרות קיימת, אם סיבתו איננה חוסר שכל, אלא חוסר החלטה ואומץ להשתמש בו בלי הדרכת הזולת. Sapere aude! – אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך! היא איפוא סיסמת הנאורות." * " מתוך עצלות ופחדנות נותרים רוב אנשים קטינים מרצונם גם אחרי שהטבע פטר אותם מזמן מהדרכתם של אחרים ומשום כך קל כל כך לאחרים למנות את עצמם לאפוטרופסיהם." * "השימוש הפומבי בתבונה האישית משמעו השימוש שהאדם, כמלומד, עושה בתבונתו בפני ציבור שלם מעולם הקוראים." == הנחות יסוד למטאפיזיקה של המידות == * "התבונה הטהורה מתבצעת מעצמה ומעניקה ל[[אדם]] את החוק האוניברסלי שאנו מכנים מוסר." * "האושר הוא אידאל של הדמיון ולא של ההיגיון." * "אמונה: תווך בין דעה לבין ידע." * "עשה מעשיך על פי הכלל המעשי אשר בקבלך אותו תרצה גם שיהיה בחוק כללי." * "רצון חופשי ורצון כפוף לחוקי המוסר, הם אותו דבר עצמו." * "עשה מעשיך כך שהאנושיות הן שבך והן שבכל איש אחר תהא לך לעולם גם תכלית ולעולם לא אמצעי בלבד." == אמרותיו == * "בית הדין שאדם חש בתוכו הוא מצפונו." * "המוסר אינו תורה המלמדת אותנו איך להיות מאושרים, אלא איך להיות ראויים לאושר." * "העבודה היא פעילות חיונית, ייחודו של העובד וביטוי אישי של חייו." * "אין אני יכול לעשות את האדם טוב יותר, אלא על ידי מעט הטובה שיש בו, ואין אני יכול לעשותו נבון יותר, אלא על ידי מעט התבונה שיש בו." * "הדת היא חוק השוכן בקרבנו." * "יותר משהאישה מוקירה מעשים טובים של הגבר, הגבר מוקיר מעשים טובים של האישה." * "האם אדם בעל בינה, אשר חי זמן רב וחשב על ערכו של האדם, ירצה לחזור מחדש על התפקיד אשר שיחק בחייו?" * "[[וולטר]] היה אומר: 'שני דברים ניתנו לנו משמים נגד מכשולי החיים, השינה והתקווה'. היה עליו להוסיף עוד את הצחוק." * "ה[[חוק]] הוא מכלול התנאים המאפשרים לחירותו של כל אדם להתאים לחירות של כולם." * "ההופעה דורשת דקות גִזרה, ואמנות אמיתית דורשת פשטות ושלווה." * "זה מגוחך שאנו מטפחים את הופעתנו בפני הזולת עד כדי כך שאנו מדמיינם בנפשנו כי זו האמת עצמה." * "ככל שלאדם יותר הרגלים, כך הוא פחות חופשי ועצמאי." * "הנחה לא נכונה היא שקרית בהכרח, אך הנחה נכונה אינה מייצגת בהכרח את האמת." * "מושגים ללא נושא הם ריקים מכל תוכן." * "אין אנו יכולים ללמוד פילוסופיה. אנו יכולים ללמוד לעסוק בפילוסופיה." * "באמצעות הנישואים ה[[אישה]] משתחררת והגבר מאבד את חירותו." * "מי שאוהב מאוד הופך בהכרח לעיוור כלפי נושא אהבתו, אם כי בדרך כלל מאור עיניו שב אליו שמונה ימים לאחר החתונה." * "אם התרגשות היא עיוורון, תשוקה היא מחלה הדוחה את כל אמצעי הריפוי. זהו כישוף שאינו מאפשר תיקון מוסרי." * "החובה היא ההכרח לבצע פעולה מתוך כבוד לחוקים." * "המין האנושי היה תמיד במצב של התפתחות, וימשיך להיות במצב זה בעתיד." * "אין בנמצא בתוכנו הכרה שקדמה לניסיון. הכל מתחיל אִתו." * "אין אנו יכולים להוכיח את קיומו של אלוהים." * "המדע אינו יכול להוכיח שאלוהים אינו קיים." * "אלוהים איננו הוויה חיצונית, אלא יחס מוסרי השוכן בתוכנו." * "ה[[מוזיקה]] היא שפת הרגשות." * "אם אתה הופך לתולעת אדמה, אל תהיה מופתע אם רומסים אותך." * "אדם אינו מיועד להיות חלק של עדר כמו חיה מבויתת, אלא חלק של עבודת צוות כמו דבורים בכוורת." * "מטומטם הוא חסר תבונה, וטיפש הוא חסר השכלה." * "קריאה משעשעת מועילה לבריאות כמו תרגילי התעמלות לגוף." * "תשוקת אהבה או שאפתנות מרובה הפכו אנשים נבונים לשוטים." * "הנעלה נוגע בלבנו, היפה מקסימנו." * "העוצמה משחיתה את התבונה באופן בלתי נמנע." * "באפלה הדמיון פועל טוב יותר מאשר באור מלא." ==ראו גם== *'''[[תשובה לשאלה: מהי נאורות]]''' * '''[[הקדמה לקאנט]]''' == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=עמנואל קאנט|ויקישיתוף=Category:Immanuel Kant}} {{מיון רגיל:קאנט, עמנואל}} [[קטגוריה:פילוסופים גרמנים]] dnrswr73596ygk4hypzpxn63dni2uou 0 1639 241277 236285 2026-10-20T05:57:28Z ~2026-43773-75 27574 /* לאחר מותו */ 241277 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shimon Peres by David Shankbone.jpg|ממוזער|210px|נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 2007]] '''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי'''; 2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים. ==על החיים== [[קובץ:World Economic Forum Annual Meeting Davos 2005 (346655258).jpg|ממוזער|286px|שמעון פרס]] * "מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות." * "הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים." * "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." * "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים." ~ על נועזות * "פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן - הם רק חיים באופן שונה, ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים." * "אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]]." * "אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות." * "היהודיות שלנו עושות לך טובה. כאילו הן סובלות מהעניין. תמיד משהו כואב להן, מציק להן. השיקסעס, לעומתן, נהנות מכל רגע, אין להן תסביכים, אוהבות לפנק ומשקיעות את כל הלב במשימה." * "תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל [[שנאה|תשנא]] בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 ==דברים אישיים== * "זה לא יעזור לך, לך ולחברייך." * "שני דברים אני לא אוהב בחיים: להתפנק ולהתעצל." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מרגיש הכי טוב כשסדר היום שלי עמוס ומלא פגישות, ביקורים וסיורים." * "צריך להיות [[אדם]] שכל הזמן פועל למשהו, ואני אומר, אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אם עליתי במשקל אני מפסיק לאכול עד שאני יורד ונגמר העניין." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מביא בחשבון שיש דברים אינם בשליטתי אבל משפיעים על גורלי. זו לא סיבה להתייאש." ~ ראיון, מאי 2014 * "גם כשיש מצבים שמורידים לי דמעה בלב. אסור לומר נואש, והאיסור הזה מושתת על ניסיון אמיתי." ~ ראיון, מאי 2014 * "אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות." * "הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים." ~ עונה לשאלה האם גילו המופלג מקשה עליו לתפקד כנשיא מדינה * "לא אכפת לי [[מוות|למות]] מחר בבוקר. אני לא מפחד מהמוות. אני לפעמים מתעורר ומצטער שאינני מת. נמאס לי, אך אני מבין שאיש לא יוכל למלא את תפקידי." * "כולם יבואו להלוויה שלי. הם ירצו להיות בטוחים, שלא קמתי מהארון." ~ נחום ברנע, "אני לוזר?", 16 במאי 1997, ידיעות אחרונות * "החרטה היחידה בלבי היא שלא חלמתי חלומות רבים וגדולים עוד יותר." ~ מתוך ספרו "אין מקום לחלומות קטנים". * "מפעם לפעם ביקשו ממני להביט לאחור על חיי ולזהות את ההישג שבו אני גאה יותר מכל. אני משיב באמצעות סיפורו של צייר דגול, שנתבקש על ידי אחד ממעריציו לבחור את ה[[ציור]] שהוא אוהב יותר מכל אלה שצייר בחייו. הצייר נשא עיניו אל המעריץ, ואז הפנה מבטו לעבר בד ציור גדול וריק, שעמד על הכן בפינת החדר. 'זה שאצייר מחר,' השיב. זאת גם תשובתי." ~ פסקת הסיום של ספרו האחרון "אין מקום לחלומות קטנים". ==פוליטיקה== [[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|172px|שמעון פרס]] * "מזרח תיכון חדש." ~ מתוך נאום ב-1993 * "אני אעשה הכול למען ה[[שלום]] ואני לא מחפש [[תפקיד]]." * "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות." * "ה[[טלוויזיה]] עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת." * "אם אתה לא מנהל משא ומתן עם ה[[פלסטינים]] אז יש לך אינתיפדה בלי פתרון." ~ מתוך סרט "שנות המדינה" * "אני הכנתי נאום, אני לא אקריא אותו, אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו [[אמינות]] אני הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, [[יצחק רבין]]?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!" ~ בשיא היריבות שלו עם יצחק רבין, כתשובה לכך שרבין כתב דברים נגדו בספר [[W:פנקס שירות|"פנקס שירות"]] * "שלח לחמך על פני המים? שלחתי להם מאפיות שלמות." ~ על יחסיו עם המפלגות החרדיות. * "אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר.' אני הפסדתי?!" ~ בכנס תומכי [[W:מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כשפנה בנאום ההפסד למתנגדיו שהשמיצו אותו, והקהל השיב "כן!" * "איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי. המועד אינו מתאים. הממשלה לא תאשר. השאלה היחידה שאני רואה היא איך זה יסתיים." ~ פתק שהעביר לראש הממשלה יצחק רבין כיממה לפני מבצע אנטבה ביולי 1976 * "בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה." ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה. * "במישור האישי נישאר ידידים ובפוליטיקה – יריבים." ~ דבריו ל[[מנחם בגין]] לאחר ניצחונו בבחירות ב-1977.{{הערה|{{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 271.}} * "מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו." ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978. * "'העבודה' הפסידה בבחירות גם בגלל שגיאות הבוחרים" ~ בישיבת הפתיחה של "תנועת העבודה הציונית" (תע"צ), 14 בפברואר 1978.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 387.}} * "המאבק בין המועמדים אינו על 'האוסקר', אלא על ראשות הממשלה" ~ נימוק סירובו לקיים עימות טלוויזיוני עם [[יגאל אלון]] לפני ההצבעה במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה, ינואר 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 418.}} * "אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים." ~ בשיחה עם מנחם בגין ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: "ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית"], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}} * "אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם, ולא מהחומייניזם, ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך. זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מתווכחים?! תתביישו לכם! אל תקלקלו את שם בית שמש! ככה נראה העם של בגין. שיכורים... אל תצעק אתה. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת?! תפסיק עם ה[[שנאה]] שלך. אין לך שום זכות לשנוא. אתה לא יודע שום דבר. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! עם תנועות מזרחיות, ככה?! מי שלא רוצה ש[[ישראל]] תיהפך למדינה ערבית, אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה!" ~ לתומכי ליכוד בבית שמש, 1981 * "אלה התימנים. את בן גוריון הם העריצו, עכשיו הם שונאים אותנו. הם הכי גרועים." ~ שמעון פרס לנחום ברנע לאחר הפגנה בכנס בשכונת מורשה, ברמת השרון, 1984 {{הערה|1=https://mobile.twitter.com/AvishayBenHaim/status/1409540322556878850}} * "אתה בוחר בין [[ציונות]] לבריונות." ~ מודעת בחירות של המערך בכנסת העשירית, 1981 * "איך אמר הנביא ישעיהו? תחלוף סופה יחלוף סער." ~ ראיון בערוץ הראשון בפרוץ [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]], 17 בינואר 1991 * "אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית." ~ בכנסת, לעבר [[משה קצב]], 17 בנובמבר 1993 * "להילחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג." ~ ציטוט שהובא בתעמולת הבחירות של [[הליכוד]] ב־1996 * "תנו לי שלום ואוותר על הגרעין." ~ מול ועדת העורכים, כנראה בשנת 1996 * "יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת." ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000 * "תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך." ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004 * "ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה." ~ אתר ynet, יולי 2005 * "אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 *"תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!" ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005 * "כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים." ~ תגובה על ירי הקסאמים, יוני 2006 * "ישראל צריכה להתייחס ל[[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]] כאל כ[[אדולף היטלר|היטלר]]." ~ אוקטובר 2006 * "אני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "[מוסד הנשיאות הוא] בית לכל היהודים שאינם ישראלים ולכל הישראלים שאינם יהודים." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "זה סוף המשבר, אך לא סוף העולם." ~ על התפטרות הרמטכ"ל [[דן חלוץ]], פברואר 2007 * "אם אומר שהממשלה מזהירה אני לא בטוח שתסכימו איתי, אך יש לנו עם מזהיר." ~ בקונגרס הציוני הישראלי, 14 במאי 2007 * "השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל." ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007 * "עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!" ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות ה[[עבר]]!" ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי" ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009 * "במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת." ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "המשטר באיראן עלוב ומחורבן. זהו משטר סדוק ומלא פצעים." ~ טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית־פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי." ~ בראיון, על הסכם "עזה ויריחו תחילה" * "נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה." ~ לאחר [[הסכמי אוסלו]] * "אני עשוי מהעתיד." ~ בראיון עם [[w:דן שילון|דן שילון]], בתגובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי * "[[w:מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] הייתה טעות." * "העוול שאנו עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו הערבים בגזילת השלום." * "מטרתה הבאה של ישראל היא להצטרף לליגה הערבית." * "אנחנו מדינה עם כושר הרתעה גבוה מאוד, בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם." ~ 2006 * "קסאם שמסאם." * "אמצעי הלחימה של ישראל לא היו מתאימים לטפל בחזבאללה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "שמחנו שהכור החל לפעול." ~ בתיאור היסטורית מדינת ישראל, בהשבעת הכנסת ה־18 * "לא צריך לשנות את ה[[היסטוריה]], גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע." ~ בתגובה להרשעתו של [[משה קצב]] באונס * "ה[[חמאס]] נוהג בפראות, יורה, אינו מכבד הסכמים ואינו מוכן לחתום על הסכמים. מי יתמוך בהם? אני מצטער על כך מאוד. זאת לא הייתה כוונתנו. נתנו את עזה לפלסטינים, נתנו להם לטפל בבעיות שלהם מתוך רצון טוב, והם מתגרים בגורלם ומביאים לסוף ארצם וממשלתם." * "מצא מצא, מצה יבשה." ~ לועג לחבר הכנסת [[w:יהושע מצא|יהושע מצא]] * "מה שיש לסעודים באדמה, יש ליהודים בראש." ~ לפי פרופ' {{קישור|אדיר כהן}} ==על מדע, טכנולוגיה וחינוך== * "טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני", ~ ספטמבר 2016. * "אולי גם יש למצוא סוג חדש של מודיעין, הנשען על ננוטכנולוגיה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר." ~ ראיון, 2003 * "[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "כל שיטת החינוך היא אידיוטית. אני לא רוצה להעליב, ואני לא אומר את זה מתוך זלזול. קודם כל הפכו את החינוך לעינוי, במקום לעשות את החינוך תענוג. שולחים לכיתה מורה זקן שרוצה להביא את הסיפור של דוד ובת שבע, והילדים חושבים 'Fuck It, תעשה סרט קצר ושהחבר'ה ייהנו'. אבל עם שיטות התקשורת החדשות, אתה יכול ליצור דמוקרטיזציה של החינוך. אתה יכול להקים ענן מחשוב שאוסף את ההרצאות הכי טובות בעולם, ואתה יכול לשלוח אותן לכל בית. לא צריך מחשב כדי לקלוט את זה, מספיק טאבלט. הטאבלט עולה כיום 100 דולר, ראיתי שהסינים נכנסו לתעשייה הזו, ואני אומר שהמחיר יירד ל–50 דולר. אם תרצה לחבר לענן הזה מיליון ילדים, זה יעלה לך 50 מיליון דולר, זה כלום." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "התכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון. התיכנון הוא פונקציה של הדימיון. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידוע והבדוק אלא כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. התכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות; הוא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאת תשובות חדשות." ~ הערות לחשיבות התכנון, 1965.<ref>[https://doalogue.co.il/blog/shimon-peres/ הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס], אתר דואלוג</ref> == כראש הממשלה == *מתוך פרוטוקול הישיבה{{הערה|הציטוטים נלקחו מ[http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2671809 כתבה באתר הארץ]}} בה נידון "[[w:חוק ההסדרים|חוק ההסדרים]]": :מנכ"ל משרד האוצר, עמנואל שרון: "אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור." :שר החינוך [[יצחק נבון]]: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?" :ראש הממשלה פרס: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להצליח." {{מפריד}} * "הרב, בעניין יהודה ושומרון, אני הולך אחריך<ref>משמיע ישועה, עמוד 324</ref>" ~ לרב [[צבי יהודה קוק]] * "זה קורה גם לצעירים שבינינו." ~ תגובתו להתמוטטות [[לאונרד כהן]] בהופעה, מספר שבועות לפני הגעתו לישראל == כנשיא המדינה== [[קובץ:Israeli President Shimon Peres in Jerusalem--April 22 2013a.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס כ{{קישור|נשיא מדינת ישראל}}, 2013]] * "בזמנו נחשבתי ל[[חוצפה|חצוף]], פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים." ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך [[מדע]] כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד." ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו." ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל." ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס) * "אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות." ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012 * "גם אם אפסיד הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם." ~ על המירוץ לנשיאות, טרם בחירתו * "התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא." ~ לאישתו, עם בחירתו לנשיא המדינה, יוני 2007. תשובתה: "אני מעדיפה רפתן." * "אני עוד לא נשיא." ~ ל[[רביב דרוקר]], חדשות 10, לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, כשניצחונו היה בטוח * "חייבים להיפטר מהשטחים." ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה * "אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו." ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007 * "חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של [[כוכב]]ים." ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007 * "אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "[[w:LEAD|Lead]]", בנוגע לאיום האיראני * "[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם." ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור]) * "קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "ה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת." ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009</ref> * "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון." ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010 * "יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. " ~ מתוך התוכנית "עובדה", 2011 * "הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו." ~ על סא"ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור]) * "בגיל כזה פורשים?" ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה בגיל 70, 26 בנובמבר 2012 ===[[w:ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]=== * "יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות." * "לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה." * "אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]]." ===בכנס מנהיגות בכפר הירוק=== * "בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת." * "אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי." ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]] * "הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים." === בכנס יום הולדתו ה־90 === * "הכיכרות חזקות מן הפרלמנטים." * "מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם." * "היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב." * "מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם." ===בטקס השבעת הרבנים הראשיים, 2013=== * "בחלקכם נפלה זכות גדולה לקרב בין אחים – דתיים ושאינם דתיים... להסיר מחיצות של חשדנות וניכור, לחרוץ ברגישות דין אמת וצדק ולנווט את מערכת בתי הדין הרבניים ברוח בית הלל, להטות אוזן אנושית השואבת משאר רוחכם התורני, ולשמש תל תלפיות לכל דורש... על הרבנות להרביץ תורה לעשות דין צדק ולהטות כתף לבניית המדינה... הדמוקרטיה נולדה בעריסה יהודית... [ש]נבורך ברבנות שתפעל לאחדות העם, רבנות עם נשמה." ===בסיום תפקידו כנשיא מדינת ישראל=== * "אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובתי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו. ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. אני אוהב את כולכם. תודה לכם מעומק לבי." ~ יולי 2014 * "המשכן הזה זה כלוב של זהב. אם אתה אוהב זהב, תישאר. אם אתה אוהב לעוף, תצא מהכלוב." ~ על משכן הנשיא, יולי 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=e_HEZ14KgWM איתי דודי, '''שמעון פרס: השנה האחרונה לנשיאות''' {{!}} מתוך חדשות הערב 13.9.17] בדקה 07:39 {{יוטיוב}}</ref> * "כשאין כלום, אפשר לעשות הכל." ~ מתוך סרטון פרידה שפורסם לאחר סיום תפקידו, ספטמבר 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=__7b9O8k1tw '''Former Israeli President Shimon Peres Goes Job Hunting שמעון פרס מחפש עבודה'''] בדקה 04:04 {{יוטיוב}}</ref> ===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה=== * ""אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל ה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]]." ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) *"[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום." ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 "פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים"], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014) * "שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." ~ מתוך הסרט "להיות שמעון פרס" (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html "להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי"], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014) * "שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד." ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015 ==נאמר עליו== * "אתם יודעים למה פרס לא נבחר? כי הוא לא היה מרושע דיו. הייתם מאמינים? רב התחבולות לא הבין מה היה דרוש ממנו כדי לנצח את נתניהו. במובן מסוים, פרס חשב עלינו דברים טובים יותר משהגיע לנו. הוא האמין שאפשר לדבר אל האינטלקט שלנו. אל ההיגיון. אל הרציו. אולי טיפה אל הרגש. הוא לא הבין שהעם נגמר לו מתחת לרגליים" ~ על נקודת התורפה של שמעון פרס כפוליטיקאי בבחירות (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!" ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא"י, ואח"כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו." ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''"שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים"''', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!" ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל." ~ דן כספי === מתוך ספרים === * "לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול." ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018 * "חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל." ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו. '''מתוך הספר "פנקס שירות" מאת [[יצחק רבין]]''' * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין." ~ הציטוט בספר "פנקס שירות" בו תוקף יצחק רבין את פרס ומצמיד לו לדיראון עולם את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" (לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 'היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה'], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010) * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על [[שקר]]ים גמורים או על חצאי אמיתות." ~ רבין מתאר את פרס * "לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." ~ עמוד 189 '''מתוך הספר "ההחמצה הגדולה" מאת [[יואב לביא]], [1982]''' * "מבלי להתייעץ בחבריו להנהגה, ומבלי להמתין לאישור התוצאות ולאישושן (כפי שנהג מנחם בגין, בתבונה ובשיקול דעת!), הופיע בצעד מתנודד, הלום מיין הניצחון המדומה, מתחבק ומתנשק עם הנקרים בדרכו, יו"ר מפלגת העבודה, מלווה בדובר המטה, ישראל פלג. זה היה מחזה אופייני לאיש ולעוזריו: שקיקה בלתי מוסתרת לראשות הממשלה, אובדן הקשר עם המציאות, התעלמות מכל העצות הטובות באמת..." ~ שם, עמ' 115 '''מיכאל בר זוהר, "כעוף החול", הוצאת משכל, [2005]''' * "אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן! חייו הפוליטיים הנם ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל. בעלי בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו והוא ממשיך." ~ מיכאל בר זוהר על פרס * "עבור רבים נישאר שמעון פרס חידה. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר, אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי, איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים, פוליטיקאי בינוני, אך מדינאי בעל חזון מרהיב, קיבוצניק חסר השכלה רשמית, אך שופע תרבות, מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת, רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים." ~ מיכאל בר זוהר על פרס ===אמירות בעל פה=== * "יש אנשים שהם נכס אלקטורלי, אך יש אנשים שהם נאחס" ~ [[יגאל אלון]] באספה פומבית במהלך התמודדותו מול פרס על ראשות מפלגת העבודה, תחילת 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 419.}} * "כשעלתה האפשרות להזמין את פרס לנאום, היא ירדה מהפרק בדיוק בגלל הסיבות הללו. אחר כך היו מגעים, ותחנונים, וקשרים, ואחר כך בא הפרסום שלי (ביום ראשון), והמגעים נמשכים באינטנסיביות כל הזמן, עד הרגע האחרון. המו"מ הזה, מסתבר, מסובך יותר מאוסלו. אגב, פרס עצמו ישב עם דליה רבין בשישי האחרון. רבין הייתה דומיננטית פחות בעצרת השנה. מי שנטלו את המושכות, כאמור, הם גופים אחרים, כמועצת תנועות הנוער וכו'. כדי להחזיר את רבין לקונצנזוס הוחלט שם ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר, להדיר את השלום ז"ל, את השמאל יימח שמו, ולייצר משהו מכובס שישמח את העם, אבל לא ינציח את ה[[זיכרון]] האמיתי ואת מה שהיה שם בנובמבר 95', כולל ההסתה, הרבנים, הפולסא דנורא, האלימות, ההתלהמות וחציית הגבולות... אם היו מבקשים ממני לביים את האירוע, כדי שהדרמה תהיה מושלמת, הייתי מודיע לו שלאור קוצר הזמן, סידורי הביטחון ('הרי רבין כבר נרצח באותו מקום, גם אתה רוצה?') ומזג האוויר, הוא לא ינאם השנה. ואז, הייתי שולח את פרס לכיכר בכל זאת. שיזמין את עצמו. למה לא? הוא ידע לעשות את זה כפוליטיקאי, שיעשה את זה גם כנשיא לשעבר. מישהו יוכל למנוע מהאיש הזה, בן 92, שהביוגרפיה של המדינה חקוקה על פרצופו, לעבור את הבידוק הביטחוני ולעלות על הבמה? הוא ייקח מיקרופון, וידבר. בלי הזמנה. שייתן את נאום חייו. את שירת הברבור האולטימטיבית שלו, את השאגה האחרונה. שיגיד כל מה שלא אמר בשבע שנות נשיאותו. שרובן עברו עליו בחנופה לנתניהו ותקווה כמוסה שיעשה מה שהבטיח (לפרס) לעשות. יהיו שם עשרות אלפים, בכיכר, ובחלומי ראיתי את פרס מדבר אליהם לא כדי למצוא חן, לא כדי להתחנף, לא כדי לשמור על הפופולריות העצומה שאליה הגיע לאחר בלותו. סתם, כדי להגיד את האמת. לשחזר את חודשי ההסתה העצומה שעברו על רבין ועליו באותה שנה ארורה. על הרבנים, שפרס המשיך לכרכר סביבם ולרצותם גם אחרי החוויה הזו. גם על אוסלו. הרי כולם אומרים שאוסלו הוא האסון הלאומי הכבד ביותר שנפל על עם ישראל מאז חורבן הבית, נכון? אז למה ביבי, שנבחר לאחר פחות משנה אחרי רצח רבין, לא ביטל את אוסלו? למה הוא החזיר את חברון, ואחר כך חתם על הסכם וואי (ביצוע הפעימה השניה של אוסלו)? למה עד היום אף ראש ממשלה ימני לא לקח את אוסלו וזרק לפח האשפה? מה היה מעמדה הבינלאומי של ישראל לפני אוסלו? לאן הוא הידרדר היום? האינתיפאדה הראשונה הייתה לפני אוסלו, או אחריו? וכמה מתנחלים היו בשטחים בתקופת אוסלו (40 אלף), וכמה יש שם עכשיו (400 אלף)? ומה עוללו יורשיו של רבין ליחסים האסטרטגיים החשובים כל כך עם ארה"ב? והאם יש לימין פתרון אחר למצב? נו, טוב. זה לא יקרה. גם אם המגעים יבשילו ופרס ינאם מחר, זה יהיה נאום פרסי מובהק. הוא לא יעליב איש ולא ירגיז אף אחד, הוא ישתדל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לשמור על עמימות. אבל המצב האמיתי של חיינו כאן מחייב את שבירת העמימות הזאת. כשרואים מה מתרחש ברחובות, איך מתנפלים על כל מי שמעז לצייץ משהו שלא מתיישר עם דף המסרים הנכתב ברחוב בלפור ב[[ירושלים]] ויוצא לאור ב'ישראל היום' (ומסתבר שגם ב'וואלה', על פי תחקירו המצוין של גידי וייץ ב"הארץ"), אפשר להתפלץ." ~ בן כספית על הסיבה מדוע מגיע לפרס (שאינו נושא עוד בתפקיד רשמי/פורמאלי כלשהו) לנאום בעצרת לציון 20 שנה לרצח רבין (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-509675 '''"הם ניצחו: יגאל עמיר הוא אחד המתנקשים הפוליטיים המצליחים בהיסטוריה"'''], באתר THE POST,{{כ}} 30 באוקטובר 2015) * "אם מישהו חושב ששמעון פרס מתכנן להעביר את השנים הקרובות בטיול עם הכלב שלו על חוף הים, כדאי שיחשוב שוב." ~ מקורב לפרס מביע את דעתו האישית מה יעשה פרס לאחר תום כהונתו כנשיא (קם ז., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/418.html?hp=1&cat=404&loc=58 'שמעון פרס נפרד מהנשיאות אבל לא מתכוון לנוח'], באתר nrg,{{כ}} 24 ביולי 2014) * "אפשר לחלוק על שמעון פרס – על דרכו, על עמדותיו, על האופן שבו הגיע למעמדו הנוכחי – אבל קל להבין מדוע בוושינגטון אוהבים אותו כל כך. הדברים שהוא אומר נקלטים בקלות באוזניים אמריקניות. לא פעם, הקו שנוקט פרס קרוב יותר לעמדת ממשל [[ברק אובמה|אובמה]] מאשר למדיניות של נתניהו, מה שמחדד את הפער בינו לבין ראש ממשלת ישראל. פער נוסף שמתחדד הוא מול מחליפו: [[ראובן ריבלין]] נתפס כעממי ואהוד בקרב הציבור בישראל, אך בתור מי שאמור להתארח בבירות העולם ולארח מנהיגים בירושלים, נראה שתהיה לו עבודה מדינית לא פשוטה." ~ על הייחודיות של פרס שמקנה לו פופולריות בארצות הברית (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "פרס נכנס בצעד איטי אבל בטוח לחלק המערבי של הבית הלבן. הוא הכיר את הדרך היטב, הרי עשה את המסלול הזה פעמים רבות בימי חייו. לפעמים באירועים היסטוריים ומשמחים, לעתים בעת מצוקה אדירה. הוא הלך בדרך הזאת לפגוש עשרה נשיאים אמריקאים" ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארצות הברית (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "ה'פרסיזם' היא הגדרה קולעת ומדויקת לאוסף הביטויים ואמרות הכנף של פרס, שהפכו לחלק מאישיותו. זהו, אם תרצו, מדריך להבנת אופטימיזם במזרח התיכון, בשילוב עשר העצות הטובות ביקום לחיים מלאי הגשמה." ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארה"ב (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה." ~ [[גולדה מאיר]] על פרס * "פרס והפרסיטים שלו..." ~ הרב [[מאיר כהנא]] * "אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!" ~ הרב [[מאיר כהנא]]. * "ראש ממשלת המידגם." ~ עמוס קינן, למחרת יום הבחירות ב-1981, שאחרי פרסום תוצאות-המידגם עם סיומו, הוצג פרס על ידי דוברו כ"ראש הממשלה הבא" של ישראל * "ראש ממשלת הסקרים." ~ כינוי שניתן לפרס לנוכח העובדה שבמספר רב של מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר * "ראש ממשלה מעופף." ~ כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה־80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים. * "הזה שלפני העזניה." ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י"א, י"ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – "ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה" * "הנחש." ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה "ירח הדבש" של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה "מה שלום הנחש?", השיב רבין "עדיין מכיש" * "זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי." ~ [[אהוד ברק]] מדבר על פרס כאשר טס לדון עם נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בנוגע לכור האירני, 2012 * "לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון." ~ [[טוני בלייר]] ראש ממשלת בריטניה לשעבר במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים, 2014 * "אתה ה[[אלברט איינשטיין]] החברתי של העולם." ~ [[ביל קלינטון]], נשיא ארצות הברית ה־42, במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4394192,00.html מקור]) === בימיו האחרונים === <small>(לאחר ההתדרדרות במצבו הרפואי, ספטמבר 2016)</small> * "לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל "חתרן", דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום." ~ על פרס עת סיים את תפקיד נשיא המדינה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי." ~ על פרס שלאחר האירוע המוחי (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, תאריך 16 בספטמבר 2016) * "לשיא הקריירה הוא הגיע באמצע שנות ה־80 לחייו, כשנבחר לנשיא המדינה והפך אבי האומה. השנאה והזלזול והלעג שהיו מנת חלקו בשנים שבוססו רגליו בבוץ של הפוליטיקה המקומית, הוחלפו בהערכה והוקרה ואפילו אהבה. הציבור הישראלי גילה לפתע כי 'שימון שלנו', כפי שאריאל שרון נהג לכנותו, הוא לא פחות ממונומנט ישראלי ששמו הולך לפניו בכל העולם. פיגורה עולמית. מנהיגים, נשיאים, מלכים, התבטלו בפניו. בשבע שנות נשיאותו, שמרביתן היו במקביל לכהונת נתניהו כראש ממשלה, שימש פרס כנכס האסטרטגי של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא נחשב הקול השפוי, המתון, של המדינה שזזה ימינה ככל שהסיכוי להסדר מדיני הלך וגווע. כשהואשם לא פעם שהוא רותם את המוניטין שלו לטובת ראש ממשלה שמוליך אותו שולל בהבטחות סרק, הוא התרגז - 'אני עובד בשביל המדינה. 'ביבי' זה עדיין לא המדינה'. בשנתיים שכיהן כראש ממשלת האחדות הראשונה, בין 84' ל־86', הוא העביר את התוכנית הכלכלית שהצילה את ישראל מאסון, וניצח, יחד עם שר הביטחון '''רבין''', על הנסיגה הראשונה של צה"ל מעומק לבנון. שותפיו מהליכוד בממשלה הפריטטית התנגדו לשני המהלכים והערימו מכשולים על דרכו. בהינתן פרק הזמן הקצר שבו כיהן בתפקיד והתנאים הפוליטיים הקשים שבהם תפקד, אפשר לומר שהוא היה מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. תרומתו הענקית לביטחון ישראל, יותר מזו של גנרלים רבים שהסתכלו עליו בביטול, הייתה בצעירותו, כשסייע למורו ורבו 'דוד בן גוריון' לבנות את התעשייה הביטחונית של ישראל, ואת הכור הגרעיני בדימונה." ~ על פרס כנשיא המדינה וכראש ממשלה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "את השלום עם מצרים הביא '''בגין'''. את השלום עם ירדן הביא '''רבין'''. את היישובים הישראליים ברצועת עזה פינה '''שרון'''. '''פרס''' קיווה וחלם שהסדר הקבע יהיה רשום על שמו. ככל שנקפו השנים, המציאות בשטח וחוסר הרצון בשני הצדדים הפכו את השגת ההסדר לבלתי אפשרית. פרס מסיים את פעילותו הציבורית כשתמונת המצב בין ישראל ל[[פלסטינים]] מדכאת, וכששני העמים קרובים יותר לעימות מחודש מאשר להסדר כלשהו. הוא מעולם לא התכחש להסכם אוסלו, שבצירוף מקרים ששימח מאוד את המטורפים מהימין, נחתם ב–13 בספטמבר 1993, בדיוק בתאריך שבו התמוטט בבית החולים שיבא בתל השומר. מבקריו מהימין, שתולים בהסכם הזה את כל צרותיה של ישראל, מעולם לא פירטו מה היתה החלופה שלהם, מלבד להמשיך במצב הקיים." ~ על המורשת שקיווה פרס להנחיל (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל." ~ גבר חרדי על תרומתו של פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב־1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה." ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו [[ג'ימי קרטר]], שהפסיד את הכהונה השנייה ב[[ארצות הברית]] אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית"... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף." ~ העיתונאית רויטל עמירן בשיחה עם כתב רשת זרה על ההשוואה בין פרס והנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה־70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה – אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים" ~ על הייחודיות של פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''"שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל"'''], באתר מעריב, 15 בספטמבר 2016) * "ניווט בשטח ממוקש." ~ [[בנימין נתניהו]], ראש הממשלה, על מצבו הרפואי העדין של פרס בעת ביקורו. 14 בספטמבר 2016 * "בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום" ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016 * "כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה־23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו." ~ על פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''"כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה"'''], באתר מעריב, 14 בספטמבר 2016) === לאחר מותו === * רשימת ההישגים שהיו לפרס במרוצת השנים הפכה כמעט לקלישאה, ודי אם נזכיר את תרומתו להקמת התעשיות הביטחוניות, לבניית הכור הגרעיני בדימונה ולהצלת הכלכלה הישראלית בשנות השמונים. אבל על רקע ציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שבימינו פרס חסר בעיקר בכל הנוגע לחתירתו לשלום, לתקווה שהתעקש להפיח, ובעיקר לאופן שבו ייצג את הציונות החיובית ואת ישראל בעולם" ~ על דמותו של שמעון פרס בציון 10 לפטירתו (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''"לאן נעלם שמעון פרס?"'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות." ~ [[ביל קלינטון]] * "בבחירות 1992 ניצח כצפוי '''רבין''' שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את '''פרס נובל לשלום'''. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי, '''נתניהו''' ניצח בבחירות. מאז '''שמעון''' תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק בטלפון. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו." ~ על השנים הטובות של פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של '''פברוטי''' ששר את "עשיתי זאת בדרכי" ואריה '''מלה בוהם''' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי וחיוך עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו" ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "ישראל ללא שמעון פרס היא מבודדת ומנודה בעולם... פרס הבין היטב את הצורך של מדינה קטנה במערכת יחסים בינלאומית טובה שעונה לאינטרסים שלה בכל תחומי החיים; לטובת הכלכלה, החברה, הביטחון והשלום. בעיניו ישראל צריכה קודם כל להשתייך ערכית למשפחת העמים הנאורים. פרס האמין שאנחנו צריכים ליצור איזון בין עצמאות ישראל ועוצמתה לבין התלות הקיימת ביחסים טובים עם המדינות המובילות בעולם... פרס ידע כיצד לבנות קואליציות ושותפויות; הוא היה אמן יצירת שפה משותפת עם מנהיגי עולם, מקנדי ודה גול ועד לאובמה ומנדלה, והייתה לו סקרנות אין קץ לעולם. הוא ידע גם להעריך מדינות אחרות; בשיחות עם מנהיגים זרים הוא לא הפליג במסעות תעמולה ישראלית יהירה, אלא הפגין בקיאות בנעשה במדינה שעם מנהיגיה הוא נפגש. הוא גם ידע להחמיא ולהקשיב. לכן הקשיבו לו והעריכו אותו. ציוני ואיש העולם הגדול. פרס היה משוכנע שישראל צריכה לפרוץ את חומות הגטו בתפיסת עולמנו וסלד מאמירותיה של גולדה מאיר ואחרים ולפיהן 'העולם כולו נגדנו'. הוא ניצל את החברות ואת השותפויות שפיתח בעולם לטובת האינטרס הישראלי; לעולם לא הטיף מוסר בבית הלבן או הפציר שאנחנו 'אור לגויים'. בתחום הביטחון הוא פיתח עוד בשנות ה־50 וה־60 יחסים קרובים עם המנהיגות הצרפתית, ובעזרתם יזם את התעשייה האווירית ואת הכור בדימונה.... העולם ראה בו איש השלום, ולכן היה קשוב לו בעניין הפלסטינים ובעניין האזור כולו. העולם התרשם מהיצירתיות הדיפלומטית שלו, ולא פחות מערכי השוויון בין בני אדם ועמים, שבהם האמין עמוקות. ישראל של שמעון פרס הייתה חברה מכובדת במשפחת העמים ולכן גם חזקה יותר. כיום, בלי פרס, ישראל מנודה, ונמתחת עליה ביקורת קטלנית בעניין ההתנחלויות כמכשול הגדול ביותר להסדר באזור. ישראל נתפסת בעיני כמעט כל מדינות העולם, כולל ארצות הברית, כמדינה יהירה וניאו־קולוניאליסטית. הדלתות שהיו פתוחות בפני שמעון פרס נטרקות עכשיו בפניו של בנימין נתניהו." ~ על מעמדה של ישראל בעולם לאחר פטירתו של פרס (אורי סביר, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560687 '''"אבד המעמד: הדלתות שהיו פתוחות בפני פרס נטרקות עכשיו בפני נתניהו"'''], באתר מעריב, 20 באוקטובר 2016) * "הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול." ~ מסך אחרון על פעילותו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. היה האב המייסד, דוד בן־גוריון, שממנו ובזכותו הכל נברא והתחיל. והיו הגנרלים, אלון ושרון ודיין ובר־לב וברק ורבים נוספים. והיו המפא"יניקים, אשכול ושרת וגולדה, והיה בגין והיה שמיר, וביבי עודנו. כל אחד ומעלותיו ומגרעותיו והישגיו וכישלונותיו. יש ביניהם דמיון, יש הבדלים, יש תפיסות עולם שונות, יש פערים. '''שמעון פרס היה רק אחד.''' אקזמפלר יחיד במינו, פס ייצור שנסגר אחרי האבטיפוס הראשון. האנדרדוג הקלאסי, הלוזר הנצחי שככל שיענו אותו, כן יעלה וכן יפרוץ. האיש שידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה. כל מפלה למנוף. אדם שלא ידע שובע, שהיה בו רעב אינסופי להכרה, צימאון אדיר לחתירה הלאה, מבט שפנה רק קדימה, אף פעם לא אחורה, שהיה ג'אנקי של קהל, של אדרנלין, של עניין וסקרנות. גם כשהוא לא היה רלוונטי, הוא היה רלוונטי. תמיד מחוץ לקופסה." ~ על ייחודו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "לפעמים איבד קשר עם המציאות. תמיד גבוה בשתי ספירות לפחות משאר הנוכחים בחדר, תמיד צופה למרחוק, מחפש את הדבר הבא, הרעיון הבא, הפסגה הבאה. חי בקצב אחר לגמרי משאר העולם, פועל בעצימות עצומה, כאילו אין זמן, תכף הכל נגמר, צריך להספיק, חייבים להגיע, אסור לוותר על דקה פנויה. תחרותי להדהים, מתקשה לפרגן לזולתו ורודף כל הזמן אחרי הכרה, כבוד, קהל, עניין, הישגים ופסגות. מתבלבל לא פעם בין טובתו האישית לטובת אהבתו הגדולה, מדינת ישראל, אבל במקרה שלו, די בצדק. הוא באמת אהב את המקום הזה עד כלות ולא חיפש לעצמו דבר, חוץ משהמקום הזה והאנשים שנמצאים בו יאהבו אותו בחזרה. האיש הזה ספג בחייו תבוסות ומפלות שיכולות למוטט אימפריה. הוא הפסיד לרבין, הוא הפסיד לבגין, הוא הצליח להפסיד למשה קצב. הוא הפסיד את מפלגת העבודה האשכנזית לעמיר פרץ. הוא הפסיד לאלמוני בן 47 בשם ביבי אחרי רצח רבין. הוא עבר את "התרגיל המסריח", שהיה מפיל כל אחד אחר, חוץ ממנו. הוא הושפל, נמרט ונמלט בעור שיניו מאין ספור מצבים וסיטואציות, אבל בכל פעם מחדש לא הוריד ראש, לא התאבל על עצמו אפילו לרגע. אסף את השברים והתחיל מההתחלה, כאילו כלום" ~ על ייחודיותו של דמעון פרס בנוף הפוליטי הישראלי (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא ליווה את המדינה מרגעיה הראשונים. אחראי על מאמץ ההתחמשות הנואש בימים הנוראים של מלחמת השחרור, כיתת רגליו וקושש מכל הבא ליד כדי שהיהודים יוכלו להילחם על חירותם. הוא מאדריכלי מערכת הביטחון. את הכור הגרעיני בדימונה קושש מן הגורן ומן היקב, מייצר מערכות יחסים אסטרטגיות, מקמבן ומתחמן ומתחנן ועשה את הלא ייאמן: כוח גרעיני למדינה קטנטונת, מוקפת אויבים. פוליסת ביטוח היסטורית לעם היהודי. תארו לעצמכם שהמשימה הזו הייתה נופלת דווקא על נתניהו, ולא על פרס. כמה נאומים חוצבי להבות היו נישאים למען המטרה הזו, כמה הצהרות ואיומים ורעשים וקשקושים. מכל זה, לא היה קם כור בדימונה. הקים אותו מי שדיבר הרבה פחות, אבל עשה קצת יותר. לא רק דימונה, גם התעשייה האווירית וחיל האוויר וההייטק והננו וחקר המוח וכל שאר מצודות העוצמה הישראלית חבות לו חוב גדול. הוא היה ראש ממשלה מצוין בממשלת הרוטציה, שהציל את כלכלת ישראל והוציא את צה"ל מעומק לבנון. הוא עשה את כל זה באהבה כפולה: למדינה, שבה ראה את חזות הכל, ולעצמו. האהבות הללו נבעו זו מתוך זו. הוא היה פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו, תככן לא קטן שידע לחפור ולחתור ולקנא ולשנוא ולהקים מחנות ולתקוע סכינים ולהפעיל אנשים ולהלך קסמים. הוא שנא לנוח, לא ידע להשתעמם, לא אהב חופשות ולא טייל. הוא אהב אנשים. נסע בכל העולם כדי לפגוש, לשמוע, ללמוד, להבין. כל מה שעניין אותו זה להמשיך קדימה, בכל המנועים, לחפש את האתגר הבא, ולהגיע לפסגה, שנמלטה ממנו בנחישות לא פחותה מזו שבה חיפש אותה" ~ על הישגיו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא היה כאן כבר לפני מלחמת העצמאות, בעיצומה ולאחריה. בעליות העולים ארצה, בכל מערכות ישראל, לאורך ולרוחב סיפורה של ארץ מולדת, על הגלוי והנסתר שבה. נוכחותו המוחשית כל כך, העניקה לנו את התחושה שהיינו גם אנו בכל המקומות בהם היה, שחווינו את כל החוויות אשר חווה. שהרי הנה הוא עדיין חי עמנו ובתוכנו, מכאן שכל המאורעות עדיין חיים, והיינו בזכותו שותפים ו'חיים' את כל הסיפורים כשהוא מגשר למעננו כהיסטוריה מהלכת. גם את הדורות שלא נולדו עת קרו הדברים, קרב אליו בנוכחותו, עד לכדי תחושה של 'שידור חי' ומתמשך. וזאת להבדיל מכותב ההיסטוריה שמתווך בינינו למאורעות עבר, ואנו קוראים עליהם בספר, ממרחקים של זמן ומקום, רחוקים מגיבורי המאורעות. בזכות גילו המופלג, הוא היה לנו תמיד לנחמה עצומה כל אימת שדיברנו בגיל. הוא דחה בנוכחותו האדירה כל מחשבה עצובה על זיקנה, המכופפת את הגוף והרוח, והיה לעדות מובהקת בהתנהלותו היום יומית שזיקנה אינה עניין לגיל ביולוגי, אלא לגיל מחשבתי, המחליט לעצמו - עצמה או רפיון. עליו בהחלט אפשר לומר שהיה רהוט, בהיר ופעיל עד סוף ימיו, וזו אינה מליצה אלא תורת חיים. תמיד כשהגינו בדאגה גוברת בגיל, חשבנו 'הנה פרס', עדות חיה לאריכות ימים, והיינו נרגעים בזכות גילו המופלג וחיוניותו. עכשיו, כשאיננו כבר 'אפילו פרס' כנראה נצטרך להודות כבר בעובדה שאין מנוס, שבמוקדם או במאוחר נצטרך כולנו לעבור מכאן אל עולמות אחרים. כל עוד חי, שימש לנו מן אופק רחוק ומרגיע שנותר לנו עוד הרבה זמן. מה נאמר היום, עכשיו כשאין לנו כבר את האופק הזה?" ~ יהורם גאון נפרד מפרס (יהורם גאון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4861238,00.html '''"להתראות, היסטוריה מהלכת: יהורם גאון נפרד משמעון פרס"'''], באתר ynet,{{כ}} 29 בספטמבר 2016) * "פרס היה מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות. זה מה שהפך אותו למועיל ומרתק, לנפתל במקום לבוטה, לרב־שכבתי ולאו דווקא ישיר. זו הייתה עוצמתו הגדולה, וגם חולשתו העגומה. במהלך רוב חייו, הציבור נרתע ממורכבותו של פרס. בישראל הדוגרית, היא נתפסה כראיה לתחמנות, לחתרנות ואפילו לשחיתות. במהלך רוב חייו היא עוררה את הפחד והשטנה שהתחלפו, בערוב ימיו, בהערכה ואפילו בהערצה. פרס היה אוהב ישראל ובן הארץ בכל רמ״ח אבריו, אך מעולם לא נחשב לישראלי למהדרין. בחייו נתפס כזר ובמותו הוא מתואר עתה כבן אלים שירד אלינו מן השמיים. פרס חי בארץ 82 מתוך 93 שנותיו, אך הוא מעולם לא נראה כישראלי אותנטי, לא נשמע כישראלי אותנטי, לא התנהג כישראלי אותנטי ולא חשב כישראלי אותנטי. הוא היה איש העולם הגדול במדינה שרואה בעיקר את עצמה, איש העתיד בארץ הנשלטת על ידי עברה, אמן העידון והניואנס שנאלץ לשחק בפני טריבונות של שחץ ורהב, איש המחשבה הקרה על בימה שבה הפחדים והרגשות נותנים את הטון." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "הוא (פרס) היה ממייסדי מערכת הביטחון אך גם מורה דרך בחתירה לשלום. אבי ההתנחלויות בשטחים אך גם הספק של הפוטנציאל לחיסולן. המנהיג הישראלי הראשון שנהג בפומבי בכבוד ולעתים אף בחיבה עם אישים פלסטינים, כולל יאסר ערפאת, אבל מאחרוני הדוגלים בשמאל בעצמאות פלסטינית מלאה. אביר השלום אך גם ראש הממשלה שהורה לפתוח במבצע "ענבי זעם", שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה פליטים פלסטינים בכפר כנא בדרום לבנון. פרס היה הארכיטקט וקבלן המשנה של מערך יום הדין של ישראל, אך צויר כפחדן וכמשתמט, כמי שמעדיף חליפות על מדי דגמ"ח, כמי שלעולם לא ייחשב לאחד מהחבר'ה. הוא היה נץ שנתפס בשוגג כיונה, פטריוט מקומי עם ראייה גלובלית, פרגמטיסט שתואר כאידאליסט, מנהיג עם חזון שהפך בפי יריביו הקטנים ממנו להוזה בהקיץ וחולם בלהות. הוא נעלב עד עמקי נשמתו מהמותג 'חתרן בלתי נלאה' שיצחק רבין הצמיד לו בספרו 'פנקס שירות', אף שהתיאור היה מדויק ומעבר לכך: הוא היה גם חוזה בלתי נלאה, הוגה בלתי נלאה, מתכנן בלתי נלאה, קורא בלתי נלאה, כתבן בלתי נלאה וארטיסט בלתי נלאה. לעתים, הוא היה אפילו רכלן בלתי נלאה. פרס הצטייר לעתים כדג מחוץ למים הרדודים של הפוליטיקה הישראלית, אך ידע גם להיות כריש הטורף את מתחריו בלי לחשוב פעמיים. הוא היה גאוותן שנפגע מכל פיפס של ביקורת ששיגר לעברו אחרון הפוליטיקאים והעיתונאים, אבל גם ספג יותר בוז ולעג מכל פוליטיקאי ישראלי אחר ותמיד יצא מאושש ומחוזק. הוא היה לוזר ואלוף העולם בעת ובעונה אחת, בר מינן פוליטי שהיה כעוף החול המתעורר מחדש לחיים." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה." ~ על העדנה לה זכה פרס בתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "פרס זכה למתנה נדירה: להיות מוספד פעמיים. הפעם הראשונה הייתה אחרי האירוע המוחי שבו לקה לפני יותר משבועיים, וכעת, אחרי מותו. אם היה מצליח בדרך נס להתאושש מהשבץ, הוא היה זוכה לקרוא את רבבות המילים שנכתבו ונאמרו עליו, ואולי, רק אולי, הוא היה נרגע ומשתכנע שהאהבה וההוקרה והכרת התודה להן תמיד שיווע ואותן תמיד חסר, נפלו סוף סוף בחלקו. גם כשנדמה היה שהשיג כבר את כל מה שבן תמותה מסוגל לשאוף לו ולחלום עליו, הוא לא נח לרגע מן המירוץ הקדחתני אחרי דבר מה נוסף. ההחמצות, ההפסדים, התבוסות האלקטורליות, המנות האדירות של הזלזול והבוז שספג במשך עשרות שנים של התבוססות בביצה הפוליטית הבאושה נחרטו בבשרו. הוא מעולם לא התאושש מכך." ~ על ההלוויה של פרס (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3083292 '''"הניצחון האחרון של פרס על יריבו המיתולוגי"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול." ~ יולי אדלשטיין * "זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס." ~ [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה * "בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מ[[נלסון מנדלה]] ועד [[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]]." ~ נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בהלווייתו של פרס ==ראו גם== * '''[[יומן קריאה]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שמעון פרס|ויקישיתוף=Category:Shimon Peres|ויקיטקסט=קטגוריה:שמעון פרס|שם ויקיטקסט=שמעון פרס}} == מקורות == <references /> {{נשיאי ישראל}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:פרס, שמעון}} [[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]] [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:פולנים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] bzd61o8z73x5zgsgttf8k4oihg4dh3t 241278 241277 2026-10-20T05:57:44Z ~2026-43773-75 27574 /* לאחר מותו */ 241278 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shimon Peres by David Shankbone.jpg|ממוזער|210px|נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 2007]] '''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי'''; 2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים. ==על החיים== [[קובץ:World Economic Forum Annual Meeting Davos 2005 (346655258).jpg|ממוזער|286px|שמעון פרס]] * "מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות." * "הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים." * "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." * "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים." ~ על נועזות * "פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן - הם רק חיים באופן שונה, ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים." * "אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]]." * "אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות." * "היהודיות שלנו עושות לך טובה. כאילו הן סובלות מהעניין. תמיד משהו כואב להן, מציק להן. השיקסעס, לעומתן, נהנות מכל רגע, אין להן תסביכים, אוהבות לפנק ומשקיעות את כל הלב במשימה." * "תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל [[שנאה|תשנא]] בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 ==דברים אישיים== * "זה לא יעזור לך, לך ולחברייך." * "שני דברים אני לא אוהב בחיים: להתפנק ולהתעצל." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מרגיש הכי טוב כשסדר היום שלי עמוס ומלא פגישות, ביקורים וסיורים." * "צריך להיות [[אדם]] שכל הזמן פועל למשהו, ואני אומר, אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אם עליתי במשקל אני מפסיק לאכול עד שאני יורד ונגמר העניין." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מביא בחשבון שיש דברים אינם בשליטתי אבל משפיעים על גורלי. זו לא סיבה להתייאש." ~ ראיון, מאי 2014 * "גם כשיש מצבים שמורידים לי דמעה בלב. אסור לומר נואש, והאיסור הזה מושתת על ניסיון אמיתי." ~ ראיון, מאי 2014 * "אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות." * "הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים." ~ עונה לשאלה האם גילו המופלג מקשה עליו לתפקד כנשיא מדינה * "לא אכפת לי [[מוות|למות]] מחר בבוקר. אני לא מפחד מהמוות. אני לפעמים מתעורר ומצטער שאינני מת. נמאס לי, אך אני מבין שאיש לא יוכל למלא את תפקידי." * "כולם יבואו להלוויה שלי. הם ירצו להיות בטוחים, שלא קמתי מהארון." ~ נחום ברנע, "אני לוזר?", 16 במאי 1997, ידיעות אחרונות * "החרטה היחידה בלבי היא שלא חלמתי חלומות רבים וגדולים עוד יותר." ~ מתוך ספרו "אין מקום לחלומות קטנים". * "מפעם לפעם ביקשו ממני להביט לאחור על חיי ולזהות את ההישג שבו אני גאה יותר מכל. אני משיב באמצעות סיפורו של צייר דגול, שנתבקש על ידי אחד ממעריציו לבחור את ה[[ציור]] שהוא אוהב יותר מכל אלה שצייר בחייו. הצייר נשא עיניו אל המעריץ, ואז הפנה מבטו לעבר בד ציור גדול וריק, שעמד על הכן בפינת החדר. 'זה שאצייר מחר,' השיב. זאת גם תשובתי." ~ פסקת הסיום של ספרו האחרון "אין מקום לחלומות קטנים". ==פוליטיקה== [[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|172px|שמעון פרס]] * "מזרח תיכון חדש." ~ מתוך נאום ב-1993 * "אני אעשה הכול למען ה[[שלום]] ואני לא מחפש [[תפקיד]]." * "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות." * "ה[[טלוויזיה]] עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת." * "אם אתה לא מנהל משא ומתן עם ה[[פלסטינים]] אז יש לך אינתיפדה בלי פתרון." ~ מתוך סרט "שנות המדינה" * "אני הכנתי נאום, אני לא אקריא אותו, אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו [[אמינות]] אני הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, [[יצחק רבין]]?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!" ~ בשיא היריבות שלו עם יצחק רבין, כתשובה לכך שרבין כתב דברים נגדו בספר [[W:פנקס שירות|"פנקס שירות"]] * "שלח לחמך על פני המים? שלחתי להם מאפיות שלמות." ~ על יחסיו עם המפלגות החרדיות. * "אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר.' אני הפסדתי?!" ~ בכנס תומכי [[W:מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כשפנה בנאום ההפסד למתנגדיו שהשמיצו אותו, והקהל השיב "כן!" * "איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי. המועד אינו מתאים. הממשלה לא תאשר. השאלה היחידה שאני רואה היא איך זה יסתיים." ~ פתק שהעביר לראש הממשלה יצחק רבין כיממה לפני מבצע אנטבה ביולי 1976 * "בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה." ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה. * "במישור האישי נישאר ידידים ובפוליטיקה – יריבים." ~ דבריו ל[[מנחם בגין]] לאחר ניצחונו בבחירות ב-1977.{{הערה|{{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 271.}} * "מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו." ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978. * "'העבודה' הפסידה בבחירות גם בגלל שגיאות הבוחרים" ~ בישיבת הפתיחה של "תנועת העבודה הציונית" (תע"צ), 14 בפברואר 1978.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 387.}} * "המאבק בין המועמדים אינו על 'האוסקר', אלא על ראשות הממשלה" ~ נימוק סירובו לקיים עימות טלוויזיוני עם [[יגאל אלון]] לפני ההצבעה במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה, ינואר 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 418.}} * "אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים." ~ בשיחה עם מנחם בגין ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: "ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית"], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}} * "אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם, ולא מהחומייניזם, ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך. זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מתווכחים?! תתביישו לכם! אל תקלקלו את שם בית שמש! ככה נראה העם של בגין. שיכורים... אל תצעק אתה. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת?! תפסיק עם ה[[שנאה]] שלך. אין לך שום זכות לשנוא. אתה לא יודע שום דבר. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! עם תנועות מזרחיות, ככה?! מי שלא רוצה ש[[ישראל]] תיהפך למדינה ערבית, אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה!" ~ לתומכי ליכוד בבית שמש, 1981 * "אלה התימנים. את בן גוריון הם העריצו, עכשיו הם שונאים אותנו. הם הכי גרועים." ~ שמעון פרס לנחום ברנע לאחר הפגנה בכנס בשכונת מורשה, ברמת השרון, 1984 {{הערה|1=https://mobile.twitter.com/AvishayBenHaim/status/1409540322556878850}} * "אתה בוחר בין [[ציונות]] לבריונות." ~ מודעת בחירות של המערך בכנסת העשירית, 1981 * "איך אמר הנביא ישעיהו? תחלוף סופה יחלוף סער." ~ ראיון בערוץ הראשון בפרוץ [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]], 17 בינואר 1991 * "אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית." ~ בכנסת, לעבר [[משה קצב]], 17 בנובמבר 1993 * "להילחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג." ~ ציטוט שהובא בתעמולת הבחירות של [[הליכוד]] ב־1996 * "תנו לי שלום ואוותר על הגרעין." ~ מול ועדת העורכים, כנראה בשנת 1996 * "יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת." ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000 * "תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך." ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004 * "ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה." ~ אתר ynet, יולי 2005 * "אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 *"תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!" ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005 * "כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים." ~ תגובה על ירי הקסאמים, יוני 2006 * "ישראל צריכה להתייחס ל[[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]] כאל כ[[אדולף היטלר|היטלר]]." ~ אוקטובר 2006 * "אני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "[מוסד הנשיאות הוא] בית לכל היהודים שאינם ישראלים ולכל הישראלים שאינם יהודים." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "זה סוף המשבר, אך לא סוף העולם." ~ על התפטרות הרמטכ"ל [[דן חלוץ]], פברואר 2007 * "אם אומר שהממשלה מזהירה אני לא בטוח שתסכימו איתי, אך יש לנו עם מזהיר." ~ בקונגרס הציוני הישראלי, 14 במאי 2007 * "השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל." ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007 * "עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!" ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות ה[[עבר]]!" ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי" ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009 * "במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת." ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "המשטר באיראן עלוב ומחורבן. זהו משטר סדוק ומלא פצעים." ~ טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית־פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי." ~ בראיון, על הסכם "עזה ויריחו תחילה" * "נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה." ~ לאחר [[הסכמי אוסלו]] * "אני עשוי מהעתיד." ~ בראיון עם [[w:דן שילון|דן שילון]], בתגובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי * "[[w:מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] הייתה טעות." * "העוול שאנו עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו הערבים בגזילת השלום." * "מטרתה הבאה של ישראל היא להצטרף לליגה הערבית." * "אנחנו מדינה עם כושר הרתעה גבוה מאוד, בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם." ~ 2006 * "קסאם שמסאם." * "אמצעי הלחימה של ישראל לא היו מתאימים לטפל בחזבאללה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "שמחנו שהכור החל לפעול." ~ בתיאור היסטורית מדינת ישראל, בהשבעת הכנסת ה־18 * "לא צריך לשנות את ה[[היסטוריה]], גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע." ~ בתגובה להרשעתו של [[משה קצב]] באונס * "ה[[חמאס]] נוהג בפראות, יורה, אינו מכבד הסכמים ואינו מוכן לחתום על הסכמים. מי יתמוך בהם? אני מצטער על כך מאוד. זאת לא הייתה כוונתנו. נתנו את עזה לפלסטינים, נתנו להם לטפל בבעיות שלהם מתוך רצון טוב, והם מתגרים בגורלם ומביאים לסוף ארצם וממשלתם." * "מצא מצא, מצה יבשה." ~ לועג לחבר הכנסת [[w:יהושע מצא|יהושע מצא]] * "מה שיש לסעודים באדמה, יש ליהודים בראש." ~ לפי פרופ' {{קישור|אדיר כהן}} ==על מדע, טכנולוגיה וחינוך== * "טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני", ~ ספטמבר 2016. * "אולי גם יש למצוא סוג חדש של מודיעין, הנשען על ננוטכנולוגיה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר." ~ ראיון, 2003 * "[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "כל שיטת החינוך היא אידיוטית. אני לא רוצה להעליב, ואני לא אומר את זה מתוך זלזול. קודם כל הפכו את החינוך לעינוי, במקום לעשות את החינוך תענוג. שולחים לכיתה מורה זקן שרוצה להביא את הסיפור של דוד ובת שבע, והילדים חושבים 'Fuck It, תעשה סרט קצר ושהחבר'ה ייהנו'. אבל עם שיטות התקשורת החדשות, אתה יכול ליצור דמוקרטיזציה של החינוך. אתה יכול להקים ענן מחשוב שאוסף את ההרצאות הכי טובות בעולם, ואתה יכול לשלוח אותן לכל בית. לא צריך מחשב כדי לקלוט את זה, מספיק טאבלט. הטאבלט עולה כיום 100 דולר, ראיתי שהסינים נכנסו לתעשייה הזו, ואני אומר שהמחיר יירד ל–50 דולר. אם תרצה לחבר לענן הזה מיליון ילדים, זה יעלה לך 50 מיליון דולר, זה כלום." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "התכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון. התיכנון הוא פונקציה של הדימיון. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידוע והבדוק אלא כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. התכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות; הוא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאת תשובות חדשות." ~ הערות לחשיבות התכנון, 1965.<ref>[https://doalogue.co.il/blog/shimon-peres/ הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס], אתר דואלוג</ref> == כראש הממשלה == *מתוך פרוטוקול הישיבה{{הערה|הציטוטים נלקחו מ[http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2671809 כתבה באתר הארץ]}} בה נידון "[[w:חוק ההסדרים|חוק ההסדרים]]": :מנכ"ל משרד האוצר, עמנואל שרון: "אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור." :שר החינוך [[יצחק נבון]]: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?" :ראש הממשלה פרס: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להצליח." {{מפריד}} * "הרב, בעניין יהודה ושומרון, אני הולך אחריך<ref>משמיע ישועה, עמוד 324</ref>" ~ לרב [[צבי יהודה קוק]] * "זה קורה גם לצעירים שבינינו." ~ תגובתו להתמוטטות [[לאונרד כהן]] בהופעה, מספר שבועות לפני הגעתו לישראל == כנשיא המדינה== [[קובץ:Israeli President Shimon Peres in Jerusalem--April 22 2013a.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס כ{{קישור|נשיא מדינת ישראל}}, 2013]] * "בזמנו נחשבתי ל[[חוצפה|חצוף]], פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים." ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך [[מדע]] כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד." ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו." ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל." ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס) * "אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות." ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012 * "גם אם אפסיד הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם." ~ על המירוץ לנשיאות, טרם בחירתו * "התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא." ~ לאישתו, עם בחירתו לנשיא המדינה, יוני 2007. תשובתה: "אני מעדיפה רפתן." * "אני עוד לא נשיא." ~ ל[[רביב דרוקר]], חדשות 10, לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, כשניצחונו היה בטוח * "חייבים להיפטר מהשטחים." ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה * "אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו." ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007 * "חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של [[כוכב]]ים." ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007 * "אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "[[w:LEAD|Lead]]", בנוגע לאיום האיראני * "[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם." ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור]) * "קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "ה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת." ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009</ref> * "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון." ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010 * "יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. " ~ מתוך התוכנית "עובדה", 2011 * "הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו." ~ על סא"ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור]) * "בגיל כזה פורשים?" ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה בגיל 70, 26 בנובמבר 2012 ===[[w:ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]=== * "יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות." * "לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה." * "אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]]." ===בכנס מנהיגות בכפר הירוק=== * "בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת." * "אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי." ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]] * "הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים." === בכנס יום הולדתו ה־90 === * "הכיכרות חזקות מן הפרלמנטים." * "מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם." * "היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב." * "מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם." ===בטקס השבעת הרבנים הראשיים, 2013=== * "בחלקכם נפלה זכות גדולה לקרב בין אחים – דתיים ושאינם דתיים... להסיר מחיצות של חשדנות וניכור, לחרוץ ברגישות דין אמת וצדק ולנווט את מערכת בתי הדין הרבניים ברוח בית הלל, להטות אוזן אנושית השואבת משאר רוחכם התורני, ולשמש תל תלפיות לכל דורש... על הרבנות להרביץ תורה לעשות דין צדק ולהטות כתף לבניית המדינה... הדמוקרטיה נולדה בעריסה יהודית... [ש]נבורך ברבנות שתפעל לאחדות העם, רבנות עם נשמה." ===בסיום תפקידו כנשיא מדינת ישראל=== * "אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובתי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו. ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. אני אוהב את כולכם. תודה לכם מעומק לבי." ~ יולי 2014 * "המשכן הזה זה כלוב של זהב. אם אתה אוהב זהב, תישאר. אם אתה אוהב לעוף, תצא מהכלוב." ~ על משכן הנשיא, יולי 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=e_HEZ14KgWM איתי דודי, '''שמעון פרס: השנה האחרונה לנשיאות''' {{!}} מתוך חדשות הערב 13.9.17] בדקה 07:39 {{יוטיוב}}</ref> * "כשאין כלום, אפשר לעשות הכל." ~ מתוך סרטון פרידה שפורסם לאחר סיום תפקידו, ספטמבר 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=__7b9O8k1tw '''Former Israeli President Shimon Peres Goes Job Hunting שמעון פרס מחפש עבודה'''] בדקה 04:04 {{יוטיוב}}</ref> ===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה=== * ""אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל ה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]]." ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) *"[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום." ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 "פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים"], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014) * "שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." ~ מתוך הסרט "להיות שמעון פרס" (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html "להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי"], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014) * "שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד." ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015 ==נאמר עליו== * "אתם יודעים למה פרס לא נבחר? כי הוא לא היה מרושע דיו. הייתם מאמינים? רב התחבולות לא הבין מה היה דרוש ממנו כדי לנצח את נתניהו. במובן מסוים, פרס חשב עלינו דברים טובים יותר משהגיע לנו. הוא האמין שאפשר לדבר אל האינטלקט שלנו. אל ההיגיון. אל הרציו. אולי טיפה אל הרגש. הוא לא הבין שהעם נגמר לו מתחת לרגליים" ~ על נקודת התורפה של שמעון פרס כפוליטיקאי בבחירות (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!" ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא"י, ואח"כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו." ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''"שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים"''', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!" ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל." ~ דן כספי === מתוך ספרים === * "לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול." ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018 * "חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל." ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו. '''מתוך הספר "פנקס שירות" מאת [[יצחק רבין]]''' * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין." ~ הציטוט בספר "פנקס שירות" בו תוקף יצחק רבין את פרס ומצמיד לו לדיראון עולם את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" (לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 'היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה'], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010) * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על [[שקר]]ים גמורים או על חצאי אמיתות." ~ רבין מתאר את פרס * "לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." ~ עמוד 189 '''מתוך הספר "ההחמצה הגדולה" מאת [[יואב לביא]], [1982]''' * "מבלי להתייעץ בחבריו להנהגה, ומבלי להמתין לאישור התוצאות ולאישושן (כפי שנהג מנחם בגין, בתבונה ובשיקול דעת!), הופיע בצעד מתנודד, הלום מיין הניצחון המדומה, מתחבק ומתנשק עם הנקרים בדרכו, יו"ר מפלגת העבודה, מלווה בדובר המטה, ישראל פלג. זה היה מחזה אופייני לאיש ולעוזריו: שקיקה בלתי מוסתרת לראשות הממשלה, אובדן הקשר עם המציאות, התעלמות מכל העצות הטובות באמת..." ~ שם, עמ' 115 '''מיכאל בר זוהר, "כעוף החול", הוצאת משכל, [2005]''' * "אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן! חייו הפוליטיים הנם ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל. בעלי בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו והוא ממשיך." ~ מיכאל בר זוהר על פרס * "עבור רבים נישאר שמעון פרס חידה. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר, אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי, איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים, פוליטיקאי בינוני, אך מדינאי בעל חזון מרהיב, קיבוצניק חסר השכלה רשמית, אך שופע תרבות, מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת, רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים." ~ מיכאל בר זוהר על פרס ===אמירות בעל פה=== * "יש אנשים שהם נכס אלקטורלי, אך יש אנשים שהם נאחס" ~ [[יגאל אלון]] באספה פומבית במהלך התמודדותו מול פרס על ראשות מפלגת העבודה, תחילת 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 419.}} * "כשעלתה האפשרות להזמין את פרס לנאום, היא ירדה מהפרק בדיוק בגלל הסיבות הללו. אחר כך היו מגעים, ותחנונים, וקשרים, ואחר כך בא הפרסום שלי (ביום ראשון), והמגעים נמשכים באינטנסיביות כל הזמן, עד הרגע האחרון. המו"מ הזה, מסתבר, מסובך יותר מאוסלו. אגב, פרס עצמו ישב עם דליה רבין בשישי האחרון. רבין הייתה דומיננטית פחות בעצרת השנה. מי שנטלו את המושכות, כאמור, הם גופים אחרים, כמועצת תנועות הנוער וכו'. כדי להחזיר את רבין לקונצנזוס הוחלט שם ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר, להדיר את השלום ז"ל, את השמאל יימח שמו, ולייצר משהו מכובס שישמח את העם, אבל לא ינציח את ה[[זיכרון]] האמיתי ואת מה שהיה שם בנובמבר 95', כולל ההסתה, הרבנים, הפולסא דנורא, האלימות, ההתלהמות וחציית הגבולות... אם היו מבקשים ממני לביים את האירוע, כדי שהדרמה תהיה מושלמת, הייתי מודיע לו שלאור קוצר הזמן, סידורי הביטחון ('הרי רבין כבר נרצח באותו מקום, גם אתה רוצה?') ומזג האוויר, הוא לא ינאם השנה. ואז, הייתי שולח את פרס לכיכר בכל זאת. שיזמין את עצמו. למה לא? הוא ידע לעשות את זה כפוליטיקאי, שיעשה את זה גם כנשיא לשעבר. מישהו יוכל למנוע מהאיש הזה, בן 92, שהביוגרפיה של המדינה חקוקה על פרצופו, לעבור את הבידוק הביטחוני ולעלות על הבמה? הוא ייקח מיקרופון, וידבר. בלי הזמנה. שייתן את נאום חייו. את שירת הברבור האולטימטיבית שלו, את השאגה האחרונה. שיגיד כל מה שלא אמר בשבע שנות נשיאותו. שרובן עברו עליו בחנופה לנתניהו ותקווה כמוסה שיעשה מה שהבטיח (לפרס) לעשות. יהיו שם עשרות אלפים, בכיכר, ובחלומי ראיתי את פרס מדבר אליהם לא כדי למצוא חן, לא כדי להתחנף, לא כדי לשמור על הפופולריות העצומה שאליה הגיע לאחר בלותו. סתם, כדי להגיד את האמת. לשחזר את חודשי ההסתה העצומה שעברו על רבין ועליו באותה שנה ארורה. על הרבנים, שפרס המשיך לכרכר סביבם ולרצותם גם אחרי החוויה הזו. גם על אוסלו. הרי כולם אומרים שאוסלו הוא האסון הלאומי הכבד ביותר שנפל על עם ישראל מאז חורבן הבית, נכון? אז למה ביבי, שנבחר לאחר פחות משנה אחרי רצח רבין, לא ביטל את אוסלו? למה הוא החזיר את חברון, ואחר כך חתם על הסכם וואי (ביצוע הפעימה השניה של אוסלו)? למה עד היום אף ראש ממשלה ימני לא לקח את אוסלו וזרק לפח האשפה? מה היה מעמדה הבינלאומי של ישראל לפני אוסלו? לאן הוא הידרדר היום? האינתיפאדה הראשונה הייתה לפני אוסלו, או אחריו? וכמה מתנחלים היו בשטחים בתקופת אוסלו (40 אלף), וכמה יש שם עכשיו (400 אלף)? ומה עוללו יורשיו של רבין ליחסים האסטרטגיים החשובים כל כך עם ארה"ב? והאם יש לימין פתרון אחר למצב? נו, טוב. זה לא יקרה. גם אם המגעים יבשילו ופרס ינאם מחר, זה יהיה נאום פרסי מובהק. הוא לא יעליב איש ולא ירגיז אף אחד, הוא ישתדל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לשמור על עמימות. אבל המצב האמיתי של חיינו כאן מחייב את שבירת העמימות הזאת. כשרואים מה מתרחש ברחובות, איך מתנפלים על כל מי שמעז לצייץ משהו שלא מתיישר עם דף המסרים הנכתב ברחוב בלפור ב[[ירושלים]] ויוצא לאור ב'ישראל היום' (ומסתבר שגם ב'וואלה', על פי תחקירו המצוין של גידי וייץ ב"הארץ"), אפשר להתפלץ." ~ בן כספית על הסיבה מדוע מגיע לפרס (שאינו נושא עוד בתפקיד רשמי/פורמאלי כלשהו) לנאום בעצרת לציון 20 שנה לרצח רבין (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-509675 '''"הם ניצחו: יגאל עמיר הוא אחד המתנקשים הפוליטיים המצליחים בהיסטוריה"'''], באתר THE POST,{{כ}} 30 באוקטובר 2015) * "אם מישהו חושב ששמעון פרס מתכנן להעביר את השנים הקרובות בטיול עם הכלב שלו על חוף הים, כדאי שיחשוב שוב." ~ מקורב לפרס מביע את דעתו האישית מה יעשה פרס לאחר תום כהונתו כנשיא (קם ז., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/418.html?hp=1&cat=404&loc=58 'שמעון פרס נפרד מהנשיאות אבל לא מתכוון לנוח'], באתר nrg,{{כ}} 24 ביולי 2014) * "אפשר לחלוק על שמעון פרס – על דרכו, על עמדותיו, על האופן שבו הגיע למעמדו הנוכחי – אבל קל להבין מדוע בוושינגטון אוהבים אותו כל כך. הדברים שהוא אומר נקלטים בקלות באוזניים אמריקניות. לא פעם, הקו שנוקט פרס קרוב יותר לעמדת ממשל [[ברק אובמה|אובמה]] מאשר למדיניות של נתניהו, מה שמחדד את הפער בינו לבין ראש ממשלת ישראל. פער נוסף שמתחדד הוא מול מחליפו: [[ראובן ריבלין]] נתפס כעממי ואהוד בקרב הציבור בישראל, אך בתור מי שאמור להתארח בבירות העולם ולארח מנהיגים בירושלים, נראה שתהיה לו עבודה מדינית לא פשוטה." ~ על הייחודיות של פרס שמקנה לו פופולריות בארצות הברית (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "פרס נכנס בצעד איטי אבל בטוח לחלק המערבי של הבית הלבן. הוא הכיר את הדרך היטב, הרי עשה את המסלול הזה פעמים רבות בימי חייו. לפעמים באירועים היסטוריים ומשמחים, לעתים בעת מצוקה אדירה. הוא הלך בדרך הזאת לפגוש עשרה נשיאים אמריקאים" ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארצות הברית (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "ה'פרסיזם' היא הגדרה קולעת ומדויקת לאוסף הביטויים ואמרות הכנף של פרס, שהפכו לחלק מאישיותו. זהו, אם תרצו, מדריך להבנת אופטימיזם במזרח התיכון, בשילוב עשר העצות הטובות ביקום לחיים מלאי הגשמה." ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארה"ב (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה." ~ [[גולדה מאיר]] על פרס * "פרס והפרסיטים שלו..." ~ הרב [[מאיר כהנא]] * "אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!" ~ הרב [[מאיר כהנא]]. * "ראש ממשלת המידגם." ~ עמוס קינן, למחרת יום הבחירות ב-1981, שאחרי פרסום תוצאות-המידגם עם סיומו, הוצג פרס על ידי דוברו כ"ראש הממשלה הבא" של ישראל * "ראש ממשלת הסקרים." ~ כינוי שניתן לפרס לנוכח העובדה שבמספר רב של מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר * "ראש ממשלה מעופף." ~ כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה־80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים. * "הזה שלפני העזניה." ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י"א, י"ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – "ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה" * "הנחש." ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה "ירח הדבש" של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה "מה שלום הנחש?", השיב רבין "עדיין מכיש" * "זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי." ~ [[אהוד ברק]] מדבר על פרס כאשר טס לדון עם נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בנוגע לכור האירני, 2012 * "לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון." ~ [[טוני בלייר]] ראש ממשלת בריטניה לשעבר במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים, 2014 * "אתה ה[[אלברט איינשטיין]] החברתי של העולם." ~ [[ביל קלינטון]], נשיא ארצות הברית ה־42, במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4394192,00.html מקור]) === בימיו האחרונים === <small>(לאחר ההתדרדרות במצבו הרפואי, ספטמבר 2016)</small> * "לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל "חתרן", דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום." ~ על פרס עת סיים את תפקיד נשיא המדינה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי." ~ על פרס שלאחר האירוע המוחי (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, תאריך 16 בספטמבר 2016) * "לשיא הקריירה הוא הגיע באמצע שנות ה־80 לחייו, כשנבחר לנשיא המדינה והפך אבי האומה. השנאה והזלזול והלעג שהיו מנת חלקו בשנים שבוססו רגליו בבוץ של הפוליטיקה המקומית, הוחלפו בהערכה והוקרה ואפילו אהבה. הציבור הישראלי גילה לפתע כי 'שימון שלנו', כפי שאריאל שרון נהג לכנותו, הוא לא פחות ממונומנט ישראלי ששמו הולך לפניו בכל העולם. פיגורה עולמית. מנהיגים, נשיאים, מלכים, התבטלו בפניו. בשבע שנות נשיאותו, שמרביתן היו במקביל לכהונת נתניהו כראש ממשלה, שימש פרס כנכס האסטרטגי של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא נחשב הקול השפוי, המתון, של המדינה שזזה ימינה ככל שהסיכוי להסדר מדיני הלך וגווע. כשהואשם לא פעם שהוא רותם את המוניטין שלו לטובת ראש ממשלה שמוליך אותו שולל בהבטחות סרק, הוא התרגז - 'אני עובד בשביל המדינה. 'ביבי' זה עדיין לא המדינה'. בשנתיים שכיהן כראש ממשלת האחדות הראשונה, בין 84' ל־86', הוא העביר את התוכנית הכלכלית שהצילה את ישראל מאסון, וניצח, יחד עם שר הביטחון '''רבין''', על הנסיגה הראשונה של צה"ל מעומק לבנון. שותפיו מהליכוד בממשלה הפריטטית התנגדו לשני המהלכים והערימו מכשולים על דרכו. בהינתן פרק הזמן הקצר שבו כיהן בתפקיד והתנאים הפוליטיים הקשים שבהם תפקד, אפשר לומר שהוא היה מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. תרומתו הענקית לביטחון ישראל, יותר מזו של גנרלים רבים שהסתכלו עליו בביטול, הייתה בצעירותו, כשסייע למורו ורבו 'דוד בן גוריון' לבנות את התעשייה הביטחונית של ישראל, ואת הכור הגרעיני בדימונה." ~ על פרס כנשיא המדינה וכראש ממשלה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "את השלום עם מצרים הביא '''בגין'''. את השלום עם ירדן הביא '''רבין'''. את היישובים הישראליים ברצועת עזה פינה '''שרון'''. '''פרס''' קיווה וחלם שהסדר הקבע יהיה רשום על שמו. ככל שנקפו השנים, המציאות בשטח וחוסר הרצון בשני הצדדים הפכו את השגת ההסדר לבלתי אפשרית. פרס מסיים את פעילותו הציבורית כשתמונת המצב בין ישראל ל[[פלסטינים]] מדכאת, וכששני העמים קרובים יותר לעימות מחודש מאשר להסדר כלשהו. הוא מעולם לא התכחש להסכם אוסלו, שבצירוף מקרים ששימח מאוד את המטורפים מהימין, נחתם ב–13 בספטמבר 1993, בדיוק בתאריך שבו התמוטט בבית החולים שיבא בתל השומר. מבקריו מהימין, שתולים בהסכם הזה את כל צרותיה של ישראל, מעולם לא פירטו מה היתה החלופה שלהם, מלבד להמשיך במצב הקיים." ~ על המורשת שקיווה פרס להנחיל (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל." ~ גבר חרדי על תרומתו של פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב־1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה." ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו [[ג'ימי קרטר]], שהפסיד את הכהונה השנייה ב[[ארצות הברית]] אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית"... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף." ~ העיתונאית רויטל עמירן בשיחה עם כתב רשת זרה על ההשוואה בין פרס והנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה־70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה – אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים" ~ על הייחודיות של פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''"שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל"'''], באתר מעריב, 15 בספטמבר 2016) * "ניווט בשטח ממוקש." ~ [[בנימין נתניהו]], ראש הממשלה, על מצבו הרפואי העדין של פרס בעת ביקורו. 14 בספטמבר 2016 * "בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום" ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016 * "כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה־23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו." ~ על פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''"כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה"'''], באתר מעריב, 14 בספטמבר 2016) === לאחר מותו === * "רשימת ההישגים שהיו לפרס במרוצת השנים הפכה כמעט לקלישאה, ודי אם נזכיר את תרומתו להקמת התעשיות הביטחוניות, לבניית הכור הגרעיני בדימונה ולהצלת הכלכלה הישראלית בשנות השמונים. אבל על רקע ציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שבימינו פרס חסר בעיקר בכל הנוגע לחתירתו לשלום, לתקווה שהתעקש להפיח, ובעיקר לאופן שבו ייצג את הציונות החיובית ואת ישראל בעולם" ~ על דמותו של שמעון פרס בציון 10 לפטירתו (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''"לאן נעלם שמעון פרס?"'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות." ~ [[ביל קלינטון]] * "בבחירות 1992 ניצח כצפוי '''רבין''' שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את '''פרס נובל לשלום'''. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי, '''נתניהו''' ניצח בבחירות. מאז '''שמעון''' תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק בטלפון. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו." ~ על השנים הטובות של פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של '''פברוטי''' ששר את "עשיתי זאת בדרכי" ואריה '''מלה בוהם''' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי וחיוך עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו" ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "ישראל ללא שמעון פרס היא מבודדת ומנודה בעולם... פרס הבין היטב את הצורך של מדינה קטנה במערכת יחסים בינלאומית טובה שעונה לאינטרסים שלה בכל תחומי החיים; לטובת הכלכלה, החברה, הביטחון והשלום. בעיניו ישראל צריכה קודם כל להשתייך ערכית למשפחת העמים הנאורים. פרס האמין שאנחנו צריכים ליצור איזון בין עצמאות ישראל ועוצמתה לבין התלות הקיימת ביחסים טובים עם המדינות המובילות בעולם... פרס ידע כיצד לבנות קואליציות ושותפויות; הוא היה אמן יצירת שפה משותפת עם מנהיגי עולם, מקנדי ודה גול ועד לאובמה ומנדלה, והייתה לו סקרנות אין קץ לעולם. הוא ידע גם להעריך מדינות אחרות; בשיחות עם מנהיגים זרים הוא לא הפליג במסעות תעמולה ישראלית יהירה, אלא הפגין בקיאות בנעשה במדינה שעם מנהיגיה הוא נפגש. הוא גם ידע להחמיא ולהקשיב. לכן הקשיבו לו והעריכו אותו. ציוני ואיש העולם הגדול. פרס היה משוכנע שישראל צריכה לפרוץ את חומות הגטו בתפיסת עולמנו וסלד מאמירותיה של גולדה מאיר ואחרים ולפיהן 'העולם כולו נגדנו'. הוא ניצל את החברות ואת השותפויות שפיתח בעולם לטובת האינטרס הישראלי; לעולם לא הטיף מוסר בבית הלבן או הפציר שאנחנו 'אור לגויים'. בתחום הביטחון הוא פיתח עוד בשנות ה־50 וה־60 יחסים קרובים עם המנהיגות הצרפתית, ובעזרתם יזם את התעשייה האווירית ואת הכור בדימונה.... העולם ראה בו איש השלום, ולכן היה קשוב לו בעניין הפלסטינים ובעניין האזור כולו. העולם התרשם מהיצירתיות הדיפלומטית שלו, ולא פחות מערכי השוויון בין בני אדם ועמים, שבהם האמין עמוקות. ישראל של שמעון פרס הייתה חברה מכובדת במשפחת העמים ולכן גם חזקה יותר. כיום, בלי פרס, ישראל מנודה, ונמתחת עליה ביקורת קטלנית בעניין ההתנחלויות כמכשול הגדול ביותר להסדר באזור. ישראל נתפסת בעיני כמעט כל מדינות העולם, כולל ארצות הברית, כמדינה יהירה וניאו־קולוניאליסטית. הדלתות שהיו פתוחות בפני שמעון פרס נטרקות עכשיו בפניו של בנימין נתניהו." ~ על מעמדה של ישראל בעולם לאחר פטירתו של פרס (אורי סביר, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560687 '''"אבד המעמד: הדלתות שהיו פתוחות בפני פרס נטרקות עכשיו בפני נתניהו"'''], באתר מעריב, 20 באוקטובר 2016) * "הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול." ~ מסך אחרון על פעילותו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. היה האב המייסד, דוד בן־גוריון, שממנו ובזכותו הכל נברא והתחיל. והיו הגנרלים, אלון ושרון ודיין ובר־לב וברק ורבים נוספים. והיו המפא"יניקים, אשכול ושרת וגולדה, והיה בגין והיה שמיר, וביבי עודנו. כל אחד ומעלותיו ומגרעותיו והישגיו וכישלונותיו. יש ביניהם דמיון, יש הבדלים, יש תפיסות עולם שונות, יש פערים. '''שמעון פרס היה רק אחד.''' אקזמפלר יחיד במינו, פס ייצור שנסגר אחרי האבטיפוס הראשון. האנדרדוג הקלאסי, הלוזר הנצחי שככל שיענו אותו, כן יעלה וכן יפרוץ. האיש שידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה. כל מפלה למנוף. אדם שלא ידע שובע, שהיה בו רעב אינסופי להכרה, צימאון אדיר לחתירה הלאה, מבט שפנה רק קדימה, אף פעם לא אחורה, שהיה ג'אנקי של קהל, של אדרנלין, של עניין וסקרנות. גם כשהוא לא היה רלוונטי, הוא היה רלוונטי. תמיד מחוץ לקופסה." ~ על ייחודו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "לפעמים איבד קשר עם המציאות. תמיד גבוה בשתי ספירות לפחות משאר הנוכחים בחדר, תמיד צופה למרחוק, מחפש את הדבר הבא, הרעיון הבא, הפסגה הבאה. חי בקצב אחר לגמרי משאר העולם, פועל בעצימות עצומה, כאילו אין זמן, תכף הכל נגמר, צריך להספיק, חייבים להגיע, אסור לוותר על דקה פנויה. תחרותי להדהים, מתקשה לפרגן לזולתו ורודף כל הזמן אחרי הכרה, כבוד, קהל, עניין, הישגים ופסגות. מתבלבל לא פעם בין טובתו האישית לטובת אהבתו הגדולה, מדינת ישראל, אבל במקרה שלו, די בצדק. הוא באמת אהב את המקום הזה עד כלות ולא חיפש לעצמו דבר, חוץ משהמקום הזה והאנשים שנמצאים בו יאהבו אותו בחזרה. האיש הזה ספג בחייו תבוסות ומפלות שיכולות למוטט אימפריה. הוא הפסיד לרבין, הוא הפסיד לבגין, הוא הצליח להפסיד למשה קצב. הוא הפסיד את מפלגת העבודה האשכנזית לעמיר פרץ. הוא הפסיד לאלמוני בן 47 בשם ביבי אחרי רצח רבין. הוא עבר את "התרגיל המסריח", שהיה מפיל כל אחד אחר, חוץ ממנו. הוא הושפל, נמרט ונמלט בעור שיניו מאין ספור מצבים וסיטואציות, אבל בכל פעם מחדש לא הוריד ראש, לא התאבל על עצמו אפילו לרגע. אסף את השברים והתחיל מההתחלה, כאילו כלום" ~ על ייחודיותו של דמעון פרס בנוף הפוליטי הישראלי (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא ליווה את המדינה מרגעיה הראשונים. אחראי על מאמץ ההתחמשות הנואש בימים הנוראים של מלחמת השחרור, כיתת רגליו וקושש מכל הבא ליד כדי שהיהודים יוכלו להילחם על חירותם. הוא מאדריכלי מערכת הביטחון. את הכור הגרעיני בדימונה קושש מן הגורן ומן היקב, מייצר מערכות יחסים אסטרטגיות, מקמבן ומתחמן ומתחנן ועשה את הלא ייאמן: כוח גרעיני למדינה קטנטונת, מוקפת אויבים. פוליסת ביטוח היסטורית לעם היהודי. תארו לעצמכם שהמשימה הזו הייתה נופלת דווקא על נתניהו, ולא על פרס. כמה נאומים חוצבי להבות היו נישאים למען המטרה הזו, כמה הצהרות ואיומים ורעשים וקשקושים. מכל זה, לא היה קם כור בדימונה. הקים אותו מי שדיבר הרבה פחות, אבל עשה קצת יותר. לא רק דימונה, גם התעשייה האווירית וחיל האוויר וההייטק והננו וחקר המוח וכל שאר מצודות העוצמה הישראלית חבות לו חוב גדול. הוא היה ראש ממשלה מצוין בממשלת הרוטציה, שהציל את כלכלת ישראל והוציא את צה"ל מעומק לבנון. הוא עשה את כל זה באהבה כפולה: למדינה, שבה ראה את חזות הכל, ולעצמו. האהבות הללו נבעו זו מתוך זו. הוא היה פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו, תככן לא קטן שידע לחפור ולחתור ולקנא ולשנוא ולהקים מחנות ולתקוע סכינים ולהפעיל אנשים ולהלך קסמים. הוא שנא לנוח, לא ידע להשתעמם, לא אהב חופשות ולא טייל. הוא אהב אנשים. נסע בכל העולם כדי לפגוש, לשמוע, ללמוד, להבין. כל מה שעניין אותו זה להמשיך קדימה, בכל המנועים, לחפש את האתגר הבא, ולהגיע לפסגה, שנמלטה ממנו בנחישות לא פחותה מזו שבה חיפש אותה" ~ על הישגיו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא היה כאן כבר לפני מלחמת העצמאות, בעיצומה ולאחריה. בעליות העולים ארצה, בכל מערכות ישראל, לאורך ולרוחב סיפורה של ארץ מולדת, על הגלוי והנסתר שבה. נוכחותו המוחשית כל כך, העניקה לנו את התחושה שהיינו גם אנו בכל המקומות בהם היה, שחווינו את כל החוויות אשר חווה. שהרי הנה הוא עדיין חי עמנו ובתוכנו, מכאן שכל המאורעות עדיין חיים, והיינו בזכותו שותפים ו'חיים' את כל הסיפורים כשהוא מגשר למעננו כהיסטוריה מהלכת. גם את הדורות שלא נולדו עת קרו הדברים, קרב אליו בנוכחותו, עד לכדי תחושה של 'שידור חי' ומתמשך. וזאת להבדיל מכותב ההיסטוריה שמתווך בינינו למאורעות עבר, ואנו קוראים עליהם בספר, ממרחקים של זמן ומקום, רחוקים מגיבורי המאורעות. בזכות גילו המופלג, הוא היה לנו תמיד לנחמה עצומה כל אימת שדיברנו בגיל. הוא דחה בנוכחותו האדירה כל מחשבה עצובה על זיקנה, המכופפת את הגוף והרוח, והיה לעדות מובהקת בהתנהלותו היום יומית שזיקנה אינה עניין לגיל ביולוגי, אלא לגיל מחשבתי, המחליט לעצמו - עצמה או רפיון. עליו בהחלט אפשר לומר שהיה רהוט, בהיר ופעיל עד סוף ימיו, וזו אינה מליצה אלא תורת חיים. תמיד כשהגינו בדאגה גוברת בגיל, חשבנו 'הנה פרס', עדות חיה לאריכות ימים, והיינו נרגעים בזכות גילו המופלג וחיוניותו. עכשיו, כשאיננו כבר 'אפילו פרס' כנראה נצטרך להודות כבר בעובדה שאין מנוס, שבמוקדם או במאוחר נצטרך כולנו לעבור מכאן אל עולמות אחרים. כל עוד חי, שימש לנו מן אופק רחוק ומרגיע שנותר לנו עוד הרבה זמן. מה נאמר היום, עכשיו כשאין לנו כבר את האופק הזה?" ~ יהורם גאון נפרד מפרס (יהורם גאון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4861238,00.html '''"להתראות, היסטוריה מהלכת: יהורם גאון נפרד משמעון פרס"'''], באתר ynet,{{כ}} 29 בספטמבר 2016) * "פרס היה מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות. זה מה שהפך אותו למועיל ומרתק, לנפתל במקום לבוטה, לרב־שכבתי ולאו דווקא ישיר. זו הייתה עוצמתו הגדולה, וגם חולשתו העגומה. במהלך רוב חייו, הציבור נרתע ממורכבותו של פרס. בישראל הדוגרית, היא נתפסה כראיה לתחמנות, לחתרנות ואפילו לשחיתות. במהלך רוב חייו היא עוררה את הפחד והשטנה שהתחלפו, בערוב ימיו, בהערכה ואפילו בהערצה. פרס היה אוהב ישראל ובן הארץ בכל רמ״ח אבריו, אך מעולם לא נחשב לישראלי למהדרין. בחייו נתפס כזר ובמותו הוא מתואר עתה כבן אלים שירד אלינו מן השמיים. פרס חי בארץ 82 מתוך 93 שנותיו, אך הוא מעולם לא נראה כישראלי אותנטי, לא נשמע כישראלי אותנטי, לא התנהג כישראלי אותנטי ולא חשב כישראלי אותנטי. הוא היה איש העולם הגדול במדינה שרואה בעיקר את עצמה, איש העתיד בארץ הנשלטת על ידי עברה, אמן העידון והניואנס שנאלץ לשחק בפני טריבונות של שחץ ורהב, איש המחשבה הקרה על בימה שבה הפחדים והרגשות נותנים את הטון." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "הוא (פרס) היה ממייסדי מערכת הביטחון אך גם מורה דרך בחתירה לשלום. אבי ההתנחלויות בשטחים אך גם הספק של הפוטנציאל לחיסולן. המנהיג הישראלי הראשון שנהג בפומבי בכבוד ולעתים אף בחיבה עם אישים פלסטינים, כולל יאסר ערפאת, אבל מאחרוני הדוגלים בשמאל בעצמאות פלסטינית מלאה. אביר השלום אך גם ראש הממשלה שהורה לפתוח במבצע "ענבי זעם", שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה פליטים פלסטינים בכפר כנא בדרום לבנון. פרס היה הארכיטקט וקבלן המשנה של מערך יום הדין של ישראל, אך צויר כפחדן וכמשתמט, כמי שמעדיף חליפות על מדי דגמ"ח, כמי שלעולם לא ייחשב לאחד מהחבר'ה. הוא היה נץ שנתפס בשוגג כיונה, פטריוט מקומי עם ראייה גלובלית, פרגמטיסט שתואר כאידאליסט, מנהיג עם חזון שהפך בפי יריביו הקטנים ממנו להוזה בהקיץ וחולם בלהות. הוא נעלב עד עמקי נשמתו מהמותג 'חתרן בלתי נלאה' שיצחק רבין הצמיד לו בספרו 'פנקס שירות', אף שהתיאור היה מדויק ומעבר לכך: הוא היה גם חוזה בלתי נלאה, הוגה בלתי נלאה, מתכנן בלתי נלאה, קורא בלתי נלאה, כתבן בלתי נלאה וארטיסט בלתי נלאה. לעתים, הוא היה אפילו רכלן בלתי נלאה. פרס הצטייר לעתים כדג מחוץ למים הרדודים של הפוליטיקה הישראלית, אך ידע גם להיות כריש הטורף את מתחריו בלי לחשוב פעמיים. הוא היה גאוותן שנפגע מכל פיפס של ביקורת ששיגר לעברו אחרון הפוליטיקאים והעיתונאים, אבל גם ספג יותר בוז ולעג מכל פוליטיקאי ישראלי אחר ותמיד יצא מאושש ומחוזק. הוא היה לוזר ואלוף העולם בעת ובעונה אחת, בר מינן פוליטי שהיה כעוף החול המתעורר מחדש לחיים." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה." ~ על העדנה לה זכה פרס בתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "פרס זכה למתנה נדירה: להיות מוספד פעמיים. הפעם הראשונה הייתה אחרי האירוע המוחי שבו לקה לפני יותר משבועיים, וכעת, אחרי מותו. אם היה מצליח בדרך נס להתאושש מהשבץ, הוא היה זוכה לקרוא את רבבות המילים שנכתבו ונאמרו עליו, ואולי, רק אולי, הוא היה נרגע ומשתכנע שהאהבה וההוקרה והכרת התודה להן תמיד שיווע ואותן תמיד חסר, נפלו סוף סוף בחלקו. גם כשנדמה היה שהשיג כבר את כל מה שבן תמותה מסוגל לשאוף לו ולחלום עליו, הוא לא נח לרגע מן המירוץ הקדחתני אחרי דבר מה נוסף. ההחמצות, ההפסדים, התבוסות האלקטורליות, המנות האדירות של הזלזול והבוז שספג במשך עשרות שנים של התבוססות בביצה הפוליטית הבאושה נחרטו בבשרו. הוא מעולם לא התאושש מכך." ~ על ההלוויה של פרס (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3083292 '''"הניצחון האחרון של פרס על יריבו המיתולוגי"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול." ~ יולי אדלשטיין * "זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס." ~ [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה * "בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מ[[נלסון מנדלה]] ועד [[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]]." ~ נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בהלווייתו של פרס ==ראו גם== * '''[[יומן קריאה]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שמעון פרס|ויקישיתוף=Category:Shimon Peres|ויקיטקסט=קטגוריה:שמעון פרס|שם ויקיטקסט=שמעון פרס}} == מקורות == <references /> {{נשיאי ישראל}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:פרס, שמעון}} [[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]] [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:פולנים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] onvqk58qwuoj3igjzraij9hwi4pxx26 241280 241278 2026-10-20T06:04:51Z ~2026-43773-75 27574 /* לאחר מותו */ 241280 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shimon Peres by David Shankbone.jpg|ממוזער|210px|נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 2007]] '''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי'''; 2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים. ==על החיים== [[קובץ:World Economic Forum Annual Meeting Davos 2005 (346655258).jpg|ממוזער|286px|שמעון פרס]] * "מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות." * "הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים." * "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." * "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים." ~ על נועזות * "פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן - הם רק חיים באופן שונה, ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים." * "אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]]." * "אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות." * "היהודיות שלנו עושות לך טובה. כאילו הן סובלות מהעניין. תמיד משהו כואב להן, מציק להן. השיקסעס, לעומתן, נהנות מכל רגע, אין להן תסביכים, אוהבות לפנק ומשקיעות את כל הלב במשימה." * "תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל [[שנאה|תשנא]] בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 ==דברים אישיים== * "זה לא יעזור לך, לך ולחברייך." * "שני דברים אני לא אוהב בחיים: להתפנק ולהתעצל." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מרגיש הכי טוב כשסדר היום שלי עמוס ומלא פגישות, ביקורים וסיורים." * "צריך להיות [[אדם]] שכל הזמן פועל למשהו, ואני אומר, אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אם עליתי במשקל אני מפסיק לאכול עד שאני יורד ונגמר העניין." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מביא בחשבון שיש דברים אינם בשליטתי אבל משפיעים על גורלי. זו לא סיבה להתייאש." ~ ראיון, מאי 2014 * "גם כשיש מצבים שמורידים לי דמעה בלב. אסור לומר נואש, והאיסור הזה מושתת על ניסיון אמיתי." ~ ראיון, מאי 2014 * "אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות." * "הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים." ~ עונה לשאלה האם גילו המופלג מקשה עליו לתפקד כנשיא מדינה * "לא אכפת לי [[מוות|למות]] מחר בבוקר. אני לא מפחד מהמוות. אני לפעמים מתעורר ומצטער שאינני מת. נמאס לי, אך אני מבין שאיש לא יוכל למלא את תפקידי." * "כולם יבואו להלוויה שלי. הם ירצו להיות בטוחים, שלא קמתי מהארון." ~ נחום ברנע, "אני לוזר?", 16 במאי 1997, ידיעות אחרונות * "החרטה היחידה בלבי היא שלא חלמתי חלומות רבים וגדולים עוד יותר." ~ מתוך ספרו "אין מקום לחלומות קטנים". * "מפעם לפעם ביקשו ממני להביט לאחור על חיי ולזהות את ההישג שבו אני גאה יותר מכל. אני משיב באמצעות סיפורו של צייר דגול, שנתבקש על ידי אחד ממעריציו לבחור את ה[[ציור]] שהוא אוהב יותר מכל אלה שצייר בחייו. הצייר נשא עיניו אל המעריץ, ואז הפנה מבטו לעבר בד ציור גדול וריק, שעמד על הכן בפינת החדר. 'זה שאצייר מחר,' השיב. זאת גם תשובתי." ~ פסקת הסיום של ספרו האחרון "אין מקום לחלומות קטנים". ==פוליטיקה== [[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|172px|שמעון פרס]] * "מזרח תיכון חדש." ~ מתוך נאום ב-1993 * "אני אעשה הכול למען ה[[שלום]] ואני לא מחפש [[תפקיד]]." * "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות." * "ה[[טלוויזיה]] עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת." * "אם אתה לא מנהל משא ומתן עם ה[[פלסטינים]] אז יש לך אינתיפדה בלי פתרון." ~ מתוך סרט "שנות המדינה" * "אני הכנתי נאום, אני לא אקריא אותו, אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו [[אמינות]] אני הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, [[יצחק רבין]]?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!" ~ בשיא היריבות שלו עם יצחק רבין, כתשובה לכך שרבין כתב דברים נגדו בספר [[W:פנקס שירות|"פנקס שירות"]] * "שלח לחמך על פני המים? שלחתי להם מאפיות שלמות." ~ על יחסיו עם המפלגות החרדיות. * "אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר.' אני הפסדתי?!" ~ בכנס תומכי [[W:מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כשפנה בנאום ההפסד למתנגדיו שהשמיצו אותו, והקהל השיב "כן!" * "איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי. המועד אינו מתאים. הממשלה לא תאשר. השאלה היחידה שאני רואה היא איך זה יסתיים." ~ פתק שהעביר לראש הממשלה יצחק רבין כיממה לפני מבצע אנטבה ביולי 1976 * "בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה." ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה. * "במישור האישי נישאר ידידים ובפוליטיקה – יריבים." ~ דבריו ל[[מנחם בגין]] לאחר ניצחונו בבחירות ב-1977.{{הערה|{{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 271.}} * "מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו." ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978. * "'העבודה' הפסידה בבחירות גם בגלל שגיאות הבוחרים" ~ בישיבת הפתיחה של "תנועת העבודה הציונית" (תע"צ), 14 בפברואר 1978.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 387.}} * "המאבק בין המועמדים אינו על 'האוסקר', אלא על ראשות הממשלה" ~ נימוק סירובו לקיים עימות טלוויזיוני עם [[יגאל אלון]] לפני ההצבעה במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה, ינואר 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 418.}} * "אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים." ~ בשיחה עם מנחם בגין ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: "ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית"], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}} * "אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם, ולא מהחומייניזם, ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך. זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מתווכחים?! תתביישו לכם! אל תקלקלו את שם בית שמש! ככה נראה העם של בגין. שיכורים... אל תצעק אתה. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת?! תפסיק עם ה[[שנאה]] שלך. אין לך שום זכות לשנוא. אתה לא יודע שום דבר. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! עם תנועות מזרחיות, ככה?! מי שלא רוצה ש[[ישראל]] תיהפך למדינה ערבית, אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה!" ~ לתומכי ליכוד בבית שמש, 1981 * "אלה התימנים. את בן גוריון הם העריצו, עכשיו הם שונאים אותנו. הם הכי גרועים." ~ שמעון פרס לנחום ברנע לאחר הפגנה בכנס בשכונת מורשה, ברמת השרון, 1984 {{הערה|1=https://mobile.twitter.com/AvishayBenHaim/status/1409540322556878850}} * "אתה בוחר בין [[ציונות]] לבריונות." ~ מודעת בחירות של המערך בכנסת העשירית, 1981 * "איך אמר הנביא ישעיהו? תחלוף סופה יחלוף סער." ~ ראיון בערוץ הראשון בפרוץ [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]], 17 בינואר 1991 * "אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית." ~ בכנסת, לעבר [[משה קצב]], 17 בנובמבר 1993 * "להילחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג." ~ ציטוט שהובא בתעמולת הבחירות של [[הליכוד]] ב־1996 * "תנו לי שלום ואוותר על הגרעין." ~ מול ועדת העורכים, כנראה בשנת 1996 * "יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת." ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000 * "תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך." ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004 * "ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה." ~ אתר ynet, יולי 2005 * "אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 *"תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!" ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005 * "כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים." ~ תגובה על ירי הקסאמים, יוני 2006 * "ישראל צריכה להתייחס ל[[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]] כאל כ[[אדולף היטלר|היטלר]]." ~ אוקטובר 2006 * "אני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "[מוסד הנשיאות הוא] בית לכל היהודים שאינם ישראלים ולכל הישראלים שאינם יהודים." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "זה סוף המשבר, אך לא סוף העולם." ~ על התפטרות הרמטכ"ל [[דן חלוץ]], פברואר 2007 * "אם אומר שהממשלה מזהירה אני לא בטוח שתסכימו איתי, אך יש לנו עם מזהיר." ~ בקונגרס הציוני הישראלי, 14 במאי 2007 * "השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל." ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007 * "עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!" ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות ה[[עבר]]!" ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי" ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009 * "במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת." ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "המשטר באיראן עלוב ומחורבן. זהו משטר סדוק ומלא פצעים." ~ טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית־פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי." ~ בראיון, על הסכם "עזה ויריחו תחילה" * "נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה." ~ לאחר [[הסכמי אוסלו]] * "אני עשוי מהעתיד." ~ בראיון עם [[w:דן שילון|דן שילון]], בתגובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי * "[[w:מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] הייתה טעות." * "העוול שאנו עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו הערבים בגזילת השלום." * "מטרתה הבאה של ישראל היא להצטרף לליגה הערבית." * "אנחנו מדינה עם כושר הרתעה גבוה מאוד, בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם." ~ 2006 * "קסאם שמסאם." * "אמצעי הלחימה של ישראל לא היו מתאימים לטפל בחזבאללה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "שמחנו שהכור החל לפעול." ~ בתיאור היסטורית מדינת ישראל, בהשבעת הכנסת ה־18 * "לא צריך לשנות את ה[[היסטוריה]], גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע." ~ בתגובה להרשעתו של [[משה קצב]] באונס * "ה[[חמאס]] נוהג בפראות, יורה, אינו מכבד הסכמים ואינו מוכן לחתום על הסכמים. מי יתמוך בהם? אני מצטער על כך מאוד. זאת לא הייתה כוונתנו. נתנו את עזה לפלסטינים, נתנו להם לטפל בבעיות שלהם מתוך רצון טוב, והם מתגרים בגורלם ומביאים לסוף ארצם וממשלתם." * "מצא מצא, מצה יבשה." ~ לועג לחבר הכנסת [[w:יהושע מצא|יהושע מצא]] * "מה שיש לסעודים באדמה, יש ליהודים בראש." ~ לפי פרופ' {{קישור|אדיר כהן}} ==על מדע, טכנולוגיה וחינוך== * "טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני", ~ ספטמבר 2016. * "אולי גם יש למצוא סוג חדש של מודיעין, הנשען על ננוטכנולוגיה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר." ~ ראיון, 2003 * "[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "כל שיטת החינוך היא אידיוטית. אני לא רוצה להעליב, ואני לא אומר את זה מתוך זלזול. קודם כל הפכו את החינוך לעינוי, במקום לעשות את החינוך תענוג. שולחים לכיתה מורה זקן שרוצה להביא את הסיפור של דוד ובת שבע, והילדים חושבים 'Fuck It, תעשה סרט קצר ושהחבר'ה ייהנו'. אבל עם שיטות התקשורת החדשות, אתה יכול ליצור דמוקרטיזציה של החינוך. אתה יכול להקים ענן מחשוב שאוסף את ההרצאות הכי טובות בעולם, ואתה יכול לשלוח אותן לכל בית. לא צריך מחשב כדי לקלוט את זה, מספיק טאבלט. הטאבלט עולה כיום 100 דולר, ראיתי שהסינים נכנסו לתעשייה הזו, ואני אומר שהמחיר יירד ל–50 דולר. אם תרצה לחבר לענן הזה מיליון ילדים, זה יעלה לך 50 מיליון דולר, זה כלום." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "התכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון. התיכנון הוא פונקציה של הדימיון. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידוע והבדוק אלא כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. התכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות; הוא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאת תשובות חדשות." ~ הערות לחשיבות התכנון, 1965.<ref>[https://doalogue.co.il/blog/shimon-peres/ הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס], אתר דואלוג</ref> == כראש הממשלה == *מתוך פרוטוקול הישיבה{{הערה|הציטוטים נלקחו מ[http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2671809 כתבה באתר הארץ]}} בה נידון "[[w:חוק ההסדרים|חוק ההסדרים]]": :מנכ"ל משרד האוצר, עמנואל שרון: "אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור." :שר החינוך [[יצחק נבון]]: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?" :ראש הממשלה פרס: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להצליח." {{מפריד}} * "הרב, בעניין יהודה ושומרון, אני הולך אחריך<ref>משמיע ישועה, עמוד 324</ref>" ~ לרב [[צבי יהודה קוק]] * "זה קורה גם לצעירים שבינינו." ~ תגובתו להתמוטטות [[לאונרד כהן]] בהופעה, מספר שבועות לפני הגעתו לישראל == כנשיא המדינה== [[קובץ:Israeli President Shimon Peres in Jerusalem--April 22 2013a.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס כ{{קישור|נשיא מדינת ישראל}}, 2013]] * "בזמנו נחשבתי ל[[חוצפה|חצוף]], פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים." ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך [[מדע]] כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד." ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו." ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל." ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס) * "אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות." ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012 * "גם אם אפסיד הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם." ~ על המירוץ לנשיאות, טרם בחירתו * "התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא." ~ לאישתו, עם בחירתו לנשיא המדינה, יוני 2007. תשובתה: "אני מעדיפה רפתן." * "אני עוד לא נשיא." ~ ל[[רביב דרוקר]], חדשות 10, לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, כשניצחונו היה בטוח * "חייבים להיפטר מהשטחים." ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה * "אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו." ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007 * "חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של [[כוכב]]ים." ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007 * "אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "[[w:LEAD|Lead]]", בנוגע לאיום האיראני * "[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם." ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור]) * "קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "ה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת." ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009</ref> * "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון." ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010 * "יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. " ~ מתוך התוכנית "עובדה", 2011 * "הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו." ~ על סא"ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור]) * "בגיל כזה פורשים?" ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה בגיל 70, 26 בנובמבר 2012 ===[[w:ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]=== * "יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות." * "לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה." * "אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]]." ===בכנס מנהיגות בכפר הירוק=== * "בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת." * "אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי." ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]] * "הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים." === בכנס יום הולדתו ה־90 === * "הכיכרות חזקות מן הפרלמנטים." * "מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם." * "היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב." * "מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם." ===בטקס השבעת הרבנים הראשיים, 2013=== * "בחלקכם נפלה זכות גדולה לקרב בין אחים – דתיים ושאינם דתיים... להסיר מחיצות של חשדנות וניכור, לחרוץ ברגישות דין אמת וצדק ולנווט את מערכת בתי הדין הרבניים ברוח בית הלל, להטות אוזן אנושית השואבת משאר רוחכם התורני, ולשמש תל תלפיות לכל דורש... על הרבנות להרביץ תורה לעשות דין צדק ולהטות כתף לבניית המדינה... הדמוקרטיה נולדה בעריסה יהודית... [ש]נבורך ברבנות שתפעל לאחדות העם, רבנות עם נשמה." ===בסיום תפקידו כנשיא מדינת ישראל=== * "אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובתי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו. ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. אני אוהב את כולכם. תודה לכם מעומק לבי." ~ יולי 2014 * "המשכן הזה זה כלוב של זהב. אם אתה אוהב זהב, תישאר. אם אתה אוהב לעוף, תצא מהכלוב." ~ על משכן הנשיא, יולי 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=e_HEZ14KgWM איתי דודי, '''שמעון פרס: השנה האחרונה לנשיאות''' {{!}} מתוך חדשות הערב 13.9.17] בדקה 07:39 {{יוטיוב}}</ref> * "כשאין כלום, אפשר לעשות הכל." ~ מתוך סרטון פרידה שפורסם לאחר סיום תפקידו, ספטמבר 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=__7b9O8k1tw '''Former Israeli President Shimon Peres Goes Job Hunting שמעון פרס מחפש עבודה'''] בדקה 04:04 {{יוטיוב}}</ref> ===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה=== * ""אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל ה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]]." ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) *"[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום." ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 "פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים"], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014) * "שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." ~ מתוך הסרט "להיות שמעון פרס" (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html "להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי"], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014) * "שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד." ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015 ==נאמר עליו== * "אתם יודעים למה פרס לא נבחר? כי הוא לא היה מרושע דיו. הייתם מאמינים? רב התחבולות לא הבין מה היה דרוש ממנו כדי לנצח את נתניהו. במובן מסוים, פרס חשב עלינו דברים טובים יותר משהגיע לנו. הוא האמין שאפשר לדבר אל האינטלקט שלנו. אל ההיגיון. אל הרציו. אולי טיפה אל הרגש. הוא לא הבין שהעם נגמר לו מתחת לרגליים" ~ על נקודת התורפה של שמעון פרס כפוליטיקאי בבחירות (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!" ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא"י, ואח"כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו." ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''"שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים"''', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!" ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל." ~ דן כספי === מתוך ספרים === * "לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול." ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018 * "חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל." ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו. '''מתוך הספר "פנקס שירות" מאת [[יצחק רבין]]''' * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין." ~ הציטוט בספר "פנקס שירות" בו תוקף יצחק רבין את פרס ומצמיד לו לדיראון עולם את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" (לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 'היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה'], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010) * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על [[שקר]]ים גמורים או על חצאי אמיתות." ~ רבין מתאר את פרס * "לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." ~ עמוד 189 '''מתוך הספר "ההחמצה הגדולה" מאת [[יואב לביא]], [1982]''' * "מבלי להתייעץ בחבריו להנהגה, ומבלי להמתין לאישור התוצאות ולאישושן (כפי שנהג מנחם בגין, בתבונה ובשיקול דעת!), הופיע בצעד מתנודד, הלום מיין הניצחון המדומה, מתחבק ומתנשק עם הנקרים בדרכו, יו"ר מפלגת העבודה, מלווה בדובר המטה, ישראל פלג. זה היה מחזה אופייני לאיש ולעוזריו: שקיקה בלתי מוסתרת לראשות הממשלה, אובדן הקשר עם המציאות, התעלמות מכל העצות הטובות באמת..." ~ שם, עמ' 115 '''מיכאל בר זוהר, "כעוף החול", הוצאת משכל, [2005]''' * "אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן! חייו הפוליטיים הנם ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל. בעלי בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו והוא ממשיך." ~ מיכאל בר זוהר על פרס * "עבור רבים נישאר שמעון פרס חידה. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר, אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי, איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים, פוליטיקאי בינוני, אך מדינאי בעל חזון מרהיב, קיבוצניק חסר השכלה רשמית, אך שופע תרבות, מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת, רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים." ~ מיכאל בר זוהר על פרס ===אמירות בעל פה=== * "יש אנשים שהם נכס אלקטורלי, אך יש אנשים שהם נאחס" ~ [[יגאל אלון]] באספה פומבית במהלך התמודדותו מול פרס על ראשות מפלגת העבודה, תחילת 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 419.}} * "כשעלתה האפשרות להזמין את פרס לנאום, היא ירדה מהפרק בדיוק בגלל הסיבות הללו. אחר כך היו מגעים, ותחנונים, וקשרים, ואחר כך בא הפרסום שלי (ביום ראשון), והמגעים נמשכים באינטנסיביות כל הזמן, עד הרגע האחרון. המו"מ הזה, מסתבר, מסובך יותר מאוסלו. אגב, פרס עצמו ישב עם דליה רבין בשישי האחרון. רבין הייתה דומיננטית פחות בעצרת השנה. מי שנטלו את המושכות, כאמור, הם גופים אחרים, כמועצת תנועות הנוער וכו'. כדי להחזיר את רבין לקונצנזוס הוחלט שם ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר, להדיר את השלום ז"ל, את השמאל יימח שמו, ולייצר משהו מכובס שישמח את העם, אבל לא ינציח את ה[[זיכרון]] האמיתי ואת מה שהיה שם בנובמבר 95', כולל ההסתה, הרבנים, הפולסא דנורא, האלימות, ההתלהמות וחציית הגבולות... אם היו מבקשים ממני לביים את האירוע, כדי שהדרמה תהיה מושלמת, הייתי מודיע לו שלאור קוצר הזמן, סידורי הביטחון ('הרי רבין כבר נרצח באותו מקום, גם אתה רוצה?') ומזג האוויר, הוא לא ינאם השנה. ואז, הייתי שולח את פרס לכיכר בכל זאת. שיזמין את עצמו. למה לא? הוא ידע לעשות את זה כפוליטיקאי, שיעשה את זה גם כנשיא לשעבר. מישהו יוכל למנוע מהאיש הזה, בן 92, שהביוגרפיה של המדינה חקוקה על פרצופו, לעבור את הבידוק הביטחוני ולעלות על הבמה? הוא ייקח מיקרופון, וידבר. בלי הזמנה. שייתן את נאום חייו. את שירת הברבור האולטימטיבית שלו, את השאגה האחרונה. שיגיד כל מה שלא אמר בשבע שנות נשיאותו. שרובן עברו עליו בחנופה לנתניהו ותקווה כמוסה שיעשה מה שהבטיח (לפרס) לעשות. יהיו שם עשרות אלפים, בכיכר, ובחלומי ראיתי את פרס מדבר אליהם לא כדי למצוא חן, לא כדי להתחנף, לא כדי לשמור על הפופולריות העצומה שאליה הגיע לאחר בלותו. סתם, כדי להגיד את האמת. לשחזר את חודשי ההסתה העצומה שעברו על רבין ועליו באותה שנה ארורה. על הרבנים, שפרס המשיך לכרכר סביבם ולרצותם גם אחרי החוויה הזו. גם על אוסלו. הרי כולם אומרים שאוסלו הוא האסון הלאומי הכבד ביותר שנפל על עם ישראל מאז חורבן הבית, נכון? אז למה ביבי, שנבחר לאחר פחות משנה אחרי רצח רבין, לא ביטל את אוסלו? למה הוא החזיר את חברון, ואחר כך חתם על הסכם וואי (ביצוע הפעימה השניה של אוסלו)? למה עד היום אף ראש ממשלה ימני לא לקח את אוסלו וזרק לפח האשפה? מה היה מעמדה הבינלאומי של ישראל לפני אוסלו? לאן הוא הידרדר היום? האינתיפאדה הראשונה הייתה לפני אוסלו, או אחריו? וכמה מתנחלים היו בשטחים בתקופת אוסלו (40 אלף), וכמה יש שם עכשיו (400 אלף)? ומה עוללו יורשיו של רבין ליחסים האסטרטגיים החשובים כל כך עם ארה"ב? והאם יש לימין פתרון אחר למצב? נו, טוב. זה לא יקרה. גם אם המגעים יבשילו ופרס ינאם מחר, זה יהיה נאום פרסי מובהק. הוא לא יעליב איש ולא ירגיז אף אחד, הוא ישתדל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לשמור על עמימות. אבל המצב האמיתי של חיינו כאן מחייב את שבירת העמימות הזאת. כשרואים מה מתרחש ברחובות, איך מתנפלים על כל מי שמעז לצייץ משהו שלא מתיישר עם דף המסרים הנכתב ברחוב בלפור ב[[ירושלים]] ויוצא לאור ב'ישראל היום' (ומסתבר שגם ב'וואלה', על פי תחקירו המצוין של גידי וייץ ב"הארץ"), אפשר להתפלץ." ~ בן כספית על הסיבה מדוע מגיע לפרס (שאינו נושא עוד בתפקיד רשמי/פורמאלי כלשהו) לנאום בעצרת לציון 20 שנה לרצח רבין (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-509675 '''"הם ניצחו: יגאל עמיר הוא אחד המתנקשים הפוליטיים המצליחים בהיסטוריה"'''], באתר THE POST,{{כ}} 30 באוקטובר 2015) * "אם מישהו חושב ששמעון פרס מתכנן להעביר את השנים הקרובות בטיול עם הכלב שלו על חוף הים, כדאי שיחשוב שוב." ~ מקורב לפרס מביע את דעתו האישית מה יעשה פרס לאחר תום כהונתו כנשיא (קם ז., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/418.html?hp=1&cat=404&loc=58 'שמעון פרס נפרד מהנשיאות אבל לא מתכוון לנוח'], באתר nrg,{{כ}} 24 ביולי 2014) * "אפשר לחלוק על שמעון פרס – על דרכו, על עמדותיו, על האופן שבו הגיע למעמדו הנוכחי – אבל קל להבין מדוע בוושינגטון אוהבים אותו כל כך. הדברים שהוא אומר נקלטים בקלות באוזניים אמריקניות. לא פעם, הקו שנוקט פרס קרוב יותר לעמדת ממשל [[ברק אובמה|אובמה]] מאשר למדיניות של נתניהו, מה שמחדד את הפער בינו לבין ראש ממשלת ישראל. פער נוסף שמתחדד הוא מול מחליפו: [[ראובן ריבלין]] נתפס כעממי ואהוד בקרב הציבור בישראל, אך בתור מי שאמור להתארח בבירות העולם ולארח מנהיגים בירושלים, נראה שתהיה לו עבודה מדינית לא פשוטה." ~ על הייחודיות של פרס שמקנה לו פופולריות בארצות הברית (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "פרס נכנס בצעד איטי אבל בטוח לחלק המערבי של הבית הלבן. הוא הכיר את הדרך היטב, הרי עשה את המסלול הזה פעמים רבות בימי חייו. לפעמים באירועים היסטוריים ומשמחים, לעתים בעת מצוקה אדירה. הוא הלך בדרך הזאת לפגוש עשרה נשיאים אמריקאים" ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארצות הברית (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "ה'פרסיזם' היא הגדרה קולעת ומדויקת לאוסף הביטויים ואמרות הכנף של פרס, שהפכו לחלק מאישיותו. זהו, אם תרצו, מדריך להבנת אופטימיזם במזרח התיכון, בשילוב עשר העצות הטובות ביקום לחיים מלאי הגשמה." ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארה"ב (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה." ~ [[גולדה מאיר]] על פרס * "פרס והפרסיטים שלו..." ~ הרב [[מאיר כהנא]] * "אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!" ~ הרב [[מאיר כהנא]]. * "ראש ממשלת המידגם." ~ עמוס קינן, למחרת יום הבחירות ב-1981, שאחרי פרסום תוצאות-המידגם עם סיומו, הוצג פרס על ידי דוברו כ"ראש הממשלה הבא" של ישראל * "ראש ממשלת הסקרים." ~ כינוי שניתן לפרס לנוכח העובדה שבמספר רב של מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר * "ראש ממשלה מעופף." ~ כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה־80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים. * "הזה שלפני העזניה." ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י"א, י"ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – "ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה" * "הנחש." ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה "ירח הדבש" של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה "מה שלום הנחש?", השיב רבין "עדיין מכיש" * "זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי." ~ [[אהוד ברק]] מדבר על פרס כאשר טס לדון עם נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בנוגע לכור האירני, 2012 * "לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון." ~ [[טוני בלייר]] ראש ממשלת בריטניה לשעבר במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים, 2014 * "אתה ה[[אלברט איינשטיין]] החברתי של העולם." ~ [[ביל קלינטון]], נשיא ארצות הברית ה־42, במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4394192,00.html מקור]) === בימיו האחרונים === <small>(לאחר ההתדרדרות במצבו הרפואי, ספטמבר 2016)</small> * "לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל "חתרן", דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום." ~ על פרס עת סיים את תפקיד נשיא המדינה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי." ~ על פרס שלאחר האירוע המוחי (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, תאריך 16 בספטמבר 2016) * "לשיא הקריירה הוא הגיע באמצע שנות ה־80 לחייו, כשנבחר לנשיא המדינה והפך אבי האומה. השנאה והזלזול והלעג שהיו מנת חלקו בשנים שבוססו רגליו בבוץ של הפוליטיקה המקומית, הוחלפו בהערכה והוקרה ואפילו אהבה. הציבור הישראלי גילה לפתע כי 'שימון שלנו', כפי שאריאל שרון נהג לכנותו, הוא לא פחות ממונומנט ישראלי ששמו הולך לפניו בכל העולם. פיגורה עולמית. מנהיגים, נשיאים, מלכים, התבטלו בפניו. בשבע שנות נשיאותו, שמרביתן היו במקביל לכהונת נתניהו כראש ממשלה, שימש פרס כנכס האסטרטגי של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא נחשב הקול השפוי, המתון, של המדינה שזזה ימינה ככל שהסיכוי להסדר מדיני הלך וגווע. כשהואשם לא פעם שהוא רותם את המוניטין שלו לטובת ראש ממשלה שמוליך אותו שולל בהבטחות סרק, הוא התרגז - 'אני עובד בשביל המדינה. 'ביבי' זה עדיין לא המדינה'. בשנתיים שכיהן כראש ממשלת האחדות הראשונה, בין 84' ל־86', הוא העביר את התוכנית הכלכלית שהצילה את ישראל מאסון, וניצח, יחד עם שר הביטחון '''רבין''', על הנסיגה הראשונה של צה"ל מעומק לבנון. שותפיו מהליכוד בממשלה הפריטטית התנגדו לשני המהלכים והערימו מכשולים על דרכו. בהינתן פרק הזמן הקצר שבו כיהן בתפקיד והתנאים הפוליטיים הקשים שבהם תפקד, אפשר לומר שהוא היה מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. תרומתו הענקית לביטחון ישראל, יותר מזו של גנרלים רבים שהסתכלו עליו בביטול, הייתה בצעירותו, כשסייע למורו ורבו 'דוד בן גוריון' לבנות את התעשייה הביטחונית של ישראל, ואת הכור הגרעיני בדימונה." ~ על פרס כנשיא המדינה וכראש ממשלה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "את השלום עם מצרים הביא '''בגין'''. את השלום עם ירדן הביא '''רבין'''. את היישובים הישראליים ברצועת עזה פינה '''שרון'''. '''פרס''' קיווה וחלם שהסדר הקבע יהיה רשום על שמו. ככל שנקפו השנים, המציאות בשטח וחוסר הרצון בשני הצדדים הפכו את השגת ההסדר לבלתי אפשרית. פרס מסיים את פעילותו הציבורית כשתמונת המצב בין ישראל ל[[פלסטינים]] מדכאת, וכששני העמים קרובים יותר לעימות מחודש מאשר להסדר כלשהו. הוא מעולם לא התכחש להסכם אוסלו, שבצירוף מקרים ששימח מאוד את המטורפים מהימין, נחתם ב–13 בספטמבר 1993, בדיוק בתאריך שבו התמוטט בבית החולים שיבא בתל השומר. מבקריו מהימין, שתולים בהסכם הזה את כל צרותיה של ישראל, מעולם לא פירטו מה היתה החלופה שלהם, מלבד להמשיך במצב הקיים." ~ על המורשת שקיווה פרס להנחיל (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל." ~ גבר חרדי על תרומתו של פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב־1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה." ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו [[ג'ימי קרטר]], שהפסיד את הכהונה השנייה ב[[ארצות הברית]] אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית"... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף." ~ העיתונאית רויטל עמירן בשיחה עם כתב רשת זרה על ההשוואה בין פרס והנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה־70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה – אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים" ~ על הייחודיות של פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''"שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל"'''], באתר מעריב, 15 בספטמבר 2016) * "ניווט בשטח ממוקש." ~ [[בנימין נתניהו]], ראש הממשלה, על מצבו הרפואי העדין של פרס בעת ביקורו. 14 בספטמבר 2016 * "בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום" ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016 * "כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה־23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו." ~ על פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''"כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה"'''], באתר מעריב, 14 בספטמבר 2016) === לאחר מותו === * 47 שנים ו-105 ימים כיהן שמעון פרס כחבר כנסת, יותר מכל חבר כנסת אחר בהיסטוריה של המדינה ויותר ממחצית שנות קיומה. שנים אלה אינן כוללות את תקופתו כנשיא המדינה, תפקיד שאיתו הוא מזוהה יותר ויותר עם השנים. למרות שהיא לפעמים זולגת בהישגיו המדיניים ובתרגילים הפוליטיים, הסדרה מעלה מחדש את השאלות סביב גבולות הגזרה של המשחק הפוליטי ואת המחיר של החתירה האובססיבית אחר הניצחון או המקום הראשון, גם לטובת קידומם של ערכים" ~ על דמותו של פרס בפוליטיקה הישראלית (ברלין אהרון, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1372796 '''"כולם דיברו על הכישלונות של פרס - אבל היריב האמיתי היה בתוך הבית"'''], אתר מעריב, תאריך 2.10.2026) * "רשימת ההישגים שהיו לפרס במרוצת השנים הפכה כמעט לקלישאה, ודי אם נזכיר את תרומתו להקמת התעשיות הביטחוניות, לבניית הכור הגרעיני בדימונה ולהצלת הכלכלה הישראלית בשנות השמונים. אבל על רקע ציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שבימינו פרס חסר בעיקר בכל הנוגע לחתירתו לשלום, לתקווה שהתעקש להפיח, ובעיקר לאופן שבו ייצג את הציונות החיובית ואת ישראל בעולם" ~ על דמותו של שמעון פרס בציון 10 לפטירתו (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''"לאן נעלם שמעון פרס?"'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות." ~ [[ביל קלינטון]] * "בבחירות 1992 ניצח כצפוי '''רבין''' שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את '''פרס נובל לשלום'''. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי, '''נתניהו''' ניצח בבחירות. מאז '''שמעון''' תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק בטלפון. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו." ~ על השנים הטובות של פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של '''פברוטי''' ששר את "עשיתי זאת בדרכי" ואריה '''מלה בוהם''' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי וחיוך עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו" ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "ישראל ללא שמעון פרס היא מבודדת ומנודה בעולם... פרס הבין היטב את הצורך של מדינה קטנה במערכת יחסים בינלאומית טובה שעונה לאינטרסים שלה בכל תחומי החיים; לטובת הכלכלה, החברה, הביטחון והשלום. בעיניו ישראל צריכה קודם כל להשתייך ערכית למשפחת העמים הנאורים. פרס האמין שאנחנו צריכים ליצור איזון בין עצמאות ישראל ועוצמתה לבין התלות הקיימת ביחסים טובים עם המדינות המובילות בעולם... פרס ידע כיצד לבנות קואליציות ושותפויות; הוא היה אמן יצירת שפה משותפת עם מנהיגי עולם, מקנדי ודה גול ועד לאובמה ומנדלה, והייתה לו סקרנות אין קץ לעולם. הוא ידע גם להעריך מדינות אחרות; בשיחות עם מנהיגים זרים הוא לא הפליג במסעות תעמולה ישראלית יהירה, אלא הפגין בקיאות בנעשה במדינה שעם מנהיגיה הוא נפגש. הוא גם ידע להחמיא ולהקשיב. לכן הקשיבו לו והעריכו אותו. ציוני ואיש העולם הגדול. פרס היה משוכנע שישראל צריכה לפרוץ את חומות הגטו בתפיסת עולמנו וסלד מאמירותיה של גולדה מאיר ואחרים ולפיהן 'העולם כולו נגדנו'. הוא ניצל את החברות ואת השותפויות שפיתח בעולם לטובת האינטרס הישראלי; לעולם לא הטיף מוסר בבית הלבן או הפציר שאנחנו 'אור לגויים'. בתחום הביטחון הוא פיתח עוד בשנות ה־50 וה־60 יחסים קרובים עם המנהיגות הצרפתית, ובעזרתם יזם את התעשייה האווירית ואת הכור בדימונה.... העולם ראה בו איש השלום, ולכן היה קשוב לו בעניין הפלסטינים ובעניין האזור כולו. העולם התרשם מהיצירתיות הדיפלומטית שלו, ולא פחות מערכי השוויון בין בני אדם ועמים, שבהם האמין עמוקות. ישראל של שמעון פרס הייתה חברה מכובדת במשפחת העמים ולכן גם חזקה יותר. כיום, בלי פרס, ישראל מנודה, ונמתחת עליה ביקורת קטלנית בעניין ההתנחלויות כמכשול הגדול ביותר להסדר באזור. ישראל נתפסת בעיני כמעט כל מדינות העולם, כולל ארצות הברית, כמדינה יהירה וניאו־קולוניאליסטית. הדלתות שהיו פתוחות בפני שמעון פרס נטרקות עכשיו בפניו של בנימין נתניהו." ~ על מעמדה של ישראל בעולם לאחר פטירתו של פרס (אורי סביר, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560687 '''"אבד המעמד: הדלתות שהיו פתוחות בפני פרס נטרקות עכשיו בפני נתניהו"'''], באתר מעריב, 20 באוקטובר 2016) * "הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול." ~ מסך אחרון על פעילותו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. היה האב המייסד, דוד בן־גוריון, שממנו ובזכותו הכל נברא והתחיל. והיו הגנרלים, אלון ושרון ודיין ובר־לב וברק ורבים נוספים. והיו המפא"יניקים, אשכול ושרת וגולדה, והיה בגין והיה שמיר, וביבי עודנו. כל אחד ומעלותיו ומגרעותיו והישגיו וכישלונותיו. יש ביניהם דמיון, יש הבדלים, יש תפיסות עולם שונות, יש פערים. '''שמעון פרס היה רק אחד.''' אקזמפלר יחיד במינו, פס ייצור שנסגר אחרי האבטיפוס הראשון. האנדרדוג הקלאסי, הלוזר הנצחי שככל שיענו אותו, כן יעלה וכן יפרוץ. האיש שידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה. כל מפלה למנוף. אדם שלא ידע שובע, שהיה בו רעב אינסופי להכרה, צימאון אדיר לחתירה הלאה, מבט שפנה רק קדימה, אף פעם לא אחורה, שהיה ג'אנקי של קהל, של אדרנלין, של עניין וסקרנות. גם כשהוא לא היה רלוונטי, הוא היה רלוונטי. תמיד מחוץ לקופסה." ~ על ייחודו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "לפעמים איבד קשר עם המציאות. תמיד גבוה בשתי ספירות לפחות משאר הנוכחים בחדר, תמיד צופה למרחוק, מחפש את הדבר הבא, הרעיון הבא, הפסגה הבאה. חי בקצב אחר לגמרי משאר העולם, פועל בעצימות עצומה, כאילו אין זמן, תכף הכל נגמר, צריך להספיק, חייבים להגיע, אסור לוותר על דקה פנויה. תחרותי להדהים, מתקשה לפרגן לזולתו ורודף כל הזמן אחרי הכרה, כבוד, קהל, עניין, הישגים ופסגות. מתבלבל לא פעם בין טובתו האישית לטובת אהבתו הגדולה, מדינת ישראל, אבל במקרה שלו, די בצדק. הוא באמת אהב את המקום הזה עד כלות ולא חיפש לעצמו דבר, חוץ משהמקום הזה והאנשים שנמצאים בו יאהבו אותו בחזרה. האיש הזה ספג בחייו תבוסות ומפלות שיכולות למוטט אימפריה. הוא הפסיד לרבין, הוא הפסיד לבגין, הוא הצליח להפסיד למשה קצב. הוא הפסיד את מפלגת העבודה האשכנזית לעמיר פרץ. הוא הפסיד לאלמוני בן 47 בשם ביבי אחרי רצח רבין. הוא עבר את "התרגיל המסריח", שהיה מפיל כל אחד אחר, חוץ ממנו. הוא הושפל, נמרט ונמלט בעור שיניו מאין ספור מצבים וסיטואציות, אבל בכל פעם מחדש לא הוריד ראש, לא התאבל על עצמו אפילו לרגע. אסף את השברים והתחיל מההתחלה, כאילו כלום" ~ על ייחודיותו של דמעון פרס בנוף הפוליטי הישראלי (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא ליווה את המדינה מרגעיה הראשונים. אחראי על מאמץ ההתחמשות הנואש בימים הנוראים של מלחמת השחרור, כיתת רגליו וקושש מכל הבא ליד כדי שהיהודים יוכלו להילחם על חירותם. הוא מאדריכלי מערכת הביטחון. את הכור הגרעיני בדימונה קושש מן הגורן ומן היקב, מייצר מערכות יחסים אסטרטגיות, מקמבן ומתחמן ומתחנן ועשה את הלא ייאמן: כוח גרעיני למדינה קטנטונת, מוקפת אויבים. פוליסת ביטוח היסטורית לעם היהודי. תארו לעצמכם שהמשימה הזו הייתה נופלת דווקא על נתניהו, ולא על פרס. כמה נאומים חוצבי להבות היו נישאים למען המטרה הזו, כמה הצהרות ואיומים ורעשים וקשקושים. מכל זה, לא היה קם כור בדימונה. הקים אותו מי שדיבר הרבה פחות, אבל עשה קצת יותר. לא רק דימונה, גם התעשייה האווירית וחיל האוויר וההייטק והננו וחקר המוח וכל שאר מצודות העוצמה הישראלית חבות לו חוב גדול. הוא היה ראש ממשלה מצוין בממשלת הרוטציה, שהציל את כלכלת ישראל והוציא את צה"ל מעומק לבנון. הוא עשה את כל זה באהבה כפולה: למדינה, שבה ראה את חזות הכל, ולעצמו. האהבות הללו נבעו זו מתוך זו. הוא היה פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו, תככן לא קטן שידע לחפור ולחתור ולקנא ולשנוא ולהקים מחנות ולתקוע סכינים ולהפעיל אנשים ולהלך קסמים. הוא שנא לנוח, לא ידע להשתעמם, לא אהב חופשות ולא טייל. הוא אהב אנשים. נסע בכל העולם כדי לפגוש, לשמוע, ללמוד, להבין. כל מה שעניין אותו זה להמשיך קדימה, בכל המנועים, לחפש את האתגר הבא, ולהגיע לפסגה, שנמלטה ממנו בנחישות לא פחותה מזו שבה חיפש אותה" ~ על הישגיו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא היה כאן כבר לפני מלחמת העצמאות, בעיצומה ולאחריה. בעליות העולים ארצה, בכל מערכות ישראל, לאורך ולרוחב סיפורה של ארץ מולדת, על הגלוי והנסתר שבה. נוכחותו המוחשית כל כך, העניקה לנו את התחושה שהיינו גם אנו בכל המקומות בהם היה, שחווינו את כל החוויות אשר חווה. שהרי הנה הוא עדיין חי עמנו ובתוכנו, מכאן שכל המאורעות עדיין חיים, והיינו בזכותו שותפים ו'חיים' את כל הסיפורים כשהוא מגשר למעננו כהיסטוריה מהלכת. גם את הדורות שלא נולדו עת קרו הדברים, קרב אליו בנוכחותו, עד לכדי תחושה של 'שידור חי' ומתמשך. וזאת להבדיל מכותב ההיסטוריה שמתווך בינינו למאורעות עבר, ואנו קוראים עליהם בספר, ממרחקים של זמן ומקום, רחוקים מגיבורי המאורעות. בזכות גילו המופלג, הוא היה לנו תמיד לנחמה עצומה כל אימת שדיברנו בגיל. הוא דחה בנוכחותו האדירה כל מחשבה עצובה על זיקנה, המכופפת את הגוף והרוח, והיה לעדות מובהקת בהתנהלותו היום יומית שזיקנה אינה עניין לגיל ביולוגי, אלא לגיל מחשבתי, המחליט לעצמו - עצמה או רפיון. עליו בהחלט אפשר לומר שהיה רהוט, בהיר ופעיל עד סוף ימיו, וזו אינה מליצה אלא תורת חיים. תמיד כשהגינו בדאגה גוברת בגיל, חשבנו 'הנה פרס', עדות חיה לאריכות ימים, והיינו נרגעים בזכות גילו המופלג וחיוניותו. עכשיו, כשאיננו כבר 'אפילו פרס' כנראה נצטרך להודות כבר בעובדה שאין מנוס, שבמוקדם או במאוחר נצטרך כולנו לעבור מכאן אל עולמות אחרים. כל עוד חי, שימש לנו מן אופק רחוק ומרגיע שנותר לנו עוד הרבה זמן. מה נאמר היום, עכשיו כשאין לנו כבר את האופק הזה?" ~ יהורם גאון נפרד מפרס (יהורם גאון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4861238,00.html '''"להתראות, היסטוריה מהלכת: יהורם גאון נפרד משמעון פרס"'''], באתר ynet,{{כ}} 29 בספטמבר 2016) * "פרס היה מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות. זה מה שהפך אותו למועיל ומרתק, לנפתל במקום לבוטה, לרב־שכבתי ולאו דווקא ישיר. זו הייתה עוצמתו הגדולה, וגם חולשתו העגומה. במהלך רוב חייו, הציבור נרתע ממורכבותו של פרס. בישראל הדוגרית, היא נתפסה כראיה לתחמנות, לחתרנות ואפילו לשחיתות. במהלך רוב חייו היא עוררה את הפחד והשטנה שהתחלפו, בערוב ימיו, בהערכה ואפילו בהערצה. פרס היה אוהב ישראל ובן הארץ בכל רמ״ח אבריו, אך מעולם לא נחשב לישראלי למהדרין. בחייו נתפס כזר ובמותו הוא מתואר עתה כבן אלים שירד אלינו מן השמיים. פרס חי בארץ 82 מתוך 93 שנותיו, אך הוא מעולם לא נראה כישראלי אותנטי, לא נשמע כישראלי אותנטי, לא התנהג כישראלי אותנטי ולא חשב כישראלי אותנטי. הוא היה איש העולם הגדול במדינה שרואה בעיקר את עצמה, איש העתיד בארץ הנשלטת על ידי עברה, אמן העידון והניואנס שנאלץ לשחק בפני טריבונות של שחץ ורהב, איש המחשבה הקרה על בימה שבה הפחדים והרגשות נותנים את הטון." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "הוא (פרס) היה ממייסדי מערכת הביטחון אך גם מורה דרך בחתירה לשלום. אבי ההתנחלויות בשטחים אך גם הספק של הפוטנציאל לחיסולן. המנהיג הישראלי הראשון שנהג בפומבי בכבוד ולעתים אף בחיבה עם אישים פלסטינים, כולל יאסר ערפאת, אבל מאחרוני הדוגלים בשמאל בעצמאות פלסטינית מלאה. אביר השלום אך גם ראש הממשלה שהורה לפתוח במבצע "ענבי זעם", שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה פליטים פלסטינים בכפר כנא בדרום לבנון. פרס היה הארכיטקט וקבלן המשנה של מערך יום הדין של ישראל, אך צויר כפחדן וכמשתמט, כמי שמעדיף חליפות על מדי דגמ"ח, כמי שלעולם לא ייחשב לאחד מהחבר'ה. הוא היה נץ שנתפס בשוגג כיונה, פטריוט מקומי עם ראייה גלובלית, פרגמטיסט שתואר כאידאליסט, מנהיג עם חזון שהפך בפי יריביו הקטנים ממנו להוזה בהקיץ וחולם בלהות. הוא נעלב עד עמקי נשמתו מהמותג 'חתרן בלתי נלאה' שיצחק רבין הצמיד לו בספרו 'פנקס שירות', אף שהתיאור היה מדויק ומעבר לכך: הוא היה גם חוזה בלתי נלאה, הוגה בלתי נלאה, מתכנן בלתי נלאה, קורא בלתי נלאה, כתבן בלתי נלאה וארטיסט בלתי נלאה. לעתים, הוא היה אפילו רכלן בלתי נלאה. פרס הצטייר לעתים כדג מחוץ למים הרדודים של הפוליטיקה הישראלית, אך ידע גם להיות כריש הטורף את מתחריו בלי לחשוב פעמיים. הוא היה גאוותן שנפגע מכל פיפס של ביקורת ששיגר לעברו אחרון הפוליטיקאים והעיתונאים, אבל גם ספג יותר בוז ולעג מכל פוליטיקאי ישראלי אחר ותמיד יצא מאושש ומחוזק. הוא היה לוזר ואלוף העולם בעת ובעונה אחת, בר מינן פוליטי שהיה כעוף החול המתעורר מחדש לחיים." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה." ~ על העדנה לה זכה פרס בתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "פרס זכה למתנה נדירה: להיות מוספד פעמיים. הפעם הראשונה הייתה אחרי האירוע המוחי שבו לקה לפני יותר משבועיים, וכעת, אחרי מותו. אם היה מצליח בדרך נס להתאושש מהשבץ, הוא היה זוכה לקרוא את רבבות המילים שנכתבו ונאמרו עליו, ואולי, רק אולי, הוא היה נרגע ומשתכנע שהאהבה וההוקרה והכרת התודה להן תמיד שיווע ואותן תמיד חסר, נפלו סוף סוף בחלקו. גם כשנדמה היה שהשיג כבר את כל מה שבן תמותה מסוגל לשאוף לו ולחלום עליו, הוא לא נח לרגע מן המירוץ הקדחתני אחרי דבר מה נוסף. ההחמצות, ההפסדים, התבוסות האלקטורליות, המנות האדירות של הזלזול והבוז שספג במשך עשרות שנים של התבוססות בביצה הפוליטית הבאושה נחרטו בבשרו. הוא מעולם לא התאושש מכך." ~ על ההלוויה של פרס (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3083292 '''"הניצחון האחרון של פרס על יריבו המיתולוגי"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול." ~ יולי אדלשטיין * "זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס." ~ [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה * "בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מ[[נלסון מנדלה]] ועד [[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]]." ~ נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בהלווייתו של פרס ==ראו גם== * '''[[יומן קריאה]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שמעון פרס|ויקישיתוף=Category:Shimon Peres|ויקיטקסט=קטגוריה:שמעון פרס|שם ויקיטקסט=שמעון פרס}} == מקורות == <references /> {{נשיאי ישראל}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:פרס, שמעון}} [[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]] [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:פולנים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] asfxq932xo8nfy6z09dtjz0qfftbrso 241281 241280 2026-10-20T06:05:24Z ~2026-43773-75 27574 /* לאחר מותו */ 241281 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shimon Peres by David Shankbone.jpg|ממוזער|210px|נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 2007]] '''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי'''; 2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים. ==על החיים== [[קובץ:World Economic Forum Annual Meeting Davos 2005 (346655258).jpg|ממוזער|286px|שמעון פרס]] * "מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות." * "הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים." * "שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." * "אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים." ~ על נועזות * "פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן - הם רק חיים באופן שונה, ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים." * "אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]]." * "אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות." * "היהודיות שלנו עושות לך טובה. כאילו הן סובלות מהעניין. תמיד משהו כואב להן, מציק להן. השיקסעס, לעומתן, נהנות מכל רגע, אין להן תסביכים, אוהבות לפנק ומשקיעות את כל הלב במשימה." * "תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל [[שנאה|תשנא]] בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 ==דברים אישיים== * "זה לא יעזור לך, לך ולחברייך." * "שני דברים אני לא אוהב בחיים: להתפנק ולהתעצל." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מרגיש הכי טוב כשסדר היום שלי עמוס ומלא פגישות, ביקורים וסיורים." * "צריך להיות [[אדם]] שכל הזמן פועל למשהו, ואני אומר, אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אם עליתי במשקל אני מפסיק לאכול עד שאני יורד ונגמר העניין." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 * "אני מביא בחשבון שיש דברים אינם בשליטתי אבל משפיעים על גורלי. זו לא סיבה להתייאש." ~ ראיון, מאי 2014 * "גם כשיש מצבים שמורידים לי דמעה בלב. אסור לומר נואש, והאיסור הזה מושתת על ניסיון אמיתי." ~ ראיון, מאי 2014 * "אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות." * "הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים." ~ עונה לשאלה האם גילו המופלג מקשה עליו לתפקד כנשיא מדינה * "לא אכפת לי [[מוות|למות]] מחר בבוקר. אני לא מפחד מהמוות. אני לפעמים מתעורר ומצטער שאינני מת. נמאס לי, אך אני מבין שאיש לא יוכל למלא את תפקידי." * "כולם יבואו להלוויה שלי. הם ירצו להיות בטוחים, שלא קמתי מהארון." ~ נחום ברנע, "אני לוזר?", 16 במאי 1997, ידיעות אחרונות * "החרטה היחידה בלבי היא שלא חלמתי חלומות רבים וגדולים עוד יותר." ~ מתוך ספרו "אין מקום לחלומות קטנים". * "מפעם לפעם ביקשו ממני להביט לאחור על חיי ולזהות את ההישג שבו אני גאה יותר מכל. אני משיב באמצעות סיפורו של צייר דגול, שנתבקש על ידי אחד ממעריציו לבחור את ה[[ציור]] שהוא אוהב יותר מכל אלה שצייר בחייו. הצייר נשא עיניו אל המעריץ, ואז הפנה מבטו לעבר בד ציור גדול וריק, שעמד על הכן בפינת החדר. 'זה שאצייר מחר,' השיב. זאת גם תשובתי." ~ פסקת הסיום של ספרו האחרון "אין מקום לחלומות קטנים". ==פוליטיקה== [[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|172px|שמעון פרס]] * "מזרח תיכון חדש." ~ מתוך נאום ב-1993 * "אני אעשה הכול למען ה[[שלום]] ואני לא מחפש [[תפקיד]]." * "סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות." * "ה[[טלוויזיה]] עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת." * "אם אתה לא מנהל משא ומתן עם ה[[פלסטינים]] אז יש לך אינתיפדה בלי פתרון." ~ מתוך סרט "שנות המדינה" * "אני הכנתי נאום, אני לא אקריא אותו, אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו [[אמינות]] אני הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, [[יצחק רבין]]?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!" ~ בשיא היריבות שלו עם יצחק רבין, כתשובה לכך שרבין כתב דברים נגדו בספר [[W:פנקס שירות|"פנקס שירות"]] * "שלח לחמך על פני המים? שלחתי להם מאפיות שלמות." ~ על יחסיו עם המפלגות החרדיות. * "אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר.' אני הפסדתי?!" ~ בכנס תומכי [[W:מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כשפנה בנאום ההפסד למתנגדיו שהשמיצו אותו, והקהל השיב "כן!" * "איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי. המועד אינו מתאים. הממשלה לא תאשר. השאלה היחידה שאני רואה היא איך זה יסתיים." ~ פתק שהעביר לראש הממשלה יצחק רבין כיממה לפני מבצע אנטבה ביולי 1976 * "בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה." ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה. * "במישור האישי נישאר ידידים ובפוליטיקה – יריבים." ~ דבריו ל[[מנחם בגין]] לאחר ניצחונו בבחירות ב-1977.{{הערה|{{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 271.}} * "מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו." ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978. * "'העבודה' הפסידה בבחירות גם בגלל שגיאות הבוחרים" ~ בישיבת הפתיחה של "תנועת העבודה הציונית" (תע"צ), 14 בפברואר 1978.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 387.}} * "המאבק בין המועמדים אינו על 'האוסקר', אלא על ראשות הממשלה" ~ נימוק סירובו לקיים עימות טלוויזיוני עם [[יגאל אלון]] לפני ההצבעה במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה, ינואר 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 418.}} * "אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים." ~ בשיחה עם מנחם בגין ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: "ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית"], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}} * "אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם, ולא מהחומייניזם, ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך. זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מתווכחים?! תתביישו לכם! אל תקלקלו את שם בית שמש! ככה נראה העם של בגין. שיכורים... אל תצעק אתה. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת?! תפסיק עם ה[[שנאה]] שלך. אין לך שום זכות לשנוא. אתה לא יודע שום דבר. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! עם תנועות מזרחיות, ככה?! מי שלא רוצה ש[[ישראל]] תיהפך למדינה ערבית, אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה!" ~ לתומכי ליכוד בבית שמש, 1981 * "אלה התימנים. את בן גוריון הם העריצו, עכשיו הם שונאים אותנו. הם הכי גרועים." ~ שמעון פרס לנחום ברנע לאחר הפגנה בכנס בשכונת מורשה, ברמת השרון, 1984 {{הערה|1=https://mobile.twitter.com/AvishayBenHaim/status/1409540322556878850}} * "אתה בוחר בין [[ציונות]] לבריונות." ~ מודעת בחירות של המערך בכנסת העשירית, 1981 * "איך אמר הנביא ישעיהו? תחלוף סופה יחלוף סער." ~ ראיון בערוץ הראשון בפרוץ [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]], 17 בינואר 1991 * "אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית." ~ בכנסת, לעבר [[משה קצב]], 17 בנובמבר 1993 * "להילחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג." ~ ציטוט שהובא בתעמולת הבחירות של [[הליכוד]] ב־1996 * "תנו לי שלום ואוותר על הגרעין." ~ מול ועדת העורכים, כנראה בשנת 1996 * "יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת." ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000 * "תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך." ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004 * "ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה." ~ אתר ynet, יולי 2005 * "אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות." ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005 *"תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!" ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005 * "כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים." ~ תגובה על ירי הקסאמים, יוני 2006 * "ישראל צריכה להתייחס ל[[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]] כאל כ[[אדולף היטלר|היטלר]]." ~ אוקטובר 2006 * "אני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "[מוסד הנשיאות הוא] בית לכל היהודים שאינם ישראלים ולכל הישראלים שאינם יהודים." ~ "פגוש את העיתונות", אוקטובר 2006 * "זה סוף המשבר, אך לא סוף העולם." ~ על התפטרות הרמטכ"ל [[דן חלוץ]], פברואר 2007 * "אם אומר שהממשלה מזהירה אני לא בטוח שתסכימו איתי, אך יש לנו עם מזהיר." ~ בקונגרס הציוני הישראלי, 14 במאי 2007 * "השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל." ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007 * "עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!" ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות ה[[עבר]]!" ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי" ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009 * "במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת." ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "המשטר באיראן עלוב ומחורבן. זהו משטר סדוק ומלא פצעים." ~ טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009 * "ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית־פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי." ~ בראיון, על הסכם "עזה ויריחו תחילה" * "נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה." ~ לאחר [[הסכמי אוסלו]] * "אני עשוי מהעתיד." ~ בראיון עם [[w:דן שילון|דן שילון]], בתגובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי * "[[w:מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] הייתה טעות." * "העוול שאנו עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו הערבים בגזילת השלום." * "מטרתה הבאה של ישראל היא להצטרף לליגה הערבית." * "אנחנו מדינה עם כושר הרתעה גבוה מאוד, בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם." ~ 2006 * "קסאם שמסאם." * "אמצעי הלחימה של ישראל לא היו מתאימים לטפל בחזבאללה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "שמחנו שהכור החל לפעול." ~ בתיאור היסטורית מדינת ישראל, בהשבעת הכנסת ה־18 * "לא צריך לשנות את ה[[היסטוריה]], גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע." ~ בתגובה להרשעתו של [[משה קצב]] באונס * "ה[[חמאס]] נוהג בפראות, יורה, אינו מכבד הסכמים ואינו מוכן לחתום על הסכמים. מי יתמוך בהם? אני מצטער על כך מאוד. זאת לא הייתה כוונתנו. נתנו את עזה לפלסטינים, נתנו להם לטפל בבעיות שלהם מתוך רצון טוב, והם מתגרים בגורלם ומביאים לסוף ארצם וממשלתם." * "מצא מצא, מצה יבשה." ~ לועג לחבר הכנסת [[w:יהושע מצא|יהושע מצא]] * "מה שיש לסעודים באדמה, יש ליהודים בראש." ~ לפי פרופ' {{קישור|אדיר כהן}} ==על מדע, טכנולוגיה וחינוך== * "טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני", ~ ספטמבר 2016. * "אולי גם יש למצוא סוג חדש של מודיעין, הנשען על ננוטכנולוגיה." ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]] * "יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר." ~ ראיון, 2003 * "[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "כל שיטת החינוך היא אידיוטית. אני לא רוצה להעליב, ואני לא אומר את זה מתוך זלזול. קודם כל הפכו את החינוך לעינוי, במקום לעשות את החינוך תענוג. שולחים לכיתה מורה זקן שרוצה להביא את הסיפור של דוד ובת שבע, והילדים חושבים 'Fuck It, תעשה סרט קצר ושהחבר'ה ייהנו'. אבל עם שיטות התקשורת החדשות, אתה יכול ליצור דמוקרטיזציה של החינוך. אתה יכול להקים ענן מחשוב שאוסף את ההרצאות הכי טובות בעולם, ואתה יכול לשלוח אותן לכל בית. לא צריך מחשב כדי לקלוט את זה, מספיק טאבלט. הטאבלט עולה כיום 100 דולר, ראיתי שהסינים נכנסו לתעשייה הזו, ואני אומר שהמחיר יירד ל–50 דולר. אם תרצה לחבר לענן הזה מיליון ילדים, זה יעלה לך 50 מיליון דולר, זה כלום." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד." ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, "דה מרקר", אפריל 2013. * "התכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון. התיכנון הוא פונקציה של הדימיון. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידוע והבדוק אלא כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. התכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות; הוא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאת תשובות חדשות." ~ הערות לחשיבות התכנון, 1965.<ref>[https://doalogue.co.il/blog/shimon-peres/ הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס], אתר דואלוג</ref> == כראש הממשלה == *מתוך פרוטוקול הישיבה{{הערה|הציטוטים נלקחו מ[http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2671809 כתבה באתר הארץ]}} בה נידון "[[w:חוק ההסדרים|חוק ההסדרים]]": :מנכ"ל משרד האוצר, עמנואל שרון: "אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור." :שר החינוך [[יצחק נבון]]: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?" :ראש הממשלה פרס: "הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להצליח." {{מפריד}} * "הרב, בעניין יהודה ושומרון, אני הולך אחריך<ref>משמיע ישועה, עמוד 324</ref>" ~ לרב [[צבי יהודה קוק]] * "זה קורה גם לצעירים שבינינו." ~ תגובתו להתמוטטות [[לאונרד כהן]] בהופעה, מספר שבועות לפני הגעתו לישראל == כנשיא המדינה== [[קובץ:Israeli President Shimon Peres in Jerusalem--April 22 2013a.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס כ{{קישור|נשיא מדינת ישראל}}, 2013]] * "בזמנו נחשבתי ל[[חוצפה|חצוף]], פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים." ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך [[מדע]] כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד." ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו." ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל." ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס) * "אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות." ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012 * "גם אם אפסיד הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם." ~ על המירוץ לנשיאות, טרם בחירתו * "התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא." ~ לאישתו, עם בחירתו לנשיא המדינה, יוני 2007. תשובתה: "אני מעדיפה רפתן." * "אני עוד לא נשיא." ~ ל[[רביב דרוקר]], חדשות 10, לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, כשניצחונו היה בטוח * "חייבים להיפטר מהשטחים." ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה * "אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו." ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007 * "חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של [[כוכב]]ים." ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007 * "אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "[[w:LEAD|Lead]]", בנוגע לאיום האיראני * "[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2007 * "היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם." ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור]) * "קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "ה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים." ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של "Lead"‏, 2008 * "אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת." ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009</ref> * "אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון." ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010 * "יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. " ~ מתוך התוכנית "עובדה", 2011 * "הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו." ~ על סא"ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור]) * "בגיל כזה פורשים?" ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה בגיל 70, 26 בנובמבר 2012 ===[[w:ועידת האו"ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]=== * "יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות." * "לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה." * "אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]]." ===בכנס מנהיגות בכפר הירוק=== * "בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת." * "אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי." ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]] * "הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים." === בכנס יום הולדתו ה־90 === * "הכיכרות חזקות מן הפרלמנטים." * "מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם." * "היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב." * "מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם." ===בטקס השבעת הרבנים הראשיים, 2013=== * "בחלקכם נפלה זכות גדולה לקרב בין אחים – דתיים ושאינם דתיים... להסיר מחיצות של חשדנות וניכור, לחרוץ ברגישות דין אמת וצדק ולנווט את מערכת בתי הדין הרבניים ברוח בית הלל, להטות אוזן אנושית השואבת משאר רוחכם התורני, ולשמש תל תלפיות לכל דורש... על הרבנות להרביץ תורה לעשות דין צדק ולהטות כתף לבניית המדינה... הדמוקרטיה נולדה בעריסה יהודית... [ש]נבורך ברבנות שתפעל לאחדות העם, רבנות עם נשמה." ===בסיום תפקידו כנשיא מדינת ישראל=== * "אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובתי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו. ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. אני אוהב את כולכם. תודה לכם מעומק לבי." ~ יולי 2014 * "המשכן הזה זה כלוב של זהב. אם אתה אוהב זהב, תישאר. אם אתה אוהב לעוף, תצא מהכלוב." ~ על משכן הנשיא, יולי 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=e_HEZ14KgWM איתי דודי, '''שמעון פרס: השנה האחרונה לנשיאות''' {{!}} מתוך חדשות הערב 13.9.17] בדקה 07:39 {{יוטיוב}}</ref> * "כשאין כלום, אפשר לעשות הכל." ~ מתוך סרטון פרידה שפורסם לאחר סיום תפקידו, ספטמבר 2014 <ref>[https://www.youtube.com/watch?v=__7b9O8k1tw '''Former Israeli President Shimon Peres Goes Job Hunting שמעון פרס מחפש עבודה'''] בדקה 04:04 {{יוטיוב}}</ref> ===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה=== * ""אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל ה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]]." ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) *"[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום." ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 "פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים"], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014) * "שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי." ~ מתוך הסרט "להיות שמעון פרס" (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html "להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי"], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014) * "שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד." ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015 ==נאמר עליו== * "אתם יודעים למה פרס לא נבחר? כי הוא לא היה מרושע דיו. הייתם מאמינים? רב התחבולות לא הבין מה היה דרוש ממנו כדי לנצח את נתניהו. במובן מסוים, פרס חשב עלינו דברים טובים יותר משהגיע לנו. הוא האמין שאפשר לדבר אל האינטלקט שלנו. אל ההיגיון. אל הרציו. אולי טיפה אל הרגש. הוא לא הבין שהעם נגמר לו מתחת לרגליים" ~ על נקודת התורפה של שמעון פרס כפוליטיקאי בבחירות (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''"טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג"'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026) * "פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!" ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], "שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים", בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא"י, ואח"כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו." ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''"שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים"''', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!" ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: "ישראל 60" עריכה: ניסים משעל, הוצאת "ידיעות אחרונות") * "שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל." ~ דן כספי === מתוך ספרים === * "לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול." ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018 * "חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל." ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו. '''מתוך הספר "פנקס שירות" מאת [[יצחק רבין]]''' * "היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין." ~ הציטוט בספר "פנקס שירות" בו תוקף יצחק רבין את פרס ומצמיד לו לדיראון עולם את הביטוי "חתרן בלתי נלאה" (לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 'היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה'], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010) * "להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על [[שקר]]ים גמורים או על חצאי אמיתות." ~ רבין מתאר את פרס * "לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה"ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר." ~ עמוד 189 '''מתוך הספר "ההחמצה הגדולה" מאת [[יואב לביא]], [1982]''' * "מבלי להתייעץ בחבריו להנהגה, ומבלי להמתין לאישור התוצאות ולאישושן (כפי שנהג מנחם בגין, בתבונה ובשיקול דעת!), הופיע בצעד מתנודד, הלום מיין הניצחון המדומה, מתחבק ומתנשק עם הנקרים בדרכו, יו"ר מפלגת העבודה, מלווה בדובר המטה, ישראל פלג. זה היה מחזה אופייני לאיש ולעוזריו: שקיקה בלתי מוסתרת לראשות הממשלה, אובדן הקשר עם המציאות, התעלמות מכל העצות הטובות באמת..." ~ שם, עמ' 115 '''מיכאל בר זוהר, "כעוף החול", הוצאת משכל, [2005]''' * "אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן! חייו הפוליטיים הנם ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל. בעלי בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו והוא ממשיך." ~ מיכאל בר זוהר על פרס * "עבור רבים נישאר שמעון פרס חידה. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר, אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי, איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים, פוליטיקאי בינוני, אך מדינאי בעל חזון מרהיב, קיבוצניק חסר השכלה רשמית, אך שופע תרבות, מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת, רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים." ~ מיכאל בר זוהר על פרס ===אמירות בעל פה=== * "יש אנשים שהם נכס אלקטורלי, אך יש אנשים שהם נאחס" ~ [[יגאל אלון]] באספה פומבית במהלך התמודדותו מול פרס על ראשות מפלגת העבודה, תחילת 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 419.}} * "כשעלתה האפשרות להזמין את פרס לנאום, היא ירדה מהפרק בדיוק בגלל הסיבות הללו. אחר כך היו מגעים, ותחנונים, וקשרים, ואחר כך בא הפרסום שלי (ביום ראשון), והמגעים נמשכים באינטנסיביות כל הזמן, עד הרגע האחרון. המו"מ הזה, מסתבר, מסובך יותר מאוסלו. אגב, פרס עצמו ישב עם דליה רבין בשישי האחרון. רבין הייתה דומיננטית פחות בעצרת השנה. מי שנטלו את המושכות, כאמור, הם גופים אחרים, כמועצת תנועות הנוער וכו'. כדי להחזיר את רבין לקונצנזוס הוחלט שם ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר, להדיר את השלום ז"ל, את השמאל יימח שמו, ולייצר משהו מכובס שישמח את העם, אבל לא ינציח את ה[[זיכרון]] האמיתי ואת מה שהיה שם בנובמבר 95', כולל ההסתה, הרבנים, הפולסא דנורא, האלימות, ההתלהמות וחציית הגבולות... אם היו מבקשים ממני לביים את האירוע, כדי שהדרמה תהיה מושלמת, הייתי מודיע לו שלאור קוצר הזמן, סידורי הביטחון ('הרי רבין כבר נרצח באותו מקום, גם אתה רוצה?') ומזג האוויר, הוא לא ינאם השנה. ואז, הייתי שולח את פרס לכיכר בכל זאת. שיזמין את עצמו. למה לא? הוא ידע לעשות את זה כפוליטיקאי, שיעשה את זה גם כנשיא לשעבר. מישהו יוכל למנוע מהאיש הזה, בן 92, שהביוגרפיה של המדינה חקוקה על פרצופו, לעבור את הבידוק הביטחוני ולעלות על הבמה? הוא ייקח מיקרופון, וידבר. בלי הזמנה. שייתן את נאום חייו. את שירת הברבור האולטימטיבית שלו, את השאגה האחרונה. שיגיד כל מה שלא אמר בשבע שנות נשיאותו. שרובן עברו עליו בחנופה לנתניהו ותקווה כמוסה שיעשה מה שהבטיח (לפרס) לעשות. יהיו שם עשרות אלפים, בכיכר, ובחלומי ראיתי את פרס מדבר אליהם לא כדי למצוא חן, לא כדי להתחנף, לא כדי לשמור על הפופולריות העצומה שאליה הגיע לאחר בלותו. סתם, כדי להגיד את האמת. לשחזר את חודשי ההסתה העצומה שעברו על רבין ועליו באותה שנה ארורה. על הרבנים, שפרס המשיך לכרכר סביבם ולרצותם גם אחרי החוויה הזו. גם על אוסלו. הרי כולם אומרים שאוסלו הוא האסון הלאומי הכבד ביותר שנפל על עם ישראל מאז חורבן הבית, נכון? אז למה ביבי, שנבחר לאחר פחות משנה אחרי רצח רבין, לא ביטל את אוסלו? למה הוא החזיר את חברון, ואחר כך חתם על הסכם וואי (ביצוע הפעימה השניה של אוסלו)? למה עד היום אף ראש ממשלה ימני לא לקח את אוסלו וזרק לפח האשפה? מה היה מעמדה הבינלאומי של ישראל לפני אוסלו? לאן הוא הידרדר היום? האינתיפאדה הראשונה הייתה לפני אוסלו, או אחריו? וכמה מתנחלים היו בשטחים בתקופת אוסלו (40 אלף), וכמה יש שם עכשיו (400 אלף)? ומה עוללו יורשיו של רבין ליחסים האסטרטגיים החשובים כל כך עם ארה"ב? והאם יש לימין פתרון אחר למצב? נו, טוב. זה לא יקרה. גם אם המגעים יבשילו ופרס ינאם מחר, זה יהיה נאום פרסי מובהק. הוא לא יעליב איש ולא ירגיז אף אחד, הוא ישתדל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לשמור על עמימות. אבל המצב האמיתי של חיינו כאן מחייב את שבירת העמימות הזאת. כשרואים מה מתרחש ברחובות, איך מתנפלים על כל מי שמעז לצייץ משהו שלא מתיישר עם דף המסרים הנכתב ברחוב בלפור ב[[ירושלים]] ויוצא לאור ב'ישראל היום' (ומסתבר שגם ב'וואלה', על פי תחקירו המצוין של גידי וייץ ב"הארץ"), אפשר להתפלץ." ~ בן כספית על הסיבה מדוע מגיע לפרס (שאינו נושא עוד בתפקיד רשמי/פורמאלי כלשהו) לנאום בעצרת לציון 20 שנה לרצח רבין (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-509675 '''"הם ניצחו: יגאל עמיר הוא אחד המתנקשים הפוליטיים המצליחים בהיסטוריה"'''], באתר THE POST,{{כ}} 30 באוקטובר 2015) * "אם מישהו חושב ששמעון פרס מתכנן להעביר את השנים הקרובות בטיול עם הכלב שלו על חוף הים, כדאי שיחשוב שוב." ~ מקורב לפרס מביע את דעתו האישית מה יעשה פרס לאחר תום כהונתו כנשיא (קם ז., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/418.html?hp=1&cat=404&loc=58 'שמעון פרס נפרד מהנשיאות אבל לא מתכוון לנוח'], באתר nrg,{{כ}} 24 ביולי 2014) * "אפשר לחלוק על שמעון פרס – על דרכו, על עמדותיו, על האופן שבו הגיע למעמדו הנוכחי – אבל קל להבין מדוע בוושינגטון אוהבים אותו כל כך. הדברים שהוא אומר נקלטים בקלות באוזניים אמריקניות. לא פעם, הקו שנוקט פרס קרוב יותר לעמדת ממשל [[ברק אובמה|אובמה]] מאשר למדיניות של נתניהו, מה שמחדד את הפער בינו לבין ראש ממשלת ישראל. פער נוסף שמתחדד הוא מול מחליפו: [[ראובן ריבלין]] נתפס כעממי ואהוד בקרב הציבור בישראל, אך בתור מי שאמור להתארח בבירות העולם ולארח מנהיגים בירושלים, נראה שתהיה לו עבודה מדינית לא פשוטה." ~ על הייחודיות של פרס שמקנה לו פופולריות בארצות הברית (ישי הולנדר & אריאל שנבל & אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&cat=404&loc=2 '''"הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו"'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014) * "פרס נכנס בצעד איטי אבל בטוח לחלק המערבי של הבית הלבן. הוא הכיר את הדרך היטב, הרי עשה את המסלול הזה פעמים רבות בימי חייו. לפעמים באירועים היסטוריים ומשמחים, לעתים בעת מצוקה אדירה. הוא הלך בדרך הזאת לפגוש עשרה נשיאים אמריקאים" ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארצות הברית (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "ה'פרסיזם' היא הגדרה קולעת ומדויקת לאוסף הביטויים ואמרות הכנף של פרס, שהפכו לחלק מאישיותו. זהו, אם תרצו, מדריך להבנת אופטימיזם במזרח התיכון, בשילוב עשר העצות הטובות ביקום לחיים מלאי הגשמה." ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארה"ב (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&0r9VQ=FKDIH '''"יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש"'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014) * "התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה." ~ [[גולדה מאיר]] על פרס * "פרס והפרסיטים שלו..." ~ הרב [[מאיר כהנא]] * "אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!" ~ הרב [[מאיר כהנא]]. * "ראש ממשלת המידגם." ~ עמוס קינן, למחרת יום הבחירות ב-1981, שאחרי פרסום תוצאות-המידגם עם סיומו, הוצג פרס על ידי דוברו כ"ראש הממשלה הבא" של ישראל * "ראש ממשלת הסקרים." ~ כינוי שניתן לפרס לנוכח העובדה שבמספר רב של מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר * "ראש ממשלה מעופף." ~ כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה־80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים. * "הזה שלפני העזניה." ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י"א, י"ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – "ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה" * "הנחש." ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה "ירח הדבש" של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה "מה שלום הנחש?", השיב רבין "עדיין מכיש" * "זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי." ~ [[אהוד ברק]] מדבר על פרס כאשר טס לדון עם נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בנוגע לכור האירני, 2012 * "לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון." ~ [[טוני בלייר]] ראש ממשלת בריטניה לשעבר במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים, 2014 * "אתה ה[[אלברט איינשטיין]] החברתי של העולם." ~ [[ביל קלינטון]], נשיא ארצות הברית ה־42, במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4394192,00.html מקור]) === בימיו האחרונים === <small>(לאחר ההתדרדרות במצבו הרפואי, ספטמבר 2016)</small> * "לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל "חתרן", דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום." ~ על פרס עת סיים את תפקיד נשיא המדינה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי." ~ על פרס שלאחר האירוע המוחי (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, תאריך 16 בספטמבר 2016) * "לשיא הקריירה הוא הגיע באמצע שנות ה־80 לחייו, כשנבחר לנשיא המדינה והפך אבי האומה. השנאה והזלזול והלעג שהיו מנת חלקו בשנים שבוססו רגליו בבוץ של הפוליטיקה המקומית, הוחלפו בהערכה והוקרה ואפילו אהבה. הציבור הישראלי גילה לפתע כי 'שימון שלנו', כפי שאריאל שרון נהג לכנותו, הוא לא פחות ממונומנט ישראלי ששמו הולך לפניו בכל העולם. פיגורה עולמית. מנהיגים, נשיאים, מלכים, התבטלו בפניו. בשבע שנות נשיאותו, שמרביתן היו במקביל לכהונת נתניהו כראש ממשלה, שימש פרס כנכס האסטרטגי של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא נחשב הקול השפוי, המתון, של המדינה שזזה ימינה ככל שהסיכוי להסדר מדיני הלך וגווע. כשהואשם לא פעם שהוא רותם את המוניטין שלו לטובת ראש ממשלה שמוליך אותו שולל בהבטחות סרק, הוא התרגז - 'אני עובד בשביל המדינה. 'ביבי' זה עדיין לא המדינה'. בשנתיים שכיהן כראש ממשלת האחדות הראשונה, בין 84' ל־86', הוא העביר את התוכנית הכלכלית שהצילה את ישראל מאסון, וניצח, יחד עם שר הביטחון '''רבין''', על הנסיגה הראשונה של צה"ל מעומק לבנון. שותפיו מהליכוד בממשלה הפריטטית התנגדו לשני המהלכים והערימו מכשולים על דרכו. בהינתן פרק הזמן הקצר שבו כיהן בתפקיד והתנאים הפוליטיים הקשים שבהם תפקד, אפשר לומר שהוא היה מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. תרומתו הענקית לביטחון ישראל, יותר מזו של גנרלים רבים שהסתכלו עליו בביטול, הייתה בצעירותו, כשסייע למורו ורבו 'דוד בן גוריון' לבנות את התעשייה הביטחונית של ישראל, ואת הכור הגרעיני בדימונה." ~ על פרס כנשיא המדינה וכראש ממשלה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "את השלום עם מצרים הביא '''בגין'''. את השלום עם ירדן הביא '''רבין'''. את היישובים הישראליים ברצועת עזה פינה '''שרון'''. '''פרס''' קיווה וחלם שהסדר הקבע יהיה רשום על שמו. ככל שנקפו השנים, המציאות בשטח וחוסר הרצון בשני הצדדים הפכו את השגת ההסדר לבלתי אפשרית. פרס מסיים את פעילותו הציבורית כשתמונת המצב בין ישראל ל[[פלסטינים]] מדכאת, וכששני העמים קרובים יותר לעימות מחודש מאשר להסדר כלשהו. הוא מעולם לא התכחש להסכם אוסלו, שבצירוף מקרים ששימח מאוד את המטורפים מהימין, נחתם ב–13 בספטמבר 1993, בדיוק בתאריך שבו התמוטט בבית החולים שיבא בתל השומר. מבקריו מהימין, שתולים בהסכם הזה את כל צרותיה של ישראל, מעולם לא פירטו מה היתה החלופה שלהם, מלבד להמשיך במצב הקיים." ~ על המורשת שקיווה פרס להנחיל (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 "שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו"], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016) * "מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל." ~ גבר חרדי על תרומתו של פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב־1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה." ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו [[ג'ימי קרטר]], שהפסיד את הכהונה השנייה ב[[ארצות הברית]] אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית"... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף." ~ העיתונאית רויטל עמירן בשיחה עם כתב רשת זרה על ההשוואה בין פרס והנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''"ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו"'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016) * "בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה־70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה – אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים" ~ על הייחודיות של פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''"שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל"'''], באתר מעריב, 15 בספטמבר 2016) * "ניווט בשטח ממוקש." ~ [[בנימין נתניהו]], ראש הממשלה, על מצבו הרפואי העדין של פרס בעת ביקורו. 14 בספטמבר 2016 * "בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום" ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016 * "כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה־23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו." ~ על פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''"כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה"'''], באתר מעריב, 14 בספטמבר 2016) === לאחר מותו === * "47 שנים ו-105 ימים כיהן שמעון פרס כחבר כנסת, יותר מכל חבר כנסת אחר בהיסטוריה של המדינה ויותר ממחצית שנות קיומה. שנים אלה אינן כוללות את תקופתו כנשיא המדינה, תפקיד שאיתו הוא מזוהה יותר ויותר עם השנים. למרות שהיא לפעמים זולגת בהישגיו המדיניים ובתרגילים הפוליטיים, הסדרה מעלה מחדש את השאלות סביב גבולות הגזרה של המשחק הפוליטי ואת המחיר של החתירה האובססיבית אחר הניצחון או המקום הראשון, גם לטובת קידומם של ערכים" ~ על דמותו של פרס בפוליטיקה הישראלית (ברלין אהרון, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1372796 '''"כולם דיברו על הכישלונות של פרס - אבל היריב האמיתי היה בתוך הבית"'''], אתר מעריב, תאריך 2.10.2026) * "רשימת ההישגים שהיו לפרס במרוצת השנים הפכה כמעט לקלישאה, ודי אם נזכיר את תרומתו להקמת התעשיות הביטחוניות, לבניית הכור הגרעיני בדימונה ולהצלת הכלכלה הישראלית בשנות השמונים. אבל על רקע ציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שבימינו פרס חסר בעיקר בכל הנוגע לחתירתו לשלום, לתקווה שהתעקש להפיח, ובעיקר לאופן שבו ייצג את הציונות החיובית ואת ישראל בעולם" ~ על דמותו של שמעון פרס בציון 10 לפטירתו (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''"לאן נעלם שמעון פרס?"'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) * "תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות." ~ [[ביל קלינטון]] * "בבחירות 1992 ניצח כצפוי '''רבין''' שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את '''פרס נובל לשלום'''. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי, '''נתניהו''' ניצח בבחירות. מאז '''שמעון''' תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק בטלפון. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו." ~ על השנים הטובות של פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של '''פברוטי''' ששר את "עשיתי זאת בדרכי" ואריה '''מלה בוהם''' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי וחיוך עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו" ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד"ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''"שמעון האדם"'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017) * "ישראל ללא שמעון פרס היא מבודדת ומנודה בעולם... פרס הבין היטב את הצורך של מדינה קטנה במערכת יחסים בינלאומית טובה שעונה לאינטרסים שלה בכל תחומי החיים; לטובת הכלכלה, החברה, הביטחון והשלום. בעיניו ישראל צריכה קודם כל להשתייך ערכית למשפחת העמים הנאורים. פרס האמין שאנחנו צריכים ליצור איזון בין עצמאות ישראל ועוצמתה לבין התלות הקיימת ביחסים טובים עם המדינות המובילות בעולם... פרס ידע כיצד לבנות קואליציות ושותפויות; הוא היה אמן יצירת שפה משותפת עם מנהיגי עולם, מקנדי ודה גול ועד לאובמה ומנדלה, והייתה לו סקרנות אין קץ לעולם. הוא ידע גם להעריך מדינות אחרות; בשיחות עם מנהיגים זרים הוא לא הפליג במסעות תעמולה ישראלית יהירה, אלא הפגין בקיאות בנעשה במדינה שעם מנהיגיה הוא נפגש. הוא גם ידע להחמיא ולהקשיב. לכן הקשיבו לו והעריכו אותו. ציוני ואיש העולם הגדול. פרס היה משוכנע שישראל צריכה לפרוץ את חומות הגטו בתפיסת עולמנו וסלד מאמירותיה של גולדה מאיר ואחרים ולפיהן 'העולם כולו נגדנו'. הוא ניצל את החברות ואת השותפויות שפיתח בעולם לטובת האינטרס הישראלי; לעולם לא הטיף מוסר בבית הלבן או הפציר שאנחנו 'אור לגויים'. בתחום הביטחון הוא פיתח עוד בשנות ה־50 וה־60 יחסים קרובים עם המנהיגות הצרפתית, ובעזרתם יזם את התעשייה האווירית ואת הכור בדימונה.... העולם ראה בו איש השלום, ולכן היה קשוב לו בעניין הפלסטינים ובעניין האזור כולו. העולם התרשם מהיצירתיות הדיפלומטית שלו, ולא פחות מערכי השוויון בין בני אדם ועמים, שבהם האמין עמוקות. ישראל של שמעון פרס הייתה חברה מכובדת במשפחת העמים ולכן גם חזקה יותר. כיום, בלי פרס, ישראל מנודה, ונמתחת עליה ביקורת קטלנית בעניין ההתנחלויות כמכשול הגדול ביותר להסדר באזור. ישראל נתפסת בעיני כמעט כל מדינות העולם, כולל ארצות הברית, כמדינה יהירה וניאו־קולוניאליסטית. הדלתות שהיו פתוחות בפני שמעון פרס נטרקות עכשיו בפניו של בנימין נתניהו." ~ על מעמדה של ישראל בעולם לאחר פטירתו של פרס (אורי סביר, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560687 '''"אבד המעמד: הדלתות שהיו פתוחות בפני פרס נטרקות עכשיו בפני נתניהו"'''], באתר מעריב, 20 באוקטובר 2016) * "הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול." ~ מסך אחרון על פעילותו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. היה האב המייסד, דוד בן־גוריון, שממנו ובזכותו הכל נברא והתחיל. והיו הגנרלים, אלון ושרון ודיין ובר־לב וברק ורבים נוספים. והיו המפא"יניקים, אשכול ושרת וגולדה, והיה בגין והיה שמיר, וביבי עודנו. כל אחד ומעלותיו ומגרעותיו והישגיו וכישלונותיו. יש ביניהם דמיון, יש הבדלים, יש תפיסות עולם שונות, יש פערים. '''שמעון פרס היה רק אחד.''' אקזמפלר יחיד במינו, פס ייצור שנסגר אחרי האבטיפוס הראשון. האנדרדוג הקלאסי, הלוזר הנצחי שככל שיענו אותו, כן יעלה וכן יפרוץ. האיש שידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה. כל מפלה למנוף. אדם שלא ידע שובע, שהיה בו רעב אינסופי להכרה, צימאון אדיר לחתירה הלאה, מבט שפנה רק קדימה, אף פעם לא אחורה, שהיה ג'אנקי של קהל, של אדרנלין, של עניין וסקרנות. גם כשהוא לא היה רלוונטי, הוא היה רלוונטי. תמיד מחוץ לקופסה." ~ על ייחודו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "לפעמים איבד קשר עם המציאות. תמיד גבוה בשתי ספירות לפחות משאר הנוכחים בחדר, תמיד צופה למרחוק, מחפש את הדבר הבא, הרעיון הבא, הפסגה הבאה. חי בקצב אחר לגמרי משאר העולם, פועל בעצימות עצומה, כאילו אין זמן, תכף הכל נגמר, צריך להספיק, חייבים להגיע, אסור לוותר על דקה פנויה. תחרותי להדהים, מתקשה לפרגן לזולתו ורודף כל הזמן אחרי הכרה, כבוד, קהל, עניין, הישגים ופסגות. מתבלבל לא פעם בין טובתו האישית לטובת אהבתו הגדולה, מדינת ישראל, אבל במקרה שלו, די בצדק. הוא באמת אהב את המקום הזה עד כלות ולא חיפש לעצמו דבר, חוץ משהמקום הזה והאנשים שנמצאים בו יאהבו אותו בחזרה. האיש הזה ספג בחייו תבוסות ומפלות שיכולות למוטט אימפריה. הוא הפסיד לרבין, הוא הפסיד לבגין, הוא הצליח להפסיד למשה קצב. הוא הפסיד את מפלגת העבודה האשכנזית לעמיר פרץ. הוא הפסיד לאלמוני בן 47 בשם ביבי אחרי רצח רבין. הוא עבר את "התרגיל המסריח", שהיה מפיל כל אחד אחר, חוץ ממנו. הוא הושפל, נמרט ונמלט בעור שיניו מאין ספור מצבים וסיטואציות, אבל בכל פעם מחדש לא הוריד ראש, לא התאבל על עצמו אפילו לרגע. אסף את השברים והתחיל מההתחלה, כאילו כלום" ~ על ייחודיותו של דמעון פרס בנוף הפוליטי הישראלי (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא ליווה את המדינה מרגעיה הראשונים. אחראי על מאמץ ההתחמשות הנואש בימים הנוראים של מלחמת השחרור, כיתת רגליו וקושש מכל הבא ליד כדי שהיהודים יוכלו להילחם על חירותם. הוא מאדריכלי מערכת הביטחון. את הכור הגרעיני בדימונה קושש מן הגורן ומן היקב, מייצר מערכות יחסים אסטרטגיות, מקמבן ומתחמן ומתחנן ועשה את הלא ייאמן: כוח גרעיני למדינה קטנטונת, מוקפת אויבים. פוליסת ביטוח היסטורית לעם היהודי. תארו לעצמכם שהמשימה הזו הייתה נופלת דווקא על נתניהו, ולא על פרס. כמה נאומים חוצבי להבות היו נישאים למען המטרה הזו, כמה הצהרות ואיומים ורעשים וקשקושים. מכל זה, לא היה קם כור בדימונה. הקים אותו מי שדיבר הרבה פחות, אבל עשה קצת יותר. לא רק דימונה, גם התעשייה האווירית וחיל האוויר וההייטק והננו וחקר המוח וכל שאר מצודות העוצמה הישראלית חבות לו חוב גדול. הוא היה ראש ממשלה מצוין בממשלת הרוטציה, שהציל את כלכלת ישראל והוציא את צה"ל מעומק לבנון. הוא עשה את כל זה באהבה כפולה: למדינה, שבה ראה את חזות הכל, ולעצמו. האהבות הללו נבעו זו מתוך זו. הוא היה פוליטיקאי בכל רמ"ח איבריו, תככן לא קטן שידע לחפור ולחתור ולקנא ולשנוא ולהקים מחנות ולתקוע סכינים ולהפעיל אנשים ולהלך קסמים. הוא שנא לנוח, לא ידע להשתעמם, לא אהב חופשות ולא טייל. הוא אהב אנשים. נסע בכל העולם כדי לפגוש, לשמוע, ללמוד, להבין. כל מה שעניין אותו זה להמשיך קדימה, בכל המנועים, לחפש את האתגר הבא, ולהגיע לפסגה, שנמלטה ממנו בנחישות לא פחותה מזו שבה חיפש אותה" ~ על הישגיו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''"שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף"'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016) * "הוא היה כאן כבר לפני מלחמת העצמאות, בעיצומה ולאחריה. בעליות העולים ארצה, בכל מערכות ישראל, לאורך ולרוחב סיפורה של ארץ מולדת, על הגלוי והנסתר שבה. נוכחותו המוחשית כל כך, העניקה לנו את התחושה שהיינו גם אנו בכל המקומות בהם היה, שחווינו את כל החוויות אשר חווה. שהרי הנה הוא עדיין חי עמנו ובתוכנו, מכאן שכל המאורעות עדיין חיים, והיינו בזכותו שותפים ו'חיים' את כל הסיפורים כשהוא מגשר למעננו כהיסטוריה מהלכת. גם את הדורות שלא נולדו עת קרו הדברים, קרב אליו בנוכחותו, עד לכדי תחושה של 'שידור חי' ומתמשך. וזאת להבדיל מכותב ההיסטוריה שמתווך בינינו למאורעות עבר, ואנו קוראים עליהם בספר, ממרחקים של זמן ומקום, רחוקים מגיבורי המאורעות. בזכות גילו המופלג, הוא היה לנו תמיד לנחמה עצומה כל אימת שדיברנו בגיל. הוא דחה בנוכחותו האדירה כל מחשבה עצובה על זיקנה, המכופפת את הגוף והרוח, והיה לעדות מובהקת בהתנהלותו היום יומית שזיקנה אינה עניין לגיל ביולוגי, אלא לגיל מחשבתי, המחליט לעצמו - עצמה או רפיון. עליו בהחלט אפשר לומר שהיה רהוט, בהיר ופעיל עד סוף ימיו, וזו אינה מליצה אלא תורת חיים. תמיד כשהגינו בדאגה גוברת בגיל, חשבנו 'הנה פרס', עדות חיה לאריכות ימים, והיינו נרגעים בזכות גילו המופלג וחיוניותו. עכשיו, כשאיננו כבר 'אפילו פרס' כנראה נצטרך להודות כבר בעובדה שאין מנוס, שבמוקדם או במאוחר נצטרך כולנו לעבור מכאן אל עולמות אחרים. כל עוד חי, שימש לנו מן אופק רחוק ומרגיע שנותר לנו עוד הרבה זמן. מה נאמר היום, עכשיו כשאין לנו כבר את האופק הזה?" ~ יהורם גאון נפרד מפרס (יהורם גאון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4861238,00.html '''"להתראות, היסטוריה מהלכת: יהורם גאון נפרד משמעון פרס"'''], באתר ynet,{{כ}} 29 בספטמבר 2016) * "פרס היה מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות. זה מה שהפך אותו למועיל ומרתק, לנפתל במקום לבוטה, לרב־שכבתי ולאו דווקא ישיר. זו הייתה עוצמתו הגדולה, וגם חולשתו העגומה. במהלך רוב חייו, הציבור נרתע ממורכבותו של פרס. בישראל הדוגרית, היא נתפסה כראיה לתחמנות, לחתרנות ואפילו לשחיתות. במהלך רוב חייו היא עוררה את הפחד והשטנה שהתחלפו, בערוב ימיו, בהערכה ואפילו בהערצה. פרס היה אוהב ישראל ובן הארץ בכל רמ״ח אבריו, אך מעולם לא נחשב לישראלי למהדרין. בחייו נתפס כזר ובמותו הוא מתואר עתה כבן אלים שירד אלינו מן השמיים. פרס חי בארץ 82 מתוך 93 שנותיו, אך הוא מעולם לא נראה כישראלי אותנטי, לא נשמע כישראלי אותנטי, לא התנהג כישראלי אותנטי ולא חשב כישראלי אותנטי. הוא היה איש העולם הגדול במדינה שרואה בעיקר את עצמה, איש העתיד בארץ הנשלטת על ידי עברה, אמן העידון והניואנס שנאלץ לשחק בפני טריבונות של שחץ ורהב, איש המחשבה הקרה על בימה שבה הפחדים והרגשות נותנים את הטון." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "הוא (פרס) היה ממייסדי מערכת הביטחון אך גם מורה דרך בחתירה לשלום. אבי ההתנחלויות בשטחים אך גם הספק של הפוטנציאל לחיסולן. המנהיג הישראלי הראשון שנהג בפומבי בכבוד ולעתים אף בחיבה עם אישים פלסטינים, כולל יאסר ערפאת, אבל מאחרוני הדוגלים בשמאל בעצמאות פלסטינית מלאה. אביר השלום אך גם ראש הממשלה שהורה לפתוח במבצע "ענבי זעם", שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה פליטים פלסטינים בכפר כנא בדרום לבנון. פרס היה הארכיטקט וקבלן המשנה של מערך יום הדין של ישראל, אך צויר כפחדן וכמשתמט, כמי שמעדיף חליפות על מדי דגמ"ח, כמי שלעולם לא ייחשב לאחד מהחבר'ה. הוא היה נץ שנתפס בשוגג כיונה, פטריוט מקומי עם ראייה גלובלית, פרגמטיסט שתואר כאידאליסט, מנהיג עם חזון שהפך בפי יריביו הקטנים ממנו להוזה בהקיץ וחולם בלהות. הוא נעלב עד עמקי נשמתו מהמותג 'חתרן בלתי נלאה' שיצחק רבין הצמיד לו בספרו 'פנקס שירות', אף שהתיאור היה מדויק ומעבר לכך: הוא היה גם חוזה בלתי נלאה, הוגה בלתי נלאה, מתכנן בלתי נלאה, קורא בלתי נלאה, כתבן בלתי נלאה וארטיסט בלתי נלאה. לעתים, הוא היה אפילו רכלן בלתי נלאה. פרס הצטייר לעתים כדג מחוץ למים הרדודים של הפוליטיקה הישראלית, אך ידע גם להיות כריש הטורף את מתחריו בלי לחשוב פעמיים. הוא היה גאוותן שנפגע מכל פיפס של ביקורת ששיגר לעברו אחרון הפוליטיקאים והעיתונאים, אבל גם ספג יותר בוז ולעג מכל פוליטיקאי ישראלי אחר ותמיד יצא מאושש ומחוזק. הוא היה לוזר ואלוף העולם בעת ובעונה אחת, בר מינן פוליטי שהיה כעוף החול המתעורר מחדש לחיים." ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה." ~ על העדנה לה זכה פרס בתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''"שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "פרס זכה למתנה נדירה: להיות מוספד פעמיים. הפעם הראשונה הייתה אחרי האירוע המוחי שבו לקה לפני יותר משבועיים, וכעת, אחרי מותו. אם היה מצליח בדרך נס להתאושש מהשבץ, הוא היה זוכה לקרוא את רבבות המילים שנכתבו ונאמרו עליו, ואולי, רק אולי, הוא היה נרגע ומשתכנע שהאהבה וההוקרה והכרת התודה להן תמיד שיווע ואותן תמיד חסר, נפלו סוף סוף בחלקו. גם כשנדמה היה שהשיג כבר את כל מה שבן תמותה מסוגל לשאוף לו ולחלום עליו, הוא לא נח לרגע מן המירוץ הקדחתני אחרי דבר מה נוסף. ההחמצות, ההפסדים, התבוסות האלקטורליות, המנות האדירות של הזלזול והבוז שספג במשך עשרות שנים של התבוססות בביצה הפוליטית הבאושה נחרטו בבשרו. הוא מעולם לא התאושש מכך." ~ על ההלוויה של פרס (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3083292 '''"הניצחון האחרון של פרס על יריבו המיתולוגי"'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016) * "מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול." ~ יולי אדלשטיין * "זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס." ~ [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה * "בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מ[[נלסון מנדלה]] ועד [[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]]." ~ נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בהלווייתו של פרס ==ראו גם== * '''[[יומן קריאה]]''' ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שמעון פרס|ויקישיתוף=Category:Shimon Peres|ויקיטקסט=קטגוריה:שמעון פרס|שם ויקיטקסט=שמעון פרס}} == מקורות == <references /> {{נשיאי ישראל}} {{ראשי ממשלת ישראל}} {{שרי הביטחון בממשלות ישראל}} {{שרי החוץ בממשלות ישראל}} {{מיון רגיל:פרס, שמעון}} [[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]] [[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] [[קטגוריה:חברי הכנסת]] [[קטגוריה:פולנים]] [[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]] kriqdjkr5udi62tqvjm753seeg2wvqv 0 7681 241259 198806 2026-10-19T17:22:32Z קליאו 9676 /* טעם כמטפורה */ 241259 wikitext text/x-wiki [[קובץ:JOH 0246 (6079451166).jpg|ממוזער|200 פיקסלים|"על טעם ועל ריח – אין להתווכח."]] {{כותרת נושא|ויקיפדיה=טעם}} ==טעם פיזי== * "טעמנו בא על סיפוקו בקלות באמצעות הרוויה." ~ [[אמילי דה שאטלה]] * "אניני טעם סועדים את לבם בדברי מותרות, וצולעים בגלל מחלת השיגרון." ~ [[הורטיוס]] * "בין חמשת ה[[חוש]]ים ה[[ראייה]], ה[[שמיעה]] וחוש ה[[ריח]] מכירים בפחות מגבלות מאשר חוש המגע וחוש הטעם." ~ [[לאונרדו דה וינצ'י]] * "על טעם ועל ריח – אין להתווכח." ==טעם כמטפורה== * "טעמם של ה[[טוב]] וה[[רוע|רע]] תלוי במידה רבה בדעתנו עליהם." ~ [[מישל דה מונטן]] * "טעם טוב הוא [[מצפון|מצפונה]] הספרותי של הנפש." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "האמיצים אינם טועמים את טעם ה[[מוות]] אלא פעם אחת." ~ [[ויליאם שייקספיר]] * "אנשים אינם טועמים את טעם ה[[חופש]] אלא כדי להשתכר ולכעוס." ~ [[אנטואן דה ריווארול]] * "נראה הדבר שהטעם בספרים הוא חלק של רמת המשכל." ~ [[מרסל פרוסט]] * "מותרות משחיתים את המוסר או את הטעם הטוב." ~ [[ז'וזף ז'ובר]] * "ה[[צרפת|צרפתים]] הם אניני טעם ב[[אהבה]]; ה[[אנגליה|אנגלים]] עושים אותה." ~ [[פייר דאנינו]] * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו, והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו." ~ [[עמנואל קאנט]] == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=טעם}} [[קטגוריה:חושים]] j8v2v1ddzzao58pyoelznxb5rxjtxrs 0 15662 241282 228470 2026-10-20T08:19:36Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליה */ 241282 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ הנימוקים בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] 3u39p49587cq61ymooqiptixjmohnde 241283 241282 2026-10-20T08:21:02Z ~2026-43773-75 27574 241283 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא חיים הרצוג ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, יצחק הרצוג והגב' מיכל הרצוג מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ הנימוקים בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] djqki01yijldrm6xf94x3c2bzw6t0dx 241284 241283 2026-10-20T08:23:04Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליה */ 241284 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא חיים הרצוג ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, יצחק הרצוג והגב' מיכל הרצוג מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "...מעבר להישגיה יוצאי הדופן בספורט, בעסקים ובחיים הציבוריים, יעל היא חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ותורמת לקידום המדע, ההשכלה הגבוהה והמצוינות האקדמית בישראל. היא מייצגת שילוב נדיר של נחישות ומצוינות. כחלוצה אמיתית, היא הפגינה התמדה יוצאת דופן, חוסן מנטלי, מנהיגות ויכולת ניהולית לאורך כל הקריירה שלה. יחד עם עמותת יד חיים הרצוג, אנו גאים להעניק לה את הפרס היוקרתי הזה" ~ ~ דברי נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ הנימוקים בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] npacslh71fd0jv6baokdsdbvn8h1kzv 241285 241284 2026-10-20T08:23:25Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליה */ 241285 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא חיים הרצוג ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, יצחק הרצוג והגב' מיכל הרצוג מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "...מעבר להישגיה יוצאי הדופן בספורט, בעסקים ובחיים הציבוריים, יעל היא חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ותורמת לקידום המדע, ההשכלה הגבוהה והמצוינות האקדמית בישראל. היא מייצגת שילוב נדיר של נחישות ומצוינות. כחלוצה אמיתית, היא הפגינה התמדה יוצאת דופן, חוסן מנטלי, מנהיגות ויכולת ניהולית לאורך כל הקריירה שלה. יחד עם עמותת יד חיים הרצוג, אנו גאים להעניק לה את הפרס היוקרתי הזה" ~ דברי נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ הנימוקים בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] 2qf7hlej4yzsazzcy20hyeqk5mybhij 241286 241285 2026-10-20T08:24:05Z ~2026-43773-75 27574 /* נאמר עליה */ 241286 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא חיים הרצוג ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, יצחק הרצוג והגב' מיכל הרצוג מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "...מעבר להישגיה יוצאי הדופן בספורט, בעסקים ובחיים הציבוריים, יעל היא חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ותורמת לקידום המדע, ההשכלה הגבוהה והמצוינות האקדמית בישראל. היא מייצגת שילוב נדיר של נחישות ומצוינות. כחלוצה אמיתית, היא הפגינה התמדה יוצאת דופן, חוסן מנטלי, מנהיגות ויכולת ניהולית לאורך כל הקריירה שלה. יחד עם עמותת יד חיים הרצוג, אנו גאים להעניק לה את הפרס היוקרתי הזה" ~ דברי נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ נימוקי הוועדה בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] 5v6gl8nrl1rp27enunjpwhtn4zdx3rc 241287 241286 2026-10-20T08:25:49Z ~2026-43773-75 27574 241287 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא '''[[w:חיים הרצוג|חיים הרצוג]]''' ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, יצחק הרצוג והגב' מיכל הרצוג מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "...מעבר להישגיה יוצאי הדופן בספורט, בעסקים ובחיים הציבוריים, יעל היא חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ותורמת לקידום המדע, ההשכלה הגבוהה והמצוינות האקדמית בישראל. היא מייצגת שילוב נדיר של נחישות ומצוינות. כחלוצה אמיתית, היא הפגינה התמדה יוצאת דופן, חוסן מנטלי, מנהיגות ויכולת ניהולית לאורך כל הקריירה שלה. יחד עם עמותת יד חיים הרצוג, אנו גאים להעניק לה את הפרס היוקרתי הזה" ~ דברי נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ נימוקי הוועדה בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] j7qf0149ird3y50jt3ypa538vbdard8 241288 241287 2026-10-20T08:27:16Z ~2026-43773-75 27574 241288 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא '''[[w:חיים הרצוג|חיים הרצוג]]''' ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, '''[[w:יצחק הרצוג|יצחק הרצוג]]''' והגב' '''[[w:מיכל הרצוג|מיכל הרצוג]]'' מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "...מעבר להישגיה יוצאי הדופן בספורט, בעסקים ובחיים הציבוריים, יעל היא חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ותורמת לקידום המדע, ההשכלה הגבוהה והמצוינות האקדמית בישראל. היא מייצגת שילוב נדיר של נחישות ומצוינות. כחלוצה אמיתית, היא הפגינה התמדה יוצאת דופן, חוסן מנטלי, מנהיגות ויכולת ניהולית לאורך כל הקריירה שלה. יחד עם עמותת יד חיים הרצוג, אנו גאים להעניק לה את הפרס היוקרתי הזה" ~ דברי נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ נימוקי הוועדה בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] o32n20jkuuxjqf4xn9n8napr0mivmv2 241289 241288 2026-10-20T08:27:40Z ~2026-43773-75 27574 241289 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Olympic Medalists and MK Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|196px|יעל ארד ו[[w:אורן סמדג'ה|אורן סמדג'ה]] עם סגן שר החינוך, חבר הכנסת [[w:מיכה גולדמן|מיכה גולדמן]], 10 באוגוסט 1992]] '''[[w:יעל ארד|יעל ארד]]''' (נולדה ב־1 במאי 1967 בתל אביב), ג'ודוקא [[ישראל|ישראלית]] בעבר, סגנית אלופה אולימפית (ברצלונה 1992), סגנית אלופת העולם (המילטון 1993) ואלופת אירופה (אתונה 1993). הישראלית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית, מדליית כסף. {{מפריד}} * "הנשיא השישי של מדינת ישראל חיים הרצוג, לוחם במלחמות ישראל ואלוף בצה"ל, היה דוגמא ומופת למנהיגות ולמסירות ותרומה למדינת ישראל. עבורי, להצטרף לרשימה יוצאת הדופן של מקבלי הפרס עד כה היא זכות גדולה. בשנת 1992 בעת שזכיתי במדליה האולימפית, הנשיא '''[[w:חיים הרצוג|חיים הרצוג]]''' ברך אותנו להצלחה וקיבל את פנינו עם חזרתינו עטורי ניצחון ועבורי זו סגירת מעגל מרגשת מאין כמוה, כשבנו, הנשיא ה -11, '''[[w:יצחק הרצוג|יצחק הרצוג]]''' והגב' '''[[w:מיכל הרצוג|מיכל הרצוג]]''' מלווים אותי באתגרים מרובים בזירה הבינלאומית בשנים האחרונות בתפקידי כיושבת ראש הוועד האולימפי בישראל" ~ נאום התודה של יעל ארד בעת זכייתה בפרס הנשיא (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "53 שנים אנחנו זוכרים ומזכירים את הטבח המכוער בהיסטוריה של הספורט העולמי שהתרחש בזמן משחקים אולימפיים במינכן, בשנת 1972. למרות הזמן הרב שעבר, הפצעים אינם מגלידים לעולם ואנחנו עדים להמשך הרדיפה והטרור של מרצחים ערלי לב וצמאי דם. למרות הכל, הספורט הישראלי המשיך להופיע מעל כל במה עולמית, והפך לקטר המצוינות של החברה בישראל. כל מדליה עולמית, כל מדליה אולימפית, מנכיחה את עוצמת האופי הישראלי, מנכיחה את זכרם של יקירינו ואומרת להם בגאון – אתם נרצחתם באכזריות אבל נשמתכם ורוחכם נוכחת בכל אחת מ-20 המדליות האולימפיות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו" ~ בטקס לציון 53 שנים לטבח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן (איפרגן סתיו, [https://www.ynet.co.il/sport/article/hyvgdooiex '''"יעל ארד בטקס לחללי מינכן: "רוחכם נוכחת בכל המדליות שספורטאיות וספורטאי ישראל זכו"'''], אתר YNET, תאריך 17.9.2025) *"הלוגו החדש נועד לשקף את הדרך שהספורט הישראלי עבר בעשורים האחרונים, את עבודת הצוות ואת המחויבות, הנחישות והגאווה לאומית לצד היותנו חלק מהתנועה האולימפית על כל הערכים שהיא מייצגת, ממשהו גדול מאיתנו, מעוצמה גלובלית. החיבור בין דגל ישראל המעורר בכולנו רגשות וגאווה לבין חמש הטבעות לצד ההישגים המרשימים של הספורט הישראלי בשנים האחרונות בכלל ובמחזור פריז 2024 בפרט, שפירותיה ההיסטוריים באו לידי ביטוי ב 7 המדליות האולימפיות ההיסטוריות, מזכיר לכולנו שאלה תוצאה של עבודה מערכתית ארוכת שנים, כשהספורטאים במרכז, לצידם צוות האימון המסור וסביבם אקו סיסטם שלם והשקעה כספית משמעותית" ~ בתפקידה כראש הוועד האולימפי הישראלי בהשקת לוגו חדש לקראת אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ([https://www.shvoong.co.il/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-29-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%A7/200074/'''"אחרי 29 שנים: הוועד האולימפי בישראל משיק לוגו חדש"'''], אתר שוונג, תאריך 2.7.2025) *"התמונה הזו שווה אלף מילים! היא צולמה אתמול באסטוניה כאשר נבחרת ישראל בדקר גברים עד גיל 23 זכתה בתואר אלופת היוקרתי אירופה כשהיא מביסה בגמר את נבחרת שווייץ המצוינת. ספורטאי הנוער השווייצרי בחרו להתמודד עם ההפסד על דוכן המנצחים בעת השמעת ההמנון בפרובוקציה חצופה, מפסידנית והעומדת בניגוד גמור לא רק לערכים האולימפיים אלא גם לעובדה שבשווייץ ארגון הטרור הרצחני חמאס הוכרז כלא חוקי אחרי ה-7 באוקטובר. יותר מתמיד אחרי הפסד מקצועי כל כך מובהק, הייתי מצפה מהנערים האלה לכבד את הכלל המוביל בספורט העולמי – גשר בין העמים ולהניח מחלוקות בצד בכבוד הדדי – וכשלא עשו זאת זה מעיד יותר מכל דבר עליהם כספורטאים, כאנשים צעירים. הוועד האולימפי פנה הבוקר לוועד האולימפי השווייצרי על מנת לוודא שתהיה אפס סובלנות להתנהגות הזו והוועד האולימפי יביע עמדתו הערכית בפני איגוד הסייף המקומי והספורטאים וממש בשעות האחרונות מתפרסמת תגובת איגוד הסייף המגנה בתוקף את השימוש באירוע הספורט הנהדר הזה כבמה לאמירות פוליטיות אישיות" ~ יעל ארד על התקרית של הפניית הגב של נבחרת שוויץ בסיף לעברה של נבחרת ישראל בעת השמעת ההמנון הישראלי ([https://isport.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95/ '''"יעל ארד על התקרית האנטי-ישראלית: "פרובוקציה חצופה ומפסידנית"'''], אתר ישראל ספורט, תאריך 27.4.2025) * "כששואלים אותי מה שלומי, אני עונה שאני חיה משבת לשבת - מעכלת את החזרה מרחיבת הלב ביום ראשון האחרון ובציפייה דרוכה לחזרתן של השורדות הבאות" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "אני רוצה שתדעו שבזמן שנחטפתן והתמודדתן עם השבי הנורא, המשפחות שלכן - ההורים, האחים, האחיות, החברים הקרובים והקהילה שלכן - נאבקו מאבק נחוש ומטורף להחזרתכן. ההורים הגיבורים שלכן לא חסכו אף מאמץ כדי להשיב אתכן הביתה, ולא ויתרו עליכן אפילו לשנייה אחת. לצד המאבק המשפחתי והציבורי, הספורטאים הישראלים התחרו ברחבי העולם ובמשחקים האולימפיים, ולקחו אתכן איתם, כמו בתרמיל קסמים. הכוח שלכן לשרוד העניק למשלחת ישראל כוחות אדירים, להניף את דגל ישראל בכל מקום ולספר את הסיפור שלכן" ~ ממכתב שכתבה לשורדות השבי בעזה (ארד יעל, [https://sports.walla.co.il/item/3721645 '''"ילדות גיבורות, אני מבטיחה דבר אחד: לעולם יותר לא תצעדו לבד"'''], אתר וואלה, תאריך 23.1.2025) * "כולם התעלו על עצמם. צעירים שעולים על הבמה המרכזית להוכיח שהם הכי טובים ואנחנו מסתכלים על המועמדים הטבעיים למדליה וחשבנו שיהיו 5 לכל היותר בשנת [[מלחמת חרבות ברזל|מלחמה]] ומתוך החמישה כולם זכו ועוד שניים הפתיעו." ~ על המשחקים האולימפיים בפריס 2024 וההישגים המפתיעים נוכח התקופה הלא פשוטה בישראל (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "העולם השמרני של פעם לא מתאים לעולם הספורט וחיפשנו להכניס ספורט חדש כמו טיפוס, סקייטבורד וכדומה, ואז הסתכלו על עולם הגיימינג ואיך מחברים אותו ויש מכנה משותף וזו התחרות. גיימרים חיים בעולם תחרותי והתחילו לחבר ויצרו את האולימפיאדה הראשונה לאי ספורט. יש 11 ענפי ספורט שמחברים בין ספורט לאי גיימינג" ~ על השפעת הגומלין של חיבור עולם הגיימינג על עולם הספורט (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "ערב הסעודית... באה לוועד האולימפי והציעה לארח את המשחקים הראשונים ברבע הראשון של 2025. כל מדינה תוכל לשלוח את הגיימרים שלה לוועידה. יהיה שם גם שינוי מגדרי ומניעת סימום בספורט ויצירת חיבור לעולם התקשורת והפרסום" ~ על השוני בעולם הספורט נוכח התמורות הגיאוגרפיות החברתיות והטכנולוגיות בעולם (אורבך מאיר, [https://www.calcalist.co.il/conferences/article/sjgcn38bjg '''"יעל ארד: אם נצליח להביא את הערכים האולימפיים לעולם הגיימינג נעשה משהו גדול"'''], אתר 'כלכליסט', תאריך 23.12.2024) * "כאזרחים הושפענו כמו כולם מהמלחמה ומה-7 באוקטובר. עם השברון לב וכל מה שעברנו ועוברים עד היום זו הייתה משימה מאוד קשוחה להכין את המשלחת בתקופה הזאת. היה צריך לאפשר לאיגודים וליחידה לספורט הישגי להמשיך את העבודה תחת המורכבות. גם מבחינת המעמד של ישראל בעולם, המון תחרויות בינלאומיות נעשות במדינות שהן לאו דווקא ידידותיות לנו. היו לנו הרבה מורכבויות בעניין הזה ולשמחתי צלחנו אותן" ~ על ההכנות של המשלחת הישראלית לאוליפיאדת פריס 2024 בתקופה של אחרי מאורעות ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "בשנה האחרונה ראינו התגברות של ניסיון של גופים בינלאומיים פה ושם להדיר את ישראל. בדרך כלל אנחנו רואים את זה יותר בוועדות מארגנות... בתקנון האולימפי העולמי, שכל ההתאחדויות הבינלאומיות כפופות אליו, כל ועדה מארגנת של כל תחרות חייבת להכניס כל מדינה, זאת אומרת כל ועד אולימפי, כל איגוד אולימפי וכן הלאה. אנחנו יודעים לטפל בדברים האלו מול הוועד האולימפי הבינלאומי. הסיבה שבעטיה הכריזו על הצווים שבעצם דיברו על רצח עם, זה משהו שמאוד מסכן את המעמד של הספורט הישראלי ואנחנו מודאגים מזה מאוד. אני שמחה שחלק מהמדינות בעולם, כמו ארה"ב ועכשיו גם צרפת, מתחילות לייצר סדקים בנושא הזה. אנחנו עובדים קשה מאוד בעניין הזה כל הזמן עם הקהילה הבינלאומית" ~ על הניסיונות להדיר ולהתנכל לנציגים ספורטאים של ישראל באירועים בינלאומיים (כידון שרון, [https://www.ynet.co.il/sport/article/syhogdrvjl '''"יעל ארד: האמירה של שר הספורט על הוועד האולימפי הייתה לא מכובדת"'''], אתר YNET, תאריך 10.12.2024) * "ערן זהבי – מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית. הגבת בזמן אמת באופן מידתי. לא תקפת – אלא הגנת וזזת הצידה. מביך, מרגיז ולא מובן. משחק [[כדורגל]], רווי מתחים ככל שהיה אינו יכול לשמש תירוץ לחוליגנים. צריך לנהוג ביד קשה ובאופן מערכתי ועקבי בפורעי חוק." ~ יעל ארד משבחת את התנהגותו של ערן זהבי בדרבי התל אביבי אחרי שהותקף ע"י אוהד מקבוצה יריבה ([http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/640/481.html?hp=3&cat=659 '''"יעל ארד: זהבי - מגיעה לך חגורה שחורה בהגנה עצמית"'''], אתר NRG ספורט, תאריך 4.11.2014) * "היום הרצאתי לקבוצה של פרויקט תגלית, יהודים בני 18-26 מאנגליה, ארה"ב, ספרד ויפן. הם מטיילים כאן בארץ במשך 10 ימים נחשפים לאנשים, מקומות, תרבות ואווירה. רובם חוזרים הביתה והופכים שגרירים שמחים ואוהדים של ישראל וחלקם (הקטן) עולה לארץ, מתגייס לצבא (מקס שטיינברג ז"ל שנהרג בעזה לאחרונה היה כזה). מאז תחילת צוק איתן ביקר כאן 6,000 חברי תגלית שהעיזו להגיע, התגברו על חרדת ההורים וחווים איתנו את המלחמה. פרויקט ציוני אדיר הממומן ממיטב כספם של עשירי יהדות העולם כמו משפחות אדלסון וברונפמן ולצידם מדינת ישראל. לוגיסטיקה ברמות הגבוהות ושיווק ישראל וערכיה לתפוצות. ציונות מעוררת השראה!" ~ יעל ארד על חשיבות פרויקט תגלית לתמיכה בישראל במהלך מבצע 'צוק איתן' (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 31.07.2014). * "יש נצחונות שבאים מכשרון טבעי, יש נצחונות שמפתיעים אפילו את המנצח. ויש נצחון שמגיע מנחישות, מלחמה ותלכיד שבו ערך המחוברים גדול מסך חלקיו. דייויד בלאט הוא הכוכב של הקבוצה הזו, מכיל, מוביל, מנהיג, תמיד חיובי ומתפקד בלחץ כמו שמעט אנשים מסוגלים. דייויד בלאט אתה אלוף אמיתי ומקור לגאוה לכולנו!!! אנחנו על המפה...אמרו את זה קודם לפנינו אבל גם היום זה נכון מתמיד" יעל ארד על מנהיגות בספורט בעקבות זכיית מכבי ת"א בכדורסל בגביע אירופה 2014 (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 19.04.2014). * "כשהלכתי ל[[ים]] עם החברים, מצד אחד הייתי רזה, אבל גם מאוד שרירית! הייתי שומעת את הזמזום הזה מאחוריי, 'תראו איזה חזקה', וזה לא היה קל. ההורים נתנו לי גב, נשארתי הבת היחידה במועדון הג'ודו והייתי הכי טובה. זה עניין של תפישה, וישנו שלב בו מה שנחשב חיסרון הופך ליתרון. מילדה שרירית הפכתי ליעל ארד. ברור שעל מנת להיות הספורטאית הטובה בעולם בתחומה, הייתי צריכה להיות שרירית וחזקה" יעל ארד על הקשיים של נשים להשתלב בעולם הספורט הגברי (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2288463 '''"מי שמעדיף אותן במטבח, יקבל אותן במגרש?"'''], אתר הארץ, תאריך 05.04.2014). * "הספורט הישראלי הוא שגריר של מצוינות בזירה הבינלאומית - כך גם חברות ישראליות מצליחות שמוצרים שלהן נמכרים על כל מדף ברשתות השיווק באמריקה. להחרים מוצר ישראלי זה לא שונה מלא להתחרות נגד ספורטאי ישראלי בתחרות בינלאומית. [[w:סקרלט ג'והנסון|סקרלט ג'והנסון]] - ידידה אמיצה של המצוינות הישראלית!" יעל ארד משבחת את החלטתה של השחקנית ההוליוודית סקרלט ג'והנסון להתנתק מארגון הקורא לחרם על מוצרים ישראליים (עמוד הפייסבוק '''Yael Arad''', תאריך 01.02.2014). * "זהו אירוע עצום וההחלטה אם להשתתף בו היא קודם כל אסטרטגית. יש חשיבות להראות נוכחות בעולם. אנחנו לא מתקבלים בקלות לכל מקום, ויש משמעות לכך שדגל ישראל מתנוסס שם" יעל ארד מסבירה למה חשוב לישראל להשתתף באולימפיאדת החורף בסוצ'י שברוסיה (טלשיר א., [http://www.haaretz.co.il/sport/other/1.2225725 '''"אי שם מעבר לשלג: על המשלחת הישראלית לאולימפיאדת החורף"'''], הארץ, תאריך 25.01.2014) * "אני גאה ושמחה על ההחלטה על הגדלת המלגות וזהו צעד ראשון בתוכנית לשיפור רווחת הספורטאי האולימפי בישראל, תוכנית שבאה להסדיר את כל התנאים שיאפשרו לספורטאים האולימפיים שקט תעשייתי בחתירתם לצמרת העולמית. אני רוצה שהספורטאים יקומו כל בוקר בידיעה שיש מאחוריהם אנשים רבים שרוצים בהצלחתם ופועלים לרווחתם" יעל ארד על הגדלת המענק החודשי לספורטאים (שועלי נ., [http://www.nrg.co.il/online/3/ART2/542/286.html?hp=3&cat=605&loc=10 '''"שדרוג בסכומי התמיכה לספורטאים האולימפיים בישראל"'''], אתר NRG מעריב, תאריך 20.01.2014). * "אנו רואים חשיבות גדולה במאמץ להשאיר את הספורטאים הבכירים של ישראל במערכת הספורט ההישגי ולאפשר להם לרכוש את ההכשרה כבר בתקופת הקריירה הפעילה שלהם, על מנת לקצר את תקופת אי הוודאות בשלב הפרישה מספורט תחרותי. אני בטוחה שתהיה לזה תרומה כפולה לספורט הישראלי הן במישור של הספורטאי והן במישור של המערכת כולה" יעל ארד על קורס מאמנים לספורטאים פורשים (בורשבסקי ד., [http://news.walla.co.il/?w=%2F325%2F2709558 '''"ספורטאים אולימפיים יזכו לקורס מאמנים ייחודי"'''], אתר WALLA, תאריך 06.01.2014). * "ספורטאים מצטיינים הם יזמים שאינם שונים מכל יזם בעולם העסקי - הם בעלי חזון שלסובבים אותם נראה לא מעשי. הם מוכנים להקריב את זמנם, מרצם ומצבם הכלכלי כדי להגשים את חלומם. האקזיט שלהם הוא ה'תקוה' שלנו, כשהם מגיעים לטופ העולמי, דגל ישראל מונף אל על ואין להם רווחים כלואים – הם חולקים עם הציבור הישראלי את הרווח הגדול שלהם – מצוינות ישראלית פורצת גבולות ונותנים השראה אמתית לכולנו שעבודה קשה ונחישות בלתי מתפשרת משתלמות בענק. העולם של היום יודע להציע לילדים עולם תוכן שלם בלחיצת כפתור מהכורסא. כל תינוק יודע להחליק את אצבעו על מסך הטאבלט ולהפעיל אפליקציה מבלי לשרוף קלוריה אחת וכל ילדה יודעת במקש send ירוק להעלות תמונה ל'ווטס אפ' או לאינסטגרם למאות חברים ללא מאמץ. דור המילניום, דור הסוני פלייסטיישן, הם ילדים שבלחיצת כפתור הופכים חושך לאור, ים ליבשה, נותנים ולוקחים חיים לדמויות אנימציה מבלי להזיע. הפסד ימחק בלחיצת כפתור וניצחון יעלה חיוך ענק. דווקא על רקע עולם הנוחות החדש - היום יותר מתמיד - ההשקעה האינסופית בספורט תחרותי, המאמצים הפיזיים, ההתמודדות עם אכזבות, פציעות והפסדים, החתירה לשלמות, מצוינות מעוררת השראה וכבוד לאותם ספורטאים שוויתרו על משחקי הכורסא ונאחזו בחיים האמיתים מבלי לפחד מההשקעה והמאמצים הכרוכים בהם או מפחד הכישלון. ספורטאי אמיתי נושא בקרבו את חיידק המצוינות - תמצאו את החיידק הזה בשחיינית משותקת בפלג גופה התחתון, בלוחם אומנויות לחימה, במומחה לסקי מים או במחליקה על הקרח. לספורטאים האלה יש מאמנים ומאמנות שמקדישים את חייהם להצלחתו של הספורטאי, צוותים מקצועיים שמקיפים אותם 24/7 ומאות מתנדבים שמנהלים את הפעילות הספורטיבית כשהתמורה היחידה היא יכולתם להשפיע על הצלחתו של דור הספורטאים הבא" יעל ארד על הספורטאים בישראל (עמוד הפייסבוק Yael Arad, תאריך 03.01.2014). * "התלכיד שנבנה על ידי 'אתנה' עם כל הגורמים בשנים האחרונות נותן הרבה כוח. נשים בספורט הן מיעוט, לא איכותי אבל כמותי, ומיעוט תמיד רוצה לחבור ביחד ולקבל כוח. הכנסים האלה חשובים, שמים את הדברים על השולחן ואומרים שיש אינטרס לקדם נשים בספורט. אנחנו כמערכת חייבים להגדיל את המלגות שספורטאים מקבלים, כמובן במסגרות התקציביות שלנו. אנחנו פועלים היום כדי להגדיל את התקציב הזה ואני מאמינה שנצליח לעשות את זה ב־2014. אבל צריך לזכור שהספורטאים מקבלים את המעטפת המקצועית הכי טובה בעולם." ~ על חשיבות מקומן של הנשים בספורט (שירי אלג'ם, [http://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=413&docID=158245&lang=HE '''"יעל ארד: נשים בספורט הן מיעוט כמותי, לא איכותי"'''], באתר ערוץ הספורט 5, 21 בנובמבר 2013) * "אני מזמינה את עצמי לפגישה אצל המנכ"ל ומסבירה לו שספורטאים מהעשירייה הראשונה בעולם מרוויחים פחות מהמזכירה שלו. מתוך 55 ספורטאים בסגל האולימפי, פחות מעשרה עם ספונסר. זה מאוד כואב ומקומם, ודרוש חריש עמוק כדי לייצר תחושה שאם לא אימצתי ספורטאי, זה לא בסדר." ~ על חשיבות הספונסרים לספורטאים (אורי טלשיר, [http://www.haaretz.co.il/sport/other/.premium-1.2171506 '''"אלופי עולם עם סיכויים למדליה מחפשים אימוץ"'''], באתר הארץ, 21 בנובמבר 2013) * "ידעתי שזה קרב החיים שלי, מדליה אולימפית ראשונה." * "הניסיון שצברתי בתחרויות אולימפיות ובתחרויות בכלל יביא תועלת למארגני המכביה, בוודאי כשמדובר במכביה גדולה כל־כך. אני והמדליסטים האולימפיים הנוספים החברים בוועדה נסייע בצד המקצועי של הפיכת המכביה 2005 לאירוע ספורטיבי בעל חשיבות בינלאומית." == נאמר עליה == * "...מעבר להישגיה יוצאי הדופן בספורט, בעסקים ובחיים הציבוריים, יעל היא חברה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, ותורמת לקידום המדע, ההשכלה הגבוהה והמצוינות האקדמית בישראל. היא מייצגת שילוב נדיר של נחישות ומצוינות. כחלוצה אמיתית, היא הפגינה התמדה יוצאת דופן, חוסן מנטלי, מנהיגות ויכולת ניהולית לאורך כל הקריירה שלה. יחד עם עמותת יד חיים הרצוג, אנו גאים להעניק לה את הפרס היוקרתי הזה" ~ דברי נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים בטקס בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "יעל מהווה מופת למצוינות, חריצות, שותפות, מנהיגות, צניעות, לייצוג מכבד, ולהתנדבות. ארד הקדישה את חייה האישיים והמקצועיים לקידום תחום הספורט בישראל, ומהווה מודל לחיקוי לרבים מהספורטאיות והספורטאים בישראל. ארד סללה את דרכה כמנהיגה בעלת חוסן מנטלי ועם השנים פיתחה קריירה בעולם העסקי המתמחה ביזמות, פיתוח עסקי ואסטרטגיה שיווקית" ~ נימוקי הוועדה בהענקת פרס הנשיא ל-יעל ארד (דר גיא, [https://www.shvoong.co.il/%D7%99%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A8%D7%93-%D7%96%D7%9B%D7%AA%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%99%D7%97/211273/ '''"יעל ארד זכתה בפרס חיים הרצוג לתרומה ייחודית למדינת ישראל"'''], אתר shvoong, תאריך 4.6.2026) * "ארד ג'ודוקא בעברה, הייתה ב-1992 לישראלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית, כשזכתה במדליית הכסף במשחקי ברצלונה. היא הוכתרה גם לאלופת [[אירופה]] ולסגנית אלופת העולם, ועם פרישתה פנתה לעולם העסקים. החל מ-2011 חברה ארד בוועדת השותפויות המסחריות והשיווק של הוועד האולימפי הבינלאומי, ולפני כחמש שנים הצטרפה גם לוועדה לטכנולוגיה וחדשנות של הארגון. לפני כשלוש שנים הפכה לאישה הראשונה שנבחרת ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, כשהחליפה את יגאל כרמי בתפקיד." ~ על מעמדה הייחודי של יעל ארד (רקובסקי עידן, [https://www.haaretz.co.il/sport/other/2024-12-08/ty-article/00000193-a706-ddde-addb-f7a6bec50000 '''"יעל ארד נבחרה לכהונה נוספת כיו"ר הוועד האולימפי"'''], אתר הארץ, תאריך 8.12.2024) {{מיון רגיל:ארד, יעל}} [[קטגוריה:ג'ודוקא ישראלים]] omwnctyz85avasesxeta5nk3j7lm0dn 0 17341 241271 183107 2026-10-19T23:14:59Z קליאו 9676 /* קישורים חיצוניים */ 241271 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shlomo Dov Goitein.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|שלמה דב גוֹיטיין]] '''[[W:שלמה דב גויטיין|שלמה דב גוֹיטיין]]''' (בגרמנית: '''Fritz Goitein'''){{כ}} (1900–1985) היה [[היסטוריה|היסטוריון]] של המזרח התיכון שהתמחה בתולדות ה[[אסלאם]] וה[[יהדות|יהודים]]. ==מחקר== * "החוש הביקורתי, כושר הניתוח ומתת התיאור המציינים את ה[[היסטוריה|היסטוריון]] האמיתי." * "הגניזה אינה גנזך, כלומר ארכיון, אלא ההפך ממנו. בגנזך אנו שומרים מסמכים בצורה מסודרת כדי להשתמש בהם בשעת הצורך. אל הגניזה השליכו ניירות לאחר שאבד ערכם המעשי בעיני בעליהם." * "כולנו מתקשים לפעמים בהבנת הקטעים העתיקים המקוטעים האלה, אך בכל מקום שאנו מעמעמים עלינו לשתף את המעיין בקשיינו." * "התורה מלמדת אותנו לא כל כך בדרך מופשט, בצורת אמונות ודעות, אלא בדרך ממש, מתוך סיפור ומעשה." ==המזרח התיכון== * "בה במידה שרבות ידיעותינו על עשר השנים האחרונות של [[W:מוחמד|מוחמד]], קלושות מאוד הידיעות המהימנות על חייו לפני היותו לנביא ולאחר מכן עד צאתו ל[[W:אל-מדינה|אלמדינה]]." * "היה זה [[עולם]] מתורבת של אנשים שידעו כיצד לנהוג, שהתחשבו בזולת ושמו לב כראוי לבני־אדם. כיאות לאנשים עסוקים, דיבורם היה קצר וענייני, ושיקף את בהירות השמיים הים־תיכוניים." * "אם כי לא הייתה כאן גזרה מכוונת באופן מיוחד נגד היהודים אלא צרת הכלל, הרי הצרה הזאת פגעה ביותר ביהודים, וקודם כול בקהלת צנעא." * "עם השתלטות האמאם על צנעא [1904] הוקמה בתימן שוב מדינה מוסלמית במובן הדתי של המילה. לפי השקפה מוסלמית יהודים ונוצרים הם זרים שיש להם זכויות וחובות ידועות לפי חוזה בינם ובין המדינה המוסלמית." * "לבו של ר' שלום פתוח להבין גם את הערבי למשל, מה יעשו הערבים האומללים לעומת הנשק החדיש והאיום של אויביהם וגם את התורכי על חרפת מפלתו וגאוות ניצחונו." * "מבין התמורות החברתיות הגדולות שהתחוללו במזרח התיכון בתקופה החדשה בולטת הרפורמה המשפטית שבכמה מקרים לא עקבה אלא הקדימה את ההתפתחות הסוציאלית." ==נאמר עליו== * "גויטיין, שהיה מטבעו חסר שקט ומנוחה, נרדף על ידי הדחף של הסקרנות האינטלקטואלית ושל הרצון והצורך לפעול ולהשפיע ולהתחלק עם הקהל בפרי ידיעותיו. הוא עסק רוב חייו בעת ובעונה אחת בתחומים שונים ובסוגי פעילות שונים ועשה הכול ברמה ובמידת מקצועיות, שיש בהן כדי לעורר הערכה ויראת כבוד." ~ [[שאול שקד]] * "גויטיין נמנה עם אותם אנשי המעלה שאתם התכתב [[שמואל יוסף עגנון|עגנון]] בגובה העיניים: ההערצה הבלתי נדלית של גויטיין לכתיבתו של עגנון, וכן התייחסותו אליו כאל מקור סמכות בענייני [[יהדות]] וידע במקורות, התאזנה במידה רבה על ידי הכבוד העצום שרחש עגנון לגויטיין לנוכח הישגיו המדעיים החשובים ופוריותו המדהימה." ~ [[W:דן לאור|דן לאור]] ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=שלמה דב גויטיין}} {{מיון רגיל:גויטיין, שלמה דב}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] [[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]] [[קטגוריה:היסטוריונים אמריקאים]] [[קטגוריה:ישראלים אמריקאים]] [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים]] e9flmhblsojq0s4vyggbm5djxa8x0gl 0 17532 241273 131479 2026-10-20T04:59:37Z קליאו 9676 /* */ 241273 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Uzi Rabi.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|עוזי רבי, 2008]] '''[[W:עוזי רבי|עוזי רבי]]''' (נולד ב־5 בדצמבר 1957) הוא חוקר המזרח התיכון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב. {{מפריד}} * "אחד מן המאפיינים הבולטים במפרץ [הפרסי] הוא השונות הרבה בין המדינות השוכנות לחופיו." * "המתח המתחדש בין שתי המסורות הדתיות הגדולות ב[[אסלאם]] – הסונה והשיעה – הפכו למרכיב מרכזי ב[[w:גאופוליטיקה|גאופוליטיקה]] של המפרץ." * "המהפכה האסלאמית באיראן הייתה ללא ספק אירוע מכונן בעיצובו של סדר גאופוליטי חדש במפרץ הפרסי." * "כמו במשטרים מהפכניים אחרים נאלץ המשטר האסלאמי באיראן לחרוג מן הדוקטרינה המקורית ולאמץ גישות פרגמטיות." * "שאלת חתירתה של איראן למעמד הגמוני במקביל לאתגרים בשדות הכלכלה והחברה מבית, ולנוכח הפולמוס המתחדד בשורות ההנהגה האיראנית." * "לאורך ההיסטוריה לא נשלטה תימן כיחידה מדינית אחת אלא לעתים רחוקות." * "מאות שנים של שליטה קולוניאלית הפכו את הדרום והצפון לשונים מאד זה מזה." * "סיפורה של תימן הוא גם סיפור דעיכתן של אידאות מהפכניות וניצחונן של הזיקות המסורתיות ושל הדפוסים הטרום־מהפכניים." ==קישורים חיצוניים== {{מיזמים|ויקיפדיה=עוזי רבי}} {{מיון רגיל:רבי, עוזי}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] 7on20c6dr9ig2ldjjchsj93bkpgq1e2 14 17564 241272 184387 2026-10-19T23:15:57Z קליאו 9676 241272 wikitext text/x-wiki {{כותרת קטגוריה|ציטוט|מזרחנים ישראלים}} [[קטגוריה:מזרחנים|ישראלים]] [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] 8gfin4628kngamq7c3mtd49qzz8sa1w 0 20288 241248 237411 2026-10-19T17:05:15Z קליאו 9676 עריכה 241248 wikitext text/x-wiki [[קובץ:JohannesPaulII.jpg||ממוזער|200p|יוחנן פאולוס השני, 1993‏]] '''[[W:יוחנן פאולוס השני|יוחנן פאולוס השני]]''' (ב[[לטינית]]: '''Ioannes Paulus II''';{{כ}} 18 במאי 1920 – 2 באפריל 2005), נולד בשם '''קרול יוּזף ווֹיטילה''' (בפולנית: '''Karol Józef Wojtyła''') היה ה[[אפיפיור]] בשנים 1978–2005. {{מפריד}} * "[[לב]] סגור יהיה ה[[כלא]] הגרוע ביותר." * "האמונות השונות יכולות לחיות ביחד, באחווה ובהרמוניה." * היהודים הם אחינו האהובים, ובמדה מסוימת, אחינו הבכורים." * "האדם אינו יכול לחיות בלי [[אהבה]]. הוא אינו יכול להיות רק לעצמו, וחייו חסרי משמעות אם אינו מכיר אהבה, אם אינו נתקל בה, אם אינו חווה אותה, אם אינו מנכס אותה לעצמו איכשהו, ואם אינו מפגין אותה באופן פעיל לאחרים." * "אי אפשר לבנות אהבה בין גבר לאישה ללא הקרבה." * "לא ניתן להשיג צדק חברתי ב[[אלימות]]. אלימות מחסלת את מה שהיא מתכוונת להשיג." * "ניהיליזם, פרט לעובדה שהוא מתנגש עם הדרישות ותוכנן של דברי האל, הוא הכחשה של האנושיות ועצם זהותו של ה[[אדם]]." * "כל העושר הזה של התגלות עצמית של [[אלוהים]], המהווה את מורשת הברית הישנה והחדשה, נדחה למעשה הצידה ב[[אסלאם]]. לאלוהי [[הקוראן]] ניתנו כמה מהשמות היפים ביותר הידועים לשפה האנושית, אך בסופו של דבר הוא אלוהים שמעבר לעולם." * "אני זוכר את בית הספר שלי ב[[w:ודוביצה|וודוביצה]], שם לפחות רבע מחבריי לכיתה היו [[יהודים]]... יש לי תמונה חיה של התלמידים היהודים הולכים לבית הכנסת מאחורי בית הספר בשבתות. קתולים ויהודים היו מאוחדים באמונה המשותפת של [[תפילה]] לאותו אלוהים. למרות הבדלי השפה, התפילות בכנסייה ובבית הכנסת התבססו במידה רבה על אותם טקסטים." [[קטגוריה:אפיפיורים]] [[קטגוריה:פולנים]] ehkqi9y17b4l85ux7j3m8lhb1b4atjb 241249 241248 2026-10-19T17:05:32Z קליאו 9676 241249 wikitext text/x-wiki [[קובץ:JohannesPaulII.jpg||ממוזער|200p|יוחנן פאולוס השני, 1993‏]] '''[[W:יוחנן פאולוס השני|יוחנן פאולוס השני]]''' (ב[[לטינית]]: '''Ioannes Paulus II''';{{כ}} 18 במאי 1920 – 2 באפריל 2005), נולד בשם '''קרול יוּזף ווֹיטילה''' (בפולנית: '''Karol Józef Wojtyła''') היה ה[[אפיפיור]] בשנים 1978–2005. {{מפריד}} * "[[לב]] סגור יהיה ה[[כלא]] הגרוע ביותר." * "האמונות השונות יכולות לחיות ביחד, באחווה ובהרמוניה." * "היהודים הם אחינו האהובים, ובמדה מסוימת, אחינו הבכורים." * "האדם אינו יכול לחיות בלי [[אהבה]]. הוא אינו יכול להיות רק לעצמו, וחייו חסרי משמעות אם אינו מכיר אהבה, אם אינו נתקל בה, אם אינו חווה אותה, אם אינו מנכס אותה לעצמו איכשהו, ואם אינו מפגין אותה באופן פעיל לאחרים." * "אי אפשר לבנות אהבה בין גבר לאישה ללא הקרבה." * "לא ניתן להשיג צדק חברתי ב[[אלימות]]. אלימות מחסלת את מה שהיא מתכוונת להשיג." * "ניהיליזם, פרט לעובדה שהוא מתנגש עם הדרישות ותוכנן של דברי האל, הוא הכחשה של האנושיות ועצם זהותו של ה[[אדם]]." * "כל העושר הזה של התגלות עצמית של [[אלוהים]], המהווה את מורשת הברית הישנה והחדשה, נדחה למעשה הצידה ב[[אסלאם]]. לאלוהי [[הקוראן]] ניתנו כמה מהשמות היפים ביותר הידועים לשפה האנושית, אך בסופו של דבר הוא אלוהים שמעבר לעולם." * "אני זוכר את בית הספר שלי ב[[w:ודוביצה|וודוביצה]], שם לפחות רבע מחבריי לכיתה היו [[יהודים]]... יש לי תמונה חיה של התלמידים היהודים הולכים לבית הכנסת מאחורי בית הספר בשבתות. קתולים ויהודים היו מאוחדים באמונה המשותפת של [[תפילה]] לאותו אלוהים. למרות הבדלי השפה, התפילות בכנסייה ובבית הכנסת התבססו במידה רבה על אותם טקסטים." [[קטגוריה:אפיפיורים]] [[קטגוריה:פולנים]] 37xjro23un1upk6bjmvsh12dxtcfip5 0 30178 241245 241221 2026-10-19T14:04:56Z The duke 6430 /* כללי */ הרחבה 241245 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), מאי 1970 * "כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 19 בינואר 1973 * "אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות." ~ במגזין "הצופה" מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003. == גיוון == * "אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם." ~ מתוך מאמר במגזין "דעה" (Barn), יולי 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 * "העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 19 בינואר 1973 == מחשבים == * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 23 ביולי 1969 * "מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 23 ביולי 1969 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == נאמר עליו == * "הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק." ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו "אנשיו של דויד איוון" (Pobol Dafydd Iwan), הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125. * "אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו." ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין]. * "נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס." ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר "הדגל החדש", פרק 35, דצמבר 2005. * "מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית." ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל"היום האחרון" (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976. * "הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה." [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר "קרב השפה" (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025. * "פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'..." ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006. == קישורים חיצוניים == * [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] 4gv4twfd4of8lzjkxeilppuqp0hh9gc 241246 241245 2026-10-19T14:32:27Z The duke 6430 /* כללי */ 241246 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]] '''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית. == כללי == * "יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל." ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969 * "כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]]." ~ במאמר במגזין "הדגל" (Y Faner), 10 בספטמבר 1964 * "אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), מאי 1970 * "כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 19 בינואר 1973 * "אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות." ~ במגזין "הצופה" מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003. * "בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), אוגוסט 1970 == גיוון == * "אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם." ~ מתוך מאמר במגזין "דעה" (Barn), יולי 1969 * "הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות." ~ מתוך הספר "ברכות שמחות" לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977 * "העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 19 בינואר 1973 == מחשבים == * "לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים." ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969 * "בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 23 ביולי 1969 * "מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי." ~ מתוך הטור השבועי "הערות מדעיות" בעיתון "הוולשים" (Y Cymro), 23 ביולי 1969 == וולשיות ובריטיות == * "ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית." ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין "דעה" (Barn), אוגוסט 1963 * "בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|"העמק הוולשי" הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]" (Oni enillir y fro Gymraeg") במגזין "הוולשים" (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964 * "אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]]." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]" במגזין "הדגל" (Y Faner), 12 בנובמבר 1964 * "הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין." ~ מתוך המאמר "[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]" (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין "הדגל" (Y Faner), 21 באוקטובר 1965 * "המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?" ~ 28 בינואר 1969 * "אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם." ~ מתוך המאמר "שלושת הנתיבים" (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969 * "הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד." ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969. * "בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי "אינה אלא" לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}" ~ 19 בנובמבר 1969 * האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|"ווגים" הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?" ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970. == מתוך יצירותיו == * "כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "פראטוליש היאנג פרפצ'קי." ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 * "החיים הם [[אירוניה]] אינסופית." ~ מתוך הספר "היום האחרון" (Y Dydd Olaf), 1968 == נאמר עליו == * "הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק." ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו "אנשיו של דויד איוון" (Pobol Dafydd Iwan), הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125. * "אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו." ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין]. * "נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס." ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר "הדגל החדש", פרק 35, דצמבר 2005. * "מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית." ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל"היום האחרון" (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976. * "הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה." [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר "קרב השפה" (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025. * "פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'..." ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006. == קישורים חיצוניים == * [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.] == הערות שוליים == {{הערות שוליים}} {{מיון רגיל:אוויין, אוויין}} [[קטגוריה:סופרים בריטים]] [[קטגוריה:ולשים]] qmi0xlmky501n7zdqygxt48jnr1edyq 0 30269 241247 2026-10-19T14:37:22Z ~2026-42575-38 27560 יצירת דף עם התוכן "{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אגן הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, יוון ורומא – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "למרות שנהוג לחשוב שהרימון הוא אחד שלנו, הוא התחיל את הקר..." 241247 wikitext text/x-wiki {{כותרת נושא|ויקיפדיה=אגן הים התיכון}} * "אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. ישראל, יוון ורומא – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם." ~ [[דוד בן-גוריון]] * "למרות שנהוג לחשוב שהרימון הוא אחד שלנו, הוא התחיל את הקריירה לפני אלפי שנים אצל הפרסים, ורק משם עבר לארצות אגן הים התיכון." ~ [[פיליס גלזר]] * "היכן עוד באגן הים התיכון צעדו פילוסופים ותלמידי רטוריקה שכם אל שכם לצד רוצחים בהסתערות חזיתית לעבר האויב?" ~ [[ויקטור דייוויס הנסון]], "[[ניצחון המערב]]" 79981qst25btdc8f12uk0uxn3p3qw0u 0 30270 241250 2026-10-19T17:08:23Z קליאו 9676 דף חדש 241250 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומס הובס]]. '[[לויתן]]' * ״חזרה אל הטבע !" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'ן ז'ק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו . במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, יד נעלמה מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית']], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד : אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם ( גם אם קשה להכריע בעניינן ), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר ש לכל אחד יש טעם משלו.״ ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * ״הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן : פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי.״ ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות . המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'רלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], 'המדע העליז' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 0895wn6l0s0imis5b0lkd5p26rqt7dj 241251 241250 2026-10-19T17:08:46Z קליאו 9676 241251 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומס הובס]]. '[[לויתן]]' * ״חזרה אל הטבע !" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'ן ז'ק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו . במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, יד נעלמה מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית']], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד : אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם ( גם אם קשה להכריע בעניינן ), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר ש לכל אחד יש טעם משלו.״ ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * ״הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן : פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי.״ ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות . המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], 'המדע העליז' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 8je7qjh8wo2cs0qh8wbm6khqsurzwv3 241252 241251 2026-10-19T17:10:26Z קליאו 9676 241252 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומאס הובס]]. '[[לוויתן]]' * ״חזרה אל הטבע !" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'ן ז'ק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו . במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, יד נעלמה מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית]], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד : אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם ( גם אם קשה להכריע בעניינן ), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר ש לכל אחד יש טעם משלו.״ ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * ״הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן : פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי.״ ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות . המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[W:לודוויג פוירבך|לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], 'המדע העליז' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 3yps49edwrl9j20b17mqgwxwkv0gx9t 241253 241252 2026-10-19T17:11:56Z קליאו 9676 241253 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומאס הובס]]. '[[לוויתן]]' * ״חזרה אל הטבע!" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו . במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, יד נעלמה מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית]], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד : אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם ( גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר ש לכל אחד יש טעם משלו.״ ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * ״הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן : פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי.״ ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות . המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[W:לודוויג פוירבך|לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], 'המדע העליז' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] r52u39a3tialrpcv0s0puzvcgmh6w96 241254 241253 2026-10-19T17:12:39Z קליאו 9676 /* 12 המשפטים */ 241254 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומאס הובס]]. '[[לווייתן (ספר)|לווייתן]]' * ״חזרה אל הטבע!" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו . במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, יד נעלמה מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית]], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד : אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם ( גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר ש לכל אחד יש טעם משלו.״ ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * ״הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן : פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי.״ ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות . המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[W:לודוויג פוירבך|לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], 'המדע העליז' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 7u39o8olflr9ndu1b0hwdi4hnxl9cnx 241255 241254 2026-10-19T17:15:34Z קליאו 9676 241255 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומאס הובס]]. '[[לווייתן (ספר)|לווייתן]]' * ״חזרה אל הטבע!" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו. במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, יד נעלמה מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית]], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו." ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * "הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן: פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי." ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות. המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[W:לודוויג פוירבך|לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], '[[המדע העליז]]' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] baopq4s89eftiiln6enyl8wd4u4eztw 241260 241255 2026-10-19T17:25:04Z קליאו 9676 /* 12 המשפטים */ 241260 wikitext text/x-wiki '''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית. ==כללי== * "יש משפטים שמשנים את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם." * "כפי שדמויות ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים." ==12 המשפטים== * ״והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות." ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה' * ״ידע אנושי וכוח אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה." ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום' * ״ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת — אני חושב, משמע אני קיים — היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.״ ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה' * "מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא מלחמה — ויותר מזאת : מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד." ~ [[תומאס הובס]]. '[[לווייתן (ספר)|לווייתן]]' * ״חזרה אל הטבע!" ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו * "כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו. במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, [[W:היד הנעלמה|יד נעלמה]] מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו." ~ [[אדם סמית]], 'עושר העמים' * "אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע לטעם גורסת ש לכל אחד יש טעם משלו , והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד — נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו." ~ [[עמנואל קאנט|קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט' * "הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן: פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי." ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות' * "המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים לדם, והדם נהפך ללב ולמוח, מחשבות ולדעות. המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל." ~ [[W:לודוויג פוירבך|לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה' * ״אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית." ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית' * "כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים." ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]' * אלוהים מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?" ~ [[פרידריך ניטשה]], '[[המדע העליז]]' [[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]] 328u21s3w3viyio2u8yipttfypd3ew6 0 30271 241261 2026-10-19T22:57:57Z קליאו 9676 דף חדש 241261 wikitext text/x-wiki '''אורי שטנדל''' הוא מזרחן, עורך דין וסופר ישראלי. {{מפריד}} * "הנצחון במלחמת סיני היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת ישראל שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם צרפת ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני למלחמת ששת הימים עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} {{מיון רגיל: עורכי דין ישראלים]] dvf08ouh7mghe0fu9mmtjfod3moes3q 241262 241261 2026-10-19T22:58:43Z קליאו 9676 241262 wikitext text/x-wiki '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת ישראל שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם צרפת ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} {{מיון רגיל: עורכי דין ישראלים]] 1vynh3tbjrn5e1wdiw29b9as0ozie24 241263 241262 2026-10-19T23:00:51Z קליאו 9676 241263 wikitext text/x-wiki '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם צרפת ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] j20uvoihisjcuyy47oxlh6n37w9p74y 241264 241263 2026-10-19T23:01:03Z קליאו 9676 241264 wikitext text/x-wiki '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם צרפת ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] pme99h8ohk2w2fm0th7a3knnryanem1 241265 241264 2026-10-19T23:02:42Z קליאו 9676 241265 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אורי שטנדל, 2017]] '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם צרפת ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:חוקרים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] dz4ipg51pzjv9bil0brunhrqqpfg06t 241266 241265 2026-10-19T23:05:50Z קליאו 9676 241266 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אורי שטנדל, 2017]] '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם [[צרפת]] ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] sluoure36053y8siefo2sh0tvag3qqa 241267 241266 2026-10-19T23:07:05Z קליאו 9676 241267 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אורי שטנדל, 2017]] '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם [[צרפת]] ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." * "הצ'רקסים ב[[ישראל]] מהווים מיעוט לאומי בעל צביון מקורי, השואף להבליט תווי יחודו, ובאותה עת עצמה ניכרת בו מגמה ברורה להשתלב בהתפתחותה הכללית של המדינה, בלא חייץ, מתוך התערות, שאין עמה התבוללות." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] 5mrtcve5ktabj0r1towfnup9ubddbdv 241268 241267 2026-10-19T23:08:41Z קליאו 9676 241268 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אורי שטנדל, 2017]] '''[[W:אורי שטנדל|אורי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, עורך דין וסופר [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת-חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם [[צרפת]] ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." * "הצ'רקסים ב[[ישראל]] מהווים מיעוט לאומי בעל צביון מקורי, השואף להבליט תווי יחודו, ובאותה עת עצמה ניכרת בו מגמה ברורה להשתלב בהתפתחותה הכללית של המדינה, בלא חייץ, מתוך התערות, שאין עמה התבוללות." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] gxf503mb67zlt0v8mtxw6vlay9oc0sy 241269 241268 2026-10-19T23:10:12Z קליאו 9676 241269 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אוֹרי שטנדל, 2017]] '''[[W:אורי שטנדל|אוֹרי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, סופר ועורך דין [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת־חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם [[צרפת]] ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כפלשתינאים; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." * "הצ'רקסים ב[[ישראל]] מהווים מיעוט לאומי בעל צביון מקורי, השואף להבליט תווי יחודו, ובאותה עת עצמה ניכרת בו מגמה ברורה להשתלב בהתפתחותה הכללית של המדינה, בלא חייץ, מתוך התערות, שאין עמה התבוללות." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] om2gkaeq3o8coyab47paiwntbyq57sc 241270 241269 2026-10-19T23:11:15Z קליאו 9676 241270 wikitext text/x-wiki [[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אוֹרי שטנדל, 2017]] '''[[W:אורי שטנדל|אוֹרי שטנדל]]''' (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, סופר ועורך דין [[ישראלי]]. {{מפריד}} * "הנצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת־חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם [[צרפת]] ובריטניה." * "פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כ[[פלסטינים|פלשתינאים]]; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם." * "הצ'רקסים ב[[ישראל]] מהווים מיעוט לאומי בעל צביון מקורי, השואף להבליט תווי יחודו, ובאותה עת עצמה ניכרת בו מגמה ברורה להשתלב בהתפתחותה הכללית של המדינה, בלא חייץ, מתוך התערות, שאין עמה התבוללות." {{מיון רגיל:שטנדל, אורי}} [[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]] [[קטגוריה:סופרים ישראלים]] [[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]] 2jclu7kt9isfrkiqbop8309kfe2pxmj