פתגמים סיניים

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיציטוט</sitename>
    <dbname>hewikiquote</dbname>
    <base>https://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.24</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיציטוט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="100" case="first-letter">פורטל</namespace>
      <namespace key="101" case="first-letter">שיחת פורטל</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>פתגמים סיניים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>406</id>
    <revision>
      <id>241318</id>
      <parentid>237762</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:56:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* עצות לחיים */</comment>
      <origin>241318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45552" sha1="5ldssz91t018hybxss77q9naasmment" xml:space="preserve">[[קובץ:20090529 Great Wall 8185.jpg|שמאל|ממוזער|260 פיקסלים|&quot;למדת – שכחת, ראית – זכרת, עשית – ידעת.&quot;]]
{{כותרת פתגמים|שפה=סינית|אינדקס=סיניים}}

==תובנות על העולם==
* '''&quot;שלושים השנים הראשונות עוברות ללא יכולת להתעורר; שלושים השנים הבאות - ללא יכולת להירדם.&quot;'''
** בסינית: 前三十年睡不醒，后三十年睡不着
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני.
* '''&quot;למי שיודע להסתפק במועט יהיו תמיד כל צרכיו.&quot;'''
** בסינית: 故知足之足，常足矣
** מילולית: &quot;לפיכך ההסתפקות המודעת היא ההסתפקות הקבועה.&quot;
** מקור הציטוט: &quot;[[w:דאו דה ג'ינג|דאו דה ג'ינג]]&quot; [https://ctext.org/dao-de-jing#n11637 פיסקה 46 בחלוקת ctext].
* '''&quot;מי שמבין אותך, גם אם הוא נמצא בקצה [[עולם]] הוא כמו שכנך&quot;'''
** בסינית: 海內存知己，天涯若比鄰
** מילולית: אם בגבולות הימים יש מי שמכיר אותך, הרי קצה השמיים כמו שכן קרוב.
** מקור הציטוט: שורה משיר של משורר שושלת טאנג, 王勃 וָאנְג בּוֹ, המופיע באוסף 唐詩三百首 &quot;שלוש מאות שירים מתקופת טאנג&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=en&amp;chapter=820428 פיסקה 1099 באתר ctext].

* '''&quot;מי שיש לו כינים רבות מפסיק להתגרד. מי שיש לו הרבה חובות מפסיק להצטער.&quot;'''
** בסינית: 虱多不痒，债多不愁
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני עתיק, מתועד באוסף 楹聯叢話全編 &quot;האוגדן השלם של מקבץ דברים על צימודי עמודים&quot; מן המאה ה-19, כרך 8 של החלק 巧對錄, [https://ctext.org/wiki.pl?if=en&amp;chapter=894303#p9 פיסקה 8 באתר ctext].

* '''&quot;כשמציירים את עורו המצויר של נמר מציירים את עורו אך קשה לצייר את עצמותיו, כשמכירים אדם מכירים את פניו אך קשה להכיר את לבו.&quot;'''
** בסינית: 畫虎畫皮難畫骨，知人知面不知心
** מקור הציטוט: 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext]. שני חלקי המשפט קיימים גם בטקסטים קודמים, אך לא ביחד.

* '''&quot;בשיחה על הכרית במיטה הכלה מקבלת תשע מתוך עשר ממה שהיא דורשת.&quot;'''
** בסינית: 娇妻唤做枕边灵，十事商量九事成
** מילולית: אישה מטופחת נחשבת הנשמה שלצד הכרית, מעשרה דברים שידובר בם תשעה דברים יושלמו.
** מקור הציטוט: 喻世明言 &quot;[[w:en:Stories Old and New|מילים רהוטות לתיאור העולם]]&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=412404#p39 כרך 38 בחלוקת ctext].

* '''&quot;ככל שהרגשות רחוקים יותר, רבים יותר הנימוסים.&quot;'''
** בסינית: 夫禮者，忠信之薄
** מילולית: כי הטקסיות היא הצטמצמות הנאמנות והכנות.
** מקור הציטוט: גירסת תרגום מערבי של &quot;[[w:דאו דה ג'ינג|דאו דה ג'ינג]]&quot; [https://ctext.org/dao-de-jing?searchu=%E5%A4%AB%E7%A6%AE%E8%80%85&amp;searchmode=showall#n11629 פרק 38 בחלוקת ctext].

* '''&quot;אין זה משום שהבאר עמוקה מדי, אלא בגלל שהחבל קצר.&quot;'''
** בסינית: 短綆不可以汲深井之泉
** מילולית: חבל קצר לא יוכל לשמש לשאיבת מים מפיה של באר עמוקה.
** מקור הציטוט: גירסת תרגום מערבי של &quot;[[w:שו'ן קואנג|שו'ן דזה]]&quot;, בפרק 榮辱 &quot;כבוד ובושה&quot; [https://ctext.org/xunzi/rong-ru?searchu=%E7%9F%AD%E7%B6%86%E4%B8%8D%E5%8F%AF&amp;searchmode=showall#n12300 פיסקה 11 בחלוקת ctext].

* '''&quot;יוצר פסלי אלילים לעולם אינו עובד אלילים.&quot;'''
** בסינית: 做神像的人不拜神
** מילולית: אדם היוצר דמות אל לא יסגוד לאל.
** מקור הציטוט: פתגם עממי, לא מגיע מהספרות הקלאסית.

* '''&quot;כאשר קיימות זהירות ושנינות אנו רואים מיד את לידתה של הצביעות.&quot;'''
** בסינית: 智慧出，有大偽
** מילולית: יצאו החוכמה והפיקחות, והנה צביעות גדולה.
** מקור הציטוט: &quot;[[w:דאו דה ג'ינג|דאו דה ג'ינג]]&quot; [https://ctext.org/dao-de-jing#n11609 פיסקה 18 בחלוקת ctext].

* '''&quot;הזדמנות טובה מגיעה לעתים רחוקות, וקל לאבדה.&quot;'''
** בסינית: 時難得而易失
** מילולית: את התזמון קשה להשיג אך קל לאבד.
** מקור הציטוט: &quot;[[w:רשומות ההיסטוריון|רשומות ההיסטוריון]]&quot; בביוגרפיית 淮陰侯 (מרקיז חְווָאי-יִין) [https://ctext.org/shiji/huai-yin-hou-lie-zhuan/zh#n8241 פיסקה 20 באתר ctext].

* '''&quot;יהלום פגום שווה יותר מאשר אבן חצץ מושלמת.&quot;'''
** בסינית: 宁为有瑕玉，莫作无瑕石
** מילולית: &quot;עדיף להיות ג'ייד עם פגם ולא להיות אבן נטולת פגמים.&quot;
** מקור הציטוט: הקדמת הספר 文毅集 של [[w:en:Xie Jin|שיה ג'ין]] פיסקה 3 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=50284&amp;page=29 עמ' 29 בצילום הספר בctext], כמו גם הספר 罪惟錄 כרך 38 הביוגרפיה של אותו [[w:en:Xie Jin|שיה ג'ין]] [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=16421&amp;page=8 עמ' 8 בצילום הספר בctext].

* '''&quot;פה של כלב לא יוציא שנהבים.&quot;'''
** בסינית: 狗嘴裡吐不出象牙
** משמעות: מי שנוהג לדבר בגסות ישיג רק תגובות גסות.
** מקור הציטוט: פתגם עממי המופיע בין היתר בספר &quot;[[w:חלום החדר האדום|חלום החדר האדום]]&quot; פרק 42 [https://ctext.org/hongloumeng/ch42#n104768 פיסקה 26 בחלוקת ctext].

* '''&quot;מים יכולים להחזיק את הסירה, אבל יכולים גם להטביע אותה.&quot;'''
** בסינית: 水則載舟，水則覆舟
** מילולית: מים מחזיקים סירה, מים הופכים סירה.
** מקור הציטוט: הספר &quot;[[w:שו'ן קואנג|שו'ן דזה]]&quot; פרק 王制  [https://ctext.org/text.pl?node=12374&amp;if=en פיסקה 5 בחלוקת ctext], שם מסופר שמדובר באמרה מסורתית שגם מסבירה שהאדון הוא סירה ופשוטי העם הם מים.

* '''&quot;עכבר נואש ינשוך חתול&quot;'''
** בסינית: 窮鼠齧狸
** מקור הציטוט: הגירסה העברית הכוללת שינוי משמעות של משפט &quot;[[w:en:Discourses on Salt and Iron|מאמרות המלח והברזל]]&quot;  בפרק 詔聖 &quot;הטפות לקיסר&quot; [https://ctext.org/text.pl?node=278935&amp;if=en&amp;searchu=%E7%AA%AE%E9%BC%A0%E9%BD%A7%E7%8B%B8&amp;searchmode=showall#n418595, פיסקה 4 בחלוקת ctext]. במקור המשפט הוא חלק מתיאור מדינה השרויה בתוהו, בה היאוש מביא למעשים קיצוניים, ובהתאם הביטוי הסיני מתייחס למסוכנות הנשקפת מאדם שנקלע למצב ללא מוצא. 

* '''&quot;כדי לעשות את הטוב אין די באלף יום, כדי לעשות את הרע די ביום אחד.&quot;'''
** בסינית: 為善千日不足，為惡一日有餘
** מילולית: כדי לעשות את הטוב אין די באלף יום, כדי לעשות את הרע יום אחד הוא יותר מדי.
** מקור הציטוט: גירסה על משפט מן &quot;המסע למערב&quot; [https://ctext.org/xiyouji/ch28/zh#n94368 פרק 28 פיסקה 10 בחלוקת ctext] שם הוא מופיע בצורה 千日行善，善猶不足；一日行惡，惡自有餘 &quot;אלף יום בדרך הטוב, הטוב לא יספיק. יום אחד בדרך הרע, והרע יהיה מוגזם&quot;. גירסה מוקדמת יותר שבה הפתיחה היא  終身為善 &quot;אם כל חייו יעשה טוב&quot; נמצאת בספר &quot;[[w:en:Zhenyuan Miaodao Yaolue|真元妙道要略]]&quot; (עקרונות הדרך המסתורית של הראשית האמיתית) מן המאה ה-14 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=523440 פיסקה 23 בחלוקת ctext], שם הפתגם מיוחס למצביא [[w:en:ma yuan|מָה יְוֵּ'אן]] מן המאה הראשונה לספירה.

* '''&quot;שיטה קבועה איננה שיטה.&quot;'''
** משמעות: שיטה צריכה להיות גמישה כדי להשיג את התוצאה הרצויה.
** בסינית: 法無定法
** מקור הציטוט: [[w:明儒學案|明儒學案]] &quot;המקרים המלומדים של הקונפוציאנים של מינג&quot; [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=640762 פיסקה 30 בחלוקת ctext].

* '''&quot;הדג רואה תמיד את הפיתיון ולא את הרשת.&quot;'''
** בסינית: 魚見餌不見鉤
** מילולית: דג רואה את הפתיון ולא רואה את הקרס.
** מקור הציטוט: הספר 呻吟語 &quot;דברי אנחה&quot; של לו' קון (呂坤) מתקופת שושלת מינג. בפרק 養生, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=180576#p5 פיסקה 4 בחלוקת ctext].

==עצות לחיים==
[[קובץ: 20090530 Beijing Summer Palace 8467.jpg|ממוזער|260 פיקסלים]]
* '''&quot;איש לא יכעס עליך לעולם בהיותך מנומס יותר מדי.&quot;'''
** בסינית: 礼多人不怪
** מילולית: כשהטקסיות רבה אנשים לא יתמהו
** מקור הציטוט: פתגם עממי מסורתי. מופיע בין היתר בספר 官場現形記 [[w:en:Officialdom Unmasked|רשומות דמותה של הפקידות]]&quot; פרק 31 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=98196&amp;remap=gb פיסקה 7 בחלוקת ctext].

* '''&quot;בבואך להכות כלב ברר תחילה מי אדוניו.&quot;'''
** בסינית: 打狗看主人
** מקור הציטוט: פתגם סיני מסורתי עתיק. מתועד לראשונה בתצורה 打狗也看主人面 &quot;גם כשתכו כלב הביטו בפני אדוניו&quot; בספר [[w:Jin Ping Mei|金瓶梅]] &quot;ענף השזיף באגרטל זהב&quot; פרק 79, [https://ctext.org/jinpingmei/ch79#n102780 פיסקה 7  בחלוקת ctext].

* '''&quot;אנו יכולים לרפא מכת חרב, אך לא מהלומה של הלשון.&quot;'''
** בסינית: 刀疮易好，恶语难消
** מילולית: מכת חרב קל להיטיב, מילים רעות קשה להפיג
** מקור הציטוט: מתוך הספר 明心寶鑑 &quot;מראת אוצר ללב בהיר&quot; פרק 18 המאמר 言语 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=467554&amp;remap=gb פיסקה 5 בחלוקת ctext].

* '''&quot;חפור את הבאר לפני שתהיה צמא.&quot;'''
** בסינית: 臨渴掘井，悔之何及
** מילולית: להיות צמא ואז לחפור באר, זה יכול להיות מצער להחריד.
** מקור הציטוט: הספר 封神演義 &quot;הרומן ההיסטורי של הענקת האלוהות&quot; בפרק 晁田兵探西岐事 [https://ctext.org פיסקה 2 בחלוקת ctext].

* '''&quot;גם מסע בן אלף מייל, מתחיל בצעד אחד.&quot;'''
** בסינית: 千里之行，始於足下
** מקור הציטוט: &quot;[[w:דאו דה ג'ינג|דאו דה ג'ינג]]&quot; [https://ctext.org/dao-de-jing#n11655 פיסקה 64 בחלוקת ctext].

* '''&quot;עשה את הטוב וקצרת טובה; עשה את הרע וקצרת רעה.&quot;'''
** בסינית: 善有善报，恶有恶报
** מילולית: לטוב יש גמול טוב, לרע יש גמול רע.
** מקור הציטוט: פתגם בודהיסטי ועממי סיני. מופיע באסופת הפתגמים [[w:zh:增广昔时贤文|增广昔时贤]] &quot;מאמרי מוסר המורחב&quot; [https://zh.wikisource.org/zh-hans/%E5%A2%9E%E5%BB%A3%E6%98%94%E6%99%82%E8%B3%A2%E6%96%87#%E4%B8%8B%E9%9B%86 אסופה שניה פתגם 219].

* '''&quot;אל נא תעסיק משרתות יפות.&quot;'''
** בסינית: 婢美 ，非闺房之福
** מילולית: יופי שפחות ופינוק פילגשים אינם משמחים במגורי הנשים.
** מקור הציטוט: הספר 朱子家訓 &quot;משלי משפחת החכם ג'ו&quot;) [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=438832&amp;remap=gb פיסקה 8 לפי חלוקת ctext].

* '''&quot;אל תפתח עסק אלא אם כן אתה אוהב לחייך.&quot;'''
** בסינית: 人无笑脸莫开店
** מילולית: אדם ללא פנים מחייכות שלא יפתח חנות
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני מסורתי. מופיע, למשל, ב[https://www.gsdfszw.org.cn/zhy/gssjzxynj/dssjtsycz/201707/P020170705647416465941.pdf רשומות עסקי הטבק של גאנסו, עמ' 200].

* '''&quot;כל דור יקצור את מה שזרע קודמו.&quot;'''
** בסינית: 前人栽樹，後人乘涼
** מילולית: אנשי קדם נטעו עצים, הבאים אחריהם ישבו בצל.
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני מסורתי. מופיע בספר 黄绣球 &quot;חְוָאנְג שְׂיוֹ'צְ'יוֹ&quot; פרק 1 [https://ctext.org/wiki.pl?if=en&amp;chapter=347260&amp;remap=gb פיסקה 6 בחלוקת ctext].

* '''&quot;את התנהגותו של סוס לא לומדים ביום.&quot;'''
** בסינית: 路遙知馬力，日久見人心
** מילולית: לאורך הדרך תדע את כוחו של סוס, לאורך הזמן תראה את לבו של אדם.
** מקור הציטוט: 事林廣記 [[w:en:Shilin Guangji|הרשומות הנרחבות של יער העניינים]] חלק 2 [https://ctext.org/library.pl?if=gb&amp;file=98253&amp;page=71 פיסקה 9 בחלוקת ctext].

* '''&quot;יותר מדי דבק אינו מדביק; יותר מדי סוכר אינו ממתיק.&quot;'''
** בסינית: 胶多不粘，话多不甜
** מילולית: דבק רב אינו מדביק, מילים רבות אינן מתוקות.
** מקור הציטוט: פתגם סיני עממי. [https://www.peds.gov.cn/zx_nr.asp?id=5722 מתועד על ידי המפלגה הקומוניסטית בסין כפתגם] ממחוז [[w:en:Zhenyuan Yi, Hani and Lahu Autonomous County|ג'ניואן]]. השינוי מ&quot;מילים&quot; ל&quot;סוכר&quot; בתרגום נובע מהמילה האחרונה שמשמעה &quot;מתוק&quot; אך כשמדובר במילים משמשת במובן &quot;נעים לאוזן&quot;.

*'''&quot;בבוקר אכול טוב, בצהריים אכול לשובע, בערב אכול מעט.&quot;'''
** בסינית: 早吃好，午吃饱，晚吃少
** מקור הפתגם: פתגם סיני מודרני, על בסיס רעיונות מהרפואה המסורתית, שנעשה נפוץ בחינוך לבריאות בסין. דוגמה לרעיונות הבסיס ניתן למצוא בספר 千金翼方 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=647953&amp;remap=gb מגילה 12 פיסקה 3 בחלוקת ctext] שם נמצא המשפט 夜饱损一日之寿 &quot;קיבה מלאה בלילה מקצרת את החיים ביום אחד.&quot;

* '''&quot;הסתר בשרוולך את זרועך השבורה.&quot;'''
** בסינית: 胳膊折了，往袖子里藏
** מילולית: את הזרוע השבורה מסתירים בשרוול.
** מקבילה בעברית: את הכביסה המלוכלכת מכבסים בבית.
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני מסורתי. מופיע בספר &quot;[[w:חלום החדר האדום|חלום החדר האדום]]&quot; [https://ctext.org/hongloumeng/ch7/zh פרק 7 פיסקה 29 בחלוקת אתר ctext] שם הוא משמש כביקורת  על הסתרת מעשים רעים.

* '''&quot;אל נא תדאגו למי שהולך באטיות, אלא למי שחדל מללכת.&quot;'''
** בסינית: 不怕慢，就怕站
** מילולית: אל תפחדו מהאיטיות, פחדו מן העצירה.
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני מסורתי. מופיע באסופת הפתגמים [[w:zh:增广昔时贤文|增广昔时贤]] &quot;מאמרי מוסר המורחב&quot; [https://zh.wikisource.org/zh-hans/%E5%A2%9E%E5%BB%A3%E6%98%94%E6%99%82%E8%B3%A2%E6%96%87#%E4%B8%8B%E9%9B%86 אסופה שניה פתגם 237].

* '''&quot;אם תרחיק לנדוד מביתך תאבד את שורשיך. אם תרבה להרוג תשכח מי אתה. אם תמות בקרב, חייך ישקעו באדמה כמו הגשם, בלי להותיר זכר. אם בזמן הזה תמצא אהבה, התקווה תצמח שוב מן האדמה ובלהט תפריח את ה[[חיים]].&quot;'''
** בסינית: 有人说，离家太远就会忘记故乡；杀人太多，就会忘记自己。在战场上死去，生命像雨水落入大地，毫无痕迹。如果那时候，你爱上了一个人，希望会从泥土中重新绽放，热烈的拥抱生命.
** מקור הפתגם: הסרט הסיני [[w:en:Mulan (2009 film)|מולאן]] מ-2009.

* '''&quot;מי שיצר את הבעיה יכול לפתור אותה.&quot;'''
** בסינית: 解鈴還須繫鈴人
** מילולית: מי שהתיר את הפעמון צריך להיות הבנאדם שיקשור אותו.
** מקור הציטוט: אמרה בודהיסטית קלאסית, מופיעה בפירוש ל[[w:en:Bequeathed Teachings Sutra|佛遺教經]] &quot;ספר תלמוד הבודהה&quot; פרק 1 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=254575 פיסקה 22 בחלוקת ctext].

* '''&quot;כשאדם עם רצון נבלם בדרך אחת, הוא יכול לנסות דרך אחרת.&quot;'''
** בסינית: 窮則變，變則通
** מילולית: עם המיצוי יש שינוי, עם השינוי יש יכולת לעבור.
** מקור הציטוט: תרגום פרשני נפוץ באנגלית ל&quot;[[w:אי צ'ינג|ספר התמורות (אי ג'ינג)]]&quot; חלק 繫辭下, [https://ctext.org/book-of-changes/xi-ci-xia#n46944 פיסקה 2 בחלוקת ctext].

* '''&quot;כשאנו צודקים אין לנו צורך להרים את קולנו.&quot;'''
** בסינית: 有理不在高聲
** מילולית: ההגיון לא נמצא בהרמת קול.
** מקור הציטוט: פתגם סיני עתיק ומסורתי. מופיע בין השאר בספר הזן 五燈會元 כרך 20 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=616305#p223 פיסקה 222 בחלוקת ctext].

* '''&quot;קרח בעובי מטר לא נוצר בין לילה.&quot;'''
** בסינית: 冰厚三尺，不是一日之寒.
** מילולית: &quot;קרח בעובי שלוש אצבעות הוא לא מיום אחד של קור.&quot;
** מקור הפתגם: [[w:en:Jin Ping Mei|金瓶梅 (ענף השזיף באגרטל זהב)]], פרק 92, [https://ctext.org/jinpingmei/ch92/zh#n103104 פיסקה 20 בחלוקת ctext]. ניסוח מוקדם יותר ב[[w:en:Lunheng|論衡 (מאזן דיונים)]], פרק 狀留, [https://ctext.org/lunheng/zhuang-liu/zh#n281210 פיסקה 9 בחלוקת ctext].

* '''&quot;אלה השותים מהמים אל להם לשכוח מי חפר את הבאר.&quot;'''
** בסינית: 飲流懷源
** מילולית: &quot;שותה מים יחשוב על הנביעה&quot;
** משמעות: חשוב לזכור את ההיסטוריה.
** מקור הפתגם: [https://www.shidianguji.com/en/book/SBCK123/chapter/1j73rp1qlc1mf_287?refreshId=1781002002829&amp;keywords=%E5%85%B6%E6%BA%90&amp;isSearchCurChapter=1 השיר 徵調曲 &quot;מנגינה בצליל ג'ה&quot;] מתוך הספר 周五声调曲 &quot;מנגינת הרמוניית חמשת הצלילים של ג'ואו&quot; מאת 庾信 [[w:en:yu xin|יו' שין]].

* '''&quot;במים צלולים מדי לא יישחו דגים.&quot;'''
** בסינית: 水至清则无鱼，人至察则无徒
** משמעות: טהרנות יתר מעקרת את העשיה.
** מקור הפתגם: זהו החצי הראשון מן המשפט 水至清则无鱼，人至察则无徒 &quot;מים המצטיינים בצלילות יחסרו דגים, אדם המצטיין באבחנה יחסר תלמידים&quot; מן הביוגרפיה של [[w:en:Dongfang Shuo|דוגנפנג שוו]] ב[[w:en:Book of Han|ספר האן]], [https://ctext.org/han-shu/dong-fang-shuo-zhuan/zhs#n66664 פיסקה 25 בחלוקת ctext].

* '''&quot;מי שינהג בי כהלכה יהיה המנהיג שלי. מי שינהג בי באכזריות יהיה האויב שלי.&quot;'''
** בסינית: 抚我则后，虐我则仇
** מקור הפתגם: 书经 [[w:הקלאסיקה של המסמכים|הקלאסיקה של המסמכים]], בפרק 周书 &quot;המסמכים של ג'ואו&quot;, 泰誓下 &quot;השבועה האדירה ב'&quot;, [https://ctext.org/shang-shu/great-declaration-iii/ens?searchu=%E6%92%AB%E6%88%91%E5%89%87%E5%90%8E&amp;searchmode=showall#n21252 פיסקה 3 בחלוקת ctext]. המשפט מצוטט גם על ידי אחד הפרשנים של &quot;אמנות המלחמה&quot; בפרשנות על פרק 七計, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=97660#p32 פיסקה 11 בחלוקת ctext].

* '''&quot;דע את עצמך ודע את אויבך, ולא תפסיד גם במאה קרבות.&quot;'''
** בסינית: 知彼知己，百战不殆
** מקור הפתגם: &quot;אמנות המלחמה&quot; של סון דזה, פרק 谋攻, [https://ctext.org/art-of-war/attack-by-stratagem/ens?searchu=%E7%9F%A5%E5%BD%BC%E7%9F%A5%E5%B7%B1&amp;searchmode=showall#n20929 פיסקה 6 בחלוקת ctext].
* '''&quot;אל תתגרה בגורל שלך.&quot;'''
** בסינית: 你别得寸进尺 &quot;אל תנהג כמישהו שמקבל אצבע ומתקדם רגל&quot; או 适可而止 &quot;כשתגיע להתאמה, עצור&quot;.
** מקור הפתגם: 得寸进尺 הוא ביטוי עממי, אם כי יש לו שורשים לשוניים ב&quot;ספר הדרך והסגולה&quot; פרק 69 וב戰國策 &quot;תוכניות המדינות הלוחמות&quot; פרק 秦策三.  הביטוי 适可而止 הוא פרשנות של [[w:ג'ו שי|ג'ו שי]] מן הספר 四书章句集注 &quot;אוסף הערות על המבנה הלשוני של ארבעת הספרים&quot; על מנהגי האכילה של קונפוציוס. פרק 乡党第十 [https://ctext.org/si-shu-zhang-ju-ji-zhu/xiang-dang-di-shi/zhs?searchu=%E9%80%82%E5%8F%AF%E8%80%8C%E6%AD%A2&amp;searchmode=showall#n89865 פיסקה 9 בחלוקת ctext].

==חינוך וחוכמה==
* '''&quot;מורים פותחים את הדלת. אתה נכנס בעצמך.&quot;'''
** בסינית: 師傅領進門，修行在個人
** מילולית: מורים מובילים אל הפתח, ההשקעה היא באחריות האדם.
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני ידוע מתחום אמנויות הלחימה, פורסם גם בספר 英雄大八义 מ1987.

* '''&quot;ספר מכיל בית של זהב.&quot;'''
** בסינית: 書中自有黃金屋
** מקור הציטוט: מתוך [[w:zh:勸學詩|zh:勸學詩]] &quot;שיר עידוד ללימודים&quot; מסוף שושלת סונג שמופיע ב古文眞寶 &quot;האוצר האמיתי של הספרות העתיקה&quot;.

* '''&quot;אדם יכול להיות חכם כל ימיו, וטיפש - בן רגע.&quot;'''
** בסינית: 聪明一世，糊涂一时
** מקור הציטוט: פתגם עממי סיני. מופיע בין השאר ב玉娇梨 &quot;[[w:enIu-Kiao-Li|אפרסק עדין כג'ייד]]&quot; בפרק 5 (穷秀才辞婚富贵女) [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;res=763355&amp;searchu=%E8%81%AA%E6%98%8E%E4%B8%80%E4%B8%96&amp;remap=gb פיסקה 32 בחלוקת אתר ctext].

* '''&quot;אוצר המדינה הוא בחכמיה.&quot;'''
** בסינית: 賢才國之寶也
** מילולית: הראויים והמוכשרים הם אוצר המדינה.
** מקור הציטוט:  &quot;[[w:en:History of Ming|ספר מינג]]&quot;, בפרק 志第四十七 תת פרק 選舉三, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;res=410835&amp;searchu=%E5%9B%BD%E4%B9%8B%E5%AE%9D%E4%B9%9F פיסקה 1 בחלוקת ctext]. &quot;ראוי-מוכשר&quot; הוא הביטוי הסיני המודרני ל&quot;גאון&quot;, וייתכן שמכאן השינוי בתרגום.

* '''&quot;ההכרה בבערותנו מצביעה על תבונתנו.&quot;'''
** בסינית: 知不知上
** מילולית: לדעת שאינך יודע - עילאי.
** מקור הציטוט: &quot;[[w:דאו דה ג'ינג|דאו דה ג'ינג]]&quot; [https://ctext.org/dao-de-jing?searchu=%E7%9F%A5%E4%B8%8D%E7%9F%A5%E4%B8%8A&amp;searchmode=showall#n11662 פיסקה 71 בחלוקת ctext].

* '''&quot;קרא רבבות ספרים, לך רבבות קילומטרים.&quot;'''
** סינית: 读万卷书,行万里路
** כתיב פונטי (פין-יין): Dú wàn juǎn shū, xíng wànlǐ lù.
** משמעות: כדאי לשלב צבירת ידע תיאורטי מן הספרים וידע מעשי מן השטח.
** מקור הפתגם: הספר 画禅室随笔 &quot;שירבוטים מחדר ציורי הזן&quot; [[s:zh:画禅室随笔/卷二|פיסקה ראשונה בפרק 画决]].

* '''&quot;קריאת רבבות ספרים אינה משתווה להליכת דרך של רבבות קילומטרים.&quot;'''
** סינית: 读万卷书不如行万里路
** כתיב פונטי (פין-יין): Dú wàn juǎn shū bùrú xíng wànlǐ lù.
** משמעות: התנסות מעשית מועילה יותר מהלימוד התאורטי.
** מקור הפתגם: עיבוד עממי של הפתגם הקודם.

==כללי==

* '''&quot;בנהר ה[[w:יאנגצה|יאנגצה]] הגלים האחוריים דוחפים את הגלים הקדמיים.&quot;'''
** בסינית: 长江后浪推前浪
** כתיב פונטי (פין-יין): Chángjiāng hòulàng tuī qiánlàng.
**משמעות: הדורות החדשים מחליפים את הדור הישן, דברים חדשים מחליפים את הישנים.
**פתגם דומה: &quot;ישן מפני חדש תוציאו&quot; (ספר ויקרא, פרק כ&quot;ו, פסוק י').
**מקור הפתגם: מופיע כפתגם עממי ב-[[w:zh:青琐高议|青琐高议]], מגילה 7, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=2403282&amp;remap=gb#p20 פיסקה 19 בחלוקת ctext].

* '''&quot;פגיעה בלב אדם אין לקיים, שמירה על לב אדם אין להפקיר.&quot;'''
** בסינית: 害人之心不可有，防人之心不可无
** כתיב פונטי (פין-יין): hàirén zhī xīn bùkě yǒu, fángrénzhīxīn bùkě wú.
** משמעות: היזהר מפגיעה באחרים והיזהר מאנשים שעלולים לפגוע בך.
** מקור הפתגם: [[:w:enCaigentan|菜根譚 (שיחות שורש הירקות)]], [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=137251&amp;remap=gb פיסקה 277 בחלוקת ctext].

* '''&quot;כשרוח השינוי נושבת, יש הבונים חומות ויש המקימים תחנות רוח.&quot;'''
** בסינית:  风向转变时,有人筑墙,有人造风车
** כתיב פונטי (פין-יין): Fēng xiàng zhuàn biàn shí, yǒu rén zhú qiáng, yǒu rén zào fēng chē.
** מקבילה מאנגלית: כשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת.
** משמעות: כשחייך משתנים, עדיף להסתגל לשינויים ולא להילחם בהם.
** מקור הפתגם: נאום של ראש הממשלה הסיני לי קצ'יאנג בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ב2015, שם הוא הוצג דווקא כ&quot;פתגם אירופאי&quot;.{{הערה|ראו [https://jmss.org/article/download/62837/46857/179454], עמ' 334, הערת שוליים 30.}}

* '''&quot;מזל לא מגיע פעמיים, ביש מזל לא מגיע לבד.&quot;'''
** בסינית: 福无重至,祸不单行
** כתיב פונטי (פין-יין): Fú wú zhòng zhì, huò bù dān xíng.
**מקבילה עברית: צרות באות בצרורות.
** מקור הפתגם: ערבוב ניסוחים מ-[[w:en:Shuo Yuan|說苑 (גן האימרות)]], בפרק 權謀, [https://ctext.org/shuo-yuan/quan-mou?searchu=%E7%A6%8F%E4%B8%8D%E9%87%8D%E8%87%B3&amp;searchmode=showall#n21891 פיסקה 15 בחלוקת ctext], ומ-[[w:גדת המים|水滸傳 (גדת המים)]] פרק 36 [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=853707#p97 פיסקה 96 בחלוקת ctext].

* '''&quot;הבן מחזיר את חובות אביו&quot;'''
** בסינית:  父债子还
** כתיב פונטי (פין-יין): Fù zhài zǐ huán.
** מילולית: &quot;אב לווה, בן מחזיר.&quot;
** משמעות: כל דור מקבל את התוצאות של מעשי האבות.
** מקבילה עברית: [[w:אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה|אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה]].
** מקור הפתגם: אמרה עממית. מצוטטת ככזו ב-后西游记 &quot;אחרית רשומות המסע למערב&quot; מתקופת שושלת צ'ינג, [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=923557&amp;remap=gb#p22 פרק 20, פיסקה 21 בחלוקת ctext].

* '''&quot;דברים של היום עשה היום.&quot;'''
** בסינית: 今日事，今日毕
** כתיב פונטי (פין-יין): Jīnrì shì, jīnrì bì.
** משמעות: אל תדחה למחר מה שאפשר לעשות היום.
** מקור הפתגם: אמרה עממית שקיבלה תפוצה בפוסטרים במוסדות לימוד בתקופה הרפובליקנית.

* '''&quot;אם רוח באה ממערה ריקה, אולי יש לזה סיבה&quot;'''
** בסינית: 空穴来风,未必无因
** כתיב פונטי (פין-יין): Kōng xué lái fēng, wèibì wú yīn
** מקבילה עברית: אין עשן בלי אש.
** מקור הפתגם: במאמר 風賦 &quot;שירה ברוח&quot; ([https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=468720 פיסקה 3 בחלוקת ctext]) מתקופת המדינות הלוחמות הביטוי 空穴来风 &quot;בחללים ריקים תבוא רוח&quot; משמש להראות את השפעת הסביבה על ההתרחשויות, ומכאן קיבל הביטוי את המשמעות &quot;יש סיבה לדברים&quot;. אולם כאימרה עממית קיבל אותו ביטוי בסינית מודרנית את המשמעות ההפוכה &quot;רוח שבאה ממערה ריקה&quot; שמשמעו &quot;משהו חסר בסיס&quot;.{{הערה|1=ראו במאמר [http://old.hwjyw.com/jxyd/cybx/200801/t20080131_11902.shtml 中国华文教育网－如何算空穴来风].}} כדי לבטא חשד כי יש בסיס למשהו שנראה בלתי מבוסס מוסיפים את החלק השני 未必无因, וכך כפל המשמעות של הביטוי הראשון משרתת את ערעור הביטחון באשר לביסוס הדברים.

* '''&quot;תרופה טובה טעמה מר.&quot;'''
** בסינית: 良药苦口
** כתיב פונטי (פין-יין): Liángyào kǔkǒu
** משמעות: העצות הטובות אינן נעימות לאוזן.
** מקור הפתגם: [[w:האן פיי דזה|האן פיי דזה]] בפרק 外储说左上, [https://ctext.org/hanfeizi/wai-chu-shuo-zuo-shang/ens?searchu=%E5%A4%AB%E8%89%AF%E8%8D%AF%E8%8B%A6%E4%BA%8E%E5%8F%A3&amp;searchmode=showall#n2314 פיסקה 13 בחלוקת ctext], שם הניסוח הוא 夫良药苦于口 &quot;כי התרופה הטובה מרה בפה&quot;. גרסת ארבעת סימנים הנפוצה מגיעה מניסוח של אותו רעיון ב[[w:ספר האן המאוחרת|ספר האן המאוחרת]] מן המאה ה-5 לספירה, פרק 袁绍刘表列传下 [https://ctext.org/hou-han-shu/yuan-shao-liu-biao-lie-zhuan-xia/ens?searchu=%E8%89%AF%E8%8D%AF%E8%8B%A6%E5%8F%A3&amp;searchmode=showall#n76790 פיסקה 10 בחלוקת ctext].

== ייחוס לא מוכח ==
* '''&quot;אם ברצונך לאכול ארוחת ערב, אל תעליב את הטבח שלך.&quot;'''
** באנגלית: If you want your dinner, don't insult the cook
** מקור הפתגם: כנראה נמצא בספר Chinese Proverbs from Olden Times מ-1956 באיזור עמודים 18-22. לא ידוע מקביל שלו בסינית.

* '''&quot;טיפש חורץ משפט על אנשים על פי המתנות שהם נותנים לו.&quot;'''
** באנגלית: A fool judges people by the gifts they give him.
** מקור הפתגם: מופיע במקורות מערביים רבים כ&quot;פתגם סיני&quot;, אך אין לו מקבילה ידועה בסינית. ייתכן שקשור ל 小人喻於利 &quot;האיש הקטן בקיא ברווח&quot; מתוך [[w:המאמרות|המאמרות]] פרק 里仁 [https://ctext.org/analects/li-ren?searchu=%E5%B0%8F%E4%BA%BA%E5%96%BB%E6%96%BC%E5%88%A9&amp;searchmode=showall#n1184 פיסקה 16 בחלוקת ctext], או לאימרה 以利交者，利窮則散 &quot;חברות על בסיס רווח, עם התרוששות תתפרד&quot; מתוך ספר הציטוטים 中說 של [[w:en:Wang Tong|ואנג טונג]] [https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=578993#p35 פיסקה 34 בחלוקת ctext].

* '''&quot;מי שמכין את האתון לרכיבה, אל נא יתפלא אם אחרים רוכבים עליה.&quot;'''
** מקור הפתגם: מלבד הופעות באינטרנט לא ידוע על מקום אחר בו מופיע הפתגם.

* '''&quot;אל נא תאמר דבר על מה ששמעת. התעלם מכל דבר שעליו אתה נשאל. אל נא תתערב בדברים שאינם מענייניך. חזור מיד לביתך כאילו לא קרה דבר.&quot;'''
** מקור הפתגם: כנראה הגיע מסרטוני אינטרנט מז'אנר Analog Horror. אין מקבילה בסינית. מתחבר לעיקרון הסיני של 明哲保身 &quot;החכם שומר על גופו&quot;, אך נוגד את המעורבות החברתית ודרישת הצדק שמוטמעת בתרבות הסינית.

* '''&quot;מי שמכה ראשון מודה כי הפסיד בוויכוח.&quot;'''
** מקור הציטוט: כפי הנראה פורומים אינטרנטיים בשנות ה-90. אין מקבילה סינית ידועה.

* '''&quot;אל לך להשתמש בגרזן לסילוק יתוש ממצח חברך.&quot;'''
** באנגלית: Do not remove a fly from your friend's forehead with a hatchet
** מקור הפתגם: מופיע בספר [A Treasury of Humorous Quotations] משנת 1969 ומוגדר שם &quot;פתגם סיני&quot;, אם כי מקורותיו הם כנראה במשל &quot;[[w:שירות דוב|הדב והגנן]]&quot; של [[לה פונטן]] וסיפור דומה ב[[w:פנצ'טנטרה|פנצ'טנטרה]] ההודי.

== ייחוס שגוי ==
* '''&quot;אין ממה לפחד בחיים, רק להבין.&quot;'''
** בצרפתית: Dans la vie, rien n'est à craindre, tout est à comprendre.
** מקור הפתגם: הביוגרפיה &quot;מאדאם קירי&quot; של [[w:מארי קירי|מארי קירי]] מאת [[w:אווה קירי|אווה קירי]].

* '''&quot;ה[[נישואים]] כמוהם כעיר נצורה: אלה שבחוץ רוצים להיכנס אליה, ואלה שבפנים - לצאת ממנה.&quot;'''
** בצרפתית: Mariage est une place asségée; ceux qui sont dehors veulent y entrer, et ceux qui sont dedans veulent en sortir.
** מקור הפתגם: פתגם צרפתי. גירסה שמדמה נישואין לכלוב ציפורים מופיעה גם בספר &quot;Essaye&quot; של [[מישל דה מונטן]], [https://www.gutenberg.org/cache/epub/58801/pg58801-images.html כרך 3 פרק 5]. קיבל קישור לסין כשצוטט בספר הסיני 围城 &quot;מבצר נצור&quot; של הסופר 錢鍾書 צ'יין ג'ונגשו ב-1947.

* '''&quot;הלשון נתקלת תמיד בשן מקולקלת.&quot;'''
** בלטינית: Obsequitur denti superambula lingua dolenti
** הפתגם: פתגם בלטינית. מופיע בספר Parabolae &quot;משלים&quot; של Peder Laale בן המאה ה-14 מדנמרק, [https://commons.wikimedia.org/w/index.php?title=File%3APeder_Laale_-_Parabolae_-_1508.pdf&amp;page=93 בעמ' 93.]

* '''&quot;להרוג את הכלב לא מרפא את הנשיכה.&quot;'''
** באנגלית: Better give your path to a dog — even killing the dog would not cure the bite.
** מילולית: עדיף לפנות את הדרך לכלב - אפילו הריגת הכלב לא תרפא את הנשיכה.
** מקור הציטוט: ציטוט של [[w:אברהם לינקולן|אברהם לינקולן]] שנמצא בלקט ציטוטי לינקולן מהספרות והעיתונות של מוסד לינקולן הפיננסי [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f0/Abraham_Lincoln_quotations_%26_sayings_%28IA_abrahamlincolnqulinc_0%29.pdf?utm_source=commons.wikimedia.org&amp;utm_campaign=index&amp;utm_content=original עמ' 9 בPDF].

* '''&quot;אין לנפש סוד שההתנהגות לא מגלה.&quot;'''
** בצרפתית: L'âme n'a point de secret que la conduite ne révèle
** מקור הציטוט: פתגם צרפתי.

* '''&quot;אנשים [[אושר|מאושרים]] אינם ממהרים.&quot;'''
** ברוסית: Счастливые часов не наблюдают
** מקור הציטוט: פתגם רוסי, [https://ilibrary.ru/text/5/p.1/index.html מופיע במחזה] [[w:en:Woe from Wit|Горе от ума]] של [[w:אלכסנדר גריבוידוב|אלכסנדר גריבוידוב]].

* '''&quot;[[אדם]] עני לומד עשרה דברים ומאמין באחד. אדם אדיב לומד דבר אחד ומאמין בו.&quot;'''
** באנגלית: A poor man learns ten things and believes in one; a kind man learns one thing and believes in it.
** מקור הפתגם: פוסטים במדיה חברתית בהקשר של המשחק הסיני Black Myth: Wukong משנת 2024.

* '''&quot;תן לאדם דג - והשבעת אותו ליום אחד, למד את האדם לדוג - והשבעת אותו לכל החיים.&quot;'''
** באנגלית: if you give a man a fish he is hungry again in an hour. If you teach him to catch a fish you do him a good turn.
** מקור הציטוט: הספר Mrs. Dymond. של [[w:en:Anne Thackeray Ritchie|אן תאקריי ריצ'י]] מ-1885, [https://books.google.co.il/books?id=NVcNAAAAYAAJ&amp;printsec=frontcover#v=onepage&amp;q=give%20a%20man%20a%20fish&amp;f=false עמ' 95].

* '''&quot;לאנשים קטנים קשיים קטנים, לאנשים גדולים קשיים גדולים.&quot;'''
** באנגלית: Little kids, little problems; big kids, big problems. 
** מילולית: ילדים קטנים בעית קטנות, ילדים גדולים בעיות גדולות.
** מקור הציטוט: גירסה (תוך איבוד משמעות) של פתגם אמריקאי מ1973. מופיע בDictionary of Authentic American Proverbs מאת [[w:Wolfgang Mieder|Wolfgang Mieder]], עמ' 114.

* '''&quot;זה ששואל הוא טיפש לחמש דקות, אבל זה שאינו שואל נשאר טיפש לנצח.&quot;'''
** ביפנית: 聞くは一時の恥、聞かぬは一生の恥
** מקור הפתגם: פתגם יפני עממי. הפתגם תורגם לסינית, אך המקור יפני.

* '''&quot;חייו של ילד כמוהם כנייר שכל אדם מטביע עליו את חותמו.&quot;'''
** בסינית: 孩子的一生就像一张白纸，周边每个人都会在上面留下印记
** מקור הפתגם: מקור הניסוח לא ברור, אך הוא מתבסס על העיקרון של הדעת כנייר ריק שניסח [[w:en:john locke|ג'ון לוק]] בספר [[w:מסה על שכל האדם|מסה על שכל האדם]] [https://en.wikisource.org/wiki/An_Essay_Concerning_Humane_Understanding/Book_II/Chapter_1 כרך 2 פרק 1 פיסקה 2]. ייתכן שהניסוח הספציפי נבנה בסינית על סמך התרגום של ספרו של לוק לסינית.

* '''&quot;ספר סגור אינו אלא חבילת נייר.&quot;'''
* באנגלית: A Book, tight shut, is but a Block of Paper
** מקור הפתגם: בספר Chips of Jade: Being Chinese Proverbs with More Folk-sayings של [[w:en:Arthur Guiterman|ארתור גיטרמן]] [https://dn790002.ca.archive.org/0/items/chipsofjadebeing00guit/chipsofjadebeing00guit.pdf עמ' 26]. המשפט אמנם נחשב פתגם סיני בספר, אך החרוזים הם של גיטרמן ולא ניתן מקור סיני כך שלא ניתן לדעת כמה המשפט מעובד ביחס למקור, ובכל מקרה לא ידוע כיום פתגם מוכר דומה בסינית.

* '''&quot;ספר כמוהו כגינה שאנו מחזיקים בכיסנו.&quot;'''
** בערבית: فمتى رأيتَ بستاناً يُحمَل في رُدْن
** מילולית: מתי ראית אי פעם גינה נישאת בשרוול?
** מקור הפתגם: בספר الحيوان &quot;החיות&quot; של [[w:אל-ג'אחז|אל-ג'אחז]] [https://www.islamicbook.ws/adab/alhiwan-.pdf חלק ראשון, פרק مدح الكتب &quot;שבח הספרים&quot;].

* &quot;את עינך פקח במהירות ואת פיך – באיטיות.&quot;
** באנגלית: Open your eyes quickly and your mouth slowly
** מקור הפתגם: בלוגים של טיולים ברשתות חברתיות מערביות. נוהגים להשתמש במשפט בסרטונים שמציגים בהילוך איטי ביקורים באתרים מרהיבים בסין.

*'''&quot;אין לי [[תוכנית|תוכניות]]. יש לי רק מטרות.&quot;'''
* אנגלית: I don't have plans, I only have goals.
** מקור הפתגם: הניסוח מגיע מהטור Freudian Slip &quot;פליטה פרוידיאנית&quot; של הקומיקאי [[w:en:Ash Chandler|אש צ'נדלר]] במוסף Mumbai Mirror Buzz מ-2006.

* '''&quot;את ארוחת הבוקר תאכל לשובע, את ארוחת הצהרים תחלוק עם חברך, ואת ארוחת הערב תן לשונאך.&quot;'''
** ב[[w:en:Low Prussian dialect|פרוסית נמוכה]]: To Fröhstöck gor nuscht, to Meddach e klên Bêtke, on Owendbrot öss ganz onn gor vergête
** מקור הפתגם: פתגם פרוסי, מתועד בספר  [https://books.google.co.il/books?redir_esc=y&amp;id=iIINAAAAQAAJ&amp;q=Das+Fr%C3%BChst%C3%BCck+iss+allein#v=snippet&amp;q=Meddach&amp;f=false ערך Frühstück, משפט 7, טור 1239]. נלקח מתוך ספר קודם שנדפס ב[[w:קניגסברג|קניגסברג]] (קלינינגרד של היום) ב1864. הקישור לסינית הוא בשל הפתגם &quot;בבוקר אכול טוב, בצהריים אכול לשובע, בערב אכול מעט.&quot; (ראו למעלה).

* '''&quot;הדלק לאדם מדורה וחיממת אותו ללילה, הצת באדם אש וחיממת אותו לכל החיים.&quot;'''
** באנגלית: Build a man a fire, and he'll be warm for a day. Set a man on fire, and he'll be warm for the rest of his life
** מקור הפתגם: סאטירה על הפתגם &quot;תן לאדם דג&quot; שמופיעה בספר Jingo של [[w:טרי פראצ'ט|טרי פראצ'ט]] מ-1997.

* '''&quot;מי שטובע אינו מוטרד מן הגשם.&quot;'''
** בפרסית: آن که در بحر قلزم است غریق، چه تفاوت کند ز بارانش؟
** בטורקית: Boğulan adam yağmurdan korkmaz
** מקור הציטוט: פתגם מן הפולקלור הפרסי והטורקי.

* '''&quot;ליד הנותנת פרחים נדבק קצת ריח ניחוח.&quot;'''
** בהינדי: जो इत्र बेचते हैं, उनके हाथों में खुशबू हमेशा रह जाती है।
** מקור הציטוט: פתגם הינדוסטני שמבוסס על דימוי מ[[w:צחיח אל-בוח'ארי|צחיח אל-בוח'ארי]] [https://sunnah.com/bukhari:5534 פרק 72 תת פרק 31, חדית' 5534].

==ראו גם==
* [[לאו דזה]]
* [[קונפוציוס]]

==קישורים חיצוניים==
*אתרים בעברית המכילים פתגמים סיניים:
**[http://www.pitgam.net/data/%5B%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9D+%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99%5D/1/1/0/ בין המרכאות]
**[http://quotes.theog.org/tag/%D7%A4%D7%AA%D7%92%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%99/ ציטוטים אמרות ומשלים]
*אתרים באנגלית המכילים פתגמים סיניים:
**[https://web.archive.org/web/20120203144213/http://chinese-sayings.com/ אוסף גדול של פתגמים סיניים מתורגמים לאנגלית]
**[https://web.archive.org/web/20131016195115/http://www.oneaday.org/archives.html Oneaday.org - פתגם יומי עם הטקסט בסינית]
**[http://chineseaesop.blogspot.com/ פתגמים, משלים וסיפורים עם איורים]
**[http://www.goldenproverbs.com/tp_chinese.html אוסף פתגמים]
**[http://rodrixar.blogspot.com/2010/04/chinese-proverbs.html פתגמים סיניים עם הקבלה לפתגמים באנגלית]
**[http://www.chinahighlights.com/travelguide/learning-chinese/chinese-sayings.htm פתגמים מפורסמים]
* ספרים היסטוריים עם פתגמים סיניים:
** [https://archive.org/details/collectionofchin00scar/mode/2up A collection of Chinese proverbs by Scarborough, W. (William)] מ-1875.
** [[s:zh:增广昔时贤文|增广昔时贤文]], ועותק נוסף של הכרך הראשון ב[https://ctext.org/wiki.pl?if=gb&amp;chapter=223724&amp;remap=gb ctext].
* זיהוי ייחוס מפוקפק
** [https://jcb.shengda.edu.cn/info/1145/1115.htm אתר ובו סיני ציין פתגמים שמוגדרים &quot;סיניים&quot; במקורות מערביים, אך הוא מעולם לא נתקל בהם בסינית.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{פתגמים}}

[[קטגוריה:פתגמים|סיניים]]
[[קטגוריה:סין]]
[[קטגוריה:חוכמת המזרח הרחוק]]</text>
      <sha1>5ldssz91t018hybxss77q9naasmment</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>יצחק רבין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>416</id>
    <revision>
      <id>241295</id>
      <parentid>241279</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:40:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* נאמר עליו */ עריכה</comment>
      <origin>241295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="70351" sha1="k5ax2jg5x9f1bf124rwgd07jk3xdh5q" xml:space="preserve">[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (11).jpg|ממוזער|190 פיקסלים|יצחק רבין]]
'''[[w:יצחק רבין|יצחק רבין]]''' (1 במרץ 1922 - 4 בנובמבר 1995), פוליטיקאי ישראלי, כיהן כרמטכ&quot;ל השביעי של [[צבא הגנה לישראל|צה&quot;ל]], שגריר ישראל ב[[ארצות הברית]], שר וראש הממשלה החמישי של [[ישראל]] בשתי תקופות כהונה. 

==מדינת ישראל ==
* &quot;האלימות היא כרסום יסוד ה[[דמוקרטיה]] הישראלית. יש לגנות אותה, להוקיע אותה, לבודד אותה. זו לא דרכה של מדינת ישראל. בדמוקרטיה יכולות להיות מחלוקות, אך הכרעה תהיה בבחירות דמוקרטיות, כפי שהיה הדבר ב־92, שם נתנו לנו את המנדט לעשות את מה שאנו עושים ולהמשיך בכך.&quot; ~ מתוך [[S:נאומו האחרון של יצחק רבין (4 בנובמבר 1995)|נאומו האחרון]] בעצרת השלום בה נרצח, 4 בנובמבר 1995, י&quot;ב בחשוון תשנ&quot;ו
* &quot;אין לנו מכרות [[זהב]], אין לנו נפט ולא יהלומים. ישראל ענייה במשאבי טבע, אבל יש לה ובה פוטנציאל אנושי אדיר.&quot;
* &quot;לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה. זהו צירוף שתי המלים 'יהיה בסדר'. צירוף המלים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המלים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום.&quot;
* &quot;אני מבקש שכולנו, כל יושבי הבית הזה, יזכרו, העם לא משרת אותנו – אנחנו משרתים את העם.&quot; ~ מתוך נאום כינון הממשלה, 13 ביולי 1992

==השלום==
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM Yitzhak Rabin and King Hussein of Jordan.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|יצחק רבין עם [[W:חוסיין, מלך ירדן|חוסיין, מלך ירדן]], 1994. &quot;אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר... היום: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]].&quot; ~ בנאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, 26 ביולי 1994]]
* &quot;[[שלום]] עושים עם אויבים.&quot;
* &quot;השלום הוא קודם כל בתפילות, אך לא רק בתפילות.&quot;
* &quot;אין דרך לישראל בלי [[כאב|מכאובים]]. עדיפה דרך השלום מאשר דרך המלחמה.&quot;
* &quot;די לדם ולדמעות. די. אין בנו שנאה כלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו כמוכם: אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב ולחיות לצדכם בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין.&quot;
* &quot;אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים [[עולם]] טוב יותר, מפויס יותר – עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי.&quot;
* &quot;לאחר [[מלחמה|מלחמות]] ואירועי דמים לאין ספור, אנו שולטים על יותר מ־‎2 מיליוני פלשתינים באמצעות צה&quot;ל ומנהלים את חייהם על־ידי מינהל אזרחי. אין זה פתרון של שלום. אנו יכולים להמשיך להילחם, אנחנו יכולים להמשיך להרוג ולהמשיך להיהרג, אבל אנחנו גם יכולים לנסות להפסיק את מעגל הדמים הבלתי־נגמר הזה; אנחנו יכולים לתת גם סיכוי לשלום.&quot; ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
* &quot;ואני, מספר אישי 30743, רב־אלוף במילואים, יצחק רבין, חייל בצבא ההגנה לישראל ובצבא השלום, אני, ששלחתי גייסות אל האש וחיילים אל [[מוות|מותם]], אומר לך, מלך ירדן, ואומר לכם ידידים אמריקנים: אנו יוצאים היום ל[[מלחמה]] שאין בה הרוגים ופצועים, ולא דם ולא סבל, וזו המלחמה היחידה שתענוג להשתתף בה – המלחמה על ה[[שלום]]. ומחר, בדרך העולה לירושלים, אלפי פרחים יעטפו באהבה את חלקי המשוריינים החלודים, אלה שלא הגיעו אל העיר. מחר, אלפי פרחים יחייכו שלום אלינו משלדי המתכת.&quot; ~ נאום בפני הקונגרס של ארצות הברית, וושינגטון, 26 ביולי 1994, מתוך הספר &quot;רודף שלום&quot;
* &quot;הייתי איש צבא 27 שנים. נלחמתי כל עוד לא היה סיכוי לשלום. אני מאמין שיש סיכוי לשלום, סיכוי גדול.&quot; ~ מתוך עצרת השלום, כיכר מלכי ישראל, 1995

==ירושלים ==
* &quot;כל ההיסטוריה של העם היהודי נמצאת בין חריצו של הכותל הקדוש הזה.&quot; ~ מתוך הפרק הראשון בספרו 'פנקס שירות'
* &quot;[[ירושלים]] שלי היא מוקד געגועיו ומחוז חלומותיו של העם היהודי. היא החלום – להגיע. אנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל: יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. אך בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה, ואין שלום בלי ירושלים. ירושלים, שנחרבה שמונה פעמים, הייתה שלנו, תהיה שלנו, היא שלנו, וכך תהיה לעולמי עד.&quot; ~ נאום בכנסת, 1992
* &quot;[[ירושלים]] השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל, מוקד לגעגועיו וחלומותיו של כל יהודי.&quot; ~ במהלך ישיבת הכנסת, ‎21 בספטמבר 1993{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19930921@19930921002@002.html פרוטוקול]}}
* &quot;אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על [[ירושלים]] המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום.&quot; ~ מתוך נאום בפני תלמידי תיכון, 1995
* &quot;ממשלה זו, כמו כל קודמותיה, מאמינה כי אין חילוקי דעות בבית הזה בדבר נצחיותה של ירושלים כבירת ישראל. ירושלים השלמה והמאוחדת הייתה ותהיה לעולמי עד בירתו של עם ישראל בריבונות ישראל. הממשלה נחושה בדעתה, כי ירושלים אינה נושא למיקוח.&quot; ~ נאום בכנסת, 15 במאי 1995
* &quot;עיקרי השינויים – לא כולם – כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם בפתרון הקבע: בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה-אדומים וגם את גבעת-זאב, כבירת ישראל, בריבונות ישראל... משא־ומתן בין הצדדים להסכם בדבר מעמד הקבע יחל מוקדם ככל האפשר אך לא מאוחר מ־‎4 במאי ‎1996. כזכור, הוא יסתיים ב־‎4 במאי ‎1999. מובן כי משא־ומתן זה יכסה נושאים נותרים, לרבות ירושלים, הסדרי ביטחון וגבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף.&quot; ~ מתוך נאומו האחרון בכנסת, אחרי הסכם אוסלו השני, 5 באוקטובר 1995{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}

==צה&quot;ל ==
* &quot;מטרת צה&quot;ל להרתיע, או אם ההרתעה נכשלת – להכריע.&quot; ~ כרמטכ&quot;ל, טרם [[מלחמת ששת הימים]]
* &quot;בתוך [[W:חיל הרגלים הישראלי|כוחות החי&quot;ר של צה&quot;ל]] בולטת [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]] הסדירה משכמה ומעלה. הצנחנות בצה&quot;ל אינה רק מקצוע צבאי. צנחנות היא אופי. היא מגלמת את התגשמות חלומה של הציונות לאו דווקא בהקשר הבטחוני־צבאי: אנשים יפים שמפעמת בהם אהבת האדם והארץ, בעלי רמה אישית גבוהה, נחישות עד תום, נכונות להקרבה. זוהי הרוח המייחדת את כל המתנדבים והנחשונים מאז ימי ראשית היישוב ועד עצם היום הזה. זוהי הרוח שהוליכה את ישראל, בוודאי את [[צבא הגנה לישראל|צה&quot;ל]], לשעותיהם היפות ביותר.&quot;{{הערה|מתוך הקדמה שכתב לספר &quot;[[W:אתי מלבנון|אתי מלבנון]]&quot;, מאת האלוף [[יורם יאיר]], משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990, עמודים 7–8}}
* &quot;מי שהולך להתעמת עם צה&quot;ל באבנים ובקבוקי תבערה, שידע שהוא מסתכן בנפשו.&quot;{{הערה|https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1988/12/27/01/article/73/?srpos=3&amp;e=--1988---1989--he-20--1--img-txIN%7ctxTI-%d7%99%d7%a2%d7%a7%d7%91+%d7%a4%d7%a8%d7%92-------------1}}

==מלחמת העצמאות ==
* &quot;עברתי הרבה מאז, אבל יש זיכרונות ומראות שלא נמחקו, ויישארו קשים לתמיד. השורות העצובות בספר שלך מתארות איך שמעתם ברדיו, בחדר האוכל בקרית ענבים לפני יציאה לפעולה, את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מכריז על הקמת המדינה וחייל אחד מתחנן 'חבר'ה, תסגרו את זה, אני מת לישון, נשמע את ההכרזות מחר'.&quot; ~ על [[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות]]{{הערה|שם=ניבה לניר 2011|ניבה לניר, [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1517160 &quot;מחרדה לא בונים מדינה&quot;], באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011}}
* &quot;זה היה עצוב. ובעיקר קשה. אם קראת, את יודעת: ל[[W:חטיבת הראל|הראל]] היו 220 הרוגים ו־617 פצועים בקרבות האלה. כמה מהם, ילדים ממש, נהרגו מולי. לעיני. כמה מהם קברתי במו ידי. אני מניח שגם אם הייתי בן 30 או 40 זה היה קשה. אבל הייתי בן 26, ו[[W:המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|הדרך לירושלים]] וחיי האנשים שהופקדו להחזיק אותה פתוחה היו עליי, באחריותי. אם היה לנו זמן הייתי מבקש מיחזקאל (שרעבי, נהגו) לעבור בבית הקברות בקרית ענבים. מבחינתי, החלק הקשה ב[[מלחמת העצמאות]] נשאר שם, ויישאר שם לתמיד.&quot;{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}}
* &quot;מודיעים לי כי הוחלט להפגיז את האונייה [אלטלנה] בתותח. פגז ראשון לא הרחק מן האונייה, הפגז השני או השלישי פגע באונייה. תותח מיושן, ללא כוונות, עם סיכויים אפסיים לפגוע באונייה שבים – ואיזו פגיעה מדויקת. אפילו הארטילריה המודרנית של צה&quot;ל לא הייתה מתביישת היום [1979] בהישג כזה ... זו הייתה הפגזה כדי לפגוע ולא להטיל פחד בלבבות אנשי האונייה, כפי שניסו להסביר שנים רבות לאחר מעשה. ללא חיסול האונייה, לא הייתה פרשה זו מסתיימת.&quot; ~ &quot;פנקס שירות&quot;, עמ' 568
 
== מלחמת ששת הימים ==
* &quot;אני חושב, כי מלחמה זו הוכיחה, כי חל גיבוש חדש בתפיסה הכוללת של צה&quot;ל, תוך כדי התאמת דרכי הפעולה הצבאית, הכלים, האמצעים והאימונים בצורה המתאימה והתוצאות הוכיחו את עצמן. אני חושב, שצה&quot;ל לא היה ערוך מעולם טוב יותר למלחמה מכפי שהוא נערך לפני [[מלחמת ששת הימים]].&quot; ~ בראיון על מלחמת ששת הימים{{הערה|שם=רויכמן 2006|{{ynet|ינון רויכמן|יצחק רבין מדבר על המלחמה|3315199|2 בנובמבר 2006|}}}}
* &quot;אודה, כי כשבועיים עד חודש אחרי מלחמת ששת הימים האמנתי, כי הייתה זו האחרונה במלחמותינו. קשה היה לי להאמין, שאחרי ניצחון ישראלי מוחץ כזה ותבוסה ערבית כל־כך קשה, לא יתפכחו מדינות ערב ולא יגיעו למסקנה, שתפארתן לא תהיה עוד על דרך המלחמה. אחרי כחודש, הגעתי למסקנה כי הייתי כחולם. המציאות הייתה שונה בתכלית. ראיתי, כי ככל שהמכה הייתה חזקה יותר, היא הולידה בקרב מנהיגי מדינות ערב [[רגש]]ות נקם חריפים יותר, והיערכות מחודשת לקראת מלחמות נוספות.&quot; ~ בראיון על [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|שם=רויכמן 2006}}

==מדיניות ==
* &quot;אנחנו משאירים לכם את מתינו, תנו להם משמעות.&quot;
* &quot;אי־אפשר לשחוק את כושר־הלחימה ורצון־הלחימה של עם בן עשרות מיליונים, המאמין בלהט בקדושת מטרתו.&quot; ~ לעיתונאי ג'ו אלסופ, על מלחמת וייטנאם, 1968{{הערה|'''פנקס שירות''', כרך ראשון, עמ' 217}}
* &quot;כשהחרדה לגורל העם היהודי הופכת לפאניקה, כשהיא המנוע והדלק של מלחמה ומדיניות – היא מחלישה ולא מחזקת. לא אכנס לפסיכולוגיה, גם בזה אני לא מבין גדול. אבל אני יכול להגיד שמחרדה לא בונים מדינה. ובחרדה לא בונים צבא ותורת ביטחון, והיא לא החומר הנכון לבנות בו מדיניות למיצוי הישגי מלחמה... [[חרדה]] היא עניין מסוכן לאנשי צבא ולמדינאים, ופאניקה היא אסון.&quot;{{הערה|שם=ניבה לניר 2011}}
* &quot;ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם ה[[חינוך]] של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח. וביטחון הוא גם ה[[תקווה]] של האדם.&quot; ~ דבריו בישיבה הראשונה של הכנסת ה־13 והשבעת ממשלתו ב־13 ביולי 1992{{הערה|אלינור פוקס, [http://www.mako.co.il/special-mako-news/Article-c6ad0c74472fc31006.htm עזרו לסתיו שפיר לכתוב את הנאום הראשון שלה בכנסת], באתר mako,{{כ}} 19 בפברואר 2013}}
* &quot;לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת הגולן. מי שיעלה על הדעת לרדת מרמת הגולן יפקיר, יפקיר את ביטחון ישראל.&quot; ~ בעצרת לציון 25 שנה לחידוש ההתיישבות היהודית ברמת הגולן, יוני 1992
* &quot;אני לא רוצה לראות פה את ג'בליה.&quot; ~ בביקור בכפר שלם, משווה את השכונה המוזנחת למחנה הפליטים הפלסטיני, 1993{{הערה|יניב כרמל, [http://www.davar1.co.il/105302/ כפר שלם מחכה לרבין], באתר דבר ראשון, 17 בינואר 2018}}
* &quot;אני לוקח עליי את האחריות, אני אחראי שלא הצלחנו להביא את נחשון הביתה.&quot; ~ במסיבת עיתונאים לאחר היוודע תוצאות מבצע החילוץ הכושל של [[W:חטיפת נחשון וקסמן|נחשון וקסמן]] &lt;ref&gt;'עשרים שנה לחטיפת נחשון וקסמן, חוזרים למרוץ להשגת מידע על מיקומו', באתר ISRAEL DEFENCE,{{כ}} 22 בדצמבר 2014&lt;/ref&gt;
* &quot;כאן בארץ־ישראל חזרנו ובנינו עם. כאן בארץ־ישראל הקמנו מדינה. ארצם של הנביאים, זו שהנחילה לעולם את ערכי המוסר, המשפט והצדק והושבה אחרי אלפיים שנות גלות לבעליה החוקיים, בני העם היהודי ועל אדמתה בנינו בית לאומי ומדינה לתפארת. אולם לא חזרנו אל ארץ ריקה. היו כאן פלשתינים שנאבקו נגדנו במשך ‎100 שנות פרעות ודמים. אלפים רבים משני הצדדים נהרגו בקרב על אותה פיסת אדמה, על אותה כברת ארץ. אליהם הצטרפו גם צבאות מדינות ערב.&quot; ~ בעת אישור הסכם אוסלו ב' בכנסת{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
* &quot;לא יהיה נורא אם ניסע לגוש עציון באשרת תייר.&quot; ~ לאחר ביקור בגוש עציון במהלך מערכת הבחירות 1977, בהתייחסו לאפשרות של קיום הישובים היהודיים שם תחת שלטון ירדן.
* &quot;לפני 25 שנים נפגשו נשיא [[ארצות הברית]] וראש ממשלת ישראל. [[לינדון ג'ונסון]] שאל אז את [[לוי אשכול]]: 'אדוני ראש הממשלה, איזו מדינת ישראל אתה רוצה?' היום, 46 שנים אחרי הקמת המדינה, 26 שנים אחרי [[מלחמת ששת הימים]], אולי הגיע הזמן להשיב על השאלה הזו: איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים?&quot; ~ אוגוסט 1993
* &quot;הדרך היחידה להדביר טרור היא להילחם בו.&quot; ~ בעקבות חטיפת טיסה 648 של איג'יפטאייר, 1985
* &quot;נלחם בטרור כאילו אין שלום, ונעשה שלום כאילו אין טרור.&quot;
* &quot;אל מול שימוש בכוח, אם ברצוננו להתקיים כמדינה, עלינו לעשות החלטות קשות.&quot; ~ בשיא [[w:האינתיפאדה הראשונה|האינתיפאדה הראשונה]] כיוצא ממשפט אחר שאמר: &quot;תשברו להם את העצמות.&quot;
* &quot;רצח פלסטינים על ידי יהודים לא יעצור את השלום.&quot; ~ לעיתון מעריב, לאחר פיגועי התופת במרכז הארץ, 11 בספטמבר 1995
* &quot;איני מודאג מהתנגדותם של האיגודים המקצועיים בישראל לתהליך ה[[W:הפרטה|הפרטה]] כשם שאיני מודאג מקבוצות טרור איסלאמיות המבקשות לפגוע בתהליך השלום&quot; ~ [[הארץ]], 21 בנובמבר 1993
* &quot;ה[[אדם]] אינו פלדה. הוא לב ונשמה, הוא בוכה וצוחק. הוא אוהב וכואב. הוא מסתער ונפצע וזועק. האדם הוא אדם.&quot;

== היחסים עם הפלסטינים ==
[[קובץ:Bill Clinton, Yitzhak Rabin, Yasser Arafat at the White House 1993-09-13.jpg|ממוזער|205 פיקסלים|&quot;אנו כמוכם – [[אדם|אנשים]] שרוצים לבנות בית, לטעת [[עץ]], [[אהבה|לאהוב]] ולחיות לצדכם, ב[[כבוד]], באהדה, כבני אדם, כבני חורין. אנו נותנים היום סיכוי לשלום, ואומרים לכם בקול צלול: 'עד כאן'.&quot; ~ בנאום בכנסת, 21 בספטמבר 1993]]
* &quot;מדינה פלסטינית בגדה תהיה תחילת הסוף של ישראל.&quot; ~ 1974
* &quot;מדינה פלסטינית בין ישראל לירדן תהיה סרטן בלב המזרח התיכון.&quot; ~ בראיון ל&quot;ניוזוויק&quot;, 1975
* &quot;אני לא חושב שאפשר להתקיים לאורך ימים, אם לא רוצים להגיע לאפרטהייד, במיליון וחצי ערבים בתוך מדינה יהודית, שהריבוי שלהם תמיד יהיה גדול יותר.&quot; ~ על רקע אפשרות פינוי ההתנחלויות, 1976{{הערה|שם=במילותיו שלו}}
* &quot;אני רוצה לתת לאש&quot;ף את האשראי המגיע לו ולומר שאין הם מסתירים את כוונתם האמיתית לחסל את ישראל.&quot; ~ ידיעות אחרונות, 27 ביוני 1980
* &quot;ערפאת עדיין הוא מהווה את גורם הטרור המרכזי גם אם הוא מתכחש.&quot; ~ בראיון בערב חדש, 1985
* &quot;אינני רוצה מיליון שבע מאות פלסטינאים שיהיו אזרחי ישראל... אני תומך [באוטונומיה לפלסטינאים]... אני בעד להתחיל בזה.&quot; ~ בעימות הטלוויזיוני עם יצחק שמיר, לפני בחירות 1992
* &quot;האגודה לזכויות ה[[חמאס]].&quot; ~ על האגודה לזכויות האזרח שעתרה לבג&quot;ץ נגד גירוש 400 מחבלים ללבנון
* &quot;למגורשים הייתה זכות ערעור. לניסים טולדנו לא הייתה.&quot; ~ כאשר הגיב לעתירת ארגון זכויות האדם נגד גירוש מחבלי חמאס, 1992
* &quot;ייתכן שהפתרון הטוב ביותר לעזה אילו הייתה טובעת בים, אך משום שזה לא אפשרי צריך למצוא לזה פתרון.&quot; ~ בהרצאה בפני חברי מכון וושינגטון, 2 בספטמבר 1992{{הערה|עיתון חדשות, 3 בספטמבר 1992|}}
* &quot;לא נוכל לעבור לסדר היום בעקבות סדרת מעשי הרצח שביצע החמאס.&quot; ~ בעת החלטתו לגרש ללבנון מחבלי חמאס בעקבות רציחת שוטר מג&quot;ב
* &quot;מדינה פלסטינית בכל סוג שלה, זה אומר שמדינת ישראל תחיה יום יום עומדת על משמרה.&quot; ~ בראיון לשלום ירושלמי, מעריב, 1993
* &quot;נבלע כדור נגד בחילה ונלך.&quot; ~ כשנשאל כיצד יוכל ללחוץ את ידו של [[יאסר ערפאת]], 1993
* &quot;יואל, לא יהיה הסכם קבע! על ירושלים אי אפשר להשיג הסכם! נמשיך להתנהל עם הסדרי הביניים, ובינתיים אף ישוב יהודי לא יזוז ממקומו.&quot; ~ על פי יואל בן נון במאמרו &quot;רבין שלא הכרתם&quot;, 11 בנובמבר 2005
* &quot;אם ניתן לערפאת מדינה משלו, הוא ייקח גם את המדינה שלנו איתו.&quot; ~ בראיון לנחום ברנע, ידיעות אחרונות, 1994
* &quot;גבולות מדינת ישראל במסגרת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני [[מלחמת ששת הימים]].&quot;
* &quot;סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה... כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית; לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה. וכו' וכו' וכו'. כל הדיבורים... הליכוד פוחד פחד מוות משלום. פחדני השלום. זהו הליכוד של היום.&quot; ~ על איום הטילים, 1994
* &quot;המשטרה הפלסטינאית תילחם בחמאס... בלי 'בצלם', בלי בג&quot;צ ובלי 'אמהות נגד שתיקה'.&quot; ~ לעיתונאים ובנסיבות שונות, מרץ 1994, ובעקבות אמירתו על חוסני מובארכ, שסיפר לו על מדיניות הריסת בתים במצרים: &quot;להם אין בג&quot;צ ואין 'בצלם'&quot;
* &quot;בלי שיובטח ביטחון הישראלים ותינתן תקווה חדשה לפלסטינים, לא תושג מטרת ההסכם. הרבה מאד תלוי בפלסטינים. אנו הולכים אל הדרך החדשה בתקווה גדולה, ברצון עז, ויודעים כי יש בה סיכויים נפלאים – אך גם חששות כבדים. אנו משוכנעים כי שני העמים יכולים לחיות על אותה פיסת אדמה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו.&quot; ~ נאום בהסכם קהיר, 1994
* &quot;אני פונה אל בני העם הפלסטיני ואומר: שכנינו הפלסטינים, מאה שנות דמים נטעו בנו איבה זה לזה. מאה שנים ארבנו לחייכם – ואתם ארבתם לחיינו. הרגנו בכם ואתם הרגתם בנו. אלפי קברים שלכם, אלפי קברים שלנו, מכסים את ההרים והוודאיות, והם ציוני דרך כואבים בהיסטוריה שלכם ובהיסטוריה שלנו. היום אתם ואנו מושיטים יד לשלום. היום אנו מתחילים ספירה אחרת. העם בישראל מצפה שלא תאכזבו אותו. תנו לתקווה החדשה לפרוח. לא קל לשכוח את העבר. אבל ננסה לגבור על משקעים ומכשולים, כדי להאיר אופק חדש.&quot; ~ נאום בהסכם קהיר, 1994
* &quot;כאן נולדנו, כאן יצרנו עם, כאן יצקנו מקלט לנרדפים וכאן בנינו מדינת מופת דמוקרטית. ואולם, אין אנו לבדנו על האדמה הזו. לכן, אנו חולקים את האדמה הטובה הזו היום עם בני העם הפלסטיני, כדי לבחור בחיים.&quot; ~ 1995 
* &quot;לא נחזור לקווי 4 ביוני 1967.&quot; ~ מתוך נאומו בכנסת במועד אישרורו של הסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים, 5 באוקטובר 1995. מתוך דברי הכנסת, ישיבה שע&quot;ו, 5 באוקטובר 1995, חוברת מ&quot;ה.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר|[http://www.knesset.gov.il/rabin/heb/Rab_RabinSpeech6.htm הודעת ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין במליאת הכנסת, על אישור הסכם ישראלי-פלשתיני בדבר הגדה המערבית ורצועת-עזה], בכנסת, 5 באוקטובר 1995}}
* &quot;ישות שהיא פחות ממדינה.&quot; ~ על הרשות הפלסטינית{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}
* &quot;מרצחי השלום ואויביו.&quot; ~ על ארגוני הטרור הפלסטיני, 1995.{{הערה|שם=כנסת 5 באוקטובר}}

== פוליטיקה ==
* &quot;התרגיל המסריח.&quot;
* &quot;הבלוף הזה וכל ההסתאבות שבאה לחיים הפוליטיים בישראל בניסיון להרכיב ממשלה צרה, נכשל לא רק באופן טקטי אלא גם קונספטואלית.&quot; ~ על [[w:התרגיל המסריח|התרגיל המסריח]]
* &quot;בכל קואליציה יש גם קצת גועליציה.&quot; ~ בזמן המשא ומתן הקואליציוני, 1992
* &quot;אני אחליט ואני אנווט.&quot; ~ בעקבות ניצחון [[w:מפלגת העבודה|מפלגת העבודה]] ב[[w:בחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות לכנסת השלוש עשרה]], 1992
* &quot;איך אומרים ברדיו 'הכול דיבורים'?  אז הכול דיבורים!&quot; ~ בראיון ל[[W:רזי ברקאי|רזי ברקאי]] בתכנית הרדיו &quot;הכל דיבורים&quot;, 1990

'''על אישים וקבוצות'''
* &quot;מוצג ארכיאולוגי.&quot; ~ על [[מנחם בגין]]
* &quot;הפודל של פרס.&quot; ~ על [[W:יוסי ביילין|יוסי ביילין]]
* &quot;נפולת של נמושות.&quot; ~ על היורדים מהארץ, בראיון לקראת יום העצמאות של מדינת ישראל, 1976
* &quot;אחד כמוהו הוא ברכה ב[[W:המטה הכללי של צה&quot;ל|מטה הכללי]], עשרה כמוהו – אסון לאומי.&quot; ~ על [[אריאל שרון]]
* &quot;אט אט פורשים חברינו מארץ ה[[חיים]], ואנו נפרדים מהם בכאב. הולך וכלה מן הארץ דור אשר ב[[היסטוריה]] המפוארת של המדינה ייחקק על לוחותיו התואר 'בוני מדינת ישראל וכוח המגן שלה'. זו הייתה – ועודנה – זכות גדולה להיות בחבורה הלא־גדולה הזאת, שעליהם ועל שכמותם כתב [[נתן אלתרמן]]: הם נשאו את עמם עלי שכם.&quot; ~ סופד בדיון בכנסת ל[[חיים בר-לב]] ו{{קישור|אהרן יריב}} שהלכו לעולמם{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset13/html/19940511@19940511001@001.html הודעת הממשלה על ההסכם עם הפלסטינים בנושא עזה ויריחו], באתר הכנסת, 11 במאי 1994}}
* &quot;המתיישבים יכולים להסתובב כמו פרופלור.&quot; ~ על התנגדות מתיישבי רמת הגולן לכוונתו לדון במסירת רמת הגולן לידיים סוריות
* &quot;אט אט הם אינם כבר בינינו. אט אט הולכים הם ונעלמים.&quot; ~ על ניצולי השואה, בנאום האחרון שנשא לערב יום השואה, 1995
* &quot;אני חושב שזה בכלל הקצנה כל כך מגוחכת שפשוט השלמתי עם זה שיש מטורפים ושאינם מבינים ודאי את המילה 'בוגד', שמישהו תוקע להם את זה בפה והם חוזרים על זה. מה זה 'בוגד'? אני בגדתי במשהו?&quot;{{הערה|שם=במילותיו שלו}}

'''על המתנחלים'''
* &quot;חברים, העסק מסובך מאוד. תאונות דרכים, באיזה בתי משפט ישפטו? מהירות מופרזת, גניבת רכב. יש דברים שבמציאות כזאת אין להם פתרונות חלקים, כי כל רעיון האוטונומיה, הסדר הביניים, הוא רעיון מורכב. הוא הומצא כשכמעט לא הייתה התיישבות יהודית בשטחים, כשאז כל העניין היה הרבה יותר פשוט. ההתיישבות היהודית, בעיקר באזורים הצפופים, סיבכה את החיים – זו הייתה המטרה הפוליטית שלה. זו הייתה התיישבות פוליטית ולא ביטחונית, בלי שום תרומה ביטחונית. הם באים הנה להפגין, אבל צה&quot;ל וחיילי מילואים שומרים על היישובים שלהם, לא הם.&quot; ~ ישיבת הממשלה, 30 באוגוסט 1993, בעת דיון על אישור הסכם אוסלו א'
* &quot;בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר – סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית.&quot; ~ על אי הציות לחוק של תנועת המתנחלים, מתוך ספרו &quot;פנקס שירות&quot;, 1979
* &quot;בפרספקטיבה היסטורית, יחשוב אדם במה מדינת ישראל עסקה ב־1976, באיזה מקום מחורבן שאין לו שום משמעות, בוויכוח מיסטי שמיקדו סביבו את בעיית הקיום של מדינת ישראל. לא יאומן.&quot; ~ על ההתנחלות בקדום{{הערה|שם=במילותיו שלו}}
* &quot;אני רואה בגוש אמונים את אחת הסכנות הכי חמורות במדינת ישראל, כתופעה. וברגע שהם לא ידעו להבחין בין כל ויכוח לגיטימי על מדיניות ההתנחלות ועל כל נושא שהוא, האנשים האלה ממיטים אסון על ישראל... גוש אמונים איננו תנועה התיישבותית שהיא בבחינת סרטן לרקמה החברתית־דמוקרטית של מדינת ישראל. אני מדבר על התופעה של גוף שלוקח את ה[[חוק]] לידיו. ותופעה כזו, אסור לה שתהיה קיימת.&quot;{{הערה|שם=במילותיו שלו|מתוך הסרט הדוקומנטרי '''רבין: במילותיו שלו'''}}
* &quot;[אחראי] קודם כול לביטחונם של 98 אחוזים מאזרחי ישראל.&quot;{{מקור}}
* &quot;אריאל, עמנואל ושלומיאל.&quot;{{מקור}}
* &quot;אני אמרתי לו ללכת למכור להם ביצים?&quot; ~ בתגובה לרצח של יהודי שהיה בעסקי מסחר עם ערבים{{מקור}}
* &quot;יש לרסן את הקיצונים משני הצדדים.&quot; ~ אחרי פיגוע{{מקור}}
* &quot;אנו נאלצים לשלוח את חיילינו לשמור על המתנחלים ומשלמים על זה מחיר יקר.&quot; ~ בתגובה לפיגוע בו נרצחו 3 חיילים{{מקור}}
* &quot;אם הם חושבים שאני בוגד ורוצח או אלה שחושבים ביניהם, לי אין בסיס להידברות איתם... מי שחושב כך, יש לי את הזכות להתעלם ממנו. לא מאחריות לביטחונו. לא מאחריות לרווחת חייו. כי אני ראש ממשלה של כולם. אבל בסיס לאהבה עם אלה? בסיס להבנה עם אלה? איזו זכות יש להם אפילו להעלות על הדעת שהם יכולים לצפות לכך ממני, אם בתפיסתם אני כפי שהם מכנים אותי.&quot;{{הערה|שם=במילותיו שלו}}

'''על שמעון פרס'''
* &quot;לא חשבתי ש[[שמעון פרס]] מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה&quot;ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר.&quot;
* &quot;היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס 'חתרן בלתי נלאה' זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין.&quot;{{הערה|מתוך '''פנקס שירות'''. לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 &quot;היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה&quot;], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010}}
* &quot;להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכול מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר – כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על שקרים גמורים או על חצאי אמיתות.&quot;
* &quot;זו הפעם הראשונה שבה רב אלוף מצדיע בטלפון לסמל.&quot; ~ ל[[W:דב גולדשטיין|דב גולדשטיין]], אחרי שזה טבע את הביטוי &quot;חתרן בלתי נלאה&quot; על שמעון פרס
* &quot;במסכנות לא בונים מנהיגות.&quot; ~ על [[שמעון פרס]], בנאום הניצחון בבחירות 1992
* &quot;שמעון ירדוף אותי עד יומי האחרון.&quot; ~ לבנימין בן-אליעזר, על שמעון פרס
* &quot;יש בין שמעון פרס וביני [[שותפות]] מלאה לדרך. היו משקעים לא מבוטלים בעבר, כולכם מכירים אותם, והיכולת של שנינו ביחד להתגבר על משקעי העבר למען מטרה משותפת ששנינו מאמינים בה, אני חושב שזו תופעה נדירה בחיים הפוליטיים.&quot; ~ בתקופת הקדנציה השנייה שלו בראשות הממשלה{{הערה|שם=במילותיו שלו}}

== על עצמו ==
* &quot;זה לא היה החלום שלי. רציתי להיות מהנדס מים. למדתי בבית ספר חקלאי. חשבתי שמהנדס מים הוא מקצוע חשוב במזרח התיכון הצחיח.&quot;
* &quot;בגיל שבו פורחות אהבות ראשונות, בגיל בו חוקרים התלמידים את מסתורי ה[[תנ&quot;ך]] ונפלאות ה[[מתמטיקה]], בגיל 16 שמו בידי נשק בכוונה להגן על עצמי ולצערי גם כדי להרוג.&quot;
* &quot;לא תמיד נמצאים אנשים שיש להם את העוז, את המחשבה, את היכולת, לשנות דברים, לשנות מוסכמות, ליצור מציאות חדשה.&quot; ~ בטקס בתחנת הכוח חדרה (הנקראת כיום על שמו, &quot;אורות רבין&quot;), 1 בנובמבר 1995, שלושה ימים טרם הירצחו

==רצח רבין==
[[קובץ:PikiWiki Israel 4571 Itzhak Rabin Memorial.jpg|ממוזער|210 פיקסלים|האנדרטה לזיכרו של רבין במקום הירצחו ב[[תל אביב]]]]
* &quot;ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש, הערב בתל אביב. הממשלה תתכנס בעוד שעה, לישיבת אבל בתל אביב. יהי זכרו ברוך.&quot; ~ {{קישור|איתן הבר}} מודיע על מותו של רבין, 4 בנובמבר 1995, שעה 23:15
* &quot;שלום, חבר.&quot; ~ נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]] לאחר רצח רבין (המקור בעברית)
* &quot;רצח רבין הוא קו שבר בחברה הישראלית כיוון שהסולידריות הבסיסית הזאת, בין אדם לאדם, נקטעה בשלוש יריות. יהודי רצח יהודי על רקע פוליטי, כי הוא לא הסכים עם דרכו. לא עוד 'אצלנו זה לא יקרה', לא עוד עם סגולה, לא עוד ההבנה שבקרב עמנו אנחנו מוגנים. 20 שנים עברו. אפשר היה, בעצם צריך היה לחשוב שאם הייתה כזאת סולידריות, אפשר יהיה למצוא דרכים לגשר על השבר, אבל המציאות מוכיחה את ההפך. השבר רק העמיק. אחת הסיבות המרכזיות היא ההתעלמות הבוטה מהסיבה לרצח – פוליטיקה. אף אחד לא מעז לדבר על פוליטיקה בהקשר של רצח רבין. השמאל מטשטש את הפוליטיקה כדי להפוך את רבין ל'של כולם' או לחילופין לקדוש, והימין בגלל החמאה על הראש, האחריות על אווירת ההסתה שהייתה בין הגורמים לרצח, אבל בעיקר – כי רבין רצה לפגוע במפעל ההתנחלות ובחלום ארץ ישראל השלמה.&quot; ~ איתי ורד{{הערה|איתי ורד, [https://itaivered.wordpress.com/2015/10/31/%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A6%D7%99%D7%94/ &quot;מות הקונספציה&quot;], באתר מאחורי המצלמה, 31 באוקטובר 2015}}
* &quot;הילדים שנולדו לאחר רצח רבין, כבר ייצאו בקרוב לחייהם האזרחיים העצמאיים. קשה לתפוס את זה, אבל כבר שני עשורים חלפו מאז האירוע שהיה טראומה עבור אומה שלמה; ובשביל דור שלם, 'מורשת רבין' הוא כנראה מונח עמום משיעור אזרחות זניח.&quot; ~ מתוך פרויקט מיוחד לציון 20 שנה לרצח רבין (עמוד הפייסבוק &quot;ליברל&quot;)
* &quot;תגיד, יוסי, אולי אתה זוכר על מה ולמה נרצחתי, כי אני כבר לגמרי מבולבל. שם לא רואים טלוויזיה, רק בגיהינום מרשים. רק ביום הזיכרון שלי מאפשרים לי להאזין לנאומים, אני מקשיב למה שאומרים, ולא מכיר את עצמי. לפעמים נדמה לי שרצחו אותי פורעים ערבים כשלמדתי ב'כדורי', או רוויזיוניסטים חמומי מוח כשסיכלתי את מזימת 'אלטלנה', או כרמטכ&quot;ל ששת הימים כשהחזרתי את הכותל מהארכאולוגיה להיסטוריה. ולא רצחו אותי כראש ממשלת ישראל שרדף שלום, ועל כך רדפו אותו עד שהשיגו אותו. תסביר לי, למה אי אפשר לייצב גרסה לאחר 19 שנה, ולמה כל מחרחר מדון ומלחמה מתחזה לממשיך דרכי ומשתמש בשמי?! אומר לך את האמת, יצחק. אין לי תשובה טובה בשבילך, גם אני נבוך כמוך. הרי הרצח שלך מעולם לא נחקר. הארץ כיסתה דמיך מהרגע הראשון. פוליטיקאים ורבנים שהתירו את דמך יצאו פטורים בלא כלום, כי הממשלה והשב&quot;כ לא באמת היו מעוניינים להתחקות על העקבות, מי יודע לאן יובילו. זקני העיר רחצו ידיהם – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' – ויד רחצה יד. הרשיעו את היורה, וזיכו את כל אלה שסימנו לו את המטרה. ומערכת בחירות התנהלה כסדרה, כאילו לא נודע מי היכה אותך וכאילו הקורבן נירצָה.&quot; ~ [[יוסי שריד]] בטור בעיתון בו הוא מנסה להביא את קולו של רבין ששואל על מה ולמה נרצח, וגם את תשובתו שלו ליצחק רבין.{{הערה|יוסי שריד, [http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2484858 על מה נרצחתי בעצם?], באתר הארץ, 14 בנובמבר 2014}}
* &quot;אני מאוד עצוב, ומאוד המום, מהפשע האיום והנורא הזה שבוצע כנגד אחד המנהיגים האמיצים של ישראל, ואחד מעושי השלום.&quot; ~ יו&quot;ר הרשות הפלסטינית [[יאסר ערפאת]] לאחר שנודע לו על הרצח של יצחק רבין.

== נאמר עליו ==
* &quot;יצחק יהיה רמטכ&quot;ל כאשר הבטחתי לו... יצחק הוא בחור ישר ו[[תבונה|נבון]], ויש לסמוך עליו, אם כי הוא זהיר קצת יתר על המידה.&quot; ~ [[דוד בן-גוריון]], היומן האישי, 25 בנובמבר 1963
* &quot;שום אזרח מאזרחי ישראל לא ישכח למר יצחק רבין את הזכויות הרבות שרשם בהיסטוריה של עמנו&quot;. ~ [[מנחם בגין]] בטקס חילופי הממשלות שנערך ב-21 ביוני 1977 ([https://www.youtube.com/watch?v=8goJ-TWaJB0&amp;t=621s מקור])
* &quot;חמישה היו יסודות [[מנהיגות]]ו של יצחק רבין – ראשית, תום הלב הביישני של הנער המחונן מכדורי, ואותות האמת והפשטות שקרנו מכל מעשיו לכל אורך דרכו; שנית, הפיכחון האכזרי ונטול האשליות של שיפוטו והערכותיו; שלישית, האבחנה החדה והפסקנית בין עיקר לטפל; רביעית, הבנתו את סוד רתימתם של אנשים מסביבו לשיתוף פעולה יוצר; ואחרון, אולי חשוב מכול, היותו קברניט הנושא עמו מצפן ולא שבשבת, בוחן תמיד לאן נכון להוביל – ולא לאן נושבת הרוח.&quot; ~ [[אהוד ברק]] סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60|אהוד ברק, 2008, &quot;יצחק רבין – מפקדם של מפקדים&quot;, בתוך: '''ישראל 60''' עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;}}
* &quot;רבין מתואר בסדרה כמי שחתר שוב ושוב להפלתו של פרס ואף הדביק לו כמה מכינויי הגנאי שהלכו איתו עד יומו האחרון. בספר שהוציא רבין הוא מתאר את חברו למפלגה כ&quot;חתרן בלתי נלאה&quot;, כינוי שדבק בפרס ותייג אותו בשיח הציבורי כמי שיעשה הכול למען השלטון&quot; ~ על היריבות בין יצחק רבין &amp; שמעון פרס בסדרה 'כמעט אדון' (ברלין אהרון, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1372796 '''&quot;כולם דיברו על הכישלונות של פרס - אבל היריב האמיתי היה בתוך הבית&quot;'''], אתר מעריב, תאריך 2.10.2026)
*&quot;שמו של יצחק רבין עלה לדיון הציבורי לא מעט פעמים בעקבות השבעה באוקטובר: מתנגדיו מצביעים על אחריותו להסכמי אוסלו שהביאו לנסיגות ישראליות, ותומכיו מדגישים את החוכמה הטמונה בניסיונו לחתור להסכם עם אש״ף כדי לדחוק את חמאס מחוץ לאזור ההשפעה&quot; ~ הדיון הציבורי על דמותו של יצחק רבין ז&quot;ל בעקבות טבח ה7.10.2023 ובחירות 2026 (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''&quot;לאן נעלם שמעון פרס?&quot;'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) 
* &quot;קחו לדוגמה את יצחק רבין; נדמה היה כי הוא מייצג נאמנה לפחות את הדורות של ילדי הארץ, אולם האמת היא כי לא היה דבר רחוק מזה. רבין היה קפדן, דקדקן, חרוץ, שונא אלתורים, מילה שלו הייתה מילה, והוא היה בוטה ואמיתי עד כאב. אהבנו אותו - והרוב המכריע של הציבור אכן אהב אותו - דווקא משום שהוא היה כל כך שונה מאיתנו, ונהנינו לשגות באשליה כי מה שאנחנו רואים בו נמצא אולי גם בנו, לפחות בפוטנציאל, אם נתאמץ&quot; ~ על דמותו ואופיו של יצחק רבין (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''&quot;טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג&quot;'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026)
* &quot;רבות דיברו ביצחק רבין הלוחם, מצביא השלום. פחות מדי דיברנו עליו כמשנה סדרי העדיפויות במדינה. אומנם הסיסמה של &quot;שינוי סדרי העדיפויות&quot; נטבעה במהלך מערכת הבחירות לכנסת ב־1992. אבל לדידו של רבין זו לא הייתה סיסמה. מהיום הראשון לכהונתו היא לא נשארה כסיסמה. לא היה ראש ממשלה שהיה מעורב כל־כך כיצחק רבין בכל הנושאים החברתיים והכלכליים. הממשלה שבהנהגתו ביצעה בשלוש שנים מהפכות בתחומי החינוך, המחקר, התשתיות, הבריאות והפנסיה. אלה היו שנים של שגשוג כלכלי, של גידול מתמיד בצמיחה, של העמקת קליטת העלייה וגם של עלייה חסרת תקדים ברמת החיים של הפרט. בשלוש השנים של ממשלת רבין עלתה הצריכה הפרטית לנפש ביותר מ־20 אחוז! זו הייתה ממשלה בהנהגתו של מי שפעל ועשה למען הפרט ולמען החברה יותר מכל ראש ממשלה אחר. רבים מבין קודמיו דיברו הרבה על ענייני חברה ופרט, אבל נדמה לי, שכל ראשי הממשלה עשו פחות ממנו, מי שהצטייר לעיתים כחסר רגישות לבעיות בתחומים הללו. אלא שהרושם הזה היה הפוך לחלוטין מכפי שהוא היה, מנוגד לחלוטין לתוצאות עשייתו.&quot; ~ [[חיים רמון]], לשעבר יו&quot;ר ההסתדרות ושר בממשלת רבין השנייה, בדברי הספד בבית נבחרי ההסתדרות, 12 בנובמבר, 1995
* &quot;רצח רבין, זמן קצר לאחר שקיבל פרס נובל לשלום על חלקו בהסכם אוסלו, קיבע את דימויו בעיני רבים כנסיך השלום. איתמר רבינוביץ אינו מגדיר את יחסו של רבין אל הערבים בכלל, אך מנסה לפענח את עמדתו כלפי הסכסוך הישראלי־הערבי. בתוך כך הוא מנתח את השינויים שחלו מזמן לזמן ביחסו של רבין אל המרכיבים השונים של הסכסוך: מצרים, ירדן, סוריה, לבנון וה[[פלסטינים]]. זו גישה אפשרית לשאלה העיקרית: האם האמין רבין בשלום? ייתכן מאוד שבדומה לבן-גוריון לא האמין שיש פתרון לסכסוך ועל כן ניתן רק לנהל אותו. כך או כך, הניסיון למצוא נוסחה אחת שתבטא את גישתו של רבין לנושא משכנע פחות.&quot; ~ על מורשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'|תום שגב, [https://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.4363785 &quot;בביוגרפיה שכתב על רבין, איתמר רבינוביץ שומר על דיפלומטיות&quot;], באתר הארץ, 18 באוגוסט 2017}}
* &quot;כמו כל ראש ממשלה ישראלי, וכל נשיא אמריקאי, הוא מצא את עצמו מול 'תוכניות שלום', ומדי פעם אמר משהו שהתפרש כנכונות לוויתורים מסוימים. כשגריר בוושינגטון שיכלל את היכולת הזאת לדרגת אמנות כמעט; האמריקאים קראו לו 'האיש המעשן'. רבינוביץ מיטיב לתאר את העימות בין הנרי קיסינג'ר הייקה מהרווארד לבין רבין הצבר מכדורי, משחק שכולו נוכלות הדדית של שועלים. שר החוץ האמריקאי מגלה בתוך כך משיכה גדולה לתככי הפוליטיקה הישראלית ומזימותיה, והשגריר רבין לא התקשה לספק את תאוותו. פעם סיפר לו ש[[משה דיין]] פועל להכשלת נסיעתה של ראש הממשלה [[גולדה מאיר]] לארצות הברית, כדי לקדם את סיכוייו לרשת אותה. מאיר ייחסה לרבין את תסמונת השגרירים – שביטויה הזדהות־יתר עם המדינה המארחת. בדומה לבנימין נתניהו ולברק (וגם לבן-גוריון), התלהב רבין מהאמריקניזציה של העולם; אביו חי ב[[ארצות הברית]] קודם שהתיישב בארץ ישראל.&quot;{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}}
* &quot;נטייתו של [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] לשבח את רבין כמנהיג וכמדינאי מחייבת אותו שוב ושוב להתמודד עם סיפורה של השנאה האובססיבית שרשפה בינו לבין שמעון פרס. הרושם הוא שהתיעוב לפרס פעל לעתים קרובות כשיקול דומיננטי, לפעמים יחיד, בתהליך קבלת ההחלטות של רבין. שורשי האיבה נטועים אולי בכך שפרס קידם את הפרויקט הגרעיני של ישראל, בעוד שרבין התנגד לכך; לימים שינה רבין את דעתו ואפשר שלא סלח לפרס על שהקדים אותו. ואולי היה זה המתח בין 'הצבר התכליתי' ודל הדמיון לבין 'הילד הגולה הרומנטי', שבעיניו רק השמים היו גבול. ואולי, מי יודע, היה זה משהו אחר. רבינוביץ לא פיענח את מהות הפרשה הזו. חשוב לו לטעון שבסופו של דבר רבין ופרס הכירו בכך שאין להם ברירה אלא לחיות יחד,'תאומים סיאמיים', וששיתוף הפעולה ביניהם היה מועיל. זה פתרון דחוק: ייתכן שהפרק הזה בחיי שני האישים מחייב מחזאי גדול, לא היסטוריון. כך או כך, מבחינה ספרותית זה היה סכסוך ללא שאר־רוח: מהו 'חתרן בלתי נלאה' אשר שימש את רבין כדי לגדף את פרס לעומת 'נצר נתעב' ו'פגר מובס' ששלף [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[ספר ישעיהו]] כדי לגדף את חיים ויצמן. רבין של איתמר רבינוביץ אינו רק איש חלש, שטועה שוב ושוב, אלא גם ביש מזל ואף נגוע בשחיתות אישית. וכך יצא שדווקא במשמרת שלו איבדה מפא&quot;י את השלטון בישראל אחרי כמעט 30 שנה; ודווקא מנחם בגין חתם על הסכם השלום עם מצרים. הוא (רבין) ניסה להעמיד פנים שכישלונו בפוליטיקה לא נוגע לו, אבל [[W:איתמר רבינוביץ|איתמר רבינוביץ]] יודע לצטט מכתב ל[[גולדה מאיר]] שבו קבל רבין על שהפקירה אותו למשמיציו: 'את מעולם לא קמת להגן עלי', התבכיין. על רקע זה גם ההכרזה 'אני אנווט' (1992) נשמעת יותר כקריאת עידוד־עצמי מאשר כהכרזת מנהיג ומדינאי. הוא (רבין) לא מנע את שיחות אוסלו, אך נרצח לפני שנדרש להמשיך בתהליך. איתמר רבינוביץ מיטיב לתאר את אווירת ההסתה שקדמה לרצח. זה מבחן אמינות לא קל לביוגרף אוהד, אך הוא אינו מסתיר את חלקו של רבין עצמו באחריות לרצח. בתוך כך הוא מזכיר עיתונאים אשר כתבו בפירוש שחייו בסכנה; גם ראש השב&quot;כ הזהירו, אם כי רק הציע לו ללבוש אפוד מגן ולא הכריח אותו לעשות זאת. רבין סירב ללבוש אפוד, העדיף שלא להשתמש במכונית המשוריינת שנרכשה בשבילו, ועמד על כך שימשיך להופיע בציבור. גם זה היה אולי שריד לנטייה לבוז לכללי זהירות שאפיינה את הפלמ&quot;ח.&quot; ~ על חולשתו של יצחק רבין{{הערה|שם=שגב, רבינוביץ'}}
* &quot;כשנבחרתי לרב הראשי לישראל התחיל הסיפור של אוסלו והדיונים על אוסלו ב', יצחק רבין, שהיה אז ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הדתות, נתן לי ביום שנבחרתי את המספר שלו על פתק ואמר: 'זה מספר הטלפון האישי שלי. דעתך חשובה לי, אם יש לך ביקורת, הערה או עצה טובה, תטלפן למספר הזה'. ניצלתי זאת פעם אחת ויחידה באותו שבוע.&quot; ~ הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|[http://glz.co.il/1363-101539-he/Galatz.aspx &quot;רבין נתן לי את מספרו האישי ואמר: 'תתקשר'&quot;], באתר גלי צה&quot;ל, 14 ביוני 2017}}
* &quot;יצחק רבין ז&quot;ל ב־1994 הייתה דמות שהיום נערצת על כולם. בג&quot;צ אז פסק שאפשר לייבא נבילות וטריפות לארץ. אני הייתי אז ברבנות הראשית. ביקשתי מרבין, גם אריה דרעי פנה אליו, פניתי אליו, ואז, לא התביישו לומר, לחוקק 'חוק עוקף בג&quot;צ', היה צריך רוב מוחלט כי הפסיקה הייתה על בסיס חוק יסוד. הוא טילפן מאחד לשני והצליח להשיג את הרוב הנדרש. לאחר מכן התברר שצריך להשיג שוב את כל ההסכמה כי התברר שהצביעו על בשר קפוא והחברה שעתרה לבג&quot;צ אמרה שתביא בשר מצונן. רבין טרח שוב והשיג את הרוב הנדרש שהצביעו בעד החוק. התקשרתי אליו להודות לו והוא אמר לי 'צריך לזכור, אנחנו מדינה יהודית'.&quot; ~ הרב הראשי לשעבר [[ישראל מאיר לאו]] על פן יוצא דופן באישיותו של יצחק רבין{{הערה|עמית דניאל, [http://www.93fm.co.il/radio/395555/ &quot;הגרי&quot;מ לאו: &quot;פרצה שלא ניתן להסכים אתה; חולדאי אינו אויב השבת&quot;], באתר קול-חי, 20 באפריל 2017}}
* &quot;אלה שנולדו אחריו, אין להם למה להתגעגע. דמותו של יצחק היא לא דמות חיה בעיניהם. מתגעגע מי שהכיר.&quot; ~ רחל יעקב רבין על אחיה{{הערה|בראון י., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-504865 &quot;יגאל עמיר ניצח והמדינה איבדה כיוון: אחותו הקטנה של רבין מדברת&quot;], באתר מעריב, 24 באוקטובר 2015}}
* &quot;שואלים אותי: למה אתה מתגעגע ביצחק רבין? והתשובה היא כמובן ליצחק רבין עצמו. אני מתגעגע לאיש שירד לחיי במובן הטוב של המילה. אני מתגעגע לאיש שגנב איתי את כל השוקולדים מהבונבוניירה וביקש שלא אספר לאף אחד, גם לא ללאה. לעשן הסיגריות שאפף אותו, למאפרות המתמלאות ללא הרף. לטירוף שלו לדיוק. לעמידה בלוחות הזמנים. לחתונות שהגענו אליהן בשבע וחצי בערב כי כך היה כתוב בהזמנה, ולא מצאנו לא חתן ולא כלה ולא חתונה. לדממה שהשתררה בחדר העבודה שלו אחרי שהחליט על פעולה צבאית מסוכנת ואחרי ששרי הממשלה והקצינים הלכו לדרכם והותירו אותו לבד עם המחשבות וההרהורים. אני מתגעגע להיסוס שלו, למעצור, לשניות הקשות כאשר עמד לפני דלתות של בני משפחות שכולות, כמו מסרב להיכנס פנימה. אני מתגעגע גם לנזיפות שלו ולחסרונותיו: לירידה שלו לפרטים הקטנים והלא תמיד נחוצים וחשובים, לבוטות שלו, לעלבונות שלא היו במקומם, למלים המיותרות, למבטים שלא תמיד היו סימפטיים ואמרו הכול. לעצבנות שלו, לקוצר הרוח. אני מתגעגע להיסוסים שלו ולשיקול הדעת. לניסיון העצום שצבר במסלול חייו, ללילות בלי שינה, לסדר היום המטורף, לקור שנדף ממנו, לחום שהוא ידע להעניק לסביבתו, לדאגה העצומה שלו לחיי כל חייל, לבכי שלו בלי דמעות עם כל הודעה על פיגוע. לחריקת השיניים. אני מתגעגע גם ואולי עוד יותר לתנופת העשייה האדירה בימיו של יצחק רבין: למחלפים שנבנו בכל הארץ, לכבישים שהורחבו, לשעות החינוך שהוכפלו ושולשו, לצמיחה שזינקה לגבהים, למלחמה המוצלחת באבטלה שירדה לתחתיות, לתיירות שהגיעה לשיאים, לעשרות המפעלים החדשים, לבנייה העצומה ביקנעם ובאור עקיבא, בבאר שבע ובירושלים. אני מתגעגע ליחסים שפרחו עם טוניס ומרוקו, קטאר ועומאן, עם בחריין ודובאי וירדן. ללחיצות הידיים עם עשרות מנהיגים מקצווי עולם. כן, אני מתגעגע.&quot; ~ {{קישור|איתן הבר}} (ראש לשכתו של יצחק רבין) בטור במלאות 20 שנה לרצח רבין
* &quot;רבין לא היה אוסלו, ולא היה ששת הימים, ולא באמת אהב ערבים, ולא ממש שנא מתנחלים. הוא היה קצת מכל אלה והרבה דברים נוספים. רבין היה ישראלי, ציוני, פטריוט. הוא היה הבן של רוזה ונחמיה. הוא היה מפקד חטיבת הראל, הוא היה רמטכ&quot;ל, הוא היה שר ביטחון. היה לו פתיל קצר, כי הוא היה ג'ינג'י. הוא אהב ויסקי (אבל לא השתכר) ו[[כדורגל]]. הוא עישן בשרשרת, חשב מהר ודיבר לאט. הייתה לו כהונת בוסר אחת קצרה, וכהונה נוספת, ארוכה יותר, שהסתיימה באסון. הוא היה ביטחוניסט, ביצועיסט, שהבין את הבעיה הדמוגרפית ורצה מאוד להיפרד מהערבים. הוא ניסה, אבל לא הצליח. אין לי מושג מה היה קורה אלמלא נרצח. אי אפשר לנבא תהליכים כאלה. אני לא מאמין שהוא היה נותן למצב להתדרדר יותר, ואני מתקשה לראות אותו מבטל הכול וחוזר לנקודת ההתחלה. יצחק רבין היה ישראלי שלחם למען המקום הזה ואהב אותו אהבת נפש, ויותר מכל דבר אחר, הוא היה מנהיג שדיבר אמת. ולזה, לפחות אני מתגעגע.&quot; ~ {{קישור|בן כספית}} במלאת 20 שנה לרצח רבין{{הערה|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-502915 עשרים שנה לרצח רבין: 1 מכל 5 ישראלים מאמין שיגאל עמיר הוא לא הרוצח&quot;], באתר מעריב, 18 באוקטובר 2015}}
* &quot;בכל שנה ביום העצמאות מזמינים את מפקדי ששת הימים לבית הנשיא. בשבילי זה מפגש די עצוב – שר הביטחון היה [[משה דיין]] והיום הוא איננו, הרמטכ&quot;ל היה יצחק רבין – איננו, אלוף פיקוד צפון [[דוד אלעזר|דדו]] – איננו, אלוף פיקוד מרכז [[w:עוזי נרקיס|עוזי נרקיס]] – איננו. אני מרגיש שנשארתי בין הבודדים, עצוב.&quot; ~ אלוף (במיל') [[w:ישעיהו גביש|ישעיהו גביש]] על דור ההנהגה של [[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|דרור גלוברמן, [http://www.mako.co.il/tv-people/articles/Article-03ccf386a18cc41006.htm &quot;שייקה גביש נזכר בהפרת הפקודה של שרון: &quot;הוא אמר 'אריק לא מגן, אריק תוקף'&quot;], באתר mako,{{כ}} 17 באפריל 2015}}
* &quot;מורשת רבין היא עבורי גם מורשת של מנהיגות, מנהיגות מעצבת ועמידה באומץ מול החלטות הקשות. הוא היה מנהיג ללא תירוצים, כלוחם. והוא היה מנהיג ללא תירוצים, כחבר כנסת, שר, וראש ממשלה. מי שידע לשאת באחריות, כראש ממשלה, לפעולה המוצלחת באנטבה, ידע גם לשאת באחריות, כראש ממשלה, לכישלון מבצע השחרור של נחשון וקסמן הי&quot;ד. אצל רבין, גם הניצחונות וגם הכישלונות לא היו יתומים. עבורי רבין, כן, דווקא הוא, הוא אבי הקריאה שעלתה מהכיכרות לפני שלוש שנים לשינוי סדרי העדיפויות במדינת ישראל, להפניית הזרקור פנימה. לצד השלום והביטחון, ואפילו לפניהם, הוא התעקש לעסוק, בחינוך, בבריאות וברווחה, ובמכלול השינויים, שהוא הנהיג בממשלתו השנייה, תחת הכותרת, 'שינוי סדרי עדיפויות'.&quot; ~ נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]] סופד לרבין ביום הזיכרון ה־19 להירצחו{{הערה|יוני גבאי, [http://www.kikarhashabat.co.il/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A9%D7%9C.html הנשיא רובי ריבלין: יצחק רבין - מורשת של מנהיגות], באתר כיכר השבת, 4 בנובמבר 2014}}
* &quot;יצחק רבין, הנץ האידאולוגי, הבין ששמירת התשוקה לבית לאומי מחייבת היפרדות מהישגי המלחמה המפוארת ביותר שהוביל כמצביא. זו לא הייתה הבנה חטופה, קלת דעת או גסת לב. ההבנה העמוקה, המורכבת, החמוצה־מתוקה, הבשילה אצלו בשנות שירות ארוכות, במדים ובעניבות, בשדה הקרב ובאולמות הפוליטיקה, ובאופן אירוני כאמור, חייבה דווקא אותו להוביל את עמו להיפרדות מנכסים שהוא עצמו קידש, שהוא עצמו חתר להשיג, כדי לשמור על הדבר הגדול והחשוב יותר: הציוויליזציה היהודית המודרנית.&quot; ~ [[נועה רוטמן]], נכדתו{{הערה|נועה רוטמן, [http://www.haaretz.co.il/israel-peace-convention/1.2347129 &quot;מדינת ישראל כבר 20 שנה ללא מנהיג&quot;], באתר הארץ, 23 ביוני 2014}}
* &quot;יצחק רבין בין דור המייסדים, דור שהחברה הייתה בראש מעייניו. דור מגויס, מחויב, מאמין בצדקת הדרך, קשוב למצוקות ולצרכים. דור שגם עשה שגיאות, ודאי, אבל בתום לב וללא כוונות זדון. בטחון ישראל, שלום ישראל, עתיד ילדינו, אלה היו לנגד עיניו, כשבחר ללכת בדרך השירות הציבורי, להניח את האגו ואת התפנוקים בצד. כזה היה הדור, כזה היה יצחק רבין. מנהיג שהאמין במטרה, שהאמין באנשים, אהב את העשייה. בשבילנו, פקודיו בצה&quot;ל, הוא היה מפקד, אח גדול, מורה הדרך. ראינו אותו בחפ&quot;קים, ראינו אותו בתרגילים, בדיונים ובתהליך וקבלת החלטות קשות וכבדות. קל היה לראות ביצחק רבין את אשר על לבו. את ההנאה בקשר עם האנשים חיילים ומפקדים, במגע עם הדור הצעיר, ואת כאב־המחיר הכבד שגבו המלחמות ומה שביניהן. יצחק רבין היטיב לנהל מלחמות ומערכות, ללא חדוות־הקרב ושמץ של התלהמות. באחריות, בבקיאות מעוררת הערצה בפרטים, וביכולת קליטה וניתוח שעשו בית־ספר לכולנו. ידענו שאפשר לסמוך עליו, ידענו שנקבל גיבוי, אבל ידענו גם שהוא מצפה מאיתנו למיטב ולמירב, ושאפנו שלא לאכזב אותו לעולם. יצחק רבין היה איש של אמת, גם שהיא לא הייתה נוחה לו או לסביבה. גם היא יוצרת קושי בהתקדמות בדרך שחשב לנכונה. מנהיג שפיו ולבו שווים. הוא שילם על כך בחייו. משסירב לייפות את המציאות, להתאימה לאוזנו וטעמו של השומע, משבחר ללכת בדרך שראה הולמת את טובת העם והחברה, חתם את גורלו. ואנחנו לא היינו שם, כולנו, כדי לשמור עליו.&quot; ~ הרמטכ&quot;ל ה־15, רב אלוף (במיל') [[אמנון ליפקין-שחק]], באזכרה לציון 3 שנים לרצח רבין{{הערה|[http://www.rabincenter.org.il/Web/He/Persona/People/Eulogy/Lipkin/Default.aspx מרכז רבין לחקר ישראל], 1 בנובמבר 1998}}
* &quot;יצחק רבין (כרמטכ&quot;ל) שלח אותנו (סיירת מטכ&quot;ל) אל מבחן אש ראשון בפעולות גמול, באמצע שנות השישים. בפקודתו יצאנו פעם אחר פעם הרחק מעבר לקווי האויב, כאשר הוא מעניק לנו את שרביט הרמטכ&quot;ל שבשטח, אך נותר כל הלילה במוצב פיקוד קדמי, דואג, מעשן בשרשרת, דרוך, כמעט כוסס ציפורניים – לפרוס לנו רשת ביטחון של גיבוי וניסיון.&quot; ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}}
* &quot;יצחק רבין (כשר ביטחון) היה גם הראשון בקצה קו הטלפון השחור או האדום, לקבל מאיתנו כמהלומות פטיש כבדות את הבשורות הקשות על הנפגעים בצידנו. יחד הלכנו, תמיד, אל מקום האירוע, אל הלוחמים בני השמונה־עשרה או העשרים, לאחר ליל קרב, שבו אבדו להם טובי חבריהם ומפקדיהם – ויצחק מתחקר ומברר כל פרט! לא מוותר ולא מעגל שום פינה! תובע ומדרבן מפקדים, תומך ומגבה את הלוחמים הצעירים!&quot; ~ אהוד ברק סופד לרבין{{הערה|שם=ברק, ישראל 60}}

==ראו גם==
* [[נאום הר הצופים]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיפדיה=יצחק רבין|ויקיטקסט=מחבר:יצחק רבין|שם ויקיטקסט=יצחק רבין}}

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{רמטכ&quot;לים}}

{{מיון רגיל:רבין, יצחק}}
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:דיפלומטים ישראלים]]
[[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]]</text>
      <sha1>k5ax2jg5x9f1bf124rwgd07jk3xdh5q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שמעון פרס</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1639</id>
    <revision>
      <id>241293</id>
      <parentid>241281</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:34:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>241293</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101569" sha1="mtpiz9pgy1ut6tz8tb4xyxjv0zzdapj" xml:space="preserve">[[קובץ:Shimon Peres by David Shankbone.jpg|ממוזער|210px|נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 2007]]
'''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי'''; 2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים.

==על החיים==
[[קובץ:World Economic Forum Annual Meeting Davos 2005 (346655258).jpg|ממוזער|286px|שמעון פרס]]
* &quot;מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות.&quot;
* &quot;הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים.&quot;
* &quot;שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי.&quot;
* &quot;אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים.&quot; ~ על נועזות
* &quot;פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן - הם רק חיים באופן שונה, ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים.&quot;
* &quot;אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]].&quot;
* &quot;אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות.&quot;
* &quot;היהודיות שלנו עושות לך טובה. כאילו הן סובלות מהעניין. תמיד משהו כואב להן, מציק להן. השיקסעס, לעומתן, נהנות מכל רגע, אין להן תסביכים, אוהבות לפנק ומשקיעות את כל הלב במשימה.&quot;
* &quot;תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל [[שנאה|תשנא]] בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005

==דברים אישיים==
* &quot;זה לא יעזור לך, לך ולחברייך.&quot;
* &quot;שני דברים אני לא אוהב בחיים: להתפנק ולהתעצל.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
* &quot;אני מרגיש הכי טוב כשסדר היום שלי עמוס ומלא פגישות, ביקורים וסיורים.&quot;
* &quot;צריך להיות [[אדם]] שכל הזמן פועל למשהו, ואני אומר, אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
* &quot;אם עליתי במשקל אני מפסיק לאכול עד שאני יורד ונגמר העניין.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
* &quot;אני מביא בחשבון שיש דברים אינם בשליטתי אבל משפיעים על גורלי. זו לא סיבה להתייאש.&quot; ~ ראיון, מאי 2014
* &quot;גם כשיש מצבים שמורידים לי דמעה בלב. אסור לומר נואש, והאיסור הזה מושתת על ניסיון אמיתי.&quot; ~ ראיון, מאי 2014
* &quot;אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות.&quot;
* &quot;הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים.&quot; ~ עונה לשאלה האם גילו המופלג מקשה עליו לתפקד כנשיא מדינה
* &quot;לא אכפת לי [[מוות|למות]] מחר בבוקר. אני לא מפחד מהמוות. אני לפעמים מתעורר ומצטער שאינני מת. נמאס לי, אך אני מבין שאיש לא יוכל למלא את תפקידי.&quot;
* &quot;כולם יבואו להלוויה שלי. הם ירצו להיות בטוחים, שלא קמתי מהארון.&quot; ~ נחום ברנע, &quot;אני לוזר?&quot;, 16 במאי 1997, ידיעות אחרונות
* &quot;החרטה היחידה בלבי היא שלא חלמתי חלומות רבים וגדולים עוד יותר.&quot; ~ מתוך ספרו &quot;אין מקום לחלומות קטנים&quot;.
* &quot;מפעם לפעם ביקשו ממני להביט לאחור על חיי ולזהות את ההישג שבו אני גאה יותר מכל. אני משיב באמצעות סיפורו של צייר דגול, שנתבקש על ידי אחד ממעריציו לבחור את ה[[ציור]] שהוא אוהב יותר מכל אלה שצייר בחייו. הצייר נשא עיניו אל המעריץ, ואז הפנה מבטו לעבר בד ציור גדול וריק, שעמד על הכן בפינת החדר. 'זה שאצייר מחר,' השיב. זאת גם תשובתי.&quot; ~ פסקת הסיום של ספרו האחרון &quot;אין מקום לחלומות קטנים&quot;.

==פוליטיקה==
[[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|172px|שמעון פרס]]
* &quot;מזרח תיכון חדש.&quot; ~ מתוך נאום ב-1993
* &quot;אני אעשה הכול למען ה[[שלום]] ואני לא מחפש [[תפקיד]].&quot;
* &quot;סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות.&quot;
* &quot;ה[[טלוויזיה]] עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת.&quot;
* &quot;אם אתה לא מנהל משא ומתן עם ה[[פלסטינים]] אז יש לך אינתיפדה בלי פתרון.&quot; ~ מתוך סרט &quot;שנות המדינה&quot;
* &quot;אני הכנתי נאום, אני לא אקריא אותו, אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו [[אמינות]] אני הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, [[יצחק רבין]]?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!&quot; ~ בשיא היריבות שלו עם יצחק רבין, כתשובה לכך שרבין כתב דברים נגדו בספר [[W:פנקס שירות|&quot;פנקס שירות&quot;]]
* &quot;שלח לחמך על פני המים? שלחתי להם מאפיות שלמות.&quot; ~ על יחסיו עם המפלגות החרדיות.
* &quot;אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר.' אני הפסדתי?!&quot; ~ בכנס תומכי [[W:מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כשפנה בנאום ההפסד למתנגדיו שהשמיצו אותו, והקהל השיב &quot;כן!&quot;
* &quot;איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי. המועד אינו מתאים. הממשלה לא תאשר. השאלה היחידה שאני רואה היא איך זה יסתיים.&quot; ~ פתק שהעביר לראש הממשלה יצחק רבין כיממה לפני מבצע אנטבה ביולי 1976
* &quot;בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה.&quot; ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה.
* &quot;במישור האישי נישאר ידידים ובפוליטיקה – יריבים.&quot; ~ דבריו ל[[מנחם בגין]] לאחר ניצחונו בבחירות ב-1977.{{הערה|{{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 271.}}
* &quot;מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו.&quot; ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978.
* &quot;'העבודה' הפסידה בבחירות גם בגלל שגיאות הבוחרים&quot; ~ בישיבת הפתיחה של &quot;תנועת העבודה הציונית&quot; (תע&quot;צ), 14 בפברואר 1978.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 387.}}
* &quot;המאבק בין המועמדים אינו על 'האוסקר', אלא על ראשות הממשלה&quot; ~ נימוק סירובו לקיים עימות טלוויזיוני עם [[יגאל אלון]] לפני ההצבעה במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה, ינואר 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 418.}}
* &quot;אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים.&quot; ~ בשיחה עם מנחם בגין ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: &quot;ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית&quot;], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}}
* &quot;אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם, ולא מהחומייניזם, ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך. זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מתווכחים?! תתביישו לכם! אל תקלקלו את שם בית שמש! ככה נראה העם של בגין. שיכורים... אל תצעק אתה. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת?! תפסיק עם ה[[שנאה]] שלך. אין לך שום זכות לשנוא. אתה לא יודע שום דבר. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! עם תנועות מזרחיות, ככה?! מי שלא רוצה ש[[ישראל]] תיהפך למדינה ערבית, אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבית שמש, 1981
* &quot;אלה התימנים. את בן גוריון הם העריצו, עכשיו הם שונאים אותנו. הם הכי גרועים.&quot; ~ שמעון פרס לנחום ברנע לאחר הפגנה בכנס בשכונת מורשה, ברמת השרון, 1984 {{הערה|1=https://mobile.twitter.com/AvishayBenHaim/status/1409540322556878850}}
* &quot;אתה בוחר בין [[ציונות]] לבריונות.&quot; ~ מודעת בחירות של המערך בכנסת העשירית, 1981
* &quot;איך אמר הנביא ישעיהו? תחלוף סופה יחלוף סער.&quot; ~ ראיון בערוץ הראשון בפרוץ [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]], 17 בינואר 1991
* &quot;אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית.&quot; ~ בכנסת, לעבר [[משה קצב]], 17 בנובמבר 1993
* &quot;להילחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג.&quot; ~ ציטוט שהובא בתעמולת הבחירות של [[הליכוד]] ב־1996
* &quot;תנו לי שלום ואוותר על הגרעין.&quot; ~ מול ועדת העורכים, כנראה בשנת 1996
* &quot;יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת.&quot; ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000
* &quot;תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך.&quot; ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004
* &quot;ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה.&quot; ~ אתר ynet, יולי 2005
* &quot;אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
*&quot;תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!&quot; ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005
* &quot;כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים.&quot; ~ תגובה על ירי הקסאמים, יוני 2006
* &quot;ישראל צריכה להתייחס ל[[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]] כאל כ[[אדולף היטלר|היטלר]].&quot; ~ אוקטובר 2006
* &quot;אני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות.&quot; ~ &quot;פגוש את העיתונות&quot;, אוקטובר 2006
* &quot;[מוסד הנשיאות הוא] בית לכל היהודים שאינם ישראלים ולכל הישראלים שאינם יהודים.&quot; ~ &quot;פגוש את העיתונות&quot;, אוקטובר 2006
* &quot;זה סוף המשבר, אך לא סוף העולם.&quot; ~ על התפטרות הרמטכ&quot;ל [[דן חלוץ]], פברואר 2007
* &quot;אם אומר שהממשלה מזהירה אני לא בטוח שתסכימו איתי, אך יש לנו עם מזהיר.&quot; ~ בקונגרס הציוני הישראלי, 14 במאי 2007
* &quot;השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל.&quot; ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007
* &quot;עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!&quot; ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות ה[[עבר]]!&quot; ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], &quot;שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים&quot;, בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי&quot; ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009 
* &quot;במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת.&quot; ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009
* &quot;המשטר באיראן עלוב ומחורבן. זהו משטר סדוק ומלא פצעים.&quot; ~ טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009
* &quot;ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית־פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי.&quot; ~ בראיון, על הסכם &quot;עזה ויריחו תחילה&quot;
* &quot;נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה.&quot; ~ לאחר [[הסכמי אוסלו]]
* &quot;אני עשוי מהעתיד.&quot; ~ בראיון עם [[w:דן שילון|דן שילון]], בתגובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי
* &quot;[[w:מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] הייתה טעות.&quot;
* &quot;העוול שאנו עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו הערבים בגזילת השלום.&quot;
* &quot;מטרתה הבאה של ישראל היא להצטרף לליגה הערבית.&quot;
* &quot;אנחנו מדינה עם כושר הרתעה גבוה מאוד, בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם.&quot; ~ 2006
* &quot;קסאם שמסאם.&quot;
* &quot;אמצעי הלחימה של ישראל לא היו מתאימים לטפל בחזבאללה.&quot; ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]]
* &quot;שמחנו שהכור החל לפעול.&quot; ~ בתיאור היסטורית מדינת ישראל, בהשבעת הכנסת ה־18
* &quot;לא צריך לשנות את ה[[היסטוריה]], גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע.&quot; ~ בתגובה להרשעתו של [[משה קצב]] באונס
* &quot;ה[[חמאס]] נוהג בפראות, יורה, אינו מכבד הסכמים ואינו מוכן לחתום על הסכמים. מי יתמוך בהם? אני מצטער על כך מאוד. זאת לא הייתה כוונתנו. נתנו את עזה לפלסטינים, נתנו להם לטפל בבעיות שלהם מתוך רצון טוב, והם מתגרים בגורלם ומביאים לסוף ארצם וממשלתם.&quot;
* &quot;מצא מצא, מצה יבשה.&quot; ~ לועג לחבר הכנסת [[w:יהושע מצא|יהושע מצא]]
* &quot;מה שיש לסעודים באדמה, יש ליהודים בראש.&quot; ~ לפי פרופ' {{קישור|אדיר כהן}}

==על מדע, טכנולוגיה וחינוך== 
* &quot;טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני&quot;, ~  ספטמבר 2016.
* &quot;אולי גם יש למצוא סוג חדש של מודיעין, הנשען על ננוטכנולוגיה.&quot; ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]]
* &quot;יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר.&quot; ~ ראיון, 2003
* &quot;[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2007
* &quot;אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה.&quot; ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, &quot;דה מרקר&quot;, אפריל 2013.
* &quot;כל שיטת החינוך היא אידיוטית. אני לא רוצה להעליב, ואני לא אומר את זה מתוך זלזול. קודם כל הפכו את החינוך לעינוי, במקום לעשות את החינוך תענוג. שולחים לכיתה מורה זקן שרוצה להביא את הסיפור של דוד ובת שבע, והילדים חושבים 'Fuck It, תעשה סרט קצר ושהחבר'ה ייהנו'. אבל עם שיטות התקשורת החדשות, אתה יכול ליצור דמוקרטיזציה של החינוך. אתה יכול להקים ענן מחשוב שאוסף את ההרצאות הכי טובות בעולם, ואתה יכול לשלוח אותן לכל בית. לא צריך מחשב כדי לקלוט את זה, מספיק טאבלט. הטאבלט עולה כיום 100 דולר, ראיתי שהסינים נכנסו לתעשייה הזו, ואני אומר שהמחיר יירד ל–50 דולר. אם תרצה לחבר לענן הזה מיליון ילדים, זה יעלה לך 50 מיליון דולר, זה כלום.&quot; ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, &quot;דה מרקר&quot;, אפריל 2013.
* &quot;אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד.&quot; ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, &quot;דה מרקר&quot;, אפריל 2013.
* &quot;התכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון. התיכנון הוא פונקציה של הדימיון. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידוע והבדוק אלא כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. התכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות; הוא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאת תשובות חדשות.&quot; ~ הערות לחשיבות התכנון, 1965.&lt;ref&gt;[https://doalogue.co.il/blog/shimon-peres/ הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס], אתר דואלוג&lt;/ref&gt;

== כראש הממשלה ==
*מתוך פרוטוקול הישיבה{{הערה|הציטוטים נלקחו מ[http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2671809 כתבה באתר הארץ]}} בה נידון &quot;[[w:חוק ההסדרים|חוק ההסדרים]]&quot;:
:מנכ&quot;ל משרד האוצר, עמנואל שרון: &quot;אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור.&quot;
:שר החינוך [[יצחק נבון]]: &quot;הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?&quot;
:ראש הממשלה פרס: &quot;הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להצליח.&quot;
{{מפריד}}
* &quot;הרב, בעניין יהודה ושומרון, אני הולך אחריך&lt;ref&gt;משמיע ישועה, עמוד 324&lt;/ref&gt;&quot; ~ לרב [[צבי יהודה קוק]]
* &quot;זה קורה גם לצעירים שבינינו.&quot; ~ תגובתו להתמוטטות [[לאונרד כהן]] בהופעה, מספר שבועות לפני הגעתו לישראל

== כנשיא המדינה==
[[קובץ:Israeli President Shimon Peres in Jerusalem--April 22 2013a.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס כ{{קישור|נשיא מדינת ישראל}}, 2013]]
* &quot;בזמנו נחשבתי ל[[חוצפה|חצוף]], פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים.&quot; ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך [[מדע]] כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד.&quot; ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו.&quot; ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל.&quot; ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס)
* &quot;אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות.&quot; ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012
* &quot;גם אם אפסיד הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם.&quot; ~ על המירוץ לנשיאות, טרם בחירתו
* &quot;התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא.&quot; ~ לאישתו, עם בחירתו לנשיא המדינה, יוני 2007. תשובתה: &quot;אני מעדיפה רפתן.&quot;
* &quot;אני עוד לא נשיא.&quot; ~ ל[[רביב דרוקר]], חדשות 10, לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, כשניצחונו היה בטוח
* &quot;חייבים להיפטר מהשטחים.&quot; ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה
* &quot;אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו.&quot; ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007
* &quot;חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של [[כוכב]]ים.&quot; ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007
* &quot;אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;[[w:LEAD|Lead]]&quot;, בנוגע לאיום האיראני
* &quot;[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2007
* &quot;אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2007
* &quot;היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם.&quot; ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור])
* &quot;קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2008
* &quot;אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2008
* &quot;ה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2008
* &quot;אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת.&quot; ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009&lt;ref&gt;[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009&lt;/ref&gt;
* &quot;אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון.&quot; ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010
* &quot;יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. &quot; ~ מתוך התוכנית &quot;עובדה&quot;, 2011
* &quot;הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו.&quot; ~ על סא&quot;ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור])
* &quot;בגיל כזה פורשים?&quot; ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה בגיל 70, 26 בנובמבר 2012

===[[w:ועידת האו&quot;ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]===
* &quot;יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות.&quot;
* &quot;לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה.&quot;
* &quot;אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]].&quot;

===בכנס מנהיגות בכפר הירוק===
* &quot;בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת.&quot;
* &quot;אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי.&quot; ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]]
* &quot;הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים.&quot;

=== בכנס יום הולדתו ה־90 ===
* &quot;הכיכרות חזקות מן הפרלמנטים.&quot;
* &quot;מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם.&quot;
* &quot;היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב.&quot;
* &quot;מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם.&quot;

===בטקס השבעת הרבנים הראשיים, 2013===
* &quot;בחלקכם נפלה זכות גדולה לקרב בין אחים – דתיים ושאינם דתיים... להסיר מחיצות של חשדנות וניכור, לחרוץ ברגישות דין אמת וצדק ולנווט את מערכת בתי הדין הרבניים ברוח בית הלל, להטות אוזן אנושית השואבת משאר רוחכם התורני, ולשמש תל תלפיות לכל דורש... על הרבנות להרביץ תורה לעשות דין צדק ולהטות כתף לבניית המדינה... הדמוקרטיה נולדה בעריסה יהודית... [ש]נבורך ברבנות שתפעל לאחדות העם, רבנות עם נשמה.&quot;

===בסיום תפקידו כנשיא מדינת ישראל===
* &quot;אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובתי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו. ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. אני אוהב את כולכם. תודה לכם מעומק לבי.&quot; ~ יולי 2014
* &quot;המשכן הזה זה כלוב של זהב. אם אתה אוהב זהב, תישאר. אם אתה אוהב לעוף, תצא מהכלוב.&quot; ~ על משכן הנשיא, יולי 2014 &lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=e_HEZ14KgWM איתי דודי, '''שמעון פרס: השנה האחרונה לנשיאות''' {{!}} מתוך חדשות הערב 13.9.17] בדקה 07:39 {{יוטיוב}}&lt;/ref&gt;
* &quot;כשאין כלום, אפשר לעשות הכל.&quot; ~ מתוך סרטון פרידה שפורסם לאחר סיום תפקידו, ספטמבר 2014 &lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=__7b9O8k1tw '''Former Israeli President Shimon Peres Goes Job Hunting שמעון פרס מחפש עבודה'''] בדקה 04:04 {{יוטיוב}}&lt;/ref&gt;

===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה===
* &quot;&quot;אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל ה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]].&quot; ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
*&quot;[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום.&quot; ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 &quot;פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים&quot;], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014)
* &quot;שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;להיות שמעון פרס&quot; (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html &quot;להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי&quot;], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014)
* &quot;שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד.&quot; ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015

==נאמר עליו==
* &quot;אתם יודעים למה פרס לא נבחר? כי הוא לא היה מרושע דיו. הייתם מאמינים? רב התחבולות לא הבין מה היה דרוש ממנו כדי לנצח את נתניהו. במובן מסוים, פרס חשב עלינו דברים טובים יותר משהגיע לנו. הוא האמין שאפשר לדבר אל האינטלקט שלנו. אל ההיגיון. אל הרציו. אולי טיפה אל הרגש. הוא לא הבין שהעם נגמר לו מתחת לרגליים&quot; ~ על נקודת התורפה של שמעון פרס כפוליטיקאי בבחירות (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''&quot;טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג&quot;'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026)
* &quot;פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!&quot; ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], &quot;שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים&quot;, בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא&quot;י, ואח&quot;כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו.&quot; ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''&quot;שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים&quot;''', בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!&quot; ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל.&quot; ~ דן כספי 

=== מתוך ספרים ===
* &quot;לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול.&quot; ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018
* &quot;חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל.&quot; ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו.

'''מתוך הספר &quot;פנקס שירות&quot; מאת [[יצחק רבין]]'''
* &quot;היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין.&quot; ~  הציטוט בספר &quot;פנקס שירות&quot; בו תוקף יצחק רבין את פרס ומצמיד לו לדיראון עולם את הביטוי &quot;חתרן בלתי נלאה&quot; (לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 'היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה'], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010)
* &quot;להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על [[שקר]]ים גמורים או על חצאי אמיתות.&quot; ~ רבין מתאר את פרס 
* &quot;לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה&quot;ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר.&quot; ~ עמוד 189

'''מתוך הספר &quot;ההחמצה הגדולה&quot; מאת [[יואב לביא]], [1982]'''
* &quot;מבלי להתייעץ בחבריו להנהגה, ומבלי להמתין לאישור התוצאות ולאישושן (כפי שנהג מנחם בגין, בתבונה ובשיקול דעת!), הופיע בצעד מתנודד, הלום מיין הניצחון המדומה, מתחבק ומתנשק עם הנקרים בדרכו, יו&quot;ר מפלגת העבודה, מלווה בדובר המטה, ישראל פלג. זה היה מחזה אופייני לאיש ולעוזריו: שקיקה בלתי מוסתרת לראשות הממשלה, אובדן הקשר עם המציאות, התעלמות מכל העצות הטובות באמת...&quot; ~ שם, עמ' 115

'''מיכאל בר זוהר, &quot;כעוף החול&quot;, הוצאת משכל, [2005]'''
* &quot;אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן! חייו הפוליטיים הנם ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל. בעלי בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו והוא ממשיך.&quot; ~ מיכאל בר זוהר על פרס
* &quot;עבור רבים נישאר שמעון פרס חידה. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר, אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי, איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים, פוליטיקאי בינוני, אך מדינאי בעל חזון מרהיב, קיבוצניק חסר השכלה רשמית, אך שופע תרבות, מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת, רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים.&quot; ~ מיכאל בר זוהר על פרס

===אמירות בעל פה===
* &quot;יש אנשים שהם נכס אלקטורלי, אך יש אנשים שהם נאחס&quot; ~ [[יגאל אלון]] באספה פומבית במהלך התמודדותו מול פרס על ראשות מפלגת העבודה, תחילת 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 419.}}
* &quot;כשעלתה האפשרות להזמין את פרס לנאום, היא ירדה מהפרק בדיוק בגלל הסיבות הללו. אחר כך היו מגעים, ותחנונים, וקשרים, ואחר כך בא הפרסום שלי (ביום ראשון), והמגעים נמשכים באינטנסיביות כל הזמן, עד הרגע האחרון. המו&quot;מ הזה, מסתבר, מסובך יותר מאוסלו. אגב, פרס עצמו ישב עם דליה רבין בשישי האחרון. רבין הייתה דומיננטית פחות בעצרת השנה. מי שנטלו את המושכות, כאמור, הם גופים אחרים, כמועצת תנועות הנוער וכו'. כדי להחזיר את רבין לקונצנזוס הוחלט שם ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר, להדיר את השלום ז&quot;ל, את השמאל יימח שמו, ולייצר משהו מכובס שישמח את העם, אבל לא ינציח את ה[[זיכרון]] האמיתי ואת מה שהיה שם בנובמבר 95', כולל ההסתה, הרבנים, הפולסא דנורא, האלימות, ההתלהמות וחציית הגבולות... אם היו מבקשים ממני לביים את האירוע, כדי שהדרמה תהיה מושלמת, הייתי מודיע לו שלאור קוצר הזמן, סידורי הביטחון ('הרי רבין כבר נרצח באותו מקום, גם אתה רוצה?') ומזג האוויר, הוא לא ינאם השנה. ואז, הייתי שולח את פרס לכיכר בכל זאת. שיזמין את עצמו. למה לא? הוא ידע לעשות את זה כפוליטיקאי, שיעשה את זה גם כנשיא לשעבר. מישהו יוכל למנוע מהאיש הזה, בן 92, שהביוגרפיה של המדינה חקוקה על פרצופו, לעבור את הבידוק הביטחוני ולעלות על הבמה? הוא ייקח מיקרופון, וידבר. בלי הזמנה. שייתן את נאום חייו. את שירת הברבור האולטימטיבית שלו, את השאגה האחרונה. שיגיד כל מה שלא אמר בשבע שנות נשיאותו. שרובן עברו עליו בחנופה לנתניהו ותקווה כמוסה שיעשה מה שהבטיח (לפרס) לעשות. יהיו שם עשרות אלפים, בכיכר, ובחלומי ראיתי את פרס מדבר אליהם לא כדי למצוא חן, לא כדי להתחנף, לא כדי לשמור על הפופולריות העצומה שאליה הגיע לאחר בלותו. סתם, כדי להגיד את האמת. לשחזר את חודשי ההסתה העצומה שעברו על רבין ועליו באותה שנה ארורה. על הרבנים, שפרס המשיך לכרכר סביבם ולרצותם גם אחרי החוויה הזו. גם על אוסלו. הרי כולם אומרים שאוסלו הוא האסון הלאומי הכבד ביותר שנפל על עם ישראל מאז חורבן הבית, נכון? אז למה ביבי, שנבחר לאחר פחות משנה אחרי רצח רבין, לא ביטל את אוסלו? למה הוא החזיר את חברון, ואחר כך חתם על הסכם וואי (ביצוע הפעימה השניה של אוסלו)? למה עד היום אף ראש ממשלה ימני לא לקח את אוסלו וזרק לפח האשפה? מה היה מעמדה הבינלאומי של ישראל לפני אוסלו? לאן הוא הידרדר היום? האינתיפאדה הראשונה הייתה לפני אוסלו, או אחריו? וכמה מתנחלים היו בשטחים בתקופת אוסלו (40 אלף), וכמה יש שם עכשיו (400 אלף)? ומה עוללו יורשיו של רבין ליחסים האסטרטגיים החשובים כל כך עם ארה&quot;ב? והאם יש לימין פתרון אחר למצב? נו, טוב. זה לא יקרה. גם אם המגעים יבשילו ופרס ינאם מחר, זה יהיה נאום פרסי מובהק. הוא לא יעליב איש ולא ירגיז אף אחד, הוא ישתדל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לשמור על עמימות. אבל המצב האמיתי של חיינו כאן מחייב את שבירת העמימות הזאת. כשרואים מה מתרחש ברחובות, איך מתנפלים על כל מי שמעז לצייץ משהו שלא מתיישר עם דף המסרים הנכתב ברחוב בלפור ב[[ירושלים]] ויוצא לאור ב'ישראל היום' (ומסתבר שגם ב'וואלה', על פי תחקירו המצוין של גידי וייץ ב&quot;הארץ&quot;), אפשר להתפלץ.&quot; ~ בן כספית על הסיבה מדוע מגיע לפרס (שאינו נושא עוד בתפקיד רשמי/פורמאלי כלשהו) לנאום בעצרת לציון 20 שנה לרצח רבין (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-509675 '''&quot;הם ניצחו: יגאל עמיר הוא אחד המתנקשים הפוליטיים המצליחים בהיסטוריה&quot;'''], באתר THE POST,{{כ}} 30 באוקטובר 2015)
* &quot;אם מישהו חושב ששמעון פרס מתכנן להעביר את השנים הקרובות בטיול עם הכלב שלו על חוף הים, כדאי שיחשוב שוב.&quot; ~ מקורב לפרס מביע את דעתו האישית מה יעשה פרס לאחר תום כהונתו כנשיא (קם ז., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/418.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=58 'שמעון פרס נפרד מהנשיאות אבל לא מתכוון לנוח'], באתר nrg,{{כ}} 24 ביולי 2014)
* &quot;אפשר לחלוק על שמעון פרס – על דרכו, על עמדותיו, על האופן שבו הגיע למעמדו הנוכחי – אבל קל להבין מדוע בוושינגטון אוהבים אותו כל כך. הדברים שהוא אומר נקלטים בקלות באוזניים אמריקניות. לא פעם, הקו שנוקט פרס קרוב יותר לעמדת ממשל [[ברק אובמה|אובמה]] מאשר למדיניות של נתניהו, מה שמחדד את הפער בינו לבין ראש ממשלת ישראל. פער נוסף שמתחדד הוא מול מחליפו: [[ראובן ריבלין]] נתפס כעממי ואהוד בקרב הציבור בישראל, אך בתור מי שאמור להתארח בבירות העולם ולארח מנהיגים בירושלים, נראה שתהיה לו עבודה מדינית לא פשוטה.&quot; ~ על הייחודיות של פרס שמקנה לו פופולריות בארצות הברית (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;פרס נכנס בצעד איטי אבל בטוח לחלק המערבי של הבית הלבן. הוא הכיר את הדרך היטב, הרי עשה את המסלול הזה פעמים רבות בימי חייו. לפעמים באירועים היסטוריים ומשמחים, לעתים בעת מצוקה אדירה. הוא הלך בדרך הזאת לפגוש עשרה נשיאים אמריקאים&quot; ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארצות הברית (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&amp;0r9VQ=FKDIH '''&quot;יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש&quot;'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014)
* &quot;ה'פרסיזם' היא הגדרה קולעת ומדויקת לאוסף הביטויים ואמרות הכנף של פרס, שהפכו לחלק מאישיותו. זהו, אם תרצו, מדריך להבנת אופטימיזם במזרח התיכון, בשילוב עשר העצות הטובות ביקום לחיים מלאי הגשמה.&quot; ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארה&quot;ב (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&amp;0r9VQ=FKDIH '''&quot;יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש&quot;'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014)
* &quot;התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה.&quot; ~ [[גולדה מאיר]] על פרס
* &quot;פרס והפרסיטים שלו...&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]]
* &quot;אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;ראש ממשלת המידגם.&quot; ~ עמוס קינן, למחרת יום הבחירות ב-1981, שאחרי פרסום תוצאות-המידגם עם סיומו, הוצג פרס על ידי דוברו כ&quot;ראש הממשלה הבא&quot; של ישראל 
* &quot;ראש ממשלת הסקרים.&quot; ~ כינוי שניתן לפרס לנוכח העובדה שבמספר רב של מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר
* &quot;ראש ממשלה מעופף.&quot; ~ כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה־80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים.
* &quot;הזה שלפני העזניה.&quot; ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י&quot;א, י&quot;ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – &quot;ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה&quot;
* &quot;הנחש.&quot; ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה &quot;ירח הדבש&quot; של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה &quot;מה שלום הנחש?&quot;, השיב רבין &quot;עדיין מכיש&quot;
* &quot;זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי.&quot; ~ [[אהוד ברק]] מדבר על פרס כאשר טס לדון עם נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בנוגע לכור האירני, 2012
* &quot;לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון.&quot; ~ [[טוני בלייר]] ראש ממשלת בריטניה לשעבר במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים, 2014
* &quot;אתה ה[[אלברט איינשטיין]] החברתי של העולם.&quot; ~ [[ביל קלינטון]], נשיא ארצות הברית ה־42, במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4394192,00.html מקור])

=== בימיו האחרונים ===
&lt;small&gt;(לאחר ההתדרדרות במצבו הרפואי, ספטמבר 2016)&lt;/small&gt;
* &quot;לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל &quot;חתרן&quot;, דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום.&quot; ~ על פרס עת סיים את תפקיד נשיא המדינה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי.&quot; ~ על פרס שלאחר האירוע המוחי (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, תאריך 16 בספטמבר 2016)
* &quot;לשיא הקריירה הוא הגיע באמצע שנות ה־80 לחייו, כשנבחר לנשיא המדינה והפך אבי האומה. השנאה והזלזול והלעג שהיו מנת חלקו בשנים שבוססו רגליו בבוץ של הפוליטיקה המקומית, הוחלפו בהערכה והוקרה ואפילו אהבה. הציבור הישראלי גילה לפתע כי 'שימון שלנו', כפי שאריאל שרון נהג לכנותו, הוא לא פחות ממונומנט ישראלי ששמו הולך לפניו בכל העולם. פיגורה עולמית. מנהיגים, נשיאים, מלכים, התבטלו בפניו. בשבע שנות נשיאותו, שמרביתן היו במקביל לכהונת נתניהו כראש ממשלה, שימש פרס כנכס האסטרטגי של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא נחשב הקול השפוי, המתון, של המדינה שזזה ימינה ככל שהסיכוי להסדר מדיני הלך וגווע. כשהואשם לא פעם שהוא רותם את המוניטין שלו לטובת ראש ממשלה שמוליך אותו שולל בהבטחות סרק, הוא התרגז - 'אני עובד בשביל המדינה. 'ביבי' זה עדיין לא המדינה'. בשנתיים שכיהן כראש ממשלת האחדות הראשונה, בין 84' ל־86', הוא העביר את התוכנית הכלכלית שהצילה את ישראל מאסון, וניצח, יחד עם שר הביטחון '''רבין''', על הנסיגה הראשונה של צה&quot;ל מעומק לבנון. שותפיו מהליכוד בממשלה הפריטטית התנגדו לשני המהלכים והערימו מכשולים על דרכו. בהינתן פרק הזמן הקצר שבו כיהן בתפקיד והתנאים הפוליטיים הקשים שבהם תפקד, אפשר לומר שהוא היה מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. תרומתו הענקית לביטחון ישראל, יותר מזו של גנרלים רבים שהסתכלו עליו בביטול, הייתה בצעירותו, כשסייע למורו ורבו 'דוד בן גוריון' לבנות את התעשייה הביטחונית של ישראל, ואת הכור הגרעיני בדימונה.&quot; ~ על פרס כנשיא המדינה וכראש ממשלה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;את השלום עם מצרים הביא '''בגין'''. את השלום עם ירדן הביא '''רבין'''. את היישובים הישראליים ברצועת עזה פינה '''שרון'''. '''פרס''' קיווה וחלם שהסדר הקבע יהיה רשום על שמו. ככל שנקפו השנים, המציאות בשטח וחוסר הרצון בשני הצדדים הפכו את השגת ההסדר לבלתי אפשרית. פרס מסיים את פעילותו הציבורית כשתמונת המצב בין ישראל ל[[פלסטינים]] מדכאת, וכששני העמים קרובים יותר לעימות מחודש מאשר להסדר כלשהו. הוא מעולם לא התכחש להסכם אוסלו, שבצירוף מקרים ששימח מאוד את המטורפים מהימין, נחתם ב–13 בספטמבר 1993, בדיוק בתאריך שבו התמוטט בבית החולים שיבא בתל השומר. מבקריו מהימין, שתולים בהסכם הזה את כל צרותיה של ישראל, מעולם לא פירטו מה היתה החלופה שלהם, מלבד להמשיך במצב הקיים.&quot; ~ על המורשת שקיווה פרס להנחיל (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל.&quot; ~ גבר חרדי על תרומתו של פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''&quot;ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו&quot;'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב־1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה.&quot; ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''&quot;ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו&quot;'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו [[ג'ימי קרטר]], שהפסיד את הכהונה השנייה ב[[ארצות הברית]] אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית&quot;... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף.&quot; ~ העיתונאית רויטל עמירן בשיחה עם כתב רשת זרה על ההשוואה בין פרס והנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''&quot;ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו&quot;'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה־70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה – אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים&quot; ~ על הייחודיות של פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''&quot;שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל&quot;'''], באתר מעריב, 15 בספטמבר 2016)
* &quot;ניווט בשטח ממוקש.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]], ראש הממשלה, על מצבו הרפואי העדין של פרס בעת ביקורו. 14 בספטמבר 2016
* &quot;בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום&quot; ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016
* &quot;כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה־23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו.&quot; ~ על פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''&quot;כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה&quot;'''], באתר מעריב, 14 בספטמבר 2016)

=== לאחר מותו ===
* &quot;47 שנים ו-105 ימים כיהן שמעון פרס כחבר כנסת, יותר מכל חבר כנסת אחר בהיסטוריה של המדינה ויותר ממחצית שנות קיומה. שנים אלה אינן כוללות את תקופתו כנשיא המדינה, תפקיד שאיתו הוא מזוהה יותר ויותר עם השנים. למרות שהיא לפעמים זולגת בהישגיו המדיניים ובתרגילים הפוליטיים, הסדרה מעלה מחדש את השאלות סביב גבולות הגזרה של המשחק הפוליטי ואת המחיר של החתירה האובססיבית אחר הניצחון או המקום הראשון, גם לטובת קידומם של ערכים&quot; ~ על דמותו של פרס בפוליטיקה הישראלית (ברלין אהרון, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1372796 '''&quot;כולם דיברו על הכישלונות של פרס - אבל היריב האמיתי היה בתוך הבית&quot;'''], אתר מעריב, תאריך 2.10.2026)
* &quot;רשימת ההישגים שהיו לפרס במרוצת השנים הפכה כמעט לקלישאה, ודי אם נזכיר את תרומתו להקמת התעשיות הביטחוניות, לבניית הכור הגרעיני בדימונה ולהצלת הכלכלה הישראלית בשנות השמונים. אבל על רקע ציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שבימינו פרס חסר בעיקר בכל הנוגע לחתירתו לשלום, לתקווה שהתעקש להפיח, ובעיקר לאופן שבו ייצג את הציונות החיובית ואת ישראל בעולם&quot; ~ על דמותו של שמעון פרס בציון 10 לפטירתו (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''&quot;לאן נעלם שמעון פרס?&quot;'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) 
* &quot;תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות.&quot; ~ [[ביל קלינטון]]
* &quot;בבחירות 1992 ניצח כצפוי [[יצחק רבין|רבין]] שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את פרס נובל לשלום. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי,  נתניהו ניצח בבחירות. מאז שמעון תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק ב[[טלפון]]. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו.&quot; ~ על פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד&quot;ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''&quot;שמעון האדם&quot;'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017)
* &quot;שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של 'פברוטי' ששר את 'עשיתי זאת בדרכי' ואריה 'מלה בוהם' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי ו[[חיוך]] עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו.&quot; ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד&quot;ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''&quot;שמעון האדם&quot;'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017)
* &quot;ישראל ללא שמעון פרס היא מבודדת ומנודה בעולם... פרס הבין היטב את הצורך של מדינה קטנה במערכת יחסים בינלאומית טובה שעונה לאינטרסים שלה בכל תחומי החיים; לטובת הכלכלה, החברה, הביטחון והשלום. בעיניו ישראל צריכה קודם כל להשתייך ערכית למשפחת העמים הנאורים. פרס האמין שאנחנו צריכים ליצור איזון בין עצמאות ישראל ועוצמתה לבין התלות הקיימת ביחסים טובים עם המדינות המובילות בעולם... פרס ידע כיצד לבנות קואליציות ושותפויות; הוא היה אמן יצירת שפה משותפת עם מנהיגי עולם, מקנדי ודה גול ועד לאובמה ומנדלה, והייתה לו סקרנות אין קץ לעולם. הוא ידע גם להעריך מדינות אחרות; בשיחות עם מנהיגים זרים הוא לא הפליג במסעות תעמולה ישראלית יהירה, אלא הפגין בקיאות בנעשה במדינה שעם מנהיגיה הוא נפגש. הוא גם ידע להחמיא ולהקשיב. לכן הקשיבו לו והעריכו אותו. ציוני ואיש העולם הגדול. פרס היה משוכנע שישראל צריכה לפרוץ את חומות הגטו בתפיסת עולמנו וסלד מאמירותיה של גולדה מאיר ואחרים ולפיהן 'העולם כולו נגדנו'. הוא ניצל את החברות ואת השותפויות שפיתח בעולם לטובת האינטרס הישראלי; לעולם לא הטיף מוסר בבית הלבן או הפציר שאנחנו 'אור לגויים'. בתחום הביטחון הוא פיתח עוד בשנות ה־50 וה־60 יחסים קרובים עם המנהיגות הצרפתית, ובעזרתם יזם את התעשייה האווירית ואת הכור בדימונה.... העולם ראה בו איש השלום, ולכן היה קשוב לו בעניין הפלסטינים ובעניין האזור כולו. העולם התרשם מהיצירתיות הדיפלומטית שלו, ולא פחות מערכי השוויון בין בני אדם ועמים, שבהם האמין עמוקות. ישראל של שמעון פרס הייתה חברה מכובדת במשפחת העמים ולכן גם חזקה יותר. כיום, בלי פרס, ישראל מנודה, ונמתחת עליה ביקורת קטלנית בעניין ההתנחלויות כמכשול הגדול ביותר להסדר באזור. ישראל נתפסת בעיני כמעט כל מדינות העולם, כולל ארצות הברית, כמדינה יהירה וניאו־קולוניאליסטית. הדלתות שהיו פתוחות בפני שמעון פרס נטרקות עכשיו בפניו של בנימין נתניהו.&quot; ~ על מעמדה של ישראל בעולם לאחר פטירתו של פרס (אורי סביר, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560687 '''&quot;אבד המעמד: הדלתות שהיו פתוחות בפני פרס נטרקות עכשיו בפני נתניהו&quot;'''], באתר מעריב, 20 באוקטובר 2016)
* &quot;הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול.&quot; ~ מסך אחרון על פעילותו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. היה האב המייסד, דוד בן־גוריון, שממנו ובזכותו הכל נברא והתחיל. והיו הגנרלים, אלון ושרון ודיין ובר־לב וברק ורבים נוספים. והיו המפא&quot;יניקים, אשכול ושרת וגולדה, והיה בגין והיה שמיר, וביבי עודנו. כל אחד ומעלותיו ומגרעותיו והישגיו וכישלונותיו. יש ביניהם דמיון, יש הבדלים, יש תפיסות עולם שונות, יש פערים. '''שמעון פרס היה רק אחד.''' אקזמפלר יחיד במינו, פס ייצור שנסגר אחרי האבטיפוס הראשון. האנדרדוג הקלאסי, הלוזר הנצחי שככל שיענו אותו, כן יעלה וכן יפרוץ. האיש שידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה. כל מפלה למנוף. אדם שלא ידע שובע, שהיה בו רעב אינסופי להכרה, צימאון אדיר לחתירה הלאה, מבט שפנה רק קדימה, אף פעם לא אחורה, שהיה ג'אנקי של קהל, של אדרנלין, של עניין וסקרנות. גם כשהוא לא היה רלוונטי, הוא היה רלוונטי. תמיד מחוץ לקופסה.&quot; ~ על ייחודו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;לפעמים איבד קשר עם המציאות. תמיד גבוה בשתי ספירות לפחות משאר הנוכחים בחדר, תמיד צופה למרחוק, מחפש את הדבר הבא, הרעיון הבא, הפסגה הבאה. חי בקצב אחר לגמרי משאר העולם, פועל בעצימות עצומה, כאילו אין זמן, תכף הכל נגמר, צריך להספיק, חייבים להגיע, אסור לוותר על דקה פנויה. תחרותי להדהים, מתקשה לפרגן לזולתו ורודף כל הזמן אחרי הכרה, כבוד, קהל, עניין, הישגים ופסגות. מתבלבל לא פעם בין טובתו האישית לטובת אהבתו הגדולה, מדינת ישראל, אבל במקרה שלו, די בצדק. הוא באמת אהב את המקום הזה עד כלות ולא חיפש לעצמו דבר, חוץ משהמקום הזה והאנשים שנמצאים בו יאהבו אותו בחזרה. האיש הזה ספג בחייו תבוסות ומפלות שיכולות למוטט אימפריה. הוא הפסיד לרבין, הוא הפסיד לבגין, הוא הצליח להפסיד למשה קצב. הוא הפסיד את מפלגת העבודה האשכנזית לעמיר פרץ. הוא הפסיד לאלמוני בן 47 בשם ביבי אחרי רצח רבין. הוא עבר את &quot;התרגיל המסריח&quot;, שהיה מפיל כל אחד אחר, חוץ ממנו. הוא הושפל, נמרט ונמלט בעור שיניו מאין ספור מצבים וסיטואציות, אבל בכל פעם מחדש לא הוריד ראש, לא התאבל על עצמו אפילו לרגע. אסף את השברים והתחיל מההתחלה, כאילו כלום&quot; ~ על ייחודיותו של דמעון פרס בנוף הפוליטי הישראלי (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;הוא ליווה את המדינה מרגעיה הראשונים. אחראי על מאמץ ההתחמשות הנואש בימים הנוראים של מלחמת השחרור, כיתת רגליו וקושש מכל הבא ליד כדי שהיהודים יוכלו להילחם על חירותם. הוא מאדריכלי מערכת הביטחון. את הכור הגרעיני בדימונה קושש מן הגורן ומן היקב, מייצר מערכות יחסים אסטרטגיות, מקמבן ומתחמן ומתחנן ועשה את הלא ייאמן: כוח גרעיני  למדינה קטנטונת, מוקפת אויבים. פוליסת ביטוח היסטורית לעם היהודי. תארו לעצמכם שהמשימה הזו הייתה נופלת דווקא על נתניהו, ולא על פרס. כמה נאומים חוצבי להבות היו נישאים למען המטרה הזו, כמה הצהרות ואיומים ורעשים וקשקושים. מכל זה, לא היה קם כור בדימונה. הקים אותו מי שדיבר הרבה פחות, אבל עשה קצת יותר. לא רק דימונה, גם התעשייה האווירית וחיל האוויר וההייטק והננו וחקר המוח וכל שאר מצודות העוצמה הישראלית חבות לו חוב גדול. הוא היה ראש ממשלה מצוין בממשלת הרוטציה, שהציל את כלכלת ישראל והוציא את צה&quot;ל מעומק לבנון. הוא עשה את כל זה באהבה כפולה: למדינה, שבה ראה את חזות הכל, ולעצמו. האהבות הללו נבעו זו מתוך זו. הוא היה פוליטיקאי בכל רמ&quot;ח איבריו, תככן לא קטן שידע לחפור ולחתור ולקנא ולשנוא ולהקים מחנות ולתקוע סכינים ולהפעיל אנשים ולהלך קסמים. הוא שנא לנוח, לא ידע להשתעמם, לא אהב חופשות ולא טייל. הוא אהב אנשים. נסע בכל העולם כדי לפגוש, לשמוע, ללמוד, להבין. כל מה שעניין אותו זה להמשיך קדימה, בכל המנועים, לחפש את האתגר הבא, ולהגיע לפסגה, שנמלטה ממנו בנחישות לא פחותה מזו שבה חיפש אותה&quot; ~ על הישגיו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;הוא היה כאן כבר לפני מלחמת העצמאות, בעיצומה ולאחריה. בעליות העולים ארצה, בכל מערכות ישראל, לאורך ולרוחב סיפורה של ארץ מולדת, על הגלוי והנסתר שבה. נוכחותו המוחשית כל כך, העניקה לנו את התחושה שהיינו גם אנו בכל המקומות בהם היה, שחווינו את כל החוויות אשר חווה. שהרי הנה הוא עדיין חי עמנו ובתוכנו, מכאן שכל המאורעות עדיין חיים, והיינו בזכותו שותפים ו'חיים' את כל הסיפורים כשהוא מגשר למעננו כהיסטוריה מהלכת. גם את הדורות שלא נולדו עת קרו הדברים, קרב אליו בנוכחותו, עד לכדי תחושה של 'שידור חי' ומתמשך. וזאת להבדיל מכותב ההיסטוריה שמתווך בינינו למאורעות עבר, ואנו קוראים עליהם בספר, ממרחקים של זמן ומקום, רחוקים מגיבורי המאורעות. בזכות גילו המופלג, הוא היה לנו תמיד לנחמה עצומה כל אימת שדיברנו בגיל. הוא דחה בנוכחותו האדירה כל מחשבה עצובה על זיקנה, המכופפת את הגוף והרוח, והיה לעדות מובהקת בהתנהלותו היום יומית שזיקנה אינה עניין לגיל ביולוגי, אלא לגיל מחשבתי, המחליט לעצמו - עצמה או רפיון. עליו בהחלט אפשר לומר שהיה רהוט, בהיר ופעיל עד סוף ימיו, וזו אינה מליצה אלא תורת חיים. תמיד כשהגינו בדאגה גוברת בגיל, חשבנו 'הנה פרס', עדות חיה לאריכות ימים, והיינו נרגעים בזכות גילו המופלג וחיוניותו. עכשיו, כשאיננו כבר 'אפילו פרס' כנראה נצטרך להודות כבר בעובדה שאין מנוס, שבמוקדם או במאוחר נצטרך כולנו לעבור מכאן אל עולמות אחרים. כל עוד חי, שימש לנו מן אופק רחוק ומרגיע שנותר לנו עוד הרבה זמן. מה נאמר היום, עכשיו כשאין לנו כבר את האופק הזה?&quot; ~ יהורם גאון נפרד מפרס (יהורם גאון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4861238,00.html '''&quot;להתראות, היסטוריה מהלכת: יהורם גאון נפרד משמעון פרס&quot;'''], באתר ynet,{{כ}} 29 בספטמבר 2016)
* &quot;פרס היה מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות. זה מה שהפך אותו למועיל ומרתק, לנפתל במקום לבוטה, לרב־שכבתי ולאו דווקא ישיר. זו הייתה עוצמתו הגדולה, וגם חולשתו העגומה. במהלך רוב חייו, הציבור נרתע ממורכבותו של פרס. בישראל הדוגרית, היא נתפסה כראיה לתחמנות, לחתרנות ואפילו לשחיתות. במהלך רוב חייו היא עוררה את הפחד והשטנה שהתחלפו, בערוב ימיו, בהערכה ואפילו בהערצה. פרס היה אוהב ישראל ובן הארץ בכל רמ״ח אבריו, אך מעולם לא נחשב לישראלי למהדרין. בחייו נתפס כזר ובמותו הוא מתואר עתה כבן אלים שירד אלינו מן השמיים. פרס חי בארץ 82 מתוך 93 שנותיו, אך הוא מעולם לא נראה כישראלי אותנטי, לא נשמע כישראלי אותנטי, לא התנהג כישראלי אותנטי ולא חשב כישראלי אותנטי. הוא היה איש העולם הגדול במדינה שרואה בעיקר את עצמה, איש העתיד בארץ הנשלטת על ידי עברה, אמן העידון והניואנס שנאלץ לשחק בפני טריבונות של שחץ ורהב, איש המחשבה הקרה על בימה שבה הפחדים והרגשות נותנים את הטון.&quot; ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''&quot;שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;הוא (פרס) היה ממייסדי מערכת הביטחון אך גם מורה דרך בחתירה לשלום. אבי ההתנחלויות בשטחים אך גם הספק של הפוטנציאל לחיסולן. המנהיג הישראלי הראשון שנהג בפומבי בכבוד ולעתים אף בחיבה עם אישים פלסטינים, כולל יאסר ערפאת, אבל מאחרוני הדוגלים בשמאל בעצמאות פלסטינית מלאה. אביר השלום אך גם ראש הממשלה שהורה לפתוח במבצע &quot;ענבי זעם&quot;, שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה פליטים פלסטינים בכפר כנא בדרום לבנון. פרס היה הארכיטקט וקבלן המשנה של מערך יום הדין של ישראל, אך צויר כפחדן וכמשתמט, כמי שמעדיף חליפות על מדי דגמ&quot;ח, כמי שלעולם לא ייחשב לאחד מהחבר'ה. הוא היה נץ שנתפס בשוגג כיונה, פטריוט מקומי עם ראייה גלובלית, פרגמטיסט שתואר כאידאליסט, מנהיג עם חזון שהפך בפי יריביו הקטנים ממנו להוזה בהקיץ וחולם בלהות. הוא נעלב עד עמקי נשמתו מהמותג 'חתרן בלתי נלאה' שיצחק רבין הצמיד לו בספרו 'פנקס שירות', אף שהתיאור היה מדויק ומעבר לכך: הוא היה גם חוזה בלתי נלאה, הוגה בלתי נלאה, מתכנן בלתי נלאה, קורא בלתי נלאה, כתבן בלתי נלאה וארטיסט בלתי נלאה. לעתים, הוא היה אפילו רכלן בלתי נלאה. פרס הצטייר לעתים כדג מחוץ למים הרדודים של הפוליטיקה הישראלית, אך ידע גם להיות כריש הטורף את מתחריו בלי לחשוב פעמיים. הוא היה גאוותן שנפגע מכל פיפס של ביקורת ששיגר לעברו אחרון הפוליטיקאים והעיתונאים, אבל גם ספג יותר בוז ולעג מכל פוליטיקאי ישראלי אחר ותמיד יצא מאושש ומחוזק. הוא היה לוזר ואלוף העולם בעת ובעונה אחת, בר מינן פוליטי שהיה כעוף החול המתעורר מחדש לחיים.&quot; ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''&quot;שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה.&quot; ~ על העדנה לה זכה פרס בתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''&quot;שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;פרס זכה למתנה נדירה: להיות מוספד פעמיים. הפעם הראשונה הייתה אחרי האירוע המוחי שבו לקה לפני יותר משבועיים, וכעת, אחרי מותו. אם היה מצליח בדרך נס להתאושש מהשבץ, הוא היה זוכה לקרוא את רבבות המילים שנכתבו ונאמרו עליו, ואולי, רק אולי, הוא היה נרגע ומשתכנע שהאהבה וההוקרה והכרת התודה להן תמיד שיווע ואותן תמיד חסר, נפלו סוף סוף בחלקו. גם כשנדמה היה שהשיג כבר את כל מה שבן תמותה מסוגל לשאוף לו ולחלום עליו, הוא לא נח לרגע מן המירוץ הקדחתני אחרי דבר מה נוסף. ההחמצות, ההפסדים, התבוסות האלקטורליות, המנות האדירות של הזלזול והבוז שספג במשך עשרות שנים של התבוססות בביצה הפוליטית הבאושה נחרטו בבשרו. הוא מעולם לא התאושש מכך.&quot; ~ על ההלוויה של פרס (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3083292 '''&quot;הניצחון האחרון של פרס על יריבו המיתולוגי&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול.&quot; ~ יולי אדלשטיין
* &quot;זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה
* &quot;בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מ[[נלסון מנדלה]] ועד [[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]].&quot; ~ נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בהלווייתו של פרס

==ראו גם==
* '''[[יומן קריאה]]'''
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמעון פרס|ויקישיתוף=Category:Shimon Peres|ויקיטקסט=קטגוריה:שמעון פרס|שם ויקיטקסט=שמעון פרס}}

== מקורות ==
&lt;references /&gt;

{{נשיאי ישראל}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:פרס, שמעון}}
[[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:פולנים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]</text>
      <sha1>mtpiz9pgy1ut6tz8tb4xyxjv0zzdapj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241294</id>
      <parentid>241293</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:36:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>241294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="101573" sha1="86okz5gkobo0at45d3boojpq6f3suli" xml:space="preserve">[[קובץ:Shimon Peres by David Shankbone.jpg|ממוזער|210px|נשיא מדינת ישראל שמעון פרס, 2007]]
'''[[w:שמעון פרס|שמעון פרס]]''' (במקור: '''פרסקי'''; 2 באוגוסט 1923 – 28 בספטמבר 2016), נשיאה התשיעי של [[מדינת ישראל]], ראש הממשלה השמיני שלה, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר [[הכנסת]] במשך 48 שנים.

==על החיים==
[[קובץ:World Economic Forum Annual Meeting Davos 2005 (346655258).jpg|ממוזער|286px|שמעון פרס]]
* &quot;מביצה שלא נולדה לא עושים חביתות.&quot;
* &quot;הדיבורים לא משפיעים על המציאות, המציאות משפיעה על הדיבורים.&quot;
* &quot;שלא יספרו לך סיפורים. כל אחד רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי.&quot;
* &quot;אנשים שאין להם פנטזיה, לא עושים דברים פנטסטיים.&quot; ~ על נועזות
* &quot;פסימיים ואופטימיים מתים באותו האופן - הם רק חיים באופן שונה, ולכן צריך לחיות חיים אופטימיים.&quot;
* &quot;אם תאכל שלוש ארוחות ביום תהיה שמן, אם תקרא שלושה ספרים ביום תהיה [[חוכמה|חכם]].&quot;
* &quot;אין שאלות אינפנטיליות, יש תשובות אינפנטיליות.&quot;
* &quot;היהודיות שלנו עושות לך טובה. כאילו הן סובלות מהעניין. תמיד משהו כואב להן, מציק להן. השיקסעס, לעומתן, נהנות מכל רגע, אין להן תסביכים, אוהבות לפנק ומשקיעות את כל הלב במשימה.&quot;
* &quot;תאהב אנשים, אתה כל היום מוקף אנשים, אל תשנא, אל [[שנאה|תשנא]] בני־אדם גם כאלה שלא כל־כך מוצאים חן בעינייך.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005

==דברים אישיים==
* &quot;זה לא יעזור לך, לך ולחברייך.&quot;
* &quot;שני דברים אני לא אוהב בחיים: להתפנק ולהתעצל.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
* &quot;אני מרגיש הכי טוב כשסדר היום שלי עמוס ומלא פגישות, ביקורים וסיורים.&quot;
* &quot;צריך להיות [[אדם]] שכל הזמן פועל למשהו, ואני אומר, אתה תמיד גדול כגודל העניין שאתה משרת ואתה נהייה קטן אם אתה משרת רק את עצמך.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
* &quot;אם עליתי במשקל אני מפסיק לאכול עד שאני יורד ונגמר העניין.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
* &quot;אני מביא בחשבון שיש דברים אינם בשליטתי אבל משפיעים על גורלי. זו לא סיבה להתייאש.&quot; ~ ראיון, מאי 2014
* &quot;גם כשיש מצבים שמורידים לי דמעה בלב. אסור לומר נואש, והאיסור הזה מושתת על ניסיון אמיתי.&quot; ~ ראיון, מאי 2014
* &quot;אני מבטיח לכם, כשיבוא היום, אני לא אשכח למות.&quot;
* &quot;הבריאות שלי מאכזבת את הרופאים.&quot; ~ עונה לשאלה האם גילו המופלג מקשה עליו לתפקד כנשיא מדינה
* &quot;לא אכפת לי [[מוות|למות]] מחר בבוקר. אני לא מפחד מהמוות. אני לפעמים מתעורר ומצטער שאינני מת. נמאס לי, אך אני מבין שאיש לא יוכל למלא את תפקידי.&quot;
* &quot;כולם יבואו להלוויה שלי. הם ירצו להיות בטוחים, שלא קמתי מהארון.&quot; ~ נחום ברנע, &quot;אני לוזר?&quot;, 16 במאי 1997, ידיעות אחרונות
* &quot;החרטה היחידה בלבי היא שלא חלמתי חלומות רבים וגדולים עוד יותר.&quot; ~ מתוך ספרו &quot;אין מקום לחלומות קטנים&quot;.
* &quot;מפעם לפעם ביקשו ממני להביט לאחור על חיי ולזהות את ההישג שבו אני גאה יותר מכל. אני משיב באמצעות סיפורו של צייר דגול, שנתבקש על ידי אחד ממעריציו לבחור את ה[[ציור]] שהוא אוהב יותר מכל אלה שצייר בחייו. הצייר נשא עיניו אל המעריץ, ואז הפנה מבטו לעבר בד ציור גדול וריק, שעמד על הכן בפינת החדר. 'זה שאצייר מחר,' השיב. זאת גם תשובתי.&quot; ~ פסקת הסיום של ספרו האחרון &quot;אין מקום לחלומות קטנים&quot;.

==פוליטיקה==
[[קובץ:Shimon Peres in Brazil.jpg|ממוזער|172px|שמעון פרס]]
* &quot;מזרח תיכון חדש.&quot; ~ מתוך נאום ב-1993
* &quot;אני אעשה הכול למען ה[[שלום]] ואני לא מחפש [[תפקיד]].&quot;
* &quot;סקרים הם כמו בושם, אפשר להריח אותם אבל לא כדאי לשתות.&quot;
* &quot;ה[[טלוויזיה]] עשתה את הדיקטטורה לבלתי אפשרית ואת הדמוקרטיה לבלתי נסבלת.&quot;
* &quot;אם אתה לא מנהל משא ומתן עם ה[[פלסטינים]] אז יש לך אינתיפדה בלי פתרון.&quot; ~ מתוך סרט &quot;שנות המדינה&quot;
* &quot;אני הכנתי נאום, אני לא אקריא אותו, אני אשיב ישר לשאלות של יצחק. איזו [[אמינות]] אני הפרתי?! איזו בעיה של אמינות יש לך איתי, [[יצחק רבין]]?! אני כתבתי נגדך ספר?! אני קראתי אותך בשמות?!&quot; ~ בשיא היריבות שלו עם יצחק רבין, כתשובה לכך שרבין כתב דברים נגדו בספר [[W:פנקס שירות|&quot;פנקס שירות&quot;]]
* &quot;שלח לחמך על פני המים? שלחתי להם מאפיות שלמות.&quot; ~ על יחסיו עם המפלגות החרדיות.
* &quot;אני שומע את חבריי אומרים 'פרס הוא לוזר.' אני הפסדתי?!&quot; ~ בכנס תומכי [[W:מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]], כשפנה בנאום ההפסד למתנגדיו שהשמיצו אותו, והקהל השיב &quot;כן!&quot;
* &quot;איך מתחיל מבצע? אומרים שהוא בלתי אפשרי. המועד אינו מתאים. הממשלה לא תאשר. השאלה היחידה שאני רואה היא איך זה יסתיים.&quot; ~ פתק שהעביר לראש הממשלה יצחק רבין כיממה לפני מבצע אנטבה ביולי 1976
* &quot;בני, זאת תוכנית שרלטנית, מסוכנת ופזיזה, בלי סיכוי להצלחה.&quot; ~ לפי עדותו של מפקד חיל האוויר, בני פלד, כשהציג את תוכנית מבצע אנטבה.
* &quot;במישור האישי נישאר ידידים ובפוליטיקה – יריבים.&quot; ~ דבריו ל[[מנחם בגין]] לאחר ניצחונו בבחירות ב-1977.{{הערה|{{ו|אבי שילון}}, '''בגין 1992-1913''', הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 271.}}
* &quot;מספר ההסכמים שהפרו הערבים אינו נופל ממספר ההסכמים שקיימו.&quot; ~ מתוך ספרו ''כעת מחר'', עמ' 255, 1978.
* &quot;'העבודה' הפסידה בבחירות גם בגלל שגיאות הבוחרים&quot; ~ בישיבת הפתיחה של &quot;תנועת העבודה הציונית&quot; (תע&quot;צ), 14 בפברואר 1978.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 387.}}
* &quot;המאבק בין המועמדים אינו על 'האוסקר', אלא על ראשות הממשלה&quot; ~ נימוק סירובו לקיים עימות טלוויזיוני עם [[יגאל אלון]] לפני ההצבעה במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה, ינואר 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 418.}}
* &quot;אני רואה איך הם אוכלים את הגליל וליבי שותת דם, כי הייתי ממקימי רמות נפתלי ואני רואה 300 בתים שנקנו על ידי ערבים וזה ראשיתו של התהליך. הם גרים בבתים בעפולה ובעכו והם כובשים רחובות שלמים.&quot; ~ בשיחה עם מנחם בגין ו[[משה ארנס]]. 31 באוגוסט 1978{{הערה|בתוך: גידי וייץ, [http://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.3092927 פרס לבגין: &quot;ירדן היא פלסטין, אני נגד מדינה ערפאתית&quot;], באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016}}
* &quot;אנחנו לא מפחדים מכם. לא מהפשיזם, ולא מהחומייניזם, ולא מהתנועות המזרחיות שלכם. בוז... בוז לך. זה עם תרבותי, עם תנועות מזרחיות מתווכחים?! תתביישו לכם! אל תקלקלו את שם בית שמש! ככה נראה העם של בגין. שיכורים... אל תצעק אתה. כזה עם אתם רוצים, או עם מתורבת?! תפסיק עם ה[[שנאה]] שלך. אין לך שום זכות לשנוא. אתה לא יודע שום דבר. שנאה וריב אחים, שנאה וחוסר תרבות. עם תנועות מזרחיות תנצחו בבחירות?! עם תנועות מזרחיות, ככה?! מי שלא רוצה ש[[ישראל]] תיהפך למדינה ערבית, אל יצביע בעד החבר'ה הנלהבים האלה!&quot; ~ לתומכי ליכוד בבית שמש, 1981
* &quot;אלה התימנים. את בן גוריון הם העריצו, עכשיו הם שונאים אותנו. הם הכי גרועים.&quot; ~ שמעון פרס לנחום ברנע לאחר הפגנה בכנס בשכונת מורשה, ברמת השרון, 1984 {{הערה|1=https://mobile.twitter.com/AvishayBenHaim/status/1409540322556878850}}
* &quot;אתה בוחר בין [[ציונות]] לבריונות.&quot; ~ מודעת בחירות של המערך בכנסת העשירית, 1981
* &quot;איך אמר הנביא ישעיהו? תחלוף סופה יחלוף סער.&quot; ~ ראיון בערוץ הראשון בפרוץ [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]], 17 בינואר 1991
* &quot;אתה חירש? אני אומר לך: לא תקום מדינה פלסטינית.&quot; ~ בכנסת, לעבר [[משה קצב]], 17 בנובמבר 1993
* &quot;להילחם בטרור זה כמו לאכול מרק במזלג.&quot; ~ ציטוט שהובא בתעמולת הבחירות של [[הליכוד]] ב־1996
* &quot;תנו לי שלום ואוותר על הגרעין.&quot; ~ מול ועדת העורכים, כנראה בשנת 1996
* &quot;יש לנו את שיטת הבחירות האידיוטית בעולם. אני חרד כי אם היא לא תשונה גם בבחירות הבאות הכנסת תהיה משותקת.&quot; ~ על [[w:חוק הבחירה הישירה|חוק הבחירה הישירה]], 2000
* &quot;תשמרי על ה[[חוכמה]] שלך לכמה דקות, היא לא תברח לך.&quot; ~ מבקש מאישה מהקהל שקוטעת את דבריו לאפשר לו לסיים לדבר, כנס של מכון פרס לשלום בבית ציוני אמריקה, 2004
* &quot;ה[[צבא]] איננו ארגון דמוקרטי, זה הארגון הבלתי־דמוקרטי היחיד שה[[דמוקרטיה]] שומרת כדי להגן על עצמה.&quot; ~ אתר ynet, יולי 2005
* &quot;אי אפשר לקיים צבא ללא פקודות, כיבוד פקודות, וסרבנות גמורה לסרבנות.&quot; ~ ראיון ב־ynet, יולי 2005
*&quot;תשמע [[ידידות|ידידי]], אתה לא תבהיל את העם מפני שהעם לא מאמין לך. אני מציע לימין להפסיק עם ההפחדות, עם הבהלות, עם הלגיונות, עם האסונות... תפסיקו לדבר שטויות!&quot; ~ נאום בכנסת בתגובה לטענת [[בנימין נתניהו]] כי בעקבות תוכנית ההתנתקות יפלו טילים על אשקלון, אוגוסט 2005
* &quot;כולנו מלבים את ההיסטריה. מה קרה? את קריית שמונה הרי הפגיזו שנים.&quot; ~ תגובה על ירי הקסאמים, יוני 2006
* &quot;ישראל צריכה להתייחס ל[[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]] כאל כ[[אדולף היטלר|היטלר]].&quot; ~ אוקטובר 2006
* &quot;אני לא מקווה לתלות, אני תולה תקוות.&quot; ~ &quot;פגוש את העיתונות&quot;, אוקטובר 2006
* &quot;[מוסד הנשיאות הוא] בית לכל היהודים שאינם ישראלים ולכל הישראלים שאינם יהודים.&quot; ~ &quot;פגוש את העיתונות&quot;, אוקטובר 2006
* &quot;זה סוף המשבר, אך לא סוף העולם.&quot; ~ על התפטרות הרמטכ&quot;ל [[דן חלוץ]], פברואר 2007
* &quot;אם אומר שהממשלה מזהירה אני לא בטוח שתסכימו איתי, אך יש לנו עם מזהיר.&quot; ~ בקונגרס הציוני הישראלי, 14 במאי 2007
* &quot;השמאל אשם בכרסום הלגיטימציה של ישראל. ואני אומר את זה כאיש ששייך לשמאל ולשמאל יש חלק בכך. אני מתכוון לרעיון החדש הזה של דה־לגיטימציה, אם בכלל יש זכות קיום לישראל.&quot; ~ בעדותו בפני ועדת וינוגרד, 2007
* &quot;עלתה בדעתי תפיסה חדשה – ישראל צריכה לבנות לעצמה כושר הרתעה אסטרטגי! בנינו כור גרעיני באמצע מדבר, בדימונה!&quot; ~ התייחסותו של פרס ליכולת לא קובנציונאלית (לפי מקורות זרים) של ישראל (סבר פלוצקר, [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;צריך להפתיע! להשתחרר ממוסכמות ה[[עבר]]!&quot; ~ על התפניות שעשה במהלך הקריירה הפוליטית שלו (סבר פלוצקר, [2008], &quot;שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים&quot;, בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;בפינוי ההתנחלויות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי&quot; ~ בנאום בפני ועידת הנשיאים בירושלים, פברואר 2009 
* &quot;במשטר דמוקרטי ההצבעה היא זו שקובעת, ואילו במשטר לא דמוקרטי הספירה היא זו שקובעת.&quot; ~ על הבחירות באיראן, טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009
* &quot;המשטר באיראן עלוב ומחורבן. זהו משטר סדוק ומלא פצעים.&quot; ~ טקס הענקת פרס ביטחון ישראל, 24 ביוני 2009
* &quot;ההסכם הזה הוא הסכם על עזה ועל יריחו. באשר למה שיהיה להבא, אני מתנגד למדינה פלסטינית נפרדת, אני בעד קונפדרציה ירדנית־פלסטינית. אמרתי את זה אלף פעמים, ולא שיניתי את דעתי.&quot; ~ בראיון, על הסכם &quot;עזה ויריחו תחילה&quot;
* &quot;נגמרו 100 שנות טרור, התחילו 100 שנות דו־קיום ושכנות טובה.&quot; ~ לאחר [[הסכמי אוסלו]]
* &quot;אני עשוי מהעתיד.&quot; ~ בראיון עם [[w:דן שילון|דן שילון]], בתגובה לשאלה מאיזה חומר הוא בנוי
* &quot;[[w:מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] הייתה טעות.&quot;
* &quot;העוול שאנו עושים בגזילת הקרקע אינו מגיע אפילו לקצהו של העוול שעשו לנו הערבים בגזילת השלום.&quot;
* &quot;מטרתה הבאה של ישראל היא להצטרף לליגה הערבית.&quot;
* &quot;אנחנו מדינה עם כושר הרתעה גבוה מאוד, בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם.&quot; ~ 2006
* &quot;קסאם שמסאם.&quot;
* &quot;אמצעי הלחימה של ישראל לא היו מתאימים לטפל בחזבאללה.&quot; ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]]
* &quot;שמחנו שהכור החל לפעול.&quot; ~ בתיאור היסטורית מדינת ישראל, בהשבעת הכנסת ה־18
* &quot;לא צריך לשנות את ה[[היסטוריה]], גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע.&quot; ~ בתגובה להרשעתו של [[משה קצב]] באונס
* &quot;ה[[חמאס]] נוהג בפראות, יורה, אינו מכבד הסכמים ואינו מוכן לחתום על הסכמים. מי יתמוך בהם? אני מצטער על כך מאוד. זאת לא הייתה כוונתנו. נתנו את עזה לפלסטינים, נתנו להם לטפל בבעיות שלהם מתוך רצון טוב, והם מתגרים בגורלם ומביאים לסוף ארצם וממשלתם.&quot;
* &quot;מצא מצא, מצה יבשה.&quot; ~ לועג לחבר הכנסת [[w:יהושע מצא|יהושע מצא]]
* &quot;מה שיש לסעודים באדמה, יש ליהודים בראש.&quot; ~ לפי פרופ' {{קישור|אדיר כהן}}

==על מדע, טכנולוגיה וחינוך== 
* &quot;טכנולוגיה בלי אתיקה זה רוע, אתיקה בלי טכנולוגיה זה עוני&quot;, ~  ספטמבר 2016.
* &quot;אולי גם יש למצוא סוג חדש של מודיעין, הנשען על ננוטכנולוגיה.&quot; ~ מתוך מאמר לאחר [[מלחמת לבנון השנייה]]
* &quot;יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר.&quot; ~ ראיון, 2003
* &quot;[צריך] לשים דגש על החזון לא על שינון.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2007
* &quot;אנחנו זקוקים לבית הספר מכיוון שהדיאלוג בין המורה לתלמיד מפרה. לכן חלק יעשה ככה וחלק יעשה ככה. זה מה שנקרא בעיניי דמוקרטיזציה של החינוך: לעשות את החינוך שווה לכל נפש ועם מינימום לימודים באוניברסיטה, מינימום. לדעתי, האוניברסיטאות צריכות לעסוק יותר במחקר ופחות בהוראה.&quot; ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, &quot;דה מרקר&quot;, אפריל 2013.
* &quot;כל שיטת החינוך היא אידיוטית. אני לא רוצה להעליב, ואני לא אומר את זה מתוך זלזול. קודם כל הפכו את החינוך לעינוי, במקום לעשות את החינוך תענוג. שולחים לכיתה מורה זקן שרוצה להביא את הסיפור של דוד ובת שבע, והילדים חושבים 'Fuck It, תעשה סרט קצר ושהחבר'ה ייהנו'. אבל עם שיטות התקשורת החדשות, אתה יכול ליצור דמוקרטיזציה של החינוך. אתה יכול להקים ענן מחשוב שאוסף את ההרצאות הכי טובות בעולם, ואתה יכול לשלוח אותן לכל בית. לא צריך מחשב כדי לקלוט את זה, מספיק טאבלט. הטאבלט עולה כיום 100 דולר, ראיתי שהסינים נכנסו לתעשייה הזו, ואני אומר שהמחיר יירד ל–50 דולר. אם תרצה לחבר לענן הזה מיליון ילדים, זה יעלה לך 50 מיליון דולר, זה כלום.&quot; ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, &quot;דה מרקר&quot;, אפריל 2013.
* &quot;אסור להפסיק ללמוד. חלוקת הלימודים מיושנת, מפני שהמדע השתנה. אחת הבעיות בבית ספר היא המתח בין המורה לתלמיד. לפעמים התלמיד יודע יותר מהמורה: המורה סיים את לימודיו לפני שלוש שנים, לתלמיד יש סמארטפון והוא יודע הכל כל רגע. זה מרגיז את המורים והם נותנים להם ציונים רעים. זה סקנדל. במקום לעודד, הם מעיקים. אפשר לשנות את המצב הזה. אני לא צריך תקציבים, ואמרתי את זה לנתניהו: אני לא מבקש ממך שום דבר, רק תן לי לעבוד.&quot; ~ מתוך ראיון לגיא רולניק, &quot;דה מרקר&quot;, אפריל 2013.
* &quot;התכנון אינו חייב להיות מושתת על נסיון. התיכנון הוא פונקציה של הדימיון. המומחיות הדרושה, אפוא, אינה זו של הידוע והבדוק אלא כי אם של הרצוי והניתן, בין אם הוא קיים באיזה מקום אחר בהיסטוריה או בעולם, ובין שאינו קיים כלל. התכנון אינו מוגבל, אפוא, אפילו לפוטנציות; הוא במידה רבה הפלגה בים של קונצפציות, גיבוש של רצון לאומי למציאת תשובות חדשות.&quot; ~ הערות לחשיבות התכנון, 1965.&lt;ref&gt;[https://doalogue.co.il/blog/shimon-peres/ הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס], אתר דואלוג&lt;/ref&gt;

== כראש הממשלה ==
*מתוך פרוטוקול הישיבה{{הערה|הציטוטים נלקחו מ[http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2671809 כתבה באתר הארץ]}} בה נידון &quot;[[w:חוק ההסדרים|חוק ההסדרים]]&quot;:
:מנכ&quot;ל משרד האוצר, עמנואל שרון: &quot;אין לנו זמן לעשות תוכנית רב־שלבית ולפיכך, אנו צריכים ללכת לתוכנית שהיא בפירוש תוכנית שיש בה הימור.&quot;
:שר החינוך [[יצחק נבון]]: &quot;הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להיכשל?&quot;
:ראש הממשלה פרס: &quot;הימור – פירושו של דבר, שזה יכול להצליח.&quot;
{{מפריד}}
* &quot;הרב, בעניין יהודה ושומרון, אני הולך אחריך&lt;ref&gt;משמיע ישועה, עמוד 324&lt;/ref&gt;&quot; ~ לרב [[צבי יהודה קוק]]
* &quot;זה קורה גם לצעירים שבינינו.&quot; ~ תגובתו להתמוטטות [[לאונרד כהן]] בהופעה, מספר שבועות לפני הגעתו לישראל

== כנשיא המדינה==
[[קובץ:Israeli President Shimon Peres in Jerusalem--April 22 2013a.jpg|ממוזער|250px|שמעון פרס כ{{קישור|נשיא מדינת ישראל}}, 2013]]
* &quot;בזמנו נחשבתי ל[[חוצפה|חצוף]], פנטזיונר. אבל כשראו שדברים השתנו, שאני באמת משרת את המדינה ולא עושה לביתי, היחס השתנה. צריך לזכור גם שבשנים האחרונות הציבור נחשף לפרויקטים רבים שקידמתי ושהיו חסויים בעבר. קידום תהליך השלום, ועוד רעיונות ופעולות שקיבלתי עליהם הרבה ביקורת, נתפסים היום כהצלחה. ולזה צריך להוסיף את בניית הכור הגרעיני, הקמת התעשייה האווירית, מבצע אנטבה, היציאה מהאינפלציה בשנות ה־80, בניית מערך הטילים. אגב, זכיתי לחמישים אחוזי תמיכה בקרב מתנחלים ודתיים.&quot; ~ על השינוי שחל בציבור הישראלי כלפיו (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;אנחנו כעת בעידן אחר. היום החקלאי צריך [[מדע]] כדי לכבוש חלקה, והמדע לא צריך כוח. בשנים האחרונות אנחנו רואים איך מהפכות אמיתיות מתרחשות בלי נשק. כשסטלין ולנין רצו מהפכה, הם רצחו 20 מיליון איש. היום, קם לו בחור צעיר בשם [[W:מארק צוקרברג|צוקרברג]] – בלי צבא ובלי אידאולוגיה, ספק אם בכלל קרא את [[קרל מרקס|מרקס]] – ועשה מהפכה. המהפכה של הקומוניסטים פשטה רגל; המהפכה שלו – בלי להפעיל שום כוח – תראה מה עשתה. מי שירצה להיות בדרך של סטלין, אין לו עתיד.&quot; ~ פרס על המהפכות שחלו בעולם ועל כברת הדרך שצעדה האנושות (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;צריך להבין דבר פשוט – את אופייה של [[ארצות הברית|אמריקה]]. זו ארץ שיש בה המון נדיבות. כלפינו, אבל לא רק כלפינו. אמריקה עשתה את גדולתה מזה שהיא נתנה ולא לקחה. ומי שלא מבין את זה, לא מבין את אמריקה. על כן, מול אמריקה אל תלך באופן כוחני. הנשיא [[ברק אובמה|אובמה]] ציטט פתגם – 'אדם שיש לו פטיש חושב שכל בעיה זה מסמר' – מה אני יכול לעשות שלא כל בעיה היא מסמר, והפטיש לא עונה על כל הבעיות? אמריקה זו ארץ עם הרבה תחכום. סופיסטיקציה. מאות אלפי פרופסורים, לא רק סטודנטים. על כן אי אפשר לדבר כל הזמן עם מכות אגרוף על השולחן. יש גם סגנון, והסגנון עושה את שלו.&quot; ~ על יחסי ארצות הברית וישראל (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;אפילו הוליווד הגדולה לא הייתה יכולה לארגן את מה שהמוסד יצר. שום סרט לא יוכל לתאר את המציאות הזו. אתם ללא ספק ארגון הביון הטוב ביותר בעולם. שיקמתם את ההיסטוריה של העם היהודי ויש לכם חלק גדול מאד בקיומו וייעודו של העם היהודי ומדינת ישראל.&quot; ~ בביקור פרידה שערך מעובדי המוסד, ראשי האגפים וראשי הארגון לדורותיהם (עמוד הפייסבוק של פרס)
* &quot;אנשים חושבים שאני מפנטז. אני לא מפנטז שום דבר. ואם כן, יש לי רישיון לפנטז, כי כל מה שפונטז הפך למציאות.&quot; ~ על חשיבות ההשקעה ב[[חינוך]], בראיון לידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012
* &quot;גם אם אפסיד הרי שזה לא יהיה ההפסד שלי, אלא ההפסד של כולם.&quot; ~ על המירוץ לנשיאות, טרם בחירתו
* &quot;התחתנת עם רפתן, קיבלת נשיא.&quot; ~ לאישתו, עם בחירתו לנשיא המדינה, יוני 2007. תשובתה: &quot;אני מעדיפה רפתן.&quot;
* &quot;אני עוד לא נשיא.&quot; ~ ל[[רביב דרוקר]], חדשות 10, לאחר הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, כשניצחונו היה בטוח
* &quot;חייבים להיפטר מהשטחים.&quot; ~ בראיון לסוכנות AP ביום השבעתו לנשיא המדינה
* &quot;אסור לתת למיעוט של 1.5 מיליון פלסטינים בעזה לקבוע את עתידו של העם הפלסטיני כולו.&quot; ~ בפגישה עם [[w:חאבייר סולאנה|חאבייר סולאנה]], הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, 18 ביולי 2007
* &quot;חלומי לא היה להיות נשיא, חלומי היה להיות רועה צאן או משורר של [[כוכב]]ים.&quot; ~ מתוך נאום ההשבעה לנשיא, 15 ביולי 2007
* &quot;אם נקפוץ בראש ראשונים, כולם ישמחו שנשבור את הראש.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;[[w:LEAD|Lead]]&quot;, בנוגע לאיום האיראני
* &quot;[[דמוקרטיה]] איננה רק ביטוי חופשי, אלא גם אישי.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2007
* &quot;אל תיתנו לאף אחד עצות, תיכנסו לזה ותשנו.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2007
* &quot;היום כולנו יכולים לדבר עם כל בן אדם בעולם כמעט. עכשיו לנוער יש את ה'בוקפייס'. הם כבר לא חיים איתנו ויש להם עולם משלהם.&quot; ~ 2008 ([http://news.walla.co.il/?w=/9/1228495 מקור])
* &quot;קומפלימנט זה כמו בושם – נעים להריח, מסוכן לבלוע.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2008
* &quot;אל תקשיבו להורים, למורים, הם מחפשים בך רק חסרונות. קחו את עצמכם בידיים וכל אחד יוכל לעשות בעצמו את הדברים הטובים.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2008
* &quot;ה[[היסטוריה]] היא של המוצלחים ושל המנצחים.&quot; ~ מתוך נאום בכנס הפתיחה של &quot;Lead&quot;‏, 2008
* &quot;אני הייתי בעד היציאה מעזה ומרגיש עצמי כאחד האנשים שטעו, וחושב שהיינו צריכים לעשות זאת אחרת.&quot; ~ על [[w:תוכנית ההתנתקות|תוכנית ההתנתקות]], בנאום ב[[w:ועידת הנשיאים|וועידת הנשיאים]], 18 בפברואר 2009&lt;ref&gt;[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1065208.html נשיא המדינה, שמעון פרס: בהתנתקות נעשו שגיאות, אני אישית טעיתי], באתר הארץ, 18 בפברואר 2009&lt;/ref&gt;
* &quot;אני חושב שהתרומה הגדולה ביותר שה[[יהדות|יהודים]] הביאו לעולם היא חוסר שביעות רצון.&quot; ~ מתוך ראיון עם אלי יצפאן, אפריל 2010
* &quot;יש דבר אחד שהוא נורא כמו [[מוות]] - וזה השיעמום. אנשים משועממים זה מתים מהלכים. &quot; ~ מתוך התוכנית &quot;עובדה&quot;, 2011
* &quot;הסתכלתי על הבחורים האלה, הם אכן נראו צעירים פנטסטיים, אבל רחוקים מלהיות פנטזיונרים.נפרדתי בין היתר מ[[דן שומרון]], שפיקד על המבצע, מיוני והלוחמים האחרים. בתוך המטוס לא עמד שום מתח. כאילו יוצאים להמראה רגילה. בשלוש לפנות בוקר שמעתי דפיקה בדלת. [[מרדכי גור|מוטה גור]] עמד בפתח חיוור כסיד: 'שמעון, יוני איננו. כדור פגע בו בגב ופילח את ליבו' לא הצלחתי לעצור את דמעותיי. יוני היה עבורי נציג של החזק והיפה שבתוכנו.&quot; ~ על סא&quot;ל יוני נתניהו, שנפל ב[[W:מבצע יונתן|מבצע אנטבה]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/257/967.html מקור])
* &quot;בגיל כזה פורשים?&quot; ~ על פרישתו של [[אהוד ברק]] מהפוליטיקה בגיל 70, 26 בנובמבר 2012

===[[w:ועידת האו&quot;ם נגד הגזענות (2009)|ועידת דרבן 2]]===
* &quot;יש גבול גם לנייטרליות של שווייץ. יש גבול שאותו אסור לחצות.&quot;
* &quot;לישראל אין ועידה, אך יש לה את האל שבשמים, ואליו נתפלל ביום זה.&quot;
* &quot;אני חש בושה שביום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחת ועידה גזענית בז'נבה שבה אורח הכבוד הוא [[מחמוד אחמדינז'אד|אחמדינז'אד]], אשר קורא למחוק את ישראל מהמפה ומטיף להכחשת [[השואה]].&quot;

===בכנס מנהיגות בכפר הירוק===
* &quot;בתור [[מנהיגות|מנהיג]], אתה יכול להיות קטן כמו האגו שלך או גדול כמו המטרה שאתה משרת.&quot;
* &quot;אדם [[חוכמה|חכם]] הוא אדם מוסרי.&quot; ~ נאמר בהקשר חלקי ל[[אלברט איינשטיין]]
* &quot;הטכנולוגיה היא רק העצמה של חלקי הגוף השונים.&quot;

=== בכנס יום הולדתו ה־90 ===
* &quot;הכיכרות חזקות מן הפרלמנטים.&quot;
* &quot;מנהיגים לא צריכים להוביל, אלא להסכים להיות מובלים על ידי העם שלהם.&quot;
* &quot;היום אני מבין שהכוח האמיתי הוא כוחו של הרצון הטוב.&quot;
* &quot;מנהיגים פשוט לא יכולים לשנות את העולם.&quot;

===בטקס השבעת הרבנים הראשיים, 2013===
* &quot;בחלקכם נפלה זכות גדולה לקרב בין אחים – דתיים ושאינם דתיים... להסיר מחיצות של חשדנות וניכור, לחרוץ ברגישות דין אמת וצדק ולנווט את מערכת בתי הדין הרבניים ברוח בית הלל, להטות אוזן אנושית השואבת משאר רוחכם התורני, ולשמש תל תלפיות לכל דורש... על הרבנות להרביץ תורה לעשות דין צדק ולהטות כתף לבניית המדינה... הדמוקרטיה נולדה בעריסה יהודית... [ש]נבורך ברבנות שתפעל לאחדות העם, רבנות עם נשמה.&quot;

===בסיום תפקידו כנשיא מדינת ישראל===
* &quot;אני נפרד מתפקידי כנשיא אבל לא מחובתי כאזרח. הייתי נשיא אוהב את עמו. ומעתה אני אזרח מאוהב בעמו. לא אוותר על זכותי לשרת את העם ואת המדינה. אפעל באמונה עמוקה להמשיך ולתרום לבניינה. אני אוהב את כולכם. תודה לכם מעומק לבי.&quot; ~ יולי 2014
* &quot;המשכן הזה זה כלוב של זהב. אם אתה אוהב זהב, תישאר. אם אתה אוהב לעוף, תצא מהכלוב.&quot; ~ על משכן הנשיא, יולי 2014 &lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=e_HEZ14KgWM איתי דודי, '''שמעון פרס: השנה האחרונה לנשיאות''' {{!}} מתוך חדשות הערב 13.9.17] בדקה 07:39 {{יוטיוב}}&lt;/ref&gt;
* &quot;כשאין כלום, אפשר לעשות הכל.&quot; ~ מתוך סרטון פרידה שפורסם לאחר סיום תפקידו, ספטמבר 2014 &lt;ref&gt;[https://www.youtube.com/watch?v=__7b9O8k1tw '''Former Israeli President Shimon Peres Goes Job Hunting שמעון פרס מחפש עבודה'''] בדקה 04:04 {{יוטיוב}}&lt;/ref&gt;

===לאחר סיום תפקידו כנשיא המדינה===
* &quot;&quot;אין ממשלה, אין ראש ממשלה. שבע שנים הוא (בנימין נתניהו) בזבז, היינו יכולים להחליט ולעשות, ולא עשה כלום. תראה את הגז. כמה זמן בזבזו על הגז הזה. תלכו לנורווגיה, תראו מה עשו שם, ותעשו אותו הדבר. מה כל כך קשה בזה?... אני לא רואה בישראל כוח לשנות. אני לא רואה אצל ה[[פלסטינים]] כוח לשנות. אני לא חושב ששתי חולשות מייצרות כוח. זה שטויות. אני לא רואה בישראל אף אדם אמיץ. אני לא מכיר אחד. האמיצים הולכים היום להייטק. גם אצל הפלסטינים אין אמיצים, למרות שהעובדה שאבו מאזן עדיין נלחם בטרור היא נס שבנוי על לא מעט [[אומץ]].&quot; ~ בריאיון האחרון לבן כספית טרם פטירתו (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
*&quot;[[חוק הלאום]] עלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ. קולו של [[דוד בן גוריון|בן גוריון]] תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות - מדינת מופת שפויה ונאורה השוחרת צדק, שוויון ושלום.&quot; ~ על הצעת חוק הלאום של בנימין נתניהו (סיידלר ש., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2498094 &quot;פרס: חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים&quot;], באתר הארץ, 27 בנובמבר 2014)
* &quot;שלא יספרו לך סיפורים, כל אדם רוצה להיות [[אהבה|אהוב]]. זה אנושי.&quot; ~ מתוך הסרט &quot;להיות שמעון פרס&quot; (שילוני ס., [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4592568,00.html &quot;להיות שמעון פרס: ממלכתי. ממלכתי מדי&quot;], באתר ynet,{{כ}} 17 בנובמבר 2014)
* &quot;שני אנשים הם יותר משניים ואיש אחד הוא פחות מאחד.&quot; ~ בראיון לכבוד 20 שנה לרצח יצחק רבין, 25 באוקטובר 2015

==נאמר עליו==
* &quot;אתם יודעים למה פרס לא נבחר? כי הוא לא היה מרושע דיו. הייתם מאמינים? רב התחבולות לא הבין מה היה דרוש ממנו כדי לנצח את נתניהו. במובן מסוים, פרס חשב עלינו דברים טובים יותר משהגיע לנו. הוא האמין שאפשר לדבר אל האינטלקט שלנו. אל ההיגיון. אל הרציו. אולי טיפה אל הרגש. הוא לא הבין שהעם נגמר לו מתחת לרגליים&quot; ~ על נקודת התורפה של שמעון פרס כפוליטיקאי בבחירות (מיברג רון, [https://www.maariv.co.il/news/opinions/article-1326214 '''&quot;טמגוצ'י עם גוצ'י | רון מיברג&quot;'''], אתר מעריב, תאריך 31.5.2026)
* &quot;פרס הוא לא מפסידן. הוא מצליחן. חייו עמוסי הישגים - חיים מרתקים ומאושרים...מחוץ לגבולות ישראל יצא לו מוניטין שאין שני לו! הוא הטביע חותם עמוק מאוד על גורלה של מדינת ישראל בכל התחומים בהם נגע! ישראל בלי פרס הייתה מדינה אחרת - פחות חשובה, פחות מוכנה ל[[מלחמה]], פחות פתוחה לשלום, פחות מעצמה!&quot; ~ סבר פלוצקר על תרומתו האדירה של פרס למדינת ישראל (פלוצקר ס., [2008], &quot;שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים&quot;, בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;מאז הצטרף בגיל 15 לתנועת הנוער החלוצית 'הנוער העובד' ועד פרישתו מראשות מפלגת העבודה בקיץ 1997, לא הניח פרס מידיו אף לרגע את כלי הפוליטיקה. הוא נשם פוליטיקה, נשא אותה במחזור דמו, היא הייתה כל תכליתו ואהבת חייו. מעולם לא לבש מדים אחרים, חוץ מחליפת הפוליטיקאי. לא מדי קצין, לא ביזנסמן, לא דיפלומט. משחר נעוריו רצה להיות ראש הממשלה, אך האחרים במפא&quot;י, ואח&quot;כ במפלגת העבודה הקדימו אותו באינטש ולקחו את הבכורה מידיו.&quot; ~ סבר פלוצקר על הקשר בין פרס והפוליטיקה (פלוצקר ס., [2008], '''&quot;שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים&quot;''', בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;יכולתו המניפולטיבית של שמעון פרס סיממה את כושר השיפוט שלו, ובסופו של דבר התנקמה בו! יצחק רבין, בספר 'פנקס שירות' שפרסם ב1979, הדביק לו את התווית המרושעת 'חתרן בלתי נלאה'! פרס לא הצליח להשתחרר ממנה עד סוף דרכו הפוליטית. פרס לא שכח ולא [[סליחה|סלח]] לרבין! אבל הבליג, כדרכו!&quot; ~ סבר פלוצקר על בעיית האמינות של פרס (פלוצקר ס., [2008], 'שמעון פרס - גדול הפוליטיקאים', בתוך: &quot;ישראל 60&quot; עריכה: ניסים משעל, הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;)
* &quot;שמעון פרס נותר כמעיין מתגבר של אופטימיות. לעוסקים בשיווק פוליטי ודעת קהל, פרס שימש דוגמה מצוינת כיצד ממצבים דימוי מחדש של פוליטיקאי וכיצד מחוללים שינוי בדעת הקהל.&quot; ~ דן כספי 

=== מתוך ספרים ===
* &quot;לדידו של פרס לא הייתה סתירה בין 'איש החלומות' ל'איש המעשה'. להפך, הוא היה משוכנע שמעשה גדול מתחיל בחלום גדול.&quot; ~ אבי גיל, מתוך הספר: נוסחת פרס, 2018
* &quot;חבלנות וחוצפה יתרות מאלו קשה לתאר... אני שולל את פרס תכלית השלילה ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר - אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל.&quot; ~ [[משה שרת]] ביומניו על פרס, ציטוט שרבים ממתנגדיו של פרס השתמשו בו כדי לנגח אותו.

'''מתוך הספר &quot;פנקס שירות&quot; מאת [[יצחק רבין]]'''
* &quot;היה ברור לי, כי מנוי וגמור עם שמעון פרס, כי הוא וראשות הממשלה בישראל ראויים זה לזה ואין להפריד. הנחת היסוד ה'מוצקה' שעליה ביסס חתרן בלתי נלאה זה את אשליותיו הייתה, שבינו לבין ראשות הממשלה אין מחסום אלא יצחק רבין.&quot; ~  הציטוט בספר &quot;פנקס שירות&quot; בו תוקף יצחק רבין את פרס ומצמיד לו לדיראון עולם את הביטוי &quot;חתרן בלתי נלאה&quot; (לוי ט., [http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1215734 'היום לפני 31 שנה: יצחק רבין מדביק לשמעון פרס את הכינוי חתרן בלתי נלאה'], באתר הארץ, 8 באוגוסט 2010)
* &quot;להיטותו לכבוש את ראשות הממשלה לא ידעה גבול, לא הכירה מגבלות וכמעט הכל מותר: הדלפות, חתירה מתמדת תחת מעמד ראש הממשלה וערעור מעמד הממשלה כולה. וכל זאת על פי המשנה הבולשביסטית הנודעת, שככל שיהיה רע יותר - כך יהיה טוב יותר לאנשי פרס ולמנהיגם. חתרנות זו הייתה מבוססת על [[שקר]]ים גמורים או על חצאי אמיתות.&quot; ~ רבין מתאר את פרס 
* &quot;לא חשבתי ששמעון פרס מתאים לתפקיד שר הביטחון, משום שהוא מעולם לא שירת בצה&quot;ל. קיבלתי אותו לתפקיד בלב כבד. זו הייתה טעות. ידעתי שאצטער עליה ואשלם את מלוא המחיר.&quot; ~ עמוד 189

'''מתוך הספר &quot;ההחמצה הגדולה&quot; מאת [[יואב לביא]], [1982]'''
* &quot;מבלי להתייעץ בחבריו להנהגה, ומבלי להמתין לאישור התוצאות ולאישושן (כפי שנהג מנחם בגין, בתבונה ובשיקול דעת!), הופיע בצעד מתנודד, הלום מיין הניצחון המדומה, מתחבק ומתנשק עם הנקרים בדרכו, יו&quot;ר מפלגת העבודה, מלווה בדובר המטה, ישראל פלג. זה היה מחזה אופייני לאיש ולעוזריו: שקיקה בלתי מוסתרת לראשות הממשלה, אובדן הקשר עם המציאות, התעלמות מכל העצות הטובות באמת...&quot; ~ שם, עמ' 115

'''מיכאל בר זוהר, &quot;כעוף החול&quot;, הוצאת משכל, [2005]'''
* &quot;אין בתוכנו מנהיג כה שנוי במחלוקת, הנישא על גלי הערצה מכאן ומעורר ביקורת חריפה מכאן! חייו הפוליטיים הנם ארוכים יותר מחיי כל מדינאי אחר בישראל. בעלי בריתו ויריביו עלו וירדו, נכנסו לזירה והודחו ממנה, פרשו ומתו והוא ממשיך.&quot; ~ מיכאל בר זוהר על פרס
* &quot;עבור רבים נישאר שמעון פרס חידה. בן הארץ, ששורשיו באדמת ניכר, אמן השפה העברית, אך צלילה גלותי, איש הביטחון האולטימטיבי, שמעולם לא לבש מדים, פוליטיקאי בינוני, אך מדינאי בעל חזון מרהיב, קיבוצניק חסר השכלה רשמית, אך שופע תרבות, מאופק ובעל שליטה עצמית, אך בתוכו אש יוקדת, רומנטי ושאפתן, בוטח אך ביישן, חשדן אך מאוהב ללא תקנה. איש מורכב, רב פנים ורב ניגודים.&quot; ~ מיכאל בר זוהר על פרס

===אמירות בעל פה===
* &quot;יש אנשים שהם נכס אלקטורלי, אך יש אנשים שהם נאחס&quot; ~ [[יגאל אלון]] באספה פומבית במהלך התמודדותו מול פרס על ראשות מפלגת העבודה, תחילת 1980.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 419.}}
* &quot;כשעלתה האפשרות להזמין את פרס לנאום, היא ירדה מהפרק בדיוק בגלל הסיבות הללו. אחר כך היו מגעים, ותחנונים, וקשרים, ואחר כך בא הפרסום שלי (ביום ראשון), והמגעים נמשכים באינטנסיביות כל הזמן, עד הרגע האחרון. המו&quot;מ הזה, מסתבר, מסובך יותר מאוסלו. אגב, פרס עצמו ישב עם דליה רבין בשישי האחרון. רבין הייתה דומיננטית פחות בעצרת השנה. מי שנטלו את המושכות, כאמור, הם גופים אחרים, כמועצת תנועות הנוער וכו'. כדי להחזיר את רבין לקונצנזוס הוחלט שם ללכת למכנה המשותף הרחב ביותר, להדיר את השלום ז&quot;ל, את השמאל יימח שמו, ולייצר משהו מכובס שישמח את העם, אבל לא ינציח את ה[[זיכרון]] האמיתי ואת מה שהיה שם בנובמבר 95', כולל ההסתה, הרבנים, הפולסא דנורא, האלימות, ההתלהמות וחציית הגבולות... אם היו מבקשים ממני לביים את האירוע, כדי שהדרמה תהיה מושלמת, הייתי מודיע לו שלאור קוצר הזמן, סידורי הביטחון ('הרי רבין כבר נרצח באותו מקום, גם אתה רוצה?') ומזג האוויר, הוא לא ינאם השנה. ואז, הייתי שולח את פרס לכיכר בכל זאת. שיזמין את עצמו. למה לא? הוא ידע לעשות את זה כפוליטיקאי, שיעשה את זה גם כנשיא לשעבר. מישהו יוכל למנוע מהאיש הזה, בן 92, שהביוגרפיה של המדינה חקוקה על פרצופו, לעבור את הבידוק הביטחוני ולעלות על הבמה? הוא ייקח מיקרופון, וידבר. בלי הזמנה. שייתן את נאום חייו. את שירת הברבור האולטימטיבית שלו, את השאגה האחרונה. שיגיד כל מה שלא אמר בשבע שנות נשיאותו. שרובן עברו עליו בחנופה לנתניהו ותקווה כמוסה שיעשה מה שהבטיח (לפרס) לעשות. יהיו שם עשרות אלפים, בכיכר, ובחלומי ראיתי את פרס מדבר אליהם לא כדי למצוא חן, לא כדי להתחנף, לא כדי לשמור על הפופולריות העצומה שאליה הגיע לאחר בלותו. סתם, כדי להגיד את האמת. לשחזר את חודשי ההסתה העצומה שעברו על רבין ועליו באותה שנה ארורה. על הרבנים, שפרס המשיך לכרכר סביבם ולרצותם גם אחרי החוויה הזו. גם על אוסלו. הרי כולם אומרים שאוסלו הוא האסון הלאומי הכבד ביותר שנפל על עם ישראל מאז חורבן הבית, נכון? אז למה ביבי, שנבחר לאחר פחות משנה אחרי רצח רבין, לא ביטל את אוסלו? למה הוא החזיר את חברון, ואחר כך חתם על הסכם וואי (ביצוע הפעימה השניה של אוסלו)? למה עד היום אף ראש ממשלה ימני לא לקח את אוסלו וזרק לפח האשפה? מה היה מעמדה הבינלאומי של ישראל לפני אוסלו? לאן הוא הידרדר היום? האינתיפאדה הראשונה הייתה לפני אוסלו, או אחריו? וכמה מתנחלים היו בשטחים בתקופת אוסלו (40 אלף), וכמה יש שם עכשיו (400 אלף)? ומה עוללו יורשיו של רבין ליחסים האסטרטגיים החשובים כל כך עם ארה&quot;ב? והאם יש לימין פתרון אחר למצב? נו, טוב. זה לא יקרה. גם אם המגעים יבשילו ופרס ינאם מחר, זה יהיה נאום פרסי מובהק. הוא לא יעליב איש ולא ירגיז אף אחד, הוא ישתדל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. לשמור על עמימות. אבל המצב האמיתי של חיינו כאן מחייב את שבירת העמימות הזאת. כשרואים מה מתרחש ברחובות, איך מתנפלים על כל מי שמעז לצייץ משהו שלא מתיישר עם דף המסרים הנכתב ברחוב בלפור ב[[ירושלים]] ויוצא לאור ב'ישראל היום' (ומסתבר שגם ב'וואלה', על פי תחקירו המצוין של גידי וייץ ב&quot;הארץ&quot;), אפשר להתפלץ.&quot; ~ בן כספית על הסיבה מדוע מגיע לפרס (שאינו נושא עוד בתפקיד רשמי/פורמאלי כלשהו) לנאום בעצרת לציון 20 שנה לרצח רבין (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-509675 '''&quot;הם ניצחו: יגאל עמיר הוא אחד המתנקשים הפוליטיים המצליחים בהיסטוריה&quot;'''], באתר THE POST,{{כ}} 30 באוקטובר 2015)
* &quot;אם מישהו חושב ששמעון פרס מתכנן להעביר את השנים הקרובות בטיול עם הכלב שלו על חוף הים, כדאי שיחשוב שוב.&quot; ~ מקורב לפרס מביע את דעתו האישית מה יעשה פרס לאחר תום כהונתו כנשיא (קם ז., [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/600/418.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=58 'שמעון פרס נפרד מהנשיאות אבל לא מתכוון לנוח'], באתר nrg,{{כ}} 24 ביולי 2014)
* &quot;אפשר לחלוק על שמעון פרס – על דרכו, על עמדותיו, על האופן שבו הגיע למעמדו הנוכחי – אבל קל להבין מדוע בוושינגטון אוהבים אותו כל כך. הדברים שהוא אומר נקלטים בקלות באוזניים אמריקניות. לא פעם, הקו שנוקט פרס קרוב יותר לעמדת ממשל [[ברק אובמה|אובמה]] מאשר למדיניות של נתניהו, מה שמחדד את הפער בינו לבין ראש ממשלת ישראל. פער נוסף שמתחדד הוא מול מחליפו: [[ראובן ריבלין]] נתפס כעממי ואהוד בקרב הציבור בישראל, אך בתור מי שאמור להתארח בבירות העולם ולארח מנהיגים בירושלים, נראה שתהיה לו עבודה מדינית לא פשוטה.&quot; ~ על הייחודיות של פרס שמקנה לו פופולריות בארצות הברית (ישי הולנדר &amp; אריאל שנבל &amp; אורלי גולדקלנג, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/594/981.html?hp=1&amp;cat=404&amp;loc=2 '''&quot;הנשיא פרס בראיון פרישה: לא מתחרט על אוסלו&quot;'''], באתר nrg,{{כ}} 11 ביולי 2014)
* &quot;פרס נכנס בצעד איטי אבל בטוח לחלק המערבי של הבית הלבן. הוא הכיר את הדרך היטב, הרי עשה את המסלול הזה פעמים רבות בימי חייו. לפעמים באירועים היסטוריים ומשמחים, לעתים בעת מצוקה אדירה. הוא הלך בדרך הזאת לפגוש עשרה נשיאים אמריקאים&quot; ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארצות הברית (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&amp;0r9VQ=FKDIH '''&quot;יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש&quot;'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014)
* &quot;ה'פרסיזם' היא הגדרה קולעת ומדויקת לאוסף הביטויים ואמרות הכנף של פרס, שהפכו לחלק מאישיותו. זהו, אם תרצו, מדריך להבנת אופטימיזם במזרח התיכון, בשילוב עשר העצות הטובות ביקום לחיים מלאי הגשמה.&quot; ~ אודי סגל בטור על ביקור הפרידה של פרס כנשיא בארה&quot;ב (סגל א., [http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=EE&amp;0r9VQ=FKDIH '''&quot;יש לו חלום: פרס נפרד מהנשיאות, אבל לא מחזון המזרח התיכון החדש&quot;'''], באתר THE POST,{{כ}} 28 ביוני 2014)
* &quot;התניתי את השתתפותי בממשלה בהרחקתו של שמעון פרס מכל עמדה ביטחונית רגישה.&quot; ~ [[גולדה מאיר]] על פרס
* &quot;פרס והפרסיטים שלו...&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]]
* &quot;אחד מאיתנו מטורף. אחד מאיתנו מטורף... או שהוא מטורף, או שאני מטורף, אבל אחד מאיתנו חייב להיות מטורף!&quot; ~ הרב [[מאיר כהנא]].
* &quot;ראש ממשלת המידגם.&quot; ~ עמוס קינן, למחרת יום הבחירות ב-1981, שאחרי פרסום תוצאות-המידגם עם סיומו, הוצג פרס על ידי דוברו כ&quot;ראש הממשלה הבא&quot; של ישראל 
* &quot;ראש ממשלת הסקרים.&quot; ~ כינוי שניתן לפרס לנוכח העובדה שבמספר רב של מערכות בחירות הוביל בסקרים באופן עקבי ובפער ניכר אך לבסוף לא נבחר
* &quot;ראש ממשלה מעופף.&quot; ~ כינוי שכינה שר האוצר יצחק מודעי את פרס בעת שעמד בראש ממשלת האחדות, בשנות ה־80. בתגובה העביר אותו פרס מתפקידו והחליפו במשה ניסים.
* &quot;הזה שלפני העזניה.&quot; ~ כינוי בו השתמשו הרב מרדכי אליהו והרב בן ציון מוצפי לפרס. הכינוי מבוסס על פסוק בספר ויקרא (י&quot;א, י&quot;ג), המונה את הפרס בין העופות הטמאים – &quot;ואת אלה תשקצו... והפרס והָעָזְנִיָּה&quot;
* &quot;הנחש.&quot; ~ כינוי נוסף שכינה רבין את פרס, בשיא של מה שכונה &quot;ירח הדבש&quot; של רבין ופרס, חודשיים לפני הירצחו, כאשר שאל מאיר פלבסקי את ראש הממשלה &quot;מה שלום הנחש?&quot;, השיב רבין &quot;עדיין מכיש&quot;
* &quot;זה אותו פרס שהתנגד לתקיפת הכור העירקי.&quot; ~ [[אהוד ברק]] מדבר על פרס כאשר טס לדון עם נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] בנוגע לכור האירני, 2012
* &quot;לנו יש את המלכה ולכם יש את שמעון.&quot; ~ [[טוני בלייר]] ראש ממשלת בריטניה לשעבר במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים, 2014
* &quot;אתה ה[[אלברט איינשטיין]] החברתי של העולם.&quot; ~ [[ביל קלינטון]], נשיא ארצות הברית ה־42, במהלך חגיגות יום הולדת 90 לפרס בבנייני האומה בירושלים ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4394192,00.html מקור])

=== בימיו האחרונים ===
&lt;small&gt;(לאחר ההתדרדרות במצבו הרפואי, ספטמבר 2016)&lt;/small&gt;
* &quot;לטוב ולרע, פרס היה בלתי נלאה. העלבון שהטיח בו 'יצחק רבין' בביוגרפיה שלו, כשהדביק לצמד המלים הללו את הפועל &quot;חתרן&quot;, דבק בו במשך עשרות שנים, ככתם בל יימחה. החתירה העיקשת היתה מרכיב מרכזי באופיו. כל העת הוא חתר לכוח, לעוצמה, למשרות. אף תואר לא היה קטן למידותיו. אף פעם לא בשביל עצמו, כפי שהתעקש לטעון, רק למען קידום השלום.&quot; ~ על פרס עת סיים את תפקיד נשיא המדינה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;גם אם פרס ישרוד את האירוע המוחי הקשה שלקה בו, אפשר בהחלט לומר כי זהו סופו של עידן; אחרון האבות המייסדים של מדינת ישראל שהיה פעיל בזירה הציבורית והעולמית, יורד מהבמה. בתלושי השכר שלו לאורך השנים ולאורך הדורות כמעט לא נרשמו ימי מחלה, שלא לדבר על ימי חופשה, מושג ש־99.99% מבני האדם מתאווים לו ובמילון שלו נחשב מלת גנאי.&quot; ~ על פרס שלאחר האירוע המוחי (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, תאריך 16 בספטמבר 2016)
* &quot;לשיא הקריירה הוא הגיע באמצע שנות ה־80 לחייו, כשנבחר לנשיא המדינה והפך אבי האומה. השנאה והזלזול והלעג שהיו מנת חלקו בשנים שבוססו רגליו בבוץ של הפוליטיקה המקומית, הוחלפו בהערכה והוקרה ואפילו אהבה. הציבור הישראלי גילה לפתע כי 'שימון שלנו', כפי שאריאל שרון נהג לכנותו, הוא לא פחות ממונומנט ישראלי ששמו הולך לפניו בכל העולם. פיגורה עולמית. מנהיגים, נשיאים, מלכים, התבטלו בפניו. בשבע שנות נשיאותו, שמרביתן היו במקביל לכהונת נתניהו כראש ממשלה, שימש פרס כנכס האסטרטגי של מדינת ישראל בקהילה הבינלאומית. הוא נחשב הקול השפוי, המתון, של המדינה שזזה ימינה ככל שהסיכוי להסדר מדיני הלך וגווע. כשהואשם לא פעם שהוא רותם את המוניטין שלו לטובת ראש ממשלה שמוליך אותו שולל בהבטחות סרק, הוא התרגז - 'אני עובד בשביל המדינה. 'ביבי' זה עדיין לא המדינה'. בשנתיים שכיהן כראש ממשלת האחדות הראשונה, בין 84' ל־86', הוא העביר את התוכנית הכלכלית שהצילה את ישראל מאסון, וניצח, יחד עם שר הביטחון '''רבין''', על הנסיגה הראשונה של צה&quot;ל מעומק לבנון. שותפיו מהליכוד בממשלה הפריטטית התנגדו לשני המהלכים והערימו מכשולים על דרכו. בהינתן פרק הזמן הקצר שבו כיהן בתפקיד והתנאים הפוליטיים הקשים שבהם תפקד, אפשר לומר שהוא היה מראשי הממשלה הטובים שהיו לנו. תרומתו הענקית לביטחון ישראל, יותר מזו של גנרלים רבים שהסתכלו עליו בביטול, הייתה בצעירותו, כשסייע למורו ורבו 'דוד בן גוריון' לבנות את התעשייה הביטחונית של ישראל, ואת הכור הגרעיני בדימונה.&quot; ~ על פרס כנשיא המדינה וכראש ממשלה (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;את השלום עם מצרים הביא '''בגין'''. את השלום עם ירדן הביא '''רבין'''. את היישובים הישראליים ברצועת עזה פינה '''שרון'''. '''פרס''' קיווה וחלם שהסדר הקבע יהיה רשום על שמו. ככל שנקפו השנים, המציאות בשטח וחוסר הרצון בשני הצדדים הפכו את השגת ההסדר לבלתי אפשרית. פרס מסיים את פעילותו הציבורית כשתמונת המצב בין ישראל ל[[פלסטינים]] מדכאת, וכששני העמים קרובים יותר לעימות מחודש מאשר להסדר כלשהו. הוא מעולם לא התכחש להסכם אוסלו, שבצירוף מקרים ששימח מאוד את המטורפים מהימין, נחתם ב–13 בספטמבר 1993, בדיוק בתאריך שבו התמוטט בבית החולים שיבא בתל השומר. מבקריו מהימין, שתולים בהסכם הזה את כל צרותיה של ישראל, מעולם לא פירטו מה היתה החלופה שלהם, מלבד להמשיך במצב הקיים.&quot; ~ על המורשת שקיווה פרס להנחיל (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3069691 &quot;שמעון פרס, האיש שהעבודה היא חייו&quot;], באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;מאז פרישתו מבית הנשיא, נעלם שמעון פרס מעין הציבור, אך לא הפסיק בעשייה. אשפוזו עורר מרבצם את הרי הגעש התקשורתיים העמוסים עד להתפקע ממעשי ידיו של האיש, שלא רק חי שנים רבות, אלא שכל יום בחייו הוא מלא בעשייה... יצחק חמוי, גבר חרדי מבני ברק שמאושפז במחלקה הנוירולוגית. בפיג'מה של בית החולים ועל כיסא גלגלים הוא התקרב לעמדת התקשורת וביקש להרגיש קרוב להתרחשות. 'שמעון פרס מלווה אותי מאז שאני תינוק', הוא אומר, 'הוא אחת הדמויות הגדולות שקמו למדינה. יש בו אהבת ישראל בצורה מופרזת... הרב עובדיה יוסף העריך אותו מאוד, וכל הזמן מדברים עליו טובות בקהילות החרדיות. זה לא קשור לעמדות פוליטיות, הוא נתפס כרגיש למיעוטים בכלל ולצרכים של החרדים במיוחד. אצלנו אומרים שצריך להתייעץ עם הזקנים, ושמעון פרס הוא זקן חכם. הוא הזקן של השבט... חבל. הוא מהאנשים שמורמים מהעם, כמו מנחם בגין ויצחק רבין, שהשליחות שלהם למען ישראל היא גדולה. אנחנו נמצאים בימי התשובה של חודש אלול, והלוואי שהמקרה הזה של פרס נועד כדי להגביר אחדות בישראל. הלוואי שיישאר בחיים כי יש לו עוצמה לתרום. אנחנו, כיהודים מאמינים, מבקשים תמיד שאם זה הסוף של האדם, אז שלא יהיה כרוך בסבל.&quot; ~ גבר חרדי על תרומתו של פרס למדינת ישראל (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''&quot;ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו&quot;'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;הוא מצטייר כאדם בעל רטוריקה שונה מהרטוריקה הישראלית השכיחה, שנחשבת בדרך כלל בוטה. גישה ישירה נתפסת בתקשורת הבינלאומית כאגרסיבית, ופרס תמיד ידע לדבר עם התקשורת הבינלאומית בשפתה. אצל פרס תמיד קיימת הנחה שניתן לתקן, שניתן לדבר, שניתן לשנות. הקריאה לשלום לא יורדת לו מהפה, והספרדים מוקירים אותו על כך...הספרדים רואים בפרס גשר מהותי, שמאפשר את היחסים עם ישראל. גם אם חלקם כועסים עליו בשל מפעל ההתנחלויות, הרי שהם תמיד האמינו להצעות השלום שלו, אל תשכחי שהספרדים רואים עצמם מחויבים לפיוס בין הפלסטינים לבין ישראל, ורואים בוועידת מדריד שהתקיימה ב־1991 את נקודת ההתחלה שהובילה להסכמי אוסלו... נגמרו הימים שבהם ישראל נראתה כמדינה קטנה מוקפת אויבים. ישראל כיום לא נתפסת כקורבן, ומצפים ממנה לעשות מאמץ לשלום. פרס הוא היחיד שנראה כמי שניסה בכל כוחו לפעול למען השלום, ובניגוד למנהיגים ישראלים אחרים מידת האמון בו רבה.&quot; ~ אליאס לוי, סגן ראש סוכנות הידיעות הספרדית בישראל, על ייחודו של פרס בנוף הישראלי (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''&quot;ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו&quot;'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;את יודעת.. באופן מסוים שמעון פרס הוא כמו [[ג'ימי קרטר]], שהפסיד את הכהונה השנייה ב[[ארצות הברית]] אך המשיך להיות פעיל מאוד בזירה הבינלאומית&quot;... ושניהם, בני 90 פלוס ובינתיים משיבים אש לתחלואי הגוף.&quot; ~ העיתונאית רויטל עמירן בשיחה עם כתב רשת זרה על ההשוואה בין פרס והנשיא האמריקני לשעבר ג'ימי קרטר (עמירן ר., [http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-557354 '''&quot;ישראל זקוקה לאנשים כמוהו: מאבקו של שמעון פרס שנלחם על חייו&quot;'''], באתר מעריב, 16 בספטמבר 2016)
* &quot;בעוד זמן לא רב, כשנה וחצי שיחלפו כהרף עין, תחגוג ישראל את שנת ה־70 להקמתה, ושמעון פרס אותת לה בימים האחרונים שכבר אינה צעירה. הוא קיווה להיות מי שיזכה לשרטט לה גבולות סופיים, ובכך לסגור מעגל אחד בחייה – אך התקווה הזאת חמקה ממנו. חמקה מזמן. ישראל כבר אינה צעירה, אך אפילו דמותה הפיזית טרם גובשה לכדי מציאות של קבע. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון לא קבעה את גבולותיה הסופיים בימיו, אלא רק כמה עשרות שנים לאחר מכן. ספק אם יש בזה נחמה גדולה, אך גם אמריקה של ג'קסון עוד לא בדיוק ידעה מי היא, ומה תהיה בהמשך, ועוד עמדו לפניה אתגרים קשים מנשוא של התמודדות עם בעיות של זהות ומהות. מה קורה למדינה כאשר אינה צעירה עוד? היא משתחררת מכמה קיבעונות שליוו אותה כל עוד דור המייסדים השגיח, גם אם בעין חצי עצומה. היא גם מאבדת לא מעט. בעיקר היא מאבדת פרספקטיבה. זה ניכר בישראל של היום, שכבר מתקשה להיזכר מאין באה רק לפני זמן קצר, מתקשה להרגיש ברמת היומיום את גודל ההישגים שהשיגה, מתקשה להתרגש ממציאות חיים שלא היה אפשר אפילו לדמיין כשפרס עמד כאיש צעיר לצדו של בן-גוריון. ובעצם, נראה שהיה אפשר לדמיין: עובדה, פרס הצליח לעשות זאת. הוא בעל החלומות - לעתים מופלאים, לעתים הזויים - המלווה אותנו מיום לידתנו. ואין קושי מורכב יותר, כואב יותר, מלראות את חלומותינו שרועים על מיטת בית החולים, מורדמים, מונשמים&quot; ~ על הייחודיות של פרס בנוף של מדינת ישראל (רוזנר מ. [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557231 '''&quot;שמעון פרס - אחרון הנפילים מדור המייסדים של ישראל&quot;'''], באתר מעריב, 15 בספטמבר 2016)
* &quot;ניווט בשטח ממוקש.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]], ראש הממשלה, על מצבו הרפואי העדין של פרס בעת ביקורו. 14 בספטמבר 2016
* &quot;בואו נזכור, לפחות במותו, את מהותו האמיתית כעריץ וכאחראי ישיר על פשעים ופשעי מלחמה שבוצעו נגדנו, על כן הדם שלנו מכסה אותו מכף רגל ועד ראש .האם סופו הבלתי נמנע של שמעון פרס מתקרב? אנחנו לא יודעים. לאיש יש שבע נשמות. אבל ללא ספק הוא נמצא בדרכו האחרונה. עלינו לזכור שהוא אחד מעמודי התווך היהירים של המפעל הציוני האימפריאליסטי ומפעל ההתנחלויות ואחד מהכי שפלים, אכזריים, קיצוניים וּותיקים ביותר מבחינת גילו ומבחינת התוצאות, מי שהביא הכי הרבה נזק ושפע של אסונות לעם הפלסטיני ולעמים במדינות ערב. זהו שמעון פרס שהצליח למרות כל התכונות האלו לגרום לו להצטייר כיונת שלום ואפילו קיבל פרס נובל לשלום&quot; ~ חבר הכנסת באסל גטאס בדף הפייסבוק שלו, שעות לאחר שפרס לקה בשבץ מוחי. 14 בספטמבר 2016
* &quot;כל מי שמכיר אותו יודע שהוא כריש אנושי. קיומו תלוי באפשרותו להמשיך להתקדם קדימה. תמיד לחלום, תמיד לתכנן, תמיד לחשוב על האתגר הבא, לעולם לא להיכנע, לא להרים ידיים, לא להתייאש. כשתמה הקדנציה שלו כנשיא המדינה, החלה הירידה. פרס מכור לאקשן, זקוק לאדרנלין, לקונפליקטים, ליריבים, למאבקים. בגיל 93, כשמסביב קורס חלום השלום, החלה הספירה לאחור. מי שדיבר איתו באותם ימים שמע טקסטים קשים, מרירים, עמוסי דאגה עמוקה לגורלה של המדינה, לעתידה, לכיוון שאליו מוליכים אותה מנהיגיה. הייאוש החל לכרסם בו. אפילו הוא לא הצליח למצוא חריץ כלשהו שדרכו תחדור קרן אור. אפילו הוא איבד את התקווה, ויחד איתה את רצון החיים. ביום השנה ה־23 של הסכם אוסלו, קרס שמעון פרס. הוא אפילו לא יכול להתנחם בעובדה שאוסלו קרס הרבה לפניו.&quot; ~ על פרס שלקה באירוע מוחי חמור בספטמבר 2016 (כספית ב., [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-557121 '''&quot;כששמעון פרס סיים את תפקידו כנשיא, החלה הירידה&quot;'''], באתר מעריב, 14 בספטמבר 2016)

=== לאחר מותו ===
* &quot;מענקי ההנהגה הלאומית, האיש שראה הכול.&quot; ~ יולי אדלשטיין
* &quot;זה יומה הראשון של מדינת ישראל בלי שמעון פרס.&quot; ~ [[בנימין נתניהו]] בפתח ישיבת הממשלה
* &quot;בדרכים רבות הוא הזכיר לי ענקים אחרים של המאה ה־20 שנפלה בחלקי הזכות לפגוש. מ[[נלסון מנדלה]] ועד [[המלכה אליזבת השנייה|המלכה אליזבת]].&quot; ~ נשיא ארצות הברית, [[ברק אובמה]], בהלווייתו של פרס
* &quot;תמיד נדהמתי מיכולתו הבלתי נגמרת לנצל את ההזדמנויות שכל יום חדש מציע. פרס היה אדם שאפשר להקשיב לו ולצחוק איתו. הייתה לו יכולת להימלט מאפשרויות קשות ביותר לעבר אפשרויות חדשות.&quot; ~ [[ביל קלינטון]]
* &quot;47 שנים ו-105 ימים כיהן שמעון פרס כחבר כנסת, יותר מכל חבר כנסת אחר בהיסטוריה של המדינה ויותר ממחצית שנות קיומה. שנים אלה אינן כוללות את תקופתו כנשיא המדינה, תפקיד שאיתו הוא מזוהה יותר ויותר עם השנים. למרות שהיא לפעמים זולגת בהישגיו המדיניים ובתרגילים הפוליטיים, הסדרה מעלה מחדש את השאלות סביב גבולות הגזרה של המשחק הפוליטי ואת המחיר של החתירה האובססיבית אחר הניצחון או המקום הראשון, גם לטובת קידומם של ערכים&quot; ~ על דמותו של פרס בפוליטיקה הישראלית (ברלין אהרון, [https://www.maariv.co.il/culture/tv/article-1372796 '''&quot;כולם דיברו על הכישלונות של פרס - אבל היריב האמיתי היה בתוך הבית&quot;'''], אתר מעריב, תאריך 2.10.2026)
* &quot;רשימת ההישגים שהיו לפרס במרוצת השנים הפכה כמעט לקלישאה, ודי אם נזכיר את תרומתו להקמת התעשיות הביטחוניות, לבניית הכור הגרעיני בדימונה ולהצלת הכלכלה הישראלית בשנות השמונים. אבל על רקע ציון שלוש שנים לשבעה באוקטובר, אפשר לומר שבימינו פרס חסר בעיקר בכל הנוגע לחתירתו לשלום, לתקווה שהתעקש להפיח, ובעיקר לאופן שבו ייצג את הציונות החיובית ואת ישראל בעולם&quot; ~ על דמותו של שמעון פרס בציון 10 לפטירתו (שילון אבי, [https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14920286 '''&quot;לאן נעלם שמעון פרס?&quot;'''], אתר YNET, תאריך 7.10.2026) 
* &quot;בבחירות 1992 ניצח כצפוי [[יצחק רבין|רבין]] שנשא את נאומו המפורסם 'אני אנווט'. את פרס מינה לשר החוץ. סביר להניח שהספר גם עשה את שלו. הסכמי אוסלו הביאו איתם את פרס נובל לשלום. הטקס היה מרשים. הכבוד שהתלווה לפרס היה גדול ושמעון היה מאושר. ואז הייתה העצרת, והגרוע מכל קרה. רבין נרצח. שמעון כיהן כראש ממשלה במקומו. הכאוס שלט. אוטובוסים התפוצצו, אנשים נהרגו וכמעט לא היה ניתן לעשות דבר. כצפוי,  נתניהו ניצח בבחירות. מאז שמעון תרם את שלו בכך שהיה שבע שנים נשיא מאוד ממלכתי, הומני, מודרני, ערכי וראוי ומוערך בכל העולם. בשנות הנשיאות דיברנו כמעט רק ב[[טלפון]]. שמעון היה מאושר על אשר סוף סוף זכה לאהבת העם שנוכח כמה שמעון אוהב אותו ואני שמחתי בשמחתו. תמיד הוא היה כזה. הקדיש לעם ישראל את חייו.&quot; ~ על פרס בשנות התשעים והאלפיים (ד&quot;ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''&quot;שמעון האדם&quot;'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017)
* &quot;שמעון מצא עצמו ראש מפלגה שמעולם לא הייתה באופוזיציה, וגודלה אף פעם לא היה כה קטן. בליל הבחירות ישבתי אצל חברים וראינו את חיים יבין מכריז על 'מהפך'. חשבתי מה קורה עם שמעון פרס וצלצלתי אליו. הוא ענה לטלפון ונשמע עייף. מה שהראה את יחסו אלי הייתה בקשתו שאפתח את ישיבתו הראשונה של המרכז החדש בנאום קצר על 'דרכנו באופוזיציה'. וחודשים מספר לאחר מכן כאשר נבחרה ועידה חדשה, לפתוח אותה בהיכל התרבות. אני מספרת זאת כדי להזים את הדעה הרווחת שאין הוא גומל לעושים לו טובה, אלא מחלק את מה שיש לחלק דווקא בין אנשים שהתנגדו לו. החברות שלנו הלכה וקרמה עור וגידים. היינו נפגשים פעם או פעמיים בשבוע כאשר שמעון היה בארץ, בדרך כלל בלשכה שלו ולעתים בירושלים בדירתי. באחת הפעמים כשירדנו מדירתי למכונית ראינו בכניסה ילדה קטנה בוכה בכי מרורים. שמעון מיד ניגש אליה ושאל מה קרה. הילדה ענתה שהילדים אומרים שהיא גם מכוערת וגם טיפשה ואינם רוצים לצרף אותה למשחק. שמעון ביקש ממני לחזור הביתה ולהביא סוכריות וחבילת שוקולד. עשיתי כדבריו והוא לקח בידו את הילדה הבוכה והלך אתה לחבורת הילדים להם הציע שוקולד וסוכריות בתנאי שישנו את התנהגותם כלפי הילדה. זה לא לקח יותר מדקה. הילדים התנפלו על הממתקים ומשכו את הילדה אליהם. תוך זמן קצר מאוד היא חדלה לבכות, צחקה ושיחקה עם הילדים האחרים והכל בא על מקומו בשלום. אירוע זה מסמל יותר מכל את אופיו של האיש שכאב לו כאבם של אחרים ובעיקר ילדים, ושאת כל חייו הקדיש לעשיית ישראל לא רק חזקה יותר, אלא גם טובה יותר. שמעון הפסיד פעם נוספת בבחירות הבאות כשבגין מוביל את הליכוד. הוא ספג במערכת הבחירות עלבונות, שנאה ובוז – הדבר האחרון שהגיע לו לאור ההיסטוריה שלו, אבל עמד גם בכך בכבוד. לאחר כישלונו השני של שמעון מול בגין ב־1981 פגשתי אותו למחרת וראיתי לראשונה כמה מעונה הוא נראה. כל מערכת הבחירות הזו הייתה מלאה עלבונות. ואילו הוא שתק. עכשיו ראיתי כמה פגוע הוא היה. אבל הוא לא אמר מילה על אלו שפגעו בו. ג'נטלמן אמיתי. הצעתי שלשם שינוי ניסע לביתי כדי להסתלק מכל מה שמריח מפוליטיקה. הכנסתי אותו הביתה והכנתי לו משהו לשתות. הוא עצם עיניים וישב כך לפחות רבע שעה. לאחר מכן שמתי את התקליט של 'פברוטי' ששר את 'עשיתי זאת בדרכי' ואריה 'מלה בוהם' (אני לימדתי אותו לאהוב לפחות קצת מוזיקה קלאסית. מוזיקה קלה אהב מזמן). שמעון התבונן בי ו[[חיוך]] עלה על שפתיו כשאמר שאני באמת מפיחה תקווה חדשה (וכך גם כתב בהקדשה לספר שנתן לי). כשהלך אמר, כבדרך אגב, שהוא לא יודע איך אני עושה את זה - אבל אני תמיד עוזרת לו לחזור לעצמו.&quot; ~ על השנים הקשות של פרס במדבר הפוליטי של סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים (ד&quot;ר רפאלה בילסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4997792,00.html '''&quot;שמעון האדם&quot;'''], באתר ynet,{{כ}} 2 באוגוסט 2017)
* &quot;ישראל ללא שמעון פרס היא מבודדת ומנודה בעולם... פרס הבין היטב את הצורך של מדינה קטנה במערכת יחסים בינלאומית טובה שעונה לאינטרסים שלה בכל תחומי החיים; לטובת הכלכלה, החברה, הביטחון והשלום. בעיניו ישראל צריכה קודם כל להשתייך ערכית למשפחת העמים הנאורים. פרס האמין שאנחנו צריכים ליצור איזון בין עצמאות ישראל ועוצמתה לבין התלות הקיימת ביחסים טובים עם המדינות המובילות בעולם... פרס ידע כיצד לבנות קואליציות ושותפויות; הוא היה אמן יצירת שפה משותפת עם מנהיגי עולם, מקנדי ודה גול ועד לאובמה ומנדלה, והייתה לו סקרנות אין קץ לעולם. הוא ידע גם להעריך מדינות אחרות; בשיחות עם מנהיגים זרים הוא לא הפליג במסעות תעמולה ישראלית יהירה, אלא הפגין בקיאות בנעשה במדינה שעם מנהיגיה הוא נפגש. הוא גם ידע להחמיא ולהקשיב. לכן הקשיבו לו והעריכו אותו. ציוני ואיש העולם הגדול. פרס היה משוכנע שישראל צריכה לפרוץ את חומות הגטו בתפיסת עולמנו וסלד מאמירותיה של גולדה מאיר ואחרים ולפיהן 'העולם כולו נגדנו'. הוא ניצל את החברות ואת השותפויות שפיתח בעולם לטובת האינטרס הישראלי; לעולם לא הטיף מוסר בבית הלבן או הפציר שאנחנו 'אור לגויים'. בתחום הביטחון הוא פיתח עוד בשנות ה־50 וה־60 יחסים קרובים עם המנהיגות הצרפתית, ובעזרתם יזם את התעשייה האווירית ואת הכור בדימונה.... העולם ראה בו איש השלום, ולכן היה קשוב לו בעניין הפלסטינים ובעניין האזור כולו. העולם התרשם מהיצירתיות הדיפלומטית שלו, ולא פחות מערכי השוויון בין בני אדם ועמים, שבהם האמין עמוקות. ישראל של שמעון פרס הייתה חברה מכובדת במשפחת העמים ולכן גם חזקה יותר. כיום, בלי פרס, ישראל מנודה, ונמתחת עליה ביקורת קטלנית בעניין ההתנחלויות כמכשול הגדול ביותר להסדר באזור. ישראל נתפסת בעיני כמעט כל מדינות העולם, כולל ארצות הברית, כמדינה יהירה וניאו־קולוניאליסטית. הדלתות שהיו פתוחות בפני שמעון פרס נטרקות עכשיו בפניו של בנימין נתניהו.&quot; ~ על מעמדה של ישראל בעולם לאחר פטירתו של פרס (אורי סביר, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-560687 '''&quot;אבד המעמד: הדלתות שהיו פתוחות בפני פרס נטרקות עכשיו בפני נתניהו&quot;'''], באתר מעריב, 20 באוקטובר 2016)
* &quot;הוא (פרס) עשה אין ספור שגיאות בחייו. הוא הזה הזיות וטווה חלומות שווא, הוא הפסיד כשהיה אמור לנצח והחטיא מול שער ריק כשהיה אמור לכבוש. ב־1996, אחרי רצח רבין, הוא היה אמור לנצח בהליכה ועד הרגע האחרון היה יכול לעשות הרבה מאוד דברים כדי להבטיח את ניצחונו, אבל לא עשה. הוא רצה לנצח בזכות עצמו, בכוחות עצמו, והוא הפסיד. אבל כל ההפסדים הללו, שהלכו ונאספו, הצטברו לכדי ניצחון גדול.&quot; ~ מסך אחרון על פעילותו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;היו לנו גיבורים לא מעטים במקום הזה. היה האב המייסד, דוד בן־גוריון, שממנו ובזכותו הכל נברא והתחיל. והיו הגנרלים, אלון ושרון ודיין ובר־לב וברק ורבים נוספים. והיו המפא&quot;יניקים, אשכול ושרת וגולדה, והיה בגין והיה שמיר, וביבי עודנו. כל אחד ומעלותיו ומגרעותיו והישגיו וכישלונותיו. יש ביניהם דמיון, יש הבדלים, יש תפיסות עולם שונות, יש פערים. '''שמעון פרס היה רק אחד.''' אקזמפלר יחיד במינו, פס ייצור שנסגר אחרי האבטיפוס הראשון. האנדרדוג הקלאסי, הלוזר הנצחי שככל שיענו אותו, כן יעלה וכן יפרוץ. האיש שידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה. כל מפלה למנוף. אדם שלא ידע שובע, שהיה בו רעב אינסופי להכרה, צימאון אדיר לחתירה הלאה, מבט שפנה רק קדימה, אף פעם לא אחורה, שהיה ג'אנקי של קהל, של אדרנלין, של עניין וסקרנות. גם כשהוא לא היה רלוונטי, הוא היה רלוונטי. תמיד מחוץ לקופסה.&quot; ~ על ייחודו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;לפעמים איבד קשר עם המציאות. תמיד גבוה בשתי ספירות לפחות משאר הנוכחים בחדר, תמיד צופה למרחוק, מחפש את הדבר הבא, הרעיון הבא, הפסגה הבאה. חי בקצב אחר לגמרי משאר העולם, פועל בעצימות עצומה, כאילו אין זמן, תכף הכל נגמר, צריך להספיק, חייבים להגיע, אסור לוותר על דקה פנויה. תחרותי להדהים, מתקשה לפרגן לזולתו ורודף כל הזמן אחרי הכרה, כבוד, קהל, עניין, הישגים ופסגות. מתבלבל לא פעם בין טובתו האישית לטובת אהבתו הגדולה, מדינת ישראל, אבל במקרה שלו, די בצדק. הוא באמת אהב את המקום הזה עד כלות ולא חיפש לעצמו דבר, חוץ משהמקום הזה והאנשים שנמצאים בו יאהבו אותו בחזרה. האיש הזה ספג בחייו תבוסות ומפלות שיכולות למוטט אימפריה. הוא הפסיד לרבין, הוא הפסיד לבגין, הוא הצליח להפסיד למשה קצב. הוא הפסיד את מפלגת העבודה האשכנזית לעמיר פרץ. הוא הפסיד לאלמוני בן 47 בשם ביבי אחרי רצח רבין. הוא עבר את &quot;התרגיל המסריח&quot;, שהיה מפיל כל אחד אחר, חוץ ממנו. הוא הושפל, נמרט ונמלט בעור שיניו מאין ספור מצבים וסיטואציות, אבל בכל פעם מחדש לא הוריד ראש, לא התאבל על עצמו אפילו לרגע. אסף את השברים והתחיל מההתחלה, כאילו כלום&quot; ~ על ייחודיותו של דמעון פרס בנוף הפוליטי הישראלי (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;הוא ליווה את המדינה מרגעיה הראשונים. אחראי על מאמץ ההתחמשות הנואש בימים הנוראים של מלחמת השחרור, כיתת רגליו וקושש מכל הבא ליד כדי שהיהודים יוכלו להילחם על חירותם. הוא מאדריכלי מערכת הביטחון. את הכור הגרעיני בדימונה קושש מן הגורן ומן היקב, מייצר מערכות יחסים אסטרטגיות, מקמבן ומתחמן ומתחנן ועשה את הלא ייאמן: כוח גרעיני  למדינה קטנטונת, מוקפת אויבים. פוליסת ביטוח היסטורית לעם היהודי. תארו לעצמכם שהמשימה הזו הייתה נופלת דווקא על נתניהו, ולא על פרס. כמה נאומים חוצבי להבות היו נישאים למען המטרה הזו, כמה הצהרות ואיומים ורעשים וקשקושים. מכל זה, לא היה קם כור בדימונה. הקים אותו מי שדיבר הרבה פחות, אבל עשה קצת יותר. לא רק דימונה, גם התעשייה האווירית וחיל האוויר וההייטק והננו וחקר המוח וכל שאר מצודות העוצמה הישראלית חבות לו חוב גדול. הוא היה ראש ממשלה מצוין בממשלת הרוטציה, שהציל את כלכלת ישראל והוציא את צה&quot;ל מעומק לבנון. הוא עשה את כל זה באהבה כפולה: למדינה, שבה ראה את חזות הכל, ולעצמו. האהבות הללו נבעו זו מתוך זו. הוא היה פוליטיקאי בכל רמ&quot;ח איבריו, תככן לא קטן שידע לחפור ולחתור ולקנא ולשנוא ולהקים מחנות ולתקוע סכינים ולהפעיל אנשים ולהלך קסמים. הוא שנא לנוח, לא ידע להשתעמם, לא אהב חופשות ולא טייל. הוא אהב אנשים. נסע בכל העולם כדי לפגוש, לשמוע, ללמוד, להבין. כל מה שעניין אותו זה להמשיך קדימה, בכל המנועים, לחפש את האתגר הבא, ולהגיע לפסגה, שנמלטה ממנו בנחישות לא פחותה מזו שבה חיפש אותה&quot; ~ על הישגיו של פרס (בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/Article-559230 '''&quot;שמעון פרס ידע להפוך כל תבוסה למנוע צמיחה, כל מפלה למנוף&quot;'''], באתר מעריב, 2 באוקטובר 2016)
* &quot;הוא היה כאן כבר לפני מלחמת העצמאות, בעיצומה ולאחריה. בעליות העולים ארצה, בכל מערכות ישראל, לאורך ולרוחב סיפורה של ארץ מולדת, על הגלוי והנסתר שבה. נוכחותו המוחשית כל כך, העניקה לנו את התחושה שהיינו גם אנו בכל המקומות בהם היה, שחווינו את כל החוויות אשר חווה. שהרי הנה הוא עדיין חי עמנו ובתוכנו, מכאן שכל המאורעות עדיין חיים, והיינו בזכותו שותפים ו'חיים' את כל הסיפורים כשהוא מגשר למעננו כהיסטוריה מהלכת. גם את הדורות שלא נולדו עת קרו הדברים, קרב אליו בנוכחותו, עד לכדי תחושה של 'שידור חי' ומתמשך. וזאת להבדיל מכותב ההיסטוריה שמתווך בינינו למאורעות עבר, ואנו קוראים עליהם בספר, ממרחקים של זמן ומקום, רחוקים מגיבורי המאורעות. בזכות גילו המופלג, הוא היה לנו תמיד לנחמה עצומה כל אימת שדיברנו בגיל. הוא דחה בנוכחותו האדירה כל מחשבה עצובה על זיקנה, המכופפת את הגוף והרוח, והיה לעדות מובהקת בהתנהלותו היום יומית שזיקנה אינה עניין לגיל ביולוגי, אלא לגיל מחשבתי, המחליט לעצמו - עצמה או רפיון. עליו בהחלט אפשר לומר שהיה רהוט, בהיר ופעיל עד סוף ימיו, וזו אינה מליצה אלא תורת חיים. תמיד כשהגינו בדאגה גוברת בגיל, חשבנו 'הנה פרס', עדות חיה לאריכות ימים, והיינו נרגעים בזכות גילו המופלג וחיוניותו. עכשיו, כשאיננו כבר 'אפילו פרס' כנראה נצטרך להודות כבר בעובדה שאין מנוס, שבמוקדם או במאוחר נצטרך כולנו לעבור מכאן אל עולמות אחרים. כל עוד חי, שימש לנו מן אופק רחוק ומרגיע שנותר לנו עוד הרבה זמן. מה נאמר היום, עכשיו כשאין לנו כבר את האופק הזה?&quot; ~ יהורם גאון נפרד מפרס (יהורם גאון, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4861238,00.html '''&quot;להתראות, היסטוריה מהלכת: יהורם גאון נפרד משמעון פרס&quot;'''], באתר ynet,{{כ}} 29 בספטמבר 2016)
* &quot;פרס היה מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות. זה מה שהפך אותו למועיל ומרתק, לנפתל במקום לבוטה, לרב־שכבתי ולאו דווקא ישיר. זו הייתה עוצמתו הגדולה, וגם חולשתו העגומה. במהלך רוב חייו, הציבור נרתע ממורכבותו של פרס. בישראל הדוגרית, היא נתפסה כראיה לתחמנות, לחתרנות ואפילו לשחיתות. במהלך רוב חייו היא עוררה את הפחד והשטנה שהתחלפו, בערוב ימיו, בהערכה ואפילו בהערצה. פרס היה אוהב ישראל ובן הארץ בכל רמ״ח אבריו, אך מעולם לא נחשב לישראלי למהדרין. בחייו נתפס כזר ובמותו הוא מתואר עתה כבן אלים שירד אלינו מן השמיים. פרס חי בארץ 82 מתוך 93 שנותיו, אך הוא מעולם לא נראה כישראלי אותנטי, לא נשמע כישראלי אותנטי, לא התנהג כישראלי אותנטי ולא חשב כישראלי אותנטי. הוא היה איש העולם הגדול במדינה שרואה בעיקר את עצמה, איש העתיד בארץ הנשלטת על ידי עברה, אמן העידון והניואנס שנאלץ לשחק בפני טריבונות של שחץ ורהב, איש המחשבה הקרה על בימה שבה הפחדים והרגשות נותנים את הטון.&quot; ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''&quot;שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;הוא (פרס) היה ממייסדי מערכת הביטחון אך גם מורה דרך בחתירה לשלום. אבי ההתנחלויות בשטחים אך גם הספק של הפוטנציאל לחיסולן. המנהיג הישראלי הראשון שנהג בפומבי בכבוד ולעתים אף בחיבה עם אישים פלסטינים, כולל יאסר ערפאת, אבל מאחרוני הדוגלים בשמאל בעצמאות פלסטינית מלאה. אביר השלום אך גם ראש הממשלה שהורה לפתוח במבצע &quot;ענבי זעם&quot;, שבמהלכו נהרגו למעלה ממאה פליטים פלסטינים בכפר כנא בדרום לבנון. פרס היה הארכיטקט וקבלן המשנה של מערך יום הדין של ישראל, אך צויר כפחדן וכמשתמט, כמי שמעדיף חליפות על מדי דגמ&quot;ח, כמי שלעולם לא ייחשב לאחד מהחבר'ה. הוא היה נץ שנתפס בשוגג כיונה, פטריוט מקומי עם ראייה גלובלית, פרגמטיסט שתואר כאידאליסט, מנהיג עם חזון שהפך בפי יריביו הקטנים ממנו להוזה בהקיץ וחולם בלהות. הוא נעלב עד עמקי נשמתו מהמותג 'חתרן בלתי נלאה' שיצחק רבין הצמיד לו בספרו 'פנקס שירות', אף שהתיאור היה מדויק ומעבר לכך: הוא היה גם חוזה בלתי נלאה, הוגה בלתי נלאה, מתכנן בלתי נלאה, קורא בלתי נלאה, כתבן בלתי נלאה וארטיסט בלתי נלאה. לעתים, הוא היה אפילו רכלן בלתי נלאה. פרס הצטייר לעתים כדג מחוץ למים הרדודים של הפוליטיקה הישראלית, אך ידע גם להיות כריש הטורף את מתחריו בלי לחשוב פעמיים. הוא היה גאוותן שנפגע מכל פיפס של ביקורת ששיגר לעברו אחרון הפוליטיקאים והעיתונאים, אבל גם ספג יותר בוז ולעג מכל פוליטיקאי ישראלי אחר ותמיד יצא מאושש ומחוזק. הוא היה לוזר ואלוף העולם בעת ובעונה אחת, בר מינן פוליטי שהיה כעוף החול המתעורר מחדש לחיים.&quot; ~ על הניגודיות שבאופיו של פרס (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''&quot;שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;בערוב ימיו הפך, למרבה האירוניה, לעלה תאנה. האיש שתואר תמיד כנטע זר עבר מטמורפוזה מופלאה והפך לישראל בהתגלמותה. הוא סימל את החלום והסתיר את שברו. הוא גילם מדינה נועזת, חדשנית, רודפת שלום, קוסמופוליטית, זרקור לגויים ולא כובשת, סרבנית, המדכאת מיליוני פלסטינים בכוח הזרוע. בשנים האחרונות, כשהכוח ניטל מידיו, זכה לעדנה — פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים־אמריקאים שחיבלו בעבודתו ועשו לו את המוות כשעוד היה בידיו לשנות את המציאות ואת ההיסטוריה, דיברו עליו כעל בכיר האומה.&quot; ~ על העדנה לה זכה פרס בתפקידו האחרון כנשיא מדינת ישראל (חמי שלו, [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3082973 '''&quot;שמעון פרס, מעיין בלתי נדלה של סתירות פנימיות&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)
* &quot;פרס זכה למתנה נדירה: להיות מוספד פעמיים. הפעם הראשונה הייתה אחרי האירוע המוחי שבו לקה לפני יותר משבועיים, וכעת, אחרי מותו. אם היה מצליח בדרך נס להתאושש מהשבץ, הוא היה זוכה לקרוא את רבבות המילים שנכתבו ונאמרו עליו, ואולי, רק אולי, הוא היה נרגע ומשתכנע שהאהבה וההוקרה והכרת התודה להן תמיד שיווע ואותן תמיד חסר, נפלו סוף סוף בחלקו. גם כשנדמה היה שהשיג כבר את כל מה שבן תמותה מסוגל לשאוף לו ולחלום עליו, הוא לא נח לרגע מן המירוץ הקדחתני אחרי דבר מה נוסף. ההחמצות, ההפסדים, התבוסות האלקטורליות, המנות האדירות של הזלזול והבוז שספג במשך עשרות שנים של התבוססות בביצה הפוליטית הבאושה נחרטו בבשרו. הוא מעולם לא התאושש מכך.&quot; ~ על ההלוויה של פרס (ורטר י., [http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.3083292 '''&quot;הניצחון האחרון של פרס על יריבו המיתולוגי&quot;'''], באתר הארץ, 29 בספטמבר 2016)

==ראו גם==
* '''[[יומן קריאה]]'''
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=שמעון פרס|ויקישיתוף=Category:Shimon Peres|ויקיטקסט=קטגוריה:שמעון פרס|שם ויקיטקסט=שמעון פרס}}

== מקורות ==
&lt;references /&gt;

{{נשיאי ישראל}}
{{ראשי ממשלת ישראל}}
{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:פרס, שמעון}}
[[קטגוריה:נשיאי מדינת ישראל]]
[[קטגוריה:ראשי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:פולנים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס נובל לשלום]]</text>
      <sha1>86okz5gkobo0at45d3boojpq6f3suli</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גדי איזנקוט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>14423</id>
    <revision>
      <id>241307</id>
      <parentid>240385</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T18:04:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]] באמצעות [[עזרה:Gadget-HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>241307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43840" sha1="rpgx7tsl8z1vx698l8r74rlu2jbl9wv" xml:space="preserve">[[קובץ:Gadi Eizenkot, November 2020 (GPOMN1 9040) (cropped).jpg|ממוזער|200px|גדי איזנקוט, 2020]]
'''[[w:גדי איזנקוט|גדי איזנקוט]]''' (נולד ב־19 במאי 1960) הוא חבר כנסת של מפלגת המחנה הממלכתי. היה הרמטכ&quot;ל ה־21 של [[צבא הגנה לישראל]] בשנים 2015 -2019. בשירותו הצבאי היה לוחם ומפקד ב[[W:חטיבת גולני|חטיבת גולני]]. בעבר כיהן בין היתר, כסגן הרמטכ&quot;ל, כמפקד פיקוד הצפון, כראש אגף המבצעים, כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה וכמפקד אוגדת איו&quot;ש.

==כללי==
* &quot;צריך להבין שאין ביטחון לאומי ללא סולידריות חברתית, ואין סולידריות חברתית ללא ביטחון לאומי.&quot; ([https://news.walla.co.il/item/3483920 מקור])
* &quot;... ודאי שהיה חסר. בזירה הפלסטינית, למשל. אנחנו רוצים למוטט את חמאס? אנחנו רוצים מדינה פלסטינית מינוס? אנחנו רוצים להדביק את עזה למצרים? אנחנו רוצים קשרים ביטחוניים עם הרשות? אנחנו בכלל רוצים רשות פלסטינית חזקה שתוכל לממש את המדיניות שלה, או שאנחנו רוצים למוטט אותה? אין תפיסת ביטחון בזירה הפלסטינית. המערכות הביטחוניות – צה&quot;ל, שב&quot;כ ומוסד – פועלות כבר שנים בהיעדר מצפן בזירה הפלסטינית, והשטח מכתיב מלמטה את המדיניות. אני, למשל, שאלתי את עצמי אם טוב לנו שלטון החמאס. כרמטכ&quot;ל עשיתי כל מאמץ כדי לשמר ביטחון ותחושת ביטחון ולייצר חופש פעולה כלפי הדרג המדיני. מצד שני, טענתי שחיזוק חמאס ברצועת עזה הוא שגיאה אסטרטגית חמורה. אנחנו צריכים להביא לסוף שלטון החמאס ברצועת עזה. אולי לא עכשיו – כי היו לנו אילוצים אחרים עם ההתבססות האיראנית בצפון ובניית המכשול לאורך הרצועה. אבל היעד ארוך הטווח הוא להחליש את תנועת החמאס באופן משמעותי, ולהביא לכך שאת רצועת עזה ינהל גוף מתון. וזו יכולה להיות רק הרשות הפלסטינית, שאיתה חתמה ישראל על הסכם. בסוגיה הזו, הקואורדינטות של הביטחון הלאומי התערערו מאוד בשנים האחרונות.&quot; ~ בראיון ל'ידיעות אחרונות', ספטמבר 2019
* &quot;אחרי אתנחתה ושהייה במרחב נוחות אתה מסתכל על מה שקורה פה, ואתה רוצה לעשות מדינה טובה יותר ולהשפיע.&quot; ~ בראיון ל'ישראל היום', מאי 2020
* &quot;בניגוד לצבא – שמרגע שאתה מחליט, כולם עושים את מה שהחלטת – בפוליטיקה, מרגע שאתה מחליט, כולם פועלים לסכל את ההחלטה שלך. וכן, אני חושב שלאנשי הצבא יש תכונות שאולי פחות מתאימות לפוליטיקה, אבל חשוב שנשמור עליהן. ענייניות, ממלכתיות ודוגמה אישית.&quot; ~ בראיון ל'ישראל היום', מאי 2020
* &quot;היו הרבה עסקאות בעבר. על המודל של עסקת שליט אסור לחזור, כי בסופו של דבר, זה שחרר הרבה מחבלים והפיח רוח רצינית מאוד בטרור. שילמנו על זה מחירים כבדים.&quot; ~ בראיון ל'ישראל היום', מאי 2020

==חבר כנסת==
* &quot;מי שמכניס את [[צה&quot;ל]] לשיח הפוליטי מחליש את הצבא בראיה ארוכת טווח בשביל רווח ציבורי קצר מועד.&quot; ~ בראיון לידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 2022
* &quot;... צריך להוציא מיליון איש ולהילחם בו (ב[[בנימין נתניהו|נתניהו]]), ולהילחם בו בכנסת, ובתקשורת, ולשכנע את אזרחי מדינת ישראל ... אם ([[בנימין נתניהו|נתניהו]]) יפגע באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, אם יפגע בדמוקרטיה הישראלית, בחינוך הממלכתי, ובצה&quot;ל כצבא העם - הדרך להתמודד עם זה היא להוציא מיליון איש לרחובות.&quot; ~ בראיון לידיעות אחרונות, 2 בדצמבר 2022

==איש צבא==
[[File:Gadi Eizenkot. I.jpg|ממוזער|200px|רא&quot;ל גדי איזנקוט]]
*&quot;היו מקומות שיש נערה בת 13 שמחזיקה מספריים או סכין, ויש מתרס בינה לבין החיילים. לא הייתי רוצה שחייל יפתח באש וירוקן מחסנית על נערה כזאת, גם אם היא עושה מעשה חמור מאוד, אלא יפעיל את הכוח הדרוש לביצוע המשימה.&quot; ~ בעקבות הריגת מחבלת שתקפה במספריים אזרחים ב-2016 ([https://news.walla.co.il/item/293589 מקור])
*&quot;&quot;צה&quot;ל לא יכול לדבר בסיסמאות, כמו 'הבא להורגך השכם להורגו', או 'כל מי שמחזיק מספריים צריך להרוג אותו.'&quot; ~ בשיחה עם תלמידי תיכון בת-ים, 2016
*&quot;גבר בן 18 שמתגייס לצה&quot;ל הוא חייל ולא הבן של כולנו.&quot; ~ כרמטכ&quot;ל כאשר התייחס במרומז למשפט אזריה, 2016
* &quot;המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה.&quot; ~ מתוך הרצאה שנשא בסמינר לזכר חללי [[מלחמת לבנון השנייה]] שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010 ([http://www.youtube.com/watch?v=l0xkjirjvCI מקור])
* &quot;התוצאות [[מלחמת לבנון השנייה|שלה]] יותר מורכבות ויותר טובות מהשיח שיש בציבור. מלחמות צריך לבחון בפרספקטיבה של שנים. אנחנו לא עמדנו בציפיות של עצמנו, אבל [[חזבאללה]] הפסיד במלחמה באופן חד־משמעי.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דו&quot;ח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&amp;highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* &quot;יחד עם זאת הייתה תחושה מאוד קשה. אנשים שילמו מחירים כבדים והיה דיון נוקב לגביהם. זה נכון לגבי [[אודי אדם|אודי]] ובעיקר לגבי [[גל הירש]]. אני ראיתי אותו ב[[W:מלחמת לבנון השנייה|מלחמה]], ובניגוד לתיאורים אני יודע שהוא היה מקצועי מאוד, נחוש מאוד, ביצע את המשימה, למד מאירוע לאירוע. אני חושב שמפקדים שפיקדו על כוחות בלחימה, גם אם עשו שגיאות, היה צריך לעשות כל מאמץ כדי להשאיר אותם ולאפשר להם לעשות תיקון ולהתקדם. לא הייתי רוצה להיות בצבא שמעלים בו על המוקד קצינים ששוגים. אנחנו צריכים להעלות על המוקד קצינים רשלניים. קצינים ששוגים, בוודאי בתוך לחימה, לא נכון להעלות על המוקד. איבדנו אז פרופורציה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דו&quot;ח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&amp;highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* &quot;למה אתם קוראים לזה דוקטרינת פוטין. אני קורא לזה דוקטרינת [[W:רובע הדאחייה|א-דאחיה]]. מה שהיה ברובע א-דאחיה בביירות ב־2006 יקרה בכל כפר שממנו יירו לעבר ישראל. נפעיל עליו כוח לא פרופורציונלי ונגרום שם נזק והרס אדירים. מבחינתנו לא מדובר בכפרים אזרחיים אלא בבסיסים צבאיים.&quot; ~ על &quot;דוקטרינת א-דאחיה&quot;. מתוך הכתבה &quot;יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים&quot; מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, &quot;המוסף לשבת&quot;, 3 באוקטובר 2008 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4331857 מקור]).
* &quot;בשורה התחתונה, בעברית: אם יבצעו ירי מתוך הכפרים השיעיים בלבנון, זו התוכנית הפיקודית: ירי אגרסיבי מאוד.&quot; ~ על &quot;דוקטרינת א-דאחיה&quot;. מתוך הכתבה &quot;יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים&quot; מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, &quot;המוסף לשבת&quot;, 3 באוקטובר 2008 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4331857 מקור]).
* &quot;אני לא זוכר שראיתי את [[משה יעלון|בוגי]] בסביבה.&quot; ~ בתשובה להאשמות של יעלון, בספרו [[דרך ארוכה קצרה]] כי [[מלחמת לבנון השנייה]] נוהלה על ידי [[דני חלוץ]] כמלחמה אווירית, בעוד שה[[W:המטה הכללי|מטכ&quot;ל]] לא ידע לעמוד בפרץ ולתקן טעויות במקום שזה נדרש. מתוך הכתבה &quot;יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים&quot; מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, &quot;המוסף לשבת&quot;, 3 באוקטובר 2008 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4331857 מקור]).
* &quot;זו לא תחושת אשמה, זו תחושת החמצה שלא עמדנו בציפיות הדבר הקל היה לשים את המפתחות וללכת, והדבר הנכון בעיניי היה להישאר ולתקן. ניסיתי להסתכל על תוצאות ה[[מלחמת לבנון השנייה|מלחמה]] בצורה מפוכחת, להבין שמצד אחד לא עמדנו בציפיות של עצמנו מבחינת תכנון המהלכים, מבחינת התפעלת המטכ&quot;ל, מבחינת הפעלת הכוח; אבל מצד שני הרגשתי שהתקבלה החלטה אמיצה של [[אהוד אולמרט|ראש הממשלה]] ושל [[דני חלוץ|הרמטכ&quot;ל]] להפעיל כוח על ה[[W:חזבאללה|חזבאללה]] כדי לשנות את המציאות שנוצרה. אני לא חושב שנכשלנו במלחמה: אני חושב ששגינו. אי־אפשר לראות את זה ככישלון כי המצב בצפון השתפר.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דוח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011
* &quot;[[W:חזבאללה|חזבאללה]] הכפיל את היכולת הרקטית שלו, אבל אני חושב שהשיפור שחל אצלנו גם בהיקף המטרות, גם ביכולת האש וגם ביכולת התמרון גדול לאין ערוך. אנחנו היום במצב הרבה יותר טוב מולם. תמונת המודיעין שלנו על הארגון השתפרה בצורה משמעותית. גם תמונת המטרות שלנו השתפרה וחזבאללה מבין את זה. הסיבה שהוא לא פעל מולנו בחמש השנים האחרונות היא לא הדאגה שלו לרווחת התושבים במדינת ישראל. הארגון הזה מרגיש לדעתי שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים. עכשיו הארגון מואשם בחיסול של חרירי, ו[[חסן נסראללה|נסראללה]] חושש לחייו. האיש שהסתובב בלבנון ברוב פאר והדר יושב היום בבונקר כאחרון המבוקשים ומדבר לאנשיו דרך מסכי פלזמה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דו&quot;ח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&amp;highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* &quot;סיפרתי שם שהיינו ארבעה חברים שלמדו באותו בית ספר והיו חברים באותו מועדון צלילה, וב[[W:מלחמת לבנון|מלחמת לבנון הראשונה]] השתתפנו בקרב קשה מאוד בעין־עטינה. מצאתי את עצמי על שטח מצומצם עם שלושה מפקדי פלוגות מאילת ושניים מהם נהרגו – [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=98891 צור מאור] ו[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=98926 אבי גבעתי] ז&quot;ל.&quot; ~ על הרצאה שנשא בפני תלמידים בתיכון בו למד באילת על חבריו שנהרגו במלחמת לבנון. מתוך הכתבה &quot;דו&quot;ח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&amp;highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור]).
* &quot;זה הולך ונהיה קשה עם השנים. את [[ארז גרשטיין|גרשטיין]], למשל, החלפתי כמח&quot;ט [[W:חטיבת גולני|גולני]] אחרי אסון הסלוקי. למעשה, את החפיפה איתו התחלתי בבית הקברות בהרצליה בהלוויה של אורן זריף ז&quot;ל. ככה התחלתי את הפיקוד על גולני: בהלוויות. הדבר הכי קשה בתפקיד זה לקבור חבר'ה צעירים שנהרגו בלחימה או באימונים. כשהפכתי לאבא, אובדן החברים והלוחמים נעשה קשה יותר ויותר.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דו&quot;ח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&amp;highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* &quot;לתפקיד מפקד פיקוד צפון נכנסתי מספר שבועות לאחר סיום מלחמת לבנון השנייה, שאתמול מלאו לה 5 שנים. הגעתי בתחושה מעורבת של אחריות ושותפות להתנהלות המלחמה ותוצאותיה, אך גם עם ההכרה שהישגי מלחמת לבנון השנייה גדולים משמעותית ממה שהצטייר מיד לאחר המלחמה.&quot; ~ ([http://www.idf.il/1133-12407-HE/Dover.aspx מקור])
* &quot;ימי הנכבה והנכסה לפני מספר שבועות יצרו דפוס חדש של שימוש באזרחים אלימים לחבלה בתשתיות ביטחוניות וניסיונות חדירה לשטח ישראל, דפוס שחייב התאמת המענה, אך יותר מכך מלמד על השינויים המתרחשים באזורינו ומחייבים אותנו למעקב וערנות גבוהה על מנת לתת מענה לאיומים המשתנים, כאשר רק צה&quot;ל דרוך וחזק יבטיח את השקט.&quot; ~ ([http://www.idf.il/1133-12407-HE/Dover.aspx מקור])
* &quot;אני האחרון שיעשה דה־לגיטימציה ל[[יואב גלנט|גלנט]], שהיה לוחם [[W:שייטת 13|שייטת]], מפקד השייטת, פיקד על חטיבות בלחימה ופיקד על אוגדות בלחימה. הוא איש ראוי מאוד, הוא ראוי לכל הכבוד על המסלול שעשה ועל התרומה שלו למדינה.&quot; ~ על האלוף יואב גלנט. מתוך הכתבה &quot;דוח איזנקוט&quot;, ראיון שערכו עמו יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011.
* &quot;הדבר שאותי הכי מתסכל, זה שבוצע פה אימון מעולה שלקח על עצמו אתגרים מתמשכים, שנגמר בלי שריטה אפילו, אפילו שהתקיימו מספר תרגילים ישר באש חיה בלי תרגול על יבש. אבל בסוף - הנושא היחיד שתופס את הכותרות זה המרד במסייעת. זה שהרגנו בארבעת החודשים שלפני האימון 18 חיזבאללה, את זה לא ציינו כשחתכו אותנו בעיתונים.&quot; ~ על תקופת הפיקוד שלו על חטיבת גולני. מתוך הכתבה &quot;תרגיל בחשבון נפש&quot; מאת אביחי בקר, &quot;הארץ&quot; 08.02.1998 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&amp;highlight=%F9%E5%E8+%E2%F0%F5#post4423261 מקור])
* &quot;ראיתי את ה[[W:פקודה (הוראה)|פקודה]] ל[[W:קרב בינת ג'בייל|בינת ג'בל]], אני לא יודע איך הפקודה הזו יכולה לעמוד ליד העץ של [[W:חטיבת גולני|גולני]].&quot; ~ מתוך הספר &quot;שבויים בלבנון&quot;, מאת [[עפר שלח]] ו[[W:יואב לימור|יואב לימור]], הוצאת &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 2007, עמוד 197
* &quot;בוא נלך אחורה ונחליט לדוגמה שאנחנו מפסיקים ליזום לחלוטין, כי אם זה המאזן אז לשם מה בכלל צריך את זה? מה נגיד כשיופעל מטען שיגמור לנו עשרה חיילים? עד כמה שזה יישמע אבסורדי, אני מתרשם שלציבור יותר נוח לעכל סוג כזה של מכה, כשאנחנו בדפנסיווה, כאילו היא נחתה מן-אללה, מאשר הרוגים בפעילות התקפית. מילא שאזרח חושב ככה, אבל זאת בטח לא התפישה שלאורה אתה כמפקד מחנך צבא. לא בכדי אנחנו מגדירים את ביצוע המשימה כערך עליון, ואת השמירה על חיי החיילים כציווי שני בחשיבותו, לא ראשון. אחרת, בשביל מה לקום ולהסתער? למה בכלל לסכן חיים? באופן תיאורטי, את האירוע שבו נהרגו דורון ואייל אפשר היה לעצור בשלב מוקדם, שבו היו לנו עדיין רק שלושה פצועים. יכולנו בקלות לתת למחבלים לנתק מגע, ללוות את המנוסה שלהם בכמה צרורות סמליים, להתעסק בטיפול בנפגעים ובזאת למזער את הנזק ולסגור עניין. כמובן שלא זאת התגובה שלה אני מצפה ממני ומפקודי. היכולת להתעשת והדבקות במטרה הן מבחינתי המסר של התקרית הזאת, שבתחילתה היינו במצב נחות. אוי ואבוי לנו כאנשי צבא אם במקום להיות נחושים נתבלבל ונחשוב במונחים של תוצאות משחקי כדורגל.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;כשסופרים לנו בעיתונים כמה הרוגים תובעת מאיתנו לבנון, שוכחים לציין ליד זה שרק מתחילת השנה התגלו 60 זירות מטענים, מהם צה&quot;ל ניטרל 56. מדובר בפוטנציאל הרג של מאות אנשים שנחסך מאיתנו. זה לא קורה אאוט אוף דה בלו, יש מי שמונע את זה, אבל לצערי אני לא חש שקיימת הערכה למה שחברי ואני עושים. בלי קשר לוויכוח הפוליטי, כן לבנון או לא לבנון, אין שום סיבה להתבטאויות שמציירות אותנו כחבורה מטופשת שסתם חוטפת נפגעים. כדי שנחוש שיש תכלית למה שאנחנו עושים, אנחנו כצבא זקוקים להסכמה רחבה. לשפוט את הסלוקי במושגים השאובים מהספורט זה עיוות שלצערי נגועים בו לא רק מפקדים בעבר, אלא גם בהווה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;'מאיתנו, המח&quot;טים, הייתי מצפה שנתנהג כמו הגנרל [[ג'ורג' פטון|פטון]], ששנה לפני מלחמת העולם השנייה, בין קוקטייל לקוקטייל, רק חיפש את מי לתקוף. אסור לנו שנשתכר מהאווירה של מזרח תיכון חדש, לא עכשיו ולא בעוד 30 שנה. לצערי אני מזהה בצה&quot;ל תופעה הולכת ורווחת של התבטאויות פופולריות מתייפייפות, שמתיישרות בהתאם למה שדעת הקהל הישראלית מצפה לשמוע מאיתנו. חייבים למתוח על זה קו.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור])
* &quot;לא עבר יום ש[[ארז גרשטיין|ארז]] ואני לא עידכנו זה את זה. היו לנו מפגשים קבועים בדרך לפיקוד, התייעצנו המון, ההערכה ההדדית בינינו הייתה אדירה. ההכרות התחילה למעשה כשאני הייתי קצין אג&quot;ם של גולני והוא הקמב&quot;ץ. המח&quot;טים היו אז [[W:גבי אופיר|גבי אופיר]] ו[[גבי אשכנזי]]. ישנו בחדר בגודל של מטר על מטר, שתינו קפה מאותו קנקן. כל הדיבורים על הנעליים שלי והנעליים שלו, כן נכנס לנעליו או לא נכנס, היו פשוט לא לעניין&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;כשהייתי מח&quot;ט טול כרם, היו מספר הזדמנויות שאילן בירן, כאלוף פיקוד מרכז, היפנה אלי עיתונאים. ברחתי מזה כמו מאש. הנסיעה שינתה את הגישה שלי מקצה אל קצה. לקחתי בקרלייל קורס על יחסי צבא-תקשורת וממש נפקחו לי העיניים. הבנתי את חשיבות הדברים ומעמדה של עוין נפתחתי לנושא. קיומה של התקשורת היום זה נתון שנכנס אצלי להערכת המצב מיד אחרי קרקע, אויב, זמן ומרחב'.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;כששואלים אותי חברים על מה אני בעיקר גאה ואיפה טביעת האצבע שלי בשנתיים שהייתי מח&quot;ט, התשובה שלי היא איכות המ&quot;פים. זאת לא פראזה. מדי פעם אתם בעיתונות נורא מתפעלים כשאתם מגלים עוד כוכב, אני את החבורה המצוינת הזאת חי יום-יום. יש לי חוברת עם תחזית מג&quot;דים לשנת 2006, כדאי לך לזכור את השמות: [[W:עמית פישר|עמית פישר]], [[W:דוד זיני|דוד זיני]], [[W:יואב ירום|יואב ירום]], ארז הדרי, ויש עוד'.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;מי שהיה רוצה לחזור ליום רביעי שעבר, ל- 15:30, חצי שעה לפני תחילת ה[[W:מבצע עמוד ענן|מבצע]], זה ה[[W:חמאס|חמאס]].&quot; ~ בנוגע לשאלה האם מבצע עמוד ענן השיג את יעדיו ([http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=825&amp;ArticleID=3559 מקור]).
* &quot;כשיצאנו ל'לבנון השנייה' היו לנו רק מאות בודדות של מטרות מוכנות נגד חיזבאללה בלבנון. היום, בזכות הלוחמ&quot;ם (לוחמה מבוססת מודיעין), המספר הזה גדל באלפי אחוזים. החשש הוא במציאות כזו, המפקד יעדיף לחכות לאיזו תמונת מצב מושלמת שלעולם לא תגיע. בדילמה הזו אני מעדיף פיקוד על שליטה. אין תחליף למפקד שנמצא מקדימה ומסתכל בעיניים של האנשים שלו. לעולם יהיה פער בין תמונת העולם במסכים לבין המציאות אותה אתה פוגש בשטח. בסוף, אף אויב שלנו לא מסוגל לעמוד מול גדוד מקצועי ונחוש שיודע לתת את ההתקפה במקום הנכון.&quot; ~ מתוך הכתבה סגן הרמטכ&quot;ל: &quot;מחובתינו לשמור על אמון המילואימניקים&quot; מאת יוני שנפלד, &quot;במחנה&quot;, 02.05.2013, עמוד 10 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?p=4403461#post4403461 מקור]).
* &quot;המשמעת היא הדבר הכי פחות חשוב בצבא, אם כולם מקיימים אותה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;ככה יוצרים חיילים עם ראש קטן&quot; מאת רותם שדמי, &quot;במחנה&quot;, 09.10.1998, עמוד 26.
* &quot;האתגר שלנו הוא להתאים את המענה המודיעיני-מבצעי למציאות משתנה, ולספק ביטחון ותחושת ביטחון בלי תירוצים.&quot; ~ מתוך הרצאה שנשא בכנס הבינלאומי השנתי ה-9 של ה[[W:המכון למחקרי ביטחון לאומי|מכון למחקרי ביטחון לאומי]] שנערך ב[[W:מוזיאון ארץ ישראל|מוזיאון ארץ ישראל]] ב־18 בינואר 2016 ([https://www.youtube.com/watch?v=2DQJwl4GXwY מקור])
* &quot;שני הפרמטרים שאני מכיר לעשות שיפוט של תוצאות מלחמה או ניצחון במלחמה זה אחד, האם צה&quot;ל עמד במטרות המלחמה שדרג המדיני הגדיר לו או שהוא הגדיר לעצמו ודרג מדיני אישר, ושתיים האם שופר מצבה האסטרטגי של ישראל לאורך זמן. אנחנו בעשור של שקט והרתעה בצפון. אני שומע הרבה מאוד תיאוריות על הסיבה למה הושג השקט הזה. מתארים את הפיצול בסוריה, מתארים דברים אחרים. אין לי ספק שהסיבה המרכזית למציאות שנוצרה בעשור האחרון היא הפעלת הכוח ותוצאות המלחמה. את המושג הכרעה צריך לפרוט נכון. זה לא נטילת כוח הרצון והיכולת של ארגון חזבאללה הכולל לפעול נגד מדינת ישראל. אתה המח&quot;ט, אתה מפקד האוגדה, אתה מפקד הגיס בגזרה שלך תגיע לקצה החץ, תשמיד את היכולות, תמנע שיגורים משמעותיים לעורף ותקיים חופש פעולה במרחב. והדבר החשוב ביותר – פיקוח ומימוש, לוודא שמה שאמרנו קרה. זה צריך להיות חד וברור –שנותנים פקודות ופקודות מתבצעות. ברגע שנתנו פקודות, אין כזה דבר שלא עושים אותן. אני חושב שיכולת המודיעין והעליונות המודיעינית השתפרה בצורה משמעותית. ההרתעה של צה&quot;ל היא גבוהה מאוד במרחב, ובעיקר מול החזית הלבנונית. יש לנו יתרון מוחץ על יריבינו ביכולת לתקוף היקף רחב של מטרות בלוח זמנים קצר. וניצחון ברמה אסטרטגית, שוב פעם, חוזר להבנה שלי שאם נדרש למלחמה נוספת ברמה האסטרטגית הניצחון ייגזר מעמידה שלנו כצה&quot;ל ממטרות המלחמה שיוגדרו לנו או שאנחנו נגדיר לעצמנו.&quot; ~ מתוך הרצאת הרמטכ&quot;ל גדי איזנקוט, ביום למידה לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, 12.07.2016 ([https://www.youtube.com/watch?v=gRDn78MS6V8&amp;index=1&amp;list=FLvnSRbcObHl6DJxhJSXBIVQ מקור]).
* &quot;אנו רוצים את צה&quot;ל פועל פי פקודות, נהלי פתיחה באש, [[W:רוח צה&quot;ל|רוח צה&quot;ל]] וערכי צה&quot;ל. אם מישהו רוצה אתוס של כנופיה, שיגיד.&quot; ~ על [[W:פרשת הירי במחבל בחברון (2016)|פרשת הירי במחבל בחברון]] [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1201130 מקור]

==נאמר עליו==
* &quot;לך לבית הטבעי שלך - לליכוד. תתייצב לצד [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ותסומן כיורש שלו. רק כך יש סיכוי שתגשים את התיקון החברתי הגדול שהליכוד הבטיח ואף פעם לא קיים, ותהפוך לראש הממשלה המזרחי הראשון.&quot; ~ [[W:אבישי בן חיים|אבישי בן חיים]], נובמבר 2020
* &quot;הוא רואה את טובת המערכת. פיו ולבו שווים והוא אינו מהסס לומר את דעתו, גם אם אין זו דעת הממונים עליו. הוא איש שמכיר גם את היכולות וגם את המגבלות שבהפעלת הכוח. ההסתכלות שלו יותר רחבה, לא נוגעת רק למקצוע ולתפקיד שהוא ממלא.&quot; ~ רא&quot;ל [[דני חלוץ]], מתוך הכתבה &quot;דו&quot;ח איזנקוט&quot; מאת יוסי יהושע ואמירה לם, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, 15 ביולי 2011 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=435896&amp;highlight=%E0%E9%E9%E6%F0%F7%E5%E8#post4052130 מקור])
* &quot;גדי, לכל אורך התפקיד היה לך את הצירוף הזה של יכולות, כישרון, מקצועיות, רתיעה מזיקוקי דינור והצגות והתמקדות בדברים. אני רוצה להודות לך, גדי, על כל מה שאתה עושה ואני בטוח כי נתראה בבניינים אלה בתוך המערכת הזו.&quot; ~ שר הביטחון [[אהוד ברק]] ([http://www.idf.il/1153-12381-he/Dover.aspx מקור]).
* &quot;איזנקוט, בן 39, נולד ב[[W:טבריה|טבריה]] וגדל ב[[W:אילת|אילת]]. את ימי התיכון הוא בילה בעיקר בים. מרכז ההוויה היה מועדון השיט שבו התמחה במפרשיות מדגם 420. הוא התגייס באוקטובר 78' לקורס טיס, הודח כעבור חודש והגיע ל[[W:חטיבת גולני|גולני]]. קר רוח, כך הוא אופיין בטירונות שבסופה נבחר לחניך מצטיין פלוגתי. בקורס קצינים, לעומת זאת, הוא פחות הרשים. במלחמת לבנון הוא היה מ&quot;פ בגדוד 'הבוקעים הראשון', השתתף בלחימה בגזרות נבטיה, ג'זין ושדה התעופה בביירות, ושנה אחר כך הוא השתחרר כדי לנשום קצת אוויר חופשי. כיוון שלא ממש ידע אז לאיזה תחום לפנות, החליט ללכת לקבל עצה טובה במכון 'תיל' להכוונה מקצועית. זה עלה לו לא מעט, הוא ישב שעות במבחני התאמה, וכשנקרא לשיחה מסכמת, שבה הוצגו לו מסקנות האבחון, הוא נדהם לגלות כי מומלץ לו ללמוד רפואה אלטרנטיווית ושאר 'שטויות במיץ עגבניות'. רפלקסולוג רצו לעשות ממנו. ההרפתקה האזרחית נמשכה כשלושה חודשים. הוא לא הספיק לנחות וכבר נשלח אליו צו קריאה לחודש וחצי מילואים ביחידה לגמרי לא אטרקטיבית. כדי לעקוף את העונש הוא העדיף להיענות לפנייה מחמיאה של מפקד בה&quot;ד 1 אז, [[W:אילן בירן|אילן בירן]], לבוא להיות אצלו מ&quot;פ צוערים למשך חמישה חודשים. לחיים יש כידוע דינמיקה משלהם, ומה שהתחיל כחתימה קצרה לשירות קבע התפתח עם הזמן לקריירה מבטיחה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;,‏ 10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;התקרית שבה נהרג סמ&quot;ר אוהד זך מאש כוחותינו בדרך למארב ליד מוצב טייבה, בדצמבר האחרון, היא מבחינתו של איזנקוט כישלון שאין לו כפרה. זוהי לדבריו הנקודה השחורה של תקופתו כמח&quot;ט, שנתיים שבהן הרגו היחידות הכפופות לו, בהן אגוז, לפחות 40 אנשי חזבאללה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;אייזן פטון&quot; מאת [[אביחי בקר]], &quot;הארץ&quot;, ‏10 בספטמבר 1999 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4538249&amp;postcount=32 מקור]).
* &quot;אתה צריך לקחת סיכון אם צריך, ולא להיות קונפורמיסט, והתוצאה תלויה מאוד במפקדים שמעליך. אנשים כמו [[אביב כוכבי]] וגדי איזנקוט יחפשו לשמוע כיוון אחר, וישמחו אם תאתגר אותם.&quot; ~ [[אמיר ברעם]] על מפקדיו. מתוך הכתבה &quot;מח&quot;ט הצנחנים נערך למלחמה הבאה&quot; מאת [[עפר שלח]], מעריב, 16 בספטמבר 2012 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/403/814.html מקור]).
* &quot;במלחמה זו שימש האלוף גדי איזנקוט כראש אגף המבצעים. בתוקף תפקידו זה התהדקו היחסים בינינו, ונדמה לי שנכון יהיה לומר כי הוא היה האיש הכי קרוב אלי במהלך המלחמה. את רוב שירותו הצבאי עשה גדי בחטיבת גולני, שבה התחיל כטירון וסיים כמח&quot;ט, אך הוא מילא שורה של תפקידים גם ביחידות אחרות, ביניהם מפקד אוגדת 'עמוד האש' ואוגדת איו&quot;ש. אפשר להגיד עליו שמעטים הם האנשים המכירים את כוחות היבשה של צה&quot;ל באופן כה יסודי ומעמיק כגדי איזנקוט.&quot; ~ מתוך הספר &quot;בגובה העיניים&quot;, מאת [[דני חלוץ]], הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמוד 320.
* &quot;גדי נתפס בעיני כאדם בעל קו מחשבה מקורי שאומר את אשר הוא חושב ואינו נרתע מלהיות בודד בעמדתו.&quot; ~ מתוך הספר &quot;בגובה העיניים&quot;, מאת [[דני חלוץ]], הוצאת ידיעות אחרונות, 2010, עמוד 405.
* &quot;מתחילת שירותו בצה&quot;ל הסתמן איזנקוט כחייל שנאבק על עקרונות וסולד מגינונים. לאורך כל דרכו בחטיבת גולני מעולם לא חשב שצריך לגלח את הראש או להתקין את הכוונת הכי משוכללת על הנשק כדי להיראות יותר מורעל. הנער שאהב להשיט מפרשיות במפרץ אילת התגייס לחטיבה ב-1978, וכבר בטירונות סיים כמצטיין פלוגתי אף שלא נחשב לרובאי הטוב בפלוגה. אחרי קורס קצינים חזר לגדוד 51 ולחם כמ&quot;פ במלחמת לבנון בעין א-תינה, בנבטייה, בג'זין ובשדה התעופה בביירות. בתום המלחמה יצא לאזרחות, אבל אחרי שלושה חודשים שיכנע אותו אילן בירן לחזור כמ&quot;פ לבית הספר לקצינים, תפקיד שאחריו מונה למפקד פלוגת הנ&quot;ט של החטיבה.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דרוך ומוכן&quot; מאת [[W:אלון בן דוד|אלון בן דוד]], מגזין &quot;בלייזר&quot; ינואר 2013, עמוד 49 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&amp;highlight=%F7%F6%E9%F0%E9%ED+%E1%EB%E9%F8%E9%ED#post4364094 מקור)].
* &quot;כבר אז הוא לא היסס להתעמת עם הממונים עליו. כשהורה לו מח&quot;ט גולני צבי פולג (פרקש) להחזיר את חייליו מרגילה כדי שיעזרו להכין יום ספורט חטיבתי, איזנקוט הודיע שאין לו שום כוונה להחזיר חיילים מהבית למשימה כזאת באמצע חופשה שחיכו לה חודשים ארוכים. פרקש זעם וקיצר את התפקיד של איזנקוט בפלוגה. גם המקרה הזה לא פגע בהמשך הקריירה שלו בצבא.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דרוך ומוכן&quot; מאת אלון בן דוד, מגזין &quot;בלייזר&quot; ינואר 2013, עמוד 49 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&amp;highlight=%F7%F6%E9%F0%E9%ED+%E1%EB%E9%F8%E9%ED#post4364094 מקור)]. 
* &quot;כמו רבים מבני דורו בצה&quot;ל גדל איזנקוט בלחימה באזור הביטחון בדרום לבנון. הוא היה מג&quot;ד 13, סמח&quot;ט גולני וקמב&quot;ץ פיקוד צפון, עד שהחליף את חברו ארז גרשטיין ז&quot;ל בפיקוד על החטיבה ב-1997. בקור רוח ובחיוך פיקד על שורה ארוכה של מבצעים של החטיבה בלבנון שבמהלכם חוסלו כ-40 אנשי חיזבאללה. יש לו סבלנות רבה לחיילים ואפס סובלנות למשמעת. כשנאלץ להתמודד עם מרידות בחטיבה פעל לשינוי הנורמות בפלוגות הוותיקות ולצמצום זכויות היתר של חיילים ותיקים מול צעירים. קור הרוח לא עזב אותו גם כשקיבל את הידיעה על נפילתו של חברו לדרך גרשטיין ממטען בלבנון בפברואר 1998. איזנקוט אסף את חמו ואת חמותו של ארז ואיתם נסע להביא את הבשורה הקשה לאלמנה הרטל גרשטיין.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;דרוך ומוכן&quot; מאת אלון בן דוד, מגזין &quot;בלייזר&quot; ינואר 2013, עמוד 49 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&amp;highlight=%F7%F6%E9%F0%E9%ED+%E1%EB%E9%F8%E9%ED#post4364094 מקור)]. 
* &quot;בישיבת המטכ&quot;ל שלאחר התפטרותו של חלוץ בינואר 2007, נפרד שר הביטחון [[W:עמיר פרץ|פרץ]] מה[[דני חלוץ|רמטכ&quot;ל]] במילים 'אני מעריך אותך על שנתת לקצינים שדעתם לא היתה כדעתך לדבר'. 'איזה קצינים,' אמר חלוץ, 'קצין אחד בדיוק.' הקצין הזה היה איזנקוט.&quot; ~ מתוך הספר &quot;שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה&quot; מאת [[עפר שלח]] ויואב לימור, הוצאת &quot;ידיעות ספרים&quot;, 2007, עמוד 400.
* &quot;לגבי יש הרבה חולשות אחרות, אני לא חוזר בי משום דבר שאמרתי, אני עוד אדבר איתך על זה, אבל הוא איש מקצוע. זאת אומרת, אתה מדבר עם [[גבי אשכנזי]], או איתך, אתה יודע מראש שכל מה שאתה חשבת עליו, כל מה שאתה תחשוב עליו, באופן אוטומטי הראש של אנשים שהם מחוברים מבצעית לאדמה הוא שם.&quot; ~ [[אהוד ברק]] על גדי איזנקוט. מתוך הכתבה &quot;התמלילים הסודיים מלשכת שר הביטחון&quot; מאת אמיר אורן, &quot;הארץ&quot;, 18 בינואר 2013‬ ([http://www.haaretz.co.il/1.1909565 מקור]).
* &quot;הרמטכ&quot;ל היה גיבור בקרב - אבל נפל מול מצלמות בצלם.&quot; ~ [[יורם שפטל]] על יחסו של אייזנקוט ל[[w:פרשת אלאור אזריה|משפט אלאור אזריה]]
* &quot;ראש אגף המבצעים גדי אייזנקוט, הקצין בהיר המחשבה ביותר במטכ&quot;ל 2006.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;ספרו החדש של דן חלוץ - מפגן של חולשה&quot; מאת [[עפר שלח]], &quot;מעריב&quot;, 09.02.2010 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/054/107.html מקור]).
* &quot;לאחר שבתרגיל 'שילוב זרועות' התברר כי יכולת הפגיעה בקטיושות קצרות הטווח מוגבלת, קיבל חלוץ את הצעת אייזנקוט להכין תוכנית לפגיעה במפקדות החיזבאללה בדאחיה, הרובע השיעי בדרום ביירות. 'אין לנו תשובה אמיתית לקטיושות', טען אייזנקוט. 'צריך לחפש פגיעה במרכז כובד אחר. הדאחיה יכולה להיות הפתרון'. חלוץ אישר – וב-21 ביוני הורה איזנקוט לאמ&quot;ן ולחיל האוויר לתכנן את התקיפה. אל&quot;מ נ', ראש מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר, הצביע על בית אירופה, בניין משרדים הנשקף מבניין המטכ&quot;ל בתל-אביב. 'אלה בניינים מהסוג הזה. אתה באמת רואה בהם יעד?' אייזנקוט השיב בחיוב. פחות מחודש לאחר מכן הפציץ חיל האוויר את הדאחיה, כשהוא מסתמך על אותן תוכניות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;קורי עכביש&quot; מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 137.
* &quot;איזנקוט, 48, יליד טבריה שגדל באילת, התגייס לגולני ב־1978, עבר את כל מסלול הפיקוד בחטיבה, ו־20 שנה אחרי כן הפך למפקדה. 30 שנה הוא בצבא, מתוכן כמעט 20 בצפון, ולמרות כל אלה הוא לא יודע להמליץ אפילו על מסעדה טובה באזור. חזותו החיצונית מטעה. חייכני, חביב, מדבר בשקט, אבל בה בעת אתה מרגיש את הריחוק, את הדיסטאנס. הוא לא מסתחבק. אין אצלו צ'פחות. אפילו הלשכה המשודרגת שהותיר לו קודמו מביכה אותו, הוא מרגיש צורך להתנצל על 'הפאר הצבאי' הזה. חלקו במלחמת לבנון לא פגע במעמדו בהיררכיה הצבאית. גם היום הוא נתפס כמועמד לרמטכ&quot;לות, אם לא בסיבוב הקרוב – בזה שיבוא אחריו.&quot; ~ מתוך הכתבה &quot;יש לי כוח אדיר, לא יהיו לי תירוצים&quot; מאת אלכס פישמן ואריאלה רינגל-הופמן, &quot;ידיעות אחרונות&quot;, &quot;המוסף לשבת&quot;, 3 באוקטובר 2008 ([http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556#post4331857 מקור])
* &quot;&quot;איפה המרוקאי שבך? איפה המסורתי שבך? הוא מרוקאי שנשלט בידי גורמים קפלניסטיים.&quot; ~ חבר הכנסת [[מיכאל מלכיאלי]], 4 ביולי, 2026 ([https://www.ynet.co.il/news/article/yokra14819536 מקור]).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=גדי איזנקוט}}

{{רמטכ&quot;לים}}

{{מיון רגיל: איזנקוט, גדי}}
[[קטגוריה:ראשי המטה הכללי]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]</text>
      <sha1>rpgx7tsl8z1vx698l8r74rlu2jbl9wv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ישראל כ&quot;ץ (הליכוד)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>16859</id>
    <revision>
      <id>241309</id>
      <parentid>217667</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T10:05:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יורם שורק</username>
        <id>691</id>
      </contributor>
      <origin>241309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3067" sha1="ogtg5vxndbtdnqrcrjhpoi4ov88mcs3" xml:space="preserve">[[קובץ:Yisrael Katz2010.jpg|ממוזער|200px|ישראל כ&quot;ץ, 2010]]
'''[[W:ישראל כ&quot;ץ (הליכוד)|ישראל כ&quot;ץ]]''' (נולד ב־21 בספטמבר 1955) הוא שר הביטחון וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. בעבר כיהן כשר החוץ, שר האוצר, שר התחבורה, שר החקלאות והשר לענייני מודיעין.
{{מפריד}}

* &quot;אם בבלגיה ימשיכו לאכול את ה[[שוקולד]], ואם ימשיכו ליהנות מכל ה[[חיים]] ולהיראות ליברלים ו[[דמוקרטיה|דמוקרטים]] גדולים, ולא יגדירו שחלק מהמוסלמים שיושבים שם מארגנים [[טרור]] - הם לא יוכלו להילחם בהם.&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4782155,00.html מקור]
* &quot;ישראל חייבת לבצע סיכול אזרחי ממוקד במנהיגות ומול פעילי [[W:BDS|ה-BDS]] באמצעות הפעלת היכולות המודיעיניות&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4784262,00.html מקור]
* &quot;כל מסילת רכבת כאן היא התשובה לאותן מסילות רכבת שהובילו יהודים חסרי אונים וחסרי ישע, תוך הפעלת מכונת מלחמה אדירה, אל מותם&quot; ~ טקס יום הזיכרון ל[[שואה]], 2019, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5502271,00.html מקור]
* &quot;ברקת היה ראש העיר הכי כושל, הוא האחרון שיטיף לי.&quot; ([https://www.ynet.co.il/article/HkInUkrQD מקור])
* &quot;אני מציע שתתמקדי באבלך&quot; ~ שר התחבורה משיב בטלפון לאם שאיבדה את שני בניה בתאונת דרכים ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4611948,00.html מקור])
* &quot;סיוע הומניטרי לעזה? אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא יפתח ומשאית דלק לא תיכנס עד להשבת החטופים הישראלים הביתה. הומניטרי תמורת הומניטרי. ושאף אחד לא יטיף לנו מוסר.&quot; 12 באוקטובר 2023 ([https://x.com/Israel_katz/status/1712356130377113904 מקור])
* &quot;איראן היא כמו ביצה, היא קשה מבחוץ, היא מאוד רכה מבפנים&quot; ~ספטמבר 2024 [https://www.youtube.com/watch?v=x4YoBSR6K-A קישור]

== שיחות ==
: '''גולש בפייסבוק''': &quot;אז מה נסגר בסוף. אתה יותר גדול מ[[w:הורדוס|הורדוס]] או לא..&quot;
: '''כ&quot;ץ''': &quot;בעניין הנמלים – כן.&quot;&lt;ref&gt;גד ליאור, [https://www.ynet.co.il/economy/article/S13Xw005YP כץ ממשיך לתקוף לכל עבר: &quot;בעניין הנמלים אני גדול יותר מהורדוס&quot;], באתר ynet,{{כ}} 12 בנובמבר 2020&lt;/ref&gt;

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:כ&quot;ץ, ישראל}}
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>ogtg5vxndbtdnqrcrjhpoi4ov88mcs3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241315</id>
      <parentid>241309</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:20:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>241315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3071" sha1="18oratl55t0j9dihr6u0tbfuu1hzn8o" xml:space="preserve">[[קובץ:Yisrael Katz2010.jpg|ממוזער|200px|ישראל כ&quot;ץ, 2010]]
'''[[W:ישראל כ&quot;ץ (הליכוד)|ישראל כ&quot;ץ]]''' (נולד ב־21 בספטמבר 1955) הוא שר הביטחון וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. בעבר כיהן כשר החוץ, שר האוצר, שר התחבורה, שר החקלאות והשר לענייני מודיעין.
{{מפריד}}

* &quot;אם בבלגיה ימשיכו לאכול את ה[[שוקולד]], ואם ימשיכו ליהנות מכל ה[[חיים]] ולהיראות ליברלים ו[[דמוקרטיה|דמוקרטים]] גדולים, ולא יגדירו שחלק מהמוסלמים שיושבים שם מארגנים [[טרור]] - הם לא יוכלו להילחם בהם.&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4782155,00.html מקור]
* &quot;ישראל חייבת לבצע סיכול אזרחי ממוקד במנהיגות ומול פעילי [[W:BDS|ה-BDS]] באמצעות הפעלת היכולות המודיעיניות&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4784262,00.html מקור]
* &quot;כל מסילת רכבת כאן היא התשובה לאותן מסילות רכבת שהובילו יהודים חסרי אונים וחסרי ישע, תוך הפעלת מכונת מלחמה אדירה, אל מותם&quot; ~ טקס יום הזיכרון ל[[שואה]], 2019, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5502271,00.html מקור]
* &quot;ברקת היה ראש העיר הכי כושל, הוא האחרון שיטיף לי.&quot; ([https://www.ynet.co.il/article/HkInUkrQD מקור])
* &quot;אני מציע שתתמקדי באבלך&quot; ~ שר התחבורה משיב בטלפון לאם שאיבדה את שני בניה בתאונת דרכים ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4611948,00.html מקור])
* &quot;סיוע הומניטרי לעזה? אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא יפתח ומשאית דלק לא תיכנס עד להשבת החטופים הישראלים הביתה. הומניטרי תמורת הומניטרי. ושאף אחד לא יטיף לנו מוסר.&quot; 12 באוקטובר 2023 ([https://x.com/Israel_katz/status/1712356130377113904 מקור])
* &quot;איראן היא כמו ביצה, היא קשה מבחוץ, היא מאוד רכה מבפנים.&quot; ~ ספטמבר 2024 ([https://www.youtube.com/watch?v=x4YoBSR6K-A קישור])

== שיחות ==
: '''גולש בפייסבוק''': &quot;אז מה נסגר בסוף. אתה יותר גדול מ[[w:הורדוס|הורדוס]] או לא..&quot;
: '''כ&quot;ץ''': &quot;בעניין הנמלים – כן.&quot;&lt;ref&gt;גד ליאור, [https://www.ynet.co.il/economy/article/S13Xw005YP כץ ממשיך לתקוף לכל עבר: &quot;בעניין הנמלים אני גדול יותר מהורדוס&quot;], באתר ynet,{{כ}} 12 בנובמבר 2020&lt;/ref&gt;

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:כ&quot;ץ, ישראל}}
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>18oratl55t0j9dihr6u0tbfuu1hzn8o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241316</id>
      <parentid>241315</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:21:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>241316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3086" sha1="tgqik9w6ouek6obaz4dlktq2h6yyjs1" xml:space="preserve">[[קובץ:Yisrael Katz2010.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|ישראל כ&quot;ץ, 2010]]
'''[[W:ישראל כ&quot;ץ (הליכוד)|ישראל כ&quot;ץ]]''' (נולד ב־21 בספטמבר 1955) הוא שר הביטחון וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. בעבר כיהן כשר החוץ, שר האוצר, שר התחבורה, שר החקלאות והשר לענייני מודיעין.
{{מפריד}}

* &quot;אם בבלגיה ימשיכו לאכול את ה[[שוקולד]], ואם ימשיכו ליהנות מכל ה[[חיים]] ולהיראות ליברלים ו[[דמוקרטיה|דמוקרטים]] גדולים, ולא יגדירו שחלק מהמוסלמים שיושבים שם מארגנים [[טרור]] - הם לא יוכלו להילחם בהם.&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4782155,00.html מקור]
* &quot;ישראל חייבת לבצע סיכול אזרחי ממוקד במנהיגות ומול פעילי [[W:BDS|ה-BDS]] באמצעות הפעלת היכולות המודיעיניות&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4784262,00.html מקור]
* &quot;כל מסילת רכבת כאן היא התשובה לאותן מסילות רכבת שהובילו יהודים חסרי אונים וחסרי ישע, תוך הפעלת מכונת מלחמה אדירה, אל מותם&quot; ~ טקס יום הזיכרון ל[[שואה]], 2019, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5502271,00.html מקור]
* &quot;ברקת היה ראש העיר הכי כושל, הוא האחרון שיטיף לי.&quot; ([https://www.ynet.co.il/article/HkInUkrQD מקור])
* &quot;אני מציע שתתמקדי באבלך&quot; ~ שר התחבורה משיב בטלפון לאם שאיבדה את שני בניה בתאונת דרכים ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4611948,00.html מקור])
* &quot;סיוע הומניטרי לעזה? אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא יפתח ומשאית דלק לא תיכנס עד להשבת החטופים הישראלים הביתה. הומניטרי תמורת הומניטרי. ושאף אחד לא יטיף לנו מוסר.&quot; ~ 12 באוקטובר 2023 ([https://x.com/Israel_katz/status/1712356130377113904 מקור])
* &quot;איראן היא כמו ביצה, היא קשה מבחוץ, היא מאוד רכה מבפנים.&quot; ~ ספטמבר 2024 ([https://www.youtube.com/watch?v=x4YoBSR6K-A קישור])

== שיחות ==
: '''גולש בפייסבוק''': &quot;אז מה נסגר בסוף. אתה יותר גדול מ[[w:הורדוס|הורדוס]] או לא..&quot;
: '''כ&quot;ץ''': &quot;בעניין הנמלים – כן.&quot;&lt;ref&gt;גד ליאור, [https://www.ynet.co.il/economy/article/S13Xw005YP כץ ממשיך לתקוף לכל עבר: &quot;בעניין הנמלים אני גדול יותר מהורדוס&quot;], באתר ynet,{{כ}} 12 בנובמבר 2020&lt;/ref&gt;

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:כ&quot;ץ, ישראל}}
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>tgqik9w6ouek6obaz4dlktq2h6yyjs1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241317</id>
      <parentid>241316</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:26:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>241317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3059" sha1="095qsltta5qbjvj1tcsunnxbu4vymno" xml:space="preserve">[[קובץ:Yisrael Katz2010.jpg|ממוזער|166 פיקסלים|ישראל כ&quot;ץ, 2010]]
'''[[W:ישראל כ&quot;ץ (הליכוד)|ישראל כ&quot;ץ]]''' (נולד ב־21 בספטמבר 1955) הוא שר הביטחון וחבר [[הכנסת]] מטעם [[הליכוד]]. בעבר כיהן כשר החוץ, שר האוצר, שר התחבורה, שר החקלאות והשר לענייני מודיעין.
{{מפריד}}

* &quot;אם בבלגיה ימשיכו לאכול את ה[[שוקולד]], ואם ימשיכו ליהנות מכל ה[[חיים]] ולהיראות ליברלים ו[[דמוקרטיה|דמוקרטים]] גדולים, ולא יגדירו שחלק מהמוסלמים שיושבים שם מארגנים [[טרור]] - הם לא יוכלו להילחם בהם.&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4782155,00.html מקור]
* &quot;ישראל חייבת לבצע סיכול אזרחי ממוקד במנהיגות ומול פעילי [[W:BDS|ה-BDS]] באמצעות הפעלת היכולות המודיעיניות&quot; ~ [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4784262,00.html מקור]
* &quot;כל מסילת רכבת כאן היא התשובה לאותן מסילות רכבת שהובילו יהודים חסרי אונים וחסרי ישע, תוך הפעלת מכונת מלחמה אדירה, אל מותם&quot; ~ טקס יום הזיכרון ל[[שואה]], 2019, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5502271,00.html מקור]
* &quot;ברקת היה ראש העיר הכי כושל, הוא האחרון שיטיף לי.&quot; ([https://www.ynet.co.il/article/HkInUkrQD מקור])
* &quot;אני מציע שתתמקדי באבלך&quot; ~ שר התחבורה משיב בטלפון לאם שאיבדה את שני בניה בתאונת דרכים ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4611948,00.html מקור])
* &quot;סיוע הומניטרי לעזה? אף מתג חשמל לא יורם, שיבר מים לא יפתח ומשאית דלק לא תיכנס עד להשבת החטופים הישראלים הביתה. הומניטרי תמורת הומניטרי. ושאף אחד לא יטיף לנו מוסר.&quot; ~ 12 באוקטובר 2023 ([https://x.com/Israel_katz/status/1712356130377113904 מקור])
* &quot;איראן היא כמו ביצה, היא קשה מבחוץ, היא מאוד רכה מבפנים.&quot; ~ ספטמבר 2024 ([https://www.youtube.com/watch?v=x4YoBSR6K-A קישור])

* &quot;בעניין הנמלים – כן.&quot; ~ בתשובה לשאלת גולש בפייסבוק אם הוא בסופו של דבר גדול יותר מ[[w:הורדוס|הורדוס]] &lt;ref&gt;גד ליאור, [https://www.ynet.co.il/economy/article/S13Xw005YP כץ ממשיך לתקוף לכל עבר: &quot;בעניין הנמלים אני גדול יותר מהורדוס&quot;], באתר ynet,{{כ}} 12 בנובמבר 2020&lt;/ref&gt;

== הערות שוליים ==
&lt;references /&gt;

{{שרי הביטחון בממשלות ישראל}}
{{שרי החוץ בממשלות ישראל}}

{{מיון רגיל:כ&quot;ץ, ישראל}}
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת]]</text>
      <sha1>095qsltta5qbjvj1tcsunnxbu4vymno</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עוזי רבי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>17532</id>
    <revision>
      <id>241296</id>
      <parentid>241273</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:43:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2547" sha1="4me9hfluhbpguncbfqo5j8177a5ith2" xml:space="preserve">[[קובץ:Uzi Rabi.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|עוזי רבי, 2008]]
'''[[W:עוזי רבי|עוזי רבי]]''' (נולד ב־5 בדצמבר 1957) הוא חוקר המזרח התיכון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.
{{מפריד}}

* &quot;אחד מן המאפיינים הבולטים במפרץ [הפרסי] הוא השונות הרבה בין המדינות השוכנות לחופיו.&quot;
* &quot;המתח המתחדש בין שתי המסורות הדתיות הגדולות ב[[אסלאם]] – הסונה והשיעה – הפכו למרכיב מרכזי ב[[w:גאופוליטיקה|גאופוליטיקה]] של המפרץ.&quot;
* &quot;המהפכה האסלאמית באיראן הייתה ללא ספק אירוע מכונן בעיצובו של סדר גאופוליטי חדש במפרץ הפרסי.&quot;
* &quot;כמו במשטרים מהפכניים אחרים נאלץ המשטר האסלאמי באיראן לחרוג מן הדוקטרינה המקורית ולאמץ גישות פרגמטיות.&quot;
* &quot;שאלת חתירתה של איראן למעמד הגמוני במקביל לאתגרים בשדות הכלכלה והחברה מבית, ולנוכח הפולמוס המתחדד בשורות ההנהגה האיראנית.&quot;
* &quot;לאורך ההיסטוריה לא נשלטה תימן כיחידה מדינית אחת אלא לעתים רחוקות.&quot;
* &quot;מאות שנים של שליטה קולוניאלית הפכו את הדרום והצפון לשונים מאד זה מזה.&quot;
* &quot;סיפורה של תימן הוא גם סיפור דעיכתן של אידאות מהפכניות וניצחונן של הזיקות המסורתיות ושל הדפוסים הטרום־מהפכניים.&quot;
* &quot;בתרבות המזרח תיכונית אתה לא לוקח גוף כזה כמו חמאס, עם הרעיון שעומד מאחוריו, ומנסה באופן רציונלי לפייס אותו. ליישר איתו הדורים ולחשוב כנראה באיזשהי תמימות או רשלנות שברגע שהוא יקבל את הכסף הוא יתרצה, שברגע שהוא יקבל את הפועלים הוא ישתנה. מה שהוכח כאן הוא שחמאס יכול אולי לבקש פועלים וכסף וכו', אבל מה שקובע את הקצב וצורת הפעולה שלו בסופו של יום זה באמת הרובד הרעיוני.&quot;

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עוזי רבי}}

{{מיון רגיל:רבי, עוזי}}
[[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]</text>
      <sha1>4me9hfluhbpguncbfqo5j8177a5ith2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241297</id>
      <parentid>241296</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:45:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2588" sha1="096es3j0pukvkyredfgknzs9pbl3qen" xml:space="preserve">[[קובץ:Uzi Rabi.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|עוזי רבי, 2008]]
'''[[W:עוזי רבי|עוזי רבי]]''' (נולד ב־5 בדצמבר 1957) הוא חוקר המזרח התיכון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.

==כללי==
* &quot;אחד מן המאפיינים הבולטים במפרץ [הפרסי] הוא השונות הרבה בין המדינות השוכנות לחופיו.&quot;
* &quot;המתח המתחדש בין שתי המסורות הדתיות הגדולות ב[[אסלאם]] – הסונה והשיעה – הפכו למרכיב מרכזי ב[[w:גאופוליטיקה|גאופוליטיקה]] של המפרץ.&quot;
* &quot;המהפכה האסלאמית באיראן הייתה ללא ספק אירוע מכונן בעיצובו של סדר גאופוליטי חדש במפרץ הפרסי.&quot;
* &quot;כמו במשטרים מהפכניים אחרים נאלץ המשטר האסלאמי באיראן לחרוג מן הדוקטרינה המקורית ולאמץ גישות פרגמטיות.&quot;
* &quot;שאלת חתירתה של איראן למעמד הגמוני במקביל לאתגרים בשדות הכלכלה והחברה מבית, ולנוכח הפולמוס המתחדד בשורות ההנהגה האיראנית.&quot;
* &quot;לאורך ה[[היסטוריה]] לא נשלטה תימן כיחידה מדינית אחת אלא לעתים רחוקות.&quot;
* &quot;מאות שנים של שליטה קולוניאלית הפכו את הדרום והצפון לשונים מאד זה מזה.&quot;
* &quot;סיפורה של תימן הוא גם סיפור דעיכתן של אידאות מהפכניות וניצחונן של הזיקות המסורתיות ושל הדפוסים הטרום־מהפכניים.&quot;
* &quot;בתרבות המזרח תיכונית אתה לא לוקח גוף כזה כמו חמאס, עם הרעיון שעומד מאחוריו, ומנסה באופן רציונלי לפייס אותו. ליישר איתו הדורים ולחשוב כנראה באיזשהי תמימות או רשלנות שברגע שהוא יקבל את הכסף הוא יתרצה, שברגע שהוא יקבל את הפועלים הוא ישתנה. מה שהוכח כאן הוא שחמאס יכול אולי לבקש פועלים וכסף וכו', אבל מה שקובע את הקצב וצורת הפעולה שלו בסופו של יום זה באמת הרובד הרעיוני.&quot; ~ ראיון, 15 באוקטובר 2023

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עוזי רבי}}

{{מיון רגיל:רבי, עוזי}}
[[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]</text>
      <sha1>096es3j0pukvkyredfgknzs9pbl3qen</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241298</id>
      <parentid>241297</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:45:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2629" sha1="82e6oaf11r5ggfsvzbhbtm0fbu9zokb" xml:space="preserve">[[קובץ:Uzi Rabi.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|עוזי רבי, 2008]]
'''[[W:עוזי רבי|עוזי רבי]]''' (נולד ב־5 בדצמבר 1957) הוא חוקר המזרח התיכון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.

==כללי==
* &quot;אחד מן המאפיינים הבולטים במפרץ [הפרסי] הוא השונות הרבה בין המדינות השוכנות לחופיו.&quot;
* &quot;המתח המתחדש בין שתי המסורות הדתיות הגדולות ב[[אסלאם]] – הסונה והשיעה – הפכו למרכיב מרכזי ב[[w:גאופוליטיקה|גאופוליטיקה]] של המפרץ.&quot;
==איראן==
* &quot;המהפכה האסלאמית באיראן הייתה ללא ספק אירוע מכונן בעיצובו של סדר גאופוליטי חדש במפרץ הפרסי.&quot;
* &quot;כמו במשטרים מהפכניים אחרים נאלץ המשטר האסלאמי באיראן לחרוג מן הדוקטרינה המקורית ולאמץ גישות פרגמטיות.&quot;
* &quot;שאלת חתירתה של איראן למעמד הגמוני במקביל לאתגרים בשדות הכלכלה והחברה מבית, ולנוכח הפולמוס המתחדד בשורות ההנהגה האיראנית.&quot;
==תימן==
* &quot;לאורך ה[[היסטוריה]] לא נשלטה תימן כיחידה מדינית אחת אלא לעתים רחוקות.&quot;
* &quot;מאות שנים של שליטה קולוניאלית הפכו את הדרום והצפון לשונים מאד זה מזה.&quot;
* &quot;סיפורה של תימן הוא גם סיפור דעיכתן של אידאות מהפכניות וניצחונן של הזיקות המסורתיות ושל הדפוסים הטרום־מהפכניים.&quot;
==חמאס==
* &quot;בתרבות המזרח תיכונית אתה לא לוקח גוף כזה כמו חמאס, עם הרעיון שעומד מאחוריו, ומנסה באופן רציונלי לפייס אותו. ליישר איתו הדורים ולחשוב כנראה באיזשהי תמימות או רשלנות שברגע שהוא יקבל את הכסף הוא יתרצה, שברגע שהוא יקבל את הפועלים הוא ישתנה. מה שהוכח כאן הוא שחמאס יכול אולי לבקש פועלים וכסף וכו', אבל מה שקובע את הקצב וצורת הפעולה שלו בסופו של יום זה באמת הרובד הרעיוני.&quot; ~ ראיון, 15 באוקטובר 2023

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עוזי רבי}}

{{מיון רגיל:רבי, עוזי}}
[[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]</text>
      <sha1>82e6oaf11r5ggfsvzbhbtm0fbu9zokb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241299</id>
      <parentid>241298</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:48:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>241299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2691" sha1="07afz53a5x4ul2hjpv057r2lbeq1tc8" xml:space="preserve">[[קובץ:Uzi Rabi.jpg|ממוזער|198 פיקסלים|עוזי רבי, 2008]]
'''[[W:עוזי רבי|עוזי רבי]]''' (נולד ב־5 בדצמבר 1957) הוא חוקר המזרח התיכון ופרופסור באוניברסיטת תל אביב.

==כללי==
* &quot;אחד מן המאפיינים הבולטים במפרץ [הפרסי] הוא השונות הרבה בין המדינות השוכנות לחופיו.&quot;
* &quot;המתח המתחדש בין שתי המסורות הדתיות הגדולות ב[[אסלאם]] – הסונה והשיעה – הפכו למרכיב מרכזי ב[[w:גאופוליטיקה|גאופוליטיקה]] של המפרץ.&quot;
==איראן==
* &quot;המהפכה האסלאמית באיראן הייתה ללא ספק אירוע מכונן בעיצובו של סדר גאופוליטי חדש במפרץ הפרסי.&quot;
* &quot;כמו במשטרים מהפכניים אחרים נאלץ המשטר האסלאמי באיראן לחרוג מן הדוקטרינה המקורית ולאמץ גישות פרגמטיות.&quot;
* &quot;שאלת חתירתה של איראן למעמד הגמוני במקביל לאתגרים בשדות הכלכלה והחברה מבית, ולנוכח הפולמוס המתחדד בשורות ההנהגה האיראנית.&quot;
==תימן==
* &quot;לאורך ה[[היסטוריה]] לא נשלטה תימן כיחידה מדינית אחת אלא לעתים רחוקות.&quot;
* &quot;מאות שנים של שליטה קולוניאלית הפכו את הדרום והצפון לשונים מאד זה מזה.&quot;
* &quot;סיפורה של תימן הוא גם סיפור דעיכתן של אידאות מהפכניות וניצחונן של הזיקות המסורתיות ושל הדפוסים הטרום־מהפכניים.&quot;
==חמאס==
* &quot;לא כל ה[[פלסטינים]] תומכים בחמאס.&quot;
* &quot;בתרבות המזרח תיכונית אתה לא לוקח גוף כזה כמו חמאס, עם הרעיון שעומד מאחוריו, ומנסה באופן רציונלי לפייס אותו. ליישר איתו הדורים ולחשוב כנראה באיזשהי תמימות או רשלנות שברגע שהוא יקבל את הכסף הוא יתרצה, שברגע שהוא יקבל את הפועלים הוא ישתנה. מה שהוכח כאן הוא שחמאס יכול אולי לבקש פועלים וכסף וכו', אבל מה שקובע את הקצב וצורת הפעולה שלו בסופו של יום זה באמת הרובד הרעיוני.&quot; ~ ראיון, 15 באוקטובר 2023

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עוזי רבי}}

{{מיון רגיל:רבי, עוזי}}
[[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]</text>
      <sha1>07afz53a5x4ul2hjpv057r2lbeq1tc8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אוויין אוויין</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30178</id>
    <revision>
      <id>241290</id>
      <parentid>241246</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T12:31:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */ חלוקה והרחבה</comment>
      <origin>241290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13657" sha1="a1hvjh35rpj92c18rqqraqfwa6j50ym" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>a1hvjh35rpj92c18rqqraqfwa6j50ym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241291</id>
      <parentid>241290</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:01:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* וולשיות ובריטיות */</comment>
      <origin>241291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14393" sha1="oqnrbvykih3uld0t55ikh1ble4cnga7" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>oqnrbvykih3uld0t55ikh1ble4cnga7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241292</id>
      <parentid>241291</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T13:10:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* וולשיות ובריטיות */ הרחבה</comment>
      <origin>241292</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14727" sha1="fr5sg5nbyh9bdbgc2a7qmjkqzmuszri" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>fr5sg5nbyh9bdbgc2a7qmjkqzmuszri</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241308</id>
      <parentid>241292</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T07:34:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* וולשיות ובריטיות */ הרחבה</comment>
      <origin>241308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15180" sha1="lx1s64qwcyzz99ru0za2i13cxxer24n" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;אך המאבק אחד הוא: מאבק 'הדברים הקטנים' נגד ''התמונה הגדולה''. ומאחר שאנחנו וולשים, ומאחר שהוולשית היא שפתנו ושפת ילדינו, המאבק לחידוש וביצור שפה זו הוא הקרב המיוחד לנו במאבק הגדול.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>lx1s64qwcyzz99ru0za2i13cxxer24n</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241310</id>
      <parentid>241308</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T10:43:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* וולשיות ובריטיות */ הרחבה</comment>
      <origin>241310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15927" sha1="remxiln628ghunepl3whs33k52qr1zz" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;אך המאבק אחד הוא: מאבק 'הדברים הקטנים' נגד ''התמונה הגדולה''. ומאחר שאנחנו וולשים, ומאחר שהוולשית היא שפתנו ושפת ילדינו, המאבק לחידוש וביצור שפה זו הוא הקרב המיוחד לנו במאבק הגדול.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;אין שום 'מוסריות חדשה' כדי להצדיק את הזמן ואת האנרגיה ואת הכסף שמתבזבזים על המאבק למען השפה הוולשית במקום על המאבקים האחרים בני זמננו שמחכים להכרעה. וגם אין צורך בהצדקה, באשר המאבקים הללו כולם הריהם היבטים (שונים) של אותו קרב אחד ויחיד.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>remxiln628ghunepl3whs33k52qr1zz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241311</id>
      <parentid>241310</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:04:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */ הרחבה</comment>
      <origin>241311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16644" sha1="dm9u4lqmgvezc390u9or70516j51o0r" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;במבט לאחור על תקופתי כעורך 'לשון הדרקון' במהלך 1963-1964, איזה מסר חודר בבהירות לתקופה הזו? האפקטיביות של עבודה קשה, עבודה עקבית - לרוב לא רומנטיקנית, לרוב ידנית, ועם זאת מגוונת, לרוב מעניינת, לעיתים רחוקות מרגשת ואף פעם לא משולהבת.&quot; ~ מתוך המאמר [http://owainowain.net/ygymdeithas/ytafod/erthygl%20am%20y%20Tafod%20gan%20OO/adre.htm &quot;מהדורות ראשונות של לשון הדרקון&quot;] (Rifynnau Cyntaf Tafod y Ddraig) מן הספר &quot;האש שניצתה&quot; בעריכת אלד אייריג ('Tân a Daniwyd' Gol Aled Eurig))
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;אך המאבק אחד הוא: מאבק 'הדברים הקטנים' נגד ''התמונה הגדולה''. ומאחר שאנחנו וולשים, ומאחר שהוולשית היא שפתנו ושפת ילדינו, המאבק לחידוש וביצור שפה זו הוא הקרב המיוחד לנו במאבק הגדול.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;אין שום 'מוסריות חדשה' כדי להצדיק את הזמן ואת האנרגיה ואת הכסף שמתבזבזים על המאבק למען השפה הוולשית במקום על המאבקים האחרים בני זמננו שמחכים להכרעה. וגם אין צורך בהצדקה, באשר המאבקים הללו כולם הריהם היבטים (שונים) של אותו קרב אחד ויחיד.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>dm9u4lqmgvezc390u9or70516j51o0r</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241312</id>
      <parentid>241311</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:17:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>241312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16643" sha1="3pnkm45e3vhqnv0xlns32uy77dyxx5l" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;במבט לאחור על תקופתי כעורך 'לשון הדרקון' במהלך 1963-1964, איזה מסר חודר בבהירות לתקופה הזו? האפקטיביות של עבודה קשה, עבודה עקבית - לרוב לא רומנטיקנית, לרוב ידנית, ועם זאת מגוונת, לרוב מעניינת, לעיתים רחוקות מרגשת ואף פעם לא משולהבת.&quot; ~ מתוך המאמר [http://owainowain.net/ygymdeithas/ytafod/erthygl%20am%20y%20Tafod%20gan%20OO/adre.htm &quot;מהדורות ראשונות של לשון הדרקון&quot;] (Rifynnau Cyntaf Tafod y Ddraig) מן הספר &quot;האש שניצתה&quot; בעריכת אלד אייריג ('Tân a Daniwyd' Gol Aled Eurig)
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;אך המאבק אחד הוא: מאבק 'הדברים הקטנים' נגד ''התמונה הגדולה''. ומאחר שאנחנו וולשים, ומאחר שהוולשית היא שפתנו ושפת ילדינו, המאבק לחידוש וביצור שפה זו הוא הקרב המיוחד לנו במאבק הגדול.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;אין שום 'מוסריות חדשה' כדי להצדיק את הזמן ואת האנרגיה ואת הכסף שמתבזבזים על המאבק למען השפה הוולשית במקום על המאבקים האחרים בני זמננו שמחכים להכרעה. וגם אין צורך בהצדקה, באשר המאבקים הללו כולם הריהם היבטים (שונים) של אותו קרב אחד ויחיד.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>3pnkm45e3vhqnv0xlns32uy77dyxx5l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241313</id>
      <parentid>241312</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:17:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* וולשיות ובריטיות */ הרחבה</comment>
      <origin>241313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17208" sha1="r3ypld2rakkvr20pliwffidhyzgsg92" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;במבט לאחור על תקופתי כעורך 'לשון הדרקון' במהלך 1963-1964, איזה מסר חודר בבהירות לתקופה הזו? האפקטיביות של עבודה קשה, עבודה עקבית - לרוב לא רומנטיקנית, לרוב ידנית, ועם זאת מגוונת, לרוב מעניינת, לעיתים רחוקות מרגשת ואף פעם לא משולהבת.&quot; ~ מתוך המאמר [http://owainowain.net/ygymdeithas/ytafod/erthygl%20am%20y%20Tafod%20gan%20OO/adre.htm &quot;מהדורות ראשונות של לשון הדרקון&quot;] (Rifynnau Cyntaf Tafod y Ddraig) מן הספר &quot;האש שניצתה&quot; בעריכת אלד אייריג ('Tân a Daniwyd' Gol Aled Eurig)
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;אך המאבק אחד הוא: מאבק 'הדברים הקטנים' נגד ''התמונה הגדולה''. ומאחר שאנחנו וולשים, ומאחר שהוולשית היא שפתנו ושפת ילדינו, המאבק לחידוש וביצור שפה זו הוא הקרב המיוחד לנו במאבק הגדול.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;אין שום 'מוסריות חדשה' כדי להצדיק את הזמן ואת האנרגיה ואת הכסף שמתבזבזים על המאבק למען השפה הוולשית במקום על המאבקים האחרים בני זמננו שמחכים להכרעה. וגם אין צורך בהצדקה, באשר המאבקים הללו כולם הריהם היבטים (שונים) של אותו קרב אחד ויחיד.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;זהו הצורך הגדול של ויילס כיום: עובדים חרוצים, עובדים עקביים, עובדים קונסטרוקטיביים, עובדים יצירתיים, עובדים חיוביים - עם אמונה עמוקה בערכו של היחיד ואהבה כלפי האנשים האחרים וגם כלפי וויילס.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;מהדורות ראשונות של לשון הדרקון&quot; (Rifynnau Cyntaf Tafod y Ddraig) מן הספר &quot;האש שניצתה&quot; בעריכת אלד אייריג ('Tân a Daniwyd' Gol Aled Eurig))
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>r3ypld2rakkvr20pliwffidhyzgsg92</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241314</id>
      <parentid>241313</parentid>
      <timestamp>2026-10-21T11:18:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>The duke</username>
        <id>6430</id>
      </contributor>
      <comment>/* כללי */</comment>
      <origin>241314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17208" sha1="1s95i13w1m1htrjw3haf6whzz8x34ga" xml:space="preserve">[[קובץ:Owain Owain Traeth Coch circa 1966 01.jpg|ממוזער|176 פיקסלים|אוויין אוויין, 1966‏]]
'''אוויין אוויין''' (בוולשית: '''[[:W:en:Owain Owain|Owain Owain]]'''){{כ}} (1891–1985), [[סופר]], מלומד ופעיל פוליטי [[ויילס|וולשי]] שפעל לחיזוק השפה הוולשית למול ההשפעה האנגלית.

== כללי ==
* &quot;כאשר [[אמונה|אמונות]] ה[[מיעוט]] מתנגשות עם ה[[דעה קדומה|דעות הקדומות]] של הרוב לא תמיד אפשר לפעול למען ה[[צדק]] מבלי לפעול גם בניגוד ל[[חוק]].&quot; ~ במאמר במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 10 בספטמבר 1964
* &quot;במבט לאחור על תקופתי כעורך 'לשון הדרקון' במהלך 1963-1964, איזה מסר חודר בבהירות לתקופה הזו? האפקטיביות של עבודה קשה, עבודה עקבית - לרוב לא רומנטיקנית, לרוב ידנית, ועם זאת מגוונת, לרוב מעניינת, לעיתים רחוקות מרגשת ואף פעם לא משולהבת.&quot; ~ מתוך המאמר [http://owainowain.net/ygymdeithas/ytafod/erthygl%20am%20y%20Tafod%20gan%20OO/adre.htm &quot;מהדורות ראשונות של לשון הדרקון&quot;] (Rifynnau Cyntaf Tafod y Ddraig) מן הספר &quot;האש שניצתה&quot; בעריכת אלד אייריג ('Tân a Daniwyd' Gol Aled Eurig)
* &quot;יש עוד ועוד רעלי 'דשן' שמזהמים את האדמה (קוטלי עשבים), עוד ועוד מרעלי החרקים והעשבים שמשחיתים את סביבת המחיה ומעלים חמיצות במשזר הטבע. רווח מוגדל רגעי בעוד העתיד הקרוב משלם ביוקר על הזיהום, השחיקה והביזה. התעצמות של הנטיות להרס עצמי שמאפיינות את החקלאות הכלכלית שלנו כיום. שוכחים בקלות את העתיד כשההווה מציע רווח קל.&quot;  ~ במאמר מ-6 באוגוסט 1969
* &quot;אנחנו מוכנים ואף נלהבים לקבל את רווחי ההווה מבלי לשקול את הפסדי העתיד.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;כדור הארץ שלנו אינו גדול מספיק בשביל שנוכל להרשות לעצמנו לבזבז את משאבינו הנדירים. וגם לא גדול מספיק לשמש בית ליותר ממדינה מופנמת, אנוכית, אלימה וחומרנית אחת... חסכנות זהירה ושיתוף פעולה מוחלט הם תנאי בלתי מתפשר להמשכיות החיים.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973
* &quot;אז למה מלחמות ממשיכות להתקיים? דבר אחד בטוח: הרומנטיזציה של המלחמה היא בין הגורמים החשובים ביותר לעובדת התמשכותן של מלחמות. מחיקת הרומנטיות היא הצעד הראשון לחיסול מלחמות.&quot; ~ במגזין &quot;הצופה&quot; מאמר 122, הוצאה מחודשת ממאי 2003.

== הגרעין ==
* &quot;דרך סדרה זו של 'הערות' בכללותה ניסיתי להראות מדי פעם את ההשלכות המסוכנות של תחנות כוח גרעיניות על הסביבה, ואת הסכנות הגדולות אף יותר לילדינו שטומנות בחובן התחנות השטניות הללו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), מאי 1970
* &quot;בשם אלוהים ובשם האדם - בשם ילדי ילדינו ובשם ויילס - בואו נבין בכלל מה עומד לפנינו בגוויניד' שלנו... ונחזה ברעיון המטורף לחלוטין של הבאת תחנת כוח גרעינית שלישית לגוויניד'.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), אוגוסט 1970

== גיוון ==
* &quot;אחדות מתוך גיוון. לכבד ולהגן, לתת חסות וליצור, לחזק ולהפיץ אחדות מתוך גיוון. ברמת היחיד, המשפחה, הקהילה, האומה, העולם. וזה לבדו, אם כן, הדבר שיכול לתת משמעות לחייו ולמעשיו של האדם.&quot; ~ מתוך מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יולי 1969
* &quot;הגיוון בעולמנו הוא ה[[עושר]] האמיתי של האנושות. אם יאבד הגיוון תתקבל אחידות אפורה ולא אחדות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;ברכות שמחות&quot; לציון חגיגות להקמתו של בית הספר התיכון גלאן קלויד, יצא לאור בדנבי 1977
* &quot;העושר שבגיוון הוא עושר העולם. ועתידו.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 19 בינואר 1973

== מחשבים ==
* &quot;לזה שהביע את דאגתו בנוגע לפולחן המחשב... ההשפעה בטווח המיידי תהיה היעלמות החופש האישי של הפרט. עם מחשבים מודרניים השליטה באנשים קלה בהרבה. התשובה? מאבק למען המיעוטים.&quot; ~ במאמר מ-19 בספטמבר 1969
* &quot;בפשטות, [המחשב] מאפשר לתעד את כל המידע של המין האנושי לאורך הדורות במקום אחד בדרך שמאפשרת לכל אחד מתוך ביתו, למשל, להזמין ולקבל כל חלק מאותו מידע.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969
* &quot;מה תהיה ההשפעה של כל זה על עולם החינוך, נגיד בשנת 2000? קודם כל לימוד דרך השימוש במערכות מחשב תהיה חשובה יותר - חשובה הרבה יותר - מאשר לגרום לילדים לזכור רשימות אינסופיות של עובדות. המחשב כבר ישמש אז כ'זיכרון'... ומורי שנת 2000 יקודמו מספקי עובדות למדריכים המכוונים את התלמידים לכיוון חוויות ערכיות ועשירות מהסוג שדומה לחינוך אמיתי.&quot; ~ מתוך הטור השבועי &quot;הערות מדעיות&quot; בעיתון &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 23 ביולי 1969

== וולשיות ובריטיות ==
* &quot;ה[[נימוס]] המולד של הוולשים הוא האויב העיקרי של השפה הוולשית.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר] במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), אוגוסט 1963
* &quot;אל יוטל אשם כבד מדי בוולשים על הידרדרותם כיום למצב נפשי של צמיתים, ולא על נכונותם לאמץ סטנדרטים חומריים ואת נקודת המבט הצרה והמבודדת של ילידי אנגליה. כי אנגליה היתה מאוד חרוצה לאורך מאות השנים הללו בחילול שלנו ובהשחתה שלנו - בכוונת מכוון ברורה, ללא פשרות וללא רחמים ובכזו ערמומיות שאנו לא מוכנים להאמין שזה בכלל קרה.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;מסכנים שכמונו - אחד הסימפטומים של המחלה הלאומית שלנו הוא חוסר הנכונות שלנו להאמין שאנו חולים.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#CWRTEISRWYDD_Y_CYMRO מאמר במגזין &quot;דעה&quot; (Barn), יוני 1964]
* &quot;אך המאבק אחד הוא: מאבק 'הדברים הקטנים' נגד ''התמונה הגדולה''. ומאחר שאנחנו וולשים, ומאחר שהוולשית היא שפתנו ושפת ילדינו, המאבק לחידוש וביצור שפה זו הוא הקרב המיוחד לנו במאבק הגדול.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;אין שום 'מוסריות חדשה' כדי להצדיק את הזמן ואת האנרגיה ואת הכסף שמתבזבזים על המאבק למען השפה הוולשית במקום על המאבקים האחרים בני זמננו שמחכים להכרעה. וגם אין צורך בהצדקה, באשר המאבקים הללו כולם הריהם היבטים (שונים) של אותו קרב אחד ויחיד.&quot; ~ מתוך [http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DDELWEDD%20FAWR המאמר &quot;התמונה הגדולה&quot; (Y DDELWEDD FAWR) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 15 באוקטובר 1964]
* &quot;בנצחנו את העמק הוולשי{{הערה|&quot;העמק הוולשי&quot; הוא שמו של האזור ששימר את השפה הוולשית כשפה יומיומית מדוברת.}} תנוצח ויילס, אך אם לא ינוצח העמק הוולשי, לא ויילס היא שתנוצח.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#ONI%20ENILLIR%20Y%20FRO%20GYMRAEG.%20.%20.%20. אלא אם ינוצח העמק הוולשי]&quot; (Oni enillir y fro Gymraeg&quot;) במגזין &quot;הוולשים&quot; (Y Cymro), 12 בנובמבר 1964
* &quot;אם לא יינצל העמק הוולשי, לא ויילס אלא פרובינציה מערבית בריטית כלשהי היא שתהפוך 'חופשית' מאחיזתה של [[לונדון]].&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#YR_IAITH_-_ARF_WLEIDYDDOL השפה – נשק פוליטי]&quot; במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 12 בנובמבר 1964
* &quot;הביטוי התרבותי של עמנו עבר בריטישיזציה – בהתחשב בכך שכיום 'אנגלי' ו'בריטי' הן מילים נרדפות. בעורמה, בתחכום, ולגמרי בכוונת מכוון נעשתה בריטישיזציה לביטוי התרבותי של עמנו.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;זהו הצורך הגדול של ויילס כיום: עובדים חרוצים, עובדים עקביים, עובדים קונסטרוקטיביים, עובדים יצירתיים, עובדים חיוביים - עם אמונה עמוקה בערכו של היחיד ואהבה כלפי האנשים האחרים וגם כלפי וויילס.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;מהדורות ראשונות של לשון הדרקון&quot; (Rifynnau Cyntaf Tafod y Ddraig) מן הספר &quot;האש שניצתה&quot; בעריכת אלד אייריג ('Tân a Daniwyd' Gol Aled Eurig))
* &quot;כל ניסיון לחזק את הלאומיות הוולשית בהקשר בריטי נדון לכישלון. דבר אחד, אחד בלבד, יכול להבטיח הצלחה – הרצון שהביטוי התרבותי הבריטי יידחה לחלוטין.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;[http://owainowain.net/yllenor/yrysgrif/ysgrifaucynnar/ysgrifaucynnar.htm#Y%20DYSTIOLAETH%20BRYDEINIG הביטוי התרבותי הבריטי]&quot; (Y dystiolaeth brydeinig) במגזין &quot;הדגל&quot; (Y Faner), 21 באוקטובר 1965
* &quot;המוסדות הוולשיים שלנו עיוורים לחלוטין ל[[:w:אינדוקטרינציה|אינדוקטרינציה]] הפוליטית האנטי-וולשית... דרך המדיום של השפה, הספרים האנגליים וההטיה האנגלית. איזו תקווה יש שהמוסדות הוולשיים יוכלו לעמוד בטכניקות ההתניה הבלתי-אנושיות הממשמשות ובאות?&quot; ~ 28 בינואר 1969
* &quot;אם ישנם משמעות ראויה לציון שאפשר לייחס לחיים היום, וערך מתמשך כלשהו שאפשר לייחס לחיים אתמול, הרי שהם נסמכים על ההמשכיות והכוח של השפה הוולשית והתרבות שלה, שטופחה דרך אותה השפה. לא רק עבור ויילס ואנשיה לבדם, אלא עבור המין האנושי באשר יהא. כי היעלמות השפה הוולשית כמוה כהטבעת חותמת המסמנת כהבל את כל מה שהיינו חלק ממנו בהיסטוריה של העולם.&quot; ~ מתוך המאמר &quot;שלושת הנתיבים&quot; (Y Tri Llwybr) במגזין Barn, יולי 1969
* &quot;הוא זכה לכבוד של לשים את התואר 'סר' לפני שמו כי חיזק את חומות הממסד.&quot; ~ במאמר מ-13 באוגוסט 1969.
* &quot;בריטניה אינה אלא מדינה ממדינות ארצות הברית.{{הערה|הביטוי &quot;אינה אלא&quot; לא מופיע בציטוט המקורי, אך משתמע מן הניסוח.}}&quot; ~ 19 בנובמבר 1969
* האין וויילס (כמו אולסטר{{הערה|אולסטר הוא המחוז שמהווה כיום את צפון אירלנד.}}) אחת הקולוניות האנגליות האחרונות? האין גם אנחנו [[w:en:Wog|ווגים]]{{הערה|&quot;ווגים&quot; הוא כינוי גנאי גזעני של הבריטים לילידי המושבות שלהם.}}? צבא השחרור הבריטי לא רק צועד עם משוררים וראשי עיריות (ב[[:w:en:יום הזיכרון (הממלכה המאוחדת)|יום הזכרון שביום ראשון]]). מדברים גבוהה ופועלים הפוך. האם יש ארץ יותר צבועה מאנגליה?&quot; ~ במכתב פתוח לעיתונות ב-4 במרץ 1970.

== מתוך יצירותיו ==
* &quot;כמה קל לייצר אצלנו [[w:סוגסטיה|התניה]]! – אפילו בשבילי, אחד מהנבחרים המעטים שברשותם סוד הפלטינה – המחשב הראשי הוא יותר אדם מאשר מכונה, שיש לו 'אישיות' ויש לו 'כאבי בטן'. המכונה היא אדם והאנשים הם מכונות.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;פראטוליש היאנג פרפצ'קי.&quot; ~ משפט חסר משמעות בשפת מכונה רובוטית שמעיד על כך שהאדם עבר בהצלחה שטיפת מוח, מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968
* &quot;החיים הם [[אירוניה]] אינסופית.&quot; ~ מתוך הספר &quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf), 1968

== נאמר עליו ==
* &quot;הוא לא היה דמות ציבורית על במות פוליטיות, אך הוא היה מראשי מניחי היסודות לאגודת השפה. אדם ענק.&quot; ~ [[w:en:Dafydd Iwan|דויד' איוון]] בספרו &quot;אנשיו של דויד איוון&quot; (Pobol Dafydd Iwan),  הוצאת Gwasg y Lolfa, 2015, עמוד 125.
* &quot;אווין ראה את מאבק הוולשית בהקשר בינלאומי. וראה את התרבות שלנו כקליידוסקופ רב גוונים שהשפה היא במרכזו.&quot; ~ דויד' איוון כפי שמצוטט ב [http://owainowain.net/index.htm אתר המוקדש לאווין אווין].
* &quot;נביא הלהט של התעוררות השפה בוויילס.&quot; ~ [[w:en:Emyr Llywelyn|אמיר ל'וולין]] בספר &quot;הדגל החדש&quot;, פרק 35, דצמבר 2005.
* &quot;מעולם לא נראה לפני כן בשפתנו משהו דומה לאותו הספר 'היום האחרון', וגם לא משהו ממש דומה לו בכל שפה שהיא! עלינו לשמוח שכזו גאונות אפשרית בוולשית.&quot; ~ [[w:en:Pennar Davies|פנר דייוויס]], בהקדמה ל&quot;היום האחרון&quot; (Y Dydd Olaf) בהוצאת כריסטופר דייוויס, 1976.
* &quot;הוא (תא [[w:בנגור (ויילס)|בנגור]] של אגודת השפה)... היה הענף היחיד שהיה באמת פעיל. אפשר לטעון בקלות שאוויין אוויין היה אגודת השפה באותה התקופה.&quot; [[w:cy:Geraint Jones (Trefor)|גריינט ג'ונס]], בספר &quot;קרב השפה&quot; (Brwydr yr Iaith) בהוצאת Gwasg y Lolfa, 2025.
* &quot;פורץ דרך, זה המושג לתאר את אויין. הוא הבין את כוחם של הדברים הקטנים והכניס אותם לפעולה. לפני שהתחילו לדבר על אגודת השפה הוא קרא לסדרת העלונים 'לשון הדרקון'...&quot; ~ מלדווין לוויס בספרו Wir yr!, 2006.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://owainowain.net/Perlau.htm ציטוטים של אוויין אוויין באתר owainowain.net המוקדש לו.]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מיון רגיל:אוויין, אוויין}}
[[קטגוריה:סופרים בריטים]]
[[קטגוריה:ולשים]]</text>
      <sha1>1s95i13w1m1htrjw3haf6whzz8x34ga</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אגן הים התיכון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30269</id>
    <revision>
      <id>241303</id>
      <parentid>241247</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T17:26:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <comment>קישורים פנימיים, שיוך לקטגוריה</comment>
      <origin>241303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="951" sha1="38ffvd5kqq9521msxqqduksqvhq2ir5" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|ויקיפדיה=אגן הים התיכון}}

* &quot;אגן ים־התיכון עמד תקופה ארוכה במרכז התרבות והקידמה הרוחנית והכלכלית של האנושות. [[ישראל]], [[יוון]] ו[[רומא]] – היוו החוט המשולש של תרבות זו בימי קדם.&quot; ~ [[דוד בן-גוריון]]
* &quot;למרות שנהוג לחשוב שה[[רימון מצוי|רימון]] הוא אחד שלנו, הוא התחיל את הקריירה לפני אלפי שנים אצל הפרסים, ורק משם עבר לארצות אגן הים התיכון.&quot; ~ [[פיליס גלזר]]
* &quot;היכן עוד באגן הים התיכון צעדו פילוסופים ותלמידי רטוריקה שכם אל שכם לצד רוצחים בהסתערות חזיתית לעבר האויב?&quot; ~ [[ויקטור דייוויס הנסון]], &quot;[[ניצחון המערב]]&quot;

[[קטגוריה:גאוגרפיה]]</text>
      <sha1>38ffvd5kqq9521msxqqduksqvhq2ir5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>12 משפטים ששינו את העולם</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30270</id>
    <revision>
      <id>241304</id>
      <parentid>241260</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T17:39:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>241304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6124" sha1="o5pl0mhb55s2ml8fczk5hcjowtsxce7" xml:space="preserve">'''12 משפטים ששינו את העולם''' (בגרמנית: '''Sӓtze, die die Welt verӓndern''') הוא ספר מאת ברונו פרייזנדרפר (Bruno Preisendӧrfer) שיצא לאור ב־2023 ותורגם לעברית.

==כללי==
* &quot;יש משפטים ש[[שינוי|משנים]] את ה[[עולם]], יש משפטים שמשנים את האופן שבו אנחנו מדברים על העולם, ויש משפטים שמשנים את העולם באמצעות שינוי האופן שבו אנחנו מדברים על העולם.&quot;
* &quot;כפי ש[[דמות|דמויות]] ספרותיות עוזבות את ה[[ספר]]ים שבהם הן הופיעו במקור ומתחילות לחיות חיים משל עצמן, כך גם אותן מחשבות למעשה יוצאות מן ההקשרים שבהם הן נוצרו במקור ומתחילות לפתח חיים עצמאיים.&quot;

==12 המשפטים==
* &quot;והרי בנוגע לעצמי ידעתי, שאינני יודע כלום, אם לומר זאת בכנות.&quot; ~ [[סוקרטס]], בחיבורו של [[אפלטון]] 'אפולוגיה'
* &quot;[[ידע]] אנושי ו[[כוח]] אנושי קשורים זה בזה. מי שאינו מכיר את ה[[סיבה]], אינו שולט בתוצאה.&quot; ~ [[פרנסיס בייקון]], 'נובום אורגנום'
* &quot;ולאחר שהבחנתי כי האמת הזאת – אני חושב, משמע אני קיים – היא כה איתנה ובטוחה עד שכל ההשערות המופרזות ביותר של הספקנים אינן מסוגלות לערערה, פסקתי שאוכל לקבלה ללא היסוס בתור העיקרון הראשון של הפילוסופיה שחיפשתי.&quot; ~ [[רנה דקארט]], 'מאמר על המתודה'
* &quot;מתחוור לנו בבירור שכל עוד בני האדם חיים ללא כוח כללי שמרסן את כולם, הם מצויים במצב הנקרא [[מלחמה]] – ויותר מזאת: מלחמה שבה כל אחד נלחם נגד כל אחד.&quot; ~ [[תומאס הובס]]. '[[לווייתן (ספר)|לווייתן]]'
* &quot;חזרה אל הטבע!&quot; ~ סיסמה שמיוחסת ל[[ז'אן-ז'אק רוסו]], אך אי אפשר למצוא אותה בשום מקום בכתביו
* &quot;כאשר איש המסחר מעדיף להשתמש בעבודה המקומית על פני העבודה הזרה, הוא רואה לנגד עיניו רק את הביטחון האישי שלו, וכאשר הוא מנהל את העבודה המקומית כך שתוצריה יביאו לתפוקה הגבוהה ביותר, הוא מכוון רק לרווח האישי שלו. במקרה זה, כמו במקרים רבים אחרים, [[W:היד הנעלמה|יד נעלמה]] מנחה את איש המסחר לקדם מטרה שהוא למעשה לא הציב לעצמו.&quot; ~ [[אדם סמית]], 'עושר העמים'
* &quot;אחת הקלישאות הכי לעוסות בנוגע ל[[טעם]] גורסת שלכל אחד יש טעם משלו, והיא מאפשרת לכל אדם חסר טעם להתגונן באמצעותה. עוד אחת מן הקלישאות שמאפשרת לחסר הטעם להתגונן אומרת שעל טעם וריח אין להתווכח. אך ניכר שחסר משפט נוסף בין שתי הקלישאות הללו, משפט שיגיד: אפשר שלא להסכים על שאלות של טעם (גם אם קשה להכריע בעניינן), וההכרה בכך שיש מקום להתווכח על שאלות של טעם מחייבת אותנו להכיר בכך שיש נימוקים בנוגע לטעם שאינם סובייקטיביים בלבד – נימוקים שאינם עולים בקנה אחד עם העיקרון שאומר שלכל אחד יש טעם משלו.&quot; ~ [[עמנואל קאנט]], 'ביקורת כוח השיפוט'
* &quot;הצו הקטגורי הוא אחד בלבד כדלקמן: פעל אך ורק על פי אותו הכלל שיכולת לרצות שהוא ייהפך לחוק כללי.&quot; ~ [[עמנואל קאנט]], 'הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות'
* &quot;המאכלים שאנחנו אוכלים נהפכים ל[[דם]], והדם נהפך ל[[לב]] ול[[מוח]], מחשבות ולדעות. המזון שהאדם צורך הוא הבסיס לחינוך ולעיצוב האדם. אם אתם רוצים לשפר את העם, במקום לנאום בפניו נגד החטא תנו לו מזון טוב יותר. האדם הוא מה שהוא אוכל.&quot; ~ [[W:לודוויג פוירבך|לודוויג פוירבך]], 'מדע הטבע והמהפכה'
* &quot;אופן הייצור של החיים החומריים קובע את כל מהלך החיים החברתיים, הפוליטיים והרוחניים. לא ה[[תודעה]] של האנשים מעצבת את ההוויה שלהם, אלא להפך: ההוויה החברתית היא שמעצבת את התודעה האנושית.&quot; ~ [[קרל מרקס]], 'לביקורת הכלכלה המדינית'
* &quot;כשאנחנו חושבים על מלחמת הקיום, אנחנו יכולים לשאוב נחמה מכך שבטבע המלחמה לעולם איננה פוסקת ושאין ב[[טבע]] פחד, ובאופן כללי המוות מהיר, והחזקים ביותר, הבריאים ביותר והמאושרים ביותר הם ששורדים ומתרבים.&quot; ~ [[צ'ארלס דרווין]], '[[מוצא המינים]]'
* &quot;[[אלוהים]] מת! אלוהים נשאר מת! ואנחנו הרגנו אותו! איזו [[נחמה]] תהיה לנו, הגדולים שברוצחים? הדבר הקדוש והעוצמתי ביותר שהיה לעולם דימם למוות תחת סכינינו. מי ינקה מעלינו את הדם הזה? באילו מים נוכל להיטהר? אילו טקסי כפרה, אילו משחקים קדושים נצטרך להמציא? האין המעשה הזה גדול מדי בשבילנו? האם לא נצטרך אנו עצמנו להיות לאלים רק כדי להיראות ראויים לו?&quot; ~ [[פרידריך ניטשה]], '[[המדע העליז]]'

[[קטגוריה:ספרי פילוסופיה]]</text>
      <sha1>o5pl0mhb55s2ml8fczk5hcjowtsxce7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אורי שטנדל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30271</id>
    <revision>
      <id>241306</id>
      <parentid>241270</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T17:48:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>דולב</username>
        <id>835</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>241306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2215" sha1="4zido83f6etc2jtdc5mdtyvu1f0fu6v" xml:space="preserve">[[קובץ:Shtandel.png|ממוזער|156 פיקסלים|אוֹרי שטנדל, 2017]]
'''[[W:אורי שטנדל|אוֹרי שטנדל]]'''  (21 באוקטובר 1937 – 4 במרץ 2022) הוא מזרחן, [[סופר]] ו[[עורך דין]] [[ישראלי]].
{{מפריד}}

* &quot;הניצחון ב[[מלחמת סיני]] היווה נקודת מפנה ביחסם של ערביי ישראל למדינה. מדינת [[ישראל]] שוב לא נתפסה בעיניהם בת־חלוף, 'מזעומה', מדינה מדומה, ערטילאית, שעוד מעט יבוא יומה. היא הפגינה את כוחה מול מצרים, החזקה במדינות ערב, תוך שהצליחה לקשור ברית עם [[צרפת]] ו[[בריטניה]].&quot;
* &quot;פרק הזמן שבין מבצע סיני ל[[מלחמת ששת הימים]] עומד עדיין בסימן מאבק קיומי, הן של המדינה היהודית הצעירה, הן של המיעוט הערבי בתוכה, שחתר לעצב את זהותו הלאומית, נאבק לשמור על זכות השוני, ולהשתחרר מכבלי הממשל הצבאי, מחפש הנהגה שתוביל אותו בין חתחתי מציאות מורכבת, נקרע בין כוחות מנוגדים. הערבים בישראל עדיין לא הגדירו את עצמם כ[[פלסטינים|פלשתינאים]]; הם נשאו את דגל הערביות, ובעת ובעונה אחת השתלבו בהוויה הישראלית. תהליך הידמות עבר על הנוער הערבי, שלמד להכיר את בני גילו בקרב הרוב היהודי, בחקותו את לבושם, התנהגותם ודיבורם.&quot;
* &quot;הצ'רקסים ב[[ישראל]] מהווים מיעוט לאומי בעל צביון מקורי, השואף להבליט תווי יחודו, ובאותה עת עצמה ניכרת בו מגמה ברורה להשתלב בהתפתחותה הכללית של המדינה, בלא חייץ, מתוך התערות, שאין עמה התבוללות.&quot;

{{מיון רגיל:שטנדל, אורי}}
[[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]]</text>
      <sha1>4zido83f6etc2jtdc5mdtyvu1f0fu6v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רגשות וזיכרון</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30272</id>
    <revision>
      <id>241300</id>
      <timestamp>2026-10-20T13:58:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <comment>דף חדש</comment>
      <origin>241300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="758" sha1="5hxbinl3ge1ebxr2c8gymoujmkr80ij" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|רגשות וזיכרון}}

* &quot;הכרת תודה היא זיכרון שבלב.&quot; ~ [[פתגם איטלקי]]
* &quot;בזיכרון, אין הדברים תמיד בעלי משקל שווה; ישנם ימים הנחשבים ליותר ממאות שנים.&quot; ~ [[פול אוסטר]]
* &quot;ה[[רגש]] ממלא תפקיד נכבד מאד בזיכרון.&quot; ~  ג'ק טראוט וסטיב ריבקין, מתוך '[[המיצוב החדש]]'
* &quot;מנסה לקשור את הנופים היפים שנשקפו מחלונות המכונית אל זיכרונות העבר הנעימים ואל הגעגועים שתכפו עליו מדי שנה בתחילת האביב.&quot; ~ [[ראובן נמדר]], &quot;[[דגים גדולים]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>5hxbinl3ge1ebxr2c8gymoujmkr80ij</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241301</id>
      <parentid>241300</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T14:01:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="818" sha1="cgs0ghg3c0djjajctv0abf79k333dl2" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|רגשות וזיכרון}}

* &quot;זכרונות הם בית.&quot; ~ [[אבות ישורון]]
* &quot;הכרת תודה היא זיכרון שבלב.&quot; ~ [[פתגם איטלקי]]
* &quot;בזיכרון, אין הדברים תמיד בעלי משקל שווה; ישנם ימים הנחשבים ליותר ממאות שנים.&quot; ~ [[פול אוסטר]]
* &quot;ה[[רגש]] ממלא תפקיד נכבד מאד בזיכרון.&quot; ~  ג'ק טראוט וסטיב ריבקין, מתוך '[[המיצוב החדש]]'
* &quot;מנסה לקשור את הנופים היפים שנשקפו מחלונות המכונית אל זיכרונות העבר הנעימים ואל הגעגועים שתכפו עליו מדי שנה בתחילת האביב.&quot; ~ [[ראובן נמדר]], &quot;[[דגים גדולים]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>cgs0ghg3c0djjajctv0abf79k333dl2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>241302</id>
      <parentid>241301</parentid>
      <timestamp>2026-10-20T14:01:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>קליאו</username>
        <id>9676</id>
      </contributor>
      <origin>241302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="822" sha1="rjift7136h7fc64le4klas2xeryvzwq" xml:space="preserve">{{כותרת נושא|רגשות וזיכרון}}

* &quot;זכרונות הם בית.&quot; ~ [[אבות ישורון]]
* &quot;הכרת תודה היא [[זיכרון]] שבלב.&quot; ~ [[פתגם איטלקי]]
* &quot;בזיכרון, אין הדברים תמיד בעלי משקל שווה; ישנם ימים הנחשבים ליותר ממאות שנים.&quot; ~ [[פול אוסטר]]
* &quot;ה[[רגש]] ממלא תפקיד נכבד מאד בזיכרון.&quot; ~  ג'ק טראוט וסטיב ריבקין, מתוך '[[המיצוב החדש]]'
* &quot;מנסה לקשור את הנופים היפים שנשקפו מחלונות המכונית אל זיכרונות העבר הנעימים ואל הגעגועים שתכפו עליו מדי שנה בתחילת האביב.&quot; ~ [[ראובן נמדר]], &quot;[[דגים גדולים]]&quot;

[[קטגוריה:רגשות]]</text>
      <sha1>rjift7136h7fc64le4klas2xeryvzwq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מיכל פלטי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>30273</id>
    <revision>
      <id>241305</id>
      <timestamp>2026-10-20T17:39:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-42575-38</username>
        <id>27560</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;[[קובץ:Michal Palti.jpg|ממוזער|176px]] '''[[w:מיכל פלטי|מיכל פלטי]]''' (נולדה ב־1966) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראל|ישראלית]]. {{מפריד}}  * &quot;מושב רשפון נהפך בשנים האחרונות לגרסה מהוקצעת של קניוני הערים הסמוכות: נגריות המשקיעות מאמץ ביישון העץ לצד גלריות המייבאות ריהוט מעצבים,...&quot;</comment>
      <origin>241305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1169" sha1="6t7v9ardox9ge8ddc76a2jahsvz9v5g" xml:space="preserve">[[קובץ:Michal Palti.jpg|ממוזער|176px]]
'''[[w:מיכל פלטי|מיכל פלטי]]''' (נולדה ב־1966) היא [[עיתונאי|עיתונאית]] [[ישראל|ישראלית]].
{{מפריד}}

* &quot;מושב רשפון נהפך בשנים האחרונות לגרסה מהוקצעת של קניוני הערים הסמוכות: נגריות המשקיעות מאמץ ביישון העץ לצד גלריות המייבאות ריהוט מעצבים, חנויות פרקטים וחנויות בגדים, בתי קפה וחנות פרחים שנראית כבוטיק ממוזג.&quot; 
* &quot;נראה כאילו מהדורת ה־100 היא הזמן המושלם לעיתונאי אוכל ולמסעדנים ושפים ממורמרים לאוורר את המיתוס או לחלופין לרוץ ולקנות את המדריך בטרם ייאזל.&quot;
* &quot;הכניסה לרחוב השזיף בשוק מחנה יהודה בירושלים מבלבלת: מצדו האחד אטליז גדול וחנויות פיצוחים כמו בכל שוק המכבד את עצמו. ממול ניצבת, לא לגמרי מתאימה, מרפסת מסוגננת ובה כמה שולחנות.&quot;</text>
      <sha1>6t7v9ardox9ge8ddc76a2jahsvz9v5g</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>