ויקיטקסט
hewikisource
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99
MediaWiki 1.47.0-wmf.2
first-letter
מדיה
מיוחד
שיחה
משתמש
שיחת משתמש
ויקיטקסט
שיחת ויקיטקסט
קובץ
שיחת קובץ
מדיה ויקי
שיחת מדיה ויקי
תבנית
שיחת תבנית
עזרה
שיחת עזרה
קטגוריה
שיחת קטגוריה
עמוד
שיחת עמוד
ביאור
שיחת ביאור
מחבר
שיחת מחבר
תרגום
שיחת תרגום
מפתח
שיחת מפתח
מקור
שיחת מקור
TimedText
TimedText talk
יחידה
שיחת יחידה
אירוע
שיחת אירוע
רמב"ן על במדבר ב ד
0
134471
3016511
1298433
2026-05-15T13:18:10Z
Nahum
68
3016511
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב"ן|במדבר|ב|ד}}</noinclude>
{{צ|וטעם וצבאו ופקודיהם}} - ו"כל הפקודים למחנה יהודה" וכן כלם הם דברי ה' אל משה נמשך אל וידבר ה' אל משה ואל אהרן (פסוק א) כי לא מנאו עתה פעם אחרת וכן טעם "אלה פקודי בני ישראל" (פסוק לב) בעבור שאמר (שם) כל פקודי המחנות לצבאותם והזכיר כל זה להודיע שמימי המנין ועד שנתקנו המחנות וחנו כן לדגליהם וכן נסעו לא נפקד מהם איש וזה מעשה נס שיהיו עשרים יום שלא ימות אחד מכל העם הגדול הזה
<noinclude>
[[קטגוריה:במדבר ב ד]]
</noinclude>
c2qskwca6jcpmujjasbp3niiobu1oi1
ביאור:משנה זבים פרק ג
106
172445
3016521
1338620
2026-05-15T14:22:11Z
~2026-29147-70
45548
/* חטיבה II: דחיפות ומשיכות */ הגהה
3016521
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{ביאור:תוכן למשנה זבים|ג}}
==טומאת היסט==
===חטיבה I: בסיס מתנדנד===
{{עוגן|משנה א}}<קטע התחלה=א/>
(א) הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ {{ב|בִסְפִינָה, אוֹ בְאַסְדָּה,|בסירה או ברפסודה (והשוו משנה ג).}}
{{הע-שמאל|הדוגמאות הנמנות במשנה הן כולן מקרים שבהם הבסיס שעליו דורכים הזב והטהור אינו יציב, והוא מתנדנד. במקרים הללו ת"ק מניח שהטהור הסיט את הזב, ולכן נטמא בעצמו. ר' יהודה מיקל כל עוד לא נשען הזב ישירות על הטהור. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/ד|תוספתא ד, א.]]}}
:אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְהֵמָה,
::אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּגְדֵיהֶם נוֹגְעִים - הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין מִדְרָס.
:יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר וְעַל הַסַּפְסֵל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁלְּמִטָּה, וְעַל {{ב|הָאַכְּלוֹנָס,|keléontes: מוטות של נול}} בִּזְמַן {{ב|שֶׁהֵן מַחְגִּירִין;|הנסר, הספסל וכו' מתנדנדים.}}
:{{ב|עָלוּ בָאִילָן שֶׁכֹחוֹ רַע,|טפסו על עץ מתנדנד}} {{ב|בַּסֻּכָּה שֶׁכֹּחָהּ רַע - וּבְאִילָן יָפֶה,|אפילו באילן חזק, אם נכנסו לסוכה התלויה בו, והיא מתנדנדת.}}
:וּבְסֻלָּם מִצְרִי - בִזְמַן {{ב|שֶׁאֵינוּ קָבוּעַ בְּמַסְמָר,|הסולם אינו מחובר למקומו במסמר, ולכן הוא מתנדנד.}}
:עַל הַכֶּבֶשׁ, וְעַל הַקּוֹרָה, וְעַל הַדֶּלֶת - בִּזְמַן שֶׁאֵינָן {{ב|עֲשׁוּיִם בַּטִּיט,|מחוברים למקומם בטיט}}
::טְמֵאִין. רְבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.
<קטע סוף=א/>
===חטיבה II: דחיפות ומשיכות===
{{עוגן|משנה ב}}<קטע התחלה=ב/>
(ב) {{ב|מְגִיפִין אוֹ פוֹתְחִין.|דלת}}
{{הע-שמאל|כאן נדונות דוגמאות של ספק היסט, שבהן אין וודאות שאכן הטהור הסיט את הזב. בחלקן מופיעות אוקימתות המכוונות את המעשים להיסט ברור.
בעניין הטוחנים בריחיים ראו [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#ח|תוספתא טהרות ו, ח,]] וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/ד|תוספתא ד, א.]]}}
:וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיְּהֵא {{ב|זֶה מֵגִיף - וְזֶה פוֹתֵחַ.|שפעלו בכיוונים מנוגדים, והטהור ודאי הסיט את הטמא}}
:מַעֲלִין זֶה אֶת זֶה מִן הַבּוֹר. רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: {{ב|עַד שֶׁיְּהֵא הַטָּהוֹר מַעֲלֶה אֶת הַטָּמֵא.|לדעת ר' יהודה אם הזב משך את הטהור - לא נטמא. וראו בסוף משנה א}}
:{{ב|מַפְשִׁילִים בַּחֲבָלִים.|מייצרים חבלים, ע"י משיכת הסיבים ומתיחתם יחדיו.}} וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: {{ב|עַד שֶׁיְּהֵא זֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ - וְזֶה מוֹשֵׁךְ הֵילָךְ.|כמו במקרה של פתיחת הדלת בתחילת המשנה}}
:{{ב|וְאוֹרְגִין - בֵּין בָּעוֹמְדִין בֵּין בַּיּוֹשְׁבִין|בנול משותף, בין בעמידה בין בישיבה.}}, אוֹ {{ב|טוֹחֲנִים.|בריחיים ביחד}}
::רְבִּי שִׁמְעוֹן {{ב|מְטַהֵר בְּכֻלָּם,|בכל הדוגמאות דלעיל}} חוּץ מִן הַטּוֹחֲנִין בָּרֵחַיִם שֶׁלַּיָּד.
פּוֹרְקִין מִן הַחֲמוֹר, אוֹ טוֹעֲנִים:
:בִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן כָּבֵד - טְמֵאִין; {{ב|בִּזְמַן שֶׁמַּשּׂוּאָן קַל - טְהוֹרִין.|כי הזב היה יכול לטעון לבדו, ולא נעזר בטהור}}
{{ב|וְכֻלָּן|בכל המקרים הללו, לדעת ת"ק - ובהסתייגויות מהם לדעת חכמים או ר' יהודה}} {{ב|טְהוֹרִין לִבְנֵי כְנֶסֶת, וּטְמֵאִין בִּתְרוּמָה.|הטומאה שנטמא הטהור אינה וודאי, ולכן היא בתוקף רק לענייני תרומה שבה החמירו, ולא לעניין טהרת אוכלי החולין הישראלים.}}
<קטע סוף=ב/>
===חטיבה III: בסיס יציב===
{{עוגן|משנה ג}}<קטע התחלה=ג/>
(ג) הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בִסְפִינָה גְדוֹלָה.
{{הע-שמאל|בתחילת המשנה נמנו הדוגמאות ההפוכות לאלו שנמנו במשנה א: במקרים אלו, שהבסיס יציב - אין הטהור מסיט את הזב.
אם הזב מכה את הטהור - נשען עליו והטהור הסיט אותו, שהרי אם ישמט משם הטהור - יפול הזב המכה אותו. לפיכך הטהור נטמא. אבל אם הטהור הכה את הזב - לא בהכרח הסיט אותו ולכן נשאר טהור. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/ד|תוספתא ד, א.]]}}
::אֵיזוֹ הִיא סְפִינָה גְדוֹלָה? - רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: {{ב|כָּל שֶׁאֵינָה יְכוּלָה לְהָמִיט בָּהּ אָדָם.|כשנכנס לתוכה אדם אינה מתנדנדת.}}
יָשְׁבוּ עַל הַנֶּסֶר, וְעַל הַסַּפְסֵל, עַל הַגָּשִׁישׁ שֶׁלַּמִּטָּה, וְעַל {{ב|הָאַכְּלוֹנָס,|keléontes: מוטות של נול}} - בִּזְמַן '''שֶׁאֵינָן''' מַחְגִּירִין;
:עָלוּ בָאִילָן שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה, בְּסֻכָּה שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה;
:בְּסֻלָּם צוּרִי, אוֹ מִצְרִי - בִזְמַן שֶׁהוּא '''קָבוּעַ בְּמַסְמֵר;'''
:בַּכֶּבֶשׁ, וּבַקּוֹרָה, וּבַדֶּלֶת - בִּזְמַן שֶׁהֵן '''עֲשׁוּיִים בַּטִּיט,''' אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד,
::טְהוֹרִין.
הַטָּהוֹר מַכֶּה אֶת הַטָּמֵא - טָהוֹר.
:וְהַטָּמֵא מַכֶּה אֶת הַטָּהוֹר - טָמֵא,
::שֶׁאִם יִמְשֹׁךְ הַטָּהוֹר - הֲרֵי הַטָּמֵא נוֹפֵל.
<קטע סוף=ג/>
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|זבים|ג}}
azlbrsf8dov9t8lz52rzvrug788ddjf
אבן עזרא על איכה ג מט
0
213028
3016510
1312010
2026-05-15T12:58:02Z
Ori229
476
3016510
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|אבן עזרא|איכה|ג|מט}}</noinclude>
'''תדמה''' - כטעם לא תדמה לכל עינו, והוא רחוק.{{ש}}ה"א הפוגות כמו תי"ו תרומות.
ajo084x1ueflq4o3dhioogk8wq9rcbn
מקור:תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)
116
351042
3016532
2964934
2026-05-16T10:29:31Z
עינת1971
10735
עדכון, הוספת מקור, תיקון פרמטרים
3016532
wikitext
text/x-wiki
<שם> תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש"ם-1980
<מאגר תקן 2111692 קוד a163Y00000DuSzpQAF>
<מקור> ((ק"ת תש"ם, 992|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|4090)); ((תשמ"ב, 847|תיקון|4336)); ((תשמ"ט, 715|תקנות אגרות בריאות|5181)); ((תשנ"א, 1058|תיקון|5373)); ((תשנ"ב, 1003|תיקון|5437)); ((תשס"ה, 226|תיקון|6353)), ((380|ת"ט|6365)).
''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשמ"ג, 1029|הודעה|4474)), ((1930|הודעה (מס' 2)|4526)); ((תשמ"ד, 1070|הודעה|4603)), ((2535|הודעה (מס' 2)|4698)); ((תשמ"ה, 800|הודעה|4771)); ((תשמ"ו, 226|הודעה|4877)); ((תשמ"ז, 400|הודעה|5003)), ((880|הודעה (מס' 2)|5027)); ((תשמ"ח, 169|הודעה|5065)), ((752|הודעה|5103)); ((תשמ"ט, 214|הודעה|5150)); ((תשנ"ז, 706|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|5831)); ((תש"ע, 1272|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6900)); ((תשע"א, 98|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6936)), ((889|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6990)); ((תשע"ב, 62|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7043)), ((975|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7104)); ((תשע"ג, 12|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7165)), ((1511|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|7268)); ((תשע"ד, 199|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7303)); ((תשע"ה, 59|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7435)); ((תשע"ו, 963|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7641)); ((תשע"ז, 104|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7724)), ((1130|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|7817)), ((1747|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 3)|7863)); ((תשע"ט, 653|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8098)), ((3151|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|8207)); ((תש"ף, 87|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8286)), ((867|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2))); ((תשפ"א, 828|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8976)), ((2920|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|9314)); ((תשפ"ב, 18|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|9617)), ((2982|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|10178)), ((3960|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 3)|10311)); ((תשפ"ג, 1134|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|10590)), ((2756|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|11329)); ((תשפ"ה, 78|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|11523)), ((1574|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|11835)); ((תשפ"ו, 202|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|12095)), ((2128|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|12389)).
<מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#62|סעיף 47(ו) ו-(י)]] [[לפקודת הרוקחים]], [[+|סעיפים 5]], [[+|15]], [[+|38]] [[+|ו-43]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957]], [[+|סעיף 10]] [[לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968]], [[+|וסעיף 62ב]] [[לפקודת בריאות העם, 1940]], אני מתקין תקנות אלה:
@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ"ב, תשנ"א, תשנ"ב, תשס"ה)
: בתקנות אלה -
:- "קרינה מיננת" - קרינה אלקטרומגנטית או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, באופן ישיר או בעקיפין, בעברה דרך חומר;
:- "קרינה בלתי מיננת" - קרינה אולטרא-סגול, אינפרא-אדום, לייזר, גלי מיקרו או גלים אלקטרומגנטיים בתדירות הרדיו (RF), בתדירות נמוכה מאוד (V.L.F.) ובתדירות נמוכה ביותר (E.L.F.);
:- "חומר רדיואקטיבי" - חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מיננת;
:- "מכשיר קרינה" - מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת או קרינה בלתי מיננת;
:- "מיתקן" - מערכת טכנולוגית הנמצאת בחדר אחד או באתר פעילות (operating area) אחד, לרבות הציוד הנלווה;
:- "מיתקן רדיואקטיבי" - מיתקן המכיל, או המיועד להכיל חומרים רדיואקטיביים;
:- "מיתקן קרינה" - מיתקן המיועד להכיל דרך קבע או המכיל מכשירי קרינה;
:- "עיסוק" - לרבות הקמה, ניהול, ייצור וסחר;
:- "הקמה" - לרבות בניה, התקנה, הרכבה, העתקה, הרחבה, פירוק וסגירה;
:- "ייצור" - פעולה המכוונת להפקת חומר, עיבודו או ניצולו, לרבות חיפוש, הפקה, העשרה, תמרון, שימוש, הקרנה, אריזה, סילוק, אחסנה והובלה (למעט אחסנה והובלה לצרכי מסחר), הרצה, הפעלה, מחקר ופיתוח;
:- "סחר" - לרבות יצוא, יבוא, הפצה, שיווק, החזקה, רכישה, אספקה, השאלה, מכירה, החלפה, העברה ואחסנה והובלה לצרכי מסחר;
:- "הממונה על קרינה סביבתית" - מי שהשר לאיכות הסביבה מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה, למעט קרינה לשימוש רפואי;
:- "הממונה על קרינה רפואית" - מי ששר הבריאות מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה לשימוש רפואי;
:- "הממונה" - הממונה על קרינה סביבתית או הממונה על קרינה רפואית, לפי הענין;
:- "המנהל" - המנהל הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהסמיך לכך בכתב;
:- "היתר" - היתר שנתן הממונה;
:- "השר" - (((נמחקה);))
:- "שימוש רפואי" - עיסוק או שימוש בקרינה כאמור בתקנות אלה שעניינם טיפול, אבחון, ריפוי וכל פעולה אחרת הנוגעת לגוף האדם.
@ 2. הגבלת עיסוק (תיקון: תשס"ה)
: לא יעסוק אדם בקרינה מיננת, בקרינה בלתי מיננת, במיתקני קרינה, במיתקנים רדיואקטיביים, בחמרים רדיואקטיביים ובמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים אלא אם מולאו הוראות תקנות אלה ובהתאם להם.
@ 3. עיסוק בחומרים רדיואקטיביים
: לא יעסוק אדם בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; הממונה לא יתן היתר לעסוק בחומר או במוצר כאמור, אם הכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
@ 4. עיסוק במכשיר קרינה (תיקון: תשס"ה)
: (א) לא יעסוק אדם במכשיר קרינה אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) מייצר מכשיר הקרינה תפוקה או אנרגיה או עלול הוא לייצר חומר רדיואקטיבי בכמות או בריכוז, לפי הענין, העולים על האמור [[בתוספת הרביעית]], לא ייתן הממונה היתר כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר קבלת אישור מאת המנהל.
@ 5. הקמת מיתקנים
: (א) לא יקים אדם מיתקן רדיואקטיבי ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר להקים מיתקן כאמור או לעסוק בו, אם הכיל או נועד להכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
: (ב) לא יקים אדם מיתקן קרינה ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
@ 6. החדרה ופיזור חומר רדיואקטיבי (תיקון: תשס"ה)
: לא יחדיר אדם ולא יפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באויר, ולא יערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר אלא לפי דין ובהתאם להיתר ולתנאיו.
@ 7. הפקרת חומר רדיואקטיבי
: לא יפקיר אדם חומר רדיואקטיבי.
@ 8. ייחוד שירותים
: לא יתן אדם ולא יפעיל שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת השניה]], אלא אם קיבל היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר כאמור אלא למי שיש בידו אישור מקצועי למתן אותו שירות, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שלא יינתן היתר להפעלת שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
@ 9. סמכויות הממונים (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשס"ה)
: (א) הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים -
:: (1) לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין-לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources - IAEA (להלן - התקן הבין-לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;
:: (2) לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;
:: (3) לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;
:: (4) להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.
: (ב) הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט [[בתקנות 3 עד 5]] בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.
@ 10. בקשה להיתר (תיקון: תשס"ה)
: (א) בקשה להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפרט המבקש את אלה, לפי הענין:
:: (1) סוגי החומרים הרדיואקטיביים וכמותם; המכשירים או מיתקני הקרינה, מקומם ואופן הצבתם; מטרות השימוש בהם והשפעתם על בריאות האדם ועל הסביבה;
:: (2) אופן הטיפול והסילוק של פסולת רדיואקטיבית, אם תיווצר;
:: (3) מידע בדבר דרכי פיקוח מקצועי ובטיחותי, בין בתפעול רגיל ובין במקרה תקלה, לרבות בדבר מיומנות עובדים, ובכלל אלה - דוח הערכת סיכונים ובו פירוט סיכונים אפשריים ואמצעים למניעתם או ניטרולם, נוהלי בטיחות וחירום, העתק דוח בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, שנערכו לפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ"ג-1992]].
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), יפרט ויצרף המבקש גם את אלה, לפי הענין:
:: (1) בבקשה להיתר למיתקן או למכשיר קרינה - מידע בדבר המיתקן או המכשיר וציודו, באופן וברמת פירוט שיורה הממונה;
:: (2) בבקשה להיתר למיתקן, למכשיר קרינה או לחומר רדיואקטיבי לשימוש רפואי - מידע בדבר מהות השימוש הרפואי, מנת הקרינה הצפויה לנבדק, למטופל או לאנשים מן הציבור, האמצעים להגנת הנבדק, המטופל או אנשים מן הציבור, פרטים על נוהלי בקרת איכות האבחון או הטיפול, וכן, אם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי - פרטים על דרך השימוש בחומר הרדיואקטיבי, התרכובת הכימית והמינון (אקטיביות) שלו;
:: (3) בבקשה להיתר לפי [[תקנה 6]] - מטרת ההחדרה או הפיזור, מיקומם, והשפעתם הצפויה או החזויה על הסביבה;
:: (4) בבקשה להיתר לפי [[תקנה 8]] - העתק מאומת של האישור המקצועי כמפורט [[בתקנה האמורה]].
@ 10א. אגרה בעד היתר מהממונה על קרינה סביבתית (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ט, תשנ"א)
: (א) בעד מתן היתר כאמור [[בתקנות 3 עד 6]] [[ו-8]] מאת הממונה על קרינה סביבתית, תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת השלישית]].
: (ב) סכומי האגרות הנקובים בתוספת השלישית ישתנו ב-1 במרס וב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) בתקנה זו -
::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפי יום השינוי הקודם.
: (ד) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת השלישית כפי שהשתנה עקב עליית המדד.
@ 10ב. אגרה בעד היתר מהממונה לקרינה רפואית (תיקון: תשנ"א)
: בעד מתן היתר כאמור [[בתקנות 3 עד 5]] [[ו-8]] מאת הממונה על קרינה רפואית, תשולם אגרה בסכום כמפורט [[בסעיף 4 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ"ט-1989]].
@ 11. תקפו של ההיתר (תיקון: תשמ"ב)
: (א) תקפו של כל היתר הוא לשנה אחת מיום הינתנו, אלא אם קבע הממונה תקופה קצרה יותר.
: (ב) הממונה רשאי להתנות היתר בתנאים, הן להינתנו והן לקיום לאחר הינתנו.
@ 12. הוראות מיוחדות
: נראה לממונה כי המתקן הרדיואקטיבי או מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו או את שלומו של אדם או הציבור או את הסביבה, רשאי הוא להורות בכתב על נקיטת אמצעים מתאימים שיפרט, תוך נקיבת מועד לביצועם, לרבות הוראה בדבר איסור שימוש במיתקן, בתהליך או בציוד עד להרחקת גורם הסיכון. מסירת הוראות אלה לידי מחזיק במיתקן או הדבקתן על דלתו של המיתקן, תהא מספקת לכל ענין.
@ 13. ביטול היתר או התליתו (תיקון: תשנ"א)
: (א) הממונה רשאי, בהודעה, לבטל היתר שנתן או להתלותו לתקופה קצובה, לאחר מתן התראה של ארבעה-עשר יום מראש, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא קוימו הוראות תקנות אלה או חלק מהן;
:: (2) הופר או לא קוים תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) לא קוימה הוראה שניתנה לפי [[תקנה 12]].
: (ב) מי שעלול להפגע מביטול או מהתלית היתר כאמור בהתראה שניתנה לפי תקנת משנה (א) רשאי להשיג עליה בכתב בפני הממונה תוך שבעה ימים מיום מסירתה. הוגשה השגה כאמור, יעכב הממונה את ביטול או את התלית ההיתר עד אשר יבדוק את פרטי ההשגה ויודיע על החלטתו בדבר ההשגה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) אם נראה לממונה כי נוצר סיכון לבריאותו או לשלומו של אדם או של הציבור או הסביבה, רשאי הוא לבטל בהודעה היתר לאלתר; עשה כך הממונה, רשאי הנפגע, לפי תקנת משנה זו, להשיג בפני הממונה בכתב תוך שבעה ימים מיום ההודעה.
: (ד) אין בהגשת השגה לפי תקנה זו כדי לבטל תוקפה של הודעה כאמור.
@ 14. ועדה מייעצת (תיקון: תשנ"א)
: (א) שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדה מייעצת (להלן - הועדה) לענין בטיחות קרינה.
: (ב) מספר חברי הועדה יהיה שבעה, שלושה שימנה שר הבריאות, שלושה שימנה השר לאיכות הסביבה, ויושב ראש שימנו שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה ביחד, לאחר התייעצות עם המנהל.
: (ג) מינוי לועדה יהיה לשנתיים.
: (ד) חבר בועדה רשאי להתפטר ממנה במסירת הודעה בכתב לשר שמינה אותו.
: (ה) שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המנהל, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה שהוא מינה.
: (ו) פסקה חברותו של חבר בועדה, ימנה השר שמינהו, לאחר התייעצות במנהל, חבר אחר במקומו עד לתום התקופה לה נבחר החבר שחברותו פסקה כאמור.
@ 15. תפקידי הועדה
: הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה:
: (1) תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם;
: (2) תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים;
: (3) הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין [[תקנה 8]];
: (4) כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה.
@ 16. מפקחים
: הממונה רשאי למנות מפקחים לענין ביצוע תקנות אלה, כולן או מקצתן, ולהגדיר את סמכויותיהם.
@ 16א. עונשין (תיקון: תשס"ה)
: העובר על הוראות [[תקנות 2 עד 8]] או המפר הוראה שניתנה לו לפי [[תקנה 12]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]].
@ 17. שמירת סמכויות וחובות אחרות
: סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
@ 18. פטורים (תיקון: תשנ"א, תשס"ה)
: על אף האמור [[בתקנה 17]], תקנות אלה לא יחולו על -
: (1) חמרים ומיתקנים רדיואקטיביים ומיתקני קרינה שחל עליהם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), תשל"ה-1974]];
: (2) מכשירי קרינה שחל עליהם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ"ח-1968]];
: (3) מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית;
: (4) מיתקנים אחרים בהתאם לקביעת השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין;
: (5) חומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה כמפורט [[בתוספת החמישית]].
== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 3]] [[ו-5]]))) ====
@ (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2)
: 1.
:: (א) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה מאוד* [---] 37 ג'יגה בקרל (1 קירי)
:: (ב) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה* [---] 3.7 טרה בקרל (100 קירי)
:: (ג) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית בינונית* [---] 37 טרה בקרל (1,000 קירי)
:: (ד) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית נמוכה* [---] 74 טרה בקרל (2,000 קירי)
: 2. חומר רדיואקטיבי המכיל רדיונוקליד בלתי מזוהה הפולט קרינת אלפא [---] 37 ג'יגה בקרל (1 קירי)
: 3. חומר רדיואקטיבי בלתי מזוהה, שאינו פולט קרינת אלפא [---] 3.7 טרה בקרל (100 קירי)
: (()) '''* סווג רדיונוקלידים לפי רעילות יחסית (ליחידת אקטיביות) שלהלן:'''
=== קבוצה 1 - רעילות גבוהה מאד <עוגן חלק 1> ===
: {| dir="ltr" style="width: 75%; align: center"
|-
| Pb-210 || Ac-227 || U-230 || Np-237 || Pu-241 || Cm-242 || Cm-246
|-
| Po-210 || Th-227 || U-232 || Pu-238 || Pu-242 || Cm-243 || Cf-249
|-
| Ra-223 || Th-228 || U-233 || Pu-239 || Am-241 || Cm-244 || Cf-250
|-
| Ra-226 || Th-230 || U-234 || Pu-240 || Am-243 || Cm-245 || Cf-252
|-
| Ra-228 || Pa-231
|}
=== קבוצה 2 - רעילות גבוהה <עוגן חלק 2> ===
: {| dir="ltr" style="width: 75%; align: center"
|-
| Na-22 || Sr-89 || In-114m || I-126
| colspan="2" | Eu-152 (13 yrs)
| Ac-228
|-
| Cl-36 || Sr-90 || Sb-124 || I-131 || Eu-154 || Tl-204 || Pa-230
|-
| Ca-45 || Y-91 || Sb-125 || I-133 || Tb-160 || Bi-207 || Th-234
|-
| Sc-46 || Zr-95 || Te-127m || Cs-134 || Tm-170 || Bi-210 || U-236
|-
| Mn-54 || Ru-106 || Te-129 || Cs-137 || Hf-181 || At-211 || Bk-249
|-
| Co-56 || Ag-110m || I-124 || Ba-140 || Ta-182 || Pb-212
|-
| Co-60 || Cd-115m || I-125 || Ce-144 || Ir-192 || Ra-224
|}
=== קבוצה 3 - רעילות בינונית <עוגן חלק 3> ===
@ (תיקון: תשס"ה)
: {| dir="ltr" style="width: 75%; align: center"
|-
| Be-7 || Fe-55 || Sr-85 || Ag-111 || Ba-131 || Er-169 || Pt-197
|-
| C-14 || Fe-59 || Sr-91 || Cd-109 || La-140 || Er-171 || Au-196
|-
| F-18 || Co-57 || Y-90 || Cd-115 || Ce-141 || Tm-171 || Au-198
|-
| Na-24 || Co-58 || Y-92 || In-ll5m || Ce-143 || Yb-175 || Au-199
|-
| Cl-38 || Ni-63 || Y-93 || Sn-113 || Pr-142 || Lu-177 || Hg-197
|-
| Si-31 || Ni-65 || Zr-97 || Sn-125 || Pr-143 || W-181 || Hg-197m
|-
| P-32 || Cu-64 || Nb-93m || Sb-122 || Nd-147 || W-185 || Hg-203
|-
| S-35 || Zn-65 || Nb-95 || Te-125m || Nd-149 || W-187 || Tl-200
|-
| A-41 || Zn-69m || Mo-99 || Te-127 || Pm-147 || Re-183 || Tl-201
|-
| K-42 || Ga-72 || Tc-96 || Te-129 || Pm-149 || Re-186 || Tl-202
|-
| K-43 || As-73 || Tc-97m || Te-131m || Sm-151 || Re-188 || Pb-203
|-
| Ca-47 || As-74 || Tc-97 || Te-132 || Sm-153 || Os-185 || Bi-206
|-
| Sc-47 || As-76 || Tc-99 || I-130
| colspan="2" | Eu-152 (9.2h)
| Bi-212
|-
| Sc-48 || As-77 || Ru-97 || I-132 || Eu-155 || Os-191 || Rn-220
|-
| V-48 || Se-75 || Ru-103 || I-134 || Gd-153 || Os-193 || Rn-222
|-
| Cr-51 || Br-82 || Rh-105 || I-135 || Gd-159 || Ir-190 || Th-231
|-
| Mn-52 || Kr-85m || Pd-103 || Xe-135 || Dy-165 || Ir-194 || Pa-233
|-
| Mn-56 || Kr-87 || Pd-109 || Cs-131 || Dy-166 || Pt-191 || Np-239
|-
| Fe-52 || Rb-86 || Ag-105 || Cs-136 || Ho-166 || Pt-193
|}
=== קבוצה 4 - רעילות נמוכה <עוגן חלק 4> ===
@ (תיקון: תשס"ה)
: {| dir="ltr" style="width: 75%; align: center"
|-
| H-3 || Zn-69 || Y-91m || Rh-103m || Xe-133 || Re-187 || Th-132
|-
| O-15 || Ge-71 || Zr-93 || In-113m || Cs-134m || Os-191m || Nat.Th
|-
| A-37 || Kr-85 || Nb-97 || I-129 || Cs-135 || Pt-193m || U-238
|-
| Co-58m || Sr-85m || Tc-96m || Xe-131m || Sm-147 || Pt-197m || Nat.U
|-
| Ni-59 || Rb-87 || Tc-99m
|}
== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 8]]))) ====
@ 1. : דוזימטריה אישית.
@ 2. : כיול מכשירי מדידת קרינה מיננת, לרבות מקורות כיול.
@ 3. : בדיקות מעבדה רדיוטוקסיקולוגיות.
@ 4. : תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם.
@ 5. : העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי.
@ 6. : שירותי רדיוגרפיה.
@ 7. : אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים.
@ 8. : סילוק פסולת רדיואקטיבית.
@ 9. : הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה שקשור להכנה ולמינון חומרים רדיואקטיביים לצרכי ריפוי או איבחון רפואי.
@ 10. : הפעלה או ניהול של מכון איזוטופים רפואי.
@ 11. (תיקון: תשנ"א) : בדיקות ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים.
@ 12. (תיקון: תשנ"א) : בדיקות קרינה בלתי מיננת.
== תוספת שלישית (תיקון: תשמ"ב, תשמ"ט, תשנ"א, תשפ"ו [הודעות]) ==
==== ((([[תקנה 10א]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים למאי 2026))) [---] <u>בשקלים חדשים</u>
@ (1) : בעד היתר לעסוק בחומר רדיואקטיבי במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי – [---] 314.2
@ (2) : בעד היתר לעסוק במכשיר קרינה – [---] 314.2
@ (3) : בעד היתר להקים מיתקן רדיואקטיבי או לעסוק בו – [---] 506.56
@ (4) : בעד היתר להקים מיתקן קרינה או לעסוק בו – [---] 506.56
@ (5) : בעד היתר להחדיר או לפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באוויר, או לערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר – [---] 506.56
@ (6) (תיקון: תשס"ה) : בעד היתר לתת או להפעיל את אחד מהשירותים המפורטים להלן:
: א. (((נמחק)))
: ב. כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת, לרבות מקורות כיול – [---] 282.03
: ג. (((נמחק)))
: ד. תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם – [---] 506.56
: ה. העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי – [---] 506.56
: ו. שירותי רדיוגרפיה – [---] 506.56
: ז. אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים – [---] 314.2
: ח. סילוק פסולת רדיואקטיבית – [---] 362.92
: ט. (((נמחק)))
: י. (((נמחק)))
: יא. בדיקת ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים – [---] 506.56
: יב. בדיקת קרינה בלתי מיננת – [---] 506.56
== תוספת רביעית (תיקון: תשס"ה) ==
==== ((([[תקנה 4(ב)]]))) ====
=== מכשירי קרינה אשר ההיתר לעיסוק בהם מחייב אישור של המנהל ===
@ 1. : מכשיר קרינה, לרבות מאיץ יונים, שמטרתו ייצור חומרים רדיואקטיביים או שבהפעלתו נוצרת אקטיביות מושרית בחומרי המבנה (מוצרי אקטיבציה), בכמות או בריכוז העולה על האמור [[בסעיף 1 בתוספת החמישית]].
@ 2. : מכשיר קרינה הפולט נויטרונים, אשר התפוקה המרבית שלו עולה על 10 מיליון נויטרונים בשניה.
@ 3. : מאיץ אלקטרונים באנרגיה העולה על 8MeV, או שקצב המנה הממוצעת, בלא מיגון, במרחק מטר מהמטרה (כגון: אנודה או גוף מוקרן) עולה על גריי (Gy) אחד לדקה.
== תוספת חמישית (תיקון: תשס"ה) ==
==== ((([[תקנה 18(5)]]))) ====
=== חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה הפטורים מתחולת התקנות ===
@ 1. : חומר רדיואקטיבי -
: איזוטופ רדיואקטיבי או כמה איזוטופים רדיואקטיביים, שהאקטיביות הכוללת שלהם או ריכוז האקטיביות שלהם אצל מחזיק אחד אינם עולים על רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח I-I של התקן הבין-לאומי, על נספחיו והערותיו, זולת אם, לדעת הממונה, יש להם שימוש העלול לגרום סיכון בלתי מוצדק לאדם ולסביבה.
@ 2. : מכשיר קרינה הפולט קרינה מייננת -
: (א) מסך מחשב, מכשיר טלוויזיה, אוסצילוסקופ;
: (ב) מכשיר קרינה, כגון: מכשיר המכיל שפופרת רנטגן לבדיקת דברי דואר וחפצים קטנים, או מכשיר המשתמש בקרן אלקטרונים, או שפופרת מתח גבוה, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס"מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
:: (2) האנרגיה המרבית של הקרינה הנפלטת ממנו אינה עולה על 5keV.
@ 3. : מקור רדיואקטיבי חתום -
: הוא עומד בתקן ISO, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
: (1) הוא פטור לפי הוראות [[פרט 1]] או שהוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס"מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
: (2) הכמות הכוללת של מקורות רדיואקטיביים חתומים שבידי מחזיק אחד אינה עולה על 10 פריטים; זולת אם הם גלאי עשן, קרינורים ודומיהם, המותקנים במקום שימושם, אף אם מספרם עולה על 10.
: בפרט זה -
:- "מקור רדיואקטיבי חתום" - חומר רדיואקטיבי החתום בתוך מעטפת חיצונית והבנוי באופן המבטיח כי בתנאי שימוש רגילים, לרבות במקרים של תקלות צפויות, יימנע פיזור שלו לסביבה;
:- "תקן ISO" - המהדורה האחרונה של תקן ההגנה מקרינה - מקורות רדיואקטיביים חתומים ISO-2919, Radiation Protection - Sealed Radioactive Sources - General Requirement and Classification, של ארגון התקינה הבין-לאומי (International Organization for Standardization), אשר הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות.
<פרסום> י"ב בכסלו תש"ם (2 בדצמבר 1979)
<חתימה> אליעזר שוסטק שר הבריאות
c547vqkeq5vdz3z80gmd3m4tzr5otv9
תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)
0
351067
3016533
2964988
2026-05-16T11:00:14Z
OpenLawBot
8112
[3016532] עדכון, הוספת מקור, תיקון פרמטרים
3016533
wikitext
text/x-wiki
{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש״ם–1980}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 992|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 847|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 715|תקנות אגרות בריאות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1058|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1003|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 226|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6353.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6365.pdf}}.
''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1029|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4474.pdf}}, {{ח:תיבה|1930|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1070|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4603.pdf}}, {{ח:תיבה|2535|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 800|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 226|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 400|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5003.pdf}}, {{ח:תיבה|880|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5027.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 169|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5065.pdf}}, {{ח:תיבה|752|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5103.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 214|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 706|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1272|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 98|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}, {{ח:תיבה|889|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 62|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7043.pdf}}, {{ח:תיבה|975|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 12|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7165.pdf}}, {{ח:תיבה|1511|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 199|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 59|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7435.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 963|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 104|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7724.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7817.pdf}}, {{ח:תיבה|1747|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 653|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8098.pdf}}, {{ח:תיבה|3151|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8207.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 87|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8286.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 828|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8976.pdf}}, {{ח:תיבה|2920|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 18|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9617.pdf}}, {{ח:תיבה|2982|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10178.pdf}}, {{ח:תיבה|3960|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1134|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10590.pdf}}, {{ח:תיבה|2756|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11329.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 78|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11523.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 202|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12095.pdf}}, {{ח:תיבה|2128|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12389.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 62|סעיף 47(ו) ו־(י)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|לפקודת הרוקחים}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|38}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968}}, {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 62ב|וסעיף 62ב}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינה מיננת“ – קרינה אלקטרומגנטית או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, באופן ישיר או בעקיפין, בעברה דרך חומר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מיננת“ – קרינה אולטרא־סגול, אינפרא־אדום, לייזר, גלי מיקרו או גלים אלקטרומגנטיים בתדירות הרדיו (RF), בתדירות נמוכה מאוד (V.L.F.) ובתדירות נמוכה ביותר (E.L.F.);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר רדיואקטיבי“ – חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מיננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר קרינה“ – מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת או קרינה בלתי מיננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת טכנולוגית הנמצאת בחדר אחד או באתר פעילות (operating area) אחד, לרבות הציוד הנלווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן רדיואקטיבי“ – מיתקן המכיל, או המיועד להכיל חומרים רדיואקטיביים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קרינה“ – מיתקן המיועד להכיל דרך קבע או המכיל מכשירי קרינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק“ – לרבות הקמה, ניהול, ייצור וסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקמה“ – לרבות בניה, התקנה, הרכבה, העתקה, הרחבה, פירוק וסגירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – פעולה המכוונת להפקת חומר, עיבודו או ניצולו, לרבות חיפוש, הפקה, העשרה, תמרון, שימוש, הקרנה, אריזה, סילוק, אחסנה והובלה (למעט אחסנה והובלה לצרכי מסחר), הרצה, הפעלה, מחקר ופיתוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – לרבות יצוא, יבוא, הפצה, שיווק, החזקה, רכישה, אספקה, השאלה, מכירה, החלפה, העברה ואחסנה והובלה לצרכי מסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על קרינה סביבתית“ – מי שהשר לאיכות הסביבה מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה, למעט קרינה לשימוש רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על קרינה רפואית“ – מי ששר הבריאות מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה לשימוש רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על קרינה סביבתית או הממונה על קרינה רפואית, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שנתן הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש רפואי“ – עיסוק או שימוש בקרינה כאמור בתקנות אלה שעניינם טיפול, אבחון, ריפוי וכל פעולה אחרת הנוגעת לגוף האדם.
{{ח:סעיף|2|הגבלת עיסוק|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בקרינה מיננת, בקרינה בלתי מיננת, במיתקני קרינה, במיתקנים רדיואקטיביים, בחמרים רדיואקטיביים ובמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים אלא אם מולאו הוראות תקנות אלה ובהתאם להם.
{{ח:סעיף|3|עיסוק בחומרים רדיואקטיביים}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; הממונה לא יתן היתר לעסוק בחומר או במוצר כאמור, אם הכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
{{ח:סעיף|4|עיסוק במכשיר קרינה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במכשיר קרינה אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} מייצר מכשיר הקרינה תפוקה או אנרגיה או עלול הוא לייצר חומר רדיואקטיבי בכמות או בריכוז, לפי הענין, העולים על האמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, לא ייתן הממונה היתר כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר קבלת אישור מאת המנהל.
{{ח:סעיף|5|הקמת מיתקנים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן רדיואקטיבי ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר להקים מיתקן כאמור או לעסוק בו, אם הכיל או נועד להכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם מיתקן קרינה ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:סעיף|6|החדרה ופיזור חומר רדיואקטיבי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יחדיר אדם ולא יפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באויר, ולא יערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר אלא לפי דין ובהתאם להיתר ולתנאיו.
{{ח:סעיף|7|הפקרת חומר רדיואקטיבי}}
{{ח:ת}} לא יפקיר אדם חומר רדיואקטיבי.
{{ח:סעיף|8|ייחוד שירותים}}
{{ח:ת}} לא יתן אדם ולא יפעיל שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אלא אם קיבל היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר כאמור אלא למי שיש בידו אישור מקצועי למתן אותו שירות, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שלא יינתן היתר להפעלת שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
{{ח:סעיף|9|סמכויות הממונים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים –
{{ח:תתת|(1)}} לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources – IAEA (להלן – התקן הבין־לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;
{{ח:תתת|(2)}} לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 5}} בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.
{{ח:סעיף|10|בקשה להיתר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפרט המבקש את אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי החומרים הרדיואקטיביים וכמותם; המכשירים או מיתקני הקרינה, מקומם ואופן הצבתם; מטרות השימוש בהם והשפעתם על בריאות האדם ועל הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הטיפול והסילוק של פסולת רדיואקטיבית, אם תיווצר;
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר דרכי פיקוח מקצועי ובטיחותי, בין בתפעול רגיל ובין במקרה תקלה, לרבות בדבר מיומנות עובדים, ובכלל אלה – דוח הערכת סיכונים ובו פירוט סיכונים אפשריים ואמצעים למניעתם או ניטרולם, נוהלי בטיחות וחירום, העתק דוח בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, שנערכו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), יפרט ויצרף המבקש גם את אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להיתר למיתקן או למכשיר קרינה – מידע בדבר המיתקן או המכשיר וציודו, באופן וברמת פירוט שיורה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להיתר למיתקן, למכשיר קרינה או לחומר רדיואקטיבי לשימוש רפואי – מידע בדבר מהות השימוש הרפואי, מנת הקרינה הצפויה לנבדק, למטופל או לאנשים מן הציבור, האמצעים להגנת הנבדק, המטופל או אנשים מן הציבור, פרטים על נוהלי בקרת איכות האבחון או הטיפול, וכן, אם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי – פרטים על דרך השימוש בחומר הרדיואקטיבי, התרכובת הכימית והמינון (אקטיביות) שלו;
{{ח:תתת|(3)}} בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} – מטרת ההחדרה או הפיזור, מיקומם, והשפעתם הצפויה או החזויה על הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} – העתק מאומת של האישור המקצועי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה האמורה}}.
{{ח:סעיף|10א|אגרה בעד היתר מהממונה על קרינה סביבתית|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} מאת הממונה על קרינה סביבתית, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות הנקובים בתוספת השלישית ישתנו ב־1 במרס וב־1 בספטמבר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפי יום השינוי הקודם.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת השלישית כפי שהשתנה עקב עליית המדד.
{{ח:סעיף|10ב|אגרה בעד היתר מהממונה לקרינה רפואית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בעד מתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 5}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} מאת הממונה על קרינה רפואית, תשולם אגרה בסכום כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}}.
{{ח:סעיף|11|תקפו של ההיתר|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של כל היתר הוא לשנה אחת מיום הינתנו, אלא אם קבע הממונה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות היתר בתנאים, הן להינתנו והן לקיום לאחר הינתנו.
{{ח:סעיף|12|הוראות מיוחדות}}
{{ח:ת}} נראה לממונה כי המתקן הרדיואקטיבי או מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו או את שלומו של אדם או הציבור או את הסביבה, רשאי הוא להורות בכתב על נקיטת אמצעים מתאימים שיפרט, תוך נקיבת מועד לביצועם, לרבות הוראה בדבר איסור שימוש במיתקן, בתהליך או בציוד עד להרחקת גורם הסיכון. מסירת הוראות אלה לידי מחזיק במיתקן או הדבקתן על דלתו של המיתקן, תהא מספקת לכל ענין.
{{ח:סעיף|13|ביטול היתר או התליתו|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בהודעה, לבטל היתר שנתן או להתלותו לתקופה קצובה, לאחר מתן התראה של ארבעה־עשר יום מראש, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קוימו הוראות תקנות אלה או חלק מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הופר או לא קוים תנאי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} לא קוימה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעלול להפגע מביטול או מהתלית היתר כאמור בהתראה שניתנה לפי תקנת משנה (א) רשאי להשיג עליה בכתב בפני הממונה תוך שבעה ימים מיום מסירתה. הוגשה השגה כאמור, יעכב הממונה את ביטול או את התלית ההיתר עד אשר יבדוק את פרטי ההשגה ויודיע על החלטתו בדבר ההשגה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) אם נראה לממונה כי נוצר סיכון לבריאותו או לשלומו של אדם או של הציבור או הסביבה, רשאי הוא לבטל בהודעה היתר לאלתר; עשה כך הממונה, רשאי הנפגע, לפי תקנת משנה זו, להשיג בפני הממונה בכתב תוך שבעה ימים מיום ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהגשת השגה לפי תקנה זו כדי לבטל תוקפה של הודעה כאמור.
{{ח:סעיף|14|ועדה מייעצת|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדה מייעצת (להלן – הועדה) לענין בטיחות קרינה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה יהיה שבעה, שלושה שימנה שר הבריאות, שלושה שימנה השר לאיכות הסביבה, ויושב ראש שימנו שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה ביחד, לאחר התייעצות עם המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מינוי לועדה יהיה לשנתיים.
{{ח:תת|(ד)}} חבר בועדה רשאי להתפטר ממנה במסירת הודעה בכתב לשר שמינה אותו.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המנהל, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה שהוא מינה.
{{ח:תת|(ו)}} פסקה חברותו של חבר בועדה, ימנה השר שמינהו, לאחר התייעצות במנהל, חבר אחר במקומו עד לתום התקופה לה נבחר החבר שחברותו פסקה כאמור.
{{ח:סעיף|15|תפקידי הועדה}}
{{ח:ת}} הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם;
{{ח:תת|(2)}} תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים;
{{ח:תת|(3)}} הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:תת|(4)}} כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה.
{{ח:סעיף|16|מפקחים}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי למנות מפקחים לענין ביצוע תקנות אלה, כולן או מקצתן, ולהגדיר את סמכויותיהם.
{{ח:סעיף|16א|עונשין|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 8}} או המפר הוראה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:סעיף|17|שמירת סמכויות וחובות אחרות}}
{{ח:ת}} סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.
{{ח:סעיף|18|פטורים|תיקון: תשנ״א, תשס״ה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, תקנות אלה לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} חמרים ומיתקנים רדיואקטיביים ומיתקני קרינה שחל עליהם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), תשל״ה–1974}};
{{ח:תת|(2)}} מכשירי קרינה שחל עליהם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(3)}} מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית;
{{ח:תת|(4)}} מיתקנים אחרים בהתאם לקביעת השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין;
{{ח:תת|(5)}} חומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|1.|(א)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה מאוד* <span style="float: inline-end;">37 ג׳יגה בקרל (1 קירי)</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(ב)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה* <span style="float: inline-end;">3.7 טרה בקרל (100 קירי)</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(ג)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית בינונית* <span style="float: inline-end;">37 טרה בקרל (1,000 קירי)</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תתת|(ד)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית נמוכה* <span style="float: inline-end;">74 טרה בקרל (2,000 קירי)</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|2.}} חומר רדיואקטיבי המכיל רדיונוקליד בלתי מזוהה הפולט קרינת אלפא <span style="float: inline-end;">37 ג׳יגה בקרל (1 קירי)</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|3.}} חומר רדיואקטיבי בלתי מזוהה, שאינו פולט קרינת אלפא <span style="float: inline-end;">3.7 טרה בקרל (100 קירי)</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:ת}} '''* סווג רדיונוקלידים לפי רעילות יחסית (ליחידת אקטיביות) שלהלן:'''
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 1|קבוצה 1 – רעילות גבוהה מאד}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table dir="ltr" style="width: 75%; align: center">
<tr><td>Pb-210</td><td>Ac-227</td><td>U-230</td><td>Np-237</td><td>Pu-241</td><td>Cm-242</td><td>Cm-246</td></tr>
<tr><td>Po-210</td><td>Th-227</td><td>U-232</td><td>Pu-238</td><td>Pu-242</td><td>Cm-243</td><td>Cf-249</td></tr>
<tr><td>Ra-223</td><td>Th-228</td><td>U-233</td><td>Pu-239</td><td>Am-241</td><td>Cm-244</td><td>Cf-250</td></tr>
<tr><td>Ra-226</td><td>Th-230</td><td>U-234</td><td>Pu-240</td><td>Am-243</td><td>Cm-245</td><td>Cf-252</td></tr>
<tr><td>Ra-228</td><td>Pa-231</td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 2|קבוצה 2 – רעילות גבוהה}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <table dir="ltr" style="width: 75%; align: center">
<tr><td>Na-22</td><td>Sr-89</td><td>In-114m</td><td>I-126</td><td colspan="2">Eu-152 (13 yrs)</td><td>Ac-228</td></tr>
<tr><td>Cl-36</td><td>Sr-90</td><td>Sb-124</td><td>I-131</td><td>Eu-154</td><td>Tl-204</td><td>Pa-230</td></tr>
<tr><td>Ca-45</td><td>Y-91</td><td>Sb-125</td><td>I-133</td><td>Tb-160</td><td>Bi-207</td><td>Th-234</td></tr>
<tr><td>Sc-46</td><td>Zr-95</td><td>Te-127m</td><td>Cs-134</td><td>Tm-170</td><td>Bi-210</td><td>U-236</td></tr>
<tr><td>Mn-54</td><td>Ru-106</td><td>Te-129</td><td>Cs-137</td><td>Hf-181</td><td>At-211</td><td>Bk-249</td></tr>
<tr><td>Co-56</td><td>Ag-110m</td><td>I-124</td><td>Ba-140</td><td>Ta-182</td><td>Pb-212</td></tr>
<tr><td>Co-60</td><td>Cd-115m</td><td>I-125</td><td>Ce-144</td><td>Ir-192</td><td>Ra-224</td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 3|קבוצה 3 – רעילות בינונית}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} <table dir="ltr" style="width: 75%; align: center">
<tr><td>Be-7</td><td>Fe-55</td><td>Sr-85</td><td>Ag-111</td><td>Ba-131</td><td>Er-169</td><td>Pt-197</td></tr>
<tr><td>C-14</td><td>Fe-59</td><td>Sr-91</td><td>Cd-109</td><td>La-140</td><td>Er-171</td><td>Au-196</td></tr>
<tr><td>F-18</td><td>Co-57</td><td>Y-90</td><td>Cd-115</td><td>Ce-141</td><td>Tm-171</td><td>Au-198</td></tr>
<tr><td>Na-24</td><td>Co-58</td><td>Y-92</td><td>In-ll5m</td><td>Ce-143</td><td>Yb-175</td><td>Au-199</td></tr>
<tr><td>Cl-38</td><td>Ni-63</td><td>Y-93</td><td>Sn-113</td><td>Pr-142</td><td>Lu-177</td><td>Hg-197</td></tr>
<tr><td>Si-31</td><td>Ni-65</td><td>Zr-97</td><td>Sn-125</td><td>Pr-143</td><td>W-181</td><td>Hg-197m</td></tr>
<tr><td>P-32</td><td>Cu-64</td><td>Nb-93m</td><td>Sb-122</td><td>Nd-147</td><td>W-185</td><td>Hg-203</td></tr>
<tr><td>S-35</td><td>Zn-65</td><td>Nb-95</td><td>Te-125m</td><td>Nd-149</td><td>W-187</td><td>Tl-200</td></tr>
<tr><td>A-41</td><td>Zn-69m</td><td>Mo-99</td><td>Te-127</td><td>Pm-147</td><td>Re-183</td><td>Tl-201</td></tr>
<tr><td>K-42</td><td>Ga-72</td><td>Tc-96</td><td>Te-129</td><td>Pm-149</td><td>Re-186</td><td>Tl-202</td></tr>
<tr><td>K-43</td><td>As-73</td><td>Tc-97m</td><td>Te-131m</td><td>Sm-151</td><td>Re-188</td><td>Pb-203</td></tr>
<tr><td>Ca-47</td><td>As-74</td><td>Tc-97</td><td>Te-132</td><td>Sm-153</td><td>Os-185</td><td>Bi-206</td></tr>
<tr><td>Sc-47</td><td>As-76</td><td>Tc-99</td><td>I-130</td><td colspan="2">Eu-152 (9.2h)</td><td>Bi-212</td></tr>
<tr><td>Sc-48</td><td>As-77</td><td>Ru-97</td><td>I-132</td><td>Eu-155</td><td>Os-191</td><td>Rn-220</td></tr>
<tr><td>V-48</td><td>Se-75</td><td>Ru-103</td><td>I-134</td><td>Gd-153</td><td>Os-193</td><td>Rn-222</td></tr>
<tr><td>Cr-51</td><td>Br-82</td><td>Rh-105</td><td>I-135</td><td>Gd-159</td><td>Ir-190</td><td>Th-231</td></tr>
<tr><td>Mn-52</td><td>Kr-85m</td><td>Pd-103</td><td>Xe-135</td><td>Dy-165</td><td>Ir-194</td><td>Pa-233</td></tr>
<tr><td>Mn-56</td><td>Kr-87</td><td>Pd-109</td><td>Cs-131</td><td>Dy-166</td><td>Pt-191</td><td>Np-239</td></tr>
<tr><td>Fe-52</td><td>Rb-86</td><td>Ag-105</td><td>Cs-136</td><td>Ho-166</td><td>Pt-193</td></tr>
</table>
{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 4|קבוצה 4 – רעילות נמוכה}}
{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} <table dir="ltr" style="width: 75%; align: center">
<tr><td>H-3</td><td>Zn-69</td><td>Y-91m</td><td>Rh-103m</td><td>Xe-133</td><td>Re-187</td><td>Th-132</td></tr>
<tr><td>O-15</td><td>Ge-71</td><td>Zr-93</td><td>In-113m</td><td>Cs-134m</td><td>Os-191m</td><td>Nat.Th</td></tr>
<tr><td>A-37</td><td>Kr-85</td><td>Nb-97</td><td>I-129</td><td>Cs-135</td><td>Pt-193m</td><td>U-238</td></tr>
<tr><td>Co-58m</td><td>Sr-85m</td><td>Tc-96m</td><td>Xe-131m</td><td>Sm-147</td><td>Pt-197m</td><td>Nat.U</td></tr>
<tr><td>Ni-59</td><td>Rb-87</td><td>Tc-99m</td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}})}}}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} דוזימטריה אישית.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כיול מכשירי מדידת קרינה מיננת, לרבות מקורות כיול.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בדיקות מעבדה רדיוטוקסיקולוגיות.
{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם.
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי.
{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} שירותי רדיוגרפיה.
{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים.
{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} סילוק פסולת רדיואקטיבית.
{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה שקשור להכנה ולמינון חומרים רדיואקטיביים לצרכי ריפוי או איבחון רפואי.
{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הפעלה או ניהול של מכון איזוטופים רפואי.
{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} בדיקות ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים.
{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} בדיקות קרינה בלתי מיננת.
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א, תשפ״ו [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10א|תקנה 10א}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים למאי 2026)}} <span style="float: inline-end;"><u>בשקלים חדשים</u></span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד היתר לעסוק בחומר רדיואקטיבי במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי – <span style="float: inline-end;">314.2</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד היתר לעסוק במכשיר קרינה – <span style="float: inline-end;">314.2</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד היתר להקים מיתקן רדיואקטיבי או לעסוק בו – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד היתר להקים מיתקן קרינה או לעסוק בו – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד היתר להחדיר או לפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באוויר, או לערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעד היתר לתת או להפעיל את אחד מהשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|ב.}} כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת, לרבות מקורות כיול – <span style="float: inline-end;">282.03</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|ד.}} תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|ה.}} העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|ו.}} שירותי רדיוגרפיה – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|ז.}} אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים – <span style="float: inline-end;">314.2</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|ח.}} סילוק פסולת רדיואקטיבית – <span style="float: inline-end;">362.92</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|ט.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|י.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|יא.}} בדיקת ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:תת|יב.}} בדיקת קרינה בלתי מיננת – <span style="float: inline-end;">506.56</span><div style="clear: inline-end;"></div>
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||מכשירי קרינה אשר ההיתר לעיסוק בהם מחייב אישור של המנהל}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה, לרבות מאיץ יונים, שמטרתו ייצור חומרים רדיואקטיביים או שבהפעלתו נוצרת אקטיביות מושרית בחומרי המבנה (מוצרי אקטיבציה), בכמות או בריכוז העולה על האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בסעיף 1 בתוספת החמישית}}.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה הפולט נויטרונים, אשר התפוקה המרבית שלו עולה על 10 מיליון נויטרונים בשניה.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מאיץ אלקטרונים באנרגיה העולה על 8MeV, או שקצב המנה הממוצעת, בלא מיגון, במרחק מטר מהמטרה (כגון: אנודה או גוף מוקרן) עולה על גריי (Gy) אחד לדקה.
{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(5)}})}}}}
{{ח:קטע3||חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה הפטורים מתחולת התקנות}}
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} חומר רדיואקטיבי –
{{ח:ת}} איזוטופ רדיואקטיבי או כמה איזוטופים רדיואקטיביים, שהאקטיביות הכוללת שלהם או ריכוז האקטיביות שלהם אצל מחזיק אחד אינם עולים על רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח I-I של התקן הבין־לאומי, על נספחיו והערותיו, זולת אם, לדעת הממונה, יש להם שימוש העלול לגרום סיכון בלתי מוצדק לאדם ולסביבה.
{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה הפולט קרינה מייננת –
{{ח:תת|(א)}} מסך מחשב, מכשיר טלוויזיה, אוסצילוסקופ;
{{ח:תת|(ב)}} מכשיר קרינה, כגון: מכשיר המכיל שפופרת רנטגן לבדיקת דברי דואר וחפצים קטנים, או מכשיר המשתמש בקרן אלקטרונים, או שפופרת מתח גבוה, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס״מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} האנרגיה המרבית של הקרינה הנפלטת ממנו אינה עולה על 5keV.
{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מקור רדיואקטיבי חתום –
{{ח:ת}} הוא עומד בתקן ISO, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|פרט 1}} או שהוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס״מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
{{ח:תת|(2)}} הכמות הכוללת של מקורות רדיואקטיביים חתומים שבידי מחזיק אחד אינה עולה על 10 פריטים; זולת אם הם גלאי עשן, קרינורים ודומיהם, המותקנים במקום שימושם, אף אם מספרם עולה על 10.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור רדיואקטיבי חתום“ – חומר רדיואקטיבי החתום בתוך מעטפת חיצונית והבנוי באופן המבטיח כי בתנאי שימוש רגילים, לרבות במקרים של תקלות צפויות, יימנע פיזור שלו לסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO“ – המהדורה האחרונה של תקן ההגנה מקרינה – מקורות רדיואקטיביים חתומים ISO-2919, Radiation Protection – Sealed Radioactive Sources – General Requirement and Classification, של ארגון התקינה הבין־לאומי (International Organization for Standardization), אשר הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות.
{{ח:חתימות|י״ב בכסלו תש״ם (2 בדצמבר 1979)}}
* '''אליעזר שוסטק'''<br>שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]
rohamk98q6wetg5mcx495pf6ln1zqh8
עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/244
104
1726071
3016524
3003786
2026-05-15T14:54:54Z
Nahum
68
3016524
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>===משבצות זהב===
{{מרכז|{{ג|{{ג|'''אורח חיים הלכות פסח'''}}}}}}
<קטע התחלה=טז תכט א/>
'''תכט {{ק|(א)}} שואלים.''' עיין ט״ז. אמר ההדיוט הכותב: יש לי בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם {{קיצור|בעזה"י|בעזר ה' יתברך}}. הנה בביאור אמרו בפרק קמא [[עבודה זרה ה ב|דע"ז ה' ב']], דדורשין בהלכות פסח חיובא הוא משום קרבן [עיין ב"י, אע"ג ביקור ד' ימים די, מכל מקום כל ישראל שיהיו להם שהות צריך לדרוש ל' יום, ומשה מזהיר על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}} היה סבור, שמא יש הרבה שטמאים. ויש לפרש בעניין אחר, ועיין ב"ח בשם רש"ל, ביקור די ד' ימים, ושיהיה מובחר כו', קשה קצת {{קיצור|בע"ז|בעבודה זרה}}]. והתוס' בע"ז ד"ה והתנן כתבו, אף על גב גם עתה דורשין, היינו {{קיצור|ממ"ש|ממה שאמרו}} [[מגילה ד א|במגילה ד' א']] ד"ה מאי כו' דאפילו יום טוב דורשין ל', שלא לחלק בין פסח לשאר יו"ט, {{קיצור|ואפ"ה|ואפילו הכי}} דורשין בעניינו של יום, כל שכן פורים. אלמא אף האידנא מחוייבין, {{קיצור|דריב"ל|דר' יהושע בן לוי}} לאחר חורבן הוה. ואם כן אין קושיא כלל, דמשה תיקן שידרשו אף ביום טוב עצמו, אף דדרשו מקודם ל' יום, חיובא הוא גם ביום טוב, וכדמוכח בסוכה, עיין {{קיצור|מ"א|מגן אברהם}} א', ואי"ה שם יבואר.
והמעיין בר"ן מגילה ובפרק קמא דפסחים, יש לומר שכוונתו דשואלין ודורשין משמע שואל הדורש למה נצטווינו במועד ההוא ואיזה נס וטעם הדבר, וזהו שאמר שואלין ודורשין עשה כלומר יע"ש. אבל שואלין ודורשין ל' יום ההוא ודאי דורשין בדיני פסח חיובא, ושואלין היינו להיות שואל כעניין. ובפרק קמא דפסחים פירש הר"ן ז"ל, אי לאו דהיו שואלים כעניין כו' קשה, דהם שאלו בזמנו למה נגרע. וצריך לומר דהכי פירושו, אי לאו דהשואל ל' יום קודם לא הוי שואל כעניין, לא היה משה משיב על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}}, שמע מינה דשואל כעניין מקרי כהאי גוונא. והב"י מדנפשיה הקשה כן, וסיים: "וכן פירש הר"ן ז"ל", היינו מלת שואלים. ובשולחן ערוך השמיט המחבר מלת דורשין, ועייון עולת שבת דכתב כן לפי תירוץ א' בב"י, דהוא הדין עצרת וחג שואל כעניין הוה. והט"ז ז"ל פירש דנפקא מינה לדינא, ומשום הכי כתב המחבר כן.
[[שולחן ערוך חושן משפט שמו יג|ובחושן משפט סימן שמ"ו סעיף י"ג]] לפני המועדים שדרך לדרוש הוי שאלה בבעלים, ולא חילק בג' רגלים, רק דרך כו'. ובדברי קדשו של הלבוש כתוב לאמור דבפסח חטים כו' צריך ל' יום, וכיון שדורשים באלו דורשים בכולם, וזה שואלים כו' יע"ש, עשה פירוש שואלים ודורשים, דכיון דצריך לדרוש דינים הנוהגים קודם פסח, תו השואל אז אף דבר דשייך בפסח הוי שואל כעניין. משמע עצרת וחג אין צריך ל' יום, וממילא הוי שואל שלא כעניין, ואיך כלל בחושן משפט שמ"ו סעיף י"ג דמשמע זמן אחד לכולם דהיינו ל' יום? ויש ליישב קצת:
ומ"ש הט"ז הילכך קשה, דוודאי הטעם הוא דרמי חיובא עליה הואיל ושואלין וכו' כמ"ש בגמרא פרק קמא מ[[פסחים ו א]]. ואפשר דאין דרך הטור לפרש הטעם כל כך, לכן אמר שבא ליישב לשון שואלין ודורשין, כי שאלה על העתיד ודורשין מעצמו מה שצריך בו ביום, והיינו שאלה שואל כענין אף על פי שהוא לפסח עצמו, ונפקא מינה לממון הוא, ודורשין לבו ביום ביקור עיין ב"י ועיין ב"ח בשם רש"ל, ועתה צריך כל ל' לעניין יוצא בשיירא. והא דמגילה משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום וכן פורים, היינו לשאול ולפרש הנס והטעם שבעבורם כו' כמ"ש הב"י ז"ל וכנראה מהר"ן ז"ל, מה שאין כן שואלין ודורשין ל' יום בדיני פסח היינו דרשא מה שצריך עתה וכאמור, ושאלה מה שלעתיד למיהוי שואל כענין:
כתב הב"ח ז"ל: בפורים עצמו דרשינן, ט"ז דאדר וי"ד דניסן (קרבן פסח עד שתחשך זמנו). ופר"ח כתב דכ"ט הוי, ועל פי הראיה לפעמים ל'. ותו כו', פירוש לבני י"ד יש לומר דורשין ושואלין לאחר קריאת המגילה בשחרית הוי שואל כעניין, מה שאין כן לבן ט"ו השואל בי"ד הלכות פסח הוי שלא כעניין, דמהראוי לעסוק בהלכות פורים, שלמחרתו ובלילה קורין המגילה. ודוחק לפרש דבריו כן. ומיהו ב' "ששואלים '''ב'''פורים" יש לומר נזקקין לשואל בהלכות פורים יותר, וצ"ע:<קטע סוף=טז תכט א/>
<קטע התחלה=טז תכט ב/>'''{{ק|(ב)}} והבכורות.''' עיין ט"ז. הגירסא שלפנינו במסכת סופרים פרק כ"א הלכה ב: והתלמידים מתענים בו ב' ה', ועיין ב"ח ופרישה. ובב"י צ"ל ג"כ ב' ה' של כל השנה. ולפי זה אף קודם פסח מתענין, דביחיד שרי להתענות, עיין מ"א ד. וגירסת ג' ימים אין במסכת סופרים, רק במצא כתוב היה גורס {{קיצור|בה"ב|שני חמישי ושני}}, וסיים {{קיצור|ג"י|ג' ימים}}, ועל זה פירש הטור לאחר פסח כו'. והט"ז הקשה, דאם כן הא דלאחר פורים ב' ה' של כל השנה, ומאי איריא אחר פורים? (וי"ל הב"י מפרש זה כט"ז). ופירש הט"ז דמרדכי ואסתר עברו והתענו ונתנו תענית לתעניתם (ועיין רש"י אסתר, "ויעבור" {{ממ|אסתר|ד|יז}} שהתענו י"ד וט"ו וט"ז, משמע ערב פסח נמי צריך תענית לתעניתו. ועיין מ"א וי"ו ואי"ה שם יבואר. ונראה לי כי י"ל התענו בשנה הבאה באמת אחר פסח, ומיד לא, שהיו תשושי כח או תירוץ אחר). ומשום הכי כתב במסכת סופרים: לאחר פורים מתענים בה"ב דוגמא כו', ולאחר פסח לא, כי סוברים דאין ראוי כו'. והתלמידים מתענים ביחיד דוגמת אשכנז כו', ולא מתענין אחר עצרת כמ"ש בב"י דבעינן דוגמא דתענית הראשונים, וחשוון בזמן רביעה שאחר פסח דוגמת מרדכי כו'. ומכל מקום קשה קצת. ומה שכתוב במסכת סופרים מפני כבוד ההיכל, עיין ב"ח דהיכל נשרף ואנו אכלנו ביום טוב וחיללו מרוב שמחת יום טוב, ראוי להתענות ביותר.
מ"ש בדפוס: "וכתב הב"י שב' וה' אין מתענים", לכאורה מלת אי"ן ט"ס, דתלמידים מתענים בניסן ביחיד, או מפני שהבין הט"ז דלאחר פורים ב' וה' של כל השנה אי"ן מתענין כו'.
והוי יודע שיש שינוי לשון בין הטור והמחבר, שהטור כתב: "אין מתענין ואין מספידין", לא זו אף זו, עיין ב"י, והמחבר כתב: "אין מספידין ואין מתענין בציבור", זו ואצ"ל זו. והמעיין במסכת סופרים פרק כ"א הלכות ג-ד יראה לפרש, אין מתענין כל ניסן והתלמידים מתענין בה"ב (כפירוש הטור), ועל זה במה דברים אמורים ביחיד שרי לאחר פסח ובציבור לאחר פסח אסור, שרוב בקדושה, הא קודם פסח עד אסרו חג אף יחיד אסור דהם עצמם יום טוב, מלבד הבכורות והצנועים, ואתי שפיר דברי הטור במה שכתב שאין מתענים עד אסרו חג היינו אף יחיד. והמעיין בב"י יראה לפרש כמ"ש. ולשיטה דגורס ב' ה' של כל השנה, תלמידים מתענין אף קודם אסרו חג, רק בציבור אסור. והר"ב פוסק כטור וכאמור, ואי"ה במ"א ג' ד' יבואר עוד.
ואמנם מ"ש הטור: "אין נופלין על פניהם עד אסרו חג" – קשה, דשם מבואר כל ניסן:
'''{{ק|(ג)}} אפילו.''' עיין ט"ז. משמע לכאורה אחר פסח, כתלמידים. ובב"ח שם מתלמידים ובכורות משמע אף קודם פסח מתענה {{קיצור|יא"צ|יאהרצייט}}, ובעטרת זהב ועולת שבת הבינו דיא"צ דווקא אחר פסח. ותשובת מה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, וכתב הב"ח: סברא א' עיקר. ובאליה רבה ואליה זוטא אות ג"ד כתב דהב"ח סובר גם כן כמה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, והט"ז מיקל שיא"צ אין מתענה אף אחר פסח. ובתקע"ג דחתנים מתענים בניסן אף בראש חודש, דמוחלין עוונות, או מחשש קידושי טעות, עיין ב"ח ועיין ב"ש אה"ע סימן ס"א אות ו' ולקמן תקע"ג במ"א ופריי שם, נפקא מינה לאב שמקבל בעד בתו, ולהשלים התענית יע"ש. מקדש על ידי שליח צריך להתענות. אירוסין לחוד אין משלים, דמחילת עוון דווקא נישואין עיין ב"ח תקס"ב. יבום במקום שנוהג מתענה מטעם מחילת עוון. ועיין א"ר ת"ך ב' ותק"פ י' ותקע"ג ג', ועיין מ"ש שם. ולעניין תענית לתעניתו בט"ו אב ושבט ואסרו חג של עצרת עיין א"ר רפ"ח ו' ותקס"ח ס"ה לא חשב ט"ו שבט ואב. ומיהו אם צם י"ד שבט בשבת יתענה בט"ז, לא בט"ו – זה טעות, י"ד אלו לא חלו בשבת, תכ"ח יע"ש, ובהלכות תענית ביארנו ועיין מ"א ו' ואם ירצה השם שם יבואר:<קטע סוף=טז תכט ב/>
<קטע התחלה=טז תל א/>
'''תל {{ק|(א)}} מפני.''' עיין ט"ז. בטור, שפסח מצרים מקחו בעשור, והיה ביום שבת כדאיתא [[שבת פז ב|בשבת פ"ז]]. וט"ס בסדר עולם, כי לסדר עולם – ביום ו' יצאו, ושבת היה בט', עיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצד|סימן תצ"ד]] במ"א, יום מתן תורה בנ"א יע"ש. ועיין ב"ח. וב"י הביא בשם תוס', מכת בכורות במצרים, דמשום הכי נאמר '''בבכוריהם,''' כמו ב' 'באבן' 'באגרוף' – על ידי אבן, הוא הדין זה. ובלבוש כתב דע"ל ידי שבת היה הנס, שהיו מטפלין בבעלי חיים יעויין שם דהוי מוקצה; ומצינו שקיים אברהם אבינו ע"ה עירוב תבשילין, הוא הדין כל מילי דרבנן, דהא שבת נמי במרה נצטוו והיו שומרים מעצמם יום שבת. ועיין דרישה, ששאלו על הקשר שעשו בשבת ולא היו יודעים לחלק בין קיימא כו'. ולסדר עולם יש לומר, שבת שלפניו דרש משה ברבים וקבלו עליהם שם ה', ובישראל גדול שמו עיין פרישה. שבת הגדול, כי שבת לפעמים בלשון זכר, עיין [[ט"ז על אורח חיים רצב#טז ב|ט"ז רצ"ב אות ב]] ופריי שם:
אומרים פיוטים של שבת הגדול וגם עבדים היינו אף כשחל ערב פסח שבת. והדרשה, אם חל ערב פסח שבת מקדימין שבת שעבר, כי בערב פסח שוב אי אפשר להזהיר ולתקן מה שצריך קודם פסח, עיין ח"י וא"ר. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תמד|סימן תמ"ד]] מדין שבת ערב פסח, ואם ירצה ה' שם יבואר:
עיין ר"מ ז"ל פרק י' הט"ו מהלכות קרבן פסח. קשה, לחשוב ביקור ד' ימים, דליתיה בשני, וראשון צריך. גם הראשון צריך ג' כתות, לא השני, כיון דחשיב שאין מביאין חגיגה מה ששנוי בתוספתא, יע"ש. ועיין רש"י [[פסחים צו א]] ד"ה דכוותיה, פסח דורות אין צריך מקחו בעשור, אלא מבקר ד' טלאים ובי"ד יקח אחד מהם, היינו שא"צ להפריש מהם א' לפסח בעשירי, מה שאין כן פסח מצרים. וזה כפירוש שני ברש"י [[ערכין יג ב|ערכין י"ג]], עיין לחם משנה פ"א מהלכות חמץ ומצה הלכה ט. ואם כן יש לומר, פסח מצרים היה מבקרים ד' ימים קודם עשירי, כדי בעשירי יברר אחד ויקדיש לשם פסח. ובסדר עולם, ט' לחדש שבת היה והיו מטפלין בבעלי חיים לבקרן ושאלו, ואתי שפיר אף לסדר עולם כאמור. ואין העת האסף פה, ועיין מ"א, ואם ירצה ה' שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תל א/>
<קטע התחלה=טז תלא א/>
'''תלא {{ק|(א)}} בתחילת.''' עיין ט"ז. [[פסחים ד א]], ב' טעמים לומר: בין השמשות יהיה פנוי לגמרי, כל בין השמשות, ליתן לב על עניין הבדיקה, ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק. דהשתא צריך ב' טעמים, דאי משום פנוי יבדוק בין השמשות מיד (עיין מ"א א), ואי משום אור הנר יש שהות כל הלילה. ועיין אות ב, דמשום הכי אפילו לימוד פרק אחד אסור כאן. ועיין אליה רבה ה' וחק יעקב א' פסקו כן, דבין השמשות יהיה פנוי ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק, ואי"ה במ"א א ו־ה יבואר בזה. ועיין רש"י פסחים ד א ד"ה נבדוק בשית, בתחילת שש, ובזמן איסורו יבערנו, היינו שהות שעה אחת חלק מכ"ד לבדוק ואין איסור תורה, ומכל מקום יש לומר שינוי שאסור הנאה. ומשמע מרש"י דאין הרחקה לבל יראה, אבל ע"ב שם ד"ה ושורפין, ולא ימתין עד שבע, משמע דגם לעניין השבתה עשו הרחקה על כל פנים שעה אחת, ואי"ה ב־תל"ד במ"א ז ו־תמ"ה יבואר בזה אי עשו הרחקה להשבתה. ועיין ב"ח ודרישה, יש לומר משום הכי אמר ב' טעמים, פנוי, ואכסדרא שאורה רב צריך בין השמשות דווקא ואור הנר, שלא יבדוק ביום י"ג כדאיתא בירושלמי, ואי"ה ב־תל"ג יבואר עוד. ואי"ה בסוף הסימן יבואר קצת דברי הב"ח קצת דרך פלפול, גם כן חקירות והערות רבות דרך קצרה, יע"ש. קונטרס אחרון. ואי"ה ב־תל"ג סעיף א ג יבואר מה שכתב הטור אור הנר<קטע סוף=טז תלא א/>
===אשל אברהם===
<קטע התחלה=מא תכט א/>
'''{{ג|תכט}} {{ק|(א)}} בהלכות פסח.''' עיין מ״א. פירש מלת שואלים כמו דורשים, ועיין רי"ף הגירסא. ולאו דווקא פסח, הוא הדין כל יום טוב, עיין ב"ח. ומיהו פסח מדינא מקרא, שהרי משה מזהיר על פסח שני, היינו משום קרבן שיהא מן המובחר בעינן ל' שלימות, עיין תוס' [[בכורות נז ב#תוספות|בכורות נז ב]] ד"ה בפרוס אי עם יום המעשה כו'. והשתא דלית קרבן, תקנה לא זזה ממקומה, עיין תוס' [[עבודה זרה ה ב#תוספות|ע"ז ה ב]] וב"י בזה. והפר"ח דכתב דיום הפורים אין שואל כעניין, היינו בזמן הזה דלית קרבן, אם כן יותר ראוי לדרוש בעניין פורים, ובט"ז כתבנו מזה. אבל שאר יום טוב – רק מנהגא, לא מן הדין. ורש"י סוכה ט' נקיט שואלי"ן, יש לומר שואל כעניין בכל יום טוב הוי, אבל לדרוש אין מחוייב כי אם בפסח כמ"ש הב"י. ומכל מקום הוי סוכה לשמה כיון דשואלין כו'. אבל המהרש"א ז"ל סובר דפסח מדינא מקרא והוא הדין סוכות משום דרשא (יש לומר ט"ו ט"ו יליף), אבל עצרת לא. ובמגילה דפריך [[מגילה ד א|דף ד א]]: מאי איריא פורים, יש לומר כחידושי הרשב"א דאפילו יום טוב דניכר שנוהגין קדש, כל שכן פורים דאין ניכר כלל, יע"ש ופ"י שם אי ר"ה ויוה"כ מחויב גם כן לדרוש:
ומ"ש המ"א: '''משמע במגילה''' כו' — הוא ב[[מגילה ד א]], ושם מבואר כן, משה תיקן כו' שיהיו שואלים ודורשים הלכות פסח בפסח כו'. ורש"י פירש אגרת פורים טעם הנס, לא דיני פורים, וממילא "הלכות פסח| היינו טעם הנס יציאת מצרים (מ"ש רש"י תורגמן אפשר לפרש מלת '''שואלין ודורשין,''' התורגמן שואל לחכם ודורש אחר כך לרבים). ובתוס' ד"ה פורים נמי מבואר כן, וד"ה ומאי איריא צריך לדחוק ולפרש, אפילו י"ט דדורשין הדינים ל' יום קודם לכן, וממילא ישאלו טעם הנס, אפילו הכי מצוה בי"ט לדרוש טעם הנס, דאם לא כן מה פריך? דבי"ט דורשין ל' יום דינים השייכים קודם ובי"ט דינים השייכים בי"ט. וזהו שאמר "וידבר משה", כן הוא הגירסא ברי"ף, לומר דהתם נמי טעם הנס דורשין. וברי"ף שם, פורים שחל בשבת, פירוש ט"ו. ולכאורה אתא לאשמעינן דלא תימא י"ד ודווקא בחול דקרינן מגילה טוב לדרוש אחר כך בהלכות פסח מלדרוש הלכות פורים, מה שאין כן שחל בשבת אין זכר לפורים, נדחה דרשה דפסח. וזה אינו, דבי"ד אין דורשין בפסח כמ"ש הפר"ח, לכן פירש ט"ו ואיננו צורך:
מ"ש הר"ן ז"ל בפסחים שאלו לא היו שואלים כהוגן, כתבנו בט"ז. ועתה ראיתי שיש לומר דהם שאלו ב' שאלות: א' – למה נגרע להקריב עתה, ואם תמצי לומר שאי אפשר, יאמר להם אימתי יעשו. והואיל ושאלו כהוגן השיב להם משה: בי"ד באייר, ואין להאריך:
עיין ב"י בתירוץ השלישי דכל ישראל צריכין להביא קרבן, קשה, בכל רגל צריכין חגיגה ושמחה, עיין ר"מ פ"א מחגיגה ה"א. וראיה בעופות אין מומין, מכל מקום ראיה וחגיגה. ויש לומר, לא כולם חייבין, מי שדר בחוץ לארץ ואין לו קרקע כו':
'''(ב) י"ב חודש.''' עיין מ"א. הדרכי משה הביאו כאן [[ירושלמי בבא בתרא א ד|ירושלמי פרק קמא דב"ב הלכה ד]]. והר"ב שהשמיט כאן עני הדר פה – צריך טעם, דדוחק לומר דתליא אי בודקין לכסות או לאו, עיין ירושלמי ב"ב ופרק ח דפיאה יע"ש. וסובר המ"א דהר"ב סמך כאן על מ"ש בי"ד, ויש אומרים ל' יום, ועיין בה"י י"ד, ויש ליישב. מ"ש הר"ב בי"ד רנ"ו ס"ה, ויש אומרים כשאין כותב, וכן הלכה – אין הלכה אלא כהמחבר, וכמ"ש בכללי או"ה בפריי לי"ד, שגם בהר"ב עם המחבר נוהג הדין הלכה כדיעה א' בסתם. ואם ירד להשתקע, בבעל הבית נותן מיד, ואפשר הוא הדין בעני כן. ועיין ח"מ סימן קס"ג ס"ב בהג"ה, מחמת אונס נתעכב אין נותן. מ"ש א"ר ה' בשם שכ"ג, ת"ח הפטורים ממס נותנין לזה – עיינתי שם בהגהות הטור ב' כתב בקושטנדינ"א נוהגין כן, אפשר תקנו ז' טובי העיר כן, לא שיהא הדין כן בכל מקום, וצ"ע:<קטע סוף=מא תכט א/>
<קטע התחלה=מא תכט ב/>
'''(ג) בכל.''' עיין מ"א. הע"ש כתב בשם מנהגים: בראש חודש התחילו הקרבנות, וי"ג {{קיצור|א"ח|איסרו חג}} שלהם, {{קיצור|וע"פ|וערב פסח}}. ועיין ב"ח ולבוש, דלא כב"י שכתב: ביום ב' התחילו הקרבנות. ומ"ש המ"א: {{קיצור|ע"פ|ערב פסח}} {{קיצור|וא"ח|ואיסרו חג}}, בב"י ליתא, עיין מ"ש אות ח', ואין צורך, דרובו בקדושה. ואולי השגתו עליו מ"ש דר"ח ניסן אסור להתענות אף ר"ח ניסן, וראייתו מ[[תענית יז ב]], תיפוק דר"ח הוא יע"ש. [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|ובתק"פ]] [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|ותקע"ג]] משמע דשרי בר"ח ניסן להתענות. ודוחק לומר דפריך ר"ח דבר תורה הוא בציבור אסור, עיין מ"ש אות ד' מזה אי"ה. מ"ש {{קיצור|הע"ש|העולת שבת}} כ"ג צ"ל כ"ב:
'''(ד) בציבור.''' עיין מ"א. עיין ב"י, כן כתב לפרש במסכת סופרים, דב' ה' של כל השנה יחיד רשאי להתענות אף קודם ניסן. ומ"ש בתענית דאם תענית מותר כל שכן הספד היינו תענית ציבור, הא אם תענית יחיד שרי אפילו הכי הספד ברבים אסור. ועיין אות ג מ"ש לפרש בתענית ר"ח ד"ת היינו בציבור עכ"פ אסור, ודוחק. ואם נדר להתענות ב' וה' של כל השנה ואינו יודע מה היה בלבו אם גם על ניסן, יראה דצריך התרה. ועיין מ"א תק"ע אות ב ר"ח שאני:
'''(ה) צידוק הדין.''' עיין מ"א. ועיין ט"ז ג וא"ר וח"י ז וח'. ותענית חתנים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|סימן תקע"ג]] דאפילו בר"ח ניסן מתענים, ועיין ע"ש מתענית י"ז ר"ח ד"ת הוא יע"ש. עיין [[שולחן ערוך יורה דעה תא|יורה דעה ת"א]] מצידוק הדין יע"ש {{קיצור|וע"ש|ועולת שבת}} כאן:
'''(ו)''' (א"ח) ['''תענית חלום''']. עיין מ"א. דראש חודש ניסן רק מנהג ולהמחבר תענית יחיד שרי, כמ"ש באות ד. ועיין מ"א [[שולחן ערוך אורח חיים תיח|תי"ח ב']], מתענה בר"ח ניסן או ר"ח אב תענית חלום אין צריך תענית לתעניתו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|סימן תק"פ]] יע"ש. ומ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רפח|מרפ"ח]] אות ד' בספר חסידים, הפירוש דאם מתענה יום טוב א' או ב' יתענה תענית לתעניתו מיד באסרו חג דאינו אלא מנהג, ועל זה לא חלק הר"ב שם, וכל שכן ניסן דלהמחבר יחיד מותר, דאם מתענה בשבת תוך ניסן דמיתב תענית לתעניתו מיד אחר כך סמוך לו. ואמנם מ"ש המ"א ברפ"ח שם דאם ר"ח אב סמוך יתענה או ערב פסח, היינו דהבכורים מתענים, צריך עיון דאין חל ר"ח אב או ערב פסח ביום א' [[שולחן ערוך אורח חיים תכח|כבסימן תכ"ח]] יע"ש. ואי שהתרשל והפסיק יום א', מנלן דמתענה בר"ח אב או בערב פסח? דספר חסידים קאמר בסמוך ממש שאי אפשר למיתב מקודם תענית לתעניתו, לא כהאי גוונא. גם אי צם בשבועות תענית חלום, יש לומר באסרו חג אין מיתב תענית לתעניתו, דמדינא דגמרא אסור. ומ"ש ברפ"ח הוא אסרו חג דפסח וסוכות, והראה [[שולחן ערוך אורח חיים תצד|לתצ"ד]], דווקא שבועות וכמ"ש אות ח כאן. ועיין משנה למלך פרק ו מהלכות כלי מקדש הלכה ט"ו, ובמנהגים שלי שחיברתי קצת עניינים בהם הארכתי, וכאן אין להאריך:
'''(ז) מזמור לתודה.''' עיין מ"א. ביום טוב היינו חול המועד, דביום טוב עצמו – גם בשאר יום טוב אין אומרים, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים נא|סימן נ"א]] במ"א אות י"א:
'''(ח) אסרו חג.''' עיין מ"א. בב"י יצוייר בה"ב אחר פסח, לבני ארץ ישראל נשאר ח' ימים אחר פסח. משמע אסרו חג שרי להתענות, ועיין ב"ח. ומ"ש דכן משמע [[תענית יח א|בתענית דף ח"י א']], דפריך מתמניא עד סוף מועדא דלא למספד, ופריך, תיפוק יום טוב? ומשני, לא צריכא לאסור יום שלאחריו, אלמא אסרו חג שרי. ויש לראות, התם בהספד קאמר, הא תענית אין הכי נמי בלאו הכי אסור אסרו חג. ויש לומר דעל כל פנים מוכח תענית יחיד שרי אסרו חג, דאם לא כן כל שכן הספד, עיין אות ג' ד' דתענית ציבור חמור מהספד ויחיד קיל, יע"ש. עיין מ"ש באות ו' [[מגן אברהם על אורח חיים רפח#מא ד|ומ"א רפ"ח ד]]:<קטע סוף=מא תכט ב/>
<קטע התחלה=מא תל א/>
'''תל (א) מפני.''' עיין מ"א. ושאר הימים, כיון דעשירי לא קבעו יום טוב כשחל בחול, לא רצו להעדיף שאר הימים. ועיין ב"י ולבוש, דשאר הימים כיון דדש דש:
'''רש"ל''' כו'. עיין מ"א. ורוצה לומר, דאי קמח יבש ביבש מקרי, יש לומר או דצריך להשליך א' [[שולחן ערוך יורה דעה קט|כביורה דעה סימן ק"ט]], או כמ"ש החק יעקב אות א' דיבש חוזר וניעור תוך הפסח. אבל אי קמח לח בלח קשה ממה נפשך, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצח#מא כח|מ"א תצ"ח אות כ"ח]], וביורה דעה ק"ט בש"ך אות ג', ומ"ש הח"י דלא הוי מבטל איסור, כיון שעדיין היתר. ונראה אף בשעה ו' עד הלילה יש לתקן זה, היינו להשליך א' מהם לאיבוד, דבספק איסור כמו חמאה של גוים מבטלין, עיין [[שולחן ערוך יורה דעה צח|יורה דעה צ"ח]] ופריי שם, [[שולחן ערוך יורה דעה קטו|ובסימן קט"ו]] בש"ך אות כ"א ובפריי שם. אבל אם נתערב פירורי קמח מחומץ עם קמח פסח, אף דנאכל בזמן היתר בשוגג קצת מהם צריך עיון, דיש לומר אין תולין שנאכל האיסור, אף דמשהו בפסח רק מדרבנן. והעד לזה [[שולחן ערוך אורח חיים תמז ד|בסימן תמ"ז סעיף ד]] בפת שנפל ליין, חיישינן שמא נשאר שם פירורין ולא תולין שנטלו משם, ויש ליישב. ועיין [[ש"ך על יורה דעה קיא#שך ג|ש"ך יורה דעה סימן קי"א אות ג]], ואם ירצה ה' יבואר בתמ"ז ובתס"ז מ"א ד, יבש ביבש ונאכל אחד מהם, יע"ש:<קטע סוף=מא תל א/>
<קטע התחלה=מא תלא א/>
'''תלא (א) בתחילת.''' עיין מ"א. עיין ב"י, ויש לומר סמוך לכניסת הלילה היינו סמוך מיד ולא ימתין עד שחשיכה ממש שיהא אור הנר יפה, רק מיד בצאת הכוכבים. ויש לומר סמוך לפניו בין השמשות, וכן כתב המ"א אות ה, יבדוק ואחר כך יתפלל כו'. ומה שכתב באות ג חצי שעה קודם לילה, כאילו חצי שעה קודם בין השמשות. ועיינתי בתמים דעים ריש פסחים משמע בין השמשות קרוי אור לי"ד, וכן המפלת אור לפ"א ויכול יהא נאכל אור ל־ג' – בין השמשות בכלל, דשלמים אין נאכלין בין השמשות ג' דספק לחומרא, ומפלת מביאה חטאת העוף על הספק, ועיין רש"י שם ותבין. ומה שכתב הראב"ד שם: '''ולחשך קרא לילה''' הכי נמי קאמר דלילה הוי צאת הכוכבים, ולחשך היינו צאת הכוכבים (עיין ריש [[פסחים ב א]]). וברי"ו חלק אדם נתיב ה חלק א הביא דברי הראב"ד וזה לשונו: בודקין אור לי"ד. כלומר סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת הלילה, עכ"ל, זה יורה בין השמשות. ורש"י במשנה אור לי"ד גרס לשלול הגירסא לאור י"ד, עיין ר"מ מלובלין ז"ל לשיטתיה בדף ד א ד"ה באורתא יעויין שם, עיין מה שכתב בט"ז. אבל הט"ז א סובר בצאת הכוכבים, ועיין אליה רבה וחק יעקב ואליה זוטא אות ג ה כתבו כט"ז. קונטרס אחרון:
(ב) בודקים. עיין מ"א. תוס' [[פסחים ב א]]. [[פסחים ד ב]] מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, היינו אף מה דלא מהני בממון<קטע סוף=מא תלא א/><noinclude></noinclude>
n4tyfbog8dg673zxlcxqhd76k1bp2uz
3016525
3016524
2026-05-15T14:55:46Z
Nahum
68
3016525
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>===משבצות זהב===
{{מרכז|{{ג|{{ג|'''אורח חיים הלכות פסח'''}}}}}}
<קטע התחלה=טז תכט א/>
'''{{ג|תכט}} {{ק|(א)}} שואלים.''' עיין ט״ז. אמר ההדיוט הכותב: יש לי בכאן הרהורי דברים, והנני פורטם {{קיצור|בעזה"י|בעזר ה' יתברך}}. הנה בביאור אמרו בפרק קמא [[עבודה זרה ה ב|דע"ז ה' ב']], דדורשין בהלכות פסח חיובא הוא משום קרבן [עיין ב"י, אע"ג ביקור ד' ימים די, מכל מקום כל ישראל שיהיו להם שהות צריך לדרוש ל' יום, ומשה מזהיר על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}} היה סבור, שמא יש הרבה שטמאים. ויש לפרש בעניין אחר, ועיין ב"ח בשם רש"ל, ביקור די ד' ימים, ושיהיה מובחר כו', קשה קצת {{קיצור|בע"ז|בעבודה זרה}}]. והתוס' בע"ז ד"ה והתנן כתבו, אף על גב גם עתה דורשין, היינו {{קיצור|ממ"ש|ממה שאמרו}} [[מגילה ד א|במגילה ד' א']] ד"ה מאי כו' דאפילו יום טוב דורשין ל', שלא לחלק בין פסח לשאר יו"ט, {{קיצור|ואפ"ה|ואפילו הכי}} דורשין בעניינו של יום, כל שכן פורים. אלמא אף האידנא מחוייבין, {{קיצור|דריב"ל|דר' יהושע בן לוי}} לאחר חורבן הוה. ואם כן אין קושיא כלל, דמשה תיקן שידרשו אף ביום טוב עצמו, אף דדרשו מקודם ל' יום, חיובא הוא גם ביום טוב, וכדמוכח בסוכה, עיין {{קיצור|מ"א|מגן אברהם}} א', ואי"ה שם יבואר.
והמעיין בר"ן מגילה ובפרק קמא דפסחים, יש לומר שכוונתו דשואלין ודורשין משמע שואל הדורש למה נצטווינו במועד ההוא ואיזה נס וטעם הדבר, וזהו שאמר שואלין ודורשין עשה כלומר יע"ש. אבל שואלין ודורשין ל' יום ההוא ודאי דורשין בדיני פסח חיובא, ושואלין היינו להיות שואל כעניין. ובפרק קמא דפסחים פירש הר"ן ז"ל, אי לאו דהיו שואלים כעניין כו' קשה, דהם שאלו בזמנו למה נגרע. וצריך לומר דהכי פירושו, אי לאו דהשואל ל' יום קודם לא הוי שואל כעניין, לא היה משה משיב על {{קיצור|פ"ש|פסח שני}}, שמע מינה דשואל כעניין מקרי כהאי גוונא. והב"י מדנפשיה הקשה כן, וסיים: "וכן פירש הר"ן ז"ל", היינו מלת שואלים. ובשולחן ערוך השמיט המחבר מלת דורשין, ועייון עולת שבת דכתב כן לפי תירוץ א' בב"י, דהוא הדין עצרת וחג שואל כעניין הוה. והט"ז ז"ל פירש דנפקא מינה לדינא, ומשום הכי כתב המחבר כן.
[[שולחן ערוך חושן משפט שמו יג|ובחושן משפט סימן שמ"ו סעיף י"ג]] לפני המועדים שדרך לדרוש הוי שאלה בבעלים, ולא חילק בג' רגלים, רק דרך כו'. ובדברי קדשו של הלבוש כתוב לאמור דבפסח חטים כו' צריך ל' יום, וכיון שדורשים באלו דורשים בכולם, וזה שואלים כו' יע"ש, עשה פירוש שואלים ודורשים, דכיון דצריך לדרוש דינים הנוהגים קודם פסח, תו השואל אז אף דבר דשייך בפסח הוי שואל כעניין. משמע עצרת וחג אין צריך ל' יום, וממילא הוי שואל שלא כעניין, ואיך כלל בחושן משפט שמ"ו סעיף י"ג דמשמע זמן אחד לכולם דהיינו ל' יום? ויש ליישב קצת:
ומ"ש הט"ז הילכך קשה, דוודאי הטעם הוא דרמי חיובא עליה הואיל ושואלין וכו' כמ"ש בגמרא פרק קמא מ[[פסחים ו א]]. ואפשר דאין דרך הטור לפרש הטעם כל כך, לכן אמר שבא ליישב לשון שואלין ודורשין, כי שאלה על העתיד ודורשין מעצמו מה שצריך בו ביום, והיינו שאלה שואל כענין אף על פי שהוא לפסח עצמו, ונפקא מינה לממון הוא, ודורשין לבו ביום ביקור עיין ב"י ועיין ב"ח בשם רש"ל, ועתה צריך כל ל' לעניין יוצא בשיירא. והא דמגילה משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בעניינו של יום וכן פורים, היינו לשאול ולפרש הנס והטעם שבעבורם כו' כמ"ש הב"י ז"ל וכנראה מהר"ן ז"ל, מה שאין כן שואלין ודורשין ל' יום בדיני פסח היינו דרשא מה שצריך עתה וכאמור, ושאלה מה שלעתיד למיהוי שואל כענין:
כתב הב"ח ז"ל: בפורים עצמו דרשינן, ט"ז דאדר וי"ד דניסן (קרבן פסח עד שתחשך זמנו). ופר"ח כתב דכ"ט הוי, ועל פי הראיה לפעמים ל'. ותו כו', פירוש לבני י"ד יש לומר דורשין ושואלין לאחר קריאת המגילה בשחרית הוי שואל כעניין, מה שאין כן לבן ט"ו השואל בי"ד הלכות פסח הוי שלא כעניין, דמהראוי לעסוק בהלכות פורים, שלמחרתו ובלילה קורין המגילה. ודוחק לפרש דבריו כן. ומיהו ב' "ששואלים '''ב'''פורים" יש לומר נזקקין לשואל בהלכות פורים יותר, וצ"ע:<קטע סוף=טז תכט א/>
<קטע התחלה=טז תכט ב/>'''{{ק|(ב)}} והבכורות.''' עיין ט"ז. הגירסא שלפנינו במסכת סופרים פרק כ"א הלכה ב: והתלמידים מתענים בו ב' ה', ועיין ב"ח ופרישה. ובב"י צ"ל ג"כ ב' ה' של כל השנה. ולפי זה אף קודם פסח מתענין, דביחיד שרי להתענות, עיין מ"א ד. וגירסת ג' ימים אין במסכת סופרים, רק במצא כתוב היה גורס {{קיצור|בה"ב|שני חמישי ושני}}, וסיים {{קיצור|ג"י|ג' ימים}}, ועל זה פירש הטור לאחר פסח כו'. והט"ז הקשה, דאם כן הא דלאחר פורים ב' ה' של כל השנה, ומאי איריא אחר פורים? (וי"ל הב"י מפרש זה כט"ז). ופירש הט"ז דמרדכי ואסתר עברו והתענו ונתנו תענית לתעניתם (ועיין רש"י אסתר, "ויעבור" {{ממ|אסתר|ד|יז}} שהתענו י"ד וט"ו וט"ז, משמע ערב פסח נמי צריך תענית לתעניתו. ועיין מ"א וי"ו ואי"ה שם יבואר. ונראה לי כי י"ל התענו בשנה הבאה באמת אחר פסח, ומיד לא, שהיו תשושי כח או תירוץ אחר). ומשום הכי כתב במסכת סופרים: לאחר פורים מתענים בה"ב דוגמא כו', ולאחר פסח לא, כי סוברים דאין ראוי כו'. והתלמידים מתענים ביחיד דוגמת אשכנז כו', ולא מתענין אחר עצרת כמ"ש בב"י דבעינן דוגמא דתענית הראשונים, וחשוון בזמן רביעה שאחר פסח דוגמת מרדכי כו'. ומכל מקום קשה קצת. ומה שכתוב במסכת סופרים מפני כבוד ההיכל, עיין ב"ח דהיכל נשרף ואנו אכלנו ביום טוב וחיללו מרוב שמחת יום טוב, ראוי להתענות ביותר.
מ"ש בדפוס: "וכתב הב"י שב' וה' אין מתענים", לכאורה מלת אי"ן ט"ס, דתלמידים מתענים בניסן ביחיד, או מפני שהבין הט"ז דלאחר פורים ב' וה' של כל השנה אי"ן מתענין כו'.
והוי יודע שיש שינוי לשון בין הטור והמחבר, שהטור כתב: "אין מתענין ואין מספידין", לא זו אף זו, עיין ב"י, והמחבר כתב: "אין מספידין ואין מתענין בציבור", זו ואצ"ל זו. והמעיין במסכת סופרים פרק כ"א הלכות ג-ד יראה לפרש, אין מתענין כל ניסן והתלמידים מתענין בה"ב (כפירוש הטור), ועל זה במה דברים אמורים ביחיד שרי לאחר פסח ובציבור לאחר פסח אסור, שרוב בקדושה, הא קודם פסח עד אסרו חג אף יחיד אסור דהם עצמם יום טוב, מלבד הבכורות והצנועים, ואתי שפיר דברי הטור במה שכתב שאין מתענים עד אסרו חג היינו אף יחיד. והמעיין בב"י יראה לפרש כמ"ש. ולשיטה דגורס ב' ה' של כל השנה, תלמידים מתענין אף קודם אסרו חג, רק בציבור אסור. והר"ב פוסק כטור וכאמור, ואי"ה במ"א ג' ד' יבואר עוד.
ואמנם מ"ש הטור: "אין נופלין על פניהם עד אסרו חג" – קשה, דשם מבואר כל ניסן:
'''{{ק|(ג)}} אפילו.''' עיין ט"ז. משמע לכאורה אחר פסח, כתלמידים. ובב"ח שם מתלמידים ובכורות משמע אף קודם פסח מתענה {{קיצור|יא"צ|יאהרצייט}}, ובעטרת זהב ועולת שבת הבינו דיא"צ דווקא אחר פסח. ותשובת מה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, וכתב הב"ח: סברא א' עיקר. ובאליה רבה ואליה זוטא אות ג"ד כתב דהב"ח סובר גם כן כמה"ר בערא דיא"צ אף קודם פסח, והט"ז מיקל שיא"צ אין מתענה אף אחר פסח. ובתקע"ג דחתנים מתענים בניסן אף בראש חודש, דמוחלין עוונות, או מחשש קידושי טעות, עיין ב"ח ועיין ב"ש אה"ע סימן ס"א אות ו' ולקמן תקע"ג במ"א ופריי שם, נפקא מינה לאב שמקבל בעד בתו, ולהשלים התענית יע"ש. מקדש על ידי שליח צריך להתענות. אירוסין לחוד אין משלים, דמחילת עוון דווקא נישואין עיין ב"ח תקס"ב. יבום במקום שנוהג מתענה מטעם מחילת עוון. ועיין א"ר ת"ך ב' ותק"פ י' ותקע"ג ג', ועיין מ"ש שם. ולעניין תענית לתעניתו בט"ו אב ושבט ואסרו חג של עצרת עיין א"ר רפ"ח ו' ותקס"ח ס"ה לא חשב ט"ו שבט ואב. ומיהו אם צם י"ד שבט בשבת יתענה בט"ז, לא בט"ו – זה טעות, י"ד אלו לא חלו בשבת, תכ"ח יע"ש, ובהלכות תענית ביארנו ועיין מ"א ו' ואם ירצה השם שם יבואר:<קטע סוף=טז תכט ב/>
<קטע התחלה=טז תל א/>
'''תל {{ק|(א)}} מפני.''' עיין ט"ז. בטור, שפסח מצרים מקחו בעשור, והיה ביום שבת כדאיתא [[שבת פז ב|בשבת פ"ז]]. וט"ס בסדר עולם, כי לסדר עולם – ביום ו' יצאו, ושבת היה בט', עיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצד|סימן תצ"ד]] במ"א, יום מתן תורה בנ"א יע"ש. ועיין ב"ח. וב"י הביא בשם תוס', מכת בכורות במצרים, דמשום הכי נאמר '''בבכוריהם,''' כמו ב' 'באבן' 'באגרוף' – על ידי אבן, הוא הדין זה. ובלבוש כתב דע"ל ידי שבת היה הנס, שהיו מטפלין בבעלי חיים יעויין שם דהוי מוקצה; ומצינו שקיים אברהם אבינו ע"ה עירוב תבשילין, הוא הדין כל מילי דרבנן, דהא שבת נמי במרה נצטוו והיו שומרים מעצמם יום שבת. ועיין דרישה, ששאלו על הקשר שעשו בשבת ולא היו יודעים לחלק בין קיימא כו'. ולסדר עולם יש לומר, שבת שלפניו דרש משה ברבים וקבלו עליהם שם ה', ובישראל גדול שמו עיין פרישה. שבת הגדול, כי שבת לפעמים בלשון זכר, עיין [[ט"ז על אורח חיים רצב#טז ב|ט"ז רצ"ב אות ב]] ופריי שם:
אומרים פיוטים של שבת הגדול וגם עבדים היינו אף כשחל ערב פסח שבת. והדרשה, אם חל ערב פסח שבת מקדימין שבת שעבר, כי בערב פסח שוב אי אפשר להזהיר ולתקן מה שצריך קודם פסח, עיין ח"י וא"ר. עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תמד|סימן תמ"ד]] מדין שבת ערב פסח, ואם ירצה ה' שם יבואר:
עיין ר"מ ז"ל פרק י' הט"ו מהלכות קרבן פסח. קשה, לחשוב ביקור ד' ימים, דליתיה בשני, וראשון צריך. גם הראשון צריך ג' כתות, לא השני, כיון דחשיב שאין מביאין חגיגה מה ששנוי בתוספתא, יע"ש. ועיין רש"י [[פסחים צו א]] ד"ה דכוותיה, פסח דורות אין צריך מקחו בעשור, אלא מבקר ד' טלאים ובי"ד יקח אחד מהם, היינו שא"צ להפריש מהם א' לפסח בעשירי, מה שאין כן פסח מצרים. וזה כפירוש שני ברש"י [[ערכין יג ב|ערכין י"ג]], עיין לחם משנה פ"א מהלכות חמץ ומצה הלכה ט. ואם כן יש לומר, פסח מצרים היה מבקרים ד' ימים קודם עשירי, כדי בעשירי יברר אחד ויקדיש לשם פסח. ובסדר עולם, ט' לחדש שבת היה והיו מטפלין בבעלי חיים לבקרן ושאלו, ואתי שפיר אף לסדר עולם כאמור. ואין העת האסף פה, ועיין מ"א, ואם ירצה ה' שם יבואר עוד:<קטע סוף=טז תל א/>
<קטע התחלה=טז תלא א/>
'''תלא {{ק|(א)}} בתחילת.''' עיין ט"ז. [[פסחים ד א]], ב' טעמים לומר: בין השמשות יהיה פנוי לגמרי, כל בין השמשות, ליתן לב על עניין הבדיקה, ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק. דהשתא צריך ב' טעמים, דאי משום פנוי יבדוק בין השמשות מיד (עיין מ"א א), ואי משום אור הנר יש שהות כל הלילה. ועיין אות ב, דמשום הכי אפילו לימוד פרק אחד אסור כאן. ועיין אליה רבה ה' וחק יעקב א' פסקו כן, דבין השמשות יהיה פנוי ומיד בצאת הכוכבים יתחיל לבדוק, ואי"ה במ"א א ו־ה יבואר בזה. ועיין רש"י פסחים ד א ד"ה נבדוק בשית, בתחילת שש, ובזמן איסורו יבערנו, היינו שהות שעה אחת חלק מכ"ד לבדוק ואין איסור תורה, ומכל מקום יש לומר שינוי שאסור הנאה. ומשמע מרש"י דאין הרחקה לבל יראה, אבל ע"ב שם ד"ה ושורפין, ולא ימתין עד שבע, משמע דגם לעניין השבתה עשו הרחקה על כל פנים שעה אחת, ואי"ה ב־תל"ד במ"א ז ו־תמ"ה יבואר בזה אי עשו הרחקה להשבתה. ועיין ב"ח ודרישה, יש לומר משום הכי אמר ב' טעמים, פנוי, ואכסדרא שאורה רב צריך בין השמשות דווקא ואור הנר, שלא יבדוק ביום י"ג כדאיתא בירושלמי, ואי"ה ב־תל"ג יבואר עוד. ואי"ה בסוף הסימן יבואר קצת דברי הב"ח קצת דרך פלפול, גם כן חקירות והערות רבות דרך קצרה, יע"ש. קונטרס אחרון. ואי"ה ב־תל"ג סעיף א ג יבואר מה שכתב הטור אור הנר<קטע סוף=טז תלא א/>
===אשל אברהם===
<קטע התחלה=מא תכט א/>
'''{{ג|תכט}} {{ק|(א)}} בהלכות פסח.''' עיין מ״א. פירש מלת שואלים כמו דורשים, ועיין רי"ף הגירסא. ולאו דווקא פסח, הוא הדין כל יום טוב, עיין ב"ח. ומיהו פסח מדינא מקרא, שהרי משה מזהיר על פסח שני, היינו משום קרבן שיהא מן המובחר בעינן ל' שלימות, עיין תוס' [[בכורות נז ב#תוספות|בכורות נז ב]] ד"ה בפרוס אי עם יום המעשה כו'. והשתא דלית קרבן, תקנה לא זזה ממקומה, עיין תוס' [[עבודה זרה ה ב#תוספות|ע"ז ה ב]] וב"י בזה. והפר"ח דכתב דיום הפורים אין שואל כעניין, היינו בזמן הזה דלית קרבן, אם כן יותר ראוי לדרוש בעניין פורים, ובט"ז כתבנו מזה. אבל שאר יום טוב – רק מנהגא, לא מן הדין. ורש"י סוכה ט' נקיט שואלי"ן, יש לומר שואל כעניין בכל יום טוב הוי, אבל לדרוש אין מחוייב כי אם בפסח כמ"ש הב"י. ומכל מקום הוי סוכה לשמה כיון דשואלין כו'. אבל המהרש"א ז"ל סובר דפסח מדינא מקרא והוא הדין סוכות משום דרשא (יש לומר ט"ו ט"ו יליף), אבל עצרת לא. ובמגילה דפריך [[מגילה ד א|דף ד א]]: מאי איריא פורים, יש לומר כחידושי הרשב"א דאפילו יום טוב דניכר שנוהגין קדש, כל שכן פורים דאין ניכר כלל, יע"ש ופ"י שם אי ר"ה ויוה"כ מחויב גם כן לדרוש:
ומ"ש המ"א: '''משמע במגילה''' כו' — הוא ב[[מגילה ד א]], ושם מבואר כן, משה תיקן כו' שיהיו שואלים ודורשים הלכות פסח בפסח כו'. ורש"י פירש אגרת פורים טעם הנס, לא דיני פורים, וממילא "הלכות פסח| היינו טעם הנס יציאת מצרים (מ"ש רש"י תורגמן אפשר לפרש מלת '''שואלין ודורשין,''' התורגמן שואל לחכם ודורש אחר כך לרבים). ובתוס' ד"ה פורים נמי מבואר כן, וד"ה ומאי איריא צריך לדחוק ולפרש, אפילו י"ט דדורשין הדינים ל' יום קודם לכן, וממילא ישאלו טעם הנס, אפילו הכי מצוה בי"ט לדרוש טעם הנס, דאם לא כן מה פריך? דבי"ט דורשין ל' יום דינים השייכים קודם ובי"ט דינים השייכים בי"ט. וזהו שאמר "וידבר משה", כן הוא הגירסא ברי"ף, לומר דהתם נמי טעם הנס דורשין. וברי"ף שם, פורים שחל בשבת, פירוש ט"ו. ולכאורה אתא לאשמעינן דלא תימא י"ד ודווקא בחול דקרינן מגילה טוב לדרוש אחר כך בהלכות פסח מלדרוש הלכות פורים, מה שאין כן שחל בשבת אין זכר לפורים, נדחה דרשה דפסח. וזה אינו, דבי"ד אין דורשין בפסח כמ"ש הפר"ח, לכן פירש ט"ו ואיננו צורך:
מ"ש הר"ן ז"ל בפסחים שאלו לא היו שואלים כהוגן, כתבנו בט"ז. ועתה ראיתי שיש לומר דהם שאלו ב' שאלות: א' – למה נגרע להקריב עתה, ואם תמצי לומר שאי אפשר, יאמר להם אימתי יעשו. והואיל ושאלו כהוגן השיב להם משה: בי"ד באייר, ואין להאריך:
עיין ב"י בתירוץ השלישי דכל ישראל צריכין להביא קרבן, קשה, בכל רגל צריכין חגיגה ושמחה, עיין ר"מ פ"א מחגיגה ה"א. וראיה בעופות אין מומין, מכל מקום ראיה וחגיגה. ויש לומר, לא כולם חייבין, מי שדר בחוץ לארץ ואין לו קרקע כו':
'''(ב) י"ב חודש.''' עיין מ"א. הדרכי משה הביאו כאן [[ירושלמי בבא בתרא א ד|ירושלמי פרק קמא דב"ב הלכה ד]]. והר"ב שהשמיט כאן עני הדר פה – צריך טעם, דדוחק לומר דתליא אי בודקין לכסות או לאו, עיין ירושלמי ב"ב ופרק ח דפיאה יע"ש. וסובר המ"א דהר"ב סמך כאן על מ"ש בי"ד, ויש אומרים ל' יום, ועיין בה"י י"ד, ויש ליישב. מ"ש הר"ב בי"ד רנ"ו ס"ה, ויש אומרים כשאין כותב, וכן הלכה – אין הלכה אלא כהמחבר, וכמ"ש בכללי או"ה בפריי לי"ד, שגם בהר"ב עם המחבר נוהג הדין הלכה כדיעה א' בסתם. ואם ירד להשתקע, בבעל הבית נותן מיד, ואפשר הוא הדין בעני כן. ועיין ח"מ סימן קס"ג ס"ב בהג"ה, מחמת אונס נתעכב אין נותן. מ"ש א"ר ה' בשם שכ"ג, ת"ח הפטורים ממס נותנין לזה – עיינתי שם בהגהות הטור ב' כתב בקושטנדינ"א נוהגין כן, אפשר תקנו ז' טובי העיר כן, לא שיהא הדין כן בכל מקום, וצ"ע:<קטע סוף=מא תכט א/>
<קטע התחלה=מא תכט ב/>
'''(ג) בכל.''' עיין מ"א. הע"ש כתב בשם מנהגים: בראש חודש התחילו הקרבנות, וי"ג {{קיצור|א"ח|איסרו חג}} שלהם, {{קיצור|וע"פ|וערב פסח}}. ועיין ב"ח ולבוש, דלא כב"י שכתב: ביום ב' התחילו הקרבנות. ומ"ש המ"א: {{קיצור|ע"פ|ערב פסח}} {{קיצור|וא"ח|ואיסרו חג}}, בב"י ליתא, עיין מ"ש אות ח', ואין צורך, דרובו בקדושה. ואולי השגתו עליו מ"ש דר"ח ניסן אסור להתענות אף ר"ח ניסן, וראייתו מ[[תענית יז ב]], תיפוק דר"ח הוא יע"ש. [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|ובתק"פ]] [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|ותקע"ג]] משמע דשרי בר"ח ניסן להתענות. ודוחק לומר דפריך ר"ח דבר תורה הוא בציבור אסור, עיין מ"ש אות ד' מזה אי"ה. מ"ש {{קיצור|הע"ש|העולת שבת}} כ"ג צ"ל כ"ב:
'''(ד) בציבור.''' עיין מ"א. עיין ב"י, כן כתב לפרש במסכת סופרים, דב' ה' של כל השנה יחיד רשאי להתענות אף קודם ניסן. ומ"ש בתענית דאם תענית מותר כל שכן הספד היינו תענית ציבור, הא אם תענית יחיד שרי אפילו הכי הספד ברבים אסור. ועיין אות ג מ"ש לפרש בתענית ר"ח ד"ת היינו בציבור עכ"פ אסור, ודוחק. ואם נדר להתענות ב' וה' של כל השנה ואינו יודע מה היה בלבו אם גם על ניסן, יראה דצריך התרה. ועיין מ"א תק"ע אות ב ר"ח שאני:
'''(ה) צידוק הדין.''' עיין מ"א. ועיין ט"ז ג וא"ר וח"י ז וח'. ותענית חתנים עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקעג|סימן תקע"ג]] דאפילו בר"ח ניסן מתענים, ועיין ע"ש מתענית י"ז ר"ח ד"ת הוא יע"ש. עיין [[שולחן ערוך יורה דעה תא|יורה דעה ת"א]] מצידוק הדין יע"ש {{קיצור|וע"ש|ועולת שבת}} כאן:
'''(ו)''' (א"ח) ['''תענית חלום''']. עיין מ"א. דראש חודש ניסן רק מנהג ולהמחבר תענית יחיד שרי, כמ"ש באות ד. ועיין מ"א [[שולחן ערוך אורח חיים תיח|תי"ח ב']], מתענה בר"ח ניסן או ר"ח אב תענית חלום אין צריך תענית לתעניתו, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקפ|סימן תק"פ]] יע"ש. ומ"ש [[שולחן ערוך אורח חיים רפח|מרפ"ח]] אות ד' בספר חסידים, הפירוש דאם מתענה יום טוב א' או ב' יתענה תענית לתעניתו מיד באסרו חג דאינו אלא מנהג, ועל זה לא חלק הר"ב שם, וכל שכן ניסן דלהמחבר יחיד מותר, דאם מתענה בשבת תוך ניסן דמיתב תענית לתעניתו מיד אחר כך סמוך לו. ואמנם מ"ש המ"א ברפ"ח שם דאם ר"ח אב סמוך יתענה או ערב פסח, היינו דהבכורים מתענים, צריך עיון דאין חל ר"ח אב או ערב פסח ביום א' [[שולחן ערוך אורח חיים תכח|כבסימן תכ"ח]] יע"ש. ואי שהתרשל והפסיק יום א', מנלן דמתענה בר"ח אב או בערב פסח? דספר חסידים קאמר בסמוך ממש שאי אפשר למיתב מקודם תענית לתעניתו, לא כהאי גוונא. גם אי צם בשבועות תענית חלום, יש לומר באסרו חג אין מיתב תענית לתעניתו, דמדינא דגמרא אסור. ומ"ש ברפ"ח הוא אסרו חג דפסח וסוכות, והראה [[שולחן ערוך אורח חיים תצד|לתצ"ד]], דווקא שבועות וכמ"ש אות ח כאן. ועיין משנה למלך פרק ו מהלכות כלי מקדש הלכה ט"ו, ובמנהגים שלי שחיברתי קצת עניינים בהם הארכתי, וכאן אין להאריך:
'''(ז) מזמור לתודה.''' עיין מ"א. ביום טוב היינו חול המועד, דביום טוב עצמו – גם בשאר יום טוב אין אומרים, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים נא|סימן נ"א]] במ"א אות י"א:
'''(ח) אסרו חג.''' עיין מ"א. בב"י יצוייר בה"ב אחר פסח, לבני ארץ ישראל נשאר ח' ימים אחר פסח. משמע אסרו חג שרי להתענות, ועיין ב"ח. ומ"ש דכן משמע [[תענית יח א|בתענית דף ח"י א']], דפריך מתמניא עד סוף מועדא דלא למספד, ופריך, תיפוק יום טוב? ומשני, לא צריכא לאסור יום שלאחריו, אלמא אסרו חג שרי. ויש לראות, התם בהספד קאמר, הא תענית אין הכי נמי בלאו הכי אסור אסרו חג. ויש לומר דעל כל פנים מוכח תענית יחיד שרי אסרו חג, דאם לא כן כל שכן הספד, עיין אות ג' ד' דתענית ציבור חמור מהספד ויחיד קיל, יע"ש. עיין מ"ש באות ו' [[מגן אברהם על אורח חיים רפח#מא ד|ומ"א רפ"ח ד]]:<קטע סוף=מא תכט ב/>
<קטע התחלה=מא תל א/>
'''תל (א) מפני.''' עיין מ"א. ושאר הימים, כיון דעשירי לא קבעו יום טוב כשחל בחול, לא רצו להעדיף שאר הימים. ועיין ב"י ולבוש, דשאר הימים כיון דדש דש:
'''רש"ל''' כו'. עיין מ"א. ורוצה לומר, דאי קמח יבש ביבש מקרי, יש לומר או דצריך להשליך א' [[שולחן ערוך יורה דעה קט|כביורה דעה סימן ק"ט]], או כמ"ש החק יעקב אות א' דיבש חוזר וניעור תוך הפסח. אבל אי קמח לח בלח קשה ממה נפשך, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים תצח#מא כח|מ"א תצ"ח אות כ"ח]], וביורה דעה ק"ט בש"ך אות ג', ומ"ש הח"י דלא הוי מבטל איסור, כיון שעדיין היתר. ונראה אף בשעה ו' עד הלילה יש לתקן זה, היינו להשליך א' מהם לאיבוד, דבספק איסור כמו חמאה של גוים מבטלין, עיין [[שולחן ערוך יורה דעה צח|יורה דעה צ"ח]] ופריי שם, [[שולחן ערוך יורה דעה קטו|ובסימן קט"ו]] בש"ך אות כ"א ובפריי שם. אבל אם נתערב פירורי קמח מחומץ עם קמח פסח, אף דנאכל בזמן היתר בשוגג קצת מהם צריך עיון, דיש לומר אין תולין שנאכל האיסור, אף דמשהו בפסח רק מדרבנן. והעד לזה [[שולחן ערוך אורח חיים תמז ד|בסימן תמ"ז סעיף ד]] בפת שנפל ליין, חיישינן שמא נשאר שם פירורין ולא תולין שנטלו משם, ויש ליישב. ועיין [[ש"ך על יורה דעה קיא#שך ג|ש"ך יורה דעה סימן קי"א אות ג]], ואם ירצה ה' יבואר בתמ"ז ובתס"ז מ"א ד, יבש ביבש ונאכל אחד מהם, יע"ש:<קטע סוף=מא תל א/>
<קטע התחלה=מא תלא א/>
'''תלא (א) בתחילת.''' עיין מ"א. עיין ב"י, ויש לומר סמוך לכניסת הלילה היינו סמוך מיד ולא ימתין עד שחשיכה ממש שיהא אור הנר יפה, רק מיד בצאת הכוכבים. ויש לומר סמוך לפניו בין השמשות, וכן כתב המ"א אות ה, יבדוק ואחר כך יתפלל כו'. ומה שכתב באות ג חצי שעה קודם לילה, כאילו חצי שעה קודם בין השמשות. ועיינתי בתמים דעים ריש פסחים משמע בין השמשות קרוי אור לי"ד, וכן המפלת אור לפ"א ויכול יהא נאכל אור ל־ג' – בין השמשות בכלל, דשלמים אין נאכלין בין השמשות ג' דספק לחומרא, ומפלת מביאה חטאת העוף על הספק, ועיין רש"י שם ותבין. ומה שכתב הראב"ד שם: '''ולחשך קרא לילה''' הכי נמי קאמר דלילה הוי צאת הכוכבים, ולחשך היינו צאת הכוכבים (עיין ריש [[פסחים ב א]]). וברי"ו חלק אדם נתיב ה חלק א הביא דברי הראב"ד וזה לשונו: בודקין אור לי"ד. כלומר סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת הלילה, עכ"ל, זה יורה בין השמשות. ורש"י במשנה אור לי"ד גרס לשלול הגירסא לאור י"ד, עיין ר"מ מלובלין ז"ל לשיטתיה בדף ד א ד"ה באורתא יעויין שם, עיין מה שכתב בט"ז. אבל הט"ז א סובר בצאת הכוכבים, ועיין אליה רבה וחק יעקב ואליה זוטא אות ג ה כתבו כט"ז. קונטרס אחרון:
(ב) בודקים. עיין מ"א. תוס' [[פסחים ב א]]. [[פסחים ד ב]] מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, היינו אף מה דלא מהני בממון<קטע סוף=מא תלא א/><noinclude></noinclude>
7eml96vkq3y5qoejmrojffn2ru5lkmg
עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/154
104
1726692
3016518
2922647
2026-05-15T13:43:06Z
Nahum
68
3016518
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אורח חיים הלכות שבת
א1</noinclude>==משבצות זהב==
===סימן רמב===
<קטע התחלה=טז רמב א/>'''בטור''' וכו'. עיין ט"ז. ביומא אמרינן כריתות ומיתות ב"ד יסורים ממרקין ואגב שיטפא כתב מיתה. ועיין פרישה פירש אנוש עבד ע"ז בטעות כי סבר שראוי לכבד כוכבים כמ"ש הרמב"ם בהלכות עכו"ם, משום הכי אם שומר מוחלין לו יע"ש, מה שאין כן עבד עכו"ם במזיד גמור בעינן יסורים גם כן:
'''{{ק|(א)}} אפילו.''' עיין ט"ז. ותוכן דבריו, שיש שלש כתות וכו', ועיין [[פסחים קיב א|פסחים דף קי"ב ע"א]], אפילו לר' עקיבא עושה כסא דהרסנא, היינו שיראה שיהיה לו מעט משלו. אבל אם אין לו משלו כלום עושה שבתו חול ושני סעודות, וכל שכן דאין נוטל מצדקה כסא דהרסנא. ועיין [[שולחן ערוך יורה דעה רנג|יורה דעה סימן רנ"ג]] ט"ז הביא דברי התוס' [[שבת קיח א|שבת דף קי"ח ע"א]] ד"ה והא, דאדרבה כשנוטל הכל מצדקה נותנין לו שלש סעודות, רק מי שיש לו י"ד סעודות אין נותנין לו סעודה שלישית, ועיין ב"ח. ובספר תוספות שבת הקשה כן על הט"ז. ויש ליישב, הטור לא סבירא ליה כתוספות, והא דתנן: "שבת נותנין שלש סעודות", כי חדא אית ליה ממה שהביא עמו, אותה יוליך מכאן לדרך, ושלוש סעודות, ב' לשבת ואחת למוצאי שבת בלילה, ויאכל סמוך לערב כמו שכתב המ"א באות ב' להר"מ ז"ל, כן סובר הטור גם כן. אבל לדינא הסכים הט"ז ביורה דעה כתוספות, יעו"ש. עיין מה שכתבתי במ"א ב:
והנה כדמוח ראיה דהדר לגמרי ממה שתירץ מעיקרא ואף לרבנן אוכל סעודה אחת במוצאי שבת, לא סמוך לערב, מדפריך בשבת דף קי"ח תחלה מסיפא דמתניתין ואחר כך מרישא, "שבת נותנין שלש סעודות", דיש לומר לר' חידקא כיון דשלש היום מפורשין בקראי וסמכו חז"ל שלש סעודות רמוזים בקרא, אסמכתא בעלמא הוי, מה שאין כן סעודה רביעית אין רמוז בקרא כל כך, רק מסברא סובר לבר מאורתא, משום הכי שבת נותנין שלש סעודות ורביעית לא נוטל כר' עקיבא, עשה שבתך וכו'. מה שאין כן עתה פריך מסיפא י"ד סעודות, חזינן דרק שתי סעודות נוטל כר' עקיבא, ובהכרח כחילוק התוספות, אם נוטל מצדקה נוטל כל צרכו; אם כן קשה לר' חידקא. ומאי קושיא די"ד סעודות? אוכל של מוצאי שבת בסמוך לערב לר' חידקא, ולעולם שלש דרמוזים היטב בקרא נוטל ולא רביעית? שמע מינה דהדר מזה לגמרי. ודע, אם הדר לגמרי מזה ודאי הלכה כר' עקיבא, ואם נאמר דלא הדר לרבנן לית ראיה דהלכה כר' עקיבא, דיש לומר חכמים פליגי עליה, ואין להאריך כאן בזה. ומעשה דקצב [[שבת קיט א|שבת דף קי"ט ע"א]] יעו"ש בגמרא. עיין מה שכתבתי בפתיחה כוללת בענין אסמכתא:
ולעניין שלש סעודות אי הוה מן התורה או אסמכתא, [[לבוש אורח חיים רצא|בלבוש סימן רצ"א]] משמע דהוה מן התורה, ועיין אליה רבה שם וקס"ח אות כ"ח דהוה דרבנן ואסמכתא, יעו"ש ומ"ש בפריי שם.
ודע, לעניין מה שנוהגין קצת ליתן שומן בלחם שבת, [[שולחן ערוך יורה דעה צז|ביורה דעה צ"ז]] מבואר דמותר דמשונה וניכר יעו"ש. ואמנם לענין המוציא, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים קסח ז|סימן קס"ח סעיף ז]] מה הוה כיסנין, ובסימן קפ"ח במ"א ט' ובפריי שם, דמשמע דמחוייב לאכול בשבת פת דמברך המוציא ושלש ברכות. ועיין סימן ר"פ במ"א וצ"ע והבן זה. ועיין מ"ש בסימן קס"ח סעיף ז בכסנין:<קטע סוף=טז רמב א/>
==אשל אברהם==
===סימן רמב===
<קטע התחלה=מא רמב א/>'''{{ק|(א)}} לכבד.''' עיין מ"א. מהו הנקרא תבשיל עיין [[שולחן ערוך אורח חיים תקכז ד|סימן תקכ"ז סעיפים ד']] [[שולחן ערוך אורח חיים תקכז ה|ה']] יע"ש, [[שולחן ערוך אורח חיים רפח ב|וסימן רפ"ח סעיף ב]] אם אכילה מזיק לו וכו'. ובצמח צדק סימן כ"ח מכריתות פרק קמא משנה ז מרשב"ג שלימד דה' לידות וודאות מביאות קרבן א' ואין השאר חובה כו' יע"ש (יש לי הרהורי דברים בתשובה זו. א. התם עשו תקנה בשב ואל תעשה שלא יבואו לקום ועשה, יאכלו בטומאה, מה שאין כן כאן לעשות תקנה בשב ואל תעשה לבטל חודש אחד פן יבטלו הרבה בשב ואל תעשה. ב. התם יש תקנה להכריז אחר כך לכשיחזור השער למקומו שיביאו השאר, מה שאין כן כאן. גם מה שכתב בהג"ה יש כח בית דין בשב ואל תעשה, היינו בית דין הגדול או רוב חכמי ישראל, מה שאין כן בית דין בעיר אחת לא. עיין בהרע"ב '''שלימד''' לפי שעה שלא כהלכה, כמ"ש כאן. והא דלימד שלא כהלכה מן '''התורה''' קאמר, דדרשא גמורה היא, "זאת תורת" להביא קרבן על כל אחת. ועיין רש"י כריתות שם, בספק בקושי התירו לאו דווקא, דהלכה למשה מסיני הוא והלכתא כך הוה. ועוד, דאם לא כן איך מביא חולין לעזרה? ומיהו יש לומר, יש כח ביד בית דין בקום ועשה כהאי גוונא, דבריהם דין תורה מ"לא תסור" ו"אשר יורוך". והיכא דאתנו הקילו, כמבואר כמה פעמים ובשורש הח'. וכאן התנו שיהא ממש דין תורה והדברים ארוכים אין עת האסף פה).
והנה בדגים ודאי הדין עמו, דלאו דין תורה הוה ואף לא דרבנן, מאחר דיש לענגו במאכלים אחרים. ובהגה בסמוך כתבנו מזה:
בא"ד א', אף פחות משליש יוקר יש לעשות תקנה משום עניים. שם, דאם תקנו לאסור לאכול דגים כמה שבתות ואחד קנה מקודם, מותר יעו"ש. ועוד סימן א' ב' בקהל יעשו תקנה בשוחט וכו' כתבואות שור ופריי שם וחולין פרק קמא באיברי בשר נחירה שהכניסו לארץ ישראל, ואין להאריך:
'''כתוב בספר עולת שבת''' כו' עיין מ"א. [[פסחים סח ב|פסחים דף ס"ח ע"ב]] [[ביצה טו ב|ביצה דף ט"ו ע"ב]] ר' אליעזר אמר יו"ט או כולו לה' או כולו לכם. ר' יהושע אמר '''חלקהו חציו''' לה' וחציו לכם. אמר רבא, הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם. הנה '''חלקהו חציו''' יראה לאו דווקא בצמצום, רק מקצת לה' ומקצת לכם, ומצות עשה לאכול ורשות בידו, רובו לה' או רובו לכם או חצי ממש, ור' אליעזר סובר מותר להתענות ביום טוב (כן משמע שם דאכילה רשות היא) או כולו לה' ממש ולהתענות או '''כולו,''' כלומר רובו, לכם, דהא צריך לתפילה ועל כל פנים קריאת שמע דין תורה. ואמר רבא וכו' דבעינן '''נמי''' לכם קצת ואסור להתענות. וקשה, הא הלכה כר' יהושע לגבי ר' אליעזר וכמ"ש בתקנ"ט, אם כן מה השמיענו רבא? ולזה תירץ העולת שבת דלא גרסינן '''נמי''' (עיין פרישה גם כן הגירסא). ואמר רבא, הכל מודים, ר' יהושע, בשבת דבעינן לכם, רובו. והמ"א הקשה דזה לא יתכן, לא מיבעיא לגירסא נמי; ואף למאן דלא גרס נמי, הפירוש '''הכל מודים''' ר' אליעזר אף דאין הלכה כמותו, וכן הוא בטור דהכל מודים ר' אליעזר. ובר"ן תלמידי חכמים עונג להם אכילה בשבת, מתענגים בהם יותר, ולשאר עמא עונג תלמוד תורה, אבל אין חיוב דווקא רובו לכם. ועיין ר"מ פרק ששי מהלכות יו"ט הלכה י"ו, כשם שמצוה לענג שבת כך ביום טוב, ובהלכה י"ט משמע דשווין המה ועיין א"ר אות וי"ו יע"ש:
'''{{ק|(ב)}} שהשעה.''' עיין מ"א. [[שבת קיח א|בשבת פרק כל כתבי קי"ח א]], ועיין ב"ח. ומרש"י שם ור"ש [[משנה פאה ח ז|פרק ח דפאה משנה ז]] משמע במסקנא מוקי ההיא דפאה כר' עקיבא, ומי שיש לו מזון י"ד סעודות יאכל א' ביום ובלילה לימי השבוע, ולא יאכל סעודה ג' בשבת. אבל הר"מ בפירוש המשנה פאה פירש דלרבנן אוכל סעודה ב' סמוך לערב במוצאי שבת ודי לו ומוציא הכל. ולר' חידקא צריך לומר כר' עקיבא, אבל לרבנן דקיימא לן כוותייהו אוכל סמוך לערב כו', ומחולקין בזה. אבל אם אין לו רק מזון ב' סעודות לשבת מודה הר"מ לדינא דלא יטול מצדקה בערב שבת ועושה שבתו חול, כר' עקיבא, ואין אוכל סעודה שלישית. ומה שכתב רע"ג טעות סופר ואפשר רצ"א, שם כתב מעניין זה אם אין לו כדי לחלקם. ועיין [[ט"ז על יורה דעה רנג#טז ב|ט"ז יורה דעה רנ"ג ב]] הקשה על הפרישה. ולמ"ש המ"א כאן הם דברי הר"מ ז"ל, דלמסקנא לרבנן כדמשני מעיקרא. ועיין ר"ש פאה כתב: מזון שלש סעודות. מוקי כר' חידקא. מג' סעודות מקשה כן, אבל ב' סעודות לא מקשה כלום. וכי תימא דקשה איך סתם ב' סעודות, הא בשבת כו', אם כן לא מתרץ כלום, ואין להאריך:
גם מה פריך, י"ד סעודות? חמסרי הוין; הא יש לחלקם, ודי לסעודה שלישית כזית או כביצה למאן דאמר קודם חצות יוצא ידי סעודה שלישית. ואי"ה [[שולחן ערוך אורח חיים רצא|בסימן רצ"א]] יבואר עוד בזה, וכאן אין להאריך.
לווין ברבית וכו', בהיתר. ואין לומר ידחה עשה דאכילת שבת ללאו וכו', חדא בעידנא וכו', ועוד דהמלוה עובר. ומ"ש ב' סעודות מיירי ביודע שבליל מוצאי שבת יתנו לו סעודה, אף שאין נחלקת בלילה. ועיין בספר חמד משה יע"ש:
'''{{ק|(ג)}} לכבוד.''' עיין מ"א. '''עשה,''' כלומר דלא תימא '''לכבוד השבת''' שיהיו לבינים לשבת. והמחבר כתב '''מפני כבוד השבת,''' נתן טעם דווקא חמישי ולא שישי, שיהיו פנויים. אבל סעודת שבת טוב יותר שיקנה בערב שבת, עיין אליה זוטא אות ה ואליה רבה אות ט בזה:
'''{{ק|(ד)}} לעשות.''' עיין מ"א. בדרכי משה כאן הראה [[טור אורח חיים תרג|לתר"ב]]. ושם פירש הא דרבי חייא מפקיד לרב בז' ימים בשתא אכול היינו '''שבע''' ימי החול בין ראש השנה ליום הכיפורים, כי בראש השנה חייב לטהר עצמו. ולפי זה, בז' ימי החול שבת בכללן קאמר. ואף דעונת תלמידי חכמים בשבת, יאכל במי פירות, עיין מ"א ר"פ (משמע עונת ת"ח בשבת, לא ביו"ט, עיין [[שולחן ערוך אורח חיים רמ|סימן ר"מ]] [[שולחן ערוך אבן העזר עו|ואה"ע ע"ו]]). ובדרכי משה פירש דביום טוב לשין בבתיהם, והקשה כן, אם כן בשבת אין לשין, דאם לא כן ליכא כי אם ששה ימים, דבז' יום אחד שבת. והמ"א תירץ דרבי חייא הוה מקדש על פי ראייה ונשארו ח' ימים, ויום א' שבת, נשארו ז' ימי '''החול''' ממש. ואדרבה מוכח מטור דבשבת אופין בבתיהם ולא ביו"ט, ומשום הכי בראש השנה הוצרך לטעם חייב לטהר, ואם יאכל פת שמא יטמא הגוף מדבריהם, ובשבת בבתיהם מסתמא בטהרה, '''ושבעה''' ימי החול הוצרך, והיינו מקדש על פי הראיה. ועיין ספר חמד משה, ולמה שכתבתי אתי שפיר:
'''בדרכי משה''' [[טור אורח חיים תרג#דרכי משה|תר"ב]]. צריך עיון במ"ש '''משכמת ואופה בערב שבת''', בב"ק פב משמע גם בחול כל שצריכה לאפות שתהיה בשחרית שתהא מצוי לעני, ועיין ר"מ פרק כ"א מהלכות אישות הלכה ה. ולדרכי משה דגרס בערב שבת, אם כן '''משכמת''' משום כבוד שבת שתהא פנויה אחר כך. ובגמרא אמר שיהא מצוי פת לעני. גם מ"ש אע"פ שאין ראיה דבלאו הכי היתה אופה, מכל מקום רואין דאית ביה כבוד שבת מדנקטו ערב שבת, צריך עיון דמשכמת בערב שבת דווקא. ויש לומר, חדא מתורצת בחבירתה, דגרס בערב שבת ובגמרא אמרו הטעם דשייך אף בחול כפירוש רש"י לשם, ולמה נקטו ערב שבת? שמע מינה דרכם היה בערב שבת לכבוד שבת, ומכינה גם לימות החול, או נקט המצוי. ש"מ דאית כבוד השבת בזה. ואם כן, הר"ב כאן תרתי קאמר, א' כבוד שבת, שנית שיהא בטהרה. ועתה שאין לנו טהרה, מכל מקום פת ישראל כו': ואי"ה בסוף הסימן יבואר לענין שומן בלחם שבת יע"ש:<קטע סוף=מא רמב א/><noinclude></noinclude>
j172joj6ryso3gqq3kd9sxodrugxw4o
ביאור:הל"מ פסחים ד ב
106
1728661
3016505
3016503
2026-05-15T12:12:28Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3016505
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ד|ב|ד א|ה א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף ד עמוד ב] לאו משום דחזקתו בדוק? דקסבר: הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ. דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, אפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנים. - וממאי? דילמא שאני הכא משום דקאמרי הני. - אטו אמירה דהני מידי מששא אית ביה? - אלא מאי - דחזקתו בדוק, האי הכל נאמנים? כל הבתים בחזקת בדוקין בארבעה עשר מיבעי ליה! - אלא מאי - משום אמירה דהני, הא לא אמרי הני - לא, תפשוט מיניה דאין חזקתו בדוק! - לא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|לעולם אימא לך חזקתו בדוק, והכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|דמוחזק לן דלא בדק, וקאמרי הני בדקיניה. מהו דתימא: לא להימנינהו רבנן, קא משמע לן: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כיון דבדיקת חמץ מדרבנן}}{{הל"מ-רק-גמרא| הוא, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה - }}{{הל"מ-גמרא-ראש|הימנוהו רבנן בדרבנן. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובירושל' פליגי איכא מ"ד לא תתני נשים לפי שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא:}}
איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? {{הל"מ-רק-גמרא|- תא שמע, דאמר אביי: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|ופשטה אביי דלא הוי כמקח טעות בין באתרא דיהבי אגרא ובדקי ובין באתרא דבדקי אינהו גופייהו מ"ט ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה}}
תנן התם, רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה, {{הל"מ-רק-ראש|צריך לבערו מן הבית }}אסור, מנלן? אמר אביי: תרי קראי כתיבי, כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם. הא כיצד? לרבות ארבעה עשר לביעור.{{הל"מ-רק-גמרא| - ואימא: לרבות לילי חמשה עשר לביעור, דסלקא דעתך אמינא: ימים כתיב, ימים - אין, לילות - לא, קא משמע לן: אפילו לילות. - ההוא לא איצטריכא ליה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דקסבר''' - האי תנא:
'''הכל חבירין אצל בדיקה''' - ואפילו עם הארץ ובדבר שהוא מוחזק חבר מחזקינן ליה שלא עבר זמנו עד שעשאוהו:
'''דתניא חבר''' - הנאמן על המעשרות ומת והניח מגורה מליאה פירות אפילו הן בני יומן שנתמרחו היום הרי הן בחזקת מתוקנים דודאי לא יצא מתחת ידו עד שגמר כל מצותו והכא נמי כיון דאף עמי הארץ חבירין הן על הבדיקה חזקתן שבדקוהו:
'''וממאי''' - דהא דקתני נאמנין טעמא משום דהכל חבירים הם אצל בדיקה דלמא אין עמי הארץ חבירים על כך וטעמא משום דקאמרי הני אנו ראינו שבדקו:
'''כל הבתים בחזקת בדוקים מיבעי ליה למיתני''' - ולא הוה למיתליה באמירה דהני ומקשינן אלא מדתלא באמירה ודאי איכא למידק הא לא אמרי לא אם כן מאי קא מיבעיא לך תיפשוט מינה דאין חזקתו בדוק ומשני מהא ליכא למידק למיפשט מידי דאיכא לאוקמא להא כגון דמוחזק לן בהאי דלא בדק כגון שראינוהו טרוד או יצא מבעוד יום לדרך ואמרי הני אנחנו בדקינוהו:
'''בביטול בעלמא''' - דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה:
'''בדרבנן''' - הימנוהו רבנן בחיובא דליתא אלא מדרבנן דהם הצריכו והם התירו לסמוך באמירתן של אלו וכח בידיהם להאמינם במידי דלאו דאורייתא:
'''מי הוי מקח טעות''' - ואם בא השוכר לחזור בו על ידי עלילותיו ולומר לא כך שכרתי ואין תנאי שלנו קיים מהו לחזור:
'''לא מבעיא היכא דלא יהבי אגרא''' - לאחרים ובדקי אלא כל איש ואיש בודק את ביתו דלא מצי למימר ליה מקח טעות דאם הייתי יודע שאינו בדוק לא הייתי שוכרו דודאי ניחא לאיניש למעבד מצוה בגופיה ואי נמי הוה ידע דלא בדיק לא היה מניחו בכך:
'''אלא אפילו באתרא''' - דנהיגי כל בני העיר לשכור בודקין כל איש בביתו דאיכא השתא חסרון כיס אפילו הכי אי ידע ביה אתמול דלא בדיק לא הוי הדר ביה דניחא ליה כו' והאי דקא הדר ביה משום מלתא אחריתי היא דאשכח ביתא אחריתי דשפירא מינה:
'''תנן התם''' - גרסינן ואף על גב דבפירקין היא:
'''ושורפין בתחלת שש''' - ולא ימתין עד תחלת שבע שהוא אסור מן התורה לפי שאדם טועה בשעות:
'''ר' יהודה אומר''' - טועה אדם יותר מכאן וצריך להתרחק מן העבירה יותר ולא יאכל מסוף ארבע ולמעלה:
'''תולין''' - לא אוכלין ולא שורפין כלומר אין צריך לשרוף ומאכיל הוא לבהמתו כל חמש אבל הוא לא יאכל:
'''דכולי עלמא מיהא חמץ מששת שעות ולמעלה אסור''' - מן התורה דאי לא מיתסר עד אורתא לא הוו גזרי ביה דבין יממא לליליא לא טעו אינשי:
'''שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם''' - אפילו שעה אחת בתוך השבעת ימים וכתיב אך ביום הראשון תשביתו הרי שהה בו שעה אחת:
'''הא כיצד לרבות כו'''' - דעל כרחיך האי הראשון ראשון קודם לכל שבעה קאמר דהיינו ארבעה עשר:
'''ואימא לרבות ליל חמשה עשר''' - שלא ימתין עד הבוקר והכי קאמר אך בכניסת יום הראשון מיד תשביתו דאי משבעת ימים הוה אמינא ימים אין לילות לא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 1 ד ב לאו משום דחזקתו בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_לאו משום דחזקתו בדוק]]
'''לאו''' משום דחזקתו בדוק. תימה מאי ס"ד דאי בחזקתו בדוק אם כן מה צריך לאמירה דהני כלל ואומר ר"י דמיירי כגון שבעל הבית בעיר אע"ג דחזקתו בדוק כיון דאיתיה בעיר צריך לישאל הימנו ולהכי מהני אמירה דהני דלא שאלינן אע"ג דגבי טבל סמכינן אחזקת חבר ואין צריך אפילו לישאל היינו משום דכיון ששולח לו לאכול מסתמא תיקנה שלא יבא לידי מכשול אבל גבי בדיקה אפילו לא יהיה בדוק לא יהיה כל כך מכשול לכך צריך לישאל אם הוא בעיר ומסיק אי חזקתו בדוק כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה וממילא ידעינן דאמירה דהני מהני ואין צריך לישאל הימנו אפילו אם הוא בעיר ועוד פירש ר"י דס"ד דאיירי דאמרי הני לא היה בדוק ואנן בדקנו דאי חזקתו בדוק מהימני מגו דאי בעי שתקי אבל אי אין חזקתו בדוק אמאי מהימני ופריך אי הכי כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה דממילא ידעינן דמהימני במגו:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב מדאורייתא בביטול בעלמא סגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_מדאורייתא בביטול בעלמא סגי]]
''' מדאורייתא''' בביטול בעלמא סגי. פי' בקונטרס מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו אלמא השבתה בלב היא וקשה לר"י דהאי השבתה הבערה היא ולא ביטול דתניא בשמעתין רע"א אין צריך הרי הוא אומר תשביתו ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה ועוד דתשביתו אמרינן לקמן מאך חלק שהוא משש שעות ולמעלה ואחר איסורא לא מהני ביטול ואומר ר"י דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי מטעם דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר מדקאמרינן אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה והא דאמרינן בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|מה|א}} הפקר בפני שלשה מדאורייתא אין צריך:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב הימנוהו רבנן בדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_הימנוהו רבנן בדרבנן]]
''' הימנוהו''' רבנן בדרבנן. אף על גב דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים ועבדים ואפילו מדאורייתא דמעשים בכל יום שאנו מאמינים לאשה ועבד על השחיטה ועל הניקור ובפ' המדיר (כתובות עב. ושם) גבי מאכילתו שאינו מעושר משמע שסומך עליה לענין חלה ומעשר מכל מקום גבי בדיקת חמץ אע"ג דבידם מ"מ אי הוי מדאורייתא לא מהימנינן להו משום דאיכא טירחא יתירתא וצריך דקדוק גדול כדמוכח בירושלמי שמפרש מפני שנשים עצלניות הן ותחומין דרבנן מהימנינן להו לאשה ועבד ולא קטן מדתניא בפ' כיצד מעברין (עירובין נח: ושם) אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנת לומר עד כאן תחום שבת אבל קטנים לא דגריעי טפי מדחשיב להו בשמעתין בסוף ובפרק שני דכתובות (דף כח. ושם) אלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן עד כאן היינו מהלכין בשבת משמע אבל בקוטנן לא היינו משום דתחומין אין בידם כלל לכך אין נאמנים כמו בבדיקת חמץ:
''' המשכיר''' בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק. נראה לרשב"א דבשלשה עשר איירי דבארבעה עשר על המשכיר לבדוק:
''' וכתיב''' אך ביום הראשון תשביתו. פי' הקונטרס מדמחייב ביום הראשון להשבית מכלל דמקצתו מותר ואין נראה לר"י דהא תשביתו הבערה היא ולא צוה הכתוב לשורפו אלא לאחר איסורו ועוד אי ממשמעות דיום ראשון משמע מקצת מותר מה צריך לאך חלק מיהו ללישנא שני שפירש הקונטרס דא"ך ח"ץ באח"ס בט"ע אתי שפיר ונראה לר"י דמייתורא דקרא קדריש ועוד מדכתיב אך ודרשינן לקמן אך חלק פריך:
''' ואימא''' לרבות ליל חמשה עשר לביעור. הוי מצי לשנויי ביום כתיב כדמשני בסמוך וכי נמי משני דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ לא צריך לקרא דמייתי שבעת ימים שאור לא ימצא דמדאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ יכול לדרוש הכל כמו שדורש רבי יוסי (הגלילי) לקמן:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ד|ב}}
mtnuumio4xrtlw61td6uu2ebfhk4w2x
3016506
3016505
2026-05-15T12:21:00Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3016506
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ד|ב|ד א|ה א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף ד עמוד ב] לאו משום דחזקתו בדוק? דקסבר: הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ. דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, אפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנים. - וממאי? דילמא שאני הכא משום דקאמרי הני. - אטו אמירה דהני מידי מששא אית ביה? - אלא מאי - דחזקתו בדוק, האי הכל נאמנים? כל הבתים בחזקת בדוקין בארבעה עשר מיבעי ליה! - אלא מאי - משום אמירה דהני, הא לא אמרי הני - לא, תפשוט מיניה דאין חזקתו בדוק! - לא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|לעולם אימא לך חזקתו בדוק, והכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|דמוחזק לן דלא בדק, וקאמרי הני בדקיניה. מהו דתימא: לא להימנינהו רבנן, קא משמע לן: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כיון דבדיקת חמץ מדרבנן}}{{הל"מ-רק-גמרא| הוא, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה - }}{{הל"מ-גמרא-ראש|הימנוהו רבנן בדרבנן. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובירושל' פליגי איכא מ"ד לא תתני נשים לפי שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא:}}
איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? {{הל"מ-רק-גמרא|- תא שמע, דאמר אביי: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|ופשטה אביי דלא הוי כמקח טעות בין באתרא דיהבי אגרא ובדקי ובין באתרא דבדקי אינהו גופייהו מ"ט ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה}}
תנן התם, רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה, {{הל"מ-רק-ראש|צריך לבערו מן הבית }}אסור, מנלן? אמר אביי: תרי קראי כתיבי, כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם. הא כיצד? לרבות ארבעה עשר לביעור.{{הל"מ-רק-גמרא| - ואימא: לרבות לילי חמשה עשר לביעור, דסלקא דעתך אמינא: ימים כתיב, ימים - אין, לילות - לא, קא משמע לן: אפילו לילות. - ההוא לא איצטריכא ליה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דקסבר''' - האי תנא:
'''הכל חבירין אצל בדיקה''' - ואפילו עם הארץ ובדבר שהוא מוחזק חבר מחזקינן ליה שלא עבר זמנו עד שעשאוהו:
'''דתניא חבר''' - הנאמן על המעשרות ומת והניח מגורה מליאה פירות אפילו הן בני יומן שנתמרחו היום הרי הן בחזקת מתוקנים דודאי לא יצא מתחת ידו עד שגמר כל מצותו והכא נמי כיון דאף עמי הארץ חבירין הן על הבדיקה חזקתן שבדקוהו:
'''וממאי''' - דהא דקתני נאמנין טעמא משום דהכל חבירים הם אצל בדיקה דלמא אין עמי הארץ חבירים על כך וטעמא משום דקאמרי הני אנו ראינו שבדקו:
'''כל הבתים בחזקת בדוקים מיבעי ליה למיתני''' - ולא הוה למיתליה באמירה דהני ומקשינן אלא מדתלא באמירה ודאי איכא למידק הא לא אמרי לא אם כן מאי קא מיבעיא לך תיפשוט מינה דאין חזקתו בדוק ומשני מהא ליכא למידק למיפשט מידי דאיכא לאוקמא להא כגון דמוחזק לן בהאי דלא בדק כגון שראינוהו טרוד או יצא מבעוד יום לדרך ואמרי הני אנחנו בדקינוהו:
'''בביטול בעלמא''' - דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה:
'''בדרבנן''' - הימנוהו רבנן בחיובא דליתא אלא מדרבנן דהם הצריכו והם התירו לסמוך באמירתן של אלו וכח בידיהם להאמינם במידי דלאו דאורייתא:
'''מי הוי מקח טעות''' - ואם בא השוכר לחזור בו על ידי עלילותיו ולומר לא כך שכרתי ואין תנאי שלנו קיים מהו לחזור:
'''לא מבעיא היכא דלא יהבי אגרא''' - לאחרים ובדקי אלא כל איש ואיש בודק את ביתו דלא מצי למימר ליה מקח טעות דאם הייתי יודע שאינו בדוק לא הייתי שוכרו דודאי ניחא לאיניש למעבד מצוה בגופיה ואי נמי הוה ידע דלא בדיק לא היה מניחו בכך:
'''אלא אפילו באתרא''' - דנהיגי כל בני העיר לשכור בודקין כל איש בביתו דאיכא השתא חסרון כיס אפילו הכי אי ידע ביה אתמול דלא בדיק לא הוי הדר ביה דניחא ליה כו' והאי דקא הדר ביה משום מלתא אחריתי היא דאשכח ביתא אחריתי דשפירא מינה:
'''תנן התם''' - גרסינן ואף על גב דבפירקין היא:
'''ושורפין בתחלת שש''' - ולא ימתין עד תחלת שבע שהוא אסור מן התורה לפי שאדם טועה בשעות:
'''ר' יהודה אומר''' - טועה אדם יותר מכאן וצריך להתרחק מן העבירה יותר ולא יאכל מסוף ארבע ולמעלה:
'''תולין''' - לא אוכלין ולא שורפין כלומר אין צריך לשרוף ומאכיל הוא לבהמתו כל חמש אבל הוא לא יאכל:
'''דכולי עלמא מיהא חמץ מששת שעות ולמעלה אסור''' - מן התורה דאי לא מיתסר עד אורתא לא הוו גזרי ביה דבין יממא לליליא לא טעו אינשי:
'''שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם''' - אפילו שעה אחת בתוך השבעת ימים וכתיב אך ביום הראשון תשביתו הרי שהה בו שעה אחת:
'''הא כיצד לרבות כו'''' - דעל כרחיך האי הראשון ראשון קודם לכל שבעה קאמר דהיינו ארבעה עשר:
'''ואימא לרבות ליל חמשה עשר''' - שלא ימתין עד הבוקר והכי קאמר אך בכניסת יום הראשון מיד תשביתו דאי משבעת ימים הוה אמינא ימים אין לילות לא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 1 ד ב לאו משום דחזקתו בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_לאו משום דחזקתו בדוק]]
'''לאו''' משום דחזקתו בדוק. תימה מאי ס"ד דאי בחזקתו בדוק אם כן מה צריך לאמירה דהני כלל ואומר ר"י דמיירי כגון שבעל הבית בעיר אע"ג דחזקתו בדוק כיון דאיתיה בעיר צריך לישאל הימנו ולהכי מהני אמירה דהני דלא שאלינן אע"ג דגבי טבל סמכינן אחזקת חבר ואין צריך אפילו לישאל היינו משום דכיון ששולח לו לאכול מסתמא תיקנה שלא יבא לידי מכשול אבל גבי בדיקה אפילו לא יהיה בדוק לא יהיה כל כך מכשול לכך צריך לישאל אם הוא בעיר ומסיק אי חזקתו בדוק כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה וממילא ידעינן דאמירה דהני מהני ואין צריך לישאל הימנו אפילו אם הוא בעיר ועוד פירש ר"י דס"ד דאיירי דאמרי הני לא היה בדוק ואנן בדקנו דאי חזקתו בדוק מהימני מגו דאי בעי שתקי אבל אי אין חזקתו בדוק אמאי מהימני ופריך אי הכי כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה דממילא ידעינן דמהימני במגו:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב מדאורייתא בביטול בעלמא סגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_מדאורייתא בביטול בעלמא סגי]]
''' מדאורייתא''' בביטול בעלמא סגי. פי' בקונטרס מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו אלמא השבתה בלב היא וקשה לר"י דהאי השבתה הבערה היא ולא ביטול דתניא בשמעתין רע"א אין צריך הרי הוא אומר תשביתו ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה ועוד דתשביתו אמרינן לקמן מאך חלק שהוא משש שעות ולמעלה ואחר איסורא לא מהני ביטול ואומר ר"י דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי מטעם דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר מדקאמרינן אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה והא דאמרינן בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|מה|א}} הפקר בפני שלשה מדאורייתא אין צריך:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב הימנוהו רבנן בדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_הימנוהו רבנן בדרבנן]]
''' הימנוהו''' רבנן בדרבנן. אף על גב דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים ועבדים ואפילו מדאורייתא דמעשים בכל יום שאנו מאמינים לאשה ועבד על השחיטה ועל הניקור ובפ' המדיר (כתובות עב. ושם) גבי מאכילתו שאינו מעושר משמע שסומך עליה לענין חלה ומעשר מכל מקום גבי בדיקת חמץ אע"ג דבידם מ"מ אי הוי מדאורייתא לא מהימנינן להו משום דאיכא טירחא יתירתא וצריך דקדוק גדול כדמוכח בירושלמי שמפרש מפני שנשים עצלניות הן ותחומין דרבנן מהימנינן להו לאשה ועבד ולא קטן מדתניא בפ' כיצד מעברין (עירובין נח: ושם) אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנת לומר עד כאן תחום שבת אבל קטנים לא דגריעי טפי מדחשיב להו בשמעתין בסוף ובפרק שני דכתובות (דף כח. ושם) אלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן עד כאן היינו מהלכין בשבת משמע אבל בקוטנן לא היינו משום דתחומין אין בידם כלל לכך אין נאמנים כמו בבדיקת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב תוס פסחים 1 ד ב המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_תוס_פסחים_1_ד_ב_המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק]]
''' המשכיר''' בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק. נראה לרשב"א דבשלשה עשר איירי דבארבעה עשר על המשכיר לבדוק:
''' וכתיב''' אך ביום הראשון תשביתו. פי' הקונטרס מדמחייב ביום הראשון להשבית מכלל דמקצתו מותר ואין נראה לר"י דהא תשביתו הבערה היא ולא צוה הכתוב לשורפו אלא לאחר איסורו ועוד אי ממשמעות דיום ראשון משמע מקצת מותר מה צריך לאך חלק מיהו ללישנא שני שפירש הקונטרס דא"ך ח"ץ באח"ס בט"ע אתי שפיר ונראה לר"י דמייתורא דקרא קדריש ועוד מדכתיב אך ודרשינן לקמן אך חלק פריך:
''' ואימא''' לרבות ליל חמשה עשר לביעור. הוי מצי לשנויי ביום כתיב כדמשני בסמוך וכי נמי משני דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ לא צריך לקרא דמייתי שבעת ימים שאור לא ימצא דמדאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ יכול לדרוש הכל כמו שדורש רבי יוסי (הגלילי) לקמן:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ד|ב}}
3y1m5rfjmy7byttrk03d7q4ggc229ut
3016509
3016506
2026-05-15T12:43:05Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3016509
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ד|ב|ד א|ה א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף ד עמוד ב] לאו משום דחזקתו בדוק? דקסבר: הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ. דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, אפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנים. - וממאי? דילמא שאני הכא משום דקאמרי הני. - אטו אמירה דהני מידי מששא אית ביה? - אלא מאי - דחזקתו בדוק, האי הכל נאמנים? כל הבתים בחזקת בדוקין בארבעה עשר מיבעי ליה! - אלא מאי - משום אמירה דהני, הא לא אמרי הני - לא, תפשוט מיניה דאין חזקתו בדוק! - לא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|לעולם אימא לך חזקתו בדוק, והכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|דמוחזק לן דלא בדק, וקאמרי הני בדקיניה. מהו דתימא: לא להימנינהו רבנן, קא משמע לן: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כיון דבדיקת חמץ מדרבנן}}{{הל"מ-רק-גמרא| הוא, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה - }}{{הל"מ-גמרא-ראש|הימנוהו רבנן בדרבנן. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובירושל' פליגי איכא מ"ד לא תתני נשים לפי שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא:}}
איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? {{הל"מ-רק-גמרא|- תא שמע, דאמר אביי: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|ופשטה אביי דלא הוי כמקח טעות בין באתרא דיהבי אגרא ובדקי ובין באתרא דבדקי אינהו גופייהו מ"ט ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה}}
תנן התם, רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה, {{הל"מ-רק-ראש|צריך לבערו מן הבית }}אסור, מנלן? אמר אביי: תרי קראי כתיבי, כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם. הא כיצד? לרבות ארבעה עשר לביעור.{{הל"מ-רק-גמרא| - ואימא: לרבות לילי חמשה עשר לביעור, דסלקא דעתך אמינא: ימים כתיב, ימים - אין, לילות - לא, קא משמע לן: אפילו לילות. - ההוא לא איצטריכא ליה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דקסבר''' - האי תנא:
'''הכל חבירין אצל בדיקה''' - ואפילו עם הארץ ובדבר שהוא מוחזק חבר מחזקינן ליה שלא עבר זמנו עד שעשאוהו:
'''דתניא חבר''' - הנאמן על המעשרות ומת והניח מגורה מליאה פירות אפילו הן בני יומן שנתמרחו היום הרי הן בחזקת מתוקנים דודאי לא יצא מתחת ידו עד שגמר כל מצותו והכא נמי כיון דאף עמי הארץ חבירין הן על הבדיקה חזקתן שבדקוהו:
'''וממאי''' - דהא דקתני נאמנין טעמא משום דהכל חבירים הם אצל בדיקה דלמא אין עמי הארץ חבירים על כך וטעמא משום דקאמרי הני אנו ראינו שבדקו:
'''כל הבתים בחזקת בדוקים מיבעי ליה למיתני''' - ולא הוה למיתליה באמירה דהני ומקשינן אלא מדתלא באמירה ודאי איכא למידק הא לא אמרי לא אם כן מאי קא מיבעיא לך תיפשוט מינה דאין חזקתו בדוק ומשני מהא ליכא למידק למיפשט מידי דאיכא לאוקמא להא כגון דמוחזק לן בהאי דלא בדק כגון שראינוהו טרוד או יצא מבעוד יום לדרך ואמרי הני אנחנו בדקינוהו:
'''בביטול בעלמא''' - דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה:
'''בדרבנן''' - הימנוהו רבנן בחיובא דליתא אלא מדרבנן דהם הצריכו והם התירו לסמוך באמירתן של אלו וכח בידיהם להאמינם במידי דלאו דאורייתא:
'''מי הוי מקח טעות''' - ואם בא השוכר לחזור בו על ידי עלילותיו ולומר לא כך שכרתי ואין תנאי שלנו קיים מהו לחזור:
'''לא מבעיא היכא דלא יהבי אגרא''' - לאחרים ובדקי אלא כל איש ואיש בודק את ביתו דלא מצי למימר ליה מקח טעות דאם הייתי יודע שאינו בדוק לא הייתי שוכרו דודאי ניחא לאיניש למעבד מצוה בגופיה ואי נמי הוה ידע דלא בדיק לא היה מניחו בכך:
'''אלא אפילו באתרא''' - דנהיגי כל בני העיר לשכור בודקין כל איש בביתו דאיכא השתא חסרון כיס אפילו הכי אי ידע ביה אתמול דלא בדיק לא הוי הדר ביה דניחא ליה כו' והאי דקא הדר ביה משום מלתא אחריתי היא דאשכח ביתא אחריתי דשפירא מינה:
'''תנן התם''' - גרסינן ואף על גב דבפירקין היא:
'''ושורפין בתחלת שש''' - ולא ימתין עד תחלת שבע שהוא אסור מן התורה לפי שאדם טועה בשעות:
'''ר' יהודה אומר''' - טועה אדם יותר מכאן וצריך להתרחק מן העבירה יותר ולא יאכל מסוף ארבע ולמעלה:
'''תולין''' - לא אוכלין ולא שורפין כלומר אין צריך לשרוף ומאכיל הוא לבהמתו כל חמש אבל הוא לא יאכל:
'''דכולי עלמא מיהא חמץ מששת שעות ולמעלה אסור''' - מן התורה דאי לא מיתסר עד אורתא לא הוו גזרי ביה דבין יממא לליליא לא טעו אינשי:
'''שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם''' - אפילו שעה אחת בתוך השבעת ימים וכתיב אך ביום הראשון תשביתו הרי שהה בו שעה אחת:
'''הא כיצד לרבות כו'''' - דעל כרחיך האי הראשון ראשון קודם לכל שבעה קאמר דהיינו ארבעה עשר:
'''ואימא לרבות ליל חמשה עשר''' - שלא ימתין עד הבוקר והכי קאמר אך בכניסת יום הראשון מיד תשביתו דאי משבעת ימים הוה אמינא ימים אין לילות לא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 1 ד ב לאו משום דחזקתו בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_לאו משום דחזקתו בדוק]]
'''לאו''' משום דחזקתו בדוק. תימה מאי ס"ד דאי בחזקתו בדוק אם כן מה צריך לאמירה דהני כלל ואומר ר"י דמיירי כגון שבעל הבית בעיר אע"ג דחזקתו בדוק כיון דאיתיה בעיר צריך לישאל הימנו ולהכי מהני אמירה דהני דלא שאלינן אע"ג דגבי טבל סמכינן אחזקת חבר ואין צריך אפילו לישאל היינו משום דכיון ששולח לו לאכול מסתמא תיקנה שלא יבא לידי מכשול אבל גבי בדיקה אפילו לא יהיה בדוק לא יהיה כל כך מכשול לכך צריך לישאל אם הוא בעיר ומסיק אי חזקתו בדוק כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה וממילא ידעינן דאמירה דהני מהני ואין צריך לישאל הימנו אפילו אם הוא בעיר ועוד פירש ר"י דס"ד דאיירי דאמרי הני לא היה בדוק ואנן בדקנו דאי חזקתו בדוק מהימני מגו דאי בעי שתקי אבל אי אין חזקתו בדוק אמאי מהימני ופריך אי הכי כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה דממילא ידעינן דמהימני במגו:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב מדאורייתא בביטול בעלמא סגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_מדאורייתא בביטול בעלמא סגי]]
''' מדאורייתא''' בביטול בעלמא סגי. פי' בקונטרס מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו אלמא השבתה בלב היא וקשה לר"י דהאי השבתה הבערה היא ולא ביטול דתניא בשמעתין רע"א אין צריך הרי הוא אומר תשביתו ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה ועוד דתשביתו אמרינן לקמן מאך חלק שהוא משש שעות ולמעלה ואחר איסורא לא מהני ביטול ואומר ר"י דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי מטעם דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר מדקאמרינן אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה והא דאמרינן בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|מה|א}} הפקר בפני שלשה מדאורייתא אין צריך:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב הימנוהו רבנן בדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_הימנוהו רבנן בדרבנן]]
''' הימנוהו''' רבנן בדרבנן. אף על גב דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים ועבדים ואפילו מדאורייתא דמעשים בכל יום שאנו מאמינים לאשה ועבד על השחיטה ועל הניקור ובפ' המדיר (כתובות עב. ושם) גבי מאכילתו שאינו מעושר משמע שסומך עליה לענין חלה ומעשר מכל מקום גבי בדיקת חמץ אע"ג דבידם מ"מ אי הוי מדאורייתא לא מהימנינן להו משום דאיכא טירחא יתירתא וצריך דקדוק גדול כדמוכח בירושלמי שמפרש מפני שנשים עצלניות הן ותחומין דרבנן מהימנינן להו לאשה ועבד ולא קטן מדתניא בפ' כיצד מעברין (עירובין נח: ושם) אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנת לומר עד כאן תחום שבת אבל קטנים לא דגריעי טפי מדחשיב להו בשמעתין בסוף ובפרק שני דכתובות (דף כח. ושם) אלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן עד כאן היינו מהלכין בשבת משמע אבל בקוטנן לא היינו משום דתחומין אין בידם כלל לכך אין נאמנים כמו בבדיקת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב תוס פסחים 1 ד ב המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_תוס_פסחים_1_ד_ב_המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק]]
''' המשכיר''' בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק. נראה לרשב"א דבשלשה עשר איירי דבארבעה עשר על המשכיר לבדוק:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב וכתיב אך ביום הראשון תשביתו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_וכתיב אך ביום הראשון תשביתו]]
''' וכתיב''' אך ביום הראשון תשביתו. פי' הקונטרס מדמחייב ביום הראשון להשבית מכלל דמקצתו מותר ואין נראה לר"י דהא תשביתו הבערה היא ולא צוה הכתוב לשורפו אלא לאחר איסורו ועוד אי ממשמעות דיום ראשון משמע מקצת מותר מה צריך לאך חלק מיהו ללישנא שני שפירש הקונטרס דא"ך ח"ץ באח"ס בט"ע אתי שפיר ונראה לר"י דמייתורא דקרא קדריש ועוד מדכתיב אך ודרשינן לקמן אך חלק פריך:
''' ואימא''' לרבות ליל חמשה עשר לביעור. הוי מצי לשנויי ביום כתיב כדמשני בסמוך וכי נמי משני דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ לא צריך לקרא דמייתי שבעת ימים שאור לא ימצא דמדאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ יכול לדרוש הכל כמו שדורש רבי יוסי (הגלילי) לקמן:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ד|ב}}
49cxg599gmnueqlbav3c8snd7ew3eey
3016528
3016509
2026-05-15T15:10:57Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3016528
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ד|ב|ד א|ה א|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף ד עמוד ב] לאו משום דחזקתו בדוק? דקסבר: הכל חברים הם אצל בדיקת חמץ. דתניא: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות, אפילו הן בני יומן - הרי הן בחזקת מתוקנים. - וממאי? דילמא שאני הכא משום דקאמרי הני. - אטו אמירה דהני מידי מששא אית ביה? - אלא מאי - דחזקתו בדוק, האי הכל נאמנים? כל הבתים בחזקת בדוקין בארבעה עשר מיבעי ליה! - אלא מאי - משום אמירה דהני, הא לא אמרי הני - לא, תפשוט מיניה דאין חזקתו בדוק! - לא, }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|לעולם אימא לך חזקתו בדוק, והכא במאי עסקינן - }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|דמוחזק לן דלא בדק, וקאמרי הני בדקיניה. מהו דתימא: לא להימנינהו רבנן, קא משמע לן: }}{{הל"מ-גמרא-ראש|כיון דבדיקת חמץ מדרבנן}}{{הל"מ-רק-גמרא| הוא, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה - }}{{הל"מ-גמרא-ראש|הימנוהו רבנן בדרבנן. }}{{הל"מ-רק-ראש|ובירושל' פליגי איכא מ"ד לא תתני נשים לפי שהן עצלניות והן בודקות כל שהוא:}}
איבעיא להו: המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק, ומצאו שאינו בדוק מהו? מי הוי כמקח טעות, או לא? {{הל"מ-רק-גמרא|- תא שמע, דאמר אביי: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בגופיה, אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו - דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בממוניה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|ופשטה אביי דלא הוי כמקח טעות בין באתרא דיהבי אגרא ובדקי ובין באתרא דבדקי אינהו גופייהו מ"ט ניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה}}
תנן התם, רבי מאיר אומר: אוכלין כל חמש ושורפין בתחלת שש. רבי יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש. דכולי עלמא מיהא חמץ משש שעות ולמעלה, {{הל"מ-רק-ראש|צריך לבערו מן הבית }}אסור, מנלן? אמר אביי: תרי קראי כתיבי, כתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם וכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם. הא כיצד? לרבות ארבעה עשר לביעור.{{הל"מ-רק-גמרא| - ואימא: לרבות לילי חמשה עשר לביעור, דסלקא דעתך אמינא: ימים כתיב, ימים - אין, לילות - לא, קא משמע לן: אפילו לילות. - ההוא לא איצטריכא ליה, }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''דקסבר''' - האי תנא:
'''הכל חבירין אצל בדיקה''' - ואפילו עם הארץ ובדבר שהוא מוחזק חבר מחזקינן ליה שלא עבר זמנו עד שעשאוהו:
'''דתניא חבר''' - הנאמן על המעשרות ומת והניח מגורה מליאה פירות אפילו הן בני יומן שנתמרחו היום הרי הן בחזקת מתוקנים דודאי לא יצא מתחת ידו עד שגמר כל מצותו והכא נמי כיון דאף עמי הארץ חבירין הן על הבדיקה חזקתן שבדקוהו:
'''וממאי''' - דהא דקתני נאמנין טעמא משום דהכל חבירים הם אצל בדיקה דלמא אין עמי הארץ חבירים על כך וטעמא משום דקאמרי הני אנו ראינו שבדקו:
'''כל הבתים בחזקת בדוקים מיבעי ליה למיתני''' - ולא הוה למיתליה באמירה דהני ומקשינן אלא מדתלא באמירה ודאי איכא למידק הא לא אמרי לא אם כן מאי קא מיבעיא לך תיפשוט מינה דאין חזקתו בדוק ומשני מהא ליכא למידק למיפשט מידי דאיכא לאוקמא להא כגון דמוחזק לן בהאי דלא בדק כגון שראינוהו טרוד או יצא מבעוד יום לדרך ואמרי הני אנחנו בדקינוהו:
'''בביטול בעלמא''' - דכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה:
'''בדרבנן''' - הימנוהו רבנן בחיובא דליתא אלא מדרבנן דהם הצריכו והם התירו לסמוך באמירתן של אלו וכח בידיהם להאמינם במידי דלאו דאורייתא:
'''מי הוי מקח טעות''' - ואם בא השוכר לחזור בו על ידי עלילותיו ולומר לא כך שכרתי ואין תנאי שלנו קיים מהו לחזור:
'''לא מבעיא היכא דלא יהבי אגרא''' - לאחרים ובדקי אלא כל איש ואיש בודק את ביתו דלא מצי למימר ליה מקח טעות דאם הייתי יודע שאינו בדוק לא הייתי שוכרו דודאי ניחא לאיניש למעבד מצוה בגופיה ואי נמי הוה ידע דלא בדיק לא היה מניחו בכך:
'''אלא אפילו באתרא''' - דנהיגי כל בני העיר לשכור בודקין כל איש בביתו דאיכא השתא חסרון כיס אפילו הכי אי ידע ביה אתמול דלא בדיק לא הוי הדר ביה דניחא ליה כו' והאי דקא הדר ביה משום מלתא אחריתי היא דאשכח ביתא אחריתי דשפירא מינה:
'''תנן התם''' - גרסינן ואף על גב דבפירקין היא:
'''ושורפין בתחלת שש''' - ולא ימתין עד תחלת שבע שהוא אסור מן התורה לפי שאדם טועה בשעות:
'''ר' יהודה אומר''' - טועה אדם יותר מכאן וצריך להתרחק מן העבירה יותר ולא יאכל מסוף ארבע ולמעלה:
'''תולין''' - לא אוכלין ולא שורפין כלומר אין צריך לשרוף ומאכיל הוא לבהמתו כל חמש אבל הוא לא יאכל:
'''דכולי עלמא מיהא חמץ מששת שעות ולמעלה אסור''' - מן התורה דאי לא מיתסר עד אורתא לא הוו גזרי ביה דבין יממא לליליא לא טעו אינשי:
'''שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם''' - אפילו שעה אחת בתוך השבעת ימים וכתיב אך ביום הראשון תשביתו הרי שהה בו שעה אחת:
'''הא כיצד לרבות כו'''' - דעל כרחיך האי הראשון ראשון קודם לכל שבעה קאמר דהיינו ארבעה עשר:
'''ואימא לרבות ליל חמשה עשר''' - שלא ימתין עד הבוקר והכי קאמר אך בכניסת יום הראשון מיד תשביתו דאי משבעת ימים הוה אמינא ימים אין לילות לא:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 1 ד ב לאו משום דחזקתו בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_לאו משום דחזקתו בדוק]]
'''לאו''' משום דחזקתו בדוק. תימה מאי ס"ד דאי בחזקתו בדוק אם כן מה צריך לאמירה דהני כלל ואומר ר"י דמיירי כגון שבעל הבית בעיר אע"ג דחזקתו בדוק כיון דאיתיה בעיר צריך לישאל הימנו ולהכי מהני אמירה דהני דלא שאלינן אע"ג דגבי טבל סמכינן אחזקת חבר ואין צריך אפילו לישאל היינו משום דכיון ששולח לו לאכול מסתמא תיקנה שלא יבא לידי מכשול אבל גבי בדיקה אפילו לא יהיה בדוק לא יהיה כל כך מכשול לכך צריך לישאל אם הוא בעיר ומסיק אי חזקתו בדוק כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה וממילא ידעינן דאמירה דהני מהני ואין צריך לישאל הימנו אפילו אם הוא בעיר ועוד פירש ר"י דס"ד דאיירי דאמרי הני לא היה בדוק ואנן בדקנו דאי חזקתו בדוק מהימני מגו דאי בעי שתקי אבל אי אין חזקתו בדוק אמאי מהימני ופריך אי הכי כל הבתים בחזקת בדוקין מיבעי ליה דממילא ידעינן דמהימני במגו:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב מדאורייתא בביטול בעלמא סגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_מדאורייתא בביטול בעלמא סגי]]
''' מדאורייתא''' בביטול בעלמא סגי. פי' בקונטרס מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו אלמא השבתה בלב היא וקשה לר"י דהאי השבתה הבערה היא ולא ביטול דתניא בשמעתין רע"א אין צריך הרי הוא אומר תשביתו ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה ועוד דתשביתו אמרינן לקמן מאך חלק שהוא משש שעות ולמעלה ואחר איסורא לא מהני ביטול ואומר ר"י דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי מטעם דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו ומותר מדקאמרינן אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה והא דאמרינן בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|מה|א}} הפקר בפני שלשה מדאורייתא אין צריך:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב הימנוהו רבנן בדרבנן.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_הימנוהו רבנן בדרבנן]]
''' הימנוהו''' רבנן בדרבנן. אף על גב דכל דבר שהוא בידם מהימנינן להו לנשים ועבדים ואפילו מדאורייתא דמעשים בכל יום שאנו מאמינים לאשה ועבד על השחיטה ועל הניקור ובפ' המדיר (כתובות עב. ושם) גבי מאכילתו שאינו מעושר משמע שסומך עליה לענין חלה ומעשר מכל מקום גבי בדיקת חמץ אע"ג דבידם מ"מ אי הוי מדאורייתא לא מהימנינן להו משום דאיכא טירחא יתירתא וצריך דקדוק גדול כדמוכח בירושלמי שמפרש מפני שנשים עצלניות הן ותחומין דרבנן מהימנינן להו לאשה ועבד ולא קטן מדתניא בפ' כיצד מעברין (עירובין נח: ושם) אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנת לומר עד כאן תחום שבת אבל קטנים לא דגריעי טפי מדחשיב להו בשמעתין בסוף ובפרק שני דכתובות (דף כח. ושם) אלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן עד כאן היינו מהלכין בשבת משמע אבל בקוטנן לא היינו משום דתחומין אין בידם כלל לכך אין נאמנים כמו בבדיקת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב תוס פסחים 1 ד ב המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_תוס_פסחים_1_ד_ב_המשכיר בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק]]
''' המשכיר''' בית לחבירו בחזקת שהוא בדוק. נראה לרשב"א דבשלשה עשר איירי דבארבעה עשר על המשכיר לבדוק:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב וכתיב אך ביום הראשון תשביתו.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_וכתיב אך ביום הראשון תשביתו]]
''' וכתיב''' אך ביום הראשון תשביתו. פי' הקונטרס מדמחייב ביום הראשון להשבית מכלל דמקצתו מותר ואין נראה לר"י דהא תשביתו הבערה היא ולא צוה הכתוב לשורפו אלא לאחר איסורו ועוד אי ממשמעות דיום ראשון משמע מקצת מותר מה צריך לאך חלק מיהו ללישנא שני שפירש הקונטרס דא"ך ח"ץ באח"ס בט"ע אתי שפיר ונראה לר"י דמייתורא דקרא קדריש ועוד מדכתיב אך ודרשינן לקמן אך חלק פריך:
[[File:תוס פסחים 1 ד ב ואימא לרבות ליל חמשה עשר לביעור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ד_ב_ואימא לרבות ליל חמשה עשר לביעור]]
''' ואימא''' לרבות ליל חמשה עשר לביעור. הוי מצי לשנויי ביום כתיב כדמשני בסמוך וכי נמי משני דאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ לא צריך לקרא דמייתי שבעת ימים שאור לא ימצא דמדאיתקש השבתת שאור לאכילת חמץ יכול לדרוש הכל כמו שדורש רבי יוסי (הגלילי) לקמן:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ד ב}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ד|ב}}
9bdedjj6wf071t2dwsb4sswqj5vedh0
ביאור:הל"מ פסחים ה א
106
1728662
3016530
2939016
2026-05-15T15:29:01Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3016530
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל"מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי"ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ה"א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל"מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל"מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל"מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל"מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל"מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש"ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' - משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):
'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' - משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:
'''אך חלק''' - אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ':
'''ראשון דמעיקרא משמע''' - בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:
'''הראשון אדם תולד''' - הקודם לאדם הראשון נולדת:
'''הכא נמי הא כתיב''' - בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:
'''התם נמי''' - גבי לולב ה' דהראשון למה לי:
'''מראשון ושמיני נפקא''' - מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:
'''על ענין ראשון''' - על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:
'''לא לכתוב רחמנא לא וי"ו''' - דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה"א למיעוט:
'''אלא מהני שלשה ראשון''' - דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:
'''בשכר ג' ראשון''' - שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:
'''לא תשחט על חמץ וגו'''' - ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:
'''ואימא כל חד וחד''' - יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:
'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' - לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:
'''שהיא אב מלאכה''' - וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו"ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:
'''אך חלק''' - התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב"א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע"ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:
''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב"א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא"כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי"ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:
''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע"ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ"מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:
''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר"י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:
''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע"ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה"ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור"י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע"ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי"ט למ"ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}
fk1w68s30hg6bbhgmizlaapj9hk1m2a
3016531
3016530
2026-05-15T15:49:58Z
מאירושולי
35234
/* תוספות */
3016531
wikitext
text/x-wiki
{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
<קטע התחלה=ג/>
{{הל"מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל"מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל"מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי"ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי"ו ולא ה"א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל"מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל"מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל"מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל"מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל"מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש"ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
<קטע סוף=ג/>
</div>
<div class='gmara_rashi'>
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' - משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):
'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' - משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:
'''אך חלק''' - אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ':
'''ראשון דמעיקרא משמע''' - בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:
'''הראשון אדם תולד''' - הקודם לאדם הראשון נולדת:
'''הכא נמי הא כתיב''' - בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:
'''התם נמי''' - גבי לולב ה' דהראשון למה לי:
'''מראשון ושמיני נפקא''' - מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:
'''על ענין ראשון''' - על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:
'''לא לכתוב רחמנא לא וי"ו''' - דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה"א למיעוט:
'''אלא מהני שלשה ראשון''' - דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:
'''בשכר ג' ראשון''' - שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:
'''לא תשחט על חמץ וגו'''' - ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:
'''ואימא כל חד וחד''' - יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:
'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' - לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:
'''שהיא אב מלאכה''' - וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו"ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:
'''אך חלק''' - התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:<קטע סוף=ר/>
</div>
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב"א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ה א למעוטי חולו של מועד.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_למעוטי חולו של מועד]]
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע"ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:
''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב"א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא"כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי"ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:
''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע"ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ"מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:
''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר"י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:
''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע"ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה"ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור"י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע"ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי"ט למ"ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:<קטע סוף=ת/>
</div>
==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}
lqd5x8pzyq7o4kl5gfvsj8nyegx7y5d
ביאור:רש"י בראשית מה
106
1736054
3016526
2986353
2026-05-15T14:58:14Z
Ori229
476
ביאור, מקורות
3016526
wikitext
text/x-wiki
{{סרגל ניווט בביאור|רש"י|בראשית|בראשית מד|מה|בראשית מו}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
<קטע התחלה=בראשית מה/>{{צ-ברשי|בראשית|מה|א}}
<קטע התחלה=א/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=א|דיבור=וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים}}{{ב|לֹא הָיָה יָכוֹל|לא יכל להתאמץ להסתיר את זהותו}} {{ב|לִסְבֹּל שֶׁיִּהְיוּ מִצְרִים נִצָּבִים עָלָיו|אבל בגלל המצרים העומדים סביבו (...הוא ציווה על המצרים לצאת)}} וְשׁוֹמְעִין שֶׁאֶחָיו מִתְבַּיְּשִׁין בְּהִוָּדְעוֹ לָהֶם.<קטע סוף=א/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ב}}
<קטע התחלה=ב/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ב|דיבור=וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה}}בֵּיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה, כְּלוֹמַר, עֲבָדָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ.{{הערה|אונקלוס: וּשְׁמַע אֲנָשׁ בֵּית פַּרְעֹה.}} וְאֵין זֶה לְשׁוֹן בַּיִת מַמָּשׁ,
:אֶלָּא כְּמוֹ "בֵּית יִשְׂרָאֵל" {{קטן|([[שמות טז לא|שמות טז, לא]]; [[תהלים קטו יב|תהלים קטו, יב]])}};
:"בֵּית יְהוּדָה" {{קטן|([[מלכים א יב כא|מל"א יב, כא]]; [[שמואל ב ב ד|שמ"ב ב, ד]])}},
{{לעז|מיישניד"א|meisnede|תרגום=בני הבית|מספר=3059|הערה=כמובן לא הבית עצמו {{קטן|(maison, meison)}} שמע על התרגשות יוסף, אלא דיירי הבית.}} בְּלַעַ"ז.<קטע סוף=ב/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ג}}
<קטע התחלה=ג/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ג|דיבור=נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו}}מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה.<קטע סוף=ג/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ד}}
<קטע התחלה=ד/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ד|דיבור=גְּשׁוּ נָא אֵלַי}}רָאָה אוֹתָם נְסוֹגִים לְאָחוֹר; אָמַר: עַכְשָׁו אַחַי נִכְלָמִים. קָרָא לָהֶם בְּלָשׁוֹן רַכָּה וְתַחֲנוּנִים, וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁהוּא {{ב|מָהוּל|עשה ברית מילה, כמו כל צאצאי אברהם אבינו. (ולכן ביקש שיתקרבו - וכפי שכותב רש"י על פסוק יב: "וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת" - ...שֶׁאֲנִי מָהוּל כָּכֶם)}}.{{הערה|[[בראשית רבה צג ח|ב"ר צג, ח]]: אמר יוסף בלבו: מוטב שאתודע להם ואל יחריבו את מצרים. אמר להם יוסף: לא כך אמרתם שאחיו של זה מת? אני אקראנו ויבא אצלכם. והיה קורא 'יוסף בן יעקב בוא אצלי, יוסף בן יעקב בוא אצלי', והיו מסתכלין בארבע פינות הבית. אמר להם מה אתם רואים? אני יוסף אחיכם! מיד פרחה נשמתן, שנאמר "ולא יכלו אחיו" וגו'. ולא האמינו לו עד שפרע עצמו והראה להם המילה. (ומוזכר גם ב[[בראשית רבה צג י|ב"ר צג, י]])}}<קטע סוף=ד/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ה}}
<קטע התחלה=ה/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ה|דיבור=לְמִחְיָה}}לִהְיוֹת לָכֶם {{ב|לְמִחְיָה|הכנת פרנסה, כפי שיגיד גם בהמשך (פסוק ז): "וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה"}}.{{הערה|תרגום יונתן: אֲרוּם לְקַיְימָא יַתְכוֹן שַׁדְרַנִי.}}<קטע סוף=ה/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ו}}
<קטע התחלה=ו/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ו|דיבור=כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב}}עָבְרוּ מִשְּׁנֵי הָרָעָב.<קטע סוף=ו/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ח}}
<קטע התחלה=ח/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ח|דיבור=לְאָב}}{{ב|לְחָבֵר|מקורב למלך, רֵעֶה הַמלך}} {{ב|וּלְפַטְרוֹן|אפוטרופוס, נותן חסות (המילה פטרון קשורה למילה Pater, בלטינית: אב)}}.{{הערה|[[בראשית רבה צג י|ב"ר צג, י]]: "אני יוסף, ועתה לא אתם שלחתם וגו', וישימני לאב לפרעה" – {{ב|לפטרון|אפוטרופוס, נותן חסות}} {{ב|בסיליון|Basileus, מלך}}; "לאדון" – לרִבון; "מושל" – לשליט.}}<קטע סוף=ח/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|ט}}
<קטע התחלה=ט/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=ט|דיבור=וַעֲלוּ אֶל אָבִי}}אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת.{{הערה|[[קידושין סט א|קידושין ס"ט ע"א]]; [[סנהדרין פז א|סנהדרין פ"ז ע"א]]; [[זבחים נד ב|זבחים נ"ד ע"ב]] - ובגמרא מפנים ל[[ירמיהו כג ז]]: "אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת".}}<קטע סוף=ט/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|יא}}
<קטע התחלה=יא/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=יא|דיבור=פֶּן תִּוָּרֵשׁ}}"{{ב|דִּלְמָא תִּתְמַסְכֵּן|כך באונקלוס (בגירסה שהיתה בידי רש"י): שמא תהפך לרש, עני, מסכן}}"{{הערה|לפנינו באונקלוס: "{{ב|דִּלְמָא תִּשְׁתֵּיצֵי|שמא תושמד}}", ואולי רש"י התכוון לצטט מתרגום יונתן, שם מופיע: "דִילְמָא תִתְמַסְכַּן"}} לְשׁוֹן "מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" {{קטן|([[שמואל א ב ז|שמ"א ב, ז]])}}.<קטע סוף=יא/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|יב}}
<קטע התחלה=יב/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=יב|דיבור=וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת}}בִּכְבוֹדִי,{{הערה|בראשית רבתי: א"ל יוסף: כל מה שאני אומר לכם, שהגדילני הב"ה וישם בי כח לכלכל אבי וכל ביתו, אתם רואים את כבודי בעיניכם, שכן הוא כמו שפי מדבר אליכם.}} וְשֶׁאֲנִי אֲחִיכֶם, שֶׁאֲנִי מָהוּל כָּכֶם. וְעוֹד, כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.{{הערה|[[בראשית רבה צג י|ב"ר צג, י]]: "כי פי המדבר אליכם" – בלשון הקודש.}}
{{ד"ה ברש"י|דיבור=וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין}}הִשְׁוָה אֶת כֻּלָּם יַחַד, לוֹמַר: שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֵין לִי שִׂנְאָה עַל בִּנְיָמִין אָחִי, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה בִּמְכִירָתִי, כָּךְ אֵין בְּלִבִּי שִׂנְאָה עֲלֵיכֶם.{{הערה|[[מגילה טז ב|מגילה ט"ז ע"ב]]: והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין - אמר רבי אלעזר: אמר להם: כשם שאין בלבי על בנימין אחי, שלא היה במכירתי, כך אין בלבי עליכם.}}<קטע סוף=יב/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|יד}}
<קטע התחלה=יד/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=יד|דיבור=וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ}}עַל שְׁנֵי מִקְדָּשׁוֹת {{ב|שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין|שני בתי המקדש יהיו בירושלים הנמצאת (בצידה הצפונית) בנחלת שבט בנימין}}, וְסוֹפָן לֵחָרֵב.
{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו}}עַל מִשְׁכַּן שִׁילֹה שֶׁעָתִיד לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְסוֹפוֹ לֵחָרֵב.{{הערה|([[בראשית רבה צג יב|ב"ר צג, יב]]: וכי שני צוארים היו לו לבנימין? אלא אמר רבי אלעזר בן פדת: יוסף ראה ברוח הקודש ששני בית המקדשות עתידין ליבנות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב. "ובנימין בכה על צואריו" - ראה שמשכן שילה עתיד להעשות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב. "ויתן את קולו בבכי" - כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה שנאמר (ירמיה לא) "בבכי יבואו ובתחנונים אובילם".{{ש}}ובדומה ב[[מגילה טז ב|מגילה שם]]: אמר רבי אלעזר: בכה על שני מקדשים שעתידין להיות בחלקו של בנימין ועתידין ליחרב, "ובנימין בכה על צואריו" - בכה על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף ועתיד ליחרב.}}<קטע סוף=יד/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|טו}}
<קטע התחלה=טו/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=טו|דיבור=וְאַחֲרֵי כֵן}}מֵאַחַר שֶׁרָאוּהוּ בּוֹכֶה וְלִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּהֶם, דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ, שֶׁמִּתְחִלָּה הָיוּ בּוֹשִׁים מִמֶּנּוּ.<קטע סוף=טו/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|טז}}
<קטע התחלה=טז/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=טז|דיבור=וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה}}כְּמוֹ 'בְּבֵית פַּרְעֹה'; וְזֶהוּ לְשׁוֹן {{ב|בַּיִת מַמָּשׁ|בניין פיזי (ולא דיירי הבית, כמו בפסוק ב)}}.<קטע סוף=טז/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|יז}}
<קטע התחלה=יז/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=יז|דיבור=טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם}}{{ב|תְּבוּאָה|העמיסו על בהמותיכם תבואה}}.<קטע סוף=יז/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|יח}}
<קטע התחלה=יח/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=יח|דיבור=אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם}}אֶרֶץ גֹּשֶׁן {{קטן|([[בראשית מז ו|בראשית מז, ו]])}}.{{הערה|כפי שכתוב שם במפורש: "אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא, '''בְּמֵיטַב הָאָרֶץ''' הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ, יֵשְׁבוּ '''בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן'''")}}{{ש}}
{{ב|נִבָּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה נִּבָּא|פרעה צפה את העתיד מבלי לדעת שעשה זאת}}: סוֹפָם לַעֲשׂוֹתָהּ {{ב|כִּמְצוּלָה|מצולות, מעמקי הים}} שֶׁאֵין בָּהּ דָּגִים.{{הערה|[[ברכות ט ב|ברכות ט' ע"ב]]: וינצלו את מצרים - א"ר אמי: מלמד שעשאוה {{ב|כמצודה שאין בה דגן|כמלכודת עופות שנלקח ממנה הפתיון}}, ור"ל אמר: עשאוה כמצולה שאין בה דגים.}}
{{ד"ה ברש"י|דיבור=חֵלֶב הָאָרֶץ}}כָּל חֵלֶב לְשׁוֹן מֵיטַב הוּא.{{הערה|אונקלוס: טוּבָא דְּאַרְעָא.}}<קטע סוף=יח/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|יט}}
<קטע התחלה=יט/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=יט|דיבור=וְאַתָּה צֻוֵּיתָה}}מִפִּי לוֹמַר לָהֶם, זֹאת עֲשׂוּ: כָּךְ אֱמֹר לָהֶם, {{ב|שֶׁבִּרְשׁוּתִי הוּא|שאני הרשיתי לקחת עגלות וכו'}}.{{הערה|כנראה שההיתר לקחת עגלות היה יוצא דופן, ולכן הודגש ברש"י "שֶׁבִּרְשׁוּתִי הוּא", ובכך גם מובן למה נכתב כאן פעם שניה "זֹאת עֲשׂוּ" - לחזק ולהדגיש שאכן פרעה מרשה להם, לא רק "טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ" וכו', אלא אף לקחת עגלות.}}<קטע סוף=יט/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|כג}}
<קטע התחלה=כג/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=כג|דיבור=שָׁלַח כְּזֹאת}}כַּחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה; וּמַהוּ הַחֶשְׁבּוֹן? עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ'.
{{ד"ה ברש"י|דיבור=מִטּוּב מִצְרָיִם}}מָצִינוּ בִּגְמָרָא שֶׁשָּׁלַח לוֹ יַיִן יָשָׁן, שֶׁדַּעַת זְקֵנִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ.{{הערה|[[מגילה טז ב|מגילה ט"ז ע"ב]]: מאי מטוב מצרים? אמר ר' בנימין בר יפת, אמר רבי אלעזר: שלח לו יין [ישן] שדעת זקנים נוחה הימנו.}}{{ש}}
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: {{ב|גְּרִיסִין שֶׁל פּוֹל|פול מצרי נחשב למעדן מקומי איכותי במיוחד}}.{{הערה|[[בראשית רבה צד ב|ב"ר צד, ב]]: זאת עשו וקחו את אביכם וגו' את טוב - זה גרים של פול שהוא על {{ב|עיקת נפש|מועקה, אבל (קטניות עגולות נחשב למאכל של אבלים)}}.}}
{{ד"ה ברש"י|דיבור=בָּר וָלֶחֶם}}כְּתַרְגּוּמוֹ.{{הערה|אונקלוס: "עֲבוּר וּלְחֵים", תבואה ולחם}}
{{ד"ה ברש"י|דיבור=וּמָזוֹן}}{{ב|לִפְתָּן|כל דבר שמלפת את הפת, שאוכלים יחד עם פת לחם}}.{{הערה|בראשית רבה, שם: א"ר אחא בר אילא: מכאן שכל הדברים קרוים מזון.}}<קטע סוף=כג/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|כד}}
<קטע התחלה=כד/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=כד|דיבור=אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ}}אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה, שֶׁלֹּא {{ב|תִּרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ|שלא תטעו בדרך (ע' בחתם סופר, בשו"ת, חלק א' סימן קנ"ח, ד"ה ובעזה"י עלה)}}.{{הערה|[[תענית י ב|תענית י' ע"ב]]: אל תרגזו בדרך - אמר רבי אלעזר: אמר להם יוסף לאחיו: אל תתעסקו בדבר הלכה שמא תרגזו עליכם הדרך. איני? והאמר ר' אלעאי בר ברכיה: שני תלמידי חכמים שמהלכים בדרך ואין ביניהן דברי תורה ראויין לישרף? [...] הא {{ב|למיגרס|לחזור ולשנן - אין חשש לוויכוח}} הא לעיוני במתניתא.{{ש}}המהרש"א מוסיף שהקפיד על כך משום שכך עלולים להתעכב בדרך, והרי יוסף זירזם ואמר: "מהרו ועלו אל אבי"}}{{ש}}
דָּבָר אַחֵר: אַל תַּפְסִיעוּ {{ב|פְּסִיעָה גַסָּה|צעדים גדולים מאוד (אל תרוצו ואל תמהרו מדי - מאמץ פיזי מוגזם יכול לפגוע בבריאות)}}, וְהִכָּנְסוּ {{ב|בְּחַמָּה|לפני השקיעה}} {{ב|לָעִיר|לעיר שאתם חונים בה בדרך (הדרכים בלילה היו מסוכנות מאוד בשל סכנת טעות בדרך בחשיכה, חיות טרף ושודדי דרכים. יוסף מייעץ להם לצאת לדרך מוקדם ולסיים את ההליכה באור יום, כדי להתארגן לשינה במקום מוגן ובטוח)}}.{{הערה|[[בראשית רבה צד ב|ב"ר צד, ב]]: אמר להם: אל תפסעו פסיעה גסה, ואל {{ב|תעמידו|תמנעו}} עצמכם מדברי תורה, {{ב|והכניסו חמה לעיר|כאילו אתם "מכניסים" איתכם את השמש אל תוך העיר}}.{{ש}}כדי ליישב בין דברי המדרש "אל תעמידו עצמכם מדברי תורה" לבין הגמרא בתענית ("אל תתעסקו בדבר הלכה") יש לומר שבמדרש הכוונה "למיגרס".}}{{ש}}
וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר: לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דּוֹאֵג שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַּדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר: עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ.<קטע סוף=כד/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|כו}}
<קטע התחלה=כו/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=כו|דיבור=וְכִי הוּא מֹשֵׁל}}וַאֲשֶׁר הוּא מוֹשֵׁל.
{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַיָּפָג לִבּוֹ}}נֶחֱלַף לִבּוֹ וְהָלַךְ מִלְּהַאֲמִין; לֹא הָיָה לִבּוֹ פּוֹנֶה אֶל הַדְּבָרִים.
:לְשׁוֹן "{{ב|מְפִיגִין טַעֲמָן|מאכל מסויים מסיר את המים ממאכל אחר. למשל בישול במים מסיר את הטעם של קורבן פסח}}" בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה;{{הערה|בגמרא ב[[פסחים מא א|פסחים מ"א ע"א]] וכן [[ביצה יד א|ביצה י"ד ע"א]]}}
:וּכְמוֹ: "{{ב|מֵאֵין הֲפֻגוֹת|העין שלי נזלה מרוב דמעות, ולא תחדל לדמוע, "מאין חליפין והעברה" - רש"י על איכה}}" {{קטן|([[איכה ג מט|איכה ג, מט]])}}.
:"וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" {{קטן|([[ירמיהו מח יא|ירמיהו מח, יא]])}}, מְתַרְגְּמִינָן "וְרֵיחֵיהּ לָא פָג".<קטע סוף=כו/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|כז}}
<קטע התחלה=כז/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=כז|דיבור=אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף}}סִימָן מָסַר לָהֶם בְּמָה הָיָה עוֹסֵק כְּשֶׁפָּרַשׁ מִמֶּנּוּ, בְּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה{{הערה|[[בראשית רבה צד ג|ב"ר צד, ג]]: אמר להם: אם יאמין לכם - הרי מוטב, ואם לאו - אתם אומרים לו: בשעה שפרשתי ממך לא בפרשת עגלה ערופה הייתי עוסק. הה"ד: "וירא את העגלות... ותחי רוח";{{ש}}[[מדרש תנחומא ויגש יא|תנחומא יא]]: כיון שהלך יוסף מאצלו היה יודע באיזה פרק פירש ממנו שהיה משנה אותו, כיון שבאו אחי יוסף, ואמרו לו: עוד יוסף חי ויפג לבו כי לא האמין לה, נזכר יעקב באיזה פרק פירש ממנו, ואמר בלבו: יודע אני שבפרק עגלה ערופה פירש יוסף ממני, ואמר להן: יתן לכם סימן באיזה פרק פירש ממני, ואני מאמין לכם. ואף יוסף נזכר באיזה פרק פירש מאביו. מה עשה יוסף? נתן להם עגלות. כיון שראה יעקב את העגלות, מיד "ותחי רוח יעקב אביהם". ללמדך, שבכל מקום שהיה הולך היה עוסק בתורה כשם שעשו אבותיו. (ובאופן דומה ב[[בראשית רבה צה ג|בראשית רבה צה, ג]].{{ש}}מדוע דוקא פרשת עגלה ערופה? המדרש מוצא דימיון לשוני בין עגלות (כלי רכב) ועגלה (פרה).{{ש}}יש שפירשו שהפעם האחרונה שיעקב ראה את יוסף היתה כאשר שלח לו לדרוש את שלום אחיו. באותה שעה הוא ליווה אותו בתחילת הדרך ויעקב ניצל את ההזדמנות להזכיר את החשיבות של ליווי אדם - דבר המוזכר בפרשת עגלה ערופה - ראו ברש"י על [[ביאור:רש"י דברים כא|דברים כא]]: "...וּבְלֹא לְוָיָה".{{ש}}רעיון נוסף: יוסף רמז ליעקב שהוא לא מאשים אותו (במה שעשו האחים) כי הוא ליווה אותו, כמו "הזקנים" ש"שלא שפכו את הדם" (על פי אמיתי בן-אהרון)}} וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף, וְלֹא נֶאֱמַר "אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה".
{{ד"ה ברש"י|דיבור=וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב}}שָׁרְתָה עָלָיו שְׁכִינָה שֶׁפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ.{{הערה|[[מדרש תנחומא וישב ב]]: וכתיב בו "ותחי רוח יעקב אביהם" וכי מתה היתה? אלא שחיתה מן החרם (שהשביעו האחים שלא לגלות שיוסף לא ניטרף על ידי חיה) ושרתה בו רוח הקודש שנסתלקה הימנו.{{ש}}אונקלוס: וּשְׁרָת רוּחַ קוּדְשָׁא עַל יַעֲקֹב אֲבוּהוֹן.}}<קטע סוף=כז/>
{{צ-ברשי|בראשית|מה|כח}}
<קטע התחלה=כח/>
{{ד"ה ברש"י|ספר=בראשית|פרק=מה|פסוק=כח|דיבור=רַב עוֹד}}{{ב|רַב לִי עוֹד|התווספה לי עוד}} שִׂמְחָה וְחֶדְוָה, הוֹאִיל {{ב|וְעוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי|יוסף עדיין חי (רש"י משייך את את המילה "עוד" גם ל"רב" וגם ל"חי")}}.{{הערה|אונקלוס: סַגִּי לִי חֶדְוָא עַד כְּעַן יוֹסֵף בְּרִי קַיָּים}}<קטע סוף=כח/>
<קטע סוף=בראשית מה/>
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
==הערות שוליים==
<references/>
{{סרגל ניווט בביאור|רש"י|בראשית|בראשית מד|מה|בראשית מו}}
<noinclude>
[[קטגוריה:בראשית מה]]
</noinclude>
4qfai4w58rtnp9lhtzsucpcs7hsk2un
אמת יהגה חכי
0
1743671
3016507
3016407
2026-05-15T12:22:56Z
מו יו הו
37729
השלמת ההגהה מכ"י פריס 651
3016507
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
אזהרות לרבנא אליהו הזקן זצ"ל
{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א"ב'''}}
{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}
{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצוֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}
{{סי|וּ}}בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}
{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלִקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי, דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}
{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתִיתִי בְּקֻשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}רוּר דַּרְבָּן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שְׁעָלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}
{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא וְאַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקֹץ בִּגְבֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}
{{סי|זָ}}רֵז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסַבֵּל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים, כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}
{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ, וְעַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}
{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}
{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}
{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וּשְׁאָר לֶעָנִי תַּמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}
{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מָנָה לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}
{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא בְּאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפֹּט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תַּשְׁמִיעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִלָּה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רֵשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}
{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}
{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵכָה תְּחַזְּקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ.{{ממס|משלי כז ח}}
{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ תְּבַקֵּר חוֹלִי{{ש}}
גְּמֹל דַּלִּים לִנְחֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}
{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹרֵי עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבֵּץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}
{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנָה עָשָׂר לְהַלֵּל גָּמוּר אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִשָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לָעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}
{{סי|יִ}}בּוּם לְאָח וּמַעֲשַׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טָ}}רֵד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}
{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳמָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻנָּה גְדֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}
{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תְּמַנֶּה{{ש}}
{{סי|הִ}}טָּמֵא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}
{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻלִּין נֹתְנַנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}
{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הֻצְרְכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}
{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבֹּר מֵתִים לִלְוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְּחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}
{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשָּׁחֵטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֹטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשֹׁטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}
{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וּקְדֹשׁ וּפַיֵּס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרֹק וּטְעֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}
{{סי|זְ}}בִיחָה בַּצָּפוֹן הַגָּשָׁה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בַּיּוֹם חָלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}
{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִין לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה"ש ד ב}}
{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טֹהַר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בְּאֵין תָּדִיר וְתָדִיר – תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}
{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבֵט שַׁלַּח עִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻשָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נֹ}}דְדֵי לַלֶּחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}
{{סי|ס}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעֲשֵׂר וַדַּאי וּדְמָאִים{{ש}}
קֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}
{{סי|פְּ}}דוּעִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלִי גִמְגּוּם בְּפִיךָ יְשֻׁנְּנוּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}רֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}
{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}
{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבָּנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֵהָנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}
{{סי|הַ}}סְּגָן בְּכִפּוּר פַּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה נַפְשׁוֹ תִדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מָן עֶשֶׂר כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}
{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הַפְרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאוֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}
{{סי|בַּ}}שֵּׁם הִדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נֹפֵל בִּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש"א טז ב}}
{{סי|מְ}}נוּיִם לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצָּה וּמָרוֹר אֲכִילָתוֹ תְּקֻבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ כְּטֶבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}
{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת תְּאַלְּפָה{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם, צַדֵּק הִין לְעָדְפָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}
{{סי|חַ}}וּוֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וּנְתֹן וְאֶקְשֹׁר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ"ב ד מג}}
{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשַׂמֵּחַ נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת קֹדֶשׁ כְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}
{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא סָכְמָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}
{{סי|אֶ}}בְיוֹן לְהַלְוֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}
{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחֱסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליהו חזק אמן סלה'''}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט בִּי לְצֶדֶק יִמְלֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין בִּנְזִיקִין, אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֶךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}
{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב נִמְכַּר בַּשְּׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ יִמְצָא נֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסֹל זִבְחֵי טִפֵּשׁ{{ר1}}
הַפִּסְחִים וְהַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב ה ח}}
{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל הַשְּׁלֵמוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}}
{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד עִם כִּיּוֹר וְכַנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַלְתִּי מִפְּסֹחַ לְאֹנֶס חוֹשְׁשַׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}
{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי, עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}
{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תִּקַּנְתִּי לְעוֹסְקֵי טִיבוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}
{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דּוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}
{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לִקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת תִּנְחָצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}
{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר וְתוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}
{{סי|קִ}}רְבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחֵי רְוָחֶיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}
{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת יֵרָצוּ לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדְרֵי מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב בְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}
{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּעֵרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}
{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לְשַׁלְּמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}
{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וּוַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}
{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת, בִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קוּץ שׁוֹלַחַת יָד בְּמָמוֹן יִשְׁקֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}
{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנִים כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחַן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לְשִׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}
{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וְנָבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה"ב יג יא}}
{{סי|זְ}}כֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת, כֹּחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻבָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֶיךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}
{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נְחָלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין כְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִים {{סי|נִ}}קְרָבִים בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה"ב ב ג}}
{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹתֵי עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הזקן חזק'''}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עֳנָשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|משלי כז יב}}
{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְּאֵהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בַיּוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיַּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}
{{סי|הַ}}בָּא לְאֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}
{{סי|זִ}}נָּה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבְבֵיהֶם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טִבֵּיהֶם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}
{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד הָעֵדִים בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}
{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָה תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}
{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְחָל {{ש}}
עוֹבֵד זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחַל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש"א יז מ}}
{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}
{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקֹד {{ש}}
{{סי|צֹ}}ק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקֹד {{ר1}}
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}
{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵיזוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ אֶת לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מְלִיצִים {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ בְאַהֲבָתָם לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}
{{סי|תֹּ}}עֲבוּ וְנֶאֶלְחוּ בְּטִנּוּף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}
{{סי|הַ}}בַּת בְּנָהּ וְאֵם חָמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנִפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}
{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּזוֹ נִכְלָלִים {{ר1}}
חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}
{{סי|חֲ}}קֹר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדָּחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}
{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנָקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}
{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר בִּנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זֵידוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}
{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זִנָּה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְלָאכָה וַאֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אֵלֶּה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}
{{סי|זָ}}בַחְתָּ וְהֶעֱלִיתָ קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אָכַלְתָּ בָהֶם נוֹתָר וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל־כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}
{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}
{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא וּמְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עָשָׂה פֶסַח בַּחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אֹמֵר זָכְרֵימוֹ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}
{{סי|מִ}}ילָה הֵפַר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}
{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרוֹת נָעֳמִי {{ש}}
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וּגְבוּרָה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזוֹ לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}
{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דְּבָרִי בֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}
{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הִמְרוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כְּהֻנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|רֹ}}וַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}
{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לְמִקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ הֵם בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גְּדֵלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ בְּאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תָּ}}שִׁית לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל־כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר כְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבָב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי מְלָאכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר לְהִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}בָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי אֲכִילַת מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב וְנָאוֹף לְהִזָּהֵר וּלְהִוָּכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִיַּת עֲמָלֵק לְהִתְוַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}
{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סֶ}}גֶל זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}
{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצָה לְהוֹרוֹת מִסּוּר מֵאָרוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}
{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְלַקֵּט לַעֲנִיֵּי כַלְכֹּל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש"א יד לד}}
{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}
{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל לְסֻבֳּלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ מִלְּחָבְלוֹ {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי אֶת חֲמִשִּׁים בִּמְלֹא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}
{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּם מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָחְלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֵחָמֵסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמַּסּוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדֶה לַעֲנִיַּי בִּי יֶחֱסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}
{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכֹל הַשְׁלָכָתוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמֻחֲלָט שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}
{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבֹד וּמִזְּרֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצוֹת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אֲ}}כָלְךָ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}
{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחֹן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַת מִקְדָּשׁ צִמְדָּה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}
{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְשֶׁקֶר רֶגֶל יִמְעֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}
{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם שָׁכֵב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}
{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרֹעַ וּמִפְּרֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}
{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצֹר וְלֶאֱגֹר {{ש}}
לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגֹּר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}
{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקּוֹתֵיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כַסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמַכָּרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}
{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}
{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזֹב לֵוִי מְקוֹמְךָ תַּחֲנֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּמְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}
{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לְכֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}
{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְגַם יִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}ב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלֵא יְמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ"ב יח לו}}
{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנָּשֵׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר מְנֻסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}
{{סי|תַּ}}חְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרֵעַ לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כִּכְבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}}
{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרֹת עֵץ מַאֲכָל וְחֵרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}
{{סי|יְ}}שַׁסַּע וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הֲזָדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}
{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}
{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}
{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִבֵּיהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}
{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפַתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רֵבוּת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמֹעַ יִכָּחֵדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבוֹא לְמִקְרֵה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לִקְפָאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות כה כו}}
{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בַּפְּסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוּת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ"א יח כח}}
{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשּׂוּם סֻלָּם רָעוּעַ בְּבַיִת נֹפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}
{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתִי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}
{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכֹל מְנוּיִם אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלָה טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגֹם לְבִנְךָ מִתֵּת לַעֲנָה פּוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}
{{סי|כֶּ}}סֶף תַּלְוֶה לְעָנִי כְּנֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}
{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל־לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָשְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתְּעֹב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}
{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יֵרָאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרֹשׁ לַחֲקֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}
{{סי|פֶּ}}ן יְבַעֵט לְדִי זָהָב וְלֹא סְגֻלַּת מֶלֶךְ מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לְיַבֵּם לְזִיקָה שֶׁבָּהּ{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻמַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}
{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}
{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה קִשּׁוּט מִכְלוֹלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}
{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}
{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לְרָעוֹת לָרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}
{{סי|יְ}}כֹלֶת לֹא לִמְכֹּר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבַי דַּיָּן עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}
{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִלְּאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
שְׁבוּיָה תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבֻשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}
{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם לְהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחֲנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}
{{סי|חֲ}}יָלַי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ בְּזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בָּתֵּי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}
{{סי|זָ}}כוֹר מִשְּׁמֹעַ שָׁוְא תָּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל וְלֹא יִפְדּוּהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}
{{סי|קֹ}}דֶשׁ עֵצָיו מִשְּׂרֹף כַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי לִגְמֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּו מֵחֲרֹשׁ תִּשְׁמֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}
{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמַד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מִחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}
{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרַי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ תָּשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין כְּנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}
{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחֹל מֻבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפֹט עִם שְׁמִי עֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}
{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצִדְקִי לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}
{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}
{{סי|יְ}}קָר חֶפְצֵי רֵעַ לִבְּךָ אַל יִתְאַב{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וְרֵעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לִדְאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|יחזקאל יח כ}}
{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבֹּשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נִסָּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת לְמֵת אֲנִי נֶחְשָׂךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}
{{סי|בְּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבִיר עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה"ש ח יב}}
{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשֹּׁךְ הוֹן לְחוֹנֵן מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}
{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת יֶעֱרַב{{ש}}
לֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲכָלְךָ פֶסַח בֶּן נֵכָר סָרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}
{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנֹא וּמִלָּחֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נֵדֶר רְגָלִים קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}
{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
בְּהֵמָה לֹא יָמִיר בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְאָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}
{{סי|אַ}}ל יִטַּמָּא בַעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַדְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לִקְרִיבָה מְהֻבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}
{{סי|נֶ}}צַח מִסּוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נְ}}טִיעוֹתֶיךָ קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}
{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ וָפֶרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}
{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח וְלִלְמֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}
{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֹסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}
{{סי|רָ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ לִיבוּלָהּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכֹל סַתֵּם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}
{{סי|וְ}}לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}
{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעְלַת מוּם מִזְּבֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יִטַּמָּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}
{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}
{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוּת לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}
{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא וּמִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}
{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אוֹסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}
{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}
אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לַכַּלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}
לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יֻמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}
וִתּוּקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבִי לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבֹּן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}
מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וָנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפַי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}
לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שֹׁאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה"ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
f76gybedp5kj4ceqf00bbu4mdo7oo8j
3016508
3016507
2026-05-15T12:23:11Z
מו יו הו
37729
3016508
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א"ב'''}}
{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}
{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצוֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}
{{סי|וּ}}בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}
{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלִקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי, דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}
{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתִיתִי בְּקֻשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}רוּר דַּרְבָּן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שְׁעָלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}
{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא וְאַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקֹץ בִּגְבֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}
{{סי|זָ}}רֵז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסַבֵּל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים, כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}
{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ, וְעַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}
{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}
{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}
{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וּשְׁאָר לֶעָנִי תַּמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}
{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מָנָה לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}
{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא בְּאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפֹּט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תַּשְׁמִיעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִלָּה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רֵשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}
{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}
{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵכָה תְּחַזְּקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ.{{ממס|משלי כז ח}}
{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ תְּבַקֵּר חוֹלִי{{ש}}
גְּמֹל דַּלִּים לִנְחֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}
{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹרֵי עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבֵּץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}
{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנָה עָשָׂר לְהַלֵּל גָּמוּר אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִשָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לָעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}
{{סי|יִ}}בּוּם לְאָח וּמַעֲשַׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טָ}}רֵד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}
{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳמָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻנָּה גְדֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}
{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תְּמַנֶּה{{ש}}
{{סי|הִ}}טָּמֵא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}
{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻלִּין נֹתְנַנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}
{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הֻצְרְכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}
{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבֹּר מֵתִים לִלְוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְּחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}
{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשָּׁחֵטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֹטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשֹׁטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}
{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וּקְדֹשׁ וּפַיֵּס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרֹק וּטְעֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}
{{סי|זְ}}בִיחָה בַּצָּפוֹן הַגָּשָׁה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בַּיּוֹם חָלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}
{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִין לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה"ש ד ב}}
{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טֹהַר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בְּאֵין תָּדִיר וְתָדִיר – תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}
{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבֵט שַׁלַּח עִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻשָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נֹ}}דְדֵי לַלֶּחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}
{{סי|ס}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעֲשֵׂר וַדַּאי וּדְמָאִים{{ש}}
קֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}
{{סי|פְּ}}דוּעִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלִי גִמְגּוּם בְּפִיךָ יְשֻׁנְּנוּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}רֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}
{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}
{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבָּנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֵהָנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}
{{סי|הַ}}סְּגָן בְּכִפּוּר פַּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה נַפְשׁוֹ תִדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מָן עֶשֶׂר כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}
{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הַפְרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאוֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}
{{סי|בַּ}}שֵּׁם הִדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נֹפֵל בִּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש"א טז ב}}
{{סי|מְ}}נוּיִם לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצָּה וּמָרוֹר אֲכִילָתוֹ תְּקֻבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ כְּטֶבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}
{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת תְּאַלְּפָה{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם, צַדֵּק הִין לְעָדְפָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}
{{סי|חַ}}וּוֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וּנְתֹן וְאֶקְשֹׁר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ"ב ד מג}}
{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשַׂמֵּחַ נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת קֹדֶשׁ כְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}
{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא סָכְמָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}
{{סי|אֶ}}בְיוֹן לְהַלְוֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}
{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחֱסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליהו חזק אמן סלה'''}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט בִּי לְצֶדֶק יִמְלֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין בִּנְזִיקִין, אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֶךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}
{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב נִמְכַּר בַּשְּׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ יִמְצָא נֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסֹל זִבְחֵי טִפֵּשׁ{{ר1}}
הַפִּסְחִים וְהַעִוְרִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב ה ח}}
{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל הַשְּׁלֵמוֹת כְּכָל אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}}
{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לַמָּאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד עִם כִּיּוֹר וְכַנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַלְתִּי מִפְּסֹחַ לְאֹנֶס חוֹשְׁשַׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}
{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי, עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}
{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תִּקַּנְתִּי לְעוֹסְקֵי טִיבוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}
{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דּוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}
{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לִקְדֻשָּׁה בִּזְרִיזוּת תִּנְחָצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}
{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר וְתוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}
{{סי|קִ}}רְבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחֵי רְוָחֶיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}
{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת יֵרָצוּ לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדְרֵי מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב בְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}
{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּעֵרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}
{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לְשַׁלְּמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}
{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וּוַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}
{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת, בִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קוּץ שׁוֹלַחַת יָד בְּמָמוֹן יִשְׁקֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}
{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנִים כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחַן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לְשִׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}
{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וְנָבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה"ב יג יא}}
{{סי|זְ}}כֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת, כֹּחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻבָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֶיךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}
{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נְחָלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין כְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִים {{סי|נִ}}קְרָבִים בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה"ב ב ג}}
{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹתֵי עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הזקן חזק'''}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עֳנָשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|משלי כז יב}}
{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְּאֵהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בַיּוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיַּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}
{{סי|הַ}}בָּא לְאֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}
{{סי|זִ}}נָּה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבְבֵיהֶם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טִבֵּיהֶם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}
{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד הָעֵדִים בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}
{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָה תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}
{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְחָל {{ש}}
עוֹבֵד זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחַל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש"א יז מ}}
{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}
{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקֹד {{ש}}
{{סי|צֹ}}ק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקֹד {{ר1}}
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}
{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵיזוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ אֶת לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מְלִיצִים {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ בְאַהֲבָתָם לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}
{{סי|תֹּ}}עֲבוּ וְנֶאֶלְחוּ בְּטִנּוּף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}
{{סי|הַ}}בַּת בְּנָהּ וְאֵם חָמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנִפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}
{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּזוֹ נִכְלָלִים {{ר1}}
חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}
{{סי|חֲ}}קֹר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדָּחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}
{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנָקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}
{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר בִּנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זֵידוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}
{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זִנָּה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְלָאכָה וַאֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אֵלֶּה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}
{{סי|זָ}}בַחְתָּ וְהֶעֱלִיתָ קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אָכַלְתָּ בָהֶם נוֹתָר וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל־כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}
{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}
{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא וּמְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עָשָׂה פֶסַח בַּחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אֹמֵר זָכְרֵימוֹ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}
{{סי|מִ}}ילָה הֵפַר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}
{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרוֹת נָעֳמִי {{ש}}
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וּגְבוּרָה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזוֹ לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}
{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דְּבָרִי בֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}
{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הִמְרוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כְּהֻנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|רֹ}}וַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}
{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לְמִקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ הֵם בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גְּדֵלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ בְּאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תָּ}}שִׁית לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל־כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר כְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבָב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי מְלָאכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר לְהִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}בָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי אֲכִילַת מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב וְנָאוֹף לְהִזָּהֵר וּלְהִוָּכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִיַּת עֲמָלֵק לְהִתְוַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}
{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סֶ}}גֶל זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}
{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצָה לְהוֹרוֹת מִסּוּר מֵאָרוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}
{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְלַקֵּט לַעֲנִיֵּי כַלְכֹּל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש"א יד לד}}
{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}
{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל לְסֻבֳּלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ מִלְּחָבְלוֹ {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי אֶת חֲמִשִּׁים בִּמְלֹא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}
{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּם מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָחְלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֵחָמֵסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמַּסּוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדֶה לַעֲנִיַּי בִּי יֶחֱסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}
{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכֹל הַשְׁלָכָתוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמֻחֲלָט שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}
{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבֹד וּמִזְּרֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצוֹת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אֲ}}כָלְךָ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}
{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחֹן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַת מִקְדָּשׁ צִמְדָּה {{ר1}}
כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}
{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְשֶׁקֶר רֶגֶל יִמְעֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}
{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם שָׁכֵב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}
{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרֹעַ וּמִפְּרֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}
{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצֹר וְלֶאֱגֹר {{ש}}
לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגֹּר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}
{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקּוֹתֵיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כַסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמַכָּרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}
{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל קָרְבָּן מָחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}
{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזֹב לֵוִי מְקוֹמְךָ תַּחֲנֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּמְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}
{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לְכֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}
{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְגַם יִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}ב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלֵא יְמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ"ב יח לו}}
{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנָּשֵׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר מְנֻסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}
{{סי|תַּ}}חְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרֵעַ לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כִּכְבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}}
{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרֹת עֵץ מַאֲכָל וְחֵרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}
{{סי|יְ}}שַׁסַּע וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הֲזָדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}
{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}
{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}
{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִבֵּיהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}
{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפַתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רֵבוּת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמֹעַ יִכָּחֵדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבוֹא לְמִקְרֵה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לִקְפָאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות כה כו}}
{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בַּפְּסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוּת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ"א יח כח}}
{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשּׂוּם סֻלָּם רָעוּעַ בְּבַיִת נֹפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}
{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתִי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}
{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכֹל מְנוּיִם אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלָה טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגֹם לְבִנְךָ מִתֵּת לַעֲנָה פּוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}
{{סי|כֶּ}}סֶף תַּלְוֶה לְעָנִי כְּנֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}
{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל־לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָשְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתְּעֹב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}
{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יֵרָאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרֹשׁ לַחֲקֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}
{{סי|פֶּ}}ן יְבַעֵט לְדִי זָהָב וְלֹא סְגֻלַּת מֶלֶךְ מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לְיַבֵּם לְזִיקָה שֶׁבָּהּ{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻמַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}
{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}
{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה קִשּׁוּט מִכְלוֹלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}
{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}
{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לְרָעוֹת לָרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}
{{סי|יְ}}כֹלֶת לֹא לִמְכֹּר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבַי דַּיָּן עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}
{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִלְּאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
שְׁבוּיָה תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבֻשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}
{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם לְהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחֲנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}
{{סי|חֲ}}יָלַי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ בְּזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בָּתֵּי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}
{{סי|זָ}}כוֹר מִשְּׁמֹעַ שָׁוְא תָּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל וְלֹא יִפְדּוּהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}
{{סי|קֹ}}דֶשׁ עֵצָיו מִשְּׂרֹף כַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל דְּבָרַי לִגְמֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּו מֵחֲרֹשׁ תִּשְׁמֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}
{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמַד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מִחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}
{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרַי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ תָּשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין כְּנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}
{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחֹל מֻבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפֹט עִם שְׁמִי עֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}
{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצִדְקִי לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל כָּל רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}
{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}
{{סי|יְ}}קָר חֶפְצֵי רֵעַ לִבְּךָ אַל יִתְאַב{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וְרֵעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לִדְאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|יחזקאל יח כ}}
{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבֹּשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נִסָּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת לְמֵת אֲנִי נֶחְשָׂךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}
{{סי|בְּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבִיר עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה"ש ח יב}}
{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשֹּׁךְ הוֹן לְחוֹנֵן מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}
{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת יֶעֱרַב{{ש}}
לֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲכָלְךָ פֶסַח בֶּן נֵכָר סָרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}
{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנֹא וּמִלָּחֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נֵדֶר רְגָלִים קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}
{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
בְּהֵמָה לֹא יָמִיר בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְאָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}
{{סי|אַ}}ל יִטַּמָּא בַעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַדְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לִקְרִיבָה מְהֻבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}
{{סי|נֶ}}צַח מִסּוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נְ}}טִיעוֹתֶיךָ קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}
{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ וָפֶרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}
{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח וְלִלְמֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}
{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֹסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}
{{סי|רָ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ לִיבוּלָהּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכֹל סַתֵּם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}
{{סי|וְ}}לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}
{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעְלַת מוּם מִזְּבֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יִטַּמָּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}
{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}
{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוּת לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}
{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא וּמִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}
{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אוֹסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}
{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}
אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לַכַּלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}
לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יֻמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}
וִתּוּקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבִי לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבֹּן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}
מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וָנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפַי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}
לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שֹׁאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה"ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
cdwvpwwn4xp04us0jc3rmzyuxbppunq
3016519
3016508
2026-05-15T13:54:09Z
מו יו הו
37729
הגהה שניה מאותו מקור - התחלה
3016519
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''אליהו חזק''', '''א"ב'''}}
{{סי|אֱ}}מֶת יֶהְגֶּה חִכִּי מִשְׁפְּטֵי יְיָ אֲדֹנִי{{ש}}
כָּל פִּקּוּדֵי כֹל בְּסִיס טֶבַע אֲדָנִי{{ש}}
{{סי|לְ}}בַל אֶכָּשֵׁל נִדְבוֹת פִּי לְהַעֲמִידֵנִי{{ר1}}
רְצֵה נָא יְיָ וּמִשְׁפָּטֶיךָ לַמְּדֵנִי.{{ממס|תהלים קיט קח}}
{{סי|יִ}}תְרוֹן הַכְשֵׁר חָכְמָה סוֹד מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נְצֹר עֵדוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|ה}}וֹד אִמְרֵי נֹעַם טוּרֵי קִצְבוֹתֶיךָ{{ר1}}
הֲבִינֵנִי וְאֶלְמְדָה מִצְוֹתֶיךָ.{{ממס|תהלים קיט עג}}
{{סי|וּ}}בְעֵרֶךְ מִלַּי מִמְּךָ מִשְׂגָּב אֲבַקְשָׁה{{ש}}
חֻקֵּי חַיִּים בָּם לֹא אִנָּקְשָׁה{{ש}}
{{סי|חִ}}מְּדָתַם רַעְיָתְךָ בַּשְּׁלִישִׁי לְחָפְשָׁהּ{{ר1}}
לִמֻּד מִדְבָּר בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ.{{ממס|ירמיהו ב כד}}
{{סי|זְ}}קוּקָה שִׁבְעָתַיִם לְגַרְגֶּרֶת רְבִידִים{{ש}}
יַעֲלַת חֵן לְלִקְחָהּ זְבוּדִים{{ש}}
{{סי|קָ}}דוֹשׁ צוּרִי, דְּבָרֶיהָ הַחֲמוּדִים{{ר1}}
יָעִיר לִי אֹזֶן לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים.{{ממס|ישעיהו נ ד}}
{{סי|אָ}}מוֹן שַׁעֲשׁוּעִים אֶדֶר מַחְמַדְּךָ{{ש}}
אוֹת אָתִיתִי בְּקֻשְׁטָא לְהַעֲמִידְךָ{{ש}}
{{סי|בֵּ}}רוּר דָּרְבָן מַרְדַּע מַלְמָדְךָ{{ר1}}
אֲנִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ.{{ממס|ישעיהו מח יז}}
{{סי|גְּ}}בוּלוֹת הִצַּבְתִּי מְמַדֵּי שָׁעֳלִי{{ש}}
חֻקַּי וּמִשְׁפָּטַי מְיַשְּׁרֵי מִשְׁעוֹלִי{{ש}}
{{סי|דּ}}וֹרוֹן הִרְבֵּיתִי לִפְנֵי פֹעֲלִי{{ר1}}
לוּ עַמִּי שֹׁמֵעַ לִי.{{ממס|תהלים פא יד}}
{{סי|הַ}}שֵּׁם תִּירָא וְאַחֲרָיו נוֹהִים{{ש}}
תַּתֵּם דֶּרֶךְ תָּקֹץ בַּגְּבֹהִים{{ש}}
{{סי|וְ}}טַהֵר גוּפְךָ מִהְיוֹת כְּמִתְלַהְלְהִים{{ר1}}
כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים.{{ממס|קהלת ד יז}}
{{סי|זָ}}רֵז לְהוֹרוֹת וְאַלּוּף לְסַבֵּל{{ש}}
לְאַהֲבָה וּלְקַדֵּשׁ צְבָאֲךָ עֲלֵי תֵבֶל{{ש}}
{{סי|חֶ}}סֶד רָדְפָה בַחַיִּים כִּי הֶבֶל{{ר1}}
לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל.{{ממס|קהלת ז ב}}
{{סי|טְ}}בִילָה בִזְמַנָּהּ, וְעַל אַרְבַּע גְּדִילִים{{ש}}
יָתֵד עַל אֲזֵנֶךָ תְּכַסֶּה הַגְּדוֹלִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִידַי בִּתְפִלָּה קֹדֶם שׁוֹאֲלִים{{ר1}}
הָבוּ לַייָ בְּנֵי אֵלִים.{{ממס|תהלים כט א}}
{{סי|כַּ}}בֵּד הוֹרֶיךָ זְכוֹר בּוֹרְאֶךָ{{ש}}
פַּלֵּס אֹרַח נְתִיב מוֹרָאֶךָ{{ש}}
{{סי|לְ}}פִתְחֲךָ מְזֻזָה יְמִין מְבוֹאֶךָ{{ר1}}
יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.{{ממס|תהלים קכא ח}}
{{סי|מֵ}}אָה בְרָכוֹת יוֹם יוֹם שַׁחֲרֵהוּ{{ש}}
מִקְדָּשׁ לְיִרְאָה מְאֹד תְּהַדְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|נֹ}}פֶשׁ כִּפּוּר כְּאִסּוּרָיו שָׁמְרֵהוּ{{ר1}}
הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ.{{ממס|ישעיהו נח ו}}
{{סי|סְ}}פוּרִים לָעֹמֶר חֲמִשִּׁים קְבַעְתִּים{{ש}}
לִישׁוּעַ הַבֵּן חֲמִשָּׁה הִשְׁמַעְתִּים{{ש}}
{{סי|עִ}}בּוּר וּתְקוּפָה בְּחֶשְׁבּוֹן הוֹדַעְתִּים{{ר1}}
לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים.{{ממס|אסתר א יג}}
{{סי|פְּ}}אֵרְךָ בְרֹאשֶׁךָ יָד תִּשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
לֶקֶט וּשְׁאָר לְעָנִי תַמְצִיאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי שְׁבִיעִית פִּרְיָהּ תּוֹצִיאֶנּוּ{{ר1}}
כָּל יַד עָמֵל תְּבוֹאֶנּוּ.{{ממס|איוב כ כב}}
{{סי|קְ}}רָא שְׁמַע הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ{{ש}}
לָתֵת מְנָת לְמַחֲזִיקֵי דָּת אֵשׁ{{ש}}
{{סי|רִ}}שּׁוּל לְנוֹתָר כֹּהֵן תִּתְיָאֵשׁ{{ר1}}
הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ.{{ממס|יחזקאל כד י}}
{{סי|שְׁ}}קָלִים לְהָבִיא וּבְאֶחָד יַשְׁמִיעוּ{{ש}}
לִשְׁפֹּט גֵּר צֶדֶק אֵלָיו תִּשְׁמָעוּ{{ש}}
{{סי|תְּ}}קִיעוֹת בְּזִכָּרוֹן זְכוּת יַכְרִיעוּ{{ר1}}
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ.{{ממס|תהלים צח ו}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תִּ}}רְדֹּף צֶדֶק וְתִזְכֶּה לְכִלָּה{{ש}}
רֵאשִׁית הַגֵּז מִצֹּאן בְּמִכְלָה{{ש}}
{{סי|שָׁ}}רֵשׁ אֲשֵׁרָה נֶחֱרָצָה וְכָלָה{{ר1}}
הִנֵּה לָאֵשׁ נִתַּן לְאָכְלָה.{{ממס|יחזקאל טו ד}}
{{סי|רֵ}}עַ לֶאֱהֹב וּלְצַדֵּק מִפְעָלַי{{ש}}
לְגָרֵי שַׁעַר נִבְלוֹת גִּעוּלַי{{ש}}
{{סי|קְ}}רִיאַת מֶלֶךְ דַּעַת מַעֲלָלַי{{ר1}}
בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי.{{ממס|תהלים מ ח}}
{{סי|צַ}}חַן טַהֵר בְּקָרְבָּן וּתְחִנָּה{{ש}}
שַׂמַּח כַּלָּה בְּהַטָּיַת חִנָּהּ{{ש}}
{{סי|פֶּ}}גַע אֶפְרוֹחִים בְּרֵכָה תַחֲזִיקֶנָּה{{ר1}}
כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ.{{ממס|משלי כז ח}}
{{סי|עֲ}}רֻמִּים תַּלְבִּישׁ תְּבַקֵּר חֹלִי{{ש}}
גְּמֹל דַּלִּים לִנְחֹל בְּהַנְחִילִי{{ש}}
{{סי|סַ}}פֵּר יוֹמָם מְגִלַּת אִיּוּלִי{{ר1}}
וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי.{{ממס|תהלים כב ג}}
{{סי|נֵ}}ר שַׁבָּת וַחֲנֻכָּה מְאוֹרֵי עֵיפָתֶךָ{{ש}}
פֶּטֶר שׁוֹר וַחֲמוֹר בְּכוֹרֵי רְפָתֶיךָ{{ש}}
{{סי|מִ}}דְרְשֵׁי סִינַי בְּתַרְבֵּץ מִשְׁפַּתֶּיךָ{{ר1}}
יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל שְׂפָתֶיךָ.{{ממס|משלי כב יח}}
{{סי|לַ}}יְלָה וּשְׁמֹנָה עָשָׂר לִגְמֹר הַלֵּל אֲגוּדִים{{ש}}
בִּשְׁמִי לִשָּׁבַע אֱמוּנָה מַגִּידִים{{ש}}
{{סי|כֶּ}}סֶף אֲחֻזָּה לְעוֹלָם מַעֲבִידִים{{ר1}}
כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים.{{ממס|בראשית ט כה}}
{{סי|יִ}}בּוּם לָאָח וּמַעֲשַׂר עָנִי תְּחַלֵּק{{ש}}
קוֹמֵץ וּמַקְטִיר מַזֶּה וּמוֹלֵק{{ש}}
{{סי|טָ}}רֵד תִּמְחֶה פָּשַׁט כַּיֶּלֶק{{ר1}}
רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק.{{ממס|במדבר כד כ}}
{{סי|חֲ}}לִיצָה וְרֹק נִרְאֶה לַחֲמִשָּׁה{{ש}}
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וָחֳמָשִׁים חֲמִשָּׁה{{ש}}
{{סי|זָ}}כָה לִכְהֻנָּה גְדֹלָה לְשַׁמְּשָׁה{{ר1}}
בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה.{{ממס|ויקרא כא יד}}
{{סי|וְ}}עַל הַמִּצְוֹת לְכַפֵּר פָּר תִּקְנֶה{{ש}}
עֲבוֹדַת הֶעָשׂוֹר עָלֶיךָ תְּמַנֶּה{{ש}}
{{סי|הִ}}טַּמֵּא לְמֵת וְלֹא לְעֵר וְעוֹנֶה{{ר1}}
הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה.{{ממס|משלי כא יג}}
{{סי|דָּ}}ם לְכִסּוּי בְּחֻלִּין נֹתְנַנִי{{ש}}
סֻכָּה כָל שִׁבְעָה זֵכֶר לַעֲנָנִי{{ש}}
{{סי|גְּ}}בוּל מוּרָם כַּאֲשֶׁר דָּנַנִּי{{ר1}}
זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי.{{ממס|תהלים נ כג}}
{{סי|בִּ}}עוּר חָמֵץ לְאוֹר הַנֵּר הֻצְרְכוּ{{ש}}
שָׁלֹשׁ רְגָלִים פְּעָמֶיךָ יִדְרֹכוּ{{ש}}
{{סי|אַ}}תֶּם כֹּהֲנַי מוּל מַעֲרֶכֶת תַּעֲרֹכוּ{{ר1}}
שְׂאוּ יְדֵכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ.{{ממס|תהלים קלד ב}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אָ}}ח לְהַחֲיוֹת אֲשׁוּרוֹ כִּי יִמְעַד{{ש}}
לִקְבֹּר מֵתִים לַלְּוָיָה תִצְעַד{{ש}}
{{סי|בָּ}}רֵךְ לַמּוֹצִיא בְחַסְדּוֹ לָעַד{{ר1}}
לֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד.{{ממס|תהלים קד טו}}
{{סי|גִּ}}יל תָּגִיל בְּקַלִּים יִשָּׁחֵטוּן{{ש}}
בַּכֹּל וּלְעוֹלָם הַכֹּל יִשְׁחֹטוּן{{ש}}
{{סי|דִּ}}ין אִילָן בִּשְׁתַּיִם לְיָד יִפְשֹׁטוּן{{ר1}}
תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן.{{ממס|תהלים קד כח}}
{{סי|הִ}}תְקַדֵּשׁ וּקְדֹשׁ וּפַיֵּס לִשְׂכַר יוֹמָם דּוֹפְקִים{{ש}}
מוֹצָאֵי פֶה תִּשְׁמֹר רְצוֹן יְיָ מְפִיקִים{{ש}}
{{סי|וּ}}פְרֹק וּטְעֹן לְבִרְכַּיִם פִּיקִים{{ר1}}
וְנָפַל וְאֵין לוֹ מֵקִים.{{ממס|ירמיהו נ לב}}
{{סי|זְ}}בִיחָה בַצָּפוֹן הַגָּשָׁה וְקַבָּלָה{{ש}}
פְּתִיתָה וּמְלִיקָה יְצִיקָה וּבְלִילָה{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק אֲכִילַת פְּסָחִים בַּיּוֹם חָלִילָה{{ר1}}
תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה.{{ממס|תהלים קד כ}}
{{סי|טָ}}הֳרַת קָרְבָּן וְהַזָּיָה וְאֵמוּרִים לְרָחְצָה{{ש}}
הֶסְגֵּר וְהֶחְלֵט לַמַּחֲנֶה חוּצָה{{ש}}
{{סי|יִ}}טָּהֲרוּ טְמֵאִים בִּלְתִּי חֲצִיצָה{{ר1}}
שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה.{{ממס|שה"ש ד ב}}
{{סי|כֶּ}}רֶם בְּאַרְבַּע טֹהַר יְרַקְרַק אֲדַמְדָּם{{ש}}
יִשְׁמְרוּ שַׁבַּתִּי יִלְבְּשׁוּ מַחֲמַדָּם{{ש}}
{{סי|לְ}}זָכְרוֹ בְּאֵין תָּדִיר וְתָדִיר – תָּדִיר מֻקְדָּם{{ר1}}
תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם.{{ממס|משלי כג לא}}
{{סי|מַ}}חְסוֹר הַעֲבֵט שַׁלַּח עִמְּךָ כִּי טוֹב{{ש}}
קְדֻשָּׁה וַעֲנָוָה הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב{{ש}}
{{סי|נֹ}}דְדֵי לַלֶּחֶם בֵּיתְךָ מִקְּטֹב{{ר1}}
תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.{{ממס|תהלים קד כח}}
{{סי|ס}}וֹטָה לְהַשְׁקוֹת מַעֲשֵׂר וַדַּאי וּדְמָאִים{{ש}}
קֹדֶשׁ רִאשׁוֹן וּשְׁבִיעִי וּבַגּוֹלָה יוֹמַיִם{{ש}}
{{סי|עֲ}}רֹךְ אֶתְרוֹג וַהֲדַס וְלוּלָב לַשָּׁמַים{{ר1}}
כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.{{ממס|ישעיהו מד ד}}
{{סי|פְּ}}דוּעִים בְּהַעֲנֵק וּבְמַתָּן יְחֻנְּנוּ{{ש}}
דְּבָרַי בְּלֹא גִמְגּוּם בְּפִיךָ יְשֻׁנְּנוּ{{ש}}
{{סי|צֹ}}רֶךְ גַּג בְּמַעֲקֶה לַהֲכִינֶנּוּ{{ר1}}
מֵיְיָ מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ.{{ממס|תהלים לז כג}}
{{סי|קְ}}בַע תּוֹרָתְךָ וְלַבָּנִים תִּשְׁנֶה{{ש}}
וִדּוּי נָמוֹךְ וּמִקְרָא רָם תַּעֲנֶה{{ש}}
{{סי|רַ}}ב לְהַדֵּר וְשָׂב תַּחְבּוּלוֹת יִקְנֶה{{ר1}}
עִמְדוּ עֲמֹדוּ וְאֵין מַפְנֶה.{{ממס|נחום ב ט}}
{{סי|שָׁ}}לֹשׁ תִּסְעֹד פְּרֵה וּרְבֵה וְתִבָּנֶה{{ש}}
בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה כֹּהֵן יֵהָנֶה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת עֲשִׂירִי קֹדֶשׁ קוֹנֶה{{ר1}}
תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.{{ממס|ירמיהו לג יג}}
{{הור|סימן: '''הזקן בר מנחם חזק אמן'''}}
{{סי|הַ}}סֶּגֶן בְּכִפּוּר פָּר יַקְרִיבֶנּוּ{{ש}}
עֲשִׂירִית הָאֵיפָה נַפְשׁוֹ תִדְּבֶנּוּ{{ש}}
{{סי|זְ}}מָן עֶשֶׂר כֶּסֶף כִּי יַלְוֶנּוּ{{ר1}}
לֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.{{ממס|ירמיהו יז יא}}
{{סי|קָ}}רְבַּן בֵּית דִּין וְחִזּוּק בֶּרֶךְ תִּכְרַע{{ש}}
שְׁבִיתַת שְׁלֹשָׁה עֲבוֹדָתָם הַפְרַע{{ש}}
{{סי|נִ}}מּוֹל לִשְׁמֹנָה אַף בְּשַׁבָּת מְאֹרָע{{ר1}}
קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע.{{ממס|במדבר ו ה}}
{{סי|בַּ}}שֵּׁם הִדָּבֵק לֶכֶת בְּחִין עֶרְכּוֹ{{ש}}
מַעְשֵׂר שֵׁנִי אֱכֹל בְּשָׁלֵם סֻכּוֹ{{ש}}
{{סי|בְּ}}מִצְוֹת עַד כֹּה וְעַד כֹּה{{ר1}}
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ.{{ממס|משלי כב ו}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי קֹדֶשׁ מוֹעֲדֶיךָ{{ש}}
כִּפּוּר וְזִכָּרוֹן מְלִיצִים בַּעֲדֶךָ{{ש}}
{{סי|רֶ}}צַח כִּי תִמְצָא נֹפֵל בְּשָׂדֶךָ{{ר1}}
עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ.{{ממס|ש"א טז ב}}
{{סי|מְ}}נוּיִם לַפֶּסַח מִכְסַת בֶּעָשׂוֹר תִּקְבַּע{{ש}}
עַל מַצָּה וּמָרוֹר אֲכִילָתוֹ תְּקֻבַּע{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱסַר אַרְבָּעָה בִּשּׁוּלוֹ כְּטֶבַע{{ר1}}
יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע.{{ממס|ישעיהו מד טז}}
{{סי|חֻ}}קַּי לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת תְּאַלְּפָה{{ש}}
לְשׂוּמָם עַל לֵב עַד בֹּא חֲלִיפָה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה הַשְׁלֵם וְצַדֵּק הִין לְעָדְפָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה.{{ממס|משלי כ י}}
{{סי|חַ}}וּוֹת שׁוֹפְטִים הוֹרוֹת דִּין סֵתֶר{{ש}}
הָשֵׁב הַעֲבוֹט וּנְתֹן וְאֶקְשֹׁר לְךָ כֶּתֶר{{ש}}
{{סי|חֵ}}שֶׁק בְּשַׂר תַּאֲוָה כִּי יַרְחִיב לְךָ פֶּתֶר{{ר1}}
אָמַר יְיָ אָכֹל וְהוֹתֵר.{{ממס|מ"ב ד מג}}
{{סי|זְ}}הִירִים בְּמִשְׁפָּט לַאֲמִתּוֹ מַצְדִּיקִים{{ש}}
אַרְבָּעָה בָּרֶגֶל לְשַׂמֵּחַ נִזְקָקִים{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה עֲצֶרֶת קֹדֶשׁ כְּהַדְּבָרִים עַתִּיקִים{{ר1}}
אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים.{{ממס|נחמיה ח י}}
{{סי|קְ}}דוֹשַׁי תִּירָא עוֹסְקֵי דָּת תְּמִימָה{{ש}}
מַתָּנָה כְּמַתְּנַת יָדְךָ לִבְּךָ הַשָּׁמַיְמָה{{ש}}
{{סי|קָ}}רָאתָ עַמִּיתְךָ וְדַעְתּוֹ לֹא סָכְמָה{{ר1}}
שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה.{{ממס|משלי כט טו}}
{{סי|אֶ}}בְיוֹן הַלְוֹת בָּהֶן תַּלְמוּד סְדָרֶיךָ{{ש}}
עֲשֵׂה צְדָקָה כְּמִנְיַן עֲדָרֶיךָ{{ש}}
בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְהַעֲלוֹת נִדְבוֹת הֲדָרֶיךָ{{ר1}}
וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ.{{ממס|תהלים נ יד}}
{{סי|מַ}}לֵּא לִבֵּנוּ לְיִרְאָתְךָ מַחֲסֶה{{ש}}
{{סי|נִ}}תְלוֹנֵן בְּצִלְּךָ וּבִכְנָפֶיךָ נֶחֱסֶה{{ש}}
שָׁלְמוּ כֻלָּם מִצְוֹת עֲשֵׂה{{ר1}}
כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְיָ נַעֲשֶׂה.{{ממס|שמות יט ח}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אָ}}זְנְךָ הַט, בִּי לְצֶדֶק יִמְלֹךְ מֶלֶךְ{{ש}}
דְּרָכַי דַרְכֵי נֹעַם נְתִיב שָׁלוֹם תֵּלֶךְ{{ש}}
{{סי|בִּ}}ין בִּנְזִיקִין, אֵין מִקְצוֹעַ וּלְהִתְחַכֵּם וְלֵילֵךְ{{ר1}}
שֹׁוֶה בְּנֵזֶק הַמֶּלֶךְ.{{ממס|אסתר ז ד}}
{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב נִמְכַּר בַּשְּׁבִיעִית חֹפֶשׁ{{ש}}
וְגַם מוֹכֵר עַצְמוֹ אָז יִמְצָא נֹפֶשׁ{{ש}}
{{סי|דִּ}}ינְךָ לִפְסֹל זִבְחֵי טִפֵּשׁ{{ר1}}
הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים שְׂנֻאֵי נֶפֶשׁ.{{ממס|לפני=ע"פ|ש"ב ה ו|וגם=ש"ב ה ח{{!}}שם פסוק ח}}
{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית וְיוֹבֵל בְּחֻקֵּיהֶן תִּתְיַצְּבוּן{{ש}}
בָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לְשָׁנָה תִּקְצֹבוּן{{ש}}
{{סי|וּ}}בָאֵר עַל הַשְּׁלֵמוֹת כְּכָל־אֲשֶׁר תְּצֻוּוּן{{ר1}}
לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן.{{ממס|איוב יט כד}}
{{סי|זָ}}ךְ שֶׁמֶן לְמָאוֹר וַהֲקָמַת מִשְׁכָּנִי{{ש}}
בִּגְדֵי שְׂרָד עִם כִּיּוֹר וְכַנִּי{{ש}}
{{סי|חָ}}דַל מִפְּסֹחַ לְאֹנֶס חוֹשַׁשְׁנִי{{ר1}}
וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי.{{ממס|בראשית לב כ}}
{{סי|טִ}}יעַת רְבָעִי, עִבְרִי לְנָכְרִי בְּמִמְכָּרָיו{{ש}}
חֲצוֹצְרוֹת לְהָרִיעַ לְמַסַּע הֶכֵּרָיו{{ש}}
{{סי|יְ}}פַת תֹּאַר הִתַּרְתִּי לְהִרְהוּר כִּעוּרָיו{{ר1}}
כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו.{{ממס|בראשית ח כא}}
{{סי|כִּ}}שְׂדֵה הָאָרֶץ בֵּית חָצֵר וּמְסִבּוֹ{{ש}}
חֲנֻכַּת מִזְבֵּחַ לְהַדְלִיק אֵשׁ שֶׁבּוֹ{{ש}}
{{סי|לְ}}קָרְבָּן תִּקַּנְתִּי לְעוֹסְקֵי טִבּוֹ{{ר1}}
עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.{{ממס|בראשית כח יב}}
{{סי|מ}}וֹצִיא שֵׁם רָע לַעֲנֹשׁ לֹא כֵן יְדַמֶּה{{ש}}
שׁוֹתֶה בוֹר וּמְקַלְקֵל לָזֶה דוֹמֶה{{ש}}
{{סי|נְ}}צֹר אֵפֶר פָּרָה טָהוֹר מְטַמֵּא{{ר1}}
מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא.{{ממס|איוב יד ד}}
{{סי|ס}}וּר נְבֵלָה וְשֶׁרֶץ וְשִׁכְבַת זֶרַע תִּרְחָצָה{{ש}}
כֹּהֵן לְקַדֵּשׁ בִּזְרִיזוּת לְנַחֲצָה{{ש}}
{{סי|עִ}}בְרִיָּה מֵרְשׁוּת אָדוֹן תֵּצֵא חוּצָה{{ר1}}
כְּפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ.{{ממס|בראשית מ י}}
{{סי|פָּ}}רָשַׁת גֵּר תּוֹשָׁב יוֹלֶדֶת וּנְגָעִים{{ש}}
סַנְהֶדְרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה רִיבוֹת מַרְגִּיעִים{{ש}}
{{סי|צִ}}יּוֹן סַנְהֶדְרֵי גָזִית הֲלִיכוֹתַי קוֹבְעִים{{ר1}}
יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים.{{ממס|שמות א ה}}
{{סי|קִ}}רְבַת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּמִלֵּי שְׁבָחֶיךָ{{ש}}
תְּרוּמַת מֶכֶס הַשְּׁבִי מַלְקוֹחֵי רְוָחֶיךָ{{ש}}
{{סי|רִ}}בִּיתִיךָ בְּכוֹר לְיַפּוֹת כֹּחֶךָ{{ר1}}
שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ.{{ממס|בראשית מח כב}}
{{סי|שְׁ}}לָמִים וְעוֹלוֹת יֵרָצוּ לְעוֹשֶׂיךָ{{ש}}
הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ וְכָלִיל סִדּוּר מַעֲשֶׂיךָ{{ש}}
{{סי|שָׁ}}ב מִנְיַן רְאִיּוֹת זָב בְּנִימוֹסֶיךָ{{ר1}}
יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסֶךָ.{{ממס|דברים כה יג}}
{{סי|שֶׁ}}מֶן הַמִּשְׁחָה וַחֲרָמִים וָעֵרֶךְ{{ש}}
הֶקְדֵּשׁ לְפִי הַכָּבוֹד נִדּוֹן כְּעֵרֶךְ{{ש}}
{{סי|שֵׁ}}שׁ עָרֵי מִקְלָט פָּרָשַׁת הַדֶּרֶךְ{{ר1}}
יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.{{ממס|תהלים כה ח}}
{{סי|תּ}}וֹרַת נָזִיר וְאוֹנֵס וּמְפַתֶּה לְשַׁלְּמָה{{ש}}
עִיר אוֹיֵב לָמַס לְךָ כִּי הָשְׁלְמָה{{ש}}
{{סי|תֵּ}}ת מוֹרֶדֶת חֶרֶב לַעֲקֹר תְּחוּמָהּ{{ר1}}
אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה.{{ממס|תהלים קכ ז}}
{{סי|תָּ}}לוּי אָשָׁם וּוַדַּאי וּקְטֹרֶת לְנַחַת{{ש}}
לֶחֶם הַפָּנִים לְפָנַי מֻנַּחַת{{ש}}
{{סי|תַּ}}רְחִיק גְּמוּלָה לְהִנָּצֵל מִשַּׁחַת{{ר1}}
מַעְיָן נִרְפָּשׂ וּמָקוֹר מָשְׁחָת.{{ממס|משלי כה כו}}
{{הור|סימן: '''אליהו חזק אמן סלה'''}}
{{סי|אֹ}}כֶל וּמַשְׁקֶה וּבֶגֶד לְטֻמְאָתָן יָרְדוּ{{ש}}
שׁוֹכֵב עִם נֶחְרֶפֶת לְהַלְקוֹת, בִּי מָרְדוּ{{ש}}
{{סי|לָ}}קֹץ שֹׁלַחַת יָד בְּמָמוֹן יִשְׁקֹדוּ{{ר1}}
אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ.{{ממס|איוב טו יח}}
{{סי|יְ}}מֵי הֶחָג לְנַסֵּךְ מַיִם בְּמַיִם תֻּחַן{{ש}}
עֶשְׂרוֹנִים כְּמִשְׁפָּטָם אֹזֶן מִלִּין תִּבְחַן{{ש}}
{{סי|הַ}}מַּעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרֶכֶת לְשִׁלְחָן{{ר1}}
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן.{{ממס|תהלים כג ה}}
{{סי|וּ}}פָרָשַׁת נִדַּחַת וְנָבִיא לְסָרָה מְסָרֵב{{ש}}
סֵפֶר כְּרִיתוּת וְדָבָר הַמְעָרֵב{{ש}}
{{סי|חֹ}}ק תְּמִידִין כָּלִיל יֵעָרֵב{{ר1}}
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב בָּעֶרֶב.{{ממס|דה"ב יג יא}}
{{סי|זְ}}כֹר קְלָלוֹת וּבְרָכוֹת, כֹּחֲךָ יִגְבַּר{{ש}}
הֲבָאַת עֹמֶר מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בִּמְחֻבָּר{{ש}}
{{סי|קְ}}הָלֶיךָ הַקְהֵל אִישׁ וְאִשָּׁה וְטַף כִּמְדֻבָּר{{ר1}}
וְאָזְנֶיךָ תִּשְׁמַעְנָה דָבָר.{{ממס|ישעיהו ל כא}}
{{סי|אֶ}}ת שְׁבוּעַת וְהֶעְלֵם דָּבָר בִּכְלָל קָרְבָּנַי{{ש}}
נְחָלוֹת וְנוֹתְנֵי מוּמִין כְּמִדְרַשׁ דָּרְבוֹנַי{{ש}}
{{סי|מ}}וּסָפִים {{סי|נִ}}קְרָבִים בְּסִדּוּר עִנְיָנַי{{ר1}}
לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וּלְמוֹעֲדֵי יְיָ.{{ממס|דה"ב ב ג}}
{{סי|שַׂ}}מַּח {{סי|לִ}}בִּי לְגַרְגְּרוֹתֵי עֲנָקֶיךָ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן לִי מַה יָּקְרוּ הֲמוֹן מְחוֹקְקֶיךָ{{ש}}
תַּמּוּ פָּרָשִׁיּוֹת חֻקֵּי צִבּוּר דְּבֵקֶיךָ{{ר1}}
יְהִי לִבִּי תָמִים בְּחֻקֶּיךָ.{{ממס|תהלים קיט פ}}{{ש}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''הזקן חזק'''}}
{{סי|אֲ}}לֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא בֹּאוּ עוּשׂוּ {{ש}}
לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר הֵחָלְצוּ חוּשׁוּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}סִפּוּר עֳנָשַׁי לִשְׁמֹעַ תֶּחֱשׁוּ {{ר1}}
פְּתָאיִם עָבְרוּ נֶעֱנָשׁוּ.{{ממס|משלי כז יב}}
{{סי|גְּ}}מַר דִּין לְחוֹב לְהַלִּין צֶדֶק תְּמַלְּאֵהוּ {{ש}}
לִזְכוּת בּוֹ בַיּוֹם הַפְּסָק תַּעֲלוּהוּ {{ש}}
{{סי|דַּ}}נְתֶּם וְנִתְחַיַּב סְקִילָה תִּסְקְלוּהוּ {{ר1}}
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ.{{ממס|אסתר ז ט}}
{{סי|הַ}}בָּא לְאֵם כַּלָּה וּבְהֵמָה {{ש}}
אוֹב וְיִדְּעֹנִי מִטַּמֵּא בָהֵמָּה {{ש}}
{{סי|וּ}}מְקַלֵּל אָב וָאֵם נֶפֶשׁ לְעָגְמָה {{ר1}}
כִּצְרוֹר אֶבֶן בְּמַרְגֵּמָה.{{ממס|משלי כו ח}}
{{סי|זִ}}נָּה אֲרוּסָה כִּי נִפְתָּה לִבְבֵיהֶם {{ש}}
מֵסִית וּמַדִּיחַ בְּמַחְשַׁכֵּי חֻבֵּיהֶם {{ש}}
{{סי|חִ}}לֵּל שַׁבְּתוֹתַי בִּמְלֶאכֶת טִבֵּיהֶם {{ר1}}
אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם.{{ממס|קהלת י ט}}
{{סי|טִ}}מְּאוּ אֵשֶׁת אָב בְּרֹעַ מְזִמָּתָם {{ש}}
זְכָרִים נִזְקָקִים לְזָכָר עֲמִיתָם {{ש}}
{{סי|יַ}}ד הָעֵדִים בָּרִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵיהֶם לַהֲמִיתָם {{ר1}}
שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם.{{ממס|תהלים סח כח}}
{{סי|כְּ}}סִילוּת הוֹמִיָּה בִּלְתִּי הָבֵן {{ש}}
לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָה תְּכַוֵּן {{ש}}
{{סי|לְ}}סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא אִישׁ כִּי בֵן {{ר1}}
סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה סַקְּלוּ מֵאֶבֶן.{{ממס|ישעיהו סב י}}
{{סי|מְ}}גַדֵּף בְּנִיבוֹ בְּנַפְשׁוֹ נִבְחָל {{ש}}
עוֹבֵד זָרָה שֵׁם כִּי יְחַל {{ש}}
{{סי|נַ}}פְשָׁם מֵאִתִּי זֹאת תִּנְחַל {{ר1}}
חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל.{{ממס|ש"א יז מ}}
{{סי|סָ}}כָל מַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ בְּאִשָּׁיו {{ש}}
וּמְכַשֵּׁף בַּעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי בְאוּשָׁיו {{ש}}
{{סי|עַ}}ל זֶה וְעַל זֶה הִסְכִּים בָּעֳנָשָׁיו {{ר1}}
רֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו.{{ממס|זכריה ז ב}}
{{סי|פֵּ}}רוּשׁ שְׂרֵפָה דַּלְתוֹתַי תִּשְׁקֹד {{ש}}
אֶת מִי וָמִי בְּדִינָהּ תִּפְקֹד {{ש}}
{{סי|צֹ}}ק אֲבָר רוֹתֵחַ לִיקֹד {{ר1}}
וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד כִּיקוֹד.{{ממס|ישעיהו י טז}}
{{סי|קִ}}לְקְלָה בַת כֹּהֵן בְּמַרְגִּילֵי רוֹכֵל {{ש}}
וְהַבָּא עַל בִּתּוֹ מִבְּלִי הַשְׂכֵּל {{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה נַפְשָׁם בְּאֵיזוֹ תֵּכֵל {{ר1}}
אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל.{{ממס|איוב לא יב}}
{{סי|שׁ}}וֹכֵב עִם חוֹתֶנֶת לְמֶשֶׁךְ אֶת לֵצִים {{ש}}
וְעִם בַּת בִּתּוֹ לְהַתְרָאַת מְלִיצִים {{ש}}
{{סי|שָׁ}}לְמוּ בְאַהֲבָתָם לִהְיוֹת שִׁקּוּצִים {{ר1}}
דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים.{{ממס|תהלים קיח יב}}
{{סי|תֹּ}}עֲבוּ וְנֶאֶלְחוּ בְּטִנּוּף מַעֲשִׂים {{ש}}
בָּאֵי אִשָּׁה וּבִתָּהּ צוּר מַכְעִיסִים {{ש}}
{{סי|תְּ}}נֵם לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ יְחִידָתָם חוֹמְסִים {{ר1}}
כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים.{{ממס|ישעיהו סד א}}
{{סי|הַ}}בַּת בְּנָהּ וְאֵם חָמוֹת אֶתְהֶן בְּבָעֳלָךְ {{ש}}
וְגַם אֵם חוֹתֵן בְּיֵצֶר מַעֲלָךְ {{ש}}
{{סי|זְ}}כוּרִים לְמַעְלָה כְּמוֹהֶם בְּנִפְלָךְ {{ר1}}
כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ.{{ממס|ירמיהו לד ה}}
{{סי|קַ}}ח מִפִּיו תּוֹרָה וְרַבֵּה פְעָלִים {{ש}}
סְקִילָה שְׁנִיָּה נֶאֶמְרָה בְּגוֹרָלָהּ עוֹלִים {{ש}}
{{סי|נָ}}א אֲבָאֵר בְּזוֹ נִכְלָלִים {{ר1}}
חֶרֶב שְׁלִישִׁתָה חֶרֶב חֲלָלִים.{{ממס|יחזקאל כא יט}}
{{סי|חֲ}}קֹר שֶׁבַע לְמִיתַת נִדּוֹנַי {{ש}}
מֵהֵיטֵב שִׁוּוּי גְּזֵרַת דִּינַי {{ש}}
{{סי|זֶ}}ה רוֹצֵחַ וְנִדָּחִים מְדָנַי {{ר1}}
נְתָנָם לַחֶרֶב נְאֻם יְיָ.{{ממס|ירמיהו כה לא}}
{{סי|קַ}}ו לָקָו צַו לָצָו אַשְׁמִיעֲכֶם {{ש}}
סִדּוּר חֵנֶק עַתָּה אוֹדִיעֲכֶם {{ש}}
{{סי|קָ}}שֶׁה סוּדָר לְרַכָּה תַּכְרִיכֵם {{ר1}}
מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם.{{ממס|שמות יב כא}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אָ}}ב וָאֵם מַכֶּה וּמִתְנַבֵּא בְּשֵׁם אֱלִיל לְנָקְשִׁי {{ש}}
גּוֹנֵב נֶפֶשׁ וּנְבִיא שֶׁקֶר וּמַמְרֵא בְּמִדְרָשִׁי {{ש}}
{{סי|בּ}}וֹעֵל אֵשֶׁת אִישׁ וְכֹהֶנֶת וְזוֹמְמֶיהָ בְּהַקִּישִׁי {{ר1}}
וַתִּבְחַר מַחֲנָק נַפְשִׁי.{{ממס|איוב ז טו}}
{{סי|גָּ}}מְרוּ מִיתוֹת בֵּית דִּין אַרְבָּעָה בְּמִנְיָנַי {{ש}}
עֵדִים וְהַתְרָאָה סֵדֶר בִּנְיָנַי {{ש}}
{{סי|דְּ}}רוּשִׁים וְנוֹסָפִים עֲלֵיהֶם זֵידוֹנַי {{ר1}}
גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְיָ.{{ממס|צפניה ב ה}}
{{סי|הַ}}בָּא עַל אֲחוֹתוֹ וַאֲחוֹת אִמּוֹ עִנָּה{{ש}}
אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְעִם נִדָּה זִנָּה{{ש}}
{{סי|וּ}}מְלָאכָה וַאֲכִילָה בְכִפּוּר עִם אֵלֶּה תְּפַרְסְמֶנָּה {{ר1}}
יַכְרֵת יְיָ לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה.{{ממס|מלאכי ב יב}}
{{סי|זָ}}בַחְתָּ וְהֶעֱלִיתָ קֳדָשַׁי חוּץ לִגְבוּלָם {{ש}}
אָכַלְתָּ בָהֶם נוֹתָר וּפִגּוּלָם {{ש}}
{{סי|חֵ}}יקְךָ אֲחוֹת אָב עַל־כָּל־נֶעְלָם {{ר1}}
תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם.{{ממס|עובדיה א י}}
{{סי|טָ}}מֵא אוֹכֵל קֹדֶשׁ אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי {{ש}}
וְאוֹכֵל חֵלֶב וָדָם אֲשֶׁר הֶחְדַּלְתִּי {{ש}}
{{סי|יַ}}עֲמֹד יְפַטֵּם שַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי {{ר1}}
אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי כָּרַתִּי.{{ממס|ירמיהו לד יג}}
{{סי|כְּ}}בוֹא אֶל־מִקְדָּשׁ טָמֵא וּמְטַמֵּא מַחֲנֵיהֶם {{ש}}
וְלֹא עָשָׂה פֶסַח בַּחֲבוּרַת מְנוּיֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לְ}}נַפְשָׁם אֹמֵר זָכְרֵימוֹ הֵם וּמֶהֱמֵהֶם{{ר1}}
אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם.{{ממס|ירמיהו ז כח}}
{{סי|מִ}}ילָה הֵפַר בְּרִית אֵל מְחוֹלְלוֹ {{ש}}
בֶּחָמֵץ בְּפֶסַח דְּבַר קָדְשִׁי חִלְּלוֹ {{ש}}
{{סי|נִ}}תַּן כָּאֵלֶּה סָךְ בְּמִשְׁחָה בְּמִנְלוֹ {{ר1}}
יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ.{{ממס|דניאל ט כו}}
{{סי|סֹ}}בּוּ נָא אֵלַי לְאִמְרוֹת נָעֳמִי {{ש}}
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה, וּגְבוּרָה עִמִּי {{ש}}
{{סי|עַ}}ל אֵיזוֹ לָדַעַת טַעֲמִי {{ר1}}
יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי.{{ממס|עמוס ט י}}
{{סי|פָּ}}רוּעַ וּמְשַׁמֵּשׁ לֹא מַזֶּה וּבֶן מַזֶּה {{ש}}
לֹא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו דְּבָרִי בֹזֶה {{ש}}
{{סי|צַ}}ד זֶה כָּרֵת לֹא אֶחֱזֶה {{ר1}}
רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה.{{ממס|שמות י יז}}
{{סי|קֹ}}דֶשׁ מְשַׁמְּשִׁין בְּטֻמְאָה עֲצָתִי הִמְרוּ {{ש}}
מְחֻסְּרֵי בְגָדִים וְכַפָּרָה כְּהֻנָּה לֹא שָׁמְרוּ {{ש}}
{{סי|רֹ}}וַחַת הֲלָכָה בַּכֹּל גָּמְרוּ {{ר1}}
אֲבַדּוֹן וָמָוֶת אָמְרוּ.{{ממס|איוב כח כב}}
{{סי|שִׁ}}מֵּשׁ טְבוּל יוֹם אֵין הַדִּין עִמּוֹ {{ש}}
שְׁתוּי יַיִן לְמִקְדָּשׁ פְּעָמוֹ {{ש}}
{{סי|שֶׁ}}אָכַל טֶבֶל כְּמוֹ הֵם בַּאֲשָׁמוֹ {{ר1}}
יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ.{{ממס|תהלים מא ו}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת הָאָרֶץ גְּדֵלָה גְּבוּל צַח {{ש}}
זָר הָאוֹכְלָהּ בְּאַזְהָרַת צַח {{ש}}
{{סי|תְּ}}רוּמַת כֹּהֵן טָמֵא בַּלֵּעַ בְּפֶצַח {{ר1}}
בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.{{ממס|ישעיהו כה ח}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תָּ}}שִׁית לִבְּךָ לְמַלְקִיּוֹת עַל־כָּל־לָאו וָלָאו {{ש}}
בִּרְצוּעַת עֵגֶל וַחֲמוֹר כְּמִדְרַשׁ מַקְהֵלָיו{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹבָב וְלֹא מַכִּיר לְהַלְקוֹת כְּמִפְעָלָיו {{ר1}}
יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו.{{ממס|ישעיהו א ג}}
{{סי|רִ}}אשׁוֹן וּשְׁמִינִי מְלָאכָה בִּלְתִּי מוֹצָא {{ש}}
מֵרְאוֹת שׁוֹר לְהִתְעַלֵּם נִדָּח כִּי תִמְצָא {{ש}}
{{סי|קֵ}}בָר וּנְקִיָּה חָמֵץ בִּימֵי אֲכִילַת מַצָּה {{ר1}}
יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא.{{ממס|קהלת ח יז}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לֹא תַעֲשׂוּ אִישׁ בְּעֵינָיו נוֹכַח {{ש}}
מֵרָצוֹחַ וְגָנוֹב וְנָאוֹף לְהִזָּהֵר וּלְהִוָּכַח {{ש}}
{{סי|פְּ}}קֻדַּת מְחִיַּת עֲמָלֵק לְהִתְוַכָּח {{ר1}}
קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח.{{ממס|משלי ד ה}}
{{סי|עֲ}}צֶרֶת וְיוֹם כִּפּוּר אַחַת בַּשָּׁנָה {{ש}}
אַל תַּעַשׂ מְלָאכָה מִקַּחַת בָּשְׁנָה {{ש}}
{{סי|סֶ}}גֶל זִכָּרוֹן רִאשׁוֹן וּשְׁמִינִי דְּרֹשׁ נָא {{ר1}}
אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה.{{ממס|איוב ג ו}}
{{סי|נַ}}חֵשׁ וּמְעוֹנֵן מֵעֲשׂוֹת מְנָת מִדָּיו{{ש}}
לֹא תַחְמֹד לְרֵעַ בַּעֲדֵי עֲדָיו {{ש}}
{{סי|מְ}}לִיצָה לְהוֹרוֹת מִסּוּר מֵאָרוֹן מַחֲמַדָּיו {{ר1}}
לא אַחֲרִישׁ בַּדָּיו.{{ממס|איוב מא ד}}
{{סי|לֹ}}א תְעַנּוּן אַלְמָנָה וְיָתוֹם שְׁכוֹל {{ש}}
לֹא תְעוֹלֵל וְלֹא תְלַקֵּט לַעֲנִיֵּי כַלְכֹּל {{ש}}
{{סי|כְּ}}מִדְרָשִׁי עַל הַדָּם כֹּל יָכוֹל {{ר1}}
וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַייָ לֶאֱכֹל.{{ממס|ש"א יד לד}}
{{סי|יִ}}נָּבֵא שֶׁקֶר אַל תִּשְׁמַע לְקוֹלוֹ {{ש}}
לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל לְעַקְּלוֹ {{ש}}
{{סי|טַ}}עַמְךָ לֹא יָאֹר נָשִׂיא לְגַעֲלוֹ {{ר1}}
אִם זַךְ וְאִם יָשָׁר פָּעֳלוֹ.{{ממס|משלי כ יא}}
{{סי|חֲ}}מוֹר מֵהַבִּיט וְתִתְעַלֵּם נוֹפֵל לְסֻבֳּלוֹ {{ש}}
אַלְמָנָה עֲנִיָּה וַעֲשִׁירָה בִּגְדָהּ מִלְּחָבְלוֹ {{ש}}
{{סי|זָ}}קֵן לֵוִי אֶת חֲמִשִּׁים בִּמְלֹא {{ר1}}
מְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ.{{ממס|קהלת ה יד}}
{{סי|וּ}}פֶסַח מִזְּבֹחַ שַׁעֲרֵי חוֹמוֹת וְחֵילָם {{ש}}
לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל עַד עֶצֶם מִלְּאָכְלָם {{ש}}
{{סי|הַ}}לְוִיִּם מֵהַנְחִיל עִם אֲחֵיהֶם בְּנָחְלָם {{ר1}}
חֵלֶק אֵין לָהֶם עוֹד לְעוֹלָם.{{ממס|קהלת ט ו}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ מִצְרַיִם מִשּׁוּב עֲקֵבִים בַּל יֵחָמֵסוּ {{ש}}
יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב לֵב לֹא יִמַּסּוּ {{ש}}
{{סי|גַּ}}ם פְּאַת שָׂדֶה לַעֲנִיַּי בִּי יֶחֱסוּ {{ר1}}
כָּלָה אַל תַּעֲשׂוּ.{{ממס|ירמיהו ה י}}
{{סי|בָּ}}שָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה מִלְּאֱכֹל הַשְׁלָכָתוֹ {{ש}}
עִבְרִי לֹא רֵיקָם מֵאִתְּךָ בְּלֶכְתּוֹ {{ש}}
{{סי|בַּ}}הֶרֶת מֻסְגָּר וּמֻחֲלָט שִׁלַּחְתּוֹ{{ר1}}
אַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.{{ממס|משלי ג יא}}
{{סי|אֵ}}יתָן מֵעֲבֹד וּמִזְּרֹעַ לַעֲרִיפַת נְחָלֶיךָ {{ש}}
פֶּסַח לֹא תוֹצִיא מִמְּחִיצוֹת אוֹהָלֶיךָ {{ש}}
{{סי|אֲ}}כָלְךָ בְּהֵמוֹת צֹאנְךָ וְאֵילֶיךָ {{ר1}}
טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ.{{ממס|בראשית לא לט}}
{{הור|סימן: '''א"ב''', '''אליהו הזקן חזק'''}}
{{סי|אֶ}}בְיוֹן לָחֹן לֹא יֵרַע לְגַלְגֵּל מִדָּה בְמִדָּה {{ש}}
מִלּוֹמַר קָרְבָה רְאֵה מַה כָּתוּב בְּצִדָּהּ {{ש}}
{{סי|בְּ}}אַרְצְכֶם מִתֵּת בְּרִצְפַת מִקְדָּשׁ צִמְדָּה {{ר1}}
כָּל־שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.{{ממס|ישעיהו ב טז}}
{{סי|גְּ}}זֵלָה מֵעֲשׂוֹת וְשֶׁקֶר רֶגֶל יִמְעֹד {{ש}}
מֵעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי לִצְעֹד {{ש}}
{{סי|דִּ}}בּוּק חֹשֶׁן בְּאֵפוֹד לִסְעֹד {{ר1}}
אֵין מֵזַח עוֹד.{{ממס|ישעיהו כג י}}
{{סי|הַ}}שְּׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה לֹא יִגְרַע וִיעַכֵּב {{ש}}
חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר מִלְּעַכֵּב {{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם שָׁכֵב {{ר1}}
עִמּוֹ גַּם רֶכֶב.{{ממס|בראשית נ ט}}
{{סי|זַ}}הֵר כֹּהֲנַי מִפְּרֹעַ וּמִפְּרֹם כְּלָל כְּלָל {{ש}}
גָּדוֹל אוֹנֵן מִצֵּאת מִקְדָּשׁ לֹא יְחֻלַּל {{ש}}
{{סי|חֲ}}לָלָה זֹנָה מִקַּחַת זַרְעוֹ מְחֻלָּל {{ר1}}
כִּי יִמָּצֵא חָלָל.{{ממס|דברים כא א}}
{{סי|ט}}וּב שְׁבִיעִית נְזִירֶיךָ מִלִּבְצֹר וְלֶאֱגֹר {{ש}}
לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית מִסָּבִיב מָגוֹר {{ש}}
{{סי|יִ}}נָּצֵל עֶבֶד בְּמִבְטַחֲךָ לִסְגֹּר {{ר1}}
לֹא יֻתַּן סְגוֹר.{{ממס|איוב כח טו}}
{{סי|כְּ}}מַעֲשֵׂיהֶם לֹא תַעֲשׂוּ וְלֹא תֵלְכוּ בְחֻקּוֹתֵיהֶם {{ש}}
לֹא תִתְחַתֵּן בָּם קִרְבַת דְּבֵקֵיהֶם {{ש}}
{{סי|לֹ}}א כַסְפְּךָ בְּנֶשֶׁךְ וּמַאֲכָלִים בְּמַכָּרֵיהֶם {{ר1}}
לֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם.{{ממס|תהלים מד יג}}
{{סי|מֶ}}לַח לֹא תַשְׁבִּית לְכָל־קָרְבָּן מָחְזָר {{ש}}
וּשְׂאוֹר וּדְבַשׁ מֵהַקְטִיר מִמִּזְבְּחִי מוּזָר {{ש}}
{{סי|נֵ}}צַח מִהְיוֹת כְּקֹרַח זֶרַע אֶלְעָזָר {{ר1}}
עֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר.{{ממס|איוב יט כז}}
{{סי|שֶׂ}}רֶט לָנֶפֶשׁ בְּבוֹאֲךָ לְתַנּוֹתוֹ {{ש}}
לֹא תַעֲזֹב לֵוִי מְקוֹמְךָ תַּחֲנֹתוֹ {{ש}}
{{סי|עַ}}מּוֹנִי וּמוֹאָבִי מִבּוֹא הָיָה לוֹ לְקַדֵּם בְּמְנָתוֹ {{ר1}}
זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ.{{ממס|תהלים צח ג}}
{{סי|פֶּ}}רֶךְ מֵרְדוֹת וּמִקְּפֹץ לְיָד יִשְׁלָחוּן{{ש}}
לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ נְכָסֶיךָ יַצְלִיחוּן{{ש}}
{{סי|צִ}}וִּיתִי לְכֹהֲנַי בְּגֵרוּשִׁין לֹא יִקָּחוּן{{ר1}}
אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן.{{ממס|תהלים קטו ו}}
{{סי|קַ}}עֲקַע כְּתֹבֶת בִּבְשַׂרְכֶם לֹא תִתְּנוּהוּ{{ש}}
אוֹב וְגַם יִדְּעוֹנִי אַל תִּפְנוּהוּ{{ש}}
{{סי|רִ}}ב רָב בְּסַנְהֶדְרֵי מֻפְלֵא יְמַנּוּהוּ{{ר1}}
מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ.{{ממס|מ"ב יח לו}}
{{סי|שֵׁ}}ם רָע מוֹצִיא וְאוֹנֵס מִלְּשַׁלֵּחַ נוֹשֵׂא{{ש}}
מַמְזֵר לֹא יִשָּׂא וּמַמְזֶרֶת לֹא תִנָּשֵׂא{{ש}}
{{סי|שְׁ}}אִלְתִּיו צִוַּנִי חוּץ מִמַּעֲשֵׂר מְנֻסֶּה{{ר1}}
לֹא אֶשְׁאַל וְלֹא אֲנַסֶּה.{{ממס|ישעיהו ז יב}}
{{סי|תַּ}}חְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפַאֵר לְהָבַר{{ש}}
מִלִּשָּׂא חֵטְא לְרֵעַ לְהוֹכִיחַ כִּי עָבַר{{ש}}
{{סי|תִּ}}קַּח אִשָּׁה חֲדָשָׁה מִצֵּאת לַצָּבָא כִּכְבָר{{ר1}}
שָׁלוֹם לְךָ וְאֵין דָּבָר.{{ממס|ש"א כ כא}}
{{סי|אַ}}ל תְּחַיֶּה כָל־נְשָׁמָה יֶחֶרְבוּ חָרוֹב{{ש}}
לֹא תַשְׁחִית וְתִכְרֹת עֵץ מַאֲכָל וְחֵרוֹב{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תִדְרֹשׁ לְמוֹאָב לְקַלֶּלְךָ יֶאֱרֹב{{ר1}}
שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב.{{ממס|ישעיהו נז יט}}
{{סי|יְ}}שַׁסַּע וְלֹא יַבְדִּיל וְלֹא עוֹד הֲזָדָה{{ש}}
נִבְלַת בְּהֵמָה לֹא תֹאכַל וְגַם אֶת גִּידָהּ{{ש}}
{{סי|הַ}}מֶּלֶךְ לֹא יַרְבֶּה בְּטֵלִים לְשָׁקְדָה{{ר1}}
סוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה.{{ממס|נחום ג ב}}
{{סי|וּ}}מָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לֹא תַקְרִיבוּ מִקְנֵה{{ש}}
בְּאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ בְּכָל־אֲשֶׁר תִּקְנֶה{{ש}}
{{סי|הָ}}עִיר הַנִּדַּחַת הַכֹּל תְּפַנֶּה{{ר1}}
חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה.{{ממס|יחזקאל כו יד}}
{{סי|זְ}}רִיעָה לֹא בַיּוֹבֵל קָצִיר וּבָצִיר עִמָּם{{ש}}
לֹא תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים בְּעִנְיַן רִשּׁוּמָם{{ש}}
{{סי|קָ}}רְבְּנוֹת זְבָחֶיךָ לַשֵּׁם הַמְרוֹמָם{{ר1}}
לֹא בָּנָיו מוּמָם.{{ממס|דברים לב ה}}
{{סי|נָ}}כְרִים מִיָּדָם לֹא תַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם{{ש}}
מִצְרַיִם לֹא תוֹסִיף לִרְאוֹת פְּנֵיהֶם{{ש}}
{{סי|חֵ}}טְא וְעָוֹן לְעֵדוּת טִבֵּיהֶם{{ר1}}
לא אֶחָד בָּהֶם.{{ממס|תהלים קלט טז}}
{{סי|זֶ}}רַע לֹא כִלְאַיִם יִפַתְּחוּ הָאֲדָמָה וִישַׂדְּדוּ{{ש}}
אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רְשָׁעִים יָעִידוּ{{ש}}
{{סי|קְ}}רֵבוּת שֵׁם אֱלִילִים מִשְּׁמֹעַ יִכָּחֵדוּ{{ר1}}
לֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ.{{ממס|ירמיהו ג טז}}
{{הור|סימן: '''א"ב'''}}
{{סי|אֶ}}ל הַמַּחֲנֶה לֹא תָבוֹא לְמִקְרֵה הַטֻּמְאוֹת{{ש}}
לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ דִּבְרֵי חֲפָאוֹת{{ש}}
{{סי|בְּ}}זָקָן מֵהַשְׁחִית תַּחְתִּית לִקְפָאוֹת{{ר1}}
כֵּן לְאַרְבַּע הַפֵּאוֹת.{{ממס|לפני=ע"פ|שמות כה כו}}
{{סי|גֵּ}}ר לֹא תִלְחַץ וְלֹא תוֹנֶה אוֹנָאַת שִׂיחִים{{ש}}
עָרֵל וְתוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכְלוּ בַּפְּסָחִים{{ש}}
{{סי|דֶּ}}רֶךְ גְּדִידוּת מֵעֲשׂוֹת בְּהֵאָנֵק אֲנוּחִים{{ר1}}
כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים.{{ממס|מ"א יח כח}}
{{סי|הַ}}שְּׁבִיעִית לֹא תִגּוֹשׂ לְעֶבֶד לֹוֶה חֹפֶשׁ{{ש}}
עִם הַבָּשָׂר לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ{{ש}}
{{סי|וּ}}מִשּׂוּם סֻלָּם רָעוּעַ בְּבַיִת נֹפֶשׁ{{ר1}}
וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ.{{ממס|ישעיהו נו יא}}
{{סי|זָ}}מִיר לֹא בַשְּׁבִיעִית זֶרַע וּקְצִיר גִּילוֹ{{ש}}
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת־יְיָ לְאֶפְרַיִם תִּרְגְּלוֹ{{ש}}
{{סי|חַ}}קּוֹתִי לֹא תִנְאַף מֻזְהָר מְנָאֵף בְּעִקּוּלוֹ{{ר1}}
לֹא יְעַקְּבֵם כִּי יִשָּׁמַע קוֹלוֹ.{{ממס|איוב לז ד}}
{{סי|טְ}}מֵאִים מִלֶּאֱכֹל מְנוּיִם אֶת עָזְנִיָּה{{ש}}
פֶּן יוֹסִיף אַזְהָרָה לְחַבָּלָה טְרִיָּה{{ש}}
{{סי|יַ}}חַס מִפְּגֹם לְבִנְךָ מִתֵּת לַעֲנָה פּוֹרִיָּה{{ר1}}
בְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה.{{ממס|משלי כג כז}}
{{סי|כֶּ}}סֶף תַּלְוֶה לְעָנִי כְּנֹשֶׁה לוֹ אַל{{ש}}
נֶעֱבָד מִלְּהָבִיא בַיִת נִתְעָב וּמְגֹאָל{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָלִין נִבְלַת תָּלוּי נוֹאָל{{ר1}}
עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל.{{ממס|הושע ד יב}}
{{סי|מִ}}שְׁפַּט גֵּר צִוַּנִי לֹא אַטֶּה בִּלְשׁוֹנִי{{ש}}
לְבַל־לֶכֶת רָכִיל בַּסֵּתֶר מְלָשְׁנִי{{ש}}
{{סי|נִ}}פְקַדְתִּי מִתְּעֹב מִצְרִי וַאֲדוֹמִי וְלִפְסֹל רִאשׁוֹנִי{{ר1}}
עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי.{{ממס|קהלת ד טו}}
{{סי|שְׂ}}אוֹר וְחָמֵץ לֹא יֵרָאוּ גְּבוּלֵי מוֹשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
אוֹבוֹת לֹא תִדְרֹשׁ לַחֲקֹר מַחְשְׁבוֹתֶיךָ{{ש}}
{{סי|עֲ}}דֵי עַד לֹא תַשִּׂיג לְמַלֵּא תַאֲוָתֶךָ{{ר1}}
גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ.{{ממס|משלי כב כח}}
{{סי|פֶּ}}ן יְבַעֵט לְדִי זָהָב וְלֹא סְגֻלַּת מֶלֶךְ מְרֻבָּה{{ש}}
שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מְלָכוֹת לֹא יוֹתֵר לְחִבָּה{{ש}}
{{סי|צְ}}רִיכָה יְבָמָה לְיַבֵּם לְזִיקָה שֶׁבָּהּ{{ר1}}
זָרִים לֹא יַעַבְרוּ בָהּ.{{ממס|יואל ד יז}}
{{סי|קָ}}דֵשׁ וּקְדֵשָׁה לֹא בְּעַם גּוֹרָלוֹ{{ש}}
מִלָּגֹז בְּכוֹר צֹאן אַף כִּי הֻמַּם וְחִלְּלוֹ{{ש}}
{{סי|רְ}}אֵה מֵעֲבֹד מֵרֶחֶם בָּחַר לוֹ{{ר1}}
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ.{{ממס|דברים לג יז}}
{{סי|שֹׁ}}חַד לֹא תִקַּח לַחֲקֹר הַדִּין מִנַּיִן{{ש}}
נָזִיר לֹא יֹאכַל עֲנָבִים וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן{{ש}}
{{סי|שׁ}}וֹלַחַת יָד הֲגוּנָה אַיִן{{ר1}}
לֹא חָסָה עָלַיִךְ עַיִן.{{ממס|יחזקאל טז ה}}
{{סי|תִּ}}קּוּן אִשָּׁה לֹא תֶהְדַּר לְכַלְּלִי{{ש}}
וְלֹא עַל אִשָּׁה קִשּׁוּט מִכְלוֹלִי{{ש}}
{{סי|תּ}}וֹרַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִטְּעֹם בְּמַאֲכָלִי{{ר1}}
מָצָאתִי אוֹן לִי.{{ממס|הושע יב ט}}
{{הור|סימן: '''אליהו הזקן חזק בתורה ובמעשים טובים בלבי אמן אמן וכן יהי רצון רוכב שמים בעזרי'''}}
{{סי|אַ}}ל כְּהַטָּיָתְךָ לְטוֹבָה לְרָעוֹת לָרַבִּים קָשׁוּר{{ש}}
מֵעֲשׂוֹת עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט מִשְׁפָּטִי תָשׁוּר{{ש}}
{{סי|לֹ}}א תָתוּר עַל לֵב לֶאֱחֹז בְּרֶגֶל אַשּׁוּר{{ר1}}
עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר.{{ממס|בראשית טז ז}}
{{סי|יְ}}כֹלֶת לֹא לִמְכֹּר יְעוּדָה יִתְכַּסּוּ בְּבִגְדָם{{ש}}
גְּרוּשָׁה בְעוּלָה מִלַּחֲזֹר לְבַעְלָהּ אֲשֶׁר קָדַם{{ש}}
{{סי|הִ}}לְכוֹת רִיבַי דַּיָּן עוֹמֵד בְּסוֹדָם{{ר1}}
לֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.{{ממס|ירמיהו מט יח}}
{{סי|וְ}}לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִלְּאֱכֹל מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא לְבַעֲרָה{{ש}}
שְׁבוּיָה תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ לֹא תִתְעַמֵּר לְצַעֲרָהּ{{ש}}
{{סי|הֵ}}ן בְּלֹא בָשֵׁל מְבֻשָּׁל פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
נָא מִפִּיו תּוֹרָה.{{ממס|איוב כב כב}}
{{סי|זַ}}רְעֲךָ לֹא יִמָּצֵא מַעֲבִיר בָּאֵשׁ לְקָמְלוֹ{{ש}}
לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ מִלְּחָמְלוֹ{{ש}}
{{סי|קַ}}דֵּם לְהַצִּיל רֵעַ מֵעֲמֹד לְקָם לוֹ{{ר1}}
עָלָיו דָּמִים לוֹ.{{ממס|שמות כב ב}}
{{סי|נֶ}}פֶשׁ לֹא תְשַׁקֵּץ בְּהֵמָה טְמֵאָה בְּאַזְהָרָה{{ש}}
לֹא תַחֲנִיף וּתְטַמֵּא אֶרֶץ מְטֹהָרָה{{ש}}
{{סי|נֶ}}אֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה פֶּסַח בַּחֲבוּרָה{{ר1}}
אַל תּוֹפַע עָלָיו נְהָרָה.{{ממס|איוב ג ד}}
{{סי|חֲ}}יָלַי לָרֶגֶל לֹא פָנַי רֵיקָם בַּעֲלוֹתָם{{ש}}
לֹא תִזְנֶה הָאָרֶץ בְּזֹהַם פְּעֻלָּתָם{{ש}}
{{סי|חַ}}יָּבֵי מִלְוֶה מַלְוִין בָּתֵּי מְנוּחָתָם{{ר1}}
לֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.{{ממס|יואל ב ז}}
{{סי|זָ}}כוֹר מִשְּׁמֹעַ שָׁוְא תָּשֵׁב רִיב תַּחְקְרֵהוּ{{ש}}
מִלִּשָּׂא לַשָּׁוְא שֵׁם יְיָ תְּיַקְּרֵהוּ{{ש}}
{{סי|זֶ}}ה דִּין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל וְלֹא יִפְדּוּהוּ {{ר1}}
בַּשַּׁעַר לֹא יִפְתַּח פִּיהוּ.{{ממס|משלי כד ז}}
{{סי|קֹ}}דֶשׁ עֵצָיו מִשְּׂרֹף כַּעֲצֵי אֲשֵׁרָה לֵאמֹר{{ש}}
לֹא תָסוּר מִכָּל־דְּבָרַי לִגְמֹר{{ש}}
{{סי|קְ}}שׁוּרִים יַחְדָּו מֵחֲרֹשׁ תִּשְׁמֹר{{ר1}}
רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.{{ממס|ישעיהו לב כ}}
{{סי|בִּ}}תְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ גְּבֶרֶת לְשִׁפְחָה{{ש}}
לֹא תִלְמַד כְּמַעֲשֵׂיהֶם מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה{{ש}}
{{סי|תִּ}}מְצָא קֵן לֹא תִקַּח מִחָה{{ר1}}
אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה.{{ממס|תהלים קיג ט}}
{{סי|וְ}}לֹא תָקִים מַצֵּבָה מֵאַחֲרַי לָשׁוּב{{ש}}
וְלֹא הַקָּפַת פְּאַת רֹאשְׁךָ תָּשׁוּב{{ש}}
{{סי|רֶ}}וַח פְּעֻלָּה לְהַלִּין כְּנֶפֶשׁ חָשׁוּב{{ר1}}
אַל תֹּאמַר לְרֵעֲךָ לֵךְ וָשׁוּב.{{ממס|משלי ג כח}}
{{סי|הָ}}דוּר לֹא בְרִיב לְכָבוֹד כִּי יִדַּל{{ש}}
לֹא תִטַּמְּאוּ בָהֶם קֹדֶשׁ מֵחֹל מֻבְדַּל{{ש}}
{{סי|וְ}}דַיָּן בִּשְׁפֹט עִם שְׁמִי עֹז וּמִגְדָּל{{ר1}}
לֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל.{{ממס|איוב לד יט}}
{{סי|בִּ}}לְבָבְךָ אַל־תֹּאמַר בְּצִדְקִי לִי רְוָחָה{{ש}}
לֹא תוֹנֶה רֵעַ בְּחֵיל תְּמוּרָה וּשְׁבָחָה{{ש}}
{{סי|מִ}}צְוָה בְּבֵין הָעֵינַיִם מִשּׂוּם לְסָרְחָה{{ר1}}
עַל־כָּל־רֹאשׁ קָרְחָה.{{ממס|עמוס ח י}}
{{סי|עָ}}לֶיךָ אִישׁ נָכְרִי לֹא תוּכַל לִשָּׂאֶנּוּ{{ש}}
שְׂכַר שָׂכִיר שֶׁמֶשׁ לֹא תְבוֹאֶנּוּ{{ש}}
{{סי|שָׂ}}נֵאתִי אֶתְנָן מֵהָבִיא מִזְבְּחִי לֹא אֶרְצֶנּוּ{{ר1}}
כִּי בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ.{{ממס|משלי כא כז}}
{{סי|יְ}}קָר חֶפְצֵי רֵעַ לִבְּךָ אַל יִתְאַב{{ש}}
לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וְרֵעוֹ כִּי נִתְעַב{{ש}}
{{סי|מִ}}יַּד הַבֵּן לֹא יוּמַת אָב לִדְאַב{{ר1}}
וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב.{{ממס|יחזקאל יח כ}}
{{סי|טְ}}בוּלִים כִּלְאַיִם מִלִּלְבֹּשׁ וְגַם מֵעֲלוֹת לְמָסָךְ{{ש}}
אֱלִיל לֹא יַעֲשֶׂה בְּשֶׁקֶר נִסָּךְ{{ש}}
{{סי|וּ}}מַעֲשֵׂר שֵׁנִי מִתֵּת לַמֵּת לְמֵת אֲנִי נֶחְשָׂךְ{{ר1}}
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ.{{ממס|תהלים מב ה}}
{{סי|בְּ}}עַרְבַּיִם עַל חָמֵץ מִשְּׁחֹט פֶּסַח שֵׂיוֹ{{ש}}
כֶּרֶם לֹא כִלְאַיִם פֶּן יֵקַד אֵשׁ כִּרְיוֹ{{ש}}
{{סי|יַ}}עֲבִיר עָצִיץ נָקוּב וְהוֹסִיף נֶאֱסָר בְּמִרְיוֹ{{ר1}}
וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ.{{ממס|שה"ש ח יב}}
{{סי|מַ}}דִּיחַ מֵחֲמֹל וְכַסּוֹת בְּמַה לַּתֶּבֶן אֶת הַבָּר{{ש}}
לֹא תַשִּׁיךְ וְתִשֹּׁךְ הוֹן לְחוֹנֵן מֻצְבָּר{{ש}}
{{סי|בְּ}}אֵלֶּה הִזְהַרְתִּי אַבְנֵי מִזְבֵּחַ תּוֹךְ וּבָר{{ר1}}
כֵּן נָגֹזּוּ וְעָבָר.{{ממס|נחום א יב}}
{{סי|לֹ}}א תִשְׁמַע לְמַדִּיחַ לַחֲלַקְלַקּוֹת יֶעֱרַב{{ש}}
לֹא תֹאבֶה וְתַכְמִין מְחִתָּה לוֹ תִקְרַב{{ש}}
{{סי|בַּ}}אֲכָלְךָ פֶסַח בֶּן נֵכָר סָרָב{{ר1}}
בְּשִׂמְחָתוֹ לֹא יִתְעָרַב.{{ממס|משלי יד י}}
{{סי|יְ}}דִידוּת אָח מִשְּׂנֹא וּמִלָּחֹן גּוֹיִם עֲדֵי עַד{{ש}}
מִלִּשָּׂא וְהַכֵּר פָּנִים בְּמִשְׁפַּט בֵּית וַעַד{{ש}}
{{סי|אַ}}ל־תְּאַחֵר נֵדֶר רְגָלִים קִבּוּץ נוֹעָד{{ר1}}
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה מֵיטִיבֵי צָעַד.{{ממס|משלי ל כט}}
{{סי|מְ}}כַשֵּׁפָה מִלְּהַחֲיוֹת וּמִלְּאַחֵר דִּמְעָה וּמְלֵאָה{{ש}}
בְּהֵמָה לֹא יָמִיר בְּטוֹבָה מַתְּלָאָה{{ש}}
{{סי|נָ}}זִיר לֹא כְשִׁמְשׁוֹן יַיִן לְגָמְאָה{{ר1}}
וְאֶל מֵת אָדָם לֹא יָבוֹא לְטָמְאָה.{{ממס|יחזקאל מד כה}}
{{סי|אַ}}ל יִטַּמָּא בַעַל לִפְסוּלָה נֶאֱהֶבֶת{{ש}}
לֹא תַרְבִּיעַ בְּהֵמָה בְּלֹא מִינָהּ מַדְהֶבֶת{{ש}}
{{סי|מִ}}זְבְּחִי תָּמִיד לִקְרִיבָה מְהֻבְהֶבֶת{{ר1}}
לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת.{{ממס|יחזקאל כא ג}}
{{סי|נֶ}}צַח מִסּוּר מִלֵּב פִּקּוּדִים יְשָׁרִים{{ש}}
עֹרֶף לֹא תַקְשׁוּ מִהְיוֹת בַּקּוֹשְׁרִים{{ש}}
{{סי|נְ}}טִיעוֹתֶיךָ קֹדֶשׁ לְהִלּוּל מֵישָׁרִים{{ר1}}
לֹא יָקֻמוּ אֲשֵׁרִים.{{ממס|ישעיהו כז ט}}
{{סי|וּ}}בַעַל מוּם לֹא יִגַּשׁ מַקְטִיר וְזוֹרֵק{{ש}}
יָדְךָ לֹא תִקַּח כַּחַשׁ וָפֶרֶק{{ש}}
{{סי|כִּ}}שְׂבָּה וּבְנָהּ מִשְּׁחֹט תּוֹדִיעַ לְהָרֵק{{ר1}}
תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק.{{ממס|עובדיה א יד}}
{{סי|נֹ}}עַם דְּבָרַי לֹא תִשְׁכַּח וְלִלְמֹד{{ש}}
כֶּסֶף וְזָהָב עַל אֱלִיל לֹא תַחְמֹד{{ש}}
{{סי|יְ}}רָא מֵרְאוֹת עֶרְוַת דָּבָר לִצְמֹד{{ר1}}
וּבִמְקוֹם גְּדֹלִים אַל־תַּעֲמֹד.{{ממס|משלי כה ו}}
{{סי|הַ}}מִּדָּה מֵעֲשׂוֹת עָוֶל מִשְׁקָל וּמְשׂוּרָה לְכֹסֶף{{ש}}
יְפַת תֹּאַר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַכֶּסֶף{{ש}}
{{סי|יַ}}ד עָנִי לְחַזֵּק שִׁכְחָה לְאַסֵּף{{ר1}}
עָמִיר מֵאַחֲרֵי הַקֹּצֵר וְאֵין מְאַסֵּף.{{ממס|ירמיהו ט כא}}
{{סי|רָ}}צוֹחַ נָקִי וְצַדִּיק אַל תְּהִי עַוְלָה{{ש}}
שְׂדֵה רֵעַ מִלְּהָנִיף חֶרְמֵשׁ לִיבוּלָהּ{{ש}}
{{סי|צִ}}וּוּי מִלֶּאֱכֹל סַתֵּם וְאַבֵּד סוּרֵי לָהּ{{ר1}}
לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה.{{ממס|בראשית לד יד}}
{{סי|וְ}}לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר פָּנִים נִזְעָמִים{{ש}}
בְּחֶפְצֵי שְׁאֵלָה כְּמִדְרַשׁ הַטְּעָמִים{{ש}}
{{סי|נִ}}אוּף בַּת מִלְּחַלֵּל לָתֶת לָהּ בְּעִגּוּמִים{{ר1}}
זָקֵן בָּא בַּיָּמִים.{{ממס|בראשית כד א}}
{{סי|רֹ}}אשׁ נָזִיר לֹא תַעֲבִיר תַּעַר מְרוּטָה{{ש}}
בַּעְלַת מוּם מִזְּבֹחַ כְּלָלָהּ וּפְרָטָהּ{{ש}}
{{סי|וְ}}לֹא יִטַּמָּא לְךָ כֹּהֵן מִבְטָא{{ר1}}
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא.{{ממס|ויקרא ד ב}}
{{סי|כְּ}}דַבֵּר רָשׁ תַּחֲנוּן מִלְּאַמֵּץ לֵב לְמָנָה{{ש}}
כֹּהֲנַי לֹא יְחַלְּלוּ שְׁמִי אֹמֶן אֱמוּנָה{{ש}}
{{סי|בִּ}}כְהֻנָּה גְדוֹלָה מִקַּחַת נִמְנָה{{ר1}}
הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה.{{ממס|יחזקאל מד כב}}
{{סי|שְׁ}}לֹשָׁה לֹא תְבַשֵּׁל אֲכִילָה הֲנָאָה תְּבַשְּׁלֵהוּ{{ש}}
מוּם פָּרֹכֶת מִבֹּא מִקְדָּשׁ מִלְּחַלְּלֵהוּ{{ש}}
{{סי|מַ}}לְקוּת לְחֵרֶם בְּיַד לֹא יַעַזְבֵהוּ{{ר1}}
אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא.{{ממס|ישעיהו מא ז}}
{{סי|יִ}}גַּע בְּטָמֵא וּמִנְחַת כֹּהֵן מִלֶּאֱכֹל מְאוּמָה{{ש}}
וְשֶׁקֶץ וְחָגָב טָמֵא כְּחֹק אֻמָּה וְאֻמָּה{{ש}}
{{סי|מִ}}דָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה לְעָרְמָה{{ר1}}
אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה.{{ממס|משלי כ כג}}
{{סי|בַּ}}קֹּדֶשׁ לֹא יֹאכְלוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ אוֹסִיף{{ש}}
שֵׁם מִלְּחַלֵּל וְזֶרַע חָלָל מִלְּהוֹסִיף{{ש}}
{{סי|עֵ}}רֶךְ תּוֹרָה לֹא תִגְרַע לְבַל תַּכְסִיף{{ר1}}
עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף.{{ממס|איוב לח יא}}
{{סי|זֶ}}ה סֵדֶר לָאו וָעֹנֶשׁ סִיַּמְתִּיו לְאָפְנֵהוּ{{ש}}
{{סי|רְ}}צַפְתִּיו תּוֹךְ עַמִּי לְצוּר יַעַבְדֶנְהוּ{{ש}}
{{סי|יְ}}סֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ{{ר1}}
חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ.{{ממס|ירמיהו ה כב}}
אָז שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת לַכַּלָּה נוֹעָדִים{{ש}}
שָׁמַיִם וָאָרֶץ נֶאֱמָנִים עֵדִים{{ש}}
פֵּרוּשׁ עֹנֶשׁ וְשָׂכָר שָׂשִׂים וְחָדִים{{ר1}}
קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים.{{ממס|אסתר ט כז}}
לִי אֲנִי חָכְמָה יוּשַׁת לֵב וְיֻתַּן{{ש}}
מְזִמּוֹת רֹעַ שְׂאוֹר מִדְרָשִׁי יְחִתַּן{{ש}}
לָזֶה וְלַבָּא שְׂכָרִי רַב יֻמְתַּן{{ר1}}
הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן.{{ממס|בראשית לד יב}}
וִתּוּקֵי אֲמָרַי מְאִירֵי עֵינַיִם{{ש}}
מָה רַב טוּבִי לְמַטֵּי אָזְנַיִם{{ש}}
פּוֹעֲלַי עֲצֵלִים לִלְבֹּן שִׁנַּיִם{{ר1}}
וְהַמְּלָאכָה לֹא לְיוֹם אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם.{{ממס|עזרא י יג}}
מֶשֶׁךְ מִפְּנִינִים מַה־יָּקָר לְהוֹרוֹת{{ש}}
דִּינֵי מָמוֹן וָנֶפֶשׁ הַטֻּמְאוֹת וְהַטְּהָרוֹת{{ש}}
כָּלוּ צוּפַי מֶתֶק אַזְהָרוֹת{{ר1}}
אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת.{{ממס|תהלים יב ז}}
לְהַר נַחֲלָתְךָ נְחֵנוּ גְאוּלִים{{ש}}
מִדֵּי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת פָּנֶיךָ שֹׁאֲלִים{{ש}}
לֵאמֹר כְּבָרִאשׁוֹנָה שָׁלֹשׁ רְגָלִים עוֹלִים{{ר1}}
מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים.{{ממס|שה"ש ז ב}}
{{רקע אפור}}
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי יְיָ רֵיקָם׃ וְנֶאֱמַר: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ׃{{ממס|דברים טז#טז טז|דברים טז טז-יז}}{{ש}}
{{סוף}}
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]
k8j01ycf5q25vhmwwtrocqmjjf3k2hc
שיחה:רמב"ן על במדבר ב
1
1743733
3016517
3016504
2026-05-15T13:23:34Z
Nahum
68
/* קטע חסר */ תגובה: הוספתי על פס' יד.-- (-) ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])
3016517
wikitext
text/x-wiki
== קטע חסר ==
השנוי בשם אבי הנשיא לבני גד, בעבור כי המנהג בלשון הקדש לשנות השמות בטעם שוה, כמו זרח (להלן כו יג) וצוחר (בראשית מו י) מלשון כצמר צחר (יחזקאל כז יח). ונקרא דעואל, שידע את האל, רעואל, ששם רעיון לבו באל, כמו ולי מה יקרו רעיך אל (תהלים קלט יז), בנת לרעי מרחוק (שם פסוק ב), והיו קוראים האיש ההוא בשני שמות ולכך תזכרנו התורה בשניהם: [[מיוחד:תרומות/~2026-28158-13|~2026-28158-13]] • [[שיחת משתמש:~2026-28158-13|שיחה]] 14:48, 15 במאי 2026 (IDT)
: הוספתי על פס' יד.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 16:23, 15 במאי 2026 (IDT)
crzukag8b0uimxu2pmcxyd591edsadg
רמב"ן על במדבר ב יד
0
1743734
3016512
2026-05-15T13:21:36Z
Nahum
68
ע"פ דף שיחת הפרק
3016512
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב"ן|במדבר|ב|יד}}</noinclude>
{{צ|השינוי}} בשם אבי הנשיא לבני גד בעבור כי המנהג בלשון הקודש לשנות השמות בטעם שוה כמו זרח ([[במדבר כו יג|להלן כו יג]]) וצוחר ([[בראשית מו י]]) מלשון כצמר צחר ([[יחזקאל כז יח]]) ונקרא "דעואל" שידע את האל "רעואל" ששם רעיון לבו באל כמו ולי מה יקרו רעיך אל ([[תהלים קלט יז]]) בנת לרעי מרחוק (שם פסוק ב) והיו קוראים האיש ההוא בשני שמות ולכך תזכרנו התורה בשניהם
kz8i42xottvhmfx2lk3yyfx3ip236rs
3016513
3016512
2026-05-15T13:22:00Z
Nahum
68
3016513
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב"ן|במדבר|ב|יד}}</noinclude>
{{הדג|השינוי}} בשם אבי הנשיא לבני גד בעבור כי המנהג בלשון הקודש לשנות השמות בטעם שוה כמו זרח ([[במדבר כו יג|להלן כו יג]]) וצוחר ([[בראשית מו י]]) מלשון כצמר צחר ([[יחזקאל כז יח]]) ונקרא "דעואל" שידע את האל "רעואל" ששם רעיון לבו באל כמו ולי מה יקרו רעיך אל ([[תהלים קלט יז]]) בנת לרעי מרחוק (שם פסוק ב) והיו קוראים האיש ההוא בשני שמות ולכך תזכרנו התורה בשניהם
9nz0j00h7cjv5wtlz0cz749qt9swb43
3016514
3016513
2026-05-15T13:22:11Z
Nahum
68
3016514
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב"ן|במדבר|ב|יד}}</noinclude>
{{הדגשה|השינוי}} בשם אבי הנשיא לבני גד בעבור כי המנהג בלשון הקודש לשנות השמות בטעם שוה כמו זרח ([[במדבר כו יג|להלן כו יג]]) וצוחר ([[בראשית מו י]]) מלשון כצמר צחר ([[יחזקאל כז יח]]) ונקרא "דעואל" שידע את האל "רעואל" ששם רעיון לבו באל כמו ולי מה יקרו רעיך אל ([[תהלים קלט יז]]) בנת לרעי מרחוק (שם פסוק ב) והיו קוראים האיש ההוא בשני שמות ולכך תזכרנו התורה בשניהם
95zybxbzo7c1bpbxmh9mo4m968raj7h
3016515
3016514
2026-05-15T13:22:30Z
Nahum
68
3016515
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב"ן|במדבר|ב|יד}}</noinclude>
{{טקסט מודגש|השינוי}} בשם אבי הנשיא לבני גד בעבור כי המנהג בלשון הקודש לשנות השמות בטעם שוה כמו זרח ([[במדבר כו יג|להלן כו יג]]) וצוחר ([[בראשית מו י]]) מלשון כצמר צחר ([[יחזקאל כז יח]]) ונקרא "דעואל" שידע את האל "רעואל" ששם רעיון לבו באל כמו ולי מה יקרו רעיך אל ([[תהלים קלט יז]]) בנת לרעי מרחוק (שם פסוק ב) והיו קוראים האיש ההוא בשני שמות ולכך תזכרנו התורה בשניהם
ruoja935i35lc1hnr5gwicvlv753c3t
3016516
3016515
2026-05-15T13:22:47Z
Nahum
68
3016516
wikitext
text/x-wiki
<noinclude>{{קטע של פירוש על פסוק|רמב"ן|במדבר|ב|יד}}</noinclude>
{{מודגש|השינוי}} בשם אבי הנשיא לבני גד בעבור כי המנהג בלשון הקודש לשנות השמות בטעם שוה כמו זרח ([[במדבר כו יג|להלן כו יג]]) וצוחר ([[בראשית מו י]]) מלשון כצמר צחר ([[יחזקאל כז יח]]) ונקרא "דעואל" שידע את האל "רעואל" ששם רעיון לבו באל כמו ולי מה יקרו רעיך אל ([[תהלים קלט יז]]) בנת לרעי מרחוק (שם פסוק ב) והיו קוראים האיש ההוא בשני שמות ולכך תזכרנו התורה בשניהם
mbsv8cvani4yq7dz5ltgjojpa68e1vg
תחילת כל מעש
0
1743735
3016520
2026-05-15T14:01:10Z
מו יו הו
37729
העתקה ממחזור צרפת פריס 651
3016520
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תְּ}}חִלַּת כָּל מַעַשׂ תּוֹרָתְךָ קָנִיתָ / הַצְּפוּנָה לְךָ מִימוֹת עוֹלָם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי חֲקָקָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ / וְכָתַב דְּבָרֶיהָ בִּימִין צִדְקוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה אַזְהָרוֹתָיו וָעֳנָשִׁין הַרְבֵּה / מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|קֶ}}רֶן וְחֹמֶשׁ מְשַׁלֵּם / וְאָשָׁם תָּלוּי וְתַעֲלוּמוֹת כָּל סֵתֶר{{ש}}
{{סי|צְ}}דָקָה וּמִשְׁפָּט וְהִין צֶדֶק / אֵיפָה וּמְשׂוּרָה וּמֹאזְנֵי אֱמֶת{{ש}}
{{סי|פִּ}}תְחֵי זָכִיּוֹת וְגִלּוּי עֲרָיוֹת / לְשׁוֹן שֶׁקֶר וּשְׁפִיכוּת דָּמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוֹדָה זָרָה וֶאֱלִילֵי מַסֵּכָה / אֲשֵׁרוֹת כָּל פֶּסֶל וּתְמוּנַת כָּל סָמֶל{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק / אֱמוּנֵי עֵדִים וּמַכַּת מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|נִ}}דָּה וְיוֹלֶדֶת זָב וּמְצֹרָע / דָּמִים טְמֵאִים וְדָמִים טְהוֹרִים{{ש}}
{{סי|מַ}}יִם שְׁאוּבִים וּמֵי גְשָׁמִים / וּסְפִירַת יָמִים לְבַעֲלֵי טְבִילָה{{ש}}
{{סי|לְ}}בוֹנָה זַכָּה וְאָשָׁם וּמִנְחָה / לְהַרְהוֹרֵי הַלֵּב וּבַעֲלֵי קְרָיִן{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּד אָב וְאֵם וְגָזֵל וְחִמּוּד / וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וּשְׁפִיכוּת דָּמִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיעַת עָוֹן וְאָשָׁם וְחַטָּאת / וְאֵילִים וּכְבָשִׂים וּשְׂעִירֵי עִזִּים{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאָה וְטָהֳרָה יוֹם אִסּוּר וְהֶתֵּר / וְהַגֵּר מְחֻפָּשׁ וּפִגּוּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה{{ש}}
{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּתוֹת בַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת / טֻמְאַת שְׁרָצִים וּכְלֵי תַשְׁמִישׁ{{ש}}
{{סי|זַ}}כּוֹת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב / וּבֵית דִּין לְהַרְבּוֹת בִּבְדִיקוֹת וּבַחֲקִירוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}תוֹרַת סוֹרֵר וּמוֹרֶה מֵאָב וָאֵם / וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר שֶׁלֹּא לַחֲלֹם{{ש}}
{{סי|הֶ}}תֵּר נְדָרִים וִדּוּי שְׁבוּעוֹת / מַעֲשֵׂר מִקְרָא וּמָסֹרֶת תּוֹרָה{{ש}}
{{סי|דֵּ}}עָה וּתְבוּנָה וּמוּסָר וְהַשְׂכֵּל / לִמְעַבְּרֵי שָׁנִים וּבַעֲלֵי תְקוּפָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}זֵלוֹת וַאֲבֵדוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן / וּפֵאָה וְקָמָה וּמַתְּנַת הַגֹּרֶן{{ש}}
{{סי|בְּ}}לֶקֶט שִׁכְחָה וְדִמְעַת / וְשִׁעוּר וּפֵרוּשׁ עָנְשָׁן וּמַתַּן שְׂכָרָן{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת (ריב) [רֹב] אִמְרֵי תוּשִׁיָּה פֵּרַשְׁתָּ לָּנוּ / וְכָל זֹאת בְּחוֹרֵב הוֹדַעְתָּנוּ שְׂכָרָן.{{ש}}
{{הור|אז שש מאות}}
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
co45h62q5o1mncaevmjlrivdsl08k7g
3016522
3016520
2026-05-15T14:39:36Z
מו יו הו
37729
כמה תיקונים מכ"י אופסלה 21
3016522
wikitext
text/x-wiki
{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור|סימן: '''תשר"ק'''}}
{{סי|תְּ}}חִלַּת כָּל מַעַשׂ תּוֹרָה קָנִיתָ / הַצְּפוּנָה לְךָ מִימוֹת עוֹלָם{{ש}}
{{סי|שַׁ}}דַּי חֲקָקָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ / וְכָתַב דְּבָרֶיהָ בִּימִין צִדְקוֹ{{ש}}
{{סי|רִ}}בָּה אַזְהָרוֹת וָעֳנָשִׁין הַרְבֵּה / מִצְוֹת עֲשֵׂה וּמִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה{{ש}}
{{סי|קֶ}}רֶן וָחֹמֶשׁ מְשַׁלֵּם / וְאָשָׁם תָּלוּי וְתַעֲלוּמוֹת כָּל סֵתֶר{{ש}}
{{סי|צְ}}דָקָה וּמִשְׁפָּט וְהִין צֶדֶק / אֵיפָה וּמְשׂוּרָה וּמֹאזְנֵי אֱמֶת{{ש}}
{{סי|פִּ}}תְחֵי זָכִיּוֹת וְגִלּוּי עֲרָיוֹת / לְשׁוֹן שֶׁקֶר וּשְׁפִיכוּת דָּמִים{{ש}}
{{סי|עֲ}}בוֹדָה זָרָה וֶאֱלִילֵי מַסֵּכָה / אֲשֵׁרוֹת פֶּסֶל וּתְמוּנַת כָּל סָמֶל{{ש}}
{{סי|סְ}}קִילָה שְׂרֵפָה הֶרֶג וָחֶנֶק / אֱמוּנֵי עֵדִים וּמַכַּת מַרְדּוּת{{ש}}
{{סי|נִ}}דָּה וְיוֹלֶדֶת זָב וּמְצֹרָע / דָּמִים טְמֵאִים וְדָמִים טְהוֹרִים{{ש}}
{{סי|מַ}}יִם שְׁאוּבִים וּמֵי גְשָׁמִים / וּסְפִירַת יָמִים לְבַעֲלֵי טְבִילָה{{ש}}
{{סי|לְ}}בוֹנָה זַכָּה וְאָשָׁם וּמִנְחָה / לְהִרְהוּרֵי הַלֵּב וּלְבַעֲלֵי קְרָיִן{{ש}}
{{סי|כִּ}}בּוּד אָב וְאֵם וְגָזֵל וְחִמּוּד / וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר וּשְׁפִיכוּת דָּמִים{{ש}}
{{סי|יְ}}דִיעַת עָוֹן וְאָשָׁם וְחַטָּאת / וְאֵילִים וּכְבָשִׂים וּשְׂעִירֵי עִזִּים{{ש}}
{{סי|טֻ}}מְאָה וְטָהֳרָה אִסּוּר וְהֶתֵּר / וְהַגֵּר מְחֻפָּשׁ וּפִגּוּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה{{ש}}
{{סי|חִ}}לּוּל שַׁבָּתוֹת בַּאֲבוֹת מְלָאכוֹת / טֻמְאַת שְׁרָצִים וּכְלֵי תַשְׁמִישׁ{{ש}}
{{סי|זַ}}כּוֹת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב / וּבֵית דִּין לְהַרְבּוֹת בִּבְדִיקוֹת וּבַחֲקִירוֹת{{ש}}
{{סי|וְ}}תוֹרַת סוֹרֵר וּמוֹרֶה בְּאָב וָאֵם / וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר שֶׁלֹּא לַחֲלֹם{{ש}}
{{סי|הֶ}}תֵּר נְדָרִים וִדּוּי שְׁבוּעוֹת / מַעֲשֵׂר מִקְרָא וּמָסֹרֶת תּוֹרָה{{ש}}
{{סי|דֵּ}}עָה וּתְבוּנָה וּמוּסָר וְהַשְׂכֵּל / לִמְעַבְּרֵי שָׁנִים וּבַעֲלֵי תְקוּפָה{{ש}}
{{סי|גְּ}}זֵלוֹת וַאֲבֵדוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן / וּפֵאָה וְקָמָה וּמַתְּנוֹת הַגֹּרֶן{{ש}}
{{סי|בְּ}}לֶקֶט שִׁכְחָה וְדִמְעָה / וְעִשּׂוּר וּפֵרוּשׁ עָנְשָׁן וּמַתַּן שָׂכָר{{ש}}
{{סי|אֶ}}ת רִיב אִמְרֵי תוּשִׁיָּה פֵּרַשְׁתָּ לָּנוּ / וְכָל זֹאת בְּחוֹרֵב הוֹדַעְתָּנוּ שְׂכָרָן.{{ש}}
{{הור|אז שש מאות}}
[[קטגוריה:אזהרות]]
[[קטגוריה:מנהג צרפת]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
euihjwly9p05bslvzzto3eug9oikef6
עמוד:פרי מגדים אורח חיים .pdf/301
104
1743736
3016523
2026-05-15T14:52:34Z
Nahum
68
/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "אשל אברהם {{לא נשלם|סימן תצג}}"
3016523
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אורח חיים הלכות פסח</noinclude>אשל אברהם
{{לא נשלם|סימן תצג}}<noinclude></noinclude>
5a16u81cmppu0fok2oycwnm4ai4zzjr
3016527
3016523
2026-05-15T15:05:31Z
Nahum
68
3016527
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אורח חיים הלכות פסח</noinclude>===אשל אברהם===
{{לא נשלם|סימן תצג}}
<קטע התחלה=מא תצד א/>
'''{{ג|תצד}} קשה לי''' כו'. עיין מ"א. עיין ח"י ועיין פר"ח בזה. ומה שכתב: '''ממתינין בקידוש עד צאת הכוכבים,''' ובט"ז כתב אף בתפילת ערבית ממתינין, וכבר כתבנו בזה, ועיין [[מגן אברהם על אואח חיים רעא#מא א|סימן רע"א במגן אברהם א]]. להיות נעורים בלילה, ונדפס סדר הלימוד בזה הלילה. ומתפללים מיד כשיאיר היום, אע"ג דראוי לאחר הנץ, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים פט#מא א|סימן פ"ט במ"א א]], מכל מקום מפני הטורח יע"ש. ועל נטילת ידיים עיין סימן ד סעיף ג (ט"ס עבי"ד וצ"ל [[שולחן ערוך אורח חיים ד|עיין סימן ד]]). ואם ישן שינת עראי או ידיו מטונפות אפילו הכי צריך עיון אם יברך על נטילת ידיים בבוקר, ועיין אליה רבה שם אות ח ובפריי שם, וגם בניעור כל הלילה ראוי לשמוע הברכה על נטילת ידיים מאחרים. ואפשר דהעולם סומכין ומברכין על נטילת ידיים בעשה צרכיו מקודם וידיו מטונפות דהוי ספק ספיקא ולכן מברכין ועדיין צריך עיון. וברכת התורה ודאי מברכין, דאין כוונתינו, רק ליום ולילה. וקריאת שמע יקרא אחר צאת הכוכבים, דבשאר ימות השנה יוצא בקריאת שמע שעל מטתו כו'. ומיהו משום הכי יוכל להתפלל ערבית מבעוד יום ולקרות קריאת שמע בלילה אחר כך כמו בכל לילה, ועיין ט"ז א. ובעניין טעם עליון ותחתון יש בו להאריך, ואמנם כבר האריך בעל צהר התיבה המדקדק הגדול המפורסם ודבריו אינם צריכים חיזוק כידוע:<noinclude></noinclude>
0yyraapx2r3xjbuuze36feb7u7rmmfm
3016529
3016527
2026-05-15T15:28:05Z
Nahum
68
3016529
proofread-page
text/x-wiki
<noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" />אורח חיים הלכות פסח</noinclude>===אשל אברהם===
{{לא נשלם|סימן תצג}}
<קטע התחלה=מא תצד א/>
'''{{ג|תצד}} קשה לי''' כו'. עיין מ"א. עיין ח"י ועיין פר"ח בזה. ומה שכתב: '''ממתינין בקידוש עד צאת הכוכבים,''' ובט"ז כתב אף בתפילת ערבית ממתינין, וכבר כתבנו בזה, ועיין [[מגן אברהם על אורח חיים רעא#מא א|סימן רע"א במגן אברהם א]]. להיות נעורים בלילה, ונדפס סדר הלימוד בזה הלילה. ומתפללים מיד כשיאיר היום, אע"ג דראוי לאחר הנץ, עיין [[מגן אברהם על אורח חיים פט#מא א|סימן פ"ט במ"א א]], מכל מקום מפני הטורח יע"ש. ועל נטילת ידיים עיין סימן ד סעיף ג (ט"ס עבי"ד וצ"ל [[שולחן ערוך אורח חיים ד|עיין סימן ד]]). ואם ישן שינת עראי או ידיו מטונפות אפילו הכי צריך עיון אם יברך על נטילת ידיים בבוקר, ועיין אליה רבה שם אות ח ובפריי שם, וגם בניעור כל הלילה ראוי לשמוע הברכה על נטילת ידיים מאחרים. ואפשר דהעולם סומכין ומברכין על נטילת ידיים בעשה צרכיו מקודם וידיו מטונפות דהוי ספק ספיקא ולכן מברכין ועדיין צריך עיון. וברכת התורה ודאי מברכין, דאין כוונתינו, רק ליום ולילה. וקריאת שמע יקרא אחר צאת הכוכבים, דבשאר ימות השנה יוצא בקריאת שמע שעל מטתו כו'. ומיהו משום הכי יוכל להתפלל ערבית מבעוד יום ולקרות קריאת שמע בלילה אחר כך כמו בכל לילה, ועיין ט"ז א. ובעניין טעם עליון ותחתון יש בו להאריך, ואמנם כבר האריך בעל צהר התיבה המדקדק הגדול המפורסם ודבריו אינם צריכים חיזוק כידוע:<noinclude></noinclude>
61bu8bpy3sgck91jhepd44iy7pk1up6