שיחה:הברית החדשה

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.2</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחה:הברית החדשה</title>
    <ns>1</ns>
    <id>3506</id>
    <revision>
      <id>3016602</id>
      <parentid>2942085</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T11:20:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-29698-75</username>
        <id>45556</id>
      </contributor>
      <comment>/* תמחקו את זה דחוף!! */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3016602</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7205" sha1="fswloese6u3h3q9blu82rc0skukkyej" xml:space="preserve">שמתי בינתיים רק את מתי כי זה היחיד שיש לנו, וכי הוא הראשון ברשימה. אינני בטוח איך לכתוב את שמו של הבא בתור. -- [[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 12:01, 20 אוקטובר 2005 (UTC)
:נראה לי שכשיבוא מישהו שמעוניין, הוא ישלים את הרשימה.[[משתמש:Dovi|Dovi]] 12:04, 20 אוקטובר 2005 (UTC)
::יש לי קצת בעיה עם זכויות היוצרים מאחר שאיננו יודעים של מי התרגום. [[משתמש:Amitayk|אמיתי]] 21:44, 20 אוקטובר 2005 (UTC)
:::מבדיקה מדגמית, נראה שהתרגום שאצלנו הוא של דעליטש. אין על זה זכויות יוצרים.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:26, 28 בפברואר 2016 (IST)

== שמות הספרים בברית החדשה ==

יש שני תרגומים לברית החדשה, ושמות הספרים שונים במקצת. נראה לי שכדאי להשתמש בשמות המקוצרים:

{| 
|-
| 
(תרגום פראפעסאר פראנץ דעליטש ז&quot;ל)
|
(תרגום יצחק זאליקינסאן ז&quot;ל)
|-
|
הבשורה על-פי מתי
|
מתתיהו
|-
| 
הבשורה על-פי מרקוס
|
מרקוס
|-
| 
הבשורה על-פי לוקס
|
לוקס
|-
| 
הבשורה על-פי יוחנן
|
יוחנן
|-
| 
מעשי השליחים
|
מפעלות
|-
| 
אל-הרומיים
|
רומיים
|-
| 
הראשונה אל-הקורנתיים
|
קורנתיים א
|-
| 
השנית אל-הקורנתיים
|
קורנתיים ב
|-
| 
אל-הגלטיים
|
גלטיים
|-
| 
אל-האפסיים
|
אפסיים
|-
| 
אל-הפילפיים
| 
פילפיים
|-
| 
אל-הקולסים
| 
קולסים
|-
| 
הראשונה אל-התסלוניקים
| 
תסלוניקים א
|-
| 
השנית אל-התסלוניקים
| 
תסלוניקים ב
|-
| 
הראשונה אל-טימותיוס
| 
טימותיום א
|-
| 
השנית אל-טימותיוס
| 
טימותיום ב
|-
| 
אל-טיטוס
| 
טיטוס
|-
| 
אל-פילימון
| 
פילימון
|-
| 
אגרת אל-העברים
| 
עברים
|-
| 
אגרת יעקוב
| 
יעקב
|-
| 
האגרת הראשונה לפטרוס השליח
| 
פטרוס א
|-
| 
האגרת השנית לפטרוס השליח
| 
פטרוס ב
|-
| 
האגרת הראשונה ליוחנן השליח
| 
יוחנן א
|-
| 
האגרת השנית ליוחנן השליח
| 
יוחנן ב
|-
| 
האגרת השלישית ליוחנן השליח
| 
יוחנן ג
|-
| 
אגרת יהודה
| 
יהודה
|-
| 
חזון יוחנן
| 
חזיון
|}

[[משתמש:Fuzzy|Fuzzy]] 17:45, 22 אוקטובר 2005 (UTC)

:נראה לי עדיף להשתמש בשמות הארוכים דווקא, שכן הם יותר אינפורמטיביים. כך השתמשנו למשל בשם &quot;ארבעה טורים&quot; לדף הראשי של פרוייקט ה&quot;טור&quot;, וכן הלאה. בכל אופן, תודה על הטבלה. -- [[משתמש:נבוכדנאצר|נבוכדנאצר]] 01:12, 23 אוקטובר 2005 (UTC)
::אני מסכים עם נבוכדנאצר. [[משתמש:Amitayk|אמיתי]] 18:58, 23 אוקטובר 2005 (UTC)

== שאלה ==

ראיתי שהעלו פה חלק מהברית החדשה, הייתי רוצה להמשיך את המלאכה אבל אין שום מקור לטקסט אז אני לא יודע מאיפה להעתיק... מישהו יודע מאיפה אפשר? --[[משתמש:Mikey641|Mikey641]] ([[שיחת משתמש:Mikey641|שיחה]]) 00:03, 28 בפברואר 2016 (IST)

:[http://www.kirjasilta.net/ha-berit/ כאן].--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 00:23, 28 בפברואר 2016 (IST)

== אפשרות תצוגה רחבה יותר ==

אני לא מבין גדול באופן הטכני, אבל לדעתי כדאי לאפשר תצוגה של ספרים שלמים, ולא רק חלוקה של פרקים {{שכח לחתום|‏טרוצקיסט אדום}}
: אני מתייג כאן את {{א|Mikey641}} שהוא עסק הרבה בפרויקט זה. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 13:02, 17 ביולי 2017 (IDT)
::טכנית אפשר לעשות את זה, אבל זה לא הנוהג, וגם בספרי התנ&quot;ך עשו רק חלוקה לפרקים.--[[משתמש:Mikey641|Mikey641]] ([[שיחת משתמש:Mikey641|שיחה]]) 14:37, 17 ביולי 2017 (IDT)

== שינוי שמות כדי להבהיר איזה תרגום זה ==

שלום רב,

מסתבר מהכתוב ב[[שיחה:הבשורה על פי יוחנן פרק א]] וב[[שיחה:הבשורה על פי מתי]] שגרסת הברית החדשה שמועתקת אצלנו זאת התרגום של [[מחבר:פרנץ דליטש]] (שמופיע ב[http://www.kirjasilta.net/ha-berit/index.html אתר הזה]), אבל תרגום זה שונה מהתרגום של החברה לכתבי הקודש בישראל ש[http://www.kirjasilta.net/hadash/index.html נמצא גם באותו האתר].

ואז, בדומה לחיבור [[יסודות]] שהוא טקסט עתיק שתורגם לעברית כמה פעמים על ידי מתרגמים שונים, גם פה חשוב לציין איזו מהדורה זאת.

אז, אני מציע שנשנה את שם ערך זה למשהו בסגנון של [[הברית החדשה (תרגום פרנץ דליטש)]] וששמות כל הספרים ישונו בהתאם. למשל מ[[הבשורה על פי מתי]] ל[[הברית החדשה (תרגום פרנץ דליטש)/הבשורה על פי מתי]].

אפשר להשאיר את ההפניות מהשמות ה&quot;פשוטות&quot; כל עוד לא יהיו לנו עוד גרסאות.

אם זה ייחשב שינוי מהפכני מדי, לכל הפחות יש לציין במפורש איפשהו שזהו התרגום של {{מח|פרנץ דליטש}}.

מה דעתכם? תודה! [[משתמש:לוכסן|לוכסן]] ([[שיחת משתמש:לוכסן|שיחה]]) 07:04, 5 באוקטובר 2024 (IDT)

: אני בעד. תודה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:55, 5 באוקטובר 2024 (IDT)
:אני חושב שדי להציב מידע קצר בתבנית בראש כל ספר על מקור התרגום.--[[משתמש:Nahum|נחום]] • [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:46, 21 באוקטובר 2024 (IDT)
::אכן, אני מעודד אתכם לעשות זאת, במהרה בימינו. [[משתמש:Ijon|Ijon]] ([[שיחת משתמש:Ijon|שיחה]]) 22:29, 16 ביוני 2025 (IDT)
::: בוצע, תודה.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:55, 16 ביוני 2025 (IDT)

== תמחקו את זה דחוף!! ==

איסור חמור לקרוא את הכתבים המשוקצים האלו! דעת ר' עקיבא שהקורא ספרי מינות אין לו חלק לעולם הבא, איך אפשר לפרסם באתר יהודי את הספרים האלו? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 14:20, 17 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>fswloese6u3h3q9blu82rc0skukkyej</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חולין ל ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>170314</id>
    <revision>
      <id>3016579</id>
      <parentid>1422031</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T08:58:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>חכםקלאסי</username>
        <id>38067</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <origin>3016579</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12634" sha1="3tgd838gcw9lgahxfj9hd773dceror0" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|חולין|ל|ב|ל א|לא א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שמא ידרוסו זה על זה מתיב רבי אבין שחט את הוושט למטה ואת הקנה למעלה או את הוושט למעלה ואת הקנה למטה שחיטתו כשרה אמאי והא ליכא שחיטה מפורעת הוא מותיב לה והוא מפרק לה בשחיטה העשויה כקולמוס ההוא תורא דאישחט בשנים ושלשה מקומות על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל משופרי שופרי א&quot;ל רבי זירא למדתנו רבינו משנתינו בשני סכינין וב' בני אדם אמר רב יהודה אמר רב החליד את הסכין בין סימן לסימן ופסקו פסולה תחת העור כשרה מאי קמ&quot;ל תנינא או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבלה ר&quot;ע אומר טרפה אי ממתני' ה&quot;א ה&quot;מ מלמטה למעלה דלא קעביד כדרך שחיטה אבל מלמעלה למטה דקעביד כדרך שחיטה אימא שפיר דמי קמ&quot;ל תחת העור כשרה בי רב אמרי תחת העור איני יודע איבעיא להו לבי רב דאמרי תחת העור איני יודע תחת מטלית מהו תחת צמר מסובך מהו תיקו בעי רב פפא החליד במיעוט סימנים מהו תיקו:

'''מתני'''' השוחט ב' ראשין כאחד שחיטתו כשרה שנים אוחזין בסכין ושוחטים אפילו אחד למעלה ואחד למטה שחיטתו כשרה התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר כשרה היה שוחט והתיז ב' ראשין בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר אחד כשרה בד&quot;א בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפי' כל שהוא אפי' באיזמל כשרה:

'''גמ' '''מה&quot;מ אמר שמואל דאמר קרא {{קטן|({{הפניה לפסוק|ירמיהו ט|ז}})}} חץ שחוט לשונם מרמה דבר תנא דבי רבי ישמעאל ושחט אין ושחט אלא ומשך וכן הוא אומר {{קטן|({{הפניה לפסוק|מלכים א י|טז}})}} זהב שחוט ואומר חץ שחוט לשונם מרמה דבר מאי ואומר וכי תימא זהב שחוט שנטווה כחוט הוא ת&quot;ש חץ שחוט לשונם רבא הוה בדיק ליה גירא לר' יונה בר תחליפא ושחט בה עופא בהדי דפרח ודלמא עביד חלדה חזינן&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''שמא ידרוסו''' -  דמתוך שזה מושך לכאן וזה לכאן ושניהם דוחקים סכין על הצואר יש לחוש שלא יתיזו הראש בבת אחת:

'''כקולמוס''' -  באלכסון דכוליה חד מקום הוא ומפורעת קרינא ביה והתחיל בקנה למעלה וחתך ושיפע כלפי מטה במקום שנגמרה שחיטת קנה התחילה שחיטת וושט וכן מלמטה למעלה:

'''למדתנו רבינו''' -  בלקיחה זו:

'''משנתינו''' -  דקתני שנים אוחזין בסכין אפילו בשני סכינין קמכשר:

'''ופסקו''' -  לתחתון כהלכתו אלא שהחליד וחזר והוציא את הסכין וחתך העליון כדרכו:

'''תחת השני''' -  ששחט כבר את הראשון:

'''נבלה''' -  ומטמאה:

'''מלמטה למעלה''' -  דכיון דתחת השני החליד לא אפשר אלא מלמטה למעלה:

'''תחת מטלית''' -  הכרוכה לה סביבות צוארה:

'''מהו''' -  דהא עור נמי לאו בכלל שחיטה הוא ומספקינן ליה משום חלדה הכא נמי לא שנא או דלמא האי גופה והאי לאו גופה:

'''מסובך''' -  פלטרי&quot;ר:

'''תיקו''' -  וכל תיקו דאיסורא לחומרא:

'''החליד במיעוט סימנין''' -  לאחר ששחט רובו בהכשר מי אמרינן הא אישתחיט שפיר ברוב סימנין או דלמא כולה חדא שחיטה היא ואית בה חלדה ובמיעוט קמא פשיטא לן דנבלה ודאי:

'''תיקו''' -  ולחומרא וגבי הגרמה נמי דפירקא קמא (לעיל יט.) בין שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש בין הגרים שליש ושחט שליש והגרים שליש בין שחט שני שלישי והגרים שליש מספקא לן דלמא סבירא לן כרבנן טרופאי דמיטרפי בכל חדא מינייהו ועבדינן לחומרא ואע&quot;ג דשנינן לעיל (דף כט.) שחט חצי גרגרת ושהה בה וגמרה כשרה ואוקימנא בעוף ואכשרנא ממה נפשך דאי מחצה על מחצה כרוב הא עבד ליה רובא אלמא דמכי עבד רובא בכשרות לא חייש לפסולא דמיעוטא, לא סמכינן אההוא שנויא דדיחוי הוא דדחייה וטעמא משום דמחצה על מחצה אינו כרוב ובשחיטה קמייתא לא מידי עביד וכי שהה בפלגא קנה לא איטריף אבל במיעוטא בתרא בין דקנה ובין דוושט ובמיעוטא קמא דוושט מיטרפא ואף בהלכות גדולות כתוב והיכא דשהה בסימנין בין בתחלה ובין בסוף אסור דכיון דלא אפשיט לן עבדינן לחומרא:

'''מתני' שנים אוחזין בסכין ושוחטין''' -  בהמה אחת:

'''התיז את הראש בבת אחת''' -  כאדם המתיז קנה או דלעת דוחק הסכין בכח ופוסק והיא דרסה:

'''היה שוחט''' -  במשיכה:

'''והתיז את הראש''' -  בהבאה ראשונה עד שלא הספיק להוליך או הוליך תחלה ובמשיכה הותז הראש עד שלא הספיק להביא:

'''אם יש בסכין מלא צואר''' -  חוץ לצואר כדמוקי בגמרא יש כאן הולכה או הובאה וכשר שיש בו כדי לשחוט במשיכה בלא דרסה אבל אם אין אורך הסכין אלא כעובי הצואר או חוץ לצואר משהו דרסה היא שאין הסימנין נחתכין במשיכה זו לבדה בלא דרסה:

'''אם יש בסכין מלא צואר אחד''' -  מפרש בגמרא חוץ לשני הצוארים דיש בו שיעור שלשה צוארין:

'''איזמל''' -  תער דק וקטן מאד:

'''אפי' באיזמל''' -  אע&quot;ג דאיכא למיגזר אטו יש לו קרנים כדלקמן:

'''גמ' חץ שחוט''' -  מה חץ הולכת במשיכה אף שחיטה במשיכה:

'''זהב שחוט''' -  משוך שהוא רך המושכין אותו כעין שעושין צורפי נחושת חוטין שעושין מהן מחטין:

'''שנטווה כחוט''' -  ושחוט כמו שחוט אבל שחט לאו לשון משיכה הוא:

'''בדק להו גירי''' -  מפגימה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''למדתנו''' רבינו משנתינו בשני סכינים ובשני בני אדם. משמע שכן הלכה דבשנים ושלשה מקומות שחיטה כשרה ובה&quot;ג גריס למדתנו רבינו משנתינו בסכין אחד וב' בני אדם כלומר והיאך אתה אוכל ומ&quot;מ כיון דלא חש לדבריו ואכל משופרי שופרי ש&quot;מ שכן הלכה שהרי חזר בו ממה שהיה רגיל לפרש במתניתין סכין אחד:

''' החליד''' הסכין בין סימן לסימן. לקמן (דף לב.) גבי מתני' דחלדה היה ראוי להביאה אלא אגב דאכשר רב לעיל שחיטה שאינה מפורעת כזאת פסולה מטעם חלדה:

''' או''' שהחליד הסכין תחת השני ופסקו. רבותא נקט אע&quot;ג שכבר נשחט האחד ונקט נמי אורחא דמילתא דכששחט סימן ראשון בהובאה כשחוזר ובא לעשות הולכה תחב ראש הסכין בין סימן שני לצואר:

''' החליד''' במיעוט סימנין מהו. פי' בקונטרס במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא פשיטא לן דהויא נבלה והגרמה נמי פסק דאפי' שחט שני שליש והגרים שליש דעבדינן לחומרא מדקאי הכא בתיקו ורבינו יצחק ברבי מאיר אומר דבהגרמה פסקינן בפ&quot;ק (לעיל יט.) כרבי יוסי בר יהודה ואיכא דמכשר נמי לרבנן שחט שני שלישי והגרים שליש ולא דמיא להכא דהתם שלא במקום שחיטה הוא והוי כאילו שוחט ברגלה אחר שחיטת הסימן (וכאן) [וכן] נמי אם לאחר שחיטת הרוב עקר (הרוב) המיעוט שחיטתו כשרה כיון דהוי שלא כדרך שחיטה ור&quot;ת הקשה לפירוש הקונטרס דתניא בתוספתא שחט רוב הגרגרת בעוף אפילו אם גמרו לזמן מרובה שחיטתו כשרה ומפרש ר&quot;ת דהכא בעי במיעוט קמא ובעי לרב יהודה דמכשר תחת העור דדלמא אם תחב הסכין במיעוט הסימן ושחט ברוב שלמטה כדרכו הויא חלוד טפי ואפילו לאמרי בי רב דאמרי תחת העור איני יודע היינו משום דשחיטה לא שייכא בעור והוי חלדה לפי שהוא שלם אבל סימן דשייכי בהו שחיטה ואפילו הכי אין צריך לשחוט אלא הרוב המיעוט שעל הסכין הוי כאילו נחתך לא הוי חלדה א&quot;נ מיבעיא ליה בתחב הסכין תחת מיעוט קמא ופסקו מלמטה למעלה אח&quot;כ שחט הרוב וכן שהה במיעוט סימנים דלקמן (דף לב.) מפרש ר&quot;ת במיעוט קמא והשתא אתי שפיר האי דקאמר לעיל (דף כט.) אי מחצה על מחצה כרוב הא עבד ליה רובא דבמיעוט בתרא פשיטא ליה דכשר והשתא לפירושו את&quot;ל דכשר אף במיעוט קמא לא פסלה שהייה בעוף מן התורה כיון דהכשרו בסימן אחד והא דקאמר לקמן בפירקין (דף לב.) דשהייה הוי מבהמה לבהמה ועוף לעוף היינו מדרבנן ובקנה לא שייכא שהייה בעוף אפילו מדרבנן דשהה במיעוט קמא כשרה מידי דהוה אמצא חצי קנה פגום ומה שכתוב בתוספתא שחט חצי הגרגרת ושהה כדי שחיטה וגמרה שחיטתו פסולה טעות סופר הוא וגרסינן כשרה דהא לעיל מייתי לה גבי מחצה על מחצה כרוב ומיהו גם לפירוש רבינו תם קשה מתוספתא דתניא שחט מיעוט וושט ושהה כדי שחיטה פסולה אלמא יש שהייה במיעוט סימנים קמא ולקמן קאי בתיקו ואם נאמר דלא ידע א&quot;כ גם לפירוש הקונטרס נאמר דלא ידע ההיא תוספתא שהקשה ממנה ר&quot;ת וה&quot;ר אושעיא מפרש החליד במיעוט סימנים היינו לאחר ששחט רוב האחד והחליד תחת המיעוט שנשאר ושחט סימן שני ושהה במיעוט סימנים דלקמן מפרש דקאי אשוחט בסכין רעה דקאמר התם אפילו הוליך והביא כל היום כולו כשר ומבעיא לן אם שחט רובו של אחד והוליך והביא כל היום כולו במיעוטו מהו דדלמא הא דמכשיר בסכין רעה אפילו הוליך והביא כל היום כולו שמא היינו במתעסק לחתוך הסימן אבל כאן שכבר חתך רובו הרי הוא כאילו נחתך כולו וכשמוליך ומביא כל היום כולו באותו מיעוטא הוי כאילו מוליך ביד וברגל ויש כאן שהייה ופסולה:

''' תנא''' דבי רבי ישמעאל ושחט אין ושחט אלא ומשך. דאע&quot;ג דאיהו גופיה דריש בריש פירקין (לעיל כז.) ושחט במקום ששח חטהו תרתי ש&quot;מ:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;
{{מפרשים לדף גמרא|חולין|ב|ל|ב}}</text>
      <sha1>3tgd838gcw9lgahxfj9hd773dceror0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה נזיר פרק ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172145</id>
    <revision>
      <id>3016571</id>
      <parentid>2272145</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T23:30:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה III: שמשון ושמואל, מורה ומורא */ וגם זה בדוחק</comment>
      <origin>3016571</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9203" sha1="s8ytekdfghydzx1fs3g4mdo7brfzffe" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה נזיר|ט}}
==נזירות כסטטוס==
===חטיבה I: נזירות של אנשים מושפלים===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|נזירות היא פריבילגיה לאומית של ישראל. אמנם בתוך העם יכולים אפילו נשים ועבדים להשתתף בה ולקדש עצמם.

לגבי הפרת נדרי הנזירות של האשה ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ב|לעיל ד, ב.]]

המחוייבות של העבד לבעליו גוברת על הנזירות שלו, אבל רק כאשר יש התנגשות ביניהן.

ר' מאיר ור' יוסי חולקים, האם המחוייבות שלו לנזירות קיימת כאשר אין נוכחות וכפייה ישירה של האדון.

לדעת ר' מאיר העבד מקבל סטטוס של נזיר, למרות שבפני אדונו אינו נוהג כנזיר, וחייב להשלים את הנזירות כשהוא יכול.

והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו#פסוק ב|ספרי זוטא על במדבר ו ב,]] שאין נזירות לעבדים.

האם נרמז כאן הסטטוס של היהודים עבדי ה' מול הקב&quot;ה, שאינו יכול להפר את קדושתם?}}
(א) הגויים - אין להם נזירות.

נשים ועבדים - יש להם נזירות.

חומר בנשים מבעבדים: {{ב|שהוא כופה את עבדו,|לעבור על הנזירות}} ואינו כופה את אשתו.

חומר בעבדים מבנשים: שהוא מיפר נדרי אשתו, ואינו מיפר נדרי עבדו.

היפר לאשתו - היפר עולמית.

היפר לעבדו, יצא לחרות - משלים נזירותו.

{{ב|עבר מכנגד פניו|האדון אינו נוכח ליד עבדו}} - רבי מאיר אומר: לא ישתה, ורבי יוסי אומר: ישתה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

===חטיבה II: רגלים לדבר===
{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|למרות שבמקרה של טומאת התהום אינו סותר בדיעבד את הנזירות לאחר שגילח (וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ז|פסחים ז, ז]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כח|ספרי במדבר כח,]]) אין הטבילה, במקום שהתברר בדיעבד שהוא טמא - נחשבת לטהרתו. הגדרת &quot;טומאת התהום&quot; אינה כוללת, כמובן, גופה הצפה במים, ואילו גופה המשוקעת בקרקעית המערה, במקום שאינו יכול להיראות - נחשבת כמקרה ביניים; וראו הגדרה מלאה ל&quot;טומאת התהום&quot; [[ביאור:תוספתא/זבים/ב#ה|בתוספתא זבים ב, ה.]]

הביטוי &quot;שרגלים לדבר&quot; קובע, שבמקרי ספק מעמידים דבר על חזקתו, גם אם החזקה הזאת נראית מקרית: אם הנזיר היה טמא - הטבילה במים שאחר כך התגלה בהם מת אינה משנה סטטוס זה.

גם העבד במשנה א קיבל סטטוס של נזיר. אבל האשה - לא, כי הבעל היפר לה את נדרה.}}
(ב) נזיר שגילח, ונודע לו {{ב|שהוא טמא|שנטמא לפני סיום הנזירות}}

:אם &quot;טומאה ידועה&quot; - סותר, ואם &quot;טומאת התהום&quot; - אינו סותר.

:אם עד שלא גילח - בין כך ובין כך סותר.

כיצד? ירד לטבול במערה, {{ב|ונמצא מת צף על פי המערה|והיא &quot;טומאה ידועה&quot;}} - טמא.

:נמצא {{ב|משוקע בקרקע המערה:|ולא היה יכול לראותו}} {{ב|ירד להקר|רחץ במים מעל הגופה כדי להתקרר, ואחר כך גילח ואז נודע לו שהיה מת במים}} - טהור, {{ב|לטהר מטומאת מת|טבל כדי להיטהר מטומאה קודמת}} - {{ב|טמא|וגם אם גילח - סותר}}

::שחזקת טמא - טמא, וחזקת טהור - טהור, שרגלים לדבר:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הע-שמאל|מת סתם הוא מת מצווה, והמוצא חייב לטפל בו ולקברו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|לעיל ז, א.]] אבל אם מצאו בבית הקברות - עליו להשאירו שם.

אם מצא שלוש גופות, ובמרחק 20 אמה מצא רק עוד גופה אחת - מניחים שבכל זאת לפנינו בית קברות, למרות שאילו היה מוצא את המת הבודד בתחילה היה מפנה אותו משם.}}
(ג) המוצא מת בתחילה מושכב כדרכו - נוטלו, ואת תבוסתו.

מצא שניים - נוטלן, ואת תבוסתן.

מצא שלושה: אם יש בין זה לזה, מארבע אמות ועד שמונה - הרי זו שכונת קברות.

:בודק הימנו ולהלן עשרים אמה.

:מצא אחד בסוף עשרים אמה - בודק הימנו ולהלן עשרים אמה, שרגלים לדבר

::{{ב|שאלו מתחילה מצאו - נוטלו, ואת תבוסתו:|למרות שאילו…}}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{הע-שמאל|בדומה למשנה ב, גם כאן: חזקת טמא - טמא, וחזקת טהור - טהור, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה, ד-ה.]]

&quot;בשבעה דרכים&quot; - לשון מקרא, ראו [[דברים כח ז]], [[דברים כח כה|ושם פס' כה.]]

לגבי הראיה השלישית אין בודקים את הזב, אלא מצרפים את ראיית הזוב השלישית לשתי הראשונות שנבדקו, כאמור [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|בזבים ב, ב,]] ומחייבים אותו בקרבן, כאמור [[ביאור:משנה מגילה פרק א#משנה ז|במגילה א, ז.]]

אם בתחילה היה המוכה בסכנת מוות, גם אם היה נראה שהוקל מצבו, אבל לבסוף מת - חייב המכה, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה א|סנהדרין ט, א.]]

&quot;הקל&quot; ו&quot;הכביד&quot; - מרמז [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|לתחילת המסכת.]] שם מדובר על שיער וכאן על החבר הנפגע. 

בכך ניתן לתמוך בדברי ר' נהוראי במשנה ה, הקושר את נזירות העולם של שמואל, שהיה מיקל שערו בתער, למוראו מפני שאול, שרגלים לדבר: שמואל ניבא לשאול שיודח מהמלוכה, ובכך שינה את הסטטוס שלו ממלך לרוצח, כשם שהסטטוס של המכה את חבירו ואמדוהו למיתה הפך לסטטוס של רוצח.}}  
(ד) כל ספק נגעים בתחילה - טהור, עד שלא נזקק לטומאה.

:משנזקק לטומאה - ספיקו טמא.

בשבעה דרכים בודקין את הזב, עד שלא נזקק לזיבה:

::במאכל, ובמשתה, במשא, ובקפיצה, ובחולי, ובמראה, ובהרהור.

:משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו.

:אנסו, וספקו, ושכבת זרעו - טמאין, שרגלים לדבר.

המכה את חברו ואמדוהו למיתה, והקל ממה שהיה, לאחר מכאן הכביד, ומת - חייב.

::רבי נחמיה אומר: פטור,

::וחכמים מחייבים, שרגלים לדבר:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

===חטיבה III: שמשון ושמואל, מורה ומורא===
{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|מסגרת המסכת קשורה לשמשון, השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק א#משנה ב|לעיל א, ב.]]

מול שמשון, השופט המורכב, מעמידה המסכת את שמואל - השופט המושלם.

שמשון לא ידע מורא, ושמואל כן, אבל דווקא שערו של שמשון גולח במורה שבידי דלילה.

שמואל פחד משאול, אבל נשאר נזיר - כמו העבד במשנה א.}} 
(ה) נזיר היה שמואל, כדברי רבי נהוראי

:שנאמר ([[שמואל א א יא]]) &quot;ומורה לא יעלה על ראשו&quot;.

::נאמר בשמשון ([[שופטים יג ה]]) &quot;ומורה&quot;, ונאמר בשמואל &quot;ומורה&quot;

::מה &quot;מורה&quot; האמורה בשמשון - נזיר, אף &quot;מורה&quot; האמורה בשמואל - נזיר.

:אמר רבי יוסי: {{ב|והלא אין &quot;מורה&quot; אלא של בשר ודם!|מפרש &quot;מורה&quot; כמו &quot;מורא&quot;, וראו תרגום יונתן על שמ&quot;א א יא.}}

:אמר לו רבי נהוראי: והלא כבר נאמר 

::([[שמואל א טז ב]]) &quot;ויאמר שמואל איך אלך, ושמע שאול, והרגני&quot;

::שכבר היה עליו {{ב|מורה של בשר ודם!|ולכן הביטוי &quot;ומורה לא יעלה על ראשו&quot; - משמעו נזירות}}
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|נזיר|ט}}</text>
      <sha1>s8ytekdfghydzx1fs3g4mdo7brfzffe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>3016589</id>
      <parentid>3011696</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:02:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <origin>3016589</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2090" sha1="41bcebwhsjd2egessfnjgjsql8dz4wu" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] {{*}}
[[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] {{*}}
[[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>41bcebwhsjd2egessfnjgjsql8dz4wu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016593</id>
      <parentid>3016589</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:15:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3016593</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1496" sha1="0am110dcv4zhl74x4b4b4f9fdisqc4p" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>0am110dcv4zhl74x4b4b4f9fdisqc4p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016594</id>
      <parentid>3016593</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:16:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3016594</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1574" sha1="1minen24pajq0701jrtatwfx8btegnt" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}&lt;div style=&quot;text-align: justify;&quot;&gt;
[[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] {{*}}
[[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון על מוסדות לגמילות חסדים]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[גדר עולם]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}}
[[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א&quot;ב]] {{*}}
[[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}}
[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}}
[[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}}
[[אלדד הדני]] {{*}}
[[גליל כורש]] {{*}}
[[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ&quot;ג או&quot;ח רנב]] {{*}} 
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש&quot;י מנוקד על יהושע]] {{*}} 
[[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו 
&lt;/div&gt;
{{מסגרת מעוצבת תחתונה}}&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1minen24pajq0701jrtatwfx8btegnt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת תבנית:שולחן ערוך</title>
    <ns>11</ns>
    <id>279403</id>
    <revision>
      <id>3016561</id>
      <parentid>3016489</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:06:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* &quot;שו&quot;ע באתרים אחרים&quot; */</comment>
      <origin>3016561</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6027" sha1="7q6vv5lhyx1g0fwot7zhnxhwn8vbnee" xml:space="preserve">==&quot;שולחן ערוך על ארבעה טורים&quot;==
לדעתי זה מיותר בתבנית. מדובר על תבנית לסימן בודד, ויש כבר בתוכו קישור ישיר לאותו סימן בטור. והוא גם לוקח הרבה מקום בראש הדף של הסימן, כך שיותר קשה לראות את סרגל הניווט, את הכותרת, ואת הטקסט של תחילת הסימן. לא עשינו כך בסרגלים לסימנים של הטור, הלבוש, וערוך השולחן. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:44, 13 ביולי 2014 (IDT)
:: אצלי עכשיו המילה &quot;שולחן ערוך&quot; לא ממורכז עם יתר המילים בהמשך. אפשר לתקן?--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:01, 13 ביולי 2014 (IDT)
:::זו הייתה טעות שנבעה מבלבול עם תבנית {{תב|שער שולחן ערוך}}. טוב ששמתם לב. שיחזרתי. [[משתמש:איתן96|איתן96]] ([[שיחת משתמש:איתן96|שיחה]])  ט&quot;ז בתמוז ה'תשע&quot;ד • 09:28, 14 ביולי 2014 (IDT)

== תיקון מקום &quot;שולחן ערוך הרב&quot; ==

[[משתמש:אראל סגל]], תוכל לתקן את שבירת השורה של שולחן ערוך הרב בשורה נפרדת? אני מפחד לגעת בתבנית...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:56, 31 בדצמבר 2014 (IST)
:תבדוק איך זה עכשיו. [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 02:13, 1 בינואר 2015 (IST)
:: {{לייק}} תודה!--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 08:28, 1 בינואר 2015 (IST)

== תיקון קישורים לשולחן ערוך הרב ==

הקישורים לשולחן ערוך הרב לא כ&quot;כ קשורים - בשולחן ערוך הרב על חושן משפט החלוקה לא קשורה לחלוקה של הסימנים בשולחן ערוך, אלא לפי נושאים. תיקנתי את הדבר (די בכוח) בשולחן ערוך הרב, תוך שימוש בתבנית חדשה. אני לא יודע איזה פתרון יהיה אידיאלי פה, אבל בהחלט צריך אחד. [[משתמש:אלישיב ליפא|אלישיב ליפא]] ([[שיחת משתמש:אלישיב ליפא|שיחה]]) 11:32, 23 במרץ 2015 (IST)
:נכון בהחלט. אני משנה את הצגתו של שולחן ערוך הרב רק לאורח חיים, כי גם ביורה דעה יש רק ל15 סימנים מתוך 403, שאפילו אותם אין לנו בוויקיטקסט. כשהם יושלמו נצטרך למצוא פתרון איך לקשר ביורה דעה בין השולחן ערוך של מרן לבין שולחן ערוך הרב. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ב באב ה'תשע&quot;ט • 00:45, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

== בעיה במרכוז ==

{{א|נדב ס}}, יש בעיה במרכוז בכל דפי שו&quot;ע. נא לתקן. תודה רבה.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:38, 8 ביולי 2018 (IDT)
:תבדוק שוב אחרי התיקון האחרון שלי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 20:41, 8 ביולי 2018 (IDT)
&quot;&quot;{{תוקן}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 20:59, 8 ביולי 2018 (IDT)

== השולחן ערוך שלם ==

מה מקומה של ההודעה על חוסר השלמות בראש כל עמוד? בדקתי את עקבותיה ומסתבר שהיא נמצאת מאז 2010 אי שם כשהשולחן ערוך היה ריק כמעט לחלוטין. לדעתי היום אין בה צורך הודות לתורמים הרבים. אם יש לה עוד צורך זה אולי בדפי הסעיפים ששם צריך להסביר למה אין קישורים בין השולחן ערוך לנושאי כליו. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • כ&quot;ב באב ה'תשע&quot;ט • 00:40, 23 באוגוסט 2019 (IDT)
::לדעתי אכן מקור ההודעה הוא מהתקופה בה היו חסרים סימני השו&quot;ע עצמו לרוב חלקי השו&quot;ע. יש להסיר לענ&quot;ד.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 11:59, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

== תבנית תא שמע ==
התבנית עובדת, אבל בטקסט המוצג נראים שתי }}. איך ניתן להסיר אותם מהתצוגה מבלי שישולבו בURL?--[[משתמש:הלךהולךילך|הלךהולךילך]] ([[שיחת משתמש:הלךהולךילך|שיחה]]) 12:26, 23 בנובמבר 2023 (IST)

:תיקנתי. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;א בכסלו ה'תשפ&quot;ד • 07:20, 24 בנובמבר 2023 (IST)

== &quot;שו&quot;ע באתרים אחרים&quot; ==

ברובריקה 'שו&quot;ע באתרים אחרים' חיפשתי קישור לאתר אוצר הספרים היהודי השיתופי ולא מצאתי, ראיתי תבנית {{תב|אוצר הספרים היהודי השיתופי}} אבל אני לא רואה שיש איך להשמיש אותה לקישור כזה. האם זה דבר מורכב? [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29333-43|&amp;#126;2026-29333-43]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29333-43|שיחה]] 09:16, 15 במאי 2026 (IDT)
:נראה לי שהתבנית ההיא לא מתאימה כי היא מוסיפה הרבה מלל בכל שורה. נראה שיש ליצור תבנית חדש כמו [[תבנית:שולחן ערוך/שיתופי]] , בדומה לתבניות האחרות הדומות [[תבנית:שולחן ערוך/על התורה]] וכולי.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 00:06, 17 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>7q6vv5lhyx1g0fwot7zhnxhwn8vbnee</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:פקודת המשטרה</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285442</id>
    <revision>
      <id>3016578</id>
      <parentid>3005698</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T08:39:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 44</comment>
      <origin>3016578</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="182601" sha1="rqlv5qk40n95otltnyz0yigwehg4bl1" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971

&lt;מאגר 2000889 תיקון 2202408 תקן 2001806 קוד a163Y00000DuNSBQA3&gt;

&lt;מקור&gt;
'''נוסח ישן:''' &lt;!-- 2000888 --&gt; ((חא&quot;י כרך ב' פרק קי&quot;ב, עמ' 1124|פקודת המשטרה|0:564433)), ((ת&quot;ט|ת&quot;ט)); &lt;!-- ((ע&quot;ר 1935, תוס' 1, 46|פקודת מכירת משקאות משכרים|0:560933)), ((150|תקון|0:563890)), ((187|תקון מס' 2|0:563908)), ((195|תקון מס' 3|0:564025)), ((203|תקון מס' 4|0:563926)), ((247|תקון מס' 5|0:563998)); --&gt; ((ע&quot;ר 1937, תוס' 1, 90|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)), ((239|תקון|0:561199)); ((1938, תוס' 1, 119|תקון|0:561352)); ((1939, תוס' 1, 29|תקון|0:561420)), ((94|תקון מס' 2|0:561481)); ((1940, תוס' 1, 91|תקון|0:561587)), ((110|תקון מס' 2|0:561614)), ((190|תקון מס' 3|0:561653)); ((1945, תוס' 1, 19|תקון|0:562102)); ((1946, תוס' 1, 37|תיקון|0:562227)), ((261|תיקון|0:562631)); ((ס&quot;ח תשט&quot;ו, 147|חוק שירות המדינה (גמלאות)|2:209615)); ((תשכ&quot;א, 19|תיקון|4:203712)); ((תשכ&quot;ג, 86|תיקון|5:210178)); ((תשכ&quot;ה, 216|תיקון מס' 4|5:210179)).
'''נוסח חדש:''' &lt;!-- 2000889 --&gt; ((דמ&quot;י תשל&quot;א, 390|פקודת המשטרה [נוסח חדש]|vn:7:525726)); ((ס&quot;ח תשל&quot;ב, 22|תיקון|7:210188)); ((תשל&quot;ג, 23|תיקון מס' 2|7:210186)), ((173|חוק השבת אבידה|7:209702)); ((תשל&quot;ד, 46|תיקון מס' 3|8:210185)), ((111|ת&quot;ט|ec:8:317415)); ((תשל&quot;ה, 86|תיקון מס' 4|8:210184)); ((תשל&quot;ט, 137|תיקון מס' 6|9:210183)); ((תש&quot;ם, 72|תיקון מס' 7|9:210182)); ((תשמ&quot;ב, 201|תיקון מס' 8|10:210180)); ((תשמ&quot;ח, 217|תיקון מס' 9|11:211785)); ((תשמ&quot;ט, 42|תיקון מס' 10|12:210729)); ((תשנ&quot;ב, 156|תיקון מס' 11|12:210927)); ((תשנ&quot;ד, 66|תיקון מס' 12|13:211664)), ((296|תיקון מס' 15 לחוק ההוצאה לפועל|13:211479)); ((תשנ&quot;ה, 442|תיקון מס' 7 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון (שירות במשטרה ושירות מוכר)|13:211223)); ((תשנ&quot;ו, 250|תיקון מס' 14|13:211284)); ((תשנ&quot;ז, 126|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)|14:211402)); ((תשנ&quot;ח, 120|תיקון מס' 16|14:211469)); ((תש&quot;ס, 28|תיקון מס' 17|15:300170)); ((תשס&quot;ד, 430|תיקון מס' 18|16:299598)); ((תשס&quot;ה, 966|תיקון מס' 19|16:300005)); ((תשס&quot;ו, 151|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)), ((156|תיקון לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:300031)), ((256|תיקון מס' 22|16:300032)); ((תשס&quot;ח, 134|תיקון מס' 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|17:300755)), ((563|תיקון מס' 35 לפקודת בתי הסוהר|17:300784)); ((תשע&quot;א, 789|תיקון מס' 15 לחוק ההתגוננות האזרחית|18:301257)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)); ((תשע&quot;ב, 744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)); ((תשע&quot;ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 266, 266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידטר הציבורי הישראלי|20:348673)); ((תשע&quot;ז, 328|תיקון מס' 6 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:366909)), ((338|תיקון מס' 32|20:367046)), ((1141|תיקון מס' 33|20:390428)); ((תשע&quot;ח, 252|תיקון מס' 34|20:491909)); ((תשע&quot;ט, 319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 6|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)); ((תשפ&quot;ג, 6|תיקון מס' 37|25:1456977)), ((22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ&quot;ד, 79|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל)|25:3512466)), ((446|תיקון מס' 40|25:3900712)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|25:4765655)); ((בג&quot;ץ 8987/22|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=NetVerdicts/2025/1/2/2022-0-8987-62-2&amp;fileName=4ffc7b6d16c8431d90ce364e5395ba33&amp;type=4)); ((תשפ&quot;ה, 529|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)); ((תשפ&quot;ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)); ((ק&quot;ת, 1410|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12287)), ((1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12303)), ((1668|תיקון מס' 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12333)); ((ס&quot;ח, 352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)); ((ק&quot;ת, 1910|תיקון מס' 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|12355)); ((ס&quot;ח, 568|תיקון מס' 44|25:12993850)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-4; ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4 --&gt;
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))); ((תשפ&quot;ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|9922)). '' הארכת הוראת שעה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ה, 126|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק)|11531)), ((1648|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה - חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק) (מס' 2)|11851)).

&lt;מבוא&gt; ((לפי [[פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים), 1940]], רואים ”שר המשטרה” &lt;!-- סעיפים 1, הגדרת ”השר”, 49ט(ד), 94(ב) --&gt; כאילו הוחלף ב”שר לביטחון לאומי” (ק״ת תשנ״ו, 264 [5722]; תשפ״ג, 926 [10524]).))

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ד, תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשע&quot;א-2)
: בפקודה זו -
:- &quot;משטרת ישראל&quot; - חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
:- &quot;שוטר&quot; - מי שנמנה עם משטרת ישראל;
:- &quot;משטרה&quot; - שוטר או שוטרים;
:- &quot;המפקח הכללי&quot; - קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
:- &quot;קצין משטרה בכיר&quot; - שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
:- &quot;פקודות משטרת ישראל&quot; - הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי [[סעיף 9א]];
:- &quot;קצין שיפוט&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;דן יחיד&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עבירת משמעת&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מפקד משטרת מחוז&quot; - קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
:- &quot;מפקח&quot; - לרבות שוטר שהמלה &quot;מפקח&quot; היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
:- &quot;סמל&quot; - לרבות שוטר שהמלה &quot;סמל&quot; היא חלק מתואר דרגתו;
:- &quot;שוראי&quot; - שוטר למטה מדרגת סמל שני;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על המחוז;
:- &quot;שופט&quot; - שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
:- &quot;חוק המשטרה&quot; - [[חוק המשטרה, התשס&quot;ו–2006]];
:- &quot;השר&quot; - שר המשטרה.

== פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות ==

@ 2. הרכב משטרת ישראל
: במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.

@ 3. תפקידי המשטרה
: משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

@ 4. סמכות כללית של שוטרים
: לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

@ 4א. חשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריות (תיקון: תשס״ה, תשע״ב)
: (א) מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
:: (1) להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
:: (2) להורות לגוף הצלה, כהגדרתו [[בסעיף 90א]], לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
:: (3) לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
::: (א) להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
::: (ב) לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
:: (ב) שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
: (ג)(1) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
:: (2) בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות [[+|סעיפים 25]] [[ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].
: (ד) פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי [[סעיף 90ד]] – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו [[בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995]], ויחולו עליו הוראות [[פרק י״ג לאותו חוק]].
: (ה) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

@ 4ב. סמכות דרישת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשפ&quot;ד, ק&quot;ת תשפ&quot;ה, ק&quot;ת תשפ&quot;ה-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-2, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-3, ק&quot;ת תשפ&quot;ו-4)
: (((הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):))
: (א) לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, הנדרשים בשל פעולות האיבה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, אם שוכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי, אימות או איתור כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית משטרת ישראל להסתייע בכל אדם, ובכלל זה באדם מטעם משרד הבריאות.
: (ב) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;דגימה ביולוגית&quot; - לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
::- &quot;מידע ביומטרי&quot; - תצלום וכן טביעות אצבע, לרבות טביעות כף יד;
::- &quot;מידע גנטי&quot; - כהגדרתו [[בחוק מידע גנטי, התשס&quot;א-2000]];
::- &quot;מידע רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק זכויות החולה, התשנ&quot;ו-1996]];
::- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
::- &quot;פעולות האיבה&quot; - פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י&quot;א באדר התשפ&quot;ו (28 בפברואר 2026).

@ 5. תפקידים של שוטרים (תיקון: תשס&quot;ה, תשפ&quot;ד-4)
: במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 4]] [[ו-4א]], יהא מתפקידו של כל שוטר -
: (1) לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
: (2) למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
: (3) ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן [[בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ&quot;ד-2024]];
: (4) לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
: (5) לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

@ 5א. הזדהות שוטר (תיקון: תשנ&quot;ז)
: (א) שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
: (ב) שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
: (ג) שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
: (ד) שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
: (ה) חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם -
:: (1) מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
:: (2) מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
: (ו) חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

@ 6. הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה (תיקון: תשנ&quot;ד–2)
: (א) הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
: (ב) הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
: (ג) אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
: (ד) האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

@ 7. מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר
: השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

@ 8. שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר
: שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

@ 8א. מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ב)
: המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

@ 8ב. כפיפות משטרת ישראל (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
: (ב) השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.

@ 8ג. התוויית מדיניות ועקרונות (תיקון: תשפ&quot;ג, תשפ&quot;ג-2)
: (א) השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות [[שבסעיף 9א(א)]] ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם [[לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
: (ב) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

@ 8ד. התוויית מדיניות בחקירות (תיקון: תשפ&quot;ג, בג&quot;ץ 8987/22)
: (((סעיף 8ד בוטל בבג&quot;ץ 8987/22):))
: (א) &lt;s&gt;השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.&lt;/s&gt;
: (ב) &lt;s&gt;אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור [[בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].&lt;/s&gt;

@ 8ה. שמירת סמכויות (תיקון: תשפ&quot;ג)
: אין בהוראות [[סעיפים 8א עד 8ד]] [[ו-9]] כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.

@ 9. תפקיד המפקח (תיקון: תשפ&quot;ג)
: המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט [[בסעיפים 8ג]] [[ו-8ד]].

@ 9א. הוצאת פקודות משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן - הוראות המשטרה).
: (ב) המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן - פקודות המטה הארצי).

@ 9ב. פרסום פקודות משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז-2, תשפ&quot;ג)
: פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן - ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.

@ 9ג. דין פקודות משטרת ישראל (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
: (ב) היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי - עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת - עדיפות פקודות המטה הארצי.

@ 10. סמכויות המפקח הכללי (תיקון: תשפ&quot;ו-2)
: המפקח הכללי רשאי –
: (1) לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;
: (2) להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
: (3) למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

== פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==

=== סימן א': כללי (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 10א. הגדרות - [[פרק שני1]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;גוף ציבורי&quot; - אחד מאלה:
:: (1) רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור [[בסעיף 10ז(א)]] [[או 10יב(א)]];
:: (2) המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי [[פרק רביעי 2]];
:: (3) גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;
:: (4) שירות הביטחון הכללי;
:: (5) הרשות להגנה על עדים;
:: (6) יחידת הפיקוח כמשמעותה [[בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]];
:: (7) יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי [[סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]] - לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;
:: (8) גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
:- &quot;גורם מאשר&quot; - קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;
:- &quot;הכללה של התראת זמן אמת&quot; - מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;
:- &quot;הפעלה&quot; - צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;
:- &quot;מערכת צילום מיוחדת&quot; - מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:
:: (1) המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;
:: (2) המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד-ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;
:- &quot;מצלמה&quot; - מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;
:- &quot;מצלמה מיוחדת ניידת&quot; - מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;
:- &quot;מצלמה מיוחדת נייחת&quot; - מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;
:- &quot;פשע חמור&quot; - פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;קצין מוסמך&quot; - קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת-ניצב ומעלה;
:- &quot;שימוש טכנולוגי&quot; - אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד-ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.

@ 10ב. הצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות ושימוש בהן (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי [[פרק זה]], ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי [[סעיף 10כג(א)]].

@ 10ג. צילום אדם ברשות היחיד (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
: (ב) מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם [[בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

@ 10ד. מינוי קצין אחראי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת-ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי [[פרק זה]], ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.
: (ב) לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.

@ 10ה. נוהל לעניין הכללה של התראת זמן אמת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.

@ 10ו. סודיות והגבלת שימוש (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) אדם שהגיע לידיו מידע לפי [[פרק זה]] תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות [[פרק זה]]; העובר על הוראות אלה, דינו - מאסר שלוש שנים.

=== סימן ב': הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 10ז. מטרות להצבה ולהפעלה של מערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:
:: (1) מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;
:: (2) מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;
:: (3) איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;
:: (4) אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, &quot;מקום ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].
: (ב) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם -
:: (1) סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;
:: (2) נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור - יפקע תוקפו של הצו;
:: (3) הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.

@ 10ח. הגורם המוסמך לאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.

@ 10ט. תנאים להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]], וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:
:: (1) סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;
:: (2) מועדי הפעלתה;
:: (3) היקף התנועה במקום המצולם על ידה;
:: (4) מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;
:: (5) מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.
: (ב) מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.
: (ג) הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]].
: (ד) מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.

@ 10י. הגבלות לעניין צילום של כל המרחב הציבורי ביישוב או של כל דרכי הגישה ליישוב, על ידי מערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יישוב&quot; - עירייה כמשמעותה [[בפקודת העיריות]], מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה [[בפקודת המועצות המקומיות]], יישוב כהגדרתו [[בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי&quot;ח-1958]], ואזור סטטיסטי;
::- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 10ח]], הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות [[סעיף 10ט]], הוראות אלה:
:: (1) קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;
:: (2) קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.
: (ג) אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.
: (ד) הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
: (ה) אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
: (ו) ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

@ 10יא. הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות וקביעת נוהל הפעלה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:
:: (1) הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
:: (2) הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;
:: (3) הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:
::: (א) יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור [[בסעיף 10ט(ג)]] לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;
::: (ב) פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.
: (ב) מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.

@ 10יב. תנאים לשימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:
:: (1) לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
:: (2) לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;
:: (3) לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות [[בתוספת החמישית]], חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;
:: (4) לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;
:: (5) לשם חילוט רכוש על פי דין;
:: (6) לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;
:: (7) לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת [[סעיף 10יג(ג)]], ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.
: (ג) שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי [[פרק זה]], ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
: (ד) משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.
: (ה) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת החמישית]].

@ 10יג. שמירת מידע ממערכת צילום מיוחדת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:
:: (1) בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
:: (2) בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי [[פרק זה]];
:: (3) בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.
: (ב) פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.
: (ג) מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור - יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת - על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת - שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי [[סעיף 10יב(ב)]].

=== סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ===

@ 10יד. שימוש טכנולוגי בדיעבד במידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות [[בסעיף 10יב(א)]] בלבד ובהתאם לקבוע [[בסעיף 10יב]].

@ 10טו. שימוש טכנולוגי בזמן אמת במידע ממערכת צילום שאינה מופעלת על ידי משטרת ישראל (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: לעניין [[פרק זה]], יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.

@ 10טז. מסירת מידע לגוף ציבורי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:
:: (1) לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]] או לשם הגנה על ביטחון המדינה;
:: (2) מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10יב(א)]];
:: (3) לפי בקשת גוף ציבורי המנוי [[10א|בפסקה (2) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]], אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות [[בסעיף 10יב(א)]].
: (ב) לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.
: (ג) קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות [[פרק זה]], ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.

@ 10יז. שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה [[בסעיף האמור]], או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.

@ 10יח. אי-תחולה לגבי מידע סטטיסטי או מצרפי (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.

@ 10יט. סייג לתחולה על שימוש לשם תיעוד עבירות או לשם חקירה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין -
: (1) להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;
: (2) לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;
: (3) להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:
:: (א) תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;
:: (ב) פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;
:: (ג) אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:
::: (1) אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות [[בסעיף 10ז(א)(1) ו-(2)]];
::: (2) אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;
: (4) לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.

@ 10כ. דיווח ליועץ המשפטי לממשלה (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים [[בחלק א' בתוספת השישית]].
: (ב) גוף ציבורי המנוי [[10א|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]] ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים [[בחלק ב' בתוספת השישית]].

@ 10כא. דיווח לכנסת (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:
:: (1) מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
:: (2) מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
:: (3) מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;
:: (4) מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10יב(א)]], שאינן כלולות במטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
:: (5) ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
:: (6) מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
:: (7) מספר האישורים שניתנו לפי [[סעיף 10יב(ב)]] לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת [[סעיף 10יג(ג)]];
:: (8) מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי [[סעיף 10י]];
:: (9) גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי [[סעיף 10טז]];
:: (10) מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
: (ב) השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי [[פרק זה]]; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.
: (ג) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו-(10), לגבי הגופים המנויים [[10א|בפסקאות (5), (6) ו-(7) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]].
: (ד) שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו-(10), לגבי גוף ציבורי המנוי [[10א|בפסקה (2) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]].
: (ה) שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:
:: (1) העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו-(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;
:: (2) העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו-(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.
: (ו) ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו-(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, &quot;ועדת הכנסת לענייני השירות&quot; - כהגדרתה [[בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ז) עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו-(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, &quot;התאמה ביטחונית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 10כב. חובות דיווח של גוף ציבורי שקבע שר המשפטים בצו (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי [[10א|פסקה (8) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]], יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי [[סעיף 10כ]] ולוועדה לביטחון לאומי לפי [[סעיף 10כא]].

@ 10כג. תקנות לעניין מערכות צילום מיוחדות (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:
:: (1) שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;
:: (2) תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;
:: (3) העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי [[10א|בפסקה (3) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]], ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;
:: (4) יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות [[סעיף 10ט(ג)]];
:: (5) אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]], ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:
:: (1) אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;
:: (2) אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
: (ג) בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.
: (ד) בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024]].))

@ 10כד. שינוי [[התוספת הרביעית]] [[והתוספת השישית]] (תיקון: תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הרביעית]].
: (ב) השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את [[התוספת השישית]].

== פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש ==

@ 11. תקופת השירות (תיקון: תש&quot;ס)
: כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957]].))

@ 12. תקופת נסיון (תיקון: תש&quot;ס)
: עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך - יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

@ 13. הצהרת מתגייס
: (א) כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
: (ב) כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו - מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

@ 14. שבועת אמונים
: שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

@ 15. השוטר תמיד בתפקיד
: שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

@ 16. שוטר יעסוק בתפקידו בלבד
: שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

@ 17. הארכת תקופת שירות (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
: (ב) השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
: (ג) הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
: (ד) המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

@ 18. התפטרות שוטר (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן - יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

@ 19. הארכת שירות בשעת חירום
: (א) השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
: (ב) שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות - למעט ההוראות הקובעות את תקופתה - והוראות פקודה זו.

@ 20. שחרור מטעמי בריאות
: מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

@ 21. סמכות השר (תיקון: תשס&quot;ו)
: שום דבר האמור בפקודה זו או [[בחוק המשטרה]] אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

@ 22. אחריות כספית של שוטרים
: שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

@ 23. החדל להיות שוטר יחזיר חפציו
: מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו - קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו - קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

@ 24. הטבת נזק לרכוש
: שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

== פרק שלישי1: התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3) ==

@ 24א. מטרות - [[פרק שלישי1]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: [[פרק זה]] נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

@ 24ב. הגדרות - [[פרק שלישי1]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בדיקת התאמה לתפקיד&quot; - בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם [[לסעיף 24ה]];
:- &quot;התאמה לתפקיד&quot; - התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
:- &quot;חומר בדיקה&quot; - חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
:: (1) מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
:: (2) מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
:: (3) ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
:- &quot;סיווג של תפקיד&quot; - קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
:- &quot;תפקיד&quot; - תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.

@ 24ג. חובת קיומה של התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות [[פרק זה]], ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.

@ 24ד. בדיקת התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי [[סעיף 24יב]].

@ 24ה. ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
:: (1) בדיקת מועמד לתפקיד המנוי [[בחלק א' לתוספת השלישית]];
:: (2) בדיקת נושא בתפקיד המנוי [[בחלק ב' לתוספת השלישית]], אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי [[סעיף 24יב(א)(4)]];
:: (3) בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי [[בתוספת השלישית]] - אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה [[בסעיף 24ו]] ([[בפרק זה]] - הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
: (ב) לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
:: (1) גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
:: (2) גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.

@ 24ו. הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי [[סעיף 24ה(א)(3)]] תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
:: (1) המפקח הכללי או סגנו;
:: (2) היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
:: (3) ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות - בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.

@ 24ז. הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי [[פרק זה]].

@ 24ח. השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.

@ 24ט. חיסיון חומר בדיקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: (א) חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
: (ב) על אף האמור בכל דין -
:: (1) חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
:: (2) נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות [[סעיף 24י(3)(א) סיפה]]; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

@ 24י. סייגים לחיסיון חומר בדיקה (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: על אף האמור [[בסעיף 24ט]], חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
: (1) גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור [[בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה]]:
:: (א) הוועדה;
:: (ב) המפקח הכללי;
:: (ג) ראש אגף משאבי אנוש;
:: (ד) מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
: (2) השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן - אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
:: (א) המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
:: (ב) סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
:: (ג) היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
: (3)(א) גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה - אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי [[חוק המשטרה]];
:: (ב) לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
: (4) גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי - אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם [[לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 24יא. מסירת חומר בדיקה לנבדק (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: על אף האמור [[בסעיף 24ט]], המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
: (א) לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
: (ב) לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.

@ 24יב. הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
:: (1) רמות הסיווג של תפקידים;
:: (2) הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
:: (3) אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
:: (4) נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי [[סעיף 24ה(א)(2)]];
:: (5) היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
:: (6) האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
:: (7) אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות [[סעיף 24י]];
:: (8) הגורמים בגופים האמורים [[בסעיף 24י(3)]] שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות [[אותו סעיף]] ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
:: (9) אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
:: (10) דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי [[סעיף 24יא]];
:: (11) נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

@ 24יג. שינוי [[התוספת השלישית]] (תיקון: תשע&quot;ז-3, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת השלישית]].

@ 24יד. שמירת דינים - [[פרק שלישי1]] (תיקון: תשע&quot;ז-3)
: הוראות [[פרק זה]] באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

== פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין ==

=== סימן א': שוטרים מוספים זמניים ===

@ 25. גיוס (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
: (ב) מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות [[חוק המשטרה]] וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

@ 26. שחרור
: המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

@ 27. הפסקת שירות
: שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

@ 28. המשכת שירות
: לא נמסרה הודעה כאמור [[בסעיף 27]], רואים את השוטר כאילו גוייס לפי [[סעיף 25]] לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי [[סעיף 26]] או גוייס להמשך שירות לפי [[סעיף 11]] או על פי חוזה מיוחד.

@ 29. מתן הודעות
: הוראות [[סעיפים 26]], [[27]] [[ו-28]] בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי [[סעיף 25]].

@ 30. תקנות מסויימות לא יחולו
: תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.

=== סימן ב': שוטרים לתפקידים מיוחדים (תיקון: תשל״ג) ===

@ 31. גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים
: על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

@ 32. דין שוטר לתפקידים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות [[פרק ב' לחוק המשטרה]]; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

@ 33. תשלום (תיקון: תשל&quot;ג)
: המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

@ 34. הפסקת שירות
: המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

@ 35. הצהרת מתגייס
: המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות [[סעיף 13]] יחולו עליו.

@ 36. (תיקון: תשל״ג&lt;!-- החלפה --&gt;, תשנ״ו, תשס״ו–2) : (((בוטל).))

=== סימן ג': שוטרים מיוחדים ===

@ 37. מינוי שוטרים מיוחדים
: היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

@ 38. דין שוטר מיוחד
: שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות [[סימן זה]].

@ 39. הצהרה
: מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

@ 40. סירוב לשמש בתפקיד ואי־ציות
: מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.

=== סימן ד': נוטרי כפרים ===

@ 41. צו למינוי נוטרים
: רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

@ 42. הצעת מועמדים
: ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית - ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר - למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

@ 43. מינוי
: (א) אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
: (ב) לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

@ 44. הצהרה
: מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

@ 45. דין נוטר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות [[פרק ב' לחוק המשטרה]], אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

@ 46. שכר נוטרים וגבייתו
: (א) הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
: (ב) עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

@ 47. פיטורין
: הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.

@ 48. התפטרות בטרם עת
: נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

@ 49. תחולה על אזורים אחרים
: (א) הממונה רשאי, בצו, להחיל [[סימן זה]] על -
:: (1) אזור שבטי שבמחוזו;
:: (2) אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
: (ב) הוחל [[סימן זה]] על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.

== פרק רביעי 1: המשמר האזרחי (תיקון: תשל&quot;ה) ==

@ 49א. פרשנות (תיקון: תשל&quot;ה)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;פגיעת איבה&quot; - כמשמעותה [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש&quot;ל-1970]];
:- &quot;פקודות הצבא&quot; - כמשמעותן [[בחוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;רשות השמירה&quot; ו&quot;הממונה על השמירה&quot; - כמשמעותם [[בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ&quot;א-1961]].

@ 49ב. המשמר האזרחי ותפקידיו (תיקון: תשל&quot;ה, תשמ&quot;ח, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן - המשמר).
: (ב) בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
: (ג) בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996]].))
: (ד) חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

@ 49ג. חברי המשמר (תיקון: תשל״ה)
: אלה חברי המשמר:
: (1) מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
: (2) מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי [[סעיף 37]];
: (3) מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי [[חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]]];
: (4) מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961]], או את השמירה שהתנדב לה לפי [[החוק האמור]].

@ 49ד. מעמדו של חבר המשמר (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
: (ב) חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי [[חוק שירות בטחון, תשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
: (ג) חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
: (ד) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ&quot;ח-1968]], בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996]].))

@ 49ה. סיום החברות (תיקון: תשל&quot;ה)
: חברותו של אדם במשמר פוקעת -
: (1) אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד - ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
: (2) אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי [[סעיף 49ג(3)]] - ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
: (3) אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה - ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ&quot;א-1961]], או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

@ 49ו. הפיקוד על המשמר (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי -
:: (1) למנות מפקד למשמר כולו;
:: (2) למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
:: (3) למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
: (ב) מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

@ 49ז. תקציב (תיקון: תשל&quot;ה)
: (א) לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
: (ב) נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן - יעשה זאת שר הפנים.
: (ג) אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
: (ד) שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

@ 49ח. סיוע הרשויות המקומיות
: שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים [[בסעיף 49ג(3)]].

== פרק רביעי 1א': משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני (תיקון: תשע״ד, תשע&quot;ו, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3) ==

: ((([[פרק זה]] הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).))

@ 49ח1. משרת בשירות אזרחי–ביטחוני (תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ד-3, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו, תשפ&quot;ו-3)
: (א) בסעיף זה –
::- ”חוק שירות לאומי–אזרחי” – [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]];
::- ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני” – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי]];
::- ”השר הממונה” – השר הממונה על ביצוע [[חוק שירות לאומי–אזרחי]].
: (ב) חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו [[ובחוק המשטרה]].
: (ג) השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
: (ד) על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול [[חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981]].

== פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי (תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד) ==

@ 49ט. סמכות חקירה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: (א) על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה [[בתוספת הראשונה]], אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן - המחלקה).
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור [[בתוספת הראשונה]].
: (ג) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
: (ד) שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 49ט1. חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי (תיקון: תשנ״ד, תשס״ד)
: (א) עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות [[סעיף 49ט(ב) ו־(ג)]] יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה” – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]], ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
: (ב) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

@ 49י. סמכויות המחלקה (תיקון: תשנ״ב)
: (א) לצורך מילוי תפקידיהם לפי [[פרק זה]], יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
: (ב) בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
: (ג) מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
: ((פורסמו [[כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ&quot;ב-1992]].))
: ((פורסמו [[כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ&quot;ב-1992]].))

@ 49יא. תיאומי חקיקה (תיקון: תשנ&quot;ב, תשע״ט, תשפ&quot;א, ק&quot;ת תשפ&quot;ב)
: (א) לענין [[סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו - את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
: (ב) לענין [[סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]], יראו את המחלקה כרשות בטחון.
: (ג) (((בוטל).))

== פרק חמישי – דין משמעתי (תיקון: תשמ&quot;ח) ==

=== סימן א': הוראות כלליות (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 50. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ה. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ו. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 51ז. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 54. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 55ה. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 56. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 57. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 58. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 59. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 60. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 61. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 62. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 63א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 64א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 64ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': דן יחיד (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 65. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 66. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 67. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 68. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 69. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 70. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין למשמעת (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 71. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 72. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 73. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 74. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 75. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 76. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ד': בית דין לערעורים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) ===

@ 77. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77א. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ג. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ד. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ה. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ו. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ז. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 77ח. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ד'1 - מעצר ועיכוב שוטרי חובה (תיקון: תשנ&quot;ח) ===

@ 77ח1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;צו מעצר&quot; - לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;תחנת משטרה&quot; - תחנת משטרה שנקבעה לפי [[סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;הקצין הממונה&quot; - מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו - הקצין הממונה על התחנה;
:- &quot;הקצין המוסמך&quot; - קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
:- &quot;קצין שיפוט בכיר&quot; - כהגדרתו [[בחוק המשטרה]];
:- &quot;שוטר חובה&quot; - שוטר שממלא חובתו לפי [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

@ 77ח2. מעצר ועיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

@ 77ח3. מעצר שוטר חובה (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול ([[בסימן זה]] - קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה ([[בסימן זה]] - צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
: (1) שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
: (2) יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי [[+#תוספת ראשונה סעיף 5|סעיפים 5]] [[או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה]], ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

@ 77ח4. בקשה להוצאת צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) בקשה להוצאת צו מעצר לפי [[סעיף 77ח3]] תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
: (ב) הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

@ 77ח5. תוכן צו המעצר ותוקפו (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו -
:: (1) שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
:: (2) שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
:: (3) תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
:: (4) העילה שעל יסודה ניתן הצו;
:: (5) תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
: (ב) צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
: (ג) תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

@ 77ח6. ביצוע צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
: (ב) שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן - העצור) בהתאם להוראות [[סעיף 5א(א) עד (ג)]], יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות [[סעיף 5א(ד)]] יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
: (ג) חובת ההזדהות בהתאם להוראות [[סעיף 5א(א) עד (ג)]] והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
:: (2) נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
:: (3) מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
:: (4) מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
:: חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

@ 77ח7. סמכויות עזר לביצוע צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
: (ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
: (ג) חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
:: (2) יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
:: (3) יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
: (ד) לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
: (ה)(1) שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
:: (2) בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

@ 77ח8. תקופת המעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור [[בסעיף 77ח6(ב)]] ולא תעלה על 24 שעות.

@ 77ח9. הבאת עצור לתחנת המשטרה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן - התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

@ 77ח10. דוח מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן - מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

@ 77ח11. הזכות למסירת הודעה על מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
: (ב) הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

@ 77ח12. דוח הקצין הממונה על המעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

@ 77ח13. העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו (תיקון: תשנ״ח)
: (א) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה [[בסעיף 77ח3(1)]] יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
: (ב) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה [[בסעיף 77ח3(2)]] יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
: (ג) העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.

@ 77ח14. הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה [[בסעיף 77ח3(2)]], רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

@ 77ח15. בקשה להארכת מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
: (ב) הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

@ 77ח16. סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
: (ב) צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים [[בסעיף 77ח5]].

@ 77ח17. ערר על צו מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי [[סימן זה]], רשאי להגיש ערר.
: (ב) הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
: (ג) הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
: (ד) הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשתו.
: (ה) הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

@ 77ח18. סמכות הדן בערר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
: (1) לקבל את הערר;
: (2) לדחות את הערר;
: (3) לקצר את תקופת המעצר.

@ 77ח19. עיכוב לצורך ביצוע מעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
: (ב) לענין [[סימן זה]], &quot;עיכוב&quot; - הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור [[בסימן זה]].

@ 77ח20. אופן ביצוע עיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות [[סעיף 5א]] והוראות [[סעיף 5א(ד), (ה) ו-(ו)]] יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
: (ב) סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
: (ג) קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

@ 77ח21. משך העיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

@ 77ח22. דוח העיכוב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

@ 77ח23. מעצר המעוכב (תיקון: תשנ&quot;ח)
: מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת [[בסעיף 77ח6]].

@ 77ח24. ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש (תיקון: תשנ&quot;ח)
: נעצר שוטר חובה לפי [[סימן זה]] והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.

@ 77ח25. מקום ותנאי המעצר (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) עצור לפי [[סימן זה]] יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
: (ב) עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
: (ג) תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור [[בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], בשינויים האלה:
:: (1) התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
:: (2) לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
: (ד) סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.

=== סימן ה': הוראות נוספות (תיקון: תשמ&quot;ח) ===

@ 77ט. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 77י. השעיה (תיקון: תשמ״ח, תשס״ח–2)
: שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

@ 77יא. שכר בעת השעיה (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
: (ב) שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
: (ג) הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות - לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
: (ד) השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

@ 77יב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות ==

=== סימן א': התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום ===

@ 78. סגירת בתי קפה וכו'
: (א) היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה - שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
: (ב) מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
: (ג) ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.

@ 79. סמכויות מיוחדות לשוטרים
: כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
: (1)(א) כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
:: (ב) מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו - מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
: (2)(א) נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
:: (ב) אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).

@ 80. שינוי צו וביטולו
: הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי [[סעיף 79]], לשנות את הוראותיו או לבטלן.

@ 81. שמירת סמכויות אחרות
: שום דבר האמור [[בסעיף 79]] אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.

@ 82. הנפת דגל
: (א) המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
: (ב) האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
: (ג) כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
: (ד) המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו - קנס 300 לירות.

=== סימן ב': אסיפות ותהלוכות ===

@ 83. הגדרות
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אסיפה&quot; - חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
:- &quot;תהלוכה&quot; - חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
:- &quot;מחוז&quot;, לענין [[סעיף 84]] - מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי [[אותו סעיף]].

@ 84. הסדרת אסיפות ותהלוכות
: (א) סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
: (ב) הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
: (ג) הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.

@ 85. רישוי
: הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי [[סעיף 84]], רשאי הממונה -
: (1) ליתן את הרשיון;
: (2) ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
: (3) לסרב ליתן את הרשיון.

@ 86. רשיון פטור מאגרה
: אין חובת אגרה בעד רשיון לפי [[סעיף 85]].

@ 87. ביטול רשיון
: הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי [[סעיף 85]].

@ 88. פרסום רשיון וביטולו
: הממונה יפרסם -
: (1) העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
: (2) הודעה על כל ביטול של רשיון.

@ 89. אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי־חוקית
: פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי [[סעיף 84]] ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי [[סעיף 85]] או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי [[אותו סעיף]], רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.

@ 89א. הסדרת שימוש במכונית להתזת מים לשם פיזור הפגנה ותיעוד חזותי של השימוש בה (תיקון: תשפ&quot;ו-4)
: (א) שימוש במכונית להתזת מים (בסעיף זה - מכת&quot;זית) לשם פיזור הפגנה ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד ללא תוספת חומר, ובכלל זה ללא תוספת של צבע או ריח.
: (((החל מיום 15.2.2027):))
: (ב) שימוש במכת&quot;זית כאמור בסעיף קטן (א) יתועד בתיעוד חזותי, כך שתתאפשר צפייה ושמיעה באיכות הולמת בשימוש במכת&quot;זית.
: (ג) אדם הטוען כי נפגע או ניזוק מפעולת מכת&quot;זית בהפגנה, רשאי לפנות למשטרה לשם קבלת התיעוד החזותי של האירוע שבו נפגע או ניזוק; השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לביצוע סעיף קטן זה ובכלל זה את דרכי הפנייה לקבלת תיעוד חזותי והטיפול בה; הוראות [[+|סעיפים 9(א)]] [[ו-11 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו לעניין פנייה כאמור.
: (ד) תיעוד חזותי כאמור בסעיף קטן (ב) יישמר במשך שנה לפחות.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]], לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו [[בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.
: (ו) בסעיף זה, &quot;תיעוד חזותי&quot; - תיעוד בהקלטת תמונה וקול בשילוב.

@ 90. התאספות והליכה בסך
: (א) מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך -
:: (1) להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי [[סעיף 85]], בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
:: (2) להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
: (ב) התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
: (ג) מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו - קנס 300 לירות.

== פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשע״ח) ==

@ 90א. הגדרות (תיקון: תשס״ה, תשס״ו–3, תשע״ב, תשע״ח)
: [[בפרק זה]] –
:- ”אירוע חירום אזרחי” – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
:- ”אירוע חומרים מסוכנים”, ”חומר מסוכן” – כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993]] ([[בפרק זה]] – חוק החומרים המסוכנים);
:- ”אירוע כימי או ביולוגי” – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
:- ”אירוע קרינה רדיולוגי” – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA - International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
:- ”גוף הצלה” – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
:: (1) אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה [[בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950]];
:: (2) הרשות הארצית לכבאות והצלה;
:: (3) רשות מקומית, כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951]] ([[בפרק זה]] – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו [[בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955]];
:: (4) (((נמחקה);))
:: (5) גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
::: ((פורסמו הכרזות על גופים שהם גופי הצלה לפי פקודת המשטרה: עמותת &quot;איחוד הצלה ישראל&quot;, עמותה רשומה 58-046597-9 (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8724); עמותת &quot;זק&quot;א - איתור חילוץ והצלה&quot;, עמותה רשומה 58-030737-9 (י&quot;פ תשע&quot;ז, 8724); עמותת &quot;רגע של אמת זק&quot;א - זיהוי קרבנות אסון&quot;, עמותה רשומה 58-029579-8 (י&quot;פ תשע&quot;ח, 6348); עמותת הצלה יהודה ושומרון - ללא גבולות, ע&quot;ר 58-036388-5 (י&quot;פ תשפ&quot;ו, 466, 592).))
:- ”הוראות להפעלה משולבת” – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
:- ”הוראות מקצועיות” – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
:- ”הרמטכ״ל”, ”חייל”, ”פקודות הצבא” – כהגדרתם [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955]] ([[בפרק זה]] – חוק השיפוט הצבאי);
:- ”קצין משטרה” – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין [[פרק זה]] בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
:- ”קצין צה״ל” – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
:- ”שטח המוחזק על ידי צה״ל” – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
:- ”שטח של מיתקן ביטחוני” – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.

@ 90ב. הכרזה על אירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח)
: (א)(1) שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
:::- ”שוכנע השר” – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
:::- ”שר נוסף” – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
:: (2) הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
:: (1) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
:: (2) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
:: (3) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]] – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
:: (4) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
::: (א) לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
::: (ב) לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
:: (5) לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
:: (6) לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
: (ג) הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

@ 90ג. תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשע״ד–2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה–2, תשע״ה, תשע״ו–3, תשע״ו–5, תשע״ז, תשע״ח)
: (א)(1) תוקפה של הכרזה לפי [[סעיף 90ב]] יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
:: (2) השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
:: (3) הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
: (ב) הכרזה לפי [[סעיף 90ב]], הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
: (ג) הכרזה לפי [[סעיף 90ב]] דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי [[סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014]], [[סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990]], [[+|וסעיפים 6כב]] [[ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982]].

@ 90ד. סמכויות באירוע חירום אזרחי (תיקון: תשס״ה, תשס״ו–3, תשע״ב, תשע״ח)
: (א) באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט [[בפרק זה]].
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[פרק זה]], יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
: (ג) באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור [[בסעיף 90ב]], כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
:: (1) להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
:: (2) להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
:: (3) להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
:: (4) לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
: (ד)(1) אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
:: (2) קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור [[בסעיף 90ב]], כל עוד ההכרזה בתוקף.
: (ה) שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
: (ו)(1) באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
:: (2) שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ([[בפרק זה]] – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
: (ז) באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור [[בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5)]], יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי [[פרק זה]] – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי [[פרק זה]] – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[פרק זה]] – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי [[סעיף 90יב]].
: (ח) אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
: (ט) הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי [[+|סעיפים 24]] [[ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012]].

@ 90ה. החזרת ציוד (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 90ו]] –
::- ”בעל ציוד” – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
::- ”ציוד” – לרבות חומר.
: (ב) העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי [[סעיף 90ד(ג)(3)]], יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
: (ג) בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור [[בסעיף 90ו(ב)]].

@ 90ו. פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות (תיקון: תשס״ה)
: (א) לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי [[סעיף 90ד(ג)(3)]], יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
: (ב) השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
: (ג) החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
: (ד) לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי [[סעיף 90ד(ג)]], או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

@ 90ז. הכרזה על תרגיל (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) מפקד מחוז או מפקד מרחב ([[בפרק זה]] – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי ([[בפרק זה]] – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
: (ב) גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
: (ג) המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
: (ד) התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

@ 90ח. סמכויות בעת תרגיל (תיקון: תשס״ה)
: (א) בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
:: (1) להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
:: (2) להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים” – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
: (ב) בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
: (ג) שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

@ 90ט. עונשין (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי [[סעיפים 90ד]] [[או 90ח]], או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
: (ב) בעל עסק טעון רישוי לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968]], שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי [[החוק האמור]], ויחולו עליו הוראות [[סעיף 14 לאותו חוק]].

@ 90י. חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין (תיקון: תשס״ה)
: (א) לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי [[פרק זה]] (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
: (ב) בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות [[+|סעיפים 25]] [[ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 90יא. סיוע צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
: (ב) הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
: (ג) דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

@ 90יב. העברת תפקיד לצה״ל (תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח)
: (א) בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית]], רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
: (ד) שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
: (ה) תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי [[סעיף 90ב]], לפי המוקדם.
: (ו) משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
:: (2) דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
:: (3) לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי [[פרק זה]] – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי [[פרק זה]] – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי [[פרק זה]] – לחייל.

@ 90יג. סמכות צה״ל לעריכת תרגיל (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: (א) הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי [[סעיפים 90ז]] [[ו־90ח]] יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור [[בפרק זה]]; לענין זה, ”מפקד צבאי” – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
: (ב) משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
: (ג) דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

@ 90יד. פטור מפרסום (תיקון: תשס״ה)
: מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.

@ 90טו. דין המדינה (תיקון: תשס״ה)
: לענין [[פרק זה]], דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.

@ 90טז. סייג לתחולה (תיקון: תשס״ה)
: הוראות [[פרק זה]] לא יחולו על אירועים שלגביהם חל [[חוק ההתגוננות האזרחית]].

@ 90יז. משכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדות (תיקון: תשס״ה, תשע״ח)
: בלי לגרוע מהוראות [[=חוק המשכן|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968]] (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי [[פרק זה]] לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם [[בחוק המשכן]], תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

@ 90יח. שמירת דינים (תיקון: תשס״ה)
: אין באמור [[בפרק זה]] כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.

== פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה ==

@ 91. פירוט העבירות
: העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
: (1) משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
: (2) ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה”);
: (3) משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
: (4) ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
: (5) מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
: (6) מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

== פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים (((בוטל))) (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) ==

@ 91א. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ב. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ג. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ד. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ה. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ו. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ז. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ח. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91ט. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91י. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יא. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יב. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יג. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יד. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91טו. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91טז. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יז. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 91יח. (תיקון: תש&quot;ם, תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

== פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים ==

@ 92. משטרת ישראל ככוח צבאי
: (א) בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
: (ב) האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
: (ג) שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.

@ 93. הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי
: השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור [[בסעיף 92]], וכן להחיל עליהם את הוראות [[חוק השיפוט הצבאי, תשט&quot;ו-1955]], כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.

== פרק תשיעי: הוראות שונות (תיקון: תשל&quot;ב) ==

@ 93א. יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין [[סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ&quot;ט-1969]].
: (ב) בסעיף זה, &quot;שוטר&quot; - לרבות שוטר שלא מן המנין.

@ 93ב. איסור התארגנות (תיקון: תשל&quot;ט)
: (א) שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
: (ב) עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;ארגון שוטרים&quot; - כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
::- &quot;תנאי שירות&quot; - לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.

@ 93ג. מועצה ציבורית (תיקון: תשל&quot;ט)
: השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.

@ 94. ביצוע ותקנות (תיקון: תשל״ג, תשל״ג–2, תשמ״ח&lt;!--החלפה--&gt;, תשנ״ב, תשפ&quot;ד-2)
: (א) השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, ואולם תקנות לביצוע הוראות [[פרק שני1]] יותקנו בהתאם להוראות [[סעיף 10כג(ב)]].
: (ב) שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע [[פרק רביעי 2]] והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936]].))
: ((פורסמו [[תקנות קרן המשטרה הכללית]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי״ח–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי״ח–1957]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל״ו–1975]].))
: ((פורסמו [[תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996]].))

@ 94א. תקנות באישור ועדה של הכנסת (תיקון: תשל&quot;ט, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2)
: ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל -
: (1) התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
: (2) השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
: (3) כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו [[בסעיף 93ב]].

@ 95. (תיקון: תשמ&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 96. תחילה
: תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).

== תוספת ראשונה (תיקון: תשנ&quot;ב) ==
==== ((([[סעיף 49ט]]))) ====

@ : כל עבירה למעט:
@ (1) : עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;
@ (2) : עבירת תעבורה כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת התעבורה]];
@ (3) : עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;
@ (4) : עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה - משני;
@ (5) : עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ו) ==

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ז-3) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 24ה]]))) ====
=== תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף ===

=== חלק א' ===

@ 1. : מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;
@ 2. : מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
: א. חבר סגל הפיקוד הכללי;
: ב. ראש יחידה ארצית;
: ג. ראש חטיבה באגף המבצעים;
: ד. ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.

=== חלק ב' ===

@ 1. : קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;
@ 2. : מפקד תחנת משטרה;
@ 3. : מפקד יחידה מרכזית (ימ&quot;ר);
@ 4. : ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;
@ 5. : שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור [[בסעיף 24יב(א)(5)]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 10א]]))) ====

=== עבירות פשע לעניין [[10א|ההגדרה &quot;פשע חמור&quot;]] ===
@ (1) : עבירות לפי סעיפים אלה [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]: [[-|סעיפים 245(א)]], [[-|287(ב)]] [[-|ו-346(א)(1)]], [[-|וסעיף 335(א)]] לעניין עבירה שנעברה לפי [[-|סעיף 334]];
@ (2) : [[סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], ובלבד שמתן האמצעים נעשה לביצוע מעשה טרור שהוא פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) ==
==== ((([[סעיף 10יב(א)(3)]]))) ====

=== עבירות עוון ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;ה) : עבירות לפי סעיפים אלה [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
: (א) [[-|סעיפים 143(ב)]], [[-|144(א) עד (ב1)]], [[-|244]], [[-|249]], [[-|257(2)]], [[-|261(1)]], [[-|273]], [[-|292]], [[-|304]], [[-|334]], [[-|338(א)(1)]], [[-|340א(א)]], [[-|346(ב)]], [[-|348(ג), (ד1), (ד2) ו-(ה)]], [[-|349(א) ו-(ב)]], [[-|351(ד1)]], [[-|377 רישה]], [[-|379]], [[-|380]], [[-|381(א)]], [[-|382א(א)]], [[-|409]], [[-|413ג רישה]], [[-|413ד(א)]], [[-|413ו רישה]], [[-|413ז]], [[-|415 רישה]] [[-|ו-452]];
: (ב) [[-|סעיף 287(א)]], לעניין הוראות שניתנו לפי [[סימן ו' בפרק א' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], או לפי [[סעיף 57א לפקודת התעבורה]];
@ (2) : עבירות לפי סעיפים אלה [[לפקודת התעבורה]]:
: (א) [[-|סעיף 10]], ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה;
: (ב) [[-|סעיפים 64]], [[-|64א(א)]] [[-|ו-67]];
@ (3) : עבירות לפי [[סעיפים 12א(ג)(1) ו-(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]].

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;ד-2) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 10כ]]))) ====
=== חלק א': דיווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה ===

@ (1) : מספר המצלמות המיוחדות הנייחות ומספר המצלמות המיוחדות הניידות שהופעלו, וכן מספר המצלמות כאמור שהוסרו או שהפעלתן הופסקה בעקבות הבחינה האמורה [[בסעיף 10ט(ד)]], ובהתאם לפילוח שלהלן:
: (א) סוג המצלמה המיוחדת הנייחת או סוג המצלמה המיוחדת הניידת;
: (ב) לגבי מצלמה מיוחדת נייחת - המטרה שלשמה הוצבה והופעלה, ואם הוצבה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;
@ (2) : מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
@ (3) : מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
@ (4) : המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
@ (5) : מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות [[בסעיף 10יב(א)]], שאינן כלולות במטרות המנויות [[בסעיף 10ז(א)]];
@ (6) : ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
@ (7) : מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם ופירוט הרשאות הגישה שלהם;
@ (8) : פרטים בדבר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי [[סעיף 10י]];
@ (9) : סוגי הכללות של התראות זמן אמת שהוגדרו במערכת צילום מיוחדת, ולגבי כל סוג הכללה כאמור - פרטים בדבר הליכי אישורו, פרק הזמן המרבי לתוקפו ומספר ההכללות מהסוג האמור שהוזנו בפועל במערכת הצילום המיוחדת, והכול בפילוח לפי סוג מערכת הצילום המיוחדת;
@ (10) : מספר האישורים שניתנו לפי [[סעיף 10יב(ב)]] לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת [[סעיף 10יג(ג)]] ופירוט המטרות שלשמן ניתן כל אישור;
@ (11) : מאפייני כלי טכנולוגי הנמנה עם סוג מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בו שימוש על ידי משטרת ישראל, וכן עמידת מערכת צילום מיוחדת באמות המידה לעניין אמינותה, כפי שנקבעו בתקנות בהתאם [[לסעיף 10כג(א)(5)]];
@ (12) : פרטים בדבר אירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.

=== חלק ב': דיווח גוף ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה ===

@ (1) : גוף ציבורי המנוי [[10א|בפרט (2) להגדרה &quot;גוף ציבורי&quot;]] - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 5|(5)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[ו-(12) בחלק א' לתוספת זו]];
@ (2) : המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[תוספת 6 חלק א פרט 12|ו-(12) - בחלק א' לתוספת זו]];
@ (3) : מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[ו-(12) בחלק א' לתוספת זו]];
@ (4) : שירות הביטחון הכללי - דיווח כאמור [[תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)]], [[תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)]] [[ו-(12) בחלק א' לתוספת זו]].

&lt;פרסום&gt; נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ד' באייר התשל&quot;א (1 במרס 1971).
&lt;חתימות&gt; יעקב ש' שפירא, שר המשפטים

== לוח השוואה ==

&lt;לוח_השוואה&gt;
1 | שם
2, 3 | [[1]]
4 | [[3]]
5(1) | [[2]]
5(2) | [[7]]
5(3) | [[8]]
6 תנאי שלישי | [[21]]
7(1) | [[9]]
7(2)-(4) | [[10]]
8 | [[22]]
9(1) רישה | [[11]]
9(1) סיפה | [[12]]
9א(1) | [[25]]
9א(2) | [[26]]
9א(3) רישה | [[27]]
9א(3) סיפה | [[28]]
9א(4) | [[29]]
9א(5) | [[30]]
10 | [[13(א)]]
11 | [[13(ב)]]
12 | [[17]]
13 | [[14]]
14 | [[18]]
14א | [[19]]
15 | [[20]]
16 רישה | [[15]]
16 סיפה | [[16]]
17(1) | ((50))
17(2) רישה | ((51))
17(2) סיפה | ((52))
17(2) תנאי ראשון | ((53))
17(2) תנאי שני | ((54))
17(3) | ((55))
17(4) | ((56))
17(6) | ((57))
18(1) רישה | ((58))
18(1)(א)-(ט) | ((59))
18(2) | ((60))
18(3) | ((61(א)))
18(4) | ((61(ב)))
18(5)(א) | ((63))
18(5)(ב) | ((62))
18(6) | ((64))
18(7) | ((67(א)))
18(8) | ((67(ב)))
18(9)(א) | ((67(ג)))
18(9)(ב) | ((70))
18(10) | ((68))
18(11) | ((69))
18א | ((65))
18ב | ((66))
18ג | ((72))
18ד | ((73))
19 | ((74))
20(1) | [[23]]
20(2) | [[24]]
21 | ((71))
22(1) | ((76))
22(2) | ((75))
22(3), (4) | ((77))
23 | [[41]]
24(1) | [[42]]
24(2) | [[43]]
25 סיפה | [[45]]
25 רישה | [[44]]
26 | [[46]]
27(1) | [[47]]
27(2) | [[48]]
28 | [[49]]
29(1) | [[31]]
29(2) | [[32 רישה]]
29(3) | [[33]]
29(4) | [[34]]
29(5) | [[32 סיפה]]
29(6) | [[35]]
30 | [[36]]
31(1) | [[37]]
31(2) | [[38]]
31(3) | [[39]]
31(4) | [[40]]
32 | [[78]]
33 | [[79]]
33 תנאי ראשון | [[80]]
33 תנאי שני | [[81]]
34 | [[83]]
35(1) | [[84]]
35(1) סיפה | [[83 סיפה]]
35(2) | [[85]]
35(3) | [[86]]
35(4) רישה | [[85(2) סיפה]]
35(4) סיפה | [[88(1)]]
35(5) רישה | [[87]]
35(5) סיפה | [[88(2)]]
35א | [[89]]
35ב | [[90]]
36 | [[82]]
37(1) | [[4]]
37(2) | [[5]]
38 | [[91]]
49 | [[6]]
50(1) | [[94]]
50(2) | [[95]]
51(1) | [[92]]
51(2) | [[93]]
תוספת | [[תוספת שניה|תוספת]]
&lt;/&gt;</text>
      <sha1>rqlv5qk40n95otltnyz0yigwehg4bl1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פקודת המשטרה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285443</id>
    <revision>
      <id>3016586</id>
      <parentid>3005700</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:01:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3016578] תיקון מס' 44</comment>
      <origin>3016586</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="226905" sha1="j4nead4isrc11w7me1nenoqduwa3l5b" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000889}} '''נוסח ישן:''' {{ח:תיבה|חא״י כרך ב׳ פרק קי״ב, עמ׳ 1124|פקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_564433.pdf}}, {{ח:תיבה|ת״ט|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 90|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}, {{ח:תיבה|239|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561199.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 119|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561352.pdf}}; {{ח:תיבה|1939, תוס׳ 1, 29|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561420.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561481.pdf}}; {{ח:תיבה|1940, תוס׳ 1, 91|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561587.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561614.pdf}}, {{ח:תיבה|190|תקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561653.pdf}}; {{ח:תיבה|1945, תוס׳ 1, 19|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562102.pdf}}; {{ח:תיבה|1946, תוס׳ 1, 37|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562227.pdf}}, {{ח:תיבה|261|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562631.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשט״ו, 147|חוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209615.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 19|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_203712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 86|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210178.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 216|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_210179.pdf}}.

'''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|דמ״י תשל״א, 390|פקודת המשטרה [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_vn_525726.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ב, 22|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210188.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 23|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_210186.pdf}}, {{ח:תיבה|173|חוק השבת אבידה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209702.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 46|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210185.pdf}}, {{ח:תיבה|111|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317415.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 86|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_210184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 137|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210183.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 72|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_210182.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 201|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210180.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 217|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_211785.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 42|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210729.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 156|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 66|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211664.pdf}}, {{ח:תיבה|296|תיקון מס׳ 15 לחוק ההוצאה לפועל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211479.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 442|תיקון מס׳ 7 והוראת שעה לחוק שירות ביטחון (שירות במשטרה ושירות מוכר)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211223.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 250|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211284.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 126|תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211402.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 120|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211469.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 28|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300170.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 430|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299598.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 966|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300005.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 151|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299980.pdf}}, {{ח:תיבה|156|תיקון לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300031.pdf}}, {{ח:תיבה|256|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300032.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 134|תיקון מס׳ 2 לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300755.pdf}}, {{ח:תיבה|563|תיקון מס׳ 35 לפקודת בתי הסוהר|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300784.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 789|תיקון מס׳ 15 לחוק ההתגוננות האזרחית|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301257.pdf}}, {{ח:תיבה|948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301347.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 744|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 390|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 266, 266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידטר הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 328|תיקון מס׳ 6 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366909.pdf}}, {{ח:תיבה|338|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367046.pdf}}, {{ח:תיבה|1141|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 252|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 319|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 6|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_608417.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 6|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1456977.pdf}}, {{ח:תיבה|22|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 79|חוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3512466.pdf}}, {{ח:תיבה|446|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3900712.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|1346|חוק הפרות תעבורה מינהליות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4765655.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 8987/22|התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}NetVerdicts/2025/1/2/2022-0-8987-62-2&amp;amp;fileName{{=}}4ffc7b6d16c8431d90ce364e5395ba33&amp;amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 529|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת, 1410|תקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12287.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|תיקון לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12303.pdf}}, {{ח:תיבה|1668|תיקון מס׳ 2 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12333.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח, 352|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת, 1910|תיקון מס׳ 3 לתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12355.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח, 568|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12993850.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1720|צו המידע הפלילי ותקנת השבים (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}. '' הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ה, 126|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11531.pdf}}, {{ח:תיבה|1648|צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11851.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
{{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים)|פקודת פקידי הממשלה (שנוי תוארים), 1940}}, רואים ”שר המשטרה“ כאילו הוחלף ב”שר לביטחון לאומי“ ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5722.pdf|ק״ת תשנ״ו, 264}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10524.pdf|תשפ״ג, 926}}).}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1 סימן א|סימן א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1 סימן ב|סימן ב׳: הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2-1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1: התאמה לתפקיד}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שוטרים מוספים זמניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: שוטרים לתפקידים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: שוטרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נוטרי כפרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4-1|פרק רביעי 1: המשמר האזרחי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4-1א|פרק רביעי 1א׳: משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי – דין משמעתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: דן יחיד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין למשמעת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: בית דין לערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן ד׳1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ה|סימן ה׳: הוראות נוספות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן א|סימן א׳: התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: אסיפות ותהלוכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7-1|פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|עבירות פשע לעניין ההגדרה ”פשע חמור“}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|עבירות עוון}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשל״ד, תשמ״ח, תשס״ו, תשע״א־2}}
{{ח:ת}} בפקודה זו –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטרת ישראל“ – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר“ – מי שנמנה עם משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטרה“ – שוטר או שוטרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח הכללי“ – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה בכיר“ – שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות משטרת ישראל“ – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דן יחיד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת משמעת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד משטרת מחוז“ – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – לרבות שוטר שהמלה ”מפקח“ היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סמל“ – לרבות שוטר שהמלה ”סמל“ היא חלק מתואר דרגתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוראי“ – שוטר למטה מדרגת סמל שני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על המחוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה, התשס״ו–2006}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשטרה.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: ארגון, תפקידים וסמכויות}}

{{ח:סעיף|2|הרכב משטרת ישראל}}
{{ח:ת}} במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.

{{ח:סעיף|3|תפקידי המשטרה}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

{{ח:סעיף|4|סמכות כללית של שוטרים}}
{{ח:ת}} לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

{{ח:סעיף|4א|חשש ממשי לפגיעה חמורה – סמכות ואחריות|תיקון: תשס״ה, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לגוף הצלה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 90א|בסעיף 90א}}, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך הצלת הנפש או הרכוש –
{{ח:תתתת|(א)}} להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;
{{ח:תתתת|(ב)}} לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.
{{ח:תתת|(ב)}} שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
{{ח:תתת|(2)}} בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 28|ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.
{{ח:תת|(ד)}} פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד}} – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 287|בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק יג|פרק י״ג לאותו חוק}}.
{{ח:תת|(ה)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ב|סמכות דרישת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3, ק״ת תשפ״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.3.2026 עד יום 28.4.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} לשם אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, הנדרשים בשל פעולות האיבה, רשאי שוטר לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך, לרבות מידע ביומטרי ונתוני זיהוי שהופקו מהם, מידע רפואי, מידע גנטי ודגימה ביולוגית, אם שוכנע כי הידיעה או המסמך דרושים כדי לספק זיהוי, אימות או איתור כאמור ברמת הוודאות הנדרשת; לעניין זה רשאית משטרת ישראל להסתייע בכל אדם, ובכלל זה באדם מטעם משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לצורך אימות או בירור זהותו של אדם, לרבות גופה, שזהותו אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדר, והכול אם הם נדרשים בשל פעולות האיבה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דגימה ביולוגית“ – לרבות עצמות, שיער, נוזלי גוף, רקמות וסוגי תאים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע ביומטרי“ – תצלום וכן טביעות אצבע, לרבות טביעות כף יד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע גנטי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מידע גנטי|בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה“ – פעולות האיבה שאירעו בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026).

{{ח:סעיף|5|תפקידים של שוטרים|תיקון: תשס״ה, תשפ״ד־4}}
{{ח:ת}} במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 4א|ו־4א}}, יהא מתפקידו של כל שוטר –
{{ח:תת|(1)}} לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;
{{ח:תת|(2)}} למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;
{{ח:תת|(3)}} ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפרות תעבורה מינהליות|בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024}};
{{ח:תת|(4)}} לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;
{{ח:תת|(5)}} לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

{{ח:סעיף|5א|הזדהות שוטר|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.
{{ח:תת|(ג)}} שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.
{{ח:תת|(ד)}} שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ה)}} חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –
{{ח:תתת|(1)}} מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.
{{ח:תת|(ו)}} חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|6|הגנה לשוטר שפעל מכוח כתב הרשאה|תיקון: תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ב)}} הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.
{{ח:תת|(ג)}} אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

{{ח:סעיף|7|מינוי לתפקיד של קצין משטרה בכיר}}
{{ח:ת}} השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

{{ח:סעיף|8|שימוש בסמכויות של דרגה נמוכה יותר}}
{{ח:ת}} שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

{{ח:סעיף|8א|מינוי המפקח הכללי של משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

{{ח:סעיף|8ב|כפיפות משטרת ישראל|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.

{{ח:סעיף|8ג|התוויית מדיניות ועקרונות|תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות {{ח:פנימי|סעיף 9א|שבסעיף 9א(א)}} ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|8ד|התוויית מדיניות בחקירות|תיקון: תשפ״ג, בג״ץ 8987/22}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סעיף 8ד בוטל בבג״ץ 8987/22):}}
{{ח:תת|(א)}} &lt;s&gt;השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.&lt;/s&gt;
{{ח:תת|(ב)}} &lt;s&gt;אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 59|בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.&lt;/s&gt;

{{ח:סעיף|8ה|שמירת סמכויות|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיפים 8א עד 8ד}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}} כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.

{{ח:סעיף|9|תפקיד המפקח|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8ג|בסעיפים 8ג}} {{ח:פנימי|סעיף 8ד|ו־8ד}}.

{{ח:סעיף|9א|הוצאת פקודות משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).
{{ח:תת|(ב)}} המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).

{{ח:סעיף|9ב|פרסום פקודות משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז־2, תשפ״ג}}
{{ח:ת}} פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן – ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.

{{ח:סעיף|9ג|דין פקודות משטרת ישראל|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.
{{ח:תת|(ב)}} היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.

{{ח:סעיף|10|סמכויות המפקח הכללי|תיקון: תשפ״ו־2}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;
{{ח:תת|(2)}} להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;
{{ח:תת|(3)}} למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

{{ח:קטע2|פרק 2-1|פרק שני1: מערכות צילום מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע3|פרק 2-1 סימן א|סימן א׳: כללי|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|10א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 10יב|או 10יב(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2}};
{{ח:תתת|(3)}} גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;
{{ח:תתת|(4)}} שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתת|(5)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:תתת|(6)}} יחידת הפיקוח כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};
{{ח:תתת|(7)}} יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר#סעיף 95ב|סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}} – לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;
{{ח:תתת|(8)}} גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללה של התראת זמן אמת“ – מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעלה“ – צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת צילום מיוחדת“ – מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;
{{ח:תתת|(2)}} המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד־ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה“ – מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה מיוחדת ניידת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצלמה מיוחדת נייחת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פשע חמור“ – פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מוסמך“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת־ניצב ומעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש טכנולוגי“ – אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד־ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.

{{ח:סעיף|10ב|הצבה והפעלה של מערכות צילום מיוחדות ושימוש בהן|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כג|סעיף 10כג(א)}}.

{{ח:סעיף|10ג|צילום אדם ברשות היחיד|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.
{{ח:תת|(ב)}} מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

{{ח:סעיף|10ד|מינוי קצין אחראי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת־ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.
{{ח:תת|(ב)}} לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.

{{ח:סעיף|10ה|נוהל לעניין הכללה של התראת זמן אמת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.

{{ח:סעיף|10ו|סודיות והגבלת שימוש|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהגיע לידיו מידע לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:קטע3|פרק 2-1 סימן ב|סימן ב׳: הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת ושימוש במידע שנאגר בה|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|10ז|מטרות להצבה ולהפעלה של מערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור – יפקע תוקפו של הצו;
{{ח:תתת|(3)}} הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.

{{ח:סעיף|10ח|הגורם המוסמך לאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.

{{ח:סעיף|10ט|תנאים להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}}, וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;
{{ח:תתת|(2)}} מועדי הפעלתה;
{{ח:תתת|(3)}} היקף התנועה במקום המצולם על ידה;
{{ח:תתת|(4)}} מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;
{{ח:תתת|(5)}} מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.
{{ח:תת|(ב)}} מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.
{{ח:תת|(ג)}} הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.

{{ח:סעיף|10י|הגבלות לעניין צילום של כל המרחב הציבורי ביישוב או של כל דרכי הגישה ליישוב, על ידי מערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישוב“ – עירייה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}, מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}, יישוב כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)|בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}}, ואזור סטטיסטי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 10ח|בסעיף 10ח}}, הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ט|סעיף 10ט}}, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.
{{ח:תת|(ג)}} אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.
{{ח:תת|(ד)}} הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.
{{ח:תת|(ה)}} אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.
{{ח:תת|(ו)}} ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|10יא|הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות וקביעת נוהל הפעלה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;
{{ח:תתת|(3)}} הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10ט|בסעיף 10ט(ג)}} לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;
{{ח:תתתת|(ב)}} פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.
{{ח:תת|(ב)}} מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.

{{ח:סעיף|10יב|תנאים לשימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:
{{ח:תתת|(1)}} לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}, חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;
{{ח:תתת|(5)}} לשם חילוט רכוש על פי דין;
{{ח:תתת|(6)}} לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(7)}} לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}}, ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.
{{ח:תת|(ד)}} משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|10יג|שמירת מידע ממערכת צילום מיוחדת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;
{{ח:תתת|(2)}} בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.
{{ח:תת|(ג)}} מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור – יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}}.

{{ח:קטע3|פרק 2-1 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־2}}

{{ח:סעיף|10יד|שימוש טכנולוגי בדיעבד במידע ממערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}} בלבד ובהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב}}.

{{ח:סעיף|10טו|שימוש טכנולוגי בזמן אמת במידע ממערכת צילום שאינה מופעלת על ידי משטרת ישראל|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} לעניין {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.

{{ח:סעיף|10טז|מסירת מידע לגוף ציבורי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}} או לשם הגנה על ביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לפי בקשת גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.

{{ח:סעיף|10יז|שמירת דינים לעניין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף האמור}}, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.

{{ח:סעיף|10יח|אי־&lt;wbr&gt;תחולה לגבי מידע סטטיסטי או מצרפי|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.

{{ח:סעיף|10יט|סייג לתחולה על שימוש לשם תיעוד עבירות או לשם חקירה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}} כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין –
{{ח:תת|(1)}} להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;
{{ח:תת|(2)}} לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;
{{ח:תת|(3)}} להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;
{{ח:תתת|(ב)}} פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;
{{ח:תתת|(ג)}} אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:
{{ח:תתתת|(1)}} אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתתת|(2)}} אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;
{{ח:תת|(4)}} לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.

{{ח:סעיף|10כ|דיווח ליועץ המשפטי לממשלה|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א|בחלק א׳ בתוספת השישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גוף ציבורי“}} ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|10כא|דיווח לכנסת|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:
{{ח:תתת|(1)}} מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תתת|(2)}} מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;
{{ח:תתת|(3)}} מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;
{{ח:תתת|(4)}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}, שאינן כלולות במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};
{{ח:תתת|(5)}} ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;
{{ח:תתת|(6)}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;
{{ח:תתת|(7)}} מספר האישורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}} לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10י|סעיף 10י}};
{{ח:תתת|(9)}} גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 10טז|סעיף 10טז}};
{{ח:תתת|(10)}} מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.
{{ח:תת|(ב)}} השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.
{{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו־(10), לגבי הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקאות (5), (6) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“}}.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}}.
{{ח:תת|(ה)}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו־(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.
{{ח:תת|(ו)}} ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו־(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, ”ועדת הכנסת לענייני השירות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי|בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ז)}} עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|10כב|חובות דיווח של גוף ציבורי שקבע שר המשפטים בצו|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:ת}} קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10א|פסקה (8) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כ|סעיף 10כ}} ולוועדה לביטחון לאומי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10כא|סעיף 10כא}}.

{{ח:סעיף|10כג|תקנות לעניין מערכות צילום מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;
{{ח:תתת|(3)}} העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10א|בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“}}, ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;
{{ח:תתת|(4)}} יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10ט|סעיף 10ט(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק זה}}, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR)|תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024}}.}}

{{ח:סעיף|10כד|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} {{ח:פנימי|תוספת 6|והתוספת השישית}}|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: גיוס, שחרור ואחריות לרכוש}}

{{ח:סעיף|11|תקופת השירות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (גיוס)|תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|12|תקופת נסיון|תיקון: תש״ס}}
{{ח:ת}} עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

{{ח:סעיף|13|הצהרת מתגייס}}
{{ח:תת|(א)}} כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.
{{ח:תת|(ב)}} כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

{{ח:סעיף|14|שבועת אמונים}}
{{ח:ת}} שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

{{ח:סעיף|15|השוטר תמיד בתפקיד}}
{{ח:ת}} שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

{{ח:סעיף|16|שוטר יעסוק בתפקידו בלבד}}
{{ח:ת}} שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

{{ח:סעיף|17|הארכת תקופת שירות|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.
{{ח:תת|(ג)}} הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.
{{ח:תת|(ד)}} המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

{{ח:סעיף|18|התפטרות שוטר|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

{{ח:סעיף|19|הארכת שירות בשעת חירום}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.
{{ח:תת|(ב)}} שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.

{{ח:סעיף|20|שחרור מטעמי בריאות}}
{{ח:ת}} מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

{{ח:סעיף|21|סמכות השר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור בפקודה זו או {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}} אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

{{ח:סעיף|22|אחריות כספית של שוטרים}}
{{ח:ת}} שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

{{ח:סעיף|23|החדל להיות שוטר יחזיר חפציו}}
{{ח:ת}} מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

{{ח:סעיף|24|הטבת נזק לרכוש}}
{{ח:ת}} שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

{{ח:קטע2|פרק 3-1|פרק שלישי1: התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:סעיף|24א|מטרות – {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

{{ח:סעיף|24ב|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת התאמה לתפקיד“ – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24ה|לסעיף 24ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאמה לתפקיד“ – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר בדיקה“ – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;
{{ח:תתת|(2)}} מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;
{{ח:תתת|(3)}} ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג של תפקיד“ – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד“ – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|24ג|חובת קיומה של התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}}, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.

{{ח:סעיף|24ד|בדיקת התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יב|סעיף 24יב}}.

{{ח:סעיף|24ה|ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדיקת מועמד לתפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} בדיקת נושא בתפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יב|סעיף 24יב(א)(4)}};
{{ח:תתת|(3)}} בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 24ו|בסעיף 24ו}} ({{ח:פנימי|פרק 3-1|בפרק זה}} – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.

{{ח:סעיף|24ו|הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א)(3)}} תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} המפקח הכללי או סגנו;
{{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.

{{ח:סעיף|24ז|הנחיות מקצועיות לביצוע בדיקת פוליגרף|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|24ח|השגה על החלטה בדבר אי־&lt;wbr&gt;התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.

{{ח:סעיף|24ט|חיסיון חומר בדיקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;
{{ח:תתת|(2)}} נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|סעיף 24י(3)(א) סיפה}}; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

{{ח:סעיף|24י|סייגים לחיסיון חומר בדיקה|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט}}, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:
{{ח:תת|(1)}} גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה}}:
{{ח:תתת|(א)}} הוועדה;
{{ח:תתת|(ב)}} המפקח הכללי;
{{ח:תתת|(ג)}} ראש אגף משאבי אנוש;
{{ח:תתת|(ד)}} מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;
{{ח:תת|(2)}} השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:
{{ח:תתת|(א)}} המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(ב)}} סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;
{{ח:תתת|(ג)}} היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;
{{ח:תת|(3)|(א)}} גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה}};
{{ח:תתת|(ב)}} לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;
{{ח:תת|(4)}} גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 7|לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|24יא|מסירת חומר בדיקה לנבדק|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24ט|בסעיף 24ט}}, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(א)}} לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;
{{ח:תת|(ב)}} לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.

{{ח:סעיף|24יב|הוראות המשטרה לעניין התאמה לתפקיד|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:
{{ח:תתת|(1)}} רמות הסיווג של תפקידים;
{{ח:תתת|(2)}} הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;
{{ח:תתת|(3)}} אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;
{{ח:תתת|(4)}} נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי {{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה(א)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;
{{ח:תתת|(6)}} האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);
{{ח:תתת|(7)}} אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|סעיף 24י}};
{{ח:תתת|(8)}} הגורמים בגופים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 24י|בסעיף 24י(3)}} שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 24י|אותו סעיף}} ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;
{{ח:תתת|(9)}} אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;
{{ח:תתת|(10)}} דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי {{ח:פנימי|סעיף 24יא|סעיף 24יא}};
{{ח:תתת|(11)}} נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

{{ח:סעיף|24יג|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}|תיקון: תשע״ז־3, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|24יד|שמירת דינים – {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק שלישי1}}|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 3-1|פרק זה}} באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: שוטרים שלא מן המנין}}
{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: שוטרים מוספים זמניים}}

{{ח:סעיף|25|גיוס|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה}} וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

{{ח:סעיף|26|שחרור}}
{{ח:ת}} המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

{{ח:סעיף|27|הפסקת שירות}}
{{ח:ת}} שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

{{ח:סעיף|28|המשכת שירות}}
{{ח:ת}} לא נמסרה הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} או גוייס להמשך שירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על פי חוזה מיוחד.

{{ח:סעיף|29|מתן הודעות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27}} {{ח:פנימי|סעיף 28|ו־28}} בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.

{{ח:סעיף|30|תקנות מסויימות לא יחולו}}
{{ח:ת}} תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: שוטרים לתפקידים מיוחדים|תיקון: תשל״ג}}

{{ח:סעיף|31|גיוס שוטר לתפקידים מיוחדים}}
{{ח:ת}} על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

{{ח:סעיף|32|דין שוטר לתפקידים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המשטרה}}; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

{{ח:סעיף|33|תשלום|תיקון: תשל״ג}}
{{ח:ת}} המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

{{ח:סעיף|34|הפסקת שירות}}
{{ח:ת}} המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

{{ח:סעיף|35|הצהרת מתגייס}}
{{ח:ת}} המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} יחולו עליו.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשל״ג, תשנ״ו, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: שוטרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|37|מינוי שוטרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

{{ח:סעיף|38|דין שוטר מיוחד}}
{{ח:ת}} שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|39|הצהרה}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|40|סירוב לשמש בתפקיד ואי־&lt;wbr&gt;ציות}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: נוטרי כפרים}}

{{ח:סעיף|41|צו למינוי נוטרים}}
{{ח:ת}} רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

{{ח:סעיף|42|הצעת מועמדים}}
{{ח:ת}} ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

{{ח:סעיף|43|מינוי}}
{{ח:תת|(א)}} אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

{{ח:סעיף|44|הצהרה}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

{{ח:סעיף|45|דין נוטר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המשטרה}}, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

{{ח:סעיף|46|שכר נוטרים וגבייתו}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.
{{ח:תת|(ב)}} עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

{{ח:סעיף|47|פיטורין}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.

{{ח:סעיף|48|התפטרות בטרם עת}}
{{ח:ת}} נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

{{ח:סעיף|49|תחולה על אזורים אחרים}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בצו, להחיל {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}} על –
{{ח:תתת|(1)}} אזור שבטי שבמחוזו;
{{ח:תתת|(2)}} אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.
{{ח:תת|(ב)}} הוחל {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן זה}} על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.

{{ח:קטע2|פרק 4-1|פרק רביעי 1: המשמר האזרחי|תיקון: תשל״ה}}

{{ח:סעיף|49א|פרשנות|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעת איבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות הצבא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות השמירה“ ו”הממונה על השמירה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|49ב|המשמר האזרחי ותפקידיו|תיקון: תשל״ה, תשמ״ח, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).
{{ח:תת|(ב)}} בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.
{{ח:תת|(ג)}} בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

{{ח:סעיף|49ג|חברי המשמר|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} אלה חברי המשמר:
{{ח:תת|(1)}} מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;
{{ח:תת|(2)}} מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תת|(3)}} מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}};
{{ח:תת|(4)}} מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}, או את השמירה שהתנדב לה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|49ד|מעמדו של חבר המשמר|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ב)}} חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}, דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.
{{ח:תת|(ג)}} חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968}}, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}

{{ח:סעיף|49ה|סיום החברות|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:ת}} חברותו של אדם במשמר פוקעת –
{{ח:תת|(1)}} אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;
{{ח:תת|(2)}} אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג(3)}} – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;
{{ח:תת|(3)}} אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה)|חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961}}, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

{{ח:סעיף|49ו|הפיקוד על המשמר|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} למנות מפקד למשמר כולו;
{{ח:תתת|(2)}} למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

{{ח:סעיף|49ז|תקציב|תיקון: תשל״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.
{{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.
{{ח:תת|(ד)}} שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

{{ח:סעיף|49ח|סיוע הרשויות המקומיות}}
{{ח:ת}} שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג(3)}}.

{{ח:קטע2|פרק 4-1א|פרק רביעי 1א׳: משרתים בשירות אזרחי–ביטחוני|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|פרק 4-1א|פרק זה}} הוא הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, הוראת השעה חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו).}}

{{ח:סעיף|49ח1|משרת בשירות אזרחי–&lt;wbr&gt;ביטחוני|תיקון: תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־2, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה־2, תשפ״ו, תשפ״ו־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר הממונה“ – השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי}}.
{{ח:תת|(ב)}} חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|ובחוק המשטרה}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.
{{ח:תת|(ד)}} על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}.

{{ח:קטע2|פרק 4-2|פרק רביעי 2: חקירת עבירות שוטרים ועובדי שירות הבטחון הכללי|תיקון: תשנ״ב, תשנ״ד}}

{{ח:סעיף|49ט|סמכות חקירה|תיקון: תשנ״ב, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|49ט1|חקירת עובדי שירות הבטחון הכללי|תיקון: תשנ״ד, תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ט|סעיף 49ט(ב) ו־(ג)}} יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה“ – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}}, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.
{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|49י|סמכויות המחלקה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיהם לפי {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק זה}}, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה)|כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים)|כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|49יא|תיאומי חקיקה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ט, תשפ״א, ק״ת תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 1|סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 19|סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, יראו את המחלקה כרשות בטחון.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי – דין משמעתי|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ג||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ד||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ה||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ו||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51ז||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|54||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ג||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ד||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55ה||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|57||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|58||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|59||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|60||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|61||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: דן יחיד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67||תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|70||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין למשמעת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|71||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|72||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|73||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|74||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|75||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|76||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: בית דין לערעורים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|77||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77א||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ג||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ד||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ה||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ו||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ז||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77ח||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד1|סימן ד׳1 – מעצר ועיכוב שוטרי חובה|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|77ח1|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צו מעצר“ – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת משטרה“ – תחנת משטרה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 8|סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין הממונה“ – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקצין המוסמך“ – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|בחוק המשטרה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שוטר חובה“ – שוטר שממלא חובתו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

{{ח:סעיף|77ח2|מעצר ועיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

{{ח:סעיף|77ח3|מעצר שוטר חובה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:ת}} קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}} – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;
{{ח:תת|(2)}} יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#תוספת 1 פרט 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה#תוספת 1 פרט 6|או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה}}, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

{{ח:סעיף|77ח4|בקשה להוצאת צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להוצאת צו מעצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|סעיף 77ח3}} תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|77ח5|תוכן צו המעצר ותוקפו|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –
{{ח:תתת|(1)}} שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;
{{ח:תתת|(2)}} שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;
{{ח:תתת|(3)}} תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;
{{ח:תתת|(4)}} העילה שעל יסודה ניתן הצו;
{{ח:תתת|(5)}} תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.
{{ח:תת|(ב)}} צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.
{{ח:תת|(ג)}} תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

{{ח:סעיף|77ח6|ביצוע צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א) עד (ג)}}, יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ד)}} יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} חובת ההזדהות בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(א) עד (ג)}} והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;
{{ח:תתת|(2)}} נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;
{{ח:תתת|(4)}} מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.
{{ח:תת}} חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

{{ח:סעיף|77ח7|סמכויות עזר לביצוע צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.
{{ח:תת|(ב)}} מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ג)}} חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;
{{ח:תתת|(2)}} יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.
{{ח:תת|(ד)}} לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

{{ח:סעיף|77ח8|תקופת המעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77ח6|בסעיף 77ח6(ב)}} ולא תעלה על 24 שעות.

{{ח:סעיף|77ח9|הבאת עצור לתחנת המשטרה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

{{ח:סעיף|77ח10|דוח מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

{{ח:סעיף|77ח11|הזכות למסירת הודעה על מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|77ח12|דוח הקצין הממונה על המעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

{{ח:סעיף|77ח13|העברת העצור למיתקן כליאה או ליחידתו|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(1)}} יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.
{{ח:תת|(ב)}} נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(2)}} יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.

{{ח:סעיף|77ח14|הארכת מעצר בפני קצין שיפוט בכיר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 77ח3|בסעיף 77ח3(2)}}, רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

{{ח:סעיף|77ח15|בקשה להארכת מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.
{{ח:תת|(ב)}} הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|77ח16|סמכות קצין שיפוט להארכת מעצר בצו|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.
{{ח:תת|(ב)}} צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 77ח5|בסעיף 77ח5}}.

{{ח:סעיף|77ח17|ערר על צו מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}}, רשאי להגיש ערר.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.
{{ח:תת|(ד)}} הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשתו.
{{ח:תת|(ה)}} הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

{{ח:סעיף|77ח18|סמכות הדן בערר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לקבל את הערר;
{{ח:תת|(2)}} לדחות את הערר;
{{ח:תת|(3)}} לקצר את תקופת המעצר.

{{ח:סעיף|77ח19|עיכוב לצורך ביצוע מעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}}, ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|77ח20|אופן ביצוע עיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} קצין משטרה המבצע עיכוב, יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ד), (ה) ו־(ו)}} יחולו על קצין משטרה המבצע עיכוב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} סירב המעוכב לציית להוראות קצין משטרה להזדהות או להילוות אליו לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב, רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב ובלבד שהשימוש בכוח יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.
{{ח:תת|(ג)}} קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

{{ח:סעיף|77ח21|משך העיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש, בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

{{ח:סעיף|77ח22|דוח העיכוב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} עם תום העיכוב יערוך קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט את שמו ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

{{ח:סעיף|77ח23|מעצר המעוכב|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את המעצר בדרך המפורטת {{ח:פנימי|סעיף 77ח6|בסעיף 77ח6}}.

{{ח:סעיף|77ח24|ניכוי ימי מעצר מתקופת המחבוש|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} נעצר שוטר חובה לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}} והוטל עליו עונש מחבוש, תנוכה תקופת מעצרו מתקופת המחבוש בפועל.

{{ח:סעיף|77ח25|מקום ותנאי המעצר|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} עצור לפי {{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד1|סימן זה}} יוחזק בתחנת משטרה במקום שיקבע הקצין הממונה, או ביחידה שבה הוא משרת במקום שיקבע מפקד היחידה שדרגתו אינה פחותה מדרגת פקד.
{{ח:תת|(ב)}} עצור כאמור יוחזק בנפרד מעצורים החשודים בעבירות פליליות ובתנאים הולמים שלא יהא בהם כדי לפגוע בבריאותו ובכבודו.
{{ח:תת|(ג)}} תנאי המעצר של עצור יהיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 9|בסעיף 9(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} התנאים והמועדים להליכה יומית כאמור בפסקה (5), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לענין פסקה (6), יהיה זכאי העצור רק לקיום קשר טלפוני, כפי שייקבע בפקודות משטרת ישראל.
{{ח:תת|(ד)}} סדרי המינהל, המשטר והמשמעת במקום המעצר וכן האמצעים שמותר לנקוט כלפי העצורים לשם קיום המשמעת בתקופת המעצר, ייקבעו בפקודות משטרת ישראל.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ה|סימן ה׳: הוראות נוספות|תיקון: תשמ״ח}}

{{ח:סעיף|77ט||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|77י|השעיה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:ת}} שוטר שמתנהלת נגדו חקירה על ביצוע עבירה או עבירת משמעת, רשאי המפקח הכללי להשעותו ממשרתו, ובלבד שלא יושעה קצין משטרה בכיר אלא באישור השר; הושעה שוטר, יבחן המפקח הכללי את ההשעיה מזמן לזמן, בהתאם לפקודות המשטרה.

{{ח:סעיף|77יא|שכר בעת השעיה|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר שהושעה, ישולם לו, בעד התקופה שמתחילת השעייתו עד מועד הזיכוי או ההרשעה, חלק משכרו כפי שהמפקח הכללי יראה לנכון, ובלבד שהחלק האמור לא יפחת ממחצית שכרו.
{{ח:תת|(ב)}} שוטר שהושעה ולא הועמד לדין או שהועמד לדין וזוכה, זכאי להשלמת שכרו בעד תקופת השעייתו.
{{ח:תת|(ג)}} הועמד שוטר לדין על חלק מהעבירות שבעטיין הושעה, או זוכה מחלק מן העבירות שעליהן הועמד לדין, רשאי המפקח הכללי, מטעמים שיירשמו, להורות שישולם לו השכר שהיה מקבל אילולא ההשעיה, בניכוי חלק השכר שקיבל בתקופת השעייתו לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא הוחלט לפטרו מחיל המשטרה; פוטר השוטר מן השירות – לא יהא זכאי להשלמת שכרו.
{{ח:תת|(ד)}} השתכר שוטר מעבודה נוספת, בתקופת השעייתו, ינוכו סכומי השכר שקיבל מעבודתו הנוספת מן השכר שישולם לו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

{{ח:סעיף|77יב||תיקון: תשמ״ח, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות}}
{{ח:קטע3|פרק 6 סימן א|סימן א׳: התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום}}

{{ח:סעיף|78|סגירת בתי קפה וכו׳}}
{{ח:תת|(א)}} היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רשיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רשיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנצטווה לסגור חצרים לפי סעיף זה והוא מחזיקם פתוחים, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות.
{{ח:תת|(ג)}} ניתן צו לפי סעיף זה, רשאי כל שוטר להשתמש בכוח במידת הצורך לסגירת החצרים.

{{ח:סעיף|79|סמכויות מיוחדות לשוטרים}}
{{ח:ת}} כל אימת שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה, בצו שיפורסם במקום, ליתן תוקף להוראות המנויות להלן, כולן או מקצתן, לתקופה שתפורש בצו ושלא תעלה על שלושה חדשים, ואלה ההוראות:
{{ח:תת|(1)|(א)}} כל שוטר רשאי לפזר כל התקהלות במקום ציבורי ולעצור בלא פקודת מעצר כל המצוי בהתקהלות ומסרב להתפזר או מתמהמה בכך או חוזר ומתקהל לאחר שהתפזר;
{{ח:תתת|(ב)}} מי שמסרב להתפזר או מתמהמה או חוזר ומתקהל כאמור, דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס 375 לירות;
{{ח:תת|(2)|(א)}} נמצא אדם במקום ציבורי כשהוא מחזיק ברשותו סכין, מקל, אלה, מוט ברזל, אבן, או נשק מכל מין או הגדר, ולדעת שוטר הוא נושאם כדי לסייע בהפרעת הסדר או קרוב הדבר שישתמש בהם במקרה של הפרעת הסדר מותר מיד להחרימם או לתפסם;
{{ח:תתת|(ב)}} אדם כאמור בפסקת־משנה (א), וכן מי שמסית אחרים להתקהל, אם בעל פה ואם בכתב ואם בדרך אחרת, ומי ששר שיר או משתמש במלים או בתנועות, שלדעת שוטר קרוב הדבר שיביאו לידי הפרעת השלום, יכול שייעצר בלא פקודת מעצר ודינו כאמור בפסקה (1)(ב).

{{ח:סעיף|80|שינוי צו וביטולו}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, תוך תקופת תקפו של צו שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}, לשנות את הוראותיו או לבטלן.

{{ח:סעיף|81|שמירת סמכויות אחרות}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיף 79}} אינו בא לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי הדין בדבר התקהלויות בלתי חוקיות.

{{ח:סעיף|82|הנפת דגל}}
{{ח:תת|(א)}} המפקח הכללי רשאי לאסור הנפתו, הצגתו או פרישתו של דגל או סמל שיש בו כדי לעורר להפרעת השלום.
{{ח:תת|(ב)}} האיסור יכול שיהיה כללי או מסוייג לפי זמנים, מקומות או נסיבות שיפורשו.
{{ח:תת|(ג)}} כל שוטר רשאי לסלק דגל או סמל שהוצג או שנפרש בניגוד להוראה כאמור או בנסיבות שיש בהן כדי לעורר להפרעת השלום.
{{ח:תת|(ד)}} המפר הוראה לפי סעיף זה, דינו – קנס 300 לירות.

{{ח:קטע3|פרק 6 סימן ב|סימן ב׳: אסיפות ותהלוכות}}

{{ח:סעיף|83|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אסיפה“ – חמישים איש או יותר שהתקהלו כדי לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל ענין מדיני או כדי לדון בנושא כזה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהלוכה“ – חמישים איש או יותר המהלכים יחד, או המתקהלים כדי להלך יחד, ממקום למקום, בין שהם בתנועה ממש ובין אם לאו, בין שהם ערוכים בצורה כלשהי ובין אם לאו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוז“, לענין {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} – מחוז משטרה, או כל תחום משטרתי משני שהמשטרה שבו נתונה לפיקודו של קצין המשטרה הבכיר שנתן את ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|84|הסדרת אסיפות ותהלוכות}}
{{ח:תת|(א)}} סבור מפקד משטרת המחוז כי קיום הבטחון הציבורי או הסדר הציבורי מחייבים זאת, רשאי הוא לדרוש, בהודעה לציבור, כללית או מיוחדת, שכל הרוצה להועיד, לארגן או לקיים במחוזו אסיפה או תהלוכה יבקש בכתב מאת הממונה רשיון לכך, לא פחות מחמישה ימים או זמן אחר שיפורש בהודעה לפני היום שנועד לקיום האסיפה או התהלוכה.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה כללית יכול שתחול על המחוז כולו או מקצתו, הכל כפי שיפורש בה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כללית או מיוחדת תעמוד בתקפה כל עוד לא שונתה או בוטלה בהודעה אחרת שפורסמה על ידי מפקד משטרת המחוז.

{{ח:סעיף|85|רישוי}}
{{ח:ת}} הוגשה בקשה לרשיון, בעקבות הודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}}, רשאי הממונה –
{{ח:תת|(1)}} ליתן את הרשיון;
{{ח:תת|(2)}} ליתן את הרשיון בערובה או בתנאים או בסייגים אחרים שיראה לנכון לחייב בהם, והתנאים והסייגים יירשמו על גבי הרשיון;
{{ח:תת|(3)}} לסרב ליתן את הרשיון.

{{ח:סעיף|86|רשיון פטור מאגרה}}
{{ח:ת}} אין חובת אגרה בעד רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.

{{ח:סעיף|87|ביטול רשיון}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי, בכל עת, לבטל רשיון שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.

{{ח:סעיף|88|פרסום רשיון וביטולו}}
{{ח:ת}} הממונה יפרסם –
{{ח:תת|(1)}} העתק כל רשיון שנתן והתנאים והסייגים שנרשמו על גביו;
{{ח:תת|(2)}} הודעה על כל ביטול של רשיון.

{{ח:סעיף|89|אסיפה או תהלוכה שלא לפי רשיון – כדין התקהלות בלתי־&lt;wbr&gt;חוקית}}
{{ח:ת}} פורסמה הודעה על ידי מפקד משטרת המחוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} ונתקיימה אסיפה או תהלוכה שההודעה חלה עליה, בלי שניתן עליה רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} או בלי למלא אחרי תנאיו וסייגיו של רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|אותו סעיף}}, רואים את האסיפה או התהלוכה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי־חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.

{{ח:סעיף|89א|הסדרת שימוש במכונית להתזת מים לשם פיזור הפגנה ותיעוד חזותי של השימוש בה|תיקון: תשפ״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שימוש במכונית להתזת מים (בסעיף זה – מכת&quot;זית) לשם פיזור הפגנה ייעשה באמצעות מים נקיים בלבד ללא תוספת חומר, ובכלל זה ללא תוספת של צבע או ריח.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15.2.2027):}}
{{ח:תת|(ב)}} שימוש במכת&quot;זית כאמור בסעיף קטן (א) יתועד בתיעוד חזותי, כך שתתאפשר צפייה ושמיעה באיכות הולמת בשימוש במכת&quot;זית.
{{ח:תת|(ג)}} אדם הטוען כי נפגע או ניזוק מפעולת מכת&quot;זית בהפגנה, רשאי לפנות למשטרה לשם קבלת התיעוד החזותי של האירוע שבו נפגע או ניזוק; השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לביצוע סעיף קטן זה ובכלל זה את דרכי הפנייה לקבלת תיעוד חזותי והטיפול בה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיפים 9(א)}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|ו־11 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, יחולו לעניין פנייה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} תיעוד חזותי כאמור בסעיף קטן (ב) יישמר במשך שנה לפחות.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”תיעוד חזותי“ – תיעוד בהקלטת תמונה וקול בשילוב.

{{ח:סעיף|90|התאספות והליכה בסך}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד משטרת המחוז רשאי, בשעת הצורך –
{{ח:תתת|(1)}} להורות, בכפוף לתנאיו ולסייגיו של רשיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}, בדבר התנהגותה של כל התאספות והליכה בסך בדרכים הציבוריות וברחובות ובמעברים הציבוריים ולקבוע את המסלולים שבהם תעבור;
{{ח:תתת|(2)}} להסדיר את מידת השימוש במוסיקה ברחוב ובשעת חגיגות וטקסים.
{{ח:תת|(ב)}} התאספות או הליכה בסך שאינה מצייתת, או מסרבת לציית, להוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א), רואים אותה כהתקהלות בלתי חוקית, וכל המשתתף בה לאחר מתן ההוראה דינו כדין משתתף בהתקהלות בלתי חוקית לפי כל חיקוק בר תוקף אותה שעה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו ממלא אחרי הוראה שניתנה על ידי מפקד משטרת המחוז בדבר מידת השימוש במוסיקה לפי סעיף קטן (א), דינו – קנס 300 לירות.

{{ח:קטע2|פרק 6-1|פרק ששי 1: אירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}

{{ח:סעיף|90א|הגדרות|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חומרים מסוכנים“, ”חומר מסוכן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק החומרים המסוכנים);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע כימי או ביולוגי“ – אירוע שנגרם כתוצאה מפעילות חבלנית עוינת, שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לחומרים כימיים או ביולוגיים שעלולים לגרום לפגיעה בשלום הציבור או בבריאותו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו נחשף או עלול הציבור להיחשף לקרינה מייננת במנה החורגת מרמת ההתערבות הנמוכה ביותר שנקבעה לאוכלוסיה בלוח V של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה (IAEA – International Basic Safety Standards for Protection against Ionizing Radiation and for Safety of Radiation Sources); התקן האמור יפורסם באתר האינטרנט של הוועדה לאנרגיה אטומית ויופקד לעיון הציבור באגף הרישוי של הוועדה האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף הצלה“ – גוף שעזרתו נדרשת בעת אירוע חירום אזרחי והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אגודת מגן דוד אדום בישראל, שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק מגן דוד אדום|בחוק מגן דוד אדום, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(2)}} הרשות הארצית לכבאות והצלה;
{{ח:תתת|(3)}} רשות מקומית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק ההתגוננות האזרחית), או איגוד ערים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים|בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(5)}} גוף, לרבות ארגון, מוסד, מפעל או יחידה, או חלק של גוף כאמור, העושה שירות לציבור, אשר השר הכריז עליו בהודעה ברשומות, בהסכמת השר שנקבע כאחראי על אותו גוף, אם נקבע שר כאמור, שהוא גוף הצלה;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו הכרזות על גופים שהם גופי הצלה לפי פקודת המשטרה: עמותת ”איחוד הצלה ישראל“, עמותה רשומה 58-046597-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”זק״א – איתור חילוץ והצלה“, עמותה רשומה 58-030737-9 (י״פ תשע״ז, 8724); עמותת ”רגע של אמת זק״א – זיהוי קרבנות אסון“, עמותה רשומה 58-029579-8 (י״פ תשע״ח, 6348); עמותת הצלה יהודה ושומרון – ללא גבולות, ע״ר 58-036388-5 (י״פ תשפ״ו, 466, 592).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות להפעלה משולבת“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול באירוע חירום אזרחי ובהיערכות לו, כפי שקבעו המשטרה וצבא הגנה לישראל, כל אחד בתחום אחריותו, בהתייעצות עם גופי ההצלה, הכוללות בין השאר הוראות לענין מענה מערכתי לאירוע חירום אזרחי, פיקוד ושליטה בעת אירוע כאמור, וכן תיאומים בין הארגונים והגופים הפועלים במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות מקצועיות“ – הוראות המסדירות את אופן הטיפול המקצועי של גוף הצלה באירוע חירום אזרחי, במסגרת מילוי תפקידו וסמכויותיו לפי כל דין, כפי שקבע אותו גוף, בהתאם להוראות להפעלה משולבת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“, ”חייל“, ”פקודות הצבא“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}} ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – חוק השיפוט הצבאי);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגה ובתפקיד שייקבע לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} בפקודות משטרת ישראל כמפקד האירוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין צה״ל“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח המוחזק על ידי צה״ל“ – שטח שהרמטכ״ל הודיע עליו בכתב לשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח של מיתקן ביטחוני“ – שטח ששר הביטחון הודיע עליו בכתב לשר.

{{ח:סעיף|90ב|הכרזה על אירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} שוכנע השר כי קיימת סבירות גבוהה שיתרחש אירוע חירום אזרחי או כי מתרחש אירוע חירום אזרחי, רשאי הוא להכריז במדינה כולה או בשטח מסוים על אירוע חירום אזרחי; לענין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שוכנע השר“ – בין לבקשת שר נוסף ובין מיזמתו, ובמידת הצורך בהתייעצות עם שר נוסף;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שר נוסף“ – שר שהטיפול באירוע החירום האזרחי הוא גם בתחום אחריותו, בין על פי דין ובין על פי החלטת הממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על הכרזה כאמור בפסקה (1) תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי ותיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הסמכות הנתונה לשר באותו סעיף קטן תהא נתונה –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו, כולו או חלקו, בתוך שטח של מיתקן בטחוני או בתחומי שטח המוחזק על ידי צה״ל – לראש הממשלה או לשר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח, שעל פי החלטת הממשלה, האחריות לביטחון הפנים בו היא של צה״ל – לשר הביטחון, ובמידת הצורך בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}} – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר ולמפקח הכללי;
{{ח:תתת|(4)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בכלי תעבורה בשירות מערכת הביטחון, לאחד מאלה, לפי הענין –
{{ח:תתתת|(א)}} לשר, בהתייעצות עם שר הביטחון; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר הביטחון ולמפקח הכללי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לשר הביטחון, אם הודיע לשר כי בכוונתו להפעיל את הסמכות; הודיע שר הביטחון כאמור, תהא הסמכות נתונה לו וההודעה על ההכרזה תימסר לשר ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(5)}} לגבי אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית ולגבי אירוע קרינה רדיולוגי – לראש הממשלה; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, לשר הביטחון ולרמטכ״ל;
{{ח:תתת|(6)}} לגבי אירוע כימי או ביולוגי – לשר הביטחון, בהתייעצות עם השר; הודעה על הכרזה כאמור תימסר לשר, למפקח הכללי ולרמטכ״ל.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (1), (2), (4)(ב) ו־(5) של סעיף קטן (ב) תיכנס לתוקפה עם מסירתה לרמטכ״ל, והודעה על הכרזה כאמור בפסקאות (3), (4)(א) ו־(6) של אותו סעיף קטן תיכנס לתוקפה עם מסירתה למפקח הכללי.

{{ח:סעיף|90ג|תוקף הכרזה על אירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־3, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} תוקפה של הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}} יפקע בתום 48 שעות משעה שניתנה עליה הודעה.
{{ח:תתת|(2)}} השר שנתן את ההכרזה רשאי להאריך את תוקפה לתקופת זמן נוספת, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה הנוספות לא יעלה על 96 שעות.
{{ח:תתת|(3)}} הממשלה רשאית להאריך את תוקף ההכרזה לתקופת זמן נוספת ובלבד שסך כל תקופות ההארכה על ידה, לא יעלה על שבעה ימים; הממשלה רשאית להאריך את תקופת תוקפה של ההכרזה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לתקופות נוספות.
{{ח:תת|(ב)}} הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}, הארכת תוקפה או ביטולה, יובאו לידיעת הציבור בידי נותנם, באופן שייקבע וכן יפורסמו בהקדם האפשרי ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} הכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}} דינה כדין הודעה מטעם הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי#סעיף 86|סעיף 86 לחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 50|סעיף 50 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כב|וסעיפים 6כב}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נז|ו־6נז לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}.

{{ח:סעיף|90ד|סמכויות באירוע חירום אזרחי|תיקון: תשס״ה, תשס״ו־3, תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), תהא משטרת ישראל אחראית לפיקוד ולשליטה בטיפול באירוע ויהיו לה הסמכויות כמפורט {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}}, יהיו כל גוף הצלה וכל משרד ממשלתי או כל גוף אחר, מוסמכים ואחראים לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לשם היערכות לקראת אירוע חירום אזרחי ולמניעה או לצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע כאמור בתחום שהם מופקדים עליו לפי כל דין, ובהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.
{{ח:תת|(ג)}} באירוע חירום אזרחי, למעט אירוע כאמור בסעיף קטן (ז), רשאי שוטר, נוסף על סמכויותיו לפי כל דין ולצורך הטיפול באירוע, לעשות שימוש בסמכויות המפורטות להלן, באישור קצין משטרה ובתוך פרק הזמן שקבע באישורו, או אם ניתנה הכרזה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב}}, כל עוד ההכרזה כאמור בתוקף:
{{ח:תתת|(1)}} להורות לגוף הצלה, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו לצורך מילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לכל אדם הנמצא בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע, כל הוראה סבירה;
{{ח:תתת|(3)}} להורות למי שבבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בפיקוחו ציוד או חומר, להעמיד את הציוד או החומר לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה;
{{ח:תתת|(4)}} לסגור שטח או מקום ולמנוע מכל אדם להיכנס אליו או לצאת ממנו, וכן לדרוש מכל אדם בשטח האירוע או באזור העלול להיפגע כתוצאה מהאירוע להישאר במקום שבו הוא נמצא, לצאת ממנו או להיכנס למקום שקבע.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אישור קצין משטרה להפעלת הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ג) יינתן ככל שהדבר נדרש לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת פגיעה חמורה בסביבה או לצמצום היקף אירוע החירום האזרחי או תוצאותיו ובלבד שלענין סעיף קטן (ג)(3), יינתן האישור רק אם שוכנע קצין המשטרה כי אין די בציוד או בחומר העומד לרשותו או לרשות גופי ההצלה, לפי הענין, וכי השימוש בציוד או בחומר הנדרש הוא חיוני ודחוף.
{{ח:תתת|(2)}} קצין המשטרה רשאי לתת אישור כאמור בפסקה (1) בתוך פרק זמן שלא יעלה על יומיים לאחר היום שבו נודע למשטרת ישראל על קרות אירוע החירום האזרחי, ואם ניתנה הכרזה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב}}, כל עוד ההכרזה בתוקף.
{{ח:תת|(ה)}} שוטר רשאי להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש לצורך כפיית ציות להוראות שניתנו כדין לפי סעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)|(1)}} באירוע חירום אזרחי, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ולהשתמש בכוח סביר לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שזיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום, הודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא תחול אם נוכח השוטר או ממלא תפקיד כאמור לדעת כי לא נמצא אדם במקום.
{{ח:תתת|(2)}} שימוש בסמכויות לפי פסקה (1), ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן בטחוני או לשטח המוחזק בידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או עם הממונה על הביטחון במערכת הביטחון ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – המלמ״ב), לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.
{{ח:תת|(ז)}} באירוע חירום אזרחי, שסמכות ההכרזה עליו נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ב|בסעיף 90ב(ב)(1), (2), (4)(ב) או (5)}}, יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לחייל, ויראו את האחריות לפי חוק זה כאילו הועברה לצה״ל לפי {{ח:פנימי|סעיף 90יב|סעיף 90יב}}.
{{ח:תת|(ח)}} אחת לשנה יגיש השר לכנסת דיווח בדבר שימוש בסמכויות לפי סעיף זה בפרק זמן העולה על יומיים.
{{ח:תת|(ט)}} הוראה שניתנה לפי סעיף זה גוברת על צו גיוס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 25|ו־25 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}.

{{ח:סעיף|90ה|החזרת ציוד|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 90ו|ובסעיף 90ו}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל ציוד“ – לגבי ציוד הרשום לפי דין – הבעל הרשום, ולגבי ציוד אחר – מי שהוכיח, בדרך שתיקבע בתקנות, כי הוא בעל הציוד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד“ – לרבות חומר.
{{ח:תת|(ב)}} העמיד אדם ציוד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)(3)}}, יוחזר הציוד למעט חומר שהתכלה למי שנלקח ממנו, מיד עם תום הטיפול באירוע חירום אזרחי או בתום תקופה שלא תעלה על יומיים ממועד מתן ההוראה; לא הסתיים הטיפול באירוע בתוך יומיים, רשאי המפקח הכללי להאריך את התקופה לתקופה נוספת, ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפה של ההכרזה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל ציוד זכאי לתשלום בעד ההוצאות הכרוכות בהחזרת הציוד לרשותו, בשיעור שייקבע בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 90ו|בסעיף 90ו(ב)}}.

{{ח:סעיף|90ו|פיצויים, דמי שימוש והחזר הוצאות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא הוחזר ציוד או נגרם נזק לציוד שהועמד לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)(3)}}, יפצה אוצר המדינה את בעל הציוד בעד הציוד שלא הוחזר כאמור, או בעד כל נזק שנגרם לציוד, וכן ישולמו דמי שימוש בעד הציוד.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור שר האוצר, יתקין תקנות בענין הדרכים להגשת בקשה של בעל ציוד לקבלת פיצויים, לרבות המועד להגשת בקשה, אופן קביעת הפיצויים, שיעור דמי השימוש בציוד, החזר הוצאות ותשלום ריבית והפרשי הצמדה לגבי תשלומים כאמור שלא שולמו במועדם.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה בדבר מתן פיצויים כאמור בסעיף קטן (א) ובדבר גובהם תינתן בתוך 90 ימים ממועד הגשת בקשה לקבלת פיצויים, והפיצויים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} לא תהיה לאדם כל עילת תביעה על פי כל דין בשל נזק שנגרם לציוד, שהועמד לרשות משטרת ישראל או לרשות גופי ההצלה בהתאם להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג)}}, או בקשר להוצאות שנגרמו לו או רווח שנמנע ממנו עקב העמדת הציוד כאמור, אלא לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|90ז|הכרזה על תרגיל|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד מחוז או מפקד מרחב ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – מפקד המשטרה) רשאי להורות על קיומו של תרגיל, הכנה או אימון לקראת אירוע חירום אזרחי ({{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} – תרגיל); הורה כאמור, יודיע על כך לגוף ההצלה, שאמור לקחת חלק בתרגיל.
{{ח:תת|(ב)}} גוף הצלה, שקיבל הודעה כאמור, חייב להשתתף בתרגיל במועד ובמקום שנקבעו בהודעה.
{{ח:תת|(ג)}} המועדים לעריכת תרגילים ייקבעו בידי מפקד המשטרה בהתייעצות עם גופי ההצלה.
{{ח:תת|(ד)}} התרגילים ייערכו בהתאם להוראות להפעלה משולבת ולהוראות המקצועיות.

{{ח:סעיף|90ח|סמכויות בעת תרגיל|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בעת תרגיל רשאי מפקד המשטרה על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לגוף ההצלה לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו ולהפעיל את הציוד שברשותו;
{{ח:תתת|(2)}} להודיע לבעל עסק שהוא מפעל לחומרים מסוכנים, על קיומו של תרגיל הנוגע לעסק כאמור, ומשהודיע על כך חייב בעל העסק לאפשר שיתוף העובדים והציוד של העסק בתרגיל; בסעיף קטן זה, ”מפעל לחומרים מסוכנים“ – מקום שבו מאחסנים, מעבדים, מייצרים או עוסקים בדרך אחרת בחומר מסוכן, או בפסולת של חומר מסוכן, או שחומר מסוכן נוצר בו בתהליך העיבוד או הייצור.
{{ח:תת|(ב)}} בעת תרגיל, רשאי שוטר או מי שממלא תפקיד בגוף הצלה, להיכנס לכל מקום, ככל שהדבר נדרש לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שהודעה על התרגיל תימסר זמן סביר מראש לבעלים או למחזיק במקום.
{{ח:תת|(ג)}} שימוש בסמכויות לפי סעיף זה, ככל שהדבר נוגע לתחומי שטח של מיתקן ביטחוני או לשטח המוחזק על ידי צה״ל, או לשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית, יהיה בהסכמה עם הרמטכ״ל או המלמ״ב, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|90ט|עונשין|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המפר הוראה שניתנה בידי שוטר או חייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ד|סעיפים 90ד}} {{ח:פנימי|סעיף 90ח|או 90ח}}, או המפריע לשוטר, לחייל או לאדם אחר הממלא תפקיד על פי דין בעת אירוע חירום אזרחי, דינו – מאסר שלוש שנים; עשה כאמור בעת תרגיל, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל עסק טעון רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, שעשה כאמור בסעיף קטן (א), רואים אותו כמי שלא קיים תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|החוק האמור}}, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 14|סעיף 14 לאותו חוק}}.

{{ח:סעיף|90י|חסינות דיונית וסייגים מאחריות בנזיקין|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} (בסעיף זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.
{{ח:תת|(ב)}} בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 28|ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|90יא|סיוע צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, יסייעו למשטרת ישראל בטיפול באירוע חירום אזרחי, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הסיוע כאמור בסעיף קטן (א) יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבעו שר הביטחון או הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} דין כוחות צה״ל ושירות ההתגוננות האזרחית שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע למשטרת ישראל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|90יב|העברת תפקיד לצה״ל|תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעת אירוע חירום אזרחי, לרבות אירוע צפוי, רשאי שר הביטחון לבקשת השר, או רשאי ראש הממשלה להורות לצה״ל למלא את תפקיד משטרת ישראל בפיקוד ובשליטה באירוע, כולו או מקצתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעת אירוע כימי או ביולוגי, או בעת אירוע חירום אזרחי שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית}}, רשאי שר הביטחון, בהתייעצות עם השר, להורות לצה״ל כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) תציין את התחומים ואת התקופה שבהם ימלא צה״ל את תפקיד משטרת ישראל כאמור; ניתנה הוראה כאמור, יקבע הרמטכ״ל קצין צה״ל לפקד על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} שר הביטחון לבקשת השר, או ראש הממשלה, רשאי להאריך את התקופה שצוינה בהוראה או לקצרה.
{{ח:תת|(ה)}} תוקפה של הוראה לפי סעיף זה יפקע בתום התקופה שנקבעה בה או בתום תוקפה של ההכרזה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ב|סעיף 90ב}}, לפי המוקדם.
{{ח:תת|(ו)}} משניתנה הוראה כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תסייע משטרת ישראל לצה״ל בטיפול באירוע, ובהיערכות לקראת אירוע כאמור; סיוע כאמור, יינתן בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף קטן זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} לצורך מילוי תפקידו יהיו הסמכויות הנתונות למפקח הכללי לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לרמטכ״ל, הסמכויות הנתונות לקצין משטרה לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לקצין צה״ל, והסמכויות הנתונות לשוטר לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} – לחייל.

{{ח:סעיף|90יג|סמכות צה״ל לעריכת תרגיל|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות למפקד המשטרה ולשוטר לפי {{ח:פנימי|סעיף 90ז|סעיפים 90ז}} {{ח:פנימי|סעיף 90ח|ו־90ח}} יהיו נתונות למפקד צבאי ולחייל לצורך עריכת תרגיל, ולשם היערכות צה״ל לטיפול באירוע חירום אזרחי כאמור {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}}; לענין זה, ”מפקד צבאי“ – חייל בדרגת קצונה ובתפקיד כפי שייקבע בפקודות הצבא.
{{ח:תת|(ב)}} משטרת ישראל תסייע לצה״ל בעת תרגיל שהכריז מפקד צבאי בהיקף כוח אדם ובאמצעים, כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} דין כוחות המשטרה שיועמדו לפי הוראות סעיף זה, לצורך סיוע לצה״ל, כדין גוף הצלה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|90יד|פטור מפרסום|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} מסר שר הביטחון או הרמטכ״ל, לפי הענין, הודעה בדבר שטח של מיתקן ביטחוני או שטח המוחזק על ידי צה״ל, תימסר ההודעה גם לידיעת האחראים על אותם שטחים; הודעה כאמור לא תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|90טו|דין המדינה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}}, דין המדינה כדין כל אדם, למעט לענין ציוד ונכסים של צה״ל ושל הוועדה לאנרגיה אטומית.

{{ח:סעיף|90טז|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לא יחולו על אירועים שלגביהם חל {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית}}.

{{ח:סעיף|90יז|משכן הכנסת ורחבתו – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}} (בסעיף זה – חוק המשכן), הפעלת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 6-1|פרק זה}} לגבי אירוע חירום אזרחי במשכן הכנסת או ברחבת הכנסת כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק המשכן}}, תהא לפי נוהל שיתוף פעולה, שייקבע בהסכמה בין קצין הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך, לבין המפקח הכללי או הרמטכ״ל, לפי הענין, או מי שהם הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|90יח|שמירת דינים|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} אין באמור {{ח:פנימי|פרק 6-1|בפרק זה}} כדי לגרוע מסמכויות שוטר או חייל לפי כל דין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: עבירות כלפי המשטרה}}

{{ח:סעיף|91|פירוט העבירות}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, רשאי שוטר לעצרו בלי פקודת מעצר, ודינו – מאסר ששה חדשים או קנס 750 לירות:
{{ח:תת|(1)}} משתדל, על־ידי איומים, שוחד, מתנות או תמורה אחרת, להניע שוטר לעשות מעשה שאין מחובתו לעשותו או להימנע ממעשה שמחובתו לעשותו;
{{ח:תת|(2)}} ביודעין מעכב, קונה, מחליף, או מקבל מאת שוטר או עריק ממשטרת ישראל – נשק, מלבוש, ציוד או חגור שניתנו לשימוש המשטרה (לכל אלה ייקרא להלן בסעיף זה – ”רכוש המשטרה“);
{{ח:תת|(3)}} משדל או מפתה שוטר או עריק, או מי שמועסק על ידי שוטר או עריק, למכור, לסלק או להוציא מרשותו רכוש המשטרה;
{{ח:תת|(4)}} ביודעין מחזיק ברשותו רכוש המשטרה ואינו נותן הסבר מניח את הדעת כיצד הגיע אליו;
{{ח:תת|(5)}} מי שאינו שוטר והוא לובש מדים, מלבוש, ציוד או חגור הדומים לאלה המיועדים לשימוש במשטרת ישראל והעלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר;
{{ח:תת|(6)}} מי שאינו שוטר והוא מתחזה כשוטר ועושה מעשה או אומר אמרה העלולים להטעות את הציבור לחשוב שהוא שוטר.

{{ח:קטע2|פרק 7-1|פרק שביעי 1: בירור קבילות שוטרים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תש״ם, תשס״ו}}

{{ח:סעיף|91א||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ב||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ג||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ד||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ה||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ו||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ז||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ח||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91ט||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91י||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יא||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יב||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יג||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יד||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91טו||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91טז||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יז||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91יח||תיקון: תש״ם, תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: משטרת ישראל בתפקידים צבאיים}}

{{ח:סעיף|92|משטרת ישראל ככוח צבאי}}
{{ח:תת|(א)}} בעת מלחמה או בשעת חירום אחרת רשאי השר, בהסכמת הממשלה, להכריז כי משטרת ישראל, או חלק ממנה, תהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקידים צבאיים להגנת המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תציין את התחומים ואת התקופה שבהם תועסק המשטרה או חלק ממנה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שוטרים שהאכרזה חלה עליהם יחזיקו, בנוסף על דרגותיהם המשטרתיות לפי פקודה זו, בדרגות צבאיות כפי שיקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|93|הנהלה ומשמעת של משטרה שהוכרזה ככוח צבאי}}
{{ח:ת}} השר ושר הבטחון רשאים, באישור ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, לקבוע תקנות בדבר הנהלתה ומשמעתה של משטרת ישראל או חלק ממנה שהוכרזו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, וכן להחיל עליהם את הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, כולן או מקצתן, בשינויים שייקבעו, והוראותיה של פקודה זו יוסיפו לחול עליהם בכפוף להוראות התקנות לפי סעיף זה.

{{ח:קטע2|פרק 9|פרק תשיעי: הוראות שונות|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|93א|יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”שוטר“ – לרבות שוטר שלא מן המנין.

{{ח:סעיף|93ב|איסור התארגנות|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שוטר לא יהיה חבר בארגון שוטרים ולא יטול חלק בפעילות להקמתו, לקיומו או לניהולו של ארגון כזה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה על הוראת סעיף זה תיחשב כעבירה הפוגעת בסדר הטוב ובמשמעת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון שוטרים“ – כל התארגנות או נציגות, בין קבועה ובין ארעית, שבין מטרותיה או פעולותיה נמנה הטיפול בארגון המשטרה, ניהולה, המשטר, המשמעת ותנאי השירות של שוטרים או ייצוג של שוטר בנושאים אלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי שירות“ – לרבות שכר, יחסי עבודה, תנאי עבודה ותנאי פרישה.

{{ח:סעיף|93ג|מועצה ציבורית|תיקון: תשל״ט}}
{{ח:ת}} השר רשאי להקים מועצה ציבורית אשר תייעץ לו בענינים הנוגעים לרווחתם של שוטרים; הודעה על הרכב המועצה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|94|ביצוע ותקנות|תיקון: תשל״ג, תשל״ג־2, תשמ״ח, תשנ״ב, תשפ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע פקודה זו והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, ואולם תקנות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 2-1|פרק שני1}} יותקנו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10כג|סעיף 10כג(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשטרה ושר המשפטים ממונים על ביצוע {{ח:פנימי|פרק 4-2|פרק רביעי 2}} והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (מקום המגורים)|תקנות המשטרה (מקום המגורים), 1936}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות קרן המשטרה הכללית|תקנות קרן המשטרה הכללית}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (גיוס)|תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (הענקת שפות)|תקנות המשטרה (הענקת שפות), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (שכר הצטיינות)|תקנות המשטרה (שכר הצטיינות), תשי״ח–1957}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (חופשה)|תקנות המשטרה (חופשה), תשל״א–1971}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע)|תקנות המשטרה (העסקת שוטרים באירוע), תשל״ו–1975}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי)|תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996}}.}}

{{ח:סעיף|94א|תקנות באישור ועדה של הכנסת|תיקון: תשל״ט, תשפ״ב, תשפ״ג־2}}
{{ח:ת}} ראה השר כי הדבר דרוש לשם פעולתה התקינה של המשטרה, רשאי הוא, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, להתקין תקנות בענין ארגון המשטרה, ניהולה והמשטר והמשמעת בה, שיש בהן לאסור או להגביל –
{{ח:תת|(1)}} התראיינות שוטרים שלא בהתאם לפקודות הקבע של המשטרה;
{{ח:תת|(2)}} השתתפות של שוטרים באסיפות, בהפגנות ובתהלוכות;
{{ח:תת|(3)}} כל פעולה הנוגעת לארגון שוטרים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93ב|בסעיף 93ב}}.

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|96|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של נוסח חדש זה ביום א׳ בניסן תשל״א (27 במרס 1971).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 49ט|סעיף 49ט}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כל עבירה למעט:

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירה שעונשה מאסר שאינו עולה על שנה, אלא אם כן פרקליט המדינה והמפקח הכללי קבעו שהעבירה תיחקר בידי המחלקה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה, מוסמכת לחקור בה על פי דין;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} עבירה שביצע שוטר ביחד עם אחר, ומנהל המחלקה, בהתייעצות עם ראש אגף החקירות במשטרה, קבע כי חלקו של השוטר בביצוע אותה עבירה – משני;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} עבירות הנובעות מאירועים מיוחדים שקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ו}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ז־3}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 24ה|סעיף 24ה}})}}}}
{{ח:קטע3||תפקידים לעניין בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף}}
{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מועמד לתפקיד קצין בדרגת ניצב;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} מועמד לתפקיד קצין בדרגת תת־ניצב כמפורט להלן:
{{ח:תת|א.}} חבר סגל הפיקוד הכללי;
{{ח:תת|ב.}} ראש יחידה ארצית;
{{ח:תת|ג.}} ראש חטיבה באגף המבצעים;
{{ח:תת|ד.}} ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} מפקד תחנת משטרה;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} מפקד יחידה מרכזית (ימ״ר);

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} ראש מפלג ביחידה ארצית וביחידה מרכזית;

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} שוטר המשרת ביחידה המיועדת לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24יב|בסעיף 24יב(א)(5)}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10א|סעיף 10א}})}}}}
{{ח:קטע3||עבירות פשע לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10א|ההגדרה ”פשע חמור“}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}: {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|287(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|ו־346(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 335|וסעיף 335(א)}} לעניין עבירה שנעברה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|סעיף 334}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 25|סעיף 25 לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, ובלבד שמתן האמצעים נעשה לביצוע מעשה טרור שהוא פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(א)(3)}})}}}}
{{ח:קטע3||עבירות עוון}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״ה|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 143|סעיפים 143(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|144(א) עד (ב1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|249}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 257|257(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 261|261(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 273|273}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 292|292}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 304|304}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 334|334}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|338(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 340א|340א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ג), (ד1), (ד2) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 349|349(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|351(ד1)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377|377 רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 379|379}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 380|380}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 381|381(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 382א|382א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 409|409}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ג|413ג רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ד|413ד(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ו|413ו רישה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ז|413ז}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415 רישה}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 452|ו־452}};
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|סעיף 287(א)}}, לעניין הוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#פרק א סימן ו|סימן ו׳ בפרק א׳ לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 57א|סעיף 57א לפקודת התעבורה}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} עבירות לפי סעיפים אלה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|לפקודת התעבורה}}:
{{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10}}, ובלבד שחלפו שנתיים לפחות מיום שפקע תוקפו של רישיון הנהיגה;
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיפים 64}}, {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64א|64א(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 67|ו־67}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 12א|סעיפים 12א(ג)(1) ו־(ג5) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״ד־2}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10כ|סעיף 10כ}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק א|חלק א׳: דיווח משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מספר המצלמות המיוחדות הנייחות ומספר המצלמות המיוחדות הניידות שהופעלו, וכן מספר המצלמות כאמור שהוסרו או שהפעלתן הופסקה בעקבות הבחינה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 10ט|בסעיף 10ט(ד)}}, ובהתאם לפילוח שלהלן:
{{ח:תת|(א)}} סוג המצלמה המיוחדת הנייחת או סוג המצלמה המיוחדת הניידת;
{{ח:תת|(ב)}} לגבי מצלמה מיוחדת נייחת – המטרה שלשמה הוצבה והופעלה, ואם הוצבה לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10יב|בסעיף 10יב(א)}}, שאינן כלולות במטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 10ז|בסעיף 10ז(א)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם ופירוט הרשאות הגישה שלהם;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} פרטים בדבר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10י|סעיף 10י}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} סוגי הכללות של התראות זמן אמת שהוגדרו במערכת צילום מיוחדת, ולגבי כל סוג הכללה כאמור – פרטים בדבר הליכי אישורו, פרק הזמן המרבי לתוקפו ומספר ההכללות מהסוג האמור שהוזנו בפועל במערכת הצילום המיוחדת, והכול בפילוח לפי סוג מערכת הצילום המיוחדת;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} מספר האישורים שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10יב|סעיף 10יב(ב)}} לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 10יג|סעיף 10יג(ג)}} ופירוט המטרות שלשמן ניתן כל אישור;

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} מאפייני כלי טכנולוגי הנמנה עם סוג מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בו שימוש על ידי משטרת ישראל, וכן עמידת מערכת צילום מיוחדת באמות המידה לעניין אמינותה, כפי שנקבעו בתקנות בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 10כג|לסעיף 10כג(א)(5)}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 6 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} פרטים בדבר אירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.

{{ח:קטע3|תוספת 6 חלק ב|חלק ב׳: דיווח גוף ציבורי ליועץ המשפטי לממשלה}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק ב פרט 10א|בפרט (2) להגדרה ”גוף ציבורי“}} – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 5|(5)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 2|בפרטים (2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 4|(4)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|(7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) – בחלק א׳ לתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} שירות הביטחון הכללי – דיווח כאמור {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 7|בפרטים (7)}}, {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 10|(10)}} {{ח:פנימי|תוספת 6 חלק א פרט 12|ו־(12) בחלק א׳ לתוספת זו}}.

{{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום ד׳ באייר התשל״א (1 במרס 1971).}}
* '''יעקב ש׳ שפירא'''&lt;br&gt;שר המשפטים
{{ח:סוגר}}

{{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table border=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;1&quot; cellspacing=&quot;0&quot; dir=&quot;rtl&quot; align=&quot;center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף הקודם&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;120&quot;&gt;הסעיף החדש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|74}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2, 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|71}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|76}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|75}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 תנאי שלישי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22(3), (4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|77}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7(2)–(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(3) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;27(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(3) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9א(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32 רישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 13|13(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 32|32 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16 סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;31(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|50}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|51}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|52}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33 תנאי ראשון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) תנאי ראשון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|53}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33 תנאי שני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(2) תנאי שני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|54}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|55}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|56}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(1) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 83|83 סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|57}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(1) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|58}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(1)(א)–(ט)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|59}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(4) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 85|85(2) סיפה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|60}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(4) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88(1)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|61(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(5) רישה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|61(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35(5) סיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 88|88(2)}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(5)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|63}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(5)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|62}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|64}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|67(א)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|67(ב)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;37(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(9)(א)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|67(ג)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(9)(ב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|70}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|68}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 94|94}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|69}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|65}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|66}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;51(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|72}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|73}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>j4nead4isrc11w7me1nenoqduwa3l5b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>3016590</id>
      <parentid>3015879</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:02:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3016590</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1661" sha1="9zw7wdpx37uk2a89v9wyx384omhz710" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[פקודת המשטרה]]
* [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 {{מוקטן|(טבח שמיני עצרת)}}]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק עבודת נשים]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]]
* [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה {{מוקטן|(הוראת שעה – מקרים מיוחדים)}}]]
* [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (תעסוקה)}}]]
* [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(כללי השתייכות)}}]]
* [[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]]
* [[חוק השמות]]
* [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* [[חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים {{מוקטן|(החזרה לעבודה)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>9zw7wdpx37uk2a89v9wyx384omhz710</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016601</id>
      <parentid>3016590</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T11:00:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <origin>3016601</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1840" sha1="fb23pmo8qnl05rthmivbesh2rh13gvt" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 300px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[חוק המידע הפלילי ותקנת השבים]]
* [[חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל {{מוקטן|(חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)}}]]
* [[פקודת המשטרה]]
* [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 {{מוקטן|(טבח שמיני עצרת)}}]]
* [[תקנות התעבורה]]
* [[חוק הביטוח הלאומי]]
* [[חוק עבודת נשים]]
* [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים]]
* [[חוק מס רכוש וקרן פיצויים]]
* [[חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – מקרים מיוחדים)|חוק מענק מיוחד לבני 67 ומעלה {{מוקטן|(הוראת שעה – מקרים מיוחדים)}}]]
* [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (תעסוקה)}}]]
* [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי {{מוקטן|(הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)}}]]
* [[תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות)|תקנות שירותי הסעד {{מוקטן|(כללי השתייכות)}}]]
* [[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]]
* [[חוק השמות]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>fb23pmo8qnl05rthmivbesh2rh13gvt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>3016580</id>
      <parentid>3011393</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T08:58:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <origin>3016580</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21491" sha1="rkngdgwxdafzq7saw4b2s1j0ixk1evg" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]</text>
      <sha1>rkngdgwxdafzq7saw4b2s1j0ixk1evg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016585</id>
      <parentid>3016580</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:01:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <origin>3016585</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21506" sha1="53ggdrbqs5847fn51yslb2tnpwt2fya" xml:space="preserve">__INDEX__
רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[The Palestine Act]]
* {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ&quot;י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]]
* {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]]
* {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]]
* {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]]
* {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]]
* {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]]
* {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]]
* {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]]
* {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]]
* {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]]
* {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ&quot;מ) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח&quot;ר)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ&quot;ט)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח&quot;ר ודירוג המח&quot;ר המועדף)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]]
* {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]]
* {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)]]
* {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]]
* {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]]
* {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]]
* {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]]
* {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]]
* {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]]
* {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]]
* {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]]
* {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]]
* {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]]
* {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]</text>
      <sha1>53ggdrbqs5847fn51yslb2tnpwt2fya</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדקת הצדיק/רטו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>323014</id>
    <revision>
      <id>3016568</id>
      <parentid>2991400</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T22:48:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <origin>3016568</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5539" sha1="c133s934jp7axs3txt75iwuy81gfaej" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||ריד|רטו|רטז}}
[רטו] הלב הוא הכלי קבול, כמ&quot;ש בשבת {{קטן|(לא.)}} דיראה הוא האוצר. וביומא {{קטן|(עב:)}} על פסוק &quot;ולב אין&quot; - דשם ‏היראה. והיינו דיראת שמים הוא הגדרת חמדת היצר שבלב, שזהו בידי אדם וכפי נקיון הלב מכל מיני ‏פסולת, כך הוא כלי קבול יותר לטובה וברכה. ועיקר שיהי' נקי מגיאות וקנאה, שזהו עיקר הכלי קבול, ‏שלא יבוא על־ידי רוב טובה לגיאות - המושכת אחרי' קנאה ושנאה ושאר מדות רעות. 

ולכן כלי מחזיק ‏ברכה הוא השלום, ובו מסיימת התפלה, שמבקש מהש&quot;י על טובה ובסוף מבקש על שלום, כדי שיהי' ‏כלי קבול לרוב טובה. וא' ביבמות {{קטן|(מז:)}} ובתענית {{קטן|(כב:)}} דאין יכול לקבל רוב טובה בזמה&quot;ז, והיינו כל ‏זמן שלא הוסר לב האבן. ולעתיד לבא אליהו בא לעשות שלום בעולם, ויסתלק הקנאה והשנאה ‏וגיאות מלב, אז מקבל כל א' רוב טובה בשפע. וא' {{קטן|(חגיגה יד:)}} רע&quot;ק נכנס בשלום ויצא בשלום. שע&quot;י ‏מדת השלום שאחז בה, וכד&quot;ש ביבמות {{קטן|(עז.)}} ואפי' לרועי צאן. על־ידי־זה נכנס ויצא והשיג חכמה שלמעלה ‏ממדריגתו, כדאי' {{קטן|(חגיגה טו:)}} דבקשו מלה&quot;ש לדחפו. משמע שהי' למעלה ממדרגתו. אבל על בן ‏זומא אמרו אכול דייך פן וגו'. כנ&quot;ל אות ר&quot;א. ממנו וכנ&quot;ל אות ר&quot;ו. דשבירת הכלים שבקשו לקבל אור ‏יותר מן הראוי, והוא גיאות. ובגמ' {{קטן|(שם ע&quot;א)}} אי' טעות ב&quot;ז בהבדל שבין מים עליונים למים תחתונים ‏עיין שם. פי' מים עליונים ומים תחתונים, ידוע דהם הנקרא בזוהר מיין דכרין ומיין נוקבין, היינו ‏האתערותא דלתתא על־ידי החשק שבלב, והמילוי מלמעלה על־ידי החכמה שבמוח. והם תפלה ותורה, ‏וכמ&quot;ש {{קטן|(ברכות לב:)}} מאי תקנתי', יעסוק בתורה, ועץ חיים תאוה באה. כי תורה הוא מילוי התאוה ‏והחשק שבתפלה. ביום א' היו מעורבים, פי' כי יום א' נגד מדת אברהם אע&quot;ה באהבה, ונמצא החשק ‏הוא עצמו המילוי. רק שבאמת בחשק האדם אפי' לתורה ולידיעת אלהות, מאחר שאין הלב נקי ‏החשק, הטבע ממנו גם כן אין נקי לגמרי, ואפשר שיהי' תאוה ככל התאות, וכמו שחושקין לדעת חכמה ‏וכדומה. וכמו ששמעתי ע&quot;פ לא ברוח ה' וגו'. פי' רצון והתלהבות באהבה ורעש ביראה, הכל עדיין ‏אינו נקי ושיהי' מעון השם יתברך בו. וע&quot;ז הוא היראה שבלב שמגדרת האהבה ומצמצמתו, שיהי' רק מה ‏שהוא לכבוד שמים. והתכללותם הוא מדת יעקב אע&quot;ה הרומז לשם הוי&quot;ה וצורת אדם שבמרכבה ‏שהוא תכלית השלימות. ואברהם אע&quot;ה לא נשלם אלא אחר נסיון י' בעקידה, שאז אתכליל במדת ‏יצחק, וכמ&quot;ש בזוהר {{קטן|(ח&quot;א קיט ב)}} וכמ&quot;ש עתה ידעתי כי ירא וגו'. וזש&quot;נ יעקב אשר פדה את אברהם. ‏כי מצד מדת יעקב שהוא ההתכללות שהי' גם כן כלולה באברהם ניצול. דמצד מדתו לבד הרי ביום א' ‏נאמר והארץ היתה תוהו, דעולם התוהו והשבירה בא מזה על־ידי תוקף החשק והאהבה להשיג אור ‏השם יתברך בלא יראה המצמצמת. ולכך ביום ב' נעשה רקיע מבדיל בין מים למים, שהיראה הוא הכרת ‏החסרון שאין חשקו בשלימות, כמו המים עליונים שהוא רצון השם יתברך המשפיע. וההבדל כמלא נימא. ‏ופי' בתיקונים תיקון י&quot;ט. שהוא הסוד דאוריי' יעו&quot;ש. פי' דבאמת ידו של השם יתברך פחוחה להשלים תיכף, ‏רק שיש הפסק כמלא נימא רקיע המבדיל ומעלים, שידע שיש סוד והעלם ושאין יכול לקבל הכל. וב&quot;ז ‏רצה לקבל יותר בחוקף האהבה והחשק, ולפיכך טעה ללמוד מיום א', ובאמת אז לא הי' הבדלה כלל, ‏ולכך רוח אלהים מרחפת נוגע ואינו נוגע על־ידי העדר ההבדלה, כי אז הי' תוהו עדיין. וזהו פן וגו'. שעי&quot;ז ‏אדרבא נפגע ויצא מחכמה, לפי שביקש להשיג הכל ושלא יהי' סוד והעלם כלל לפניו. נתרחק ממנו ‏עד ג' אצבעות ונוגע ואין נוגע. ולכן א' בשבת {{קטן|(לא.)}} אי יראת ה' היא אוצרו כו' מוטב שלא העלית. ‏שלא יהי' נפגע ח&quot;ו כנ&quot;ל. אבל על־ידי יר&quot;ש שבלב המגדרתו יוכל להשיג הכל, רק שיהי' מוגדר ביר&quot;ש ‏ומצומצם כנ&quot;ל: ‏</text>
      <sha1>c133s934jp7axs3txt75iwuy81gfaej</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צדקת הצדיק/קלב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>323127</id>
    <revision>
      <id>3016569</id>
      <parentid>2984765</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T23:14:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <origin>3016569</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2530" sha1="5176g1vvi2y67ycnyycr1c4upe23lth" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|צדקת הצדיק||קלא|קלב|קלג}}
בעוה&quot;ז העיקר הוא טהרת הלב, כמ&quot;ש רחמנא לבא בעי. והיינו כי שם משכן היצר ושם הוא ‏היגיעה. אבל העוה&quot;ב שהוא הנייחא, שם העיקר הוא בחכמה שבמוח, וכמ&quot;ש בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים {{ממ|ישעיה|כו|ד}}. בי' ‏העוה&quot;ב וה' העוה&quot;ז {{ממ|מנחות כט|ב}}. וידוע שהי' רומז לחכמה וה' לבינה שבלב. [וא' העוה&quot;ז כפרוזדור&lt;ref&gt;רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא {{ממ משנה|אבות|ד|טז}}&lt;/ref&gt;. ומי שלא ‏התקין עצמו בו אין יכול לכנוס לטרקלין, הוא כאותה שאמרו {{ממ|שבת|לא|ב}} משל למי שיש בידו מפתחות ‏הפנימיות והחיצונות לא מסרו לו, בהי עייל. עי' {{ממ|יומא|עב|ב}} שלמדו זה מפ' ולב אין&lt;ref&gt;אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין {{ממ|משלי יז|טז}}. אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים. מכריז ר' ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד.&lt;/ref&gt;]. ולכך שבת שהוא ‏מעין העוה&quot;ב, כמשאז&quot;ל {{ממ|ברכות|נז|ב}}. מי שזכה לטעום מפרי מעשיו זוכה להשיג אז חכמה מהש&quot;י ‏מעין עוה&quot;ב. ובלב יש שורש רע, כמ&quot;ש כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו {{ממ|בראשית ח|כא}}. ר&quot;ל משורשו, והיינו בעון דדור המבול, ‏ולכך אין מועיל תשובה לזה, דלשורש רע אין מועיל, דבישא לא הוה טבא. והיינו תשובה תתאה רק ‏צריך תשובה עלאה, מעלמא דאתי המתעורר מי החכמה שהוא השורש לשורש, ושם אין רע כלל ‏בישראל, כמ&quot;ש &quot;נשמה שנתת בי טהורה&quot;, כי גם השורש רע שרשו טוב מאד כנודע. [ולכ&quot;א {{ממ|סנהדרין|‏קח|ב}} בדור המבול שהטעימן מעין העוה&quot;ב, היינו כדי לתקנם, כנזכר לעיל, אלא שלא הועיל]: ‏


---------</text>
      <sha1>5176g1vvi2y67ycnyycr1c4upe23lth</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>351042</id>
    <revision>
      <id>3016574</id>
      <parentid>3016532</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T07:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3016574</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33279" sha1="56aahq15pvmoicmc39hpm0egqo0u95x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש&quot;ם-1980

&lt;מאגר תקן 2111692 קוד a163Y00000DuSzpQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ם, 992|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|4090)); ((תשמ&quot;ב, 847|תיקון|4336)); ((תשמ&quot;ט, 715|תקנות אגרות בריאות|5181)); ((תשנ&quot;א, 1058|תיקון|5373)); ((תשנ&quot;ב, 1003|תיקון|5437)); ((תשס&quot;ה, 226|תיקון|6353)), ((380|ת&quot;ט|6365)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1029|הודעה|4474)), ((1930|הודעה (מס' 2)|4526)); ((תשמ&quot;ד, 1070|הודעה|4603)), ((2535|הודעה (מס' 2)|4698)); ((תשמ&quot;ה, 800|הודעה|4771)); ((תשמ&quot;ו, 226|הודעה|4877)); ((תשמ&quot;ז, 400|הודעה|5003)), ((880|הודעה (מס' 2)|5027)); ((תשמ&quot;ח, 169|הודעה|5065)), ((752|הודעה|5103)); ((תשמ&quot;ט, 214|הודעה|5150)); ((תשנ&quot;ז, 706|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|5831)); ((תש&quot;ע, 1272|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6900)); ((תשע&quot;א, 98|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6936)), ((889|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6990)); ((תשע&quot;ב, 62|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7043)), ((975|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7104)); ((תשע&quot;ג, 12|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7165)), ((1511|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|7268)); ((תשע&quot;ד, 199|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7303)); ((תשע&quot;ה, 59|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7435)); ((תשע&quot;ו, 963|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7641)); ((תשע&quot;ז, 104|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7724)), ((1130|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|7817)), ((1747|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 3)|7863)); ((תשע&quot;ט, 653|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8098)), ((3151|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|8207)); ((תש&quot;ף, 87|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8286)), ((867|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2))); ((תשפ&quot;א, 828|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8976)), ((2920|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|9314)); ((תשפ&quot;ב, 18|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|9617)), ((2982|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|10178)), ((3960|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 3)|10311)); ((תשפ&quot;ג, 1134|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|10590)), ((2756|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|11329)); ((תשפ&quot;ה, 78|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|11523)), ((1574|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|11835)); ((תשפ&quot;ו, 202|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|12095)), ((2128|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|12389)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#62|סעיף 47(ו) ו-(י)]] [[לפקודת הרוקחים]], [[+|סעיפים 5]], [[+|15]], [[+|38]] [[+|ו-43]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], [[+|סעיף 10]] [[לחוק רישוי עסקים, תשכ&quot;ח-1968]], [[+|וסעיף 62ב]] [[לפקודת בריאות העם, 1940]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;קרינה מיננת&quot; - קרינה אלקטרומגנטית או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, באופן ישיר או בעקיפין, בעברה דרך חומר;
:- &quot;קרינה בלתי מיננת&quot; - קרינה אולטרא-סגול, אינפרא-אדום, לייזר, גלי מיקרו או גלים אלקטרומגנטיים בתדירות הרדיו (RF), בתדירות נמוכה מאוד (V.L.F.‎) ובתדירות נמוכה ביותר (E.L.F.‎);
:- &quot;חומר רדיואקטיבי&quot; - חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מיננת;
:- &quot;מכשיר קרינה&quot; - מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת או קרינה בלתי מיננת;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת טכנולוגית הנמצאת בחדר אחד או באתר פעילות (operating area) אחד, לרבות הציוד הנלווה;
:- &quot;מיתקן רדיואקטיבי&quot; - מיתקן המכיל, או המיועד להכיל חומרים רדיואקטיביים;
:- &quot;מיתקן קרינה&quot; - מיתקן המיועד להכיל דרך קבע או המכיל מכשירי קרינה;
:- &quot;עיסוק&quot; - לרבות הקמה, ניהול, ייצור וסחר;
:- &quot;הקמה&quot; - לרבות בניה, התקנה, הרכבה, העתקה, הרחבה, פירוק וסגירה;
:- &quot;ייצור&quot; - פעולה המכוונת להפקת חומר, עיבודו או ניצולו, לרבות חיפוש, הפקה, העשרה, תמרון, שימוש, הקרנה, אריזה, סילוק, אחסנה והובלה (למעט אחסנה והובלה לצרכי מסחר), הרצה, הפעלה, מחקר ופיתוח;
:- &quot;סחר&quot; - לרבות יצוא, יבוא, הפצה, שיווק, החזקה, רכישה, אספקה, השאלה, מכירה, החלפה, העברה ואחסנה והובלה לצרכי מסחר;
:- &quot;הממונה על קרינה סביבתית&quot; - מי שהשר לאיכות הסביבה מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה, למעט קרינה לשימוש רפואי;
:- &quot;הממונה על קרינה רפואית&quot; - מי ששר הבריאות מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה לשימוש רפואי;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על קרינה סביבתית או הממונה על קרינה רפואית, לפי הענין;
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהסמיך לכך בכתב;
:- &quot;היתר&quot; - היתר שנתן הממונה;
:- &quot;השר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שימוש רפואי&quot; - עיסוק או שימוש בקרינה כאמור בתקנות אלה שעניינם טיפול, אבחון, ריפוי וכל פעולה אחרת הנוגעת לגוף האדם.

@ 2. הגבלת עיסוק (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יעסוק אדם בקרינה מיננת, בקרינה בלתי מיננת, במיתקני קרינה, במיתקנים רדיואקטיביים, בחמרים רדיואקטיביים ובמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים אלא אם מולאו הוראות תקנות אלה ובהתאם להם.

@ 3. עיסוק בחומרים רדיואקטיביים
: לא יעסוק אדם בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; הממונה לא יתן היתר לעסוק בחומר או במוצר כאמור, אם הכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

@ 4. עיסוק במכשיר קרינה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) לא יעסוק אדם במכשיר קרינה אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) מייצר מכשיר הקרינה תפוקה או אנרגיה או עלול הוא לייצר חומר רדיואקטיבי בכמות או בריכוז, לפי הענין, העולים על האמור [[בתוספת הרביעית]], לא ייתן הממונה היתר כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר קבלת אישור מאת המנהל.

@ 5. הקמת מיתקנים
: (א) לא יקים אדם מיתקן רדיואקטיבי ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר להקים מיתקן כאמור או לעסוק בו, אם הכיל או נועד להכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
: (ב) לא יקים אדם מיתקן קרינה ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.

@ 6. החדרה ופיזור חומר רדיואקטיבי (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יחדיר אדם ולא יפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באויר, ולא יערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר אלא לפי דין ובהתאם להיתר ולתנאיו.

@ 7. הפקרת חומר רדיואקטיבי
: לא יפקיר אדם חומר רדיואקטיבי.

@ 8. ייחוד שירותים
: לא יתן אדם ולא יפעיל שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת השניה]], אלא אם קיבל היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר כאמור אלא למי שיש בידו אישור מקצועי למתן אותו שירות, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שלא יינתן היתר להפעלת שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

@ 9. סמכויות הממונים (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים -
:: (1) לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין-לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources - IAEA (להלן - התקן הבין-לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;
:: (2) לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;
:: (3) לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;
:: (4) להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.
: (ב) הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט [[בתקנות 3 עד 5]] בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.

@ 10. בקשה להיתר (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בקשה להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפרט המבקש את אלה, לפי הענין:
:: (1) סוגי החומרים הרדיואקטיביים וכמותם; המכשירים או מיתקני הקרינה, מקומם ואופן הצבתם; מטרות השימוש בהם והשפעתם על בריאות האדם ועל הסביבה;
:: (2) אופן הטיפול והסילוק של פסולת רדיואקטיבית, אם תיווצר;
:: (3) מידע בדבר דרכי פיקוח מקצועי ובטיחותי, בין בתפעול רגיל ובין במקרה תקלה, לרבות בדבר מיומנות עובדים, ובכלל אלה - דוח הערכת סיכונים ובו פירוט סיכונים אפשריים ואמצעים למניעתם או ניטרולם, נוהלי בטיחות וחירום, העתק דוח בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, שנערכו לפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ&quot;ג-1992]].
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), יפרט ויצרף המבקש גם את אלה, לפי הענין:
:: (1) בבקשה להיתר למיתקן או למכשיר קרינה - מידע בדבר המיתקן או המכשיר וציודו, באופן וברמת פירוט שיורה הממונה;
:: (2) בבקשה להיתר למיתקן, למכשיר קרינה או לחומר רדיואקטיבי לשימוש רפואי - מידע בדבר מהות השימוש הרפואי, מנת הקרינה הצפויה לנבדק, למטופל או לאנשים מן הציבור, האמצעים להגנת הנבדק, המטופל או אנשים מן הציבור, פרטים על נוהלי בקרת איכות האבחון או הטיפול, וכן, אם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי - פרטים על דרך השימוש בחומר הרדיואקטיבי, התרכובת הכימית והמינון (אקטיביות) שלו;
:: (3) בבקשה להיתר לפי [[תקנה 6]] - מטרת ההחדרה או הפיזור, מיקומם, והשפעתם הצפויה או החזויה על הסביבה;
:: (4) בבקשה להיתר לפי [[תקנה 8]] - העתק מאומת של האישור המקצועי כמפורט [[בתקנה האמורה]].

@ 10א. אגרה בעד היתר מהממונה על קרינה סביבתית (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א)
: (א) בעד מתן היתר כאמור [[בתקנות 3 עד 6]] [[ו-8]] מאת הממונה על קרינה סביבתית, תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת השלישית]].
: (ב) סכומי האגרות הנקובים בתוספת השלישית ישתנו ב-1 במרס וב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפי יום השינוי הקודם.
: (ד) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת השלישית כפי שהשתנה עקב עליית המדד.

@ 10ב. אגרה בעד היתר מהממונה לקרינה רפואית (תיקון: תשנ&quot;א)
: בעד מתן היתר כאמור [[בתקנות 3 עד 5]] [[ו-8]] מאת הממונה על קרינה רפואית, תשולם אגרה בסכום כמפורט [[בסעיף 4 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ&quot;ט-1989]].

@ 11. תקפו של ההיתר (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) תקפו של כל היתר הוא לשנה אחת מיום הינתנו, אלא אם קבע הממונה תקופה קצרה יותר.
: (ב) הממונה רשאי להתנות היתר בתנאים, הן להינתנו והן לקיום לאחר הינתנו.

@ 12. הוראות מיוחדות
: נראה לממונה כי המתקן הרדיואקטיבי או מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו או את שלומו של אדם או הציבור או את הסביבה, רשאי הוא להורות בכתב על נקיטת אמצעים מתאימים שיפרט, תוך נקיבת מועד לביצועם, לרבות הוראה בדבר איסור שימוש במיתקן, בתהליך או בציוד עד להרחקת גורם הסיכון. מסירת הוראות אלה לידי מחזיק במיתקן או הדבקתן על דלתו של המיתקן, תהא מספקת לכל ענין.

@ 13. ביטול היתר או התליתו (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי, בהודעה, לבטל היתר שנתן או להתלותו לתקופה קצובה, לאחר מתן התראה של ארבעה-עשר יום מראש, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא קוימו הוראות תקנות אלה או חלק מהן;
:: (2) הופר או לא קוים תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) לא קוימה הוראה שניתנה לפי [[תקנה 12]].
: (ב) מי שעלול להפגע מביטול או מהתלית היתר כאמור בהתראה שניתנה לפי תקנת משנה (א) רשאי להשיג עליה בכתב בפני הממונה תוך שבעה ימים מיום מסירתה. הוגשה השגה כאמור, יעכב הממונה את ביטול או את התלית ההיתר עד אשר יבדוק את פרטי ההשגה ויודיע על החלטתו בדבר ההשגה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) אם נראה לממונה כי נוצר סיכון לבריאותו או לשלומו של אדם או של הציבור או הסביבה, רשאי הוא לבטל בהודעה היתר לאלתר; עשה כך הממונה, רשאי הנפגע, לפי תקנת משנה זו, להשיג בפני הממונה בכתב תוך שבעה ימים מיום ההודעה.
: (ד) אין בהגשת השגה לפי תקנה זו כדי לבטל תוקפה של הודעה כאמור.

@ 14. ועדה מייעצת (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדה מייעצת (להלן - הועדה) לענין בטיחות קרינה.
: (ב) מספר חברי הועדה יהיה שבעה, שלושה שימנה שר הבריאות, שלושה שימנה השר לאיכות הסביבה, ויושב ראש שימנו שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה ביחד, לאחר התייעצות עם המנהל.
: (ג) מינוי לועדה יהיה לשנתיים.
: (ד) חבר בועדה רשאי להתפטר ממנה במסירת הודעה בכתב לשר שמינה אותו.
: (ה) שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המנהל, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה שהוא מינה.
: (ו) פסקה חברותו של חבר בועדה, ימנה השר שמינהו, לאחר התייעצות במנהל, חבר אחר במקומו עד לתום התקופה לה נבחר החבר שחברותו פסקה כאמור.

@ 15. תפקידי הועדה
: הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה:
: (1) תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם;
: (2) תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים;
: (3) הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין [[תקנה 8]];
: (4) כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה.

@ 16. מפקחים
: הממונה רשאי למנות מפקחים לענין ביצוע תקנות אלה, כולן או מקצתן, ולהגדיר את סמכויותיהם.

@ 16א. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה)
: העובר על הוראות [[תקנות 2 עד 8]] או המפר הוראה שניתנה לו לפי [[תקנה 12]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 17. שמירת סמכויות וחובות אחרות
: סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

@ 18. פטורים (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ה)
: על אף האמור [[בתקנה 17]], תקנות אלה לא יחולו על -
: (1) חמרים ומיתקנים רדיואקטיביים ומיתקני קרינה שחל עליהם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), תשל&quot;ה-1974]];
: (2) מכשירי קרינה שחל עליהם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ&quot;ח-1968]];
: (3) מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית;
: (4) מיתקנים אחרים בהתאם לקביעת השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין;
: (5) חומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה כמפורט [[בתוספת החמישית]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 3]] [[ו-5]]))) ====
@ (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: 1.
:: (א) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה מאוד* [---] 37 ג'יגה בקרל (1 קירי)
:: (ב) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה* [---] 3.7 טרה בקרל (100 קירי)
:: (ג) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית בינונית* [---] 37 טרה בקרל (1,000 קירי)
:: (ד) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית נמוכה* [---] 74 טרה בקרל (2,000 קירי)
: 2. חומר רדיואקטיבי המכיל רדיונוקליד בלתי מזוהה הפולט קרינת אלפא [---] 37 ג'יגה בקרל (1 קירי)
: 3.  חומר רדיואקטיבי בלתי מזוהה, שאינו פולט קרינת אלפא [---] 3.7 טרה בקרל (100 קירי)
: (()) '''* סווג רדיונוקלידים לפי רעילות יחסית (ליחידת אקטיביות) שלהלן:'''

=== קבוצה 1 - רעילות גבוהה מאד &lt;עוגן חלק 1&gt; ===
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;
|-
| Pb-210 || Ac-227 || U-230 || Np-237 || Pu-241 || Cm-242 || Cm-246
|-
| Po-210 || Th-227 || U-232 || Pu-238 || Pu-242 || Cm-243 || Cf-249
|-
| Ra-223 || Th-228 || U-233 || Pu-239 || Am-241 || Cm-244 || Cf-250
|-
| Ra-226 || Th-230 || U-234 || Pu-240 || Am-243 || Cm-245 || Cf-252
|-
| Ra-228 || Pa-231
|}

=== קבוצה 2 - רעילות גבוהה &lt;עוגן חלק 2&gt; ===
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;
|-
| Na-22 || Sr-89 || In-114m || I-126
| colspan=&quot;2&quot; | Eu-152 (13 yrs)
| Ac-228
|-
| Cl-36 || Sr-90 || Sb-124 || I-131 || Eu-154 || Tl-204 || Pa-230
|-
| Ca-45 || Y-91 || Sb-125 || I-133 || Tb-160 || Bi-207 || Th-234
|-
| Sc-46 || Zr-95 || Te-127m || Cs-134 || Tm-170 || Bi-210 || U-236
|-
| Mn-54 || Ru-106 || Te-129 || Cs-137 || Hf-181 || At-211 || Bk-249
|-
| Co-56 || Ag-110m || I-124 || Ba-140 || Ta-182 || Pb-212
|-
| Co-60 || Cd-115m || I-125 || Ce-144 || Ir-192 || Ra-224
|}

=== קבוצה 3 - רעילות בינונית &lt;עוגן חלק 3&gt; ===
@ (תיקון: תשס&quot;ה)
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;
|-
| Be-7 || Fe-55 || Sr-85 || Ag-111 || Ba-131 || Er-169 || Pt-197
|-
| C-14 || Fe-59 || Sr-91 || Cd-109 || La-140 || Er-171 || Au-196
|-
| F-18 || Co-57 || Y-90 || Cd-115 || Ce-141 || Tm-171 || Au-198
|-
| Na-24 || Co-58 || Y-92 || In-ll5m || Ce-143 || Yb-175 || Au-199
|-
| Cl-38 || Ni-63 || Y-93 || Sn-113 || Pr-142 || Lu-177 || Hg-197
|-
| Si-31 || Ni-65 || Zr-97 || Sn-125 || Pr-143 || W-181 || Hg-197m
|-
| P-32 || Cu-64 || Nb-93m || Sb-122 || Nd-147 || W-185 || Hg-203
|-
| S-35 || Zn-65 || Nb-95 || Te-125m || Nd-149 || W-187 || Tl-200
|-
| A-41 || Zn-69m || Mo-99 || Te-127 || Pm-147 || Re-183 || Tl-201
|-
| K-42 || Ga-72 || Tc-96 || Te-129 || Pm-149 || Re-186 || Tl-202
|-
| K-43 || As-73 || Tc-97m || Te-131m || Sm-151 || Re-188 || Pb-203
|-
| Ca-47 || As-74 || Tc-97 || Te-132 || Sm-153 || Os-185 || Bi-206
|-
| Sc-47 || As-76 || Tc-99 || I-130
| colspan=&quot;2&quot; | Eu-152 (9.2h)
| Bi-212
|-
| Sc-48 || As-77 || Ru-97 || I-132 || Eu-155 || Os-191 || Rn-220
|-
| V-48 || Se-75 || Ru-103 || I-134 || Gd-153 || Os-193 || Rn-222
|-
| Cr-51 || Br-82 || Rh-105 || I-135 || Gd-159 || Ir-190 || Th-231
|-
| Mn-52 || Kr-85m || Pd-103 || Xe-135 || Dy-165 || Ir-194 || Pa-233
|-
| Mn-56 || Kr-87 || Pd-109 || Cs-131 || Dy-166 || Pt-191 || Np-239
|-
| Fe-52 || Rb-86 || Ag-105 || Cs-136 || Ho-166 || Pt-193
|}

=== קבוצה 4 - רעילות נמוכה &lt;עוגן חלק 4&gt; ===
@ (תיקון: תשס&quot;ה)
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;
|-
| H-3 || Zn-69 || Y-91m || Rh-103m || Xe-133 || Re-187 || Th-132
|-
| O-15 || Ge-71 || Zr-93 || In-113m || Cs-134m || Os-191m || Nat.Th
|-
| A-37 || Kr-85 || Nb-97 || I-129 || Cs-135 || Pt-193m || U-238
|-
| Co-58m || Sr-85m || Tc-96m || Xe-131m || Sm-147 || Pt-197m || Nat.U
|-
| Ni-59 || Rb-87 || Tc-99m
|}

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 8]]))) ====
@ 1. : דוזימטריה אישית.
@ 2. : כיול מכשירי מדידת קרינה מיננת, לרבות מקורות כיול.
@ 3. : בדיקות מעבדה רדיוטוקסיקולוגיות.
@ 4. : תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם.
@ 5. : העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי.
@ 6. : שירותי רדיוגרפיה.
@ 7. : אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים.
@ 8. : סילוק פסולת רדיואקטיבית.
@ 9. : הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה שקשור להכנה ולמינון חומרים רדיואקטיביים לצרכי ריפוי או איבחון רפואי.
@ 10. : הפעלה או ניהול של מכון איזוטופים רפואי.
@ 11. (תיקון: תשנ&quot;א) : בדיקות ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים.
@ 12. (תיקון: תשנ&quot;א) : בדיקות קרינה בלתי מיננת.

== תוספת שלישית (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, [הודעות]) ==
==== ((([[תקנה 10א]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים למאי 2026))) [---] &lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;
@ (1) : בעד היתר לעסוק בחומר רדיואקטיבי במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי [---] 314.2
@ (2) : בעד היתר לעסוק במכשיר קרינה [---] 314.2
@ (3) : בעד היתר להקים מיתקן רדיואקטיבי או לעסוק בו [---] 506.56
@ (4) : בעד היתר להקים מיתקן קרינה או לעסוק בו [---] 506.56
@ (5) : בעד היתר להחדיר או לפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באוויר, או לערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר [---] 506.56
@ (6) (תיקון: תשס&quot;ה) : בעד היתר לתת או להפעיל את אחד מהשירותים המפורטים להלן:
: א. (((נמחק)))
: ב. כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת, לרבות מקורות כיול [---] 282.03 (([צ&quot;ל: 314.2])) &lt;!-- לפי נוסח התוספת בתשנ&quot;א, האגרה של פרט (6)(ב) זהה לאגרה של פרטים (1) ו-(2). --&gt;
: ג. (((נמחק)))
: ד. תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם [---] 506.56
: ה. העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי [---] 506.56
: ו. שירותי רדיוגרפיה [---] 506.56
: ז. אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים [---] 314.2
: ח. סילוק פסולת רדיואקטיבית [---] 362.92
: ט. (((נמחק)))
: י. (((נמחק)))
: יא. בדיקת ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים [---] 506.56
: יב. בדיקת קרינה בלתי מיננת [---] 506.56

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 4(ב)]]))) ====
=== מכשירי קרינה אשר ההיתר לעיסוק בהם מחייב אישור של המנהל ===
@ 1. : מכשיר קרינה, לרבות מאיץ יונים, שמטרתו ייצור חומרים רדיואקטיביים או שבהפעלתו נוצרת אקטיביות מושרית בחומרי המבנה (מוצרי אקטיבציה), בכמות או בריכוז העולה על האמור [[בסעיף 1 בתוספת החמישית]].
@ 2. : מכשיר קרינה הפולט נויטרונים, אשר התפוקה המרבית שלו עולה על 10 מיליון נויטרונים בשניה.
@ 3. : מאיץ אלקטרונים באנרגיה העולה על 8MeV, או שקצב המנה הממוצעת, בלא מיגון, במרחק מטר מהמטרה (כגון: אנודה או גוף מוקרן) עולה על גריי (Gy) אחד לדקה.

== תוספת חמישית (תיקון: תשס&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 18(5)]]))) ====
=== חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה הפטורים מתחולת התקנות ===
@ 1. : חומר רדיואקטיבי -
: איזוטופ רדיואקטיבי או כמה איזוטופים רדיואקטיביים, שהאקטיביות הכוללת שלהם או ריכוז האקטיביות שלהם אצל מחזיק אחד אינם עולים על רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח I-I של התקן הבין-לאומי, על נספחיו והערותיו, זולת אם, לדעת הממונה, יש להם שימוש העלול לגרום סיכון בלתי מוצדק לאדם ולסביבה.

@ 2. : מכשיר קרינה הפולט קרינה מייננת -
: (א) מסך מחשב, מכשיר טלוויזיה, אוסצילוסקופ;
: (ב) מכשיר קרינה, כגון: מכשיר המכיל שפופרת רנטגן לבדיקת דברי דואר וחפצים קטנים, או מכשיר המשתמש בקרן אלקטרונים, או שפופרת מתח גבוה, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס&quot;מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
:: (2) האנרגיה המרבית של הקרינה הנפלטת ממנו אינה עולה על 5keV.

@ 3. : מקור רדיואקטיבי חתום -
: הוא עומד בתקן ISO, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
: (1) הוא פטור לפי הוראות [[פרט 1]] או שהוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס&quot;מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
: (2) הכמות הכוללת של מקורות רדיואקטיביים חתומים שבידי מחזיק אחד אינה עולה על 10 פריטים; זולת אם הם גלאי עשן, קרינורים ודומיהם, המותקנים במקום שימושם, אף אם מספרם עולה על 10.
: בפרט זה -
:- &quot;מקור רדיואקטיבי חתום&quot; - חומר רדיואקטיבי החתום בתוך מעטפת חיצונית והבנוי באופן המבטיח כי בתנאי שימוש רגילים, לרבות במקרים של תקלות צפויות, יימנע פיזור שלו לסביבה;
:- &quot;תקן ISO&quot; - המהדורה האחרונה של תקן ההגנה מקרינה - מקורות רדיואקטיביים חתומים ISO-2919, Radiation Protection - Sealed Radioactive Sources - General Requirement and Classification, של ארגון התקינה הבין-לאומי (International Organization for Standardization), אשר הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בכסלו תש&quot;ם (2 בדצמבר 1979)
&lt;חתימה&gt; אליעזר שוסטק שר הבריאות</text>
      <sha1>56aahq15pvmoicmc39hpm0egqo0u95x</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016576</id>
      <parentid>3016574</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T07:08:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3016576</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33436" sha1="o6glih0uj5s6s5up37l8jgz8rkat88y" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש&quot;ם-1980

&lt;מאגר תקן 2111692 קוד a163Y00000DuSzpQAF&gt;

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תש&quot;ם, 992|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|4090)); ((תשמ&quot;ב, 847|תיקון|4336)); ((תשמ&quot;ט, 715|תקנות אגרות בריאות|5181)); ((תשנ&quot;א, 1058|תיקון|5373)); ((תשנ&quot;ב, 1003|תיקון|5437)); ((תשס&quot;ה, 226|תיקון|6353)), ((380|ת&quot;ט|6365)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ג, 1029|הודעה|4474)), ((1930|הודעה (מס' 2)|4526)); ((תשמ&quot;ד, 1070|הודעה|4603)), ((2535|הודעה (מס' 2)|4698)); ((תשמ&quot;ה, 800|הודעה|4771)); ((תשמ&quot;ו, 226|הודעה|4877)); ((תשמ&quot;ז, 400|הודעה|5003)), ((880|הודעה (מס' 2)|5027)); ((תשמ&quot;ח, 169|הודעה|5065)), ((752|הודעה|5103)); ((תשמ&quot;ט, 214|הודעה|5150)); ((תשנ&quot;ז, 706|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|5831)); ((תש&quot;ע, 1272|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6900)); ((תשע&quot;א, 98|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6936)), ((889|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|6990)); ((תשע&quot;ב, 62|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7043)), ((975|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7104)); ((תשע&quot;ג, 12|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7165)), ((1511|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|7268)); ((תשע&quot;ד, 199|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7303)); ((תשע&quot;ה, 59|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7435)); ((תשע&quot;ו, 963|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7641)); ((תשע&quot;ז, 104|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|7724)), ((1130|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|7817)), ((1747|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 3)|7863)); ((תשע&quot;ט, 653|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8098)), ((3151|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|8207)); ((תש&quot;ף, 87|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8286)), ((867|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2))); ((תשפ&quot;א, 828|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|8976)), ((2920|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|9314)); ((תשפ&quot;ב, 18|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|9617)), ((2982|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|10178)), ((3960|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 3)|10311)); ((תשפ&quot;ג, 1134|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|10590)), ((2756|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|11329)); ((תשפ&quot;ה, 78|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|11523)), ((1574|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|11835)); ((תשפ&quot;ו, 202|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|12095)), ((2128|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס' 2)|12389)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#62|סעיף 47(ו) ו-(י)]] [[לפקודת הרוקחים]], [[+|סעיפים 5]], [[+|15]], [[+|38]] [[+|ו-43]] [[לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי&quot;ח-1957]], [[+|סעיף 10]] [[לחוק רישוי עסקים, תשכ&quot;ח-1968]], [[+|וסעיף 62ב]] [[לפקודת בריאות העם, 1940]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ב, תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;קרינה מיננת&quot; - קרינה אלקטרומגנטית או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, באופן ישיר או בעקיפין, בעברה דרך חומר;
:- &quot;קרינה בלתי מיננת&quot; - קרינה אולטרא-סגול, אינפרא-אדום, לייזר, גלי מיקרו או גלים אלקטרומגנטיים בתדירות הרדיו (RF), בתדירות נמוכה מאוד (V.L.F.‎) ובתדירות נמוכה ביותר (E.L.F.‎);
:- &quot;חומר רדיואקטיבי&quot; - חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מיננת;
:- &quot;מכשיר קרינה&quot; - מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת או קרינה בלתי מיננת;
:- &quot;מיתקן&quot; - מערכת טכנולוגית הנמצאת בחדר אחד או באתר פעילות (operating area) אחד, לרבות הציוד הנלווה;
:- &quot;מיתקן רדיואקטיבי&quot; - מיתקן המכיל, או המיועד להכיל חומרים רדיואקטיביים;
:- &quot;מיתקן קרינה&quot; - מיתקן המיועד להכיל דרך קבע או המכיל מכשירי קרינה;
:- &quot;עיסוק&quot; - לרבות הקמה, ניהול, ייצור וסחר;
:- &quot;הקמה&quot; - לרבות בניה, התקנה, הרכבה, העתקה, הרחבה, פירוק וסגירה;
:- &quot;ייצור&quot; - פעולה המכוונת להפקת חומר, עיבודו או ניצולו, לרבות חיפוש, הפקה, העשרה, תמרון, שימוש, הקרנה, אריזה, סילוק, אחסנה והובלה (למעט אחסנה והובלה לצרכי מסחר), הרצה, הפעלה, מחקר ופיתוח;
:- &quot;סחר&quot; - לרבות יצוא, יבוא, הפצה, שיווק, החזקה, רכישה, אספקה, השאלה, מכירה, החלפה, העברה ואחסנה והובלה לצרכי מסחר;
:- &quot;הממונה על קרינה סביבתית&quot; - מי שהשר לאיכות הסביבה מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה, למעט קרינה לשימוש רפואי;
:- &quot;הממונה על קרינה רפואית&quot; - מי ששר הבריאות מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה לשימוש רפואי;
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על קרינה סביבתית או הממונה על קרינה רפואית, לפי הענין;
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהסמיך לכך בכתב;
:- &quot;היתר&quot; - היתר שנתן הממונה;
:- &quot;השר&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שימוש רפואי&quot; - עיסוק או שימוש בקרינה כאמור בתקנות אלה שעניינם טיפול, אבחון, ריפוי וכל פעולה אחרת הנוגעת לגוף האדם.

@ 2. הגבלת עיסוק (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יעסוק אדם בקרינה מיננת, בקרינה בלתי מיננת, במיתקני קרינה, במיתקנים רדיואקטיביים, בחמרים רדיואקטיביים ובמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים אלא אם מולאו הוראות תקנות אלה ובהתאם להם.

@ 3. עיסוק בחומרים רדיואקטיביים
: לא יעסוק אדם בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; הממונה לא יתן היתר לעסוק בחומר או במוצר כאמור, אם הכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

@ 4. עיסוק במכשיר קרינה (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) לא יעסוק אדם במכשיר קרינה אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
: (ב) מייצר מכשיר הקרינה תפוקה או אנרגיה או עלול הוא לייצר חומר רדיואקטיבי בכמות או בריכוז, לפי הענין, העולים על האמור [[בתוספת הרביעית]], לא ייתן הממונה היתר כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר קבלת אישור מאת המנהל.

@ 5. הקמת מיתקנים
: (א) לא יקים אדם מיתקן רדיואקטיבי ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר להקים מיתקן כאמור או לעסוק בו, אם הכיל או נועד להכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט [[בתוספת הראשונה]], אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
: (ב) לא יקים אדם מיתקן קרינה ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.

@ 6. החדרה ופיזור חומר רדיואקטיבי (תיקון: תשס&quot;ה)
: לא יחדיר אדם ולא יפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באויר, ולא יערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר אלא לפי דין ובהתאם להיתר ולתנאיו.

@ 7. הפקרת חומר רדיואקטיבי
: לא יפקיר אדם חומר רדיואקטיבי.

@ 8. ייחוד שירותים
: לא יתן אדם ולא יפעיל שירות מהשירותים המפורטים [[בתוספת השניה]], אלא אם קיבל היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר כאמור אלא למי שיש בידו אישור מקצועי למתן אותו שירות, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שלא יינתן היתר להפעלת שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

@ 9. סמכויות הממונים (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה)
: (א) הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים -
:: (1) לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין-לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources - IAEA (להלן - התקן הבין-לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;
:: (2) לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;
:: (3) לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;
:: (4) להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.
: (ב) הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט [[בתקנות 3 עד 5]] בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.

@ 10. בקשה להיתר (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) בקשה להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפרט המבקש את אלה, לפי הענין:
:: (1) סוגי החומרים הרדיואקטיביים וכמותם; המכשירים או מיתקני הקרינה, מקומם ואופן הצבתם; מטרות השימוש בהם והשפעתם על בריאות האדם ועל הסביבה;
:: (2) אופן הטיפול והסילוק של פסולת רדיואקטיבית, אם תיווצר;
:: (3) מידע בדבר דרכי פיקוח מקצועי ובטיחותי, בין בתפעול רגיל ובין במקרה תקלה, לרבות בדבר מיומנות עובדים, ובכלל אלה - דוח הערכת סיכונים ובו פירוט סיכונים אפשריים ואמצעים למניעתם או ניטרולם, נוהלי בטיחות וחירום, העתק דוח בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, שנערכו לפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ&quot;ג-1992]].
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), יפרט ויצרף המבקש גם את אלה, לפי הענין:
:: (1) בבקשה להיתר למיתקן או למכשיר קרינה - מידע בדבר המיתקן או המכשיר וציודו, באופן וברמת פירוט שיורה הממונה;
:: (2) בבקשה להיתר למיתקן, למכשיר קרינה או לחומר רדיואקטיבי לשימוש רפואי - מידע בדבר מהות השימוש הרפואי, מנת הקרינה הצפויה לנבדק, למטופל או לאנשים מן הציבור, האמצעים להגנת הנבדק, המטופל או אנשים מן הציבור, פרטים על נוהלי בקרת איכות האבחון או הטיפול, וכן, אם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי - פרטים על דרך השימוש בחומר הרדיואקטיבי, התרכובת הכימית והמינון (אקטיביות) שלו;
:: (3) בבקשה להיתר לפי [[תקנה 6]] - מטרת ההחדרה או הפיזור, מיקומם, והשפעתם הצפויה או החזויה על הסביבה;
:: (4) בבקשה להיתר לפי [[תקנה 8]] - העתק מאומת של האישור המקצועי כמפורט [[בתקנה האמורה]].

@ 10א. אגרה בעד היתר מהממונה על קרינה סביבתית (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א)
: (א) בעד מתן היתר כאמור [[בתקנות 3 עד 6]] [[ו-8]] מאת הממונה על קרינה סביבתית, תשולם אגרה כמפורט [[בתוספת השלישית]].
: (ב) סכומי האגרות הנקובים בתוספת השלישית ישתנו ב-1 במרס וב-1 בספטמבר של כל שנה (להלן - יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפי יום השינוי הקודם.
: (ד) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת השלישית כפי שהשתנה עקב עליית המדד.

@ 10ב. אגרה בעד היתר מהממונה לקרינה רפואית (תיקון: תשנ&quot;א)
: בעד מתן היתר כאמור [[בתקנות 3 עד 5]] [[ו-8]] מאת הממונה על קרינה רפואית, תשולם אגרה בסכום כמפורט [[בסעיף 4 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ&quot;ט-1989]].

@ 11. תקפו של ההיתר (תיקון: תשמ&quot;ב)
: (א) תקפו של כל היתר הוא לשנה אחת מיום הינתנו, אלא אם קבע הממונה תקופה קצרה יותר.
: (ב) הממונה רשאי להתנות היתר בתנאים, הן להינתנו והן לקיום לאחר הינתנו.

@ 12. הוראות מיוחדות
: נראה לממונה כי המתקן הרדיואקטיבי או מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו או את שלומו של אדם או הציבור או את הסביבה, רשאי הוא להורות בכתב על נקיטת אמצעים מתאימים שיפרט, תוך נקיבת מועד לביצועם, לרבות הוראה בדבר איסור שימוש במיתקן, בתהליך או בציוד עד להרחקת גורם הסיכון. מסירת הוראות אלה לידי מחזיק במיתקן או הדבקתן על דלתו של המיתקן, תהא מספקת לכל ענין.

@ 13. ביטול היתר או התליתו (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) הממונה רשאי, בהודעה, לבטל היתר שנתן או להתלותו לתקופה קצובה, לאחר מתן התראה של ארבעה-עשר יום מראש, אם נתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא קוימו הוראות תקנות אלה או חלק מהן;
:: (2) הופר או לא קוים תנאי מתנאי ההיתר;
:: (3) לא קוימה הוראה שניתנה לפי [[תקנה 12]].
: (ב) מי שעלול להפגע מביטול או מהתלית היתר כאמור בהתראה שניתנה לפי תקנת משנה (א) רשאי להשיג עליה בכתב בפני הממונה תוך שבעה ימים מיום מסירתה. הוגשה השגה כאמור, יעכב הממונה את ביטול או את התלית ההיתר עד אשר יבדוק את פרטי ההשגה ויודיע על החלטתו בדבר ההשגה.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) אם נראה לממונה כי נוצר סיכון לבריאותו או לשלומו של אדם או של הציבור או הסביבה, רשאי הוא לבטל בהודעה היתר לאלתר; עשה כך הממונה, רשאי הנפגע, לפי תקנת משנה זו, להשיג בפני הממונה בכתב תוך שבעה ימים מיום ההודעה.
: (ד) אין בהגשת השגה לפי תקנה זו כדי לבטל תוקפה של הודעה כאמור.

@ 14. ועדה מייעצת (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדה מייעצת (להלן - הועדה) לענין בטיחות קרינה.
: (ב) מספר חברי הועדה יהיה שבעה, שלושה שימנה שר הבריאות, שלושה שימנה השר לאיכות הסביבה, ויושב ראש שימנו שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה ביחד, לאחר התייעצות עם המנהל.
: (ג) מינוי לועדה יהיה לשנתיים.
: (ד) חבר בועדה רשאי להתפטר ממנה במסירת הודעה בכתב לשר שמינה אותו.
: (ה) שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המנהל, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה שהוא מינה.
: (ו) פסקה חברותו של חבר בועדה, ימנה השר שמינהו, לאחר התייעצות במנהל, חבר אחר במקומו עד לתום התקופה לה נבחר החבר שחברותו פסקה כאמור.

@ 15. תפקידי הועדה
: הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה:
: (1) תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם;
: (2) תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים;
: (3) הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין [[תקנה 8]];
: (4) כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה.

@ 16. מפקחים
: הממונה רשאי למנות מפקחים לענין ביצוע תקנות אלה, כולן או מקצתן, ולהגדיר את סמכויותיהם.

@ 16א. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה)
: העובר על הוראות [[תקנות 2 עד 8]] או המפר הוראה שניתנה לו לפי [[תקנה 12]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 17. שמירת סמכויות וחובות אחרות
: סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

@ 18. פטורים (תיקון: תשנ&quot;א, תשס&quot;ה)
: על אף האמור [[בתקנה 17]], תקנות אלה לא יחולו על -
: (1) חמרים ומיתקנים רדיואקטיביים ומיתקני קרינה שחל עליהם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), תשל&quot;ה-1974]];
: (2) מכשירי קרינה שחל עליהם [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ&quot;ח-1968]];
: (3) מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית;
: (4) מיתקנים אחרים בהתאם לקביעת השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין;
: (5) חומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה כמפורט [[בתוספת החמישית]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנות 3]] [[ו-5]]))) ====
@ (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2)
: 1.
: {{טורים שווים | : (א) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה מאוד* | 37 ג'יגה בקרל (1 קירי) }}
: {{טורים שווים | : (ב) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה* | 3.7 טרה בקרל (100 קירי) }}
: {{טורים שווים | : (ג) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית בינונית* | 37 טרה בקרל (1,000 קירי) }}
: {{טורים שווים | : (ד) רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית נמוכה* | 74 טרה בקרל (2,000 קירי) }}
: 2. {{טורים שווים | חומר רדיואקטיבי המכיל רדיונוקליד בלתי מזוהה הפולט קרינת אלפא | 37 ג'יגה בקרל (1 קירי) }}
: 3. {{טורים שווים | חומר רדיואקטיבי בלתי מזוהה, שאינו פולט קרינת אלפא | 3.7 טרה בקרל (100 קירי) }}
@ : (()) '''* סווג רדיונוקלידים לפי רעילות יחסית (ליחידת אקטיביות) שלהלן:'''

=== קבוצה 1 - רעילות גבוהה מאד &lt;עוגן חלק 1&gt; ===
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;
|-
| Pb-210 || Ac-227 || U-230 || Np-237 || Pu-241 || Cm-242 || Cm-246
|-
| Po-210 || Th-227 || U-232 || Pu-238 || Pu-242 || Cm-243 || Cf-249
|-
| Ra-223 || Th-228 || U-233 || Pu-239 || Am-241 || Cm-244 || Cf-250
|-
| Ra-226 || Th-230 || U-234 || Pu-240 || Am-243 || Cm-245 || Cf-252
|-
| Ra-228 || Pa-231
|}

=== קבוצה 2 - רעילות גבוהה &lt;עוגן חלק 2&gt; ===
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;
|-
| Na-22 || Sr-89 || In-114m || I-126
| colspan=&quot;2&quot; | Eu-152 (13 yrs)
| Ac-228
|-
| Cl-36 || Sr-90 || Sb-124 || I-131 || Eu-154 || Tl-204 || Pa-230
|-
| Ca-45 || Y-91 || Sb-125 || I-133 || Tb-160 || Bi-207 || Th-234
|-
| Sc-46 || Zr-95 || Te-127m || Cs-134 || Tm-170 || Bi-210 || U-236
|-
| Mn-54 || Ru-106 || Te-129 || Cs-137 || Hf-181 || At-211 || Bk-249
|-
| Co-56 || Ag-110m || I-124 || Ba-140 || Ta-182 || Pb-212
|-
| Co-60 || Cd-115m || I-125 || Ce-144 || Ir-192 || Ra-224
|}

=== קבוצה 3 - רעילות בינונית &lt;עוגן חלק 3&gt; ===
@ (תיקון: תשס&quot;ה)
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;
|-
| Be-7 || Fe-55 || Sr-85 || Ag-111 || Ba-131 || Er-169 || Pt-197
|-
| C-14 || Fe-59 || Sr-91 || Cd-109 || La-140 || Er-171 || Au-196
|-
| F-18 || Co-57 || Y-90 || Cd-115 || Ce-141 || Tm-171 || Au-198
|-
| Na-24 || Co-58 || Y-92 || In-ll5m || Ce-143 || Yb-175 || Au-199
|-
| Cl-38 || Ni-63 || Y-93 || Sn-113 || Pr-142 || Lu-177 || Hg-197
|-
| Si-31 || Ni-65 || Zr-97 || Sn-125 || Pr-143 || W-181 || Hg-197m
|-
| P-32 || Cu-64 || Nb-93m || Sb-122 || Nd-147 || W-185 || Hg-203
|-
| S-35 || Zn-65 || Nb-95 || Te-125m || Nd-149 || W-187 || Tl-200
|-
| A-41 || Zn-69m || Mo-99 || Te-127 || Pm-147 || Re-183 || Tl-201
|-
| K-42 || Ga-72 || Tc-96 || Te-129 || Pm-149 || Re-186 || Tl-202
|-
| K-43 || As-73 || Tc-97m || Te-131m || Sm-151 || Re-188 || Pb-203
|-
| Ca-47 || As-74 || Tc-97 || Te-132 || Sm-153 || Os-185 || Bi-206
|-
| Sc-47 || As-76 || Tc-99 || I-130
| colspan=&quot;2&quot; | Eu-152 (9.2h)
| Bi-212
|-
| Sc-48 || As-77 || Ru-97 || I-132 || Eu-155 || Os-191 || Rn-220
|-
| V-48 || Se-75 || Ru-103 || I-134 || Gd-153 || Os-193 || Rn-222
|-
| Cr-51 || Br-82 || Rh-105 || I-135 || Gd-159 || Ir-190 || Th-231
|-
| Mn-52 || Kr-85m || Pd-103 || Xe-135 || Dy-165 || Ir-194 || Pa-233
|-
| Mn-56 || Kr-87 || Pd-109 || Cs-131 || Dy-166 || Pt-191 || Np-239
|-
| Fe-52 || Rb-86 || Ag-105 || Cs-136 || Ho-166 || Pt-193
|}

=== קבוצה 4 - רעילות נמוכה &lt;עוגן חלק 4&gt; ===
@ (תיקון: תשס&quot;ה)
: {| dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;
|-
| H-3 || Zn-69 || Y-91m || Rh-103m || Xe-133 || Re-187 || Th-132
|-
| O-15 || Ge-71 || Zr-93 || In-113m || Cs-134m || Os-191m || Nat.Th
|-
| A-37 || Kr-85 || Nb-97 || I-129 || Cs-135 || Pt-193m || U-238
|-
| Co-58m || Sr-85m || Tc-96m || Xe-131m || Sm-147 || Pt-197m || Nat.U
|-
| Ni-59 || Rb-87 || Tc-99m
|}

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 8]]))) ====
@ 1. : דוזימטריה אישית.
@ 2. : כיול מכשירי מדידת קרינה מיננת, לרבות מקורות כיול.
@ 3. : בדיקות מעבדה רדיוטוקסיקולוגיות.
@ 4. : תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם.
@ 5. : העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי.
@ 6. : שירותי רדיוגרפיה.
@ 7. : אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים.
@ 8. : סילוק פסולת רדיואקטיבית.
@ 9. : הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה שקשור להכנה ולמינון חומרים רדיואקטיביים לצרכי ריפוי או איבחון רפואי.
@ 10. : הפעלה או ניהול של מכון איזוטופים רפואי.
@ 11. (תיקון: תשנ&quot;א) : בדיקות ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים.
@ 12. (תיקון: תשנ&quot;א) : בדיקות קרינה בלתי מיננת.

== תוספת שלישית (תיקון: תשמ&quot;ב, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;א, [הודעות]) ==
==== ((([[תקנה 10א]]))) ====
: (((הסכומים מעודכנים למאי 2026))) [---] &lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;
@ (1) : בעד היתר לעסוק בחומר רדיואקטיבי במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי [---] 314.2
@ (2) : בעד היתר לעסוק במכשיר קרינה [---] 314.2
@ (3) : בעד היתר להקים מיתקן רדיואקטיבי או לעסוק בו [---] 506.56
@ (4) : בעד היתר להקים מיתקן קרינה או לעסוק בו [---] 506.56
@ (5) : בעד היתר להחדיר או לפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באוויר, או לערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר [---] 506.56
@ (6) (תיקון: תשס&quot;ה) : בעד היתר לתת או להפעיל את אחד מהשירותים המפורטים להלן:
: א. (((נמחק)))
: ב. כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת, לרבות מקורות כיול [---] 282.03 (([צ&quot;ל: 314.2])) &lt;!-- לפי נוסח התוספת בתשנ&quot;א, האגרה של פרט (6)(ב) זהה לאגרה של פרטים (1) ו-(2). --&gt;
: ג. (((נמחק)))
: ד. תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם [---] 506.56
: ה. העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי [---] 506.56
: ו. שירותי רדיוגרפיה [---] 506.56
: ז. אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים [---] 314.2
: ח. סילוק פסולת רדיואקטיבית [---] 362.92
: ט. (((נמחק)))
: י. (((נמחק)))
: יא. בדיקת ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים [---] 506.56
: יב. בדיקת קרינה בלתי מיננת [---] 506.56

== תוספת רביעית (תיקון: תשס&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 4(ב)]]))) ====
=== מכשירי קרינה אשר ההיתר לעיסוק בהם מחייב אישור של המנהל ===

@ 1. : מכשיר קרינה, לרבות מאיץ יונים, שמטרתו ייצור חומרים רדיואקטיביים או שבהפעלתו נוצרת אקטיביות מושרית בחומרי המבנה (מוצרי אקטיבציה), בכמות או בריכוז העולה על האמור [[בסעיף 1 בתוספת החמישית]].
@ 2. : מכשיר קרינה הפולט נויטרונים, אשר התפוקה המרבית שלו עולה על 10 מיליון נויטרונים בשניה.
@ 3. : מאיץ אלקטרונים באנרגיה העולה על 8MeV, או שקצב המנה הממוצעת, בלא מיגון, במרחק מטר מהמטרה (כגון: אנודה או גוף מוקרן) עולה על גריי (Gy) אחד לדקה.

== תוספת חמישית (תיקון: תשס&quot;ה) ==
==== ((([[תקנה 18(5)]]))) ====
=== חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה הפטורים מתחולת התקנות ===

@ 1. : חומר רדיואקטיבי -
: איזוטופ רדיואקטיבי או כמה איזוטופים רדיואקטיביים, שהאקטיביות הכוללת שלהם או ריכוז האקטיביות שלהם אצל מחזיק אחד אינם עולים על רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח I-I של התקן הבין-לאומי, על נספחיו והערותיו, זולת אם, לדעת הממונה, יש להם שימוש העלול לגרום סיכון בלתי מוצדק לאדם ולסביבה.

@ 2. : מכשיר קרינה הפולט קרינה מייננת -
: (א) מסך מחשב, מכשיר טלוויזיה, אוסצילוסקופ;
: (ב) מכשיר קרינה, כגון: מכשיר המכיל שפופרת רנטגן לבדיקת דברי דואר וחפצים קטנים, או מכשיר המשתמש בקרן אלקטרונים, או שפופרת מתח גבוה, שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס&quot;מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
:: (2) האנרגיה המרבית של הקרינה הנפלטת ממנו אינה עולה על 5keV.

@ 3. : מקור רדיואקטיבי חתום -
: הוא עומד בתקן ISO, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
: (1) הוא פטור לפי הוראות [[פרט 1]] או שהוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס&quot;מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
: (2) הכמות הכוללת של מקורות רדיואקטיביים חתומים שבידי מחזיק אחד אינה עולה על 10 פריטים; זולת אם הם גלאי עשן, קרינורים ודומיהם, המותקנים במקום שימושם, אף אם מספרם עולה על 10.
: בפרט זה -
:- &quot;מקור רדיואקטיבי חתום&quot; - חומר רדיואקטיבי החתום בתוך מעטפת חיצונית והבנוי באופן המבטיח כי בתנאי שימוש רגילים, לרבות במקרים של תקלות צפויות, יימנע פיזור שלו לסביבה;
:- &quot;תקן ISO&quot; - המהדורה האחרונה של תקן ההגנה מקרינה - מקורות רדיואקטיביים חתומים ISO-2919, Radiation Protection - Sealed Radioactive Sources - General Requirement and Classification, של ארגון התקינה הבין-לאומי (International Organization for Standardization), אשר הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בכסלו תש&quot;ם (2 בדצמבר 1979)
&lt;חתימה&gt; אליעזר שוסטק שר הבריאות</text>
      <sha1>o6glih0uj5s6s5up37l8jgz8rkat88y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>351067</id>
    <revision>
      <id>3016575</id>
      <parentid>3016533</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T07:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3016574]</comment>
      <origin>3016575</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44352" sha1="rrz51tyq5z75tnh6orj3rc70pseuphg" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש״ם–1980}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 992|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 847|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 715|תקנות אגרות בריאות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1058|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1003|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 226|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6353.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6365.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1029|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4474.pdf}}, {{ח:תיבה|1930|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1070|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4603.pdf}}, {{ח:תיבה|2535|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 800|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 226|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 400|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5003.pdf}}, {{ח:תיבה|880|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5027.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 169|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5065.pdf}}, {{ח:תיבה|752|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5103.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 214|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 706|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1272|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 98|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}, {{ח:תיבה|889|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 62|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7043.pdf}}, {{ח:תיבה|975|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 12|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7165.pdf}}, {{ח:תיבה|1511|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 199|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 59|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7435.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 963|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 104|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7724.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7817.pdf}}, {{ח:תיבה|1747|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 653|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8098.pdf}}, {{ח:תיבה|3151|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8207.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 87|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8286.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 828|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8976.pdf}}, {{ח:תיבה|2920|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 18|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9617.pdf}}, {{ח:תיבה|2982|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10178.pdf}}, {{ח:תיבה|3960|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1134|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10590.pdf}}, {{ח:תיבה|2756|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11329.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 78|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11523.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 202|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12095.pdf}}, {{ח:תיבה|2128|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12389.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 62|סעיף 47(ו) ו־(י)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|לפקודת הרוקחים}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|38}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968}}, {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 62ב|וסעיף 62ב}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינה מיננת“ – קרינה אלקטרומגנטית או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, באופן ישיר או בעקיפין, בעברה דרך חומר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מיננת“ – קרינה אולטרא־סגול, אינפרא־אדום, לייזר, גלי מיקרו או גלים אלקטרומגנטיים בתדירות הרדיו (RF), בתדירות נמוכה מאוד (V.L.F.‎) ובתדירות נמוכה ביותר (E.L.F.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר רדיואקטיבי“ – חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מיננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר קרינה“ – מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת או קרינה בלתי מיננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת טכנולוגית הנמצאת בחדר אחד או באתר פעילות (operating area) אחד, לרבות הציוד הנלווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן רדיואקטיבי“ – מיתקן המכיל, או המיועד להכיל חומרים רדיואקטיביים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קרינה“ – מיתקן המיועד להכיל דרך קבע או המכיל מכשירי קרינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק“ – לרבות הקמה, ניהול, ייצור וסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקמה“ – לרבות בניה, התקנה, הרכבה, העתקה, הרחבה, פירוק וסגירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – פעולה המכוונת להפקת חומר, עיבודו או ניצולו, לרבות חיפוש, הפקה, העשרה, תמרון, שימוש, הקרנה, אריזה, סילוק, אחסנה והובלה (למעט אחסנה והובלה לצרכי מסחר), הרצה, הפעלה, מחקר ופיתוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – לרבות יצוא, יבוא, הפצה, שיווק, החזקה, רכישה, אספקה, השאלה, מכירה, החלפה, העברה ואחסנה והובלה לצרכי מסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על קרינה סביבתית“ – מי שהשר לאיכות הסביבה מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה, למעט קרינה לשימוש רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על קרינה רפואית“ – מי ששר הבריאות מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה לשימוש רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על קרינה סביבתית או הממונה על קרינה רפואית, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שנתן הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש רפואי“ – עיסוק או שימוש בקרינה כאמור בתקנות אלה שעניינם טיפול, אבחון, ריפוי וכל פעולה אחרת הנוגעת לגוף האדם.

{{ח:סעיף|2|הגבלת עיסוק|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בקרינה מיננת, בקרינה בלתי מיננת, במיתקני קרינה, במיתקנים רדיואקטיביים, בחמרים רדיואקטיביים ובמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים אלא אם מולאו הוראות תקנות אלה ובהתאם להם.

{{ח:סעיף|3|עיסוק בחומרים רדיואקטיביים}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; הממונה לא יתן היתר לעסוק בחומר או במוצר כאמור, אם הכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

{{ח:סעיף|4|עיסוק במכשיר קרינה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במכשיר קרינה אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} מייצר מכשיר הקרינה תפוקה או אנרגיה או עלול הוא לייצר חומר רדיואקטיבי בכמות או בריכוז, לפי הענין, העולים על האמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, לא ייתן הממונה היתר כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר קבלת אישור מאת המנהל.

{{ח:סעיף|5|הקמת מיתקנים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן רדיואקטיבי ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר להקים מיתקן כאמור או לעסוק בו, אם הכיל או נועד להכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם מיתקן קרינה ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|6|החדרה ופיזור חומר רדיואקטיבי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יחדיר אדם ולא יפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באויר, ולא יערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר אלא לפי דין ובהתאם להיתר ולתנאיו.

{{ח:סעיף|7|הפקרת חומר רדיואקטיבי}}
{{ח:ת}} לא יפקיר אדם חומר רדיואקטיבי.

{{ח:סעיף|8|ייחוד שירותים}}
{{ח:ת}} לא יתן אדם ולא יפעיל שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אלא אם קיבל היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר כאמור אלא למי שיש בידו אישור מקצועי למתן אותו שירות, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שלא יינתן היתר להפעלת שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

{{ח:סעיף|9|סמכויות הממונים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים –
{{ח:תתת|(1)}} לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources – IAEA (להלן – התקן הבין־לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;
{{ח:תתת|(2)}} לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 5}} בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.

{{ח:סעיף|10|בקשה להיתר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפרט המבקש את אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי החומרים הרדיואקטיביים וכמותם; המכשירים או מיתקני הקרינה, מקומם ואופן הצבתם; מטרות השימוש בהם והשפעתם על בריאות האדם ועל הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הטיפול והסילוק של פסולת רדיואקטיבית, אם תיווצר;
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר דרכי פיקוח מקצועי ובטיחותי, בין בתפעול רגיל ובין במקרה תקלה, לרבות בדבר מיומנות עובדים, ובכלל אלה – דוח הערכת סיכונים ובו פירוט סיכונים אפשריים ואמצעים למניעתם או ניטרולם, נוהלי בטיחות וחירום, העתק דוח בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, שנערכו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), יפרט ויצרף המבקש גם את אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להיתר למיתקן או למכשיר קרינה – מידע בדבר המיתקן או המכשיר וציודו, באופן וברמת פירוט שיורה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להיתר למיתקן, למכשיר קרינה או לחומר רדיואקטיבי לשימוש רפואי – מידע בדבר מהות השימוש הרפואי, מנת הקרינה הצפויה לנבדק, למטופל או לאנשים מן הציבור, האמצעים להגנת הנבדק, המטופל או אנשים מן הציבור, פרטים על נוהלי בקרת איכות האבחון או הטיפול, וכן, אם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי – פרטים על דרך השימוש בחומר הרדיואקטיבי, התרכובת הכימית והמינון (אקטיביות) שלו;
{{ח:תתת|(3)}} בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} – מטרת ההחדרה או הפיזור, מיקומם, והשפעתם הצפויה או החזויה על הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} – העתק מאומת של האישור המקצועי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה האמורה}}.

{{ח:סעיף|10א|אגרה בעד היתר מהממונה על קרינה סביבתית|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} מאת הממונה על קרינה סביבתית, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות הנקובים בתוספת השלישית ישתנו ב־1 במרס וב־1 בספטמבר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפי יום השינוי הקודם.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת השלישית כפי שהשתנה עקב עליית המדד.

{{ח:סעיף|10ב|אגרה בעד היתר מהממונה לקרינה רפואית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בעד מתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 5}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} מאת הממונה על קרינה רפואית, תשולם אגרה בסכום כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}}.

{{ח:סעיף|11|תקפו של ההיתר|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של כל היתר הוא לשנה אחת מיום הינתנו, אלא אם קבע הממונה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות היתר בתנאים, הן להינתנו והן לקיום לאחר הינתנו.

{{ח:סעיף|12|הוראות מיוחדות}}
{{ח:ת}} נראה לממונה כי המתקן הרדיואקטיבי או מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו או את שלומו של אדם או הציבור או את הסביבה, רשאי הוא להורות בכתב על נקיטת אמצעים מתאימים שיפרט, תוך נקיבת מועד לביצועם, לרבות הוראה בדבר איסור שימוש במיתקן, בתהליך או בציוד עד להרחקת גורם הסיכון. מסירת הוראות אלה לידי מחזיק במיתקן או הדבקתן על דלתו של המיתקן, תהא מספקת לכל ענין.

{{ח:סעיף|13|ביטול היתר או התליתו|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בהודעה, לבטל היתר שנתן או להתלותו לתקופה קצובה, לאחר מתן התראה של ארבעה־עשר יום מראש, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קוימו הוראות תקנות אלה או חלק מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הופר או לא קוים תנאי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} לא קוימה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעלול להפגע מביטול או מהתלית היתר כאמור בהתראה שניתנה לפי תקנת משנה (א) רשאי להשיג עליה בכתב בפני הממונה תוך שבעה ימים מיום מסירתה. הוגשה השגה כאמור, יעכב הממונה את ביטול או את התלית ההיתר עד אשר יבדוק את פרטי ההשגה ויודיע על החלטתו בדבר ההשגה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) אם נראה לממונה כי נוצר סיכון לבריאותו או לשלומו של אדם או של הציבור או הסביבה, רשאי הוא לבטל בהודעה היתר לאלתר; עשה כך הממונה, רשאי הנפגע, לפי תקנת משנה זו, להשיג בפני הממונה בכתב תוך שבעה ימים מיום ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהגשת השגה לפי תקנה זו כדי לבטל תוקפה של הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|14|ועדה מייעצת|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדה מייעצת (להלן – הועדה) לענין בטיחות קרינה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה יהיה שבעה, שלושה שימנה שר הבריאות, שלושה שימנה השר לאיכות הסביבה, ויושב ראש שימנו שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה ביחד, לאחר התייעצות עם המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מינוי לועדה יהיה לשנתיים.
{{ח:תת|(ד)}} חבר בועדה רשאי להתפטר ממנה במסירת הודעה בכתב לשר שמינה אותו.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המנהל, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה שהוא מינה.
{{ח:תת|(ו)}} פסקה חברותו של חבר בועדה, ימנה השר שמינהו, לאחר התייעצות במנהל, חבר אחר במקומו עד לתום התקופה לה נבחר החבר שחברותו פסקה כאמור.

{{ח:סעיף|15|תפקידי הועדה}}
{{ח:ת}} הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם;
{{ח:תת|(2)}} תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים;
{{ח:תת|(3)}} הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:תת|(4)}} כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה.

{{ח:סעיף|16|מפקחים}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי למנות מפקחים לענין ביצוע תקנות אלה, כולן או מקצתן, ולהגדיר את סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|16א|עונשין|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 8}} או המפר הוראה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|17|שמירת סמכויות וחובות אחרות}}
{{ח:ת}} סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|18|פטורים|תיקון: תשנ״א, תשס״ה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, תקנות אלה לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} חמרים ומיתקנים רדיואקטיביים ומיתקני קרינה שחל עליהם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), תשל״ה–1974}};
{{ח:תת|(2)}} מכשירי קרינה שחל עליהם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(3)}} מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית;
{{ח:תת|(4)}} מיתקנים אחרים בהתאם לקביעת השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין;
{{ח:תת|(5)}} חומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|1.|(א)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה מאוד* &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37 ג׳יגה בקרל (1 קירי)&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ב)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה* &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3.7 טרה בקרל (100 קירי)&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ג)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית בינונית* &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37 טרה בקרל (1,000 קירי)&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תתת|(ד)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית נמוכה* &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;74 טרה בקרל (2,000 קירי)&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|2.}} חומר רדיואקטיבי המכיל רדיונוקליד בלתי מזוהה הפולט קרינת אלפא &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;37 ג׳יגה בקרל (1 קירי)&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|3.}} חומר רדיואקטיבי בלתי מזוהה, שאינו פולט קרינת אלפא &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;3.7 טרה בקרל (100 קירי)&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:ת}} '''* סווג רדיונוקלידים לפי רעילות יחסית (ליחידת אקטיביות) שלהלן:'''

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 1|קבוצה 1 – רעילות גבוהה מאד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Pb-210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ac-227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Np-237&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-246&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Po-210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cf-249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ra-223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Am-241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cf-250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ra-226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Am-243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cf-252&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ra-228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pa-231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 2|קבוצה 2 – רעילות גבוהה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Na-22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;In-114m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-126&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;Eu-152 (13 yrs)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ac-228&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Cl-36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sb-124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Eu-154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pa-230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ca-45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sb-125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tb-160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Sc-46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zr-95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-127m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tm-170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-236&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Mn-54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ru-106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hf-181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;At-211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bk-249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Co-56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ag-110m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ba-140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ta-182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pb-212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Co-60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cd-115m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ce-144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ir-192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ra-224&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 3|קבוצה 3 – רעילות בינונית}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Be-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Fe-55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ag-111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ba-131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Er-169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;C-14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Fe-59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cd-109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;La-140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Er-171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Au-196&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;F-18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Co-57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cd-115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ce-141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tm-171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Au-198&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Na-24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Co-58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;In-ll5m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ce-143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Yb-175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Au-199&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Cl-38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ni-63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sn-113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pr-142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Lu-177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hg-197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Si-31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ni-65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zr-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sn-125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pr-143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;W-181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hg-197m&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P-32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cu-64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nb-93m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sb-122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nd-147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;W-185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hg-203&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;S-35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zn-65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nb-95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-125m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nd-149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;W-187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A-41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zn-69m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Mo-99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pm-147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-201&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;K-42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ga-72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pm-149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;K-43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-97m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-131m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sm-151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pb-203&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ca-47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sm-153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-206&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Sc-47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-130&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;Eu-152 (9.2h)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Sc-48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ru-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Eu-155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rn-220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;V-48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Se-75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ru-103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Gd-153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rn-222&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Cr-51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Br-82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rh-105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Gd-159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ir-190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Mn-52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Kr-85m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pd-103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Xe-135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Dy-165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ir-194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pa-233&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Mn-56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Kr-87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pd-109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Dy-166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Np-239&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Fe-52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rb-86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ag-105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ho-166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 4|קבוצה 4 – רעילות נמוכה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; align: center&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;H-3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zn-69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-91m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rh-103m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Xe-133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-132&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;O-15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ge-71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zr-93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;In-113m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-134m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-191m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nat.Th&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A-37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Kr-85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nb-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-193m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Co-58m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-85m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-96m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Xe-131m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sm-147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-197m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nat.U&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ni-59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rb-87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-99m&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} דוזימטריה אישית.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כיול מכשירי מדידת קרינה מיננת, לרבות מקורות כיול.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בדיקות מעבדה רדיוטוקסיקולוגיות.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} שירותי רדיוגרפיה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} סילוק פסולת רדיואקטיבית.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה שקשור להכנה ולמינון חומרים רדיואקטיביים לצרכי ריפוי או איבחון רפואי.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הפעלה או ניהול של מכון איזוטופים רפואי.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} בדיקות ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} בדיקות קרינה בלתי מיננת.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א, [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10א|תקנה 10א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים למאי 2026)}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד היתר לעסוק בחומר רדיואקטיבי במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;314.2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד היתר לעסוק במכשיר קרינה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;314.2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד היתר להקים מיתקן רדיואקטיבי או לעסוק בו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד היתר להקים מיתקן קרינה או לעסוק בו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד היתר להחדיר או לפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באוויר, או לערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעד היתר לתת או להפעיל את אחד מהשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|ב.}} כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת, לרבות מקורות כיול &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;282.03 {{ח:הערה|[צ״ל: 314.2]}} &lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|ד.}} תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ה.}} העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ו.}} שירותי רדיוגרפיה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ז.}} אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;314.2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ח.}} סילוק פסולת רדיואקטיבית &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;362.92&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ט.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|י.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|יא.}} בדיקת ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|יב.}} בדיקת קרינה בלתי מיננת &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||מכשירי קרינה אשר ההיתר לעיסוק בהם מחייב אישור של המנהל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה, לרבות מאיץ יונים, שמטרתו ייצור חומרים רדיואקטיביים או שבהפעלתו נוצרת אקטיביות מושרית בחומרי המבנה (מוצרי אקטיבציה), בכמות או בריכוז העולה על האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בסעיף 1 בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה הפולט נויטרונים, אשר התפוקה המרבית שלו עולה על 10 מיליון נויטרונים בשניה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מאיץ אלקטרונים באנרגיה העולה על 8MeV, או שקצב המנה הממוצעת, בלא מיגון, במרחק מטר מהמטרה (כגון: אנודה או גוף מוקרן) עולה על גריי (Gy) אחד לדקה.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(5)}})}}}}
{{ח:קטע3||חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה הפטורים מתחולת התקנות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} חומר רדיואקטיבי –
{{ח:ת}} איזוטופ רדיואקטיבי או כמה איזוטופים רדיואקטיביים, שהאקטיביות הכוללת שלהם או ריכוז האקטיביות שלהם אצל מחזיק אחד אינם עולים על רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח I-I של התקן הבין־לאומי, על נספחיו והערותיו, זולת אם, לדעת הממונה, יש להם שימוש העלול לגרום סיכון בלתי מוצדק לאדם ולסביבה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה הפולט קרינה מייננת –
{{ח:תת|(א)}} מסך מחשב, מכשיר טלוויזיה, אוסצילוסקופ;
{{ח:תת|(ב)}} מכשיר קרינה, כגון: מכשיר המכיל שפופרת רנטגן לבדיקת דברי דואר וחפצים קטנים, או מכשיר המשתמש בקרן אלקטרונים, או שפופרת מתח גבוה, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס״מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} האנרגיה המרבית של הקרינה הנפלטת ממנו אינה עולה על 5keV.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מקור רדיואקטיבי חתום –
{{ח:ת}} הוא עומד בתקן ISO, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|פרט 1}} או שהוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס״מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
{{ח:תת|(2)}} הכמות הכוללת של מקורות רדיואקטיביים חתומים שבידי מחזיק אחד אינה עולה על 10 פריטים; זולת אם הם גלאי עשן, קרינורים ודומיהם, המותקנים במקום שימושם, אף אם מספרם עולה על 10.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור רדיואקטיבי חתום“ – חומר רדיואקטיבי החתום בתוך מעטפת חיצונית והבנוי באופן המבטיח כי בתנאי שימוש רגילים, לרבות במקרים של תקלות צפויות, יימנע פיזור שלו לסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO“ – המהדורה האחרונה של תקן ההגנה מקרינה – מקורות רדיואקטיביים חתומים ISO-2919, Radiation Protection – Sealed Radioactive Sources – General Requirement and Classification, של ארגון התקינה הבין־לאומי (International Organization for Standardization), אשר הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות.

{{ח:חתימות|י״ב בכסלו תש״ם (2 בדצמבר 1979)}}
* '''אליעזר שוסטק'''&lt;br&gt;שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rrz51tyq5z75tnh6orj3rc70pseuphg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016587</id>
      <parentid>3016575</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:01:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3016576]</comment>
      <origin>3016587</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="44134" sha1="bgph52c329flftulbidof552y5dpfnv" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש״ם–1980}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תש״ם, 992|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 847|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 715|תקנות אגרות בריאות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5181.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 1058|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5373.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1003|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5437.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 226|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6353.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6365.pdf}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ג, 1029|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4474.pdf}}, {{ח:תיבה|1930|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 1070|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4603.pdf}}, {{ח:תיבה|2535|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4698.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 800|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4771.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 226|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 400|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5003.pdf}}, {{ח:תיבה|880|הודעה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5027.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 169|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5065.pdf}}, {{ח:תיבה|752|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5103.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 214|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5150.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 706|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1272|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6900.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 98|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}, {{ח:תיבה|889|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 62|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7043.pdf}}, {{ח:תיבה|975|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7104.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 12|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7165.pdf}}, {{ח:תיבה|1511|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7268.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 199|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7303.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 59|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7435.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 963|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7641.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 104|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7724.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7817.pdf}}, {{ח:תיבה|1747|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 653|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8098.pdf}}, {{ח:תיבה|3151|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8207.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 87|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8286.pdf}}, {{ח:תיבה|867|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 828|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8976.pdf}}, {{ח:תיבה|2920|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9314.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 18|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9617.pdf}}, {{ח:תיבה|2982|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10178.pdf}}, {{ח:תיבה|3960|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10311.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1134|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10590.pdf}}, {{ח:תיבה|2756|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11329.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 78|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11523.pdf}}, {{ח:תיבה|1574|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11835.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 202|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12095.pdf}}, {{ח:תיבה|2128|הודעה (אגרות להיתרים מן הממונה על קרינה סביבתית) (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12389.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 62|סעיף 47(ו) ו־(י)}} {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|לפקודת הרוקחים}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 38|38}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים|לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968}}, {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 62ב|וסעיף 62ב}} {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|לפקודת בריאות העם, 1940}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ב, תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינה מיננת“ – קרינה אלקטרומגנטית או חלקיקית המסוגלת לייצר יונים, באופן ישיר או בעקיפין, בעברה דרך חומר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרינה בלתי מיננת“ – קרינה אולטרא־סגול, אינפרא־אדום, לייזר, גלי מיקרו או גלים אלקטרומגנטיים בתדירות הרדיו (RF), בתדירות נמוכה מאוד (V.L.F.‎) ובתדירות נמוכה ביותר (E.L.F.‎);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר רדיואקטיבי“ – חומר הפולט באופן ספונטני קרינה מיננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשיר קרינה“ – מכשיר או מכונה הפולטים קרינה מיננת או שבהפעלתם נוצרת קרינה מיננת או קרינה בלתי מיננת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מערכת טכנולוגית הנמצאת בחדר אחד או באתר פעילות (operating area) אחד, לרבות הציוד הנלווה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן רדיואקטיבי“ – מיתקן המכיל, או המיועד להכיל חומרים רדיואקטיביים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קרינה“ – מיתקן המיועד להכיל דרך קבע או המכיל מכשירי קרינה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק“ – לרבות הקמה, ניהול, ייצור וסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקמה“ – לרבות בניה, התקנה, הרכבה, העתקה, הרחבה, פירוק וסגירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ייצור“ – פעולה המכוונת להפקת חומר, עיבודו או ניצולו, לרבות חיפוש, הפקה, העשרה, תמרון, שימוש, הקרנה, אריזה, סילוק, אחסנה והובלה (למעט אחסנה והובלה לצרכי מסחר), הרצה, הפעלה, מחקר ופיתוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – לרבות יצוא, יבוא, הפצה, שיווק, החזקה, רכישה, אספקה, השאלה, מכירה, החלפה, העברה ואחסנה והובלה לצרכי מסחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על קרינה סביבתית“ – מי שהשר לאיכות הסביבה מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה, למעט קרינה לשימוש רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה על קרינה רפואית“ – מי ששר הבריאות מינה לענין תקנות אלה להיות הממונה על קרינה לשימוש רפואי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על קרינה סביבתית או הממונה על קרינה רפואית, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של הועדה לאנרגיה אטומית או מי שהסמיך לכך בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר שנתן הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימוש רפואי“ – עיסוק או שימוש בקרינה כאמור בתקנות אלה שעניינם טיפול, אבחון, ריפוי וכל פעולה אחרת הנוגעת לגוף האדם.

{{ח:סעיף|2|הגבלת עיסוק|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בקרינה מיננת, בקרינה בלתי מיננת, במיתקני קרינה, במיתקנים רדיואקטיביים, בחמרים רדיואקטיביים ובמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים אלא אם מולאו הוראות תקנות אלה ובהתאם להם.

{{ח:סעיף|3|עיסוק בחומרים רדיואקטיביים}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם בחומר רדיואקטיבי או במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו; הממונה לא יתן היתר לעסוק בחומר או במוצר כאמור, אם הכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

{{ח:סעיף|4|עיסוק במכשיר קרינה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם במכשיר קרינה אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} מייצר מכשיר הקרינה תפוקה או אנרגיה או עלול הוא לייצר חומר רדיואקטיבי בכמות או בריכוז, לפי הענין, העולים על האמור {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, לא ייתן הממונה היתר כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר קבלת אישור מאת המנהל.

{{ח:סעיף|5|הקמת מיתקנים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן רדיואקטיבי ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר להקים מיתקן כאמור או לעסוק בו, אם הכיל או נועד להכיל חומר רדיואקטיבי בכמות העולה על המפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם מיתקן קרינה ולא יעסוק בו אלא על פי היתר ובהתאם לתנאיו.

{{ח:סעיף|6|החדרה ופיזור חומר רדיואקטיבי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} לא יחדיר אדם ולא יפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באויר, ולא יערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר אלא לפי דין ובהתאם להיתר ולתנאיו.

{{ח:סעיף|7|הפקרת חומר רדיואקטיבי}}
{{ח:ת}} לא יפקיר אדם חומר רדיואקטיבי.

{{ח:סעיף|8|ייחוד שירותים}}
{{ח:ת}} לא יתן אדם ולא יפעיל שירות מהשירותים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, אלא אם קיבל היתר ובהתאם לתנאיו. הממונה לא יתן היתר כאמור אלא למי שיש בידו אישור מקצועי למתן אותו שירות, להנחת דעתו של הממונה, ובלבד שלא יינתן היתר להפעלת שירות לסילוק פסולת רדיואקטיבית אלא לאחר קבלת אישור מהמנהל.

{{ח:סעיף|9|סמכויות הממונים|תיקון: תשנ״א, תשנ״ב, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על קרינה סביבתית והממונה על קרינה רפואית, כל אחד בתחום אחריותו, מוסמכים –
{{ח:תתת|(1)}} לתת היתרים לענין תקנות אלה, באופן שיבטיח כי חשיפה של אנשים מן הציבור לקרינה מייננת מעיסוק או ממקור קרינה, תוגבל למנות הגבוליות המפורטות בלוח II של המהדורה האחרונה של התקן הבין־לאומי להגנה מפני קרינה International Basic Safety Standards for Protection Against Ionizing Radiation and for the Safety of Radiation Sources – IAEA (להלן – התקן הבין־לאומי), שהעתק ממנו הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה, במשרדי הממונה על קרינה רפואית במשרד הבריאות, ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות;
{{ח:תתת|(2)}} לפקח, בין בעצמם ובין באמצעות מי שיפעל מטעמם, על קיום הוראות תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} לבצע כל תפקיד אחר, כל אחד בתחומו, שיטיל עליהם שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(4)}} להמליץ בפני השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין, על קביעת תקני בטיחות קרינה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על קרינה רפואית לא יתן היתר כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 5}} בכל הנוגע לשימוש רפואי אלא לאחר שהממונה על קרינה סביבתית נתן היתר בענייני יבוא החומר, אחסונו, הובלתו וסילוקו.

{{ח:סעיף|10|בקשה להיתר|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה להיתר תוגש לממונה בכתב ובה יפרט המבקש את אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} סוגי החומרים הרדיואקטיביים וכמותם; המכשירים או מיתקני הקרינה, מקומם ואופן הצבתם; מטרות השימוש בהם והשפעתם על בריאות האדם ועל הסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} אופן הטיפול והסילוק של פסולת רדיואקטיבית, אם תיווצר;
{{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר דרכי פיקוח מקצועי ובטיחותי, בין בתפעול רגיל ובין במקרה תקלה, לרבות בדבר מיומנות עובדים, ובכלל אלה – דוח הערכת סיכונים ובו פירוט סיכונים אפשריים ואמצעים למניעתם או ניטרולם, נוהלי בטיחות וחירום, העתק דוח בדיקות סביבתיות תעסוקתיות, שנערכו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת)|תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העוסקים בקרינה מייננת), התשנ״ג–1992}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), יפרט ויצרף המבקש גם את אלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להיתר למיתקן או למכשיר קרינה – מידע בדבר המיתקן או המכשיר וציודו, באופן וברמת פירוט שיורה הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה להיתר למיתקן, למכשיר קרינה או לחומר רדיואקטיבי לשימוש רפואי – מידע בדבר מהות השימוש הרפואי, מנת הקרינה הצפויה לנבדק, למטופל או לאנשים מן הציבור, האמצעים להגנת הנבדק, המטופל או אנשים מן הציבור, פרטים על נוהלי בקרת איכות האבחון או הטיפול, וכן, אם נעשה שימוש בחומר רדיואקטיבי – פרטים על דרך השימוש בחומר הרדיואקטיבי, התרכובת הכימית והמינון (אקטיביות) שלו;
{{ח:תתת|(3)}} בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} – מטרת ההחדרה או הפיזור, מיקומם, והשפעתם הצפויה או החזויה על הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} בבקשה להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} – העתק מאומת של האישור המקצועי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה האמורה}}.

{{ח:סעיף|10א|אגרה בעד היתר מהממונה על קרינה סביבתית|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעד מתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} מאת הממונה על קרינה סביבתית, תשולם אגרה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי האגרות הנקובים בתוספת השלישית ישתנו ב־1 במרס וב־1 בספטמבר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפי יום השינוי הקודם.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת השלישית כפי שהשתנה עקב עליית המדד.

{{ח:סעיף|10ב|אגרה בעד היתר מהממונה לקרינה רפואית|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בעד מתן היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 5}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} מאת הממונה על קרינה רפואית, תשולם אגרה בסכום כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות אגרות בריאות#תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 בתוספת השניה לתקנות אגרות בריאות, התשמ״ט–1989}}.

{{ח:סעיף|11|תקפו של ההיתר|תיקון: תשמ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תקפו של כל היתר הוא לשנה אחת מיום הינתנו, אלא אם קבע הממונה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות היתר בתנאים, הן להינתנו והן לקיום לאחר הינתנו.

{{ח:סעיף|12|הוראות מיוחדות}}
{{ח:ת}} נראה לממונה כי המתקן הרדיואקטיבי או מיתקן הקרינה עלול לסכן את בריאותו או את שלומו של אדם או הציבור או את הסביבה, רשאי הוא להורות בכתב על נקיטת אמצעים מתאימים שיפרט, תוך נקיבת מועד לביצועם, לרבות הוראה בדבר איסור שימוש במיתקן, בתהליך או בציוד עד להרחקת גורם הסיכון. מסירת הוראות אלה לידי מחזיק במיתקן או הדבקתן על דלתו של המיתקן, תהא מספקת לכל ענין.

{{ח:סעיף|13|ביטול היתר או התליתו|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בהודעה, לבטל היתר שנתן או להתלותו לתקופה קצובה, לאחר מתן התראה של ארבעה־עשר יום מראש, אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא קוימו הוראות תקנות אלה או חלק מהן;
{{ח:תתת|(2)}} הופר או לא קוים תנאי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|(3)}} לא קוימה הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעלול להפגע מביטול או מהתלית היתר כאמור בהתראה שניתנה לפי תקנת משנה (א) רשאי להשיג עליה בכתב בפני הממונה תוך שבעה ימים מיום מסירתה. הוגשה השגה כאמור, יעכב הממונה את ביטול או את התלית ההיתר עד אשר יבדוק את פרטי ההשגה ויודיע על החלטתו בדבר ההשגה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב) אם נראה לממונה כי נוצר סיכון לבריאותו או לשלומו של אדם או של הציבור או הסביבה, רשאי הוא לבטל בהודעה היתר לאלתר; עשה כך הממונה, רשאי הנפגע, לפי תקנת משנה זו, להשיג בפני הממונה בכתב תוך שבעה ימים מיום ההודעה.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהגשת השגה לפי תקנה זו כדי לבטל תוקפה של הודעה כאמור.

{{ח:סעיף|14|ועדה מייעצת|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה יקימו ועדה מייעצת (להלן – הועדה) לענין בטיחות קרינה.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חברי הועדה יהיה שבעה, שלושה שימנה שר הבריאות, שלושה שימנה השר לאיכות הסביבה, ויושב ראש שימנו שר הבריאות והשר לאיכות הסביבה ביחד, לאחר התייעצות עם המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} מינוי לועדה יהיה לשנתיים.
{{ח:תת|(ד)}} חבר בועדה רשאי להתפטר ממנה במסירת הודעה בכתב לשר שמינה אותו.
{{ח:תת|(ה)}} שר הבריאות או השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם המנהל, רשאי להעביר מכהונתו חבר ועדה שהוא מינה.
{{ח:תת|(ו)}} פסקה חברותו של חבר בועדה, ימנה השר שמינהו, לאחר התייעצות במנהל, חבר אחר במקומו עד לתום התקופה לה נבחר החבר שחברותו פסקה כאמור.

{{ח:סעיף|15|תפקידי הועדה}}
{{ח:ת}} הועדה תייעץ לממונה בנושאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} תקנים וכללי בטיחות בהקמת מיתקנים רדיואקטיביים, מיתקני קרינה ובעיסוק בהם;
{{ח:תת|(2)}} תקנים וכללי בטיחות הנוגעים לעיסוק בחומרים רדיואקטיביים;
{{ח:תת|(3)}} הכשירויות הדרושות לנותני שירותים לענין {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}};
{{ח:תת|(4)}} כל נושא אחר שהממונה יבקש בו את עצת הועדה.

{{ח:סעיף|16|מפקחים}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי למנות מפקחים לענין ביצוע תקנות אלה, כולן או מקצתן, ולהגדיר את סמכויותיהם.

{{ח:סעיף|16א|עונשין|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 8}} או המפר הוראה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|17|שמירת סמכויות וחובות אחרות}}
{{ח:ת}} סמכות לפי תקנות אלה אינה גורעת מסמכות לפי חיקוק אחר וקיום חובה לפי תקנות אלה אינו פוטר מקיום חובה לפי חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|18|פטורים|תיקון: תשנ״א, תשס״ה}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, תקנות אלה לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} חמרים ומיתקנים רדיואקטיביים ומיתקני קרינה שחל עליהם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), תשל״ה–1974}};
{{ח:תת|(2)}} מכשירי קרינה שחל עליהם {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מכשירי קרינה לטיפול רפואי), תשכ״ח–1968}};
{{ח:תת|(3)}} מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית;
{{ח:תת|(4)}} מיתקנים אחרים בהתאם לקביעת השר לאיכות הסביבה או שר הבריאות, לפי הענין;
{{ח:תת|(5)}} חומרים רדיואקטיביים או מכשירי קרינה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|1.}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|(א)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה מאוד* | 37 ג׳יגה בקרל (1 קירי) }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|(ב)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית גבוהה* | 3.7 טרה בקרל (100 קירי) }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|(ג)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית בינונית* | 37 טרה בקרל (1,000 קירי) }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים |
{{ח:תת|(ד)}} רדיונוקליד בעל רעילות רדיולוגית נמוכה* | 74 טרה בקרל (2,000 קירי) }}
{{ח:תת|2.}} {{טורים שווים | חומר רדיואקטיבי המכיל רדיונוקליד בלתי מזוהה הפולט קרינת אלפא | 37 ג׳יגה בקרל (1 קירי) }}
{{ח:תת|3.}} {{טורים שווים | חומר רדיואקטיבי בלתי מזוהה, שאינו פולט קרינת אלפא | 3.7 טרה בקרל (100 קירי) }}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''* סווג רדיונוקלידים לפי רעילות יחסית (ליחידת אקטיביות) שלהלן:'''

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 1|קבוצה 1 – רעילות גבוהה מאד}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Pb-210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ac-227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Np-237&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-246&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Po-210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-232&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-238&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cf-249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ra-223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-233&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-239&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Am-241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cf-250&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ra-226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-234&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pu-240&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Am-243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cm-245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cf-252&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ra-228&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pa-231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 2|קבוצה 2 – רעילות גבוהה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Na-22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;In-114m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-126&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;Eu-152 (13 yrs)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ac-228&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Cl-36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sb-124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Eu-154&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-204&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pa-230&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ca-45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sb-125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tb-160&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-207&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-234&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Sc-46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zr-95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-127m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tm-170&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-210&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-236&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Mn-54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ru-106&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-137&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hf-181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;At-211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bk-249&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Co-56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ag-110m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-124&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ba-140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ta-182&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pb-212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Co-60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cd-115m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ce-144&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ir-192&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ra-224&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 3|קבוצה 3 – רעילות בינונית}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Be-7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Fe-55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ag-111&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ba-131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Er-169&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;C-14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Fe-59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cd-109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;La-140&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Er-171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Au-196&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;F-18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Co-57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cd-115&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ce-141&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tm-171&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Au-198&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Na-24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Co-58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;In-ll5m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ce-143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Yb-175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Au-199&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Cl-38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ni-63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sn-113&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pr-142&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Lu-177&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hg-197&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Si-31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ni-65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zr-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sn-125&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pr-143&lt;/td&gt;&lt;td&gt;W-181&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hg-197m&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;P-32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cu-64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nb-93m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sb-122&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nd-147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;W-185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Hg-203&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;S-35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zn-65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nb-95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-125m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nd-149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;W-187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-200&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A-41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zn-69m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Mo-99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-127&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pm-147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-183&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-201&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;K-42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ga-72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pm-149&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-186&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tl-202&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;K-43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-97m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-131m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sm-151&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-188&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pb-203&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ca-47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Te-132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sm-153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-185&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-206&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Sc-47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-130&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;2&quot;&gt;Eu-152 (9.2h)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Bi-212&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Sc-48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;As-77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ru-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-132&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Eu-155&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rn-220&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;V-48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Se-75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ru-103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-134&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Gd-153&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-193&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rn-222&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Cr-51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Br-82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rh-105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Gd-159&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ir-190&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-231&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Mn-52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Kr-85m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pd-103&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Xe-135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Dy-165&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ir-194&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pa-233&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Mn-56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Kr-87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pd-109&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-131&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Dy-166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-191&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Np-239&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Fe-52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rb-86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ag-105&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-136&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ho-166&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-193&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק 4|קבוצה 4 – רעילות נמוכה}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} &lt;table dir=&quot;ltr&quot; style=&quot;width: 75%; margin: auto;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;H-3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zn-69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Y-91m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rh-103m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Xe-133&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Re-187&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Th-132&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;O-15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Ge-71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Zr-93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;In-113m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-134m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Os-191m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nat.Th&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;A-37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Kr-85&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nb-97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;I-129&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Cs-135&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-193m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;U-238&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Co-58m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sr-85m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-96m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Xe-131m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Sm-147&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Pt-197m&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Nat.U&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;Ni-59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Rb-87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;Tc-99m&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} דוזימטריה אישית.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} כיול מכשירי מדידת קרינה מיננת, לרבות מקורות כיול.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} בדיקות מעבדה רדיוטוקסיקולוגיות.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} שירותי רדיוגרפיה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} סילוק פסולת רדיואקטיבית.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} הפעלה או ניהול מעבדה בכל מה שקשור להכנה ולמינון חומרים רדיואקטיביים לצרכי ריפוי או איבחון רפואי.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} הפעלה או ניהול של מכון איזוטופים רפואי.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: תשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} בדיקות ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשנ״א|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} בדיקות קרינה בלתי מיננת.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשמ״ב, תשמ״ט, תשנ״א, [הודעות]}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10א|תקנה 10א}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים למאי 2026)}} &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} בעד היתר לעסוק בחומר רדיואקטיבי במוצר המכיל חומר רדיואקטיבי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;314.2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} בעד היתר לעסוק במכשיר קרינה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;314.2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 פרט 3}}
{{ח:ת}} בעד היתר להקים מיתקן רדיואקטיבי או לעסוק בו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 פרט 4}}
{{ח:ת}} בעד היתר להקים מיתקן קרינה או לעסוק בו &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 פרט 5}}
{{ח:ת}} בעד היתר להחדיר או לפזר חומר רדיואקטיבי בקרקע, במים או באוויר, או לערב חומר רדיואקטיבי בכל חומר אחר &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשס״ה|עוגן=תוספת 3 פרט 6}}
{{ח:ת}} בעד היתר לתת או להפעיל את אחד מהשירותים המפורטים להלן:
{{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|ב.}} כיול מכשירי מדידת קרינה מייננת, לרבות מקורות כיול &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;282.03 {{ח:הערה|[צ״ל: 314.2]}} &lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|ד.}} תיקון מכשירי קרינה ואחזקתם &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ה.}} העברת חומר רדיואקטיבי או מוצר המכיל חומר רדיואקטיבי &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ו.}} שירותי רדיוגרפיה &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ז.}} אחזקת ציוד מגן ייחודי לעבודה בחומרים רדיואקטיביים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;314.2&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ח.}} סילוק פסולת רדיואקטיבית &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;362.92&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|ט.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|י.}} {{ח:הערה|(נמחק)}}
{{ח:תת|יא.}} בדיקת ריכוזי ראדון במבנים, בקרקע ובמים &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;
{{ח:תת|יב.}} בדיקת קרינה בלתי מיננת &lt;span style=&quot;float: inline-end;&quot;&gt;506.56&lt;/span&gt;&lt;div style=&quot;clear: inline-end;&quot;&gt;&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(ב)}})}}}}
{{ח:קטע3||מכשירי קרינה אשר ההיתר לעיסוק בהם מחייב אישור של המנהל}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה, לרבות מאיץ יונים, שמטרתו ייצור חומרים רדיואקטיביים או שבהפעלתו נוצרת אקטיביות מושרית בחומרי המבנה (מוצרי אקטיבציה), בכמות או בריכוז העולה על האמור {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בסעיף 1 בתוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה הפולט נויטרונים, אשר התפוקה המרבית שלו עולה על 10 מיליון נויטרונים בשניה.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מאיץ אלקטרונים באנרגיה העולה על 8MeV, או שקצב המנה הממוצעת, בלא מיגון, במרחק מטר מהמטרה (כגון: אנודה או גוף מוקרן) עולה על גריי (Gy) אחד לדקה.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|תקנה 18(5)}})}}}}
{{ח:קטע3||חומרים רדיואקטיביים ומכשירי קרינה הפטורים מתחולת התקנות}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} חומר רדיואקטיבי –
{{ח:ת}} איזוטופ רדיואקטיבי או כמה איזוטופים רדיואקטיביים, שהאקטיביות הכוללת שלהם או ריכוז האקטיביות שלהם אצל מחזיק אחד אינם עולים על רמת הפטור (exemption level) הקבועה בלוח I-I של התקן הבין־לאומי, על נספחיו והערותיו, זולת אם, לדעת הממונה, יש להם שימוש העלול לגרום סיכון בלתי מוצדק לאדם ולסביבה.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} מכשיר קרינה הפולט קרינה מייננת –
{{ח:תת|(א)}} מסך מחשב, מכשיר טלוויזיה, אוסצילוסקופ;
{{ח:תת|(ב)}} מכשיר קרינה, כגון: מכשיר המכיל שפופרת רנטגן לבדיקת דברי דואר וחפצים קטנים, או מכשיר המשתמש בקרן אלקטרונים, או שפופרת מתח גבוה, שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס״מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
{{ח:תתת|(2)}} האנרגיה המרבית של הקרינה הנפלטת ממנו אינה עולה על 5keV.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} מקור רדיואקטיבי חתום –
{{ח:ת}} הוא עומד בתקן ISO, ובלבד שהתקיימו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|פרט 1}} או שהוא אינו גורם, בתנאי עבודה רגילים, לקצב מנה אקוויוולנטית, מקיפה (ambient) או כיוונית, לפי הענין, העולה על 1 מיקרוסיוורט בשעה (0.1 מילירם בשעה), במרחק 10 ס״מ מכל נקודה נגישה על פני המכשיר;
{{ח:תת|(2)}} הכמות הכוללת של מקורות רדיואקטיביים חתומים שבידי מחזיק אחד אינה עולה על 10 פריטים; זולת אם הם גלאי עשן, קרינורים ודומיהם, המותקנים במקום שימושם, אף אם מספרם עולה על 10.
{{ח:ת}} בפרט זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור רדיואקטיבי חתום“ – חומר רדיואקטיבי החתום בתוך מעטפת חיצונית והבנוי באופן המבטיח כי בתנאי שימוש רגילים, לרבות במקרים של תקלות צפויות, יימנע פיזור שלו לסביבה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקן ISO“ – המהדורה האחרונה של תקן ההגנה מקרינה – מקורות רדיואקטיביים חתומים ISO-2919, Radiation Protection – Sealed Radioactive Sources – General Requirement and Classification, של ארגון התקינה הבין־לאומי (International Organization for Standardization), אשר הופקד לעיון הציבור במשרדי הממונה על קרינה סביבתית במשרד לאיכות הסביבה ובמשרדי אגף הרישוי והבטיחות של הוועדה לאנרגיה אטומית, וניתן לעיין בו בשעות העבודה המקובלות.

{{ח:חתימות|י״ב בכסלו תש״ם (2 בדצמבר 1979)}}
* '''אליעזר שוסטק'''&lt;br&gt;שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>bgph52c329flftulbidof552y5dpfnv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המידע הפלילי ותקנת השבים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>360180</id>
    <revision>
      <id>3016588</id>
      <parentid>3002317</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:02:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 12</comment>
      <origin>3016588</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="118590" sha1="c49p6eyhgxl243ydbzkoaoapmgdtjnl" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019

&lt;מאגר 2078360 תיקון 2194824 תקן 2006758 קוד a163Y00000DuLOpQAN&gt;

&lt;מקור&gt;
&lt;!-- '''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 322|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|9:211679)); ((תשמ&quot;ג, 144|תיקון|10:209747)); ((תשמ&quot;ז, 110|תיקון מס' 2|11:210533)); ((תשנ&quot;א, 229|תיקון מס' 33 לחוק התכנון והבנייה|12:211677)); ((תשנ&quot;ב, 157|תיקון מס' 11 לפקודת המשטרה|12:210927)); ((תשס&quot;ד, 365|תיקון מס' 28 לפקודת בתי הסוהר|16:299813)), ((482|תיקון מס' 48 לחוק השיפוט הצבאי|16:299615)); ((תשס&quot;ה, 89|חוק איסור מימון טרור|16:299751)); ((תשס&quot;ו, 153|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|16:299980)); ((תשס&quot;ח, 391|תיקון מס' 8|17:300059)); ((תשס&quot;ט, 115|חוק להגנה על עדים|17:300899)); ((תש&quot;ע, 246|תיקון מס' 102 לחוק העונשין|18:300905)); ((תשע&quot;א, 82|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((933|תיקון מס' 33 לחוק ההוצאה לפועל|18:301265)), ((948|חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה)|18:301347)), ((1169|תיקון מס' 3 לחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין|18:301156)); ((תשע&quot;ב, 311|תיקון מס' 43 לחוק בית הדין לעבודה|18:301352)), ((604|תיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי|18:300937)); ((תשע&quot;ו, 611|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((1223|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (הוראת שעה)|20:349197)); ((תשע&quot;ז, 331|חוק להחלפת המונח מפגר (תיקוני חקיקה)|20:366910)); ((תשע&quot;ח, 893|תיקון מס' 17 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר|20:504208)); ((תשע&quot;ט, 33|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|20:518940)), ((88|הוראת שעה (תיקון) לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|20:528208)), ((250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)), ((320|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)). --&gt;
&lt;!-- '''חוק חדש:''' --&gt;((ס&quot;ח תשע&quot;ט, 298|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|20:528760)); ((תשפ&quot;א, 296|תיקון|23:594613)); ((תשפ&quot;ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)); ((תשפ&quot;ג, 96|תיקון מס' 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|25:2168901)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((643|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|25:3026666)), ((686|תיקון מס' 19 - הוראת שעה לחוק למניעת אלימות במשפחה|25:3056750)); ((תשפ&quot;ה, 70|תיקון מס' 250 לחוק הביטוח הלאומי|25:5199011)), ((506|תיקון מס' 257 לחוק הביטוח הלאומי|25:6191628)), ((530|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)); ((תשפ&quot;ו, 288|תיקון מס' 10|25:11589943)), ((406|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((579|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|25:13004914)). &lt;!-- עדכון אחרון: תשפ&quot;ו-3 --&gt;
''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1720|דחיית יום התחילה|9922)).

&lt;מבוא&gt; חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019 נכנס לתוקף ביום 12.7.2022 והחליף את [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]].

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;ו)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור&quot; ו&quot;בית משפט צבאי&quot; - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;ביטול זכות&quot; - לרבות השעיה, הפקעה, התליה או סיוג של זכות;
:- &quot;גוף המנהל הליך פלילי&quot; - רשות חוקרת, רשות תביעה וקובל;
:- &quot;החלטה המהווה פרט רישום פלילי&quot; - צו או קביעה לפי [[סעיף 8(א)(2) עד (4)]], למעט צו או קביעה כאמור [[בסעיף 17(א)]];
:- &quot;ועדת החוקה&quot; - ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
:- &quot;זכות&quot; - לרבות רישיון, הרשאה, אישור, הכרה, זיכיון, הטבה, תעודה, היתר, מינוי, הסמכה, רישום בפנקס רשמי או העסקה;
:- &quot;חוק הנוער&quot; - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק השיפוט הצבאי&quot; - [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;מידע פלילי&quot; - מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי, (((החל מיום 24.8.2026):)) לרבות הודעה שניתנה לפי [[סעיף 16א]] בדבר קיומו של פרט רישום פלילי על אדם;
:- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כהגדרתה [[בחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;המרשם הפלילי&quot; - מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום פלילי;
:- &quot;המרשם המשטרתי&quot; - מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום משטרתי;
:- &quot;מתן זכות&quot; - לרבות חידוש זכות או הארכתה;
:- &quot;נתונים נלווים&quot; - פרטים מזהים על האדם וכן מידע נוסף על ההליך הפלילי הנוגע לפרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי, לפי העניין, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין;
:- &quot;פקודות המשטרה&quot; - פקודות משטרת ישראל כהגדרתן [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)&quot; - [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927]];
:- &quot;פרט רישום פלילי&quot; - פרט מהפרטים המנויים [[בסעיפים 8]] [[או 9]] לגבי אדם ומועדם;
:- &quot;פרט רישום משטרתי&quot; - פרט מהפרטים המנויים [[בסעיפים 27]] [[או 28]] לגבי אדם;
:- &quot;פרט רישום שהתיישן&quot; - פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי חוק זה;
:- &quot;פרט רישום שנמחק&quot; - פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק זה;
:- &quot;קובל&quot; - כמשמעותו [[בסימן ב' לפרק ד' לחוק סדר הדין הפלילי]];
:- &quot;רשות חוקרת&quot; - רשות העוסקת באכיפת החוק, שיש לה סמכות חקירה לפי [[פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]] או סמכות בדיקה וחקירה לפי [[סימן ב', לפרק ראשון בחלק ה' לחוק השיפוט הצבאי]];
:- &quot;רשות הרישוי&quot; - כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;תובע&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

== פרק ב': עקרונות ניהול המידע הפלילי ==

@ 2. ניהול המידע הפלילי
: (א) המשטרה תנהל מרשם פלילי ומרשם משטרתי.
: (ב) על אף האמור בכל דין, פרטי הרישום הפלילי, פרטי הרישום המשטרתי ונתונים נלווים יימסרו למשטרה על ידי גוף המנהל הליך פלילי, בדרך ובמועד שיקבעו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים; השרים האמורים רשאים, לקבוע גופים או פרטי רישום שהחובה לא תחול לגביהם; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור של ועדת החוקה.
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה שעליהם לא יחולו הוראות חוק זה.
: (ד) גוף המנהל הליך פלילי לא יעשה כל שימוש במידע פלילי שברשותו אלא לשם מילוי תפקידו, ולא יעבירו לאחר, למעט למשטרה כאמור בסעיף קטן (ב) ולתובע.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על קובל לעניין פרטי רישום פלילי בלבד.

@ 3. חיסיון המידע הפלילי
: (א) מידע פלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לפי הוראות חוק זה.
: (ב) לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה, לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב; לעניין זה, לא יראו מי שדרש מידע פלילי כאמור כזכאי לקבלו בשל כך בלבד שהאדם שהמידע הפלילי נוגע לו הסכים למסירת המידע.

@ 4. עיון במידע פלילי
: (א) כל אדם זכאי לעיין במידע הפלילי על עצמו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה רשאי לאפשר -
:: (1) להורה לעיין במידע פלילי על ילדו הקטין או לאפוטרופוס של אדם שהציג צו שיפוטי המעיד על מינויו כאמור לעיין במידע הפלילי על אותו אדם;
:: (2) עיון במידע פלילי על אדם, לקרוב משפחה שלו או לאדם אחר הקרוב אליו שקיבל ממנו ייפוי כוח לכך, אם נוכח קצין המשטרה שנבצר מהאדם שהמידע עליו לעיין במידע באופן אישי, לרבות בשל מצבו הבריאותי או בשל היעדרותו מהארץ;
:: (3) עיון במידע פלילי של אדם לאדם אחר המתלווה אליו אם נוכח קצין המשטרה שהאדם שהמידע עליו זקוק לסיועו.
: (ג)(1) עיון כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייעשה בדרך של הצגת המידע הפלילי לאדם על גבי צג מחשב בתחנת משטרה, בדרך שיקבע השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
:: (2) לא יצלם אדם ולא ייצור עותק של המידע המוצג לו כאמור בפסקה (1).
:: ((פורסמו [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי), התשפ&quot;ב–2022]].))
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), קצין משטרה ימסור תדפיס מהמידע הפלילי לעורך דין שקיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מהאדם שהמידע עליו, לשם ייצוגו לפני בית משפט, בית דין או גוף מינהלי הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות חוק זה; בסעיף קטן זה, &quot;עורך דין&quot; - לרבות מתמחה המועסק על ידו.
: (ה) מי שעיין במידע בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לא ימסור את המידע אלא למי שהמידע עליו.

@ 5. מסירת מידע פלילי
: (א) על אף האמור בכל דין, לא יימסר מידע פלילי אלא בהתאם להוראות חוק זה ובהיקף הקבוע בו.
: (ב) נקבעו בחיקוק הוראות שעל פיהן זכאי גוף או בעל תפקיד לקבל מידע פלילי, יימסר המידע לאותו גוף או בעל תפקיד על פי הוראות חוק זה, ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובתו של מקבל המידע לשקול את המידע בהתאם לאמור באותו חיקוק, בכפוף להוראות [[סעיף 36]].
: (ג) לא יימסר מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד מכוח [[$ תוספת ראשונה|פרטים 3(1) ו-(2)]], [[5(1) עד (4), (11), (13) עד (16), (19) ו-(20) לתוספת הראשונה]] או מכוח [[סעיף 12]] [[והתוספת השנייה]] או חיקוק אחר, אלא אם כן נקבעו הנחיות או נהלים פנימיים לעניין שקילת מידע פלילי בקשר למתן זכות או ביטול זכות החלים על אותו גוף או בעל תפקיד, לעניין שמירת המידע ולעניין התחשבות בתיקים תלויים ועומדים בכפוף להוראות [[סעיף 36(ד)]] בלבד.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירה של מידע פלילי ושמירתו.

@ 6. הודעה על מסירת מידע פלילי
: (א) מי שזכאי לקבל מידע פלילי על אדם לפי חוק זה לשם מתן זכות או ביטול זכות, ימסור לאדם שהמידע עליו הודעה בכתב על מסירת המידע או על הכוונה לבקשו, בסמוך להגשת הבקשה לקבלת המידע.
: (ב) לא תחול חובת מסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) על מסירת מידע לרשות הרישוי או לרופא מוסמך לפי [[סעיף 16]];
:: (2) אם מקבל המידע החליט, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ההודעה עלולה לסכל את המטרה שלשמה נמסר המידע, ובלבד שלאחר שהוסרה המניעה תימסר ההודעה;
:: (3) אם האדם שהמידע עליו הסכים בכתב למסירת המידע לעניין הזכות המסוימת;
:: (4) אם המידע נמסר לגופים או לבעלי התפקידים המנויים -
::: (א) [[$ תוספת ראשונה|בפרטים 3(3)]] [[ו-5(5), (6), (8), (9) ו-(10) לתוספת הראשונה]];
::: (ב) [[בתקנה 4א(א) לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.

@ 7. תיקון טעות
: (א) הוברר כי נפלה טעות ברישומו של פרט רישום פלילי או של פרט רישום משטרתי, תתקן המשטרה את הטעות במרשם הפלילי או המשטרתי, לפי העניין.
: (ב) תוקנה טעות כאמור בסעיף קטן (א), תמסור המשטרה הודעה על כך לאדם שהמידע עליו, ולמקבל המידע - אם הוא פנה לתיקון הטעות.
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מסמכות המשטרה למסור הודעה למקבל המידע אף אם תיקון הטעות לא נבע מפנייתו.

== פרק ג': המרשם הפלילי ==

=== סימן א': תוכן המרשם הפלילי ===

@ 8. פרטי הרישום במרשם הפלילי
: (א) המרשם הפלילי יכלול את הפרטים המנויים להלן וכן נתונים נלווים:
:: (1) הרשעות ועונשים של בית משפט או בית דין בפלילים (בסעיף זה - בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן - עבירות);
:: (2) צווים כמפורט להלן שנתן בית משפט עקב עבירה אף אם ניתנו בלא הרשעה: צווי מבחן, צווי שירות לתועלת הציבור, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה;
:: (3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
:: (4) קביעה לפי [[+|סעיף 24]] וצו לפי [[סעיף 26 לחוק הנוער]];
:: (5) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;
:: (6) שינוי של תקופת ההתיישנות או המחיקה של פרט רישום, מכוח החלטת נשיא המדינה לפי [[סעיף 25]].
: (ב) פרטי רישום כאמור בסעיף קטן (א) בעבירות תעבורה ייכללו במרשם לעניין עבירות תעבורה; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר ניהול מרשם כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטן (([צ&quot;ל: קטנים])) (א) ו-(ב), פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי, למעט במקרים שקבע השר, באישור ועדת החוקה.

@ 9. פרטי רישום פלילי מהאזור
: נוסף על פרטי הרישום המנויים [[בסעיף 8]], המשטרה רשאית לכלול במרשם הפלילי פרטי רישום כאמור, בשינויים המחויבים, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי בעבירות לפי הדין החל באזור.

=== סימן ב': מסירת מידע מהמרשם הפלילי ===

@ 10. גישה ישירה למידע הפלילי
: (א) המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, לרבות פרטי רישום פלילי שנמחקו, יהיו פתוחים לפני הגופים המנויים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע פלילי, והכול במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם:
:: (1) המשטרה, בהתאם לפקודות המשטרה;
:: (2) שירות הביטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הביטחון הכללי;
:: (3) המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;
:: (4) אגף המודיעין במטה הכללי של צבא ההגנה לישראל (להלן - אמ&quot;ן), לפי כללים שיקבע ראש אמ&quot;ן;
:: (5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לפי כללים שיקבע ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
:: (6) אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, לפי כללים שיקבע הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
:: (7) המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, לפי כללים שיקבע מנהל המחלקה לחקירת שוטרים;
:: (8) היחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל, לפי כללים שיקבע מפקד היחידה.
: (ב)(1) כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור של השר.
:: (2) כללים לפי סעיף קטן (א)(1) ו-(7) טעונים אישור של ועדת החוקה.
:: (3) כללים לפי סעיף קטן (א)(2) עד (6) ו-(8) טעונים אישור של ועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והם אינם טעונים פרסום ברשומות.
: (ג) העברת מידע בין הגופים המנויים בסעיף קטן (א) אינה כפופה להגבלות שחוק זה קובע לעניין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת הודעה כאמור [[בסעיפים 11]] [[ו-12]].

@ 11. מסירת מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי תפקידים (תיקון: תשפ&quot;ה)
: (א) המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים [[בתוספת הראשונה]] לשם מילוי תפקידיהם, ואם מנויה [[תוספת ראשונה|בתוספת]] המטרה שלשמה ניתן להעביר את המידע - למטרה זו בלבד; לעניין סעיף זה, &quot;מידע מהמרשם הפלילי&quot; - למעט מידע על הרשעות שנמחקו.
: (ב) שירות הביטחון הכללי רשאי למסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים [[בתוספת הראשונה]] לשם מילוי תפקידיהם, ואם מנויה [[תוספת ראשונה|בתוספת]] המטרה שלשמה ניתן להעביר את המידע - למטרה זו בלבד.
: (ג) המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים [[$ תוספת ראשונה|בפרטים 2(2), (3), (13) ו-(14)]], [[$ תוספת ראשונה|3(3)]] [[ו-5(8) לתוספת הראשונה]] לשם מילוי תפקידיהם, למטרות המנויות באותם פרטים בלבד.
: (ד) אמ&quot;ן רשאי למסור מידע מהמרשם הפלילי לבעלי התפקידים המנויים [[בפרט 3(3) לתוספת הראשונה]] לשם מילוי תפקידיהם, למטרות המנויות באותו פרט בלבד.
: (ה) מסירת המידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף זה תהיה לפי דרישת הגופים או בעלי התפקידים הזכאים לקבלו ולפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אותו גוף או בעל תפקיד ובאישור ועדת החוקה, ולעניין כללים לגבי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) - באישור ועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
:: ((פורסמו [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע לגופים זכאים בידי משטרת ישראל), התשפ&quot;ב–2022]].))
: (ו) לעניין גופים ובעלי תפקידים המנויים [[בתוספת הראשונה]] [[$ תוספת ראשונה|בפרטים 3(1) ו-(2)]], [[$ תוספת ראשונה|4]], [[$ תוספת ראשונה|5(1) עד (4), (11), (13) עד (16), (19) ו-(20)]] וגופים ובעלי תפקידים שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ז) שהמידע נמסר להם לשם מתן זכות או ביטול זכות, יימסר המידע אם הסכים לכך מבקש הזכות ויחולו לעניין הסכמה כאמור הוראות [[סעיפים 12(ד) ו-(ה)]]; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין גופים ובעלי תפקידים המנויים [[$ תוספת ראשונה|בפרטים 3(3)]] [[ו-5(5), (6), (8), (9), (10) ו-(27) לתוספת הראשונה]].
: (ז) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה]] ולהוסיף לה גופים ובעלי תפקידים נוספים, ובלבד ששוכנע כי הם מסוג הגופים או בעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) שלהלן, וכי המידע חיוני לשם מילוי תפקידם ולתכליות המנויות באותה פסקה:
:: (1) רשויות חוקרות - לשם ניהול חקירה;
:: (2) גופים ובעלי תפקידים על פי דין הקשורים להליך הפלילי ולמה שנגזר ממנו, וכן גופים ובעלי תפקידים העוסקים בטיפול בחשודים, בנאשמים או במורשעים;
:: (3) גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה, לשם מינוי עובדים או לעניין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות בגוף כאמור;
:: (4) גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי שאופי תפקידם והיקף האחריות הנתונים להם מצדיקים מסירת מידע לפי סעיף זה לשם מינוי כאמור;
:: (5) גופים או בעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מהטעמים המפורטים [[בפסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף 12(ג)]], ובלבד שיש חשש לפגיעה משמעותית באינטרס ציבורי חיוני אם לא יימסר המידע לאותם גופים או בעלי תפקידים ואם היקף הפגיעה האפשרית ועוצמתה הם ברמה גבוהה במיוחד המצדיקה מסירת מידע בהיקף רחב יותר מהנמסר לפי [[סעיף 12]].

@ 12. מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מתן זכות או ביטול זכות
: (א) המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי על מבקש זכות או בעל זכות למי שהוסמך לכך [[בתוספת השנייה]], לפי חיקוק אחר או לשם מכרז לפי [[סעיף 14]], אם מבקש הזכות או בעל הזכות נתן את הסכמתו לכך לעניין הזכות המסוימת; לעניין סעיף זה, &quot;מידע מהמרשם הפלילי&quot; - למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
: (ב)(1) המידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לגופים ולבעלי התפקידים כאמור בחיקוק המסמיך רק למטרות המנויות בו, או כאמור [[בתוספת השנייה]] רק למטרות המנויות בה.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם חיקוק מסמיך לשקול מידע פלילי לשם בחינת זכאות של מבקש זכות לקבל זכות או של בעל זכות להחזיק בזכות או לשם בחינה של ביטול זכות, יראו את ההסמכה האמורה כהסמכה לשקול מידע פלילי לכלל המטרות האמורות, וכן לשם חידוש זכות, בחינה תקופתית חוזרת של הזכאות להחזיק בזכות וקבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים עקב עבירה פלילית.
: (ג) זכאות גופים או בעלי תפקידים לקבל מידע מהמרשם הפלילי לשם מתן זכות או ביטול זכות תיקבע בחיקוק אם קבלת המידע מוצדקת בהתאם לתכלית אחת או יותר מהתכליות המנויות להלן, אלא אם כן נקבעה באותו חיקוק תכלית ראויה אחרת המצדיקה זאת:
:: (1) המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לשם הגנה על קטינים וחסרי ישע;
:: (2) המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לעניין עיסוק במקצוע או מינוי לתפקיד הכרוכים ביחסי נאמנות או אמון מיוחדים;
:: (3) המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לשם מניעת פגיעה בגופו של אדם או בבריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני.
: (ד) הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב לפי הטופס [[שבתוספת השלישית]] ותישמר בידי מבקש המידע בדרך ולתקופה שיקבע השר בתקנות.
: (ה) ניתנה הסכמה של מבקש זכות או בעל זכות למסירת מידע מהמרשם הפלילי עליו כאמור בסעיף קטן (א), לא תידרש הסכמה נוספת שלו למסירת מידע כאמור לעניין אותה זכות לשם בדיקה תקופתית חוזרת של הזכאות להחזיק בזכות, ביטול זכות, התלייתה, סיוגה, חידושה או לשם קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים עקב עבירה פלילית.
: (ו) השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו -
:: (1) לשנות את [[חלק א' של התוספת השנייה]] ולהוסיף לו גופים ובעלי תפקידים שנקבעו בחיקוק בהתאם לתנאים כאמור בסעיף קטן (ג);
:: (2) באישור ועדת החוקה, מטעמים מיוחדים - לשנות את [[חלק ב' של התוספת השנייה]] ולהוסיף לו גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מהטעמים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ג), אם מתן הזכות שבשלה מתבקש המידע אינו על פי חיקוק.
: (ז) אין בהוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו)(1) כדי למנוע מסירת מידע מהמרשם הפלילי לגוף או לבעל תפקיד הזכאי לפי חיקוק לקבל את המידע, אף אם טרם הוסף [[לחלק א' של התוספת השנייה]] כאמור בסעיף קטן (ו)(1).
: (ח) הוראה בחיקוק המקנה סמכות למסור מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד, שלא נקבע שהיא טעונה אישור של הכנסת או של ועדה מוועדותיה, תהא טעונה אישור של ועדת החוקה.

@ 13. מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם כהונה
: נקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, תמסור המשטרה מידע מהמרשם הפלילי, למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו, על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה, למי שהיועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שראה שיש למבקש עניין מוצדק לקבל את המידע, אם אותו מבקש לא הוסמך על פי חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מי שממלא או נועד למלא את הכהונה הציבורית.

@ 14. מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מכרז
: (א) המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מהמרשם הפלילי על עבירות לפי החיקוקים המנויים [[בתוספת הרביעית]], לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין במסגרת מכרז, אם האדם שהמידע עליו נתן את הסכמתו לכך; בסעיף זה -
::- &quot;גוף ציבורי&quot; - המדינה, רשות מקומית או גוף המנוי [[בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ&quot;ב-1992]];
::- &quot;מידע מהמרשם הפלילי&quot; - למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
: (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לעניין המציע במכרז, בעלי השליטה ונושאי המשרה הנוגעים בדבר בגוף המציע.
: (ג) המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה הכולל ביצוע עבודה או רכישת שירותים במסגרת מכרז כאמור בסעיף קטן (א), על המציע במכרז, בעלי השליטה ונושאי המשרה הנוגעים בדבר בגוף המציע, וכן על נותן שירות או מבצע עבודה נושא ההתקשרות - אם נתנו את הסכמתם לכך, באופן ובהיקף שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר, ולעניין התקשרות של מערכת הביטחון - שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה.
:: ((פורסמו [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז), התשפ&quot;ה-2025]].))
: (ד) מידע לפי סעיף זה יימסר לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי או הגוף הנוגע בדבר, ולעניין רשות מקומית או תאגיד - ליועץ המשפטי שלהם, וכן לוועדת המכרזים הדנה במכרז שבשלו ניתן המידע.
: (ה) על גוף המקבל מידע לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיפים 5]], [[36]] [[ו-39 עד 41]].

@ 15. מסירת מידע מהמרשם הפלילי למדינה זרה או לגוף מחוץ לישראל (תיקון: תשפ&quot;ג)
: (א) נזקק אדם למידע מהמרשם הפלילי על עצמו לשם קבלת זכות במדינה זרה, יימסר המידע, לבקשת האדם, לנותן הזכות באמצעות משרד החוץ או נציגות המדינה הזרה בישראל או בדרך אחרת שתורה עליה המשטרה בנהלים; לעניין סעיף קטן זה, &quot;מידע מהמרשם הפלילי&quot; - למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
: (ב) נמסר מידע לפי סעיף קטן (א), לא ישמש אלא לשם מסירתו לנותן הזכות במדינה הזרה.
: (ג) המשטרה רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לידי מדינה זרה או לידי גוף מחוץ לישראל המנוי להלן, לשם מילוי תפקידיו, בין מיוזמתה ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף:
:: (1) רשות זרה שהמדינה התחייבה למסור לה מידע במסגרת הסכם או אמנה;
:: (2) רשות מוסמכת זרה כמשמעותה [[בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ&quot;ח-1998]], וגוף מהגופים המנויים [[בתוספת הראשונה לחוק האמור]];
:: (3) גוף מחוץ לישראל המנוי [[בתוספת החמישית]];
:: לעניין סעיף קטן זה, &quot;מידע מהמרשם הפלילי&quot; - למעט מידע על פרטי רישום שנמחקו.
: (ד) במקרים מיוחדים, באישור קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה, רשאית המשטרה למסור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), גם פרטי רישום משטרתי כאמור [[בסעיף 27(2) ו-(3)]].
: (ה) מסירת מידע לפי סעיף קטן (ג) תותנה בידי המשטרה בהתקיימות תנאים אלה:
:: (1) השימוש במידע יהיה לשם מילוי תפקידיו של הגוף המקבל את המידע ורק למטרה של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה שימוש למטרה אחרת;
:: (2) המידע לא יועבר לגורם אחר בתוך המדינה המקבלת או הארגון המקבל, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה את העברתו, ואולם ניתן להעביר את המידע בלא אישור כאמור לגורמים אחרים בתוך המדינה המקבלת או הארגון המקבל לשם המשך הטיפול בחקירה, בהליך או בתיק שלשמם נמסר המידע;
:: (3) המידע לא יועבר למדינה אחרת או לארגון בין-לאומי אחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה את העברתו לגוף מהגופים האמורים בסעיף קטן (ג).
: (ו) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) של סעיף קטן (ה), על העברת מידע פלילי לפי הסכם או מזכר כאמור [[=חוק החיפוש בגוף|בסעיף 11טז3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]] (בסעיף קטן זה - חוק החיפוש בגוף), בעניינו של אדם שהתקיימו לגבי נתון הזיהוי המשויך אליו התנאים כאמור [[בסעיף קטן (ד)(3) של הסעיף האמור]], יחולו הוראות [[סעיף קטן (ח) של אותו סעיף]]; לעניין זה, &quot;נתון זיהוי&quot; - נתון שהופק מטביעת אצבעות כהגדרתה [[#1|בחוק החיפוש בגוף]].

@ 16. מסירת מידע מהמרשם הפלילי לעניין רישוי נהיגה
: (א) המשטרה תמסור לרשות הרישוי, על פי דרישתה או ביוזמת המשטרה, מזמן לזמן, מידע מהמרשם הפלילי על כל אחד מאלה:
:: (1) מבקש רישיון או היתר לנהיגה ברכב ציבורי או בעל רישיון או היתר כאמור, באמבולנס, ברכב כיבוי אש, באופנוע להגשת עזרה ראשונה וברכב חילוץ;
:: (2) מבקש רישיון או היתר לשמש בעל בית ספר, מורה מוסמך או מנהל מקצועי כהגדרתם [[בתקנה 170 לתקנות התעבורה]] או בעל רישיון או היתר כאמור;
:: (3) מבקש רישיון סחר לפי [[תקנה 292א לתקנות התעבורה]] או בעל רישיון כאמור;
:: (4) מי שביצע עבירת תעבורה או עבירה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לשם שימוש בו או עבירה לפי [[+|סעיף 79(א)]] [[או 133 לחוק השיפוט הצבאי]] כשהעבירה נעברה בקשר לרכב;
:: (5) מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה, שרופא מוסמך סבור כי בשל עברו הפלילי אין לתת לו אישור רפואי לנהיגה לפי [[תקנה 194 לתקנות התעבורה]], או שניתן לו אישור כאמור והרופא המוסמך קבע בו תנאים והגבלות;
:: (6) מבקש תעודה;
:: לעניין סעיף זה, &quot;מידע מהמרשם הפלילי&quot; - למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
: (ב) מסירת מידע מהמרשם לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) ו-(6) טעונה הסכמה של המבקש, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 12(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) המשטרה תמסור לרופא המוסמך או לוועדת ערר מידע מהמרשם הפלילי על מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה העומד לבדיקה של רופא מוסמך לשם מתן אישור רפואי לנהיגה לפי [[תקנה 194 לתקנות התעבורה]].
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;אופנוע להגשת עזרה ראשונה&quot;, &quot;אמבולנס&quot;, &quot;רכב חילוץ&quot; ו&quot;רכב כיבוי אש&quot; - כמשמעותם [[בתקנות התעבורה]];
::- &quot;ועדת ערר&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 55א לפקודת התעבורה]];
::- &quot;סם מסוכן&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]];
::- &quot;עבירת תעבורה&quot; - עבירה המנויה [[בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה]] ועבירה לפי [[סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין]];
::- &quot;רכב ציבורי&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]];
::- &quot;רופא מוסמך&quot; - רופא כמשמעותו [[בסעיף 55א לפקודת התעבורה]];
::- &quot;תעודה&quot; - כהגדרתה [[בתקנות התעבורה]], למעט רישיון נהיגה ורישיון או היתר כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3);
::- &quot;תקנות התעבורה&quot; - [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]].

@ 16א. מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם העסקה בעניין עבירות לפי [[חוק המאבק בטרור]] (תיקון: תשפ&quot;ו)
: (((החל מיום 24.8.2026):))
: (א) מעסיק רשאי לבקש מהמשטרה, לשם העסקתו של בגיר, הודעה שבה יצוין אם יש או אין לאותו בגיר פרט רישום פלילי בעבירת טרור חמורה או בעבירה לפי [[סעיף 24 לחוק המאבק בטרור]], ובלבד שהמועמד נתן למעסיק את הסכמתו לכך בכתב בטופס שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ז); בסעיף זה -
::- &quot;חוק המאבק בטרור&quot; - [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]];
::- &quot;עבירת טרור חמורה&quot; - עבירה המנויה [[בפסקה (1) להגדרה &quot;עבירת טרור חמורה&quot; בחוק המאבק בטרור]], וכן עבירה שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו שהיא מעשה טרור, לפי [[סעיף 37(ד) לחוק האמור]].
: (ב) בבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יצהיר המעסיק כי הוא מעסיק המבקש את המידע לשם העסקתו של המועמד וכי קיבל את הסכמת המועמד כאמור באותו סעיף קטן, והכול בדרך שתיקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ז).
: (ג) הודעת המשטרה כאמור בסעיף קטן (א), שלפיה יש לאדם פרט רישום פלילי כאמור באותו סעיף קטן, תינתן אם פרט הרישום הפלילי לגביו נרשם בהיותו בגיר וטרם התיישן, ואם לא היה פרט רישום פלילי כאמור לגבי אותו אדם - יצוין שאין לו פרט רישום כאמור.
: (ד) קיבל מעסיק הודעה מהמשטרה בדבר קיומו של פרט רישום פלילי של אדם לפי סעיף קטן (ג), יאפשר לאותו אדם למסור מידע על מהות העבירות, נסיבותיו האישיות ושיקומו, בטרם יחליט אם להעסיקו או לדחות את מועמדותו.
: (ה) לא יצלם מעסיק ולא ייצור עותק של המידע שנמסר לו לפי סעיף זה, לא ימסור מידע כאמור לאחר ולא יעשה בו שימוש לתכלית אחרת מן האמור בסעיף קטן (א).
: (ו) נמסר מידע לפי בקשה מכוח סעיף זה, תשמור המשטרה תיעוד של פרטי המעסיק ושל האנשים שלגביהם ביקש מידע, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ז); רישום כאמור יישמר שבע שנים ממועד מסירת המידע.
:  (ז) שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם השר הממונה על [[חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע&quot;ח-2018]], יקבעו הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), מסירת המידע מהמשטרה למעסיק, שמירה של טופס ההסכמה על ידי המעסיק ותיעוד כאמור בסעיף קטן (ו), ורשאים הם לקבוע בדרך האמורה הוראות לעניין מידע שיוצג לאדם שהוא מועמד לעבודה בדבר בקשה שהגיש מעסיק בעניינו לפי סעיף קטן (א), במערכת ממשלתית מקוונת ומאובטחת, אם אותו אדם נרשם למערכת.

=== סימן ג': הגבלה של מסירת מידע מהמרשם הפלילי ===

@ 17. הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים מיוחדים
: (א) מידע מהמרשם הפלילי כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים ולבעלי התפקידים המנויים [[$ תוספת ראשונה|בפרטים 2(1), (2), (5) עד (10) ו-(12) עד (18)]], [[$ תוספת ראשונה|3(3)]], [[$ תוספת ראשונה|4(1) עד (5)]] [[ו-5(8) עד (10) ו-(12) שבתוספת הראשונה]] לשם מילוי תפקידיהם:
:: (1) הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
:: (2) קביעה לפי [[סעיף 24 לחוק הנוער]] כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול כאמור [[בפסקה (2) לסעיף האמור]] או לפטור מצו כאמור [[בפסקה (3) לסעיף האמור]];
:: (3) צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה, וצו מבחן לבגיר שניתן בלא הרשעה;
:: (4) צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
:: (5) צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
: (ב) הרישום במרשם הפלילי של ההרשעה, הקביעה או הצו כאמור בסעיף קטן (א), יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך.

@ 18. התיישנות פרט רישום פלילי - עקרונות
: (א) תקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי תימנה מיום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך, אף אם הוגש ערעור על פסק הדין או ההחלטה.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 19]] [[ו-20]], לא יתיישן פרט רישום פלילי של אדם עד שיישא את מלוא העונש שהוטל עליו.
: (ג) לא יימסר מידע על פרט רישום שהתיישן אלא לגופים או לבעלי התפקידים המנויים [[בסעיפים 10]] [[ו-11]].
: (ד) הופחת עונש או הומר על פי סמכות כדין, יראו לעניין תקופת ההתיישנות את העונש כפי שהופחת או הומר כעונש שהוטל בשל העבירה.
: (ה) הוטל עונש אחד בשל הרשעות אחדות או שהוטל עונש מצטבר, רואים אותו לעניין תקופת ההתיישנות כאילו הוטל בשל כל אחת מההרשעות.
: (ו) הוטלו בפסק דין אחד עונשים שונים בשל הרשעות שונות, תסתיים תקופת ההתיישנות של כל פרטי הרישום הפלילי האמורים בתום תקופת ההתיישנות המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.
: (ז) הורשע אדם בעבירה או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, בתקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי אחר, תסתיים תקופת ההתיישנות של כל פרטי הרישום הפלילי שלו בתום תקופת ההתיישנות המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.
: (ח) הוראות סעיף קטן (ז) לא יחולו על עונש של פסילת רישיון נהיגה לפי [[סעיף 413יב לחוק העונשין]] או [[סעיף 43 לפקודת התעבורה]] או עונש אחר שניתן להטילו לצמיתות מכוח סמכותו של בית המשפט לפי [[חוק העונשין|סעיף 35(א) לחוק האמור]].

@ 19. התיישנות פרט רישום פלילי - בגירים
: (א) תקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי לגבי בגירים, תהיה כדלקמן:
:: (1) הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ואין לו פרט רישום פלילי נוסף - ארבע שנים; ואולם לעניין הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], בעבירה לפי [[סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי]] או בעבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] - חמש שנים;
:: (2) הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ויש לו פרט רישום פלילי נוסף - שבע שנים;
:: (3) הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד חמש שנים - שבע שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
:: (4) הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מחמש שנים - עשר שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.
: (ב) [[בסימן זה]] -
::- &quot;מאסר&quot; - לרבות מאסר על-תנאי שהופעל;
::- &quot;פרט רישום פלילי נוסף&quot; - למעט פרט רישום שנמחק.

@ 20. התיישנות פרט רישום פלילי - קטינים
: תקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי לגבי קטינים, תהיה כדלקמן:
: (1) הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כאמור [[בסעיף 8(3)]] - שלוש שנים;
: (2) הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד שלוש שנים - חמש שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
: (3) הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה משלוש שנים - שבע שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

@ 21. מחיקת פרט רישום פלילי - עקרונות
: (א) תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תימנה מתום תקופת ההתיישנות.
: (ב) לא יימסר מידע על פרט רישום שנמחק אלא לגורמים המנויים להלן:
:: (1) גופים המנויים [[בסעיף 10]] בהתאם לכללים שנקבעו מכוח [[סעיף 10(ב)]];
:: (2) בעלי התפקידים המנויים [[בפרט 5(12)(ב) עד (ז) לתוספת הראשונה]], והממונה על רישוי אומנה לפי [[חוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], מטעמים מיוחדים שיירשמו;
:: (3) היועץ המשפטי לממשלה, הגורמים המנויים [[בפרט 4(1) עד (5) לתוספת הראשונה]], וכן - מטעמים מיוחדים שיירשמו - בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
: (ג) הורשע אדם בעבירה או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, בתקופת המחיקה של פרט רישום פלילי אחר, תסתיים תקופת המחיקה של כל פרטי הרישום הפלילי שלו בתום תקופת המחיקה המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.
: (ד) הרשעה או החלטה המהווה פרט רישום פלילי שנשיא המדינה הורה על מחיקתה, דינה כדין פרט רישום שנמחק.

@ 22. מחיקת פרט רישום פלילי - בגירים
: תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי לגבי בגירים תהיה כדלקמן:
: (1) הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ואין לו פרט רישום פלילי נוסף - ארבע שנים; ואולם, לעניין הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה [[בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]], בעבירה לפי [[סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי]] או בעבירה לפי [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל&quot;ג-1973]] - חמש שנים;
: (2) הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ויש לו פרט רישום פלילי נוסף - שבע שנים;
: (3) הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד חמש שנים - שבע שנים;
: (4) הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מחמש שנים - עשר שנים;
: (5) לא הורשע אדם וניתן לגביו אחד מאלה, תהיה תקופת המחיקה חמש שנים: התחייבות להימנע מעבירה, צו שירות לתועלת הציבור, צו מבחן.

@ 23. מחיקת פרט רישום פלילי - קטינים
: תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי לגבי קטינים תהיה כדלקמן:
: (1) הורשע קטין בעבירה מסוג פשע שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר - חמש שנים, בעבירה מסוג עוון - שלוש שנים;
: (2) הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר-חמש שנים;
: (3) הורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר - שבע שנים;
: (4) לא הורשע קטין וניתנו לגביו קביעה לפי [[סעיף 24 לחוק הנוער]] כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול כאמור [[בפסקה (2) לסעיף האמור]] או לפטור את הקטין בלא צו כאמור [[בפסקה (3) לסעיף האמור]] - חמש שנים;
: (5) ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה - חמש שנים.

@ 24. מידע שאין לגביו התיישנות (תיקון: תשפ&quot;ה-3)
: (א) לא תהיה התיישנות לפי [[סעיפים 18 עד 20]] או מחיקה לפי [[סעיפים 21 עד 23]] לגבי הרשעה או החלטה המהווה פרט רישום פלילי בעבירות אלה:
:: (1) עבירות שעונשן מוות;
:: (2) עבירות שאין עליהן התיישנות לעניין העמדה לדין לפי [[סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (3) עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר עשרים שנים והוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר;
:: (4) עבירות לפי החיקוקים שלהלן אם עונשן מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:
::: (א) [[פרק ז' לחוק העונשין]];
::: (ב) עבירות לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|348(ב)]] [[ו-351 לחוק העונשין]];
::: (ג) [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]];
::: (ד) [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
::: (ה) [[+|סעיפים 43]], [[+|44]] [[ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי]];
::: (ו) [[פקודת מניעת טרור, התש&quot;ח-1948]];
::: (ז) [[סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס&quot;ה-2005]];
::: (ח) [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]], וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו [[בחוק האמור]]; ואולם לעניין עבירות לפי [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]] - עבירות שעונשן מאסר שבע שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר;
::: (ט) [[התוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]].
: (ב) הורשע אדם בעבירה המנויה בסעיף קטן (א), יראו פרטי רישום פלילי אחרים שלו שנרשמו אחרי ביצוע אותה עבירה כפרטי רישום שלא התיישנו, ולא תהיה לגביהם התיישנות לפי [[סעיפים 18 עד 20]] או מחיקה לפי [[סעיפים 21 עד 23]].

@ 25. סמכות נשיא המדינה
: נשיא המדינה רשאי -
: (1) לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם;
: (2) לקבוע כי עבירה כאמור [[בסעיף 24]] שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

@ 26. פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי
: (א) נפסל אדם לפי חיקוק בשל פרט רישום פלילי, תפקע פסלותו במועד כמפורט להלן, גם אם טרם הסתיימה תקופת הפסלות הקבועה באותו חיקוק:
:: (1) אם הגוף או בעל התפקיד המוסמך לפי אותו חיקוק לשקול את המידע מהמרשם הפלילי לשם החלטת הפסילה הוא אחד מהגופים או בעלי התפקידים כאמור [[בסעיפים 12 עד 15]] - תפקע הפסלות במועד התיישנות פרט הרישום;
:: (2) אם הגוף או בעל התפקיד המוסמך לפי אותו חיקוק לשקול את המידע מהמרשם הפלילי לשם החלטת הפסילה הוא אחד מהגופים או בעלי התפקידים כאמור [[בסעיף 11]] - תפקע הפסלות במועד מחיקת פרט הרישום.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הגוף או בעל התפקיד המוסמך לשקול את המידע מהמרשם הפלילי לשם החלטת הפסילה לפי חיקוק כאמור באותו סעיף קטן הוא אחד מהגופים או בעלי התפקידים המנויים [[בסעיף 10]], [[בפרטים 4(1) עד (5) שבתוספת הראשונה]], ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפי [[סעיף 15 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]], או מנהל בחירות לפי [[סעיף 29 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ&quot;ה-1965]], לא תפקע הפסילה בשל התיישנות או מחיקה של פרט הרישום הפלילי.

== פרק ד': המרשם המשטרתי ==

=== סימן א': תוכן המרשם המשטרתי ===

@ 27. פרטי הרישום במרשם המשטרתי
: (א) המרשם המשטרתי יכלול את הפרטים המנויים להלן לגבי עבירות מסוג פשע ועוון, וכן נתונים נלווים:
:: (1) מידע בדבר משפט פלילי תלוי ועומד וחקירה פלילית תלויה ועומדת, לרבות מידע על התליית הליכים כאמור [[בסעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי]] (להלן - מידע על תיק תלוי ועומד);
:: (2) מידע על תיק שנסגר בשל אחד מאלה (להלן - תיק סגור):
::: (א) החלטה שלא לחקור לפי [[סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי]];
::: (ב) החלטה שלא להעמיד לדין כאמור [[בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי]], אלא אם כן ההחלטה ניתנה בשל חוסר אשמה;
::: (ג) סגירה בהסדר לפי [[סעיף 67ו לחוק סדר הדין הפלילי]];
::: (ד) אישום שבוטל לפי [[סעיף 94(א) או (ב) לחוק סדר הדין הפלילי]] או לפי [[סעיף 388(א) לחוק השיפוט הצבאי]];
::: (ה) אישום שבוטל בשל טענה מקדמית לפי [[סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי]] או לפי [[סעיף 351(ב)(6) לחוק השיפוט הצבאי]];
:: (3) מידע על משפט שעוכבו בו ההליכים (להלן - תיק שעוכבו בו ההליכים) לפי [[סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (4) מידע על משפט שהסתיים בזיכוי הנאשם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המשטרה רשאית שלא לכלול במרשם המשטרתי מידע כאמור בסעיף קטן (א)(2)(א), בהתאם להוראות שייקבעו לעניין זה [[בפקודות המשטרה]]; שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהם החלטה שלא לחקור כאמור לא תיכלל במרשם.

@ 28. פרטי רישום משטרתי מהאזור
: נוסף על פרטי הרישום המנויים [[בסעיף 27]], המשטרה רשאית לכלול במרשם המשטרתי פרטי רישום כאמור, בשינויים המחויבים, בשל עבירות לפי הדין החל באזור.

=== סימן ב': מסירת מידע מהמרשם המשטרתי ===

@ 29. גישה ישירה למרשם המשטרתי
: המרשם המשטרתי, למעט מידע על זיכוי נאשם, יהיה פתוח לפני הגופים המנויים [[בסעיף 10]] והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מהמרשם האמור, והכול במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם; על גישה למידע כאמור ועל העברתו יחולו ההוראות לפי [[סעיף 10]], בשינויים המחויבים.

@ 30. מסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים
: (א) המשטרה תמסור מידע על תיקים תלויים ועומדים, לגופים ולבעלי תפקידים שהיא רשאית למסור להם מידע מהמרשם הפלילי לפי הוראות חוק זה, בעת מסירת המידע מהמרשם הפלילי.
: (ב) הגופים המנויים [[בסעיף 11(ב) עד (ד)]] רשאים למסור מידע על תיקים תלויים ועומדים לגופים ולבעלי התפקידים שהם רשאים למסור להם מידע מהמרשם הפלילי כאמור [[באותו סעיף]], והכול בהתאם לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 11(ה)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תמסור המשטרה מידע על תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, לגופים ולבעלי תפקידים כאמור [[בסעיפים 11(ו)]], [[12]] [[והתוספת השנייה]] או חיקוק אחר, שהמידע נדרש להם לשם מתן זכות או ביטול זכות, אם חלפה ממועד פתיחת התיק התקופה שקבע השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה.
:: ((פורסמו [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע - הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום), התשפ&quot;ב-2022]].))

@ 31. מסירת מידע על תיקים סגורים או על תיקים שעוכבו בהם ההליכים
: המשטרה תמסור מידע על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים לגופים ולבעלי התפקידים המנויים [[בתוספת השישית]].

@ 32. איסור מסירת מידע הנוגע לזיכוי
: לא יימסר מידע על זיכוי נאשם, ואולם המשטרה רשאית, לבקשת גוף המנוי [[בסעיף 10]], למסור לו מידע כאמור, לשם חקירת עבירה המנויה [[בתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ&quot;ו-1996]], לשם מניעת ביצוע עבירה כאמור או סיכולה וכן לשם שמירה על ביטחון המדינה בקשר לעבירה כאמור; לעניין שירות הביטחון הכללי, מידע בדבר זיכוי יימסר גם לשם קבלת החלטה בדבר התאמה ביטחונית לתפקיד או משרה שסווגו בסיווג ביטחוני לפי [[סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].

@ 33. ביטול פרטי רישום משטרתי
: (א) ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה או קצין משטרה בדרגת סגן-ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך רשאים לבטל פרט רישום משטרתי שעניינו תיק סגור, לפי אמות מידה שיקבעו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה; ואולם ביטול פרט רישום משטרתי כאמור, שעניינו תיק שעוכבו בו ההליכים, יהיה טעון הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין עיכובי הליכים.
: (ב) אמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, באלה:
:: (1) הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה (בסעיף זה - האירוע), ולעניין תיק שעוכבו בו ההליכים - הזמן שחלף מיום שעוכבו ההליכים;
:: (2) גיל האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומו של מידע פלילי נוסף לגביו, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), פרט רישום משטרתי שעניינו תיק סגור, בעבירה שאינה פשע, יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, ולעניין קטינים - בתום חמש שנים מיום האירוע, אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

== פרק ה': השימוש במידע הפלילי ==

@ 34. איסור הכללת מידע במרשם הפלילי או במרשם המשטרתי על עבירה שעבר קטין מתחת לגיל 12
: לא ייכלל במרשם הפלילי או במרשם המשטרתי מידע פלילי על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל 12 ולא יימסר מידע פלילי כאמור.

@ 35. שמירת סודיות
: (א) מי שנמסר לו מידע פלילי לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שנמסר לו מידע פלילי לפי חוק זה רשאי להביאו לידיעת מי שהמידע עליו או לידיעת בא כוחו כאמור [[בסעיף 4(ד)]], אם המידע שימש בסיס להחלטתו על מתן זכות או על ביטול זכות למי שהמידע עליו.

@ 36. אמות מידה לשקילת מידע פלילי
: (א) נמסר מידע פלילי על אדם לשם מתן זכות או ביטול זכות מכוח [[$ תוספת ראשונה|פרטים 3(1) ו-(2)]], [[$ תוספת ראשונה|4]], [[5(1) עד (4), (11), (13) עד (16), (19) ו-(20) לתוספת הראשונה]] או מכוח [[סעיף 12]] [[והתוספת השנייה]] או חיקוק אחר (בסעיף קטן זה - סעיפי ההסמכה), ישקול מקבל המידע את המידע, בהתחשב בשיקולים המנויים להלן, בכפוף להוראות בעניין שקילת מידע פלילי הכלולות בסעיפי ההסמכה או בחיקוקים המנויים בהם, ככל שישנן ובהתאם להנחיות או נהלים פנימיים שחלים על מקבל המידע כאמור [[בסעיף 5(ג)]]:
:: (1) מהות העבירה וחומרתה, לרבות סוג העבירה והערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה;
:: (2) הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה;
:: (3) גיל האדם ביום ביצוע העבירה;
:: (4) קיומם של פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי נוספים, מספר פרטי הרישום ומהותם.
: (ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מקבל המידע ישקול את הזיקה בין המידע הפלילי על האדם ובין הזכות המבוקשת, בהתחשב בשיקולים אלה:
:: (1) האינטרס הציבורי שבשלו נמסר המידע;
:: (2) החובות והאחריות הכרוכות בזכות המבוקשת;
:: (3) החשש, אם קיים, לפגיעה בשלומו או בביטחונו של אדם, בשלום הציבור או בביטחונו או ברכוש;
:: (4) מידע על שיקומו של האדם ונסיבותיו האישיות, ככל שביסס אותן לפני מקבל המידע.
: (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מידע פלילי שנמסר לשם השתתפות במכרז לפי [[סעיף 14]].
: (ד) בהיעדר מידע פלילי אחר על אדם, לא תימנע ממנו זכות או תבוטל זכות שהוא מחזיק בה רק בשל תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
:: (1) לרישום המשטרתי יש זיקה לזכות;
:: (2) מפאת חומרת העבירה, לא ראוי, לדעת הגורם המחליט, שמבקש הזכות או בעל הזכות יחזיק בה עד להשלמת הליכי החקירה והמשפט.

@ 37. שאלות בדבר עברו הפלילי של אדם
: (א) אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, תיק סגור או תיק שעוכבו בו ההליכים, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק זה.
: (ב) על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע כאמור בסעיף קטן (א) למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה.

@ 38. איסור שקילת מידע פלילי בניגוד להוראות החוק
: (א) מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים או ככלל, על פי דין, לרבות מידע על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, על תיק סגור על תיק שעוכבו בו ההליכים או על תיק תלוי ועומד, לא יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה וכן לא יביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי האמור.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין הדרוש לשם הגנה על אדם שהמידע עליו או על בן משפחתו, על קטין או על חסר ישע, לשם אבחון של מי מהם או לשם טיפול בהם.

== פרק ו': סיוע, ביקורת ועונשין ==

@ 39. סיוע למי שמוסמך לקבל מידע פלילי
: מי שהוסמך לקבל מידע פלילי על פי חוק זה או חיקוק אחר רשאי להסמיך בעל תפקיד מטעמו לקבלת המידע ([[בפרק זה]] - גורם מסייע), ובלבד שסיועו של אותו בעל תפקיד חיוני לשם מילוי התפקיד שלשמו מתקבל המידע, ולאחר שבעל התפקיד קיבל את אישור המשטרה, והמשטרה או הממונה על הביקורת כאמור [[בסעיף 41]] נתנו לו הנחיה לעניין זה.

@ 40. ממונה על מידע פלילי
: (א) מי שהוסמך לקבל מידע מהמרשם הפלילי [[בתוספת הראשונה]], מכוח [[סעיף 12]] [[והתוספת השנייה]] או חיקוק אחר וחלות עליו הוראות [[סעיף 5(ג)]], יסמיך ממונה על מידע פלילי ([[בפרק זה]] - ממונה על מידע פלילי).
: (ב) הממונה על מידע פלילי יהיה אחראי לגיבוש ההנחיות והנהלים הפנימיים שנקבעו לפי [[סעיף 5(ג)]] לעניין שקילת המידע ושמירתו, ורשאי הוא לשם כך לקבל מידע פלילי בהיקף שרשאי לקבל הגורם המסמיך.
: (ג) הממונה על מידע פלילי יקבל הדרכה והכשרה לעניין תפקידו לפי סעיף זה על ידי המשטרה או הממונה על הביקורת לפי [[סעיף 41]].

@ 41. ממונה על הביקורת
: (א) השר יסמיך ממונה על הביקורת, מקרב עובדי משרדו, שיבחן את ההנחיות והנהלים הפנימיים שנקבעו לפי [[סעיף 5(ג)]] בגוף נותן זכות שחלות עליו הוראות [[הסעיף האמור]], את השימוש במידע הפלילי בגוף כאמור ואת שמירתו, אופן הפעלת שיקול הדעת לעניין המידע הפלילי, וייתן הכשרה לגורמים מסייעים ולממונים על מידע פלילי ([[בפרק זה]] - הממונה על הביקורת).
: (ב) לא יוסמך אדם כממונה על הביקורת אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כממונה על ביקורת;
:: (2) הוא בעל רישיון לעריכת דין ובעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום הפלילי.
: (ג) לשם מילוי תפקידו, רשאי הממונה על הביקורת לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, ולקבל מידע מהמרשם הפלילי הנוגע לעניין הבירור; בסעיף קטן זה, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]].
: (ד) ערך הממונה על הביקורת בירור, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו, ומצא כי התלונה מוצדקת, רשאי הוא לתת הוראות לתיקון הליקויים.
: (ה) הממונה על הביקורת רשאי, לאחר שנתן לגוף המוסמך לקבל מידע פלילי התראה בכתב, להורות על הגבלות בדבר קבלת מידע פלילי על ידי אותו גוף, אם הגוף לא שיתף פעולה עם דרישתו של הממונה על הביקורת לקבלת ידיעה או מסמך או לא קיים הוראה לתיקון הליקויים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד).
: (ד) באתר האינטרנט של משרד המשפטים יפורסמו הדרכים להגשת תלונה לממונה על הביקורת.

@ 42. עונשין
: (א) מי שדרש, במישרין או בעקיפין, מידע פלילי על אדם, בניגוד להוראות [[סעיף 3(ב)]], דינו - מאסר שנה; עשה כן לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו - מאסר שנתיים.
: (ב) גוף, מעסיק או עוסק שהביא מידע פלילי בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה שהוא אינו זכאי לקבלו או הביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע פלילי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 38]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המגלה מידע פלילי שנמסר לו לפי חוק זה או עושה בו שימוש, שלא לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 35(א)]], דינו - מאסר שנה, ואם עשה כן ברשלנות, דינו - מאסר שישה חדשים.

== פרק ז': הוראות שונות ותיקוני חקיקה ==

@ 43. ביצוע ותקנות
: (א) שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכול אלא אם כן נקבעו בחוק זה הוראות אחרות לעניין סמכות קביעת תקנות:
:: (1) אגרות בעד בקשה לעיון או לקבלת מידע ממרשם לפי החוק;
:: (2) דרכי עיון במידע פלילי והודעה על מסירת מידע או על תיקון טעות ברישום כאמור [[בסעיפים 4 עד 7]].
:: ((פורסמו [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי), התשפ״ב–2022]].))
:: ((פורסמו [[תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז), התשפ&quot;ה-2025]].))
: (ב) שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, לקבוע בתקנות -
:: (1) עוונות שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי;
:: (2) פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי שלא יימסר עליהם מידע;
:: (3) סייגים למסירת מידע פלילי;
:: (4) עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או את תקופת המחיקה;
:: (5) הוראות מיוחדות לגבי תקופות התיישנות ומחיקה בקשר למידע פלילי הנוגע לתאגידים.

@ 44. שינוי [[התוספות השלישית עד השישית]]
: השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספות השלישית עד השישית]], כולן או חלקן.

@ 45. : ((הנוסח שולב [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]].))
@ 46. : ((הנוסח שולב [[בפקודת התעבורה]].))
@ 47. : ((הנוסח שולב [[בפקודת העיריות]].))
@ 48. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המועצות המקומיות]].))
@ 49. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 50. : ((הנוסח שולב [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ח-1967]].))
@ 51. : ((הנוסח שולב [[בפקודת המשטרה [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]].))
@ 52. : ((הנוסח שולב [[בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]].))
@ 53. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס&quot;א-2001]].))
@ 54. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]].))
@ 55. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע&quot;ח-2018]].))

@ 56. ביטול [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים]]
: [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]] - בטל.

@ 57. שמירת תוקף
: תקנות שהותקנו לפי [[חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]] (להלן - התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה, ויראו אותן כאילו הותקנו לפי הוראות חוק זה, והכול זולת אם חוק זה קובע הוראות אחרות מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

@ 58. תחילה ותקנות ראשונות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) תחילתו של חוק זה ביום י&quot;ד בשבט התשפ&quot;ב (16 בינואר 2022); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, לדחות מועד זה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
:: (((מועד תחילתו של החוק נדחה ליום 12.7.2022).))
: (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 2(ב) סיפה]] [[ו-30(ג)]] יובאו לאישור ועדת החוקה עד יום התחילה.

@ 59. רציפות המרשם
: (א) המרשם הפלילי שהתנהל לפי [[סעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ&quot;א-1981]], ימשיך לעמוד בתוקפו ויתנהל כמרשם הפלילי לפי חוק זה.
: (ב) פרטי רישום כאמור [[בסעיף 27(א) לחוק זה]], שרשמה המשטרה במרשם משטרתי שניהלה מכוח סמכותה לפי דין לפני יום התחילה, יראו אותם כפרט רישום משטרתי לפי חוק זה.

@ 60. הוראת מעבר
: הוראות [[סעיף 24]] יחולו גם לגבי עבירה לפי חיקוק המנוי להלן, שנעברה לפני ביטולו או החלפתו של אותו חיקוק, אם עונשה מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:
: (1) [[חוק דיני עונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התשי&quot;ז-1957]];
: (2) [[פקודת הסודות הרשמיים]];
: (3) סעיפים 49 עד 54 ו-57 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 11]]))) ====
=== גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת המחיקה ===

@ 1. : רשויות חקירה ומודיעין:
: (1) שר הביטחון או ראש הממשלה, לעניין סמכויותיהם לפי [[פרק ב' לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]];
: (2) ועדת חקירה לפי [[חוק ועדות חקירה, התשכ&quot;ט-1968]];
: (3) המנהל כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]], ופקידי שומה שהוסמכו לערוך חקירות לפי [[סעיף 227 לפקודה האמורה]], לשם חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
: (4) המנהל כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]] (להלן - חוק מס ערך מוסף) ומי שהוא הסמיכו לפי [[סעיף 109 לחוק האמור]] וכן פקיד מכס לפי [[פקודת המכס]], לשם חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור על פי דין;
: (5) חוקר ברשות ניירות ערך שהסמיכו לכך יושב ראש הרשות כמשמעותו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), לשם חקירה בעבירות על [[החוק האמור]] ובעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
: (6) חוקר ברשות התחרות כמשמעותה [[בסעיף 46(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]] (להלן - חוק התחרות הכלכלית), לשם חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
: (7) עובדי מערכת הביטחון שהוסמכו לערוך חקירות לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], לשם חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
: (8) עובד המדינה או עובד רשות סטטוטורית, שהוסמך בסמכות חקירה לפי הוראות [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], לשם חקירת עבירה מהעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
: (9) מבקר המשרד לביטחון הפנים והממונה על תלונות הציבור באותו משרד, לשם בירור תלונה או ביצוע ביקורת בעניינים הנוגעים למרשם הפלילי;
: (10) ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה [[בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש&quot;ס-2000]] (להלן - חוק איסור הלבנת הון), לשם קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי [[סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו-(ו) לחוק האמור]], והכול על פי נהלים שייקבעו; לעניין פרט זה, מידע לפי [[סעיף 30]] יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום.

@ 2. : גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי:
: (1) היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כאמור [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]];
: (2) פרקליט צבאי, תובע צבאי;
: (3) גופים ובעלי תפקידים המפורטים [[בתקנה 4א לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
: (4) תובע בבית דין למשמעת לפי [[חוק המשטרה, התשס&quot;ו-2006]], ותובע בבית דין למשמעת לפי [[פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]];
: (5) נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו - לעניין מידע על הנאשם או העצור לשם הליך שהוא מנהל;
: (6) בית משפט או בית דין באחת מאלה:
:: (א) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;
:: (ב) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;
: (7) ועדה פסיכיאטרית ופסיכיאטר מחוזי כהגדרתם [[בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ&quot;א-1991]], ופסיכיאטר שהתבקש מאת בית המשפט, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים;
: (8) קצין מבחן;
: (9) הממונה על המעונות לפי [[חוק הנוער]], לעניין קטינים שבפיקוחו;
: (10) צוות מקצועי, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי [[+|סעיפים 11]], [[+|31א]], [[+|32]], [[ו-33 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס&quot;א-2001]] (להלן - חוק שחרור על-תנאי ממאסר), מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי [[סעיף 12(א) לחוק האמור]], וכן ועדת שחרורים לפי [[סעיף 35 לחוק הנוער]];
: (11) מנהל הרשות לשיקום האסיר (בפרט זה - הרשות) כמשמעותו [[בסעיף 18 לחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ&quot;ג-1983]], ועובדי הרשות שהוא הסמיך לכך, לגבי אסירים שבטיפול הרשות או שהיו בטיפול הרשות ב-5 השנים האחרונות, לשם מעקב אחר יעילות הטיפול;
: (12) נשיא המדינה, ראש הממשלה או שר אחר שהחליטה עליו הממשלה לפי [[סעיף 12 לחוק-יסוד: נשיא המדינה]], או מי שהם הסמיכו לכך, לעניין סמכות הנשיא לפי [[סעיף 11(ב) לאותו חוק]] [[וסעיף 25 לחוק זה]];
: (13) הוועדה לאישור סניגורים לפי [[סעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי]], הגורם המוסמך להקל בעונש לפי [[סעיף 442 לחוק האמור]], והוועדה לעיון בעונש לפי [[סעיף 509 לאותו חוק]];
: (14) ועדה לעיון בעבר הפלילי של חייל בראשות קצין חינוך ראשי והוועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע;
: (15) נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך - לעניין ביצוע תפקידיו על פי דין, ובכלל זה לגבי עצירים או אסירים, לעניין החזקתם במשמורת חוקית, וכן ראש חטיבת המודיעין או מי מטעמו - לעניין ביצוע פעולות אבטחה בשירות בתי הסוהר;
: (16) הממונה על עבודת שירות כמשמעותו [[בסעיף 51יא לחוק העונשין]], ועובדי מחלקתו שהוא הסמיך לכך, לגבי נאשם שהתבקשה בעניינו חוות דעת מטעם הממונה על עבודת שירות לפי [[סעיף 51ב(ב)(1) לחוק האמור]], וכן לגבי עובד שירות כהגדרתו [[בסעיף 51א לאותו חוק]];
: (17) מנהל הרשות להגנה על עדים (בפרט זה - הרשות) כמשמעותו [[בחוק להגנה על עדים, התשס&quot;ט-2008]], עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כמשמעותה [[בחוק האמור]], או גורם מוסמך במדינה אחרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;
: (18) קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, כהגדרתם [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], לשם מילוי תפקידיהם לפי הוראות [[החוק האמור]];
: (19) שר הביטחון, לעניין סמכויותיו לפי [[חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל&quot;ט-1979]], לפי [[חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס&quot;ה-2005]], לפי [[סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי]], לפי [[סעיף 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], לפי [[סעיף 30 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי&quot;ד-1954]], לפי [[תקנה 130 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], ולפי [[+|סימן א' בפרק ב']] [[וסימן ב' בפרק ה' לחוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]].

@ 3. : גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה:
: (1) מנהל כללי של משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך - לעניין התקשרות של המדינה, אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבביטחון המדינה;
: (2) המנהל הכללי או ממונה הביטחון של גוף המנוי [[+|בתוספת הראשונה]], [[+|בתוספת השנייה]] או [[+|בתוספת החמישית]] של [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים) - לעניין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לעניין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ולעניין ביצוע פעולות אבטחה כמפורט [[בחוק האמור]]; לעניין פרט זה, מידע לפי [[סעיף 30]] יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום, למעט לעניין הגופים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי והממונה על הביטחון במערכת הביטחון, לפי [[חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים]] וכן גופי תשתית ומעברי גבול המונחים על ידי המשטרה;
: (3) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך לפי פקודות צבא ההגנה לישראל, בקשר לענייני כוח אדם שייקבעו בפקודות הצבא.

@ 4. (תיקון: תשפ&quot;ו-3) : גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
: (1) יושב ראש הכנסת - לעניין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת - לעניין מינוי מבקר המדינה;
: (2) הממשלה - לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולעניין [[סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התש&quot;ע-2010]];
: (3) ועדת מינויים לפי [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], [[חוק הדיינים, התשט&quot;ו-1955]], [[חוק הקאדים, התשכ&quot;א-1961]], [[חוק בתי הדין הדרוזיים, התשכ&quot;ג-1962]], [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], [[וחוק השיפוט הצבאי]], לרבות כפי שהוחלה [[בסעיף 5(ג) לחוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ&quot;ו-2026]], וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור ומנהל בתי המשפט, ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי - גם מזכיר הוועדות;

: (4) שר המשפטים, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה [[בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], ומנהל בתי המשפט לעניין [[+|סעיפים 10]], [[+|11]] [[ו-15 לחוק האמור]];
: (5) שר, מנהל כללי או יועץ משפטי של משרד ממשלתי - לעניין מינוי לתפקיד שלא בדרך של מכרז שנעשה בידי שר או בידי הממשלה או מינוי הטעון את אישורה של הממשלה, למעט מינויים הנבדקים על ידי הוועדה לבדיקת מינויים; לעניין פרט זה, מידע לפי [[סעיף 30 לחוק זה]] יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
: (6) שר המשפטים, לעניין הענקת סמכויות חקירה לפי חוק;
: (7) השר לביטחון פנים, לעניין הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש לפי חוק.

@ 5. (תיקון: תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ג-2, תשפ&quot;ג-3, תשפ&quot;ג-4, תשפ&quot;ה, תשפ&quot;ה-2, תשפ&quot;ו-3) : גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני:
: (1) נציב שירות המדינה או מי שהוא מסמיך לכך - לגבי עובדי המדינה; מנהל לשכת נשיא המדינה - לגבי עובדי הלשכה; יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך - לגבי עובדי הכנסת; מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך - לגבי עובדי משרד מבקר המדינה; נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך - לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר, והכול לעניין מינוי או ביטול מינוי, לעניין עבודה של עובדים כאמור, וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות, למען גוף מהגופים האמורים בפרט זה, בידי אדם אחר;
: (2) היועץ המשפטי של רשות מקומית שהוא עובד הרשות - לעניין מינוי במכרז למשרות המנויות [[בסעיף 170(ב1)(1) לפקודת העיריות]], ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי [[סעיף 170(ב1)(2) לפקודה האמורה]], והיועץ המשפטי של משרד הפנים - לעניין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית; בפרט זה, &quot;רשות מקומית&quot; - כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל&quot;ח-1978]], למעט איגוד ערים; לעניין פרט זה, מידע לפי [[סעיף 30 לחוק זה]] יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
: (3) מנהל רשות החברות הממשלתיות וכן מנהל כללי של חברה ממשלתית - לגבי מינוי של פקיד בכיר כמשמעותו [[בסעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות); לעניין פרט זה, מידע לפי [[סעיף 30 לחוק זה]] יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
: (4) מנהל רשות החברות הממשלתיות - לגבי מינוי רואה חשבון בחברה ממשלתית לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-46 לחוק החברות הממשלתיות]] ומינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית לפי [[סעיף 47 לחוק האמור]]; לעניין פרט זה, מידע לפי [[סעיף 30 לחוק זה]] יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
: (5) שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך - לעניין [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], [[חוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]] או [[חוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]];
: (6) מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין סמכויותיו לפי [[+|סעיפים 109]], [[+|110]] [[ו-119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]];
: (7) עורך דין אשר קיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מהאדם שהמידע עליו, לשם ייצוגו בבית משפט, בית דין או לפני גוף מינהלי, הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות החוק; בסעיף קטן זה, &quot;עורך דין&quot; - לרבות מתמחה המועסק על ידו;
: (8) פוקד כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]], או מי שהוא הסמיך לכך כפי שייקבע בפקודות הצבא;
: (9) חוקר מדעי - בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת החוקה;
: (10) ראש שירותי בריאות הנפש לעניין [[חוק כלי הירייה, התש&quot;ט-1949]];
: (11) מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי, לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי [[חוק חומרי נפץ]], וכן מי שהשר מינה לשם מתן היתר לייבוא חומר נפץ לפי [[סעיף 9 לאותו חוק]]; לעניין זה -
::- &quot;חוק חומרי נפץ&quot; - [[חוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]];
::- &quot;מפקח עבודה אזורי&quot; ו&quot;מפקח עבודה ראשי&quot; - כמשמעותם [[בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]], שמונו למפקחים לפי [[חוק חומרי נפץ]];
: (12) עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
:: (א) [[חוק גיל הנישואין, התש&quot;י-1950]];
:: (ב) [[חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט&quot;ו-1955]];
:: (ג) [[חוק שירותי הסעד, התשי&quot;ח-1958]];
:: (ד) [[חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש&quot;ך-1960]];
:: (ה) [[חוק ההגנה על חוסים, התשכ&quot;ו-1966]];
:: (ו) [[חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ&quot;ט-1969]];
:: (ז) [[חוק אימוץ ילדים, התשמ&quot;א-1981]];
:: (ח) [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ&quot;ו-1996]];
: (13) נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, הממונה על שיתף בנתוני אשראי, עובד בנק ישראל שהסמיך מי מהם לעניין רישוי, מינוי או היתר, וחברי ועדת הרישיונות - לעניין רישוי והיתר לפי [[+|סעיפים 4]], [[+|6]], [[+|8]], [[+|8ד]], [[+|34]], [[+|34א]], [[+|36יב]] [[ו-36יג לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], או לעניין רישוי לפי [[+|סעיפים 7(ב)]] [[ו-61(א) לחוק נתוני אשראי, התשע&quot;ו-2016]], ולעניין מינוי לפי [[+|סעיפים 11א]] [[ו-15ג(ב) לפקודת הבנקאות, 1941]], והכול על פי נהלים שייקבעו;
: (14) המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן - המשרד), מנהל אגף בכיר לביטחון במשרד או קצין הביטחון הארצי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או עוזרו ומנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד או מנהל אגף הכפוף לו - לעניין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי [[סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ&quot;ט-1969]], לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים;
: (15) הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן - הממונה על שוק ההון) כמשמעותו [[=חוק הפיקוח על הביטוח|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - חוק הפיקוח על הביטוח), עובד רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שהוסמך על ידי הממונה על שוק ההון לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת לעניין רישוי מבטח לפי [[+|סעיפים 17]], [[+|22]] [[ו-41י לחוק הפיקוח על הביטוח]], ולעניין רישוי חברה מנהלת לפי [[+|סעיפים 4]], [[+|8]] [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|ו-10 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]] (להלן - חוק הפיקוח על קופות גמל), מידע על נושאי משרה ומנהלי העסקים בתאגיד מבקש או במקרה של מבטח חוץ - מנהליו ומורשיו בישראל, וכן לעניין היתר לפי [[+|סעיפים 32]] [[ו-33א לחוק הפיקוח על הביטוח]] [[וסעיף 9 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], והכול על פי נהלים שייקבעו;
: (16) המפקח על נותני שירותים פיננסיים (להלן - המפקח), כמשמעותו [[=חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים), עובד שהוסמך על ידי המפקח לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת כמשמעותם [[בסעיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים]], לעניין רישוי נותן שירתים פיננסיים, לפי [[+|סעיפים 15]], [[+|16]], [[+|25ה]], [[+|25ו]], [[+|25יג]], [[+|25טז]], [[לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים]], מידע על נושאי משרה לפי [[+|סעיפים 31]] [[ו-32 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים]], וכן לעניין היתר לפי [[+|סעיפים 26]], [[+|27]], [[28 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים]];
: (17) הממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין, לשם קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה ובדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי [[+|סעיפים 27]], [[+|44]], [[+|51]] [[ו-52 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ&quot;א-1961]]; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
: (18) מפקח שמונה לעניין זה לפי [[סעיף 7(א) לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ&quot;ה-1965]], הממונה על המעונות לפי [[חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל&quot;א-1971]] וכן, הממונה לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]], והכל לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחם;
: (19) הממונה על רישוי אומנה כהגדרתו [[בחוק אומנה לילדים, התשע&quot;ו-2016]], לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם [[בחוק האמור]];
: (20) הוועדה למינוי קונסול כבוד במשרד החוץ - לעניין אישור מינוי קונסול כבוד של מדינה זרה;
: (21) יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי [[סעיף 3 לחוק ניירות ערך]], ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי - לעניין רישוי יועץ, משווק או מנהל תיקים שהוא תאגיד, לפי [[+|סעיפים 7(ד)]], [[+|8(ג)]], [[ו-10(א1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]], ולעניין רישיון זירה לפי [[+|סעיפים 44יג]], [[+|44כג]], [[+|44כד]] [[ו-44כו לחוק ניירות ערך]], מידע על בעל השליטה ונושאי משרה בתאגיד המבקש, ובעל שליטה בכל אחד מהם, והכול על פי נהלים שייקבעו;
: (22) יושב ראש רשות ניירות ערך, עובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי, וחברי ועדת רישיונות שמונו לפי [[סעיף 12א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]], לעניין אישור נאמן לקרן, אישור מנהל קרן ומתן היתר שליטה במנהל קרן לפי [[+|סעיפים 9]], [[+|10א]], [[+|13]], [[+|15]], [[+|23ב]] [[ו-23ד לחוק האמור]], מידע על בעל שליטה ונושא משרה בתאגיד המבקש, בעל השליטה בכל אחד מהם ואדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול מנהל הקרן, והכול על פי נהלים שייקבעו;
: (23) יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי [[סעיף 3 לחוק ניירות ערך]] ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי - לעניין רישוי נותן שירות מידע פיננסי ומתן היתר שליטה לפי [[+|סעיפים 4(ב)]], [[+|7]], [[+|9]] [[ו-11(א)(2) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ&quot;ב-2021]], ומידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ועל נושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו;
: (24) יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי [[סעיף 3 לחוק ניירות ערך]] ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי - לעניין רישוי חברת תשלומים ויוזם בסיסי ומתן היתר שליטה לפי [[+|סעיפים 4]], [[+|7]], [[+|10]] [[ו-12 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ&quot;ג-2023]], ומידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ועל נושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו;
: (25) ועדת מומחים לפי [[סעיף 5 לחוק מניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ&quot;ג-2023]], לשם מתן פטור מן האיסור לפי [[אותו סעיף]];
: (26) מעריך מסוכנות כהגדרתו [[בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ&quot;א-1991]], לשם מילוי תפקידו לפי הוראות [[החוק האמור]];
: (27) המוסד לביטוח לאומי - לשם ביצוע הוראות [[+|סעיפים 326]] [[ו-326א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] [[+|וסעיפים 3ג]], [[+|5(ד)]] [[ו-6(ה) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]].

@ 6. : הסמיך בעל תפקיד המנוי [[בתוספת זו]] אדם אחר לקבלת מידע, מכוח סמכותו לפי [[תוספת זו]], תפורסם הודעה על כך ברשומות.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 12]]))) ====
=== גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת ההתיישנות ===

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיפים 11(ו)]] [[ו-12(ד)]]))) ====
=== הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי [[סעיפים 11]] [[חוק זה|או 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]] ===
: אני הח&quot;מ ............................... מס' זהות .................................... נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019 (להלן - החוק) ל ...................................... (שם הגורם הזכאי לקבל את המידע כאמור [[בתוספת הראשונה]] או [[בתוספת השנייה לחוק]]), לשם ....................................... (פירוט מטרות מסירת המידע לפי החוק).
: יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ&quot;ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי.
: הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי החוק לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי.
: הובהר לי בזה כי ככל שיש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את קבלת הזכות או התפקיד ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק.
: ידוע לי כי בהסכמתי זו, אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות החוק.
: תאריך: .................................... חתימה: ............................................

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 14]]))) ====
=== חיקוקים לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מכרז ===
@ (1) : [[חוק מס קנייה (טובין ושירותים)|חוק מס קנייה (סחורות ושירותים), התשי&quot;ב-1952 (([צ&quot;ל: חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי&quot;ב-1952]))]];
@ (2) : [[פקודת מס הכנסה]];
@ (3) : [[פקודת המכס]];
@ (4) : [[חוק מס ערך מוסף]];
@ (5) : [[חוק הפיקוח על המטבע, התשל&quot;ח-1978]], לעניין עבירה שנעברה לפני ביטולו;
@ (6) : [[+|סעיפים 290 עד 297]], [[+|383 עד 393]] [[ו-414 עד 438 לחוק העונשין]];
@ (7) : [[חוק ניירות ערך]];
@ (8) : [[חוק התחרות הכלכלית]];
@ (9) : [[חוק איסור הלבנת הון]];
@ (10) : [[חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס&quot;ג-2003]].

== תוספת חמישית ==
==== ((([[סעיף 15(ג)(3)]]))) ====
=== גופים מחוץ לישראל הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי ===
@ (1) : אינטרפול (Interpol - International Criminal Police Organization) והמשטרות המסונפות אליו;
@ (2) : אירופול (Europol - European Criminal Police Organization) והמשטרות המסונפות אליו;
@ (3) : משטרה פדרלית או מדינתית, וכן משטרה מחוזית או עירונית הפועלת מכוח דין;
@ (4) : רשות תביעה של מדינה או של גוף המנוי [[בתוספת זו]];
@ (5) : רשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק פלילית;
@ (6) : משטרת גבולות ורשות הגירה;
@ (7) : רשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק שאינה פלילית;
@ (8) : רשות להגנה על עדים;
@ (9) : ארגון בין-לאומי לאכיפת חוק פלילית.

== תוספת שישית ==
==== ((([[סעיף 31]]))) ====
=== גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים או תיקים שעוכבו בהם ההליכים ===
@ (1) : נשיא המדינה, לשם בחינת בקשות לפי [[סעיף 25]];
@ (2) : היועץ המשפטי לממשלה, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים, תובע כמשמעותו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי]], ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאשר הגילוי על פרט רישום משטרתי מהותי לניהול ההליך המשפטי שהוא מנהל, לשם מילוי תפקידיהם;
@ (3) : קצין מבחן, לשם מילוי תפקידו;
@ (4) : סניגור - לעניין מידע על נאשם או חשוד שהוא מייצג לשם הליך שהוא מנהל;
@ (5) : חוקר מדעי - בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה;
@ (6) : מנהל הרשות להגנה על עדים (בפרט זה - הרשות) כמשמעותו [[בחוק להגנה על עדים, התשס&quot;ט-2008]], עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, ועובד מבצעי של הרשות שהמידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כהגדרתה [[בחוק האמור]], או גורם מוסמך במדינה אחרת שמנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;
@ (7) : קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, כהגדרתם [[בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס&quot;ו-2006]], לשם מילוי תפקידיהם לפי הוראות [[החוק האמור]];
@ (8) : פרקליט צבאי ותובע צבאי, לשם מילוי תפקידם, אם הגילוי על פרט רישום משטרתי מהותי לניהול הליך משפטי על ידם;
@ (9) : ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שמי מהם הסמיך לכך בהתאם לפקודות הצבא, לעניין תפקידים בעלי רגישות מיוחדת, כפי שייקבע בפקודות הצבא;
@ (10) : מפקח עבודה ראשי לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי [[חוק חומרי נפץ]]; לעניין זה -
:- &quot;חוק חומרי נפץ&quot; - [[חוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;מפקח עבודה ראשי&quot; - כמשמעותו [[בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]], שמונה למפקח לפי [[חוק חומרי נפץ]];
@ (11) : נציב בתי הסוהר או קצין בשירות בתי הסוהר שהוא הסמיך לכך, לגבי סוהרים בשירות בתי הסוהר, לעניין מינוי או ביטול מינוי וכן לעניין עבודה;
@ (12) : נציב בתי הסוהר או מי מטעמו לעניין החזקה במשמורת חוקית של אסירים וכן צוות מקצועי לפי [[+|סעיפים 11]] [[ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר]], לעניין שחרור על-תנאי של אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירה מהעבירות המנויות [[בתוספת לאותו חוק]];
@ (13) : בית משפט או בית דין - בהליך משפטי שאינו הליך פלילי כאשר גילוי המידע מהמרשם המשטרתי מהותי לנושא הדיון, וכן בהליך של מעצר לפי [[סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]], ובית דין צבאי בהליך של מעצר לפי [[סעיף 240 לחוק השיפוט הצבאי]];
@ (14) : הגורמים המנויים [[בפרט 4(3) או (4) לתוספת הראשונה]], לעניין מינויים כאמור [[פרט 4 לתוספת הראשונה|באותו פרט]];
@ (15) : הגורמים המנויים [[בפרט 5(12) או (4) לתוספת הראשונה]], לעניין מילוי תפקידם;
@ 16. (תיקון: תשפ&quot;ג-3) : הגורם המנוי [[בפרט 5(25) לתוספת הראשונה]] לעניין מתן פטור כאמור [[תוספת 1 פרט 5|באותו פרט]];
@ 17. (תיקון: תשפ&quot;ג-4) : הגורם המנוי [[בפרט 5(26) לתוספת הראשונה]] לעניין כאמור [[תוספת 1 פרט 5|באותו פרט]].

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ג' בשבט התשע&quot;ט (9 בינואר 2019).
&lt;חתימות&gt;
* איילת שקד שרת המשפטים
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* גלעד ארדן השר לביטחון הפנים
* ראובן ריבלין נשיא המדינה
* יולי יואל אדלשטיין יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוקי עונשין|בכנסת=2078360}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>c49p6eyhgxl243ydbzkoaoapmgdtjnl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המידע הפלילי ותקנת השבים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>360181</id>
    <revision>
      <id>3016600</id>
      <parentid>3002370</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T11:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3016588] תיקון מס' 12</comment>
      <origin>3016600</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="156730" sha1="3j326navpn46tcw8j7n4300kwf5dcx2" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2078360}} {{ח:תיבה|ס״ח תשע״ט, 298|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528760.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 296|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594613.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 329|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 96|תיקון מס׳ 8 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2168901.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|643|חוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3026666.pdf}}, {{ח:תיבה|686|תיקון מס׳ 19 – הוראת שעה לחוק למניעת אלימות במשפחה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3056750.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 70|תיקון מס׳ 250 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|506|תיקון מס׳ 257 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 288|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11589943.pdf}}, {{ח:תיבה|406|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|579|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13004914.pdf}}.

''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1720|דחיית יום התחילה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9922.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 נכנס לתוקף ביום 12.7.2022 והחליף את {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עקרונות ניהול המידע הפלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: המרשם הפלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: תוכן המרשם הפלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע מהמרשם הפלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הגבלה של מסירת מידע מהמרשם הפלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: המרשם המשטרתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: תוכן המרשם המשטרתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע מהמרשם המשטרתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השימוש במידע הפלילי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סיוע, ביקורת ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות ותיקוני חקיקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת המחיקה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת ההתיישנות}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי סעיפים 11 או 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית: {{מוקטן|חיקוקים לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מכרז}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית: {{מוקטן|גופים מחוץ לישראל הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית: {{מוקטן|גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים או תיקים שעוכבו בהם ההליכים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטול זכות“ – לרבות השעיה, הפקעה, התליה או סיוג של זכות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף המנהל הליך פלילי“ – רשות חוקרת, רשות תביעה וקובל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטה המהווה פרט רישום פלילי“ – צו או קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(2) עד (4)}}, למעט צו או קביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת החוקה“ – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכות“ – לרבות רישיון, הרשאה, אישור, הכרה, זיכיון, הטבה, תעודה, היתר, מינוי, הסמכה, רישום בפנקס רשמי או העסקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השיפוט הצבאי“ – {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע פלילי“ – מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי, {{ח:הערה|(החל מיום 24.8.2026):}} לרבות הודעה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} בדבר קיומו של פרט רישום פלילי על אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|בחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם הפלילי“ – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום פלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המרשם המשטרתי“ – מרשם המנוהל על ידי המשטרה הכולל פרטי רישום משטרתי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתן זכות“ – לרבות חידוש זכות או הארכתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתונים נלווים“ – פרטים מזהים על האדם וכן מידע נוסף על ההליך הפלילי הנוגע לפרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי, לפי העניין, ובכלל זה מועדי קבלת החלטות שיפוטיות והחלטות אחרות על פי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודות המשטרה“ – פקודות משטרת ישראל כהגדרתן {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)“ – {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט רישום פלילי“ – פרט מהפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} לגבי אדם ומועדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט רישום משטרתי“ – פרט מהפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיפים 27}} {{ח:פנימי|סעיף 28|או 28}} לגבי אדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט רישום שהתיישן“ – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרט רישום שנמחק“ – פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קובל“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ד סימן ב|בסימן ב׳ לפרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות חוקרת“ – רשות העוסקת באכיפת החוק, שיש לה סמכות חקירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}} או סמכות בדיקה וחקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#חלק ה פרק 1 סימן ב|סימן ב׳, לפרק ראשון בחלק ה׳ לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עקרונות ניהול המידע הפלילי}}

{{ח:סעיף|2|ניהול המידע הפלילי}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה תנהל מרשם פלילי ומרשם משטרתי.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, פרטי הרישום הפלילי, פרטי הרישום המשטרתי ונתונים נלווים יימסרו למשטרה על ידי גוף המנהל הליך פלילי, בדרך ובמועד שיקבעו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים; השרים האמורים רשאים, לקבוע גופים או פרטי רישום שהחובה לא תחול לגביהם; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור של ועדת החוקה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותה של המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה שעליהם לא יחולו הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} גוף המנהל הליך פלילי לא יעשה כל שימוש במידע פלילי שברשותו אלא לשם מילוי תפקידו, ולא יעבירו לאחר, למעט למשטרה כאמור בסעיף קטן (ב) ולתובע.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על קובל לעניין פרטי רישום פלילי בלבד.

{{ח:סעיף|3|חיסיון המידע הפלילי}}
{{ח:תת|(א)}} מידע פלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה, לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב; לעניין זה, לא יראו מי שדרש מידע פלילי כאמור כזכאי לקבלו בשל כך בלבד שהאדם שהמידע הפלילי נוגע לו הסכים למסירת המידע.

{{ח:סעיף|4|עיון במידע פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} כל אדם זכאי לעיין במידע הפלילי על עצמו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קצין משטרה רשאי לאפשר –
{{ח:תתת|(1)}} להורה לעיין במידע פלילי על ילדו הקטין או לאפוטרופוס של אדם שהציג צו שיפוטי המעיד על מינויו כאמור לעיין במידע הפלילי על אותו אדם;
{{ח:תתת|(2)}} עיון במידע פלילי על אדם, לקרוב משפחה שלו או לאדם אחר הקרוב אליו שקיבל ממנו ייפוי כוח לכך, אם נוכח קצין המשטרה שנבצר מהאדם שהמידע עליו לעיין במידע באופן אישי, לרבות בשל מצבו הבריאותי או בשל היעדרותו מהארץ;
{{ח:תתת|(3)}} עיון במידע פלילי של אדם לאדם אחר המתלווה אליו אם נוכח קצין המשטרה שהאדם שהמידע עליו זקוק לסיועו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} עיון כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ייעשה בדרך של הצגת המידע הפלילי לאדם על גבי צג מחשב בתחנת משטרה, בדרך שיקבע השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.
{{ח:תתת|(2)}} לא יצלם אדם ולא ייצור עותק של המידע המוצג לו כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), קצין משטרה ימסור תדפיס מהמידע הפלילי לעורך דין שקיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מהאדם שהמידע עליו, לשם ייצוגו לפני בית משפט, בית דין או גוף מינהלי הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות חוק זה; בסעיף קטן זה, ”עורך דין“ – לרבות מתמחה המועסק על ידו.
{{ח:תת|(ה)}} מי שעיין במידע בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לא ימסור את המידע אלא למי שהמידע עליו.

{{ח:סעיף|5|מסירת מידע פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, לא יימסר מידע פלילי אלא בהתאם להוראות חוק זה ובהיקף הקבוע בו.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו בחיקוק הוראות שעל פיהן זכאי גוף או בעל תפקיד לקבל מידע פלילי, יימסר המידע לאותו גוף או בעל תפקיד על פי הוראות חוק זה, ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובתו של מקבל המידע לשקול את המידע בהתאם לאמור באותו חיקוק, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יימסר מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד מכוח {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|פרטים 3(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|5(1) עד (4), (11), (13) עד (16), (19) ו־(20) לתוספת הראשונה}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} או חיקוק אחר, אלא אם כן נקבעו הנחיות או נהלים פנימיים לעניין שקילת מידע פלילי בקשר למתן זכות או ביטול זכות החלים על אותו גוף או בעל תפקיד, לעניין שמירת המידע ולעניין התחשבות בתיקים תלויים ועומדים בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}} בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי מסירה של מידע פלילי ושמירתו.

{{ח:סעיף|6|הודעה על מסירת מידע פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שזכאי לקבל מידע פלילי על אדם לפי חוק זה לשם מתן זכות או ביטול זכות, ימסור לאדם שהמידע עליו הודעה בכתב על מסירת המידע או על הכוונה לבקשו, בסמוך להגשת הבקשה לקבלת המידע.
{{ח:תת|(ב)}} לא תחול חובת מסירת הודעה כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} על מסירת מידע לרשות הרישוי או לרופא מוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}};
{{ח:תתת|(2)}} אם מקבל המידע החליט, בהחלטה מנומקת בכתב, כי ההודעה עלולה לסכל את המטרה שלשמה נמסר המידע, ובלבד שלאחר שהוסרה המניעה תימסר ההודעה;
{{ח:תתת|(3)}} אם האדם שהמידע עליו הסכים בכתב למסירת המידע לעניין הזכות המסוימת;
{{ח:תתת|(4)}} אם המידע נמסר לגופים או לבעלי התפקידים המנויים –
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרטים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|ו־5(5), (6), (8), (9) ו־(10) לתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 4א|בתקנה 4א(א) לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת.

{{ח:סעיף|7|תיקון טעות}}
{{ח:תת|(א)}} הוברר כי נפלה טעות ברישומו של פרט רישום פלילי או של פרט רישום משטרתי, תתקן המשטרה את הטעות במרשם הפלילי או המשטרתי, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} תוקנה טעות כאמור בסעיף קטן (א), תמסור המשטרה הודעה על כך לאדם שהמידע עליו, ולמקבל המידע – אם הוא פנה לתיקון הטעות.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מסמכות המשטרה למסור הודעה למקבל המידע אף אם תיקון הטעות לא נבע מפנייתו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: המרשם הפלילי}}
{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: תוכן המרשם הפלילי}}

{{ח:סעיף|8|פרטי הרישום במרשם הפלילי}}
{{ח:תת|(א)}} המרשם הפלילי יכלול את הפרטים המנויים להלן וכן נתונים נלווים:
{{ח:תתת|(1)}} הרשעות ועונשים של בית משפט או בית דין בפלילים (בסעיף זה – בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות);
{{ח:תתת|(2)}} צווים כמפורט להלן שנתן בית משפט עקב עבירה אף אם ניתנו בלא הרשעה: צווי מבחן, צווי שירות לתועלת הציבור, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר־עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
{{ח:תתת|(4)}} קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|סעיף 24}} וצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הנוער}};
{{ח:תתת|(5)}} שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;
{{ח:תתת|(6)}} שינוי של תקופת ההתיישנות או המחיקה של פרט רישום, מכוח החלטת נשיא המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.
{{ח:תת|(ב)}} פרטי רישום כאמור בסעיף קטן (א) בעבירות תעבורה ייכללו במרשם לעניין עבירות תעבורה; השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע הוראות בדבר ניהול מרשם כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטן {{ח:הערה|[צ״ל: קטנים]}} (א) ו־(ב), פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי, למעט במקרים שקבע השר, באישור ועדת החוקה.

{{ח:סעיף|9|פרטי רישום פלילי מהאזור}}
{{ח:ת}} נוסף על פרטי הרישום המנויים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}}, המשטרה רשאית לכלול במרשם הפלילי פרטי רישום כאמור, בשינויים המחויבים, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי בעבירות לפי הדין החל באזור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע מהמרשם הפלילי}}

{{ח:סעיף|10|גישה ישירה למידע הפלילי}}
{{ח:תת|(א)}} המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי, לרבות פרטי רישום פלילי שנמחקו, יהיו פתוחים לפני הגופים המנויים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע פלילי, והכול במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם:
{{ח:תתת|(1)}} המשטרה, בהתאם לפקודות המשטרה;
{{ח:תתת|(2)}} שירות הביטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתת|(3)}} המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;
{{ח:תתת|(4)}} אגף המודיעין במטה הכללי של צבא ההגנה לישראל (להלן – אמ״ן), לפי כללים שיקבע ראש אמ״ן;
{{ח:תתת|(5)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לפי כללים שיקבע ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתת|(6)}} אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, לפי כללים שיקבע הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(7)}} המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים, לפי כללים שיקבע מנהל המחלקה לחקירת שוטרים;
{{ח:תתת|(8)}} היחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל, לפי כללים שיקבע מפקד היחידה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור של השר.
{{ח:תתת|(2)}} כללים לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(7) טעונים אישור של ועדת החוקה.
{{ח:תתת|(3)}} כללים לפי סעיף קטן (א)(2) עד (6) ו־(8) טעונים אישור של ועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, והם אינם טעונים פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} העברת מידע בין הגופים המנויים בסעיף קטן (א) אינה כפופה להגבלות שחוק זה קובע לעניין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}.

{{ח:סעיף|11|מסירת מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי תפקידים|תיקון: תשפ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לשם מילוי תפקידיהם, ואם מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} המטרה שלשמה ניתן להעביר את המידע – למטרה זו בלבד; לעניין סעיף זה, ”מידע מהמרשם הפלילי“ – למעט מידע על הרשעות שנמחקו.
{{ח:תת|(ב)}} שירות הביטחון הכללי רשאי למסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} לשם מילוי תפקידיהם, ואם מנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת}} המטרה שלשמה ניתן להעביר את המידע – למטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2(2), (3), (13) ו־(14)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|ו־5(8) לתוספת הראשונה}} לשם מילוי תפקידיהם, למטרות המנויות באותם פרטים בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} אמ״ן רשאי למסור מידע מהמרשם הפלילי לבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרט 3(3) לתוספת הראשונה}} לשם מילוי תפקידיהם, למטרות המנויות באותו פרט בלבד.
{{ח:תת|(ה)}} מסירת המידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף זה תהיה לפי דרישת הגופים או בעלי התפקידים הזכאים לקבלו ולפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם השר הממונה על אותו גוף או בעל תפקיד ובאישור ועדת החוקה, ולעניין כללים לגבי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) – באישור ועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע לגופים זכאים בידי משטרת ישראל)|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (כללי מסירת מידע לגופים זכאים בידי משטרת ישראל), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת|(ו)}} לעניין גופים ובעלי תפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרטים 3(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|5(1) עד (4), (11), (13) עד (16), (19) ו־(20)}} וגופים ובעלי תפקידים שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ז) שהמידע נמסר להם לשם מתן זכות או ביטול זכות, יימסר המידע אם הסכים לכך מבקש הזכות ויחולו לעניין הסכמה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12(ד) ו־(ה)}}; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין גופים ובעלי תפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|בפרטים 3(3)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|ו־5(5), (6), (8), (9), (10) ו־(27) לתוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ז)}} השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} ולהוסיף לה גופים ובעלי תפקידים נוספים, ובלבד ששוכנע כי הם מסוג הגופים או בעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) שלהלן, וכי המידע חיוני לשם מילוי תפקידם ולתכליות המנויות באותה פסקה:
{{ח:תתת|(1)}} רשויות חוקרות – לשם ניהול חקירה;
{{ח:תתת|(2)}} גופים ובעלי תפקידים על פי דין הקשורים להליך הפלילי ולמה שנגזר ממנו, וכן גופים ובעלי תפקידים העוסקים בטיפול בחשודים, בנאשמים או במורשעים;
{{ח:תתת|(3)}} גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה, לשם מינוי עובדים או לעניין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות בגוף כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי שאופי תפקידם והיקף האחריות הנתונים להם מצדיקים מסירת מידע לפי סעיף זה לשם מינוי כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} גופים או בעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מהטעמים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 12|בפסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף 12(ג)}}, ובלבד שיש חשש לפגיעה משמעותית באינטרס ציבורי חיוני אם לא יימסר המידע לאותם גופים או בעלי תפקידים ואם היקף הפגיעה האפשרית ועוצמתה הם ברמה גבוהה במיוחד המצדיקה מסירת מידע בהיקף רחב יותר מהנמסר לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:סעיף|12|מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מתן זכות או ביטול זכות}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור מידע מהמרשם הפלילי על מבקש זכות או בעל זכות למי שהוסמך לכך {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי חיקוק אחר או לשם מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, אם מבקש הזכות או בעל הזכות נתן את הסכמתו לכך לעניין הזכות המסוימת; לעניין סעיף זה, ”מידע מהמרשם הפלילי“ – למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לגופים ולבעלי התפקידים כאמור בחיקוק המסמיך רק למטרות המנויות בו, או כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רק למטרות המנויות בה.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), אם חיקוק מסמיך לשקול מידע פלילי לשם בחינת זכאות של מבקש זכות לקבל זכות או של בעל זכות להחזיק בזכות או לשם בחינה של ביטול זכות, יראו את ההסמכה האמורה כהסמכה לשקול מידע פלילי לכלל המטרות האמורות, וכן לשם חידוש זכות, בחינה תקופתית חוזרת של הזכאות להחזיק בזכות וקבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים עקב עבירה פלילית.
{{ח:תת|(ג)}} זכאות גופים או בעלי תפקידים לקבל מידע מהמרשם הפלילי לשם מתן זכות או ביטול זכות תיקבע בחיקוק אם קבלת המידע מוצדקת בהתאם לתכלית אחת או יותר מהתכליות המנויות להלן, אלא אם כן נקבעה באותו חיקוק תכלית ראויה אחרת המצדיקה זאת:
{{ח:תתת|(1)}} המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לשם הגנה על קטינים וחסרי ישע;
{{ח:תתת|(2)}} המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לעניין עיסוק במקצוע או מינוי לתפקיד הכרוכים ביחסי נאמנות או אמון מיוחדים;
{{ח:תתת|(3)}} המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לשם מניעת פגיעה בגופו של אדם או בבריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן בכתב לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}} ותישמר בידי מבקש המידע בדרך ולתקופה שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הסכמה של מבקש זכות או בעל זכות למסירת מידע מהמרשם הפלילי עליו כאמור בסעיף קטן (א), לא תידרש הסכמה נוספת שלו למסירת מידע כאמור לעניין אותה זכות לשם בדיקה תקופתית חוזרת של הזכאות להחזיק בזכות, ביטול זכות, התלייתה, סיוגה, חידושה או לשם קבלת החלטה בדבר נקיטת הליכים משמעתיים עקב עבירה פלילית.
{{ח:תת|(ו)}} השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו –
{{ח:תתת|(1)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|חלק א׳ של התוספת השנייה}} ולהוסיף לו גופים ובעלי תפקידים שנקבעו בחיקוק בהתאם לתנאים כאמור בסעיף קטן (ג);
{{ח:תתת|(2)}} באישור ועדת החוקה, מטעמים מיוחדים – לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|חלק ב׳ של התוספת השנייה}} ולהוסיף לו גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מהטעמים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ג), אם מתן הזכות שבשלה מתבקש המידע אינו על פי חיקוק.
{{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו)(1) כדי למנוע מסירת מידע מהמרשם הפלילי לגוף או לבעל תפקיד הזכאי לפי חיקוק לקבל את המידע, אף אם טרם הוסף {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|לחלק א׳ של התוספת השנייה}} כאמור בסעיף קטן (ו)(1).
{{ח:תת|(ח)}} הוראה בחיקוק המקנה סמכות למסור מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד, שלא נקבע שהיא טעונה אישור של הכנסת או של ועדה מוועדותיה, תהא טעונה אישור של ועדת החוקה.

{{ח:סעיף|13|מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם כהונה}}
{{ח:ת}} נקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, תמסור המשטרה מידע מהמרשם הפלילי, למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו, על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה, למי שהיועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר שראה שיש למבקש עניין מוצדק לקבל את המידע, אם אותו מבקש לא הוסמך על פי חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מי שממלא או נועד למלא את הכהונה הציבורית.

{{ח:סעיף|14|מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מכרז}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מהמרשם הפלילי על עבירות לפי החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה בטובין במסגרת מכרז, אם האדם שהמידע עליו נתן את הסכמתו לכך; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית או גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 2|בסעיף 2(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מהמרשם הפלילי“ – למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
{{ח:תת|(ב)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לעניין המציע במכרז, בעלי השליטה ונושאי המשרה הנוגעים בדבר בגוף המציע.
{{ח:תת|(ג)}} המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה הכולל ביצוע עבודה או רכישת שירותים במסגרת מכרז כאמור בסעיף קטן (א), על המציע במכרז, בעלי השליטה ונושאי המשרה הנוגעים בדבר בגוף המציע, וכן על נותן שירות או מבצע עבודה נושא ההתקשרות – אם נתנו את הסכמתם לכך, באופן ובהיקף שיקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר, ולעניין התקשרות של מערכת הביטחון – שר המשפטים בהסכמת שר הביטחון; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת החוקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} מידע לפי סעיף זה יימסר לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי או הגוף הנוגע בדבר, ולעניין רשות מקומית או תאגיד – ליועץ המשפטי שלהם, וכן לוועדת המכרזים הדנה במכרז שבשלו ניתן המידע.
{{ח:תת|(ה)}} על גוף המקבל מידע לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 36|36}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39 עד 41}}.

{{ח:סעיף|15|מסירת מידע מהמרשם הפלילי למדינה זרה או לגוף מחוץ לישראל|תיקון: תשפ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נזקק אדם למידע מהמרשם הפלילי על עצמו לשם קבלת זכות במדינה זרה, יימסר המידע, לבקשת האדם, לנותן הזכות באמצעות משרד החוץ או נציגות המדינה הזרה בישראל או בדרך אחרת שתורה עליה המשטרה בנהלים; לעניין סעיף קטן זה, ”מידע מהמרשם הפלילי“ – למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר מידע לפי סעיף קטן (א), לא ישמש אלא לשם מסירתו לנותן הזכות במדינה הזרה.
{{ח:תת|(ג)}} המשטרה רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לידי מדינה זרה או לידי גוף מחוץ לישראל המנוי להלן, לשם מילוי תפקידיו, בין מיוזמתה ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף:
{{ח:תתת|(1)}} רשות זרה שהמדינה התחייבה למסור לה מידע במסגרת הסכם או אמנה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מוסמכת זרה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות|בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998}}, וגוף מהגופים המנויים {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} גוף מחוץ לישראל המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}};
{{ח:תת}} לעניין סעיף קטן זה, ”מידע מהמרשם הפלילי“ – למעט מידע על פרטי רישום שנמחקו.
{{ח:תת|(ד)}} במקרים מיוחדים, באישור קצין משטרה בכיר בדרגת ניצב משנה ומעלה, רשאית המשטרה למסור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), גם פרטי רישום משטרתי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(2) ו־(3)}}.
{{ח:תת|(ה)}} מסירת מידע לפי סעיף קטן (ג) תותנה בידי המשטרה בהתקיימות תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השימוש במידע יהיה לשם מילוי תפקידיו של הגוף המקבל את המידע ורק למטרה של שמירה על שלום הציבור וביטחונו, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב ומעלה שימוש למטרה אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} המידע לא יועבר לגורם אחר בתוך המדינה המקבלת או הארגון המקבל, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב ומעלה את העברתו, ואולם ניתן להעביר את המידע בלא אישור כאמור לגורמים אחרים בתוך המדינה המקבלת או הארגון המקבל לשם המשך הטיפול בחקירה, בהליך או בתיק שלשמם נמסר המידע;
{{ח:תתת|(3)}} המידע לא יועבר למדינה אחרת או לארגון בין־לאומי אחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב ומעלה את העברתו לגוף מהגופים האמורים בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ה), על העברת מידע פלילי לפי הסכם או מזכר כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11טז3|בסעיף 11טז3 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}} (בסעיף קטן זה – חוק החיפוש בגוף), בעניינו של אדם שהתקיימו לגבי נתון הזיהוי המשויך אליו התנאים כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11טז3|בסעיף קטן (ד)(3) של הסעיף האמור}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 11טז3|סעיף קטן (ח) של אותו סעיף}}; לעניין זה, ”נתון זיהוי“ – נתון שהופק מטביעת אצבעות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#סעיף 1|בחוק החיפוש בגוף}}.

{{ח:סעיף|16|מסירת מידע מהמרשם הפלילי לעניין רישוי נהיגה}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור לרשות הרישוי, על פי דרישתה או ביוזמת המשטרה, מזמן לזמן, מידע מהמרשם הפלילי על כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מבקש רישיון או היתר לנהיגה ברכב ציבורי או בעל רישיון או היתר כאמור, באמבולנס, ברכב כיבוי אש, באופנוע להגשת עזרה ראשונה וברכב חילוץ;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש רישיון או היתר לשמש בעל בית ספר, מורה מוסמך או מנהל מקצועי כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 170|בתקנה 170 לתקנות התעבורה}} או בעל רישיון או היתר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש רישיון סחר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 292א|תקנה 292א לתקנות התעבורה}} או בעל רישיון כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} מי שביצע עבירת תעבורה או עבירה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לשם שימוש בו או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 79|סעיף 79(א)}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 133|או 133 לחוק השיפוט הצבאי}} כשהעבירה נעברה בקשר לרכב;
{{ח:תתת|(5)}} מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה, שרופא מוסמך סבור כי בשל עברו הפלילי אין לתת לו אישור רפואי לנהיגה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 194|תקנה 194 לתקנות התעבורה}}, או שניתן לו אישור כאמור והרופא המוסמך קבע בו תנאים והגבלות;
{{ח:תתת|(6)}} מבקש תעודה;
{{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”מידע מהמרשם הפלילי“ – למעט מידע על פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו.
{{ח:תת|(ב)}} מסירת מידע מהמרשם לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3) ו־(6) טעונה הסכמה של המבקש, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} המשטרה תמסור לרופא המוסמך או לוועדת ערר מידע מהמרשם הפלילי על מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה העומד לבדיקה של רופא מוסמך לשם מתן אישור רפואי לנהיגה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 194|תקנה 194 לתקנות התעבורה}}.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע להגשת עזרה ראשונה“, ”אמבולנס“, ”רכב חילוץ“ ו”רכב כיבוי אש“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודת התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת תעבורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה}} ועבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 338|סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב ציבורי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רופא מוסמך“ – רופא כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 55א|בסעיף 55א לפקודת התעבורה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעודה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}, למעט רישיון נהיגה ורישיון או היתר כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}.

{{ח:סעיף|16א|מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם העסקה בעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 24.8.2026):}}
{{ח:תת|(א)}} מעסיק רשאי לבקש מהמשטרה, לשם העסקתו של בגיר, הודעה שבה יצוין אם יש או אין לאותו בגיר פרט רישום פלילי בעבירת טרור חמורה או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 24|סעיף 24 לחוק המאבק בטרור}}, ובלבד שהמועמד נתן למעסיק את הסכמתו לכך בכתב בטופס שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ז); בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}}, וכן עבירה שבית המשפט קבע לגביה בפסק דינו שהיא מעשה טרור, לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה כאמור בסעיף קטן (א), יצהיר המעסיק כי הוא מעסיק המבקש את המידע לשם העסקתו של המועמד וכי קיבל את הסכמת המועמד כאמור באותו סעיף קטן, והכול בדרך שתיקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ז).
{{ח:תת|(ג)}} הודעת המשטרה כאמור בסעיף קטן (א), שלפיה יש לאדם פרט רישום פלילי כאמור באותו סעיף קטן, תינתן אם פרט הרישום הפלילי לגביו נרשם בהיותו בגיר וטרם התיישן, ואם לא היה פרט רישום פלילי כאמור לגבי אותו אדם – יצוין שאין לו פרט רישום כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} קיבל מעסיק הודעה מהמשטרה בדבר קיומו של פרט רישום פלילי של אדם לפי סעיף קטן (ג), יאפשר לאותו אדם למסור מידע על מהות העבירות, נסיבותיו האישיות ושיקומו, בטרם יחליט אם להעסיקו או לדחות את מועמדותו.
{{ח:תת|(ה)}} לא יצלם מעסיק ולא ייצור עותק של המידע שנמסר לו לפי סעיף זה, לא ימסור מידע כאמור לאחר ולא יעשה בו שימוש לתכלית אחרת מן האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} נמסר מידע לפי בקשה מכוח סעיף זה, תשמור המשטרה תיעוד של פרטי המעסיק ושל האנשים שלגביהם ביקש מידע, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ז); רישום כאמור יישמר שבע שנים ממועד מסירת המידע.
{{ח:תת|(ז)}} שר המשפטים והשר לביטחון לאומי, בהתייעצות עם השר הממונה על {{ח:חיצוני|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים|חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018}}, יקבעו הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מסירת המידע מהמשטרה למעסיק, שמירה של טופס ההסכמה על ידי המעסיק ותיעוד כאמור בסעיף קטן (ו), ורשאים הם לקבוע בדרך האמורה הוראות לעניין מידע שיוצג לאדם שהוא מועמד לעבודה בדבר בקשה שהגיש מעסיק בעניינו לפי סעיף קטן (א), במערכת ממשלתית מקוונת ומאובטחת, אם אותו אדם נרשם למערכת.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הגבלה של מסירת מידע מהמרשם הפלילי}}

{{ח:סעיף|17|הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים מיוחדים}}
{{ח:תת|(א)}} מידע מהמרשם הפלילי כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים ולבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2(1), (2), (5) עד (10) ו־(12) עד (18)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|3(3)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|4(1) עד (5)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|ו־5(8) עד (10) ו־(12) שבתוספת הראשונה}} לשם מילוי תפקידיהם:
{{ח:תתת|(1)}} הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הנוער}} כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|בפסקה (2) לסעיף האמור}} או לפטור מצו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|בפסקה (3) לסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(3)}} צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה, וצו מבחן לבגיר שניתן בלא הרשעה;
{{ח:תתת|(4)}} צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
{{ח:תתת|(5)}} צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
{{ח:תת|(ב)}} הרישום במרשם הפלילי של ההרשעה, הקביעה או הצו כאמור בסעיף קטן (א), יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך.

{{ח:סעיף|18|התיישנות פרט רישום פלילי – עקרונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי תימנה מיום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך, אף אם הוגש ערעור על פסק הדין או ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיפים 19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}}, לא יתיישן פרט רישום פלילי של אדם עד שיישא את מלוא העונש שהוטל עליו.
{{ח:תת|(ג)}} לא יימסר מידע על פרט רישום שהתיישן אלא לגופים או לבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}.
{{ח:תת|(ד)}} הופחת עונש או הומר על פי סמכות כדין, יראו לעניין תקופת ההתיישנות את העונש כפי שהופחת או הומר כעונש שהוטל בשל העבירה.
{{ח:תת|(ה)}} הוטל עונש אחד בשל הרשעות אחדות או שהוטל עונש מצטבר, רואים אותו לעניין תקופת ההתיישנות כאילו הוטל בשל כל אחת מההרשעות.
{{ח:תת|(ו)}} הוטלו בפסק דין אחד עונשים שונים בשל הרשעות שונות, תסתיים תקופת ההתיישנות של כל פרטי הרישום הפלילי האמורים בתום תקופת ההתיישנות המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.
{{ח:תת|(ז)}} הורשע אדם בעבירה או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, בתקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי אחר, תסתיים תקופת ההתיישנות של כל פרטי הרישום הפלילי שלו בתום תקופת ההתיישנות המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף קטן (ז) לא יחולו על עונש של פסילת רישיון נהיגה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413יב|סעיף 413יב לחוק העונשין}} או {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 43|סעיף 43 לפקודת התעבורה}} או עונש אחר שניתן להטילו לצמיתות מכוח סמכותו של בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 35|סעיף 35(א) לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|19|התיישנות פרט רישום פלילי – בגירים}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי לגבי בגירים, תהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ארבע שנים; ואולם לעניין הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 65|סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי}} או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} – חמש שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – שבע שנים;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד חמש שנים – שבע שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
{{ח:תתת|(4)}} הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מחמש שנים – עשר שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאסר“ – לרבות מאסר על־תנאי שהופעל;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פרט רישום פלילי נוסף“ – למעט פרט רישום שנמחק.

{{ח:סעיף|20|התיישנות פרט רישום פלילי – קטינים}}
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של פרט רישום פלילי לגבי קטינים, תהיה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(3)}} – שלוש שנים;
{{ח:תת|(2)}} הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד שלוש שנים – חמש שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
{{ח:תת|(3)}} הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה משלוש שנים – שבע שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

{{ח:סעיף|21|מחיקת פרט רישום פלילי – עקרונות}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תימנה מתום תקופת ההתיישנות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יימסר מידע על פרט רישום שנמחק אלא לגורמים המנויים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} גופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} בהתאם לכללים שנקבעו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5(12)(ב) עד (ז) לתוספת הראשונה}}, והממונה על רישוי אומנה לפי {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה, הגורמים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4(1) עד (5) לתוספת הראשונה}}, וכן – מטעמים מיוחדים שיירשמו – בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ובית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
{{ח:תת|(ג)}} הורשע אדם בעבירה או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, בתקופת המחיקה של פרט רישום פלילי אחר, תסתיים תקופת המחיקה של כל פרטי הרישום הפלילי שלו בתום תקופת המחיקה המאוחרת ביותר החלה לגבי אותם פרטי רישום.
{{ח:תת|(ד)}} הרשעה או החלטה המהווה פרט רישום פלילי שנשיא המדינה הורה על מחיקתה, דינה כדין פרט רישום שנמחק.

{{ח:סעיף|22|מחיקת פרט רישום פלילי – בגירים}}
{{ח:ת}} תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי לגבי בגירים תהיה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ארבע שנים; ואולם, לעניין הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 65|סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי}} או בעבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}} – חמש שנים;
{{ח:תת|(2)}} הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, לא הוטל עליו עונש מאסר ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – שבע שנים;
{{ח:תת|(3)}} הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד חמש שנים – שבע שנים;
{{ח:תת|(4)}} הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מחמש שנים – עשר שנים;
{{ח:תת|(5)}} לא הורשע אדם וניתן לגביו אחד מאלה, תהיה תקופת המחיקה חמש שנים: התחייבות להימנע מעבירה, צו שירות לתועלת הציבור, צו מבחן.

{{ח:סעיף|23|מחיקת פרט רישום פלילי – קטינים}}
{{ח:ת}} תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי לגבי קטינים תהיה כדלקמן:
{{ח:תת|(1)}} הורשע קטין בעבירה מסוג פשע שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר – חמש שנים, בעבירה מסוג עוון – שלוש שנים;
{{ח:תת|(2)}} הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר־חמש שנים;
{{ח:תת|(3)}} הורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – שבע שנים;
{{ח:תת|(4)}} לא הורשע קטין וניתנו לגביו קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|סעיף 24 לחוק הנוער}} כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|בפסקה (2) לסעיף האמור}} או לפטור את הקטין בלא צו כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|בפסקה (3) לסעיף האמור}} – חמש שנים;
{{ח:תת|(5)}} ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – חמש שנים.

{{ח:סעיף|24|מידע שאין לגביו התיישנות|תיקון: תשפ״ה־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא תהיה התיישנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 20}} או מחיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21 עד 23}} לגבי הרשעה או החלטה המהווה פרט רישום פלילי בעבירות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבירות שעונשן מוות;
{{ח:תתת|(2)}} עבירות שאין עליהן התיישנות לעניין העמדה לדין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(3)}} עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר עשרים שנים והוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר;
{{ח:תתת|(4)}} עבירות לפי החיקוקים שלהלן אם עונשן מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז|פרק ז׳ לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(ב)}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351 לחוק העונשין}};
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 43|סעיפים 43}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 44|44}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 46|ו־46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948}};
{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור מימון טרור#סעיף 8|סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005}};
{{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}, וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק האמור}}; ואולם לעניין עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}} – עבירות שעונשן מאסר שבע שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר;
{{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|התוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה המנויה בסעיף קטן (א), יראו פרטי רישום פלילי אחרים שלו שנרשמו אחרי ביצוע אותה עבירה כפרטי רישום שלא התיישנו, ולא תהיה לגביהם התיישנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18 עד 20}} או מחיקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21 עד 23}}.

{{ח:סעיף|25|סמכות נשיא המדינה}}
{{ח:ת}} נשיא המדינה רשאי –
{{ח:תת|(1)}} לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע כי עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}} שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

{{ח:סעיף|26|פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} נפסל אדם לפי חיקוק בשל פרט רישום פלילי, תפקע פסלותו במועד כמפורט להלן, גם אם טרם הסתיימה תקופת הפסלות הקבועה באותו חיקוק:
{{ח:תתת|(1)}} אם הגוף או בעל התפקיד המוסמך לפי אותו חיקוק לשקול את המידע מהמרשם הפלילי לשם החלטת הפסילה הוא אחד מהגופים או בעלי התפקידים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיפים 12 עד 15}} – תפקע הפסלות במועד התיישנות פרט הרישום;
{{ח:תתת|(2)}} אם הגוף או בעל התפקיד המוסמך לפי אותו חיקוק לשקול את המידע מהמרשם הפלילי לשם החלטת הפסילה הוא אחד מהגופים או בעלי התפקידים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}} – תפקע הפסלות במועד מחיקת פרט הרישום.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הגוף או בעל התפקיד המוסמך לשקול את המידע מהמרשם הפלילי לשם החלטת הפסילה לפי חיקוק כאמור באותו סעיף קטן הוא אחד מהגופים או בעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרטים 4(1) עד (5) שבתוספת הראשונה}}, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת#סעיף 15|סעיף 15 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}}, או מנהל בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (בחירות)#סעיף 29|סעיף 29 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965}}, לא תפקע הפסילה בשל התיישנות או מחיקה של פרט הרישום הפלילי.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: המרשם המשטרתי}}
{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: תוכן המרשם המשטרתי}}

{{ח:סעיף|27|פרטי הרישום במרשם המשטרתי}}
{{ח:תת|(א)}} המרשם המשטרתי יכלול את הפרטים המנויים להלן לגבי עבירות מסוג פשע ועוון, וכן נתונים נלווים:
{{ח:תתת|(1)}} מידע בדבר משפט פלילי תלוי ועומד וחקירה פלילית תלויה ועומדת, לרבות מידע על התליית הליכים כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 94א|בסעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי}} (להלן – מידע על תיק תלוי ועומד);
{{ח:תתת|(2)}} מידע על תיק שנסגר בשל אחד מאלה (להלן – תיק סגור):
{{ח:תתתת|(א)}} החלטה שלא לחקור לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 59|סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתתת|(ב)}} החלטה שלא להעמיד לדין כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי}}, אלא אם כן ההחלטה ניתנה בשל חוסר אשמה;
{{ח:תתתת|(ג)}} סגירה בהסדר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 67ו|סעיף 67ו לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתתת|(ד)}} אישום שבוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 94|סעיף 94(א) או (ב) לחוק סדר הדין הפלילי}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 388|סעיף 388(א) לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתתת|(ה)}} אישום שבוטל בשל טענה מקדמית לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 149|סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 351|סעיף 351(ב)(6) לחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתת|(3)}} מידע על משפט שעוכבו בו ההליכים (להלן – תיק שעוכבו בו ההליכים) לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 231|סעיף 231 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(4)}} מידע על משפט שהסתיים בזיכוי הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המשטרה רשאית שלא לכלול במרשם המשטרתי מידע כאמור בסעיף קטן (א)(2)(א), בהתאם להוראות שייקבעו לעניין זה בפקודות המשטרה; שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע מקרים ונסיבות שבהם החלטה שלא לחקור כאמור לא תיכלל במרשם.

{{ח:סעיף|28|פרטי רישום משטרתי מהאזור}}
{{ח:ת}} נוסף על פרטי הרישום המנויים {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27}}, המשטרה רשאית לכלול במרשם המשטרתי פרטי רישום כאמור, בשינויים המחויבים, בשל עבירות לפי הדין החל באזור.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: מסירת מידע מהמרשם המשטרתי}}

{{ח:סעיף|29|גישה ישירה למרשם המשטרתי}}
{{ח:ת}} המרשם המשטרתי, למעט מידע על זיכוי נאשם, יהיה פתוח לפני הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}} והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מהמרשם האמור, והכול במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם; על גישה למידע כאמור ועל העברתו יחולו ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|30|מסירת מידע על תיקים תלויים ועומדים}}
{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור מידע על תיקים תלויים ועומדים, לגופים ולבעלי תפקידים שהיא רשאית למסור להם מידע מהמרשם הפלילי לפי הוראות חוק זה, בעת מסירת המידע מהמרשם הפלילי.
{{ח:תת|(ב)}} הגופים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב) עד (ד)}} רשאים למסור מידע על תיקים תלויים ועומדים לגופים ולבעלי התפקידים שהם רשאים למסור להם מידע מהמרשם הפלילי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|באותו סעיף}}, והכול בהתאם לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תמסור המשטרה מידע על תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, לגופים ולבעלי תפקידים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיפים 11(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} או חיקוק אחר, שהמידע נדרש להם לשם מתן זכות או ביטול זכות, אם חלפה ממועד פתיחת התיק התקופה שקבע השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע – הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום)|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (סייגים למסירת מידע – הגבלת מידע על תיקים תלויים ועומדים שלא הוגש בהם כתב אישום), התשפ״ב–2022}}.}}

{{ח:סעיף|31|מסירת מידע על תיקים סגורים או על תיקים שעוכבו בהם ההליכים}}
{{ח:ת}} המשטרה תמסור מידע על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים לגופים ולבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}.

{{ח:סעיף|32|איסור מסירת מידע הנוגע לזיכוי}}
{{ח:ת}} לא יימסר מידע על זיכוי נאשם, ואולם המשטרה רשאית, לבקשת גוף המנוי {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}, למסור לו מידע כאמור, לשם חקירת עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}}, לשם מניעת ביצוע עבירה כאמור או סיכולה וכן לשם שמירה על ביטחון המדינה בקשר לעבירה כאמור; לעניין שירות הביטחון הכללי, מידע בדבר זיכוי יימסר גם לשם קבלת החלטה בדבר התאמה ביטחונית לתפקיד או משרה שסווגו בסיווג ביטחוני לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 7|סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.

{{ח:סעיף|33|ביטול פרטי רישום משטרתי}}
{{ח:תת|(א)}} ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה או קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך רשאים לבטל פרט רישום משטרתי שעניינו תיק סגור, לפי אמות מידה שיקבעו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה; ואולם ביטול פרט רישום משטרתי כאמור, שעניינו תיק שעוכבו בו ההליכים, יהיה טעון הסכמה של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין עיכובי הליכים.
{{ח:תת|(ב)}} אמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, באלה:
{{ח:תתת|(1)}} הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה (בסעיף זה – האירוע), ולעניין תיק שעוכבו בו ההליכים – הזמן שחלף מיום שעוכבו ההליכים;
{{ח:תתת|(2)}} גיל האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומו של מידע פלילי נוסף לגביו, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), פרט רישום משטרתי שעניינו תיק סגור, בעבירה שאינה פשע, יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, ולעניין קטינים – בתום חמש שנים מיום האירוע, אלא אם כן נקבע אחרת באמות המידה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השימוש במידע הפלילי}}

{{ח:סעיף|34|איסור הכללת מידע במרשם הפלילי או במרשם המשטרתי על עבירה שעבר קטין מתחת לגיל 12}}
{{ח:ת}} לא ייכלל במרשם הפלילי או במרשם המשטרתי מידע פלילי על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל 12 ולא יימסר מידע פלילי כאמור.

{{ח:סעיף|35|שמירת סודיות}}
{{ח:תת|(א)}} מי שנמסר לו מידע פלילי לפי חוק זה, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שנמסר לו מידע פלילי לפי חוק זה רשאי להביאו לידיעת מי שהמידע עליו או לידיעת בא כוחו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)}}, אם המידע שימש בסיס להחלטתו על מתן זכות או על ביטול זכות למי שהמידע עליו.

{{ח:סעיף|36|אמות מידה לשקילת מידע פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} נמסר מידע פלילי על אדם לשם מתן זכות או ביטול זכות מכוח {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|פרטים 3(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|5(1) עד (4), (11), (13) עד (16), (19) ו־(20) לתוספת הראשונה}} או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} או חיקוק אחר (בסעיף קטן זה – סעיפי ההסמכה), ישקול מקבל המידע את המידע, בהתחשב בשיקולים המנויים להלן, בכפוף להוראות בעניין שקילת מידע פלילי הכלולות בסעיפי ההסמכה או בחיקוקים המנויים בהם, ככל שישנן ובהתאם להנחיות או נהלים פנימיים שחלים על מקבל המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ג)}}:
{{ח:תתת|(1)}} מהות העבירה וחומרתה, לרבות סוג העבירה והערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(2)}} הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(3)}} גיל האדם ביום ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(4)}} קיומם של פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי נוספים, מספר פרטי הרישום ומהותם.
{{ח:תת|(ב)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מקבל המידע ישקול את הזיקה בין המידע הפלילי על האדם ובין הזכות המבוקשת, בהתחשב בשיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} האינטרס הציבורי שבשלו נמסר המידע;
{{ח:תתת|(2)}} החובות והאחריות הכרוכות בזכות המבוקשת;
{{ח:תתת|(3)}} החשש, אם קיים, לפגיעה בשלומו או בביטחונו של אדם, בשלום הציבור או בביטחונו או ברכוש;
{{ח:תתת|(4)}} מידע על שיקומו של האדם ונסיבותיו האישיות, ככל שביסס אותן לפני מקבל המידע.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי מידע פלילי שנמסר לשם השתתפות במכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.
{{ח:תת|(ד)}} בהיעדר מידע פלילי אחר על אדם, לא תימנע ממנו זכות או תבוטל זכות שהוא מחזיק בה רק בשל תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, אלא אם כן מתקיימים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לרישום המשטרתי יש זיקה לזכות;
{{ח:תתת|(2)}} מפאת חומרת העבירה, לא ראוי, לדעת הגורם המחליט, שמבקש הזכות או בעל הזכות יחזיק בה עד להשלמת הליכי החקירה והמשפט.

{{ח:סעיף|37|שאלות בדבר עברו הפלילי של אדם}}
{{ח:תת|(א)}} אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, תיק סגור או תיק שעוכבו בו ההליכים, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע כאמור בסעיף קטן (א) למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|38|איסור שקילת מידע פלילי בניגוד להוראות החוק}}
{{ח:תת|(א)}} מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים או ככלל, על פי דין, לרבות מידע על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, על תיק סגור על תיק שעוכבו בו ההליכים או על תיק תלוי ועומד, לא יביא אותו בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה וכן לא יביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע הפלילי האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין הדרוש לשם הגנה על אדם שהמידע עליו או על בן משפחתו, על קטין או על חסר ישע, לשם אבחון של מי מהם או לשם טיפול בהם.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סיוע, ביקורת ועונשין}}

{{ח:סעיף|39|סיוע למי שמוסמך לקבל מידע פלילי}}
{{ח:ת}} מי שהוסמך לקבל מידע פלילי על פי חוק זה או חיקוק אחר רשאי להסמיך בעל תפקיד מטעמו לקבלת המידע ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – גורם מסייע), ובלבד שסיועו של אותו בעל תפקיד חיוני לשם מילוי התפקיד שלשמו מתקבל המידע, ולאחר שבעל התפקיד קיבל את אישור המשטרה, והמשטרה או הממונה על הביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}} נתנו לו הנחיה לעניין זה.

{{ח:סעיף|40|ממונה על מידע פלילי}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לקבל מידע מהמרשם הפלילי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, מכוח {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והתוספת השנייה}} או חיקוק אחר וחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}}, יסמיך ממונה על מידע פלילי ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – ממונה על מידע פלילי).
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על מידע פלילי יהיה אחראי לגיבוש ההנחיות והנהלים הפנימיים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}} לעניין שקילת המידע ושמירתו, ורשאי הוא לשם כך לקבל מידע פלילי בהיקף שרשאי לקבל הגורם המסמיך.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על מידע פלילי יקבל הדרכה והכשרה לעניין תפקידו לפי סעיף זה על ידי המשטרה או הממונה על הביקורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}}.

{{ח:סעיף|41|ממונה על הביקורת}}
{{ח:תת|(א)}} השר יסמיך ממונה על הביקורת, מקרב עובדי משרדו, שיבחן את ההנחיות והנהלים הפנימיים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ג)}} בגוף נותן זכות שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}}, את השימוש במידע הפלילי בגוף כאמור ואת שמירתו, אופן הפעלת שיקול הדעת לעניין המידע הפלילי, וייתן הכשרה לגורמים מסייעים ולממונים על מידע פלילי ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – הממונה על הביקורת).
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך אדם כממונה על הביקורת אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש כממונה על ביקורת;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל רישיון לעריכת דין ובעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום הפלילי.
{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידו, רשאי הממונה על הביקורת לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, ולקבל מידע מהמרשם הפלילי הנוגע לעניין הבירור; בסעיף קטן זה, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.
{{ח:תת|(ד)}} ערך הממונה על הביקורת בירור, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו, ומצא כי התלונה מוצדקת, רשאי הוא לתת הוראות לתיקון הליקויים.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה על הביקורת רשאי, לאחר שנתן לגוף המוסמך לקבל מידע פלילי התראה בכתב, להורות על הגבלות בדבר קבלת מידע פלילי על ידי אותו גוף, אם הגוף לא שיתף פעולה עם דרישתו של הממונה על הביקורת לקבלת ידיעה או מסמך או לא קיים הוראה לתיקון הליקויים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
{{ח:תת|(ד)}} באתר האינטרנט של משרד המשפטים יפורסמו הדרכים להגשת תלונה לממונה על הביקורת.

{{ח:סעיף|42|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} מי שדרש, במישרין או בעקיפין, מידע פלילי על אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, דינו – מאסר שנה; עשה כן לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים.
{{ח:תת|(ב)}} גוף, מעסיק או עוסק שהביא מידע פלילי בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה שהוא אינו זכאי לקבלו או הביא בחשבון מידע נוסף הנוגע למידע פלילי כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המגלה מידע פלילי שנמסר לו לפי חוק זה או עושה בו שימוש, שלא לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}}, דינו – מאסר שנה, ואם עשה כן ברשלנות, דינו – מאסר שישה חדשים.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות ותיקוני חקיקה}}

{{ח:סעיף|43|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים המפורטים להלן, והכול אלא אם כן נקבעו בחוק זה הוראות אחרות לעניין סמכות קביעת תקנות:
{{ח:תתת|(1)}} אגרות בעד בקשה לעיון או לקבלת מידע ממרשם לפי החוק;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי עיון במידע פלילי והודעה על מסירת מידע או על תיקון טעות ברישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4 עד 7}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי)|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (דרכי עיון במידע פלילי), התשפ״ב–2022}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז)|תקנות המידע הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם התקשרות בחוזה לביצוע עסקה במסגרת מכרז), התשפ״ה–2025}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} עוונות שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי;
{{ח:תתת|(2)}} פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי שלא יימסר עליהם מידע;
{{ח:תתת|(3)}} סייגים למסירת מידע פלילי;
{{ח:תתת|(4)}} עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או את תקופת המחיקה;
{{ח:תתת|(5)}} הוראות מיוחדות לגבי תקופות התיישנות ומחיקה בקשר למידע פלילי הנוגע לתאגידים.

{{ח:סעיף|44|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספות השלישית עד השישית}}}}
{{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספות השלישית עד השישית}}, כולן או חלקן.

{{ח:סעיף|45|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|46|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}.}}

{{ח:סעיף|47|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|בפקודת העיריות}}.}}

{{ח:סעיף|48|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|בפקודת המועצות המקומיות}}.}}

{{ח:סעיף|49|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|50|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}.}}

{{ח:סעיף|51|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח משולב], התשל״א–1971}}.}}

{{ח:סעיף|52|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:סעיף|53|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים|בחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס״א–2001}}.}}

{{ח:סעיף|54|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}.}}

{{ח:סעיף|55|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים|בחוק הגבלות על משך השעיה של עובד גוף ציבורי עקב הליכים פליליים, התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|56|ביטול {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים}}}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} – בטל.

{{ח:סעיף|57|שמירת תוקף}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}} (להלן – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה, ויראו אותן כאילו הותקנו לפי הוראות חוק זה, והכול זולת אם חוק זה קובע הוראות אחרות מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|58|תחילה ותקנות ראשונות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ביום י״ד בשבט התשפ״ב (16 בינואר 2022); שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים, בצו, לדחות מועד זה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(מועד תחילתו של החוק נדחה ליום 12.7.2022).}}
{{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב) סיפה}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30(ג)}} יובאו לאישור ועדת החוקה עד יום התחילה.

{{ח:סעיף|59|רציפות המרשם}}
{{ח:תת|(א)}} המרשם הפלילי שהתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים#סעיף 1|סעיף 1 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}, ימשיך לעמוד בתוקפו ויתנהל כמרשם הפלילי לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} פרטי רישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בסעיף 27(א) לחוק זה}}, שרשמה המשטרה במרשם משטרתי שניהלה מכוח סמכותה לפי דין לפני יום התחילה, יראו אותם כפרט רישום משטרתי לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|60|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}} יחולו גם לגבי עבירה לפי חיקוק המנוי להלן, שנעברה לפני ביטולו או החלפתו של אותו חיקוק, אם עונשה מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק דיני עונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים)|חוק דיני עונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הסודות הרשמיים|פקודת הסודות הרשמיים}};
{{ח:תת|(3)}} סעיפים 49 עד 54 ו־57 לפקודת החוק הפלילי, 1936.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}})}}}}
{{ח:קטע3||גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת המחיקה}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} רשויות חקירה ומודיעין:
{{ח:תת|(1)}} שר הביטחון או ראש הממשלה, לעניין סמכויותיהם לפי {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#פרק ב|פרק ב׳ לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}};
{{ח:תת|(2)}} ועדת חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה|חוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968}};
{{ח:תת|(3)}} המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, ופקידי שומה שהוסמכו לערוך חקירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 227|סעיף 227 לפקודה האמורה}}, לשם חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
{{ח:תת|(4)}} המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}} (להלן – חוק מס ערך מוסף) ומי שהוא הסמיכו לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 109|סעיף 109 לחוק האמור}} וכן פקיד מכס לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}, לשם חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור על פי דין;
{{ח:תת|(5)}} חוקר ברשות ניירות ערך שהסמיכו לכך יושב ראש הרשות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), לשם חקירה בעבירות על {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|החוק האמור}} ובעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
{{ח:תת|(6)}} חוקר ברשות התחרות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 46|בסעיף 46(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}} (להלן – חוק התחרות הכלכלית), לשם חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
{{ח:תת|(7)}} עובדי מערכת הביטחון שהוסמכו לערוך חקירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, לשם חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
{{ח:תת|(8)}} עובד המדינה או עובד רשות סטטוטורית, שהוסמך בסמכות חקירה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, לשם חקירת עבירה מהעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
{{ח:תת|(9)}} מבקר המשרד לביטחון הפנים והממונה על תלונות הציבור באותו משרד, לשם בירור תלונה או ביצוע ביקורת בעניינים הנוגעים למרשם הפלילי;
{{ח:תת|(10)}} ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} (להלן – חוק איסור הלבנת הון), לשם קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 30|סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו־(ו) לחוק האמור}}, והכול על פי נהלים שייקבעו; לעניין פרט זה, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי:
{{ח:תת|(1)}} היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תת|(2)}} פרקליט צבאי, תובע צבאי;
{{ח:תת|(3)}} גופים ובעלי תפקידים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 4א|בתקנה 4א לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:תת|(4)}} תובע בבית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק המשטרה|חוק המשטרה, התשס״ו–2006}}, ותובע בבית דין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}};
{{ח:תת|(5)}} נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו – לעניין מידע על הנאשם או העצור לשם הליך שהוא מנהל;
{{ח:תת|(6)}} בית משפט או בית דין באחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;
{{ח:תתת|(ב)}} הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;
{{ח:תת|(7)}} ועדה פסיכיאטרית ופסיכיאטר מחוזי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}, ופסיכיאטר שהתבקש מאת בית המשפט, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים;
{{ח:תת|(8)}} קצין מבחן;
{{ח:תת|(9)}} הממונה על המעונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לעניין קטינים שבפיקוחו;
{{ח:תת|(10)}} צוות מקצועי, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, ועדת שחרורים וועדת שחרורים מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 31א|31א}}, {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 32|32}}, {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 33|ו־33 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001}} (להלן – חוק שחרור על־תנאי ממאסר), מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 12|סעיף 12(א) לחוק האמור}}, וכן ועדת שחרורים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הנוער}};
{{ח:תת|(11)}} מנהל הרשות לשיקום האסיר (בפרט זה – הרשות) כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות לשיקום האסיר#סעיף 18|בסעיף 18 לחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ״ג–1983}}, ועובדי הרשות שהוא הסמיך לכך, לגבי אסירים שבטיפול הרשות או שהיו בטיפול הרשות ב־5 השנים האחרונות, לשם מעקב אחר יעילות הטיפול;
{{ח:תת|(12)}} נשיא המדינה, ראש הממשלה או שר אחר שהחליטה עליו הממשלה לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק־יסוד: נשיא המדינה}}, או מי שהם הסמיכו לכך, לעניין סמכות הנשיא לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: נשיא המדינה#סעיף 11|סעיף 11(ב) לאותו חוק}} {{ח:פנימי|סעיף 25|וסעיף 25 לחוק זה}};
{{ח:תת|(13)}} הוועדה לאישור סניגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 317|סעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי}}, הגורם המוסמך להקל בעונש לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 442|סעיף 442 לחוק האמור}}, והוועדה לעיון בעונש לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 509|סעיף 509 לאותו חוק}};
{{ח:תת|(14)}} ועדה לעיון בעבר הפלילי של חייל בראשות קצין חינוך ראשי והוועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע;
{{ח:תת|(15)}} נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לעניין ביצוע תפקידיו על פי דין, ובכלל זה לגבי עצירים או אסירים, לעניין החזקתם במשמורת חוקית, וכן ראש חטיבת המודיעין או מי מטעמו – לעניין ביצוע פעולות אבטחה בשירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|(16)}} הממונה על עבודת שירות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51יא|בסעיף 51יא לחוק העונשין}}, ועובדי מחלקתו שהוא הסמיך לכך, לגבי נאשם שהתבקשה בעניינו חוות דעת מטעם הממונה על עבודת שירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51ב|סעיף 51ב(ב)(1) לחוק האמור}}, וכן לגבי עובד שירות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 51א|בסעיף 51א לאותו חוק}};
{{ח:תת|(17)}} מנהל הרשות להגנה על עדים (בפרט זה – הרשות) כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}}, עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק האמור}}, או גורם מוסמך במדינה אחרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;
{{ח:תת|(18)}} קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, לשם מילוי תפקידיהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|החוק האמור}};
{{ח:תת|(19)}} שר הביטחון, לעניין סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים)|חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל״ט–1979}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 14|סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 36|סעיף 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}, לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 130|תקנה 130 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב סימן א|סימן א׳ בפרק ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ה סימן ב|וסימן ב׳ בפרק ה׳ לחוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה:
{{ח:תת|(1)}} מנהל כללי של משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך – לעניין התקשרות של המדינה, אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבביטחון המדינה;
{{ח:תת|(2)}} המנהל הכללי או ממונה הביטחון של גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#תוספת 5|בתוספת החמישית}} של {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים) – לעניין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לעניין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ולעניין ביצוע פעולות אבטחה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק האמור}}; לעניין פרט זה, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום, למעט לעניין הגופים המונחים על ידי שירות הביטחון הכללי והממונה על הביטחון במערכת הביטחון, לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים}} וכן גופי תשתית ומעברי גבול המונחים על ידי המשטרה;
{{ח:תת|(3)}} ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך לפי פקודות צבא ההגנה לישראל, בקשר לענייני כוח אדם שייקבעו בפקודות הצבא.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה;
{{ח:תת|(2)}} הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולעניין {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל#סעיף 8|סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}};
{{ח:תת|(3)}} ועדת מינויים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדרוזיים|חוק בתי הדין הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|וחוק השיפוט הצבאי}}, לרבות כפי שהוחלה {{ח:חיצוני|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)#סעיף 5|בסעיף 5(ג) לחוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ״ו–2026}}, וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור ומנהל בתי המשפט, ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי – גם מזכיר הוועדות;

{{ח:תת|(4)}} שר המשפטים, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, ומנהל בתי המשפט לעניין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 11|11}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 15|ו־15 לחוק האמור}};
{{ח:תת|(5)}} שר, מנהל כללי או יועץ משפטי של משרד ממשלתי – לעניין מינוי לתפקיד שלא בדרך של מכרז שנעשה בידי שר או בידי הממשלה או מינוי הטעון את אישורה של הממשלה, למעט מינויים הנבדקים על ידי הוועדה לבדיקת מינויים; לעניין פרט זה, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30 לחוק זה}} יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תת|(6)}} שר המשפטים, לעניין הענקת סמכויות חקירה לפי חוק;
{{ח:תת|(7)}} השר לביטחון פנים, לעניין הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש לפי חוק.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשפ״ב, תשפ״ג־2, תשפ״ג־3, תשפ״ג־4, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו־3|עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני:
{{ח:תת|(1)}} נציב שירות המדינה או מי שהוא מסמיך לכך – לגבי עובדי המדינה; מנהל לשכת נשיא המדינה – לגבי עובדי הלשכה; יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי הכנסת; מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי משרד מבקר המדינה; נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר, והכול לעניין מינוי או ביטול מינוי, לעניין עבודה של עובדים כאמור, וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות, למען גוף מהגופים האמורים בפרט זה, בידי אדם אחר;
{{ח:תת|(2)}} היועץ המשפטי של רשות מקומית שהוא עובד הרשות – לעניין מינוי במכרז למשרות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170|בסעיף 170(ב1)(1) לפקודת העיריות}}, ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170|סעיף 170(ב1)(2) לפקודה האמורה}}, והיועץ המשפטי של משרד הפנים – לעניין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית; בפרט זה, ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (משמעת)|בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל״ח–1978}}, למעט איגוד ערים; לעניין פרט זה, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30 לחוק זה}} יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תת|(3)}} מנהל רשות החברות הממשלתיות וכן מנהל כללי של חברה ממשלתית – לגבי מינוי של פקיד בכיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 32|בסעיף 32(א)(4) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות); לעניין פרט זה, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30 לחוק זה}} יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תת|(4)}} מנהל רשות החברות הממשלתיות – לגבי מינוי רואה חשבון בחברה ממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 46|ו־46 לחוק החברות הממשלתיות}} ומינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 47|סעיף 47 לחוק האמור}}; לעניין פרט זה, מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30 לחוק זה}} יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תת|(5)}} שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך – לעניין {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|חוק האזרחות, התשי״ב–1952}} או {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|(6)}} מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך, לעניין סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 109|סעיפים 109}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 110|110}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 119|ו־119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}};
{{ח:תת|(7)}} עורך דין אשר קיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מהאדם שהמידע עליו, לשם ייצוגו בבית משפט, בית דין או לפני גוף מינהלי, הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות החוק; בסעיף קטן זה, ”עורך דין“ – לרבות מתמחה המועסק על ידו;
{{ח:תת|(8)}} פוקד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}, או מי שהוא הסמיך לכך כפי שייקבע בפקודות הצבא;
{{ח:תת|(9)}} חוקר מדעי – בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות, באישור ועדת החוקה;
{{ח:תת|(10)}} ראש שירותי בריאות הנפש לעניין {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|חוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};
{{ח:תת|(11)}} מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי, לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ}}, וכן מי שהשר מינה לשם מתן היתר לייבוא חומר נפץ לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ#סעיף 9|סעיף 9 לאותו חוק}}; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק חומרי נפץ“ – {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה אזורי“ ו”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}, שמונו למפקחים לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ}};
{{ח:תת|(12)}} עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}};
{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}};
{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};
{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}};
{{ח:תתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}};
{{ח:תתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};
{{ח:תת|(13)}} נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, הממונה על שיתף בנתוני אשראי, עובד בנק ישראל שהסמיך מי מהם לעניין רישוי, מינוי או היתר, וחברי ועדת הרישיונות – לעניין רישוי והיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 6|6}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 8ד|8ד}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 34|34}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 34א|34א}}, {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יב|36יב}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36יג|ו־36יג לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, או לעניין רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי#סעיף 7|סעיפים 7(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק נתוני אשראי#סעיף 61|ו־61(א) לחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016}}, ולעניין מינוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 11א|סעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 15ג|ו־15ג(ב) לפקודת הבנקאות, 1941}}, והכול על פי נהלים שייקבעו;
{{ח:תת|(14)}} המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן – המשרד), מנהל אגף בכיר לביטחון במשרד או קצין הביטחון הארצי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או עוזרו ומנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד או מנהל אגף הכפוף לו – לעניין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על בתי ספר#סעיף 16|סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969}}, לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים;
{{ח:תת|(15)}} הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הממונה על שוק ההון) כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), עובד רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שהוסמך על ידי הממונה על שוק ההון לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת לעניין רישוי מבטח לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 17|סעיפים 17}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 22|22}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 41י|ו־41י לחוק הפיקוח על הביטוח}}, ולעניין רישוי חברה מנהלת לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 8|8}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 10|ו־10 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}} (להלן – חוק הפיקוח על קופות גמל), מידע על נושאי משרה ומנהלי העסקים בתאגיד מבקש או במקרה של מבטח חוץ – מנהליו ומורשיו בישראל, וכן לעניין היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 32|סעיפים 32}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 33א|ו־33א לחוק הפיקוח על הביטוח}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 9|וסעיף 9 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, והכול על פי נהלים שייקבעו;
{{ח:תת|(16)}} המפקח על נותני שירותים פיננסיים (להלן – המפקח), כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}} (להלן – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים), עובד שהוסמך על ידי המפקח לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בסעיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים}}, לעניין רישוי נותן שירתים פיננסיים, לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 16|16}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25ה|25ה}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25ו|25ו}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יג|25יג}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25טז|25טז}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים}}, מידע על נושאי משרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 32|ו־32 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים}}, וכן לעניין היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 26|סעיפים 26}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 27|27}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 28|28 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים}};
{{ח:תת|(17)}} הממונה על ענייני ההתמחות בלשכת עורכי הדין, לשם קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה ובדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 27|סעיפים 27}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 44|44}}, {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 51|51}} {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 52|ו־52 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}; לעניין פרט זה, מידע לפי סעיף יימסר רק בנוגע לתיקים שהוגש בהם כתב אישום;
{{ח:תת|(18)}} מפקח שמונה לעניין זה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}, הממונה על המעונות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}} וכן, הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}}, והכל לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחם;
{{ח:תת|(19)}} הממונה על רישוי אומנה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, לעניין קביעת כשירות של אומנים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק האמור}};
{{ח:תת|(20)}} הוועדה למינוי קונסול כבוד במשרד החוץ – לעניין אישור מינוי קונסול כבוד של מדינה זרה;
{{ח:תת|(21)}} יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 3|סעיף 3 לחוק ניירות ערך}}, ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי יועץ, משווק או מנהל תיקים שהוא תאגיד, לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 7|סעיפים 7(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|8(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 10|ו־10(א1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}, ולעניין רישיון זירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44יג|סעיפים 44יג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44כג|44כג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44כד|44כד}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44כו|ו־44כו לחוק ניירות ערך}}, מידע על בעל השליטה ונושאי משרה בתאגיד המבקש, ובעל שליטה בכל אחד מהם, והכול על פי נהלים שייקבעו;
{{ח:תת|(22)}} יושב ראש רשות ניירות ערך, עובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי, וחברי ועדת רישיונות שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 12א|סעיף 12א לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, לעניין אישור נאמן לקרן, אישור מנהל קרן ומתן היתר שליטה במנהל קרן לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 9|סעיפים 9}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 10א|10א}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 13|13}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ב|23ב}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 23ד|ו־23ד לחוק האמור}}, מידע על בעל שליטה ונושא משרה בתאגיד המבקש, בעל השליטה בכל אחד מהם ואדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול מנהל הקרן, והכול על פי נהלים שייקבעו;
{{ח:תת|(23)}} יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 3|סעיף 3 לחוק ניירות ערך}} ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי נותן שירות מידע פיננסי ומתן היתר שליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 4|סעיפים 4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי#סעיף 11|ו־11(א)(2) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}, ומידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ועל נושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו;
{{ח:תת|(24)}} יושב ראש רשות ניירות ערך, חברי הרשות שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 3|סעיף 3 לחוק ניירות ערך}} ועובד רשות ניירות ערך שהוסמך לעסוק ברישוי – לעניין רישוי חברת תשלומים ויוזם בסיסי ומתן היתר שליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 7|7}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום#סעיף 12|ו־12 לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}, ומידע על בעל השליטה ונושאי משרה בכירה בתאגיד המבקש, ועל נושאי משרה בכירה בבעל השליטה, והכול על פי נהלים שייקבעו;
{{ח:תת|(25)}} ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע#סעיף 5|סעיף 5 לחוק מניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ״ג–2023}}, לשם מתן פטור מן האיסור לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע#סעיף 5|אותו סעיף}};
{{ח:תת|(26)}} מעריך מסוכנות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, לשם מילוי תפקידו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|החוק האמור}};
{{ח:תת|(27)}} המוסד לביטוח לאומי – לשם ביצוע הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 326|סעיפים 326}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 326א|ו־326א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 3ג|וסעיפים 3ג}}, {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|5(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 6|ו־6(ה) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} הסמיך בעל תפקיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} אדם אחר לקבלת מידע, מכוח סמכותו לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת זו}}, תפורסם הודעה על כך ברשומות.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}})}}}}
{{ח:קטע3||גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי עד תום תקופת ההתיישנות}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12(ד)}})}}}}
{{ח:קטע3||הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי ומידע על תיקים תלויים ועומדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|או 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני הח״מ . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ זהות . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . נותן/ת בזה את הסכמתי לכך שמשטרת ישראל תמסור מידע עליי מהמרשם הפלילי, וכן מידע על תיקים תלויים ועומדים, בהתאם להוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 (להלן – החוק) ל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (שם הגורם הזכאי לקבל את המידע כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק}}), לשם . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . (פירוט מטרות מסירת המידע לפי החוק).
{{ח:ת}} יובהר כי הסכמתי זו חלה גם על מסירת מידע פלילי לגורם הנ״ל מזמן לזמן לשם מעקב תקופתי אחר שינויים שחלו במידע הפלילי עליי.
{{ח:ת}} הובא לידיעתי כי אני זכאי לפי החוק לעיין בתחנת משטרה ברישומים המנוהלים על שמי במרשם הפלילי ובמרשם המשטרתי.
{{ח:ת}} הובהר לי בזה כי ככל שיש לחובתי רישום כאמור, אין בכך בהכרח כדי לשלול את קבלת הזכות או התפקיד ואני רשאי/ת לצרף מידע על שיקומי או נסיבותיי האישיות כדי שיילקח בחשבון בעת בחינת בקשתי, בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק.
{{ח:ת}} ידוע לי כי בהסכמתי זו, אני מוותר/ת על קבלת הודעה על מסירת המידע, וכל זאת בכפוף להוראות החוק.
{{ח:ת}} תאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . חתימה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}})}}}}
{{ח:קטע3||חיקוקים לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מכרז}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס קנייה (טובין ושירותים)|חוק מס קנייה (סחורות ושירותים), התשי״ב–1952 {{ח:הערה|[צ״ל: חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952]}}}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}}, לעניין עבירה שנעברה לפני ביטולו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|סעיפים 290 עד 297}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 383|383 עד 393}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|ו־414 עד 438 לחוק העונשין}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 4 פרט 7}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 4 פרט 8}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 4 פרט 9}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 4 פרט 10}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ג)(3)}})}}}}
{{ח:קטע3||גופים מחוץ לישראל הרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי ומהמרשם המשטרתי}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} אינטרפול (Interpol – International Criminal Police Organization) והמשטרות המסונפות אליו;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} אירופול (Europol – European Criminal Police Organization) והמשטרות המסונפות אליו;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} משטרה פדרלית או מדינתית, וכן משטרה מחוזית או עירונית הפועלת מכוח דין;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} רשות תביעה של מדינה או של גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת זו}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק פלילית;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} משטרת גבולות ורשות הגירה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} רשות או סוכנות מדינתית לאכיפת חוק שאינה פלילית;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 5 פרט 8}}
{{ח:ת}} רשות להגנה על עדים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 5 פרט 9}}
{{ח:ת}} ארגון בין־לאומי לאכיפת חוק פלילית.

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}})}}}}
{{ח:קטע3||גופים ובעלי תפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים או תיקים שעוכבו בהם ההליכים}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} נשיא המדינה, לשם בחינת בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} היועץ המשפטי לממשלה, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים, תובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי}}, ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה כאשר הגילוי על פרט רישום משטרתי מהותי לניהול ההליך המשפטי שהוא מנהל, לשם מילוי תפקידיהם;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} קצין מבחן, לשם מילוי תפקידו;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} סניגור – לעניין מידע על נאשם או חשוד שהוא מייצג לשם הליך שהוא מנהל;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} חוקר מדעי – בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות להגנה על עדים (בפרט זה – הרשות) כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}}, עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, ועובד מבצעי של הרשות שהמידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק האמור}}, או גורם מוסמך במדינה אחרת שמנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:ת}} קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}}, לשם מילוי תפקידיהם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|החוק האמור}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:ת}} פרקליט צבאי ותובע צבאי, לשם מילוי תפקידם, אם הגילוי על פרט רישום משטרתי מהותי לניהול הליך משפטי על ידם;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:ת}} ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שמי מהם הסמיך לכך בהתאם לפקודות הצבא, לעניין תפקידים בעלי רגישות מיוחדת, כפי שייקבע בפקודות הצבא;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:ת}} מפקח עבודה ראשי לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ}}; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חומרי נפץ“ – {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח עבודה ראשי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}, שמונה למפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} נציב בתי הסוהר או קצין בשירות בתי הסוהר שהוא הסמיך לכך, לגבי סוהרים בשירות בתי הסוהר, לעניין מינוי או ביטול מינוי וכן לעניין עבודה;

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:ת}} נציב בתי הסוהר או מי מטעמו לעניין החזקה במשמורת חוקית של אסירים וכן צוות מקצועי לפי {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#סעיף 12|ו־12 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר}}, לעניין שחרור על־תנאי של אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירה מהעבירות המנויות {{ח:חיצוני|חוק שחרור על-תנאי ממאסר#תוספת|בתוספת לאותו חוק}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:ת}} בית משפט או בית דין – בהליך משפטי שאינו הליך פלילי כאשר גילוי המידע מהמרשם המשטרתי מהותי לנושא הדיון, וכן בהליך של מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 13|סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, ובית דין צבאי בהליך של מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 240|סעיף 240 לחוק השיפוט הצבאי}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 6 פרט 14}}
{{ח:ת}} הגורמים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|בפרט 4(3) או (4) לתוספת הראשונה}}, לעניין מינויים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 4|באותו פרט}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 6 פרט 15}}
{{ח:ת}} הגורמים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5(12) או (4) לתוספת הראשונה}}, לעניין מילוי תפקידם;

{{ח:סעיף*|16||תיקון: תשפ״ג־3|עוגן=תוספת 6 פרט 16}}
{{ח:ת}} הגורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5(25) לתוספת הראשונה}} לעניין מתן פטור כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|באותו פרט}};

{{ח:סעיף*|17||תיקון: תשפ״ג־4|עוגן=תוספת 6 פרט 17}}
{{ח:ת}} הגורם המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|בפרט 5(26) לתוספת הראשונה}} לעניין כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 5|באותו פרט}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ג׳ בשבט התשע״ט (9 בינואר 2019).}}
* '''איילת שקד'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''גלעד ארדן'''&lt;br&gt;השר לביטחון הפנים
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יולי יואל אדלשטיין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי עונשין|בכנסת=2078360}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3j326navpn46tcw8j7n4300kwf5dcx2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור בית יעקב (עמדין)/שער המזרח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>364966</id>
    <revision>
      <id>3016595</id>
      <parentid>1407271</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T10:38:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר עבודת מוסף של עצרת */ עמ' 589</comment>
      <origin>3016595</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17098" sha1="a57xhc37cqxgiie6ce1dx71dubq7sj9" xml:space="preserve">{{גדול|{{גדול|נסגר שער היסוד. נפתח שער המזרח. הוא חודש סיון. שבו זרח משעיר הופיע מהר פארן. ובו קבלו ישראל עליהם שמירת התורה שנית מעצמם בשבועה חמורה בימי אסא. ביום זה באו מדבר סיני. בשער הזה ישבו שלשה ארחות. אורח א' עד היום טוב. ונחלק לשני דרכים, דרך א׳ סדר היום:}}}}

{{רן|
(א) דין ר״ח ומנהגיו. בפשפש ב׳ דשער החדש (בו פסק תגבורת מי מבול. בו נבא יחזקאל על פרעה): 
(ב) מזלו תאומים. שבטו לוי: 
(ג) אינו חל אלא בימי אגד״ז. הוא גורן מעשר בהמה ותרומת הלשכה, לבן עזאי וחביריו (בשנה זו, ביום ד'. מולדו ג׳ כב קכח) : 
(ד) סופרין מבערב מ״ה: 
(ס) מר״ח עד ח׳ בו אין אומרים תחנון. ולא מתענין אפילו יום מיתת אביו ואמו. אבל המתענה תענית חלום לא צריך למיתב תענית לתעניתיה: 
(ו) ב׳ לסיון סופרין מ&quot;ו: 
(ז) ג׳ בו סופרין מ&quot;ז: 
(ח) ביום זה מתחילין ימי הגבלה, ונהגו במדינות הללו לישא ולהסתפר: 
(ט) ד' בו סופרין מ&quot;ח (בשנה זו קורין במדבר. וכן לעולם קורין אותו לפני עצרת. הסימן מנו ועצרו): 
(י) ה׳ בו סופרין מ&quot;ט: 
(יא) שחרית אין אומרים למנצח : 
(יב) ערב יום טוב זה נהרג הבל אליבא דר״י. אין מקיזין בו דם (אם לא במקום סכנה גמורה והצלה ברורה) ויש אוסרין גם בהעמדת כלי מציצה ויש להחמיר ודאי כשמוציאין דם: 
(יג) יום זה הוא גם כן א׳ מד׳ פרקים שמשחיטין בהן הטבח בעל כרחו. שאר מנהגי ערב יום טוב והכנותיו ועירוב תבשילין, עיין דרך החלונות שבשער האיתון. ואין צריך לערב עירובי חצירות ביום טוב לעצמו:}}

==דיני עירובי תחומין==
{{גדול|{{גדול|דרך ב׳. דרך המהלך יקרא. בו מבואר דיני עירובי תחומין (כאשר יעדתי בשער המפקד לייחד לו מקום כאן. זכר לדבר, שנאמר במתן תורה &quot;והגבלת&quot;, ותרגם אונקלום &quot;וּתְתַּחֵם&quot;). ויפרד לט״ו שבילים. ואם רבו הלכותיו, נציג כל הצריך בביאור כל חלקיו. אך הבלתי הכרחי נשמיט כאן:}}}}

* {{גדול|'''[[../דיני עירובי תחומין/|דיני עירובי תחומין]]'''}}

==אורח ב' ליו&quot;ט של עצרת==
{{רן|
'''(א)''' ביום חמישים לספירת העומר (לפי דרך קביעותנו נגלות הוא לעולם ששה בסיון) הוא חג השבועות, ואינו חל אלא בדו״א: 
'''(ב)''' נוהגין לשטוח עשבים, זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמ״ש &quot;אל ירעו אל מול ההר&quot;. כשחל יום א׳ צריך לשטוח בכניסת שבת: 
'''(ג)''' גם נוהגין להעמיד ענפי אילנות, לפי שבו נדונין פירות האילן, כדי שיתפללו עליהן. ומרבין במיני פרחים המריחים לשמחת היו״ט הזה: 
'''(ד)''' יש אומרים שמאחרין להתפלל עד שחשכה. והוא דקדוק קלוש מחודש מהאחרונים. ומי שמקדים להתפלל בשיעור שמוסיפין מחול על הקודש (כמ״ש בחלון ד׳ דשער האיתון, וכן צריך לפרוש ממלאכה על כל פנים) הרי זה זריז ונשכר בקיום מצוה ומתקיים זה וזה בידו, כי מכל מקום בעוד שמתפללין כבר הוא לילה. ועיקר הקפידא למאן דחש לה הוא שלא לאכול קודם הלילה: 
'''(ה)''' סדר תפילותיו כמו ביו״ט של פסח, אלא שאומרין &quot;את חג השבועות&quot; ו&quot;מתן תורתנו&quot; (אע״פ שמתן תורה היה בנ״א לספירה, מכל מקום לפי קביעותינו שאייר חסר, לעולם הוא ו׳ בסיון שבו נתנה תורה אליבא דחכמים): 
'''(ז)''' מקדשין בבית הכנסת ובבית על השולחן, ואומרין זמן, הכל כמו בקידוש יו״ט א׳ דפסח, אלא שאומרין בו חג השבועות: 
'''(ז)''' כבר נתפשט המנהג ע״פ ספר הזוהר והאר״י להיות נעורים בלילה זה לעסוק בתורה: 
'''(ח)''' דין ברכות השחר, עיין בבית אל במקומן. גם ברכת התורה אין אומרים כשלא ישן ולא הסיח דעתו מן הלימוד: 
'''(ט)''' לפי זה חסרו הרבה ממניין ק׳ ברכות, וצריך לעיין ולחשב כמה הם כדי לידע למלאותן: 
'''(י)''' אבל טוב ויפה להביא עצמו לידי חיוב ברכות השחר כולן ע״י פשוט בגדים ומעוט שינה, בין קודם התפילה או אפילו אחריה, אין קפידא בזה, כמ״ש בס״ד במור וקציעה (סימן ע'):
'''(יא)''' אמנם הניעורים יזהרו שלא יעסקו בדברי בטלה, ואין צריך לומר בשחוק וקלות ראש, כי אז נאה להם השינה והנאה לעולם:
'''(יב)''' ומי שאינו בטוח בעצמו שלא יטרד בתפילתו למחר כשלא יישן כל הלילה, מוטב שיישן קצת כדי שלא יצא שכרו בהפסדו. ויש סמך קצת, שכן היו ישראל ישנים גם אז במתן תורה, כמו שכתוב במדרש רבה:
'''(יג)''' על פי מנהג האר&quot;י, אסור בתשמיש המיטה לילה זה:
}}

==סדר ליל חג השבועות==
* '''[[../סדר ליל חג השבועות/|סדר ליל חג השבועות]]'''

==המשך אורח ב - סדר יום א' של שבועות==
{{רן|
'''(יד)''' בשחר גומרים הלל: 
'''(טו)''' מוציאין ב׳ ס״ת. בא׳ קורין בפרשת יתרו &quot;בחודש השלישי&quot; (והאומרים פיוט אקדמות, יאמרוהו קודם שמברך הכהן. כך הנהיגו גדולי הדורות. וחס ושלום להפסיק בו תוך קריאת התורה (עיין לשון ס׳ הזוהר בית הספר). אין זה צריך לפנים, ולא ילפינן ממקלקלתא. אע״ג דמר אבא רבה הגאון החסיד בעל שער אפרים (חלק א״ח סימן י) בתשובה דחיק טובא וניחא ליה למשכוני נפשיה אהך מנהגא. מאן יהיב לן מעפריה ומלינן עיינין. איברא לא חזינא לאמ״ה חסידא קדישא דעביד הכי. ויש להקשות הרבה על דבריו, אלא שאין כאן מקום להאריך. ותמהני על השואל שלא מדעת במחילת כבודו, שם באותו ענין. דאי איתא דשייכא הכא נמי ההיא דהחשוד על הדבר, הא ודאי לא שייך אלא באחינו האשכנזים, דחשידי אהכי להפסיק כל הברכות וקריאות, כל חלקה טובה הכאיבו באבני פיוטיהם, במחילת כבודם כי רב הוא. ואף כי כוונתם לטובה היתה, וסברי מצוה קעבדי. ולא יקופח שכר כוונתם הרצויה. ואולי גם מעשה רצוי היה. ו[עיין] בתשובת בעל חוות יאיר סימן ה׳. וכיוונתי לדעתו ז״ל בכללות עניין הפיוטים לפי עניין הדורות ההם, כמ״ש במכתב אלהים בס״ד. מה שאין כן בזמננו זה, ודאי לא לרצון יהיו לפני ה׳ ההפסקות. ומה מכריחנו לכל הטורח הלז, ולקבל עלינו אחריות גדול בחינם? אם אמנם גם בעיני יקר הפיוט החשוב הלז. גם אנו אומרין אותו, לפי שאדם גדול חברו, ונאה למי שאמרו. אבל חס ושלום להעלות על הדעת שמחברו תיקן להפסיק בו בתוך קריאת התורה, אשר לא צוה ולא עלתה על ליבו, אלא שהדורות הבאים חבבו להגדיל כבודו בכך. אמנם כבוד שמים הוא בוודאי שלא להפסיק, ויתקיים הכבוד אלהים הסתר. והיותר טוב לאמרו קודם שנפתח ספר תורה):
'''(טז)''' (כהן) עד אל בני ישראל, (לוי) יעלו בהר, (שלישי) יעננו בקול, (רביעי) לרעך, (חמישי) עד סוף סדרה [ונהגו שפותחין הספר תורה ורואין, שיהא מקום הקריאה מוכן. ומכסין אותה במעיל שלה, וקורין לכהן שיעלה, וכשעולה אומרים '''אקדמות,''' ואחר כך מברך לפניה וקורא. ונהגו בכ״מ שאחר מנגן '''אקדמות''' ולא הקורא, ונכון] : 
'''(יז)''' יקרא עשרת הדברות בטעם העליון (ויכוין בשמיעתם כאילו עומד עתה אצל הר סיני ושומעם מפי ה׳ ומשה עבדו). ואסור לקרות חציים בעליון וחציים בחחתון. ויש אומרים לקרות רק פסוק '''אנכי''' עד '''לא יהיה''' בתחתון: 
'''(יח)''' יש מקומות שנהגו לקרות הציבור הי׳ דברות עם המקריא. ויש למחות בהם. אך אין קפידא כל כך. ויש שנהגו כשמגיע הקורא להי׳ הדברות, שותק, והקהל אומרים אותם, ואחר כך הקורא: 
'''(יט)''' נהגו לעמוד בעת קריאת הי׳ דברות. ואסור ליחיד לישאר יושב. ואסור להפסיק בהם. וא׳ קורא כולם: 
'''(כ)''' במקום שנהגו לקרוא להרב להי׳ דברות, אין לשנות, וקורא אפילו אם הוא כהן. ואם הוא אבל תוך ז׳, לא יעלה, וקורין להי׳ דברות לגדול הדור. וקודם שיקראם יאמר הפסוק '''רכב אלהים רבותים''': 
'''(כא)''' אם דילג הי׳ דברות, אפילו קרא ה׳ גברי והצניע הספר תורה, יוציא ספר תורה ויקראם לעולה א׳ בברכה תחילה וסוף. ויש אומרים שאם אמר קדיש, אין צריך לקרות עוד לא׳, רק הקורא יקראם בקול רם בלי ברכה. ואם רוצה לקרוא עוד לא׳ ולומר קדיש שנית, אין מזניחין אותו: 
'''(כב)''' אם קרא הי׳ דברות לה׳ גברי ולא קרא כל הפרשה, אם הספר תורה עדיין על השולחן, מוסיף עולה א׳ וקורא עמו מה שדילג בברכה תחילה וסוף. ואם קרא בלי ברכה תחילה, יברך על כל פנים בסוף. ואם לא בירך, אפילו הספר תורה עדיין על השולחן, או לא קרא כלל, וסילק הספר תורה אחר שסיים הי׳ דברות, יצא: 
'''(כג)''' טעה וקרא '''כל הבכור,''' ונזכר קודם שבירך האחרון לאחריה, יגללה ויקרא '''בחודש השלישי''' לעולים הנשארים. ואותן שקראו בפרשת כל הבכור מצטרפין למנין ה׳. ואם כבר בירך, ואפילו אמר קדיש, קורא עוד עולה א׳ וקורא עמו '''בחודש השלישי''' כל הפרשה: 
'''(כד)''' טעה וקרא '''שור או כשב''' או פרשה א׳ מחול המועד פסח, יחזור ויקרא '''בחודש השלישי''': 
'''(כה)''' אומר קדיש וגולל ס״ת. והוי יודע שביום מ״ת זה קורין הדברות בטעם העליון כמו שהוא מנהג מוחזק ביד גדולי ישראל (בוודאי לא תחוש לדברי המפטפט [הרז״ה] אשר לא בדעת מלין יכביר, להסיר אביר ולא ביד חזקה, כי אם בפטומי מילי גמיר וסביר. וכבר השבתי על חלומותיו ועל דבריו בשלו״א בס״ד). אכן לא רבים יחכמו להבין ולהבדיל בין טעם התחתון והעליון. לכן אציגהו פה ברור לעיניך [תמצא לעיל]: 
'''(כו)''' בספר תורה ב׳ קורין למפטיר בפ׳ פינחס, &quot;וביום הבכורים&quot; עד &quot;ונסכיהם&quot;. וגולל ספר תורה, ומפטיר ביחזקאל א׳ &quot;ויהי בשלשים שנה&quot; עד &quot;ברוך כבוד ה׳ ממקומו&quot;. ונהגו בו סלסול שאין הקטן מפטיר בה: 
'''(כז)''' אשרי. יהללו. ומחזירין ספרי תורה למקומן. חצי קדיש. מוסף של יום טוב. מחזיר ש״ץ התפלה ועולין לדוכן. קדיש שלם. אין כאלהינו. עלינו. קדיש יתום. שיר הכבוד. קדיש. מזמור כ״ט לפי מנהג ספרדים, ואנו נוהגין לומר ס״ח. קדיש: 
'''(כח)''' סדר עבודה שוה למוסף דיום טוב של פסח. ואומר: כך היתה עבודת קרבן מוסף יום טוב עצרת בבית אלהינו כו׳, אחר כך אומר:}}

===סדר עבודת מוסף של עצרת===
אחר מוסף היום ומנחתו, הביאו בשביל שתי הלחם פר אחד ושני אילים ושבעה כבשים, כולן עלות, ושעיר חטאת, ועשאום כמשפט והקריבו את מנחתם. הביאו שתי חלות, כל אחת מהן עשרון סולת חטים מנופה בשתים עשרה נפה מתוך סאה ומחצה לכל חלה. ובאין מן החדש שבא.
{{לא נשלם}}

== אורח ג - לשאר ימי סיון ==
{{רן|
'''(א)''' ח׳ בו, הוא אסרו חג. וכבר נזכר משפטו במבוי י״א דשער המפקד:
'''(ב)''' אבל זה חמור יותר, ואסור להתענות בו, מפני שהיה יום טבוח כשחל עצרת בשבת:
'''(ג)''' עצרת יש לה תשלומין כל ז׳. לפיכך מנהג ספרדים שלא לומר בהן תחנון. ונכון הוא:
'''(ד)''' (י״א בו. בשנה זו קורין פרשת נשא ופ״א):
'''(ה)''' ט״ו בו. נולד יהודה ומת. בן קי״ט שנה:
'''(ו)''' יום זה והבא אחריו הם יום טוב של מגילת תענית. בהם גלו אנשי בית שאן אנשי בית שאן (ציטי פאליש{{הערה|סקיתופוליס}}) ובקעתא, שהיו יתד רעה לישראל בימי יוונים:
'''(ז)''' י״ז בו. נחה התיבה על הרי אררט:
'''(ז)''' והוא יום טוב מגילת תענית. אחידת מגדל צור, קיסריה בת אדום. (י״ח בשנה זו, קורין בהעלותך):}}

==סליחות לעשרים בסיון==
* '''[[../סליחות לעשרים בסיון|סליחות לעשרים בסיון]]'''

===[המשך אורח ג לשאר ימי סיון]===
{{רן|
'''(י)''' כ&quot;ג בו. כתב מרדכי להשיב ספרי המן:
'''(יא)''' והוא תענית ביטול הביכורים בימי ירבעם:
'''(יב)''' בו בפרק היתה עת צרה לישראל בשנת ת&quot;ח מתקיים בו מגלגלין חובה ליום חייב. כי גם ביום זה נשלם חודש ימים של המתאווים לבשר עד שיצא מאפם. ראה והבט בן אדם. אבות אכלו '''בשר.''' קהו שיני בנים. כמשתה ראשונים משתה אחרונים. אין דבר במקרה והזדמן. לעם מאלהיו לא אלמן. ונראה שהקדים הקב&quot;ה רפואה למכה ביום זה, ע&quot;י שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה, למען תהיה לישראל בגלות תקומה:
'''(יג)''' כ&quot;ה בו. יום טוב מגילת תענית. אתנטילו דמוסנאי מיהודה וירושלים: 
'''(יד)''' הוא יום מיתת צדיקים. רבן שמעון בן גמליאל. ור' ישמעאל בן אלישע. ור' חנינא סגן הכהנים (בשנה זו, שבת. קורין שלח. ומכריזין קביעות החודש. אין אומרים אב הרחמים):
'''(טו)''' כ&quot;ז בו, כלו מ' יום של ירידת מי מבול לר' יהושע: 
'''(טז)''' בו תענית מיתת צדיקים. נשרף ר' חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו:
'''(יז)''' סיון לעולם מלא. כ&quot;ט בו (נשלם הסגר מרים. בו שלח משה מרגלים) ערב ראש חודש. אין נפילת אפים במנחה:
'''(יח)''' ל' דסיון הוא א' דראש חודש תמוז (בשנה זו חל יום ה'. מולדו, ה' יו&quot;ד תתקכ&quot;א):}}

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|סליק שער המזרח. נפתח [[../שער החרסית|שער החרסית]]}}}}}}</text>
      <sha1>a57xhc37cqxgiie6ce1dx71dubq7sj9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016596</id>
      <parentid>3016595</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T10:42:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* סדר עבודת מוסף של עצרת */</comment>
      <origin>3016596</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17121" sha1="jlgvtcyu1il2er90yoep540vqjwqqnk" xml:space="preserve">{{גדול|{{גדול|נסגר שער היסוד. נפתח שער המזרח. הוא חודש סיון. שבו זרח משעיר הופיע מהר פארן. ובו קבלו ישראל עליהם שמירת התורה שנית מעצמם בשבועה חמורה בימי אסא. ביום זה באו מדבר סיני. בשער הזה ישבו שלשה ארחות. אורח א' עד היום טוב. ונחלק לשני דרכים, דרך א׳ סדר היום:}}}}

{{רן|
(א) דין ר״ח ומנהגיו. בפשפש ב׳ דשער החדש (בו פסק תגבורת מי מבול. בו נבא יחזקאל על פרעה): 
(ב) מזלו תאומים. שבטו לוי: 
(ג) אינו חל אלא בימי אגד״ז. הוא גורן מעשר בהמה ותרומת הלשכה, לבן עזאי וחביריו (בשנה זו, ביום ד'. מולדו ג׳ כב קכח) : 
(ד) סופרין מבערב מ״ה: 
(ס) מר״ח עד ח׳ בו אין אומרים תחנון. ולא מתענין אפילו יום מיתת אביו ואמו. אבל המתענה תענית חלום לא צריך למיתב תענית לתעניתיה: 
(ו) ב׳ לסיון סופרין מ&quot;ו: 
(ז) ג׳ בו סופרין מ&quot;ז: 
(ח) ביום זה מתחילין ימי הגבלה, ונהגו במדינות הללו לישא ולהסתפר: 
(ט) ד' בו סופרין מ&quot;ח (בשנה זו קורין במדבר. וכן לעולם קורין אותו לפני עצרת. הסימן מנו ועצרו): 
(י) ה׳ בו סופרין מ&quot;ט: 
(יא) שחרית אין אומרים למנצח : 
(יב) ערב יום טוב זה נהרג הבל אליבא דר״י. אין מקיזין בו דם (אם לא במקום סכנה גמורה והצלה ברורה) ויש אוסרין גם בהעמדת כלי מציצה ויש להחמיר ודאי כשמוציאין דם: 
(יג) יום זה הוא גם כן א׳ מד׳ פרקים שמשחיטין בהן הטבח בעל כרחו. שאר מנהגי ערב יום טוב והכנותיו ועירוב תבשילין, עיין דרך החלונות שבשער האיתון. ואין צריך לערב עירובי חצירות ביום טוב לעצמו:}}

==דיני עירובי תחומין==
{{גדול|{{גדול|דרך ב׳. דרך המהלך יקרא. בו מבואר דיני עירובי תחומין (כאשר יעדתי בשער המפקד לייחד לו מקום כאן. זכר לדבר, שנאמר במתן תורה &quot;והגבלת&quot;, ותרגם אונקלום &quot;וּתְתַּחֵם&quot;). ויפרד לט״ו שבילים. ואם רבו הלכותיו, נציג כל הצריך בביאור כל חלקיו. אך הבלתי הכרחי נשמיט כאן:}}}}

* {{גדול|'''[[../דיני עירובי תחומין/|דיני עירובי תחומין]]'''}}

==אורח ב' ליו&quot;ט של עצרת==
{{רן|
'''(א)''' ביום חמישים לספירת העומר (לפי דרך קביעותנו נגלות הוא לעולם ששה בסיון) הוא חג השבועות, ואינו חל אלא בדו״א: 
'''(ב)''' נוהגין לשטוח עשבים, זכר למתן תורה שהיה בהר ירוק, כמ״ש &quot;אל ירעו אל מול ההר&quot;. כשחל יום א׳ צריך לשטוח בכניסת שבת: 
'''(ג)''' גם נוהגין להעמיד ענפי אילנות, לפי שבו נדונין פירות האילן, כדי שיתפללו עליהן. ומרבין במיני פרחים המריחים לשמחת היו״ט הזה: 
'''(ד)''' יש אומרים שמאחרין להתפלל עד שחשכה. והוא דקדוק קלוש מחודש מהאחרונים. ומי שמקדים להתפלל בשיעור שמוסיפין מחול על הקודש (כמ״ש בחלון ד׳ דשער האיתון, וכן צריך לפרוש ממלאכה על כל פנים) הרי זה זריז ונשכר בקיום מצוה ומתקיים זה וזה בידו, כי מכל מקום בעוד שמתפללין כבר הוא לילה. ועיקר הקפידא למאן דחש לה הוא שלא לאכול קודם הלילה: 
'''(ה)''' סדר תפילותיו כמו ביו״ט של פסח, אלא שאומרין &quot;את חג השבועות&quot; ו&quot;מתן תורתנו&quot; (אע״פ שמתן תורה היה בנ״א לספירה, מכל מקום לפי קביעותינו שאייר חסר, לעולם הוא ו׳ בסיון שבו נתנה תורה אליבא דחכמים): 
'''(ז)''' מקדשין בבית הכנסת ובבית על השולחן, ואומרין זמן, הכל כמו בקידוש יו״ט א׳ דפסח, אלא שאומרין בו חג השבועות: 
'''(ז)''' כבר נתפשט המנהג ע״פ ספר הזוהר והאר״י להיות נעורים בלילה זה לעסוק בתורה: 
'''(ח)''' דין ברכות השחר, עיין בבית אל במקומן. גם ברכת התורה אין אומרים כשלא ישן ולא הסיח דעתו מן הלימוד: 
'''(ט)''' לפי זה חסרו הרבה ממניין ק׳ ברכות, וצריך לעיין ולחשב כמה הם כדי לידע למלאותן: 
'''(י)''' אבל טוב ויפה להביא עצמו לידי חיוב ברכות השחר כולן ע״י פשוט בגדים ומעוט שינה, בין קודם התפילה או אפילו אחריה, אין קפידא בזה, כמ״ש בס״ד במור וקציעה (סימן ע'):
'''(יא)''' אמנם הניעורים יזהרו שלא יעסקו בדברי בטלה, ואין צריך לומר בשחוק וקלות ראש, כי אז נאה להם השינה והנאה לעולם:
'''(יב)''' ומי שאינו בטוח בעצמו שלא יטרד בתפילתו למחר כשלא יישן כל הלילה, מוטב שיישן קצת כדי שלא יצא שכרו בהפסדו. ויש סמך קצת, שכן היו ישראל ישנים גם אז במתן תורה, כמו שכתוב במדרש רבה:
'''(יג)''' על פי מנהג האר&quot;י, אסור בתשמיש המיטה לילה זה:
}}

==סדר ליל חג השבועות==
* '''[[../סדר ליל חג השבועות/|סדר ליל חג השבועות]]'''

==המשך אורח ב - סדר יום א' של שבועות==
{{רן|
'''(יד)''' בשחר גומרים הלל: 
'''(טו)''' מוציאין ב׳ ס״ת. בא׳ קורין בפרשת יתרו &quot;בחודש השלישי&quot; (והאומרים פיוט אקדמות, יאמרוהו קודם שמברך הכהן. כך הנהיגו גדולי הדורות. וחס ושלום להפסיק בו תוך קריאת התורה (עיין לשון ס׳ הזוהר בית הספר). אין זה צריך לפנים, ולא ילפינן ממקלקלתא. אע״ג דמר אבא רבה הגאון החסיד בעל שער אפרים (חלק א״ח סימן י) בתשובה דחיק טובא וניחא ליה למשכוני נפשיה אהך מנהגא. מאן יהיב לן מעפריה ומלינן עיינין. איברא לא חזינא לאמ״ה חסידא קדישא דעביד הכי. ויש להקשות הרבה על דבריו, אלא שאין כאן מקום להאריך. ותמהני על השואל שלא מדעת במחילת כבודו, שם באותו ענין. דאי איתא דשייכא הכא נמי ההיא דהחשוד על הדבר, הא ודאי לא שייך אלא באחינו האשכנזים, דחשידי אהכי להפסיק כל הברכות וקריאות, כל חלקה טובה הכאיבו באבני פיוטיהם, במחילת כבודם כי רב הוא. ואף כי כוונתם לטובה היתה, וסברי מצוה קעבדי. ולא יקופח שכר כוונתם הרצויה. ואולי גם מעשה רצוי היה. ו[עיין] בתשובת בעל חוות יאיר סימן ה׳. וכיוונתי לדעתו ז״ל בכללות עניין הפיוטים לפי עניין הדורות ההם, כמ״ש במכתב אלהים בס״ד. מה שאין כן בזמננו זה, ודאי לא לרצון יהיו לפני ה׳ ההפסקות. ומה מכריחנו לכל הטורח הלז, ולקבל עלינו אחריות גדול בחינם? אם אמנם גם בעיני יקר הפיוט החשוב הלז. גם אנו אומרין אותו, לפי שאדם גדול חברו, ונאה למי שאמרו. אבל חס ושלום להעלות על הדעת שמחברו תיקן להפסיק בו בתוך קריאת התורה, אשר לא צוה ולא עלתה על ליבו, אלא שהדורות הבאים חבבו להגדיל כבודו בכך. אמנם כבוד שמים הוא בוודאי שלא להפסיק, ויתקיים הכבוד אלהים הסתר. והיותר טוב לאמרו קודם שנפתח ספר תורה):
'''(טז)''' (כהן) עד אל בני ישראל, (לוי) יעלו בהר, (שלישי) יעננו בקול, (רביעי) לרעך, (חמישי) עד סוף סדרה [ונהגו שפותחין הספר תורה ורואין, שיהא מקום הקריאה מוכן. ומכסין אותה במעיל שלה, וקורין לכהן שיעלה, וכשעולה אומרים '''אקדמות,''' ואחר כך מברך לפניה וקורא. ונהגו בכ״מ שאחר מנגן '''אקדמות''' ולא הקורא, ונכון] : 
'''(יז)''' יקרא עשרת הדברות בטעם העליון (ויכוין בשמיעתם כאילו עומד עתה אצל הר סיני ושומעם מפי ה׳ ומשה עבדו). ואסור לקרות חציים בעליון וחציים בחחתון. ויש אומרים לקרות רק פסוק '''אנכי''' עד '''לא יהיה''' בתחתון: 
'''(יח)''' יש מקומות שנהגו לקרות הציבור הי׳ דברות עם המקריא. ויש למחות בהם. אך אין קפידא כל כך. ויש שנהגו כשמגיע הקורא להי׳ הדברות, שותק, והקהל אומרים אותם, ואחר כך הקורא: 
'''(יט)''' נהגו לעמוד בעת קריאת הי׳ דברות. ואסור ליחיד לישאר יושב. ואסור להפסיק בהם. וא׳ קורא כולם: 
'''(כ)''' במקום שנהגו לקרוא להרב להי׳ דברות, אין לשנות, וקורא אפילו אם הוא כהן. ואם הוא אבל תוך ז׳, לא יעלה, וקורין להי׳ דברות לגדול הדור. וקודם שיקראם יאמר הפסוק '''רכב אלהים רבותים''': 
'''(כא)''' אם דילג הי׳ דברות, אפילו קרא ה׳ גברי והצניע הספר תורה, יוציא ספר תורה ויקראם לעולה א׳ בברכה תחילה וסוף. ויש אומרים שאם אמר קדיש, אין צריך לקרות עוד לא׳, רק הקורא יקראם בקול רם בלי ברכה. ואם רוצה לקרוא עוד לא׳ ולומר קדיש שנית, אין מזניחין אותו: 
'''(כב)''' אם קרא הי׳ דברות לה׳ גברי ולא קרא כל הפרשה, אם הספר תורה עדיין על השולחן, מוסיף עולה א׳ וקורא עמו מה שדילג בברכה תחילה וסוף. ואם קרא בלי ברכה תחילה, יברך על כל פנים בסוף. ואם לא בירך, אפילו הספר תורה עדיין על השולחן, או לא קרא כלל, וסילק הספר תורה אחר שסיים הי׳ דברות, יצא: 
'''(כג)''' טעה וקרא '''כל הבכור,''' ונזכר קודם שבירך האחרון לאחריה, יגללה ויקרא '''בחודש השלישי''' לעולים הנשארים. ואותן שקראו בפרשת כל הבכור מצטרפין למנין ה׳. ואם כבר בירך, ואפילו אמר קדיש, קורא עוד עולה א׳ וקורא עמו '''בחודש השלישי''' כל הפרשה: 
'''(כד)''' טעה וקרא '''שור או כשב''' או פרשה א׳ מחול המועד פסח, יחזור ויקרא '''בחודש השלישי''': 
'''(כה)''' אומר קדיש וגולל ס״ת. והוי יודע שביום מ״ת זה קורין הדברות בטעם העליון כמו שהוא מנהג מוחזק ביד גדולי ישראל (בוודאי לא תחוש לדברי המפטפט [הרז״ה] אשר לא בדעת מלין יכביר, להסיר אביר ולא ביד חזקה, כי אם בפטומי מילי גמיר וסביר. וכבר השבתי על חלומותיו ועל דבריו בשלו״א בס״ד). אכן לא רבים יחכמו להבין ולהבדיל בין טעם התחתון והעליון. לכן אציגהו פה ברור לעיניך [תמצא לעיל]: 
'''(כו)''' בספר תורה ב׳ קורין למפטיר בפ׳ פינחס, &quot;וביום הבכורים&quot; עד &quot;ונסכיהם&quot;. וגולל ספר תורה, ומפטיר ביחזקאל א׳ &quot;ויהי בשלשים שנה&quot; עד &quot;ברוך כבוד ה׳ ממקומו&quot;. ונהגו בו סלסול שאין הקטן מפטיר בה: 
'''(כז)''' אשרי. יהללו. ומחזירין ספרי תורה למקומן. חצי קדיש. מוסף של יום טוב. מחזיר ש״ץ התפלה ועולין לדוכן. קדיש שלם. אין כאלהינו. עלינו. קדיש יתום. שיר הכבוד. קדיש. מזמור כ״ט לפי מנהג ספרדים, ואנו נוהגין לומר ס״ח. קדיש: 
'''(כח)''' סדר עבודה שוה למוסף דיום טוב של פסח. ואומר: כך היתה עבודת קרבן מוסף יום טוב עצרת בבית אלהינו כו׳, אחר כך אומר:}}

===סדר עבודת מוסף של עצרת===
&lt;big&gt;&lt;big&gt;
אחר מוסף היום ומנחתו, הביאו בשביל שתי הלחם פר אחד ושני אילים ושבעה כבשים, כולן עלות, ושעיר חטאת, ועשאום כמשפט והקריבו את מנחתם. הביאו שתי חלות, כל אחת מהן עשרון סולת חטים מנופה בשתים עשרה נפה מתוך סאה ומחצה לכל חלה. ובאין מן החדש שבא.
&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;{{לא נשלם}}

== אורח ג - לשאר ימי סיון ==
{{רן|
'''(א)''' ח׳ בו, הוא אסרו חג. וכבר נזכר משפטו במבוי י״א דשער המפקד:
'''(ב)''' אבל זה חמור יותר, ואסור להתענות בו, מפני שהיה יום טבוח כשחל עצרת בשבת:
'''(ג)''' עצרת יש לה תשלומין כל ז׳. לפיכך מנהג ספרדים שלא לומר בהן תחנון. ונכון הוא:
'''(ד)''' (י״א בו. בשנה זו קורין פרשת נשא ופ״א):
'''(ה)''' ט״ו בו. נולד יהודה ומת. בן קי״ט שנה:
'''(ו)''' יום זה והבא אחריו הם יום טוב של מגילת תענית. בהם גלו אנשי בית שאן אנשי בית שאן (ציטי פאליש{{הערה|סקיתופוליס}}) ובקעתא, שהיו יתד רעה לישראל בימי יוונים:
'''(ז)''' י״ז בו. נחה התיבה על הרי אררט:
'''(ז)''' והוא יום טוב מגילת תענית. אחידת מגדל צור, קיסריה בת אדום. (י״ח בשנה זו, קורין בהעלותך):}}

==סליחות לעשרים בסיון==
* '''[[../סליחות לעשרים בסיון|סליחות לעשרים בסיון]]'''

===[המשך אורח ג לשאר ימי סיון]===
{{רן|
'''(י)''' כ&quot;ג בו. כתב מרדכי להשיב ספרי המן:
'''(יא)''' והוא תענית ביטול הביכורים בימי ירבעם:
'''(יב)''' בו בפרק היתה עת צרה לישראל בשנת ת&quot;ח מתקיים בו מגלגלין חובה ליום חייב. כי גם ביום זה נשלם חודש ימים של המתאווים לבשר עד שיצא מאפם. ראה והבט בן אדם. אבות אכלו '''בשר.''' קהו שיני בנים. כמשתה ראשונים משתה אחרונים. אין דבר במקרה והזדמן. לעם מאלהיו לא אלמן. ונראה שהקדים הקב&quot;ה רפואה למכה ביום זה, ע&quot;י שכתב מרדכי להשיב ספרי האף והחימה, למען תהיה לישראל בגלות תקומה:
'''(יג)''' כ&quot;ה בו. יום טוב מגילת תענית. אתנטילו דמוסנאי מיהודה וירושלים: 
'''(יד)''' הוא יום מיתת צדיקים. רבן שמעון בן גמליאל. ור' ישמעאל בן אלישע. ור' חנינא סגן הכהנים (בשנה זו, שבת. קורין שלח. ומכריזין קביעות החודש. אין אומרים אב הרחמים):
'''(טו)''' כ&quot;ז בו, כלו מ' יום של ירידת מי מבול לר' יהושע: 
'''(טז)''' בו תענית מיתת צדיקים. נשרף ר' חנינא בן תרדיון וספר תורה עמו:
'''(יז)''' סיון לעולם מלא. כ&quot;ט בו (נשלם הסגר מרים. בו שלח משה מרגלים) ערב ראש חודש. אין נפילת אפים במנחה:
'''(יח)''' ל' דסיון הוא א' דראש חודש תמוז (בשנה זו חל יום ה'. מולדו, ה' יו&quot;ד תתקכ&quot;א):}}

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|סליק שער המזרח. נפתח [[../שער החרסית|שער החרסית]]}}}}}}</text>
      <sha1>jlgvtcyu1il2er90yoep540vqjwqqnk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי דברים/עקב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>398840</id>
    <revision>
      <id>3016540</id>
      <parentid>2994666</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:42:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016540</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="209709" sha1="pzrskxcrcjruw70mh22djy9wavcqiaq" xml:space="preserve">{{ביאור:ספרי דברים}}

==ספרי דברים לפרשת עקב==

===פיסקה לז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא י'''
([[דברים יא י]]) '''&quot;כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ&quot;''', {{הע-שמאל|לכאורה מציג הפסוק יתרון של מצרים על פני א&quot;י, שהרי במצרים יש מי נילוס המשקים אותה בלי צורך בגשם. הפיסקה כולה עמלה כדי לטעון שא&quot;י משובחת יותר, כנראה מכמה שיקולים: ההקשר הוא טענה של משה שא&quot;י עדיפה על מצרים; המרגלים שהוציאו דיבה רעה על א&quot;י נענשו; ולשני שיקולים אלו יש לצרף את המצב בימי חז&quot;ל, של מגמת הגירה מא&quot;י לבבל, שחכמים מנסים להיאבק בה.}}
הֲרֵי זוֹ נֶאֶמְרָה {{ב|הֲפָסָה|להרגיע אותם, להפיס את דעתם}} לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: שֶׁמָּא לֹא נִכָּנֵס לְאֶרֶץ יָפָה כָּזוֹ? 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: '''&quot;כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''', 
מַגִּיד שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה. 
בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[במדבר יג כב]]) &quot;וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם&quot;, {{הע-שמאל|הקדמות של בניין חברון לבניין צוען ע&quot;י חם, ושל בריאת א&quot;י לבריאת שאר העולם ע&quot;י הקב&quot;ה מלמדים שחברון עולה על צוען ושא&quot;י עולה על שאר העולם.}}
צֹעַן מָה הָיָה? – מְקוֹם מַלְכוּת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ל ד]]) &quot;כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו&quot; וְגוֹ', 
חֶבְרוֹן מָה הָיְתָה? פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לה כז]]) &quot;מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן&quot;, {{הע-שמאל|ראו [[כתובות קיב א]], שחברון היא מקום קברים, ומסיקים שאינה מתאימה לחקלאות.}}
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חֶבְרוֹן פְּסֹלֶת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
הֲרֵי הִיא מְשֻׁבַּחַת בְּשֶׁבַח אֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁמְּשֻׁבַּחַת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. 
קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! 
וְאִם תֹּאמַר: לֹא מִי שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ בָּנָה אֶת זוֹ, 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית י ו]]) &quot;וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן&quot;, חָם, {{ב|לְפִי|לאחר}} שֶׁבָּנָה אֶת זוֹ – בָּנָה אֶת זוֹ! 
אֶפְשָׁר שֶׁבָּנָה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַנָּאֶה? אֶלָּא בָּנָה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בָּנָה אֶת הַכָּעוּר! 
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁבָּנָה שְׁנֵי טְרַקְלִינִים, אֶחָד נָאֶה וְאֶחָד כָּעוּר. אֵין בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה, 
אֶלָּא בּוֹנֶה אֶת הַנָּאֶה וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה אֶת הַכָּעוּר; שֶׁפְּסֹלֶתּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן מַכְנִיס בַּשֵּׁנִי! 
הָא לְפִי שֶׁהָיְתָה חֶבְרוֹן מְשֻׁבַּחַת מִמֶּנָּה הִיא נִבְנֵית תְּחִלָּה, 

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדַרְכֵי מָקוֹם, שֶׁכָּל מִי שֶׁחָבִיב קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ: 
תּוֹרָה, לְפִי שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת קֹדֶם לַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח כב]]) &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז&quot; {{הע-שמאל|התורה, א&quot;י ומקדש נבראו לני שאר העולם, והדבר מלמד על חביבותם; לעניין התורה והמקדש ראו גם [[בראשית רבה א ד]], וכאן נוספה א&quot;י.
החביבות של א&quot;י אינה תלויה בנוחות המגורים בה אלא היא חביבות מהותית בעיני הקב&quot;ה ולאו דווקא בעיני אדם. ואכן כאמור בתקופת חז&quot;ל העדיפו רבים את בבל על פניה.}}
וְאוֹמֵר ([[משלי ח כג]]) &quot;מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ&quot;, 
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁחָבִיב מִכֹּל – נִבְרָא לִפְנֵי כֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה יז יב]]) &quot;כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ&quot;, 
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֲבִיבָה מִכֹּל – נִבְרֵאת לִפְנֵי כֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח כו]]) &quot;עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל&quot;, 
&quot;אֶרֶץ&quot; – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, &quot;וְחוּצוֹת&quot; – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, &quot;תֵּבֵל&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: &quot;תֵּבֵל&quot; זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ח לא]]) &quot;מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ&quot;, {{הע-שמאל|הכינוי 'תבל' לא&quot;י, היא ארצו של הקב&quot;ה, מוסבר לפי שיש בה תכונות טובות ומושלמות, וכן לפי שיש בה תורה. ההסבר השני שוב חוזר לטענה ששלמות א&quot;י היא שלמות עקרונית ומהותית, ואינה תלויה בתכונות פיזיות.}}
לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תֵּבֵל? – שֶׁהִיא מְתֻבֶּלֶת בַּכֹּל, 
שֶׁכָּל הָאֲרָצוֹת יֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ, וְיֵשׁ בָּזוֹ מַה שֶּׁאֵין בָּזוֹ; אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ חֲסֵרָה כְּלוּם, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ח ט]]) &quot;לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ&quot;. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֶרֶץ&quot; – אֵלּוּ שְׁאָר אֲרָצוֹת, &quot;וְחוּצוֹת&quot; – אֵלּוּ מִדְבָּרוֹת, &quot;תֵּבֵל&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ &quot;תֵּבֵל&quot;? – עַל שֵׁם תֶּבֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ. אֵיזֶהוּ תֶּבֶל שֶׁבְּתוֹכָהּ? – זוֹ תּוֹרָה 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[איכה ב ט]]) &quot;בַּגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה&quot;, מִיכָּן שֶׁהַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, כְּשֶׁבָּא לְפַתּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מָה אָמַר לָהֶם? {{הע-שמאל|שני נוסחים להוכחה על שבח א&quot;י מדברי סנחריב: אפילו הוא לא התפאר והציג את ארצו כטובה מא&quot;י. רשב&quot;י חוזר בפירוט על אותה הוכחה: סנחריב לא היה שוטה, ולכן לא העז לטעון שארצו טובה יותר.}}
([[מלכים ב יח לב]]) &quot;עַד בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם&quot;, 
אֶל אֶרֶץ יָפָה מֵאַרְצְכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 
קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שׁוֹטֶה הָיָה זֶה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ לְפַתּוֹת? 
מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָלַךְ לִשָּׂא אִשָּׁה, אָמַר לָהּ: אָבִיךְ מֶלֶךְ וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָשִׁיר וַאֲנִי עָשִׁיר, 
אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים וּמַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן – אֵין זֶה פִּתּוּי, 
כֵּיצַד אוֹמֵר לָהּ? – אָבִיךְ הֶדְיוֹט וַאֲנִי מֶלֶךְ, אָבִיךְ עָנִי וַאֲנִי עָשִׁיר, 
אָבִיךְ מַאֲכִילֵךְ יָרָק וְקִטְנִית וַאֲנִי מַאֲכִילֵךְ בָּשָׂר וְדָגִים, אָבִיךְ מַשְׁקֵךְ יַיִן חָדָשׁ וַאֲנִי מַשְׁקֵךְ יַיִן יָשָׁן 
אָבִיךְ מוֹלִיכֵךְ לַמֶּרְחָץ בְּרַגְלֵךְ וַאֲנִי מוֹלִיכֵךְ {{ב|בְּגַלְגַּטִּיקָא!|אפריון}} 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִי שֶׁבָּא לוֹמַר שִׁבְחָהּ שֶׁל אַרְצוֹ לֹא אָמַר גְּנָיָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל 
קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[דברים ג ט]]) &quot;צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר&quot; {{הע-שמאל|ריבוי שמות למקומות בא&quot;י, החרמון דביר והר נבו – מעיד על הפופולריות שלה. 
ההרים אינם ראויים לעיבוד, ודביר נחשבת כמקום יבש ('ארץ הנגב') ב[[שופטים א טו]]. הדרשות מציגות את הפסולת של א&quot;י כעולה על מקומות אחרים, ומכאן שבדרך הטבע המקומות הללו אינם משובחים.}}
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[דברים ד מח]]) &quot;וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן&quot;, 
נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם לְכָךְ? 
אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ 
קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[יהושע טו מט]]) &quot;וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִר&quot;, 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[יהושע טו טו]]) &quot;וְשֵׁם דְּבִר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר&quot;, 
נִמְצֵאת קְרוּיָה שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? 
אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ; זוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת תִּקָּרֵא עַל שְׁמִי, 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל (אַרְבַּע) [שָׁלֹשׁ] מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלֶיהָ 
קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[דברים לב מט]]) &quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ&quot;, 
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר ([[דברים ג כז]]) &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה&quot;, 
נִמְצָא קָרוּי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? 
אֶלָּא שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי וְזוֹ אוֹמֶרֶת יִקָּרֵא עַל שְׁמִי, 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו 
קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ירמיה ג יט]]) &quot;וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם&quot;, {{הע-שמאל|השוואה בין א&quot;י התנ&quot;כית לרומי של ימי חז&quot;ל.
ל31 המלכים המופיעים ב[[יהושע יב]] לא היה, לדברי ר' יהודה, מקום פיזי בא&quot;י, אלא הם מלכו בחו&quot;ל והחזיקו גם בתים בא&quot;י. ר' יהודה מדמה מלכים כמלכי רומי ונציביה, המולכים על אזורים נרחבים.
דורש 'צבי' – רצוי, כמו בארמית.}}
אֶרֶץ שֶׁעֲשׂוּיָה חֲוִילָאוֹת חֲוִילָאוֹת לִמְלָכִים וּלְשִׁלְטוֹנִים, 
שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, וְכִי אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לְשֶׁעָבַר, כֻּלָּם הָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? 
אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים בְּרוֹמִי עַכְשָׁו, שֶׁכָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה בְּרוֹמִי אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם 
כָּךְ כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹּא קָנָה פַּלְטִירוֹת וַחֲוִילָאוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמֵר לֹא עָשִׂיתִי כְּלוּם. 

&quot;נַחֲלַת צְבִי&quot;, מַה צְּבִי זֶה קַל בְּרַגְלָיו מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לָבוֹא מִכָּל פֵּרוֹת אֲרָצוֹת, {{הע-שמאל|שורת דרשות על 'נחלת צבי' שבירמיה. כאן מוזכרים לראשונה פירות א&quot;י כביטוי לשבחה, וגם כאן הדבר תלוי בכך שישראל עושים את התורה.
דרשת 'דבר אחר' מדמה את א&quot;י לצבי, שעורו מתוח, ואם הופשט לא ניתן לחזור ולהכניס את בשרו לתוך העור. הטענה היא שמדובר בנס שהבשר – הנמשל לפירות – רב מלהכנס למקום הפיזי שבו גדל.}}
דָּבָר אַחֵר: מַה צְּבִי זֶה כְּשֶׁאַתָּה מַפְשִׁיטוֹ אֵין עוֹרוֹ מַחֲזִיק אֶת בְּשָׂרוֹ 
כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין מַחֲזֶקֶת פֵּרוֹתֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה, 
מַה צְּבִי זֶה קַל לֵאָכֵל מִכָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה – כָּךְ פֵּרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קַלִּים לֵאָכֵל מִכָּל הָאֲרָצוֹת, 
אִי קַלִּים לֹא יְהוּ שְׁמֵנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים יא ט]]) &quot;אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ&quot;, שְׁמֵנִים כְּחָלָב וּמְתוּקִים כִּדְבָשׁ {{הע-שמאל|ההוכחה לעניין הפירות אינה מהנסיון אלא מהפסוק, כדרכם הסכולסטית של חז&quot;ל.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ה א]]) &quot;אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן&quot;, 
מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ גָּבוֹהַּ מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת 
אוֹ מַה שּׁוֹר זֶה אֵין בּוֹ פְּסֹלֶת מִקַּרְנָיו – כָּךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פְּסוּלָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת? {{הע-שמאל|ניתן לשמוע את המרירות של ברי השיח של הדרשן, הדורשים בגנותה של א&quot;י הפסולה מכל הארצות. גם כאן הטענה שא&quot;י גבוהה היא טענה מדרשית הנסמכת על פסוקים ולא טענה פיזית, וראו [[ביאור: ספרי דברים/דברים#פיסקה כג|לעיל פיסקה כג.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּקֶרֶן בֶּן שָׁמֶן&quot;, שְׁמֵנָה הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְלַמֶּדְךָ שֶׁגָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ מְשֻׁבָּח מֵחֲבֵרוֹ, 
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְפִי שֶׁגְּבוֹהָה מִכֹּל – מְשֻׁבַּחַת מִכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יג ל]]) &quot;עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ&quot; 
([[במדבר יג כא]]) &quot;וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ&quot;, ([[במדבר יג כב]]) &quot;וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב&quot;, ([[בראשית מה כה]]) &quot;וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם&quot;. 
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁגָּבוֹהַּ מִכֹּל – מְשֻׁבָּח מִכֹּל; שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יז ח]]) &quot;וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם&quot; {{הע-שמאל|לשון 'עליה' היא גם בבית המקדש, כמו בא&quot;י.}}
וְאוֹמֵר ([[ישעיה ב ג]]) &quot;וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר בֵּית ה'&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[ירמיה לא ה]]) כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים... קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן&quot;. 
}}

===פיסקה לח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא י'''
([[דברים יא י]]) '''&quot;לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא&quot;''', אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנָּמוּךְ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה מִן הַגָּבוֹהַ, {{הע-שמאל|שורת יתרונות של השקיה במטר לעומת השקיה בהצפה ממי הנהר. הראשון הוא שהגשם ניתן ישירות מהקב&quot;ה;
החיסרון העיקרי של המטר אינו נדון כאן, כמובן – והוא העדר הוודאות שלו.}}
אֶרֶץ מִצְרַיִם: {{ב|נָמוּךְ|מהנילוס}} שׁוֹתָה, גָּבוֹהַ אֵין שׁוֹתָה; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: נָמוּךְ וְגָבוֹהַ שׁוֹתָה. 
אֶרֶץ מִצְרַיִם: נָמוּךְ שׁוֹתָה וְאַחַר כָּךְ גָּבוֹהַ; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: שׁוֹתָה נָמוּךְ וְגָבוֹהַ כְּאַחַת. 
אֶרֶץ מִצְרַיִם: גָּלוּי שׁוֹתָה, {{ב|שֶׁאֵינוֹ גָּלוּי|שתעלת ההשקיה שלו חסומה}} אֵינוֹ שׁוֹתָה; אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: גָּלוּי וְשֶׁאֵינוֹ גָּלוּי שׁוֹתָה. 
אֶרֶץ מִצְרַיִם שׁוֹתָה וְאַחַר כָּךְ נִזְרַעַת, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שׁוֹתָה וְנִזְרַעַת, נִזְרַעַת וְשׁוֹתָה, שׁוֹתָה בְּכָל יוֹם וְנִזְרַעַת בְּכָל יוֹם. {{הע-שמאל|אם זורעים במצרים ואחר כך משקים בהצפה מהנילוס – הזרעים נשטפים ואינם צומחים. אבל הגשם בא&quot;י אינו שוטף את הזרעים.}}
אֶרֶץ מִצְרַיִם: אִם אַתָּה עָמֵל בָּהּ בְּפֶסֶל וּבְקַרְדֹּם וְנוֹתֵן שְׁנַת עֵינְךָ עָלֶיהָ, וְאִם לָאו – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם 
אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים. {{הע-שמאל|החקלאי במצרים מוותר על שינה כדי לחפור תעלות השקיה ולתחזקן, ואילו בא&quot;י ההשקיה היא טבעית.}}
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְרָאָה בֶּן טוֹבִים אֶחָד וּמָסַר לוֹ עֶבֶד אֶחָד לְשַׁמְּשׁוֹ, 
שׁוּב רָאָה בֶּן טוֹבִים אַחֵר {{ב|מְעֻדָּן וּמְפֻנָּק וְעָסוּק בִּפְעֻלָּה וּמַכִּירוֹ וְאֶת אֲבוֹתָיו,|ולכן עולה על הראשון}} 
אָמַר: גְּזֵרָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה {{ב|בְּיָדִי|בעצמי}} וּמַאֲכִילוֹ! {{הע-שמאל|המשל מתיחס לשורה הראשונה של ההשוואה: מצרים שותה מהנילוס הנמוך המשרת אותה כעבד, ואילו א&quot;י שותה ישירות מהקב&quot;ה.}}
כָּךְ כָּל הָאֲרָצוֹת נִתְּנוּ לָהֶן שַׁמָּשִׁים לְשַׁמְּשָׁן: מִצְרַיִם שׁוֹתָה מִן הַנִּילוֹס, בָּבֶל שׁוֹתָה מִן הַנְּהָרוֹת 
אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא הֵם יְשֵׁנִים עַל מִטּוֹתֵיהֶם וְהַמָּקוֹם מוֹרִיד לָהֶם גְּשָׁמִים, 

וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי מָקוֹם: בָּשָׂר וָדָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁהֵם זָנִים וּמְפַרְנְסִים אוֹתוֹ 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם קוֹנֶה לוֹ עֲבָדִים שֶׁיְּהֵא הוּא זָן וּמְפַרְנְסָם! {{הע-שמאל|מסקנה נוספת מהמשל הנ&quot;ל.}}
וּכְבָר הָיוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי צָדוֹק מְסֻבִּים בְּבֵית מִשְׁתֵּה בְּנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל, 
מָזַג רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֶת הַכּוֹס לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְלֹא רָצָה לִטְּלוֹ; נְטָלוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, 
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַה זֶּה יְהוֹשֻׁעַ? בְּדִין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּים וְגַמְלִיאֵל בְּרַבִּי עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ? 
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הַנַּח לוֹ וִישַׁמֵּשׁ! 
אַבְרָהָם גְּדוֹל הָעוֹלָם שִׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, וְכִסְבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה {{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע&quot;ז, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא, בסוף פרשה א שבמסכת עמלק ב,]] שגם משה למד מאברהם; אבל השוו [[בראשית רבה מח יא]] ואילך, שם יודע אברהם שמדובר במלאכים.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית יח ב]]) '''&quot;וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים&quot;''', 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אַבְרָהָם גְּדוֹל הָעוֹלָם שִׁמֵּשׁ מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, וְכִסְבוּר שֶׁהֵם עַרְבִיִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, 
גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי לֹא יְשַׁמְּשֵׁנוּ? 
אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: הִנַּחְתֶּם כְּבוֹד מָקוֹם וְאַתֶּם עֲסוּקִים בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם! {{הע-שמאל|דברי ר' צדוק מחזירים את הדיון לנושא הדרשה – הגשם שניתן בא&quot;י ישירות מידי הקב&quot;ה.}}
אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם מַשִּׁיב רוּחוֹת וּמַעֲלֶה עֲנָנִים וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּמְגַדֵּל צְמָחִים 
וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי לֹא יְשַׁמְּשֵׁנוּ? 

אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב, אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ מִצְרַיִם פְּסֹלֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? {{הע-שמאל|רמז לדרשה אלטרנטיבית בגנותה של א&quot;י, והשוו לעיל פיסקה לז, ההצעה לדרשה שא&quot;י פסולה כקרני השור. כאן הדרשה האלטרנטיבית משווה את א&quot;י למצרים כפסולת ומציעה שהיא עולה על מצרים אבל לא על שאר הארצות. הדרשה שלפנינו מציגה את הדמיון בין גן העדן (בעצים) למצרים (בזרעים), וטוענת שמצרים – ובפרט ארץ גושן בימים שגרו בה ישראל – היתה מבורכת במיוחד, ובכל זאת א&quot;י עדיפה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית יג י]]) '''&quot;כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''', &quot;כְּגַן ה'&quot; – בְּאִילָנוֹת, &quot;כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; – בִּזְרָעִים! 
אוֹ אֵינוֹ מַקִּישָׁהּ אֶלָּא לַמְגֻנֶּה שֶׁבָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא יח ג]]) '''&quot;אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ&quot;''', 
מָקוֹם שֶׁיְּשַׁבְתֶּם בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז ו]]) '''&quot;בְּמֵיטַב הָאָרֶץ&quot;'''! 
אוֹ אֵינוֹ מַקִּישָׁהּ אֶלָּא לִשְׁעַת גְּנוּתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם&quot;''', 
כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם הָיְתָה מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם, וְלֹא עַכְשָׁיו, שֶׁאֵין בְּרָכָה עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם אַתֶּם שָׁם. 

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַצַּדִּיקִים הוֹלְכִים – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָם {{הע-שמאל|ראו גם [[בראשית רבה לט]], על הברכה שמזוהה עם אברהם, וכאן לא הזכירו אותה כי היא מובנת מאליה, וראו [[בראשית רבה עג]]. והשוו את הרעיון הכללי ואת דברי ר' אלעזר בר' שמעון [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|לתוספתא סוטה י]]}}
יִצְחָק יָרַד לִגְרָר – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית כו יב]]) '''&quot;וַיִּזְרַע יִצְחָק&quot;''', 
יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ל כז]]) '''&quot;נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ&quot;''', 
יָרַד יוֹסֵף אֵצֶל פּוֹטִיפַר – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית לט ה]]) '''&quot;וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף&quot;''', 
יָרַד יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה – בְּרָכָה בָּאת לְרַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז י]]) '''&quot;וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה&quot;''', 
בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? שֶׁנִּמְנְעוּ מִמֶּנּוּ שְׁנֵי רָעָב, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית נ כא]]) '''&quot;וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם&quot;''', 
מַה כִּלְכּוּל הָאָמוּר לְהַלָּן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כִּלְכּוּל הָאָמוּר כָּאן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|שנות הרעב נפסקו כשירד יעקב למצרים, אבל חזרו לאחר מותו. רשב&quot;י חולק וטוען שלא חזר הרעב למצרים, ור' אלעזר מצדיק את ת&quot;ק – הוא ר' יוסי; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י|תוספתא סוטה י,]] רעיון דומה במילים אחרות.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זֶה קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, שֶׁדִּבְרֵי צַדִּיקִים קַיָּמִים בְּחַיֵּיהֶם וּבְטֵלִים לְאַחַר מִיתָתָם! 
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי מִדִּבְרֵי אַבָּה, 
שֶׁזֶּה הוּא קִדּוּשׁ הַשֵּׁם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם בְּרָכָה בָּעוֹלָם, 
נִסְתַּלְּקוּ צַדִּיקִים מִן הָעוֹלָם – נִסְתַּלְּקָה בְּרָכָה מִן הָעוֹלָם. 

וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּאֲרוֹן הָאֱלֹהִים שֶׁיָּרַד לְבֵית עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי, וְנִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמואל ב ו יב]]) '''&quot;וַיֻּגַּד לַמֶּלֶךְ דָּוִד לֵאמֹר בֵּרַךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּעֲבוּר אֲרוֹן הָאֱלֹהִים&quot;''', 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר, וּמָה אָרוֹן: שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד אֶלָּא לְשִׁבְרֵי לוּחוֹת שֶׁבּוֹ – נִתְבָּרֵךְ בִּשְׁבִילוֹ, 
קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם. 
אֲבוֹתֵינוּ בָּאוּ לָאָרֶץ – בָּאת בְּרָכָה לְרַגְלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ו יא]]) '''&quot;וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ.&quot;''' 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא מִלֵּאתָה, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, 
'''&quot;וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ&quot;''', וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא חָצַבְתָּ, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, 
([[דברים ו יא]]) '''&quot;כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ&quot;''', וַהֲלֹא בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא נָטַעְתָּ, שֶׁעַכְשָׁו בָּאתָ לָאָרֶץ, 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר מִלֵּאתָ, חָצַבְתָּ, נָטַעְתָּ? – זְכוּתְךָ הִיא שֶׁגָּרְמָה!
 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁכָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, 
הָיוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ בּוֹנִים בָּתִּים וְחוֹפְרִים בּוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת נוֹטְעִים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכָל עֵץ מַאֲכָל, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פתיחתא|מכילתא, פתיחתא דויהי.]] דורש את לשון הנוכח בביטוי 'ואכלת ושבעת'.}}
כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכָה. 
אוֹ לְפִי שֶׁבְּרָכָה זוֹ עֲלֵיהֶם יָכוֹל {{ב|יְהוּ|הכנעניים}} אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ו יא]]) '''&quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ&quot;''', 
אַתָּה אוֹכֵל וְשׂוֹבֵעַ, וְהֵם מוֹנְעִים מִנְּשֵׁיהֶם מִבְּנֵיהֶם וּמִבְּנוֹתֵיהֶם, 
כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֲבוֹתֵינוּ לָאָרֶץ וְיִמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה בְּרָכָה, 
זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ '''&quot;אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם&quot;''': כְּשֶׁהֱיִיתֶם שָׁם {{ב|הָיְתָה|ארץ מצרים}} מִתְבָּרֶכֶת בִּשְׁבִילְכֶם, וְלֹא עַכְשָׁיו 
שֶׁאֵין בְּרָכָה עָלֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם אַתֶּם שָׁם. 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מדרש תנאים לדברים/יא#פסוק י|מדרש תנאים יא י]] שם הנוסח הפוך.
הברכה לא&quot;י תלויה בהתנהגות העם – בניגוד לברכה במצרים. כאן לראשונה מוצג חסרון פיזי של ארץ ישראל: הברכה בה תלויה בעם ואינה אוטומטית כמו במצרים.}}
אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא הַכָּתוּב אוֹ לְהַקִּישׁ בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ? 
אֶרֶץ מִצְרַיִם הֱיִיתֶם עָלֶיהָ {{ב|מִנְיַן שָׁנִים שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת,|זמן מוגבל}} יָכוֹל אַף בְּאֶרֶץ כְּנַעַן כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְרִשְׁתָּהּ&quot;''', לְרִשְׁתָּהּ אַתֶּם בָּאִים, לֹא לִהְיוֹת עָלֶיהָ מִנְיַן שָׁנִים שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת, 
אֶלָּא הֶפְרֵשׁ בֵּין בִּיאָתָהּ שֶׁל זוֹ לְבִיאָתָהּ שֶׁל זוֹ: בִּיאַת אֶרֶץ מִצְרַיִם רְשׁוּת, בִּיאַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חוֹבָה. 
אֶרֶץ מִצְרַיִם, בֵּין שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּבֵין שֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ מִצְרַיִם; 
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ כֵּן, אִם אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – הֲרֵי לָכֶם אֶרֶץ כְּנַעַן; וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם גּוֹלִים מֵעָלֶיהָ 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ויקרא יח כח]]) '''&quot;וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ&quot;'''. 
}}

===פיסקה לט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יא'''
([[דברים יא יא]]) '''&quot;וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת&quot;''', {{הע-שמאל|הרים קשים לעיבוד חקלאי, ולכן מציעים שבגנות א&quot;י הכתוב מדבר; וראו גם לעיל פיסקה לז, בדרשה על החרמון המכונה 'פסולת של א&quot;י'. אבל הדרשן ורשב&quot;י מוצאים היבט טוב גם בהרים.}} 
בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר! 
אַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אוֹ בִּגְנוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁמַּזְכִּיר בָּהּ הָרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְקָעֹת&quot;, מַה בְּקָעוֹת לְשֶׁבַח – אַף הָרִים לְשֶׁבַח; וְעוֹד שֶׁנּוֹתֵן טַעַם בָּהָר – טַעַם בַּבִּקְעָה, 
שֶׁפֵּרוֹת הָהָר קַלִּים וּפֵרוֹת הַבִּקְעָה שְׁמֵנִים. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כְּשֶׁהִיא בִּקְעָה – עוֹשָׂה בֵּית כּוֹר, {{הע-שמאל|רשב&quot;י טוען שהשטח בהר הוא גדול יותר, כי הוא מחשב את המדרונות שאינם במישור.}}
כְּשֶׁהוּא הַר – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בֵּית כּוֹר מִן הַצָּפוֹן, בֵּית כּוֹר מִן הַדָּרוֹם, בֵּית כּוֹר מִן הַמִּזְרָח, 
בֵּית כּוֹר מִן הַמַּעֲרָב, בֵּית כּוֹר מִלְּמַעְלָה, וְנִמְצָא חֲמִשָּׁה מְכֻפָּלוֹת! 

שֶׁנֶּאֱמַר ([[יחזקאל ה ה]]) &quot;כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים זֹאת יְרוּשָׁלַ͏ִם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת&quot;, {{הע-שמאל|דרשה נפרדת: האם ירושלים היא ארץ או שרק 'סביבותיה ארצות'? – התשובה היא שבא&quot;י יש סוגי קרקעות שונים ומגוונים, וראו גם בפיסקה לז לעיל.}}
וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵא אוֹתָהּ &quot;אֶרֶץ&quot;; כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? 
אֶרֶץ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינֵי אֲרָצוֹת הַרְבֵּה: בֵּית הָאֲדָמָה, בֵּית הַחוֹלוֹת, בֵּית הֶעָפָר. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת&quot;, מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה 
וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר, 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר, 
מִנַּיִן שֶׁלֹּא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת הַר זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת הַר אַחֵר, וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה זוֹ לְטַעַם פֵּרוֹת בִּקְעָה אַחֶרֶת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת&quot;, הָרִים – הָרִים הַרְבֵּה; בְּקָעוֹת – בְּקָעוֹת הַרְבֵּה. {{הע-שמאל|חלוקת א&quot;י להרבה הרים ולהרבה בקעות, וכן חלוקתה ל12 שבטים מגדילות את הגיוון שבה, הניכר בפירותיה.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁתֵּים עָשָׂר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, 
וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה 
וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה! 
וְאֵלּוּ הֵם: ([[דברים ו י]]-יא) &quot;כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ&quot;, {{הע-שמאל|12 פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בפרשיות המספרות בשבח א&quot;י, ורשב&quot;י מסיק שמדובר ב12 ארצות שטעם פירותיהן שונה ומגוון.}} 
&quot;וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ&quot;, &quot;אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת&quot;, &quot;אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ&quot;, 
([[דברים ח ז]]-י) &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה&quot;, &quot;אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם&quot;, &quot;אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה&quot;, 
&quot;אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ&quot;, &quot;אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת...&quot;, &quot;אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל&quot;, 
&quot;עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ&quot;, &quot;אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ&quot; – הֲרֵי שְׁתֵּים עָשָׂר אֲרָצוֹת 
נִתְּנוּ כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁווּ טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה 
וְלֹא טַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה לְטַעַם פֵּרוֹת שִׁבְטוֹ שֶׁל זֶה, 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת&quot;, הָרִים – הָרִים הַרְבֵּה, בְּקָעוֹת – בְּקָעוֹת הַרְבֵּה. 

רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשֻׁלָּם אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנּוֹתֵן מַטְעַמִּים בָּאָרֶץ כָּךְ נוֹתֵן מַטְעַמִּים בַּיָּם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית א י]]) &quot;וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים&quot;, {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:משנה מקואות פרק ה#משנה ד|מקואות ה ד,]] וכן [[בראשית רבה ה ח]].}}
וַהֲלֹא יָם אֶחָד הוּא שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית א ט]]) &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד&quot;, 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים&quot;? 
מַגִּיד שֶׁלֹּא שָׁוֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לְטַעַם דָּג הָעוֹלֶה מִצִּידוֹן, וְלֹא הָעוֹלֶה מִצִּידוֹן לָעוֹלֶה מִפַּמְיָיס! 

לְפִי שֶׁעֲפָרוֹ שֶׁל הַר קַל וְשֶׁל בִּקְעָה שָׁמֵן, {{הע-שמאל|הבקעה אינה מתמלאת בבוץ, והמים מצמיחים עשב.
לעניין גלוי ושאינו גלוי ראו לעיל פיסקה לח; כאן 'שאינו גלוי' הוא שדה במדרון מזרחי, שאינו גלוי לגשם.
בא&quot;י יש גם השקיה ממי נהר וממי שלגים וממי הטל.}} 
יָכוֹל יִהְיוּ מַיִם גּוֹרְשִׁים אֶת הֶעָפָר לִמְקוֹם בִּקְעָה וּתְהֵא בִּקְעָה מְחֻסֶּרֶת מַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת&quot;, הַר לְפִי מַה שֶּׁהוּא וּבִקְעָה לְפִי מַה שֶּׁהִיא, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[זכריה י א]]) &quot;שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ... וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה&quot;, 
אוֹ לְפִי שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְכֻפֶּלֶת בֶּהָרִים, יְהֵא גָּלוּי שׁוֹתֶה, שֶׁאֵין גָּלוּי אֵין שׁוֹתֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם&quot;, גָּלוּי וְשֶׁאֵין גָּלוּי שׁוֹתֶה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איוב לז יא]]) &quot;אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[איוב לז יב]]) &quot;וְהוּא מְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ&quot;, שֶׁיִּהְיוּ עֲנָנִים מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ וּמַשְׁקוֹת אוֹתָהּ מִכָּל רוּחַ, 
אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי גְּשָׁמִים אֲבָל אֵינוֹ שׁוֹתָה מֵי שִׁלּוּחִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם&quot;, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מָיִם&quot; אַף מֵי שִׁלּוּחִים שׁוֹתָה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ז]]) &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם&quot;, 
אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי שִׁלּוּחִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם&quot;, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מָיִם&quot; אַף מֵי שְׁלָגִים שׁוֹתָה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה נה י]]) &quot;כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[איוב לז ו]]) &quot;כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵי אָרֶץ&quot;, 
אוֹ לְפִי שֶׁשּׁוֹתָה מֵי שְׁלָגִים, אֲבָל אֵינָהּ שׁוֹתָה מֵי טְלָלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם&quot;, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;מָיִם&quot; אַף מֵי טְלָלִים שׁוֹתָה! 

דָּבָר אַחֵר: מַה גְּשָׁמִים לִבְרָכָה אַף טְלָלִים לִבְרָכָה, {{הע-שמאל|דורש את הסמיכות הנפוצה של טל ומטר, שהטל אינו מעלה מחלות בצמחים אלא משקה אותם, בדומה למטר. בשורה האחרונה מופיע הטל כדימוי לקב&quot;ה ולישראל, כברכה.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[בראשית כז כח]]) &quot;וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[דברים לב ב]]) &quot;יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[הושע יד ו]]) &quot;אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל&quot;, וְאוֹמֵר ([[מיכה ה ו]]) &quot;וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב כְּטַל מֵאֵת ה'&quot;.
}}

===פיסקה מ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יב'''
([[דברים יא יב]]) '''&quot;אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ&quot;''', וְכִי אֹתָהּ בִּלְבַד הוּא דּוֹרֵשׁ? {{הע-שמאל|דרשה על פרטיקולריות לעומת אוניברסליות. אמנם הקב&quot;ה מחוייב לכל העולם, אבל ההשגחה שלו על העולם היא נספח להשגחתו על ארץ ישראל, עם ישראל, המקדש והר סיני.}} 
וַהֲלֹא כָּל הָאֲרָצוֹת הוּא דּוֹרֵשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב לח כו]]) &quot;לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ... לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה&quot;, 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ&quot;? 
כִּבְיָכוֹל אֵין דּוֹרֵשׁ אֶלָּא אֹתָהּ; וּבִשְׁבִיל דְּרִישָׁה שֶׁדּוֹרְשָׁהּ – דּוֹרֵשׁ כָּל הָאֲרָצוֹת עִמָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים קכא ד]]) &quot;הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל&quot;, 
וְכִי יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד הוּא שׁוֹמֵר? וַהֲלֹא הוּא שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב יב י]]) &quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ&quot;, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל&quot;? 
כִּבְיָכוֹל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; וּבִשְׁבִיל שְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמְרָם – שׁוֹמֵר אֶת הַכֹּל עִמָּהֶם. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[מלכים א ט ג]]) &quot;וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים&quot;, 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[זכריה ד י]]) &quot;עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[משלי טו ג]]) &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת רָעִים וְטוֹבִים&quot;, 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיוּ עֵינַי וְלִבִּי שָׁם כָּל הַיָּמִים&quot;? כִּבְיָכוֹל אֵין עֵינַי וְלִבִּי אֶלָּא שָׁם. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[תהלים כט ח]]) &quot;קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ&quot;, 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? זֶה בְּיוֹתֵר. 

'''&quot;דֹּרֵשׁ אֹתָהּ&quot;''' – נִתְּנָה לִדְרִישָׁה, לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת {{הע-שמאל|החוקים המחייבים הפרשת מתנות חלים רק בא&quot;י.}}
אוֹ אַף שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֹתָהּ&quot;, 
אֹתָהּ נִתְּנָה לִדְרִישָׁה, וְלֹא שְׁאָר אֲרָצוֹת נִתְּנוּ לִדְרִישָׁה. 

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;דֹּרֵשׁ אֹתָהּ&quot;''', מַגִּיד שֶׁנִּתְּנָה בִּשְׂכַר דְּרִישָׁה {{הע-שמאל|לפי הדרשה א&quot;י מוצגת כשכר על לימוד התורה, בדומה לפשט שבו היא שכר על קיום מצוות, ובניגוד למושג של 'מצוות יישוב א&quot;י', שלפיו היא חובה וטורח המוטל עלינו בניגוד לנוחותנו.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יא יט]]-כא) &quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם... לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[תהלים קה מד]]-מה) &quot;וַיִּתֵּן לָהֶם אֲרָצוֹת גּוֹיִם... בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו&quot;. 

'''&quot;תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ&quot;''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ&quot;, {{הע-שמאל|הקב&quot;ה מביט תמיד לא&quot;י, וההבדל בין הפסוקים הוא רק בתוצאות של ההבטה הזאת: כשהוא מביט לטובה אין ישראל ניזוקים, וכשהוא מביט לרעה, כשאין ישראל עושים רצונו – הארץ רועדת ונהרסת.
כאן מתחיל המדרש לעסוק בקושי שבמגורים בא&quot;י, הקיים אם אין עושים רצונו.}}
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ([[תהלים קד לב]]) &quot;הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ&quot;, 
כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם &quot;תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ&quot;, וְאֵינָם נִזּוֹקִים, 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם &quot;הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד&quot;. 

לְעִנְיַן טוֹבָה הוּא אוֹמֵר &quot;תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ&quot;, לְעִנְיַן רָעָה הוּא אוֹמֵר &quot;הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד&quot;, 
לְעִנְיַן טוֹבָה כֵּיצַד? הָיוּ רְשָׁעִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מוּעָטִים – וְחָזְרוּ בָּהֶם, {{הע-שמאל|דורש את הפסוק כולו, כולל הסיום 'מראשית שנה ועד אחרית השנה': למרות שנגזר דין מסויים בראש השנה – ניתן לתקן אותו או לקלקל אותו בהתאם להתנהגות הציבור גם מאוחר יותר.}}
לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא &quot;תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ&quot;, 
מוֹרִידָם בִּזְמַנָּם וּמְשַׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת הַבְּרָכָה, וּמוֹרִידָם עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהִיא צְרִיכָה לָהֶם. 
לְעִנְיַן רָעָה כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִגְזְרוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים מְרֻבִּים – וְחָזְרוּ בָּהֶם, 
לִפְחֹת מֵהֶם אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא &quot;הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד&quot;, 
מוֹרִידָם שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם וְשׁוֹלֵחַ בָּהֶם אֶת הַמְּאֵרָה, וּמוֹרִידָם עַל הָאָרֶץ שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לָהֶם, לַיַּמִּים וְלַמִּדְבָּרוֹת 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב כד יט]]) &quot;צִיָּה גַם חֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ&quot;, 
מַעֲשִׂים שֶׁעֲשִׂיתֶם עִמָּדִי בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁלֹּא הִפְרַשְׁתֶּם תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת – מָנְעוּ מִכֶּם אֶת הַגְּשָׁמִים. 

'''&quot;מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה&quot;''', מַגִּיד שֶׁמֵּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה נִגְזְרוּ עָלֶיהָ כַּמָּה גְּשָׁמִים כַּמָּה טְלָלִים, 
כַּמָּה חַמָּה תִּזְרַח עָלֶיהָ, כַּמָּה רוּחוֹת נוֹשְׁבוֹת עָלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל, וראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק א#משנה ב|ראש השנה א, ב,]] שם ''''בחג''' נידונים על המים', ולא בראש השנה.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה&quot; – אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵירוּסִים וּבְנִשּׂוּאִים 
וּבְכָל מַה שֶּׁאַתֶּם שׁוֹלְחִים בּוֹ אֶת יְדֵיכֶם אֲנִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם. {{הע-שמאל|הברכה מראש השנה היא על כל צרכי האדם, ולא רק בגשם. הסגנון, בגוף ראשון – מושפע מ[[שמות כ כא]].}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה&quot;, וְכִי יֵשׁ פֵּרוֹת בַּשָּׂדֶה מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְעַד סוֹפָהּ? 
אֶלָּא הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ח]]) &quot;יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ&quot;, {{הע-שמאל|הברכה והמארה עשויות להתגשם גם במאוחר, לאחר שהפירות אוחסנו ואפילו לאחר שנאכלו. ברכה מאפשרת התנהגות של מעט כאילו הוא הרבה ומאירה – להפך. כך מנוטרל המושג של יום דין מסויים, וראו גם בדרשה לעיל, 'לעניין טובה' וכו'.}}
וְאוֹמֵר ([[חגי ב יט]]) &quot;הַעוֹד הַזֶּרַע בַּמְּגוּרָה... מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ&quot;, 
מִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ג]]) &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot;, 
מִנַּיִן אַף בָּעִסָּה? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ה]]) &quot;בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ&quot;, 
מִנַּיִן אַף בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה? שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח ו]]) &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot;, 
מִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּבִשְׂבִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ח י]]) &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ&quot;, 
מִנַּיִן אַף כְּשֶׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ מֵעֶיךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שמות כג כה]]) &quot;וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ&quot;, 
הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם בְּרָכָה בַּבַּיִת, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם בְּרָכָה בַּשָּׂדֶה, 
לֹא כִּנָּה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת, וְלֹא יַיִן מַחְמִיץ, וְלֹא שֶׁמֶן מַבְאִישׁ. 
אוֹ, לְפִי שֶׁמִּדַּת טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת, 
יָכוֹל לֹא יִהְיוּ בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם מְאֵרָה בַּשָּׂדֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[חגי א ט]]) &quot;וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[דברים כח כ]]) &quot;יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה אֶת הַמְּהוּמָה וְאֶת הַמִּגְעֶרֶת&quot;, 
מִנַּיִן אַף בָּאוֹצָר? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח טז]]) &quot;אָרוּר אַתָּה בָּעִיר&quot;, 
מִנַּיִן אַף בָּעִסָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח יז]]) &quot;אָרוּר טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ&quot;, 
מִנַּיִן אַף בִּכְנִיסָה וּבִיצִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח יט]]) &quot;אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְאָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot;, 
מִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה וּבִשְׂבִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו כו]]) &quot;וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תִשְׂבָּעוּ&quot;, 
מִנַּיִן לִכְשֶׁיֵּרְדוּ לְתוֹךְ מֵעַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[מיכה ו יד]]) &quot;וְיֶשְׁחֲךָ בְּקִרְבֶּךָ&quot;, 
הֵם בִּרְשׁוּתִי לִתֵּן בָּהֶם מְאֵרָה בַּבַּיִת כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי נוֹתֵן בָּהֶם מְאֵרָה בַּשָּׂדֶה, 
כִּנָּה וְרַקְבּוּבִית בַּפֵּרוֹת, וְיַיִן מַחְמִיץ וְשֶׁמֶן מַבְאִישׁ. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים וַעֲבָדִים הַרְבֵּה {{הע-שמאל|רשב&quot;י מדגיש שוב את התלות הקיומית של החיים בא&quot;י בקב&quot;ה וברצונו הטוב.}}
וְהָיוּ נִזּוֹנִים וּמִתְפַּרְנְסִים מִתַּחַת יָדוֹ וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל אוֹצָר בְּיָדוֹ, 
כְּשֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא פּוֹתֵחַ אֶת הָאוֹצָר, וְהֵם אוֹכְלִים וּשְׂבֵעִים, 
וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא נוֹעֵל אֶת הָאוֹצָר, וְהֵם מֵתִים בָּרָעָב. 
כָּךְ יִשְׂרָאֵל: כְּשֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם ([[דברים כח יב]]) &quot;יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם&quot;, 
וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, מַה הוּא אוֹמֵר? 
([[דברים יא יז]]) &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר&quot;. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: כִּכָּר וּמַקֵּל יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|רשב&quot;י מציג את השכר והעונש במונחים ככר ומקל, ולא כמו ישעיה המשתמש במונחים טוב וחרב.}}
אָמַר לָהֶם: אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – הֲרֵי כִּכָּר לֶאֱכֹל, וְאִם לָאו – הֲרֵי מַקֵּל לִלְקוֹת בּוֹ, 
הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? ([[ישעיה א יט]]) &quot;אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ 
וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר&quot;. 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: סֵפֶר וְסַיִף יָרְדוּ כְּרוּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, {{הע-שמאל|המקור למונחים ספרא וסייפא. הדרשה של ר' אלעזר דורשת את סיפור גן עדן כסיפור נתינת התורה: עץ החיים הוא התורה ולהט החרב הוא העונש למי שאינו שומר אותה.}}
אָמַר לָהֶם: אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה הַכְּתוּבָה בָּזֶה – הֲרֵי אַתֶּם נִצּוֹלִים מִזֶּה, 
וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לוֹקִים בּוֹ. 
הֵיכָן פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? ([[בראשית ג כד]]) &quot;וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן 
אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים&quot;.
}}

===פיסקה מא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יג'''
([[דברים יא יג]]) &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הדרשה מבארת את הפרשה כקשורה למצוות לימוד תורה ולאו דווקא לקיום המצוות בכלל. והשוו לדברי ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב,]] שהפרשה עוסקת בקיום המצוות.
לפי הדרשה לימוד התורה הוא גם במצוות שאין הלומדים יכולים לקיים באותו הזמן. והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] המעדיפה את הלומד על מנת לעשות על פני הלומד על מנת ללמד.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ה א]]) &quot;וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ {{ב|בַּתַּלְמוּד|במצוות לימוד התורה התיאורטית}} עַד שֶׁנִּתְחַיְּבוּ {{ב|בַּמַּעֲשֶׂה|בקיום המצוות באופן מעשי}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי&quot;, מַגִּיד שֶׁמִּיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּתַּלְמוּד, 
וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְווֹת עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן {{ב|בְּכוֹרוֹת וְקָרְבָּנוֹת וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה|מצוות שהיו חייבים בהן גם במדבר}} 
מִצְווֹת מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כְּגוֹן {{ב|הָעֹמֶר וְהַחַלָּה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים,|שחייבים בהן רק אחרי שנכנסו לא&quot;י}} מִנַּיִן? {{הע-שמאל|לעניין לחם הפנים – אמנם היו מחוייבים בו גם במדבר, אבל רק לאחר שבעת ימי המילואים (ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ז#ב|תוספתא מנחות ז ב;]]) ואילו בלימוד המצווה היו מחוייבים לפני כן- דורש את הכפילות 'שמוע תשמעו'.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי&quot;, לְרַבּוֹת שְׁאָר מִצְווֹת. 
אֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא כָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, 
מִשֶּׁכָּבְשׁוּ וְיָשְׁבוּ, כְּגוֹן {{ב|לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעַשְׂרוֹת וּתְרוּמָה שְׁמִטִּים וְיוֹבְלוֹת,|מצוות התלויות בנחלת הארץ}} מִנַּיִן? {{הע-שמאל|כאן דורש את 'מצוותי'.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי&quot;, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם מִצְווֹת אֲחֵרוֹת. 

&quot;וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם&quot;, מַגִּיד שֶׁמַּעֲשֶׂה תָּלוּי בַּתַּלְמוּד, וְאֵין תַּלְמוּד תָּלוּי בַּמַּעֲשֶׂה, 
וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה לפתח את המתח בין לימוד התורה לקיומה. נראה שהמתח הזה קשור גם למתח בין החכמים לחסידים הראשונים, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ה|אבות ב ה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ג#יז|תוספתא מע&quot;ש ג יז.]] ההעדפה בדרשה היא כמובן ללימוד, המזוהה עם אמת, חסד (!) ודעת.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[הושע ד א]]) &quot;שִׁמְעוּ דְבַר ה' בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי רִיב לַה' עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ 
כִּי אֵין אֱמֶת וְאֵין חֶסֶד וְאֵין דַּעַת אֱלֹהִים בָּאָרֶץ&quot;, 
&quot;אֵין אֱמֶת&quot; – אֵין דִּבְרֵי אֱמֶת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כג כג]]) &quot;אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר&quot;; 
&quot;וְאֵין חֶסֶד&quot; – אֵין דִּבְרֵי חֶסֶד נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קיט סד]]) &quot;חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ&quot;; 
&quot;וְאֵין דַּעַת&quot; – אֵין דִּבְרֵי דַּעַת נֶאֱמָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[הושע ד ו]]) &quot;נִדְמוּ עַמִּי מִבְּלִי הַדָּעַת כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ&quot;. 

וְאוֹמֵר ([[ישעיה ה כד]]) &quot;לָכֵן כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה&quot;, {{הע-שמאל|הפסוק מישעיה מתאר מצב שבו אוכל הקש את האש, בניגוד למצב הרגיל שבו ההפך מתרחש; וראו [[עובדיה א יח]].}}
וְכִי יֵשׁ לְךָ קַשׁ שֶׁהוּא אוֹכֵל אֵשׁ? אֶלָּא קַשׁ זֶה הוּא עֵשָׂו הָרָשָׁע, 
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַרְפִּים יְדֵיהֶם מִן (הַמִּצְווֹת)[הַתּוֹרָה] – שׁוֹלֵט בָּהֶם. 
וְאוֹמֵר ([[ירמיה ט יא]]-יב) &quot;מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ, 
עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר? {{הע-שמאל|דורש 'את תורתי' במובן 'את לימוד תורתי; ובדומה &quot;את תורת ה'&quot; – את לימוד התורה.}}
וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם, וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[עמוס ב ד]]) &quot;כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יְהוּדָה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ 
עַל מָאֳסָם אֶת תּוֹרַת ה' וְחֻקָּיו לֹא שָׁמָרוּ&quot;. 
וּכְבָר הָיוּ רַבִּי טַרְפוֹן וְרַבִּי עֲקִיבָה וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מְסֻבִּים בְּבֵית עָרִיס בְּלוֹד, {{הע-שמאל|לפי המסקנה התלמוד גדול כי הוא מביא לידי קיום המצוות; אבל נראה שר' עקיבא מעדיף אפילו תלמוד שאינו מביא למעשה על פני המעשה עצמו. ר' טרפון טוען כשיטת החסידים, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז,]] ששמעון מעדיף את המעשה על המדרש, וכן [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ט|אבות ג ט,]] הגישה של החסיד ר' חנינא בן דוסא.}}
נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ לִפְנֵיהֶם: מִי גָּדוֹל, תַּלְמוּד אוֹ מַעֲשֶׂה? אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: גָּדוֹל מַעֲשֶׂה! 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד! עָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁהַתַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה! 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גָּדוֹל תַּלְמוּד, שֶׁקּוֹדֵם לַחַלָּה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלַמַּעַשְׂרוֹת חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע, {{הע-שמאל|ר' יוסי, בעל &quot;סדר עולם&quot;, מדגיש את העובדה שהתלמוד התקיים לפני המעשה בהרבה מצוות, ומכאן שהוא גדול ממנו. כך גם בתקופת חז&quot;ל, כשהרבה מצוות לא יכלו להתקיים עקב החורבן. ראו בתחילת הפיסקה שהמעשרות ניתנו רק לאחר שחלפו 14 שנים מהכניסה לארץ (שנות הכיבוש והחלוקה), ואילו השביעית התקיימה לאחר עוד שבע שנים והיובל – 49 שנים אחרי חלוקת הארץ.
הדרשה מסתיימת בתיאור השכר על לימוד התורה – שוב בהנחה שהפרשה עוסקת במצוות הלימוד ולא בחובת המעשה.}} 
וְלַשְּׁמִטִּים שִׁשִּׁים וְאַחַת, וְלַיּוֹבְלוֹת מֵאָה וְשָׁלֹשׁ. 
וּכְשֵׁם שֶׁעָנַשׁ עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה כָּךְ נָתַן שָׂכָר עַל הַתַּלְמוּד יוֹתֵר מִן הַמַּעֲשֶׂה, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּלְמַדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם&quot;, מַהוּ אוֹמֵר? &quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[תהלים קה מד]]-מה) &quot;וַיִּתֵּן לָהֶם אֲרָצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו&quot; וגו'. 

&quot;אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם&quot;, {{הע-שמאל|הדגש בדרשה שלפנינו הוא שאין היררכיה בלימוד התורה, וערך הלימוד אינו קשור לזהות האומרו אלא לתוכן הדברים, ובלשון הרמב&quot;ם: 'שמע האמת ממי שאמרה' ([[שמונה פרקים לרמב&quot;ם הקדמה]]). דבר תורה מהקטן שבישראל מוערך כאילו נאמר ישירות מהקב&quot;ה עצמו, המכונה &quot;רועה '''אחד'''&quot; בקריאת שמע.}} 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִפִּי קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְהֵא בְּעֵינָיו כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם&quot;, 
וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חָכָם, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[קהלת יב יא]]) &quot;דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת&quot;, 
מַה דָּרְבָן זֶה מְכַוֵּן אֶת הַפָּרָה לִתְלָמֶיהָ, לְהָבִיא חַיִּים לִבְעָלֶיהָ, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ז#ז|תוספתא סוטה ז ז]]}}
כָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה מְכַוְּנִים דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם לְדַעַת הַמָּקוֹם, 
וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי חֲכָמִים, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת&quot;, 
וְאֵין אֲסֻפּוֹת אֶלָּא סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר ([[במדבר יא טז]]) &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי סַנְהֶדְרִין, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[קהלת יב יא]]) &quot;נִתְּנוּ מֵ'''רוֹעֶה''' אֶחָד&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[ישעיה סג יא]]) &quot;וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ&quot;. 
וְלֹא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי מֹשֶׁה, אֶלָּא כְּשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נִתְּנוּ מֵרוֹעֶה '''אֶחָד'''&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[תהלים פ ב]]) &quot;רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים הוֹפִיעָה&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[דברים ו ד]]) &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' '''אֶחָד'''&quot;. 

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים&quot;. {{הע-שמאל|דרשה נוספת בזכותם של חכמים וחשבונותיהם, המתקיימים בבתי המדרש. לפי הדרשה בזכותם תבוא הגאולה ע&quot;י אליהו הנביא.}}
&quot;עֵינַיִךְ&quot; – אֵלּוּ זְקֵנִים הַמִּתְמַנִּים עַל הַצִּבּוּר, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה כט י]]) &quot;כִּי נָסַךְ עֲלֵיכֶם ה' רוּחַ תַּרְדֵּמָה וַיְעַצֵּם אֶת עֵינֵיכֶם&quot;, 
&quot;בְּרֵכוֹת&quot; – מַה בְּרֵכָה זוֹ, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ – כָּךְ אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, 
&quot;בְּחֶשְׁבּוֹן&quot; – בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁנִּגְמָרִים בְּעֵצָה וּבְמַחֲשָׁבָה; הֵיכָן נִגְמָרִים? בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, &quot;עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים&quot;, 
מַה הוּא אוֹמֵר ([[שיר השירים ז ה]]) &quot;אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק&quot;, 
אִם עֲשִׂיתֶם אֶת הַתּוֹרָה – קַוּוּ לְאֵלִיָּהוּ, שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ ([[מלכים א יט טו]]) &quot;לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[מלאכי ג כב]]–כד) &quot;זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי... הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ... וְהֵשִׁיב&quot; וגו'. 

&quot;לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶעֱשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא רַבִּי, 
בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר לָעוֹלָם הַבָּא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;, {{הע-שמאל|לימוד התורה צריך להיות לשם קיום המצווה ולא כדי לזכות בהישגים אחרים, והשוו לסיפור על אלישע בן אבויה ב[[ירושלמי חגיגה ב א]].}}
כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תְּהוּ עוֹשִׂים אֶלָּא מֵאַהֲבָה. 

&quot;וּלְעָבְדוֹ&quot; – זֶה תַּלְמוּד. אַתָּה אוֹמֵר זֶה תַּלְמוּד, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? {{הע-שמאל|לפי הדרשה עבודת ה' היא בעיקר בלימוד התורה. העבודה אינה בקרבנות המקדש, כדעת הצדוקים, שהרי אדם הראשון לא הקריב קרבנות אלא עבד את ה' בגן העדן, ולפי הדרשה עשה זאת בלימוד התורה ובשמירת המצוות. הויכוח עם הצדוקים בעניין זה ניכר, כנראה, כבר [[ביאור:משנה ברכות פרק א|במשנה ברכות א א,]] המזכירה את הכהנים בהקשר של מצוות קריאת שמע – היא מצוות לימוד התורה!}}
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[בראשית ב טו]]) &quot;וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ&quot;. 
וְכִי מָה עֲבוֹדָה לְשֶׁעָבַר וּמָה שְׁמִירָה לְשֶׁעָבַר? הָא לָמַדְתָּ: לְעָבְדָהּ – זֶה תַּלְמוּד; וּלְשָׁמְרָהּ – אֵלּוּ מִצְווֹת! 
וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תַּלְמוּד קָרוּי עֲבוֹדָה! 
דָּבָר אַחֵר: וּלְעָבְדוֹ – זוֹ תְּפִלָּה; אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֲבוֹדָה? {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמתה, המסיקה שעבודת ה' היא בתפילה הנעשית בלב. שתי הדרשות מציגות שני תחליפים לעבודת המקדש שאינה יכולה להתקיים אחרי החורבן ואף בגלות בבל. חכמים קבעו שהתפילה היא כנגד התמידים והיא התחליף לפולחן המקדש. הפסוק מתהלים ממחיש את הרעיון הזה, והפסוקים מדניאל מציגים תפילה בבבל כעבודה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם&quot;; וְכִי יֵשׁ עֲבוֹדָה בַּלֵּב? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּלְעָבְדוֹ&quot; – זוֹ תְּפִלָּה! 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר ([[תהלים קמא ב]]) &quot;תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[דניאל ו יא]]) &quot;וְדָנִיֵּאל כְּדִי יְדַע דִּי רְשִׁים כְּתָבָא עַל לְבַיְתֵהּ&quot; וגו' 
וְאוֹמֵר ([[דניאל ו כא]]) &quot;וּכְמִקְרְבֵהּ לְגֻבָּא לְדָנִיֵּאל בְּקָל עֲצִיב זְעִק עֲנָא מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל 
דָּנִיֵּאל עֲבֵד אֱלָהָא חַיָּא אֱלָהָךְ דִּי אַנְתְּ פָּלַח לֵהּ בִּתְדִירָא הַיְכִל לְשֵׁיזָבוּתָךְ מִן אַרְיָוָתָא&quot; 
וְכִי יֵשׁ פּוּלְחָן בְּבָבֶל? הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּלְעָבְדוֹ&quot; – זוֹ תְּפִלָּה! 
וּכְשֵׁם שֶׁעֲבוֹדַת מִזְבֵּחַ קְרוּיָה עֲבוֹדָה – כָּךְ תְּפִלָּה קְרוּיָה עֲבוֹדָה! 

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: &quot;וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם&quot; – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַכֹּהֲנִים {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב מציג את הפרשנות הכוהנית לעבודה כעבודה במקדש, שהכהנים צריכים להתרכז בזמן ההקרבה 'בכל לבבם', ולחשוב על ששה דברים, ראו [[ביאור:משנה זבחים פרק ד#משנה ו|זבחים ד ו.]]}}
שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּם חוֹלֵק בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה. 

דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם&quot;? {{הע-שמאל|דרשה על הכפילות בין פרשת שמע לפרשתנו. כאן מתפרשת הפרשה כחובת העשיה ולא כלימוד תורה, והשוו גם דרשת ר' יהושע בן קרחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב ב.]]
השורה האחרונה מעבירה את הדרשן לפסוק הבא.}}
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ו ה]]) &quot;בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ&quot;? לְהַלָּן לַיָּחִיד, כָּאן לַצִּבּוּר 
לְהַלָּן לַתַּלְמוּד כָּאן לַמַּעֲשֶׂה. הוֹאִיל וְשָׁמַעְתָּ – עֲשֵׂה! 
עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: ([[דברים יא יד]]) &quot;וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ&quot;! 
}}

===פיסקה מב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יד'''
([[דברים יא יד]]) '''&quot;וְנָתַתִּי&quot;''' – אֲנִי, לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ! {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה לח, 'משל למלך שהיה מהלך בדרך'.}}
'''&quot;מְטַר אַרְצְכֶם&quot;''' – וְלֹא מְטַר כָּל הָאֲרָצוֹת.
כֵּן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ה י]]): &quot;הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת&quot;.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;בְּעִתּוֹ&quot;''' – מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת, כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּרְדוּ בִּימֵי {{ב|שְׁלַמְצוֹ|שלומציון}} הַמַּלְכָּה.
וְכָל כָּךְ לָמָּה? רַבִּי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר {{ב|הֲרֵי|היכן}} שְׂכַר כָּל הַמִּצְוֹת.
אֶלָּא ([[ויקרא כו ג]]-ד): &quot;אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם&quot;,
&quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי, וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ&quot;.

וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ? {{הע-שמאל|ברכת יבולי השדה כוללת את כל הברכות הגשמיות, ועדיפה על ברכת הכסף.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[קהלת ה ט]]): &quot;אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה&quot;.
וְאוֹמֵר ([[קהלת ה ח]]): &quot;וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא, מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד&quot;.
מֶלֶךְ זֶה שׁוֹלֵט בְּאוֹצָרוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, וְאֵינוֹ מְשֻׁעְבָּד אֶלָּא לַיּוֹצֵא מִן הַשָּׂדֶה.
הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּתְּנָה בְּרָכָה אַחַת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בָּהּ.

'''&quot;יוֹרֶה&quot;''' – שֶׁיּוֹרֵד וּמוֹרֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת לְהַכְנִיס פֵּרוֹתֵיהֶם וּלְהָטִיחַ גַּגּוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת כָּל צָרְכֵיהֶם. {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון הוראה, פקודה.}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יוֹרֶה&quot;''' – שֶׁמִּתְכַּוֵּין לָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹרֵד בְּזַעַף. {{הע-שמאל|דורש יורה בניגוד ליורד (בזעף).}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יוֹרֶה&quot;''' – שֶׁיּוֹרֵד וּמַרְוֶה אֶת הָאָרֶץ וּמַשְׁקֶה עַד תְּהוֹם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים סה יא]]): &quot;תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ&quot;. {{הע-שמאל|דורש יורה מלשון מרווה.}}

יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן. {{הע-שמאל|דורש בעתו, שאינו מקדים ומאחר.}}
אַתָּה אוֹמֵר: יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן, אוֹ יוֹרֶה בְּתִשְׁרֵי וּמַלְקוֹשׁ בְּאִיָּיר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּעִתּוֹ&quot;''': יוֹרֶה בְּמַרְחֶשְׁוָן וּמַלְקוֹשׁ בְּנִיסָן.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יחזקאל לד כו]]): &quot;וְהוֹרַדְתִּי הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ&quot; וְגוֹ'.

אוֹ מַה יוֹרֶה? מַשִּׁיר פֵּרוֹת, שׁוֹטֵף זְרָעִים, שׁוֹטֵף גְּרָנוֹת? {{הע-שמאל|דוחה מדרשים שליליים על יורה ומלקוש: יורה מלשון יריה וסקילה, ומלקוש מלשון מעלה סקאין (מביא ארבה).
הפסוק מיואל מוכיח שהיורה הוא גשם ברכה, וסמיכות הביטויים מוכיחה שגם המלקוש הוא ברכה ואינם גשמי זעף כמו שירדו לחוני המעגל, ראו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ח|תענית ג ח.]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַלְקוֹשׁ&quot;''': מַה מַּלְקוֹשׁ לִבְרָכָה – אַף יוֹרֶה לִבְרָכָה,
אוֹ מַה מַּלְקוֹשׁ? מַפִּיל בָּתִּים וְעוֹקֵר אִילָנוֹת וּמַעֲלֶה סְקָאִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹרֶה&quot;''': מַה יוֹרֶה לִבְרָכָה – אַף מַלְקוֹשׁ לִבְרָכָה.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יואל ב כג]]): &quot;וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בַּה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה&quot;.

'''&quot;וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot;''' – דְּגָנְךָ {{ב|מָלֵא,|מרובה}} תִּירֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא. {{הע-שמאל|העבודה בשדה תהיה מרובה: הקציר והדיש ימשכו עד עונת הבציר, דריכת הענבים תימשך עד עונת הזריעה, והחריש ימשך עד הקציר. שוב, הדרשה דוחה (על סמך הפסוקים מויקרא) מדרשי גנאי, שלפיהם יספיק אדם לאסוף את פירותיו במהירות מפני מיעוטם.}}
אַתָּה אוֹמֵר: דְּגָנְךָ מָלֵא, תִּירֹשְׁךָ מָלֵא, יִצְהָרְךָ מָלֵא,
אוֹ &quot;וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot; מִפְּנֵי מִיעוּט הַפֵּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו ה]]): &quot;וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר&quot;,
מַקִּישׁ דַּיִשׁ לְבָצִיר: מַה בָּצִיר, מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ,
אַף דַּיִשׁ, מִשֶּׁאַתָּה מַתְחִיל בּוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל לְהַנִּיחוֹ.
דָּבָר אַחֵר: שֶׁיְּהֵא חוֹרֵשׁ {{ב|בִּשְׁעַת|עד שעת}} קָצִיר וְקוֹצֵר בִּשְׁעַת חָרִישׁ.
וְכֵן אִיּוֹב אוֹמֵר ([[איוב כט יט]]): &quot;וְטַל יָלִין בִּקְצִירִי&quot;.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש מהחכם להגביל את עיסוקו בתורה ולהשקיע זמן בעבודת האדמה; רשב&quot;י מפרש את הפסוקים כתוכחה: במצב שישראל חוטאים – ענשם הוא שעליהם לאסוף את היבולים בעצמם. עבודת האדמה היא עונש בעיניו, ואילו המצב הרצוי הוא שהיא תיעשה ע&quot;י הגויים, ואילו ישראל ילמדו תורה; וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] וראו דברי רשב&quot;י גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|במכילתא ויסע ב,]] 'לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן'.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[יהושע א ח]]): &quot;לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאָסַפְתָּ&quot; וְגוֹ', דֶּרֶךְ אֶרֶץ דִּבְּרָה תּוֹרָה! דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֵין לַדָּבָר סוֹף! קוֹצֵר בִּשְׁעַת קָצִיר, חוֹרֵשׁ בִּשְׁעַת חָרִישׁ,
דָּשׁ בִּשְׁעַת שָׁרָב, זוֹרֶה בִּשְׁעַת הָרוּחַ! אֵימָתַי אָדָם לָמֵד תּוֹרָה?
אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים,
שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סא ה]]): &quot;וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם&quot; וְגוֹ'.
וּכְשֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹן הַמָּקוֹם – מְלַאכְתָּם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי עַצְמָם,
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּלֶאכֶת אֲחֵרִים נַעֲשֵׂית עַל יָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כח מח]]): &quot;וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ&quot; וְגוֹ'.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ&quot;''' – {{הע-שמאל|דורש 'ואספת' – כיוסף, שהעשיר את מצרים בכסף ובזהב. ארץ ישראל תייצא לכל הארצות מפירותיה.}}
שֶׁתְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְלֵאָה דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְכָל הָאֲרָצוֹת {{ב|דּוֹבְאוֹת|מביאות}} לְמַלְּאוֹת אוֹתָהּ כֶּסֶף וְזָהָב.
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית מז יד]]): &quot;וַיְלַקֵּט יוֹסֵף אֶת כָּל הַכֶּסֶף&quot;.
וְאוֹמֵר ([[דברים לג כה]]): &quot;וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ&quot;, שֶׁיִּהְיוּ כָּל הָאֲרָצוֹת דּוֹבְאוֹת כֶּסֶף וְזָהָב לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;דְּגָנְךָ&quot;''' כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;תִּירֹשְׁךָ&quot;''' – זֶה הַיַּיִן, {{הע-שמאל|מפרש את הפשט של המילים העתיקות &quot;תירושך ויצהרך&quot;.}}
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סה ח]]): &quot;כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יִמָּצֵא הַתִּירוֹשׁ בָּאֶשְׁכּוֹל&quot;.
'''&quot;יִצְהָרֶךָ&quot;''' – זֶה הַשֶּׁמֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[יואל ב כד]]): &quot;וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר&quot;.

דָּבָר אַחֵר: דְּגָנְךָ – לְךָ, תִּירֹשְׁךָ – לְךָ, יִצְהָרְךָ – לְךָ, {{הע-שמאל|דורש את כ השייכות, שהיבולים יהיו לישראל, ולא לפולשים כבימי גדעון ובימי חז&quot;ל עצמם.}}
לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[שופטים ו ג]]): &quot;וְהָיָה אִם זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו&quot;.
אֶלָּא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה סב ח]]-ט): &quot;נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל...
כִּי מְאַסְפָיו יֹאכְלֻהוּ וְהִלְלוּ אֶת ה', וּמְקַבְּצָיו יִשְׁתֻּהוּ בְּהַר קָדְשִׁי&quot;.
}}

===פיסקה מג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא טו-יז'''
([[דברים יא טו]]) &quot;'''וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ'''&quot;, שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר {{ב|לַמִּדְבָּרוֹת|להוביל את הבהמה למרעה}} {{הע-שמאל|הדרשה מתקשה בביטוי 'עשב בשדך', שלכאורה יעלה העשב במקום היבול המצופה.}}
אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ&quot; כְּמַשְׁמָעוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ&quot;. 
הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ&quot;? שֶׁלֹּא תְּהֵא מִצְטַעֵר לַמִּדְבָּרוֹת. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: &quot;וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ&quot; – {{ב|בֵּין הַתְּחוּמִים|בין שדה לשדה}}. 
ר' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: &quot;וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ&quot; {{הע-שמאל|רשב&quot;י מפרש שיעלה העשב אבל לא יפחית את היבול העיקרי. דרשתו כאן סותרת את דרשתו לעיל בפיסקה מב.}}
שֶׁתְּהֵא גּוֹזֵז וּמַשְׁלִיךְ לִפְנֵי בְּהֶמְתְּךָ כָּל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים. 
וְאַתָּה מוֹנֵעַ יָדְךָ מִמֶּנָּה קֹדֶם לַקָּצִיר שְׁלֹשִׁים יוֹם – וְהִיא עוֹשָׂה וְאֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִדְּגָנָהּ. 

רַבִּי אוֹמֵר: &quot;וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ&quot; – זֶה פִּשְׁתָּן. {{הע-שמאל|הפשתן נאכל גם ע&quot;י הבהמה וגם ע&quot;י האדם, אבל בעיקרו הוא מוצר מסחרי המכניס כסף, וכן בתהלים העשב נועד לעבודת האדם ובעבורו קונה החקלאי לחם.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קד יד]]) &quot;מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ&quot;. 

&quot;'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ'''&quot; – סִימָן טוֹב לָאָדָם כְּשֶׁבְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה. {{הע-שמאל|אמנם הבהמה היא שאוכלת, אבל היא חוזרת ותורמת לעבודת התבואה.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי יב י]]) &quot;יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ&quot;. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ&quot; – כְּשֶׁבְּהֶמְתְּךָ אוֹכֶלֶת וּשְׂבֵעָה עוֹבֶדֶת בְּכֹחַ הָאֲדָמָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי יד ד]]) &quot;וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר&quot;. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ&quot; – מִן הַוְּלָדוֹת. {{הע-שמאל|אכילת האדם אינה את העשב אלא את ולדות הבהמה.}}
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר ([[ירמיה לא יא]]) &quot;וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב ה' 
עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר&quot;. 

([[דברים יא טו]]-טז) &quot;'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם'''&quot;, {{הע-שמאל|דורש את סמיכות הפסוקים טו-טז: דווקא לאחר שתאכל ותשבע עולה הסכנה של מרד בקב&quot;ה. ברכת המזון מתמודדת עם הסכנה של חברת השפע; ראו [[דברים ח י]].}}
אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא תִּמְרְדוּ בַּמָּקוֹם! שֶׁאֵין אָדָם מוֹרֵד בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ח יב]]-יג) &quot;פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, 
וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ&quot;, 
מַהוּ אוֹמֵר? ([[דברים ח יד]]) &quot;וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[דברים לא כ]]) &quot;כִּי אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָיו זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ&quot;, 
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;וּפָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות לב ו]]) &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ&quot;, מַהוּ אוֹמֵר? 
([[שמות לב ח]]) &quot;עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה&quot;! 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. {{הע-שמאל|לעניין דור המבול, אנשי המגדל ואנשי סדום ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג ב-ג,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]]}}
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[איוב כא ט]]-יג) &quot;בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד... שׁוֹרוֹ עִבַּר... יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם... יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם&quot;. 
הִיא גָּרְמָה לָהֶם: ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ, מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ&quot; וְגוֹ'. 
אָמְרוּ: טִפָּה אַחַת שֶׁל גְּשָׁמִים הִיא, אֵין אָנוּ צְרִיכִים לוֹ! ([[בראשית ב ו]]) &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ&quot;! 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם, בָּהּ אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? – בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם! 
([[בראשית ז יב]]) &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה&quot;! 
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֵם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, {{הע-שמאל|ר' יוסי מזהה את חטא דור המבול עם סיפור בני האלוהים ובנות האדם, כלומר בתחום המיני.}}
אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ז יא]]) &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחוּ&quot;. 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[בראשית יא א]]-ב) &quot;וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים, 
וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם&quot;. 
וְאֵין יְשִׁיבָה הָאֲמוּרָה כָּאן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב ו]]) &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק&quot;. 
הִיא גָּרְמָה לָהֶם שֶׁאָמְרוּ ([[בראשית יא ד]]) &quot;הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר&quot; וְגוֹ'. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[בראשית יא ח]]) &quot;וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם&quot;! 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁלֹּא מָרְדוּ בַּמָּקוֹם אֶלָּא מִתּוֹךְ שֹׂבַע. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? ([[איוב כח ה]]-ח) &quot;אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם... מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ, 
נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט... לֹא הִדְרִיכֻהוּ בְנֵי שָׁחַץ&quot; וְגוֹ'. 
אָמְרוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם: הֲרֵי מָזוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ! 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בְּטוֹבָה שֶׁהֵיטַבְתִּי לָכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מִבֵּינֵיכֶם? 
אֲנִי מְשַׁכַּח אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם! 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם ([[איוב כח ד]]) &quot;פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר&quot; 
([[איוב יב ה]]-ו) &quot;לַפִּיד בּוּז... יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים וּבַטֻּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל&quot;. 
הִיא גָּרְמָה לָהֶם &quot;לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ&quot;! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יחזקאל טז מח]]-נ) &quot;חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם... 
הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֺן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ&quot; כָּל כָּךְ &quot;וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה, וַתִּגְבְּהֶינָה...&quot; 

כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[בראשית יג י]]) &quot;כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot;, {{הע-שמאל|הדרשה על 'כולה משקה' – 'ותשקינה' אינה בתוספתא אבל במכילתא (שם) היא נמצאת. הכותרת שם היא 'שבמה שנתגאו לפניו – בו נפרע מהם', ובהקשר זה הדרשה מובנת. כאן הכותרת היא 'שלא מרדו במקום אלא מתוך שובע', והדרשה אינה מתאימה כאן.
בהמשך עובר המדרש להרחבה בעניין 'אם כך נתן למכעיסיו – קל וחומר לעושי רצונו'.}}
מַהוּ אוֹמֵר? ([[בראשית יט לג]]) &quot;וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יָיִן&quot;. 
וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶן לְשָׁעָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יואל ד יח]]) &quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא יִטְּפוּ הֶהָרִים עָסִיס&quot;. {{הע-שמאל|לפי הדרשה היין שבו השתמשו בנות לוט נבע בדרך נס מההרים שבמערה.}}
אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. 

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[אסתר א ו]]) &quot;חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת&quot;. {{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר נמצאת רק בחלק מכתבי היד, ואינה במקבילות. היא מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}
וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עָשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו – קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! 

וּכְבָר הָיוּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָה נִכְנָסִים לְרוֹמִי, 
שָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִפִּיטְיוֹלִיס עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. {{הע-שמאל|ראו [[מכות כד א]]}}
הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק? 
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? 
שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, 
וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ! 
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַם. הִגִּיעוּ לְצוֹפִים – קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. 
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת וְרָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵם בּוֹכִים וְרַבִּי עֲקִיבָה מְצַחֵק. 
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִים וְאַתָּה מְצַחֵק! 
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: לֹא נִבְכֶּה? 
עַל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ ([[במדבר א נא]]) &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ! 
עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם ([[איכה ה יז]]-יח) &quot;עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ... עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ&quot;! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי: 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ח ב]]) &quot;וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ&quot;. 
וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? {{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}
מָה אָמַר אוּרִיָּה? ([[ירמיה כו יח]]) &quot;צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַם עִיִּים תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר&quot;, 
מָה אָמַר זְכַרְיָה? ([[זכריה ח ד]]) &quot;כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת... וּרְחֹבוֹת הָעִיר...&quot; 
אָמַר הַמָּקוֹם: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ; אִם קַיָּמִים דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה, 
וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בְּטֵלִים דִּבְרֵי זְכַרְיָה! 
שָׂמַחְתִּי שֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף שֶׁדִּבְרֵי זְכַרְיָה עֲתִידִים לָבוֹא! 
בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָה נִחַמְתָּנוּ! 

דָּבָר אַחֵר: &quot;'''וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם'''&quot;, אָמַר לָהֶם: הִזָּהֲרוּ שֶׁמָּא יַטְעֶה אֶתְכֶם יֵצֶר הָרַע וְתִפְרְשׁוּ מִן הַתּוֹרָה, {{הע-שמאל|כאן הגורם לע&quot;ז אינו האכילה והשפע אלא עצם הפרישה מעבודת הקב&quot;ה: הדרשה אינה מכירה במצב שבו אין לאדם דת, וטוענת שעצם הפרישה מעבודת ה' מובילה את הפורש לע&quot;ז. והשוו [[ביאור:תוספתא/עבודה זרה/ה#ב|תוספתא ע&quot;ז ה ב,]] שם תולים את הע&quot;ז במגורים בחו&quot;ל.}}
שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם פּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לב ח]]) &quot;סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם – עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[שמואל א כו יט]]) &quot;אִם ה' הֱסִיתְךָ בִי יָרַח מִנְחָה, וְאִם בְּנֵי אָדָם – אֲרוּרִים הֵם לִפְנֵי ה' 
כִּי גֵרְשׁוּנִי הַיּוֹם מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' לֵאמֹר לֵךְ עֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;! 
וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה? 
אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁפּוֹסֵק מִדִּבְרֵי תּוֹרָה – הוֹלֵךְ וּמִדַּבֵּק בַּעֲבוֹדָה זָרָה. 

&quot;'''וְסַרְתֶּם'''&quot;, מִדֶּרֶךְ חַיִּים לְדֶרֶךְ מָוֶת. 

&quot;'''וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים'''&quot;, וְכִי אֱלֹהִים הֵם? {{הע-שמאל|הכינוי 'אלוהים אחרים' מופיע בלשון המקרא בכמה מקומות. חז&quot;ל העדיפו את הכינוי 'עבודה זרה', וכאן הם מנסים להתמודד עם לשון המקרא שנראית לכאורה כמאשרת את אלוהותם של האלים הזרים. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[ישעיה לז יט]]) &quot;וְנָתֹן אֶת אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה&quot;, 
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם אֱלֹהִים אֲחֵרִים? שֶׁמְּאַחֲרִים אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא בָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|אחרים מלשון מאוחר. הדרשה משלימה עם הכינוי 'אלוהים', אבל מפרשת 'אחרים' ככינוי גנאי, וכך גם הדרשות הבאות.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot; – שֶׁעוֹשִׂים אֶת עוֹבְדֵיהֶם אֲחֵרִים. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot; – שֶׁאֲחֵרִים קוֹרִים אוֹתָם אֱלוֹהוֹת. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בקשרים בין האלילים לעובדיהם: האלילים מגדירים את עובדיהם, העובדים מגדירים את האלילים, או שהאלילים מכזיבים את העובדים להם.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot; – שֶׁאֲחֵרִים הֵם לְעוֹבְדֵיהֶם, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה מו ז]]) &quot;אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה מִצָּרָתוֹ לֹא יוֹשִׁיעֶנּוּ&quot;. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? 
שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבָאֵי הָעוֹלָם לוֹמַר, אִילּוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ הָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ. 
וַהֲרֵי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ – וְלֹא הָיָה בָּהֶם צֹרֶךְ! {{הע-שמאל|ר' יוסי מסביר את הביטוי כאשראי שנותן התנ&quot;ך לאלילים, וקורא אותם בשמו של הקב&quot;ה – ולמרות השם המשותף הזה אין באלילים ממש. לפי המדרש עלה האוקיינוס עוד לפני המבול והציף חלקים מהעולם, וראו גם [[בראשית רבה כג ז]].}}
אֵימָתַי נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ? בִּימֵי אֱנוֹשׁ בֶּן שֵׁת, שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ד כו]]) &quot;אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'&quot;. 
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָלָה אוֹקְיָינוֹס וְהֵצִיף שְׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם. 
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם עֲשִׂיתֶם מַעֲשֶׂה חָדָשׁ, וּקְרָאתֶם לְעַצְמְכֶם, 
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַעֲשֶׂה חָדָשׁ וְאֶקְרָא לְעַצְמִי, שֶׁנֶּאֱמַר ([[עמוס ה ח]]) &quot;הַקּוֹרֵא לְמֵי הַיָּם וַיִּשְׁפְּכֵם&quot; וְגוֹ'. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִילּוּ נִפְרַט שְׁמָהּ שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, לֹא סָפְקוּ לָהֶם כָּל עֲיָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. {{הע-שמאל|לאלילים שמות רבים ואין אפשרות לנקוב בשם כולם.}}
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? שֶׁמְּחַדְּשִׁים לָהֶם אֱלוֹהוֹת בְּכָל יוֹם, 
שֶׁאִם הָיָה שֶׁל זָהָב וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל כֶּסֶף, שֶׁל כֶּסֶף – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת, {{הע-שמאל|סאטירה על הפגאנים שמשנים את אלוהיהם מדי פעם.}}
שֶׁל נְחֹשֶׁת – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בַּרְזֶל, בַּרְזֶל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל בְּדִיל, בְּדִיל – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עוֹפֶרֶת, 
שֶׁל עוֹפֶרֶת וְצָרִיךְ לוֹ – עוֹשֵׂהוּ שֶׁל עֵץ. 
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: צֵא וּרְאֵה לָשׁוֹן שֶׁתָּפְסָה תּוֹרָה: &quot;מֹלֶךְ&quot; – כֹּל שֶׁתַּמְלִיכֵהוּ עָלֶיךָ אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת. 
רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָם &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? שֶׁהֵם אֲחֵרִים לְאַחֲרוֹן שֶׁבַּמַּעֲשִׂים, {{הע-שמאל|דורש אלוהי האחרונים – אלוהי האדם שנברא אחרון.}}
שֶׁמִּי שֶׁהוּא אַחֲרוֹן בַּמַּעֲשִׂים קְרָאָם אֱלוֹהוֹת. 

&quot;'''וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם'''&quot;, לָהֶם אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים, לִי אִי אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים. {{הע-שמאל|מדגיש את הפעולות הפולחניות הדומות בפולחן האלילים לפולחן הקב&quot;ה, ובדרך אגב מקבל את הדמיון בין האלילים לקב&quot;ה.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שמות לב ח]]) &quot;וַיִּשְׁתַּחֲווּ '''לוֹ''' וַיִּזְבְּחוּ '''לוֹ''' וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל&quot; וְגוֹ'. 

אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אִילּוּ לֹא שִׁיתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כָּלִים הָיוּ מִן הָעוֹלָם. 
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַמְּשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה הֲרֵי הוּא חַיָּב כְּלָיָה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז, לפס' יט.]] מחלוקת בשאלה מה יותר חמור: לעבוד לאלילים כשלעצמם או לעבוד לקב&quot;ה באמצעותם.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות כב יט]]) &quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot; וְגוֹ'! 

מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? מְלַמֵּד שֶׁעָשׂוּ לָהֶם עֲגָלִים הַרְבֵּה! {{הע-שמאל|דורש את לשון הריבוי של 'אלוהיך ישראל'.}}

וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברי הימים ב כט ז]]) &quot;גַּם סָגְרוּ דַלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת 
וּקְטֹרֶת לֹא הִקְטִירוּ וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ בַקֹּדֶשׁ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – מְקַטְּרִים הֵם לְדָבָר אַחֵר, {{הע-שמאל|המשך הדרשה על 'והשתחויתם להם'}}
&quot;וְעֹלָה לֹא הֶעֱלוּ&quot; – מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. &quot;בַּקֹּדֶשׁ&quot; לֹא הֶעֱלוּ, בַּחוֹל הֶעֱלוּ. 
&quot;לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל&quot; לֹא הֶעֱלוּ, מַעֲלִים הֵם לְדָבָר אַחֵר. 

אִם עֲשִׂיתֶם כֵּן ([[דברים יא יז]]) &quot;'''וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם'''&quot;, 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁשִּׁגֵּר אֶת בְּנוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, וְהָיָה יוֹשֵׁב וּמְפַקְּדוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: בְּנִי, אַל תֹּאכַל יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, 
אַל תִּשְׁתֶּה יוֹתֵר מִצָּרְכְּךָ, כְּדֵי שֶׁתָּבוֹא נָקִי לְבֵיתְךָ. {{הע-שמאל|א&quot;י נמשלת לבית המשתה, שממנו הושלך בן המלך.}}
לֹא הִשְׁגִּיחַ הַבֵּן הַהוּא, אָכַל יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְשָׁתָה יוֹתֵר מִצָּרְכּוֹ וְהֵקִיא וְטִנֵּף אֶת בְּנֵי מְסִבָּה. 
נְטָלוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו וּזְרָקוּהוּ לְאַחַר {{ב|פַּלְטוֹרִין|הארמון}}! 
כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: הִכְנַסְתִּי אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה, 
לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ, וּלְבָרֵךְ שְׁמִי עָלֶיהָ. 
לֹא הֱיִיתֶם בְּטוֹבָה – הֱיוּ בְּפֻרְעָנוּת: &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם&quot;. 

&quot;'''וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם'''&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהֵם כָּלִים מִן הָעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם&quot;. {{הע-שמאל|דרשת נחמה על החורבן: הפגיעה אינה בחיי היהודים החוטאים אלא ברכושם, בשמיהם ובארצם, שהרי בסוף הפרשה נאמר 'ושמתם... על לבבכם'.}}
מִינֵי פּוּרְעָנֻיּוֹת – הֵם כָּלִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לב כג]]) &quot;חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם&quot;, חִצַּי כָּלִים וְהֵם אֵינָם כָּלִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[איכה ד יא]]) &quot;כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ שָׁפַךְ חֲרוֹן אַפּוֹ&quot;. 

נֶאֱמַר כָּאן חֲרִי אַף, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[שמות כב כג]]) חֲרִי אַף. 
מַה חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן חֶרֶב – אַף חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן חֶרֶב, {{הע-שמאל|חרון אפו של הקב&quot;ה הוא בחמש הדרכים המנויות כאן.}}
מַה ([[ויקרא כו טז]]) חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה – אַף חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן דֶּבֶר וְחַיָּה רָעָה, 
מַה חֲרִי אַף הָאָמוּר כָּאן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, 
אַף ([[שמות כב כג]]) חֲרִי אַף הָאָמוּר לְהַלָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. 
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר חֲרוֹן אַף – חֲמִשָּׁה מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת הֵם: 
חֶרֶב וְדֶבֶר וְחַיָּה רָעָה וַעֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְחָרָה אַף ה' '''בָּכֶם'''&quot; – וְלֹא בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, {{הע-שמאל|הסבל מופנה דווקא לישראל, כי הם אחראים ומחוייבים לברית עם הקב&quot;ה. עבודת אלילים אינה אסורה, לכאורה, על הגויים.}}
שֶׁיִּהְיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שְׁרוּיִם בְּטוֹבָה וְהֵם שְׁרוּיִם בְּפֻרְעָנוּת. 
אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְהֵם קוֹבְרִים בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. 

&quot;'''וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם'''&quot;, שֶׁיְּהוּ עֲנָנִים טְעוּנִים וְעוֹמְדִים, וְאֵין מוֹרִידִים אֲפִילּוּ טִפַּת גְּשָׁמִים. {{הע-שמאל|מפרש את הפסוק על פי ויקרא: לא יהיה מטר וגם לא פירות – אפילו במקום שיש אפשרות להשקות.}}
מִנַּיִן אֲפִילּוּ טְלָלִים וְרוּחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו יט]]) &quot;וְנָתַתִּי אֶת שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל&quot;. 
אוֹ בֵּית הַשְּׁלָחִים יְהֵא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֶת אַרְצְכֶם כַּנְּחֻשָׁה&quot;. 

&quot;'''וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ'''&quot;, אַף לֹא נִפְלָהּ. {{הע-שמאל|דורש יבולה – נפלה, וראו [[ביאור:משנה פאה פרק ה|פאה ה א.]] בהמשך דורש יבולה-מביא לה. שתי הדרשות טוענות שהארץ לא תניב אפילו את הזרעים שזרעתם בה.
גם עצי המטע לא יניבו, ואפילו לא יהיו ראויים לעצי הסקה.
בסיום הדרשה עוסקת בירידה לחו&quot;ל, שהיתה אתגר ממשי בתקופת הדרשנים, וטוענת שגם היא לא תציל את היורדים מהפורענות.}}
&quot;וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ&quot; – אַף מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא לָהּ. 
אוֹ יְהֵא אִילָן עוֹשֶׂה פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ([[ויקרא כו כ]]) &quot;וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ&quot;. 
אוֹ יְהוּ עוֹשִׂים עֵצִים לְהַסִּיק בָּהֶם תַּנּוּר וְכִירַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְעֵץ הַשָּׂדֶה לֹא יִתֵּן פִּרְיוֹ&quot;. 
אוֹ יֵלֵךְ לְחוּצָה לָאָרֶץ וִיהֵא שָׁרוּי בְּטוֹבָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים כח כג]]) &quot;וְהָיוּ שָׁמֶיךָ '''אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ''' נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ '''אֲשֶׁר תַּחְתֶּיךָ''' בַּרְזֶל&quot;, בְּכָל מָקוֹם. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְחָרָה אַף ה'&quot;, אַחַר כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם. 
קָשָׁה גָּלוּת, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד הַכֹּל, {{הע-שמאל|בכל ארבעת הפסוקים הנדרשים מופיעה הגלות אחרונה, ומכאן שהיא העונש הקשה ביותר. גם כאן האתגר העומד לנגד עיני הדרשנים הוא להוכיח שהגלות היא עונש קשה, בניגוד לדעת רוב הציבור שבחר לרדת לבבל.}}
שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כט כז]]) &quot;וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל 
וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה&quot;, וְאוֹמֵר ([[ירמיה טו ב]]) &quot;וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא 
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה': אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב לַחֶרֶב, וַאֲשֶׁר לָרָעָב לָרָעָב, וַאֲשֶׁר לַשְּׁבִי לַשֶּׁבִי&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[עמוס ז יז]]) &quot;כֹּה אָמַר ה': אִשְׁתְּךָ בָּעִיר תִּזְנֶה, וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ, 
וְאַדְמָתְךָ בַּחֶבֶל תְּחֻלָּק וְאַתָּה עַל אֲדָמָה טְמֵאָה תָּמוּת, וְיִשְׂרָאֵל גָּלֹה יִגְלֶה מֵעַל אַדְמָתוֹ&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[ירמיה כב י]]) &quot;אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ; בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ&quot;. 
&quot;אַל תִּבְכּוּ לְמֵת&quot; – זֶה יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ([[ירמיה כב יט]]) &quot;קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר&quot; וְגוֹ', 
&quot;בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ&quot; – זֶה יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה; מַה נֶּאֱמַר בּוֹ? ([[ירמיה נב לג]]-לד) &quot;וְשִׁנָּה אֵת בִּגְדֵי כִלְאוֹ, וַאֲרֻחָתוֹ&quot; וְגוֹ'. {{הע-שמאל|יהויקים נהרג בא&quot;י ואילו יהויכין הוגלה לבבל. הטענה היא שהראשון עדיף על השני.}}
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁנִּבְלַת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיְתָה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה, 
חֲבִיבָה מֵחַיָּיו שֶׁל יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁהָיָה כִּסְאוֹ מֵעַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בִּטְרַקְלִינֵי מְלָכִים. 

&quot;'''וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה'''&quot; – מִיָּד אֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם וְאֵינִי נוֹתֵן לָכֶם אַרְכָּה. {{הע-שמאל|דורש 'מהרה'. לעניין אנשי המבול ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]]}}
אִם תֹּאמְרוּ: אַנְשֵׁי מַבּוּל נָתַן לָהֶם אַרְכָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 
אַנְשֵׁי מַבּוּל לֹא הָיָה לָהֶם מִמִּי שֶׁיִּלְמְדוּ, אַתֶּם יֵשׁ לָכֶם מִמִּי שֶׁתִּלְמְדוּ!

דָּבָר אַחֵר: &quot;וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה&quot; – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה; וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים – גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה. 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשֵׁבֶט יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, גּוֹלָה אַחַר גּוֹלָה, {{הע-שמאל|ראו [[ירמיה נב כח]]-ל. התיאור של גולה אחר גולה סותר את הנאמר בדרשה הקודמת על 'מהרה'. רשב&quot;י מסיק שרחמי הקב&quot;ה היו על גולי בית ראשון, קל וחומר על בני תקופתו שלו, ואין למהר ולרדת מתוך יאוש.}}
גָּלוּ בִּשְׁנַת שֶׁבַע לִנְבוּכַדְנֶאצַּר, וּבִשְׁנַת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ. 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מָשָׁל {{ב|לְלִיסְטֵיס שֶׁנִּכְנַס לִשְׂדֵה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת|נבוכדנצר נכנס לא&quot;י, השייכת לקב&quot;ה}}, 
קָצַר קֻפָּתוֹ – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, קָצַר בַּשִּׁבֳּלִים – וְלֹא הִקְפִּיד בַּעַל הַבַּיִת, עַד שֶׁגָּדַשׁ בְּקֻפָּתוֹ וְיָצָא. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה ח כג]]) &quot;כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל 
אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד&quot;. {{הע-שמאל|הפסוק נדרש כמתאר כמה שלבים בגלות, מהראשון עד האחרון.}}
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם מִי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם &quot;מְהֵרָה&quot; לֹא גָּלוּ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן, 
קַל וָחֹמֶר לְמִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶם מְהֵרָה. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, '''וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה'''&quot; וְגוֹ', 
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי מַגְלֶה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ – הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת, 
שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. {{הע-שמאל|ראו את המסקנה שהסיק [[רמב&quot;ן על ויקרא יח כה|רמב&quot;ן]] מהדרשה שלפנינו: המצוות בבסיסן אינן מחייבות בחו&quot;ל, ויש לשמור עליהן רק כדי שלא נשכח אותן, כציונים וסימנים!
בהמשך טוען הדרשן שמירת המצוות עשויה להביא לגאולה מיידית, ואין צורך להמתין ל'קץ', בדומה לדעת ר' אליעזר – ראו [[סנהדרין צז ב]].}}
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל אִשְׁתּוֹ, וּטְרָפָהּ בְּבֵית אָבִיהָ. 
אָמַר לָהּ: הֱוִי מְקֻשֶּׁטֶת בְּתַכְשִׁיטַיִךְ, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרִי לֹא יִהְיוּ עָלַיִךְ חֲדָשִׁים. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, הֱיוּ מְצֻיָּנִים בְּמִצְווֹת, שֶׁכְּשֶׁתַּחְזְרוּ לֹא יִהְיוּ עֲלֵיכֶם חֲדָשִׁים. 
הוּא שֶׁיִּרְמְיָהוּ אוֹמֵר ([[ירמיה לא כ]]) &quot;הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים&quot; וְגוֹ' – אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְצֻיָּנִים בָּהֶם, 
&quot;שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים&quot; – זֶה חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים קלז ה]]-ו) &quot;אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָם... תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי&quot; וְגוֹ', 
([[ירמיה לא כ]]) &quot;שִׁיתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ&quot;, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: 
רְאוּ בְּאֵלּוּ דְּרָכִים הֲלַכְתֶּם וַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, מִיָּד אַתֶּם חוֹזְרִים לְעָרֵיכֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה.&quot; 

דָּבָר אַחֵר &quot;וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ&quot;, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אַתֶּם גּוֹלִים, {{הע-שמאל|שתי דרשות על הכינוי לא&quot;י 'הארץ הטובה': לפי הראשונה הטענה היא בדומה לפשט, שא&quot;י טובה מארצות אחרות, ולכן לעולם לא כדאי לוותר עליה; לפי השניה מדובר בארץ התורה, וזה היתרון שלה על ארצות הגולה.}}
וְאֵין אַתֶּם נִכְנָסִים לְאֶרֶץ טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &quot;טוֹבָה&quot; זוֹ תּוֹרָה, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ד ב]]) &quot;כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם&quot; – בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
&quot;תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ&quot; – בְּחוּצָה לָאָרֶץ. 
}}

===פיסקה מד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יח'''
([[דברים יא יח]]) '''&quot;וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם&quot;''' – זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה, {{הע-שמאל|לטענה שמדובר במצוות לימוד תורה ראו גם לעיל פיסקה מא, 'ולעבדו – זו תלמוד'.
מצוות לימוד תורה ותפילין נוהגות בחו&quot;ל, שהרי הפסוק נאמר אחרי פס' יז 'ואבדתם מהרה'.}}
'''&quot;וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם&quot;''' – אֵלּוּ תְּפִלִּין. 
אֵין לִי אֶלָּא תְּפִלִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה; שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִנַּיִן? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן מִבִּנְיַן אָב שֶׁבֵּין שְׁנֵיהֶם: לֹא רְאִי תְּפִלִּין כִּרְאִי תַּלְמוּד תּוֹרָה, 
וְלֹא רְאִי תַּלְמוּד תּוֹרָה כִּרְאִי תְּפִלִּין. 
הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם – שֶׁהֵם מִצְוֹת הַגּוּף שֶׁאֵין תְּלוּיוֹת {{ב|בָּאָרֶץ|באדמה}}, וְנוֹהֲגוֹת {{ב|בָּאָרֶץ|ישראל}} וּבְחוּצָה לָאָרֶץ; 
כָּךְ כָּל מִצְווֹת הַגּוּף שֶׁאֵין תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ – נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ט|קידושין א ט.]]}} 
וְשֶׁתְּלוּיָה בָּאָרֶץ אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ, חוּץ מִן הָעָרְלָה וְהַכִּלְאַיִם. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הֶחָדָשׁ.
}}

===פיסקה מה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יח'''
'''&quot;וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם&quot;''', מַגִּיד שֶׁנִּמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בְּסַם חַיִּים {{הע-שמאל|דורש 'ושמתם' – סם חיים. 'דברי אלה' – מתפרשים כדברי תורה, כלומר הנושא הוא מצוות לימוד התורה, וראו גם בפיסקה מד.}}
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ וְהִכָּהוּ מַכָּה רָעָה, וְנָתַן רְטִיָּה עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ. 
וְאָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּל זְמַן שֶׁרְטִיָּה זוֹ עַל גַּבֵּי מַכָּתְךָ אֱכֹל מַה שֶּׁהֲנָאֲךָ וּשְׁתֵה מַה שֶּׁהֲנָאֲךָ, 
וּרְחֹץ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן וְאֵין אַתָּה נִזּוֹק כְּלוּם; 
אֲבָל אִם הִגְבַּהְתָּ אוֹתָהּ – מִיָּד הוּא מַעֲלֶה נוֹמִי. 
כָּךְ אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרָע, שֶׁאֵין רַע הֵימֶנּוּ. 
([[בראשית ד ז]]) &quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת&quot;; הֱיוּ עֲסוּקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה – וְאֵינוֹ שׁוֹלֵט בָּכֶם {{הע-שמאל|התרופה ליצר הרע היא עיסוק בתורה; השיחה של הקב&quot;ה עם קין מתפרשת כך שיצר הרע אורב לעוזבי לימוד התורה בפתח היציאה מבית המדרש, והפסוק ממשלי מתפרש כך שכדי להשקיט את רעבונו של היצר הרע יש להאכיל אותו בדברי תורה, וכך מחלישים אותו. כלומר אחד המניעים ללימוד תורה הוא היצר הרע!}}
וְאִם פּוֹרְשִׁים אַתֶּם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – הֲרֵי הוּא שׁוֹלֵט בָּכֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ&quot; – אֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ אֶלָּא בָּךְ. 
אֲבָל אִם רָצָה – אַתָּה תִּשְׁלֹט בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[משלי כה כא]]-כב) &quot;אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם... כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל רֹאשׁוֹ&quot;. 
רַע הוּא יֵצֶר הָרָע, שֶׁמִּי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ מֵעִיד עָלָיו שֶׁהוּא רַע, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[בראשית ח כא]]) &quot;כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע&quot;. 
}}

===פיסקה מו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא יט'''
([[דברים יא יט]]) '''&quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם&quot;''' – בְּנֵיכֶם וְלֹא בְּנוֹתֵיכֶם; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֶּן עֲקִיבָה {{הע-שמאל|ניסוח דברי ר' יוסי מראה שהוא סובר כר' אליעזר, שלא רק פטר נשים מלימוד תורה אלא אף אסר עליהן ללמוד תורה, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]]}}

מִיכָּן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]] דורש 'את בניכם לדבר' – כשהבן מתחיל לדבר.}}
וְאִם אֵין מְדַבֵּר עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְאֵינוֹ מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה – רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר – בָּם&quot;''',

אִם לִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם – ([[דברים יא כא]]) '''&quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם&quot;''', {{הע-שמאל|בעניין 'למען יקצרו ימיכם' השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה,]] בעניין כיבוד הורים.
הדרשה אינה מתייחסת לסוף הפסוק, שהיה ניתן לדרוש בו מכלל הן לאו, שאם לא תלמדו את בניכם יקצרון ימיכם בא&quot;י, אבל לא בהכרח יתקצרו חייכם; כלומר יתכן שתאריכו ימים בגלות!}} 
וְאִם לָאו – לְמַעַן יִקְצְרוּ יְמֵיכֶם; שֶׁכָּךְ דִּבְרֵי תוֹרָה נִדְרָשִׁים: מִכְּלַל הֵן לָאו, וּמִכְּלַל לָאו הֵן.
}}

===פיסקה מז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כא'''
([[דברים יא כא]]) '''&quot;לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''&quot;וִימֵי בְנֵיכֶם&quot;''' – {{ב|לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ|שהם עדיין בעולם הזה}} 
'''&quot;כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ&quot;''' – לָעוֹלָם הַבָּא. 
 
'''&quot;אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם&quot;''' לָתֵת לָכֶם אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא '''&quot;לָתֵת לָהֶם&quot;''' {{הע-שמאל|בתחית המתים יקומו אבותינו וינחלו את הארץ.}}
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. 

'''&quot;כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ&quot;''' – שֶׁיְּהוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים כְּיוֹם {{הע-שמאל|פני הצדיקים יאירו כמו יום (כשמש). דורש 'כימי' – כמו היום, וראו דרשת רשב&quot;י בהמשך.
לדרשת רשב&quot;י עצמה השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה י|לעיל י,]] שם הנוסח מלא יותר: בתחילה מובאת שם רשימה של שבעה דברים מאירים הנדרשים מהפסוקים דלקמן. הפסוק האחרון, 'ויהי כזית הודו', מלמד על פניהם של הצדיקים שיאירו כמנורת המקדש שהיתה מאירה בשמן זית. לפי דרשת רשב&quot;י יהיו 7 מדרגות בין הצדיקים: מהם שיאירו כחמה ומהם כלבנה וכו'.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שופטים ה לא]]) &quot;וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לְשֶׁבַע שְׂמָחוֹת פְּנֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים עֲתִידִים לְהַקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה לֶעָתִיד לָבֹא, 
וְאֵלּוּ הֵן: &quot;וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ&quot;, ([[שיר השירים ו י]]) &quot;יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה&quot;, 
([[דניאל יב ג]]) &quot;וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ&quot;, &quot;וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד&quot;, 
([[נחום ב ה]]) &quot;כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ&quot;, ([[תהלים מה א]]) &quot;לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוֹשַׁנִּים&quot;, ([[הושע יד ז]]) &quot;וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[תהלים קכא א]]) &quot;שִׁיר לַמַּעֲלוֹת&quot; – לְמִי שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת מַעֲלוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. 

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 'שִׁיר לַמַּעֲלָה' אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא &quot;שִׁיר לַמַּעֲלוֹת&quot;: שְׁלֹשִׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש ל מעלות, כלומר 30 מעלות. רבי דורש גם את לשון הרבים ומגיע ל60 מעלות שונות. העוקץ בדרשה הוא בכך שאין בין הצדיקים קנאה ותחרות, ראו בהמשך.
בסוף הדרשה משווה הדרשן את הצדיקים לכוכבים, שכל אחד מהם מאיר באור משלו; כלומר מספר הדרגות כמספר הצדיקים.}}
רַבִּי אוֹמֵר: 'שִׁיר לַמַּעֲלָה' אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא &quot;שִׁיר לַמַּעֲלוֹת&quot;: שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ! 
אוֹ לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַעֲלוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיבָה וְשִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דניאל יב ג]]) &quot;וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד&quot;; 
מַה כּוֹכָבִים אֵין בֵּינֵיהֶם אֵיבָה שִׂנְאָה קִנְאָה וְתַחֲרוּת – כָּךְ צַדִּיקִים, 
מַה כּוֹכָבִים אֵין אוֹרוֹ שֶׁל זֶה דּוֹמֶה לְאוֹרוֹ שֶׁל זֶה – כָּךְ צַדִּיקִים. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים&quot; – אֵלּוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ זְקֵנִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שופטים ה לא]]) &quot;וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ&quot;; 
מִי גָּדוֹל: הָאוֹהֲבִים אוֹ הַמַּאֲהִיבִים? הֱוֵי אוֹמֵר הַמַּאֲהִיבִים, 
אִם הָאוֹהֲבִים &quot;וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ&quot;, קַל וָחֹמֶר הַמַּאֲהִיבִים. {{הע-שמאל|מאהיבי הקב&quot;ה הם הפעילים כדי לגרום לרבים לאהבו, והם מצדיקי הרבים: גבאי הצדקה והזקנים.
והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח,]] לפס' כ, שם משוה רשב&quot;י בין אוהבי הקב&quot;ה לגרים שהקב&quot;ה אוהב אותם.}} 
([[דניאל יב ג]]) &quot;וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד&quot; 
מַה כּוֹכָבִים רָמִים וּמְנֻטָּלִים עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, {{הע-שמאל|הדרשה משקפת אמונה באסטרולוגיה, כמקובל בעולמם של חז&quot;ל.}}
מַה כּוֹכָבִים {{ב|רָדִים|רודים}} וְשׁוֹלְטִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, 
מַה כּוֹכָבִים פְּעָמִים נִכְסִים פְּעָמִים נִגְלִים – כָּךְ הַצַּדִּיקִים, 
מַה כּוֹכָבִים כִּתּוֹת כִּתּוֹת שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן – כָּךְ הַצַּדִּיקִים! 

אוֹ בֵּין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם בֵּין אֵין עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם? {{הע-שמאל|הדרשה מבחינה היטב בין צדיקים לרשעי ישראל: אלו ככוכבים ואלו כעפר. והשוו לדרשות המתארות את סבלם של ישראל בהימשלם לעפר, ב[[בראשית רבה סט ה]]}}
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[בראשית כח יד]]) &quot;וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ&quot; 
אִם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֲרֵי הֵם כַּכּוֹכָבִים, וְאִם לָאו הֲרֵי הֵם כַּעֲפַר הָאָרֶץ 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[מלכים ב יג ז]]) &quot;כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ&quot;. 

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ&quot;''', שֶׁיְּהוּ חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים {{הע-שמאל|הצדיקים ישרדו לנצח, מקל וחומר. בהמשך דורש רשב&quot;י קל וחומר מנצחיות התורה, וטוען שהיא נבראה עבור ישראל; וראו [[בראשית רבה א ד]], שמחשבתן של ישראל קדמה לתורה, כר' שמואל בר יצחק ולא כר' בנאי שם.
לעניין הדרשה 'אין עץ אלא תורה' השוו לדרשת רשב&quot;י [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|במכילתא ויסע א.]]}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה סו כב]]) &quot;כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים&quot; וגו' 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה שָּׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חַיִּים וְקַיָּמִים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים 
קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[ישעיה סה כב]]) &quot;כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי&quot; 
וְאֵין עֵץ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ג יח]]) &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִבְרֵאת אֶלָּא לִכְבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים 
קַל וָחֹמֶר לַצַּדִּיקִים, שֶׁבַּעֲבוּרָם נִבְרָא הָעוֹלָם! 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[קהלת א ד]]) &quot;דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא&quot; {{הע-שמאל|הסדר הנכון היה אמור להיות שהדור – בני אדם צדיקים – עומד לנצח, לפי שתי הדרשות דלעיל, והארץ משתנה; אבל כיוון שלא היו צדיקים הולכים בני האדם ומתים בכל דור.}}
אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּאן אֶלָּא &quot;אֶרֶץ הוֹלֶכֶת וְאֶרֶץ בָּאָת וְדוֹר לְעוֹלָם עוֹמֵד&quot;! 
וּלְפִי שֶׁשִּׁנּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שִׁנָּה הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם סִדּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. 

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[הושע ב א]]) &quot;וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; וְכָתוּב &quot;כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר&quot;. 
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – &quot;כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר&quot; וְאִם לָאו – &quot;וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. {{הע-שמאל|הפסוק פותח במספר, שהוא סופי, וממשיך באינסוף. הדרשה קושרת את הסופיות של בני ישראל למצב שאינם צדיקים דיים, בניגוד לפשט הנראה כנבואת נחמה.
פסוקי הפורענות מישעיה ומעמוס מקטינים עוד את מספרם.}}
וְאוֹמֵר ([[ישעיה ל יז]]) &quot;עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן&quot;, וְאוֹמֵר ([[עמוס ה ג]]) &quot;כִּי כֹה אָמַר ה' הָעִיר הַיּוֹצֵאת אֶלֶף תַּשְׁאִיר מֵאָה וְהַיּוֹצֵאת מֵאָה תַּשְׁאִיר עֲשָׂרָה&quot; 

דָּבָר אַחֵר: &quot;וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – זֶה מִסְפַּר שָׁמַיִם; &quot;כְּחוֹל הַיָּם&quot; – זֶה מִסְפַּר אָדָם. {{הע-שמאל|פתרון קרוב יותר לפשט:הבחנה בין מספר שמים, כלומר ספירה ע&quot;י הקב&quot;ה – למספר אנושי שאינו יכול להגיע למספרים גדולים כחול הים.}}
}}

===פיסקה מח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כב'''
([[דברים יא כב]]) '''&quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|מפרש תשמרו' – שלא יאבדו, שלא תשכח, ולא במובן של תקיימו ותצייתו. כך מתפרשת הפרשה כעוסקת בלימוד תורה ולאו דווקא בקיומה; והשוו לעיל פיסקה מא.
השמירה על דברי התורה מושווית לשמירה על כסף ועל אוצרות יקרי ערך.}}
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים יא יג]]) &quot;וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי&quot;, 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יִשְׁנֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן&quot; 
מַגִּיד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּסַלְעוֹ שֶׁלֹּא תֹּאבַד כָּךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּתַלְמוּדוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ב ד]]) &quot;אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף&quot;: מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לִקְנוֹתוֹ כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָשִׁים לִקְנוֹתָם 
אוֹ מַה כֶּסֶף קָשֶׁה לְאַבְּדוֹ כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה קָשִׁים לְאַבְּדָם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[איוב כח יז]]) &quot;לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית&quot; 
קָשִׁים לִקְנוֹתָם כַּזָּהָב וְנוֹחִים לְאַבְּדָם כִּכְלֵי זְכוֹכִית. 
 
([[איוב כח יז]]) &quot;וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז&quot;, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ([[דברים ד ט]]) &quot;רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד&quot; 
מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁצָּד צִפּוֹר וּנְתָנָהּ בְּיַד עַבְדּוֹ {{הע-שמאל|הציפור מיועדת לבן המלך, ומכאן ערכה הרב יותר מערכה בשוק, יותר מכלי פז. כך גם התורה בעלת ערך בגלל היחוס שלה לברית בין ישראל לקב&quot;ה.}}
אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּצִפּוֹר זוֹ לִבְנִי, אִם אִבַּדְתָּ אוֹתוֹ – לֹא תְּהֵא סָבוּר צִפּוֹר בְּאִיסָר אִבַּדְתָּ, אֶלָּא כְּאִלּוּ נַפְשְׁךָ אִבַּדְתָּ 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לב מז]]) &quot;כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם&quot; {{הע-שמאל|גם דברי תורה שנראים ריקים וחסרי משמעות הם חשובים כנפשו של הלומדם.}}
דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיק הוּא – &quot;הוּא חַיֵּיכֶם&quot;.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים שֶׁהָיוּ מְסַגְּלִים אַחַר אֲבִיהֶם {{הע-שמאל|רשב&quot;י ממשיך במגמה של ההשוואה בין דברי תורה לכסף מתחילת הפיסקה; הפעם בהקשר של חיסכון ואגירה.}}
אֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ, וְאֶחָד מְצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ 
זֶה שֶׁהָיָה מְצָרֵף דִּינָר וְאוֹכְלוֹ נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם, וְזֶה שֶׁמְּצָרֵף דִּינָר וּמַנִּיחוֹ נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן 
כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָמַד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּיּוֹם, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים בַּשַּׁבָּת 
שְׁתַּיִם שָׁלֹשׁ פָּרָשִׁיּוֹת בַּחֹדֶשׁ – נִמְצָא מַעֲשִׁיר לְאַחַר זְמַן, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ([[משלי יג יא]]) &quot;וְקֹבֵץ עַל יָד יַרְבֶּה&quot;, 

וְזֶה שֶׁאוֹמֵר: הַיּוֹם אֲנִי לָמֵד, לְמָחָר אֲנִי לָמֵד; הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹנֶה, לְמָחָר אֲנִי שׁוֹנֶה – נִמְצָא אֵין בְּיָדוֹ כְּלוּם {{הע-שמאל|האגירה של דברי התורה מושוית לאגירת היבול החקלאי לחדשי החורף.}}
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר ([[משלי י ה]]) &quot;אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל, נִרְדָּם בַּקָּצִיר בֵּן מֵבִישׁ&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[משלי כ ד]]) &quot;מֵחֹרֶף עָצֵל לֹא יַחֲרֹשׁ וְשָׁאַל בַּקָּצִיר וָאָיִן&quot; וְאוֹמֵר ([[קהלת יא ד]]) &quot;שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[משלי כד ל]]-לא) &quot;עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי... וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים&quot; וגו' {{הע-שמאל|כאן עוברת הדרשה לחובת האחזקה של דברי התורה שכבר נלמדו, המושוית לאחזקת וניכוש השדה.}}
&quot;עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי&quot; – זֶה שֶׁקָּנָה שָׂדֶה כְּבָר, &quot;וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב&quot; – זֶה שֶׁקָּנָה כֶּרֶם כְּבָר 
הוֹאִיל וְקָנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם, וְקָרוּי אִישׁ וְקָרוּי אָדָם, לָמָּה נִקְרָא עָצֵל וַחֲסַר לֵב? 
שֶׁקָּנָה שָׂדֶה וְקָנָה כֶּרֶם וְלֹא עָמַל בָּהֶם! מִנַּיִן שֶׁסּוֹפוֹ לְהַנִּיחַ שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּפָּרָשָׁה? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים&quot;. וּמִנַּיִן שֶׁמְּבַקֵּשׁ פִּתְחָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ מוֹצֵא? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים&quot;, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר &quot;וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה&quot;: 
מִתּוֹךְ שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא עָמְדָה בְּיָדוֹ – הוּא יוֹשֵׁב, מְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר וּמְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא וּפוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים, 
מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה? בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרֵשׁ עָלָיו בַּקַּבָּלָה ([[קהלת י ח]]) &quot;וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ&quot; 
הָא כָּל הַפּוֹרֵץ גְּדֵרָם שֶׁל חֲכָמִים – לְסוֹף שֶׁפּוּרְעָנֻיּוֹת בָּאוֹת עָלָיו. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי כז ז]]) &quot;נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת&quot; 
תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לָמַד כָּל דָּבָר {{הע-שמאל|תלמיד שלמד הרבה יכול לוותר על הנופת (דבש), כי ההיא כלולה כבר בחומר שלמד; ואילו תלמיד שלמד מעט – אפילו מסורת מוטעית מתוקה בעיניו, ואינו יכול להבחין במרירותה.}}
&quot;וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה כָּל מַר מָתוֹק&quot; – לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;נֶפֶשׁ שְׂבֵעָה תָּבוּס נֹפֶת&quot;, {{הע-שמאל|דורש נופת – נפה, וראו את התיאור של ר' עקיבא [[אבות דרבי נתן יח#א|באדר&quot;נ נו&quot;א יח.]] תלמיד מוצלח משקל את התורה (ממיין אותה, מבקרה ועורכה) ובכך משפר אותה, בניגוד לתלמיד המתחיל המכונה 'נפש רעבה' בדרשה הקודמת.}}
מַה נָּפָה זוֹ מוֹצִיאָה קֶמַח בִּפְנֵי עַצְמוֹ סֻבִּין בִּפְנֵי עַצְמָם קִיבָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ 
כָּךְ תַּלְמִיד יוֹשֵׁב וּמְבָרֵר דִּבְרֵי תּוֹרָה וּמְשַׁקְּלָם: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר 
אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר. 

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תַּלְמִיד שֶׁכֹּחוֹ יָפֶה דּוֹמֶה לִסְפוֹג, שֶׁסּוֹפֵג אֶת הַכֹּל {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה טו|אבות ה טו.]] ר' יהודה יוצא כנגד המסתפק במעט דברי תורה.}}
שֵׁנִי לוֹ דּוֹמֶה לְמוֹךְ, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא צָרְכּוֹ – זֶה שֶׁאוֹמֵר &quot;דַּיִּי מַה שֶּׁשָּׁנָה לִי רַבִּי&quot;. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה טו]]) &quot;שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ&quot; וגו' 
שְׁנֵה מִמִּי שֶׁעִמְּךָ בָּעִיר, וְאַחַר כָּךְ הַפְרֵשׁ בְּכָל מָקוֹם {{הע-שמאל|רשב&quot;י ממליץ לתלמיד ללמוד בעירו מרבו ואחר כך לצאת ולהפיץ את תורתו במקומות רחוקים.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי לא יד]]) &quot;הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ&quot;. 

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ&quot; {{הע-שמאל|דורש 'מבורך' – ממי שבראך; לעניין תורת מינים כמים עכורים השוו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יא|אבות א יא.]]}}
שְׁתֵה מֵימָיו שֶׁבְּרָאֲךָ, וְאַל תִּשְׁתֶּה מַיִם עֲכוּרִים וְתִמָּשֵׁךְ עִם דִּבְרֵי מִינִים. 

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ&quot;, 
בּוֹר מִתְּחִלָּתוֹ אֵין יָכוֹל לְהוֹצִיא טִפַּת מַיִם מֵאֵלָיו, לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ {{הע-שמאל|דורש את ההבדל בין בור לבאר: תלמיד מתחיל אינו יודע די כדי ללמד, אלא רק מה שלמד מרבותיו – כבור; אבל לאחר שצבר ידע הוא כבאר וכמעיין, ויכול כל הציבור להיעזר בו וללמוד ממנו. וראו דברי ריב&quot;ז על תלמידיו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|באבות ב ח.]]}} 
כָּךְ תַּלְמִיד מִתְּחִלָּתוֹ לֹא לָמַד כָּל דָּבָר – לֹא הָיָה אֶלָּא מַה שֶּׁלָּמַד, 
&quot;וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ&quot;, דּוֹמֶה לִבְאֵר: מַה בְּאֵר מְנַזֶּלֶת מַיִם חַיִּים מִכָּל צְדָדֶיהָ 
כָּךְ בָּאִים תַּלְמִידִים וּלְמֵדִים הֵימֶנּוּ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ה טז]]) &quot;יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ&quot; וגו' 

נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם: מַה מַּיִם חַיִּים לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה חַיִּים לָעוֹלָם 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ד כב]]) &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם&quot; {{הע-שמאל|שורת השוואות בין מים לתורה, בין יין לתורה ולבסוף בין שמן ודבש לתורה.}}
מַה מַּיִם מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מַעֲלִים אֶת הַטְּמֵאִים מִטֻּמְאָתָם 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קיט קמ]]) &quot;צְרוּפָה אִמְרָתְךָ מְאֹד וְעַבְדְּךָ אֲהֵבָהּ&quot; 
מַה מַּיִם מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כה כה]]) &quot;מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה&quot; 
כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשִׁיבִים נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט ח]]) &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ&quot; 
מַה מַּיִם חִנָּם לָעוֹלָם – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה חִנָּם לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ישעיה נה א]]) &quot;הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם&quot; {{הע-שמאל|לעניין חינם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחודש ה:]] 'בשלושה דברים ניתנה תורה'.}}
מַה מַּיִם אֵין לָהֶם דָּמִים – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין לָהֶם דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי ג טו]]) &quot;יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים&quot; 
אוֹ מַה מַּיִם אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שיר השירים א ב]]) &quot;כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן&quot;. 
מַה יַּיִן מְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט ט]]) &quot;פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב&quot; 
מַה יַּיִן אִי אַתָּה טוֹעֵם בּוֹ טַעַם מִתְּחִלָּתוֹ וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְיַשֵּׁן בַּקַּנְקַן סוֹפוֹ לְהַשְׁבִּיחַ {{הע-שמאל|לעניין התרבות החכמה של הזקנים ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ג#משנה ו|קינים ג סוף ו.]] לעניין כלי החרס המכיל יין השוו לסיפור על ר' יהושע ב[[תענית ז א]]-ב.}}
כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל זְמַן שֶׁמִּתְיַשְּׁנִים בַּגּוּף סוֹפָם לְהַשְׁבִּיחַ; שֶׁנֶּאֱמַר ([[איוב יב יב]]) &quot;בִּישִׁישִׁים חָכְמָה&quot; וגו' 
מַה יַּיִן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְקַיֵּם לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי זָהָב, אֶלָּא בַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – בִּכְלֵי חֶרֶס 
כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִים בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כִּכְלֵי כֶּסֶף וּכְכְלֵי זָהָב, 
אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא בְּעֵינָיו כַּיָּרוּד שֶׁבַּכֵּלִים – כִּכְלֵי חֶרֶס 
אוֹ מַה יַּיִן פְּעָמִים שֶׁהוּא רַע לָרֹאשׁ וְרַע לַגּוּף, יָכוֹל אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[שיר השירים א ג]]) &quot;לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים&quot; 
מַה שֶּׁמֶן יָפֶה לָרֹאשׁ וְיָפֶה לַגּוּף – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה יָפִים לָרֹאשׁ וְיָפִים לַגּוּף 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי א ט]]) &quot;כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ&quot; וגו' 
וְאוֹמֵר ([[משלי ד ט]]) &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן&quot; 
נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יט יא]]) &quot;וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים&quot;. 

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת&quot;''', {{הע-שמאל|דורש 'אם שמור – תשמרון' ו'אם שכוח – תשכח'.}}
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם שָׁמַע אָדָם דָּבָר מִדִּבְרֵי תּוֹרָה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְקַיְּמוֹ 
כְּשֵׁם שֶׁרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן&quot;, 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם שׁוֹמֵעַ רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמְשַׁכְּחוֹ, 
כְּשֵׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ כָּךְ אֵין הָאַחֲרוֹנִים מִתְקַיְּמִים בְּיָדוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים ח יט]]) &quot;וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכָּח&quot;; אִי אַתָּה מַעֲלִים עֵינֶיךָ מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[משלי כג ה]]) &quot;הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ&quot;, וְכָתוּב בִּמְגִלַּת חֲסִידִים &quot;יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֶעֶזְבֶךָּ&quot;. {{הע-שמאל|הציטוט הוא ממגילת חסידים – ראו [[ירושלמי ברכות דף סח א]].}}

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת&quot;''', 
שֶׁמָּא תֹּאמַר: יִשְׁנוּ בְּנֵי הַזְּקֵנִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַגְּדוֹלִים, יִשְׁנוּ בְּנֵי הַנְּבִיאִים? {{הע-שמאל|האחריות על לימוד ושמירת התורה מוטלת על כל ישראל (דורש 'לנו', 'כולכם'), ולא על קבוצה כלשהי בתוכם. ואכן ההיסטוריה מצביעה על ישראלים שהצילו את לימוד התורה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן&quot;, מַגִּיד שֶׁהַכֹּל שָׁוִים בַּתּוֹרָה 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים לג ד]]) &quot;תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב&quot; 
כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים אֵין כָּתוּב כָּאן, אֶלָּא קְהִלַּת יַעֲקֹב, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים כט ט]]) &quot;אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם&quot; 
מַה {{ב|אִלּוּ|אילולי}} זֶה שֶׁעָמַד וְקִיֵּם תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת? 
מַה אִלּוּ לֹא עָמַד שָׁפָן בִּשְׁעָתוֹ, עֶזְרָא בִּשְׁעָתוֹ, רַבִּי עֲקִיבָה בִּשְׁעָתוֹ – לֹא הָיְתָה תּוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת? 
וְאוֹמֵר ([[משלי טו כג]]) &quot;וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב&quot;, דָּבָר {{ב|שֶׁאָמַר זֶה|שפן, עזרא ור' עקיבא}} – שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל. 

הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ([[עמוס ח יב]]) &quot;יְשׁוֹטְטוּ לְבַקֵּשׁ אֶת דְּבַר ה' וְלֹא יִמְצָאוּ&quot; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/עדיות/א|תוספתא עדיות א א,]] דרשה אחרת על אותו פסוק. כאן הוא נדרש לעניין השיטוט לבירור ההלכה.}}
רַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁהוֹלְכִים מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה עַל שֶׁרֶץ שֶׁנָּגַע בְּכִכָּר, לֵידַע אִם תְּחִלָּה הוּא אִם שְׁנִיָּה.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַתּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ מִיִּשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|רשב&quot;י טוען שמובטח שהתורה לא תישכח, אבל פרטיה עלולים להישכח, וראו תוספתא שם.}}
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים לא כא]]) &quot;כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ&quot; 
אֶלָּא: אִישׁ פְּלוֹנִי אוֹסֵר, אִישׁ פְּלוֹנִי מַתִּיר, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַמֵּא, אִישׁ פְּלוֹנִי מְטַהֵר – וְלֹא יִמְצְאוּ דָּבָר בָּרוּר. 

דָּבָר אַחֵר: &quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן&quot;, שֶׁמָּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לָמֵד פָּרָשָׁה קָשָׁה, וּמַנִּיחַ אֶת הַקַּלָּה? {{הע-שמאל|חוזר לתחילת הפיסקה. הטענה היא שאין פרשות קלות וחסרות משמעות בתורה.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים לב מז]]) &quot;כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם&quot;: דָּבָר שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים רֵיקָן הוּא – הוּא חַיֵּיכֶם! 
שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לָמַדְתִּי הֲלָכוֹת דַּי; תַּלְמוּד לוֹמַר: מִצְוָה, הַמִּצְוָה, כָּל הַמִּצְוָה; לְמֹד מִדְרַשׁ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[דברים ח ג]]) &quot;כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם&quot; – זֶה מִדְרָשׁ, 
&quot;כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה'&quot; – אֵלּוּ הֲלָכוֹת וְהַגָּדוֹת 

וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי כז יא]]) &quot;חֲכַם בְּנִי&quot; וגו', וְאוֹמֵר ([[משלי כג טו]]) &quot;בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו שֶׁבָּאָרֶץ, אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם מִנַּיִן? {{הע-שמאל|אביו של הת&quot;ח שמח וגם הקב&quot;ה משתתף בשמחתו.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גַּם אָנִי&quot;, לְרַבּוֹת אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 

&quot;אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂתָהּ&quot;, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן&quot; {{הע-שמאל|נסיון לאזן בין המצווה ללמוד תורה לבין מצוות מעשיות: השוו פיסקה מא לעיל, שלימוד התורה הוא החשוב ביותר; גם כאן לימוד תורה הוא מצווה, אבל אם גם קיים בפועל – שכרו רב יותר; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ה|אבות ד ה,]] 'הלומד על מנת לעשות'.}}
שׁוֹמֵעַ אֲנִי כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמֵר אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה, יֵשֵׁב לוֹ וְלֹא יַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַעֲשׂתָהּ&quot;. תְּשׁוּבָתָהּ לַעֲשׂתָהּ, 
לָמַד אָדָם תּוֹרָה – הֲרֵי בְּיָדוֹ מִצְוָה אַחַת; לָמַד וְשָׁמַר – הֲרֵי בְּיָדוֹ שְׁתֵּי מִצְוֹת; לָמַד וְשָׁמַר וְעָשָׂה – אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ. 

&quot;לְאַהֲבָה&quot;, שֶׁמָּא תֹּאמַר: הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶקָּרֵא חָכָם, בִּשְׁבִיל שֶׁאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, {{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה מא. כאן נוספו פסוקים המאששים את הטענה שלומד התורה אכן זוכה לכבוד ולעשר ומאריך ימים בעולם הזה, וזוכה לחיי העולם הבא – אבל עדיין המניע הישיר של הלומד צריך להיות מתוך אהבת ה'.}}
בִּשְׁבִיל שֶׁאַאֲרִיךְ יָמִים, לָעוֹלָם הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאַהֲבָה&quot;, לְמֹד מִכָּל מָקוֹם וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[משלי ג יח]]) &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; וגו' 
וְאוֹמֵר ([[משלי ד כב]]) &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם&quot; 
וְאוֹמֵר ([[משלי ד ט]]) &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה, &quot;עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ&quot; – בָּעוֹלָם הַבָּא! 
([[משלי ג טז]]) &quot;אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ&quot; – לָעוֹלָם הַבָּא; &quot;בִּשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד&quot; – בָּעוֹלָם הַזֶּה. 

רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פְּעֻלָּתָם, דַּבֵּר בָּהֶם לִשְׁמָם. {{הע-שמאל|ראו אבות שם, בדברי ר' צדוק 'אל תעשם עטרה להתגדל בה' וכו'.}}
הוּא הָיָה אוֹמֵר: וּמַה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְלֵי חֹל הָיוּ 
נֶעֶקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא 
הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ {{ב|בִּכְלִי שֶׁנִּבְרָא בּוֹ הָעוֹלָם|הוא התורה}} – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּעָקְרוּ חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא! 
}}

===פיסקה מט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כב'''
([[דברים יא כב]]) '''&quot;לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו&quot;''', אֵלּוּ הֵן דַּרְכֵי מָקוֹם? ([[שמות לד ו]]) &quot;ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[יואל ג ה]]) &quot;וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט&quot; {{הע-שמאל|הדרשן שואל כיצד יכול אדם להיקרא בשמו של הקב&quot;ה, למרות שהניקוד לפנינו הוא 'יִקְרָא'; אבל השאלה אכן מתאימה לפסוק מ[[ישעיה מג ז]], המצוטט בסוף הדרשה. 
לעניין התשובה, ראו דברי אבא שאול [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|במכילתא שירה ג,]] על 'ואנווהו': 'אדמה לו: מה הוא רחום וחנון, אף אתה רחום וחנון.' כאן מרחיבים את העיקרון גם לתארים נוספים של הקב&quot;ה.}}
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ שֶׁל מָקוֹם? 
אֶלָּא נִקְרָא הַמָּקוֹם רַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה רַחוּם; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא חַנּוּן – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן, 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים קמה ח]]) &quot;חַנּוּן וְרַחוּם ה'&quot; וגו', {{ב|וַעֲשֵׂה מַתְּנוֹת חִנָּם,|ביאור ל'חנון'.}} 
נִקְרָא הַמָּקוֹם צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר ([[תהלים יא ז]]) &quot;כִּי צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב&quot; – אַף אַתָּה הֱיֵה צַדִּיק; 
נִקְרָא הַמָּקוֹם חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר ([[ירמיה ג יב]]) &quot;כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה'&quot; – אַף אַתָּה הֱיֵה חָסִיד. 
לְכָךְ נֶאֱמַר ([[יואל ג ה]]) &quot;וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[ישעיה מג ז]]) &quot;כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי&quot; וגו'; וְאוֹמֵר ([[משלי טז ד]]) &quot;כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ.&quot; 

'''&quot;וּלְדָבְקָה בוֹ&quot;''', וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲלוֹת לַמָּרוֹם וּלְדַבֵּק בָּאֵשׁ? {{הע-שמאל|השאלה כאן אינה כיצד יכול אדם ללכת בדרכי הקב&quot;ה אלא כיצד הוא יכול להדבק בו. הדרשן מבין בתחילה שמדובר בהדבקות פיזית. התשובה, שקובעת שההידבקות בקב&quot;ה היא באמצעות החכמים, מרחיקת לכת ומציגה הקשר של תחרות ומלחמה בין החכמים לקב&quot;ה, שבה מנצחים החכמים, והשוו [[בבא מציעא נט ב]], 'נצחוני בני'.}}
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ד כד]]) &quot;כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא&quot;, 
וְאוֹמֵר ([[דניאל ז ט]]) &quot;כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר&quot;! 
אֶלָּא הִדָּבֵק בַּחֲכָמִים וּבְתַלְמִידֵיהֶם, וּמַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ עָלִיתָ לַמָּרוֹם וְנָטַלְתָּה. 
וְלֹא שֶׁעָלִיתָ וְנָטַלְתָּ בְּשָׁלוֹם, אֶלָּא כְּאִלּוּ עָשִׂיתָה מִלְחָמָה וְנָטַלְתָּה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[תהלים סח יט]]) &quot;עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי&quot;. 

דּוֹרְשֵׁי הַגָּדוֹת אוֹמְרִים: רְצוֹנְךָ לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם? לְמוֹד הַגָּדָה, {{הע-שמאל|דרך נוספת להידבק בדרכי הקב&quot;ה היא לימוד האגדה, המגשר על הפער שבין האדם לקב&quot;ה.}}
שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם וּמִדַּבֵּק בִּדְרָכָיו. 

עֲשִׂיתֶם מַה שֶּׁעֲלֵיכֶם – אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה מַה שֶּׁעָלַי: ([[דברים יא כג]]) '''&quot;וְהוֹרִישׁ ה'&quot;'''. {{הע-שמאל|השוו לעיל סוף פיסקה מא.}}
}}

===פיסקה נ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כג'''
([[דברים יא כג]]) &quot;וְהוֹרִישׁ ה'&quot; – ה' מוֹרִישׁ וְאֵין בָּשָׂר וָדָם מוֹרִישׁ. 
&quot;אֶת כָּל הַגּוֹיִם&quot;, שׁוֹמֵעַ אֲנִי כְּמַשְׁמָעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הָאֵלֶּה&quot;. {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירה בין הביטוי המרחיב 'כל' לביטוי המצמצם 'האלה'. המדרש מסיק שההרחבה כוללת את מסייעי שבעת העממים אבל לא יותר מכך.}}
אֵין לִי אֶלָּא אֵלֶּה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת מְסַיְּעֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם&quot;, 

שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם רַבִּים וְהוֹלְכִים וְהֵם מִתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[שמות כג ל]]) &quot;מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ&quot;. 
וְאוֹמֵר ([[שמות כג כט]]) &quot;לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת {{הע-שמאל|לדברי ר' אלעזר נחלת הארץ היתה איטית כי חטאו ישראל, והשוו לדברי רשב&quot;י לעיל פיסקה מב, שטען שגם ברכת החקלאות היא במצב שאין ישראל עושים רצונו של מקום.}}
פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה&quot;, דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב. 
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: אוֹ לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים הֵם, לָמָּה יְרֵאִים מִן הַחַיָּה? 
וַהֲלֹא אִם צַדִּיקִים הֵם אֵין יְרֵאִים מִן הַחַיָּה! 
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר ([[איוב ה כג]]) &quot;כִּי עִם אַבְנֵי הַשָּׂדֶה בְרִיתֶךָ&quot;! 
אִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה יָגַע יְהוֹשֻׁעַ כָּל הַיְּגִיעָה הַהִיא? 
אֶלָּא לְפִי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל – נִגְזַר עֲלֵיהֶם &quot;מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ&quot;. 

&quot;וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים&quot;, גְּדוֹלִים בְּקוֹמָה, וַעֲצוּמִים בְּכֹחַ. 
&quot;מִכֶּם&quot;, אַף אַתֶּם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים; אֶלָּא שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים מִכֶּם. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁאוֹמֵר אִישׁ פְּלוֹנִי גִּבּוֹר – וְזֶה גִּבּוֹר, אֶלָּא שֶׁהַלָּה גִּבּוֹר מִמֶּנּוּ! 

דָּבָר אַחֵר: &quot;מִכֶּם&quot; עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[דברים ז א]]) &quot;שִׁבְעָה גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ&quot;, 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִכֶּם&quot;? מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד מִשִּׁבְעָה עֲמָמִים גָּדוֹל וְקָשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל {{הע-שמאל|הביטוי בלשון רבים ('מכם') נדרש שכל אחד משבעת העממים היה גדול מישראל, והנצחון עלים היה נס בידי הקב&quot;ה, ראו בתחילת הפיסקה.}}
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[עמוס ב ט]]) &quot;וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגוֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים.&quot; 
}}

===פיסקה נא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כד'''
([[דברים יא כד]]) &quot;כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ&quot;, 
אִם לְלַמֵּד עַל תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן&quot;. {{הע-שמאל|סדר הכיבוש חשוב ומשפיע על דיני המקום. לפי הדרשה חלה מצווה לכבוש קודם כל את א&quot;י כדי לבער ממנה ע&quot;ז, ורק אח&quot;כ מותר לכבוש מקומות נוספים, ואם שינו את הסדר – אין קדושת א&quot;י חלה על המקומות שכבשו בחו&quot;ל (כגון ארם נהרים וארם צובא).}}
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ&quot;? 
אָמַר לָהֶם: כָּל מָקוֹם שֶׁתִּכְבְּשׁוּ חוּץ מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ – הֲרֵי הוּא שֶׁלָּכֶם, 
אוֹ רְשׁוּת בְּיָדָם לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא יִכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר ([[דברים יא כג]]) &quot;וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם&quot;, 
וְאַחַר כָּךְ &quot;כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ&quot;; 
שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְטֻמְּאָה בְּגִלּוּלִים – וְאַתֶּם חוֹזְרִים וּמְכַבְּשִׁים חוּצָה לָאָרֶץ! 
אֶלָּא מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – תְּהוּ רַשָּׁאִים לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ. 
הֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִנַּיִן שֶׁהַמִּצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם? 
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן &quot;[לָכֶם] יִהְיֶה&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יִהְיֶה [גְּבוּלְכֶם]&quot;; 
מַה יִּהְיֶה הָאָמוּר לְהַלָּן – {{ב|מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם,|דורש 'גבולכם'}} אַף יִהְיֶה הָאָמוּר כָּאן – מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם. 
וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה כָּבַשׁ דָּוִד אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, וְאֵין מִצְווֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם? אָמַרְתָּ: דָּוִד עָשָׂה שֶׁלֹּא כַּתּוֹרָה! {{הע-שמאל|קדושת סוריה (ארם נהרים וכו') פחותה מקדושת א&quot;י, ראו [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#ה|תוספתא ב&quot;ק דכלים א, ה.]] הסיבה לכך לפי הדרשה היא שסוריה נכבשה לפני שהושלם כיבוש א&quot;י.}}
הַתּוֹרָה אָמְרָה: מִשֶּׁתִּכְבְּשׁוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תְּהוּ רַשָּׁאִים לִכְבֹּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ, 
וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא חָזַר וְכָבַשׁ אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה, וְאֶת הַיְבוּסִי סָמוּךְ לִירוּשָׁלַם לֹא הוֹרִישׁ. 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֶת הַיְבוּסִי סָמוּךְ {{ב|לְפַלְטֵרִין|לארמון}} שֶׁלְּךָ לֹא הוֹרַשְׁתָּ; הֵיאַךְ אַתָּה חוֹזֵר וּמְכַבֵּשׁ אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה? 

הֲרֵי שֶׁכָּבְשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מִנַּיִן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בַּיָּם הֲרֵי הוּא שֶׁלָּהֶם? {{הע-שמאל|סוגיית הגבול הימי עולה כבר בימי חז&quot;ל! – וראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/תרומות/ב#יא|בתוספתא תרומות ב יא.]]
הגבולות של הנהר, המדבר והים הם גבולות מקסימליים, החלים רק אם כבשו את השטח עד לשם '''לאחר''' שכבשו את א&quot;י. במקרה של הים, לפי דברי ר' יהודה, הים עצמו נכלל בא&quot;י, כולל האיים (&quot;הניסין&quot;) שבו.}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן&quot;: מִן הַמִּדְבָּר גְּבוּלְכֶם, וְאֵין הַמִּדְבָּר גְּבוּלְכֶם; 
וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם, וְ&quot;הַמִּדְבָּר... גְּבוּלְכֶם&quot;. 
&quot;מִן הַנָּהָר, נְהַר פְּרָת&quot;: מִן הַנָּהָר גְּבוּלְכֶם, וְאֵין הַנָּהָר גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם וְ&quot;הַנָּהָר... גְּבוּלְכֶם&quot;. 
&quot;וְעַד הַיָּם גְּבוּלְכֶם&quot;, וְאֵין הַיָּם גְּבוּלְכֶם; וְאִם כְּבַשְׁתֶּם – יְהִי גְּבוּלְכֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[במדבר לד ו]]) &quot;וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל&quot; יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם – וְ&quot;הַיָּם... גְּבוּלְכֶם&quot;. 
נִמְצֵיתָ אוֹמֵר: ([[ביאור:משנה שביעית פרק ו|שביעית ו א:]]) &quot;כָּל מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל, מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְעַד כְּזִיב – לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד; 
עוֹלֵי מִצְרַיִם – נֶאֱכָל אֲבָל לֹא נֶעֱבָד; אֵילָךְ וְאֵילָךְ – נֶאֱכָל וְנֶעֱבָד&quot;. 

תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַד מָקוֹם שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל: {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שביעית/ד#יא|תוספתא שביעית ד יא:]] רשימה של הערים שבגבול א&quot;י; וראו שם לפיענוח המקומות ביחס לא&quot;י בימינו.}}
פָּרָשַׁת אַשְׁקְלוֹן, חוֹמוֹת מִגְדָּל, שָׁרְשַׁן דּוֹר וְחוֹמוֹת עַכּוֹ, וְרֹאשׁ מְגִיאָתוֹ, וּגְיָאתוֹ עַצְמוֹ, כַּבְרָתָא 
וּבֵית זְנִיתָא, קַצְרָא דִּגְלִילָא, קַבַּיָּא דְּעָיָּתָא, מַצְיָיא דְּעַבְתָא, כְּמוֹתָא דְּבִירַיִין, פָּחוּרְתָּא דְּיַתִּיר, 
נַחֲלָה דְּאַבְצֵל, בֵּית עָר מֵרְעָשְׁתָא, לוּלָא רַבָּתָא, כַּרְכָּא דְּבַר סַנְגָרָא, מֵיסַף סְפַנְתָּא, נְקִיבְתָּא דְּעִיּוֹן, 
תַּרְנְגוֹלָא עִילָּאָה דְּקֵיסָרִי, בֵּית סוּכוֹת, וְיָנְקַת, וּרְקַם דְּחַגְרָא, וְטַרְכוֹנָא דְּזִימְרָא דְּבֵיתְחוּם בֵּיצְרָא סַקָּא 
וְחֶשְׁבּוֹן, וְנַחְלָא דְּוֶרֶד, סֻכּוֹתָא נִמְרִין, מַלְיָה זִירְזָא, וּרְקַם גֵּיאָה, וְגִינַיָּיא דְּאַשְׁקְלוֹן, 
וְדֶרֶךְ גְּדוֹלָה הַהוֹלֶכֶת בַּמִּדְבָּר. 
}}

===פיסקה נב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''על דברים יא כה'''
([[דברים יא כה]]) '''&quot;לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם&quot;''', {{הע-שמאל|אשה עלולה לסכן את ישראל רק בכשפים, כי אינה נלחמת בדרך רגילה; זאת למרות שהמכשף היחיד שניסה לקלל את ישראל בתורה היה גבר.}}
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אֻמָּה, וּמִשְׁפָּחָה, אִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ&quot;, מִכָּל מָקוֹם. 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;אִישׁ&quot;? – אֲפִילּוּ כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים ג יא]]) &quot;כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים&quot;. 

'''&quot;פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם&quot;''', וַהֲלֹא אִם נִפְחָדִים הֵם יְרֵאִים הֵם! {{הע-שמאל|השואל מניח שהאימה פחותה מהפחד ונכללת בו, ומחלק בין הקרובים לרחוקים. והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] על פס' טז: '&quot;אֵימָתָה&quot;, על רחוקים, &quot;וָפַחַד&quot;, על קרובים' וכו'.}}
אֶלָּא &quot;פַּחְדְּכֶם&quot; עַל הַקְּרוֹבִים, &quot;וּמוֹרַאֲכֶם&quot; עַל הָרְחוֹקִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר ([[יהושע ה א]]) &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה 
וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם – וַיִּמַּס לְבָבָם 
וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ ([[יהושע ב י]]) &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, 
וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; וְגוֹ'. 

תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ גְּדוֹלִים וְקָשִׁים? {{הע-שמאל|העיקרון הפרשני, שאיזכור של מי שהיה בכלל שלא לצורך מלמד שהוא שקול כנגד הכלל – מיושם בשורת הדרשות הזו הן לחיוב, הן לשלילה (שאול ובת פרעה).}}
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ([[יהושע ב א]]) &quot;וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ 
לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ&quot;; יְרִיחוֹ בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[במדבר לא ו]]) &quot;וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא 
אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס&quot;; פִּינְחָס בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמות טו א]]) &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;; מֹשֶׁה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א,]] 'משה שקול כנגד כל ישראל'.}}
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמואל ב כב א]]) &quot;וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'... מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל&quot;. 
שָׁאוּל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[שמואל ב ב ל]]) &quot;וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל&quot;. 
עֲשָׂהאֵל בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר ([[מלכים א יא א]]) &quot;וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת... וְאֶת בַּת פַּרְעֹה&quot;. 
בַּת פַּרְעֹה בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ יֶתֶר מִכֻּלָּם, 
וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחֱטִיאָה אוֹתוֹ יֶתֶר מִכֻּלָּן! 

'''&quot;יִתֵּן ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים טז טז]]) &quot;שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה&quot; וְגוֹ'. 
שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: הֲרֵי אָנוּ עוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, מִי מְשַׁמֵּר לָנוּ אֶת אַרְצֵנוּ? {{הע-שמאל|השמירה של הארץ מאויבים וגנבים בזמן הרגל היא ע&quot;י האימה המוטלת עליהם, המונעת מהם לחמוד ולכן גם מונעת את גניבת הנכסים והבהמות. הדגם לכך הוא הבקשה של נעמן לקבל ברשות אדמה מא&quot;י.}}
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲלוּ, וְשֶׁלָּכֶם אֲנִי שׁוֹמֵר. 
שֶׁנֶּאֱמַר ([[שמות לד כד]]) &quot;וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵירָאוֹת&quot;. 
אִם בְּעֵינָיו אֵינָהּ חֲמוּדָה, כֵּיצַד בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? 
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם מַה נַּעֲמָן אוֹמֵר לֶאֱלִישָׁע? 
([[מלכים ב ה יז]]) &quot;וָלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה&quot;. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם עָפָר הֲרֵי הוּא מִתְיָרֵא לִטּוֹל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, 
כֵּיצַד הוּא בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? 

'''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם&quot;''', וְהֵיכָן דִּבֶּר? ([[שמות כג כז]]) &quot;אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב.]]}}
וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם&quot;. 
}}</text>
      <sha1>pzrskxcrcjruw70mh22djy9wavcqiaq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1711391</id>
    <revision>
      <id>3016542</id>
      <parentid>3007681</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:46:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016542</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223452" sha1="j9wl5a7i38arfyrngvidh74sn0fh1rj" xml:space="preserve">==פרק טו==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א.]] הדרשה הראשונה מונה את שירת הים כדבר שהיה בעבר. השניה רואה אותה כדבר שיתרחש בעתיד, כמו נבואות ישעיהו, ומסיקה מכאן שתחיית המתים מן התורה; היא מדייקת זאת מלשון העתיד 'ישיר'; וראו גם [[סנהדרין צא ב]].}}'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קו|יב}}.
'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – יֵשׁ 'אָז' לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ 'אָז' לֶעָתִיד לָבוֹא.
&quot;אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'&quot; {{ממ|בראשית|ד|כו}}, &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כו}}, 
&quot;אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ&quot; {{ממ|יהושע|ח|ל}}, &quot;אָז אָמַר דָּוִיד&quot; {{ממ|דברי הימים א|טו|ב}}, &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}} – לְשֶׁעָבַר.
&quot;אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}, &quot;אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ו}}, &quot;אָז תִּפָּקַחְנָה&quot; (שם פס' ה), 
&quot;אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכו|ב}}, &quot;אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה'&quot; (שם פס' ג) – לֶעָתִיד לָבוֹא.
רַבִּי אוֹמֵר: 'אָז שָׁר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא '''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''! נִמְצִינוּ לְמֵדִין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|למרות שהוא אדם אחד, משה שקול ככל ישראל; ובשעה שאמרו שירה היה כל אחד מישראל שקול כנגד משה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, 
וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה.

{{הע-שמאל|משה אמר שירה בכמות גדולה, כמו כל ישראל. כאן אין עוסקים בגדולתו של משה אלא בכמות השירה שאמר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|הדרשה מונה שירות רבות. השאלה בראשה היא רטורית, שהרי נאמר 'הזאת'.
כבר במצרים היתה שירה בליל הפסח.
גם פרשת &quot;האזינו&quot; מכונה שירה.}}'''&quot;אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת&quot;'''. וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן!
רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִצְרַיִם, &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
שְׁנִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot; {{ממ|שמות|טו|ב}}.
שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, &quot;אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יז}}.
רְבִיעִית שֶׁאָמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה&quot; {{ממ|דברים|לא|ל}}.
חֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: &quot;אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'&quot; {{ממ|יהושע|י|יב}}.
שִׁשִּׁית שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה: &quot;וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ה|א}}.
שְׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד: &quot;וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|א}}.
שְׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|ל|א}}.

{{הע-שמאל|רשימת עשר השירות תימשך לקמן. הדרשן הפסיק אותה והוא עוסק בינתים בכלל &quot;כל דבר שאדם נותן נפשו עליו - נקרא על שמו&quot;.
הפסוק &quot;ראה ביתך דוד&quot; נאמר לפי הפשט על בית דוד, כלומר על צאצאיו. הוא נדרש על המקדש.}} וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לַה'&quot;! {{ממ|מלכים א|ו|יד}}
אֶלָּא שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זְכוֹר ה' לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|קלב|א}} וְכוּלֵּ עִנְיָנָא.
מַה נֶּאֱמַר לוֹ? – &quot;עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד&quot; {{ממ|מלכים א|יב|טז}}! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|כב}}.
וְכִי תּוֹרַת מֹשֶׁה הִיא? וַהֲלֹא תּוֹרַת ה', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה&quot; {{ממ|תהלים|יט|ח}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? &quot;וַיְהִי שָׁם עִם ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|ט}}.
נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot; {{ממ|שמות|לב|ז}}.
וְכִי עַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}}, וְאוֹמֵר &quot;בֶּאֱמֹר לָהֶן עַם ה' אֵלֶּה&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כ}}! 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.
וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל? &quot;וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה... וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי&quot; {{ממ|שמות|ב|יב}}.

{{הע-שמאל|דורש 'תתן לך' – למשה.}}נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן '''לְךָ'''&quot; {{ממ|דברים|טז|יח}}.
וְכִי שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂמְךָ... וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה&quot; {{הפניה לפסוקים|שמות|ב|יד|טו}}, 
וְאוֹמֵר &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו&quot; {{ממ|דברים|לג|כא}}: מִדִּינִין הָלַךְ - לְדִינִין חָזַר!
הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו - נִקְרָא עַל שְׁמוֹ!

{{הע-שמאל|מלחמת יהושפט היתה כנגד אדום מואב והר שעיר, ובדומה לקריעת ים סוף גם בה נאמר &quot;התיצבו... וראו את ישועת ה'&quot; ([[דברי הימים ב כ יז]]). כלומר אין להודות 'כי טוב' בשעה שיש קרבנות למלחמה – אפילו בקרב האויב! וראו גם [[מגילה י ב]], והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי במדבר קיז.]]}} תְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט: &quot;וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כ|כא}}.
וְכִי מַה נִּשְׁתַּנֵּית הוֹדָאָה זוֹ מִכָּל הוֹדָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן &quot;הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; (שם)?
כִּבְיָכוֹל אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בְּאׇבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים! 
קַל וָחֹמֶר בְּאׇבְדָן שֶׁל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם&quot; {{ממ|משלי|י|כה}}.
‏‏{{הע-שמאל|השירה העשירית שמורה לאחרית הימים, ואחריה לא יהיה צורך בשירות כי לא יהיה עוד שעבוד.
הנקבה נתפסת ע&quot;י חז&quot;ל כמשועבדת באופן מהותי, ואף אחרי שילדה היא חוזרת לשיעבודה (ראו [[פסיקתא רבתי/לז|פסיקתא רבתי לז]]: &quot;כיוון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה&quot;). רק זכר הוא בן חורין, ולכן השירה האחרונה היא שיר של זכר.}}עֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ&quot; {{ממ|ישעיה|מב|י}}, וְאוֹמֵר &quot;הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים&quot; {{ממ|תהלים|קמט|א}}.
כָּל תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נְקֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ יֵשׁ אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד.
אֲבָל תְּשׁוּעָה הַבָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא נִקְרֵאת עַל שֵׁם זָכָר; כְּשֵׁם שֶׁאֵין זָכָר יוֹלֵד - כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר&quot; {{ממ|ירמיה|ל|ו}} 
כָּךְ תְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|כשהלוחם הוא בשר ודם, כגון שאול או דוד – השירה היא לכבודו; אבל כאן הלוחם היה הקב&quot;ה, ולכן השירה היא לה'.}}'''&quot;לַה'&quot;''', לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל... וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל&quot; {{הפניה לפסוקים|שמואל א|יח|ו|ז}}, 
אֲבָל כָּאן – לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|סוטה ה ד,]] שר' עקיבא דורש את 'לאמור'. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו ב,]] שם נוספת גם דעתו של ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, שישראל חזרו אחרי משה.
לפנינו שלוש דרכים לשירה ע&quot;י סולן ומקהלה: 
לדעת ר' נחמיה משה היה אומר את הצלע הראשונה של כל פסוק וישראל השלימו את הצלע השניה. 
לדעת ר' עקיבא משה היה אומר פסוק וישראל חזרו בכל פעם רק על המילים &quot;אשירה לה'&quot;. 
לדעת ר' אלעזר משה היה אומר צלע ראשונה וישראל חזרו אחריו ואמרו גם את הצלע השניה.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר&quot;''' – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרְאִין אֶת שְׁמַע.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח וְאָמַר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם&quot;'''.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;ה' שְׁמוֹ&quot;.
לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה, לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|שורת שרשרות פסוקים המראות שהקב&quot;ה אכן גיבור, עשיר, חכם וכו'. וראו גם [[ירמיה ט כב]]
חז&quot;ל משווים את ישראל בשירת הים אליהם עצמם, ומייחסים להם את כל שרשורי הפסוקים הבאים. מלך בשר ודם, שמחניפים לו, הוא למעשה פחות מקילוסו; מצד שני גם הקב&quot;ה אינו כפוף לתארים של גיבור, עשיר, חכם וכו'!}}מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר - וְאֵינוֹ אֶלָּא חַלָּשׁ; 
שֶׁהוּא חָכָם - וְאֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ; שֶׁהוּא עָשִׁיר - וְאֵינוֹ אֶלָּא עָנִי; שֶׁהוּא רַחֲמָן - וְאֵינוֹ אֶלָּא אַכְזָרִי; שֶׁהוּא דַּיָּן וְהוּא נֶאֱמָן - וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲנִיפִין לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן! אֶלָּא '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, 
וְאוֹמֵר &quot;ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה&quot; {{ממ|תהלים|כד|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}}, 
&quot;כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|תהלים|פו|י}}, &quot;גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה&quot; {{ממ|ירמיה|י|ו}}!
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot; {{הפניה לפסוקים|משלי|ג|יט|כ}}, 
&quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}, &quot;עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה&quot; {{ממ|איוב|יב|יג}}, 
&quot;מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם... בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם&quot; {{ממ|ירמיה|י|ז}}.
&quot;שִׁירוּ לַה'&quot; - שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם&quot;... {{ממ|דברים|י|יד}}, &quot;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ&quot; {{ממ|תהלים|צה|ה}}, 
&quot;לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב&quot; {{ממ|חגי|ב|ח}}, &quot;הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם&quot;... {{ממ|שמות|לד|ו}}, &quot;כִּי אֵל רַחוּם ה'&quot; {{ממ|דברים|ד|לא}}, 
וְאוֹמֵר &quot;חַנּוּן וְרַחוּם ה'&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;זְכוֹר רַחֲמֶיךָ ה'&quot; {{ממ|תהלים|ה|ו}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַנֶּאֱמָן&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}, &quot;הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט&quot; {{ממ|דברים|לב|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'&quot; {{ממ|תהלים|פט|ז}}, 
&quot;ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ&quot; (שם פס' ט) – אוֹת אַתָּה בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלְּךָ, &quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|י}} וְכָל עִנְיָנָא. הָא לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו, ב:]] השראת רוח הקודש על ישראל התבטאה בכך שכולם, כולל עוברים ותינוקות, השתתפו באמירת השירה; נראה שהדרשה משוחחת עם דברי ר' עקיבא, שטען לעיל שישראל לא אמרו יותר משתי מילים (אשירה לה').
באשר להגדרת עוללים ויונקים לפנינו מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי לרבי. נראה שרבי אינו מודה שגם העוברים אמרו שירה אלא רק היונקים או הפעוטים, שמזוהים לדעתו עם העוללים, הדרשן חוזר וטוען כריה&quot;ג, שגם עוברים השתתפו בשירה, ומוסיף גם את מלאכי השרת שהשתתפו בשירת הים.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז&quot; {{ממ|תהלים|ח|ג}}.
&quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר&quot; {{ממ|איוב|ג|טז}}.
וְאֵין יוֹנְקִים אֶלָּא שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כ}} וְאוֹמֵר &quot;עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם&quot; {{ממ|איכה|ד|ד}}.
&quot;וְיוֹנְקִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה &quot;שִׁירוּ לַה' '''כִּי גָאֹה גָּאָה'''&quot;, אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ&quot; {{ממ|תהלים|ח|ב}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]] הכפילות &quot;גאה גאה&quot; נדרשת כמחמאות הדדיות בין הקב&quot;ה לישראל. וראו לעיל &quot;עשר שירות הן...&quot;}}'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי בְּמִצְרַיִם &quot;וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה'&quot;... {{ממ|שמות|ד|כב}}.
אַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי עַל הַיָּם, &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}.
וְאַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|כאן הכפילות נדרשת על מצרים והגאולה העתידה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' - וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם&quot; {{ממ|ישעיה|ב|יב}} וְכוּלֵּ' עִנְיָנָא.

{{הע-שמאל|כל הקטע הזה החל מהסוגריים המרובעים ועד &quot;וכן את מוצא במצרים&quot; מובא על פי קטע גניזה חדש. ההתחלה בסוגריים מרובעים על פי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|המכילתא דר' ישמעאל שירה פרשה ב,]] ונראה שמעין מה ששם היה בתחילת הגניזה שלא השתמרה.
דרשה שלישית על הכפילות: הקב&quot;ה גאה על בני האדם הגאים. הפעם הגאווה האנושית אינה מוצדקת, בניגוד לדרשות שבתחילת הפרשה, שבהן הגאה הקב&quot;ה את ישראל.
מכאן מתחילה שורת דרשות המדגימות את העקרון שהקב&quot;ה מכה את הגאים בדבר שבו התגאו.
הדרשה הראשונה היא על דור המבול, שהצליחו בחקלאות, ורצו לוותר על הגשמים ולהסתפק באדים המשקים את האדמה, וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג, ב,]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיח|וספרי דברים שיח.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַגֵּאִים, בַּמֶּה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן.
&lt;small&gt;[שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ([[איוב כא י]]-יב) &quot;שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר, וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב.&quot; 
מַה נֶּאֱמַר שָׁם? ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ!  וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ?&quot; 
אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא? - אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ,  אֶלָּא: ([[בראשית ב ו]]) &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.&quot; 
אָמַר לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!  בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים בָּהּ לְפָנַי! 
בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם!&quot;  שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית ז יב]]) &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.&quot; 

{{הע-שמאל|ר' יוסי מגדיר את חטא דור המבול בחטא המיני המיוחס ל'בני האלוהים', כלומר למנהיגי הדור, העליונים; וראו [[בראשית ו א]]-ד. בתוספתא שם הוא מתנסח שהתגאו בגלגל עינם הדומה למים, שנאמר 'ויראו בני האלוהים' וכו'.}}רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: {{ב|הֵם|דור המבול}} נָתְנוּ] &lt;/small&gt;עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, 
אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה&quot; וְגוֹ’ {{ממ|בראשית|ז|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא שם הלכה ג.]] דורש פן נפוץ – ויפץ. הגאווה מתבטאת ב'נעשה לנו שם'.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – כָּךְ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת&quot; וְגוֹ’ {{ממ|בראשית|יא|א}}, &quot;וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם&quot; וְגוֹ’ &quot;וַיֵּשְׁבוּ שָׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ב}}. 
אֵין 'יְשִׁיבָה' הָאָמוּר כָּן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ&quot; {{ממ|שמות|לב|ו}}. 
וּמַה גָּרְמָה לָהֶם? שֶׁאָמְרוּ: &quot;הָבָה נִבְנֶה&quot; וְגוֹ’ {{ממ|בראשית|יא|ד}}. וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? &quot;וַיָּפֶץ יי אֹתָם מִשָּׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ח}}.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם. לפי הדרשות מאיוב היו בסדום מכרות זהב וכסף. הדרשה היא על נשכח תורת רגל (בלשון חז&quot;ל: לא נקבל אורחים) – אשכח אתכם מן העולם (לפי [[איוב כח ד]]).}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|כח|ה}}, &quot;מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|כח|ו}}, &quot;נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|כח|ז}}, &quot;לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|כח|ח}}. 
אַנְשֵׁי סְדוֹם אָמְרוּ: הֲרֵי מָמוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ, אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצְכֶם – אֲנִי מְשַׁכֵּחַ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|כח|ד}}, &quot;לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|יב|ה}}, &quot;יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איוב|יב|ו}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ&quot; וְגוֹ’ {{ממ|יחזקאל|טז|מח}}, &quot;הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם&quot; וְגוֹ’ {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה&quot; וְגוֹ’ {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה&quot; וְגוֹ’ {{ממ|יחזקאל|טז|נ}}. 

{{הע-שמאל|סדום היתה משקה והתגאתה בכך, ולוט חטא עם בנותיו בגלל המשקה, שנבע בדרך נס.
סיום הדרשה הוא בסגנון 'הפטרה', ראו [[בראשית רבה סט ח]].}}כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; וְגוֹ’ {{ממ|בראשית|יג|י}}, &quot;וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן&quot; {{ממ|בראשית|יט|לג}}. וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם לְשָׁעָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא&quot; וְגוֹ’ {{ממ|יואל|ד|יח}}. אִם כָּךְ נְתָנָן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] }}רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת&quot; {{ממ|אסתר|א|ו}}, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עוֹשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|מעשה מפורסם זה מופיע בשינויים גם ב[[ספרי דברים/עקב#פיסקה מג|ספרי עקב מג]] וב[[מכות כד א]]. קטע הגניזה קטוע והושלם על פי הספרי.}}וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לְרוֹמִי, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִ{{ב|פִּיטְיוֹלִיס|נאפולי של ימינו}} עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. 
הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִין &lt;small&gt;[וְאַתָּה מְצַחֵק?
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? 
שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, 
וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ!
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ]&lt;/small&gt; לַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. 
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. 
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִין וְאַתָּה מְצַחֵק. 
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? 
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בּוֹאוּ וּרְאוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה בְּכִיתֶם! וְלֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|א|נא}}, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ? עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא: &quot;עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איכה|ה|יז}}, &quot;עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים&quot; וְגוֹ’ {{ממ|איכה|ה|יח}}. 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה&quot; וְגוֹ’ {{ממ|ישעיה|ח|ב}}, 

{{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}וְכִי מָה עִנְיַן זְכַרְיָה אֵצֶל אוּרִיָּה? מָה אָמַר אוּרִיָּה? &quot;צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ&quot; {{ממ|מיכה|ג|יב}}. וּמָה אָמַר זְכַרְיָה? &quot;כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת&quot; וְגוֹ’ &quot;וּרְחוֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|זכריה|ח|ד-ה}}. 
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ, אִם קַיָּמִין דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִין דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בָּטְלוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָה. 
וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף דִּבְרֵי זְכַרְיָה לָבוֹא. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: נִחַמְתָּנוּ עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|לעיל ויהי פרשה ו.]]
בגירסת הגניזה במקום &quot;ויקח שש מאות רכב&quot; (המובא גם במכילתא) מובא &quot;כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו&quot;, כלומר המצרים רצו להרוג את ישראל במים, ולכן היה סופם במים.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;.

{{הע-שמאל|בתוספתא שם &quot;סיסרא לא נתגאה לפני המקום, אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר&quot;, והכוכבים אינם מקבלים שכר על מלחמתם עם סיסרא.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסִיסְרָא, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ... אֶל נַחַל קִישׁוֹן&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ... נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א, ח]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ד|תוספתא שם ג ד.]] ר' יהודה רואה את הבחירה בנערה מתמנה כיד ה' ולכן טוען שתחילת קלקולו היתה מאוחר יותר, בעזה.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אַתָּה קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; {{ממ|שופטים|יד|ג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו&quot; {{ממ|שופטים|טז|כא}}.
רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִלַּת קִלְקְלָתוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה.

{{הע-שמאל|ראו במשנה ובתוספתא הנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה... וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ... וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד... וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|ט}}.
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נְדָרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי&quot; {{ממ|שמואל ב|טו|ז}}.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ {{ב|מְלָאכִים,|מלכים}} לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ה|תוספתא שם הלכה ה:]] סנחריב השתמש במלאכים (שליחים) והוכה בידי מלאך.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ לָקָה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'... אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי...&quot; {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כג|כד}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; (שם פס' לה).
אָמְרוּ: גָּדוֹל {{ב|שֶׁבָּהֶן|במלאכים}} הוּא מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף. קָטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַת&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|כד}} &quot;אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים&quot; (שם פס' כג).
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ... אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כא|כב}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד&quot; {{ממ|ישעיה|יד|טו}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְגִיד צוֹר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ&quot;. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;לַשַּׁחַת יוֹרִידוּךָ... מוֹתֵי עֲרֵלִים&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כח|ב|י}}.
הָא בַּמֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אמנם היו 600 רכב, אבל הם נחשבו בעיני הקב&quot;ה כסוס אחד ורוכבו. יש הדורשים את הכתיב החסר &quot;מרכבת פרעה וחילו&quot;, לקמן פס' ד.}}'''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot;! {{ממ|שמות|יד|ז}}.
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב&quot; {{ממ|דברים|כ|א}}. וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד?
אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם - אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכֵב אֶחָד!

{{הע-שמאל|ראו בהמשך, שהסוס ורוכבו נמשלים לגוף ולנשמה. דורש רמה-מרום וירה-ירד.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה סוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס.
'''&quot;רָמָה&quot;'''. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר &quot;יָרָה&quot;; כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים?
'''&quot;רָמָה&quot;''' – שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, &quot;יָרָה&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה!
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵלִים לָאֲוִיר - לְסוֹף אֶחָד מֵהֶן לִיפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ! אֲבָל כָּאן '''&quot;רָמָה&quot;''' וְ&quot;יָרָה&quot; –
'''&quot;רָמָה&quot;''' כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה מָרוֹם, &quot;יָרָה&quot; שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה.

{{הע-שמאל|דורש רָמָה – רָמָהּ, שר שלה, שהקב&quot;ה השליך גם את המלאך הממונה על מצרים, השר שלה – לים.
בהמשך הדרשה מכלילים את העיקרון שכשמלכות לוקה – לוקה גם השר שלה במרום.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנָּפַל - הִתְחִילוּ נוֹתְנִין לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;רָמָה&quot;'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם נִפְרָע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת שָׂרֵיהֶן תְּחִלָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כא}}.
&quot;אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יב}}.
&quot;כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ה}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מעמיד בדין את המכלול של &quot;סוס ורוכבו&quot;, הגוף והנשמה. לשם כך הוא מחיה את המתים ודן את האדם השלם.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין.
אוֹמֵר לַסּוּס: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אוֹמֵר לוֹ: מִצְרִי הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כג}}.
וְאוֹמֵר לַמִּצְרִי: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אָמַר לוֹ: סוּס הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה&quot; {{ממ|שמות|טו|יט}}!
וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ, וְדָנָן כְּאֶחָד!
זוֹ שָׁאַל אַנְטְנִינוֹס אֶת רַבִּי, אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם זֶה מֵת וְגוּף כָּלֶה, כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאוֹ לַדִּין?
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל גּוּף טָמֵא, שְׁאָלֵנִי עַל נְשָׁמָה, שֶׁהִיא טְהוֹרָה!
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת.
וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה!
אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהָלְכוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת.
לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן הֵן בִּכּוּרוֹת? אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ?
הַמֶּלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהָיוּ מְהַלְּכִין! אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ: כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם!
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גּוּף וּנְשָׁמָה וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַגּוּף: מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי?
אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי נְשָׁמָה אֲנִי מֻשְׁלָךְ כְּאֶבֶן!
אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה: מִפְּנֵי מָה חָטָאת לְפָנַי?
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁחָטָאתִי? גּוּף חָטָא! מִיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ לֹא טְהוֹרָה אֲנִי לְפָנֶיךָ?
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וּמַכְנִיסָהּ בַּגּוּף, וְדָנָן כְּאֶחָד!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל&quot; {{ממ|תהלים|נ|ד}} - לְהָבִיא נְשָׁמָה, &quot;וְאֶל הָאָרֶץ&quot; - לְהָבִיא אֶת הַגּוּף,
וְאַחַר כָּךְ &quot;לָדִין עַמּוֹ&quot; - מִידַּיֵּן עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|איסי לומד מזכריה שמכת הסוסים והפרדים של מצרים היתה מורכבת מחמש מכות}}אִיסִי בֶּן שַׁמַּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;סוּס&quot;''' סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּשִּׁגָּעוֹן וְרֹכְבוֹ בַּתִּמָּהוֹן&quot; {{ממ|זכריה|יב|ד}},
&quot;וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה'&quot;... {{ממ|זכריה|יד|יב}}, וְאוֹמֵר &quot;וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס&quot;... (שם פס' טו).
בָּא מְפֹרָשׁ וְלִמֵּד עַל הַסָּתוּם: מַה מְּפֹרָשׁ, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת - אַף סָתוּם, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] שלושה מובנים ל'עוז'. הראשון הוא הפשט, ושני האחרונים הם הצעות לדרך שבה מתבטא העוז: התורה שנתן לנו הקב&quot;ה או עצם מלכותו.}}'''&quot;עָזִּי וְזִמְרָת&quot;''', אֵין 'עֻזִּי' אֶלָּא תָּקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}.

{{הע-שמאל|דורש עוזי – עזרתי. הקשר עם הקב&quot;ה אינו ייחודי לישראל, אבל חזק אצלם במיוחד. הדרשה מנסה להתוות דרך בין תפיסה אוניברסאלית הקושרת את הקב&quot;ה לעולם כולו - לבין גישה פרטיקולריסטית, הקושרת אותו לישראל דווקא.
בהמשך דורש זמרה – אימרה, עליונות (כמו אמיר של עץ). ההאמרה היא הדדית, ומתבטאת בשורת דוגמאות שיפורטו בהמשך.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''' – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר.
'''&quot;וְזִמְרָת יָהּ&quot;''' – זִמְרָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר; 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמואל ב|כג|א}}.
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה; 
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה – &quot;וַה' '''הֶאֱמִירְךָ''' הַיּוֹם&quot; {{ממ|דברים|כו|יח}}, 
וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה – &quot;אֶת ה' '''הֶאֱמַרְתָּ''' הַיּוֹם&quot; (שם פס' יז).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי כָמֹכָה''' בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יְדֵיהֶן וְאוֹמֶרֶת: &quot;אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל '''מִי כָמוֹךָ'''&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי''' כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו&quot; {{ממ|דברים|ד|ז}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;'''וּמִי''' גּוֹי גָּדוֹל...&quot; (שם פס' ח).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... ה' אֶחָד&quot; {{ממ|דברים|ו|ד}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים א|יז|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת&quot; (שם פס' ב).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;זֶה''' אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יח}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.

{{הע-שמאל|ראו הדרשות דלעיל על 'עוזי' ועל 'זמרת'.}}'''&quot;וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה&quot;''' – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי – בְּיוֹתֵר.

{{הע-שמאל|למרות ו ההיפוך דורש ויהי – יהיה. הישועה לישראל איננה עניין חד פעמי, אלא היא חלק קבוע במכלול היחסים בינם לקב&quot;ה.}} '''&quot;וַיְהִי לִי&quot;''' – הָיָה לִי וְהוֶֹה לִי; 
הָיָה לִי – לְשֶׁעָבַר, וְהוֶֹה לִי – לֶעָתִיד לָבוֹא: 
&quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|הנביאים ראו דמיונות של אלוהים, אבל בים ראו כולם בבירור, שהרי המילה 'זה' מתפרשת ע&quot;י חז&quot;ל כהצבעה על ממשות. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק ב|לעיל יב ב.]] בהמשך מוסבר שהנביאים ראו את הקב&quot;ה כדמות אדם, ולכן לא היה ברור להם איזהו המלך, והתקשו לזהות אותו. אבל על הים ראו והכירו אותו מיד.}}'''&quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאָהוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה&quot; {{ממ|הושע|יב|יא}}, וְאוֹמֵר: &quot;נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, {{ב|וְאִילַת צְפִירָה|משמר ראש}} מַקִּפְתּוֹ, וְחַיָּלוֹת מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. 
הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׁאֹל עָלָיו וְלֵידַע אֵיזֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; 
אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם עַל הַיָּם – לֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל, 
אֶלָּא הִכִּירוּ כֻּלָּם, וּפָתְחוּ כֻּלָּם פִּיהֶם וְאָמְרוּ: '''&quot;זֶה אֵלִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|כיצד יכול האדם הסופי לתת לקב&quot;ה האינסופי? – ר' ישמעאל אומר שעל האדם לייפות את חפצי המצוות. אבא שאול אומר שעל האדם לחקות את מידותיו החיוביות של הקב&quot;ה. ר'יוסי בן דורמסקית אומר שעל ישראל כעם לייפות ולפאר את בית המקדש – המוסד הלאומי המייצג את הקשר שלהם לקב&quot;ה. ר' יוסי הגלילי אומר שעל האדם לפאר את שם הקב&quot;ה בפני הגויים. ר' עקיבא אומר שעל ישראל להעלות את קרנו של הקב&quot;ה בעיני האומות בנכונותם למות על קידוש ה', בדומה למארטירים הנוצריים.}}'''&quot;וְאַנְוֵהוּ&quot;''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְנָאוֹת אֶת קוֹנוֹ? 
אֶלָּא הֱוֵה נָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוָה: עֲשֵׂה לוֹ סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, תְּפִלִּין נָאוֹת, צִיצִית נָאָה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הִדַּמֶּה לוֹ! מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot; {{ממ|שמות|טו|יג}}; 
אֵין נָוֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|ירמיה|י|כה}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן... נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דִּבֵּר בִּנְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. 

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את המוות על קידוש השם כדרך שבה מתגברים היהודים על האומות ורוכשים לעצמם את המונופול על אהבת ה', תוך יצירת קשר בין ארוס לתנטוס (אהבה ומוות). לפנינו מדרש על שיר השירים המדגיש את הייחוד בקשר שבין ישראל לקב&quot;ה, ומוציא את שאר האומות מהקשר הזה, בטענה 'אין לכם חלק בו'. זאת בניגוד לפזמון החוזר לעיל '... אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר'.
הקשר בין קריעת ים סוף לשיר השירים מבוסס על המילה 'זה' הנדרשת לעיל בפי ר' אליעזר כהצבעה על הקב&quot;ה - ומופיעה בשיר השירים בפסוק 'זה דודי וזה רעי' (שיר השירים ה טז).}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: דִּבֵּר נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל 
וְאוֹמְרִים לָהֶן: &quot;מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|ט}}, שֶׁכָּךְ אַתֶּם מוּמָתִין עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל כֵּן {{ב|עֲלָמוֹת|קורא &quot;על מוות&quot;}} אֲהֵבוּךָ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם&quot; {{ממ|תהלים|מד|כג}}.
נֹאמַר לָכֶן מִקְצָת שִׁבְחוֹ, אִי אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ: &quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז... 
עַד &quot;זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|יא|טז}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְיאוּת שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: נָבוֹא עִמָּכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ... וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|א}}.
וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶן: אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא &quot;אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי&quot; (שם פס' ג)!

{{הע-שמאל|דורשים &quot;אנווהו&quot;-אלוונו (למקדש), שישראל מלווים בכל קורותיהם ע&quot;י הקב&quot;ה, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ג#פסוק ח|לעיל ג ח, הדרשות על &quot;עמו אנוכי בצרה&quot;.]] דורש גם הורתי-הוראה.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְלַוֵּינוּ עַד שֶׁנָּבוֹא עִמָּכֶם לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְאָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִית', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. 
נִכְנַס לִמְדִינָה אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִי', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו.
כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה&quot; {{ממ|בראשית|מו|ד}} 
עָלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה&quot; (שם). יָרְדוּ לַיָּם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}. 
בָּאוּ לַמִּדְבָּר – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|א|לא}} 
עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי... וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ד}} –
זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה.

{{הע-שמאל|הדרשן מזהה את השם &quot;א-להים&quot; עם מידת הדין, ואת השם &quot;א-ל&quot; עם מידת הרחמים.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;''' – עִמִּי נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין.
'''&quot;אֵלִי&quot;''', אֵין 'אֵלִי' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי&quot; {{ממ|תהלים|כב|ב}}, 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}, &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קיח|כז}}.

{{הע-שמאל|&quot;אלוהי אבי&quot; משלים את הייחוס הטוב של ישראל, שגם אבותיהם היו צדיקים. 
ר' שמעון בן אלעזר חוזר למחלוקת דלעיל על &quot;ואנווהו&quot; וקובע שקיום המצוות מקדש שם שמיים ואי קיומן מחלל את שמו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''', אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִין, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בַּאֲבוֹתֶיהָ. 
אֲבָל אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִין, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}, &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}} 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מְחֻלָּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי... 
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, לֹא לְמַעַנְכֶם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לו|כ|כג}}.

{{הע-שמאל|התהילה לה' היא לאו דווקא על הניסים שעשה בדור הנוכחי אלא גם על ההיסטוריה של מעשיו עם האבות. בכך מבטא המדרש כיוון הפוך מזה שבדרשה דלעיל, על 'מלכה בת מלכים': הייחוס מחייב את ישראל לשבח את הקב&quot;ה גם על הניסים שעשה עם אבותינו.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''' – לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתַי – 
וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת עִמִּי! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]]}}'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה! מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶן בְּכָל כְּלֵי זַיִן:
נִרְאָה לָהֶן בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נט|יז}};
נִרְאָה לָהֶן כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר&quot; {{ממ|תהלים|מה|ד}};
נִרְאָה לָהֶן כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף&quot; {{ממ|תהלים|יח|יא}};
נִרְאָה לָהֶן בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ט}};
נִרְאָה לָהֶן בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|צא|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ב}};
נִרְאָה לָהֶן בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יא}}, וְאוֹמֵר &quot;וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי&quot; {{ממ|תהלים|לה|ג}}.
 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵין צָרִיךְ לְכָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ.
אִם כֵּן, לָמָּה צָרַךְ הַכָּתוּב לִפְרֹט כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ? לוֹמַר, שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן.
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמַּה שֶּׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד הוּא לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, נִרְאָה לָהֶן כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה;
'''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', נִגְלָה עֲלֵיהֶן בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, &quot;חָזֵה הֲוֵית... וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}}.
שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא '''&quot;ה' - אִישׁ מִלְחָמָה&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – הוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''' – הוּא נִלְחָם עַל הַיָּם, וְהוּא עַל הַיַּרְדֵּן, וְהוּא עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.
הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא לָעוֹלָם הַבָּא; הוּא לְשֶׁעָבַר, וְהוּא לֶעָתִיד לָבוֹא.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, &quot;כֹּה אָמַר ה'... אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מד|ו}},
&quot;אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ד}}, &quot;אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וְכוֹחוֹ עָלָיו כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה,
אֲבָל אֵין דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים אוֹ לְבֶן שִׁבְעִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כּוֹחוֹ מִתְמַעֵט;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' הַנִּלְחָם בְּמִצְרַיִם – '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;'''! הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה וְעָלָיו כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה!
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|מז}},
וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' צוּרִי... הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב&quot; {{ממ|תהלים|קמד|א}}.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁהַחֵץ יוֹצֵא מִיָּדוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי&quot; {{ממ|דברים|לב|מא}}; עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הוּא מַחֲזִירָהּ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי&quot; (שם).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁמַּחֲזִירָהּ רֵיקָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי&quot; (שם), אֲנִי מַחֲזִירָהּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבַשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ אָבִיו וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו אֵינוֹ מַבְחִין, אֶלָּא מַכֶּה וְהוֹלֵךְ בְּחֵמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' - הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', רַחֲמָן הוּא עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו.
מַה שְּׁמוֹ? – &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר בְּמִלְחָמָה, מְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו,
אֲמְרוּ לָהֶן: זוֹעֵף הוּא, לְמִלְחָמָה הוּא יוֹצֵא; כְּשֶׁיְּנַצֵּחַ וְיַחֲזֹר אַתֶּם מַשְׁאִילִין צָרְכְּכֶן מִלְּפָנָיו - וְהוּא עוֹשֶׂה.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם צוֹעֲקִין לְפָנָיו - שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כֻּלָּם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, אֵין יָכוֹל לָזוּן חַיָּלוֹתָיו וּלְסַפֵּק אַסְפַּסְטוֹאוֹת שֶׁלָּהֶן;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר &quot;נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}},
&quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ט}}.
 
'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר&quot; {{ממ|ישעיה|ו|ג}},
&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ב}};
אֶלָּא מִפְּנֵי חִבַּתְכֶן וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶן, שֶׁקַּדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים... הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ... ה' הוֹשִׁיעָה&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|כ|ח|י}} שֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
 
{{הע-שמאל|התואר 'איש מלחמה' התבטא בכך שמרכבות פרעה אבדו בים. דורש את הסמיכות של פס' ג-ד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' - &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;.
}}
 
===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]] וראו גם לעיל פסוק א. וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג ג.]]}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מָדַדְתָּ לּוֹ: הוּא אָמַר &quot;מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ&quot; {{ממ|שמות|ה|ב}}, 
אַף אַתָּה הֶרְאֵיתָ לָהֶן יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל הַיָּם.

{{הע-שמאל|העונש למצרים היה מדה כנגד מדה: הם הטביעו את התינוקות במים ונהרגו במי ים סוף. דורש רכב-מרכבות, שלישים-שלישיו.
הם העבידו את ישראל בטיט, וטבעו בטיט.}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;''' – פַּרְעֹה אָמַר &quot;כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ&quot; {{ממ|שמות|א|כב}}, 
אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה... יָרָה בַיָּם&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ...&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו&quot;'''.
הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עֲלֵיהֶן מַיִם כְּטִיט וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בּוֹ; 
אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בְּטִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט&quot; {{ממ|ירמיה|לח|ו}}, וְאוֹמֵר &quot;טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה&quot; {{ממ|תהלים|סט|ג}}, 
&quot;הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|טו|טז}}.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]] שם סדר התשובות לשאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; הפוך מזה שכאן. כאן התשובה של הדרשה לאותה השאלה היא שהתהום התחתון כיסה גם את המאורות, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו עבור המצרים.}}'''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''' – וְכִי תְּהוֹמוֹת שָׁם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהִכָּה עֲלֵיהֶן אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶן אֶת הַמְּאוֹרוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם... וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לב|ח|ט}}. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֺנָם&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יג|י|יא}}. 
&quot;וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה&quot; {{ממ|יחזקאל|ל|יח}}.
 דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''', וְכִי יֵשׁ תְּהוֹמוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן וְהָיוּ נִלְחָמִין בְּמִצְרַיִם בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי&quot; {{ממ|יונה|ב|ו}}, וְהֵן יָרְדוּ לִשְׁתֵּי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|: השאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; כאן אינה על תהומות אלא על המצולות: מים עזים אינם מי ים סוף אלא מי הים הגדול, שהתמזג עם מי ים סוף להכות במצרים.
השוואה בין יונה למצרים, שירדו יותר ממנו ולא נהנו מהגנתו של הדג.}}'''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''', וְכִי יֵשׁ מְצוּלוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ וְהָיָה נִלְחָם בָּהֶן בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים&quot; (שם פס' ד), וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתֵּי מְצוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשה של דבר אחר על 'ירדו במצולות כמו אבן' טוענת ש'יאכלמו כקש' היא היתה המיתה של הכשרים שבהם, שנדחתה לזמן ארוך יחסית, ואילו במכילתא דר&quot;י זו מיתת הרשעים, שלא מתו מייד אלא לאחר שסבלו. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו,]] [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק כז|ומכילתא דרשב&quot;י יד כז,]] &quot;נתן בהם כח נערות&quot;, המתאימים לדברי המכילתא דר' ישמעאל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''' – זוֹ כַּת בֵּינוֹנִית שֶׁבָּהֶן. 
כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן מִטָּרְפִין כְּקַשׁ, בֵּינוֹנִיִּים כְּאֶבֶן, רְשָׁעִים &quot;צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;.

{{הע-שמאל|דורש אָבְנָיִם-אֲבָנִים, וראו לעיל פס' ד &quot;במדה שאדם מודד...&quot;}}הוּא אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם&quot; {{ממ|שמות|א|טז}}, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ לָהֶן מַיִם כַּאֲבָנִים
וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים שֶׁלָּהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה '''&quot;כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''? לְפִי שֶׁהִקְשׁוּ אֶת לִבָּן כַּאֲבָנִים.

{{הע-שמאל|ימינו של הקב&quot;ה לא רק מכה את המצרים אלא היא מזמינה ומבטיחה ישועה לכל העמים.}}אֲבָל אָנוּ בְּחַסְדְּךָ וּבְטוּבְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּבִימִינְךָ שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם&quot; {{ממ|תהלים|מד|ד}}. 
&quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ...&quot; {{ממ|ישעיה|מה|כג}}
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרק ה|מכילתא שירה ה.]] דורש 'נאדרי' – נאה ואדיר, ומקבל תשובה מהרשעים, בהמשך מהדרשה הקודמת. גדולתו היא ביכולת האיפוק שלו, וראו גם [[יומא סט ב]].
על שבעת הימים של הארכה לדור המבול ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י#א|תוספתא סוטה י, א.]]}}'''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''' – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בְּכֹחַ. שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָה לְדוֹר הַמַּבּוּל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שוה &quot;ועתה&quot;.}}וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד... וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}. 
אֵין &quot;עַתָּה&quot; אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ...&quot; {{ממ|דברים|י|יב}}. 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;המטיר&quot;. בכל דרשה דרך שונה, אבל המסר אחד.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם... גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}. נֶאֱמַר כָּאן 'מָטָר' וְנֶאֱמַר 'גָּפְרִית וָאֵשׁ'; 
אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו – גָּפְרִית וָאֵשׁ!

{{הע-שמאל|כעולה מהפשט, שהרי רוב המצרים שלא באו עם פרעה נשארו בחיים. לפי הדרשה, אפילו בזמן שטבעו בים היו יכולים המצרים לעשות תשובה ולהנצל, כעולה מהדרשות דלעיל.}}עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|תולה את הפסוק במעשיהם של ישראל: בזמן קריעת הים היו שתי ידיו של הקב&quot;ה ימניות כי הם עשו את רצונו; ובזמן החורבן היו שתי ידיו שמאליות.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''', 
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַשְּׂמֹאל – יָמִין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יְמִינְךָ ה'... יְמִינְךָ ה'&quot;'''; 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַיָּמִין – שְׂמֹאל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ג}}.

{{הע-שמאל|כאן, ובמיוחד בדרשה הבאה, החימה והמלחמה מופנות כנגד ישראל כשהם חוטאים, ואין מדובר בכוחו הפוטנציאלי של הקב&quot;ה אלא במעשיו בפועל.}}דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֵמָה אֵין לִי&quot; {{ממ|ישעיה|כז|ד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא מִתְמַלֵּא עַל {{ב|שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל|לשון נקיה לישראל}} חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|יא|יז}}.
דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נִלְחָם לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' יִלָּחֵם לָכֶם&quot; {{ממ|שמות|יד|יד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם&quot; {{ממ|ישעיה|סג|י}}. 
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָיָה ה' כְּאוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ה}}.

{{הע-שמאל|מפנה את המבט לעתיד ולא לעבר של המאורע בים סוף. וראו גם לעיל פס' ב.
כאן עדיין האויב, גם בעתיד, הוא פרעה; אבל בדרשה הבאה זה עשו - הוא רומי.}}'''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''' – זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; {{ממ|שמות|טו|ט}}. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן כִּי אָמַר הָאוֹיֵב&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|ב}}. 
'רָעַצְתָּ אוֹיֵב' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יב}}.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] הדרשן מציע תקדימים לטענה שהקב&quot;ה נלחם באויבי עמו: מלחמת אברהם בארבעת המלכים והמלחמה בפרעה, מלחמת סיסרא, מלחמת סנחריב ומלחמת בלשאצר. בסיום הדרשות הוא מביע אמונה שגם בדורו ילחם הקב&quot;ה באויבי עמו ודורש את לשון העתיד של &quot;תהרוס קמיך&quot; על אויבי ישראל, ביניהם גם בית עשו.}}'''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ נֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד יְדִידֶיךָ: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר וְכוּ'.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה&quot; {{ממ|בראשית|יד|טו}},
וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח... יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם&quot;... {{ממ|ישעיה|מא|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי... מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה'... עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קי|א|ד}}
וְאוֹמֵר: &quot;אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ&quot; {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;כָּל אִמְרַת ה' צְרוּפָה&quot; (שם פס' לא).
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ! וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ? פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; {{ממ|שמות|טו|ד}}.

סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ... וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}},
&quot;עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד&quot; {{ממ|ישעיה|י|לב}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בָּזָה לְךָ... בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כא}}.
 
נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל חֵילוֹ. אָמַר: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר עִם בְּנֵי &lt;small&gt;אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יד}}.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִבְּנֵי אָדָם? – סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמְּךָ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר... עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא... 
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ד|כו|ל}}.
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא&quot; {{ממ|דניאל|ד|כה}}.

&quot;בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב... בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא בֵּאדַיִן הַיְיתִיו מָאנֵי דַהֲבָא... אִשְׁתִּיו חַמְרָא...
בַּהּ שַׁעֲתָא נְפַקוּ אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ... אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ה|א|ו}}.
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: &quot;הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר&quot; {{ממ|חבקוק|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד&quot; (שם פס' טז), וְאוֹמֵר: &quot;בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר&quot; {{ממ|דניאל|ה|ל}}.
 
'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; {{ממ|תהלים|עד|כג}},
&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; {{ממ|תהלים|צב|י}}, &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ&quot; {{ממ|תהלים|עג|כז}}.
דָּבָר אַחֵר: 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'&quot; {{ממ|תהלים|נח|ז}}.
מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם&quot; {{ממ|תהלים|כח|ה}}.
 
'שָׁלַחְתָּ חֲרוֹנְךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תְּשַָלַּח חֲרֹנְךָ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם&quot; {{ממ|תהלים|סט|כה}},
&quot;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ו}}.
'אֲכָלָמוֹ כַּקַּשׁ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה
וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}.
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר
וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל אֶת הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{ממ|זכריה|יב|ו}}.

{{הע-שמאל|המצרים צעקו מכאב כשהוכו בים סוף. מצרים היתה ממלכה חלשה כקש, וכל כוחה בא רק כששעבדו את ישראל. לעומת המפלצות המדומות לשאר המלכויות מצרים מדומה לשועל, ולעומת המתכות היקרות מדומה מצרים לעופרת.
ביחס לטענה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ה|לעיל בדרשה לפרק יד, פס' ה,]] שגם כוחם והצלחתם של שאר העמים ששעבדו את ישראל ניתנו להם רק משום כבודם של ישראל.}}'''&quot;כַּקַּשׁ&quot;''' – כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין לָהֶן קוֹל, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק קוֹלוֹ הוֹלֵךְ.
כָּךְ הָיוּ הַמִּצְרִיִּים: קוֹלָן הוֹלֵךְ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עֲלֵיהֶן.
כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
&lt;/small&gt;כָּךְ מִצְרִיִּים לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''.
מַה קַּשׁ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף מִצְרַיִם לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנוּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ&quot; {{ממ|ישעיה|מג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין מַלְכוּת יְרוּדָה יַתִּיר מִן הַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה מַלְכוּת לְשָׁעָה – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
 
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת – מוֹשְׁלָן בְּכֶסֶף וְזָהָב: &quot;הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף,
מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מִנְּהוֹן דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהוֹן דִּי חֲסַף&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ב|לב|לג}}.
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם, מוֹשְׁלָן בְּעוֹפֶרֶת: &quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;!
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת: &quot;וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.
קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה... תִּנְיָתָא כְּדֹב... תְּלִיתָיְתָא – וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר... רְבִיעָיְתָא דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ז|ג|ז}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּשׁוּעָלִין: &quot;אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|טו}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בַּאֲרָזִין: &quot;הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|לא|ג}},
&quot;אִילָנָא דִי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף אַרְעָא&quot; {{ממ|דניאל|ד|ח}},
&quot;וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ&quot; {{ממ|עמוס|ב|ט}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּקַשׁ: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''!
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]
דורש נערמו – עורמה; דרשה נוספת על העיקרון 'במדה שאדם מודד בה מודדים לו', וראו דרשות נוספות מסוג זה לעיל פס' א ופס' ד ובביאור שם.}}'''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;''', בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ – בָּהּ מָדַדְתָּה לָהֶן! 
הֵן אָמְרוּ: &quot;הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ&quot;, אַף אַתָּה נָתַתָּה עַרְמִימִיּוּת לַמַּיִם – '''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המצרים לא נשמו, אבל עדיין לא מתו, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ל|לעיל יד ל]]; ואילו ישראל נשמו והריחו ריחות גן עדן.}}'''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעָמוּד – כָּךְ מִצְרִיִּין, צְרוּרִין וְעוֹמְדִין, וְהָיוּ מִתְעַלְּפִין מֵרֵיחַ הַיָּם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה&quot; {{ממ|איוב|מא|כג}}; אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה&quot; (שם). 
וְאוֹמֵר: &quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעוֹמֵד – כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל מִצְרַיִם, צְרוּרָה וְעוֹמֶדֶת, 
וְאֵינָן לֹא מוּכְנָסִין וְלֹא מוֹצָאִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְיָצָא לָהֶן זִכְרוֹן מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִין; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע&quot; {{ממ|תהלים|עח|טז}}, אֵין &quot;נוֹזְלִים&quot; אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טז|לעיל יד טז,]] לעניין קפיאת המים בגובה 2/3 מעומק הים.}}'''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. הֵיכָן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָתוּן? {{ב|עַל שְׁנֵי חֲלָקִים|בגובה 2/3 מגבהו}}; כָּךְ קָפְאוּ עֲלֵיהֶם מֵי יָם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן. 

{{הע-שמאל|לים, לאלה ולשמים אין לב, אלא כביטוי ספרותי. הדרשה רואה את הביטויים הללו כתיאורים הקשורים לדמויות אנושיות שונות: לב הים קשור למצרים, שהקשו את ליבם, לב האלה קשור לאבשלום שגנב את ליבות סובביו, ולב השמים קשור לישראל שקבלו את התורה בכל ליבם.}} יָם לֹא הָיָה לוֹ לֵב וְנִתַּן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. אֵלָה לֹא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּלֵב הָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|יד}}. 
שָׁמַיִם לֹא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד לֵב הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|ד|יא}}.
 
יָבוֹא יָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לֵב וְנִיתַּן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת!
תָּבוֹא אֵלָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מִן אַבְשָׁלוֹם שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל!
יָבוֹאוּ שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, וְיוֹרִידוּ מָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה עַל לֵב! &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ו|ו}}.
 
וְלֹא שָׁמַיִם בִּלְבַד הָיוּ שְׂמֵחִין בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל הַגְּבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה'... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|מט|יג}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] העיקרון החוזר כאן 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה' הוא טענה שהסדר אינו נקבע על פי הסדר הכרונולוגי, אבל עדיין אינו מסביר על פי איזה עיקרון הוא נקבע בכל זאת.
ההחלטה של פרעה לרדוף אחרי ישראל היא שגרמה לטביעתו בים ולשירה כולה. 
פרשת שמיני, העוסקת בחנוכת המשכן, קדמה כרונולוגית לפרשות ויקרא – צו. 
נבואת ההקדשה של ישעיהו מופיעה בפרק ו. 
שתי הצעות לזיהוי נבואת ההקדשה של יחזקאל. שני המציעים מסכימים שחזון המרכבה שבפרק א הוא מאוחר יחסית. 
נבואת ישעיה על הזכרון מיציאת מצרים קדמה לנבואות הפורענות שבפרק א. 
פרקים א-ט בהושע מתארים את זנוני ישראל, בדומה לזנוני גומר בת דבלים שהושע נשא בתחילת הספר. החל מפרק י מפסיק הושע לדמות את חטאי ישראל לזנות, ומכאן שפרקים אלו קדמו. 
הטענה &quot;הייתי מלך על ישראל&quot; בקוהלת היא לשון של פתיחת המגילה. 
בדרשת 'דבר אחר', הטענה שהשירה נאמרה ברוח הקודש הופיעה לעיל פס' א בדברי ר' עקיבא על דרך השירה.
אלו מהמצרים שלא הפסידו הרבה לישראל ויתרו על המרדף ועל השלל ולכן התחייב פרעה לחלק להם מאוצרותיו.}}'''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדִּים וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ&quot; {{ממ|ישעיה|ו|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
&quot;כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ&quot; {{ממ|יחזקאל|ב|א}}.
וְיֵשׁ אוֹמֵר: &quot;חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|יחזקאל|יז|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|הושע|י|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ&quot; {{ממ|קהלת|א|יב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – וְכִי מֵאַיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם?
אֶלָּא שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶן וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. 
מָה אָמַר פַּרְעֹה לְחַיָּלוֹתָיו?
אָמַר לָהֶן: אֲפִילּוּ אִם אֵין אָנוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁאִבְּדוּ מִמֶּנּוּ – כְּדַאי הוּא לָנוּ!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מוּעָט, אָמְרוּ: {{ב|הָא אֲתִירָא|זה הגרוע מכולם}}! לֹא נִרְדּוֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶן: כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּיזָה!
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּיסָוְרָאוֹת וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶן כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשות ההופכות את משמעות הפסוק:  ארַדֵּף, אוּשָׂג, אתחלק השלל וכו'}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר פַּרְעֹה וְלֹא יָדַע מָה אָמַר, &quot;לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן&quot; {{ממ|משלי|טז|א}};
'נִרְדַּף נַשִּׂיג' לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֶרְדֹּף אַשִּׂיג&quot;''' – נִרְדָּף הוּא לָהֶם, וְנִתְפָּס הוּא בְּיָדָן!
'אֲחַלֵּק שְׁלָלָהֶן' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''' – מִתְחַלֵּק הוּא שָׁלָל לָהֶן!
'תְּמַלְּאֵם נַפְשִׁי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''' – מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן הֵימֶנּוּ!
'תּוֹרִישֵׁם יָדִי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;''' – מוֹלְשֵׁנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶן!

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הצגת צבאו של פרעה כקבוצת פושעים חסרי רסן.}}לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִין נִכְסֵיהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶן, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִין בָּהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁין לֶאֱנוֹס בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשה המשקפת ועונה לדרשה על ארבע הכתות שנעשו ישראל לפני קריעת ים סוף, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק יד|לעיל יד יד.]]}}בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת בָּאוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל: אַחַת אוֹמֵר: נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֵר: נַהֲרוֹג וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם,
וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם! זוֹ שֶׁאָמְרָה נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''',
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|הורקת החרב נדרשת כאן וביחזקאל כבעילת הגברים במעשה סדום.}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִבְעוֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְגִיד צֹר:
'נָתְנוּ חַרְבוֹתָם בְּיוֹפִי חָכְמָתֶךָ' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא &quot;וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ז}}!
לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ – כָּךְ הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם וּבְזָזוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] יש לפרעה חמש תוכניות להשמדת ישראל. רוח הרוגש לועגת לו ומזלזלת בו. כך גם בתהלים וכן במלחמת גוג ומגוג.}}חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם: &quot;אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי&quot;,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עֲלֵיהֶן: '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;'''.
 
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְ{{ב|עַרְבִי לִסְטִים|archilēstḗs - ראש שודדים, מנהיג כנופייה}} שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר פַּלְטִירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
אָמַר: מוֹצֵא אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹרְגוֹ אֲנִי, וְצוֹלְבוֹ אֲנִי, וְשׂוֹרְפוֹ אֲנִי, מִיתוֹת רָעוֹת אֲנִי מְמִיתוֹ!
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – נִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; וְגוֹמֵר,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם&quot;''' וְגוֹמֵר.
 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא: &quot;לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם... יִתְיַצְּבוּ... נְנַתְּקָה... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|ב|א|ד}};
וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם... וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|נט|ח|ט}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁבָא וּדְדָן סֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ... הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא...&quot; {{ממ|יחזקאל|לח|יג}};
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל&quot; (שם פס' יח-כ).
 
'''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot; {{ממ|תהלים|טז|ג}};
מִצְרַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {{ב|אַדִּירִים|האדירים - המצרים - צללו כעופרת במים}}&quot;''';
מַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}}.
נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'אַדִּיר' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים',
וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים' – בַּמַּיִם, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח.]]
הדרשה הזאת וכן הדרשות שאחריה עוסקת בקושי להשוות את הקב&quot;ה לאלים, כביכול יש עוד אלים מלבדו, והוא רק הבכיר שבהם. בדרשה הזאת מפרשים אלים - אלוהי עובדי ע&quot;ז, מנקודת המבט שלהם. המכה של הקב&quot;ה בפרעה מקדשת את שמו בעולם גם בלי קשר לגאולת ישראל, ולכן כל האומות כופרות בע&quot;ז.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם, וְאָבְדוּ מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְהוֹדוּ לַמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''!
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מַה {{ב|שֶּׁעֵירַע|שאירע}} לְמִצְרַיִם וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
כָּפְרוּ כֻּלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וְהוֹדוּ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ... לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצּוּר וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ב|כ|כא}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף&quot; (שם פס' יח).

{{הע-שמאל|דורש אלים-עולם. כאן מודגש הקשר הפרטיקולארי של הקב&quot;ה עם ישראל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם, וּמִי כָּמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָה לָנוּ עַל הַיָּם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|כב}} וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב&quot; (שם פס' ט).

{{הע-שמאל|גדולת הקב&quot;ה היא גם באיפוק שלו ובסובלנותו, הוא נוהג כאילם שאינו מגיב מייד לכל מעשה, טוב או רע; דורש אלים-אילמים, ראו גם [[יומא סט ב]].
הדרשה מתארת את העולם הבא כעולם שבו לא יהיה הקב&quot;ה אילם, אלא לא יחשה, יעניש מיד את הרשעים ויתן שכר לצדיקים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן בָּנָיו וְשׁוֹתֵק!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם&quot; – שָׁתַקְתִּי לְשֶׁעָבַר; 
מִיכָּן וְאֵילָךְ – &quot;כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד... וְלֹא עֲזַבְתִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|מב|יד|טז}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-מלאכים.  הקב&quot;ה גדול ומפואר מכל המלאכים שסביבו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּשֶׁעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים... וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|פט|ז|י}}
אֲתָא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ: &quot;אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|פו|ח}},
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה... מַחֲמַדִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|י|טז}}.

{{הע-שמאל|אחדים משליטי האימפריות הציגו את עצמם כאלים, הדרשה מציגה את האנשים הללו ואת ענשיהם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן אֱלָהוֹת: פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}, כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ&quot; (שם פס' י).
סַנְחֵרִיב קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|לה}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|לה}}.
נְבוּכַדְנֶצַּר קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה...&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד...&quot; (שם פס' טו).
חִירָם קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ב}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים&quot; (שם פס' י).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִין אוֹתָן אֱלָהוֹת. מַה טִּיבָן? &quot;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; {{ממ|שמות|כ|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-אלילים, אלוהיהם של הגויים. הדרשות מ&quot;עינים להם ולא יראו&quot; ועד &quot;חכו ממתקים&quot; עוסקות בהשוואות בין האלילים הנלעגים לקב&quot;ה, לפי הפסוקים מ[[תהלים קטו ה]]-ז.}}&quot;עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים ב|טז|ט}}
וְאוֹמֵר: &quot;עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|זכריה|ד|י}} וְאוֹמֵר: &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת&quot; {{ממ|משלי|טו|ג}}.
&quot;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}. וְאוֹמֵר: &quot;תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'... תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|י|יז}}
וְאוֹמֵר: &quot;הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|יג}}
וְאוֹמֵר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'... וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ... עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; {{ממ|ישעיה|סה|כד}}.
&quot;אַף לָהֶן וְלֹא יְרִיחוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot; {{ממ|ויקרא|א|ט}}
&quot;וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ&quot; {{ממ|בראשית|ח|כא}}.
&quot;יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}
&quot;אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יב}} וְאוֹמֵר: &quot;מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|יב}}.
&quot;רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם&quot; {{ממ|זכריה|יד|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}} וְאוֹמֵר: &quot;וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא&quot; {{ממ|זכריה|יד|ד}}.
&quot;לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;חִכּוֹ מַמְתַקִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא&quot; {{ממ|איוב|לז|ב}}.

{{הע-שמאל|האלילים, כאמור לעיל, אינם יכולים לדבר או לשמוע כבני אדם. בענייני הדיבור והשמיעה הקב&quot;ה יכול לפעול יותר מבני אדם: לשמוע סימולטנית את כל התפילות ולהורות סימולטאנית כמה מצוות יחדיו.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ&quot;''', נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד,
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|כ|א}} כְּדִכְתִיב לְעֵיל.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נותן לצדיקים שונים שכר שונה, המתאים להם, ואינו נותן אותו שכר לכולם.}}דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, זוֹרֵעַ עִמּוֹ וְחוֹרֵשׁ עִמּוֹ מְנַכֵּשׁ – מַטְבֵּעַ אֶחָד נוֹתֵן לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא: תָּאוֹב לְבָנִים – בָּנִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים&quot; {{ממ|תהלים|קכז|ג}}.
תָּאוֹב לְחָכְמָה – חָכְמָה נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}.
תָּאוֹב לִנְכָסִים – נְכָסִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יב}}.

{{הע-שמאל|הסיכון לקרובי הקב&quot;ה הוא גדול במיוחד.}}'''&quot;נוֹרָא תְהִלֹּת&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם – מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יָתֵר מִן הַקְּרוֹבִים,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יָתֵר מִן הָרְחוֹקִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד&quot; {{ממ|תהלים|נ|ג}} וְאוֹמֵר: &quot;אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו&quot; {{ממ|תהלים|פט|ח}},
וְאוֹמֵר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ&quot; {{ממ|איוב|כה|ב}} וְאוֹמֵר: &quot;בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ג}}.

{{הע-שמאל|הדרשה כדעת בית שמאי, ראו [[בראשית רבה א טו]], שם גם מופיע (בשיטת בית הלל) הדימוי לבניה של הקומה העליונה אחרי הקומה התחתונה.
בעניין קרוי במים ראו [[בראשית רבה ד א]].
הפלא הגדול הוא יצירת הולד במעי אמו, שמתרחשת בבת אחת על כל חלקי הגוף, באפילה ובנוזלים שונים.
הדמיון המשפחתי בין אב לבנו – גם הוא מנפלאות הבורא, שהרי אין לו צורך בדגם נפרד ומוצק שעל פיו הוא מעצב את הבן!}}'''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בּוֹנֶה עֶלְיוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה – מְקָרֶה בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבְעָפָר. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה עוֹלָמוֹ – אֵין מְקָרֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בַּמַּיִם,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים {{ב|יִשְׁרְצוּ|דורש ישרצו-יש צורה}} הַמַּיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בָּאֲפֵלָה,
אֲבָל הַמָּקוֹם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יָצַר צוּרָה בָּאֲפֵלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|טו}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ אוֹ מֵרַגְלָהּ אוֹ מֵאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ,
אֲבָל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – צָר הַכֹּל כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא&quot; {{ממ|ירמיה|י|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ב}} – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִין,
אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי אָבִיךָ וְהַעֲמִידֵהוּ לְפָנַי, אוֹ הָבִיא לִי דְּיוֹקְנוֹ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ כְּצוּרָתָהּ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא נוֹתֵן לְאָדָם זֶה בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם – דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|יד}}
וְאוֹמֵר: &quot;רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ&quot; {{ממ|תהלים|מ|ו}}.

{{הע-שמאל|המשך הדרשות המעבירות את תהילות שירת הים לזמן הגאולה העתידה, וראו גם לעיל פסוק ו, דבור המתחיל 'תרעץ אויב'.}}דָּבָר אַחֵר: 'עָשָׂה פֶלֶא' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יד}}
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה תָּאוֹב לְבָנִים; נוֹלְדָה לוֹ בַּת – הִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבַּת,
וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן; הִנִּיחַ הַבַּת וְהִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן!

{{הע-שמאל|המשל הזה מופיע גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|בתוספתא ברכות א יא.]]}}וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ, שֶׁעָשָׂה לוֹ בַּזְּאֵב.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בָּאֲרִי.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְהֻצַּל מִיָּדוֹ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בַּנָּחָשׁ.
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד...&quot;!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עושה פלא איתנו עצמנו, כשם שעשה פלא עם האבות, ועתיד לעשות פלא גדול עוד יותר בעולם הבא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם הַבָּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|מיכה|ז|טו}}.
אַרְאֶךָ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת! נִפְלָאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת!
שֶׁלֹּא כְּנִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת עָתִיד אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִם בָּנִים, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot;, וְנִפְלְאֵי נִפְלָאִים – מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה לָאָבוֹת;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ד}} וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עב|יח}}.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] הקיום של האדם תלוי ביד הקב&quot;ה, וברירת המחדל היא אבדנו.}}'''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
&quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי&quot; {{ממ|איוב|יב|י}}.

{{הע-שמאל|דרשה בזכות המצרים, שהודו בגדולת הקב&quot;ה והצדיקו על עצמם את הדין, וזכו לקבורה בפי הארץ. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לב|לעיל יב לב.]]}}בִּזְכוּת מַה נִּתַּן לָהֶן קְבוּרָה? 
שֶׁאָמַר &quot;ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|שמות|ט|כז}}. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין – אֲנִי אֶתֵּן לָכֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;'''.
לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרַקְתָּן לַיָּם. הַיָּם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה 'קַבְּלִי אוֹכְלוּסַיִךְ', וְיַבָּשָׁה אוֹמֵר לַיָּם 'קַבֵּל אוֹכְלוּסֶיךָ'.

{{הע-שמאל|הזכות לקבורה אינה מובנת מאליה, והיבשה אינה מסכימה לקבור את המצרים בגלל התקדים השלילי של קבורת הבל - עד שנשבע לה הקב&quot;ה שלא תקולל על כך}} אָמְרָה לוֹ יַבָּשָׁה: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, יְחִידִי, 
נֶאֱמַר בּוֹ &quot;וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|יא}}, 
עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה? 
עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ...&quot;'''. 
אֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}.

{{הע-שמאל|כאן נטיית ידו של הקב&quot;ה מכלה דווקא את הרשעים, בניגוד לדרשה הפותחת את הפרשה. אבל שימו לב שרשעים יש גם ביהודה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטֶּה אֶת יָדוֹ – הָרְשָׁעִים פּוֹנִין מִן הָעוֹלָם. 
כְּתִיב: &quot;וַיֵּט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר&quot; {{ממ|צפניה|ב|יג}}, וְאוֹמֵר: &quot;הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|יחזקאל|כה|טז}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה&quot; {{ממ|צפניה|א|ד}}.

{{הע-שמאל|משל המסביר את האובדן הנגרם מהטיית ידו של הקב&quot;ה: ברירת המחדל היא האובדן, והמשך החיים של האדם תלוי ברצונו הטוב של הקב&quot;ה.}}מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים שֶׁנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַטֶּה יָדוֹ מֵהֶם – מִיָּד נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת; 
כָּךְ כְּשֶׁהַמָּקוֹם מַטֶּה יָדוֹ – &quot;כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר יַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן&quot; {{ממ|ישעיה|לא|ג}}. 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] לעניין השאלה האם הגאולה ממצרים היתה בזכותם של ישראל ראו לעיל פסוק ב. כאן מכריע הדרשן לצד הטענה שיוצאי מצרים לא היו בעלי זכויות ונגאלו בחסד ולא בזכות.}}'''&quot;נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ&quot;''' – חֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ; לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ מַעֲשִׂים! 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ב}}, וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סד}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם&quot; {{ממ|תהלים|קג|יז}}, וְאוֹמֵר: &quot;כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ג}}.

{{הע-שמאל|גזירה שוה 'עם זו' המתפרש ככינוי לעם ישראל.}} '''&quot;עַם זוּ&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, אֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.

{{הע-שמאל|הדרשה המקורית כנראה דרשה 'ששים הנה מלכות ושמנים פילגשים' וכו' – על אומות העולם, ו'אחת היא יונתי' על ישראל; ונסמכה לה דרשה של רבי, המשווה את משה לכל ישראל. הדרשה של רבי ערוכה בדומה לדרשות על 'פרו וישרצו', שילדו הנשים ששה בכרס אחת (ראו לדוגמא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב]]). 
להשוואה בין משה לישראל ראו לעיל פסוק א.}}וּכְבָר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל רִבּוֹא שִׁשִּׁים בְּכֶרֶס אַחַת.
וְנַעֲנוּ תַּלְמִידָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְאָמְרוּ: מִי גָּדוֹל, צַדִּיק אוֹ כָּל אָדָם? אָמַר לָהֶן: צַדִּיק! אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה?
אָמַר לָהֶן: מָצִינוּ שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אִמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל!
וְכֵין מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|טו|א}}.
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה {{ממ|דברים|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ&quot; {{ממ|יהושע|יא|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת... אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ו|ח|ט}}.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;עוזך&quot; השוו לעיל פסוק ב. שם עוז המלכות הוא על מלכות ה' וכאן על מלכות בית דוד.
כאמור לעיל הדרשן כאן מניח שלישראל לא היו זכויות והם נגאלו בזכות העתיד הצפוי להם שיקבלו תורה, יבנו מקדש ויהיה להם מלך. ואמנם לפי הפשט לא ברור מהו &quot;נוה קדשך&quot;.}}'''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – נֵהַלְתָּנוּ בְּתֹקֶף! אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְיִתֶּן עֹז לְעַמּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|י}}.
'''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעֲתִידִין לִבְנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''', 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן יְרוּשָׁלַםִ נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] והשוו לנוסח בפסוק יא לעיל: 'כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצרים ונעשו שפטים בע&quot;ז שלהם כפרו כולם בע&quot;ז שלהם' וכו'. כאן הם מתרגזים אבל אינם כופרים בע&quot;ז.}}'''&quot;שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם וְאָבְדָה מַלְכוּת מִצְרַיִם
וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין.

{{הע-שמאל|כאן אין העמים מתרגזים בגלל נפילת פרעה אלא בגלל צרות עין בגאולה של ישראל, שהרי רובם לא היו בסכנה בגלל ישראל. רוגז כזה מכונה כאן 'רוגז שאין בו רצון'.
יושבי פלשת הרגו את בני אפרים שיצאו ממצרים לפני הגאולה (ראו [[דברי הימים א ז כא]], והם חששו שישראל ינקמו בהם. הדרשה האחרונה היא שהפלישתים חששו שישראל ילכו &quot;דרך ארץ פלישתים&quot; ויפגעו בהם.}}דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ קַרְנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִין.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: כַּמָּה מְלָכִים עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא רָגְזוּ בָּנַי! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|בראשית|לו|לא}}, 
כַּמָּה שִׁלְטוֹנוֹת עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כָּעֲסוּ בָּנַי: &quot;אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל...&quot; {{ממ|בראשית|לו|כט}}. 
עַכְשָׁיו אַתֶּם כּוֹעֲסִין? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן: &quot;ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים&quot; {{ממ|תהלים|צט|א}}!
 
'''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת {{ב|עִוְּרוֹתָן|ערעורן}} שֶׁל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת&quot; {{ממ|תהלים|עח|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ אֶלָּא עָלֵינוּ! עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין וּבוֹזְזִין אֶת נְכָסֵינוּ וּמַחְרִיבִין אֶת אַרְצֵנוּ!
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] גם האדומיים חששו חשש שוא מישראל, המכונה 'אנינות'. בני אדום חששו גם מהחייאת האיבה הישנה בין עשו ליעקב. כך גם המואבים: אמנם נאמר לישראל &quot;אל תצר את מואב&quot;, אבל הם חששו בגלל האיבה בין הרועים בימי אברהם ולוט. בניגוד לכל אלה, החשש של הכנעניים מוצדק לחלוטין, והוא ממוגג את ליבם ואותם עצמם.}}'''&quot;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, 
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר... אַל תִּתְגָּרוּ בָם&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|ב|ד|ה}}! אֶלָּא מִפְּנֵי {{ב|אֲרוֹנִינָאוּת|חרדה לחינם}}, 
אָמְרוּ: עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת שִׂנְאָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, &quot;וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב&quot; {{ממ|בראשית|כז|מא}}.
 
'''&quot;אֵילֵי מוֹאָב&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב&quot; {{ממ|דברים|ב|ט}}, 
אֶלָּא מִפְּנֵי אַרְנוֹנָאוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ, עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, 
&quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}.
 
'''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה &quot;רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}} – 
הִתְחִילוּ נָמוֹגִים. אָמְרוּ: אֵלּוּ לְאֵלּוּ אֵין (אָנוּ) מִתְיָרְאִין אֶלָּא {{ב|מִפְּנֵי הַהָמוֹן וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶן|האדומים והמואבים וכו' אינם בסכנת חיים, אלא לכל היותר בהפסד כספי, אבל אנחנו...}}. הִתְחִילוּ נִמּוֹסִין – 
אֲבָל אֵין בָּאִין עָלֵינוּ אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ! הִתְחִילוּ נָמוֹגִים, 
וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא הַמְסָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ&quot; {{ממ|תהלים|עה|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים&quot; {{ממ|יחזקאל|כא|כ}}; 
לְכָךְ '''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;'''!
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]]
האימה והפחד של האמוריים מוצדקים כמו של הכנעניים, וגורמים לאותה תוצאה. ציטוט של רחב מוכיח את החרדה כפשט.
לפי הדרשה מלחמת עמלק היא שריד ממלחמה גדולה בהרבה שהיתה צפויה אלמלא התפלל משה.
זרועו של הקב&quot;ה הגנה על המרגלים מזיהוי ומחשיפה.
כאן מועברת התפילה וההדממה כאבן מימי משה לימי יהושע, ומאפשרות דרשנית לסיפור פשט.‎‎}}'''&quot;תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד&quot;''' – אֵימָתָה – עַל הַקְּרוֹבִים, וּפַחַד – עַל הָרְחוֹקִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
 
'''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם כִּנֵּס עֲלֵיהֶן עֲמָלֵק כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן; 
נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹמַר 'אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל' – הָיוּ דּוֹמִין כָּאָבֶן! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְנַעַן לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר... עַד יַחְדָּו עַל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל&quot; {{הפניה לפסוקים|יהושע|יא|א|ה}}. 
נִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה – וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|שלושה גופי מים שעברו ישראל בחרבה. ים סוף והירדן מפורשים, ונחלי ארנון נלמדים בדרשה משירת הבאר, שההרים נצמדו זה לזה והרגו את האורבים לישראל.
נראה שבמקור היו שתי דרשות נפרדות, המבוססות על הכפילות 'עד יעבור': האחת 'עד יעבור את הים, עד יעבור את הירדן', והשניה 'עד יעבור את הירדן עד יעבור נחלי ארנון', ושתי הדרשות התמזגו לפנינו.
ראו לעיל, בדרשה על 'עם זו גאלת'.}} '''&quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'&quot;''' – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר אֶת נַחַל אַרְנוֹן.
 
'''&quot;עַם זוּ&quot;''' – &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
 
'''&quot;קָנִיתָ&quot;''' – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יד|יט}}. תּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|ח|כב}}. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עח|נד}}.
 
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;עַם זוּ קָנִיתָ&quot;'''. 
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו לעיל פס' ט, על הפסוק 'אמר אויב': שם פרעה הוא שהתנבא ולא ידע מה שהתנבא. בשני המקרים מדובר בנבואת פורענות למתנבא.}}'''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִּתְנַבְּאוּ; 'תְּבִיאֵנוּ וְתַטְּעֵנוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, 
אֶלָּא '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בָּנִים נִכְנָסִין וְאֵין אָבוֹת נִכְנָסִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ח}} – גְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין.

{{הע-שמאל|השירה נדרשת על אחרית הימים לפי יחזקאל, המתאר את נחלות השבטים בסכמתיות, ככרם.
גם כאן דורשים בגזירה שווה נטיעה-נטיעה על חזון אחרית הימים של ירמיה ועמוס.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בְּכֶרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד&quot;... {{ממ|יחזקאל|מח|א}}.
'''&quot;וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נְטִיעָה שֶׁאֵין לָהּ נְתִישָׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס&quot; {{ממ|ירמיה|כד|ו}}, 
&quot;וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד&quot; {{ממ|עמוס|ט|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו דרשות בסגנון דומה לעיל פס' י ופס' טז.}}'''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל... שָׁם יַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כ|מ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – תּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יט}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}};
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ... נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה&quot; {{ממ|דברים|כו|א}};
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה – בִּזְכוּת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החביבות של המקדש קשורה בכך שהקב&quot;ה השקיע מאמץ בבניתו, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה א|אבות ה א,]] &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.}}'''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'&quot;''' – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי&quot; {{ממ|ישעיה|סו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ז}}, 
&quot;ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|יא|ד}}, וְאוֹמֵר: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל... מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יג}}.
חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ&quot; {{ממ|תהלים|לג|ו}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כִּוְיָכוֹל פְּעֻלָּה הִיא לְפָנָיו: '''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ&quot;'''!
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמָּה שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי 'פְּעֻלָּה' לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ!
&quot;הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ&quot; {{ממ|תהלים|קלז|ז}}; מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג... בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כה|ל|לא}}.
 
'''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;''' – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}; 
אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בְּנָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;'''.
אֵימָתַי? כְּשֶׁתִּבְנֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, &quot;בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ב}}.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ; תָּפְסוּ מֵעֲבָדָיו וְהָרְגוּ מֵהֶן וְצָלְבוּ מֵהֶן וְשָׂרְפוּ מֵהֶן, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטִין שֶׁלּוֹ. 
לְאַחַר זְמַן בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין; תָּפַס מֵהֶן וְהָרַג מֵהֶן וְצָלַב מֵהֶן וְשָׂרַף מֵהֶן, וְיִשֵּׁב פַּלְטִין שֶׁלּוֹ וְנוֹדְעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] 
ר' יוסי הגלילי דורש את לשון העתיד לגנאי, כביכול התנבאו ישראל ולא ידעו מה נתנבאו, כמו בדרשות לפס' יז.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד&quot; {{ממ|תהלים|י|טז}} לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, 
{{ב|אֶלָּא|אמרו בלשון עתיד}} '''&quot;ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
}}
===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התפילה &quot;אבל אנו&quot; וכו' מופיעה כיום בברכות השחר, והיא מדגישה את ההבדל בין ישראל לגויים שבפסוק.
ר' מ&quot;מ כשר מצטט בספרו &quot;תורה שלמה&quot; כאן קטע נוסף מתוך מדרש הגדול, המציג ליד כל פסוק מפסוקי השירה פסוקי נחמה לישראל. הוא משער שגם הקטע הזה הוא מתוך המכילתא דרשב&quot;י. התוספת לקמן בפונט נטוי.}}מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם&quot; (פס' יט);
אֲבָל אָנוּ – עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ, מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּכוֹרֶךָ,
גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרָיִם, וְכַנָּה שֶׁנָּטְעָה יְמִינֶךָ – &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם&quot;!
''אמר הקדוש ברוך הוא: אתם אמרתם &quot;אז ישיר&quot;, אתם משובחים ב&quot;אז&quot;: &quot;אז יבקע כשחר אוריך&quot;, &quot;אז תקרא וה' יענה&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|נח|ח|ט}}. 
''&quot;אז תראי ונהרת&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}. &quot;אז תתענג על ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נח|יד}}. 
''אתם אמרתם &quot;עזי&quot;, &quot;עורי עורי לבשי עזך ציון&quot; {{ממ|ישעיה|נב|א}}. &quot;עורי לבשי עז זרוע ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נא|ט}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' איש מלחמה ה' שמו&quot;, &quot;זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך&quot; {{ממ|ירמיה|יא|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מרכבת פרעה&quot;, &quot;ואתה על במותימו תדרך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;תהמות יכסיומו ירדו במצולות&quot;, &quot;האומר לצולה חרבי&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ימינך ה'&quot;, &quot;נשבע ה' בימינו&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברב גאנך תהרס קמיך&quot;, &quot;והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברוח אפיך נערמו מים&quot;, &quot;יצאו מים חיים מירושלים&quot; {{ממ|זכריה|יד|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;אמר אויב&quot;, &quot;לכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך למשסה וכל בוזזיך אתן לבז, {{ממ|ירמיה|ל|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;נשפת ברוחך&quot;, &quot;ואת רוחי אתן בקרבכם&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מי כמכה&quot;, &quot;אשריך ישראל מי כמוך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;נטית ימינך תבלעמו ארץ&quot;, &quot;ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ&quot; {{ממ|מלאכי|ג|יב}}. 
''אתם אמרתם &quot;נחית בחסדך&quot;, &quot;וחסדי מאתך לא ימוש&quot; {{ממ|ישעיה|נד|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;שמעו עמים&quot;, &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כא}}. 
''אתם אמרתם &quot;אז נבהלו אלופי אדום&quot;, &quot;ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וישב תחתיו ולא ירגז עוד&quot; {{ממ|שמואל ב|ז|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;תפל עליהם אימתה ופחד&quot;, &quot;והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כג}}. 
''אתם אמרתם &quot;תביאימו&quot;, &quot;והביאותים אל הר קדשי&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' ימלוך&quot;, &quot;יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל&quot; {{ממ|דניאל|ב|מד}}. 
''אתם אמרתם &quot;כי בא סוס פרעה&quot;, &quot;והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ח‎‎}}. 
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו בבלי סוטה יב ב – נוסחה מלאה יותר של הדרשה.
הנוסחה 'שמושיע את ישראל מיד מצרים' רומזת לשמות יד ל.
כאן דורשים את המילים 'ותתצב', 'מרחוק', 'לדעה', 'יעשה' – ארבעתן גם יחד על נבואת מרים.
לעניין הקשר בין יציבה לנבואה ראו גם לעיל ויהי ב, על הפסוק 'התיצבו וראו'.
דורש גם &quot;מרחוק&quot; - מרוח הקודש.}}'''&quot;וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', הֵיכָן נִתְנַבְּאָה מִרְיָם? 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ...&quot; {{ממ|שמות|ב|ב}}
אָמְרָה לוֹ לְאָבִיהָ: סוֹפְךָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! 
עָנָה אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן הִיא נְבוּאָתֵךְ?
וַעֲדַיִן הִיא בִּנְבוּאָתָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}}.
 
אֵין כָּל יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|דברים|לא|יד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל&quot; {{ממ|שמואל א|ג|י}}, 
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; {{ממ|בראשית|כח|יג}}, &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; {{ממ|עמוס|ט|א}}.
 
&quot;מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין מֵרָחֹק אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי&quot; {{ממ|ירמיה|לא|ב}}.
&quot;לְדֵעָה&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין לְדֵעָה אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{ממ|ישעיה|יא|ט}}.
 
'''&quot;אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה, וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם? 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;נתן נפשו עליה&quot; השוו לעיל פס' א.}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה&quot; {{ממ|בראשית|לד|כה}}, 
וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה? וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם.
 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בַּת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יח}}, 
וְכִי אֲחוֹתָם? בַּת אֻמָּתָם הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה אֻמָּתָהּ נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ!
 
'''&quot;אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ&quot;'''. וְכִי מֵאַיִן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים עַל הַיָּם?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִין עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶן נִסִּין וּגְבוּרוֹת, לְפִיכָךְ נָטְלוּ טֻפִּין וּמְחוֹלוֹת בְּיָדָם!
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא סוף פרשה י.]]
שירת מרים לנשים היתה כמראה לשירת משה לגברים, שהרי היא חוזרת על אותן המילים.
ניתן היה להוסיף ולהציג את שירתה כמקור לשירת משה, כי כאן לא נאמר 'ותען מרים ובנות ישראל', אבל הדרשה אינה מרחיקה לכת עד כדי כך.}}'''&quot;וַתַּעַן לָהֶן מִרְיָם&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – כָּךְ אֲחוֹתוֹ אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים: 
'''&quot;שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה!&quot;'''
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע מייחס את הנסיעה ואת ההסעה (היציאה לדרך) למשה. ר' אליעזר טוען שגם כאן נסעו על פי הקב&quot;ה, אבל משה הוא שהוביל אותם, משתי סיבות סותרות: לפי הראשונה (לשבחן של ישראל) הוא אמר להם 'סעו' והם שמעו בקולו; ולפי השניה (לגנותם) נאלץ משה להסיע אותם באיומי מקל, כי העם לא רצו להפרד מתחושת הנצחון על המצרים בים.}}'''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זוֹ נְסִיעָה נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה; 
לְפִי שֶׁכָּל מַסָּעוֹת כֻּלָּן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, אֲבָל נְסִיעָה זוֹ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.
 
(רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|כג}}, 
אַף זוֹ – עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טו|לעיל יד טו,]] שמציג את ישראל כבעלי אמנה במשה.}}אִם כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין? לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ! 
אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה! וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם... זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ...&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}}.

{{הע-שמאל|ישראל חזרו מאילם לים סוף כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. גם ההסכמה של ישראל ללכת בנתיב שאינו נראה הגיוני נזקפת לזכותם. הדרשן מציג עוד חזרות שחזרו ישראל במסעם.}}וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם... וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|ח|י}}.
 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה&quot; {{ממ|דברים|י|ו}}. 
וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לִקְבוּרָתוֹ – שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִמּוֹסֵרוֹת&quot;, &quot;וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|לא|לז}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' יהודה דורשים &quot;ויסע משה&quot; לגנותם של ישראל, שרצו לחזור ולכבוש את מצרים או לעבוד ע&quot;ז.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ! מַהוּ אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם. 
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִין בָּהֶן &quot;בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה&quot; {{ממ|שמות|א|יד}}, 
אָמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ לְמִצְרַיִם! &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; {{ממ|במדבר|יד|ד}}.
יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם&quot;, 
וְאוֹמֵר &quot;אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|נחמיה|ט|יז|יח}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל שעברה ע&quot;ז עם ישראל בים סוף.}}אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאִי: עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִיַּם סוּף&quot;''', מִדָּבָר שֶׁבְּיָדָן, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה! מַה הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|ז}}.

{{הע-שמאל|דרשה על דברים ח. תיאורים של הנחשים במדבר כוב: האכעס הורג במבטו! והוא המכונה &quot;צלמוות&quot;, כי מבטו ממית את מי שצילו פורח ליד האכעס.}}'''&quot;וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר&quot;''' – זֶה מִדְבַּר כּוּב; 
אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב&quot; {{ממ|דברים|ח|טו}}.
וְאוֹמֵר &quot;מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה... וְאֶפְעֶה&quot; {{ממ|ישעיה|ל|ו}}, אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא אִיכְעוּס; 
אָמְרוּ: אִיכְעוּס זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – מִתְאַכֵּל אוֹתוֹ הָעוֹף, וְנוֹשֵׁר &lt;small&gt;אֵיבָרִים אֵיבָרִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בָּאָרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ו}} 
– מָקוֹם שֶׁהַצֵּל עִמּוֹ מָוֶת.

{{הע-שמאל|מריטה נקרא כך כי ראה את האכעס ונשר שערו. למזלו הנחש לא ראה אותו וכך נשאר בחיים. הנחש פוגע בעצם ראייתו.}}אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּבָר זֶה שָׂח לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ מָרִיטָה. 
וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה? שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים מִן הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, 
וְנָשַׁר כָּל שְׂעָרוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה.

{{הע-שמאל|לדעת ר' אלעזר בן עזריה יש מים בכל מקום, אם רק יחפרו באר מספיק עמוקה, הפעם חפרו - ולא מצאו מים, כנסיון לישראל.
דורשי רשומות טוענים שמדובר בדברי תורה, שלא היו לישראל שלושה ימים, וקושרים לכאן את התקנה של קריאה בתורה בשבת, בשני ובחמישי.}}'''&quot;וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לְיַגְּעָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וַהֲלֹא מַיִם תַּחַת רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם! הָאָרֶץ אֵין צָפָה אֶלָּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ו}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;'''? כְּדֵי לְנַסּוֹתָם.
&lt;/small&gt;אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִבֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', וְאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַדִּירֵיהֶם שָׁלְחוּ... בָּאוּ עַל גֵּבִים &lt;small&gt;לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם&quot; {{ממ|ירמיה|יד|ג}}.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּמַיִם; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם&quot; {{ממ|ישעיה|נה|א}}. לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְכָךְ מָרְדוּ!
לְפִיכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין&lt;/small&gt; בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. 
הָא כֵּיצַד? קוֹרְאִין בְּשַׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרְאִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, 
וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע דורש את שלושת האיזכורים הסמוכים של 'מרה'. לטעמו חיפשו ישראל מים בשלושה מקומות ולא מצאו. לעומתו ר' אלעזר המודעי טוען שחיפשו מים רק במקום אחד ומייד באו בתלונות אל משה.
מכאן ועד סוף המסכתא כולה ניתן לראות שמגמתו הקבועה של ר' יהושע היא לדרוש בשבחן של ישראל, ואילו מגמתו הקבועה של ר' אלעזר המודעי היא לדרוש בגנותם; הפסוקים עצמם נוטים לעיתים לכאן ולעיתים לכאן, ומשדרים את שני המסרים, ולכן לא ניתן לטעון שאחד משני התנאים קרוב יותר לפשט.}}'''&quot;וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.&quot;'''
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה...&quot;'''
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
הדיון הוא במלה 'וילונו', המרמזת על טענה לא מוצדקת. ר' יהושע מפרש שהקדימו והתלוננו ולא בקשו תחילה עזרה ממשה, כלומר החמצה מינורית של ישראל; ואילו ר' אלעזר מפרש את השאלה 'מה נשתה' כתירוץ להתקומם נגד משה, ואת המלה 'לאמור' כתלונה גם כנגד הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ הָעָם...&quot;''' 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן, לוֹמַר '''&quot;מַה נִּשְׁתֶּה?&quot;''' 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;לאמור מַה נִּשְׁתֶּה&quot;'''.
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
המחשה של דברי ר' אליעזר 'יש שעה לקצר ויש שעה להאריך', כלומר המתפלל צריך למצוא ניסוח מקוצר או ארוך לתפילתו, בהתאם לנסיבות.
כאשר הצטרעה מרים, ומשה מנסה לרפאה בתפילתו – עליו לקצר; וכאשר מתכונן הקב&quot;ה להשמיד את ישראל ומשה מנסה למנוע זאת – הוא מאריך בתפילתו 40 יום ו40 לילה.
אלמלא הסיום היה אפשר לומר שר' אליעזר מגן על כבודו של שליח הציבור; אבל בסיום הוא מנמק את גישתו באמירה עקרונית, שיש שעה לקצר ויש שעה להאריך.}}'''&quot;וַיִּצְעַק אֶל ה'&quot;''' – מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין צַדִּיקִים קָשִׁין לְקַבֵּל, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה;
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ מְבָרְכָן הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא הֶאֱרִיךְ יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; (שם פס' ט).
 
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא קִיצֵּר יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: &quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}.
שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; – הֲרֵי לְקַצֵּר; &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; – הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ!

{{הע-שמאל|ר' יהושע מזהה את העץ כסוג שכיח בנווי מדבר.
ר' אלעזר, ר' יהושע בן קרחה, ר' נתן ויש אומרים מחפשים עץ מר או אף רעיל, וראו את דברי ר' יוחנן בן ברוקה בהמשך.
רשב&quot;י ודורשי הרשומות מפרשים את הסיפור על פי הפרקים הראשונים בספר משלי. לשיטתם יתכן שהביטוי 'מרים הם' מתאר את ישראל, הממרים והמקשים על משה ועל הקב&quot;ה. הפתרון לממרים היתה הוראת דברי התורה, המרפאים את הלב הסורר. לדורשי הרשומות ראו לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּזַיִת,&lt;small&gt; אֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת!
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּקַדְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף עִיקָּרֵי תְּאֵנָה וְעִיקָּרֵי רִמּוֹן.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִין: הוֹרָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמְּשׁוּלִין בְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; {{ממ|משלי|ג|יח}}.

{{הע-שמאל|המילים 'בא וראה' הן וריאציה על 'ויורהו'. סיפור ריפוי המים ע&quot;י אלישע באמצעות מלח מדגים ומפרש את סיפור מרה, וריפוי חזקיה ע&quot;י התאנים חוזר על אותו הרעיון.
יש מקום לטענה שהטענה של ר' ישמעאל היא גם בעלת אופי פוליטי: השלטון הרומי הוא מר, אבל מרד ישיר בו אינו במקומו, ויש להמתיק אותו בדבר מר – כניעה וקבלת הדין.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: 
בּוֹא &lt;/small&gt;וּרְאֵה כַּמָּה פּוֹרְשִׁין דַּרְכֵּי בָּשָׂר וָדָם מִדַּרְכֵּי מָקוֹם; 
בָּשָׂר וָדָם – מָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר; 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר!
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְאֲכִיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם 
וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כא}}, 
וַהֲלֹא מַיִם יָפִין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מֶלַח – מִיָּד הֵן מַבְאִישִׁין! 
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי&quot; {{ממ|ישעיה|לח|כא}}, 
וַהֲלֹא בָּשָׂר וָדָם, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלֵי תְּאֵנָה – מִיָּד מִתְאַכֵּל! אֶלָּא נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.

{{הע-שמאל|מפרש, כנראה בהמשך לדברי רשב&quot;י ודורשי הרשומות, שישראל השליכו עצמם בתפילה ובבקשת מחילה על שחטאו בעניין המים.}}'''&quot;וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם&quot;''' – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין וּמִתְגָּרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגָּרֶה לִפְנֵי רַבּוֹ. 
אָמְרוּ לְפָנָיו: חָטָאנוּ שֶׁמָּה שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ עַל הַמַּיִם!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר רואים את מי מרה כמשל לישראל: ר' יהושע טוען שמי מרה הם למעשה מים מתוקים, אלא שהם הפכו למרים כדי לנסות את ישראל, וכן ישראל הם צדיקים, אבל היו להם טענות כלפי משה בגלל המצוקה שחוו; ור' אלעזר טוען שהמים היו תמיד מרים, וכן ישראל, והומתקו ע&quot;י משה בדרך נס. הוא דורש את החזרה על 'המים' - שנוצרו מים חדשים ומתוקים.}}'''&quot;וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם&quot;''' – לְפִי שָׁעָה הוּמְתְּקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָדין הֵן מִתְּחִילָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'מַיִם... מַיִם', שְׁנֵי פְּעָמִים.

{{הע-שמאל|'חוק' הוא בין אדם למקום, ו'משפט' הוא בין אדם לחברו. ר' יהושע מניח שאלו שתים מעשר הדברות, שנאמר בהן 'כאשר ציווך ה' אלהיך' (דברים ה יב-טו), ואילו ר' אלעזר טוען, על סמך ויקרא, שהחוק הוא עריות והמשפט הוא משפטי אדם.}}'''&quot;שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט&quot;'''. חֹק – זוֹ שַׁבָּת, וּמִשְׁפָּט – זֶה כִּיבּוּד אָב וָאֵם; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: חֹק – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
מִשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּינֵי אוֹנָסִין וְדִּינֵי חַבָּלוֹת וְדִּינֵי קְנָסוֹת!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ממשיך בגישתו שהסיפור הוא בשבחן של ישראל, והוא קורא 'ניסהו' – נישאו ושבחו, ואילו ר' אלעזר – בגישתו שמדובר בגנותם.}}'''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – וְשָׁם נַעֲשָׂה לָהֶם נִסָּאוֹן לְיִשְׂרָאֵל; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ... אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כה|כז}}, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: וַהֲלֹא אֵין גְּדוּלָּה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּשִׁין, וְכָאן אֵינוֹ אֶלָּא סָמֶךְ! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר&lt;small&gt; '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;'''? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – שָׁם נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
יתכן שהדרשה רומזת [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה י|לקידושין א, י,]] ואולי למסורת אחרת בסגנון משנאי, כגון [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ח|אבות ג ח,]] שבו ההכללה קודמת לפסוק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&quot;''', שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁמוֹעַ - תִּשְׁמַע!&quot;.
שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁכִּיחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁכֹחַ - תִּשְׁכַּח!&quot; {{ממ|דברים|ח|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;לקול&quot;-בקול. מי שמקיים את המצוות כאילו היה בנוכחותו של הקב&quot;ה ושמע את המצוות מפיו. הדרישה היא רק שישא ויתן בהגינות וימצא חן בעיני הציבור. 'כל חוקיו' הן גזירות חכמים. מי שמקפיד לקיים מצוות אלו מובטח שלא יקבל את מכות מצרים. אם לא ישמע הוא עלול לקבל אותן, אבל גם אז ה' ירפא אותו.}}'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל גְּבוּרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי חֵי הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הֲלָכוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''', 
וְאִם אָשִׂים – '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|במכילתא דר' ישמעאל מוחלפים דברי ר' אלעזר ודברי ר' יהושע אלו באלו. כאן מדגיש ר' אלעזר את חובת הציות להלכה. דברי 'דבר אחר' מוצאים כאן את כל חלקי התורה, מעשר הדיברות ועד גזירות ודיני עריות. לפי דברי 'דבר אחר' ניתנה במרה התורה כולה, ונכרתה עליה ברית כמו בסיני - כולל הסנקציות למפר הברית והאיום במכות מצרים.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שָׁמוֹעַ&quot;''', יָכוֹל רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''' – זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּלוּלָה בּוֹ.
'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל הַר סִינַי.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת.

{{הע-שמאל|דברי התורה מרפאים את האדם ומעניקים לו חיים טובים. ר' יצחק מוצא בכפילות של &quot;לא אשים עליך&quot; ושל &quot;אני... רופאך&quot; רמז לשני העולמות - העולם הזה והעולם הבא.}}אִם עָשִׂיתָ כֵּן – '''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''?
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – חַיִּים הֵן לְךָ, רְפוּאָה הֵן לְךָ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot; {{ממ|משלי|ד|כב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''', רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, לָמָּה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה?
אֶלָּא אֱמֹר מֵעַתָּה: '''&quot;לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''' – לָעוֹלָם הַבָּא!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
שם הגירסה היא שאילים היה מקום מהולל במים. כאן הגירסה היא שהמקום היה מקולקל, אבל בדרך נס הספיקו המים לישראל.
ר'  יהושע קורא את חניית ישראל באלים כחניה על המים כפשטת, ור' אלעזר קורא את המים כסמל לתורה, בדומה לדרשה של דורשי הרשומות, לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים&quot;''' – 
מַגִּיד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּלְקָל בְּמַיִם יָתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, 
שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִים, וְלֹא סִיפְּקוּ אֶלָּא שִׁבְעִים דְּקָלִים! 
וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל חָנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסִיפְּקוּ לָהֶן מַיִם, וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁילְּשׁוּ!
 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְשִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים! 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה.
}}</text>
      <sha1>j9wl5a7i38arfyrngvidh74sn0fh1rj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016543</id>
      <parentid>3016542</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:47:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016543</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223408" sha1="oegzwrfoesjuiau6tdh92ikbn9oul16" xml:space="preserve">==פרק טו==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א.]] הדרשה הראשונה מונה את שירת הים כדבר שהיה בעבר. השניה רואה אותה כדבר שיתרחש בעתיד, כמו נבואות ישעיהו, ומסיקה מכאן שתחיית המתים מן התורה; היא מדייקת זאת מלשון העתיד 'ישיר'; וראו גם [[סנהדרין צא ב]].}}'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קו|יב}}.
'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – יֵשׁ 'אָז' לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ 'אָז' לֶעָתִיד לָבוֹא.
&quot;אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'&quot; {{ממ|בראשית|ד|כו}}, &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כו}}, 
&quot;אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ&quot; {{ממ|יהושע|ח|ל}}, &quot;אָז אָמַר דָּוִיד&quot; {{ממ|דברי הימים א|טו|ב}}, &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}} – לְשֶׁעָבַר.
&quot;אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}, &quot;אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ו}}, &quot;אָז תִּפָּקַחְנָה&quot; (שם פס' ה), 
&quot;אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכו|ב}}, &quot;אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה'&quot; (שם פס' ג) – לֶעָתִיד לָבוֹא.
רַבִּי אוֹמֵר: 'אָז שָׁר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא '''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''! נִמְצִינוּ לְמֵדִין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|למרות שהוא אדם אחד, משה שקול ככל ישראל; ובשעה שאמרו שירה היה כל אחד מישראל שקול כנגד משה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, 
וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה.

{{הע-שמאל|משה אמר שירה בכמות גדולה, כמו כל ישראל. כאן אין עוסקים בגדולתו של משה אלא בכמות השירה שאמר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|הדרשה מונה שירות רבות. השאלה בראשה היא רטורית, שהרי נאמר 'הזאת'.
כבר במצרים היתה שירה בליל הפסח.
גם פרשת &quot;האזינו&quot; מכונה שירה.}}'''&quot;אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת&quot;'''. וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן!
רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִצְרַיִם, &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
שְׁנִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot; {{ממ|שמות|טו|ב}}.
שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, &quot;אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יז}}.
רְבִיעִית שֶׁאָמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה&quot; {{ממ|דברים|לא|ל}}.
חֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: &quot;אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'&quot; {{ממ|יהושע|י|יב}}.
שִׁשִּׁית שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה: &quot;וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ה|א}}.
שְׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד: &quot;וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|א}}.
שְׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|ל|א}}.

{{הע-שמאל|רשימת עשר השירות תימשך לקמן. הדרשן הפסיק אותה והוא עוסק בינתים בכלל &quot;כל דבר שאדם נותן נפשו עליו - נקרא על שמו&quot;.
הפסוק &quot;ראה ביתך דוד&quot; נאמר לפי הפשט על בית דוד, כלומר על צאצאיו. הוא נדרש על המקדש.}} וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לַה'&quot;! {{ממ|מלכים א|ו|יד}}
אֶלָּא שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זְכוֹר ה' לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|קלב|א}} וְכוּלֵּ עִנְיָנָא.
מַה נֶּאֱמַר לוֹ? – &quot;עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד&quot; {{ממ|מלכים א|יב|טז}}! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|כב}}.
וְכִי תּוֹרַת מֹשֶׁה הִיא? וַהֲלֹא תּוֹרַת ה', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה&quot; {{ממ|תהלים|יט|ח}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? &quot;וַיְהִי שָׁם עִם ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|ט}}.
נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot; {{ממ|שמות|לב|ז}}.
וְכִי עַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}}, וְאוֹמֵר &quot;בֶּאֱמֹר לָהֶן עַם ה' אֵלֶּה&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כ}}! 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.
וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל? &quot;וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה... וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי&quot; {{ממ|שמות|ב|יב}}.

{{הע-שמאל|דורש 'תתן לך' – למשה.}}נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן '''לְךָ'''&quot; {{ממ|דברים|טז|יח}}.
וְכִי שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂמְךָ... וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה&quot; {{הפניה לפסוקים|שמות|ב|יד|טו}}, 
וְאוֹמֵר &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו&quot; {{ממ|דברים|לג|כא}}: מִדִּינִין הָלַךְ - לְדִינִין חָזַר!
הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו - נִקְרָא עַל שְׁמוֹ!

{{הע-שמאל|מלחמת יהושפט היתה כנגד אדום מואב והר שעיר, ובדומה לקריעת ים סוף גם בה נאמר &quot;התיצבו... וראו את ישועת ה'&quot; ([[דברי הימים ב כ יז]]). כלומר אין להודות 'כי טוב' בשעה שיש קרבנות למלחמה – אפילו בקרב האויב! וראו גם [[מגילה י ב]], והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי במדבר קיז.]]}} תְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט: &quot;וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כ|כא}}.
וְכִי מַה נִּשְׁתַּנֵּית הוֹדָאָה זוֹ מִכָּל הוֹדָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן &quot;הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; (שם)?
כִּבְיָכוֹל אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בְּאׇבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים! 
קַל וָחֹמֶר בְּאׇבְדָן שֶׁל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם&quot; {{ממ|משלי|י|כה}}.
‏‏{{הע-שמאל|השירה העשירית שמורה לאחרית הימים, ואחריה לא יהיה צורך בשירות כי לא יהיה עוד שעבוד.
הנקבה נתפסת ע&quot;י חז&quot;ל כמשועבדת באופן מהותי, ואף אחרי שילדה היא חוזרת לשיעבודה (ראו [[פסיקתא רבתי/לז|פסיקתא רבתי לז]]: &quot;כיוון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה&quot;). רק זכר הוא בן חורין, ולכן השירה האחרונה היא שיר של זכר.}}עֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ&quot; {{ממ|ישעיה|מב|י}}, וְאוֹמֵר &quot;הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים&quot; {{ממ|תהלים|קמט|א}}.
כָּל תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נְקֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ יֵשׁ אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד.
אֲבָל תְּשׁוּעָה הַבָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא נִקְרֵאת עַל שֵׁם זָכָר; כְּשֵׁם שֶׁאֵין זָכָר יוֹלֵד - כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר&quot; {{ממ|ירמיה|ל|ו}} 
כָּךְ תְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|כשהלוחם הוא בשר ודם, כגון שאול או דוד – השירה היא לכבודו; אבל כאן הלוחם היה הקב&quot;ה, ולכן השירה היא לה'.}}'''&quot;לַה'&quot;''', לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל... וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל&quot; {{הפניה לפסוקים|שמואל א|יח|ו|ז}}, 
אֲבָל כָּאן – לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|סוטה ה ד,]] שר' עקיבא דורש את 'לאמור'. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו ב,]] שם נוספת גם דעתו של ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, שישראל חזרו אחרי משה.
לפנינו שלוש דרכים לשירה ע&quot;י סולן ומקהלה: 
לדעת ר' נחמיה משה היה אומר את הצלע הראשונה של כל פסוק וישראל השלימו את הצלע השניה. 
לדעת ר' עקיבא משה היה אומר פסוק וישראל חזרו בכל פעם רק על המילים &quot;אשירה לה'&quot;. 
לדעת ר' אלעזר משה היה אומר צלע ראשונה וישראל חזרו אחריו ואמרו גם את הצלע השניה.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר&quot;''' – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרְאִין אֶת שְׁמַע.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח וְאָמַר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם&quot;'''.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;ה' שְׁמוֹ&quot;.
לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה, לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|שורת שרשרות פסוקים המראות שהקב&quot;ה אכן גיבור, עשיר, חכם וכו'. וראו גם [[ירמיה ט כב]]
חז&quot;ל משווים את ישראל בשירת הים אליהם עצמם, ומייחסים להם את כל שרשורי הפסוקים הבאים. מלך בשר ודם, שמחניפים לו, הוא למעשה פחות מקילוסו; מצד שני גם הקב&quot;ה אינו כפוף לתארים של גיבור, עשיר, חכם וכו'!}}מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר - וְאֵינוֹ אֶלָּא חַלָּשׁ; 
שֶׁהוּא חָכָם - וְאֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ; שֶׁהוּא עָשִׁיר - וְאֵינוֹ אֶלָּא עָנִי; שֶׁהוּא רַחֲמָן - וְאֵינוֹ אֶלָּא אַכְזָרִי; שֶׁהוּא דַּיָּן וְהוּא נֶאֱמָן - וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲנִיפִין לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן! אֶלָּא '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, 
וְאוֹמֵר &quot;ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה&quot; {{ממ|תהלים|כד|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}}, 
&quot;כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|תהלים|פו|י}}, &quot;גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה&quot; {{ממ|ירמיה|י|ו}}!
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot; {{הפניה לפסוקים|משלי|ג|יט|כ}}, 
&quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}, &quot;עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה&quot; {{ממ|איוב|יב|יג}}, 
&quot;מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם... בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם&quot; {{ממ|ירמיה|י|ז}}.
&quot;שִׁירוּ לַה'&quot; - שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם&quot;... {{ממ|דברים|י|יד}}, &quot;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ&quot; {{ממ|תהלים|צה|ה}}, 
&quot;לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב&quot; {{ממ|חגי|ב|ח}}, &quot;הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם&quot;... {{ממ|שמות|לד|ו}}, &quot;כִּי אֵל רַחוּם ה'&quot; {{ממ|דברים|ד|לא}}, 
וְאוֹמֵר &quot;חַנּוּן וְרַחוּם ה'&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;זְכוֹר רַחֲמֶיךָ ה'&quot; {{ממ|תהלים|ה|ו}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַנֶּאֱמָן&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}, &quot;הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט&quot; {{ממ|דברים|לב|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'&quot; {{ממ|תהלים|פט|ז}}, 
&quot;ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ&quot; (שם פס' ט) – אוֹת אַתָּה בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלְּךָ, &quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|י}} וְכָל עִנְיָנָא. הָא לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו, ב:]] השראת רוח הקודש על ישראל התבטאה בכך שכולם, כולל עוברים ותינוקות, השתתפו באמירת השירה; נראה שהדרשה משוחחת עם דברי ר' עקיבא, שטען לעיל שישראל לא אמרו יותר משתי מילים (אשירה לה').
באשר להגדרת עוללים ויונקים לפנינו מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי לרבי. נראה שרבי אינו מודה שגם העוברים אמרו שירה אלא רק היונקים או הפעוטים, שמזוהים לדעתו עם העוללים, הדרשן חוזר וטוען כריה&quot;ג, שגם עוברים השתתפו בשירה, ומוסיף גם את מלאכי השרת שהשתתפו בשירת הים.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז&quot; {{ממ|תהלים|ח|ג}}.
&quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר&quot; {{ממ|איוב|ג|טז}}.
וְאֵין יוֹנְקִים אֶלָּא שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כ}} וְאוֹמֵר &quot;עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם&quot; {{ממ|איכה|ד|ד}}.
&quot;וְיוֹנְקִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה &quot;שִׁירוּ לַה' '''כִּי גָאֹה גָּאָה'''&quot;, אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ&quot; {{ממ|תהלים|ח|ב}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]] הכפילות &quot;גאה גאה&quot; נדרשת כמחמאות הדדיות בין הקב&quot;ה לישראל. וראו לעיל &quot;עשר שירות הן...&quot;}}'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי בְּמִצְרַיִם &quot;וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה'&quot;... {{ממ|שמות|ד|כב}}.
אַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי עַל הַיָּם, &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}.
וְאַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|כאן הכפילות נדרשת על מצרים והגאולה העתידה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' - וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם&quot; {{ממ|ישעיה|ב|יב}} וְכוּלֵּ' עִנְיָנָא.

{{הע-שמאל|כל הקטע הזה החל מהסוגריים המרובעים ועד &quot;וכן את מוצא במצרים&quot; מובא על פי קטע גניזה חדש. ההתחלה בסוגריים מרובעים על פי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|המכילתא דר' ישמעאל שירה פרשה ב,]] ונראה שמעין מה ששם היה בתחילת הגניזה ולא השתמר.
דרשה שלישית על הכפילות: הקב&quot;ה גאה על בני האדם הגאים. הפעם הגאווה האנושית אינה מוצדקת, בניגוד לדרשות שבתחילת הפרשה, שבהן הגאה הקב&quot;ה את ישראל.
מכאן מתחילה שורת דרשות המדגימות את העקרון שהקב&quot;ה מכה את הגאים בדבר שבו התגאו.
הדרשה הראשונה היא על דור המבול, שהצליחו בחקלאות, ורצו לוותר על הגשמים ולהסתפק באדים המשקים את האדמה, וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג, ב,]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיח|וספרי דברים שיח.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַגֵּאִים, בַּמֶּה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן.
&lt;small&gt;[שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ([[איוב כא י]]-יב) &quot;שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר, וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב.&quot; 
מַה נֶּאֱמַר שָׁם? ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ!  וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ?&quot; 
אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא? - אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ,  אֶלָּא: ([[בראשית ב ו]]) &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.&quot; 
אָמַר לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!  בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים בָּהּ לְפָנַי! 
בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם!&quot;  שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית ז יב]]) &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.&quot; 

{{הע-שמאל|ר' יוסי מגדיר את חטא דור המבול בחטא המיני המיוחס ל'בני האלוהים', כלומר למנהיגי הדור, העליונים; וראו [[בראשית ו א]]-ד. בתוספתא שם הוא מתנסח שהתגאו בגלגל עינם הדומה למים, שנאמר 'ויראו בני האלוהים' וכו'.}}רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: {{ב|הֵם|דור המבול}} נָתְנוּ] &lt;/small&gt;עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, 
אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|ז|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא שם הלכה ג.]] דורש פן נפוץ – ויפץ. הגאווה מתבטאת ב'נעשה לנו שם'.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – כָּךְ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|א}}, &quot;וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם&quot; וְגוֹ' &quot;וַיֵּשְׁבוּ שָׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ב}}. 
אֵין 'יְשִׁיבָה' הָאָמוּר כָּן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ&quot; {{ממ|שמות|לב|ו}}. 
וּמַה גָּרְמָה לָהֶם? שֶׁאָמְרוּ: &quot;הָבָה נִבְנֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|ד}}. וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? &quot;וַיָּפֶץ יי אֹתָם מִשָּׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ח}}.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם. לפי הדרשות מאיוב היו בסדום מכרות זהב וכסף. הדרשה היא על נשכח תורת רגל (בלשון חז&quot;ל: לא נקבל אורחים) – אשכח אתכם מן העולם (לפי [[איוב כח ד]]).}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ה}}, &quot;מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ו}}, &quot;נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ז}}, &quot;לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ח}}. 
אַנְשֵׁי סְדוֹם אָמְרוּ: הֲרֵי מָמוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ, אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצְכֶם – אֲנִי מְשַׁכֵּחַ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ד}}, &quot;לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ה}}, &quot;יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ו}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מח}}, &quot;הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|נ}}. 

{{הע-שמאל|סדום היתה משקה והתגאתה בכך, ולוט חטא עם בנותיו בגלל המשקה, שנבע בדרך נס.
סיום הדרשה הוא בסגנון 'הפטרה', ראו [[בראשית רבה סט ח]].}}כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יג|י}}, &quot;וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן&quot; {{ממ|בראשית|יט|לג}}. וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם לְשָׁעָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא&quot; וְגוֹ' {{ממ|יואל|ד|יח}}. אִם כָּךְ נְתָנָן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] }}רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת&quot; {{ממ|אסתר|א|ו}}, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עוֹשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|מעשה מפורסם זה מופיע בשינויים גם ב[[ספרי דברים/עקב#פיסקה מג|ספרי עקב מג]] וב[[מכות כד א]]. קטע הגניזה קטוע והושלם על פי הספרי.}}וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לְרוֹמִי, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִ{{ב|פִּיטְיוֹלִיס|נאפולי של ימינו}} עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. 
הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִין &lt;small&gt;[וְאַתָּה מְצַחֵק?
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? 
שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, 
וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ!
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ]&lt;/small&gt; לַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. 
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. 
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִין וְאַתָּה מְצַחֵק. 
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? 
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בּוֹאוּ וּרְאוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה בְּכִיתֶם! וְלֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|א|נא}}, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ? עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא: &quot;עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יז}}, &quot;עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יח}}. 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|ח|ב}}, 

{{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}וְכִי מָה עִנְיַן זְכַרְיָה אֵצֶל אוּרִיָּה? מָה אָמַר אוּרִיָּה? &quot;צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ&quot; {{ממ|מיכה|ג|יב}}. וּמָה אָמַר זְכַרְיָה? &quot;כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת&quot; וְגוֹ' &quot;וּרְחוֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|זכריה|ח|ד-ה}}. 
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ, אִם קַיָּמִין דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִין דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בָּטְלוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָה. 
וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף דִּבְרֵי זְכַרְיָה לָבוֹא. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: נִחַמְתָּנוּ עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|לעיל ויהי פרשה ו.]]
בגירסת הגניזה במקום &quot;ויקח שש מאות רכב&quot; (המובא גם במכילתא) מובא &quot;כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו&quot;, כלומר המצרים רצו להרוג את ישראל במים, ולכן היה סופם במים.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;.

{{הע-שמאל|בתוספתא שם &quot;סיסרא לא נתגאה לפני המקום, אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר&quot;, והכוכבים אינם מקבלים שכר על מלחמתם עם סיסרא.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסִיסְרָא, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ... אֶל נַחַל קִישׁוֹן&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ... נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א, ח]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ד|תוספתא שם ג ד.]] ר' יהודה רואה את הבחירה בנערה מתמנה כיד ה' ולכן טוען שתחילת קלקולו היתה מאוחר יותר, בעזה.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אַתָּה קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; {{ממ|שופטים|יד|ג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו&quot; {{ממ|שופטים|טז|כא}}.
רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִלַּת קִלְקְלָתוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה.

{{הע-שמאל|ראו במשנה ובתוספתא הנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה... וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ... וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד... וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|ט}}.
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נְדָרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי&quot; {{ממ|שמואל ב|טו|ז}}.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ {{ב|מְלָאכִים,|מלכים}} לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ה|תוספתא שם הלכה ה:]] סנחריב השתמש במלאכים (שליחים) והוכה בידי מלאך.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ לָקָה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'... אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי...&quot; {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כג|כד}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; (שם פס' לה).
אָמְרוּ: גָּדוֹל {{ב|שֶׁבָּהֶן|במלאכים}} הוּא מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף. קָטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַת&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|כד}} &quot;אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים&quot; (שם פס' כג).
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ... אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כא|כב}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד&quot; {{ממ|ישעיה|יד|טו}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְגִיד צוֹר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ&quot;. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;לַשַּׁחַת יוֹרִידוּךָ... מוֹתֵי עֲרֵלִים&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כח|ב|י}}.
הָא בַּמֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אמנם היו 600 רכב, אבל הם נחשבו בעיני הקב&quot;ה כסוס אחד ורוכבו. יש הדורשים את הכתיב החסר &quot;מרכבת פרעה וחילו&quot;, לקמן פס' ד.}}'''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot;! {{ממ|שמות|יד|ז}}.
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב&quot; {{ממ|דברים|כ|א}}. וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד?
אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם - אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכֵב אֶחָד!

{{הע-שמאל|ראו בהמשך, שהסוס ורוכבו נמשלים לגוף ולנשמה. דורש רמה-מרום וירה-ירד.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה סוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס.
'''&quot;רָמָה&quot;'''. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר &quot;יָרָה&quot;; כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים?
'''&quot;רָמָה&quot;''' – שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, &quot;יָרָה&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה!
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵלִים לָאֲוִיר - לְסוֹף אֶחָד מֵהֶן לִיפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ! אֲבָל כָּאן '''&quot;רָמָה&quot;''' וְ&quot;יָרָה&quot; –
'''&quot;רָמָה&quot;''' כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה מָרוֹם, &quot;יָרָה&quot; שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה.

{{הע-שמאל|דורש רָמָה – רָמָהּ, שר שלה, שהקב&quot;ה השליך גם את המלאך הממונה על מצרים, השר שלה – לים.
בהמשך הדרשה מכלילים את העיקרון שכשמלכות לוקה – לוקה גם השר שלה במרום.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנָּפַל - הִתְחִילוּ נוֹתְנִין לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;רָמָה&quot;'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם נִפְרָע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת שָׂרֵיהֶן תְּחִלָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כא}}.
&quot;אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יב}}.
&quot;כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ה}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מעמיד בדין את המכלול של &quot;סוס ורוכבו&quot;, הגוף והנשמה. לשם כך הוא מחיה את המתים ודן את האדם השלם.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין.
אוֹמֵר לַסּוּס: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אוֹמֵר לוֹ: מִצְרִי הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כג}}.
וְאוֹמֵר לַמִּצְרִי: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אָמַר לוֹ: סוּס הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה&quot; {{ממ|שמות|טו|יט}}!
וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ, וְדָנָן כְּאֶחָד!
זוֹ שָׁאַל אַנְטְנִינוֹס אֶת רַבִּי, אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם זֶה מֵת וְגוּף כָּלֶה, כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאוֹ לַדִּין?
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל גּוּף טָמֵא, שְׁאָלֵנִי עַל נְשָׁמָה, שֶׁהִיא טְהוֹרָה!
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת.
וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה!
אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהָלְכוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת.
לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן הֵן בִּכּוּרוֹת? אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ?
הַמֶּלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהָיוּ מְהַלְּכִין! אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ: כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם!
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גּוּף וּנְשָׁמָה וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַגּוּף: מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי?
אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי נְשָׁמָה אֲנִי מֻשְׁלָךְ כְּאֶבֶן!
אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה: מִפְּנֵי מָה חָטָאת לְפָנַי?
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁחָטָאתִי? גּוּף חָטָא! מִיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ לֹא טְהוֹרָה אֲנִי לְפָנֶיךָ?
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וּמַכְנִיסָהּ בַּגּוּף, וְדָנָן כְּאֶחָד!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל&quot; {{ממ|תהלים|נ|ד}} - לְהָבִיא נְשָׁמָה, &quot;וְאֶל הָאָרֶץ&quot; - לְהָבִיא אֶת הַגּוּף,
וְאַחַר כָּךְ &quot;לָדִין עַמּוֹ&quot; - מִידַּיֵּן עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|איסי לומד מזכריה שמכת הסוסים והפרדים של מצרים היתה מורכבת מחמש מכות}}אִיסִי בֶּן שַׁמַּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;סוּס&quot;''' סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּשִּׁגָּעוֹן וְרֹכְבוֹ בַּתִּמָּהוֹן&quot; {{ממ|זכריה|יב|ד}},
&quot;וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה'&quot;... {{ממ|זכריה|יד|יב}}, וְאוֹמֵר &quot;וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס&quot;... (שם פס' טו).
בָּא מְפֹרָשׁ וְלִמֵּד עַל הַסָּתוּם: מַה מְּפֹרָשׁ, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת - אַף סָתוּם, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] שלושה מובנים ל'עוז'. הראשון הוא הפשט, ושני האחרונים הם הצעות לדרך שבה מתבטא העוז: התורה שנתן לנו הקב&quot;ה או עצם מלכותו.}}'''&quot;עָזִּי וְזִמְרָת&quot;''', אֵין 'עֻזִּי' אֶלָּא תָּקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}.

{{הע-שמאל|דורש עוזי – עזרתי. הקשר עם הקב&quot;ה אינו ייחודי לישראל, אבל חזק אצלם במיוחד. הדרשה מנסה להתוות דרך בין תפיסה אוניברסאלית הקושרת את הקב&quot;ה לעולם כולו - לבין גישה פרטיקולריסטית, הקושרת אותו לישראל דווקא.
בהמשך דורש זמרה – אימרה, עליונות (כמו אמיר של עץ). ההאמרה היא הדדית, ומתבטאת בשורת דוגמאות שיפורטו בהמשך.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''' – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר.
'''&quot;וְזִמְרָת יָהּ&quot;''' – זִמְרָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר; 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמואל ב|כג|א}}.
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה; 
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה – &quot;וַה' '''הֶאֱמִירְךָ''' הַיּוֹם&quot; {{ממ|דברים|כו|יח}}, 
וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה – &quot;אֶת ה' '''הֶאֱמַרְתָּ''' הַיּוֹם&quot; (שם פס' יז).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי כָמֹכָה''' בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יְדֵיהֶן וְאוֹמֶרֶת: &quot;אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל '''מִי כָמוֹךָ'''&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי''' כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו&quot; {{ממ|דברים|ד|ז}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;'''וּמִי''' גּוֹי גָּדוֹל...&quot; (שם פס' ח).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... ה' אֶחָד&quot; {{ממ|דברים|ו|ד}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים א|יז|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת&quot; (שם פס' ב).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;זֶה''' אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יח}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.

{{הע-שמאל|ראו הדרשות דלעיל על 'עוזי' ועל 'זמרת'.}}'''&quot;וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה&quot;''' – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי – בְּיוֹתֵר.

{{הע-שמאל|למרות ו ההיפוך דורש ויהי – יהיה. הישועה לישראל איננה עניין חד פעמי, אלא היא חלק קבוע במכלול היחסים בינם לקב&quot;ה.}} '''&quot;וַיְהִי לִי&quot;''' – הָיָה לִי וְהוֶֹה לִי; 
הָיָה לִי – לְשֶׁעָבַר, וְהוֶֹה לִי – לֶעָתִיד לָבוֹא: 
&quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|הנביאים ראו דמיונות של אלוהים, אבל בים ראו כולם בבירור, שהרי המילה 'זה' מתפרשת ע&quot;י חז&quot;ל כהצבעה על ממשות. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק ב|לעיל יב ב.]] בהמשך מוסבר שהנביאים ראו את הקב&quot;ה כדמות אדם, ולכן לא היה ברור להם איזהו המלך, והתקשו לזהות אותו. אבל על הים ראו והכירו אותו מיד.}}'''&quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאָהוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה&quot; {{ממ|הושע|יב|יא}}, וְאוֹמֵר: &quot;נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, {{ב|וְאִילַת צְפִירָה|משמר ראש}} מַקִּפְתּוֹ, וְחַיָּלוֹת מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. 
הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׁאֹל עָלָיו וְלֵידַע אֵיזֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; 
אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם עַל הַיָּם – לֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל, 
אֶלָּא הִכִּירוּ כֻּלָּם, וּפָתְחוּ כֻּלָּם פִּיהֶם וְאָמְרוּ: '''&quot;זֶה אֵלִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|כיצד יכול האדם הסופי לתת לקב&quot;ה האינסופי? – ר' ישמעאל אומר שעל האדם לייפות את חפצי המצוות. אבא שאול אומר שעל האדם לחקות את מידותיו החיוביות של הקב&quot;ה. ר'יוסי בן דורמסקית אומר שעל ישראל כעם לייפות ולפאר את בית המקדש – המוסד הלאומי המייצג את הקשר שלהם לקב&quot;ה. ר' יוסי הגלילי אומר שעל האדם לפאר את שם הקב&quot;ה בפני הגויים. ר' עקיבא אומר שעל ישראל להעלות את קרנו של הקב&quot;ה בעיני האומות בנכונותם למות על קידוש ה', בדומה למארטירים הנוצריים.}}'''&quot;וְאַנְוֵהוּ&quot;''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְנָאוֹת אֶת קוֹנוֹ? 
אֶלָּא הֱוֵה נָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוָה: עֲשֵׂה לוֹ סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, תְּפִלִּין נָאוֹת, צִיצִית נָאָה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הִדַּמֶּה לוֹ! מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot; {{ממ|שמות|טו|יג}}; 
אֵין נָוֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|ירמיה|י|כה}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן... נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דִּבֵּר בִּנְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. 

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את המוות על קידוש השם כדרך שבה מתגברים היהודים על האומות ורוכשים לעצמם את המונופול על אהבת ה', תוך יצירת קשר בין ארוס לתנטוס (אהבה ומוות). לפנינו מדרש על שיר השירים המדגיש את הייחוד בקשר שבין ישראל לקב&quot;ה, ומוציא את שאר האומות מהקשר הזה, בטענה 'אין לכם חלק בו'. זאת בניגוד לפזמון החוזר לעיל '... אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר'.
הקשר בין קריעת ים סוף לשיר השירים מבוסס על המילה 'זה' הנדרשת לעיל בפי ר' אליעזר כהצבעה על הקב&quot;ה - ומופיעה בשיר השירים בפסוק 'זה דודי וזה רעי' (שיר השירים ה טז).}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: דִּבֵּר נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל 
וְאוֹמְרִים לָהֶן: &quot;מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|ט}}, שֶׁכָּךְ אַתֶּם מוּמָתִין עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל כֵּן {{ב|עֲלָמוֹת|קורא &quot;על מוות&quot;}} אֲהֵבוּךָ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם&quot; {{ממ|תהלים|מד|כג}}.
נֹאמַר לָכֶן מִקְצָת שִׁבְחוֹ, אִי אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ: &quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז... 
עַד &quot;זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|יא|טז}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְיאוּת שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: נָבוֹא עִמָּכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ... וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|א}}.
וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶן: אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא &quot;אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי&quot; (שם פס' ג)!

{{הע-שמאל|דורשים &quot;אנווהו&quot;-אלוונו (למקדש), שישראל מלווים בכל קורותיהם ע&quot;י הקב&quot;ה, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ג#פסוק ח|לעיל ג ח, הדרשות על &quot;עמו אנוכי בצרה&quot;.]] דורש גם הורתי-הוראה.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְלַוֵּינוּ עַד שֶׁנָּבוֹא עִמָּכֶם לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְאָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִית', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. 
נִכְנַס לִמְדִינָה אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִי', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו.
כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה&quot; {{ממ|בראשית|מו|ד}} 
עָלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה&quot; (שם). יָרְדוּ לַיָּם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}. 
בָּאוּ לַמִּדְבָּר – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|א|לא}} 
עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי... וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ד}} –
זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה.

{{הע-שמאל|הדרשן מזהה את השם &quot;א-להים&quot; עם מידת הדין, ואת השם &quot;א-ל&quot; עם מידת הרחמים.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;''' – עִמִּי נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין.
'''&quot;אֵלִי&quot;''', אֵין 'אֵלִי' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי&quot; {{ממ|תהלים|כב|ב}}, 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}, &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קיח|כז}}.

{{הע-שמאל|&quot;אלוהי אבי&quot; משלים את הייחוס הטוב של ישראל, שגם אבותיהם היו צדיקים. 
ר' שמעון בן אלעזר חוזר למחלוקת דלעיל על &quot;ואנווהו&quot; וקובע שקיום המצוות מקדש שם שמיים ואי קיומן מחלל את שמו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''', אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִין, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בַּאֲבוֹתֶיהָ. 
אֲבָל אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִין, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}, &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}} 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מְחֻלָּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי... 
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, לֹא לְמַעַנְכֶם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לו|כ|כג}}.

{{הע-שמאל|התהילה לה' היא לאו דווקא על הניסים שעשה בדור הנוכחי אלא גם על ההיסטוריה של מעשיו עם האבות. בכך מבטא המדרש כיוון הפוך מזה שבדרשה דלעיל, על 'מלכה בת מלכים': הייחוס מחייב את ישראל לשבח את הקב&quot;ה גם על הניסים שעשה עם אבותינו.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''' – לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתַי – 
וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת עִמִּי! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]]}}'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה! מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶן בְּכָל כְּלֵי זַיִן:
נִרְאָה לָהֶן בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נט|יז}};
נִרְאָה לָהֶן כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר&quot; {{ממ|תהלים|מה|ד}};
נִרְאָה לָהֶן כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף&quot; {{ממ|תהלים|יח|יא}};
נִרְאָה לָהֶן בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ט}};
נִרְאָה לָהֶן בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|צא|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ב}};
נִרְאָה לָהֶן בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יא}}, וְאוֹמֵר &quot;וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי&quot; {{ממ|תהלים|לה|ג}}.
 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵין צָרִיךְ לְכָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ.
אִם כֵּן, לָמָּה צָרַךְ הַכָּתוּב לִפְרֹט כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ? לוֹמַר, שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן.
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמַּה שֶּׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד הוּא לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, נִרְאָה לָהֶן כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה;
'''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', נִגְלָה עֲלֵיהֶן בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, &quot;חָזֵה הֲוֵית... וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}}.
שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא '''&quot;ה' - אִישׁ מִלְחָמָה&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – הוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''' – הוּא נִלְחָם עַל הַיָּם, וְהוּא עַל הַיַּרְדֵּן, וְהוּא עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.
הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא לָעוֹלָם הַבָּא; הוּא לְשֶׁעָבַר, וְהוּא לֶעָתִיד לָבוֹא.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, &quot;כֹּה אָמַר ה'... אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מד|ו}},
&quot;אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ד}}, &quot;אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וְכוֹחוֹ עָלָיו כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה,
אֲבָל אֵין דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים אוֹ לְבֶן שִׁבְעִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כּוֹחוֹ מִתְמַעֵט;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' הַנִּלְחָם בְּמִצְרַיִם – '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;'''! הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה וְעָלָיו כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה!
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|מז}},
וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' צוּרִי... הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב&quot; {{ממ|תהלים|קמד|א}}.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁהַחֵץ יוֹצֵא מִיָּדוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי&quot; {{ממ|דברים|לב|מא}}; עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הוּא מַחֲזִירָהּ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי&quot; (שם).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁמַּחֲזִירָהּ רֵיקָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי&quot; (שם), אֲנִי מַחֲזִירָהּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבַשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ אָבִיו וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו אֵינוֹ מַבְחִין, אֶלָּא מַכֶּה וְהוֹלֵךְ בְּחֵמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' - הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', רַחֲמָן הוּא עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו.
מַה שְּׁמוֹ? – &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר בְּמִלְחָמָה, מְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו,
אֲמְרוּ לָהֶן: זוֹעֵף הוּא, לְמִלְחָמָה הוּא יוֹצֵא; כְּשֶׁיְּנַצֵּחַ וְיַחֲזֹר אַתֶּם מַשְׁאִילִין צָרְכְּכֶן מִלְּפָנָיו - וְהוּא עוֹשֶׂה.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם צוֹעֲקִין לְפָנָיו - שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כֻּלָּם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, אֵין יָכוֹל לָזוּן חַיָּלוֹתָיו וּלְסַפֵּק אַסְפַּסְטוֹאוֹת שֶׁלָּהֶן;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר &quot;נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}},
&quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ט}}.
 
'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר&quot; {{ממ|ישעיה|ו|ג}},
&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ב}};
אֶלָּא מִפְּנֵי חִבַּתְכֶן וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶן, שֶׁקַּדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים... הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ... ה' הוֹשִׁיעָה&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|כ|ח|י}} שֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
 
{{הע-שמאל|התואר 'איש מלחמה' התבטא בכך שמרכבות פרעה אבדו בים. דורש את הסמיכות של פס' ג-ד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' - &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;.
}}
 
===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]] וראו גם לעיל פסוק א. וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג ג.]]}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מָדַדְתָּ לּוֹ: הוּא אָמַר &quot;מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ&quot; {{ממ|שמות|ה|ב}}, 
אַף אַתָּה הֶרְאֵיתָ לָהֶן יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל הַיָּם.

{{הע-שמאל|העונש למצרים היה מדה כנגד מדה: הם הטביעו את התינוקות במים ונהרגו במי ים סוף. דורש רכב-מרכבות, שלישים-שלישיו.
הם העבידו את ישראל בטיט, וטבעו בטיט.}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;''' – פַּרְעֹה אָמַר &quot;כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ&quot; {{ממ|שמות|א|כב}}, 
אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה... יָרָה בַיָּם&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ...&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו&quot;'''.
הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עֲלֵיהֶן מַיִם כְּטִיט וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בּוֹ; 
אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בְּטִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט&quot; {{ממ|ירמיה|לח|ו}}, וְאוֹמֵר &quot;טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה&quot; {{ממ|תהלים|סט|ג}}, 
&quot;הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|טו|טז}}.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]] שם סדר התשובות לשאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; הפוך מזה שכאן. כאן התשובה של הדרשה לאותה השאלה היא שהתהום התחתון כיסה גם את המאורות, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו עבור המצרים.}}'''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''' – וְכִי תְּהוֹמוֹת שָׁם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהִכָּה עֲלֵיהֶן אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶן אֶת הַמְּאוֹרוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם... וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לב|ח|ט}}. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֺנָם&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יג|י|יא}}. 
&quot;וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה&quot; {{ממ|יחזקאל|ל|יח}}.
 דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''', וְכִי יֵשׁ תְּהוֹמוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן וְהָיוּ נִלְחָמִין בְּמִצְרַיִם בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי&quot; {{ממ|יונה|ב|ו}}, וְהֵן יָרְדוּ לִשְׁתֵּי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|: השאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; כאן אינה על תהומות אלא על המצולות: מים עזים אינם מי ים סוף אלא מי הים הגדול, שהתמזג עם מי ים סוף להכות במצרים.
השוואה בין יונה למצרים, שירדו יותר ממנו ולא נהנו מהגנתו של הדג.}}'''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''', וְכִי יֵשׁ מְצוּלוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ וְהָיָה נִלְחָם בָּהֶן בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים&quot; (שם פס' ד), וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתֵּי מְצוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשה של דבר אחר על 'ירדו במצולות כמו אבן' טוענת ש'יאכלמו כקש' היא היתה המיתה של הכשרים שבהם, שנדחתה לזמן ארוך יחסית, ואילו במכילתא דר&quot;י זו מיתת הרשעים, שלא מתו מייד אלא לאחר שסבלו. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו,]] [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק כז|ומכילתא דרשב&quot;י יד כז,]] &quot;נתן בהם כח נערות&quot;, המתאימים לדברי המכילתא דר' ישמעאל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''' – זוֹ כַּת בֵּינוֹנִית שֶׁבָּהֶן. 
כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן מִטָּרְפִין כְּקַשׁ, בֵּינוֹנִיִּים כְּאֶבֶן, רְשָׁעִים &quot;צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;.

{{הע-שמאל|דורש אָבְנָיִם-אֲבָנִים, וראו לעיל פס' ד &quot;במדה שאדם מודד...&quot;}}הוּא אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם&quot; {{ממ|שמות|א|טז}}, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ לָהֶן מַיִם כַּאֲבָנִים
וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים שֶׁלָּהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה '''&quot;כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''? לְפִי שֶׁהִקְשׁוּ אֶת לִבָּן כַּאֲבָנִים.

{{הע-שמאל|ימינו של הקב&quot;ה לא רק מכה את המצרים אלא היא מזמינה ומבטיחה ישועה לכל העמים.}}אֲבָל אָנוּ בְּחַסְדְּךָ וּבְטוּבְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּבִימִינְךָ שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם&quot; {{ממ|תהלים|מד|ד}}. 
&quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ...&quot; {{ממ|ישעיה|מה|כג}}
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרק ה|מכילתא שירה ה.]] דורש 'נאדרי' – נאה ואדיר, ומקבל תשובה מהרשעים, בהמשך מהדרשה הקודמת. גדולתו היא ביכולת האיפוק שלו, וראו גם [[יומא סט ב]].
על שבעת הימים של הארכה לדור המבול ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י#א|תוספתא סוטה י, א.]]}}'''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''' – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בְּכֹחַ. שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָה לְדוֹר הַמַּבּוּל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שוה &quot;ועתה&quot;.}}וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד... וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}. 
אֵין &quot;עַתָּה&quot; אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ...&quot; {{ממ|דברים|י|יב}}. 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;המטיר&quot;. בכל דרשה דרך שונה, אבל המסר אחד.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם... גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}. נֶאֱמַר כָּאן 'מָטָר' וְנֶאֱמַר 'גָּפְרִית וָאֵשׁ'; 
אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו – גָּפְרִית וָאֵשׁ!

{{הע-שמאל|כעולה מהפשט, שהרי רוב המצרים שלא באו עם פרעה נשארו בחיים. לפי הדרשה, אפילו בזמן שטבעו בים היו יכולים המצרים לעשות תשובה ולהנצל, כעולה מהדרשות דלעיל.}}עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|תולה את הפסוק במעשיהם של ישראל: בזמן קריעת הים היו שתי ידיו של הקב&quot;ה ימניות כי הם עשו את רצונו; ובזמן החורבן היו שתי ידיו שמאליות.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''', 
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַשְּׂמֹאל – יָמִין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יְמִינְךָ ה'... יְמִינְךָ ה'&quot;'''; 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַיָּמִין – שְׂמֹאל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ג}}.

{{הע-שמאל|כאן, ובמיוחד בדרשה הבאה, החימה והמלחמה מופנות כנגד ישראל כשהם חוטאים, ואין מדובר בכוחו הפוטנציאלי של הקב&quot;ה אלא במעשיו בפועל.}}דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֵמָה אֵין לִי&quot; {{ממ|ישעיה|כז|ד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא מִתְמַלֵּא עַל {{ב|שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל|לשון נקיה לישראל}} חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|יא|יז}}.
דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נִלְחָם לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' יִלָּחֵם לָכֶם&quot; {{ממ|שמות|יד|יד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם&quot; {{ממ|ישעיה|סג|י}}. 
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָיָה ה' כְּאוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ה}}.

{{הע-שמאל|מפנה את המבט לעתיד ולא לעבר של המאורע בים סוף. וראו גם לעיל פס' ב.
כאן עדיין האויב, גם בעתיד, הוא פרעה; אבל בדרשה הבאה זה עשו - הוא רומי.}}'''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''' – זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; {{ממ|שמות|טו|ט}}. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן כִּי אָמַר הָאוֹיֵב&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|ב}}. 
'רָעַצְתָּ אוֹיֵב' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יב}}.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] הדרשן מציע תקדימים לטענה שהקב&quot;ה נלחם באויבי עמו: מלחמת אברהם בארבעת המלכים והמלחמה בפרעה, מלחמת סיסרא, מלחמת סנחריב ומלחמת בלשאצר. בסיום הדרשות הוא מביע אמונה שגם בדורו ילחם הקב&quot;ה באויבי עמו ודורש את לשון העתיד של &quot;תהרוס קמיך&quot; על אויבי ישראל, ביניהם גם בית עשו.}}'''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ נֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד יְדִידֶיךָ: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר וְכוּ'.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה&quot; {{ממ|בראשית|יד|טו}},
וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח... יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם&quot;... {{ממ|ישעיה|מא|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי... מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה'... עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קי|א|ד}}
וְאוֹמֵר: &quot;אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ&quot; {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;כָּל אִמְרַת ה' צְרוּפָה&quot; (שם פס' לא).
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ! וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ? פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; {{ממ|שמות|טו|ד}}.

סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ... וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}},
&quot;עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד&quot; {{ממ|ישעיה|י|לב}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בָּזָה לְךָ... בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כא}}.
 
נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל חֵילוֹ. אָמַר: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר עִם בְּנֵי &lt;small&gt;אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יד}}.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִבְּנֵי אָדָם? – סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמְּךָ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר... עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא... 
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ד|כו|ל}}.
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא&quot; {{ממ|דניאל|ד|כה}}.

&quot;בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב... בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא בֵּאדַיִן הַיְיתִיו מָאנֵי דַהֲבָא... אִשְׁתִּיו חַמְרָא...
בַּהּ שַׁעֲתָא נְפַקוּ אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ... אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ה|א|ו}}.
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: &quot;הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר&quot; {{ממ|חבקוק|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד&quot; (שם פס' טז), וְאוֹמֵר: &quot;בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר&quot; {{ממ|דניאל|ה|ל}}.
 
'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; {{ממ|תהלים|עד|כג}},
&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; {{ממ|תהלים|צב|י}}, &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ&quot; {{ממ|תהלים|עג|כז}}.
דָּבָר אַחֵר: 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'&quot; {{ממ|תהלים|נח|ז}}.
מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם&quot; {{ממ|תהלים|כח|ה}}.
 
'שָׁלַחְתָּ חֲרוֹנְךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תְּשַָלַּח חֲרֹנְךָ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם&quot; {{ממ|תהלים|סט|כה}},
&quot;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ו}}.
'אֲכָלָמוֹ כַּקַּשׁ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה
וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}.
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר
וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל אֶת הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{ממ|זכריה|יב|ו}}.

{{הע-שמאל|המצרים צעקו מכאב כשהוכו בים סוף. מצרים היתה ממלכה חלשה כקש, וכל כוחה בא רק כששעבדו את ישראל. לעומת המפלצות המדומות לשאר המלכויות מצרים מדומה לשועל, ולעומת המתכות היקרות מדומה מצרים לעופרת.
ביחס לטענה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ה|לעיל בדרשה לפרק יד, פס' ה,]] שגם כוחם והצלחתם של שאר העמים ששעבדו את ישראל ניתנו להם רק משום כבודם של ישראל.}}'''&quot;כַּקַּשׁ&quot;''' – כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין לָהֶן קוֹל, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק קוֹלוֹ הוֹלֵךְ.
כָּךְ הָיוּ הַמִּצְרִיִּים: קוֹלָן הוֹלֵךְ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עֲלֵיהֶן.
כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
&lt;/small&gt;כָּךְ מִצְרִיִּים לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''.
מַה קַּשׁ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף מִצְרַיִם לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנוּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ&quot; {{ממ|ישעיה|מג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין מַלְכוּת יְרוּדָה יַתִּיר מִן הַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה מַלְכוּת לְשָׁעָה – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
 
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת – מוֹשְׁלָן בְּכֶסֶף וְזָהָב: &quot;הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף,
מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מִנְּהוֹן דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהוֹן דִּי חֲסַף&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ב|לב|לג}}.
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם, מוֹשְׁלָן בְּעוֹפֶרֶת: &quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;!
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת: &quot;וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.
קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה... תִּנְיָתָא כְּדֹב... תְּלִיתָיְתָא – וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר... רְבִיעָיְתָא דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ז|ג|ז}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּשׁוּעָלִין: &quot;אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|טו}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בַּאֲרָזִין: &quot;הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|לא|ג}},
&quot;אִילָנָא דִי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף אַרְעָא&quot; {{ממ|דניאל|ד|ח}},
&quot;וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ&quot; {{ממ|עמוס|ב|ט}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּקַשׁ: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''!
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]
דורש נערמו – עורמה; דרשה נוספת על העיקרון 'במדה שאדם מודד בה מודדים לו', וראו דרשות נוספות מסוג זה לעיל פס' א ופס' ד ובביאור שם.}}'''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;''', בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ – בָּהּ מָדַדְתָּה לָהֶן! 
הֵן אָמְרוּ: &quot;הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ&quot;, אַף אַתָּה נָתַתָּה עַרְמִימִיּוּת לַמַּיִם – '''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המצרים לא נשמו, אבל עדיין לא מתו, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ל|לעיל יד ל]]; ואילו ישראל נשמו והריחו ריחות גן עדן.}}'''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעָמוּד – כָּךְ מִצְרִיִּין, צְרוּרִין וְעוֹמְדִין, וְהָיוּ מִתְעַלְּפִין מֵרֵיחַ הַיָּם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה&quot; {{ממ|איוב|מא|כג}}; אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה&quot; (שם). 
וְאוֹמֵר: &quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעוֹמֵד – כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל מִצְרַיִם, צְרוּרָה וְעוֹמֶדֶת, 
וְאֵינָן לֹא מוּכְנָסִין וְלֹא מוֹצָאִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְיָצָא לָהֶן זִכְרוֹן מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִין; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע&quot; {{ממ|תהלים|עח|טז}}, אֵין &quot;נוֹזְלִים&quot; אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טז|לעיל יד טז,]] לעניין קפיאת המים בגובה 2/3 מעומק הים.}}'''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. הֵיכָן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָתוּן? {{ב|עַל שְׁנֵי חֲלָקִים|בגובה 2/3 מגבהו}}; כָּךְ קָפְאוּ עֲלֵיהֶם מֵי יָם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן. 

{{הע-שמאל|לים, לאלה ולשמים אין לב, אלא כביטוי ספרותי. הדרשה רואה את הביטויים הללו כתיאורים הקשורים לדמויות אנושיות שונות: לב הים קשור למצרים, שהקשו את ליבם, לב האלה קשור לאבשלום שגנב את ליבות סובביו, ולב השמים קשור לישראל שקבלו את התורה בכל ליבם.}} יָם לֹא הָיָה לוֹ לֵב וְנִתַּן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. אֵלָה לֹא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּלֵב הָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|יד}}. 
שָׁמַיִם לֹא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד לֵב הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|ד|יא}}.
 
יָבוֹא יָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לֵב וְנִיתַּן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת!
תָּבוֹא אֵלָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מִן אַבְשָׁלוֹם שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל!
יָבוֹאוּ שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, וְיוֹרִידוּ מָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה עַל לֵב! &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ו|ו}}.
 
וְלֹא שָׁמַיִם בִּלְבַד הָיוּ שְׂמֵחִין בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל הַגְּבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה'... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|מט|יג}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] העיקרון החוזר כאן 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה' הוא טענה שהסדר אינו נקבע על פי הסדר הכרונולוגי, אבל עדיין אינו מסביר על פי איזה עיקרון הוא נקבע בכל זאת.
ההחלטה של פרעה לרדוף אחרי ישראל היא שגרמה לטביעתו בים ולשירה כולה. 
פרשת שמיני, העוסקת בחנוכת המשכן, קדמה כרונולוגית לפרשות ויקרא – צו. 
נבואת ההקדשה של ישעיהו מופיעה בפרק ו. 
שתי הצעות לזיהוי נבואת ההקדשה של יחזקאל. שני המציעים מסכימים שחזון המרכבה שבפרק א הוא מאוחר יחסית. 
נבואת ישעיה על הזכרון מיציאת מצרים קדמה לנבואות הפורענות שבפרק א. 
פרקים א-ט בהושע מתארים את זנוני ישראל, בדומה לזנוני גומר בת דבלים שהושע נשא בתחילת הספר. החל מפרק י מפסיק הושע לדמות את חטאי ישראל לזנות, ומכאן שפרקים אלו קדמו. 
הטענה &quot;הייתי מלך על ישראל&quot; בקוהלת היא לשון של פתיחת המגילה. 
בדרשת 'דבר אחר', הטענה שהשירה נאמרה ברוח הקודש הופיעה לעיל פס' א בדברי ר' עקיבא על דרך השירה.
אלו מהמצרים שלא הפסידו הרבה לישראל ויתרו על המרדף ועל השלל ולכן התחייב פרעה לחלק להם מאוצרותיו.}}'''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדִּים וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ&quot; {{ממ|ישעיה|ו|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
&quot;כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ&quot; {{ממ|יחזקאל|ב|א}}.
וְיֵשׁ אוֹמֵר: &quot;חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|יחזקאל|יז|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|הושע|י|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ&quot; {{ממ|קהלת|א|יב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – וְכִי מֵאַיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם?
אֶלָּא שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶן וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. 
מָה אָמַר פַּרְעֹה לְחַיָּלוֹתָיו?
אָמַר לָהֶן: אֲפִילּוּ אִם אֵין אָנוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁאִבְּדוּ מִמֶּנּוּ – כְּדַאי הוּא לָנוּ!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מוּעָט, אָמְרוּ: {{ב|הָא אֲתִירָא|זה הגרוע מכולם}}! לֹא נִרְדּוֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶן: כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּיזָה!
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּיסָוְרָאוֹת וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶן כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשות ההופכות את משמעות הפסוק:  ארַדֵּף, אוּשָׂג, אתחלק השלל וכו'}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר פַּרְעֹה וְלֹא יָדַע מָה אָמַר, &quot;לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן&quot; {{ממ|משלי|טז|א}};
'נִרְדַּף נַשִּׂיג' לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֶרְדֹּף אַשִּׂיג&quot;''' – נִרְדָּף הוּא לָהֶם, וְנִתְפָּס הוּא בְּיָדָן!
'אֲחַלֵּק שְׁלָלָהֶן' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''' – מִתְחַלֵּק הוּא שָׁלָל לָהֶן!
'תְּמַלְּאֵם נַפְשִׁי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''' – מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן הֵימֶנּוּ!
'תּוֹרִישֵׁם יָדִי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;''' – מוֹלְשֵׁנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶן!

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הצגת צבאו של פרעה כקבוצת פושעים חסרי רסן.}}לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִין נִכְסֵיהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶן, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִין בָּהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁין לֶאֱנוֹס בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשה המשקפת ועונה לדרשה על ארבע הכתות שנעשו ישראל לפני קריעת ים סוף, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק יד|לעיל יד יד.]]}}בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת בָּאוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל: אַחַת אוֹמֵר: נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֵר: נַהֲרוֹג וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם,
וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם! זוֹ שֶׁאָמְרָה נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''',
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|הורקת החרב נדרשת כאן וביחזקאל כבעילת הגברים במעשה סדום.}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִבְעוֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְגִיד צֹר:
'נָתְנוּ חַרְבוֹתָם בְּיוֹפִי חָכְמָתֶךָ' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא &quot;וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ז}}!
לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ – כָּךְ הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם וּבְזָזוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] יש לפרעה חמש תוכניות להשמדת ישראל. רוח הרוגש לועגת לו ומזלזלת בו. כך גם בתהלים וכן במלחמת גוג ומגוג.}}חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם: &quot;אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי&quot;,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עֲלֵיהֶן: '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;'''.
 
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְ{{ב|עַרְבִי לִסְטִים|archilēstḗs - ראש שודדים, מנהיג כנופייה}} שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר פַּלְטִירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
אָמַר: מוֹצֵא אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹרְגוֹ אֲנִי, וְצוֹלְבוֹ אֲנִי, וְשׂוֹרְפוֹ אֲנִי, מִיתוֹת רָעוֹת אֲנִי מְמִיתוֹ!
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – נִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; וְגוֹמֵר,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם&quot;''' וְגוֹמֵר.
 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא: &quot;לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם... יִתְיַצְּבוּ... נְנַתְּקָה... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|ב|א|ד}};
וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם... וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|נט|ח|ט}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁבָא וּדְדָן סֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ... הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא...&quot; {{ממ|יחזקאל|לח|יג}};
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל&quot; (שם פס' יח-כ).
 
'''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot; {{ממ|תהלים|טז|ג}};
מִצְרַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {{ב|אַדִּירִים|האדירים - המצרים - צללו כעופרת במים}}&quot;''';
מַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}}.
נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'אַדִּיר' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים',
וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים' – בַּמַּיִם, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח.]]
הדרשה הזאת וכן הדרשות שאחריה עוסקת בקושי להשוות את הקב&quot;ה לאלים, כביכול יש עוד אלים מלבדו, והוא רק הבכיר שבהם. בדרשה הזאת מפרשים אלים - אלוהי עובדי ע&quot;ז, מנקודת המבט שלהם. המכה של הקב&quot;ה בפרעה מקדשת את שמו בעולם גם בלי קשר לגאולת ישראל, ולכן כל האומות כופרות בע&quot;ז.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם, וְאָבְדוּ מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְהוֹדוּ לַמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''!
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מַה {{ב|שֶּׁעֵירַע|שאירע}} לְמִצְרַיִם וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
כָּפְרוּ כֻּלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וְהוֹדוּ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ... לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצּוּר וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ב|כ|כא}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף&quot; (שם פס' יח).

{{הע-שמאל|דורש אלים-עולם. כאן מודגש הקשר הפרטיקולארי של הקב&quot;ה עם ישראל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם, וּמִי כָּמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָה לָנוּ עַל הַיָּם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|כב}} וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב&quot; (שם פס' ט).

{{הע-שמאל|גדולת הקב&quot;ה היא גם באיפוק שלו ובסובלנותו, הוא נוהג כאילם שאינו מגיב מייד לכל מעשה, טוב או רע; דורש אלים-אילמים, ראו גם [[יומא סט ב]].
הדרשה מתארת את העולם הבא כעולם שבו לא יהיה הקב&quot;ה אילם, אלא לא יחשה, יעניש מיד את הרשעים ויתן שכר לצדיקים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן בָּנָיו וְשׁוֹתֵק!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם&quot; – שָׁתַקְתִּי לְשֶׁעָבַר; 
מִיכָּן וְאֵילָךְ – &quot;כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד... וְלֹא עֲזַבְתִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|מב|יד|טז}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-מלאכים.  הקב&quot;ה גדול ומפואר מכל המלאכים שסביבו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּשֶׁעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים... וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|פט|ז|י}}
אֲתָא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ: &quot;אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|פו|ח}},
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה... מַחֲמַדִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|י|טז}}.

{{הע-שמאל|אחדים משליטי האימפריות הציגו את עצמם כאלים, הדרשה מציגה את האנשים הללו ואת ענשיהם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן אֱלָהוֹת: פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}, כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ&quot; (שם פס' י).
סַנְחֵרִיב קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|לה}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|לה}}.
נְבוּכַדְנֶצַּר קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה...&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד...&quot; (שם פס' טו).
חִירָם קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ב}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים&quot; (שם פס' י).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִין אוֹתָן אֱלָהוֹת. מַה טִּיבָן? &quot;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; {{ממ|שמות|כ|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-אלילים, אלוהיהם של הגויים. הדרשות מ&quot;עינים להם ולא יראו&quot; ועד &quot;חכו ממתקים&quot; עוסקות בהשוואות בין האלילים הנלעגים לקב&quot;ה, לפי הפסוקים מ[[תהלים קטו ה]]-ז.}}&quot;עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים ב|טז|ט}}
וְאוֹמֵר: &quot;עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|זכריה|ד|י}} וְאוֹמֵר: &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת&quot; {{ממ|משלי|טו|ג}}.
&quot;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}. וְאוֹמֵר: &quot;תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'... תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|י|יז}}
וְאוֹמֵר: &quot;הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|יג}}
וְאוֹמֵר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'... וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ... עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; {{ממ|ישעיה|סה|כד}}.
&quot;אַף לָהֶן וְלֹא יְרִיחוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot; {{ממ|ויקרא|א|ט}}
&quot;וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ&quot; {{ממ|בראשית|ח|כא}}.
&quot;יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}
&quot;אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יב}} וְאוֹמֵר: &quot;מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|יב}}.
&quot;רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם&quot; {{ממ|זכריה|יד|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}} וְאוֹמֵר: &quot;וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא&quot; {{ממ|זכריה|יד|ד}}.
&quot;לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;חִכּוֹ מַמְתַקִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא&quot; {{ממ|איוב|לז|ב}}.

{{הע-שמאל|האלילים, כאמור לעיל, אינם יכולים לדבר או לשמוע כבני אדם. בענייני הדיבור והשמיעה הקב&quot;ה יכול לפעול יותר מבני אדם: לשמוע סימולטנית את כל התפילות ולהורות סימולטאנית כמה מצוות יחדיו.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ&quot;''', נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד,
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|כ|א}} כְּדִכְתִיב לְעֵיל.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נותן לצדיקים שונים שכר שונה, המתאים להם, ואינו נותן אותו שכר לכולם.}}דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, זוֹרֵעַ עִמּוֹ וְחוֹרֵשׁ עִמּוֹ מְנַכֵּשׁ – מַטְבֵּעַ אֶחָד נוֹתֵן לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא: תָּאוֹב לְבָנִים – בָּנִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים&quot; {{ממ|תהלים|קכז|ג}}.
תָּאוֹב לְחָכְמָה – חָכְמָה נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}.
תָּאוֹב לִנְכָסִים – נְכָסִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יב}}.

{{הע-שמאל|הסיכון לקרובי הקב&quot;ה הוא גדול במיוחד.}}'''&quot;נוֹרָא תְהִלֹּת&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם – מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יָתֵר מִן הַקְּרוֹבִים,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יָתֵר מִן הָרְחוֹקִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד&quot; {{ממ|תהלים|נ|ג}} וְאוֹמֵר: &quot;אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו&quot; {{ממ|תהלים|פט|ח}},
וְאוֹמֵר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ&quot; {{ממ|איוב|כה|ב}} וְאוֹמֵר: &quot;בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ג}}.

{{הע-שמאל|הדרשה כדעת בית שמאי, ראו [[בראשית רבה א טו]], שם גם מופיע (בשיטת בית הלל) הדימוי לבניה של הקומה העליונה אחרי הקומה התחתונה.
בעניין קרוי במים ראו [[בראשית רבה ד א]].
הפלא הגדול הוא יצירת הולד במעי אמו, שמתרחשת בבת אחת על כל חלקי הגוף, באפילה ובנוזלים שונים.
הדמיון המשפחתי בין אב לבנו – גם הוא מנפלאות הבורא, שהרי אין לו צורך בדגם נפרד ומוצק שעל פיו הוא מעצב את הבן!}}'''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בּוֹנֶה עֶלְיוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה – מְקָרֶה בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבְעָפָר. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה עוֹלָמוֹ – אֵין מְקָרֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בַּמַּיִם,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים {{ב|יִשְׁרְצוּ|דורש ישרצו-יש צורה}} הַמַּיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בָּאֲפֵלָה,
אֲבָל הַמָּקוֹם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יָצַר צוּרָה בָּאֲפֵלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|טו}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ אוֹ מֵרַגְלָהּ אוֹ מֵאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ,
אֲבָל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – צָר הַכֹּל כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא&quot; {{ממ|ירמיה|י|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ב}} – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִין,
אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי אָבִיךָ וְהַעֲמִידֵהוּ לְפָנַי, אוֹ הָבִיא לִי דְּיוֹקְנוֹ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ כְּצוּרָתָהּ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא נוֹתֵן לְאָדָם זֶה בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם – דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|יד}}
וְאוֹמֵר: &quot;רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ&quot; {{ממ|תהלים|מ|ו}}.

{{הע-שמאל|המשך הדרשות המעבירות את תהילות שירת הים לזמן הגאולה העתידה, וראו גם לעיל פסוק ו, דבור המתחיל 'תרעץ אויב'.}}דָּבָר אַחֵר: 'עָשָׂה פֶלֶא' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יד}}
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה תָּאוֹב לְבָנִים; נוֹלְדָה לוֹ בַּת – הִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבַּת,
וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן; הִנִּיחַ הַבַּת וְהִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן!

{{הע-שמאל|המשל הזה מופיע גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|בתוספתא ברכות א יא.]]}}וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ, שֶׁעָשָׂה לוֹ בַּזְּאֵב.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בָּאֲרִי.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְהֻצַּל מִיָּדוֹ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בַּנָּחָשׁ.
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד...&quot;!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עושה פלא איתנו עצמנו, כשם שעשה פלא עם האבות, ועתיד לעשות פלא גדול עוד יותר בעולם הבא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם הַבָּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|מיכה|ז|טו}}.
אַרְאֶךָ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת! נִפְלָאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת!
שֶׁלֹּא כְּנִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת עָתִיד אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִם בָּנִים, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot;, וְנִפְלְאֵי נִפְלָאִים – מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה לָאָבוֹת;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ד}} וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עב|יח}}.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] הקיום של האדם תלוי ביד הקב&quot;ה, וברירת המחדל היא אבדנו.}}'''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
&quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי&quot; {{ממ|איוב|יב|י}}.

{{הע-שמאל|דרשה בזכות המצרים, שהודו בגדולת הקב&quot;ה והצדיקו על עצמם את הדין, וזכו לקבורה בפי הארץ. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לב|לעיל יב לב.]]}}בִּזְכוּת מַה נִּתַּן לָהֶן קְבוּרָה? 
שֶׁאָמַר &quot;ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|שמות|ט|כז}}. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין – אֲנִי אֶתֵּן לָכֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;'''.
לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרַקְתָּן לַיָּם. הַיָּם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה 'קַבְּלִי אוֹכְלוּסַיִךְ', וְיַבָּשָׁה אוֹמֵר לַיָּם 'קַבֵּל אוֹכְלוּסֶיךָ'.

{{הע-שמאל|הזכות לקבורה אינה מובנת מאליה, והיבשה אינה מסכימה לקבור את המצרים בגלל התקדים השלילי של קבורת הבל - עד שנשבע לה הקב&quot;ה שלא תקולל על כך}} אָמְרָה לוֹ יַבָּשָׁה: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, יְחִידִי, 
נֶאֱמַר בּוֹ &quot;וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|יא}}, 
עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה? 
עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ...&quot;'''. 
אֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}.

{{הע-שמאל|כאן נטיית ידו של הקב&quot;ה מכלה דווקא את הרשעים, בניגוד לדרשה הפותחת את הפרשה. אבל שימו לב שרשעים יש גם ביהודה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטֶּה אֶת יָדוֹ – הָרְשָׁעִים פּוֹנִין מִן הָעוֹלָם. 
כְּתִיב: &quot;וַיֵּט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר&quot; {{ממ|צפניה|ב|יג}}, וְאוֹמֵר: &quot;הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|יחזקאל|כה|טז}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה&quot; {{ממ|צפניה|א|ד}}.

{{הע-שמאל|משל המסביר את האובדן הנגרם מהטיית ידו של הקב&quot;ה: ברירת המחדל היא האובדן, והמשך החיים של האדם תלוי ברצונו הטוב של הקב&quot;ה.}}מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים שֶׁנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַטֶּה יָדוֹ מֵהֶם – מִיָּד נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת; 
כָּךְ כְּשֶׁהַמָּקוֹם מַטֶּה יָדוֹ – &quot;כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר יַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן&quot; {{ממ|ישעיה|לא|ג}}. 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] לעניין השאלה האם הגאולה ממצרים היתה בזכותם של ישראל ראו לעיל פסוק ב. כאן מכריע הדרשן לצד הטענה שיוצאי מצרים לא היו בעלי זכויות ונגאלו בחסד ולא בזכות.}}'''&quot;נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ&quot;''' – חֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ; לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ מַעֲשִׂים! 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ב}}, וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סד}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם&quot; {{ממ|תהלים|קג|יז}}, וְאוֹמֵר: &quot;כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ג}}.

{{הע-שמאל|גזירה שוה 'עם זו' המתפרש ככינוי לעם ישראל.}} '''&quot;עַם זוּ&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, אֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.

{{הע-שמאל|הדרשה המקורית כנראה דרשה 'ששים הנה מלכות ושמנים פילגשים' וכו' – על אומות העולם, ו'אחת היא יונתי' על ישראל; ונסמכה לה דרשה של רבי, המשווה את משה לכל ישראל. הדרשה של רבי ערוכה בדומה לדרשות על 'פרו וישרצו', שילדו הנשים ששה בכרס אחת (ראו לדוגמא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב]]). 
להשוואה בין משה לישראל ראו לעיל פסוק א.}}וּכְבָר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל רִבּוֹא שִׁשִּׁים בְּכֶרֶס אַחַת.
וְנַעֲנוּ תַּלְמִידָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְאָמְרוּ: מִי גָּדוֹל, צַדִּיק אוֹ כָּל אָדָם? אָמַר לָהֶן: צַדִּיק! אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה?
אָמַר לָהֶן: מָצִינוּ שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אִמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל!
וְכֵין מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|טו|א}}.
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה {{ממ|דברים|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ&quot; {{ממ|יהושע|יא|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת... אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ו|ח|ט}}.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;עוזך&quot; השוו לעיל פסוק ב. שם עוז המלכות הוא על מלכות ה' וכאן על מלכות בית דוד.
כאמור לעיל הדרשן כאן מניח שלישראל לא היו זכויות והם נגאלו בזכות העתיד הצפוי להם שיקבלו תורה, יבנו מקדש ויהיה להם מלך. ואמנם לפי הפשט לא ברור מהו &quot;נוה קדשך&quot;.}}'''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – נֵהַלְתָּנוּ בְּתֹקֶף! אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְיִתֶּן עֹז לְעַמּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|י}}.
'''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעֲתִידִין לִבְנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''', 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן יְרוּשָׁלַםִ נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] והשוו לנוסח בפסוק יא לעיל: 'כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצרים ונעשו שפטים בע&quot;ז שלהם כפרו כולם בע&quot;ז שלהם' וכו'. כאן הם מתרגזים אבל אינם כופרים בע&quot;ז.}}'''&quot;שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם וְאָבְדָה מַלְכוּת מִצְרַיִם
וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין.

{{הע-שמאל|כאן אין העמים מתרגזים בגלל נפילת פרעה אלא בגלל צרות עין בגאולה של ישראל, שהרי רובם לא היו בסכנה בגלל ישראל. רוגז כזה מכונה כאן 'רוגז שאין בו רצון'.
יושבי פלשת הרגו את בני אפרים שיצאו ממצרים לפני הגאולה (ראו [[דברי הימים א ז כא]], והם חששו שישראל ינקמו בהם. הדרשה האחרונה היא שהפלישתים חששו שישראל ילכו &quot;דרך ארץ פלישתים&quot; ויפגעו בהם.}}דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ קַרְנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִין.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: כַּמָּה מְלָכִים עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא רָגְזוּ בָּנַי! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|בראשית|לו|לא}}, 
כַּמָּה שִׁלְטוֹנוֹת עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כָּעֲסוּ בָּנַי: &quot;אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל...&quot; {{ממ|בראשית|לו|כט}}. 
עַכְשָׁיו אַתֶּם כּוֹעֲסִין? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן: &quot;ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים&quot; {{ממ|תהלים|צט|א}}!
 
'''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת {{ב|עִוְּרוֹתָן|ערעורן}} שֶׁל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת&quot; {{ממ|תהלים|עח|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ אֶלָּא עָלֵינוּ! עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין וּבוֹזְזִין אֶת נְכָסֵינוּ וּמַחְרִיבִין אֶת אַרְצֵנוּ!
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] גם האדומיים חששו חשש שוא מישראל, המכונה 'אנינות'. בני אדום חששו גם מהחייאת האיבה הישנה בין עשו ליעקב. כך גם המואבים: אמנם נאמר לישראל &quot;אל תצר את מואב&quot;, אבל הם חששו בגלל האיבה בין הרועים בימי אברהם ולוט. בניגוד לכל אלה, החשש של הכנעניים מוצדק לחלוטין, והוא ממוגג את ליבם ואותם עצמם.}}'''&quot;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, 
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר... אַל תִּתְגָּרוּ בָם&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|ב|ד|ה}}! אֶלָּא מִפְּנֵי {{ב|אֲרוֹנִינָאוּת|חרדה לחינם}}, 
אָמְרוּ: עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת שִׂנְאָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, &quot;וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב&quot; {{ממ|בראשית|כז|מא}}.
 
'''&quot;אֵילֵי מוֹאָב&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב&quot; {{ממ|דברים|ב|ט}}, 
אֶלָּא מִפְּנֵי אַרְנוֹנָאוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ, עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, 
&quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}.
 
'''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה &quot;רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}} – 
הִתְחִילוּ נָמוֹגִים. אָמְרוּ: אֵלּוּ לְאֵלּוּ אֵין (אָנוּ) מִתְיָרְאִין אֶלָּא {{ב|מִפְּנֵי הַהָמוֹן וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶן|האדומים והמואבים וכו' אינם בסכנת חיים, אלא לכל היותר בהפסד כספי, אבל אנחנו...}}. הִתְחִילוּ נִמּוֹסִין – 
אֲבָל אֵין בָּאִין עָלֵינוּ אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ! הִתְחִילוּ נָמוֹגִים, 
וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא הַמְסָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ&quot; {{ממ|תהלים|עה|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים&quot; {{ממ|יחזקאל|כא|כ}}; 
לְכָךְ '''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;'''!
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]]
האימה והפחד של האמוריים מוצדקים כמו של הכנעניים, וגורמים לאותה תוצאה. ציטוט של רחב מוכיח את החרדה כפשט.
לפי הדרשה מלחמת עמלק היא שריד ממלחמה גדולה בהרבה שהיתה צפויה אלמלא התפלל משה.
זרועו של הקב&quot;ה הגנה על המרגלים מזיהוי ומחשיפה.
כאן מועברת התפילה וההדממה כאבן מימי משה לימי יהושע, ומאפשרות דרשנית לסיפור פשט.‎‎}}'''&quot;תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד&quot;''' – אֵימָתָה – עַל הַקְּרוֹבִים, וּפַחַד – עַל הָרְחוֹקִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
 
'''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם כִּנֵּס עֲלֵיהֶן עֲמָלֵק כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן; 
נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹמַר 'אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל' – הָיוּ דּוֹמִין כָּאָבֶן! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְנַעַן לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר... עַד יַחְדָּו עַל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל&quot; {{הפניה לפסוקים|יהושע|יא|א|ה}}. 
נִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה – וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|שלושה גופי מים שעברו ישראל בחרבה. ים סוף והירדן מפורשים, ונחלי ארנון נלמדים בדרשה משירת הבאר, שההרים נצמדו זה לזה והרגו את האורבים לישראל.
נראה שבמקור היו שתי דרשות נפרדות, המבוססות על הכפילות 'עד יעבור': האחת 'עד יעבור את הים, עד יעבור את הירדן', והשניה 'עד יעבור את הירדן עד יעבור נחלי ארנון', ושתי הדרשות התמזגו לפנינו.
ראו לעיל, בדרשה על 'עם זו גאלת'.}} '''&quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'&quot;''' – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר אֶת נַחַל אַרְנוֹן.
 
'''&quot;עַם זוּ&quot;''' – &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
 
'''&quot;קָנִיתָ&quot;''' – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יד|יט}}. תּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|ח|כב}}. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עח|נד}}.
 
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;עַם זוּ קָנִיתָ&quot;'''. 
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו לעיל פס' ט, על הפסוק 'אמר אויב': שם פרעה הוא שהתנבא ולא ידע מה שהתנבא. בשני המקרים מדובר בנבואת פורענות למתנבא.}}'''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִּתְנַבְּאוּ; 'תְּבִיאֵנוּ וְתַטְּעֵנוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, 
אֶלָּא '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בָּנִים נִכְנָסִין וְאֵין אָבוֹת נִכְנָסִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ח}} – גְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין.

{{הע-שמאל|השירה נדרשת על אחרית הימים לפי יחזקאל, המתאר את נחלות השבטים בסכמתיות, ככרם.
גם כאן דורשים בגזירה שווה נטיעה-נטיעה על חזון אחרית הימים של ירמיה ועמוס.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בְּכֶרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד&quot;... {{ממ|יחזקאל|מח|א}}.
'''&quot;וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נְטִיעָה שֶׁאֵין לָהּ נְתִישָׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס&quot; {{ממ|ירמיה|כד|ו}}, 
&quot;וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד&quot; {{ממ|עמוס|ט|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו דרשות בסגנון דומה לעיל פס' י ופס' טז.}}'''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל... שָׁם יַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כ|מ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – תּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יט}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}};
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ... נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה&quot; {{ממ|דברים|כו|א}};
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה – בִּזְכוּת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החביבות של המקדש קשורה בכך שהקב&quot;ה השקיע מאמץ בבניתו, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה א|אבות ה א,]] &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.}}'''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'&quot;''' – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי&quot; {{ממ|ישעיה|סו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ז}}, 
&quot;ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|יא|ד}}, וְאוֹמֵר: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל... מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יג}}.
חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ&quot; {{ממ|תהלים|לג|ו}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כִּוְיָכוֹל פְּעֻלָּה הִיא לְפָנָיו: '''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ&quot;'''!
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמָּה שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי 'פְּעֻלָּה' לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ!
&quot;הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ&quot; {{ממ|תהלים|קלז|ז}}; מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג... בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כה|ל|לא}}.
 
'''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;''' – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}; 
אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בְּנָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;'''.
אֵימָתַי? כְּשֶׁתִּבְנֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, &quot;בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ב}}.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ; תָּפְסוּ מֵעֲבָדָיו וְהָרְגוּ מֵהֶן וְצָלְבוּ מֵהֶן וְשָׂרְפוּ מֵהֶן, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטִין שֶׁלּוֹ. 
לְאַחַר זְמַן בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין; תָּפַס מֵהֶן וְהָרַג מֵהֶן וְצָלַב מֵהֶן וְשָׂרַף מֵהֶן, וְיִשֵּׁב פַּלְטִין שֶׁלּוֹ וְנוֹדְעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] 
ר' יוסי הגלילי דורש את לשון העתיד לגנאי, כביכול התנבאו ישראל ולא ידעו מה נתנבאו, כמו בדרשות לפס' יז.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד&quot; {{ממ|תהלים|י|טז}} לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, 
{{ב|אֶלָּא|אמרו בלשון עתיד}} '''&quot;ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
}}
===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התפילה &quot;אבל אנו&quot; וכו' מופיעה כיום בברכות השחר, והיא מדגישה את ההבדל בין ישראל לגויים שבפסוק.
ר' מ&quot;מ כשר מצטט בספרו &quot;תורה שלמה&quot; כאן קטע נוסף מתוך מדרש הגדול, המציג ליד כל פסוק מפסוקי השירה פסוקי נחמה לישראל. הוא משער שגם הקטע הזה הוא מתוך המכילתא דרשב&quot;י. התוספת לקמן בפונט נטוי.}}מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם&quot; (פס' יט);
אֲבָל אָנוּ – עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ, מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּכוֹרֶךָ,
גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרָיִם, וְכַנָּה שֶׁנָּטְעָה יְמִינֶךָ – &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם&quot;!
''אמר הקדוש ברוך הוא: אתם אמרתם &quot;אז ישיר&quot;, אתם משובחים ב&quot;אז&quot;: &quot;אז יבקע כשחר אוריך&quot;, &quot;אז תקרא וה' יענה&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|נח|ח|ט}}. 
''&quot;אז תראי ונהרת&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}. &quot;אז תתענג על ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נח|יד}}. 
''אתם אמרתם &quot;עזי&quot;, &quot;עורי עורי לבשי עזך ציון&quot; {{ממ|ישעיה|נב|א}}. &quot;עורי לבשי עז זרוע ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נא|ט}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' איש מלחמה ה' שמו&quot;, &quot;זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך&quot; {{ממ|ירמיה|יא|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מרכבת פרעה&quot;, &quot;ואתה על במותימו תדרך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;תהמות יכסיומו ירדו במצולות&quot;, &quot;האומר לצולה חרבי&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ימינך ה'&quot;, &quot;נשבע ה' בימינו&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברב גאנך תהרס קמיך&quot;, &quot;והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברוח אפיך נערמו מים&quot;, &quot;יצאו מים חיים מירושלים&quot; {{ממ|זכריה|יד|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;אמר אויב&quot;, &quot;לכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך למשסה וכל בוזזיך אתן לבז, {{ממ|ירמיה|ל|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;נשפת ברוחך&quot;, &quot;ואת רוחי אתן בקרבכם&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מי כמכה&quot;, &quot;אשריך ישראל מי כמוך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;נטית ימינך תבלעמו ארץ&quot;, &quot;ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ&quot; {{ממ|מלאכי|ג|יב}}. 
''אתם אמרתם &quot;נחית בחסדך&quot;, &quot;וחסדי מאתך לא ימוש&quot; {{ממ|ישעיה|נד|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;שמעו עמים&quot;, &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כא}}. 
''אתם אמרתם &quot;אז נבהלו אלופי אדום&quot;, &quot;ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וישב תחתיו ולא ירגז עוד&quot; {{ממ|שמואל ב|ז|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;תפל עליהם אימתה ופחד&quot;, &quot;והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כג}}. 
''אתם אמרתם &quot;תביאימו&quot;, &quot;והביאותים אל הר קדשי&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' ימלוך&quot;, &quot;יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל&quot; {{ממ|דניאל|ב|מד}}. 
''אתם אמרתם &quot;כי בא סוס פרעה&quot;, &quot;והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ח‎‎}}. 
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו בבלי סוטה יב ב – נוסחה מלאה יותר של הדרשה.
הנוסחה 'שמושיע את ישראל מיד מצרים' רומזת לשמות יד ל.
כאן דורשים את המילים 'ותתצב', 'מרחוק', 'לדעה', 'יעשה' – ארבעתן גם יחד על נבואת מרים.
לעניין הקשר בין יציבה לנבואה ראו גם לעיל ויהי ב, על הפסוק 'התיצבו וראו'.
דורש גם &quot;מרחוק&quot; - מרוח הקודש.}}'''&quot;וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', הֵיכָן נִתְנַבְּאָה מִרְיָם? 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ...&quot; {{ממ|שמות|ב|ב}}
אָמְרָה לוֹ לְאָבִיהָ: סוֹפְךָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! 
עָנָה אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן הִיא נְבוּאָתֵךְ?
וַעֲדַיִן הִיא בִּנְבוּאָתָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}}.
 
אֵין כָּל יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|דברים|לא|יד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל&quot; {{ממ|שמואל א|ג|י}}, 
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; {{ממ|בראשית|כח|יג}}, &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; {{ממ|עמוס|ט|א}}.
 
&quot;מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין מֵרָחֹק אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי&quot; {{ממ|ירמיה|לא|ב}}.
&quot;לְדֵעָה&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין לְדֵעָה אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{ממ|ישעיה|יא|ט}}.
 
'''&quot;אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה, וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם? 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;נתן נפשו עליה&quot; השוו לעיל פס' א.}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה&quot; {{ממ|בראשית|לד|כה}}, 
וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה? וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם.
 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בַּת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יח}}, 
וְכִי אֲחוֹתָם? בַּת אֻמָּתָם הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה אֻמָּתָהּ נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ!
 
'''&quot;אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ&quot;'''. וְכִי מֵאַיִן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים עַל הַיָּם?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִין עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶן נִסִּין וּגְבוּרוֹת, לְפִיכָךְ נָטְלוּ טֻפִּין וּמְחוֹלוֹת בְּיָדָם!
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא סוף פרשה י.]]
שירת מרים לנשים היתה כמראה לשירת משה לגברים, שהרי היא חוזרת על אותן המילים.
ניתן היה להוסיף ולהציג את שירתה כמקור לשירת משה, כי כאן לא נאמר 'ותען מרים ובנות ישראל', אבל הדרשה אינה מרחיקה לכת עד כדי כך.}}'''&quot;וַתַּעַן לָהֶן מִרְיָם&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – כָּךְ אֲחוֹתוֹ אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים: 
'''&quot;שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה!&quot;'''
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע מייחס את הנסיעה ואת ההסעה (היציאה לדרך) למשה. ר' אליעזר טוען שגם כאן נסעו על פי הקב&quot;ה, אבל משה הוא שהוביל אותם, משתי סיבות סותרות: לפי הראשונה (לשבחן של ישראל) הוא אמר להם 'סעו' והם שמעו בקולו; ולפי השניה (לגנותם) נאלץ משה להסיע אותם באיומי מקל, כי העם לא רצו להפרד מתחושת הנצחון על המצרים בים.}}'''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זוֹ נְסִיעָה נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה; 
לְפִי שֶׁכָּל מַסָּעוֹת כֻּלָּן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, אֲבָל נְסִיעָה זוֹ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.
 
(רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|כג}}, 
אַף זוֹ – עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טו|לעיל יד טו,]] שמציג את ישראל כבעלי אמנה במשה.}}אִם כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין? לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ! 
אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה! וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם... זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ...&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}}.

{{הע-שמאל|ישראל חזרו מאילם לים סוף כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. גם ההסכמה של ישראל ללכת בנתיב שאינו נראה הגיוני נזקפת לזכותם. הדרשן מציג עוד חזרות שחזרו ישראל במסעם.}}וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם... וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|ח|י}}.
 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה&quot; {{ממ|דברים|י|ו}}. 
וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לִקְבוּרָתוֹ – שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִמּוֹסֵרוֹת&quot;, &quot;וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|לא|לז}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' יהודה דורשים &quot;ויסע משה&quot; לגנותם של ישראל, שרצו לחזור ולכבוש את מצרים או לעבוד ע&quot;ז.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ! מַהוּ אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם. 
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִין בָּהֶן &quot;בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה&quot; {{ממ|שמות|א|יד}}, 
אָמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ לְמִצְרַיִם! &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; {{ממ|במדבר|יד|ד}}.
יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם&quot;, 
וְאוֹמֵר &quot;אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|נחמיה|ט|יז|יח}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל שעברה ע&quot;ז עם ישראל בים סוף.}}אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאִי: עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִיַּם סוּף&quot;''', מִדָּבָר שֶׁבְּיָדָן, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה! מַה הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|ז}}.

{{הע-שמאל|דרשה על דברים ח. תיאורים של הנחשים במדבר כוב: האכעס הורג במבטו! והוא המכונה &quot;צלמוות&quot;, כי מבטו ממית את מי שצילו פורח ליד האכעס.}}'''&quot;וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר&quot;''' – זֶה מִדְבַּר כּוּב; 
אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב&quot; {{ממ|דברים|ח|טו}}.
וְאוֹמֵר &quot;מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה... וְאֶפְעֶה&quot; {{ממ|ישעיה|ל|ו}}, אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא אִיכְעוּס; 
אָמְרוּ: אִיכְעוּס זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – מִתְאַכֵּל אוֹתוֹ הָעוֹף, וְנוֹשֵׁר &lt;small&gt;אֵיבָרִים אֵיבָרִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בָּאָרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ו}} 
– מָקוֹם שֶׁהַצֵּל עִמּוֹ מָוֶת.

{{הע-שמאל|מריטה נקרא כך כי ראה את האכעס ונשר שערו. למזלו הנחש לא ראה אותו וכך נשאר בחיים. הנחש פוגע בעצם ראייתו.}}אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּבָר זֶה שָׂח לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ מָרִיטָה. 
וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה? שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים מִן הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, 
וְנָשַׁר כָּל שְׂעָרוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה.

{{הע-שמאל|לדעת ר' אלעזר בן עזריה יש מים בכל מקום, אם רק יחפרו באר מספיק עמוקה, הפעם חפרו - ולא מצאו מים, כנסיון לישראל.
דורשי רשומות טוענים שמדובר בדברי תורה, שלא היו לישראל שלושה ימים, וקושרים לכאן את התקנה של קריאה בתורה בשבת, בשני ובחמישי.}}'''&quot;וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לְיַגְּעָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וַהֲלֹא מַיִם תַּחַת רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם! הָאָרֶץ אֵין צָפָה אֶלָּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ו}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;'''? כְּדֵי לְנַסּוֹתָם.
&lt;/small&gt;אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִבֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', וְאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַדִּירֵיהֶם שָׁלְחוּ... בָּאוּ עַל גֵּבִים &lt;small&gt;לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם&quot; {{ממ|ירמיה|יד|ג}}.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּמַיִם; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם&quot; {{ממ|ישעיה|נה|א}}. לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְכָךְ מָרְדוּ!
לְפִיכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין&lt;/small&gt; בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. 
הָא כֵּיצַד? קוֹרְאִין בְּשַׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרְאִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, 
וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע דורש את שלושת האיזכורים הסמוכים של 'מרה'. לטעמו חיפשו ישראל מים בשלושה מקומות ולא מצאו. לעומתו ר' אלעזר המודעי טוען שחיפשו מים רק במקום אחד ומייד באו בתלונות אל משה.
מכאן ועד סוף המסכתא כולה ניתן לראות שמגמתו הקבועה של ר' יהושע היא לדרוש בשבחן של ישראל, ואילו מגמתו הקבועה של ר' אלעזר המודעי היא לדרוש בגנותם; הפסוקים עצמם נוטים לעיתים לכאן ולעיתים לכאן, ומשדרים את שני המסרים, ולכן לא ניתן לטעון שאחד משני התנאים קרוב יותר לפשט.}}'''&quot;וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.&quot;'''
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה...&quot;'''
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
הדיון הוא במלה 'וילונו', המרמזת על טענה לא מוצדקת. ר' יהושע מפרש שהקדימו והתלוננו ולא בקשו תחילה עזרה ממשה, כלומר החמצה מינורית של ישראל; ואילו ר' אלעזר מפרש את השאלה 'מה נשתה' כתירוץ להתקומם נגד משה, ואת המלה 'לאמור' כתלונה גם כנגד הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ הָעָם...&quot;''' 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן, לוֹמַר '''&quot;מַה נִּשְׁתֶּה?&quot;''' 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;לאמור מַה נִּשְׁתֶּה&quot;'''.
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
המחשה של דברי ר' אליעזר 'יש שעה לקצר ויש שעה להאריך', כלומר המתפלל צריך למצוא ניסוח מקוצר או ארוך לתפילתו, בהתאם לנסיבות.
כאשר הצטרעה מרים, ומשה מנסה לרפאה בתפילתו – עליו לקצר; וכאשר מתכונן הקב&quot;ה להשמיד את ישראל ומשה מנסה למנוע זאת – הוא מאריך בתפילתו 40 יום ו40 לילה.
אלמלא הסיום היה אפשר לומר שר' אליעזר מגן על כבודו של שליח הציבור; אבל בסיום הוא מנמק את גישתו באמירה עקרונית, שיש שעה לקצר ויש שעה להאריך.}}'''&quot;וַיִּצְעַק אֶל ה'&quot;''' – מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין צַדִּיקִים קָשִׁין לְקַבֵּל, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה;
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ מְבָרְכָן הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא הֶאֱרִיךְ יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; (שם פס' ט).
 
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא קִיצֵּר יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: &quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}.
שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; – הֲרֵי לְקַצֵּר; &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; – הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ!

{{הע-שמאל|ר' יהושע מזהה את העץ כסוג שכיח בנווי מדבר.
ר' אלעזר, ר' יהושע בן קרחה, ר' נתן ויש אומרים מחפשים עץ מר או אף רעיל, וראו את דברי ר' יוחנן בן ברוקה בהמשך.
רשב&quot;י ודורשי הרשומות מפרשים את הסיפור על פי הפרקים הראשונים בספר משלי. לשיטתם יתכן שהביטוי 'מרים הם' מתאר את ישראל, הממרים והמקשים על משה ועל הקב&quot;ה. הפתרון לממרים היתה הוראת דברי התורה, המרפאים את הלב הסורר. לדורשי הרשומות ראו לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּזַיִת,&lt;small&gt; אֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת!
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּקַדְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף עִיקָּרֵי תְּאֵנָה וְעִיקָּרֵי רִמּוֹן.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִין: הוֹרָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמְּשׁוּלִין בְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; {{ממ|משלי|ג|יח}}.

{{הע-שמאל|המילים 'בא וראה' הן וריאציה על 'ויורהו'. סיפור ריפוי המים ע&quot;י אלישע באמצעות מלח מדגים ומפרש את סיפור מרה, וריפוי חזקיה ע&quot;י התאנים חוזר על אותו הרעיון.
יש מקום לטענה שהטענה של ר' ישמעאל היא גם בעלת אופי פוליטי: השלטון הרומי הוא מר, אבל מרד ישיר בו אינו במקומו, ויש להמתיק אותו בדבר מר – כניעה וקבלת הדין.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: 
בּוֹא &lt;/small&gt;וּרְאֵה כַּמָּה פּוֹרְשִׁין דַּרְכֵּי בָּשָׂר וָדָם מִדַּרְכֵּי מָקוֹם; 
בָּשָׂר וָדָם – מָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר; 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר!
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְאֲכִיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם 
וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כא}}, 
וַהֲלֹא מַיִם יָפִין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מֶלַח – מִיָּד הֵן מַבְאִישִׁין! 
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי&quot; {{ממ|ישעיה|לח|כא}}, 
וַהֲלֹא בָּשָׂר וָדָם, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלֵי תְּאֵנָה – מִיָּד מִתְאַכֵּל! אֶלָּא נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.

{{הע-שמאל|מפרש, כנראה בהמשך לדברי רשב&quot;י ודורשי הרשומות, שישראל השליכו עצמם בתפילה ובבקשת מחילה על שחטאו בעניין המים.}}'''&quot;וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם&quot;''' – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין וּמִתְגָּרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגָּרֶה לִפְנֵי רַבּוֹ. 
אָמְרוּ לְפָנָיו: חָטָאנוּ שֶׁמָּה שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ עַל הַמַּיִם!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר רואים את מי מרה כמשל לישראל: ר' יהושע טוען שמי מרה הם למעשה מים מתוקים, אלא שהם הפכו למרים כדי לנסות את ישראל, וכן ישראל הם צדיקים, אבל היו להם טענות כלפי משה בגלל המצוקה שחוו; ור' אלעזר טוען שהמים היו תמיד מרים, וכן ישראל, והומתקו ע&quot;י משה בדרך נס. הוא דורש את החזרה על 'המים' - שנוצרו מים חדשים ומתוקים.}}'''&quot;וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם&quot;''' – לְפִי שָׁעָה הוּמְתְּקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָדין הֵן מִתְּחִילָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'מַיִם... מַיִם', שְׁנֵי פְּעָמִים.

{{הע-שמאל|'חוק' הוא בין אדם למקום, ו'משפט' הוא בין אדם לחברו. ר' יהושע מניח שאלו שתים מעשר הדברות, שנאמר בהן 'כאשר ציווך ה' אלהיך' (דברים ה יב-טו), ואילו ר' אלעזר טוען, על סמך ויקרא, שהחוק הוא עריות והמשפט הוא משפטי אדם.}}'''&quot;שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט&quot;'''. חֹק – זוֹ שַׁבָּת, וּמִשְׁפָּט – זֶה כִּיבּוּד אָב וָאֵם; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: חֹק – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
מִשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּינֵי אוֹנָסִין וְדִּינֵי חַבָּלוֹת וְדִּינֵי קְנָסוֹת!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ממשיך בגישתו שהסיפור הוא בשבחן של ישראל, והוא קורא 'ניסהו' – נישאו ושבחו, ואילו ר' אלעזר – בגישתו שמדובר בגנותם.}}'''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – וְשָׁם נַעֲשָׂה לָהֶם נִסָּאוֹן לְיִשְׂרָאֵל; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ... אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כה|כז}}, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: וַהֲלֹא אֵין גְּדוּלָּה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּשִׁין, וְכָאן אֵינוֹ אֶלָּא סָמֶךְ! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר&lt;small&gt; '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;'''? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – שָׁם נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
יתכן שהדרשה רומזת [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה י|לקידושין א, י,]] ואולי למסורת אחרת בסגנון משנאי, כגון [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ח|אבות ג ח,]] שבו ההכללה קודמת לפסוק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&quot;''', שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁמוֹעַ - תִּשְׁמַע!&quot;.
שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁכִּיחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁכֹחַ - תִּשְׁכַּח!&quot; {{ממ|דברים|ח|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;לקול&quot;-בקול. מי שמקיים את המצוות כאילו היה בנוכחותו של הקב&quot;ה ושמע את המצוות מפיו. הדרישה היא רק שישא ויתן בהגינות וימצא חן בעיני הציבור. 'כל חוקיו' הן גזירות חכמים. מי שמקפיד לקיים מצוות אלו מובטח שלא יקבל את מכות מצרים. אם לא ישמע הוא עלול לקבל אותן, אבל גם אז ה' ירפא אותו.}}'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל גְּבוּרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי חֵי הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הֲלָכוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''', 
וְאִם אָשִׂים – '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|במכילתא דר' ישמעאל מוחלפים דברי ר' אלעזר ודברי ר' יהושע אלו באלו. כאן מדגיש ר' אלעזר את חובת הציות להלכה. דברי 'דבר אחר' מוצאים כאן את כל חלקי התורה, מעשר הדיברות ועד גזירות ודיני עריות. לפי דברי 'דבר אחר' ניתנה במרה התורה כולה, ונכרתה עליה ברית כמו בסיני - כולל הסנקציות למפר הברית והאיום במכות מצרים.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שָׁמוֹעַ&quot;''', יָכוֹל רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''' – זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּלוּלָה בּוֹ.
'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל הַר סִינַי.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת.

{{הע-שמאל|דברי התורה מרפאים את האדם ומעניקים לו חיים טובים. ר' יצחק מוצא בכפילות של &quot;לא אשים עליך&quot; ושל &quot;אני... רופאך&quot; רמז לשני העולמות - העולם הזה והעולם הבא.}}אִם עָשִׂיתָ כֵּן – '''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''?
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – חַיִּים הֵן לְךָ, רְפוּאָה הֵן לְךָ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot; {{ממ|משלי|ד|כב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''', רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, לָמָּה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה?
אֶלָּא אֱמֹר מֵעַתָּה: '''&quot;לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''' – לָעוֹלָם הַבָּא!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
שם הגירסה היא שאילים היה מקום מהולל במים. כאן הגירסה היא שהמקום היה מקולקל, אבל בדרך נס הספיקו המים לישראל.
ר'  יהושע קורא את חניית ישראל באלים כחניה על המים כפשטת, ור' אלעזר קורא את המים כסמל לתורה, בדומה לדרשה של דורשי הרשומות, לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים&quot;''' – 
מַגִּיד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּלְקָל בְּמַיִם יָתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, 
שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִים, וְלֹא סִיפְּקוּ אֶלָּא שִׁבְעִים דְּקָלִים! 
וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל חָנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסִיפְּקוּ לָהֶן מַיִם, וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁילְּשׁוּ!
 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְשִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים! 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה.
}}</text>
      <sha1>oegzwrfoesjuiau6tdh92ikbn9oul16</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016544</id>
      <parentid>3016543</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:48:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016544</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223419" sha1="eabmkmsww6w1mcecolohic2qh1bpcmf" xml:space="preserve">==פרק טו==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א.]] הדרשה הראשונה מונה את שירת הים כדבר שהיה בעבר. השניה רואה אותה כדבר שיתרחש בעתיד, כמו נבואות ישעיהו, ומסיקה מכאן שתחיית המתים מן התורה; היא מדייקת זאת מלשון העתיד 'ישיר'; וראו גם [[סנהדרין צא ב]].}}'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קו|יב}}.
'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – יֵשׁ 'אָז' לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ 'אָז' לֶעָתִיד לָבוֹא.
&quot;אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'&quot; {{ממ|בראשית|ד|כו}}, &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כו}}, 
&quot;אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ&quot; {{ממ|יהושע|ח|ל}}, &quot;אָז אָמַר דָּוִיד&quot; {{ממ|דברי הימים א|טו|ב}}, &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}} – לְשֶׁעָבַר.
&quot;אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}, &quot;אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ו}}, &quot;אָז תִּפָּקַחְנָה&quot; (שם פס' ה), 
&quot;אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכו|ב}}, &quot;אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה'&quot; (שם פס' ג) – לֶעָתִיד לָבוֹא.
רַבִּי אוֹמֵר: 'אָז שָׁר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא '''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''! נִמְצִינוּ לְמֵדִין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|למרות שהוא אדם אחד, משה שקול ככל ישראל; ובשעה שאמרו שירה היה כל אחד מישראל שקול כנגד משה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, 
וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה.

{{הע-שמאל|משה אמר שירה בכמות גדולה, כמו כל ישראל. כאן אין עוסקים בגדולתו של משה אלא בכמות השירה שאמר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|הדרשה מונה שירות רבות. השאלה בראשה היא רטורית, שהרי נאמר 'הזאת'.
כבר במצרים היתה שירה בליל הפסח.
גם פרשת &quot;האזינו&quot; מכונה שירה.}}'''&quot;אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת&quot;'''. וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן!
רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִצְרַיִם, &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
שְׁנִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot; {{ממ|שמות|טו|ב}}.
שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, &quot;אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יז}}.
רְבִיעִית שֶׁאָמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה&quot; {{ממ|דברים|לא|ל}}.
חֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: &quot;אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'&quot; {{ממ|יהושע|י|יב}}.
שִׁשִּׁית שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה: &quot;וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ה|א}}.
שְׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד: &quot;וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|א}}.
שְׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|ל|א}}.

{{הע-שמאל|רשימת עשר השירות תימשך לקמן. הדרשן הפסיק אותה והוא עוסק בינתים בכלל &quot;כל דבר שאדם נותן נפשו עליו - נקרא על שמו&quot;.
הפסוק &quot;ראה ביתך דוד&quot; נאמר לפי הפשט על בית דוד, כלומר על צאצאיו. הוא נדרש על המקדש.}} וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לַה'&quot;! {{ממ|מלכים א|ו|יד}}
אֶלָּא שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זְכוֹר ה' לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|קלב|א}} וְכוּלֵּ עִנְיָנָא.
מַה נֶּאֱמַר לוֹ? – &quot;עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד&quot; {{ממ|מלכים א|יב|טז}}! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|כב}}.
וְכִי תּוֹרַת מֹשֶׁה הִיא? וַהֲלֹא תּוֹרַת ה', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה&quot; {{ממ|תהלים|יט|ח}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? &quot;וַיְהִי שָׁם עִם ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|ט}}.
נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot; {{ממ|שמות|לב|ז}}.
וְכִי עַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}}, וְאוֹמֵר &quot;בֶּאֱמֹר לָהֶן עַם ה' אֵלֶּה&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כ}}! 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.
וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל? &quot;וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה... וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי&quot; {{ממ|שמות|ב|יב}}.

{{הע-שמאל|דורש 'תתן לך' – למשה.}}נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן '''לְךָ'''&quot; {{ממ|דברים|טז|יח}}.
וְכִי שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂמְךָ... וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה&quot; {{הפניה לפסוקים|שמות|ב|יד|טו}}, 
וְאוֹמֵר &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו&quot; {{ממ|דברים|לג|כא}}: מִדִּינִין הָלַךְ - לְדִינִין חָזַר!
הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו - נִקְרָא עַל שְׁמוֹ!

{{הע-שמאל|מלחמת יהושפט היתה כנגד אדום מואב והר שעיר, ובדומה לקריעת ים סוף גם בה נאמר &quot;התיצבו... וראו את ישועת ה'&quot; ([[דברי הימים ב כ יז]]). כלומר אין להודות 'כי טוב' בשעה שיש קרבנות למלחמה – אפילו בקרב האויב! וראו גם [[מגילה י ב]], והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי במדבר קיז.]]}} תְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט: &quot;וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כ|כא}}.
וְכִי מַה נִּשְׁתַּנֵּית הוֹדָאָה זוֹ מִכָּל הוֹדָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן &quot;הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; (שם)?
כִּבְיָכוֹל אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בְּאׇבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים! 
קַל וָחֹמֶר בְּאׇבְדָן שֶׁל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם&quot; {{ממ|משלי|י|כה}}.
‏‏{{הע-שמאל|השירה העשירית שמורה לאחרית הימים, ואחריה לא יהיה צורך בשירות כי לא יהיה עוד שעבוד.
הנקבה נתפסת ע&quot;י חז&quot;ל כמשועבדת באופן מהותי, ואף אחרי שילדה היא חוזרת לשיעבודה (ראו [[פסיקתא רבתי/לז|פסיקתא רבתי לז]]: &quot;כיוון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה&quot;). רק זכר הוא בן חורין, ולכן השירה האחרונה היא שיר של זכר.}}עֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ&quot; {{ממ|ישעיה|מב|י}}, וְאוֹמֵר &quot;הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים&quot; {{ממ|תהלים|קמט|א}}.
כָּל תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נְקֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ יֵשׁ אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד.
אֲבָל תְּשׁוּעָה הַבָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא נִקְרֵאת עַל שֵׁם זָכָר; כְּשֵׁם שֶׁאֵין זָכָר יוֹלֵד - כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר&quot; {{ממ|ירמיה|ל|ו}} 
כָּךְ תְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|כשהלוחם הוא בשר ודם, כגון שאול או דוד – השירה היא לכבודו; אבל כאן הלוחם היה הקב&quot;ה, ולכן השירה היא לה'.}}'''&quot;לַה'&quot;''', לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל... וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל&quot; {{הפניה לפסוקים|שמואל א|יח|ו|ז}}, 
אֲבָל כָּאן – לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|סוטה ה ד,]] שר' עקיבא דורש את 'לאמור'. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו ב,]] שם נוספת גם דעתו של ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, שישראל חזרו אחרי משה.
לפנינו שלוש דרכים לשירה ע&quot;י סולן ומקהלה: 
לדעת ר' נחמיה משה היה אומר את הצלע הראשונה של כל פסוק וישראל השלימו את הצלע השניה. 
לדעת ר' עקיבא משה היה אומר פסוק וישראל חזרו בכל פעם רק על המילים &quot;אשירה לה'&quot;. 
לדעת ר' אלעזר משה היה אומר צלע ראשונה וישראל חזרו אחריו ואמרו גם את הצלע השניה.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר&quot;''' – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרְאִין אֶת שְׁמַע.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח וְאָמַר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם&quot;'''.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;ה' שְׁמוֹ&quot;.
לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה, לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|שורת שרשרות פסוקים המראות שהקב&quot;ה אכן גיבור, עשיר, חכם וכו'. וראו גם [[ירמיה ט כב]]
חז&quot;ל משווים את ישראל בשירת הים אליהם עצמם, ומייחסים להם את כל שרשורי הפסוקים הבאים. מלך בשר ודם, שמחניפים לו, הוא למעשה פחות מקילוסו; מצד שני גם הקב&quot;ה אינו כפוף לתארים של גיבור, עשיר, חכם וכו'!}}מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר - וְאֵינוֹ אֶלָּא חַלָּשׁ; 
שֶׁהוּא חָכָם - וְאֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ; שֶׁהוּא עָשִׁיר - וְאֵינוֹ אֶלָּא עָנִי; שֶׁהוּא רַחֲמָן - וְאֵינוֹ אֶלָּא אַכְזָרִי; שֶׁהוּא דַּיָּן וְהוּא נֶאֱמָן - וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲנִיפִין לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן! אֶלָּא '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, 
וְאוֹמֵר &quot;ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה&quot; {{ממ|תהלים|כד|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}}, 
&quot;כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|תהלים|פו|י}}, &quot;גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה&quot; {{ממ|ירמיה|י|ו}}!
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot; {{הפניה לפסוקים|משלי|ג|יט|כ}}, 
&quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}, &quot;עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה&quot; {{ממ|איוב|יב|יג}}, 
&quot;מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם... בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם&quot; {{ממ|ירמיה|י|ז}}.
&quot;שִׁירוּ לַה'&quot; - שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם&quot;... {{ממ|דברים|י|יד}}, &quot;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ&quot; {{ממ|תהלים|צה|ה}}, 
&quot;לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב&quot; {{ממ|חגי|ב|ח}}, &quot;הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם&quot;... {{ממ|שמות|לד|ו}}, &quot;כִּי אֵל רַחוּם ה'&quot; {{ממ|דברים|ד|לא}}, 
וְאוֹמֵר &quot;חַנּוּן וְרַחוּם ה'&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;זְכוֹר רַחֲמֶיךָ ה'&quot; {{ממ|תהלים|ה|ו}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַנֶּאֱמָן&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}, &quot;הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט&quot; {{ממ|דברים|לב|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'&quot; {{ממ|תהלים|פט|ז}}, 
&quot;ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ&quot; (שם פס' ט) – אוֹת אַתָּה בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלְּךָ, &quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|י}} וְכָל עִנְיָנָא. הָא לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו, ב:]] השראת רוח הקודש על ישראל התבטאה בכך שכולם, כולל עוברים ותינוקות, השתתפו באמירת השירה; נראה שהדרשה משוחחת עם דברי ר' עקיבא, שטען לעיל שישראל לא אמרו יותר משתי מילים (אשירה לה').
באשר להגדרת עוללים ויונקים לפנינו מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי לרבי. נראה שרבי אינו מודה שגם העוברים אמרו שירה אלא רק היונקים או הפעוטים, שמזוהים לדעתו עם העוללים, הדרשן חוזר וטוען כריה&quot;ג, שגם עוברים השתתפו בשירה, ומוסיף גם את מלאכי השרת שהשתתפו בשירת הים.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז&quot; {{ממ|תהלים|ח|ג}}.
&quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר&quot; {{ממ|איוב|ג|טז}}.
וְאֵין יוֹנְקִים אֶלָּא שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כ}} וְאוֹמֵר &quot;עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם&quot; {{ממ|איכה|ד|ד}}.
&quot;וְיוֹנְקִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה &quot;שִׁירוּ לַה' '''כִּי גָאֹה גָּאָה'''&quot;, אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ&quot; {{ממ|תהלים|ח|ב}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]] הכפילות &quot;גאה גאה&quot; נדרשת כמחמאות הדדיות בין הקב&quot;ה לישראל. וראו לעיל &quot;עשר שירות הן...&quot;}}'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי בְּמִצְרַיִם &quot;וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה'&quot;... {{ממ|שמות|ד|כב}}.
אַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי עַל הַיָּם, &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}.
וְאַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|כאן הכפילות נדרשת על מצרים והגאולה העתידה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' - וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם&quot; {{ממ|ישעיה|ב|יב}} וְכוּלֵּ' עִנְיָנָא.

{{הע-שמאל|כל הקטע הזה החל מהסוגריים המרובעים ועד &quot;וכן את מוצא במצרים&quot; מובא על פי קטע גניזה חדש. ההתחלה בסוגריים מרובעים על פי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|המכילתא דר' ישמעאל שירה פרשה ב,]] ונראה שמעין מה ששם היה בתחילת הגניזה ולא השתמר.
דרשה שלישית על הכפילות: הקב&quot;ה גאה על בני האדם הגאים. הפעם הגאווה האנושית אינה מוצדקת, בניגוד לדרשות שבתחילת הפרשה, שבהן הגאה הקב&quot;ה את ישראל.
מכאן מתחילה שורת דרשות המדגימות את העקרון שהקב&quot;ה מכה את הגאים בדבר שבו התגאו.
הדרשה הראשונה היא על דור המבול, שהצליחו בחקלאות, ורצו לוותר על הגשמים ולהסתפק באדים המשקים את האדמה, וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג, ב,]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיח|וספרי דברים שיח.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַגֵּאִים, בַּמֶּה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן.
&lt;small&gt;[שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ([[איוב כא י]]-יב) &quot;שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר, וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב.&quot; 
מַה נֶּאֱמַר שָׁם? ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ!  וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ?&quot; 
אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא? - אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ,  אֶלָּא: ([[בראשית ב ו]]) &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.&quot; 
אָמַר לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!  בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים בָּהּ לְפָנַי! 
בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם!&quot;  שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית ז יב]]) &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.&quot; 

{{הע-שמאל|ר' יוסי מגדיר את חטא דור המבול בחטא המיני המיוחס ל'בני האלוהים', כלומר למנהיגי הדור, העליונים; וראו [[בראשית ו א]]-ד. בתוספתא שם הוא מתנסח שהתגאו בגלגל עינם הדומה למים, שנאמר 'ויראו בני האלוהים' וכו'.}}רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: {{ב|הֵם|דור המבול}} נָתְנוּ] &lt;/small&gt;עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, 
אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|ז|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא שם הלכה ג.]] דורש פן נפוץ – ויפץ. הגאווה מתבטאת ב'נעשה לנו שם'.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – כָּךְ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|א}}, &quot;וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם&quot; וְגוֹ' &quot;וַיֵּשְׁבוּ שָׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ב}}. 
אֵין 'יְשִׁיבָה' הָאָמוּר כָּן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ&quot; {{ממ|שמות|לב|ו}}. 
וּמַה גָּרְמָה לָהֶם? שֶׁאָמְרוּ: &quot;הָבָה נִבְנֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|ד}}. וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? &quot;וַיָּפֶץ יי אֹתָם מִשָּׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ח}}.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם. לפי הדרשות מאיוב היו בסדום מכרות זהב וכסף. הדרשה היא על נשכח תורת רגל (בלשון חז&quot;ל: לא נקבל אורחים) – אשכח אתכם מן העולם (לפי [[איוב כח ד]]).}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ה}}, &quot;מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ו}}, &quot;נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ז}}, &quot;לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ח}}. 
אַנְשֵׁי סְדוֹם אָמְרוּ: הֲרֵי מָמוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ, אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצְכֶם – אֲנִי מְשַׁכֵּחַ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ד}}, &quot;לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ה}}, &quot;יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ו}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מח}}, &quot;הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|נ}}. 

{{הע-שמאל|סדום היתה משקה והתגאתה בכך, ולוט חטא עם בנותיו בגלל המשקה, שנבע בדרך נס.
סיום הדרשה הוא בסגנון 'הפטרה', ראו [[בראשית רבה סט ח]].}}כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יג|י}}, &quot;וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן&quot; {{ממ|בראשית|יט|לג}}. וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם לְשָׁעָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא&quot; וְגוֹ' {{ממ|יואל|ד|יח}}. אִם כָּךְ נְתָנָן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] }}רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת&quot; {{ממ|אסתר|א|ו}}, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עוֹשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|מעשה מפורסם זה מופיע בשינויים גם ב[[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מג|ספרי עקב מג]] וב[[מכות כד א]]. קטע הגניזה קטוע והושלם על פי הספרי.}}וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לְרוֹמִי, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִ{{ב|פִּיטְיוֹלִיס|נאפולי של ימינו}} עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. 
הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִין &lt;small&gt;[וְאַתָּה מְצַחֵק?
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? 
שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, 
וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ!
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ]&lt;/small&gt; לַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. 
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. 
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִין וְאַתָּה מְצַחֵק. 
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? 
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בּוֹאוּ וּרְאוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה בְּכִיתֶם! וְלֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|א|נא}}, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ? עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא: &quot;עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יז}}, &quot;עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יח}}. 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|ח|ב}}, 

{{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}וְכִי מָה עִנְיַן זְכַרְיָה אֵצֶל אוּרִיָּה? מָה אָמַר אוּרִיָּה? &quot;צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ&quot; {{ממ|מיכה|ג|יב}}. וּמָה אָמַר זְכַרְיָה? &quot;כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת&quot; וְגוֹ' &quot;וּרְחוֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|זכריה|ח|ד-ה}}. 
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ, אִם קַיָּמִין דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִין דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בָּטְלוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָה. 
וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף דִּבְרֵי זְכַרְיָה לָבוֹא. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: נִחַמְתָּנוּ עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|לעיל ויהי פרשה ו.]]
בגירסת הגניזה במקום &quot;ויקח שש מאות רכב&quot; (המובא גם במכילתא) מובא &quot;כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו&quot;, כלומר המצרים רצו להרוג את ישראל במים, ולכן היה סופם במים.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;.

{{הע-שמאל|בתוספתא שם &quot;סיסרא לא נתגאה לפני המקום, אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר&quot;, והכוכבים אינם מקבלים שכר על מלחמתם עם סיסרא.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסִיסְרָא, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ... אֶל נַחַל קִישׁוֹן&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ... נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א, ח]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ד|תוספתא שם ג ד.]] ר' יהודה רואה את הבחירה בנערה מתמנה כיד ה' ולכן טוען שתחילת קלקולו היתה מאוחר יותר, בעזה.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אַתָּה קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; {{ממ|שופטים|יד|ג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו&quot; {{ממ|שופטים|טז|כא}}.
רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִלַּת קִלְקְלָתוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה.

{{הע-שמאל|ראו במשנה ובתוספתא הנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה... וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ... וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד... וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|ט}}.
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נְדָרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי&quot; {{ממ|שמואל ב|טו|ז}}.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ {{ב|מְלָאכִים,|מלכים}} לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ה|תוספתא שם הלכה ה:]] סנחריב השתמש במלאכים (שליחים) והוכה בידי מלאך.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ לָקָה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'... אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי...&quot; {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כג|כד}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; (שם פס' לה).
אָמְרוּ: גָּדוֹל {{ב|שֶׁבָּהֶן|במלאכים}} הוּא מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף. קָטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַת&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|כד}} &quot;אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים&quot; (שם פס' כג).
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ... אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כא|כב}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד&quot; {{ממ|ישעיה|יד|טו}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְגִיד צוֹר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ&quot;. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;לַשַּׁחַת יוֹרִידוּךָ... מוֹתֵי עֲרֵלִים&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כח|ב|י}}.
הָא בַּמֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אמנם היו 600 רכב, אבל הם נחשבו בעיני הקב&quot;ה כסוס אחד ורוכבו. יש הדורשים את הכתיב החסר &quot;מרכבת פרעה וחילו&quot;, לקמן פס' ד.}}'''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot;! {{ממ|שמות|יד|ז}}.
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב&quot; {{ממ|דברים|כ|א}}. וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד?
אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם - אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכֵב אֶחָד!

{{הע-שמאל|ראו בהמשך, שהסוס ורוכבו נמשלים לגוף ולנשמה. דורש רמה-מרום וירה-ירד.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה סוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס.
'''&quot;רָמָה&quot;'''. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר &quot;יָרָה&quot;; כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים?
'''&quot;רָמָה&quot;''' – שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, &quot;יָרָה&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה!
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵלִים לָאֲוִיר - לְסוֹף אֶחָד מֵהֶן לִיפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ! אֲבָל כָּאן '''&quot;רָמָה&quot;''' וְ&quot;יָרָה&quot; –
'''&quot;רָמָה&quot;''' כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה מָרוֹם, &quot;יָרָה&quot; שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה.

{{הע-שמאל|דורש רָמָה – רָמָהּ, שר שלה, שהקב&quot;ה השליך גם את המלאך הממונה על מצרים, השר שלה – לים.
בהמשך הדרשה מכלילים את העיקרון שכשמלכות לוקה – לוקה גם השר שלה במרום.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנָּפַל - הִתְחִילוּ נוֹתְנִין לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;רָמָה&quot;'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם נִפְרָע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת שָׂרֵיהֶן תְּחִלָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כא}}.
&quot;אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יב}}.
&quot;כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ה}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מעמיד בדין את המכלול של &quot;סוס ורוכבו&quot;, הגוף והנשמה. לשם כך הוא מחיה את המתים ודן את האדם השלם.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין.
אוֹמֵר לַסּוּס: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אוֹמֵר לוֹ: מִצְרִי הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כג}}.
וְאוֹמֵר לַמִּצְרִי: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אָמַר לוֹ: סוּס הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה&quot; {{ממ|שמות|טו|יט}}!
וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ, וְדָנָן כְּאֶחָד!
זוֹ שָׁאַל אַנְטְנִינוֹס אֶת רַבִּי, אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם זֶה מֵת וְגוּף כָּלֶה, כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאוֹ לַדִּין?
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל גּוּף טָמֵא, שְׁאָלֵנִי עַל נְשָׁמָה, שֶׁהִיא טְהוֹרָה!
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת.
וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה!
אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהָלְכוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת.
לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן הֵן בִּכּוּרוֹת? אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ?
הַמֶּלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהָיוּ מְהַלְּכִין! אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ: כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם!
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גּוּף וּנְשָׁמָה וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַגּוּף: מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי?
אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי נְשָׁמָה אֲנִי מֻשְׁלָךְ כְּאֶבֶן!
אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה: מִפְּנֵי מָה חָטָאת לְפָנַי?
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁחָטָאתִי? גּוּף חָטָא! מִיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ לֹא טְהוֹרָה אֲנִי לְפָנֶיךָ?
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וּמַכְנִיסָהּ בַּגּוּף, וְדָנָן כְּאֶחָד!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל&quot; {{ממ|תהלים|נ|ד}} - לְהָבִיא נְשָׁמָה, &quot;וְאֶל הָאָרֶץ&quot; - לְהָבִיא אֶת הַגּוּף,
וְאַחַר כָּךְ &quot;לָדִין עַמּוֹ&quot; - מִידַּיֵּן עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|איסי לומד מזכריה שמכת הסוסים והפרדים של מצרים היתה מורכבת מחמש מכות}}אִיסִי בֶּן שַׁמַּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;סוּס&quot;''' סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּשִּׁגָּעוֹן וְרֹכְבוֹ בַּתִּמָּהוֹן&quot; {{ממ|זכריה|יב|ד}},
&quot;וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה'&quot;... {{ממ|זכריה|יד|יב}}, וְאוֹמֵר &quot;וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס&quot;... (שם פס' טו).
בָּא מְפֹרָשׁ וְלִמֵּד עַל הַסָּתוּם: מַה מְּפֹרָשׁ, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת - אַף סָתוּם, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] שלושה מובנים ל'עוז'. הראשון הוא הפשט, ושני האחרונים הם הצעות לדרך שבה מתבטא העוז: התורה שנתן לנו הקב&quot;ה או עצם מלכותו.}}'''&quot;עָזִּי וְזִמְרָת&quot;''', אֵין 'עֻזִּי' אֶלָּא תָּקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}.

{{הע-שמאל|דורש עוזי – עזרתי. הקשר עם הקב&quot;ה אינו ייחודי לישראל, אבל חזק אצלם במיוחד. הדרשה מנסה להתוות דרך בין תפיסה אוניברסאלית הקושרת את הקב&quot;ה לעולם כולו - לבין גישה פרטיקולריסטית, הקושרת אותו לישראל דווקא.
בהמשך דורש זמרה – אימרה, עליונות (כמו אמיר של עץ). ההאמרה היא הדדית, ומתבטאת בשורת דוגמאות שיפורטו בהמשך.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''' – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר.
'''&quot;וְזִמְרָת יָהּ&quot;''' – זִמְרָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר; 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמואל ב|כג|א}}.
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה; 
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה – &quot;וַה' '''הֶאֱמִירְךָ''' הַיּוֹם&quot; {{ממ|דברים|כו|יח}}, 
וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה – &quot;אֶת ה' '''הֶאֱמַרְתָּ''' הַיּוֹם&quot; (שם פס' יז).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי כָמֹכָה''' בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יְדֵיהֶן וְאוֹמֶרֶת: &quot;אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל '''מִי כָמוֹךָ'''&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי''' כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו&quot; {{ממ|דברים|ד|ז}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;'''וּמִי''' גּוֹי גָּדוֹל...&quot; (שם פס' ח).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... ה' אֶחָד&quot; {{ממ|דברים|ו|ד}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים א|יז|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת&quot; (שם פס' ב).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;זֶה''' אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יח}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.

{{הע-שמאל|ראו הדרשות דלעיל על 'עוזי' ועל 'זמרת'.}}'''&quot;וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה&quot;''' – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי – בְּיוֹתֵר.

{{הע-שמאל|למרות ו ההיפוך דורש ויהי – יהיה. הישועה לישראל איננה עניין חד פעמי, אלא היא חלק קבוע במכלול היחסים בינם לקב&quot;ה.}} '''&quot;וַיְהִי לִי&quot;''' – הָיָה לִי וְהוֶֹה לִי; 
הָיָה לִי – לְשֶׁעָבַר, וְהוֶֹה לִי – לֶעָתִיד לָבוֹא: 
&quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|הנביאים ראו דמיונות של אלוהים, אבל בים ראו כולם בבירור, שהרי המילה 'זה' מתפרשת ע&quot;י חז&quot;ל כהצבעה על ממשות. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק ב|לעיל יב ב.]] בהמשך מוסבר שהנביאים ראו את הקב&quot;ה כדמות אדם, ולכן לא היה ברור להם איזהו המלך, והתקשו לזהות אותו. אבל על הים ראו והכירו אותו מיד.}}'''&quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאָהוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה&quot; {{ממ|הושע|יב|יא}}, וְאוֹמֵר: &quot;נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, {{ב|וְאִילַת צְפִירָה|משמר ראש}} מַקִּפְתּוֹ, וְחַיָּלוֹת מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. 
הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׁאֹל עָלָיו וְלֵידַע אֵיזֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; 
אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם עַל הַיָּם – לֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל, 
אֶלָּא הִכִּירוּ כֻּלָּם, וּפָתְחוּ כֻּלָּם פִּיהֶם וְאָמְרוּ: '''&quot;זֶה אֵלִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|כיצד יכול האדם הסופי לתת לקב&quot;ה האינסופי? – ר' ישמעאל אומר שעל האדם לייפות את חפצי המצוות. אבא שאול אומר שעל האדם לחקות את מידותיו החיוביות של הקב&quot;ה. ר'יוסי בן דורמסקית אומר שעל ישראל כעם לייפות ולפאר את בית המקדש – המוסד הלאומי המייצג את הקשר שלהם לקב&quot;ה. ר' יוסי הגלילי אומר שעל האדם לפאר את שם הקב&quot;ה בפני הגויים. ר' עקיבא אומר שעל ישראל להעלות את קרנו של הקב&quot;ה בעיני האומות בנכונותם למות על קידוש ה', בדומה למארטירים הנוצריים.}}'''&quot;וְאַנְוֵהוּ&quot;''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְנָאוֹת אֶת קוֹנוֹ? 
אֶלָּא הֱוֵה נָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוָה: עֲשֵׂה לוֹ סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, תְּפִלִּין נָאוֹת, צִיצִית נָאָה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הִדַּמֶּה לוֹ! מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot; {{ממ|שמות|טו|יג}}; 
אֵין נָוֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|ירמיה|י|כה}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן... נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דִּבֵּר בִּנְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. 

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את המוות על קידוש השם כדרך שבה מתגברים היהודים על האומות ורוכשים לעצמם את המונופול על אהבת ה', תוך יצירת קשר בין ארוס לתנטוס (אהבה ומוות). לפנינו מדרש על שיר השירים המדגיש את הייחוד בקשר שבין ישראל לקב&quot;ה, ומוציא את שאר האומות מהקשר הזה, בטענה 'אין לכם חלק בו'. זאת בניגוד לפזמון החוזר לעיל '... אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר'.
הקשר בין קריעת ים סוף לשיר השירים מבוסס על המילה 'זה' הנדרשת לעיל בפי ר' אליעזר כהצבעה על הקב&quot;ה - ומופיעה בשיר השירים בפסוק 'זה דודי וזה רעי' (שיר השירים ה טז).}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: דִּבֵּר נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל 
וְאוֹמְרִים לָהֶן: &quot;מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|ט}}, שֶׁכָּךְ אַתֶּם מוּמָתִין עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל כֵּן {{ב|עֲלָמוֹת|קורא &quot;על מוות&quot;}} אֲהֵבוּךָ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם&quot; {{ממ|תהלים|מד|כג}}.
נֹאמַר לָכֶן מִקְצָת שִׁבְחוֹ, אִי אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ: &quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז... 
עַד &quot;זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|יא|טז}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְיאוּת שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: נָבוֹא עִמָּכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ... וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|א}}.
וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶן: אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא &quot;אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי&quot; (שם פס' ג)!

{{הע-שמאל|דורשים &quot;אנווהו&quot;-אלוונו (למקדש), שישראל מלווים בכל קורותיהם ע&quot;י הקב&quot;ה, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ג#פסוק ח|לעיל ג ח, הדרשות על &quot;עמו אנוכי בצרה&quot;.]] דורש גם הורתי-הוראה.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְלַוֵּינוּ עַד שֶׁנָּבוֹא עִמָּכֶם לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְאָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִית', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. 
נִכְנַס לִמְדִינָה אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִי', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו.
כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה&quot; {{ממ|בראשית|מו|ד}} 
עָלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה&quot; (שם). יָרְדוּ לַיָּם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}. 
בָּאוּ לַמִּדְבָּר – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|א|לא}} 
עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי... וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ד}} –
זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה.

{{הע-שמאל|הדרשן מזהה את השם &quot;א-להים&quot; עם מידת הדין, ואת השם &quot;א-ל&quot; עם מידת הרחמים.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;''' – עִמִּי נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין.
'''&quot;אֵלִי&quot;''', אֵין 'אֵלִי' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי&quot; {{ממ|תהלים|כב|ב}}, 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}, &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קיח|כז}}.

{{הע-שמאל|&quot;אלוהי אבי&quot; משלים את הייחוס הטוב של ישראל, שגם אבותיהם היו צדיקים. 
ר' שמעון בן אלעזר חוזר למחלוקת דלעיל על &quot;ואנווהו&quot; וקובע שקיום המצוות מקדש שם שמיים ואי קיומן מחלל את שמו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''', אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִין, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בַּאֲבוֹתֶיהָ. 
אֲבָל אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִין, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}, &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}} 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מְחֻלָּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי... 
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, לֹא לְמַעַנְכֶם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לו|כ|כג}}.

{{הע-שמאל|התהילה לה' היא לאו דווקא על הניסים שעשה בדור הנוכחי אלא גם על ההיסטוריה של מעשיו עם האבות. בכך מבטא המדרש כיוון הפוך מזה שבדרשה דלעיל, על 'מלכה בת מלכים': הייחוס מחייב את ישראל לשבח את הקב&quot;ה גם על הניסים שעשה עם אבותינו.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''' – לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתַי – 
וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת עִמִּי! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]]}}'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה! מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶן בְּכָל כְּלֵי זַיִן:
נִרְאָה לָהֶן בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נט|יז}};
נִרְאָה לָהֶן כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר&quot; {{ממ|תהלים|מה|ד}};
נִרְאָה לָהֶן כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף&quot; {{ממ|תהלים|יח|יא}};
נִרְאָה לָהֶן בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ט}};
נִרְאָה לָהֶן בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|צא|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ב}};
נִרְאָה לָהֶן בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יא}}, וְאוֹמֵר &quot;וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי&quot; {{ממ|תהלים|לה|ג}}.
 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵין צָרִיךְ לְכָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ.
אִם כֵּן, לָמָּה צָרַךְ הַכָּתוּב לִפְרֹט כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ? לוֹמַר, שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן.
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמַּה שֶּׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד הוּא לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, נִרְאָה לָהֶן כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה;
'''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', נִגְלָה עֲלֵיהֶן בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, &quot;חָזֵה הֲוֵית... וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}}.
שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא '''&quot;ה' - אִישׁ מִלְחָמָה&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – הוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''' – הוּא נִלְחָם עַל הַיָּם, וְהוּא עַל הַיַּרְדֵּן, וְהוּא עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.
הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא לָעוֹלָם הַבָּא; הוּא לְשֶׁעָבַר, וְהוּא לֶעָתִיד לָבוֹא.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, &quot;כֹּה אָמַר ה'... אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מד|ו}},
&quot;אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ד}}, &quot;אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וְכוֹחוֹ עָלָיו כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה,
אֲבָל אֵין דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים אוֹ לְבֶן שִׁבְעִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כּוֹחוֹ מִתְמַעֵט;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' הַנִּלְחָם בְּמִצְרַיִם – '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;'''! הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה וְעָלָיו כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה!
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|מז}},
וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' צוּרִי... הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב&quot; {{ממ|תהלים|קמד|א}}.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁהַחֵץ יוֹצֵא מִיָּדוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי&quot; {{ממ|דברים|לב|מא}}; עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הוּא מַחֲזִירָהּ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי&quot; (שם).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁמַּחֲזִירָהּ רֵיקָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי&quot; (שם), אֲנִי מַחֲזִירָהּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבַשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ אָבִיו וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו אֵינוֹ מַבְחִין, אֶלָּא מַכֶּה וְהוֹלֵךְ בְּחֵמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' - הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', רַחֲמָן הוּא עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו.
מַה שְּׁמוֹ? – &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר בְּמִלְחָמָה, מְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו,
אֲמְרוּ לָהֶן: זוֹעֵף הוּא, לְמִלְחָמָה הוּא יוֹצֵא; כְּשֶׁיְּנַצֵּחַ וְיַחֲזֹר אַתֶּם מַשְׁאִילִין צָרְכְּכֶן מִלְּפָנָיו - וְהוּא עוֹשֶׂה.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם צוֹעֲקִין לְפָנָיו - שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כֻּלָּם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, אֵין יָכוֹל לָזוּן חַיָּלוֹתָיו וּלְסַפֵּק אַסְפַּסְטוֹאוֹת שֶׁלָּהֶן;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר &quot;נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}},
&quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ט}}.
 
'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר&quot; {{ממ|ישעיה|ו|ג}},
&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ב}};
אֶלָּא מִפְּנֵי חִבַּתְכֶן וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶן, שֶׁקַּדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים... הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ... ה' הוֹשִׁיעָה&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|כ|ח|י}} שֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
 
{{הע-שמאל|התואר 'איש מלחמה' התבטא בכך שמרכבות פרעה אבדו בים. דורש את הסמיכות של פס' ג-ד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' - &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;.
}}
 
===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]] וראו גם לעיל פסוק א. וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג ג.]]}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מָדַדְתָּ לּוֹ: הוּא אָמַר &quot;מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ&quot; {{ממ|שמות|ה|ב}}, 
אַף אַתָּה הֶרְאֵיתָ לָהֶן יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל הַיָּם.

{{הע-שמאל|העונש למצרים היה מדה כנגד מדה: הם הטביעו את התינוקות במים ונהרגו במי ים סוף. דורש רכב-מרכבות, שלישים-שלישיו.
הם העבידו את ישראל בטיט, וטבעו בטיט.}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;''' – פַּרְעֹה אָמַר &quot;כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ&quot; {{ממ|שמות|א|כב}}, 
אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה... יָרָה בַיָּם&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ...&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו&quot;'''.
הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עֲלֵיהֶן מַיִם כְּטִיט וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בּוֹ; 
אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בְּטִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט&quot; {{ממ|ירמיה|לח|ו}}, וְאוֹמֵר &quot;טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה&quot; {{ממ|תהלים|סט|ג}}, 
&quot;הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|טו|טז}}.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]] שם סדר התשובות לשאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; הפוך מזה שכאן. כאן התשובה של הדרשה לאותה השאלה היא שהתהום התחתון כיסה גם את המאורות, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו עבור המצרים.}}'''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''' – וְכִי תְּהוֹמוֹת שָׁם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהִכָּה עֲלֵיהֶן אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶן אֶת הַמְּאוֹרוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם... וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לב|ח|ט}}. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֺנָם&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יג|י|יא}}. 
&quot;וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה&quot; {{ממ|יחזקאל|ל|יח}}.
 דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''', וְכִי יֵשׁ תְּהוֹמוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן וְהָיוּ נִלְחָמִין בְּמִצְרַיִם בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי&quot; {{ממ|יונה|ב|ו}}, וְהֵן יָרְדוּ לִשְׁתֵּי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|: השאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; כאן אינה על תהומות אלא על המצולות: מים עזים אינם מי ים סוף אלא מי הים הגדול, שהתמזג עם מי ים סוף להכות במצרים.
השוואה בין יונה למצרים, שירדו יותר ממנו ולא נהנו מהגנתו של הדג.}}'''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''', וְכִי יֵשׁ מְצוּלוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ וְהָיָה נִלְחָם בָּהֶן בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים&quot; (שם פס' ד), וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתֵּי מְצוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשה של דבר אחר על 'ירדו במצולות כמו אבן' טוענת ש'יאכלמו כקש' היא היתה המיתה של הכשרים שבהם, שנדחתה לזמן ארוך יחסית, ואילו במכילתא דר&quot;י זו מיתת הרשעים, שלא מתו מייד אלא לאחר שסבלו. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו,]] [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק כז|ומכילתא דרשב&quot;י יד כז,]] &quot;נתן בהם כח נערות&quot;, המתאימים לדברי המכילתא דר' ישמעאל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''' – זוֹ כַּת בֵּינוֹנִית שֶׁבָּהֶן. 
כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן מִטָּרְפִין כְּקַשׁ, בֵּינוֹנִיִּים כְּאֶבֶן, רְשָׁעִים &quot;צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;.

{{הע-שמאל|דורש אָבְנָיִם-אֲבָנִים, וראו לעיל פס' ד &quot;במדה שאדם מודד...&quot;}}הוּא אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם&quot; {{ממ|שמות|א|טז}}, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ לָהֶן מַיִם כַּאֲבָנִים
וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים שֶׁלָּהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה '''&quot;כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''? לְפִי שֶׁהִקְשׁוּ אֶת לִבָּן כַּאֲבָנִים.

{{הע-שמאל|ימינו של הקב&quot;ה לא רק מכה את המצרים אלא היא מזמינה ומבטיחה ישועה לכל העמים.}}אֲבָל אָנוּ בְּחַסְדְּךָ וּבְטוּבְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּבִימִינְךָ שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם&quot; {{ממ|תהלים|מד|ד}}. 
&quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ...&quot; {{ממ|ישעיה|מה|כג}}
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרק ה|מכילתא שירה ה.]] דורש 'נאדרי' – נאה ואדיר, ומקבל תשובה מהרשעים, בהמשך מהדרשה הקודמת. גדולתו היא ביכולת האיפוק שלו, וראו גם [[יומא סט ב]].
על שבעת הימים של הארכה לדור המבול ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י#א|תוספתא סוטה י, א.]]}}'''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''' – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בְּכֹחַ. שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָה לְדוֹר הַמַּבּוּל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שוה &quot;ועתה&quot;.}}וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד... וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}. 
אֵין &quot;עַתָּה&quot; אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ...&quot; {{ממ|דברים|י|יב}}. 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;המטיר&quot;. בכל דרשה דרך שונה, אבל המסר אחד.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם... גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}. נֶאֱמַר כָּאן 'מָטָר' וְנֶאֱמַר 'גָּפְרִית וָאֵשׁ'; 
אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו – גָּפְרִית וָאֵשׁ!

{{הע-שמאל|כעולה מהפשט, שהרי רוב המצרים שלא באו עם פרעה נשארו בחיים. לפי הדרשה, אפילו בזמן שטבעו בים היו יכולים המצרים לעשות תשובה ולהנצל, כעולה מהדרשות דלעיל.}}עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|תולה את הפסוק במעשיהם של ישראל: בזמן קריעת הים היו שתי ידיו של הקב&quot;ה ימניות כי הם עשו את רצונו; ובזמן החורבן היו שתי ידיו שמאליות.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''', 
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַשְּׂמֹאל – יָמִין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יְמִינְךָ ה'... יְמִינְךָ ה'&quot;'''; 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַיָּמִין – שְׂמֹאל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ג}}.

{{הע-שמאל|כאן, ובמיוחד בדרשה הבאה, החימה והמלחמה מופנות כנגד ישראל כשהם חוטאים, ואין מדובר בכוחו הפוטנציאלי של הקב&quot;ה אלא במעשיו בפועל.}}דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֵמָה אֵין לִי&quot; {{ממ|ישעיה|כז|ד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא מִתְמַלֵּא עַל {{ב|שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל|לשון נקיה לישראל}} חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|יא|יז}}.
דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נִלְחָם לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' יִלָּחֵם לָכֶם&quot; {{ממ|שמות|יד|יד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם&quot; {{ממ|ישעיה|סג|י}}. 
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָיָה ה' כְּאוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ה}}.

{{הע-שמאל|מפנה את המבט לעתיד ולא לעבר של המאורע בים סוף. וראו גם לעיל פס' ב.
כאן עדיין האויב, גם בעתיד, הוא פרעה; אבל בדרשה הבאה זה עשו - הוא רומי.}}'''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''' – זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; {{ממ|שמות|טו|ט}}. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן כִּי אָמַר הָאוֹיֵב&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|ב}}. 
'רָעַצְתָּ אוֹיֵב' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יב}}.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] הדרשן מציע תקדימים לטענה שהקב&quot;ה נלחם באויבי עמו: מלחמת אברהם בארבעת המלכים והמלחמה בפרעה, מלחמת סיסרא, מלחמת סנחריב ומלחמת בלשאצר. בסיום הדרשות הוא מביע אמונה שגם בדורו ילחם הקב&quot;ה באויבי עמו ודורש את לשון העתיד של &quot;תהרוס קמיך&quot; על אויבי ישראל, ביניהם גם בית עשו.}}'''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ נֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד יְדִידֶיךָ: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר וְכוּ'.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה&quot; {{ממ|בראשית|יד|טו}},
וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח... יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם&quot;... {{ממ|ישעיה|מא|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי... מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה'... עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קי|א|ד}}
וְאוֹמֵר: &quot;אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ&quot; {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;כָּל אִמְרַת ה' צְרוּפָה&quot; (שם פס' לא).
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ! וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ? פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; {{ממ|שמות|טו|ד}}.

סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ... וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}},
&quot;עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד&quot; {{ממ|ישעיה|י|לב}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בָּזָה לְךָ... בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כא}}.
 
נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל חֵילוֹ. אָמַר: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר עִם בְּנֵי &lt;small&gt;אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יד}}.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִבְּנֵי אָדָם? – סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמְּךָ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר... עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא... 
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ד|כו|ל}}.
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא&quot; {{ממ|דניאל|ד|כה}}.

&quot;בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב... בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא בֵּאדַיִן הַיְיתִיו מָאנֵי דַהֲבָא... אִשְׁתִּיו חַמְרָא...
בַּהּ שַׁעֲתָא נְפַקוּ אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ... אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ה|א|ו}}.
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: &quot;הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר&quot; {{ממ|חבקוק|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד&quot; (שם פס' טז), וְאוֹמֵר: &quot;בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר&quot; {{ממ|דניאל|ה|ל}}.
 
'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; {{ממ|תהלים|עד|כג}},
&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; {{ממ|תהלים|צב|י}}, &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ&quot; {{ממ|תהלים|עג|כז}}.
דָּבָר אַחֵר: 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'&quot; {{ממ|תהלים|נח|ז}}.
מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם&quot; {{ממ|תהלים|כח|ה}}.
 
'שָׁלַחְתָּ חֲרוֹנְךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תְּשַָלַּח חֲרֹנְךָ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם&quot; {{ממ|תהלים|סט|כה}},
&quot;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ו}}.
'אֲכָלָמוֹ כַּקַּשׁ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה
וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}.
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר
וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל אֶת הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{ממ|זכריה|יב|ו}}.

{{הע-שמאל|המצרים צעקו מכאב כשהוכו בים סוף. מצרים היתה ממלכה חלשה כקש, וכל כוחה בא רק כששעבדו את ישראל. לעומת המפלצות המדומות לשאר המלכויות מצרים מדומה לשועל, ולעומת המתכות היקרות מדומה מצרים לעופרת.
ביחס לטענה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ה|לעיל בדרשה לפרק יד, פס' ה,]] שגם כוחם והצלחתם של שאר העמים ששעבדו את ישראל ניתנו להם רק משום כבודם של ישראל.}}'''&quot;כַּקַּשׁ&quot;''' – כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין לָהֶן קוֹל, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק קוֹלוֹ הוֹלֵךְ.
כָּךְ הָיוּ הַמִּצְרִיִּים: קוֹלָן הוֹלֵךְ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עֲלֵיהֶן.
כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
&lt;/small&gt;כָּךְ מִצְרִיִּים לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''.
מַה קַּשׁ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף מִצְרַיִם לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנוּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ&quot; {{ממ|ישעיה|מג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין מַלְכוּת יְרוּדָה יַתִּיר מִן הַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה מַלְכוּת לְשָׁעָה – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
 
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת – מוֹשְׁלָן בְּכֶסֶף וְזָהָב: &quot;הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף,
מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מִנְּהוֹן דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהוֹן דִּי חֲסַף&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ב|לב|לג}}.
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם, מוֹשְׁלָן בְּעוֹפֶרֶת: &quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;!
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת: &quot;וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.
קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה... תִּנְיָתָא כְּדֹב... תְּלִיתָיְתָא – וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר... רְבִיעָיְתָא דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ז|ג|ז}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּשׁוּעָלִין: &quot;אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|טו}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בַּאֲרָזִין: &quot;הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|לא|ג}},
&quot;אִילָנָא דִי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף אַרְעָא&quot; {{ממ|דניאל|ד|ח}},
&quot;וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ&quot; {{ממ|עמוס|ב|ט}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּקַשׁ: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''!
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]
דורש נערמו – עורמה; דרשה נוספת על העיקרון 'במדה שאדם מודד בה מודדים לו', וראו דרשות נוספות מסוג זה לעיל פס' א ופס' ד ובביאור שם.}}'''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;''', בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ – בָּהּ מָדַדְתָּה לָהֶן! 
הֵן אָמְרוּ: &quot;הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ&quot;, אַף אַתָּה נָתַתָּה עַרְמִימִיּוּת לַמַּיִם – '''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המצרים לא נשמו, אבל עדיין לא מתו, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ל|לעיל יד ל]]; ואילו ישראל נשמו והריחו ריחות גן עדן.}}'''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעָמוּד – כָּךְ מִצְרִיִּין, צְרוּרִין וְעוֹמְדִין, וְהָיוּ מִתְעַלְּפִין מֵרֵיחַ הַיָּם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה&quot; {{ממ|איוב|מא|כג}}; אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה&quot; (שם). 
וְאוֹמֵר: &quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעוֹמֵד – כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל מִצְרַיִם, צְרוּרָה וְעוֹמֶדֶת, 
וְאֵינָן לֹא מוּכְנָסִין וְלֹא מוֹצָאִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְיָצָא לָהֶן זִכְרוֹן מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִין; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע&quot; {{ממ|תהלים|עח|טז}}, אֵין &quot;נוֹזְלִים&quot; אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טז|לעיל יד טז,]] לעניין קפיאת המים בגובה 2/3 מעומק הים.}}'''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. הֵיכָן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָתוּן? {{ב|עַל שְׁנֵי חֲלָקִים|בגובה 2/3 מגבהו}}; כָּךְ קָפְאוּ עֲלֵיהֶם מֵי יָם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן. 

{{הע-שמאל|לים, לאלה ולשמים אין לב, אלא כביטוי ספרותי. הדרשה רואה את הביטויים הללו כתיאורים הקשורים לדמויות אנושיות שונות: לב הים קשור למצרים, שהקשו את ליבם, לב האלה קשור לאבשלום שגנב את ליבות סובביו, ולב השמים קשור לישראל שקבלו את התורה בכל ליבם.}} יָם לֹא הָיָה לוֹ לֵב וְנִתַּן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. אֵלָה לֹא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּלֵב הָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|יד}}. 
שָׁמַיִם לֹא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד לֵב הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|ד|יא}}.
 
יָבוֹא יָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לֵב וְנִיתַּן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת!
תָּבוֹא אֵלָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מִן אַבְשָׁלוֹם שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל!
יָבוֹאוּ שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, וְיוֹרִידוּ מָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה עַל לֵב! &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ו|ו}}.
 
וְלֹא שָׁמַיִם בִּלְבַד הָיוּ שְׂמֵחִין בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל הַגְּבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה'... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|מט|יג}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] העיקרון החוזר כאן 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה' הוא טענה שהסדר אינו נקבע על פי הסדר הכרונולוגי, אבל עדיין אינו מסביר על פי איזה עיקרון הוא נקבע בכל זאת.
ההחלטה של פרעה לרדוף אחרי ישראל היא שגרמה לטביעתו בים ולשירה כולה. 
פרשת שמיני, העוסקת בחנוכת המשכן, קדמה כרונולוגית לפרשות ויקרא – צו. 
נבואת ההקדשה של ישעיהו מופיעה בפרק ו. 
שתי הצעות לזיהוי נבואת ההקדשה של יחזקאל. שני המציעים מסכימים שחזון המרכבה שבפרק א הוא מאוחר יחסית. 
נבואת ישעיה על הזכרון מיציאת מצרים קדמה לנבואות הפורענות שבפרק א. 
פרקים א-ט בהושע מתארים את זנוני ישראל, בדומה לזנוני גומר בת דבלים שהושע נשא בתחילת הספר. החל מפרק י מפסיק הושע לדמות את חטאי ישראל לזנות, ומכאן שפרקים אלו קדמו. 
הטענה &quot;הייתי מלך על ישראל&quot; בקוהלת היא לשון של פתיחת המגילה. 
בדרשת 'דבר אחר', הטענה שהשירה נאמרה ברוח הקודש הופיעה לעיל פס' א בדברי ר' עקיבא על דרך השירה.
אלו מהמצרים שלא הפסידו הרבה לישראל ויתרו על המרדף ועל השלל ולכן התחייב פרעה לחלק להם מאוצרותיו.}}'''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדִּים וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ&quot; {{ממ|ישעיה|ו|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
&quot;כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ&quot; {{ממ|יחזקאל|ב|א}}.
וְיֵשׁ אוֹמֵר: &quot;חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|יחזקאל|יז|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|הושע|י|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ&quot; {{ממ|קהלת|א|יב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – וְכִי מֵאַיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם?
אֶלָּא שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶן וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. 
מָה אָמַר פַּרְעֹה לְחַיָּלוֹתָיו?
אָמַר לָהֶן: אֲפִילּוּ אִם אֵין אָנוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁאִבְּדוּ מִמֶּנּוּ – כְּדַאי הוּא לָנוּ!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מוּעָט, אָמְרוּ: {{ב|הָא אֲתִירָא|זה הגרוע מכולם}}! לֹא נִרְדּוֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶן: כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּיזָה!
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּיסָוְרָאוֹת וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶן כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשות ההופכות את משמעות הפסוק:  ארַדֵּף, אוּשָׂג, אתחלק השלל וכו'}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר פַּרְעֹה וְלֹא יָדַע מָה אָמַר, &quot;לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן&quot; {{ממ|משלי|טז|א}};
'נִרְדַּף נַשִּׂיג' לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֶרְדֹּף אַשִּׂיג&quot;''' – נִרְדָּף הוּא לָהֶם, וְנִתְפָּס הוּא בְּיָדָן!
'אֲחַלֵּק שְׁלָלָהֶן' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''' – מִתְחַלֵּק הוּא שָׁלָל לָהֶן!
'תְּמַלְּאֵם נַפְשִׁי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''' – מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן הֵימֶנּוּ!
'תּוֹרִישֵׁם יָדִי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;''' – מוֹלְשֵׁנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶן!

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הצגת צבאו של פרעה כקבוצת פושעים חסרי רסן.}}לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִין נִכְסֵיהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶן, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִין בָּהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁין לֶאֱנוֹס בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשה המשקפת ועונה לדרשה על ארבע הכתות שנעשו ישראל לפני קריעת ים סוף, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק יד|לעיל יד יד.]]}}בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת בָּאוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל: אַחַת אוֹמֵר: נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֵר: נַהֲרוֹג וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם,
וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם! זוֹ שֶׁאָמְרָה נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''',
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|הורקת החרב נדרשת כאן וביחזקאל כבעילת הגברים במעשה סדום.}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִבְעוֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְגִיד צֹר:
'נָתְנוּ חַרְבוֹתָם בְּיוֹפִי חָכְמָתֶךָ' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא &quot;וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ז}}!
לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ – כָּךְ הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם וּבְזָזוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] יש לפרעה חמש תוכניות להשמדת ישראל. רוח הרוגש לועגת לו ומזלזלת בו. כך גם בתהלים וכן במלחמת גוג ומגוג.}}חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם: &quot;אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי&quot;,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עֲלֵיהֶן: '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;'''.
 
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְ{{ב|עַרְבִי לִסְטִים|archilēstḗs - ראש שודדים, מנהיג כנופייה}} שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר פַּלְטִירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
אָמַר: מוֹצֵא אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹרְגוֹ אֲנִי, וְצוֹלְבוֹ אֲנִי, וְשׂוֹרְפוֹ אֲנִי, מִיתוֹת רָעוֹת אֲנִי מְמִיתוֹ!
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – נִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; וְגוֹמֵר,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם&quot;''' וְגוֹמֵר.
 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא: &quot;לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם... יִתְיַצְּבוּ... נְנַתְּקָה... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|ב|א|ד}};
וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם... וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|נט|ח|ט}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁבָא וּדְדָן סֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ... הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא...&quot; {{ממ|יחזקאל|לח|יג}};
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל&quot; (שם פס' יח-כ).
 
'''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot; {{ממ|תהלים|טז|ג}};
מִצְרַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {{ב|אַדִּירִים|האדירים - המצרים - צללו כעופרת במים}}&quot;''';
מַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}}.
נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'אַדִּיר' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים',
וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים' – בַּמַּיִם, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח.]]
הדרשה הזאת וכן הדרשות שאחריה עוסקת בקושי להשוות את הקב&quot;ה לאלים, כביכול יש עוד אלים מלבדו, והוא רק הבכיר שבהם. בדרשה הזאת מפרשים אלים - אלוהי עובדי ע&quot;ז, מנקודת המבט שלהם. המכה של הקב&quot;ה בפרעה מקדשת את שמו בעולם גם בלי קשר לגאולת ישראל, ולכן כל האומות כופרות בע&quot;ז.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם, וְאָבְדוּ מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְהוֹדוּ לַמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''!
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מַה {{ב|שֶּׁעֵירַע|שאירע}} לְמִצְרַיִם וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
כָּפְרוּ כֻּלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וְהוֹדוּ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ... לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצּוּר וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ב|כ|כא}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף&quot; (שם פס' יח).

{{הע-שמאל|דורש אלים-עולם. כאן מודגש הקשר הפרטיקולארי של הקב&quot;ה עם ישראל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם, וּמִי כָּמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָה לָנוּ עַל הַיָּם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|כב}} וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב&quot; (שם פס' ט).

{{הע-שמאל|גדולת הקב&quot;ה היא גם באיפוק שלו ובסובלנותו, הוא נוהג כאילם שאינו מגיב מייד לכל מעשה, טוב או רע; דורש אלים-אילמים, ראו גם [[יומא סט ב]].
הדרשה מתארת את העולם הבא כעולם שבו לא יהיה הקב&quot;ה אילם, אלא לא יחשה, יעניש מיד את הרשעים ויתן שכר לצדיקים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן בָּנָיו וְשׁוֹתֵק!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם&quot; – שָׁתַקְתִּי לְשֶׁעָבַר; 
מִיכָּן וְאֵילָךְ – &quot;כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד... וְלֹא עֲזַבְתִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|מב|יד|טז}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-מלאכים.  הקב&quot;ה גדול ומפואר מכל המלאכים שסביבו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּשֶׁעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים... וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|פט|ז|י}}
אֲתָא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ: &quot;אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|פו|ח}},
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה... מַחֲמַדִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|י|טז}}.

{{הע-שמאל|אחדים משליטי האימפריות הציגו את עצמם כאלים, הדרשה מציגה את האנשים הללו ואת ענשיהם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן אֱלָהוֹת: פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}, כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ&quot; (שם פס' י).
סַנְחֵרִיב קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|לה}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|לה}}.
נְבוּכַדְנֶצַּר קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה...&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד...&quot; (שם פס' טו).
חִירָם קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ב}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים&quot; (שם פס' י).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִין אוֹתָן אֱלָהוֹת. מַה טִּיבָן? &quot;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; {{ממ|שמות|כ|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-אלילים, אלוהיהם של הגויים. הדרשות מ&quot;עינים להם ולא יראו&quot; ועד &quot;חכו ממתקים&quot; עוסקות בהשוואות בין האלילים הנלעגים לקב&quot;ה, לפי הפסוקים מ[[תהלים קטו ה]]-ז.}}&quot;עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים ב|טז|ט}}
וְאוֹמֵר: &quot;עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|זכריה|ד|י}} וְאוֹמֵר: &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת&quot; {{ממ|משלי|טו|ג}}.
&quot;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}. וְאוֹמֵר: &quot;תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'... תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|י|יז}}
וְאוֹמֵר: &quot;הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|יג}}
וְאוֹמֵר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'... וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ... עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; {{ממ|ישעיה|סה|כד}}.
&quot;אַף לָהֶן וְלֹא יְרִיחוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot; {{ממ|ויקרא|א|ט}}
&quot;וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ&quot; {{ממ|בראשית|ח|כא}}.
&quot;יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}
&quot;אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יב}} וְאוֹמֵר: &quot;מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|יב}}.
&quot;רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם&quot; {{ממ|זכריה|יד|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}} וְאוֹמֵר: &quot;וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא&quot; {{ממ|זכריה|יד|ד}}.
&quot;לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;חִכּוֹ מַמְתַקִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא&quot; {{ממ|איוב|לז|ב}}.

{{הע-שמאל|האלילים, כאמור לעיל, אינם יכולים לדבר או לשמוע כבני אדם. בענייני הדיבור והשמיעה הקב&quot;ה יכול לפעול יותר מבני אדם: לשמוע סימולטנית את כל התפילות ולהורות סימולטאנית כמה מצוות יחדיו.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ&quot;''', נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד,
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|כ|א}} כְּדִכְתִיב לְעֵיל.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נותן לצדיקים שונים שכר שונה, המתאים להם, ואינו נותן אותו שכר לכולם.}}דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, זוֹרֵעַ עִמּוֹ וְחוֹרֵשׁ עִמּוֹ מְנַכֵּשׁ – מַטְבֵּעַ אֶחָד נוֹתֵן לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא: תָּאוֹב לְבָנִים – בָּנִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים&quot; {{ממ|תהלים|קכז|ג}}.
תָּאוֹב לְחָכְמָה – חָכְמָה נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}.
תָּאוֹב לִנְכָסִים – נְכָסִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יב}}.

{{הע-שמאל|הסיכון לקרובי הקב&quot;ה הוא גדול במיוחד.}}'''&quot;נוֹרָא תְהִלֹּת&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם – מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יָתֵר מִן הַקְּרוֹבִים,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יָתֵר מִן הָרְחוֹקִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד&quot; {{ממ|תהלים|נ|ג}} וְאוֹמֵר: &quot;אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו&quot; {{ממ|תהלים|פט|ח}},
וְאוֹמֵר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ&quot; {{ממ|איוב|כה|ב}} וְאוֹמֵר: &quot;בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ג}}.

{{הע-שמאל|הדרשה כדעת בית שמאי, ראו [[בראשית רבה א טו]], שם גם מופיע (בשיטת בית הלל) הדימוי לבניה של הקומה העליונה אחרי הקומה התחתונה.
בעניין קרוי במים ראו [[בראשית רבה ד א]].
הפלא הגדול הוא יצירת הולד במעי אמו, שמתרחשת בבת אחת על כל חלקי הגוף, באפילה ובנוזלים שונים.
הדמיון המשפחתי בין אב לבנו – גם הוא מנפלאות הבורא, שהרי אין לו צורך בדגם נפרד ומוצק שעל פיו הוא מעצב את הבן!}}'''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בּוֹנֶה עֶלְיוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה – מְקָרֶה בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבְעָפָר. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה עוֹלָמוֹ – אֵין מְקָרֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בַּמַּיִם,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים {{ב|יִשְׁרְצוּ|דורש ישרצו-יש צורה}} הַמַּיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בָּאֲפֵלָה,
אֲבָל הַמָּקוֹם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יָצַר צוּרָה בָּאֲפֵלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|טו}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ אוֹ מֵרַגְלָהּ אוֹ מֵאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ,
אֲבָל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – צָר הַכֹּל כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא&quot; {{ממ|ירמיה|י|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ב}} – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִין,
אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי אָבִיךָ וְהַעֲמִידֵהוּ לְפָנַי, אוֹ הָבִיא לִי דְּיוֹקְנוֹ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ כְּצוּרָתָהּ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא נוֹתֵן לְאָדָם זֶה בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם – דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|יד}}
וְאוֹמֵר: &quot;רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ&quot; {{ממ|תהלים|מ|ו}}.

{{הע-שמאל|המשך הדרשות המעבירות את תהילות שירת הים לזמן הגאולה העתידה, וראו גם לעיל פסוק ו, דבור המתחיל 'תרעץ אויב'.}}דָּבָר אַחֵר: 'עָשָׂה פֶלֶא' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יד}}
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה תָּאוֹב לְבָנִים; נוֹלְדָה לוֹ בַּת – הִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבַּת,
וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן; הִנִּיחַ הַבַּת וְהִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן!

{{הע-שמאל|המשל הזה מופיע גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|בתוספתא ברכות א יא.]]}}וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ, שֶׁעָשָׂה לוֹ בַּזְּאֵב.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בָּאֲרִי.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְהֻצַּל מִיָּדוֹ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בַּנָּחָשׁ.
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד...&quot;!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עושה פלא איתנו עצמנו, כשם שעשה פלא עם האבות, ועתיד לעשות פלא גדול עוד יותר בעולם הבא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם הַבָּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|מיכה|ז|טו}}.
אַרְאֶךָ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת! נִפְלָאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת!
שֶׁלֹּא כְּנִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת עָתִיד אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִם בָּנִים, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot;, וְנִפְלְאֵי נִפְלָאִים – מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה לָאָבוֹת;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ד}} וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עב|יח}}.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] הקיום של האדם תלוי ביד הקב&quot;ה, וברירת המחדל היא אבדנו.}}'''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
&quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי&quot; {{ממ|איוב|יב|י}}.

{{הע-שמאל|דרשה בזכות המצרים, שהודו בגדולת הקב&quot;ה והצדיקו על עצמם את הדין, וזכו לקבורה בפי הארץ. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לב|לעיל יב לב.]]}}בִּזְכוּת מַה נִּתַּן לָהֶן קְבוּרָה? 
שֶׁאָמַר &quot;ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|שמות|ט|כז}}. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין – אֲנִי אֶתֵּן לָכֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;'''.
לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרַקְתָּן לַיָּם. הַיָּם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה 'קַבְּלִי אוֹכְלוּסַיִךְ', וְיַבָּשָׁה אוֹמֵר לַיָּם 'קַבֵּל אוֹכְלוּסֶיךָ'.

{{הע-שמאל|הזכות לקבורה אינה מובנת מאליה, והיבשה אינה מסכימה לקבור את המצרים בגלל התקדים השלילי של קבורת הבל - עד שנשבע לה הקב&quot;ה שלא תקולל על כך}} אָמְרָה לוֹ יַבָּשָׁה: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, יְחִידִי, 
נֶאֱמַר בּוֹ &quot;וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|יא}}, 
עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה? 
עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ...&quot;'''. 
אֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}.

{{הע-שמאל|כאן נטיית ידו של הקב&quot;ה מכלה דווקא את הרשעים, בניגוד לדרשה הפותחת את הפרשה. אבל שימו לב שרשעים יש גם ביהודה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטֶּה אֶת יָדוֹ – הָרְשָׁעִים פּוֹנִין מִן הָעוֹלָם. 
כְּתִיב: &quot;וַיֵּט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר&quot; {{ממ|צפניה|ב|יג}}, וְאוֹמֵר: &quot;הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|יחזקאל|כה|טז}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה&quot; {{ממ|צפניה|א|ד}}.

{{הע-שמאל|משל המסביר את האובדן הנגרם מהטיית ידו של הקב&quot;ה: ברירת המחדל היא האובדן, והמשך החיים של האדם תלוי ברצונו הטוב של הקב&quot;ה.}}מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים שֶׁנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַטֶּה יָדוֹ מֵהֶם – מִיָּד נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת; 
כָּךְ כְּשֶׁהַמָּקוֹם מַטֶּה יָדוֹ – &quot;כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר יַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן&quot; {{ממ|ישעיה|לא|ג}}. 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] לעניין השאלה האם הגאולה ממצרים היתה בזכותם של ישראל ראו לעיל פסוק ב. כאן מכריע הדרשן לצד הטענה שיוצאי מצרים לא היו בעלי זכויות ונגאלו בחסד ולא בזכות.}}'''&quot;נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ&quot;''' – חֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ; לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ מַעֲשִׂים! 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ב}}, וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סד}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם&quot; {{ממ|תהלים|קג|יז}}, וְאוֹמֵר: &quot;כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ג}}.

{{הע-שמאל|גזירה שוה 'עם זו' המתפרש ככינוי לעם ישראל.}} '''&quot;עַם זוּ&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, אֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.

{{הע-שמאל|הדרשה המקורית כנראה דרשה 'ששים הנה מלכות ושמנים פילגשים' וכו' – על אומות העולם, ו'אחת היא יונתי' על ישראל; ונסמכה לה דרשה של רבי, המשווה את משה לכל ישראל. הדרשה של רבי ערוכה בדומה לדרשות על 'פרו וישרצו', שילדו הנשים ששה בכרס אחת (ראו לדוגמא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב]]). 
להשוואה בין משה לישראל ראו לעיל פסוק א.}}וּכְבָר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל רִבּוֹא שִׁשִּׁים בְּכֶרֶס אַחַת.
וְנַעֲנוּ תַּלְמִידָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְאָמְרוּ: מִי גָּדוֹל, צַדִּיק אוֹ כָּל אָדָם? אָמַר לָהֶן: צַדִּיק! אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה?
אָמַר לָהֶן: מָצִינוּ שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אִמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל!
וְכֵין מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|טו|א}}.
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה {{ממ|דברים|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ&quot; {{ממ|יהושע|יא|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת... אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ו|ח|ט}}.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;עוזך&quot; השוו לעיל פסוק ב. שם עוז המלכות הוא על מלכות ה' וכאן על מלכות בית דוד.
כאמור לעיל הדרשן כאן מניח שלישראל לא היו זכויות והם נגאלו בזכות העתיד הצפוי להם שיקבלו תורה, יבנו מקדש ויהיה להם מלך. ואמנם לפי הפשט לא ברור מהו &quot;נוה קדשך&quot;.}}'''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – נֵהַלְתָּנוּ בְּתֹקֶף! אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְיִתֶּן עֹז לְעַמּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|י}}.
'''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעֲתִידִין לִבְנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''', 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן יְרוּשָׁלַםִ נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] והשוו לנוסח בפסוק יא לעיל: 'כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצרים ונעשו שפטים בע&quot;ז שלהם כפרו כולם בע&quot;ז שלהם' וכו'. כאן הם מתרגזים אבל אינם כופרים בע&quot;ז.}}'''&quot;שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם וְאָבְדָה מַלְכוּת מִצְרַיִם
וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין.

{{הע-שמאל|כאן אין העמים מתרגזים בגלל נפילת פרעה אלא בגלל צרות עין בגאולה של ישראל, שהרי רובם לא היו בסכנה בגלל ישראל. רוגז כזה מכונה כאן 'רוגז שאין בו רצון'.
יושבי פלשת הרגו את בני אפרים שיצאו ממצרים לפני הגאולה (ראו [[דברי הימים א ז כא]], והם חששו שישראל ינקמו בהם. הדרשה האחרונה היא שהפלישתים חששו שישראל ילכו &quot;דרך ארץ פלישתים&quot; ויפגעו בהם.}}דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ קַרְנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִין.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: כַּמָּה מְלָכִים עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא רָגְזוּ בָּנַי! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|בראשית|לו|לא}}, 
כַּמָּה שִׁלְטוֹנוֹת עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כָּעֲסוּ בָּנַי: &quot;אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל...&quot; {{ממ|בראשית|לו|כט}}. 
עַכְשָׁיו אַתֶּם כּוֹעֲסִין? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן: &quot;ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים&quot; {{ממ|תהלים|צט|א}}!
 
'''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת {{ב|עִוְּרוֹתָן|ערעורן}} שֶׁל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת&quot; {{ממ|תהלים|עח|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ אֶלָּא עָלֵינוּ! עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין וּבוֹזְזִין אֶת נְכָסֵינוּ וּמַחְרִיבִין אֶת אַרְצֵנוּ!
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] גם האדומיים חששו חשש שוא מישראל, המכונה 'אנינות'. בני אדום חששו גם מהחייאת האיבה הישנה בין עשו ליעקב. כך גם המואבים: אמנם נאמר לישראל &quot;אל תצר את מואב&quot;, אבל הם חששו בגלל האיבה בין הרועים בימי אברהם ולוט. בניגוד לכל אלה, החשש של הכנעניים מוצדק לחלוטין, והוא ממוגג את ליבם ואותם עצמם.}}'''&quot;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, 
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר... אַל תִּתְגָּרוּ בָם&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|ב|ד|ה}}! אֶלָּא מִפְּנֵי {{ב|אֲרוֹנִינָאוּת|חרדה לחינם}}, 
אָמְרוּ: עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת שִׂנְאָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, &quot;וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב&quot; {{ממ|בראשית|כז|מא}}.
 
'''&quot;אֵילֵי מוֹאָב&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב&quot; {{ממ|דברים|ב|ט}}, 
אֶלָּא מִפְּנֵי אַרְנוֹנָאוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ, עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, 
&quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}.
 
'''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה &quot;רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}} – 
הִתְחִילוּ נָמוֹגִים. אָמְרוּ: אֵלּוּ לְאֵלּוּ אֵין (אָנוּ) מִתְיָרְאִין אֶלָּא {{ב|מִפְּנֵי הַהָמוֹן וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶן|האדומים והמואבים וכו' אינם בסכנת חיים, אלא לכל היותר בהפסד כספי, אבל אנחנו...}}. הִתְחִילוּ נִמּוֹסִין – 
אֲבָל אֵין בָּאִין עָלֵינוּ אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ! הִתְחִילוּ נָמוֹגִים, 
וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא הַמְסָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ&quot; {{ממ|תהלים|עה|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים&quot; {{ממ|יחזקאל|כא|כ}}; 
לְכָךְ '''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;'''!
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]]
האימה והפחד של האמוריים מוצדקים כמו של הכנעניים, וגורמים לאותה תוצאה. ציטוט של רחב מוכיח את החרדה כפשט.
לפי הדרשה מלחמת עמלק היא שריד ממלחמה גדולה בהרבה שהיתה צפויה אלמלא התפלל משה.
זרועו של הקב&quot;ה הגנה על המרגלים מזיהוי ומחשיפה.
כאן מועברת התפילה וההדממה כאבן מימי משה לימי יהושע, ומאפשרות דרשנית לסיפור פשט.‎‎}}'''&quot;תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד&quot;''' – אֵימָתָה – עַל הַקְּרוֹבִים, וּפַחַד – עַל הָרְחוֹקִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
 
'''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם כִּנֵּס עֲלֵיהֶן עֲמָלֵק כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן; 
נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹמַר 'אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל' – הָיוּ דּוֹמִין כָּאָבֶן! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְנַעַן לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר... עַד יַחְדָּו עַל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל&quot; {{הפניה לפסוקים|יהושע|יא|א|ה}}. 
נִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה – וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|שלושה גופי מים שעברו ישראל בחרבה. ים סוף והירדן מפורשים, ונחלי ארנון נלמדים בדרשה משירת הבאר, שההרים נצמדו זה לזה והרגו את האורבים לישראל.
נראה שבמקור היו שתי דרשות נפרדות, המבוססות על הכפילות 'עד יעבור': האחת 'עד יעבור את הים, עד יעבור את הירדן', והשניה 'עד יעבור את הירדן עד יעבור נחלי ארנון', ושתי הדרשות התמזגו לפנינו.
ראו לעיל, בדרשה על 'עם זו גאלת'.}} '''&quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'&quot;''' – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר אֶת נַחַל אַרְנוֹן.
 
'''&quot;עַם זוּ&quot;''' – &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
 
'''&quot;קָנִיתָ&quot;''' – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יד|יט}}. תּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|ח|כב}}. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עח|נד}}.
 
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;עַם זוּ קָנִיתָ&quot;'''. 
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו לעיל פס' ט, על הפסוק 'אמר אויב': שם פרעה הוא שהתנבא ולא ידע מה שהתנבא. בשני המקרים מדובר בנבואת פורענות למתנבא.}}'''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִּתְנַבְּאוּ; 'תְּבִיאֵנוּ וְתַטְּעֵנוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, 
אֶלָּא '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בָּנִים נִכְנָסִין וְאֵין אָבוֹת נִכְנָסִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ח}} – גְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין.

{{הע-שמאל|השירה נדרשת על אחרית הימים לפי יחזקאל, המתאר את נחלות השבטים בסכמתיות, ככרם.
גם כאן דורשים בגזירה שווה נטיעה-נטיעה על חזון אחרית הימים של ירמיה ועמוס.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בְּכֶרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד&quot;... {{ממ|יחזקאל|מח|א}}.
'''&quot;וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נְטִיעָה שֶׁאֵין לָהּ נְתִישָׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס&quot; {{ממ|ירמיה|כד|ו}}, 
&quot;וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד&quot; {{ממ|עמוס|ט|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו דרשות בסגנון דומה לעיל פס' י ופס' טז.}}'''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל... שָׁם יַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כ|מ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – תּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יט}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}};
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ... נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה&quot; {{ממ|דברים|כו|א}};
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה – בִּזְכוּת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החביבות של המקדש קשורה בכך שהקב&quot;ה השקיע מאמץ בבניתו, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה א|אבות ה א,]] &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.}}'''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'&quot;''' – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי&quot; {{ממ|ישעיה|סו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ז}}, 
&quot;ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|יא|ד}}, וְאוֹמֵר: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל... מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יג}}.
חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ&quot; {{ממ|תהלים|לג|ו}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כִּוְיָכוֹל פְּעֻלָּה הִיא לְפָנָיו: '''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ&quot;'''!
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמָּה שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי 'פְּעֻלָּה' לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ!
&quot;הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ&quot; {{ממ|תהלים|קלז|ז}}; מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג... בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כה|ל|לא}}.
 
'''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;''' – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}; 
אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בְּנָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;'''.
אֵימָתַי? כְּשֶׁתִּבְנֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, &quot;בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ב}}.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ; תָּפְסוּ מֵעֲבָדָיו וְהָרְגוּ מֵהֶן וְצָלְבוּ מֵהֶן וְשָׂרְפוּ מֵהֶן, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטִין שֶׁלּוֹ. 
לְאַחַר זְמַן בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין; תָּפַס מֵהֶן וְהָרַג מֵהֶן וְצָלַב מֵהֶן וְשָׂרַף מֵהֶן, וְיִשֵּׁב פַּלְטִין שֶׁלּוֹ וְנוֹדְעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] 
ר' יוסי הגלילי דורש את לשון העתיד לגנאי, כביכול התנבאו ישראל ולא ידעו מה נתנבאו, כמו בדרשות לפס' יז.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד&quot; {{ממ|תהלים|י|טז}} לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, 
{{ב|אֶלָּא|אמרו בלשון עתיד}} '''&quot;ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
}}
===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התפילה &quot;אבל אנו&quot; וכו' מופיעה כיום בברכות השחר, והיא מדגישה את ההבדל בין ישראל לגויים שבפסוק.
ר' מ&quot;מ כשר מצטט בספרו &quot;תורה שלמה&quot; כאן קטע נוסף מתוך מדרש הגדול, המציג ליד כל פסוק מפסוקי השירה פסוקי נחמה לישראל. הוא משער שגם הקטע הזה הוא מתוך המכילתא דרשב&quot;י. התוספת לקמן בפונט נטוי.}}מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם&quot; (פס' יט);
אֲבָל אָנוּ – עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ, מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּכוֹרֶךָ,
גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרָיִם, וְכַנָּה שֶׁנָּטְעָה יְמִינֶךָ – &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם&quot;!
''אמר הקדוש ברוך הוא: אתם אמרתם &quot;אז ישיר&quot;, אתם משובחים ב&quot;אז&quot;: &quot;אז יבקע כשחר אוריך&quot;, &quot;אז תקרא וה' יענה&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|נח|ח|ט}}. 
''&quot;אז תראי ונהרת&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}. &quot;אז תתענג על ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נח|יד}}. 
''אתם אמרתם &quot;עזי&quot;, &quot;עורי עורי לבשי עזך ציון&quot; {{ממ|ישעיה|נב|א}}. &quot;עורי לבשי עז זרוע ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נא|ט}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' איש מלחמה ה' שמו&quot;, &quot;זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך&quot; {{ממ|ירמיה|יא|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מרכבת פרעה&quot;, &quot;ואתה על במותימו תדרך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;תהמות יכסיומו ירדו במצולות&quot;, &quot;האומר לצולה חרבי&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ימינך ה'&quot;, &quot;נשבע ה' בימינו&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברב גאנך תהרס קמיך&quot;, &quot;והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברוח אפיך נערמו מים&quot;, &quot;יצאו מים חיים מירושלים&quot; {{ממ|זכריה|יד|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;אמר אויב&quot;, &quot;לכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך למשסה וכל בוזזיך אתן לבז, {{ממ|ירמיה|ל|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;נשפת ברוחך&quot;, &quot;ואת רוחי אתן בקרבכם&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מי כמכה&quot;, &quot;אשריך ישראל מי כמוך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;נטית ימינך תבלעמו ארץ&quot;, &quot;ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ&quot; {{ממ|מלאכי|ג|יב}}. 
''אתם אמרתם &quot;נחית בחסדך&quot;, &quot;וחסדי מאתך לא ימוש&quot; {{ממ|ישעיה|נד|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;שמעו עמים&quot;, &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כא}}. 
''אתם אמרתם &quot;אז נבהלו אלופי אדום&quot;, &quot;ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וישב תחתיו ולא ירגז עוד&quot; {{ממ|שמואל ב|ז|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;תפל עליהם אימתה ופחד&quot;, &quot;והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כג}}. 
''אתם אמרתם &quot;תביאימו&quot;, &quot;והביאותים אל הר קדשי&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' ימלוך&quot;, &quot;יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל&quot; {{ממ|דניאל|ב|מד}}. 
''אתם אמרתם &quot;כי בא סוס פרעה&quot;, &quot;והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ח‎‎}}. 
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו בבלי סוטה יב ב – נוסחה מלאה יותר של הדרשה.
הנוסחה 'שמושיע את ישראל מיד מצרים' רומזת לשמות יד ל.
כאן דורשים את המילים 'ותתצב', 'מרחוק', 'לדעה', 'יעשה' – ארבעתן גם יחד על נבואת מרים.
לעניין הקשר בין יציבה לנבואה ראו גם לעיל ויהי ב, על הפסוק 'התיצבו וראו'.
דורש גם &quot;מרחוק&quot; - מרוח הקודש.}}'''&quot;וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', הֵיכָן נִתְנַבְּאָה מִרְיָם? 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ...&quot; {{ממ|שמות|ב|ב}}
אָמְרָה לוֹ לְאָבִיהָ: סוֹפְךָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! 
עָנָה אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן הִיא נְבוּאָתֵךְ?
וַעֲדַיִן הִיא בִּנְבוּאָתָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}}.
 
אֵין כָּל יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|דברים|לא|יד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל&quot; {{ממ|שמואל א|ג|י}}, 
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; {{ממ|בראשית|כח|יג}}, &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; {{ממ|עמוס|ט|א}}.
 
&quot;מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין מֵרָחֹק אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי&quot; {{ממ|ירמיה|לא|ב}}.
&quot;לְדֵעָה&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין לְדֵעָה אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{ממ|ישעיה|יא|ט}}.
 
'''&quot;אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה, וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם? 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;נתן נפשו עליה&quot; השוו לעיל פס' א.}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה&quot; {{ממ|בראשית|לד|כה}}, 
וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה? וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם.
 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בַּת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יח}}, 
וְכִי אֲחוֹתָם? בַּת אֻמָּתָם הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה אֻמָּתָהּ נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ!
 
'''&quot;אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ&quot;'''. וְכִי מֵאַיִן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים עַל הַיָּם?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִין עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶן נִסִּין וּגְבוּרוֹת, לְפִיכָךְ נָטְלוּ טֻפִּין וּמְחוֹלוֹת בְּיָדָם!
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא סוף פרשה י.]]
שירת מרים לנשים היתה כמראה לשירת משה לגברים, שהרי היא חוזרת על אותן המילים.
ניתן היה להוסיף ולהציג את שירתה כמקור לשירת משה, כי כאן לא נאמר 'ותען מרים ובנות ישראל', אבל הדרשה אינה מרחיקה לכת עד כדי כך.}}'''&quot;וַתַּעַן לָהֶן מִרְיָם&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – כָּךְ אֲחוֹתוֹ אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים: 
'''&quot;שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה!&quot;'''
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע מייחס את הנסיעה ואת ההסעה (היציאה לדרך) למשה. ר' אליעזר טוען שגם כאן נסעו על פי הקב&quot;ה, אבל משה הוא שהוביל אותם, משתי סיבות סותרות: לפי הראשונה (לשבחן של ישראל) הוא אמר להם 'סעו' והם שמעו בקולו; ולפי השניה (לגנותם) נאלץ משה להסיע אותם באיומי מקל, כי העם לא רצו להפרד מתחושת הנצחון על המצרים בים.}}'''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זוֹ נְסִיעָה נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה; 
לְפִי שֶׁכָּל מַסָּעוֹת כֻּלָּן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, אֲבָל נְסִיעָה זוֹ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.
 
(רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|כג}}, 
אַף זוֹ – עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טו|לעיל יד טו,]] שמציג את ישראל כבעלי אמנה במשה.}}אִם כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין? לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ! 
אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה! וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם... זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ...&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}}.

{{הע-שמאל|ישראל חזרו מאילם לים סוף כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. גם ההסכמה של ישראל ללכת בנתיב שאינו נראה הגיוני נזקפת לזכותם. הדרשן מציג עוד חזרות שחזרו ישראל במסעם.}}וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם... וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|ח|י}}.
 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה&quot; {{ממ|דברים|י|ו}}. 
וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לִקְבוּרָתוֹ – שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִמּוֹסֵרוֹת&quot;, &quot;וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|לא|לז}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' יהודה דורשים &quot;ויסע משה&quot; לגנותם של ישראל, שרצו לחזור ולכבוש את מצרים או לעבוד ע&quot;ז.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ! מַהוּ אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם. 
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִין בָּהֶן &quot;בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה&quot; {{ממ|שמות|א|יד}}, 
אָמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ לְמִצְרַיִם! &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; {{ממ|במדבר|יד|ד}}.
יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם&quot;, 
וְאוֹמֵר &quot;אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|נחמיה|ט|יז|יח}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל שעברה ע&quot;ז עם ישראל בים סוף.}}אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאִי: עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִיַּם סוּף&quot;''', מִדָּבָר שֶׁבְּיָדָן, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה! מַה הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|ז}}.

{{הע-שמאל|דרשה על דברים ח. תיאורים של הנחשים במדבר כוב: האכעס הורג במבטו! והוא המכונה &quot;צלמוות&quot;, כי מבטו ממית את מי שצילו פורח ליד האכעס.}}'''&quot;וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר&quot;''' – זֶה מִדְבַּר כּוּב; 
אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב&quot; {{ממ|דברים|ח|טו}}.
וְאוֹמֵר &quot;מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה... וְאֶפְעֶה&quot; {{ממ|ישעיה|ל|ו}}, אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא אִיכְעוּס; 
אָמְרוּ: אִיכְעוּס זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – מִתְאַכֵּל אוֹתוֹ הָעוֹף, וְנוֹשֵׁר &lt;small&gt;אֵיבָרִים אֵיבָרִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בָּאָרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ו}} 
– מָקוֹם שֶׁהַצֵּל עִמּוֹ מָוֶת.

{{הע-שמאל|מריטה נקרא כך כי ראה את האכעס ונשר שערו. למזלו הנחש לא ראה אותו וכך נשאר בחיים. הנחש פוגע בעצם ראייתו.}}אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּבָר זֶה שָׂח לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ מָרִיטָה. 
וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה? שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים מִן הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, 
וְנָשַׁר כָּל שְׂעָרוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה.

{{הע-שמאל|לדעת ר' אלעזר בן עזריה יש מים בכל מקום, אם רק יחפרו באר מספיק עמוקה, הפעם חפרו - ולא מצאו מים, כנסיון לישראל.
דורשי רשומות טוענים שמדובר בדברי תורה, שלא היו לישראל שלושה ימים, וקושרים לכאן את התקנה של קריאה בתורה בשבת, בשני ובחמישי.}}'''&quot;וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לְיַגְּעָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וַהֲלֹא מַיִם תַּחַת רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם! הָאָרֶץ אֵין צָפָה אֶלָּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ו}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;'''? כְּדֵי לְנַסּוֹתָם.
&lt;/small&gt;אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִבֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', וְאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַדִּירֵיהֶם שָׁלְחוּ... בָּאוּ עַל גֵּבִים &lt;small&gt;לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם&quot; {{ממ|ירמיה|יד|ג}}.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּמַיִם; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם&quot; {{ממ|ישעיה|נה|א}}. לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְכָךְ מָרְדוּ!
לְפִיכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין&lt;/small&gt; בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. 
הָא כֵּיצַד? קוֹרְאִין בְּשַׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרְאִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, 
וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע דורש את שלושת האיזכורים הסמוכים של 'מרה'. לטעמו חיפשו ישראל מים בשלושה מקומות ולא מצאו. לעומתו ר' אלעזר המודעי טוען שחיפשו מים רק במקום אחד ומייד באו בתלונות אל משה.
מכאן ועד סוף המסכתא כולה ניתן לראות שמגמתו הקבועה של ר' יהושע היא לדרוש בשבחן של ישראל, ואילו מגמתו הקבועה של ר' אלעזר המודעי היא לדרוש בגנותם; הפסוקים עצמם נוטים לעיתים לכאן ולעיתים לכאן, ומשדרים את שני המסרים, ולכן לא ניתן לטעון שאחד משני התנאים קרוב יותר לפשט.}}'''&quot;וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.&quot;'''
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה...&quot;'''
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
הדיון הוא במלה 'וילונו', המרמזת על טענה לא מוצדקת. ר' יהושע מפרש שהקדימו והתלוננו ולא בקשו תחילה עזרה ממשה, כלומר החמצה מינורית של ישראל; ואילו ר' אלעזר מפרש את השאלה 'מה נשתה' כתירוץ להתקומם נגד משה, ואת המלה 'לאמור' כתלונה גם כנגד הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ הָעָם...&quot;''' 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן, לוֹמַר '''&quot;מַה נִּשְׁתֶּה?&quot;''' 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;לאמור מַה נִּשְׁתֶּה&quot;'''.
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
המחשה של דברי ר' אליעזר 'יש שעה לקצר ויש שעה להאריך', כלומר המתפלל צריך למצוא ניסוח מקוצר או ארוך לתפילתו, בהתאם לנסיבות.
כאשר הצטרעה מרים, ומשה מנסה לרפאה בתפילתו – עליו לקצר; וכאשר מתכונן הקב&quot;ה להשמיד את ישראל ומשה מנסה למנוע זאת – הוא מאריך בתפילתו 40 יום ו40 לילה.
אלמלא הסיום היה אפשר לומר שר' אליעזר מגן על כבודו של שליח הציבור; אבל בסיום הוא מנמק את גישתו באמירה עקרונית, שיש שעה לקצר ויש שעה להאריך.}}'''&quot;וַיִּצְעַק אֶל ה'&quot;''' – מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין צַדִּיקִים קָשִׁין לְקַבֵּל, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה;
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ מְבָרְכָן הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא הֶאֱרִיךְ יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; (שם פס' ט).
 
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא קִיצֵּר יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: &quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}.
שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; – הֲרֵי לְקַצֵּר; &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; – הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ!

{{הע-שמאל|ר' יהושע מזהה את העץ כסוג שכיח בנווי מדבר.
ר' אלעזר, ר' יהושע בן קרחה, ר' נתן ויש אומרים מחפשים עץ מר או אף רעיל, וראו את דברי ר' יוחנן בן ברוקה בהמשך.
רשב&quot;י ודורשי הרשומות מפרשים את הסיפור על פי הפרקים הראשונים בספר משלי. לשיטתם יתכן שהביטוי 'מרים הם' מתאר את ישראל, הממרים והמקשים על משה ועל הקב&quot;ה. הפתרון לממרים היתה הוראת דברי התורה, המרפאים את הלב הסורר. לדורשי הרשומות ראו לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּזַיִת,&lt;small&gt; אֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת!
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּקַדְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף עִיקָּרֵי תְּאֵנָה וְעִיקָּרֵי רִמּוֹן.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִין: הוֹרָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמְּשׁוּלִין בְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; {{ממ|משלי|ג|יח}}.

{{הע-שמאל|המילים 'בא וראה' הן וריאציה על 'ויורהו'. סיפור ריפוי המים ע&quot;י אלישע באמצעות מלח מדגים ומפרש את סיפור מרה, וריפוי חזקיה ע&quot;י התאנים חוזר על אותו הרעיון.
יש מקום לטענה שהטענה של ר' ישמעאל היא גם בעלת אופי פוליטי: השלטון הרומי הוא מר, אבל מרד ישיר בו אינו במקומו, ויש להמתיק אותו בדבר מר – כניעה וקבלת הדין.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: 
בּוֹא &lt;/small&gt;וּרְאֵה כַּמָּה פּוֹרְשִׁין דַּרְכֵּי בָּשָׂר וָדָם מִדַּרְכֵּי מָקוֹם; 
בָּשָׂר וָדָם – מָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר; 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר!
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְאֲכִיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם 
וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כא}}, 
וַהֲלֹא מַיִם יָפִין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מֶלַח – מִיָּד הֵן מַבְאִישִׁין! 
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי&quot; {{ממ|ישעיה|לח|כא}}, 
וַהֲלֹא בָּשָׂר וָדָם, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלֵי תְּאֵנָה – מִיָּד מִתְאַכֵּל! אֶלָּא נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.

{{הע-שמאל|מפרש, כנראה בהמשך לדברי רשב&quot;י ודורשי הרשומות, שישראל השליכו עצמם בתפילה ובבקשת מחילה על שחטאו בעניין המים.}}'''&quot;וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם&quot;''' – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין וּמִתְגָּרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגָּרֶה לִפְנֵי רַבּוֹ. 
אָמְרוּ לְפָנָיו: חָטָאנוּ שֶׁמָּה שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ עַל הַמַּיִם!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר רואים את מי מרה כמשל לישראל: ר' יהושע טוען שמי מרה הם למעשה מים מתוקים, אלא שהם הפכו למרים כדי לנסות את ישראל, וכן ישראל הם צדיקים, אבל היו להם טענות כלפי משה בגלל המצוקה שחוו; ור' אלעזר טוען שהמים היו תמיד מרים, וכן ישראל, והומתקו ע&quot;י משה בדרך נס. הוא דורש את החזרה על 'המים' - שנוצרו מים חדשים ומתוקים.}}'''&quot;וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם&quot;''' – לְפִי שָׁעָה הוּמְתְּקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָדין הֵן מִתְּחִילָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'מַיִם... מַיִם', שְׁנֵי פְּעָמִים.

{{הע-שמאל|'חוק' הוא בין אדם למקום, ו'משפט' הוא בין אדם לחברו. ר' יהושע מניח שאלו שתים מעשר הדברות, שנאמר בהן 'כאשר ציווך ה' אלהיך' (דברים ה יב-טו), ואילו ר' אלעזר טוען, על סמך ויקרא, שהחוק הוא עריות והמשפט הוא משפטי אדם.}}'''&quot;שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט&quot;'''. חֹק – זוֹ שַׁבָּת, וּמִשְׁפָּט – זֶה כִּיבּוּד אָב וָאֵם; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: חֹק – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
מִשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּינֵי אוֹנָסִין וְדִּינֵי חַבָּלוֹת וְדִּינֵי קְנָסוֹת!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ממשיך בגישתו שהסיפור הוא בשבחן של ישראל, והוא קורא 'ניסהו' – נישאו ושבחו, ואילו ר' אלעזר – בגישתו שמדובר בגנותם.}}'''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – וְשָׁם נַעֲשָׂה לָהֶם נִסָּאוֹן לְיִשְׂרָאֵל; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ... אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כה|כז}}, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: וַהֲלֹא אֵין גְּדוּלָּה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּשִׁין, וְכָאן אֵינוֹ אֶלָּא סָמֶךְ! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר&lt;small&gt; '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;'''? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – שָׁם נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
יתכן שהדרשה רומזת [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה י|לקידושין א, י,]] ואולי למסורת אחרת בסגנון משנאי, כגון [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ח|אבות ג ח,]] שבו ההכללה קודמת לפסוק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&quot;''', שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁמוֹעַ - תִּשְׁמַע!&quot;.
שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁכִּיחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁכֹחַ - תִּשְׁכַּח!&quot; {{ממ|דברים|ח|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;לקול&quot;-בקול. מי שמקיים את המצוות כאילו היה בנוכחותו של הקב&quot;ה ושמע את המצוות מפיו. הדרישה היא רק שישא ויתן בהגינות וימצא חן בעיני הציבור. 'כל חוקיו' הן גזירות חכמים. מי שמקפיד לקיים מצוות אלו מובטח שלא יקבל את מכות מצרים. אם לא ישמע הוא עלול לקבל אותן, אבל גם אז ה' ירפא אותו.}}'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל גְּבוּרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי חֵי הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הֲלָכוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''', 
וְאִם אָשִׂים – '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|במכילתא דר' ישמעאל מוחלפים דברי ר' אלעזר ודברי ר' יהושע אלו באלו. כאן מדגיש ר' אלעזר את חובת הציות להלכה. דברי 'דבר אחר' מוצאים כאן את כל חלקי התורה, מעשר הדיברות ועד גזירות ודיני עריות. לפי דברי 'דבר אחר' ניתנה במרה התורה כולה, ונכרתה עליה ברית כמו בסיני - כולל הסנקציות למפר הברית והאיום במכות מצרים.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שָׁמוֹעַ&quot;''', יָכוֹל רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''' – זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּלוּלָה בּוֹ.
'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל הַר סִינַי.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת.

{{הע-שמאל|דברי התורה מרפאים את האדם ומעניקים לו חיים טובים. ר' יצחק מוצא בכפילות של &quot;לא אשים עליך&quot; ושל &quot;אני... רופאך&quot; רמז לשני העולמות - העולם הזה והעולם הבא.}}אִם עָשִׂיתָ כֵּן – '''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''?
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – חַיִּים הֵן לְךָ, רְפוּאָה הֵן לְךָ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot; {{ממ|משלי|ד|כב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''', רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, לָמָּה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה?
אֶלָּא אֱמֹר מֵעַתָּה: '''&quot;לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''' – לָעוֹלָם הַבָּא!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
שם הגירסה היא שאילים היה מקום מהולל במים. כאן הגירסה היא שהמקום היה מקולקל, אבל בדרך נס הספיקו המים לישראל.
ר'  יהושע קורא את חניית ישראל באלים כחניה על המים כפשטת, ור' אלעזר קורא את המים כסמל לתורה, בדומה לדרשה של דורשי הרשומות, לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים&quot;''' – 
מַגִּיד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּלְקָל בְּמַיִם יָתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, 
שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִים, וְלֹא סִיפְּקוּ אֶלָּא שִׁבְעִים דְּקָלִים! 
וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל חָנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסִיפְּקוּ לָהֶן מַיִם, וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁילְּשׁוּ!
 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְשִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים! 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה.
}}</text>
      <sha1>eabmkmsww6w1mcecolohic2qh1bpcmf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016563</id>
      <parentid>3016544</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:09:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016563</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223451" sha1="a96myqlcmvusiyo8rupsm2oh486w2e2" xml:space="preserve">==פרק טו==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א.]] הדרשה הראשונה מונה את שירת הים כדבר שהיה בעבר. השניה רואה אותה כדבר שיתרחש בעתיד, כמו נבואות ישעיהו, ומסיקה מכאן שתחיית המתים מן התורה; היא מדייקת זאת מלשון העתיד 'ישיר'; וראו גם [[סנהדרין צא ב]].}}'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קו|יב}}.
'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – יֵשׁ 'אָז' לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ 'אָז' לֶעָתִיד לָבוֹא.
&quot;אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'&quot; {{ממ|בראשית|ד|כו}}, &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כו}}, 
&quot;אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ&quot; {{ממ|יהושע|ח|ל}}, &quot;אָז אָמַר דָּוִיד&quot; {{ממ|דברי הימים א|טו|ב}}, &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}} – לְשֶׁעָבַר.
&quot;אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}, &quot;אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ו}}, &quot;אָז תִּפָּקַחְנָה&quot; (שם פס' ה), 
&quot;אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכו|ב}}, &quot;אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה'&quot; (שם פס' ג) – לֶעָתִיד לָבוֹא.
רַבִּי אוֹמֵר: 'אָז שָׁר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא '''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''! נִמְצִינוּ לְמֵדִין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|למרות שהוא אדם אחד, משה שקול ככל ישראל; ובשעה שאמרו שירה היה כל אחד מישראל שקול כנגד משה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, 
וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה.

{{הע-שמאל|משה אמר שירה בכמות גדולה, כמו כל ישראל. כאן אין עוסקים בגדולתו של משה אלא בכמות השירה שאמר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|הדרשה מונה שירות רבות. השאלה בראשה היא רטורית, שהרי נאמר 'הזאת'.
כבר במצרים היתה שירה בליל הפסח.
גם פרשת &quot;האזינו&quot; מכונה שירה.}}'''&quot;אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת&quot;'''. וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן!
רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִצְרַיִם, &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
שְׁנִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot; {{ממ|שמות|טו|ב}}.
שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, &quot;אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יז}}.
רְבִיעִית שֶׁאָמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה&quot; {{ממ|דברים|לא|ל}}.
חֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: &quot;אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'&quot; {{ממ|יהושע|י|יב}}.
שִׁשִּׁית שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה: &quot;וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ה|א}}.
שְׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד: &quot;וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|א}}.
שְׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|ל|א}}.

{{הע-שמאל|רשימת עשר השירות תימשך לקמן. הדרשן הפסיק אותה והוא עוסק בינתים בכלל &quot;כל דבר שאדם נותן נפשו עליו - נקרא על שמו&quot;.
הפסוק &quot;ראה ביתך דוד&quot; נאמר לפי הפשט על בית דוד, כלומר על צאצאיו. הוא נדרש על המקדש.}} וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לַה'&quot;! {{ממ|מלכים א|ו|יד}}
אֶלָּא שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זְכוֹר ה' לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|קלב|א}} וְכוּלֵּ עִנְיָנָא.
מַה נֶּאֱמַר לוֹ? – &quot;עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד&quot; {{ממ|מלכים א|יב|טז}}! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|כב}}.
וְכִי תּוֹרַת מֹשֶׁה הִיא? וַהֲלֹא תּוֹרַת ה', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה&quot; {{ממ|תהלים|יט|ח}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? &quot;וַיְהִי שָׁם עִם ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|ט}}.
נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot; {{ממ|שמות|לב|ז}}.
וְכִי עַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}}, וְאוֹמֵר &quot;בֶּאֱמֹר לָהֶן עַם ה' אֵלֶּה&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כ}}! 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.
וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל? &quot;וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה... וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי&quot; {{ממ|שמות|ב|יב}}.

{{הע-שמאל|דורש 'תתן לך' – למשה.}}נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן '''לְךָ'''&quot; {{ממ|דברים|טז|יח}}.
וְכִי שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂמְךָ... וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה&quot; {{הפניה לפסוקים|שמות|ב|יד|טו}}, 
וְאוֹמֵר &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו&quot; {{ממ|דברים|לג|כא}}: מִדִּינִין הָלַךְ - לְדִינִין חָזַר!
הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו - נִקְרָא עַל שְׁמוֹ!

{{הע-שמאל|מלחמת יהושפט היתה כנגד אדום מואב והר שעיר, ובדומה לקריעת ים סוף גם בה נאמר &quot;התיצבו... וראו את ישועת ה'&quot; ([[דברי הימים ב כ יז]]). כלומר אין להודות 'כי טוב' בשעה שיש קרבנות למלחמה – אפילו בקרב האויב! וראו גם [[מגילה י ב]], והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי במדבר קיז.]]}} תְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט: &quot;וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כ|כא}}.
וְכִי מַה נִּשְׁתַּנֵּית הוֹדָאָה זוֹ מִכָּל הוֹדָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן &quot;הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; (שם)?
כִּבְיָכוֹל אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בְּאׇבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים! 
קַל וָחֹמֶר בְּאׇבְדָן שֶׁל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם&quot; {{ממ|משלי|י|כה}}.
‏‏{{הע-שמאל|השירה העשירית שמורה לאחרית הימים, ואחריה לא יהיה צורך בשירות כי לא יהיה עוד שעבוד.
הנקבה נתפסת ע&quot;י חז&quot;ל כמשועבדת באופן מהותי, ואף אחרי שילדה היא חוזרת לשיעבודה (ראו [[פסיקתא רבתי/לז|פסיקתא רבתי לז]]: &quot;כיוון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה&quot;). רק זכר הוא בן חורין, ולכן השירה האחרונה היא שיר של זכר.}}עֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ&quot; {{ממ|ישעיה|מב|י}}, וְאוֹמֵר &quot;הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים&quot; {{ממ|תהלים|קמט|א}}.
כָּל תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נְקֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ יֵשׁ אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד.
אֲבָל תְּשׁוּעָה הַבָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא נִקְרֵאת עַל שֵׁם זָכָר; כְּשֵׁם שֶׁאֵין זָכָר יוֹלֵד - כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר&quot; {{ממ|ירמיה|ל|ו}} 
כָּךְ תְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|כשהלוחם הוא בשר ודם, כגון שאול או דוד – השירה היא לכבודו; אבל כאן הלוחם היה הקב&quot;ה, ולכן השירה היא לה'.}}'''&quot;לַה'&quot;''', לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל... וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל&quot; {{הפניה לפסוקים|שמואל א|יח|ו|ז}}, 
אֲבָל כָּאן – לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|סוטה ה ד,]] שר' עקיבא דורש את 'לאמור'. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו ב,]] שם נוספת גם דעתו של ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, שישראל חזרו אחרי משה.
לפנינו שלוש דרכים לשירה ע&quot;י סולן ומקהלה: 
לדעת ר' נחמיה משה היה אומר את הצלע הראשונה של כל פסוק וישראל השלימו את הצלע השניה. 
לדעת ר' עקיבא משה היה אומר פסוק וישראל חזרו בכל פעם רק על המילים &quot;אשירה לה'&quot;. 
לדעת ר' אלעזר משה היה אומר צלע ראשונה וישראל חזרו אחריו ואמרו גם את הצלע השניה.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר&quot;''' – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרְאִין אֶת שְׁמַע.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח וְאָמַר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם&quot;'''.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;ה' שְׁמוֹ&quot;.
לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה, לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|שורת שרשרות פסוקים המראות שהקב&quot;ה אכן גיבור, עשיר, חכם וכו'. וראו גם [[ירמיה ט כב]]
חז&quot;ל משווים את ישראל בשירת הים אליהם עצמם, ומייחסים להם את כל שרשורי הפסוקים הבאים. מלך בשר ודם, שמחניפים לו, הוא למעשה פחות מקילוסו; מצד שני גם הקב&quot;ה אינו כפוף לתארים של גיבור, עשיר, חכם וכו'!}}מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר - וְאֵינוֹ אֶלָּא חַלָּשׁ; 
שֶׁהוּא חָכָם - וְאֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ; שֶׁהוּא עָשִׁיר - וְאֵינוֹ אֶלָּא עָנִי; שֶׁהוּא רַחֲמָן - וְאֵינוֹ אֶלָּא אַכְזָרִי; שֶׁהוּא דַּיָּן וְהוּא נֶאֱמָן - וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲנִיפִין לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן! אֶלָּא '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, 
וְאוֹמֵר &quot;ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה&quot; {{ממ|תהלים|כד|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}}, 
&quot;כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|תהלים|פו|י}}, &quot;גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה&quot; {{ממ|ירמיה|י|ו}}!
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot; {{הפניה לפסוקים|משלי|ג|יט|כ}}, 
&quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}, &quot;עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה&quot; {{ממ|איוב|יב|יג}}, 
&quot;מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם... בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם&quot; {{ממ|ירמיה|י|ז}}.
&quot;שִׁירוּ לַה'&quot; - שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם&quot;... {{ממ|דברים|י|יד}}, &quot;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ&quot; {{ממ|תהלים|צה|ה}}, 
&quot;לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב&quot; {{ממ|חגי|ב|ח}}, &quot;הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם&quot;... {{ממ|שמות|לד|ו}}, &quot;כִּי אֵל רַחוּם ה'&quot; {{ממ|דברים|ד|לא}}, 
וְאוֹמֵר &quot;חַנּוּן וְרַחוּם ה'&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;זְכוֹר רַחֲמֶיךָ ה'&quot; {{ממ|תהלים|ה|ו}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַנֶּאֱמָן&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}, &quot;הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט&quot; {{ממ|דברים|לב|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'&quot; {{ממ|תהלים|פט|ז}}, 
&quot;ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ&quot; (שם פס' ט) – אוֹת אַתָּה בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלְּךָ, &quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|י}} וְכָל עִנְיָנָא. הָא לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו, ב:]] השראת רוח הקודש על ישראל התבטאה בכך שכולם, כולל עוברים ותינוקות, השתתפו באמירת השירה; נראה שהדרשה משוחחת עם דברי ר' עקיבא, שטען לעיל שישראל לא אמרו יותר משתי מילים (אשירה לה').
באשר להגדרת עוללים ויונקים לפנינו מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי לרבי. נראה שרבי אינו מודה שגם העוברים אמרו שירה אלא רק היונקים או הפעוטים, שמזוהים לדעתו עם העוללים, הדרשן חוזר וטוען כריה&quot;ג, שגם עוברים השתתפו בשירה, ומוסיף גם את מלאכי השרת שהשתתפו בשירת הים.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז&quot; {{ממ|תהלים|ח|ג}}.
&quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר&quot; {{ממ|איוב|ג|טז}}.
וְאֵין יוֹנְקִים אֶלָּא שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כ}} וְאוֹמֵר &quot;עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם&quot; {{ממ|איכה|ד|ד}}.
&quot;וְיוֹנְקִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה &quot;שִׁירוּ לַה' '''כִּי גָאֹה גָּאָה'''&quot;, אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ&quot; {{ממ|תהלים|ח|ב}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]] הכפילות &quot;גאה גאה&quot; נדרשת כמחמאות הדדיות בין הקב&quot;ה לישראל. וראו לעיל &quot;עשר שירות הן...&quot;}}'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי בְּמִצְרַיִם &quot;וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה'&quot;... {{ממ|שמות|ד|כב}}.
אַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי עַל הַיָּם, &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}.
וְאַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|כאן הכפילות נדרשת על מצרים והגאולה העתידה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' - וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם&quot; {{ממ|ישעיה|ב|יב}} וְכוּלֵּ' עִנְיָנָא.

{{הע-שמאל|כל הקטע הזה החל מהסוגריים המרובעים ועד &quot;וכן את מוצא במצרים&quot; מובא על פי קטע גניזה חדש שלא היה לפני מלמד. ההתחלה בסוגריים מרובעים על פי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|המכילתא דר' ישמעאל שירה פרשה ב,]] ונראה שמעין מה ששם היה בתחילת הגניזה ולא השתמר.
דרשה שלישית על הכפילות: הקב&quot;ה גאה על בני האדם הגאים. הפעם הגאווה האנושית אינה מוצדקת, בניגוד לדרשות שבתחילת הפרשה, שבהן הגאה הקב&quot;ה את ישראל.
מכאן מתחילה שורת דרשות המדגימות את העקרון שהקב&quot;ה מכה את הגאים בדבר שבו התגאו.
הדרשה הראשונה היא על דור המבול, שהצליחו בחקלאות, ורצו לוותר על הגשמים ולהסתפק באדים המשקים את האדמה, וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג, ב,]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיח|וספרי דברים שיח.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַגֵּאִים, בַּמֶּה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן.
&lt;small&gt;[שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ([[איוב כא י]]-יב) &quot;שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר, וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב.&quot; 
מַה נֶּאֱמַר שָׁם? ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ!  וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ?&quot; 
אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא? - אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ,  אֶלָּא: ([[בראשית ב ו]]) &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.&quot; 
אָמַר לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!  בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים בָּהּ לְפָנַי! 
בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם!&quot;  שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית ז יב]]) &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.&quot; 

{{הע-שמאל|ר' יוסי מגדיר את חטא דור המבול בחטא המיני המיוחס ל'בני האלוהים', כלומר למנהיגי הדור, העליונים; וראו [[בראשית ו א]]-ד. בתוספתא שם הוא מתנסח שהתגאו בגלגל עינם הדומה למים, שנאמר 'ויראו בני האלוהים' וכו'.}}רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: {{ב|הֵם|דור המבול}} נָתְנוּ] &lt;/small&gt;עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, 
אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|ז|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא שם הלכה ג.]] דורש פן נפוץ – ויפץ. הגאווה מתבטאת ב'נעשה לנו שם'.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – כָּךְ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|א}}, &quot;וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם&quot; וְגוֹ' &quot;וַיֵּשְׁבוּ שָׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ב}}. 
אֵין 'יְשִׁיבָה' הָאָמוּר כָּן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ&quot; {{ממ|שמות|לב|ו}}. 
וּמַה גָּרְמָה לָהֶם? שֶׁאָמְרוּ: &quot;הָבָה נִבְנֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|ד}}. וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? &quot;וַיָּפֶץ יי אֹתָם מִשָּׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ח}}.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם. לפי הדרשות מאיוב היו בסדום מכרות זהב וכסף. הדרשה היא על נשכח תורת רגל (בלשון חז&quot;ל: לא נקבל אורחים) – אשכח אתכם מן העולם (לפי [[איוב כח ד]]).}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ה}}, &quot;מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ו}}, &quot;נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ז}}, &quot;לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ח}}. 
אַנְשֵׁי סְדוֹם אָמְרוּ: הֲרֵי מָמוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ, אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצְכֶם – אֲנִי מְשַׁכֵּחַ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ד}}, &quot;לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ה}}, &quot;יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ו}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מח}}, &quot;הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|נ}}. 

{{הע-שמאל|סדום היתה משקה והתגאתה בכך, ולוט חטא עם בנותיו בגלל המשקה, שנבע בדרך נס.
סיום הדרשה הוא בסגנון 'הפטרה', ראו [[בראשית רבה סט ח]].}}כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יג|י}}, &quot;וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן&quot; {{ממ|בראשית|יט|לג}}. וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם לְשָׁעָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא&quot; וְגוֹ' {{ממ|יואל|ד|יח}}. אִם כָּךְ נְתָנָן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] }}רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת&quot; {{ממ|אסתר|א|ו}}, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עוֹשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|מעשה מפורסם זה מופיע בשינויים גם ב[[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מג|ספרי עקב מג]] וב[[מכות כד א]]. קטע הגניזה קטוע והושלם על פי הספרי.}}וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לְרוֹמִי, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִ{{ב|פִּיטְיוֹלִיס|נאפולי של ימינו}} עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. 
הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִין &lt;small&gt;[וְאַתָּה מְצַחֵק?
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? 
שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, 
וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ!
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ]&lt;/small&gt; לַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. 
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. 
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִין וְאַתָּה מְצַחֵק. 
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? 
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בּוֹאוּ וּרְאוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה בְּכִיתֶם! וְלֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|א|נא}}, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ? עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא: &quot;עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יז}}, &quot;עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יח}}. 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|ח|ב}}, 

{{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}וְכִי מָה עִנְיַן זְכַרְיָה אֵצֶל אוּרִיָּה? מָה אָמַר אוּרִיָּה? &quot;צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ&quot; {{ממ|מיכה|ג|יב}}. וּמָה אָמַר זְכַרְיָה? &quot;כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת&quot; וְגוֹ' &quot;וּרְחוֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|זכריה|ח|ד-ה}}. 
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ, אִם קַיָּמִין דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִין דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בָּטְלוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָה. 
וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף דִּבְרֵי זְכַרְיָה לָבוֹא. כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: נִחַמְתָּנוּ עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|לעיל ויהי פרשה ו.]]
בגירסת הגניזה במקום &quot;ויקח שש מאות רכב&quot; (המובא גם במכילתא) מובא &quot;כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו&quot;, כלומר המצרים רצו להרוג את ישראל במים, ולכן היה סופם במים.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;.

{{הע-שמאל|בתוספתא שם &quot;סיסרא לא נתגאה לפני המקום, אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר&quot;, והכוכבים אינם מקבלים שכר על מלחמתם עם סיסרא.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסִיסְרָא, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ... אֶל נַחַל קִישׁוֹן&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ... נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א, ח]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ד|תוספתא שם ג ד.]] ר' יהודה רואה את הבחירה בנערה מתמנה כיד ה' ולכן טוען שתחילת קלקולו היתה מאוחר יותר, בעזה.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אַתָּה קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; {{ממ|שופטים|יד|ג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו&quot; {{ממ|שופטים|טז|כא}}.
רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִלַּת קִלְקְלָתוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה.

{{הע-שמאל|ראו במשנה ובתוספתא הנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה... וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ... וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד... וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|ט}}.
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נְדָרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי&quot; {{ממ|שמואל ב|טו|ז}}.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ {{ב|מְלָאכִים,|מלכים}} לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ה|תוספתא שם הלכה ה:]] סנחריב השתמש במלאכים (שליחים) והוכה בידי מלאך.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ לָקָה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'... אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי...&quot; {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כג|כד}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; (שם פס' לה).
אָמְרוּ: גָּדוֹל {{ב|שֶׁבָּהֶן|במלאכים}} הוּא מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף. קָטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַת&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|כד}} &quot;אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים&quot; (שם פס' כג).
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ... אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כא|כב}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד&quot; {{ממ|ישעיה|יד|טו}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְגִיד צוֹר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ&quot;. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;לַשַּׁחַת יוֹרִידוּךָ... מוֹתֵי עֲרֵלִים&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כח|ב|י}}.
הָא בַּמֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אמנם היו 600 רכב, אבל הם נחשבו בעיני הקב&quot;ה כסוס אחד ורוכבו. יש הדורשים את הכתיב החסר &quot;מרכבת פרעה וחילו&quot;, לקמן פס' ד.}}'''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot;! {{ממ|שמות|יד|ז}}.
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב&quot; {{ממ|דברים|כ|א}}. וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד?
אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם - אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכֵב אֶחָד!

{{הע-שמאל|ראו בהמשך, שהסוס ורוכבו נמשלים לגוף ולנשמה. דורש רמה-מרום וירה-ירד.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה סוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס.
'''&quot;רָמָה&quot;'''. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר &quot;יָרָה&quot;; כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים?
'''&quot;רָמָה&quot;''' – שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, &quot;יָרָה&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה!
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵלִים לָאֲוִיר - לְסוֹף אֶחָד מֵהֶן לִיפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ! אֲבָל כָּאן '''&quot;רָמָה&quot;''' וְ&quot;יָרָה&quot; –
'''&quot;רָמָה&quot;''' כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה מָרוֹם, &quot;יָרָה&quot; שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה.

{{הע-שמאל|דורש רָמָה – רָמָהּ, שר שלה, שהקב&quot;ה השליך גם את המלאך הממונה על מצרים, השר שלה – לים.
בהמשך הדרשה מכלילים את העיקרון שכשמלכות לוקה – לוקה גם השר שלה במרום.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנָּפַל - הִתְחִילוּ נוֹתְנִין לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;רָמָה&quot;'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם נִפְרָע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת שָׂרֵיהֶן תְּחִלָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כא}}.
&quot;אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יב}}.
&quot;כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ה}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מעמיד בדין את המכלול של &quot;סוס ורוכבו&quot;, הגוף והנשמה. לשם כך הוא מחיה את המתים ודן את האדם השלם.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין.
אוֹמֵר לַסּוּס: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אוֹמֵר לוֹ: מִצְרִי הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כג}}.
וְאוֹמֵר לַמִּצְרִי: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אָמַר לוֹ: סוּס הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה&quot; {{ממ|שמות|טו|יט}}!
וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ, וְדָנָן כְּאֶחָד!
זוֹ שָׁאַל אַנְטְנִינוֹס אֶת רַבִּי, אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם זֶה מֵת וְגוּף כָּלֶה, כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאוֹ לַדִּין?
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל גּוּף טָמֵא, שְׁאָלֵנִי עַל נְשָׁמָה, שֶׁהִיא טְהוֹרָה!
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת.
וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה!
אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהָלְכוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת.
לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן הֵן בִּכּוּרוֹת? אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ?
הַמֶּלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהָיוּ מְהַלְּכִין! אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ: כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם!
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גּוּף וּנְשָׁמָה וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַגּוּף: מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי?
אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי נְשָׁמָה אֲנִי מֻשְׁלָךְ כְּאֶבֶן!
אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה: מִפְּנֵי מָה חָטָאת לְפָנַי?
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁחָטָאתִי? גּוּף חָטָא! מִיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ לֹא טְהוֹרָה אֲנִי לְפָנֶיךָ?
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וּמַכְנִיסָהּ בַּגּוּף, וְדָנָן כְּאֶחָד!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל&quot; {{ממ|תהלים|נ|ד}} - לְהָבִיא נְשָׁמָה, &quot;וְאֶל הָאָרֶץ&quot; - לְהָבִיא אֶת הַגּוּף,
וְאַחַר כָּךְ &quot;לָדִין עַמּוֹ&quot; - מִידַּיֵּן עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|איסי לומד מזכריה שמכת הסוסים והפרדים של מצרים היתה מורכבת מחמש מכות}}אִיסִי בֶּן שַׁמַּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;סוּס&quot;''' סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּשִּׁגָּעוֹן וְרֹכְבוֹ בַּתִּמָּהוֹן&quot; {{ממ|זכריה|יב|ד}},
&quot;וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה'&quot;... {{ממ|זכריה|יד|יב}}, וְאוֹמֵר &quot;וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס&quot;... (שם פס' טו).
בָּא מְפֹרָשׁ וְלִמֵּד עַל הַסָּתוּם: מַה מְּפֹרָשׁ, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת - אַף סָתוּם, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] שלושה מובנים ל'עוז'. הראשון הוא הפשט, ושני האחרונים הם הצעות לדרך שבה מתבטא העוז: התורה שנתן לנו הקב&quot;ה או עצם מלכותו.}}'''&quot;עָזִּי וְזִמְרָת&quot;''', אֵין 'עֻזִּי' אֶלָּא תָּקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}.

{{הע-שמאל|דורש עוזי – עזרתי. הקשר עם הקב&quot;ה אינו ייחודי לישראל, אבל חזק אצלם במיוחד. הדרשה מנסה להתוות דרך בין תפיסה אוניברסאלית הקושרת את הקב&quot;ה לעולם כולו - לבין גישה פרטיקולריסטית, הקושרת אותו לישראל דווקא.
בהמשך דורש זמרה – אימרה, עליונות (כמו אמיר של עץ). ההאמרה היא הדדית, ומתבטאת בשורת דוגמאות שיפורטו בהמשך.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''' – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר.
'''&quot;וְזִמְרָת יָהּ&quot;''' – זִמְרָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר; 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמואל ב|כג|א}}.
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה; 
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה – &quot;וַה' '''הֶאֱמִירְךָ''' הַיּוֹם&quot; {{ממ|דברים|כו|יח}}, 
וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה – &quot;אֶת ה' '''הֶאֱמַרְתָּ''' הַיּוֹם&quot; (שם פס' יז).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי כָמֹכָה''' בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יְדֵיהֶן וְאוֹמֶרֶת: &quot;אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל '''מִי כָמוֹךָ'''&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי''' כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו&quot; {{ממ|דברים|ד|ז}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;'''וּמִי''' גּוֹי גָּדוֹל...&quot; (שם פס' ח).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... ה' אֶחָד&quot; {{ממ|דברים|ו|ד}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים א|יז|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת&quot; (שם פס' ב).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;זֶה''' אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יח}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.

{{הע-שמאל|ראו הדרשות דלעיל על 'עוזי' ועל 'זמרת'.}}'''&quot;וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה&quot;''' – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי – בְּיוֹתֵר.

{{הע-שמאל|למרות ו ההיפוך דורש ויהי – יהיה. הישועה לישראל איננה עניין חד פעמי, אלא היא חלק קבוע במכלול היחסים בינם לקב&quot;ה.}} '''&quot;וַיְהִי לִי&quot;''' – הָיָה לִי וְהוֶֹה לִי; 
הָיָה לִי – לְשֶׁעָבַר, וְהוֶֹה לִי – לֶעָתִיד לָבוֹא: 
&quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|הנביאים ראו דמיונות של אלוהים, אבל בים ראו כולם בבירור, שהרי המילה 'זה' מתפרשת ע&quot;י חז&quot;ל כהצבעה על ממשות. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק ב|לעיל יב ב.]] בהמשך מוסבר שהנביאים ראו את הקב&quot;ה כדמות אדם, ולכן לא היה ברור להם איזהו המלך, והתקשו לזהות אותו. אבל על הים ראו והכירו אותו מיד.}}'''&quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאָהוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה&quot; {{ממ|הושע|יב|יא}}, וְאוֹמֵר: &quot;נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, {{ב|וְאִילַת צְפִירָה|משמר ראש}} מַקִּפְתּוֹ, וְחַיָּלוֹת מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. 
הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׁאֹל עָלָיו וְלֵידַע אֵיזֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; 
אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם עַל הַיָּם – לֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל, 
אֶלָּא הִכִּירוּ כֻּלָּם, וּפָתְחוּ כֻּלָּם פִּיהֶם וְאָמְרוּ: '''&quot;זֶה אֵלִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|כיצד יכול האדם הסופי לתת לקב&quot;ה האינסופי? – ר' ישמעאל אומר שעל האדם לייפות את חפצי המצוות. אבא שאול אומר שעל האדם לחקות את מידותיו החיוביות של הקב&quot;ה. ר'יוסי בן דורמסקית אומר שעל ישראל כעם לייפות ולפאר את בית המקדש – המוסד הלאומי המייצג את הקשר שלהם לקב&quot;ה. ר' יוסי הגלילי אומר שעל האדם לפאר את שם הקב&quot;ה בפני הגויים. ר' עקיבא אומר שעל ישראל להעלות את קרנו של הקב&quot;ה בעיני האומות בנכונותם למות על קידוש ה', בדומה למארטירים הנוצריים.}}'''&quot;וְאַנְוֵהוּ&quot;''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְנָאוֹת אֶת קוֹנוֹ? 
אֶלָּא הֱוֵה נָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוָה: עֲשֵׂה לוֹ סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, תְּפִלִּין נָאוֹת, צִיצִית נָאָה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הִדַּמֶּה לוֹ! מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot; {{ממ|שמות|טו|יג}}; 
אֵין נָוֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|ירמיה|י|כה}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן... נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דִּבֵּר בִּנְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. 

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את המוות על קידוש השם כדרך שבה מתגברים היהודים על האומות ורוכשים לעצמם את המונופול על אהבת ה', תוך יצירת קשר בין ארוס לתנטוס (אהבה ומוות). לפנינו מדרש על שיר השירים המדגיש את הייחוד בקשר שבין ישראל לקב&quot;ה, ומוציא את שאר האומות מהקשר הזה, בטענה 'אין לכם חלק בו'. זאת בניגוד לפזמון החוזר לעיל '... אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר'.
הקשר בין קריעת ים סוף לשיר השירים מבוסס על המילה 'זה' הנדרשת לעיל בפי ר' אליעזר כהצבעה על הקב&quot;ה - ומופיעה בשיר השירים בפסוק 'זה דודי וזה רעי' (שיר השירים ה טז).}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: דִּבֵּר נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל 
וְאוֹמְרִים לָהֶן: &quot;מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|ט}}, שֶׁכָּךְ אַתֶּם מוּמָתִין עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל כֵּן {{ב|עֲלָמוֹת|קורא &quot;על מוות&quot;}} אֲהֵבוּךָ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם&quot; {{ממ|תהלים|מד|כג}}.
נֹאמַר לָכֶן מִקְצָת שִׁבְחוֹ, אִי אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ: &quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז... 
עַד &quot;זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|יא|טז}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְיאוּת שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: נָבוֹא עִמָּכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ... וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|א}}.
וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶן: אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא &quot;אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי&quot; (שם פס' ג)!

{{הע-שמאל|דורשים &quot;אנווהו&quot;-אלוונו (למקדש), שישראל מלווים בכל קורותיהם ע&quot;י הקב&quot;ה, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ג#פסוק ח|לעיל ג ח, הדרשות על &quot;עמו אנוכי בצרה&quot;.]] דורש גם הורתי-הוראה.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְלַוֵּינוּ עַד שֶׁנָּבוֹא עִמָּכֶם לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְאָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִית', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. 
נִכְנַס לִמְדִינָה אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִי', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו.
כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה&quot; {{ממ|בראשית|מו|ד}} 
עָלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה&quot; (שם). יָרְדוּ לַיָּם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}. 
בָּאוּ לַמִּדְבָּר – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|א|לא}} 
עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי... וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ד}} –
זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה.

{{הע-שמאל|הדרשן מזהה את השם &quot;א-להים&quot; עם מידת הדין, ואת השם &quot;א-ל&quot; עם מידת הרחמים.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;''' – עִמִּי נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין.
'''&quot;אֵלִי&quot;''', אֵין 'אֵלִי' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי&quot; {{ממ|תהלים|כב|ב}}, 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}, &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קיח|כז}}.

{{הע-שמאל|&quot;אלוהי אבי&quot; משלים את הייחוס הטוב של ישראל, שגם אבותיהם היו צדיקים. 
ר' שמעון בן אלעזר חוזר למחלוקת דלעיל על &quot;ואנווהו&quot; וקובע שקיום המצוות מקדש שם שמיים ואי קיומן מחלל את שמו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''', אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִין, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בַּאֲבוֹתֶיהָ. 
אֲבָל אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִין, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}, &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}} 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מְחֻלָּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי... 
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, לֹא לְמַעַנְכֶם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לו|כ|כג}}.

{{הע-שמאל|התהילה לה' היא לאו דווקא על הניסים שעשה בדור הנוכחי אלא גם על ההיסטוריה של מעשיו עם האבות. בכך מבטא המדרש כיוון הפוך מזה שבדרשה דלעיל, על 'מלכה בת מלכים': הייחוס מחייב את ישראל לשבח את הקב&quot;ה גם על הניסים שעשה עם אבותינו.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''' – לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתַי – 
וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת עִמִּי! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]]}}'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה! מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶן בְּכָל כְּלֵי זַיִן:
נִרְאָה לָהֶן בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נט|יז}};
נִרְאָה לָהֶן כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר&quot; {{ממ|תהלים|מה|ד}};
נִרְאָה לָהֶן כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף&quot; {{ממ|תהלים|יח|יא}};
נִרְאָה לָהֶן בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ט}};
נִרְאָה לָהֶן בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|צא|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ב}};
נִרְאָה לָהֶן בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יא}}, וְאוֹמֵר &quot;וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי&quot; {{ממ|תהלים|לה|ג}}.
 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵין צָרִיךְ לְכָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ.
אִם כֵּן, לָמָּה צָרַךְ הַכָּתוּב לִפְרֹט כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ? לוֹמַר, שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן.
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמַּה שֶּׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד הוּא לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, נִרְאָה לָהֶן כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה;
'''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', נִגְלָה עֲלֵיהֶן בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, &quot;חָזֵה הֲוֵית... וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}}.
שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא '''&quot;ה' - אִישׁ מִלְחָמָה&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – הוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''' – הוּא נִלְחָם עַל הַיָּם, וְהוּא עַל הַיַּרְדֵּן, וְהוּא עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.
הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא לָעוֹלָם הַבָּא; הוּא לְשֶׁעָבַר, וְהוּא לֶעָתִיד לָבוֹא.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, &quot;כֹּה אָמַר ה'... אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מד|ו}},
&quot;אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ד}}, &quot;אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וְכוֹחוֹ עָלָיו כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה,
אֲבָל אֵין דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים אוֹ לְבֶן שִׁבְעִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כּוֹחוֹ מִתְמַעֵט;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' הַנִּלְחָם בְּמִצְרַיִם – '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;'''! הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה וְעָלָיו כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה!
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|מז}},
וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' צוּרִי... הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב&quot; {{ממ|תהלים|קמד|א}}.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁהַחֵץ יוֹצֵא מִיָּדוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי&quot; {{ממ|דברים|לב|מא}}; עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הוּא מַחֲזִירָהּ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי&quot; (שם).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁמַּחֲזִירָהּ רֵיקָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי&quot; (שם), אֲנִי מַחֲזִירָהּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבַשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ אָבִיו וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו אֵינוֹ מַבְחִין, אֶלָּא מַכֶּה וְהוֹלֵךְ בְּחֵמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' - הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', רַחֲמָן הוּא עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו.
מַה שְּׁמוֹ? – &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר בְּמִלְחָמָה, מְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו,
אֲמְרוּ לָהֶן: זוֹעֵף הוּא, לְמִלְחָמָה הוּא יוֹצֵא; כְּשֶׁיְּנַצֵּחַ וְיַחֲזֹר אַתֶּם מַשְׁאִילִין צָרְכְּכֶן מִלְּפָנָיו - וְהוּא עוֹשֶׂה.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם צוֹעֲקִין לְפָנָיו - שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כֻּלָּם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, אֵין יָכוֹל לָזוּן חַיָּלוֹתָיו וּלְסַפֵּק אַסְפַּסְטוֹאוֹת שֶׁלָּהֶן;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר &quot;נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}},
&quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ט}}.
 
'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר&quot; {{ממ|ישעיה|ו|ג}},
&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ב}};
אֶלָּא מִפְּנֵי חִבַּתְכֶן וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶן, שֶׁקַּדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים... הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ... ה' הוֹשִׁיעָה&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|כ|ח|י}} שֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
 
{{הע-שמאל|התואר 'איש מלחמה' התבטא בכך שמרכבות פרעה אבדו בים. דורש את הסמיכות של פס' ג-ד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' - &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;.
}}
 
===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]] וראו גם לעיל פסוק א. וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג ג.]]}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מָדַדְתָּ לּוֹ: הוּא אָמַר &quot;מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ&quot; {{ממ|שמות|ה|ב}}, 
אַף אַתָּה הֶרְאֵיתָ לָהֶן יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל הַיָּם.

{{הע-שמאל|העונש למצרים היה מדה כנגד מדה: הם הטביעו את התינוקות במים ונהרגו במי ים סוף. דורש רכב-מרכבות, שלישים-שלישיו.
הם העבידו את ישראל בטיט, וטבעו בטיט.}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;''' – פַּרְעֹה אָמַר &quot;כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ&quot; {{ממ|שמות|א|כב}}, 
אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה... יָרָה בַיָּם&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ...&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו&quot;'''.
הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עֲלֵיהֶן מַיִם כְּטִיט וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בּוֹ; 
אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בְּטִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט&quot; {{ממ|ירמיה|לח|ו}}, וְאוֹמֵר &quot;טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה&quot; {{ממ|תהלים|סט|ג}}, 
&quot;הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|טו|טז}}.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]] שם סדר התשובות לשאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; הפוך מזה שכאן. כאן התשובה של הדרשה לאותה השאלה היא שהתהום התחתון כיסה גם את המאורות, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו עבור המצרים.}}'''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''' – וְכִי תְּהוֹמוֹת שָׁם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהִכָּה עֲלֵיהֶן אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶן אֶת הַמְּאוֹרוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם... וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לב|ח|ט}}. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֺנָם&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יג|י|יא}}. 
&quot;וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה&quot; {{ממ|יחזקאל|ל|יח}}.
 דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''', וְכִי יֵשׁ תְּהוֹמוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן וְהָיוּ נִלְחָמִין בְּמִצְרַיִם בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי&quot; {{ממ|יונה|ב|ו}}, וְהֵן יָרְדוּ לִשְׁתֵּי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|: השאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; כאן אינה על תהומות אלא על המצולות: מים עזים אינם מי ים סוף אלא מי הים הגדול, שהתמזג עם מי ים סוף להכות במצרים.
השוואה בין יונה למצרים, שירדו יותר ממנו ולא נהנו מהגנתו של הדג.}}'''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''', וְכִי יֵשׁ מְצוּלוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ וְהָיָה נִלְחָם בָּהֶן בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים&quot; (שם פס' ד), וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתֵּי מְצוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשה של דבר אחר על 'ירדו במצולות כמו אבן' טוענת ש'יאכלמו כקש' היא היתה המיתה של הכשרים שבהם, שנדחתה לזמן ארוך יחסית, ואילו במכילתא דר&quot;י זו מיתת הרשעים, שלא מתו מייד אלא לאחר שסבלו. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו,]] [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק כז|ומכילתא דרשב&quot;י יד כז,]] &quot;נתן בהם כח נערות&quot;, המתאימים לדברי המכילתא דר' ישמעאל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''' – זוֹ כַּת בֵּינוֹנִית שֶׁבָּהֶן. 
כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן מִטָּרְפִין כְּקַשׁ, בֵּינוֹנִיִּים כְּאֶבֶן, רְשָׁעִים &quot;צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;.

{{הע-שמאל|דורש אָבְנָיִם-אֲבָנִים, וראו לעיל פס' ד &quot;במדה שאדם מודד...&quot;}}הוּא אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם&quot; {{ממ|שמות|א|טז}}, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ לָהֶן מַיִם כַּאֲבָנִים
וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים שֶׁלָּהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה '''&quot;כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''? לְפִי שֶׁהִקְשׁוּ אֶת לִבָּן כַּאֲבָנִים.

{{הע-שמאל|ימינו של הקב&quot;ה לא רק מכה את המצרים אלא היא מזמינה ומבטיחה ישועה לכל העמים.}}אֲבָל אָנוּ בְּחַסְדְּךָ וּבְטוּבְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּבִימִינְךָ שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם&quot; {{ממ|תהלים|מד|ד}}. 
&quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ...&quot; {{ממ|ישעיה|מה|כג}}
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרק ה|מכילתא שירה ה.]] דורש 'נאדרי' – נאה ואדיר, ומקבל תשובה מהרשעים, בהמשך מהדרשה הקודמת. גדולתו היא ביכולת האיפוק שלו, וראו גם [[יומא סט ב]].
על שבעת הימים של הארכה לדור המבול ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י#א|תוספתא סוטה י, א.]]}}'''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''' – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בְּכֹחַ. שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָה לְדוֹר הַמַּבּוּל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שוה &quot;ועתה&quot;.}}וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד... וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}. 
אֵין &quot;עַתָּה&quot; אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ...&quot; {{ממ|דברים|י|יב}}. 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;המטיר&quot;. בכל דרשה דרך שונה, אבל המסר אחד.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם... גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}. נֶאֱמַר כָּאן 'מָטָר' וְנֶאֱמַר 'גָּפְרִית וָאֵשׁ'; 
אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו – גָּפְרִית וָאֵשׁ!

{{הע-שמאל|כעולה מהפשט, שהרי רוב המצרים שלא באו עם פרעה נשארו בחיים. לפי הדרשה, אפילו בזמן שטבעו בים היו יכולים המצרים לעשות תשובה ולהנצל, כעולה מהדרשות דלעיל.}}עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|תולה את הפסוק במעשיהם של ישראל: בזמן קריעת הים היו שתי ידיו של הקב&quot;ה ימניות כי הם עשו את רצונו; ובזמן החורבן היו שתי ידיו שמאליות.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''', 
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַשְּׂמֹאל – יָמִין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יְמִינְךָ ה'... יְמִינְךָ ה'&quot;'''; 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַיָּמִין – שְׂמֹאל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ג}}.

{{הע-שמאל|כאן, ובמיוחד בדרשה הבאה, החימה והמלחמה מופנות כנגד ישראל כשהם חוטאים, ואין מדובר בכוחו הפוטנציאלי של הקב&quot;ה אלא במעשיו בפועל.}}דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֵמָה אֵין לִי&quot; {{ממ|ישעיה|כז|ד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא מִתְמַלֵּא עַל {{ב|שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל|לשון נקיה לישראל}} חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|יא|יז}}.
דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נִלְחָם לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' יִלָּחֵם לָכֶם&quot; {{ממ|שמות|יד|יד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם&quot; {{ממ|ישעיה|סג|י}}. 
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָיָה ה' כְּאוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ה}}.

{{הע-שמאל|מפנה את המבט לעתיד ולא לעבר של המאורע בים סוף. וראו גם לעיל פס' ב.
כאן עדיין האויב, גם בעתיד, הוא פרעה; אבל בדרשה הבאה זה עשו - הוא רומי.}}'''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''' – זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; {{ממ|שמות|טו|ט}}. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן כִּי אָמַר הָאוֹיֵב&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|ב}}. 
'רָעַצְתָּ אוֹיֵב' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יב}}.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] הדרשן מציע תקדימים לטענה שהקב&quot;ה נלחם באויבי עמו: מלחמת אברהם בארבעת המלכים והמלחמה בפרעה, מלחמת סיסרא, מלחמת סנחריב ומלחמת בלשאצר. בסיום הדרשות הוא מביע אמונה שגם בדורו ילחם הקב&quot;ה באויבי עמו ודורש את לשון העתיד של &quot;תהרוס קמיך&quot; על אויבי ישראל, ביניהם גם בית עשו.}}'''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ נֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד יְדִידֶיךָ: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר וְכוּ'.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה&quot; {{ממ|בראשית|יד|טו}},
וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח... יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם&quot;... {{ממ|ישעיה|מא|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי... מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה'... עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קי|א|ד}}
וְאוֹמֵר: &quot;אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ&quot; {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;כָּל אִמְרַת ה' צְרוּפָה&quot; (שם פס' לא).
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ! וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ? פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; {{ממ|שמות|טו|ד}}.

סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ... וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}},
&quot;עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד&quot; {{ממ|ישעיה|י|לב}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בָּזָה לְךָ... בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כא}}.
 
נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל חֵילוֹ. אָמַר: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר עִם בְּנֵי &lt;small&gt;אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יד}}.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִבְּנֵי אָדָם? – סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמְּךָ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר... עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא... 
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ד|כו|ל}}.
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא&quot; {{ממ|דניאל|ד|כה}}.

&quot;בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב... בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא בֵּאדַיִן הַיְיתִיו מָאנֵי דַהֲבָא... אִשְׁתִּיו חַמְרָא...
בַּהּ שַׁעֲתָא נְפַקוּ אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ... אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ה|א|ו}}.
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: &quot;הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר&quot; {{ממ|חבקוק|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד&quot; (שם פס' טז), וְאוֹמֵר: &quot;בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר&quot; {{ממ|דניאל|ה|ל}}.
 
'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; {{ממ|תהלים|עד|כג}},
&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; {{ממ|תהלים|צב|י}}, &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ&quot; {{ממ|תהלים|עג|כז}}.
דָּבָר אַחֵר: 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'&quot; {{ממ|תהלים|נח|ז}}.
מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם&quot; {{ממ|תהלים|כח|ה}}.
 
'שָׁלַחְתָּ חֲרוֹנְךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תְּשַָלַּח חֲרֹנְךָ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם&quot; {{ממ|תהלים|סט|כה}},
&quot;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ו}}.
'אֲכָלָמוֹ כַּקַּשׁ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה
וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}.
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר
וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל אֶת הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{ממ|זכריה|יב|ו}}.

{{הע-שמאל|המצרים צעקו מכאב כשהוכו בים סוף. מצרים היתה ממלכה חלשה כקש, וכל כוחה בא רק כששעבדו את ישראל. לעומת המפלצות המדומות לשאר המלכויות מצרים מדומה לשועל, ולעומת המתכות היקרות מדומה מצרים לעופרת.
ביחס לטענה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ה|לעיל בדרשה לפרק יד, פס' ה,]] שגם כוחם והצלחתם של שאר העמים ששעבדו את ישראל ניתנו להם רק משום כבודם של ישראל.}}'''&quot;כַּקַּשׁ&quot;''' – כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין לָהֶן קוֹל, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק קוֹלוֹ הוֹלֵךְ.
כָּךְ הָיוּ הַמִּצְרִיִּים: קוֹלָן הוֹלֵךְ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עֲלֵיהֶן.
כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
&lt;/small&gt;כָּךְ מִצְרִיִּים לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''.
מַה קַּשׁ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף מִצְרַיִם לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנוּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ&quot; {{ממ|ישעיה|מג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין מַלְכוּת יְרוּדָה יַתִּיר מִן הַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה מַלְכוּת לְשָׁעָה – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
 
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת – מוֹשְׁלָן בְּכֶסֶף וְזָהָב: &quot;הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף,
מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מִנְּהוֹן דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהוֹן דִּי חֲסַף&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ב|לב|לג}}.
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם, מוֹשְׁלָן בְּעוֹפֶרֶת: &quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;!
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת: &quot;וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.
קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה... תִּנְיָתָא כְּדֹב... תְּלִיתָיְתָא – וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר... רְבִיעָיְתָא דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ז|ג|ז}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּשׁוּעָלִין: &quot;אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|טו}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בַּאֲרָזִין: &quot;הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|לא|ג}},
&quot;אִילָנָא דִי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף אַרְעָא&quot; {{ממ|דניאל|ד|ח}},
&quot;וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ&quot; {{ממ|עמוס|ב|ט}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּקַשׁ: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''!
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]
דורש נערמו – עורמה; דרשה נוספת על העיקרון 'במדה שאדם מודד בה מודדים לו', וראו דרשות נוספות מסוג זה לעיל פס' א ופס' ד ובביאור שם.}}'''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;''', בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ – בָּהּ מָדַדְתָּה לָהֶן! 
הֵן אָמְרוּ: &quot;הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ&quot;, אַף אַתָּה נָתַתָּה עַרְמִימִיּוּת לַמַּיִם – '''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המצרים לא נשמו, אבל עדיין לא מתו, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ל|לעיל יד ל]]; ואילו ישראל נשמו והריחו ריחות גן עדן.}}'''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעָמוּד – כָּךְ מִצְרִיִּין, צְרוּרִין וְעוֹמְדִין, וְהָיוּ מִתְעַלְּפִין מֵרֵיחַ הַיָּם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה&quot; {{ממ|איוב|מא|כג}}; אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה&quot; (שם). 
וְאוֹמֵר: &quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעוֹמֵד – כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל מִצְרַיִם, צְרוּרָה וְעוֹמֶדֶת, 
וְאֵינָן לֹא מוּכְנָסִין וְלֹא מוֹצָאִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְיָצָא לָהֶן זִכְרוֹן מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִין; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע&quot; {{ממ|תהלים|עח|טז}}, אֵין &quot;נוֹזְלִים&quot; אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טז|לעיל יד טז,]] לעניין קפיאת המים בגובה 2/3 מעומק הים.}}'''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. הֵיכָן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָתוּן? {{ב|עַל שְׁנֵי חֲלָקִים|בגובה 2/3 מגבהו}}; כָּךְ קָפְאוּ עֲלֵיהֶם מֵי יָם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן. 

{{הע-שמאל|לים, לאלה ולשמים אין לב, אלא כביטוי ספרותי. הדרשה רואה את הביטויים הללו כתיאורים הקשורים לדמויות אנושיות שונות: לב הים קשור למצרים, שהקשו את ליבם, לב האלה קשור לאבשלום שגנב את ליבות סובביו, ולב השמים קשור לישראל שקבלו את התורה בכל ליבם.}} יָם לֹא הָיָה לוֹ לֵב וְנִתַּן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. אֵלָה לֹא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּלֵב הָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|יד}}. 
שָׁמַיִם לֹא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד לֵב הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|ד|יא}}.
 
יָבוֹא יָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לֵב וְנִיתַּן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת!
תָּבוֹא אֵלָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מִן אַבְשָׁלוֹם שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל!
יָבוֹאוּ שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, וְיוֹרִידוּ מָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה עַל לֵב! &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ו|ו}}.
 
וְלֹא שָׁמַיִם בִּלְבַד הָיוּ שְׂמֵחִין בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל הַגְּבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה'... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|מט|יג}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] העיקרון החוזר כאן 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה' הוא טענה שהסדר אינו נקבע על פי הסדר הכרונולוגי, אבל עדיין אינו מסביר על פי איזה עיקרון הוא נקבע בכל זאת.
ההחלטה של פרעה לרדוף אחרי ישראל היא שגרמה לטביעתו בים ולשירה כולה. 
פרשת שמיני, העוסקת בחנוכת המשכן, קדמה כרונולוגית לפרשות ויקרא – צו. 
נבואת ההקדשה של ישעיהו מופיעה בפרק ו. 
שתי הצעות לזיהוי נבואת ההקדשה של יחזקאל. שני המציעים מסכימים שחזון המרכבה שבפרק א הוא מאוחר יחסית. 
נבואת ישעיה על הזכרון מיציאת מצרים קדמה לנבואות הפורענות שבפרק א. 
פרקים א-ט בהושע מתארים את זנוני ישראל, בדומה לזנוני גומר בת דבלים שהושע נשא בתחילת הספר. החל מפרק י מפסיק הושע לדמות את חטאי ישראל לזנות, ומכאן שפרקים אלו קדמו. 
הטענה &quot;הייתי מלך על ישראל&quot; בקוהלת היא לשון של פתיחת המגילה. 
בדרשת 'דבר אחר', הטענה שהשירה נאמרה ברוח הקודש הופיעה לעיל פס' א בדברי ר' עקיבא על דרך השירה.
אלו מהמצרים שלא הפסידו הרבה לישראל ויתרו על המרדף ועל השלל ולכן התחייב פרעה לחלק להם מאוצרותיו.}}'''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדִּים וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ&quot; {{ממ|ישעיה|ו|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
&quot;כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ&quot; {{ממ|יחזקאל|ב|א}}.
וְיֵשׁ אוֹמֵר: &quot;חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|יחזקאל|יז|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|הושע|י|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ&quot; {{ממ|קהלת|א|יב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – וְכִי מֵאַיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם?
אֶלָּא שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶן וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. 
מָה אָמַר פַּרְעֹה לְחַיָּלוֹתָיו?
אָמַר לָהֶן: אֲפִילּוּ אִם אֵין אָנוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁאִבְּדוּ מִמֶּנּוּ – כְּדַאי הוּא לָנוּ!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מוּעָט, אָמְרוּ: {{ב|הָא אֲתִירָא|זה הגרוע מכולם}}! לֹא נִרְדּוֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶן: כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּיזָה!
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּיסָוְרָאוֹת וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶן כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשות ההופכות את משמעות הפסוק:  ארַדֵּף, אוּשָׂג, אתחלק השלל וכו'}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר פַּרְעֹה וְלֹא יָדַע מָה אָמַר, &quot;לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן&quot; {{ממ|משלי|טז|א}};
'נִרְדַּף נַשִּׂיג' לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֶרְדֹּף אַשִּׂיג&quot;''' – נִרְדָּף הוּא לָהֶם, וְנִתְפָּס הוּא בְּיָדָן!
'אֲחַלֵּק שְׁלָלָהֶן' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''' – מִתְחַלֵּק הוּא שָׁלָל לָהֶן!
'תְּמַלְּאֵם נַפְשִׁי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''' – מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן הֵימֶנּוּ!
'תּוֹרִישֵׁם יָדִי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;''' – מוֹלְשֵׁנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶן!

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הצגת צבאו של פרעה כקבוצת פושעים חסרי רסן.}}לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִין נִכְסֵיהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶן, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִין בָּהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁין לֶאֱנוֹס בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשה המשקפת ועונה לדרשה על ארבע הכתות שנעשו ישראל לפני קריעת ים סוף, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק יד|לעיל יד יד.]]}}בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת בָּאוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל: אַחַת אוֹמֵר: נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֵר: נַהֲרוֹג וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם,
וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם! זוֹ שֶׁאָמְרָה נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''',
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|הורקת החרב נדרשת כאן וביחזקאל כבעילת הגברים במעשה סדום.}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִבְעוֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְגִיד צֹר:
'נָתְנוּ חַרְבוֹתָם בְּיוֹפִי חָכְמָתֶךָ' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא &quot;וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ז}}!
לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ – כָּךְ הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם וּבְזָזוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] יש לפרעה חמש תוכניות להשמדת ישראל. רוח הרוגש לועגת לו ומזלזלת בו. כך גם בתהלים וכן במלחמת גוג ומגוג.}}חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם: &quot;אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי&quot;,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עֲלֵיהֶן: '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;'''.
 
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְ{{ב|עַרְבִי לִסְטִים|archilēstḗs - ראש שודדים, מנהיג כנופייה}} שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר פַּלְטִירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
אָמַר: מוֹצֵא אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹרְגוֹ אֲנִי, וְצוֹלְבוֹ אֲנִי, וְשׂוֹרְפוֹ אֲנִי, מִיתוֹת רָעוֹת אֲנִי מְמִיתוֹ!
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – נִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; וְגוֹמֵר,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם&quot;''' וְגוֹמֵר.
 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא: &quot;לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם... יִתְיַצְּבוּ... נְנַתְּקָה... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|ב|א|ד}};
וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם... וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|נט|ח|ט}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁבָא וּדְדָן סֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ... הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא...&quot; {{ממ|יחזקאל|לח|יג}};
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל&quot; (שם פס' יח-כ).
 
'''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot; {{ממ|תהלים|טז|ג}};
מִצְרַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {{ב|אַדִּירִים|האדירים - המצרים - צללו כעופרת במים}}&quot;''';
מַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}}.
נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'אַדִּיר' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים',
וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים' – בַּמַּיִם, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח.]]
הדרשה הזאת וכן הדרשות שאחריה עוסקת בקושי להשוות את הקב&quot;ה לאלים, כביכול יש עוד אלים מלבדו, והוא רק הבכיר שבהם. בדרשה הזאת מפרשים אלים - אלוהי עובדי ע&quot;ז, מנקודת המבט שלהם. המכה של הקב&quot;ה בפרעה מקדשת את שמו בעולם גם בלי קשר לגאולת ישראל, ולכן כל האומות כופרות בע&quot;ז.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם, וְאָבְדוּ מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְהוֹדוּ לַמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''!
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מַה {{ב|שֶּׁעֵירַע|שאירע}} לְמִצְרַיִם וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
כָּפְרוּ כֻּלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וְהוֹדוּ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ... לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצּוּר וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ב|כ|כא}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף&quot; (שם פס' יח).

{{הע-שמאל|דורש אלים-עולם. כאן מודגש הקשר הפרטיקולארי של הקב&quot;ה עם ישראל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם, וּמִי כָּמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָה לָנוּ עַל הַיָּם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|כב}} וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב&quot; (שם פס' ט).

{{הע-שמאל|גדולת הקב&quot;ה היא גם באיפוק שלו ובסובלנותו, הוא נוהג כאילם שאינו מגיב מייד לכל מעשה, טוב או רע; דורש אלים-אילמים, ראו גם [[יומא סט ב]].
הדרשה מתארת את העולם הבא כעולם שבו לא יהיה הקב&quot;ה אילם, אלא לא יחשה, יעניש מיד את הרשעים ויתן שכר לצדיקים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן בָּנָיו וְשׁוֹתֵק!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם&quot; – שָׁתַקְתִּי לְשֶׁעָבַר; 
מִיכָּן וְאֵילָךְ – &quot;כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד... וְלֹא עֲזַבְתִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|מב|יד|טז}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-מלאכים.  הקב&quot;ה גדול ומפואר מכל המלאכים שסביבו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּשֶׁעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים... וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|פט|ז|י}}
אֲתָא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ: &quot;אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|פו|ח}},
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה... מַחֲמַדִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|י|טז}}.

{{הע-שמאל|אחדים משליטי האימפריות הציגו את עצמם כאלים, הדרשה מציגה את האנשים הללו ואת ענשיהם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן אֱלָהוֹת: פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}, כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ&quot; (שם פס' י).
סַנְחֵרִיב קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|לה}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|לה}}.
נְבוּכַדְנֶצַּר קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה...&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד...&quot; (שם פס' טו).
חִירָם קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ב}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים&quot; (שם פס' י).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִין אוֹתָן אֱלָהוֹת. מַה טִּיבָן? &quot;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; {{ממ|שמות|כ|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-אלילים, אלוהיהם של הגויים. הדרשות מ&quot;עינים להם ולא יראו&quot; ועד &quot;חכו ממתקים&quot; עוסקות בהשוואות בין האלילים הנלעגים לקב&quot;ה, לפי הפסוקים מ[[תהלים קטו ה]]-ז.}}&quot;עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים ב|טז|ט}}
וְאוֹמֵר: &quot;עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|זכריה|ד|י}} וְאוֹמֵר: &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת&quot; {{ממ|משלי|טו|ג}}.
&quot;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}. וְאוֹמֵר: &quot;תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'... תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|י|יז}}
וְאוֹמֵר: &quot;הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|יג}}
וְאוֹמֵר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'... וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ... עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; {{ממ|ישעיה|סה|כד}}.
&quot;אַף לָהֶן וְלֹא יְרִיחוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot; {{ממ|ויקרא|א|ט}}
&quot;וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ&quot; {{ממ|בראשית|ח|כא}}.
&quot;יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}
&quot;אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יב}} וְאוֹמֵר: &quot;מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|יב}}.
&quot;רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם&quot; {{ממ|זכריה|יד|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}} וְאוֹמֵר: &quot;וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא&quot; {{ממ|זכריה|יד|ד}}.
&quot;לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;חִכּוֹ מַמְתַקִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא&quot; {{ממ|איוב|לז|ב}}.

{{הע-שמאל|האלילים, כאמור לעיל, אינם יכולים לדבר או לשמוע כבני אדם. בענייני הדיבור והשמיעה הקב&quot;ה יכול לפעול יותר מבני אדם: לשמוע סימולטנית את כל התפילות ולהורות סימולטאנית כמה מצוות יחדיו.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ&quot;''', נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד,
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|כ|א}} כְּדִכְתִיב לְעֵיל.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נותן לצדיקים שונים שכר שונה, המתאים להם, ואינו נותן אותו שכר לכולם.}}דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, זוֹרֵעַ עִמּוֹ וְחוֹרֵשׁ עִמּוֹ מְנַכֵּשׁ – מַטְבֵּעַ אֶחָד נוֹתֵן לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא: תָּאוֹב לְבָנִים – בָּנִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים&quot; {{ממ|תהלים|קכז|ג}}.
תָּאוֹב לְחָכְמָה – חָכְמָה נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}.
תָּאוֹב לִנְכָסִים – נְכָסִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יב}}.

{{הע-שמאל|הסיכון לקרובי הקב&quot;ה הוא גדול במיוחד.}}'''&quot;נוֹרָא תְהִלֹּת&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם – מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יָתֵר מִן הַקְּרוֹבִים,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יָתֵר מִן הָרְחוֹקִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד&quot; {{ממ|תהלים|נ|ג}} וְאוֹמֵר: &quot;אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו&quot; {{ממ|תהלים|פט|ח}},
וְאוֹמֵר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ&quot; {{ממ|איוב|כה|ב}} וְאוֹמֵר: &quot;בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ג}}.

{{הע-שמאל|הדרשה כדעת בית שמאי, ראו [[בראשית רבה א טו]], שם גם מופיע (בשיטת בית הלל) הדימוי לבניה של הקומה העליונה אחרי הקומה התחתונה.
בעניין קרוי במים ראו [[בראשית רבה ד א]].
הפלא הגדול הוא יצירת הולד במעי אמו, שמתרחשת בבת אחת על כל חלקי הגוף, באפילה ובנוזלים שונים.
הדמיון המשפחתי בין אב לבנו – גם הוא מנפלאות הבורא, שהרי אין לו צורך בדגם נפרד ומוצק שעל פיו הוא מעצב את הבן!}}'''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בּוֹנֶה עֶלְיוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה – מְקָרֶה בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבְעָפָר. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה עוֹלָמוֹ – אֵין מְקָרֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בַּמַּיִם,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים {{ב|יִשְׁרְצוּ|דורש ישרצו-יש צורה}} הַמַּיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בָּאֲפֵלָה,
אֲבָל הַמָּקוֹם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יָצַר צוּרָה בָּאֲפֵלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|טו}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ אוֹ מֵרַגְלָהּ אוֹ מֵאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ,
אֲבָל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – צָר הַכֹּל כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא&quot; {{ממ|ירמיה|י|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ב}} – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִין,
אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי אָבִיךָ וְהַעֲמִידֵהוּ לְפָנַי, אוֹ הָבִיא לִי דְּיוֹקְנוֹ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ כְּצוּרָתָהּ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא נוֹתֵן לְאָדָם זֶה בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם – דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|יד}}
וְאוֹמֵר: &quot;רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ&quot; {{ממ|תהלים|מ|ו}}.

{{הע-שמאל|המשך הדרשות המעבירות את תהילות שירת הים לזמן הגאולה העתידה, וראו גם לעיל פסוק ו, דבור המתחיל 'תרעץ אויב'.}}דָּבָר אַחֵר: 'עָשָׂה פֶלֶא' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יד}}
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה תָּאוֹב לְבָנִים; נוֹלְדָה לוֹ בַּת – הִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבַּת,
וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן; הִנִּיחַ הַבַּת וְהִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן!

{{הע-שמאל|המשל הזה מופיע גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|בתוספתא ברכות א יא.]]}}וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ, שֶׁעָשָׂה לוֹ בַּזְּאֵב.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בָּאֲרִי.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְהֻצַּל מִיָּדוֹ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בַּנָּחָשׁ.
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד...&quot;!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עושה פלא איתנו עצמנו, כשם שעשה פלא עם האבות, ועתיד לעשות פלא גדול עוד יותר בעולם הבא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם הַבָּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|מיכה|ז|טו}}.
אַרְאֶךָ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת! נִפְלָאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת!
שֶׁלֹּא כְּנִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת עָתִיד אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִם בָּנִים, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot;, וְנִפְלְאֵי נִפְלָאִים – מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה לָאָבוֹת;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ד}} וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עב|יח}}.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] הקיום של האדם תלוי ביד הקב&quot;ה, וברירת המחדל היא אבדנו.}}'''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
&quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי&quot; {{ממ|איוב|יב|י}}.

{{הע-שמאל|דרשה בזכות המצרים, שהודו בגדולת הקב&quot;ה והצדיקו על עצמם את הדין, וזכו לקבורה בפי הארץ. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לב|לעיל יב לב.]]}}בִּזְכוּת מַה נִּתַּן לָהֶן קְבוּרָה? 
שֶׁאָמַר &quot;ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|שמות|ט|כז}}. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין – אֲנִי אֶתֵּן לָכֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;'''.
לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרַקְתָּן לַיָּם. הַיָּם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה 'קַבְּלִי אוֹכְלוּסַיִךְ', וְיַבָּשָׁה אוֹמֵר לַיָּם 'קַבֵּל אוֹכְלוּסֶיךָ'.

{{הע-שמאל|הזכות לקבורה אינה מובנת מאליה, והיבשה אינה מסכימה לקבור את המצרים בגלל התקדים השלילי של קבורת הבל - עד שנשבע לה הקב&quot;ה שלא תקולל על כך}} אָמְרָה לוֹ יַבָּשָׁה: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, יְחִידִי, 
נֶאֱמַר בּוֹ &quot;וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|יא}}, 
עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה? 
עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ...&quot;'''. 
אֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}.

{{הע-שמאל|כאן נטיית ידו של הקב&quot;ה מכלה דווקא את הרשעים, בניגוד לדרשה הפותחת את הפרשה. אבל שימו לב שרשעים יש גם ביהודה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטֶּה אֶת יָדוֹ – הָרְשָׁעִים פּוֹנִין מִן הָעוֹלָם. 
כְּתִיב: &quot;וַיֵּט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר&quot; {{ממ|צפניה|ב|יג}}, וְאוֹמֵר: &quot;הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|יחזקאל|כה|טז}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה&quot; {{ממ|צפניה|א|ד}}.

{{הע-שמאל|משל המסביר את האובדן הנגרם מהטיית ידו של הקב&quot;ה: ברירת המחדל היא האובדן, והמשך החיים של האדם תלוי ברצונו הטוב של הקב&quot;ה.}}מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים שֶׁנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַטֶּה יָדוֹ מֵהֶם – מִיָּד נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת; 
כָּךְ כְּשֶׁהַמָּקוֹם מַטֶּה יָדוֹ – &quot;כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר יַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן&quot; {{ממ|ישעיה|לא|ג}}. 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] לעניין השאלה האם הגאולה ממצרים היתה בזכותם של ישראל ראו לעיל פסוק ב. כאן מכריע הדרשן לצד הטענה שיוצאי מצרים לא היו בעלי זכויות ונגאלו בחסד ולא בזכות.}}'''&quot;נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ&quot;''' – חֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ; לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ מַעֲשִׂים! 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ב}}, וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סד}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם&quot; {{ממ|תהלים|קג|יז}}, וְאוֹמֵר: &quot;כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ג}}.

{{הע-שמאל|גזירה שוה 'עם זו' המתפרש ככינוי לעם ישראל.}} '''&quot;עַם זוּ&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, אֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.

{{הע-שמאל|הדרשה המקורית כנראה דרשה 'ששים הנה מלכות ושמנים פילגשים' וכו' – על אומות העולם, ו'אחת היא יונתי' על ישראל; ונסמכה לה דרשה של רבי, המשווה את משה לכל ישראל. הדרשה של רבי ערוכה בדומה לדרשות על 'פרו וישרצו', שילדו הנשים ששה בכרס אחת (ראו לדוגמא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב]]). 
להשוואה בין משה לישראל ראו לעיל פסוק א.}}וּכְבָר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל רִבּוֹא שִׁשִּׁים בְּכֶרֶס אַחַת.
וְנַעֲנוּ תַּלְמִידָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְאָמְרוּ: מִי גָּדוֹל, צַדִּיק אוֹ כָּל אָדָם? אָמַר לָהֶן: צַדִּיק! אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה?
אָמַר לָהֶן: מָצִינוּ שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אִמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל!
וְכֵין מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|טו|א}}.
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה {{ממ|דברים|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ&quot; {{ממ|יהושע|יא|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת... אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ו|ח|ט}}.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;עוזך&quot; השוו לעיל פסוק ב. שם עוז המלכות הוא על מלכות ה' וכאן על מלכות בית דוד.
כאמור לעיל הדרשן כאן מניח שלישראל לא היו זכויות והם נגאלו בזכות העתיד הצפוי להם שיקבלו תורה, יבנו מקדש ויהיה להם מלך. ואמנם לפי הפשט לא ברור מהו &quot;נוה קדשך&quot;.}}'''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – נֵהַלְתָּנוּ בְּתֹקֶף! אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְיִתֶּן עֹז לְעַמּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|י}}.
'''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעֲתִידִין לִבְנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''', 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן יְרוּשָׁלַםִ נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] והשוו לנוסח בפסוק יא לעיל: 'כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצרים ונעשו שפטים בע&quot;ז שלהם כפרו כולם בע&quot;ז שלהם' וכו'. כאן הם מתרגזים אבל אינם כופרים בע&quot;ז.}}'''&quot;שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם וְאָבְדָה מַלְכוּת מִצְרַיִם
וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין.

{{הע-שמאל|כאן אין העמים מתרגזים בגלל נפילת פרעה אלא בגלל צרות עין בגאולה של ישראל, שהרי רובם לא היו בסכנה בגלל ישראל. רוגז כזה מכונה כאן 'רוגז שאין בו רצון'.
יושבי פלשת הרגו את בני אפרים שיצאו ממצרים לפני הגאולה (ראו [[דברי הימים א ז כא]], והם חששו שישראל ינקמו בהם. הדרשה האחרונה היא שהפלישתים חששו שישראל ילכו &quot;דרך ארץ פלישתים&quot; ויפגעו בהם.}}דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ קַרְנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִין.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: כַּמָּה מְלָכִים עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא רָגְזוּ בָּנַי! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|בראשית|לו|לא}}, 
כַּמָּה שִׁלְטוֹנוֹת עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כָּעֲסוּ בָּנַי: &quot;אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל...&quot; {{ממ|בראשית|לו|כט}}. 
עַכְשָׁיו אַתֶּם כּוֹעֲסִין? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן: &quot;ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים&quot; {{ממ|תהלים|צט|א}}!
 
'''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת {{ב|עִוְּרוֹתָן|ערעורן}} שֶׁל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת&quot; {{ממ|תהלים|עח|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ אֶלָּא עָלֵינוּ! עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין וּבוֹזְזִין אֶת נְכָסֵינוּ וּמַחְרִיבִין אֶת אַרְצֵנוּ!
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] גם האדומיים חששו חשש שוא מישראל, המכונה 'אנינות'. בני אדום חששו גם מהחייאת האיבה הישנה בין עשו ליעקב. כך גם המואבים: אמנם נאמר לישראל &quot;אל תצר את מואב&quot;, אבל הם חששו בגלל האיבה בין הרועים בימי אברהם ולוט. בניגוד לכל אלה, החשש של הכנעניים מוצדק לחלוטין, והוא ממוגג את ליבם ואותם עצמם.}}'''&quot;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, 
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר... אַל תִּתְגָּרוּ בָם&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|ב|ד|ה}}! אֶלָּא מִפְּנֵי {{ב|אֲרוֹנִינָאוּת|חרדה לחינם}}, 
אָמְרוּ: עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת שִׂנְאָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, &quot;וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב&quot; {{ממ|בראשית|כז|מא}}.
 
'''&quot;אֵילֵי מוֹאָב&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב&quot; {{ממ|דברים|ב|ט}}, 
אֶלָּא מִפְּנֵי אַרְנוֹנָאוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ, עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, 
&quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}.
 
'''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה &quot;רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}} – 
הִתְחִילוּ נָמוֹגִים. אָמְרוּ: אֵלּוּ לְאֵלּוּ אֵין (אָנוּ) מִתְיָרְאִין אֶלָּא {{ב|מִפְּנֵי הַהָמוֹן וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶן|האדומים והמואבים וכו' אינם בסכנת חיים, אלא לכל היותר בהפסד כספי, אבל אנחנו...}}. הִתְחִילוּ נִמּוֹסִין – 
אֲבָל אֵין בָּאִין עָלֵינוּ אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ! הִתְחִילוּ נָמוֹגִים, 
וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא הַמְסָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ&quot; {{ממ|תהלים|עה|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים&quot; {{ממ|יחזקאל|כא|כ}}; 
לְכָךְ '''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;'''!
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]]
האימה והפחד של האמוריים מוצדקים כמו של הכנעניים, וגורמים לאותה תוצאה. ציטוט של רחב מוכיח את החרדה כפשט.
לפי הדרשה מלחמת עמלק היא שריד ממלחמה גדולה בהרבה שהיתה צפויה אלמלא התפלל משה.
זרועו של הקב&quot;ה הגנה על המרגלים מזיהוי ומחשיפה.
כאן מועברת התפילה וההדממה כאבן מימי משה לימי יהושע, ומאפשרות דרשנית לסיפור פשט.‎‎}}'''&quot;תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד&quot;''' – אֵימָתָה – עַל הַקְּרוֹבִים, וּפַחַד – עַל הָרְחוֹקִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
 
'''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם כִּנֵּס עֲלֵיהֶן עֲמָלֵק כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן; 
נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹמַר 'אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל' – הָיוּ דּוֹמִין כָּאָבֶן! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְנַעַן לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר... עַד יַחְדָּו עַל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל&quot; {{הפניה לפסוקים|יהושע|יא|א|ה}}. 
נִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה – וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|שלושה גופי מים שעברו ישראל בחרבה. ים סוף והירדן מפורשים, ונחלי ארנון נלמדים בדרשה משירת הבאר, שההרים נצמדו זה לזה והרגו את האורבים לישראל.
נראה שבמקור היו שתי דרשות נפרדות, המבוססות על הכפילות 'עד יעבור': האחת 'עד יעבור את הים, עד יעבור את הירדן', והשניה 'עד יעבור את הירדן עד יעבור נחלי ארנון', ושתי הדרשות התמזגו לפנינו.
ראו לעיל, בדרשה על 'עם זו גאלת'.}} '''&quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'&quot;''' – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר אֶת נַחַל אַרְנוֹן.
 
'''&quot;עַם זוּ&quot;''' – &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
 
'''&quot;קָנִיתָ&quot;''' – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יד|יט}}. תּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|ח|כב}}. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עח|נד}}.
 
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;עַם זוּ קָנִיתָ&quot;'''. 
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו לעיל פס' ט, על הפסוק 'אמר אויב': שם פרעה הוא שהתנבא ולא ידע מה שהתנבא. בשני המקרים מדובר בנבואת פורענות למתנבא.}}'''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִּתְנַבְּאוּ; 'תְּבִיאֵנוּ וְתַטְּעֵנוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, 
אֶלָּא '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בָּנִים נִכְנָסִין וְאֵין אָבוֹת נִכְנָסִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ח}} – גְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין.

{{הע-שמאל|השירה נדרשת על אחרית הימים לפי יחזקאל, המתאר את נחלות השבטים בסכמתיות, ככרם.
גם כאן דורשים בגזירה שווה נטיעה-נטיעה על חזון אחרית הימים של ירמיה ועמוס.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בְּכֶרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד&quot;... {{ממ|יחזקאל|מח|א}}.
'''&quot;וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נְטִיעָה שֶׁאֵין לָהּ נְתִישָׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס&quot; {{ממ|ירמיה|כד|ו}}, 
&quot;וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד&quot; {{ממ|עמוס|ט|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו דרשות בסגנון דומה לעיל פס' י ופס' טז.}}'''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל... שָׁם יַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כ|מ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – תּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יט}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}};
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ... נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה&quot; {{ממ|דברים|כו|א}};
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה – בִּזְכוּת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החביבות של המקדש קשורה בכך שהקב&quot;ה השקיע מאמץ בבניתו, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה א|אבות ה א,]] &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.}}'''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'&quot;''' – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי&quot; {{ממ|ישעיה|סו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ז}}, 
&quot;ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|יא|ד}}, וְאוֹמֵר: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל... מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יג}}.
חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ&quot; {{ממ|תהלים|לג|ו}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כִּוְיָכוֹל פְּעֻלָּה הִיא לְפָנָיו: '''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ&quot;'''!
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמָּה שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי 'פְּעֻלָּה' לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ!
&quot;הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ&quot; {{ממ|תהלים|קלז|ז}}; מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג... בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כה|ל|לא}}.
 
'''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;''' – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}; 
אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בְּנָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;'''.
אֵימָתַי? כְּשֶׁתִּבְנֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, &quot;בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ב}}.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ; תָּפְסוּ מֵעֲבָדָיו וְהָרְגוּ מֵהֶן וְצָלְבוּ מֵהֶן וְשָׂרְפוּ מֵהֶן, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטִין שֶׁלּוֹ. 
לְאַחַר זְמַן בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין; תָּפַס מֵהֶן וְהָרַג מֵהֶן וְצָלַב מֵהֶן וְשָׂרַף מֵהֶן, וְיִשֵּׁב פַּלְטִין שֶׁלּוֹ וְנוֹדְעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] 
ר' יוסי הגלילי דורש את לשון העתיד לגנאי, כביכול התנבאו ישראל ולא ידעו מה נתנבאו, כמו בדרשות לפס' יז.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד&quot; {{ממ|תהלים|י|טז}} לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, 
{{ב|אֶלָּא|אמרו בלשון עתיד}} '''&quot;ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
}}
===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התפילה &quot;אבל אנו&quot; וכו' מופיעה כיום בברכות השחר, והיא מדגישה את ההבדל בין ישראל לגויים שבפסוק.
ר' מ&quot;מ כשר מצטט בספרו &quot;תורה שלמה&quot; כאן קטע נוסף מתוך מדרש הגדול, המציג ליד כל פסוק מפסוקי השירה פסוקי נחמה לישראל. הוא משער שגם הקטע הזה הוא מתוך המכילתא דרשב&quot;י. התוספת לקמן בפונט נטוי.}}מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם&quot; (פס' יט);
אֲבָל אָנוּ – עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ, מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּכוֹרֶךָ,
גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרָיִם, וְכַנָּה שֶׁנָּטְעָה יְמִינֶךָ – &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם&quot;!
''אמר הקדוש ברוך הוא: אתם אמרתם &quot;אז ישיר&quot;, אתם משובחים ב&quot;אז&quot;: &quot;אז יבקע כשחר אוריך&quot;, &quot;אז תקרא וה' יענה&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|נח|ח|ט}}. 
''&quot;אז תראי ונהרת&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}. &quot;אז תתענג על ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נח|יד}}. 
''אתם אמרתם &quot;עזי&quot;, &quot;עורי עורי לבשי עזך ציון&quot; {{ממ|ישעיה|נב|א}}. &quot;עורי לבשי עז זרוע ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נא|ט}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' איש מלחמה ה' שמו&quot;, &quot;זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך&quot; {{ממ|ירמיה|יא|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מרכבת פרעה&quot;, &quot;ואתה על במותימו תדרך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;תהמות יכסיומו ירדו במצולות&quot;, &quot;האומר לצולה חרבי&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ימינך ה'&quot;, &quot;נשבע ה' בימינו&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברב גאנך תהרס קמיך&quot;, &quot;והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברוח אפיך נערמו מים&quot;, &quot;יצאו מים חיים מירושלים&quot; {{ממ|זכריה|יד|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;אמר אויב&quot;, &quot;לכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך למשסה וכל בוזזיך אתן לבז, {{ממ|ירמיה|ל|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;נשפת ברוחך&quot;, &quot;ואת רוחי אתן בקרבכם&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מי כמכה&quot;, &quot;אשריך ישראל מי כמוך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;נטית ימינך תבלעמו ארץ&quot;, &quot;ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ&quot; {{ממ|מלאכי|ג|יב}}. 
''אתם אמרתם &quot;נחית בחסדך&quot;, &quot;וחסדי מאתך לא ימוש&quot; {{ממ|ישעיה|נד|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;שמעו עמים&quot;, &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כא}}. 
''אתם אמרתם &quot;אז נבהלו אלופי אדום&quot;, &quot;ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וישב תחתיו ולא ירגז עוד&quot; {{ממ|שמואל ב|ז|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;תפל עליהם אימתה ופחד&quot;, &quot;והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כג}}. 
''אתם אמרתם &quot;תביאימו&quot;, &quot;והביאותים אל הר קדשי&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' ימלוך&quot;, &quot;יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל&quot; {{ממ|דניאל|ב|מד}}. 
''אתם אמרתם &quot;כי בא סוס פרעה&quot;, &quot;והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ח‎‎}}. 
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו בבלי סוטה יב ב – נוסחה מלאה יותר של הדרשה.
הנוסחה 'שמושיע את ישראל מיד מצרים' רומזת לשמות יד ל.
כאן דורשים את המילים 'ותתצב', 'מרחוק', 'לדעה', 'יעשה' – ארבעתן גם יחד על נבואת מרים.
לעניין הקשר בין יציבה לנבואה ראו גם לעיל ויהי ב, על הפסוק 'התיצבו וראו'.
דורש גם &quot;מרחוק&quot; - מרוח הקודש.}}'''&quot;וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', הֵיכָן נִתְנַבְּאָה מִרְיָם? 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ...&quot; {{ממ|שמות|ב|ב}}
אָמְרָה לוֹ לְאָבִיהָ: סוֹפְךָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! 
עָנָה אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן הִיא נְבוּאָתֵךְ?
וַעֲדַיִן הִיא בִּנְבוּאָתָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}}.
 
אֵין כָּל יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|דברים|לא|יד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל&quot; {{ממ|שמואל א|ג|י}}, 
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; {{ממ|בראשית|כח|יג}}, &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; {{ממ|עמוס|ט|א}}.
 
&quot;מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין מֵרָחֹק אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי&quot; {{ממ|ירמיה|לא|ב}}.
&quot;לְדֵעָה&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין לְדֵעָה אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{ממ|ישעיה|יא|ט}}.
 
'''&quot;אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה, וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם? 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;נתן נפשו עליה&quot; השוו לעיל פס' א.}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה&quot; {{ממ|בראשית|לד|כה}}, 
וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה? וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם.
 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בַּת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יח}}, 
וְכִי אֲחוֹתָם? בַּת אֻמָּתָם הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה אֻמָּתָהּ נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ!
 
'''&quot;אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ&quot;'''. וְכִי מֵאַיִן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים עַל הַיָּם?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִין עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶן נִסִּין וּגְבוּרוֹת, לְפִיכָךְ נָטְלוּ טֻפִּין וּמְחוֹלוֹת בְּיָדָם!
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא סוף פרשה י.]]
שירת מרים לנשים היתה כמראה לשירת משה לגברים, שהרי היא חוזרת על אותן המילים.
ניתן היה להוסיף ולהציג את שירתה כמקור לשירת משה, כי כאן לא נאמר 'ותען מרים ובנות ישראל', אבל הדרשה אינה מרחיקה לכת עד כדי כך.}}'''&quot;וַתַּעַן לָהֶן מִרְיָם&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – כָּךְ אֲחוֹתוֹ אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים: 
'''&quot;שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה!&quot;'''
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע מייחס את הנסיעה ואת ההסעה (היציאה לדרך) למשה. ר' אליעזר טוען שגם כאן נסעו על פי הקב&quot;ה, אבל משה הוא שהוביל אותם, משתי סיבות סותרות: לפי הראשונה (לשבחן של ישראל) הוא אמר להם 'סעו' והם שמעו בקולו; ולפי השניה (לגנותם) נאלץ משה להסיע אותם באיומי מקל, כי העם לא רצו להפרד מתחושת הנצחון על המצרים בים.}}'''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זוֹ נְסִיעָה נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה; 
לְפִי שֶׁכָּל מַסָּעוֹת כֻּלָּן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, אֲבָל נְסִיעָה זוֹ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.
 
(רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|כג}}, 
אַף זוֹ – עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טו|לעיל יד טו,]] שמציג את ישראל כבעלי אמנה במשה.}}אִם כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין? לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ! 
אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה! וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם... זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ...&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}}.

{{הע-שמאל|ישראל חזרו מאילם לים סוף כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. גם ההסכמה של ישראל ללכת בנתיב שאינו נראה הגיוני נזקפת לזכותם. הדרשן מציג עוד חזרות שחזרו ישראל במסעם.}}וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם... וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|ח|י}}.
 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה&quot; {{ממ|דברים|י|ו}}. 
וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לִקְבוּרָתוֹ – שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִמּוֹסֵרוֹת&quot;, &quot;וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|לא|לז}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' יהודה דורשים &quot;ויסע משה&quot; לגנותם של ישראל, שרצו לחזור ולכבוש את מצרים או לעבוד ע&quot;ז.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ! מַהוּ אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם. 
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִין בָּהֶן &quot;בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה&quot; {{ממ|שמות|א|יד}}, 
אָמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ לְמִצְרַיִם! &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; {{ממ|במדבר|יד|ד}}.
יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם&quot;, 
וְאוֹמֵר &quot;אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|נחמיה|ט|יז|יח}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל שעברה ע&quot;ז עם ישראל בים סוף.}}אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאִי: עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִיַּם סוּף&quot;''', מִדָּבָר שֶׁבְּיָדָן, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה! מַה הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|ז}}.

{{הע-שמאל|דרשה על דברים ח. תיאורים של הנחשים במדבר כוב: האכעס הורג במבטו! והוא המכונה &quot;צלמוות&quot;, כי מבטו ממית את מי שצילו פורח ליד האכעס.}}'''&quot;וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר&quot;''' – זֶה מִדְבַּר כּוּב; 
אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב&quot; {{ממ|דברים|ח|טו}}.
וְאוֹמֵר &quot;מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה... וְאֶפְעֶה&quot; {{ממ|ישעיה|ל|ו}}, אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא אִיכְעוּס; 
אָמְרוּ: אִיכְעוּס זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – מִתְאַכֵּל אוֹתוֹ הָעוֹף, וְנוֹשֵׁר &lt;small&gt;אֵיבָרִים אֵיבָרִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בָּאָרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ו}} 
– מָקוֹם שֶׁהַצֵּל עִמּוֹ מָוֶת.

{{הע-שמאל|מריטה נקרא כך כי ראה את האכעס ונשר שערו. למזלו הנחש לא ראה אותו וכך נשאר בחיים. הנחש פוגע בעצם ראייתו.}}אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּבָר זֶה שָׂח לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ מָרִיטָה. 
וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה? שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים מִן הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, 
וְנָשַׁר כָּל שְׂעָרוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה.

{{הע-שמאל|לדעת ר' אלעזר בן עזריה יש מים בכל מקום, אם רק יחפרו באר מספיק עמוקה, הפעם חפרו - ולא מצאו מים, כנסיון לישראל.
דורשי רשומות טוענים שמדובר בדברי תורה, שלא היו לישראל שלושה ימים, וקושרים לכאן את התקנה של קריאה בתורה בשבת, בשני ובחמישי.}}'''&quot;וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לְיַגְּעָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וַהֲלֹא מַיִם תַּחַת רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם! הָאָרֶץ אֵין צָפָה אֶלָּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ו}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;'''? כְּדֵי לְנַסּוֹתָם.
&lt;/small&gt;אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִבֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', וְאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַדִּירֵיהֶם שָׁלְחוּ... בָּאוּ עַל גֵּבִים &lt;small&gt;לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם&quot; {{ממ|ירמיה|יד|ג}}.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּמַיִם; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם&quot; {{ממ|ישעיה|נה|א}}. לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְכָךְ מָרְדוּ!
לְפִיכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין&lt;/small&gt; בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. 
הָא כֵּיצַד? קוֹרְאִין בְּשַׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרְאִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, 
וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע דורש את שלושת האיזכורים הסמוכים של 'מרה'. לטעמו חיפשו ישראל מים בשלושה מקומות ולא מצאו. לעומתו ר' אלעזר המודעי טוען שחיפשו מים רק במקום אחד ומייד באו בתלונות אל משה.
מכאן ועד סוף המסכתא כולה ניתן לראות שמגמתו הקבועה של ר' יהושע היא לדרוש בשבחן של ישראל, ואילו מגמתו הקבועה של ר' אלעזר המודעי היא לדרוש בגנותם; הפסוקים עצמם נוטים לעיתים לכאן ולעיתים לכאן, ומשדרים את שני המסרים, ולכן לא ניתן לטעון שאחד משני התנאים קרוב יותר לפשט.}}'''&quot;וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.&quot;'''
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה...&quot;'''
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
הדיון הוא במלה 'וילונו', המרמזת על טענה לא מוצדקת. ר' יהושע מפרש שהקדימו והתלוננו ולא בקשו תחילה עזרה ממשה, כלומר החמצה מינורית של ישראל; ואילו ר' אלעזר מפרש את השאלה 'מה נשתה' כתירוץ להתקומם נגד משה, ואת המלה 'לאמור' כתלונה גם כנגד הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ הָעָם...&quot;''' 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן, לוֹמַר '''&quot;מַה נִּשְׁתֶּה?&quot;''' 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;לאמור מַה נִּשְׁתֶּה&quot;'''.
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
המחשה של דברי ר' אליעזר 'יש שעה לקצר ויש שעה להאריך', כלומר המתפלל צריך למצוא ניסוח מקוצר או ארוך לתפילתו, בהתאם לנסיבות.
כאשר הצטרעה מרים, ומשה מנסה לרפאה בתפילתו – עליו לקצר; וכאשר מתכונן הקב&quot;ה להשמיד את ישראל ומשה מנסה למנוע זאת – הוא מאריך בתפילתו 40 יום ו40 לילה.
אלמלא הסיום היה אפשר לומר שר' אליעזר מגן על כבודו של שליח הציבור; אבל בסיום הוא מנמק את גישתו באמירה עקרונית, שיש שעה לקצר ויש שעה להאריך.}}'''&quot;וַיִּצְעַק אֶל ה'&quot;''' – מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין צַדִּיקִים קָשִׁין לְקַבֵּל, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה;
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ מְבָרְכָן הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא הֶאֱרִיךְ יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; (שם פס' ט).
 
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא קִיצֵּר יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: &quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}.
שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; – הֲרֵי לְקַצֵּר; &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; – הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ!

{{הע-שמאל|ר' יהושע מזהה את העץ כסוג שכיח בנווי מדבר.
ר' אלעזר, ר' יהושע בן קרחה, ר' נתן ויש אומרים מחפשים עץ מר או אף רעיל, וראו את דברי ר' יוחנן בן ברוקה בהמשך.
רשב&quot;י ודורשי הרשומות מפרשים את הסיפור על פי הפרקים הראשונים בספר משלי. לשיטתם יתכן שהביטוי 'מרים הם' מתאר את ישראל, הממרים והמקשים על משה ועל הקב&quot;ה. הפתרון לממרים היתה הוראת דברי התורה, המרפאים את הלב הסורר. לדורשי הרשומות ראו לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּזַיִת,&lt;small&gt; אֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת!
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּקַדְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף עִיקָּרֵי תְּאֵנָה וְעִיקָּרֵי רִמּוֹן.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִין: הוֹרָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמְּשׁוּלִין בְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; {{ממ|משלי|ג|יח}}.

{{הע-שמאל|המילים 'בא וראה' הן וריאציה על 'ויורהו'. סיפור ריפוי המים ע&quot;י אלישע באמצעות מלח מדגים ומפרש את סיפור מרה, וריפוי חזקיה ע&quot;י התאנים חוזר על אותו הרעיון.
יש מקום לטענה שהטענה של ר' ישמעאל היא גם בעלת אופי פוליטי: השלטון הרומי הוא מר, אבל מרד ישיר בו אינו במקומו, ויש להמתיק אותו בדבר מר – כניעה וקבלת הדין.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: 
בּוֹא &lt;/small&gt;וּרְאֵה כַּמָּה פּוֹרְשִׁין דַּרְכֵּי בָּשָׂר וָדָם מִדַּרְכֵּי מָקוֹם; 
בָּשָׂר וָדָם – מָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר; 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר!
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְאֲכִיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם 
וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כא}}, 
וַהֲלֹא מַיִם יָפִין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מֶלַח – מִיָּד הֵן מַבְאִישִׁין! 
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי&quot; {{ממ|ישעיה|לח|כא}}, 
וַהֲלֹא בָּשָׂר וָדָם, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלֵי תְּאֵנָה – מִיָּד מִתְאַכֵּל! אֶלָּא נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.

{{הע-שמאל|מפרש, כנראה בהמשך לדברי רשב&quot;י ודורשי הרשומות, שישראל השליכו עצמם בתפילה ובבקשת מחילה על שחטאו בעניין המים.}}'''&quot;וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם&quot;''' – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין וּמִתְגָּרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגָּרֶה לִפְנֵי רַבּוֹ. 
אָמְרוּ לְפָנָיו: חָטָאנוּ שֶׁמָּה שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ עַל הַמַּיִם!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר רואים את מי מרה כמשל לישראל: ר' יהושע טוען שמי מרה הם למעשה מים מתוקים, אלא שהם הפכו למרים כדי לנסות את ישראל, וכן ישראל הם צדיקים, אבל היו להם טענות כלפי משה בגלל המצוקה שחוו; ור' אלעזר טוען שהמים היו תמיד מרים, וכן ישראל, והומתקו ע&quot;י משה בדרך נס. הוא דורש את החזרה על 'המים' - שנוצרו מים חדשים ומתוקים.}}'''&quot;וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם&quot;''' – לְפִי שָׁעָה הוּמְתְּקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָדין הֵן מִתְּחִילָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'מַיִם... מַיִם', שְׁנֵי פְּעָמִים.

{{הע-שמאל|'חוק' הוא בין אדם למקום, ו'משפט' הוא בין אדם לחברו. ר' יהושע מניח שאלו שתים מעשר הדברות, שנאמר בהן 'כאשר ציווך ה' אלהיך' (דברים ה יב-טו), ואילו ר' אלעזר טוען, על סמך ויקרא, שהחוק הוא עריות והמשפט הוא משפטי אדם.}}'''&quot;שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט&quot;'''. חֹק – זוֹ שַׁבָּת, וּמִשְׁפָּט – זֶה כִּיבּוּד אָב וָאֵם; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: חֹק – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
מִשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּינֵי אוֹנָסִין וְדִּינֵי חַבָּלוֹת וְדִּינֵי קְנָסוֹת!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ממשיך בגישתו שהסיפור הוא בשבחן של ישראל, והוא קורא 'ניסהו' – נישאו ושבחו, ואילו ר' אלעזר – בגישתו שמדובר בגנותם.}}'''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – וְשָׁם נַעֲשָׂה לָהֶם נִסָּאוֹן לְיִשְׂרָאֵל; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ... אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כה|כז}}, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: וַהֲלֹא אֵין גְּדוּלָּה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּשִׁין, וְכָאן אֵינוֹ אֶלָּא סָמֶךְ! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר&lt;small&gt; '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;'''? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – שָׁם נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
יתכן שהדרשה רומזת [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה י|לקידושין א, י,]] ואולי למסורת אחרת בסגנון משנאי, כגון [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ח|אבות ג ח,]] שבו ההכללה קודמת לפסוק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&quot;''', שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁמוֹעַ - תִּשְׁמַע!&quot;.
שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁכִּיחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁכֹחַ - תִּשְׁכַּח!&quot; {{ממ|דברים|ח|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;לקול&quot;-בקול. מי שמקיים את המצוות כאילו היה בנוכחותו של הקב&quot;ה ושמע את המצוות מפיו. הדרישה היא רק שישא ויתן בהגינות וימצא חן בעיני הציבור. 'כל חוקיו' הן גזירות חכמים. מי שמקפיד לקיים מצוות אלו מובטח שלא יקבל את מכות מצרים. אם לא ישמע הוא עלול לקבל אותן, אבל גם אז ה' ירפא אותו.}}'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל גְּבוּרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי חֵי הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הֲלָכוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''', 
וְאִם אָשִׂים – '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|במכילתא דר' ישמעאל מוחלפים דברי ר' אלעזר ודברי ר' יהושע אלו באלו. כאן מדגיש ר' אלעזר את חובת הציות להלכה. דברי 'דבר אחר' מוצאים כאן את כל חלקי התורה, מעשר הדיברות ועד גזירות ודיני עריות. לפי דברי 'דבר אחר' ניתנה במרה התורה כולה, ונכרתה עליה ברית כמו בסיני - כולל הסנקציות למפר הברית והאיום במכות מצרים.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שָׁמוֹעַ&quot;''', יָכוֹל רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''' – זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּלוּלָה בּוֹ.
'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל הַר סִינַי.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת.

{{הע-שמאל|דברי התורה מרפאים את האדם ומעניקים לו חיים טובים. ר' יצחק מוצא בכפילות של &quot;לא אשים עליך&quot; ושל &quot;אני... רופאך&quot; רמז לשני העולמות - העולם הזה והעולם הבא.}}אִם עָשִׂיתָ כֵּן – '''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''?
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – חַיִּים הֵן לְךָ, רְפוּאָה הֵן לְךָ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot; {{ממ|משלי|ד|כב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''', רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, לָמָּה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה?
אֶלָּא אֱמֹר מֵעַתָּה: '''&quot;לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''' – לָעוֹלָם הַבָּא!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
שם הגירסה היא שאילים היה מקום מהולל במים. כאן הגירסה היא שהמקום היה מקולקל, אבל בדרך נס הספיקו המים לישראל.
ר'  יהושע קורא את חניית ישראל באלים כחניה על המים כפשטת, ור' אלעזר קורא את המים כסמל לתורה, בדומה לדרשה של דורשי הרשומות, לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים&quot;''' – 
מַגִּיד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּלְקָל בְּמַיִם יָתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, 
שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִים, וְלֹא סִיפְּקוּ אֶלָּא שִׁבְעִים דְּקָלִים! 
וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל חָנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסִיפְּקוּ לָהֶן מַיִם, וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁילְּשׁוּ!
 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְשִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים! 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה.
}}</text>
      <sha1>a96myqlcmvusiyo8rupsm2oh486w2e2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016564</id>
      <parentid>3016563</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:12:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016564</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="223456" sha1="qokb28pvo4gy5nfsgukw7z74h5h7nm7" xml:space="preserve">==פרק טו==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה א|מכילתא שירה א.]] הדרשה הראשונה מונה את שירת הים כדבר שהיה בעבר. השניה רואה אותה כדבר שיתרחש בעתיד, כמו נבואות ישעיהו, ומסיקה מכאן שתחיית המתים מן התורה; היא מדייקת זאת מלשון העתיד 'ישיר'; וראו גם [[סנהדרין צא ב]].}}'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּאֲמִינוּ בִדְבָרָיו יָשִׁירוּ תְּהִלָּתוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קו|יב}}.
'''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – יֵשׁ 'אָז' לְשֶׁעָבַר, וְיֵשׁ 'אָז' לֶעָתִיד לָבוֹא.
&quot;אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'&quot; {{ממ|בראשית|ד|כו}}, &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כו}}, 
&quot;אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ&quot; {{ממ|יהושע|ח|ל}}, &quot;אָז אָמַר דָּוִיד&quot; {{ממ|דברי הימים א|טו|ב}}, &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}} – לְשֶׁעָבַר.
&quot;אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}, &quot;אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ו}}, &quot;אָז תִּפָּקַחְנָה&quot; (שם פס' ה), 
&quot;אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכו|ב}}, &quot;אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה'&quot; (שם פס' ג) – לֶעָתִיד לָבוֹא.
רַבִּי אוֹמֵר: 'אָז שָׁר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא '''&quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה&quot;'''! נִמְצִינוּ לְמֵדִין לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

{{הע-שמאל|למרות שהוא אדם אחד, משה שקול ככל ישראל; ובשעה שאמרו שירה היה כל אחד מישראל שקול כנגד משה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, 
וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה.

{{הע-שמאל|משה אמר שירה בכמות גדולה, כמו כל ישראל. כאן אין עוסקים בגדולתו של משה אלא בכמות השירה שאמר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|הדרשה מונה שירות רבות. השאלה בראשה היא רטורית, שהרי נאמר 'הזאת'.
כבר במצרים היתה שירה בליל הפסח.
גם פרשת &quot;האזינו&quot; מכונה שירה.}}'''&quot;אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת&quot;'''. וְכִי שִׁירָה אַחַת הִיא? וַהֲלֹא עֶשֶׂר שִׁירוֹת הֵן!
רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמִצְרַיִם, &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
שְׁנִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַיָּם, &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot; {{ממ|שמות|טו|ב}}.
שְׁלִישִׁית שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל הַבְּאֵר, &quot;אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יז}}.
רְבִיעִית שֶׁאָמַר: &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה&quot; {{ממ|דברים|לא|ל}}.
חֲמִישִׁית שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: &quot;אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'&quot; {{ממ|יהושע|י|יב}}.
שִׁשִּׁית שֶׁאָמְרָה דְּבוֹרָה: &quot;וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ה|א}}.
שְׁבִיעִית שֶׁאָמַר דָּוִד: &quot;וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה'&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|א}}.
שְׁמִינִית שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה: &quot;מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|ל|א}}.

{{הע-שמאל|רשימת עשר השירות תימשך לקמן. הדרשן הפסיק אותה והוא עוסק בינתים בכלל &quot;כל דבר שאדם נותן נפשו עליו - נקרא על שמו&quot;.
הפסוק &quot;ראה ביתך דוד&quot; נאמר לפי הפשט על בית דוד, כלומר על צאצאיו. הוא נדרש על המקדש.}} וְכִי דָּוִד בְּנָאוֹ? וַהֲלֹא שְׁלֹמֹה בְּנָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת הַבַּיִת לַה'&quot;! {{ממ|מלכים א|ו|יד}}
אֶלָּא שֶׁנָּתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עָלָיו, נִקְרָא עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן דָּוִד נַפְשׁוֹ עַל הַבַּיִת? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זְכוֹר ה' לְדָוִד&quot; {{ממ|תהלים|קלב|א}} וְכוּלֵּ עִנְיָנָא.
מַה נֶּאֱמַר לוֹ? – &quot;עַתָּה רְאֵה בֵיתְךָ דָּוִד&quot; {{ממ|מלכים א|יב|טז}}! הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו נִקְרָא עַל שְׁמוֹ.
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ: נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|כב}}.
וְכִי תּוֹרַת מֹשֶׁה הִיא? וַהֲלֹא תּוֹרַת ה', שֶׁנֶּאֱמַר &quot;תּוֹרַת ה' תְּמִימָה&quot; {{ממ|תהלים|יט|ח}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה? &quot;וַיְהִי שָׁם עִם ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|ט}}.
נָתַן נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ&quot; {{ממ|שמות|לב|ז}}.
וְכִי עַמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא עַם ה' הֵם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}}, וְאוֹמֵר &quot;בֶּאֱמֹר לָהֶן עַם ה' אֵלֶּה&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כ}}! 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ.
וְהֵיכָן נָתַן מֹשֶׁה נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל? &quot;וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה... וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה... וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי&quot; {{ממ|שמות|ב|יב}}.

{{הע-שמאל|דורש 'תתן לך' – למשה.}}נָתַן נַפְשׁוֹ עַל הַדַּיָּנִין וְנִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן '''לְךָ'''&quot; {{ממ|דברים|טז|יח}}.
וְכִי שֶׁל מֹשֶׁה הֵן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים הוּא&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}!
אֶלָּא לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶן נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ. וְהֵיכָן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל הַדִּינִין?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂמְךָ... וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה&quot; {{הפניה לפסוקים|שמות|ב|יד|טו}}, 
וְאוֹמֵר &quot;צִדְקַת ה' עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו&quot; {{ממ|דברים|לג|כא}}: מִדִּינִין הָלַךְ - לְדִינִין חָזַר!
הָא כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁאָדָם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עָלָיו - נִקְרָא עַל שְׁמוֹ!

{{הע-שמאל|מלחמת יהושפט היתה כנגד אדום מואב והר שעיר, ובדומה לקריעת ים סוף גם בה נאמר &quot;התיצבו... וראו את ישועת ה'&quot; ([[דברי הימים ב כ יז]]). כלומר אין להודות 'כי טוב' בשעה שיש קרבנות למלחמה – אפילו בקרב האויב! וראו גם [[מגילה י ב]], והשוו לדברי ר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי במדבר קיז.]]}} תְּשִׁיעִית שֶׁאָמַר יְהוֹשָׁפָט: &quot;וַיִּוָּעַץ אֶל הָעָם וַיַּעֲמֵד מְשֹׁרְרִים לַה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כ|כא}}.
וְכִי מַה נִּשְׁתַּנֵּית הוֹדָאָה זוֹ מִכָּל הוֹדָאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן &quot;הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; (שם)?
כִּבְיָכוֹל אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בְּאׇבְדָן שֶׁל רְשָׁעִים! 
קַל וָחֹמֶר בְּאׇבְדָן שֶׁל צַדִּיק הַהוּא, שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם&quot; {{ממ|משלי|י|כה}}.
‏‏{{הע-שמאל|השירה העשירית שמורה לאחרית הימים, ואחריה לא יהיה צורך בשירות כי לא יהיה עוד שעבוד.
הנקבה נתפסת ע&quot;י חז&quot;ל כמשועבדת באופן מהותי, ואף אחרי שילדה היא חוזרת לשיעבודה (ראו [[פסיקתא רבתי/לז|פסיקתא רבתי לז]]: &quot;כיוון שכלו ימי שמחתה חוזרת למלאכתה&quot;). רק זכר הוא בן חורין, ולכן השירה האחרונה היא שיר של זכר.}}עֲשִׂירִית לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ&quot; {{ממ|ישעיה|מב|י}}, וְאוֹמֵר &quot;הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים&quot; {{ממ|תהלים|קמט|א}}.
כָּל תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ נִקְרְאוּ עַל שֵׁם נְקֵבָה; כְּשֵׁם שֶׁהַנְּקֵבָה יוֹלֶדֶת, כָּךְ תְּשׁוּעוֹת שֶׁעָבְרוּ יֵשׁ אַחֲרֵיהֶן שִׁעְבּוּד.
אֲבָל תְּשׁוּעָה הַבָּאָה לֶעָתִיד לָבוֹא נִקְרֵאת עַל שֵׁם זָכָר; כְּשֵׁם שֶׁאֵין זָכָר יוֹלֵד - כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר&quot; {{ממ|ירמיה|ל|ו}} 
כָּךְ תְּשׁוּעָה הָעֲתִידָה לָבוֹא אֵין אַחֲרֶיהָ שִׁעְבּוּד; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|כשהלוחם הוא בשר ודם, כגון שאול או דוד – השירה היא לכבודו; אבל כאן הלוחם היה הקב&quot;ה, ולכן השירה היא לה'.}}'''&quot;לַה'&quot;''', לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם. לֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל... וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְנָה הִכָּה שָׁאוּל&quot; {{הפניה לפסוקים|שמואל א|יח|ו|ז}}, 
אֲבָל כָּאן – לַה' אֲמָרוּהָ וְלֹא לְבָשָׂר וָדָם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|סוטה ה ד,]] שר' עקיבא דורש את 'לאמור'. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו ב,]] שם נוספת גם דעתו של ר' אליעזר בנו של ר יוסי הגלילי, שישראל חזרו אחרי משה.
לפנינו שלוש דרכים לשירה ע&quot;י סולן ומקהלה: 
לדעת ר' נחמיה משה היה אומר את הצלע הראשונה של כל פסוק וישראל השלימו את הצלע השניה. 
לדעת ר' עקיבא משה היה אומר פסוק וישראל חזרו בכל פעם רק על המילים &quot;אשירה לה'&quot;. 
לדעת ר' אלעזר משה היה אומר צלע ראשונה וישראל חזרו אחריו ואמרו גם את הצלע השניה.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר&quot;''' – רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרַת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כִּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרְאִין אֶת שְׁמַע.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מֹשֶׁה פָּתַח וְאָמַר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
אֶלְעָזָר בֶּן תַּדַּאי אוֹמֵר: מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם&quot;'''.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.
מֹשֶׁה פּוֹתֵחַ וְאוֹמֵר &quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot; וְיִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו וְגוֹמְרִין עִמּוֹ &quot;ה' שְׁמוֹ&quot;.
לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה, לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|שורת שרשרות פסוקים המראות שהקב&quot;ה אכן גיבור, עשיר, חכם וכו'. וראו גם [[ירמיה ט כב]]
חז&quot;ל משווים את ישראל בשירת הים אליהם עצמם, ומייחסים להם את כל שרשורי הפסוקים הבאים. מלך בשר ודם, שמחניפים לו, הוא למעשה פחות מקילוסו; מצד שני גם הקב&quot;ה אינו כפוף לתארים של גיבור, עשיר, חכם וכו'!}}מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה וְהָיוּ מְקַלְּסִין לְפָנָיו שֶׁהוּא גִּבּוֹר - וְאֵינוֹ אֶלָּא חַלָּשׁ; 
שֶׁהוּא חָכָם - וְאֵינוֹ אֶלָּא טִפֵּשׁ; שֶׁהוּא עָשִׁיר - וְאֵינוֹ אֶלָּא עָנִי; שֶׁהוּא רַחֲמָן - וְאֵינוֹ אֶלָּא אַכְזָרִי; שֶׁהוּא דַּיָּן וְהוּא נֶאֱמָן - וְאֵין בּוֹ אַחַת מִכָּל אֵלּוּ הַמִּדּוֹת, אֶלָּא שֶׁמַּחֲנִיפִין לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן! אֶלָּא '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא גִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא&quot; {{ממ|דברים|י|יז}}, 
וְאוֹמֵר &quot;ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה&quot; {{ממ|תהלים|כד|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}}, 
&quot;כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|תהלים|פו|י}}, &quot;גָּדוֹל אַתָּה וְגָדוֹל שִׁמְךָ בִּגְבוּרָה&quot; {{ממ|ירמיה|י|ו}}!
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ... בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ&quot; {{הפניה לפסוקים|משלי|ג|יט|כ}}, 
&quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}, &quot;עִמּוֹ חָכְמָה וּגְבוּרָה&quot; {{ממ|איוב|יב|יג}}, 
&quot;מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם... בְּכָל חַכְמֵי הַגּוֹיִם&quot; {{ממ|ירמיה|י|ז}}.
&quot;שִׁירוּ לַה'&quot; - שֶׁהוּא עָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הֵן לַה' אֱלֹקֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם&quot;... {{ממ|דברים|י|יד}}, &quot;אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ&quot; {{ממ|תהלים|צה|ה}}, 
&quot;לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב&quot; {{ממ|חגי|ב|ח}}, &quot;הֵן כָּל הַנְּפָשׁוֹת לִי הֵנָּה&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא רַחֲמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם&quot;... {{ממ|שמות|לד|ו}}, &quot;כִּי אֵל רַחוּם ה'&quot; {{ממ|דברים|ד|לא}}, 
וְאוֹמֵר &quot;חַנּוּן וְרַחוּם ה'&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ח}}, וְאוֹמֵר &quot;זְכוֹר רַחֲמֶיךָ ה'&quot; {{ממ|תהלים|ה|ו}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא דַּיָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|א|יז}}, וְאוֹמֵר &quot;כִּי אֱלֹקֵי מִשְׁפָּט ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ל|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;אֱלֹקִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' - שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הָאֵל הַנֶּאֱמָן&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}, &quot;הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט&quot; {{ממ|דברים|לב|ד}}.
'''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;''' שֶׁהוּא נָאֶה, שֶׁהוּא הָדוּר, שֶׁהוּא מְשֻׁבָּח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה'&quot; {{ממ|תהלים|פט|ז}}, 
&quot;ה' אֱלֹקֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ&quot; (שם פס' ט) – אוֹת אַתָּה בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלְּךָ, &quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|י}} וְכָל עִנְיָנָא. הָא לַה' נָאָה הַגְּדֻלָּה לַה' נָאָה גְּבוּרָה, לוֹ תִּפְאֶרֶת נֵצַח וְהוֹד, 
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה...&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ב|תוספתא סוטה ו, ב:]] השראת רוח הקודש על ישראל התבטאה בכך שכולם, כולל עוברים ותינוקות, השתתפו באמירת השירה; נראה שהדרשה משוחחת עם דברי ר' עקיבא, שטען לעיל שישראל לא אמרו יותר משתי מילים (אשירה לה').
באשר להגדרת עוללים ויונקים לפנינו מחלוקת בין ר' יוסי הגלילי לרבי. נראה שרבי אינו מודה שגם העוברים אמרו שירה אלא רק היונקים או הפעוטים, שמזוהים לדעתו עם העוללים, הדרשן חוזר וטוען כריה&quot;ג, שגם עוברים השתתפו בשירה, ומוסיף גם את מלאכי השרת שהשתתפו בשירת הים.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז&quot; {{ממ|תהלים|ח|ג}}.
&quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹ כְנֵפֶל טָמוּן לֹא אֶהְיֶה כְּעֹלְלִים לֹא רָאוּ אוֹר&quot; {{ממ|איוב|ג|טז}}.
וְאֵין יוֹנְקִים אֶלָּא שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
רַבִּי אוֹמֵר: &quot;עוֹלְלִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כ}} וְאוֹמֵר &quot;עוֹלָלִים שָׁאֲלוּ לֶחֶם&quot; {{ממ|איכה|ד|ד}}.
&quot;וְיוֹנְקִים&quot; - אֵלּוּ שֶׁעַל שְׁדֵי אִמָּן. אֵלּוּ וְאֵלּוּ פָּתְחוּ פִּיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה '''&quot;אָשִׁירָה לַה'&quot;'''.
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד אָמְרוּ שִׁירָה &quot;שִׁירוּ לַה' '''כִּי גָאֹה גָּאָה'''&quot;, אֶלָּא מַלְאֲכֵי שָׁרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;ה' אֲדוֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ&quot; {{ממ|תהלים|ח|ב}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|מכילתא שירה ב.]] הכפילות &quot;גאה גאה&quot; נדרשת כמחמאות הדדיות בין הקב&quot;ה לישראל. וראו לעיל &quot;עשר שירות הן...&quot;}}'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי בְּמִצְרַיִם &quot;וְאָמַרְתָּ אֶל פַּרְעֹה כֹּה אָמַר ה'&quot;... {{ממ|שמות|ד|כב}}.
אַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כט}}.
'''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – הִגְאָנִי וְהִגְאֵיתִיו! הִגְאָנִי עַל הַיָּם, &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}.
וְאַף אֲנִי הִגְאֵיתִיו וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו שִׁירָה: &quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|כאן הכפילות נדרשת על מצרים והגאולה העתידה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' - וְעָתִיד לְהִתְגָּאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם&quot; {{ממ|ישעיה|ב|יב}} וְכוּלֵּ' עִנְיָנָא.

{{הע-שמאל|כל הקטע הזה החל מהסוגריים המרובעים ועד &quot;וכן את מוצא במצרים&quot; מובא על פי קטע גניזה חדש שלא היה לפני מלמד. ההתחלה בסוגריים מרובעים על פי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ב|המכילתא דר' ישמעאל שירה פרשה ב,]] ונראה שמעין מה ששם היה בתחילת הגניזה ולא השתמר.
דרשה שלישית על הכפילות: הקב&quot;ה גאה על בני האדם הגאים. הפעם הגאווה האנושית אינה מוצדקת, בניגוד לדרשות שבתחילת הפרשה, שבהן הגאה הקב&quot;ה את ישראל.
מכאן מתחילה שורת דרשות המדגימות את העקרון שהקב&quot;ה מכה את הגאים בדבר שבו התגאו.
הדרשה הראשונה היא על דור המבול, שהצליחו בחקלאות, ורצו לוותר על הגשמים ולהסתפק באדים המשקים את האדמה, וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ב|תוספתא סוטה ג, ב,]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיח|וספרי דברים שיח.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;''' – מִתְגָּאֶה הוּא עַל כָּל הַגֵּאִים, בַּמֶּה שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן.
&lt;small&gt;[שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדוֹר הַמַּבּוּל: ([[איוב כא י]]-יב) &quot;שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל, תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל.&quot; 
וְאוֹמֵר: &quot;יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם, וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר, וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב.&quot; 
מַה נֶּאֱמַר שָׁם? ([[איוב כא יד]]-טו) &quot;וַיֹּאמְרוּ לָאֵל: סוּר מִמֶּנּוּ!  וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ, וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ?&quot; 
אָמְרוּ, לֹא טִפַּת גְּשָׁמִים הִיא? - אֵין אָנוּ צְרִיכִין לָהּ,  אֶלָּא: ([[בראשית ב ו]]) &quot;וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה.&quot; 
אָמַר לָהֶם הַקֹּדֶשׁ בָּרוּךְ הוּא: &quot;שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם!  בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָכֶם, אַתֶּם מִתְגָּאִים בָּהּ לְפָנַי! 
בָּהּ אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם!&quot;  שֶׁנֶּאֱמַר: ([[בראשית ז יב]]) &quot;וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה.&quot; 

{{הע-שמאל|ר' יוסי מגדיר את חטא דור המבול בחטא המיני המיוחס ל'בני האלוהים', כלומר למנהיגי הדור, העליונים; וראו [[בראשית ו א]]-ד. בתוספתא שם הוא מתנסח שהתגאו בגלגל עינם הדומה למים, שנאמר 'ויראו בני האלוהים' וכו'.}}רַבִּי יוֹסֵה בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: {{ב|הֵם|דור המבול}} נָתְנוּ] &lt;/small&gt;עֵינֵיהֶם עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתָם, 
אַף הַמָּקוֹם פָּתַח עֲלֵיהֶם מַעְיָנוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים כְּדֵי לְאַבְּדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה נִבְקְעוּ כָּל מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|ז|יא}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא שם הלכה ג.]] דורש פן נפוץ – ויפץ. הגאווה מתבטאת ב'נעשה לנו שם'.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – כָּךְ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|א}}, &quot;וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם&quot; וְגוֹ' &quot;וַיֵּשְׁבוּ שָׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ב}}. 
אֵין 'יְשִׁיבָה' הָאָמוּר כָּן אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ&quot; {{ממ|שמות|לב|ו}}. 
וּמַה גָּרְמָה לָהֶם? שֶׁאָמְרוּ: &quot;הָבָה נִבְנֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יא|ד}}. וּמַה נֶּאֱמַר בָּהֶן? &quot;וַיָּפֶץ יי אֹתָם מִשָּׁם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ח}}.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם. לפי הדרשות מאיוב היו בסדום מכרות זהב וכסף. הדרשה היא על נשכח תורת רגל (בלשון חז&quot;ל: לא נקבל אורחים) – אשכח אתכם מן העולם (לפי [[איוב כח ד]]).}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו – בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ה}}, &quot;מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ו}}, &quot;נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ז}}, &quot;לֹא הִדְרִיכוּהוּ בְנֵי שָׁחַץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ח}}. 
אַנְשֵׁי סְדוֹם אָמְרוּ: הֲרֵי מָמוֹן אֶצְלֵנוּ, הֲרֵי כֶּסֶף וְזָהָב אֶצְלֵנוּ, נַעֲמֹד וּנְשַׁכַּח תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצֵנוּ. 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: בַּטּוֹבָה שֶׁהֵטַבְתִּי לָכֶם בָּהּ, אַתֶּם מִתְגָּאִים לְפָנַי? אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לְשַׁכֵּחַ תּוֹרַת הָרֶגֶל מֵאַרְצְכֶם – אֲנִי מְשַׁכֵּחַ אֶתְכֶם מִן הָעוֹלָם. 
מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? &quot;פָּרַץ נַחַל מֵעִם גָּר&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|כח|ד}}, &quot;לַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ה}}, &quot;יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשֹׁדְדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|יב|ו}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חַי אָנִי נְאֻם יי אֱלֹהִים אִם עָשְׂתָה סְדֹם אֲחוֹתֵךְ&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מח}}, &quot;הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ גָּאוֹן שִׂבְעַת לֶחֶם&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|מט}}, &quot;וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה&quot; וְגוֹ' {{ממ|יחזקאל|טז|נ}}. 

{{הע-שמאל|סדום היתה משקה והתגאתה בכך, ולוט חטא עם בנותיו בגלל המשקה, שנבע בדרך נס.
סיום הדרשה הוא בסגנון 'הפטרה', ראו [[בראשית רבה סט ח]].}}כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|יג|י}}, &quot;וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן&quot; {{ממ|בראשית|יט|לג}}. וּמֵאַיִן הָיָה לָהֶן יַיִן בַּמְּעָרָה? אֶלָּא שֶׁנִּזְדַּמֵּן לָהֶם לְשָׁעָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא&quot; וְגוֹ' {{ממ|יואל|ד|יח}}. אִם כָּךְ נְתָנָן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|דרשת ר' מאיר מעבירה את המדרש מהדרשה על בנות לוט לסיפור על ר' עקיבא המצחק. היא מבוססת על ההנחה של חז&quot;ל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות, ומבקשת לאזן ביניהן; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] }}רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: &quot;חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת&quot; {{ממ|אסתר|א|ו}}, וְכִי מַה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ עוֹשְׁרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ? אֶלָּא אִם כֵּן נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ.

{{הע-שמאל|מעשה מפורסם זה מופיע בשינויים גם ב[[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מג|ספרי עקב מג]] וב[[מכות כד א]]. קטע הגניזה קטוע והושלם על פי הספרי.}}וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא נִכְנָסִין לְרוֹמִי, וְשָׁמְעוּ קוֹל הֶמְיָה שֶׁל מְדִינָה מִ{{ב|פִּיטְיוֹלִיס|נאפולי של ימינו}} עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים מִיל. 
הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, מִפְּנֵי מָה אָנוּ בּוֹכִין &lt;small&gt;[וְאַתָּה מְצַחֵק?
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? אָמְרוּ לוֹ: וְלֹא נִבְכֶּה? 
שֶׁהַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְזַבְּחִים לָאֱלִילִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לָעֲצַבִּים – יוֹשְׁבִים בֶּטַח שַׁלְוָה וְשַׁאֲנָן, 
וּבֵית הֲדֹם רַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וּמָדוֹר לְחַיּוֹת הַשָּׂדֶה! 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי; אִם כָּךְ נָתַן לְמַכְעִיסָיו, קַל וָחֹמֶר לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ!
שׁוּב פַּעַם אַחַת הָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ]&lt;/small&gt; לַצּוֹפִים קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. 
הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל יוֹצֵא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. 
הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. 
אָמְרוּ לוֹ: עֲקִיבָא, לְעוֹלָם אַתָּה מַתְמִיהַּ, שֶׁאָנוּ בּוֹכִין וְאַתָּה מְצַחֵק. 
אָמַר לָהֶם: וְאַתֶּם לָמָּה בְּכִיתֶם? 
אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: בּוֹאוּ וּרְאוּ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא לָמָּה בְּכִיתֶם! 
וְלֹא נִבְכֶּה עַל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ &quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|א|נא}}, הֲרֵי שׁוּעָל יוֹצֵא מִמֶּנּוּ? 
עָלֵינוּ נִתְקַיֵּם הַמִּקְרָא: &quot;עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יז}}, &quot;עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם שׁוּעָלִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|איכה|ה|יח}}. 
אָמַר לָהֶם: אַף אֲנִי לְכָךְ צָחַקְתִּי, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים אֵת אוּרִיָּה&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|ח|ב}}, 

{{הע-שמאל|אוריה בן שמעיה נזכר ב[[ירמיה כו כ]], ור' עקיבא מזהה אותו עם אוריה הכהן; זכריה הנביא עדיין לא נולד בזמן שישעיהו ניבא את נבואתו; ר' עקיבא מזהה את העדים שמזכיר ישעיה עם שתי הדמויות הללו, ומוצא בהתגשמות נבואת החורבן של אוריה אישור לכך שגם נבואת הנחמה שבזכריה תתגשם.}}וְכִי מָה עִנְיַן זְכַרְיָה אֵצֶל אוּרִיָּה? מָה אָמַר אוּרִיָּה? &quot;צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ&quot; {{ממ|מיכה|ג|יב}}. וּמָה אָמַר זְכַרְיָה? &quot;כֹּה אָמַר יי צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת&quot; וְגוֹ' &quot;וּרְחוֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים&quot; וְגוֹ' {{ממ|זכריה|ח|ד-ה}}. 
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי לִי שְׁנֵי עֵדִים הָאֵלּוּ, 
אִם קַיָּמִין דִּבְרֵי אוּרִיָּה – קַיָּמִין דִּבְרֵי זְכַרְיָה, וְאִם בָּטְלוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה – בָּטְלוּ דִּבְרֵי זְכַרְיָה. 
וַאֲנִי שָׂמַחְתִּי כְּשֶׁנִּתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי אוּרִיָּה, לְסוֹף דִּבְרֵי זְכַרְיָה לָבוֹא. 
כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: נִחַמְתָּנוּ עֲקִיבָא.

{{הע-שמאל|ראו בתוספתא שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|לעיל ויהי פרשה ו.]]
בגירסת הגניזה במקום &quot;ויקח שש מאות רכב&quot; (המובא גם במכילתא) מובא &quot;כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו&quot;, כלומר המצרים רצו להרוג את ישראל במים, ולכן היה סופם במים.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּמִצְרַיִם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאוּ לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;.

{{הע-שמאל|בתוספתא שם &quot;סיסרא לא נתגאה לפני המקום, אלא בלגיונות שאין מקבלין שכר&quot;, והכוכבים אינם מקבלים שכר על מלחמתם עם סיסרא.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסִיסְרָא, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ... אֶל נַחַל קִישׁוֹן&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ... נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א, ח]] וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ד|תוספתא שם ג ד.]] ר' יהודה רואה את הבחירה בנערה מתמנה כיד ה' ולכן טוען שתחילת קלקולו היתה מאוחר יותר, בעזה.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשִׁמְשׁוֹן, בַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אַתָּה קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי&quot; {{ממ|שופטים|יד|ג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו&quot; {{ממ|שופטים|טז|כא}}.
רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִלַּת קִלְקְלָתוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לֹא הָיָה עָנְשׁוֹ אֶלָּא בְּעַזָּה.

{{הע-שמאל|ראו במשנה ובתוספתא הנ&quot;ל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְשָׁלוֹם, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה... וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ... וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּקָּרֵא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד... וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|ט}}.
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הָיָה מְגַלֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נְדָרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי&quot; {{ממ|שמואל ב|טו|ז}}.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ&quot; {{ממ|שמואל ב|יד|כו}}.
רַבִּי אוֹמֵר: כָּל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה מְגַלֵּחַ, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ {{ב|מְלָאכִים,|מלכים}} לִהְיוֹת מְגַלְּחִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ה|תוספתא שם הלכה ה:]] סנחריב השתמש במלאכים (שליחים) והוכה בידי מלאך.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּסַנְחֵרִיב, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ לָקָה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ה'... אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי...&quot; {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כג|כד}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; (שם פס' לה).
אָמְרוּ: גָּדוֹל {{ב|שֶׁבָּהֶן|במלאכים}} הוּא מְמֻנֶּה עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף. קָטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֵיךְ תָּשִׁיב אֵת פְּנֵי פַחַת אַחַת&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|כד}} &quot;אֶתְּנָה לְךָ אַלְפַּיִם סוּסִים&quot; (שם פס' כג).
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו בָּזָה לְךָ... אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|יט|כא|כב}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד&quot; {{ממ|ישעיה|יד|טו}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּנְגִיד צוֹר, שֶׁבַּמֶּה שֶׁנִּתְגָּאֶה לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... יַעַן גָּבַהּ לִבְּךָ&quot;. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;לַשַּׁחַת יוֹרִידוּךָ... מוֹתֵי עֲרֵלִים&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|כח|ב|י}}.
הָא בַּמֶּה שֶׁהָאֻמּוֹת מִתְגָּאִין לְפָנָיו - בּוֹ נִפְרָע מֵהֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי גָאֹה גָּאָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|אמנם היו 600 רכב, אבל הם נחשבו בעיני הקב&quot;ה כסוס אחד ורוכבו. יש הדורשים את הכתיב החסר &quot;מרכבת פרעה וחילו&quot;, לקמן פס' ד.}}'''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot;! {{ממ|שמות|יד|ז}}.
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וּכְרֶכֶב אֶחָד.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה... וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב&quot; {{ממ|דברים|כ|א}}. וְכִי סוּס אֶחָד וְרֶכֶב אֶחָד?
אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם - אֵין אוֹיְבֵיהֶן לִפְנֵיהֶן אֶלָּא כְּסוּס אֶחָד וְרוֹכֵב אֶחָד!

{{הע-שמאל|ראו בהמשך, שהסוס ורוכבו נמשלים לגוף ולנשמה. דורש רמה-מרום וירה-ירד.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה סוּס קָשׁוּר בְּרוֹכְבוֹ וְרוֹכְבוֹ קָשׁוּר בַּסּוּס.
'''&quot;רָמָה&quot;'''. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר &quot;יָרָה&quot;; כְּאֵיזֶה צַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים?
'''&quot;רָמָה&quot;''' – שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם, &quot;יָרָה&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה!
בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אָדָם זוֹרֵק שְׁנֵי כֵלִים לָאֲוִיר - לְסוֹף אֶחָד מֵהֶן לִיפָּרֵד מֵחֲבֵרוֹ! אֲבָל כָּאן '''&quot;רָמָה&quot;''' וְ&quot;יָרָה&quot; –
'''&quot;רָמָה&quot;''' כְּשֶׁהָיוּ עוֹלִין לְמַעְלָה מָרוֹם, &quot;יָרָה&quot; שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם, וְלֹא הָיוּ נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה.

{{הע-שמאל|דורש רָמָה – רָמָהּ, שר שלה, שהקב&quot;ה השליך גם את המלאך הממונה על מצרים, השר שלה – לים.
בהמשך הדרשה מכלילים את העיקרון שכשמלכות לוקה – לוקה גם השר שלה במרום.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;רָמָה&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנָּפַל - הִתְחִילוּ נוֹתְנִין לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח.
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;רָמָה&quot;'''. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַמָּקוֹם נִפְרָע מִן הַמַּלְכֻיּוֹת עַד שֶׁמַּפִּיל אֶת שָׂרֵיהֶן תְּחִלָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;עַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כא}}.
&quot;אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יב}}.
&quot;כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי&quot; וְאַחַר כָּךְ &quot;הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ה}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מעמיד בדין את המכלול של &quot;סוס ורוכבו&quot;, הגוף והנשמה. לשם כך הוא מחיה את המתים ודן את האדם השלם.}}דָּבָר אַחֵר '''&quot;סוּס וְרֹכְבוֹ&quot;''', הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ וּמַעֲמִידָן בַּדִּין.
אוֹמֵר לַסּוּס: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אוֹמֵר לוֹ: מִצְרִי הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כג}}.
וְאוֹמֵר לַמִּצְרִי: מִפְּנֵי מָה רַצְתָּ אַחֲרֵי בָּנַי? אָמַר לוֹ: סוּס הָיָה מְרִיצֵנִי עַל כָּרְחִי, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה&quot; {{ממ|שמות|טו|יט}}!
וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא סוּס וְרֹכְבוֹ, וְדָנָן כְּאֶחָד!
זוֹ שָׁאַל אַנְטְנִינוֹס אֶת רַבִּי, אָמַר לוֹ: וּמֵאַחַר שֶׁאָדָם זֶה מֵת וְגוּף כָּלֶה, כְּלוּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאוֹ לַדִּין?
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי עַל גּוּף טָמֵא, שְׁאָלֵנִי עַל נְשָׁמָה, שֶׁהִיא טְהוֹרָה!
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, וְהָיָה בּוֹ בִּכּוּרוֹת נָאוֹת.
וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בִּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה!
אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ? רָכַב חִגֵּר עַל גַּבֵּי סוּמָא וְהָלְכוּ וְנָטְלוּ אֶת הַבִּכּוּרוֹת.
לְיָמִים בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן הֵן בִּכּוּרוֹת? אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי יָכוֹל אֲנִי לְהַלֵּךְ?
הַמֶּלֶךְ פִּקֵּחַ הָיָה. מֶה עָשָׂה? הִרְכִּיב זֶה עַל גַּבֵּי זֶה וְהָיוּ מְהַלְּכִין! אָמַר לָהֶן הַמֶּלֶךְ: כָּךְ עֲשִׂיתֶם וַאֲכַלְתֶּם!
כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא גּוּף וּנְשָׁמָה וּמַעֲמִידָן בַּדִּין. אוֹמֵר לַגּוּף: מִפְּנֵי מָה חָטָאתָ לְפָנַי?
אוֹמֵר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִּי נְשָׁמָה אֲנִי מֻשְׁלָךְ כְּאֶבֶן!
אוֹמֵר לַנְּשָׁמָה: מִפְּנֵי מָה חָטָאת לְפָנַי?
אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁחָטָאתִי? גּוּף חָטָא! מִיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ לֹא טְהוֹרָה אֲנִי לְפָנֶיךָ?
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא נְשָׁמָה וּמַכְנִיסָהּ בַּגּוּף, וְדָנָן כְּאֶחָד!
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל&quot; {{ממ|תהלים|נ|ד}} - לְהָבִיא נְשָׁמָה, &quot;וְאֶל הָאָרֶץ&quot; - לְהָבִיא אֶת הַגּוּף,
וְאַחַר כָּךְ &quot;לָדִין עַמּוֹ&quot; - מִידַּיֵּן עִמּוֹ!

{{הע-שמאל|איסי לומד מזכריה שמכת הסוסים והפרדים של מצרים היתה מורכבת מחמש מכות}}אִיסִי בֶּן שַׁמַּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;סוּס&quot;''' סָתוּם, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' אַכֶּה כָל סוּס בַּשִּׁגָּעוֹן וְרֹכְבוֹ בַּתִּמָּהוֹן&quot; {{ממ|זכריה|יב|ד}},
&quot;וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה'&quot;... {{ממ|זכריה|יד|יב}}, וְאוֹמֵר &quot;וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס&quot;... (שם פס' טו).
בָּא מְפֹרָשׁ וְלִמֵּד עַל הַסָּתוּם: מַה מְּפֹרָשׁ, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת - אַף סָתוּם, בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] שלושה מובנים ל'עוז'. הראשון הוא הפשט, ושני האחרונים הם הצעות לדרך שבה מתבטא העוז: התורה שנתן לנו הקב&quot;ה או עצם מלכותו.}}'''&quot;עָזִּי וְזִמְרָת&quot;''', אֵין 'עֻזִּי' אֶלָּא תָּקְפִּי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''', אֵין עֻזִּי אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}.

{{הע-שמאל|דורש עוזי – עזרתי. הקשר עם הקב&quot;ה אינו ייחודי לישראל, אבל חזק אצלם במיוחד. הדרשה מנסה להתוות דרך בין תפיסה אוניברסאלית הקושרת את הקב&quot;ה לעולם כולו - לבין גישה פרטיקולריסטית, הקושרת אותו לישראל דווקא.
בהמשך דורש זמרה – אימרה, עליונות (כמו אמיר של עץ). ההאמרה היא הדדית, ומתבטאת בשורת דוגמאות שיפורטו בהמשך.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עָזִּי&quot;''' – עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר.
'''&quot;וְזִמְרָת יָהּ&quot;''' – זִמְרָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי בְּיוֹתֵר; 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אֲבָל שֶׁלִּי נָעִים לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּנְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמואל ב|כג|א}}.
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה; 
הוּא עֲשָׂאַנִי אֲמִירָה – &quot;וַה' '''הֶאֱמִירְךָ''' הַיּוֹם&quot; {{ממ|דברים|כו|יח}}, 
וְאַף אֲנִי עֲשִׂיתִיו אֲמִירָה – &quot;אֶת ה' '''הֶאֱמַרְתָּ''' הַיּוֹם&quot; (שם פס' יז).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי כָמֹכָה''' בָּאֵלִם ה'&quot; {{ממ|שמות|טו|יא}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יְדֵיהֶן וְאוֹמֶרֶת: &quot;אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל '''מִי כָמוֹךָ'''&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;'''מִי''' כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו&quot; {{ממ|דברים|ד|ז}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;'''וּמִי''' גּוֹי גָּדוֹל...&quot; (שם פס' ח).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;שְׁמַע יִשְׂרָאֵל... ה' אֶחָד&quot; {{ממ|דברים|ו|ד}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים א|יז|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|ג}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת&quot; (שם פס' ב).
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: '''&quot;זֶה''' אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: &quot;כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה&quot; {{ממ|תהלים|פט|יח}}, 
וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשֶּׂרֶת עַל יָדָן וְאוֹמֶרֶת: &quot;יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר&quot; {{ממ|ישעיה|מט|ג}}.

{{הע-שמאל|ראו הדרשות דלעיל על 'עוזי' ועל 'זמרת'.}}'''&quot;וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה&quot;''' – יְשׁוּעָה אַתָּה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְלִי – בְּיוֹתֵר.

{{הע-שמאל|למרות ו ההיפוך דורש ויהי – יהיה. הישועה לישראל איננה עניין חד פעמי, אלא היא חלק קבוע במכלול היחסים בינם לקב&quot;ה.}} '''&quot;וַיְהִי לִי&quot;''' – הָיָה לִי וְהוֶֹה לִי; 
הָיָה לִי – לְשֶׁעָבַר, וְהוֶֹה לִי – לֶעָתִיד לָבוֹא: 
&quot;יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יז}}.

{{הע-שמאל|הנביאים ראו דמיונות של אלוהים, אבל בים ראו כולם בבירור, שהרי המילה 'זה' מתפרשת ע&quot;י חז&quot;ל כהצבעה על ממשות. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק ב|לעיל יב ב.]] בהמשך מוסבר שהנביאים ראו את הקב&quot;ה כדמות אדם, ולכן לא היה ברור להם איזהו המלך, והתקשו לזהות אותו. אבל על הים ראו והכירו אותו מיד.}}'''&quot;זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם מַה שֶׁלֹּא רָאָהוּ יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה&quot; {{ממ|הושע|יב|יא}}, וְאוֹמֵר: &quot;נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹקִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
מוֹשְׁלוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, {{ב|וְאִילַת צְפִירָה|משמר ראש}} מַקִּפְתּוֹ, וְחַיָּלוֹת מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו, וְגִבּוֹרִים מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. 
הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׁאֹל עָלָיו וְלֵידַע אֵיזֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן; 
אֲבָל כְּשֶׁנִּגְלָה הַמָּקוֹם עַל הַיָּם – לֹא נִצְרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאֹל, 
אֶלָּא הִכִּירוּ כֻּלָּם, וּפָתְחוּ כֻּלָּם פִּיהֶם וְאָמְרוּ: '''&quot;זֶה אֵלִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|כיצד יכול האדם הסופי לתת לקב&quot;ה האינסופי? – ר' ישמעאל אומר שעל האדם לייפות את חפצי המצוות. אבא שאול אומר שעל האדם לחקות את מידותיו החיוביות של הקב&quot;ה. ר'יוסי בן דורמסקית אומר שעל ישראל כעם לייפות ולפאר את בית המקדש – המוסד הלאומי המייצג את הקשר שלהם לקב&quot;ה. ר' יוסי הגלילי אומר שעל האדם לפאר את שם הקב&quot;ה בפני הגויים. ר' עקיבא אומר שעל ישראל להעלות את קרנו של הקב&quot;ה בעיני האומות בנכונותם למות על קידוש ה', בדומה למארטירים הנוצריים.}}'''&quot;וְאַנְוֵהוּ&quot;''' – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לְנָאוֹת אֶת קוֹנוֹ? 
אֶלָּא הֱוֵה נָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוָה: עֲשֵׂה לוֹ סֻכָּה נָאָה, לוּלָב נָאֶה, תְּפִלִּין נָאוֹת, צִיצִית נָאָה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הִדַּמֶּה לוֹ! מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם – אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹרְמַסְקִית אוֹמֵר: אֶעֱשֶׂה לוֹ בֵּית מִקְדָּשׁ נָאֶה! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot; {{ממ|שמות|טו|יג}}; 
אֵין נָוֶה אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|ירמיה|י|כה}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן... נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דִּבֵּר בִּנְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. 

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את המוות על קידוש השם כדרך שבה מתגברים היהודים על האומות ורוכשים לעצמם את המונופול על אהבת ה', תוך יצירת קשר בין ארוס לתנטוס (אהבה ומוות). לפנינו מדרש על שיר השירים המדגיש את הייחוד בקשר שבין ישראל לקב&quot;ה, ומוציא את שאר האומות מהקשר הזה, בטענה 'אין לכם חלק בו'. זאת בניגוד לפזמון החוזר לעיל '... אתה לכל באי עולם אבל לי ביותר'.
הקשר בין קריעת ים סוף לשיר השירים מבוסס על המילה 'זה' הנדרשת לעיל בפי ר' אליעזר כהצבעה על הקב&quot;ה - ומופיעה בשיר השירים בפסוק 'זה דודי וזה רעי' (שיר השירים ה טז).}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: דִּבֵּר נְיאוּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם לִפְנֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, 
שֶׁהֲרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹאֲלִין אֶת יִשְׂרָאֵל 
וְאוֹמְרִים לָהֶן: &quot;מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|ט}}, שֶׁכָּךְ אַתֶּם מוּמָתִין עָלָיו וְכָךְ אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו? 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל כֵּן {{ב|עֲלָמוֹת|קורא &quot;על מוות&quot;}} אֲהֵבוּךָ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם&quot; {{ממ|תהלים|מד|כג}}.
נֹאמַר לָכֶן מִקְצָת שִׁבְחוֹ, אִי אַתֶּם מַכִּירִין אוֹתוֹ: &quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם... רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז... 
עַד &quot;זֶה דּוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|יא|טז}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם נְיאוּת שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: נָבוֹא עִמָּכֶם? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ... וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ו|א}}.
וְיִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶן: אֵין לָכֶם חֵלֶק בּוֹ, אֶלָּא &quot;אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי&quot; (שם פס' ג)!

{{הע-שמאל|דורשים &quot;אנווהו&quot;-אלוונו (למקדש), שישראל מלווים בכל קורותיהם ע&quot;י הקב&quot;ה, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ג#פסוק ח|לעיל ג ח, הדרשות על &quot;עמו אנוכי בצרה&quot;.]] דורש גם הורתי-הוראה.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: נְלַוֵּינוּ עַד שֶׁנָּבוֹא עִמָּכֶם לְבֵית מִקְדָּשׁוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנִּכְנַס לִמְדִינָה, וְאָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִית', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו. 
נִכְנַס לִמְדִינָה אַחַת, אָמְרוּ לוֹ: 'הֲרֵי בִּנְךָ בִּמְדִינַת פְּלוֹנִי', יָצָא אַחֲרָיו וְעָמַד עָלָיו.
כָּךְ כְּשֶׁיָּרְדוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה&quot; {{ממ|בראשית|מו|ד}} 
עָלוּ – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה&quot; (שם). יָרְדוּ לַיָּם – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹקִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}. 
בָּאוּ לַמִּדְבָּר – שְׁכִינָה עִמָּהֶן, &quot;וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|א|לא}} 
עַד שֶׁבָּאוּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי... וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי&quot; {{ממ|שיר השירים|ג|ד}} –
זֶה אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁמִּשָּׁם נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בְּהוֹרָאָה.

{{הע-שמאל|הדרשן מזהה את השם &quot;א-להים&quot; עם מידת הדין, ואת השם &quot;א-ל&quot; עם מידת הרחמים.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;''' – עִמִּי נוֹהֵג בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְעִם אֲבוֹתַי נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין.
'''&quot;אֵלִי&quot;''', אֵין 'אֵלִי' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי&quot; {{ממ|תהלים|כב|ב}}, 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}, &quot;אֵל ה' וַיָּאֶר לָנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קיח|כז}}.

{{הע-שמאל|&quot;אלוהי אבי&quot; משלים את הייחוס הטוב של ישראל, שגם אבותיהם היו צדיקים. 
ר' שמעון בן אלעזר חוזר למחלוקת דלעיל על &quot;ואנווהו&quot; וקובע שקיום המצוות מקדש שם שמיים ואי קיומן מחלל את שמו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''', אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִין, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִים, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה, פְּעָמִים בּוֹשׁ בָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בְּמִשְׁפַּחְתָּהּ, פְּעָמִים בּוֹשׁ בַּאֲבוֹתֶיהָ. 
אֲבָל אֲנִי אֲהוּבָה בַּת אֲהוּבִים, מַלְכָּה בַּת מְלָכִים, טְהוֹרָה בַּת טְהוֹרִין, קְדוֹשָׁה בַּת קְדוֹשִׁים.
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}, &quot;וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}} 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם – שְׁמוֹ מְחֻלָּל בָּעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי... 
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אֱלֹקִים, לֹא לְמַעַנְכֶם... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לו|כ|כג}}.

{{הע-שמאל|התהילה לה' היא לאו דווקא על הניסים שעשה בדור הנוכחי אלא גם על ההיסטוריה של מעשיו עם האבות. בכך מבטא המדרש כיוון הפוך מזה שבדרשה דלעיל, על 'מלכה בת מלכים': הייחוס מחייב את ישראל לשבח את הקב&quot;ה גם על הניסים שעשה עם אבותינו.}}'''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ&quot;''' – לֹא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִמִּי אֲנִי נוֹתֶנֶת לְפָנָיו אֶת הַשֶּׁבַח, אֶלָּא עַל נִסִּים שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתַי – 
וְעָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת עִמִּי! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֱלֹקֵי אָבִי&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]]}}'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;'''. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מִקְרָא עָשִׁיר בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה! מַגִּיד שֶׁנִּגְלָה לָהֶן בְּכָל כְּלֵי זַיִן:
נִרְאָה לָהֶן בְּשִׁרְיוֹן וְכוֹבַע, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נט|יז}};
נִרְאָה לָהֶן כְּגִבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֲגוֹר חַרְבְּךָ עַל יָרֵךְ גִּבּוֹר&quot; {{ממ|תהלים|מה|ד}};
נִרְאָה לָהֶן כְּפָרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף&quot; {{ממ|תהלים|יח|יא}};
נִרְאָה לָהֶן בְּקֶשֶׁת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ט}};
נִרְאָה לָהֶן בְּצִנָּה וּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|צא|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ב}};
נִרְאָה לָהֶן בַּחֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יא}}, וְאוֹמֵר &quot;וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי&quot; {{ממ|תהלים|לה|ג}}.
 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' – בִּשְׁמוֹ הוּא נִלְחָם, וְאֵין צָרִיךְ לְכָל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ.
אִם כֵּן, לָמָּה צָרַךְ הַכָּתוּב לִפְרֹט כָּל הַמִּקְרָאוֹת הַלָּלוּ? לוֹמַר, שֶׁאִם יִצְטָרְכוּ יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה לָהֶן.
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִמַּה שֶּׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם, שֶׁמִּי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עָתִיד הוּא לְהִלָּחֵם בָּהֶם.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁכְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, נִרְאָה לָהֶן כְּבָחוּר עוֹשֶׂה מִלְחָמָה;
'''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', נִגְלָה עֲלֵיהֶן בְּסִינַי כְּזָקֵן מָלֵא רַחֲמִים, &quot;חָזֵה הֲוֵית... וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}}.
שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לוֹמַר שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמַיִם, אֶלָּא '''&quot;ה' - אִישׁ מִלְחָמָה&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – הוּא נִלְחָם בְּמִצְרַיִם, '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''' – הוּא נִלְחָם עַל הַיָּם, וְהוּא עַל הַיַּרְדֵּן, וְהוּא עַל נַחֲלֵי אַרְנוֹן.
הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא לָעוֹלָם הַבָּא; הוּא לְשֶׁעָבַר, וְהוּא לֶעָתִיד לָבוֹא.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|דברים|לב|לט}}, &quot;כֹּה אָמַר ה'... אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מד|ו}},
&quot;אֲנִי ה' רִאשׁוֹן וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא&quot; {{ממ|ישעיה|מא|ד}}, &quot;אֲנִי הוּא אֲנִי רִאשׁוֹן אַף אֲנִי אַחֲרוֹן&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וְכוֹחוֹ עָלָיו כְּבֶן אַרְבָּעִים שָׁנָה,
אֲבָל אֵין דּוֹמֶה לְבֶן שִׁשִּׁים אוֹ לְבֶן שִׁבְעִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כּוֹחוֹ מִתְמַעֵט;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' הַנִּלְחָם בְּמִצְרַיִם – '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;'''! הוּא לְשֶׁעָבַר, הוּא לֶעָתִיד לָבוֹא,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי&quot; {{ממ|מלאכי|ג|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה וְעָלָיו כְּלֵי זַיִן, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ לֹא כֹּחַ וְלֹא גְּבוּרָה וְלֹא טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יֵשׁ לוֹ כֹּחַ וּגְבוּרָה וְטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה!
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;כִּי לַה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|מז}},
וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' צוּרִי... הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב&quot; {{ממ|תהלים|קמד|א}}.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁהַחֵץ יוֹצֵא מִיָּדוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחֲזִירוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – גְּזֵרָה יוֹצְאָה מִלְּפָנָיו,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי&quot; {{ממ|דברים|לב|מא}}; עָשׂוּ תְּשׁוּבָה - הוּא מַחֲזִירָהּ! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי&quot; (שם).
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁמַּחֲזִירָהּ רֵיקָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי&quot; (שם), אֲנִי מַחֲזִירָהּ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
 
דָּבָר אַחֵר: יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, וּמִשֶּׁקִּנְאָה וּגְבוּרָה לוֹבַשְׁתּוֹ, אֲפִלּוּ אָבִיו וַאֲפִלּוּ אִמּוֹ וַאֲפִלּוּ קְרוֹבָיו אֵינוֹ מַבְחִין, אֶלָּא מַכֶּה וְהוֹלֵךְ בְּחֵמָה;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' - הוּא עוֹשֶׂה מִלְחָמָה, וְאַף עַל פִּי כֵן '''&quot;ה' שְׁמוֹ&quot;''', רַחֲמָן הוּא עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו.
מַה שְּׁמוֹ? – &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר בְּמִלְחָמָה, מְדִינוֹת קְרוֹבוֹת בָּאוֹת אֶצְלוֹ לִתְבֹּעַ צָרְכֵיהֶן מִלְּפָנָיו,
אֲמְרוּ לָהֶן: זוֹעֵף הוּא, לְמִלְחָמָה הוּא יוֹצֵא; כְּשֶׁיְּנַצֵּחַ וְיַחֲזֹר אַתֶּם מַשְׁאִילִין צָרְכְּכֶן מִלְּפָנָיו - וְהוּא עוֹשֶׂה.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם צוֹעֲקִין לְפָנָיו - שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת כֻּלָּם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''', יֵשׁ גִּבּוֹר עוֹמֵד בְּמִלְחָמָה, אֵין יָכוֹל לָזוּן חַיָּלוֹתָיו וּלְסַפֵּק אַסְפַּסְטוֹאוֹת שֶׁלָּהֶן;
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁבָּרָא בְּעוֹלָמוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר &quot;נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}},
&quot;טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו&quot; {{ממ|תהלים|קמה|ט}}.
 
'''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה&quot;''' – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר&quot; {{ממ|ישעיה|ו|ג}},
&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ב}};
אֶלָּא מִפְּנֵי חִבַּתְכֶן וּמִפְּנֵי קְדֻשַּׁתְכֶן, שֶׁקַּדְּשׁוּ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר: &quot;אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים... הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ... ה' הוֹשִׁיעָה&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|כ|ח|י}} שֶׁאֲקַדֵּשׁ אֶת שְׁמִי עַל יְדֵיכֶן.
 
{{הע-שמאל|התואר 'איש מלחמה' התבטא בכך שמרכבות פרעה אבדו בים. דורש את הסמיכות של פס' ג-ד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ&quot;''' - &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;.
}}
 
===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ד|מכילתא שירה ד.]] וראו גם לעיל פסוק א. וכן [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג#ג|תוספתא סוטה ג ג.]]}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot;''' – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מָדַדְתָּ לּוֹ: הוּא אָמַר &quot;מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ&quot; {{ממ|שמות|ה|ב}}, 
אַף אַתָּה הֶרְאֵיתָ לָהֶן יִרְאָתְךָ וְאֵימָתְךָ עַל הַיָּם.

{{הע-שמאל|העונש למצרים היה מדה כנגד מדה: הם הטביעו את התינוקות במים ונהרגו במי ים סוף. דורש רכב-מרכבות, שלישים-שלישיו.
הם העבידו את ישראל בטיט, וטבעו בטיט.}}'''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה&quot;''' – פַּרְעֹה אָמַר &quot;כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ&quot; {{ממ|שמות|א|כב}}, 
אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן: '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה... יָרָה בַיָּם&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ...&quot;'''.
הוּא אָמַר &quot;וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ&quot;, אַף אַתָּה בְּאוֹתָהּ מִדָּה מָדַדְתָּ לָהֶן '''&quot;וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו&quot;'''.
הוּא הֶעֱבִיד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ עֲלֵיהֶן מַיִם כְּטִיט וְהָיוּ מִשְׁתַּקְּעִין בּוֹ; 
אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בְּטִיט, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט&quot; {{ממ|ירמיה|לח|ו}}, וְאוֹמֵר &quot;טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה&quot; {{ממ|תהלים|סט|ג}}, 
&quot;הַצִּילֵנִי מִטִּיט וְאַל אֶטְבָּעָה... אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|סט|טו|טז}}.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה.]] שם סדר התשובות לשאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; הפוך מזה שכאן. כאן התשובה של הדרשה לאותה השאלה היא שהתהום התחתון כיסה גם את המאורות, והחזיר את העולם לתוהו ובוהו עבור המצרים.}}'''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''' – וְכִי תְּהוֹמוֹת שָׁם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהִכָּה עֲלֵיהֶן אֶת הָרָקִיעַ, וְהִקְדִּיר עֲלֵיהֶן אֶת הַמְּאוֹרוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כָּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם... וְהִכְעַסְתִּי לֵב עַמִּים רַבִּים...&quot; {{הפניה לפסוקים|יחזקאל|לב|ח|ט}}. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי כוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וּכְסִילֵיהֶם לֹא יָהֵלּוּ אוֹרָם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֺנָם&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יג|י|יא}}. 
&quot;וּבִתְחַפְנְחֵס חָשַׁךְ הַיּוֹם&quot;, מִפְּנֵי מָה? &quot;הִיא עָנָן יְכַסֶּנָּה וּבְנוֹתֶיהָ בַּשְּׁבִי תֵלַכְנָה&quot; {{ממ|יחזקאל|ל|יח}}.
 דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;''', וְכִי יֵשׁ תְּהוֹמוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁעָלָה תְּהוֹם הַתַּחְתּוֹן וְהָעֶלְיוֹן וְהָיוּ נִלְחָמִין בְּמִצְרַיִם בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִתְהוֹם אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי&quot; {{ממ|יונה|ב|ו}}, וְהֵן יָרְדוּ לִשְׁתֵּי תְּהוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;תְּהוֹמוֹת יְכַסְיוּמוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|: השאלה &quot;והלוא עשונית היא&quot; כאן אינה על תהומות אלא על המצולות: מים עזים אינם מי ים סוף אלא מי הים הגדול, שהתמזג עם מי ים סוף להכות במצרים.
השוואה בין יונה למצרים, שירדו יותר ממנו ולא נהנו מהגנתו של הדג.}}'''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''', וְכִי יֵשׁ מְצוּלוֹת שָׁם? וַהֲלֹא שֻׁנִּית הִיא! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּפְרַץ הַיָּם הַגָּדוֹל לְתוֹכוֹ וְהָיָה נִלְחָם בָּהֶן בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת. 
יוֹנָה יָרַד לִמְצוּלָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים&quot; (שם פס' ד), וְהֵם יָרְדוּ לִשְׁתֵּי מְצוּלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשה של דבר אחר על 'ירדו במצולות כמו אבן' טוענת ש'יאכלמו כקש' היא היתה המיתה של הכשרים שבהם, שנדחתה לזמן ארוך יחסית, ואילו במכילתא דר&quot;י זו מיתת הרשעים, שלא מתו מייד אלא לאחר שסבלו. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ו|מכילתא ויהי ו,]] [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק כז|ומכילתא דרשב&quot;י יד כז,]] &quot;נתן בהם כח נערות&quot;, המתאימים לדברי המכילתא דר' ישמעאל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן&quot;''' – זוֹ כַּת בֵּינוֹנִית שֶׁבָּהֶן. 
כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן מִטָּרְפִין כְּקַשׁ, בֵּינוֹנִיִּים כְּאֶבֶן, רְשָׁעִים &quot;צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;.

{{הע-שמאל|דורש אָבְנָיִם-אֲבָנִים, וראו לעיל פס' ד &quot;במדה שאדם מודד...&quot;}}הוּא אוֹמֵר: &quot;וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם&quot; {{ממ|שמות|א|טז}}, אַף אַתָּה הִקְשֵׁיתָ לָהֶן מַיִם כַּאֲבָנִים
וְהָיוּ מַכִּין אוֹתָן עַל מְקוֹם הָאֲבָנִים שֶׁלָּהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: לָמָּה '''&quot;כְּמוֹ אָבֶן&quot;'''? לְפִי שֶׁהִקְשׁוּ אֶת לִבָּן כַּאֲבָנִים.

{{הע-שמאל|ימינו של הקב&quot;ה לא רק מכה את המצרים אלא היא מזמינה ומבטיחה ישועה לכל העמים.}}אֲבָל אָנוּ בְּחַסְדְּךָ וּבְטוּבְךָ וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּבִימִינְךָ שֶׁפְּשׁוּטָה לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם&quot; {{ממ|תהלים|מד|ד}}. 
&quot;בִּי נִשְׁבַּעְתִּי יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ...&quot; {{ממ|ישעיה|מה|כג}}
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרק ה|מכילתא שירה ה.]] דורש 'נאדרי' – נאה ואדיר, ומקבל תשובה מהרשעים, בהמשך מהדרשה הקודמת. גדולתו היא ביכולת האיפוק שלו, וראו גם [[יומא סט ב]].
על שבעת הימים של הארכה לדור המבול ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/י#א|תוספתא סוטה י, א.]]}}'''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''' – נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בְּכֹחַ. שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָה לְדוֹר הַמַּבּוּל כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ג}}. וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שוה &quot;ועתה&quot;.}}וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי מִגְדָּל, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' הֵן עַם אֶחָד... וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יא|ו}}. 
אֵין &quot;עַתָּה&quot; אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ...&quot; {{ממ|דברים|י|יב}}. 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|דורש &quot;המטיר&quot;. בכל דרשה דרך שונה, אבל המסר אחד.}} וְכֵן מָצִינוּ בְּאַנְשֵׁי סְדוֹם, שֶׁנָּתַתָּ לָהֶן אַרְכָא לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא עָשׂוּ; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם... גָּפְרִית וָאֵשׁ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}. נֶאֱמַר כָּאן 'מָטָר' וְנֶאֱמַר 'גָּפְרִית וָאֵשׁ'; 
אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה – הֲרֵי מָטָר, וְאִם לָאו – גָּפְרִית וָאֵשׁ!

{{הע-שמאל|כעולה מהפשט, שהרי רוב המצרים שלא באו עם פרעה נשארו בחיים. לפי הדרשה, אפילו בזמן שטבעו בים היו יכולים המצרים לעשות תשובה ולהנצל, כעולה מהדרשות דלעיל.}}עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבֵאתָ עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם, 
וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כָּלָה עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָן לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|תולה את הפסוק במעשיהם של ישראל: בזמן קריעת הים היו שתי ידיו של הקב&quot;ה ימניות כי הם עשו את רצונו; ובזמן החורבן היו שתי ידיו שמאליות.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ&quot;''', 
כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַשְּׂמֹאל – יָמִין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;יְמִינְךָ ה'... יְמִינְךָ ה'&quot;'''; 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם עוֹשִׂין אֶת הַיָּמִין – שְׂמֹאל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ג}}.

{{הע-שמאל|כאן, ובמיוחד בדרשה הבאה, החימה והמלחמה מופנות כנגד ישראל כשהם חוטאים, ואין מדובר בכוחו הפוטנציאלי של הקב&quot;ה אלא במעשיו בפועל.}}דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם אֵין חֵמָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חֵמָה אֵין לִי&quot; {{ממ|ישעיה|כז|ד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, הוּא מִתְמַלֵּא עַל {{ב|שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל|לשון נקיה לישראל}} חֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|יא|יז}}.
דָּבָר אַחֵר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם הוּא נִלְחָם לָהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' יִלָּחֵם לָכֶם&quot; {{ממ|שמות|יד|יד}}. 
וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם, כִּבְיָכוֹל הוּא נִלְחָם בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב הוּא נִלְחַם בָּם&quot; {{ממ|ישעיה|סג|י}}. 
וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין אֶת הָרַחֲמָן אַכְזָרִי, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָיָה ה' כְּאוֹיֵב&quot; {{ממ|איכה|ב|ה}}.

{{הע-שמאל|מפנה את המבט לעתיד ולא לעבר של המאורע בים סוף. וראו גם לעיל פס' ב.
כאן עדיין האויב, גם בעתיד, הוא פרעה; אבל בדרשה הבאה זה עשו - הוא רומי.}}'''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''' – זֶה פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; {{ממ|שמות|טו|ט}}. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן כִּי אָמַר הָאוֹיֵב&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|ב}}. 
'רָעַצְתָּ אוֹיֵב' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;תִּרְעַץ אוֹיֵב&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא! וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּזַעַם תִּצְעַד אָרֶץ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יב}}.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]] הדרשן מציע תקדימים לטענה שהקב&quot;ה נלחם באויבי עמו: מלחמת אברהם בארבעת המלכים והמלחמה בפרעה, מלחמת סיסרא, מלחמת סנחריב ומלחמת בלשאצר. בסיום הדרשות הוא מביע אמונה שגם בדורו ילחם הקב&quot;ה באויבי עמו ודורש את לשון העתיד של &quot;תהרוס קמיך&quot; על אויבי ישראל, ביניהם גם בית עשו.}}'''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד מִי שֶׁקָּמוּ נֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד יְדִידֶיךָ: אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר, אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר וְכוּ'.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה&quot; {{ממ|בראשית|יד|טו}},
וְעָלָיו מְפָרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח... יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם&quot;... {{ממ|ישעיה|מא|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי... מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה'... עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קי|א|ד}}
וְאוֹמֵר: &quot;אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ&quot; {{ממ|בראשית|טו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ&quot; {{ממ|שמואל ב|כב|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;כָּל אִמְרַת ה' צְרוּפָה&quot; (שם פס' לא).
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', הִרְבִּיתָ לְהִתְגָּאוֹת כְּנֶגֶד כָּל מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ.
וּמִי הֵן שֶׁקָּמוּ כְּנֶגְדֶּךָ? מִי שֶׁקָּמוּ כְּנֶגֶד בָּנֶיךָ! וּמִי הֵם שֶׁקָּמוּ? פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם&quot; {{ממ|שמות|טו|ד}}.

סִיסְרָא וְכָל רִכְבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת כָּל רִכְבּוֹ&quot; {{ממ|שופטים|ד|יג}}. מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ&quot; {{ממ|שופטים|ה|כ}}.

סַנְחֵרִיב וְכָל אֲגַפָּיו, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ... וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כג}}.
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיִּשְׁלַח ה' מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל גִּבּוֹר חַיִל&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לב|כא}},
&quot;עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד&quot; {{ממ|ישעיה|י|לב}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בָּזָה לְךָ... בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|כא}}.
 
נְבוּכַדְנֶצַּר וְכָל חֵילוֹ. אָמַר: אִי אֶפְשָׁר לָדוּר עִם בְּנֵי &lt;small&gt;אָדָם, אֶעֱשֶׂה לִי עָב קְטַנָּה וְאָדוּר בְּתוֹכָהּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יד}}.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה רָצִיתָ לִפְרֹשׁ עַצְמְךָ מִבְּנֵי אָדָם? – סוֹף בְּנֵי אָדָם נִפְרָשִׁין מִמְּךָ.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר... עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר... עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא... 
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ד|כו|ל}}.
מַהוּ אוֹמֵר? &quot;כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא&quot; {{ממ|דניאל|ד|כה}}.

&quot;בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא עֲבַד לְחֶם רַב... בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא בֵּאדַיִן הַיְיתִיו מָאנֵי דַהֲבָא... אִשְׁתִּיו חַמְרָא...
בַּהּ שַׁעֲתָא נְפַקוּ אֶצְבְּעָן דִּי יַד אֱנָשׁ... אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ה|א|ו}}.
וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: &quot;הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר&quot; {{ממ|חבקוק|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד&quot; (שם פס' טז), וְאוֹמֵר: &quot;בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר&quot; {{ממ|דניאל|ה|ל}}.
 
'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עֹלֶה תָמִיד&quot; {{ממ|תהלים|עד|כג}},
&quot;כִּי הִנֵּה אֹיְבֶיךָ יֹאבֵדוּ&quot; {{ממ|תהלים|צב|י}}, &quot;כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ&quot; {{ממ|תהלים|עג|כז}}.
דָּבָר אַחֵר: 'הָרַסְתָּ קָמֶיךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תַּהֲרֹס קָמֶיךָ&quot;''', לֶעָתִיד לָבוֹא!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים הֲרָס שִׁנֵּימוֹ בְּפִימוֹ מַלְתְּעוֹת כְּפִירִים נְתֹץ ה'&quot; {{ממ|תהלים|נח|ז}}.
מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו, יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם&quot; {{ממ|תהלים|כח|ה}}.
 
'שָׁלַחְתָּ חֲרוֹנְךָ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;תְּשַָלַּח חֲרֹנְךָ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם&quot; {{ממ|תהלים|סט|כה}},
&quot;שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ו}}.
'אֲכָלָמוֹ כַּקַּשׁ' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;''', וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה
וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}.
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר
וְאָכְלוּ עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל אֶת הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַ͏ִם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלָ͏ִם&quot; {{ממ|זכריה|יב|ו}}.

{{הע-שמאל|המצרים צעקו מכאב כשהוכו בים סוף. מצרים היתה ממלכה חלשה כקש, וכל כוחה בא רק כששעבדו את ישראל. לעומת המפלצות המדומות לשאר המלכויות מצרים מדומה לשועל, ולעומת המתכות היקרות מדומה מצרים לעופרת.
ביחס לטענה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ה|לעיל בדרשה לפרק יד, פס' ה,]] שגם כוחם והצלחתם של שאר העמים ששעבדו את ישראל ניתנו להם רק משום כבודם של ישראל.}}'''&quot;כַּקַּשׁ&quot;''' – כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין לָהֶן קוֹל, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק קוֹלוֹ הוֹלֵךְ.
כָּךְ הָיוּ הַמִּצְרִיִּים: קוֹלָן הוֹלֵךְ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בָּאוֹת עֲלֵיהֶן.
כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ, אֲבָל קַשׁ כְּשֶׁהוּא דּוֹלֵק אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
&lt;/small&gt;כָּךְ מִצְרִיִּים לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנִיּוֹת.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר&quot; {{ממ|שמות|יד|ז}}, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''.
מַה קַּשׁ אֵין בּוֹ מַמָּשׁ, אַף מִצְרַיִם לֹא הָיָה בָּהֶן מַמָּשׁ מִפְּנֵי פּוּרְעָנוּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ&quot; {{ממ|ישעיה|מג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין מַלְכוּת יְרוּדָה יַתִּיר מִן הַמִּצְרִים, אֶלָּא שֶׁנָּטְלָה מַלְכוּת לְשָׁעָה – מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
 
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת – מוֹשְׁלָן בְּכֶסֶף וְזָהָב: &quot;הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב, חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף,
מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל, רַגְלוֹהִי מִנְּהוֹן דִּי פַרְזֶל וּמִנְּהוֹן דִּי חֲסַף&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ב|לב|לג}}.
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם, מוֹשְׁלָן בְּעוֹפֶרֶת: &quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;!
כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בְּחַיּוֹת: &quot;וְאַרְבַּע חֵיוָן רַבְרְבָן סָלְקָן מִן יַמָּא, שָׁנְיָן דָּא מִן דָּא.
קַדְמָיְתָא כְאַרְיֵה... תִּנְיָתָא כְּדֹב... תְּלִיתָיְתָא – וַאֲרוּ אָחֳרִי כִּנְמַר... רְבִיעָיְתָא דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָא&quot; {{הפניה לפסוקים|דניאל|ז|ג|ז}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּשׁוּעָלִין: &quot;אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלִים כְּרָמִים וּכְרָמֵינוּ סְמָדַר&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|טו}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מַלְכֻיּוֹת מוֹשְׁלָן בַּאֲרָזִין: &quot;הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|לא|ג}},
&quot;אִילָנָא דִי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף, וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף אַרְעָא&quot; {{ממ|דניאל|ד|ח}},
&quot;וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמֹרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ&quot; {{ממ|עמוס|ב|ט}}.
וּכְשֶׁהוּא מוֹשֵׁל מִצְרַיִם מוֹשְׁלָן בְּקַשׁ: '''&quot;יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ&quot;'''!
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ו|מכילתא שירה ו.]]
דורש נערמו – עורמה; דרשה נוספת על העיקרון 'במדה שאדם מודד בה מודדים לו', וראו דרשות נוספות מסוג זה לעיל פס' א ופס' ד ובביאור שם.}}'''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;''', בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדוּ – בָּהּ מָדַדְתָּה לָהֶן! 
הֵן אָמְרוּ: &quot;הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ&quot;, אַף אַתָּה נָתַתָּה עַרְמִימִיּוּת לַמַּיִם – '''&quot;וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם&quot;'''.

{{הע-שמאל|המצרים לא נשמו, אבל עדיין לא מתו, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק ל|לעיל יד ל]]; ואילו ישראל נשמו והריחו ריחות גן עדן.}}'''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעָמוּד – כָּךְ מִצְרִיִּין, צְרוּרִין וְעוֹמְדִין, וְהָיוּ מִתְעַלְּפִין מֵרֵיחַ הַיָּם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה&quot; {{ממ|איוב|מא|כג}}; אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל לְכָל מִינֵי בְּשָׂמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה&quot; (שם). 
וְאוֹמֵר: &quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו, יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד&quot;'''. מַה &quot;נֵד&quot;, צָרוּר וְעוֹמֵד – כָּךְ הָיְתָה נַפְשָׁם שֶׁל מִצְרַיִם, צְרוּרָה וְעוֹמֶדֶת, 
וְאֵינָן לֹא מוּכְנָסִין וְלֹא מוֹצָאִין. וְיִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְיָצָא לָהֶן זִכְרוֹן מַיִם מְתוּקִין מִתּוֹךְ מַיִם מְלוּחִין; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע&quot; {{ממ|תהלים|עח|טז}}, אֵין &quot;נוֹזְלִים&quot; אֶלָּא מַיִם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טז|לעיל יד טז,]] לעניין קפיאת המים בגובה 2/3 מעומק הים.}}'''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. הֵיכָן לִבּוֹ שֶׁל אָדָם נָתוּן? {{ב|עַל שְׁנֵי חֲלָקִים|בגובה 2/3 מגבהו}}; כָּךְ קָפְאוּ עֲלֵיהֶם מֵי יָם מִשְּׁנֵי חֲלָקִים וּלְמַעְלָה כְּדֵי לְאַבְּדָן. 

{{הע-שמאל|לים, לאלה ולשמים אין לב, אלא כביטוי ספרותי. הדרשה רואה את הביטויים הללו כתיאורים הקשורים לדמויות אנושיות שונות: לב הים קשור למצרים, שהקשו את ליבם, לב האלה קשור לאבשלום שגנב את ליבות סובביו, ולב השמים קשור לישראל שקבלו את התורה בכל ליבם.}} יָם לֹא הָיָה לוֹ לֵב וְנִתַּן לוֹ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם&quot;'''. אֵלָה לֹא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּלֵב הָאֵלָה&quot; {{ממ|שמואל ב|יח|יד}}. 
שָׁמַיִם לֹא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד לֵב הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|ד|יא}}.
 
יָבוֹא יָם, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לֵב וְנִיתַּן לוֹ לֵב, וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ נִלְחָמִין בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל בְּכָל מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת!
תָּבוֹא אֵלָה, שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ לֵב וְנִיתַּן לָהּ לֵב, וְתִפָּרַע מִן אַבְשָׁלוֹם שֶׁגָּנַב שְׁלֹשָׁה לְבָבוֹת: לֵב אָבִיו וְלֵב בֵּית דִּין וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל!
יָבוֹאוּ שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן לֵב וְנִיתַּן לָהֶן לֵב, וְיוֹרִידוּ מָן לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה שֶׁנִּיתְּנָה עַל לֵב! &quot;וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה... עַל לְבָבֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ו|ו}}.
 
וְלֹא שָׁמַיִם בִּלְבַד הָיוּ שְׂמֵחִין בִּגְאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא אַף הֶהָרִים וְכָל הַגְּבָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה'... כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כג}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ וּפִצְחוּ הָרִים רִנָּה כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|מט|יג}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] העיקרון החוזר כאן 'שאין מוקדם ומאוחר בתורה' הוא טענה שהסדר אינו נקבע על פי הסדר הכרונולוגי, אבל עדיין אינו מסביר על פי איזה עיקרון הוא נקבע בכל זאת.
ההחלטה של פרעה לרדוף אחרי ישראל היא שגרמה לטביעתו בים ולשירה כולה. 
פרשת שמיני, העוסקת בחנוכת המשכן, קדמה כרונולוגית לפרשות ויקרא – צו. 
נבואת ההקדשה של ישעיהו מופיעה בפרק ו. 
שתי הצעות לזיהוי נבואת ההקדשה של יחזקאל. שני המציעים מסכימים שחזון המרכבה שבפרק א הוא מאוחר יחסית. 
נבואת ישעיה על הזכרון מיציאת מצרים קדמה לנבואות הפורענות שבפרק א. 
פרקים א-ט בהושע מתארים את זנוני ישראל, בדומה לזנוני גומר בת דבלים שהושע נשא בתחילת הספר. החל מפרק י מפסיק הושע לדמות את חטאי ישראל לזנות, ומכאן שפרקים אלו קדמו. 
הטענה &quot;הייתי מלך על ישראל&quot; בקוהלת היא לשון של פתיחת המגילה. 
בדרשת 'דבר אחר', הטענה שהשירה נאמרה ברוח הקודש הופיעה לעיל פס' א בדברי ר' עקיבא על דרך השירה.
אלו מהמצרים שלא הפסידו הרבה לישראל ויתרו על המרדף ועל השלל ולכן התחייב פרעה לחלק להם מאוצרותיו.}}'''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַפָּרָשָׁה, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדִּים וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ&quot; {{ממ|ישעיה|ו|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
&quot;כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ&quot; {{ממ|יחזקאל|ב|א}}.
וְיֵשׁ אוֹמֵר: &quot;חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|יחזקאל|יז|ב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|הושע|י|א}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְכוּ'.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ&quot; {{ממ|קהלת|א|יב}} – זֶה הָיָה תְּחִלַּת הַסֵּפֶר, אֶלָּא שֶׁאֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָמַר אוֹיֵב&quot;''' – וְכִי מֵאַיִן יִשְׂרָאֵל יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם?
אֶלָּא שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עֲלֵיהֶן וְהָיוּ יוֹדְעִין מַה פַּרְעֹה מְחַשֵּׁב עֲלֵיהֶן בְּמִצְרַיִם. 
מָה אָמַר פַּרְעֹה לְחַיָּלוֹתָיו?
אָמַר לָהֶן: אֲפִילּוּ אִם אֵין אָנוּ רוֹדְפִין אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב שֶׁאִבְּדוּ מִמֶּנּוּ – כְּדַאי הוּא לָנוּ!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִקְצָת הָעָם שֶׁאִבְּדוּ מָמוֹן מוּעָט, אָמְרוּ: {{ב|הָא אֲתִירָא|זה הגרוע מכולם}}! לֹא נִרְדּוֹף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר, אָמַר לָהֶן: כֻּלָּנוּ שָׁוִין בַּבִּיזָה!
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי פּוֹתֵחַ לָכֶם תִּיסָוְרָאוֹת וּמְחַלֵּק אֲנִי לָכֶן כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשות ההופכות את משמעות הפסוק:  ארַדֵּף, אוּשָׂג, אתחלק השלל וכו'}}דָּבָר אַחֵר: אָמַר פַּרְעֹה וְלֹא יָדַע מָה אָמַר, &quot;לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן&quot; {{ממ|משלי|טז|א}};
'נִרְדַּף נַשִּׂיג' לֹא אָמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֶרְדֹּף אַשִּׂיג&quot;''' – נִרְדָּף הוּא לָהֶם, וְנִתְפָּס הוּא בְּיָדָן!
'אֲחַלֵּק שְׁלָלָהֶן' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''' – מִתְחַלֵּק הוּא שָׁלָל לָהֶן!
'תְּמַלְּאֵם נַפְשִׁי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''' – מְמַלְּאִין הֵן נַפְשָׁן הֵימֶנּוּ!
'תּוֹרִישֵׁם יָדִי' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא '''&quot;תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;''' – מוֹלְשֵׁנִי עָשְׁרִי וּכְבוֹדִי לָהֶן!

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הצגת צבאו של פרעה כקבוצת פושעים חסרי רסן.}}לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם בּוֹזְזִין נִכְסֵיהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶן, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם הוֹרְגִין בָּהֶן וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם, מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;'''.
לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם מְבַקְּשִׁין לֶאֱנוֹס בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן, וְהָיִיתִי מְמַחֶה בְּיֶדְכֶם מִפְּנֵי נִימוּס מַלְכוּת; עַכְשָׁיו – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''.

{{הע-שמאל|דרשה המשקפת ועונה לדרשה על ארבע הכתות שנעשו ישראל לפני קריעת ים סוף, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק יד|לעיל יד יד.]]}}בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת בָּאוּ מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל: אַחַת אוֹמֵר: נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם, וְאַחַת אוֹמֵר: נַהֲרוֹג וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם,
וְאַחַת אוֹמֶרֶת: נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם! זוֹ שֶׁאָמְרָה נִטּוֹל מָמוֹנָם וְלֹא נַהַרְגֵם – '''&quot;אֲחַלֵּק שָׁלָל&quot;''',
וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְלֹא נִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי&quot;''', וְזוֹ שֶׁאָמְרָה נַהַרְגֵם וְנִטּוֹל מָמוֹנָם – '''&quot;אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי&quot;'''!

{{הע-שמאל|הורקת החרב נדרשת כאן וביחזקאל כבעילת הגברים במעשה סדום.}} וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לִבְעוֹל אֶת זְכוּרֵיהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּנְגִיד צֹר:
'נָתְנוּ חַרְבוֹתָם בְּיוֹפִי חָכְמָתֶךָ' אֵין כְּתִיב כֵּן, אֶלָּא &quot;וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ז}}!
לְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה וְגָבַהּ לִבּוֹ – כָּךְ הִשְׁפִּילוֹ הַמָּקוֹם וּבְזָזוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ז|מכילתא שירה ז.]] יש לפרעה חמש תוכניות להשמדת ישראל. רוח הרוגש לועגת לו ומזלזלת בו. כך גם בתהלים וכן במלחמת גוג ומגוג.}}חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם: &quot;אָמַר אוֹיֵב: אֶרְדֹּף, אַשִּׂיג, אֲחַלֵּק שָׁלָל, תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי, אָרִיק חַרְבִּי&quot;,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עֲלֵיהֶן: '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת&quot;'''.
 
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְ{{ב|עַרְבִי לִסְטִים|archilēstḗs - ראש שודדים, מנהיג כנופייה}} שֶׁהָיָה עוֹמֵד אַחַר פַּלְטִירוֹ שֶׁל מֶלֶךְ,
אָמַר: מוֹצֵא אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְהוֹרְגוֹ אֲנִי, וְצוֹלְבוֹ אֲנִי, וְשׂוֹרְפוֹ אֲנִי, מִיתוֹת רָעוֹת אֲנִי מְמִיתוֹ!
שָׁמַע הַמֶּלֶךְ – נִתְמַלֵּא עָלָיו חֵמָה. כָּךְ הָיָה פַּרְעֹה עוֹמֵד וּמְנָאֵץ בְּמִצְרַיִם &quot;אָמַר אוֹיֵב&quot; וְגוֹמֵר,
וּכְנֶגְדָּן הָיְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַלְעֶגֶת עָלָיו '''&quot;נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם&quot;''' וְגוֹמֵר.
 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא: &quot;לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם... יִתְיַצְּבוּ... נְנַתְּקָה... יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|ב|א|ד}};
וְאוֹמֵר: &quot;הִנֵּה יַבִּיעוּן בְּפִיהֶם... וְאַתָּה ה' תִּשְׂחַק לָמוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|נט|ח|ט}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שְׁבָא וּדְדָן סֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ... הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא...&quot; {{ממ|יחזקאל|לח|יג}};
וְאוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל... וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל&quot; (שם פס' יח-כ).
 
'''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא אַדִּיר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם&quot; {{ממ|תהלים|טז|ג}};
מִצְרַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם {{ב|אַדִּירִים|האדירים - המצרים - צללו כעופרת במים}}&quot;''';
מַיִם נִקְרְאוּ אַדִּירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִקּוֹלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים&quot; {{ממ|תהלים|צג|ד}}.
נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנִּקְרָא 'אַדִּיר' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים',
וְיִפָּרַע מִן הַמִּצְרִים, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים' – בַּמַּיִם, שֶׁנִּקְרְאוּ 'אַדִּירִים', שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים&quot;'''!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ח|מכילתא שירה ח.]]
הדרשה הזאת וכן הדרשות שאחריה עוסקת בקושי להשוות את הקב&quot;ה לאלים, כביכול יש עוד אלים מלבדו, והוא רק הבכיר שבהם. בדרשה הזאת מפרשים אלים - אלוהי עובדי ע&quot;ז, מנקודת המבט שלהם. המכה של הקב&quot;ה בפרעה מקדשת את שמו בעולם גם בלי קשר לגאולת ישראל, ולכן כל האומות כופרות בע&quot;ז.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''', כֵּיוָן שֶׁרָאוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם, וְאָבְדוּ מַלְכוּת מִצְרַיִם וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
פָּתְחוּ כֻּלָּן פִּיהֶן וְהוֹדוּ לַמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''!
וְלֹא יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ מַה {{ב|שֶּׁעֵירַע|שאירע}} לְמִצְרַיִם וַעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
כָּפְרוּ כֻּלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן, וְהוֹדוּ בַּמָּקוֹם, וְאָמְרוּ: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;'''.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁעֲתִידִין אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִכְפֹּר בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיכוּ אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ... לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצּוּר וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|ב|כ|כא}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף&quot; (שם פס' יח).

{{הע-שמאל|דורש אלים-עולם. כאן מודגש הקשר הפרטיקולארי של הקב&quot;ה עם ישראל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ בָּעוֹלָם, וּמִי כָּמוֹךָ בְּנִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתָה לָנוּ עַל הַיָּם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹרָאוֹת עַל יַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|כב}} וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב&quot; (שם פס' ט).

{{הע-שמאל|גדולת הקב&quot;ה היא גם באיפוק שלו ובסובלנותו, הוא נוהג כאילם שאינו מגיב מייד לכל מעשה, טוב או רע; דורש אלים-אילמים, ראו גם [[יומא סט ב]].
הדרשה מתארת את העולם הבא כעולם שבו לא יהיה הקב&quot;ה אילם, אלא לא יחשה, יעניש מיד את הרשעים ויתן שכר לצדיקים.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – מִי כָּמוֹךָ שֶׁרוֹאֶה בְּעֶלְבּוֹן בָּנָיו וְשׁוֹתֵק!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם&quot; – שָׁתַקְתִּי לְשֶׁעָבַר; 
מִיכָּן וְאֵילָךְ – &quot;כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד... וְלֹא עֲזַבְתִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|מב|יד|טז}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-מלאכים.  הקב&quot;ה גדול ומפואר מכל המלאכים שסביבו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּשֶׁעוֹמְדִין לְפָנֶיךָ בַּמָּרוֹם; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַה' יִדְמֶה לַה' בִּבְנֵי אֵלִים... וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|פט|ז|י}}
אֲתָא בְּתוֹךְ צָבָא שֶׁלּוֹ: &quot;אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|פו|ח}},
&quot;דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה... מַחֲמַדִּים&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ה|י|טז}}.

{{הע-שמאל|אחדים משליטי האימפריות הציגו את עצמם כאלים, הדרשה מציגה את האנשים הללו ואת ענשיהם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁקָּרְאוּ עַצְמָן אֱלָהוֹת: פַּרְעֹה קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יַעַן אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}, כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל יְאֹרֶיךָ&quot; (שם פס' י).
סַנְחֵרִיב קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מִי בְּכָל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי?&quot; {{ממ|מלכים ב|יח|לה}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|מלכים ב|יט|לה}}.
נְבוּכַדְנֶצַּר קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה...&quot; {{ממ|ישעיה|יד|יג}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד...&quot; (שם פס' טו).
חִירָם קָרָא עַצְמוֹ אֱלוֹהַּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בֶּן אָדָם אֱמֹר לִנְגִיד צֹר... וַתֹּאמֶר אֵל אָנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כח|ב}}
מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;מוֹתֵי עֲרֵלִים תָּמוּת בְּיַד זָרִים&quot; (שם פס' י).
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'&quot;''' – בְּאֵלּוּ שֶׁאֲחֵרִים קוֹרְאִין אוֹתָן אֱלָהוֹת. מַה טִּיבָן? &quot;פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot; {{ממ|שמות|כ|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}.

{{הע-שמאל|דורש אלים-אלילים, אלוהיהם של הגויים. הדרשות מ&quot;עינים להם ולא יראו&quot; ועד &quot;חכו ממתקים&quot; עוסקות בהשוואות בין האלילים הנלעגים לקב&quot;ה, לפי הפסוקים מ[[תהלים קטו ה]]-ז.}}&quot;עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ה}}. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;כִּי ה' עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|דברי הימים ב|טז|ט}}
וְאוֹמֵר: &quot;עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|זכריה|ד|י}} וְאוֹמֵר: &quot;בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה' צֹפוֹת&quot; {{ממ|משלי|טו|ג}}.
&quot;אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}. וְאוֹמֵר: &quot;תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'... תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|י|יז}}
וְאוֹמֵר: &quot;הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|יג}}
וְאוֹמֵר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה'... וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ... עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע&quot; {{ממ|ישעיה|סה|כד}}.
&quot;אַף לָהֶן וְלֹא יְרִיחוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ו}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot; {{ממ|ויקרא|א|ט}}
&quot;וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ&quot; {{ממ|בראשית|ח|כא}}.
&quot;יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}
&quot;אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יב}} וְאוֹמֵר: &quot;מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|יב}}.
&quot;רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;וְיָצָא ה' וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם&quot; {{ממ|זכריה|יד|ג}}
וְאוֹמֵר: &quot;ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא&quot; {{ממ|ישעיה|מב|יג}} וְאוֹמֵר: &quot;וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא&quot; {{ממ|זכריה|יד|ד}}.
&quot;לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם&quot; {{ממ|תהלים|קטו|ז}}, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא &quot;חִכּוֹ מַמְתַקִּים&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|טז}} וְאוֹמֵר: &quot;וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא&quot; {{ממ|איוב|לז|ב}}.

{{הע-שמאל|האלילים, כאמור לעיל, אינם יכולים לדבר או לשמוע כבני אדם. בענייני הדיבור והשמיעה הקב&quot;ה יכול לפעול יותר מבני אדם: לשמוע סימולטנית את כל התפילות ולהורות סימולטאנית כמה מצוות יחדיו.}}'''&quot;מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ&quot;''', נָאֶה אַתָּה וְאַדִּיר בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לְדַבֵּר שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא אָמַר עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד,
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|כ|א}} כְּדִכְתִיב לְעֵיל.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לִשְׁמֹעַ מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם כְּאֶחָד,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא &quot;שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|סה|ג}}.

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נותן לצדיקים שונים שכר שונה, המתאים להם, ואינו נותן אותו שכר לכולם.}}דָּבָר אַחֵר, שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: פּוֹעֵל עוֹשֶׂה מְלָאכָה אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, זוֹרֵעַ עִמּוֹ וְחוֹרֵשׁ עִמּוֹ מְנַכֵּשׁ – מַטְבֵּעַ אֶחָד נוֹתֵן לוֹ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא: תָּאוֹב לְבָנִים – בָּנִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים&quot; {{ממ|תהלים|קכז|ג}}.
תָּאוֹב לְחָכְמָה – חָכְמָה נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה&quot; {{ממ|משלי|ב|ו}}.
תָּאוֹב לִנְכָסִים – נְכָסִים נוֹתֵן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְּפָנֶיךָ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כט|יב}}.

{{הע-שמאל|הסיכון לקרובי הקב&quot;ה הוא גדול במיוחד.}}'''&quot;נוֹרָא תְהִלֹּת&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם: בָּשָׂר וָדָם – מוֹרָאוֹ עַל הָרְחוֹקִים יָתֵר מִן הַקְּרוֹבִים,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יָתֵר מִן הָרְחוֹקִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּסְבִיבָיו נִשְׂעֲרָה מְאֹד&quot; {{ממ|תהלים|נ|ג}} וְאוֹמֵר: &quot;אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו&quot; {{ממ|תהלים|פט|ח}},
וְאוֹמֵר: &quot;הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ&quot; {{ממ|איוב|כה|ב}} וְאוֹמֵר: &quot;בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ג}}.

{{הע-שמאל|הדרשה כדעת בית שמאי, ראו [[בראשית רבה א טו]], שם גם מופיע (בשיטת בית הלל) הדימוי לבניה של הקומה העליונה אחרי הקומה התחתונה.
בעניין קרוי במים ראו [[בראשית רבה ד א]].
הפלא הגדול הוא יצירת הולד במעי אמו, שמתרחשת בבת אחת על כל חלקי הגוף, באפילה ובנוזלים שונים.
הדמיון המשפחתי בין אב לבנו – גם הוא מנפלאות הבורא, שהרי אין לו צורך בדגם נפרד ומוצק שעל פיו הוא מעצב את הבן!}}'''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם:
בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה עֶלְיוֹן, אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא בּוֹנֶה עֶלְיוֹן וְאַחַר כָּךְ בּוֹנֶה תַּחְתּוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|א|א}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה – מְקָרֶה בְּעֵצִים וּבַאֲבָנִים וּבְעָפָר. אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן,
אֶלָּא כְּשֶׁהוּא מְקָרֶה עוֹלָמוֹ – אֵין מְקָרֶה אֶלָּא בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|קד|ג}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בַּמַּיִם,
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא צָר צוּרָה בַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים {{ב|יִשְׁרְצוּ|דורש ישרצו-יש צורה}} הַמַּיִם&quot; {{ממ|בראשית|א|כ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם אֵין יָכוֹל לָצוּר צוּרָה בָּאֲפֵלָה,
אֲבָל הַמָּקוֹם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יָצַר צוּרָה בָּאֲפֵלָה; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר עֻשֵּׂיתִי בַסֵּתֶר רֻקַּמְתִּי בְּתַחְתִּיּוֹת אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|טו}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם;
בָּשָׂר וָדָם כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – מַתְחִיל מֵרֹאשָׁהּ אוֹ מֵרַגְלָהּ אוֹ מֵאֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ,
אֲבָל הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צָר צוּרָה – צָר הַכֹּל כְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי יוֹצֵר הַכֹּל הוּא&quot; {{ממ|ירמיה|י|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ב}} – אֵין צַיָּר כֵּאלֹהִים.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''', שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדַּת הַמָּקוֹם; בָּשָׂר וָדָם הוֹלֵךְ אֵצֶל עוֹשֵׂה צְלָמִין,
אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה לִי צוּרָתוֹ שֶׁל אַבָּא. אוֹמֵר לוֹ: הָבֵא לִי אָבִיךָ וְהַעֲמִידֵהוּ לְפָנַי, אוֹ הָבִיא לִי דְּיוֹקְנוֹ וְאֶעֱשֶׂה לְךָ כְּצוּרָתָהּ.
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא נוֹתֵן לְאָדָם זֶה בֵּן מִטִּפָּה שֶׁל מַיִם – דּוֹמֶה לְצוּרָתוֹ שֶׁל אָבִיו.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ&quot; {{ממ|תהלים|קלט|יד}}
וְאוֹמֵר: &quot;רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ&quot; {{ממ|תהלים|מ|ו}}.

{{הע-שמאל|המשך הדרשות המעבירות את תהילות שירת הים לזמן הגאולה העתידה, וראו גם לעיל פסוק ו, דבור המתחיל 'תרעץ אויב'.}}דָּבָר אַחֵר: 'עָשָׂה פֶלֶא' אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' לֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יד}}
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה תָּאוֹב לְבָנִים; נוֹלְדָה לוֹ בַּת – הִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבַּת,
וְאַחַר כָּךְ נוֹלַד לוֹ בֵּן; הִנִּיחַ הַבַּת וְהִתְחִיל נוֹדֵר בְּחַיֵּי הַבֵּן!

{{הע-שמאל|המשל הזה מופיע גם [[ביאור:תוספתא/ברכות/א#יא|בתוספתא ברכות א יא.]]}}וְעוֹד מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וּפָגַע בּוֹ זְאֵב, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ, שֶׁעָשָׂה לוֹ בַּזְּאֵב.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ אֲרִי, וְנִצַּל מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בָּאֲרִי.
וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ נָחָשׁ, וְהֻצַּל מִיָּדוֹ, וְהָיָה מְתַנֶּה בְּנִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ בַּנָּחָשׁ.
לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד...&quot;!

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה עושה פלא איתנו עצמנו, כשם שעשה פלא עם האבות, ועתיד לעשות פלא גדול עוד יותר בעולם הבא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֹשֵׂה פֶלֶא&quot;''' – עָשָׂה עִם אָבוֹת, וְעָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם הַבָּנִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת&quot; {{ממ|מיכה|ז|טו}}.
אַרְאֶךָ מַה שֶּׁלֹּא הֶרְאֵיתִי לָאָבוֹת! נִפְלָאוֹת מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת!
שֶׁלֹּא כְּנִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי לָאָבוֹת עָתִיד אֲנִי לַעֲשׂוֹת עִם בָּנִים, אֶלָּא מַה שֶּׁלֹּא הִפְלֵאתִי לָאָבוֹת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת&quot;, וְנִפְלְאֵי נִפְלָאִים – מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה לָאָבוֹת;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ד}} וְאוֹמֵר: &quot;בָּרוּךְ ה' אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עב|יח}}.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] הקיום של האדם תלוי ביד הקב&quot;ה, וברירת המחדל היא אבדנו.}}'''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכַף מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
&quot;אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי&quot; {{ממ|איוב|יב|י}}.

{{הע-שמאל|דרשה בזכות המצרים, שהודו בגדולת הקב&quot;ה והצדיקו על עצמם את הדין, וזכו לקבורה בפי הארץ. וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לב|לעיל יב לב.]]}}בִּזְכוּת מַה נִּתַּן לָהֶן קְבוּרָה? 
שֶׁאָמַר &quot;ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|שמות|ט|כז}}. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתֶּם צִדַּקְתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַדִּין – אֲנִי אֶתֵּן לָכֶן קְבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ&quot;'''.
לְפִי שֶׁהָיָה הַיָּם זוֹרְקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זוֹרַקְתָּן לַיָּם. הַיָּם אוֹמֵר לַיַּבָּשָׁה 'קַבְּלִי אוֹכְלוּסַיִךְ', וְיַבָּשָׁה אוֹמֵר לַיָּם 'קַבֵּל אוֹכְלוּסֶיךָ'.

{{הע-שמאל|הזכות לקבורה אינה מובנת מאליה, והיבשה אינה מסכימה לקבור את המצרים בגלל התקדים השלילי של קבורת הבל - עד שנשבע לה הקב&quot;ה שלא תקולל על כך}} אָמְרָה לוֹ יַבָּשָׁה: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דַּם הֶבֶל, יְחִידִי, 
נֶאֱמַר בּוֹ &quot;וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|יא}}, 
עַכְשָׁיו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דַּם כָּל הֶהָמוֹן הַזֶּה? 
עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין אֲנִי מַעֲמִידֵךְ בַּדִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ...&quot;'''. 
אֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נִשְׁבַּע ה' בִּימִינוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}.

{{הע-שמאל|כאן נטיית ידו של הקב&quot;ה מכלה דווקא את הרשעים, בניגוד לדרשה הפותחת את הפרשה. אבל שימו לב שרשעים יש גם ביהודה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נָטִיתָ יְמִינְךָ&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַטֶּה אֶת יָדוֹ – הָרְשָׁעִים פּוֹנִין מִן הָעוֹלָם. 
כְּתִיב: &quot;וַיֵּט יָדוֹ עַל צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת אַשּׁוּר&quot; {{ממ|צפניה|ב|יג}}, וְאוֹמֵר: &quot;הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|יחזקאל|כה|טז}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה&quot; {{ממ|צפניה|א|ד}}.

{{הע-שמאל|משל המסביר את האובדן הנגרם מהטיית ידו של הקב&quot;ה: ברירת המחדל היא האובדן, והמשך החיים של האדם תלוי ברצונו הטוב של הקב&quot;ה.}}מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְבֵיצִים שֶׁנְּתוּנוֹת בְּיַד אָדָם, שֶׁאִם מַטֶּה יָדוֹ מֵהֶם – מִיָּד נוֹפְלוֹת וּמִשְׁתַּבְּרוֹת; 
כָּךְ כְּשֶׁהַמָּקוֹם מַטֶּה יָדוֹ – &quot;כָּשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר יַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן&quot; {{ממ|ישעיה|לא|ג}}. 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] לעניין השאלה האם הגאולה ממצרים היתה בזכותם של ישראל ראו לעיל פסוק ב. כאן מכריע הדרשן לצד הטענה שיוצאי מצרים לא היו בעלי זכויות ונגאלו בחסד ולא בזכות.}}'''&quot;נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ&quot;''' – חֶסֶד שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ; לֹא הָיָה בְּיָדֵנוּ מַעֲשִׂים! 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;חַסְדֵי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ב}}, וְאוֹמֵר: &quot;חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|סד}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם&quot; {{ממ|תהלים|קג|יז}}, וְאוֹמֵר: &quot;כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה&quot; {{ממ|תהלים|פט|ג}}.

{{הע-שמאל|גזירה שוה 'עם זו' המתפרש ככינוי לעם ישראל.}} '''&quot;עַם זוּ&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא, אֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.

{{הע-שמאל|הדרשה המקורית כנראה דרשה 'ששים הנה מלכות ושמנים פילגשים' וכו' – על אומות העולם, ו'אחת היא יונתי' על ישראל; ונסמכה לה דרשה של רבי, המשווה את משה לכל ישראל. הדרשה של רבי ערוכה בדומה לדרשות על 'פרו וישרצו', שילדו הנשים ששה בכרס אחת (ראו לדוגמא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יב|מכילתא פסחא יב]]). 
להשוואה בין משה לישראל ראו לעיל פסוק א.}}וּכְבָר הָיָה רַבִּי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ, שֶׁיָּלְדָה אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל רִבּוֹא שִׁשִּׁים בְּכֶרֶס אַחַת.
וְנַעֲנוּ תַּלְמִידָיו בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה וְאָמְרוּ: מִי גָּדוֹל, צַדִּיק אוֹ כָּל אָדָם? אָמַר לָהֶן: צַדִּיק! אָמְרוּ לוֹ: בַּמֶּה?
אָמַר לָהֶן: מָצִינוּ שֶׁיָּלְדָה יוֹכֶבֶד אִמּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אֶת מֹשֶׁה, שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל!
וְכֵין מָצִינוּ שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׁקוּל כְּכָל יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|טו|א}}.
וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה {{ממ|דברים|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ&quot; {{ממ|יהושע|יא|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת... אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי&quot; {{הפניה לפסוקים|שיר השירים|ו|ח|ט}}.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;עוזך&quot; השוו לעיל פסוק ב. שם עוז המלכות הוא על מלכות ה' וכאן על מלכות בית דוד.
כאמור לעיל הדרשן כאן מניח שלישראל לא היו זכויות והם נגאלו בזכות העתיד הצפוי להם שיקבלו תורה, יבנו מקדש ויהיה להם מלך. ואמנם לפי הפשט לא ברור מהו &quot;נוה קדשך&quot;.}}'''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – נֵהַלְתָּנוּ בְּתֹקֶף! אֵין עָזִּי אֶלָּא תֹּקֶף, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי&quot; {{ממ|ירמיה|טז|יט}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי&quot; {{ממ|תהלים|כח|ז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְעֹז מֶלֶךְ מִשְׁפָּט אָהֵב&quot; {{ממ|תהלים|צט|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁעֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' בְּעָזְּךָ יִשְׂמַח מֶלֶךְ&quot; {{ממ|תהלים|כא|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|תהלים|כח|ח}}, וְאוֹמֵר: &quot;וְיִתֶּן עֹז לְעַמּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|י}}.
'''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''' – בִּזְכוּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעֲתִידִין לִבְנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ&quot;''', 
וְאוֹמֵר: &quot;וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ&quot; {{ממ|תהלים|עט|ז}},
וְאוֹמֵר: &quot;חֲזֵה צִיּוֹן יְרוּשָׁלַםִ נָוֶה שַׁאֲנָן&quot; {{ממ|ישעיה|לג|כ}}.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט,]] והשוו לנוסח בפסוק יא לעיל: 'כששמעו שאבד פרעה ומצרים בים ובטלה מלכותם של מצרים ונעשו שפטים בע&quot;ז שלהם כפרו כולם בע&quot;ז שלהם' וכו'. כאן הם מתרגזים אבל אינם כופרים בע&quot;ז.}}'''&quot;שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָבַד פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בַּיָּם וְאָבְדָה מַלְכוּת מִצְרַיִם
וּשְׁפָטִים שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם – הִתְחִילוּ מִתְרַגְּזִין.

{{הע-שמאל|כאן אין העמים מתרגזים בגלל נפילת פרעה אלא בגלל צרות עין בגאולה של ישראל, שהרי רובם לא היו בסכנה בגלל ישראל. רוגז כזה מכונה כאן 'רוגז שאין בו רצון'.
יושבי פלשת הרגו את בני אפרים שיצאו ממצרים לפני הגאולה (ראו [[דברי הימים א ז כא]], והם חששו שישראל ינקמו בהם. הדרשה האחרונה היא שהפלישתים חששו שישראל ילכו &quot;דרך ארץ פלישתים&quot; ויפגעו בהם.}}דָּבָר אַחֵר: כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהַּ קַרְנָם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל, הִתְחִילוּ כּוֹעֲסִין.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: כַּמָּה מְלָכִים עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא רָגְזוּ בָּנַי! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|בראשית|לו|לא}}, 
כַּמָּה שִׁלְטוֹנוֹת עָמְדוּ מִכֶּם וְלֹא כָּעֲסוּ בָּנַי: &quot;אַלּוּף לוֹטָן אַלּוּף שׁוֹבָל...&quot; {{ממ|בראשית|לו|כט}}. 
עַכְשָׁיו אַתֶּם כּוֹעֲסִין? אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם כַּעַס שֶׁאֵין בּוֹ רָצוֹן: &quot;ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים&quot; {{ממ|תהלים|צט|א}}!
 
'''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת {{ב|עִוְּרוֹתָן|ערעורן}} שֶׁל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם! שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּנֵי אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי קָשֶׁת&quot; {{ממ|תהלים|עח|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת&quot;''' – אָמְרוּ: אֵין לָהֶן דֶּרֶךְ אֶלָּא עָלֵינוּ! עַכְשָׁיו הֵן בָּאִין וּבוֹזְזִין אֶת נְכָסֵינוּ וּמַחְרִיבִין אֶת אַרְצֵנוּ!
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]] גם האדומיים חששו חשש שוא מישראל, המכונה 'אנינות'. בני אדום חששו גם מהחייאת האיבה הישנה בין עשו ליעקב. כך גם המואבים: אמנם נאמר לישראל &quot;אל תצר את מואב&quot;, אבל הם חששו בגלל האיבה בין הרועים בימי אברהם ולוט. בניגוד לכל אלה, החשש של הכנעניים מוצדק לחלוטין, והוא ממוגג את ליבם ואותם עצמם.}}'''&quot;אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, 
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר... אַל תִּתְגָּרוּ בָם&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|ב|ד|ה}}! אֶלָּא מִפְּנֵי {{ב|אֲרוֹנִינָאוּת|חרדה לחינם}}, 
אָמְרוּ: עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת שִׂנְאָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, &quot;וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב&quot; {{ממ|בראשית|כז|מא}}.
 
'''&quot;אֵילֵי מוֹאָב&quot;''' – אִם תֹּאמַר שֶׁהֵן בָּאִין לִירַשׁ אֶת אַרְצָם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב&quot; {{ממ|דברים|ב|ט}}, 
אֶלָּא מִפְּנֵי אַרְנוֹנָאוּת. דָּבָר אַחֵר: אָמְרוּ, עַכְשָׁו הֵן בָּאִין לִגְבּוֹת מְרִיבָה שֶׁבֵּין אָבִינוּ לַאֲבִיהֶן, 
&quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}.
 
'''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה &quot;רַק מֵעָרֵי הָעַמִּים הָאֵלֶּה... לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}} – 
הִתְחִילוּ נָמוֹגִים. אָמְרוּ: אֵלּוּ לְאֵלּוּ אֵין (אָנוּ) מִתְיָרְאִין אֶלָּא {{ב|מִפְּנֵי הַהָמוֹן וּמִפְּנֵי נִכְסֵיהֶן|האדומים והמואבים וכו' אינם בסכנת חיים, אלא לכל היותר בהפסד כספי, אבל אנחנו...}}. הִתְחִילוּ נִמּוֹסִין – 
אֲבָל אֵין בָּאִין עָלֵינוּ אֶלָּא לְכַלּוֹתֵנוּ! הִתְחִילוּ נָמוֹגִים, 
וְאֵין נְמִיגָה אֶלָּא הַמְסָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ&quot; {{ממ|תהלים|עה|ד}}, וְאוֹמֵר &quot;לְמַעַן לָמוּג לֵב וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים&quot; {{ממ|יחזקאל|כא|כ}}; 
לְכָךְ '''&quot;נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן&quot;'''!
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ט|מכילתא שירה ט.]]
האימה והפחד של האמוריים מוצדקים כמו של הכנעניים, וגורמים לאותה תוצאה. ציטוט של רחב מוכיח את החרדה כפשט.
לפי הדרשה מלחמת עמלק היא שריד ממלחמה גדולה בהרבה שהיתה צפויה אלמלא התפלל משה.
זרועו של הקב&quot;ה הגנה על המרגלים מזיהוי ומחשיפה.
כאן מועברת התפילה וההדממה כאבן מימי משה לימי יהושע, ומאפשרות דרשנית לסיפור פשט.‎‎}}'''&quot;תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד&quot;''' – אֵימָתָה – עַל הַקְּרוֹבִים, וּפַחַד – עַל הָרְחוֹקִים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי... אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ... וַיִּמַּס לְבָבָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
 
'''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם כִּנֵּס עֲלֵיהֶן עֲמָלֵק כָּל מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן; 
נִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְאוֹמַר 'אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל' – הָיוּ דּוֹמִין כָּאָבֶן! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ&quot;''', כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן נִתְכַּנְּסוּ עֲלֵיהֶם מַלְכֵי כְנַעַן לָבוֹא לְהִלָּחֵם עִמָּהֶן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ יָבִין מֶלֶךְ חָצוֹר... עַד יַחְדָּו עַל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל&quot; {{הפניה לפסוקים|יהושע|יא|א|ה}}. 
נִתְפַּלֵּל יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה – וְדָמְמוּ כֻּלָּן כָּאָבֶן! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בִּגְדוֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן&quot;'''.

{{הע-שמאל|שלושה גופי מים שעברו ישראל בחרבה. ים סוף והירדן מפורשים, ונחלי ארנון נלמדים בדרשה משירת הבאר, שההרים נצמדו זה לזה והרגו את האורבים לישראל.
נראה שבמקור היו שתי דרשות נפרדות, המבוססות על הכפילות 'עד יעבור': האחת 'עד יעבור את הים, עד יעבור את הירדן', והשניה 'עד יעבור את הירדן עד יעבור נחלי ארנון', ושתי הדרשות התמזגו לפנינו.
ראו לעיל, בדרשה על 'עם זו גאלת'.}} '''&quot;עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה'&quot;''' – עַד יַעֲבֹר אֶת הַיָּם, עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, עַד יַעֲבֹר אֶת נַחַל אַרְנוֹן.
 
'''&quot;עַם זוּ&quot;''' – &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}.
 
'''&quot;קָנִיתָ&quot;''' – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יד|יט}}. תּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ&quot; {{ממ|משלי|ח|כב}}. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי&quot; {{ממ|ישעיה|מג|כא}}. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְבִיאֵם אֶל גְּבוּל קָדְשׁוֹ הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ&quot; {{ממ|תהלים|עח|נד}}.
 
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן, בִּזְכוּת תּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן. לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;עַם זוּ קָנִיתָ&quot;'''. 
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו לעיל פס' ט, על הפסוק 'אמר אויב': שם פרעה הוא שהתנבא ולא ידע מה שהתנבא. בשני המקרים מדובר בנבואת פורענות למתנבא.}}'''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִּתְנַבְּאוּ; 'תְּבִיאֵנוּ וְתַטְּעֵנוּ' אֵין כְּתִיב כָּאן, 
אֶלָּא '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בָּנִים נִכְנָסִין וְאֵין אָבוֹת נִכְנָסִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים... וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ח}} – גְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין.

{{הע-שמאל|השירה נדרשת על אחרית הימים לפי יחזקאל, המתאר את נחלות השבטים בסכמתיות, ככרם.
גם כאן דורשים בגזירה שווה נטיעה-נטיעה על חזון אחרית הימים של ירמיה ועמוס.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – בְּכֶרֶם שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפְּאַת קָדִים וְעַד פְּאַת יָם דָּן אֶחָד&quot;... {{ממ|יחזקאל|מח|א}}.
'''&quot;וְתִטָּעֵמוֹ&quot;''' – נְטִיעָה שֶׁאֵין לָהּ נְתִישָׁה; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּבְנִיתִים וְלֹא אֶהֱרֹס&quot; {{ממ|ירמיה|כד|ו}}, 
&quot;וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד&quot; {{ממ|עמוס|ט|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו דרשות בסגנון דומה לעיל פס' י ופס' טז.}}'''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל... שָׁם יַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כ|מ}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;''' – תּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל&quot; {{ממ|במדבר|כא|יט}};
יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, &quot;וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ט|כט}};
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, &quot;וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ... נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה&quot; {{ממ|דברים|כו|א}};
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.
יָבוֹאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה – לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנִּקְרָא נַחֲלָה – בִּזְכוּת תּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;בְּהַר נַחֲלָתְךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|החביבות של המקדש קשורה בכך שהקב&quot;ה השקיע מאמץ בבניתו, והשוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה א|אבות ה א,]] &quot;להפרע מן הרשעים&quot;.}}'''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה'&quot;''' – זֶה אֶחָד מִן הַמְּקוֹמוֹת שֶׁכִּסֵּא שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁלְּמַעְלָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי&quot; {{ממ|ישעיה|סו|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;בֶּן אָדָם אֶת מְקוֹם כִּסְאִי וְאֶת מְקוֹם כַּפּוֹת רַגְלַי&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ז}}, 
&quot;ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|יא|ד}}, וְאוֹמֵר: &quot;בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל... מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יג}}.
חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ&quot; {{ממ|תהלים|לג|ו}}; אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – כִּוְיָכוֹל פְּעֻלָּה הִיא לְפָנָיו: '''&quot;מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ&quot;'''!
אוֹי לָהֶן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כַּמָּה שֶׁשּׁוֹמְעוֹת אָזְנֵיהֶם שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי 'פְּעֻלָּה' לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ!
&quot;הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ&quot; {{ממ|תהלים|קלז|ז}}; מַה הוּא אוֹמֵר? &quot;תִּנָּבֵא אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: 
ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וּמִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ יִתֵּן קוֹלוֹ שָׁאֹג יִשְׁאַג... בָּא שָׁאוֹן עַד קְצֵה הָאָרֶץ כִּי רִיב לַה' בַּגּוֹיִם&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כה|ל|לא}}.
 
'''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;''' – חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מח|יג}}; 
אֲבָל כְּשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא בְּנָאוֹ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ&quot;'''.
אֵימָתַי? כְּשֶׁתִּבְנֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ, &quot;בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַ‍ִם ה' נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ב}}.
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְלִסְטִין שֶׁנִּכְנְסוּ לְתוֹךְ פַּלְטִין שֶׁל מֶלֶךְ; תָּפְסוּ מֵעֲבָדָיו וְהָרְגוּ מֵהֶן וְצָלְבוּ מֵהֶן וְשָׂרְפוּ מֵהֶן, וְהֶחֱרִיבוּ פַּלְטִין שֶׁלּוֹ. 
לְאַחַר זְמַן בָּא הַמֶּלֶךְ וְיָשַׁב עֲלֵיהֶן בַּדִּין; תָּפַס מֵהֶן וְהָרַג מֵהֶן וְצָלַב מֵהֶן וְשָׂרַף מֵהֶן, וְיִשֵּׁב פַּלְטִין שֶׁלּוֹ וְנוֹדְעָה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]] 
ר' יוסי הגלילי דורש את לשון העתיד לגנאי, כביכול התנבאו ישראל ולא ידעו מה נתנבאו, כמו בדרשות לפס' יז.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִלּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל &quot;ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד&quot; {{ממ|תהלים|י|טז}} לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם אֻמָּה וּמַלְכוּת, 
{{ב|אֶלָּא|אמרו בלשון עתיד}} '''&quot;ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד&quot;''' – לֶעָתִיד לָבוֹא.
}}
===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התפילה &quot;אבל אנו&quot; וכו' מופיעה כיום בברכות השחר, והיא מדגישה את ההבדל בין ישראל לגויים שבפסוק.
ר' מ&quot;מ כשר מצטט בספרו &quot;תורה שלמה&quot; כאן קטע נוסף מתוך מדרש הגדול, המציג ליד כל פסוק מפסוקי השירה פסוקי נחמה לישראל. הוא משער שגם הקטע הזה הוא מתוך המכילתא דרשב&quot;י. התוספת לקמן בפונט נטוי.}}מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם, וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם&quot; (פס' יט);
אֲבָל אָנוּ – עַמְּךָ וְנַחֲלָתֶךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבֶךָ, זֶרַע יִצְחָק יְחִידֶךָ, מִשְׁפַּחַת יַעֲקֹב בְּכוֹרֶךָ,
גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרָיִם, וְכַנָּה שֶׁנָּטְעָה יְמִינֶךָ – &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם&quot;!
''אמר הקדוש ברוך הוא: אתם אמרתם &quot;אז ישיר&quot;, אתם משובחים ב&quot;אז&quot;: &quot;אז יבקע כשחר אוריך&quot;, &quot;אז תקרא וה' יענה&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|נח|ח|ט}}. 
''&quot;אז תראי ונהרת&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ה}}. &quot;אז תתענג על ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נח|יד}}. 
''אתם אמרתם &quot;עזי&quot;, &quot;עורי עורי לבשי עזך ציון&quot; {{ממ|ישעיה|נב|א}}. &quot;עורי לבשי עז זרוע ה'&quot; {{ממ|ישעיה|נא|ט}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' איש מלחמה ה' שמו&quot;, &quot;זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך&quot; {{ממ|ירמיה|יא|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מרכבת פרעה&quot;, &quot;ואתה על במותימו תדרך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;תהמות יכסיומו ירדו במצולות&quot;, &quot;האומר לצולה חרבי&quot; {{ממ|ישעיה|מד|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ימינך ה'&quot;, &quot;נשבע ה' בימינו&quot; {{ממ|ישעיה|סב|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברב גאנך תהרס קמיך&quot;, &quot;והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום&quot; {{ממ|עובדיה|א|יח}}. 
''אתם אמרתם &quot;וברוח אפיך נערמו מים&quot;, &quot;יצאו מים חיים מירושלים&quot; {{ממ|זכריה|יד|ח}}. 
''אתם אמרתם &quot;אמר אויב&quot;, &quot;לכן כל אוכליך יאכלו וכל צריך כולם בשבי ילכו והיו שוסיך למשסה וכל בוזזיך אתן לבז, {{ממ|ירמיה|ל|טז}}. 
''אתם אמרתם &quot;נשפת ברוחך&quot;, &quot;ואת רוחי אתן בקרבכם&quot; {{ממ|יחזקאל|לו|כז}}. 
''אתם אמרתם &quot;מי כמכה&quot;, &quot;אשריך ישראל מי כמוך&quot; {{ממ|דברים|לג|כט}}. 
''אתם אמרתם &quot;נטית ימינך תבלעמו ארץ&quot;, &quot;ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ&quot; {{ממ|מלאכי|ג|יב}}. 
''אתם אמרתם &quot;נחית בחסדך&quot;, &quot;וחסדי מאתך לא ימוש&quot; {{ממ|ישעיה|נד|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;שמעו עמים&quot;, &quot;ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר&quot; {{ממ|ישעיה|ל|כא}}. 
''אתם אמרתם &quot;אז נבהלו אלופי אדום&quot;, &quot;ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וישב תחתיו ולא ירגז עוד&quot; {{ממ|שמואל ב|ז|י}}. 
''אתם אמרתם &quot;תפל עליהם אימתה ופחד&quot;, &quot;והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כג}}. 
''אתם אמרתם &quot;תביאימו&quot;, &quot;והביאותים אל הר קדשי&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ז}}. 
''אתם אמרתם &quot;ה' ימלוך&quot;, &quot;יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל&quot; {{ממ|דניאל|ב|מד}}. 
''אתם אמרתם &quot;כי בא סוס פרעה&quot;, &quot;והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה&quot; {{ממ|ישעיה|לה|ח‎‎}}. 
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא שירה י.]]
השוו בבלי סוטה יב ב – נוסחה מלאה יותר של הדרשה.
הנוסחה 'שמושיע את ישראל מיד מצרים' רומזת לשמות יד ל.
כאן דורשים את המילים 'ותתצב', 'מרחוק', 'לדעה', 'יעשה' – ארבעתן גם יחד על נבואת מרים.
לעניין הקשר בין יציבה לנבואה ראו גם לעיל ויהי ב, על הפסוק 'התיצבו וראו'.
דורש גם &quot;מרחוק&quot; - מרוח הקודש.}}'''&quot;וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', הֵיכָן נִתְנַבְּאָה מִרְיָם? 
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ...&quot; {{ממ|שמות|ב|ב}}
אָמְרָה לוֹ לְאָבִיהָ: סוֹפְךָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁעָתִיד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם! 
עָנָה אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: הֵיכָן הִיא נְבוּאָתֵךְ?
וַעֲדַיִן הִיא בִּנְבוּאָתָהּ עוֹמֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}}.
 
אֵין כָּל יְצִיבָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|דברים|לא|יד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹא ה' וַיִּתְיַצַּב וַיִּקְרָא כְפַעַם בְּפַעַם שְׁמוּאֵל שְׁמוּאֵל&quot; {{ממ|שמואל א|ג|י}}, 
&quot;וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו&quot; {{ממ|בראשית|כח|יג}}, &quot;רָאִיתִי אֶת ה' נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; {{ממ|עמוס|ט|א}}.
 
&quot;מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין מֵרָחֹק אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי&quot; {{ממ|ירמיה|לא|ב}}.
&quot;לְדֵעָה&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}} – אֵין לְדֵעָה אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{ממ|ישעיה|יא|ט}}.
 
'''&quot;אֲחוֹת אַהֲרֹן&quot;''', וְכִי אֲחוֹת אַהֲרֹן הָיְתָה, וַהֲלֹא אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם? 
אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתַן נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

{{הע-שמאל|לעניין &quot;נתן נפשו עליה&quot; השוו לעיל פס' א.}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה&quot; {{ממ|בראשית|לד|כה}}, 
וְכִי אֲחוֹת שְׁנֵיהֶם הָיְתָה? וַהֲלֹא אֲחוֹת כָּל הַשְּׁבָטִים הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנוּ נַפְשָׁם עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָם.
 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;בַּת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יח}}, 
וְכִי אֲחוֹתָם? בַּת אֻמָּתָם הָיְתָה! אֶלָּא לְפִי שֶׁנָּתְנָה אֻמָּתָהּ נַפְשָׁהּ עָלֶיהָ, נִקְרֵאת עַל שְׁמָהּ!
 
'''&quot;אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ&quot;'''. וְכִי מֵאַיִן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים עַל הַיָּם?
אֶלָּא לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִין עִם יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שֶׁהַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶן נִסִּין וּגְבוּרוֹת, לְפִיכָךְ נָטְלוּ טֻפִּין וּמְחוֹלוֹת בְּיָדָם!
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה י|מכילתא סוף פרשה י.]]
שירת מרים לנשים היתה כמראה לשירת משה לגברים, שהרי היא חוזרת על אותן המילים.
ניתן היה להוסיף ולהציג את שירתה כמקור לשירת משה, כי כאן לא נאמר 'ותען מרים ובנות ישראל', אבל הדרשה אינה מרחיקה לכת עד כדי כך.}}'''&quot;וַתַּעַן לָהֶן מִרְיָם&quot;''' – מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – כָּךְ אֲחוֹתוֹ אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים: 
'''&quot;שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה!&quot;'''
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע מייחס את הנסיעה ואת ההסעה (היציאה לדרך) למשה. ר' אליעזר טוען שגם כאן נסעו על פי הקב&quot;ה, אבל משה הוא שהוביל אותם, משתי סיבות סותרות: לפי הראשונה (לשבחן של ישראל) הוא אמר להם 'סעו' והם שמעו בקולו; ולפי השניה (לגנותם) נאלץ משה להסיע אותם באיומי מקל, כי העם לא רצו להפרד מתחושת הנצחון על המצרים בים.}}'''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זוֹ נְסִיעָה נָסְעוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּי מֹשֶׁה; 
לְפִי שֶׁכָּל מַסָּעוֹת כֻּלָּן לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, אֲבָל נְסִיעָה זוֹ לֹא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.
 
(רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''.)
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ, 
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ מָקוֹם שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא נָסְעוּ אֶלָּא עַל פִּי הַגְּבוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|כג}}, 
אַף זוֹ – עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק טו|לעיל יד טו,]] שמציג את ישראל כבעלי אמנה במשה.}}אִם כֵּן מַה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁלֹּא אָמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה: לְאָן אָנוּ יוֹצְאִין? לַמִּדְבָּר תֹּהוּ הַזֶּה, שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם, וְאֵין בְּיָדֵינוּ מִחְיָה לַדֶּרֶךְ! 
אֶלָּא יָצְאוּ עַל אֱמוּנָה! וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם... זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ...&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ב}}.

{{הע-שמאל|ישראל חזרו מאילם לים סוף כדי לפתות את פרעה לרדוף אחריהם. גם ההסכמה של ישראל ללכת בנתיב שאינו נראה הגיוני נזקפת לזכותם. הדרשן מציג עוד חזרות שחזרו ישראל במסעם.}}וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶן שְׁלֹשָׁה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת... וַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה... וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם... וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|ח|י}}.
 
וְכֵן מָצִינוּ שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן לִקְבוּרָתוֹ שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרוֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה&quot; {{ממ|דברים|י|ו}}. 
וְכִי בְּמוֹסֵרָה מֵת? וַהֲלֹא בְּהֹר הָהָר מֵת! אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לִכְבוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לִקְבוּרָתוֹ – שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּסְעוּ מִמּוֹסֵרוֹת&quot;, &quot;וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר&quot; {{הפניה לפסוקים|במדבר|לג|לא|לז}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' יהודה דורשים &quot;ויסע משה&quot; לגנותם של ישראל, שרצו לחזור ולכבוש את מצרים או לעבוד ע&quot;ז.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַל פִּי הַגְּבוּרָה נָסְעוּ! מַהוּ אוֹמֵר '''&quot;וַיַּסַּע מֹשֶׁה&quot;'''? שֶׁהִסִּיעָן בְּעַל כָּרְחָם. 
כֵּיוָן שֶׁרָאוּ פִּגְרֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ מַעֲבִידִין בָּהֶן &quot;בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה&quot; {{ממ|שמות|א|יד}}, 
אָמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִשְׁתַּיֵּר אָדָם בְּמִצְרַיִם! נַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁתֵּרֵד בְּרֹאשֵׁנוּ לְמִצְרַיִם! &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; {{ממ|במדבר|יד|ד}}.
יָכוֹל שֶׁאָמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם&quot;, 
וְאוֹמֵר &quot;אַף כִּי עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ זֶה אֱלֹהֶיךָ&quot; {{הפניה לפסוקים|נחמיה|ט|יז|יח}}. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל שעברה ע&quot;ז עם ישראל בים סוף.}}אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אִלְעָאִי: עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בְּיָדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהִסִּיעָהּ מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִיַּם סוּף&quot;''', מִדָּבָר שֶׁבְּיָדָן, וְאֵיזֶה זֶה? זֶה עֲבוֹדָה זָרָה! מַה הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף&quot; {{ממ|תהלים|קו|ז}}.

{{הע-שמאל|דרשה על דברים ח. תיאורים של הנחשים במדבר כוב: האכעס הורג במבטו! והוא המכונה &quot;צלמוות&quot;, כי מבטו ממית את מי שצילו פורח ליד האכעס.}}'''&quot;וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר&quot;''' – זֶה מִדְבַּר כּוּב; 
אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוּב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וְכֻלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב&quot; {{ממ|דברים|ח|טו}}.
וְאוֹמֵר &quot;מַשָּׂא בַּהֲמוֹת נֶגֶב בְּאֶרֶץ צָרָה וְצוּקָה... וְאֶפְעֶה&quot; {{ממ|ישעיה|ל|ו}}, אֵין אֶפְעֶה אֶלָּא אִיכְעוּס; 
אָמְרוּ: אִיכְעוּס זֶה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹאֶה צֵל עוֹף הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר – מִתְאַכֵּל אוֹתוֹ הָעוֹף, וְנוֹשֵׁר &lt;small&gt;אֵיבָרִים אֵיבָרִים.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַמּוֹלִיךְ אֹתָנוּ בָּאָרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה בְּאֶרֶץ צִיָּה וְצַלְמָוֶת&quot; {{ממ|ירמיה|ב|ו}} 
– מָקוֹם שֶׁהַצֵּל עִמּוֹ מָוֶת.

{{הע-שמאל|מריטה נקרא כך כי ראה את האכעס ונשר שערו. למזלו הנחש לא ראה אותו וכך נשאר בחיים. הנחש פוגע בעצם ראייתו.}}אָמַר רַבִּי אַבָּא: דָּבָר זֶה שָׂח לִי רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל: אָדָם אֶחָד הָיָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּשְׁמוֹ מָרִיטָה. 
וְלָמָּה קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה? שֶׁפַּעַם אַחַת הָלַךְ לְלַקֵּט עֵצִים מִן הָהָר וְרָאָה אֶת הַנָּחָשׁ יָשֵׁן וְהַנָּחָשׁ לֹא רָאָהוּ, 
וְנָשַׁר כָּל שְׂעָרוֹ וְלֹא צָמַח בּוֹ שֵׂעָר עַד יוֹם מוֹתוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ מָרִיטָה.

{{הע-שמאל|לדעת ר' אלעזר בן עזריה יש מים בכל מקום, אם רק יחפרו באר מספיק עמוקה, הפעם חפרו - ולא מצאו מים, כנסיון לישראל.
דורשי רשומות טוענים שמדובר בדברי תורה, שלא היו לישראל שלושה ימים, וקושרים לכאן את התקנה של קריאה בתורה בשבת, בשני ובחמישי.}}'''&quot;וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לְיַגְּעָן.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: וַהֲלֹא מַיִם תַּחַת רַגְלֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הֵם! הָאָרֶץ אֵין צָפָה אֶלָּא עַל פְּנֵי הַמַּיִם! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם&quot; {{ממ|תהלים|קלו|ו}}. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;'''? כְּדֵי לְנַסּוֹתָם.
&lt;/small&gt;אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מַיִם שֶׁנָּטְלוּ מִבֵּין הַגְּזָרִים שָׁלְמוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלֹא מָצְאוּ מָיִם&quot;''', וְאַף בִּכְלֵיהֶם לֹא מָצְאוּ; 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַדִּירֵיהֶם שָׁלְחוּ... בָּאוּ עַל גֵּבִים &lt;small&gt;לֹא מָצְאוּ מַיִם שָׁבוּ כְלֵיהֶם רֵיקָם&quot; {{ממ|ירמיה|יד|ג}}.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנִּמְשְׁלוּ בְּמַיִם; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם&quot; {{ממ|ישעיה|נה|א}}. לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים – לְכָךְ מָרְדוּ!
לְפִיכָךְ הִתְקִינוּ לָהֶם נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין&lt;/small&gt; בַּתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, בְּשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי. 
הָא כֵּיצַד? קוֹרְאִין בְּשַׁבָּת, וּמַפְסִיקִין בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, וְקוֹרְאִין בְּשֵׁנִי, וּמַפְסִיקִין בִּשְׁלִישִׁי וּבָרְבִיעִי, 
וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי וּמַפְסִיקִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
ר' יהושע דורש את שלושת האיזכורים הסמוכים של 'מרה'. לטעמו חיפשו ישראל מים בשלושה מקומות ולא מצאו. לעומתו ר' אלעזר המודעי טוען שחיפשו מים רק במקום אחד ומייד באו בתלונות אל משה.
מכאן ועד סוף המסכתא כולה ניתן לראות שמגמתו הקבועה של ר' יהושע היא לדרוש בשבחן של ישראל, ואילו מגמתו הקבועה של ר' אלעזר המודעי היא לדרוש בגנותם; הפסוקים עצמם נוטים לעיתים לכאן ולעיתים לכאן, ומשדרים את שני המסרים, ולכן לא ניתן לטעון שאחד משני התנאים קרוב יותר לפשט.}}'''&quot;וַיָּבוֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה.&quot;'''
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לִשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת בָּאוּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה...&quot;'''
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לֹא בָּאוּ אֶלָּא לְמָקוֹם אֶחָד.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
הדיון הוא במלה 'וילונו', המרמזת על טענה לא מוצדקת. ר' יהושע מפרש שהקדימו והתלוננו ולא בקשו תחילה עזרה ממשה, כלומר החמצה מינורית של ישראל; ואילו ר' אלעזר מפרש את השאלה 'מה נשתה' כתירוץ להתקומם נגד משה, ואת המלה 'לאמור' כתלונה גם כנגד הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ הָעָם...&quot;''' 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבֵּינֵיהֶן, לוֹמַר '''&quot;מַה נִּשְׁתֶּה?&quot;''' 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִים דִּבְרֵי תַּרְעֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;לאמור מַה נִּשְׁתֶּה&quot;'''.
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
המחשה של דברי ר' אליעזר 'יש שעה לקצר ויש שעה להאריך', כלומר המתפלל צריך למצוא ניסוח מקוצר או ארוך לתפילתו, בהתאם לנסיבות.
כאשר הצטרעה מרים, ומשה מנסה לרפאה בתפילתו – עליו לקצר; וכאשר מתכונן הקב&quot;ה להשמיד את ישראל ומשה מנסה למנוע זאת – הוא מאריך בתפילתו 40 יום ו40 לילה.
אלמלא הסיום היה אפשר לומר שר' אליעזר מגן על כבודו של שליח הציבור; אבל בסיום הוא מנמק את גישתו באמירה עקרונית, שיש שעה לקצר ויש שעה להאריך.}}'''&quot;וַיִּצְעַק אֶל ה'&quot;''' – מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁאֵין צַדִּיקִים קָשִׁין לְקַבֵּל, וּלְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁתְּפִלַּת צַדִּיקִים קְצָרָה;
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ מְבָרְכָן הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא הֶאֱרִיךְ יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; {{ממ|דברים|ט|יח}}, 
וְאוֹמֵר &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; (שם פס' ט).
 
וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁעָבַר לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו. 
אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּינוּ, רָאִיתָ פְּלוֹנִי שֶׁקִיצֵּר בְּבִרְכוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ תַּלְמִיד חֲכָמִים הוּא?
אָמַר לָהֶן: לֹא קִיצֵּר יָתֵר מִמֹּשֶׁה, שֶׁאָמַר: &quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; {{ממ|במדבר|יב|יג}}.
שֶׁהָיָה אוֹמֵר: יֵשׁ שָׁעָה לְקַצֵּר וְיֵשׁ שָׁעָה לְהַאֲרִיךְ. 
&quot;אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot; – הֲרֵי לְקַצֵּר; &quot;וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה&quot; – הֲרֵי לְהַאֲרִיךְ!

{{הע-שמאל|ר' יהושע מזהה את העץ כסוג שכיח בנווי מדבר.
ר' אלעזר, ר' יהושע בן קרחה, ר' נתן ויש אומרים מחפשים עץ מר או אף רעיל, וראו את דברי ר' יוחנן בן ברוקה בהמשך.
רשב&quot;י ודורשי הרשומות מפרשים את הסיפור על פי הפרקים הראשונים בספר משלי. לשיטתם יתכן שהביטוי 'מרים הם' מתאר את ישראל, הממרים והמקשים על משה ועל הקב&quot;ה. הפתרון לממרים היתה הוראת דברי התורה, המרפאים את הלב הסורר. לדורשי הרשומות ראו לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁל עֲרָבָה! רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּזַיִת,&lt;small&gt; אֵין לְךָ מַר יוֹתֵר מִזַּיִת!
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה עֵץ שֶׁלְּקַדְרוֹס, וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף עִיקָּרֵי תְּאֵנָה וְעִיקָּרֵי רִמּוֹן.
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִין: הוֹרָהוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁמְּשׁוּלִין בְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ&quot; {{ממ|משלי|ג|יח}}.

{{הע-שמאל|המילים 'בא וראה' הן וריאציה על 'ויורהו'. סיפור ריפוי המים ע&quot;י אלישע באמצעות מלח מדגים ומפרש את סיפור מרה, וריפוי חזקיה ע&quot;י התאנים חוזר על אותו הרעיון.
יש מקום לטענה שהטענה של ר' ישמעאל היא גם בעלת אופי פוליטי: השלטון הרומי הוא מר, אבל מרד ישיר בו אינו במקומו, ויש להמתיק אותו בדבר מר – כניעה וקבלת הדין.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: 
בּוֹא &lt;/small&gt;וּרְאֵה כַּמָּה פּוֹרְשִׁין דַּרְכֵּי בָּשָׂר וָדָם מִדַּרְכֵּי מָקוֹם; 
בָּשָׂר וָדָם – מָתוֹק מְרַפֵּא אֶת הַמַּר; 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא מַר מְרַפֵּא אֶת הַמַּר!
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְאֲכִיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם 
וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כא}}, 
וַהֲלֹא מַיִם יָפִין, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין לְתוֹכָן מֶלַח – מִיָּד הֵן מַבְאִישִׁין! 
הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ יִשְׂאוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וְיִמְרְחוּ עַל הַשְּׁחִין וְיֶחִי&quot; {{ממ|ישעיה|לח|כא}}, 
וַהֲלֹא בָּשָׂר וָדָם, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתְנִין עָלָיו דְּבֵלֵי תְּאֵנָה – מִיָּד מִתְאַכֵּל! אֶלָּא נוֹתֵן דָּבָר הַמַּתְכִּיל לְדָבָר הַמַּתְאֲכִיל כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נֵס.

{{הע-שמאל|מפרש, כנראה בהמשך לדברי רשב&quot;י ודורשי הרשומות, שישראל השליכו עצמם בתפילה ובבקשת מחילה על שחטאו בעניין המים.}}'''&quot;וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם&quot;''' – בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין וּמִתְגָּרִין לִפְנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּבֵן שֶׁמִּתְחַטֵּא לְאָבִיו וּכְתַלְמִיד שֶׁמִּתְגָּרֶה לִפְנֵי רַבּוֹ. 
אָמְרוּ לְפָנָיו: חָטָאנוּ שֶׁמָּה שֶׁנִּתְרַעַמְנוּ עַל הַמַּיִם!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר רואים את מי מרה כמשל לישראל: ר' יהושע טוען שמי מרה הם למעשה מים מתוקים, אלא שהם הפכו למרים כדי לנסות את ישראל, וכן ישראל הם צדיקים, אבל היו להם טענות כלפי משה בגלל המצוקה שחוו; ור' אלעזר טוען שהמים היו תמיד מרים, וכן ישראל, והומתקו ע&quot;י משה בדרך נס. הוא דורש את החזרה על 'המים' - שנוצרו מים חדשים ומתוקים.}}'''&quot;וַיִּמְתְּקוּ הַמַּיִם&quot;''' – לְפִי שָׁעָה הוּמְתְּקוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָדין הֵן מִתְּחִילָּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'מַיִם... מַיִם', שְׁנֵי פְּעָמִים.

{{הע-שמאל|'חוק' הוא בין אדם למקום, ו'משפט' הוא בין אדם לחברו. ר' יהושע מניח שאלו שתים מעשר הדברות, שנאמר בהן 'כאשר ציווך ה' אלהיך' (דברים ה יב-טו), ואילו ר' אלעזר טוען, על סמך ויקרא, שהחוק הוא עריות והמשפט הוא משפטי אדם.}}'''&quot;שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט&quot;'''. חֹק – זוֹ שַׁבָּת, וּמִשְׁפָּט – זֶה כִּיבּוּד אָב וָאֵם; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: חֹק – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
מִשְׁפָּט – אֵלּוּ דִּינֵי אוֹנָסִין וְדִּינֵי חַבָּלוֹת וְדִּינֵי קְנָסוֹת!

{{הע-שמאל|ר' יהושע ממשיך בגישתו שהסיפור הוא בשבחן של ישראל, והוא קורא 'ניסהו' – נישאו ושבחו, ואילו ר' אלעזר – בגישתו שמדובר בגנותם.}}'''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – וְשָׁם נַעֲשָׂה לָהֶם נִסָּאוֹן לְיִשְׂרָאֵל; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ... אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין&quot; {{ממ|מלכים ב|ב|כה|כז}}, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: וַהֲלֹא אֵין גְּדוּלָּה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּשִׁין, וְכָאן אֵינוֹ אֶלָּא סָמֶךְ! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר&lt;small&gt; '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;'''? שָׁם נִסָּה הַמָּקוֹם אֶת יִשְׂרָאֵל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְשָׁם נִסָּהוּ&quot;''' – שָׁם נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ אֶת הַמָּקוֹם.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
יתכן שהדרשה רומזת [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה י|לקידושין א, י,]] ואולי למסורת אחרת בסגנון משנאי, כגון [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ח|אבות ג ח,]] שבו ההכללה קודמת לפסוק.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע&quot;''', שָׁמַע אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁמוֹעַ - תִּשְׁמַע!&quot;.
שָׁכַח אָדָם מִצְוָה אַחַת – מַשְׁכִּיחִין אוֹתוֹ מִצְוֹת הַרְבֵּה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם שָׁכֹחַ - תִּשְׁכַּח!&quot; {{ממ|דברים|ח|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;לקול&quot;-בקול. מי שמקיים את המצוות כאילו היה בנוכחותו של הקב&quot;ה ושמע את המצוות מפיו. הדרישה היא רק שישא ויתן בהגינות וימצא חן בעיני הציבור. 'כל חוקיו' הן גזירות חכמים. מי שמקפיד לקיים מצוות אלו מובטח שלא יקבל את מכות מצרים. אם לא ישמע הוא עלול לקבל אותן, אבל גם אז ה' ירפא אותו.}}'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל גְּבוּרָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שִׁמֵּשׁ לִפְנֵי חֵי הָעוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה מַשָּׂא וּמַתָּן; שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הֲלָכוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''', 
וְאִם אָשִׂים – '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|במכילתא דר' ישמעאל מוחלפים דברי ר' אלעזר ודברי ר' יהושע אלו באלו. כאן מדגיש ר' אלעזר את חובת הציות להלכה. דברי 'דבר אחר' מוצאים כאן את כל חלקי התורה, מעשר הדיברות ועד גזירות ודיני עריות. לפי דברי 'דבר אחר' ניתנה במרה התורה כולה, ונכרתה עליה ברית כמו בסיני - כולל הסנקציות למפר הברית והאיום במכות מצרים.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שָׁמוֹעַ&quot;''', יָכוֹל רְשׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''', קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;תִּשְׁמַע&quot;''' – זֶה הַכְּלָל שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כְּלוּלָה בּוֹ.
'''&quot;לְקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל הַר סִינַי.
'''&quot;וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה&quot;''' – אֵלּוּ אַגָּדוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, הַנִּשְׁמָעוֹת בְּאָזְנֵי כָּל אָדָם.
'''&quot;וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
'''&quot;וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת.

{{הע-שמאל|דברי התורה מרפאים את האדם ומעניקים לו חיים טובים. ר' יצחק מוצא בכפילות של &quot;לא אשים עליך&quot; ושל &quot;אני... רופאך&quot; רמז לשני העולמות - העולם הזה והעולם הבא.}}אִם עָשִׂיתָ כֵּן – '''&quot;כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;'''?
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ – חַיִּים הֵן לְךָ, רְפוּאָה הֵן לְךָ!
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא&quot; {{ממ|משלי|ד|כב}}.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''', רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אִם אֵין בָּהֶם מַחֲלָה, לָמָּה הֵן צְרִיכִין רְפוּאָה?
אֶלָּא אֱמֹר מֵעַתָּה: '''&quot;לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ&quot;''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, '''&quot;כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ&quot;''' – לָעוֹלָם הַבָּא!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
שם הגירסה היא שאילים היה מקום מהולל במים. כאן הגירסה היא שהמקום היה מקולקל, אבל בדרך נס הספיקו המים לישראל.
ר'  יהושע קורא את חניית ישראל באלים כחניה על המים כפשטת, ור' אלעזר קורא את המים כסמל לתורה, בדומה לדרשה של דורשי הרשומות, לעיל פס' כב.}}'''&quot;וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים&quot;''' – 
מַגִּיד שֶׁהָיָה אוֹתוֹ מָקוֹם מְקוּלְקָל בְּמַיִם יָתֵר מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת, 
שֶׁהֲרֵי הָיוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִים, וְלֹא סִיפְּקוּ אֶלָּא שִׁבְעִים דְּקָלִים! 
וּכְשֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל חָנוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם, וְסִיפְּקוּ לָהֶן מַיִם, וְלָנוּ וְשָׁנוּ וְשִׁילְּשׁוּ!
 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם בָּרָא שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר מַבּוּעִין כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְשִׁבְעִים דְּקָלִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים! 
'''&quot;וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁנִּיתְּנוּ לָהֶן בְּמָרָה.
}}</text>
      <sha1>qokb28pvo4gy5nfsgukw7z74h5h7nm7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1711783</id>
    <revision>
      <id>3016547</id>
      <parentid>2983551</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:53:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016547</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="80623" sha1="433rl2tixide7inyg4mwlkrrhj04kct" xml:space="preserve">==פרק טז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
דורש גזירה שווה 'יום' ל[[בראשית ב ב]], שט&quot;ו אייר היה שבת. את מצוות השבת קבלו בשבת הבאה – בכ&quot;ב אייר.
מתן תורה היה ביום ששי ו סיון.}}'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם&quot;'''.
 
לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? – לֵידַע אֵיזֶה יוֹם שֶׁאֵירְעָה שַׁבָּת לִהְיוֹת; 
שֶׁסְּדוּרָה וּבָאָה מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם וְעַד {{ב|שֶׁנִּיתְּנָה לָהֶם|השבת}} בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּאִיָּר.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? לֵידַע יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לד|לעיל יב לד,]] ששרתה ברכה בחררה ואכלו ממנה 31 יום.}}דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נֶאֱמַר ''''יוֹם''''? לֵידַע יוֹם שֶׁנִּיתַּן בּוֹ מָן לְיִשְׂרָאֵל: 
חֲרָרָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם אָכְלוּ מִמֶּנּוּ אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יב|לט}}. 
וְכָאן, '''בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי''', בְּצִדּוֹ הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם&quot;.
 
רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר: נִסְתַּפְּקוּ הֵימֶנָּה שִׁשִּׁים וְאַחַת סְעוּדָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א,]] שם אומר ר' אלעזר המודעי שהתרעומת של ישראל היתה על משה ואהרון, ולא על הקב&quot;ה, ואכן הדרשה כאן קשה – ראו לקמן פס' ח, שמשה ואהרון אומרים &quot;לא עלינו תלונותיכם כי על ה'&quot;
וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק כד|לעיל טו כד,]] על התלונה במרה, נראה שהדרשה הועברה משם לכאן.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, לוֹמַר &quot;מַה נֹּאכַל&quot;; 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַרְעוֹמֶת עַל מֹשֶׁה!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִין דִּבְרֵי תַרְעוֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע סוף א.]]
מפרש &quot;מותנו ביד ה'&quot; – בימי האפלה, ראו על המתים אז [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יג#פסוק יח|לעיל יג יח]], על 'וחמושים'.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד ה'&quot;''' – אָמְרוּ {{ב|לְאַוַּי|ולוואי}} מַתְנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ בְּמִצְרָיִם.

{{הע-שמאל|ר' יהושע טוען בהתאם לפשט, שישראל, שהיו עבדים במצרים, לא אכלו שם בשר; וטענתם כאן היא טענת שוא, כי רצו לאכול בשר במדבר; ר' אלעזר טוען לעומתו שישראל היו עבדי המלך במצרים, ואכלו מה שרצו, כמו עבדי הנציבים הרומיים בזמנו שלו.}}'''&quot;בְּשִׁבְתֵּינוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר&quot;''' – 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וַהֲלֹא תְּאוֹבִין הֵן לַכֹּל! – אֶלָּא שֶׁבִּדּוּ וְאָמְרוּ.
'''&quot;בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע&quot;''', וַהֲלֹא תְּאוֹבִין הֵן לַכֹּל! – אֶלָּא שֶׁבִּדּוּ וְאָמְרוּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עֲבָדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם,
וְהָיוּ יוֹצְאִין לַשּׁוּק וְנוֹטְלִין פַּת וּבָשָׂר וְדָגִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מְמַחָה עַל יָדָן.
וְהָיוּ יוֹצְאִין לַשָּׂדֶה וְנוֹטְלִין תֵּינִין וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מְמַחָה עַל יָדָן.

{{הע-שמאל|המדבר מוגדר כארץ ריקה, תוהו. ר' יהושע בן קרחה מצדיק את התלונות של בני ישראל ואת העדפתם למות במצרים באמצעות הפסוק מאיכה. ר' אלעזר דורש ב-רעב, שני רעבונים.}}'''&quot;כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה&quot;''', אָמְרוּ: הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם.
'''&quot;לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לְךָ קָשֶׁה יָתֵר מִן הָרָעָב,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב&quot; {{ממ|איכה|ד|ט}}.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;בָּרָעָב&quot;''' – בָּא רָעָב; בָּא עָלֵינוּ רָעָב אַחַר רָעָב.
דֶּבֶר אַחַר דֶּבֶר, חֹשֶׁךְ אַחַר חֹשֶׁךְ.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]]
ר' יהושע מפרש 'הנני' כביטוי של נכונות לעזור מייד וברצון; ר' אלעזר רואה כאן רמז לאבות שענו לקריאת הקב&quot;ה 'הנני', ורק בזכות האבות הוא נענה לדרישת ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם&quot;''', 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי נִגְלֶה מִיָּד וְאֵינִי מְעַכֵּב.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;הִנְנִי&quot;''' אֶלָּא לָאָבוֹת!

{{הע-שמאל|גם כאן מתאר ר' יהושע את ההיענות של הקב&quot;ה לבקשות ישראל כהיענות בזכותם, ור' אלעזר מייחס אותה לזכות האבות.}} '''&quot;מַמְטִיר לָכֶם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לָכֶם.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;לָכֶם&quot;''' אֶלָּא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם.
'''&quot;מִן הַשָּׁמָיִם&quot;''' – מֵאוֹצָר טוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|כח|יב}}.

{{הע-שמאל|רשב&quot;ג, כמו ר' יהושע, רואה את היציאה למדבר כתקופת זוהר ביחסים בין ישראל לקב&quot;ה, שבה התקיימו הברכות שבפרשת 'כי תבוא'. האהבה של הקב&quot;ה לישראל הופכת את גדרי הטבע ומשנה סדרי בראשית.
אפילו הטענה הפשוטה, שכרגיל עולה הלחם מן הארץ והטל יורד מהשמים, זוכה לפסוק, והדרשן כביכול רק מסתתר מאחוריו. אבל אלמלא הדרשה לא היינו שמים לב להיפוך סדרי בראשית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם; 
וּלְפִי שֶׁהֵן חֲבִיבִין, נִתְחַלְּפוּ לָהֶן מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: נַעֲשׂוּ עֶלְיוֹנִים תַּחְתּוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עֶלְיוֹנִים;
שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה הַלֶּחֶם עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ&quot; {{ממ|דברים|לג|כח}}, 
וְהַטַּל הָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל&quot; (שם);
עַכְשָׁו נִתְחַלְּפוּ הַדְּבָרִים: הִתְחִיל הַלֶּחֶם יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם&quot;''', 
וְהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; {{ממ|שמות|טז|יד}}!

{{הע-שמאל|איסוף המן אינו מרשות היחיד, שבה עלול להיות גזל, אלא מן ההפקר.}}'''&quot;וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', שֶׁלֹּא תִּהְיוּ יוֹצְאִין לְחַצְרוֹתֵיכֶם וּמְלַקְּטִין, 
אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין.

{{הע-שמאל|לדעת ר' יהושע, למרות שנאמר 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', היתה אחריות על כל אדם לדאוג לפרנסתו למחרת, ולכן אסף היום לצורך יומו, שיחול למחרת, למרות שלא היו יכולים לממש את הצורך הזה.
ר' אלעזר דורש דבר-ברא, ומצפה מהאדם לאמונה בקב&quot;ה, שידאג לו למחרת – למרות שאין לו בינתיים פרנסה למחר. לכן הוא רואה ערך בכך שאין האדם רשאי לאסוף מזון ליום המחרת אלא רק לצורך היום הזה; וראו את הסיפורים על שמאי והלל בעניין השבת, [[ביצה טז א]]. לכן הוא ראה את התלונה של ישראל על הרעב ככשלון בנסיון, שהרי בסך הכל הפסידו סעודה אחת – ראו לעיל, פסוק א.
ר' יהושע מצפה גם מת&quot;ח לעסוק במלאכתם ולדאוג לפרנסתם, ומסתפק בשתי הלכות בבקר ובערב, ור' אלעזר מציג את אוכלי המן כדגם לבעלי אמנה העוסקים כל זמנם בתורה ואינם דואגים למחר.}}'''&quot;דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיִּלְקֹט אָדָם מִן הַיּוֹם לְמָחָר, וְכֵן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְשַׁבָּת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִלְקֹט אָדָם מִן הַיּוֹם לְמָחָר.
וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַה שֶׁיֹּאכַל הַיּוֹם, וְיֹאמַר 'מָה אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר?' – הֲרֵי זֶה מִמְּחוּסְרֵי אֲמָנָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ&quot;'''. מִי שֶׁבָּרָא יוֹם – בָּרָא פַּרְנָסָתוֹ.

{{הע-שמאל|ר' שמעון מציג את הליקוט היומי של המן כהזדמנות לגילוי שכינה בכל בוקר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי חִבָּתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל נִתַּן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְאָמַר: אַל יֵרָאֶה פָּנַי, אֶלָּא מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה יָבוֹא וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ.
הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל הַשָּׁנָה וְהוּא {{ב|מִתְבַּלְקֵט|מצפה}}: הַלְּוַאי אֶרְאֶה פְּנֵי אַבָּה וְלֹא אֶתְפַּרְנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ, אָמַר: יָבוֹא בְּכָל יוֹם וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ.
אָמַר אוֹתוֹ הַבֵּן: כְּדַאי! אִם אֵין בְּיָדִי אֶלָּא רְאִיַּת הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם – כְּדַאי הוּא!
כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי חִבָּתָן נִתַּן לָהֶן פַּרְנָסַת יוֹם יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְחַלִּין וּמַקְבִּילִין פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם.
 
'''&quot;לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא&quot;''' – {{ב|נִסּוּי|מלשון נס, דגל וסימן}} הוּא לָהֶן לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לִבּוֹ – הוּא מַמְצִיא לוֹ סִפְּקוֹ מִכָּל מָקוֹם!
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁנָה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּשַׁחֲרִית וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּעַרְבִית וְעָשָׂה מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם – 
מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי אֶלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן. 
הָא כְּאֵיזֶה צַד? הָיָה אָדָם יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה וּמֵאַיִן יִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה!
הָא לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, שְׁנִיָּה לָהֶן – לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] שם לומדים מהפסוק להניח עירוב בערב שבת. כאן נשארים לעסוק בעניין המן, שביום ששי מלקטים כמות כפולה.
והשוו סגנון דומה לעניין עבודת יום הכיפורים ביומא ד, ד-ו.}}'''&quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ&quot;''', מִכָּאן שֶׁיְּלַקֵּט אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַשַּׁבָּת.
'''&quot;וְהָיָה מִשְׁנֶה&quot;''' – לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה. אַתָּה אוֹמֵר לֶחֶם שֶׁמְּשֻׁנֶּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֶחֶם כָּפוּל?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה&quot; (פס' כב) – הֲרֵי לֶחֶם מִשְׁנֶה אָמוּר;
הֵא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה מִשְׁנֶה&quot;? – לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה:
בְּכָל יוֹם הָיָה יוֹרֵד עֹמֶר אֶחָד וּבַשַּׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים; בְּכָל יוֹם הָיָה רֵיחוֹ נוֹדֵף &lt;/small&gt;וּבַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר;
בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַצְהִיב כַּזָּהָב וּבַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר. 
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]]
דרשה בזכות ישראל, כשיטת ר' יהושע; נס המן תלוי בנס יציאת מצרים.
המילים 'ערב וידעתם' מתפרשות על ירידת המן בלילה, ולא על השלו שהגיע בין הערבים; כלומר עליכם לדעת שהקב&quot;ה הוציא אתכם ממצרים ולכן הוא ממשיך ודואג לכם גם במדבר.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם&quot;''', 
אָמְרוּ לָהֶם: עַד שֶׁאַתֶּם יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיכֶם – הַמָּקוֹם מְפַרְנֵס אֶתְכֶם!
'''&quot;כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;''', מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם 
כְּנֶגֶד כָּל נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]]
הבקשה של ישראל לבשר לא התרחשה כלל בספר שמות אלא רק לקמן, בספר במדבר יא, האזכור של הבשר כאן הוא נבואה על 'מה שהן עתידין לומר' (לקמן פסוק יא). בקשת המן שכאן היא לגיטימית, אבל הקב&quot;ה מודיע למשה שבעקבותיה תבוא בקשת הבשר שאינה לגיטימית.}}'''&quot;וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלוּנוֹתֵיכֶם עַל ה'&quot;''' – 
מִכָּן אַתְּ לָמֵד, שֶׁבְּפָנִים מְאִירוֹת נִתַּן לָהֶן מָן לְיִשְׂרָאֵל.
מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה – נִתַּן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת; 
וּבָשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – נִתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת.

{{הע-שמאל|משה ואהרון אינם מרוחקים מהעם (ספונים), והם סבלו מהרעב כמו כולם.}}'''&quot;וְנַחְנוּ מָה&quot;''' – אָמְרוּ לָהֶן: אָנוּ – מָה אָנוּ סְפוּנִין, שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִין וּמִתְרַעֲמִין עָלֵינוּ? 
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] ולעיל פס' ז. קושר את הערב לחשיכה גם במובן &quot;פנים חשוכות&quot;.
בניגוד לפשט, משה ואהרון כועסים על ישראל שהתלוננו על הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל&quot;''', מִכֵּן אַתְּ לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת נִיתַּן לָהֶן בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל.
מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אֹתוֹ כַּהֲלָכָה – נָתַן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת
בָּשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת.
'''&quot;וְנַחְנוּ מָה? לֹא עָלֵינוּ תְלוּנוֹתֵיכֶם כִּי עַל ה'&quot;''', אָמְרוּ לָהֶן: אִילּוּ עָלֵינוּ הֱיִיתֶם עוֹמְדִין וּמִתְרַעֲמִין – לֹא הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין, 
אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מִתְרַעֲמִין לִפְנֵי קַיָּם עוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] ר' יהושע טוען שמשה מזמין את ישראל לחזות בגילוי שכינה, ור' אלעזר טוען שהקב&quot;ה מעמיד אותם בדין. כאן מוחלפות שיטותיהם של ר' יהושע ור' אלעזר.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי ה'&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;קִרְבוּ&quot;''' אֶלָּא לִיתֵּן אֶת הַדִּין!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;קִרְבוּ לִפְנֵי ה'&quot;''' אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְגַּלְּתָה הַשְּׁכִינָה!
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] דורש 'כדבר' – כמו שדבר, ולא כאשר דיבר.}}'''&quot;וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן&quot;''' – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁגָּזַר הַמָּקוֹם – הָיָה.

{{הע-שמאל|ר' יהושע טוען שפנו להיענש, ור' אלעזר טוען שפנו לאבות ('המדבר') ובקשו שישתדלו למענם ויבטלו את דינם.}}'''&quot;וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְנוּ&quot;''' אֶלָּא לִיתֵּן אֶת הַדִּין. 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְנוּ&quot;''' אֶלָּא לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;''';
מָה מִדְבָּר אֵין בּוֹ חֵטְא וְעָוֹן – כָּךְ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֵין בָּהֶן חֵטְא וְעָוֹן.

{{הע-שמאל|ישראל ביקשו לרגום את משה ואהרון באבנים, ועמוד הענן הציל אותם.}} '''&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן&quot;'''. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לִסְקוֹל לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, הַמָּקוֹם נִגְלֶה בֶּעָנָן. 
אָמַר הַמָּקוֹם: מוּטָב יִלְקֶה עַמּוּד עָנָן, וְאַל יִסָּקְלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] הדרשה מבחינה בין בקשת המן הלגיטימית, לבין בקשת הבשר שלמעשה התרחשה בשנה הארבעים, ואינה לגיטימית. וראו לעיל פס' ז-ח.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה:
גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי מַה שֶּׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, וּמָה עֲתִידִין לוֹמַר לְפָנַי.
'''&quot;דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר&quot;''', אֱמֹר לָהֶן: בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים הֱיִיתֶם עוֹמְדִין: 
שְׁאַלְתֶּם מִמֶּנִּי מָן, לְפִי שֶׁאִי אִיפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת בְּלֹא לֶחֶם – נָתַתִּי לָכֶם;
חֲזַרְתֶּם וּשְׁאַלְתֶּם בָּשָׂר, שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם! 
מִפְּנֵי מָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ סְבוּרִין לוֹמַר &quot;אֵין סִפֵּק בְּיָדוֹ לִיתֵּן לָנוּ בָּשָׂר&quot;; 
אֶלָּא הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם – וּלְבַסּוֹף אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם. '''&quot;כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם&quot;''', אֲנִי דַּיָּן לִפָּרַע! 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]]}} 
'''&quot;וַיְהִי בָעֶרֶב&quot;''', מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת נָתַן לָהֶן בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל; 
מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה, נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת; 
בָּשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת.

{{הע-שמאל|מכאן ואילך דורש את פרשת קברות התאווה, ראו [[במדבר יא]], וראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק לא|ספרי זוטא במדבר יא לא.]]
לעניין מקום הלב השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ח|לעיל טו ח.]]}}'''&quot;וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot; {{ממ|במדבר|יא|לא}} – 
שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם עוֹמֵד כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְנוֹטֵל, מִדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ צַעַר. 
מִן לִבּוֹ וּלְמַטָּה – שְׁתֵּי אַמּוֹת, מִלִּבּוֹ וּלְמַעְלָה – אַמָּה אַחַת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|עח|כח}}.
 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; {{ממ|במדבר|יא|לא}} – שְׁלֹשָׁה פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ וְרוּחַ. 
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|המחנה עצמו היה בגודל של שלוש על שלוש פרסאות. לכל כיוון היו שלוש פרסאות של שלו, הרי 9X9 פרסאות.
לדעת אחרים, דרך היא 10 פרסאות, והריבויים &quot;יום&quot; ו&quot;כה&quot; והחזרה &quot;וכדרך יום כה&quot; מכפילים את אורך צלע הריבוע ומגיעים לשטח של 80X80 פרסאות, אבל השלו השאיר מעברים בדרכים ולא כיסה אותן.
המגמה היא להגזים ככל האפשר בכמות השלו, בדומה לגוזמאות במכות למצרים על הים, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק לא|לעיל יד לא.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? 
שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – הֲרֵי תֵּשַׁע; תֵּשַׁע עַל תֵּשַׁע – הֲרֵי שְׁמֹנִים וְאֶחָד. 
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ&quot;.
 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּדֶרֶךְ הִילּוּךְ בֵּינוֹנִית – עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת. 
&quot;יוֹם&quot; – עֶשְׂרִים, &quot;כֹּה&quot; – אַרְבָּעִים. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? – הֲרֵי שְׁמֹנִים כְּלַפֵּי לְמַעְלָה.
 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}, 
יָכוֹל שֶׁהָיוּ {{ב|אִסְטְרַטְיוֹת וּמְקֻלְקָלוֹת|הדרכים מקולקלות וחסומות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot; – עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ! 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו&quot;, שֶׁהָיָה מְסוֹבָב לַמִּשְׁכָּנוֹת, שְׁתֵּי אַמּוֹת {{ב|הָיְתָה נְטוּלָה מִן הָאָרֶץ|השלו היה מעופף בגובה שתי אמות, כאמור לעיל.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַף מָן לֹא אָכְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא {{ב|מִן הַגָּבוֹהַּ|לא אספו את המן מהקרקע, שלא התלכלך, אלא מעל שולחנות מוזהבים.}}
כֵּיצַד? יוֹרֵד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, וְיָצְתָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּרָה אֶת הַמִּדְבָּר, וְיָרַד מַטָּה וְכִבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, 
וְיָרַד עָלָיו הַטַּל וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְנַעֲשָׂה כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב; וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עָלָיו, 
וּמִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִין וְאוֹכְלִין.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.

{{הע-שמאל|גם כאן, כמו [[מכילתא דרשב&quot;י/טו#פסוק ה|לעיל טו ה,]] מחליף המדרש את ענשיהם של הכשרים והרשעים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם...&quot; {{ממ|במדבר|יא|לג}}, אָמְרוּ: רְשָׁעִים שֶׁבֵּינֵיהֶם אָכְלוּ וְנוֹתְנוּ מִיָּד, 
{{ב|כָּשֵׁל|כשר}} שֶׁבֵּינֵיהֶם נִיתְּרוּ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. &quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot; (שם), 
מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.

{{הע-שמאל|שם המקום נקבע בעקבות המאורע, ולא ההפך.}}&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; (שם פס' לד), יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot; (שם) – עַל מַה שֶּׁעִרְעֲרוּ נִקְרָא, וְלֹא כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם.
&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot; (שם פס' לה), מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶן.
 
'''&quot;וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה&quot;''' – לְעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]]
ר' יהושע דורש את הפסוק כפשטו, שהמן ירד לישראל במדבר. ר' אלעזר דורש דרשה אלגוריסטית, הטוענת שהמן ירד בזכות אבות, כשיטתו בפרשה הקודמת: הוא דורש כל מלה בפסוק כך: ותעל שכבת הטל – עלתה מהשוכבים; על פני המדבר - האבות (ראו לעיל פסוק י, שהאבות מכונים 'מדבר' בפיו); מחספס – פלפול תפילתם; ככפור – בעפר; על הארץ – על פני הארץ.}}'''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;'''. בָּא כָּתוּב לְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ הָיָה מָן יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: 
יָצְתָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּרָה אֶת הַמִּדְבָּר וְכוּ' {{ב|כְּדִכְתִיב לְעֵיל.|קיצור סופרים – הפניה לדרשה דלעיל פס' יג.}}
'''&quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר&quot;''' – וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ.
'''&quot;דַּק&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא דַּק; '''&quot;מְחֻסְפָּס&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְחֻסְפָּס.
'''&quot;דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד כִּגְלִיד עַל הָאָרֶץ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;''' – כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַמָּקוֹם אֶת יָדוֹ וּמְקַבֵּל תְּפִלָּתָן שֶׁל אָבוֹת שֶׁל שֹׁכְנֵי עָפָר, וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל.
'''&quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר&quot;''' – וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ.
'''&quot;דַּק&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|כב}}.
אוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד צוֹנֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מְחֻ&quot;'''.
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, יָכוֹל הָיָה יוֹרֵד בְּקוֹל? מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא בִּשְׁתִיקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חַס&quot;'''.

{{הע-שמאל|לעניין 'שלא היה יורד אלא על הכלים', לפי קטע גניזה הדרשה היא 'תלמוד לומר סף', ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק כב|לעיל יב כב:]] רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: &quot;אֵין סַף אֶלָּא כְּלִי&quot;.
ר' טרפון מסכים שהמן אמנם לא ירד על הארץ, אבל לפי דרשתו הוא ירד על סיפי הבתים של ישראל, ולא על הכלים, והשוו דברי ר' אליעזר לעיל.}}אוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הַקַּרְקַע, מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא עַל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;סַף&quot;'''.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא עַל {{ב|הָעוֹסְפָּיִים.|סיפי הבתים}}

{{הע-שמאל|דרשה מבית מדרשו של ר' אלעזר המודעי, שהמן ירד בזכות האבות; דורש כופר – כפור; ארץ - עפר.}}'''&quot;כַּכְּפֹר&quot;''' – כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַמָּקוֹם אֶת יָדוֹ וְקִבֵּל תְּפִלָּתָן שֶׁלַּאֲבוֹת שֶׁל שֹׁכְנֵי עָפָר, 
וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָצָאתִי כֹפֶר&quot; {{ממ|איוב|לג|כד}}.
וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן.

{{הע-שמאל|השוואה בין המבול למן. 'ארובה' היא פתח בדלת, והיה נהוג לעשות ארבע ארובות בדלת. ר' אלעזר מתאר את גובה המן כמבול של לחם גבוה פי 4 מהמבול: המבול היה משתי ארובות, שנאמר ([[בראשית ז יא]]) 'וארובות השמים נפתחו', והוא הגיע לגובה של 15 אמות; ואילו המן היה משתי דלתות, שבכל אחת ארבע ארובות. מכאן הוא מוכיח שמדה טובה היא פי 4 ממידת פורענות, והמן הגיע לגובה של ששים אמות!}}אָמַר לָהֶן רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: שִׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁלַּמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
אָמְרוּ לוֹ: אֶלְעָזָר אָחִינוּ, עַד מָתַי אַתָּה מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶן: מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה אֲנִי דּוֹרֵשׁ!
וְכִי אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת הָרַע? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב!
בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים&quot; {{ממ|בראשית|ז|כ}}.
מַה נַּפְשָׁךְ: וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל פְּנֵי הָהָר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה.
 וּבְמִדַּת הַטּוֹב הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן&quot; {{ממ|תהלים|עח|כד}}.
מִעוּט דְּלָתוֹת – שְׁתַּיִם. כַּמָּה אֲרֻבּוֹת בְּדֶלֶת? אַרְבַּע. אַרְבַּע עַל אַרְבַּע – הֲרֵי שְׁמֹנֶה. שְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה – הֲרֵי שִׁשָּׁה עָשָׂר.
הֵא צֵא וַחֲשֹׁב, שֶׁשִּׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁל מָן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
 אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁיָּרַד לָהֶן מָן לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ כָּל הָאֻמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}.
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע סוף ג.]]
דרשה לפי הפשט: מן – מה.
לדברי ר' אלעזר לא נזקק משה למתווכים, וקולו הגיע לכל ישראל; וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לז|לעיל יב לז.]]}}'''&quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא&quot;''', כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מַה הוּא? כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: מָן הוּא?
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם&quot;''': מֹשֶׁה אָמַר לָהֶן לַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל – כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לַזְּקֵנִים, וְהוּא אָמַר לְכָל יִשְׂרָאֵל!

{{הע-שמאל|שתי דרשות על 'אבירים': סוסים או איברים.}}'''&quot;הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּסוּסִים נִתְפַּטְּמוּ יִשְׂרָאֵל; 
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;לְאָכְלָה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; {{ממ|תהלים|עח|כה}}.
אָמַר לָהֶן: לֶחֶם זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִין – נִטּוֹחַ הוּא בָּאֵבָרִים.
 
דָּבָר אַחֵר: &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל אֵבָרִים הָיָה יוֹרֵד, וּמֵאֵבָרָיו הָיָה מְלַקֵּט וְאוֹכֵל; לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל.&quot;
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
למרות שלכאורה היו שלקטו הרבה והיו שהמעיטו, בדרך נס כשמדדו - התברר שכולם לקטו אותה כמות.
המידה של 'עומר לגולגולת' מוצגת כמידה של אכילה בריאה גם לדורות.}}'''&quot;זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': לִקְטוּ מִמֶּנּוּ&quot;'''. אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לִלְקֹט, הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ – הָיוּ מְלַקְּטִין הַרְבֵּה, וְעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מְלַקֵּט קִימְאָה; וּכְשֶׁהֵן בָּאִין בַּמִּדָּה – '''&quot;עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם&quot;'''.
 
אָמְרוּ: הָאוֹכֵל כַּשִּׁעוּר הַזֶּה – בָּרִיא וּמְבֹרָךְ; פָּחוֹת מִכָּן – מְקֻלָּל בְּמֵעָיו; יָתֵר עַל כֵּן – הֲרֵי זֶה רַעַבְתָּן!
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
כאן תולה את השוויון בכוונתם של ישראל ללקט בכמות שווה, ולא בנס.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ&quot;''' – עָשׂוּ מַה שֶּׁנִּתְפַּקְּדוּ, וְלֹא עָבְרוּ עַל גְּזֵירוֹת.
}}

===פסוק יט-כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
לכאורה יש סתירה בין פסוק יז, המשבח את ישראל, לבין פסוק כ המגנה אותם שלא שמעו אל משה. המדרש מבחין בין מחוסרי אמנה לבין רוב הציבור.יתכן, לפי הנוסח כאן, להבין את הדרשה על &quot;ויותירו אנשים&quot; כטענה שחלק מהאנשים הותירו מהמן וחלקם לא. לפי מכילתא דר' ישמעאל יתכן לגרוס כאן &quot;אנשים הותירו, נשים לא הותירו&quot;, כהבחנה בין הגברים החוטאים לנשים הצדקניות.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר&quot;''', &quot;וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה&quot; – אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן.
 
&quot;וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים&quot; – אֲנָשִׁים לֹא הוֹתִירוּ, שְׁאָר אֲנָשִׁים הוֹתִירוּ.

{{הע-שמאל|הדרשה מתקנת את סדר הדברים המוצג בפסוק כ, ומתאימה אותו לסדר הטבעי שבפסוק כד: קודם הבאיש ואחר כך התליע.}}&quot;וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ&quot; – אֶפְשָׁר מֵאַחַר שֶׁמַּרְחִישׁ יִבְאַשׁ? אֶלָּא מַבְאִישׁ וְאַחַר כָּךְ מַרְחִישׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot; {{ממ|שמות|טז|כד}}.
 
&quot;וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה&quot; – כָּעַס עֲלֵיהֶן מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה עֲשִׂיתֶם כָּךְ?
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
בבקר בבקר – בכל בקר; היו צריכים ללקט מן בכל בקר, והיה בכך משום טרחה שבה התקימה הגזרה 'בזעת אפך...'}}'''&quot;וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר&quot;''' – מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית.
'''&quot;אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ&quot;''' – דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: מִכָּאן שֶׁהָיָה בּוֹ בַּמָּן &quot;בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם&quot; {{ממ|בראשית|ג|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש 'וחם השמש' – שרק בשמש, כלומר במקום שמואר בשמש - חם, ולא בצל. שהרי השמש עצמה חמה תמיד.
טעם המן מופץ בעולם כולו, כבשורה לכל האנושות. וראו דברי איסי בן עקביא לעיל בסוף פס' יד.}}'''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ&quot;''' – בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּחֹם הַיּוֹם&quot; {{ממ|בראשית|יח|א}} הֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת אָמוּר! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ&quot;'''? בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.
'''&quot;וְנָמָס&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁזּוֹרַחַת עָלָיו חַמָּה – הָיָה פּוֹשֵׁר וְיוֹרֵד, וּנְחָלִים מוֹשְׁכִין מִמֶּנּוּ, וְהוֹלְכִין לַיָּם הַגָּדוֹל.
וְאַיָּלוֹת וּצְבָיִים בָּאִין וְשׁוֹתִין מֵהֶן, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְצָדִין מֵהֶן, וְטוֹעֲמִים מֵהֶן טַעַם מָן שֶׁנָּתַן הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל!
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין העירוב השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] לשאלה ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד:]]
ר' יהושע מפרש כפשט, והשוו לעיל פס' ה, שפירשו 'לחם משונה'. מפרש גם משנה-נשתנה}}'''&quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד&quot;''', מִיכָּן שֶׁיְּעָרֵב אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
'''&quot;וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה&quot;''', אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִשְּׁאָר יָמִים?
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
דורש את הפסוק כדיאלוג.}}אָמַר לָהֶן: '''&quot;הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה'&quot;'''; אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶן: '''&quot;מָחָר&quot;'''.
 
'''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ&quot;''' – עַל הָאָפוּי אֱפוּ וְעַל הַמְבֻשָּׁל בַּשֵּׁלוּ

{{הע-שמאל|ר' יהושע מפרש שבשבת היה המן מתבשל או נאפה מעצמו, שהרי אין לבשל או לאפות בה; ר' אלעזר מפרש שלא היה שינוי במן עצמו אלא רק בטעמו – כאפוי או כמבושל; ר' אליעזר מפרש את הפסוק לעניין עירוב תבשילין מיו&quot;ט לשבת, שעליו לכלול דבר אפוי (פת) ותבשיל. וראו [[ביאור:משנה ביצה פרק ב#משנה א|ביצה ב א,]] כדעת בית שמאי.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לֶאֱפוֹת – מִתְאַפֶּה לוֹ, וְהָרוֹצֶה לְבַשֵּׁל – מִתְבַּשֵּׁל לוֹ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ&quot;''' – הָרוֹצֶה לִטְעֹם דְּבַר הָאָפוּי, טוֹעֵם בּוֹ טַעַם כָּל אִפּוּיִין שֶׁבָּעוֹלָם; 
דְּבַר בִּשּׁוּל – טוֹעֵם בּוֹ טַעַם כָּל בִּשּׁוּלִין שֶׁבָּעוֹלָם!
 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ...&quot;''' – עַל הָאָפוּי אֱפוּ וְעַל הַבִּשּׁוּל בַּשֵּׁלוּ.
 
כֵּיצַד? יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת; מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין רַשָּׁאִין לָפוֹת וּלְבַשֵּׁל אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ-אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ – בַּשֵּׁלוּ&quot;''' – עַל הָאָפוּי – אֱפוּ וְעַל הַמְבֻשָּׁל – בַּשֵּׁלוּ, '''&quot;וְאֵת כָּל הָעֹדֵף&quot;'''.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר... וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot;''' – {{ב|לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.|לעיל פס' כ.}}
}}
 
===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] ר' ירמיה דורש את החזרה המשולשת על &quot;היום&quot; כרמז לשלוש סעודות בשבת.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם&quot;''' – מִכָּן שֶׁהָיָה רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בַּשַּׁבָּת.
 
לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רְגִילִין לָצֵאת בְּשַׁחֲרִית, אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, נֵצֵא בְּשַׁחֲרִית?&quot;. אָמַר לָהֶן: '''&quot;אִכְלֻהוּ הַיּוֹם&quot;'''!
אָמְרוּ לוֹ: &quot;הוֹאִיל וְלֹא יָצָאנוּ בְּשַׁחֲרִית, נֵצֵא בֵּין הָעַרְבַּיִם?&quot;. אָמַר לָהֶן: '''&quot;כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'&quot;'''.
 
לְפִי (שֶׁקָּבַע)[שבקע] לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְלֹא מְצָאנוּהוּ הַיּוֹם, שֶׁמָּא לֹא נִמְצָאֵהוּ לְמָחָר?&quot;.
אָמַר לָהֶן: &quot;הַיּוֹם [לא תמצאוהו],&quot; הַיּוֹם אִי אַתֶּם מוֹצְאִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין אַתֶּם אוֹתוֹ לְמָחָר&quot; – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|דרשות נוספות על הקשרים בין השבת למספר 3. ר' אלעזר חסמא דורש 'היום' על העולם הזה, בניגוד לעולם הבא, שבו יהיה מן לבני כל הדורות.}}רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר: בָּעוֹלָם הַזֶּה אִי אַתֶּם מוֹצְאִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין אַתֶּם אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא!

{{הע-שמאל|שלוש דרשות על שכר שמירת השבת, שהוא שכר משולש, לאור השילוש של 'היום': ר' יהושע קושר את השכר לשלוש קטסטרופות אסכטולוגיות; ר' אלעזר המודעי – לששה מיני שכר; ור' אליעזר – לשלושת הרגלים.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – תִּנָּצְלוּ מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנֻיּוֹת: 
מִיּוֹמוֹ שֶׁל גּוֹג, וּמִיּוֹמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמִימֵי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָכֶן 
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהוּנָּה וּלְוִיָּה.
 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – 
עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָכֶן שְׁלֹשָׁה מוֹעֲדוֹת: חַג שֶׁל נִיסָן, וְחַג שֶׁל עֲצֶרֶת, וְחַג שֶׁל תִּשְׁרֵי.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
המחלוקת היא כנראה רק על דרך הדרשה, ושני החכמים מסכימים שהמן לא ירד בשבת, שהרי הוא נלקט בששת ימי החול בלבד, וכן לא ירד ביו&quot;ט וביום הכיפורים: ר' יהושע מפרש 'שבת' ככינוי לכל יום האסור במלאכה, ואילו ר' אלעזר רואה בכינוי את יום הכיפורים, המכונה 'שבת שבתון' ([[ויקרא כג לב]]) דווקא; הוא מחלק את הפסוק וקורא בו את הביטוי 'לא יהיה בו' פעמיים: 'שבת לא יהיה בו', וכן 'לא יהיה בו'.}}'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. 
בְּיוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִהְיֶה בּוֹ&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ&quot;''' – לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. 
בְּיוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִהְיֶה&quot;'''. 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִהְיֶה בּוֹ&quot;'''!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע סוף ד.]] דרשה דומה לדרשה דלעיל, על פסוק כ.}}'''&quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט&quot;''' – אֵלּוּ מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן.
}}

===פסוק כח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
ר' יהושע מדגיש, בניגוד לפשט, את העובדה שעדיין אין הרבה ציפיות מישראל, כי עדיין אין להם הרבה מצוות (למרות לשון הרבים &quot;מצוותי&quot;) – אלא רק השבת.
את הפסוק מישעיה הוא דורש: מי ששומר את השבת – שומר בכך את ידו מעשות רע.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי&quot;'''
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַעְתִּי לָכֶם אֶת הַיָּם, 
וְהוֹרַדְתִּי לָכֶם אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתִּי לָכֶם אֶת הַשְּׂלָיו, וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת; 
עַד מָתַי אַתֶּם מְמָאֲנִים לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי?
 
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מִצְווֹת הַרְבֵּה הִטַּלְתִּי עֲלֵיכֶם? שַׁבָּת זוֹ שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם בְּמָרָה לְשָׁמְרָהּ, וְלֹא שְׁמַרְתֶּן אוֹתָהּ!
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: שׁוֹמֵר שַׁבָּת מַה שָּׂכָר נוֹטֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ... שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ב}}! 
הָא לָמַדְתָּה, שֶׁכָּל הַמְּשַׁמֵּר שַׁבָּת – מְרֻחָק הוּא מִן הָעֲבֵרָה!
}}

===פסוק כט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
הדרשה אינה קושרת בין נתינת השבת לבין נתינת המן, אלא מציגה את השבת כחובה שיש לשמרה ולהזהר מהעונש הכרוך בה.}}'''&quot;רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת&quot;''', 
אָמַר לָהֶן: הִזָּהֲרוּ, שֶׁהַמָּקוֹם '''&quot;נָתַן לָכֶן אֶת הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם&quot;'''.
 
מִכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לֶחֶם כָּפוּל, &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד&quot; (לעיל פס' כג).

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד#משנה ה|ערובין ד, ה-ו,]] שמי שלא קבע לעצמו כלל מקום לשבת – אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו. השומרונים, הצדוקים ואנשי ים המלח ראו באיסור היציאה מהבית כפשטו את עיקר השבת, אבל חכמים הקלו בעניין זה כדלקמן.
יתכן שכאן דורש את 'שבו איש תחתיו', והמילה 'מקומו' נדרשת כ2000 אמה, פרשנות מקילה יחסית, שמקומו של אדם הוא 2000 אמה – תחום שבת, וראו דברי איסי בן עקיבא [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד:]] &quot;מקומו: - אלו אלפים אמה&quot;!
ראו לעיל פס' כה. כאן מדגישים חכמים שישראל, ששמעו את ההבטחות לשכר השבת - קיבלו אותה עליהם ושבתו בה.
ר' יהושע מדגיש, בניגוד לפשט, את העובדה שעדיין אין הרבה ציפיות מישראל, כי עדיין אין להם הרבה מצוות (למרות לשון הרבים &quot;מצוותי&quot;) – אלא רק השבת.
את הפסוק מישעיה הוא דורש: מי ששומר את השבת – שומר בכך את ידו מעשות רע.}} '''&quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו&quot;''' – אַרְבַּע אַמּוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת.
 
'''&quot;אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''' – אַלְפַּיִם אַמָּה. 
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְשָׁבְתוּ, &quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;.
}}

===פסוק ל===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: &quot;אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל...&quot;, 
כְּדִכְתִיב {{ב|לְעֵיל בְּ&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם&quot;|קיצור סופרים, ראו לעיל פס' כה}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְשָׁבְתוּ; '''&quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;'''.
}}

===פסוק לא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] וראו גם לעיל פסוק טו. דורשי הרשומות מפרשים שקראו לקב&quot;ה מן.}}'''&quot;וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן&quot;'''. 
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ אוֹתוֹ מָן!

{{הע-שמאל|דרשות על &quot;גד&quot;. ר' יהושע טוען - צורה של זרע פשתן, אבל לבן. ר' אלעזר דורש גד-אגדה, שהוא מושך את הלב. ר' יוסי דורש גד - מגיד, שהוא כפוף ללוח השנה. גם אחרים מתארים מצב שהמן מגיד למשה את המציאות, וקובע אם אשתו של אדם נמנית עם בני ביתו או שהיא בוגדת בו, או למי שייך העבד.}}'''&quot;וְהוּא כְּזֶרַע גַּד&quot;'''. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁל מָה? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁל זֶרַע פִּשְׁתָּן. 
אוֹ אַתָּה אוֹמֵר: מַה זֶּרַע פִּשְׁתָּן אָדוֹם – אַף זֶה אָדוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לָבָן&quot;'''!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לִדְבַר אַ'''גָּד'''ה, שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֶת לֵב הָאָדָם.
 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הוּא מַגִּיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָן, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד לֹא בַּשַּׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים!
 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּבִיא מַגִּיד לָהֶן חֲדָרִים וּסְתָרִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הָיָה הַמָּן מַגִּיד לְיִשְׂרָאֵל חֲדָרִים וּסְתָרִים. 
הָא כֵּיצַד? אִשָּׁה סוֹרַחַת עַל בַּעְלָהּ; הִיא אוֹמֶרֶת &quot;הוּא סוֹרֵחַ עָלַי&quot;, וְהוּא אוֹמֵר &quot;הִיא סוֹרַחַת עָלַי&quot;. בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה לַדִּין, 
אָמַר לָהֶן: &quot;לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט&quot;. לְשַׁחֲרִית, אִם נִמְצָא מָן בְּבֵית בַּעְלָהּ – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא סוֹרַחַת עַל בַּעְלָהּ; וְאִם נִמְצָא בְּבֵית אָבִיהָ – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סוֹרֵחַ עָלֶיהָ.
 
וְכֵן הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵרוֹ; זֶה אוֹמֵר &quot;לָקַחְתִּי&quot;, וְזֶה אוֹמֵר &quot;לֹא מָכַרְתִּי&quot;. בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה לַדִּין, אָמַר לָהֶן: &quot;לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט&quot;. 
לְשַׁחֲרִית, אִם נִמְצָא מָן בְּבֵית רַבּוֹ רִאשׁוֹן – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר; וְאִם נִמְצָא בְּבֵית רַבּוֹ אַחֲרוֹן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לוֹקֵחַ.
 
'''&quot;וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּאִידְפַס הָאִיסְקְרִיטִין; רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כְּסֹלֶת זוֹ, שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה וְלוּשָׁה בִּדְבָשׁ וְחֶמְאָה!
}}

===פסוק לב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
החל מכאן עוסק המקרא בדברים שהתרחשו מאוחר יותר. הדרשה טוענת שהנחת צנצנת המן היתה בשנה השניה, עם יצירת ארון הברית, ומפליגה לבריאת המן בבריאת העולם, כאחד מהניסים שהוכנו מראש. והשוו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ו|אבות ה ו,]] שם הרשימה שונה במקצת. העיקרון הוא שהקב&quot;ה נמנע מלברוא דברים חדשים אחרי ששת ימי הבריאה, והניסים השונים שהתרחשו מאז נבראו באותם ששה ימים. 
ר' יהודה מוסיף שיקול בפתגם ארמי, הנראה שאוב ממקורות חיצוניים, ואולי הוא טיעון שמטרתו המקורית בספרות היוונית היתה להוכיח שהעולם קדמון, כדעת אריסטו. ר' יהודה טוען שהצבת הראשונה נבראה ע&quot;י הקב&quot;ה.
וראו [[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא עירובין ח טז,]] שם מצוטט הפתגם כנראה במשמעות אליגורית, כדי לטעון שהלכות שבת אינן פורחות באויר אלא יש להן מקור – ולו מצומצם – בתורה שבכתב.}}אִם אוֹמֵר אֲנִי '''&quot;זֶה הַדָּבָר&quot;''', יָכוֹל לֹא הִנִּיחוֹ אַהֲרֹן אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן&quot; (פס' לד).
 
אֵימָתַי נַעֲשָׂה הָאָרוֹן? – בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה.
 
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאֵלּוּ הֵן: קֶשֶׁת, וּמָן, וּבְאֵר, 
וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלּוּחוֹת, וּפִי הָאָתוֹן, וּפִי הָאָרֶץ, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, 
וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ.
 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף {{ב|בִּגְדוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן|ראו [[בראשית ג כא]]}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַכֻּתֳּנוֹת וְהַמַּזִּיקִים.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַף הָאַיִל וְהַשָּׁמִיר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף הָאוּר וְהַפְּרֵדָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: 'צְבָתָא בִּצְבָתָא מִתְעַבְדָא, צְבָתָא קַדְמִיתָא מָה הֲוָת? הָא לָאו בִּירְיָה הֲוָת!'

{{הע-שמאל|הדברים המוסתרים מבני אדם נמנים אגב הניסים. הדגש הוא בסופה של הרשימה, המבטיח שמלכות הרומאים תיעקר, אלא שאין אדם יודע מתי.}}שִׁבְעָה דְּבָרִים מְכֻסִּין מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹם מִיתָה, וְיוֹם נֶחָמָה, וְעֹמֶק הַדִּין, 
וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּמַלְכוּת חַיֶּבֶת!
}}

===פסוק לג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] לדעת ר' יהושע צנצנת המן מיועדת לשמח את האבות ולהעיד שהקב&quot;ה גמל טובה לבניהם. כלומר מכוונת לעבר. הוא דורש גזירה שוה משמרת – משמרתי ([[בראשית כו ה]]). ר' אלעזר ור' יוסי רואים בה אמצעי לתוכחה לדורות הבאים, המחוייבים ללמוד תורה ולא לעסוק ברדיפת פרנסה, לפי דרכם של חז&quot;ל שהעלו על נס את הבטחון בה' שידאג לה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת&quot;''' – צִנְצֶנֶת זוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מָה הִיא: 
אִם שֶׁל זָהָב, אִם שֶׁל כֶּסֶף, אִם שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְאִם שֶׁל בַּרְזֶל, אִם שֶׁל בְּדִיל וְאִם שֶׁל עוֹפֶרֶת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צִנְצֶנֶת אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כְּלִי שֶׁמְּצַיֵּן יָתֵר מֵחֲבֵרוֹ; אֱמוֹר: כְּלִי חֶרֶשׂ. 
'''&quot;וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן&quot;''' – בָּהּ.
 
'''&quot;וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָאָבוֹת; רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לַדּוֹרוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לִימוֹת יִרְמְיָה; לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה אוֹמֵר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: הִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה! – 
אִם נִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה מֵאַיִן אָנוּ מִתְפַּרְנְסִין? הוֹצִיא לָהֶן צִנְצֶנֶת הַמָּן, 
אָמַר לָהֶן: אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה – רְאוּ בַּמֶּה נִתְפַּרְנְסוּ! אַף אַתֶּם, אִם נִתְעַסַּקְתֶּם בַּתּוֹרָה – לְסוֹף שֶׁהַמָּקוֹם מְפַרְנֵס אֶתְכֶם.
 
וְזוֹ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אוֹתוֹת שֶׁעָתִיד אֵלִיָּהוּ לְגַלּוֹת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: צְלוֹחִית שֶׁל מָן,&lt;small&gt; וּצְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה!
}}

===פסוק לה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/יא#ב|תוספתא סוטה יא, ב,]] שלקטו את המן ביום שמת משה ואכלו ממנו עד שנכנסו לארץ. שם מונים 39 יום, ואילו ר' יהושע טוען שאדר היה מלא ולכן מונה 40 יום.}}'''&quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה&quot;'''. 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַרְבָּעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלַּאֲדָר וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁלְּנִיסָן. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ&quot; {{ממ|יהושע|ה|יב}}.
 {{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' אלעזר מונים 70 יום ממות משה עד טז בניסן, ונחלקים בשאלה אם השנה היתה מעוברת או לא.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, אָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלַּאֲדָר וּשְׁלֹשִׁים שֶׁלַּאֲדָר שֵׁנִי, שֶׁהִיא הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, 
וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot;.
 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ &lt;/small&gt;שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בִּשְׁבָט, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כ&quot;ד שֶׁלִּשְׁבָט וְל' שֶׁלַּאֲדָר, וְעִבּוּר לֹא הָיְתָה לַשָּׁנָה בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, 
וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ בְּי&quot;ו בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot;.

{{הע-שמאל|ר' יוסי מסיק מהייתור 'עד בואם אל ארץ נושבת' שהמשיכו לאכול את המן עד שישבו את הארץ, 14 שנה לאחר שנכנסו אליה, ולא רק 40 שנה, בניגוד לפשט.}}אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן; 
אַרְבָּעִים בְּחַיָּיו שֶׁלְּמֹשֶׁה, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה: שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה&quot;''', 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה; שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/יא#ד|תוספתא סוטה יא, ד,]] בדברי ר' יוסי בר' יהודה. וראו גם ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]. שם מדובר גם על הצרעה, שהיתה בזכות משה, ולכן לא עברה את הירדן.}}מֵתָה מִרְיָם – בָּטְלָה הַבְּאֵר וְחָזְרָה; מֵת אַהֲרֹן – בָּטֵל עַמּוּד עָנָן וְחָזַר; 
מֵת מֹשֶׁה – בָּטְלוּ שְׁלָשְׁתָּן וְלֹא חָזְרוּ.
}}

===פסוק לו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
גם בימי המקדש, כשהיו קוצרים את השעורה ומכינים ממנה את העומר, היו מקריבים עשרון ממנו – ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ד|מנחות י ד,]]. החישוב כאן מביא את העומר לכמות של 1.8 קב, כלומר איפה היא 18 קבים.}}'''&quot;וְהָעֹמֶר&quot;''' – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲשִׂירִית הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּשָׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁהֵן שִׁבְעַת רְבָעִים וְעוֹד. 
'וְעוֹד' זֶה – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בָּרֹבַע!
}}</text>
      <sha1>433rl2tixide7inyg4mwlkrrhj04kct</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016549</id>
      <parentid>3016547</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:53:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016549</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="80621" sha1="t070uuxzvmrhw7jqaxsx4ni1b1cwctx" xml:space="preserve">==פרק טז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א.]]
דורש גזירה שווה 'יום' ל[[בראשית ב ב]], שט&quot;ו אייר היה שבת. את מצוות השבת קבלו בשבת הבאה – בכ&quot;ב אייר.
מתן תורה היה ביום ששי ו סיון.}}'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיָּבֹאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר סִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם&quot;'''.
 
לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? – לֵידַע אֵיזֶה יוֹם שֶׁאֵירְעָה שַׁבָּת לִהְיוֹת; 
שֶׁסְּדוּרָה וּבָאָה מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם וְעַד {{ב|שֶׁנִּיתְּנָה לָהֶם|השבת}} בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם בְּאִיָּר.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? לֵידַע יוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לד|לעיל יב לד,]] ששרתה ברכה בחררה ואכלו ממנה 31 יום.}}דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נֶאֱמַר ''''יוֹם''''? לֵידַע יוֹם שֶׁנִּיתַּן בּוֹ מָן לְיִשְׂרָאֵל: 
חֲרָרָה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם אָכְלוּ מִמֶּנּוּ אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יב|לט}}. 
וְכָאן, '''בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי''', בְּצִדּוֹ הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם&quot;.
 
רַבִּי שִׁילָא אוֹמֵר: נִסְתַּפְּקוּ הֵימֶנָּה שִׁשִּׁים וְאַחַת סְעוּדָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע א,]] שם אומר ר' אלעזר המודעי שהתרעומת של ישראל היתה על משה ואהרון, ולא על הקב&quot;ה, ואכן הדרשה כאן קשה – ראו לקמן פס' ח, שמשה ואהרון אומרים &quot;לא עלינו תלונותיכם כי על ה'&quot;
וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק כד|לעיל טו כד,]] על התלונה במרה, נראה שהדרשה הועברה משם לכאן.}}'''&quot;וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָיָה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִמָּלֵךְ בַּגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן, לוֹמַר &quot;מַה נֹּאכַל&quot;; 
אֶלָּא שֶׁעָמְדוּ וְאָמְרוּ דִּבְרֵי תַרְעוֹמֶת עַל מֹשֶׁה!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמוּדִין הֵן יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹמְדִין וְאוֹמְרִין דִּבְרֵי תַרְעוֹמֶת עַל מֹשֶׁה, 
וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אֶלָּא אַף עַל הַגְּבוּרָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה א|מכילתא ויסע סוף א.]]
מפרש &quot;מותנו ביד ה'&quot; – בימי האפלה, ראו על המתים אז [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יג#פסוק יח|לעיל יג יח]], על 'וחמושים'.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְּיַד ה'&quot;''' – אָמְרוּ {{ב|לְאַוַּי|ולוואי}} מַתְנוּ בִּשְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ בְּמִצְרָיִם.

{{הע-שמאל|ר' יהושע טוען בהתאם לפשט, שישראל, שהיו עבדים במצרים, לא אכלו שם בשר; וטענתם כאן היא טענת שוא, כי רצו לאכול בשר במדבר; ר' אלעזר טוען לעומתו שישראל היו עבדי המלך במצרים, ואכלו מה שרצו, כמו עבדי הנציבים הרומיים בזמנו שלו.}}'''&quot;בְּשִׁבְתֵּינוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר&quot;''' – 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: וַהֲלֹא תְּאוֹבִין הֵן לַכֹּל! – אֶלָּא שֶׁבִּדּוּ וְאָמְרוּ.
'''&quot;בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע&quot;''', וַהֲלֹא תְּאוֹבִין הֵן לַכֹּל! – אֶלָּא שֶׁבִּדּוּ וְאָמְרוּ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: עֲבָדִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַלְכוּת מִצְרַיִם,
וְהָיוּ יוֹצְאִין לַשּׁוּק וְנוֹטְלִין פַּת וּבָשָׂר וְדָגִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מְמַחָה עַל יָדָן.
וְהָיוּ יוֹצְאִין לַשָּׂדֶה וְנוֹטְלִין תֵּינִין וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים וְכָל דָּבָר, וְאֵין כָּל בְּרִיָּה מְמַחָה עַל יָדָן.

{{הע-שמאל|המדבר מוגדר כארץ ריקה, תוהו. ר' יהושע בן קרחה מצדיק את התלונות של בני ישראל ואת העדפתם למות במצרים באמצעות הפסוק מאיכה. ר' אלעזר דורש ב-רעב, שני רעבונים.}}'''&quot;כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה&quot;''', אָמְרוּ: הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם.
'''&quot;לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵין לְךָ קָשֶׁה יָתֵר מִן הָרָעָב,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;טוֹבִים הָיוּ חַלְלֵי חֶרֶב מֵחַלְלֵי רָעָב&quot; {{ממ|איכה|ד|ט}}.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;בָּרָעָב&quot;''' – בָּא רָעָב; בָּא עָלֵינוּ רָעָב אַחַר רָעָב.
דֶּבֶר אַחַר דֶּבֶר, חֹשֶׁךְ אַחַר חֹשֶׁךְ.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]]
ר' יהושע מפרש 'הנני' כביטוי של נכונות לעזור מייד וברצון; ר' אלעזר רואה כאן רמז לאבות שענו לקריאת הקב&quot;ה 'הנני', ורק בזכות האבות הוא נענה לדרישת ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם&quot;''', 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי נִגְלֶה מִיָּד וְאֵינִי מְעַכֵּב.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;הִנְנִי&quot;''' אֶלָּא לָאָבוֹת!

{{הע-שמאל|גם כאן מתאר ר' יהושע את ההיענות של הקב&quot;ה לבקשות ישראל כהיענות בזכותם, ור' אלעזר מייחס אותה לזכות האבות.}} '''&quot;מַמְטִיר לָכֶם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לָכֶם.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;לָכֶם&quot;''' אֶלָּא בִּזְכוּת אֲבוֹתֵיכֶם.
'''&quot;מִן הַשָּׁמָיִם&quot;''' – מֵאוֹצָר טוֹב שֶׁבַּשָּׁמַיִם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברים|כח|יב}}.

{{הע-שמאל|רשב&quot;ג, כמו ר' יהושע, רואה את היציאה למדבר כתקופת זוהר ביחסים בין ישראל לקב&quot;ה, שבה התקיימו הברכות שבפרשת 'כי תבוא'. האהבה של הקב&quot;ה לישראל הופכת את גדרי הטבע ומשנה סדרי בראשית.
אפילו הטענה הפשוטה, שכרגיל עולה הלחם מן הארץ והטל יורד מהשמים, זוכה לפסוק, והדרשן כביכול רק מסתתר מאחוריו. אבל אלמלא הדרשה לא היינו שמים לב להיפוך סדרי בראשית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם; 
וּלְפִי שֶׁהֵן חֲבִיבִין, נִתְחַלְּפוּ לָהֶן מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית: נַעֲשׂוּ עֶלְיוֹנִים תַּחְתּוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים עֶלְיוֹנִים;
שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיָה הַלֶּחֶם עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ&quot; {{ממ|דברים|לג|כח}}, 
וְהַטַּל הָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל&quot; (שם);
עַכְשָׁו נִתְחַלְּפוּ הַדְּבָרִים: הִתְחִיל הַלֶּחֶם יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם&quot;''', 
וְהַטַּל עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot; {{ממ|שמות|טז|יד}}!

{{הע-שמאל|איסוף המן אינו מרשות היחיד, שבה עלול להיות גזל, אלא מן ההפקר.}}'''&quot;וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', שֶׁלֹּא תִּהְיוּ יוֹצְאִין לְחַצְרוֹתֵיכֶם וּמְלַקְּטִין, 
אֶלָּא שֶׁתִּהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין.

{{הע-שמאל|לדעת ר' יהושע, למרות שנאמר 'איש אל יותר ממנו עד בוקר', היתה אחריות על כל אדם לדאוג לפרנסתו למחרת, ולכן אסף היום לצורך יומו, שיחול למחרת, למרות שלא היו יכולים לממש את הצורך הזה.
ר' אלעזר דורש דבר-ברא, ומצפה מהאדם לאמונה בקב&quot;ה, שידאג לו למחרת – למרות שאין לו בינתיים פרנסה למחר. לכן הוא רואה ערך בכך שאין האדם רשאי לאסוף מזון ליום המחרת אלא רק לצורך היום הזה; וראו את הסיפורים על שמאי והלל בעניין השבת, [[ביצה טז א]]. לכן הוא ראה את התלונה של ישראל על הרעב ככשלון בנסיון, שהרי בסך הכל הפסידו סעודה אחת – ראו לעיל, פסוק א.
ר' יהושע מצפה גם מת&quot;ח לעסוק במלאכתם ולדאוג לפרנסתם, ומסתפק בשתי הלכות בבקר ובערב, ור' אלעזר מציג את אוכלי המן כדגם לבעלי אמנה העוסקים כל זמנם בתורה ואינם דואגים למחר.}}'''&quot;דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיִּלְקֹט אָדָם מִן הַיּוֹם לְמָחָר, וְכֵן מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְשַׁבָּת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִלְקֹט אָדָם מִן הַיּוֹם לְמָחָר.
וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַה שֶׁיֹּאכַל הַיּוֹם, וְיֹאמַר 'מָה אֲנִי אוֹכֵל לְמָחָר?' – הֲרֵי זֶה מִמְּחוּסְרֵי אֲמָנָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ&quot;'''. מִי שֶׁבָּרָא יוֹם – בָּרָא פַּרְנָסָתוֹ.

{{הע-שמאל|ר' שמעון מציג את הליקוט היומי של המן כהזדמנות לגילוי שכינה בכל בוקר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי חִבָּתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל נִתַּן לָהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְאָמַר: אַל יֵרָאֶה פָּנַי, אֶלָּא מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה יָבוֹא וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ.
הָיָה מִתְפַּרְנֵס כָּל הַשָּׁנָה וְהוּא {{ב|מִתְבַּלְקֵט|מצפה}}: הַלְּוַאי אֶרְאֶה פְּנֵי אַבָּה וְלֹא אֶתְפַּרְנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַצָּה לוֹ, אָמַר: יָבוֹא בְּכָל יוֹם וְיִטֹּל פַּרְנָסָתוֹ.
אָמַר אוֹתוֹ הַבֵּן: כְּדַאי! אִם אֵין בְּיָדִי אֶלָּא רְאִיַּת הַמֶּלֶךְ בְּכָל יוֹם – כְּדַאי הוּא!
כָּךְ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי חִבָּתָן נִתַּן לָהֶן פַּרְנָסַת יוֹם יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְחַלִּין וּמַקְבִּילִין פְּנֵי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם.
 
'''&quot;לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא&quot;''' – {{ב|נִסּוּי|מלשון נס, דגל וסימן}} הוּא לָהֶן לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, 
שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לִבּוֹ – הוּא מַמְצִיא לוֹ סִפְּקוֹ מִכָּל מָקוֹם!
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁנָה אָדָם שְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּשַׁחֲרִית וּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת בְּעַרְבִית וְעָשָׂה מְלָאכָה כָּל הַיּוֹם – 
מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
רַבִּי אֶלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן. 
הָא כְּאֵיזֶה צַד? הָיָה אָדָם יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאַיִן יֹאכַל וְיִשְׁתֶּה וּמֵאַיִן יִלְבַּשׁ וְיִתְכַּסֶּה!
הָא לֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לִדְרֹשׁ אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן, שְׁנִיָּה לָהֶן – לְאוֹכְלֵי תְּרוּמָה.
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] שם לומדים מהפסוק להניח עירוב בערב שבת. כאן נשארים לעסוק בעניין המן, שביום ששי מלקטים כמות כפולה.
והשוו סגנון דומה לעניין עבודת יום הכיפורים ביומא ד, ד-ו.}}'''&quot;וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ&quot;''', מִכָּאן שֶׁיְּלַקֵּט אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לַשַּׁבָּת.
'''&quot;וְהָיָה מִשְׁנֶה&quot;''' – לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה. אַתָּה אוֹמֵר לֶחֶם שֶׁמְּשֻׁנֶּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לֶחֶם כָּפוּל?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה&quot; (פס' כב) – הֲרֵי לֶחֶם מִשְׁנֶה אָמוּר;
הֵא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה מִשְׁנֶה&quot;? – לֶחֶם שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה:
בְּכָל יוֹם הָיָה יוֹרֵד עֹמֶר אֶחָד וּבַשַּׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים; בְּכָל יוֹם הָיָה רֵיחוֹ נוֹדֵף &lt;/small&gt;וּבַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר;
בְּכָל יוֹם וָיוֹם מַצְהִיב כַּזָּהָב וּבַשַּׁבָּת בְּיוֹתֵר. 
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]]
דרשה בזכות ישראל, כשיטת ר' יהושע; נס המן תלוי בנס יציאת מצרים.
המילים 'ערב וידעתם' מתפרשות על ירידת המן בלילה, ולא על השלו שהגיע בין הערבים; כלומר עליכם לדעת שהקב&quot;ה הוציא אתכם ממצרים ולכן הוא ממשיך ודואג לכם גם במדבר.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם&quot;''', 
אָמְרוּ לָהֶם: עַד שֶׁאַתֶּם יְשֵׁנִין עַל מִטּוֹתֵיכֶם – הַמָּקוֹם מְפַרְנֵס אֶתְכֶם!
'''&quot;כִּי ה' הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;''', מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם 
כְּנֶגֶד כָּל נִסִּים וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]]
הבקשה של ישראל לבשר לא התרחשה כלל בספר שמות אלא רק לקמן, בספר במדבר יא, האזכור של הבשר כאן הוא נבואה על 'מה שהן עתידין לומר' (לקמן פסוק יא). בקשת המן שכאן היא לגיטימית, אבל הקב&quot;ה מודיע למשה שבעקבותיה תבוא בקשת הבשר שאינה לגיטימית.}}'''&quot;וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה' בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלוּנוֹתֵיכֶם עַל ה'&quot;''' – 
מִכָּן אַתְּ לָמֵד, שֶׁבְּפָנִים מְאִירוֹת נִתַּן לָהֶן מָן לְיִשְׂרָאֵל.
מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה – נִתַּן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת; 
וּבָשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – נִתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת.

{{הע-שמאל|משה ואהרון אינם מרוחקים מהעם (ספונים), והם סבלו מהרעב כמו כולם.}}'''&quot;וְנַחְנוּ מָה&quot;''' – אָמְרוּ לָהֶן: אָנוּ – מָה אָנוּ סְפוּנִין, שֶׁאַתֶּם עוֹמְדִין וּמִתְרַעֲמִין עָלֵינוּ? 
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] ולעיל פס' ז. קושר את הערב לחשיכה גם במובן &quot;פנים חשוכות&quot;.
בניגוד לפשט, משה ואהרון כועסים על ישראל שהתלוננו על הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל&quot;''', מִכֵּן אַתְּ לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת נִיתַּן לָהֶן בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל.
מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אֹתוֹ כַּהֲלָכָה – נָתַן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת
בָּשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשׁוּכוֹת.
'''&quot;וְנַחְנוּ מָה? לֹא עָלֵינוּ תְלוּנוֹתֵיכֶם כִּי עַל ה'&quot;''', אָמְרוּ לָהֶן: אִילּוּ עָלֵינוּ הֱיִיתֶם עוֹמְדִין וּמִתְרַעֲמִין – לֹא הָיִינוּ מִצְטַעֲרִין, 
אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מִתְרַעֲמִין לִפְנֵי קַיָּם עוֹלָמִים בָּרוּךְ הוּא!
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] ר' יהושע טוען שמשה מזמין את ישראל לחזות בגילוי שכינה, ור' אלעזר טוען שהקב&quot;ה מעמיד אותם בדין. כאן מוחלפות שיטותיהם של ר' יהושע ור' אלעזר.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי ה'&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;קִרְבוּ&quot;''' אֶלָּא לִיתֵּן אֶת הַדִּין!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;קִרְבוּ לִפְנֵי ה'&quot;''' אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְגַּלְּתָה הַשְּׁכִינָה!
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] דורש 'כדבר' – כמו שדבר, ולא כאשר דיבר.}}'''&quot;וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן&quot;''' – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? מְלַמֵּד שֶׁכְּשֵׁם שֶׁגָּזַר הַמָּקוֹם – הָיָה.

{{הע-שמאל|ר' יהושע טוען שפנו להיענש, ור' אלעזר טוען שפנו לאבות ('המדבר') ובקשו שישתדלו למענם ויבטלו את דינם.}}'''&quot;וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְנוּ&quot;''' אֶלָּא לִיתֵּן אֶת הַדִּין. 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אֵינוֹ אוֹמֵר '''&quot;וַיִּפְנוּ&quot;''' אֶלָּא לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;''';
מָה מִדְבָּר אֵין בּוֹ חֵטְא וְעָוֹן – כָּךְ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים אֵין בָּהֶן חֵטְא וְעָוֹן.

{{הע-שמאל|ישראל ביקשו לרגום את משה ואהרון באבנים, ועמוד הענן הציל אותם.}} '''&quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן&quot;'''. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לִסְקוֹל לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, הַמָּקוֹם נִגְלֶה בֶּעָנָן. 
אָמַר הַמָּקוֹם: מוּטָב יִלְקֶה עַמּוּד עָנָן, וְאַל יִסָּקְלוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] הדרשה מבחינה בין בקשת המן הלגיטימית, לבין בקשת הבשר שלמעשה התרחשה בשנה הארבעים, ואינה לגיטימית. וראו לעיל פס' ז-ח.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה:
גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי מַה שֶּׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, וּמָה עֲתִידִין לוֹמַר לְפָנַי.
'''&quot;דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמֹר&quot;''', אֱמֹר לָהֶן: בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים הֱיִיתֶם עוֹמְדִין: 
שְׁאַלְתֶּם מִמֶּנִּי מָן, לְפִי שֶׁאִי אִיפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לִהְיוֹת בְּלֹא לֶחֶם – נָתַתִּי לָכֶם;
חֲזַרְתֶּם וּשְׁאַלְתֶּם בָּשָׂר, שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן – הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם! 
מִפְּנֵי מָה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיוּ סְבוּרִין לוֹמַר &quot;אֵין סִפֵּק בְּיָדוֹ לִיתֵּן לָנוּ בָּשָׂר&quot;; 
אֶלָּא הֲרֵינִי נוֹתֵן לָכֶם – וּלְבַסּוֹף אֲנִי נִפְרָע מִכֶּם. '''&quot;כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם&quot;''', אֲנִי דַּיָּן לִפָּרַע! 
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]]}} 
'''&quot;וַיְהִי בָעֶרֶב&quot;''', מִכָּאן אַתְּ לָמֵד שֶׁבְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת נָתַן לָהֶן בָּשָׂר לְיִשְׂרָאֵל; 
מָן, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ כַּהֲלָכָה, נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים מְאִירוֹת; 
בָּשָׂר, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָּעִנְיָן, נִיתַּן לָהֶן בְּפָנִים חֲשֵׁכוֹת.

{{הע-שמאל|מכאן ואילך דורש את פרשת קברות התאווה, ראו [[במדבר יא]], וראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא#פסוק לא|ספרי זוטא במדבר יא לא.]]
לעניין מקום הלב השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ח|לעיל טו ח.]]}}'''&quot;וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot; {{ממ|במדבר|יא|לא}} – 
שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ, שֶׁיִּהְיֶה אָדָם עוֹמֵד כְּנֶגֶד לִבּוֹ וְנוֹטֵל, מִדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ צַעַר. 
מִן לִבּוֹ וּלְמַטָּה – שְׁתֵּי אַמּוֹת, מִלִּבּוֹ וּלְמַעְלָה – אַמָּה אַחַת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|עח|כח}}.
 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; {{ממ|במדבר|יא|לא}} – שְׁלֹשָׁה פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ וְרוּחַ. 
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ&quot;.

{{הע-שמאל|המחנה עצמו היה בגודל של שלוש על שלוש פרסאות. לכל כיוון היו שלוש פרסאות של שלו, הרי 9X9 פרסאות.
לדעת אחרים, דרך היא 10 פרסאות, והריבויים &quot;יום&quot; ו&quot;כה&quot; והחזרה &quot;וכדרך יום כה&quot; מכפילים את אורך צלע הריבוע ומגיעים לשטח של 80X80 פרסאות, אבל השלו השאיר מעברים בדרכים ולא כיסה אותן.
המגמה היא להגזים ככל האפשר בכמות השלו, בדומה לגוזמאות במכות למצרים על הים, ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יד#פסוק לא|לעיל יד לא.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? 
שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – הֲרֵי תֵּשַׁע; תֵּשַׁע עַל תֵּשַׁע – הֲרֵי שְׁמֹנִים וְאֶחָד. 
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ&quot;.
 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּדֶרֶךְ הִילּוּךְ בֵּינוֹנִית – עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת. 
&quot;יוֹם&quot; – עֶשְׂרִים, &quot;כֹּה&quot; – אַרְבָּעִים. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? – הֲרֵי שְׁמֹנִים כְּלַפֵּי לְמַעְלָה.
 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}, 
יָכוֹל שֶׁהָיוּ {{ב|אִסְטְרַטְיוֹת וּמְקֻלְקָלוֹת|הדרכים מקולקלות וחסומות}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot; – עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ! 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנוֹתָיו&quot;, שֶׁהָיָה מְסוֹבָב לַמִּשְׁכָּנוֹת, שְׁתֵּי אַמּוֹת {{ב|הָיְתָה נְטוּלָה מִן הָאָרֶץ|השלו היה מעופף בגובה שתי אמות, כאמור לעיל.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַף מָן לֹא אָכְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא {{ב|מִן הַגָּבוֹהַּ|לא אספו את המן מהקרקע, שלא התלכלך, אלא מעל שולחנות מוזהבים.}}
כֵּיצַד? יוֹרֵד הַמָּן לְיִשְׂרָאֵל, וְיָצְתָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּרָה אֶת הַמִּדְבָּר, וְיָרַד מַטָּה וְכִבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, 
וְיָרַד עָלָיו הַטַּל וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, וְנַעֲשָׂה כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב; וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עָלָיו, 
וּמִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִין וְאוֹכְלִין.
וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא.

{{הע-שמאל|גם כאן, כמו [[מכילתא דרשב&quot;י/טו#פסוק ה|לעיל טו ה,]] מחליף המדרש את ענשיהם של הכשרים והרשעים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם...&quot; {{ממ|במדבר|יא|לג}}, אָמְרוּ: רְשָׁעִים שֶׁבֵּינֵיהֶם אָכְלוּ וְנוֹתְנוּ מִיָּד, 
{{ב|כָּשֵׁל|כשר}} שֶׁבֵּינֵיהֶם נִיתְּרוּ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. &quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם&quot; (שם), 
מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶן הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּזוֹ מִיּוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.

{{הע-שמאל|שם המקום נקבע בעקבות המאורע, ולא ההפך.}}&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot; (שם פס' לד), יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot; (שם) – עַל מַה שֶּׁעִרְעֲרוּ נִקְרָא, וְלֹא כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם.
&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot; (שם פס' לה), מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶן.
 
'''&quot;וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה&quot;''' – לְעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]]
ר' יהושע דורש את הפסוק כפשטו, שהמן ירד לישראל במדבר. ר' אלעזר דורש דרשה אלגוריסטית, הטוענת שהמן ירד בזכות אבות, כשיטתו בפרשה הקודמת: הוא דורש כל מלה בפסוק כך: ותעל שכבת הטל – עלתה מהשוכבים; על פני המדבר - האבות (ראו לעיל פסוק י, שהאבות מכונים 'מדבר' בפיו); מחספס – פלפול תפילתם; ככפור – בעפר; על הארץ – על פני הארץ.}}'''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;'''. בָּא כָּתוּב לְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ הָיָה מָן יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: 
יָצְתָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּרָה אֶת הַמִּדְבָּר וְכוּ' {{ב|כְּדִכְתִיב לְעֵיל.|קיצור סופרים – הפניה לדרשה דלעיל פס' יג.}}
'''&quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר&quot;''' – וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ.
'''&quot;דַּק&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא דַּק; '''&quot;מְחֻסְפָּס&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא מְחֻסְפָּס.
'''&quot;דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד כִּגְלִיד עַל הָאָרֶץ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;''' – כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַמָּקוֹם אֶת יָדוֹ וּמְקַבֵּל תְּפִלָּתָן שֶׁל אָבוֹת שֶׁל שֹׁכְנֵי עָפָר, וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל.
'''&quot;וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר&quot;''' – וְלֹא עַל הַמִּדְבָּר כֻּלּוֹ, אֶלָּא עַל מִקְצָתוֹ.
'''&quot;דַּק&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם&quot; {{ממ|ישעיה|מ|כב}}.
אוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם, מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד צוֹנֵן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מְחֻ&quot;'''.
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, יָכוֹל הָיָה יוֹרֵד בְּקוֹל? מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא בִּשְׁתִיקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חַס&quot;'''.

{{הע-שמאל|לעניין 'שלא היה יורד אלא על הכלים', לפי קטע גניזה הדרשה היא 'תלמוד לומר סף', ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק כב|לעיל יב כב:]] רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: &quot;אֵין סַף אֶלָּא כְּלִי&quot;.
ר' טרפון מסכים שהמן אמנם לא ירד על הארץ, אבל לפי דרשתו הוא ירד על סיפי הבתים של ישראל, ולא על הכלים, והשוו דברי ר' אליעזר לעיל.}}אוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הַקַּרְקַע, מִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא עַל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;סַף&quot;'''.
רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה יוֹרֵד אֶלָּא עַל {{ב|הָעוֹסְפָּיִים.|סיפי הבתים}}

{{הע-שמאל|דרשה מבית מדרשו של ר' אלעזר המודעי, שהמן ירד בזכות האבות; דורש כופר – כפור; ארץ - עפר.}}'''&quot;כַּכְּפֹר&quot;''' – כִּבְיָכוֹל פָּשַׁט הַמָּקוֹם אֶת יָדוֹ וְקִבֵּל תְּפִלָּתָן שֶׁלַּאֲבוֹת שֶׁל שֹׁכְנֵי עָפָר, 
וְהוֹרִיד הַמָּן כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָצָאתִי כֹפֶר&quot; {{ממ|איוב|לג|כד}}.
וּכְבָר הָיָה רַבִּי טַרְפוֹן וְתַלְמִידָיו יוֹשְׁבִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב בֵּינֵיהֶן.

{{הע-שמאל|השוואה בין המבול למן. 'ארובה' היא פתח בדלת, והיה נהוג לעשות ארבע ארובות בדלת. ר' אלעזר מתאר את גובה המן כמבול של לחם גבוה פי 4 מהמבול: המבול היה משתי ארובות, שנאמר ([[בראשית ז יא]]) 'וארובות השמים נפתחו', והוא הגיע לגובה של 15 אמות; ואילו המן היה משתי דלתות, שבכל אחת ארבע ארובות. מכאן הוא מוכיח שמדה טובה היא פי 4 ממידת פורענות, והמן הגיע לגובה של ששים אמות!}}אָמַר לָהֶן רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: שִׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁלַּמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
אָמְרוּ לוֹ: אֶלְעָזָר אָחִינוּ, עַד מָתַי אַתָּה מְגַבֵּב וּמֵבִיא עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶן: מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה אֲנִי דּוֹרֵשׁ!
וְכִי אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת הָרַע? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב!
בְּמִדַּת פֻּרְעָנוּת הוּא אוֹמֵר: &quot;חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים&quot; {{ממ|בראשית|ז|כ}}.
מַה נַּפְשָׁךְ: וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה בְּתוֹךְ הַנַּחַל, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל פְּנֵי הָהָר, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה.
 וּבְמִדַּת הַטּוֹב הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְצַו שְׁחָקִים מִמָּעַל וְדַלְתֵי שָׁמַיִם פָּתָח. וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם מָן&quot; {{ממ|תהלים|עח|כד}}.
מִעוּט דְּלָתוֹת – שְׁתַּיִם. כַּמָּה אֲרֻבּוֹת בְּדֶלֶת? אַרְבַּע. אַרְבַּע עַל אַרְבַּע – הֲרֵי שְׁמֹנֶה. שְׁמֹנֶה עַל שְׁמֹנֶה – הֲרֵי שִׁשָּׁה עָשָׂר.
הֵא צֵא וַחֲשֹׁב, שֶׁשִּׁשִּׁים אַמָּה הָיָה גָּבְהוֹ שֶׁל מָן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
 אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁיָּרַד לָהֶן מָן לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ כָּל הָאֻמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}.
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע סוף ג.]]
דרשה לפי הפשט: מן – מה.
לדברי ר' אלעזר לא נזקק משה למתווכים, וקולו הגיע לכל ישראל; וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק לז|לעיל יב לז.]]}}'''&quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא&quot;''', כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: מַה הוּא? כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל: מָן הוּא?
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם&quot;''': מֹשֶׁה אָמַר לָהֶן לַזְּקֵנִים, וּזְקֵנִים אָמְרוּ לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל – כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לַזְּקֵנִים, וְהוּא אָמַר לְכָל יִשְׂרָאֵל!

{{הע-שמאל|שתי דרשות על 'אבירים': סוסים או איברים.}}'''&quot;הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּסוּסִים נִתְפַּטְּמוּ יִשְׂרָאֵל; 
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;לְאָכְלָה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; {{ממ|תהלים|עח|כה}}.
אָמַר לָהֶן: לֶחֶם זֶה שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִין – נִטּוֹחַ הוּא בָּאֵבָרִים.
 
דָּבָר אַחֵר: &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהָיָה יוֹרֵד לוֹ מָן כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל אֵבָרִים הָיָה יוֹרֵד, וּמֵאֵבָרָיו הָיָה מְלַקֵּט וְאוֹכֵל; לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל.&quot;
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
למרות שלכאורה היו שלקטו הרבה והיו שהמעיטו, בדרך נס כשמדדו - התברר שכולם לקטו אותה כמות.
המידה של 'עומר לגולגולת' מוצגת כמידה של אכילה בריאה גם לדורות.}}'''&quot;זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה': לִקְטוּ מִמֶּנּוּ&quot;'''. אָמְרוּ: כְּשֶׁהָיָה יוֹצֵא נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב לִלְקֹט, הוּא וּבְנֵי בֵיתוֹ – הָיוּ מְלַקְּטִין הַרְבֵּה, וְעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מְלַקֵּט קִימְאָה; וּכְשֶׁהֵן בָּאִין בַּמִּדָּה – '''&quot;עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם&quot;'''.
 
אָמְרוּ: הָאוֹכֵל כַּשִּׁעוּר הַזֶּה – בָּרִיא וּמְבֹרָךְ; פָּחוֹת מִכָּן – מְקֻלָּל בְּמֵעָיו; יָתֵר עַל כֵּן – הֲרֵי זֶה רַעַבְתָּן!
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
כאן תולה את השוויון בכוונתם של ישראל ללקט בכמות שווה, ולא בנס.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּלְקְטוּ&quot;''' – עָשׂוּ מַה שֶּׁנִּתְפַּקְּדוּ, וְלֹא עָבְרוּ עַל גְּזֵירוֹת.
}}

===פסוק יט-כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
לכאורה יש סתירה בין פסוק יז, המשבח את ישראל, לבין פסוק כ המגנה אותם שלא שמעו אל משה. המדרש מבחין בין מחוסרי אמנה לבין רוב הציבור.יתכן, לפי הנוסח כאן, להבין את הדרשה על &quot;ויותירו אנשים&quot; כטענה שחלק מהאנשים הותירו מהמן וחלקם לא. לפי מכילתא דר' ישמעאל יתכן לגרוס כאן &quot;אנשים הותירו, נשים לא הותירו&quot;, כהבחנה בין הגברים החוטאים לנשים הצדקניות.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר&quot;''', &quot;וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה&quot; – אֵלּוּ מְחֻסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן.
 
&quot;וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים&quot; – אֲנָשִׁים לֹא הוֹתִירוּ, שְׁאָר אֲנָשִׁים הוֹתִירוּ.

{{הע-שמאל|הדרשה מתקנת את סדר הדברים המוצג בפסוק כ, ומתאימה אותו לסדר הטבעי שבפסוק כד: קודם הבאיש ואחר כך התליע.}}&quot;וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ&quot; – אֶפְשָׁר מֵאַחַר שֶׁמַּרְחִישׁ יִבְאַשׁ? אֶלָּא מַבְאִישׁ וְאַחַר כָּךְ מַרְחִישׁ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot; {{ממ|שמות|טז|כד}}.
 
&quot;וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם מֹשֶׁה&quot; – כָּעַס עֲלֵיהֶן מֹשֶׁה וְאָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה עֲשִׂיתֶם כָּךְ?
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
בבקר בבקר – בכל בקר; היו צריכים ללקט מן בכל בקר, והיה בכך משום טרחה שבה התקימה הגזרה 'בזעת אפך...'}}'''&quot;וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר&quot;''' – מִשַּׁחֲרִית לְשַׁחֲרִית.
'''&quot;אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ&quot;''' – דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: מִכָּאן שֶׁהָיָה בּוֹ בַּמָּן &quot;בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם&quot; {{ממ|בראשית|ג|יט}}.

{{הע-שמאל|דורש 'וחם השמש' – שרק בשמש, כלומר במקום שמואר בשמש - חם, ולא בצל. שהרי השמש עצמה חמה תמיד.
טעם המן מופץ בעולם כולו, כבשורה לכל האנושות. וראו דברי איסי בן עקביא לעיל בסוף פס' יד.}}'''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ&quot;''' – בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;כְּחֹם הַיּוֹם&quot; {{ממ|בראשית|יח|א}} הֲרֵי שֵׁשׁ שָׁעוֹת אָמוּר! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ&quot;'''? בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.
'''&quot;וְנָמָס&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁזּוֹרַחַת עָלָיו חַמָּה – הָיָה פּוֹשֵׁר וְיוֹרֵד, וּנְחָלִים מוֹשְׁכִין מִמֶּנּוּ, וְהוֹלְכִין לַיָּם הַגָּדוֹל.
וְאַיָּלוֹת וּצְבָיִים בָּאִין וְשׁוֹתִין מֵהֶן, וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּאִין וְצָדִין מֵהֶן, וְטוֹעֲמִים מֵהֶן טַעַם מָן שֶׁנָּתַן הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל!
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין העירוב השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב.]] לשאלה ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד:]]
ר' יהושע מפרש כפשט, והשוו לעיל פס' ה, שפירשו 'לחם משונה'. מפרש גם משנה-נשתנה}}'''&quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד&quot;''', מִיכָּן שֶׁיְּעָרֵב אָדָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.
'''&quot;וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה&quot;''', אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, מַה נִּשְׁתַּנָּה יוֹם זֶה מִשְּׁאָר יָמִים?
}}

===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
דורש את הפסוק כדיאלוג.}}אָמַר לָהֶן: '''&quot;הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה'&quot;'''; אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? אָמַר לָהֶן: '''&quot;מָחָר&quot;'''.
 
'''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ, וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ&quot;''' – עַל הָאָפוּי אֱפוּ וְעַל הַמְבֻשָּׁל בַּשֵּׁלוּ

{{הע-שמאל|ר' יהושע מפרש שבשבת היה המן מתבשל או נאפה מעצמו, שהרי אין לבשל או לאפות בה; ר' אלעזר מפרש שלא היה שינוי במן עצמו אלא רק בטעמו – כאפוי או כמבושל; ר' אליעזר מפרש את הפסוק לעניין עירוב תבשילין מיו&quot;ט לשבת, שעליו לכלול דבר אפוי (פת) ותבשיל. וראו [[ביאור:משנה ביצה פרק ב#משנה א|ביצה ב א,]] כדעת בית שמאי.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָרוֹצֶה לֶאֱפוֹת – מִתְאַפֶּה לוֹ, וְהָרוֹצֶה לְבַשֵּׁל – מִתְבַּשֵּׁל לוֹ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ&quot;''' – הָרוֹצֶה לִטְעֹם דְּבַר הָאָפוּי, טוֹעֵם בּוֹ טַעַם כָּל אִפּוּיִין שֶׁבָּעוֹלָם; 
דְּבַר בִּשּׁוּל – טוֹעֵם בּוֹ טַעַם כָּל בִּשּׁוּלִין שֶׁבָּעוֹלָם!
 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ...&quot;''' – עַל הָאָפוּי אֱפוּ וְעַל הַבִּשּׁוּל בַּשֵּׁלוּ.
 
כֵּיצַד? יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת; מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֵין רַשָּׁאִין לָפוֹת וּלְבַשֵּׁל אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ-אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ – בַּשֵּׁלוּ&quot;''' – עַל הָאָפוּי – אֱפוּ וְעַל הַמְבֻשָּׁל – בַּשֵּׁלוּ, '''&quot;וְאֵת כָּל הָעֹדֵף&quot;'''.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ עַד הַבֹּקֶר... וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot;''' – {{ב|לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ.|לעיל פס' כ.}}
}}
 
===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]] ר' ירמיה דורש את החזרה המשולשת על &quot;היום&quot; כרמז לשלוש סעודות בשבת.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם&quot;''' – מִכָּן שֶׁהָיָה רַבִּי יִרְמְיָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ סְעוּדוֹת בַּשַּׁבָּת.
 
לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רְגִילִין לָצֵאת בְּשַׁחֲרִית, אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, נֵצֵא בְּשַׁחֲרִית?&quot;. אָמַר לָהֶן: '''&quot;אִכְלֻהוּ הַיּוֹם&quot;'''!
אָמְרוּ לוֹ: &quot;הוֹאִיל וְלֹא יָצָאנוּ בְּשַׁחֲרִית, נֵצֵא בֵּין הָעַרְבַּיִם?&quot;. אָמַר לָהֶן: '''&quot;כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'&quot;'''.
 
לְפִי (שֶׁקָּבַע)[שבקע] לִבָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, 
אָמְרוּ לוֹ: &quot;רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, הוֹאִיל וְלֹא מְצָאנוּהוּ הַיּוֹם, שֶׁמָּא לֹא נִמְצָאֵהוּ לְמָחָר?&quot;.
אָמַר לָהֶן: &quot;הַיּוֹם [לא תמצאוהו],&quot; הַיּוֹם אִי אַתֶּם מוֹצְאִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין אַתֶּם אוֹתוֹ לְמָחָר&quot; – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|דרשות נוספות על הקשרים בין השבת למספר 3. ר' אלעזר חסמא דורש 'היום' על העולם הזה, בניגוד לעולם הבא, שבו יהיה מן לבני כל הדורות.}}רַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמֵר: בָּעוֹלָם הַזֶּה אִי אַתֶּם מוֹצְאִין אוֹתוֹ, מוֹצְאִין אַתֶּם אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא!

{{הע-שמאל|שלוש דרשות על שכר שמירת השבת, שהוא שכר משולש, לאור השילוש של 'היום': ר' יהושע קושר את השכר לשלוש קטסטרופות אסכטולוגיות; ר' אלעזר המודעי – לששה מיני שכר; ור' אליעזר – לשלושת הרגלים.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – תִּנָּצְלוּ מִשָּׁלֹשׁ פּוּרְעָנֻיּוֹת: 
מִיּוֹמוֹ שֶׁל גּוֹג, וּמִיּוֹמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּמִימֵי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בָּרוּךְ הוּא.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָכֶן 
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהוּנָּה וּלְוִיָּה.
 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, אִם תִּזְכּוּ לְשַׁמֵּר שַׁבָּת – 
עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָכֶן שְׁלֹשָׁה מוֹעֲדוֹת: חַג שֶׁל נִיסָן, וְחַג שֶׁל עֲצֶרֶת, וְחַג שֶׁל תִּשְׁרֵי.
}}

===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד.]]
המחלוקת היא כנראה רק על דרך הדרשה, ושני החכמים מסכימים שהמן לא ירד בשבת, שהרי הוא נלקט בששת ימי החול בלבד, וכן לא ירד ביו&quot;ט וביום הכיפורים: ר' יהושע מפרש 'שבת' ככינוי לכל יום האסור במלאכה, ואילו ר' אלעזר רואה בכינוי את יום הכיפורים, המכונה 'שבת שבתון' ([[ויקרא כג לב]]) דווקא; הוא מחלק את הפסוק וקורא בו את הביטוי 'לא יהיה בו' פעמיים: 'שבת לא יהיה בו', וכן 'לא יהיה בו'.}}'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. 
בְּיוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִהְיֶה בּוֹ&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטוּהוּ&quot;''' – לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹרֵד בַּשַּׁבָּת. 
בְּיוֹם טוֹב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִהְיֶה&quot;'''. 
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא יִהְיֶה בּוֹ&quot;'''!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע סוף ד.]] דרשה דומה לדרשה דלעיל, על פסוק כ.}}'''&quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקוֹט&quot;''' – אֵלּוּ מְחוּסְּרֵי אֲמָנָה שֶׁבָּהֶן.
}}

===פסוק כח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
ר' יהושע מדגיש, בניגוד לפשט, את העובדה שעדיין אין הרבה ציפיות מישראל, כי עדיין אין להם הרבה מצוות (למרות לשון הרבים &quot;מצוותי&quot;) – אלא רק השבת.
את הפסוק מישעיה הוא דורש: מי ששומר את השבת – שומר בכך את ידו מעשות רע.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי&quot;'''
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֱמֹר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וְקָרַעְתִּי לָכֶם אֶת הַיָּם, 
וְהוֹרַדְתִּי לָכֶם אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתִּי לָכֶם אֶת הַשְּׂלָיו, וְעָשִׂיתִי לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת; 
עַד מָתַי אַתֶּם מְמָאֲנִים לִשְׁמֹר מִצְוֺתַי וְתוֹרֹתָי?
 
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מִצְווֹת הַרְבֵּה הִטַּלְתִּי עֲלֵיכֶם? שַׁבָּת זוֹ שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם בְּמָרָה לְשָׁמְרָהּ, וְלֹא שְׁמַרְתֶּן אוֹתָהּ!
שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: שׁוֹמֵר שַׁבָּת מַה שָּׂכָר נוֹטֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ... שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ וְשֹׁמֵר יָדוֹ מֵעֲשׂוֹת כָּל רָע&quot; {{ממ|ישעיה|נו|ב}}! 
הָא לָמַדְתָּה, שֶׁכָּל הַמְּשַׁמֵּר שַׁבָּת – מְרֻחָק הוּא מִן הָעֲבֵרָה!
}}

===פסוק כט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
הדרשה אינה קושרת בין נתינת השבת לבין נתינת המן, אלא מציגה את השבת כחובה שיש לשמרה ולהזהר מהעונש הכרוך בה.}}'''&quot;רְאוּ כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת&quot;''', 
אָמַר לָהֶן: הִזָּהֲרוּ, שֶׁהַמָּקוֹם '''&quot;נָתַן לָכֶן אֶת הַשַּׁבָּת, עַל כֵּן הוּא נוֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם&quot;'''.
 
מִכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לֶחֶם כָּפוּל, &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד&quot; (לעיל פס' כג).

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד#משנה ה|ערובין ד, ה-ו,]] שמי שלא קבע לעצמו כלל מקום לשבת – אינו רשאי לצאת מארבע אמותיו. השומרונים, הצדוקים ואנשי ים המלח ראו באיסור היציאה מהבית כפשטו את עיקר השבת, אבל חכמים הקלו בעניין זה כדלקמן.
יתכן שכאן דורש את 'שבו איש תחתיו', והמילה 'מקומו' נדרשת כ2000 אמה, פרשנות מקילה יחסית, שמקומו של אדם הוא 2000 אמה – תחום שבת, וראו דברי איסי בן עקיבא [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד:]] &quot;מקומו: - אלו אלפים אמה&quot;!
ראו לעיל פס' כה. כאן מדגישים חכמים שישראל, ששמעו את ההבטחות לשכר השבת - קיבלו אותה עליהם ושבתו בה.
ר' יהושע מדגיש, בניגוד לפשט, את העובדה שעדיין אין הרבה ציפיות מישראל, כי עדיין אין להם הרבה מצוות (למרות לשון הרבים &quot;מצוותי&quot;) – אלא רק השבת.
את הפסוק מישעיה הוא דורש: מי ששומר את השבת – שומר בכך את ידו מעשות רע.}} '''&quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו&quot;''' – אַרְבַּע אַמּוֹת, אַרְבַּע אַמּוֹת.
 
'''&quot;אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''' – אַלְפַּיִם אַמָּה. 
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְשָׁבְתוּ, &quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;.
}}

===פסוק ל===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: &quot;אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל...&quot;, 
כְּדִכְתִיב {{ב|לְעֵיל בְּ&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם&quot;|קיצור סופרים, ראו לעיל פס' כה}}.
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן וְשָׁבְתוּ; '''&quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;'''.
}}

===פסוק לא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] וראו גם לעיל פסוק טו. דורשי הרשומות מפרשים שקראו לקב&quot;ה מן.}}'''&quot;וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן&quot;'''. 
דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: יִשְׂרָאֵל קָרְאוּ אוֹתוֹ מָן!

{{הע-שמאל|דרשות על &quot;גד&quot;. ר' יהושע טוען - צורה של זרע פשתן, אבל לבן. ר' אלעזר דורש גד-אגדה, שהוא מושך את הלב. ר' יוסי דורש גד - מגיד, שהוא כפוף ללוח השנה. גם אחרים מתארים מצב שהמן מגיד למשה את המציאות, וקובע אם אשתו של אדם נמנית עם בני ביתו או שהיא בוגדת בו, או למי שייך העבד.}}'''&quot;וְהוּא כְּזֶרַע גַּד&quot;'''. אִי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁל מָה? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הֱוֵי אוֹמֵר שֶׁל זֶרַע פִּשְׁתָּן. 
אוֹ אַתָּה אוֹמֵר: מַה זֶּרַע פִּשְׁתָּן אָדוֹם – אַף זֶה אָדוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לָבָן&quot;'''!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לִדְבַר אַ'''גָּד'''ה, שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אֶת לֵב הָאָדָם.
 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הוּא מַגִּיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָן, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹרֵד לֹא בַּשַּׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים!
 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁהַנָּבִיא מַגִּיד לָהֶן חֲדָרִים וּסְתָרִים לְיִשְׂרָאֵל, כָּךְ הָיָה הַמָּן מַגִּיד לְיִשְׂרָאֵל חֲדָרִים וּסְתָרִים. 
הָא כֵּיצַד? אִשָּׁה סוֹרַחַת עַל בַּעְלָהּ; הִיא אוֹמֶרֶת &quot;הוּא סוֹרֵחַ עָלַי&quot;, וְהוּא אוֹמֵר &quot;הִיא סוֹרַחַת עָלַי&quot;. בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה לַדִּין, 
אָמַר לָהֶן: &quot;לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט&quot;. לְשַׁחֲרִית, אִם נִמְצָא מָן בְּבֵית בַּעְלָהּ – בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא סוֹרַחַת עַל בַּעְלָהּ; וְאִם נִמְצָא בְּבֵית אָבִיהָ – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא סוֹרֵחַ עָלֶיהָ.
 
וְכֵן הַמּוֹכֵר עֶבֶד לַחֲבֵרוֹ; זֶה אוֹמֵר &quot;לָקַחְתִּי&quot;, וְזֶה אוֹמֵר &quot;לֹא מָכַרְתִּי&quot;. בָּאִין אֵצֶל מֹשֶׁה לַדִּין, אָמַר לָהֶן: &quot;לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט&quot;. 
לְשַׁחֲרִית, אִם נִמְצָא מָן בְּבֵית רַבּוֹ רִאשׁוֹן – בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר; וְאִם נִמְצָא בְּבֵית רַבּוֹ אַחֲרוֹן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לוֹקֵחַ.
 
'''&quot;וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּאִידְפַס הָאִיסְקְרִיטִין; רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כְּסֹלֶת זוֹ, שֶׁצָּפָה עַל גַּבֵּי נָפָה וְלוּשָׁה בִּדְבָשׁ וְחֶמְאָה!
}}

===פסוק לב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
החל מכאן עוסק המקרא בדברים שהתרחשו מאוחר יותר. הדרשה טוענת שהנחת צנצנת המן היתה בשנה השניה, עם יצירת ארון הברית, ומפליגה לבריאת המן בבריאת העולם, כאחד מהניסים שהוכנו מראש. והשוו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ו|אבות ה ו,]] שם הרשימה שונה במקצת. העיקרון הוא שהקב&quot;ה נמנע מלברוא דברים חדשים אחרי ששת ימי הבריאה, והניסים השונים שהתרחשו מאז נבראו באותם ששה ימים. 
ר' יהודה מוסיף שיקול בפתגם ארמי, הנראה שאוב ממקורות חיצוניים, ואולי הוא טיעון שמטרתו המקורית בספרות היוונית היתה להוכיח שהעולם קדמון, כדעת אריסטו. ר' יהודה טוען שהצבת הראשונה נבראה ע&quot;י הקב&quot;ה.
וראו [[ביאור:תוספתא/ערובין/ח#טז|תוספתא עירובין ח טז,]] שם מצוטט הפתגם כנראה במשמעות אליגורית, כדי לטעון שהלכות שבת אינן פורחות באויר אלא יש להן מקור – ולו מצומצם – בתורה שבכתב.}}אִם אוֹמֵר אֲנִי '''&quot;זֶה הַדָּבָר&quot;''', יָכוֹל לֹא הִנִּיחוֹ אַהֲרֹן אֶלָּא בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן&quot; (פס' לד).
 
אֵימָתַי נַעֲשָׂה הָאָרוֹן? – בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה.
 
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְאֵלּוּ הֵן: קֶשֶׁת, וּמָן, וּבְאֵר, 
וְהַכְּתָב, וְהַמַּכְתֵּב, וְהַלּוּחוֹת, וּפִי הָאָתוֹן, וּפִי הָאָרֶץ, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וּמְעָרָה שֶׁעָמַד בָּהּ מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ, 
וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן שְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ.
 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף {{ב|בִּגְדוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן|ראו [[בראשית ג כא]]}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַכֻּתֳּנוֹת וְהַמַּזִּיקִים.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר מִשּׁוּם אָבִיו: אַף הָאַיִל וְהַשָּׁמִיר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: אַף הָאוּר וְהַפְּרֵדָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַצְּבָת.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: 'צְבָתָא בִּצְבָתָא מִתְעַבְדָא, צְבָתָא קַדְמִיתָא מָה הֲוָת? הָא לָאו בִּירְיָה הֲוָת!'

{{הע-שמאל|הדברים המוסתרים מבני אדם נמנים אגב הניסים. הדגש הוא בסופה של הרשימה, המבטיח שמלכות הרומאים תיעקר, אלא שאין אדם יודע מתי.}}שִׁבְעָה דְּבָרִים מְכֻסִּין מִבְּנֵי אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: יוֹם מִיתָה, וְיוֹם נֶחָמָה, וְעֹמֶק הַדִּין, 
וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר, וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּמַלְכוּת חַיֶּבֶת!
}}

===פסוק לג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]] לדעת ר' יהושע צנצנת המן מיועדת לשמח את האבות ולהעיד שהקב&quot;ה גמל טובה לבניהם. כלומר מכוונת לעבר. הוא דורש גזירה שוה משמרת – משמרתי ([[בראשית כו ה]]). ר' אלעזר ור' יוסי רואים בה אמצעי לתוכחה לדורות הבאים, המחוייבים ללמוד תורה ולא לעסוק ברדיפת פרנסה, לפי דרכם של חז&quot;ל שהעלו על נס את הבטחון בה' שידאג לה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת&quot;''' – צִנְצֶנֶת זוֹ, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁל מָה הִיא: 
אִם שֶׁל זָהָב, אִם שֶׁל כֶּסֶף, אִם שֶׁל נְחֹשֶׁת, וְאִם שֶׁל בַּרְזֶל, אִם שֶׁל בְּדִיל וְאִם שֶׁל עוֹפֶרֶת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;צִנְצֶנֶת אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כְּלִי שֶׁמְּצַיֵּן יָתֵר מֵחֲבֵרוֹ; אֱמוֹר: כְּלִי חֶרֶשׂ. 
'''&quot;וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן&quot;''' – בָּהּ.
 
'''&quot;וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְיָ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לָאָבוֹת; רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לַדּוֹרוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לִימוֹת יִרְמְיָה; לְפִי שֶׁהָיָה יִרְמְיָה אוֹמֵר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: הִתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה! – 
אִם נִתְעַסֵּק בַּתּוֹרָה מֵאַיִן אָנוּ מִתְפַּרְנְסִין? הוֹצִיא לָהֶן צִנְצֶנֶת הַמָּן, 
אָמַר לָהֶן: אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בַּתּוֹרָה – רְאוּ בַּמֶּה נִתְפַּרְנְסוּ! אַף אַתֶּם, אִם נִתְעַסַּקְתֶּם בַּתּוֹרָה – לְסוֹף שֶׁהַמָּקוֹם מְפַרְנֵס אֶתְכֶם.
 
וְזוֹ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אוֹתוֹת שֶׁעָתִיד אֵלִיָּהוּ לְגַלּוֹת לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: צְלוֹחִית שֶׁל מָן,&lt;small&gt; וּצְלוֹחִית שֶׁל מַיִם, וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה!
}}

===פסוק לה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/יא#ב|תוספתא סוטה יא, ב,]] שלקטו את המן ביום שמת משה ואכלו ממנו עד שנכנסו לארץ. שם מונים 39 יום, ואילו ר' יהושע טוען שאדר היה מלא ולכן מונה 40 יום.}}'''&quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה&quot;'''. 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַרְבָּעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלַּאֲדָר וְשִׁשָּׁה עָשָׂר שֶׁלְּנִיסָן. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ&quot; {{ממ|יהושע|ה|יב}}.
 {{הע-שמאל|ר' אליעזר ור' אלעזר מונים 70 יום ממות משה עד טז בניסן, ונחלקים בשאלה אם השנה היתה מעוברת או לא.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר, אָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁלַּאֲדָר וּשְׁלֹשִׁים שֶׁלַּאֲדָר שֵׁנִי, שֶׁהִיא הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, 
וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot;.
 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שִׁבְעִים יוֹם אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ &lt;/small&gt;שֶׁלְּמֹשֶׁה. 
מֵת מֹשֶׁה בְּשִׁבְעָה בִּשְׁבָט, וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ כ&quot;ד שֶׁלִּשְׁבָט וְל' שֶׁלַּאֲדָר, וְעִבּוּר לֹא הָיְתָה לַשָּׁנָה בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, 
וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ בְּי&quot;ו בְּנִיסָן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot;.

{{הע-שמאל|ר' יוסי מסיק מהייתור 'עד בואם אל ארץ נושבת' שהמשיכו לאכול את המן עד שישבו את הארץ, 14 שנה לאחר שנכנסו אליה, ולא רק 40 שנה, בניגוד לפשט.}}אֲחֵרִים אוֹמְרִים: חֲמִשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן; 
אַרְבָּעִים בְּחַיָּיו שֶׁלְּמֹשֶׁה, וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה לְאַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה: שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה&quot;''', 
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַד בּוֹאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אָכְלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַמָּן אַחַר מִיתָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה; שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת הָאָרֶץ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/יא#ד|תוספתא סוטה יא, ד,]] בדברי ר' יוסי בר' יהודה. וראו גם ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה]]. שם מדובר גם על הצרעה, שהיתה בזכות משה, ולכן לא עברה את הירדן.}}מֵתָה מִרְיָם – בָּטְלָה הַבְּאֵר וְחָזְרָה; מֵת אַהֲרֹן – בָּטֵל עַמּוּד עָנָן וְחָזַר; 
מֵת מֹשֶׁה – בָּטְלוּ שְׁלָשְׁתָּן וְלֹא חָזְרוּ.
}}

===פסוק לו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה.]]
גם בימי המקדש, כשהיו קוצרים את השעורה ומכינים ממנה את העומר, היו מקריבים עשרון ממנו – ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ד|מנחות י ד]]. החישוב כאן מביא את העומר לכמות של 1.8 קב, כלומר איפה היא 18 קבים.}}'''&quot;וְהָעֹמֶר&quot;''' – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲשִׂירִית הָאֵיפָה&quot;''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בְּשָׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁהֵן שִׁבְעַת רְבָעִים וְעוֹד. 
'וְעוֹד' זֶה – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה בָּרֹבַע!
}}</text>
      <sha1>t070uuxzvmrhw7jqaxsx4ni1b1cwctx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1711885</id>
    <revision>
      <id>3016550</id>
      <parentid>3015912</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:54:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016550</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74298" sha1="nctdqsyd01m3p409uljtks3fvaaq19p" xml:space="preserve">==פרק יז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש &quot;ויסעו&quot;-הסיעו (הרחיקו) עצמן, ממדבר סין-הר סיני.}}
'''&quot;וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין&quot;''', לְפִי דַּרְכֵּינוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵירָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] שתי גישות לביקורת: לפי הראשונה משה טוען שהביקורת היא עלבון לקב&quot;ה ונסיון מולו. לפי השניה ביקורת היא מעשה חיובי, והיא מביאה לחיזוק שם ה' בעולם.
מכאן מתחילה שורה של דרשות המעריכות את ישראל כחוטאים או מעריכות אותם כצדיקים.}}
'''&quot;וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה&quot;''', שֶׁעָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין. '''&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'&quot;''' –
אָמַר לָהֶם: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי אַתֶּם מְנַסִּין אֶת הַמָּקוֹם.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וּשְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשן מדגיש את ההבדל בין רפידים למרה: במרה רצו לשתות, אבל לא היו צמאים. ברפידים היו צמאים ולכן התלונה מוצדקת יותר.}}
'''&quot;וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּגַע בָּהֶם צִמָּאוֹן.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם&quot; {{ממ|שמות|טו|כג}}, &lt;small&gt;לֹא נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן; אֲבָל כָּאן נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן.
 
'''&quot;וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם&quot;''' – אָמַר לָהֶן: דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם כּוֹעֵס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵין נוֹתֵן פָּנָיו אֶלָּא בַּקָּטָן; 
אֲבָל כָּאן נָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּגָּדוֹל.
{{הע-שמאל|ר' יאשיה תמה על שישראל דואגים למקנה שלה כשם שדואגים לעצמם, ומשווה אותם למי שביתו חרב והוא מתאבל על החלון שנשבר. הדרשה השניה היא בזכות ישראל, שדאגו לבהמה החיונית למסע במדבר.}}
'''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – מִיכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נְפַל בֵּיתָא – חֲבַל לְכִּוְתָא.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – אָמְרוּ: &lt;/small&gt;בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא חַיָּיו.
הֵא כֵּיצַד? אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאֵין בְּהֶמְתּוֹ עִמּוֹ – מִסְתַּגֵּף הוּא.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דרשה בשבחו של משה שלא נמנע מלהתפלל בעד העם.
לפי הדרשה השניה משה התלונן לפני הקב&quot;ה שהתפקיד שלו כמתווך בין הקב&quot;ה לעם הוא כבד מנשוא, ואילו הקב&quot;ה תומך בישראל ומונע ממשה לכעוס על הים.
כאן משה מתנגד לישראל ומאשים אותם במזימה לסקלו, ואילו במעשה העגל משה התפלל עד ישראל והקב&quot;ה כעס עליהם. הקב&quot;ה ומשה נראים כמחלקים ביניהם את התפקידים.}}
'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְהֵן מִדַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – אַף אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; אֶלָּא אָמַר '''&quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot;'''.
 
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, בֵּינְךָ לְבֵינָם הֲרֵינִי הָרוּג! שֶׁאָמַרְתָּ לִי אַל תַּקְפִּיד כְּנֶגְדָּן, &quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot; {{ממ|במדבר|יא|יב}}.
 
כָּאן מָקוֹם מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה {{ב|מֵמִיךְ!|מנמיך את הכעס כנגד ישראל}}
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשות על &quot;עבור לפני העם&quot; מופיעות שם תוך שינוי הדוברים.
ר' יהודה קורא &quot;עבור&quot; - סלח, שעל משה לסלוח לישראל. ר' נחמיה קורא 'עבור', שמשה יעבור וימשיך להנהיג את ישראל, ומי שהדבר אינו נראה לו - שיסבול!
דבר אחר קובע שמשה ילך להוציא מים ולפתור את הבעיה. זקני העם באים עם משה כעדים שהמים יוצאים מהסלע ואינם מים שהיו שם מראש.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – עֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲבֹר עַל חֵטְא שֶׁלָּהֶן!
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – וְדְרִגְשָׁא לֵיהּ - יְמַלֵּיל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – הוֹצִיא לָהֶן מַיִם. '''&quot;וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְעֵדוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם.
{{הע-שמאל|המטה הארון והקטורת פוגעים במי שנושא אותם שלא כראוי, אבל ביסודם הם מביאים ברכה.}}
'''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר קַח אִתְּךָ וְהָלָכְתָּ&quot;''' – 
זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִים 'שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא', 
וְאֵילּוּ הֵן: מַטֶּה וְאָרוֹן וּקְטֹרֶת.
קְטֹרֶת זוֹ – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הִיא! הִיא הָרְגָה אֶת נָדָב וַאֲבִיהוּא! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהִיא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם&quot; {{ממ|במדבר|יז|יב}}!
אָרוֹן זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הָרַג אֶת עֻזָּא וְאֶת פְּלִשְׁתִּים וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד... וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם&quot; {{ממ|שמואל ב|ו|יב}}!
מַטֶּה זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרָיִם! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: '''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר&quot;'''.
}}
&lt;small&gt;
===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש 'לפניך' בזמן, ולא 'מולך'.משה ראה את מדרך כף רגלו של הקב&quot;ה, ושם הכה בסלע.}}
'''&quot;הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב&quot;''' – אָמַר לוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא רֹשֶׁם רַגְלֵי אָדָם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם&quot; {{ממ|יחזקאל|א|כו}} – שָׁם אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ.
{{הע-שמאל|ר' יוסי קורא &quot;והכית באמצעות הצור&quot;, שהמכה תהיה ע&quot;י אבן. המטה עצמו הוא מאבן צור - ספיר.}}
'''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;''' – מִכָּאן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה אוֹמֵר: מַקֵּל זֶה שֶׁל {{ב|סַמְפִּיר|ספיר}} הוּא! 'וְהִכִּיתָ עַל הַצּוּר' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;'''!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע סוף ו.]] בפסוק ו נזכרו משה והקב&quot;ה, והפירוש סובל את שניהם. ר' יהושע טוען שמשה קרא למקום מסה ומריבה, ואילו הקב&quot;ה לא ראה את תלונות ישראל בחומרה; ור' אלעזר המודעי, ששופט את ישראל לחומרה, טוען שהקב&quot;ה (&quot;המקום&quot;) הוא שקרא כך.}}
'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם&quot;'''.
{{הע-שמאל|יתכן שלפנינו הערה נפרדת: בית הדין הוא מקום של מריבות, ולכן גם הוא מכונה 'מקום'; וראו [[דברים יז ח]].
אפשרות פרשנית אחרת - במסה ומריבה השתנה שמו של הקב&quot;ה - הוא &quot;בית דין הגדול&quot;, או &quot;המקום&quot;! וראו א&quot;א אורבך, חז&quot;ל, עמ' 156 הע' 61.}}
מִכָּאן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל, בּ&quot;ה, שֶׁנִּקְרָא 'מָקוֹם'.
{{הע-שמאל|השאלה שעומדת לפני החכמים היא, שהרי ה' היה בקרבם בבירור, בעמוד הענן ובעמוד האש, ומה היה להם לנסות? – ר' יהושע אומר שבדקו האם הקב&quot;ה מסוגל לעשות ניסים - כלומר בדיקה בתחום התיאולוגי; ור' אליעזר מסביר את הנסיון בתחום האתי: האם ראוי הקב&quot;ה שנעבדנו?}}
&lt;/small&gt;'''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot;'''.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֶשְׁנוֹ רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוּא, 
אִם יֶשְׁנוֹ עָלֵינוּ – נֵדַע, וְאִם לָאו – לֹא נֵדַע.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִם סִפֵּק צָרְכֵינוּ בַּמִּדְבָּר – נַעַבְדֶנּוּ, 
וְאִם לָאו – לֹא נַעַבְדֶנּוּ.
{{הע-שמאל|משחק מילים 'רשום'-'מפרש';
הדרשה תוהה על הסמיכות של פרשת עמלק לפרשת מסה ומריבה, ומסבירה גם את החומרה שבבקשת המים: המים אינם אלא תורה, והיעדרם מסמל העדר תורה ושכחת הקב&quot;ה, ולכן בא עמלק ונלחם בישראל. וראו גם לעיל פס' א.}}
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|במכילתא עמלק א א.]]}}
רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמְרִים: מִקְרָא זֶה {{ב|רָשׁוּם,|סתום}} 
וּמְפֹרָשׁ עַל יְדֵי אִיּוֹב: &quot;הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְּלִי מָיִם&quot; {{ממ|איוב|ח|יא}}
וְכִי אֶפְשָׁר לְגֹמֶא זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא בִִּּצִּים וְשֶׁלֹּא עֵצִים, וְאֶפְשָׁר אָחוּ זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא מַיִם?
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה!
לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶן שׂוֹנֵא.
שֶׁאֵין שׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הַעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...&quot;'''
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] בחילופי שמות הדוברים.
ר' יהושע מפרש 'ולא ירא אלוהים' על עמלק, שלא ירא להכנס תחת כנפי הענן ולצוד נפשות מישראל.
אחרים מסבירים את הביטוי על ישראל, שעדיין לא היו להם מצוות המביעות את יראת האלוהים.
ר' אליעזר, בניגוד לר' אלעזר המודעי, מבדיל בין מלחמת עמלק כאן, שבא למלחמה ישירה וגלויה – לבין הפסוקים בדברים, המבטאים מלחמת גרילה שאינה גלויה.}}
'''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁהָיָה נִכְנָס תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד וְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְהוֹרְגָן; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים&quot; (שם) – זֶה יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּגִלּוּי פָּנִים, 
לְפִי שֶׁכָּל בִּיאוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּא – לֹא בָּא אֶלָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ&quot; (שם), 
אֲבָל בִּיאָה זוֹ – בָּא בְּגִלּוּי פָּנִים.
{{הע-שמאל|דורש את המילה 'ויבוא', שנראית מיותרת. לפי הדרשה היה עמלק חלוץ של צבאות גדולים בהרבה.}} 
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – שֶׁבָּא בְּעֵצָה; 
לְפִי שֶׁהָלַךְ וְכִנֵּס {{ב|כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת|צרי ישראל יקבלו פורענות בעתיד, כי השתתפו בכנס של עמלק}}. 
&lt;small&gt;אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? פַּרְעֹה שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָּם – טִבְּעוֹ הַמָּקוֹם בַּיָּם, הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? 
אָמַר לָהֶן: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ; אִם יְנַצְּחוּנִי – בִּרְחוּ, וְאִם לָאו – בּוֹאוּ וְסַיְּעוּנוּ עֲלֵיהֶן.
{{הע-שמאל|דורש ויבוא – ממרחק רב. ר' יהודה הנשיא ישב בגליל, ולפי ההסבר שלו עמלק בא מהנגב עד לגליל. הדרשה אינה על ימי יציאת מצרים אלא על ימיו של הדרשן ועל מקומו שלו.
ר' נתן טוען שעמלק הגיע מעבר הירדן, שהרי הוא מבני עשו שישב בשעיר.
אחרים דורשים 'ויבא' – שהובא ע&quot;י מידת הדין, כדי להיפרע מהעם שהיו כפויי טובה, והתלוננו במסה ומריבה. הסיפור של המלך יואש מדגים עיקרון דומה: המלך היה כפוי טובה ליהוידע והרג את בנו, ולבסוף נרצח בידי עבדיו שהיו כפויי טובה לאדונם.
התבוסה לארם נוספת כעונש נוסף ליואש, ששילם גם מחיר אישי ועונה על ידי הארמים בגופו.}}
רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי...&quot; {{ממ|במדבר|יג|כט}} – 
הוּא הָיָה לִפְנִים מִכֻּלָּם!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא בָּא אֶלָּא מֵהַרְרֵי שֵׂעִיר; 
אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה – וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּיֵי טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כו}}. 
יָבוֹאוּ אֵלּוּ, כְּפוּיֵי טוֹבָה – וְיִפָּרְעוּ מִן יוֹאָשׁ, כְּפוּי טוֹבָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; 
וּבְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא אֱלֹקִים וְיִדְרֹשׁ&quot; (שם פס' כב).
מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? &quot;וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם... וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים&quot;. אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים; 
וּמַה שְׁפוּטִים עָשׂוּ בּוֹ? אָמְרוּ: הֶעֱמִידוּ עָלָיו בִּרְיוֹנוֹת קָשִׁים {{ב|&quot;אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִשָּׁה&quot;|השוו [[בראשית יט ח]]}} מִימֵיהֶם, 
וְעִנּוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו&quot; {{ממ|הושע|ה|ה}}. 
&quot;וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלוּיִים רַבִּים 
הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בְּדַמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כה}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מתנגד לטענות של 'אחרים' בדרשה הבאה, שמנסים להצדיק את ההתקפה של עמלק בכך שישראל ריפו ידיהם מדברי תורה.
הדרשה על החמורים גם היא מעשית, וטוענת שכך היה ביציאת מצרים, שהיו בידיהם רק חמורים, ולכן קדושת הבכורה חלה רק על פטרי חמורים; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ב|בכורות א, ב.]] השאלה על פטרי סוסים וגמלים תואמת את הגישה הקראית, שמקדשת גם אותם, לפי [[במדבר יח טו]].}}
'''&quot;בִּרְפִידִם&quot;''' – אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב {{ב|בְּמוֹתְבָא רַבָּא|במושב הגדול, בית המדרש המרכזי}}: 
רְפִידִם מַהוּא? אָמַר לָנוּ: כְּמַשְׁמָעוֹ. 
וְעוֹד אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּמוֹתְבָא רַבָּא: 
מִפְּנֵי מָה פָּדוּ יִשְׂרָאֵל פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְלֹא פָּדוּ פִּטְרֵי גְמַלִּים וּפִטְרֵי סוּסִים? 
אָמַר לָנוּ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא. 
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם; שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים חֲמוֹרִים לְפָנָיו 
שֶׁהָיוּ טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.
{{הע-שמאל|דורש 'רפידים' – רפיון ידים. רפידים אינו שם המקום אלא הסיבה שבגללה בא עמלק; וראו גם לעיל פס' א ופס' ז.}}
&lt;/small&gt;דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵין רְפִידִם אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם; 
לְפִי שֶׁרִפּוּ יִשְׂרָאֵל יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם שׂוֹנֵא, 
לְפִי שֶׁאֵין הַשׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵרָה; 
{{הע-שמאל|ענשו של רחבעם דומה לענשו של יואש, ראו לעיל: בשני המקרים החטא הוא דתי, ונעשה ע&quot;י המלך, והעונש הוא צבאי ולאומי.}}
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת ה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|יב|א}}. 
וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ? &quot;וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כד}}. 
וּמָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? דִּכְתִיב: &quot;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם... 
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כו}}.
{{הע-שמאל|דרשה פסימית, שלפיה הפרויקט של עם ישראל נכשל, העם חזר לבבל, התורה חזרה לכותבה והכסף חזר למצרים.}}
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָן: גָּלוּת חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם&quot; {{ממ|יהושע|כד|ב}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל&quot; {{ממ|עזרא|ה|יב}}. 
כְּתַב שָׁמַיִם חָזַר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ – וְאֵינֶנּוּ&quot; {{ממ|משלי|כג|ה}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]]
דורש את המלה 'לנו' ככוללת את משה ואת יהושע, כשווי ערך.
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד, יב;]] וראו גם [[אבות דרבי נתן כז#ד|אבות דר' נתן פרק כז, ד.]]
משה היה אחיו הצעיר (חברו) של אהרון, אבל אהרון עשה אותו כרבו וכינה אותו 'אדוני'.
יהושע היה תלמידו של משה. אמנם משה עשאו כמותו, אבל יהושע התיחס אל משה במורא כמו מהקב&quot;ה, וייחס לו כוחות כילוי אלוהיים; וכן גיחזי ייחס לאלישע כוחות של החייאת מתים, כמו הקב&quot;ה.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – מִכָּאן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ.
וְיִלְמַד כָּל הָעוֹלָם מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים' אֶלָּא '''&quot;בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''', עֲשָׂאוֹ כְּמוֹתוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד רַבּוֹ? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּאַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;בִּי אֲדֹנִי&quot; {{ממ|במדבר|יב|יא}}
וַהֲלוֹא אָחִיו קָטָן הוּא! אֶלָּא עֲשָׂאוֹ רַבּוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד רַבּוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד שָׁמַיִם? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; {{ממ|במדבר|יא|כח}}
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה – כָּךְ אַתָּה כַּלֵּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְּיָדְךָ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}}
אָמְרוּ לוֹ לְגֵחֲזִי: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי אָדָם מֵמִית וּמְחַיֶּה? וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה!
{{הע-שמאל|יהושע בחר אנשים, והמחלוקת היא בדגש: האם הדגש הוא על גבורתם או על יראת האלוהים שלהם. לעניין הדרשה על 'אנשים' ראו [[שמות יח כא]].}} 
&lt;small&gt;'''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''' – אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, אֲנָשִׁים יִרְאֵי חֵטְא.
{{הע-שמאל|דורש 'צא'. ר' אלעזר מוסיף גם רמז למלכותו של יהושע בעתיד.}}
'''&quot;וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: 
צֵא מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, 
אֱמֹר לִיהוֹשֻׁעַ: רֹאשְׁךָ זֶה, לָמָּה אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ, לֹא לְכֶתֶר?
צֵא וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
{{הע-שמאל|ר' יהושע מעדיף גם כאן, כמו ברוב הדרשות, את הפשט. ר' אלעזר דורש את 'ראש הגבעה' כרמז לזכות אבות ואמהות; וראו לקמן, על הפסוק 'עלו ראש הגבעה'. יתכן שגם כאן הם חולקים בשאלה האם הגיע לישראל לנצח במלחמה בזכות עצמם או רק בזכות האבות; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ד|לעיל טז ד.]]
התחינה הזאת מדגישה שהניסים אינם בכוחו המאגי של המטה אלא הם מעשה של הקב&quot;ה, ולכן הוא מכונה 'מטה האלוהים'.
ואכן למעשה לא השתמש משה במטה, בניגוד לציפיותיו, אלא בידיו.}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''',
מָחָר נִהְיֶה מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, 
וּמַטֶּה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'תְּהֵא בְּיָדְךָ' – תְּהֵא בְּיָדִי לְעוֹלָם. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָחָר נִגְזֹר תַּעֲנִית וְנִהְא מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל מַעֲשֵׂה אָבוֹת!
'''&quot;רֹאשׁ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת. '''&quot;הַגִּבְעָה&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת.
'''&quot;וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''' – אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 
בְּמַטְּךָ זֶה הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶן אֶת הַמָּן, 
וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.
בְּמַטֶּה זֶה אַתָּה תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּים וּגְבוּרוֹת בְּשָׁעָה זוֹ.
{{הע-שמאל|חמש מילים שניתן להצמידן לחלק הקודם של הפסוק או לחלקו הבא אחריהן. המילה 'וקם' היא דרשה המנסה למצוא רמז לתחית המתים מן התורה שבכתב.‎‎}}
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם בַּתּוֹרָה הֶכְרֵעַ: שְׂאֵת, אָרוּר, מָחָר, מְשֻׁקָּדִים, וְקָם.
שְׂאֵת מִנַּיִן? &quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת&quot; אוֹ &quot;שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}
&quot;אָרוּר אַפָּם כִּי עָז&quot; אוֹ &quot;כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר&quot; {{ממ|בראשית|מט|ו}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' אוֹ '''&quot;צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר&quot;'''.
&quot;מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ&quot; אוֹ &quot;בַּמְּנוֹרָה אַרְבָּעָה גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים&quot; {{ממ|שמות|כה|לד}}
&quot;וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; אוֹ &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם&quot; {{ממ|דברים|לא|טז}} – 
אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] דגש על המשמעת למשה ולא על רצונו של יהושע למלוך בעתיד, והשוו לעיל, על הפסוק 'וצא הלחם בעמלק'.}}
'''&quot;וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד, וְלֹא עָבַר עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה.
'''&quot;וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. 
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]]
השוו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראה&quot;ש ג ח:]] שם מובא נוסח מעובד של הדרשה שכאן. שם הסגולה להתגברות ישראל היא ההבטה כלפי מעלה, ואילו כאן היא בפשטות אמונה שמשה היה נביא אמת.
גם הדרשה הזאת, כמו הדרשה על 'מטה האלוהים' לעיל, היא דרשה אנטי-מאגית.
נוסח השאלה נראה קשה, כי 'שבירת עמלק' היא 'גִּיבּוּר ישראל'; ויתכן שמדובר בלשון נקיה שבגללה הפך 'גיבור עמלק' ל'שיבור עמלק'.
כאן נוספה גם דרשה על דם הפסח, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יג|לעיל יב פס' יג.]]}}
&lt;/small&gt;'''&quot;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה מַגְבִּירוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹ שׁוֹבְרוֹת עֲמָלֵק?
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 
הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּין וּגְבוּרוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot; {{ממ|שמות|יב|ז}}.
וְכִי מָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמַּלְאָךְ, וּמָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמְּזוּזָה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם 
וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת – הַמָּקוֹם חָס עֲלֵיהֶן.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף...&quot; {{ממ|במדבר|כא|ח}}, 
וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כָּךְ
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לָהֶם רְפוּאָה.
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מנתק את הביטוי 'וגבר ישראל' מהסיטואציה של המלחמה ודורש אותו על לימוד תורה בעתיד.}}
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;'''? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר עֲמָלֵק&quot;'''?
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ – שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַגְבִּיהַּ דִּבְרֵי תוֹרָה הָעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו;
אַף כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַשְׁפִּיל אֶת יָדָיו, כְּוִיכוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]] 
משה חטא בכך שדחה את המלחמה למחרת, ולא הזדרז לעשותה באותו היום; וענשו היה שכבדו ידיו. דורש כבדו-ב כדים.}}
'''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' –&lt;small&gt; יָקְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה,
כְּאָדָם שֶׁתְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי כַּדֵּי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִכָּאן שֶׁאֵין מְרַשְּׁלִין לִדְבַר מִצְוָה, 
שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים מִיָּד' – לֹא בָּא לִידֵי צַעַר הַהוּא, אֶלָּא אָמַר &quot;לְמָחָר&quot;.
{{הע-שמאל|משה מצטער כחלק מהציבור, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא,]] שגם הקב&quot;ה הצטער עם עמו.}}
&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – וְכִי לֹא הָיָה שָׁם כֶּסֶת אַחַת אוֹ {{ב|גְּלוֹבְקְרִין|כרית}} אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ תַּחְתָּיו וְיֵשֵׁב? 
אֶלָּא אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה – אַף אֲנִי אֱהֵא עִמָּהֶן בְּצָרָה! מִיכָּן אָמְרוּ: חַיָּב אָדָם לְהִצְטַעֵר עִם הַצִּבּוּר!
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַעֲלֶה בָּהֶן וּמוֹרִיד בָּהֶן.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּתַעֲנִית כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,|תענית ציבור מסתיימת עם שקיעת השמש.}} כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר המודעי כשיטתו, שאלמלא זכות אבות לא היה הקב&quot;ה סולח לישראל. וראו גם לעיל, על הפסוק 'על ראש הגבעה'.}}
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – {{ב|יָקַר|היה כבד}} הַחֵטְא עַל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. 
מֶה עָשָׂה? נִפְנָה לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אָבוֹת; '''&quot;וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָהוֹת
{{הע-שמאל|גם זכות השבטים נכללת בזכות אבות. משה אהרון וחור היו שלושה שירדו לפני התיבה.}}
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד... אֶחָד&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה לֵוִי וְחוּר מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה יְהוּדָה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין פְּחוּתִין מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיֹּרְדִים לִפְנֵי תֵּבָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – יָדוֹ אַחַת שֶׁלֹּא נָטַל בָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּם '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;'''. 
וּבְיָדוֹ אַחַת אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַל יָדִי הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, 
וְעַל יָדִי קָרַעְתָּה לָהֶן אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּה לָהֶן אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָיו, 
וְעַל יָדִי תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּשָׁעָה זוֹ!
{{הע-שמאל|לכינוי &quot;מלכות חייבת&quot; לרומי ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא דר' ישמעאל עמלק א א,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#א|מכילתא דר' ישמעאל ויהי א.]]}} 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''', אָמַר: רָאִיתִי כָּל מַלְכֻיּוֹת כֻּלָּן אֵין עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת; 
{{ב|מַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ|רומי}} עוֹשָׂה מִלְחָמָה מִשַּׁחֲרִית וְעַד עַרְבִית!
}}
&lt;small&gt;
===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א סוף א.]]
שני החכמים דורשים 'ויחלוש' באמצעות משחקי מילים: ר' יהושע דורש 'ויחלוש' – ירד וחתך ראש; עמו – עומדים; ר' אלעזר דורש 'ויחלוש' – גרם לו לפחד זעזוע וחיל, ושבר. לפי דברי ר' יהושע הנצחון היה פיזי, ואילו לפי ר' אלעזר הניצחון הוא בעל אפקט פסיכולוגי.}}
'''&quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיָּרַד וְחָתַךְ רָאשֵׁי גִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִין בְּרָאשֵׁי שׁוּרוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: וַיָּחֵל, וַיֶּאֱחֹז, וַיְשַׁבֵּר.
 
'''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִם בָּנָיו.
{{הע-שמאל|ר' יהושע דורש 'לפי חרב' שהרגם בחרב ולא המשיך להתעלל בהם.
ר' אליעזר דורש 'לפי חרב' – כאילו בחרב, אבל למעשה לא השתמש יהושע בחרב אלא בכוחו של הקב&quot;ה – על פי הגבורה.
אחרים מחמירים בדין עמלק, וקושרים את גורלו לגורל עשו שעליו מנבא יחזקאל בפרק לה, שיהיה רווי דם; וראו גם לעיל על פסוק יב.}} 
'''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא נִוְּלוּם, אֶלָּא הָיוּ דָּנִין אוֹתָן בְּרַחֲמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – לִמְּדָנוּ לְמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה.
אֲחֵרִים אוֹמְרִין: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – נִתְקַיֵּם בָּהֶן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ, 
אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|לה|ו}}.
}}

&lt;/small&gt;===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]] כאן נוספה הדרשה של ר' יהושע על &quot;כתוב זאת זכרון בספר.&quot;
הזקנים מנסחים מעין חוק היסטורי: למרות שהפוגעים בישראל היו מעין שוט בידי הקב&quot;ה, באו בגלל חטאי ישראל – בסופו של דבר הפוגעים מקבלים את ענשם. במקרה שלפנינו עמלק בא ופגע בישראל כעונש (ראו לעיל פרשה א) – אבל גם השוט הפוגע נענש! - דורש &quot;כי מחה&quot; בעוה&quot;ז, &quot;אמחה&quot; בעוה&quot;ב.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ – סוֹפוֹ לִלְקוֹת!
יִלְמֹד כָּל הָעוֹלָם מִפַּרְעֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – טִבְּעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כז}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲמָלֵק, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד וְהִזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל 
אִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר&quot;'''; 
וְכֵן כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל – בּוֹ בַּדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִמֶּנָּה לְעוֹלָם!
{{הע-שמאל|לכלל 'במדה שאדם מודד...' ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}
אָמְרוּ: 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ'!
{{הע-שמאל|בנביאים – ראו שמואל א טו; במגילה – ראו מגילת אסתר.
ר' יהושע טוען שיהושע נמשח למנהיג העם אחרי משה כבר בזמן מלחמת עמלק.}}
'''&quot;כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – '''&quot;כְּתֹב&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, 
'''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא, '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה, '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, 
'''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא. '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' – בּוֹ בַּיּוֹם נִמְשַׁח יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם רֶמֶז; שְׁנַיִם חָשׁוּ וּשְׁנַיִם לֹא חָשׁוּ:
{{הע-שמאל|משה נרמז מראש (אצלנו) שלא יכנס לארץ, אבל לא חש ברמז, ולכן התחנן וביקש להכנס. המדרש מאריך, כאן ובהזדמנויות נוספות, בפירוט התחינות של משה, כי בהן מתחנן האדם הגדול ביותר על חייו; הסירוב שהוא נתקל בו ממחיש את העובדה הבסיסית שכל אדם - אפילו משה רבנו – סופו למיתה.
הצדקה מסוימת לכך שמשה לא חש ברמז: הוא חשב שמאחר והצליח לכבוש את עבר הירדן יוכל גם להמשיך בכך בא&quot;י עצמה. דורש &quot;אתה החילות&quot; ([[דברים ג כד]]) על מלחמת סיחון ועוג.}}
מֹשֶׁה נָתַן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ: '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' 
יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְאֵין מֹשֶׁה מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ!
לְסוֹף הוּא עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ כָּל אוֹתָן בַּקָּשׁוֹת, וְאוֹמֵר: הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ תַּרְאֵנִי מִקְצָת הָאָרֶץ – הַרְאֵנִי כֻּלָּהּ!
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה דָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ.
נִכְנַס פֶּתַח רִאשׁוֹן – וְשָׁתְקוּ לוֹ, נִכְנַס פֶּתַח שֵׁנִי – וְשָׁתְקוּ לוֹ, בָּא לְהִכָּנֵס לְפֶתַח שְׁלִישִׁי – נָזְפוּ בּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: 'דַּיֶּךָ עַד כָּאן'!
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה, וְכִבֵּשׁ שְׁנֵי עֲמָמִין, סִיחוֹן וְעוֹג, וְחִלְּקָם,
אָמַר: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל תְּנַאי, וְאֵין אָנוּ מְנֻדִּין אֶלָּא עַל תְּנַאי!
{{ב|וַעֲדַאִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ מֶלֶךְ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה&quot; {{ממ|במדבר|כ|יב}}, אֶכָּנֵס לָהּ כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אֵין מֶלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לְפָנָיו: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט –
{{הע-שמאל|דורש את [[דברים ג כד]]-כה. השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז-כט.]]}}
אֶכָּנֵס לָהּ בִּ{{ב|מְחִלָּה שֶׁל קֵיסַרְיוֹן פַּמְיוֹס|מערת הבניאס (בצפון הארץ)}}! אָמַר: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; {{ממ|דברים|לב|נב}}.
אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט וְלֹא בִּמְחִלָּה,
אֶכָּנֵס לָהּ בְּמוֹתִי! אָמַר לוֹ: &quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}.
וְכִי מֵת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה!
{{הע-שמאל|שתי דרשות על בכיו של משה: הראשונה היא על בכי של יאוש, והשניה היא בכי של בקשת עזרה.}}
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: &quot;אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; {{ממ|דברים|יא|לא}}, 
אַתֶּם עוֹבְרִים וְלֹא אֲנִי!
{{ב|וְעַד אִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: &quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; {{ממ|דברים|ג|כה}}, אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא בַּקָּשָׁה.
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, &quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, 
&quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; {{ממ|ישעיה|י|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ&quot; {{ממ|זכריה|יא|א}}.
{{הע-שמאל|שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}
וְאָמְרוּ חֲכָמִים: חֲבוּבָה יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יַתִּיר מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁאַבְרָהָם לֹא לִבְּטוּהוּ וּמֹשֶׁה לִבְּטוּהוּ:
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ... וּרְאֵה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}; עֲלֵה! הַבֵּט! רְאֵה!
{{הע-שמאל|הראיה של משה היתה ראיה נבואית, לא רק בכך שראה את כל הארץ, אלא גם בכך שראה את העתיד; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.‎‎]]}} 
מִנַּיִן שֶׁכָּל בַּקָּשׁוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – נָתַן לוֹ?
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ מִן גִּלְעָד וְעַד דָּן&quot; {{ממ|דברים|לד|א}}.
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַגִּלְעָד&quot;,
וְאֵין גִּלְעָד אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|ירמיה|כב|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד דָּן&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ&quot; {{ממ|שופטים|יג|ב}}.
{{הע-שמאל|שתי הדרשות הללו קשורות למלחמת ארבעת המלכים של אברהם, ולא למשה; אבל הביטוי 'עד דן' מופיע גם שם. וראו גם [[בראשית רבה מג ב]], שכששמע אברהם שעתידים לעבוד שם ע&quot;ז תשש כוחו.}}
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּרְדֹּף עַד דָּן&quot; {{ממ|בראשית|יד|יד}}, וַהֲלֹא עַד אָן לֹא בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצְאוּ, וְזֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ אָמַר לוֹ: בְּמָקוֹם זֶה עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהַעֲמִיד עֲבוֹדָה זָרָה – וְתָשַׁשׁ כּוֹחוֹ מֵעָלָיו.
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהֶרְאָהוּ|הקב&quot;ה למשה}} בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם? וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם&quot; {{ממ|שופטים|ד|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת אֶרֶץ אֶפְרַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר: &quot;לְמַטֵּה אֶפְרַיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; {{ממ|במדבר|יג|ח}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְנַשֶּׁה&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי&quot; {{ממ|שופטים|ו|טו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דָּוִד בְּמַלְכוּתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה&quot;,
וּלְהַלָּן אוֹמֵר: &quot;וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד
וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי, וּבְבֵית אָבִי בִּי רָצָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כח|ד}}.
&lt;small&gt;{{הע-שמאל|משה עמד בהר נבו שבמזרח וראה את המערב.‎‎‎}}
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַמַּעֲרָב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן&quot;; וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ קִבְרֵי אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַנֶּגֶב&quot;.
וּמִנַּיִן לָמַדְנוּ עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁהֵם בַּנֶּגֶב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן&quot; {{ממ|במדבר|יג|כב}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַכִּכָּר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: 
&quot;וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר&quot; {{ממ|בראשית|יט|כה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot;, וְלָמַדְנוּ שֶׁעֲתִידִין גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
{{הע-שמאל|בקעת יריחו אכן נראית מהר נבו גם להדיוטות, וכשם שראה אותה כך ראה את מראות הנבואה העל-טבעיים.
משה ראה גם את דבורה ואת אשת לוט, אבל הנשים נדחקו לסוף הרשימה.}}
דָּבָר אַחֵר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot; – וַהֲלֹא הַהֶדְיוֹט רוֹאֶה בִּקְעַת יְרֵחוֹ!
אֶלָּא מַה בִּקְעָה זוֹ מְיֻשֶּׁבֶת, שָׂדֶה מְלֵאָה חִטִּים כָּל שֶׁהוּא, שָׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים כָּל שֶׁהוּא 
כָּךְ הֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִיר הַתְּמָרִים&quot; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ד|ה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֵשֶׁת לוֹט? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד צֹעַר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה&quot; {{ממ|בראשית|יט|כג}}.
{{הע-שמאל|כאן מדובר ברמז חיובי, ובהבטחה של הקב&quot;ה שישמור עליו, וראו [[בראשית רבה עו]], שהיו שגינו אותו על שחשש מהמפגש עם עשו והיו ששיבחו אותו ואף קבעו 'אין הבטחה לצדיק בעולם הזה'.}}
יַעֲקֹב נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ&quot; {{ממ|בראשית|כח|טו}};
לְסוֹף הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}},
אֶפְשָׁר מִי שֶׁהִבְטִיחוֹ הַמָּקוֹם יְהֵא מִתְיָרֵא? אֶלָּא אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא.
{{הע-שמאל|דוד, שהצליח לגבור על חיות רעות, הבין שמדובר ברמז שיצליח לגבור על אויביו ועל גלית, וראו [[שמואל א יז לו]].}}
דָּוִד נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|לו}};
אָמַר: מָה אֲנִי סָפוּן, שֶׁהָרַגְתִּי שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ?
אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדִי! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם&quot; (שם).
{{הע-שמאל|מרדכי הבין שעלית אסתר למלכות היא רמז שיזדקקו ישראל להצלה, וראו [[אסתר ד יד]].}}
מָרְדֳּכַי נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים&quot; {{ממ|אסתר|ב|יא}};
אֶפְשָׁר לַחֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְעָרֵל זֶה? אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ!
וּמִיָּד &quot;וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה&quot; (שם פס' כב).
{{הע-שמאל|הדרשה מתארת מחיה מוחלטת של עמלק וזרעו, מתחת השמים וגם מעליהם - בעולם הבא.
ר' יהושע מוסיף את משפחותיו של עמלק, כלומר את סבו – עשו, ובתפיסת חז&quot;ל - רומי. ר' אלעזר מוסיף את אגג, ודורש למחות את עמלק בדור מסוים – הוא דורו של אגג; וכך מסביר את ההחמרה של שמואל עם שאול.}}
'''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה&quot;''' – ''''מָחֹה'''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ''''אֶמְחֶה'''' – לָעוֹלָם הַבָּא; 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ''''עֲמָלֵק'''' – זֶה אֲגָג, ''''זֵכֶר'''' – זֶה הָמָן, 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, ''''אֶמְחֶה'''' – לוֹ וּלְכָל הַדּוֹר הַהוּא.
{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר דורשים 'מתחת השמים' על ישראל, שנמצאים תחת כנפי אביהם שבשמים. הם חולקים בשאלה על איזה זמן מדובר: ר' יהושע דורש שמדובר בזמן מלחמת עמלק ברפידים, ואילו ר' אלעזר דורש על זמן הגלות – כנראה בסיפור מגילת אסתר, כשהמן ניסה להרוג את היהודים המפוזרים בארבע רוחות ה'שמים'.}}
'''&quot;מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ נִין וָנֶכֶד לַעֲמָלֵק, 
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'גָּמָל זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'רָחֵל זוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'אִילָן זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק'.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְפִי &lt;/small&gt;שֶׁבָּא לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם,
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, רָשָׁע זֶה בָּא לְאַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ {{ב|מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם|מקביל ל&quot;תחת כנפי השכינה&quot;}}! סֵפֶר תּוֹרָה, מִי יִקְרָא בּוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְפַזְּרָם בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ב|י}},
סֵפֶר תּוֹרָה מִי יִקְרָא בּוֹ?
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מעביר את מחיית עמלק לאחריותו של הקב&quot;ה ולאחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג.
ר' נתן מסביר את כל סיפור המגילה כתזכורת לישראל לקיים את מחיית עמלק ולא כסכנה אמיתית שעמדה לפניהם.}}
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה: יֹאבַד שְׁמָם שֶׁלְּאֵלּוּ, וְיִמָּחֶה שְׁמָם מִן הָעוֹלָם, 
וְתֵעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹבְדֶיהָ, וִיהִי הַמָּקוֹם יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן... וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה&quot; {{ממ|עובדיה|א|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הָמָן אֶלָּא זֵכֶר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ&quot; {{ממ|אסתר|ט|כח}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]]
השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז#פסוק ז|לעיל יז ז.]] ר' אלעזר מחלק את הפסוק בין ה' ל'נסי', והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא.]] ר' יהושע מחלק בין מזבח ל'ויקרא'. הוא דורש את השייכות: הנס הוא של משה.}}
'''&quot;וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי&quot;'''.
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ נִסִּי; אָמַר לָהֶן: נֵס זֶה שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַמָּקוֹם – בְּגִנִּי עֲשָׂאוֹ!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ נִסִּי; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּנֵס – כְּאִלּוּ נֵס לְפָנָיו, שְׁרוּיִין בְּצָרָה – כְּאִלּוּ צָרָה הִיא לְפָנָיו, 
שְׁרוּיִין בְּשִׂמְחָה – שִׂמְחָה הִיא לְפָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|א}}.
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א סוף ב.]]
ר' יהושע כר' אליעזר לעיל, פס' יד.}}
'''&quot;וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק&quot;''', מִשֶּׁיֵּשֵׁב עַל כֵּס יָהּ – מִלְחָמָה שֶׁלְּיָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה '''&quot;מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר&quot;'''; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעביר את המצווה למחיית עמלק לתחום דיני הגיור, ומוסיף את עמלק לרשימת האסורים לבוא בקהל, כמו עמון ומואב; והשוו [[רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יב יז]], שלא מנע גיור של עמלקיים. לדברי ר' אלעזר הרג דוד את בן הגר בגלל מוצאו ולא בגלל דבריו. לשיטתו, בניגוד לשיטת ר' אליעזר ור' יהושע, החובה להשמיד את עמלק חלה על ישראל, ולא על הקב&quot;ה.}} 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת לְהִתְגַּיֵּר – יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה? 
וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמואל ב|א|יג}}.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר דָּוִד מַה נֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה רַבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל. &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ&quot; {{ממ|שמואל ב|א|טז}}.
{{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שההשמדה של עמלק תתרחש בימות המשיח ע&quot;י ישראל; הוא דורש 'מדור' – כמו 'דורים', שני דורות, ובנוסף ל'דור' – שלושה דורות, שהם ימות המשיח, לעניין ימות המשיח ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שי|ספרי דברים שי.]]}}
'''&quot;מִדּוֹר דּוֹר&quot;''', 'מִדּוֹר' הָעוֹלָם הַזֶּה לְ'דוֹר' – הָעוֹלָם הַבָּא; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, {{ב|שֶׁהֵם|ימות המשיח ימשכו כשלושה דורות}} ג' דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ... דּוֹר דּוֹרִים&quot; {{ממ|תהלים|עב|ה}}.
}}</text>
      <sha1>nctdqsyd01m3p409uljtks3fvaaq19p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016551</id>
      <parentid>3016550</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:55:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016551</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="74360" sha1="qm7uynt1mmnri3e4ssrxbxhnwljbb6o" xml:space="preserve">==פרק יז==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש &quot;ויסעו&quot;-הסיעו (הרחיקו) עצמן, ממדבר סין-הר סיני.}}'''&quot;וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין&quot;''', לְפִי דַּרְכֵּינוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵירָה.
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] שתי גישות לביקורת: לפי הראשונה משה טוען שהביקורת היא עלבון לקב&quot;ה ונסיון מולו. לפי השניה ביקורת היא מעשה חיובי, והיא מביאה לחיזוק שם ה' בעולם.
מכאן מתחילה שורה של דרשות המעריכות את ישראל כחוטאים או מעריכות אותם כצדיקים.}}'''&quot;וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה&quot;''', שֶׁעָבְרוּ עַל שׁוּרַת הַדִּין. '''&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'&quot;''' –
אָמַר לָהֶם: כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי אַתֶּם מְנַסִּין אֶת הַמָּקוֹם.
דָּבָר אַחֵר: אָמַר לָהֶם, כָּל זְמַן שֶׁאַתֶּם מִידַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – הֲרֵי הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, וּשְׁמוֹ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשן מדגיש את ההבדל בין רפידים למרה: במרה רצו לשתות, אבל לא היו צמאים. ברפידים היו צמאים ולכן התלונה מוצדקת יותר.}}'''&quot;וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּגַע בָּהֶם צִמָּאוֹן.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם&quot; {{ממ|שמות|טו|כג}}, &lt;small&gt;לֹא נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן; אֲבָל כָּאן נָגַע בָּהֶן צִמָּאוֹן.
 
'''&quot;וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם&quot;''' – אָמַר לָהֶן: דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אָדָם כּוֹעֵס בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵין נוֹתֵן פָּנָיו אֶלָּא בַּקָּטָן; 
אֲבָל כָּאן נָתְנוּ פְּנֵיהֶם בַּגָּדוֹל.

{{הע-שמאל|ר' יאשיה תמה על שישראל דואגים למקנה שלה כשם שדואגים לעצמם, ומשווה אותם למי שביתו חרב והוא מתאבל על החלון שנשבר. הדרשה השניה היא בזכות ישראל, שדאגו לבהמה החיונית למסע במדבר.}}'''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – מִיכָּאן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: נְפַל בֵּיתָא – חֲבַל לְכִּוְתָא.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי&quot;''' – אָמְרוּ: &lt;/small&gt;בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא חַיָּיו.
הֵא כֵּיצַד? אָדָם יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ וְאֵין בְּהֶמְתּוֹ עִמּוֹ – מִסְתַּגֵּף הוּא.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דרשה בשבחו של משה שלא נמנע מלהתפלל בעד העם.
לפי הדרשה השניה משה התלונן לפני הקב&quot;ה שהתפקיד שלו כמתווך בין הקב&quot;ה לעם הוא כבד מנשוא, ואילו הקב&quot;ה תומך בישראל ומונע ממשה לכעוס על הים.
כאן משה מתנגד לישראל ומאשים אותם במזימה לסקלו, ואילו במעשה העגל משה התפלל עד ישראל והקב&quot;ה כעס עליהם. הקב&quot;ה ומשה נראים כמחלקים ביניהם את התפקידים.}}'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר: הוֹאִיל וְהֵן מִדַּיְּנִין כְּנֶגְדִּי – אַף אֲנִי אֵינִי מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶן רַחֲמִים; אֶלָּא אָמַר '''&quot;מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה&quot;'''.
 
אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, בֵּינְךָ לְבֵינָם הֲרֵינִי הָרוּג! שֶׁאָמַרְתָּ לִי אַל תַּקְפִּיד כְּנֶגְדָּן, &quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot; {{ממ|במדבר|יא|יב}}.
 
כָּאן מָקוֹם מֵמִיךְ וּמֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה {{ב|מֵמִיךְ!|מנמיך את הכעס כנגד ישראל}}
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] הדרשות על &quot;עבור לפני העם&quot; מופיעות שם תוך שינוי הדוברים.
ר' יהודה קורא &quot;עבור&quot; - סלח, שעל משה לסלוח לישראל. ר' נחמיה קורא 'עבור', שמשה יעבור וימשיך להנהיג את ישראל, ומי שהדבר אינו נראה לו - שיסבול!
דבר אחר קובע שמשה ילך להוציא מים ולפתור את הבעיה. זקני העם באים עם משה כעדים שהמים יוצאים מהסלע ואינם מים שהיו שם מראש.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – עֲבֹר עַל דִּבְרֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עֲבֹר עַל חֵטְא שֶׁלָּהֶן!
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – וְדְרִגְשָׁא לֵיהּ - יְמַלֵּיל!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם&quot;''' – הוֹצִיא לָהֶן מַיִם. '''&quot;וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְעֵדוּת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַעְיָנוֹת הָיוּ שָׁם.

{{הע-שמאל|המטה הארון והקטורת פוגעים במי שנושא אותם שלא כראוי, אבל ביסודם הם מביאים ברכה.}}'''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאוֹר קַח אִתְּךָ וְהָלָכְתָּ&quot;''' – 
זֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְרַעֲמִין וְאוֹמְרִים 'שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא', 
וְאֵילּוּ הֵן: מַטֶּה וְאָרוֹן וּקְטֹרֶת.
קְטֹרֶת זוֹ – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הִיא! הִיא הָרְגָה אֶת נָדָב וַאֲבִיהוּא! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהִיא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם&quot; {{ממ|במדבר|יז|יב}}!
אָרוֹן זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הָרַג אֶת עֻזָּא וְאֶת פְּלִשְׁתִּים וְאֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: &quot;וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן ה' בֵּית עֹבֵד... וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם&quot; {{ממ|שמואל ב|ו|יב}}!
מַטֶּה זֶה – אָמְרוּ שֶׁל פֻּרְעָנוּת הוּא! הוּא הֵבִיא עֶשֶׂר מַכּוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים בְּמִצְרָיִם! 
לַסּוֹף יָדְעוּ שֶׁהוּא שֶׁל בְּרָכָה: '''&quot;וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר&quot;'''.
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק ו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו.]] דורש 'לפניך' בזמן, ולא 'מולך'.משה ראה את מדרך כף רגלו של הקב&quot;ה, ושם הכה בסלע.}}'''&quot;הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב&quot;''' – אָמַר לוֹ: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא רֹשֶׁם רַגְלֵי אָדָם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם&quot; {{ממ|יחזקאל|א|כו}} – שָׁם אֲנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ.

{{הע-שמאל|ר' יוסי קורא &quot;והכית באמצעות הצור&quot;, שהמכה תהיה ע&quot;י אבן. המטה עצמו הוא מאבן צור - ספיר.}}'''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;''' – מִכָּאן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה אוֹמֵר: מַקֵּל זֶה שֶׁל {{ב|סַמְפִּיר|ספיר}} הוּא! 'וְהִכִּיתָ עַל הַצּוּר' אֵין כְּתִיב כָּן, אֶלָּא '''&quot;וְהִכִּיתָ בַצּוּר&quot;'''!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע סוף ו.]] בפסוק ו נזכרו משה והקב&quot;ה, והפירוש סובל את שניהם. ר' יהושע טוען שמשה קרא למקום מסה ומריבה, ואילו הקב&quot;ה לא ראה את תלונות ישראל בחומרה; ור' אלעזר המודעי, ששופט את ישראל לחומרה, טוען שהקב&quot;ה (&quot;המקום&quot;) הוא שקרא כך.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ מַסָּה וּמְרִיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם&quot;'''.

{{הע-שמאל|יתכן שלפנינו הערה נפרדת: בית הדין הוא מקום של מריבות, ולכן גם הוא מכונה 'מקום'; וראו [[דברים יז ח]].
אפשרות פרשנית אחרת - במסה ומריבה השתנה שמו של הקב&quot;ה - הוא &quot;בית דין הגדול&quot;, או &quot;המקום&quot;! וראו א&quot;א אורבך, חז&quot;ל, עמ' 156 הע' 61.}}מִכָּאן לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל, בּ&quot;ה, שֶׁנִּקְרָא 'מָקוֹם'.

{{הע-שמאל|השאלה שעומדת לפני החכמים היא, שהרי ה' היה בקרבם בבירור, בעמוד הענן ובעמוד האש, ומה היה להם לנסות? – ר' יהושע אומר שבדקו האם הקב&quot;ה מסוגל לעשות ניסים - כלומר בדיקה בתחום התיאולוגי; ור' אליעזר מסביר את הנסיון בתחום האתי: האם ראוי הקב&quot;ה שנעבדנו?}}&lt;/small&gt;'''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot;'''.
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם יֶשְׁנוֹ רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוּא, 
אִם יֶשְׁנוֹ עָלֵינוּ – נֵדַע, וְאִם לָאו – לֹא נֵדַע.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אִם סִפֵּק צָרְכֵינוּ בַּמִּדְבָּר – נַעַבְדֶנּוּ, 
וְאִם לָאו – לֹא נַעַבְדֶנּוּ.

{{הע-שמאל|משחק מילים 'רשום'-'מפרש';
הדרשה תוהה על הסמיכות של פרשת עמלק לפרשת מסה ומריבה, ומסבירה גם את החומרה שבבקשת המים: המים אינם אלא תורה, והיעדרם מסמל העדר תורה ושכחת הקב&quot;ה, ולכן בא עמלק ונלחם בישראל. וראו גם לעיל פס' א.}}{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|במכילתא עמלק א א.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ וְרַבִּי אֶלְעָזָר חִסְמָא אוֹמְרִים: מִקְרָא זֶה {{ב|רָשׁוּם,|סתום}} 
וּמְפֹרָשׁ עַל יְדֵי אִיּוֹב: &quot;הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְּלִי מָיִם&quot; {{ממ|איוב|ח|יא}}
וְכִי אֶפְשָׁר לְגֹמֶא זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא בִִּּצִּים וְשֶׁלֹּא עֵצִים, וְאֶפְשָׁר אָחוּ זֶה לִהְיוֹת שֶׁלֹּא מַיִם?
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל לִפְרֹשׁ מִדִּבְרֵי תוֹרָה!
לְפִי שֶׁפֵּרְשׁוּ יִשְׂרָאֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶן שׂוֹנֵא.
שֶׁאֵין שׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הַעֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל...&quot;'''
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] בחילופי שמות הדוברים.
ר' יהושע מפרש 'ולא ירא אלוהים' על עמלק, שלא ירא להכנס תחת כנפי הענן ולצוד נפשות מישראל.
אחרים מסבירים את הביטוי על ישראל, שעדיין לא היו להם מצוות המביעות את יראת האלוהים.
ר' אליעזר, בניגוד לר' אלעזר המודעי, מבדיל בין מלחמת עמלק כאן, שבא למלחמה ישירה וגלויה – לבין הפסוקים בדברים, המבטאים מלחמת גרילה שאינה גלויה.}}'''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁהָיָה נִכְנָס תַּחַת עַנְנֵי כָּבוֹד וְגוֹנֵב נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל וְהוֹרְגָן; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים&quot; (שם) – זֶה יִשְׂרָאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֶׁבָּא עָלֶיךָ בְּגִלּוּי פָּנִים, 
לְפִי שֶׁכָּל בִּיאוֹת כֻּלָּן שֶׁבָּא – לֹא בָּא אֶלָּא בְּמַטְמוֹנִיּוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ&quot; (שם), 
אֲבָל בִּיאָה זוֹ – בָּא בְּגִלּוּי פָּנִים.

{{הע-שמאל|דורש את המילה 'ויבוא', שנראית מיותרת. לפי הדרשה היה עמלק חלוץ של צבאות גדולים בהרבה.}} רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיָּבֹא עֲמָלֵק&quot;''' – שֶׁבָּא בְּעֵצָה; 
לְפִי שֶׁהָלַךְ וְכִנֵּס {{ב|כָּל אוֹתָן אֲלָפִים וְכָל אוֹתָן רְבָבוֹת בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת|צרי ישראל יקבלו פורענות בעתיד, כי השתתפו בכנס של עמלק}}. 
&lt;small&gt;אָמְרוּ לוֹ: הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? פַּרְעֹה שֶׁעָמַד כְּנֶגְדָּם – טִבְּעוֹ הַמָּקוֹם בַּיָּם, הֵיאַךְ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּן? 
אָמַר לָהֶן: אֲנִי אֶתֵּן לָכֶם עֵצָה מַה תַּעֲשׂוּ; אִם יְנַצְּחוּנִי – בִּרְחוּ, וְאִם לָאו – בּוֹאוּ וְסַיְּעוּנוּ עֲלֵיהֶן.

{{הע-שמאל|דורש ויבוא – ממרחק רב. ר' יהודה הנשיא ישב בגליל, ולפי ההסבר שלו עמלק בא מהנגב עד לגליל. הדרשה אינה על ימי יציאת מצרים אלא על ימיו של הדרשן ועל מקומו שלו.
ר' נתן טוען שעמלק הגיע מעבר הירדן, שהרי הוא מבני עשו שישב בשעיר.
אחרים דורשים 'ויבא' – שהובא ע&quot;י מידת הדין, כדי להיפרע מהעם שהיו כפויי טובה, והתלוננו במסה ומריבה. הסיפור של המלך יואש מדגים עיקרון דומה: המלך היה כפוי טובה ליהוידע והרג את בנו, ולבסוף נרצח בידי עבדיו שהיו כפויי טובה לאדונם.
התבוסה לארם נוספת כעונש נוסף ליואש, ששילם גם מחיר אישי ועונה על ידי הארמים בגופו.}}רַבִּי נָתָן בֶּן יוֹסֵף אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת עֲמָמִים פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי...&quot; {{ממ|במדבר|יג|כט}} – 
הוּא הָיָה לִפְנִים מִכֻּלָּם!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא בָּא אֶלָּא מֵהַרְרֵי שֵׂעִיר; 
אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה פָּסַע וּבָא עֲמָלֵק וְעָשָׂה מִלְחָמָה עִם יִשְׂרָאֵל. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָבוֹא עֲמָלֵק כְּפוּי טוֹבָה – וְיִפָּרַע מֵעַם כְּפוּיֵי טוֹבָה כַּיּוֹצֵא בּוֹ! 
&quot;וְאֵלֶּה הַמִּתְקַשְּׁרִים עָלָיו זָבָד בֶּן שִׁמְעָת הָעַמּוֹנִית וִיהוֹזָבָד בֶּן שִׁמְרִית&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כו}}. 
יָבוֹאוּ אֵלּוּ, כְּפוּיֵי טוֹבָה – וְיִפָּרְעוּ מִן יוֹאָשׁ, כְּפוּי טוֹבָה; 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו, וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ; 
וּבְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא אֱלֹקִים וְיִדְרֹשׁ&quot; (שם פס' כב).
מָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? &quot;וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם... וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים&quot;. אַל תִּקְרֵי שְׁפָטִים אֶלָּא שְׁפוּטִים; 
וּמַה שְׁפוּטִים עָשׂוּ בּוֹ? אָמְרוּ: הֶעֱמִידוּ עָלָיו בִּרְיוֹנוֹת קָשִׁים {{ב|&quot;אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִשָּׁה&quot;|השוו [[בראשית יט ח]]}} מִימֵיהֶם, 
וְעִנּוּ אוֹתוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר; 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָנָה גְאוֹן יִשְׂרָאֵל בְּפָנָיו&quot; {{ממ|הושע|ה|ה}}. 
&quot;וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלוּיִים רַבִּים 
הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בְּדַמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כד|כה}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר מתנגד לטענות של 'אחרים' בדרשה הבאה, שמנסים להצדיק את ההתקפה של עמלק בכך שישראל ריפו ידיהם מדברי תורה.
הדרשה על החמורים גם היא מעשית, וטוענת שכך היה ביציאת מצרים, שהיו בידיהם רק חמורים, ולכן קדושת הבכורה חלה רק על פטרי חמורים; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ב|בכורות א, ב.]] השאלה על פטרי סוסים וגמלים תואמת את הגישה הקראית, שמקדשת גם אותם, לפי [[במדבר יח טו]].}}'''&quot;בִּרְפִידִם&quot;''' – אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב {{ב|בְּמוֹתְבָא רַבָּא|במושב הגדול, בית המדרש המרכזי}}: 
רְפִידִם מַהוּא? אָמַר לָנוּ: כְּמַשְׁמָעוֹ. 
וְעוֹד אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָה: דָּבָר זֶה שָׁאַלְנוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בְּמוֹתְבָא רַבָּא: 
מִפְּנֵי מָה פָּדוּ יִשְׂרָאֵל פִּטְרֵי חֲמוֹרִים וְלֹא פָּדוּ פִּטְרֵי גְמַלִּים וּפִטְרֵי סוּסִים? 
אָמַר לָנוּ: גְּזֵרַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא. 
דָּבָר אַחֵר: לְפִי שֶׁסִּיְּעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם; שֶׁאֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים חֲמוֹרִים לְפָנָיו 
שֶׁהָיוּ טְעוּנִים כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת.

{{הע-שמאל|דורש 'רפידים' – רפיון ידים. רפידים אינו שם המקום אלא הסיבה שבגללה בא עמלק; וראו גם לעיל פס' א ופס' ז.}}&lt;/small&gt;דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: אֵין רְפִידִם אֶלָּא רִפְיוֹן יָדַיִם; 
לְפִי שֶׁרִפּוּ יִשְׂרָאֵל יְדֵיהֶם מִדִּבְרֵי תוֹרָה – לְפִיכָךְ בָּא עֲלֵיהֶם שׂוֹנֵא, 
לְפִי שֶׁאֵין הַשׂוֹנֵא בָּא אֶלָּא עַל הַחֵטְא וְעַל הָעֲבֵרָה; 

{{הע-שמאל|ענשו של רחבעם דומה לענשו של יואש, ראו לעיל: בשני המקרים החטא הוא דתי, ונעשה ע&quot;י המלך, והעונש הוא צבאי ולאומי.}}שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כְּהָכִין מַלְכוּת רְחַבְעָם וּכְחֶזְקָתוֹ עָזַב אֶת תּוֹרַת ה'&quot; {{ממ|דברי הימים ב|יב|א}}. 
וּמַה נֶּאֱמַר בּוֹ? &quot;וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כד}}. 
וּמָה עָנְשׁוֹ שֶׁל דָּבָר? דִּכְתִיב: &quot;וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם... 
וַיִּקַּח אֶת אֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ הַכֹּל לָקָח, וַיִּקַּח אֶת מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה&quot; {{ממ|מלכים א|יד|כו}}.

{{הע-שמאל|דרשה פסימית, שלפיה הפרויקט של עם ישראל נכשל, העם חזר לבבל, התורה חזרה לכותבה והכסף חזר למצרים.}}וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁחָזְרוּ לִמְקוֹמָן: גָּלוּת חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם&quot; {{ממ|יהושע|כד|ב}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;וְעַמָּה הַגְלִי לְבָבֶל&quot; {{ממ|עזרא|ה|יב}}. 
כְּתַב שָׁמַיִם חָזַר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}; 
וּמַה הוּא אוֹמֵר? &quot;הֲתָעִיף עֵינֶיךָ בּוֹ – וְאֵינֶנּוּ&quot; {{ממ|משלי|כג|ה}}.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]]
דורש את המלה 'לנו' ככוללת את משה ואת יהושע, כשווי ערך.
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד, יב;]] וראו גם [[אבות דרבי נתן כז#ד|אבות דר' נתן פרק כז, ד.]]
משה היה אחיו הצעיר (חברו) של אהרון, אבל אהרון עשה אותו כרבו וכינה אותו 'אדוני'.
יהושע היה תלמידו של משה. אמנם משה עשאו כמותו, אבל יהושע התיחס אל משה במורא כמו מהקב&quot;ה, וייחס לו כוחות כילוי אלוהיים; וכן גיחזי ייחס לאלישע כוחות של החייאת מתים, כמו הקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – מִכָּאן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד תַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ.
וְיִלְמַד כָּל הָעוֹלָם מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים' אֶלָּא '''&quot;בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים&quot;''', עֲשָׂאוֹ כְּמוֹתוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד חֲבֵרוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד רַבּוֹ? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בְּאַהֲרֹן, שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;בִּי אֲדֹנִי&quot; {{ממ|במדבר|יב|יא}}
וַהֲלוֹא אָחִיו קָטָן הוּא! אֶלָּא עֲשָׂאוֹ רַבּוֹ!
וּמִנַּיִן שֶׁיְּהֵא כְּבוֹד רַבּוֹ שֶׁל אָדָם חָבִיב עָלָיו כִּכְבוֹד שָׁמַיִם? שֶׁכֵּן מָצָאנוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot; {{ממ|במדבר|יא|כח}}
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה – כָּךְ אַתָּה כַּלֵּה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְקַח מִשְׁעַנְתִּי בְּיָדְךָ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}}
אָמְרוּ לוֹ לְגֵחֲזִי: לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
אָמְרוּ לוֹ: וְכִי אָדָם מֵמִית וּמְחַיֶּה? וַהֲלוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה!

{{הע-שמאל|יהושע בחר אנשים, והמחלוקת היא בדגש: האם הדגש הוא על גבורתם או על יראת האלוהים שלהם. לעניין הדרשה על 'אנשים' ראו [[שמות יח כא]].}} &lt;small&gt;'''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''' – אֲנָשִׁים גִּבּוֹרִים, אֲנָשִׁים יִרְאֵי חֵטְא.

{{הע-שמאל|דורש 'צא'. ר' אלעזר מוסיף גם רמז למלכותו של יהושע בעתיד.}}'''&quot;וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ: 
צֵא מִתַּחַת כַּנְפֵי הֶעָנָן וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, 
אֱמֹר לִיהוֹשֻׁעַ: רֹאשְׁךָ זֶה, לָמָּה אַתָּה מְשַׁמְּרוֹ, לֹא לְכֶתֶר?
צֵא וְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק!

{{הע-שמאל|ר' יהושע מעדיף גם כאן, כמו ברוב הדרשות, את הפשט. ר' אלעזר דורש את 'ראש הגבעה' כרמז לזכות אבות ואמהות; וראו לקמן, על הפסוק 'עלו ראש הגבעה'. יתכן שגם כאן הם חולקים בשאלה האם הגיע לישראל לנצח במלחמה בזכות עצמם או רק בזכות האבות; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ד|לעיל טז ד.]]
התחינה הזאת מדגישה שהניסים אינם בכוחו המאגי של המטה אלא הם מעשה של הקב&quot;ה, ולכן הוא מכונה 'מטה האלוהים'.
ואכן למעשה לא השתמש משה במטה, בניגוד לציפיותיו, אלא בידיו.}}'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''',
מָחָר נִהְיֶה מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, 
וּמַטֶּה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'תְּהֵא בְּיָדְךָ' – תְּהֵא בְּיָדִי לְעוֹלָם. כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
וְרַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מָחָר נִגְזֹר תַּעֲנִית וְנִהְא מְעֻתָּדִין וְעוֹמְדִין עַל מַעֲשֵׂה אָבוֹת!
'''&quot;רֹאשׁ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אָבוֹת. '''&quot;הַגִּבְעָה&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָּהוֹת.
'''&quot;וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי&quot;''' – אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 
בְּמַטְּךָ זֶה הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וְקָרַעְתָּ לָהֶם אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּ לָהֶן אֶת הַמָּן, 
וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָו, וְעָשִׂיתָ לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת.
בְּמַטֶּה זֶה אַתָּה תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּים וּגְבוּרוֹת בְּשָׁעָה זוֹ.

{{הע-שמאל|חמש מילים שניתן להצמידן לחלק הקודם של הפסוק או לחלקו הבא אחריהן. המילה 'וקם' היא דרשה המנסה למצוא רמז לתחית המתים מן התורה שבכתב.‎‎}}אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ שֶׁאֵין לָהֶם בַּתּוֹרָה הֶכְרֵעַ: שְׂאֵת, אָרוּר, מָחָר, מְשֻׁקָּדִים, וְקָם.
שְׂאֵת מִנַּיִן? &quot;הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת&quot; אוֹ &quot;שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב&quot; {{ממ|בראשית|ד|ז}}
&quot;אָרוּר אַפָּם כִּי עָז&quot; אוֹ &quot;כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר&quot; {{ממ|בראשית|מט|ו}}
'''&quot;מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' אוֹ '''&quot;צֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר&quot;'''.
&quot;מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ&quot; אוֹ &quot;בַּמְּנוֹרָה אַרְבָּעָה גְבִיעִים מְשֻׁקָּדִים&quot; {{ממ|שמות|כה|לד}}
&quot;וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה&quot; אוֹ &quot;הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם&quot; {{ממ|דברים|לא|טז}} – 
אֵלּוּ חֲמִשָּׁה דְּבָרִים יֵשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין לָהֶם הֶכְרֵעַ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק י===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]] דגש על המשמעת למשה ולא על רצונו של יהושע למלוך בעתיד, והשוו לעיל, על הפסוק 'וצא הלחם בעמלק'.}}'''&quot;וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד, וְלֹא עָבַר עַל גְּזֵרַת מֹשֶׁה.
'''&quot;וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה&quot;''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. 
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א,]]
השוו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ח|ראה&quot;ש ג ח:]] שם מובא נוסח מעובד של הדרשה שכאן. שם הסגולה להתגברות ישראל היא ההבטה כלפי מעלה, ואילו כאן היא בפשטות אמונה שמשה היה נביא אמת.
גם הדרשה הזאת, כמו הדרשה על 'מטה האלוהים' לעיל, היא דרשה אנטי-מאגית.
נוסח השאלה נראה קשה, כי 'שבירת עמלק' היא 'גִּיבּוּר ישראל'; ויתכן שמדובר בלשון נקיה שבגללה הפך 'גיבור עמלק' ל'שיבור עמלק'.
כאן נוספה גם דרשה על דם הפסח, וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק יג|לעיל יב פס' יג.]]}}&lt;/small&gt;'''&quot;וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וְכִי יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה מַגְבִּירוֹת יִשְׂרָאֵל אוֹ שׁוֹבְרוֹת עֲמָלֵק?
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 
הַמָּקוֹם עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּין וּגְבוּרוֹת.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת&quot; {{ממ|שמות|יב|ז}}.
וְכִי מָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמַּלְאָךְ, וּמָה הַדָּם מְהַנֶּה לַמְּזוּזָה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם 
וּמַאֲמִינִין בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת – הַמָּקוֹם חָס עֲלֵיהֶן.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף...&quot; {{ממ|במדבר|כא|ח}}, 
וְכִי נָחָשׁ מֵמִית וּמְחַיֶּה?
אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וּמַאֲמִינִים בְּמַה שֶּׁפְּקָדוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת כָּךְ
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח לָהֶם רְפוּאָה.

{{הע-שמאל|ר' עקיבא מנתק את הביטוי 'וגבר ישראל' מהסיטואציה של המלחמה ודורש אותו על לימוד תורה בעתיד.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר יִשְׂרָאֵל&quot;'''? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגָבַר עֲמָלֵק&quot;'''?
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ אֶת יָדוֹ – שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַגְבִּיהַּ דִּבְרֵי תוֹרָה הָעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו;
אַף כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַשְׁפִּיל אֶת יָדָיו, כְּוִיכוֹל שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁפִּיל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁעֲתִידִין לְהִנָּתֵן עַל יָדָיו.
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א א.]] 
משה חטא בכך שדחה את המלחמה למחרת, ולא הזדרז לעשותה באותו היום; וענשו היה שכבדו ידיו. דורש כבדו-ב כדים.}}'''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' –&lt;small&gt; יָקְרוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה,
כְּאָדָם שֶׁתְּלוּיִין בּוֹ שְׁנֵי כַּדֵּי מַיִם, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִכָּאן שֶׁאֵין מְרַשְּׁלִין לִדְבַר מִצְוָה, 
שֶׁאִלּוּ אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ 'בְּחַר לִי אֲנָשִׁים מִיָּד' – לֹא בָּא לִידֵי צַעַר הַהוּא, אֶלָּא אָמַר &quot;לְמָחָר&quot;.

{{הע-שמאל|משה מצטער כחלק מהציבור, וראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא,]] שגם הקב&quot;ה הצטער עם עמו.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – וְכִי לֹא הָיָה שָׁם כֶּסֶת אַחַת אוֹ {{ב|גְּלוֹבְקְרִין|כרית}} אֶחָד שֶׁיַּנִּיחַ תַּחְתָּיו וְיֵשֵׁב? 
אֶלָּא אָמַר: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּצָרָה – אַף אֲנִי אֱהֵא עִמָּהֶן בְּצָרָה! מִיכָּן אָמְרוּ: חַיָּב אָדָם לְהִצְטַעֵר עִם הַצִּבּוּר!
'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מַעֲלֶה בָּהֶן וּמוֹרִיד בָּהֶן.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל {{ב|בְּתַעֲנִית כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם,|תענית ציבור מסתיימת עם שקיעת השמש.}} כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר המודעי כשיטתו, שאלמלא זכות אבות לא היה הקב&quot;ה סולח לישראל. וראו גם לעיל, על הפסוק 'על ראש הגבעה'.}}רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וִידֵי מֹשֶׁה כְבֵדִים&quot;''' – {{ב|יָקַר|היה כבד}} הַחֵטְא עַל מֹשֶׁה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲמֹד בּוֹ. 
מֶה עָשָׂה? נִפְנָה לָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂי אָבוֹת; '''&quot;וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ&quot;''' – אֵלּוּ מַעֲשֵׂה אִמָהוֹת

{{הע-שמאל|גם זכות השבטים נכללת בזכות אבות. משה אהרון וחור היו שלושה שירדו לפני התיבה.}}'''&quot;וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד... אֶחָד&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אַהֲרֹן מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה לֵוִי וְחוּר מַזְכִּיר מַעֲשֵׂה יְהוּדָה. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין פְּחוּתִין מִשְּׁלֹשָׁה שֶׁיֹּרְדִים לִפְנֵי תֵּבָה בְּתַעֲנִית צִבּוּר.
'''&quot;וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? – יָדוֹ אַחַת שֶׁלֹּא נָטַל בָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל כְּלוּם '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;'''. 
וּבְיָדוֹ אַחַת אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עַל יָדִי הוֹצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, 
וְעַל יָדִי קָרַעְתָּה לָהֶן אֶת הַיָּם, וְהוֹרַדְתָּה לָהֶן אֶת הַמָּן, וְהֵגַזְתָּ לָהֶן אֶת הַשְּׂלָיו, 
וְעַל יָדִי תַּעֲשֶׂה לָהֶן נִסִּין בְּשָׁעָה זוֹ!

{{הע-שמאל|לכינוי &quot;מלכות חייבת&quot; לרומי ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא דר' ישמעאל עמלק א א,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#א|מכילתא דר' ישמעאל ויהי א.]]}} דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ&quot;''', אָמַר: רָאִיתִי כָּל מַלְכֻיּוֹת כֻּלָּן אֵין עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אֶלָּא עַד שֵׁשׁ שָׁעוֹת; 
{{ב|מַלְכוּת חַיֶּבֶת זוֹ|רומי}} עוֹשָׂה מִלְחָמָה מִשַּׁחֲרִית וְעַד עַרְבִית!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק יג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|מכילתא עמלק א סוף א.]]
שני החכמים דורשים 'ויחלוש' באמצעות משחקי מילים: ר' יהושע דורש 'ויחלוש' – ירד וחתך ראש; עמו – עומדים; ר' אלעזר דורש 'ויחלוש' – גרם לו לפחד זעזוע וחיל, ושבר. לפי דברי ר' יהושע הנצחון היה פיזי, ואילו לפי ר' אלעזר הניצחון הוא בעל אפקט פסיכולוגי.}}'''&quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁיָּרַד וְחָתַךְ רָאשֵׁי גִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִין בְּרָאשֵׁי שׁוּרוֹת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר בּוֹ לְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן: וַיָּחֵל, וַיֶּאֱחֹז, וַיְשַׁבֵּר.
 
'''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;עֲמָלֵק&quot;''' – כְּמַשְׁמָעוֹ, '''&quot;עַם&quot;''' – אֵלּוּ בָּנָיו, '''&quot;אֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִמּוֹ.
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְאֶת&quot;''' – אֵלּוּ חַיָּלוֹת שֶׁעִם בָּנָיו.

{{הע-שמאל|ר' יהושע דורש 'לפי חרב' שהרגם בחרב ולא המשיך להתעלל בהם.
ר' אליעזר דורש 'לפי חרב' – כאילו בחרב, אבל למעשה לא השתמש יהושע בחרב אלא בכוחו של הקב&quot;ה – על פי הגבורה.
אחרים מחמירים בדין עמלק, וקושרים את גורלו לגורל עשו שעליו מנבא יחזקאל בפרק לה, שיהיה רווי דם; וראו גם לעיל על פסוק יב.}} '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;'''. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא נִוְּלוּם, אֶלָּא הָיוּ דָּנִין אוֹתָן בְּרַחֲמִים.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – לִמְּדָנוּ לְמִלְחָמָה זוֹ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה.
אֲחֵרִים אוֹמְרִין: '''&quot;לְפִי חָרֶב&quot;''' – נִתְקַיֵּם בָּהֶן מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כִּי לְדָם אֶעֶשְׂךָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ, 
אִם לֹא דָם שָׂנֵאתָ וְדָם יִרְדְּפֶךָ&quot; {{ממ|יחזקאל|לה|ו}}.
}}

&lt;/small&gt;===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]] כאן נוספה הדרשה של ר' יהושע על &quot;כתוב זאת זכרון בספר.&quot;
הזקנים מנסחים מעין חוק היסטורי: למרות שהפוגעים בישראל היו מעין שוט בידי הקב&quot;ה, באו בגלל חטאי ישראל – בסופו של דבר הפוגעים מקבלים את ענשם. במקרה שלפנינו עמלק בא ופגע בישראל כעונש (ראו לעיל פרשה א) – אבל גם השוט הפוגע נענש! - דורש &quot;כי מחה&quot; בעוה&quot;ז, &quot;אמחה&quot; בעוה&quot;ב.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים אוֹמְרִים: שׁוֹט שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקִין בּוֹ – סוֹפוֹ לִלְקוֹת!
יִלְמֹד כָּל הָעוֹלָם מִפַּרְעֹה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – טִבְּעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יד|כז}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּעֲמָלֵק, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁבָּא וְשִׁעְבֵּד וְהִזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל 
אִבְּדוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר&quot;'''; 
וְכֵן כָּל אֻמָּה וּמַלְכוּת שֶׁתָּבוֹא לְהַזִּיק אֶת יִשְׂרָאֵל – בּוֹ בַּדָּבָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִמֶּנָּה לְעוֹלָם!

{{הע-שמאל|לכלל 'במדה שאדם מודד...' ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}אָמְרוּ: 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ'!

{{הע-שמאל|בנביאים – ראו שמואל א טו; במגילה – ראו מגילת אסתר.
ר' יהושע טוען שיהושע נמשח למנהיג העם אחרי משה כבר בזמן מלחמת עמלק.}}'''&quot;כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר&quot;''' – '''&quot;כְּתֹב&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן, '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה, 
'''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא, '''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב כָּאן וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה, '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמְּגִלָּה, 
'''&quot;בַּסֵּפֶר&quot;''' – מַה שֶּׁכָּתוּב בַּנָּבִיא. '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' – בּוֹ בַּיּוֹם נִמְשַׁח יְהוֹשֻׁעַ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: זֶה אֶחָד מֵאַרְבָּעָה שֶׁנָּתַן לָהֶם רֶמֶז; שְׁנַיִם חָשׁוּ וּשְׁנַיִם לֹא חָשׁוּ:

{{הע-שמאל|משה נרמז מראש (אצלנו) שלא יכנס לארץ, אבל לא חש ברמז, ולכן התחנן וביקש להכנס. המדרש מאריך, כאן ובהזדמנויות נוספות, בפירוט התחינות של משה, כי בהן מתחנן האדם הגדול ביותר על חייו; הסירוב שהוא נתקל בו ממחיש את העובדה הבסיסית שכל אדם - אפילו משה רבנו – סופו למיתה.
הצדקה מסוימת לכך שמשה לא חש ברמז: הוא חשב שמאחר והצליח לכבוש את עבר הירדן יוכל גם להמשיך בכך בא&quot;י עצמה. דורש &quot;אתה החילות&quot; ([[דברים ג כד]]) על מלחמת סיחון ועוג.}}מֹשֶׁה נָתַן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ: '''&quot;וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ&quot;''' 
יְהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, וְאֵין מֹשֶׁה מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ!
לְסוֹף הוּא עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ כָּל אוֹתָן בַּקָּשׁוֹת, וְאוֹמֵר: הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ תַּרְאֵנִי מִקְצָת הָאָרֶץ – הַרְאֵנִי כֻּלָּהּ!
מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה דָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁגָּזַר עַל בְּנוֹ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְפֶתַח פַּלְטוֹרִין שֶׁלּוֹ.
נִכְנַס פֶּתַח רִאשׁוֹן – וְשָׁתְקוּ לוֹ, נִכְנַס פֶּתַח שֵׁנִי – וְשָׁתְקוּ לוֹ, בָּא לְהִכָּנֵס לְפֶתַח שְׁלִישִׁי – נָזְפוּ בּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: 'דַּיֶּךָ עַד כָּאן'!
כָּךְ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא מֹשֶׁה, וְכִבֵּשׁ שְׁנֵי עֲמָמִין, סִיחוֹן וְעוֹג, וְחִלְּקָם,
אָמַר: דּוֹמֶה שֶׁלֹּא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא עַל תְּנַאי, וְאֵין אָנוּ מְנֻדִּין אֶלָּא עַל תְּנַאי!
{{ב|וַעֲדַאִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה אֶלָּא שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ מֶלֶךְ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה&quot; {{ממ|במדבר|כ|יב}}, אֶכָּנֵס לָהּ כְּהֶדְיוֹט!
אָמַר לוֹ: אֵין מֶלֶךְ נִכְנָס כְּהֶדְיוֹט! אָמַר לְפָנָיו: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט –

{{הע-שמאל|דורש את [[דברים ג כד]]-כה. השוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|ספרי דברים כז-כט.]]}}אֶכָּנֵס לָהּ בִּ{{ב|מְחִלָּה שֶׁל קֵיסַרְיוֹן פַּמְיוֹס|מערת הבניאס (בצפון הארץ)}}! אָמַר: &quot;וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא&quot; {{ממ|דברים|לב|נב}}.
אוֹמֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם נִגְזְרָה גְּזֵרָה שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס לָהּ לֹא מֶלֶךְ וְלֹא הֶדְיוֹט וְלֹא בִּמְחִלָּה,
אֶכָּנֵס לָהּ בְּמוֹתִי! אָמַר לוֹ: &quot;כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}.
וְכִי מֵת יָכוֹל לַעֲבֹר? אֶלָּא אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, אַף עַצְמוֹתֶיךָ לֹא יַעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה!

{{הע-שמאל|שתי דרשות על בכיו של משה: הראשונה היא על בכי של יאוש, והשניה היא בכי של בקשת עזרה.}}אֲחֵרִים אוֹמְרִים: הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וּבוֹכֶה, וְאָמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל: &quot;אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן&quot; {{ממ|דברים|יא|לא}}, 
אַתֶּם עוֹבְרִים וְלֹא אֲנִי!
{{ב|וְעַד אִן|ועדיין}} הָיָה מְבַקֵּשׁ וְאוֹמֵר: &quot;אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה&quot; {{ממ|דברים|ג|כה}}, אֵין &quot;נָא&quot; אֶלָּא בַּקָּשָׁה.
&quot;וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר&quot; – זוֹ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, &quot;הָהָר הַטּוֹב&quot; – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, 
&quot;וְהַלְּבָנוֹן&quot; – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל&quot; {{ממ|ישעיה|י|לד}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ&quot; {{ממ|זכריה|יא|א}}.

{{הע-שמאל|שני הנביאים ראו את כל הארץ, אבל אברהם ראה מהמקום שבו היה, ואילו משה נאלץ לעלות לראש ההר; והשוו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז,]] שם נאמר שהאבות לא ראו את הארץ בעיניהם, אלא הסתפקו בהבטחת הקב&quot;ה.}}וְאָמְרוּ חֲכָמִים: חֲבוּבָה יִרְאָתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יַתִּיר מִשֶּׁל מֹשֶׁה, שֶׁאַבְרָהָם לֹא לִבְּטוּהוּ וּמֹשֶׁה לִבְּטוּהוּ:
בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר &quot;שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה&quot; {{ממ|בראשית|יג|יד}}.
בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר &quot;עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ... וּרְאֵה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}; עֲלֵה! הַבֵּט! רְאֵה!

{{הע-שמאל|הראיה של משה היתה ראיה נבואית, לא רק בכך שראה את כל הארץ, אלא גם בכך שראה את העתיד; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.‎‎]]}} מִנַּיִן שֶׁכָּל בַּקָּשׁוֹת שֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – נָתַן לוֹ?
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ מִן גִּלְעָד וְעַד דָּן&quot; {{ממ|דברים|לד|א}}.
בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶת הַגִּלְעָד&quot;,
וְאֵין גִּלְעָד אֶלָּא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גִּלְעָד אַתָּה לִי רֹאשׁ הַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|ירמיה|כב|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד דָּן&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמוֹ מָנוֹחַ&quot; {{ממ|שופטים|יג|ב}}.

{{הע-שמאל|שתי הדרשות הללו קשורות למלחמת ארבעת המלכים של אברהם, ולא למשה; אבל הביטוי 'עד דן' מופיע גם שם. וראו גם [[בראשית רבה מג ב]], שכששמע אברהם שעתידים לעבוד שם ע&quot;ז תשש כוחו.}}כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיִּרְדֹּף עַד דָּן&quot; {{ממ|בראשית|יד|יד}}, וַהֲלֹא עַד אָן לֹא בָּאוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים וְלֹא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצְאוּ, וְזֶהוּ חֶלְקוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן!
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כָּךְ אָמַר לוֹ: בְּמָקוֹם זֶה עֲתִידִין בָּנֶיךָ לְהַעֲמִיד עֲבוֹדָה זָרָה – וְתָשַׁשׁ כּוֹחוֹ מֵעָלָיו.
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁהֶרְאָהוּ|הקב&quot;ה למשה}} בָּרָק בֶּן אֲבִינֹעַם? וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם&quot; {{ממ|שופטים|ד|ו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת אֶרֶץ אֶפְרַיִם&quot;, 
וְאוֹמֵר: &quot;לְמַטֵּה אֶפְרַיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן&quot; {{ממ|במדבר|יג|ח}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמְנַשֶּׁה&quot;, 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי&quot; {{ממ|שופטים|ו|טו}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דָּוִד בְּמַלְכוּתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה&quot;,
וּלְהַלָּן אוֹמֵר: &quot;וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד
וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי, וּבְבֵית אָבִי בִּי רָצָה לִהְיוֹת מֶלֶךְ&quot; {{ממ|דברי הימים א|כח|ד}}.
&lt;small&gt;{{הע-שמאל|משה עמד בהר נבו שבמזרח וראה את המערב.‎‎‎}}וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֶת כָּל הַמַּעֲרָב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן&quot;; וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ קִבְרֵי אָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַנֶּגֶב&quot;.
וּמִנַּיִן לָמַדְנוּ עַל קִבְרֵי אָבוֹת, שֶׁהֵם בַּנֶּגֶב? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן&quot; {{ממ|במדבר|יג|כב}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ מַהְפֵּכַת סְדוֹם וַעֲמֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֶת הַכִּכָּר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: 
&quot;וַיַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים הָאֵל וְאֵת כָּל הַכִּכָּר&quot; {{ממ|בראשית|יט|כה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot;, וְלָמַדְנוּ שֶׁעֲתִידִין גּוֹג וְכָל הֲמוֹנוֹ לַעֲלוֹת וְלִפּוֹל בְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.

{{הע-שמאל|בקעת יריחו אכן נראית מהר נבו גם להדיוטות, וכשם שראה אותה כך ראה את מראות הנבואה העל-טבעיים.
משה ראה גם את דבורה ואת אשת לוט, אבל הנשים נדחקו לסוף הרשימה.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;בִּקְעַת יְרֵחוֹ&quot; – וַהֲלֹא הַהֶדְיוֹט רוֹאֶה בִּקְעַת יְרֵחוֹ!
אֶלָּא מַה בִּקְעָה זוֹ מְיֻשֶּׁבֶת, שָׂדֶה מְלֵאָה חִטִּים כָּל שֶׁהוּא, שָׂדֶה מְלֵאָה שְׂעוֹרִים כָּל שֶׁהוּא 
כָּךְ הֶרְאָהוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּבִקְעַת יְרֵחוֹ.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ דְּבוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִיר הַתְּמָרִים&quot; וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה&quot; {{ממ|שופטים|ד|ה}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהֶרְאָהוּ אֵשֶׁת לוֹט? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד צֹעַר&quot;, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה&quot; {{ממ|בראשית|יט|כג}}.

{{הע-שמאל|כאן מדובר ברמז חיובי, ובהבטחה של הקב&quot;ה שישמור עליו, וראו [[בראשית רבה עו]], שהיו שגינו אותו על שחשש מהמפגש עם עשו והיו ששיבחו אותו ואף קבעו 'אין הבטחה לצדיק בעולם הזה'.}}יַעֲקֹב נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְלֹא חָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ&quot; {{ממ|בראשית|כח|טו}};
לְסוֹף הָיָה מִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}},
אֶפְשָׁר מִי שֶׁהִבְטִיחוֹ הַמָּקוֹם יְהֵא מִתְיָרֵא? אֶלָּא אָמַר: שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא.

{{הע-שמאל|דוד, שהצליח לגבור על חיות רעות, הבין שמדובר ברמז שיצליח לגבור על אויביו ועל גלית, וראו [[שמואל א יז לו]].}}דָּוִד נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ&quot; {{ממ|שמואל א|יז|לו}};
אָמַר: מָה אֲנִי סָפוּן, שֶׁהָרַגְתִּי שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת רָעוֹת הַלָּלוּ?
אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדִי! לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם&quot; (שם).

{{הע-שמאל|מרדכי הבין שעלית אסתר למלכות היא רמז שיזדקקו ישראל להצלה, וראו [[אסתר ד יד]].}}מָרְדֳּכַי נִתַּן לוֹ רֶמֶז וְחָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מָרְדֳּכַי מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים&quot; {{ממ|אסתר|ב|יא}};
אֶפְשָׁר לַחֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּנָּשֵׂא לְעָרֵל זֶה? אֶלָּא שֶׁמָּא דָּבָר עָתִיד לְאֵרַע בְּיִשְׂרָאֵל וַעֲתִידִין לְהִנָּצֵל עַל יָדָהּ!
וּמִיָּד &quot;וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה&quot; (שם פס' כב).

{{הע-שמאל|הדרשה מתארת מחיה מוחלטת של עמלק וזרעו, מתחת השמים וגם מעליהם - בעולם הבא.
ר' יהושע מוסיף את משפחותיו של עמלק, כלומר את סבו – עשו, ובתפיסת חז&quot;ל - רומי. ר' אלעזר מוסיף את אגג, ודורש למחות את עמלק בדור מסוים – הוא דורו של אגג; וכך מסביר את ההחמרה של שמואל עם שאול.}}'''&quot;כִּי מָחֹה אֶמְחֶה&quot;''' – ''''מָחֹה'''' – בָּעוֹלָם הַזֶּה, ''''אֶמְחֶה'''' – לָעוֹלָם הַבָּא; 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: ''''עֲמָלֵק'''' – זֶה אֲגָג, ''''זֵכֶר'''' – זֶה הָמָן, 
''''מָחֹה'''' – לוֹ וּלְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ, ''''אֶמְחֶה'''' – לוֹ וּלְכָל הַדּוֹר הַהוּא.

{{הע-שמאל|ר' יהושע ור' אלעזר דורשים 'מתחת השמים' על ישראל, שנמצאים תחת כנפי אביהם שבשמים. הם חולקים בשאלה על איזה זמן מדובר: ר' יהושע דורש שמדובר בזמן מלחמת עמלק ברפידים, ואילו ר' אלעזר דורש על זמן הגלות – כנראה בסיפור מגילת אסתר, כשהמן ניסה להרוג את היהודים המפוזרים בארבע רוחות ה'שמים'.}}'''&quot;מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ נִין וָנֶכֶד לַעֲמָלֵק, 
שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: 'גָּמָל זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'רָחֵל זוֹ שֶׁלַּעֲמָלֵק', 'אִילָן זֶה שֶׁלַּעֲמָלֵק'.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: לְפִי &lt;/small&gt;שֶׁבָּא לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם,
אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, רָשָׁע זֶה בָּא לְאַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ {{ב|מִתַּחַת כַּנְפֵי הַשָּׁמַיִם|מקביל ל&quot;תחת כנפי השכינה&quot;}}! סֵפֶר תּוֹרָה, מִי יִקְרָא בּוֹ?
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּנֶיךָ, שֶׁעָתִיד אַתָּה לְפַזְּרָם בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ב|י}},
סֵפֶר תּוֹרָה מִי יִקְרָא בּוֹ?

{{הע-שמאל|ר' אליעזר מעביר את מחיית עמלק לאחריותו של הקב&quot;ה ולאחרית הימים, במלחמת גוג ומגוג.
ר' נתן מסביר את כל סיפור המגילה כתזכורת לישראל לקיים את מחיית עמלק ולא כסכנה אמיתית שעמדה לפניהם.}}אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָמַר מֹשֶׁה: יֹאבַד שְׁמָם שֶׁלְּאֵלּוּ, וְיִמָּחֶה שְׁמָם מִן הָעוֹלָם, 
וְתֵעָקֵר עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹבְדֶיהָ, וִיהִי הַמָּקוֹם יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן... וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה&quot; {{ממ|עובדיה|א|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד&quot; {{ממ|זכריה|יד|ט}}.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָּא הָמָן אֶלָּא זֵכֶר לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ&quot; {{ממ|אסתר|ט|כח}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א ב,]]
השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יז#פסוק ז|לעיל יז ז.]] ר' אלעזר מחלק את הפסוק בין ה' ל'נסי', והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק מא|לעיל יב מא.]] ר' יהושע מחלק בין מזבח ל'ויקרא'. הוא דורש את השייכות: הנס הוא של משה.}}'''&quot;וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי&quot;'''.
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֹשֶׁה קְרָאוֹ נִסִּי; אָמַר לָהֶן: נֵס זֶה שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַמָּקוֹם – בְּגִנִּי עֲשָׂאוֹ!
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: הַמָּקוֹם קְרָאוֹ נִסִּי; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין בְּנֵס – כְּאִלּוּ נֵס לְפָנָיו, שְׁרוּיִין בְּצָרָה – כְּאִלּוּ צָרָה הִיא לְפָנָיו, 
שְׁרוּיִין בְּשִׂמְחָה – שִׂמְחָה הִיא לְפָנָיו, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ&quot; {{ממ|שמואל א|ב|א}}.
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה ב|מכילתא עמלק א סוף ב.]]
ר' יהושע כר' אליעזר לעיל, פס' יד.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק&quot;''', מִשֶּׁיֵּשֵׁב עַל כֵּס יָהּ – מִלְחָמָה שֶׁלְּיָהּ.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה '''&quot;מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר&quot;'''; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעביר את המצווה למחיית עמלק לתחום דיני הגיור, ומוסיף את עמלק לרשימת האסורים לבוא בקהל, כמו עמון ומואב; והשוו [[רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יב יז]], שלא מנע גיור של עמלקיים. לדברי ר' אלעזר הרג דוד את בן הגר בגלל מוצאו ולא בגלל דבריו. לשיטתו, בניגוד לשיטת ר' אליעזר ור' יהושע, החובה להשמיד את עמלק חלה על ישראל, ולא על הקב&quot;ה.}} רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת לְהִתְגַּיֵּר – יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ אֵי מִזֶּה אָתָּה? 
וַיֹּאמֶר בֶּן אִישׁ גֵּר עֲמָלֵקִי אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמואל ב|א|יג}}.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְכַּר דָּוִד מַה נֶּאֱמַר לוֹ לְמֹשֶׁה רַבּוֹ, שֶׁאִם יָבֹאוּ מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְהִתְגַּיֵּר יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל, 
וּמֵעֲמָלֵק לֹא יְקַבְּלוּ אֹתָם יִשְׂרָאֵל. &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד דָּמְךָ עַל רֹאשֶׁךָ כִּי פִיךָ עָנָה בְךָ&quot; {{ממ|שמואל ב|א|טז}}.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שההשמדה של עמלק תתרחש בימות המשיח ע&quot;י ישראל; הוא דורש 'מדור' – כמו 'דורים', שני דורות, ובנוסף ל'דור' – שלושה דורות, שהם ימות המשיח, לעניין ימות המשיח ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שי|ספרי דברים שי.]]}}'''&quot;מִדּוֹר דּוֹר&quot;''', 'מִדּוֹר' הָעוֹלָם הַזֶּה לְ'דוֹר' – הָעוֹלָם הַבָּא; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה לְדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִדּוֹרוֹ שֶׁלִּשְׁמוּאֵל לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, {{ב|שֶׁהֵם|ימות המשיח ימשכו כשלושה דורות}} ג' דּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ... דּוֹר דּוֹרִים&quot; {{ממ|תהלים|עב|ה}}.
}}</text>
      <sha1>qm7uynt1mmnri3e4ssrxbxhnwljbb6o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712076</id>
    <revision>
      <id>3016552</id>
      <parentid>3016399</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:56:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016552</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79544" sha1="cdmpjhta4hhvsymipqjag126w83oxzw" xml:space="preserve">==פרק יח==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל.
הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}&lt;small&gt;'''&quot;וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ&quot;''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא?
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot; {{ממ|שמות|יז|יג}}.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד&quot; {{ממ|תהלים|כט|ט}}.
יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; (שם פס' יא).
 
נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, 
אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל,
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב&quot; {{ממ|תהלים|כט|י}}! 
אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|נד|ט}}!
אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ.
אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. 
תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא &quot;ויהי כשמוע... את אשר הוביש&quot;, ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם 
אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם&quot; {{ממ|יהושע|ב|י}}.

{{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז&quot;ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. 
כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה.
לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: 
בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן&quot; {{ממ|יהושע|ב|טו}}, &quot;וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ&quot; (שם פס' ו).

{{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן &quot;יתר&quot;. כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ&quot;''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ.
שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ&lt;small&gt; שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ.
 
וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; 
כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: &quot;אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; {{ממ|בראשית|כג|טו}} – 
מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן.

{{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, 
וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – &lt;/small&gt;מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}.
מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד.]]
 
שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי.
יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. 
קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. 
פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל (עֹבְדֵי) עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם.

{{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע&quot;ז או מדייני מכובד סתם?}}'''&quot;כֹּהֵן&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים&quot; {{ממ|שופטים|יח|ל}}.
רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ&quot; {{ממ|שמואל ב|ח|יח}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד&quot; {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}.
 
'''&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot;''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ&quot; {{ממ|שמות|ד|יח}}.
עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי!
 
'''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל&quot;''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה,
שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד.
 
'''&quot;כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם&quot;''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל.
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק ב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''&quot;וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;'''
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; 
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|א}}; 
מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט!
 
אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', 
לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: &quot;צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה&quot;. 
יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ?
אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ?
אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן.
– לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם!
אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?!
מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ!
 
מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;''' – &quot;וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ&quot;.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר&quot;י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע&quot;ז בשעתו.}}'''&quot;וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה&quot;''';
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|נ|א}}.


{{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד אבל נמצא בגניזה.
ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב&quot;ק ור' נחמיה, כבמשנה.
לפי דברי ריב&quot;ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע&quot;ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כה}}.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה.
רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; 
וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַדֶּרֶךְ&quot; {{ממ|שמות|ד|כד}}.

{{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע&quot;י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את  בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! 
מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ &quot;הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ד|כד}}. 
אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ 
עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|רשב&quot;ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב&quot;ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כה}}. 
אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.]
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי.
ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''&quot;וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה&quot;.'''
אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן &quot;מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ&quot; {{ממ|שמות|ב|יד}}.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ.
יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין.
אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמות|ד|יא}}
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ה===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''&quot;וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו&quot;''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר.

{{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, 
עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:
עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב&quot;ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי הגניזה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על &quot;אני ה'&quot;.
לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל.
אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}&lt;/small&gt;רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|נ|א}}.] 
אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו!
אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ!
 
מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו.
דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ&quot;''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם.
&lt;small&gt;{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''&quot;וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם&quot;''' 
אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי?
מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? 
לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; {{ממ|במדבר|יב|ג}}!
הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: &quot;וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה&quot; {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו.
'''&quot;וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה&quot;''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ח===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים &quot;את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו&quot; - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''&quot;וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ&quot;''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
'''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם&quot;''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה.
'''&quot;עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל&quot;''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל.
'''&quot;אֵת כָּל הַתְּלָאָה&quot;''' – בְּמִצְרַיִם, '''&quot;אֲשֶׁר מְצָאָתַם&quot;''' – עַל הַיָּם, '''&quot;בַּדֶּרֶךְ&quot;''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''&quot;וַיַּצִּלֵם ה'&quot;''' – מִכֻּלָּם!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. 
אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! 
אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! 
שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! 
אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. 
שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
 
'''&quot;אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם&quot;''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק י===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע &quot;ברוך ה'&quot;.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'&quot;''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, 
וְלֹא הָיָה &lt;/small&gt;מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'&quot;'''.

{{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'.
פרעה מתואר כסוג של ע&quot;ז, הטוען כנגד הקב&quot;ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִיַּד פַּרְעֹה&quot;'''? שֶׁנִּקְרָא &quot;הַתַּנִּין הַגָּדוֹל&quot;, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}.
 
'''&quot;אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם&quot;''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה.
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק יא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] 
בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב&quot;ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע&quot;ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן &quot;אובייקטיבי&quot; לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע&quot;ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב&quot;ה, ונעמן לא כינה אותו &quot;אלוהי השמים&quot;, אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''&quot;עַתָּה יָדַעְתִּי&quot;''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''.
אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, 
עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; 
עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – &quot;הָאֱלֹהִים&quot;, 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''&quot;מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''.
נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}.
וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}}.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''&quot;כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם&quot;''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר!
שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''&quot;כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע&quot;ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] 
הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע&quot;ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב&quot;מ ג יד.]]}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים&quot;''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: 
אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים?
'''&quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן&quot;''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ&quot; {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ!

{{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב&quot;ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב&quot;ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, 
וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ?
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא?
אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יח|ח}}! 
&lt;small&gt;{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע&quot;ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה!

אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה?
אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: &quot;נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. 
וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''&quot;וַיְהִי מִמָּחֳרָת&quot;''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''&quot;וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם&quot;''' – כְּמִנְהָגוֹ.
'''&quot;מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב&quot;''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה!

{{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב&quot;ה. דורש ערב ובקר.
לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית!
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר&quot; {{ממ|בראשית|א|ה}}!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''&quot;וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם&quot;''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
'''&quot;מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ&quot;'''?
}}
 
&lt;/small&gt;
===פסוק טו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים&quot;''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''&quot;כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים&quot;'''?
אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''&quot;כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי&quot;''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. 
'''&quot;וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ&quot;''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; 
'''&quot;וּבֵין רֵעֵהוּ&quot;''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים.

{{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''&quot;וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''&quot;וְאֶת תּוֹרוֹתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ.
 
ר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''&quot;וְאֶת תּוֹרוֹתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה&quot;''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים.
וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; 
לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו.
אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים&quot;.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יח===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''&quot;נָבֹל תִּבֹּל&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ד}}.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''&quot;אַתָּה&quot;''' – זֶה מֹשֶׁה, '''&quot;גַּם&quot;''' – זֶה אַהֲרֹן, '''&quot;הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אַתָּה&quot;''' – זֶה מֹשֶׁה, '''&quot;גַּם&quot;''' – זֶה אַהֲרֹן, '''&quot;הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְגַם&quot;''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא.

{{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''&quot;כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר&quot;'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. 
שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב&quot;ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''&quot;עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ&quot;''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ.
'''&quot;אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ&quot;''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד.
'''&quot;הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים&quot;''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת.
'''&quot;וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים&quot;''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כ===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''&quot;וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים&quot;''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''&quot;וְאֶת הַתּוֹרֹת&quot;''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אֶת הַחֻקִּים&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
'''&quot;וְאֶת הַתּוֹרֹת&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''&quot;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ&quot;''' – זוֹ גְּזֵרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ&quot; {{ממ|דברים|ה|ל}}.
 
'''&quot;וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן&quot;''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם&quot;''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''&quot;אֶת הַדֶּרֶךְ&quot;''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, 
'''&quot;יֵלְכוּ&quot;''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''&quot;בָּהּ&quot;''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, 
'''&quot;וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה הַדִּין, '''&quot;אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן&quot;''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע&quot;י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה.
בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב&quot;ה.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot;''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''&quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot;''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. 
'''&quot;יִרְאֵי אֱלוֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''&quot;אַנְשֵׁי אֱמֶת&quot;''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. 
'''&quot;שֹׂנְאֵי בָצַע&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot;''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. 
'''&quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot;''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''&quot;יִרְאֵי אֱלוֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. 
'''&quot;אַנְשֵׁי אֱמֶת&quot;''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''&quot;שֹׂנְאֵי בָצַע&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''&quot;וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים&quot;''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''&quot;שָׂרֵי מֵאוֹת&quot;''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; 
'''&quot;שָׂרֵי חֲמִשִּׁים&quot;''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''&quot;שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת&quot;''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא.
נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק כב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''&quot;וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת&quot;''' – 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת.

{{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''&quot;וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ&quot;''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה&quot; (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים;
דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב&quot;ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר.
&quot;כל העם הזה&quot; - ראו לעיל פס' יח}}'''&quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים&quot;''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; 
אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד.
 
'''&quot;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם&quot;''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין.
הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו.
הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז&quot;ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} 
'''&quot;עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם&quot;''', רַ' סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת 
וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ח|טז}}.
 
אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. 
מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם&quot;'''!
 
אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט&quot; {{ממ|תהלים|עב|ב}}. 
מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? &quot;יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם&quot;!
 
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו&quot;, 
מַה כְּת' אַחֲרָיו? &quot;וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... 
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}.
 
&quot;דֵּעָה&quot; – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: &quot;הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? 
אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; 
הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}.
 
גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ&quot; {{ממ|איוב|לד|יז}}. 
וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ג}}!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב&quot;ה.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ&quot;''' – וַדַּאי, '''&quot;וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר&quot;''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ&lt;small&gt; חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ&quot;''' – וַדַּאי, '''&quot;וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר&quot;''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם!
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''&quot;וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין.
וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|א|טז}}.
וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן&quot; {{ממ|דברים|א|יח}}.
}}
 
===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''&quot;וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה&quot;''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו
וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא &quot;וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|במדבר|כז|ה}}!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי &quot;העם&quot; שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''&quot;וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת.
אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: &quot;אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ&quot; {{ממ|במדבר|י|לא}}.
אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ!
אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה!
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם.
יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד 
וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;, לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ?
אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; 
וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; 
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן.
דָּבָר אַחֵר, &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;, לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; 
וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! 
וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה&quot; {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, 
אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]]
יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים 
הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}.
כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; 
שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, 
וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן&quot; {{ממ|ירמיה|לה|ה}}.
אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! 
אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; 
וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב!
וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, 
&quot;וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; (שם פס' י).

{{הע-שמאל|המילים &quot;תרעתים&quot;, &quot;שמעתים&quot; וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ &quot;תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים&quot;: 
תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם.
דָּבָר אַחֵר: &quot;תִּרְעָתִים&quot; – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. 
דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. &quot;שִׁמְעָתִים&quot; – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. &quot;שׂוּכָתִים&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. 
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים 
וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! 

{{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}!
וְאוֹמֵר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ.
בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, 
וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם 
וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם 
לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}.

{{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? 
שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. 
קַיִן – &quot;וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – &quot;וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ט|כ}}.
וְלוֹט – &quot;וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; {{ממ|בראשית|יג|י}}. 
עֻזִּיָּהוּ – &quot;כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}.

{{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו.
ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש.
ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, 
שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם 
גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; {{ממ|תהלים|קלב|יב}}.
אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב
עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; {{ממ|ירמיה|לה|יט}}!
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב&quot;? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם!
מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; 
וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|ב|ב}}!
}}</text>
      <sha1>cdmpjhta4hhvsymipqjag126w83oxzw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016553</id>
      <parentid>3016552</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:56:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016553</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="79544" sha1="8wsmri9g0ru7ehas9m4xbjn7pvadcus" xml:space="preserve">==פרק יח==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
לפי ר' יהושע הגיע יתרו לאחר מלחמת עמלק; לפי ר' אלעזר הוא הגיע לאחר מתן תורה, בניגוד לפשט, כלומר בזמן מתן תורה הוא לא היה נוכח במחנה ישראל.
הקשר בין המבול למתן תורה, המתואר בשיחה בין בלעם למלכים, מבוסס על [[תהלים כט]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|ספרי דברים שמג.]]}}&lt;small&gt;'''&quot;וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ&quot;''' – מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא?
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא, שֶׁכֵּן הִיא כְּתוּבָה בְּצִדָּהּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק&quot; {{ממ|שמות|יז|יג}}.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה בוֹ תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, זָעוּ כָּל מַלְכֵי תֵּבֵל בְּהֵיכְלֵיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד&quot; {{ממ|תהלים|כט|ט}}.
יָכוֹל לֹא יָדְעוּ עַל מָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד... ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; (שם פס' יא).
 
נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם, 
אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאִבְּדָם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל,
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב&quot; {{ממ|תהלים|כט|י}}! 
אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|נד|ט}}!
אָמְרוּ לוֹ: בְּוַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ.
אָמַר לָהֶן: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ. 
תּוֹרָה נוֹתֵן לְעַמּוֹ וְשָׂכָר מְשַׁלֵּם לִירֵאָיו!
כֵּיוָן שֶׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַזֶּה – פָּנוּ כֻּלָּם אִישׁ אִישׁ לִמְקוֹמוֹ.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר קורא &quot;ויהי כשמוע... את אשר הוביש&quot;, ולא ששמעו על קריעת הים והירדן, אלא שמעו '''את''' הקריעה עצמה.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיוֹם שֶׁנִּקְרַע יָם לְיִשְׂרָאֵל, שָׁמְעוּ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם 
אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם&quot; {{ממ|יהושע|ה|א}}.
וְכֵן רָחָב אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: &quot;כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם&quot; {{ממ|יהושע|ב|י}}.

{{הע-שמאל|תולדות רחב הזונה. באותם אמצעים שסייעו לרחב לזנות ולקבל לקוחות בסתר היא השתמשה להצלת המרגלים, ובזכות ההצלה ביקשה שימחלו חטאיה. דמותה של רחב, משולי החברה שביריחו וראשונת הנכנעים לישראל, העסיקה את חז&quot;ל. וראו גם בסיפור על ר' אלעזר בן דורדיא, [[עבודה זרה יז א]]}} אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. 
כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – זִנְּתָה.
לַחֲמִשִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּרָה. אָמְרָה: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים חָטָאתִי – בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִמְחֹל לִי: 
בְּחֶבֶל וּבְחַלּוֹן וּבְסֻכָּה,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתּוֹרִדֵם בַּחֶבֶל בְּעַד הַחַלּוֹן&quot; {{ממ|יהושע|ב|טו}}, &quot;וַתִּטְמְנֵם בְּפִשְׁתֵּי הָעֵץ&quot; (שם פס' ו).

{{הע-שמאל|ב[[שמות ד יח]] מכונה החותן &quot;יתר&quot;. כשהוא נפגש עם משה הוא מכונה יתרו. הדרשה משווה את יתרו לשורה של אנשים ששמם גדל והשתנה. המעבר משרי לשרה הגדיל פיזית את האות י ולכן גם כאן נעשה השינוי בהגדלת שמה.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ&quot;''' – מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יֶתֶר; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת, וְנִקְרָא יִתְרוֹ.
שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַבְרָהָם: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ אַבְרָם; כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא אַבְרָהָם.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׂרָה: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ&lt;small&gt; שָׂרָי; כֵּיוָן שֶׁעָשַׂת מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לָהּ אוֹת אַחַת וְנִקְרְאָה שָׂרָה.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹשֻׁעַ: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ הוֹשֵׁעַ; וְכֵיוָן שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים – הוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יְהוֹשֻׁעַ.
 
וְיֵשׁ שֶׁמּוֹנְעִין מֵהֶן! יֵשׁ לְךָ לִלְמֹד מֵעֶפְרוֹן: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ עֶפְרוֹן; 
כֵּיוָן שֶׁפָּסַק דָּמִים עִם אָבִינוּ אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: &quot;אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא&quot; {{ממ|בראשית|כג|טו}} – 
מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא עֶפְרֹן.

{{הע-שמאל|אין להתחבר לרשע, וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה ז|אבות א ז.]]}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בִּיהוֹנָדָב: מִתְּחִלָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ יְהוֹנָדָב {{ממ|מלכים ב|י|טו}}, 
וְכֵיוָן שֶׁנִּתְחַבֵּר לְיֵהוּא – &lt;/small&gt;מָנְעוּ מִמֶּנּוּ אוֹת אַחַת וְנִקְרָא יוֹנָדָב {{ממ|ירמיה|לה|ו}}.
מִיכָּן אָמְרוּ: אַל יִתְחַבֵּר אָדָם לְרָשָׁע, וַאֲפִילּוּ לְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה! ([[אבות דרבי נתן ט|אבות דר' נתן ט, ד]])
 
שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לְיִתְרוֹ: יֶתֶר, וְיִתְרוֹ, וְחֹבָב, בֶּן, רְעוּאֵל, פּוּטִי וְקֵינִי.
יֶתֶר – שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה בַּתּוֹרָה. יִתְרוֹ – שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים נָאִים. חֹבָב – שֶׁהָיָה חָבִיב לַמָּקוֹם. 
קֵינִי – שֶׁקָּנָה הָעוֹלָם הַבָּא. בֶּן – שֶׁהָיָה כְּבֵן לַמָּקוֹם. רְעוּאֵל – שֶׁהָיָה רֵעַ לַמָּקוֹם. 
פּוּטִי – שֶׁ{{ב|פָּט|ביזה}} כָּל (עֹבְדֵי) עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם.

{{הע-שמאל|מה היה יתרו לפני שהגיע אל משה: כומר לע&quot;ז או מדייני מכובד סתם?}}'''&quot;כֹּהֵן&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כּוֹמֶר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם... וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים&quot; {{ממ|שופטים|יח|ל}}.
רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שַׂר הָיָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ&quot; {{ממ|שמואל ב|ח|יח}},
וְאוֹמֵר: &quot;וְגַם עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה כֹהֵן לְדָוִד&quot; {{ממ|שמואל ב|כ|כו}}.
 
'''&quot;חֹתֵן מֹשֶׁה&quot;''', מִתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה מְכַבְּדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ&quot; {{ממ|שמות|ד|יח}}.
עַכְשָׁיו הִתְחִיל חָמִיו מְכַבְּדוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מַה טִּיבְךָ? אָמַר לָהֶם: חֹתֵן מֹשֶׁה אָנֹכִי!
 
'''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל&quot;''' – שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּיִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִין כְּמֹשֶׁה,
שָׁקוּל הָרַב כַּתַּלְמִיד וְתַלְמִיד כַּנָּגִיד.
 
'''&quot;כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם&quot;''', מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁשְּׁקוּלָה יְצִיאַת מִצְרַיִם לִפְנֵי הַמָּקוֹם,
כְּנֶגֶד כָּל נִסִּין וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הַמָּקוֹם לְיִשְׂרָאֵל.
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק ב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
במהלך הסיפור של יציאת מצרים לא הופיעה ציפורה, מאז המאורע במלון, והנה אנחנו שומעים שהיא היתה במדיין. את הפער הזה מנסה הדרשה לאחות: לדעת ר' יהושע גירש משה את ציפורה בגט; לדעת ר' אלעזר הם נשארו נשואים, אבל היא חזרה למדיין ולא היתה ביציאת מצרים.}}'''&quot;וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;'''
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּדָבָר. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: אַחַר שֶׁפְּטָרָהּ בְּאִגֶּרֶת; 
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|א}}; 
מַה שִׁילּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן – גֵּט, אַף שִׁילּוּחַ הָאָמוּר כָּאן – גֵּט!
 
אֵימָתַי שְׁלָחָהּ? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה 'לֵךְ וְהוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם', 
לָקַח אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְהִרְכִּיבָם עַל הַחֲמוֹר. אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְאַהֲרֹן: &quot;צֵא לִקְרַאת אָחִיךָ הַמִּדְבָּרָה&quot;. 
יָצָא לִקְרָאתוֹ, הִתְחִיל מְגַפְּפוֹ וּמְנַשְּׁקוֹ. אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה אָחִי, הֵיכָן הָיִיתָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ?
אָמַר לוֹ: בְּמִדְיָן! אָמַר לוֹ: מַה טִּיב אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעִמְּךָ?
אָמַר לוֹ: אִשְׁתִּי וּבָנַי הֵן.
– לְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ: לְמִצְרָיִם!
אָמַר לוֹ: עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִין, עַכְשָׁיו אַתָּה מֵבִיא לָנוּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים?!
מִיָּד אָמַר לָהּ: חִזְרִי לְבֵית אָבִיךְ!
 
מִיָּד נָטְלָה אֶת בָּנֶיהָ וְחָזְרָה לָהּ לְבֵית אָבִיהָ; לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ&quot;''' – &quot;וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ&quot;.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] כיצד חש משה במדיין? – לדעת ר' יהושע הוא הרגיש מנוכר למקום; לדעת ר' אלעזר הוא היה מנוכר לאלוהי מדין, ואי הנוחות שלו היתה דתית. במכילתא דר&quot;י טוענים שמשה הקדיש את גרשום לע&quot;ז בשעתו.}}'''&quot;וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם, כִּי אָמַר: גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה&quot;''';
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֶרֶץ נָכְרִיָּה הִיא לוֹ בְּוַדַּאי!
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּאֶרֶץ נֵכָר – יָהּ; שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה, וַאֲנִי עוֹבֵד אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ&quot; {{ממ|תהלים|נ|א}}.


{{הע-שמאל|הקטע אינו אצל מלמד אבל נמצא בגניזה.
ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ג#משנה יא|נדרים ג יא,]] שם עוסק רבי בדמותו של אברהם אבינו ולא במשה, ומופיעה גם דעה ששית, של אחרים בשבח המילה. ב[[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] מובאים גם דברי ריב&quot;ק ור' נחמיה, כבמשנה.
לפי דברי ריב&quot;ק ורבי בדרשה הזאת ניסה המלאך להרוג את משה בגלל המילה שהשתהה בה ולא בגלל שהקדיש את גרשום לע&quot;ז.}}[רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה עָרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי כָל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב&quot; {{ממ|ירמיה|ט|כה}}.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵי בְּרִיתוֹת נִכְרְתוּ עָלֶיהָ.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵית, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת הַחֲמוּרָה.
רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכָּל זְכִיּוֹתָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה לֹא עָמְדוּ לוֹ בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ; 
וְעַל שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה שָׁעָה אַחַת בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהוֹרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי בַדֶּרֶךְ&quot; {{ממ|שמות|ד|כד}}.

{{הע-שמאל|ר' יהושע בן קרחה, רבי ור' יוסי מסכימים שבשעה שהגיע משה למלון הוא הותקף ע&quot;י המלאך. הם חולקים מדוע לא מל את  בנו מיד: רבי טוען שהתעצל, ור' יוסי דורש 'מלון'-לינה, וטוען שעסק קודם בענייני הלינה.}}אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: חוּס וְשָׁלוֹם שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה מִן הַמִּילָה! 
מַה נַּפְשָׁךְ? יָמוּל וְיֵצֵא – הֲרֵי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת. יִשְׁהֶא וְיָמוּל – הַמָּקוֹם אָמַר לוֹ &quot;הוֹצֵא אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ד|כד}}. 
אֶלָּא עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה קוֹדֶם מִילָה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מֹשֶׁה, בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לְהָרְגוֹ 
עַל שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּלִינָה שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם לַמִּילָה, שְׁאָר בְּנֵי אָדָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|רשב&quot;ג דורש 'חתן'-תינוק. הוא אינו מסביר למה התקיף המלאך ומדוע לא המית את התינוק, אלא מסתפק בטענה שלא את משה ביקש הקב&quot;ה להמית.}}רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא בִּיקֵּשׁ מַלְאָךְ לַהֲרֹג אֶת מֹשֶׁה, אֶילָּא לַהֲרֹג אֶת הַתִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת&quot; {{ממ|שמות|ד|כה}}. 
אָמַרְתָּ, צֵא רְאֵה: מִי קָרוּי חָתָן, מֹשֶׁה אוֹ תִּינוֹק? הֱוֵי אוֹמֵר: תִּינוֹק.]
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם מיוחסים דברי אלעזר המודעי שכאן לר' יהושע, ואכן אין סתרה בין דברי ר' יהושע לדברי ר' אלעזר המודעי.
ר' אלעזר המודעי דורש 'מחרב פרעה' ממש. ר' אליעזר דורש 'מי שם פה לאדם' וכו'.}}'''&quot;וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר כִּי אֱלֹקֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה&quot;.'''
אֵימָתַי הִצִּילוֹ הַמָּקוֹם? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ דָּתָן &quot;מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט עָלֵינוּ... כַּאֲשֶׁר הָרָגְתָּ&quot; {{ממ|שמות|ב|יד}}.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: תָּפְסוּ אֶת מֹשֶׁה וְהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, כְּפָתוּהוּ וְהִנִּיחוּ לוֹ סַיִּיף עַל צַוָּארוֹ.
יָרַד מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם כִּדְמוּת מֹשֶׁה, תָּפְשׂוּ אֶת הַמַּלְאָךְ וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁתָּפְשׂוּ אֶת מֹשֶׁה – עֲשָׂאָן הַמָּקוֹם כִּתִּים כִּתִּים, אִלְּמִים חֵרְשִׁים וְסוּמִין.
אוֹמְרִין לָאִלְּמִים: הֵיכָן הוּא מֹשֶׁה? וְאֵינָן יְכוֹלִים לְדַבֵּר. לַחֵרְשִׁים – וְאֵינָן שׁוֹמְעִין. לַסּוּמִין – וְאֵינָן רוֹאִין!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר הֲלֹא אָנֹכִי&quot; {{ממ|שמות|ד|יא}}
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ה===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|במכילתא עמלק ב א.]]}}'''&quot;וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה&quot;''', לָמָּה נֶאֱמַר?
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ: בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה אוֹ בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו&quot;''', בָּנָיו שֶׁלְּמֹשֶׁה וְלֹא בָּנֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר.

{{הע-שמאל|המילים 'שם הר האלוהים' מסבירות מדוע יצא יתרו למדבר.}}'''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: אָדָם שֶׁשָּׁרוּי בְּבֵיתוֹ וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁלְּעוֹלָם, 
עַכְשָׁו יָבוֹא לְמִדְבַּר תֹּהוּ הַזֶּה שֶׁאֵין בּוֹ כְּלוּם? – לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;אֶל הַמִּדְבָּר&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
ר' יהושע טוען שמשה הסתפק במכתב, ואילו ר' אלעזר טוען שיתרו חשש שמא יתנכר לו משה, ולכן שלח שליח שיתחנן למשה בשמו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּיַד שָׁלִיחַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: שָׁלַח לוֹ בְּאִגֶּרֶת {{ב|וִירָהּ|השליך את האגרת}} לְתוֹךְ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל:
עֲשֵׂה בְּגִינִי. וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינִי – עֲשֵׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ, וְאִם אִי אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִין אִשְׁתְּךָ – עֲשֵׂה בְּגִין בָּנֶיךָ.

{{הע-שמאל|ר' אליעזר מפסק את הפסוק ומפסיק אחרי 'אני', ומייחס את המילה 'אני' לקב&quot;ה ולא ליתרו. הוספתי את הפסוק מתהלים על פי הגניזה, והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק ו|לעיל ו ב,]] הדרשות על &quot;אני ה'&quot;.
לפי דבריו התגייר יתרו, והוא מסמל את היחס לגיור בכלל.
אפילו אם יש סיבה לדחות את המתגייר יש לעשות זאת בדרך שאינה מוחלטת, ולאפשר לו להתקרב לבסוף. דורש את הפסוק מירמיה כאומר: 'אלוה מקרב אני ולא אלוה מרחיק'!}}&lt;/small&gt;רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי וְהָיָה הָעוֹלָם, [שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵל אֱלֹהִים ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ&quot; {{ממ|תהלים|נ|א}}.] 
אֲנִי שֶׁמְּקָרֵב וְאֵינִי מְרַחֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַאֱלֹהֵי מִקָּרֹב אָנִי&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כג}}! אֲנִי שֶׁקֵּרַבְתִּי אֶת יִתְרוֹ וְלֹא רֵחַקְתִּיו!
אָדָם זֶה שֶׁבָּא אֶצְלְךָ – לֹא בָּא אֶלָּא לְהִתְגַּיֵּר; לֹא בָּא אֶלָּא לְהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה! אַף אַתָּה, קָרְבֵהוּ וְאַל תְּרַחֲקֵהוּ!
 
מִכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאול וּמְקָרֵב בְּיָמִין; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע לְגֵיחֲזִי, שֶׁרְחָקוֹ לְעוֹלָם.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א,]] שם נוסף שכל ישראל יצאו לקראת יתרו.
דורש כאן את פס' יב, 'ויבוא אהרון וכל זקני ישראל... לפני האלוהים' וחסרה במכילתא שם הדרשה על דוד המלך ושאול חותנו שלפנינו.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ&quot;''' – אָמְרוּ: יָצְאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל; 
וְיֵשׁ אוֹמְרִין: אַף אָרוֹן יָצָא עִמָּהֶם.
&lt;small&gt;{{הע-שמאל|הציטוט מבמדבר קושר בין משה ל'איש', וגם מציב את הרקע לכך שהוא בענוותו נשק ליתרו.}}'''&quot;וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ, וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם&quot;''' 
אֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִי נִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, וּמִי נִשֵּׁק לְמִי?
מִי שָׁמַעְנוּ שֶׁקָּרוּי 'אִישׁ'? 
לֹא מֹשֶׁה? כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot; {{ממ|במדבר|יב|ג}}!
הָא לֹא נִשְׁתַּחֲוָה וְלֹא נִשֵּׁק אֶלָּא מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ! מִיכָּאן אָמְרוּ: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם נוֹהֵג כָּבוֹד בְּחָמִיו.
וְכֵן דָּוִד אוֹמֵר לְשָׁאוּל: &quot;וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה&quot; {{ממ|שמואל א|כד|יא}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד כִּכְבוֹד אָבִיו.
'''&quot;וַיָּבֹאוּ הָאֹהֱלָה&quot;''' – זֶה בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ח===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] שם דורשים &quot;את כל אשר עשה ה' - שנתן תורה לעמו&quot; - כדעת ר' אלעזר המודעי. כאן הדרשה יכולה להיות גם כר' יהושע.}}'''&quot;וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ&quot;''' – לְמָשְׁכוֹ וּלְקָרְבוֹ לַתּוֹרָה.
'''&quot;אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרָיִם&quot;''' – שָׁקוּל פַּרְעֹה כְּמִצְרַיִם, וּמִצְרַיִם שְׁקוּלִין כְּפַרְעֹה.
'''&quot;עַל אוֹדוֹת יִשְׂרָאֵל&quot;''' – שֶׁתֵּדַע עַמִּי בְּיִשְׂרָאֵל.
'''&quot;אֵת כָּל הַתְּלָאָה&quot;''' – בְּמִצְרַיִם, '''&quot;אֲשֶׁר מְצָאָתַם&quot;''' – עַל הַיָּם, '''&quot;בַּדֶּרֶךְ&quot;''' – זוֹ בִּיאַת עֲמָלֵק, '''&quot;וַיַּצִּלֵם ה'&quot;''' – מִכֻּלָּם!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]]
לשיטת ר' אלעזר המודעי בקשת המן היתה לא לגיטימית, ונחשבה עבירה ונסיון לה'; לכן הוא מפרש את 'הטובה' על בקשת המים – כל זאת בניגוד לשיטת ר' יהושע.}}'''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַמָּן הִגִּיד לוֹ. 
אָמַר לוֹ: מָן שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בּוֹ טַעַם פַּת, טַעַם בָּשָׂר, טַעַם דָּגִים, טַעַם חֲגָבִים, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּטוֹבַת הַבְּאֵר הִגִּיד לוֹ! 
אָמַר לוֹ: בְּאֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַמָּקוֹם – אָנוּ טוֹעֲמִין בָּהּ טַעַם דְּבַשׁ, טַעַם חָלָב, טַעַם יַיִן חָדָשׁ, טַעַם יַיִן יָשָׁן, טַעַם כָּל מַטְעַמִּים שֶׁבָּעוֹלָם! 
שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|דורש גזירה שווה 'הטובה' – 'הארץ הטובה' ([[דברים ד כא]]), וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טז#פסוק ל|לעיל טז ל]].}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּטוֹבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִגִּיד לוֹ! 
אָמַר לוֹ: עָתִיד הַמָּקוֹם לִיתֵּן לָנוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעוֹלָם הַבָּא, וְעוֹלָם חָדָשׁ, וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וּכְהֻנָּה וּלְוִיָּה. 
שֶׁנֶּאֱמַר 'טוֹבָה' – '''&quot;הַטּוֹבָה&quot;''', 'כָּל הַטּוֹבָה' – '''&quot;עַל כָּל הַטּוֹבָה&quot;'''.
 
'''&quot;אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם&quot;''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן הַהוּא שֶׁלְּמִצְרַיִם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק י===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] ר' פפיס אינו מחשיב את שירת הים כהודאה, כי אין בה המטבע &quot;ברוך ה'&quot;.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'&quot;''' – אָמַר רַבִּי פַּפְּיָס: גְּנַאי לְמֹשֶׁה וּלְסִיעָתוֹ, שֶׁהֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוֹצִיא הַמָּקוֹם מִמִּצְרַיִם, 
וְלֹא הָיָה &lt;/small&gt;מֵהֶן אֶחָד שֶׁפָּתַח וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם, עַד שֶׁבָּא יִתְרוֹ וּבֵרֵךְ אֶת הַמָּקוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה'&quot;'''.

{{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'מיד מצרים ומיד פרעה'.
פרעה מתואר כסוג של ע&quot;ז, הטוען כנגד הקב&quot;ה.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מִיַּד פַּרְעֹה&quot;'''? שֶׁנִּקְרָא &quot;הַתַּנִּין הַגָּדוֹל&quot;, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי אֵלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּין הַגָּדוֹל&quot; {{ממ|יחזקאל|כט|ג}}.
 
'''&quot;אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם&quot;''' – מִתַּחַת סִבְלוֹן שֶׁלְּפַרְעֹה.
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק יא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב א.]] 
בתחילת הדרשה מגונה יתרו, שעד עכשיו לא האמין בקב&quot;ה. בהמשך מתואר יתרו כמומחה לדתות, ודוקא מפני שעבד לכל ע&quot;ז בעולם חשובה ההתגיירות שלו, כסימן &quot;אובייקטיבי&quot; לעליונות היהדות. מכאן שהגרים שהיו עובדי ע&quot;ז חשובים לאמונה היהודית במיוחד. בסוף הדרשה מובאים דברי רחב ונעמן, העולים, לפי הדרשה, על דברי הגירות של יתרו: רחב שיירה מקום לאלים נוספים על יד הקב&quot;ה, ונעמן לא כינה אותו &quot;אלוהי השמים&quot;, אבל שניהם הודו בו יותר מיתרו.}}'''&quot;עַתָּה יָדַעְתִּי&quot;''' – עַד עַכְשָׁיו לֹא הוֹדָה בַּדָּבָר! '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''.
אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה עֶבֶד יָכוֹל לִבְרֹחַ מִמִּצְרַיִם, 
עַכְשָׁיו הוֹצִיא הַמָּקוֹם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּנֵי אָדָם! לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''!
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''. אָמְרוּ: מִתְּחִלָּה לֹא הִנִּיחַ יִתְרוֹ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ; 
עַכְשָׁיו הוֹדָה בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֱלֹהִים' – &quot;הָאֱלֹהִים&quot;, 'כָּל הָאֱלֹהִים' – '''&quot;מִכָּל הָאֱלֹהִים&quot;'''.
נַעֲמָן הוֹדָה בַּדָּבָר יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|טו}}.
וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה שִׁיְּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת&quot; {{ממ|יהושע|ב|יא}}.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ד|לעיל טו ד.]]}}'''&quot;כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם&quot;''' – מַכִּירוֹ הָיִיתִי לְשֶׁעָבַר, וְעַכְשָׁיו בְּיוֹתֵר!
שֶׁבַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁחִשְּׁבוּ הַמִּצְרִים לְאַבֵּד אֶת יִשְׂרָאֵל – בָּהּ דָּנָן הַמָּקוֹם, '''&quot;כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה א|מכילתא עמלק ב סוף א.]] יתרו עבד ע&quot;ז בכל הדרכים האסורות על ישראל; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו;]] 
הדרשה מציגה את הבעייתיות של גיור עובדי ע&quot;ז, בניגוד לאמור לעיל על 'מכל האלוהים'; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב&quot;מ ג יד.]]}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים&quot;''', הֲרֵי הַכָּתוּב מַתְמִיהַּ עָלָיו: 
אָדָם שֶׁעוֹמֵד מְזַבֵּחַ וּמְקַטֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה בְּכָל יוֹם, עַכְשָׁיו יָבִיא עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים?
'''&quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן&quot;''' – מֹשֶׁה לְהֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא מִתְּחִלָּה יָצָא לִקְרָאתוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ&quot; {{ממ|שמות|יח|ז}}! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ!

{{הע-שמאל|בסיפור לא מופיע משה רבנו כהצדקה למעשיו של רבן גמליאל, אלא רק אברהם והקב&quot;ה, שהשימוש שלהם מפורש בכתוב. והשוו [[נדרים ט א]], גם שם פותח ר' אליעזר בכבוד אביו, חכמים מתנגדים, ור' צדוק פותח בכבוד הקב&quot;ה.}}דָּבָר זֶה דָּרַשׁ רַבִּי צָדוֹק כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. אָמְרוּ: בַּדִּין שֶׁאָנוּ מְסֻבִּין, 
וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל עוֹמֵד וּמְשַׁמְּשֵׁנוּ?
אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעָמַד וְשִׁמֵּשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: וְאֵיזֶה הוּא?
אָמַר לָהֶם: אַבְרָהָם {{ב|בַּפִּנָּה|הגדול, או: אבינו}} גְּדוֹל הַדּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם&quot; {{ממ|בראשית|יח|ח}}! 
&lt;small&gt;{{הע-שמאל|ראו [[בבא מציעא פו ב]], שאברהם חשד במלאכים שהם עובדי ע&quot;ז.}}וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם שֶׁעוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם; 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה!

אָמַר לָהֶם רַבִּי צָדוֹק: מָצָאנוּ גָּדוֹל מֵאַבְרָהָם וּמֵרַבָּן גַּמְלִיאֵל, שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: הֵיזֶה?
אָמַר לָהֶן: אֱלוֹהַּ הַשָּׁמַיִם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנּוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד צְרָכָיו וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot; {{ממ|תהלים|קלו|כה}}, וְאוֹמֵר: &quot;נוֹתֵן לַבְּהֵמָה לַחְמָהּ&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ט}}. 
וְלֹא בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים, אֶלָּא בְּנֵי אָדָם עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה וּמַכְעִיסִין לְפָנָיו; 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁעוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דרשה בשיטת ר' אלעזר בן ערך (לעיל ב א), שהביקור של יתרו היה לאחר מתן תורה: הלוחות השניים ניתנו ביום הכיפורים, ולמחרת ישב משה לשפוט את העם, על פי התורה שניתנה.}}'''&quot;וַיְהִי מִמָּחֳרָת&quot;''' – מִמָּחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים. '''&quot;וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם&quot;''' – כְּמִנְהָגוֹ.
'''&quot;מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב&quot;''' – וְכִי מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב הָיָה מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן אֶת יִשְׂרָאֵל? וַהֲלֹא אֵין הַדַּיָּנִין יוֹשְׁבִין אֶלָּא עַד זְמַן סְעוּדָה!

{{הע-שמאל|הדין מעצב את המציאות, ולכן הדיין הוא שותף של הקב&quot;ה. דורש ערב ובקר.
לפי הדרשה לפס' יד, התרעם יתרו על שמשה לא שיתף אחרים בדיונים, אלא נהג כשופט יחיד. לפי דרשה זו אין יתרו חושש לעייפות של משה אלא לגאווה שהוא מפגין כשופט יחיד. וראו גם בדרשה לפס' טו.}}אֶלָּא כָּל הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית!
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר&quot; {{ממ|בראשית|א|ה}}!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]}}'''&quot;וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם&quot;''', אָמַר לוֹ: כְּמֶלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וַעֲבָדָיו עוֹמְדִין – כָּךְ אַתָּה עוֹשֶׂה לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל!
'''&quot;מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ&quot;'''?
}}
 
&lt;/small&gt;
===פסוק טו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
יהודה שואל על הגאווה הנראית לכאורה מהביטוי 'יבוא אלי העם לדרוש', ורבן גמליאל עונה, שמשה סיים במילים 'לדרוש אלוהים', ותלה את הגדולה בקב&quot;ה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים&quot;''', דָּבָר זֶה שָׁאַל יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
מָה רָאָה מֹשֶׁה לוֹמַר כָּךְ '''&quot;כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ אֱלֹקִים&quot;'''?
אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מַה יֹּאמַר? ''' 'כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרוֹשׁ' '''? כְּשֶׁאָמַר ''' 'אֱלֹהִים' ''' - יָפֶה אָמַר!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דורש 'דבר' – חפץ שעלול להיטמא או להיטהר. רעהו - כרעהו.}}'''&quot;כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי&quot;''' – בֵּין טוּמְאָה לְטָהֳרָה. 
'''&quot;וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ&quot;''' – זֶה דִּין שֶׁאֵין בּוֹ פְּשָׁרָה; 
'''&quot;וּבֵין רֵעֵהוּ&quot;''' – זֶה דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּשָׁרָה, וְנִפְטָרִין וְהוֹלְכִין כְּרֵעִים.

{{הע-שמאל|חוקים הם לדעת ר' יהושע הוראות הנתונות בתורה שבכתב ונדרשים ממנה ישירות. לדעת ר' אלעזר אלו איסורי עריות, שהם חוקי הגויים שמהם יש להתרחק. שניהם מסכימים לזיהוי של תורות עם הוראות ומצוות עשה; והשוו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק כה|לעיל טו כה:]] ר' אלעזר לשיטתו שם, אבל דעת ר' יהושע השתנתה.}}'''&quot;וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת, '''&quot;וְאֶת תּוֹרוֹתָיו&quot;''' – אֵלּוּ הוֹרָאוֹת; כָּךְ דִּבְרֵי ר' יְהוֹשֻׁעַ.
 
ר' אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, '''&quot;וְאֶת תּוֹרוֹתָיו&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין זכותו של יתרו השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי במדבר סוף סח,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|שם סוף קיד.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה&quot;''' – חָבִיב הוּא יִתְרוֹ, שֶׁנִּתַּן לוֹ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ, זֶה מִנּוּי זְקֵנִים.
וַהֲלֹא מִנּוּי זְקֵנִים הָיָה דָּבָר הָגוּן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
וּמִפְּנֵי מָה לֹא צִוָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה תְּחִלָּה? אֶלָּא כְּדֵי לִיתֵּן גְּדֻלָּה לְיִתְרוֹ בְּעֵינֵי מֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; 
לְוֹמַר: גָּדוֹל הָיָה יִתְרוֹ, שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו.
אַף יִתְרוֹ לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא עַל תְּנַאי, שֶׁאִם יַסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דְּבָרָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים&quot;.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יח===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
ר' יהושע מפרש את הביטוי 'נבול תיבול' מלשון דברי נבלה ושנאה שמשה מעורר על עצמו; ר' אלעזר מפרש כדימוי לצמח שעליו ופירותיו נובלים ומתים.}}'''&quot;נָבֹל תִּבֹּל&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יְחַלְּלוּ אוֹתְךָ וִיקַנְטְרוּ אוֹתְךָ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: יְנַבְּלוּ אוֹתְךָ וִינַשְּׁרוּ אוֹתְךָ, כִּתְאֵנָה זוֹ שֶׁעָלֶיהָ נוֹשְׁרִין. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּנְבֹל עָלֶה מִגֶּפֶן וּכְנֹבֶלֶת מִתְּאֵנָה&quot; {{ממ|ישעיה|לד|ד}}.

{{הע-שמאל|ר' אלעזר דורש גם את 'גם העם הזה' בנפרד מ'גם אתה', וכך מוסיף את נדב ואביהו לרשימת המנהיגים של ישראל.}} '''&quot;אַתָּה&quot;''' – זֶה מֹשֶׁה, '''&quot;גַּם&quot;''' – זֶה אַהֲרֹן, '''&quot;הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אַתָּה&quot;''' – זֶה מֹשֶׁה, '''&quot;גַּם&quot;''' – זֶה אַהֲרֹן, '''&quot;הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְגַם&quot;''' – זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא.

{{הע-שמאל|קורה לחה שעדיין לא יובשה כבדה מקורה יבשה. העם הוא עדיין לח ואינו במצבו הסופי הראוי למלאכה, ולכן צריך שיתוף פעולה של כמה אנשים.}}'''&quot;כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר&quot;'''; אָמַר לוֹ: הִסְתַּכֵּל בְּקוֹרָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא לַחָה – כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין תַּחְתֶּיהָ אֶחָד אֶחָד – אֵין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ. 
שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה – יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ! לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
יתרו משאיר למשה פתח להתיעץ לא רק אתו אלא גם עם הקב&quot;ה; וראו [[דברים א ט]], שם מייחס משה את העצה לעצמו.}}'''&quot;עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ&quot;''' – אִם תִּשְׁמָעֵנִי, יִיטַב לָךְ.
'''&quot;אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹקִים עִמָּךְ&quot;''', אִם מוֹדֶה לָךְ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד.
'''&quot;הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹקִים&quot;''', הֱיֵה לָהֶם כִּכְלִי מָלֵא דִּבְּרוֹת.
'''&quot;וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹקִים&quot;''' – דְּבָרִים שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ, תָּבוֹא תַּרְצֶה לָעָם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כ===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
לעניין החוקים והתורות – ראו לעיל פס' טז. בהמשך, ר' יהושע דורש דרך לעומת מעשה: לימוד תורה ומעשים טובים. ר' אלעזר, כדרכו, מפרט מעשי גמילות חסדים לכל מילה בפסוק, ומדגיש את הפעולות לפנים משורת הדין.}}'''&quot;וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים&quot;''' – אֵלּוּ {{ב|גְּזֵרוֹת|הכתוב}}, '''&quot;וְאֶת הַתּוֹרֹת&quot;''' – אֵלּוּ {{ב|הוֹרָאוֹת|חכמים}}; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;אֶת הַחֻקִּים&quot;''' – אֵלּוּ עֲרָיוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ל}}; 
'''&quot;וְאֶת הַתּוֹרֹת&quot;''' – אֵלּוּ גְּזֵרוֹת. '''&quot;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ&quot;''' – זוֹ גְּזֵרָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ&quot; {{ממ|דברים|ה|ל}}.
 
'''&quot;וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן&quot;''' – זֶה מַעֲשֶׂה הַטּוֹב; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם&quot;''' – שֶׁתּוֹדִיעַ לָהֶם בֵּית חַיֵּיהֶם, '''&quot;אֶת הַדֶּרֶךְ&quot;''' – זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, 
'''&quot;יֵלְכוּ&quot;''' – זֶה בִּקּוּר חוֹלִים, '''&quot;בָּהּ&quot;''' – זוֹ קְבוּרַת מֵתִים, 
'''&quot;וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה&quot;''' – זֶה הַדִּין, '''&quot;אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן&quot;''' – זֶה לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
לדעת ר' יהושע מיני השופטים והשרים הוא בנבואה, ולא כעולה מהפשט ע&quot;י משה עצמו; לדברי ר' אלעזר המינוי הוא כמראה למשה עצמו; כלומר ככל שאדם דומה יותר למשה כך הוא מתאים יותר להנהגה.
בפירוט התכונות של המנהיגים מעדיף ר' אלעזר, כמו בדרשה הקודמת, את ההנהגה החסידית – של הפשרה ושל ר' חנינא בן דוסא – על פני עשיית הדין מתוך יראה מהקב&quot;ה.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot;''' – אַתָּה תֶּחֱזֶה לָהֶם, מִנְּבוּאָה. '''&quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot;''' – אֵלּוּ עֲשִׁירִים בַּעֲלֵי מָמוֹן. 
'''&quot;יִרְאֵי אֱלוֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁיְּרֵאִים מִן הַמָּקוֹם בַּדִּין. '''&quot;אַנְשֵׁי אֱמֶת&quot;''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. 
'''&quot;שֹׂנְאֵי בָצַע&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין לְקַבֵּל מָמוֹן; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot;''' – תֶּחֱזֶה לָהֶם בְּאַסְפַּקְלַרְיָא, כְּמַחֲזִית זוֹ שֶׁהַמְּלָכִים חוֹזִים בָּהּ. 
'''&quot;אַנְשֵׁי חַיִל&quot;''' – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַבְטָחָה. '''&quot;יִרְאֵי אֱלוֹקִים&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁעוֹשִׂים פְּשָׁרָה בַּדִּין. 
'''&quot;אַנְשֵׁי אֱמֶת&quot;''' – כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא וַחֲבֵירָיו. '''&quot;שֹׂנְאֵי בָצַע&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁשּׂוֹנְאִין מָמוֹן עַצְמָן. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָמוֹן עַצְמָן הֵן שׂוֹנְאִין, מָמוֹן אֲחֵרִים עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|חישוב מספר השרים מעלה שהם היו רבים מאד.}}'''&quot;וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים&quot;''' – שֵׁשׁ מֵאוֹת; '''&quot;שָׂרֵי מֵאוֹת&quot;''' – שֵׁשֶׁת אֲלָפִים; 
'''&quot;שָׂרֵי חֲמִשִּׁים&quot;''' – שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף; '''&quot;שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת&quot;''' – שֵׁשֶׁת רִיבּוֹא.
נִמְצְאוּ דַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק כב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]]
דורשים 'בכל עת', שהשרים אינם עסוקים במלאכה. ר' אלעזר מדגיש שהם עוסקים בתורה.}}'''&quot;וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת&quot;''' – 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן יִהְיוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּטֵלִין מִמְּלַאכְתָּן '''וַעֲסִיקִין בַּתּוֹרָה''' יְהוּ דָּנִין אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת.

{{הע-שמאל|החלוקה בין ערכאות השיפוט אינה לפי זהות הנשפטים אלא לפי השאלות המשפטיות.}}'''&quot;וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדוֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ&quot;''' – דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וּדְבָרִים שֶׁבִּבְנֵי אָדָם קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם?
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה&quot; (לְקַמָּן פָּסוּק כו), הָא אֵין 'דָּבָר גָּדוֹל' אָמוּר אֶלָּא בִּדְבָרִים גְּדוֹלִים;
דְּבָרִים גְּדוֹלִים יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וּדְבָרִים קְטַנִּים יִשְׁפְּטוּ הֵם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] שוב, כמו בדרשה לעיל על פס' יט, מדגישה הדרשה שיתרו מסייג את דבריו ותולה אותם בהסכמת הקב&quot;ה. וראו לקמן בדרשה על פס' כד, שזו שיטת ר' אלעזר.
&quot;כל העם הזה&quot; - ראו לעיל פס' יח}}'''&quot;אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹקִים&quot;''' – אָמַר לוֹ: צֵא וְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה; 
אִם מוֹדֶה לְךָ – אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד, וְאִם לָאו – אִי אַתָּה יָכוֹל לַעֲמֹד.
 
'''&quot;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם&quot;''' – אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא וְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|בשלב הראשון המפסיד בדין כועס וחש פגוע, אבל עם הזמן הוא מודה ומשלים עם פסק הדין.
הדין עושה שלום בכל הסביבה ושולט גם על בעלי חיים – נראה שהכוונה היא בעיקר לבעלי חיים מבוייתים, שמעמדם נקבע על ידו.
הדרשן ממשיך ומפליג בשבח המשפט, שאם הוא מתקיים לאמיתו נמנעת אנרכיה, היו מחז&quot;ל שהעניקו אפילו למלכות רומי צד חיובי, ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ב|אבות ג ב.]]}} 
'''&quot;עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְשָׁלוֹם&quot;''', רַ' סִימַאי אוֹמֵר: הַדָּן אֶת הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, נִרְאֶה כְּמַטִּיל קִנְאָה בֵּין הַבְּרִיּוֹת 
וְאֵינוֹ אֶלָּא נוֹתֵן שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ... אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם&quot; {{ממ|זכריה|ח|טז}}.
 
אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נוֹטֵל מָמוֹן|מי שזכה בדין}}, שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁלוֹם. 
מִנַּיִן שֶׁאַף הַמִּתְחַיֵּב מָמוֹן, שֶׁגַּם הוּא סוֹפוֹ שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם&quot;'''!
 
אֵין לִי אֶלָּא לְבַעֲלֵי דִּינִין, וּמִנַּיִן אַף לְכָל יִשְׂרָאֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יָדִין עַמְּךָ בְצֶדֶק וַעֲנִיֶּיךָ בְמִשְׁפָּט&quot; {{ממ|תהלים|עב|ב}}. 
מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? &quot;יִשְׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לָעָם&quot;!
 
אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי אָדָם בִּלְבַד, מִנַּיִן שֶׁהַמִּשְׁפָּט שָׁלוֹם אַף לִבְהֵמוֹת וּלְחַיּוֹת וּלְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו&quot;, 
מַה כְּת' אַחֲרָיו? &quot;וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ... 
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|יא|ד|ט}}.
 
&quot;דֵּעָה&quot; – זוֹ הִיא הַמִּשְׁפָּט! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר לְשַׁלּוּם: &quot;הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָּאֶרֶז? 
אָבִיךָ, הֲלוֹא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אָז טוֹב לוֹ. דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב; 
הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי, נְאֻם ה'&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כב|טו|טז}}.
 
גָּדוֹל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁכָּל הַשּׂוֹנְאוֹ אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַאַף שׂוֹנֵא מִשְׁפָּט יַחֲבוֹשׁ&quot; {{ממ|איוב|לד|יז}}. 
וְאֵין חֲבִישָׁה אֶלָּא רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם&quot; {{ממ|תהלים|קמז|ג}}!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כד===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] ר' יהושע מפרש לפי פשט, ואילו ר' אלעזר טוען שמשה לא עשה כדברי יתרו אלא לאחר שהורה לו כך הקב&quot;ה.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חוֹתְנוֹ&quot;''' – וַדַּאי, '''&quot;וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר&quot;''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ&lt;small&gt; חָמִיו; כָּךְ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ.
רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה לְקוֹל חֹתְנוֹ&quot;''' – וַדַּאי, '''&quot;וַיַּעַשׂ כֹּל אֲשֶׁר אָמָר&quot;''' – מַה שֶּׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם!
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]] [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|וספרי במדבר צב]]}}'''&quot;וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מִנָּה עֲלֵיהֶן דַּיָּנִין.
וְצִוָּה אֶת הַדַּיָּנִין שֶׁיִּהְיוּ סוֹבְלִין טֹרַח הַצִּבּוּר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|א|טז}}.
וְצִוָּה אֶת הָעָם שֶׁיִּהְיוּ נוֹהֲגִין כָּבוֹד בַּדַּיָּנִין, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן&quot; {{ממ|דברים|א|יח}}.
}}
 
===פסוק כו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מקבילה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יז|בספרי דברים יז.]] ביקורת על הגאווה של משה.}}'''&quot;וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה&quot;''', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:
מֹשֶׁה, אַתָּה דָּן אֶת הַקּוֹשְׁיוֹת? הֲרֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד בָּאִין לִשְׁאֹל, בְּדִין שֶׁאֲפִלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁלְּבֵית רַבָּן מְשִׁיבִין עָלָיו
וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב! אֶלָּא &quot;וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|במדבר|כז|ה}}!
}}

===פסוק כז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב.]] כאן, וכן [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|בספרי זוטא י ל]] מתפרש הביטוי &quot;העם&quot; שבספר שופטים כריבוי: עם רב, ואילו במכילתא הוא מתפרש ככינוי לחכמים.}}'''&quot;וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: שִׁלְּחוֹ בִּכְבוֹד שֶׁלְּעוֹלָם. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: נָתַן לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת.
אָמַר לוֹ: הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי; שֶׁמִּתְּשׁוּבָה שֶׁאָמַר לָהֶם הֱוֵי יוֹדֵעַ מָה אָמְרוּ לוֹ: &quot;אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ&quot; {{ממ|במדבר|י|לא}}.
אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה נָתַתָּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה, עֵצָה יָפָה, וְהַמָּקוֹם הוֹדָה לִדְבָרֶיךָ, אַל נָא תַעֲזֹב אֹתָנוּ!
אָמַר לָהֶן: כְּלוּם הַנֵּר מְהַנֶּה אֶלָּא בִּמְקוֹם חֹשֶׁךְ? מַה יַּעֲשֶׂה נֵר בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? אַתָּה חַמָּה וְאַהֲרֹן לְבָנָה!
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמְגַיֵּר אֶת בְּנֵי מְדִינָתִי, שֶׁאֲבִיאֵם תַּחַת כַּנְפֵי שָׁמַיִם.
יָכוֹל שֶׁהָלַךְ וְלֹא חָזַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד 
וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק ל|ספרי זוטא י ל.]] יתרו אחראי להחזרת החובות ולשמירת הפקדונות.}}דָּבָר אַחֵר, &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;, לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ?
אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר; 
וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי, הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתֵינוּ וְנָתַן לַחֲתָנוֹ; נִמְצֵאתִי מוֹצִיא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ; 
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן.
דָּבָר אַחֵר, &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;, לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: הַשָּׁנָה הַזֹּאת – שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים; 
וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת – נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! 
וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה&quot; {{ממ|שמות|ט|לא}}; אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, 
אִם אֵין שְׂעוֹרִים – הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, פרשה ב|מכילתא עמלק ב ב,]] [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|וספרי במדבר עח]]
יעבץ ורכב הם כינויים נוספים ליתרו, בנוסף למנויים לעיל פס' א; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי במדבר עח.]]}}הָלְכוּ וְיָשְׁבוּ לָהֶן אֵצֶל יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ שִׁמְעָתִים תִּרְעָתִים שׂוּכָתִים 
הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}.
כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אֶת הַתּוֹרָה מֵאַחֲרָיו; 
שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה: &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן, 
וָאֶתֵּן לִפְנֵי בֵית הָרֵכָבִים גְּבִיעִים מְלֵאִים יַיִן וְכֹסוֹת וָאֹמַר אֲלֵיהֶם שְׁתוּ יָיִן&quot; {{ממ|ירמיה|לה|ה}}.
אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה: הַמָּקוֹם אָמַר לִי שֶׁתִּשְׁתּוּ יָיִן! 
אָמְרוּ לוֹ: אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמִים שֶׁהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב; 
וַאֲדַיִן הָיָה שֶׁלֹּא חָרֵב, אֶלָּא אָמַר לָנוּ: תִּהְיוּ מִתְאַבְּלִין עָלָיו, שֶׁסּוֹפוֹ לֵיחָרֵב!
וְאָמַר לָנוּ: אַל תָּסוּכוּ וְאַל תְּסַפְּרוּ וְאַל תֵּשְׁבוּ בְּבָתִּים, 
&quot;וַנִּשְׁמַע וַנַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב אָבִינוּ&quot; (שם פס' י).

{{הע-שמאל|המילים &quot;תרעתים&quot;, &quot;שמעתים&quot; וכו' הם כינויים לתלמידי חכמים ואינם שמות משפחה.}}לְכָךְ נִקְרְאוּ &quot;תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים&quot;: 
תִּרְעָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לְגַלֵּחַ. שׂוּכָתִים – שֶׁלֹּא רָצוּ לָסוּךְ. שִׁמְעָתִים – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם.
דָּבָר אַחֵר: &quot;תִּרְעָתִים&quot; – שֶׁשָּׁמְעוּ תְּרוּעָה מֵהַר סִינַי. 
דָּבָר אַחֵר – שֶׁהָיוּ מַתְרִיעִין בְּבַקָּשָׁתָן וְנַעֲנִין. &quot;שִׁמְעָתִים&quot; – שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹל דִּבְרֵי תוֹרָה.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. &quot;שׂוּכָתִים&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בְּסֻכּוֹת. 
דָּבָר אַחֵר, שֶׁהָיוּ מְסַכְּכִין עַל יִשְׂרָאֵל וּמְגִנִּין עֲלֵיהֶן.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁאָמַר: קָרְבַּן {{ב|בֵּית שׁוֹתֵי מַיִם|שמעתים}} הַיּוֹם! יָצְאָה בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים 
וְאָמְרָה לָהֶן: מִי שֶׁקִּבֵּל קָרְבַּן אֲבוֹתֵיכֶם בַּמִּדְבָּר הוּא יְקַבֵּל קָרְבַּנְכֶם בְּשָׁעָה זוֹ! 

{{הע-שמאל|בני רכב הם הקינים (דברי הימים), והקינים הם בני חותן משה (שופטים). מכאן שרכב הוא יתרו.}}וּמִי הֵן אֵלּוּ? &quot;הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב&quot; {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}}!
וְאוֹמֵר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}, הֱוֵי אוֹמֵר: בֵּית רֵכָב הֵמָּה מִיִּתְרוֹ.
בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה הָיָה צִדְקָן שֶׁלִּבְנֵי יִתְרוֹ, שֶׁהֲרֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמַע מִפִּי הַנָּבִיא שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לֵיחָרֵב, 
וְעָמַד וְגָזַר עַל בָּנָיו שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת: שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ יַיִן, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ בָּתִּים, וְשֶׁלֹּא יִטְּעוּ כְּרָמִים.
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן כִּי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ לֵאמֹר לֹא תִשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם 
וּבַיִת לֹא תִבְנוּ וְזֶרַע לֹא תִזְרָעוּ וְכֶרֶם לֹא תִטָּעוּ וְלֹא יִהְיֶה לָכֶם כִּי בָאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם 
לְמַעַן תִּחְיוּ יָמִים רַבִּים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לה|ו|ז}}.

{{הע-שמאל|עובדי האדמה מצטיירים כמועדים לחטוא. הדרשה אינה מונה את יצחק, שהיה גם הוא עובד אדמה. מבין ארבעת המנויים כאן רק נח ולוט שתו יין והשתכרו.}}וּמִנַּיִן לָמַד שֶׁפְּרִישׁוּת הַיַּיִן מַאֲרֶכֶת יָמִים? 
שֶׁהֲרֵי אַרְבָּעָה הָיוּ לוֹהֲטִין אַחַר הָאֲדָמָה וְלֹא נִמְצְאוּ כָּרָאוּי: קַיִן וְנֹחַ וְלוֹט וְעֻזִּיָּהוּ. 
קַיִן – &quot;וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ד|ב}}. נֹחַ – &quot;וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה&quot; {{ממ|בראשית|ט|כ}}.
וְלוֹט – &quot;וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה&quot; {{ממ|בראשית|יג|י}}. 
עֻזִּיָּהוּ – &quot;כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כו|י}}.

{{הע-שמאל|ברית בני רכב היא נצחית ואינה תלויה בדבר, אבל היא נכרתה לאחר שבני רכב הוכיחו את דבקותם במצוות אביהם, ולא היו זקוקים לתנאי כלשהו.
ר' שמעון מזכיר שהברית הבטיחה להם את התורה ולא את הכהונה, התלויה בקיום המקדש.
ר' חנינא בן גמליאל ממקם את ביקור יתרו בשנה השניה ליציאת מצרים, כשמינה משה את ראשי השבטים. והשוו לעיל פסוק יג, וראו [[במדבר י ל]] ואילך, שיציאת יתרו וחזרתו לארצו התרחשו בשנה השניה.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַבְּרִית שֶׁכָּרַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי יִתְרוֹ יָתֵר מִן הַבְּרִית שֶׁכָּרַת לִבְנֵי דָּוִד, 
שֶׁהַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם דָּוִד אֵינוֹ כָּרוּת, אֶלָּא עַל תְּנַאי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם 
גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ&quot; {{ממ|תהלים|קלב|יב}}.
אֲבָל הַבְּרִית שֶׁנִּכְרַת עִם יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב – לֹא נִכְרַת עַל תְּנַאי, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב
עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; {{ממ|ירמיה|לה|יט}}!
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּבָר נִפְסְקָה כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב&quot;? 
אֶלָּא שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם!
מָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל.
רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא נֶאֶמְרוּ דְּבָרִים הַלָּלוּ אֶלָּא בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה {{ב|אַכְסַלְטַיָּנוֹת|Vexillatio יחידת פרשים נושאת דגל}} עַל יִשְׂרָאֵל; 
וְאֵימָתַי הֶעֱמִידָן? בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם&quot; {{ממ|במדבר|ב|ב}}!
}}</text>
      <sha1>8wsmri9g0ru7ehas9m4xbjn7pvadcus</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712231</id>
    <revision>
      <id>3016554</id>
      <parentid>2992581</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:57:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016554</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82922" sha1="j5ef7g0yyaj5848qdxlgx8pxfx4lr0o" xml:space="preserve">==פרק יט==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחודש א.]]
המנייה של החדשים והשנים היא למאורעות גדולים ומשפיעים. בתחילת הדרשה מדובר על מאורעות חיוביים ובסופה על מאורעות שליליים.}}'''&quot;בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מוֹנִים לַחֳדָשִׁים לִיצִיאָתָן מִמִּצְרָיִם. 
אֵין לִי אֶלָּא לַחֳדָשִׁים; לַשָּׁנִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶה &lt;/small&gt;בְּמִדְבַּר סִינַי... בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית&quot; {{ממ|במדבר|א|א}}. 
אֵין לִי אֶלָּא בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק; שֶׁלֹּא בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן... בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים&quot; {{ממ|במדבר|לג|לח}}. 
אֵין לִי אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ; מִשֶּׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיְהִי מִקֵּץ שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים א|ו|א}}.

{{הע-שמאל|ביאור הדרשה דלקמן על [[שיר השירים א ח]]. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ניצבים#פיסקה שה|ספרי דברים שה]], הסיפור על ריב&quot;ז; דורש 'לא תדעי' – לא רציתם, כלומר לא קיימתם את המצווה. הדרשה עוברת לקינה על החורבן ועל השעבוד לגויים.}} כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ – הִתְחִילוּ מוֹנִים לִשְׁנֵי מְלָכִים וּלְבִנְיַן בָּתִים; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיְהִי מִקֵּץ עֶשְׂרִים שָׁנָה אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה אֶת שְׁנֵי הַבָּתִים&quot; {{ממ|מלכים א|ט|י}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיְהִי בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לו|א}}. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְבִנְיָנוֹ – וּמָנוּ לְחֻרְבָּנוֹ, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ&quot; {{ממ|יחזקאל|מ|א}}. לֹא זָכוּ לִמְנוֹת לְעַצְמָן – וּמָנוּ לְמַלְכֻיּוֹת אֲחֵרוֹת, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר&quot; {{ממ|דניאל|ב|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ&quot; {{ממ|חגי|א|א}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ&quot; {{ממ|שיר השירים|א|ח}}.
 
וְאוֹמֵר: &quot;יַעַן וּבְיַעַן&quot; {{ממ|ויקרא|כו|מג}}; אֵין &quot;יַעַן וּבְיַעַן&quot; אֶלָּא עַיִן בְּעַיִן, מִדָּה בְּמִדָּה! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ... וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|מח}}.
 
'''&quot;בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ! 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;בַּיּוֹם הַזֶּה&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;הַחֹדֶשׁ הַזֶּה&quot; {{ממ|שמות|יב|ב}}. 
מָה 'הַזֶּה' הָאָמוּר לְהַלָּן – רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַף 'הַזֶּה' הָאָמוּר כָּאן – רֹאשׁ חֹדֶשׁ!

{{הע-שמאל|ר' יוסי טוען שעיקר התשובה היה עוד במצרים. ר' יהודה בן לקיש טוען שהתשובה של ישראל לא היתה עמוקה, ולמרות זאת נגאלו בזכות אבות.}} רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|ב|כה}}; 
רָאָה בָּהֶם שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהֵן לֹא רָאוּ זֶה אֶת זֶה, 
&quot;וַיֵּדַע אֱלֹקִים&quot; – יָדַע בָּהֶם שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה, וְהֵם לֹא יָדְעוּ זֶה אֶת זֶה.
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – שֶׁעֲתִידִין לְהַכְעִיס, 
&quot;וַיֵּדַע אֱלֹקִים&quot; – שֶׁעֲתִידִין לְנָאֵץ.

{{הע-שמאל|התורה ניתנה באור היום ואינה מסתורית. סוף הדרשה הוא תקציר של הדרשה המוכרת [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמג|מספרי דברים שמג,]] על הטענות של הגויים שלא היתה להם הזדמנות לקבל את התורה.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ, 
לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יט}}. 
כְּשֶׁנָּתַתִּי תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא נְתַתִּיהָ לֹא בַּסֵּתֶר וְלֹא בְּאֶרֶץ חֹשֶׁךְ! 
&quot;לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב&quot; - שֶׁלָּכֶם הוּא. &quot;תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי&quot; - לֹא עֲשִׂיתִיהָ {{ב|הַפּוֹתֵיקֵי|משכנתא, ערבון על חוב}} 
אֶלָּא נָתַתִּי מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ. 
&quot;אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק&quot; (שם) – דּוֹבֵר אֲנִי צִדְקָתָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. &quot;מַגִּיד מֵישָׁרִים&quot; (שם) – מַגִּיד אֲנִי שֶׁעָשׂוּ לְפָנַי מֵאַהֲבָה!
 
&quot;לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי&quot; {{ממ|תהלים|קמז|כ}}, מַה יַּעֲשׂוּ&lt;small&gt; אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וַהֲלֹא לֹא לָמְדוּ תּוֹרָה! 
&quot;וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם&quot; (שם) – שֶׁבַע מִצְוֹת נָתַתִּי לָהֶם, וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהֶן!
}}

===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר מְפֹרָשׁ בַּמַּסָּעוֹת נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים וַחֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר סִינַי!

{{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, שהמשיכו להתלונן על המסע במדבר. והשוו מכילתא דר&quot;י כאן, שקובעת ההפך, שנסיעתם מרפידים והגעתם להר סיני היו בתשובה - וראו שם &quot;דבר אחר&quot;, שאמנם התשובה היתה &quot;לשעה קלה&quot;.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי&quot;'''? אֶלָּא מַקִּישׁ נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים לַחֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר סִינַי;
מַה נְסִיעָתָן מֵרְפִידִים – בְּנֵי מַסָּה וּבְנֵי מְרִיבָה, &quot;הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot; {{ממ|שמות|יז|ז}},
אַף חֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר סִינַי – בְּנֵי מַסָּה וּבְנֵי מְרִיבָה, &quot;הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן&quot;.
לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה הוּא כּוֹחָהּ שֶׁלַּתְּשׁוּבָה, שֶׁבְּשָׁעָה קַלָּה שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל תְּשׁוּבָה – מִיָּד נִתְקַבְּלוּ!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחודש א.]] התורה ניתנה לכל האנושות.}}'''&quot;וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר&quot;''' {{ב|בְּדִמּוֹסְיוֹן שֶׁלָּעוֹלָם|בשטח הפקר בינלאומי}}, מַגִּיד שֶׁבְּדִמּוֹסְיוֹן שֶׁלָּעוֹלָם נִתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל.
שֶׁאִלּוּ נִתְּנָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הָיוּ בְּנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: שֶׁלָּנוּ הִיא;
וְאִלּוּ נִתְּנָה בְּמָקוֹם אַחֵר, הָיוּ בְּנֵי אוֹתוֹ מָקוֹם אוֹמְרִין: שֶׁלָּנוּ הִיא.
לְפִיכָךְ נִתְּנָה לָהֶם בְּדִמּוֹסְיוֹן שֶׁלָּעוֹלָם, כָּל הָרוֹצֶה לִיּטֹל – יָבוֹא וְיִטֹּל.

{{הע-שמאל|בדרך כלל היו חולקים זה על זה, אבל הפעם הסכימו כולם אלו עם אלו והיתה אחדות ביניהם, שהיא תנאי לקבלת התורה.}}'''&quot;וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר&quot;''', לְהַלָּן &quot;וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, &quot;וַיַּחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – נוֹסְעִים בְּמַחֲלֹקֶת וְחוֹנִים בְּמַחֲלֹקֶת; 
וְכָאן הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיִּחַן שָׁם&quot;''' – חֲנִיָּה אַחַת נָתַן בְּלִבָּם, כְּדֵי שֶׁיֹּאהֲבוּ זֶה אֶת זֶה וִיקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיִּחַן שָׁם&quot;''' – אָמַר לָהֶם: שְׁהוּת הַרְבֵּה אַתֶּם שׁוֹהִין שָׁם! וְכֵן מָצִינוּ בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁשָּׁהוּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ חָסֵר עֲשֶׂרֶת יָמִים.
 
'''&quot;וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר&quot;''' – אָמַר לָהֶם: אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם נוֹסְעִים מִצָּפוֹן לַדָּרוֹם וּמִדָּרוֹם לַצָּפוֹן, לְעוֹלָם תִּהְיוּ הוֹפְכִים פָּנִים לַמִּזְרָח! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּשְּׁכִינָה: &quot;וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה&quot; {{ממ|ויקרא|טז|יד}}, לִימֵּד שֶׁפְּנֵי שְׁכִינָה לַמִּזְרָח!
}}

===פסוק ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה בחישוב הימים בחודש סיוון כדי להראות שמתן תורה היה בו' סיוון. היא מיישבת את ספור הר סיני שבפרק יט-כ עם זה שבפרק כד, שם משה אינו עולה להר לבדו אלא בלוויית 70 זקנים וכוהנים, ובעקבות הזמנה של הקב&quot;ה.
בניגוד [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|למכילתא בחדש ב,]] כאן אין הפרדה מגדרית בין בית יעקב לבני ישראל, אלא מציגים התפתחות מיעקב לישראל.}}'''&quot;וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים&quot;''' – זֶה הַיּוֹם הַשֵּׁנִי. יָכוֹל עָלָה שֶׁלֹּא עַל פִּי גְּבוּרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה'&quot; {{ממ|שמות|כד|א}}, וְאוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה&quot; {{ממ|שמות|כד|יב}}, 
מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָלָה אֶלָּא עַל פִּי גְּבוּרָה.
 
וּמִנַּיִן אַף אַחַר קְרִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַף בְּ&quot;מֹשֶׁה מֹשֶׁה&quot;? נֶאֶמְרָה כָּאן קְרִיאָה וְנֶאֶמְרָה קְרִיאָה בַּסְּנֶה; 
מַה לְּהַלָּן בְּ&quot;מֹשֶׁה מֹשֶׁה&quot;, אַף כָּאן בְּ&quot;מֹשֶׁה מֹשֶׁה&quot;. מַה לְּהַלָּן, מֹשֶׁה אוֹמֵר &quot;הִנֵּנִי&quot;, אַף כָּאן, מֹשֶׁה אוֹמֵר &quot;הִנֵּנִי&quot;.
 
'''&quot;כֹּה&quot;''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, '''&quot;כֹּה&quot;''' – כָּעִנְיָן הַזֶּה, '''&quot;כֹּה&quot;''' – כַּסֵּדֶר הַזֶּה, '''&quot;כֹּה&quot;''' – כַּפְּסִיקוֹת הַלָּלוּ, 
'''&quot;כֹּה&quot;''' – כַּפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ. '''&quot;כֹּה&quot;''' – לֹא לִפְחוֹת וְלֹא לְהוֹסִיף.
 
'''&quot;כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב&quot;''' – הַכֹּל בִּזְכוּת יַעֲקֹב, '''&quot;וְתַגֵּד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – הַכֹּל בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב&quot;''' – יַעֲקֹב נִקְרָא שְׁמוֹ מִתְּחִלָּה, עַכְשָׁו זָכָה לִטּוֹל שֵׁם הַגָּדוֹל יִשְׂרָאֵל, 
&quot;כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים&quot; {{ממ|בראשית|לב|כט}}.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] הדרשן מניח שהתנסות אישית וודאית יותר מהמסורת הלאומית, בניגוד לדעת ר' יהודה הלוי [[ספר הכוזרי מאמר ראשון (אבן תיבון)#כה|בכוזרי א כה.]]}}'''&quot;אַתֶּם רְאִיתֶם&quot;''' - וְלֹא מִפִּי עֵדִים, וְלֹא מִפִּי כְּתָב, וְלֹא מִפִּי מָסֹרֶת אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם.
'''&quot;אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם&quot;''' - אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְרַיִם &lt;/small&gt;עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָּמִים, לֹא נִפְרַעְתִּי מֵהֶם אֶלָּא בִּשְׁבִילְכֶם.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ... וַיַּמְרוּ בִי... וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי&quot; {{ממ|יחזקאל|כ|ז}}

{{הע-שמאל|הדרשה על הנשר הנמנע מלהבעית את בניו – ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שיד|ספרי דברים שיד.]]
משל הנשר ובניו בדרשת &quot;דבר אחר&quot; מתאר את הנכונות של מלאך ה' לספוג את החיצים שנורו על ישראל, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה ד|מכילתא ויהי ד.]]}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ&quot; {{ממ|דברים|לב|יא}}.
דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר לִהְיוֹת מְסוֹפֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְבַּעֲתִין. 
כָּךְ כְּשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיתֵּן תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת; 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן&quot; {{ממ|דברים|לג|ב}}. 
אֵיזוֹ הִיא רוּחַ רְבִיעִית? &quot;אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ג}}.
&lt;small&gt;דָּבָר אַחֵר: '''&quot;עַל''' כַּנְפֵי נְשָׁרִים&quot; - דֶּרֶךְ עוֹף לִהְיוֹת מַנִּיחַ בָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְיָרֵא מִפְּנֵי מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ. 
אֲבָל נֶשֶׁר, שֶׁאֵין מִתְיָרֵא מִפְּנֵי מִי שֶׁחָזָק מִמֶּנּוּ - מַנִּיחָן עַל כְּתֵפָיו. 
וְיַנִּיחֵן בֵּין רַגְלָיו? מִתְיָרֵא הוּא מֵאַבְנֵי קֶלַע וּמִן הַחִצִּים שֶׁבְּנֵי אָדָם מְזָרְקִין בּוֹ, לְפִיכָךְ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ מְחִיצָה בֵּין בָּנָיו לִבְנֵי אָדָם.
כָּךְ עָשָׂה הַמָּקוֹם מַלְאֲכֵי שָׁרֵת - מְחִיצָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְמִצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים... וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם&quot; {{ממ|שמות|יד|יט}}.
'''&quot;וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים&quot;''' - רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה יוֹם הַר סִינַי! '''&quot;וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי&quot;''' - זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים.
 
דָּבָר אַחֵר: מַה נֶּשֶׁר זֶה מַפְרִישׂ בִּכְנָפָיו, וּמַחֲזִירָן לְפִי שָׁעָה - 
כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ הוֹלְכִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל וְחוֹזְרִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל כָּל דִּיבֵּר וְדִּיבֵּר; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּצְלְחִי לִמְלוּכָה&quot; {{ממ|יחזקאל|טז|יג}}.

{{הע-שמאל|העליה המהירה בעקבות התשובה של ישראל כוללת גם נפילה מהירה לא פחות, המעלה הרהורים על טיב התשובה שעשו ישראל, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחדש א.]]}} דָּבָר אַחֵר: מַה נֶּשֶׁר זֶה, עוֹלֶה מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּשָׁעָה קְצָרָה - כָּךְ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין מִמַּטָּה לְמַעְלָה בְּשָׁעָה קְצָרָה. 
וּמָה עֲלִיָּיתָן, עָלוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ אֶרֶץ - אַף יְרִידָתָם, יָרְדוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ אֶרֶץ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כַּאֲשֶׁר יֵלֵכוּ אֶפְרוֹשׂ עֲלֵיהֶם רִשְׁתִּי כְּעוֹף הַשָּׁמַיִם אוֹרִידֵם אַיְסִירֵם כְּשֵׁמַע לַעֲדָתָם&quot; {{ממ|הושע|ז|יב}}.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ה===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי&quot;''' {{ב|כָּל אֵלֶּה|&quot;כל אשר עשיתי למצרים&quot;}} – לְמַפְרֵעַ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשׂוּ כָּל הַמִּצְוֹת עָשִׂיתִי לָהֶן כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, 
לִכְשֶׁיְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְיַעֲשׂוּ כָּל הַמִּצְוֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] לעניין 'שמוע תשמעו' ראו גם [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק כו|לעיל טו כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת: 
הִתְחִיל אָדָם לִשְׁמֹעַ – הַכֹּל נוֹחַ לוֹ. שָׁמַע אָדָם קִמְעָה – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; 
שָׁמַע אָדָם דִּבְרֵי תּוֹרָה – מַשְׁמִיעִין אוֹתוֹ דִּבְרֵי סוֹפְרִים.
 
'''&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי&quot;''' – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זוֹ בְּרִית מִילָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: זוֹ בְּרִית שַׁבָּת! 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זוֹ בְּרִית עֲבוֹדָה זָרָה!
 
'''&quot;וִהְיִיתֶם לִי&quot;''' – מְיֻחָדִין לִי: עֲסִיקִין בְּתוֹרָתִי, עֲסִיקִין בְּמִצְוֹתַי! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי&quot; {{ממ|ויקרא|כ|כו}}; 
בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם בְּדִילִין מִן הָעַמִּים – אַתֶּם לִי, וְאִם לָאו – הֲרֵי אַתֶּם לִנְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע וַחֲבֵרָיו!
 
'''&quot;סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים&quot;''', מַה {{ב|סְגֻלָּתוֹ|קמיע}} שֶׁל אָדָם מְרַצָּה עָלָיו – כָּךְ יִשְׂרָאֵל מְרַצִּין עָלַי; 
מַה סְגֻלָּתוֹ שֶׁל אָדָם חֲבִיבָה עָלָיו – כָּךְ יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִין עָלַי.

{{הע-שמאל|לקב&quot;ה יש מערכת יחסים מיוחדת עם ישראל, למרות שהוא אל אוניברסלי. היחסים הטובים באים כי הקב&quot;ה השקיע מאמצים כדי להציל את ישראל. לא בגלל שישראל עבדו אותו!}} מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּפְלוּ לוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה בִּירֻשָּׁה, וְעָמַד וְקָנָה אַחַת מִשֶּׁלּוֹ 
וְאוֹתָהּ הָיָה מְחַבֵּב יוֹתֵר מִכֻּלָּן. לָמָּה? שֶׁקְּנִיָּה מִשֶּׁלּוֹ. 
כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם – אֵינוֹ מְחַבֵּב אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, 
וְלָמָּה? שֶׁלְּקָחָם מִמִּצְרַיִם, וּפְדָאָם מִבֵּית עֲבָדִים. לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים.&quot;'''
 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: '''&quot;סְגוּלָּה&quot;''' – שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעֲךָ אֹזֶן.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] כנראה ר' יהושע מדגיש שלמרות הסגולה אין הקב&quot;ה מוותר על שלטונו בכל הארץ; זאת בניגוד לאדם המסתפק בסגולתו בלבד.}}אוֹ כְּשֵׁם שֶׁהָאִשָּׁה מִסְתַּגֶּלֶת מֵאַחַר בַּעְלָהּ, וּבֵן מִסְתַּגֵּל מֵאַחֲרֵי אָבִיו – כָּךְ יִשְׂרָאֵל יִסְתַּגְּלוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ&quot;'''.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] ישראל היו אמורים להתרבות בדרך פנטסטית בלי לפגוע ברמת החיים ובפרנסה, דורש 'קדוש' - קדשים: הכהנים מתפרנסים מהקדשים ואינם צריכים לדאוג לפרנסתם. אבל ההבטחות הללו בוטלו בחטא העגל. כאן נוספה ראיה לאחדות ישראל מסיפור עכן. האחדות מביאה לאחריות של הכלל לחטאי היחיד, ומצדיקה ענישה קולקטיבית.}}'''&quot;וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי&quot;''' – מְיֻחָדִין לִי: עֲסִיקִין בְּתוֹרָתִי, עֲסִיקִין בְּמִצְוֹתַי!
'''&quot;מַמְלֶכֶת&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לֶעָתִיד לָבוֹא אֵין לְךָ כָּל אֶחָד וְאֶחָד 
שֶׁאֵין הווִין (הוֹוִין) לוֹ בָּנִים כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ&quot; {{ממ|תהלים|מה|יז}}.
יָכוֹל יִהְיוּ בְּנֵי אָדָם עֲנִיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תְּשִׁיתֵמוֹ לְשָׂרִים בְּכָל הָאָרֶץ&quot;!
יָכוֹל שָׂרִים בַּעֲלֵי פְּרַקְמַטְאוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מַמְלֶכֶת&quot;'''; יָכוֹל מְלָכִים בַּעֲלֵי מִלְחָמוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֹּהֲנִים&quot;'''.
אוֹ '''כֹּהֲנִים''', יָכוֹל בַּטְלָנִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ&quot; {{ממ|שמואל ב|ח|יח}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְגוֹי קָדוֹשׁ&quot;'''!
מִכָּאן אָמְרוּ: רְאוּיִין הָיוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים עַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל; וּמִשֶּׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל – נִטַּל מֵהֶן וְנִתַּן לַכֹּהֲנִים.
 
'''&quot;וְגוֹי&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֵן כְּגוּף אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ&quot;.
חָטָא אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן נֶעֱנָשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֲלוֹא עָכָן בֶּן זֶרַח מָעַל מַעַל בַּחֵרֶם וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הָיָה קָצֶף 
וְהוּא אִישׁ אֶחָד לֹא גָוַע בַּעֲוֹנוֹ&quot; {{ממ|יהושע|כב|כ}}.
לָקָה אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|ירמיה|נ|יז}}.
מָה רָחֵל זוֹ, לָקָה אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ, כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין – כָּךְ יִשְׂרָאֵל: לָקָה אֶחָד מֵהֶן – כֻּלָּן מַרְגִּישִׁין.
אֲבָל גּוֹיִם – שְׂמֵחִים כֻּלָּן זֶה עַל זֶה.
 
'''&quot;קָדוֹשׁ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה'&quot; {{ממ|דברים|יד|ב}}. הָא כֵּיצַד?
זוֹ קְדֻשַּׁת מִצְוֹת, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹסִיף לָהֶם מִצְוָה לְיִשְׂרָאֵל – הוּא מוֹסִיף לָהֶם קְדֻשָּׁה.
 
'''&quot;אֵלֶּה&quot;''' – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, '''&quot;אֵלֶּה&quot;''' – כָּעִנְיָן הַזֶּה, '''&quot;אֵלֶּה&quot;''' – כַּסֵּדֶר הַזֶּה, '''&quot;אֵלֶּה&quot;''' – כַּפְּסִיקוֹת הַלָּלוּ,
'''&quot;אֵלֶּה&quot;''' – כַּפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, '''&quot;אֵלֶּה&quot;''' – לֹא לִפְחֹת וְלֹא לְהוֹסִיף!

{{הע-שמאל|לעניין הכתרים ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יג|אבות ד יג.]]}}'''&quot;אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מָה הֵן הַדְּבָרִים?
אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה כְתָרִים שֶׁנִּכְתְּרוּ בָּהֶן יִשְׂרָאֵל: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶן!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שלא הלך לביתו – ראו לקמן פס' יד. שאר הדרשה - ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]]
כיוון שקבל את ההוראה ראה משה מדרך ארץ חובה להחזיר ולתווך את דברי העם, למרות שלא היה בכך צורך אינפורמטיבי.}}'''&quot;וַיָּבֹא מֹשֶׁה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלַךְ לְבֵיתוֹ, וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִים אֲחֵרִים!
'''&quot;וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁנָּהַג מֹשֶׁה כָּבוֹד בַּזְּקֵנִים; מְלַמֵּד שֶׁהַזְּקֵנִים קוֹדְמִין לְכָל יִשְׂרָאֵל; 
מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ מֹשֶׁה בִּזְּקֵנִים שֶׁבְּדוֹרוֹ.
'''&quot;וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם&quot;''' – מַסְדִּירָן לִפְנֵיהֶם. '''&quot;וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם&quot;''' – מֵאִיר עֵינֵיהֶם בָּהֶן.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם&quot;''' – אֱמֹר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.
'''&quot;אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'&quot;''' – אַף לַנָּשִׁים.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ח===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] דורש 'כל העם יחדיו'.}}'''&quot;וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו&quot;''' – לֹא בַּחֲנֻפָּה עָנוּ, וְלֹא נָטְלוּ עֵצָה זֶה מִזֶּה, אֶלָּא הִשְׁווּ לֵב אֶחָד.
'''&quot;וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה&quot;''' – מְקַבְּלִין אָנוּ עָלֵינוּ.

{{הע-שמאל|כיוון שקבל את ההוראה ראה משה מדרך ארץ חובה להחזיר ולתווך את דברי העם, למרות שלא היה בכך צורך אינפורמטיבי; וראו גם לעיל בפתיחה למסכתא דפסחא, דברי ר' אליעזר על 'לאמור'.}}'''&quot;וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'&quot;''' – זֶה יוֹם שְׁלִישִׁי.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה&quot;''' – לִתֵּן שָׂכָר לְמֹשֶׁה עַל כָּל עֲלִיָּה וַעֲלִיָּה וְעַל כָּל יְרִידָה וִירִידָה.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'&quot;''' – בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ דֶּרֶךְ אֶרֶץ,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע שׁוֹלְחוֹ שֶׁל אָדָם אֶת הַשְּׁלִיחוּת – צָרִיךְ הוּא שֶׁיַּחֲזִיר אֶת שְׁלִיחוּתוֹ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב.]] דורש 'עב הענן - ענן עבה. ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא חולקים מתי היו ששת ימי הענן: ר' יוסי אומר שהם היו בז-יב סיוון, לאחר מתן תורה, ור' עקיבא טוען שהיו בא-ו סיוון. שניהם מסכימים שמשה עלה להר בז סיוון, ושהה שם 40 יום. וראו גם לעיל פס' ג.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן&quot;'''; אֵין עָנָן אֶלָּא עֲרָפֶל קָשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר.&quot;
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מֹשֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן שִׁבְעָה;
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן&quot; {{ממ|שמות|כד|טז}} –
זֶה הָיָה אַחַר דִּבְּרוֹת, וְהוּא תְּחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים&quot; – בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ קָרָא לְמֹשֶׁה לְטַהֲרוֹ,
&quot;וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot; – זֶה הָיָה אַחַר דִּבְּרוֹת וְהוּא תְּחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם!

{{הע-שמאל|לדעת ר' יהודה תכנן הקב&quot;ה שיקרא למשה לעלות, ומשה יאמר שאין בכך צורך, והקב&quot;ה יחזור בו. כל זאת כדי שיוצג הקב&quot;ה כחוזר בו מפני משה, ובכך תוכח גדולתו של משה. רבי מתנגד לטענת הקונספירציה של ר' יהודה, כי כבוד משה אינו יכול לבוא על חשבון כבוד הקב&quot;ה (ראו מכילתא ב) הוא מפרש &quot;בעבור ישמע&quot; – ששמעו מה שהכירו כבר – את מצוות השבת.}} '''&quot;בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ&quot;''';
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ דָּבָר וְאַתָּה מְשִׁיבֵנִי, וַהֲרֵינִי חוֹזֵר וּמוֹדֶה לִדְבָרֶיךָ!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה הוֹדָה הַמָּקוֹם לִדְבָרָיו, 
אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: מִצְווֹת שֶׁנָּתַתִּי לְךָ בְּמָרָה – הֲרֵינִי חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה אוֹתָן אֲנִי לְךָ כָּאן!
אֵינוֹ אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;, אֶלָּא &quot;אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'&quot;; מְלַמֵּד שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּיךָ כְּשׁוֹמְעִין מִפִּי הַקֹּדֶשׁ.
וְלֹא מִפִּיךָ, אֶלָּא מִפִּי זְקֵנִים הָעֲתִידִים לָבוֹא אַחֲרֶיךָ, וּמִפִּי הַנְּבִיאִים! 
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם.&quot;'''

{{הע-שמאל|לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ב|מכילתא בחדש ב;]] לדברי רבי ראו דברי ר' אלעזר בן פרטא שם, לפי 'דבר אחר' רצו ישראל לראות בעצמם את הקב&quot;ה, ולחוות תיאופניה, כפי שחוו בים סוף. וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ב|לעיל טו ב.]]}}'''&quot;וַיַּגֵּד מֹשֶׁה&quot;''', וְכִי מָה אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, שֶׁיֹּאמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל? 
וּמָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם?
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר...&quot; (פס' כ), דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בֵּירַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶן מַתַּן שָׂכָר אִם שָׁמְעוּ (פס' ה-ו); 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא יִשְׁמְעוּ שֶׁאוֹמֵר לָהֶם כָּל עוֹנְשִׁין?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים. 
וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד&quot; {{ממ|שמות|כד|ג}},
מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד קוֹלוֹ שֶׁל גָּדוֹל וְאֶחָד קוֹלוֹ שֶׁל קָטָן – שָׁוִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיַּגֵּד מֹשֶׁה&quot;''' – וְכִי מָה אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה לוֹמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם? 
וּמָה אָמַר הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה לוֹמַר לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל?
אָמְרוּ: רְצוֹנֵנוּ לִשְׁמֹעַ מִן מַלְכֵּנוּ! שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵעַ מִפִּי פֶּדָגוֹג לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הַמֶּלֶךְ!
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֶתֵּן לָהֶן מַה שֶׁשָּׁאֲלוּ – '''&quot;בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ&quot;'''!
אָמְרוּ לוֹ: רְצוֹנֵנוּ לִרְאוֹת מַלְכֵּנוּ, שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה שׁוֹמֵעַ וְרוֹאֶה לְשׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ רוֹאֶה!
אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אֶתֵּן לָהֶם מַה שֶׁבִּקְּשׁוּ! &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָּל הָעָם&quot;!
אַף לֶעָתִיד לָבוֹא, עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת פְּנֵי שְׁכִינָה עַיִן בְּעַיִן,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ&quot; {{ממ|ישעיה|נב|ח}} וְאוֹמֵר &quot;זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|כה|ט}}
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק י===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]שם משה קורא את התורה בה' סיוון לפני בני ישראל, וכאן הוא כותב אותה. ברית האגנות ([[שמות כד ד]]-י) מתוארכת שם לה' סיוון, וכאן לו' בו – הוא יום מתן תורה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם&quot;''' – זֶה יוֹם הָרְבִיעִי. '''&quot;וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם&quot;''' – וְשֶׁיִּטְבְּלוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי.
 
וַהֲלֹא אִם יִטְבְּלוּ בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי הֲרֵי הֵן עֲרִיבֵי שֶׁמֶשׁ לַשִּׁשִּׁי! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם&quot;'''? – שֶׁיִּטְבְּלוּ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי!
וּמָה הָיוּ עוֹשִׂין בַּחֲמִישִׁי? הָיָה מֹשֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַדְּבָרִים כְּאָדָם שֶׁכּוֹתְבָן בְּסִמְפּוֹנוֹת.
 
בַּשִּׁשִּׁי מַהוּא אוֹמֵר? &quot;וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה&quot; {{ממ|שמות|כד|ד}}
לְמִי הָיוּ מַצֵּבוֹת הָאֵלּוּ? רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &quot;לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, וַחֲכָמִים אוֹמְרִין: לְכָל יִשְׂרָאֵל.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' ו'}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת&quot; {{ממ|שמות|כד|ה}} – עַל יְדֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבוּם.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;והיו נכונים&quot; – בבית המדרש. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] ר' שמעון דורש בזכותם של ישראל.}}'''&quot;וְהָיוּ נְכוֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁקָּבְעוּ לָהֶן בֵּית וַעַד.
'''&quot;כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָּל הָעָם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן סוּמִין.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עִיכּוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ יוֹצְאֵי מִצְרַיִם חֲסֵירִין אֲפִלּוּ אֶחָד 
לֹא הָיְתָה תּוֹרָה נִתֶּנֶת לָהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָּל הָעָם&quot;''', 
מִיכָּאן שֶׁלֹּא עָמַד דּוֹר וְלֹא עָתִיד דּוֹר לַעֲמֹד הָרְאוּיִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה כָּאֵלּוּ.
וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר: &quot;יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם&quot; {{ממ|משלי|ב|ז}}
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יב===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת המשך ל&quot;מלמד שקבעו להם בית ועד&quot; – ראו פס' יא. מקבלי התורה מעוצבים בדמותם של חז&quot;ל: האיסור כולל אזהרה ועונש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]]}}'''&quot;וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁקָּבְעוּ לָהֶן תְּחוּמִין.
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא&quot; {{ממ|שמות|לד|ג}},
אֵין לִי אֶלָּא לְמִזְרָחוֹ; לִצְפוֹנוֹ וּלְדָרוֹמוֹ וּלְמַעֲרָבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;סָבִיב&quot;'''. סָבִיב – מִכָּל מָקוֹם.
 
'''&quot;הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר&quot;''' – הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה. יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל יְהֵא מֻתָּר לִיגַּע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ&quot;'''.
יָכוֹל יַעֲלֶה {{ב|בִּגְלוֹגְתְּקָא|כסא נישא, אפיריון}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עֲלוֹת בָּהָר&quot;''' – בְּכָל מָקוֹם. '''&quot;כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת&quot;''' – עֹנֶשׁ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יג===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]]
הר סיני והמקדש לדורותיו דומים באיסור הכניסה אליהם מפאת קדושתם. הדרשה על 'ירה יירה' קשורה לדרך ההוצאה להורג בסקילה, שנעשית ע&quot;י דחיפה והפלה ממקום גבוה, ולאחר המוות – תליה, לדעת ר' אליעזר; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו, ד.]] מפרש &quot;יירה&quot; לא במובן של יירו בו (אבן), אלא במובן שיירו אותו - כלומר ידחפו אותו ויפילו אותו; ההנחה היא שמדובר במיתה בסקילה בבית דין, ולא במיתה בידי שמים. כל זאת מאפשר לדרשן לעצב את עונש הסקילה כך שתומעט הפגיעה בגוף הנסקל ככל האפשר.}}'''&quot;לֹא תִגַּע בּוֹ יָד&quot;''' – אֵין בֵּית עוֹלָמִים בְּשׁוּם מַגָּע. '''&quot;לֹא תִגַּע בּוֹ יָד&quot;''' – וְלֹא שֶׁנָּגַע בּוֹ בְּדָבָר אַחֵר.

'''&quot;כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נִסְקָל; מִנַּיִן אֲפִילּוּ נִדְחֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה&quot;'''.
מִנַּיִן שֶׁאִם נִסְקָל הֲרֵי הוּא נִדְחֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה&quot;''' – כָּל חַיָּבֵי סְקִילוֹת נִדְחִין!
מִנַּיִן שֶׁאִם מֵת בִּדְחִיָּה אַחַת יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ יָרֹה – יִיָּרֶה&quot;'''.

{{הע-שמאל|'או' ו'אם' נדרשים כריבויים ומרחיבים את דין הסקילה. הדרשן מוצא גם רמזים לסקילה של בעלי חיים, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ד|סנהדרין א, ד, דעת ר' עקיבא.]]}} '''&quot;בְּהֵמָה&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה; חַיָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בְּהֵמָה&quot;'''.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם אִישׁ&quot;'''.
'''&quot;לֹא יִחְיֶה&quot;''' – הֲרֵי זֶה עֹנֶשׁ.
 
'''&quot;בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר&quot;''' – כְּשֶׁיִּפְסֹק הַשּׁוֹפָר; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר&quot; {{ממ|יהושע|ו|ה}}.

{{הע-שמאל|ר' יוסי מסיק מההיתר לעלות להר סיני לאחר משוך היובל שהקדושה של מקום היא זמנית ותלויה בנוכחות מכובדת ומקודשת בו. לכן כשהנוכחות נפסקת גם הקדושה נעלמת. וראו לקמן סוף פסוק יח, שמוציאים מהכלל הזה את הר הבית.}} &lt;/small&gt;רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם מְכַבְּדוֹ אֶלָּא אָדָם מְכַבֵּד אֶת מְקוֹמוֹ;
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה עַל גַּבֵּי הַר סִינַי – הָעוֹלֶה לְרֹאשׁוֹ חַיָּב מִיתָה. 
נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה – זָבִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לַעֲלוֹת לְשָׁם,
וְכָל זְמַן שֶׁאֹהֶל מוֹעֵד נָטוּי – הַנִּכְנָס לְתוֹכוֹ חַיָּב מִיתָה. נִיסְתַּלֵּק אֹהֶל מוֹעֵד – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לִכָּנֵס!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] משה כדגם למנהיג מסור לתפקידו, שאינו מערב עניינים פרטיים.}}'''&quot;וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסִיקִין אֲחֵרִים.
 
מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁהָיָה מַחֲזִיר אֶת הַשְּׁלִיחוּת לֹא הָיָה מַחֲזִירָהּ אֶלָּא בַּבֹּקֶר? 
&lt;small&gt;תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים... וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַּבֹּקֶר&quot; {{ממ|שמות|לד|ד}}. 
זֶה הַכְּלָל לְכֹל שֶׁנִּצְטַוָּה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ&quot;? (שם) אֶלָּא זֶה בִּנְיַן אָב, 
שֶׁכְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מַחֲזִיר אֶת הַשְּׁלִיחוּת - לֹא הָיָה מַחֲזִירָהּ אֶלָּא בַּבֹּקֶר.

{{הע-שמאל|לעניין הכיבוס והטהרה ראו לעיל בדרשה על פסוק י.}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם&quot;''' - זֶה כִּבּוּס בְּגָדִים. 
אֵין לִי אֶלָּא כִּבּוּס בְּגָדִים; מִנַּיִן שֶׁהֵן טְעוּנִין טְבִילָה? 
דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין טְעוּנִין כִּבּוּס בְּגָדִים, טְעוּנִין טְבִילָה; 
כָּאן שֶׁטְּעוּנִין כִּבּוּס בְּגָדִים, דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ טְעוּנִין טְבִילָה!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק טו===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחודש ג.]] את איסור יחסי המין בשלושת ימי ההגבלה אמר הקב&quot;ה למשה, ולא מפי עצמו של משה.
ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ט#משנה ג|שבת ט, ג,]] שם נמנית הדרשה הזאת בין דרשות אסמכתא נוספות. וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק ח#משנה ג|מקואות ח, ג,]] לעניין אורך הזמן של 'שלושת ימים'; שם מופיע 'ר' ישמעאל' ולא ר' אליעזר.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''' – יָכוֹל מֹשֶׁה אָמַר דָּבָר זֶה מִפִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי&quot;, 
וְכָאן '''&quot;הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', נְכֹנִים נְכֹנִים לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה &quot;וְהָיוּ נְכֹנִים&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – קֹדֶשׁ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה, 
אַף '''&quot;הֱיוּ נְכֹנִים&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – קֹדֶשׁ שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה.
 
רַבִּי אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ מֻכְרָע; &quot;וְקִדַּשְׁתָּם... הַיּוֹם&quot; – שֶׁיִּטְבְּלוּ בַּיּוֹם הָרְבִיעִי.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהִיא טְמֵאָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה&quot;'''.
 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: פְּעָמִים שֶׁהֵן אַרְבַּע עוֹנוֹת, פְּעָמִים שֶׁהֵן חָמֵשׁ, פְּעָמִים שֶׁהֵן שֵׁשׁ.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם חָמֵשׁ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מתן תורה היה מצב מיוחד, אבל הוא נתמך בזמן רגיל ובעלית הבוקר הרגילה.
מתן תורה היה כרוך בסערת ברקים ובירידת גשמי ברכה. דורש את הריבויים של קולות וברקים, וקושר לכאן את תהלים כט ואת שופטים ה.
להתכנסות אצל בלעם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה א|מכילתא בחדש א.]]}}&lt;/small&gt;'''&quot;וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר&quot;''' – בִּזְמַן שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ; 
מְלַמֵּד שֶׁהַזְּמַן וְהַמַּעֲשֶׂה מְסַיְּעִין אֶת הַשָּׁעָה שֶׁחַיִּים נִיתָּנִין בָּהּ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם.
&lt;small&gt;יָכוֹל נִיתְּנָה בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּיּוֹם&quot;''' – בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה.
 
יָכוֹל נִיתְּנָה בִּשְׁתִיקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים&quot;'''.
קוֹלוֹת וְקוֹלֵי קוֹלוֹת, בְּרָקִים וּבַרְקֵי בְּרָקִים; קוֹלוֹת מְשֻׁנִּין זֶה מִזֶּה, וּבְרָקִים מְשֻׁנִּין זֶה מִזֶּה!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;קוֹל ה' עַל הַמָּיִם, אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל מַיִם רַבִּים. 
קוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים, קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, 
קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|כט|ג|ט}}.
 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁבְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה הָיוּ עֲנָנִים וּבְרָקִים וִירִידַת גְּשָׁמִים,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;ה' בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם, 
אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם&quot; {{ממ|שופטים|ה|ד}},
וְאוֹמֵר: &quot;קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל&quot; {{ממ|תהלים|עז|יט}}.
 
נִתְקַבְּצוּ כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵצֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, 
אָמְרוּ לוֹ: דּוֹמֶה שֶׁהַמָּקוֹם מְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ בַּמַּיִם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב&quot; {{ממ|תהלים|כט|י}}.
אָמַר לָהֶן: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|נד|ט}}.
אָמְרוּ לוֹ: וַדַּאי מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מֵבִיא הוּא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ! 
אָמַר לָהֶם: אֵינוֹ מֵבִיא לֹא מַבּוּל שֶׁלְּמַיִם וְלֹא מַבּוּל שֶׁלְּאֵשׁ!
אָמְרוּ לוֹ: וְהַקּוֹל הַזֶּה לָמָּה? אָמַר לָהֶם: תּוֹרָה הוּא נוֹתֵן לְעַמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן&quot; {{ממ|תהלים|כט|יא}}, 
וְאֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה&quot; {{ממ|איוב|יב|טז}}. 
אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, &quot;ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם&quot;! {{ממ|תהלים|כט|יא}}.
 
{{הע-שמאל|ישראל, שידעו מראש שניתנת התורה, הזדעזעו, קל וחומר הגויים שלא התכוננו לחווייה שכזאת.}}'''&quot;וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה&quot;''' – נִזְדַּעְזְעוּ. 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה יִּשְׂרָאֵל, שֶׁעֲתִידִין וּמְעֻתָּדִין לִפְנֵי הַר סִינַי, נִזְדַּעְזְעוּ, 
אֻמּוֹת הָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין, אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה&quot; {{ממ|תהלים|עו|ט}}.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היוצא מכבד בכך את הצד השני. כאן שני הצדדים יצאו זה לקראת זה, ה' בא וישראל יצאו לקראתו.}}'''&quot;וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים&quot;''', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יוּדָן בֵּירַבִּי הָיָה אוֹמֵר: &quot;ה' מִסִּינַי בָּא&quot; {{ממ|דברים|לג|ב}} – עַל סִינַי נִגְלָה. 
וַאֲנִי אוֹמֵר: &quot;מִסִּינַי בָּא&quot; – לְקַבֵּל בָּנָיו בְּשִׂמְחָה! מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְחָתָן שֶׁיָּצָא לִקְרַאת כַּלָּה; 
מִכְּבוֹדוֹ שֶׁלְּיוֹצֵא אַתָּה לָמֵד מַה כְּבוֹדוֹ שֶׁלְּנִכְנָס, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹקִים&quot;'''.
 
{{הע-שמאל|לדרשות על שיר השירים ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש סוף ג.]]}}'''&quot;וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר&quot;''' – נִצְפְּפוּ. וַעֲלֵיהֶם מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: &quot;יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה&quot; {{ממ|שיר השירים|ב|יד}}.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין דָּבָר זֶה אָמוּר אֶלָּא עַל הַיָּם: &quot;הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ&quot; – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה'&quot; {{ממ|שמות|יד|יג}}; 
&quot;הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ&quot; – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּפַרְעֹה הִקְרִיב... וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'&quot; {{ממ|שמות|יד|י}}; &quot;כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב&quot; 
&quot;וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|שמות|ב|כג}}; &quot;וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה&quot; – &quot;וַיַּאֲמֵן הָעָם&quot; {{ממ|שמות|ד|לא}}.
 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין דָּבָר זֶה אָמוּר אֶלָּא לִפְנֵי הַר סִינַי: &quot;הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ&quot; – &lt;/small&gt;כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר&quot;; 
&quot;הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ&quot; – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה&quot;; 
&quot;כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב&quot; – &quot;הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ&quot; {{ממ|דברים|ה|כה}}; 
&quot;וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה&quot; – בְּאֹהֶל מוֹעֵד, &quot;וַיִּקְרְבוּ כָּל הָעֵדָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|ויקרא|ט|ה}}.
 
רַבִּי אוֹמֵר: אֵין דָּבָר זֶה אָמוּר אֶלָּא {{ב|לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים|לעולם הבא}}: 
&quot;יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע&quot; – כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ&quot; {{ממ|ישעיה|מ|כב}}. 
&quot;בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה&quot; – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁיּוֹשְׁבִין בְּצַד צָרָתָן שֶׁלְּמַלְכֻיּוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּן; 

{{הע-שמאל|היחס בין תלמוד (לימוד תורה מתלמיד חכם) למעשה (לימוד ממעשה, כלומר מסיפור על התנהגות של צדיק) דומה ליחס בין שמיעה לראיה: השמיעה אינה וודאית, ויכולה להתפרש בכמה דרכים, ואילו הראיה וודאית. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה מא|ספרי דברים מא]].}}&quot;הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ&quot; – זֶה מַעֲשֶׂה; &quot;הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ&quot; – זֶה תַּלְמוּד; 
&quot;כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה&quot; – לְהוֹדִיעַ כַּמָּה מַעֲלוֹת בֵּין תַּלְמוּד לְמַעֲשֶׂה.
&lt;small&gt; 

{{הע-שמאל|אין אפשרות לישראל שלא לקבל את התורה, כי אם לא יקבלו אותה יחזור העולם לתוהו ובוהו; וראו [[ירמיה לג כה]].
הערבים לברית התורה הם הילדים שמתחנכים לתורה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת הָהָר כְּגִיגִית, 
וְאָמַר: אִם מְקַבְּלִין אַתֶּם עֲלֵיכֶם אֶת הַתּוֹרָה – מוּטָב, וְאִם לָאו – כָּאן תְּהֵא קְבוּרַתְכֶם!
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּעוּ כֻּלָּם וְשָׁפְכוּ לִבָּם כַּמַּיִם בִּתְשׁוּבָה, וְאָמְרוּ: &quot;כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע&quot;.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲרֵבִים אֲנִי צָרִיךְ! אָמְרוּ: הֲרֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ יַעַרְבוּנוּ! אָמַר לָהֶן: בְּטֵלִין הֵן! 
אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ יַעַרְבוּנוּ! אָמַר לָהֶן: עֲסִיקִין הֵן! אָמְרוּ: בָּנֵינוּ יַעַרְבוּנוּ! אָמַר: הֲרֵי עֲרֵבִים טוֹבִים! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז&quot; {{ממ|תהלים|ח|ג}}, וְאוֹמֵר: &quot;וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי.&quot; {{ממ|הושע|ד|ו}}
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק יח===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] ההר כולו עשן, למרות שהקב&quot;ה ירד רק על ראשו (ראו לקמן על פס' כ). התורה נמשלה כאש, והיא אש בדרך אליגורית – ניתן להתחמם כנגדה אבל יש להזהר שלא להתקרב אליה יותר מדי.
נראה שהמדרש רומז למעשה בארבעה שנכנסו לפרדס, והשוו ללשון ה[[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב#ה|תוספתא חגיגה ב, ה:]] 'לאסטרטא העוברת בין שני דרכים, אחד שלאור ואחד שלשלג. הטה לכן, נכוה באור, הטה לכן, נכוה בשלג. מה עליו על אדם? - להלך באמצע.'}}&lt;/small&gt;'''&quot;וְהַר סִינַי עָשַׁן כּוּלּוֹ&quot;''' – יָכוֹל מְקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כּוּלּוֹ&quot;''', וְלֹא מְקוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
מִפְּנֵי מָה? '''&quot;מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָאֵשׁ לִחֲכָה אֶת הָרָקִיעַ וְיָרְדָה לָהּ עַל הַר סִינַי,
וְנַעֲשָׂה כְּלַבַּת אֵשׁ לִרְמֹז בּוֹ; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ&quot; {{ממ|ישעיה|סד|א}}.
 
'''&quot;בָּאֵשׁ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁנִּמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בָּאֵשׁ: מָה אֵשׁ, חַיִּים לָעוֹלָם – אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה, חַיִּים לָעוֹלָם;
מָה אֵשׁ, קָרֵב לָהּ אָדָם נִכְוֶה, רָחַק מִמֶּנָּה צָנַן – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, קָרֵב לָהּ אָדָם נִכְוֶה, רָחַק מִמֶּנָּה צָנַן;
מָה אֵשׁ, קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, וְגָדוֹל מַדְלִיק מִן הַקָּטָן – כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה, קָטָן לָמֵד מִן הַגָּדוֹל, וְגָדוֹל לָמֵד מִן הַקָּטָן.
כָּל {{ב|הַמְּפַרְפֵּר|מפלפל}} בָּאֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה – זוֹכֶה וּמְפַרְפֵּר לָעוֹלָם הַבָּא!
וְכִי מַה יֵּשׁ לָנוּ? &quot;הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת&quot; {{ממ|ישעיה|לג|טו}}.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ה|אבות ג ה.]] המלכויות נמשלו ביחזקאל כאש אוכלת, שאינה 'חיים לעולם'. הדרשה רואה את הציבור הנתון להן באור שלילי, שלא קיבלו עליהם עול תורה.}}דָּבָר אַחֵר: כָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ – פּוֹרְקִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכֻיּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ בָּאֵשׁ;
וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה בָּאֵשׁ – נוֹתְנִין עָלָיו עֹל מַלְכֻיּוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ בָּאֵשׁ,
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְנָתַתִּי אֶת פָּנַי בָּהֶם מֵהָאֵשׁ יָצָאוּ וְהָאֵשׁ תֹּאכְלֵם&quot; {{ממ|יחזקאל|טו|ז}}.
&lt;small&gt;מָה אֵשׁ, בְּנֵי אָדָם הָעֲמֵלִין בָּהּ נִכָּרִין בֵּין הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נִכָּרִין בְּדִבּוּרָן וּבְהִלּוּכָן וּבַעֲטִיפָתָן בַּשּׁוּק.

{{הע-שמאל|הכבשן משמש גם הוא כמשל לדברי התורה, כמו האש דלעיל. הוא בודק וממיין את  תלמידי החכמים לפי אופיים, ומאפשר להתאים לכל אחד מהם את תורתו שלו: כיין או כשמן.}}'''&quot;וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן&quot;''' – מָה כִּבְשָׁן זֶה בּוֹדֵק אֶת הֶחָבִיּוֹת: מֵהֶן יוֹצְאוֹת לְיַיִן, וּמֵהֶן יוֹצְאוֹת לְשֶׁמֶן, וּמֵהֶן יוֹצְאוֹת חֲרוּזוֹת –
כָּךְ דִּבְרֵי תּוֹרָה בּוֹדְקִין אֶת בְּנֵי אָדָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אִמְרַת ה' צְרוּפָה&quot; {{ממ|תהלים|יח|לא}},
הָא לֹא נִתְּנוּ מִצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] כאן מובאות עוד דוגמאות ל&quot;משמיעין את האוזן וכו'&quot;.}}'''&quot;כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן&quot;''', יָכוֹל כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן {{ב|וְדַאי|ותו לא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ&quot;. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּעֶשֶׁן&quot;? מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל בָּא מִדֶּרֶךְ הַקָּדִים וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים&quot; {{ממ|יחזקאל|מג|ב}}, 
אֶפְשָׁר לִבְרִיּוֹתָיו כְּמוֹתוֹ? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה&quot; {{ממ|תהלים|כד|ח}}, 
אֶפְשָׁר לִבְרִיּוֹתָיו כְּמוֹתוֹ? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא ה' אֱלֹקִים דִּבֶּר&quot; {{ממ|עמוס|ג|ח}}, 
אֶפְשָׁר לִבְרִיּוֹתָיו כְּמוֹתוֹ? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי&quot; {{ממ|דברים|לב|ב}}, 
אֶפְשָׁר שֶׁהַגְּשָׁמִים גְּדוֹלִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא מוֹשְׁלָהּ בָּהֶן? אֶלָּא מַשְׁמִיעִין אֶת &lt;/small&gt;הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ.

{{הע-שמאל|דורש תרצדון-מרצים דינכם, גבנונים – גיבנים, בעלי מום. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] בסוף הדרשה מרמז לניגוד בין הר סיני להר הבית.}}'''&quot;וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד&quot;''' – נִזְדַּעְזַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים&quot; {{ממ|תהלים|סח|יז}} –
הֵיכָן אַתֶּם מַרְצִים דִּינְכֶם? הֲרֵי אַתֶּם כְּבַעֲלֵי מוּמִין &quot;אוֹ גִבֵּן אוֹ דַק&quot; {{ממ|ויקרא|כא|כ}}.
&quot;הָהָר חָמַד אֱלֹקִים לְשִׁבְתּוֹ&quot; – זֶה הַר סִינַי; &quot;אַף ה' יִשְׁכֹּן לָנֶצַח&quot; – זֶה בֵּית הָעוֹלָמִים!
}}

===פסוק יט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]] ראו לעיל בדרשה לפס' טז. לעניין 'לשכך את האזן' ראו גם לעיל על פס' יח. כאן נוסף עניין ת&quot;ח שמזדקנים ודעתם מתישבת.}}'''&quot;וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר&quot;''', בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, כָּל זְמַן שֶׁהַקּוֹל הוֹלֵךְ – הוּא תּוֹשֵׁשׁ, 
אֲבָל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהַקּוֹל הוֹלֵךְ – הוּא מִתְגַּבֵּר! כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי תּוֹרָה הוֹלְכִין, דַּעְתָּן מִתְיַשֶּׁבֶת, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;בִּישִׁישִׁים חָכְמָה&quot; {{ממ|איוב|יב|יב}}

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מבחין בין דברי משה 'דבר שכבר קבלו עליהם' - לבין המענה של הקב&quot;ה; ר' עקיבא מזהה את השנים, וקובע שישראל שמעו את קולו של משה שחוזק ע&quot;י הקב&quot;ה; כלומר את הדיברות לא שמעו אלא בקולו של משה.}}'''&quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלוֹקִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל&quot;''', רַבִּי לְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, 
שֶׁלֹּא הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עַד שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: דַּבֵּר, כְּבָר קִבְּלוּ בָּנֶיךָ אֶת דְּבָרֶיךָ עֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה.
 
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּקוֹל וּבְכֹחַ וּבִנְעִימָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ – בּוֹ הָיָה מַשְׁמִיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלוֹקִים יַעֲנֶנּוּ&quot;''' וַדַּאי. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּקוֹל&quot;'''? 
מְלַמֵּד שֶׁבְּקוֹל וּבְכֹחַ וּבִנְעִימָה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ – בּוֹ הָיָה מַשְׁמִיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל.
}}

===פסוק כ===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]]
ראו בתחילת הפרשה. הסתירה בין הפסוקים מתישבת בטענה שהשמים ירדו אל ראש הר סיני, וכך שמעו את קולו מהשמים ומראש ההר כאחד.}}'''&quot;וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר&quot;''' – יָכוֹל יָרַד וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}.
יָכוֹל לֹא יָרַד וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר&quot;'''. 

{{הע-שמאל|ישעיה מלמד כי במתן תורה קרע הקב&quot;ה את השמים וקדח בהם, ומי השמים התערבו באש של מתן תורה. הוא עצמו נשאר בשמים, ומשם דיבר, אבל התורה עברה דרכם לארץ.}}אֱמוֹר מֵעַתָּה: נִבְקְעוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְנִתְּנָה רְשׁוּת לָאֵשׁ לְלַהֵט אֶת הַמַּיִם!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ&quot; {{ממ|ישעיה|סד|א}}. 
יָרַד לוֹ הַיָּצִיעַ הָעֶלְיוֹן וְעָמַד לוֹ עַל גַּבֵּי הַר סִינַי.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}}? 
אֵלּוּ שָׁמַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַר סִינַי.

{{הע-שמאל|ר' יוסי מפריד בין השמים לארץ, בניגוד לדרשן הקודם; הוא טוען שהקריאה היתה מראש ההר, אבל הקב&quot;ה נשאר בשמים.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מֵעוֹלָם לֹא עָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם וְלֹא יָרְדָה שְׁכִינָה עַל הַר סִינַי, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לַה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם&quot; {{ממ|תהלים|קטו|טז}}.
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי קוֹרֵא לְךָ מֵרֹאשׁ הָהָר וְאַתָּה עוֹלֶה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקְרָא ה' לְמֹשֶׁה&lt;small&gt; אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה&quot;'''.
}}

===פסוק כא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם למי שעלו בברית האגנות, שבעים הזקנים והכהנים – אסור לראות. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם&quot;''' – 
מִי שֶׁעָלָה זָרְזוֹ שֶׁלֹּא יִרְאֶה, וּמִי שֶׁלֹּא עָלָה זָרְזוֹ שֶׁלֹּא יַעֲלֶה.

{{הע-שמאל|דורש את הניגוד בין 'ונפל ממנו' ביחיד לבין 'רב', ומפרש 'רב' במובן 'אפילו'. וראו לעיל על פס' יא.
הדרשה 'דבר אחר' דורשת רב-בראשית.}} '''&quot;פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת&quot;''' – שֶׁלֹּא יְפַגְּרוּ אֶת הַתְּחוּמִין. '''&quot;וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב&quot;''' – אֵין &quot;רָב&quot; אֶלָּא אֻכְלוֹסִין; מַגִּיד שֶׁאִם נָפַל אֶחָד מֵהֶן לָאָרֶץ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ אֻכְלוֹסִין לְפָנָיו.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב&quot;''' – מִמִּי שֶׁמִּעוּטוֹ מְעַכֵּב אֶת רֻבּוֹ.
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|פירוט לדרשה על פס' כא. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]]}}'''&quot;וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ&quot;''' – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אֵלּוּ בְּכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זֶה נָדָב וַאֲבִיהוּא.
'''&quot;פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה'&quot;''' – שֶׁלֹּא {{ב|יַעֲשֶׂה בָּהֶם פִּרְצָה|יגרום למותם}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה'&quot;''' – {{ב|שֶׁלֹּא יִפְרוֹצוּ.|דורש יפרוץ בהם-יפרצו בעצמם אל ה'}}
}}
 
===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד,]] ולעיל פס' ט.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי&quot;''' 
זוֹ הִיא שֶׁר' יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הֲרֵינִי אוֹמֵר לְךָ דָּבָר, וְאַתָּה מְשִׁיבֵנִי, 
וַהֲרֵינִי חוֹזֵר וּמוֹדֶה לִדְבָרֶיךָ; '''&quot;כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר&quot;''', אָמַר לוֹ: כְּבָר עָשׂוּ לָהֶן תְּחוּמִין וְנִזְדָּרְזוּ.
}}

===פסוק כד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש ד.]]
מחלק את הפסוק לפני 'העם': משה עלה למקום מסוים, אהרון עלה פחות והכהנים עלו עוד פחות; העם לא עלו כלל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה' לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ&quot;''' – יָכוֹל הַכֹּל עָלוּ עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת&quot;'''!
יָכוֹל הַכֹּהֲנִים עָלוּ עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ&quot;''', וְאֵין הַכֹּהֲנִים עִמָּךְ.
יָכוֹל אַהֲרֹן הָיָה עִמּוֹ בִּמְחִיצָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִגַּשׁ מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל ה'&quot;; אֱמֹר מֵעַתָּה: מֹשֶׁה מְחִיצָה לְעַצְמוֹ וְאַהֲרֹן מְחִיצָה לְעַצְמוֹ.
}}

===פסוק כה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' יד, וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]]}}'''&quot;וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִין אֲחֵרִים.
אֵין לִי אֶלָּא דִּבְּרוֹת הַר סִינַי, שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִין אֲחֵרִים; 
מִנַּיִן אַף דִּבְּרוֹת אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁלֹּא הָלַךְ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְלֹא פָּנָה לַעֲסָקִין אֲחֵרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|לד}}.
}}</text>
      <sha1>j5ef7g0yyaj5848qdxlgx8pxfx4lr0o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712376</id>
    <revision>
      <id>3016556</id>
      <parentid>3015903</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:58:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016556</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93384" sha1="6xha9edabtdb28mv6hzp2ran1o6bmkq" xml:space="preserve">==פרק כ==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ההצדקה לדרישות של הקב&quot;ה מישראל מבוססת על הסכמתם ועל קבלתם את עול המצוות. המשל של רבי עוסק באשה שלא הורגלה לנפץ צמר, אבל משנלקחה לאשה ע&quot;י בעלה – התחייבה לכך.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot;''' – אָמַר לָהֶם: דִּין אֲנִי נוֹהֵג בֵּינֵיכֶם וּבֵין כָּל הַדְּבָרִים; 
שֶׁאִלּוּ לֹא קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם – לֹא הָיִיתִי נִפְרָע מִכֶּם! אֵינוֹ דּוֹמֶה מְקַבֵּל לְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל.
 
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה {{ב|[חֲשׁוּבָה]|תוספת של מלמד, שאינה בנוסחאות}}. {{ב|אֲמָרוּן לָהּ: הִתְלַקַּחַתְּ לֵיהּ? פִּיסִי עַמְרֵיהּ!|אמרו לה: נלקחת לו? – נפצי צמרו!}}
כָּךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל: נִמְשַׁכְתֶּם לִי, נִתְמַשְׁכַּנְתֶּם לִי, נָקוּי שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי רְצוֹנִי!
 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש סוף ד.]] שם טוענים שכל עשר הדיברות נאמרו בדיבור אחד, וזה &quot;מה אי אפשר לפה (אנושי) לדבר&quot; וכו'. 
כאן מתיחס להבדלים בין שמות לדברים, ודורש וידבר אלוקים – אחת דִּבֵּר אלוקים.
הדרשה &quot;אני שנפרע&quot; וכו' – עוסקת בשם אלוקים, הנתפש כמידת הדין - בניגוד לשם הויה, הנתפס כמידת הרחמים.
הדרשה &quot;על ראשון ראשון&quot; – ראו מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש סוף ד.]] לפי הדרשה שכאן אמר הקב&quot;ה כל דיבר לחוד והעם ענו אחרי כל דיבר &quot;הן&quot; או &quot;לאו&quot;, כשיטת ר' ישמעאל, ועשר הדיברות לא נאמרו בדיבור אחד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן הֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ {{ב|לְהַלָּן,|ב[[דברים ה]]}} 
שְׁנֵיהֶם לְעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ.
כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; {{ממ|תהלים|סב|יב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}; מָה אֵשׁ זֶה, נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת – כָּךְ דִּבּוּר אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה מִקְרָאוֹת.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – אֲנִי שֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ וַאֲנִי שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|ה|ד}}.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.

{{הע-שמאל|הדרשן לשיטתו שהדיבור היה נפרד בפני עצמו לכל דבר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים&quot;'''. יָכוֹל {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה|בסוף}} אָמְרוּ לוֹ 'קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ'? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;. 'אָנֹכִי' הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה 'אָנֹכִי' הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֵאמֹר&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר, עַל לָאו לָאו וְעַל הֵין הֵין.
}}

===פסוק ב–ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדוגמאות נוספות לטענה שהקב&quot;ה עושה מעשים באור השמש ולא בחושך ראו [[בראשית רבה לב ח]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֲנִי הוּא זֶה, וּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת|שיכול להתנגד לי}} – יָבוֹאוּ וְיִמְחֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעִנְיַן הַשְׁחָתַת עוֹלָם נֶאֱמַר &quot;וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם&quot; {{ממ|בראשית|ז|ד}}, 
אֲנִי הוּא זֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ... אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יט}}, 
אֲנִי הוּא זֶה! וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה.

{{הע-שמאל|דרשה על המתח בין אלוהות אוניברסלית לאלוהות פרטיקולרית: למרות שהקב&quot;ה הוא אלוהי כל העולם יש לו יחס מיוחד ודרישות מיוחדות מעם ישראל דווקא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;'''.
יָכוֹל עָלֶיךָ {{ב|בִּפְנֵי עַצְמְךָ?|בלבד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אָנֹכִי ה'&quot;''' – אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם.
הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי '''הָאָדֹן''' ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כג}}, אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם;
יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;ה' '''אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;.
יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
הָא כֵּיצַד? אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר &quot;כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|ירמיה|לב|טו}}, &quot;הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר&quot; (שם פס' כז).
אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.
יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר&quot;! הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ.

{{הע-שמאל|דרשה המניחה ששם אלוקות מייצג את מידת הדין, וראו גם לעיל פס' א [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה'&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;'''?
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין אַתֶּם רְצוֹנִי – הֲרֵי '''&quot;אָנֹכִי ה'&quot;''', שֶׁנֶּאֱמַר בִּי &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
וְאִם לָאו – '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֲנִי נִפְרָע {{ב|מִשּׂוֹנְאֵיכֶם!|לשון נקיה: מכם}} שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֶלָּא לְשׁוֹן דַּיָּן!

{{הע-שמאל|לעניין הצעת התורה לכל האומות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]] לעניין התביעה מישראל לקבל את התורה כתוצאה של יציאת מצרים ראו שם בתחילת הפרשה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ.
חָזַר לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי.
'''&quot;מִבֵּית עֲבָדִים&quot;''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי.

{{הע-שמאל|החובה להשמיד גם ע&quot;ז השייכת לאחרים, וכן להחזיק בפסל שאחרים עובדים אותו.
לדרשות על &quot;אלוהים אחרים&quot; השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}&quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot; – יָכוֹל לֹא יְקַיֵּם לְעַצְמוֹ, אֲבָל יְקַיֵּם לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יִהְיֶה&quot;.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם &quot;לֹא יִהְיֶה&quot; וּמִשּׁוּם &quot;לְךָ&quot;.
&quot;אֱלֹהִים&quot; – יָכוֹל לְפִי שֶׁנִּקְרְאוּ אֱלֹהִים, יָכוֹל יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ לְפָנַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲחֵרִים&quot;.
דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אֱלוֹהַּ שֶׁל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב,
וְיֹאמַר: לֹא שִׁקּוּץ אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ! {{ב|לֹא גִּלּוּל אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ!|כביכול אין איסור בהחזקת הפסל אלא אם עובדים אותו}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיק בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַּ – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – אַחֲרוֹנִים; בָּאַחֲרוֹנָה נַעֲשׂוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|לב|יז}}.
לֹא הוֹעִילוּ לְךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ לַאֲבוֹתֶיךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם מִימֵיהֶן!
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – '''שֶׁמְּאַחֲרִין''' אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא לָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – שֶׁעוֹשִׂין אֶת עוֹבְדֵיהֶן '''אֲחֵרִים'''.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – '''שֶׁאֲחֵרִים''' הֵן לְעוֹבְדֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה&quot; {{ממ|ישעיה|מו|ז}}.
&quot;עַל פָּנָי&quot; – לֹא בִּדְמוּתִי וְלֹא בִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי.
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל פָּנָי&quot; – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאִין אַף לָעוֹלָם.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור עשיית פסלים ותמונות הוא כולל כל צורה שניתן לעבוד לה, אפילו אם בונה הפסל אינו עובד אותו, וגם צורת מלאכים וחיות הקודש אסורה. בסוף הדרשה דורש 'פסל – פוסל', שהפסל מרחיק את הקב&quot;ה מן העולם, וגורם למותו של העובד אותו.}}'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;''' – שֶׁמָּא תֹּאמַר אֶעֱשֶׂה צוּרָה וְאֶעֱבֹד אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;'''.
 
יָכוֹל צוּרַת אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה&quot; {{ממ|דברים|ד|טז}}.
יָכוֹל צוּרַת אֶבֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֶבֶן מַשְׂכִּית&quot; {{ממ|ויקרא|כו|א}}.
יָכוֹל צוּרַת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ&quot; {{ממ|דברים|טז|כא}}.
יָכוֹל צוּרַת דָּג? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית כָּל דָּגָה&quot; {{ממ|דברים|ד|יח}}.
יָכוֹל צוּרַת עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמַיִם&quot; (שם פס' יז).
יָכוֹל צוּרַת בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה&quot; (שם).
יָכוֹל צוּרַת מַלְאָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל&quot;'''.
יָכוֹל תְּהוֹם וְחֹשֶׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ&quot;'''.
יָכוֹל {{ב|הַבּוּבְיָא|בבואה של אדם}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;'''.
יָכוֹל צוּרַת {{ב|סַרְסְרוֹיְרִין|סנוורין במים (שברירי)}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;'''.
יָכוֹל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה&quot; (דברים ד, יט).
 
'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;''' וּמִשּׁוּם '''&quot;לְךָ&quot;'''.
 
'''&quot;פֶּסֶל&quot;''': אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;פֶּסֶל&quot;''', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל תְּמוּנָה&quot;''' – לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
'''&quot;אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם&quot;''' – לְרַבּוֹת שָׁמַיִם עַצְמָם.
'''&quot;מִמָּעַל&quot;''' – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי שָׁרֵת.
'''&quot;וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ&quot;''' – לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.
'''&quot;מִתַּחַת&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּהוֹמוֹת.
'''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת חַיּוֹת הַיָּם וְאֶת הַדּוֹלְפָנִין.
'''&quot;מִתַּחַת&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּלִין.
'''&quot;לָאָרֶץ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶרֶץ עַצְמָהּ.
 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל תְּמוּנָה&quot;''' – לֹא בִּדְמוּתָן וְלֹא בִּדְמוּת בָּבוּאָה שֶׁלָּהֶן, וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה!
אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;פֶּסֶל&quot;'''? אֶלָּא אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן נִמְצֵאתָ פּוֹסֵל עוֹלָם מִמֶּנִּי, וַהֲרִינִי פּוֹסֵל עוֹלָם מִמְּךָ!
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אסור להשתחוות בהקשר דתי, אבל מותר להשתחוות כהבעת כבוד לאדם. מכאן מרחיבים את איסורי ע&quot;ז לכל מה שנהוג במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]
דורש את לשון הרבים &quot;מראות&quot;, שהנביאים ראו הופעות של הקב&quot;ה כשינויים בלבושו, אבל למעשה לא זכו לראות את הקב&quot;ה אלא ממלאכיו, ואילו במתן תורה זכתה גם שפחה לראות את פני הקב&quot;ה עצמו, בפנים של אהבה לשומרי המצוות ובפנים של קנאה.}}&quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''&quot;, מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה לְאָדָם. יָכוֹל אֲפִילּוּ נֶעֱבָד {{ב|כְּהָמָן|שעשה עצמו ע&quot;ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'''&quot; – לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה.
&quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''&quot; – הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה; לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ:
מָה הִשְׁתַּחֲוָיָה, מְיוּחֶדֶת, מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ –
כָּךְ כָּל עֲבוֹדָה הַמְיוּחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ.
 
&quot;'''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים שֶׁעֲתִידוֹת לְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.
וּכְלַפֵּי שֶׁהַנְּבִיאִים מַשְׁמִיעִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה,
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ב}}.
וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ {{ב|שֶׁלְּפִי שָׁעָה הֵם רוֹאִים|שהנביאים רואים את בגדי הקב&quot;ה כתוצאה של זמנים שונים}}? – לְכָךְ נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: &quot;וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה רְאִיּוֹת רָאִיתִי עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה!
 
&quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים עֲתִידוֹת לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. &quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – אֵל דַּיָּין, אֵל קָשֶׁה, אֵל אַכְזָרִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] שם מדגיש רבן גמליאל לפילוספוס שהקנאה מופנית לעובדי ע&quot;ז ולא לאלילים. בנוסח שברשב&quot;י אגריפס שואל מדוע אין הקב&quot;ה פוגע בגויים, ור&quot;ג עונה לו שישראל עשו שני חטאים: עזיבת הקב&quot;ה - ועבודה לפסילים.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו קִנְאָה? וְכִי נִפְרָע עַל יְדֵי קִנְאָה? 
הָא אֵין נִפְרָע לֹא עַל יְדֵי אֶבֶן וְלֹא עַל יְדֵי חֵץ וְלֹא עַל יְדֵי {{ב|חַלְקוֹק!|קלע}}
כִּבְיָכוֹל הָיָה לְךָ אַחֵר – חִילַּפְתַּנִי בּוֹ!
שָׁאַל אַגְרִיפַּס סָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מִתְקַנֵּא אֶלָּא {{ב|בַּאֲחֵרִים,|בישראל - לשון נקיה}} 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|ד|לט}}?
אָמַר לוֹ: אֵין מִתְקַנֵּא לֹא בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְלֹא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא בְּקָטָן מִמֶּנּוּ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים&quot; {{ממ|ירמיה|ב|יג}}.
אִלּוּ עָזְבוּ אוֹתִי, מְקוֹר מַיִם חַיִּים – עֲלוּבִין הָיוּ; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה &quot;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם&quot; (שם).
&quot;'''פֹּקֵד'''&quot;, אֵין פּוֹקֵד אֶלָּא {{ב|מַזְכִּיר|לאו דווקא לרעה}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה&quot; {{ממ|בראשית|כא|א}} 
וְאוֹמֵר: &quot;פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|שמות|ג|טז}}.

{{הע-שמאל|ר' יהודה הופך את המשמעות של הפקידה ומפרש אותה כהכלה ואי מתן עונש.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנֵס אֲנִי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיָדִי, וְתוֹלֶה אוֹתָן עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|טו|יב}} – וְהָיָה לוֹ כֵּן.

{{הע-שמאל|הסתירה בין הפסוק שלנו ליחזקאל נפתרת בטענה שמדובר במסורת משפחתית של רוע, שלושה דורות לאחור; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''&quot;, 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|כ}}!
אִם הָיוּ אָבוֹת זַכָּאִין – תּוֹלֶה לָהֶן, וְאִם לָאו – אֵין תּוֹלֶה לָהֶן. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. בָּא בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ.
וּבָא בֶּן בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ; לָרְבִיעִי – אֵין מַלְוִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ&quot; {{ממ|איכה|ה|ז}}.
אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ&quot; אֶלָּא &quot;עֲוֹנֹתֵינוּ סָבָלְנוּ&quot;! מִי גָּרַם לָנוּ לִסְבּוֹל עֲוֹנוֹת נַפְשֵׁינוּ? – אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין!
 
{{ב|&quot;'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''&quot;|מכיל את העוון ואינו פוגע בבנים}}, יָכוֹל עַל יוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וְעַל בְּנֵי בָנִים'''&quot;.
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵין תּוֹלֶה אֶלָּא לָהֶן בִּלְבַד. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'''&quot;.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים&quot;''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאֶלֶף דּוֹר&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}!
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאֶלֶף דּוֹר; 
וּמִנַּיִן לַאֲלָפִים וּלְאַלְפֵי אֲלָפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יט#פסוק יז|לעיל יט יז:]] &quot;להודיע כמה מעלות בין תלמוד למעשה&quot;. 
גם כאן עוסק בשתי דרכים לקיום המצוות, ולומד שעדיפה עבודה מאהבת האל על טובו על עבודה מיראת מידת הפורענות, כי מידת הטוב מרובה!
העדיפות של מידת הטוב על מידת הפורענות היא פי 2000/4. כאן חוזר הדרשן ומפרש את פקידת העוון כמידת פורענות, כמו הפשט.}}'''&quot;לְאֹהֲבַי&quot;''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מֵאַהֲבָה.
'''&quot;וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי&quot;''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מִיִּרְאָה.
לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הַפּוּרְעָנוּת עַל אַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|להגדרת שבועת שוא ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח]] בשבועת שוא יש חילול שם הקב&quot;ה, ואינה כשבועת ביטוי שיש בה גם עבירה בין אדם לחברו. להחמרה בשבועת שוא ביחס לשבועת ביטוי ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ד#ב|תוספתא שבועות ד סוף ב.]]
לעניין הכפרה ראו דברי רבי יהודה [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ה|בתוספתא יומא ד סוף ה.]] איסור &quot;לא תשא&quot; עצמו נחשב שם כמצווה המתכפרת בתשובה וביום הכיפורים, למרות שאין בה חיוב כרת או מיתה בידי שמים, ואילו המצוות שענשן נמוך יותר מתכפרות בתשובה גרידא.}} '''&quot;לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא&quot;'''. אֵין &quot;לַשָּׁוְא&quot; אֶלָּא דָּבָר {{ב|שֶׁלֹּא הָיָה|בעבר}}, {{ב|וְלֹא נִהְיָה|בהווה}}, וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת.
'''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'&quot;'''. לְתוֹךְ {{ב|שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה &quot;וְנַקֵּה&quot;,|המילה &quot;ונקה&quot; מתפרשת כאחת המידות של הקב&quot;ה, המתרצה בתשובה}} יָכוֹל תְּהֵא {{ב|תְּשׁוּבָה|בלבד}} מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'&quot;'''.
אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה לַשָּׁמַיִם?
אוֹ עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא&quot;''', עַל '''זֶה''' אֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת! 
מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה!
הֲרֵי זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁתְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִיּוּם עֲשֵׂה.
אֱמֹר מֵעַתָּה: כֹּל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַטָּה – עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וּתְשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. 
וְכֹל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַעְלָה – עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת.
 
יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' א.
שמאי ראה את השבת כעיקר ואת ימי החול כהכנה אליה, ולכן היה מזכיר את השבת בימי החול, וראו הקצנה של גישתו לשבת ב[[ביצה טז א]].
טקס הקידוש נעשה בלילה, למרות שכאן נקשרת הקדושה '''ליום''' השבת.}}'''&quot;זָכוֹר&quot;''' וְ&quot;שָׁמוֹר&quot; – שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְעִנְיָן אֶחָד; מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ.
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; {{ממ|תהלים|סב|יב}}.
 
שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר: זָכְרָהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא, וְשָׁמְרָהּ מִשֶּׁתָּבוֹא.
אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִתּוֹךְ פִּיו: לָקַח חֵפֶץ טוֹב – אָמַר 'זֶה לַשַּׁבָּת'.
כְּלִי חָדָשׁ – אוֹמֵר 'זֶה לַשַּׁבָּת'.
 
'''&quot;זָכוֹר&quot;''', רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה – 
הֱוֵי מוֹנֶה 'אֶחָד בַּשַּׁבָּת' וְ'שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת', 'שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת', 'רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', 'חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת' וְ'עֶרֶב שַׁבָּת'?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר&quot;'''.
 
'''&quot;אֶת יוֹם&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם; לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''. 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.
'''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;''' – בַּלַּיְלָה קַדְּשׁוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|יש להבחין בין בגדי החול לבין בגדי השבת, וכן בין סעודות החול לסעודות השבת. ההבחנה נדרשת לעניים, הנתבעים לאכול בשבת מאכלים מיוחדים – ולעשירים, האוכלים סעודה יפה בכל יום.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;''', בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה,
שֶׁלֹּא תְּהֵא סְעוּדָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כִּסְעוּדַת הַחֹל, וְלֹא עֲטִיפָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כַּעֲטִיפָתְךָ בַּחֹל.
וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עָנִי לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁלַּחֹל, וְעָשִׁיר לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכַל הַחֹל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רבי רואה את העבודה והמלאכה בימי החול כמצווה;
ר' אלעזר מצביע על המלאכה (בהקמת המשכן) כגורמת להשראת שכינה. לקשרים נוספים בין מלאכת המשכן לאיסורי המלאכה בשבת ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ז#משנה ב|בביאור לשבת ז ב.]] ולהלן פס' יא.
ר' יוסי הגלילי רואה את המלאכה כניגוד למוות, (ומבין דבריו אפשר לשמוע קשר בין הבטלה, אולי אפילו בשבת - למוות, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]);
ר' עקיבא מוכיח את חשיבות המלאכה מעצם קיומם של עובדים המקבלים מכספי הלישכה ומחללים את קדושת הכספים;
ר' שמעון מוכיח זאת מההיתר לאומנים להכנס לקודש הקדשים כדי לנקותו, ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ד#משנה ח|מידות ד ח.]];
כל הדוברים הם מבית הלל, שראו קדושה גם בימי החול ובמלאכה שאינם בשבת.}}'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד&quot;''' – רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ גְּזֵרָה אַחֶרֶת; 
שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל שַׁבָּת – כָּךְ נִצְטַוּוּ עַל הַמְּלָאכָה.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם&quot; {{ממ|שמות|כה|ח}}.
 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא קָנַס הַמָּקוֹם מִיתָה עַל אָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ בַּטָּלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו&quot; {{ממ|בראשית|כה|יז}}.
 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מֵבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וּמֵבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים; 
וְהַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּהֶקְדֵּשׁ – נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה!
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – חַיָּב מִיתָה; 
וּבִשְׁעַת עֲבוֹדָה – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס.
 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ה|שבת א ה-י,]] שם קיבלו בית הלל את דעתם של בית שמאי בעניין הבישול והצליה, ובית שמאי הודו לבית הלל בעניין קורת בית הבד ועיגולי הגת. כאן לפנינו המחלוקת העקרונית, לפני שהתפשרו על חלק מהדברים. וראו [[ביאור:תוספתא/שבת/א#ט|תוספתא שבת א ט:]] בית שמאי רואים את זמן השבת כקדוש ולכן אוסרים להשתמש בו (אלא אם המלאכה התחילה להתבצע מבעוד יום). בית הלל רואים את הקדושה כעניינו של האדם, ואוסרים עליו לעשות מלאכה בשבת אבל מתירים לו לעשות מלאכה כרצונו ביום ששי עד כניסת השבת.}}'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: &quot;אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין טוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין פּוֹתְקִין מַיִם לְגַנּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין נוֹתְנִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְלֹא תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בְּכֻלָּן!&quot;
 
אֶלָּא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא מְלַאכְתְּךָ גְּמוּרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד&quot;''' – עוֹשֶׂה אַתָּה כָּל שִׁשָּׁה, וּשְׁאָר מְלַאכְתְּךָ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ בַּשַּׁבָּת;
'''&quot;וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא בַּשַּׁבָּת כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הצורך באיזכורים רבים של השבת: מצוות היום החלות גם בלילה, עונש ואזהרה, עשה ולא תעשה, וחיוב מיתה בסקילה. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]]}}'''&quot;וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|לא|טו}}!
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת&quot; (שם פס' ט&quot;ז)!
 
אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת יוֹם; עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת לַיְלָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב&quot; {{ממ|ויקרא|כג|לב}}. 
אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת!
אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|לא|יד}}.
 
{{הע-שמאל|בעניין הקשר בין איסורי השבת למלאכת המשכן ראו לעיל בדרשה לפס' ט, וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז.]]
איסורי השבת נמסרו לכל העם הגדולים, כולל בנו ובתו של אדם. האיסור כולל גם את איסור ההוראה לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת, אבל אין לאסור עליו לעשות כרצונו, שהרי אין לקטן מחשבה!
יחס אב-בן שונים מיחסי אב-בת, ולכן צריך להזכיר את שניהם.}}'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;''', יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מְלָאכָה&quot;'''. נֶאֶמְרָה כָּאן 'מְלָאכָה' וְנֶאֶמְרָה 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן {{ממ|שמות|לה|כא}}.
מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, 
אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה וְכוּ' {{ב|כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא לְעֵיל.|קיצור סופרים - הפנייה [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז]]}}
 
'''&quot;אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבִתֶּךָ&quot;''', יָכוֹל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אַתָּה&quot;''' – הֲרֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲמוּרִין.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּנְךָ וּבִתֶּךָ&quot;'''? אֵלּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים, 
שֶׁלֹּא יֹאמַר לִבְנוֹ קָטָן: 'הַכְנֵס לִי כְּלִי זֶה מִן הַשּׁוּק', 'הַכְנֵס לִי כַּלְכָּלָה זוֹ מִן הַשּׁוּק'.
יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ חֲרָסִים, שֶׁלֹּא יַנְתִּיזוּ צְרוֹרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הֵן, מִדַּעַת עַצְמָן מְלֶאכֶת עַצְמָן.
 
יֵאָמֵר בֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת, וְיֵשׁ בַּבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן.
בֵּן – אָבִיו חַיָּב בּוֹ מִצְווֹת: לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּת.
בַּת – אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן.
הֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן שֶׁאֵין בַּבַּת, וּבַבַּת שֶׁאֵין בַּבֵּן – נִצְרַךְ לוֹמַר בַּבֵּן וְצָרַךְ לוֹמַר בַּבַּת.
 
{{הע-שמאל|נראה שהדרשה על הבהמה דומה לדרשה על הקטן: אין להורות לה או לגרום לה לעשות מלאכה, אבל מותר לה לעשות כרצונה. עשיית המלאכה של הבהמה, כמו זו של הקטן, אינה נחשבת &quot;מלאכה שיש עמה מחשבה&quot;.
הדרשה על העבד והאמה הכנעניים, וכן על הגרים התושבים קשה יותר לשחזור, אבל נראה שהיא מבוססת על חיפוש האיזון בין הפסוק שלנו לבין הפסוק מ[[שמות כג יב]]. 
ר' יוסי הגלילי מתיר להם רק לעשות מלאכה להכנת אוכל לעצמם, כדין ישראל ביום טוב, ור' עקיבא מתיר להם לעשות מלאכה כישראל בחול המועד, כלומר גם מלאכת &quot;הפסד מרובה&quot; ומלאכה בצינעה (ראו [[ביאור:משנה מסכת מועד קטן|במבוא למסכת מועד קטן.]]) ר' יוסי מחלק: הוא מתיר לעבד לעשות בשבת כל מלאכה – ולגר תושב הוא מתיר לעשות בשבת כבחול המועד.
ר' שמעון מתיר לגר תושב ולעבד כנעני לעשות כל המלאכות בשבת כביום חול
המונח &quot;גר תושב&quot; בכלל נראה כיצירה דמיונית של חז&quot;ל, ובהתאם לא ברור מנגנון אכיפת ההגבלות על הגר התושב בשבת, לשיטת כל החכמים חוץ מר' שמעון.}}'''&quot;וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ &lt;/small&gt;וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ&quot; – יֵשׁ עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאֵינוֹ כָּמוֹךָ,
וְאֵיזֶה זֶה? עֶבֶד וְאָמָה {{ב|הַתּוֹשָׁבִים|המכונים בדרך כלל &quot;כנעניים&quot;}}! לְאֵיזוֹ שְׁבִיתָה אַתָּה מְחַיְּבָם?...
מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;''' א... יָכוֹל הֵן יְהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ&quot; {{ממ|שמות|כג|יב}}...הַבְּהֵמָה. 
אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר וְתוֹשָׁב וְעֶבֶד וְתוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ&quot; – הִרְוִיחַ לָהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָפֹשׁוּ עַמֵּךְ עַל הֶהָרִים&quot; {{ממ|נחום|ג|יח}}.
...אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד!
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;גֵּרְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ&quot; וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר&quot; – הַנַּח לוֹ!
אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד;&lt;small&gt; עֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד תּוֹשָׁב, עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל.
 
'''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;''', לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לִלַּמֵּד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;'''!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;'''? לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּמַשּׂוֹי בַּשַּׁבָּת.
יָכוֹל יַרְכִּין לָהּ יֶתֶר וְתֹאכַל, וְיֹאחַז לָהּ עֲשָׂבִים וְתֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''.
יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹלֶשֶׁת וְעוֹקֶרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הִיא, מִדַּעַת עַצְמָהּ מְלֶאכֶת עַצְמָהּ!
 
'''&quot;וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ&quot;''' – אִם בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּבָר אָמוּר: &quot;הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר&quot; {{ממ|במדבר|טו|טו}}!
הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וְגֵרְךָ&quot;'''? בְּגֵר תּוֹשָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]] כאן מרחיבים את הטענה &quot;שהים שקול...&quot; ומחילים אותה גם על בריאת הלוויתן.
בהמשך טוען הדרשן שנברא משהו ביום השבת – נבראה המנוחה!
לעניין הדין השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה א|סנהדרין ד סוף א,]] שבית הדין האנושי לא פעל בשבת.
לברכת וקדושת השבת השוו לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|במכילתא בחדש ז.]]}}'''&quot;אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם&quot;''', וַהֲלֹא יָם בִּכְלַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה? 
אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בַּיָּם כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;זֶה הַיָּם גָּדוֹל... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קד|כה|כו}}, 
וַהֲלֹא לִוְיָתָן בִּכְלַל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בְּלִוְיָתָן כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם.
 
'''&quot;וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הֲנָחָה אֶלָּא עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי. יָכוֹל אַף מִן הַדִּין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּנָּפַשׁ&quot;, מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִפָּנָיו לְעוֹלָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|פט|טו}}.
 
&lt;/small&gt;'''&quot;עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ&quot;''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן:
בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר &quot;עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת&quot; {{ממ|שמות|טז|טז}} – וּבַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר&quot; (שם פס' כב)!
בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּבְאַשׁ&quot; (שם פס' כ) – וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot; (שם פס' כד);
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה&quot; (שם פס' כב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר&quot;; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה בְּטַעְמוֹ וּבְרֵיחוֹ מִשְּׁאָר יָמִים!
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] הפסוק ממשלי מלמד שיש להשקיע גם כסף כדי לכבד את אביו ואמו.
להשוואות בין כבוד אב ואם לכבוד הקב&quot;ה ראו דברי רבי במכילתא שם. וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה א|ספרא קדושים פרשה א, ד-ז.]] 
בסוף הדרשה מעיר הדרשן &quot;וכן בדין...&quot; ומסביר בכך את הדמיון בין כיבוד אב ואם לכבוד הקב&quot;ה. הוא מעיר שאין אפשרות להכות את הקב&quot;ה ולכן אין במצווה על כבודו איסור הכאה.
בסוף הדרשה מוצגת ישיבת א&quot;י לאו דווקא כמצווה אלא כשכר למי שמכבד את אביו ואמו. האלטרנטיבה היא איום בגלות ולא מוות.}}'''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;''' – כִּבּוּד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּא! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ&quot; {{ממ|משלי|ג|ט}}, 
אֱמֹר מֵעַתָּה: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, וּמַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא!
 
נֶאֱמַר כֵּן: '''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ&quot;; שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּכִבּוּד הַמָּקוֹם!
 
נֶאֱמַר: &quot;אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|ג}}, וְנֶאֱמַר: &quot;אֶת ה'&lt;small&gt; אֱלֹהֶיךָ תִּירָא&quot; {{ממ|דברים|ו|יג}}; שָׁקוּל מוֹרָא אָב וָאֵם כְּמוֹרָא הַמָּקוֹם.
 
נֶאֱמַר: &quot;מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|כא|יז}}, וְנֶאֱמַר: &quot;וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת&quot; (ויק' כד טז); 
שְׁקוּלָה קִלְלַת אָב וָאֵם כְּקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְכֵן בַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בּוֹ!
 
'''&quot;לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה&quot;''' – וְלֹא בַּגּוֹלָה וְלֹא בְּתוֹשָׁבוּת.
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] כאן מוסיפים שתים מהמשמעויות של ההתראה: איסור הרצח חל גם על מי שמוכן לשאת בעונש, וכן על מי שלא ניתן להרוג אותו כי כבר חרצו את דינו למוות.}}'''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''.
מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''!
מִנַּיִן לַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, וְאָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ' - הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|גם כאן יש שתי משמעויות להתראה: אסור לנאוף אפילו אם הנואף מוכן לשאת בעונש; אסור הניאוף כולל גם ניאוף במחשבה: אסור לאדם להעלות בדמיונו שאשתו, שאיתה הוא שוכב - היא אשת חברו.}}'''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת&quot; {{ממ|ויקרא|כ|י}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''.
מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי נוֹאֵף עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''!
מִנַּיִן הָאוֹכֵל בִּקְעָרוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בִּקְעָרָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה &lt;/small&gt;בְּכוֹסוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|אסור לגנוב אפילו אם הגנב מוכן לשאת בעונש; ואסור לאדם גם לגנוב את רכושו שמגיע לו בדין! וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב ב.]]
בניגוד למכילתא, כאן הגנב גונב ממון ולא נפשות.}}'''&quot;לֹא תִּגְנֹב&quot;''' עַל מְנָת לְמֵיקַט! '''&quot;לֹא תִּגְנֹב&quot;''' עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה!
בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה גּוֹנֵב, אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ 'שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל'!
 
{{הע-שמאל|גם אם העד מעיד שאכן היה פיקדון – הוא חייב לדייק מה היה הפיקדון בדיוק.}}'''&quot;לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר&quot;''' - אֵין 'שֶׁקֶר' אֶלָּא מִבְדֶּה. כֵּי צַד? הִפְקִיד לוֹ זָהָב - לֹא יֹאמַר לוֹ מַרְגָּלִית, מַרְגָּלִית - לֹא יֹאמַר לוֹ זָהָב.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו&quot; {{ממ|דברים|יט|יט}}, אִם מָמוֹן - מָמוֹן, וְאִם מַכּוֹת - מַכּוֹת, וְאִם עֳנָשִׁין – עֳנָשִׁין.
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר&quot;'''!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|תאווה היא רצון להשיג מה ששייך לאחר. חימוד הוא תחילת המעשים כדי להשיג זאת. הדרשה אוסרת להתאוות כי בהמשך לתאווה מתפתחת חמדה, אבל מותר להתאוות ואף לחמוד את מה שנתון למכירה או את בת האחר הנתונה לאירוסין. בכך מתירה הדרשה את קיומו של שוק, הן במובן הכלכלי הן במובן המשפחתי.
בהמשך מבהירה הדרשה שהאיסור חל על כל רכוש הזולת: מקרקעין ומיטלטלין, בעלי חיים וכו' – שהשגתם תגרום לחוסר לזולת.}}'''&quot;לֹא תַחְמֹד&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ה|יח}} – לְחַיֵּב עַל תַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל חֶמְדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אֵיזוֹ הִיא תַּאֲוָה? הָאוֹמֵר '{{ב|לְוַאי|הלואי}}' שֶׁ... חֶמְדָּה – הַכּוֹבֵשׁ כִּבּוּשִׁין לִיטְּלָן.
מִנַּיִן הִתְאַוָּה אָדָם – סוֹפוֹ לַחְמֹד? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תִתְאַוֶּה&quot; וְ'''&quot;לֹא תַחְמֹד&quot;'''.
 
מִנַּיִן חָמַד אָדָם – סוֹפוֹ לִגְזֹל? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְחָמְדוּ&lt;small&gt; שָׂדוֹת וְגָזָלוּ&quot; {{ממ|מיכה|ב|ב}}.
יָכוֹל לֹא יִתְאַוֶּה עַל בִּתּוֹ לִיטְּלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;'''; מָה '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;''', שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְךָ!
אוֹ מָה '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;''', שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּיתוֹ&quot;''' וְ&quot;שָׂדֵהוּ&quot;.
 
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁנִּקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ&quot;'''.
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ&quot;'''.
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ!
 
מִנַּיִן לֹא יִתְאַוֶּה לְמַקְלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמַנְעָלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְפֻנְדָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ&quot;'''.
יָכוֹל לֹא יֹאמַר 'לְוַאי עֵינִי כְּעֵינוֹ', 'לְוַאי שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ בֵּיתוֹ&quot;''' וְ&quot;שָׂדֵהוּ&quot;;
מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן.
 
{{הע-שמאל|החזרה על המילה &quot;לא&quot; מלמדת שכל איסור עומד בפני עצמו; באיסור &quot;לא תחמוד&quot; אין הפסקות בין מושא חמדה אחד לאחר, ולכן מסיטה הדרשה את האיסור לחימוד הנפוץ של אשת רעך, שאם הוליד ממנה בן – הוא יורש את כל המושאים הללו גם יחד. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|במכילתא בחדש ח,]] &quot;שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד - סוֹף מוֹלִיד בֶּן שֶׁהוּא מְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, וּמְכַבֵּד לְמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו. בשתי המכילתות זוהה החומד עם הנואף.
בהמשך טוענת הדרשה לקשר סיבתי בין האיסורים השונים, על דרך שעובר עבירה אחת מהן – סופו לעבור על כולם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ...&quot;''' יֵשׁ לְךָ מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד {{ב|אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ|גם יחד}}?
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְיוֹלֶדֶת בֵּן זָכָר – בַּעְלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, נִמְצָא מוֹרִישׁ לוֹ בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ &lt;/small&gt;וַחֲמוֹרוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.
יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד&quot;''' – לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד&quot;? {{ממ|דברים|ה|יז}} מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן תְּפוּשִׁין זֶה בָּזֶה.
 
פָּרַץ אָדָם בְּאֶחָד מֵהֶן – סוֹפוֹ לִפְרֹץ בְּכֻלָּן! מִנַּיִן רָצַח אָדָם – סוֹפוֹ לִנְאֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם... גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל... {{ב|כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ&quot;|נראה שדורש כיס – אשה.}} {{הפניה לפסוקים|משלי|א|י|יד}}
וּמִנַּיִן נָאַף אָדָם – סוֹפוֹ לִגְנֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ&quot;, מַה כְּתִיב? – &quot;וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|נ|יח}}
מִנַּיִן אִם גָּנַב אָדָם – סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד&quot; {{ממ|משלי|כט|כד}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כל הפצעים והפגעים רופאו ע&quot;י הקב&quot;ה לפני מעמד הר סיני. לדברי ר' אליעזר על גודל ההתגלות ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] 
לעניין ראיית הקולות השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#ט|מכילתא בחדש ט,]] דעת ר' עקיבא.
הדרשה מייחסת לישראל ואף לשפחותיהם את ראיית ההתגלות כדבר אובייקטיבי, שאינו תלוי בזהות הרואה. והוא ראיית הכבוד של הקב&quot;ה, וכתוצאה מכך את התנועה שלהם אנה ואנה.}}'''&quot;וְכָל הָעָם רֹאִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן סוּמִין!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|ד|לה}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן טִפְּשִׁים!
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ&quot; (שם פס' לו) – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם חֵרְשִׁים!
&lt;small&gt;מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו&quot; – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אִלְּמִים!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַתֶּם נִצָּבִים&quot; {{ממ|דברים|כט|ט}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִים!
וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אֶחָד חוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְחָשׁ בְּשִׁנָּיו? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל&quot; {{ממ|תהלים|קה|לז}}.
'''&quot;אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם&quot;''' – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כֵּן '''&quot;אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם&quot;'''. 
כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ אֶת הַלַּפִּידִים – כָּךְ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת!
'''&quot;וַיַּרְא הָעָם&quot;''' – מָה רָאוּ? כָּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיַּרְא הָעָם&quot;'''; 
מָה רָאוּ? כְּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ!
'''&quot;וַיָּנוּעוּ&quot;''' – אֵין לְשׁוֹן נִיעָה אֶלָּא {{ב|טֵרוּף!|תנועה לא רצונית}} כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כ}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|ז|ב}}.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנביאים, שתווכו לעם את דברי הקב&quot;ה, מוצגים כגמול טוב לישראל. הפסקת הנבואה נגרם מהביוש שלהם.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה&quot;''' – בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יח|טו}}.
אֲבָל מִשֶּׁהָיוּ &quot;מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים&quot; – פָּסְקָה מֵהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; 
כֵּן הוּא &lt;/small&gt;אוֹמֵר: &quot;וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לו|טז}}.
'''&quot;וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת&quot;''' – אִם נִתּוֹסְפָה לָהֶם דָּבָר אֶחָד מֵתִים הָיוּ... אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲיִין בְּיָדָם... 
שֶׁהָרוּחַ נִבְזֶקֶת בָּהֶם מ... רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחִין עִמ...
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לתחילת הדרשה ראו דברי אשת מנוח ב[[שופטים יג כג]]. בהמשך דורש נסות – נשאות, לעשות אתכם לנשיאים ושולטים; או לנישאים וגבוהים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ&quot;''' – אָמַר לָהֶם: לֹא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשָׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָבוֹא {{ב|וּלְמוֹתְכֶן|ולהמיתכם}},
'''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם&quot;''' – לְגַדֶּלְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ...&quot; {{ממ|מלכים ב|כה|כז}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם...&quot;''' – לְגַדֶּלְכֶם בְּמִצְווֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת&quot; {{ממ|זכריה|ט|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס&quot; {{ממ|תהלים|ס|ו}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;נסות&quot; להקשות. משה טוען שאין דרך בחזרה מהידיעה: אדם היודע את התורה מחוייב לה יותר ממי שלא למדה מעולם. לשורה האחרונה ראו מכילתא שם: &quot;יראתו – זה בושת פנים&quot;.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם&quot;''' – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם שׁוֹגְגִין, עַכְשָׁיו אַתֶּם מְזִידִין;
לְשֶׁעָבַר לֹא הֱיִיתֶם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא,
עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
'''&quot;וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ&quot;''' – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התיאור של שתי חומות ערפל דומה לתיאור שתי הפרוכות במקדש, ראו דברי ת&quot;ק [[ביאור:משנה יומא פרק ה|ביומא ה א.]] לשיר התהילה למשה בן עמרם השוו [[מלכים א יב טז]].}}'''&quot;וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל&quot;''' – יָכוֹל לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי אוֹ לָעֲרָפֶל הַחִיצוֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים&quot;'''. אֱמֹר מֵעַתָּה: שְׁתֵּי חוֹמוֹת שֶׁל עֲרָפֶל הָיוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשְׁלֹמֹה: &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}}. אַשְׁרֶיךָ מֹשֶׁה, אַשְׁרֶיךָ בֶּן עַמְרָם!
}}
&lt;small&gt; 
&lt;/small&gt;
===פסוק כא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת  ומעוצבת#פרשה יא|מכילתא בחדש יא:]] דעות ר' יהודה ור' מאיר מוצגות שם כדעות של ר' ישמעאל ואיסי בן עקיבא.}}{{ב|'''&quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;'''|זה מה שנאמר למשה – ראו בסוף הפסוק הקודם}} – יָכוֹל אֲדָמָה וַדַּאי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|כז|ו}} 
כְּשֶׁתִּכָּנֵס לָאָרֶץ עֲשֵׂה לִי מִזְבֵּחַ הַמְּחֻבָּר בָּאֲדָמָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תַּחַת עֲזָרוֹת הָיָה חָלוּל, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה.
'''&quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו&quot;''' – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא {{ב|זְבִיחָה|שחיטה}} בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יב|כז}} 
בָּשָׂר וְדָם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זְבִיחָה עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;עָלָיו&quot;'''? 
בְּסָמוּךְ לוֹ; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot; {{ממ|במדבר|ב|כ}}.

{{הע-שמאל|אם אין מקום על המזבח, ניתן גם להקטיר את החלבים בעזרה, כשם שהשחיטה מתקיימת שם; (אבל את קומץ המנחה ואת הנסכים, שאינם תופסים מקום - יש להקריב ולהקטיר על המזבח.) התקדים הוא מחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה.}}מִנַּיִן: לֹא יָכֹלְתָּ לְהַקְטִיר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הַקְטֵר עַל גַּבֵּי אֲדָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;'''.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר... 
כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל&quot; {{ממ|מלכים א|ח|סד}}.
וְכִי מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא קָטָן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא&quot; {{ממ|מלכים א|ג|ד}} 
כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, הֲרֵי הוּא גָּדוֹל מִזֶּה! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;קָטֹן&quot;? נִפְסַל; 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'כֹּהֵן קָטָן הוּא'.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה קָטָן הָיָה וַדַּאי, וּמַקְטִיר בָּעֲזָרָה הָיָה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה כְּשֵׁרָה לְהַקְטִיר חֲלָבִים! 
&lt;/small&gt;וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ אֵמוּרִין מְרֻבִּים, וּקְמָצִין מְרֻבִּים, וּנְסָכִים מְרֻבִּים – עוֹשֶׂה לָהֶם הַבְעָרָה אַחַת שֶׁתַּחֲזִיק אֶת כֻּלָּם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|הזכרת ה', האפשרית &quot;בכל מקום&quot; מתפרשת כברכת כהנים, ולכן אינה מוגבלת למקום מסוים. דורש &quot;את שמו&quot;- &quot;את שמי&quot;, וראו גם [[במדבר ו כז]].}}'''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot;''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|ה}}, 
יָכוֹל לֹא תְּהֵא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו.]] נראה שהנוסח המקורי הוא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|כבמכילתא בחדש יא,]] שהשלושה דנים.}}אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מִנַּיִן לִשְׁנַיִם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}}.
אֶחָד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot;'''!
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יג|בספרא נדבה פרשה יג א:]] הסיוג &quot;ואם&quot; מלמד שבזמן החורבן לא יהיה מזבח אבנים (כשם שתהיה תקופה שלא יחול היובל ושלא יקריבו את העומר).
הכנת אבני המזבח צריכה להיות מתחילתה ועד סופה לשם המזבח.
לדברי ריב&quot;ז השוו את דברי ר' שמעון בן אלעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|במכילתא בחדש יא,]] שניסח את ה&quot;פורענות&quot; בנוסח &quot;לקצר את שנותיו של אדם&quot; וכו'.}}'''&quot;מִזְבַּח אֲבָנִים&quot;''' – יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּבְנֶה&quot;'''. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִפְסֹק וְלַחֲזֹר!
 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|לו|ד}} – מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר!
 
'''&quot;תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן וְהֲבָאָתָן וּבְנִיָּתָן לִשְׁמִי!
 
'''&quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot;''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ&quot;''', יָכוֹל לֹא יְהוּ פְּסוּלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נִתְגַּזְּזוּ בְּחֶרֶב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל&quot; – הֲרֵי בַּרְזֶל כְּחֶרֶב!
אִם סוֹפֵנוּ לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל כְּחֶרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי חַרְבְּךָ&quot;'''?
 
זוֹ הִיא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: מָה רָאָה בַּרְזֶל לִפָּסֵל מִכָּל מִינֵי מַתָּכוֹת כֻּלָּן?
מִפְּנֵי שֶׁהַחֶרֶב נַעֲשֵׂית מִמֶּנּוּ, וְחֶרֶב סִימַן פּוּרְעָנוּת, וּמִזְבֵּחַ סִימַן כַּפָּרָה; מַעֲבִירִין דָּבָר שֶׁהוּא&lt;small&gt; סִימַן פּוּרְעָנוּת מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן כַּפָּרָה.

{{הע-שמאל|השוו לכאן את דברי ריב&quot;ז במכילתא שם, המנוסחים &quot;שמטילות שלום&quot; במקום &quot;שמטילות כפרה&quot;, ובצד השני &quot;המטיל שלום בין אדם לחברו&quot; במקום &quot;בני תורה&quot;. ההבדל דומה לזה שהופיע לעיל, פס' כא, שהדרשן מחליף את כל הערכים בתלמוד תורה.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת,
עַל שֶׁמְּטִילוֹת כַּפָּרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל&quot; –
בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּפָּרָה לָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם אֶחָד מִכָּל מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם.
 
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל&quot; {{ממ|דברים|כז|ה}}, יָכוֹל אִם הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל יְהוּ פְּסוּלוֹת?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן הֲנָפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲנָפָה; מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגָּע, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגָּע.
מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – חִסָּרוֹן, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – חִסָּרוֹן.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד.]] לגבי אבני ההיכל והעזרות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] ושם מכשירים גם מזבח ששתים מאבניו הן גזית, שנאמר &quot;אתהן&quot; בלשון רבים.
וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז,]] שהשתמשו בגוש מלח כד לתקן את המזבח באופן זמני.}}מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: בַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּפְגִימָה בְּכָל דָּבָר, וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּחִסָּרוֹן.
 
יָכוֹל אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת לֹא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? דִּין הוּא: וּמַה מִּזְבֵּחַ, שֶׁאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת מַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ,
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת –
אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת, שֶׁמַּכְשִׁירוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot;''' – אֶתְהֶן אִי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית; בּוֹנֶה אַתָּה הֵיכָל וַעֲזָרוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ.
 
יָכוֹל אִם נִפְגְּמָה אֶבֶן אַחַת מִלְּמַעְלָה יְהֵא מִזְבֵּחַ כֻּלּוֹ מְחֻלָּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַתְּחַלְלֶהָ&quot;''': הִיא מְחֻלֶּלֶת וְאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל.
}}
 
===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]]
הדרשה הראשונה כאן מרחיבה את החובה ללכת על הכבש עקב בצד גודל גם לירידה מהמזבח.
לשם הקטרת החלבים וכו' חייב הכהן לעלות לראש המזבח, ואינו רשאי להקטיר בעמדו למטה.
לעניין &quot;אין עליו אלא סמוך&quot; השוו לעיל פס' כא.
כל ההליכה בעזרה ובהיכל היתה עקב בצד גודל, ולא רק העליה למזבח – למרות שבעזרה היו מעלות.
בכך משלימה הדרשה את הניתוק של איסור &quot;גילוי הערווה&quot; של הכהנים, מהחובה לעשות כבש למזבח, ואת החלפתו בהליכה בצעדים קטנים בכל המקדש.}}'''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;''' – יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל {{ב|מֻתָּר לֵירֵד|אם עלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;'''.
 
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מִזְבֵּחַ קָטָן, וְיַעֲמֹד בָּאָרֶץ וְיַקְטִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כ}}.
 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת&quot;'''? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ מַעֲלוֹת.
 
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה&quot; {{ממ|שמות|כח|מב}}.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;'''? שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה לַמִּזְבֵּחַ לֹא תְּהֵא פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל.
 
אֵין לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, עֲזָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;'''.
וְנֶאֱמַר '''&quot;עָלָיו&quot;''', אֵין &quot;עָלָיו&quot; אֶלָּא בְּסָמוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלָיו &lt;/small&gt;מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot; {{ממ|במדבר|ב|כ}}.
 
יָכוֹל לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲלוֹת לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;''' – לַמִּזְבֵּחַ אִי אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת, לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת!
}}</text>
      <sha1>6xha9edabtdb28mv6hzp2ran1o6bmkq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016557</id>
      <parentid>3016556</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:59:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016557</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="93299" sha1="0iwv3ao3gcv4k18vqojh5rrgf7blik3" xml:space="preserve">==פרק כ==
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ההצדקה לדרישות של הקב&quot;ה מישראל מבוססת על הסכמתם ועל קבלתם את עול המצוות. המשל של רבי עוסק באשה שלא הורגלה לנפץ צמר, אבל משנלקחה לאשה ע&quot;י בעלה – התחייבה לכך.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר&quot;''' – אָמַר לָהֶם: דִּין אֲנִי נוֹהֵג בֵּינֵיכֶם וּבֵין כָּל הַדְּבָרִים; 
שֶׁאִלּוּ לֹא קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם – לֹא הָיִיתִי נִפְרָע מִכֶּם! אֵינוֹ דּוֹמֶה מְקַבֵּל לְשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל.
 
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה {{ב|[חֲשׁוּבָה]|תוספת של מלמד, שאינה בנוסחאות}}. {{ב|אֲמָרוּן לָהּ: הִתְלַקַּחַתְּ לֵיהּ? פִּיסִי עַמְרֵיהּ!|אמרו לה: נלקחת לו? – נפצי צמרו!}}
כָּךְ אַתֶּם יִשְׂרָאֵל: נִמְשַׁכְתֶּם לִי, נִתְמַשְׁכַּנְתֶּם לִי, נָקוּי שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי רְצוֹנִי!
 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|מכילתא בחדש סוף ד.]] שם טוענים שכל עשר הדיברות נאמרו בדיבור אחד, וזה &quot;מה אי אפשר לפה (אנושי) לדבר&quot; וכו'. 
כאן מתיחס להבדלים בין שמות לדברים, ודורש וידבר אלוקים – אחת דִּבֵּר אלוקים.
הדרשה &quot;אני שנפרע&quot; וכו' – עוסקת בשם אלוקים, הנתפש כמידת הדין - בניגוד לשם הויה, הנתפס כמידת הרחמים.
הדרשה &quot;על ראשון ראשון&quot; – ראו מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש סוף ד.]] לפי הדרשה שכאן אמר הקב&quot;ה כל דיבר לחוד והעם ענו אחרי כל דיבר &quot;הן&quot; או &quot;לאו&quot;, כשיטת ר' ישמעאל, ועשר הדיברות לא נאמרו בדיבור אחד.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן הֵן שֶׁנֶּאֶמְרוּ {{ב|לְהַלָּן,|ב[[דברים ה]]}} 
שְׁנֵיהֶם לְעִנְיָן אֶחָד, מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַפֶּה לוֹמַר וְאִי אֶפְשָׁר לָהּ לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ.
כָּאן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; {{ממ|תהלים|סב|יב}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'&quot; {{ממ|ירמיה|כג|כט}}; מָה אֵשׁ זֶה, נֶחֱלָק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת – כָּךְ דִּבּוּר אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה מִקְרָאוֹת.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – אֲנִי שֶׁנִּפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ וַאֲנִי שֶׁמְּשַׁלֵּם שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם&quot; {{ממ|דברים|ה|ד}}.

דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.

{{הע-שמאל|הדרשן לשיטתו שהדיבור היה נפרד בפני עצמו לכל דבר.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים&quot;'''. יָכוֹל {{ב|בָּאַחֲרוֹנָה|בסוף}} אָמְרוּ לוֹ 'קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ'? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ&quot;. 'אָנֹכִי' הָיָה בַּכְּלָל, וְיָצָא מוּצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: 
מָה 'אָנֹכִי' הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ – כָּךְ כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר הָיָה לוֹ דִּבּוּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְקַבָּלָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֵאמֹר&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶן עַל כָּל דִּבֵּר וְדִבֵּר, עַל לָאו לָאו וְעַל הֵין הֵין.
}}

===פסוק ב–ג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדוגמאות נוספות לטענה שהקב&quot;ה עושה מעשים באור השמש ולא בחושך ראו [[בראשית רבה לב ח]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלז|ספרי דברים שלז]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]]}}'''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''' – אֲנִי הוּא זֶה, וּמִי {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת|שיכול להתנגד לי}} – יָבוֹאוּ וְיִמְחֶה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעִנְיַן הַשְׁחָתַת עוֹלָם נֶאֱמַר &quot;וּמָחִיתִי אֶת כָּל הַיְקוּם&quot; {{ממ|בראשית|ז|ד}}, 
אֲנִי הוּא זֶה וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;לֹא בַסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ... אֲנִי ה' דֹּבֵר צֶדֶק&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יט}}, 
אֲנִי הוּא זֶה! וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת יָבוֹא וְיִמְחֶה.

{{הע-שמאל|דרשה על המתח בין אלוהות אוניברסלית לאלוהות פרטיקולרית: למרות שהקב&quot;ה הוא אלוהי כל העולם יש לו יחס מיוחד ודרישות מיוחדות מעם ישראל דווקא.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם! יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;'''.
יָכוֹל עָלֶיךָ {{ב|בִּפְנֵי עַצְמְךָ?|בלבד}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אָנֹכִי ה'&quot;''' – אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם.
הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וּשְׁמִי יָחוּל עָלֶיךָ.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי '''הָאָדֹן''' ה'&quot; {{ממ|שמות|לד|כג}}, אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם;
יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;ה' '''אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;.
יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot;. 
הָא כֵּיצַד? אָדוֹן אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר &quot;כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|ירמיה|לב|טו}}, &quot;הִנֵּה אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר&quot; (שם פס' כז).
אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם; יָכוֹל אַף אַתָּה כַּיּוֹצֵא בָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.
יָכוֹל עָלֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲנִי ה' אֱלֹקֵי כָּל בָּשָׂר&quot;! הָא כֵּיצַד? אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם – וְחָל שְׁמִי עָלֶיךָ.

{{הע-שמאל|דרשה המניחה ששם אלוקות מייצג את מידת הדין, וראו גם לעיל פס' א [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|וספרי דברים כו.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;ה'&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;'''?
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם עוֹשִׂין אַתֶּם רְצוֹנִי – הֲרֵי '''&quot;אָנֹכִי ה'&quot;''', שֶׁנֶּאֱמַר בִּי &quot;ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן&quot; {{ממ|שמות|לד|ו}}.
וְאִם לָאו – '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֲנִי נִפְרָע {{ב|מִשּׂוֹנְאֵיכֶם!|לשון נקיה: מכם}} שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֱלֹקֶיךָ&quot;''', אֶלָּא לְשׁוֹן דַּיָּן!

{{הע-שמאל|לעניין הצעת התורה לכל האומות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ה|מכילתא בחדש ה.]] לעניין התביעה מישראל לקבל את התורה כתוצאה של יציאת מצרים ראו שם בתחילת הפרשה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹרָתוֹ עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא קִבְּלוּ הֵימֶנּוּ.
חָזַר לוֹ אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: '''&quot;אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – כְּדַאי.
'''&quot;מִבֵּית עֲבָדִים&quot;''', אֲפִילּוּ אֵין לִי עָלֶיךָ אֶלָּא שֶׁפְּדִיתִיךָ מִבֵּית עֲבָדִים – דַּי.

{{הע-שמאל|החובה להשמיד גם ע&quot;ז השייכת לאחרים, וכן להחזיק בפסל שאחרים עובדים אותו.
לדרשות על &quot;אלוהים אחרים&quot; השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}&quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot; – יָכוֹל לֹא יְקַיֵּם לְעַצְמוֹ, אֲבָל יְקַיֵּם לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא יִהְיֶה&quot;.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִהְיֶה לְךָ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּם עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם &quot;לֹא יִהְיֶה&quot; וּמִשּׁוּם &quot;לְךָ&quot;.
&quot;אֱלֹהִים&quot; – יָכוֹל לְפִי שֶׁנִּקְרְאוּ אֱלֹהִים, יָכוֹל יֵשׁ בָּהֶן צֹרֶךְ לְפָנַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲחֵרִים&quot;.
דָּבָר אַחֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם אֱלוֹהַּ שֶׁל כֶּסֶף וֶאֱלוֹהַּ שֶׁל זָהָב,
וְיֹאמַר: לֹא שִׁקּוּץ אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ! {{ב|לֹא גִּלּוּל אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ!|כביכול אין איסור בהחזקת הפסל אלא אם עובדים אותו}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֱלֹהִים אֲחֵרִים&quot;, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אַתָּה מַחֲזִיק בּוֹ לְשֵׁם אֱלוֹהַּ – אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמוֹ.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – אַחֲרוֹנִים; בָּאַחֲרוֹנָה נַעֲשׂוּ! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|לב|יז}}.
לֹא הוֹעִילוּ לְךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ לַאֲבוֹתֶיךָ, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם מִימֵיהֶן!
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – '''שֶׁמְּאַחֲרִין''' אֶת הַטּוֹבָה מִלָּבוֹא לָעוֹלָם.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – שֶׁעוֹשִׂין אֶת עוֹבְדֵיהֶן '''אֲחֵרִים'''.
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲחֵרִים&quot; – '''שֶׁאֲחֵרִים''' הֵן לְעוֹבְדֵיהֶן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אַף יִצְעַק אֵלָיו וְלֹא יַעֲנֶה&quot; {{ממ|ישעיה|מו|ז}}.
&quot;עַל פָּנָי&quot; – לֹא בִּדְמוּתִי וְלֹא בִּדְמוּת שַׁמָּשַׁי.
דָּבָר אַחֵר: &quot;עַל פָּנָי&quot; – מְלַמֵּד שֶׁמְּבִיאִין אַף לָעוֹלָם.
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור עשיית פסלים ותמונות הוא כולל כל צורה שניתן לעבוד לה, אפילו אם בונה הפסל אינו עובד אותו, וגם צורת מלאכים וחיות הקודש אסורה. בסוף הדרשה דורש 'פסל – פוסל', שהפסל מרחיק את הקב&quot;ה מן העולם, וגורם למותו של העובד אותו.}}'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;''' – שֶׁמָּא תֹּאמַר אֶעֱשֶׂה צוּרָה וְאֶעֱבֹד אוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;'''.
 
יָכוֹל צוּרַת אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה&quot; {{ממ|דברים|ד|טז}}.
יָכוֹל צוּרַת אֶבֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֶבֶן מַשְׂכִּית&quot; {{ממ|ויקרא|כו|א}}.
יָכוֹל צוּרַת עֵץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ&quot; {{ממ|דברים|טז|כא}}.
יָכוֹל צוּרַת דָּג? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית כָּל דָּגָה&quot; {{ממ|דברים|ד|יח}}.
יָכוֹל צוּרַת עוֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמַיִם&quot; (שם פס' יז).
יָכוֹל צוּרַת בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה&quot; (שם).
יָכוֹל צוּרַת מַלְאָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמָּעַל&quot;'''.
יָכוֹל תְּהוֹם וְחֹשֶׁךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ&quot;'''.
יָכוֹל {{ב|הַבּוּבְיָא|בבואה של אדם}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;'''.
יָכוֹל צוּרַת {{ב|סַרְסְרוֹיְרִין|סנוורין במים (שברירי)}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;'''.
יָכוֹל צוּרַת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה&quot; (דברים ד, יט).
 
'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה לְעַצְמוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁתַּיִם: מִשּׁוּם '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;''' וּמִשּׁוּם '''&quot;לְךָ&quot;'''.
 
'''&quot;פֶּסֶל&quot;''': אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;פֶּסֶל&quot;''', כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל תְּמוּנָה&quot;''' – לְרַבּוֹת חַמָּה וּלְבָנָה כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
'''&quot;אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם&quot;''' – לְרַבּוֹת שָׁמַיִם עַצְמָם.
'''&quot;מִמָּעַל&quot;''' – לְרַבּוֹת מַלְאֲכֵי שָׁרֵת.
'''&quot;וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ&quot;''' – לְרַבּוֹת הָרִים וּגְבָעוֹת נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים.
'''&quot;מִתַּחַת&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּהוֹמוֹת.
'''&quot;וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת חַיּוֹת הַיָּם וְאֶת הַדּוֹלְפָנִין.
'''&quot;מִתַּחַת&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַשִּׁלְשׁוּלִין.
'''&quot;לָאָרֶץ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶרֶץ עַצְמָהּ.
 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;כָּל תְּמוּנָה&quot;''' – לֹא בִּדְמוּתָן וְלֹא בִּדְמוּת בָּבוּאָה שֶׁלָּהֶן, וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת רָעוֹת וְלֹא בִּדְמוּת חַיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה!
אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת כֻּלָּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;פֶּסֶל&quot;'''? אֶלָּא אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן נִמְצֵאתָ פּוֹסֵל עוֹלָם מִמֶּנִּי, וַהֲרִינִי פּוֹסֵל עוֹלָם מִמְּךָ!
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אסור להשתחוות בהקשר דתי, אבל מותר להשתחוות כהבעת כבוד לאדם. מכאן מרחיבים את איסורי ע&quot;ז לכל מה שנהוג במקדש, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]
דורש את לשון הרבים &quot;מראות&quot;, שהנביאים ראו הופעות של הקב&quot;ה כשינויים בלבושו, אבל למעשה לא זכו לראות את הקב&quot;ה אלא ממלאכיו, ואילו במתן תורה זכתה גם שפחה לראות את פני הקב&quot;ה עצמו, בפנים של אהבה לשומרי המצוות ובפנים של קנאה.}}&quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''&quot;, מִשְׁתַּחֲוֶה אַתָּה לְאָדָם. יָכוֹל אֲפִילּוּ נֶעֱבָד {{ב|כְּהָמָן|שעשה עצמו ע&quot;ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'''&quot; – לֹא תִּשְׁתַּחֲוֶה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה.
&quot;'''לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם'''&quot; – הִשְׁתַּחֲוָיָה בִּכְלָל הָיְתָה; לָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ:
מָה הִשְׁתַּחֲוָיָה, מְיוּחֶדֶת, מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ –
כָּךְ כָּל עֲבוֹדָה הַמְיוּחֶדֶת לַשֵּׁם, אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לַעֲבוֹדָה זָרָה – חַיָּיבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהוּא עוֹבְדוֹ בֵּין שֶׁאֵינוֹ עוֹבְדוֹ.
 
&quot;'''כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים שֶׁעֲתִידוֹת לְשַׁלֵּם שָׂכָר לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא.
וּכְלַפֵּי שֶׁהַנְּבִיאִים מַשְׁמִיעִים אוֹתָם בִּלְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה,
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר&quot; {{ממ|דניאל|ז|ט}} וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ב}}.
וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ {{ב|שֶׁלְּפִי שָׁעָה הֵם רוֹאִים|שהנביאים רואים את בגדי הקב&quot;ה כתוצאה של זמנים שונים}}? – לְכָךְ נֶאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל: &quot;וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים&quot; {{ממ|יחזקאל|א|א}}.
אָמַר לָהֶם: הַרְבֵּה רְאִיּוֹת רָאִיתִי עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַקְבִּיל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה!
 
&quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁרָאוּ פָּנִים עֲתִידוֹת לִיפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא. &quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – אֵל דַּיָּין, אֵל קָשֶׁה, אֵל אַכְזָרִי.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]] שם מדגיש רבן גמליאל לפילוספוס שהקנאה מופנית לעובדי ע&quot;ז ולא לאלילים. בנוסח שברשב&quot;י אגריפס שואל מדוע אין הקב&quot;ה פוגע בגויים, ור&quot;ג עונה לו שישראל עשו שני חטאים: עזיבת הקב&quot;ה - ועבודה לפסילים.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''אֵל קַנָּא'''&quot; – וְכִי יֵשׁ לְפָנָיו קִנְאָה? וְכִי נִפְרָע עַל יְדֵי קִנְאָה? 
הָא אֵין נִפְרָע לֹא עַל יְדֵי אֶבֶן וְלֹא עַל יְדֵי חֵץ וְלֹא עַל יְדֵי {{ב|חַלְקוֹק!|קלע}}
כִּבְיָכוֹל הָיָה לְךָ אַחֵר – חִילַּפְתַּנִי בּוֹ!
שָׁאַל אַגְרִיפַּס סָבָא אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין מִתְקַנֵּא אֶלָּא {{ב|בַּאֲחֵרִים,|בישראל - לשון נקיה}} 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|ד|לט}}?
אָמַר לוֹ: אֵין מִתְקַנֵּא לֹא בְּגָדוֹל מִמֶּנּוּ וְלֹא בְּכַיּוֹצֵא בּוֹ אֶלָּא בְּקָטָן מִמֶּנּוּ; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי, אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים&quot; {{ממ|ירמיה|ב|יג}}.
אִלּוּ עָזְבוּ אוֹתִי, מְקוֹר מַיִם חַיִּים – עֲלוּבִין הָיוּ; עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה &quot;לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים אֲשֶׁר לֹא יָכִלוּ הַמָּיִם&quot; (שם).
&quot;'''פֹּקֵד'''&quot;, אֵין פּוֹקֵד אֶלָּא {{ב|מַזְכִּיר|לאו דווקא לרעה}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה&quot; {{ממ|בראשית|כא|א}} 
וְאוֹמֵר: &quot;פָּקֹד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם&quot; {{ממ|שמות|ג|טז}}.

{{הע-שמאל|ר' יהודה הופך את המשמעות של הפקידה ומפרש אותה כהכלה ואי מתן עונש.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹנֵס אֲנִי עֲוֹנוֹתֵיהֶם לְיָדִי, וְתוֹלֶה אוֹתָן עַד אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת, כְּיֵהוּא בֶּן נִמְשִׁי!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;בְּנֵי רְבִיעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|טו|יב}} – וְהָיָה לוֹ כֵּן.

{{הע-שמאל|הסתירה בין הפסוק שלנו ליחזקאל נפתרת בטענה שמדובר במסורת משפחתית של רוע, שלושה דורות לאחור; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|מכילתא בחדש ו.]]}}כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''&quot;, 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן וּבֵן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב&quot; {{ממ|יחזקאל|יח|כ}}!
אִם הָיוּ אָבוֹת זַכָּאִין – תּוֹלֶה לָהֶן, וְאִם לָאו – אֵין תּוֹלֶה לָהֶן. מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאֶחָד שֶׁלָּוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ. בָּא בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ.
וּבָא בֶּן בְּנוֹ וְלָוָה מִן הַמֶּלֶךְ מֵאָה מָנֶה וְכָפַר בּוֹ; לָרְבִיעִי – אֵין מַלְוִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי אֲבוֹתָיו שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ&quot; {{ממ|איכה|ה|ז}}.
אַל תְּהִי קוֹרֵא &quot;עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ&quot; אֶלָּא &quot;עֲוֹנֹתֵינוּ סָבָלְנוּ&quot;! מִי גָּרַם לָנוּ לִסְבּוֹל עֲוֹנוֹת נַפְשֵׁינוּ? – אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ כַּפְרָנִין!
 
{{ב|&quot;'''פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים'''&quot;|מכיל את העוון ואינו פוגע בבנים}}, יָכוֹל עַל יוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וְעַל בְּנֵי בָנִים'''&quot;.
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵין תּוֹלֶה אֶלָּא לָהֶן בִּלְבַד. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי'''&quot;.
}}

===פסוק ו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים&quot;''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי יָרֵךְ בִּלְבַד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְאֶלֶף דּוֹר&quot; {{ממ|דברים|ז|ט}}!
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: הָא אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא לְאֶלֶף דּוֹר; 
וּמִנַּיִן לַאֲלָפִים וּלְאַלְפֵי אֲלָפִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יט#פסוק יז|לעיל יט יז:]] &quot;להודיע כמה מעלות בין תלמוד למעשה&quot;. 
גם כאן עוסק בשתי דרכים לקיום המצוות, ולומד שעדיפה עבודה מאהבת האל על טובו על עבודה מיראת מידת הפורענות, כי מידת הטוב מרובה!
העדיפות של מידת הטוב על מידת הפורענות היא פי 2000/4. כאן חוזר הדרשן ומפרש את פקידת העוון כמידת פורענות, כמו הפשט.}}'''&quot;לְאֹהֲבַי&quot;''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מֵאַהֲבָה.
'''&quot;וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי&quot;''' – לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה לְפָנַי מִיִּרְאָה.
לְהוֹדִיעֲךָ כַּמָּה מַעֲלוֹת יֵשׁ בֵּין הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, וּלְלַמֶּדְךָ שֶׁמִּדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה יוֹתֵר מִמִּדַּת הַפּוּרְעָנוּת עַל אַחַת חֲמֵשׁ מֵאוֹת.
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|להגדרת שבועת שוא ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה ח|שבועות ג ח]] בשבועת שוא יש חילול שם הקב&quot;ה, ואינה כשבועת ביטוי שיש בה גם עבירה בין אדם לחברו. להחמרה בשבועת שוא ביחס לשבועת ביטוי ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ד#ב|תוספתא שבועות ד סוף ב.]]
לעניין הכפרה ראו דברי רבי יהודה [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ה|בתוספתא יומא ד סוף ה.]] איסור &quot;לא תשא&quot; עצמו נחשב שם כמצווה המתכפרת בתשובה וביום הכיפורים, למרות שאין בה חיוב כרת או מיתה בידי שמים, ואילו המצוות שענשן נמוך יותר מתכפרות בתשובה גרידא.}} '''&quot;לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא&quot;'''. אֵין &quot;לַשָּׁוְא&quot; אֶלָּא דָּבָר {{ב|שֶׁלֹּא הָיָה|בעבר}}, {{ב|וְלֹא נִהְיָה|בהווה}}, וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת.
'''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'&quot;'''. לְתוֹךְ {{ב|שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה &quot;וְנַקֵּה&quot;,|המילה &quot;ונקה&quot; מתפרשת כאחת המידות של הקב&quot;ה, המתרצה בתשובה}} יָכוֹל תְּהֵא {{ב|תְּשׁוּבָה|בלבד}} מְכַפֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה'&quot;'''.
אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁלֹּא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתָה לַשָּׁמַיִם?
אוֹ עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא תְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא&quot;''', עַל '''זֶה''' אֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת! 
מְכַפֶּרֶת הִיא עַל כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה!
הֲרֵי זֶה קַל וָחֹמֶר מֵעַתָּה, שֶׁתְּהֵא תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִיּוּם עֲשֵׂה.
אֱמֹר מֵעַתָּה: כֹּל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַטָּה – עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וּתְשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת. 
וְכֹל שֶׁהוּא מִ''''לֹא תִשָּׂא'''' וּלְמַעְלָה – עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, וְאֵין תְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת.
 
יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם&quot;.
}}

===פסוק ח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' א.
שמאי ראה את השבת כעיקר ואת ימי החול כהכנה אליה, ולכן היה מזכיר את השבת בימי החול, וראו הקצנה של גישתו לשבת ב[[ביצה טז א]].
טקס הקידוש נעשה בלילה, למרות שכאן נקשרת הקדושה '''ליום''' השבת.}}'''&quot;זָכוֹר&quot;''' וְ&quot;שָׁמוֹר&quot; – שְׁנֵיהֶם נֶאֶמְרוּ לְעִנְיָן אֶחָד; מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לָאֹזֶן לִשְׁמֹעַ.
כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְדַבֵּר אֱלֹקִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה&quot;, וְאוֹמֵר: &quot;אַחַת דִּבֶּר אֱלֹקִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי&quot; {{ממ|תהלים|סב|יב}}.
 
שַׁמַּאי הַזָּקֵן אוֹמֵר: זָכְרָהּ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא, וְשָׁמְרָהּ מִשֶּׁתָּבוֹא.
אָמְרוּ עָלָיו עַל שַׁמַּאי הַזָּקֵן שֶׁלֹּא הָיָה זִכְרוֹן שַׁבָּת זָז מִתּוֹךְ פִּיו: לָקַח חֵפֶץ טוֹב – אָמַר 'זֶה לַשַּׁבָּת'.
כְּלִי חָדָשׁ – אוֹמֵר 'זֶה לַשַּׁבָּת'.
 
'''&quot;זָכוֹר&quot;''', רַ' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכְּשֶׁאַתָּה מוֹנֶה – 
הֱוֵי מוֹנֶה 'אֶחָד בַּשַּׁבָּת' וְ'שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת', 'שְׁלִישִׁי בַּשַּׁבָּת', 'רְבִיעִי בַּשַּׁבָּת', 'חֲמִישִׁי בַּשַּׁבָּת' וְ'עֶרֶב שַׁבָּת'?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר&quot;'''.
 
'''&quot;אֶת יוֹם&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא יוֹם; לַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''. 
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''? כְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.
'''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;''' – בַּלַּיְלָה קַדְּשׁוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – מְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|יש להבחין בין בגדי החול לבין בגדי השבת, וכן בין סעודות החול לסעודות השבת. ההבחנה נדרשת לעניים, הנתבעים לאכול בשבת מאכלים מיוחדים – ולעשירים, האוכלים סעודה יפה בכל יום.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְקַדְּשׁוֹ&quot;''', בַּמֶּה אַתָּה מְקַדְּשׁוֹ? בְּמַאֲכָל וּבְמַשְׁקֶה וּבִכְסוּת נְקִיָּה,
שֶׁלֹּא תְּהֵא סְעוּדָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כִּסְעוּדַת הַחֹל, וְלֹא עֲטִיפָתְךָ שֶׁלַּשַּׁבָּת כַּעֲטִיפָתְךָ בַּחֹל.
וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִלּוּ עָנִי לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכָלוֹ שֶׁלַּחֹל, וְעָשִׁיר לֹא יְהֵא מַאֲכָלוֹ שֶׁלַּשַּׁבָּת כְּמַאֲכַל הַחֹל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ&quot;'''.
}}

===פסוק ט===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רבי רואה את העבודה והמלאכה בימי החול כמצווה;
ר' אלעזר מצביע על המלאכה (בהקמת המשכן) כגורמת להשראת שכינה. לקשרים נוספים בין מלאכת המשכן לאיסורי המלאכה בשבת ראו [[ביאור:משנה שבת פרק ז#משנה ב|בביאור לשבת ז ב.]] ולהלן פס' יא.
ר' יוסי הגלילי רואה את המלאכה כניגוד למוות, (ומבין דבריו אפשר לשמוע קשר בין הבטלה, אולי אפילו בשבת - למוות, וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]);
ר' עקיבא מוכיח את חשיבות המלאכה מעצם קיומם של עובדים המקבלים מכספי הלישכה ומחללים את קדושת הכספים;
ר' שמעון מוכיח זאת מההיתר לאומנים להכנס לקודש הקדשים כדי לנקותו, ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ד#משנה ח|מידות ד ח.]];
כל הדוברים הם מבית הלל, שראו קדושה גם בימי החול ובמלאכה שאינם בשבת.}}'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד&quot;''' – רַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי זוֹ גְּזֵרָה אַחֶרֶת; 
שֶׁכְּשֵׁם שֶׁנִּצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל שַׁבָּת – כָּךְ נִצְטַוּוּ עַל הַמְּלָאכָה.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם&quot; {{ממ|שמות|כה|ח}}.
 
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁלֹּא קָנַס הַמָּקוֹם מִיתָה עַל אָדָם אֶלָּא מִתּוֹךְ בַּטָּלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו&quot; {{ממ|בראשית|כה|יז}}.
 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁהֲרֵי נֶהֱנֶה שָׁוֶה פְּרוּטָה מִן הַהֶקְדֵּשׁ – מֵבִיא מְעִילָה וְחֻמְשָׁהּ, וּמֵבִיא אָשָׁם בִּשְׁתֵּי סְלָעִים; 
וְהַפּוֹעֲלִין שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בַּהֶקְדֵּשׁ – נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה!
 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה, שֶׁאֲפִלּוּ כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה – חַיָּב מִיתָה; 
וּבִשְׁעַת עֲבוֹדָה – טְמֵאִין וּבַעֲלֵי מוּמִין מֻתָּרִין לְהִכָּנֵס.
 
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבת פרק א#משנה ה|שבת א ה-י,]] שם קיבלו בית הלל את דעתם של בית שמאי בעניין הבישול והצליה, ובית שמאי הודו לבית הלל בעניין קורת בית הבד ועיגולי הגת. כאן לפנינו המחלוקת העקרונית, לפני שהתפשרו על חלק מהדברים. וראו [[ביאור:תוספתא/שבת/א#ט|תוספתא שבת א ט:]] בית שמאי רואים את זמן השבת כקדוש ולכן אוסרים להשתמש בו (אלא אם המלאכה התחילה להתבצע מבעוד יום). בית הלל רואים את הקדושה כעניינו של האדם, ואוסרים עליו לעשות מלאכה בשבת אבל מתירים לו לעשות מלאכה כרצונו ביום ששי עד כניסת השבת.}}'''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: &quot;אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין פּוֹרְשִׂין מְצוּדוֹת חַיּוֹת וְעוֹפוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין טוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּזוּבוּ מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין פּוֹתְקִין מַיִם לְגַנּוֹת אֶלָּא כְּדֵי שֶׁתִּתְמַלֵּא מִבְּעוֹד יוֹם;
וְאֵין נוֹתְנִין בָּשָׂר, בָּצָל וּבֵיצָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְלֹא תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין בְּכֻלָּן!&quot;
 
אֶלָּא שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא מְלַאכְתְּךָ גְּמוּרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין: '''&quot;שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד&quot;''' – עוֹשֶׂה אַתָּה כָּל שִׁשָּׁה, וּשְׁאָר מְלַאכְתְּךָ הִיא נַעֲשֵׂית מֵאֵילֶיהָ בַּשַּׁבָּת;
'''&quot;וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ&quot;''' – שֶׁתְּהֵא בַּשַּׁבָּת כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ מְלָאכָה.
}}

===פסוק י===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את הצורך באיזכורים רבים של השבת: מצוות היום החלות גם בלילה, עונש ואזהרה, עשה ולא תעשה, וחיוב מיתה בסקילה. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]]}}'''&quot;וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה; מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|לא|טו}}!
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת&quot; (שם פס' ט&quot;ז)!
 
אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת יוֹם; עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לִמְלֶאכֶת לַיְלָה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב&quot; {{ממ|ויקרא|כג|לב}}. 
אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים – תְּנֵהוּ עִנְיָן לְלֵילֵי שַׁבָּתוֹת!
אֵין לִי אֶלָּא מִצְוַת עֲשֵׂה וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה; מִיתָה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|לא|יד}}.
 
{{הע-שמאל|בעניין הקשר בין איסורי השבת למלאכת המשכן ראו לעיל בדרשה לפס' ט, וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז.]]
איסורי השבת נמסרו לכל העם הגדולים, כולל בנו ובתו של אדם. האיסור כולל גם את איסור ההוראה לקטן לעשות מלאכה האסורה בשבת, אבל אין לאסור עליו לעשות כרצונו, שהרי אין לקטן מחשבה!
יחס אב-בן שונים מיחסי אב-בת, ולכן צריך להזכיר את שניהם.}}'''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;''', יָכוֹל לֹא יְקַנֵּב אֶת הַיָּרָק וְלֹא יָדִיחַ אֶת הַכֵּלִים וְלֹא יַצִּיעַ אֶת הַמִּטּוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מְלָאכָה&quot;'''. נֶאֶמְרָה כָּאן 'מְלָאכָה' וְנֶאֶמְרָה 'מְלָאכָה' בַּמִּשְׁכָּן {{ממ|שמות|לה|כא}}.
מַה מְּלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּמִּשְׁכָּן – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה, 
אַף מְלָאכָה הָאֲמוּרָה בַּשַּׁבָּת – מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ מַחֲשָׁבָה וְכוּ' {{ב|כִּי הֵיכִי דִּכְתִיבָא לְעֵיל.|קיצור סופרים - הפנייה [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק יב#פסוק טז|לעיל יב טז]]}}
 
'''&quot;אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבִתֶּךָ&quot;''', יָכוֹל בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אַתָּה&quot;''' – הֲרֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים אֲמוּרִין.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּנְךָ וּבִתֶּךָ&quot;'''? אֵלּוּ בְּנוֹ וּבִתּוֹ קְטַנִּים, 
שֶׁלֹּא יֹאמַר לִבְנוֹ קָטָן: 'הַכְנֵס לִי כְּלִי זֶה מִן הַשּׁוּק', 'הַכְנֵס לִי כַּלְכָּלָה זוֹ מִן הַשּׁוּק'.
יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֵיהֶן שֶׁלֹּא יְשַׁבְּרוּ חֲרָסִים, שֶׁלֹּא יַנְתִּיזוּ צְרוֹרוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הֵן, מִדַּעַת עַצְמָן מְלֶאכֶת עַצְמָן.
 
יֵאָמֵר בֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בַּת? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן מַה שֶּׁאֵין בַּבַּת, וְיֵשׁ בַּבַּת מַה שֶּׁאֵין בַּבֵּן.
בֵּן – אָבִיו חַיָּב בּוֹ מִצְווֹת: לְמוּלוֹ וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה – מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבַּת.
בַּת – אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּבֵּן.
הֵא, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּבֵּן שֶׁאֵין בַּבַּת, וּבַבַּת שֶׁאֵין בַּבֵּן – נִצְרַךְ לוֹמַר בַּבֵּן וְצָרַךְ לוֹמַר בַּבַּת.
 
{{הע-שמאל|נראה שהדרשה על הבהמה דומה לדרשה על הקטן: אין להורות לה או לגרום לה לעשות מלאכה, אבל מותר לה לעשות כרצונה. עשיית המלאכה של הבהמה, כמו זו של הקטן, אינה נחשבת &quot;מלאכה שיש עמה מחשבה&quot;.
הדרשה על העבד והאמה הכנעניים, וכן על הגרים התושבים קשה יותר לשחזור, אבל נראה שהיא מבוססת על חיפוש האיזון בין הפסוק שלנו לבין הפסוק מ[[שמות כג יב]]. 
ר' יוסי הגלילי מתיר להם רק לעשות מלאכה להכנת אוכל לעצמם, כדין ישראל ביום טוב, ור' עקיבא מתיר להם לעשות מלאכה כישראל בחול המועד, כלומר גם מלאכת &quot;הפסד מרובה&quot; ומלאכה בצינעה (ראו [[ביאור:משנה מסכת מועד קטן|במבוא למסכת מועד קטן.]]) ר' יוסי מחלק: הוא מתיר לעבד לעשות בשבת כל מלאכה – ולגר תושב הוא מתיר לעשות בשבת כבחול המועד.
ר' שמעון מתיר לגר תושב ולעבד כנעני לעשות כל המלאכות בשבת כביום חול
המונח &quot;גר תושב&quot; בכלל נראה כיצירה דמיונית של חז&quot;ל, ובהתאם לא ברור מנגנון אכיפת ההגבלות על הגר התושב בשבת, לשיטת כל החכמים חוץ מר' שמעון.}}'''&quot;וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ &lt;/small&gt;וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ&quot; – יֵשׁ עֶבֶד וְאָמָה שֶׁאֵינוֹ כָּמוֹךָ,
וְאֵיזֶה זֶה? עֶבֶד וְאָמָה {{ב|הַתּוֹשָׁבִים|המכונים בדרך כלל &quot;כנעניים&quot;}}! לְאֵיזוֹ שְׁבִיתָה אַתָּה מְחַיְּבָם?...
מֻתָּרִין בִּמְלָאכָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;''' א... יָכוֹל הֵן יְהוּ אֲסוּרִין בִּמְלָאכָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ&quot; {{ממ|שמות|כג|יב}}...הַבְּהֵמָה. 
אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר וְתוֹשָׁב וְעֶבֶד וְתוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּיוֹם טוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ&quot; – הִרְוִיחַ לָהֶן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָפֹשׁוּ עַמֵּךְ עַל הֶהָרִים&quot; {{ממ|נחום|ג|יח}}.
...אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב וְעֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד!
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;גֵּרְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ&quot; וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר&quot; – הַנַּח לוֹ!
אֱמֹר מֵעַתָּה: גֵּר תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוּלוֹ שֶׁלַּמּוֹעֵד;&lt;small&gt; עֶבֶד תּוֹשָׁב עוֹשֶׂה מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֶחָד גֵּר תּוֹשָׁב וְאֶחָד עֶבֶד תּוֹשָׁב, עוֹשִׂין מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת כְּיִשְׂרָאֵל בְּחוֹל.
 
'''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;''', לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לִלַּמֵּד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה&quot;'''!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּבְהֶמְתֶּךָ&quot;'''? לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם בְּהֶמְתּוֹ לְגוֹי וְלֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְשֶׁלֹּא תֵּצֵא בְּמַשּׂוֹי בַּשַּׁבָּת.
יָכוֹל יַרְכִּין לָהּ יֶתֶר וְתֹאכַל, וְיֹאחַז לָהּ עֲשָׂבִים וְתֹאכַל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''.
יָכוֹל יְחַזֵּר אַחֲרֶיהָ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה תּוֹלֶשֶׁת וְעוֹקֶרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אַתָּה&quot;'''. מָה אַתָּה, מִדַּעַת עַצְמְךָ מְלֶאכֶת עַצְמְךָ – אַף הִיא, מִדַּעַת עַצְמָהּ מְלֶאכֶת עַצְמָהּ!
 
'''&quot;וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ&quot;''' – אִם בְּגֵר צֶדֶק הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּבָר אָמוּר: &quot;הַקָּהָל, חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר&quot; {{ממ|במדבר|טו|טו}}!
הֵא, מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וְגֵרְךָ&quot;'''? בְּגֵר תּוֹשָׁב הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
}}

===פסוק יא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז.]] כאן מרחיבים את הטענה &quot;שהים שקול...&quot; ומחילים אותה גם על בריאת הלוויתן.
בהמשך טוען הדרשן שנברא משהו ביום השבת – נבראה המנוחה!
לעניין הדין השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד#משנה א|סנהדרין ד סוף א,]] שבית הדין האנושי לא פעל בשבת.
לברכת וקדושת השבת השוו לדעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|במכילתא בחדש ז.]]}}'''&quot;אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם&quot;''', וַהֲלֹא יָם בִּכְלַל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הָיָה? 
אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בַּיָּם כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר: &quot;זֶה הַיָּם גָּדוֹל... לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קד|כה|כו}}, 
וַהֲלֹא לִוְיָתָן בִּכְלַל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם הָיָה? אֶלָּא מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ שֶׁבַח בְּלִוְיָתָן כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשִׂים שֶׁבַּיָּם.
 
'''&quot;וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִבְרֵאת הֲנָחָה אֶלָּא עַד יוֹם הַשְּׁבִיעִי. יָכוֹל אַף מִן הַדִּין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּנָּפַשׁ&quot;, מַגִּיד שֶׁאֵין הַדִּין בָּטֵל מִפָּנָיו לְעוֹלָם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|פט|טו}}.
 
&lt;/small&gt;'''&quot;עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ&quot;''', בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן:
בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר &quot;עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת&quot; {{ממ|שמות|טז|טז}} – וּבַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר&quot; (שם פס' כב)!
בְּכָל יוֹם הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּבְאַשׁ&quot; (שם פס' כ) – וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא אוֹמֵר &quot;וְלֹא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לֹא הָיְתָה בּוֹ&quot; (שם פס' כד);
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה&quot; (שם פס' כב) וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;שְׁנֵי הָעֹמֶר&quot;; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהָיָה מְשֻׁנֶּה בְּטַעְמוֹ וּבְרֵיחוֹ מִשְּׁאָר יָמִים!
}}

===פסוק יב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] הפסוק ממשלי מלמד שיש להשקיע גם כסף כדי לכבד את אביו ואמו.
להשוואות בין כבוד אב ואם לכבוד הקב&quot;ה ראו דברי רבי במכילתא שם. וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה א|ספרא קדושים פרשה א, ד-ז.]] 
בסוף הדרשה מעיר הדרשן &quot;וכן בדין...&quot; ומסביר בכך את הדמיון בין כיבוד אב ואם לכבוד הקב&quot;ה. הוא מעיר שאין אפשרות להכות את הקב&quot;ה ולכן אין במצווה על כבודו איסור הכאה.
בסוף הדרשה מוצגת ישיבת א&quot;י לאו דווקא כמצווה אלא כשכר למי שמכבד את אביו ואמו. האלטרנטיבה היא איום בגלות ולא מוות.}}'''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;''' – כִּבּוּד זֶה, אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּא! כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: &quot;כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ&quot; {{ממ|משלי|ג|ט}}, 
אֱמֹר מֵעַתָּה: מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה, וּמַלְבִּישׁ וּמְכַסֶּה, מַכְנִיס וּמוֹצִיא!
 
נֶאֱמַר כֵּן: '''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ&quot;; שָׁקוּל כִּבּוּד אָב וָאֵם כְּכִבּוּד הַמָּקוֹם!
 
נֶאֱמַר: &quot;אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|ג}}, וְנֶאֱמַר: &quot;אֶת ה'&lt;small&gt; אֱלֹהֶיךָ תִּירָא&quot; {{ממ|דברים|ו|יג}}; שָׁקוּל מוֹרָא אָב וָאֵם כְּמוֹרָא הַמָּקוֹם.
 
נֶאֱמַר: &quot;מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|שמות|כא|יז}}, וְנֶאֱמַר: &quot;וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת&quot; (ויק' כד טז); 
שְׁקוּלָה קִלְלַת אָב וָאֵם כְּקִלְלַת הַמָּקוֹם. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מַכֶּה כְּלַפֵּי מַעְלָה. וְכֵן בַּדִּין, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם שֻׁתָּפִים בּוֹ!
 
'''&quot;לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה&quot;''' – וְלֹא בַּגּוֹלָה וְלֹא בְּתוֹשָׁבוּת.
}}

===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|מכילתא בחדש ח.]] כאן מוסיפים שתים מהמשמעויות של ההתראה: איסור הרצח חל גם על מי שמוכן לשאת בעונש, וכן על מי שלא ניתן להרוג אותו כי כבר חרצו את דינו למוות.}}'''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''.
מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''!
מִנַּיִן לַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג, וְאָמַר 'הֲרֵינִי רוֹצֵחַ' - הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|גם כאן יש שתי משמעויות להתראה: אסור לנאוף אפילו אם הנואף מוכן לשאת בעונש; אסור הניאוף כולל גם ניאוף במחשבה: אסור לאדם להעלות בדמיונו שאשתו, שאיתה הוא שוכב - היא אשת חברו.}}'''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת&quot; {{ממ|ויקרא|כ|י}} לָמַדְנוּ עֹנֶשׁ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''.
מִנַּיִן אָמַר 'הֲרֵינִי נוֹאֵף עַל מְנָת לֵיהָרֵג' הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''!
מִנַּיִן הָאוֹכֵל בִּקְעָרוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אוֹכֵל בִּקְעָרָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, וְהָיָה שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ, וְרוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה &lt;/small&gt;בְּכוֹסוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתְרֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּנְאָף&quot;'''!
 
{{הע-שמאל|אסור לגנוב אפילו אם הגנב מוכן לשאת בעונש; ואסור לאדם גם לגנוב את רכושו שמגיע לו בדין! וראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב ב.]]
בניגוד למכילתא, כאן הגנב גונב ממון ולא נפשות.}}'''&quot;לֹא תִּגְנֹב&quot;''' עַל מְנָת לְמֵיקַט! '''&quot;לֹא תִּגְנֹב&quot;''' עַל מְנָת לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה!
בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: אַל תִּטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ מִבֵּית אֲחֵרִים, שֶׁמָּא תֵּרָאֶה גּוֹנֵב, אֶלָּא שְׁבֹר אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמֹר לוֹ 'שֶׁלִּי אֲנִי נוֹטֵל'!
 
{{הע-שמאל|גם אם העד מעיד שאכן היה פיקדון – הוא חייב לדייק מה היה הפיקדון בדיוק.}}'''&quot;לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר&quot;''' - אֵין 'שֶׁקֶר' אֶלָּא מִבְדֶּה. כֵּי צַד? הִפְקִיד לוֹ זָהָב - לֹא יֹאמַר לוֹ מַרְגָּלִית, מַרְגָּלִית - לֹא יֹאמַר לוֹ זָהָב.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו&quot; {{ממ|דברים|יט|יט}}, אִם מָמוֹן - מָמוֹן, וְאִם מַכּוֹת - מַכּוֹת, וְאִם עֳנָשִׁין – עֳנָשִׁין.
עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר&quot;'''!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|תאווה היא רצון להשיג מה ששייך לאחר. חימוד הוא תחילת המעשים כדי להשיג זאת. הדרשה אוסרת להתאוות כי בהמשך לתאווה מתפתחת חמדה, אבל מותר להתאוות ואף לחמוד את מה שנתון למכירה או את בת האחר הנתונה לאירוסין. בכך מתירה הדרשה את קיומו של שוק, הן במובן הכלכלי הן במובן המשפחתי.
בהמשך מבהירה הדרשה שהאיסור חל על כל רכוש הזולת: מקרקעין ומיטלטלין, בעלי חיים וכו' – שהשגתם תגרום לחוסר לזולת.}}'''&quot;לֹא תַחְמֹד&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ה|יח}} – לְחַיֵּב עַל תַּאֲוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְעַל חֶמְדָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
אֵיזוֹ הִיא תַּאֲוָה? הָאוֹמֵר '{{ב|לְוַאי|הלואי}}' שֶׁ... חֶמְדָּה – הַכּוֹבֵשׁ כִּבּוּשִׁין לִיטְּלָן.
מִנַּיִן הִתְאַוָּה אָדָם – סוֹפוֹ לַחְמֹד? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תִתְאַוֶּה&quot; וְ'''&quot;לֹא תַחְמֹד&quot;'''.
 
מִנַּיִן חָמַד אָדָם – סוֹפוֹ לִגְזֹל? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְחָמְדוּ&lt;small&gt; שָׂדוֹת וְגָזָלוּ&quot; {{ממ|מיכה|ב|ב}}.
יָכוֹל לֹא יִתְאַוֶּה עַל בִּתּוֹ לִיטְּלָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;'''; מָה '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;''', שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ – אַף כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְךָ!
אוֹ מָה '''&quot;אֵשֶׁת רֵעֶךָ&quot;''', שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁחַיָּבִין עָלָיו מִיתַת בֵּית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּיתוֹ&quot;''' וְ&quot;שָׂדֵהוּ&quot;.
 
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁנִּקְנִין בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁנִּקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ&quot;'''.
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא כְּקַרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ&quot;'''.
אוֹ מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁשְּׁמִירָתוֹ עָלֶיךָ!
 
מִנַּיִן לֹא יִתְאַוֶּה לְמַקְלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְמַנְעָלוֹ וְלֹא יִתְאַוֶּה לְפֻנְדָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ&quot;'''.
יָכוֹל לֹא יֹאמַר 'לְוַאי עֵינִי כְּעֵינוֹ', 'לְוַאי שְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ בֵּיתוֹ&quot;''' וְ&quot;שָׂדֵהוּ&quot;;
מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, דְּבָרִים שֶׁאֶפְשָׁר לָהֶן לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן – אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא תַּחַת יָדֶיךָ וַחֲבֵרְךָ חֲסֵרָן.
 
{{הע-שמאל|החזרה על המילה &quot;לא&quot; מלמדת שכל איסור עומד בפני עצמו; באיסור &quot;לא תחמוד&quot; אין הפסקות בין מושא חמדה אחד לאחר, ולכן מסיטה הדרשה את האיסור לחימוד הנפוץ של אשת רעך, שאם הוליד ממנה בן – הוא יורש את כל המושאים הללו גם יחד. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|במכילתא בחדש ח,]] &quot;שכל מי שהוא חומד - סוף מוליד בן שהוא מקלל את אביו ואת אמו, ומכבד למי שאינו אביו&quot;. בשתי המכילתות זוהה החומד עם הנואף.
בהמשך טוענת הדרשה לקשר סיבתי בין האיסורים השונים, על דרך שעובר עבירה אחת מהן – סופו לעבור על כולם.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ...&quot;''' יֵשׁ לְךָ מִי שֶׁהוּא חוֹמֵד {{ב|אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ|גם יחד}}?
אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּא בָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ וְיוֹלֶדֶת בֵּן זָכָר – בַּעְלָהּ סָבוּר שֶׁהוּא בְּנוֹ, נִמְצָא מוֹרִישׁ לוֹ בֵּיתוֹ וְשָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ &lt;/small&gt;וַחֲמוֹרוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ.
יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲבֹר עַל כֻּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִּרְצָח, לֹא תִּנְאָף, לֹא תִּגְנֹב, לֹא תַעֲנֶה, לֹא תַחְמֹד&quot;''' – לְחַיֵּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֹא תִרְצָח וְלֹא תִנְאָף וְלֹא תִגְנֹב וְלֹא תַעֲנֶה וְלֹא תַחְמֹד&quot;? {{ממ|דברים|ה|יז}} מַגִּיד שֶׁכֻּלָּן תְּפוּשִׁין זֶה בָּזֶה.
 
פָּרַץ אָדָם בְּאֶחָד מֵהֶן – סוֹפוֹ לִפְרֹץ בְּכֻלָּן! מִנַּיִן רָצַח אָדָם – סוֹפוֹ לִנְאֹף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא. אִם יֹאמְרוּ לְכָה אִתָּנוּ נֶאֶרְבָה לְדָם... גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל... {{ב|כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ&quot;|נראה שדורש כיס – אשה.}} {{הפניה לפסוקים|משלי|א|י|יד}}
וּמִנַּיִן נָאַף אָדָם – סוֹפוֹ לִגְנֹב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם רָאִיתָ גַנָּב וַתִּרֶץ עִמּוֹ&quot;, מַה כְּתִיב? – &quot;וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|נ|יח}}
מִנַּיִן אִם גָּנַב אָדָם – סוֹפוֹ לָבוֹא לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד&quot; {{ממ|משלי|כט|כד}}
}}

===פסוק טו===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כל הפצעים והפגעים רופאו ע&quot;י הקב&quot;ה לפני מעמד הר סיני. לדברי ר' אליעזר על גודל ההתגלות ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ג|מכילתא שירה ג.]] 
לעניין ראיית הקולות השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#ט|מכילתא בחדש ט,]] דעת ר' עקיבא.
הדרשה מייחסת לישראל ואף לשפחותיהם את ראיית ההתגלות כדבר אובייקטיבי, שאינו תלוי בזהות הרואה. והוא ראיית הכבוד של הקב&quot;ה, וכתוצאה מכך את התנועה שלהם אנה ואנה.}}'''&quot;וְכָל הָעָם רֹאִים&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶן סוּמִין!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|דברים|ד|לה}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן טִפְּשִׁים!
כַּיּוֹצֵא בּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ&quot; (שם פס' לו) – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶם חֵרְשִׁים!
&lt;small&gt;מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו&quot; – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אִלְּמִים!
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אַתֶּם נִצָּבִים&quot; {{ממ|דברים|כט|ט}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִים!
וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן אֶחָד חוֹשֵׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ וְחָשׁ בְּשִׁנָּיו? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל&quot; {{ממ|תהלים|קה|לז}}.
'''&quot;אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם&quot;''' – בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל, אֲבָל כֵּן '''&quot;אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם&quot;'''. 
כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ אֶת הַלַּפִּידִים – כָּךְ רָאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת!
'''&quot;וַיַּרְא הָעָם&quot;''' – מָה רָאוּ? כָּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁרָאֲתָה שִׁפְחָה בְּיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁלֹּא רָאָה גָּדוֹל שֶׁבַּנְּבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיַּרְא הָעָם&quot;'''; 
מָה רָאוּ? כְּבוֹד גָּדוֹל רָאוּ!
'''&quot;וַיָּנוּעוּ&quot;''' – אֵין לְשׁוֹן נִיעָה אֶלָּא {{ב|טֵרוּף!|תנועה לא רצונית}} כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כ}}, 
וְאוֹמֵר: &quot;וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|ז|ב}}.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק טז===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנביאים, שתווכו לעם את דברי הקב&quot;ה, מוצגים כגמול טוב לישראל. הפסקת הנבואה נגרם מהביוש שלהם.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה&quot;''' – בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יח|טו}}.
אֲבָל מִשֶּׁהָיוּ &quot;מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי אֱלֹקִים&quot; – פָּסְקָה מֵהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ; 
כֵּן הוּא &lt;/small&gt;אוֹמֵר: &quot;וַיִּהְיוּ מַלְעִיבִים בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לו|טז}}.
'''&quot;וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹקִים פֶּן נָמוּת&quot;''' – אִם נִתּוֹסְפָה לָהֶם דָּבָר אֶחָד מֵתִים הָיוּ... אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲיִין בְּיָדָם... 
שֶׁהָרוּחַ נִבְזֶקֶת בָּהֶם מ... רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁהָיוּ שׁוֹחִין עִמ...
}}

===פסוק יז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לתחילת הדרשה ראו דברי אשת מנוח ב[[שופטים יג כג]]. בהמשך דורש נסות – נשאות, לעשות אתכם לנשיאים ושולטים; או לנישאים וגבוהים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ&quot;''' – אָמַר לָהֶם: לֹא נָתַן לָכֶם אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא עָשָׂה לָכֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת לָבוֹא {{ב|וּלְמוֹתְכֶן|ולהמיתכם}},
'''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם&quot;''' – לְגַדֶּלְכֶם עַל כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;נָשָׂא אֱוִיל מְרֹדַךְ...&quot; {{ממ|מלכים ב|כה|כז}}
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם...&quot;''' – לְגַדֶּלְכֶם בְּמִצְווֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת&quot; {{ממ|זכריה|ט|טז}}
וְאוֹמֵר: &quot;נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס&quot; {{ממ|תהלים|ס|ו}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;נסות&quot; להקשות. משה טוען שאין דרך בחזרה מהידיעה: אדם היודע את התורה מחוייב לה יותר ממי שלא למדה מעולם. לשורה האחרונה ראו מכילתא שם: &quot;יראתו – זה בושת פנים&quot;.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם&quot;''' – לְשֶׁעָבַר הֱיִיתֶם שׁוֹגְגִין, עַכְשָׁיו אַתֶּם מְזִידִין;
לְשֶׁעָבַר לֹא הֱיִיתֶם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא,
עַכְשָׁיו אַתֶּם יוֹדְעִין מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וּמַחַת פּוּרְעָנוּתָן שֶׁלָּרְשָׁעִים לֶעָתִיד לָבוֹא.
'''&quot;וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ&quot;''' – כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא.
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התיאור של שתי חומות ערפל דומה לתיאור שתי הפרוכות במקדש, ראו דברי ת&quot;ק [[ביאור:משנה יומא פרק ה|ביומא ה א.]] לשיר התהילה למשה בן עמרם השוו [[מלכים א יב טז]].}}'''&quot;וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל&quot;''' – יָכוֹל לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי אוֹ לָעֲרָפֶל הַחִיצוֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹקִים&quot;'''. אֱמֹר מֵעַתָּה: שְׁתֵּי חוֹמוֹת שֶׁל עֲרָפֶל הָיוּ, וְהָיָה מֹשֶׁה מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲרָפֶל הַפְּנִימִי!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּשְׁלֹמֹה: &quot;אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל&quot; {{ממ|מלכים א|ח|יב}}. אַשְׁרֶיךָ מֹשֶׁה, אַשְׁרֶיךָ בֶּן עַמְרָם!
}}
&lt;small&gt; 
&lt;/small&gt;
===פסוק כא===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת  ומעוצבת#פרשה יא|מכילתא בחדש יא:]] דעות ר' יהודה ור' מאיר מוצגות שם כדעות של ר' ישמעאל ואיסי בן עקיבא.}}{{ב|'''&quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;'''|זה מה שנאמר למשה – ראו בסוף הפסוק הקודם}} – יָכוֹל אֲדָמָה וַדַּאי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|כז|ו}} 
כְּשֶׁתִּכָּנֵס לָאָרֶץ עֲשֵׂה לִי מִזְבֵּחַ הַמְּחֻבָּר בָּאֲדָמָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: תַּחַת עֲזָרוֹת הָיָה חָלוּל, וְהַמִּזְבֵּחַ הָיָה מְחֻבָּר בָּאֲדָמָה.
'''&quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו&quot;''' – יָכוֹל שֶׁתְּהֵא {{ב|זְבִיחָה|שחיטה}} בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יב|כז}} 
בָּשָׂר וְדָם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵין זְבִיחָה עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;עָלָיו&quot;'''? 
בְּסָמוּךְ לוֹ; כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot; {{ממ|במדבר|ב|כ}}.

{{הע-שמאל|אם אין מקום על המזבח, ניתן גם להקטיר את החלבים בעזרה, כשם שהשחיטה מתקיימת שם; (אבל את קומץ המנחה ואת הנסכים, שאינם תופסים מקום - יש להקריב ולהקטיר על המזבח.) התקדים הוא מחנוכת המקדש הראשון בימי שלמה.}}מִנַּיִן: לֹא יָכֹלְתָּ לְהַקְטִיר עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – הַקְטֵר עַל גַּבֵּי אֲדָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;'''.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: &quot;בַּיּוֹם הַהוּא קִדַּשׁ הַמֶּלֶךְ אֶת תּוֹךְ הֶחָצֵר... 
כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה' קָטֹן מֵהָכִיל&quot; {{ממ|מלכים א|ח|סד}}.
וְכִי מִכָּאן אָנוּ לְמֵדִין שֶׁהוּא קָטָן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא&quot; {{ממ|מלכים א|ג|ד}} 
כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְחֶשְׁבּוֹן אַמּוֹת וּלְמִנְיַן עוֹלוֹת, הֲרֵי הוּא גָּדוֹל מִזֶּה! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;קָטֹן&quot;? נִפְסַל; 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'כֹּהֵן קָטָן הוּא'.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה קָטָן הָיָה וַדַּאי, וּמַקְטִיר בָּעֲזָרָה הָיָה, שֶׁכָּל הָעֲזָרָה כְּשֵׁרָה לְהַקְטִיר חֲלָבִים! 
&lt;/small&gt;וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָיוּ אֵמוּרִין מְרֻבִּים, וּקְמָצִין מְרֻבִּים, וּנְסָכִים מְרֻבִּים – עוֹשֶׂה לָהֶם הַבְעָרָה אַחַת שֶׁתַּחֲזִיק אֶת כֻּלָּם?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|הזכרת ה', האפשרית &quot;בכל מקום&quot; מתפרשת כברכת כהנים, ולכן אינה מוגבלת למקום מסוים. דורש &quot;את שמו&quot;- &quot;את שמי&quot;, וראו גם [[במדבר ו כז]].}}'''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot;''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|ה}}, 
יָכוֹל לֹא תְּהֵא בִּרְכַּת כֹּהֲנִים נוֹהֶגֶת אֶלָּא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ? בַּגְּבוּלִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה ו|אבות ג ו.]] נראה שהנוסח המקורי הוא [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|כבמכילתא בחדש יא,]] שהשלושה דנים.}}אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן תְּרַדְיוֹן: מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁיּוֹשְׁבִין וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בָּהֶם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל&quot; {{ממ|תהלים|פב|א}}.
רַבִּי חֲלַפְתָּא אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: מִנַּיִן לִשְׁנַיִם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע&quot; {{ממ|מלאכי|ג|טז}}.
אֶחָד מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי&quot;'''!
}}

===פסוק כב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה יג|בספרא נדבה פרשה יג א:]] הסיוג &quot;ואם&quot; מלמד שבזמן החורבן לא יהיה מזבח אבנים (כשם שתהיה תקופה שלא יחול היובל ושלא יקריבו את העומר).
הכנת אבני המזבח צריכה להיות מתחילתה ועד סופה לשם המזבח.
לדברי ריב&quot;ז השוו את דברי ר' שמעון בן אלעזר [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|במכילתא בחדש יא,]] שניסח את ה&quot;פורענות&quot; בנוסח &quot;לקצר את שנותיו של אדם&quot; וכו'.}}'''&quot;מִזְבַּח אֲבָנִים&quot;''' – יָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּבְנֶה&quot;'''. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם&quot;'''? מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לִפְסֹק וְלַחֲזֹר!
 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|לו|ד}} – מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד הַיּוֹבֵל לִפְסֹק וְלַחֲזֹר!
 
'''&quot;תַּעֲשֶׂה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא חֲצִיבָתָן וְהֲבָאָתָן וּבְנִיָּתָן לִשְׁמִי!
 
'''&quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot;''' – מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ&quot;''', יָכוֹל לֹא יְהוּ פְּסוּלוֹת אֶלָּא אִם כֵּן נִתְגַּזְּזוּ בְּחֶרֶב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל&quot; – הֲרֵי בַּרְזֶל כְּחֶרֶב!
אִם סוֹפֵנוּ לַעֲשׂוֹת בַּרְזֶל כְּחֶרֶב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי חַרְבְּךָ&quot;'''?
 
זוֹ הִיא שֶׁרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי אוֹמֵר: מָה רָאָה בַּרְזֶל לִפָּסֵל מִכָּל מִינֵי מַתָּכוֹת כֻּלָּן?
מִפְּנֵי שֶׁהַחֶרֶב נַעֲשֵׂית מִמֶּנּוּ, וְחֶרֶב סִימַן פּוּרְעָנוּת, וּמִזְבֵּחַ סִימַן כַּפָּרָה; מַעֲבִירִין דָּבָר שֶׁהוּא&lt;small&gt; סִימַן פּוּרְעָנוּת מִפְּנֵי דָּבָר שֶׁהוּא סִימַן כַּפָּרָה.

{{הע-שמאל|השוו לכאן את דברי ריב&quot;ז במכילתא שם, המנוסחים &quot;שמטילות שלום&quot; במקום &quot;שמטילות כפרה&quot;, ובצד השני &quot;המטיל שלום בין אדם לחברו&quot; במקום &quot;בני תורה&quot;. ההבדל דומה לזה שהופיע לעיל, פס' כא, שהדרשן מחליף את כל הערכים בתלמוד תורה.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אֲבָנִים, שֶׁאֵינָן לֹא רוֹאוֹת וְלֹא שׁוֹמְעוֹת וְלֹא מְדַבְּרוֹת,
עַל שֶׁמְּטִילוֹת כַּפָּרָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל&quot; –
בְּנֵי תּוֹרָה, שֶׁהֵן כַּפָּרָה לָעוֹלָם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶם אֶחָד מִכָּל מַזִּיקִין שֶׁבָּעוֹלָם.
 
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל&quot; {{ממ|דברים|כז|ה}}, יָכוֹל אִם הֵנִיף עֲלֵיהֶן בַּרְזֶל יְהוּ פְּסוּלוֹת?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן הֲנָפָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲנָפָה; מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – מַגָּע, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – מַגָּע.
מַה הֲנָפָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – חִסָּרוֹן, אַף הֲנָפָה הָאֲמוּרָה כָּאן – חִסָּרוֹן.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ד|מדות ג ד.]] לגבי אבני ההיכל והעזרות ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]] ושם מכשירים גם מזבח ששתים מאבניו הן גזית, שנאמר &quot;אתהן&quot; בלשון רבים.
וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ג#טז|תוספתא סוכה ג טז,]] שהשתמשו בגוש מלח כד לתקן את המזבח באופן זמני.}}מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: בַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה, וּפְגִימָה בְּכָל דָּבָר, וּשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים בְּחִסָּרוֹן.
 
יָכוֹל אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת לֹא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת? דִּין הוּא: וּמַה מִּזְבֵּחַ, שֶׁאַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת מַכְשִׁירוֹת אוֹתוֹ,
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא בַּאֲבָנִים שְׁלֵמוֹת –
אַבְנֵי הֵיכָל וַעֲזָרוֹת, שֶׁמַּכְשִׁירוֹת אֶת הַמִּזְבֵּחַ – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ שְׁלֵמוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית&quot;''' – אֶתְהֶן אִי אַתָּה בּוֹנֶה גָּזִית; בּוֹנֶה אַתָּה הֵיכָל וַעֲזָרוֹת בַּאֲבָנִים שֶׁנִּפְגְּמוּ אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ.
 
יָכוֹל אִם נִפְגְּמָה אֶבֶן אַחַת מִלְּמַעְלָה יְהֵא מִזְבֵּחַ כֻּלּוֹ מְחֻלָּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַתְּחַלְלֶהָ&quot;''': הִיא מְחֻלֶּלֶת וְאֵין הַמִּזְבֵּחַ מְחֻלָּל.
}}
 
===פסוק כג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|מכילתא בחדש יא.]]
הדרשה הראשונה כאן מרחיבה את החובה ללכת על הכבש עקב בצד גודל גם לירידה מהמזבח.
לשם הקטרת החלבים וכו' חייב הכהן לעלות לראש המזבח, ואינו רשאי להקטיר בעמדו למטה.
לעניין &quot;אין עליו אלא סמוך&quot; השוו לעיל פס' כא.
כל ההליכה בעזרה ובהיכל היתה עקב בצד גודל, ולא רק העליה למזבח – למרות שבעזרה היו מעלות.
בכך משלימה הדרשה את הניתוק של איסור &quot;גילוי הערווה&quot; של הכהנים, מהחובה לעשות כבש למזבח, ואת החלפתו בהליכה בצעדים קטנים בכל המקדש.}}'''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;''' – יָכוֹל לֹא יַעֲלֶה, אֲבָל {{ב|מֻתָּר לֵירֵד|אם עלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;'''.
 
יֵאָמֵר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא מִזְבֵּחַ קָטָן, וְיַעֲמֹד בָּאָרֶץ וְיַקְטִיר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְהֶעֱלָה הַכֹּהֵן אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַמִּנְחָה הַמִּזְבֵּחָה&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כ}}.
 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת&quot;'''? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לוֹ מַעֲלוֹת.
 
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה&quot; {{ממ|שמות|כח|מב}}.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו&quot;'''? שֶׁכְּשֶׁתַּעֲלֶה לַמִּזְבֵּחַ לֹא תְּהֵא פּוֹסֵעַ פְּסִיעָה גַּסָּה, אֶלָּא מְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל.
 
אֵין לִי אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, עֲזָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;'''.
וְנֶאֱמַר '''&quot;עָלָיו&quot;''', אֵין &quot;עָלָיו&quot; אֶלָּא בְּסָמוּךְ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְעָלָיו &lt;/small&gt;מַטֵּה מְנַשֶּׁה&quot; {{ממ|במדבר|ב|כ}}.
 
יָכוֹל לֹא נַעֲשֶׂה מַעֲלוֹת לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי&quot;''' – לַמִּזְבֵּחַ אִי אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת, לַהֵיכָל וְלָעֲזָרוֹת אַתָּה עוֹשֶׂה מַעֲלוֹת!
}}</text>
      <sha1>0iwv3ao3gcv4k18vqojh5rrgf7blik3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1712889</id>
    <revision>
      <id>3016558</id>
      <parentid>3015904</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:01:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016558</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="213776" sha1="kpmv8v7o1mazi3scvuc3v6rf38glgg7" xml:space="preserve">==פרק כא==
 
===פסוק א===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה עוסקת בלשון הרבים &quot;משפטים&quot;, שיש ביניהם הבדלים, ומדובר בעקרונות שונים. בהמשך מובאים ר' עקיבא ור' ישמעאל על חיוב אשה בנזיקין: ר' ישמעאל דרש בכל עניין דרשה מיוחדת לחייב נשים. ואילו ר' עקיבא דרש את כולם מ&quot;לפניהם&quot;. ר' יוסי הגלילי דרש לעניין זה את הפסוק מבמדבר. והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב&quot;ק ו ז:]] שם מדובר על נושא אחר, אבל ר' עקיבא הוא האומר 'כל אחד ואחד יתרבה במקומו' ונראה שמוחלפת השיטה.}}'''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – יָכוֹל שֶׁכָּל מִשְׁפָּט שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר לְעִנְיָן אֶחָד?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;'''.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁאֵין מְפֹרָשׁ בַּדִּינִין אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים&quot;'''.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְרַבֶּה בִּמְקוֹמוֹ.
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת...&quot; {{ממ|במדבר|ה|ו}} 
הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל דִּינִין שֶׁבַּתּוֹרָה!

{{הע-שמאל|דורש &quot;לפניהם&quot; אל הפנים שבהם או לפנינים שבהם. והשוו [[גיטין פח ב]], שדורש בדרך אחרת: לפניהם ולא לפני הדיוטות. 
הדרשות מתארות את דיני ממונות כידע אקסלוסיבי הדומה למעשה מרכבה. והשוו לסיפור אלעזר בן ערך [[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|בתוספתא חגיגה ב א,]] כאן יורד ר' יוחנן מהחמור רק לאחר ששמע את הדרשות המוצלחות של ר' אלעזר.}}'''&quot;אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – 'לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' לֹא נֶאֱמַר כֵּן, אֶלָּא '''&quot;לִפְנֵיהֶם&quot;''', לַפָּנִים שֶׁבָּהֶם! מְלַמֵּד שֶׁאֵין שׁוֹנִין בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת לְעַם הָאָרֶץ.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם&quot;''' – מָה {{ב|הַפְּנִימָה|הפנינה}} הַזֹּאת, אֵינָהּ נִגְלֵית לְכָל בְּרִיָּה, 
כָּךְ אֵין לְךָ רְשׁוּת לְשַׁקֵּעַ עַצְמְךָ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין.
וּמַעֲשֶׂה בְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר וְיוֹצֵא מִירוּשָׁלַיִם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ תַּלְמִידוֹ מְהַלֵּךְ אַחֲרָיו.
אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד בְּמַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה! אָמַר לוֹ: לֹא כָּךְ שָׁנִיתִי לָכֶם: &quot;וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ&quot;?
אָמַר לוֹ: אִם לָאיו, תֵּן לִי רְשׁוּת שֶׁאֹמַר לְפָנֶיךָ! הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ דּוֹרֵשׁ עַד שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו.
כֵּיוָן שֶׁרָאָה רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי שֶׁהָיְתָה הָאֵשׁ מְלַהֶטֶת מִכָּל סְבִיבָיו, יָרַד מֵעַל הַחֲמוֹר וּנְשָׁקוֹ, וְאָמַר לוֹ:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתְּךָ! אַשְׁרֶיךָ אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁזֶּה יָצָא מֵחֲלָצֶיךָ. ([[ביאור:תוספתא/חגיגה/ב|תוספתא חגיגה ב א]])
הוּא הָיָה אוֹמֵר: אִם יִהְיוּ כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה – מַכְרִיעַ הוּא אֶת כֻּלָּם! ([[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ח|אבות ב ח]])
}}

===פסוק ב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עבד עברי יתכן, לפי התורה בשני מצבים: העני המוכר את עצמו (ראו [[ויקרא כה לט]]) או הנמכר ע&quot;י בית דין כדי להשלים את תשלומי הגניבה שגנב (ראו [[שמות כב ב]]). לאחר הכיבוש הרומאי עקב המרידות השונות נוסף גם מצב שלישי – שבויי מלחמה ששועבדו ע&quot;י הרומאים ונמכרו בשוק. חז&quot;ל הגדירו את קניית העבדים הללו ע&quot;י יהודים או קהילות כ&quot;מצוות פדיון שבויים&quot;, בעיתות מצוקה נמכרו לעבדות הרבה מעל ליכולת הפדיון של הציבור.
אם עברי נמכר – יש לעשות מאמץ שהוא ימכר לעברי אחר ולא לידי גויים. למעשה לא נהגו דיני עבד עברי, והקריאה לפדות עבדים ע&quot;י קנייתם לא התממשה: גם כשפדו עבדים, בדרך כלל לא השאירו אותם כעבדים אלא שחררו אותם מיד.}}'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''', מִנַּיִן כְּשֶׁתְּהֵא קוֹנֶה, לֹא תְּהֵא קוֹנֶה אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד – עִבְרִי&quot;'''.
וּמִנַּיִן כְּשֶׁיְּהֵא נִמְכָּר, לֹא יְהֵא נִמְכָּר אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנִמְכַּר לָךְ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|לט}}.
וּמִנַּיִן כְּשֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ, לֹא יְהוּא מוֹכְרִין אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' – זֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה&quot; 
זֶה שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִים אוֹתוֹ לְךָ.
בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ לָשׁוֹן קְצָרָה: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' 
בֵּין שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וּבֵין שֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְךָ.

{{הע-שמאל|אחד ההבדלים בין עבד עברי לאמה עבריה הוא בזהות המוכר: העבד נמכר ע&quot;י בית דין או ע&quot;י עצמו, ואילו האמה נמכרת דווקא ע&quot;י אביה.}}'''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;''' – עֶבֶד עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עִבְרִי, שֶׁאֵין אָבִיו מוֹכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ;
עִבְרִיָּה, שֶׁאָבִיהָ מוֹכְרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי&quot;'''.
עִבְרִי אַתָּה קוֹנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאִי אַתָּה קוֹנֶה עִבְרִיָּה מֵעַצְמָהּ!
קַל וָחֹמֶר לְעִבְרִי, שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ: וּמָה עִבְרִיָּה, שֶׁאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ, אָבִיהָ מוֹכְרָהּ;
עִבְרִי, שֶׁמּוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָבִיו מוֹכְרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot; {{ממ|שמות|כא|ז}}.
הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א:]] עבד עברי אינו עבד שנקנה מעברי אלא עבד שהוא עצמו עברי. ההוכחה היא מדברים טו.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר,
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם...&quot; {{ממ|ויקרא|כה|מו}}? בְּלוֹקֵחַ עֶבֶד מִן הַגּוֹי.
אֲבָל לוֹקֵחַ עֶבֶד מִיִּשְׂרָאֵל – יָכוֹל יֵצֵא בְּשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;'''.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי...&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: מַה לְּהַלָּן &quot;אָחִיךָ&quot;, אַף כֵּן &quot;אָחִיךָ&quot;.

{{הע-שמאל|דורש &quot;עברי&quot; כרמז לעבר בן שם, לאברהם או לשפת הדיבור העברית.}}נֶאֶמְרוּ מִצְוֹת הָאֵלּוּ בְּעֶבֶד עִבְרִי בִּזְכוּתוֹ שֶׁל עֵבֶר. דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה מֵעֵבֶר הַנָּהָר.
דָּבָר אַחֵר: בִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מְדַבְּרִין בְּלָשׁוֹן עִבְרִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ&quot; {{ממ|שמות|ה|ג}}.

{{הע-שמאל|עבד עברי אינו מועבר ליורשים, וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קיח|ספרי דברים קיח.]] הוא משתחרר כשהוא בריא, ואם הוא חולה אינו משתחרר אלא בעליו מטפל בו עד שיבריא.
אין לקונה העבד לדרוש ממנו לעבוד בעבודה ציבורית לקהילה, אלא אם העבד הסכים לכך או עבד בעבודות אלו לפני שנמכר, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין א.]]}} '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;''' – אַף אֶת הַבֵּן! יָכוֹל אַף אֶת הַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲבָדְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}} – וְלֹא אֶת הַיּוֹרֵשׁ!
מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?
מֵבִיא אֲנִי אֶת הַבֵּן, שֶׁקָּם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַיּוֹרֵשׁ, שֶׁלֹּא קָם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וּלְשְׂדֵה אֲחֻזָּה!
'''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד&quot;''', וְלֹא חוֹלֶה! יָכוֹל אֲפִלּוּ חָלָה וְנִתְרַפֵּא וּמְטַיֵּל בַּשּׁוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת&quot;'''.
נִמְצָא שֶׁאַתָּה בָּא עָלָיו מִיכָּן וּמִכָּאן! לֹא! אִם אָמַרְתָּ הַחוֹלֶה וְהַמֻּטָּל לַמִּטָּה, שֶׁכֵּן אֵינוֹ רָאוּי לַעֲבֹד!
'''&quot;יַעֲבֹד&quot;''' – שֶׁלֹּא יִמְסֹר אֻמָּנוּתוֹ לְאַחֵר; שֶׁאִם הָיָה בַּלָּן לָרַבִּים, סַפָּר לָרַבִּים, נַחְתּוֹם לָרַבִּים, שֻׁלְחָנִי – לֹא יַעֲשֶׂה!
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אֻמָּנוּתוֹ כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יַעֲבֹד&quot;'''.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ לוֹ אֻמָּנוּת שֶׁלְּכוֹס.

{{הע-שמאל|שחרור העבד מתבצע בתחילת השנה השביעית ולא בסופה. אין לבעל העבד זכות לדרוש ממנו החזר הוצאות רפואיות. שחרור העבד הוא באמצעות שטר שחרור, ומתלווה לקריאה &quot;צא!&quot;}}'''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא&quot;''', יָכוֹל בִּתְחִלַּת שָׁנָה – תַּלְמוּד לוֹמַר – אוֹ בְּסוֹפָהּ?
הֲרֵי אַתָּה דָּן: שְׁנַת שֶׁבַע מוֹצִיאָה עֲבָדִים וְיוֹבֵל מוֹצִיא עֲבָדִים.
מַה מָּצִינוּ בְּיוֹבֵל, בִּתְחִלָּתוֹ וְלֹא בְּסוֹפוֹ – אַף זוֹ, בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ!
אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן שְׁנַת שֶׁבַע, בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה;
מַה שְּׁנַת שֶׁבַע הָאָמוּר בְּהַשְׁמֵּט מַלְוֶה, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ – אַף כָּאן, בְּסוֹפָהּ וְלֹא בִּתְחִלָּתָהּ!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל מִדָּבָר שֶׁתָּלוּי בְּיוֹבֵל, וְאַל יוֹכַח הַשְׁמֵּט מַלְוֶה, שֶׁאֵין תָּלוּי בְּיוֹבֵל!
אוֹ לֵךְ לְכָה לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין מִדָּבָר שֶׁאֵין צָרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין,
וְאַל יוֹכִיחַ יוֹבֵל, שֶׁצָּרִיךְ קִדּוּשׁ בֵּית דִּין!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא&quot;'''! אֱמֹר מֵעַתָּה: בִּתְחִלָּתָהּ וְלֹא בְּסוֹפָהּ!
'''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם&quot;''', מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם&quot;. {{ממ|דברים|טו|יג}}
מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוָה לוֹמַר לוֹ &quot;צֵא!&quot;
יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ &quot;צֵא&quot; הֲרֵי הוּא יוֹצֵא, וְאִם לָאו אֵינוֹ יוֹצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם&quot;'''.
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;חָפְשִׁי&quot; {{ממ|שמות|כא|כו}}: 
מַה &quot;חָפְשִׁי&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, שְׁטָר – אַף '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, שְׁטָר!
יָכוֹל אִם הָיָה חוֹלֶה וּמֻטָּל בַּמִּטָּה, וְהוֹצִיא עָלָיו רַבּוֹ הוֹצָאוֹת הַרְבֵּה יְהֵא צָרִיךְ לִיתֵּן לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם!&quot;'''
}}

===פסוק ג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם העבד העברי נשוי, לפני או אחרי שנמכר – אינו חייב להתגרש ואשתו זכאית למזונות מהאדון במהלך שש שנות העבדות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|מכילתא נזיקין סוף א.]] הזכות הזאת אינה קיימת אם העבד נישא בלי אישור האדון, או בניגוד לחוק.}}'''&quot;אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא&quot;''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת!
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא&quot;''' – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה!
'''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא&quot;''' – מַה הוּא, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו – אַף אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן.
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁמִּתְּחִלָּה לֹא לְקָחוֹ אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן; 
אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו.
אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן,&lt;small&gt; אֶלָּא: אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ – רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בִּמְזוֹנוֹתָיו; 
אֲבָל אִשָּׁה וּבָנִים שֶׁהָיוּ לוֹ עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ – לֹא יְהֵא רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;'''.
שְׁתֵּי נָשִׁים כָּאן: אַחַת עַד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ רַבּוֹ, וְאַחַת מִשֶּׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיָה לוֹ אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ שֶׁהִיא עִמּוֹ, יָצָאת זוֹ שֶׁאֵינָהּ עִמּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הָיְתָה אִשְׁתּוֹ פְּסוּלָה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''', 
אִשָּׁה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ. יָצָאת זוֹ, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִתְקַיֵּם עִמּוֹ.
יָכוֹל אֲפִלּוּ נָשָׂא אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעַת רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הוּא&quot;'''. מַה '''הוּא''' מִדַּעַת רַבּוֹ – אַף אִשְׁתּוֹ מִדַּעַת רַבּוֹ.
יָכוֹל יְהֵא מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ? וְדִין הוּא: מָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ 
זֶה, שֶׁרַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הוּא&quot;''': הוּא מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל רַבּוֹ, וְאֵין מַעֲשֵׂה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל רַבּוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל|בריתא דר' ישמעאל|מידה יד.]]}}(יָכוֹל תְּהֵא מְצִיאָתוֹ וִירוּשָּׁתוֹ שֶׁל רַבּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַעֲבָדְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}} – אֵין לְךָ עָלָיו אֶלָּא עֲבוֹדָה.
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ לֹא יְהֵא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא&quot;''', הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵרוּשׁ, הֲרֵי הוּא כְּבַעַל:
מָה הַבַּעַל, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ – אַף זֶה, זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וִירוּשָּׁתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ. 
דָּבָר אַחֵר:) '''&quot;וְיָצָאת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot;''' – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאִשְׁתּוֹ.
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיָצָא מֵעִמְּךָ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|מא}} – אַל תַּפְרִישֶׁנּוּ מִבָּנָיו.
}}

===פסוק ד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אגב דיני עבד עברי הדרשה מלמדת כמה דינים על שפחה כנענית:
אין האדון או בנו מחוייבים לתת לעבד העברי אשה – שפחה כנענית, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב.|מכילתא נזיקין ב.]]
הם רשאים לעשות זאת בתנאי שהעבד נשוי ויש לו בנים מאשתו הישראלית.
שפחה כנענית יכולה להיות נשואה לשני עבדים כנעניים,  אבל לא לעבד עברי ולאדם נוסף; 
העבד אינו נשוי לשתי שפחות כנעניות. 
ענייני קידושין וגירושין אינם נוהגים בשפחה כנענית, ואם האדון רוצה – רשאי למכור את השפחה לאחר ולהשאיר את עבדו העברי ברשותו, וממילא יפורק הקשר של העבד עם השפחה. 
וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] &quot;מרבה שפחות...&quot;}}'''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת.
'''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן.
'''&quot;יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר! אַתָּה אוֹמֵר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;'''. אִם בַּת חוֹרִין, הֵיאַךְ וְלָדוֹת לַבַּעַל?
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מִיִּשְׂרָאֵל – הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְיָצְאָת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ&quot; 
בִּזְמַן שֶׁעִמּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים הוּא נוֹתֵן לוֹ שִׁפְחָה, וְאִם לָאו – אֵינוֹ יָכוֹל.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים.
יָכוֹל לֹא יִתֵּן לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שְׁתֵּי נָשִׁים, נוֹתֵן הוּא {{ב|לְבֶן חוֹרִין שְׁתֵּי נָשִׁים.|הביגמיה היתה מותרת בעולמם של חז&quot;ל}}
יָכוֹל יִתֵּן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתֵן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' אִשָּׁה אַחַת נוֹתֵן לוֹ, וְאֵין נוֹתֵן אִשָּׁה אַחַת לִשְׁנַיִם!
יָכוֹל לֹא יִתֵּן לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה&quot;''' – לוֹ אֵין נוֹתֵן שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם, נוֹתֵן הוּא לַעֲבָדָיו הַכְּנַעֲנִיִּים שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנַיִם!
 
'''&quot;וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת&quot;''' – מַקִּישׁ בֵּן לְבַת: מָה הַבַּת, אֵין לָהּ קִדּוּשִׁין עַל בֶּן חוֹרִין, וְאֵינָהּ יוֹצֵאת הֵימֶנּוּ בְּגֵט 
אַף הַבֵּן, אֵין לוֹ קִדּוּשִׁין עַל בַּת חוֹרִין, וְאֵין יוֹצְאָה הֵימֶנּוּ בְּגֵט.
'''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ&quot;''' – כָּל בָּנִים שֶׁיּוֹלֶדֶת, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מִמָּקוֹם אַחֵר – הֲרֵי אֵלּוּ עֲבָדִים.
'''&quot;תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה בְּלֹא גֵּט.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;''' – יָכוֹל אִם רָצָה רַבּוֹ לִמְכֹּר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו כְּשֶׁהוּא תַּחְתָּיו, יָכוֹל הוּא לְעַכֵּב עַל יָדָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ&quot;'''.
'''&quot;וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ&quot;''' – לְרַבּוֹת לוֹ יְצִיאוֹת הַרְבֵּה!
}}

===פסוק ה===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא נזיקין ב,]] שם אין העבד משלש את דבריו.
האמירה של העבד ורציעתו מתקיימים בתום שש השנים, בזמן יציאתו, בתנאי שיש לו ולרבו אשה ובנים, ושניהם בריאים ואוהבים זה את זה; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכא|ספרי דברים קכא.]]}}'''&quot;וְאִם אָמֹר יֹאמַר&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה וִישַׁלֵּשׁ.
 
'''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – וְלֹא אָמָה; מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}} לְהַעֲנִיק, יָכוֹל אַף לִרְצִיעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – וְלֹא אָמָה.
 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;הָעֶבֶד&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד. יָכוֹל אִם אָמַר בְּתוֹךְ שֵׁשׁ יְהֵא נִרְצָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי&quot;''', עַד שֶׁיֹּאמַר בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ. 
הָא אִם אָמַר &lt;/small&gt;בְּתוֹךְ שֵׁשׁ – אֵינוֹ נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד&quot;''' – עַד שֶׁיֹּאמַר כְּשֶׁהוּא עֶבֶד.
 
'''&quot;אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי&quot;'''. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי? שֶׁאִם אֵינוֹ אוֹהֵב הֵיאַךְ נִרְצָע?
מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: הָיָה הוּא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אֵינוֹ אוֹהֲבוֹ, וְהָיָה הוּא אָהוּב עַל רַבּוֹ וְהוּא אֵין אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֲהֵבְךָ&quot; {{ממ|דברים|טו|טז}}; לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּלְרַבּוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ&quot; (שם); 
לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וְלוֹ אֵין אִשָּׁה וּבָנִים – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי&quot;'''.
 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: חָלָה אֵצֶל רַבּוֹ אוֹ שֶׁחָלָה רַבּוֹ אֶצְלוֹ – הֲרֵי זֶה אֵין נִרְצָע, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ&quot; (שם).
}}

===פסוק ו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;האלוהים&quot; הוא לפי הדרשה בית דין של שלושה, ולא המקדש. רבי, [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|במכילתא נזיקין ב]], מסייג את הצורך בשלושה למקרה שהעבד נמכר בגניבתו. הרציעה היא מול הדלת דווקא, ומדובר בדלת עומדת ולא מפורקת.
האדון חייב לרצוע את העבד בעצמו ולא ע&quot;י שליח. הרציעה נעשית בגובה האוזן הימנית, ולדעת ר' יהודה היא בתנוך. ר' אלעזר קובע שעבד שהוא כהן אינו נרצע, שהרי אין לעשות את הכהן בעל מום, וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכב|ספרי דברים קכב.]]}}'''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים&quot;''' – מוֹלִיכוֹ אֵצֶל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמֵר דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם.
'''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;''' – יָכוֹל יְהֵא רוֹצְעוֹ בַּמְּזוּזָה? דִּין הוּא:
וּמַה דֶּלֶת, שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה, יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה; מְזוּזָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוַת מְזוּזָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בָּהּ מִצְוַת רְצִיעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת&quot;, וְלֹא בַּמְּזוּזָה! יָכוֹל בַּדֶּלֶת הָעוֹמֵד, אוֹ בַּדֶּלֶת הֶעָקוּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;''', מַה מְּזוּזָה מְעֻמָּד – אַף דֶּלֶת מְעֻמָּד, אֵין לִי אֶלָּא דֶּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְזוּזָה,
דֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה&quot;'''.
רִאשׁוֹנָה מַה הַדֶּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ מְזוּזָה? '''&quot;וְרָצַע אֲדֹנָיו&quot;''' – רִבָּה. אֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי בַּתּוֹרָה, אֶלָּא לְמַעֵט.
'''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא בָּנָיו, '''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא עַבְדּוֹ, '''&quot;אֲדֹנָיו&quot;''' – וְלֹא שְׁלוּחוֹ.
'''&quot;אֶת אָזְנוֹ&quot;''' – נֶאֱמַר כָּן '''&quot;אָזְנוֹ&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אָזְנוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|יד|יד}}.
מַה &quot;אָזְנוֹ&quot; הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן – אַף '''&quot;אָזְנוֹ&quot;''' הָאֲמוּרָה כָּן, יְמָנִית, בַּגָּבֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן!
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יוּדָן הָיָה אוֹמֵר בְּ{{ב|מֵילַת|תנוך האוזן}} הָיָה רוֹצְעוֹ, {{ב|שֶׁמָּה כֹּהֵן|שמא, אם היה העבד כהן}} – וְנִמְצָא פּוֹסְלוֹ מִן הָעֲבוֹדָה;
וַאֲנִי אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע!

{{הע-שמאל|המרצע, לדעת ר' יוסי בר' יהודה, הוא כל כלי חד. לדעת רבי הוא צריך להיות ממתכת דווקא, וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ב|מכילתא שם.]] הרציעה מאפשרת לעבד להאריך את עבדותו עד היובל, אבל דווקא בחיי האדון, ואין העבד הנרצע עובר לבן האדון: הרציעה היא ביטוי ליחסי אהבה בין העבד ואדונו, ואינה מועברת לבן.}}'''&quot;מַרְצֵעַ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַמַּחַט וְהַמַּכְטֵף {{ב|וְאֶת הַסִּיל וְאֶת הַסִּירָה?|מיני קוצים}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְלָקַחְתָּ&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}}, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה בֵּירַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר: '''&quot;מַרְצֵעַ&quot;''', מַה מַּרְצֵעַ מְיֻחָד, מִן הַמַּתֶּכֶת – אַף אֵין לִי אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת.
'''&quot;וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם&quot;''', יָכוֹל אַף אֶת הַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַעֲבָדוֹ&quot;''' – וְלֹא לִבְנוֹ, שֶׁהָיָה בַּדִּין:
מַה כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ, הֲרֵי הוּא קוֹנֶה לַבֵּן;
רְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קוֹנָה לַבֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהָיָה לְךָ&quot; (שם) – וְלֹא לַבֵּן!
קַל וָחֹמֶר לִרְצִיעָה, שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ: מַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, אֵינוֹ קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ;
רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם&quot;'''.
יָכוֹל לֹא תְּהֵא רְצִיעָה יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל? דִּין הוּא: וּמַה כֶּסֶף, שֶׁהוּא קוֹנֶה לַבֵּן, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל;
רְצִיעָה, שֶׁאֵין קוֹנָה לַבֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בַּיּוֹבֵל?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ כֶּסֶף, שֶׁאֵין קוֹנֶה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ – תֹּאמַר בִּרְצִיעָה, שֶׁהִיא קוֹנָה יֶתֶר עַל שֵׁשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כה|י}} – זֶה הַנִּרְצָע לִפְנֵי הַיּוֹבֵל, שֶׁהַיּוֹבֵל מוֹצִיאוֹ!
&quot;עֶבֶד עוֹלָם&quot; {{ממ|דברים|טו|יז}} – כָּל יְמֵי עוֹלָמוֹ שֶׁל רוֹצֵעַ, אֲפִילּוּ נִמְכַּר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לִפְנֵי הַיּוֹבֵל!
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עוֹלָם&quot; &quot;עוֹלָם&quot; לִגְזֵרָה שָׁוָה!
}}

===פסוק ז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח]] לעניין ההבדלים בין האיש והאשה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג]] לעניין זכויות המכירה. האמה העבריה היא ילדה הנמסרת לאדון עד שתתבגר ותנשא לו או לבנו. ההבדל העיקרי בין האמה העבריה לאשה רגילה הוא בכך שבמקרה של האמה כסף הקידושין ניתן לאב מראש, והוא אינו צריך להמתין עד שבתו תנשא. האמה העבריה יוצאת מרשות האדון כשהיא מתבגרת, או שהיא נישאת לאדון או לבנו, אם אינם קרוביה ואם נישואיה להם אינם אסורים. וראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קידושין א ב.]] ר' מאיר מכיר גם באמה הנמכרת בתנאי '''שלא''' תנשא לאדון או לבנו, וחכמים טוענים שאם הנישואין כשרים – אין האב רשאי להתנות תנאי כזה.}}'''&quot;וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot;'''. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ&quot; {{ממ|שמות|כב|ב}} – מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ. 
יָכוֹל אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ&quot;'''; הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבָה וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה!
יָכוֹל לֹא תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב עַצְמָהּ, תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? אָמַרְתָּ: אִם בְּגִנּוּב עַצְמָהּ אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת – תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ? 
מִפְּנֵי מָה אֵין נִמְכֶּרֶת בְּגִנּוּב עַצְמָהּ? שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ; תִּמָּכֵר בְּגִנּוּב אָבִיהָ, שֶׁכֵּן אָבִיהָ מוֹכְרָהּ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ&quot;''', הָאִישׁ מוֹכֵר, וְאֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין!
אֵין זֶה קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין עָלָיו תְּשׁוּבָה; אָבִיהָ לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ! 
וּמַה קִּדּוּשִׁין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מִיתָה חֲמוּרָה וְיוֹצְאָה בְּגֵט – אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ, 
מְכִירָה, שֶׁאֵין בָּהּ מִיתָה חֲמוּרָה, וְיוֹצְאָה שֶׁלֹּא בְּגֵט – אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹכְרָהּ? 
מִפְּנֵי מָה אָבִיהָ מְקַדְּשָׁהּ? שֶׁכֵּן מְקַדֶּשֶׁת אֶת עַצְמָהּ; לֹא יְהֵא מוֹכְרָהּ, שֶׁכֵּן אֵינָהּ מוֹכֶרֶת עַצְמָהּ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הִיא מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ!
 
ה... '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹכְרָהּ {{ב|לִפְסוּלִין!|למי שאינם רשאים לשאת אותה, כגון ממזר}} וַהֲלֹא דִּין הוּא: אִם מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין? 
מַה לִּי מְקַדְּשָׁהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ בִּנְעוּרֶיהָ; יִמְכְּרֶנָּה לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן אֵין מוֹכְרָהּ בִּנְעוּרֶיהָ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין! 
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַפְּסוּלִין!
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;'''? לְרַבּוֹת אֶת הַקְּרוֹבִים. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים? 
מַה לִּי מוֹכְרָהּ לִפְסוּלִין, שֶׁכֵּן מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן, יִמְכְּרֶנָּה לַקְּרוֹבִים, שֶׁכֵּן אֵין מְקַדְּשָׁהּ לָהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָמָה&quot;''', לְרַבּוֹת הַקְּרוֹבִים; '''&quot;לְאָמָה&quot;''' – לְאָמָה בִּלְבַד.
 
אֵין לִי... אַתְּ {{ב|קוֹצֵץ עִמּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְיָעֵד|רשאי האב להתנות שבתו לא תנשא לאדון או לבנו.}}, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לָקוֹץ!
 
{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר &quot;צאת העבדים&quot; היא עבודה משפילה כעבודת העבד הכנעני. ר' עקיבא מפרש את הביטוי כשחרור העבד הנ&quot;ל בשן ועין. בסיום הדרשה חולקים ת&quot;ק ור' שמעון האם רשאי האב למכור את בתו לאמה פעמיים וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|דרשת ר' יוסי הגלילי במכילתא שם.]]}}'''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''', שֶׁלֹּא תְּהֵא נוֹטֶלֶת אַחֲרָיו דְּלָאִים {{ב|וּבְלוֹרִיּוֹת|צ&quot;ל ובלנריות: כלי מרחץ (balneāriae)}} לַמֶּרְחָץ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד&quot; {{ממ|ויקרא|כה|לט}}!
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;'''? שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצֵאת עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים. 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה עֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁאֵין יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, הֲרֵי הוּא יוֹצֵא עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן  
זוֹ, שֶׁיּוֹצְאָה בְּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא יוֹצְאָ עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''', שֶׁלֹּא תְּהֵא יוֹצְאָה עַל הַשֵּׁן וְעַל הָעַיִן כָּעֲבָדִים.
 
מִכָּן אָמְרוּ: מוֹכֵר אָדָם אֶת בִּתּוֹ לְאִישׁוּת וְשׁוֹנֶה, וְלִשִָפָחוּת וְשׁוֹנֶה, לְאִישׁוּת אַחַר שְׁפָחוּת, אֲבָל לֹא לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר אִישׁוּת – כָּךְ אֵין מוֹכְרָהּ לִשִָפָחוּת אַחַר שִָפָחוּת! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים&quot;''' – וְלִשְׁפָחוֹת אַחַר אִישׁוּת כָּעֲבָדִים!
}}

===פסוק ח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם האדון אינו קרוב משפחה של האמה ואינו פסול לה, ואם האמה מסכימה – יש מצווה לייעד אותה ולארס אותה לו או לבנו; אם הוא קרוב או פסול או שאינו רוצה להנשא לה - עליו להחזירה לאביה. ר' אליעזר בן יעקב טוען שבנו של האדון אינו רשאי לסרב ליעוד או לנישואין, אלא רק האדון עצמו. בכל מקרה אין לאדון רשות למכור או לתת את האמה לאיש שלישי – אפילו לא לקרוב משפחתה.}}'''&quot;אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא כְּעוּרָה; נָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''', בְּעֵינֵי בְּנוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם רָעָה&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵינָיו!
 
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ&quot;''' – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן; שֶׁאִם רָצָה לְיַעֵד – הֲרֵי הוּא מְיַעֵד.
'''&quot;יְעָדָהּ&quot;''' – &quot;יְעָדֶנָּה&quot; – מִדַּעְתָּהּ! מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ מְקַדְּשָׁהּ אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ! '''&quot;יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ&quot;''', 
מְלַמֵּד שֶׁמִּצְוַת יְעִידָה קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.
'''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁיּוֹצְאָה {{ב|בְּגֵרָעוֹן כֶּסֶף|אם האב יכול לשלם את הכסף שקיבל או את חלקו היחסי - הוא רשאי לשלם ולקבל את בתו.}}! '''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית דִּין מַפְדִּין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחוֹ!

{{הע-שמאל|בעניין גרעון כסף - אין לפדות את האמה לפני שחלף פרק זמן מינימלי - זמן שבו היא יכולה לעשות מלאכה בשווי פרוטה, שיהיה מה לנכות ממה ששילם עליה האדון.}}רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;וְהֶפְדָּהּ&quot;''' – עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּיּוֹם כְּדֵי פְּדִיָּה! 
מִכָּאן אָמְרוּ: אִם שָׁהֲתָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה – מִתְקַדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו – אֵינָהּ מִתְקַדֶּשֶׁת.

'לְנָכְרִי לֹא יִמָּכֵר', יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְנָכְרִי לֹא יִמְשׁוֹל&quot;'''.
יָכוֹל לֹא יִמְכְּרֶנָּה לַאֲחֵרִים, אֲבָל {{ב|יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים|לקרובי משפחתה, ראו פס' ז}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'לְעַם לֹא יִמָּכֵר'.
יָכוֹל לֹא יִמָּכֵר אֲבָל יִתְּנֶנָּה בְּמַתָּנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל&quot;'''!
 
יֹאמַר 'לַאֲחֵרִים', מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים? שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר לַאֲחֵרִים וְלֹא נֶאֱמַר לִקְרוֹבִים, 
הָיִיתִי אוֹמֵר: 'לֹא יִמְכְּרֶנָּה' לַאֲחֵרִים, אֲבָל יִמְכְּרֶנָּה לִקְרוֹבִים! צָרִיךְ לוֹמַר לַאֲחֵרִין – וְצָרִיךְ לוֹמַר לִקְרוֹבִים!

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש &quot;בגדו&quot; מלשון בגד, ור' שמעון מפרש מלשון בגידה, וראו גם לעיל פס' ז.}}'''&quot;בְּבִגְדוֹ בָהּ&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁפֵּרַס טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ אֵין יָכוֹל לְמָכְרָהּ!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּגַד בָּהּ אֵין רַשַּׁאי לְשַׁעְבְּדָהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין אָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ לְשִׁפְחוּת אַחַר אִישׁוּת.
}}

===פסוק ט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היעוד הוא כקידושין של האמה, והוא מחייב את המיועד במזונות האמה, בכסותה ובעונתה.
היעוד אינו אפשרי לאחי האדון אלא רק לו או לבנו.}}'''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם&quot;''', אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת!
'''&quot;לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה&quot;''' – לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּאָב בַּבֵּן, וְאֶת הָאָמוּר בַּבֵּן בָּאָב: שֶׁאִם רָצָה לְיָעֵד – הֲרֵי הוּא מְיָעֵד.
'''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – וְלֹא לְאָחִיו! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם הַבֵּן, שֶׁלֹּא קָנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, קָנְתָה לוֹ יְעִידָה; 
אָח, שֶׁקָּנְתָה לוֹ תּוֹרָה יְבָמָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּקְנֶה לוֹ יְעִידָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לִבְנוֹ&quot;''' – וְלֹא לְאָחִיו.
'''&quot;לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה&quot;''' – בְּחַיֵּי אָבִיו מְיָעֲדָהּ, וְאֵין מְיָעֲדָהּ לְאַחַר מִיתַת אָבִיו.
'''&quot;כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ&quot;''', מַה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן – אַף זוֹ, חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ. 
וְכִי מָה לָמַדְנוּ לְמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת... בִּמְזוֹנוֹתֵיהֶן! מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, &quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot; 
אַף זוֹ, &quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot;.
מַה בַּת יִשְׂרָאֵל, מִשֶּׁקִּדְּשָׁהּ אָבִיהָ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצֵא אֶלָּא בְּגֵט 
אַף זוֹ, מִשֶּׁיְּעָדָהּ חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה אֶלָּא בְּגֵט. וּבַת מְשֻׁחְרֶרֶת וּבַת חוֹרִין.
}}

===פסוק י===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק חייב המייעד בפרנסת האמה בכסותה ובעונתה (קיום יחסים) האמורה בתורה. דרשות דבר אחר ור' אליעזר בן יעקב מפרשים &quot;עונתה&quot; ו&quot;שארה&quot; כהגדרות של &quot;כסותה&quot;. שתהיה מתאימה לה ולעונת השנה. וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג,]] שם מופייע ר' יונתן ולא ר' אליעזר בן יעקב.}}'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', יָכוֹל גְּזֵרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם&quot;'''; אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת.
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – וְלֹא {{ב|שֶׁל הֶפְקֵר!|זונה}} '''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – בְּבַת חוֹרִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה! 
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמֻּתָּר לִקְנוֹת לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת לְשׁוּם אִישׁוּת.
'''&quot;אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ&quot;''', הֲרֵי הַלָּז כַּיּוֹצֵא בָּהּ: מַה זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר – אַף זוֹ, נִקְנֵית בִּשְׁטָר!
'''&quot;שְׁאֵרָהּ&quot;''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי&quot; {{ממ|מיכה|ג|ג}}. '''&quot;כְּסוּתָהּ&quot;''' – זוֹ כְּסוּת.
'''&quot;עֹנָתָהּ&quot;''' – זוֹ עוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה!
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;שְׁאֵרָהּ&quot;''' – זוֹ קְרוֹבַת בָּשָׂר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ו}}.
'''&quot;כְּסוּתָהּ&quot;''' – זוֹ כְּסוּת. '''&quot;עֹנָתָהּ&quot;''' – זוֹ פַּרְנָסָתָהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ&quot;''', לְפִי שְׁאֵרָהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבִּישָׁהּ כְּסוּת זְקֵנָה בְּיַלְדָּה, וּכְסוּת יַלְדָּה בִּזְקֵנָה.
'''&quot;כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ&quot;''', לְפִי עִתָּהּ תְּהֵא כְּסוּתָהּ! שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ כֵּלִים שֶׁל חַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁל גְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה.
'''&quot;לֹא יִגְרָע&quot;''' – הָאָב גּוֹרֵעַ לַבֵּן.
}}

===פסוק יא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ר' אליעזר מפרש &quot;שלוש אלה&quot; על השאר הכסות והעונה; ר' עקיבא מפרש את הביטוי על יעידה לו או לבנו או לפדיונה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|מכילתא נזיקין ג.]]}}'''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ&quot;'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה שְׁאֵר, כְּסוּת וְעוֹנָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע&quot;!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה&quot;'''?
יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ כָּל הַמִּצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵלֶּה&quot;'''.
יָכוֹל יַעֲשֶׂה לָהּ אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה&quot;'''!
אֱמֹר מֵעַתָּה: לֹא יְעָדָהּ, לֹא הוּא וְלֹא בְּנוֹ, וְלֹא פְּדָאָהּ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה קידושין פרק א#משנה ב|קדושין א ב,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|סוף מכילתא נזיקין ג.]] האמה יוצאת כמו העבד או בסימני בגרות. כאשר הנערה מביאה סימנים, אם לא יועדה אין צורך לשלם עבור פדיונה.}}'''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ?
אִם לְלַמֵּד שֶׁתְּהֵא יוֹצֵא בְּסוֹף שֵׁשׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה&quot; {{ממ|דברים|טו|יב}}.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;'''? רִבָּה לָהּ הַכָּתוּב יְצִיאָה אַחֶרֶת!
'''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' – אֵלּוּ יְמֵי הַבֹּגֶר. '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' – אֵלּוּ יְמֵי הַנְּעוּרִים.
הוֹאִיל וְאָדָם מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ וְאָדָם מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ:
מַה כְּשֶׁמְּקַדְּשָׁהּ, מְקַדְּשָׁהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין – אַף כְּשֶׁמּוֹכְרָהּ, מוֹכְרָהּ עַד שֶׁתָּבִיא סִימָנִין!
 
יֵאָמֵר בַּנְּעוּרִים, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר?
אִלּוּ נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים וְלֹא נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, שֶׁאֵין לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת, אֲבָל יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים, שֶׁיֵּשׁ לְאָבִיהָ בָּהּ רְשׁוּת!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיָצְאָה חִנָּם&quot;''' אֵלּוּ יְמֵי בֹּגֶר, '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרִים!
יֵאָמֵר בַּבֹּגֶר, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעוּרִים?
שֶׁאִלּוּ נֶאֱמַר בַּבֹּגֶר וְלֹא נֶאֱמַר בַּנְּעוּרִים, הָיִיתִי אוֹמֵר: לֹא יִשְׁתַּעְבֵּד בַּבֹּגֶר, יִשְׁתַּעְבֵּד בַּנְּעוּרִים!
צָרִיךְ לוֹמַר בַּבֹּגֶר וְצָרִיךְ לוֹמַר בַּנְּעָרִים!
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: '''&quot;אֵין כָּסֶף&quot;''' – מַכֵּה אִישׁ וָמֵת...
}}

===פסוק יב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;מכה&quot; כולל את כל המכים האפשריים. הצמצום &quot;איש&quot; מוציא את המכה נפל, שממילא ימות, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|וספרא אמור פרק כ, א.]] נראה שנוסח הספרא שימש את הנוסח שלפנינו.}}'''&quot;מַכֵּה אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מַכֶּה אֶת הָאִישׁ; מַכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יז}}; בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה וּבֵין קָטָן!
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה, (את ה)אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַכֵּה&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
וְאֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַמַּכֶּה אֶת הָאִשָּׁה וְאִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִישׁ; אִשָּׁה הַמַּכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;רוֹצֵחַ... מוֹת יוּמָת&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}} מִכָּל מָקוֹם!
אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַכֵּה אִישׁ&quot;'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ הִכָּה אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''':
מָה אִישׁ מְיוּחָד? שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה! יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה!

{{הע-שמאל|יש לוודא שהנפטר מת בגלל המכה. אבל אם אדם שלישי התערב בפגיעה במוכה, ובעקבות ההתערבות שלו המוכה מת - לא מחייבים את המכה אלא את המתערב השלישי. וראו דעת ר' יהודה בן בתירא ב[[סנהדרין עח א]]; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ, א.]]
הדרשה על במדבר מלמדת הלכה עתיקה, שיש להמית את הרוצח בדרך שבה המית את הקרבן, אבל ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|סנהדרין ט א,]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] הדורשים כמו בהמשך הדרשה שלפנינו, שכל הרוצחים נידונים בסייף דווקא.
הדרשה &quot;ברור לו מיתה יפה&quot; – ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ג|בתוספתא סנהדרין ט ג,]] שכינה את מיתת הסייף &quot;נאה שבמיתות&quot;}}'''&quot;וָמֵת&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת! 
מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: {{ב|הִכָּהוּ|ועוד לא מת}} וּבָא אֶחָד וּבִלְבְּלוֹ – הָאַחֲרוֹן חַיָּב.
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁלְּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרוֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|ל}}.
בַּמֶּה שֶׁיִּרְצַח זֶה – יֵרָצַח זֶה! יָכוֹל הֱמִיתוֹ בְּסַכִּין – יְמִיתֶנּוּ בְּסַכִּין; הֱמִיתוֹ בְּקָנֶה – יְמִיתֶנּוּ בִּקְרִימוֹת שֶׁלְּקָנֶה?
נֶאֱמַר כָּן הַבְעָרָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן הַבְעָרָה; מַה הַבְעָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, הַתָּזַת רֹאשׁ – אַף כָּאן, הַתָּזַת רֹאשׁ!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה כָּן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת&quot; {{ממ|ויקרא|כו|כה}};
מַה נְּקִימָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, בְּסַיִף – אַף כָּן, בְּסַיִף!
רַבִּי... בֶּן... אוֹמֵר: &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה!
}}

===פסוק יג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המשפט הראשון כנראה אינו מהמכילתא אלא מדברי רס&quot;ג, כך מעיר כהנא. הדרשה על &quot;אנה לידו&quot; – כגלגול הרצח בשוגג לידיו דנה את הרוצח בשגגה לכף חובה, בטענה שרצח איננו מקרי לגמרי, והרצח התגלגל ליד הרוצח בשגגה ע&quot;י הקב&quot;ה; כלומר יש עוון ברוצח הזה - גם אם לא ברצח עצמו;  וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] המכילתא מתארת מצב של גלגול חובה לידי חייב, ואילו הדרשה כאן משלימה את העניין, ומציגה גלגול זכות לידי זכאי (נבוכדנצר!) לוליאנוס ופפוס אינם מצפים לנס, בטענה שהם ורוצחיהם אינם ראויים לו, בכך הם מעצבים את הלך הרוח בתקופת התנאים ובתקופת הנוצרים הראשונים: במקום הציפיה מהקב&quot;ה לנסים של הצלה עומדת הציפיה מבני האדם למסור את נפשם ולמות על האמונה וכך לקדש את השם; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ט|ספרא אמור פרק ט ה.]] בכל אופן מנחם הדרשן את הקהל ומספר שעוד לפני מותם מת טריאנוס בידי הקב&quot;ה.}} ('''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה&quot;''' הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא לִטְעֹן טֹעַן אַחֵר שֶׁהוּא כְּעִנְיָנוֹ – יָצָא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר!)
'''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה&quot;''', אֵין 'אֲשֶׁר לֹא צָדָה' אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה&quot; {{ממ|במדבר|לה|כב}}.
'''&quot;וְהָאֱלֹהִים אִנָּה&quot;''' – אֵין 'אִנָּה' אֶלָּא שֶׁמַּזְדְּקִיף לוֹ; כֵּן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|שופטים|יד|ד}}.
'''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ&quot;''', מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב.
זוֹ הִיא שֶׁשָּׁאַל טְרַיּוֹנוּס אֶת לוּלוֹנִיס וְאֶת פַּפְּיוֹס אָחִיו, כְּשֶׁגָּזַר עֲלֵיהֶן מִיתָה.
אָמַר לָהֶן: אֲנִי בְּנוֹ שֶׁל נְבוּכַד נֶאצַּר, וְאַתֶּם בְּנֵיהֶם שֶׁלְחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה;
יָבוֹא מִי שֶׁהִצִּיל אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מִיַּד נְבוּכַד נֶאצַּר – וְיַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדִי!
אָמְרוּ לוֹ: נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה לְהֵעָשׂוֹת עַל יָדוֹ נִסִּים, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה עַל יְדֵיהֶם נִסִּים;
נְבוּכַד נֶאצַּר זָכָה שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה זָכוּ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ מִיתָה;
וְאַתָּה – אִי אַתָּה כְּדַאי לְהֵעָשׂוֹת נִסִּים עַל יָדֶיךָ, וְאָנוּ – אֵין אָנוּ כְּדַאי שֶׁיֵּעָשׂוּ לָנוּ נִסִּים;
אַתָּה נִתְחַיַּבְתָּה לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי, וְאָנוּ נִתְחַיַּבְנוּ מִיתָה. וְכִי אִם אִי אַתָּה הוֹרְגֵנוּ אֵין אָנוּ מֵתִים?
כָּתוּב בְּתוֹרָתֵנוּ: '''&quot;וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ&quot;'''; מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב!
וּכְשֶׁנָּמוּת – תֵּדַע שֶׁאָנוּ בָּנָיו שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה! לֹא מֵתוּ עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן מְחַטְּטִין אֶת עֵינָיו!

{{הע-שמאל|ערי המקלט הראשונות הוקצו בחיי משה, וראו [[דברים ד מג]], &quot;את בצר במדבר&quot;.
ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז;]] אבל לפי [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|מכות ב ד]] הערים לא פעלו כערי מקלט עד שהפרישו שלוש ערים בארץ ישראל, ובארבעים שנות המדבר היו גולים למחנה לווייה.
לעניין &quot;שם שם שם&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]]
הקשר לתחום שבת מופיע גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|במכילתא נזיקין ד,]] אבל שם לומדים בכיוון ההפוך: מתחום ערי מקלט - לתחום שבת! - ואכן תחום שבת אינו מפורש בכתוב, ואילו לתחום ערי מקלט אפשר למצוא מקור, ראו [[במדבר לה ו]].}}'''&quot;וְשַׂמְתִּי לְךָ&quot;''' – בְּחַיֶּיךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לַמִּדְבָּר! 
'''&quot;מָקוֹם&quot;''' – מְקוֹמְךָ; מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין לְמַחֲנֵה לְוִיָּה!
נֶאֱמַר כָּן '''מָקוֹם''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ&quot; {{ממ|שמות|טז|כט}}.
מַה '''מָּקוֹם''' הָאָמוּר לְהַלָּן, חוּץ לְאַלְפַּיִם אַמָּה וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה 
אַף כָּן אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאֵין הָעִיר עוֹלָה מִן הַמִּדָּה.
'''שָׁם, שָׁם, שָׁם,''' ג' פְּעָמִים: שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, וְשָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב.
}}

===פסוק יד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המילים &quot;יזיד&quot;, &quot;בערמה&quot; מתארות את ההתראה ואת העדים לרצח ולא את הרוצח עצמו. העדות וההתראה מתקיימים רק &quot;בשעת הריגתו&quot;, כלומר בשעה שהרג את קרבן הרצח.
לעניין עדים זוממים ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ו|מכות א ו,]] &quot;כאשר זמם... עד שיגמר הדין&quot;, שהעדים נהרגים למרות שלא התקיימה מזימתם.}}'''&quot;וְכִי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot;''', עַד שֶׁיָּזִיד[וּ] עָלָיו אֲחֵרִין בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ. 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''', עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ.
אַתָּה אוֹמֵר בָּזֶה הַדָּבָר מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא... תַּלְמוּד לוֹמַר... 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot;'''? 
עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ; 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;'''... ר'... אוֹמֵר: יָכוֹל נִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה יְהֵא חַיָּב, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעֵדִים זוֹמְמִין, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָרְגוּ – חַיָּבִין;
וְהָרוֹדֵף אַחַר הַזָּכוּר וְאַחַר נַעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וָמֵת&quot; {{ממ|שמות|כא|יב}}, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת!
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ&quot;'''? עַד שֶׁיָּזִידוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ! 
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''' – עַד שֶׁיַּעֲרִימוּ עָלָיו אֲחֵרִים בִּשְׁעַת הֲרִיגָתוֹ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]] &quot;'ואיש כי יכה כל נפש אדם' - להוציא את הקטן.&quot;
לעניין המתכוון להרוג את זה והרג את זה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב.]] הדרשה פוטרת ממוות את הרוצח גוי או גר תושב.}}'''&quot;כִּי יָזִיד אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה הָאִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא מֵזִיד וּמַזְרִיעַ – יָצָא קָטָן, שֶׁאֵינוֹ מֵזִיד וּמַזְרִיעַ!
'''&quot;עַל רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדָאן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;''' – פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, שֶׁיִּפָּטֵר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּן לַהֲרֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּב; 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה&quot;'''? פְּרָט לְמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בֶּן יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמוֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה!

{{הע-שמאל|לפנינו שתי דרשות סותרות: הראשונה קובעת שאם כהן נמצא באמצע העבודה שלו, על גבי המזבח - ממתינים עד שיסיים את העבודה ואחר כך הורגים אותו. לפי הדרשה השניה מפסיקים אותו באמצע העבודה כדי להוציאו להורג. וראו דברי ר' עקיבא ב[[יומא פה א]]-ב, וראו גם את דבריו [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|במכילתא דר&quot;י שבתא א.]]}}'''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי&quot;''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ הַכֶּבֶשׁ וְלֹא מֵרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ!
וַאֲפִילּוּ עֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְעוֹמֵד וּמַקְטִיר, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה וּמְמִיתִין אוֹתוֹ!
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: קַל וָחֹמֶר הֵן הַדְּבָרִים: מָה עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, דּוֹחִין אוֹתוֹ מִמֶּנָּה לְהָמִית נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ; 
שַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – דִּין הוּא שֶׁיִּדְחוּ אוֹתָהּ בִּשְׁבִיל לְהַחֲיוֹת סְפֵק נֶפֶשׁ!
אֵין לִי אֶלָּא רוֹצֵחַ בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמּוּמָתִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;'''.

{{הע-שמאל|עבודת המזבח אמנם אינה דוחה את המתת הכהן האשם, אבל היא דוחה ענשים על עבירות אחרות, כגון ענשי גלות, מלקות וכו'.
בהמשך קושרים את עונש המוות לקיומו של מזבח ושל מקדש, וכך מנמקים את ביטול סמכות ההוצאה להורג ע&quot;י הסנהדרין מאז החורבן. הקשר בין הוצאה להורג לבין קיומו של מזבח הוא בכך ששניהם מכפרים - ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]] אכן, למעשה נשללה מהסנהדרין הזכות להרוג עבריינים  ע&quot;י השליט הרומאי עוד לפני החורבן.}}'''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִגְלוֹת! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִלְקוֹת! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לַעֲנָשִׁין! '''&quot;לָמוּת&quot;''', וְלֹא לִדְבָרִים אֲחֵרִים!
מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין&lt;small&gt; סְמוּכָה לַמִּזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;'''.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מְמִיתִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת&quot;''', הָא אִם יֵשׁ מִזְבֵּחַ – אַתָּה מֵמִית, 
וְאִם לָאו – אִי אַתָּה מֵמִית!
}}

===פסוק טו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין מוות למכה אביו אינו חל על המכה את סבו וסבתו, ואינו חל על המכה את אביו או את אמו מן הספק.
גם על הכאת אחד מהוריו חייב מיתה בחנק, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה.]] אביו של הגר הוא ספק אביו, ולכן הגר פטור גם על הכאתו ואף על הכאת אמו!}}'''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו&quot;''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! 
'''&quot;אָבִיו&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק.
'''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot;'''. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּכֵּם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כא}}, וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶם.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''; אֶת שֶׁחַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ,
אֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אִמּוֹ.

{{הע-שמאל|למכה את הגופות של הוריו אין עונש מוות, ואילו למקלל אותם יש עונש אפילו אם קילל אותם לאחר מותם; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]] 
איסור הכאת הורים נלמד מאיסור הכאת בהמה של אדם אחר, החל דווקא על בהמה חיה, ודווקא אם עשה בהם חבורה. 
המכה את אביו או אמו בשוגג פטור מתשלומים למרות שאינו נהרג, כשם שהמכה בהמה חייב בתשלומים אפילו אם הכה אותה בשגגה; וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק כ|ספרא אמור פרק כ ח.]]}}יָכוֹל אִם הִכָּן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב?
וְדִין הוּא: וּמַה קְּלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה;
מַכָּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot; {{ממ|ויקרא|כד|כא}};
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב לְאַחַר מִיתָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב לְאַחַר מִיתָה.
יָכוֹל אִם הִכָּן וְלֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot;;
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהּ חַבּוּרָה – אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה!
יָכוֹל אִם הִכָּה אוֹתָן שׁוֹגֵג יְהֵא חַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּמַכֵּה בְהֵמָה... וּמַכֵּה אָדָם&quot;;
מַה מַּכֵּה בְהֵמָה, לֹא חִלֵּק בָּהּ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין,
אַף מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין!

{{הע-שמאל|לעניין מיתה יפה ראו לעיל פס' יב, והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] שם טוען ר' יאשיה שמיתת חנק היא הקלה ביותר, ואילו ר' יונתן טוען כרבי כאן.}}'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יח}} – בְּרֹר לוֹ מִיתָה יָפָה; וְהֵיזֶה זֶה? זֶה חֶנֶק!
רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא יָפָה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִיא מִיתָה סְתָם; וְכָל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה סְתָם – הִיא חֶנֶק!
מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק – הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פסוק טז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה:]] דרשות אחרות אבל אותם דיונים.}}'''&quot;וְגֹנֵב אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹנֵב אֶת הָאִישׁ; הַגּוֹנֵב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ&quot; {{ממ|דברים|כד|ו}}; בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה בֵּין קָטָן!
אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ הַגּוֹנֵב, אִשָּׁה הַגּוֹנֶבֶת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גֹּנֵב אִישׁ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? שֶׁיָּכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב אֶת הַנְּפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה יְהֵא חַיָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''' – מָה אִישׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בֶּן קְיָמָה – יָצְאוּ נְפָלִים וּבֶן שְׁמוֹנָה, שֶׁאֵינָן בְּנֵי קְיָמָה!
מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב&quot;'''.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּמְכֹּר בְּעֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ&quot;'''.

{{הע-שמאל|אב שחטף את בנו פטור, וכן פטור החוטף אם מכר את החטוף למשפחתו. ניתן לשמוע בדרשה הד לסיפור יוסף שהופרש מאחיו, אבל הם לא השתמשו בו ולא הכניסו אותו לרשותם אלא לבור אשר במדבר.
בעניין &quot;שיכניסנו לרשותו&quot; ראו במכילתא שם. לדברי ר' יהודה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה א|סנהדרין יא א,]] וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעג|ספרי דברים רעג.]] לעניין &quot;סתם מיתה שבתורה&quot; ראו דברי רבי לעיל פס' טו.}}'''&quot;וְנִמְצָא&quot;''' – פְּרָט לְמִי שֶׁמְּצֻיִּן בְּיָדוֹ; יָצָא הָאָב שֶׁגָּנַב אֶת בְּנוֹ.
יָכוֹל מְכָרוֹ {{ב|לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו|של החטוף}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו&quot;, עַד שֶׁיַּפְרִישֶׁנּוּ מֵאֶחָיו.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ דָּמִים – קָנָה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּכְנִיסֶנּוּ לִרְשׁוּתוֹ וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ&quot;'''.
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''' – בִּסְתָם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, בְּחֶנֶק!
מִנַּיִן לֹא יָכֹלְתָּ לַהֲמִיתוֹ בְּחֶנֶק, הֲמִיתֵהוּ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.
}}

===פסוק יז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' טו. לעניין ההחמרה בדין המקלל לעומת דין המכה ראו שם וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא|סנהדרין יא א.]]}}'''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו&quot;''' – וְלֹא אֲבִי אָבִיו! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא אֵם אִמּוֹ! '''&quot;אָבִיו&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק! '''&quot;אִמּוֹ&quot;''' – וְלֹא הַסָּפֵק!
'''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת&quot;''', יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כ|ט}} – אֶחָד מֵהֶם.
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;'''? יָכוֹל הַגֵּר שֶׁהָיְתָה הוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה וְלֵידָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה, יְהֵא חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;''': אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ,
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אָבִיו – אֵינוֹ חַיָּב עַל קִלְלַת אִמּוֹ.
יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה לֹא יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא: וּמַה מַּכֶּה, שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל – אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה,
קְלָלָה, שֶׁאֵין נוֹהֶגֶת בַּכֹּל, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּא חַיָּבִין עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ&quot; (ויקרא שם) – אֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה.

{{הע-שמאל|לעניין הזכרת השם המפורש בקללה ולעניין חיוב הסקילה ראו מכילתא שם.}}יָכוֹל אֲפִלּוּ קִלְּלָם בְּכִנּוּי יְהֵא חַיָּב? נֶאֱמַר '''&quot;וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ&quot;''' וְנֶאֱמַר &quot;אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו&quot; {{ממ|ויקרא|כד|טו}},
מַה לְּהַלָּן, בַּשֵּׁם – אַף כָּאן, בַּשֵּׁם!
'''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה &lt;/small&gt;תְּהֵא מִיתָתוֹ שֶׁל זֶה! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;דָּמָיו בּוֹ&quot; {{ממ|ויקרא|כ|ט}} וּלְהַלָּן נֶאֱמַר &quot;דְּמֵיהֶם בָּם&quot; (שם פס' כז).
מַה &quot;דְּמֵיהֶם בָּם&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, סְקִילָה – אַף &quot;דָּמָיו בּוֹ&quot; הָאָמוּר כָּאן, סְקִילָה!
מִנַּיִן לֹא יְכָלְתָּה לַהֲמִיתוֹ בִּסְקִילָה הֲמִיתוֹ בְּאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת, בֵּין קַלּוֹת וּבֵין חֲמוּרוֹת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמָת&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
}}

===פסוק יח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רפו|ספרי דברים רפו.]] הדרשה מתארת מדרון חלקלק המאפיין את המריבה המתדרדרת למכות ולענשים.
חיוב הנשים בתשלומים – ראו שם וראו דברי ר' יונתן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו.]]
הדרשה &quot;אנשים ולא שוורים&quot; טוענת שאין היררכיה בין נזקי אדם לנזקי השור, ולכן אין ללמוד מזה לזה, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י.]]}}'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''', אֵין דָּבָר טוֹב יוֹצֵא מִתּוֹךְ מְרִיבָה! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵה (!) מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט&quot; {{ממ|בראשית|יג|ז}}
מִי גָּרַם לְלוֹט לִפְרֹשׁ מִן הַצַּדִּיק הַהוּא? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה. 
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי יִהְיֶה רִיב בֵּין אֲנָשִׁים וְנִגְּשׁוּ אֶל הַמִּשְׁפָּט וּשְׁפָטוּם&quot; {{ממ|דברים|כה|א}}
מִי גָּרַם לָזֶה לִלְקוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ מְרִיבָה.
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''' – כַּתְּחִלָּה הֵן בָּאִין לִידֵי {{ב|מַצּוּת|ניצות}}, וְאַחַר כָּךְ לִידֵי מַכּוֹת, וְאַחַר כָּךְ בָּאִין לִידֵי עֳנָשִׁין!
'''&quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;'''? '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''', וְלֹא שְׁוָרִים!
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה אִם ‏‏{{ב|בְּמָקוֹם שֶׁפָּטַר עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ|כגון שהדליק את הגדיש בשבת}}, חִיֵּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ
כָּאן, שֶׁחִיֵּב עַל נִזְקֵי עַצְמוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נִזְקֵי שׁוֹרוֹ וַחֲמוֹרוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;''', וְלֹא שְׁוָרִים.

{{הע-שמאל|קטן שהיכה פטור; אם המוכה הוא גוי או גר תושב אינו זכאי לתשלומים, כשם שאפילו אם נהרג המוכה פטור המכה מעונש, וראו לעיל פס' יד.
שמעון התימני דורש להביא לבית הדין את כלי הרצח או המכה. ר' נתן דורש גם הוא כך [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא דר&quot;י נזיקין ו,]] אבל ר' עקיבא טוען שלא תמיד ניתן לעשות זאת, וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|תוספתא סנהדרין יב ב.]]}}'''&quot;וְהִכָּה אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן; '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}; 
'''&quot;אֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב.
מוֹצִיא אֲנִי אֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וַעֲדַיִן לֹא יָצָא גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים, '''&quot;אֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֶבֶן וְאֶגְרֹף {{ב|הַמְּיֻחָדִין|המזוהים}}; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – בְּכָל דָּבָר;
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot;'''? שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מַה אֶגְרֹף מְיֻחָד, שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה 
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁמָּסוּר לְעֵדִים וְלָעֵדָה. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי אֵינָן אֶלָּא שֶׁדְּחָאוֹ מֵרֹאשׁ הַבִּירָה וְנָפַל וּמֵת, אוֹמְרִין אָנוּ תָּבוֹא בִּירָה לְבֵית דִּין?
אֶלָּא הַכֹּל תָּלוּי בְּעֵדִים, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּלוּיִין בְּעֵדִים!

{{הע-שמאל|הדרשה קובעת שרק אם יש ביד המכה אבן (אגרופן) הוא חייב, ואם הכה ביד חשופה הוא פטור! בניגוד ל[[במדבר לה כא]]. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר קס.]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|במכילתא נזיקין ו]]. תנאי נוסף להריגת המכה הוא שיש במכה כדי להמית, ולכן גם אם הכה בכלי מתכת קטן, כגון מחט - הדרשה פוטרת אותו. 
אם היה במכה כדי להמית, יתכן שמדובר ברצח, ואז יהיה המכה פטור מתשלומים, ולכן לא גובים ממנו את התשלום מיידית; אבל אם בכל זאת המוכה לא מת – ישלם לו הכל רטרואקטיבית. לעומת זאת אם לא היה במכה כדי להמית – משלם מייד את הריפוי ומתחיל לשלם קיצבה על השבת.}}נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אֶבֶן&quot;''', נֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אוֹ בְאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ&quot; {{ממ|במדבר|לה|יז}}, 
מַגִּיד {{ב|שֶׁאֵינוֹ חַיָּב|מיתה}} עַד שֶׁיְּהֵא דָּבָר אַחֵר מְסַיֵּעַ אֶת יָדוֹ.
מִנַּיִן הִכָּהוּ {{ב|בְּמַחַט וּבְצִנּוֹרָה|כלי מתכת קטנים}} יְהֵא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף וְלֹא יָמוּת&quot;'''!
&quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;, הָא אִם מֵת – פָּטוּר מִלִּתֵּן שֶׁבֶת. 
יָכוֹל אֶחָד מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית וְאֶחָד מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית הוּא {{ב|נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי?|מיד}}
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot; – עַד שֶׁיְּהֵא מַכֶּה תָּפֵס לְמִיתָה, אֱמֹר מֵעַתָּה: מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית.
'''&quot;לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;''' – לְפִי, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאִם נָפַל לְמִשְׁכָּב אֵינוֹ מֵת? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;'''?
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|בַּמַּטָּן|למטן, להלן, במקרה שאמדוהו למיתה}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב&quot;''';
בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ נוֹתֵן לוֹ וְאֵין נוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ.
וְעַד כָּן הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית; מִיכָּן וְאֵילָךְ הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית!
אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה – {{ב|אוֹמְדִין אוֹתוֹ לְמָמוֹן|שהרי המכה היה בחזקת רוצח כשאמדו את המוכה למיתה, ולא שילם פיצויים.}} שְׁנִיָּה!
}}

===פסוק יט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם המוכה הבריא, ויצא מביתו – לחצר או לגינה, פטור המכה ממוות וחייב בתשלומי הנזק; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו.]]
אם נקטעה ידו או רגלו, ונשאר במוכה מום קבוע, שבסופו של דבר המית את המוכה - אפילו אם המוכה החלים באופן זמני - חכמים מחייבים את המכה כרוצח; ר' נחמיה פוטר אותו ממוות (ומחייב אותו בתשלומי נזק); נראה שטעמו של ר' נחמיה הוא המאמץ לפטור את המכה ממוות, ראו [[ביאור:משנה מסכת סנהדרין|במבוא למסכת סנהדרין.]]
אם המוכה עבר על דברי הרופאים והדבר החמיר את מצבו – פטור המכה מהפיצויים על ההחמרה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב&quot;ק ט א-ב.]] דעות שונות מאלו שכאן.}}'''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;''' – יָכוֹל מִמִּטָּה זוֹ לְמִטָּה זוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּחוּץ&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא חוּץ; מִנַּיִן {{ב|לְרַבּוֹת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ|שלא יצא לרשות הרבים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהִתְהַלֵּךְ&quot;'''.
 
קָטַע יָדוֹ וְקָטַע רַגְלוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בָּזֶה {{ב|'''&quot;עַל מִשְׁעַנְתּוֹ&quot;'''|ויהיה המכה פטור ממוות}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;'''. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל מִשְׁעַנְתּוֹ&quot;'''? {{ב|עַל בֻּרְיוֹ!|כאדם בריא}}
 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ&quot;'''? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ {{ב|לְמַעְלָה,|במקרה שלא היה במכה כדי להמית}} שֶׁנּוֹתֵן לוֹ בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ. 
יָכוֹל {{ב|אַף זֶה|אם היה במכה כדי להמית, אבל המוכה הבריא}} כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ&quot;''' – בִּשְׁעַת עֲמִידָתוֹ נוֹתֵן לוֹ, וְלֹא בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ.
 
אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, וְהֵקֵל מִמַּה שֶׁהָיָה, הִכְבִּיד וְאַחַר כָּךְ מֵת – אוֹמְדִין אֹתוֹ;
אִם מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה חַיָּב; אִם לָאו – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ... וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;'''.
אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם לָאו, מָה עָלְתָה עַל לִבִּי, שֶׁיְּהֵא זֶה מִטַּיֵּל בַּשּׁוּק וְזֶה בָּא וְנֶהֱרָג?
אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵחֲמַת מַכָּה רִאשׁוֹנָה מֵת – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
 
'''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;''' – יָכוֹל לְכָל דָּבָר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;'''.
אֵין שִׁבְתּוֹ אֶלָּא בַּטִּילָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ&quot; {{ממ|שמות|לא|יז}}.
יָכוֹל יִהְיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא&lt;small&gt; עוֹשֶׂה סֶלַע בַּיּוֹם, וּכְאִלּוּ עוֹשֶׂה שְׁתֵּי סְלָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִקָּה הַמַּכֶּה&quot;'''!
 
'''&quot;רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן&quot;''' – שִׁבְתּוֹ אַחֲרוֹנָה יִתֵּן, לֹא שִׁבְתּוֹ רִאשׁוֹנָה.
'''&quot;וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;''' – יְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וּמְרַפֵּא.
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ עָבַר עַל דִּבְרֵי הָרוֹפֵא, וְאָכַל דְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה – שֶׁהַדְּבַשׁ וּמִינֵי מְתִיקָה קָשִׁין לַמַּכָּה – וְהֶעֶלְתָה מַכָּתוֹ גַּרְגּוּתְנִי, יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רַק... יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;'''!
}}

===פסוק כ===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דרשות אחרות מאלו שכאן לטענה שמדובר בעבד כנעני. בכל מכה שהכה האדון והרג את עבדו, והעבד מת תוך יממה מתקיים דין &quot;נקום ינקם&quot;. הדרשה אינה מוכיחה את הטענה אלא קובעת אותה כמובן מאליו.}}'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה עִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר ''''עֶבֶד וְאָמָה'''' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי כַסְפּוֹ הוּא&quot; – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶן כֶּסֶף!
 
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן.
 
'''&quot;בַּשֵּׁבֶט&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּשֵּׁבֶט; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;''', בְּכָל דָּבָר!
 
'''&quot;וּמֵת תַּחַת יָדוֹ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא אֲפִלּוּ מֵת לְעֶשֶׂר שָׁעוֹת הֲרֵי זֶה חַיָּב, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמֵת תַּחַת יָדוֹ&quot;'''?

{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר מתקיים דין &quot;יום או יומיים&quot; רק בעבד הנמצא &quot;תחת ידו&quot; של המכה אותו, ושייך רק לו.
נקימה היא המתה בסיף, וראו במכילתא שם.}}אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִיתָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשִׁעְבּוּד! מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'עֶבֶד זֶה מָכוּר לְךָ לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם' –
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זֶה וָזֶה אֵינוֹ בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! הָרִאשׁוֹן – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ תַּחְתָּיו, וְהַשֵּׁנִי – מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ;
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יֶשְׁנָן בְּדִין 'יוֹם אוֹ יוֹמַיִם'! זֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא תַּחְתָּיו, וְזֶה – מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּסְפּוֹ!
 
'''&quot;נָקֹם יִנָּקֵם&quot;'''; נֶאֶמְרָה כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית&quot; {{ממ|ויקרא|כו|כה}}; מַה לְּהַלָּן, סַיִף – אַף כָּאן, בְּסַיִף.
יָכוֹל יַעֲשֶׂה בּוֹ מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית כְּמַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית?
וְדִין הוּא: חַיָּב בְּעֶבֶד וְחַיָּב בְּבֶן חוֹרִין; מַה בֶּן חוֹרִין, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית – אַף בְּעֶבֶד, עַד שֶׁיְּהֵא בַּמַּכָּה כְּדֵי לְהָמִית!
}}
 
===פסוק כא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|מכילתא נזיקין ז,]] דברי ר' ישמעאל.}}'''&quot;יוֹם&quot;''' – יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹמַיִם&quot;'''; אוֹ '''&quot;יוֹמַיִם&quot;''' – יָכוֹל שְׁנֵי יָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹם&quot;'''. 
אֱמוֹר מֵעַתָּה: יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁנֵי יָמִים; הֱוֵי אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת.
 
'''&quot;כִּי כַסְפּוֹ הוּא&quot;''' – יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים, שֶׁאֵין לוֹ בָּהֶם כֶּסֶף. '''&quot;כַּסְפּוֹ&quot;''' – פְּרָט לְשֻׁתָּפִין. 
'''&quot;הוּא&quot;''' – פְּרָט לְמִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין.
}}

===פסוק כב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החובל בחברו, בין במתכוון בין באינו מתכוון, חייב בחמשת התשלומים. הדרשה קובעת שמצות היא מריבה, וכך מאחדת את עניין המריבה עם המצות שנדונה לעיל פס' יח-יט.
בניגוד לת&quot;ק [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|במכילתא נזיקין ח]] כאן מדובר רק על תשלומים ולא על רצח; וראו דברי רבי שם.}}'''&quot;וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן. '''&quot;וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''' – 
אֵין לִי אֶלָּא בְּ'כִי יִנָּצוּ', שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן;
מִנַּיִן אַף בְּ'כִי יְרִיבוּן' (פס' יח) נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִנָּצוּ&quot;''' וְ&quot;כִי יְרִיבוּן&quot;; מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת.
מַה בְּ'''&quot;כִי יִנָּצוּ&quot;''', נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אַף בְּ&quot;כִי יְרִיבוּן&quot; נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן!
כָּאן הוּא נוֹתֵן נֶזֶק וְצַעַר, וּלְהַלָּן הוּא נוֹתֵן שֶׁבֶת וְרִפּוּי. מִנַּיִן לִיתֵן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה, וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''', &quot;וְכִי יְרִיבוּן אֲנָשִׁים&quot;; וַהֲלֹא מַצּוּת הִיא מְרִיבָה וּמְרִיבָה הִיא מַצּוּת!
אֶלָּא לִיתֵן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן!

{{הע-שמאל|הריבוי של הנשים מחייב את הדרשן להוציא מישהו, והוא מוציא את השור, וראו תופעה דומה לעיל פס' יח. להלכה הנקבעת כאן ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ד|ב&quot;ק ה ד.]]}}'''&quot;כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים, אִשָּׁה וְאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲנָשִׁים&quot;'''? אֲנָשִׁים וְלֹא שְׁוָרִים! 
מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹרוֹ שֶׁנָּגַף אֶת הָאִשָּׁה – פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת.
אִלּוּ נֶאֱמַר ''''וְנָגְפוּ אִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן'''', הָיִיתִי אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּהְיוּ לָהּ שְׁנֵי וְלָדוֹת וּבַעַל;
מִנַּיִן יֵשׁ לָהּ בַּעַל וְאֵין לָהּ וְלָדוֹת, יֵשׁ לָהּ וְלָדוֹת וְאֵין לָהּ בַּעַל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.
יָכוֹל אֵין כָּל הָעִנְיָן מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת חוֹרִין? מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַגִּיּוֹרֶת וְאֶת הַשִּׁפְחָה הַמְשֻׁחְרֶרֶת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה&quot;''' – מִכָּל מָקוֹם.

{{הע-שמאל|מדובר על מצב שהעוברים מתו והאשה לא. &quot;אסון&quot; הוא מות האשה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]]}}'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן&quot;''' – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אָסוֹן בָּאִשָּׁה, אוֹ אָסוֹן בַּוְּלָדוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַכֵּה אִישׁ&quot; (פס' יב) – פְּרָט לַוְּלָדוֹת.
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן&quot;'''? בָּאִשָּׁה וְלֹא בַּוְּלָדוֹת.
'''&quot;וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ&quot;''', הָא אִם יֵשׁ שָׁם אָסוֹן אֵין נֶעֱנָשׁ! '''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''' – בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! 
'''&quot;עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ&quot;''' – בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף!
'''&quot;כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה&quot;''', יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה הוּא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה הוּא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן בִּפְלִילִים&quot;''' – בְּדַיָּנִים; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה&quot;'''? לִימֵּד שֶׁדְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל!
}}

===פסוק כג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח#משנה ה|ב&quot;ק ח ה,]] שחייבי מיתה פטורים מתשלומים.
הדרשה מרמזת לקריאה דחויה, &quot;נפש תחת נפש עין&quot;, הדחיה של דרשה כזאת היא שלא כתוב &quot;נפש תחת נפש בהמה&quot; אלא רק 'עין'.}}'''&quot;וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ&quot;''', יָכוֹל הָרַג אָדָם וּבְהֵמָה כְּאֶחָד, וְקָטַע רֹאשׁוֹ שֶׁלָּזֶה וְאֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה כְּאֶחָד, 
יָכוֹל יְהֵא חַיָּב מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יח}} וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה', וְלֹא 'נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן'.
אֲבָל הָרַג אָדָם '''וְאַחַר כָּךְ''' הָרַג בְּהֵמָה, קָטַע רֹאשׁ שֶׁלָּזֶה '''וְאַחַר כָּךְ''' קָטַע אֶצְבָּעוֹ שֶׁלָּזֶה – חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וּבְהֵמָה&quot;, &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ וָעַיִן&quot;!
זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲוֹן מִיתָה וְתַשְׁלוּמִין '''כְּאֶחָד''' – נִדּוֹן בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין!
}}

===פסוק כה===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|מכילתא נזיקין ח.]] העונשים בפסוק &quot;עין תחת עין&quot; מתפרשים כתשלום ממון, אבל הביטוי &quot;נפש תחת נפש&quot; יוצא מן הכלל, בגלל הפסוק בספר במדבר.}}בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר '''&quot;חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף&quot; (פס' י&quot;ח); 
הָא &quot;חַבּוּרָה&quot; &quot;חַבּוּרָה&quot;: מַה חַבּוּרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – &quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;, אַף כָּאן – &quot;שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא&quot;.
אוֹ יָכוֹל אַף &quot;נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ&quot;? – תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|לא}}, 
לְ'''נֶפֶשׁ''' רֹצֵחַ אִי אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר, אֲבָל אַתָּה לוֹקֵחַ כֹּפֶר לְאֵיבָרִין.
}}

===פסוק כו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]] כאן נוסף תנאי שהתכוון להכות את העבד.}}'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֶבֶד וְאָמָה' – עֶבֶד וְאָמָה שֶׁתּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ; יָצְאוּ עֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִיִּים, שֶׁאֵין תּוֹרָתָן שָׁוָה זוֹ לָזוֹ.
'''&quot;וְכִי יַכֶּה אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''', בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן.
'''&quot;אֶת... עַבְדּוֹ&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין לוֹ.
'''&quot;אֶת עֵין&quot;''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל עֵינוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשִׁחֲתָהּ&quot;''', יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁחֵת.
יָכוֹל אֲפִלּוּ הִכָּהוּ '''{{ב|כְּנֶגֶד|לא על העין אלא מהצד ההפוך}}''' עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, '''כְּנֶגֶד''' אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת עֵין&quot;''' – עַד שֶׁיַּכֵּהוּ עַל עֵינוֹ!
}}

===פסוק כז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שן מתנדנדת נחשבת כשן שנפלה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט.]]}}'''&quot;וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל&quot;''' – יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יַפִּיל&quot;''';
יָכוֹל עַד שָׁעָה שֶׁיַּפִּילֶנָּה לָאָרֶץ? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִכָּהוּ עַל שִׁנּוֹ וְנִדְנְדָהּ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, יְהֵא יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַיִן' וְ''' 'שֵׁן' '''; מָה עַיִן שֶׁשִּׁחֵת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁשִּׁחֵת!
יָכוֹל אֲפִלּוּ הִפִּיל שִׁנּוֹ שֶׁל חָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר ''' 'שֵׁן' ''' וְ'עַיִן'; מָה עַיִן שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת – אַף '''שֵׁן''' שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ט|תוספתא ב&quot;ק ט ט.]] לדעת רשב&quot;ג אם לא התכוון להכות את עבדו – אין האדון חייב לשחררו.}}'''&quot;יַפִּיל&quot;''' – עַד שֶׁיְּתַכַּוֵּן לוֹ. הָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, אָמַר לוֹ: 'כְּחֹל לִי עֵינִי' וְסִמְּאָהּ, 'חֲתֹר לִי שִׁנִּי' וְהִפִּילָהּ – שִׂחֵק בָּאָדוֹן, &lt;/small&gt;יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין!
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין!
'''&quot;יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה! '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט;]] לעניין החופשה שניתנה לשפחה ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ה|ספרא קדושים פרק ה ה.]] אם שילח את העבד לחפשי – האדון פטור מתשלומים לעבדו.}}'''&quot;חָפְשִׁי&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;חָפְשִׁי&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חָפְשִׁי'; מַה 'חָפְשִׁי' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף כָּאן שְׁטָר!
מִנַּיִן &quot;לַחָפְשִׁי&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן שֶׁהוּא שְׁטָר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ חֻפְשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|כ}},
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְכָתַב לָהּ&quot; {{ממ|דברים|כד|א}}. מַה 'לָהּ' הָאָמוּר לְהַלָּן שְׁטָר – אַף 'לָהּ' הָאָמוּר כָּאן שְׁטָר!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן שִׁלּוּחַ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׁלּוּחַ (שם פס' ג); מַה שִׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן גֵּט – אַף כָּן גֵּט!
יָכוֹל יְהֵא יוֹצֵא בְּנִיזְקוֹ, מְשַׁלֵּם לוֹ דְּמֵי עֵינוֹ וּדְמֵי שִׁנּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ&quot;''' &quot;תַּחַת עֵינוֹ&quot;.
&quot;תַּחַת עֵינוֹ&quot; – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת עֵינוֹ; '''&quot;תַּחַת שִׁנּוֹ&quot;''' – כָּל הַבָּא מֵחֲמַת שִׁנּוֹ.
}}

===פסוק כח===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין שור האיצטדין ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב&quot;ק ד ד.]]
ראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מסיקים אותן מסקנות הלכתיות מדרשות אחרות: חיוב שור שהמית אדם בנשיכה, רביצה וכו' נלמד כאן מ&quot;ומת&quot;, ושם מגזירה שווה 'איש או אשה'; נזקים של בע&quot;ח שאינו שור נלמדים כאן מ&quot;סקול יסקל&quot; ושם מדיני שבת!}}'''&quot;וְכִי יִגַּח&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁהִגִּיחוּהוּ. מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר הָאִצְטַדְיֹן פָּטוּר, לְפִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא מְעֻשֶּׂה!
'''&quot;וְכִי יִגַּח&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה?
וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם. מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, רְבִיצָה, נְשִׁיכָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה –
אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מַה {{ב|שׁוֹר בְּשׁוֹר|שור תם שהרג שור אחר}}, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, עָשָׂה בּוֹ נְגִיחָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה,
{{ב|זֶה,|שׁוֹר שֶׁהָרַג אָדָם}} שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וָמֵת&quot;'''; לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה!
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? {{ב|הוּא הַדִּין וְהִיא הַתְּשׁוּבָה!|גם כאן אי אפשר ללמד קל וחמר משור מועד, כי השור התם אינו מחיב את בעליו בתשלום כפר}}
תַּלְמוּד לוֹמַר {{ב|'''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;'''|דורש את הכפילות 'סקול יסקל'}} לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.

{{הע-שמאל|לעניין הכוונה של השור לפגוע ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ו|ב&quot;ק ד ו,]] שאם השור הרג אדם בשגגה הוא פטור מסקילה. לעניין הסקילה על כל הריגה של אדם , גם קטן – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]}}'''&quot;אֶת אִישׁ&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לוֹ; '''&quot;אֶת אִשָּׁה&quot;''' – עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּן לָהּ. 
'אִישׁ וְאִשָּׁה' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת {{ב|קָטָן וּקְטַנָּה, טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס|הנהרג הוא אדם כלשהו}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה&quot;'''.
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה, נְשִׁיכָה, רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה.
'''&quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.

{{הע-שמאל|כאמור לעיל, אם השור לא התכוון להזיק הוא פטור מסקילה, אבל שור שרבע אדם או נרבע על ידו חייב הריגה (ראו [[ויקרא כ טו]]) למרות שלא התכוון לעשות זאת. מצד שני אם השור המועד נגח בכוונה והמית אדם – בעליו משלם כופר, ואילו אם השור רבע אדם אין תשלומי כופר. לכן יש צורך בפסוק &quot;סקול יסקל&quot; ללמד שגם שור הרובע נסקל.}}וְאֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ; רוֹבֵעַ מִנַּיִן? וְדִין הוּא: 
מַה נּוֹגֵחַ, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, טָעוּן סְקִילָה –
רוֹבֵעַ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְקִילָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְגִיחָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ –
תֹּאמַר בְּרוֹבֵעַ, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר לְאַחַר מִיתַת נַפְשׁוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל&quot;'''.

{{הע-שמאל|פרה שהמיתה ואחר כך המליטה – יש להרוג גם את הוולדות ואת המעורבים איתם, וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ה#ג|תוספתא ב&quot;ק ה ג,]] אבל את הוולדות, לדעת ת&quot;ק, אין לסקול אלא להמית ברעב.}}אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת וַלְדוֹתֵיהֶן וַעֲרִיבוֹתֵיהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל&quot;'''.
וְלֹא יְהֵא מְסַקְּלוֹ מִיָּד, אֶלָּא כּוֹנְסוֹ לְכִפָּה עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּתוּ! 
וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נִסְקָלִין!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ח|ב&quot;ק ד ח.]]
וראו במכילתא שם, שמסיקים מכך שעגלה ערופה באה לכפר שאיסור ההנאה מעצמותיה וכו' קל מזה של השור. כאן מוצגת הטענה שדין שור הנסקל קל מדין עגלה ערופה דווקא כי היא באה לכפר, ולומדים את איסור ההנאה מחלקי השור מהביטוי &quot;ולא יאכל את בשרו&quot;}}'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהִיא נְבֵלָה, וּנְבֵלָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה?
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שְׁחָטוֹ מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ – בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה.
יָכוֹל אִם שְׁחָטוֹ עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ יְהֵא בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' –
אֶת שֶׁהוּא בִּכְלַל סְקִילָה - בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל סְקִילָה – בְּשָׂרוֹ מֻתָּר בַּאֲכִילָה.
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּשָׂרוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר?
דִּין הוּא: הוֹאִיל וְזֶה אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה,
מַה מָּצִינוּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, עָשָׂה בָּהּ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר –
אַף בָּזֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ גִּידִין, עֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא בָּאָה לְכַפֵּר – תֹּאמַר בָּזוֹ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה לְכַפֵּר?
הֲרֵי הַשּׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה יוֹכִיחַ, שֶׁאֵינוֹ בָּא לְכַפֵּר – וְעָשָׂה בּוֹ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹחֵט חֻלִּין בָּעֲזָרָה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן 
תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;סָקֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' וַדַּאי 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לַעֲשׂוֹת גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קְרָנַיִם וּטְלָפַיִם כַּיּוֹצֵא בַּבָּשָׂר!
'''&quot;וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ&quot;''' – אֲפִלּוּ לַכְּלָבִים; הֲרֵי זֶה בָּא לְאוֹסְרוֹ בַּהֲנָאָה.

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י,]] שם מובאות דרשות שונות מאלו שכאן ע&quot;י התנאים השונים. בן עזאי כאן מחמיר בדין בעל השור התם שהרג, וטוען שכביכול יצא בלי דמו שלו, כלומר הוא עדיין אשם, למרות שאינו נענש – בניגוד לדברי ר' יהודה בן בתירא שם;
ראב&quot;ע כאן כר' עקיבא שם, שפטור מדמי ולדות, וראו לעיל פס' כב. ר' אליעזר כאן כבן עזאי שם, ואילו ר' עקיבא כאן כרבן גמליאל שם, וראו [[ביאור:משנה ערכין פרק ג#משנה ג|ערכין ג ג.]]}}'''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁלּוֹ כֻּלּוֹ, 
כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר 'יָצָא אִישׁ פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו וְאֵין לוֹ בָּהֶן הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם'.
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מִדְּמֵי וַלְדוֹת. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֲנָשִׁים&quot; – וְלֹא שְׁוָרִים!
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק! מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב שׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק מְשַׁלֵּם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם!
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: וְכִי מַה בְּפָנַיִךְ, שֶׁאָמַרְנוּ בָּזֶה שֶׁטָּעוּן סְקִילָה? 
אֶלָּא בְּמִתְכַּוֵּן לְהָמִית אֶת הַגּוֹי וְהֵמִית אֶת בַּר יִשְׂרָאֵל, אֶת בֶּן שְׁמֹנָה וְהֵמִית אֶת בֶּן תִּשְׁעָה!
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;''' – נָקִי מִדָּמוֹ שֶׁל עֶבֶד, מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתִי אוֹמֵר: חִיֵּב בְּעֶבֶד וְחִיֵּב בְּבֶן חוֹרִין;
מַה בֶּן חוֹרִין חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר... עֶבֶד... בְּכֹפֶר! וְעוֹד קַל וָחֹמֶר:
וּמַה בֶּן חוֹרִין, שֶׁמְּשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ, חָלַק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר; 
עֶבֶד, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם כָּל כָּפְרוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחֲלֹק בּוֹ בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּכֹפֶר?
אוֹ מַחְמִיר אֲנִי בְּעֶבֶד יָתֵר מִבֶּן חוֹרִין, מִפְּנֵי שֶׁבֶּן חוֹרִין, אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים;
וְעֶבֶד אִם הָיָה יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים – נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי&quot;'''? – נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.
}}

===פסוק כט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]] השור המועד עובר תהליך של עדות בבית דין בנוכחות בעליו. אם השואל את השור לא ידע שהשור מועד – הבעלים משלמים את נזקיו והשואל פטור. בר לבב מציעה לתקן על פי הטרמינולוגיה המקובלת ל&quot;לרבות&quot; במקום &quot;להביא&quot;. אין להחלפת המונחים משמעות עניינית.}}'''&quot;אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנָּגַח וְהוּא תָּם, מִנַּיִן עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot;''' – וַדַּאי וְלֹא סָפֵק.
'''&quot;תְּמֹל&quot;''' – הֲרֵי שְׁנַיִם, '''&quot;שִׁלְשֹׁם&quot;''' – הֲרֵי שְׁלֹשָׁה; מְלַמֵּד שֶׁאֵין נַעֲשֶׂה מוּעָד עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה!
וְהוּא עַד '''&quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלִים; בֵּית דִּין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ נוֹדַע&quot; {{ממ|שמות|כא|לו}} – בְּבֵית דִּין!
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: {{ב|תַּחְתּוֹן|פס' לו}} בְּבֵית דִּין, כָּאן בְּבָעָלִים! מִנַּיִן כָּאן בְּבֵית דִּין, תַּחְתּוֹן בְּבָעָלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; (שם) לִגְזֵרָה שָׁוָה: 
מַה '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן בְּבֵית דִּין - אַף &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַטָּה בְּבֵית דִּין;
וּמַה '''&quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּן {{ב|בִּבְעָלִים|בנוכחות הבעלים}} – אַף &quot;תְּמֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַטָּה בִּבְעָלִים.
'''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, [לְרַבּוֹת] (להביא) שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר!
אִם כֵּן מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל תָּם וְנִמְצָא מוּעָד!
מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל שֶׁהוּא מוּעָד – הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''.

{{הע-שמאל|לעניין שור של חירש שוטה או קטן ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ד|תוספתא ב&quot;ק ד ד.]] לעניין דרך השמירה ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ט|ב&quot;ק ד ט.]] שור מועד שפגע באדם ולא המיתו אינו נסקל. אם השור המית אשה – הכופר משולם לבניה ולא לבעלה.}}'''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ... וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''', אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר! יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר.
שׁוֹר חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגְחוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין! רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
שׁוֹר שֶׁפָּסַק אֶת הַמּוֹסֵרָה וְיָצָא וְהִזִּיק – אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד חַיָּב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר; 
וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב וּמוּעָד פָּטוּר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה וְזֶה פְּטוּרִין 
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה לַשּׁוֹר הַמּוּעָד אֶלָּא סַכִּין.
'''&quot;וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת&quot; (לעיל פס' כח).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;'''? 
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''',
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁהֱעִידוּהוּ וְנָגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – הֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵמִית אִישׁ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיָּמִית.
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''' – מָה הָאִישׁ, נְזָקָיו לְבָנָיו, אַף הָאִשָּׁה, נְזָקֶיהָ לְבָנֶיהָ.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י:]] בעל השור המועד שהרג אדם אינו מומת, בניגוד לפשט הפסוק – אלא חייב כופר, וחייב מיתה בידי שמים.בית הדין שדן את השור הוא בי&quot;ד המוסמך לדון דיני נפשות.
לריבוי של שור שרבע אשה או נרבע ע&quot;י גבר, ולריבוי של נשיכה וכו' השוו לעיל פס' כח: שם מדובר על שור תם וכאן על שור מועד, אבל גם כאן חוזרת הדרשה ומרבה גם שור תם בקריאה &quot;השור יסקל וגם&quot;. לעניין שאר בהמה חיה ועוף לדעת ר' אליעזר ראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ג#א|תוספתא סנהדרין ג א;]] אבל העדות של ר' יהודה בן בבא (ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א]]) תומכת בגישת ת&quot;ק, שמיתתם בבית דין של 23.}}'''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot;!
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת&quot;''', יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹר נִסְקָל כָּךְ בְּעָלָיו נִסְקָלִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''': הַשּׁוֹר נִסְקָל וְאֵין בְּעָלָיו נִסְקָלִין! וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רוֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; {{ממ|במדבר|לה|טז}}; רוֹצֵחַ מֵת, בְּעָלִים אֵינָן מֵתִים.
וְעַד אָן אֲנִי אוֹמֵר יָמוּתוּ בְּעָלִין! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ&quot; (שם פס' ל),
וְאוֹמֵר &quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ... מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ&quot; (שם פס' לא); רוֹצֵחַ מֵת וְאֵין בְּעָלִין מֵתִין!
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת&quot;'''? כְּמִיתַת בְּעָלִין כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר!
מַה מִּיתַת בְּעָלִין, בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – אַף מִיתַת הַשּׁוֹר בִּדְחִיָּה וּבִסְקִילָה וּבְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.
אֵין לִי אֶלָּא נוֹגֵחַ, רוֹבֵעַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא נְגִיחָה;
מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר, מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף כַּיּוֹצֵא בַּשּׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַשּׁוֹר שֶׁהֵמִית – מִיתָתוֹ בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, וּשְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וְעוֹף שֶׁהֵמִיתוּ – כָּל הַקּוֹדֵם לְהָרְגָן זָכָה לַשָּׁמַיִם.
הֵעִיד [רַבִּי] יְהוּדָה בֶּן בָּבָא שֶׁנִּסְקַל תַּרְנְגוֹל בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. 
}}

===פסוק ל===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין הכופר ראו לעיל פס' כב. לעניין דרך החישוב שלו ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין סוף י.]] אם השומרים חייבים בכופר – לדעת ר' עקיבא הכופר הוא פדיון נפשם של השומרים.}}'''&quot;אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – יָכוֹל אִם אָמַר מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מָנֶה, וְאִם אָמַר מֵאָה מָנֶה יְהֵא נוֹתֵן מֵאָה מָנֶה?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; (לעיל פס' כב).
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּבֵית דִּין, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּבֵית דִּין!
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּעָלִין, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּעָלִין!
'''&quot;וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ&quot;''' – יָכוֹל פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אוֹ פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק? נֶאֱמַר כָּן '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot;.
מַה &quot;יָשִׁית עָלָיו&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק, אַף '''&quot;יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' הָאָמוּר כָּן – פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל נִזָּק!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: הוֹאִיל וּתְפוּסַת בְּעָלִין בְּמִיתָה, וּפְטִירָתָן בְּכֹפֶר – אֱמֹר מֵעַתָּה: פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל מַזִּיק!
'''&quot;אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבֵּן וְאֶת הַבַּת! '''&quot;כְּכֹל... יוּשַׁת עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר!
}}

===פסוק לא===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בן ובת אינם איש ואשה אלא קטנים, שהשור הנוגח פגע בהם; וראו לעיל פס' כח, שלמדו על סקילת שור שנגח את הקטן מ&quot;או&quot;.
הדרשה דוחה לימוד מאדם הרוצח, כי האדם חייב בשת אם הנפגע לא נהרג, ואילו השור פטור ממנה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב&quot;ק ג י,]] ומשעינה את הדין על הפסוק.}}'''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת&quot; (לעיל פס' כח).
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''? ... דִּין הוּא: חִיֵּב אָדָם בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ אָדָם בְּאָדָם, לֹא חִלֵּק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה – אַף בָּזֶה לֹא נַחֲלֹק בּוֹ בֵּין קְטַנִּים לִגְדוֹלִים בְּמִיתָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא חִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין,|רוצח שהוא קטן פטור ממוות}} חִיֵּב {{ב|עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִין| עגל שהמית אדם נסקל}},
כָּאן, {{ב|שֶׁחִיֵּב אֶת הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|אם גדול רצח את הקטן -חייב}}, אֵינוֹ דִּין {{ב|שֶׁנְּחַיֵּב עַל הַקְּטַנִּים כַּגְּדוֹלִים|שור שהמית את הקטן נסקל}}?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא מוּעָד, תָּם מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּבֵן וּבַת וְחִיֵּב בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה;
מַה מָּצִינוּ בְּאִישׁ וּבְאִשָּׁה, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה – אַף בְּבֵן וּבַת לֹא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהוּרַע כֹּחָן בִּנְזִיקִין, לֹא חִלֵּק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה –
בֵּן וּבַת, שֶׁיָּפֶה כֹּחָן בִּנְזִיקִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַחֲלֹק בָּהֶן בֵּין תָּם לְמוּעָד בְּמִיתָה?

{{הע-שמאל|אי אפשר ללמוד קל וחומר משור מועד, כי צריך לשם כך לטעון שהריגת ילד חמורה מהריגת מבוגר, מה שאינו נכון; הדרשן דורש את הכפילות &quot;יגח... יגח&quot;.}}אָמַרְתָּה: כָּךְ דָּנִין? מִן הֶחָמוּר לַקַּל לְהַחְמִיר עָלָיו? וְאִם הֶחְמִיר בְּמוּעָד, נַחְמִיר בְּתָם?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;'''! 
שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְתָם וּנְגִיחָה לְמוּעָד!

{{הע-שמאל|אם הננגח לא מת, אבל נגרמה לו נכות – בעל השור חייב בתשלומי הנזק, אבל לא בפיצוי על הצער הריפוי השבת והבושת. גם הטענה הזאת נלמדת מהכפילות &quot;יגח...יגח&quot;, ולא מקל וחומר מהגונב בהמה – שאינו משלם בושת – וגם לא מדין החובל בחברו או בעבד, החייבים בתשלומים אלו או בחלקם.
שור תם שפצע אדם – לדעת ת&quot;ק משלם חצי מה&quot;נזק&quot;, כשם ששור תם שנגח שור אחר משלם חצי נזק; לדעת ר' עקיבא משלם את כולו, כשם שאם הרג את האדם השור נסקל; אבל ר' עקיבא מודה שהתשלום הוא לכל היותר מחיר השור הפוגע.}}אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו?
וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו – זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ – חַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח&quot;''' – שְׁתֵּי נְגִיחוֹת כֵּן: נְגִיחָה לְמִיתָה וּנְגִיחָה לִנְזִיקִין.
יָכוֹל אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: חִיֵּב בְּשׁוֹר בְּשׁוֹר וְשׁוֹר בְּאָדָם;
מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּשׁוֹר, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק וּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם – אַף בָּזֶה, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק בְּמוּעָד מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם!
דָּבָר אַחֵר, חִיֵּב עַל כֻּלּוֹ וְחִיֵּב עַל אֵבָרָיו; מַה מָּצִינוּ עַל כֻּלּוֹ, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב – אַף עַל אֵבָרָיו, תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר {{ב|שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ,|משור שהזיק לשור אחר}} וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִדָּבָר שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!
וְאַל יוֹכִיחַ עַל כֻּלּוֹ, {{ב|שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ|שור שהרג אדם נסקל}}!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין אָדָם מֵאָדָם, וְאֵין דָּנִין אָדָם מִשּׁוֹר!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''', כְּמִשְׁפַּט הַמּוּעָד בְּמוּעָד – כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם בְּתָם!
וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתָם בְּאָדָם שֶׁמְּשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''' כְּמִשְׁפַּט מוּעָד כָּךְ מִשְׁפַּט הַתָּם!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יֵעָשֶׂה לּוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא מִגּוּפוֹ!
}}

===פסוק לב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא,]] שדורשים שמדובר בעבד כנעני מעצם הדין שאת הפיצוי מקבל האדון. כאן דורשים זאת מהשוואה לפס' כו, שעסק בשחרור העבד בשן ועין.}}'''&quot;אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה&quot;''', יָכוֹל בְּעֶבֶד וְאָמָה הָעִבְרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר?
נֶאֱמַר כָּן &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; (לְעֵיל פָּסוּק כו).
מַה &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, 
אַף &quot;עֶבֶד וְאָמָה&quot; הָאָמוּר כָּן – בְּעֶבֶד וְאָמָה כְּנַעֲנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ז|בכורות ח ז,]] &quot;במנה צורי&quot;.}}'''&quot;כֶּסֶף&quot;''', יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁלֹשִׁים&quot;'''. יָכוֹל שְׁלֹשִׁים דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׁקָלִים&quot;'''!
'''&quot;כֶּסֶף&quot;''', יָכוֹל בֵּי בַּבְלִיּוֹת וְעַלְמִיּוֹת וְקַפּוֹדְקִיּוֹת?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;שְׁקָלִים&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שְׁקָלִים&quot; {{ממ|ויקרא|כז|כה}};
מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּן – בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.

{{הע-שמאל|אדונו של העבד יכול להיות גם ילד או ילדה.
נתינת הכסף, כמו סקילת השור – נעשית בבית דין.}}'''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''' – בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''' – בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל;
'''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו&quot;''', יָכוֹל בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;'''; מַה סְּקִילָתוֹ בְּבֵית דִּין – אַף נְתִינָתוֹ בְּבֵית דִּין!

{{הע-שמאל|אם העבד לא מת כתוצאה מהנגיחה – אין לסקול את השור.
רק שור מועד נסקל על הריגת עבד. אמנם אפשר לפרש את פס' לא-לב כעוסקים בכל שור, אבל הכלל &quot;דבר שהיה בכלל ויצא...&quot; (ראו [[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל#פרק א|ברייתא דר' ישמעאל א ד.]]) מחייב את הדרשן להעמיד גם את הפסוקים האלו כעוסקים רק בשור מועד.}}'''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר&quot; (לעיל פסוק כח)! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;'''?
מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא&quot; (לעיל פסוק כט), יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁנָּגַח, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵמִית – יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''', לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מַה &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – לְמִיתָה, אַף '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' הָאָמוּר כָּן – לְמִיתָה;
וּמַה '''&quot;וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot;''' הָאָמוּר כָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם, אַף &quot;הַשּׁוֹר יִסָּקֵל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּמוּעָד וְלֹא בְּתָם.
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ – הֶחֱזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ!

{{הע-שמאל|המילה &quot;שור&quot; חוזרת שבע פעמים בפס' כח-לב. הדרשן משתמש בעובדה זו כדי לזכור את רשימת השוורים [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ז|שבב&quot;ק ד ז]] (בתוספת 'שור שאין לו בעלים') ארבעת האחרונים פטורים מן המיתה לדעת ר' יהודה. לפי הדרשה גם משנה ח שם היא לדעת ר' יהודה, וכן גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ו|בתוספתא ב&quot;ק ד ו.]]}}'שׁוֹר' 'שׁוֹר' שֶׁבַע פְּעָמִים: שׁוֹר הָאִשָּׁה, שׁוֹר הַיְּתוֹמִים, שׁוֹר הָאַפִּטְרוֹפִין, 
שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַקֹּדֶשׁ, וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּבִין מִיתָה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹר הַמִּדְבָּר, שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ וְשֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot; (פסוק כט) – אֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעָלִים – חַיָּב מִיתָה, אֶת שֶׁאֵין לוֹ בְּעָלִים – פָּטוּר מִן הַמִּיתָה!
יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲפִילּוּ שׁוֹר הֶדְיוֹט שֶׁהֵמִית, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו, 
וְכֵן שׁוֹר גֵּר שֶׁמֵּת, לֹא הִסְפִּיקוּ לְעָמְדוֹ בַּדִּין עַד שֶׁמֵּת הַגֵּר;
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ וְהֵמִית&quot; {{ממ|שמות|כא|כט}} – אֶת שֶׁשָּׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין חַיָּב, 
וְשֶׁלֹּא שָׁוַת הֲמָתָתוֹ לְהַעֲדָתוֹ בְּבֵית דִּין פָּטוּר.
}}

===פסוק לג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם חופר הבור השתמש ברשות הרבים וגרם למכשול שם – הוא חייב, כי אין רשות להפריע לרבים, מקום שהבהמות עוברות בו; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב&quot;ק ה ה.]] וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ב|תוספתא ב&quot;ק ו ב.]]}}'''&quot;וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''' {{ב|הֲרֵי זֶה|&quot;כי יפתח&quot;}} בָּא לְלַמֵּד עַל הַחוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ.
{{ב|וְעַל הַחוֹפֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים|&quot;כי יכרה&quot;}} וּפָתוּחַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ,
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ רְשׁוּת לַחְפֹּר אֲבָל יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לִפְתֹּחַ, וְיֵשׁ לָהּ רְשׁוּת לַבְּהֵמָה לְהַלֵּךְ.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּבְהֵמָה, שֶׁאִם הִזִּיקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – פָּטוּר עָלֶיהָ;
יָכוֹל אִם הֻזְּקָה כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים יְהֵא פָּטוּר עָלֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין יא.]]
בתוך רשותו יש לאדם זכות לחפור כרצונו ואינו חייב לפצות את בעלי הבהמות שנפלו לבורו.
אדם אחראי על בור הנמצא ברשותו אפילו אם הוא לא היה מעורב בכרייתו, אלא הבור הגיע אליו בדרך כלשהי.}}אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; פָּתַח וְלֹא כָּרָה, כָּרָה וְלֹא פָּתַח – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח... אוֹ כִּי יִכְרֶה&quot;'''.
יָכוֹל אַף הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot; {{ממ|שמות|כב|ד}} –
מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁהוּא חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ – כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא, חוּץ מֵרְשׁוּתוֹ.
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְשֶׁנִּתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּא לִרְשׁוּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;'''.

{{הע-שמאל|השואל את הבור וכן שאר השומרים – חייבים על הנזקים שנגרמים בזמן שהבור ברשותם, והשוו לעיל פס' כט.
לעניין חריצין ונעיצין (גדרות חפורות או המונחות מעל לקרקע) – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ה|ב&quot;ק ה ה.]]}}אֵין לִי אֶלָּא הַפּוֹתֵחַ וְהַכּוֹרֶה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יְכַסֶּנּוּ&quot;''' –
אֶת שֶׁדֶּרֶךְ כִּסּוּיוֹ עָלָיו, לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר.
'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בּוֹר;
מִנַּיִן לְרַבּוֹת חֲרִיצִין שֶׁהֵן עֲמֻקִּין י' טְפָחִים וּנְעִיצִין עֲמֻקִּין י' טְפָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בּוֹר&quot;'''.
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים, וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בּוֹר&quot;'''.
מַה בּוֹר מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֹמֶק י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית – כָּךְ כֹּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ י' טְפָחִים וְיֵשׁ בּוֹ לְהָמִית.

{{הע-שמאל|בעל הבור חייב גם על נזקים שנגרמו לבהמה – אפילו אם לא מתה,  שנאמר &quot;כסף ישיב לבעליו&quot; והשוו את הדיון לזה דלעיל פס' לא.}}יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? וְדִין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו? אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין.

{{הע-שמאל|ראו דרשה דומה לעיל פס' כו: &quot;איש&quot; אינו בהכרח מוציא אשה, אלא מוציא קטן או הקדש. כאן הוא גם מכניס בור של שותפים; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב&quot;ק ה ו.]] הדרשה צמודה לסדר המשנה.}}'''&quot;כִּי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְשַׁלֵּם&quot;, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? פְּרָט לְקָטָן; '''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ; '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַשְּׁנַיִם.
בּוֹר שֶׁל שְׁנַיִם, אֶחָד מְכַסֶּה וְאֶחָד מְגַלֶּה – הַמְּגַלֶּה חַיָּב! כִּסָּהוּ עַד שֶׁעָמַד – וְנִתְגַּלָּה, רָאָהוּ וְלֹא כִּסָּהוּ – הֲרֵי זֶה חַיָּב!
כִּסָּהוּ וְהָלַךְ לוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְגַּלָּה לְאַחַר כֵּן – פָּטוּר!
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''' פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁהִרְתִּיעַ מִקּוֹל הַבִּירָה וְנָפַל לַבּוֹר; שֶׁלְּפָנָיו – חַיָּב, וְשֶׁלְּאַחֲרָיו – פָּטוּר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו|תוספתא ב&quot;ק ו א.]]
דרשה הפוטרת את בעל הבור מנזקים לאדם שנפל לבור, או לכלים ולרתמות שהיו על השור ועל החמור. את הדין עצמו ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|בב&quot;ק ה סוף ו.]]}}שׁוֹר שֶׁדָּחַף אֶת חֲבֵרוֹ וְנָפַל לַבּוֹר וּמֵת – בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּב וּבַעַל הַבּוֹר פָּטוּר.
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּמוּעָד – זֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה וְזֶה נוֹתֵן מֶחֱצָה; בְּתָם – בַּעַל הַבּוֹר מְשַׁלֵּם שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים וּבַעַל הַשּׁוֹר רְבִיעַ!
'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם לְלַמֵּד עַל אָדָם, שֶׁפָּטוּר –
הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;, אֶת שֶׁהַמֵּת שֶׁלּוֹ, יָצָא אָדָם שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;'''? '''שׁוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו, '''חֲמוֹר''', וְלֹא כֵּלָיו.
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ, אוֹ חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ – חַיָּב עַל נִזְקֵי בְּהֵמָה וּפָטוּר עַל נִזְקֵי כֵּלִים.
אוֹ הוּטְחוּ כֵּלִים עַל קַרְקַע – הֲרֵי זֶה חַיָּב! {{ב|(על נזקי בהמה ופטור על נזקי כלים)|נראה כאשגרת סופר מלמעלה}}

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ז|ב&quot;ק ה ז.]]
להשוואה בין שור לבור, שאין ביניהם היררכיה ברורה ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב&quot;ק ו יד.]]}}'''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וַחֲמוֹר הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר?
וְדִין הוּא: מָה הַשּׁוֹר, {{ב|שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם|לא תמיד הוא מועד ומסוכן}} – עָשָׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר;
בּוֹר, {{ב|שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם|שהוא מסוכן תמיד}} – אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''', לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|תוספתא ב&quot;ק ו ז.]]
להגבלת האחריות לבור ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב&quot;ק ה ו.]]}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר כָּאן '''שׁוֹר חֲמוֹר''' וְנֶאֱמַר לְעִנְיַן שַׁבָּת &quot;שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ&quot; {{ממ|דברים|ה|יד}};
מַה שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ הָאֲמוּרִים לְעִנְיַן שַׁבָּת, עָשָׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר –
אַף '''שׁוֹר וַחֲמוֹר''' הָאֲמוּרִים כֵּן לְעִנְיַן נְזָקִין – נַעֲשֶׂה שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;'''? '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה.
שֶׁהָיָה בַּדִּין: מָה שׁוֹר, שֶׁאֵין מוּעָד לְעוֹלָם – הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת עַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה,
בּוֹר, שֶׁמּוּעָד לְעוֹלָם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבֵּן וְעַל הַבַּת וְעַל הָעֶבֶד וְעַל הָאָמָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר, שֶׁדַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק – תֹּאמַר בְּבוֹר, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר&quot;''' – '''שׁוֹר''' וְלֹא בֵּן וְלֹא בַּת, '''חֲמוֹר''' וְלֹא עֶבֶד וְלֹא אָמָה.

{{הע-שמאל|הדחיה של הקל וחומר והדרשה על &quot;כסף ישיב לבעליו&quot; הופיעה בפסוק הנוכחי, וחזרה כאן לפי סדר הפסוק.}}יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב בְּנִזְקוֹ? דִּין הוּא: מָה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ חַיָּב עַל אֵבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵיבָרָיו.
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת; תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵן מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת.
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת,
תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot; לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין.
}}

===פסוק לד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיכום הדרשות דלעיל פס' לג, המרחיבות את אחריות בעל הבור מכמה כיוונים.
אין משלם שור אחר במקום השור המת אלא בכסף, כשם שמשלם במקרה של שור שנגח שור: מחשבים את הנזק, כמה היה השור החי שווה וכמה שווה הנבלה, ונותן לבעל השור את ההפרש בכסף. אחרים מחייבים את בעל הבור להוציא מהבור את הנבלה ללא תמורה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|מכילתא נזיקין סוף פרשה יא.]]}}'''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה; '''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, בֵּין קָטָן וּבֵין גָּדוֹל. 
'''&quot;בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת אֶת שֶׁיָּרַשׁ וְלָקַח וְנִתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה.
'''&quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ, לְרַבּוֹת הַנְּזָקִין.
'''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – לַנִּזָּק! יָכוֹל אַף לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ: לֹא כָּךְ הָיָה! 
הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;? – לִגְזֵרָה שָׁוָה.
מַה '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים 
אַף &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן (לקמן פס' לו), אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים.
וּמָה אַף &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, בְּעָלִין מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה – אַף '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, בְּעָלִים מִטַּפְּלִין בַּנְּבֵלָה.
מַה &quot;הַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר 
אַף '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' הָאָמוּר כֵּן, שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר וְלֹא שׁוֹר וּנְבֵלָה תַּחַת הַשּׁוֹר.
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: מִנַּיִן לְבַעַל הַבּוֹר שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת שׁוֹרוֹ מִן הַבּוֹר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת&quot;''' – גַּם אֶת הַשּׁוֹר וְגַם אֶת הַכֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו.
}}

===פסוק לה===
 {{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין משמעות לדרך המדויקת שבה פגע שור בשור אחר והמית אותו, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב,]] שנאמר &quot;ומת&quot;. אין הדבר נלמד משור שנגח אדם (פס' כח-לב), כי במקרה הנדון כאן השור אינו נסקל.}}'''&quot;וְכִי יִגֹּף&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא {{ב|נְגִיפָה;|דחיפה}} מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת נְגִיחָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה – כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה?
וְדִין הוּא: חִיֵּב שׁוֹר בְּאָדָם וְשׁוֹר בְּשׁוֹר; מַה מָּצִינוּ שׁוֹר בְּאָדָם, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה 
אַף זֶה, נַעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה שּׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁלֹּא עָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, עָשָׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיחָה 
זֶה, שֶׁעָשָׂה בּוֹ אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בּוֹ נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּשׁוֹר בְּאָדָם, שֶׁנִּדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וָמֵת&quot;''', לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה וּבְעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה.

{{הע-שמאל|גם להרחבת דיני השור על כל בהמה חיה ועוף אין ללמוד בקל וחומר משור שנגח אדם, כי השור ההוא נסקל.
אם השור של חרש שוטה או קטן הזיק – הם פטורים מלשלם, אבל אם השור שלהם הוזק – הם מקבלים  את  הפיצוי, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ד|ב&quot;ק ד ד.]]
ההקדש אינו משלם ואינו מקבל תשלום על שור שנגח או שננגח.
הדרשן דורש פעמיים &quot;איש פרט לגבוה&quot;: הן בתחילת הדרשה, לגבי השור הנוגח, הן בסופה, לעניין שור שננגח.}}אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף כַּיּוֹצֵא בְּשׁוֹר? 
הוּא הַדִּין וְהוּא הַתְּשׁוּבָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי&quot;''' לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְקָטָן. יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי קָטָן, וְלֹא יְהֵא קָטָן מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; לְרַבּוֹת שֶׁל חֵרֵשׁ וְשֶׁל שׁוֹטֶה וְשֶׁל קָטָן!
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הֶקְדֵּשׁ וְלֹא יְהֵא הֶקְדֵּשׁ מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו, 
שֶׁכֵּן מָצִינוּ &quot;שֶׁיַּד הַהֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה&quot; ([[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ט|שקלים ד ט]])?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ!

{{הע-שמאל|שור של גוי או של גר תושב שנגח – משלם את כל הנזק, אבל אם ננגח ע&quot;י שור של ישראל – אינו מקבל פיצוי.
הדרשה על &quot;הופיע מרבבות קדש&quot; מרמזת על ביקורת מוסרית על הדין הזה, וראו [[בבא קמא לח א]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שמד|וספרי דברים שמד.]]}}'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב! יָכוֹל לֹא יְשַׁלֵּם עַל יְדֵי הַגּוֹי, וְלֹא יְהֵא הַגּוֹי מְשַׁלֵּם עַל יָדָיו?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;, לְרַבּוֹת שֶׁל גּוֹיִם, שֶׁל גֵּר תּוֹשָׁב.
יָכוֹל יְהוּ מְשַׁלְּמִין בְּתָם חֲצִי נֵזֶק, בְּמוּעָד נֵזֶק שָׁלֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שׁוֹר רֵעֵהוּ&quot;''' – שׁוֹר רֵעֵהוּ יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה, וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִין יוֹצֵא כַּסֵּדֶר הַזֶּה.
וַעֲלֵיהֶן הוּא אוֹמֵר &quot;הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן&quot; {{ממ|דברים|לג|ב}}, הוֹפִיעַ פָּנִים כְּנֶגֶד כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם!
'''&quot;וָמֵת&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לַעֲשׂוֹת נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְּעִיטָה כַּיּוֹצֵא בִּנְגִיפָה!
'''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת כָּל בַּעֲלֵי חַיִּין!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ט|ב&quot;ק ג ט,]] וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב.]] הדוגמאות מראות שהתורה עסקה בשני שוורים שווים בערכם, כי אם שור יקר נגח שור זול חציית ערכם של השוורים עלולה לגרום לבעל השור לשלם יותר משור מועד; ואם שור זול נגח שור יקר והנבלה שווה יותר מערכו של השור המזיק עלול להיווצר מצב שבעל השור המזיק מרויח! – שתי האפשרויות הללו נדחות ולכן יש להניח ששני השוורים היו באותו הערך.}}'''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' – שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, 
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: לֹא בָּזֶה דִּבְּרָה תוֹרָה, לֹא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּשֶׁאֵין נְבֵלָה יָפָה כְּלוּם.
וְהָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;'''? אַף אֶת {{ב|הַפְּחוֹת|הפחת, ירידת הערך}} יֶחֱצוּן:
שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְאֵין הַנְּבֵלָה שָׁוָה כְּלוּם 
יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וִיהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת?
וְכִי לָמָּה יָצָא מוּעָד, לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו! 
וּמַה מוּעָד, שֶׁיָּצָא לְהַחְמִיר עָלָיו, אֵין מְשַׁלֵּם יַתִּיר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק,
תָּם, שֶׁיָּצָא לְהָקֵל עָלָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם יָתֵר עַל מַה שֶּׁהִזִּיק? לֹא דִּבְּרָה תוֹרָה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִין.
שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
יְהֵא זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? 
הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַמַּזִּיק נִשְׂכָּר בְּכָל מָקוֹם, שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; – בְּעָלִין מְשַׁלְּמִין וְאֵין הַבְּעָלִין נִשְׂכָּרִין! 
שׁוֹר יָפֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז,
זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' וַדַּאי?

{{הע-שמאל|כאן המשך דבריו של ר' מאיר:  בעלי שני השוורים מחלקים ביניהם שוה בשוה את הפחת שנגרם בגלל הנגיחה. ההתחשבנות אינה בשור מול שור אלא בכסף, לאחר שמכרו את השור המזיק ואת השור הניזק.}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן&quot;'''? 
מְחַצְּצִין אֶת הַמִּיתָה בֵּינֵיהֶן
כַּמָּה נָטְלָה מִיתָה? – מָאתַיִם זוּז, זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
'''&quot;וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁשָּׁמִין לַנִּזָּק בְּכֶסֶף וְלַמַּזִּיק בְּכֶסֶף, מְשַׁמְּנִין בֵּינֵיהֶן.

{{הע-שמאל|גם אם השור המותקף לא מת חל הדין הנ&quot;ל, שנאמר &quot;את כספו&quot;. הדרשה דוחה נסיונות ללמוד את הכלל הזה בק&quot;ו מגנב או מתשלומי אדם שהזיק לחברו, או לעבד.
בכתב היד מופיע כאן ציטוט מפס' לד, בר לבב טוענת שהציטוט מהפסוק הנדון מתאים יותר לדרשה.}}אֵין לִי אֶלָּא עַל כֻּלּוֹ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת אֵבָרָיו? וְדִין הוּא: מַה הַגּוֹנֵב וְהַמּוֹכֵר, שֶׁחַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵין חַיָּב עַל אֵיבָרָיו –
זֶה, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל אֵבָרָיו?
אָדָם בְּאָדָם יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל כֻּלּוֹ וְחַיָּב עַל אֵבָרָיו!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת?
אָדָם בְּעֶבֶד יוֹכִיחַ, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הַבֹּשֶׁת!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ אָדָם בְּאָדָם, שֶׁמְּשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת, תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם צַעַר וְרִפּוּי שֶׁבֶת וּבֹשֶׁת?
תַּלְמוּד לוֹמַר ['''&quot;אֶת כַּסְפּוֹ&quot;'''] (&quot;כסף ישיב לבעליו&quot;), לְרַבּוֹת אֶת הַנְּזָקִין!

{{הע-שמאל|המקסימום שניתן לגבות כשהנוגח הוא שור תם הוא ערכו של השור. 
החלוקה הפנימית מעדיפה את  הניזוק האחרון, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג|ב&quot;ק ג א.]]}}מִכָּאן אָמְרוּ: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה שְׁוָרִים זֶה אַחַר זֶה – הָאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן נִשְׂכָּר!
כֵּיצַד? שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם 
זֶה נוֹטֵל מָנֶה וְזֶה נוֹטֵל מָנֶה.
חָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם, הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה וְשֶׁלְּפָנָיו נוֹטֵל מָנֶה, וְהָרִאשׁוֹן מַפְסִיד!
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֻּלָּן הָיוּ נוֹטְלִין! אֶלָּא מַהוּ '''&quot;וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ&quot;'''?
שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר יָפֶה מָאתַיִם, וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם –
הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו – זֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז וְזֶה נוֹטֵל חֲמִשִּׁים זוּז.
וְחָזַר וְנָגַח שׁוֹר אַחֵר יָפֶה מָאתַיִם – הָאַחֲרוֹן נוֹטֵל מָנֶה, וְשֶׁלְּפָנָיו חֲמִשִּׁים זוּז, 
וּשְׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים זֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב וְזֶה נוֹטֵל דִּינַר זָהָב; לְפִיהֶן מְשַׁלְּמִין.
}}

===פסוק לו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה, הטוענת שההעדאה נעשית בנוכחות הבעלים בבית הדין – ראו לעיל פס' כט.}}'''&quot;אוֹ נוֹדַע&quot;''' – בְּבֵית דִּין! בַּבְּעָלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהוּעַד בִּבְעָלָיו&quot; (פס' כט).
{{ב|עֲדַאִן|עדיין}} אֲנִי אוֹמֵר: כָּאן בְּבֵית דִּין, {{ב|עֶלְיוֹן|לעיל פס' כט}} בַּבְּעָלִין. מִנַּיִן עֶלְיוֹן בְּבֵית דִּין, כָּאן בַּבְּעָלִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' – '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' לְמַעְלָן: מַה '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – בְּבֵית דִּין,
אַף &quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּבֵית דִּין.
וּמַה &quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot; הָאָמוּר לְמַעְלָן – בְּעָלִים, אַף '''&quot;תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם&quot;''' הָאָמוּר כָּאן – בְּעָלִים.

{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כט, שם נדרשת אותה טענה לעניין שור שנגח אדם; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב, &quot;ולא ישמרנו&quot;,]] שהשומר נכנס תחת הבעלים. אבל אם לא אמר לשומר שמדובר בשור מועד – לא.
לעניין חירש שוטה וקטן – ראו לעיל פס' כט. לכאורה הביטוי &quot;שלם ישלם&quot; סותר את הדרשה הקודמת, הפוטרת חרש שוטה וקטן מתשלומים על הנזק שגרם שורם. הפתרון הוא במינוי אפוטרופוס. אם לא מונה אפוטרופוס אכן החש&quot;ו פטורים.}}'''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ שְׁמִירָתוֹ עָלָיו, לְהָבִיא שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שׂוֹכֵר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר.
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''? פְּרָט לְשׁוֹאֵל שֶׁשְּׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא תָּם וְנִמְצָא מוּעָד.
מִנַּיִן הוּעַד בּוֹ בִּפְנֵי שׁוֹאֵל הֲרֵי זֶה מוּעָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו&quot;'''.
'''&quot;לֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' '''&quot;וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ&quot;''' שְׁנֵי פְּעָמִים – אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְשַׁמֵּר, 
יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְשַׁמֵּר.
'''&quot;שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ לְרַבּוֹת שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. הָא כֵּיצַד?
שׁוֹר שֶׁלְּחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁנָּגַח, בֵּית דִּין מַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין וּמְעִידִין לָהֶן בִּפְנֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין, 
וְאִם הִזִּיקוּ – יְהוּ חַיָּבִין לְשַׁלֵּם!

{{הע-שמאל|שור מועד שנגח שור משלם את כל הנזק. גם כאן החישוב הוא כספי, לפי ערך השור בשוק ולא בנתינת השור, וראו לעיל פס' לה.}}'''&quot;שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁמְּשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. '''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – לַנִּיזָק!
יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי! וְהַלָּז אוֹמֵר &quot;טוֹל שׁוֹר יָפֶה חָמֵשׁ סְלָעִים תַּחַת שׁוֹרְךָ&quot;?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;תַּחַת&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' כד). מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים, 
אַף '''&quot;תַּחַת&quot;''' הָאָמוּר כָּן – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים.
'''&quot;וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ&quot;''' – מִטַּפֵּל בַּנְּבֵלָה עַד שֶׁיַּמְצִיאֶהָ לּוֹ.
}}

===פסוק לז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה לפי האמור לעיל פס' א בדעת  ר' ישמעאל &quot;כל אחד ואחד יתרבה במקומו&quot;. כאן נאמר &quot;ישלם&quot;, והמילה 'איש' נדרשת לעניין מכירה לעבד (להלן [[שמות כב ב]].)}}'''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִישׁ&quot;'''? לְעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה: הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה!
'''&quot;שׁוֹר אוֹ שֶׂה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר וְשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּלְאַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ שֶׂה&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשן ממעט את כל החיות והבהמות חוץ משור ושה מדין תשלומי ארבעה וחמישה, בניגוד לדרשה הרגילה &quot;לעשות שאר בהמה חיה ועוף כשור&quot; (לעיל פס' כח, פס' כט, פס' לה); וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז|ב&quot;ק ז א,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ה|ותוספתא ב&quot;ק ז ה.]]
בר לבב מתקנת מ&quot;בהמה טהורה&quot; ל&quot;חיה טהורה&quot;, כדי לתת משמעות לדרשה &quot;שור ולא חיה&quot; שבהמשך.}} יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַכּוֹי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה&quot;''' – אֶת שֶׁכֻּלּוֹ שֶׂה! 
יָצָא זֶה, שֶׁאֵין כֻּלּוֹ שֶׂה.
'''&quot;וּטְבָחוֹ&quot;''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, שֶׁעָשָׂה בָּהֶן בְּהֵמָה טְמֵאָה כִּטְהוֹרָה; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ&quot;''', יָצָאת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה!
מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת בְּהֵמָה טְמֵאָה, שֶׁאֵין לָהּ טְבִיחָה – וּמֵבִיא אֶת [הַחַיָּה] (הבהמה) הַטְּהוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ טְבִיחָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שׁוֹר&quot;''' וְלֹא חַיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּמִצְוַת כִּסּוּי, הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
חַיָּה, שֶׁהִיא בְּמִצְוַת כִּסּוּי, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שׁוֹר&quot;''' וְלֹא חַיָּה.
'''&quot;שֶׂה&quot;''' וְלֹא עוֹפוֹת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', הֲרֵי הִיא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה;
עוֹף, שֶׁהוּא בְּ'אִם עַל הַבָּנִים', אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֶׂה&quot;''', וְלֹא עוֹפוֹת.

{{הע-שמאל|הגונב הוא שטובח או מוכר, או שאומר לאחרים לטבוח או למכור כאילו הוא בעל הבהמה. מכירה היא בעד כסף, ולא נתינה במתנה.}}'''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא טְבָחוֹ וּמְכָרוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְטוֹבְחוֹ וַאֲפִילּוּ אָמַר לַאֲחֵרִים לְמוֹכְרוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
יָכוֹל אֲפִילּוּ טְבָחוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, וַאֲפִילּוּ מְכָרוּהוּ אֲחֵרִין שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''' – הַגּוֹנֵב, עַד שֶׁיְּהֵא טוֹבֵחַ וּמוֹכֵר.
יָכוֹל הַגּוֹנֵב וְנוֹתֵן בְּמַתָּנָה, הַגּוֹנֵב וְשׁוֹלֵחַ {{ב|סִבְלוֹנוֹת לְבֵית חָמִיו,|מעין מוהר}} יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', כֹּל שֶׁדֶּרֶךְ מְכִירָה!

{{הע-שמאל|הגנב לא גנב כדי לפרוע חוב שהיה לו ולא התכוון להחזיר לבעל השור כסף כתשלום על שורו. אם הגנב ירש את נכסי הנגנב ואחר כך טבח או מכר את הגניבה, או שמכר חלק מהגניבה ולא את כולה – אינו משלם ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|מכילתא נזיקין יב]] &quot;מכירה – כולה&quot;.}}יָכוֹל אֲפִילּוּ גָּנַב וְהִקִּיף, גָּנַב וְהֶחְלִיף, גָּנַב וּפָרַע בְּחוֹבוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
יָכוֹל גָּנַב וְיָרַשׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר כָּךְ טָבַח, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''. מַה גְּנֵבָה, שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ – אַף טְבִיחָה וּמְכִירָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ! 
יָצָא זֶה, שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ.
יָכוֹל מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ וְחוּץ מֵרַגְלָהּ, חוּץ מִקַּרְנָהּ וְחוּץ מִגִּיזּוֹתֶיהָ, יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''; מַה טְּבִיחָה – כֻּלָּהּ, אַף מְכִירָה – כֻּלָּהּ.

{{הע-שמאל|הגונב קדשים חייב גם כרת, כמועל, ופטור מתשלומי ארבעה וחמישה, שנאמר &quot;תחת השור&quot;.}}יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת הַקֳּדָשִׁים וּמוֹכְרָן יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;'''.
מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל טְבִיחָתָהּ – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין חַיָּבִין כָּרֵת עַל מְכִירָתָהּ, יָצְאוּ קֳדָשִׁים.
אוֹ: מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – אַף מְכִירָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אֲכִילָה – וְיָצְאוּ חֻלִּין?
כְּשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא קֳדָשִׁים, וּכְשֶׁאַתָּה בָּא לְדֶרֶךְ זוֹ אֵין כֵּן אֶלָּא חֻלִּין!
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;תַּחַת&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' לו); 
מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ – אַף '''&quot;תַּחַת&quot;''' הָאָמוּר כָּאן, פְּרָט לְגָבוֹהַּ.

{{הע-שמאל|הגנב נידון כאילו הוא מקפיד על שאר המצוות: אינו אוכל טריפה או שור הנסקל, אינו מועל וכו'. אין משמעות לטביחת הבהמה הטריפה. לכן מתקנת כאן בר לבב &quot;ומכרה&quot; ולא &quot;וטבחה&quot;.
המיעוטים הללו הם כי מדובר בגזירת מלך שאין לה טעם ממשי.
התשלומים של ארבעה וחמישה, כמו שאר התשלומים בפרשה – הם בכסף ולא בבהמות.}}יָכוֹל הַגּוֹנֵב טְרֵפָה [וּמְכָרָהּ] (וטבחה), יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', מְכִירָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֲכִילָה. יָצְתָה טְרֵפָה שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָהּ אֲכִילָה.
יָכוֹל הַגּוֹנֵב שׁוֹר הַנִּסְקָל וְהַשּׁוֹחֵט בְּנֵי חֻלִּין בִּפְנִים יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ&quot;''', טְבִיחָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְכִירָה. יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין לִטְבִיחָתָן מְכִירָה.
'''&quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה&quot;''' – גְּזֵרַת מֶלֶךְ הִיא!
יָכוֹל יְהֵא זֶה אוֹמֵר לוֹ: &quot;תֵּן לִי מֵאָה מָנֶה תַּחַת שׁוֹרִי&quot;, 
וְהַלָּז אוֹמֵר לוֹ: &quot;טֹל חֲמִשָּׁה שְׁוָרִין בְּנֵי חֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה סְלָעִין תַּחַת שׁוֹרְךָ&quot;?
נֶאֱמַר כָּן '''&quot;תַּחַת&quot;''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;תַּחַת&quot; (פס' כד); מַה &quot;תַּחַת&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים –
אַף כָּאן, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דָּמִים!
}}</text>
      <sha1>kpmv8v7o1mazi3scvuc3v6rf38glgg7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1713358</id>
    <revision>
      <id>3016559</id>
      <parentid>2991580</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:02:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016559</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="149897" sha1="she003nb4s9bvpwbdb2frpal8qsefo7" xml:space="preserve">==פרק כב==
 
===פסוק א===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את ההיתר להרוג את הגנב לכל גניבה שנעשית בסתר. הסיוג &quot;זרחה השמש&quot; עוסק בשודד שנכנס לבית בגלוי; וראו דרשה אחרת על &quot;זרחה השמש&quot; [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג:]] &quot;אם ידוע בו שבשלום עמו...&quot;
מקום המוות של הגנב, בחצר בעל הבית וכו' מעיד שהריגתו מוצדקת (ראיה פורנזית), ואין בעל הבית צריך להביא עדים! – אבל לעניין תשלומי כפל ארבעה וחמישה יש צורך בעדים.}} '''&quot;אִם בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּמַּחְתֶּרֶת; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;'''? בַּמַּחְתֶּרֶת – '''&quot;וְהֻכָּה וָמֵת&quot;'''; יָצָא חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת – דָּמִים לוֹ!
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;'''; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''' – כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּמַחְתֶּרֶת.
 
יָכוֹל יְהֵא צָרִיךְ עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''': הִיא מַחְתֶּרֶת – הִיא עֵדוּתוֹ!
 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;'''? – לָעִנְיָן שֶׁלְּמַעְלָה: &quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר...&quot;.
יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;''': אֵין ''''יִמָּצֵא'''' בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים.
 
'''&quot;וְהֻכָּה&quot;''' – בְּכָל אָדָם! '''&quot;וָמֵת&quot;''' – בְּכָל דָּבָר!
'אֵין לוֹ דָּם' '''&quot;אֵין לוֹ דָּמִים&quot;''' – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת!
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר 'דָּם לוֹ' &quot;דָּמִים לוֹ&quot; – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת!
}}
 
===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לדרשת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג]] &quot;ידוע בו שבשלום עימו&quot;. גנב שלא היו לו דמים, כי היה מוכן לרצוח את בעל הבית - פטור מתשלומי כפל, כי סיכן את נפשו; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ו|סנהדרין ח ו.]]
הקטע המוסגר נראה כטעות סופר ע&quot;י הדומות.}}'''&quot;אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו&quot;''', וְכִי עָלָיו בִּלְבַד חַמָּה זוֹרַחַת? וַהֲלֹא עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הִיא זוֹרַחַת!
אֶלָּא מַה זְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהִיא בְּגָלוּי – כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּגָלוּי!
מַה זְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לוֹ – (כך כל דבר שהוא שלום לו.)
'דָּם לוֹ' &quot;דָּמִין לוֹ&quot; – בֵּין בַּחֹל וּבֵין בַּשַּׁבָּת;
כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לוֹ, 'דָּם לוֹ' '''&quot;דָּמִים לוֹ&quot;''', בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot; {{ממ|דברים|כב|כו}} – הֲרֵי {{ב|[הַלָּז] (זה)|תיקון של בר לבב, ללא משמעות עניינית}} כָּזֶה:
מַה זֶּה סְפֵק נְפָשׁוֹת – אַף זֶה סְפֵק נְפָשׁוֹת! מַה זֶּה, אִם מִיחָה בְּיָדוֹ לְהוֹרְגוֹ – קוֹדֵם וְהוֹרְגוֹ,
אַף זֶה, אִם מִיחָה בְּיָדוֹ לְהוֹרְגוֹ – קוֹדֵם וְהוֹרְגוֹ.
'''&quot;דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', הָא אִם אֵין לוֹ דָּמִים אֵין מְשַׁלֵּם!
מַה זֶּה מְיֻחָד, עָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, וְנִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – פָּטוּר מִן הַמָּמוֹן;
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, וְנִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – פָּטוּר מִן הַמָּמוֹן.

{{הע-שמאל|מכירת הגנב שאין לו לשלם היא על פי נכסיו הקיימים בידו, ולא לוקחים בחשבון נכסים שהוא עתיד לקבל. התשלום הוא מהקרקע שברשות הגנב ולא ממטלטלין הנמצאים ברשותו.
עדים שהעידו שגנב, ואחרי שגרמו לגנב להימכר נמצאו זוממים – אינם נמכרים, וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/א|תוספתא מכות א א.]]
אם הגנב החזיר את הגניבה, אבל אינו יכול לשלם את הכפל או תשלומי ארבעה וחמישה – אינו נמכר. אם ערכו של הגנב אינו מכסה את סכום הגניבה – אין מוכרים אותו שוב לאחר שיצא לחפשי בשש שנים וכדומה. הביטוי &quot;אלא כדי גניבו&quot; סותר את הדרשה שלפניו ובר לבב מציעה למחוק אותו לפי כ&quot;י אוקספורד.
לעניין האיש ולא האשה הגנבת ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ בְּרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ מִן הַמִּטַּלְטְלִין.
'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – אֵין מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיָּמוּת אָבִיו, 
אוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא סְפִינָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם!
'''&quot;וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ&quot;''' – נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר בִּזְמָמוֹ! נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר בִּכְפֵלוֹ!
נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה בִּגְנֵבוֹ! אֵין לְךָ עָלָיו מֵעַתָּה! (אלא כדי גניבו) 
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד {{ב|שֶׁיְּהֵא שָׁקוּל כְּנֶגֶד גְּנֵבוֹ|שאין ערכו כעבד עולה על סכום הגניבה}}
&quot;נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ&quot; – הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה! 
}}

===פסוק ג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|העדים ראו את הגנב נכנס לבית הנגנב ומצאו בידו גניבה, אחרת אין להרשיע את הגנב. אבל הגניבה נחשבת כגניבה כבר משעה שהגביה אותה, אפילו אם הוא עדיין בבית הנגנב, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ו|ב&quot;ק ז ו.]] אכן אין הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמישה אלא אם הוציא את הבהמה מרשות בעליה, וכן אינו חייב בהם אם גנב או מכר חלק מהבהמה – כגון שגנב מהשותף שלו או מכר רק חלק מהבהמה. בכל המקרים הללו חייב הגנב בתשלומי כפל בלבד; ראו שם משנה ה. אם יש עדים שנכנס ואין עדים שלקח מבית הנגנב – רשאי הנגנב להישבע ולחייב את הגנב לשלם לו את הקרן, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ב|שבועות ז ב.]]}}&quot;'''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה'''&quot;. רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס וְלֹא מָצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה, 
מָצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס – פָּטוּר, עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס וְיִמְצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה.
&quot;'''בְּיָדוֹ'''&quot; – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot; {{ממ|שמות|כב|ו}}, 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִגְבִּיהוֹ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת – הֲרֵי זֶה חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה'''&quot;.
 
&quot;'''מִשּׁוֹר'''&quot; – לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בּוֹ, בְּתַשְׁלוּמֵי ד' וְה', שֶׁהַגּוֹנֵב בְּשֻׁתָּפוּת, וְשֻׁתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵרוֹ – שֶׁהוּ פָּטוּר.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִ'''שּׁוֹר&quot;, אֲפִילּוּ מִקְצָת שׁוֹר.
&quot;'''עַד שֶׂה'''&quot;, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בְּתַשְׁלוּמֵי ד' וְה', שֶׁאִם מְכָרוֹ חוּץ מִיָּדוֹ וְחוּץ מֵרַגְלוֹ, שֶׁהוּא פָּטוּר.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''עַד שֶׂה'''&quot;, אֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה.

{{הע-שמאל|הדרשן מציג דרשות שהיה דורש אלמלא הרשימה הארוכה שבפסוק.}}&quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;. יֹאמַר שׁוֹר וּגְנֵבָה וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה, אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ!
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה שֶׂה; תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''שֶׂה'''&quot;, כְּבָר שֶׂה אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֹאמַר שׁוֹר וָשֶׂה וּגְנֵבָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים.
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמוֹר; תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חֲמוֹר'''&quot;, כְּבָר חֲמוֹר אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֹאמַר שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר וּגְנֵבָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּין – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חַיִּים'''&quot;, כְּבָר חַיִּים אָמוּר! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? – לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!

{{הע-שמאל|הגונב את בנו או את בתו ומוכר אותם כעבדים כנענים, הגונב מיהודי את עבדו הכנעני, הגונב קרקעות או שטרות – אינו משלם תשלומי כפל.}}&quot;'''שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot;, יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ וּמְכָרוֹ יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
וְדִין הוּא: מָה אִם אֵלּוּ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל מְכִירָתָן מִיתָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל –
בְּנוֹ, שֶׁחַיָּב עַל מְכִירָתוֹ מִיתָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָן – יָצָא בְּנוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתוֹ!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתוֹ, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת בִּתּוֹ, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָהּ!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;, מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָן לְעוֹלָם – יָצָאת בִּתּוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ לְעוֹלָם.
מוֹצִיא אֲנִי אֶת בִּתּוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ לְעוֹלָם, וְעַד אָן לֹא אוֹצִיא אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁזַּכַּי בִּמְכִירָתָן לְעוֹלָם!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה –
יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ; יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁמַּתְּנָתָן גְּמוּרוֹת לְךָ; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָה.

{{הע-שמאל|הגנב משלם תשלומי כפל, ומאמינים לתובע אף אם לא נשבע; לעומתו שומר הטוען שגנבו ממנו את הפיקדון חייב להישבע על כך; וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה א|ב&quot;מ ג א:]] יתכן שהדרשה משקפת הלכה קדומה שלא הבחינה בין שומר חינם לשומר שכר, וטענה ששניהם יכולים לבחור אם להישבע או לשלם. אם נשבעו ואחר כך באו עדים ששיקרו – דינם כגזלן, וחייבים להחזיר את הגנבה ולהוסיף חומש ולהקריב איל לקרבן אשם.}}&quot;'''חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot; – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה!
וְהֲלֹא דִּין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב {{ב|בְּבַעַל הַבַּיִת;|שומר}} מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה –
אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה –
{{ב|זֶה|הגנב}}, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot;, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם {{ב|עַל פִּי עַצְמוֹ?|אם הודה ביזמתו}} וְדִין הוּא: חַיָּב כָּן וְחַיָּב בְּבַעַל הַבַּיִת.
מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – אַף זֶה לֹא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ –
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּבַעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה; תֹּאמַר בְּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה?
הוֹאִיל וּמְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה, יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''יִמָּצֵא'''&quot; – אֵין יִמָּצֵא בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. 
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לקביעה שדווקא אם הוציא את הבהמה מהדיר, או שהדיר לא היה סגור כראוי, והבהמה הזיקה משלם - ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה א|ב&quot;ק ו א-ב.]]
הביטוי &quot;המבעיר חייב [לשלם]&quot; חוזר בדרשה כפזמון שוב ושוב, למרות שהפסוק &quot;שלם ישלם המבעיר את הבערה&quot; (פס' ה) מתייחס, לפי הפשט, לנזקי אש ולא לנזקי שן או רגל! אבל ראו בסוף הדרשה לפס' ה, שמרחיבים את הביטוי &quot;בעירה&quot; לכל ארבעת אבות הנזיקין!}}'''&quot;כִּי יַבְעֶר&quot;''', הַמַּבְעִיר חַיָּב!
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הַגַּנָּבִין שֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדִּיר וּפָתְחוּ אֶת {{ב|הַמֻּקְצֶה,|תאנים שטוחות ליבוש שהיו מוקפת בגדר}} וְיָצְתָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה –
הַגַּנָּבִין פְּטוּרִין וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''' – יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁלַּח.
הוֹצִיאוּהָ הַגַּנָּבִין – הַגַּנָּבִין חַיָּבִין וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי יַבְעֶר...&quot;''' &quot;יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; – חַיָּב לְשַׁלֵּם.
נָעַל כָּרָאוּי, וְקָשַׁר כָּרָאוּי, וְעָשָׂה לָהּ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְסָרָהּ {{ב|לְחוֹלֶה וְלְזָקֵן|אפילו לשומר זקן או חולה}} שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת,
וְיָצְאָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''' – יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁלַּח.
נָעַל שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְקָשַׁר שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְעָשָׂה מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת –
וְיָצְתָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה – חַיָּב; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;'''. הַמַּבְעִיר חַיָּב לְשַׁלֵּם.
'''&quot;שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שָׂדֶה וְכֶרֶם הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֶרֶם&quot;'''.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֶת שֶׁקָּרְעָה כְּסוּת וְשֶׁאָכְלָה אֶת הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֶרֶם&quot;'''.
מַה כֶּרֶם מְיֻחָד, שֶׁהוּא פֵּרוֹת – כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא פֵּרוֹת!
אוֹ מַה כֶּרֶם, פֵּרוֹת גְּמוּרִין – אַף אֵין לִי אֶלָּא פֵּרוֹת גְּמוּרִין? מִנַּיִן רָאֲתָה זְרָעִין וַאֲכָלָתָן הֲרֵי אֵלּוּ שָׁמִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שָׂדֶה&quot;'''.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;כֶרֶם&quot;''' – וַהֲלֹא כֶּרֶם בִּכְלַל שָׂדֶה הָיָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם&quot;'''?
מְלַמֵּד שֶׁאִם אָכְלָה פַּגִּין אוֹ בֹּסֶר, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן פֵּרוֹת גְּמוּרִין.
'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירָה&quot;''': בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת כְּדַרְכָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵת,
אִם {{ב|[שֶׁלֹּא מֵאֵלֶיהָ] (שלחה מאליו)|התיקון עפ&quot;י כת&quot;י אוקספורד}} – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵת; וְאִם מֵאֵלֶיהָ – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה!
אֵין שָׁמִין בֵּית קַב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחַ; וְלֹא בֵּית כּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פּוֹגֵם; אֶלָּא שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה: כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה.
'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. מִנַּיִן לְרֶגֶל לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;'''.
וַהֲלֹא הַשֵּׁן בִּכְלַל הָרֶגֶל הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָסֵר מְסוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר... וְהָיָה לְמִרְמָס&quot; {{ממ|ישעיה|ה|ה}}
אֵין לִי אֶלָּא זוֹ בִּלְבָד; מִנַּיִן הִזִּיקָה {{ב|[בְּגוּפָהּ] (כדרכה)|התיקון עפ&quot;י כת&quot;י אוקספורד}} כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹי שֶׁעָלָיו כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ?
מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁהִזִּיקוּ כְּדַרְכָּן וּבָרָאוּי לָהֶן, מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם – כָּךְ כָּל הַמַּזִּיק כְּדַרְכּוֹ וּבָרָאוּי לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ב#משנה א|ב&quot;ק ב א:]] אם הבהמה אכלה דבר שבדרך כלל אינה אוכלת, כגון בגדים, או קרעה אותם בהילוכה עליהם – משלם בעל הבהמה חצי נזק, כמו בנגיחה של שור תם!}}'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירָה&quot;''' אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, וְלְרֶגֶל לְשַׁבֵּר כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ.
מִנַּיִן לְשֵׁן לֶאֱכֹל אֶת שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ, וְלְרֶגֶל לְשַׁבֵּר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''', לְרַבּוֹת דְּבָרִים אֲחֵרִים.
יָכוֹל עַל הַכֹּל מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: וַהֲלֹא שׁוֹר שֶׁהִזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ בִּכְלַל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו:
מַה שּׁוֹר מְיֻחָד, שֶׁהִזִּיק כְּדַרְכּוֹ בְּשֶׁאֵין רָאוּי לוֹ, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּבְמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם –
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהִזִּיק כְּדַרְכּוֹ בְּשֶׁאֵין רָאוּי לוֹ, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּבְמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ג|ב&quot;ק ו ג.]] לעניין התשלום מן העידית מעורבת בדרשות, לצד דעתו של ר' עקיבא - גם דעת ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יד|מכילתא נזיקין יד]]), שאם הבהמה הזיקה בשדה זיבורית – משלם המזיק מהזיבורית!
התשלום הוא לפי שומת בית הדין בשטח אדמה ולא ממטלטלין – אלא אם רצה הניזוק ותפס מטלטלין כתשלום.}}'''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''' – וְלֹא בִּשְׂדֵה בַּעַל הַבַּיִת. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת לִגְדּוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית! 
יָכוֹל אִם הִזִּיקָה בְּזִיבּוּרִית יְהוּ שָׁמִין לוֹ מִן הָעִידִית?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שָׂדֵהוּ&quot;''', שָׂדֶה {{ב|הָאָמוּר לְמַעְלָה|בתחילת הפסוק, השדה של הניזק}}
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מִלִּמּוּד שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא {{ב|מִן הָעִידִית|של המזיק}}
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְכֹל שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;'''.
זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין.
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''', 
זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ הָרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
'''&quot;כַּרְמוֹ&quot;''' – פְּרָט לִמְשֻׁעְבָּדִין. '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ {{ב|הָרָאוּי|ראו לעיל פס' ב}} כְּמֻחְזָק.
'''&quot;כַּרְמוֹ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''' – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יְשַׁלֵּם&quot; – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. 
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המדליק את האש חייב על הנזקים שנגרמו – גם על נזקים שלא התכוון אליהם, שנאמר &quot;כי תצא אש&quot;; אבל אם נקט באמצעי זהירות כנדרש, ובכל זאת האש עברה בדרך לא סבירה – הוא פטור, שנאמר &quot;ומצאה&quot;; חכמים נחלקים בהגדרת המכשול הסביר לאש. בהמשך מובאים תקדימים שהאש עברה מכשולים לא סבירים, ויתכן שהדרשן מתנגד לכל קריטריון למכשול &quot;סביר&quot; מהאש ולפטור של המבעיר, כדעת ר' שמעון, למרות שלא ציטט אותה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד.]]}}'''&quot;כִּי תֵצֵא אֵשׁ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב!
מַה זֶּה מְיֻחָד, עָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – כָּךְ כָּל דָּבָר, נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן!
יָכוֹל עִבְּרָה נַחַל אוֹ שְׁלוּלִית, דֶּרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְגָדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ ד' אַמּוֹת – יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמָצְאָה&quot;''', עַד שֶׁיְּהֵא מָצוּי לָהּ. 
יָכוֹל עַד שֶׁיְּהֵא מַכְבֵּשׁ לְפָנֶיהָ וְהוֹלֵךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קוֹצִים&quot;'''.
אוֹ מַה '''קוֹצִים''', שֶׁגָּדְלוּ מֵחֲמַת עַצְמָן, יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁגָּדַל מֵחֲמַת עַצְמוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גָּדִישׁ אוֹ&quot;'''.
וּמַה '''גָּדִישׁ''' מְיֻחָד, שֶׁהוּא תָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע; 
יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָמָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|האש חמה עד שנראה כאילו היא שורפת אפילו את עפר השדה ועוברת גם דרך השיש והאבנים. כשמנסים לכבות את האש שבכבשן ע&quot;י נשיפה עלולים דווקא ללבות אותה!}}אוֹ מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁהֵן רְאוּיִין לִדָּלֵק; יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לִדָּלֵק?
מִנַּיִן סִפְסְפָה נִירוֹת וְסִפְסְפָה מַצֵּבוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ וּמַצֶּבֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן 
וַאֲבָנִים שֶׁמּוּתְקָנוֹת לוֹ לְכִבְשָׁנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׂדֶה&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הֻבְעַר; דָּבָר שֶׁהֻבְעַר מִנַּיִן? אָכְלָה כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל סִיד, כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל יוֹצְרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּבְעִיר&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא '''הַמַּבְעִיר''', הַמְכַבֶּה מִנַּיִן? מִנַּיִן כִּיבְּתָ כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל סִיד, כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל יוֹצְרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַבְּעֵרָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יב|תוספתא ב&quot;ק ו יב:]] אם אדם הגדיש את תבואתו בשדה המבעיר בלי לקבל ממנו רשות –  המבעיר פטור, אבל אם התפשטה האש לשדה של החבר ושרפה את גדישו, והוא הטמין בגדיש דברים שאינם נראים מבחוץ לגדיש – מחלוקת ר' יהודה וחכמים. ר' יהודה מחייב. לדעת חכמים כל מה שאינו נראה לעין אלא מוטמן בתוך הגדיש אינו מחייב את המדליק, אלא משלם כאילו כל הגדיש אחיד, כמו שהוא נראה מבחוץ – ובמקרה שהחיפוי מבחוץ יקר יותר מפנים הגדיש משלם לפי החלק הפנימי; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ה|ב&quot;ק ו ה.]]}} יָכוֹל אַף הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גָּדִישׁ&quot;''' וְ'''&quot;קָמָה&quot;''':
מַה '''קָמָה''', בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ – אַף '''גָּדִישׁ''', בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה גְּדִישׁוֹ וְגָדִישׁ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב.
הָיָה בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ – חַיָּב עַל הַגָּדִישׁ וְחַיָּב עַל הַכֵּלִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אֶת מְקוֹם הַכֵּלִים כְּאִלּוּ מָלֵא תְּבוּאָה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי גָּדִישׁ בִּלְבַד!
מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לְהַגְדִּישׁ, וְהִטְמִין בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ – וְאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי גָּדִישׁ בִּלְבַד.
הָיָה גָּדִישׁ חִטִּין וּמְחֻפֶּה שְׂעוֹרִין, אוֹ שְׂעוֹרִין וּמְחֻפֶּה חִטִּין – אֵין מְשַׁלֵּם לוֹ אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבַד.

{{הע-שמאל|אם שור וחמור לא היו מוטמנים בגדיש אלא קשורים אליו מבחוץ, ונשרפו – חייב לשלם עליהם, אבל אם היו סמוכים לגדיש ואינם קשורים ונשרפו – פטור; וראו שם.
לעניין חרש שוטה וקטן שגרמו לשריפה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד,]] שפטור בדיני אדם (וחייב בדין שמים, כלומר ראוי שיפצה את הנפגעים, למרות שאין לחייב אותו לכך.)
אם האש שרפה את תכולת חצירו של אחר – יש לפצות על כל הנזקים, כולל דברים שלא אמורים להיות שם, אפילו לדעת חכמים.
לעניין המכה בפטיש ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ו|ב&quot;ק ו ו.]]
לעניין אחרון אחרון חייב ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד.]]}}הָיָה שׁוֹר קָשׁוּר בַּגָּדִישׁ – וְדָלַק עִמּוֹ, אוֹ חֲמוֹר קָשׁוּר בַּגָּדִישׁ – וְדָלַק עִמּוֹ, חַיָּב.
אִם הָיוּ מֻתָּרִין – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;גָּדִישׁ&quot;''' וְ'''&quot;קָמָה&quot;'''; מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִבְרֹחַ – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִבְרֹחַ.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּשׁוֹר, שֶׁאִם מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּב; יָכוֹל אַף הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;; '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם!
הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ חָצֵר לִהְיוֹת מְכַנֵּס אֶת הַכֹּל לְתוֹכָהּ!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ וְהִזִּיק בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבֵין {{ב|בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד|יחיד אחר}}
וְנַ(ו)פָּח שֶׁהִנִּיחַ גֵּץ עַל גַּבֵּי בַּרְזֶל, יָצָא וְהִזִּיק בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים?
מַה זֶּה מְיֻחָד שֶׁעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַזִּיק בְּתוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב 
כָּךְ כָּל הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַזִּיק בְּתוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ יְהֵא חַיָּב!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, 
מִנַּיִן שֶׁאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים
וּבָא אַחֵר וְנִבַּח – וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְנַבֵּחַ, הֲרֵי הוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב&quot;ק ו יד;]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב&quot;ק א א.]]
הסיכום של ארבעה אבות הנזיקין – בכולם האחראי לשמירה משלם, והוא נלמד מפסוקנו. נראה שבעניין זה התוספתא שערכה את הסיכום בסוף הדיון בנזקי האש - נגררת אחר הדרשה, המרחיבה את מושג &quot;הבעירה&quot; לכל ארבעת אבות הנזיקין.}}מִנַּיִן לֹא הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה וְלֹא הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר, 
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים,
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם! 
מִכָּאן אָמְרוּ: אַרְבָּעָה הֵן אֲבוֹת נְזִיקִים: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.
}}

===פסוק ו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בתחילת הדרשה מציגים שלוש דוגמאות לכלל &quot;שתהיה שעת תביעה כשעת נתינה, שווין&quot; הדרשן מפרש את המילה &quot;שניהם&quot; לא על התובע והנתבע, אלא על שעת הנתינה ושעת התביעה:
אם קטן הפקיד אצל השומר דבר מה אין יסוד לתביעת שבועה מהשומר, ואפילו אם הנותן התבגר, ותבע את מה שהפקיד בהיותו קטן - אין השומר נשבע לו.
ההקדש של בדק הבית אינו מחייב שבועה, לא את הגזבר ולא את מי שההקדש הפקיד אצלו, וראו מקבים ב, ג, יג: &quot;ומי יערוב את ליבו לשלוח בו יד ולעשוק אותם, אשר הפקידו את רכושם למשמרת במקדש ה' הנכבד והנורא על פני כל הארץ&quot;. הרי שהיו מפקידים במקדש גם כספי חולין.
אם הסטטוס של הפיקדון השתנה בזמן שהיה מופקד (מחולין לקדושה או ההפך) – אין לתבוע שבועה מהשומר.
אין תובעים שבועה מגוי על פקדון שהופרד אצלו, ואין נשבעים לגוי. גם כאן, אם הגוי מסר או קיבל פקדון ואחר כך התגייר – אינו תובע שבועה.}}'''&quot;כִּי יִתֵּן אִישׁ&quot;''' – אֵין מַתְּנַת קָטָן כְּלוּם. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן קָטָן וְתָבַע קָטָן; נָתַן קָטָן וְתָבַע גָּדוֹל מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}}, עַד שֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה כִּשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוִין.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. 
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְהֶקְדֵּשׁ; נָתַן לוֹ הֶקְדֵּשׁ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot; (פס' ז).
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ הֶקְדֵּשׁ וְנָתַן לְהֶקְדֵּשׁ.
נָתַן לְגִזְבָּר הֶקְדֵּשׁ {{ב|וּפְדָאוֹ|כשהחפץ היה בידי הגזבר}}, וְחֻלִּין {{ב|וְהִקְדִּישָׁן|כשהחולין היו בידי שומר}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;, כְּשֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה לִשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוָה.
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְגוֹי; נָתַן לוֹ הַגּוֹי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;.
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְגוֹי וְנָתַן לוֹ הַגּוֹי; 
מִנַּיִן נָתַן לְגוֹי וְנִתְגַּיֵּר, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הַגּוֹי וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַד הָאֱלֹהִים&quot;, עַד שֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה כִּשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוִין.

{{הע-שמאל|ר' יהודה דורש 'כלים' – כלי ים, מלכודות לדגים
מחלוקת בית  שמאי ובית הלל היא על ערכה המינימלי של הטענה המחייבת שבועה, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו|שבועות ו א.]] שם הופיעה רק דעת בית הלל. והשוו למחלוקת הבתים על ערך קרבן החגיגה [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ב|בחגיגה א ב.]]
למרות האמור לעיל שאין למנות את ההקדש כשומר, ניתן לתת לשומר את כספי המע&quot;ש
השמירה המצופה מהשומר אוסרת  עליו לפגוע בפקדון, ומחייבת אותו לשמור &quot;כדרך השומרים&quot;, כלומר לפי סטנדרטים חברתיים מקובלים.}}'''&quot;כֶּסֶף&quot;''' – מַה כֶּסֶף, מִן הַגָּדוֹל בָּאָרֶץ... יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מוֹצִיא אֶת כְּלֵי הַיָּם, שֶׁאֵינָן מִן הַגָּדוֹל בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ כֵלִים&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחַיָּב בְּטַעֲנָה, חַיָּב בְּהוֹדָאָה: מַה הוֹדָאָה, בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה (– תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּסֶף),
אַף הַטַּעֲנָה, בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה – תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּסֶף.
מָעָה כֶּסֶף, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּי כֶּסֶף.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ, יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מוֹצִיא כֶּסֶף מַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֶּסֶף... לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לְאַבֵּד.
'''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לְחַלֵּק, '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''', וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ, '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לִיתֵּן בְּמַתָּנָה.
'''&quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot;''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ גַּגּוֹ! מַגִּיד שֶׁאִם לֹא שִׁימֵּר כְּדֶרֶךְ שׁוֹמְרִין – חַיָּב.

{{הע-שמאל|הגנב שגנב מגנב אחר אינו חייב בתשלומי כפל, ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]]
לדרשת ת&quot;ק על &quot;אם ימצא הגנב&quot; ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה א|ב&quot;מ  ג א.]]
דרשת ר' ישמעאל מציגה מקרה שבעל הפיקדון טוען שה'שומר חינם' שלח ידו בפיקדון וגנב אותו; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ג|שבועות ח ג.]] אם השומר הודה שאכל את הפיקדון – הוא  משלם קרן  ופטור מקנס; אם נשבע שהפיקדון נגנב, ואז באו עדים ששלח ידו בפקדון – משלם כפל; אם נשבע שהפיקדון אבד ובאו עדים ששלח ידו בפיקדון – השומר משלם קרן. אם הודה באכילת הפיקדון לאחר שבאו העדים – משלם גם חומש ואשם. שנאמר &quot;ימצא&quot;. גנב שהודה בגניבה ביזמתו פטור מתשלומי כפל ארבעה וחמישה, ועליו להחזיר רק קרן וחומש (ואשם למקדש). הדרשה שוללת נסיונות להחמיר בדין על שומר חינם שנשבע שהפיקדון אבד ונמצא שהפיקדון בידו תוך השוואתו לגנב, המשלם תשלומי כפל ואינו נשבע.}}'''&quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot;''' – וְלֹא מִבֵּית הַגַּנָּב. אֵין שֶׁגּוֹנֵב אַחַר גּוֹנֵב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וּמוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי ד' וְה'.
'''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot; {{ממ|שמות|כב|ג}}!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שִׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא גַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְד' וְה' לַשֵּׁנִי!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot;!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''? אִם יִמָּצְאוּ לוֹ עֵדִים, לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁטְּעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב.
יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּגַנָּב; מַה מָּצִינוּ בְּגַנָּב, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ 
אַף {{ב|זֶה|שומר שנשבע שהפקדון אבד, ונמצא ששלח בו את ידו}} לֹא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּגַנָּב, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
הוֹאִיל וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;''', אֵין &quot;יִמָּצֵא&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא עֵדִים!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּגַנָּב;
מַה מָּצִינוּ בְּגַנָּב, מְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה גַּנָּב, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, מְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה,
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot;: אֵימָתַי גְּנֵבָה מִתְיַחֶדֶת? לְאַחַר שְׁבוּעָה!
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot; (פס' ח) – אֵימָתַי נִקְרָא רָשָׁע? הֱוֵי אוֹמֵר: לְאַחַר שְׁבוּעָה!

{{הע-שמאל|אם השומר נשבע שהפיקדון אבד ולא שנגנב, ואחרי שבאו עדים הודה ששלח בו את ידו – משלם קרן חומש ואשם; אם לא הודה משלם רק קרן ופטור מהחומש ומהאשם. שומר שכר שנשבע שהפיקדון אבד ובאו עדים – משלם קרן לבעל הפיקדון ופטור מהאשם (ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ו|שבועות ח ו.]])}}יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר.
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, אֵינוֹ חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד – אַף זֶה, לֹא יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, {{ב|אֵינוֹ חַיָּב|אשם}} עַל טַעֲנַת אָבַד,
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''; עַל טַעֲנַת גְּנֵבָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד!
יָכוֹל אִם אִיבְּדוֹ אוֹ שֶׁנִּגְנְבוּ אֶצְלוֹ יְהֵא חַיָּב? – וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר;
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, מְשַׁלֵּם גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה,
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot; (פס' ז)!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל {{ב|עַל שְׁלִיחוּת יָד|שלקח חלק מהפיקדון, והחזיר אותו לבעלים}}? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר;
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, אֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד – אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד.
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, אֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד,
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot; (פס' ג) – עַל הַגְּנֵבָה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שבועת השומרים מתקיימת בהעדר עדים שהשומר שלח יד בפיקדון, וראו לעיל דברי ר' ישמעאל.
נוסח הגזירה השווה כנראה שגוי, וצריך להיות &quot;נאמרה כאן שליחות יד ונאמרה להלן (פס' י) שליחות יד&quot; וכו'; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]] אפשרות אחרת היא ש'להלן' רומז ל[[מלאכי ג ה]].
איסור שליחת היד הוא אפילו אם לא פגע בפיקדון, כגון שרכב על הבהמה.}}'''&quot;וְאִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – אִם לֹא יִמָּצְאוּ לוֹ עֵדִים לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁטְּעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב.
'''&quot;וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים&quot;''' – לִשְׁבוּעָה! אוֹ יָכוֹל לְתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''!
דָּבָר אַחֵר: נֶאֶמְרָה כָּאן קְרִיבָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן קְרִיבָה; מַה קְרִיבָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁבוּעָה, אַף קְרִיבָה הָאֲמוּרָה כָּן – שְׁבוּעָה.
'''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיְתָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''?
הוֹצִיא כֵּלִים מִתַּחַת קְלַצְטֵר, וְהוֹצִיא בְּהֵמָה וְרָכַב עָלֶיהָ – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – שָׁלַח זֶה מִכָּל מָקוֹם!

{{הע-שמאל|למחלוקת בית שמאי ובית הלל על החושב לשלוח יד ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] וכן [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה יב|ב&quot;מ ג יב.]]
לעניין שבירת החבית ראו גם במשנה שם.}}חִשֵּׁב לִשְׁלוֹחַ יָד בְּפִקְדוֹנוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ – בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין;
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: &quot;עַל כָּל '''דְּבַר''' פֶּשַׁע&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}} – לַעֲשׂוֹת מַחֲשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה!
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁלַח יָדוֹ!
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא הוּא;
מִנַּיִן לְרַבּוֹת עַבְדּוֹ וּשְׁלוּחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;.
{{ב|חִטֵּא|הטה}} אֶת הֶחָבִית, נָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל... פֶּשַׁע&quot; – עַל מַה שֶּׁפָּשַׁע!
עֲקָרָהּ – מְשַׁלֵּם דְּמֵי כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;, עַל כָּל מַה שֶּׁפָּשַׁע!
עֲקָרָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנִשְׁבְּרָה בְּתוֹךְ יָדוֹ – לְצָרְכּוֹ חַיָּב, לְצָרְכָּהּ פָּטוּר;
וְאִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ – בֵּין לְצָרְכּוֹ בֵּין לְצָרְכָּהּ פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;פֶּשַׁע&quot;, יָצָא זֶה, שֶׁלֹּא פָּשַׁע!
}}

===פסוק ח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את הדוגמאות השונות: &quot;שה&quot; מייצג בהמות טהורות, &quot;חמור&quot; – שיש בבכורו קדושה, &quot;שלמה&quot; מוסיף מטלטלין שאינם חיים.
קרקעות עבדים ושטרות ודברים שאינם שווים פרוטה - אין בהם שבועת השומרים, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] ולעיל פס' ג.}}'''&quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה&quot;''' – יֵאָמֵר שׁוֹר וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ, וְאַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – לֹא אֲרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ.
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה שֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֶׂה&quot;''': כְּבָר שֶׂה אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'פֶּשַׁע'? – לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֵאָמֵר שׁוֹר וְשֶׂה וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל! אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים,
אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים. וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמוֹר. 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;חֲמוֹר&quot;''': כְּבָר חֲמוֹר אָמַר!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'פֶּשַׁע'? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר! יֵאָמֵר שׁוֹר וְשֶׂה וַחֲמוֹר וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שַׂלְמָה&quot;'''!
יָכוֹל אַף הַקַּרְקָעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה –
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה. וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ.
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ – וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ וּגְמוּרָה לְךָ, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָה!
יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שַׂלְמָה&quot;''': מַה שַּׂלְמָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְחַיָּב לְהַכְרִיז,
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְחַיָּב לְהַכְרִיז!

{{הע-שמאל|שבועת השומרים חלה רק אם הודה השומר במקצת, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]] לעניין &quot;טענת עצמו&quot; ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ה#ה|תוספתא שבועות ה ה.]] לערכי הטענה וההודאה ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה א|שבועות ו א.]]}}טְעָנוֹ שׁוֹר וַחֲמוֹר וְשֶׂה וְהוֹדָה בְּאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַל שׁוֹר... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;''' –
'''&quot;וְעַל חֲמוֹר... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;''', '''&quot;וְעַל שֶׂה... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;'''.
טְעָנוֹ בְּשׁוֹר וְהוֹדָה בְּשֶׂה, בְּשֶׂה וְהוֹדָה בְּשׁוֹר – פָּטוּר! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה?
מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת טַעֲנָה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הוֹדָה בְּמִקְצָת טַעֲנָה.
'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ' – 'אֵין לְךָ בְּיָדִי'; 'הָיָה לְךָ בְּיָדִי וְנָתַתִּי לְךָ'; {{ב|'יֵש לִי בְּיָדְךָ מָנֶה כְּסוּת וּמָנֶה בְּהֵמָה|קיבלתי ממך מנה כסף, אבל אתה עדיין חייב לי מנה}}' – פָּטוּר!
'וְנָתַתִּי לְךָ מֵהֶן חֲמִשִּׁים דִּינָר' – חַיָּב! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה?
מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁהוֹדָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הוֹדָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.
'שְׁנֵי שְׁוָרִין מָצָאתָ לִי' וְ'לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד' – פָּטוּר!
'שְׁנֵי שְׁוָרִים מָצָאתִי לְךָ וְנָתַתִּי לְךָ אֶחָד מֵהֶן' – חַיָּב!
מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה? – מְבִיאַנִי זֶה, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ – וּמוֹצִיא אֲנִי זֶה, שֶׁלֹּא נִשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ!
לְפִי שֶׁחַיָּב בְּטַעֲנָה וְחַיָּב בְּהוֹדָאָה, מַה טַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף – אַף הוֹדָה שְׁתֵּי כֶּסֶף?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי הוּא זֶה&quot;''', אֲפִלּוּ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה ב|שבועות ו ב:]] אם הודה בחוב מחוץ לבית הדין, ויש על כך עדות של עדים כשרים – ההודאה מחייבת אותו.
לעניין חובת השבועה ולעניין ההודאה במקצת ראו לעיל פס' ז, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]]}}טְעָנוֹ {{ב|בחוץ|מחוץ לבית הדין}} וְהוֹדָה, וּבָא דָּבָר לִפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפַר, אִם יֵשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם – חַיָּב, וְאִם לָאו – פָּטוּר,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;''' – מַה שֶּׁדִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ!
יָכוֹל אֲפִלּוּ אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ קָטָן נֶאֱמָנִים? כָּאן 'דָּבָר' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'דָּבָר':
מַה 'דָּבָר' הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot; – אַף כָּאן, &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot;.
'''שְׁנֵיהֶם''' – 'שְׁנֵיהֶם' לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן {{ממ|שמות|כב|י}}, שְׁבוּעָה – אַף כָּאן שְׁבוּעָה!
מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – אַף כָּאן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.

{{הע-שמאל|בדיני נפשות, נפסלים לימוד זכות ע&quot;י העדים  ולימוד חובה ברוב דחוק של אחד – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ה#משנה ד|סנהדרין ה ד-ה]]
לעניין גודל בית הדין בדיני ממונות השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין סוף פרשה טו.]]}}מִנַּיִן שֶׁאֵין מַטִּין עַל פִּי עֵדִים אוֹ עַל פִּי אֶחָד לְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;'''.
מִנַּיִן שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;''' – שְׁלֹשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה '''אֱלֹהִים''' הַכְּתוּבִים בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

{{הע-שמאל|ר' שמעון מציג את תפקידו של בית הדין, שרק בסמכותו לחייב את השומר בקנס.
בסוף הדרשה מזכירים שוב את המיעוטים מ&quot;רעהו&quot;, וראו גם לעיל בתחילת פסוק ו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לָאו, מֶה חָטָא מַפְקִיד? 
שֶׁאִם הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ, יָכוֹל יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;''': עַל פִּי בֵּית דִּין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל 
וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עַצְמוֹ.
'''&quot;יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ&quot;''' – וְלֹא לְהֶקְדֵּשׁ! '''לְרֵעֵהוּ''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}! '''לְרֵעֵהוּ''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
}}

===פסוק ט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה השוו לעיל פס' ו וסוף פס' ח: גם שומר שכר הוא דווקא יהודי/ה שאינו קטן.
למרות שכאן לא נזכרה השלמה, מרבה הדרשה את המטלטלין. כמו בפס' ח, גם בשמירת שכר אין לשלם קנסות על שמירת נדל&quot;ן, עבדים ושטרות.}}'''&quot;כִּי יִתֵּן אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְשַׁלֵּם&quot; (פס' י), בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר 'אִישׁ'? – פְּרָט לְקָטָן!
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִין, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וְעַד אָן לֹא אוֹצִיא אֶת הַגֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא חֲמוֹר שׁוֹר וָשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל בְּהֵמָה&quot;'''!
מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;'''... &quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot; (פס' י) – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ!
אֱמֹר מֵעַתָּה: אֵלּוּ הַמִּטַּלְטְלִין! יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|דורש את הפירוט של סוגי האונסין שבהם השומר פטור; והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]
גם כאן, כמו בפס' ח, אין מתחשבים בעדות של אשה או קטן; וראו מכילתא שם.}}'''&quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה&quot;''' – יֹאמַר מֵתָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים – יָצָאת שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים!
צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה!
יֹאמַר שְׁבוּרָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּיָה וּמֵתָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה שְּׁבוּרָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא בְּפָנֶיךָ – יָצָאת שְׁבוּיָה וּמֵתָה, שֶׁאֵינָן בְּפָנֶיךָ! צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה.
יֹאמַר שְׁבוּיָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּרָה וּמִיתָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה שְּׁבוּיָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רוּחַ חַיִּים – יָצְאוּ {{ב|שְׁבוּרָה|גּוֹסֶסֶת}} וּמֵתָה שֶׁאֵין בָּהֶן רוּחַ חַיִּים!
צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה! מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הָאֳנָסִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה&quot;''' – &quot;שְׁבֻעַת ה'...&quot;
הָא אִם יֵשׁ לוֹ {{ב|רְאוּיִין|רוֹאִים, עֵדִים שֶׁנֶּאֱנַס}} – פָּטוּר מִלִּשָּׁבַע! יָכוֹל אֲפִילּוּ אִשָּׁה וַאֲפִילּוּ קָטָן?
נֶאֶמְרָה כָּן רְאִיָּה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן רְאִיָּה: &quot;וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע&quot; {{ממ|ויקרא|ה|א}}.
מָה רְאִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן &quot;עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים&quot; {{ממ|דברים|יט|טו}} – אַף רְאִיָּה הָאֲמוּרָה כָּן &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot;!
}}
 
===פסוק י===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שבועת השומרים פוטרת אותם מתשלום. נראה שהדרשה היא מזמן שעדיין לא הבחינו בין שומר חינם לשומר שכר, והדרשה מפרשת את ההבדל בין הפרשה לקודמתה כהבדל בין שומר שהחליט לשלם לשומר שנפטר בשבועה, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג|ב&quot;מ ג א.]] המפקיד אינו נשבע אבל השכיר, הנגזל והנחבל, ומי שכנגדו חשוד על השבועה נשבעים ומקבלים את הכסף שתבעו; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה א|שבועות ז א.]]
לעניין החלת השבועה גם על המפקיד ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה יִשָּׁבַע וְיִטֹּל, אֵי זֶה יִשָּׁבַע וְיִתֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;'''; כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
יָכוֹל אַף הַשָּׂכִיר וְהַנִּגְזָל וְהַנֶּחְבָּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;'''; פְּעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע וּפְעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע!
וּמִנַּיִן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;'''; פְּעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע וּפְעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע!
מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבוּעָה חָלָה עַל הַנִּשְׁבָּע {{ב|כָּךְ שְׁבוּעָה חָלָה עַל הַמַּשְׁבִּיעַ?|למרות שהוא לא נשבע, אם שיקר הוא נענש כאילו נשבע}} 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;''' – לִגְזֵרָה שָׁוָה.

{{הע-שמאל|בדומה לדין שומר חינם, גם כאן חיוב השבועה תלוי בהודאה במקצת הטענה, שנאמר &quot;שניהם&quot;.
גם במקרה הנדון שליחת יד בפיקדון אסורה אפילו אם לא פגע בפיקדון, ולמרות שהבהמה נלקחה אחר כך ע&quot;י הגייס (&quot;שבויה&quot;), שליחת היד הזאת אינה מאפשרת לשומר להישבע.
אם השור התחייב מיתה בזמן שהיה אצל השומר, ולפני גמר הדין החזיר אותו השומר למפקיד – אין השומר חייב לפצות את בעל השור, אלא אומר לו &quot;הרי שלך לפניך&quot;; אבל לאחר שנגמר דינו של השור לסקילה אין השומר רשאי להחזיר את השור, שנאמר &quot;ולקח בעליו&quot;.
דרשת &quot;דבר אחר&quot; מוציאה את החלטת בית הדין לסקול את השור מגדר אונס, ויתכן שהיא חולקת על ההיתר לשומר להחזיר את השור לפני גמר הדין.}}מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן (פס' ח), עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה –
אַף ''''שְׁנֵיהֶן'''' הָאָמוּר כֵּן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה!
'''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיְתָ! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''?
הָיְתָה רוֹעָה לְפָנָיו עַל פֶּתַח הַבַּיִת, בָּא גַּיִס וּנְטָלָהּ – פָּטוּר; רָכַב עָלֶיהָ וּבָא גַּיִס וּנְטָלָהּ – חַיָּב עָלֶיהָ,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ&quot;''', שָׁלַח זֶה מִכָּל מָקוֹם!
הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר וְרָבַע אֶת הָאָדָם, וְשׁוֹר וְנָגַח אֶת הָאָדָם; אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מְסָרוֹ לִבְעָלָיו – פָּטוּר,
וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ מְסָרוֹ לִבְעָלָיו – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', אֶת שֶׁדֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ,
יָצָא זֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ!
דָּבָר אַחֵר: &quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה&quot;, מַה מִּיתָה, שֶׁאֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ – אַף שְׁבוּרָה, שֶׁאֵין בֵּית דִּין שׁוֹבְרִין אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|כאשר יש ליסטים באיזור אין להפקיד כשהסיכוי גבוה שהפיקדון יילקח על ידם. אין לתכנן מראש להחליף תשלום בשבועה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|תוספתא ב&quot;ק י יד.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר, {{ב|וְרָאָה|המשאיל}} גְּדוּדֵי לִסְטִים בָּאִין – 
לֹא יֹאמַר לוֹ 'טֹל אֶת הַשּׁוֹר {{ב|וְאַתָּה נִשְׁבָּע לִי'|אם הליסטים יקחו את השור - תישבע שמדובר באונס}}
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;'''; כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר, {{ב|וְרָאָה|השואל}} גְּדוּדֵי לִסְטִין בָּאִים, {{ב|נְתָנוֹ לוֹ|החזיר למשאיל את השור}} וְהָלְכוּ לָהֶן 
לֹא יֹאמַר לוֹ 'תֵּן לִי אֶת הַשּׁוֹר וַאֲנִי נִשְׁבָּע לָךְ'
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''': כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שֶׁלָּהֶן – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
'''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שֶׁלָּהֶן – הַלָּז פָּטוּר מִלִּשָּׁבַע.
}}

===פסוק יא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שומר שכר חייב בגניבה וגם באבידה של הפיקדון, ופטור מאונס. החיוב באבידה הוא כי היא קרובה לפשיעה, יותר מהגניבה. כאן מנסה הדרשן לפטור את שומר השכר מחיוב גניבה ואבידה, אבל הפסוק המחייב בטענת גנב סותר את הדרשה, וראו לעיל פס' ח, ק&quot;ו דומה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] &quot;הואיל וגניבה חסרון שמירה ואבדה חסרון שמירה&quot;}}'''&quot;וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵבָה; אֲבֵדָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב כָּאן וְחִיֵּב {{ב|בְּבַעַל הַבַּיִת|שומר חינם}};
מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה – אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה.
וְעוֹד: קַל וָחֹמֶר! מַה בַּעַל הַבַּיִת, {{ב|שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם,|אם פשע}} אֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה –
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם גָּנֹב יִגָּנֵב... יְשַׁלֵּם&quot;'''!
}}

===פסוק יב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז;]] ת&quot;ק כר' יוחנן, ואבא שאול כר' יאשיה.}}'''&quot;יְבִאֵהוּ עֵד&quot;''' – יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה, וְהַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יָבִיא {{ב|עֲדִידָהּ|עור הבהמה הטרופה}}, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי...&quot; {{ממ|עמוס|ג|יב}}! 
}}
 
===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|להגדרת ה&quot;איש&quot; ראו גם לעיל פס' ו, פס' ח ופס' ט.
לחיוב השואל באבידה וגניבה בקל וחומר השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;כִּי יִשְׁאַל אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר 'אִישׁ'? פְּרָט לְקָטָן! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָאֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל – וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִירָה וּמִיתָה; אֲבֵדָה וּגְנֵבָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא! חַיָּב כָּן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר:
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה.
וְעוֹד: קַל וָחֹמֶר! וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה;
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה? זֶה הוּא קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין לְךָ עָלָיו תְּשׁוּבָה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] חיוב השואל כשהבהמה נשבתה נלמד מהפטור של שומר השכר, הדומה בשבורה ובשבויה. כמו כן נלמד משם גם הוצאת הקרקעות, העבדים והשטרות ממסגרת דיני השומרים, והשואל בכלל.}}'''&quot;וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִירָה וּמִיתָה; שְׁבוּיָה מִנַּיִן?
וְדִין הוּא! נֶאֶמְרָה כָּן שְׁבִירָה וּמִיתָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁבִירָה וּמִיתָה (פס' ט).
מַה שְׁבִירָה וּמִיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שְׁבוּיָה עִמָּהֶן – אַף כָּן, שְׁבוּיָה עִמָּהֶן.
מַה שְּׁבוּרָה וּמִיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, פְּרָט לַעֲבָדִים וְלִשְׁטָרוֹת וּלְקַרְקָעוֹת – אַף כָּן, פְּרָט לַעֲבָדִים וְלִשְׁטָרוֹת וּלְקַרְקָעוֹת!

{{הע-שמאל|בעל הבהמה אינו צריך לעבוד עימה באותו המקום כדי לפטור את השואל מתשלום! הדרשה מנתקת את נוכחות בעל הבהמה מהאחריות של השואל, ותולה את הדברים בגזירת הכתוב, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה א|בבא מציעא ח א.]]
לעניין &quot;בעליו עמו&quot;, שדורשים שהבעלים ישכר או ישאל לפני או בזמן ששואל או שוכר את הבהמה ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין סוף טז.]]
הדרשה מרחיבה את הדין של &quot;בעליו עימו&quot; לאונסין של שאר השומרים, וכן למקרים של גניבה ואבידה בשומר שכר; בכך מתאפשרת דרך נוחה לשומרים לחמוק מאחריות על טיב השמירה, אם ישכרו את הבעלים עם הבהמה.}}'''&quot;בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', יָכוֹל &quot;וְאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם&quot; (פס' יד),
וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁ''''בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם'''' – וְ'אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם'?
אֶלָּא פְּעָמִים שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב, וְאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר!
כֵּיצַד? הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלָהּ עִמָּהּ; הַשּׂוֹכֵר פָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלָהּ עִמָּהּ; שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלָהּ; אוֹ שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלָהּ.
אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹמְדִין וְחוֹרְשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר, נָפְלָה וּמֵתָה – פָּטוּר! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם&quot;.
אֲבָל שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ, אוֹ שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלָהּ, שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ,
שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִין עוֹמְדִין וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ, נָפְלָה וּמֵתָה – חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;'''!
יָכוֹל שְׁבוּרָה וּמִיתָה, שֶׁפָּטַר בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר, אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב,
אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, שֶׁחִיֵּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, בֵּין שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ וּבֵין שֶׁאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ הוּא חַיָּב?
וְכִי מֵהֵיכָן לָמַדְנוּ לַאֲבֵדָה וּגְנֵבָה? אֶלָּא מִשְּׁבוּרָה וּמִיתָה! מַה שְּׁבוּרָה וּמִיתָה, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלִים עִמּוֹ פָּטוּר, אֵין בְּעָלִים עִמּוֹ חַיָּב,
אַף אֲבִידָה וּגְנֵבָה, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלִים עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלִים עִמּוֹ חַיָּב!
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר מִנַּיִן? וְדִין הוּא! מָה אִם זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב;
נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין – דִּין הוּא: בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין השכיר כדין שומר שכר: בשניהם מועברת המחוייבות לאחר תמורת כסף, כעניין עסקי ולא כטובה גרידא; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין סוף טז.]] זאת בניגוד לאמור לעיל פס' י.
רשימת 13 אבות נזיקין היא מראי מקום לנושאים של מסכת נזיקין, מבבא קמא עד בבא מציעא; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב&quot;ק ט א.]]}}'''&quot;אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִשְׂכָרוֹ&quot;''' – הֲרֵי הוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר: מַה נוֹשֵׂא שָׂכָר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵיבָה 
אַף זֶה נִשְׁבָּע עַל הָאוֹנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה!
פָּרָשָׁה עֶלְיוֹנָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שְׁלִישִׁית בְּשׁוֹאֵל. מִפְּנֵי מָה {{ב|פָּטַר בָּהּ מִכְּלוּם?|שומר חינם פטור כמעט תמיד}} מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם! 
{{ב|וּשְׁלִישִׁית מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל,|שואל משלם כמעט תמיד}} מִפְּנֵי שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ! 
וְהָאֶמְצָעִית נִשְׁבָּע מִקְצָת וּמְשַׁלֵּם מִקְצָת, מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנֶה וּמְהַנֶּה! הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה נוֹשֵׂא שָׂכָר.
מִיכָּן אָמְרוּ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הֵן אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר, 
שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שָׂכִיר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר, נֶזֶק וְצַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת!
}}

===פסוק טו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין האונס שב[[דברים כב כח]]-כט, חמור מדין המפתה הנדון כאן, שהאונס חייב גם בתשלומי צער (ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד]]). בכל זאת הסייגים בשתי העברות דומים. כל ההקלות לגבר צריכות להאמר בשני הדינים, אחרת היינו מרחיבים את ההקלות בדין המפתה, או מצמצמים אותן בדין האונס. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמד|ספרי דברים רמד-רמה,]] וכן דעת ר' יוסי הגלילי [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|במכילתא נזיקין יז.]]}}'''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה! יֵאָמֵר בְּאוֹנֵס, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְפֻתָּה?
מָה אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה; מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל – חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה!
'''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – וְלֹא בְּעוּלָה! יֵאָמֵר בְּאוֹנֵס, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְפַתֶּה? מָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַבְּתוּלָה –
מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַבְּתוּלָה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל – חַיָּב עַל בְּתוּלָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבְּתוּלָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – פְּרָט לִבְעוּלָה! וְאֵין לִי אֶלָּא בְּעוּלָה, מֻכַּת עֵץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – פְּרָט לְמֻכַּת עֵץ!
לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בִּמְפַתֶּה 'נַעֲרָה' מִקַּל וָחֹמֶר: וּמָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַנַּעֲרָה –
מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַנַּעֲרָה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל, חַיָּב עַל נַעֲרָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ נַעֲרָה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נַעֲרָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ נַעֲרָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה&quot; {{ממ|דברים|כב|כט}} – וְלֹא לַאֲבִי הַבּוֹגֶרֶת!
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב עַל הַבּוֹגֶרֶת; מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל הַבּוֹגֶרֶת?
{{ב|לְחַלֵּף אֶת הַדִּין|ללמוד ממפותה לאנוסה שאין מדובר דוקא בנערה}} אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;נַעֲרָה&quot; שְׁתֵּי פְּעָמִים! {{הפניה לפסוקים|דברים|כב|כח|כט}}

{{הע-שמאל|אין הגבר מקבל פיצוי אם הנערה פיתתה אותו.
הוא חייב בקנס בכל שכיבה – גם שלא כדרכה.
המפתה אינו מקדש את האשה בביאה אלא חייב לתת לה כתובה ולקדש אותה בכסף או בשטר או בביאה נוספת.}}'''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ&quot;''' – הָאִשָּׁה מִתְפַּתָּה וְאֵין הָאִישׁ מִתְפַּתֶּה! '''&quot;וְשָׁכַב עִמָּהּ&quot;''' – כָּל שְׁכִיבָה!
יָכוֹל תְּהֵא נִקְנֵית לוֹ בְּפִתּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁצְּרִיכָה הֵימֶנּוּ קִדּוּשִׁין!

{{הע-שמאל|ראו במקבילות הנ&quot;ל. בהמשך הדרשה מחייבים את המפתה בתשלומים למרות שהנערה אינה ראויה לו לאישות.}}יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''' – אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
מוֹצִיא אֲנִי הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתוֹת בֵּית דִּין, 
וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''', אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, 
וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''' – אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
יָכוֹל הוֹאִיל וְאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת, לֹא יְהֵא חַיָּב בְּקְנָסָהּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל&quot; – אֶת שֶׁמֵּאֵן בָּהּ! {{ב|קִדְּשָׁהּ|פִּתָּה אוֹתָהּ}} – הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּקְנָסָהּ.
מֵבִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וַעֲדַיִן לֹא אָבִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם;
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ&quot; – אֶת שֶׁמֵּאֵן בָּהּ! קִדְּשָׁהּ – הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּקְנָסָהּ...
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתַת בֵּית דִּין,
מַשְׁמָע אֶחָד מוֹצִיאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דָּמִים לוֹ – שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; {{ממ|שמות|כב|ב}}! 
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] אם שני גברים פיתו אשה, או אם קידשו אותה שניהם באותו הזמן - אף אחד משניהם אינו מקדש אותה כי יש לה זיקה לשניהם והיא בגדר אשת איש לכל אחד מהם.}}&quot;'''וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁהָרְשׁוּת בְּיַד אָבִיהָ לְמָאֵן! אֵין לִי אֶלָּא בְּיַד אָבִיהָ;
בְּיָדָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אִם מָאֵן יְמָאֵן'''&quot;. אֲבָל {{ב|הוּא|המפתה}} אֵין יָכוֹל לְמָאֵן, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ&quot; {{ממ|דברים|כב|כט}}
&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;, אִישׁ אֶחָד {{ב|שֶׁקִּדֵּשׁ|שפיתה}} אִשָּׁה אַחַת – הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת; שְׁנַיִם {{ב|שֶׁקִּדְּשׁוּ|שפיתו}} אִשָּׁה אַחַת – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת!
יָכוֹל לֹא תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לִשְׁנֵיהֶן, אֲבָל תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לְאֶחָד מֵהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;.
אִישׁ אֶחָד שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה אַחַת – מְקֻדֶּשֶׁת; שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ אִשָּׁה אַחַת – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת!

{{הע-שמאל|הקנס שייך לאב. הבושת והפגם, ובנאנסת גם הצער והקנס – ניתנים לו מיד.
המפתה שנושא את המפותה משלם את הקנס רק כאשר ימות או יגרש אותה – הקנס הוא חלק מהכתובה; וראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ז|תוספתא כתובות ג ז-ח.]]}}&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה!
&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּאוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן קְנָסָהּ מִיָּד; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיּוֹצִיא.
יָכוֹל אַף בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;; לְדָבָר זֶה יָצָא, וְלֹא יָצָא לְדָבָר אַחֵר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כא#פסוק לב|לעיל כא לב.]]
אמנם המפתה חייב בקנס, אבל הקנס נתפס כחלק מהמוהר – הכתובה, והוא משלם אותו אם וכאשר יגרש את הנערה, (ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד,]]) ואילו הקנס של המוציא שם רע אינו חלק מהכתובה. לכן לומדים את גובה הקנס מדין האונס ולא ממוציא שם רע.
&quot;מוהר הבתולות&quot; מתפרש כסכום קבוע, ומלמד על המינימום של כתובת אשה בתולה. רשב&quot;ג חולק על עניין הלימוד לסכום הכתובה.}}&quot;'''כֶּסֶף'''&quot;, יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''יִשְׁקֹל'''&quot;! יָכוֹל שִׁקְלֵי נְחֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כֶּסֶף'''&quot;!
יָכוֹל בַּבְלִיּוֹת, עֵילָמִיּוֹת וְקַפּוֹטְקִיּוֹת? נֶאֱמַר כָּאן ''''יִשְׁקֹל'''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שְׁקָלִים&quot;;
מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּאן, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא כֶּסֶף! הֲרֵי אֲנִי דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ''''כֶּסֶף'''' וְנֶאֱמַר בְּאוֹנֵס 'כֶּסֶף' {{ממ|דברים|כב|כט}};
מַה כֶּסֶף הָאָמוּר בְּאוֹנֵס, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף – אַף כֶּסֶף הָאָמוּר כָּן, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן ''''כֶּסֶף'''' וְנֶאֱמַר בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע 'כֶּסֶף' {{ממ|דברים|כב|יט}};
מַה כֶּסֶף הָאָמוּר בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע, מֵאָה כֶּסֶף – אַף כֶּסֶף הָאָמוּר כָּאן, מֵאָה כֶּסֶף!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִמִּי שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, וְאַל יוֹכִיחַ מוֹצִיא שֵׁם רָע, שֶׁאֵין נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין בְּתוּלָה מִבְּתוּלָה, וְאֵין דָּנִין בְּתוּלָה מִבְּעוּלָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;, וְלֹא 'כְּקוֹנֵס הַבְּתוּלֹת'.
&quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;, הֲרֵי כָּל הַבְּתוּלֹת כָּזוֹ: מַה זוֹ, בְּכֶסֶף – אַף כָּל הַבְּתוּלֹת בְּכֶסֶף;
מַה זוֹ, בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף – אַף כָּל הַבְּתוּלֹת בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף!
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּתֻבַּת אִשָּׁה אֵין לָהּ קִצְבָה מִן הַתּוֹרָה! 
}}

===פסוק יז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין רוב כשפים בנשים ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] גם מכשף זכר חייב מיתה, אבל הכישוף מצוי בנשים, שבאמצעותו הן מפצות על נחיתותן בכח פיזי.
בהרבה מקומות נראה שחכמים לא נמנעו מלעסוק בכשפים, האף הצליחו בכך לא מעט. יתכן שהמשיכה שלהם לכשפים דומה למשיכת הנשים לתחום זה, ברמה הלאומית: נשים נחשבו חלשות, וגם ישראל כך.
וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא חולקים בשאלת דרך ההמתה של המכשפה. למרות שהדרשה של ר' יוסי ותר מדויקת מבחינה טכנית, ההלכה כר' עקיבא - יתכן כי גם הדרשות של בן עזאי (בדרך 'דבר הלמד מעניינו') ור' יהודה בן בתירא (בדרך 'דבר שהיה בכלל...') תומכות בו.
לעניין &quot;לא יהא חייב עד שיעשה מעשה&quot; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה יא|סנהדרין ז יא.]]}}'מְכַשֵּׁף' '''&quot;מְכַשֵּׁפָה&quot;''' – מַשְׁמָע תָּפַס אֶת הַזָּכָר וְתָפַס אֶת הַנְּקֵבָה.
וּמִפְּנֵי מָה נִקְרְאוּ כְּשָׁפִים עַל שׁוּם נָשִׁים? לְפִי שֶׁרֹב כְּשָׁפִים בְּנָשִׁים!
'''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}}.
מָה &quot;לֹא תְחַיֶּה&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּסַיִף, אַף כָּאן – בְּסַיִף!
וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן '''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה&quot; {{ממ|שמות|יט|יג}}.
מָה &quot;לֹא יִחְיֶה&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף כָּן – סְקִילָה!
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: עֲקִיבָה, אֲנִי דָּן ''''לֹא תְחַיֶּה'''' מִ&quot;לֹּא תְחַיֶּה&quot;, וְאַתָּה דָּן ''''לֹא תְחַיֶּה'''' מִ&quot;לֹּא יִחְיֶה&quot;!
אָמַר לוֹ: אַתָּה דָּנוֹ מִן הַגּוֹיִם, שֶׁאֵין לָהֶן מִיתָה אֶלָּא בְּסַיִף, וַאֲנִי דָּנוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מִיתוֹת הַרְבֵּה!
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot; (פס' יח) – נָתְנוּ עִנְיָן לוֹ: מַה זֶּה בִּסְקִילָה – אַף זֶה בִּסְקִילָה!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי&quot; {{ממ|ויקרא|כ|כז}},
וְהֲלֹא אַף זֶה בִּכְלַל מְכַשֵּׁף הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו: מַה זֶּה בִּסְקִילָה – אַף זֶה בִּסְקִילָה;
מַה זֶּה אֵינוֹ מְיֻחָד עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה – אַף זֶה, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה.
}}

===פסוק יח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] שם מצביעים על ארבעה פסוקים: שתי אזהרות ושני עונשים לשוכב ולנשכבת עם הבהמה. כאן הצביעה הדרשה על הדמיון בין משכב זכר לבין משכב בהמה, ששניהם אינם פוריים, ופירשה את המקרה כשילוב של השניים.}}'''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה – כְּבָר אָמוּר; וְאִם מְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה – כְּבָר אֲמוּרָה!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot;'''? זֶה הַזָּכוּר הַמֵּבִיא אֶת הַבְּהֵמָה!
אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה; חַיָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot;''' – בִּסְקִילָה.
}}

===פסוק יט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיום הפסוק מעיד שגם תחילתו עוסקת בזובח לע&quot;ז. להבחנה בין עבודות המצווה במקדש, האסורות לע&quot;ז, לבין עבודות המאפיינות דווקא ע&quot;ז – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין סוף יז.]] השתחואה לע&quot;ז נמצאת בין העבודות המיוחדות לה' לבין ביטוי אהבה לפסל, כגון חיבוק וכןו'. יהודי שמכיר את עבודות המקדש עלול להעתיק אותן לע&quot;ז, ועל כך האיסור. חייבים על השתחוואה למרות שאינה מעבודות המקדש שנאמר &quot;לא תשתחווה להם&quot;.}}'''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;''', יָכוֹל בְּשׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – זֶה הַזּוֹבֵחַ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ!
אֵין לִי אֶלָּא זוֹבֵחַ; זוֹרֵק וּמְנַסֵּךְ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – חֲזָקָה עַל כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד.
יָכוֹל אַף הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְכַבֵּד וְהַמַּרְבִּיץ וְהַמַּרְחִיץ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;'''. מָה זְבִיחָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא מִשּׁוּם עֲבוֹדָה – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן מִשּׁוּם עֲבוֹדָה!
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּזְבִיחָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁין בַּחוּץ; יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַהִשְׁתַּחֲוָאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם&quot; {{ממ|שמות|כ|ה}} – יָצְאָת הִשְׁתַּחֲוָאָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ, וּזְבִיחָה – לְלַמֵּד עַל כֻּלָּן.

{{הע-שמאל|מותר ליהנות מנכסי עובדי ע&quot;ז, אבל אסור ליהנות מהע&quot;ז עצמה (&quot;חרם הוא&quot;) או מהעובד עצמו (&quot;יחרם&quot;). לעניין המשתף – העובד לה' וגם לע&quot;ז ראו מחלוקת [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|במכילתא נזיקין סוף יז.]]}}יָכוֹל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, נְכָסָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;''' – אֵין נְכָסָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה.
יָכוֹל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא תְּהֵא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא&quot; {{ממ|דברים|ז|כו}}.
עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, וְאֵין הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָאָה!
 
'''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַמְשַׁתֵּף.
}}

===פסוק כ===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, המכפילה את איסור ההונאה ואת איסור הלחיצה.
הטעם &quot;כי גרים הייתם...&quot; עשוי להתפרש כדרישה  לאמפתיה לגר, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח ד,]] אבל כאן הוא מתפרש כאיום, שההונאה תחזור למבצעיה, והם  יהיו כעירומים בציבור.}}'''&quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה&quot;''' – שְׁתֵּי אוֹנָאוֹת בַּדָּבָר: אַחַת אוֹנָאַת מָמוֹן, וְאַחַת אוֹנָאַת דְּבָרִים.
'''&quot;וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot;''' – שְׁתֵּי לְחִיצוֹת בַּדָּבָר: אַחַת לְחִיצַת מָמוֹן, וְאַחַת לְחִיצַת דְּבָרִים.
 
'''&quot;כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;''' –
אָמַר לָהֶן: אִם תּוֹפְסִין אַתֶּם אוֹתוֹ לְשׁוּם גֵּר – תּוֹפֵס אֲנִי אֶתְכֶם עַל שׁוּם '''&quot;כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;'''!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרוּמָה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ&quot; {{ממ|הושע|ב|ה}}.
}}

===פסוק כא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח.]] ר' עקיבא מסביר את הנקיטה דווקא באלמנה וביתום כי אונאתם מצויה; כאן דורשים גם את הטעם לטענה זו: אין להם ראש משפחה שיגן עליהם, ולכן הקב&quot;ה עצמו עומד מאחריהם.
וראו שם &quot;אחד עינוי מרובה&quot; וכו'. כאן סותר הדרשן את דברי &quot;דבר אחר&quot; שם, &quot;עד שיענה וישנה&quot;.}}'''&quot;אַלְמָנָה וְיָתוֹם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אַלְמָנָה וְיָתוֹם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל... לֹא תְעַנּוּן!&quot;'''.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אַלְמָנָה וְיָתוֹם&quot;'''? מְמַהֵר אֲנִי לִיפָּרַע עַל יְדֵי אַלְמָנָה וְיָתוֹם יָתֵר מִכָּל אָדָם; 
שֶׁהָאִשָּׁה קוֹבֶלֶת לְבַעְלָהּ, בֵּין קוֹבֵל לְאָבִיו; אֲבָל אֵלּוּ – אֵין לָהֶן מִי שֶׁיִּקְבְּלוּ לוֹ אֶלָּא לִי בִּלְבַד!
'''&quot;לֹא תְעַנּוּן&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ&quot;, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּעַנֶּה וִיעַנֶּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תְעַנּוּן&quot;''', אֲפִילּוּ עִנּוּי אֶחָד! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ&quot;? לְחַיֵּב עַל כָּל עִנּוּי וְעִנּוּי!
}}

===פסוק כב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בהמשך לדרשה האחרונה, גם הצעקה של האלמנה והיתום, כמו העינוי עצמו, אינה חייבת להיות כפולה, ואפילו צעקה אחת עלולה לסכן את המענה.
הביטוי &quot;שמוע אשמע צעקתו&quot; מתפרש, בדומה לביטוי &quot;ענה תענה&quot;, - לחייב על כל צעקה וצעקה.}}'''&quot;כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי&quot;''' – יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיִּצְעַק וְיִצְעַק? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;צַעֲקָתוֹ&quot;''', אֲפִילּוּ צְעָקָה אַחַת!
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק&quot;'''? לְחַיֵּב עַל כָּל צְעָקָה וּצְעָקָה!
'''&quot;שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ&quot;''' – לֹא כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ מִזֶּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִזֶּה!
}}
 
===פסוק כג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חרון אפו של הקב&quot;ה מתבטא בחרב, עצירת גשמים וגלות.
החרב אינה פועלת ע&quot;י הקב&quot;ה, אלא ניתנת ביד האויבים.
האיום הוא שהרוגי המלחמה יהיו בגדר נעדרים, ונשיהם יהיו עגונות, ובניהם לא יירשו את רכושם.
דרשת &quot;דבר אחר&quot; עוסקת בעינוי הדין ע&quot;י השופטים ומאיימת עליהם שעינוי הדין יגרום לעינוי דינם של נשותיהם ובניהם, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין סוף יח.]]}}'''&quot;וְחָרָה אַפִּי&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן 'חֲרוֹן אַף' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חֲרוֹן אַף' {{ממ|דברים|יא|יז}}
מַה חֲרוֹן אַף הָאָמוּר כָּן – חֶרֶב, אַף לְהַלָּן – חֶרֶב.
מַה חֲרוֹן אַף הָאָמוּר לְהַלָּן – עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף חֲרוֹן אַף הָאָמוּר כָּן – עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת.
'''&quot;וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב&quot;'''. וְכִי הַמָּקוֹם הוֹרֵג אוֹתָן? אֶלָּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן מִי שֶׁהוֹרֵג אוֹתָם בַּחֶרֶב!
'''&quot;וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים&quot;''', וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁכְּשֶׁיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב נְשֵׁיהֶן אַלְמָנוֹת וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים?
אֶלָּא נְשֵׁיהֶן יוֹשְׁבוֹת וּמְשַׁמְּרוֹת בְּשִׁבְיָן, וְאֵינָן יְכוֹלִין לְהִנָּשֵׂא!
וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין בְּשִׁבְיָן וְאֵינָן יְכוֹלִין לֵירֵד לְנַחֲלָה.
דָּבָר אַחֵר: אִם מְעַנִּים אַתֶּם אֶת הַדִּין, לַסּוֹף נְשֵׁיהֶם מִתְעַנּוֹת בְּבָתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים וּבְנֵיהֶם מִתְעַנִּין בְּבָתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים.

{{הע-שמאל|רבן גמליאל, שתיקן את תפילת הקבע, טוען כאן שמותר לכל אדם להתפלל בכל מקום, ולכן ניתן לחייב את כל העם להתפלל. אבא יודן מייצג כאן את המנהג הקדום שלפיו המתפללים היו רק החסידים, הנשענים על מעשיהם הטובים (&quot;כדאים&quot;) - ואילו אנשים אחרים היו מתפללים במקדש דווקא.
תפילה &quot;על בית המקדש ועל א&quot;י&quot; היא תפילת הקבע המכונה בימינו  &quot;שמונה עשרה&quot;. האלמנה והיתום מתפללים לתבוסתם של המענים אותם, כלומר הם מבקשים שמידת הפורענות  תפגע במענים; ואילו תפילת שמונה עשרה היא ברובה למידת הטוב שיגיע למתפללים.}}אַבָּה יוּדָן אִישׁ צִידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם &quot;אֵינִי כְּדַאי שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ&quot;; וְכִי אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת?
הֱוֵי אוֹמֵר: מִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! וּמַה מִּדַּת פּוּרְעָנוּת, מוּעֶטֶת – הַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ,
מִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה – דִּין הוּא שֶׁהַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ!
}}

===פסוק כד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור הריבית חל גם על הלוואה של בהמות, פירות וכלים, וגם על חוב שחוייב אדם בבית הדין. לעניין &quot;מרבים על השכר&quot; וכו' – ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה ב|בבא מציעא ה ב.]]}}'''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף, 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּהֵמָה, פֵּרוֹת וְכֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּלְוֶה&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא הַלְוָאָה, 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת נֵזֶק, וַחֲצִי נֵזֶק, וְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף&quot;'''.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;תַּלְוֶה&quot;'''? מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר.
הָא כֵּיצַד? הִשְׂכִּיר לוֹ בֵּיתוֹ וְהִשְׂכִּיר לוֹ שָׂדֵהוּ, 
אָמַר לוֹ: &quot;אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – בְּמָנֶה, וְאִם לְאַחַר זְמַן – בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים&quot; – מֻתָּר מִשּׁוּם רִבִּית.
מָכַר לוֹ בֵּיתוֹ וּמָכַר לוֹ שָׂדֵהוּ, אָמַר לוֹ: &quot;אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – בְּמָנֶה, וּלְאַחַר זְמַן – בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים&quot; – אָסוּר מִשּׁוּם רִבִּית, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;'''.
מָה הַלְוָאָה מְיֻחֶדֶת, לֹא מִמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ – יָצָא זֶה, שֶׁמִּמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ!

{{הע-שמאל|לעניין &quot;ממהר אני ליפרע&quot; וכו' השוו לעיל פס' כא.
בניגוד [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|למכילתא כספא יט,]] כאן טוענים שהאיסור להיות כנושה חל גם אם הלווה עשיר. מדובר על ריבית שאינה בהכרח חומרית, ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כג#פיסקה רסב|ספרי דברים רסב.]]
אין איסור ריבית אם מוכר לו או מחזיר לו בו ביום, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ד#ו|תוספתא ב&quot;מ ד ו,]] אבל נראה שחז&quot;ל ראו בכך אבק ריבית, וכן דרשו על הפסוק [[משלי כו ח]], שהוא קללה למלוה בריבית בהיתר; כגון המקפיד להלוות רק לגוי, או פחות מכשיעור. (וראו ליברמן ש., מחקרים בתורת א&quot;י, עמ' 625) בדוגמא שלפנינו מדובר על ריבית של 4% במעות, או מעט פחות מכך בהלוואת חיטים.}}'''&quot;אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא עָנִי, עָשִׁיר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עִמָּךְ&quot;'''! אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶת עַמִּי&quot;'''.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;עָנִי&quot;'''? מְמַהֵר אֲנִי לִיפָּרַע עַל יְדֵי עָנִי יוֹתֵר מִן הֶעָשִׁיר.
 
'''&quot;לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה&quot;''' – לֹא {{ב|יְהֵא|היה}} לָמֵד לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ – לֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ; לִשְׁלֹחַ לוֹ דּוֹרוֹן – לֹא יִשְׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן.
 
'''&quot;לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ&quot;''' – אֵיזֶה הוּא נֶשֶׁךְ? סְאָה מִכּוֹר, וְסֶלַע מִמָּנֶה.
אָמַר לוֹ: &quot;מַה שֶּׁאִירַשׁ מֵאַבָּא הַיּוֹם – מָכוּר לְךָ, מַה שֶּׁתַּעֲלֶה הַיּוֹם מְצוּדָתִי – מָכוּר לְךָ&quot;, מִנַּיִן כָּל דְּבָרָיו קַיָּמִין?
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;'''!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק כה===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מצמצמת את עצם הסיטואציה של לקיחת רכוש כעבוט מהלווה, ומציגה רק את שליח בית דין כבא כוחו של המלווה. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעו|ספרי דברים רעו.]]
לדרשה על הכפילות &quot;חבול תחבול&quot;, השוו לדרשות דלעיל לפס' כא – כב.
יש להחזיר ללווה את המשכון בזמן שהוא זקוק לו, וראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעז|וספרי דברים רעז.]]}}'''&quot;אִם חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לַחְבֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|י}}!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִם חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;'''? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְבֹּל! בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
 
'''&quot;חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;''' – לְחַיֵּב עַל כָּל חִבּוּל וְחִבּוּל.
 
'''&quot;עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ&quot;''' – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'עַד בֹּא', שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ' {{ממ|דברים|כד|יג}};
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;כְּבוֹא&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;עַד בֹּא&quot;'''! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַד בֹּא&quot;''' וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּבוֹא&quot;?
מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִיר לוֹ כְּלִי יוֹם בַּיּוֹם וּכְלִי לַיְלָה בַּלַּיְלָה!
מַחֲזִיר לוֹ אֶת {{ב|הַסָּגוֹס|המעיל}} בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם; אֲבָל אֵין מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַסָּגוֹס בַּיּוֹם, וְלֹא אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּלַּיְלָה.
 
'''&quot;תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ&quot;''' – לוֹ אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.
}}
 
&lt;/small&gt;
===פסוק כו===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|יש להחזיר ללווה את כלי הלילה שלו. אבל אם יש לו כלים נוספים (כפולים) ללילה – אין חובה להחזיר לו את המשכון בערב, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ט#משנה יג|ב&quot;מ ט יג.]] ת&quot;ק דורש את הלשון החיובית &quot;היא כסותו&quot; ובן עזאי ממעט מהביטוי &quot;לעורו&quot; את הכלי החלופי שבדרך כלל הוא מקופל ומונח בארון.
הקב&quot;ה נפרע ממי שלא יחזיר את העבוט. לפי הפשט, הביטוי &quot;כי חנון אני&quot; מופנה ללווה, אבל הדרשה מפנה אותו למלווה המקיים את החזרת העבוט בלילה והבטחה שיקבל שכר על כך.
ר' שמעון דורש את הסיומת &quot;כי חנון אני&quot; בדרך השלילה: הקב&quot;ה אינו שייך לקבוצות החברתיות של אוהבי ממון וכו', ולכן לא ימנע מלהעניש את המלווה שאינו נוהג כראוי.}}'''&quot;כְסוּתֹה&quot;''' – זוֹ חֲלוּקוֹ. '''&quot;שִׂמְלָתוֹ&quot;''' – זוֹ טַלִּיתוֹ. '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''' – זֶה {{ב|עוֹר קַטְבּוֹלְיָה|כיסוי מיטה}} שֶׁלּוֹ. 
'''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַכַּר וְאֶת הַכֶּסֶת וְאֶת הַסָּדִין.
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כְסוּתֹה&quot;''', '''&quot;שִׂמְלָתוֹ&quot;''', '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''', '''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;'''.
יָכוֹל אֲפִילּוּ הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים וְאֵין צָרִיךְ לְאֶחָד מֵהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִיא כְסוּתֹה&quot;''', '''&quot;הִיא שִׂמְלָתוֹ&quot;''' וְהִיא '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''', '''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;'''.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''' – אֶת שֶׁעוֹרוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, פְּרָט לִמְקֻפֶּלֶת וּמֻנַּחַת בַּתֵּבָה.
'''&quot;וְהָיָה&quot;''' – אֵין &quot;וְהָיָה&quot; אֶלָּא מִיָּד. '''&quot;כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי&quot;''' 
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ, אֲנִי הוּא שֶׁנּוֹתֵן שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹהֲבֵי מָמוֹן אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, וְהַגַּזְלָנִין אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, וְהַחַמְסָנִין אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, 
וּמַלְוֵי רִבִּית אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה. לְמִי נָאֶה לִיפָּרַע מִכָּל אֵלּוּ? אֲנִי הוּא שֶׁאֵין בִּי אַחַת מִכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כז===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה, חוץ מר' אליעזר בן יעקב, מפרשת את האיסור על קללת הדיינים כאיסור על קללה בשם המפורש. קללה אחרת, כגון &quot;ארור אתה&quot; אינה אסורה. בניגוד לאיסור על קללת אב ואם, כאן האיסור חל רק אם קלל את הדיינים בחייהם ולא לאחר מותם; וראו דעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|במכילתא כספא יט.]] לעניין הקללה לאחר מותם ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב יג.]]
הדרשה מתירה לקלל כל אדם שאינו אבי המקלל לאחר מותו לכתחילה!
ר' אליעזר מפרש אלוהים כשם ה', ורואה באיסור אזהרה לקללת השם.}}'''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;'''. יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ {{ב|'אָרוּר אַתָּה' יְהֵא חַיָּב|שנאמר &quot;ונשיא בעמך לא תאור&quot;}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ בַּשֵּׁם אוֹ בְּכִנּוּי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;''' – לִיתֵּן אַזְהָרָה עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם.
יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא:
וּמָה עֹנֶשׁ – מֻעָט, חַיָּבִין עָלָיו לְאַחַר מִיתָה; אַזְהָרָה – מְרֻבָּה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיוּ חַיָּבִין עָלָיו לְאַחַר מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יד}}, מָה חֵרֵשׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בַּחַיִּים 
אַף כֹּל, שֶׁהוּא בַּחַיִּים!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כח===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט.]] ר' אליעזר בן יעקב מפרש בדומה לפשט, שאין להסתפק בהפרשת המתנות מהיבול, אלא יש לתת אותן בפועל ללוי, לכהן ולעניים. את המצווה &quot;בכור בניך&quot; מפרשת הדרשה על פדיון הבן ולא על נתינתו בפועל להקדש. הקשר הניגודי בין שני חלקי הפסוק תומך בגישת ר' אליעזר בן יעקב.}}'''&quot;מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ&quot;''': '''&quot;מְלֵאָתְךָ&quot;''' – אֵלּוּ בִּכּוּרִים, שֶׁהֵן נִטָּלִין מִן הַמְּלֵיאָ; '''&quot;וְדִמְעֲךָ&quot;''' – זוֹ תְּרוּמָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת &quot;דֶּמַע&quot;.
'''&quot;לֹא תְאַחֵר&quot;''' – לֹא תְּאַחֵר דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ.
מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְרִאשׁוֹן – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;לֹא תְאַחֵר&quot;''' – שֶׁלֹּא תְּאַחֲרֵם בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן, מִלִּתְּנָם לַבְּעָלִים.
'''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי&quot;''', יָכוֹל יִתְּנֵם לוֹ {{ב|וַדַּאי|ממש}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו&quot; {{ממ|במדבר|ג|נא}}.
אֵין לִי אֶלָּא בַּזְּמַן הַהוּא; לַדּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot; (שם).
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי&quot;'''? כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתְנוֹ כְּמִצְוָתוֹ, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ לִי נְתַתּוֹ;
וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתְנוֹ כְּמִצְוָתוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אוֹתִי קִפַּחְתָּ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא סוף יט:]] &quot;בכל מקום שתרצה&quot;.
הדרשה כאן מנתקת בין תחילת הפסוק לסופו, וטוענת שאין לתת את בכורות הבהמה בגיל שמונה ימים אלא יש לטפל בהם לפחות שלושים יום כבבכורות אדם.
בהמשך היא מעירה גם על  ההבדל בין בהמה דקה לבהמה גסה, שבה יש לטפל חמישים יום לפני שנותנים לכהן את הבכורות, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]
סוף הפסוק נדרש לעניין גיל הקרבנות בכלל, ואינו קשור לבכורות. כל הבהמות המוקדשות לקרבן כשרות &quot;מיום השמיני והלאה&quot;.
לעניין ההנקה ראו מכילתא שם וכן [[ביאור:משנה מעילה פרק ג#משה ו|מעילה ג ו.]]}}'''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי – כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ&quot;'''! מַה בְּכוֹר אָדָם בַּגְּבוּלִין – כָּךְ בְּכוֹר בְּהֵמָה בַּגְּבוּלִין!
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי&quot;''', יָכוֹל יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין בְּכוֹר בְּהֵמָה לַכֹּהֵן כְּשֶׁהוּא בֶּן שְׁמוֹנָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי – כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ&quot;''':
מַה בְּכוֹר אָדָם אֵינוֹ נִפְדֶּה אֶלָּא לִשְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: עַד כַּמָּה חַיָּבִין יִשְׂרָאֵל לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בְּבְהֵמָה דַּקָּה – שְׁלֹשִׁים יוֹם!
יָכוֹל אַף בְּגַסָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ&quot;''' – רִבָּה לוֹ הַכָּתוּב עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת!
עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בְּדַקָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבְגַסָּה חֲמִשִּׁים יוֹם.
'''&quot;שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;'''. יָכוֹל בְּכוֹר כָּשֵׁר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – וּפָסוּל מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמוֹקְדָשִׁין: &quot;מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|כז}}
יָכוֹל יִהְיוּ כְּשֵׁרִין מִשְּׁמִינִי וְאֵילָךְ, וּפְסוּלִין בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי&quot;'''.
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִמּוֹ' 'אִמּוֹ' לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מָה 'אִמּוֹ' הָאָמוּר לְהַלָּן – קֹדֶשׁ יוֹנֵק מִן הַחֹל, אַף 'אִמּוֹ' הָאָמוּר כָּאן – קֹדֶשׁ יוֹנֵק מִן הַחֹל.
מִכָּאן אָמְרוּ: לֹא יָנִיקוּ קָדָשִׁים זֶה אֶת זֶה!
'''&quot;תִּתְּנוֹ לִי&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ל===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ.]]
טריפה היא בהמה העומדת למות ולא כל בהמה פצועה, שנאמר &quot;לכלב תשליכון אותו&quot;, שהכלב אוכל אותה לאחר מות הבהמה
הדרשן מרחיב את האיסור לבשר שנפרד מגוף הבהמה (איבר מן החי), ולעובר שהוציא איבר לפני שאמו נשחטה (בניגוד [[ביאור:משנה חולין פרק ד|לחולין ד א]]), וכן לבשר קדשים שיצא ממקומו, שאסור באכילה.}}'''&quot;וְאַנְשֵׁי&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תִּהְיוּן לִי&quot;'''.
'''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה בַּשָּׂדֶה; בַּגָּג וּבֶחָצֵר וּבֶחָרָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;'''!
יָכוֹל נִטְרְפָה בְּאָזְנָהּ וּבְרַגְלָהּ, תְּהֵא אֲסוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;''' – לִתֵּן אַזְהָרָה עַל הַטְּרֵפָה.
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה; מִנַּיִן לְבָשָׂר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּאַזְהָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר... בַּשָּׂדֶה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;'''.
מִנַּיִן לְאֵבֶר עֻבָּר שֶׁיָּצָא, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ – שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה&quot;'''.
מִנַּיִן לִבְשַׂר קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַם, וּבְשַׂר פֶּסַח שֶׁיָּצָא חוּץ לַחֲבוּרָה 
שֶׁהֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה&quot;'''!
'''&quot;לֹא תֹאכֵלוּ&quot;''' – אֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת.
'''&quot;לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה.
'''&quot;אֹתוֹ&quot;''' – אֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאֵין אַתָּה מַשְׁלִיךְ בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה לַכֶּלֶב.
}}
&lt;/small&gt;</text>
      <sha1>she003nb4s9bvpwbdb2frpal8qsefo7</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016560</id>
      <parentid>3016559</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:05:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016560</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="149908" sha1="eu8gjob24xu7i2gm9d6x198a0pap0re" xml:space="preserve">==פרק כב==
 
===פסוק א===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את ההיתר להרוג את הגנב לכל גניבה שנעשית בסתר. הסיוג &quot;זרחה השמש&quot; עוסק בשודד שנכנס לבית בגלוי; וראו דרשה אחרת על &quot;זרחה השמש&quot; [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג:]] &quot;אם ידוע בו שבשלום עמו...&quot;
מקום המוות של הגנב, בחצר בעל הבית וכו' מעיד שהריגתו מוצדקת (ראיה פורנזית), ואין בעל הבית צריך להביא עדים! – אבל לעניין תשלומי כפל ארבעה וחמישה יש צורך בעדים.}} '''&quot;אִם בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּמַּחְתֶּרֶת; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;'''? בַּמַּחְתֶּרֶת – '''&quot;וְהֻכָּה וָמֵת&quot;'''; יָצָא חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת – דָּמִים לוֹ!
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;'''; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''' – כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּמַחְתֶּרֶת.
 
יָכוֹל יְהֵא צָרִיךְ עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''': הִיא מַחְתֶּרֶת – הִיא עֵדוּתוֹ!
 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;'''? – לָעִנְיָן שֶׁלְּמַעְלָה: &quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר...&quot;.
יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;''': אֵין ''''יִמָּצֵא'''' בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים.
 
'''&quot;וְהֻכָּה&quot;''' – בְּכָל אָדָם! '''&quot;וָמֵת&quot;''' – בְּכָל דָּבָר!
'אֵין לוֹ דָּם' '''&quot;אֵין לוֹ דָּמִים&quot;''' – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת!
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר 'דָּם לוֹ' &quot;דָּמִים לוֹ&quot; – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת!
}}
 
===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לדרשת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג]] &quot;ידוע בו שבשלום עימו&quot;. גנב שלא היו לו דמים, כי היה מוכן לרצוח את בעל הבית - פטור מתשלומי כפל, כי סיכן את נפשו; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ו|סנהדרין ח ו.]]
הקטע המוסגר נראה כטעות סופר ע&quot;י הדומות.}}'''&quot;אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו&quot;''', וְכִי עָלָיו בִּלְבַד חַמָּה זוֹרַחַת? וַהֲלֹא עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הִיא זוֹרַחַת!
אֶלָּא מַה זְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהִיא בְּגָלוּי – כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּגָלוּי!
מַה זְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לוֹ (כך כל דבר שהוא שלום לו) – 'דָּם לוֹ' '''&quot;דָּמִין לוֹ&quot;''' – בֵּין בַּחֹל וּבֵין בַּשַּׁבָּת;
כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לוֹ – 'דָּם לוֹ' '''&quot;דָּמִים לוֹ&quot;''' – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot; {{ממ|דברים|כב|כו}} – הֲרֵי {{ב|[הַלָּז] (זה)|תיקון של בר לבב, ללא משמעות עניינית}} כָּזֶה:
מַה זֶּה סְפֵק נְפָשׁוֹת – אַף זֶה סְפֵק נְפָשׁוֹת! מַה זֶּה, אִם מִיחָה בְּיָדוֹ לְהוֹרְגוֹ – קוֹדֵם וְהוֹרְגוֹ,
אַף זֶה, אִם מִיחָה בְּיָדוֹ לְהוֹרְגוֹ – קוֹדֵם וְהוֹרְגוֹ.
'''&quot;דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', הָא אִם אֵין לוֹ דָּמִים אֵין מְשַׁלֵּם!
מַה זֶּה מְיֻחָד, עָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, וְנִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – פָּטוּר מִן הַמָּמוֹן;
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, וְנִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – פָּטוּר מִן הַמָּמוֹן.

{{הע-שמאל|מכירת הגנב שאין לו לשלם היא על פי נכסיו הקיימים בידו, ולא לוקחים בחשבון נכסים שהוא עתיד לקבל. התשלום הוא מהקרקע שברשות הגנב ולא ממטלטלין הנמצאים ברשותו.
עדים שהעידו שגנב, ואחרי שגרמו לגנב להימכר נמצאו זוממים – אינם נמכרים, וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/א|תוספתא מכות א א.]]
אם הגנב החזיר את הגניבה, אבל אינו יכול לשלם את הכפל או תשלומי ארבעה וחמישה – אינו נמכר. אם ערכו של הגנב אינו מכסה את סכום הגניבה – אין מוכרים אותו שוב לאחר שיצא לחפשי בשש שנים וכדומה. הביטוי &quot;אלא כדי גניבו&quot; סותר את הדרשה שלפניו ובר לבב מציעה למחוק אותו לפי כ&quot;י אוקספורד.
לעניין האיש ולא האשה הגנבת ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ בְּרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ מִן הַמִּטַּלְטְלִין.
'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – אֵין מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיָּמוּת אָבִיו, 
אוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא סְפִינָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם!
'''&quot;וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ&quot;''' – נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר בִּזְמָמוֹ! נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר בִּכְפֵלוֹ!
נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה בִּגְנֵבוֹ! אֵין לְךָ עָלָיו מֵעַתָּה! (אלא כדי גניבו) 
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד {{ב|שֶׁיְּהֵא שָׁקוּל כְּנֶגֶד גְּנֵבוֹ|שאין ערכו כעבד עולה על סכום הגניבה}}
&quot;נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ&quot; – הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה! 
}}

===פסוק ג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|העדים ראו את הגנב נכנס לבית הנגנב ומצאו בידו גניבה, אחרת אין להרשיע את הגנב. אבל הגניבה נחשבת כגניבה כבר משעה שהגביה אותה, אפילו אם הוא עדיין בבית הנגנב, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ו|ב&quot;ק ז ו.]] אכן אין הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמישה אלא אם הוציא את הבהמה מרשות בעליה, וכן אינו חייב בהם אם גנב או מכר חלק מהבהמה – כגון שגנב מהשותף שלו או מכר רק חלק מהבהמה. בכל המקרים הללו חייב הגנב בתשלומי כפל בלבד; ראו שם משנה ה. אם יש עדים שנכנס ואין עדים שלקח מבית הנגנב – רשאי הנגנב להישבע ולחייב את הגנב לשלם לו את הקרן, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ב|שבועות ז ב.]]}}&quot;'''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה'''&quot;. רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס וְלֹא מָצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה, 
מָצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס – פָּטוּר, עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס וְיִמְצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה.
&quot;'''בְּיָדוֹ'''&quot; – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot; {{ממ|שמות|כב|ו}}, 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִגְבִּיהוֹ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת – הֲרֵי זֶה חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה'''&quot;.
 
&quot;'''מִשּׁוֹר'''&quot; – לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בּוֹ, בְּתַשְׁלוּמֵי ד' וְה', שֶׁהַגּוֹנֵב בְּשֻׁתָּפוּת, וְשֻׁתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵרוֹ – שֶׁהוּ פָּטוּר.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִ'''שּׁוֹר&quot;, אֲפִילּוּ מִקְצָת שׁוֹר.
&quot;'''עַד שֶׂה'''&quot;, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בְּתַשְׁלוּמֵי ד' וְה', שֶׁאִם מְכָרוֹ חוּץ מִיָּדוֹ וְחוּץ מֵרַגְלוֹ, שֶׁהוּא פָּטוּר.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''עַד שֶׂה'''&quot;, אֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה.

{{הע-שמאל|הדרשן מציג דרשות שהיה דורש אלמלא הרשימה הארוכה שבפסוק.}}&quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;. יֹאמַר שׁוֹר וּגְנֵבָה וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה, אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ!
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה שֶׂה; תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''שֶׂה'''&quot;, כְּבָר שֶׂה אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֹאמַר שׁוֹר וָשֶׂה וּגְנֵבָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים.
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמוֹר; תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חֲמוֹר'''&quot;, כְּבָר חֲמוֹר אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֹאמַר שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר וּגְנֵבָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּין – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חַיִּים'''&quot;, כְּבָר חַיִּים אָמוּר! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? – לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!

{{הע-שמאל|הגונב את בנו או את בתו ומוכר אותם כעבדים כנענים, הגונב מיהודי את עבדו הכנעני, הגונב קרקעות או שטרות – אינו משלם תשלומי כפל.}}&quot;'''שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot;, יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ וּמְכָרוֹ יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
וְדִין הוּא: מָה אִם אֵלּוּ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל מְכִירָתָן מִיתָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל –
בְּנוֹ, שֶׁחַיָּב עַל מְכִירָתוֹ מִיתָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָן – יָצָא בְּנוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתוֹ!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתוֹ, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת בִּתּוֹ, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָהּ!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;, מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָן לְעוֹלָם – יָצָאת בִּתּוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ לְעוֹלָם.
מוֹצִיא אֲנִי אֶת בִּתּוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ לְעוֹלָם, וְעַד אָן לֹא אוֹצִיא אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁזַּכַּי בִּמְכִירָתָן לְעוֹלָם!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה –
יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ; יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁמַּתְּנָתָן גְּמוּרוֹת לְךָ; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָה.

{{הע-שמאל|הגנב משלם תשלומי כפל, ומאמינים לתובע אף אם לא נשבע; לעומתו שומר הטוען שגנבו ממנו את הפיקדון חייב להישבע על כך; וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה א|ב&quot;מ ג א:]] יתכן שהדרשה משקפת הלכה קדומה שלא הבחינה בין שומר חינם לשומר שכר, וטענה ששניהם יכולים לבחור אם להישבע או לשלם. אם נשבעו ואחר כך באו עדים ששיקרו – דינם כגזלן, וחייבים להחזיר את הגנבה ולהוסיף חומש ולהקריב איל לקרבן אשם.}}&quot;'''חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot; – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה!
וְהֲלֹא דִּין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב {{ב|בְּבַעַל הַבַּיִת;|שומר}} מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה –
אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה –
{{ב|זֶה|הגנב}}, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot;, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם {{ב|עַל פִּי עַצְמוֹ?|אם הודה ביזמתו}} וְדִין הוּא: חַיָּב כָּן וְחַיָּב בְּבַעַל הַבַּיִת.
מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – אַף זֶה לֹא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ –
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּבַעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה; תֹּאמַר בְּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה?
הוֹאִיל וּמְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה, יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''יִמָּצֵא'''&quot; – אֵין יִמָּצֵא בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. 
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לקביעה שדווקא אם הוציא את הבהמה מהדיר, או שהדיר לא היה סגור כראוי, והבהמה הזיקה משלם - ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה א|ב&quot;ק ו א-ב.]]
הביטוי &quot;המבעיר חייב [לשלם]&quot; חוזר בדרשה כפזמון שוב ושוב, למרות שהפסוק &quot;שלם ישלם המבעיר את הבערה&quot; (פס' ה) מתייחס, לפי הפשט, לנזקי אש ולא לנזקי שן או רגל! אבל ראו בסוף הדרשה לפס' ה, שמרחיבים את הביטוי &quot;בעירה&quot; לכל ארבעת אבות הנזיקין!}}'''&quot;כִּי יַבְעֶר&quot;''', הַמַּבְעִיר חַיָּב!
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הַגַּנָּבִין שֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדִּיר וּפָתְחוּ אֶת {{ב|הַמֻּקְצֶה,|תאנים שטוחות ליבוש שהיו מוקפת בגדר}} וְיָצְתָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה –
הַגַּנָּבִין פְּטוּרִין וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''' – יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁלַּח.
הוֹצִיאוּהָ הַגַּנָּבִין – הַגַּנָּבִין חַיָּבִין וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי יַבְעֶר...&quot;''' &quot;יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; – חַיָּב לְשַׁלֵּם.
נָעַל כָּרָאוּי, וְקָשַׁר כָּרָאוּי, וְעָשָׂה לָהּ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְסָרָהּ {{ב|לְחוֹלֶה וְלְזָקֵן|אפילו לשומר זקן או חולה}} שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת,
וְיָצְאָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''' – יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁלַּח.
נָעַל שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְקָשַׁר שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְעָשָׂה מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת –
וְיָצְתָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה – חַיָּב; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;'''. הַמַּבְעִיר חַיָּב לְשַׁלֵּם.
'''&quot;שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שָׂדֶה וְכֶרֶם הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֶרֶם&quot;'''.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֶת שֶׁקָּרְעָה כְּסוּת וְשֶׁאָכְלָה אֶת הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֶרֶם&quot;'''.
מַה כֶּרֶם מְיֻחָד, שֶׁהוּא פֵּרוֹת – כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא פֵּרוֹת!
אוֹ מַה כֶּרֶם, פֵּרוֹת גְּמוּרִין – אַף אֵין לִי אֶלָּא פֵּרוֹת גְּמוּרִין? מִנַּיִן רָאֲתָה זְרָעִין וַאֲכָלָתָן הֲרֵי אֵלּוּ שָׁמִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שָׂדֶה&quot;'''.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;כֶרֶם&quot;''' – וַהֲלֹא כֶּרֶם בִּכְלַל שָׂדֶה הָיָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם&quot;'''?
מְלַמֵּד שֶׁאִם אָכְלָה פַּגִּין אוֹ בֹּסֶר, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן פֵּרוֹת גְּמוּרִין.
'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירָה&quot;''': בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת כְּדַרְכָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵת,
אִם {{ב|[שֶׁלֹּא מֵאֵלֶיהָ] (שלחה מאליו)|התיקון עפ&quot;י כת&quot;י אוקספורד}} – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵת; וְאִם מֵאֵלֶיהָ – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה!
אֵין שָׁמִין בֵּית קַב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחַ; וְלֹא בֵּית כּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פּוֹגֵם; אֶלָּא שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה: כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה.
'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. מִנַּיִן לְרֶגֶל לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;'''.
וַהֲלֹא הַשֵּׁן בִּכְלַל הָרֶגֶל הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָסֵר מְסוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר... וְהָיָה לְמִרְמָס&quot; {{ממ|ישעיה|ה|ה}}
אֵין לִי אֶלָּא זוֹ בִּלְבָד; מִנַּיִן הִזִּיקָה {{ב|[בְּגוּפָהּ] (כדרכה)|התיקון עפ&quot;י כת&quot;י אוקספורד}} כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹי שֶׁעָלָיו כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ?
מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁהִזִּיקוּ כְּדַרְכָּן וּבָרָאוּי לָהֶן, מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם – כָּךְ כָּל הַמַּזִּיק כְּדַרְכּוֹ וּבָרָאוּי לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ב#משנה א|ב&quot;ק ב א:]] אם הבהמה אכלה דבר שבדרך כלל אינה אוכלת, כגון בגדים, או קרעה אותם בהילוכה עליהם – משלם בעל הבהמה חצי נזק, כמו בנגיחה של שור תם!}}'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירָה&quot;''' אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, וְלְרֶגֶל לְשַׁבֵּר כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ.
מִנַּיִן לְשֵׁן לֶאֱכֹל אֶת שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ, וְלְרֶגֶל לְשַׁבֵּר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''', לְרַבּוֹת דְּבָרִים אֲחֵרִים.
יָכוֹל עַל הַכֹּל מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: וַהֲלֹא שׁוֹר שֶׁהִזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ בִּכְלַל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו:
מַה שּׁוֹר מְיֻחָד, שֶׁהִזִּיק כְּדַרְכּוֹ בְּשֶׁאֵין רָאוּי לוֹ, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּבְמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם –
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהִזִּיק כְּדַרְכּוֹ בְּשֶׁאֵין רָאוּי לוֹ, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּבְמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ג|ב&quot;ק ו ג.]] לעניין התשלום מן העידית מעורבת בדרשות, לצד דעתו של ר' עקיבא - גם דעת ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יד|מכילתא נזיקין יד]]), שאם הבהמה הזיקה בשדה זיבורית – משלם המזיק מהזיבורית!
התשלום הוא לפי שומת בית הדין בשטח אדמה ולא ממטלטלין – אלא אם רצה הניזוק ותפס מטלטלין כתשלום.}}'''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''' – וְלֹא בִּשְׂדֵה בַּעַל הַבַּיִת. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת לִגְדּוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית! 
יָכוֹל אִם הִזִּיקָה בְּזִיבּוּרִית יְהוּ שָׁמִין לוֹ מִן הָעִידִית?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שָׂדֵהוּ&quot;''', שָׂדֶה {{ב|הָאָמוּר לְמַעְלָה|בתחילת הפסוק, השדה של הניזק}}
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מִלִּמּוּד שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא {{ב|מִן הָעִידִית|של המזיק}}
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְכֹל שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;'''.
זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין.
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''', 
זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ הָרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
'''&quot;כַּרְמוֹ&quot;''' – פְּרָט לִמְשֻׁעְבָּדִין. '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ {{ב|הָרָאוּי|ראו לעיל פס' ב}} כְּמֻחְזָק.
'''&quot;כַּרְמוֹ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''' – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יְשַׁלֵּם&quot; – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. 
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המדליק את האש חייב על הנזקים שנגרמו – גם על נזקים שלא התכוון אליהם, שנאמר &quot;כי תצא אש&quot;; אבל אם נקט באמצעי זהירות כנדרש, ובכל זאת האש עברה בדרך לא סבירה – הוא פטור, שנאמר &quot;ומצאה&quot;; חכמים נחלקים בהגדרת המכשול הסביר לאש. בהמשך מובאים תקדימים שהאש עברה מכשולים לא סבירים, ויתכן שהדרשן מתנגד לכל קריטריון למכשול &quot;סביר&quot; מהאש ולפטור של המבעיר, כדעת ר' שמעון, למרות שלא ציטט אותה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד.]]}}'''&quot;כִּי תֵצֵא אֵשׁ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב!
מַה זֶּה מְיֻחָד, עָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – כָּךְ כָּל דָּבָר, נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן!
יָכוֹל עִבְּרָה נַחַל אוֹ שְׁלוּלִית, דֶּרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְגָדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ ד' אַמּוֹת – יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמָצְאָה&quot;''', עַד שֶׁיְּהֵא מָצוּי לָהּ. 
יָכוֹל עַד שֶׁיְּהֵא מַכְבֵּשׁ לְפָנֶיהָ וְהוֹלֵךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קוֹצִים&quot;'''.
אוֹ מַה '''קוֹצִים''', שֶׁגָּדְלוּ מֵחֲמַת עַצְמָן, יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁגָּדַל מֵחֲמַת עַצְמוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גָּדִישׁ אוֹ&quot;'''.
וּמַה '''גָּדִישׁ''' מְיֻחָד, שֶׁהוּא תָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע; 
יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָמָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|האש חמה עד שנראה כאילו היא שורפת אפילו את עפר השדה ועוברת גם דרך השיש והאבנים. כשמנסים לכבות את האש שבכבשן ע&quot;י נשיפה עלולים דווקא ללבות אותה!}}אוֹ מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁהֵן רְאוּיִין לִדָּלֵק; יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לִדָּלֵק?
מִנַּיִן סִפְסְפָה נִירוֹת וְסִפְסְפָה מַצֵּבוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ וּמַצֶּבֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן 
וַאֲבָנִים שֶׁמּוּתְקָנוֹת לוֹ לְכִבְשָׁנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׂדֶה&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הֻבְעַר; דָּבָר שֶׁהֻבְעַר מִנַּיִן? אָכְלָה כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל סִיד, כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל יוֹצְרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּבְעִיר&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא '''הַמַּבְעִיר''', הַמְכַבֶּה מִנַּיִן? מִנַּיִן כִּיבְּתָ כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל סִיד, כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל יוֹצְרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַבְּעֵרָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יב|תוספתא ב&quot;ק ו יב:]] אם אדם הגדיש את תבואתו בשדה המבעיר בלי לקבל ממנו רשות –  המבעיר פטור, אבל אם התפשטה האש לשדה של החבר ושרפה את גדישו, והוא הטמין בגדיש דברים שאינם נראים מבחוץ לגדיש – מחלוקת ר' יהודה וחכמים. ר' יהודה מחייב. לדעת חכמים כל מה שאינו נראה לעין אלא מוטמן בתוך הגדיש אינו מחייב את המדליק, אלא משלם כאילו כל הגדיש אחיד, כמו שהוא נראה מבחוץ – ובמקרה שהחיפוי מבחוץ יקר יותר מפנים הגדיש משלם לפי החלק הפנימי; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ה|ב&quot;ק ו ה.]]}} יָכוֹל אַף הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גָּדִישׁ&quot;''' וְ'''&quot;קָמָה&quot;''':
מַה '''קָמָה''', בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ – אַף '''גָּדִישׁ''', בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה גְּדִישׁוֹ וְגָדִישׁ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב.
הָיָה בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ – חַיָּב עַל הַגָּדִישׁ וְחַיָּב עַל הַכֵּלִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אֶת מְקוֹם הַכֵּלִים כְּאִלּוּ מָלֵא תְּבוּאָה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי גָּדִישׁ בִּלְבַד!
מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לְהַגְדִּישׁ, וְהִטְמִין בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ – וְאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי גָּדִישׁ בִּלְבַד.
הָיָה גָּדִישׁ חִטִּין וּמְחֻפֶּה שְׂעוֹרִין, אוֹ שְׂעוֹרִין וּמְחֻפֶּה חִטִּין – אֵין מְשַׁלֵּם לוֹ אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבַד.

{{הע-שמאל|אם שור וחמור לא היו מוטמנים בגדיש אלא קשורים אליו מבחוץ, ונשרפו – חייב לשלם עליהם, אבל אם היו סמוכים לגדיש ואינם קשורים ונשרפו – פטור; וראו שם.
לעניין חרש שוטה וקטן שגרמו לשריפה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד,]] שפטור בדיני אדם (וחייב בדין שמים, כלומר ראוי שיפצה את הנפגעים, למרות שאין לחייב אותו לכך.)
אם האש שרפה את תכולת חצירו של אחר – יש לפצות על כל הנזקים, כולל דברים שלא אמורים להיות שם, אפילו לדעת חכמים.
לעניין המכה בפטיש ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ו|ב&quot;ק ו ו.]]
לעניין אחרון אחרון חייב ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד.]]}}הָיָה שׁוֹר קָשׁוּר בַּגָּדִישׁ – וְדָלַק עִמּוֹ, אוֹ חֲמוֹר קָשׁוּר בַּגָּדִישׁ – וְדָלַק עִמּוֹ, חַיָּב.
אִם הָיוּ מֻתָּרִין – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;גָּדִישׁ&quot;''' וְ'''&quot;קָמָה&quot;'''; מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִבְרֹחַ – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִבְרֹחַ.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּשׁוֹר, שֶׁאִם מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּב; יָכוֹל אַף הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;; '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם!
הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ חָצֵר לִהְיוֹת מְכַנֵּס אֶת הַכֹּל לְתוֹכָהּ!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ וְהִזִּיק בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבֵין {{ב|בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד|יחיד אחר}}
וְנַ(ו)פָּח שֶׁהִנִּיחַ גֵּץ עַל גַּבֵּי בַּרְזֶל, יָצָא וְהִזִּיק בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים?
מַה זֶּה מְיֻחָד שֶׁעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַזִּיק בְּתוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב 
כָּךְ כָּל הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַזִּיק בְּתוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ יְהֵא חַיָּב!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, 
מִנַּיִן שֶׁאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים
וּבָא אַחֵר וְנִבַּח – וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְנַבֵּחַ, הֲרֵי הוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב&quot;ק ו יד;]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב&quot;ק א א.]]
הסיכום של ארבעה אבות הנזיקין – בכולם האחראי לשמירה משלם, והוא נלמד מפסוקנו. נראה שבעניין זה התוספתא שערכה את הסיכום בסוף הדיון בנזקי האש - נגררת אחר הדרשה, המרחיבה את מושג &quot;הבעירה&quot; לכל ארבעת אבות הנזיקין.}}מִנַּיִן לֹא הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה וְלֹא הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר, 
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים,
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם! 
מִכָּאן אָמְרוּ: אַרְבָּעָה הֵן אֲבוֹת נְזִיקִים: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.
}}

===פסוק ו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בתחילת הדרשה מציגים שלוש דוגמאות לכלל &quot;שתהיה שעת תביעה כשעת נתינה, שווין&quot; הדרשן מפרש את המילה &quot;שניהם&quot; לא על התובע והנתבע, אלא על שעת הנתינה ושעת התביעה:
אם קטן הפקיד אצל השומר דבר מה אין יסוד לתביעת שבועה מהשומר, ואפילו אם הנותן התבגר, ותבע את מה שהפקיד בהיותו קטן - אין השומר נשבע לו.
ההקדש של בדק הבית אינו מחייב שבועה, לא את הגזבר ולא את מי שההקדש הפקיד אצלו, וראו מקבים ב, ג, יג: &quot;ומי יערוב את ליבו לשלוח בו יד ולעשוק אותם, אשר הפקידו את רכושם למשמרת במקדש ה' הנכבד והנורא על פני כל הארץ&quot;. הרי שהיו מפקידים במקדש גם כספי חולין.
אם הסטטוס של הפיקדון השתנה בזמן שהיה מופקד (מחולין לקדושה או ההפך) – אין לתבוע שבועה מהשומר.
אין תובעים שבועה מגוי על פקדון שהופרד אצלו, ואין נשבעים לגוי. גם כאן, אם הגוי מסר או קיבל פקדון ואחר כך התגייר – אינו תובע שבועה.}}'''&quot;כִּי יִתֵּן אִישׁ&quot;''' – אֵין מַתְּנַת קָטָן כְּלוּם. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן קָטָן וְתָבַע קָטָן; נָתַן קָטָן וְתָבַע גָּדוֹל מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}}, עַד שֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה כִּשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוִין.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. 
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְהֶקְדֵּשׁ; נָתַן לוֹ הֶקְדֵּשׁ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot; (פס' ז).
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ הֶקְדֵּשׁ וְנָתַן לְהֶקְדֵּשׁ.
נָתַן לְגִזְבָּר הֶקְדֵּשׁ {{ב|וּפְדָאוֹ|כשהחפץ היה בידי הגזבר}}, וְחֻלִּין {{ב|וְהִקְדִּישָׁן|כשהחולין היו בידי שומר}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;, כְּשֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה לִשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוָה.
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְגוֹי; נָתַן לוֹ הַגּוֹי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;.
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְגוֹי וְנָתַן לוֹ הַגּוֹי; 
מִנַּיִן נָתַן לְגוֹי וְנִתְגַּיֵּר, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הַגּוֹי וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַד הָאֱלֹהִים&quot;, עַד שֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה כִּשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוִין.

{{הע-שמאל|ר' יהודה דורש 'כלים' – כלי ים, מלכודות לדגים
מחלוקת בית  שמאי ובית הלל היא על ערכה המינימלי של הטענה המחייבת שבועה, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו|שבועות ו א.]] שם הופיעה רק דעת בית הלל. והשוו למחלוקת הבתים על ערך קרבן החגיגה [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ב|בחגיגה א ב.]]
למרות האמור לעיל שאין למנות את ההקדש כשומר, ניתן לתת לשומר את כספי המע&quot;ש
השמירה המצופה מהשומר אוסרת  עליו לפגוע בפקדון, ומחייבת אותו לשמור &quot;כדרך השומרים&quot;, כלומר לפי סטנדרטים חברתיים מקובלים.}}'''&quot;כֶּסֶף&quot;''' – מַה כֶּסֶף, מִן הַגָּדוֹל בָּאָרֶץ... יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מוֹצִיא אֶת כְּלֵי הַיָּם, שֶׁאֵינָן מִן הַגָּדוֹל בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ כֵלִים&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחַיָּב בְּטַעֲנָה, חַיָּב בְּהוֹדָאָה: מַה הוֹדָאָה, בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה (– תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּסֶף),
אַף הַטַּעֲנָה, בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה – תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּסֶף.
מָעָה כֶּסֶף, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּי כֶּסֶף.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ, יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מוֹצִיא כֶּסֶף מַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֶּסֶף... לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לְאַבֵּד.
'''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לְחַלֵּק, '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''', וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ, '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לִיתֵּן בְּמַתָּנָה.
'''&quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot;''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ גַּגּוֹ! מַגִּיד שֶׁאִם לֹא שִׁימֵּר כְּדֶרֶךְ שׁוֹמְרִין – חַיָּב.

{{הע-שמאל|הגנב שגנב מגנב אחר אינו חייב בתשלומי כפל, ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]]
לדרשת ת&quot;ק על &quot;אם ימצא הגנב&quot; ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה א|ב&quot;מ  ג א.]]
דרשת ר' ישמעאל מציגה מקרה שבעל הפיקדון טוען שה'שומר חינם' שלח ידו בפיקדון וגנב אותו; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ג|שבועות ח ג.]] אם השומר הודה שאכל את הפיקדון – הוא  משלם קרן  ופטור מקנס; אם נשבע שהפיקדון נגנב, ואז באו עדים ששלח ידו בפקדון – משלם כפל; אם נשבע שהפיקדון אבד ובאו עדים ששלח ידו בפיקדון – השומר משלם קרן. אם הודה באכילת הפיקדון לאחר שבאו העדים – משלם גם חומש ואשם. שנאמר &quot;ימצא&quot;. גנב שהודה בגניבה ביזמתו פטור מתשלומי כפל ארבעה וחמישה, ועליו להחזיר רק קרן וחומש (ואשם למקדש). הדרשה שוללת נסיונות להחמיר בדין על שומר חינם שנשבע שהפיקדון אבד ונמצא שהפיקדון בידו תוך השוואתו לגנב, המשלם תשלומי כפל ואינו נשבע.}}'''&quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot;''' – וְלֹא מִבֵּית הַגַּנָּב. אֵין שֶׁגּוֹנֵב אַחַר גּוֹנֵב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וּמוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי ד' וְה'.
'''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot; {{ממ|שמות|כב|ג}}!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שִׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא גַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְד' וְה' לַשֵּׁנִי!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot;!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''? אִם יִמָּצְאוּ לוֹ עֵדִים, לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁטְּעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב.
יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּגַנָּב; מַה מָּצִינוּ בְּגַנָּב, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ 
אַף {{ב|זֶה|שומר שנשבע שהפקדון אבד, ונמצא ששלח בו את ידו}} לֹא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּגַנָּב, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
הוֹאִיל וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;''', אֵין &quot;יִמָּצֵא&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא עֵדִים!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּגַנָּב;
מַה מָּצִינוּ בְּגַנָּב, מְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה גַּנָּב, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, מְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה,
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot;: אֵימָתַי גְּנֵבָה מִתְיַחֶדֶת? לְאַחַר שְׁבוּעָה!
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot; (פס' ח) – אֵימָתַי נִקְרָא רָשָׁע? הֱוֵי אוֹמֵר: לְאַחַר שְׁבוּעָה!

{{הע-שמאל|אם השומר נשבע שהפיקדון אבד ולא שנגנב, ואחרי שבאו עדים הודה ששלח בו את ידו – משלם קרן חומש ואשם; אם לא הודה משלם רק קרן ופטור מהחומש ומהאשם. שומר שכר שנשבע שהפיקדון אבד ובאו עדים – משלם קרן לבעל הפיקדון ופטור מהאשם (ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ו|שבועות ח ו.]])}}יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר.
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, אֵינוֹ חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד – אַף זֶה, לֹא יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, {{ב|אֵינוֹ חַיָּב|אשם}} עַל טַעֲנַת אָבַד,
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''; עַל טַעֲנַת גְּנֵבָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד!
יָכוֹל אִם אִיבְּדוֹ אוֹ שֶׁנִּגְנְבוּ אֶצְלוֹ יְהֵא חַיָּב? – וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר;
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, מְשַׁלֵּם גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה,
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot; (פס' ז)!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל {{ב|עַל שְׁלִיחוּת יָד|שלקח חלק מהפיקדון, והחזיר אותו לבעלים}}? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר;
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, אֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד – אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד.
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, אֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד,
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot; (פס' ג) – עַל הַגְּנֵבָה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שבועת השומרים מתקיימת בהעדר עדים שהשומר שלח יד בפיקדון, וראו לעיל דברי ר' ישמעאל.
נוסח הגזירה השווה כנראה שגוי, וצריך להיות &quot;נאמרה כאן שליחות יד ונאמרה להלן (פס' י) שליחות יד&quot; וכו'; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]] אפשרות אחרת היא ש'להלן' רומז ל[[מלאכי ג ה]].
איסור שליחת היד הוא אפילו אם לא פגע בפיקדון, כגון שרכב על הבהמה.}}'''&quot;וְאִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – אִם לֹא יִמָּצְאוּ לוֹ עֵדִים לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁטְּעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב.
'''&quot;וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים&quot;''' – לִשְׁבוּעָה! אוֹ יָכוֹל לְתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''!
דָּבָר אַחֵר: נֶאֶמְרָה כָּאן קְרִיבָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן קְרִיבָה; מַה קְרִיבָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁבוּעָה, אַף קְרִיבָה הָאֲמוּרָה כָּן – שְׁבוּעָה.
'''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיְתָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''?
הוֹצִיא כֵּלִים מִתַּחַת קְלַצְטֵר, וְהוֹצִיא בְּהֵמָה וְרָכַב עָלֶיהָ – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – שָׁלַח זֶה מִכָּל מָקוֹם!

{{הע-שמאל|למחלוקת בית שמאי ובית הלל על החושב לשלוח יד ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] וכן [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה יב|ב&quot;מ ג יב.]]
לעניין שבירת החבית ראו גם במשנה שם.}}חִשֵּׁב לִשְׁלוֹחַ יָד בְּפִקְדוֹנוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ – בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין;
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: &quot;עַל כָּל '''דְּבַר''' פֶּשַׁע&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}} – לַעֲשׂוֹת מַחֲשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה!
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁלַח יָדוֹ!
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא הוּא;
מִנַּיִן לְרַבּוֹת עַבְדּוֹ וּשְׁלוּחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;.
{{ב|חִטֵּא|הטה}} אֶת הֶחָבִית, נָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל... פֶּשַׁע&quot; – עַל מַה שֶּׁפָּשַׁע!
עֲקָרָהּ – מְשַׁלֵּם דְּמֵי כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;, עַל כָּל מַה שֶּׁפָּשַׁע!
עֲקָרָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנִשְׁבְּרָה בְּתוֹךְ יָדוֹ – לְצָרְכּוֹ חַיָּב, לְצָרְכָּהּ פָּטוּר;
וְאִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ – בֵּין לְצָרְכּוֹ בֵּין לְצָרְכָּהּ פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;פֶּשַׁע&quot;, יָצָא זֶה, שֶׁלֹּא פָּשַׁע!
}}

===פסוק ח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את הדוגמאות השונות: &quot;שה&quot; מייצג בהמות טהורות, &quot;חמור&quot; – שיש בבכורו קדושה, &quot;שלמה&quot; מוסיף מטלטלין שאינם חיים.
קרקעות עבדים ושטרות ודברים שאינם שווים פרוטה - אין בהם שבועת השומרים, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] ולעיל פס' ג.}}'''&quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה&quot;''' – יֵאָמֵר שׁוֹר וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ, וְאַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – לֹא אֲרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ.
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה שֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֶׂה&quot;''': כְּבָר שֶׂה אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'פֶּשַׁע'? – לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֵאָמֵר שׁוֹר וְשֶׂה וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל! אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים,
אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים. וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמוֹר. 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;חֲמוֹר&quot;''': כְּבָר חֲמוֹר אָמַר!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'פֶּשַׁע'? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר! יֵאָמֵר שׁוֹר וְשֶׂה וַחֲמוֹר וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שַׂלְמָה&quot;'''!
יָכוֹל אַף הַקַּרְקָעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה –
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה. וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ.
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ – וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ וּגְמוּרָה לְךָ, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָה!
יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שַׂלְמָה&quot;''': מַה שַּׂלְמָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְחַיָּב לְהַכְרִיז,
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְחַיָּב לְהַכְרִיז!

{{הע-שמאל|שבועת השומרים חלה רק אם הודה השומר במקצת, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]] לעניין &quot;טענת עצמו&quot; ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ה#ה|תוספתא שבועות ה ה.]] לערכי הטענה וההודאה ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה א|שבועות ו א.]]}}טְעָנוֹ שׁוֹר וַחֲמוֹר וְשֶׂה וְהוֹדָה בְּאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַל שׁוֹר... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;''' –
'''&quot;וְעַל חֲמוֹר... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;''', '''&quot;וְעַל שֶׂה... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;'''.
טְעָנוֹ בְּשׁוֹר וְהוֹדָה בְּשֶׂה, בְּשֶׂה וְהוֹדָה בְּשׁוֹר – פָּטוּר! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה?
מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת טַעֲנָה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הוֹדָה בְּמִקְצָת טַעֲנָה.
'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ' – 'אֵין לְךָ בְּיָדִי'; 'הָיָה לְךָ בְּיָדִי וְנָתַתִּי לְךָ'; {{ב|'יֵש לִי בְּיָדְךָ מָנֶה כְּסוּת וּמָנֶה בְּהֵמָה|קיבלתי ממך מנה כסף, אבל אתה עדיין חייב לי מנה}}' – פָּטוּר!
'וְנָתַתִּי לְךָ מֵהֶן חֲמִשִּׁים דִּינָר' – חַיָּב! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה?
מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁהוֹדָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הוֹדָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.
'שְׁנֵי שְׁוָרִין מָצָאתָ לִי' וְ'לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד' – פָּטוּר!
'שְׁנֵי שְׁוָרִים מָצָאתִי לְךָ וְנָתַתִּי לְךָ אֶחָד מֵהֶן' – חַיָּב!
מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה? – מְבִיאַנִי זֶה, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ – וּמוֹצִיא אֲנִי זֶה, שֶׁלֹּא נִשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ!
לְפִי שֶׁחַיָּב בְּטַעֲנָה וְחַיָּב בְּהוֹדָאָה, מַה טַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף – אַף הוֹדָה שְׁתֵּי כֶּסֶף?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי הוּא זֶה&quot;''', אֲפִלּוּ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה ב|שבועות ו ב:]] אם הודה בחוב מחוץ לבית הדין, ויש על כך עדות של עדים כשרים – ההודאה מחייבת אותו.
לעניין חובת השבועה ולעניין ההודאה במקצת ראו לעיל פס' ז, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]]}}טְעָנוֹ {{ב|בחוץ|מחוץ לבית הדין}} וְהוֹדָה, וּבָא דָּבָר לִפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפַר, אִם יֵשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם – חַיָּב, וְאִם לָאו – פָּטוּר,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;''' – מַה שֶּׁדִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ!
יָכוֹל אֲפִלּוּ אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ קָטָן נֶאֱמָנִים? כָּאן 'דָּבָר' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'דָּבָר':
מַה 'דָּבָר' הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot; – אַף כָּאן, &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot;.
'''שְׁנֵיהֶם''' – 'שְׁנֵיהֶם' לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן {{ממ|שמות|כב|י}}, שְׁבוּעָה – אַף כָּאן שְׁבוּעָה!
מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – אַף כָּאן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.

{{הע-שמאל|בדיני נפשות, נפסלים לימוד זכות ע&quot;י העדים  ולימוד חובה ברוב דחוק של אחד – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ה#משנה ד|סנהדרין ה ד-ה]]
לעניין גודל בית הדין בדיני ממונות השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין סוף פרשה טו.]]}}מִנַּיִן שֶׁאֵין מַטִּין עַל פִּי עֵדִים אוֹ עַל פִּי אֶחָד לְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;'''.
מִנַּיִן שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;''' – שְׁלֹשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה '''אֱלֹהִים''' הַכְּתוּבִים בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

{{הע-שמאל|ר' שמעון מציג את תפקידו של בית הדין, שרק בסמכותו לחייב את השומר בקנס.
בסוף הדרשה מזכירים שוב את המיעוטים מ&quot;רעהו&quot;, וראו גם לעיל בתחילת פסוק ו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לָאו, מֶה חָטָא מַפְקִיד? 
שֶׁאִם הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ, יָכוֹל יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;''': עַל פִּי בֵּית דִּין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל 
וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עַצְמוֹ.
'''&quot;יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ&quot;''' – וְלֹא לְהֶקְדֵּשׁ! '''לְרֵעֵהוּ''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}! '''לְרֵעֵהוּ''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
}}

===פסוק ט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה השוו לעיל פס' ו וסוף פס' ח: גם שומר שכר הוא דווקא יהודי/ה שאינו קטן.
למרות שכאן לא נזכרה השלמה, מרבה הדרשה את המטלטלין. כמו בפס' ח, גם בשמירת שכר אין לשלם קנסות על שמירת נדל&quot;ן, עבדים ושטרות.}}'''&quot;כִּי יִתֵּן אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְשַׁלֵּם&quot; (פס' י), בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר 'אִישׁ'? – פְּרָט לְקָטָן!
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִין, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וְעַד אָן לֹא אוֹצִיא אֶת הַגֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא חֲמוֹר שׁוֹר וָשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל בְּהֵמָה&quot;'''!
מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;'''... &quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot; (פס' י) – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ!
אֱמֹר מֵעַתָּה: אֵלּוּ הַמִּטַּלְטְלִין! יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|דורש את הפירוט של סוגי האונסין שבהם השומר פטור; והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]
גם כאן, כמו בפס' ח, אין מתחשבים בעדות של אשה או קטן; וראו מכילתא שם.}}'''&quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה&quot;''' – יֹאמַר מֵתָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים – יָצָאת שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים!
צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה!
יֹאמַר שְׁבוּרָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּיָה וּמֵתָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה שְּׁבוּרָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא בְּפָנֶיךָ – יָצָאת שְׁבוּיָה וּמֵתָה, שֶׁאֵינָן בְּפָנֶיךָ! צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה.
יֹאמַר שְׁבוּיָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּרָה וּמִיתָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה שְּׁבוּיָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רוּחַ חַיִּים – יָצְאוּ {{ב|שְׁבוּרָה|גּוֹסֶסֶת}} וּמֵתָה שֶׁאֵין בָּהֶן רוּחַ חַיִּים!
צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה! מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הָאֳנָסִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה&quot;''' – &quot;שְׁבֻעַת ה'...&quot;
הָא אִם יֵשׁ לוֹ {{ב|רְאוּיִין|רוֹאִים, עֵדִים שֶׁנֶּאֱנַס}} – פָּטוּר מִלִּשָּׁבַע! יָכוֹל אֲפִילּוּ אִשָּׁה וַאֲפִילּוּ קָטָן?
נֶאֶמְרָה כָּן רְאִיָּה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן רְאִיָּה: &quot;וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע&quot; {{ממ|ויקרא|ה|א}}.
מָה רְאִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן &quot;עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים&quot; {{ממ|דברים|יט|טו}} – אַף רְאִיָּה הָאֲמוּרָה כָּן &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot;!
}}
 
===פסוק י===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שבועת השומרים פוטרת אותם מתשלום. נראה שהדרשה היא מזמן שעדיין לא הבחינו בין שומר חינם לשומר שכר, והדרשה מפרשת את ההבדל בין הפרשה לקודמתה כהבדל בין שומר שהחליט לשלם לשומר שנפטר בשבועה, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג|ב&quot;מ ג א.]] המפקיד אינו נשבע אבל השכיר, הנגזל והנחבל, ומי שכנגדו חשוד על השבועה נשבעים ומקבלים את הכסף שתבעו; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה א|שבועות ז א.]]
לעניין החלת השבועה גם על המפקיד ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה יִשָּׁבַע וְיִטֹּל, אֵי זֶה יִשָּׁבַע וְיִתֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;'''; כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
יָכוֹל אַף הַשָּׂכִיר וְהַנִּגְזָל וְהַנֶּחְבָּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;'''; פְּעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע וּפְעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע!
וּמִנַּיִן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;'''; פְּעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע וּפְעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע!
מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבוּעָה חָלָה עַל הַנִּשְׁבָּע {{ב|כָּךְ שְׁבוּעָה חָלָה עַל הַמַּשְׁבִּיעַ?|למרות שהוא לא נשבע, אם שיקר הוא נענש כאילו נשבע}} 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;''' – לִגְזֵרָה שָׁוָה.

{{הע-שמאל|בדומה לדין שומר חינם, גם כאן חיוב השבועה תלוי בהודאה במקצת הטענה, שנאמר &quot;שניהם&quot;.
גם במקרה הנדון שליחת יד בפיקדון אסורה אפילו אם לא פגע בפיקדון, ולמרות שהבהמה נלקחה אחר כך ע&quot;י הגייס (&quot;שבויה&quot;), שליחת היד הזאת אינה מאפשרת לשומר להישבע.
אם השור התחייב מיתה בזמן שהיה אצל השומר, ולפני גמר הדין החזיר אותו השומר למפקיד – אין השומר חייב לפצות את בעל השור, אלא אומר לו &quot;הרי שלך לפניך&quot;; אבל לאחר שנגמר דינו של השור לסקילה אין השומר רשאי להחזיר את השור, שנאמר &quot;ולקח בעליו&quot;.
דרשת &quot;דבר אחר&quot; מוציאה את החלטת בית הדין לסקול את השור מגדר אונס, ויתכן שהיא חולקת על ההיתר לשומר להחזיר את השור לפני גמר הדין.}}מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן (פס' ח), עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה –
אַף ''''שְׁנֵיהֶן'''' הָאָמוּר כֵּן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה!
'''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיְתָ! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''?
הָיְתָה רוֹעָה לְפָנָיו עַל פֶּתַח הַבַּיִת, בָּא גַּיִס וּנְטָלָהּ – פָּטוּר; רָכַב עָלֶיהָ וּבָא גַּיִס וּנְטָלָהּ – חַיָּב עָלֶיהָ,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ&quot;''', שָׁלַח זֶה מִכָּל מָקוֹם!
הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר וְרָבַע אֶת הָאָדָם, וְשׁוֹר וְנָגַח אֶת הָאָדָם; אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מְסָרוֹ לִבְעָלָיו – פָּטוּר,
וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ מְסָרוֹ לִבְעָלָיו – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', אֶת שֶׁדֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ,
יָצָא זֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ!
דָּבָר אַחֵר: &quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה&quot;, מַה מִּיתָה, שֶׁאֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ – אַף שְׁבוּרָה, שֶׁאֵין בֵּית דִּין שׁוֹבְרִין אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|כאשר יש ליסטים באיזור אין להפקיד כשהסיכוי גבוה שהפיקדון יילקח על ידם. אין לתכנן מראש להחליף תשלום בשבועה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|תוספתא ב&quot;ק י יד.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר, {{ב|וְרָאָה|המשאיל}} גְּדוּדֵי לִסְטִים בָּאִין – 
לֹא יֹאמַר לוֹ 'טֹל אֶת הַשּׁוֹר {{ב|וְאַתָּה נִשְׁבָּע לִי'|אם הליסטים יקחו את השור - תישבע שמדובר באונס}}
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;'''; כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר, {{ב|וְרָאָה|השואל}} גְּדוּדֵי לִסְטִין בָּאִים, {{ב|נְתָנוֹ לוֹ|החזיר למשאיל את השור}} וְהָלְכוּ לָהֶן 
לֹא יֹאמַר לוֹ 'תֵּן לִי אֶת הַשּׁוֹר וַאֲנִי נִשְׁבָּע לָךְ'
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''': כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שֶׁלָּהֶן – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
'''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שֶׁלָּהֶן – הַלָּז פָּטוּר מִלִּשָּׁבַע.
}}

===פסוק יא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שומר שכר חייב בגניבה וגם באבידה של הפיקדון, ופטור מאונס. החיוב באבידה הוא כי היא קרובה לפשיעה, יותר מהגניבה. כאן מנסה הדרשן לפטור את שומר השכר מחיוב גניבה ואבידה, אבל הפסוק המחייב בטענת גנב סותר את הדרשה, וראו לעיל פס' ח, ק&quot;ו דומה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] &quot;הואיל וגניבה חסרון שמירה ואבדה חסרון שמירה&quot;}}'''&quot;וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵבָה; אֲבֵדָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב כָּאן וְחִיֵּב {{ב|בְּבַעַל הַבַּיִת|שומר חינם}};
מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה – אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה.
וְעוֹד: קַל וָחֹמֶר! מַה בַּעַל הַבַּיִת, {{ב|שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם,|אם פשע}} אֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה –
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם גָּנֹב יִגָּנֵב... יְשַׁלֵּם&quot;'''!
}}

===פסוק יב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז;]] ת&quot;ק כר' יוחנן, ואבא שאול כר' יאשיה.}}'''&quot;יְבִאֵהוּ עֵד&quot;''' – יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה, וְהַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יָבִיא {{ב|עֲדִידָהּ|עור הבהמה הטרופה}}, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי...&quot; {{ממ|עמוס|ג|יב}}! 
}}
 
===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|להגדרת ה&quot;איש&quot; ראו גם לעיל פס' ו, פס' ח ופס' ט.
לחיוב השואל באבידה וגניבה בקל וחומר השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;כִּי יִשְׁאַל אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר 'אִישׁ'? פְּרָט לְקָטָן! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָאֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל – וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִירָה וּמִיתָה; אֲבֵדָה וּגְנֵבָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא! חַיָּב כָּן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר:
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה.
וְעוֹד: קַל וָחֹמֶר! וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה;
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה? זֶה הוּא קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין לְךָ עָלָיו תְּשׁוּבָה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] חיוב השואל כשהבהמה נשבתה נלמד מהפטור של שומר השכר, הדומה בשבורה ובשבויה. כמו כן נלמד משם גם הוצאת הקרקעות, העבדים והשטרות ממסגרת דיני השומרים, והשואל בכלל.}}'''&quot;וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִירָה וּמִיתָה; שְׁבוּיָה מִנַּיִן?
וְדִין הוּא! נֶאֶמְרָה כָּן שְׁבִירָה וּמִיתָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁבִירָה וּמִיתָה (פס' ט).
מַה שְׁבִירָה וּמִיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שְׁבוּיָה עִמָּהֶן – אַף כָּן, שְׁבוּיָה עִמָּהֶן.
מַה שְּׁבוּרָה וּמִיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, פְּרָט לַעֲבָדִים וְלִשְׁטָרוֹת וּלְקַרְקָעוֹת – אַף כָּן, פְּרָט לַעֲבָדִים וְלִשְׁטָרוֹת וּלְקַרְקָעוֹת!

{{הע-שמאל|בעל הבהמה אינו צריך לעבוד עימה באותו המקום כדי לפטור את השואל מתשלום! הדרשה מנתקת את נוכחות בעל הבהמה מהאחריות של השואל, ותולה את הדברים בגזירת הכתוב, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה א|בבא מציעא ח א.]]
לעניין &quot;בעליו עמו&quot;, שדורשים שהבעלים ישכר או ישאל לפני או בזמן ששואל או שוכר את הבהמה ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין סוף טז.]]
הדרשה מרחיבה את הדין של &quot;בעליו עימו&quot; לאונסין של שאר השומרים, וכן למקרים של גניבה ואבידה בשומר שכר; בכך מתאפשרת דרך נוחה לשומרים לחמוק מאחריות על טיב השמירה, אם ישכרו את הבעלים עם הבהמה.}}'''&quot;בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', יָכוֹל &quot;וְאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם&quot; (פס' יד),
וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁ''''בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם'''' – וְ'אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם'?
אֶלָּא פְּעָמִים שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב, וְאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר!
כֵּיצַד? הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלָהּ עִמָּהּ; הַשּׂוֹכֵר פָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלָהּ עִמָּהּ; שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלָהּ; אוֹ שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלָהּ.
אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹמְדִין וְחוֹרְשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר, נָפְלָה וּמֵתָה – פָּטוּר! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם&quot;.
אֲבָל שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ, אוֹ שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלָהּ, שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ,
שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִין עוֹמְדִין וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ, נָפְלָה וּמֵתָה – חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;'''!
יָכוֹל שְׁבוּרָה וּמִיתָה, שֶׁפָּטַר בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר, אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב,
אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, שֶׁחִיֵּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, בֵּין שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ וּבֵין שֶׁאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ הוּא חַיָּב?
וְכִי מֵהֵיכָן לָמַדְנוּ לַאֲבֵדָה וּגְנֵבָה? אֶלָּא מִשְּׁבוּרָה וּמִיתָה! מַה שְּׁבוּרָה וּמִיתָה, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלִים עִמּוֹ פָּטוּר, אֵין בְּעָלִים עִמּוֹ חַיָּב,
אַף אֲבִידָה וּגְנֵבָה, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלִים עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלִים עִמּוֹ חַיָּב!
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר מִנַּיִן? וְדִין הוּא! מָה אִם זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב;
נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין – דִּין הוּא: בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין השכיר כדין שומר שכר: בשניהם מועברת המחוייבות לאחר תמורת כסף, כעניין עסקי ולא כטובה גרידא; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין סוף טז.]] זאת בניגוד לאמור לעיל פס' י.
רשימת 13 אבות נזיקין היא מראי מקום לנושאים של מסכת נזיקין, מבבא קמא עד בבא מציעא; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב&quot;ק ט א.]]}}'''&quot;אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִשְׂכָרוֹ&quot;''' – הֲרֵי הוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר: מַה נוֹשֵׂא שָׂכָר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵיבָה 
אַף זֶה נִשְׁבָּע עַל הָאוֹנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה!
פָּרָשָׁה עֶלְיוֹנָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שְׁלִישִׁית בְּשׁוֹאֵל. מִפְּנֵי מָה {{ב|פָּטַר בָּהּ מִכְּלוּם?|שומר חינם פטור כמעט תמיד}} מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם! 
{{ב|וּשְׁלִישִׁית מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל,|שואל משלם כמעט תמיד}} מִפְּנֵי שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ! 
וְהָאֶמְצָעִית נִשְׁבָּע מִקְצָת וּמְשַׁלֵּם מִקְצָת, מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנֶה וּמְהַנֶּה! הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה נוֹשֵׂא שָׂכָר.
מִיכָּן אָמְרוּ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הֵן אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר, 
שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שָׂכִיר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר, נֶזֶק וְצַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת!
}}

===פסוק טו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין האונס שב[[דברים כב כח]]-כט, חמור מדין המפתה הנדון כאן, שהאונס חייב גם בתשלומי צער (ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד]]). בכל זאת הסייגים בשתי העברות דומים. כל ההקלות לגבר צריכות להאמר בשני הדינים, אחרת היינו מרחיבים את ההקלות בדין המפתה, או מצמצמים אותן בדין האונס. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמד|ספרי דברים רמד-רמה,]] וכן דעת ר' יוסי הגלילי [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|במכילתא נזיקין יז.]]}}'''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה! יֵאָמֵר בְּאוֹנֵס, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְפֻתָּה?
מָה אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה; מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל – חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה!
'''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – וְלֹא בְּעוּלָה! יֵאָמֵר בְּאוֹנֵס, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְפַתֶּה? מָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַבְּתוּלָה –
מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַבְּתוּלָה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל – חַיָּב עַל בְּתוּלָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבְּתוּלָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – פְּרָט לִבְעוּלָה! וְאֵין לִי אֶלָּא בְּעוּלָה, מֻכַּת עֵץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – פְּרָט לְמֻכַּת עֵץ!
לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בִּמְפַתֶּה 'נַעֲרָה' מִקַּל וָחֹמֶר: וּמָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַנַּעֲרָה –
מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַנַּעֲרָה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל, חַיָּב עַל נַעֲרָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ נַעֲרָה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נַעֲרָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ נַעֲרָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה&quot; {{ממ|דברים|כב|כט}} – וְלֹא לַאֲבִי הַבּוֹגֶרֶת!
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב עַל הַבּוֹגֶרֶת; מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל הַבּוֹגֶרֶת?
{{ב|לְחַלֵּף אֶת הַדִּין|ללמוד ממפותה לאנוסה שאין מדובר דוקא בנערה}} אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;נַעֲרָה&quot; שְׁתֵּי פְּעָמִים! {{הפניה לפסוקים|דברים|כב|כח|כט}}

{{הע-שמאל|אין הגבר מקבל פיצוי אם הנערה פיתתה אותו.
הוא חייב בקנס בכל שכיבה – גם שלא כדרכה.
המפתה אינו מקדש את האשה בביאה אלא חייב לתת לה כתובה ולקדש אותה בכסף או בשטר או בביאה נוספת.}}'''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ&quot;''' – הָאִשָּׁה מִתְפַּתָּה וְאֵין הָאִישׁ מִתְפַּתֶּה! '''&quot;וְשָׁכַב עִמָּהּ&quot;''' – כָּל שְׁכִיבָה!
יָכוֹל תְּהֵא נִקְנֵית לוֹ בְּפִתּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁצְּרִיכָה הֵימֶנּוּ קִדּוּשִׁין!

{{הע-שמאל|ראו במקבילות הנ&quot;ל. בהמשך הדרשה מחייבים את המפתה בתשלומים למרות שהנערה אינה ראויה לו לאישות.}}יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''' – אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
מוֹצִיא אֲנִי הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתוֹת בֵּית דִּין, 
וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''', אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, 
וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''' – אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
יָכוֹל הוֹאִיל וְאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת, לֹא יְהֵא חַיָּב בְּקְנָסָהּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל&quot; – אֶת שֶׁמֵּאֵן בָּהּ! {{ב|קִדְּשָׁהּ|פִּתָּה אוֹתָהּ}} – הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּקְנָסָהּ.
מֵבִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וַעֲדַיִן לֹא אָבִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם;
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ&quot; – אֶת שֶׁמֵּאֵן בָּהּ! קִדְּשָׁהּ – הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּקְנָסָהּ...
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתַת בֵּית דִּין,
מַשְׁמָע אֶחָד מוֹצִיאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דָּמִים לוֹ – שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; {{ממ|שמות|כב|ב}}! 
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] אם שני גברים פיתו אשה, או אם קידשו אותה שניהם באותו הזמן - אף אחד משניהם אינו מקדש אותה כי יש לה זיקה לשניהם והיא בגדר אשת איש לכל אחד מהם.}}&quot;'''וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁהָרְשׁוּת בְּיַד אָבִיהָ לְמָאֵן! אֵין לִי אֶלָּא בְּיַד אָבִיהָ;
בְּיָדָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אִם מָאֵן יְמָאֵן'''&quot;. אֲבָל {{ב|הוּא|המפתה}} אֵין יָכוֹל לְמָאֵן, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ&quot; {{ממ|דברים|כב|כט}}
&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;, אִישׁ אֶחָד {{ב|שֶׁקִּדֵּשׁ|שפיתה}} אִשָּׁה אַחַת – הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת; שְׁנַיִם {{ב|שֶׁקִּדְּשׁוּ|שפיתו}} אִשָּׁה אַחַת – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת!
יָכוֹל לֹא תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לִשְׁנֵיהֶן, אֲבָל תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לְאֶחָד מֵהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;.
אִישׁ אֶחָד שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה אַחַת – מְקֻדֶּשֶׁת; שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ אִשָּׁה אַחַת – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת!

{{הע-שמאל|הקנס שייך לאב. הבושת והפגם, ובנאנסת גם הצער והקנס – ניתנים לו מיד.
המפתה שנושא את המפותה משלם את הקנס רק כאשר ימות או יגרש אותה – הקנס הוא חלק מהכתובה; וראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ז|תוספתא כתובות ג ז-ח.]]}}&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה!
&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּאוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן קְנָסָהּ מִיָּד; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיּוֹצִיא.
יָכוֹל אַף בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;; לְדָבָר זֶה יָצָא, וְלֹא יָצָא לְדָבָר אַחֵר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כא#פסוק לב|לעיל כא לב.]]
אמנם המפתה חייב בקנס, אבל הקנס נתפס כחלק מהמוהר – הכתובה, והוא משלם אותו אם וכאשר יגרש את הנערה, (ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד,]]) ואילו הקנס של המוציא שם רע אינו חלק מהכתובה. לכן לומדים את גובה הקנס מדין האונס ולא ממוציא שם רע.
&quot;מוהר הבתולות&quot; מתפרש כסכום קבוע, ומלמד על המינימום של כתובת אשה בתולה. רשב&quot;ג חולק על עניין הלימוד לסכום הכתובה.}}&quot;'''כֶּסֶף'''&quot;, יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''יִשְׁקֹל'''&quot;! יָכוֹל שִׁקְלֵי נְחֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כֶּסֶף'''&quot;!
יָכוֹל בַּבְלִיּוֹת, עֵילָמִיּוֹת וְקַפּוֹטְקִיּוֹת? נֶאֱמַר כָּאן ''''יִשְׁקֹל'''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שְׁקָלִים&quot;;
מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּאן, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא כֶּסֶף! הֲרֵי אֲנִי דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ''''כֶּסֶף'''' וְנֶאֱמַר בְּאוֹנֵס 'כֶּסֶף' {{ממ|דברים|כב|כט}};
מַה כֶּסֶף הָאָמוּר בְּאוֹנֵס, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף – אַף כֶּסֶף הָאָמוּר כָּן, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן ''''כֶּסֶף'''' וְנֶאֱמַר בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע 'כֶּסֶף' {{ממ|דברים|כב|יט}};
מַה כֶּסֶף הָאָמוּר בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע, מֵאָה כֶּסֶף – אַף כֶּסֶף הָאָמוּר כָּאן, מֵאָה כֶּסֶף!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִמִּי שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, וְאַל יוֹכִיחַ מוֹצִיא שֵׁם רָע, שֶׁאֵין נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין בְּתוּלָה מִבְּתוּלָה, וְאֵין דָּנִין בְּתוּלָה מִבְּעוּלָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;, וְלֹא 'כְּקוֹנֵס הַבְּתוּלֹת'.
&quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;, הֲרֵי כָּל הַבְּתוּלֹת כָּזוֹ: מַה זוֹ, בְּכֶסֶף – אַף כָּל הַבְּתוּלֹת בְּכֶסֶף;
מַה זוֹ, בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף – אַף כָּל הַבְּתוּלֹת בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף!
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּתֻבַּת אִשָּׁה אֵין לָהּ קִצְבָה מִן הַתּוֹרָה! 
}}

===פסוק יז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין רוב כשפים בנשים ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] גם מכשף זכר חייב מיתה, אבל הכישוף מצוי בנשים, שבאמצעותו הן מפצות על נחיתותן בכח פיזי.
בהרבה מקומות נראה שחכמים לא נמנעו מלעסוק בכשפים, האף הצליחו בכך לא מעט. יתכן שהמשיכה שלהם לכשפים דומה למשיכת הנשים לתחום זה, ברמה הלאומית: נשים נחשבו חלשות, וגם ישראל כך.
וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא חולקים בשאלת דרך ההמתה של המכשפה. למרות שהדרשה של ר' יוסי ותר מדויקת מבחינה טכנית, ההלכה כר' עקיבא - יתכן כי גם הדרשות של בן עזאי (בדרך 'דבר הלמד מעניינו') ור' יהודה בן בתירא (בדרך 'דבר שהיה בכלל...') תומכות בו.
לעניין &quot;לא יהא חייב עד שיעשה מעשה&quot; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה יא|סנהדרין ז יא.]]}}'מְכַשֵּׁף' '''&quot;מְכַשֵּׁפָה&quot;''' – מַשְׁמָע תָּפַס אֶת הַזָּכָר וְתָפַס אֶת הַנְּקֵבָה.
וּמִפְּנֵי מָה נִקְרְאוּ כְּשָׁפִים עַל שׁוּם נָשִׁים? לְפִי שֶׁרֹב כְּשָׁפִים בְּנָשִׁים!
'''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}}.
מָה &quot;לֹא תְחַיֶּה&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּסַיִף, אַף כָּאן – בְּסַיִף!
וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן '''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה&quot; {{ממ|שמות|יט|יג}}.
מָה &quot;לֹא יִחְיֶה&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף כָּן – סְקִילָה!
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: עֲקִיבָה, אֲנִי דָּן ''''לֹא תְחַיֶּה'''' מִ&quot;לֹּא תְחַיֶּה&quot;, וְאַתָּה דָּן ''''לֹא תְחַיֶּה'''' מִ&quot;לֹּא יִחְיֶה&quot;!
אָמַר לוֹ: אַתָּה דָּנוֹ מִן הַגּוֹיִם, שֶׁאֵין לָהֶן מִיתָה אֶלָּא בְּסַיִף, וַאֲנִי דָּנוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מִיתוֹת הַרְבֵּה!
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot; (פס' יח) – נָתְנוּ עִנְיָן לוֹ: מַה זֶּה בִּסְקִילָה – אַף זֶה בִּסְקִילָה!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי&quot; {{ממ|ויקרא|כ|כז}},
וְהֲלֹא אַף זֶה בִּכְלַל מְכַשֵּׁף הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו: מַה זֶּה בִּסְקִילָה – אַף זֶה בִּסְקִילָה;
מַה זֶּה אֵינוֹ מְיֻחָד עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה – אַף זֶה, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה.
}}

===פסוק יח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] שם מצביעים על ארבעה פסוקים: שתי אזהרות ושני עונשים לשוכב ולנשכבת עם הבהמה. כאן הצביעה הדרשה על הדמיון בין משכב זכר לבין משכב בהמה, ששניהם אינם פוריים, ופירשה את המקרה כשילוב של השניים.}}'''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה – כְּבָר אָמוּר; וְאִם מְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה – כְּבָר אֲמוּרָה!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot;'''? זֶה הַזָּכוּר הַמֵּבִיא אֶת הַבְּהֵמָה!
אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה; חַיָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot;''' – בִּסְקִילָה.
}}

===פסוק יט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיום הפסוק מעיד שגם תחילתו עוסקת בזובח לע&quot;ז. להבחנה בין עבודות המצווה במקדש, האסורות לע&quot;ז, לבין עבודות המאפיינות דווקא ע&quot;ז – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין סוף יז.]] השתחואה לע&quot;ז נמצאת בין העבודות המיוחדות לה' לבין ביטוי אהבה לפסל, כגון חיבוק וכןו'. יהודי שמכיר את עבודות המקדש עלול להעתיק אותן לע&quot;ז, ועל כך האיסור. חייבים על השתחוואה למרות שאינה מעבודות המקדש שנאמר &quot;לא תשתחווה להם&quot;.}}'''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;''', יָכוֹל בְּשׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – זֶה הַזּוֹבֵחַ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ!
אֵין לִי אֶלָּא זוֹבֵחַ; זוֹרֵק וּמְנַסֵּךְ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – חֲזָקָה עַל כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד.
יָכוֹל אַף הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְכַבֵּד וְהַמַּרְבִּיץ וְהַמַּרְחִיץ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;'''. מָה זְבִיחָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא מִשּׁוּם עֲבוֹדָה – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן מִשּׁוּם עֲבוֹדָה!
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּזְבִיחָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁין בַּחוּץ; יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַהִשְׁתַּחֲוָאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם&quot; {{ממ|שמות|כ|ה}} – יָצְאָת הִשְׁתַּחֲוָאָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ, וּזְבִיחָה – לְלַמֵּד עַל כֻּלָּן.

{{הע-שמאל|מותר ליהנות מנכסי עובדי ע&quot;ז, אבל אסור ליהנות מהע&quot;ז עצמה (&quot;חרם הוא&quot;) או מהעובד עצמו (&quot;יחרם&quot;). לעניין המשתף – העובד לה' וגם לע&quot;ז ראו מחלוקת [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|במכילתא נזיקין סוף יז.]]}}יָכוֹל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, נְכָסָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;''' – אֵין נְכָסָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה.
יָכוֹל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא תְּהֵא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא&quot; {{ממ|דברים|ז|כו}}.
עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, וְאֵין הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָאָה!
 
'''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַמְשַׁתֵּף.
}}

===פסוק כ===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, המכפילה את איסור ההונאה ואת איסור הלחיצה.
הטעם &quot;כי גרים הייתם...&quot; עשוי להתפרש כדרישה  לאמפתיה לגר, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח ד,]] אבל כאן הוא מתפרש כאיום, שההונאה תחזור למבצעיה, והם  יהיו כעירומים בציבור.}}'''&quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה&quot;''' – שְׁתֵּי אוֹנָאוֹת בַּדָּבָר: אַחַת אוֹנָאַת מָמוֹן, וְאַחַת אוֹנָאַת דְּבָרִים.
'''&quot;וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot;''' – שְׁתֵּי לְחִיצוֹת בַּדָּבָר: אַחַת לְחִיצַת מָמוֹן, וְאַחַת לְחִיצַת דְּבָרִים.
 
'''&quot;כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;''' –
אָמַר לָהֶן: אִם תּוֹפְסִין אַתֶּם אוֹתוֹ לְשׁוּם גֵּר – תּוֹפֵס אֲנִי אֶתְכֶם עַל שׁוּם '''&quot;כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;'''!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרוּמָה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ&quot; {{ממ|הושע|ב|ה}}.
}}

===פסוק כא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח.]] ר' עקיבא מסביר את הנקיטה דווקא באלמנה וביתום כי אונאתם מצויה; כאן דורשים גם את הטעם לטענה זו: אין להם ראש משפחה שיגן עליהם, ולכן הקב&quot;ה עצמו עומד מאחריהם.
וראו שם &quot;אחד עינוי מרובה&quot; וכו'. כאן סותר הדרשן את דברי &quot;דבר אחר&quot; שם, &quot;עד שיענה וישנה&quot;.}}'''&quot;אַלְמָנָה וְיָתוֹם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אַלְמָנָה וְיָתוֹם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל... לֹא תְעַנּוּן!&quot;'''.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אַלְמָנָה וְיָתוֹם&quot;'''? מְמַהֵר אֲנִי לִיפָּרַע עַל יְדֵי אַלְמָנָה וְיָתוֹם יָתֵר מִכָּל אָדָם; 
שֶׁהָאִשָּׁה קוֹבֶלֶת לְבַעְלָהּ, בֵּין קוֹבֵל לְאָבִיו; אֲבָל אֵלּוּ – אֵין לָהֶן מִי שֶׁיִּקְבְּלוּ לוֹ אֶלָּא לִי בִּלְבַד!
'''&quot;לֹא תְעַנּוּן&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ&quot;, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּעַנֶּה וִיעַנֶּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תְעַנּוּן&quot;''', אֲפִילּוּ עִנּוּי אֶחָד! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ&quot;? לְחַיֵּב עַל כָּל עִנּוּי וְעִנּוּי!
}}

===פסוק כב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בהמשך לדרשה האחרונה, גם הצעקה של האלמנה והיתום, כמו העינוי עצמו, אינה חייבת להיות כפולה, ואפילו צעקה אחת עלולה לסכן את המענה.
הביטוי &quot;שמוע אשמע צעקתו&quot; מתפרש, בדומה לביטוי &quot;ענה תענה&quot;, - לחייב על כל צעקה וצעקה.}}'''&quot;כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי&quot;''' – יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיִּצְעַק וְיִצְעַק? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;צַעֲקָתוֹ&quot;''', אֲפִילּוּ צְעָקָה אַחַת!
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק&quot;'''? לְחַיֵּב עַל כָּל צְעָקָה וּצְעָקָה!
'''&quot;שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ&quot;''' – לֹא כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ מִזֶּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִזֶּה!
}}
 
===פסוק כג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חרון אפו של הקב&quot;ה מתבטא בחרב, עצירת גשמים וגלות.
החרב אינה פועלת ע&quot;י הקב&quot;ה, אלא ניתנת ביד האויבים.
האיום הוא שהרוגי המלחמה יהיו בגדר נעדרים, ונשיהם יהיו עגונות, ובניהם לא יירשו את רכושם.
דרשת &quot;דבר אחר&quot; עוסקת בעינוי הדין ע&quot;י השופטים ומאיימת עליהם שעינוי הדין יגרום לעינוי דינם של נשותיהם ובניהם, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין סוף יח.]]}}'''&quot;וְחָרָה אַפִּי&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן 'חֲרוֹן אַף' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חֲרוֹן אַף' {{ממ|דברים|יא|יז}}
מַה חֲרוֹן אַף הָאָמוּר כָּן – חֶרֶב, אַף לְהַלָּן – חֶרֶב.
מַה חֲרוֹן אַף הָאָמוּר לְהַלָּן – עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף חֲרוֹן אַף הָאָמוּר כָּן – עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת.
'''&quot;וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב&quot;'''. וְכִי הַמָּקוֹם הוֹרֵג אוֹתָן? אֶלָּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן מִי שֶׁהוֹרֵג אוֹתָם בַּחֶרֶב!
'''&quot;וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים&quot;''', וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁכְּשֶׁיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב נְשֵׁיהֶן אַלְמָנוֹת וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים?
אֶלָּא נְשֵׁיהֶן יוֹשְׁבוֹת וּמְשַׁמְּרוֹת בְּשִׁבְיָן, וְאֵינָן יְכוֹלִין לְהִנָּשֵׂא!
וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין בְּשִׁבְיָן וְאֵינָן יְכוֹלִין לֵירֵד לְנַחֲלָה.
דָּבָר אַחֵר: אִם מְעַנִּים אַתֶּם אֶת הַדִּין, לַסּוֹף נְשֵׁיהֶם מִתְעַנּוֹת בְּבָתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים וּבְנֵיהֶם מִתְעַנִּין בְּבָתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים.

{{הע-שמאל|רבן גמליאל, שתיקן את תפילת הקבע, טוען כאן שמותר לכל אדם להתפלל בכל מקום, ולכן ניתן לחייב את כל העם להתפלל. אבא יודן מייצג כאן את המנהג הקדום שלפיו המתפללים היו רק החסידים, הנשענים על מעשיהם הטובים (&quot;כדאים&quot;) - ואילו אנשים אחרים היו מתפללים במקדש דווקא.
תפילה &quot;על בית המקדש ועל א&quot;י&quot; היא תפילת הקבע המכונה בימינו  &quot;שמונה עשרה&quot;. האלמנה והיתום מתפללים לתבוסתם של המענים אותם, כלומר הם מבקשים שמידת הפורענות  תפגע במענים; ואילו תפילת שמונה עשרה היא ברובה למידת הטוב שיגיע למתפללים.}}אַבָּה יוּדָן אִישׁ צִידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם &quot;אֵינִי כְּדַאי שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ&quot;; וְכִי אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת?
הֱוֵי אוֹמֵר: מִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! וּמַה מִּדַּת פּוּרְעָנוּת, מוּעֶטֶת – הַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ,
מִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה – דִּין הוּא שֶׁהַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ!
}}

===פסוק כד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור הריבית חל גם על הלוואה של בהמות, פירות וכלים, וגם על חוב שחוייב אדם בבית הדין. לעניין &quot;מרבים על השכר&quot; וכו' – ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה ב|בבא מציעא ה ב.]]}}'''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף, 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּהֵמָה, פֵּרוֹת וְכֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּלְוֶה&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא הַלְוָאָה, 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת נֵזֶק, וַחֲצִי נֵזֶק, וְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף&quot;'''.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;תַּלְוֶה&quot;'''? מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר.
הָא כֵּיצַד? הִשְׂכִּיר לוֹ בֵּיתוֹ וְהִשְׂכִּיר לוֹ שָׂדֵהוּ, 
אָמַר לוֹ: &quot;אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – בְּמָנֶה, וְאִם לְאַחַר זְמַן – בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים&quot; – מֻתָּר מִשּׁוּם רִבִּית.
מָכַר לוֹ בֵּיתוֹ וּמָכַר לוֹ שָׂדֵהוּ, אָמַר לוֹ: &quot;אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – בְּמָנֶה, וּלְאַחַר זְמַן – בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים&quot; – אָסוּר מִשּׁוּם רִבִּית, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;'''.
מָה הַלְוָאָה מְיֻחֶדֶת, לֹא מִמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ – יָצָא זֶה, שֶׁמִּמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ!

{{הע-שמאל|לעניין &quot;ממהר אני ליפרע&quot; וכו' השוו לעיל פס' כא.
בניגוד [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|למכילתא כספא יט,]] כאן טוענים שהאיסור להיות כנושה חל גם אם הלווה עשיר. מדובר על ריבית שאינה בהכרח חומרית, ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כג#פיסקה רסב|ספרי דברים רסב.]]
אין איסור ריבית אם מוכר לו או מחזיר לו בו ביום, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ד#ו|תוספתא ב&quot;מ ד ו,]] אבל נראה שחז&quot;ל ראו בכך אבק ריבית, וכן דרשו על הפסוק [[משלי כו ח]], שהוא קללה למלוה בריבית בהיתר; כגון המקפיד להלוות רק לגוי, או פחות מכשיעור. (וראו ליברמן ש., מחקרים בתורת א&quot;י, עמ' 625) בדוגמא שלפנינו מדובר על ריבית של 4% במעות, או מעט פחות מכך בהלוואת חיטים.}}'''&quot;אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא עָנִי, עָשִׁיר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עִמָּךְ&quot;'''! אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶת עַמִּי&quot;'''.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;עָנִי&quot;'''? מְמַהֵר אֲנִי לִיפָּרַע עַל יְדֵי עָנִי יוֹתֵר מִן הֶעָשִׁיר.
 
'''&quot;לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה&quot;''' – לֹא {{ב|יְהֵא|היה}} לָמֵד לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ – לֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ; לִשְׁלֹחַ לוֹ דּוֹרוֹן – לֹא יִשְׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן.
 
'''&quot;לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ&quot;''' – אֵיזֶה הוּא נֶשֶׁךְ? סְאָה מִכּוֹר, וְסֶלַע מִמָּנֶה.
אָמַר לוֹ: &quot;מַה שֶּׁאִירַשׁ מֵאַבָּא הַיּוֹם – מָכוּר לְךָ, מַה שֶּׁתַּעֲלֶה הַיּוֹם מְצוּדָתִי – מָכוּר לְךָ&quot;, מִנַּיִן כָּל דְּבָרָיו קַיָּמִין?
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;'''!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק כה===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מצמצמת את עצם הסיטואציה של לקיחת רכוש כעבוט מהלווה, ומציגה רק את שליח בית דין כבא כוחו של המלווה. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעו|ספרי דברים רעו.]]
לדרשה על הכפילות &quot;חבול תחבול&quot;, השוו לדרשות דלעיל לפס' כא – כב.
יש להחזיר ללווה את המשכון בזמן שהוא זקוק לו, וראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעז|וספרי דברים רעז.]]}}'''&quot;אִם חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לַחְבֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|י}}!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִם חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;'''? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְבֹּל! בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
 
'''&quot;חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;''' – לְחַיֵּב עַל כָּל חִבּוּל וְחִבּוּל.
 
'''&quot;עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ&quot;''' – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'עַד בֹּא', שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ' {{ממ|דברים|כד|יג}};
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;כְּבוֹא&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;עַד בֹּא&quot;'''! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַד בֹּא&quot;''' וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּבוֹא&quot;?
מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִיר לוֹ כְּלִי יוֹם בַּיּוֹם וּכְלִי לַיְלָה בַּלַּיְלָה!
מַחֲזִיר לוֹ אֶת {{ב|הַסָּגוֹס|המעיל}} בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם; אֲבָל אֵין מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַסָּגוֹס בַּיּוֹם, וְלֹא אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּלַּיְלָה.
 
'''&quot;תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ&quot;''' – לוֹ אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.
}}
 
&lt;/small&gt;
===פסוק כו===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|יש להחזיר ללווה את כלי הלילה שלו. אבל אם יש לו כלים נוספים (כפולים) ללילה – אין חובה להחזיר לו את המשכון בערב, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ט#משנה יג|ב&quot;מ ט יג.]] ת&quot;ק דורש את הלשון החיובית &quot;היא כסותו&quot; ובן עזאי ממעט מהביטוי &quot;לעורו&quot; את הכלי החלופי שבדרך כלל הוא מקופל ומונח בארון.
הקב&quot;ה נפרע ממי שלא יחזיר את העבוט. לפי הפשט, הביטוי &quot;כי חנון אני&quot; מופנה ללווה, אבל הדרשה מפנה אותו למלווה המקיים את החזרת העבוט בלילה והבטחה שיקבל שכר על כך.
ר' שמעון דורש את הסיומת &quot;כי חנון אני&quot; בדרך השלילה: הקב&quot;ה אינו שייך לקבוצות החברתיות של אוהבי ממון וכו', ולכן לא ימנע מלהעניש את המלווה שאינו נוהג כראוי.}}'''&quot;כְסוּתֹה&quot;''' – זוֹ חֲלוּקוֹ. '''&quot;שִׂמְלָתוֹ&quot;''' – זוֹ טַלִּיתוֹ. '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''' – זֶה {{ב|עוֹר קַטְבּוֹלְיָה|כיסוי מיטה}} שֶׁלּוֹ. 
'''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַכַּר וְאֶת הַכֶּסֶת וְאֶת הַסָּדִין.
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כְסוּתֹה&quot;''', '''&quot;שִׂמְלָתוֹ&quot;''', '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''', '''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;'''.
יָכוֹל אֲפִילּוּ הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים וְאֵין צָרִיךְ לְאֶחָד מֵהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִיא כְסוּתֹה&quot;''', '''&quot;הִיא שִׂמְלָתוֹ&quot;''' וְהִיא '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''', '''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;'''.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''' – אֶת שֶׁעוֹרוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, פְּרָט לִמְקֻפֶּלֶת וּמֻנַּחַת בַּתֵּבָה.
'''&quot;וְהָיָה&quot;''' – אֵין &quot;וְהָיָה&quot; אֶלָּא מִיָּד. '''&quot;כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי&quot;''' 
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ, אֲנִי הוּא שֶׁנּוֹתֵן שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹהֲבֵי מָמוֹן אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, וְהַגַּזְלָנִין אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, וְהַחַמְסָנִין אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, 
וּמַלְוֵי רִבִּית אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה. לְמִי נָאֶה לִיפָּרַע מִכָּל אֵלּוּ? אֲנִי הוּא שֶׁאֵין בִּי אַחַת מִכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כז===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה, חוץ מר' אליעזר בן יעקב, מפרשת את האיסור על קללת הדיינים כאיסור על קללה בשם המפורש. קללה אחרת, כגון &quot;ארור אתה&quot; אינה אסורה. בניגוד לאיסור על קללת אב ואם, כאן האיסור חל רק אם קלל את הדיינים בחייהם ולא לאחר מותם; וראו דעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|במכילתא כספא יט.]] לעניין הקללה לאחר מותם ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב יג.]]
הדרשה מתירה לקלל כל אדם שאינו אבי המקלל לאחר מותו לכתחילה!
ר' אליעזר מפרש אלוהים כשם ה', ורואה באיסור אזהרה לקללת השם.}}'''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;'''. יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ {{ב|'אָרוּר אַתָּה' יְהֵא חַיָּב|שנאמר &quot;ונשיא בעמך לא תאור&quot;}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ בַּשֵּׁם אוֹ בְּכִנּוּי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;''' – לִיתֵּן אַזְהָרָה עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם.
יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא:
וּמָה עֹנֶשׁ – מֻעָט, חַיָּבִין עָלָיו לְאַחַר מִיתָה; אַזְהָרָה – מְרֻבָּה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיוּ חַיָּבִין עָלָיו לְאַחַר מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יד}}, מָה חֵרֵשׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בַּחַיִּים 
אַף כֹּל, שֶׁהוּא בַּחַיִּים!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כח===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט.]] ר' אליעזר בן יעקב מפרש בדומה לפשט, שאין להסתפק בהפרשת המתנות מהיבול, אלא יש לתת אותן בפועל ללוי, לכהן ולעניים. את המצווה &quot;בכור בניך&quot; מפרשת הדרשה על פדיון הבן ולא על נתינתו בפועל להקדש. הקשר הניגודי בין שני חלקי הפסוק תומך בגישת ר' אליעזר בן יעקב.}}'''&quot;מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ&quot;''': '''&quot;מְלֵאָתְךָ&quot;''' – אֵלּוּ בִּכּוּרִים, שֶׁהֵן נִטָּלִין מִן הַמְּלֵיאָ; '''&quot;וְדִמְעֲךָ&quot;''' – זוֹ תְּרוּמָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת &quot;דֶּמַע&quot;.
'''&quot;לֹא תְאַחֵר&quot;''' – לֹא תְּאַחֵר דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ.
מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְרִאשׁוֹן – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;לֹא תְאַחֵר&quot;''' – שֶׁלֹּא תְּאַחֲרֵם בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן, מִלִּתְּנָם לַבְּעָלִים.
'''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי&quot;''', יָכוֹל יִתְּנֵם לוֹ {{ב|וַדַּאי|ממש}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו&quot; {{ממ|במדבר|ג|נא}}.
אֵין לִי אֶלָּא בַּזְּמַן הַהוּא; לַדּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot; (שם).
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי&quot;'''? כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתְנוֹ כְּמִצְוָתוֹ, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ לִי נְתַתּוֹ;
וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתְנוֹ כְּמִצְוָתוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אוֹתִי קִפַּחְתָּ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא סוף יט:]] &quot;בכל מקום שתרצה&quot;.
הדרשה כאן מנתקת בין תחילת הפסוק לסופו, וטוענת שאין לתת את בכורות הבהמה בגיל שמונה ימים אלא יש לטפל בהם לפחות שלושים יום כבבכורות אדם.
בהמשך היא מעירה גם על  ההבדל בין בהמה דקה לבהמה גסה, שבה יש לטפל חמישים יום לפני שנותנים לכהן את הבכורות, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]
סוף הפסוק נדרש לעניין גיל הקרבנות בכלל, ואינו קשור לבכורות. כל הבהמות המוקדשות לקרבן כשרות &quot;מיום השמיני והלאה&quot;.
לעניין ההנקה ראו מכילתא שם וכן [[ביאור:משנה מעילה פרק ג#משה ו|מעילה ג ו.]]}}'''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי – כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ&quot;'''! מַה בְּכוֹר אָדָם בַּגְּבוּלִין – כָּךְ בְּכוֹר בְּהֵמָה בַּגְּבוּלִין!
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי&quot;''', יָכוֹל יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין בְּכוֹר בְּהֵמָה לַכֹּהֵן כְּשֶׁהוּא בֶּן שְׁמוֹנָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי – כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ&quot;''':
מַה בְּכוֹר אָדָם אֵינוֹ נִפְדֶּה אֶלָּא לִשְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: עַד כַּמָּה חַיָּבִין יִשְׂרָאֵל לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בְּבְהֵמָה דַּקָּה – שְׁלֹשִׁים יוֹם!
יָכוֹל אַף בְּגַסָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ&quot;''' – רִבָּה לוֹ הַכָּתוּב עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת!
עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בְּדַקָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבְגַסָּה חֲמִשִּׁים יוֹם.
'''&quot;שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;'''. יָכוֹל בְּכוֹר כָּשֵׁר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – וּפָסוּל מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמוֹקְדָשִׁין: &quot;מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|כז}}
יָכוֹל יִהְיוּ כְּשֵׁרִין מִשְּׁמִינִי וְאֵילָךְ, וּפְסוּלִין בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי&quot;'''.
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִמּוֹ' 'אִמּוֹ' לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מָה 'אִמּוֹ' הָאָמוּר לְהַלָּן – קֹדֶשׁ יוֹנֵק מִן הַחֹל, אַף 'אִמּוֹ' הָאָמוּר כָּאן – קֹדֶשׁ יוֹנֵק מִן הַחֹל.
מִכָּאן אָמְרוּ: לֹא יָנִיקוּ קָדָשִׁים זֶה אֶת זֶה!
'''&quot;תִּתְּנוֹ לִי&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ל===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ.]]
טריפה היא בהמה העומדת למות ולא כל בהמה פצועה, שנאמר &quot;לכלב תשליכון אותו&quot;, שהכלב אוכל אותה לאחר מות הבהמה
הדרשן מרחיב את האיסור לבשר שנפרד מגוף הבהמה (איבר מן החי), ולעובר שהוציא איבר לפני שאמו נשחטה (בניגוד [[ביאור:משנה חולין פרק ד|לחולין ד א]]), וכן לבשר קדשים שיצא ממקומו, שאסור באכילה.}}'''&quot;וְאַנְשֵׁי&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תִּהְיוּן לִי&quot;'''.
'''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה בַּשָּׂדֶה; בַּגָּג וּבֶחָצֵר וּבֶחָרָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;'''!
יָכוֹל נִטְרְפָה בְּאָזְנָהּ וּבְרַגְלָהּ, תְּהֵא אֲסוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;''' – לִתֵּן אַזְהָרָה עַל הַטְּרֵפָה.
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה; מִנַּיִן לְבָשָׂר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּאַזְהָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר... בַּשָּׂדֶה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;'''.
מִנַּיִן לְאֵבֶר עֻבָּר שֶׁיָּצָא, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ – שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה&quot;'''.
מִנַּיִן לִבְשַׂר קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַם, וּבְשַׂר פֶּסַח שֶׁיָּצָא חוּץ לַחֲבוּרָה 
שֶׁהֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה&quot;'''!
'''&quot;לֹא תֹאכֵלוּ&quot;''' – אֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת.
'''&quot;לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה.
'''&quot;אֹתוֹ&quot;''' – אֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאֵין אַתָּה מַשְׁלִיךְ בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה לַכֶּלֶב.
}}
&lt;/small&gt;</text>
      <sha1>eu8gjob24xu7i2gm9d6x198a0pap0re</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016562</id>
      <parentid>3016560</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:06:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016562</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="150037" sha1="gnqmet74yi92nilze0pa7v5f3vnmijq" xml:space="preserve">==פרק כב==
 
===פסוק א===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את ההיתר להרוג את הגנב לכל גניבה שנעשית בסתר. הסיוג &quot;זרחה השמש&quot; עוסק בשודד שנכנס לבית בגלוי; וראו דרשה אחרת על &quot;זרחה השמש&quot; [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג:]] &quot;אם ידוע בו שבשלום עמו...&quot;
מקום המוות של הגנב, בחצר בעל הבית וכו' מעיד שהריגתו מוצדקת (ראיה פורנזית), ואין בעל הבית צריך להביא עדים! – אבל לעניין תשלומי כפל ארבעה וחמישה יש צורך בעדים.}} '''&quot;אִם בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא בַּמַּחְתֶּרֶת; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת חֲצֵרוֹ וְגִנָּתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''', מִכָּל מָקוֹם.

אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;'''? בַּמַּחְתֶּרֶת – '''&quot;וְהֻכָּה וָמֵת&quot;'''; יָצָא חוּץ לַמַּחְתֶּרֶת – דָּמִים לוֹ!
אֵין לִי אֶלָּא '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;'''; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''' – כָּל דָּבָר שֶׁהוּא כְּמַחְתֶּרֶת.
 
יָכוֹל יְהֵא צָרִיךְ עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּמַּחְתֶּרֶת&quot;''': הִיא מַחְתֶּרֶת – הִיא עֵדוּתוֹ!
 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;'''? – לָעִנְיָן שֶׁלְּמַעְלָה: &quot;חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר...&quot;.
יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;''': אֵין ''''יִמָּצֵא'''' בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים.
 
'''&quot;וְהֻכָּה&quot;''' – בְּכָל אָדָם! '''&quot;וָמֵת&quot;''' – בְּכָל דָּבָר!
'אֵין לוֹ דָּם' '''&quot;אֵין לוֹ דָּמִים&quot;''' – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת!
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר 'דָּם לוֹ' &quot;דָּמִים לוֹ&quot; – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת!
}}
 
===פסוק ב===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לדרשת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|במכילתא נזיקין יג]] &quot;ידוע בו שבשלום עימו&quot;. גנב שלא היו לו דמים, כי היה מוכן לרצוח את בעל הבית - פטור מתשלומי כפל, כי סיכן את נפשו; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ו|סנהדרין ח ו.]]
הקטע המוסגר נראה כטעות סופר ע&quot;י הדומות.}}'''&quot;אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו&quot;''', וְכִי עָלָיו בִּלְבַד חַמָּה זוֹרַחַת? וַהֲלֹא עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הִיא זוֹרַחַת!
אֶלָּא מַה זְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהִיא בְּגָלוּי – כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא בְּגָלוּי!
מַה זְּרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לוֹ (כך כל דבר שהוא שלום לו) – 'דָּם לוֹ' '''&quot;דָּמִין לוֹ&quot;''' – בֵּין בַּחֹל וּבֵין בַּשַּׁבָּת;
כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא שָׁלוֹם לוֹ – 'דָּם לוֹ' '''&quot;דָּמִים לוֹ&quot;''' – בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ&quot; {{ממ|דברים|כב|כו}} – הֲרֵי {{ב|[הַלָּז] (זה)|תיקון של בר לבב, ללא משמעות עניינית}} כָּזֶה:
מַה זֶּה סְפֵק נְפָשׁוֹת – אַף זֶה סְפֵק נְפָשׁוֹת! מַה זֶּה, אִם מִיחָה בְּיָדוֹ לְהוֹרְגוֹ – קוֹדֵם וְהוֹרְגוֹ,
אַף זֶה, אִם מִיחָה בְּיָדוֹ לְהוֹרְגוֹ – קוֹדֵם וְהוֹרְגוֹ.
'''&quot;דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', הָא אִם אֵין לוֹ דָּמִים אֵין מְשַׁלֵּם!
מַה זֶּה מְיֻחָד, עָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, וְנִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – פָּטוּר מִן הַמָּמוֹן;
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁנַּעֲשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן, וְנִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ – פָּטוּר מִן הַמָּמוֹן.

{{הע-שמאל|מכירת הגנב שאין לו לשלם היא על פי נכסיו הקיימים בידו, ולא לוקחים בחשבון נכסים שהוא עתיד לקבל. התשלום הוא מהקרקע שברשות הגנב ולא ממטלטלין הנמצאים ברשותו.
עדים שהעידו שגנב, ואחרי שגרמו לגנב להימכר נמצאו זוממים – אינם נמכרים, וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/א|תוספתא מכות א א.]]
אם הגנב החזיר את הגניבה, אבל אינו יכול לשלם את הכפל או תשלומי ארבעה וחמישה – אינו נמכר. אם ערכו של הגנב אינו מכסה את סכום הגניבה – אין מוכרים אותו שוב לאחר שיצא לחפשי בשש שנים וכדומה. הביטוי &quot;אלא כדי גניבו&quot; סותר את הדרשה שלפניו ובר לבב מציעה למחוק אותו לפי כ&quot;י אוקספורד.
לעניין האיש ולא האשה הגנבת ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ בְּרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ מִן הַמִּטַּלְטְלִין.
'''&quot;אִם אֵין לוֹ&quot;''' – אֵין מַמְתִּינִין לוֹ עַד שֶׁיָּמוּת אָבִיו, 
אוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא סְפִינָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם!
'''&quot;וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ&quot;''' – נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר בִּזְמָמוֹ! נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר בִּכְפֵלוֹ!
נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין נִמְכָּר וְנִשְׁנֶה בִּגְנֵבוֹ! אֵין לְךָ עָלָיו מֵעַתָּה! (אלא כדי גניבו) 
וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד {{ב|שֶׁיְּהֵא שָׁקוּל כְּנֶגֶד גְּנֵבוֹ|שאין ערכו כעבד עולה על סכום הגניבה}},
&quot;נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ&quot; – הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָה! 
}}

===פסוק ג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|העדים ראו את הגנב נכנס לבית הנגנב ומצאו בידו גניבה, אחרת אין להרשיע את הגנב. אבל הגניבה נחשבת כגניבה כבר משעה שהגביה אותה, אפילו אם הוא עדיין בבית הנגנב, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ו|ב&quot;ק ז ו.]] אכן אין הגנב חייב בתשלומי ארבעה וחמישה אלא אם הוציא את הבהמה מרשות בעליה, וכן אינו חייב בהם אם גנב או מכר חלק מהבהמה – כגון שגנב מהשותף שלו או מכר רק חלק מהבהמה. בכל המקרים הללו חייב הגנב בתשלומי כפל בלבד; ראו שם משנה ה. אם יש עדים שנכנס ואין עדים שלקח מבית הנגנב – רשאי הנגנב להישבע ולחייב את הגנב לשלם לו את הקרן, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ב|שבועות ז ב.]]}}&quot;'''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה'''&quot;. רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס וְלֹא מָצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה, 
מָצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה וְלֹא רָאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס – פָּטוּר, עַד שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס וְיִמְצְאוּ בְיָדוֹ גְּנֵבָה.
&quot;'''בְּיָדוֹ'''&quot; – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן &quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot; {{ממ|שמות|כב|ו}}, 
מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: הִגְבִּיהוֹ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת – הֲרֵי זֶה חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה'''&quot;.
 
&quot;'''מִשּׁוֹר'''&quot; – לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בּוֹ, בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁהַגּוֹנֵב בְּשֻׁתָּפוּת, וְשֻׁתָּף שֶׁגָּנַב מֵחֲבֵרוֹ – שֶׁהוּ פָּטוּר.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִ'''שּׁוֹר&quot;, אֲפִילּוּ מִקְצָת שׁוֹר.
&quot;'''עַד שֶׂה'''&quot;, לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בְּתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שֶׁאִם מְכָרוֹ חוּץ מִיָּדוֹ וְחוּץ מֵרַגְלוֹ, שֶׁהוּא פָּטוּר.
יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''עַד שֶׂה'''&quot;, אֲפִילּוּ מִקְצָת שֶׂה.

{{הע-שמאל|הדרשן מציג דרשות שהיה דורש אלמלא הרשימה הארוכה שבפסוק.}}&quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;. יֹאמַר שׁוֹר וּגְנֵבָה וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה, אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ!
וְאֵיזֶה זֶה? זֶה שֶׂה; תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''שֶׂה'''&quot;, כְּבָר שֶׂה אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֹאמַר שׁוֹר וָשֶׂה וּגְנֵבָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים.
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמוֹר; תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חֲמוֹר'''&quot;, כְּבָר חֲמוֹר אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֹאמַר שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר וּגְנֵבָה, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּין – אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חַיִּים'''&quot;, כְּבָר חַיִּים אָמוּר! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר גְּנֵבָה? – לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!

{{הע-שמאל|הגונב את בנו או את בתו ומוכר אותם כעבדים כנענים, הגונב מיהודי את עבדו הכנעני, הגונב קרקעות או שטרות – אינו משלם תשלומי כפל.}}&quot;'''שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot;, יָכוֹל הַגּוֹנֵב אֶת בְּנוֹ וּמְכָרוֹ יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
וְדִין הוּא: מָה אִם אֵלּוּ, שֶׁאֵין חַיָּב עַל מְכִירָתָן מִיתָה, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל –
בְּנוֹ, שֶׁחַיָּב עַל מְכִירָתוֹ מִיתָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָן – יָצָא בְּנוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתוֹ!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת בְּנוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתוֹ, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת בִּתּוֹ, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָהּ!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot;, מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁזַּכַּאי בִּמְכִירָתָן לְעוֹלָם – יָצָאת בִּתּוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ לְעוֹלָם.
מוֹצִיא אֲנִי אֶת בִּתּוֹ, שֶׁאֵין זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ לְעוֹלָם, וְעַד אָן לֹא אוֹצִיא אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁזַּכַּי בִּמְכִירָתָן לְעוֹלָם!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה –
יָצְאוּ קַרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר וּשְׁבִיָּה וּמִיתָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ; יָצְאוּ עֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ, וַעֲדַאִן לֹא אוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה'''&quot; מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁמַּתְּנָתָן גְּמוּרוֹת לְךָ; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת, שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָה.

{{הע-שמאל|הגנב משלם תשלומי כפל, ומאמינים לתובע אף אם לא נשבע; לעומתו שומר הטוען שגנבו ממנו את הפיקדון חייב להישבע על כך; וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה א|ב&quot;מ ג א:]] יתכן שהדרשה משקפת הלכה קדומה שלא הבחינה בין שומר חינם לשומר שכר, וטענה ששניהם יכולים לבחור אם להישבע או לשלם. אם נשבעו ואחר כך באו עדים ששיקרו – דינם כגזלן, וחייבים להחזיר את הגנבה ולהוסיף חומש ולהקריב איל לקרבן אשם.}}&quot;'''חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot; – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה!
וְהֲלֹא דִּין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב {{ב|בְּבַעַל הַבַּיִת;|שומר}} מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה –
אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה!
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה –
{{ב|זֶה|הגנב}}, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם'''&quot;, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם {{ב|עַל פִּי עַצְמוֹ?|אם הודה ביזמתו}} וְדִין הוּא: חַיָּב כָּן וְחַיָּב בְּבַעַל הַבַּיִת.
מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – אַף זֶה לֹא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה בַּעַל הַבַּיִת, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ –
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּבַעַל הַבַּיִת, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְאַחַר שְׁבוּעָה; תֹּאמַר בְּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה?
הוֹאִיל וּמְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה, יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''יִמָּצֵא'''&quot; – אֵין יִמָּצֵא בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא בְּעֵדִים. 
}}

===פסוק ד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לקביעה שדווקא אם הוציא את הבהמה מהדיר, או שהדיר לא היה סגור כראוי, והבהמה הזיקה משלם - ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה א|ב&quot;ק ו א-ב.]]
הביטוי &quot;המבעיר חייב [לשלם]&quot; חוזר בדרשה כפזמון שוב ושוב, למרות שהפסוק &quot;שלם ישלם המבעיר את הבערה&quot; (פס' ה) מתייחס, לפי הפשט, לנזקי אש ולא לנזקי שן או רגל! אבל ראו בסוף הדרשה לפס' ה, שמרחיבים את הביטוי &quot;בעירה&quot; לכל ארבעת אבות הנזיקין!}}'''&quot;כִּי יַבְעֶר&quot;''', הַמַּבְעִיר חַיָּב!
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: הַגַּנָּבִין שֶׁפָּתְחוּ אֶת הַדִּיר וּפָתְחוּ אֶת {{ב|הַמֻּקְצֶה,|תאנים שטוחות ליבוש שהיו מוקפת בגדר}} וְיָצְתָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה –
הַגַּנָּבִין פְּטוּרִין וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''' – יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁלַּח.
הוֹצִיאוּהָ הַגַּנָּבִין – הַגַּנָּבִין חַיָּבִין וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי יַבְעֶר...&quot;''' &quot;יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה&quot; – חַיָּב לְשַׁלֵּם.
נָעַל כָּרָאוּי, וְקָשַׁר כָּרָאוּי, וְעָשָׂה לָהּ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְסָרָהּ {{ב|לְחוֹלֶה וְלְזָקֵן|אפילו לשומר זקן או חולה}} שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת,
וְיָצְאָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה – פָּטוּר; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''' – יָצָא זֶה שֶׁלֹּא שִׁלַּח.
נָעַל שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְקָשַׁר שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, וְעָשָׂה מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּמְסָרָהּ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת –
וְיָצְתָה בְּהֵמָה וְהִזִּיקָה – חַיָּב; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;'''. הַמַּבְעִיר חַיָּב לְשַׁלֵּם.
'''&quot;שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שָׂדֶה וְכֶרֶם הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֶרֶם&quot;'''.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֶת שֶׁקָּרְעָה כְּסוּת וְשֶׁאָכְלָה אֶת הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֶרֶם&quot;'''.
מַה כֶּרֶם מְיֻחָד, שֶׁהוּא פֵּרוֹת – כָּךְ כָּל דָּבָר, שֶׁהוּא פֵּרוֹת!
אוֹ מַה כֶּרֶם, פֵּרוֹת גְּמוּרִין – אַף אֵין לִי אֶלָּא פֵּרוֹת גְּמוּרִין? מִנַּיִן רָאֲתָה זְרָעִין וַאֲכָלָתָן הֲרֵי אֵלּוּ שָׁמִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שָׂדֶה&quot;'''.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;כֶרֶם&quot;''' – וַהֲלֹא כֶּרֶם בִּכְלַל שָׂדֶה הָיָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם&quot;'''?
מְלַמֵּד שֶׁאִם אָכְלָה פַּגִּין אוֹ בֹּסֶר, רוֹאִין אוֹתָן כְּאִילּוּ הֵן פֵּרוֹת גְּמוּרִין.
'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירָה&quot;''': בְּהֵמָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת כְּדַרְכָּהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפְלָה לְגִינָּה וְנֶהֱנֵת,
אִם {{ב|[שֶׁלֹּא מֵאֵלֶיהָ] (שלחה מאליו)|התיקון עפ&quot;י כת&quot;י אוקספורד}} – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁנֶּהֱנֵת; וְאִם מֵאֵלֶיהָ – מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיקָה!
אֵין שָׁמִין בֵּית קַב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשְׁבִּיחַ; וְלֹא בֵּית כּוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פּוֹגֵם; אֶלָּא שָׁמִין בֵּית סְאָה בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה: כַּמָּה הָיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה.
'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ. מִנַּיִן לְרֶגֶל לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירוֹ&quot;'''.
וַהֲלֹא הַשֵּׁן בִּכְלַל הָרֶגֶל הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָסֵר מְסוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר... וְהָיָה לְמִרְמָס&quot; {{ממ|ישעיה|ה|ה}}
אֵין לִי אֶלָּא זוֹ בִּלְבָד; מִנַּיִן הִזִּיקָה {{ב|[בְּגוּפָהּ] (כדרכה)|התיקון עפ&quot;י כת&quot;י אוקספורד}} כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ, חֲמוֹר בְּמַשָּׂאוֹי שֶׁעָלָיו כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ?
מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁהִזִּיקוּ כְּדַרְכָּן וּבָרָאוּי לָהֶן, מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם – כָּךְ כָּל הַמַּזִּיק כְּדַרְכּוֹ וּבָרָאוּי לוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ב#משנה א|ב&quot;ק ב א:]] אם הבהמה אכלה דבר שבדרך כלל אינה אוכלת, כגון בגדים, או קרעה אותם בהילוכה עליהם – משלם בעל הבהמה חצי נזק, כמו בנגיחה של שור תם!}}'''&quot;וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירָה&quot;''' אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן לֶאֱכֹל אֶת הָרָאוּי לָהּ, וְלְרֶגֶל לְשַׁבֵּר כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ.
מִנַּיִן לְשֵׁן לֶאֱכֹל אֶת שֶׁאֵין רָאוּי לָהּ, וְלְרֶגֶל לְשַׁבֵּר שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''', לְרַבּוֹת דְּבָרִים אֲחֵרִים.
יָכוֹל עַל הַכֹּל מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם? וְדִין הוּא: וַהֲלֹא שׁוֹר שֶׁהִזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ בִּכְלַל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו:
מַה שּׁוֹר מְיֻחָד, שֶׁהִזִּיק כְּדַרְכּוֹ בְּשֶׁאֵין רָאוּי לוֹ, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּבְמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם –
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁהִזִּיק כְּדַרְכּוֹ בְּשֶׁאֵין רָאוּי לוֹ, בְּתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק וּבְמוּעָד נֶזֶק שָׁלֵם!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ג|ב&quot;ק ו ג.]] לעניין התשלום מן העידית מעורבת בדרשות, לצד דעתו של ר' עקיבא - גם דעת ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יד|מכילתא נזיקין יד]]), שאם הבהמה הזיקה בשדה זיבורית – משלם המזיק מהזיבורית!
התשלום הוא לפי שומת בית הדין בשטח אדמה ולא ממטלטלין – אלא אם רצה הניזוק ותפס מטלטלין כתשלום.}}'''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''' – וְלֹא בִּשְׂדֵה בַּעַל הַבַּיִת. יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת לִגְדּוֹשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר&quot;''', מִכָּל מָקוֹם!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית! 
יָכוֹל אִם הִזִּיקָה בְּזִיבּוּרִית יְהוּ שָׁמִין לוֹ מִן הָעִידִית?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שָׂדֵהוּ&quot;''', שָׂדֶה {{ב|הָאָמוּר לְמַעְלָה|בתחילת הפסוק, השדה של הניזק}}
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מִלִּמּוּד שֶׁאֵין שָׁמִין אֶלָּא {{ב|מִן הָעִידִית|של המזיק}}
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְכֹל שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;'''.
זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ אֶלָּא מִן הָעִידִית!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין.
אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''', 
זֶה בִּנְיַן אָב לְכָל הַמְּשַׁלֵּם קְנָס, שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ (אֶלָּא) מִן הַמִּטַּלְטְלִין!
'''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ הָרָאוּי כְּבַמֻּחְזָק.
'''&quot;כַּרְמוֹ&quot;''' – פְּרָט לִמְשֻׁעְבָּדִין. '''&quot;מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁאֵין שָׁמִין לוֹ {{ב|הָרָאוּי|ראו לעיל פס' ב}} כְּמֻחְזָק.
'''&quot;כַּרְמוֹ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''' – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יְשַׁלֵּם&quot; – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. 
}}

===פסוק ה===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המדליק את האש חייב על הנזקים שנגרמו – גם על נזקים שלא התכוון אליהם, שנאמר &quot;כי תצא אש&quot;; אבל אם נקט באמצעי זהירות כנדרש, ובכל זאת האש עברה בדרך לא סבירה – הוא פטור, שנאמר &quot;ומצאה&quot;; חכמים נחלקים בהגדרת המכשול הסביר לאש. בהמשך מובאים תקדימים שהאש עברה מכשולים לא סבירים, ויתכן שהדרשן מתנגד לכל קריטריון למכשול &quot;סביר&quot; מהאש ולפטור של המבעיר, כדעת ר' שמעון, למרות שלא ציטט אותה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד.]]}}'''&quot;כִּי תֵצֵא אֵשׁ&quot;''' – לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן: הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב!
מַה זֶּה מְיֻחָד, עָשָׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן – כָּךְ כָּל דָּבָר, נַעֲשֶׂה אֶת שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן כְּמִתְכַּוֵּן!
יָכוֹל עִבְּרָה נַחַל אוֹ שְׁלוּלִית, דֶּרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וְגָדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ ד' אַמּוֹת – יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּמָצְאָה&quot;''', עַד שֶׁיְּהֵא מָצוּי לָהּ. 
יָכוֹל עַד שֶׁיְּהֵא מַכְבֵּשׁ לְפָנֶיהָ וְהוֹלֵךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קוֹצִים&quot;'''.
אוֹ מַה '''קוֹצִים''', שֶׁגָּדְלוּ מֵחֲמַת עַצְמָן, יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁגָּדַל מֵחֲמַת עַצְמוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גָּדִישׁ אוֹ&quot;'''.
וּמַה '''גָּדִישׁ''' מְיֻחָד, שֶׁהוּא תָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע; 
יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;קָמָה&quot;'''.

{{הע-שמאל|האש חמה עד שנראה כאילו היא שורפת אפילו את עפר השדה ועוברת גם דרך השיש והאבנים. כשמנסים לכבות את האש שבכבשן ע&quot;י נשיפה עלולים דווקא ללבות אותה!}}אוֹ מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁהֵן רְאוּיִין לִדָּלֵק; יָכוֹל אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לִדָּלֵק?
מִנַּיִן סִפְסְפָה נִירוֹת וְסִפְסְפָה מַצֵּבוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ וּמַצֶּבֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן 
וַאֲבָנִים שֶׁמּוּתְקָנוֹת לוֹ לְכִבְשָׁנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׂדֶה&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הֻבְעַר; דָּבָר שֶׁהֻבְעַר מִנַּיִן? אָכְלָה כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל סִיד, כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל יוֹצְרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּבְעִיר&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא '''הַמַּבְעִיר''', הַמְכַבֶּה מִנַּיִן? מִנַּיִן כִּיבְּתָ כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל סִיד, כִּבְשָׁנוֹת שֶׁל יוֹצְרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַבְּעֵרָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יב|תוספתא ב&quot;ק ו יב:]] אם אדם הגדיש את תבואתו בשדה המבעיר בלי לקבל ממנו רשות –  המבעיר פטור, אבל אם התפשטה האש לשדה של החבר ושרפה את גדישו, והוא הטמין בגדיש דברים שאינם נראים מבחוץ לגדיש – מחלוקת ר' יהודה וחכמים. ר' יהודה מחייב. לדעת חכמים כל מה שאינו נראה לעין אלא מוטמן בתוך הגדיש אינו מחייב את המדליק, אלא משלם כאילו כל הגדיש אחיד, כמו שהוא נראה מבחוץ – ובמקרה שהחיפוי מבחוץ יקר יותר מפנים הגדיש משלם לפי החלק הפנימי; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ה|ב&quot;ק ו ה.]]}} יָכוֹל אַף הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גָּדִישׁ&quot;''' וְ'''&quot;קָמָה&quot;''':
מַה '''קָמָה''', בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ – אַף '''גָּדִישׁ''', בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.
הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה גְּדִישׁוֹ וְגָדִישׁ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב.
הָיָה בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ – חַיָּב עַל הַגָּדִישׁ וְחַיָּב עַל הַכֵּלִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: רוֹאִין אֶת מְקוֹם הַכֵּלִים כְּאִלּוּ מָלֵא תְּבוּאָה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶלָּא דְּמֵי גָּדִישׁ בִּלְבַד!
מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לַחֲכָמִים בְּמַשְׁאִיל מָקוֹם לַחֲבֵרוֹ לְהַגְדִּישׁ, וְהִטְמִין בּוֹ כֵּלִים וְדָלְקוּ – וְאֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא דְּמֵי גָּדִישׁ בִּלְבַד.
הָיָה גָּדִישׁ חִטִּין וּמְחֻפֶּה שְׂעוֹרִין, אוֹ שְׂעוֹרִין וּמְחֻפֶּה חִטִּין – אֵין מְשַׁלֵּם לוֹ אֶלָּא דְּמֵי שְׂעוֹרִין בִּלְבַד.

{{הע-שמאל|אם שור וחמור לא היו מוטמנים בגדיש אלא קשורים אליו מבחוץ, ונשרפו – חייב לשלם עליהם, אבל אם היו סמוכים לגדיש ואינם קשורים ונשרפו – פטור; וראו שם.
לעניין חרש שוטה וקטן שגרמו לשריפה – ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד,]] שפטור בדיני אדם (וחייב בדין שמים, כלומר ראוי שיפצה את הנפגעים, למרות שאין לחייב אותו לכך.)
אם האש שרפה את תכולת חצירו של אחר – יש לפצות על כל הנזקים, כולל דברים שלא אמורים להיות שם, אפילו לדעת חכמים.
לעניין המכה בפטיש ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ו|ב&quot;ק ו ו.]]
לעניין אחרון אחרון חייב ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ד|ב&quot;ק ו ד.]]}}הָיָה שׁוֹר קָשׁוּר בַּגָּדִישׁ – וְדָלַק עִמּוֹ, אוֹ חֲמוֹר קָשׁוּר בַּגָּדִישׁ – וְדָלַק עִמּוֹ, חַיָּב.
אִם הָיוּ מֻתָּרִין – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;גָּדִישׁ&quot;''' וְ'''&quot;קָמָה&quot;'''; מַה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לִבְרֹחַ – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁהֵן יְכוֹלִין לִבְרֹחַ.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּשׁוֹר, שֶׁאִם מְסָרוֹ לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן – חַיָּב; יָכוֹל אַף הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַבְּעֵרָה בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן יְהֵא חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;; '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם!
הַמַּדְלִיק בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, יָצְאתָ אֵשׁ וְאָכְלָה בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ חָצֵר לִהְיוֹת מְכַנֵּס אֶת הַכֹּל לְתוֹכָהּ!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן הַמַּכֶּה בְּפַטִּישׁ וְהִזִּיק בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבֵין {{ב|בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד|יחיד אחר}}
וְנַ(ו)פָּח שֶׁהִנִּיחַ גֵּץ עַל גַּבֵּי בַּרְזֶל, יָצָא וְהִזִּיק בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים?
מַה זֶּה מְיֻחָד שֶׁעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַזִּיק בְּתוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב 
כָּךְ כָּל הָעוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמַזִּיק בְּתוֹךְ שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ יְהֵא חַיָּב!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן אֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים, אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, 
מִנַּיִן שֶׁאַחֲרוֹן אַחֲרוֹן חַיָּב?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם!
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד; מִנַּיִן אֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר, וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָאוּר וְאֶחָד הֵבִיא אֶת הָעֵצִים
וּבָא אַחֵר וְנִבַּח – וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְנַבֵּחַ, הֲרֵי הוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יד|תוספתא ב&quot;ק ו יד;]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב&quot;ק א א.]]
הסיכום של ארבעה אבות הנזיקין – בכולם האחראי לשמירה משלם, והוא נלמד מפסוקנו. נראה שבעניין זה התוספתא שערכה את הסיכום בסוף הדיון בנזקי האש - נגררת אחר הדרשה, המרחיבה את מושג &quot;הבעירה&quot; לכל ארבעת אבות הנזיקין.}}מִנַּיִן לֹא הַשּׁוֹר כַּהֲרֵי הַמַּבְעֶה וְלֹא הַמַּבְעֶה כַּהֲרֵי הַשּׁוֹר, 
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים כַּהֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים,
וְלֹא זֶה וָזֶה שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק כַּהֲרֵי הַבּוֹר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֵילֵךְ וּלְהַזִּיק?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי יַבְעֶר... יְשַׁלֵּם&quot;, '''הַמַּבְעִיר''' חַיָּב לְשַׁלֵּם! 
מִכָּאן אָמְרוּ: אַרְבָּעָה הֵן אֲבוֹת נְזִיקִים: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר הַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.
}}

===פסוק ו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בתחילת הדרשה מציגים שלוש דוגמאות לכלל &quot;שתהיה שעת תביעה כשעת נתינה, שווין&quot; הדרשן מפרש את המילה &quot;שניהם&quot; לא על התובע והנתבע, אלא על שעת הנתינה ושעת התביעה:
אם קטן הפקיד אצל השומר דבר מה אין יסוד לתביעת שבועה מהשומר, ואפילו אם הנותן התבגר, ותבע את מה שהפקיד בהיותו קטן - אין השומר נשבע לו.
ההקדש של בדק הבית אינו מחייב שבועה, לא את הגזבר ולא את מי שההקדש הפקיד אצלו, וראו מקבים ב, ג, יג: &quot;ומי יערוב את ליבו לשלוח בו יד ולעשוק אותם, אשר הפקידו את רכושם למשמרת במקדש ה' הנכבד והנורא על פני כל הארץ&quot;. הרי שהיו מפקידים במקדש גם כספי חולין.
אם הסטטוס של הפיקדון השתנה בזמן שהיה מופקד (מחולין לקדושה או ההפך) – אין לתבוע שבועה מהשומר.
אין תובעים שבועה מגוי על פקדון שהופרד אצלו, ואין נשבעים לגוי. גם כאן, אם הגוי מסר או קיבל פקדון ואחר כך התגייר – אינו תובע שבועה.}}'''&quot;כִּי יִתֵּן אִישׁ&quot;''' – אֵין מַתְּנַת קָטָן כְּלוּם. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן קָטָן וְתָבַע קָטָן; נָתַן קָטָן וְתָבַע גָּדוֹל מִנַּיִן?
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}}, עַד שֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה כִּשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוִין.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ. 
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְהֶקְדֵּשׁ; נָתַן לוֹ הֶקְדֵּשׁ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot; (פס' ז).
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לוֹ הֶקְדֵּשׁ וְנָתַן לְהֶקְדֵּשׁ.
נָתַן לְגִזְבָּר הֶקְדֵּשׁ {{ב|וּפְדָאוֹ|כשהחפץ היה בידי הגזבר}}, וְחֻלִּין {{ב|וְהִקְדִּישָׁן|כשהחולין היו בידי שומר}} מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;, כְּשֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה לִשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוָה.
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִין!|לגויים}} '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְגוֹי; נָתַן לוֹ הַגּוֹי מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;.
אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁנָּתַן לְגוֹי וְנָתַן לוֹ הַגּוֹי; 
מִנַּיִן נָתַן לְגוֹי וְנִתְגַּיֵּר, אוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הַגּוֹי וְאַחַר כָּךְ נִתְגַּיֵּר?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַד הָאֱלֹהִים&quot;, עַד שֶׁתְּהֵא שְׁעַת תְּבִיעָה כִּשְׁעַת נְתִינָה, שָׁוִין.

{{הע-שמאל|ר' יהודה דורש 'כלים' – כלי ים, מלכודות לדגים
מחלוקת בית  שמאי ובית הלל היא על ערכה המינימלי של הטענה המחייבת שבועה, ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו|שבועות ו א.]] שם הופיעה רק דעת בית הלל. והשוו למחלוקת הבתים על ערך קרבן החגיגה [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ב|בחגיגה א ב.]]
למרות האמור לעיל שאין למנות את ההקדש כשומר, ניתן לתת לשומר את כספי המע&quot;ש
השמירה המצופה מהשומר אוסרת  עליו לפגוע בפקדון, ומחייבת אותו לשמור &quot;כדרך השומרים&quot;, כלומר לפי סטנדרטים חברתיים מקובלים.}}'''&quot;כֶּסֶף&quot;''' – מַה כֶּסֶף, מִן הַגָּדוֹל בָּאָרֶץ... יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מוֹצִיא אֶת כְּלֵי הַיָּם, שֶׁאֵינָן מִן הַגָּדוֹל בָּאָרֶץ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ כֵלִים&quot;''', דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁחַיָּב בְּטַעֲנָה, חַיָּב בְּהוֹדָאָה: מַה הוֹדָאָה, בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה (– תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּסֶף),
אַף הַטַּעֲנָה, בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה – תַּלְמוּד לוֹמַר כֶּסֶף.
מָעָה כֶּסֶף, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּי כֶּסֶף.
מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגָבוֹהַּ, יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מוֹצִיא כֶּסֶף מַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֶּסֶף... לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לְאַבֵּד.
'''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לְחַלֵּק, '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''', וְלֹא לְהַשְׁלִיךְ, '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;''' – וְלֹא לִיתֵּן בְּמַתָּנָה.
'''&quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot;''' – וְלֹא מֵרֹאשׁ גַּגּוֹ! מַגִּיד שֶׁאִם לֹא שִׁימֵּר כְּדֶרֶךְ שׁוֹמְרִין – חַיָּב.

{{הע-שמאל|הגנב שגנב מגנב אחר אינו חייב בתשלומי כפל, ארבעה וחמישה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]]
לדרשת ת&quot;ק על &quot;אם ימצא הגנב&quot; ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה א|ב&quot;מ  ג א.]]
דרשת ר' ישמעאל מציגה מקרה שבעל הפיקדון טוען שה'שומר חינם' שלח ידו בפיקדון וגנב אותו; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ג|שבועות ח ג.]] אם השומר הודה שאכל את הפיקדון – הוא  משלם קרן  ופטור מקנס; אם נשבע שהפיקדון נגנב, ואז באו עדים ששלח ידו בפקדון – משלם כפל; אם נשבע שהפיקדון אבד ובאו עדים ששלח ידו בפיקדון – השומר משלם קרן. אם הודה באכילת הפיקדון לאחר שבאו העדים – משלם גם חומש ואשם. שנאמר &quot;ימצא&quot;. גנב שהודה בגניבה ביזמתו פטור מתשלומי כפל ארבעה וחמישה, ועליו להחזיר רק קרן וחומש (ואשם למקדש). הדרשה שוללת נסיונות להחמיר בדין על שומר חינם שנשבע שהפיקדון אבד ונמצא שהפיקדון בידו תוך השוואתו לגנב, המשלם תשלומי כפל ואינו נשבע.}}'''&quot;וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ&quot;''' – וְלֹא מִבֵּית הַגַּנָּב. אֵין שֶׁגּוֹנֵב אַחַר גּוֹנֵב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וּמוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.
'''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot; {{ממ|שמות|כב|ג}}!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''? מַגִּיד שֶׁאִם שִׁלֵּם לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא גַּנָּב – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לַשֵּׁנִי!
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot;!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''? אִם יִמָּצְאוּ לוֹ עֵדִים, לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁטְּעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב.
יָכוֹל יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּגַנָּב; מַה מָּצִינוּ בְּגַנָּב, אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ 
אַף {{ב|זֶה|שומר שנשבע שהפקדון אבד, ונמצא ששלח בו את ידו}} לֹא יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ!
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּגַנָּב, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
הוֹאִיל וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – יְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִמָּצֵא&quot;''', אֵין &quot;יִמָּצֵא&quot; בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא עֵדִים!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּגַנָּב;
מַה מָּצִינוּ בְּגַנָּב, מְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה גַּנָּב, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, מְשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה,
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם לִפְנֵי שְׁבוּעָה וּלְאַחַר שְׁבוּעָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot;: אֵימָתַי גְּנֵבָה מִתְיַחֶדֶת? לְאַחַר שְׁבוּעָה!
דָּבָר אַחֵר: &quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot; (פס' ח) – אֵימָתַי נִקְרָא רָשָׁע? הֱוֵי אוֹמֵר: לְאַחַר שְׁבוּעָה!

{{הע-שמאל|אם השומר נשבע שהפיקדון אבד ולא שנגנב, ואחרי שבאו עדים הודה ששלח בו את ידו – משלם קרן חומש ואשם; אם לא הודה משלם רק קרן ופטור מהחומש ומהאשם. שומר שכר שנשבע שהפיקדון אבד ובאו עדים – משלם קרן לבעל הפיקדון ופטור מהאשם (ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח#משנה ו|שבועות ח ו.]])}}יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר.
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, אֵינוֹ חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד – אַף זֶה, לֹא יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, {{ב|אֵינוֹ חַיָּב|אשם}} עַל טַעֲנַת אָבַד,
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;'''; עַל טַעֲנַת גְּנֵבָה הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל טַעֲנַת אָבַד!
יָכוֹל אִם אִיבְּדוֹ אוֹ שֶׁנִּגְנְבוּ אֶצְלוֹ יְהֵא חַיָּב? – וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר;
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה!
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: מַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, מְשַׁלֵּם גְּנֵבָה וַאֲבֵדָה,
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot; (פס' ז)!
יָכוֹל יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל {{ב|עַל שְׁלִיחוּת יָד|שלקח חלק מהפיקדון, והחזיר אותו לבעלים}}? וְדִין הוּא: חַיָּב כָּאן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר;
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, אֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד – אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד.
וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, אֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד,
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד?
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל – תֹּאמַר בָּזֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה&quot; (פס' ג) – עַל הַגְּנֵבָה מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל שְׁלִיחוּת יָד!
}}

===פסוק ז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שבועת השומרים מתקיימת בהעדר עדים שהשומר שלח יד בפיקדון, וראו לעיל דברי ר' ישמעאל.
נוסח הגזירה השווה כנראה שגוי, וצריך להיות &quot;נאמרה כאן שליחות יד ונאמרה להלן (פס' י) שליחות יד&quot; וכו'; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]] אפשרות אחרת היא ש'להלן' רומז ל[[מלאכי ג ה]].
איסור שליחת היד הוא אפילו אם לא פגע בפיקדון, כגון שרכב על הבהמה.}}'''&quot;וְאִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב&quot;''' – אִם לֹא יִמָּצְאוּ לוֹ עֵדִים לְבַעַל הַבַּיִת, שֶׁטְּעָנוֹ טַעֲנַת גַּנָּב.
'''&quot;וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים&quot;''' – לִשְׁבוּעָה! אוֹ יָכוֹל לְתַשְׁלוּמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''!
דָּבָר אַחֵר: נֶאֶמְרָה כָּאן קְרִיבָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן קְרִיבָה; מַה קְרִיבָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן – שְׁבוּעָה, אַף קְרִיבָה הָאֲמוּרָה כָּן – שְׁבוּעָה.
'''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיְתָה! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''?
הוֹצִיא כֵּלִים מִתַּחַת קְלַצְטֵר, וְהוֹצִיא בְּהֵמָה וְרָכַב עָלֶיהָ – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – שָׁלַח זֶה מִכָּל מָקוֹם!

{{הע-שמאל|למחלוקת בית שמאי ובית הלל על החושב לשלוח יד ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] וכן [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה יב|ב&quot;מ ג יב.]]
לעניין שבירת החבית ראו גם במשנה שם.}}חִשֵּׁב לִשְׁלוֹחַ יָד בְּפִקְדוֹנוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ – בֵּית שַׁמַּאי מְחַיְּבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין;
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: &quot;עַל כָּל '''דְּבַר''' פֶּשַׁע&quot; {{ממ|שמות|כב|ח}} – לַעֲשׂוֹת מַחֲשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה!
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּשְׁלַח יָדוֹ!
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא הוּא;
מִנַּיִן לְרַבּוֹת עַבְדּוֹ וּשְׁלוּחוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;.
{{ב|חִטֵּא|הטה}} אֶת הֶחָבִית, נָטַל מִמֶּנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – אֵין מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עַל... פֶּשַׁע&quot; – עַל מַה שֶּׁפָּשַׁע!
עֲקָרָהּ – מְשַׁלֵּם דְּמֵי כֻּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע&quot;, עַל כָּל מַה שֶּׁפָּשַׁע!
עֲקָרָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנִשְׁבְּרָה בְּתוֹךְ יָדוֹ – לְצָרְכּוֹ חַיָּב, לְצָרְכָּהּ פָּטוּר;
וְאִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ – בֵּין לְצָרְכּוֹ בֵּין לְצָרְכָּהּ פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;פֶּשַׁע&quot;, יָצָא זֶה, שֶׁלֹּא פָּשַׁע!
}}

===פסוק ח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את הדוגמאות השונות: &quot;שה&quot; מייצג בהמות טהורות, &quot;חמור&quot; – שיש בבכורו קדושה, &quot;שלמה&quot; מוסיף מטלטלין שאינם חיים.
קרקעות עבדים ושטרות ודברים שאינם שווים פרוטה - אין בהם שבועת השומרים, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו,]] ולעיל פס' ג.}}'''&quot;עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה&quot;''' – יֵאָמֵר שׁוֹר וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ, וְאַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – לֹא אֲרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַמִּזְבֵּחַ.
וְאֵי זֶה זֶה? זֶה שֶׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֶׂה&quot;''': כְּבָר שֶׂה אָמוּר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'פֶּשַׁע'? – לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר!
יֵאָמֵר שׁוֹר וְשֶׂה וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל! אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה זֶּה מְיֻחָד, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים,
אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְּכוֹרָה לַכֹּהֲנִים. וְאֵי זֶה זֶה? זֶה חֲמוֹר. 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;חֲמוֹר&quot;''': כְּבָר חֲמוֹר אָמַר!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'פֶּשַׁע'? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר! יֵאָמֵר שׁוֹר וְשֶׂה וַחֲמוֹר וּפֶשַׁע, וְהַכֹּל בִּכְלָל!
אִלּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר: מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים, אַף כְּשֶׁאֲנִי מְרַבֶּה – אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים;
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שַׂלְמָה&quot;'''!
יָכוֹל אַף הַקַּרְקָעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה –
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקַּרְקָעוֹת, שֶׁאֵין בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה. וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֶׁבֶר שְׁבִיָּה וּמִיתָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ – יָצְאוּ עֲבָדִים שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ.
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲבָדִים, שֶׁאֵין שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ – וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הַשְּׁטָרוֹת, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ!
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה&quot;''': מָה אֵלּוּ מְיֻחָדִין, שֶׁשְּׁמִירָתָן עָלֶיךָ וּגְמוּרָה לְךָ, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת שֶׁאֵין לְךָ בָּהֶן אֶלָּא רְאָיָה!
יָכוֹל יְהֵא חַיָּב עַל פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שַׂלְמָה&quot;''': מַה שַּׂלְמָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְחַיָּב לְהַכְרִיז,
כָּךְ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְחַיָּב לְהַכְרִיז!

{{הע-שמאל|שבועת השומרים חלה רק אם הודה השומר במקצת, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]] לעניין &quot;טענת עצמו&quot; ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ה#ה|תוספתא שבועות ה ה.]] לערכי הטענה וההודאה ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה א|שבועות ו א.]]}}טְעָנוֹ שׁוֹר וַחֲמוֹר וְשֶׂה וְהוֹדָה בְּאֶחָד מֵהֶן – הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַל שׁוֹר... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;''' –
'''&quot;וְעַל חֲמוֹר... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;''', '''&quot;וְעַל שֶׂה... וְעַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה&quot;'''.
טְעָנוֹ בְּשׁוֹר וְהוֹדָה בְּשֶׂה, בְּשֶׂה וְהוֹדָה בְּשׁוֹר – פָּטוּר! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה?
מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁהוֹדָה בְּמִקְצָת טַעֲנָה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הוֹדָה בְּמִקְצָת טַעֲנָה.
'מָנֶה לִי בְּיָדְךָ' – 'אֵין לְךָ בְּיָדִי'; 'הָיָה לְךָ בְּיָדִי וְנָתַתִּי לְךָ'; {{ב|'יֵש לִי בְּיָדְךָ מָנֶה כְּסוּת וּמָנֶה בְּהֵמָה|קיבלתי ממך מנה כסף, אבל אתה עדיין חייב לי מנה}}' – פָּטוּר!
'וְנָתַתִּי לְךָ מֵהֶן חֲמִשִּׁים דִּינָר' – חַיָּב! מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה?
מֵבִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁהוֹדָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת זֶה, שֶׁלֹּא הוֹדָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.
'שְׁנֵי שְׁוָרִין מָצָאתָ לִי' וְ'לֹא מָצָאתִי אֶלָּא אֶחָד' – פָּטוּר!
'שְׁנֵי שְׁוָרִים מָצָאתִי לְךָ וְנָתַתִּי לְךָ אֶחָד מֵהֶן' – חַיָּב!
מָה רָאִיתָ לְהָבִיא אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה? – מְבִיאַנִי זֶה, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ – וּמוֹצִיא אֲנִי זֶה, שֶׁלֹּא נִשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ!
לְפִי שֶׁחַיָּב בְּטַעֲנָה וְחַיָּב בְּהוֹדָאָה, מַה טַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף – אַף הוֹדָה שְׁתֵּי כֶּסֶף?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי הוּא זֶה&quot;''', אֲפִלּוּ בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה ב|שבועות ו ב:]] אם הודה בחוב מחוץ לבית הדין, ויש על כך עדות של עדים כשרים – ההודאה מחייבת אותו.
לעניין חובת השבועה ולעניין ההודאה במקצת ראו לעיל פס' ז, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין טו.]]}}טְעָנוֹ {{ב|בחוץ|מחוץ לבית הדין}} וְהוֹדָה, וּבָא דָּבָר לִפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפַר, אִם יֵשׁ לוֹ עֵדִים שֶׁהוֹדָה בִּפְנֵיהֶם – חַיָּב, וְאִם לָאו – פָּטוּר,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם&quot;''' – מַה שֶּׁדִּבְּרוּ שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ!
יָכוֹל אֲפִלּוּ אִשָּׁה וַאֲפִלּוּ קָטָן נֶאֱמָנִים? כָּאן 'דָּבָר' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'דָּבָר':
מַה 'דָּבָר' הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot; – אַף כָּאן, &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot;.
'''שְׁנֵיהֶם''' – 'שְׁנֵיהֶם' לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן {{ממ|שמות|כב|י}}, שְׁבוּעָה – אַף כָּאן שְׁבוּעָה!
מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – אַף כָּאן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.

{{הע-שמאל|בדיני נפשות, נפסלים לימוד זכות ע&quot;י העדים  ולימוד חובה ברוב דחוק של אחד – ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ה#משנה ד|סנהדרין ה ד-ה]]
לעניין גודל בית הדין בדיני ממונות השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|מכילתא נזיקין סוף פרשה טו.]]}}מִנַּיִן שֶׁאֵין מַטִּין עַל פִּי עֵדִים אוֹ עַל פִּי אֶחָד לְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;'''.
מִנַּיִן שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;''' – שְׁלֹשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה!
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה '''אֱלֹהִים''' הַכְּתוּבִים בַּפָּרָשָׁה, לְלַמֶּדְךָ שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

{{הע-שמאל|ר' שמעון מציג את תפקידו של בית הדין, שרק בסמכותו לחייב את השומר בקנס.
בסוף הדרשה מזכירים שוב את המיעוטים מ&quot;רעהו&quot;, וראו גם לעיל בתחילת פסוק ו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם לָאו, מֶה חָטָא מַפְקִיד? 
שֶׁאִם הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ, יָכוֹל יְהֵא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עַצְמוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים&quot;''': עַל פִּי בֵּית דִּין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל 
וְאֵין מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל עַל פִּי עַצְמוֹ.
'''&quot;יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ&quot;''' – וְלֹא לְהֶקְדֵּשׁ! '''לְרֵעֵהוּ''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}! '''לְרֵעֵהוּ''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
}}

===פסוק ט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה השוו לעיל פס' ו וסוף פס' ח: גם שומר שכר הוא דווקא יהודי/ה שאינו קטן.
למרות שכאן לא נזכרה השלמה, מרבה הדרשה את המטלטלין. כמו בפס' ח, גם בשמירת שכר אין לשלם קנסות על שמירת נדל&quot;ן, עבדים ושטרות.}}'''&quot;כִּי יִתֵּן אִישׁ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יְשַׁלֵּם&quot; (פס' י), בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר 'אִישׁ'? – פְּרָט לְקָטָן!
'''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֲחֵרִין, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל, וְעַד אָן לֹא אוֹצִיא אֶת הַגֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְווֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא חֲמוֹר שׁוֹר וָשֶׂה הַמְּיֻחָדִין; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכָל בְּהֵמָה&quot;'''!
מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַמִּטַּלְטְלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לִשְׁמֹר&quot;'''... &quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot; (פס' י) – אֶת שֶׁדֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ!
אֱמֹר מֵעַתָּה: אֵלּוּ הַמִּטַּלְטְלִין! יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה&quot;'''!

{{הע-שמאל|דורש את הפירוט של סוגי האונסין שבהם השומר פטור; והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]
גם כאן, כמו בפס' ח, אין מתחשבים בעדות של אשה או קטן; וראו מכילתא שם.}}'''&quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה&quot;''' – יֹאמַר מֵתָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים – יָצָאת שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רוּחַ חַיִּים!
צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה!
יֹאמַר שְׁבוּרָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּיָה וּמֵתָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה שְּׁבוּרָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא בְּפָנֶיךָ – יָצָאת שְׁבוּיָה וּמֵתָה, שֶׁאֵינָן בְּפָנֶיךָ! צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה.
יֹאמַר שְׁבוּיָה; מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר שְׁבוּרָה וּמִיתָה?
אִילּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה שְּׁבוּיָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רוּחַ חַיִּים – יָצְאוּ {{ב|שְׁבוּרָה|גּוֹסֶסֶת}} וּמֵתָה שֶׁאֵין בָּהֶן רוּחַ חַיִּים!
צָרִיךְ הַכָּתוּב לוֹמַר מִיתָה, שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה! מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הָאֳנָסִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה&quot;''' – &quot;שְׁבֻעַת ה'...&quot;
הָא אִם יֵשׁ לוֹ {{ב|רְאוּיִין|רוֹאִים, עֵדִים שֶׁנֶּאֱנַס}} – פָּטוּר מִלִּשָּׁבַע! יָכוֹל אֲפִילּוּ אִשָּׁה וַאֲפִילּוּ קָטָן?
נֶאֶמְרָה כָּן רְאִיָּה, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן רְאִיָּה: &quot;וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע&quot; {{ממ|ויקרא|ה|א}}.
מָה רְאִיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן &quot;עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים&quot; {{ממ|דברים|יט|טו}} – אַף רְאִיָּה הָאֲמוּרָה כָּן &quot;עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים&quot;!
}}
 
===פסוק י===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שבועת השומרים פוטרת אותם מתשלום. נראה שהדרשה היא מזמן שעדיין לא הבחינו בין שומר חינם לשומר שכר, והדרשה מפרשת את ההבדל בין הפרשה לקודמתה כהבדל בין שומר שהחליט לשלם לשומר שנפטר בשבועה, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג|ב&quot;מ ג א.]] המפקיד אינו נשבע אבל השכיר, הנגזל והנחבל, ומי שכנגדו חשוד על השבועה נשבעים ומקבלים את הכסף שתבעו; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה א|שבועות ז א.]]
לעניין החלת השבועה גם על המפקיד ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;''', אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אֵי זֶה יִשָּׁבַע וְיִטֹּל, אֵי זֶה יִשָּׁבַע וְיִתֵּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;'''; כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
יָכוֹל אַף הַשָּׂכִיר וְהַנִּגְזָל וְהַנֶּחְבָּל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;'''; פְּעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע וּפְעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע!
וּמִנַּיִן שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;'''; פְּעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע וּפְעָמִים שֶׁזֶּה נִשְׁבָּע!
מִנַּיִן שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבוּעָה חָלָה עַל הַנִּשְׁבָּע {{ב|כָּךְ שְׁבוּעָה חָלָה עַל הַמַּשְׁבִּיעַ?|למרות שהוא לא נשבע, אם שיקר הוא נענש כאילו נשבע}} 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׁבֻעַת ה' תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם&quot;''' – לִגְזֵרָה שָׁוָה.

{{הע-שמאל|בדומה לדין שומר חינם, גם כאן חיוב השבועה תלוי בהודאה במקצת הטענה, שנאמר &quot;שניהם&quot;.
גם במקרה הנדון שליחת יד בפיקדון אסורה אפילו אם לא פגע בפיקדון, ולמרות שהבהמה נלקחה אחר כך ע&quot;י הגייס (&quot;שבויה&quot;), שליחת היד הזאת אינה מאפשרת לשומר להישבע.
אם השור התחייב מיתה בזמן שהיה אצל השומר, ולפני גמר הדין החזיר אותו השומר למפקיד – אין השומר חייב לפצות את בעל השור, אלא אומר לו &quot;הרי שלך לפניך&quot;; אבל לאחר שנגמר דינו של השור לסקילה אין השומר רשאי להחזיר את השור, שנאמר &quot;ולקח בעליו&quot;.
דרשת &quot;דבר אחר&quot; מוציאה את החלטת בית הדין לסקול את השור מגדר אונס, ויתכן שהיא חולקת על ההיתר לשומר להחזיר את השור לפני גמר הדין.}}מַה 'שְׁנֵיהֶם' הָאָמוּר לְהַלָּן (פס' ח), עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה –
אַף ''''שְׁנֵיהֶן'''' הָאָמוּר כֵּן, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם הוֹדָאָה וְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה!
'''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;''' מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא בְּיָדוֹ הָיְתָ! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ&quot;'''?
הָיְתָה רוֹעָה לְפָנָיו עַל פֶּתַח הַבַּיִת, בָּא גַּיִס וּנְטָלָהּ – פָּטוּר; רָכַב עָלֶיהָ וּבָא גַּיִס וּנְטָלָהּ – חַיָּב עָלֶיהָ,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ&quot;''', שָׁלַח זֶה מִכָּל מָקוֹם!
הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר וְרָבַע אֶת הָאָדָם, וְשׁוֹר וְנָגַח אֶת הָאָדָם; אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מְסָרוֹ לִבְעָלָיו – פָּטוּר,
וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ מְסָרוֹ לִבְעָלָיו – חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', אֶת שֶׁדֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ,
יָצָא זֶה, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּעָלִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ!
דָּבָר אַחֵר: &quot;וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה&quot;, מַה מִּיתָה, שֶׁאֵין בֵּית דִּין מְמִיתִין אוֹתוֹ – אַף שְׁבוּרָה, שֶׁאֵין בֵּית דִּין שׁוֹבְרִין אוֹתוֹ.

{{הע-שמאל|כאשר יש ליסטים באיזור אין להפקיד כשהסיכוי גבוה שהפיקדון יילקח על ידם. אין לתכנן מראש להחליף תשלום בשבועה; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#יד|תוספתא ב&quot;ק י יד.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר, {{ב|וְרָאָה|המשאיל}} גְּדוּדֵי לִסְטִים בָּאִין – 
לֹא יֹאמַר לוֹ 'טֹל אֶת הַשּׁוֹר {{ב|וְאַתָּה נִשְׁבָּע לִי'|אם הליסטים יקחו את השור - תישבע שמדובר באונס}}
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;'''; כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שְׁבוּעָה – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
הִשְׁאִילוֹ שׁוֹר, {{ב|וְרָאָה|השואל}} גְּדוּדֵי לִסְטִין בָּאִים, {{ב|נְתָנוֹ לוֹ|החזיר למשאיל את השור}} וְהָלְכוּ לָהֶן 
לֹא יֹאמַר לוֹ 'תֵּן לִי אֶת הַשּׁוֹר וַאֲנִי נִשְׁבָּע לָךְ'
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''': כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שֶׁלָּהֶן – הַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
'''&quot;וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם&quot;''', זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: כֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ בְּעָלִים שֶׁלָּהֶן – הַלָּז פָּטוּר מִלִּשָּׁבַע.
}}

===פסוק יא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שומר שכר חייב בגניבה וגם באבידה של הפיקדון, ופטור מאונס. החיוב באבידה הוא כי היא קרובה לפשיעה, יותר מהגניבה. כאן מנסה הדרשן לפטור את שומר השכר מחיוב גניבה ואבידה, אבל הפסוק המחייב בטענת גנב סותר את הדרשה, וראו לעיל פס' ח, ק&quot;ו דומה, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז,]] &quot;הואיל וגניבה חסרון שמירה ואבדה חסרון שמירה&quot;}}'''&quot;וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא גְּנֵבָה; אֲבֵדָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא: חִיֵּב כָּאן וְחִיֵּב {{ב|בְּבַעַל הַבַּיִת|שומר חינם}};
מַה מָּצִינוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, אֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה – אַף זֶה, לֹא יְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה.
וְעוֹד: קַל וָחֹמֶר! מַה בַּעַל הַבַּיִת, {{ב|שֶׁמְּשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם,|אם פשע}} אֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה –
זֶה, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ וְאָשָׁם – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם גָּנֹב יִגָּנֵב... יְשַׁלֵּם&quot;'''!
}}

===פסוק יב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז;]] ת&quot;ק כר' יוחנן, ואבא שאול כר' יאשיה.}}'''&quot;יְבִאֵהוּ עֵד&quot;''' – יָבִיא עֵדִים שֶׁנִּטְרְפָה, וְהַלָּז פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם!
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: יָבִיא {{ב|עֲדִידָהּ|עור הבהמה הטרופה}}, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּה אָמַר ה' כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי...&quot; {{ממ|עמוס|ג|יב}}! 
}}
 
===פסוק יג===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|להגדרת ה&quot;איש&quot; ראו גם לעיל פס' ו, פס' ח ופס' ט.
לחיוב השואל באבידה וגניבה בקל וחומר השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''&quot;כִּי יִשְׁאַל אִישׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְשַׁלֵּם&quot;''', בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר 'אִישׁ'? פְּרָט לְקָטָן! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט {{ב|לַאֲחֵרִים|לגויים}}! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָאֲחֵרִים, שֶׁאֵין לָהֶן מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל – וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת גֵּר תּוֹשָׁב, שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִצְוֹת כְּיִשְׂרָאֵל!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לַאֲחֵרִים! '''&quot;מֵעִם רֵעֵהוּ&quot;''' – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב!
'''&quot;וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִירָה וּמִיתָה; אֲבֵדָה וּגְנֵבָה מִנַּיִן? וְדִין הוּא! חַיָּב כָּן וְחַיָּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר:
מַה מָּצִינוּ בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה – אַף זֶה, יְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה.
וְעוֹד: קַל וָחֹמֶר! וּמַה נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה;
זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה? זֶה הוּא קַל וָחֹמֶר שֶׁאֵין לְךָ עָלָיו תְּשׁוּבָה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] חיוב השואל כשהבהמה נשבתה נלמד מהפטור של שומר השכר, הדומה בשבורה ובשבויה. כמו כן נלמד משם גם הוצאת הקרקעות, העבדים והשטרות ממסגרת דיני השומרים, והשואל בכלל.}}'''&quot;וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שְׁבִירָה וּמִיתָה; שְׁבוּיָה מִנַּיִן?
וְדִין הוּא! נֶאֶמְרָה כָּן שְׁבִירָה וּמִיתָה וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן שְׁבִירָה וּמִיתָה (פס' ט).
מַה שְׁבִירָה וּמִיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, שְׁבוּיָה עִמָּהֶן – אַף כָּן, שְׁבוּיָה עִמָּהֶן.
מַה שְּׁבוּרָה וּמִיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, פְּרָט לַעֲבָדִים וְלִשְׁטָרוֹת וּלְקַרְקָעוֹת – אַף כָּן, פְּרָט לַעֲבָדִים וְלִשְׁטָרוֹת וּלְקַרְקָעוֹת!

{{הע-שמאל|בעל הבהמה אינו צריך לעבוד עימה באותו המקום כדי לפטור את השואל מתשלום! הדרשה מנתקת את נוכחות בעל הבהמה מהאחריות של השואל, ותולה את הדברים בגזירת הכתוב, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה א|בבא מציעא ח א.]]
לעניין &quot;בעליו עמו&quot;, שדורשים שהבעלים ישכר או ישאל לפני או בזמן ששואל או שוכר את הבהמה ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין סוף טז.]]
הדרשה מרחיבה את הדין של &quot;בעליו עימו&quot; לאונסין של שאר השומרים, וכן למקרים של גניבה ואבידה בשומר שכר; בכך מתאפשרת דרך נוחה לשומרים לחמוק מאחריות על טיב השמירה, אם ישכרו את הבעלים עם הבהמה.}}'''&quot;בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;''', יָכוֹל &quot;וְאִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם&quot; (פס' יד),
וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁ''''בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם'''' – וְ'אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם'?
אֶלָּא פְּעָמִים שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב, וְאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר!
כֵּיצַד? הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלָהּ עִמָּהּ; הַשּׂוֹכֵר פָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלָהּ עִמָּהּ; שְׁאָלָהּ וְשָׂכַר בְּעָלָהּ; אוֹ שְׂכָרָהּ וְשָׁאַל בְּעָלָהּ.
אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים עוֹמְדִין וְחוֹרְשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר, נָפְלָה וּמֵתָה – פָּטוּר! שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם&quot;.
אֲבָל שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ, אוֹ שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלָהּ, שְׂכָרָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ,
שְׁאָלָהּ וְאַחַר כָּךְ שָׂכַר בְּעָלָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִין עוֹמְדִין וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ, נָפְלָה וּמֵתָה – חַיָּב,
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot;'''!
יָכוֹל שְׁבוּרָה וּמִיתָה, שֶׁפָּטַר בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר, אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב,
אֲבֵדָה וּגְנֵבָה, שֶׁחִיֵּב בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, בֵּין שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ וּבֵין שֶׁאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ הוּא חַיָּב?
וְכִי מֵהֵיכָן לָמַדְנוּ לַאֲבֵדָה וּגְנֵבָה? אֶלָּא מִשְּׁבוּרָה וּמִיתָה! מַה שְּׁבוּרָה וּמִיתָה, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלִים עִמּוֹ פָּטוּר, אֵין בְּעָלִים עִמּוֹ חַיָּב,
אַף אֲבִידָה וּגְנֵבָה, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלִים עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלִים עִמּוֹ חַיָּב!
אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר מִנַּיִן? וְדִין הוּא! מָה אִם זֶה, שֶׁמְּשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין, בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב;
נוֹשֵׂא שָׂכָר, שֶׁאֵין מְשַׁלֵּם אֶת הָאֳנָסִין – דִּין הוּא: בְּזְמַן שֶׁבְּעָלָיו עִמּוֹ פָּטוּר אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ חַיָּב!
}}

===פסוק יד===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין השכיר כדין שומר שכר: בשניהם מועברת המחוייבות לאחר תמורת כסף, כעניין עסקי ולא כטובה גרידא; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין סוף טז.]] זאת בניגוד לאמור לעיל פס' י.
רשימת 13 אבות נזיקין היא מראי מקום לנושאים של מסכת נזיקין, מבבא קמא עד בבא מציעא; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#א|תוספתא ב&quot;ק ט א.]]}}'''&quot;אִם שָׂכִיר הוּא בָּא בִשְׂכָרוֹ&quot;''' – הֲרֵי הוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר: מַה נוֹשֵׂא שָׂכָר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵיבָה 
אַף זֶה נִשְׁבָּע עַל הָאוֹנָסִין, מְשַׁלֵּם אֲבֵדָה וּגְנֵבָה!
פָּרָשָׁה עֶלְיוֹנָה בְּשׁוֹמֵר חִנָּם, שְׁנִיָּה בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר, שְׁלִישִׁית בְּשׁוֹאֵל. מִפְּנֵי מָה {{ב|פָּטַר בָּהּ מִכְּלוּם?|שומר חינם פטור כמעט תמיד}} מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם! 
{{ב|וּשְׁלִישִׁית מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל,|שואל משלם כמעט תמיד}} מִפְּנֵי שֶׁכָּל הֲנָאָה שֶׁלּוֹ! 
וְהָאֶמְצָעִית נִשְׁבָּע מִקְצָת וּמְשַׁלֵּם מִקְצָת, מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנֶה וּמְהַנֶּה! הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה נוֹשֵׂא שָׂכָר.
מִיכָּן אָמְרוּ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר הֵן אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר, וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר, 
שׁוֹאֵל וְשׁוֹמֵר חִנָּם, שָׂכִיר וְנוֹשֵׂא שָׂכָר, נֶזֶק וְצַעַר וְרִפּוּי וְשֶׁבֶת וּבֹשֶׁת!
}}

===פסוק טו===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין האונס שב[[דברים כב כח]]-כט, חמור מדין המפתה הנדון כאן, שהאונס חייב גם בתשלומי צער (ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד]]). בכל זאת הסייגים בשתי העברות דומים. כל ההקלות לגבר צריכות להאמר בשני הדינים, אחרת היינו מרחיבים את ההקלות בדין המפתה, או מצמצמים אותן בדין האונס. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמד|ספרי דברים רמד-רמה,]] וכן דעת ר' יוסי הגלילי [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|במכילתא נזיקין יז.]]}}'''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה! יֵאָמֵר בְּאוֹנֵס, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְפֻתָּה?
מָה אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה; מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל – חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָסָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה!
'''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – וְלֹא בְּעוּלָה! יֵאָמֵר בְּאוֹנֵס, מָה אֲנִי צָרִיךְ לוֹמַר בִּמְפַתֶּה? מָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַבְּתוּלָה –
מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַבְּתוּלָה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל – חַיָּב עַל בְּתוּלָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל הַבְּתוּלָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ בְּתוּלָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – פְּרָט לִבְעוּלָה! וְאֵין לִי אֶלָּא בְּעוּלָה, מֻכַּת עֵץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּתוּלָה&quot;''' – פְּרָט לְמֻכַּת עֵץ!
לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בִּמְפַתֶּה 'נַעֲרָה' מִקַּל וָחֹמֶר: וּמָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא עַל הַנַּעֲרָה –
מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא עַל הַנַּעֲרָה?
צָרִיךְ לוֹמְרוֹ: מַה מְּפַתֶּה, הַקַּל, חַיָּב עַל נַעֲרָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ נַעֲרָה; אוֹנֵס, חָמוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל נַעֲרָה וְעַל שֶׁאֵינָהּ נַעֲרָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנָתַן לַאֲבִי הַנַּעֲרָה&quot; {{ממ|דברים|כב|כט}} – וְלֹא לַאֲבִי הַבּוֹגֶרֶת!
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אוֹנֵס, חָמוּר, אֵינוֹ חַיָּב עַל הַבּוֹגֶרֶת; מְפַתֶּה, הַקַּל – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּב עַל הַבּוֹגֶרֶת?
{{ב|לְחַלֵּף אֶת הַדִּין|ללמוד ממפותה לאנוסה שאין מדובר דוקא בנערה}} אִי אַתָּה יָכוֹל, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;נַעֲרָה&quot; שְׁתֵּי פְּעָמִים! {{הפניה לפסוקים|דברים|כב|כח|כט}}

{{הע-שמאל|אין הגבר מקבל פיצוי אם הנערה פיתתה אותו.
הוא חייב בקנס בכל שכיבה – גם שלא כדרכה.
המפתה אינו מקדש את האשה בביאה אלא חייב לתת לה כתובה ולקדש אותה בכסף או בשטר או בביאה נוספת.}}'''&quot;וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ&quot;''' – הָאִשָּׁה מִתְפַּתָּה וְאֵין הָאִישׁ מִתְפַּתֶּה! '''&quot;וְשָׁכַב עִמָּהּ&quot;''' – כָּל שְׁכִיבָה!
יָכוֹל תְּהֵא נִקְנֵית לוֹ בְּפִתּוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁצְּרִיכָה הֵימֶנּוּ קִדּוּשִׁין!

{{הע-שמאל|ראו במקבילות הנ&quot;ל. בהמשך הדרשה מחייבים את המפתה בתשלומים למרות שהנערה אינה ראויה לו לאישות.}}יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''' – אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
מוֹצִיא אֲנִי הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתוֹת בֵּית דִּין, 
וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''', אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם, 
וַעֲדַיִן לֹא אוֹצִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה&quot;''' – אֶת שֶׁרְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת!
יָכוֹל הוֹאִיל וְאֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ לְאִישׁוּת, לֹא יְהֵא חַיָּב בְּקְנָסָהּ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ כֶּסֶף יִשְׁקֹל&quot; – אֶת שֶׁמֵּאֵן בָּהּ! {{ב|קִדְּשָׁהּ|פִּתָּה אוֹתָהּ}} – הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּקְנָסָהּ.
מֵבִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁהֵן בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וַעֲדַיִן לֹא אָבִיא אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם;
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ&quot; – אֶת שֶׁמֵּאֵן בָּהּ! קִדְּשָׁהּ – הֲרֵי הוּא חַיָּב בְּקְנָסָהּ...
מוֹצִיא אֲנִי אֶת הָעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם וַעֲרָיוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתַת בֵּית דִּין,
מַשְׁמָע אֶחָד מוֹצִיאָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דָּמִים לוֹ – שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם&quot; {{ממ|שמות|כב|ב}}! 
}}

===פסוק טז===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] אם שני גברים פיתו אשה, או אם קידשו אותה שניהם באותו הזמן - אף אחד משניהם אינו מקדש אותה כי יש לה זיקה לשניהם והיא בגדר אשת איש לכל אחד מהם.}}&quot;'''וְאִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁהָרְשׁוּת בְּיַד אָבִיהָ לְמָאֵן! אֵין לִי אֶלָּא בְּיַד אָבִיהָ;
בְּיָדָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אִם מָאֵן יְמָאֵן'''&quot;. אֲבָל {{ב|הוּא|המפתה}} אֵין יָכוֹל לְמָאֵן, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ&quot; {{ממ|דברים|כב|כט}}
&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;, אִישׁ אֶחָד {{ב|שֶׁקִּדֵּשׁ|שפיתה}} אִשָּׁה אַחַת – הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת; שְׁנַיִם {{ב|שֶׁקִּדְּשׁוּ|שפיתו}} אִשָּׁה אַחַת – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת!
יָכוֹל לֹא תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לִשְׁנֵיהֶן, אֲבָל תְּהֵא מְקֻדֶּשֶׁת לְאֶחָד מֵהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;.
אִישׁ אֶחָד שֶׁקִּדֵּשׁ אִשָּׁה אַחַת – מְקֻדֶּשֶׁת; שְׁנַיִם שֶׁקִּדְּשׁוּ אִשָּׁה אַחַת – אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת!

{{הע-שמאל|הקנס שייך לאב. הבושת והפגם, ובנאנסת גם הצער והקנס – ניתנים לו מיד.
המפתה שנושא את המפותה משלם את הקנס רק כאשר ימות או יגרש אותה – הקנס הוא חלק מהכתובה; וראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ז|תוספתא כתובות ג ז-ח.]]}}&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁאָב זַכַּאי בְּקִדּוּשֵׁי בִּתּוֹ קְטַנָּה!
&quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot;, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּאוֹנֵס, שֶׁנּוֹתֵן קְנָסָהּ מִיָּד; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְתִתָּהּ לוֹ'''&quot; – מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שָׁעָה שֶׁיּוֹצִיא.
יָכוֹל אַף בָּשְׁתָּהּ וּפְגָמָהּ כֵּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;; לְדָבָר זֶה יָצָא, וְלֹא יָצָא לְדָבָר אַחֵר!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] וראו [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק כא#פסוק לב|לעיל כא לב.]]
אמנם המפתה חייב בקנס, אבל הקנס נתפס כחלק מהמוהר – הכתובה, והוא משלם אותו אם וכאשר יגרש את הנערה, (ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד,]]) ואילו הקנס של המוציא שם רע אינו חלק מהכתובה. לכן לומדים את גובה הקנס מדין האונס ולא ממוציא שם רע.
&quot;מוהר הבתולות&quot; מתפרש כסכום קבוע, ומלמד על המינימום של כתובת אשה בתולה. רשב&quot;ג חולק על עניין הלימוד לסכום הכתובה.}}&quot;'''כֶּסֶף'''&quot;, יָכוֹל דִּינָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''יִשְׁקֹל'''&quot;! יָכוֹל שִׁקְלֵי נְחֹשֶׁת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כֶּסֶף'''&quot;!
יָכוֹל בַּבְלִיּוֹת, עֵילָמִיּוֹת וְקַפּוֹטְקִיּוֹת? נֶאֱמַר כָּאן ''''יִשְׁקֹל'''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שְׁקָלִים&quot;;
מַה שְּׁקָלִים הָאֲמוּרִים לְהַלָּן, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ – אַף שְׁקָלִים הָאֲמוּרִים כָּאן, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ.
אֲבָל אִי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הוּא כֶּסֶף! הֲרֵי אֲנִי דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ''''כֶּסֶף'''' וְנֶאֱמַר בְּאוֹנֵס 'כֶּסֶף' {{ממ|דברים|כב|כט}};
מַה כֶּסֶף הָאָמוּר בְּאוֹנֵס, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף – אַף כֶּסֶף הָאָמוּר כָּן, חֲמִשִּׁים כֶּסֶף!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן ''''כֶּסֶף'''' וְנֶאֱמַר בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע 'כֶּסֶף' {{ממ|דברים|כב|יט}};
מַה כֶּסֶף הָאָמוּר בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע, מֵאָה כֶּסֶף – אַף כֶּסֶף הָאָמוּר כָּאן, מֵאָה כֶּסֶף!
נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין דָּבָר שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ מִמִּי שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ, וְאַל יוֹכִיחַ מוֹצִיא שֵׁם רָע, שֶׁאֵין נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ!
אוֹ לֵךְ לְךָ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין בְּתוּלָה מִבְּתוּלָה, וְאֵין דָּנִין בְּתוּלָה מִבְּעוּלָה!
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;, וְלֹא 'כְּקוֹנֵס הַבְּתוּלֹת'.
&quot;'''כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת'''&quot;, הֲרֵי כָּל הַבְּתוּלֹת כָּזוֹ: מַה זוֹ, בְּכֶסֶף – אַף כָּל הַבְּתוּלֹת בְּכֶסֶף;
מַה זוֹ, בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף – אַף כָּל הַבְּתוּלֹת בַּחֲמִשִּׁים כֶּסֶף!
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּתֻבַּת אִשָּׁה אֵין לָהּ קִצְבָה מִן הַתּוֹרָה! 
}}

===פסוק יז===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין רוב כשפים בנשים ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ז|אבות ב ז:]] גם מכשף זכר חייב מיתה, אבל הכישוף מצוי בנשים, שבאמצעותו הן מפצות על נחיתותן בכח פיזי.
בהרבה מקומות נראה שחכמים לא נמנעו מלעסוק בכשפים, האף הצליחו בכך לא מעט. יתכן שהמשיכה שלהם לכשפים דומה למשיכת הנשים לתחום זה, ברמה הלאומית: נשים נחשבו חלשות, וגם ישראל כך.
וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא חולקים בשאלת דרך ההמתה של המכשפה. למרות שהדרשה של ר' יוסי ותר מדויקת מבחינה טכנית, ההלכה כר' עקיבא - יתכן כי גם הדרשות של בן עזאי (בדרך 'דבר הלמד מעניינו') ור' יהודה בן בתירא (בדרך 'דבר שהיה בכלל...') תומכות בו.
לעניין &quot;לא יהא חייב עד שיעשה מעשה&quot; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה יא|סנהדרין ז יא.]]}}'מְכַשֵּׁף' '''&quot;מְכַשֵּׁפָה&quot;''' – מַשְׁמָע תָּפַס אֶת הַזָּכָר וְתָפַס אֶת הַנְּקֵבָה.
וּמִפְּנֵי מָה נִקְרְאוּ כְּשָׁפִים עַל שׁוּם נָשִׁים? לְפִי שֶׁרֹב כְּשָׁפִים בְּנָשִׁים!
'''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה&quot; {{ממ|דברים|כ|טז}}.
מָה &quot;לֹא תְחַיֶּה&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – בְּסַיִף, אַף כָּאן – בְּסַיִף!
וְרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן '''&quot;לֹא תְחַיֶּה&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה&quot; {{ממ|שמות|יט|יג}}.
מָה &quot;לֹא יִחְיֶה&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – סְקִילָה, אַף כָּן – סְקִילָה!
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: עֲקִיבָה, אֲנִי דָּן ''''לֹא תְחַיֶּה'''' מִ&quot;לֹּא תְחַיֶּה&quot;, וְאַתָּה דָּן ''''לֹא תְחַיֶּה'''' מִ&quot;לֹּא יִחְיֶה&quot;!
אָמַר לוֹ: אַתָּה דָּנוֹ מִן הַגּוֹיִם, שֶׁאֵין לָהֶן מִיתָה אֶלָּא בְּסַיִף, וַאֲנִי דָּנוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מִיתוֹת הַרְבֵּה!
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot; (פס' יח) – נָתְנוּ עִנְיָן לוֹ: מַה זֶּה בִּסְקִילָה – אַף זֶה בִּסְקִילָה!
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי&quot; {{ממ|ויקרא|כ|כז}},
וְהֲלֹא אַף זֶה בִּכְלַל מְכַשֵּׁף הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לְהַקִּישׁ אֵלָיו: מַה זֶּה בִּסְקִילָה – אַף זֶה בִּסְקִילָה;
מַה זֶּה אֵינוֹ מְיֻחָד עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה – אַף זֶה, לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה.
}}

===פסוק יח===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין יז.]] שם מצביעים על ארבעה פסוקים: שתי אזהרות ושני עונשים לשוכב ולנשכבת עם הבהמה. כאן הצביעה הדרשה על הדמיון בין משכב זכר לבין משכב בהמה, ששניהם אינם פוריים, ופירשה את המקרה כשילוב של השניים.}}'''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה&quot;''', מָה אֲנִי צָרִיךְ? אִם הַבָּא עַל הַבְּהֵמָה – כְּבָר אָמוּר; וְאִם מְבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה – כְּבָר אֲמוּרָה!
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot;'''? זֶה הַזָּכוּר הַמֵּבִיא אֶת הַבְּהֵמָה!
אֵין לִי אֶלָּא בְּהֵמָה; חַיָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת&quot;''' – בִּסְקִילָה.
}}

===פסוק יט===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיום הפסוק מעיד שגם תחילתו עוסקת בזובח לע&quot;ז. להבחנה בין עבודות המצווה במקדש, האסורות לע&quot;ז, לבין עבודות המאפיינות דווקא ע&quot;ז – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|מכילתא נזיקין סוף יז.]] השתחואה לע&quot;ז נמצאת בין העבודות המיוחדות לה' לבין ביטוי אהבה לפסל, כגון חיבוק וכןו'. יהודי שמכיר את עבודות המקדש עלול להעתיק אותן לע&quot;ז, ועל כך האיסור. חייבים על השתחוואה למרות שאינה מעבודות המקדש שנאמר &quot;לא תשתחווה להם&quot;.}}'''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;''', יָכוֹל בְּשׁוֹחֵט קָדָשִׁים בַּחוּץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – זֶה הַזּוֹבֵחַ לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ!
אֵין לִי אֶלָּא זוֹבֵחַ; זוֹרֵק וּמְנַסֵּךְ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – חֲזָקָה עַל כָּל הָעֲבוֹדוֹת לַשֵּׁם הַמְּיֻחָד.
יָכוֹל אַף הַמְגַפֵּף וְהַמְנַשֵּׁק וְהַמְכַבֵּד וְהַמַּרְבִּיץ וְהַמַּרְחִיץ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;'''. מָה זְבִיחָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא מִשּׁוּם עֲבוֹדָה – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן מִשּׁוּם עֲבוֹדָה!
לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּזְבִיחָה, שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם הַשּׁוֹחֵט קָדָשִׁין בַּחוּץ; יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אֶת הַהִשְׁתַּחֲוָאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם&quot; {{ממ|שמות|כ|ה}} – יָצְאָת הִשְׁתַּחֲוָאָה לְלַמֵּד עַל עַצְמָהּ, וּזְבִיחָה – לְלַמֵּד עַל כֻּלָּן.

{{הע-שמאל|מותר ליהנות מנכסי עובדי ע&quot;ז, אבל אסור ליהנות מהע&quot;ז עצמה (&quot;חרם הוא&quot;) או מהעובד עצמו (&quot;יחרם&quot;). לעניין המשתף – העובד לה' וגם לע&quot;ז ראו מחלוקת [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יז|במכילתא נזיקין סוף יז.]]}}יָכוֹל הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, נְכָסָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם&quot;''' – אֵין נְכָסָיו אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה.
יָכוֹל עֲבוֹדָה זָרָה לֹא תְּהֵא אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא&quot; {{ממ|דברים|ז|כו}}.
עֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, וְאֵין הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אָסוּר בַּהֲנָאָה!
 
'''&quot;בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ&quot;''' – לְהָבִיא אֶת הַמְשַׁתֵּף.
}}

===פסוק כ===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, המכפילה את איסור ההונאה ואת איסור הלחיצה.
הטעם &quot;כי גרים הייתם...&quot; עשוי להתפרש כדרישה  לאמפתיה לגר, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח ד,]] אבל כאן הוא מתפרש כאיום, שההונאה תחזור למבצעיה, והם  יהיו כעירומים בציבור.}}'''&quot;וְגֵר לֹא תוֹנֶה&quot;''' – שְׁתֵּי אוֹנָאוֹת בַּדָּבָר: אַחַת אוֹנָאַת מָמוֹן, וְאַחַת אוֹנָאַת דְּבָרִים.
'''&quot;וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ&quot;''' – שְׁתֵּי לְחִיצוֹת בַּדָּבָר: אַחַת לְחִיצַת מָמוֹן, וְאַחַת לְחִיצַת דְּבָרִים.
 
'''&quot;כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;''' –
אָמַר לָהֶן: אִם תּוֹפְסִין אַתֶּם אוֹתוֹ לְשׁוּם גֵּר – תּוֹפֵס אֲנִי אֶתְכֶם עַל שׁוּם '''&quot;כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם&quot;'''!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;פֶּן אַפְשִׁיטֶנָּה עֲרוּמָה וְהִצַּגְתִּיהָ כְּיוֹם הִוָּלְדָהּ&quot; {{ממ|הושע|ב|ה}}.
}}

===פסוק כא===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין יח.]] ר' עקיבא מסביר את הנקיטה דווקא באלמנה וביתום כי אונאתם מצויה; כאן דורשים גם את הטעם לטענה זו: אין להם ראש משפחה שיגן עליהם, ולכן הקב&quot;ה עצמו עומד מאחריהם.
וראו שם &quot;אחד עינוי מרובה&quot; וכו'. כאן סותר הדרשן את דברי &quot;דבר אחר&quot; שם, &quot;עד שיענה וישנה&quot;.}}'''&quot;אַלְמָנָה וְיָתוֹם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אַלְמָנָה וְיָתוֹם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּל... לֹא תְעַנּוּן!&quot;'''.
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אַלְמָנָה וְיָתוֹם&quot;'''? מְמַהֵר אֲנִי לִיפָּרַע עַל יְדֵי אַלְמָנָה וְיָתוֹם יָתֵר מִכָּל אָדָם; 
שֶׁהָאִשָּׁה קוֹבֶלֶת לְבַעְלָהּ, בֵּין קוֹבֵל לְאָבִיו; אֲבָל אֵלּוּ – אֵין לָהֶן מִי שֶׁיִּקְבְּלוּ לוֹ אֶלָּא לִי בִּלְבַד!
'''&quot;לֹא תְעַנּוּן&quot;''', מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ&quot;, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיְּעַנֶּה וִיעַנֶּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לֹא תְעַנּוּן&quot;''', אֲפִילּוּ עִנּוּי אֶחָד! אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ&quot;? לְחַיֵּב עַל כָּל עִנּוּי וְעִנּוּי!
}}

===פסוק כב===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בהמשך לדרשה האחרונה, גם הצעקה של האלמנה והיתום, כמו העינוי עצמו, אינה חייבת להיות כפולה, ואפילו צעקה אחת עלולה לסכן את המענה.
הביטוי &quot;שמוע אשמע צעקתו&quot; מתפרש, בדומה לביטוי &quot;ענה תענה&quot;, - לחייב על כל צעקה וצעקה.}}'''&quot;כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי&quot;''' – יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּב עַד שֶׁיִּצְעַק וְיִצְעַק? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;צַעֲקָתוֹ&quot;''', אֲפִילּוּ צְעָקָה אַחַת!
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק&quot;'''? לְחַיֵּב עַל כָּל צְעָקָה וּצְעָקָה!
'''&quot;שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ&quot;''' – לֹא כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ מִזֶּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ מִזֶּה!
}}
 
===פסוק כג===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חרון אפו של הקב&quot;ה מתבטא בחרב, עצירת גשמים וגלות.
החרב אינה פועלת ע&quot;י הקב&quot;ה, אלא ניתנת ביד האויבים.
האיום הוא שהרוגי המלחמה יהיו בגדר נעדרים, ונשיהם יהיו עגונות, ובניהם לא יירשו את רכושם.
דרשת &quot;דבר אחר&quot; עוסקת בעינוי הדין ע&quot;י השופטים ומאיימת עליהם שעינוי הדין יגרום לעינוי דינם של נשותיהם ובניהם, וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יח|מכילתא נזיקין סוף יח.]]}}'''&quot;וְחָרָה אַפִּי&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן 'חֲרוֹן אַף' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'חֲרוֹן אַף' {{ממ|דברים|יא|יז}}
מַה חֲרוֹן אַף הָאָמוּר כָּן – חֶרֶב, אַף לְהַלָּן – חֶרֶב.
מַה חֲרוֹן אַף הָאָמוּר לְהַלָּן – עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת, אַף חֲרוֹן אַף הָאָמוּר כָּן – עֲצִירַת גְּשָׁמִים וְגָלוּת.
'''&quot;וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב&quot;'''. וְכִי הַמָּקוֹם הוֹרֵג אוֹתָן? אֶלָּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן מִי שֶׁהוֹרֵג אוֹתָם בַּחֶרֶב!
'''&quot;וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים&quot;''', וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁכְּשֶׁיַּהַרְגֵם בַּחֶרֶב נְשֵׁיהֶן אַלְמָנוֹת וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים?
אֶלָּא נְשֵׁיהֶן יוֹשְׁבוֹת וּמְשַׁמְּרוֹת בְּשִׁבְיָן, וְאֵינָן יְכוֹלִין לְהִנָּשֵׂא!
וּבְנֵיהֶם יְתוֹמִים, שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין וּמְשַׁמְּרִין בְּשִׁבְיָן וְאֵינָן יְכוֹלִין לֵירֵד לְנַחֲלָה.
דָּבָר אַחֵר: אִם מְעַנִּים אַתֶּם אֶת הַדִּין, לַסּוֹף נְשֵׁיהֶם מִתְעַנּוֹת בְּבָתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים וּבְנֵיהֶם מִתְעַנִּין בְּבָתֵּי דִּינִין אֲחֵרִים.

{{הע-שמאל|רבן גמליאל, שתיקן את תפילת הקבע, טוען כאן שמותר לכל אדם להתפלל בכל מקום, ולכן ניתן לחייב את כל העם להתפלל. אבא יודן מייצג כאן את המנהג הקדום שלפיו המתפללים היו רק החסידים, הנשענים על מעשיהם הטובים (&quot;כדאים&quot;) - ואילו אנשים אחרים היו מתפללים במקדש דווקא.
תפילה &quot;על בית המקדש ועל א&quot;י&quot; היא תפילת הקבע המכונה בימינו  &quot;שמונה עשרה&quot;. האלמנה והיתום מתפללים לתבוסתם של המענים אותם, כלומר הם מבקשים שמידת הפורענות  תפגע במענים; ואילו תפילת שמונה עשרה היא ברובה למידת הטוב שיגיע למתפללים.}}אַבָּה יוּדָן אִישׁ צִידָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם &quot;אֵינִי כְּדַאי שֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל&quot;?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ&quot;; וְכִי אֵי זוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת הַטּוֹב אוֹ מִדַּת פּוּרְעָנוּת?
הֱוֵי אוֹמֵר: מִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! וּמַה מִּדַּת פּוּרְעָנוּת, מוּעֶטֶת – הַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ,
מִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה – דִּין הוּא שֶׁהַיָּחִיד מִתְפַּלֵּל וְהַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ אֶת תְּפִלָּתוֹ!
}}

===פסוק כד===
 
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור הריבית חל גם על הלוואה של בהמות, פירות וכלים, וגם על חוב שחוייב אדם בבית הדין. לעניין &quot;מרבים על השכר&quot; וכו' – ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ה#משנה ב|בבא מציעא ה ב.]]}}'''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף, 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת בְּהֵמָה, פֵּרוֹת וְכֵלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּלְוֶה&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא הַלְוָאָה, 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת נֵזֶק, וַחֲצִי נֵזֶק, וְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף&quot;'''.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;תַּלְוֶה&quot;'''? מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר וְאֵין מַרְבִּין עַל הַמֶּכֶר.
הָא כֵּיצַד? הִשְׂכִּיר לוֹ בֵּיתוֹ וְהִשְׂכִּיר לוֹ שָׂדֵהוּ, 
אָמַר לוֹ: &quot;אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – בְּמָנֶה, וְאִם לְאַחַר זְמַן – בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים&quot; – מֻתָּר מִשּׁוּם רִבִּית.
מָכַר לוֹ בֵּיתוֹ וּמָכַר לוֹ שָׂדֵהוּ, אָמַר לוֹ: &quot;אִם מֵעַכְשָׁיו אַתָּה נוֹתֵן לִי – בְּמָנֶה, וּלְאַחַר זְמַן – בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים&quot; – אָסוּר מִשּׁוּם רִבִּית, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;'''.
מָה הַלְוָאָה מְיֻחֶדֶת, לֹא מִמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ – יָצָא זֶה, שֶׁמִּמַּה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן לוֹ אַתָּה נוֹטֵל מִמֶּנּוּ!

{{הע-שמאל|לעניין &quot;ממהר אני ליפרע&quot; וכו' השוו לעיל פס' כא.
בניגוד [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|למכילתא כספא יט,]] כאן טוענים שהאיסור להיות כנושה חל גם אם הלווה עשיר. מדובר על ריבית שאינה בהכרח חומרית, ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כג#פיסקה רסב|ספרי דברים רסב.]]
אין איסור ריבית אם מוכר לו או מחזיר לו בו ביום, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ד#ו|תוספתא ב&quot;מ ד ו,]] אבל נראה שחז&quot;ל ראו בכך אבק ריבית, וכן דרשו על הפסוק [[משלי כו ח]], שהוא קללה למלוה בריבית בהיתר; כגון המקפיד להלוות רק לגוי, או פחות מכשיעור. (וראו ליברמן ש., מחקרים בתורת א&quot;י, עמ' 625) בדוגמא שלפנינו מדובר על ריבית של 4% במעות, או מעט פחות מכך בהלוואת חיטים.}}'''&quot;אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא עָנִי, עָשִׁיר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;עִמָּךְ&quot;'''! אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֶת עַמִּי&quot;'''.
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;עָנִי&quot;'''? מְמַהֵר אֲנִי לִיפָּרַע עַל יְדֵי עָנִי יוֹתֵר מִן הֶעָשִׁיר.
 
'''&quot;לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה&quot;''' – לֹא {{ב|יְהֵא|היה}} לָמֵד לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹמוֹ – לֹא יִשְׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ; לִשְׁלֹחַ לוֹ דּוֹרוֹן – לֹא יִשְׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן.
 
'''&quot;לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ&quot;''' – אֵיזֶה הוּא נֶשֶׁךְ? סְאָה מִכּוֹר, וְסֶלַע מִמָּנֶה.
אָמַר לוֹ: &quot;מַה שֶּׁאִירַשׁ מֵאַבָּא הַיּוֹם – מָכוּר לְךָ, מַה שֶּׁתַּעֲלֶה הַיּוֹם מְצוּדָתִי – מָכוּר לְךָ&quot;, מִנַּיִן כָּל דְּבָרָיו קַיָּמִין?
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ&quot;'''!
}}
&lt;small&gt;
&lt;/small&gt;
===פסוק כה===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מצמצמת את עצם הסיטואציה של לקיחת רכוש כעבוט מהלווה, ומציגה רק את שליח בית דין כבא כוחו של המלווה. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעו|ספרי דברים רעו.]]
לדרשה על הכפילות &quot;חבול תחבול&quot;, השוו לדרשות דלעיל לפס' כא – כב.
יש להחזיר ללווה את המשכון בזמן שהוא זקוק לו, וראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעז|וספרי דברים רעז.]]}}'''&quot;אִם חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;''', יָכוֹל שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לַחְבֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|י}}!
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;אִם חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;'''? מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לַחְבֹּל! בִּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר!
 
'''&quot;חָבֹל תַּחְבֹּל&quot;''' – לְחַיֵּב עַל כָּל חִבּוּל וְחִבּוּל.
 
'''&quot;עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ&quot;''' – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'עַד בֹּא', שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ' {{ממ|דברים|כד|יג}};
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;כְּבוֹא&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;עַד בֹּא&quot;'''! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַד בֹּא&quot;''' וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּבוֹא&quot;?
מְלַמֵּד שֶׁמַּחֲזִיר לוֹ כְּלִי יוֹם בַּיּוֹם וּכְלִי לַיְלָה בַּלַּיְלָה!
מַחֲזִיר לוֹ אֶת {{ב|הַסָּגוֹס|המעיל}} בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם; אֲבָל אֵין מַחֲזִיר לוֹ אֶת הַסָּגוֹס בַּיּוֹם, וְלֹא אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּלַּיְלָה.
 
'''&quot;תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ&quot;''' – לוֹ אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו.
}}
 
&lt;/small&gt;
===פסוק כו===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|יש להחזיר ללווה את כלי הלילה שלו. אבל אם יש לו כלים נוספים (כפולים) ללילה – אין חובה להחזיר לו את המשכון בערב, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ט#משנה יג|ב&quot;מ ט יג.]] ת&quot;ק דורש את הלשון החיובית &quot;היא כסותו&quot; ובן עזאי ממעט מהביטוי &quot;לעורו&quot; את הכלי החלופי שבדרך כלל הוא מקופל ומונח בארון.
הקב&quot;ה נפרע ממי שלא יחזיר את העבוט. לפי הפשט, הביטוי &quot;כי חנון אני&quot; מופנה ללווה, אבל הדרשה מפנה אותו למלווה המקיים את החזרת העבוט בלילה והבטחה שיקבל שכר על כך.
ר' שמעון דורש את הסיומת &quot;כי חנון אני&quot; בדרך השלילה: הקב&quot;ה אינו שייך לקבוצות החברתיות של אוהבי ממון וכו', ולכן לא ימנע מלהעניש את המלווה שאינו נוהג כראוי.}}'''&quot;כְסוּתֹה&quot;''' – זוֹ חֲלוּקוֹ. '''&quot;שִׂמְלָתוֹ&quot;''' – זוֹ טַלִּיתוֹ. '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''' – זֶה {{ב|עוֹר קַטְבּוֹלְיָה|כיסוי מיטה}} שֶׁלּוֹ. 
'''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַכַּר וְאֶת הַכֶּסֶת וְאֶת הַסָּדִין.
אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר הַכֵּלִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כְסוּתֹה&quot;''', '''&quot;שִׂמְלָתוֹ&quot;''', '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''', '''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;'''.
יָכוֹל אֲפִילּוּ הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים וְאֵין צָרִיךְ לְאֶחָד מֵהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הִיא כְסוּתֹה&quot;''', '''&quot;הִיא שִׂמְלָתוֹ&quot;''' וְהִיא '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''', '''&quot;בַּמֶּה יִשְׁכָּב&quot;'''.
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: '''&quot;לְעֹרוֹ&quot;''' – אֶת שֶׁעוֹרוֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, פְּרָט לִמְקֻפֶּלֶת וּמֻנַּחַת בַּתֵּבָה.
'''&quot;וְהָיָה&quot;''' – אֵין &quot;וְהָיָה&quot; אֶלָּא מִיָּד. '''&quot;כִּי יִצְעַק אֵלַי וְשָׁמַעְתִּי כִּי חַנּוּן אָנִי&quot;''' 
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִפְרָע עַל יְדֵי כָּךְ, אֲנִי הוּא שֶׁנּוֹתֵן שָׂכָר עַל יְדֵי כָּךְ.
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹהֲבֵי מָמוֹן אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, וְהַגַּזְלָנִין אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, וְהַחַמְסָנִין אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה, 
וּמַלְוֵי רִבִּית אוֹהֲבִין זֶה אֶת זֶה. לְמִי נָאֶה לִיפָּרַע מִכָּל אֵלּוּ? אֲנִי הוּא שֶׁאֵין בִּי אַחַת מִכָּל הַמִּדּוֹת הַלָּלוּ!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כז===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה, חוץ מר' אליעזר בן יעקב, מפרשת את האיסור על קללת הדיינים כאיסור על קללה בשם המפורש. קללה אחרת, כגון &quot;ארור אתה&quot; אינה אסורה. בניגוד לאיסור על קללת אב ואם, כאן האיסור חל רק אם קלל את הדיינים בחייהם ולא לאחר מותם; וראו דעת ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|במכילתא כספא יט.]] לעניין הקללה לאחר מותם ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ב|ספרא קדושים פרשה ב יג.]]
הדרשה מתירה לקלל כל אדם שאינו אבי המקלל לאחר מותו לכתחילה!
ר' אליעזר מפרש אלוהים כשם ה', ורואה באיסור אזהרה לקללת השם.}}'''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;'''. יָכוֹל אִם אָמַר לוֹ {{ב|'אָרוּר אַתָּה' יְהֵא חַיָּב|שנאמר &quot;ונשיא בעמך לא תאור&quot;}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;''', מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ בַּשֵּׁם אוֹ בְּכִנּוּי.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל&quot;''' – לִיתֵּן אַזְהָרָה עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם.
יָכוֹל אִם קִלְּלָן לְאַחַר מִיתָה יְהֵא חַיָּב? וְדִין הוּא:
וּמָה עֹנֶשׁ – מֻעָט, חַיָּבִין עָלָיו לְאַחַר מִיתָה; אַזְהָרָה – מְרֻבָּה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּהְיוּ חַיָּבִין עָלָיו לְאַחַר מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יד}}, מָה חֵרֵשׁ מְיֻחָד, שֶׁהוּא בַּחַיִּים 
אַף כֹּל, שֶׁהוּא בַּחַיִּים!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כח===
 
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא יט.]] ר' אליעזר בן יעקב מפרש בדומה לפשט, שאין להסתפק בהפרשת המתנות מהיבול, אלא יש לתת אותן בפועל ללוי, לכהן ולעניים. את המצווה &quot;בכור בניך&quot; מפרשת הדרשה על פדיון הבן ולא על נתינתו בפועל להקדש. הקשר הניגודי בין שני חלקי הפסוק תומך בגישת ר' אליעזר בן יעקב.}}'''&quot;מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ&quot;''': '''&quot;מְלֵאָתְךָ&quot;''' – אֵלּוּ בִּכּוּרִים, שֶׁהֵן נִטָּלִין מִן הַמְּלֵיאָ; '''&quot;וְדִמְעֲךָ&quot;''' – זוֹ תְּרוּמָה, שֶׁהִיא נִקְרֵאת &quot;דֶּמַע&quot;.
'''&quot;לֹא תְאַחֵר&quot;''' – לֹא תְּאַחֵר דָּבָר שֶׁרָאוּי לְהַקְדִּימוֹ.
מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְרִאשׁוֹן – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;לֹא תְאַחֵר&quot;''' – שֶׁלֹּא תְּאַחֲרֵם בִּשְׁעַת הַגֹּרֶן, מִלִּתְּנָם לַבְּעָלִים.
'''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי&quot;''', יָכוֹל יִתְּנֵם לוֹ {{ב|וַדַּאי|ממש}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו&quot; {{ממ|במדבר|ג|נא}}.
אֵין לִי אֶלָּא בַּזְּמַן הַהוּא; לַדּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot; (שם).
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי&quot;'''? כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה נוֹתְנוֹ כְּמִצְוָתוֹ, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ לִי נְתַתּוֹ;
וּבִזְמַן שֶׁאֵין אַתָּה נוֹתְנוֹ כְּמִצְוָתוֹ – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אוֹתִי קִפַּחְתָּ.
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק כט===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה יט|מכילתא כספא סוף יט:]] &quot;בכל מקום שתרצה&quot;.
הדרשה כאן מנתקת בין תחילת הפסוק לסופו, וטוענת שאין לתת את בכורות הבהמה בגיל שמונה ימים אלא יש לטפל בהם לפחות שלושים יום כבבכורות אדם.
בהמשך היא מעירה גם על  ההבדל בין בהמה דקה לבהמה גסה, שבה יש לטפל חמישים יום לפני שנותנים לכהן את הבכורות, וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ד|בכורות ד א.]]
סוף הפסוק נדרש לעניין גיל הקרבנות בכלל, ואינו קשור לבכורות. כל הבהמות המוקדשות לקרבן כשרות &quot;מיום השמיני והלאה&quot;.
לעניין ההנקה ראו מכילתא שם וכן [[ביאור:משנה מעילה פרק ג#משה ו|מעילה ג ו.]]}}'''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי – כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ&quot;'''! מַה בְּכוֹר אָדָם בַּגְּבוּלִין – כָּךְ בְּכוֹר בְּהֵמָה בַּגְּבוּלִין!
לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי&quot;''', יָכוֹל יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִין בְּכוֹר בְּהֵמָה לַכֹּהֵן כְּשֶׁהוּא בֶּן שְׁמוֹנָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי – כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ&quot;''':
מַה בְּכוֹר אָדָם אֵינוֹ נִפְדֶּה אֶלָּא לִשְׁלֹשִׁים יוֹם – אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.
מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: עַד כַּמָּה חַיָּבִין יִשְׂרָאֵל לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בְּבְהֵמָה דַּקָּה – שְׁלֹשִׁים יוֹם!
יָכוֹל אַף בְּגַסָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ&quot;''' – רִבָּה לוֹ הַכָּתוּב עֲשִׂיָּה אַחֶרֶת!
עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בְּדַקָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבְגַסָּה חֲמִשִּׁים יוֹם.
'''&quot;שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;'''. יָכוֹל בְּכוֹר כָּשֵׁר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – וּפָסוּל מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמוֹקְדָשִׁין: &quot;מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|כז}}
יָכוֹל יִהְיוּ כְּשֵׁרִין מִשְּׁמִינִי וְאֵילָךְ, וּפְסוּלִין בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי&quot;'''.
מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁלָּזֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'אִמּוֹ' 'אִמּוֹ' לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מָה 'אִמּוֹ' הָאָמוּר לְהַלָּן – קֹדֶשׁ יוֹנֵק מִן הַחֹל, אַף 'אִמּוֹ' הָאָמוּר כָּאן – קֹדֶשׁ יוֹנֵק מִן הַחֹל.
מִכָּאן אָמְרוּ: לֹא יָנִיקוּ קָדָשִׁים זֶה אֶת זֶה!
'''&quot;תִּתְּנוֹ לִי&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת כְּשֵׁרִין מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי!
}}

&lt;/small&gt;
===פסוק ל===
&lt;small&gt;{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ.]]
טריפה היא בהמה העומדת למות ולא כל בהמה פצועה, שנאמר &quot;לכלב תשליכון אותו&quot;, שהכלב אוכל אותה לאחר מות הבהמה
הדרשן מרחיב את האיסור לבשר שנפרד מגוף הבהמה (איבר מן החי), ולעובר שהוציא איבר לפני שאמו נשחטה (בניגוד [[ביאור:משנה חולין פרק ד|לחולין ד א]]), וכן לבשר קדשים שיצא ממקומו, שאסור באכילה.}}'''&quot;וְאַנְשֵׁי&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תִּהְיוּן לִי&quot;'''.
'''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה בַּשָּׂדֶה; בַּגָּג וּבֶחָצֵר וּבֶחָרָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;'''!
יָכוֹל נִטְרְפָה בְּאָזְנָהּ וּבְרַגְלָהּ, תְּהֵא אֲסוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ&quot;'''.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: '''&quot;טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;''' – לִתֵּן אַזְהָרָה עַל הַטְּרֵפָה.
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּטְרְפָה; מִנַּיִן לְבָשָׂר שֶׁפֵּרַשׁ מִן הַבְּהֵמָה שֶׁהוּא בְּאַזְהָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר... בַּשָּׂדֶה לֹא תֹאכֵלוּ&quot;'''.
מִנַּיִן לְאֵבֶר עֻבָּר שֶׁיָּצָא, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁחֲטָה אִמּוֹ – שֶׁהוּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה&quot;'''.
מִנַּיִן לִבְשַׂר קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַם, וּבְשַׂר פֶּסַח שֶׁיָּצָא חוּץ לַחֲבוּרָה 
שֶׁהֵן בְּלֹא תַּעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה&quot;'''!
'''&quot;לֹא תֹאכֵלוּ&quot;''' – אֵין אֲכִילָה פְּחוּתָה מִכַּזַּיִת.
'''&quot;לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָאָה.
'''&quot;אֹתוֹ&quot;''' – אֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאֵין אַתָּה מַשְׁלִיךְ בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה לַכֶּלֶב.
}}
&lt;/small&gt;</text>
      <sha1>gnqmet74yi92nilze0pa7v5f3vnmijq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1723961</id>
    <revision>
      <id>3016591</id>
      <parentid>2896556</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:04:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תיקון מס' 1</comment>
      <origin>3016591</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3191" sha1="m3t2q8wfvmskw5sbxf2nfn48csw9dr8" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2024

&lt;מאגר 2225618 תיקון 0&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ה, 120|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון - חרבות ברזל)|25:5346364)); ((תשפ&quot;ו, 579|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|25:13004914)).

@ 1. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;הוראות חוקי היישום&quot; - הוראות [[פרק ה' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ&quot;ה-1994]], והוראות [[פרק ב' לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;עבירת ביטחון&quot; - עבירה המנויה [[בהגדרה &quot;חשוד בעבירת ביטחון&quot; שבסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;הרשות הפלסטינית&quot; - המועצה כהגדרתה [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

@ 2. מימון סניגור וקיזוז כספים (תיקון: תשפ&quot;ו)
: מינה בית המשפט סניגור למי שהיה חשוד או נאשם בעבירת ביטחון או שהורשע בעבירת ביטחון וחלו על מי מהם [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ&quot;ד-2023]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת, או שהוגש נגדו כתב אישום לפי [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ&quot;ו-2026]], יקזז שר האוצר, בסוף כל רבעון, סכום השווה לשכר הטרחה ששולם מאוצר המדינה לסניגור, מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום.

@ 3. הוראת מעבר
: הוראות חוק זה יחולו גם על שכר טרחה של סניגור שמינה בית המשפט לחשוד או נאשם כאמור [[בסעיף 2]], מיום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ועד ערב תחילתו של חוק זה.

@ 4. ביצוע
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום י' בכסלו התשפ&quot;ה (11 בדצמבר 2024).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* בצלאל סמוטריץ' שר האוצר
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>m3t2q8wfvmskw5sbxf2nfn48csw9dr8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1723964</id>
    <revision>
      <id>3016599</id>
      <parentid>2896557</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T11:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3016591] תיקון מס' 1</comment>
      <origin>3016599</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4569" sha1="leod4aadt0baok4scgi820423gviv0q" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל), התשפ״ה–2024}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2225618}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ה, 120|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5346364.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 579|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13004914.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות חוקי היישום“ – הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)#פרק ה|פרק ה׳ לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994}}, והוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות)#פרק ב|פרק ב׳ לחוק יישום ההסכם בדבר העברה מכינה של סמכויות לרשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירת ביטחון“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 35|בהגדרה ”חשוד בעבירת ביטחון“ שבסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הפלסטינית“ – המועצה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.

{{ח:סעיף|2|מימון סניגור וקיזוז כספים|תיקון: תשפ״ו}}
{{ח:ת}} מינה בית המשפט סניגור למי שהיה חשוד או נאשם בעבירת ביטחון או שהורשע בעבירת ביטחון וחלו על מי מהם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון)|תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (הארכת מעצר לחשוד בעבירת ביטחון), התשפ״ד–2023}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת, או שהוגש נגדו כתב אישום לפי {{ח:חיצוני|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ״ו–2026}}, יקזז שר האוצר, בסוף כל רבעון, סכום השווה לשכר הטרחה ששולם מאוצר המדינה לסניגור, מתוך הכספים שמעבירה ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בהתאם להוראות חוקי היישום.

{{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה יחולו גם על שכר טרחה של סניגור שמינה בית המשפט לחשוד או נאשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ועד ערב תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|4|ביצוע}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י׳ בכסלו התשפ״ה (11 בדצמבר 2024).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''בצלאל סמוטריץ׳'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>leod4aadt0baok4scgi820423gviv0q</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ה א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728662</id>
    <revision>
      <id>3016535</id>
      <parentid>3016531</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016535</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12506" sha1="q9u90507ck57xu43wzmemq4973x3fnr" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל&quot;מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו ולא ה&quot;א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש&quot;ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' -  משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):

'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' -  משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:

'''אך חלק''' -  אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח&quot;ס בט&quot;ע גי&quot;ף דכ&quot;ץ ותופס ח' תחת אל&quot;ף וצד&quot;י במקום כ':

'''ראשון דמעיקרא משמע''' -  בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:

'''הראשון אדם תולד''' -  הקודם לאדם הראשון נולדת:

'''הכא נמי הא כתיב''' -  בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:

'''התם נמי''' -  גבי לולב ה' דהראשון למה לי:

'''מראשון ושמיני נפקא''' -  מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:

'''על ענין ראשון''' -  על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:

'''לא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו''' -  דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה&quot;א למיעוט:

'''אלא מהני שלשה ראשון''' -  דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:

'''בשכר ג' ראשון''' -  שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:

'''לא תשחט על חמץ וגו'''' -  ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:

'''ואימא כל חד וחד''' -  יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:

'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' -  לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:

'''שהיא אב מלאכה''' -  וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו&quot;ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:

'''אך חלק''' -  התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב&quot;א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ה א למעוטי חולו של מועד.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_למעוטי חולו של מועד]]
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
[[File:תוס פסחים 1 ה א כדתנא דבי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_כדתנא דבי ר' ישמעאל]]
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע&quot;ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:

''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב&quot;א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא&quot;כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי&quot;ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:

''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע&quot;ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ&quot;מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:

''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר&quot;י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:

''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע&quot;ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה&quot;ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור&quot;י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע&quot;ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי&quot;ט למ&quot;ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}</text>
      <sha1>q9u90507ck57xu43wzmemq4973x3fnr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016537</id>
      <parentid>3016535</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:12:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016537</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12708" sha1="anb66wnbomujdehke1b3oml9081vfiz" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל&quot;מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו ולא ה&quot;א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש&quot;ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' -  משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):

'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' -  משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:

'''אך חלק''' -  אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח&quot;ס בט&quot;ע גי&quot;ף דכ&quot;ץ ותופס ח' תחת אל&quot;ף וצד&quot;י במקום כ':

'''ראשון דמעיקרא משמע''' -  בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:

'''הראשון אדם תולד''' -  הקודם לאדם הראשון נולדת:

'''הכא נמי הא כתיב''' -  בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:

'''התם נמי''' -  גבי לולב ה' דהראשון למה לי:

'''מראשון ושמיני נפקא''' -  מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:

'''על ענין ראשון''' -  על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:

'''לא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו''' -  דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה&quot;א למיעוט:

'''אלא מהני שלשה ראשון''' -  דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:

'''בשכר ג' ראשון''' -  שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:

'''לא תשחט על חמץ וגו'''' -  ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:

'''ואימא כל חד וחד''' -  יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:

'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' -  לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:

'''שהיא אב מלאכה''' -  וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו&quot;ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:

'''אך חלק''' -  התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב&quot;א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ה א למעוטי חולו של מועד.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_למעוטי חולו של מועד]]
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
[[File:תוס פסחים 1 ה א כדתנא דבי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_כדתנא דבי ר' ישמעאל]]
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע&quot;ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:
[[File:תוס פסחים 1 ה א לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה]]
''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב&quot;א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא&quot;כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי&quot;ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:

''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע&quot;ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ&quot;מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:

''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר&quot;י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:

''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע&quot;ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה&quot;ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור&quot;י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע&quot;ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי&quot;ט למ&quot;ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}</text>
      <sha1>anb66wnbomujdehke1b3oml9081vfiz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016538</id>
      <parentid>3016537</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:22:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016538</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12854" sha1="5gkyqjnhau4pbes1rm3ut9v4qy93fv8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל&quot;מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו ולא ה&quot;א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש&quot;ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' -  משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):

'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' -  משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:

'''אך חלק''' -  אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח&quot;ס בט&quot;ע גי&quot;ף דכ&quot;ץ ותופס ח' תחת אל&quot;ף וצד&quot;י במקום כ':

'''ראשון דמעיקרא משמע''' -  בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:

'''הראשון אדם תולד''' -  הקודם לאדם הראשון נולדת:

'''הכא נמי הא כתיב''' -  בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:

'''התם נמי''' -  גבי לולב ה' דהראשון למה לי:

'''מראשון ושמיני נפקא''' -  מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:

'''על ענין ראשון''' -  על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:

'''לא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו''' -  דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה&quot;א למיעוט:

'''אלא מהני שלשה ראשון''' -  דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:

'''בשכר ג' ראשון''' -  שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:

'''לא תשחט על חמץ וגו'''' -  ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:

'''ואימא כל חד וחד''' -  יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:

'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' -  לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:

'''שהיא אב מלאכה''' -  וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו&quot;ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:

'''אך חלק''' -  התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב&quot;א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ה א למעוטי חולו של מועד.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_למעוטי חולו של מועד]]
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
[[File:תוס פסחים 1 ה א כדתנא דבי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_כדתנא דבי ר' ישמעאל]]
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע&quot;ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:
[[File:תוס פסחים 1 ה א לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה]]
''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב&quot;א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא&quot;כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי&quot;ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:
[[File:תוס פסחים 1 ה א זמן שחיטה קאמר רחמנא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_זמן שחיטה קאמר רחמנא]]
''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע&quot;ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ&quot;מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:

''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר&quot;י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:

''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע&quot;ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה&quot;ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור&quot;י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע&quot;ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי&quot;ט למ&quot;ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}</text>
      <sha1>5gkyqjnhau4pbes1rm3ut9v4qy93fv8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016546</id>
      <parentid>3016538</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:52:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016546</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12976" sha1="rfigd14nozfjns5ms3ooq59vovhzymi" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל&quot;מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו ולא ה&quot;א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש&quot;ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' -  משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):

'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' -  משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:

'''אך חלק''' -  אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח&quot;ס בט&quot;ע גי&quot;ף דכ&quot;ץ ותופס ח' תחת אל&quot;ף וצד&quot;י במקום כ':

'''ראשון דמעיקרא משמע''' -  בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:

'''הראשון אדם תולד''' -  הקודם לאדם הראשון נולדת:

'''הכא נמי הא כתיב''' -  בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:

'''התם נמי''' -  גבי לולב ה' דהראשון למה לי:

'''מראשון ושמיני נפקא''' -  מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:

'''על ענין ראשון''' -  על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:

'''לא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו''' -  דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה&quot;א למיעוט:

'''אלא מהני שלשה ראשון''' -  דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:

'''בשכר ג' ראשון''' -  שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:

'''לא תשחט על חמץ וגו'''' -  ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:

'''ואימא כל חד וחד''' -  יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:

'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' -  לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:

'''שהיא אב מלאכה''' -  וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו&quot;ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:

'''אך חלק''' -  התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב&quot;א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ה א למעוטי חולו של מועד.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_למעוטי חולו של מועד]]
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
[[File:תוס פסחים 1 ה א כדתנא דבי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_כדתנא דבי ר' ישמעאל]]
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע&quot;ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:
[[File:תוס פסחים 1 ה א לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה]]
''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב&quot;א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא&quot;כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי&quot;ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:
[[File:תוס פסחים 1 ה א זמן שחיטה קאמר רחמנא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_זמן שחיטה קאמר רחמנא]]
''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע&quot;ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ&quot;מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:
[[File:תוס פסחים 1 ה א דברי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דברי ר' ישמעאל]]
''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר&quot;י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:

''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע&quot;ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה&quot;ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור&quot;י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע&quot;ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי&quot;ט למ&quot;ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}</text>
      <sha1>rfigd14nozfjns5ms3ooq59vovhzymi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016577</id>
      <parentid>3016546</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T07:26:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016577</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13140" sha1="3zetzprp0n91wqvcyfbjal260e1brqd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ה|א|ד ב|ה ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ה עמוד א] דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה. השבתת שאור לאכילת חמץ - דכתיב שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה. ואכילת חמץ לאכילת מצה - דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות (וגו') וכתיב ביה במצה בערב תאכלו מצת. - }}ואימא לרבות ליל ארבעה עשר לביעור! - ביום כתיב. - ואימא מצפרא! - אך חלק. {{הל&quot;מ-רק-ריף|דהוה ליה בתחלת שבע ועבדו רבנן הרחקה יתירה כי היכי דלא ליגע באיסורא דאורייתא: }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|דבי רבי ישמעאל תנא: מצינו ארבעה עשר שנקרא ראשון, שנאמר בראשן בארבעה עשר יום לחדש. רב נחמן בר יצחק אמר: ראשון - דמעיקרא משמע, דאמר קרא הראשון אדם תולד. - אלא מעתה, ולקחתם לכם ביום הראשון הכי נמי ראשון דמעיקרא משמע? - שאני התם, דכתיב ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים, מה שביעי - שביעי לחג, אף ראשון - ראשון לחג. - הכא נמי כתיב אך ביום הראשון תשביתו, שבעת ימים מצות תאכלו! - אם כן נכתוב קרא ראשון, הראשון למה לי? שמע מינה לכדאמרן. - אי הכי, התם נמי הראשון למה לי? ותו: התם דכתיב ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון אימר ראשון דמעיקרא משמע! - שאני התם, דאמר קרא וביום השמיני שבתון מה שמיני - שמיני דחג, אף ראשון - ראשון דחג. הראשון למה לי? - למעוטי חולו של מועד. - חולו של מועד מראשון ושמיני נפקא! - איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הואיל דכתב רחמנא וביום השמיני, וי&quot;ו מוסיף על ענין ראשון, דאפילו בחולו של מועד - קא משמע לן. - ולא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו ולא ה&quot;א? ותו: התם דכתיב ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם ראשון דמעיקרא משמע! - אלא: הני שלשה ראשון מיבעי ליה לכדתני דבי רבי ישמעאל. דתנא דבי רבי ישמעאל: בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון - להכרית זרעו של עשו, לבנין בית המקדש, ולשמו של משיח. להכרית זרעו של עשו - דכתיב - ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער. ולבנין בית המקדש - דכתיב כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו. ולשמו של משיח - דכתיב ראשון לציון הנה הנם. }}
{{הל&quot;מ-גמרא-ראש|רבא אמר }}{{שוליים|א}}מהכא: {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. - }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|וזמן שחיטת הפסח בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והיינו בתחלת שבע}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ואימא: כל חד וחד כי שחיט! - זמן שחיטה אמר רחמנא. }}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|תניא נמי הכי: אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב עצמו - תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם זבחי - לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם וכתיב כל מלאכה לא (תעשו) +מסורת הש&quot;ס: [יעשה בהם]+ ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. רבי יוסי אומר: אינו צריך, הרי הוא אומר אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם - מערב יום טוב, או אינו אלא ביום טוב - תלמוד לומר: אך - חלק. ואי ביום טוב עצמו - מי שרי? הא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ, ואכילת חמץ לאכילת מצה! - אמר רבא: }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''השבתת שאור לאכילת חמץ''' -  משעה שהזהיר שלא לאכול חמץ צוה להשבית השאור דכתיב שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל (חמץ):

'''ואכילת חמץ לאכילת מצה''' -  משעה שחייב לאכול מצה הזהיר שלא לאכול חמץ דכתיב כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבותיכם תאכלו מצות וכתיב בערב תאכלו מצות אלמא זמן אכילת מצה ואיסור חמץ והשבתת שאור משחשיכה:

'''אך חלק''' -  אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח&quot;ס בט&quot;ע גי&quot;ף דכ&quot;ץ ותופס ח' תחת אל&quot;ף וצד&quot;י במקום כ':

'''ראשון דמעיקרא משמע''' -  בלאו רומיא דקרא אהדדי משמע ראשון במשמעות דקרא שהוא יום קודם לכל שבעה דקרא כיון דכתיב שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון ראשון קודם למעשה קאמר:

'''הראשון אדם תולד''' -  הקודם לאדם הראשון נולדת:

'''הכא נמי הא כתיב''' -  בהאי קרא גופיה שבעת ימים ודרוש נמי ראשון דומיא דשביעי:

'''התם נמי''' -  גבי לולב ה' דהראשון למה לי:

'''מראשון ושמיני נפקא''' -  מדכתיב בהנהו שבתון מכלל דאינך לאו שבתון נינהו:

'''על ענין ראשון''' -  על ימים הקדומים לו דהיינו חולו של מועד:

'''לא לכתוב רחמנא לא וי&quot;ו''' -  דמשמע ריבויא דתו איצטריך ה&quot;א למיעוט:

'''אלא מהני שלשה ראשון''' -  דכתיב במקרא קודש דפסח ומקרא קודש דסוכות ומצות לולב לאתותב לרב נחמן דהני ראשון דכתיב בהו לאו למשמעותייהו קאתו אלא שמא בעלמא הוא דנקראו ראשון וכתנא דבי ר' ישמעאל:

'''בשכר ג' ראשון''' -  שביתת הרגל דפסח ושביתת הרגל דחג ונטילת לולב שנקראו ראשונים זכו לשלשה ראשון:

'''לא תשחט על חמץ וגו'''' -  ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע שהוא בין הערבים שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה והכי אמרינן בפ' אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו מחצות ואילך וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני רחבין תחתיהן מאד ולא משתחרי עד שש ומחצה:

'''ואימא כל חד וחד''' -  יבער סמוך לשחיטתו מעט ואם שהה עד תשע יבערנו בתשע:

'''זמן שחיטה קאמר רחמנא''' -  לא חלקה תורה לישראל לזה זמנו ולזה זמנו הואיל וקבע לו זמן ואיסורו שוה בכל לכולם זמן אחד קבע:

'''שהיא אב מלאכה''' -  וזו הבערה שלא לצורך היא והכתוב אסר מלאכה ביו&quot;ט הלכך האי ראשון בארבעה עשר קאמר:

'''אך חלק''' -  התיר לך הכתוב לשהותו מקצת יום ביעורו ואי יום ביעורו ביום טוב מי שרי לשהוייה כלל הא איתקש כו' ואכילת מצה משחשיכה ועל כרחך השבתת שאור כשתחשך ואם כן לא משכחת אך חלק דאי לאו אך איכא למימר ביום הראשון בין השמשות שהוא התחלת היום אבל השתא על כרחך בתוך יום ביעורו שרי ליה קרא לשהוייה:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ה א דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דהא איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ]]
'''דהא''' איתקש השבתת שאור לאכילת חמץ וכו'. בפרק כל שעה (לקמן כח:) יליף ר' יהודה לאוכל חמץ מו' שעות ולמעלה שהוא בלא תעשה ור' שמעון פליג עליה ומהכא לא מצי למילף מידי דלא הוקשה אכילת חמץ להשבתת שאור. שמשש שעות ולמעלה אלא להשבתת שאור של שבעת ימים. וקשה לרשב&quot;א אמאי לא יליף כרת להשבתת שאור מדאיתקש לאכילת חמץ:
[[File:תוס פסחים 1 ה א למעוטי חולו של מועד.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_למעוטי חולו של מועד]]
''' למעוטי''' חולו של מועד. אתרווייהו קאי דלולב אינו ניטל במדינה אלא יום אחד:
[[File:תוס פסחים 1 ה א כדתנא דבי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_כדתנא דבי ר' ישמעאל]]
''' כדתנא''' דבי ר' ישמעאל. אע&quot;ג דכתיבי טובא בהנך ג' מצות כתיבי כולהו וכל הכתוב במצוה אחד חשיבי חדא ואין להקשות מנלן דמהני ג' ראשון דרשינן ואך . ביום הראשון לכדדרשינן דילמא ההוא איכתיב להך דרשא דמסתברא . דמהני דכתיבי במקרא קודש דרשי' כולהו להך דרשא:
[[File:תוס פסחים 1 ה א לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה]]
''' לא''' תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים הקשה . רשב&quot;א היכי יליף מהכא דחמץ אסור מו' שעות ולמעלה והא זמן שחיטת הפסח אחר התמיד הוי ותמיד ששחטו לפני חצות פסול וא&quot;כ זמן שחיטה לא הוי מיד אחר חצות עד כדי שהיית הקרבת תמיד וי&quot;ל כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר כדתנן התם חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך:
[[File:תוס פסחים 1 ה א זמן שחיטה קאמר רחמנא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_זמן שחיטה קאמר רחמנא]]
''' זמן''' שחיטה קאמר רחמנא. אע&quot;ג דאמת הוא דלא תשחט על חמץ כל חד וחד כי שחיט דאמרינן בפרק תמיד נשחט (לקמן סג. ושם) השוחט את הפסח על החמץ עובר בלאו מ&quot;מ כיון דאשכחן דהזהיר על ההשבתה והזהיר שלא לשחוט פסח על חמץ סברא הוא שבזמן שחיטה הזהיר על השבתה:
[[File:תוס פסחים 1 ה א דברי ר' ישמעאל.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ה_א_דברי ר' ישמעאל]]
''' דברי''' ר' ישמעאל. תימה לר&quot;י דתנא דבי רבי ישמעאל נפקא ליה מקרא אחרינא ובכמה דוכתין פריך מר' ישמעאל אתנא דבי רבי ישמעאל:
[[File:תוס עירובין 1 ה א (ואומר) כל מלאכה לא תעשו.ogg|thumb|תוס_עירובין_1_ה_א_(ואומר) כל מלאכה לא תעשו]]
''' (ואומר)''' כל מלאכה לא תעשו. אע&quot;ג דכשישרף ויעשה גחלים הנאתו מותר כדאמר בפרק כל שעה (. לקמן כו:) גבי ערלה בישלה על גבי גחלים דברי הכל הפת מותר וה&quot;ה חמץ והא דתנן בפ' כל שעה (ד כא.) לא יסיק בו תנור וכירים היינו מדרבנן אור&quot;י דסברא הוא דקרא דתשביתו מיירי בכל ענין אפילו אינו צריך לגחלתו אי נמי כיון דמתחלת הבערה אינו יכול להנות ממנו אע&quot;ג שיהא לו הנאה ממנו אחר כך אסור כמו נדרים ונדבות שאין קריבין בי&quot;ט למ&quot;ד (ביצה דף יט כ.) אף על פי שיש בהן מאכל הדיוט לבסוף ומאן דשרי שרי מלהנות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ה א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ה|א}}</text>
      <sha1>3zetzprp0n91wqvcyfbjal260e1brqd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:רש&quot;י בראשית מו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1736055</id>
    <revision>
      <id>3016570</id>
      <parentid>2986354</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T23:23:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>ביאור, מקורות</comment>
      <origin>3016570</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="24673" sha1="bf3sggsch5h5cbloy28ggfnobpf028k" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מה|מו|בראשית מז}}
{{מ:טעמי המקרא|18}}
&lt;קטע התחלה=בראשית מו/&gt;{{צ-ברשי|בראשית|מו|א}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=א|דיבור=בְּאֵרָה שָּׁבַע}}כְּמוֹ &quot;לִבְאֵר שָׁבַע&quot;: הֵ&quot;א בְּסוֹף תֵּבָה בִּמְקוֹם לָמֶ&quot;ד בִּתְחִלָּתָהּ.{{הערה|[[יבמות יג ב|יבמות י&quot;ג ע&quot;ב]]: דתניא, ר' נחמיה אומר: כל תיבה שצריכה למ&quot;ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה&quot;א בסופה.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק}}חַיָּב אָדָם בִּכְבוֹד אָבִיו יוֹתֵר מִבִּכְבוֹד {{ב|זְקֵנוֹ|הסבא שלו}}, לְפִיכָךְ תָּלָה בְּיִצְחָק וְלֹא בְּאַבְרָהָם.{{הערה|[[בראשית רבה צד ה|ב&quot;ר צד, ה]]: &quot;ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק&quot; - אמר רבי יהושע בן לוי: חזרתי על כל בעלי אגדה שבדרום {{ב|שיאמרו לי פסוק זה|שיפרשו לי פסוק זה, למה לא הוזכר אברהם}} ולא אמרו לי, עד שעמדתי עם יהודה בן פדייה בן אחותו של בן הקפר, ואמר לי: הרב והתלמיד שהיו מהלכין בדרך - בתחלה שואלים בשלום {{ב|התלמיד|כי התלמיד הולך לפני הרב (כמעין חלוץ או משמר כבוד) ואותו פוגשים קודם}} ואחר כך שואלים בשלום הרב. [...] רבי יוחנן אמר: שחייב אדם בכבוד אביו יותר מכבוד זקינו.}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ב}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ב|דיבור=יַעֲקֹב יַעֲקֹב}}לְשׁוֹן חִבָּה.{{הערה|כפי שגם כתב רש&quot;י לעיל ([[ביאור:רש&quot;י בראשית כב#יא|כב, יא]]) על &quot;אַבְרָהָם אַבְרָהָם&quot;.}}&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ג}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ג|דיבור=אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה}}לְפִי שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל שֶׁנִּזְקַק לָצֵאת לְחוּצָה לָאָרֶץ.{{הערה|[[פרקי דרבי אליעזר פרק לט|פדר&quot;א פל&quot;ט]]: שמע יעקב על יוסף שהוא חי והיה מהרהר בלבו ואומ', איך אעזוב ארץ אבותי וארץ מולדתי ואת ארץ ששכינתו של הב&quot;ה בקרבה ואלך אל ארץ טמאה, לתוך העבדים בני חם, בארץ שאין יראת שמים ביניהם. אמ' לו הב&quot;ה: יעקב, אל תירא מרדה מצרימה, אנכי ארד עמך.}}&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ד}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ד|דיבור=וְאָנֹכִי אַעַלְךָ}}הִבְטִיחוֹ לִהְיוֹת נִקְבָּר בָּאָרֶץ.{{הערה|[[ירושלמי סוטה א י|ירושלמי סוטה א, י]]: אנכי ארד עמך מצרים ואני אעלך גם עלה - מה ת&quot;ל &quot;גם עלה&quot;? אמר: אותך אני מעלה ושאר כל השבטים אני מעלה. מלמד שכל שבט ושבט העלה עצמות ראש שבטו עמו.}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ו}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ו|דיבור=אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן}}אֲבָל מַה שֶּׁרָכַשׁ {{ב|בְּפַדַּן אֲרָם|מהצאן של לבן הארמי}}, נָתַן הַכֹּל לְעֵשָׂו, {{ב|בִּשְׁבִיל חֶלְקוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה|מכיוון ששניהם היו בניו של יצחק, לשניהם הייתה זכות ירושה במערה, ויעקב רצה להבטיח שהמערה תהיה שייכת לו ולזרעו בלבד}}; אָמַר: נִכְסֵי חוּצָה לָאָרֶץ {{ב|אֵינָן כְּדַאי לִי|אינם ראויים לי}}. {{ב|וְזֶהוּ &quot;אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי&quot;|כאשר יעקב ביקש שיקברו אותו במערת המכפלה נכתב (בדברי יוסף לפרעה): &quot;בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי&quot; - המילה &quot;כָּרִיתִי&quot; (חפרתי) נדרשת כאן במשמעות של &quot;כְּרִי&quot;}} {{קטן|([[בראשית נ ה|בראשית נ, ה]])}}, הֶעֱמִיד לוֹ צִבּוּרִין שֶׁל זָהָב וְשֶׁל כֶּסֶף {{ב|כְּמִין כְּרִי|במעין ערימה}} וְאָמַר לוֹ: טֹל אֶת אֵלּוּ.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויחי|תנחומא ויחי, סימן ו]]: ואף כאן יעקב קרא לבנו ליוסף &quot;ושכבתי עם אבותי&quot;. אמר ליה: באיזה מקום? א&quot;ל: &quot;בקברי אשר כריתי&quot;. וכי חופר קברות היה יעקב?! אלא ללמד, כשמת יצחק אמר יעקב: אפשר שיקבר עשו הרשע בקבורת צדיקים?! מה עשה? הביא כל כספו וזהבו ועשה מהן כרי, אמר לעשו: מה אתה מבקש הכרי הזה או הקבר הזה? נטל עשו את הכרי ויעקב נטל אותה מערה.}}&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ז}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ז|דיבור=וּבְנוֹת בָּנָיו}}סֶרַח בַּת אָשֵׁר וְיוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי.{{הערה|לגבי  יוכבד - ראו ברש&quot;י לפסוק טו.}}&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ח}}
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ח|דיבור=הַבָּאִים מִצְרַיְמָה}}{{ב|עַל שֵׁם הַשָּׁעָה|בגלל שהוא מספר על משהו שמבחינת נקודת הזמן בסיפור קורה בהווה}} – קוֹרֵא לָהֶם הַכָּתוּב בָּאִים; וְאֵין לִתְמֹהַּ עַל אֲשֶׁר לֹא כָּתַב &quot;אֲשֶׁר {{ב|בָּאוּ|בלשון עבר, כפי שרוב המקרא מנוסח, מנקודת מבט של המספר החי לאחר המסופר}}&quot;.&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|י}}
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=י|דיבור=בֶּן הַכְּנַעֲנִית}}בֶּן דִּינָה {{ב|שֶׁנִּבְעֲלָה לִכְנַעֲנִי|שאנס אותה שכם בן חמור}}. כְּשֶׁהָרְגוּ אֶת שְׁכֶם – לֹא הָיְתָה דִּינָה רוֹצָה {{ב|לָצֵאת|לצאת מביתו ולחזור למשפחתה, מתוך בושה על שנאנסה (בימי קדם לנאנסת היה קשה להנשא - ראו &quot;וּתְפָשָׂהּ, וְשָׁכַב עִמָּהּ ... וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה&quot; ([[ביאור:דברים כב#כט|דברים כב, כט]]) והביאור שם)}}, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁיִּשָּׂאֶנָה.{{הערה|[[בראשית רבה פ יא|ב&quot;ר פ, יא]]: וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה - ר' יודן אמר: {{ב|גוררין בה ויוצאין|האחים נאלצו לגרור את דינה בכוח מתוך הבית}}. [...] א&quot;ר הונא: אמרה: ואני אנה הוליך את חרפתי? עד שנשבע לה שמעון שהוא {{ב|נוטלה|נושא אותה (ואפשר לפרש שהוא מאמץ אותה - לוקח אותה תחת חסותו)}} הה&quot;ד &quot;ושאול בן הכנענית&quot; - בן דינה שנבעלה לכנעני. ר' יהודה ור' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אמר: {{ב|שעשה כמעשה כנענים|שמעון עשה מעשה שמאפיין את עמי כנען בכך שנשא את אחותו מאותו האב לאישה}}. ר' נחמיה אמר: {{ב|שנבעלה מחוי שהוא בכלל כנענים|שכם בן חמור היה חיווי (&quot;נשיא הארץ החיווי&quot;). החיווי הוא אחד משבעת עממי כנען, ולכן היא כונתה &quot;כנענית&quot; משום שנבעלה לכנעני}}. ורבנן אמרין: נטלה שמעון וקברה בארץ כנען.{{ש}}נראה שרש&quot;י הביא פירוש זה (על פי המדרש), כדי שלא יתפרש ששמעון נשא אישה כנענית - ר' [[ביאור:רש&quot;י בראשית לח#ב|רש&quot;י על לח, ב]] &quot;וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי&quot; וביאורנו שם.}}&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|טו}}
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=טו|דיבור=אֵלֶּה בְּנֵי לֵאָה... וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ}}הַזְּכָרִים תָּלָה בְּלֵאָה, וְהַנְּקֵבוֹת תָּלָה בְּיַעֲקֹב; לְלַמֶּדְךָ, אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה – יוֹלֶדֶת זָכָר, אִישׁ מַזְרִיעַ תְּחִלָּה – יוֹלֶדֶת נְקֵבָה.{{הערה|[[נדה לא א|נדה ל&quot;א ע&quot;א]]: אמר רבי יצחק אמר רבי אמי: אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחילה יולדת נקבה. שנאמר ([[ויקרא יג, כט]]) &quot;אשה כי תזריע וילדה זכר&quot;. תנו רבנן: בראשונה היו אומרים 'אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה', ולא פירשו חכמים את הדבר, עד שבא רבי צדוק ופירשו ([[בראשית מו, טו]]): &quot;אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו&quot; - תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ}}וּבִפְרָטָן אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם? אֶלָּא זוֹ {{ב|יוֹכֶבֶד|אמם של משה, אהרון ומרים}}, שֶׁנּוֹלְדָה {{ב|בֵּין הַחוֹמוֹת בִּכְנִיסָתָן לָעִיר|בדיוק כשנכנסו בשערי מצרים}}, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם&quot; {{קטן|([[במדבר כו נט|במדבר כו, נט]])}}; לֵדָתָהּ בְּמִצְרַיִם, וְאֵין הוֹרָתָהּ בְּמִצְרַיִם.{{הערה|[[בבא בתרא קכג א|ב&quot;ב קכ&quot;ג ע&quot;א]]: בכללן אתה מוצא שבעים, בפרטן אתה מוצא שבעים חסר אחד? [...] זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות שנאמר ([[במדבר כו, נט]]) &quot;אשר ילדה אותה ללוי במצרים&quot; - לידתה במצרים ואין הורתה במצרים.}}&lt;קטע סוף=טו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|יט}}
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=יט|דיבור=בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב}}וּבְכֻלָּן לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן &quot;אֵשֶׁת&quot;? אֶלָּא שֶׁהָיְתָה עִקָּרוֹ שֶׁל בַּיִת.{{הערה|[[בראשית רבה עג ב|ב&quot;ר עג, ב]]: מִי הָיָה בֵּיתוֹ שֶׁל אָבִינוּ יַעֲקֹב? לֹא רָחֵל? בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;וּבְנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן&quot;, &quot;וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה גָּד וְאָשֵׁר&quot;, &quot;וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל דָּן וְנַפְתָּלִי&quot;, וּבְרָחֵל כְּתִיב &quot;בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב&quot;.;{{ש}}[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א/בראשית כט לא|תנחומא ישן ויצא טו]]: ורחל עקרה - היא היתה עיקר הבית, שלא נשתעבד יעקב אלא בשבילה, שנאמר: &quot;ויעבוד יעקב ברחל&quot; ([[בראשית כט, כ]]). מנין שהיא היתה עיקרה של בית? שכן בניה של לאה מודים, בועז וכל סנהדרין שלו מבני יהודה היו, מבני בניה של לאה, ומה כתיב? &quot;...יתן ה׳ את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה...&quot; ([[רות ד, יא]]), מכאן שרחל עיקר הבית, שנאמר: ורחל עקרה.}}&lt;קטע סוף=יט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|כו}}
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=כו|דיבור=כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב}}שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לָבֹא לְמִצְרָיִם.{{ש}}
וְאֵין &quot;הַבָּאָה&quot; זוֹ לְשׁוֹן עָבַר אֶלָּא לְשׁוֹן הֹוֶה, 
:כְּמוֹ :&quot;בָּעֶרֶב הִיא בָאָה&quot; {{קטן|([[אסתר ב יד|אסתר ב, יד]])}}, 
:וּכְמוֹ: &quot;וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ בָּאָה עִם הַצֹּאן&quot; {{קטן|([[בראשית כט ו|בראשית כט, ו]])}};{{הערה|ראו רש&quot;י [[ביאור:רש&quot;י בראשית כט#ו|שם]] שמפרט בנושא זה של מלעיל ומלרע במילה &quot;באה&quot;.}}  
לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ {{ב|לְמַטָּה|מלרע}} בָּאָלֶ&quot;ף, לְפִי שֶׁכְּשֶׁיָּצְאוּ לָבוֹא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.{{ש}}
וְהַשֵּׁנִי, &quot;כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים&quot; {{קטן|(בפסוק הבא)}} – הוּא {{ב|לְשׁוֹן עָבַר|הפסוק מסכם את התוצאה הסופית. משעה שכבר הגיעו אל תוך מצרים, המספר השלים את עצמו ל-70.}}; לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ {{ב|לְמַעְלָה|מלעיל}} בַּבֵּי&quot;ת, לְפִי שֶׁמִּשֶּׁבָּאוּ שָׁם הָיוּ שִׁבְעִים, שֶׁמָּצְאוּ שָׁם יוֹסֵף וּשְׁנֵי בָנָיו, וְנִתּוֹסְפָה לָהֶם יוֹכֶבֶד {{ב|בֵּין הַחוֹמוֹת|כפי שכבר הזכיר רש&quot;י על פסוק טו (66+3+1 יוצא 70)}}.{{ש}}
וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: תְּאוֹמוֹת נוֹלְדוּ עִם הַשְּׁבָטִים,{{הערה|[[בראשית רבה פב ח|ב&quot;ר פב, ח]], שהבאנו לעיל ברש&quot;י על [[ביאור:רש&quot;י בראשית לה#יז|לה, יז]].}} צְרִיכִים אָנוּ לוֹמַר שֶׁמֵּתוּ לִפְנֵי יְרִידָתָן לְמִצְרַיִם, שֶׁהֲרֵי לֹא נִמְנוּ כָּאן.{{ש}}
[מָצָאתִי בְּוַיִקְרָא רַבָּה:{{הערה|[[ויקרא רבה ד ו|ד, ו]]: כיון שיצא אמרו לו תלמידיו: רבי, לזה דחית בקנה רצוץ; לנו - מה אתה משיב? אמר להם: בעשיו כתיב ביה שש נפשות וכתיב בו נפשות הרבה, דכתיב ([[בראשית לו, ו]]): ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו, וביעקב שבעים נפש וכתיב ביה נפש אחת, דכתיב ([[שמות א, ה]]): ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש; אלא - עשו, שהוא עובד לאלהות הרבה - כתיב ביה נפשות הרבה; אבל יעקב, שהוא עובד לאלוה אחד - כתיב בו נפש אחת: &quot;ויהי כל נפש וגו'&quot;.}} עֵשָׂו – שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן &quot;נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ&quot; {{קטן|([[בראשית לו ו|בראשית לו, ו]])}}, לְשׁוֹן רַבִּים, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לֶאֱלֹהוֹת הַרְבֵּה. יַעֲקֹב – שִׁבְעִים הָיוּ, וְהַכָּתוּב קוֹרֵא אוֹתָן &quot;נֶפֶשׁ&quot;, לְפִי שֶׁהָיוּ עוֹבְדִין לְאֵל אֶחָד].&lt;קטע סוף=כו/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|כח}}
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=כח|דיבור=לְהוֹרֹת לְפָנָיו}}כְּתַרְגּוּמוֹ,{{הערה|אונקלוס: לְפַנָּאָה קֳדָמוֹהִי (המילה &quot;לְפָנָיו&quot; במשמעות של מיקום: בראש, מקדימה; יש לשים לב שבפעם השניה שהמילה &quot;לְפָנָיו&quot; מופיעה בפסוק היא במשמעות של זמן, כפי שרש&quot;י כותב: קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם)}} לְפַנּוֹת לוֹ מָקוֹם, וּלְהוֹרוֹת הֵיאַךְ יִתְיַשֵּׁב {{ב|בָּהּ|בגושן (המילה &quot;גֹּשְׁנָה&quot; היא לא המקום בו נמצא יוסף (כפי שמוכח מהפסוק הבא) אלא היעד אליו הם הולכים - יעקב שלח את יהודה אל יוסף כדי לבקש ממנו שיברר פרטים לגבי גושן)}}.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=לְפָנָיו}}קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם.{{ש}}
וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: לְהוֹרוֹת לְפָנָיו - לְתַקֵּן לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁמִּשָּׁם תֵּצֵא הוֹרָאָה.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויגש יא|תנחומא, יא]]: &quot;ואת יהודה שלח לפניו&quot; - להתקין לו בית תלמוד, שיהא מורה שם הוראה שיהא מלמד את השבטים;{{ש}}[[בראשית רבה צה ג|ב&quot;ר צה, ג]]: ד&quot;א &quot;ואת יהודה שלח לפניו&quot; - ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא - חד אמר: להתקין לו בית דירה, וחד אמר: להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו.}}&lt;קטע סוף=כח/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|כט}}
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=כט|דיבור=וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ}}הוּא עַצְמוֹ אָסַר אֶת הַסּוּסִים לַמֶּרְכָּבָה, לְהִזְדָּרֵז לִכְבוֹד אָבִיו.{{הערה|[[מכילתא על שמות יד#פסוק ו|מכילתא בשלח, פ&quot;א]]: ארבעה אסרו בשמחה:  [...] יוסף אסר בשמחה, שנ' &quot;ויאסור יוסף את מרכבתו&quot;, ולא היו לו כמה עבדים? אלא לכבוד אביו;{{ש}}[[בראשית רבה נה ח|ב&quot;ר נה, ח]]: אהבה מקלקלת את השורה שנאמר: &quot;וַיֶּאֱסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו&quot; , וכי לא היה ליוסף כמה עבדים?! אלא אהבה מקלקלת את השורה.}}
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֵּרָא אֵלָיו}}יוֹסֵף נִרְאָה אֶל אָבִיו.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד}}{{ב|לְשׁוֹן הַרְבּוֹת בְּכִיָּה|המילה &quot;עוֹד&quot; מתייחסת ל&quot;וַיֵּבְךְּ&quot; - הוא בכה עוד ועוד}}. וְכֵן: &quot;כִּי לֹא עַל אִישׁ יָשִׂים עוֹד&quot; {{קטן|([[איוב לד כג|איוב לד, כג]])}}, לְשׁוֹן רִבּוּי הוּא, {{ב|אֵינוֹ שָׂם עָלָיו עִלּוֹת נוֹסָפוֹת עַל חַטָּאָיו|רש&quot;י מפרש את הפסוק באיוב: ה' איננו מטיל על האדם האשמות נוספות מעבר למה שבאמת חטא}}; אַף כָּאן, הִרְבָּה וְהוֹסִיף בִּבְכִי יוֹתֵר עַל הָרָגִיל. אֲבָל יַעֲקֹב לֹא נָפַל עַל צַוְּארֵי יוֹסֵף וְלֹא נְשָׁקוֹ; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ {{ב|שֶׁהָיָה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע|שיעקב לא בכה ונשק כי היה באמצע קריאת שמע, שאין להפסיק בה באמצע - [[משנה ברכות ב א]]; עניין זה מוזכר לזכותו של יעקב שלמרות שבוודאי התרגש מאוד לפגוש את יוסף, לא הביע זאת בזמן שהוא מקבל עול מלכות שמיים.}}.{{הערה|ראו [[דרך ארץ זוטא א]]: העבר רצונך ורצון חברך מפני רצון שמים, שכן מצינו ביעקב שלא נשק ליוסף.}}&lt;קטע סוף=כט/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|ל}}
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=ל|דיבור=אָמוּתָה הַפָּעַם}}פְּשׁוּטוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ.{{הערה|&quot;אִלּוּ אֲנָא מָאִית זִמְנָא הָדָא, מְנַחַם אֲנָא בָּתַר דַּחֲזֵיתִנּוּן לְאַפָּךְ, אֲרֵי עַד כְּעַן קַיָּים אַתְּ&quot;: אִלּוּ אֲנִי מֵת בַּפַּעַם הַזֹּאת, מִתְנַחֵם אֲנִי אַחֲרֵי שֶׁרָאִיתִי אֶת פָּנֶיךָ, כִּי עֲדַיִן אַתָּה חַי.}}{{ש}}
וּמִדְרָשׁוֹ: סָבוּר הָיִיתִי לָמוּת שְׁתֵּי מִיתוֹת, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָעוֹלָם הַבָּא; שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנִּי שְׁכִינָה, וְהָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁיִּתְבָּעֵנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִיתָתְךָ.{{הערה|כפי שגם מזכיר רש&quot;י על &quot;אָבֵל שְׁאֹלָה&quot; (לעיל [[ביאור:רש&quot;י בראשית לז#לה|לז, לה]])}} עַכְשָׁו שֶׁעוֹדְךָ חַי, לֹא אָמוּת אֶלָּא פַּעַם אַחַת.{{הערה|[[מדרש תנחומא ויגש ט|תנחומא ט]]: מהו &quot;כי ארד אל בני אבל שאולה&quot;? אמר: אני מת עם מיתת הרשעים, לעולם הבא [...] כיון שראה אותו חי, אמר ליה: &quot;אמותה הפעם&quot;. למה אמר &quot;אמותה הפעם&quot;? אמר: כשבאו בני ואמרו לי יוסף מת, הייתי אומר: שאני מת שני פעמים, עכשיו שראיתי אותך חי, מבושר אני שאיני מת אלא עכשיו בלבד.}}&lt;קטע סוף=ל/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|לא}}
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=לא|דיבור=וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וְגוֹ'}}וְעוֹד אוֹמַר לוֹ: &quot;וְהָאֲנָשִׁים רוֹעֵי צֹאן&quot; וְגוֹ' {{קטן|(בפסוק הבא)}}.{{הערה|רש&quot;י מדגיש שהפסוק הבא הוא המשך דברי יוסף לאחיו (אשר הוא מתכנן לומר לפרעה) ולא מאמר מוסגר של התורה, למרות שמדובר בפסוק בפסוק נפרד.}}&lt;קטע סוף=לא/&gt;

{{צ-ברשי|בראשית|מו|לד}}
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|ספר=בראשית|פרק=מו|פסוק=לד|דיבור=בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן}}וְהִיא צְרִיכָה לָכֶם, שֶׁהִיא אֶרֶץ מִרְעֶה; וּכְשֶׁתֹּאמְרוּ לוֹ שֶׁאֵין אַתֶּם בְּקִיאִין בִּמְלָאכָה אַחֶרֶת, יַרְחִיקְכֶם מֵעָלָיו וְיוֹשִׁיבְכֶם שָׁם.
{{ד&quot;ה ברש&quot;י|דיבור=כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן}}לְפִי שֶׁהֵם לָהֶם אֱלֹהוֹת.{{הערה|כפי שכבר העיר רש&quot;י לעיל [[ביאור:רש&quot;י בראשית מג#לב|מג, לב]] בתייחסותו לאונקלוס: &quot;אֲרֵי בְּעִירָא דְּמִצְרָאֵי דָּחֲלִין לֵיהּ - עִבְרָאֵי אָכְלִין&quot; - כי את הבהמה שהמצרים עובדים לה, העיברים אוכלים.}}&lt;קטע סוף=לד/&gt;
&lt;קטע סוף=בראשית מו/&gt;
{{מ:טעמי המקרא-סוף}}

&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
==הערות שוליים==
&lt;references/&gt;
{{סרגל ניווט בביאור|רש&amp;quot;י|בראשית|בראשית מה|מו|בראשית מז}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:בראשית מו]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>bf3sggsch5h5cbloy28ggfnobpf028k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/פיוטים מכתבי יד</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739643</id>
    <revision>
      <id>3016534</id>
      <parentid>3016330</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T19:06:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>/* קרובות */</comment>
      <origin>3016534</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12899" sha1="rgaizemnj7bm9db2mg18ckmxyss80us" xml:space="preserve">=לוח פיוטים מכתבי היד=
הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות.
==ראש השנה==
===מערביות===
*בצרפת וק&quot;ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611)
*בק&quot;ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388)
*בצרפת וק&quot;ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545)
*מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541)
*בק&quot;ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג)

===יוצרות===
*זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544)
*זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196)

===קרובות===
*שחרית יום א':
**רשות בק&quot;ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594)
**רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ&quot;י מינכן 69)
**רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671)
* מוסף יום ב': [[אגן הסהר]]
==שבת תשובה==
*אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665)

==יום כיפור==
===יוצרות===
===קרובות===
*מנחה
**קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]]
*נעילה
**קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]]
**קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
**קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]]

===סדר העבודה===
*[[אהלת מתוחים]] (א-1509)
*[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614)
* מנהג ק&quot;ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844)
* מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815)

==סוכות==
===מערביות===
*[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת)
*[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת)
*[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת)
*תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת)

===יוצרות===
===קרובות===
===הושענות===
*[[אבי עד חש לתארך]] (א-188)
*[[אביר ישראל]] (א-257)
*[[אדון צור ישעי]] (א-609)
*[[אהל שכנת באדם]] (א-1688)
*[[אום בך שעונה]] (א-1832)
*[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833)
*[[אום ברה כחמה]] (א-1834)
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148)
*[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705)
*[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141)
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934)
*[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353)
*[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602)
*[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604)
*[[אמונים יחוסים]]
*[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176)
*[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233)
*[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]]
*[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235)
*[[אנא דודי דגול מרבבה]]
*[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324)
*[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363)
*[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400)
*[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580)
*[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253)
*[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113)
*[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115)
*[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118)
*[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128)
*[[למען אב בן שלש שנים הכירך]]
*[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130)
*[[למען אב הכירך]] (ל-1129)
*[[למען אב השכים]]
*[[למען אב ידעך מכל אומות]]
*[[למען אב נצטוה]] (ל-1140)
*[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144)
*[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146)
*[[למען אהל ארמנותיך]]
*[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147)
*[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]]
*[[למען אזרחי הנשלך]]
*[[למען אסף להחיות]] (ל-1152)
*[[למען תמים עש תיבה]]
*[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162)
*[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164)
*[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165)

==שמיני עצרת==
(כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה)
===מערביות===
*[[אלהים דבר בקול ערב]]
*[[יספת ה' לגוי נכבדת]]
===יוצרות===
===קרובות===
*רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק&quot;ק צרפת)

==שמחת תורה==

==חנוכה==
===קרובות===
* [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא)
===שבת שניה של חנוכה===
*אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]]
*אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]]
*אופן: [[כבודו אורים במאורות]]
*אופן: [[כבודו מלאכים]]
*אופן: [[לך שדי ותאמר די]]
* מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי)
*זולת: [[אנא השקיפה וראה]]
*זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]]
*זולת: [[אסירי התקוה]]
*זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910)
*אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי)
===חנוכה ונישואין===
*אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586)

==שבתות – עד פסח==
===שבת ר&quot;ח===
*יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193)
*אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672)
*זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092)
*אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885)
===שבת בראשית===
*אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231)
*אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474)
===שבת בשלח - שירה===
*(מחזור נירנברג)
**יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]]
**אופן: [[מחוללת מהוללת]]
**אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]]
**זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]]
*(מחזור מינכן 69)
**יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]]
**אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]]
**זולת: [[חסד צור לבי]]
*(מחזור מינכן 21)
**אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]]
===שבת תולדות===
*אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127)
===שבת יתרו - עשרת הדברים===
(מחזור נירנברג)
*יוצר: [[אודה יוצר]]
*אופן: [[חלק ד' עמו]]
*אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג)
*זולת: [[חזק עמי לבך]]
*גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג)
*גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]]

===שבת זכור===
* קרובות
**[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא)
**[[ויבא ארז ראש קצינים]]
===שבת פרה===
* קרובות
** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא)
** [[פרה אמרה קשה]]

==תענית אסתר==

==פורים==
*[[ליל שיכורים]]
==שבת הגדול==
===יוצרות===
*[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073)
==פסח==
===מערביות===
;לימים הראשונים
*[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת)
;ביכורים
*[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת)
*[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת)
;לשבת חול המועד
*[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077)
;לימים האחרונים
*[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת)
*[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי)
*[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי)
*[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?)
*[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא)
;ביכורים
*[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) 
*[[אזכורך גואלי]] (צרפת)
*[[הפץ עברות אפך]] (צרפת)
*[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי)
*[[אשירה נא לידידי]] (צרפת)
*[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת)
*[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי)
;מגן אבות
*[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]]
===יוצרות===
*יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825)
*זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת)
===קרובות===
* [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943)
* [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522)

==שבתות – מפסח ואילך==
===שבת אחרי פסח===
*אופן: [[בירור קדושה עורכים]]
*אופן: [[במרומי רום ישיבתך]]
*אופן: [[לבעל התפארת]]
*אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]]
*אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]
*גאולה: [[יום ליבשה]]
===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים===
(לא כולל יוצר ואופן)
*אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]]
*אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]]
*אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]]
*אהבה: [[איילותי ותהי לי]]
*אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]]
*זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]]
*זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]]
*זולת: [[אמנם פסו]]
*זולת: [[אף לפי בגולה]]
*זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910)
*גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]]
*גאולה: [[מדוכה בגלותי]]
*גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]]
*גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]]
===שבת אחרי שבועות===
*זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]]
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
===שבת חוקת - שירת הבאר===
*מאורה: [[את והב השליך יהב]]
===שבת ואתחנן - נחמו===
*זולת: [[אומן דברך הנעימי]]
*אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]
*אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573)

==שבועות==
===מערביות===
*[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793)
*בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661)
*בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599)
*בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876)
*בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893)
*בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285)

===יוצרות===
גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג)

===קרובות===
* סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא)
* אזהרות: [[אמת יהגה חכי]] (צרפת)

===פיוטי הקריאות===
* [[פיוטי דברות]]

==י&quot;ז בתמוז==

==תשעה באב==
===קינות===
==חתונה==
===יוצרות===
===קריאת התורה===
===חופה וסעודה===
===ברכת המזון===
==ברית מילה==
===יוצרות לשבת ברית מילה===
*יוצר: [[אדון מבלעדו]]
*אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]]
*אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]]
*זולת: [[מגיני וקרן ישעי]]

==תעניות מקומיות==
(עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.)
;אסרו חג פסח
(מחזור נירנברג)
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[ברית כרותה מלשכוח]]
*[[על שאנו מודים לך]]
*פזמון: [[אזור נקמות]]
*זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]]
(פרמה 2885)
*[[אליך ה' נפשי אשא]]
*[[בתולת בת יהודה]]
*פזמון: [[אזור נקמות]]

==פיוטים לפי סוגים==
(עבור פיוטים שאין להם יום קבוע)
===פיוטי רשות===
===יוצרות===
===סליחות===
*[[אופן אחד בארץ]]
*[[תחלי תורה]]</text>
      <sha1>rgaizemnj7bm9db2mg18ckmxyss80us</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/389</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743721</id>
    <revision>
      <id>3016541</id>
      <parentid>3016436</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:43:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016541</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3904" sha1="3481w8bls597b5zvopoazp9zay32qgm" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪818‬‬

המאורע הכללי בראשית ימי רבי

&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
כי על כן לא דברנו בדור ר׳ מאיר ור׳ יהודה על ענין דבריהם ביחוד בנוגע
ליסוד המשנה{{שוליים|(סג)}}.

והנחנו לדבר על זה יחד עם דבר חתימת המשנה בימי רבי, בהיות הדברים
עולים יחד ונוגעים זה בזה.

וגם מדברי הדור האחרון להתנאים ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ יוסי וכו׳ יש
דברים רבים שכבר נסדרו בדורם.

ויש שם דברים הרבה אשר נתוספו בימי רבי.

ואמנם כי גם הדברים אשר כבר נתוספו בזמנם הם, נעשו בימי רבי על פי
הכרעת הוועד לסתם משנה במקום שהכריעו והחליטו שהדין כן, או למחלוקת
יחיד ורבים.

והדבר הזה לכלול יחד את סוף סידור המשנה עם חתימתה נמצא כן גם
בגמ׳ והוא ענין הדברים במס׳ [[בבא מציעא פו א|בבא מציעא ד׳ פ״ו]] ״רבי ור' נתן סוף משנה.‬״

והדבר ידוע כי ימי פעולת ר׳ נתן הי׳ בדור הקודם ויהי אב בית דין בשלפי
השמד בזמן אשר ר׳ מאיר הי׳ שם רק חכם הוועד.

ורבי הוא בן הדור הבא.

אבל הם כללו בזה יחד את דבר סוף סידור המשנה אשר הי׳ בהמתיבתא
בדור הקודם ור׳ נתן הי׳ שם האב בית דין, והדבר הלך על ידו כמו שנתבאר לנו
זה בימי יבנה פרק כ״ז בנוגע לר׳ יהושע.

ופראנקעל בדרכי המשנה ערך ר׳ נתן עמוד ‪190‬ יאמר:

״ודע דרב שרירא גאון באגרתו וכן הרמב&quot;ם בהקדמתו לסדר זרעים לא זכרו
כי אם רבי לבד למסדר המשנה ושתקו כלל וכלל מר׳ נתן, ולדבריהם נראה שפי׳
המאמר ״רבי ור׳ נתן סוף משנה״ הוא רבי ור׳ נתן הם התנאים האחר‬ונים אשר
נזכרו במשנה&quot;.

והנה הורגלו בדברי חלומות עד שיחסו דברים בטלים כאלה גם לרב שרירא
גאון והרמב&quot;ם ז&quot;ל.

ונפלא לראות עד כמה לא שמעו גם את אשר ידברו הם עצמם כי רק
איזה שורות לפני זה יאמר פראנקעל עצמו עמוד ‪189‬‬:

״ובמשנה נזכר (ר׳ נתן) לבד שני פעמים [[משנה ברכות ט ה|סוף מס׳ ברכות]] ו[[משנה שקלים ב ה|סוף פ&quot;ב דשקלים]]
ויש קצת מקום ספק אם שני האחרונים (!) אלה נסדרו בעיקר המשנה, ומקומם
מורה קצת עליהם שהם נספחו מידי אחרונים״.

והנה כי כן אין שם לפי דעתו מר׳ נתן במשנה כל מאומה.

ובכל זה רק איזה שורות אחר זה יאמר לנו בי הכונה ״רבי ור׳ נתן סוף
משנה&quot; הוא כי ״הם התנאים האחרונים אשר נזכרו במשנה&quot;.

ובסוף מס׳ ברכות אין זה בהלכה כי אם דברי אגדה ״ר׳ נתן אומר הפרו
תורתך משום עת לעשות לד'&quot;.

ובמס' [[משנה שקלים ב ה|שקלים פ&quot;ב]] ״ר׳ נתן אומר מותר המת בונין לו נפש על קברו&quot;.
&lt;קטע סוף=פרק מו/&gt;
----------
&lt;קטע התחלה=הערות מו/&gt;
{{שולייםלמטה|(סג)}} לבד ממה שכבר דברנו גם על דברי ימי הדור הזה בכל המשך דברינו
ביסוד המשנה ותקופת התנאים עליה בכרך שלישי וגם בדברינו על המשנה בח&quot;ב, וגם במשך
דברינו בכרך זה.

&lt;קטע סוף=הערות מו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>3481w8bls597b5zvopoazp9zay32qgm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת קטגוריה:יצירות מתקופת הראשונים</title>
    <ns>15</ns>
    <id>1743737</id>
    <revision>
      <id>3016536</id>
      <timestamp>2026-05-16T20:11:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-29698-75</username>
        <id>45556</id>
      </contributor>
      <comment>/* תומר דבורה וספר יוחסין */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3016536</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="276" sha1="13nj95qsn0sgz6majp5k19lk8b8sh5p" xml:space="preserve">== תומר דבורה וספר יוחסין ==

הרמ&quot;ק ור&quot;א זכות אינם ראשונים אלא אחרונים [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 23:11, 16 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>13nj95qsn0sgz6majp5k19lk8b8sh5p</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016539</id>
      <parentid>3016536</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:37:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תומר דבורה וספר יוחסין */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3016539</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="725" sha1="1rpjlocpxvg6isleymnebqg51pbrn6r" xml:space="preserve">== תומר דבורה וספר יוחסין ==

הרמ&quot;ק ור&quot;א זכות אינם ראשונים אלא אחרונים [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 23:11, 16 במאי 2026 (IDT)
: שניהם גבוליים. הם חיו ופעלו בתקופת המעבר.&lt;br&gt; נהוג לקבוע את הגבול באופן שרירותי בתקופת הבית יוסף, ולהחשיב את תקופת הראשונים כמסתיימת ברבותיו, ואת תקופת האחרונים כמתחילה בו.&lt;br&gt; שבוע טוב וחודש טוב, [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 23:37, 16 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>1rpjlocpxvg6isleymnebqg51pbrn6r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/390</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743738</id>
    <revision>
      <id>3016545</id>
      <timestamp>2026-05-16T20:49:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫רבי ור' נתן סוף המשנה  תי &lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt; אבל יותר מכל זה כמה חסרון ידיעה נדרש לדברי טעות כאלה ״כי רבי ור׳ נתן הם התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה״.  והרי האחרונים לר׳ נתן חבירי רבי כמו ר׳ יוסי בר׳ יהודה, ר׳ אלעזר בר׳ שמעון, ר׳ שמעון בן אלעזר הוזכרו במשנה...&quot;</comment>
      <origin>3016545</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4123" sha1="gnkb1a6x4o76z3u7ovykdhiodlkg25y" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף המשנה

תי
&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
אבל יותר מכל זה כמה חסרון ידיעה נדרש לדברי טעות כאלה ״כי רבי
ור׳ נתן הם התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה״.

והרי האחרונים לר׳ נתן חבירי רבי כמו ר׳ יוסי בר׳ יהודה, ר׳ אלעזר בר׳
שמעון, ר׳ שמעון בן אלעזר הוזכרו במשנה הרבה והרבה יותר מר׳ נתן גם אם
היו שני המקומות אשר הוזכר בהם ר׳ נתן דברי הלכה.

ואיך יהיו רבי ור׳ נתן התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה והרי ר׳ נתן
אינו כלל מדורו של רבי כי אם בן דורם של ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳
שמעון.

ויהי כבר אב בית דין בהמתיבתא בשעה שהנשיא הי׳ שם ר' שמעון בן
גמליאל אבי רבי, ור׳ מאיר &quot;החכם&quot;.

ועל שניהם על ר׳ מאיר ור׳ נתן אמר אז ר׳ יוסי ״תורה מבחוץ ואנו
מבפנים״ כמו שהוא ב[[הוריות יג ב|הוריות ד׳ י״ג]].‬‬

ובמס׳ [[בבא בתרא קלא א|בבא בתרא ד׳ קל״א]] בא ״אמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן
הבבלי״.

ובמס׳ הולין ד׳ נ׳ על דברי המשנה ״הכרם הפנימי׳׳ בא בנמ׳ ״אמר רב‬
‫יהודה אמר רב העיד נתן בר שילא ריש טיבהיא דצפורי ל פ נ י ר ב י מ ש ו ם‬
‫ר׳ נ ת ן א• זו היא כרם הפנימי פניא דיבי וכו׳״‪.‬‬
‫ודברים כפשטן הם שכבר נפטר אז ר׳ נתן אבל בכל האופנים הנה העיד‬
‫לפני לבי מה שקבל בשם ר׳ נתץ‪.‬‬
‫אבל ״רבי ור׳ נתן סוף משנה״ הכונה פשוטה למעשיהם בהמשגה‪.‬‬
‫לפי שיסוף סידור המשנה וחתימתה באה באמת על ידי ר׳ נתן ורבי )ס*ד(‪.‬‬
‫וכבר נתבאר לנו נם בימי יבנה פיק כ׳ז בי כל הנוגע לדבר סננון דברי‬
‫המשנה בימים ההם יקרא על שם ר׳ יהושע אשר הוא הי׳ האב בית דין שם‪.‬‬
‫ועל כן יקרא זה נם בדור האחרון להתנאים על שם ר־ נתן אשר אז הי׳‬
‫הוא האב בית דין•שם‪.‬‬
‫ובהיות באמת פוף סידור המשנה בימי ר׳ נתן וחתימתה בימי רבי ’ נעוצים‬
‫יחד וכבל אשר עוד יבואר‪ ,‬ועל כן כללו הדבר בן ואמרו ״רבי ור׳ נתן סוף משנה&quot;‪,‬‬
‫ויקרא בכל מקום סתם על שם רבי לפי שכלל נדול הוא שאין הדבר נקרא‬
‫אלא על שם נומלו‪ ,‬ובפ־טי שהסתמות הם נעשו רק בדודו של רבי‪ ,‬וכאלה עוד‬
‫’‬
‫ענינים שונים ככל אשר יבואר עוד ביל המשך דברינו‪.‬‬
‫ועל פי יל הדברים האלה יאירו לנו כל דברי הירושלמי כתובות פרק‬
‫׳‬
‫ד׳ הייא‪.‬‬
‫ונשובה ונבין את כל ענין הדברים על פי תוכן‪ ,‬ענינם אשר כבר נתבאר לנו‬
‫בה״ב עמוד ‪ 97‬־ולהלן‪.‬‬
‫ונעתיק לפנינו את כל הדברים מראשם לסופם‪ ,‬בהיותם מפיקים ננה על כל‬
‫דב־־ינו במקום הזה‪ ,‬שים בא‪:‬‬
‫״' • יסא בשים ר׳ יוחנן מעשה הי׳ והורה רבי בר׳ יוחנן בן ברוקה‪ ,‬ר׳‬
‫לעירא בשם ־׳ יוחנן ־ ב י ש א ל א ת נ ת ן‪ ,‬ה ב ב ל י מה ט ע ם א מ ר ו הלכה‬
‫העיה ^כ״ד'( ובגמ׳ נקצו את רבי לפני רבי נתן כדרכם בכל מקום להזכיר את הנשיאים‬
‫'־אשו‪:‬־‪..‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>gnkb1a6x4o76z3u7ovykdhiodlkg25y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016548</id>
      <parentid>3016545</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T20:53:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016548</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4115" sha1="03zg4brh99k1u8twr8f1ipbhdgcn9c4" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף המשנה

תי
&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
אבל יותר מכל זה כמה חסרון ידיעה נדרש לדברי טעות כאלה ״כי רבי
ור׳ נתן הם התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה״.

והרי האחרונים לר׳ נתן חבירי רבי כמו ר׳ יוסי בר׳ יהודה, ר׳ אלעזר בר׳
שמעון, ר׳ שמעון בן אלעזר הוזכרו במשנה הרבה והרבה יותר מר׳ נתן גם אם
היו שני המקומות אשר הוזכר בהם ר׳ נתן דברי הלכה.

ואיך יהיו רבי ור׳ נתן התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה והרי ר׳ נתן
אינו כלל מדורו של רבי כי אם בן דורם של ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳
שמעון.

ויהי כבר אב בית דין בהמתיבתא בשעה שהנשיא הי׳ שם ר' שמעון בן
גמליאל אבי רבי, ור׳ מאיר &quot;החכם&quot;.

ועל שניהם על ר׳ מאיר ור׳ נתן אמר אז ר׳ יוסי ״תורה מבחוץ ואנו
מבפנים״ כמו שהוא ב[[הוריות יג ב|הוריות ד׳ י״ג]].‬‬

ובמס׳ [[בבא בתרא קלא א|בבא בתרא ד׳ קל״א]] בא ״אמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן
הבבלי״.

ובמס׳ [[חולין נ ב|חולין ד׳ נ׳]] על דברי המשנה &quot;הכרס הפנימי&quot; בא בנמ׳ ״אמר רב
יהודה אמר רב העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי '''לפני רבי משום'''
'''ר׳ נתן''' אי זו היא כרס הפנימי סניא דיבי וכו'״.

ודברים כפשטן הם שכבר נפטר אז ר׳ נתן אבל בכל האופנים הנה העיד‬
‫לפני לבי מה שקבל בשם ר׳ נתץ‪.‬‬
‫אבל ״רבי ור׳ נתן סוף משנה״ הכונה פשוטה למעשיהם בהמשגה‪.‬‬
‫לפי שיסוף סידור המשנה וחתימתה באה באמת על ידי ר׳ נתן ורבי )ס*ד(‪.‬‬
‫וכבר נתבאר לנו נם בימי יבנה פיק כ׳ז בי כל הנוגע לדבר סננון דברי‬
‫המשנה בימים ההם יקרא על שם ר׳ יהושע אשר הוא הי׳ האב בית דין שם‪.‬‬
‫ועל כן יקרא זה נם בדור האחרון להתנאים על שם ר־ נתן אשר אז הי׳‬
‫הוא האב בית דין•שם‪.‬‬
‫ובהיות באמת פוף סידור המשנה בימי ר׳ נתן וחתימתה בימי רבי ’ נעוצים‬
‫יחד וכבל אשר עוד יבואר‪ ,‬ועל כן כללו הדבר בן ואמרו ״רבי ור׳ נתן סוף משנה&quot;‪,‬‬
‫ויקרא בכל מקום סתם על שם רבי לפי שכלל נדול הוא שאין הדבר נקרא‬
‫אלא על שם נומלו‪ ,‬ובפ־טי שהסתמות הם נעשו רק בדודו של רבי‪ ,‬וכאלה עוד‬
‫’‬
‫ענינים שונים ככל אשר יבואר עוד ביל המשך דברינו‪.‬‬
‫ועל פי יל הדברים האלה יאירו לנו כל דברי הירושלמי כתובות פרק‬
‫׳‬
‫ד׳ הייא‪.‬‬
‫ונשובה ונבין את כל ענין הדברים על פי תוכן‪ ,‬ענינם אשר כבר נתבאר לנו‬
‫בה״ב עמוד ‪ 97‬־ולהלן‪.‬‬
‫ונעתיק לפנינו את כל הדברים מראשם לסופם‪ ,‬בהיותם מפיקים ננה על כל‬
‫דב־־ינו במקום הזה‪ ,‬שים בא‪:‬‬
‫״' • יסא בשים ר׳ יוחנן מעשה הי׳ והורה רבי בר׳ יוחנן בן ברוקה‪ ,‬ר׳‬
‫לעירא בשם ־׳ יוחנן ־ ב י ש א ל א ת נ ת ן‪ ,‬ה ב ב ל י מה ט ע ם א מ ר ו הלכה‬
‫העיה ^כ״ד'( ובגמ׳ נקצו את רבי לפני רבי נתן כדרכם בכל מקום להזכיר את הנשיאים‬
‫'־אשו‪:‬־‪..‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>03zg4brh99k1u8twr8f1ipbhdgcn9c4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016572</id>
      <parentid>3016548</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T06:35:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016572</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3999" sha1="qerjvq3gyyjnbj0wlidvi3p7kwsek3v" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף המשנה

תי
&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
אבל יותר מכל זה כמה חסרון ידיעה נדרש לדברי טעות כאלה ״כי רבי
ור׳ נתן הם התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה״.

והרי האחרונים לר׳ נתן חבירי רבי כמו ר׳ יוסי בר׳ יהודה, ר׳ אלעזר בר׳
שמעון, ר׳ שמעון בן אלעזר הוזכרו במשנה הרבה והרבה יותר מר׳ נתן גם אם
היו שני המקומות אשר הוזכר בהם ר׳ נתן דברי הלכה.

ואיך יהיו רבי ור׳ נתן התנאים האחרונים אשר הוזכרו במשנה והרי ר׳ נתן
אינו כלל מדורו של רבי כי אם בן דורם של ר׳ מאיר ור׳ יהודה ור׳ יוסי ור׳
שמעון.

ויהי כבר אב בית דין בהמתיבתא בשעה שהנשיא הי׳ שם ר' שמעון בן
גמליאל אבי רבי, ור׳ מאיר &quot;החכם&quot;.

ועל שניהם על ר׳ מאיר ור׳ נתן אמר אז ר׳ יוסי ״תורה מבחוץ ואנו
מבפנים״ כמו שהוא ב[[הוריות יג ב|הוריות ד׳ י״ג]].‬‬

ובמס׳ [[בבא בתרא קלא א|בבא בתרא ד׳ קל״א]] בא ״אמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן
הבבלי״.

ובמס׳ [[חולין נ ב|חולין ד׳ נ׳]] על דברי המשנה &quot;הכרס הפנימי&quot; בא בנמ׳ ״אמר רב
יהודה אמר רב העיד נתן בר שילא ריש טבחיא דצפורי '''לפני רבי משום'''
'''ר׳ נתן''' אי זו היא כרס הפנימי סניא דיבי וכו'״.

ודברים כפשטן הם שכבר נפטר אז ר׳ נתן אבל בכל האופנים הנה העיד
לפני רבי מה שקבל בשם ר׳ נתן.

אבל ״רבי ור׳ נתן סוף משנה״ הכונה פשוטה למעשיהם בהמשנה.

לפי שסוף סידור המשנה וחתימתה באה באמת על ידי ר׳ נתן ורבי{{שוליים|(סד)}}.

וכבר נתבאר לנו גם בימי יבנה פרק כ&quot;ז כי כל הנוגע לדבר סגנון דברי
המשנה בימים ההם יקרא על שם ר׳ יהושע אשר הוא הי׳ האב בית דין שם.

ועל כן יקרא זה גם בדור האחרון להתנאים על שם ר' נתן אשר אז הי׳
הוא האב בית דין שם.

ובהיות באמת סוף סידור המשנה בימי ר׳ נתן וחתימתה בימי רבי נעוצים
יחד וככל אשר עוד יבואר, ועל כן כללו הדבר כן ואמרו &quot;רבי ור׳ נתן סוף משנה&quot;.

ויקרא בכל מקום סתם על שם רבי לפי שכלל גדול הוא שאין הדבר נקרא
אלא על שם גומרו, ובפרט שהסתמות הם נעשו רק בדורו של רבי, וכאלה עוד
ענינים שונים ככל אשר יבואר עוד בכל המשך דברינו.

ועל פי כל הדברים האלה יאירו לנו כל דברי ה[[ירושלמי כתובות ד יא|ירושלמי כתובות פרק
ד׳ ה&quot;יא]].

ונשובה ונבין את כל ענין הדברים על פי תוכן ענינם אשר כבר נתבאר לנו
בח״ב עמוד 97 ולהלן.

ונעתיק לפנינו את כל הדברים מראשם לסופם, בהיותם מפיקים נגה על כל
דברינו במקום הזה, שם בא:

״ר' יסא בשם ר׳ יוחנן מעשה הי׳ והורה רבי בר׳ יוחנן בן ברוקה, ר׳
זעירא בשם ר׳ יוחנן '''רבי שאל את נתן ‬הבבלי מה טעם אמרו''' הלכה
&lt;קטע סוף=פרק מו/&gt;
----------------
&lt;קטע התחלה=הערות מו/&gt;
{{שולייםלמטה|(סד)}} ובגמ׳ נקטו את רבי לפני רבי נתן כדרכם בכל מקום להזכיר את הנשיאים
ראשונה.‬

&lt;קטע סוף=הערות מו/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qerjvq3gyyjnbj0wlidvi3p7kwsek3v</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:~2026-29333-43</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743739</id>
    <revision>
      <id>3016555</id>
      <timestamp>2026-05-16T20:57:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{הזמנה}}--~~~~&quot;</comment>
      <origin>3016555</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="122" sha1="n3z43oik4e3fiiai0agiuz7yxtz9mto" xml:space="preserve">{{הזמנה}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 23:57, 16 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>n3z43oik4e3fiiai0agiuz7yxtz9mto</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743740</id>
    <revision>
      <id>3016565</id>
      <timestamp>2026-05-16T21:53:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ד|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3016565</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="273" sha1="ioz7w5xmda7u4kwqwnm8oq1wg7dtkzv" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ב|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ג''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ד|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>ioz7w5xmda7u4kwqwnm8oq1wg7dtkzv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016566</id>
      <parentid>3016565</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T21:54:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3016566</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="267" sha1="rqc373p68c43sa37ps3vske6238l9pr" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>rqc373p68c43sa37ps3vske6238l9pr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016567</id>
      <parentid>3016566</parentid>
      <timestamp>2026-05-16T22:00:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3016567</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10346" sha1="akbyueiexeimkp8qpvehsflqeeldkzu" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק א|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא בתרא פרק ב''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק ג|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;לֹא יַחְפֹּר אָדָם בּוֹר סָמוּךְ לְבוֹרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְלֹא שִׁיחַ, וְלֹא מְעָרָה, וְלֹא אַמַּת הַמַּיִם, וְלֹא נִבְרֶכֶת כּוֹבְסִין, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִכֹּתֶל חֲבֵרוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְסָד בַּסִּיד. מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסִּיד וְאֶת הַסְּלָעִים מִכָּתְלוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְסָד בַּסִּיד. מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה, וְאֶת מֵי רַגְלַיִם מִן הַכֹּתֶל, שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. וּמַרְחִיקִין אֶת הָרֵחַיִם שְׁלֹשָׁה מִן הַשֶּׁכֶב, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הָרֶכֶב, וְאֶת הַתַּנוּר, שְׁלֹשָׁה מִן הַכִּלְיָא, שֶׁהֵן אַרְבָּעָה מִן הַשָּׂפָה:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;לֹא יַעֲמִיד אָדָם תַּנּוּר בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עַל גַּבָּיו גֹּבַהּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הָיָה מַעֲמִידוֹ בַּעֲלִיָּה, צָרִיך שֶׁיְּהֵא תַּחְתָּיו מַעֲזִיבָה שְׁלשָׁה טְפָחִים; וּבַכִּירָה, טֶפַח. וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ, אֶלָּא שֶׁאִם הִזִּיק, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין, תַּחַת אוֹצָרוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְלֹא רֶפֶת בָּקָר. בֶּאֱמֶת, בְּיַיִן הִתִּירוּ, אֲבָל לֹא רֶפֶת בָּקָר. חֲנוּת שֶׁבֶּחָצֵר, יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן מִקּוֹל הַנִּכְנָסִין וּמִקּוֹל הַיּוֹצְאִין. אֲבָל עוֹשֶׂה כֵּלִים, יוֹצֵא וּמוֹכֵר בְּתוֹךְ הַשּׁוּק. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְמַחוֹת בְּיָדוֹ וְלוֹמַר לוֹ: אֵינִי יָכוֹל לִישַׁן, לֹא מִקּוֹל הַפַּטִּישׁ, וְלֹא מִקּוֹל הָרֵחַיִם, וְלֹא מִקּוֹל הַתִּינוֹקוֹת:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְכֹתֶל חֲבֵרוֹ, לֹא יִסְמֹךְ לוֹ כֹּתֶל אַחֵר, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. וְהַחַלּוֹנוֹת, מִלְמַעְלָן וּמִלְּמַטָּן וּמִכְּנֶגְדָּן, אַרְבַּע אַמּוֹת:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;מַרְחִיקִין אֶת הַסֻּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפּוֹץ הַנְּמִיָּה, וְאֶת הַכֹּתֶל מִן הַמַּזְחִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֵף אֶת הַסֻּלָּם. מַרְחִיקִין אֶת הַשּׁוֹבָךְ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְלֹא יַעֲשֶׂה אָדָם שׁוֹבָךְ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית אַרְבַּעַת כּוֹרִין, מְלֹא שֶׁגֶר הַיּוֹנָה. וְאִם לְקָחוֹ, אֲפִלּוּ בֵּית רֹבַע, הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;נִפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ; חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ. נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת, קָרוֹב לָזֶה, שֶׁלּוֹ; קָרוֹב לָזֶה, שֶׁלּוֹ. מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶם יַחֲלוֹקוּ:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה; וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כָּל אִילַן סְרָק, חֲמִשִּׁים אַמָּה. אִם הָעִיר קָדְמָה, קוֹצֵץ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים; וְאִם הָאִילָן קָדַם, קוֹצֵץ, וְנוֹתֵן דָּמִים. סָפֵק זֶה קָדַם, סָפֵק זֶה קָדַם, קוֹצֵץ, וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;מַרְחִיקִין גֹּרֶן קָבוּעַ מִן הָעִיר חֲמִשִּׁים אַמָּה. לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם גֹּרֶן קָבוּעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה לְכָל רוּחַ; וּמַרְחִיק מִנְּטִיעוֹתָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ וּמִנִּירוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;מַרְחִיקִין אֶת הַנְּבֵלוֹת וְאֶת הַקְּבָרוֹת וְאֶת הַבֻּרְסְקִי מִן הָעִיר, חֲמִשִּׁים אַמָּה. וְאֵין עוֹשִׂין בֻּרְסְקִי, אֶלָּא לְמִזְרַח הָעִיר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְכָל רוּחַ הוּא עוֹשֶׂה, חוּץ מִמַּעֲרָבָהּ; וּמַרְחִיק חֲמִשִּׁים אַמָּה:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;מַרְחִיקִין אֶת הַמִשְׁרָה מִן הַיָרָק, וְאֶת הַכְּרֵישִׁין מִן הַבְּצָלִים, וְאֶת הַחַרְדָּל מִן הַדְּבוֹרִים. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר בַּחַרְדָּל:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה – חֲמִשִּׁים אַמָּה, בֵּין מִלְמַעְלָה, בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדַם, קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים; וְאִם אִילָן קָדַם, לֹא יָקֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם, וְסָפֵק זֶה קָדַם, לֹא יָקֹץ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֵם לָאִילָן, לֹא יָקֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{המשנה|יב|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת; אֶחָד גְּפָנִים, וְאֶחָד כָּל אִילָן. הָיָה גָּדֵר בֵּנְתַיִם, זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן, וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן. הָיוּ שָׁרָשִׁים יוֹצְאִין לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה, קוֹצֵץ וְיוֹרֵד, וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{המשנה|יג|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=יג/&gt;אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ, קוֹצֵץ מְלֹא הַמַּרְדֵּעַ עַל גַּבֵּי הַמַּחֲרֵשָׁה; וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה, כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת. בֵּית הַשְּׁלָחִין, כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: כָּל אִילַן סְרָק כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{המשנה|יד|ב|בבא בתרא}} &lt;קטע התחלה=יד/&gt;אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָּמָל עוֹבֵר וְרוֹכְבוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת, מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה:&lt;קטע סוף=יד/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא בתרא ב]]
[[קטגוריה:מסכת בבא בתרא|ב]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>akbyueiexeimkp8qpvehsflqeeldkzu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/391</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743741</id>
    <revision>
      <id>3016573</id>
      <timestamp>2026-05-17T06:40:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫רבי ור' נתן סוף משנה  &lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt; ‫כר׳ יוחנן בן ברוקא ר׳ בא בשם ר׳ יוחנן '''מה טעם שאל את נתן הבבלי''' מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה ולא אתם (בארץ ישראל, כדברי הרשב״ם ב&quot;ב ד׳ קל״ב) הוא ששניהם ירתון אמר ליה (רבי) '''יטלון''' תנינן וכו׳ אתא (רבי) לגב...&quot;</comment>
      <origin>3016573</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4816" sha1="lqo3n1adc5lh3yoibu1txysqpt55hbn" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫רבי ור' נתן סוף משנה

&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
‫כר׳ יוחנן בן ברוקא ר׳ בא בשם ר׳ יוחנן '''מה טעם שאל את נתן הבבלי'''
מה ראו חכמים לומר הלכה כר׳ יוחנן בן ברוקה ולא אתם (בארץ ישראל, כדברי
הרשב״ם ב&quot;ב ד׳ קל״ב) הוא ששניהם ירתון אמר ליה (רבי) '''יטלון''' תנינן וכו׳
אתא (רבי) לגבי אבוי (אצל רבן שמעון בן גמליאל) אמר ליה קפחת את נתן
‫הבבלי ליה ■באן יטלון אלא ירתון אמ־ ר׳ יוםי בי ר׳ בון טיעיתי טעות ששניתי‬
‫י‬
‫^‬
‫לבם לית‪-‬נאן יטלין אלא יי תון‪/‬‬
‫והנדדנ־אה בזה שני דברים אשר יאירו לנו לדעת מתיבם את אש־ הי׳ אז‪.‬‬
‫־איט־נה ימא־ שהדיר מפורש שיתי׳ זה עוד בחיי רבן שמי&gt;ון בן גמליאל‬
‫אבי רבי בבל זה שאל זה רבי מר׳ נתן ולא מר׳ שימעון בן גמליאל‪.‬‬
‫אף שילה ודא• שיהלבה ב־׳ יוהנן בן ב־וקה נפבקה דק בימי דור שלפי השמד‪.‬‬
‫שיה־־ זה ודאי ש•־׳ יוחנן בן ברוקה ■לא נהלק בימי יבנה שלא נמצא לפנינו‬
‫'‬
‫עם יאשי הרו־ הקודם בר׳ ט־פץ' ר׳ עקיבא ו־׳ ישמעאל‪.‬‬
‫ובבבא בת־א די קיל על דברי ד׳ יוחנן בן ב־וקא אשר באו במשנה שם נאמר בגמ׳ז‬
‫״יהתניא י׳ ישימעאל בנו של ־׳ יוהנן בן ברוקא אומי לא נחלקו א ב א‬
‫י ה ב מ י ם על אח־ במקום בת ובת במקים בן שילא אמר בלום על מה נחלקו‬
‫על בן בין הבנים ובו׳ שיאבא אומ־ יירשי וחבמים אומ״ים 'לא יירשי ובו׳‪.‬״‬
‫ומבוא־ שב־איגיית ימי ר׳ ייטמעאל בנו שיל ר׳ יוחנן בן ב־וקח היו עוד‬
‫ד־במים הילקים על ד׳ יוחנן בן ב־וקא ועדין לא נפסקה במתיבתא הלבה פםיקה‬
‫‘‪.‬‬
‫ב־׳ יוחנן ב‪ J‬בתיקא‪.‬‬
‫בי הלשון הזה־״מה טעם אמ־ו הלנה כר׳ יוהנן בן ב־וקא״ או הלשון‬
‫״מה דאו חבמיב לומד הלנה כר׳ יוחנן בן ברוקא&quot; מורח על עצמו שיחי׳ על זה‬
‫הסב מת חבמי המתיבתא הבללית‪.‬‬
‫יעיל נן הנה אין זה הרבים )החבמים( אשר נחלקו עם ־׳ יוחנן בן ברוקא‪.‬‬
‫ומבואר מעצמו ני דבר הד‪.‬לנד‪ .‬אשר נפבקד‪ .‬כר׳ יוד‪.‬נן בן ברוקד‪ .‬הי׳‬
‫בד‪.‬תחדש המתיבתא בשיפרעם ובהיות רבן שמעון בן גמליאל נשיא‪.‬‬
‫ובבל זה •גיאל ־בי זך‪ .‬מר׳ נתן ‪-‬ולא מאביו רימב״ג‪.‬‬
‫וזה הוא במו שיבבר נתבאר ני ר׳ נתן הבבלי הי׳ שים האב בית דין‬
‫בד׳מתיבתא‪ ,‬ונל הדברים האלה עמדו במתיבתא תחת משמרת פקודתו‪.‬‬
‫ואמנם בי נראה מזה נם היםוד השני אשי בבר נתבאר נם הוא‪.‬‬
‫בבד נתבאר לנו בהי׳ב ני המסבתא אשר גרסו בהמתיבתא הבללית אותה‬
‫גרסו בבל הישי־בות הפ־טיות בולב‪.‬‬
‫וד‪-‬נני ־ואים בי גם רבי וגם רשב״ג אביו לא עמדו בתחלה על עיקר נוסה‬
‫יסוד המשנ־‪ .‬בבתובות ד׳ נ׳ב בפי שתי׳ בפי רוב השונים בא־ין יש־אל‪.‬‬
‫ועמדו על זה ־ק אחרי העמידם על הדבר ושמ׳עו זד‪ .‬מפי ר׳ נתן‪.‬‬
‫״ולא אתם )רוב השונים בא־ין ישראל( שניתם ״ירהון&quot; אמר ליד‪) .‬רבי(‬
‫יטילון תנינן אתא )רבי( לגבי אבוי אמר ליד‪ .‬קפחת את נתן הבבלי לית באן‬
‫יטילון אלא י־תון אמ־ ־׳ יום* בי ר׳ בון טעי‪,‬תי טעית ששניתי לבם )יצלון בנוסה‬
‫'‬
‫המשינד! ל־ת באן יטלון אלא ירתין״‪.‬‬
‫והיינו שיצדקו דב־י ד׳ נתל בנופה המשנד‪ ,.‬ו־׳ שמעין בן גמליאל יאמר על‬
‫עצמו בי מיעה בלמדו לפני תלמידיו בישיבתו הם־טיית דב־י יסיד המשינד‪ ,‬בבתיבית‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>lqo3n1adc5lh3yoibu1txysqpt55hbn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>1743743</id>
    <revision>
      <id>3016581</id>
      <timestamp>2026-05-17T08:58:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3016581</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41270" sha1="7m9jocuucivuu62yqpruozq60txhi4l" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 570|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|25:13004914)).

__TOC__

== פרק א': מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה להסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, פשעי המין, החטיפה והביזה שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית, באופן מאורגן ומכוון, באזרחי ישראל ובתושביה, שהחלו בכ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), מעשים שהם פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית המשפט הצבאי&quot; - הערכאה הראשונה וערכאת הערעור;
:- &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
:- &quot;חוק בתי המשפט&quot; - [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק השיפוט הצבאי&quot; - [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;יחידת המשמר&quot; - יחידת משמר בית המשפט הצבאי בשירות בתי הסוהר כמשמעותה [[בפרק ט']];
:- &quot;נשיא בית הדין הצבאי לערעורים&quot; - כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי]];
:- &quot;הערכאה הראשונה&quot; - בית המשפט הצבאי שכונן לפי [[תקנה 12 לתקנות ההגנה]], הדן באישום בהליכים לפי חוק זה;
:- &quot;ערכאת הערעור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 10]];
:- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;הרמטכ&quot;ל&quot; - ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
:- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]].

== פרק ב': בית משפט ושופטים - סמכות, מינויים ומינהל ==

@ 3. סמכות בית המשפט הצבאי
: (א) אדם שיש להעמידו לדין בשל עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הצבאי; לעניין זה, &quot;עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר&quot; - עבירה שבוצעה במסגרת אירועי מתקפת הטרור שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו בין יום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ובין יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ד (10 באוקטובר 2023), לרבות עבירה שבוצעה לאחר התקופה האמורה נגד מי שנחטף בימים האמורים ממדינת ישראל, לרבות חללים, לחבל עזה.
: (ב) על אף האמור [[בתקנות ההגנה]], בבואו לדון בכתב אישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך לדון בעבירה לפי כל דין, ובכלל זה בעבירות לפי [[חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950]], בעבירות של פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם למלחמה וסיוע לאויב במלחמה לפי [[סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין]], ובעבירות לפי [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]].

@ 4. מקום המושב
: מקום מושבו של בית המשפט הצבאי בהליכים לפי חוק זה הוא בירושלים.

@ 5. מינוי שופטים
: (א) לשם הליכים לפי חוק זה, ימונו שופטים לערכאה הראשונה ולערכאת הערעור לאחר הודעה של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על הצורך במינויים כאמור שתפורסם ברשומות.
: (ב) מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כמפורט להלן יתמנה לשופט בית המשפט הצבאי בידי נשיא המדינה, לפי בחירתו של הרמטכ&quot;ל שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים:
:: (1) שופט בית המשפט העליון בדימוס;
:: (2) שופט בית משפט מחוזי בדימוס;
:: (3) שופט בית משפט מחוזי מכהן, ובלבד שניתנה למינוי הסכמת נשיא בית המשפט העליון;
:: (4) מי שכיהן בשירות קבע כשופט צבאי-משפטאי לפי הוראות [[חוק השיפוט הצבאי]];
:: (5) מי שכיהן, בשירות קבע או עשר שנים לפחות בשירות מילואים, כשופט לפי הוראות [[סעיף 11 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]].
: (ג) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי יתמנה לשופט בערכאה הראשונה בידי נשיא המדינה, לפי הבחירה של ועדת הבחירה כאמור [[בסעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי]]; על ועדת הבחירה יחולו הוראות [[+|סעיפים 187א]] [[ו-187ב לחוק האמור]].

@ 6. תקופת המינוי
: (א) מינוי לכהונה בערכאה הראשונה יהיה לתקופה של שבע שנים, ובערכאת הערעור - עשר שנים.
: (ב) שופט שהחל בדיון והסתיימה התקופה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום התקופה.

@ 7. הוראות החלות על השופטים בבית המשפט הצבאי
: (א) על שופט בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור יחולו הוראות [[+|סעיפים 184]], [[+|190]], [[192ג עד 193ב לחוק השיפוט הצבאי]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין הוראות [[חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]], יראו שופט שמונה להליך מכוח חוק זה כשופט צבאי-משפטאי.
: (ג) שופט בית המשפט הצבאי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא בהסכמת נשיא ערכאת הערעור.
: (ד) שופט מכהן שהחל בדיון בערכאה שבה הוא מכהן ומונה לכהונה בבית המשפט הצבאי, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום המינוי לכהונה כאמור; נשיא ערכאת הערעור רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
: (ה) נשיא בית המשפט העליון ונשיא ערכאת הערעור כאחד רשאים לקבוע כי נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן שמונה לערכאת הערעור יהיה רשאי להמשיך לכהן בבית המשפט המחוזי, בתנאים שיקבעו.

@ 8. נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים יהיה נשיא ערכאת הערעור; נשיא הערכאה הראשונה יהיה שופט בית משפט מחוזי מכהן, או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, אשר יתמנה בידי הרמטכ&quot;ל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) מותב של הערכאה הראשונה ומותב של ערכאת הערעור יורכבו, כל אחד על ידי נשיאו, מקרב השופטים של אותה ערכאה; אב בית הדין יהיה כקבוע בהוראות [[סעיפים 9]] [[ו-10]], אלא אם כן קבע נשיא הערכאה אחרת לעניין הרכב מסוים.
: (ג) נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של אותה ערכאה ויהיו אחראים לתפעולה.

== פרק ג': הערכאה הראשונה וערכאת הערעור ==

@ 9. הרכב הערכאה הראשונה
: (א) על אף האמור [[בתקנה 13 לתקנות ההגנה]], הערכאה הראשונה תדון בשלושה, שאחד מהם לפחות יהיה נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס ושני שופטים נוספים, אשר מונו לפי [[סעיף 5]].
: (ב) אב בית הדין בערכאה הראשונה יהיה מי שיושב בדין שהוא הראשון מבין אלה:
:: (1) נשיא הערכאה הראשונה;
:: (2) נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם;
:: (3) סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם;
.ך: (4) שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

@ 10. ערכאת הערעור
: (א) על אף האמור [[בסעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי]] [[ובתקנות ההגנה]], על פסק דין של הערכאה הראשונה ניתן לערער לפני ערכאת הערעור לפי סעיף זה.
: (ב) ערכאת הערעור תדון בשלושה ותהיה מורכבת מאב בית הדין שיהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים שהם שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, שימונו לפי [[סעיף 5(ב)]].
: (ג) יושב בדין שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהיה הוא אב בית הדין; אם יושבים בדין כמה שופטי בית המשפט העליון בדימוס - יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט העליון במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם; אם יושבים בדין כמה נשיאי בית משפט מחוזי מכהנים או בדימוס - יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

@ 11. ערעור על גזר דין המטיל עונש מוות
: פסק דין של הערכאה הראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו.

== פרק ד': פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה ==

@ 12. פומביות ותיעוד
: (א) בית המשפט הצבאי ידון בפומבי, אולם רשאי הוא לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, ויחולו הוראות [[+|סעיפים 68]] [[ו-70 לחוק בתי המשפט]].
: (ב) דיוני בית המשפט הצבאי יתועדו בתיעוד חזותי וקולי; התיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים; הוראות לפי [[חוק בתי המשפט]] לעניין עיון בתיקים יחולו בשינויים המחויבים.
: (ג)(1) תחילת המשפט, דברי פתיחה והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין לפי [[חוק סדר הדין הפלילי]] ישודרו באתר אינטרנט שיוקם לשם כך; ואולם, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות בדבר איסור פרסום לפי כל דין.
:: (2) ערכאת הערעור תקבע לעניין דיון בערעור אם לשדרו באתר אינטרנט כאמור בפסקה (1).
: (ד)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל צד, נפגע עבירה או אדם אחר, רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי בקשה לפרסום תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ופרסומו לא נאסר, כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם כאמור בסעיף קטן (ג)(1).
:: (2) החלטה בעניין בקשה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי אב בית הדין, נשיא הערכאה הראשונה או נשיא ערכאת הערעור, או שופט שמי מהם הסמיך לכך, לפי העניין; שופט הדן בבקשה יתיר את פרסום התיעוד, כולו או חלקו, אם שוכנע כי האינטרס הציבורי בפרסום גובר על הפגיעה בפרטיותו של נפגע העבירה או על הפגיעה בניהול התקין של ההליך, ובכלל זה העדת עדים זה שלא בפני זה לפי [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], או על אינטרס ציבורי אחר.
: (ה) בסיום ההליך יקבע בית המשפט הצבאי לעניין כל דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ושפרסומו לא נאסר, אם אפשר לפרסם את תיעוד הדיון, כולו או חלקו; לעניין זה ישקול בית המשפט את האינטרס הציבורי שבפרסום התיעוד, ואם יש בכך כדי לפגוע בפרטיותו של נפגע עבירה או בביטחון המדינה.
: (ו) בטרם תתקבל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ה), תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להשמיע את עמדתם לעניין זה, ולעניין סעיף קטן (ד) - לנפגעי עבירה שפרטים על אודותיהם הוזכרו בדיון.

@ 13. נפגעי עבירה
: (א) הוראות [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]] (להלן - חוק זכויות נפגעי עבירה), יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים; סמכויות הנתונות [[בחוק האמור]] לפרקליט מחוז יוקנו לתובע הצבאי הראשי.
: (ב) התובע הצבאי הראשי יקים מערך אשר יהיה מופקד על הבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה ומימושן בהתאם לסעיף זה; המערך יפעל למימוש מיטבי של הזכויות כאמור ובמענה לצורכי נפגעי העבירה בשים לב למספר של נפגעי העבירה ולחומרת הפגיעה בהם.
: (ג) נוכחות נפגע עבירה בדיון בהליכים בבית המשפט הצבאי, בהתאם [[לחוק זכויות נפגעי עבירה]], תיעשה בדרך של נוכחות באולם הדיונים, או בדרך של נוכחות באולם אחר שייוחד לצפייה בדיון באמצעי דיגיטלי (להלן - האולם הנוסף) אם יש צורך בכך; ואולם, נוכחות באולם בית המשפט או באולם הנוסף תתאפשר בשים לב לתפוסה באולמות האמורים בכל דיון; לא התאפשרה נוכחות או צפייה כאמור, רשאי נפגע העבירה לצפות בתיעוד הדיון.
: (ד) נערך דיון בדלתיים סגורות ונפגע עבירה לא נכח בו לפי [[סעיף 15(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה]], רשאי הוא לבקש לצפות בתיעוד הדיון; בית המשפט הצבאי לא יכריע בבקשה לפני שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם וקיבל את עמדת נפגע עבירה אחר שעדותו נשמעה בדיון.

== פרק ה': בעלי הדין - תביעה והגנה ==

@ 14. תובעים
: הרמטכ&quot;ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי למנות תובע לעניין הליך לפי חוק זה; סמכויות הנתונות לתובע לפי כל דין, יהיו נתונות לתובע כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 15. סניגור
: (א) נאשם בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי, רשאי לבחור לעצמו סניגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
: (ב) בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אולם סניגור כאמור לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית.

== פרק ו': סדרי דין, ראיות וניהול המשפט ==

@ 16. הוראות החלות על הליכים לפי חוק זה
: (א) הוראות [[+|החלק המקדמי]] [[וחלק א' לחוק העונשין]], יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
: (ב) ההוראות לפי [[+|סימן ו' לפרק ב']] [[+|וסעיפים 76]], [[+|77א]], [[+|80]] [[ו-81 לחוק בתי המשפט]], לעניין סמכויות בית המשפט, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ערעור על החלטה של שופט או בית משפט לפי [[סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט]] יידון לפני דן יחיד שהוא שופט ערכאת הערעור.
: (ג) ההוראות לפי [[סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי]] יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 31 לתקנות ההגנה]], בית המשפט הצבאי הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
: (ה) על חיוב בדין וגזר דין של בית המשפט הצבאי, לא יחולו [[+|תקנות 47]], [[+|48]], [[+|50]], [[+|51]] [[ו-55 לתקנות ההגנה]] [[וסעיף 440ו(ב) לחוק השיפוט הצבאי]].

@ 17. סדרי דין וראיות
: (א) על אף האמור [[בתקנות ההגנה]], סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבתי משפט הפועלים לפי [[חוק בתי המשפט]], ובכלל זה [[חוק סדר הדין הפלילי]] [[ופקודת הראיות]], יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
: (ב) בית המשפט הצבאי רשאי לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה מהוראות לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת תפיסה והעברה של ראיות, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך; בית המשפט הצבאי יתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

@ 18. נאשמים בכתב אישום אחד
: (א) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לאחר שהביא תובע את ראיותיו ובטרם הודיע על גמר ראיותיו, כאמור [[בסעיף 157 לחוק סדר הדין הפלילי]], יודיע כל אחד מהנאשמים אם בכוונתו להעיד להגנתו לפי [[סעיף 161(א)(1) לחוק האמור]]; הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד לפי [[סעיף 161(א)(2) לחוק האמור]], יהיה התובע רשאי להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום, ויחולו על העדות הוראות [[פרק ה' סימן ו' לחוק סדר הדין הפלילי]], למעט [[-|סעיף 172]].
: (ב) הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד ותובע ביקש את שמיעת עדותו, לא תשמש עדותו לפי סעיף זה ראיה לחובתו.
: (ג) נאשם שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שיימנע מלהעיד להגנתו, יוכל לבחור לעשות כן ולהעיד להגנתו לפי [[סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי]] לאחר סיום פרשת התביעה כאמור [[בסעיף 157 לחוק האמור]], אף אם העיד כעד תביעה.
: (ד) הודיע נאשם כאמור בסעיף קטן (א) כי בכוונתו להעיד להגנתו לפי [[סעיף 161(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי]] ולא עשה כן במהלך פרשת ההגנה, יהיה רשאי תובע, על אף האמור [[בסעיף 157 לחוק האמור]], להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם עדי התביעה כאמור בסעיף קטן (א) ויחולו על עדותו זו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 19. נוכחות הנאשם
: לא התייצב נאשם לדיון ולא השתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית בהתאם להוראות [[פרק ז']], ומצא בית המשפט הצבאי כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אי-השתתפותו, או כי על אף קיומה של סיבה מוצדקת יש צורך של ממש בקידום ההליך בלא דיחוי, רשאי בית המשפט הצבאי להורות על קיום דיון אף בלא נוכחותו או השתתפותו בהיוועדות חזותית, לאחר שבחן את הנסיבות שבשלהן נמנעה השתתפותו ואת נושא הדיון, וסבר כי אין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.

@ 20. עדויות בכתב
: בהליך המתקיים לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר הגשת עדות בכתב ללא חקירת העד בידי מי שביקש את שמיעת עדותו, ובלבד שיתאפשר לבעל הדין שכנגד לחקור את העד; הוגשה עדות בכתב כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 174 עד 177 לחוק סדר הדין הפלילי]], בשינויים המחויבים.

@ 21. תחילת הבאת הראיות
: הוגשו בקשה או ערר בעניין עיון בחומר חקירה או הוגשה עתירה לגילוי ראיה חסויה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר לתובע להתחיל בהבאת הראיות לפני שניתנה החלטה בהליך כאמור, אם מצא, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, שאין בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובהגינות ההליך.

@ 22. דיון לפני דן יחיד
: (א) דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס שהוא שופט הערכאה הראשונה:
:: (1) דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לפי [[סעיף 21 לחוק המעצרים]] ולהארכת מעצר לפי [[+|סעיף 60]] [[או 62 לחוק המעצרים]];
:: (2) דיון בבקשה לעיון בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (3) דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-45 לפקודת הראיות]].
: (ב) דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא שופט ערכאת הערעור:
:: (1) דיון בערר על החלטה בעניין מעצר לפי [[+|סעיף 53]] [[או 55 לחוק המעצרים]];
:: (2) דיון בערר על החלטה בעניין עיון בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי]].

== פרק ז': היוועדות חזותית ==

@ 23. השתתפות בדרך של היוועדות חזותית
: (א) דיון בבית המשפט הצבאי, שהוא אחד מהדיונים המנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט; על אף האמור [[בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי]], דיון שאינו אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים שלא בנוכחותו של הנאשם אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) דיון שהוא אחד מאלה יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט:
:: (1) דיון שבו משיב הנאשם לכתב האישום לפי [[סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (2) דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב בירור האשמה;
:: (3) דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי [[סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (4) דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב הראיות לקביעת העונש, או נמסרת הודעתו לפי [[סעיף 189 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (5) דיון שנשמע בו גזר דין לפי [[סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) לבקשת נאשם שהוגשה באמצעות סניגורו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, רשאי בית המשפט לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (4) בדרך של היוועדות חזותית.
: (ד) נשקף סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון המנוי בסעיף קטן (ב) של עצור או אסיר, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר; מצא בית המשפט כי אין דרך להפחית את הסיכון כאמור, רשאי הוא להורות, לבקשת התביעה, במקרים חריגים ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון המנוי בסעיף קטן (ב)(1), (3) או (5) בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.
: (ה) לבקשת הנאשם, יקבע בית המשפט כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סעיף זה יתקיים בנוכחותו, אם סבר, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי תהיה לנוכחות הנאשם תרומה ממשית להגנתו.
: (ו) לא יעיד עד שהוא עצור בהיוועדות חזותית.

@ 24. דיוני מעצר בהיוועדות חזותית
: במהלך תקופה שבה נתון נאשם בהליך המתקיים לפי חוק זה במעצר, לא יתקיימו שני דיוני מעצר ברצף שלא בנוכחותו באולם בית המשפט, אלא אם כן ביקש הנאשם באמצעות סניגורו להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית.

@ 25. אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית
: (א) דיון שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, יתקיים באופן שיבטיח את כל אלה:
:: (1) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות - שבוצעו ההתאמות הנדרשות;
:: (2)(א) לפני דיון שמתקיים בהיוועדות חזותית ובסמוך לו, תתקיים שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו; העצור או האסיר, באמצעות סניגורו, רשאי להודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על שיחה כאמור.
::: (ב) במהלך הדיון ואחריו תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו.
::: (ג) שיחה בין העצור או האסיר לסניגורו לפי סעיף זה תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיות הדברים הנאמרים בשיחה, ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות [[סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], לא יחולו לגבי שיחה זו.
::: (ד) בית המשפט יוודא כי התאפשרו שיחות כאמור בסעיף זה;
:: (3) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר;
:: (4) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר אלא אם כן בית המשפט הורה על כך, מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר;
:: (5) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום באופן עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;
:: (6) יהיה ניתן להציג לנאשם באמצעות מערכת ההיוועדות החזותית את המסמכים, הסרטונים ויתר הראיות המובאים לפני בית המשפט;
:: (7) בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט לשירות בתי הסוהר, בלא שיהוי, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי
:: (8) ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הדיון בעניינו;
::: (א) בקשה להתאמות נגישות בדיון שייערך בדרך של השתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית תוגש לבית המשפט בכתב, או בעל פה במעמד הדיון, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], לעניין התאמות נגישות לשירות; בקשה כאמור תועבר להתייחסות שירות בתי הסוהר, לפי הצורך.
::: (ב) הוגשה בקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (א), יהיה שירות בתי הסוהר האחראי להתאמות לעניין אספקת מושב מותאם, קיום הדיון במקום נגיש או אספקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, בהתאם לצרכיו של העצור או האסיר, והכול בהתאם להוראות לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].
::: (ג) ניתנה החלטה כאמור בפסקת משנה (א) בבקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (ב), פחות מ-48 שעות לפני מועד הדיון, יבצע שירות בתי הסוהר את ההתאמות כאמור, ככל הניתן; הודיע שירות בתי הסוהר כי לא ניתן לבצע את ההתאמות כאמור, יתקיים הדיון בנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט.
: (ב) דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי [[פרק זה]] יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך.
: (ג) השר לביטחון לאומי ושר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב).

== פרק ח': מעצר אחרי הגשת כתב אישום ==

@ 26. מעצר אחרי הגשת כתב אישום
: הוראות [[חוק המעצרים]] יחולו על נאשם שהוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) [[-|בסעיף 21(ג)]], במקום &quot;לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים&quot; יקראו &quot;לתקופות שלא יעלו על 30 ימים כל פעם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (2) [[-|בסעיף 21(ד)]], בסופו יקראו &quot;ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 60]], במקום &quot;כדי 30 ימים&quot; יקראו &quot;כדי 90 ימים&quot; ובמקום &quot;ל-30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו&quot; יקראו &quot;ל-90 ימים נוספים, אם ביקשו זאת הצדדים, ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (4) [[-|בסעיף 61(ג)]], במקום &quot;ישוחרר הנאשם מן המעצר&quot; יקראו &quot;רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר ל-90 ימים נוספים או עד למתן גזר הדין, לפי המוקדם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (5) [[-|בסעיף 62(א)]], במקום &quot;90 ימים&quot; יקראו &quot;150 ימים&quot;.

== פרק ט': יחידת המשמר ==

@ 27. יחידת המשמר ותפקידיה
: (א) בשירות בתי הסוהר תוקם יחידת משמר של בית המשפט הצבאי לצורך הליכים לפי חוק זה.
: (ב) תפקידי יחידת המשמר הם:
:: (1) להגן על השופטים, עובדי מתחם בית המשפט הצבאי והבאים בשעריו, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה;
:: (2) לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה.

@ 28. מפקד יחידת המשמר
: השר לביטחון לאומי, בהסכמת נשיא ערכאת הערעור, ימנה סוהר בכיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]], למפקד יחידת המשמר (להלן - מפקד יחידת המשמר), לשם ביצוע תפקידי יחידת המשמר לפי חוק זה; מפקד יחידת המשמר, בהתייעצות עם נשיא ערכאת הערעור, יקבע הוראות לעניין עקרונות פעילות יחידת המשמר לשם מילוי תפקידה.

@ 29. סגל פיקודי ומאבטחים
: (א) מפקד יחידת המשמר ימנה סגל פיקודי ויסמיך מאבטחים ליחידת המשמר, מקרב סוהרי שירות בתי הסוהר או עובדי שירות בתי הסוהר הכשירים להתמנות לסוהרים.
: (ב) לא ימונה אדם לסגל הפיקודי או יוסמך כמאבטח, אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שקבע מפקד יחידת המשמר.

@ 30. סמכויות אנשי יחידת המשמר
: למפקד יחידת המשמר, לסגל הפיקודי ולמאבטחי יחידת המשמר יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט כהגדרתו [[בחוק בתי המשפט]] לפי [[+|סעיפים 106ז]] [[ו-106ח לחוק האמור]], לשם מילוי תפקידם.

@ 31. זיהוי אנשי יחידת המשמר
: על זיהוי אנשי יחידת המשמר יחולו הוראות [[סעיף 106יא לחוק בתי המשפט]], בשינויים המחויבים.

== פרק י': היערכות מינהלית והוראות שונות ==

@ 32. הקמת מפקדה
: הרמטכ&quot;ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים לפי חוק זה (בחוק זה - המפקדה).

@ 33. ועדת היגוי
: (א) מוקמת בזה ועדת היגוי לעניין ההליכים לפי חוק זה בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון שחברים בה המנהלים הכללים של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ והמשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ&quot;ל.
: (ב) ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה תוודא כי הוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים לשם העמדתם לדין, וכן תלווה את ההיערכות ותפקח עליה.

@ 34. היתר לתקופת מילואים חריגה
: שר הביטחון, בהמלצת נשיא ערכאת הערעור או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, רשאי להתיר בכל שנה קריאה לשירות מילואים של שופט או תובע אשר נתן את הסכמתו להתנדב למילוי תפקידו לפי חוק זה, לתקופה העולה על התקופה שנקבעה לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].

@ 35. שחרור אסירים
: לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר כאמור [[בסעיף 8ב לחוק הממשלה, התשס&quot;א-2001]], אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר כהגדרתה [[בסעיף 3]].

@ 36. &lt;!-- תיקון מס' 12 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].))

@ 37. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2024]].))

@ 38. דיווח לכנסת
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, ב-1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, עד לתחילתו של ההליך הראשון לפי חוק זה, על ההיערכות לקיומם של ההליכים לפי חוק זה.

@ 39. ביצוע ותקנות
: שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות לעניין [[פרק ט']] יותקנו גם בהסכמת השר לביטחון לאומי.

@ 40. תקנות לעניין ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות
: על אף האמור [[בתקנה 52 לתקנות ההגנה]] ובכל דין אחר, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר המועד והאופן לביצועו של גזר דין המטיל עונש מוות בהליכים לפי חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ד באייר התשפ&quot;ו (11 במאי 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* ישראל כץ שר הביטחון
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>7m9jocuucivuu62yqpruozq60txhi4l</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016592</id>
      <parentid>3016581</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T09:06:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3016592</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41268" sha1="lw7g7ymagafmx7qlrgbuubt80kcjk1x" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ&quot;ו-2026

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תשפ&quot;ו, 570|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|25:13004914)).

__TOC__

== פרק א': מטרה והגדרות ==

@ 1. מטרה
: מטרת חוק זה להסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, פשעי המין, החטיפה והביזה שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית, באופן מאורגן ומכוון, באזרחי ישראל ובתושביה, שהחלו בכ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023), מעשים שהם פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.

@ 2. הגדרות
: בחוק זה -
:- &quot;בית המשפט הצבאי&quot; - הערכאה הראשונה וערכאת הערעור;
:- &quot;היוועדות חזותית&quot; - תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
:- &quot;חוק בתי המשפט&quot; - [[חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;חוק המעצרים&quot; - [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;חוק סדר הדין הפלילי&quot; - [[חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק השיפוט הצבאי&quot; - [[חוק השיפוט הצבאי, התשט&quot;ו-1955]];
:- &quot;יחידת המשמר&quot; - יחידת משמר בית המשפט הצבאי בשירות בתי הסוהר כמשמעותה [[בפרק ט']];
:- &quot;נשיא בית הדין הצבאי לערעורים&quot; - כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי]];
:- &quot;הערכאה הראשונה&quot; - בית המשפט הצבאי שכונן לפי [[תקנה 12 לתקנות ההגנה]], הדן באישום בהליכים לפי חוק זה;
:- &quot;ערכאת הערעור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 10]];
:- &quot;פקודת הראיות&quot; - [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
:- &quot;הרמטכ&quot;ל&quot; - ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
:- &quot;תקנות ההגנה&quot; - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]].

== פרק ב': בית משפט ושופטים - סמכות, מינויים ומינהל ==

@ 3. סמכות בית המשפט הצבאי
: (א) אדם שיש להעמידו לדין בשל עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הצבאי; לעניין זה, &quot;עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר&quot; - עבירה שבוצעה במסגרת אירועי מתקפת הטרור שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו בין יום כ&quot;ב בתשרי התשפ&quot;ד (7 באוקטובר 2023) ובין יום כ&quot;ה בתשרי התשפ&quot;ד (10 באוקטובר 2023), לרבות עבירה שבוצעה לאחר התקופה האמורה נגד מי שנחטף בימים האמורים ממדינת ישראל, לרבות חללים, לחבל עזה.
: (ב) על אף האמור [[בתקנות ההגנה]], בבואו לדון בכתב אישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך לדון בעבירה לפי כל דין, ובכלל זה בעבירות לפי [[חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש&quot;י-1950]], בעבירות של פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם למלחמה וסיוע לאויב במלחמה לפי [[סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין]], ובעבירות לפי [[חוק המאבק בטרור, התשע&quot;ו-2016]].

@ 4. מקום המושב
: מקום מושבו של בית המשפט הצבאי בהליכים לפי חוק זה הוא בירושלים.

@ 5. מינוי שופטים
: (א) לשם הליכים לפי חוק זה, ימונו שופטים לערכאה הראשונה ולערכאת הערעור לאחר הודעה של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על הצורך במינויים כאמור שתפורסם ברשומות.
: (ב) מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כמפורט להלן יתמנה לשופט בית המשפט הצבאי בידי נשיא המדינה, לפי בחירתו של הרמטכ&quot;ל שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים:
:: (1) שופט בית המשפט העליון בדימוס;
:: (2) שופט בית משפט מחוזי בדימוס;
:: (3) שופט בית משפט מחוזי מכהן, ובלבד שניתנה למינוי הסכמת נשיא בית המשפט העליון;
:: (4) מי שכיהן בשירות קבע כשופט צבאי-משפטאי לפי הוראות [[חוק השיפוט הצבאי]];
:: (5) מי שכיהן, בשירות קבע או עשר שנים לפחות בשירות מילואים, כשופט לפי הוראות [[סעיף 11 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש&quot;ע-2009]].
: (ג) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי יתמנה לשופט בערכאה הראשונה בידי נשיא המדינה, לפי הבחירה של ועדת הבחירה כאמור [[בסעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי]]; על ועדת הבחירה יחולו הוראות [[+|סעיפים 187א]] [[ו-187ב לחוק האמור]].

@ 6. תקופת המינוי
: (א) מינוי לכהונה בערכאה הראשונה יהיה לתקופה של שבע שנים, ובערכאת הערעור - עשר שנים.
: (ב) שופט שהחל בדיון והסתיימה התקופה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום התקופה.

@ 7. הוראות החלות על השופטים בבית המשפט הצבאי
: (א) על שופט בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור יחולו הוראות [[+|סעיפים 184]], [[+|190]], [[192ג עד 193ב לחוק השיפוט הצבאי]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין הוראות [[חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס&quot;ב-2002]], יראו שופט שמונה להליך מכוח חוק זה כשופט צבאי-משפטאי.
: (ג) שופט בית המשפט הצבאי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא בהסכמת נשיא ערכאת הערעור.
: (ד) שופט מכהן שהחל בדיון בערכאה שבה הוא מכהן ומונה לכהונה בבית המשפט הצבאי, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום המינוי לכהונה כאמור; נשיא ערכאת הערעור רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
: (ה) נשיא בית המשפט העליון ונשיא ערכאת הערעור כאחד רשאים לקבוע כי נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן שמונה לערכאת הערעור יהיה רשאי להמשיך לכהן בבית המשפט המחוזי, בתנאים שיקבעו.

@ 8. נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור
: (א) נשיא בית הדין הצבאי לערעורים יהיה נשיא ערכאת הערעור; נשיא הערכאה הראשונה יהיה שופט בית משפט מחוזי מכהן, או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, אשר יתמנה בידי הרמטכ&quot;ל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
: (ב) מותב של הערכאה הראשונה ומותב של ערכאת הערעור יורכבו, כל אחד על ידי נשיאו, מקרב השופטים של אותה ערכאה; אב בית הדין יהיה כקבוע בהוראות [[סעיפים 9]] [[ו-10]], אלא אם כן קבע נשיא הערכאה אחרת לעניין הרכב מסוים.
: (ג) נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של אותה ערכאה ויהיו אחראים לתפעולה.

== פרק ג': הערכאה הראשונה וערכאת הערעור ==

@ 9. הרכב הערכאה הראשונה
: (א) על אף האמור [[בתקנה 13 לתקנות ההגנה]], הערכאה הראשונה תדון בשלושה, שאחד מהם לפחות יהיה נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס ושני שופטים נוספים, אשר מונו לפי [[סעיף 5]].
: (ב) אב בית הדין בערכאה הראשונה יהיה מי שיושב בדין שהוא הראשון מבין אלה:
:: (1) נשיא הערכאה הראשונה;
:: (2) נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם;
:: (3) סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם;
:: (4) שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין - מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

@ 10. ערכאת הערעור
: (א) על אף האמור [[בסעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי]] [[ובתקנות ההגנה]], על פסק דין של הערכאה הראשונה ניתן לערער לפני ערכאת הערעור לפי סעיף זה.
: (ב) ערכאת הערעור תדון בשלושה ותהיה מורכבת מאב בית הדין שיהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים שהם שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, שימונו לפי [[סעיף 5(ב)]].
: (ג) יושב בדין שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהיה הוא אב בית הדין; אם יושבים בדין כמה שופטי בית המשפט העליון בדימוס - יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט העליון במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם; אם יושבים בדין כמה נשיאי בית משפט מחוזי מכהנים או בדימוס - יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה - המבוגר שבהם.

@ 11. ערעור על גזר דין המטיל עונש מוות
: פסק דין של הערכאה הראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו.

== פרק ד': פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה ==

@ 12. פומביות ותיעוד
: (א) בית המשפט הצבאי ידון בפומבי, אולם רשאי הוא לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, ויחולו הוראות [[+|סעיפים 68]] [[ו-70 לחוק בתי המשפט]].
: (ב) דיוני בית המשפט הצבאי יתועדו בתיעוד חזותי וקולי; התיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים; הוראות לפי [[חוק בתי המשפט]] לעניין עיון בתיקים יחולו בשינויים המחויבים.
: (ג)(1) תחילת המשפט, דברי פתיחה והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין לפי [[חוק סדר הדין הפלילי]] ישודרו באתר אינטרנט שיוקם לשם כך; ואולם, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות בדבר איסור פרסום לפי כל דין.
:: (2) ערכאת הערעור תקבע לעניין דיון בערעור אם לשדרו באתר אינטרנט כאמור בפסקה (1).
: (ד)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל צד, נפגע עבירה או אדם אחר, רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי בקשה לפרסום תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ופרסומו לא נאסר, כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם כאמור בסעיף קטן (ג)(1).
:: (2) החלטה בעניין בקשה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי אב בית הדין, נשיא הערכאה הראשונה או נשיא ערכאת הערעור, או שופט שמי מהם הסמיך לכך, לפי העניין; שופט הדן בבקשה יתיר את פרסום התיעוד, כולו או חלקו, אם שוכנע כי האינטרס הציבורי בפרסום גובר על הפגיעה בפרטיותו של נפגע העבירה או על הפגיעה בניהול התקין של ההליך, ובכלל זה העדת עדים זה שלא בפני זה לפי [[סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי]], או על אינטרס ציבורי אחר.
: (ה) בסיום ההליך יקבע בית המשפט הצבאי לעניין כל דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ושפרסומו לא נאסר, אם אפשר לפרסם את תיעוד הדיון, כולו או חלקו; לעניין זה ישקול בית המשפט את האינטרס הציבורי שבפרסום התיעוד, ואם יש בכך כדי לפגוע בפרטיותו של נפגע עבירה או בביטחון המדינה.
: (ו) בטרם תתקבל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג)(2) ו-(ה), תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להשמיע את עמדתם לעניין זה, ולעניין סעיף קטן (ד) - לנפגעי עבירה שפרטים על אודותיהם הוזכרו בדיון.

@ 13. נפגעי עבירה
: (א) הוראות [[חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס&quot;א-2001]] (להלן - חוק זכויות נפגעי עבירה), יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים; סמכויות הנתונות [[בחוק האמור]] לפרקליט מחוז יוקנו לתובע הצבאי הראשי.
: (ב) התובע הצבאי הראשי יקים מערך אשר יהיה מופקד על הבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה ומימושן בהתאם לסעיף זה; המערך יפעל למימוש מיטבי של הזכויות כאמור ובמענה לצורכי נפגעי העבירה בשים לב למספר של נפגעי העבירה ולחומרת הפגיעה בהם.
: (ג) נוכחות נפגע עבירה בדיון בהליכים בבית המשפט הצבאי, בהתאם [[לחוק זכויות נפגעי עבירה]], תיעשה בדרך של נוכחות באולם הדיונים, או בדרך של נוכחות באולם אחר שייוחד לצפייה בדיון באמצעי דיגיטלי (להלן - האולם הנוסף) אם יש צורך בכך; ואולם, נוכחות באולם בית המשפט או באולם הנוסף תתאפשר בשים לב לתפוסה באולמות האמורים בכל דיון; לא התאפשרה נוכחות או צפייה כאמור, רשאי נפגע העבירה לצפות בתיעוד הדיון.
: (ד) נערך דיון בדלתיים סגורות ונפגע עבירה לא נכח בו לפי [[סעיף 15(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה]], רשאי הוא לבקש לצפות בתיעוד הדיון; בית המשפט הצבאי לא יכריע בבקשה לפני שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם וקיבל את עמדת נפגע עבירה אחר שעדותו נשמעה בדיון.

== פרק ה': בעלי הדין - תביעה והגנה ==

@ 14. תובעים
: הרמטכ&quot;ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי למנות תובע לעניין הליך לפי חוק זה; סמכויות הנתונות לתובע לפי כל דין, יהיו נתונות לתובע כאמור, בשינויים המחויבים.

@ 15. סניגור
: (א) נאשם בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי, רשאי לבחור לעצמו סניגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
: (ב) בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אולם סניגור כאמור לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית.

== פרק ו': סדרי דין, ראיות וניהול המשפט ==

@ 16. הוראות החלות על הליכים לפי חוק זה
: (א) הוראות [[+|החלק המקדמי]] [[וחלק א' לחוק העונשין]], יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
: (ב) ההוראות לפי [[+|סימן ו' לפרק ב']] [[+|וסעיפים 76]], [[+|77א]], [[+|80]] [[ו-81 לחוק בתי המשפט]], לעניין סמכויות בית המשפט, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ערעור על החלטה של שופט או בית משפט לפי [[סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט]] יידון לפני דן יחיד שהוא שופט ערכאת הערעור.
: (ג) ההוראות לפי [[סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי]] יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
: (ד) על אף האמור [[בתקנה 31 לתקנות ההגנה]], בית המשפט הצבאי הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
: (ה) על חיוב בדין וגזר דין של בית המשפט הצבאי, לא יחולו [[+|תקנות 47]], [[+|48]], [[+|50]], [[+|51]] [[ו-55 לתקנות ההגנה]] [[וסעיף 440ו(ב) לחוק השיפוט הצבאי]].

@ 17. סדרי דין וראיות
: (א) על אף האמור [[בתקנות ההגנה]], סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבתי משפט הפועלים לפי [[חוק בתי המשפט]], ובכלל זה [[חוק סדר הדין הפלילי]] [[ופקודת הראיות]], יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
: (ב) בית המשפט הצבאי רשאי לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה מהוראות לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת תפיסה והעברה של ראיות, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך; בית המשפט הצבאי יתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

@ 18. נאשמים בכתב אישום אחד
: (א) נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לאחר שהביא תובע את ראיותיו ובטרם הודיע על גמר ראיותיו, כאמור [[בסעיף 157 לחוק סדר הדין הפלילי]], יודיע כל אחד מהנאשמים אם בכוונתו להעיד להגנתו לפי [[סעיף 161(א)(1) לחוק האמור]]; הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד לפי [[סעיף 161(א)(2) לחוק האמור]], יהיה התובע רשאי להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום, ויחולו על העדות הוראות [[פרק ה' סימן ו' לחוק סדר הדין הפלילי]], למעט [[-|סעיף 172]].
: (ב) הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד ותובע ביקש את שמיעת עדותו, לא תשמש עדותו לפי סעיף זה ראיה לחובתו.
: (ג) נאשם שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שיימנע מלהעיד להגנתו, יוכל לבחור לעשות כן ולהעיד להגנתו לפי [[סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי]] לאחר סיום פרשת התביעה כאמור [[בסעיף 157 לחוק האמור]], אף אם העיד כעד תביעה.
: (ד) הודיע נאשם כאמור בסעיף קטן (א) כי בכוונתו להעיד להגנתו לפי [[סעיף 161(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי]] ולא עשה כן במהלך פרשת ההגנה, יהיה רשאי תובע, על אף האמור [[בסעיף 157 לחוק האמור]], להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם עדי התביעה כאמור בסעיף קטן (א) ויחולו על עדותו זו הוראות סעיף קטן (ב).

@ 19. נוכחות הנאשם
: לא התייצב נאשם לדיון ולא השתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית בהתאם להוראות [[פרק ז']], ומצא בית המשפט הצבאי כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אי-השתתפותו, או כי על אף קיומה של סיבה מוצדקת יש צורך של ממש בקידום ההליך בלא דיחוי, רשאי בית המשפט הצבאי להורות על קיום דיון אף בלא נוכחותו או השתתפותו בהיוועדות חזותית, לאחר שבחן את הנסיבות שבשלהן נמנעה השתתפותו ואת נושא הדיון, וסבר כי אין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.

@ 20. עדויות בכתב
: בהליך המתקיים לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר הגשת עדות בכתב ללא חקירת העד בידי מי שביקש את שמיעת עדותו, ובלבד שיתאפשר לבעל הדין שכנגד לחקור את העד; הוגשה עדות בכתב כאמור, יחולו הוראות [[סעיפים 174 עד 177 לחוק סדר הדין הפלילי]], בשינויים המחויבים.

@ 21. תחילת הבאת הראיות
: הוגשו בקשה או ערר בעניין עיון בחומר חקירה או הוגשה עתירה לגילוי ראיה חסויה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר לתובע להתחיל בהבאת הראיות לפני שניתנה החלטה בהליך כאמור, אם מצא, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, שאין בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובהגינות ההליך.

@ 22. דיון לפני דן יחיד
: (א) דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס שהוא שופט הערכאה הראשונה:
:: (1) דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לפי [[סעיף 21 לחוק המעצרים]] ולהארכת מעצר לפי [[+|סעיף 60]] [[או 62 לחוק המעצרים]];
:: (2) דיון בבקשה לעיון בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (3) דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי [[+|סעיפים 44]] [[ו-45 לפקודת הראיות]].
: (ב) דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא שופט ערכאת הערעור:
:: (1) דיון בערר על החלטה בעניין מעצר לפי [[+|סעיף 53]] [[או 55 לחוק המעצרים]];
:: (2) דיון בערר על החלטה בעניין עיון בחומר החקירה לפי [[סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי]].

== פרק ז': היוועדות חזותית ==

@ 23. השתתפות בדרך של היוועדות חזותית
: (א) דיון בבית המשפט הצבאי, שהוא אחד מהדיונים המנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט; על אף האמור [[בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי]], דיון שאינו אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים שלא בנוכחותו של הנאשם אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב) דיון שהוא אחד מאלה יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט:
:: (1) דיון שבו משיב הנאשם לכתב האישום לפי [[סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (2) דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב בירור האשמה;
:: (3) דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי [[סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (4) דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב הראיות לקביעת העונש, או נמסרת הודעתו לפי [[סעיף 189 לחוק סדר הדין הפלילי]];
:: (5) דיון שנשמע בו גזר דין לפי [[סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי]].
: (ג) לבקשת נאשם שהוגשה באמצעות סניגורו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, רשאי בית המשפט לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (4) בדרך של היוועדות חזותית.
: (ד) נשקף סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון המנוי בסעיף קטן (ב) של עצור או אסיר, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר; מצא בית המשפט כי אין דרך להפחית את הסיכון כאמור, רשאי הוא להורות, לבקשת התביעה, במקרים חריגים ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון המנוי בסעיף קטן (ב)(1), (3) או (5) בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.
: (ה) לבקשת הנאשם, יקבע בית המשפט כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סעיף זה יתקיים בנוכחותו, אם סבר, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי תהיה לנוכחות הנאשם תרומה ממשית להגנתו.
: (ו) לא יעיד עד שהוא עצור בהיוועדות חזותית.

@ 24. דיוני מעצר בהיוועדות חזותית
: במהלך תקופה שבה נתון נאשם בהליך המתקיים לפי חוק זה במעצר, לא יתקיימו שני דיוני מעצר ברצף שלא בנוכחותו באולם בית המשפט, אלא אם כן ביקש הנאשם באמצעות סניגורו להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית.

@ 25. אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית
: (א) דיון שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, יתקיים באופן שיבטיח את כל אלה:
:: (1) המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות - שבוצעו ההתאמות הנדרשות;
:: (2)(א) לפני דיון שמתקיים בהיוועדות חזותית ובסמוך לו, תתקיים שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו; העצור או האסיר, באמצעות סניגורו, רשאי להודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על שיחה כאמור.
::: (ב) במהלך הדיון ואחריו תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו.
::: (ג) שיחה בין העצור או האסיר לסניגורו לפי סעיף זה תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיות הדברים הנאמרים בשיחה, ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות [[סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל&quot;ט-1979]], לא יחולו לגבי שיחה זו.
::: (ד) בית המשפט יוודא כי התאפשרו שיחות כאמור בסעיף זה;
:: (3) הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר;
:: (4) במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר אלא אם כן בית המשפט הורה על כך, מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר;
:: (5) בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום באופן עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;
:: (6) יהיה ניתן להציג לנאשם באמצעות מערכת ההיוועדות החזותית את המסמכים, הסרטונים ויתר הראיות המובאים לפני בית המשפט;
:: (7) בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט לשירות בתי הסוהר, בלא שיהוי, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי
:: (8) ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הדיון בעניינו;
::: (א) בקשה להתאמות נגישות בדיון שייערך בדרך של השתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית תוגש לבית המשפט בכתב, או בעל פה במעמד הדיון, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], לעניין התאמות נגישות לשירות; בקשה כאמור תועבר להתייחסות שירות בתי הסוהר, לפי הצורך.
::: (ב) הוגשה בקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (א), יהיה שירות בתי הסוהר האחראי להתאמות לעניין אספקת מושב מותאם, קיום הדיון במקום נגיש או אספקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, בהתאם לצרכיו של העצור או האסיר, והכול בהתאם להוראות לפי [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].
::: (ג) ניתנה החלטה כאמור בפסקת משנה (א) בבקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (ב), פחות מ-48 שעות לפני מועד הדיון, יבצע שירות בתי הסוהר את ההתאמות כאמור, ככל הניתן; הודיע שירות בתי הסוהר כי לא ניתן לבצע את ההתאמות כאמור, יתקיים הדיון בנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט.
: (ב) דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי [[פרק זה]] יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך.
: (ג) השר לביטחון לאומי ושר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב).

== פרק ח': מעצר אחרי הגשת כתב אישום ==

@ 26. מעצר אחרי הגשת כתב אישום
: הוראות [[חוק המעצרים]] יחולו על נאשם שהוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
: (1) [[-|בסעיף 21(ג)]], במקום &quot;לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים&quot; יקראו &quot;לתקופות שלא יעלו על 30 ימים כל פעם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (2) [[-|בסעיף 21(ד)]], בסופו יקראו &quot;ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (3) [[-|בסעיף 60]], במקום &quot;כדי 30 ימים&quot; יקראו &quot;כדי 90 ימים&quot; ובמקום &quot;ל-30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו&quot; יקראו &quot;ל-90 ימים נוספים, אם ביקשו זאת הצדדים, ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (4) [[-|בסעיף 61(ג)]], במקום &quot;ישוחרר הנאשם מן המעצר&quot; יקראו &quot;רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר ל-90 ימים נוספים או עד למתן גזר הדין, לפי המוקדם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן&quot;;
: (5) [[-|בסעיף 62(א)]], במקום &quot;90 ימים&quot; יקראו &quot;150 ימים&quot;.

== פרק ט': יחידת המשמר ==

@ 27. יחידת המשמר ותפקידיה
: (א) בשירות בתי הסוהר תוקם יחידת משמר של בית המשפט הצבאי לצורך הליכים לפי חוק זה.
: (ב) תפקידי יחידת המשמר הם:
:: (1) להגן על השופטים, עובדי מתחם בית המשפט הצבאי והבאים בשעריו, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה;
:: (2) לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה.

@ 28. מפקד יחידת המשמר
: השר לביטחון לאומי, בהסכמת נשיא ערכאת הערעור, ימנה סוהר בכיר כהגדרתו [[בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1971]], למפקד יחידת המשמר (להלן - מפקד יחידת המשמר), לשם ביצוע תפקידי יחידת המשמר לפי חוק זה; מפקד יחידת המשמר, בהתייעצות עם נשיא ערכאת הערעור, יקבע הוראות לעניין עקרונות פעילות יחידת המשמר לשם מילוי תפקידה.

@ 29. סגל פיקודי ומאבטחים
: (א) מפקד יחידת המשמר ימנה סגל פיקודי ויסמיך מאבטחים ליחידת המשמר, מקרב סוהרי שירות בתי הסוהר או עובדי שירות בתי הסוהר הכשירים להתמנות לסוהרים.
: (ב) לא ימונה אדם לסגל הפיקודי או יוסמך כמאבטח, אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שקבע מפקד יחידת המשמר.

@ 30. סמכויות אנשי יחידת המשמר
: למפקד יחידת המשמר, לסגל הפיקודי ולמאבטחי יחידת המשמר יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט כהגדרתו [[בחוק בתי המשפט]] לפי [[+|סעיפים 106ז]] [[ו-106ח לחוק האמור]], לשם מילוי תפקידם.

@ 31. זיהוי אנשי יחידת המשמר
: על זיהוי אנשי יחידת המשמר יחולו הוראות [[סעיף 106יא לחוק בתי המשפט]], בשינויים המחויבים.

== פרק י': היערכות מינהלית והוראות שונות ==

@ 32. הקמת מפקדה
: הרמטכ&quot;ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים לפי חוק זה (בחוק זה - המפקדה).

@ 33. ועדת היגוי
: (א) מוקמת בזה ועדת היגוי לעניין ההליכים לפי חוק זה בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון שחברים בה המנהלים הכללים של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ והמשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ&quot;ל.
: (ב) ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה תוודא כי הוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים לשם העמדתם לדין, וכן תלווה את ההיערכות ותפקח עליה.

@ 34. היתר לתקופת מילואים חריגה
: שר הביטחון, בהמלצת נשיא ערכאת הערעור או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, רשאי להתיר בכל שנה קריאה לשירות מילואים של שופט או תובע אשר נתן את הסכמתו להתנדב למילוי תפקידו לפי חוק זה, לתקופה העולה על התקופה שנקבעה לפי [[חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ&quot;ו-1986]].

@ 35. שחרור אסירים
: לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר כאמור [[בסעיף 8ב לחוק הממשלה, התשס&quot;א-2001]], אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר כהגדרתה [[בסעיף 3]].

@ 36. &lt;!-- תיקון מס' 12 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע&quot;ט-2019]].))

@ 37. &lt;!-- תיקון מס' 1 --&gt; : ((הנוסח שולב [[בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון - חרבות ברזל), התשפ&quot;ה-2024]].))

@ 38. דיווח לכנסת
: שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, ב-1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, עד לתחילתו של ההליך הראשון לפי חוק זה, על ההיערכות לקיומם של ההליכים לפי חוק זה.

@ 39. ביצוע ותקנות
: שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות לעניין [[פרק ט']] יותקנו גם בהסכמת השר לביטחון לאומי.

@ 40. תקנות לעניין ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות
: על אף האמור [[בתקנה 52 לתקנות ההגנה]] ובכל דין אחר, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר המועד והאופן לביצועו של גזר דין המטיל עונש מוות בהליכים לפי חוק זה.

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום כ&quot;ד באייר התשפ&quot;ו (11 במאי 2026).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* ישראל כץ שר הביטחון
* יצחק הרצוג נשיא המדינה
* אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>lw7g7ymagafmx7qlrgbuubt80kcjk1x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743744</id>
    <revision>
      <id>3016582</id>
      <timestamp>2026-05-17T09:01:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[3016581] חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ&quot;ו-2026</comment>
      <origin>3016582</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52023" sha1="isb3td72k5zxsha6djmdl2ww1q4msia" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 570|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13004914.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בית משפט ושופטים – סמכות, מינויים ומינהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הערכאה הראשונה וערכאת הערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בעלי הדין – תביעה והגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סדרי דין, ראיות וניהול המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: היוועדות חזותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מעצר אחרי הגשת כתב אישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: יחידת המשמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: היערכות מינהלית והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת חוק זה להסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, פשעי המין, החטיפה והביזה שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית, באופן מאורגן ומכוון, באזרחי ישראל ובתושביה, שהחלו בכ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), מעשים שהם פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט הצבאי“ – הערכאה הראשונה וערכאת הערעור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השיפוט הצבאי“ – {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת המשמר“ – יחידת משמר בית המשפט הצבאי בשירות בתי הסוהר כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערכאה הראשונה“ – בית המשפט הצבאי שכונן לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות ההגנה}}, הדן באישום בהליכים לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכאת הערעור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בית משפט ושופטים – סמכות, מינויים ומינהל}}

{{ח:סעיף|3|סמכות בית המשפט הצבאי}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שיש להעמידו לדין בשל עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הצבאי; לעניין זה, ”עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר“ – עבירה שבוצעה במסגרת אירועי מתקפת הטרור שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו בין יום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ובין יום כ״ה בתשרי התשפ״ד (10 באוקטובר 2023), לרבות עבירה שבוצעה לאחר התקופה האמורה נגד מי שנחטף בימים האמורים ממדינת ישראל, לרבות חללים, לחבל עזה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}}, בבואו לדון בכתב אישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך לדון בעבירה לפי כל דין, ובכלל זה בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950}}, בעבירות של פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם למלחמה וסיוע לאויב במלחמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין}}, ובעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|4|מקום המושב}}
{{ח:ת}} מקום מושבו של בית המשפט הצבאי בהליכים לפי חוק זה הוא בירושלים.

{{ח:סעיף|5|מינוי שופטים}}
{{ח:תת|(א)}} לשם הליכים לפי חוק זה, ימונו שופטים לערכאה הראשונה ולערכאת הערעור לאחר הודעה של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על הצורך במינויים כאמור שתפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כמפורט להלן יתמנה לשופט בית המשפט הצבאי בידי נשיא המדינה, לפי בחירתו של הרמטכ״ל שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון בדימוס;
{{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט מחוזי בדימוס;
{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט מחוזי מכהן, ובלבד שניתנה למינוי הסכמת נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(4)}} מי שכיהן בשירות קבע כשופט צבאי־משפטאי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתת|(5)}} מי שכיהן, בשירות קבע או עשר שנים לפחות בשירות מילואים, כשופט לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 11|סעיף 11 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי יתמנה לשופט בערכאה הראשונה בידי נשיא המדינה, לפי הבחירה של ועדת הבחירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187|בסעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי}}; על ועדת הבחירה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187א|סעיפים 187א}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187ב|ו־187ב לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6|תקופת המינוי}}
{{ח:תת|(א)}} מינוי לכהונה בערכאה הראשונה יהיה לתקופה של שבע שנים, ובערכאת הערעור – עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} שופט שהחל בדיון והסתיימה התקופה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום התקופה.

{{ח:סעיף|7|הוראות החלות על השופטים בבית המשפט הצבאי}}
{{ח:תת|(א)}} על שופט בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 184|סעיפים 184}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 190|190}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 192ג|192ג עד 193ב לחוק השיפוט הצבאי}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}, יראו שופט שמונה להליך מכוח חוק זה כשופט צבאי־משפטאי.
{{ח:תת|(ג)}} שופט בית המשפט הצבאי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא בהסכמת נשיא ערכאת הערעור.
{{ח:תת|(ד)}} שופט מכהן שהחל בדיון בערכאה שבה הוא מכהן ומונה לכהונה בבית המשפט הצבאי, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום המינוי לכהונה כאמור; נשיא ערכאת הערעור רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} נשיא בית המשפט העליון ונשיא ערכאת הערעור כאחד רשאים לקבוע כי נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן שמונה לערכאת הערעור יהיה רשאי להמשיך לכהן בבית המשפט המחוזי, בתנאים שיקבעו.

{{ח:סעיף|8|נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים יהיה נשיא ערכאת הערעור; נשיא הערכאה הראשונה יהיה שופט בית משפט מחוזי מכהן, או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, אשר יתמנה בידי הרמטכ״ל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} מותב של הערכאה הראשונה ומותב של ערכאת הערעור יורכבו, כל אחד על ידי נשיאו, מקרב השופטים של אותה ערכאה; אב בית הדין יהיה כקבוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, אלא אם כן קבע נשיא הערכאה אחרת לעניין הרכב מסוים.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של אותה ערכאה ויהיו אחראים לתפעולה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הערכאה הראשונה וערכאת הערעור}}

{{ח:סעיף|9|הרכב הערכאה הראשונה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות ההגנה}}, הערכאה הראשונה תדון בשלושה, שאחד מהם לפחות יהיה נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס ושני שופטים נוספים, אשר מונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין בערכאה הראשונה יהיה מי שיושב בדין שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא הערכאה הראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין – מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם;
{{ח:תתת|(3)}} סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין – מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם;
.ך: (4) שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין – מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף|10|ערכאת הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ב|בסעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|ובתקנות ההגנה}}, על פסק דין של הערכאה הראשונה ניתן לערער לפני ערכאת הערעור לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ערכאת הערעור תדון בשלושה ותהיה מורכבת מאב בית הדין שיהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים שהם שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, שימונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב בדין שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהיה הוא אב בית הדין; אם יושבים בדין כמה שופטי בית המשפט העליון בדימוס – יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט העליון במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם; אם יושבים בדין כמה נשיאי בית משפט מחוזי מכהנים או בדימוס – יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף|11|ערעור על גזר דין המטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} פסק דין של הערכאה הראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה}}

{{ח:סעיף|12|פומביות ותיעוד}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט הצבאי ידון בפומבי, אולם רשאי הוא לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיפים 68}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|ו־70 לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיוני בית המשפט הצבאי יתועדו בתיעוד חזותי וקולי; התיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים; הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} לעניין עיון בתיקים יחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תחילת המשפט, דברי פתיחה והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}} ישודרו באתר אינטרנט שיוקם לשם כך; ואולם, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות בדבר איסור פרסום לפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} ערכאת הערעור תקבע לעניין דיון בערעור אם לשדרו באתר אינטרנט כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל צד, נפגע עבירה או אדם אחר, רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי בקשה לפרסום תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ופרסומו לא נאסר, כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם כאמור בסעיף קטן (ג)(1).
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בעניין בקשה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי אב בית הדין, נשיא הערכאה הראשונה או נשיא ערכאת הערעור, או שופט שמי מהם הסמיך לכך, לפי העניין; שופט הדן בבקשה יתיר את פרסום התיעוד, כולו או חלקו, אם שוכנע כי האינטרס הציבורי בפרסום גובר על הפגיעה בפרטיותו של נפגע העבירה או על הפגיעה בניהול התקין של ההליך, ובכלל זה העדת עדים זה שלא בפני זה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי}}, או על אינטרס ציבורי אחר.
{{ח:תת|(ה)}} בסיום ההליך יקבע בית המשפט הצבאי לעניין כל דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ושפרסומו לא נאסר, אם אפשר לפרסם את תיעוד הדיון, כולו או חלקו; לעניין זה ישקול בית המשפט את האינטרס הציבורי שבפרסום התיעוד, ואם יש בכך כדי לפגוע בפרטיותו של נפגע עבירה או בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם תתקבל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג)(2) ו־(ה), תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להשמיע את עמדתם לעניין זה, ולעניין סעיף קטן (ד) – לנפגעי עבירה שפרטים על אודותיהם הוזכרו בדיון.

{{ח:סעיף|13|נפגעי עבירה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}} (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה), יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים; סמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק האמור}} לפרקליט מחוז יוקנו לתובע הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} התובע הצבאי הראשי יקים מערך אשר יהיה מופקד על הבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה ומימושן בהתאם לסעיף זה; המערך יפעל למימוש מיטבי של הזכויות כאמור ובמענה לצורכי נפגעי העבירה בשים לב למספר של נפגעי העבירה ולחומרת הפגיעה בהם.
{{ח:תת|(ג)}} נוכחות נפגע עבירה בדיון בהליכים בבית המשפט הצבאי, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|לחוק זכויות נפגעי עבירה}}, תיעשה בדרך של נוכחות באולם הדיונים, או בדרך של נוכחות באולם אחר שייוחד לצפייה בדיון באמצעי דיגיטלי (להלן – האולם הנוסף) אם יש צורך בכך; ואולם, נוכחות באולם בית המשפט או באולם הנוסף תתאפשר בשים לב לתפוסה באולמות האמורים בכל דיון; לא התאפשרה נוכחות או צפייה כאמור, רשאי נפגע העבירה לצפות בתיעוד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} נערך דיון בדלתיים סגורות ונפגע עבירה לא נכח בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה}}, רשאי הוא לבקש לצפות בתיעוד הדיון; בית המשפט הצבאי לא יכריע בבקשה לפני שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם וקיבל את עמדת נפגע עבירה אחר שעדותו נשמעה בדיון.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בעלי הדין – תביעה והגנה}}

{{ח:סעיף|14|תובעים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי למנות תובע לעניין הליך לפי חוק זה; סמכויות הנתונות לתובע לפי כל דין, יהיו נתונות לתובע כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15|סניגור}}
{{ח:תת|(א)}} נאשם בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי, רשאי לבחור לעצמו סניגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אולם סניגור כאמור לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סדרי דין, ראיות וניהול המשפט}}

{{ח:סעיף|16|הוראות החלות על הליכים לפי חוק זה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק 0|החלק המקדמי}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק א|וחלק א׳ לחוק העונשין}}, יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 76|וסעיפים 76}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|77א}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 80|80}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 81|ו־81 לחוק בתי המשפט}}, לעניין סמכויות בית המשפט, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ערעור על החלטה של שופט או בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט}} יידון לפני דן יחיד שהוא שופט ערכאת הערעור.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ח|סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי}} יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 31|בתקנה 31 לתקנות ההגנה}}, בית המשפט הצבאי הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
{{ח:תת|(ה)}} על חיוב בדין וגזר דין של בית המשפט הצבאי, לא יחולו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 47|תקנות 47}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 48|48}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 50|50}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 51|51}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 55|ו־55 לתקנות ההגנה}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ו|וסעיף 440ו(ב) לחוק השיפוט הצבאי}}.

{{ח:סעיף|17|סדרי דין וראיות}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}}, סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבתי משפט הפועלים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}, ובכלל זה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|ופקודת הראיות}}, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הצבאי רשאי לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה מהוראות לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת תפיסה והעברה של ראיות, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך; בית המשפט הצבאי יתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

{{ח:סעיף|18|נאשמים בכתב אישום אחד}}
{{ח:תת|(א)}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לאחר שהביא תובע את ראיותיו ובטרם הודיע על גמר ראיותיו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 157|בסעיף 157 לחוק סדר הדין הפלילי}}, יודיע כל אחד מהנאשמים אם בכוונתו להעיד להגנתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161(א)(1) לחוק האמור}}; הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161(א)(2) לחוק האמור}}, יהיה התובע רשאי להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום, ויחולו על העדות הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ה סימן ו|פרק ה׳ סימן ו׳ לחוק סדר הדין הפלילי}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד ותובע ביקש את שמיעת עדותו, לא תשמש עדותו לפי סעיף זה ראיה לחובתו.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שיימנע מלהעיד להגנתו, יוכל לבחור לעשות כן ולהעיד להגנתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי}} לאחר סיום פרשת התביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 157|בסעיף 157 לחוק האמור}}, אף אם העיד כעד תביעה.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע נאשם כאמור בסעיף קטן (א) כי בכוונתו להעיד להגנתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי}} ולא עשה כן במהלך פרשת ההגנה, יהיה רשאי תובע, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 157|בסעיף 157 לחוק האמור}}, להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם עדי התביעה כאמור בסעיף קטן (א) ויחולו על עדותו זו הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|19|נוכחות הנאשם}}
{{ח:ת}} לא התייצב נאשם לדיון ולא השתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ומצא בית המשפט הצבאי כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אי־השתתפותו, או כי על אף קיומה של סיבה מוצדקת יש צורך של ממש בקידום ההליך בלא דיחוי, רשאי בית המשפט הצבאי להורות על קיום דיון אף בלא נוכחותו או השתתפותו בהיוועדות חזותית, לאחר שבחן את הנסיבות שבשלהן נמנעה השתתפותו ואת נושא הדיון, וסבר כי אין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.

{{ח:סעיף|20|עדויות בכתב}}
{{ח:ת}} בהליך המתקיים לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר הגשת עדות בכתב ללא חקירת העד בידי מי שביקש את שמיעת עדותו, ובלבד שיתאפשר לבעל הדין שכנגד לחקור את העד; הוגשה עדות בכתב כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 174|סעיפים 174 עד 177 לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|תחילת הבאת הראיות}}
{{ח:ת}} הוגשו בקשה או ערר בעניין עיון בחומר חקירה או הוגשה עתירה לגילוי ראיה חסויה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר לתובע להתחיל בהבאת הראיות לפני שניתנה החלטה בהליך כאמור, אם מצא, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, שאין בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובהגינות ההליך.

{{ח:סעיף|22|דיון לפני דן יחיד}}
{{ח:תת|(א)}} דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס שהוא שופט הערכאה הראשונה:
{{ח:תתת|(1)}} דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק המעצרים}} ולהארכת מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 60|סעיף 60}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 62|או 62 לחוק המעצרים}};
{{ח:תתת|(2)}} דיון בבקשה לעיון בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(3)}} דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|ו־45 לפקודת הראיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא שופט ערכאת הערעור:
{{ח:תתת|(1)}} דיון בערר על החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 53|סעיף 53}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 55|או 55 לחוק המעצרים}};
{{ח:תתת|(2)}} דיון בערר על החלטה בעניין עיון בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: היוועדות חזותית}}

{{ח:סעיף|23|השתתפות בדרך של היוועדות חזותית}}
{{ח:תת|(א)}} דיון בבית המשפט הצבאי, שהוא אחד מהדיונים המנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי}}, דיון שאינו אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים שלא בנוכחותו של הנאשם אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שהוא אחד מאלה יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט:
{{ח:תתת|(1)}} דיון שבו משיב הנאשם לכתב האישום לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 152|סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(2)}} דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב בירור האשמה;
{{ח:תתת|(3)}} דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 182|סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(4)}} דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב הראיות לקביעת העונש, או נמסרת הודעתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 189|סעיף 189 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(5)}} דיון שנשמע בו גזר דין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 193|סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשת נאשם שהוגשה באמצעות סניגורו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, רשאי בית המשפט לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (4) בדרך של היוועדות חזותית.
{{ח:תת|(ד)}} נשקף סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון המנוי בסעיף קטן (ב) של עצור או אסיר, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר; מצא בית המשפט כי אין דרך להפחית את הסיכון כאמור, רשאי הוא להורות, לבקשת התביעה, במקרים חריגים ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון המנוי בסעיף קטן (ב)(1), (3) או (5) בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.
{{ח:תת|(ה)}} לבקשת הנאשם, יקבע בית המשפט כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סעיף זה יתקיים בנוכחותו, אם סבר, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי תהיה לנוכחות הנאשם תרומה ממשית להגנתו.
{{ח:תת|(ו)}} לא יעיד עד שהוא עצור בהיוועדות חזותית.

{{ח:סעיף|24|דיוני מעצר בהיוועדות חזותית}}
{{ח:ת}} במהלך תקופה שבה נתון נאשם בהליך המתקיים לפי חוק זה במעצר, לא יתקיימו שני דיוני מעצר ברצף שלא בנוכחותו באולם בית המשפט, אלא אם כן ביקש הנאשם באמצעות סניגורו להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית.

{{ח:סעיף|25|אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית}}
{{ח:תת|(א)}} דיון שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, יתקיים באופן שיבטיח את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו ההתאמות הנדרשות;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} לפני דיון שמתקיים בהיוועדות חזותית ובסמוך לו, תתקיים שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו; העצור או האסיר, באמצעות סניגורו, רשאי להודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על שיחה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} במהלך הדיון ואחריו תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו.
{{ח:תתתת|(ג)}} שיחה בין העצור או האסיר לסניגורו לפי סעיף זה תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיות הדברים הנאמרים בשיחה, ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 13|סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, לא יחולו לגבי שיחה זו.
{{ח:תתתת|(ד)}} בית המשפט יוודא כי התאפשרו שיחות כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר אלא אם כן בית המשפט הורה על כך, מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר;
{{ח:תתת|(5)}} בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום באופן עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;
{{ח:תתת|(6)}} יהיה ניתן להציג לנאשם באמצעות מערכת ההיוועדות החזותית את המסמכים, הסרטונים ויתר הראיות המובאים לפני בית המשפט;
{{ח:תתת|(7)}} בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט לשירות בתי הסוהר, בלא שיהוי, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי
{{ח:תתת|(8)}} ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הדיון בעניינו;
{{ח:תתתת|(א)}} בקשה להתאמות נגישות בדיון שייערך בדרך של השתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית תוגש לבית המשפט בכתב, או בעל פה במעמד הדיון, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, לעניין התאמות נגישות לשירות; בקשה כאמור תועבר להתייחסות שירות בתי הסוהר, לפי הצורך.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה בקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (א), יהיה שירות בתי הסוהר האחראי להתאמות לעניין אספקת מושב מותאם, קיום הדיון במקום נגיש או אספקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, בהתאם לצרכיו של העצור או האסיר, והכול בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתנה החלטה כאמור בפסקת משנה (א) בבקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (ב), פחות מ־48 שעות לפני מועד הדיון, יבצע שירות בתי הסוהר את ההתאמות כאמור, ככל הניתן; הודיע שירות בתי הסוהר כי לא ניתן לבצע את ההתאמות כאמור, יתקיים הדיון בנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} השר לביטחון לאומי ושר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מעצר אחרי הגשת כתב אישום}}

{{ח:סעיף|26|מעצר אחרי הגשת כתב אישום}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}} יחולו על נאשם שהוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|בסעיף 21(ג)}}, במקום ”לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים“ יקראו ”לתקופות שלא יעלו על 30 ימים כל פעם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|בסעיף 21(ד)}}, בסופו יקראו ”ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 60|בסעיף 60}}, במקום ”כדי 30 ימים“ יקראו ”כדי 90 ימים“ ובמקום ”ל־30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו“ יקראו ”ל־90 ימים נוספים, אם ביקשו זאת הצדדים, ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 61|בסעיף 61(ג)}}, במקום ”ישוחרר הנאשם מן המעצר“ יקראו ”רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר ל־90 ימים נוספים או עד למתן גזר הדין, לפי המוקדם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, במקום ”90 ימים“ יקראו ”150 ימים“.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: יחידת המשמר}}

{{ח:סעיף|27|יחידת המשמר ותפקידיה}}
{{ח:תת|(א)}} בשירות בתי הסוהר תוקם יחידת משמר של בית המשפט הצבאי לצורך הליכים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי יחידת המשמר הם:
{{ח:תתת|(1)}} להגן על השופטים, עובדי מתחם בית המשפט הצבאי והבאים בשעריו, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה.

{{ח:סעיף|28|מפקד יחידת המשמר}}
{{ח:ת}} השר לביטחון לאומי, בהסכמת נשיא ערכאת הערעור, ימנה סוהר בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למפקד יחידת המשמר (להלן – מפקד יחידת המשמר), לשם ביצוע תפקידי יחידת המשמר לפי חוק זה; מפקד יחידת המשמר, בהתייעצות עם נשיא ערכאת הערעור, יקבע הוראות לעניין עקרונות פעילות יחידת המשמר לשם מילוי תפקידה.

{{ח:סעיף|29|סגל פיקודי ומאבטחים}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד יחידת המשמר ימנה סגל פיקודי ויסמיך מאבטחים ליחידת המשמר, מקרב סוהרי שירות בתי הסוהר או עובדי שירות בתי הסוהר הכשירים להתמנות לסוהרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם לסגל הפיקודי או יוסמך כמאבטח, אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שקבע מפקד יחידת המשמר.

{{ח:סעיף|30|סמכויות אנשי יחידת המשמר}}
{{ח:ת}} למפקד יחידת המשמר, לסגל הפיקודי ולמאבטחי יחידת המשמר יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט}} לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 106ח|ו־106ח לחוק האמור}}, לשם מילוי תפקידם.

{{ח:סעיף|31|זיהוי אנשי יחידת המשמר}}
{{ח:ת}} על זיהוי אנשי יחידת המשמר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 106יא|סעיף 106יא לחוק בתי המשפט}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: היערכות מינהלית והוראות שונות}}

{{ח:סעיף|32|הקמת מפקדה}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים לפי חוק זה (בחוק זה – המפקדה).

{{ח:סעיף|33|ועדת היגוי}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדת היגוי לעניין ההליכים לפי חוק זה בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון שחברים בה המנהלים הכללים של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ והמשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ״ל.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה תוודא כי הוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים לשם העמדתם לדין, וכן תלווה את ההיערכות ותפקח עליה.

{{ח:סעיף|34|היתר לתקופת מילואים חריגה}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, בהמלצת נשיא ערכאת הערעור או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, רשאי להתיר בכל שנה קריאה לשירות מילואים של שופט או תובע אשר נתן את הסכמתו להתנדב למילוי תפקידו לפי חוק זה, לתקופה העולה על התקופה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף|35|שחרור אסירים}}
{{ח:ת}} לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הממשלה#סעיף 8ב|בסעיף 8ב לחוק הממשלה, התשס״א–2001}}, אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.

{{ח:סעיף|36|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|38|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, ב־1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, עד לתחילתו של ההליך הראשון לפי חוק זה, על ההיערכות לקיומם של ההליכים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|39|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} יותקנו גם בהסכמת השר לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|40|תקנות לעניין ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות ההגנה}} ובכל דין אחר, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר המועד והאופן לביצועו של גזר דין המטיל עונש מוות בהליכים לפי חוק זה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד באייר התשפ״ו (11 במאי 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>isb3td72k5zxsha6djmdl2ww1q4msia</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016598</id>
      <parentid>3016582</parentid>
      <timestamp>2026-05-17T11:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[3016592]</comment>
      <origin>3016598</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52032" sha1="4boq05o9m989t2gmaclg4wp9tbdk5f6" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ״ו–2026}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ו, 570|חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_13004914.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בית משפט ושופטים – סמכות, מינויים ומינהל}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הערכאה הראשונה וערכאת הערעור}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בעלי הדין – תביעה והגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סדרי דין, ראיות וניהול המשפט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: היוועדות חזותית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מעצר אחרי הגשת כתב אישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: יחידת המשמר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: היערכות מינהלית והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}

{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:ת}} מטרת חוק זה להסדיר את העמדתם לדין של מבצעי פעולות האיבה, הרצח, פשעי המין, החטיפה והביזה שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו במסגרת מתקפת הטרור הרצחנית, באופן מאורגן ומכוון, באזרחי ישראל ובתושביה, שהחלו בכ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), מעשים שהם פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה.

{{ח:סעיף|2|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט הצבאי“ – הערכאה הראשונה וערכאת הערעור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין כמה מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי המשפט“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק סדר הדין הפלילי“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השיפוט הצבאי“ – {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידת המשמר“ – יחידת משמר בית המשפט הצבאי בשירות בתי הסוהר כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק ט׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נשיא בית הדין הצבאי לערעורים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערכאה הראשונה“ – בית המשפט הצבאי שכונן לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות ההגנה}}, הדן באישום בהליכים לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכאת הערעור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הראיות“ – {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרמטכ״ל“ – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בית משפט ושופטים – סמכות, מינויים ומינהל}}

{{ח:סעיף|3|סמכות בית המשפט הצבאי}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שיש להעמידו לדין בשל עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט הצבאי; לעניין זה, ”עבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר“ – עבירה שבוצעה במסגרת אירועי מתקפת הטרור שביצעו ארגון הטרור חמאס ושותפיו בין יום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) ובין יום כ״ה בתשרי התשפ״ד (10 באוקטובר 2023), לרבות עבירה שבוצעה לאחר התקופה האמורה נגד מי שנחטף בימים האמורים ממדינת ישראל, לרבות חללים, לחבל עזה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}}, בבואו לדון בכתב אישום כאמור בסעיף קטן (א) יהיה בית המשפט הצבאי מוסמך לדון בעבירה לפי כל דין, ובכלל זה בעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם|חוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, התש״י–1950}}, בעבירות של פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה, גרם למלחמה וסיוע לאויב במלחמה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין}}, ובעבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}.

{{ח:סעיף|4|מקום המושב}}
{{ח:ת}} מקום מושבו של בית המשפט הצבאי בהליכים לפי חוק זה הוא בירושלים.

{{ח:סעיף|5|מינוי שופטים}}
{{ח:תת|(א)}} לשם הליכים לפי חוק זה, ימונו שופטים לערכאה הראשונה ולערכאת הערעור לאחר הודעה של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים על הצורך במינויים כאמור שתפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} מי שכיהן או מכהן בתפקיד שיפוטי כמפורט להלן יתמנה לשופט בית המשפט הצבאי בידי נשיא המדינה, לפי בחירתו של הרמטכ״ל שתתקבל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון בדימוס;
{{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט מחוזי בדימוס;
{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט מחוזי מכהן, ובלבד שניתנה למינוי הסכמת נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תתת|(4)}} מי שכיהן בשירות קבע כשופט צבאי־משפטאי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}};
{{ח:תתת|(5)}} מי שכיהן, בשירות קבע או עשר שנים לפחות בשירות מילואים, כשופט לפי הוראות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 11|סעיף 11 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי והוא בעל ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי יתמנה לשופט בערכאה הראשונה בידי נשיא המדינה, לפי הבחירה של ועדת הבחירה כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187|בסעיף 187 לחוק השיפוט הצבאי}}; על ועדת הבחירה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187א|סעיפים 187א}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 187ב|ו־187ב לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6|תקופת המינוי}}
{{ח:תת|(א)}} מינוי לכהונה בערכאה הראשונה יהיה לתקופה של שבע שנים, ובערכאת הערעור – עשר שנים.
{{ח:תת|(ב)}} שופט שהחל בדיון והסתיימה התקופה כאמור בסעיף קטן (א), יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום התקופה.

{{ח:סעיף|7|הוראות החלות על השופטים בבית המשפט הצבאי}}
{{ח:תת|(א)}} על שופט בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 184|סעיפים 184}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 190|190}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 192ג|192ג עד 193ב לחוק השיפוט הצבאי}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}, יראו שופט שמונה להליך מכוח חוק זה כשופט צבאי־משפטאי.
{{ח:תת|(ג)}} שופט בית המשפט הצבאי לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי אלא בהסכמת נשיא ערכאת הערעור.
{{ח:תת|(ד)}} שופט מכהן שהחל בדיון בערכאה שבה הוא מכהן ומונה לכהונה בבית המשפט הצבאי, יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום המינוי לכהונה כאמור; נשיא ערכאת הערעור רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים.
{{ח:תת|(ה)}} נשיא בית המשפט העליון ונשיא ערכאת הערעור כאחד רשאים לקבוע כי נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן שמונה לערכאת הערעור יהיה רשאי להמשיך לכהן בבית המשפט המחוזי, בתנאים שיקבעו.

{{ח:סעיף|8|נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} נשיא בית הדין הצבאי לערעורים יהיה נשיא ערכאת הערעור; נשיא הערכאה הראשונה יהיה שופט בית משפט מחוזי מכהן, או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי בדימוס, אשר יתמנה בידי הרמטכ״ל בהמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} מותב של הערכאה הראשונה ומותב של ערכאת הערעור יורכבו, כל אחד על ידי נשיאו, מקרב השופטים של אותה ערכאה; אב בית הדין יהיה כקבוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, אלא אם כן קבע נשיא הערכאה אחרת לעניין הרכב מסוים.
{{ח:תת|(ג)}} נשיא הערכאה הראשונה ונשיא ערכאת הערעור יקבעו כל אחד את סדרי המינהל של אותה ערכאה ויהיו אחראים לתפעולה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הערכאה הראשונה וערכאת הערעור}}

{{ח:סעיף|9|הרכב הערכאה הראשונה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות ההגנה}}, הערכאה הראשונה תדון בשלושה, שאחד מהם לפחות יהיה נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס ושני שופטים נוספים, אשר מונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין בערכאה הראשונה יהיה מי שיושב בדין שהוא הראשון מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} נשיא הערכאה הראשונה;
{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין – מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם;
{{ח:תתת|(3)}} סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין – מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם;
{{ח:תתת|(4)}} שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ואם כמה יושבים בדין – מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף|10|ערכאת הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ב|בסעיף 440ב לחוק השיפוט הצבאי}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|ובתקנות ההגנה}}, על פסק דין של הערכאה הראשונה ניתן לערער לפני ערכאת הערעור לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} ערכאת הערעור תדון בשלושה ותהיה מורכבת מאב בית הדין שיהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים שהם שופט בית המשפט העליון בדימוס או נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, שימונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}}.
{{ח:תת|(ג)}} יושב בדין שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהיה הוא אב בית הדין; אם יושבים בדין כמה שופטי בית המשפט העליון בדימוס – יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט העליון במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם; אם יושבים בדין כמה נשיאי בית משפט מחוזי מכהנים או בדימוס – יהיה אב בית הדין מי שכיהן בבית המשפט המחוזי במשך פרק הזמן הארוך ביותר, ובין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

{{ח:סעיף|11|ערעור על גזר דין המטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} פסק דין של הערכאה הראשונה המטיל עונש מוות ולא הוגש עליו ערעור על ידי מי שעונש זה הוטל עליו, רואים כאילו הוגש עליו ערעור מטעמו.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פומביות, תיעוד ונפגעי עבירה}}

{{ח:סעיף|12|פומביות ותיעוד}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט הצבאי ידון בפומבי, אולם רשאי הוא לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 68|סעיפים 68}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 70|ו־70 לחוק בתי המשפט}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיוני בית המשפט הצבאי יתועדו בתיעוד חזותי וקולי; התיעוד יישמר ויועבר לארכיון המדינה בתום ההליכים; הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}} לעניין עיון בתיקים יחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} תחילת המשפט, דברי פתיחה והדיונים שבהם יוקראו הכרעת הדין וגזר הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}} ישודרו באתר אינטרנט שיוקם לשם כך; ואולם, אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות בדבר איסור פרסום לפי כל דין.
{{ח:תתת|(2)}} ערכאת הערעור תקבע לעניין דיון בערעור אם לשדרו באתר אינטרנט כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל צד, נפגע עבירה או אדם אחר, רשאי להגיש לבית המשפט הצבאי בקשה לפרסום תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ופרסומו לא נאסר, כולו או חלקו, באתר האינטרנט שיוקם כאמור בסעיף קטן (ג)(1).
{{ח:תתת|(2)}} החלטה בעניין בקשה כאמור בפסקה (1) תתקבל על ידי אב בית הדין, נשיא הערכאה הראשונה או נשיא ערכאת הערעור, או שופט שמי מהם הסמיך לכך, לפי העניין; שופט הדן בבקשה יתיר את פרסום התיעוד, כולו או חלקו, אם שוכנע כי האינטרס הציבורי בפרסום גובר על הפגיעה בפרטיותו של נפגע העבירה או על הפגיעה בניהול התקין של ההליך, ובכלל זה העדת עדים זה שלא בפני זה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי}}, או על אינטרס ציבורי אחר.
{{ח:תת|(ה)}} בסיום ההליך יקבע בית המשפט הצבאי לעניין כל דיון שלא נערך בדלתיים סגורות ושפרסומו לא נאסר, אם אפשר לפרסם את תיעוד הדיון, כולו או חלקו; לעניין זה ישקול בית המשפט את האינטרס הציבורי שבפרסום התיעוד, ואם יש בכך כדי לפגוע בפרטיותו של נפגע עבירה או בביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם תתקבל החלטה לפי סעיפים קטנים (ג)(2) ו־(ה), תינתן לנפגעי העבירה הזדמנות להשמיע את עמדתם לעניין זה, ולעניין סעיף קטן (ד) – לנפגעי עבירה שפרטים על אודותיהם הוזכרו בדיון.

{{ח:סעיף|13|נפגעי עבירה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}} (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה), יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים; סמכויות הנתונות {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק האמור}} לפרקליט מחוז יוקנו לתובע הצבאי הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} התובע הצבאי הראשי יקים מערך אשר יהיה מופקד על הבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה ומימושן בהתאם לסעיף זה; המערך יפעל למימוש מיטבי של הזכויות כאמור ובמענה לצורכי נפגעי העבירה בשים לב למספר של נפגעי העבירה ולחומרת הפגיעה בהם.
{{ח:תת|(ג)}} נוכחות נפגע עבירה בדיון בהליכים בבית המשפט הצבאי, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|לחוק זכויות נפגעי עבירה}}, תיעשה בדרך של נוכחות באולם הדיונים, או בדרך של נוכחות באולם אחר שייוחד לצפייה בדיון באמצעי דיגיטלי (להלן – האולם הנוסף) אם יש צורך בכך; ואולם, נוכחות באולם בית המשפט או באולם הנוסף תתאפשר בשים לב לתפוסה באולמות האמורים בכל דיון; לא התאפשרה נוכחות או צפייה כאמור, רשאי נפגע העבירה לצפות בתיעוד הדיון.
{{ח:תת|(ד)}} נערך דיון בדלתיים סגורות ונפגע עבירה לא נכח בו לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 15|סעיף 15(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה}}, רשאי הוא לבקש לצפות בתיעוד הדיון; בית המשפט הצבאי לא יכריע בבקשה לפני שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע את עמדתם וקיבל את עמדת נפגע עבירה אחר שעדותו נשמעה בדיון.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בעלי הדין – תביעה והגנה}}

{{ח:סעיף|14|תובעים}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל, בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, רשאי למנות תובע לעניין הליך לפי חוק זה; סמכויות הנתונות לתובע לפי כל דין, יהיו נתונות לתובע כאמור, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15|סניגור}}
{{ח:תת|(א)}} נאשם בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי, רשאי לבחור לעצמו סניגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} בהליך המתקיים לפני בית המשפט הצבאי ימנה בית המשפט סניגור לנאשם שאינו מיוצג, אולם סניגור כאמור לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סדרי דין, ראיות וניהול המשפט}}

{{ח:סעיף|16|הוראות החלות על הליכים לפי חוק זה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק 0|החלק המקדמי}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#חלק א|וחלק א׳ לחוק העונשין}}, יחולו על הליכים בבית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ב סימן ו|סימן ו׳ לפרק ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 76|וסעיפים 76}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|77א}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 80|80}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 81|ו־81 לחוק בתי המשפט}}, לעניין סמכויות בית המשפט, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ערעור על החלטה של שופט או בית משפט לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77א|סעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט}} יידון לפני דן יחיד שהוא שופט ערכאת הערעור.
{{ח:תת|(ג)}} ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ח|סעיף 440ח לחוק השיפוט הצבאי}} יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 31|בתקנה 31 לתקנות ההגנה}}, בית המשפט הצבאי הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.
{{ח:תת|(ה)}} על חיוב בדין וגזר דין של בית המשפט הצבאי, לא יחולו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 47|תקנות 47}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 48|48}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 50|50}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 51|51}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 55|ו־55 לתקנות ההגנה}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 440ו|וסעיף 440ו(ב) לחוק השיפוט הצבאי}}.

{{ח:סעיף|17|סדרי דין וראיות}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות ההגנה}}, סדרי הדין ודיני הראיות הנוהגים בבתי משפט הפועלים לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט}}, ובכלל זה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|חוק סדר הדין הפלילי}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|ופקודת הראיות}}, יחולו על בית המשפט הצבאי, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הצבאי רשאי לסטות מסדרי הדין ודיני הראיות, ובכלל זה מהוראות לעניין עיון בחומר חקירה, שרשרת תפיסה והעברה של ראיות, קבלת החלטה על סמך טענות בכתב והתאמות להעדת עדים, אם שוכנע, מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ושאין בכך כדי לפגוע פגיעה ממשית בהגינות ההליך; בית המשפט הצבאי יתחשב, בין השאר, בשיקולים הנוגעים להגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, להיקף הראיות ולמספר הנאשמים, לפומביות הדיון והנגשתו לציבור הרחב ולאינטרס הציבורי בקיום הליך הוגן ויעיל.

{{ח:סעיף|18|נאשמים בכתב אישום אחד}}
{{ח:תת|(א)}} נאשמו כמה נאשמים בכתב אישום אחד, לאחר שהביא תובע את ראיותיו ובטרם הודיע על גמר ראיותיו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 157|בסעיף 157 לחוק סדר הדין הפלילי}}, יודיע כל אחד מהנאשמים אם בכוונתו להעיד להגנתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161(א)(1) לחוק האמור}}; הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161(א)(2) לחוק האמור}}, יהיה התובע רשאי להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם רשימת עדי התביעה בכתב האישום, ויחולו על העדות הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#פרק ה סימן ו|פרק ה׳ סימן ו׳ לחוק סדר הדין הפלילי}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 172|סעיף 172}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע נאשם שבכוונתו להימנע מלהעיד ותובע ביקש את שמיעת עדותו, לא תשמש עדותו לפי סעיף זה ראיה לחובתו.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שהודיע כאמור בסעיף קטן (א) שיימנע מלהעיד להגנתו, יוכל לבחור לעשות כן ולהעיד להגנתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי}} לאחר סיום פרשת התביעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 157|בסעיף 157 לחוק האמור}}, אף אם העיד כעד תביעה.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע נאשם כאמור בסעיף קטן (א) כי בכוונתו להעיד להגנתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 161|סעיף 161(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי}} ולא עשה כן במהלך פרשת ההגנה, יהיה רשאי תובע, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 157|בסעיף 157 לחוק האמור}}, להעיד את הנאשם כאילו נמנה עם עדי התביעה כאמור בסעיף קטן (א) ויחולו על עדותו זו הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|19|נוכחות הנאשם}}
{{ח:ת}} לא התייצב נאשם לדיון ולא השתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ומצא בית המשפט הצבאי כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי־התייצבותו או אי־השתתפותו, או כי על אף קיומה של סיבה מוצדקת יש צורך של ממש בקידום ההליך בלא דיחוי, רשאי בית המשפט הצבאי להורות על קיום דיון אף בלא נוכחותו או השתתפותו בהיוועדות חזותית, לאחר שבחן את הנסיבות שבשלהן נמנעה השתתפותו ואת נושא הדיון, וסבר כי אין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.

{{ח:סעיף|20|עדויות בכתב}}
{{ח:ת}} בהליך המתקיים לפי חוק זה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר הגשת עדות בכתב ללא חקירת העד בידי מי שביקש את שמיעת עדותו, ובלבד שיתאפשר לבעל הדין שכנגד לחקור את העד; הוגשה עדות בכתב כאמור, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 174|סעיפים 174 עד 177 לחוק סדר הדין הפלילי}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|תחילת הבאת הראיות}}
{{ח:ת}} הוגשו בקשה או ערר בעניין עיון בחומר חקירה או הוגשה עתירה לגילוי ראיה חסויה, רשאי בית המשפט הצבאי להתיר לתובע להתחיל בהבאת הראיות לפני שניתנה החלטה בהליך כאמור, אם מצא, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, שאין בכך כדי לפגוע בהגנת הנאשם ובהגינות ההליך.

{{ח:סעיף|22|דיון לפני דן יחיד}}
{{ח:תת|(א)}} דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא נשיא הערכאה הראשונה, או שופט בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס שהוא שופט הערכאה הראשונה:
{{ח:תתת|(1)}} דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|סעיף 21 לחוק המעצרים}} ולהארכת מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 60|סעיף 60}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 62|או 62 לחוק המעצרים}};
{{ח:תתת|(2)}} דיון בבקשה לעיון בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(ב) לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(3)}} דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|ו־45 לפקודת הראיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שהוא אחד מאלה יידון בדן יחיד, שהוא שופט ערכאת הערעור:
{{ח:תתת|(1)}} דיון בערר על החלטה בעניין מעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 53|סעיף 53}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 55|או 55 לחוק המעצרים}};
{{ח:תתת|(2)}} דיון בערר על החלטה בעניין עיון בחומר החקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: היוועדות חזותית}}

{{ח:סעיף|23|השתתפות בדרך של היוועדות חזותית}}
{{ח:תת|(א)}} דיון בבית המשפט הצבאי, שהוא אחד מהדיונים המנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט; על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 126|בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי}}, דיון שאינו אחד מהמנויים בסעיף קטן (ב) יתקיים שלא בנוכחותו של הנאשם אלא בהשתתפותו בדרך של היוועדות חזותית, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} דיון שהוא אחד מאלה יתקיים בנוכחות הנאשם בבית המשפט:
{{ח:תתת|(1)}} דיון שבו משיב הנאשם לכתב האישום לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 152|סעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(2)}} דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב בירור האשמה;
{{ח:תתת|(3)}} דיון שנשמעת בו הכרעת דין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 182|סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(4)}} דיון שנשמעת בו עדות הנאשם בשלב הראיות לקביעת העונש, או נמסרת הודעתו לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 189|סעיף 189 לחוק סדר הדין הפלילי}};
{{ח:תתת|(5)}} דיון שנשמע בו גזר דין לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 193|סעיף 193 לחוק סדר הדין הפלילי}}.
{{ח:תת|(ג)}} לבקשת נאשם שהוגשה באמצעות סניגורו ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, רשאי בית המשפט לקיים דיון כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (4) בדרך של היוועדות חזותית.
{{ח:תת|(ד)}} נשקף סיכון ביטחוני מוגבר בהבאתו לדיון המנוי בסעיף קטן (ב) של עצור או אסיר, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון למועד אחר; מצא בית המשפט כי אין דרך להפחית את הסיכון כאמור, רשאי הוא להורות, לבקשת התביעה, במקרים חריגים ולאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי העצור או האסיר ישתתף בדיון המנוי בסעיף קטן (ב)(1), (3) או (5) בדרך של היוועדות חזותית, ובלבד שאין בכך כדי לפגוע בהגינות ההליך.
{{ח:תת|(ה)}} לבקשת הנאשם, יקבע בית המשפט כי דיון שניתן לקיימו בהיוועדות חזותית לפי סעיף זה יתקיים בנוכחותו, אם סבר, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את עמדתם, כי תהיה לנוכחות הנאשם תרומה ממשית להגנתו.
{{ח:תת|(ו)}} לא יעיד עד שהוא עצור בהיוועדות חזותית.

{{ח:סעיף|24|דיוני מעצר בהיוועדות חזותית}}
{{ח:ת}} במהלך תקופה שבה נתון נאשם בהליך המתקיים לפי חוק זה במעצר, לא יתקיימו שני דיוני מעצר ברצף שלא בנוכחותו באולם בית המשפט, אלא אם כן ביקש הנאשם באמצעות סניגורו להשתתף בדיון בדרך של היוועדות חזותית.

{{ח:סעיף|25|אופן קיום הדיון בדרך של היוועדות חזותית}}
{{ח:תת|(א)}} דיון שמתקיים בדרך של היוועדות חזותית לפי חוק זה, יתקיים באופן שיבטיח את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המשתתפים בדיון יוכלו לראות ולשמוע זה את זה ברציפות במהלך הדיון, ובכלל זה את השופט, בעלי הדין, העצור או האסיר, הסניגור, השוטר או התובע, מתורגמן אם נדרש, וכל אדם שנוכחותו נדרשת בדיון בעת שהוא נשמע לפני בית המשפט; בתחילת הדיון יוודא בית המשפט שהעצור או האסיר רואה ושומע את משתתפי הדיון, לרבות את המתורגמן אם נדרש, ואם הוא אדם עם מוגבלות – שבוצעו ההתאמות הנדרשות;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} לפני דיון שמתקיים בהיוועדות חזותית ובסמוך לו, תתקיים שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו; העצור או האסיר, באמצעות סניגורו, רשאי להודיע לבית המשפט כי הוא מוותר על שיחה כאמור.
{{ח:תתתת|(ב)}} במהלך הדיון ואחריו תתאפשר שיחה חסויה בין העצור או האסיר לסניגורו.
{{ח:תתתת|(ג)}} שיחה בין העצור או האסיר לסניגורו לפי סעיף זה תתקיים ביחידות, באופן שיבטיח את סודיות הדברים הנאמרים בשיחה, ובתנאים שיאפשרו פיקוח על תנועותיו של העצור או האסיר; הוראות {{ח:חיצוני|חוק האזנת סתר#סעיף 13|סעיף 13(א)(2) לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979}}, לא יחולו לגבי שיחה זו.
{{ח:תתתת|(ד)}} בית המשפט יוודא כי התאפשרו שיחות כאמור בסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} הדיון יתקיים בנוכחות סניגורו של העצור או האסיר;
{{ח:תתת|(4)}} במהלך הדיון לא יושתק המיקרופון של העצור או האסיר אלא אם כן בית המשפט הורה על כך, מטעמים שיירשמו; חיווי בדבר השתקת המיקרופון של העצור או האסיר יופיע על גבי המסך שבאולם הדיונים בבית המשפט ועל גבי המסך שבחדר ההיוועדות החזותית במקום המעצר או בבית הסוהר;
{{ח:תתת|(5)}} בדיון שבו נדרש לתרגם לעצור או לאסיר את הנאמר בדיון, יתבצע התרגום באופן עוקב ורציף, כדי להבטיח כי העצור או האסיר מבין את הנאמר בדיון;
{{ח:תתת|(6)}} יהיה ניתן להציג לנאשם באמצעות מערכת ההיוועדות החזותית את המסמכים, הסרטונים ויתר הראיות המובאים לפני בית המשפט;
{{ח:תתת|(7)}} בתום הדיון ימסור בית המשפט את פרוטוקול הדיון והחלטות בית המשפט לשירות בתי הסוהר, בלא שיהוי, לשם העברתם לעצור או לאסיר בהקדם האפשרי
{{ח:תתת|(8)}} ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הדיון בעניינו;
{{ח:תתתת|(א)}} בקשה להתאמות נגישות בדיון שייערך בדרך של השתתפות עצור או אסיר בהיוועדות חזותית תוגש לבית המשפט בכתב, או בעל פה במעמד הדיון, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, לעניין התאמות נגישות לשירות; בקשה כאמור תועבר להתייחסות שירות בתי הסוהר, לפי הצורך.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה בקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (א), יהיה שירות בתי הסוהר האחראי להתאמות לעניין אספקת מושב מותאם, קיום הדיון במקום נגיש או אספקת מערכת עזר ניידת לשמיעה, בהתאם לצרכיו של העצור או האסיר, והכול בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.
{{ח:תתתת|(ג)}} ניתנה החלטה כאמור בפסקת משנה (א) בבקשה להתאמות נגישות כאמור בפסקת משנה (ב), פחות מ־48 שעות לפני מועד הדיון, יבצע שירות בתי הסוהר את ההתאמות כאמור, ככל הניתן; הודיע שירות בתי הסוהר כי לא ניתן לבצע את ההתאמות כאמור, יתקיים הדיון בנוכחות העצור או האסיר באולם בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} דיון בדרך של היוועדות חזותית לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} יתקיים באולם בית משפט ומיתקן כליאה שקיבלו אישור של גורם מוסמך.
{{ח:תת|(ג)}} השר לביטחון לאומי ושר המשפטים, בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים הטכנולוגיים לקיום דיון בדרך של היוועדות חזותית ולעניין אישור הגורם המוסמך כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מעצר אחרי הגשת כתב אישום}}

{{ח:סעיף|26|מעצר אחרי הגשת כתב אישום}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}} יחולו על נאשם שהוגש נגדו כתב אישום לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|בסעיף 21(ג)}}, במקום ”לתקופות שלא יעלו על 7 ימים כל פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים“ יקראו ”לתקופות שלא יעלו על 30 ימים כל פעם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|בסעיף 21(ד)}}, בסופו יקראו ”ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 60|בסעיף 60}}, במקום ”כדי 30 ימים“ יקראו ”כדי 90 ימים“ ובמקום ”ל־30 ימים נוספים, אם ביקש זאת הנאשם או סניגורו“ יקראו ”ל־90 ימים נוספים, אם ביקשו זאת הצדדים, ורשאי בית המשפט לחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 61|בסעיף 61(ג)}}, במקום ”ישוחרר הנאשם מן המעצר“ יקראו ”רשאי הוא לצוות על הארכת המעצר ל־90 ימים נוספים או עד למתן גזר הדין, לפי המוקדם, ולחזור ולצוות כך מזמן לזמן“;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 62|בסעיף 62(א)}}, במקום ”90 ימים“ יקראו ”150 ימים“.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: יחידת המשמר}}

{{ח:סעיף|27|יחידת המשמר ותפקידיה}}
{{ח:תת|(א)}} בשירות בתי הסוהר תוקם יחידת משמר של בית המשפט הצבאי לצורך הליכים לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי יחידת המשמר הם:
{{ח:תתת|(1)}} להגן על השופטים, עובדי מתחם בית המשפט הצבאי והבאים בשעריו, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה;
{{ח:תתת|(2)}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור במתחם בית המשפט הצבאי ובסביבתו הקרובה.

{{ח:סעיף|28|מפקד יחידת המשמר}}
{{ח:ת}} השר לביטחון לאומי, בהסכמת נשיא ערכאת הערעור, ימנה סוהר בכיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בתי הסוהר|בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971}}, למפקד יחידת המשמר (להלן – מפקד יחידת המשמר), לשם ביצוע תפקידי יחידת המשמר לפי חוק זה; מפקד יחידת המשמר, בהתייעצות עם נשיא ערכאת הערעור, יקבע הוראות לעניין עקרונות פעילות יחידת המשמר לשם מילוי תפקידה.

{{ח:סעיף|29|סגל פיקודי ומאבטחים}}
{{ח:תת|(א)}} מפקד יחידת המשמר ימנה סגל פיקודי ויסמיך מאבטחים ליחידת המשמר, מקרב סוהרי שירות בתי הסוהר או עובדי שירות בתי הסוהר הכשירים להתמנות לסוהרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם לסגל הפיקודי או יוסמך כמאבטח, אלא לאחר שעמד בהצלחה במסלול הכשרה מקצועית שקבע מפקד יחידת המשמר.

{{ח:סעיף|30|סמכויות אנשי יחידת המשמר}}
{{ח:ת}} למפקד יחידת המשמר, לסגל הפיקודי ולמאבטחי יחידת המשמר יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לאיש משמר בתי המשפט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|בחוק בתי המשפט}} לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 106ז|סעיפים 106ז}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 106ח|ו־106ח לחוק האמור}}, לשם מילוי תפקידם.

{{ח:סעיף|31|זיהוי אנשי יחידת המשמר}}
{{ח:ת}} על זיהוי אנשי יחידת המשמר יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 106יא|סעיף 106יא לחוק בתי המשפט}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: היערכות מינהלית והוראות שונות}}

{{ח:סעיף|32|הקמת מפקדה}}
{{ח:ת}} הרמטכ״ל יקים מפקדה שתהיה אחראית להיערכות להליכים לפי חוק זה (בחוק זה – המפקדה).

{{ח:סעיף|33|ועדת היגוי}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה ועדת היגוי לעניין ההליכים לפי חוק זה בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון שחברים בה המנהלים הכללים של משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החוץ והמשרד לביטחון לאומי ונציג הרמטכ״ל.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ההיגוי תהיה אחראית להתוויית אופן ההיערכות של משרדי הממשלה להעמדתם לדין של מי שביצעו עבירות שבוצעו במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר, ובכלל זה תוודא כי הוקצו האמצעים והמשאבים הנדרשים לשם העמדתם לדין, וכן תלווה את ההיערכות ותפקח עליה.

{{ח:סעיף|34|היתר לתקופת מילואים חריגה}}
{{ח:ת}} שר הביטחון, בהמלצת נשיא ערכאת הערעור או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין, רשאי להתיר בכל שנה קריאה לשירות מילואים של שופט או תובע אשר נתן את הסכמתו להתנדב למילוי תפקידו לפי חוק זה, לתקופה העולה על התקופה שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף|35|שחרור אסירים}}
{{ח:ת}} לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הממשלה#סעיף 8ב|בסעיף 8ב לחוק הממשלה, התשס״א–2001}}, אדם שהוא חשוד, נאשם או מורשע בעבירה שבוצעה במסגרת אירועי טבח 7 באוקטובר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}.

{{ח:סעיף|36|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המידע הפלילי ותקנת השבים|בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל)|בחוק מניעת מימון לייצוג משפטי בידי מדינת ישראל (חשוד, נאשם או מורשע בעבירת ביטחון – חרבות ברזל), התשפ״ה–2024}}.}}

{{ח:סעיף|38|דיווח לכנסת}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ידווח לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בכתב, ב־1 בינואר, באפריל, ביולי ובאוקטובר בכל שנה, עד לתחילתו של ההליך הראשון לפי חוק זה, על ההיערכות לקיומם של ההליכים לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|39|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר הביטחון ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו; תקנות לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} יותקנו גם בהסכמת השר לביטחון לאומי.

{{ח:סעיף|40|תקנות לעניין ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 52|בתקנה 52 לתקנות ההגנה}} ובכל דין אחר, שר הביטחון, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע הוראות בדבר המועד והאופן לביצועו של גזר דין המטיל עונש מוות בהליכים לפי חוק זה.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ד באייר התשפ״ו (11 במאי 2026).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ישראל כץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
* '''יצחק הרצוג'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אמיר אוחנה'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4boq05o9m989t2gmaclg4wp9tbdk5f6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>1743745</id>
    <redirect title="שיחה:חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)" />
    <revision>
      <id>3016583</id>
      <timestamp>2026-05-17T09:01:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <origin>3016583</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131" sha1="11r11pb4p5z88d29h40qhpewdqmcwzh" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]]</text>
      <sha1>11r11pb4p5z88d29h40qhpewdqmcwzh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743746</id>
    <revision>
      <id>3016584</id>
      <timestamp>2026-05-17T09:01:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <origin>3016584</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" sha1="phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כף החיים על אורח חיים תצד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743747</id>
    <revision>
      <id>3016597</id>
      <timestamp>2026-05-17T10:51:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תצג|תצד|תצה}}  {{תוכן עניינים שטוח}}  === [[שולחן ערוך אורח חיים תצד א|סעיף א]] === &lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: ביום חמשים לספירת העומר}} וכו' — מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות. {{ק|ט&quot;ז ריש הסימן, חק יעק...&quot;</comment>
      <origin>3016597</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="964" sha1="sgem7pmmzskqix731hwyw1l1bz8e3zr" xml:space="preserve">{{פרשן על שו&quot;ע|כף החיים|אורח חיים|תצג|תצד|תצה}}

{{תוכן עניינים שטוח}}

=== [[שולחן ערוך אורח חיים תצד א|סעיף א]] ===
&lt;קטע התחלה=א/&gt;{{משע|כהח|א|סעיף א: ביום חמשים לספירת העומר}} וכו' — מאחרין להתחיל ערבית בכניסת שבועות כדי שיהיו ימי הספירה תמימות. {{ק|ט&quot;ז ריש הסימן, חק יעקב אות א, וכן כתבו קצת מאחרונים}}. אמנם השל&quot;ה {{ק|דף קע&quot;ט ע&quot;ב}} כתב דאין צריך ליזהר, רק בקידוש, אבל מה שמתפללים מבעוד יום אינו כלום, דהא רבי אושעיא צלי של מוצאי שבת בשבת אף על גב דעדיין שבת גמור הוא, יעו&quot;ש. ועל כן מי שאי אפשר לו לאחר בתפילה מכל מקום לא יקדש עד הלילה, כמו שנכתוב באות שאחר זה:</text>
      <sha1>sgem7pmmzskqix731hwyw1l1bz8e3zr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מחבר:יוסף קארו</title>
    <ns>109</ns>
    <id>1743748</id>
    <revision>
      <id>3016603</id>
      <timestamp>2026-05-17T11:48:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-29698-75</username>
        <id>45556</id>
      </contributor>
      <comment>/* למה לא מוסיפים תואר &quot;רבי&quot;? */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3016603</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="316" sha1="ozh896gcy239sc1vpipkgnt1t3e5jfr" xml:space="preserve">== למה לא מוסיפים תואר &quot;רבי&quot;? ==

כי ראיתי בדפים אחרים שכן מוסיפים, לדוג' [[מחבר:רבי יוסף אלבו]] [[מיוחד:תרומות/&amp;#126;2026-29698-75|&amp;#126;2026-29698-75]] • [[שיחת משתמש:&amp;#126;2026-29698-75|שיחה]] 14:48, 17 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ozh896gcy239sc1vpipkgnt1t3e5jfr</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>